אלביט ו-KMW הגרמנית יפתחו רקטות ארטילריות

בתמונה למעלה: שיגור רקטת EXTRA של חברת אלביט: טווח פגיעה של עד 150 ק"מ

חברת אלביט (Elbit) חתמה על הסכם לשיתוף פעולה עם חברת Krauss-Maffei Wegmann (KMW) הגרמנית-צרפתית, לפיתוח משותף של רקטות ארטילריות ארוכות טווח. שתי החברות חתמו על מיזכר הבנות לסק מענה לדרישה הגוברת באירופה לרקטות ארטילריות ולמשגרים מרובי-רקטות (MLRS), אשר מוכיחות את חשיבותן במהלך המלחמה באוקראינה. במסגרת שיתוף הפעולה המתגבש, אלביט תספק ידע וטכנולוגיות בתחום הרקטות הארטילריות, החל מתחמושת אימון וכלה ברקטות מבצעיות.

"השילוב של שתי החברות יאפשר לספק מערכות הארטילריה הרקטית המתקדמות ביותר בעולם", אמר יו"ר KMW, ראלף קצל. חברת MW היא מהחברות הביטחוניות הגדולות באירופה, אולם היא מתמחה בעיקר בכלי-רכב קרביים. שיתוף הפעולה עם אלביט משלב בין הטכנולוגיות הרקטיות ומערכות הבקרה של אלביט, לבין הפלטפורמות הממונעות של KMW.

לחברת אלביט יש נסיון רב בפיתוח רקטות ארטילריות. מוצר הדגל של החברה היא מערכת השיגור האוניברסלית PULS, ומערך של רקטות ארטילריות מדוייקות: רקטת Accular לטווח של עד 40 ק"מ הנושאת ראש נפץ של 35 ק"ג, רקטת EXTRA הנושא מטען נפיץ של 120 ק"ג לטווח של עד 150 ק"מ ורקטת Predator Hawk הנושאת ראש נפץ במשקל של 140 ק"ג לטווח של עד 300 ק"מ, ובעלת דיוק פגיעה ברדיוס של 10 מטרים בלבד.

משגר הרקטות האוניברסלי, PULS, של חברת אלביט
משגר הרקטות האוניברסלי, PULS, של חברת אלביט

המשגר האוניברסלי PULS מאפשר להשתמש ברקטות מגדלים שונים בלא צורך לבצע שינויים והתאמות מיוחדות, שכן ניתן להחליף במהירות את ארגזי השיגור (PODS) של כל סוג רקטה, ולהמשיך להשתמש בשאר מרכיבי המערכת, כמו מערכות הבקרה, החיישנים והפיקוד (C4I). מסיבה זו הוא יכול לשגר גם את רקטות Accular בקוטר של 122 מ"מ ו-160 מ"מ, וגם את הרקטות הגדולות יותר, EXTRA (ארבע רקטות בארגז) ו-Predator Hawk (שתי רקטות בארגז).

חברת KMW היא אחת מהחברות הביטחוניות הוותיקות באירופה. החברה החלה את דרכה בשנת 1833 כיצרנית של קטרים ועברה גלגולים שונים לאורך השנים. במתכונתה הנוכחית היא החלה לפעול בשנת 1999 ומילאה תפקיד מרכזי בפיתוח וייצור פלטפורמות כבדות, דוגמת טנקי ליאופרד של צבא גרמניה, ארטילריה ניידת ומערכות נ"מ ניידות הנמצאות כיום בשירות צבא אוקראינה. המהלך העסקי האחרון שלה היה מיזוג עם חברת Nexter, שהיתה יצרנית נשק בבעלות ממשלת צרפת. כיום החברה מעסיקה כ-8,800 עובדים. צבר ההזמנות שלה מסתכם בכ-10.7 מיליארד אירו. בשנת 2021 הסתכמו מכירותיה בכ-2.7 מיליארד אירו.

הטנק הגרמני LEOPARD 2 A7 המיוצר על-ידי חברת KMW
הטנק הגרמני LEOPARD 2 A7 המיוצר על-ידי חברת KMW

Knowles הכריזה על קו מוצרים חדש של קבלי SLC

חברת Knowles Precision Devices הכריזה שקבוצת DLI, שאותה היא רכשה בשנת 1984, מרחיבה את קו פתרונות ה-RF שלה ומוסיפה טכנולוגיות שהיא רכשה לאחרונה של מסנני Lumped Element ו-Ceramic Resonator, לצד מסנני ה-SMT מיקרוסטריפ הקיימים שלה לתדר גבוה.

החברה גם הכריזה על קו מוצר חדש של קבלי שכבה בודדת (Single Layer Capacitor – SLC) ליישומי RF ומיקרוגל (mmWave) הנחשבים לקבלים הקטנים מסוגם בתעשייה. המוצרים החדשים מיועדים ליישומי תדר גבוה, ומופיעים בשם Xtreme Broadband Blocking Components. קבוצת המוצרים החדשה כוללת מוצרים ותיקים כמו קבלי Opti-Cap, קבלי MilliCap, MLC Broadband Blocks ו-RF Blocking Networks.

לצידם ישולבו מוצרים חדשים, כמו קבלי PX range רחבי פס המיועדים לתדרי DC עד 40GHz ורכיבי סרט צר חדשים שייצאו בעתיד. בחברה הודיעה שבמסגרת הפעילות הזאת היא תייצר רכיבים קראמיים שיותאמו לדרישות הספציפיות של הלקוח. חברת DLI היתה זו שהמציאה בשנת 1974 את התחום של קבלי SLC יציבים מאוד, עמידים בטמפרטורות גבוהות ומותאמים ליישומי תדר גבוה. הם מבוססים על שימוש בחומר קראמי המשמש בתור תווך דיאלקטרי. הם בנויים משכבה קראמית המונחת בין שני מוליכים מחומרים מתכתיים שונים, בהתאם לצורכי היישום.

הקבלים מופיעים במארזים שונים המותאמים לכל אפשרויות הייצור האוטומטי (SMT). להערכת חברת המחקר Future Market Insights, שוק קבלי ה-SLC יצמח בקצב של כ-11% בשנה עד לשנת 2031, בעיקר בעקבות דרישה מודברת בשוק הצבאי, בשוק התעשייתי ובשוק הרכב, בין השאר בזכות יכולתם לעמוד במתחים גבוהים מאוד של עד כ-10kV. הם מופיעים במגוון גדול של ערכים (0.04pF4-6200pF) ומספקים יציבות גבוהה בהרבה מקבלים מרובי שכבות (MLC). היכולת שלהם לחסום ביעילות תדרים דוחפת להרחבת השימוש בהם ביישומי הגנה בפני הפרעות אלקטרומגנטיות (RFI filters).


חברת Knowles Precision Devices מיוצגת בישראל על-ידי אלינה הנדסה.

לפרטים נוספים: אבי אליה, מהנדס מכירות, [email protected], 054-7532262

קיידנס וטאואר מפתחות תהליך ייצור שבבים לתעשיית הרכב

קיידנס (Cadence) וטאואר סמיקונדקטור (Tower Semiconductor) הכריזו על פרוייקט משותף לפיתוח תהליכי ייצור חדשים של שבבים עבור תעשיית הרכב, תוך שימוש בפלטפורמת התכנון Cadence Virtuoso ובפלטפורמת הסימולציה Spectre. המטרה היא לפתח תהליך ייצור שבבים אשר יעמדו בדרישות תקן ISO 26262. לשתי החברות נסיון רב בשיתוף פעולה טכנולוגי, ופיתחו ביחד תהליכי ייצור עבור  רכיבי RF ולאחרונה גם עבור רכיבי סיליקון פוטוניקס.

שיתוף הפעולה מיועד להרחיב את הפורטפוליו של טאואר בתחום הרכב, הכולל היום חיישני תמונה ורכיבי RF ו-SiPho עבור מערכות ADAS, פלטפורמות ניהול צריכת חשמל וסוללות, ורכיבים עבור מטענים וממירי חשמל הנדרשים בשוק הרכב החשמלי. בנוסף, הוא כולל בניית תהליכי ייצור לרכיבים גדולים במתכונת SoC, אשר כוללים מודולים המיוצרים כל אחד בטכנולוגיה נפרדת.

אינטל מחסלת את פעילות Optane

גרזן ההתייעלות של מנכ"ל אינטל, פט גלסינגר, פגע השבוע בפרוייקט Optane, שנועד להאיץ את מהירות העיבוד של מחשבים המבוססים על מעבדי Intel Core, באמצעות הצבת מודולי זיכרון גדולים ומהירים סמוך למעבד עצמו, ובנפרד ממדיית הזכרון שהיא בדרך-כלל איטית יותר מהמעבד. בעקבות ההחלטה היא ביצעה מחיקה של 559 מיליון דולר מהמאזן, הנובעת ממלאים שנצברו במהלך פעילות החטיבה. המחיקה הביאה לפגיעה נוספת בתוצאות הכספיות של החברה, שהיו גרועות מאוד מבחינתה: המכירות ברבעון הסתכמו בכ-15.3 מיליארד דולר בהשוואה למכירות של כ-19.6 מיליארד דולר אשתקד.

פגיעה יוקרתית קשה

הרווח הנקי התכווץ בכ-80%, לכ-1.18 מיליארד דולר, בהשוואה לרווח של 5.57 מיליארד דולר ברבעון המקביל אשתקד. הדו"ח הפיל בסוף השבוע את מניית אינטל בנסד"ק ממחיר של 39.7 דולר למחיר של 36.3 דולר, המעניק לחברה שווי שוק של 149 מיליארד דולר. שתי המכות הקשות ביותר היו ירידה של 25% במכירת מעבדים למחשבים אישיים, להיקף של 7.7 מיליארד דולר, וירידה של 15% במכירת מעבדים למרכזי נתונים (להיקף של 4.6 מיליארד דולר). המכה היוקרתית הקשה ביותר מבחינתו של המנכ"ל, היתה ירידה של 54% במכירות שירותי ייצור השבבים (Intel Foundry Services), להיקף של 122 מיליון דולר בלבד.

מאז כניסתו לתפקיד בפברואר 2021 מנהל פט גלסינגר אסטרטגיית התמקדות שנועדה להחזיר את אינטל לצמיחה באמצעות חיזוק מרכיב הייצור. במסגרת הזאת הוא הקים את חטיבת שירותי הייצור שנועדה להכניס את אינטל לשוק שירותי ייצור השבבים, שבו היא תתחרה מול חברות כמו TSMC, UMC וגלובלפאונדריז. במסגרת האסטרטגיה הזאת נחתם בתחילת 2022 הסכם לרכישת חברת טאואר סמיקונדקטור הישראלית תמורת 5.4 מיליארד דולר במזומן. מרכיבים אחרים באסטרטגיה כוללים הקמת מפעלי ייצור חדשים, הקמת חטיבת תוכנה גדולה, ויציאה מפעילויות שאינן צומחות או שאינן תומכות בליבת הפעילות.

מכירת חטיבת ה-SSD ל-SK hynix החלה את תהליך החיסול

במסגרת הזאת, אינטל נמצאת בתהליכי יציאה ממספר פעילויות, בהן הנפקה צפויה של חברת מוביאיי הישראלית שבעקבותיה היא תפסיק להיות חברה בת של אינטל. בדצמבר 2021 היא מכרה לחברת SK hynix הקוריאנית את מפעל הייצור של זכרונות NAND בסין (פאב 68 הצמוד לעיר דאליאן סמוך לצפון קוריאה) תמורת 7 מיליארד דולר. מדובר במפעל חדש שנחנך בחודש יולי 2016.

על-פי ההסכם בין שתי החברות, היצרנית הקוריאנית תקבל את כל הפעילויות של אינטל בתחום כונני NAND SSD ושבבי זכרון NAND. העיסקה צפויה להסתיים בסוף 2025, כאשר SK hynix תקבל לידיה את שאר הנכסים ואת כל הקניין הרוחני של אינטל בתחום תמורת 2 מיליארד דולר נוספים. למעשה, פרוייקט Optane היה השריד האחרון של חטיבת הזכרונות של אינטל, שהיא תכננה לשמור בידיה.

בדיעבד, חיסול הפעילות הזאת הוא מהלך הגיוני ומתבקש: עיסקת SK hynix מבטאת יציאה של אינטל מעולם הזכרונות. ראוי גם לזכור שביוני 2021 חתמה מייקרון (Micron) על הסכם למכירת מפעל הייצור שלה ביוטה, ארה"ב, לחברת טקסס אינסטרומנטס (TI). המפעל הזה ייצר זכרונות בטכנולוגיית 3D XPoint אשר מהווים את ליבת הסמיקונדקטור של Optane. מייקרון גם הודיעה שהיא תפסיק לייצר זכרונות בטכנולוגיית 3D XPoint, ותחפש טכנולוגיות אחרות עבור מרכזי נתונים. פירוש הדבר שפעילות Optane גוססת כבר זמן רב – עוד לפני שאינטל הכריזה על כך בפומבי.

חוק השבבים האמריקאי התקבל בעקבות תדריך בטחוני סודי

עד לפני מספר ימים היה קשה להאמין שחוק השבבים האמריקאי, אשר כולל מענקים והטבות בהיקף כולל של כ-280 מיליארד דולר, יעבור ברוב מוחץ גם בקונגרס וגם בסנאט של ארצות הברית. הנשיא ביידן נאבק כמעט שנתיים במטרה להעביר את החוק אשר מעודד את תעשיית הסמיקונדקטורס האמריקאית, אולם נתקל בהתנגדות עיקשת של הרפובליקנים ושל חלק מהסנטורים הדמוקרטים, אשר מתנגדים בתקיפות לכל סיוע ממשלתי לחברות פרטיות. אולם בהצבעה הסופית שנערכה בסוף שבוע שעבר בסנאט, אושר החוק ברוב יוצא דופן של 64 תומכים לעומת 33 מתנגדים.

המחוקקים קיבלו מידע מודיעיני סודי

מדובר בחבילת תמריצים גדולה מאוד: 52 מיליארד דולר שיינתנו כמענקי תמיכה בהקמת תשתיות ייצור בארה"ב, הקלות מס ליצרניות שבבים מקומיות בהיקף של כ-24 מיליארד דולר, ותקציב תמיכה של 170 מיליארד דולר בפרוייקטי מחקר ופיתוח בתחום השבבים. כיצד התחולל מהפך כל-כך דרמטי? שרת המסחר האמריקאית, ג'ינה ריימונדו, סיפרה לעיתון TIME שהסנטורים הפכו את עמדתם בעקבות תדריך בדלתות סגורות שהם קיבלו מהמועצה לביטחון לאומי. לפני כשבועיים, ב-13 ביולי, הזמינו הסנטורים הדמוקרטים, צ'אק שומר ומריה קנטוול, 100 סנאטורים משתי המפלגות לפגישה סגורה שנערכה בחדר מאובטח בהשתתפות נציגים מהבית הלבן, סגנית שר ההגנה קתלין היקס ומנהל הסוכנות הלאומית למודיעין, אווריל היינס.

התדריך כלל את כל המידע הרגיל על משקלה של תעשיית השבבים בכלכלה הגלובלית וחשיבותה לביטחון הלאומי. נושא שקיבל הבלטה רבה מאוד בחודשים האחרונים בעקבות המלחמה באוקריאנה. אולם הנתון שהפתיע אותם מכל – ושכנראה הביא לשינוי בעמדתם – היתה ההערכה של קתלין היקס, שלפיה 98% מהשבבים הנרכשים על-ידי משרד ההגנה עבור הצבא האמריקאי – נארזים ונבדקים בחברות זרות באסיה. ואכן, בעקבות קבלת החוק בסנאט, היא פירסמה הודעת "תודה מיוחדת למחוקקים בשם משרד ההגנה, על תמיכתם בביטחון הלאומי ובשימור היתרון הטכנולוגי הצבאי מול סין".

אינטל, מייקרון וגלובלפאונדריז ירחיבו הייצור בארה"ב

גם הנשיא ביידן התייחס לסוגיה הזאת: "החוק שהסנאט אישר מחזק את שרשרת האספקה שלנו. לא נהיה תלויים במדינות זרות בקבלת טכנולוגיות קריטיות לביטחון הלאומי שלנו". כצפוי, תעשיית השבבים קיבלה את החוק בתרועות שמחה. מנכ"ל אינטל פאט גלסינגר, פירסם הודעת ברכה מיוחדת: "המחוקק עשה את שלו, וכעת הגיע תורנו. אנחנו מתחילים בהנחת אבן הפינה במפעל ייצור חדש של אינטל באוהיו". חברת מייקרון הודיעה בעקבות קבלת החוק שהיא תקים תשתית ייצור זכרונות בארצות הברית, ותספק מידע מפורט יותר בשבועות הקרובים. "כיום רק 2% מרכיבי הזיכרון בעולם מיוצרים בארה"ב".

חברת גלובלפאונדריז הודיעה שבעקבות קבלת החוק היא תשקיע כמיליארד דולר בהקמת מפעל ייצור שבבים בארה"ב ותרחיב את מפעליה הקיימים בניו יורק ובוורמונט. איגוד השבבים האמריקאי SIA ביקש מהנשיא ביידן שלא להתמהמה, ולחתום במהירות על החוק. "חלקה של ארה"ב בתעשיית השבבים העולמית התכווץ לכ-12% בלבד, בגלל סיוע שהמתחרות מקבלות מהממשלות שלהן".

שבבי אוטוטוקס ייפרסו בכבישי פלורידה וקולורדו

חברת אוטוטוקס (Autotalks) מכפר נטר, המספקת פתרונות V2X (Vehicle to Everything), חתמה על הסכם לשיתוף פעולה עם חברת Yunex Traffic, שבמסגרתו יוטמעו שבבי אוטוטוקס ביחידות תקשורת לצידי הדרך (RSUs) של Yunex Traffic אשר יותקנו בכבישים בפלורידה ובקולורדו.

Yunex Traffic, שבסיסה במינכן והיא הוקמה תחת חסותה של חברת סימנס וכיום פועלת כחברה עצמאית, מתמחה בפתרונות תחבורה חכמים כמו מערכות ניהול תנועה, סימולציות, מערכות ניהול מנהרות, שירותים דיגיטליים מבוססי AI, ותשתית לטכנולוגיית V2X ונהיגה אוטונומית. החברה מבצעת פרויקטים ב-40 מדינות כולל בערים גדולות כמו דובאי, לונדון, ברלין, בוגוטה ומיאמי.

יחידות התקשורת של Yunex Traffic הן נדבך נוסף בתשתית המתפתחת של טכנולוגיית ה-V2X, שנועדה לשפר את הבטיחות בדרכים ולייעל את התנועה באמצעות תקשורת שיתופית בין משתמשי הדרך. יחידות התקשורת משמשות כצומת המידע האלחוטי המרכזי בין התקני תשתית בצידי הדרך ויחידות קצה בכלי הרכב. התקשורת הדו-כיוונית ביניהם, דרך RSU, מאפשרת העברת מסרים כמו מגבלות מהירות וכן קבלת התראות כמו תנועת הולכי רגל בקרבת כלי הרכב – כולם בזמן אמת.

היכולת הזו תשרת את משתמשי הדרך השונים, מתחבורה ציבורית, מכוניות פרטיות, משאיות, אופניים ואף הולכי רגל, ותאפשר, למשל, לתעדף רכבי הצלה ואוטובוסים וכן לזהות הולכי רגל ומשתמשים אחרים הנמצאים בסיכון.

יחידות התקשורת RSU2X, המצוידות בשבבי V2X של אוטוטוקס, יכולות לחבר ולהזרים נתונים מכבישים ראשיים, כבישים צדדיים ומסלולי אופניים. הם מהווים מרכיב מרכזי באפליקציות תחבורה שיתופית חכמה (C-ITS) ואפליקציות של כבישים מקושרים שמספקים כיום לשוק פתרונות לניהול בטיחותי של תנועת כלי הרכב ויגבירו בעתיד את הבטיחות של כלי רכב אוטונומיים. ליחידות התקשורת RSU2X יתווספו יחידות קצה של Yunex שיותקנו בכלי הרכב (OBU – On Board Unit), שגם בהן ישולבו השבבים של אוטוטוקס.

יחידות התקשורת לצידי הדרך של Yunex יותקנו ברשת הכבישים של משרד התחבורה של קולורדו, בעיר טאמפה בפלורידה, בכביש האגרה (Turnpike) של פלורידה ובכביש 4 חוצה פלורידה (I-4). פריסת הפתרון, שכבר החלה, תתבצע בין סתיו 2022 לאביב 2023.

זה ציון דרך נוסף בתנופה העסקית שלנו והוא מעמיק את החדירה שלנו לשוק האמריקאי", מסר חגי זיס, מנכ"ל אוטוטוקס. "שיתוף הפעולה נחתם בדיוק בזמן שהשוק האמריקאי בחר באופן סופי בטכנולוגיית C-V2X על פני DSRC כטכנולוגיית ה-V2X העדיפה. פתרונות ה-V2X שאנו מציעים בשיתוף עם Yunex Traffic עומדים בכל רגולציה בתחום ומבטיחים וודאות בפריסה".

זיס הוסיף: "ממשלת ארה"ב הקצתה 6.4 מיליארד דולר להפחתת הפליטות של דו תחמוצת הפחמן מכלי רכב ולתשתית V2X יש תפקיד מרכזי במהלך זה. על מקבלי ההחלטות לוודא שכל הכבישים החדשים יהיו כבישים מקושרים".

"תיוג מוטה פוגע ביישומי בינה מלאכותית"

חברת טולוקה (Toloka) הבינלאומית, המספקת שירותי תיוג דאטה בקנה-מידה גדול עבור אימון של יישומי בינה מלאכותית, נכנסת לפעילות בישראל, וזאת במטרה לחשוף את שירותיה לחברות טכנולוגיה ישראליות העוסקות בפיתוח יישומי AI כמו ראייה ממוחשבת, עיבוד שפה טבעית, מנועי חיפוש, סחר מקוון ועוד. כמו כן, מלאכת התיוג בפלטפורמה של טולוקה מתבצעת במתכונת של מיקור-המונים (crowd-sourcing), ובטולוקה גם מעוניינים להרחיב את קהל המשתתפים הישראלי בפלטפורמה.

בשיחה עם Techtime הסבירה מייסדת ומנכ"לית החברה, אולגה מגרוסקיה [בתמונה], את המהלך. "אנחנו נכנסים לשוק הישראלי כי אנחנו מזהים פוטנציאל אדיר בקהילת הסטארט-אפים בישראל, שרבים מהם עוסקים בבינה מלאכותית. חברות הטכנולוגיה הישראליות הינן חברות גלובליות, עם לקוחות קצה בכל העולם, ועל כן חשוב להן לבסס את יישומי הבינה המלאכותית שלהן על מידע שרלוונטי לשוקי היעד שלהן."

אימון מוטה מוביל ליישום מוטה

אחד השלבים העיקריים בפיתוח יישום של בינה מלאכותית הוא שלב האימון. בשלב זה, מזינים את המערכת הלומדת בכמויות גדולות של דאטה, והמערכת סורקת את המידע באמצעות אלגוריתמים של למידת-עומק במטרה למצוא תבניות משותפות – ולבנות מהן מודל. כך למשל, כדי לאמן יישום AI לזהות חתול, יש להזין את המערכת במספר רב של דוגמאות של חתולים, ממינים שונים, בצבעים ובגדלים שונים, ובהקשרים ויזואליים שונים. ככל שמאגר הדוגמאות גדול ואיכותי יותר, כך האימון יהיה אפקטיבי יותר, והיישום המוגמר יידע לזהות חתולים ברמת דיוק גבוהה יותר.

המידע שמשמש עבור אימון המודל חייב להיות מתויג (כלומר, לציין היכן מופיע החתול), ופעולה זו מתבצעת על ידי בן אדם אנושי, באופן ידני. בדרך כלל, תיוג המידע מתבצע על ידי חברה חיצונית או באופן פנימי על ידי החברה המפתחת את היישום. מאחר שבאופן הזה המידע בדרך כלל מתויג על ידי קבוצה הומוגנית של אנשים, הדבר מוביל לעיתים להטיות (bias) מגדריות, אתניות, סוציו-אקונומיות ולשוניות.

אולגה: "כולנו מכנים את התחום הזה בינה 'מלאכותית', אך למעשה הטכנולוגיה הזו מתבססת על בינה אנושית. הבסיס של יישומים רבים של בינה מלאכותית הוא התיוג, והוא מתבצע על ידי בני אדם, שאופן התיוג שלהם מושפע מהרקע שלהם."

כדי להימנע מבעיית ההטייה, פלטפורמת התיוג של טולוקה מתבססת על מיקור-המונים. כל אחד יכול להירשם ולבצע משימות תיוג של תמונות, טקסט או קבצי קול, בשפות שונות (לרבות עברית), בתמורה לתשלום. כך מצליחה טולוקה לבנות מאגר מאוד מגוון של מתייגים ולהתאים לכל משימת תיוג את המתייגים הרלוונטיים מבחינת רקע ושפה. מהצד השני, חברות פיתוח יכולות לרכוש דרך הפלטפורמה מאגרי דאטה מתויגים (data sets) לפי דרישה. הפלטפורמה מספקת כיום יותר מ-80 מיליון הערות נתונים בשבוע.

אולגה מדגישה כי ההטיה אינה סוגיה אתית או חברתית בלבד, אלא פונקציונאלית, וכי אימון מודל על בסיס מידע מוטה יפגע בסופו של דבר במהימנות של היישום. "במקרים רבים, זה מאוד חשוב מי מתייג את המידע, למשל אם מדובר בדגימות קול במבטאים וניבים שונים עבור אימון יישומי NLP, לצורך הבנה נכונה של המשמעות בהקשר המקומי. כמו כן, האופן שבו דאטה מתויג כיום הוא מאוד מסורבל ואיטי, וזה מקשה על הסקיילאביליות של עולם הבינה המלאכותית".

ייצוג של אוכלוסיית העולם

באחרונה פרסמה טולוקה נתונים על התפלגות קהל המתייגים הפעילים בפלטפורמה לפי ארץ מוצא, מעמד סוציו-אקונומי, דת, מגדר ועוד. נכון לשנת 2022, בפלטפורמה היו מדי חודש כ-250 אלף משתמשים פעילים מ-123 מדינות. כלל המשתמשים משתייכים לכ-600 קבוצות אתניות שונות. הגיל הממוצע הוא 29.6 שנה וההתפלגות המגדרית היא כ-60% גברים ו-40% נשים.

אולגה: "זו פלטפורמה פתוחה, כל אחד מכל מקום בעולם יכול להירשם ולבצע משימות תיוג. הצלחנו לצבור קהל משתמשים מאוד מגוון. זה מייצר לחברות שמפתחות יישומי AI גישה לאנשים מכל העולם ומכל הגוונים. מאות חברות הייטק מכל העולם עושות שימוש בדאטה המתויג שלנו, ולכל אחת יש דרישות שונות."

כדי לוודא כי הדאטה מתויג באופן מדויק ומהימן, טולוקה עושה שימוש בכל מיני טכניקות וכלים סטטיסטיים כמו דירוג משתמשים, הצלבות, הכרעות רוב ועוד. "הערך המוסף שלנו זה תהליכי בדיקות האיכות. בסופו של דבר, אם המידע אינו מתויג כהלכה המודל לא יעבוד. זהו אתגר, מאחר שהתיוג מתבצע מרחוק ועל ידי אנשים מכל העולם. אנחנו מיישמים שורה של כלים מתמטיים שמאפשרים לנו להגיע למובהקות סטטיסטית של מהימנות התיוג."

גם בזמן משבר שיווק היא לא מילה גסה

מאת ליהי גרטי, סמנכ"לית השיווק של בית התוכנה CodeValue

אם היה לנו ספק, אז השנתיים האחרונות הבהירו לנו חד משמעית שאנחנו חיים בעולם בי-פולרי (הפרעה דו-קוטבית). כאשר ענפים שלמים כמו תיירות ותרבות קרסו על רקע משבר הקורונה, ההייטק הישראלי המשיך לצמוח. על־פי נתוני בנק ישראל, התוצר של מגזר ההייטק צמח בשנת 2020 ב־5.8%, לצד עלייה ניכרת בגיוסי הון מצד החברות בענף ועד לפני חודשים ספורים כל מהדורות החדשות דיברו על ה"מנותקים"- אלו עם משכורות הענק, האופציות, 24 טעמי גלידה במטבחון וטסלות.  ביום אחד הבון-טון השתנה ועכשיו כל כותרות העיתונים עוסקות במשבר ובפיטורים בהייטק. בטלוויזיה מראיינים עובדים שפוטרו או חוששים למשרותיהם, אנליסטים מדברים על שבר עמוק שיקח זמן לצאת ממנו, אחרים מדברים על תיקון – החור בבועה יוציא אויר ויחזיר את הבלון לגודלו הריאלי. ובינתיים חברות ההייטק מנסות להראות למשקיעים שהן עושות צעדים בוני אמון של התייעלות, התכנסות למרכז וקיצוץ בתקציבים תומכי לחימה כמו שיווק, מיתוג מעסיק, HR וכדומה.

זה בוודאי לא יפתיע אף אחד שבעיתות משבר הראשונים לחטוף הם אנשי השיווק, כי בלעדיהם הרי אפשר להסתדר, אבל בלי החבר'ה שכותבים את הקוד אי אפשר. החברות נוטות לטפל במה שכרגע הכי דחוף, ולקצץ בדברים שהם בגדר "NICE TO HAVE", אך רבות מהן לא השכילו להבין ששיווק הוא כבר מזמן לא רק תוספת נחמדה לעסק. גם אם אתה הטוב ביותר בתחומך אתה לא תצליח לגייס לקוחות חדשים או לשמר עובדים איכותיים, אם הם לא יודעים שאתה מספר אחד. או במילים אחרות חשוב מאוד שתדע מי אתה, אבל לא פחות חשוב שאחרים יחשבו כמוך – ופה נכנס עניין השיווק והמיתוג. ולכן חברת טכנולוגיה שלא תמשיך לתחזק את מערך השיווק שלה לאורך כל השנה לא תוכל לעמוד ביעדים העסקיים שהיא הציבה לעצמה, בדיוק כפי שהיא לא תוכל לעשות זאת ללא אנשי הפיתוח שלה.

שיווק עובד על עקרון ה"אפקט המצטבר" או על עקרון המסה אם תירצו. צבירה של נקודות מפגש בודדות שמספרות נרטיב ולבסוף מגיעות למסה קריטית. זה אומר שאם אני משווקת לצורך העניין חברת מומחים טכנולוגיים, אז פעם אחת תפגשו אותה בכנס, פעם אחרת תקראו עליה בכתבה בעיתון, תראו אותה בקמפיין ברשתות החברתיות, בשלטי חוצות, בסרטון הומוריסטי, בפוסט תודה של לקוח, במדבקה על הרכב עם לוגו, ועוד ועוד, כשהמטרה היא בסוף לבנות מותג חזק ולשמור עליו. כשאת הדגש צריך לשים על עניין השימור.

על אף נסיונות רבים לנסות להפוך את מערך השיווק למדע מדויק המבוסס על בדיקה ואנליזה של כמה דולר נכנס על כל דולר שיוצא, זה לא באמת ניתן לביצוע ונועד בעיקר להשקיט את המתיחות האינהרנטית בין אנשי השיווק להנהלה. 

שלא תבינו לא נכון, אני מסכימה שבזמן מלחמה צריך להתכנס למרכז ולשמור על המלכה. אבל מאחר ואנו יודעים שמשברים באים והולכים במחזוריות כמעט קבועה, אם אתם רוצים שיהיו לכם "חיילים" לשמור על "המלכה" גם בהתקפה הבאה, צריך לשמור על העובדים הקיימים ולשמור על אטרקטיביות אמיתית עבור עובדים פוטנציאלים עתידיים ובשביל זה צריך שיווק, מיתוג מעסיק, יחסי ציבור ורווחה.

כשהכל נע במהירות מאפס למאה והפוך, קשה לעצור לחשוב ולנסות ללמוד מנסיון העבר. אבל חשוב לזכור שלכל משבר יש סוף וענף ההייטק צריך כבר עכשיו לחשוב על היום שאחרי. המלחמה על הטאלנטים הרי לא תיפסק, והצורך בשיווק במטרה לשמר את העובדים האיכותיים לא ייעלם. לכן, החברות שייצאו מהמשבר מחוזקות, הן אלו הפועלות באחריות ובשיקול דעת בתקופות קשות וגם בתקופות טובות. חברות שיודעות למצוא את נקודת האיזון בעולם הבי פולרי המטורף שבו אנו חיים, ורואות את העובד, משקיעות בהתפתחות המקצועית שלו ומצליחות לדברר את זה פנימה והחוצה. והחוכמה היא לעשות זאת לא רק בימים שבהם זה טרנדי והשמש זורחת.

דוטס-ננו קיבלה אישור פטנט בארצות הברית

חברת דוטס ננו (Dotz Nano) הישראלית, הנסחרת בבורסה של אוסטרליה (ASX) דיווחה השבוע כי משרד הפטנטים האמריקאי אישר את בקשת הפטנט שלה (מספר פטנט: 11,391,674 B2) עבור שימוש בחומר הננו-מטרי שפיתחה לצורך סימון, זיהוי ואימות אותנטיות של נוזלים בתכולה גדולה (bulk liquid), כמו למשל מוצרי נפט המשונעים בחביות ובמיכלים.

בעקבות אישור הפטנט' הודיעה דוטס ננו כי החלה בשיחות לשיתוף פעולה מסחרי עם חברת נפט וגז לשימוש בפיתרון לצורך מעקב אחר תכולת המיכלים. שתי החברות כבר ביצעו פיילוט בשטח.  מניית דוטס ננו נסחרת בבורסה של אוסטרליה לפי שווי שוק של 125 מיליון דולר אוסטרלי.

דוטס-ננו מייצרת ומשווקת חומר ננומטרי מתקדם הקרוי Graphene Quantum Dots, אשר יכול לשמש למגוון של יישומים תעשייתיים פוטנציאליים. לחומר של דוטס-ננו יש תכונה ייחודית: כשהוא נחשף לאור אולטרה-סגול (UV), הוא מחזיר אנרגיה במגוון צבעים המשתנים בהתאם לגודל האנרגיה – סגול כהה, כחול, אדום, ירוק וכדומה. בשל תכונה זו, ניתן להשתמש בחומר כסמן לצורך מעקב וזיהוי זיופים של מוצרים. כלומר, החומר משמש כמעין חתימה ביולוגית ייחודית שמוכיחה שהמוצר אינו מזויף.

בתעשיית החומרים הננו-מטריים משתמשים כיום בעיקר בחומרים לא-אורגניים כגון מתכות, שבשל רעילותם הגבוהה לא ניתן לעשות בהם שימוש ביישומים רבים. לעומת זאת, המוצר של דוטס-ננו מתבסס על חומר הקרוי גרפן (Graphene). הגרפן הוא החומר החזק ביותר ואחד החומרים הדקיקים ביותר הידועים למדע כיום. הגרפן הינו חומר אורגני שקוף, דחוס מאוד, ואינו רעיל.  מלבד זיהוי זיופים, החומר של דוסט-ננו יכול לשמש לצורך תיוג ועקיבה בתעשיות הנפט והגז, הכימיקלים והפולמרים, כמו גם כסמן ביולוגי בהדמאות רפואיות.

החומר של החברה מבוסס על פטנט שנרכש מידי ממציא הטכנולוגיה, פרופ’ ג’יימס טור מאוניברסיטת Rice בטקסס. פרופ’ טור אחראי גם על פיתוח הפטנט של חברה ישראלית נוספת שנסחרת בבורסה האוסטרלית, Weebit Nano, המפתחת שבבי זיכרון חדשניים מסוג ReRam. ההפסד הנקי של דוטס-ננו ב-2021 הסתכם ב-7.9 מיליון דולר.

REE חשפה רכב חשמלי שלם המתבסס על הפלטפורמה שלה

חברת REE חשפה, לראשונה, רכב שלם שמתבסס על פלטפורמת המרכב השטוחה שלה. הרכב, שנקרא PROXIMA, הינו וואן חשמלי מסחרי המיועד לעולם המשלוחים הקצרים (last mile). הגוף של המסחרית עוצב ויוצר על ידי שתי חברות אמריקאיות, מורגן אולסון (Morgen Olson) ו-EAVX. שלוש החברות, שמשתפות פעולה בשנה האחרונה, יבצעו בימים הקרובים הדגמות חיות ראשונות של המכונית בפני לקוחות פוטנציאליים, ובכלל זה חברות ציי משלוחים אמריקאיות, שהן לקוחות המטרה העיקריים. הוואן החדש, בהיותו חשמלי באופן מלא, מיועד לסייע לחברות משלוחים להגיע ליעדי הפחתת פליטות לשנת 2025.

הפרוקסימה, המסוגלת לשאת מטען במשקל של 4 טון, מגיעה למהירות שיוט מקסימלית של 130 קמ"ש לטווחי נסיעה של עד 600 ק"מ בטעינה מלאה. ב-REE ציינו כי המסחרית החדשה מספקת מספר יתרונות כדוגמת פלטפורמה נמוכה, המאפשרת לפרוק סחורה בקלות יתרה, נראות משופרת של הנהג, קו ראייה אופטימלי עבור הנהגים הודות לשילוב של מסכים ושלדה שטוחה לחלוטין עם מושב נהג נמוך יותר, רדיוס סיבוב מינימלי המבטיח תמרון אופטימלי באזורים עירוניים צפופים וברציפי טעינה, – תשתית דיגיטלית חכמה, וזמני תיקון מהירים.

חברת REE פיתחה קונספט של רכב חשמלי שבו המתלים, המנוע, מערכת ההיגוי, הבלמים, החיישנים, מערכות בקרת הטמפרטורה וכל המערכות האלקטרוניות משולבות בארבע “פינות” הרכב, בין השאסי לגלגל ובתוך הגלגל. המרכב עצמו הוא שטוח ופנוי לעיצוב בהתאם לדרישות של כל דגם. בגישה הזאת, מרכז הכובד של הרכב נמוך מאשר בכלי-רכב חשמליים סטנדרטיים, ולכן הרכב יותר יציב. החברה מכנה את הארכיטקטורה הזו x by wire, וזאת מאחר שכל מערכות הרכב, הממוקמות בארבע הפינות, נשלטות על ידי הנהג באופן אלקטרוני לחלוטין ולא מכני.

על בסיס טכנולוגיה זו פיתחה החברה עד כה מספר פלטפורמות עבור יישומי-קצה כמו משלוחים עירוניים, רכבי היסעים, מונית אוטונומית ומשאית בינעירונית. דגם הפרוקסימה מתבסס על פלטפורמת P7, שלדברי החברה נבנתה על פי הדרישות והמפרט המדויק של אחת מחברות הרכב הגדולות בעולם. הפלטפורמה השטוחה מספקת מרחב פנימי גדול עד 35% יותר בהשוואה לרכבים מסחריים דומים.

האזינו לשיחה עם אוהד שטאובר, סמנכ"ל המו"פ של REE, מתוך תוכנית מס' 47 בפודקאסט שלנו, שעלתה בחודש מרץ 2022:

דירקטוריון סטרטסיס אישר "גלולת רעל" נגד ניסיון השתלטות של ננו דיימנשן

בתמונה: מנכ"ל סטרטסיס יואב זייף

החלטתה של ננו דיימנשן (Nano-Dimension) לרכוש באופן חד-צדדי כ-12.12% ממניותיה של חברת סטרטסיס (Stratasys) עוררה חששות לגבי כוונותיה והאם מדובר בצעד ראשון לקראת ניסיון השתלטות עוינת. הדריקטוריון של סטרטסיס החליט לא לקחת סיכון ואישר אתמול (ב') פה אחד תוכנית לפרק זמן מוגבל להגנת זכויותיהם של בעלי המניות (Shareholder Rights Plan). במסגרת התוכנית, במידה ובעל מניות כלשהו יחזיק בנתח של יותר מ-15% ממניות החברה, לכל יתר בעלי המניות תהיה הזכות לרכוש מניה נוספת, חדשה, על כל מניה שהם מחזיקים, במחיר סמלי של סנט אחד. התוכנית היא בעלת תוקף של שנה מהיום.

התוכנית הזו היא צעד מנע כנגד ניסיון השתלטות עוינת מצד חברה אחרת. בעולם המיזוגים והרכישות, מנגנון זה ידוע בשם "גלולת רעל", וזאת מאחר שבמידה ואכן בעל מניות כלשהו יעבור את רף 15%, כל יתר בעלי המניות יוכלו להכפיל את מספר המניות שברשותם והדבר יביא לדילול משמעותי בשיעור האחזקות של החברה התוקפת, שלא תהיה זכאית להכפיל את מניותיה.

סטרטסיס הסבירה את המהלך: "מטרת התוכנית היא לשמור על האינטרסים של בעלי המניות לטווח הארוך ולהקטין את הסבירות שיישות, אדם או קבוצה, ישיגו שליטה, או כוח השפעה משמעותי, על החברה באמצעות צבירת מניות בשוק החופשי, מבלי לפצות באופן הולם את בעלי המניות".

סטרטסיס חוששת מקופת המזומנים של ננו דיימנשן

כאמור, בשבוע שעבר דיווחה ננו-דיימנשן לרשות לניירות ערך של ארצות הברית (SEC) שהיא רכשה 12.12% ממניות סטרטסיס. שווי השוק של סטרטסיס הוא כ-1.3 מיליארד דולר, כך ששווי אחזקותיה של ננו דיימנשן בחברה מגיע לכ-150 מיליון דולר לערך. בעקבות העיסקה, ננו דיימנשן היא כעת בעלת המניות הגדולה ביותר בסטרטסיס, לצד קרן ARKK של קת'י ווד המחזיקה בנתח דומה. המטות המרכזיים של שתי החברות ממוקמים בפארק המדע המשותף לרחובות ולנס ציונה. לא ידוע על שיתוף פעולה טכנולוגי או מסחרי ישיר בין שתי החברות.

יו”ר ומנכ”ל ננו דיימנשן, יואב שטרן, מסר שהחברה עשויה להגדיל או להקטין את אחזקותיה בסטרטסיס "בהתאם לתנאי השוק". בקופת המזומנים של ננו דיימנשן יש כ-1.3 מיליארד דולר שהצטברו בעקבות שורה של גיוסים שביצעה החברה בשנתיים האחרונות בעת שמחיר המניה שלה היה בשיא. כך שיש ברשותה את היכולות הפיננסיות להגדיל משמעותית את אחזקותיה בסטרטסיס.

אף ששתי החברות עוסקות בהדפסה בתלת-מימד, ננו-דיימנשן וסטרטסיס אינן מתחרות ישירות. סטרטסיס מפתחת מדפסות תלת-מימד להדפסת חלקים מחומרים פולימריים לתעשיות מגוונות, וננו דיימנשן פיתחה מדפסת תלת-מימד להדפסת מעגלים מודפסים. עם זאת, בשנה האחרונה ביצעה ננו דיימנשן, באמצעות ההון שגייסה, מספר רכישות של חברות מתעשיית התלת-מימד והמעגלים המודפסים, והמנכ"ל שלה מוביל חזון של כניסה לתחומים חדשים. כעת תוהים בתעשייה האם החזון הזה כולל גם השתלטות על חברת סטרטסיס.

יהוד מרסיאנו מונה למנהל יחידת ייעוץ הסייבר ההגנתי של BDO

יהוד מרסיאנו מונה לתפקיד מנהל יחידת ייעוץ הסייבר ההגנתי במרכז הסייבר של פירמת ראיית החשבון והייעוץ BDO. מרסיאנו בעל תואר ראשון בהנדסת תוכנה ותואר שני בהנדסת תעשייה וניהול, והוא בוגר תוכנית הבכירים של ווקסנר באוניברסיטת הרווארד.

למרסיאנו ניסיון עשיר בתחום תשתית סייבר בארגונים פיננסיים ומוניציפליים. בין היתר, הוא שימש מנהל Application Security בבנק לאומי, ובמסגרת התפקיד היה אחראי על הובלה של פיתוח מאובטח מול אגף הפיתוח בבנק וספקי פיתוח חיצוניים, הטמעה של ארכיטקטורה מאובטחת לווי סקרי סיכונים בכלל הפלטפורמות בבנק, ואחריות על ביצוע מבדקי חדירות וסקרי קוד מקצה לקצה. בתפקידו האחרון שימש מנהל אגף החדשנות ומערכות המידע בעיריית באר שבע, ובמסגרת התפקיד הקים תשתיות מחשוב מתקדמות, הוביל תהליך של טרנספורמציה דיגיטלית מקצה לקצה בארגון. נושא החדשנות היה עוגן חשוב בתפקידו והוא עבד בצמוד לראש העיר ליישום יוזמות ומנופים לעיר בתחום זה.

אופיר זילביגר, שותף, מוביל פעילות הסייבר הגלובלית ברשת BDO ומנהל מרכז הגנת הסייבר של BDO ישראל, אמר כי "מרכז הגנת הסייבר של BDO פועל באינטנסיביות לסייע לארגונים בהתמודדות עם אתגרי הסייבר שלהם. ההצטרפות של מנהל בכיר כמו יהוד מרסיאנו, ליחידת הגנת הסייבר של BDO תקדם שיח אסטרטגי, משמעותי ומקצועי עם לקוחות המרכז בארץ ובעולם, ואין לי ספק שהניסיון הרב והמקצועיות הייחודית שלו יתרמו רבות לנו ולארגונים הרבים שלהם אנו מייעצים".

SECOZ, מרכז הגנת הסייבר של BDO, הוקם בשנת 2002 והוא מספק שירותים למגוון רחב של מגזרים, בהם פיננסים, תעשייה, ממשלה, הייטק, תשתיות, סטרטאפים ובריאות. צוות SECOZ מספקת מענה טכנולוגי מתקדם השזור בתהליך העסקי והאסטרטגי באופן מלא.

ניתאי אשל מונה למנהל מרכז הפיתוח של יאהו! בישראל

ניתאי אשל מונה למנהל מרכזי הפיתוח בישראל של חברת יאהו (yahoo!). אשל, בן 39, הצטרף לחברה בשנת 2014 בתפקידי פיתוח, ועבד ארבע שנים במטה החברה בקליפורניה. כיום הוא מוביל את קבוצת הפיתוח של Gemini, שהיא מערכת פרסום משולב תוכן שהחלה בשנת 2013 בתור יוזמה מקומית של מהנדסים במרכז הפיתוח של יאהו בתל אביב. כיום היא נחשבת לאחד ממנועי הצמיחה של החברה ואחראית להכנסות בהיקף של כמיליארד דולר בשנה.

אשל הוא בעל תואר ראשון בפיזיקה ובמדעי הקוגניציה מהאוניברסיטה העברית ובעל תואר שני במדעי המוח ממכון ויצמן למדע. את שירותו הצבאי ביצע כראש צוות וכמדען נתונים ביחידה טכנולוגית של חיל המודיעין. חברת יאהו מעסיקה כ-150 עובדים במרכז פיתוח בתל אביב ובמרכז פיתוח בחיפה, שהוא המרכז היחיד שלה בעולם שבו מועסקים בעלי תארים מתקדמים בתחום מדעי המחשב בנושאים כמו בינה מלאכותית, למידת מכונה, ביג דטה ועוד. המרכז בחיפה מתמקד במחקר, והמרכז בת אביב מתמקד בפיתוח ומעסיק בעיקר מהנדסים ומתכנתים המפתחים מוצרים בתחום הפרסום המקוון (Ad Tech), וידיאו, ועיבוד מידע.

חברת יאהו הוקמה בשנת 1994 והיתה אחת מחלוצות מנועי החיפוש הגדולים, אולם איבדה את הבכורה לחברות כמו גוגל ופייסבוק. היום היא מתמקדת בעיקר בתכנים ובפרסום מקוון. היא מוכרת כמפעילת אתרי החדשות הפופולריים Yahoo Sport, Yahoo Finance ו-Yahoo. בנוסף, היא מפעילה את אתרי הטכנולוגיה TechCrunch ו-Engadget. החברה נמצאת כיום בבעלות חברת ההשקעות האמריקאית Apollo Global Management, ומדווחת על כ-900 מיליון משתמשים מדי חודש.

אושר תקן הבדיקות לרכב אוטונומי, המבוסס על פורטליקס

האיגוד לתקינה של מערכות אוטומציה ומדידה (ASAM) אישר את תקן OpenSCENARIO 2.0, אשר מגדיר את הבדיקות ואת כל סוגי התרחישים שבהם צריכים לעמוד כלי-רכב אוטונומיים הנמצאים בפיתוח. רשימת הבדיקות כוללת את כל המצבים שעימם הרכב צריך להתמודד וכל סוגי הבדיקות: החל מסימולציות תוכנה טהורות, דרך מודלים היברידיים המשלבים סימולציות תוכנה ופעולות בעולם האמיתי וכלה בבדיקות המתבצעות במסלולי בדיקות ובנהיגה בכבישים בפועל.

התקן מבוסס על שפת M-SDL שפיתחה חברת פורטליקס (Foretellix) התל אביבית, אשר המציאה אותה כדי לספק יכולת סינתטית לבטא את כל התרחישים שעמם מתמודד רכב אוטונומי. התקן החדש מאפשר ליצרני רכב, ספקים, רגולטורים וחברות ביטוח להשתמש בשפה משותפת ובמתודולוגיה אחת לצורך הערכה והבטחת הבטיחות של מערכות נהיגה אוטומטיות לאורך כל שרשרת האספקה וההסמכה. איגוד ASAM נחשב לגוף מרכזי בתחום התקינה בתעשיית הרכב וכולל כ-400 גופים גדולים מתעשיית הרכב  העולמית: רוב יצרני הרכב הגדולים, מוסדות אקדמיים וספקי Tier-1 של התעשייה.

חברת פורטליקס הוקמה בשנת 2018 על-ידי יוצאי תעשיית השבבים יואב הולנדר, זיו בנימיני וגיל אמיד. הולנדר ייסד את חברת וריסיטי שפיתחה טכנולוגיה ייחודית לבדיקה אוטומטית של תכנוני שבבים, אשר נמכרה לקיידנס בשנת 2005 תמורת כ-315 מיליון דולר. בנימיני עבד שנים רבות באינטל בתחום האימות, הצטרף לווריסיטי כסמנכ”ל פיתוח ובהמשך שימש כמנהל תחום אימות השבבים בקיידנס. גיל אמיד הוביל את הפיתוח של כלי תכנון אוטומטיים (EDA ו-CAD) ופרוייקטי תכנון שבבים בחברת אינטל העולמית. "מיום הקמתה של פורטליקס לקחנו על עצמנו משימה גדולה: ליצור סטנדרט גלובלי שיתמוך בשינוי הגדול שעוברת תעשיית הרכב", אמר גיל אמיד.

האזינו לשיחה עם גיל אמיד, סמנכ"ל תפעול ורגולציה של פורטליקס, מתוך תוכנית מס' 32 בפודקאסט שלנו, שעלתה בפברואר 2021:

איירבאס תספק שירותי תקשורת באמצעות דאונים

יצרנית המטוסים האירופית איירבאס (Airbus) הקימה חטיבת שירותי תקשורת חדשה, HAPS Services Business, אשר תספק שירותי תקשורת סלולריים באמצעות ממסרים שיותקנו בדאוני Zephyr ממונעים, שאותם היא בודקת בעשור האחרון. היחידה העסקית החדשה הוקמה בעקבות הצלחת סדרת ניסויים שבוצעה לפני כחצי שנה בשיתוף עם NTT DOCOMO היפנית, שבמהלכם סיפק הדאון שירותי תקשורת בתדר של 2GHz וברוחב פס של 450MHz לטווח של עד 140 ק"מ. שתי החברות החלו בסדרת מבחנים לבדיקת התפקוד של הדאון כפלטפורמת תמסורת עבור מערכות הדור החמישי והדור השישי.

בזכות גובה השיוט הנמוך בהשוואה ללוויינים, הוא מאפשר קישור ישיר לטלפונים סלולריים, כמו האופן שבו נוצרת התקשורת עם תא סלולרי מקומי קרקעי, בלא צורך לבצע בהם התאמות מיוחדות. הדאון Zephyr כולל מנועי עזר ותאים סולאריים המאפשרים לו לשהות זמן רב באוויר. השיא האחרון של איירבאס היה זמן שהייה של 32 ימים ברציפות. הוא משייט בסטרטוספירה, שהיא שכבת אוויר בגובה של כ-17 עד 50 ק"מ מעל האדמה. בגובה הזה, האטמוספירה יציבה מאוד. יש בה זרמי אוויר קבועים, אולם אין תופעות כמו עננות, או מערכות לחץ משתנות המייצרות סופות או משקעים.

מדובר בקטגוריה בשם High Altitude Platform Station – HAPS שנחשבת לחדשה ונסיונית עדיין, שבה דאונים ממונעים ומגביהי רום מספקים תווך תקשורתי נוסף, בין תחנות ממסר קרקעיות לבין לווייני תקשורת. בזכות גובהם הרב הם מספקים יכולות המתקרבות לוויינים במסלול נמוך, אולם הגובה הנמוך בהשוואה ללוויינים מאפשר שימוש בתשתיות תקשורת בעלות הספק נמוך מאוד. גם מחירם נמוך מאוד. העובדה שהם משייטים בסטרטוספירה מבטיחה יעילות גבוהה מאוד של מערכות האנרגיה הסולאריות, אשר מקבלות יותר אנרגיה ליחיד שטח בהשוואה לתאים סולאריים המצויים בגובה הקרקע.

הכנת זאפיר להמראה במהלך הניסויים שבוצעו בסוף 2021 באריזונה, ארה"ב
הכנת זאפיר להמראה במהלך הניסויים שבוצעו בסוף 2021 באריזונה, ארה"ב

במהלך הניסוי שבוצע על-ידי איירבאס ו-NTT DOCOMO במדבריות אריזונה, שהה הדאון Zephyr בגובה של 20 ק"מ מעל האדמה וסיפק שירותי תקשורת בתנאי מזג אוויר שונים, ביום ובלילה. בעקבות הצלחת הניסוי, נחתם הסכם עקרוני לשיתוף פעולה בין איירבאס, NTT, וספקית שירותי הלוויין האסיאתית SKY Perfect JSAT, לבצע בדיקה מעמיקה של הפוטנציאל העסקי של רשת תחנות ממסר סטרטוספריות, ולהקמת קבוצת השפעה שתקדם את הרגולציה של הנושא.

ההכרזה השבוע של איירבאס מלמדת שהבדיקה הזאת ככל הנראה הסתיימה בהצלחה מבחינת החברה. הפעילות העסקית החדשה תנוהל על-ידי סאמר הלאווי, אשר הגיע מחברת אינטלסאט שבה שימש כסגן נשיא ומנהל עסקים ראשי. לדבריו, "לאחר שהזאפיר השלים אלפי שעות טיסה בסטרטוספירה, הגיע הזמן לעבור לשלב הבא: בניית שירותי תקשורת, אשר ישלימו את הפתרונות הקרקעיים והלווייניים. דאונים סטרטוספריים מאפשרים לראשונה לספק שירותי תקשורת לשטחים מרוחקים ונרחבים, בזמני השהייה קצרים מאוד וישירות אל מכשירי הקצה של המשתמשים".

אינוויז וסול צ'יפ יסייעו לדואר של יפן בטרנספורמציה הדיגיטלית

בתמונה למעלה: משאית דואר המצויידת בחיישן LiDAR של אינוויז

חברת הדואר של יפן (Japan Post) תעשה שימוש בטכנולוגיות של החברות הישראליות אינוויז (Innoviz) וסול צ'יפ (Sol Chip) בתהליך הטרנספורמציה הדיגיטלית ומזעור "טביעת הפחמן" של מערך שירותי הדואר. חיישן ה-LiDAR של אינוויז ישמש את הדואר ליצירת מפות דיגיטליות של מסלולי חלוקת הדואר והמשלוחים, אשר יהוו תשתית עתידית לכלי-רכב אוטונומיים. שבב ה-IoT של סול צ'יפ, הניזון מאנרגיית השמש בלבד, יסייע לחברת הדואר לנטר בזמן אמת את מיקום החבילות ולייעל את איסוף המשלוחים.

חברת הדואר של יפן היא חברה פרטית הנתונה לפיקוח משרדי התקשורת והפנים של יפן. מלבד שירותי דואר, היא גם מספקת שירותי בנקאות, ביטוח ולוגיסטיקה. שיתוף הפעולה של הדואר עם שתי החברות הישראליות נרקם בתיווך קרן ההון-סיכון Scrum Ventures, המקדמת שיתופי פעולה בין חברות סטארט-אפ בשלבים שונים לבין תאגידים יפניים, בייחוד בתחום העיר החכמה.

במסגרת שיתוף הפעולה עם אינוויז, הדואר של יפן יתקין את חיישן ה-LiDAR מדגם InnovizOne של אינוויז על גבי משאיות דואר. החיישנים יאספו במהלך הנסיעה אינפורמציה על הדרכים והבנייניים לאורך מסלולי חלוקת הדואר, וייצרו תמונה תלת מימדית של המרחב. המידע הזה ישמש לבניית מפות תלת-מימדיות, אשר ישמשו בעתיד כתשתית לתפעול משאיות דואר ורכבי שליחויות אוטונומיים. אינוויז והדואר של יפן ביצעו בחודש שעבר הוכחת היתכנות של הפרוייקט, ונערכות כעת לתחילת המיזם. מדובר באחד המיזמים הראשונים שבהם נעשה שימוש בחיישני LiDAR לצורך מיפוי תלת-מימדי.

לקצור אנרגיה מהשמש

חברת סול צ’יפ הוקמה ב-2009 על-ידי ד"ר שני קיסר, ופיתחה סוללה סולארית זעירה המספקת אנרגיה לאביזרי IoT ניידים ואלחוטיים. הסוללה "קוצרת" את האנרגיה מאור השמש, ומיועדת לספק חלופה נקייה ובלתי מזהמת לסוללות IoT קיימות. הפתרון בנוי מתא סולארי, סוללה, ושבב ניהול אנרגיה המאפשר להפעיל התקנים דלי-הספק, דוגמת חיישנים אלחוטיים ואביזרים דומים.

הוא כולל רכיב תקשורת ייעודי המשדר נתונים לענן, שם המידע מעובד בסיוע אלגוריתם בינה מלאכותית לצורך הפקת תובנות נוספות. במסגרת שיתוף הפעולה עם הדואר של יפן, השבבים של סול צ'יפ גם יספקו נתוני טלמטריה עבור הצרכנים. סול צ'יפ נמצאת בימים אלה בעיצומו של גיוס הון.

פולקסווגן מקימה תשתית אספקת שבבים פרטית

קבוצת פולקסווגן ויצרנית השבבים האירופית STMicroelectronics מתכננות להשיק בקרוב מאוד שותפות אסטרטגית וארוכת טווח לפיתוח משותף של תשתיות חומרה ותוכנה עבור "רכב מוגדר תוכנה". הפלטפורמה החדשה מתוכננת לספק את התשתית האלקטרונית עבור כל המכוניות העתידיות של קבוצת פולקסווגן. הפרוייקט יתבצע על-ידי חברת CARIAD, שהיא זרוע התוכנה של קבוצת פולקסווגן, ועל-ידי חברת STMicroelectronics (המייצרת את השבבים של מובילאיי).

חברת ST הודיעה ששתי החברות כבר החלו בפיתוח חומרה ייעודית לקישוריות, ניהול אנרגיה, ועידכונים שוטפים (OTA). חברת CARIAD מעסיקה כ-5,000 מפתחים ומהנדסים, ועוסקת כיום בפיתוח פלטפורמת תוכנה אחידה ומערכת הפעלה עבור כל המכוניות של הקבוצה. השותפות החדשה נועדה לספק חומרה המותאמת לפלטפורמת התוכנה הזו. שתי החברות נמצאות בשלבים מתקדמים של הסכם ייצור עם חברת TSMC, אשר תייצר את הסיליקון עבור רכיבי ה-SoC של ST. להערכת CARIAD, ההסכם יבטיח אספקת שבבים בטוחה למשך מספר שנים קדימה.

במסגרת האסטרטגיה הזאת, CARIAD תבצע מהלך יוצא-דופן נוסף: היא תחתום ישירות על הסכמים עם ספקיות שבבים ברמת Tier 2 ו- Tier 3. זוהי הפעם הראשונה שמתבצע מהלך כזה בקבוצה, אשר נוהגת בדרך-כלל לעבוד מול ספקיות Tier 1 בלבד. במקביל היא תנחה את הספקיות הראשיות שלה להשתמש אך ורק בשבבים אשר פותחו במסגרת שיתוף הפעולה עם ST. למעשה, מדובר במהפיכה בשרשרת האספקה של פולקסווגן, לא פחות מאשר בטכנולוגיה שלה. מנהל תחום הרכש בקבוצה, מוראט אסק, הסביר: "ביחד עם ST ו-TSMC אנחנו מגדירים מחדש את כל שרשרת האספקה שלנו בתחום השבבים, כדי לוודא שייצרו את השבבים שאנחנו זקוקים להם, ושהאספקה שלהם תהיה מובטחת הרבה שנים קדימה".

בקרוב ייחתם הסכם סופי. בשלב הבא: מחשב-על ברכב

מנכ"ל CARIAD, דירק הילגנברג, אמר שהשותפות עם ST נועדה להבטיח שהשבבים ששתי החברות מפתחות ביחד, יותאמו בצורה מושלמת לתוכנות של החברה. "השימוש בארכיטקטורת חומרה אחידה בכל מערכות הבקרה האלקטרוניות, יאפשר לספק פלטפורמת תוכנה אחידה לכל המכוניות של קבוצת פולקסווגן". בשלב הראשון שתי החברות יפתחו שבב SoC המבוססעל רכיבי 32 ביט ממשפחת Stellar Automotive של ST. מנהל קבוצת הרכב ב-ST, מרקו מונטי, אמר ששתי החברות כבר הגיעו להסכמה על המרכיבים המרכזיים של שיתוף הפעולה. "העבודה על הסעיפים הסופיים תושלם בקרוב, ושתי החברות יחתמו על הסכם מלא".

בימים אלה מגדירה CARIAD את משפחת מעבדי הרכב החדשה AU1, אשר תתבסס על מעבדי Stellar מהמדף ועל רכיבי ה-SoC שיפותחו במסגרת השותפות. בשלב הראשון מדובר ברכיבים אשר מנהלים את מערכות הבקרה האלקטרוניות בכל המכוניות של קבוצת ולקסווגן. "אולם זהו רק הצעד הראשון", הסבירה הטכנולוגית הראשית של CARIAD, לין לונגו. "בעתיד אנחנו מתכוונים להיכנס לפיתוח משותף של מעבדים עתירי ביצועים לצורך מימוש פונקציות רכב מורכבות".

תע"א תספק מטוס ביון למדינה אירופית

התעשייה האווירית (IAI) קיבלה הזמנה בהיקף של כ-200 מיליון דולר לאספקת מטוס לניהול משימות עבור מדינה אירופית שהיא חברה בברית נאט"ו. המטוס יפותח על-ידי התעשייה האווירית ועל-ידי החברה הבת אלתא. הוא יכיל מערכות מודיעין אשר התע"א הצליחה למזער באופן המאפשר להתקין אותם במטוס מנהלים סילוני, במקום במטוס מטען גדול כפי שהיה בעבר. מנכ"ל חברת אלתא, יואב תורג'מן, אמר שהמטוס מעניק ללקוחות יתרון אסטרטגי. הוא כולל מערכות מכ"ם סריקה אלקטרונית מסוג AESA ואלגוריתמים מבוססי בינה מלאכותית.

לא נמסרו פרטים נוספים על תכולת הפרוייקט, אולם התעשייה האווירית רמזה שמדובר בפיתוח פתרון מלא אשר יותקן במטוס מנהלים, ולא במטוס רחב גוף. כיום מציעים התעשייה האווירית ואלתא ארבעה קווים של מטוסי ניהול משימה. מטוס ברמת אייווקס (AEW&C) הכולל מערכות מכ"ם, אמצעים לזיהוי אויב או ידיד (Identification, Friend or Foe), מערכות מודיעים אלקטרוני ומערכות תקשורת המאפשרות לייצר תמונת מצב של החזית. המטוס גם מצוייד במערכת ניהול קרב, מערכת התראה, מערכת ציון מטרות ושתי מערכות מכ"ם המעניקות לו יכולת התמצאות סביבתית מלאה. עסקאות מהסוג ובהיקף הזה אינן מאוד נפוצות. בשנת 2020 היא קיבלה הזמנה לאספקת מטוס ביון ובקרה אלקטרוני למדינה אירופית בהיקף של כ-350 מיליון דולר.

מכירות שיא של 4.5 מיליארד דולר

גרסת AGS היא של מטוס מעקב אחר פעילות קרקעית הכולל מערכות מכ"ם, מודיעין אלקטרוני ומטעדים אלקטרו אופטיים אשר מזהירם ועוקבים אחר מספר גדול של מטרות בו-זמנית. בגרסה הימית (Maritime Patrol Aircraft), המטוס מצוייד במערכות דומות, אשר הותאמו לסביבה הימית. הוא כולל גם מערכות עזר ללוחמה בצוללות ומערכות ומערכות למשימות חיפוש והצלה. התעשייה האווירית מסרה שהוא נמצא בשימוש אצל לקוחות רבים ברחבי העולם. הגרסה הרזה ביותר של המערכת היא מטוס למשימות מודיעין אלקטרוני (SIGINT) הנמצא בשימוש נרחב בצה"ל.

המתיחות הגלובלית מתבטאת בעלייה במכירות של התעשייה האווירית. בשנת 2021 הגיעו מכירותיה לשיא של כ-4.5 מיליארד דולר. הצמיחה במכירות נועת בעיקר מצמיחה של כ-10% בתחום הצבאי, עקב ביקוש גובר למוצרי חטיבת מערכות טילים וחלל וחטיבת כלי הטיס הצבאיים. בחודש מרץ 2022 היא דיווחה על עלייה חזקה בצבר ההזמנות, להיקף של כ-13.4 מיליארד דולר, בהשוואה לכ-12.6 מיליארד דולר בסוף 2020. קופת המזומנים של החברה כוללת כיום כ-905 מיליון דולר.

עובדים באפלייד מטיריאלס ישראל פיתחו אלגוריתם בינה מלאכותית להסרת צללים מתמונות

בתמונה למעלה: דוגמא לאיכות הסרת הצללים באמצעות האלגוריתם החדש

מחקר שביצעו שני עובדים מחברת אפלייד מטיריאלס ישראל (Applied Materials) הציג גישה חדשה להתמודדות עם בעיית ההצללה בתמונות, והביא לפיתוח אלגוריתם בינה מלאכותית אשר מסוגל לנקות צללים מתמונות, באיכות הטובה ביותר שהושגה עד היום, באמצעות רשת נוירונים שהיא קטנה פי 1,000 בהשוואה לשיטות המתחרות. הפיתוח נעשה על-ידי תמיר עיני וגלעד ורד ממחלקת האלגוריתמים של חברת אפלייד מטיריאלס בישראל, ביחד עם אפרת אימר ובליווי פרופ' שי אבידן מאוניברסיטת תל אביב.

המחקר בוצע בעידוד החברה ועל חשבון שעות העבודה. הפרוייקט החל במסגרת קורס למידה עמוקה באוניברסיטה שבו השתתף תמיר עיני, שבו התבקשו הסטודנטים לבצע עבודת גמר. בהתייעצות עם המנחה שלו לעבודת המאסטר בהנדסת חשמל, פרופ' אבידן, החל עיני לעבוד על נושא ההצללה ובסיום הקורס צירף אליו את גלעד ורד. המטרה הייתה למצוא דרך יעילה להתמודד עם סוגיית הצל, אשר מאפשרת לסייע בפתרון בעיות דומות גם בתחום מערכות הבקרה על ייצור שבבים.

הגדרה חדשה של אתגר הצל

עיני: "מודלים של רשתות נוירונים מבוססים על שימוש במשקולות, אשר מספרן מגדיר את מספר פעולות העיבוד שיש לבצע. המודל שפיתחנו זקוק לפחות משקולות בשלושה סדרי גודל בהשוואה למודלים הקיימים היום בספרות. כלומר, הרשת שלנו מבצעת פי 1,000 פחות פעולות עיבוד, ובכל זאת היא סיפקה את התוצאה הטובה ביותר. המחקר וההדגמה נעשו על-גבי שני מאגרי מידע הכוללים תמונות עם צל ותמונות בלי צל, אשר משמשים כמבחן ליכולת של האלגוריתם להתמודד עם הבעיה".

מימין לשמאל: גלעד ורד ותמיר עיני
מימין לשמאל: גלעד ורד ותמיר עיני

לדברי גלעד, אחד מההישגים של הפיתוח הוא בגישה החדשה של הצוות, שבה האלגוריתם מנתח כל פיקסל בתמונה. "עד היום התמודדו עם אתגר הסרת הצל מתוך הנחה שהתיקון צריך להיות אחיד, ולכן העיבוד נעשה על כל איזור הצל במשותף. הטענה שלנו היתה שהצל הוא לא אחיד. קיימים אזורים פנימיים שבהם הצל אחיד, וקיימים אזורים שבהם יש עירוב בין הארה מוצללת במלואה לבין הארה שהיא מוצללת באופן חלקי, ולכן צריך להתמודד עם האתגר ברמת הפיקסל ולא ברמת הצל באופן אחיד".

מחלקת האלגוריתמים של אפלייד מטיריאלס ישראל מעסיקה כ-70 אלגוריתמאים העוסקים במחקרי עומק בתחומים כמו ראיית מכונה (CV), לימוד מכונה (ML) ורשתות נוירונים עמוקות (DL). הממצאים הוצגו בסדנה של כנס CVPR שהתקיים ביוני השנה בארה"ב. מדובר בכנס החשוב בעולם בנושאי ראייה ממוחשבת.

למידע נוסף: Image Deshadowing Using Local Linear Model

מיה דיינמיקס קיבלה הזמנה ראשונה לייצור רכב חשמלי קל

בתמונה למעלה: המרכב של מיה דיינמיקס לכל-רכב חשמליים אישיים

חברת מיה דיינמיקס (MIA Dynamics) התל אביבית קיבלה הזמנה ראשונית בהיקף של מיליון דולר לאספקת כלי רכב חשמליים קטנים מסוג Mia Four. ההזמנה התקבלה מחברת מאיר אלקטריק יוטיליטיז (MEU) שבבעלות קבוצת מאיר, יבואנית רכבי וולוו והונדה, אשר תשלם מקדמה של 100 אלף דולר לצורך הבטחת ההזמנה. הרכב Mia Four הוא כלי תחבורה ארבע גלגלי חשמלי המיועד לצורך התניידות של יחידים (אנשים פרטיים, לוחמים ובעלי תפקידים) במתווי שטח מורכבים.

הוא כולל סוללה נשלפת אשר מעניקה טווח נסיעה של כ-45 ק”מ ומהירות נסיעה של עד 45 קמ"ש (למרות שבארץ הוגבלה מהירותו ל-15 קמ"ש. קבוצת מאיר מתכננת לשווק אותו בישראל במחיר משוער של כ-22,000 שקל. חברת מיה הוקמה על-ידי המנכ"ל יצחק קלדרון, על בסיס טכנולוגיה עצמית של מערכת מתלים גמישה, המעניקה יציבות נסיעה בתנאים קשים, כולל עלייה וירידה קלים במדרגות. לפני כחודש החברה קיבלה אישור על רישום הטכנולוגיה כפטנט.

החברה מפתחת שלוש פלטפורמות מרכזיות המבוססות על מערכת המתלים שלה: הרכב האישי Mia Four, רכב חשמלי עירוני דו-מושבי בשם Mia UR המגיע למהירות של 90 קמ"ש ולטווח נסיעה של עד 200 ק"מ, והאופנוע הארבע-גלגלי Mia M, אשר מגיע לטווח נסיעה של 280 ק"מ ולמהירות של עד 160 קמ"ש. חברת מיה דיינמיקס נסחרת בבורסה של תל אביב לפי שווי חברה של כ-119 מיליון שקל, בעקבות עסקת מיזוג הם השלד הבורסאי גו.די.אם שהושלמה בחודש יוני 2022.

 

בוש ו-EDAG יסייעו להכשיר את המפעל של פינרג'י בכפר סבא לייצור המוני

חברת פינרג'י (Phinergy) דיווחה היום (ה') לבורסה בתל-אביב כי חתמה על הסכמים עם חברת Bosch וחברת EDAG הגרמניות, המתמחות בפיתוח וייצור עבור המגזר התעשייתי, במטרה להכשיר את מערכות הגיבוי הנקיות שפיתחה החברה, המתבססות על ריאקציה בין אלומיניום לאוויר, עבור ייצור סדרתי. שלב הייצור הסדרתי יחל עם השלמת הקמת מפעל החברה בכפר סבא.

המפעל בכפר סבא, שעל התוכנית להקמתו דיווחה החברה לפני כשנה, צפוי להיות בעל יכולת ייצור שנתית של 20 מגה-וואט, או כ-5,000 מערכות גיבוי של 4 קילו-וואט. להערכת החברה, הקמת המפעל תאפשר להגדיל את היקף המכירות של מערכות הגיבוי לאתרי טלקום בישראל ובעולם ולהרחיב את שיתופי הפעולה עם יצרניות רכב. בשעתו, העריכה החברה כי הייצור במפעל החדש יחל ברבעון השלישי של 2022.

חמצון מתכת באמצעות אוויר מן הסביבה

הפקת החשמל במערכות של פינרג’י מתבססת למעשה על היפוך התהליך שבו מיוצר אלומיניום. אלומיניום מופק מהמינרל בוקסיט, בתהליך אלקטרוליזה שבו מופרד החמצן מהאלומיניום בעזרת אנרגיה חשמלית. למעשה, בעת ייצור האלומיניום מבוצע תהליך “טעינה” של אנרגיה חשמלית שבסופו אגורה אנרגיה זו במתכת. הטכנולוגיה של פינרג’י מבצעת תהליך הפוך, שבו מתרחשת תגובה כימית בין אלומיניום, חמצן מן האוויר ומים, ובמהלכו משתחררת האנרגיה ששימשה לייצור האלומיניום. היתרונות באלומיניום הם במשקלו הנמוך ובקיבולת האנרגטית הגבוהה שלו, ובכך שבתהליך הפקת החשמל לא נפלטים חומרים מזהמים.

הבדל מהותי בין הסוללות של פינרג’י לסוללות רגילות הוא מקור החמצן: בסוללות רגילות החמצן אגור בתוך הקתודה באמצעות חומר הקושר את החמצן כדוגמת פחמן או מנגן. המבנה הזה הופך את הסוללות לכבדות, יקרות ומזהמות. בסוללה של פינרג’י הקתודה היא ממברנה הסופחת חמצן מהאוויר שבסביבה. על בסיס הטכנולוגיה הזו מפתחת פינרג’י שלושה קווי מוצר לשלושה שוקי יעד שונים: מערכות גיבוי למקרה של הפסקות חשמל ולאספקת חשמל באזורים מנותקי-רשת, מערכות אגירת אנרגיה, וסוללות לרכב חשמלי.

למרות המשבר, ההייטק הישראלי עדיין צומח

דו"ח הייצוא הישראלי של משרד הכלכלה והתעשייה אשר פורסם היום (ג') מראה מגמת חזרה לצמיחה בתעשיית ההייטק הישראלית, לפחות בשנת 2021. ייצוא הסחורות והשירותים של ישראל צמח ב-25.3% והסתכם בכ-143.2 מיליארד דולר. אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים היה תחום שירותי המחשוב, אשר צמח בכ-26% להיקף שנתי כולל של כ-34 מיליארד דולר. שירותי המחקר והפיתוח, בעיקר במרכזי מו"פ של חברות זרות, תפסו כ-9% מייצוא השירותים, בהיקף של כ-6.7 מיליארד דולר.

הייצוא של מערכות חשמל ואלקטרוניקה, הכולל מכונות חשמליות, מיכשור אלקטרוני, ציוד אופטי מכשור רפואי הסתכם הכ-4.24 מיליארד דולר, בעקבות צמיחה של 22% בייצוא מכשור חשמלי ואלקטרוני וצמיחה של 16% בייצוא ציוד אופטי ורפואי. מנתונים ראשוניים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה שגם בחודש יוני חלה עלייה במדדי הייצוא, למרות המשבר בשוק ההון, הימשכו הקשיים בשרשרת האספקה ותחושת המיתון שהתעצמה עם התארכות המלחמה באוקראינה.

יחד עם זאת, תחושת המשבר באה לידי ביטוי בנתוני הרבעון השני של השנה. בחודשים אפריל-יוני 2022 צמח ייצוא הסחורות של ישראל ב-13.8% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד והסתכם בחודש יוני בכ-19.7 מיליארד דולר. הייצוא של מוצרי טכנולוגיה עלית (כ-36% מהייצוא התעשייתי) צמח בינואר-מרץ בכ-16.5% בשיעור שנתי, ובאפריל-יוני 2022 בכ-2.3% בשיעור שנתי. בדומה לכך התמתנה הצמיחה בייצוא של מוצרים בטכנולוגיה גבוהה: בינואר-מרץ 2022 גדל הייצוא בכ-52.4% בחישוב שנתי, ואיול בחודשים אפריל-יוני התכווצה הציחה בכמחצית, לכ-19.2% בחישוב שנתי.

 

EyeControl פיתחה אביזר אלחוטי המאפשר למונשמים וחולי ALS לתקשר

חברת הסטארט-אפ EyeControl מתל אביב פיתחה אביזר לביש אלחוטי, המאפשר לחולים המתקשים בדיבור בשל מצבם הרפואי, כדוגמת מונשמים או אנשים שסובלים מניוון שרירים, לתקשר עם הסביבה באמצעות תנועות העין בלבד וללא צורך בשימוש במחשב. האביזר פותח במקור עבור חולי ניוון שרירים (ALS) שאיבדו את יכולת הדיבור, ולאחר מכן פיתחה החברה גם גרסה המותאמת למאושפזים בבתי חולים, EyeControl-Med.

בימים אלה משלימה החברה מחקר קליני בבית החולים "בלינסון" על מנת להראות כיצד אביזר התקשורת שלה יכול לתת מענה לאחת מתופעות הלוואי השכיחות בקרב מאושפזים במחלקות טיפול נמרץ: בלבול חריף (Delirium). לדברי החברה, ממצאים מקדמיים של המחקר מעלים כי השימוש באביזר הפחית את מספר השגיאות שביצעו מאושפזים במבדקי בלבול (CAM-ICU) שנערכו להם, ושיפר את דירוג רמת התקשורתיות (LCS) והאינטראקציה עם צוות בית החולים.

תופעת הדליריום בקרב מאושפזים בטיפול נמרץ הינה שכיחה מאוד. לפי הסטטיסטיקה, 2 מתוך 3 מאושפזים בטיפול נמרץ, ו-7 מתוך 10 מונשמים, יחוו במהלך האשפוז תופעה של דליריום. דליריום עשוי לבוא לידי ביטוי בבלבול חריף וחוסר אוריינטציה, קשיי הבנה וריכוז, תחושת חרדה ולעיתים גם הזיות. הדליריום עשוי להיות תוצאה של הטיפול התרופתי, בייחוד שימוש במשככי כאבים ומטשטשים, או מהפגיעה או המחלה שהובילה לאשפוז. אנשים שחוו דליריום במהלך אשפוזם נמצאים בסיכון מוגבר לסבול לאחר שחרורם מתסמונות של פוסט-טראומה, דיכאון וגם ירידה ביכולות הקוגניטיביות.

בשיחה עם Techtime הסביר מנכ"ל החברה ומייסד-שותף, אור רצקין: "זו חווייה לא פשוטה, ולעיתים טראומטית. מחקרים הראו שתקשורת, ליווי ותמיכה יכולים למתן את התופעה ולהפחית את הסיכון לפגיעה קוגניטיבית או נפשית ארוכת טווח. המטרה שלנו היתה לספק את הפתרון הטכנולוגי שיאפשר את התקשורת של המאושפז עם הצוות הרפואי והמשפחה. היכולת לתקשר היא בעלת ערך הומאני. זה מפחית את החרדה ומעצים ומשנה לטובה את כל חוויית האשפוז."

לאפשר תקשורת גם כשיכולת הדיבור נעלמת

חברת EyeConnect הוקמה ב-2016 על ידי המנכ"ל אור רצקין, איתי קורנברג ושי ראשוני, שסבל מ-ALS והלך לעולמו לפני כשלוש שנים. החברה קמה מתוך הפעילות של עמותת "פרס לחיים", המסייעת לחולי ALS. "החברה צמחה מתוך פעילות התנדבותית. למייסדי החברה יש זיקה משפחתית למחלות ניוון שרירים. חולים בניוון שרירים מאבדים בהדרגה את היכולת הפיזית לדבר, אך היכולת הקוגניטיבית נשמרת. האביזר שלנו עוזר לגשר על הפער הזה."

האביזר שפיתחה EyeControl, המולבש על הראש, מתבסס על מצלמת אינפרא-אדום אשר עוקבת אחר תנועת העיניים, גם בחושך מוחלט, ועל אלגוריתמים של בינה מלאכותית אשר מתרגמים את תנועות העיניים להיגדים קוליים המושמעים ברמקול. פתרונות חלופיים, כדוגמת המערכת שבאמצעותה תקשר הפיזיקאי סטיבן הוקינג, מחייבים שימוש במסך מחשב וגם מחייבים תהליך מסורבל של כיול, ועל כן אינם ניידים. "המטרה שלנו היתה לפתח מכשיר שיאפשר תקשורת ניידת. גם כשהמטופל מתעורר באמצע הלילה ורוצה לקרוא לעזרה ממיטתו, מבלי להזדקק למחשב. האביזר שלנו גם מאפשר תקשורת פנים אל פנים, בלי מסך באמצע."  .

על בסיס הקונספט הבסיסי פיתחה EyeConnect גרסה לסביבה הביתית, שמיועדת כאמור בעיקר לחולי ALS, וגרסה למאושפזים בבתי חולים, אשר מאפשרת למאושפז לתקשר עם הצוות הרפואי ומשפחתו."הפיתוח הראשוני היה עבור הסביבה הביתית, אך גילינו שגם בבתי חולים יש צורך ממשי בפתרון כזה. התאמנו את חוויית המשתמש לסביבת בית החולים, שבה יש פחות זמן לתרגל וללמוד את השימוש במכשיר.

האביזר מאושר לשימוש על ידי ה-FDA, ה-CE ומשרד הבריאות בישראל. בישראל, ארצות הברית ובריטניה יש גם שיפוי ביטוחי ציבורי. EyeControl מעסיקה כ-25 עובדים וגייסה עד היום כ-15 מיליון דולר.

גל החום בבריטניה השבית את שרתי גוגל – וגם את Techtime

בתמונה למעלה: עבודות תחזוקה בדטה-סנטר של חברת גוגל. צילום:Google Cloud

גל החום שהיכה את בריטניה השבוע גרם להפרעה נרחבת בפעולת האינטרנט בעולם. אחת מהנפגעות היתה חברת גוגל (Google Cloud Platform), אשר מרכז שירותי הענן שלה בלונדון (europe-west2)  נותק מהאינטרנט בעקבות קריסת מערכת מיזוג האוויר באחד מהחדרים. מערכת המיזוג לא עמדה בעומס הרב שיצר גל החום, וחברת גוגל החליטה לנתק את השרתים כדי למנוע פגיעה במידע המצוי בהם. בעקבות הארוע נותק Techtime מהאינטרנט למשך כ-12 שעות, מאחר ואנחנו מאוחסנים בחוות GCP.

ככל הנראה מדובר בחוות שרתים אשר פועלת על-גבי התשתית של חברת Equinix, שהוקמה על-ידי שתי החברות בלונדון בשנת 2017. לשתי החברות יש שיתוף פעולה ארוך טווח וכשליש מחוות השרים של גוגל קלאוד פועלות מהמרכזים של אקוויניקס. על-פי הערכות שונות בתעשייה, הבעיה התגלתה באתר Equinix LD4/5/6 הנמצא ב-Slough שממערב ללונדון. אומנם אקוויניקס לא דיווחה על תקלה, אולם גוגל קלאוד סיפקה מידע שוטף באמצעות דף ההתראות של השירות.

הארוע החל אתמול בסביבות שש לפנות בוקר, כאשר גוגל דיווחה על תופעה של הודעות שגיאה המגיעות מהשרתים באזור europe-west2. כעבור שלוש שעות הודתה גוגל שמדובר בפגיעה רחבה בשירותים רבים, והודיעה שהצוות החל לחקור את הסיבה לתקלה. בשעה 10 בבוקר התברר שהתקלה היא במערכת קירור האוויר באחד מהמבנים של הדטה-סנטר, אשר פגעה בחלק מהשרים. כדיל מנוע את התרחבות הבעיה, גוגל ניתקה חלק מהשרתים באתר, והורידה בהדרגה את העומס המותר בשרתים אחרים.

בסביבות 12:00 בצהריים גוגל דיווחה שהיא ביצעה פעולת התאוששות ושיחזור של מאגרי המידע שנפגעו. ב-20:45 גוגל דיווחה שהיא התגברה על התקלה: מערכת מיזוג האוויר תוקנה, וכל המידע שוחזר על-גבי דיסקים חליפיים, למרות שהיא הזהירה שייתכנו הודעות שגיאה בחלק מהשירותים, וביקשה מהלקוחות להודיע לה מיד אם הם נתקלים בבעיות כדי שניתן יהיה לפתור אותן. השירותים חזרו בהדרגה לתיפקוד, והיום בבוקר, |גם אתר Techtime עלה לאוויר אחרי 20 שעות השבתה, וחזר לפעול במתכונת הרגילה.

ארבה פיתחה חליפת מכ"ם המקיפה את הרכב מכל צדדיו

בתמונה למעלה: מבט אל תוך המכ"ם הצדי Lynx

חברת ארבה (Arbe) התל אביבית הכריזה על חליפת מכ"ם מלאה המאפשרת לספק לרכב כיסוי מכ"מי של 360° במחיר שלהערכת החברה עומד בדרישות של תעשיית הרכב. ההכרזה היא תוצאה של סיום עבודות הפיתוח על המכ"ם הצדי החדש, Lynx, אשר כולל 288 ערוצי קליטה ושידור וטווח גילוי של 260 מטר. החליפה שהחברה מציעה כוללת שש מערכות מכ"ם המקיפות את הרכב. מלפנים ומאחור מוצבות שתי מערכות מכ"ם הדגל של החברה, Phoenix Perception Radar, אשר כולל 2,304 ערוצי שידור וקליטה וטווח גילוי של 350 מטר, כאשר בארבעת פינות הרכב מוצבות מערכות Lynx החדשות (תמונה למטה).

מערכות המכ"ם הצדי פועלות בתיאום מלא עם שתי המערכות הראשיות: המידע מנותח בתוכנת ההתמצאות של החברה, אשר מספקת תמונה מלאה ורציפה של כל סביבת הרכב. המעבד המרכז של המערכת הוא שבב עצמי של ארבה, אשר מאפשר ללקוחות לפתח יישומי מכ"ם ספציפיים משלהם. המנכ"ל קובי מרנקו אמר שמדובר במכ"ם ההיקפי הראשון בתעשייה. שלא במקרה, החליפה החדשה מיועדת לשימוש במערכות חצי אוטונומיות ברמת +2L. זוהי רמת ביניים שהוגדרה על-ידי מובילאיי ב-2017 ומתארת נהיגה הנעזרת במערכת ADAS אקטיבית, המאפשרת ביצוע פעולות כמו שמירה על נתיב הנסיעה והתאמת המהירות לתנאי הדרך.

חליפת המכ"ם מותאמת לרמה +L2

ראוי לזכור שרמת האוטונומיות של כלי רכב מסווגת לפי שש דרגות: L1 היא רכב ידני מלא הכולל בקרה פשוטה דוגמת בקרת מהירות שיוט (cruise control), ברמת L2 יכולות מערכות אוטונומיות לשלוט על האצה, האטה והיגוי, אולם הדבר נעשה בפיקוח מלא של נהג אנושי. מערכות ADAS מיועדות לשימוש ברמה הזו. המעבר לרמת L3 הוא זינוק טכנולוגי, אם כי מנקודת מבטו של המשתמש הוא כמעט ואינו מורגש. ברמה הזאת יש לרכב מודעות סביבתית מלאה, והוא מסוגל לבצע החלטות – למשל האצה מוגברת כאשר מתבצעת עקיפה של רכב איטי. אולם עדיין חובה שיהיה נהג אנושי המפקח על הרכב.

רמת L4 היא נהיגה אוטונומית מלאה. בעקרון, הרכב יכול לנהוג באופן עצמאי לגמרי, ואפילו לקבל החלטות ולהתערב במהלך הנהיגה כאשר חל שיבוש או שיש תקלה במערכות הרכב, אולם הנסיעה עדיין מתבצעת תחת פיקוח של נהג אנושי. הרמה הגבוהה ביותר היא L5: זהו רכב אוטנומי אשר יוכל להשלים משימה ללא מעורבות אנושית. בחלק מדגמי הקונספט של הרמה הזאת, אפילו אין גלגל הגה. במקור, מובילאיי הגדירה את קטגוריית +L2 כדי לקדם את המפה המתעדכנת שלה (REM), אולם בפועל הקטגוריה כוללת שימוש נרחב בחיישני LiDAR, שמולם מתחרות מערכות המכ"ם של החברה.

טכנולוגיית עיצוב אלומה יעילה

חברת ארבה פיתחה ערכת שבבי מכ”ם לרכב המבוססים על טכנולוגיית Frequency Modulated Continuous Wave, שבה מתבצע שידור רציף של אותות בתדר משתנה (Chirp signal), והמרחק של האובייקטים מחושב בהתאם להפרשי התדר והמופע (פאזה) בין האותות המשודרים והאותות הנקלטים. המכ”ם מפיק תמונה רב-מימדית (4D) של סביבת הרכב: גם אובייקטים נייחים וגם אובייקטים ניידים. ליבת הטכנולוגיה מבוססת על שימוש באנטנת AESA, שבה המכ"ם סורק את הסביבה באמצעות עיצוב אלומה (beam forming) ולא באמצעות סיבוב האנטנה.

הדבר מתבצע באמצעות מטריצה של משדרים המחוברים אל אלמנטים קורנים מקבילים. באמצעות הבדלים זעירים בין הפזה והעוצמה של האותות המשודרים מכל אלמנט, נוצר אפקט של התאבכות בונה והתאבכות הורסת בין אותות השידור, אשר מתבטא בהיווצרות קרן שידור כיוונית חזקה, אשר מבצעת למעשה סריקה אלקטרונית של המרחב. ההישג הגדול של החברה טמון ביכולתה לייצר מערך הכולל הרבה מאוד אלמנטים בגודל ובמחיר תחרותיים. כך למשל, מכ"ם Lynx כולל מטריצה של 24X12 משדרים, בשעה שלמערכות המכ"ם המתחרות, כוללות להערכת החברה מטריצה של 3X4 משדרים.

למידע נוסף על החברה: Arbe Robotics

ריו טינטו בוחנת שילוב מערכת הבטיחות של רייל ויז'ן ברכבות משא אוטונומיות

חברת רייל ויז'ן (Rail Vision) מרעננה החלה בימים אלה בפיילוט ארוך טווח משותף עם חברת Rio Tinto האוסטרלית, חברת כריית הפלדה השנייה בגודלה בעולם. ריו טינטו מפעילה רשת של רכבות משא אוטונומיות במערב אוסטרליה, ובמסגרת הפיילוט תבחן את שילוב של מערכת הבטיחות של רייל ויז'ן ברכבות האוטונומיות כאמצעי לגילוי והתראה מפני מכשולים על גבי המסילה. בפרויקט שותפה גם חברת itachi Rail STS, שעימה חתמה רייל ויז'ן על הסכם שיתוף פעולה לפני כשנה בשוק האוסטרלי.

במסגרת פרויקט AutoHaul, שהושקעו בו כמעט מיליארד דולר, החלה ריו טינטו בסוף 2018 להכשיר במערב אוסטרליה רשת מסילות ייעודית עבור נסיעה אוטונומית של רכבות משא כבדות (heavy-haul). רשת הרכבות נפרסת על פני 1,700 קילומטר באזור פילברה (Pilbara) במערב אוסטרליה. כ-200 רכבות אוטונומיות מובילות על גבי הרשת משלוחי פלדה מכ-16 מכרות לארבעה נמלים. רכבות אלה עושות בדרך כלל מסע של 800 קילומטר הנמשך כ-40 שעות. הרכבות מצוידות במצלמות ובתוכנה השולטת בנסיעה לפי מגבלות המהירות ובתגובה להתראות בטיחות. עד כה גמאו הרכבות האוטונומיות נסיעה מצטברת של כ-7 מיליון קילומטר.

רייל ויז’ן, שהוקמה בשנת 2016 מפתחת מערכות עזר ייעודיות לנהיגה ברכבות מסוגים שונים כדוגמת רכבות נוסעים, רכבות משא, רכבות קלות, ורכבות תפעול, כאשר המערכות מותאמות לתנאי הנהיגה האופייניים לסוגי הרכבות השונים.

המערכת של רייל ויז’ן מורכבת ממערך סנסורים הכוללים מצלמת יום בספקטרום הנראה לעין ובספקטרום של גלי אינפרא אדום (תרמי). באמצעות הסנסורים המידע מוזן ליחידת מחשוב עוצמתית הכוללת בינה מלאכותית ואלגוריתמים מיוחדים המעבדים את המידע בזמן אמת. המידע המעובד מתורגם לתמונה מאוחדת אשר מסוגלת לזהות, לסווג ולהתריע לנהג בזמן אמת על אובייקטים הנמצאים על מסלול הרכבת בטווח של עד 2,000 מטר בקו הראייה, ובכך למנוע התנגשות במכשול. המערכת מתוכננת כך שתוכל לזהות אובייקטים רלוונטיים לתרחישי הרכבת, דוגמת בני-אדם, בעלי חיים, מכוניות, גשרים, מחלפי מסילה, שלטים וסימני איתות לאורך המסילה המיועדים לנהג הקטר. בחודש מרץ השנה הונפקה רייל ויז'ן בנסד"ק. החברה גייסה במסגרת ההנפקה כ-15.6 מיליון דולר להמשך קידום הפיתוח. ההפסד הנקי של החברה ברבעון הראשון הסתכמו ב-2.3 מיליון דולר.

סרגון יוצאת בקמפיין שכנוע נגד ההשתלטות העוינת: "בעבר כיבדנו אותם. עכשיו כבר לא"

בתמונה למעלה: מנכ"ל סרגון דורון ארזי (מימין) והדירקטור אילן רוזן, במהלך המפגש המקוון עם משקיעים

לאחר דממה שנמשכה כמעט שלושה מאז רכשה חברת Aviat האמריקאית 5% ממניות סרגון (Ceragon) והודיעה שהיא תגיש לבעלי המניות הצעה לבצע שינוי דרמטי בדירקטוריון כדי לאלץ את ההנהלה לבצע מיזוג, יצאה חברת סרגון במתקפת נגד מתואמת שנועדה לשכנע את בעלי המניות להתנגד למהלך. בשיחת ועידה עם המשקיעים שביצעו היום (ב') אחר הצהריים המנכ"ל דורון ארזי והדירקטור אילן רוזן, הם הסבירו שמטרת החברה היא להכניס לדירקטוריון "סוס טרויאני" יהרוס אותה מבפנים וידחוף לביצוע עיסקה שאוויאט עצמה אינה מתחייבת לעמוד מאחוריה, ואפילו אינה מוכנה לספק ערובות פיננסיות לקיים אותה.

האשמה: טענות כוזבות

לדבריהם, במידה והעיסקה תאושר – אוויאט תשתלט על מתחרה במחיר שהוא נמוך בצורה דרמטית משווי השוק האמיתי שלה, ובמידה והיא תיסוג מהעיסקה – ייגרם נזק בלתי הפיך לחברת סרגון – שהיא מתחרה קשה של אוויאט בשוק האמריקאי. כך או אחרת – היא תסלק מתחרה "הנמצאת בימים אלה בתנופת צמיחה וכניסה לשווקים חדשים ומתקדמים". ממש לפני המפגש המקוון, פירסמה סרגון מכתב תמיכה מטעם בעל המניות הגדול ביותר בחברה, מייסד ומנכ"ל קרן JDS Capita, ג'וזף סמברג, אשר מחזיק בכ-10% ממניותיה. הוא הודיע שהוא תומך בהנהלת סרגון ויצביע נגד נסיון ההשתלטות העויינת של חברת Aviat.

אילן רוזן גילה שבניגוד לטענת אוויאט, שלפיה סרגון סירבה לשתף פעולה ברעיון המיזוג, המציאות היתה הפוכה: "הטענה שלהם כוזבת. נפגשנו איתם הרבה פעמים בסדרת מפגשים שהתקיימו מאז שנת 2017, אולם הם סרבו לתת הצעה הוגנת. המטרה שלהם היא לרכוש את סרגון נמוך מאוד של 2.8 דולר למניה, שזה מחיר נמוך בהרבה מהצעה קודמת שלהם (3.25 דולר למניה). הדבר מעניק שווי לא הולם לחברת סרגון ומנוגד לאינטרסים של בעלי המניות. אנחנו חושבים שהיא תנסה לבצע הפחתה נוספת של המחיר, ולכן היא מעוניינת להכניס אנשים מטעמה לדירקטוריון".

סרגון חדרה אל השוק הביתי של אוויאט

דורון ארזי הציג מניע נוסף העומד מאחורי נסיון ההשתלטות העויינת: "הם מוטרדים מהצמיחה של סרגון בצפון אמריקה, שהיא שוק הבית של אוויאט, ומהטכנולוגיה המתקדמת של סרגון. בניגוד לאוויאט, הטכנולוגיה שלנו מבוססת על SoC מתקדם פרי פיתוח עצמי, ובקרוב נוציא את שבב הדור החמישי שלנו. אוויאט מודעת לכך שיש לנו יתרון טכנולוגי ושאנחנו בתנופת צמיחה, ובמקום להתחרות איתנו בשוק – היא מנסה להסיר אותנו בתור מתחרה". הוויכוח הזה הפך רגשי: רוזן התלונן שאוויאט השיקה את הקמפיין שלה ביום שבו נפטר אביו של ארזי, אשר הוסיף: "המפגשים בינינו אף פעם לא היו קלים, אבל הם נעשו מתוך כבוד. היום כבר אין כבוד".

הטענה המרכזית של ההנהלה: החברה נמצאת בתנופת צמיחה, ואסור להפריע לה לצמוח. במחצית הראשונה של 2022 התקבלו הזמנות בהיקף של 179 מיליון דולר, מהם הזמנות בהיקף של 39 מיליון דולר מלקוחות בשוק האמריקאי (המכירות השנתחות של החברה הסתכמו בכ-290.8 מיליון דולר ב-2021). לראשונה מגיעה אמריקה למעמד של השוק הגדול ביותר של החברה לצד הודו. פלטפורמת IP-50 המבוססת של שבב הדור החמישי תצא לשוק ב-2023 ותביא להפחתה של כ-40% במחיר החומרים לבניית מערכות תמסורת אלחוטיות למפעילי תקשורת ניידת.

המנייה הגיבה למהלך בחיוב

מחקר של חברת SkyLight Research על שוק התמסורת האיכותית בארה"ב (Best of Breed) לרשתות 5G ו-4G, שפורסם בפאור 2022, העריך את משקלה של סרגון בכ-25% מהשוק, בהשוואה ל-7% בלבד של אוויאט המקומית. למעשה סרגון נמצאת במקום הראשון, וחברת וואווי הסינית המדורגת שנייה, מחזיקה בכ-17% מהשוק. ארזי: "זה הרקע להערכה שלנו שהמכירות ב-2023 יגיען להיקף של 325-345 מיליון דולר, כאשר המטרה שלנו היא להגיע לכ-500 מיליון דולר מכירות בתוך חמש שנים". בעקבות שיחת הוועידה עלתה מניית סרגון בנסד"ק בכ-4.5% והיא נסחרת כעת לפי שווי חברה של כ-226 מיליון דולר.

Blue-White Robotics תשלב את השבב של היילו בערכות נהיגה אוטונומית לטרקטורים

חברת Blue-White Robotics תבסס את הדור השני של ערכת הנהיגה האוטונומית שפיתחה לכלים חקלאיים, שייצא בחודשים הקרובים, על שבב הבינה המלאכותית של חברת היילו (Hailo) הישראלית, המסייע להאיץ חישובי AI בקצה – כך גילה בשיחה עם Techtime אבירם שמואלי, סמנכ"ל הטכנולוגיות ומייסד-שותף בחברת הרובוטיקה.

"זו פעם ראשונה ששבב להאצת ביצועים מותקן בכלי חקלאי. הטמעת מאיץ ה-AI מאפשרת לנו להתגבר על כל המגבלות." השבב של היילו, אשר ישולב ביחידת המיחשוב המרכזית בטרקטור, לצד מעבדי CPU ו-GPU, יסייע לבצע את משימות העיבוד של נתוני החיישנים וקבלת ההחלטות, אשר מתבססים על מודלים שפיתחה BWR. "פיתחנו שכבה מאוד משמעותית של בינה מלאכותית. כדי להגיע לרמה הנדרשת של אוטונומיות אנחנו משלבים רשתות נוירונים וראיית מכונה, בהיקף שמחייב יכולת חישובית גבוהה בזמן אמת."

היילו פיתחה את מעבד Hailo-8 עבור רשתות נוירונים, אשר בנוי בארכיטקטורה ייחודית של החברה, ומספק עוצמת עיבוד של 26 טריליון פעולות עיבוד בשנייה (26TOPS) בצריכת הספק טיפוסית של 2.5W בלבד. השבב יודע לנתח את המשימה ספציפית, למפות את המשאבים הדרושים לכל שכבת עיבוד, ולספק אותם בהתאם לצורך. באופן זה הוא מאיץ את תהליך העיבוד ומפחית את צריכת ההספק.

שמואלי: "המעבדים הרגילים מייצרים כמות מאוד גדולה של חום, ויש לזכור כי הכלים החקלאיים הללו פועלים במקומות מאוד חמים. השבב של היילו מציג יחס טוב של כוח חישובי לוואט, ועל כן זה מפחית מהעומס. כדי להגיע לחישוב מקסימלי, משימות העיבוד מחולקות בין המעבדים המרכזיים והגרפיים הרגילים וכרטיס ההאצה."

אבירם שמואלי

BWR הוקמה ב-2017 על ידי בן אלפי, יאיר שחר ואבירם שמואלי. היא גייסה עד היום כ-50 מיליון דולר, בין היתר מקרנות ההון-סיכון Insight Partners ו-Entrée Capital. ערכת האוטומציה שפיתחה כוללת חבילת חיישני LiDAR, מצלמות אופטיות, תוכנת ניהול והימנעות ממכשולים, חיישני לחץ למניעת פגיעה בצמחייה ומערכות חירום ושליטה מרחוק. באמצעות בינה מלאכותית, הטרקטור לומד את אזור הגידולים ואת נתיבי התנועה. הטמעת הערכה על גבי הטרקטור מאפשרת לכלי לבצע, באופן אוטונומי או בשליטה-מרחוק, פעולות שונות דוגמת ריסוס, גיזום, כיסוח וטיפול בקרקע. החברה גם כבר נמצאת בשלבי מסחור ראשונים והחלה לספק ולהתקין מערכות במטעים וכרמים בקליפורניה.

שמואלי מסביר כי נהיגה אוטונומית בשדה הינה אתגר מורכב מכפי שניתן אולי לחשוב. "שדה חקלאי משתנה כל הזמן, לאורך היום ולאורך השנה, וזו גם סביבה היברידית עם בני אדם. אי-אפשר למפות שדה מראש ולבסס על כך נהיגה אוטונומית. כמו כן, בדומה לכלים צבאיים, טרקטורים פועלים בתנאי שטח קשים כמו רעידות, טמפרטורות גבוהות ורטיבות, ועל כן יחידות המחשוב חייבות להיות מוקשחות."

בעלת המניות הגדולה ביותר; ננו דיימנשן רכשה 12% ממניות סטרטסיס

חברת ננו דיימנשן (Nano-Dimension) חשפה בדיווח לרשות לניירות ערך של ארצות הברית (SEC) שהיא רכשה 12.12% ממניות חברת סטרטסיס הישראלית אמריקאית. שווי השוק של סטרטסיס (Stratasys) הוא כ-1.25 מיליארד דולר, כך ששווי אחזקותיה של ננודיימנשן בחברה מגיע לכ-150 מיליון דולר לערך. בעקבות העיסקה, ננודיימנשן היא בעלת המניות הגדולה ביותר בסטרטסיס, לצד קרן ARKK המחזיקה בנתח דומה. החברה מסרה האם הרכישה מעניקה לה זכות למנות דירקטור מטעמה במועצת המנהלים של סטרטסיס. המטות המרכזיים של שתי החברות ממוקמים בפארק המדע המשותף לרחובות ונס ציונה. לא ידוע על שיתוף פעולה טכנולוגי או מסחרי ישיר בין שתי החברות.

יו"ר ומנכ"ל ננו דיימנשן, יואב שטרן, מסר שמטרת רכישת המניות היא לבסס השקעה אסטרטגית במובילת שוק. "אנחנו עשויים להגדיל או להקטין את אחזקותינו בהתאם לתנאי השוק ולשיקולים כלכליים נוספים", אמר. חברת סטרטסיס מייצרת מדפסות תלת מימד ומתמקדים כיום בעיקר בשוק התעשייתי. החברה נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-1.28 מיליארד דולר. בשנת 2021 הסתכמו מכירותיה בכ-607.2 מיליון דולר, בהשוואה למכירות בהיקף של כ-520.8 מיליון דולר בשנת 2020.

חברת ננו דיימנשן מייצרת מדפסת תלת מימד להדפסת מעגלים מודפסים וחלקי אלקטרוניקה פאסיביים, כמו סלילים, נגדים וקבלים. החברה נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-869 מיליון דולר.בתקופה האחרונה החברה ביצעה סגרה של רכישות המכניסות אותה לתחומי ייצור חדשים. כך למשל, בשבוע שעבר הודיעה ננו דיימנשן שחתמה על הסכם לרכישת חברת Formatec Holding ההולנדית, תמורת 12.9 מיליון דולר במזומן. פורמטק מורכבת משתי חברות, Admatec ו-Formatec, המפתחות מערכות להדפסה בתלת-מימד של רכיבים מקרמיקה ומתכת למגזרי התעשייה, הרפואה ותכשיטים.

קופת מזומנים יוצאת-דופן בהיקפה

ננו דיימנשן מחזיקה בקופת המזומנים של כ-1.3 מיליארד דולר (נכון לסוף הרבעון הקודם), שהגיעו לידיה בעקבות סדרה של גיוסי הון שביצעה החברה ב-2020 בהיקף כולל של 1.5 מיליארד דולר, כאשר מחיר המניה היה בשיא. מאז איבדה המניה יותר מ-80% מערכה. ננו דיימנשן ניצלה עד כה רק חלק קטן מההון שגייסה לרכישת חברות קטנות יחסית: חברת הבינה המלאכותית דיפקיוב (DeepCube), שנרכשה תמורת כ-70 מיליון דולר, חברת ננו-פבריקה (NanoFabrica) שפיתחה מדפסת להדפסת חלקים זעירים, תמורת כ-55 מיליון דולר, חברת Essemtec השווייצרית, המייצרת מכונות השמת SMT, תמורת 24.8 מיליון דולר, וחברת Global Inkjet הבריטית המתמחה בפיתוח וייצור ראשי דיו, תמורת כ-18.1 מיליון דולר.

חברת ננו דיימנשן פיתחה מדפסת תלת-מימד המשמשת לבנייה מהירה של אבות טיפוס רב-שכבתיים של מעגלים אלקטרוניים מודפסים (PCB). המדפסת מאפשרת לחברות אלקטרוניקה לפתח אבות-טיפוס באופן מהיר בתוך החברה (in-house), ולא להוציא את הפרויקט החוצה ליצרן חיצוני. הכנסות ננו דיימנשן ברבעון הראשון של 2022 הסתכמו בכ-10.4 מיליון דולר. ההפסד הנקי הסתכם בכ-33.3 מיליון דולר. פירמת עוה”ד Sullivan & Worcester Tel Aviv ליוותה את ננו דיימנשן בעסקה.

פורסייט רובוטיקס גייסה 55 מיליון דולר

בתמונה למעלה (מימין לשמאל): ד"ר דניאל גלוזמן, פרופ׳ משה שהם וד״ר יוסי נתן. צילום: שלומי יוסף

החברה הוקמה בשנת 2020 על-ידי המנכ"ל דניאל גלוזמן, המדען הראשי פרופ׳ משה שהם וסמנכ"ל הפיתוח העסקי ד״ר יוסי נתן. לפני כשנה היא ביצעה גיוס סיד בהיקף של 10 מיליון דולר. הפלטפורמה הרובוטית של החברה, ORYON, כוללת זרוע מכנית המבוססת על מכניקה מיניאטורית מתחום הרובוטיקה המיקרו-כירורגית, מערכת הדמיה ממוחשבת ולמידת מכונה. להערכת החברה, הביצועים שלה מדוייקים פי 10 בהשוואה למנתח אנושי. החברה דיווחה שהמערכת נוסתה בהצלחה על-ידי מספר מנתחי עיניים והשלימה ניתוח קטרקט מתחילתו ועד סופו במודל של בעלי חיים.

פרופ' שהם היה ממייסדי חברת מזור רובוטיקס אשר נמכרה למדטרוניק בחודש ספטמבר 2018 תמורת 1.64 מיליארד דולר. ד"ר נתן מגיע מהטכניון בחיפה, שבו שימש בין השאר כמנהל המסחר טכנולוגיות בתחום הרפואה. ד"ר גלוזמן מגיע עם נסיון של 20 שנה בתחום המו"פ של מכשור רפואי בחברות מדטרוניק, Diagnostic Robotics ו-XACT Robotics. בדירקטוריון החברה חברים גם ד"ר פרד מול ורוני אבוביץ', אשר היו מייסדים משותפים של חברת מזור רובוטיקס.