מחבר: Techtime

בעקבות רבעון ראשון חזק, ואלנס מעלה את התחזית השנתית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת ואלנס (Valens) דיווחה אתמול (ד') על הכנסות שיא של 21.6 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2022, גידול של כ-62% בהשוואה לרבעון הראשון של 2021, וזאת בזכות ביקוש גבוה לפתרונות האודיו-וידיאו של החברה בעולמות החינוך, הרפואה והתעשייה, כמו גם המשך צמיחת חטיבת האוטומוטיב. ההפסד הנקי הסתכם ב-1 מיליון דולר, בהשוואה להפסד נקי של 6.4 מיליון דולר. בעקבות ההתחלה החזקה מהצפוי של השנה, ואלנס מעלה את תחזית ההכנסות השנתית מ-83-85 מיליון דולר ל-86.5-88 מיליון דולר.

ואלנס מפתחת שבבי תקשורת המאפשרים העברת אודיו-וידיאו בקצבים מאוד גבוהים על גבי כבלים פשוטים, והיא פעילה בשני שווקים עיקריים: שוק האודיו-וידיאו ושוק האוטומוטיב. שוק האודיו-וידאו מהווה את ליבת פעילותה של החברה ומשם מגיעות מירב ההכנסות. במקביל, החברה מרחיבה את דריסת הרגל שלה בשוק הרכב, שאליו נכנסה בשנים האחרונות על רקע הצורך הגובר בתקשורת נתונים מהירה ואמינה בין מערכות הרכב.

בשיחת הוועידה לאחר פרסום הדו"ח אתמול, אמר מנכ"ל החברה גדעון בן צבי כי בחברה מזהים פוטנציאל גדול בשוק החינוך בארצות הברית, בין היתר על רקע תקציב משמעותי שאישר הקונגרס לשדרוג תשתיות החינוך בבתי ספר יסודיים ובתיכונים. "יותר ויותר בתי ספר ואוניברסיטאות משדרגים את תשתית הכיתות שלהם, כדי לאפשר לימודים מתקדמים יותר ולימודים-מרחוק. הממשל הפדרלי מכיר בחשיבות הטכנולוגיה ללימודים."

באשר לפעילות בתעשיית הרכב, עדכן המנכ"ל בן צבי כי כ-30 ספקיות Tier-1 ו-Tier-2 בוחנות כעת שילוב של שבב ה-VA7000 של ואלנס, המותאם לתקן A-PHY של ארגון התקינה MIPI, הנסדיר את דרישות התקשורת בין מערכות הרכב ולמעשה מתבסס על הטכנולוגיה של ואלנס. זהו היתרון התחרותי המובהק ביותר של ואלנס בשוק הרכב, ובן צבי מעריך כי בשלב הבא יצרניות רכב (OEM) ידרשו כתנאי-סף כי כל מערכת מקושרת לרכב שהם שוקלים להטמיע תעמוד בתקן. "אני מאמין שאנחנו נראה את הדרישה הזו לקראת תחילת 2023, מה שיוביל לזכיות תכנון ב-2023 וייצור המוני ב-2025. היתוך הנתונים שמגיע מהסנסורים, המכ"מים, הלידאר והמצלמות, והאינטגרציה של הדאטה הזה ביחידת המחשוב, יהווה נדבך חשוב במהימנות של מערכות עזר בטיחותיות ונהיגה אוטונומית, ואנחנו מאמינים כי הפתרון שלנו ימלא תפקיד חיוני במגמות הללו."

UVision Air הובילה השקעה של 17 מיליון דולר ב-Spear UAV

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: שיגור רחפן Ninox באמצעות מטול רימונים. מקור: Spear

חברת Spear UAV מתל אביב השלימה גיוס הון בהיקף של 17 מיליון דולר, בהובלת חברת UVision Air מצור יגאל, המתמחה במערכות חימוש משוטט אוויריות. חברת Spear מפתחת כלי-טיס בלתי מאוישים אוטונומיים המשוגרים מקפסולה המסוגלים לבצע משימות צבאיות ומשימות הגנת המולדת, גם במתכונת של נחיל. מנכ"ל UVision, אלוף במיל. אבי מזרחי, הסביר שמטרת ההשקעה "היא לייצר סינרגיה חזקה בין שתי החברות. חברת UVision Air מרחיבה את פורטפוליו הפתרונות שלה לצורכי הכוחות הלוחמים, מהרמה המיקרו-טקטית, ועד לרמת החטיבה והאוגדה. שתי החברות כבר משתפות פעולה בפיתוח מערכות חדשות".

חברת Spear הוקמה בשנת 2017 על-ידי טייס חיל האוויר לשעבר, אלוף משנה במיל. גדי קופרמן, ומנהליה מגיעים מהמחלקות הטכנולוגיות של משרד הביטחון ומהתעשיות הביטחוניות. החברה פיתחה קוספט של מערכות בקפסולה, אשא באנ לידי ביטוי בצורה הקיצונית ביותר בפלטפורמת Ninox 40 הזעירה: זוהי מערכת מוקשחת במשקל של 250 גרם בלבד ומשוגרת במתכונת מקופלת באמצעות נשק קל המצוייד במטול רימונים בקוטר 40 מ"מ. המערכת מצויידת במצלמת יום ולילה וביכולת מעקב אחר מטרות. היא נישאת בחגור האישי של החייל וניתנת לשיגור ידני או מתוך משגר המצוי על-גבי כלי רכב, תוך כדי תנועה או מתוך מחסה.

מפעל ייצור בארה"ב

חברת UVision Air הוקמה בשנת 2011 על-ידי יוצאי צה"ל והתעשיות הביטחוניות. יו"ר החברה הוא יאיר רמתי, לשעבר מנהל תוכנית החץ בתעשייה האווירית. החברה מפתחת את משפחת מערכות החימוש המשוטט האווירי Hero, אשר מסוגלת לפגוע במטרות עד לטווח של 75 ק"מ. בתחילת 2019 היא הקימה מפעל בארה"ב אשר מתוכנן להתחיל לייצר השנה את מערכות Hero עבור הצבא האמריקאי. בחודש אוקטובר 2021 היא חתמה על הסכם שיתוף פעולה אסטרטגי עם Rheinmetall הגרמנית.

במסגרת ההסכם, תשלב ריינמטל את מערכות Hero במערכות הרכב המאויישות והאוטונומיות, ובכלי רכב משוריינים שלה, דוגמת נגמ"ש הלחימה Lynx. הפתרונות האלה ישווקו לצבאות האירופיים. לדברי קופרמן, שיתוף הפעולה עם UVision Air, יסייע ל-Spear לספק פתרונות לצורכי שדה הקרב המודרני, "לרבות תפעול נחיל רחפנים, משימות איסוף מודיעיני, יכולות תקיפה מדויקות ועוד".

צ'ק-קאפ החלה בניסוי הקליני המכריע בארצות הברית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת צ'ק-קאפ (Check-Cap) מעוספיה, שפיתחה גלולת-רנטגן נבלעת המבצעת סריקה במעי הגס לאיתור פוליפים טרום-סרטניים, הודיעה היום (ד') על התחלת הניסוי הקליני המרכזי (pivotal) בארצות הברית, וזאת לאחר עיכוב של יותר משנה לעומת התכנון המקורי על רקע משבר הקורונה. בסיום הניסוי, ועל סמך תוצאותיו, תגיש החברה בקשה מה-FDA לאישור שיווק המערכת החדשנית שפיתחה, C-Scan, שמיועדת לספק חלופה ידידותית-למשתמש לבדיקת הקולונוסקופיה.

הניסוי ייערך במרכז הרפואי מאיו קליניק (Mayo Clinic) ברוצ'סטר, מינסוטה, ובמרכזים רפואיים נוספים. מאיו קליניק הינו אחד מהמרכזים הרפואיים האקדמיים הנחשבים בארצות הברית ובעולם, וצ'ק-קאפ משתפת עימו פעולה כבר מספר שנים.

הניסוי יכלול כ-1,000 נבדקים בגילאי 50-75 ויתבצע בכ-15 מרכזים רפואיים בארצות הברית. הניסוי בנוי משני חלקים, כאשר חלקו הראשון של הניסוי נועד לאפשר כיול נוסף של המערכת עבור האוכלוסייה בסיכון ממוצע בארצות הברית, והוא יכלול עד כ-200 נבדקים, ואילו חלקו השני, שהינו אקראי ובעל מובהקות סטטיסטית, ישווה את הביצועים של המערכת לאלה של קולונוסקופיה, בדיקת הסקר המקובלת כיום, ויכלול כ-800 נבדקים. ד"ר אליזבת רג'אן, גסטרואנטרולוגית ופרופסור לרפואה במאיו קליניק, תהיה החוקרת הראשית של הניסוי במרכז רפואי זה.

אלכס עובדיה, מנכ"ל צ'ק-קאפ אמר: "אנו שמחים לשתף פעולה עם גסטרואנטרולוגים מומחים ב- Mayo Clinic וממשיכים לקדם את השתתפותם של מרכזים רפואיים מובילים נוספים בניסוי זה. הקמנו תשתית ותהליך סדור לאספקה והפצה של C-Scan, ובכוונתנו להשלים את החלק הראשון של הניסוי שהינו כיול המערכת, ולהתחיל את חלקו השני ההשוואתי, הכולל בדיקת מובהקות סטטיסטית, במהלך הרבעון הרביעי של 2022."

האלטרנטיבה הידידותית לקולונסקופיה

צ’ק-קאפ פיתחה פתרון ידידותי למשתמש לביצוע בדיקת-סקר לגילוי פוליפים טרום-סרטניים במעי הגס. הפיתוח נועד לתת מענה לאחת הבעיות המרכזיות המובילות לתמותה הגבוהה מסרטן המעי-הגס. הנכונות הנמוכה של אנשים בקבוצת הסיכון לבצע את בדיקת הסקר המקובלת, הקולונסקופיה, שהיא הליך פולשני ובלתי נעים. ההיענות הנמוכה מביאה לכך שמקרי הסרטן מתגלים בשלבים מתקדמים יותר, כאשר סיכוי ההחלמה נמוכים לאין שיעור.

המערכת של צ’ק-קאפ מורכבת מגלולה נבלעת שבתוכה מקור קרינת רנטגן (X-ray), מערכת בקרה ושליטה המולבשת על גבו של הנבדק ומאכנת את מסלול הגלולה ומנהלת את ביצוע הסריקות, ובנוסף, תוכנה המעבדת את המידע לכדי מיפוי דו-מימדי ותלת-מימדי של הדופן הפנימי של המעי הגס.

זו בדיקה בלתי פולשנית ואינה דורשת ניקוי המעי או הכנה מוקדמת, כמו בקולונסקופיה. למעשה, הנבדק פשוט בולע את הגלולה ויכול להמשיך בשגרת היומיום ללא הפרעה. בסיום התהליך הגלולה נפלטת מהגוף באופן טבעי.

אלביט מובילה פרוייקט חי"ר טכנולוגי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אלביט (Elbit) ומחלקת הפיתוח הטכנולוגי במשרד הביטחון (מפא"ת) מפתחים חבילת טכנולוגיות חדשה עבור חיילי חי"ר, במסגרת תוכנית "קצה המחר" (The Edge of Tomorrow), אשר מביאה סל שלם של טכנולוגיות חדשות אל רמת המחלקה והחייל הבודד. התוכנית מבוססת על שילוב של טכנולוגיות תקשורת והתמצאות שנועדו לשפר את היעילות והשרידות של הלוחמים, וכוללות שימוש ביכולות בינה מלאכותית ואלגוריתמיקה.

התוכנית מיועדת לשפר את התיאום בין בין החייל הבודד לבין צוותי הלחימה באמצעות מערכות תקשורת מיוחדות, באמצעות הגדרות מערכתיות ברמת החייל וברמת היחידה: Soldier as System ו-Platoon as System. במסגרת הפרוייקט משולבים אמצעים חדשים שיועמדו לרשות הלוחמים: משקפי מציאות רבודה המציגים מידע דיגיטלי על-גבי תמונת המציאות (Augmented Reality Goggles), רובה סער ממוחשב, ומערכת תצוגה עלית על-גבי הקסדה.

החבילה המלאה כוללת גם טכנולוגיות לאיתור מקורות הירי הכוח (המוכרות ברמת מערכות ההגנה האקטיביות לכלי רכב), מערכת ניווט GPS מוגנת בפני שיבושים, מערכת להפעלת פקודות קוליות בדומה למערכות הקיימות היום במכשירי סמאטפון, ושרוול רטט לביש המשמש להעברת פקודות באופן שקט.

הושלם ניסוי ראשון של לחימה בשטח בנוי

בין השאר, מערכת החייל הדיגיטלי החדשה עושה שימוש ביישומים המבוססים על פלטפורמת Torch-X של אלביט, שהיא מערכת תוכנה מבוססת בינה מלאכותית הממוקדת בתיאום פעולות בשטח, קבלת מידע על מטרות והקצאת משימות. המערכת שימשה את אלביט בהדגמה שהיא ביצעה בסוף 2021 שבמסגרתה היא הראתה יכולת הפעלה מבצעית של מערך כלים אוטונומיים היברידיים, הכולל רובוטים קרקעיים ורחפנים אוטונומיים הפועלים בצוותא (Swarm) ובתיאום עם משתמשים אנושיים.

מדובר בפרוייקט משותף למספר תעשיות ביטחוניות, הממוקד בעיקר במשימות לחימה בשטח בנוי, שבו אלביט משמשת כקבלן הראשי. החברה מסרה שלאחרונה היא ביצעה הדגמה של המערכת בבסיס אימונים של צה"ל. במסגרת ההדגמה, צויידו חיילי יחידת עלית של צה"ל בכל הטכנולוגיות הלבישות האלה, וביצעו מספר משימות שבהן נדרשו להגיב לתסריטי לחימה (ראו תמונות).

יחידת חי"ר עלית של צה"ל מתנסה בחליפת הלחימה החדשה. צילום: משרד הביטחון
יחידת חי"ר עלית של צה"ל מתנסה בחליפת הלחימה החדשה. צילום: משרד הביטחון

יצרנית רכב הזמינה מאפולו יריעות סולאריות ב-33 מיליון דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

הסכם מסחרי ראשון לחברת אפולו פאואר (Apollo Power) מיקנעם בשוק הרכב העולמי. היום הודיעה החברה בדיווח לבורסה בתל-אביב כי חתמה על הסכם ארוך טווח עם קבוצת רכב אירופית, מהגדולות בעולם, לאספקת יריעות סולאריות שישולבו בדגמי רכב לאחר גמר הייצור (after market). באפולו מעריכים כי במסגרת ההסכם, שיחל ב-2024 למשך 10 שנים, היא תספק עשרות אלפי יריעות בשווי כולל של כ-33 מיליון דולר. החברה מתכוונת להקים קו ייצור ייעודי עבור הלקוח. מניית החברה מטפסת כ-10% בבורסת תל-אביב בעקבות ההודעה.

אפולו לא חשפה בהודעתה את זהות יצרנית הרכב, אך ראוי לציין כי באוגוסט 2020 חתמה על מזכר הבנות לשיתוף פעולה עם יצרנית הרכב הגרמנית אאודי (Audi AG) לצורך בחינת שילוב הטכנולוגיה של אפולו בחלקי רכב של אאודי או של חברת רכב נוספת מקבוצת פולקסווגן, שאליה משתייכת אאודי. בנובמבר 2020 דיווחה גם על פיילוט עם תאגיד הרכב הסיני Geely, המחזיק בשליטה גם בוולוו.

חברת אפולו פאואר הוקמה בשנת 2014 על-בסיס טכנולוגיית יריעות סולאריות גמישות ונכנסה לבורסה בתל אביב בשנת 2017. המוצר מיועד  ליישומים בתחומי הסולאר הצף, הרכב ויישומים מנותקי-רשת. הודות לאלסטיות שלהן והמשקל הנמוך, ניתן לפרוס אותן בקלות גם על-גבי משטחים בלתי שטוחים, ועל-ידי כך לנצל מבנים ושטחים שלא ניתן להציב בהם פאנלים קשיחים וכבדים. החיסרון המרכזי של יריעות סולאריות גמישות נעוץ בעובדה שהנצילות שלהן עדיין נמוכה בהשוואה לפאנלים קשיחים.

ישנם בשוק סוגים שונים של יריעות סולאריות מחומרים שונים. אפולו פאוור רשמה מספר פטנטים על הטכנולוגיה שלה, אך טרם חשפה אותה במלואה, ולא את הרכב החומרים שממנו מורכבות היריעות. לדברי החברה, הנצילות של היריעות שלה הגיעה בשלב זה ל-16.75% – גבוה יחסית בהשוואה לפתרונות מתחרים – והמשקל הוא 0.5-2 ק”ג למ”ר. השימוש ביריעות גמישות מתאים במיוחד לתעשיית הרכב החשמלי וההיברידי, מאחר שמשקלן נמוך וניתן לפרוס אותן על כל פני השטח של הרכב, כמו הגג ומכסה המנוע, ולקבל מקור אנרגיה נוסף לרכב המאפשר להגדיל את טווח הנסיעה שלהן, או לחילופין לצמצם את נפח הסוללות. כמו-כן, בזכות האלסטיות הן עמידות בפני רעידות הנסיעה.

סיוה ממתינה להסרת מגבלות הקורונה בסין

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מוצרים המנוהלים באמצעות שבבים הכוללים קניין רוחני של חברת סיוה. 531 מיליון יחידות ברבעון הראשון

ברבעון הראשון של שנת 2022 צמחו המכירות של חברת סיוה מהרצליה (CEVA) בכ-35% והסתכמו בשיא של 34.4 מיליון דולר. ההכנסות ממכירת רישיונות, שירותים וכלי פיתוח לתכנון שבבים גדלו ב-56% בהשוואה לרבעון המקביל ותפסו שיעור של כ-65% מכלל ההכנסות: כ-22.4 מיליון דולר. ההכנסות מתמלוגים הסתכמו בכ-12 מיליון דולר. הרווח התפעולי ברבעון הראשון הסתכם ב-0.5 מיליון דולר, לעומת הפסד תפעולי של 1.3 מיליון דולר ברבעון המקביל. היקף ההון שבידי החברה צמח באעקבות הרבעון להיקף של כ-162.4 מיליון דולר.

מנכ"ל סיוה, גדעון ורטהייזר, אמר שטכנולוגיות הקישוריות והבינה המלאכותית למכשירי קצה פותחות בפני החברה "הזדמנויות עצומות להרחבת הפעילות. מספר המוצרים המבוססים על הטכנולוגיות שלנו הגיע לכ-531 מיליון יחידות. למרות סגרי הקורונה בסין הגדלנו את נתח השוק שלנו בתחום הסמארטפונים, כולל הגדלת נתח השוק של סיוה בתחום התקשורת הסלולרית לסמארטפונים". בסך הכל, במהלך הרבעון נמכרו כ-100 מיליון מכשירי סמארטפון הכוללים טכנולוגיות של סיוה.

החברה העלתה את תחזית המכירות של 2022 להיקף של 142-146 מיליון דולר, המשקפות צמיחה של כ-17% לעומת 2021. התחזית הזו מבוססת בין השאר על ההנחה שבמהלך השנה תהיה הסרה הדרגתית של סגרי הקורונה בסין.

חברת סיוה מספקת ליצרני שבבים קניין רוחני (IP) של מעבדי DSP, טכנולוגיות קישוריות אלחוטית, מעבדי ראייה ממוחשבת ובינה מלאכותית, תוכנות להיתוך חיישנים ווטכנולוגיות לקישוריות Wi-Fi ו-Bluetooth. בנוסף, היא נכנסה בשנה האחרונה לתחום שירותי הפיתוח של שבבים באמצעות חברת אינטרינסיקס האמריקאית, שאותה היא רכשה ביוני 2021 תמורת 33 מיליון דולר. חברת סיוה נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-800 מיליון דולר.

הבאנה לאבס מכריזה מלחמה על ה-GPU

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת הבאנה לאבס (Habana Labs) מקיסריה ותל אביב הכריזה על מעבדי הבינה המלאכותית החדשים שלה: מעבד Gaudi 2 לאימון רשתות נוירוניות ומעבד Greco המשמש כמנוע לייצור הסקות (inferencing) ברשתות לימוד עומק (deep learning). בפגישה עם איתן מדינה, מנהל העסקים הראשי של חברת הבאנה לאבס, הוא סיפר שהמעבדים החדשים מיוצרים בחברת TSMC בתהליך של 7 ננומטר וצורכים הספק של עד 600W ללא צורך בקירור נוזלים.

חברת הבאנה לאבס הוקמה בשנת 2016 על-ידי דוד דהן ורן חלוץ, יוצאי חברת פריימסנס שנמכרה לאפל ב-2013 תמורת 345 מיליון דולר. בסוף 2019 היא נמכרה לאינטל תמורת כ-2 מיליארד דולר וכיום מעסיקה כ-900 עובדים. היא הפכה לאחת מאבני הבניין החשובות של אינטל בתחום הבינה המלאכותית. לדברי מדינה, המעבדים מיועדים לשוק הצומח של רשתות עומק (DL) בבמרכזי נתונים. "כיום תופס ה-DL כ-75% מפעילות הבינה המלאכותית בענן. להערכתנו, ככל שגדל המשקל ה-DL בשרתים, כך גובר הצורך בהבאנה: אומנם מעבדי GPU יעילים בעיבוד משימות מעורבות, אולם בתחום רשתות העומק הנוירוניות יש עדיפות להבאנה".

מעבד Gaudi 2 כולל גם מנוע עיבוד מדיה משולב עבור מדיה דחוסה, כדי להוריד עומס מהמערכת המארחת. קיבולת זיכרון שלו הוכפלה פי שלושה ל-96 ג'יגה-בייט עם רוחב פס של 2.45 טרה-בייט/לשנייה. השבב כולל 24 ממשקי גישה לרשת מסוג 100GbE RoCE RDMA, המאפשרים הגדלה והרחבה באמצעות חיבור רשת סטנדרטי, המצמצם את התלות של הלקוח בממשקי תקשורת קנייניים. המעבד מופיע עם תוכנת SynapseAI, אשר תומכת במודלים לאימון על Gaudi 2 והסקת מסקנות בכל פלטפורמה, כולל מעבדי Xeon של אינטל, Greco של הבאנה או Gaudi 2 בעצמו.

איתן מדינה. הבאנה יעילה יותר מ-GPU
איתן מדינה. הבאנה יעילה יותר מ-GPU

ההכרזה כוללת גם שרת בינה מלאכותית 12 Gaudi 2 Training Server אשר פותח על-ידי חברת Supermicro ומתוכנן להגיע השנה לשוק. במקביל, חברת DataDirect Networks תספק מארז שלם הכולל את שרת Supermicro X12 ביחד עם פתרון האחסון שלה, DDN AI400X2, לאחר שעבר התאמה לפעולה הדדית. אחת מההצלחות החשובות של הבאנה היא שחברת AWS התקינה בענן שלה את דרייבר (Instance) הבינה המלאכותית Amazon EC2 DL1, שהוא הראשון שאינו תומך במעבדי GPU. אפילו חברת מובילאיי כבר מבצעת עבודות עיבוד באמצעותו.

מעבד Gaudi החדש מאפשר לאינטל להתחרות בחברת אנבידיה בתחום החזק ביותר שלה – מעבדי GPU ליישומי בינה מלאכותית. אפילו תוכנת SynapseAI של הבאנה מעניקה למפתחים אפשרות לעבוד עם תוכנות שאינן תוכנות של אנבידיה. בתדרוך לכתבים ישראלים, אמרה סנדרה ריברה, סגנית נשיא בכירה באינטל ומנכ"לית קבוצת הדאטה סנטר והבינה המלאכותית, שהשקת מעבדי הבאנה החדשים "היא דוגמה מצוינת לאופן שבו אינטל מיישמת את אסטרטגיית הבינה המלאכותית שלה – מהענן ועד לאבזרי הקצה. "מעבד Gaudi 2 מסייע לאמן עומסי לימוד מעמיק גדולים ומורכבים במהירות וביעילות".

אנבידיה תגייס 1,000 עובדים נוספים בישראל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מרכז הפיתוח של אנבידיה ביקנעם

חברת אנבידיה (NVIDIA) מתכננת לגייס כ-1,000 עובדים נוספים למרכז הפיתוח הישראלי שלה. זאת, בנוסף לכ-1,000 עובדים שגייסה החברה מאז הושלמה רכישת מלאנוקס טכנולוגיות לפני כשנתיים. החברה תגייס מהנדסי תוכנה וחומרה, מפתחי שבבים, ארכיטקטים וחוקרים במגוון רמות ניסיון: מסטודנטים והנדסאים, מהנדסים ומהנדסות מנוסים, מנהלים, וחוקרים בעלי תארים מתקדמים. בשנה האחרונה גייסה אנבידיה כ-600 עובדים בישראל, וכיום כוללת פעילות המו"פ המקומית שלה יותר מ-3,000 עובדים במרכזי פיתוח בתל-חי, יקנעם, ירושלים, רעננה, תל אביב, קריית גת ובאר שבע.

סמנכ"ל משאבי אנוש בחברת אנבידיה ישראל, גדעון רוזנברג, אמר שהגיוס הנרחב יתמוך בהתרחבות כל קבוצות הפיתוח הפועלות בארץ, לרבות קבוצות תוכנה וחומרה העוסקות בתחומי התקשורת המואצת, קבוצות פיתוח שבבי ה-CPU וה-DPU, קבוצה למחקר AI, פלטפורמת העולמות הווירטואליים Omniverse ועוד. לצד פעילות המו"פ הענפה שלה בישראל, אנבידיה מקיימת שיתופי פעולה נרחבים עם אקו-סיסטם הטכנולוגיה המקומי: תוכנית NVIDIA Inception לטיפוח סטארט-אפים חדשניים, שכוללת כיום למעלה מ-350 חברות ישראליות; ותוכנית המפתחים NVIDIA Developer Program, המונה אלפי מפתחות ומפתחים ישראלים.

חברת אנבידיה החלה לפעול בישראל בשנת 2016 באמצעות הקמת מרכז פיתוח מקומי שכלל כמה עשרות עובדים. בשנת 2018 היא הקימה מרכז מחקר לתחומי הבינה המלאכותית, המהווה חלק מחטיבת המחקר הבינלאומית של החברה, המונה כ-200 חוקרים ומדענים. בחודש אפריל 2020 היא רכשה את חברת מלאנוקס תמורת 6.9 מיליארד דולר, ושילבה אותה בתוך אנבידיה ישראל. החל מנובמבר 2020, החברה גם מעסיקה בצורה ישירה כ-100 מעובדי חברת אסאל הפלסטינית, שהועסקו כעובדי קבלן של מלאנוקס.

מיקרוסופט, אפל וגוגל מתחייבות לאינטרנט נטול-סיסמאות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

החברות אפל, גוגל ומיקרוסופט החליטו ןהרחיב את התמיכה שלהן בתקן החדש של כניסה לאתרים ושירותים מקוונים ללא ססמא, אשר הוגדר על-ידי ארגון FIDO Alliance ו-World Wide Web Consortium. התקן החדש מאפשר לאתרים ולמפעילי יישומים לאפשר גישה לתכנים ולשירותים בלא הקלדת ססמאות, הנחשבות לפתרון לא יעיל: הן לא בטוחות בפני פריצה ואנשים רבים מתקשים לנהל את כל הססמאות שלהם.

התקן החדש מבוסס על מתן היכולת להתחבר אל השירות באמצעים אחרים, דוגמת טביעת אצבעות, זיהוי פנים או קוד הזיהוי של האבזר (PIN) שבאמצעותו הם מתחברים. להערכת חברת אפל, הגישה הזאת בטוחה יותר, יעילה יותר ומונעת מתקפות פישינג בהשוואה לשיטות ההזדהות המקובלות, המבוססות על ססמאות קבועות וזזמאות זמניות הנשלחות במסרון SMS.

התקן החדש מבוסס על פרוטוקול המשלב בין זיהוי לבין הצפנה במתכונת מפתח פרטי ומפתח ציבורי. הזיהוי עצמו מתבצע במכשיר המקומי שבידי המשתמש באמצעות עמידה במטלות כמו למשל הקלקה על מספרים מסויימים, דיבור אל המיקרופון והכנסת מידע נוסף הנדרש לצורך ההזדהות. לאחר השלמת ההזדהות, אבזר הקצה שולח מסר מוצפן במפתח הפרטי המוודא את זיהוי המשמש, וערוץ התקשורת נפתח. בשלב הזה, מיוצר צמד חדש של מפתח ציבורי-מפתח פרטי, המאפשר להתחבר אל השירות. בששיטה הזאת, למשל, המידע הביומטרי המשמש לזיהוי – נשאר באבזר של המשתמש ולא זולג אל הרשת.

שלוש החברות הודיעו שהן מתכננות להטמיע את הפרוטוקול בכל הפלטפורמות שלהן כבר במהלך השנה הקרובה. מנהל מוצר בחברת גוגל, מרק רישר, אמר שהחברה היתה מעורבת בפיתוח התקן ב-10 השנים האחרונות" "במגרת המאמץ לייצר עתיד ללא ססמאות". לדבריו, הפרוטוקול ישולב בדפדפן כרום, במערכות ההפעלה ChromeOS ואנדרואיד ובפלטפורמות אחרות של החברה. "המעבר לעולם נטול ססמאות יתחיל מהצרכנים ויעבור אל הסביבות הארגוניות", העריך סגן נשיא מיקרוסופט לניהול זהויות, אלכס סימונס. "נספק תמיכה מובנית ב-FIDO בכל היישמים והשירותים של מיקרוסופט".

וובינר סינופסיס ליישומי Sensor Fusion במעבדי DSP

פורסם בתאריך ע"י Techtime

ביום ג’, ה-24 במאי 2022, תקיים חברת סינופסיס (Synopsys) וובינר בתחום יישומי התכת מידע המגיע מחיישנים באמצעות מעבדי ARC® VPX DSP. במהלכו יוצגו יכולות מיוחדות המאפשרות מיטוב של הביצועים תוך כדי התמודדות עם עומסים שונים ועם חיישנים מגוונים.  הארוע, DSP IP for High Performance Sensor Fusion on an Embedded Budget, יתקיים במתכונת מקוונת בשעה 20:00 לפי שעון ישראל. ההדרכה תועבר על-ידי פיטר ואן דר וולף, המשמש כמהנדס פיתוח בכיר בסינופסיס.

למידע נוסף ורישום:

DSP IP for High Performance Sensor Fusion on an Embedded Budget

The growing use of a variety of sensors in edge devices – from wearables to virtual assistants to automotive radar/LiDAR – requires SoCs to have an optimal balance of DSP performance and low power/area. In addition, SoC developers must be able to easily scale their hardware architectures to handle a varying number of data streams while preserving their software investment; it’s just not practical to start over when the current or next design requires a higher or lower level of throughput.

In this webinar we will highlight some of the sensor fusion applications driving the need for more efficient digital signal processing, often combining classical filtering operations and AI-based decision making. Featuring the Synopsys ARC® VPX DSP family, we will explain key functions that can be optimized to handle a spectrum of sensor fusion workloads, while adhering to a single programming environment.

Speaker: Pieter van der Wolf

Pieter is a Principal R&D Engineer at Synopsys. He received his MSc and PhD degrees in Electrical Engineering from the Delft University of Technology. He was an Associate Professor at the Delft University of Technology before joining Philips Research in 1996. In 2006 he joined NXP Semiconductors when it was spun out of Philips Electronics. In 2009 he joined Virage Logic, which was subsequently acquired by Synopsys. He has worked on a broad range of topics including multi-processor architectures and system design methodologies.

יצרנית המל"טים Gadfin גייסה 7 מיליון דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת גדפין (Gadfin) מרחובות דיווחה על סיום סביב גיוס ראשון בהיקף של 7 מיליון דולר בהובלת קרן SIBF ובהשתתפות תאגיד GEHR הברזילאי. גדפין פיתחה כלי-טיס בלתי מאויישים להובלת מטענים אשר משלבים בין יכולות ההמראה והנחיתה האנכיים (VTOL) של רחפנים לבין יכולות הטיסה המהירה והחסכונית של כלי טיס אווירודינמיים. מוצר הדגל של החברה, Spirit-One, מופעל באמצעות אנרגיה חשמלית המופקת מתאי דלק מבוססי מימן ומיועד לשלח מטענים במשקל של עד 5 ק"ג למרחקים של עד 250 ק"מ ובמהירות של עד 100 קמ"ש.

הפלטפורמה כוללת ארבעה מדחפנים אנכיים לצורך המראה ונחיתה אנכיים במתכונת של רחפן, וכן מדחף אחורי וכנפיים מתקפלות אשר נפרשות באוויר ומאפשרות לכלי לבצע טיסה מהירה בגובה השיוט. החברה מחזיקה בפטנטים בתחום הכנפיים המתקפלות ובתחום הפחתת הגרר של המדחפים האנכיים בתנאי טיסת שיוט מהירה. בין יישומי היעד של הפלטפורמה: הובלת תרופות ומטענים רפואיים מקוררים למרחקים גדולים, ניטור תשתיות חשמל ועוד. החברה הוקמה בשנת 2018 על-ידי המנכ"ל איל רגב, אשר הגיע מהתעשייה האווירית. בין השאר, היא פיתחה גם גרסה גדולה יותר של הפלטפורמה המסוגלת לשאת מטען במשקל של עד 15 ק"ג.

החברה מסרה שהמטוסים עומדים בתקני בטיחות מחמירים וכוללים בין השאר מצנח חירום אוטונומי וטכנולוגיית הגנה בפני התנגשויות. ההון שגייס ישמש למימון פעילות השיווק בחו"ל והגשת בקה לקבלת אישוי טיסה מרשות התעופה הפדרלית בארה"ב (FAA). לצד המערכת האווירית, החברה פיתחה עמדת שילוח המאפשרת התחברות אוטומטית וטעינה או החלפה אוטומטיים של הסוללה לצורך המשך ביצוע המשימה. כיום החברה מפתחת את פלטפורמת Gadfin Spirit-X, אשר תוכל לשאת מטענים במשקל של עד 100 ק"ג למרחק של עד 500 ק"מ ובמהירות שיוט של עד 150 ק"מ בשעה.

ווטרפול מאבטחת את אספקת הגז בין ליטא ופולין

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת הסייבר התעשייתי ווטרפול (Waterfall) פרסה את מעצור הסייבר החד-כיווני שפיתחה לאורך תשתית הולכת הגז בין ליטא ופולין. פתרון החומרה, שהותקן במספר צמתים ברשת הצינורות, מאפשר למערכות התפעוליות, כדוגמת המשאבות ומערכות הבקרה, לשדר נתונים תפעוליים החוצה אל מערכות המידע, ובה בעת חוסם כל אפשרות לתוקפי סייבר לחדור פנימה ולהשבית או לפגוע במערכות. זוהי למעשה תשתית הצינורות המחברת בין משקי הגז של ליטא, פולין, פינלנד והמדינות הבלטיות לבין משק הגז של האיחוד האירופי. התשתית שבה נפרס הפתרון מתופעלת על ידי חברת Amber Grid בליטא ו-Gaz-System בפולין.

פתרון אבטחת הסייבר נפרס באחרונה, והוא נועד בין היתר למנוע התקפות סייבר מצד רוסיה על רקע המלחמה באוקראינה והסנקציות שבכוונת האיחוד האירופי להטיל על ייבוא גז מרוסיה, דבר שעשוי לגרור תגובת נגד מצד רוסיה. מנכ"ל ומייסד החברה, ליאור פרנקל, אמר בשיחה עם Techtime: "באירופה ישנה הבנה הולכת וגוברת בצורך לחזק את חומת הגנה הסייבר על תשתיות קריטיות. המגמה הזו החלה עוד לפני המלחמה, על רקע שורה של תקריות סייבר על תשתיות גז, אבל אין ספק שהמלחמה הפכה את זה לכורח המציאות. אנחנו מעורבים בעוד מספר פרויקטים דומים באזור."

הגנת סייבר ברמה הפיזיקלית

ווטרפול הוקמה ב-2008. הפתרון של החברה, המשלב חומרה ותוכנה, מספק להערכת החברה לרשתות תעשייתיות הגנה הרמטית מפני ניסיונות תקיפה מרחוק. מרכיב החומרה, המותקן בממשק שבין הרשת התפעולית (OT) לבין הרשת החיצונית (IT), כולל שני מודולים: TX, הנמצא בצד הפנימי של הרשת התעשייתית וכולל לייזר, ו-RX, הנמצא בצד החיצוני וכולל תא פוטו-אלקטרי. בין שני המודולים מחבר סיב אופטי בודד. המערך הזה מהווה מעצור פיזיקלי חד-סטרי: הלייזר מאפשר יציאה של נתונים (פוטונים) החוצה דרך הסיב האופטי, אך התא הפוטו-אלקטרי, שאינו פולט פוטונים, מונע כניסה של ביטים פנימה אל הרשת התעשייתית.

ליאור פרנקל

כדי לאפשר בכל זאת את שיתוף המידע מהרשת התעשייתית החוצה, ולאפשר את השימוש במערכות אנליטיקה, מרכיב התוכנה של ווטרפול מבצע באופן רציף שכפול של המידע שמופק ברשת התעשייתית הפנימית לתוך ענן נפרד. כך, כאשר המשתמש מתשאל את מערכות האנליטיקה ומבצע פעולות, הוא עושה זאת בענן המשוכפל, שדרכו לא ניתן להיכנס פנימה.

ווטרפול מעסיקה כ-100 עובדים, מרביתם בישראל וכ-20 עובדים בסניף החברה בוושינגטון. לחברה יש אלפי לקוחות בארץ ובעולם, כשהסקטורים המרכזיים הם אנרגיה וחשמל, גז ונפט, מים וכימיקלים.

[מקור תמונה עליונה: Gaz-System]

MaxLinear רוכשת את Silicon Motion ב-3.8 מיליארד דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת MaxLinear האמריקאית רוכשת את חברת Silicon Motion הטאיוואנית בעסקת מזומנים ומניות בהיקף של כ-3.8 מיליארד דולר. עם השלמת העיסקה, יחזיקו בעלי המניות של MaxLinear ב-86% ממניות החברה המאוחדת, ובעלי המניות של  Silicon Motion יחזיקו ב-14% מהמניות. שווי החברה המאוחדת נאמד בכ-8 מיליון דולר ומכירותיה השנתיות צפויות להסתכם בהיקף של כ-2 מיליארד דולר. העיסקה צפויה להסתיים במחצית הראשונה של 2023.

חברת מקסלינאר הוקמה בשנת 2004 ועוסקת בפיתוח שבבי תקשורת מבוססי CMOS מסוג RF, Analog/Mixed-signal בתחומי התקשורת ועיבוד אותות. חברת מקס-ליניאר מעסיקה כ-1,500 עובדים בעולם. לחברה יש מרכז פיתוח בפתח תקווה המעסיק קרוב ל-200 עובדים, חלקם יוצאי חטיבת הבית החכם של אינטל, אשר פיתחה שבבי Wi-Fi, איתרנט ורכיבי גישה ביתיים ונירכשה על-ידי מקסלינאר בשנת 2020. חברת סיליקון מושן היא חברה טאיווואנית-אמריקאית שהוקמה בשנת 1995 ומתמחה בפיתוח בקרי NAND Flash עבור זיכרונות SSD והתקני אחסון מצב-מוצק אחרים.

מדובר במיזוג בין שתי חברות משלימות: יצרנית תשתיות תקשורת ויצרנית בקרי זכרון. להערכת שתי החברות, המיזוג יגדיל את שוק היעד של החברה המשותפת לכ-15 מיליארד דולר בשנה. מקסלינאר אינה הראשונה שמתעניינת בסיליקון מושן. בעבר דיווחה סוכנות בלומברג שגם חברת הפאבלס הטאיוואנית מדיהטק, התעניינה ברכישת סיליקון מושן. בעקבות ההודעה על העיסקה, עלתה מניית סיליקון מושן בנסד"ק בכ-15% והעניקה לחברה שווי של כ-3.2 מיליארד דולר. מניית מקסלינאר בנסד"ק ירדה בכ-20% וכעת החברה נסחרת לפי שווי שוק של כ-3.6 מיליארד דולר.

OpTeamizer תפתח מודלי AI עבור סטארט-אפים במרכז החדשנות Road2

פורסם בתאריך ע"י Techtime

מרכז החדשנות Road2 מחיפה, בחר בחברת אופטימייזר (OpTeamizer) מיוקנעם כגוף המקצועי שיבנה עבור הסטארט-אפים המשתתפים את המודלים של בינה מלאכותית לאפליקציות שלהם במסגרת פעילות מרכז הבינה המלאכותית למצוינות שהקימה Road2 בחסות NVIDIA. בלב מרכז החדשנות קיים מחשב על של NVIDIA, החזק ביותר בעולם, מסדרת DGX המצויד ב-8 מעבדים גראפיים אשר מספקים 5 Petaflops של כוח עיבוד וכוללים תקשורת פנים של מלאנוקס לתקשורת בין המעבדים הגראפיים.

תוך 3 חודשים מאז מינויה אופטימייזר נתנה סיוע בפיתוח פתרונות AI ל-4 חברות בתוכנית אשר פיתחו מוצרים ושירותים חכמים בתחומן, בכלל זה Mirrori, העוסקת בטיפוח עור הפנים, LiteBC, המפתחת התקן לא פולשני לספירת דם, Rapida, העוסקת בניטור תשתיות, איתור תקלות וסיכונים לתעשייה, ו- Pickey, העוסקת בניהול הליקוט של מוצרים המבוסס על "ראיית ידיים", דהיינו צמידי ידיים המצוידים במצלמות.

תומר גל, מייסד ומנכ"ל אופטימייזר: "פיתוח פתרונות של AI הוא מומחיות ייחודית שרוב הסטארט-אפים לא יכולים לרכוש בשלבים המוקדמים של מחזור חייהם. נדרשים לכך משאבים גדולים לגיוס מומחים מהשורה הראשונה וידע כיצד לנהל אותם ולשלבם בפיתוח. אנו מספקים לסטארט-אפים את הייעוץ המתאים לפיתוח של הפתרונות הנדרשים ומאפשרים להם להתמקד בפיתוח האפליקציה עצמה, הממשקים, המודל העסקי וכו'. הפתרונות שאנו מציעים מקצרים בסדרי גודל את זמן ההגעה לשוק, משדרגים את החדשנות של האפליקציות ומשפרים את סיכויי ההצלחה של הסטארט-אפים בשלב הקריטי של תחילת דרכם".

איתן קייט, מנכ"ל Road2 הוסיף: "אנחנו ב-Road2 מקדמים את האקוסיסטם היזמי בחיפה ובצפון במגוון ורטיקלים, ובתחומים שונים של בינה מלאכותית בפרט. אנחנו מאוד מרוצים משיתוף הפעולה עם אופטימייזר שנבחרה כזוכה מבין חברות שונות בתהליך מכרז ורואים שחברות הסטרטאפ שלנו נהנים משירותים איכותיים, זמינים ויצירתיים, מה שמסייע להם להצליח ולהתפתח במהירות."

אופטימייזר נוסדה בשנת 2015 על ידי תומר גל, מהמומחים המובילים בישראל בתחום ה-AI, שהשתתף בפיתוחים אסטרטגיים של אינטל ו-GE בישראל. תומר גל, בעל תואר שני במדעי המחשב בתחום האצת ביצועים, נמנה על צוות הבודקים של רשות החדשנות לבקשות של סטארט-אפים למענקים בתחום ה-AI, ומרצה בחוג להנדסת תוכנה באורט בראודה, בקורס בינה מלאכותית.

בשנת 2018 מינתה אנבידיה את אופטימייזר לשותפה הראשונה שלה בישראל ובמזרח התיכון כחברה המוסמכת להדריך את התעשייה בישראל אודות האצת ביצועי מערכות על ידי שימוש במעבדי GPU של אנבידיה, פיתוח בבינה מלאכותית וכספקית של שירותי ייעוץ לחברות ישראליות שהחלו לאמץ את פתרונות ה-GPU של החברה עם כניסתן לעולם ה-AI. לאחרונה מונתה אופטימייזר לשותפה במעמד NVIDIA Jetson Partner לשוק האירופי, נוסף על הישראלי, והיא תספק שירותי פיתוח, ייעוץ והכשרה למפתחים לסביבות הפיתוח של מעבדי Orin החדשים.

אופטימייזר סיפקה עד היום שירותי הכשרה וייעוץ מגוונים ליותר מ-90 מרכזי מו"פ של חברות ישראליות וחברות רב-לאומיות הפועלות בישראל. בין לקוחותיה: חברות תעשיות ביטחוניות, חברות הלת'טק וחברות היי-טק רבות נוספות. תומר גל וצוותו מסייעים לחברות לבצע את המעבר מעולם ה-CPU לעולם ה-GPU, להאיץ את ביצועי מערכות ה-GPU החדשות, לפתח אלגוריתמיקה של בינה מלאכותית ורשתות נוירונים, לבצע אופטימיזציה של רשתות הנוירונים, ובחירה של החומרה הרלוונטית להטמעה.

אופטימייזר, שמעסיקה כיום 20 עובדים, מכשירה את המפתחים של מרכזי המו"פ בכלי הפיתוח של אנבידיה לסביבת ה-GPU עם קורסים כמו CUDA Python, CUDA C++, CUDA למערכות מרובות GPU, למידה עמוקה עבור ראייה ממוחשבת ולמידה עמוקה עבור סוגים שונים של נתונים.

RH אלקטרוניקה מקימה מפעל ייצור בציפורית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנכ"ל RH, יעקב לוי. "אספנו צוות שניתח את צורכי הלקוחות בעידן הקורונה. התוצאה: הרחבנו את עסקינו"

חברת RH מנוף הגליל (לשעבר נצרת עלית) מקימה באזור התעשייה ציפורית מפעל ייצור אלקטרוני נוסף למפעל הקיים שלה, במסגרת תוכנית אסטרטגית שנועדה להכפיל את המכירות עד שנת 2023. המפעל החדש יתמקד באינטגרציה, כבילה, פיתוח, והבאת מוצרים חדשים לשוק (NPI). המפעל יוקם בתוך כ-3 שנים בשטח שהחברה רכשה בשנה האחרונה ויכלול רצפת ייצור בשטח של כ-5,500 מ"ר. מנכ"ל RH, יעקב לוי, גילה ל-Techtime שהקמת המפעל החדש היא אחת מסדרת פעולות בארץ ובחו"ל המתבצעות כעת במקביל במסגרת אסטרטגיית צמיחה חדשה שהחברה גיבשה לאחרונה.

לוי: "המפעל החדש בציפורית יעסיק מאות עובדים ויעמוד בתקני תעשיות הרפואה, פודטק, סמיקונדקטור, רובוטיקה ועוד. החדרים הנקיים ישמשו לייצור אלמנטים אופטיים. כבר היום אנחנו מייצרים ראשים אופטיים עבור מערכות אסתטיקה". המפעל גם ירחיב את היקף הפעילות בתחום הכבלים. כיום RH מייצרת בעצמה את הכבלים עבור המערכות שהיא מרכיבה, במחלקת כבילה המעסיקה כ-45 עובדים. "אנחנו מתכוונים להקצות שטח נרחב לתחום הפיתוח שבו אנו מרחיבים את היקף פעילותנו, ואת פעילות ה-NPI.

המיקוד: High Level Assembly

"המפעל בציפורית יבצע פיתוח מוצרים עבור הלקוחות ויעניק תמיכה לחברות מתחילות, כולל הקצאת שטחי עבודה, במסגרת אסטרטגיית תמיכה בחברות סטארט-אפ שבעתיד עשויות להיות להיות לקוחות של החברה. המהלך יתמוך בשירותי הפתרון המלאים שלנו. כיום החברה מפתחת מודולים, עמדות בדיקה של לקוחות ועוד. אנחנו מתמקדים בהרכבת מערכות שלמות (High Level Assembly) ומייצרים כיום מכונות שלמות ותת מערכות גדולות לתעשיית הסמיקונדקטור, הדפוס הדיגיטלי, הרפואה ועוד. במקרים רבים אנחנו שולחים את המוצר ללקוח של הלקוח".

חברת RH מעסיקה כ-800 עובדים ונחשבת לקבלנית הייצור השנייה בגודלה בישראל. רצפת הייצור שלה בישראל משתרעת על-פני שטח של 35,000 מ”ר וכוללת תשתיות השמת רכיבי SMT והרכבת כרטיסים, מחלקות אינטגרציה וזיווד, עיבוד שבבי וזיווד, מחלקת כבלים, מחלקת פיתוח, מחלקת תכנון וייצור התקני בדיקה ועוד. במקביל, נמצאים בבעלותה שני אתרי ייצור בחו”ל, ברומניה ובארה”ב, המעסיקים ביחד כ-100 עובדים. רצפת הייצור בעיר בראשוב ברומניה משתרעת על שטח של 3,500 מ"ר וכוללת שטחי התרחבות עתידיים.

מפעל RH בעיר בראשוב במרכז רומניה
מפעל RH בעיר בראשוב במרכז רומניה

אסטרטגיית ההתרחבות כוללת גם הרחבת הפעילות ברומניה: "המפעל ברומניה מעסק 60 עובדים ונמצא בהתרחבות. לאחרונה הצטיידנו במכונות SMT חדשות מתוצרת Samsung, וכיום המפעל כולל שני קווי SMT, קו ייצור מתכת גדול, ובימים אלה אנחנו מקימים בו פעילות חדשה בתחום ייצור הכבלים. עד סוף השנה אנחנו צפויים להעסיק במפעל יותר מ-100 עובדים. הפעילות במזרח אירופה מאפשרת לנו ייצור של מכלולים באיכות מעולה ובעלויות נמוכות מאשר בישראל".

הקורונה חידדה את המודל העסקי

לדבריו, תקופה הקורונה סייעה לחברה לחדד את האסטרטגיה שלה. "הקורונה הדגישה את הצרכים הבולטים של הלקוחות. כינסנו את הצוות שלנו כדי לנתח את הצרכים של הלקוחות בזמן הקורונה, וגילינו שהם רוצים לצמצם הוצאות והתחייבויות. כאשר ראינו שחלק מהלקוחות הוציאו צוותים הנדסיים, טכנולוגיים ותפעוליים טכניים לחל"ת, התחלנו לספק להם חלק מהשירותים הללו. כיום הם מחפשים פתרון כולל ולא רוצים מעורבות גבוהה בתהליך, ואנחנו נכנסים לתחומים נוספים כדי לספק מענה".

האם קיימת בעיית כוח אדם כדי לעמוד בתוכנית ההתרחבות?

לוי: "אחד מאתגרי הצמיחה הגדולים של כל חברה הוא גיוס עובדים. במיוחד כיום כאשר השוק מתאפיין במחסור בשני משאבים מרכזיים: רכיבים ואנשים. לפני כחמישה חודשים יצאנו בקמפיין פנים ארגוני שבמסגרתו פנינו לעובדים בחברה, שיתפנו אותם בתוכניות הגידול, וביקשנו מהם להביא חברים שיעבדו בחברה במתכונת של 'חבר מביא חבר'. למען האמת הופתענו מכמות האנשים שגויסו על-ידי אנשי הארגון. יותר מ-70 עובדים הצטרפו לחברה בחודשים האחרונים. הגאווה הכי גדולה של ארגון זה שאנשיו מביאים את החברים והמשפחה שלהם לעבוד לצידם. זה מרגש מאוד כי זה מראה כיצד הם תופסים את החברה".

קיידנס הכריזה על סימולטור הזרימה Fidelity CFD

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת קיידנס (Cadence) הכריזה על השקת תוכנת Cadence Fidelity CFD לביצוע הדמיות מולטי-פיזיות (Computational Fluid Dynamics) עבור מגוון תעשיות דוגמת רכב, מנועי סילון, כלי שיט, תעופה, חלל ועוד. המערכת כוללת מבוססת על ידע של קיידנס בתחום התוכנה החישובית ועל טכנולוגיות שהיא קיבלה בעקבות רכישת החברות NUMECA ו-Pointwise. מהמערכת מאפשרת לדמות סוגים שונים של זרימה, בהם: רוח סביב מכוניות נוסעות, תנועת וטמפרטורת הגאזים במנועי סילון, תנועת הנוזלי מסביב לכלי שיט וכדומה.

להערכת החברה, פותר הזרימה של תוכנת Fidelity CFD מאפשר לחזות גרר אווירודינמי על רכב ברמת דיוק גבוהה עד פי 10 בהשוואה לפותר CFD מסורתי. בנוסף, הוא מקצר את זמני החישוב ממספר שבועות ליום אחד או פחות. בין השאר, הדבר מתבצע באמצעות יכולות רישות (meshing) של התוכנה. מנהל מו"פ הנדסת ביצועי רכב בטויוטה מוטור אירופה, אנטואן דלקרואה, אמר שהחברה בחרה ב-Autoseal ו-Hexpress של NUMECA להיות זרימת העבודה הסטנדרטית עבור עיבוד מקדים של CFD. "הם אפשרו לנו להפחית את זמן ה-lead ואת שעות העבודה הכוללות שלנו ב-91% ו- 97% בהתאמה, והעניקו לנו באופן עקבי mesh באיכות גבוהה עם כיסוי שכבות מצוין. אוטומציה וסטנדרטיזציה מאפשרים יצירת mesh מ-CAD בלא הכשרה ארוכה של עיבוד מוקדם. אנו אוהבים את השילוב של כל הכלים הללו ב-Fidelity CFD".

למידע נוסף על Fidelity CFD הקליקו: www.cadence.com/go/cfd.

כנס ChipEx2022 יתקיים ביום ג', 10 במאי 2022 בתל אביב

פורסם בתאריך ע"י Techtime

כנס תעשיית השבבים הישראלית ChipEx2022 יתקיים השנה ביום ג', ב-10 במאי 2022 במרכז הכנסים אקספו תל אביב שבגני התערוכה, בהשתתפות עשרות מציגים מכ-20 מדינות וכ-50 מרצים ומנחים מכל העולם. שלמה גרדמן, יזם ויו"ר משותף של אמר שהתוכנית השנה כוללת מרצים מחברות מובילות בתעשיה, בהן: אפל, גוגל, מטא, אינטל, מארוול ורבות אחרות.

ההרצאות יעסקו בנושאים המובילים כיום בתעשיה, דוגמת בינה מלאכותית, אוטומוטיב, אבטחת נתונים בחומרה, EDGE Computing,  RISC-V ושיטות מתקדמות לתכנון ויצור שבבי Silicon Photonics ,3D PACKAGING, ועוד. בין המשתתפים בכנס: ד"ר ביל מגרו, הטכנולוג הראשי של גוגל לתחום HPC, ד"ר עופר שחם, ראש תום סיליקון במטא (פייסבוק) העולמית,  רוני פרידמן, מנכ"ל אפל ישראל, גיא אזרד, מנכ"ל מרוול ישראל, נועם אבני, מנהל מרכז הפיתוח של אינטל ירושלים, קליסטה רדמונד, מנכ"לית RISC V International , ד"ר פול דה בוט, מנכ"ל TSMC אירופה, אקסל פישר, מנכ"ל סמסונג סמיקונדקטור אירופה, אמיר פיינטוך, סמנכ"ל בכיר ומנכ"ל חטיבת סיליקון פוטוניקס בגלובלפאונדריז ועוד.

ChipEx2022 יחל במושב מליאת בוקר, ולאחריו יתפצל הכנס הטכני לארבעה מסלולים מקבילים בשני סבבי הרצאות. בסה"כ יכלול הכנס 10 מושבים מקצועים וישתתפו בו כ-50 מרצים ומנחים. בסיום יתקיים מושב נעילה חגיגי בהשתתפות בכירים מהתעשיה ויוענקו כמדי שנה אותות Global Industry Leader לאישים אשר תרמו תרומה מהותית להתפתחות תעשיית השבבים העולמית והמקומית.

בתערוכה הנלווית לכנס ישתתפו עשרות ספקי רכיבים, כלים ושירותים, מארה"ב, גרמניה, איטליה, צרפת, בריטניה, רוסיה, הולנד, בלגיה, הודו, יפן, סין וטאיוואן. להאערכת המארגנים יגיען לארוע כ-1,500 מבקרים מהתעשייה, בהם מהנדסים, מנהלי פיתוח, סמנכ"לים, מנכ"לי חברות בתחום המיקרואלקטרוניקה, משקיעי הון סיכון ומומחים מקצועיים לתעשייה.

כנס ChipEx2022 מאורגן ע"י חברת איי אס ג'י בע"מ  בשיתוף עם SIA (איגוד התעשיה בארה"ב) ו-SEMI (האיגוד הבינלאומי של תעשית השבבים).

לתוכנית הכנס: הקליקו כאן.

לפרטים נוספים יש לפנות ללימור אהרוני, 09-7454007 או בדוא"ל: [email protected]

אתר הכנס:  www.chipex.co.il

וובינר סינופסיס לאימות תכנוני ALUs יתקיים ביום ד' ה-18 במאי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

ביום ד’, ה-18 במאי 2022, תקיים חברת סינופסיס (Synopsys) וובינר בתחום האימות של תכנון יחידות אריתמטיות לוגיות (ALU) באמצעות שימוש בלי האימות והבדיקה Synopsys VC Formal DPV (Datapath Validation). הוובינר יתמקד בשיטות הטובות ביותר כתיבת מודלים בשפת C/C++ לאימות התכנון, ויועבר על-ידי מומחה ה-EDA נילאביה דוטה (Neelabja Dutta), המשמש כמנהל בכיר בקבוצת Applications Engineering של חברת סינופסיס.

ההדרכה תהיה באורך של 60 דקות ותתחיל בשעה 21:00 לפי שעון ישראל. ההשתתפות ללא תשלום.

AI, Graphics, CPU, and many modern designs have arithmetic intensive blocks that are hard to verify with traditional techniques. Synopsys VC Formal DPV (Datapath Validation) has been the industry's golden standard to get closure on datapath verification.

In this Synopsys webinar, we will discuss why you need a specialized formal verification tool to verify datapath. We will also present the do's and don'ts of writing C/C++ models for the arithmetic blocks so that these C/C++ models are ready for formal equivalence checking with their RTL design implementation.

Following these best practices will help you get started with DPV successfully, reduce debug and run time, and maximize your verification efficiency. You will walk away with real knowledge on how best to write your C/C++ models for efficient datapath validation.

למידע נוסף והרשמה:

Writing C/C++ Models for Efficient Datapath Validation Using VC Formal DPV

 

10 חברות מחזיקות ב-57% משוק השבבים העולמי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

למרות המשבר החמור בשרשרת האספקה והמחסור בשבבים, התעשייה ממשיכה לצמוח. אולם ההיקף והמספר הגדול של רכישות ומיזוגים בעשור האחרון שינו את פני תעשיית השבבים העולמית. מחקר חדש של חברת המחקר IC Insights מגלה שבשנת 2021 היו 10 יצרניות השבבים הגדולות אחראיות לכ-57% מכל המכירות של השבבים בעולם, שהסתכמו בשיא של כ-614.6 מיליארד דולר. מתוכן, חמש חברות מחזיקות ב-42% מהשוק העולמי, כאשר כל 50 היצרניות המובילות מחזיקות בכ-89% מהשוק.

ראוי לציין שגם בשנת 1993 החזיקו עשרת המובילות בכ-57% מהשוק העולמי, אולם מספר השחקנים אז היה קטן בהרבה, גודל השוק כולו היה 82.6 מיליארד דולר בלבד והחלוקה בין המובילים היתה מאוזנת יותר. כך למשל, אינטל היתה היצרנית הגדולה ביותר בשנת 1993 והחזיקה אז בכ-9.2% מהשוק העולמי. בשנת 2021, כאשר היא דורגה במקום השני אחרי סמסונג, היא החזיקה בכ-12.5% מהשוק העולמי. סמסונג עצמה היתה אחראית לכ-13.3% מכל מכירות השבבים בעולם.

מכל מקום, לאור העובדה שמגמת המיזוגים והרכישות לא נבלמה, יש להניח שבשנים הבאות ימשיך לגדול משקלן של חברות הענק בשוק השבבים. אלא שמעבר למשקלן של הגדולות, מתחוללים שחנויים עמוקים גם באופי השחקנים המובילים: כל החברות ברשימת 10 המובילות בשנת 2000 היו חברות בעלות מפעלי ייצור. בשנת 2008 נכנסה קואלקום (Qualcomm) לרשימה הזאת, והמחישה את הצמיחה של תעשיית חברות התכנון ללא מפעל ייצור (Fabless). בשנת 2021, מחצית מהחברות בעשיריייה הראשונה היו חברות פאבלס: AMD, קואלקום, מדיהטק, ברודקום ואנבידיה. שתיים מהן, AMD ואנבידיה, הן מתחרות ישירות וחזקות של אינטל. המגמה הזאת ממחישה מדוע קבלניות הייצור, כמו TSMC או גלובלפאונדריז הפכו לשחקניות מרכזיות בתעשיית השבבים, ומדוע חברת אינטל בונה כיום את חטיבת שירותי הייצור (בין השאר באמצעות רכישת טאואר סמיקונדקטור הישראלית).

אינפינידאט קיצרה את זמני האחזור ל-35 מיקרו-שניות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: אריק הרצוג. "הלקוחות הגדולים מצפים לקבל מערכות שלמות ושירות מקיף". צילום: Techtime

חברת אינפינידאט (Infinidat) מהרצליה, הכריזה על פתרונות איחסון חדשים עבור תשתיות מידע ארגוניות, אשר השיג זמן איחזור (Latency) של 35 מיקרו-שניות בין שליחת הבקשה מהשרת לבין קבלת המידע ממערכת האיחסון. זאת בהשוואה לזמני איחזור של 1-2 מילי-שניות במערכות הדור הקודם. מערכת InfiniBox SSA II החדשה מבוססת על שימוש בכונני מוליכים למחצה (SSD), וכוללת מערך תקשורת מהירה המבוסס על ממשקי אינפיניבנד, מערך מוגדל של 144 מעבדי CPU בכל יחידת איחסון, ומערכת האבטחה והגיבוי InfiniSafe. להערכת החברה, "זהו פתרון האחסון מבוסס all flash המהיר ביותר בתעשייה".

פתרון הזיכרון של החברה, InfiniBox, מבוסס על שימוש בכוננים סטנדרטיים, זיכרון מטמון DRAM ותוכנה שהחברה פיתחה לניהול ואופטימיזציה של מערך האיחסון, אשר נעזרת באלגוריתם בינה מלאכותית. המוצר הראשון של החברה התבסס על שימוש בכונני HDD. לאחר מכן היא הוציאה את מערכת InfiniBox SSA, המבוססת על מערכים של כונני SSD, ובהמשך את מערך הגיבוי InfiniGuard הכולל שימוש גם בכונני SSD וגם בכונני HDD. כאמור, המוצר החדש מבוסס לחלוטין רק על כונני SSD.

הרכבות ואינטגרציה בישראל ובארה"ב

אינפינידאט הוקמה בשנת 2011 על-ידי חלוץ תעשיית האחסון משה ינאי. כיום היא מעסיקה כ-400 עובדים, מהם כ-250 בישראל והשאר בעיקר באירופה ובארצות הברית. החברה פועלת מהרצליה וכמעט כל המו"פ שלה מתבצע בישראל (90% מהמהנדסים). רוב מערכות האחסון של החברה מורכבות בחברת תל-עד בכפר-סבא וממנה הן נשלחות אל הלקוחות בעולם. בעקבות משבר הקורונה, החברה פתחה מרכז הרכבות ואינטגרציה גם בארצות הברית, שהיא שוק היעד הגדול ביותר שלה.

סמנכ”ל השיווק העולמי של החברה, אריק הרצוג (בתמונה למעלה), סיפר ל-Techtime ששוק היעד המרכזי הוא מערכות האיחסון בארגונים גדולים, דוגמת מוסדות פיננסיים, חברות תעשייה, חברות טלקום, ספקיות שירותי בריאות וכדומה. הרצוג: "אנחנו מספקים מערכות אחסון ל-5 מתוך 10 חברות הטלקום הגדולות בעולם, לכ-25% מהחברות ברשימת פורצ'ן 50, ליצרניות רכב ויצרניות תרופות. בתחום הענן אנחנו עובדים עם חברות אזוריות דוגמת Bechtle, ו-Telia Cygate האירופיות, אשר מתחרות בענקיות הענן (Hyperscale Cloud) אמזון, גוגל, אז'ור, יבמ וכדומה".

כיצד אתם מושפעים ממצוקת שרשרת האספקה. כיצד אתם מתמודדים אתה?

"המחסור ברכיבים הוא ממשי, וזמני האספקה (Lead Times) בתעשייה שלנו כמעט והוכפלו בהשוואה למה שהיה לפני כשנתיים. כיום זמני האספקה שלנו הם 8-10 שבועות ללקוחות חדשים, ו-4-5 שבועות ללקוחות הוותיקים שלנו. אלה זמני אספקה קצרים מאוד בהשוואה למתחרים. אנחנו מצליחים לעשות זאת בזכות העובדה שפתרונות האיחסון שלנו מבוססים על שימוש ברכיבים סטנדרטיים מהמדף, למשל כוננים של חברות כמו ווסטרן דיג'יטל, סמסונג וסיגייט, מעבדים סטנדרטיים וממשקי תקשורת סטנדרטיים".

"הייחוד העיקרי שלנו הוא בתחום התוכנות שאנחנו מפתחים. בנוסף, קיימת אחידות גדולה מאוד בין כל מערכות האחסון השונות שלנו. אנחנו יכולים להעביר בקלות את תת-המערכות ממערך אחסון אחד למערך אחסון אחר. למשל, כל מעבדי ה-CPU שלנו זהים בכל המערכות. אנחנו גם לא צריכים להמתין להגעתם של רכיבי ASIC ייעודיים או לפתרונות מיוחדים שיש רק במוצר אחד ואין במוצרים האחרים. למעשה, מלבד מדיית האחסון והתוכנה, כל המוצרים שלנו זהים".

אז מדוע הלקוחות רוכשים מכם קופסאות אחסון מלאות, ולא את התוכנה בלבד?

"מכיוון שהם מעדיפים לרכוש מערכות שלמות: חומרה, תוכנה וכל ההתאמות הדרושות. למשל, אנחנו עוקבים אחר המערכות המותקנות אצל הלקוח ומספקים לו מידע המונע תקלות (Predictive Maintenance). אנחנו מודיעים לו כאשר בעיות מתחילות להתפתח, למשל בעיות בספק הכוח, בכבלים, ירידה בביצועים וכדומה. אנחנו עוקבים אחר השימוש במערכות ומספקים המלצות כיצד לייעל את השימוש באחסון. המערכת שלנו עוקבת אחר ההשהיות של מערכות הלקוח, ויודעת לזהות האם הבעיה היא בשרת, בתקשורת או במערכת האחסון. הלקוחות הגדולים מצפים לקבל מהספק שירות ותמיכה מלאים, וזה מה שאנחנו נותנים להם".

איסטרוניקס קיבלה את נציגות Untether AI בישראל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: כרטיס האצה של Untether AI המכיל ארבעה מעבדי "מחשוב בזיכרון"

חברת איסטרוניקס (Eastronics) קיבלה את הנציגות בישראל של חברת Untether AI הקנדית, אשר מספקת כרטיסי האצה למטלות בינה מלאכותית, המבוססים על מעבדי runAI של החברה. המעבדים בנויים בארכיטקטורה ייחודית שבה העיבוד מתבצע בזיכרון. להערכת החברה, כ-90% מצריכת ההספק ביישמי בינה מלאכותית נובע מהעברת מידע בין המעבד לזיכרון. כדי להתמודד עם צוואר הבקבוק הזה, החברה פיתחה מעבד שבב הכולל מספר גדול של יחידות עיבוד מקביליות שאליהן צמודים רכיבי זיכרון, ועל-ידי כך היא מפחיתה פי שישה את צריכת האנרגיה הנובעת מהעבדת נתונים.

ארכיטקטורת "מחשוב בזיכרון" (At-memory Compute) של החברה מיועדת להסיר את צוואר הבקבוק הזה במהלך יישום שלב ההסקה של רשתות עצביות. שבב הליבה של החברה מבוסס על מערך של 512 יחידות עיבוד מבוססות RISC שכל אחת מהן עובדת ישירות מול שבב זכרון SRAM ייעודי צמוד בנפח של 385KB כל אחד. השבב מתחבר אל הכרטיס באמצעות 16 נתיבי PCIe Gen 4 העובדים במהירות של 32Gbps כל אחד. השבבים האלה מהווים את ליבת כרטיסי ההאצה של החברה, tsunAImi, אשר מספקים עוצמת עיבוד של יותר מ-2,000TOPS בכל כרטיס.

מנהל קבוצת פתרונות משובצים בחברת איסטרוניקס, דורון איתן, אמר שכרטיסי ההאצה של Untether AI מתאימים באופן טבעי ללקוחות איסטרוניקס. מנכ"ל Untether AI, ארון לינגר, אמר שהנוכחות החזקה של איסטרוניקס בישראל, "מבטיחה מיצוי מירבי של פוטנציאל פתרונות הבינה מלאכותית שלנו בשוק הישראלי". חברת איסטרוניקס מייצגת ומפיצה מוצרים ופתרונות של חברות טכנולוגיות גדולות, בהן: Microsoft Embedded, Advantech ,Lenovo , Kontron, Micron, Western Digital ואינטל.

למידע נוסף: אבנר אוזן, מנהל פעילות בינה מלאכותית באיסטרוניקס. 050-5408863, [email protected]

אבנט תפיץ את פתרונות הבינה המלאכותית של היילו

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מודולי סדרה M.2 של היילו להאצת יישומי בינה מלאכותית במערכות משובצות

חברת אבנט (Avnet) תפיץ את שבבי הבינה המלאכותית ומודולי הבינה המלאכותית של חברת היילו (Hailo) התל אביבית. ההפצה תתבצע באמצעות החברה הבת EBV Elektronik הפועלת מגרמניה. מנכ"ל היילו, אור דנון, אמר שהסכם ההפצה עם EBV מעניק לחברה הזדמנות להעמיק את כניסתה אל השוק האירופי ולהגיע אל לקוחות בשווקים דוגמת תעשיית הרכב, תעשייה חכמה, הבית החכם, רשתות שיווק וכדומה.

חברת היילו מספקת את מעבד הרשתות הנוירוניות Hailo-8 ואת מודולי הבינה המלאכותית M.2 ו-Mini PCIe. מעבד Hailo-8 בנוי בארכיטקטורה ייחודית של החברה, ומספק עוצמת עיבוד של 26TOPS בצריכת הספק טיפוסית של 2.5W בלבד. מודולי הבינה המלאכותית מבוססים על Hailo-8 ומתחברים אל אבזרים אחרים באמצעות ממשק PCIe. הדבר מאפשר להם לעבוד מול כל פלטפורמות העיבוד הקיימות בשוק: מחשבי אינטל/AMD, מערכות מבוססות ARM המיוצרות על-ידי יצרניות השבבים הגדולות, מחשבי Raspberry Pi, כרטיסי ה-SoM המשובצים של MicroSys ועוד.

חברת Hailo הוקמה בפברואר 2017 על-ידי אור דנון, אבי באום, הדר צייטלין ורמי פייג ז”ל, שהם בוגרי יחידת עילית טכנולוגית של חיל המודיעין. מאז הקמתה היא גייסה כ-224 מיליון דולר, כאשר בגיוס האחרון, בהיקף של 136 מיליון דולר שהתקיים באוקטובר 2021, היא השיגה הערכת שווי חברה של כ-1.13 מיליארד דולר אחרי הכסף. כיום היא מעסיקה כיום כ-170 עובדים ונמצאת בתהליך גיוס של 100 עובדי פיתוח נוספים שיעבדו ממשרדיה בתל אביב.

InZiv גייסה 10 מיליון דולר; נשיא טאואר מצטרף כדירקטור

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת InZiv מהר-חוצבים, אשר פיתחה מערכת בדיקה ננומטרית למסכים שטוחים, השלימה גיוס הון בהיקף של 10 מיליון דולר, בהובלת קרן ההון-סיכון הסינגפורית BlueRed Partners, ובהשתתפות OurCrowd הישראלית ועוד משקיעים מאסיה. בתוך כך, הודיעה החברה על הצטרפותו של יצחק אדרי, נשיא חברת טאואר סמיקונדקטור, לדירקטוריון החברה.

InZiv הוקמה בשנת 2018 על-ידי המנכ”ל דיוויד לואיס ועל-ידי הטכנולוגית הראשית רימה דכטר, שניהם בעלי תארים מתקדמים בפיזיקה מהאוניברסיטה העברית והתמחות באופטיקה ננומטרית. החברה פיתחה מערכת בדיקה ובקרת איכות המתבססת על אופטיקה ומטרולוגיה בקנה מידה ננומטרי, אשר מיועדת לשימוש יצרניות של מסכים שטוחים (FPD) לאבזרים וסמארטפונים ושל משקפי מציאות וירטואלית ורבודה.

השיפור הניכר ברזולוציה ובחדות של המסכים המתקדמים כיום בשוק, כגון OLED, MicroLED ו-QLED, מושג הודות למזעור גודלם של הפיקסלים, שהם היחידות הבסיסיות הפולטות אור מן המסך. ככל שהפיקסלים קטנים, ניתן לדחוס יותר פיקסלים במסך והדבר מתבטא באיכות התמונה על המסך. בשנים האחרונות הצליחה התעשייה הלקטין את גודל הפיקסלים מכמה מאות מיקרונים לפיקסל עד לגודל של כמה מיקרונים בודדים במסכים מיוחדים. תהליך המיזעור הזה החל בתעשיית הסמארטפונים, וצפוי רק לצבור תאוצה עם התפחות שוק משקפי ה-AR/VR, שבו הרזולציה צריכה להיות גבוהה אף יותר בשל קרבת המסך לעיני המשתמש.

לראות בתוך המבנה הפנימי של הפיקסל

עם זאת, ככל שהפיקסלים קטנים יותר כך הם גם רגישים יותר לפגמים במהלך תהליך הייצור. גרגר אבק שחודר לקו הייצור או שינויי צבע מיקרוסקופיים עשויים להתבטא בירידה משמעותית באיכותו של המוצר המוגמר. כל זה מציב אתגר לא פשוט בבדיקת איכות המסכים בתהליך הייצור. ציוד הבדיקה הקיים בשוק, המתבסס על אופטיקה מיקרוסקופית סטנדרטית, מאפשר להגיע לרזולוציית בדיקה של כ-1 מיקרון (1,000 ננומטר), והדבר מגביל את יכולתן של המערכות הללו לזהות פגמים המתרחשים ברמת הפיקסל.

הליקוי הטכנולוגי הזה מתבטא בסופו של דבר בתשואה נמוכה יותר עבור היצרן, אשר נאלץ להיפטר מהמסכים הפגומים, ובעלויות גבוהות יותר עבור הצרכן. בריאיון ל-TechTime שהתקיים בתחילת 2019 לאחר השלמת גיוס ההון הראשוני, סיפר מנכ”ל InZiv ואחד ממיסדיה, דיוויד לואיס, על הבעיה הקיימת בשוק כיום: “ציוד הבדיקה הקיים מוגבל למדי ברמת המידע האופטי שהוא מספק, ועל כן מאוד קשה לאתר פגמים ולהבין את מקור הבעיה. מערכת הבדיקה שפיתחנו, המתבססת על אופטיקה ננומטרית ואמצעים מטרולוגיים מדויקים, מאפשרת להגיע לרזולוציה של כ-100 ננומטר. מאחר שהרזולוציה גבוהה יותר היצרן יכול לזהות, עוד בשלבים מוקדמים בתהליך הייצור, את הפגמים ומהי הבעיה בייצור שהובילה לכך. במסכים המתקדמים חלק מהפגמים מתרחשים ממש בתוך המבנה הפנימי של הפיקסל – והמערכת שלנו מסוגלת לזהות זאת.”

התוכנה של גרנולייט תסייע לשפר מעבדי אינטל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אינטל (Intel) תיעזר בלקחים המתקבלים ממערכת מיטוב משאבי הענן של Granulate Cloud Solutions התל אביבית, כדי לבצע שיפורים בתכנוני המעבדים שלה. כך גילתה סנדרה ריברה (בתמונה למעלה), מנהלת קבוצת Datacenter and AI בחברת אינטל, במהלך פגישה עם עיתונאי טכנולוגיה שהתקיימה אתמול (ב') בתל אביב. "הלקחים האלה מאפשרים לנו לבצע אופטימיזציה של שבבים שלנו, כמו מעבדים או מאיצים. אנחנו מנהלים כעת דיונים משותפים בנושא הזה".

גרנולייט פיתחה תוכנה מבוססת בינה מלאכותית אשר מיועדת להפחית את עלויות השימוש בענן באמצעות ייעול האופן שבו הלקוח משתמש במשאבי הענן. המערכת של החברה לומדת את תבניות השימוש של הלקוח במשאבי הענן, ומבצעת שינויים באופן שבו הלקוח משתמש במשאבים האלה, כדי לחסוך בעלויות כמו משאבי מחשוב, כמויות מידע המועברות בענן, זיהוי צווארי בקבוק וכדומה.

בחודש שעבר דיווחה אינטל על הסכם לרכישת גרנולייט הישראלית. עם השלמות יצטרפו כל 120 עובדי גרנולייט בתוך חטיבת מרכזי הנתונים וה-AI של אינטל. אינטל תשלם כ-650 מיליון דולר. העיסקה צפויה להסתיים בתוך מספר שבועות. לדברי ריברה, החשיבות העיקרית של גרנולייט טמונה בכך שהיא תסייע לאינטל לקדם את אסטרטגיית הבינה המלאכותית במרכזי נתונים. ריברה: "היקף יישומי הבינה המלאכותית נמצא בצמיחה מהירה ולהערכתנו עד לשנת 2025 הוא יתפוס כשליש מכל העיבוד המתבצע במרכזי נתונים. הדבר דורש להכפיל את עוצמת העיבוד, והדרך לעשות זאת היא באמצעות בינה מלאכותית".

קבוצת ה-Datacenter and AI הוקמה ביוני 2021, במסגרת ארגון מחדש בחברת אינטל, שבמהלכו גם הוקמה חטיבת תוכנה האחראית על פיתוח תשתית תוכנה מאוחדת לכל מוצרי אינטל, וחטיבת מחשוב עתיר ביצועים (HPC) האחראית על פיתוח מעבדים חזקים ומאיצים גרפיים למערכות ענן גדולות מאוד ובמחשבים חזקים. הקבוצה של ריברה כוללת כ-3,000 מפתחים ומובילה את פיתוח המוצרים לענן, כולל מעבדי Xeon ורכיבים מיתכנתים (FPGA). בנוסף, ריברה אחראית על גיבוש אסטרטגיית הבינה המלאכותית של אינטל. לדבריה, המאמץ המרכזי בתחום הבינה המלאכתוית מתמקד כעת בתוכנה.

ריברה: "המטרה שלנו היא לפשט את הגישה של המפתחים אל תחום הבינה המלאכותית. אנחנו בונים מערך של תוכנות האצה למעבדים שונים ופתרונות בינה מלאכותית אשר יהיו תואמים לכל המוצרים של אינטל. אנחנו מתחילים לבנות מודל מבוסס מנויים לאספקת הכלים האלה עבור הסיליקון שלנו. גרנולייט מתאימה לתפישה הזאת מכיוון שהיא מייצגת תוכנת בינה מלאכותית אשר מייעלת את החומרה. להערכתנו השילוב שלה בתוך אינטל יאיץ את מכירותיה, מכיוון שאנחנו יכולים לספק לה מידע פנימי על המעבדים שלנו, אשר מרציים כיום כ-70% מההסקות בעולם".

בעלי המניות של טאואר אישרו את עסקת אינטל

TOWERJAZZ HQ
פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מפעל טאואר סמיקונדקטור במגדל העמק. צילום: Techtime

אסיפת בעלי המניות של חברת טאואר סמיקונדקטור (Tower) ממגדל העמק אישרה את הצעת הרכש של חברת אינטל (Intel) מתחילת חודש פברואר 2022. אינטל חתמה על הסכם לרכישת טאואר תמורת 5.4 מיליארד דולר במזומן, לפי מחיר מנייה של 53 דולר, המעניק פרמיה של כ-60% לבעלי המניות של טאואר, בהשוואה למחיר של כ-33.1 דולר בסוף ינואר 2022. מאז עלתה מניית טאואר ל-49.2 דולר המעניק לחברה שווי שוק של כ-5.36 מיליארד דולר.

העיסקה נועד לקדם את אסטרטגיית IDM 2.0 של אינטל, שבמסגרתה היא הקימה במרץ 2021 את חטיבת Intel Foundry Services – IFS, אשר מספקת שירותי ייצור שבבים לחברות אחרות, בדומה למודל העסקי של טאואר. שתי החברות העריכו שהן יוכלו להשלים את העיסקה בתוך 12 חודשים, כאשר בנוסף לאישורים רגולטוריים היא נדרשה בשלב הראשון לקבל את אישור אסיפת בעלי המניות של טאואר. עם סגירת העיסקה, אינטל מתכננת לשלב את טאואר בתוך IFS – שני הגופים יתמזגו לארגון אחד.

היתרון הסודי של טאואר סמיקונדקטור

חברת אינטל הסבירה שהמומחיות של טאואר בטכנולוגיות אנלוגיות ייחודיות, כגון רכיבי RF, רכיבי הספק, סיליקון גרמניום (SiGe) וחיישנים תעשייתיים, יחד עם שיתופי פעולה עם ספקיות IP ותכנון אלקטרוני (EDA), וכושר ייצור גלובלי, יספקו ערך רב ללקוחות IFS. אינטל מעריכה את היקף שוק שירותי הייצור העולמי בכ-100 מיליארד דולר בשנה.

ראוי לציין שהעיסקה מביאה לאינטל יתרונות נוספים: מומחיות בשוק שירותי הייצור, שהיא מומחיות עסקית מיוחדת ולא רק יכולת ייצור גולמית. יכול להיות שאינטל מעוניינת גם באמון הרב שיש ללקוחות בחברת טאואר. כדי להיות ספקית שירותי ייצור, הלקוחות צריכים להאמין שהספק אינו מתחרה בהם ושאין לו סדר יום סודי משל עצמו, המיועד לקדם עסקים אחרים שלו. זהו, ככל הנראה, אחד מהנכסים המעניינים ביותר שטאואר תספק לחטיבת שירותי הייצור של אינטל.

"מירוץ חימוש" בתעשיית השבבים

המיזוג מגיע במצב שבו שוק השבבים העולמי מתמודד עם מחסור חמור בשבבים, אשר נוצר בעקבות מגיפת הקורונה, מלחמת הסחר וכעת גם המלחמה באוקריאנה אשר לא ברור כיצד היא תתפתח. בעקבות זאת הכריזו בשנה האחרונה כל קבלניות הייצור על תוכניות מיידיות לבניית מפעלי ייצור חדשים. ארגון יצרני השבבים SEMI, דיווח לאחרונה שבשנת 2022 מתחילות עבודות ההקמה של 124 קווי ייצור חדשים, והתעשייה העולמית תבצע השקעות בציוד ייצור חדש בהיקף של יותר מ-100 מיליארד דולר.

זהו נתון שיא אשר צפוי לחזור על עצמו גם ב-2023. פירוש הדבר שבשעה שאינטל מקימה את חטיבת שירותי הייצור שלה, היא נקלעה "למירוץ חימוש" שבו משתתפות כל היצרניות הגדולות, ולכן עליה לבצע רכישת יכולות ייצור, מעבר ליכולות שיש לה כעת, ובנוסף למפעלים שהיא מקימה בארצות הברית ובאירופה.

רנו שוקלת להפריד את חטיבת הרכב החשמלי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מפעל השיפוצים החדש של רנו ליד פאריס. מערכות אגירת אנרגיה מסוללות רכב ישנות

תהליך החישמול של תעשיית הרכב צובר תאוצה, וכעת גם קבוצת רנו (Renault) הצרפתית מצטרפת אליו. החברה הודיעה שבשלב הראשון המטרה שלה היא להגיע למצב שבו עד לשנת 2030 היא תמכור באירופה רק מכוניות חשמליות, ולצורך זה היא שוקלת להפריד את חטיבת הרכב החשמלי ולהפעיל אותה כחברה נפרד, ואולי אפילו להנפיק אותה בבורסה. בשנת 2021 הסתכמו מכירות הקבוצה בכ-46.2 מיליארד אירו, בהשוואה לכ-55.5 מיליארד אירו בשנת 20019. בסך הכל מדובר בירידה של כמעט 17%.

אומנם המצב ב-2021 השתפר מעט (6%) בהשוואה לשיא המשבר של 2020, אולם החברה עדיין מתמודדת עם משבר בשרשרת האספקה ועם מחסור במוליכים למחצה. להערכתה, המחסור ברכיבים צמצם את הייצור שלה בהיקף של כ-300,000 מכוניות במחצית הראשונה של 2022. לחברת רנו יש פעילות ענפה בתחום הרכב החשמלי, עוד מהתקופה שבה היא שיתפה פעולה עם בטר פלייס הישראלית. החברה דווחה שבעשור האחרון היא השקיעה כ-10 מיליארד אירו בפיתוח פתרונות רכב חשמלי, ומתכננת להשקיע בחמש השנים הקרובות סכום של כ-23 מיליארד אירו בתהליך החישמול.

סוללת הרכב מגיעה אל הגריד החשמלי

במסגרת הזאת החברה גם מקדמת את יוזמת Flins ReFactory – מפעל התיקון והשיפוץ שהיא הקימה ליד פאריס לפני כשנה.  המפעל מיועד להעסיקה כ-3,000 עובדים עד לשנת 2030, ולספק שירותי שיפוץ והסבה של מכוניות וחלקים ישנים. הוא יעסוק בהסבת כלי רכב מסחריים מונעי בנזין לכלי-רכב חשמליים. המפעל יספק שירותי הסבה ותיקון מכוניות, חלקי רכב וכרטיסים אלקטרוניים ישנים, לראשונה בקנה מידה תעשייתי. במקביל, רנו מקימה במפעל קו הסבות של סוללות רכב ישנות, אשר כולל שיפוץ הסוללות והפעלתן מחדש באמצעות בניית מערכות אגירת אנרגיה בהספק גבוה, אשר יימכרו למפעלי תעשייה וליצרניות חשמל.

במסגרת הזאת היא הקימה ב-2021 מכון הכשרה טכנולוגי בשם ReKnow University, אשר מכשיר אנשי מקצוע בתחום הרכב החשמלי, אבטחת מערכות המחשב ברכב ושיפוץ סוללות לצורך שימוש חוזר בסוללות הרכב החשמלי. רנו מסרה שבשנת 2021 סיימו 2,600 סטודנטים את ההכשרה במכון. המטרה היא להכשיר 3,000 עובדים נוספים ב-2022, ולהגיע להיקף כולל של 10,000 עובדים שעברו הסבה מקצועית עד לשנת 2025.

חלק מהפעילויות החדשות באות לידי ביטוי במעבדת החדשנות של רנו וניסאן הפועלת בפארק עתידים בתל-אביב, המשמשת לאיתור ובחינת טכנולוגיות ישראליות פורצות דרך בתחום הרכב במטרה לשלבן במכוניות ובשירותים עתידיים של הקבוצה. המעבדה מתמקדת בחיישנים לרכב אוטונומי, הגנת סייבר וביג דאטה,. עד היום היא ביצעה יותר מ-30 פרוייקטים ובדיקות היתכנות עם חברות ישראליות, בהן: Autotalks, Argus, BrightWay Vision Electreon, Karamba ו-Upstream.

פרספטו מגייסת 50 עובדים לפיתוח הדור הבא של רחפני ניטור

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: רחפן אוטונומי מתוצרת פרספטו. צילום: פרספטו

חברת פרספטו (Percepto) ממודיעין דיווחה על קמפיין לגיוס 50 עובדים לפיתוח הדור הבא של מערכת רחפני הניטור האוטונומיים Percepto AIM. המשרות שניפתחו כוללות תפקידי בק-אנד, פרונט-אנד ופול-סטאק, אלגוריתמיקה ובינה מלאכותית, עיצוב מוצר, אוטומציה ו-QA, מנהלי מכירות ו-SDR לאירופה וארה"ב, אנשי תיפעול, לוגיסטיקה,כספים, פיתוח עסקי ועוד.

פרספטו הוקמה בשנת 2014 על-ידי דור אבוחצירה, שגיא בלונדר, רביב רז ואריאל אביטן. היא נחשבת לאחת מ-10 חברות הרחפנים האוטונומיים הגדולות בעולם בתחום ניטור אתרים. מאז הקמתה החברה גייסה 72.5 מיליון דולר וכיום היא מעסיקה כ-180 עובדים במרכז הפיתוח במודיעין ובמשרדיה בארה"ב, באירופה ובאוסטרליה.

פלטפורמת AIM מאפשרת להפעיל צי של רובוטים, כולל רובוטים המיוצרים על-ידי חברות אחרות, להקצות להם משימות לפי הצורך ולבחור ברובוט המתאים ביותר לכל משימה. פרספטו מתמקדת במערכות רובוטיות לניטור ושמירת מתקנים. המוצר הראשון שפיתחה היה רחפן אוטונומי בשם Sparrow (דרור), אשר מותקן בתוך מארז סגור באתרי היעד (drone-in-a-box), ויוצא ממנו באופן עצמאי למשימות סיור ואיסוף מידע בהתאם לתוכנית שהוגדרה מראש.

החברה פועלת בשיתוף פעולה עם Boston Dynamics, ופיתחה עמדת עגינה אוטונומית עבור רובוט השמירה Spot של בוסטון דיינמיקס, המאפשרת לסגור את מעגל ההפעלה שלו בלא מעורבות ישירה של בני אדם. עמדת העגינה מאפשרת לרובוט להגיע אליה כאשר המצברים שלו מתחילים להיחלש, ולבצע טעינה או להמתין למשימת הסיור הבאה שלו, כשהוא נמצא במתקן מוגן מפגעי מזג אוויר ובני אדם.

בחודש מרץ 2022 החברה קיבלה היתר מרשות התעופה האזרחית של ישראל (רת”א) המאפשר להפעיל את הרחפנים שלה מרחוק, ללא קשר עין עם הרחפן, וללא צורך במטיס רחפנים אלא רק בפיקוח של מפעיל מערכת הבקרה והשליטה. האישור מצטרף להיתר דומה שניתן על-ידי רשות התעופה הפדרלית (FAA) בארה"ב ביונאר 2022, להפעלת רחפנים מעבר לקו הראייה באתרי זיקוק נפט של דלק קידוחים בטקסס ובארקנסו. לקוחות נוספים של פרספטו, כדוגמת חברת החשמל של פלורידה, Florida Power & Light, חברת הרחפנים Skyward של וורייזן ולקוחות של החברה באיטליה, אוסטרליה, ספרד ונורבגיה, קיבלו היתרים דומים.

פרוט המשרות הפתוחות: https://percepto.co/careers

קוראי Techtime מקבלים קוד הנחה לכנס Space Tech Summit

פורסם בתאריך ע"י Techtime

קוראי Techtime יקבלו הנחה מיוחדת של 150 שקל במהלך הרישום לכנס SpaceTech Summit International שיתקיים בפעם הראשונה ביום ה’, ה-12 במאי 2022, בביתן 10 במתחם אקספו בתל אביב. במהלך הרישום הקוראים יכולים להקליד את קוד ההנחה spacetech22, אשר יעניק להם רישום מוזל לכל ההרצאות והמפגשים בכנס. ארוע SpaceTech Summit International יוקדש למגמות עסקיות וטכנולוגיות בתחום החלל ומיועד למקבלי החלטות, קרנות הון סיכון, חברות סטארט-אפ ויזמים ואנשי טכנולוגיה המעורבים בתעשיית החלל בישראל.

בין נושאי ההרצאות: פלטפורמות מחשוב קוונטי, רובוטיקה בחלל, השפעות החלל על טכנולוגיות רפואיות, החלל ועתיד התחבורה והאינטרנט, החלל וטכנולוגיות חקלאיות, השפעת החלל על התפתחות ה-MetaVerse, תוכניות ארטמיס של נאס”א ליישוב הירח שאליהן הצטרפו ישראל ועשרות מדינות בעולם, ועוד. כנס ספייס-טק, בהנחיית דני קושמרו, הוא הכנס הראשון העוסק בעידן היזמות הפרטית בחלל, וישמש להארת מקומה של ישראל בקפיצה הטכנולוגית הבאה.

הכנס מתקיים בהובלת קרן ההון סיכון של תעשיית האירוספייס TYPE5 VC המובילה גם את קהילת SpaceTech Nation.

אפל חשפה רובוט למיחזור סמארטפונים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: תא פירוק הטלפונים ברובוט החדש של חברת אפל

חברת אפל (Apple) חשפה השבוע את הרובוט Daizy שאותו היא מפתחת ב-6 השנים האחרונות, אשר מפרק מכשירי סמארטפון ישנים, מפריד את החלקים ומכין אותם למיחזור או למיצוי 14 חומרים נדירים דוגמת קובאלט, ליתיום וטונגסטן. הרובוט מסוגל לטפל ב-200 מכשירים בשעה ולמחזר 1.2 מיליון מכשירים בשנה. החברה הודיעה שהרובוט מסוגל לפרק 23 דגמים שונים של מכשירי iPhone. אומנם הוא איטי יותר מרובוט הדור הראשון של החברה (Liam), אולם הוא יודע לטפל בהרבה יותר דגמים.

הרובוט פועל במרכז המיחזור של אפל באוסטין, טקסס. תהליך הפירוק כולל ארבעה שלבים נפרדים: בשלב הראשון הרובוט מסיר ממנו את צג הזכוכית. לאחר מכן המכשיר עובר לתהליך הסרת הסוללה, אשר משוחררת ממקומה באמצעות הקפאה עמוקה על-ידי הזרמת אוויר קפוא בטמפרטורה של מינוס 80°C. משם המכשיר נישלח אל עמדת זעזוע וניקוב המשחררת את הברגים ומפרקת את המכשיר לחלקיו השונים. בשלב הזה יש צורך בעד 54 פעולות ניקוב שונות, בהתאם לדגם, כדי לפרק את מכשיר לחלקיו הבסיסיים.

בשלב האחרון בתהליך, הרובוט ממיין את החלקים השונים כדי לשלוח אותם אל מתקני מיחזור של חברות חיצוניות. חברת אפל מסרה שבשנת 2021 היא השיגה שיא ברמת המחזור, וכ-20% מהחומרים ששימשו לייצור טלפונים חדשים היו חומרים ממוחזרים. כך למשל, כל האלומיניום במוצריה הוא ממוחזר, וכ-30% מהבדיל בהלחמות של כל המכשירים והמחשבים מתוצרתה הוא ממוחזר.

TSMC תתחיל לייצר רכיבי 3 ננומטר ב-2022

TSMC Fab
פורסם בתאריך ע"י Techtime

ברבעון הראשון של 2022 צמחו המכירות של חברת TSMC בכ-36% והסתכמו בכ-17.6 מיליארד דולר. הטכנולוגיות החדשות היו מנוע הצמיחה המרכזי במהלך הרבעון: 30% מההכנסות היו מייצור שבבים בתהליך של 7 ננומטר, ו-20% הגיעו מייצור רכיבים ב-5 ננומטר. גם ברבעון השני המכירות צפויות להסתכם בכ-17.6. חברת אפל היא הלקוחה הגדולה ביותר של TSMC, ובהתאם לזאת הגיע תחום הסמארטפונים ל-40% מהמכירות, כאשר שבבים למחשבים חזקים (HPC) תפסו כ-41% מהמכירות. תעשיית הרכב היתה אחראית לכ-5% בלבד מהמכירות, תחום ה-IoT לכ-8% ומוצרי צריכה אלקטרוניים לכ-3% מהמכירות.

בשיחת הוועידה לפני שבוע, אמר מנכ"ל TSMC, סי.סי. ווי, שתהליך הייצור הבא של החברה, 3 ננומטר (N3), מבוסס על טרנזיסטורי FinFET ומתוכנן להיכנס לייצור במחצית השנייה של 2022. "אנחנו צופים שהוא ישמש לייצור רכיבים לסמארטפונים ולמחשבים חזקים. הלקוחות מביעים עניין גדול בתהליך החדש, ולהערכתנו בשנה הראשונה יתבצעו יותר הרצות ראשוניות (Tapeout) מאשר יצאו בשנה הראשונה של תהליכי N7 ו-N5". שנה מאוחר יותר, TSMC מתכננת להכניס לייצור את הגירסה המשופרת של התהליך, N3E. לדבריו החברה נמצאת בשלבים מתקדמים של פיתוח תהליך N2, אשר ייכנס לייצור במחצית השנייה של 2025.

TSMC מתקשה להשיג מכונות לייצור שבבים

הוא העריך שמנוע הצמיחה הגדול ביותר של החברה בשנים הבאות יהיה הייצור של רכיבים למחשבים חזקים, מכיוון שהדבר נובע מדרישה גוברת להגדלת ההקיבולת של מרכזי נתונים ותשתיות ענן. מהסיבה הזאת החברה גם צופה שהתהליכים המתקדמים יהיו מנוע הצמיחה שלה בשנים הבאות. יחד עם זאת, הוא הודה שהחברה מתמודדת מול קושי בהגדלת קיבולת הייצור, מכיוון שספקי ציוד הייצור שלה נתקלים בקושי לספק מערכות ייצור. "אנחנו עובדים בשיתוף פעולה איתם, ושלחנו צוותים שלנו אשר סייעו לזהות ולהשיג רכיבים אשר חסרים להם. למרות זאת, כושר הייצור שלנו לא יעמוד בשנת 2022 בהיקף הדרישה של הלקוחות".