רוסק עמינח מונתה ליו"ר היילו

חברת השבבים התל-אביבית היילו (Hailo) הודיעה הבוקר (ב') על מינויה של רקפת רוסק עמינח, מנכ"לית בנק לאומי לשעבר, ליושבת ראש מועצת המנהלים של החברה. רוסק עמינח מכהנת מזה ארבע שנים כדירקטורית במועצת המנהלים של היילו והיא נבחרה לתפקיד היו"רית לאחר פטירתו בשנה שעברה של זהר זיסאפל שכיהן כיו"ר החברה מאז היווסדה.

רקפת רוסק עמינח היא מנשות העסקים הבכירות במשק הישראלי. היא כיהנה כמנכ"לית KPMG ישראל ואחר כך במשך 16 שנים בשורה של תפקידי ניהול בכירים בבנק לאומי, לרבות מנכ"לית הבנק בשנים 2012-2019. היא דורגה שלוש פעמים ברשימת "100 הנשים המשפיעות בעולם העסקים" של מגזין פורצ'ן. בשנת 2020 הצטרפה לקרן Team8 כשותפה מנהלת על מנת לבנות ולהוביל את תחום הפינטק. לאחרונה הצטרפה רוסק עמינח למועצת המנהלים של Bank BNY Mellon ותכהן כחברת דירקטוריון. הבנק נותן שירותי ניירות ערך והוא הקסטודיאן הגדול ביותר בעולם (שירותי משמורת).

מועצת המנהלים של היילו כוללת שורה של אנשי עסקים בכירים המביאים ניסיון רב מעולמות השבבים וההייטק, לרבות מולי אדן שכיהן בעברו כסגן נשיא בכיר באינטל העולמית ונשיא אינטל ישראל, דב בהרב, שכיהן כמנכ"ל אמדוקס וכיו"ר התעשייה האווירית לישראל, ג'ון מדבד, מייסד ומנכ"ל פלטפורמת ההשקעות OurCrowd, וזהר כהן מקבוצת רד-בינת, נציג משפחת זיסאפל, אשר כיהן בעבר כבנקאי השקעות בכיר בבנק ההשקעות מורגן סטנלי.

אור דנון, מנכ"ל ומייסד משותף של היילו: "רקפת רוסק עמינח מכירה לעומק את אתגריה של היילו ובתפקידה כדירקטורית היא תרמה רבות לגיבוש האסטרטגיה העסקית של החברה ופריצתה לשווקים הבינלאומיים. נפרדנו בכאב רב מזהר זיסאפל ז"ל, שהאמין בנו מהרגע הראשון, השקיע בנו ותרם רבות להצלחתנו".

גייסה 340 מיליון דולר

קרדיט צילום: רון קדמי

היילו הוקמה בפברואר 2017 על ידי בוגרי יחידת העלית הטכנולוגית של חיל המודיעין. החברה, שהפכה ליוניקורן לפני שנתיים וחצי, הכריזה בתחילת אפריל על גיוס של 120 מיליון דולר והשיקה את מאיצי ה-GenAI עתירי הביצועים שלה מדגם Hailo-10 שמבשרים על עידן חדש שבו משתמשים יכולים להיות הבעלים של יישומי GenAI (בינה מלאכותית יוצרת) ולהריץ אותם באופן מקומי על גבי המכשירים שלהם ללא צורך בהרשמה לשירותים מבוססי ענן של בינה מלאכותית יוצרת. בסה"כ גייסה היילו מהקמתה 340 מיליון דולר.

להיילו משרדים בארה"ב, גרמניה, יפן, טייוואן, סין, דרום קוריאה, ורשת של מפיצים ברחבי אסיה, צפון אמריקה, דרום אמריקה, אוסטרליה ואירופה ומוצריה משרתים יותר מ-300 לקוחות ברחבי העולם. החברה מעסיקה כיום מעל 250 עובדים בתל-אביב ובחו"ל, ומגייסת עובדים נוספים כדי לתמוך בצמיחה המואצת. המעבדים של היילו הם תוצר של חשיבה מחדש על ארכיטקטורת המחשוב הרגילה והם מאפשרים למכשירים חכמים לבצע משימות למידה עמוקה מתוחכמות דוגמת זיהוי עצמים בזמן אמת, תוך מזעור של צריכת ההספק, גודל ועלות השבב. המעבדים מיועדים להשתלב בסוגים רבים של מכונות חכמות ומכשירים חכמים במגוון מגזרים ובכללם רכב, אבטחה, מחשוב, תעשייה 4.0 וקמעונאות.

עין שלישית קיבלה הזמנה ביטחונית בהיקף 15 מיליון שקל

בתמונה למעלה: מערכת איתור הרחפנים מדוזה. מזהה איומים ביום ובלילה

חברת עין שלישית מערכות (Thirdeye Systems) מנתניה זכתה במכרז של לקוח ביטחוני גדול בהיקף של 15 מיליון שקל לפחות. החברה דיווחה היום (ב') שההיקף הסופי של ייקבע בהתאם להזמנות שיבוצעו בפועל על-ידי הלקוח ובדרישות לשינויים בביצועי המערכת, כאשר ההיקף הכולל של ההזמנה עשוי להסתכם בסכום כפול, כלומר עד כ-30 מיליון שקל. ראוי לציין שמדובר בהזמנות ענק מבחינת החברה, אשר מכירותיה בשנת 2023 כולה הסתכמו בכ-14.8 מיליון שקל – בעקבות צמיחה של כ-50% במכירות בהשפעת המלחמה בעזה.

חברת עין שלישית הוקמה לפני 14 שנה על-ידי המנכ"ל ליאור סגל, הטכנולוג הראשי יואל מוטולה ומנהל המוצרים גיל ברק. בשלב הראשון החברה פיתחה מצלמה תרמית לשימוש בלוחמה בתוך מבנים, על סמך צורך שהמייסדים איתרו במהלך שירותם הצבאי כלוחמים. בשנת 2015 היא נכנסה עם הטכנולוגיה שלה לשוק הרחפנים, ובשנים האחרונות היא מתאימה את הטכנולוגיה לאיתור רחפנים לצורך מערכות הגנה בפני רחפנים. מערכת מדוזה (Meduza) החדשה סורקת את הרקיע ומאתרת רחפנים ממרחק של עד 1.5 ק"מ. התמונות מנותחות באמצעות תוכנת aEYE C2 של החברה, ומספקת התראה בזמן אמת.

המערכת היא פאסיבית לחלוטין, ניידת, ומזהה רחפנים גם על-גבי רקע מורכב גם מתחת לקו האופק, ולא רק על רקע השמיים. היא יכולה לשמש כתחליף למכ"ם או לפעול לצד מערכות מכ"ם ומערכות גילוי אחרות. בגרסה המשודרגת, Meduza vEYE,  היא מאפשרת גילוי רחפנים בערוצי יום ולילה בגלאים מקוררים ולא מקוררים. החברה שילבה בה מערכות בינה מלאכותית לגילוי אוטומטי של מטרות שונות. מערכת vEYE צברה ניסיון רב במלחמת חרבות ברזל.

החברה השקיעה משאבים רבים בפיתוח המערכת ומערכות משלימות נוספות. במהלך 2023 היא השקיעה כ-6.7 מיליון שקל במו"פ. המאמץ המרכזי היה בתחום מערכות מדוזה, שבפיתוחן הושקעו כ-2.3 מיליון שקל. בחודש מרץ 2024 דיווח המנכ"ל סגל למשקיעים שהמעבר מפיתוח לייצור במחצית השנייה של 2023 הביא לשיפור של 65% ברווח הגולמי ומעבר של החברה לריווחיות. בין לקוחותיה: אלביט, התעשייה האווירית, אירונאוטיקס, צבא ארה"ב ועוד. ראוי לציין שתחזית המכירות של החברה מחודש מרץ 2024 (בגרף למעלה) לא כוללת את הזכייה האחרונה בהיקף של 15-30 מיליון שקל

 

אורורה שבר את מחסום ה-exaFLOP

מחשב העל Aurora אשר נבנה על-ידי אינטל, HP ומעבדת המחקר הלאומית ארגון (Argonne National Laboratory) שבר את מחסום האקסהפלופ (exaFLOPׂ), והגיע לביצועים של 1.012 אקסה-פלופ. זהו מדד לעוצמת העיבוד של מחשביעל, לפיו 1exaFLOP שווה ליכולת ביצוע של מיליארד מיליארדי (10^18) של פעולות חישוב נקודה צפה בשנייה. ועדת Top500 העוקבת אחר עוצמת העיבוד של מחשבי העל בעולם, מדרגת את אורורה המבוסס על טכנולוגיית אינטל במקום השני. במקום הראשון מדורג המחשב פרונטיר המבוסס על טכנולוגיית AMD.

אורורה בנוי מ-166 מדפים, 10,624 יחידות חישוב, 21,248 מעבדי Xeon Max Series ו-63,744 יחידות GPU Max Series של אינטל. זו אחת מקבוצות ה-GPU הגדולות בעולם, הכוללת רשת איתנט עצומה המכילה 84,992 נקודות חיבור של HPE slingshot fabric. מעבדי GPU Max Series מבוססים על ארכיטקטורת Xe, המותאמת למשימות AI ו-HPC וכוללת בלוקי חישוב לווקטורים ומטריצות.

Xtend גייסה 40 מיליון דולר עבור מערכת הפעלה לרחפנים ולרובוטים

חברת אקסטנד (Xtend) גייסה 40 מיליון דולר בסבב B אשר הובל על-ידי Chartered Group ובהשתתפות המשקיעים הקיימים, בהם כלל-טק. המימון ישמש להמשך פיתוח מערכת ההפעלה לרחפנים של החברה, Xtend Operating System – XOS, פיתוח יישומים עבור מערכת ההפעלה וההשקיה בהרחבת תשתית השיווק והמכירות של רחפנים ורובוטים מתוצרת החברה.

חברת אקסטנד מספקת קו של רחפנים מתוצרתה ליישומים מבצעיים מיוחדים: רחפני Xtender מיועדים לבצע חדירה לתוך מבנים ולספק מידע לכוחות הלוחמים, רחפני Wolverine הם רחפנים טקטיים רב-משימתיים הכוללים זרוע רובוטית ומאפשרים ביצוע משימות מדויקות כמו הבאת ואיסוף ציוד וטיפול במטעני נפץ (IED), ורחפני Griffon מיועדים ליירט רחפנים עויינים מהירים, הם מגיעים למהירות טיסה של כ-130 קמ"ש ופועלים במרחק של עד 5 ק"מ מהמפעיל.

אולם, Xtend היא בעיקרה חברת תוכנה, שרחפניה מנוהלים באמצעות מערכת XOS, הכוללת טכנולוגיות AR/VR ובינה מלאכותית, אשר מאפשרות גם למשתמשים בלתי מנוסים להפעיל את המערכות בצורה קלה ואינטואיטיבית. מייסד משותף ומנכ"ל החברה, אביב שפירא, אמר שמערכת ההפעלה של החברה משתמשת בבינה מלאכותית כדי לאפשר לרובוטים ללמוד תוך כדי עבודה, "ולאמן אותם לזהות אובייקטים, לנווט בסביבה מורכבת ולפעול בצורה בטוחה בצוותא עם בני-אדם".

מדובר במערכת פתוחה המסוגלת להפעיל יישומי צד שלישי. היא מבוססת על תפישה של "אוטונומיה מפוקחת" (Practical Human Supervised Autonomy), שלפיה הרחפן או הרובוט יבצעו פעולות מסויימות בצורה אוטונומית, כמו למשל כניסה למבנים, סריקת המרחב או אפילו מרדף אחר חשוב – אולם משאירה בידי המפעיל יכולת לקבל החלטות מיידיות כמו הערכת הסיטואציה ותגובה למצבים בלתי צפויים. "לכן אנחנו מאמינים ש-XOS תהיה מערכת הפעלה מועדפת בידי כל מי שרוצה למקסם את היכולות של המערכת הרובוטית שלו, ולצמצם את הסיכונים של המפעיל".

החברה דיווחה שכיום מופעלים כמה מאות רחפנים וכלים רובוטיים באמצעות מערכת ההפעלה שלה, בעיקר על ידי צה"ל ועל-ידי הכוחות המיוחדים של צבא רצות הברית.

כנפית ורפאל חנכו חטיבה עסקית לשירותי הדפסת חלקי מתכת

בתמונה למעלה: מדפסת SLM 280 להדפסת חלקי אלומיום תעופתיים במפעל כנפית. מקור: כנפית

חברת כנפית (Kanfit) מנוף הגליל, וחברת רפאל (Rafael Defense Systems), הכריזו על מיזם עסקי משותף בשם Kanfit AM אשר יספק שירותי ייצור תוספתי של חלקי מתכת עבור מערכות צבאיות ומערכות מכשור רפואי והדנטלי. במסגרת זו, חנכו החברות אולם ייצור ייעודי במתחם כנפית באזור התעשייה ציפורית שבגליל, והוא כולל מערך של מדפסות תלת-מימד במתכת של יצרניות כגון EOS ו-Nikkon SLM. החברה מצויה בתהליכי הצטיידות של מדפסות נוספות.

לצד לקוחות חיצוניים, מתקן הייצור ישרת גם את רפאל. בראש המיזם החדש יעמוד צחי שטמלר, מייסד-שותף ו-CTO של חברת Kanfit 3D, חברה-אחות של כנפית שהוקמה ב-2016 ומספקת שירותי תכנון וייצור בתלת מימד. לדברי החברות, מדובר במתקן הגדול ביותר בישראל לייצור תוספתי תעשייתי של חלקי מתכת, אשר יציע רמה גבוהה של מהירות, דיוק וגמישות בייצור.

"באמצעות שימוש בטכנולוגיות של ייצור תוספתי, השותפות תאפשר לצמצם באופן דרמטי את זמני הייצור, לשלוט בהוצאות ולשפר משמעותית את האיכות ורמת הדיוק של המוצרים". מנכ"ל כנפית, אבי דנון, אמר כי "מדובר בצעד גדול לא רק עבור כנפית ורפאל, אלא עבור התעשייה הישראלית כולה".

חברת כנפית הוקמה בשנת 1986 על-ידי הטכנולוג הראשי שי פיין, לאחר שהיה אחראי על תוכנית ייצור החלקים של אלביט עבור ה-F-16. החברה מתמחה באספקת שירותי ייצור של חלקי מתכת, תבניות עבור ייצור פלסטיקה המוני ומבנים עשויים מחומרים מרוכבים ומתכות עבור התעשייה הצבאית, תעשיית התעופה והתעשיה הרפואית. בין לקוחותיה: אלביט מערכות, התעשייה האווירית רפאל וחיל האוויר.

בשנת 2019 רכשה רפאל כ-50% מחברת כנפית תמורת סכום המוערך בעשרות מיליוני שקלים. כלומר, רפאל אינה בעלת השליטה בכנפית וזו נחשבת עדיין חברה פרטית. ב-2019 גם עברה כנפית למטה חדש באזור התעשייה בציפורית, המשתרע על פני 11 אלף מ"ר. בשנת 2021 דיווחה חברת מאסיבית הישראלית, כי כנפית רכשה ממנה מדפסת מדגם "מאסיבית 10000", אשר מיועדת לייצור תבניות בקנה מידה גדול עבור ייצור חלקים מחומרים מרוכבים.

פי.סי.בי: "צבר ההזמנות נתמך בעיקר משוקי הצבא והתעופה"

חברת פי.סי.בי טכנולוגיות (PCB Technologies) ממגדל העמק, דיווחה הבוקר (א') על הכנסות של 33.9 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2024, גידול קל של כ-2% בהשוואה להכנסות של כ-33.2 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. פי.סי.בי נמצאת בשליטת פימי (כ-48%). ונסחרת בבורסת תל אביב לפי שווי של 290 מיליון שקל. הרווח הנקי ברבעון הראשון עמד על כ-1.6 מיליון דולר. צבר ההזמנות הנוכחי עומד על 181 מיליון דולר, ולדברי החברה, נתמך בעיקר על לקוחות משוקי הצבא והתעופה.

הכנסות תחום המעגלים המודפסים והמצעים גדלו ברבעון הראשון ב-7.8% ל-17.3 מיליון דולר, ואילו ההכנסות בתחום זיווד אלקטרוניקה קטנו בכ-7.4% להיקף של כ-17.3 מיליון דולר. בתחום מזעור מערכות אלקטרוניות, שאותו מרכזת חברת iNPACK ומהווה תחום חדש שאותו פי.סי.בי מסמנת כמנוע צמיחה עתידי – היא רשמה הכנסות של כ-1 מיליון דולר, גידול שנתי של כ-174.6%. בחברה מציינים כי הגידול בהכנסות תחום מזעור מערכות אלקטרוניות נובע מביקוש גובר בקרב לקוחות צבאיים.

בשנת 2023 צמחו המכירות של חברת חברת פי.סי.בי בכ-5.9%, והסתכמו בכ-136.1 מיליון דולר.עובד שפירא, מנכ"ל פי.סי.בי טכנולוגיות, אמר: "אנו צופים כי מגמת השיפור ברווחיות תימשך לאורך השנה ונפעל להמשך ניצול הזדמנויות עסקיות שמסתמכות על גידול בביקושים בשוק הצבאי בפלטפורמות טכנולוגיות שפי.סי.בי מחזיקה בהם יתרון יחסי ונתח פעילות משמעותי".

נקסט ויז'ן מקפיצה את תחזית המכירות השנתית לכ-110 מיליון דולר

חברת נקסט ויז'ן (Next Vision), המפתחת מצלמות מיוצבות לכלים בלתי מאוישים, דיווחה הבוקר (ה') כי הכנסותיה ברבעון הראשון של 2024 הסתכמו ב-27.2 מיליון דולר. מדובר בצמיחה מטאורית של 220% בהשוואה ל-8.5 מיליון דולר ברבעון המקביל ב-2023. הרווח הנקי הסתכם ב-14.5 מיליון דולר, יותר מפי 3.5 בהשוואה לרווח נקי של כ-4 מיליון דולר ברבעון המקביל. בחברה בוחנים רכישות של חברות בארצות הברית ובאירופה.

צבר ההזמנות הנוכחי של החברה עומד על כ-91.7 מיליון דולר עם 105 לקוחות פעילים, בהשוואה ל- 83 לקוחות פעילים ברבעון המקביל אשתקד. החברה מסרה שמאז תחילת המלחמה חל גידול בהזמנות של מצלמות ומוצרים נוספים של החברה מצד לקוחותיה הישראליםבעקבות המומנטום העסקי, נקסט ויז'ן גם מעלה בשיעור ניכר את תחזית ההכנסות שלה ל-2024, מ-88.4 מיליון דולר להיקף של כ-110 מיליון דולר – יותר מפי שניים מהיקף ההכנסות בשנת 2023, שהסתכמו בכ-52 מיליון דולר. 

תיקון עיוותי צילום בתנועה

מניית החברה, הנסחרת בבורסת תל אביב, עלתה ב-12 החודשים האחרונים ביותר מ-300% לשווי שוק של 4.5 מיליארד שקל. חברת נקסט ויז’ן הוקמה בשנת 2009 על-ידי היו"ר חן גולן, בוריס קיפניס והמנכ”ל מיכאל גרוסמן, ועוסקת בפיתוח וייצור מצלמות יום ולילה (אור נראה וצילום תרמי) מיוצבות באמצעות גימבל. המצלמות מורכבות במפעל של החברה. הן מיועדות לשימוש בכלי רכב קרקעיים ואוויריים, דוגמת מל”טים קטנים וזעירים, רחפנים וכדומה. החברה פיתחה טכנולוגיית ייצוב מוגנת בפטנט המבוססת על ייצוב מכני וייצוב אלקטרוני הפועלים בו-זמנית, המאפשרים ייצוב מצלמה בזמן אמת ותיקון עיוותים הנובעים מצילום בתנועה.

במצגת למשקיעים החברה הסבירה שהצמיחה במכירות נשענת גם על מספר מגמות מרכזיות בשוק: הגברת השימוש הצבאי בכלים קטנים, הגדלת תקציבי הביטחון בעולם ובמיוחד באירוופה, שילוב יכולות בינה מלאכותית, הקטנת התחרות בעקבות חסימת רכש מיצרנים סינים והתפתחות מואצת בשימושים האזרחיים של כלים בלתי מאויישים. בין לקוחותיה בישראל: אלביט מערכות, התעשייה האווירית, אירונאוטיקס שבבעלות רפאל ומשרד הביטחון.

ה-AgTech משנה את פני החקלאות

מאת: ג'וש מיקוליו (Josh Mickolio), מנהל פיתוח עסקי בתחום אלחוט ו-IoT בחברת DigiKey. *

העבודה בחקלאות היא ככל הנראה אחד מהעיסוקים העתיקים ביותר, אולם כיום תעשיית החקלאות משתנה במהירות, ומתרחקת בקצב גובר מהדימוי של עסק משפחתי כפרי ומרוחק, שבו בני המשפחה מטפלים ידנית ברוב מטלות המשק, ללא רשת חשמל, טלפון, כבלים או גישה לאינטרנט. חקלאות מודרנית מתנהלת בחוות ענק ועתירות טכנולוגיה חקלאית (AgTech‏) המסוגלות להתמודד עם הביקוש העולמי למזוןפיתוחים ב-AgTech‏ אחראים לאימוץ שיטות עודה כמו קציר חכם, אוטומציה, איסוף נתונים ותקשורת לצורך קבלת החלטות – גם באתרים רחוקים ביותר.

חקלאות מדייקת

אחת מהמגמות המרכזיות בתחום ה-AgTech היא של חקלאות מדייקת (Precision Agriculture): הישענות על טכנולוגיה כדי לבצע משימות חקלאיות בצורה מדויקת ויעילה. החל מניכוש עשבים והדברת מזיקים, עבור למעקב אחר בעלי חיים, תחזוקת ציוד וכלה בהגנה על בריאות הקרקע. המהלך החדש הזה החל להתפתח בשנות ה-80 וה-90 בעקבות ביקורת ציבורית גוברת על‏ השימוש בחומרי הדברה וכימיקלים בפעילויות חקלאיות. במענה לביקורת, הצטיידו חוות חקלאיות גדולות בטכנולוגיית GPS‏ ותשתיות תקשורת שהתחברו אל טרקטורים וציוד חקלאי, במטרה להפחית את היקף השימוש בחומרי הדברה.

היישומים הנפוצים ביותר ב-Precision AgTech כוללים בריאות קרקע: מיפוי וניטור שטחים עבור יישום אופטימלי של חומרים מזינים, חומרי הדברה או השקיה, ניהול משק חי: מעקב אחר התנהגות ובריאות בעלי חיים; מערכות הזנה או חליבה אוטומטיות לשיפור פרודוקטיביות, ניטור יבולים: קציר וניכוש עשבים בסיוע ראייה ממוחשבת, להבטיח שהיבולים במצב אידיאלי לקציר או תקיפת עשבים מזיקים בלבד באמצעות מרססי חומרי הדברה; כמו גם שימוש ברחפנים ולוויינים עבור איסוף נתונים אוויריים ותחזוקת ציוד: ניטור שמישות כלי רכב וציוד; איתות במקרים של בעיות וחלקים שיש להחליף כדי למנוע תקלות יקרות.

המגמה המרכזית כיום היא של אוטומציה מבוססת מידע: פתרונות אוטונומיים, התקנת חיישנים רבים, איסוף המידע מהם ועיבודו בענן. המגמה הזו מקבלת תמיכה מטכנולוגיות חדשות כמו עיבוד אופטי, בינה מלאכותית וחיישני LiDAR מצב-מוצק. כיום, חיישנים הם אחד מפתרונות החומרה הנפוצים ביותר בחווה החקלאית. הם חיוניים לאיסוף נתונים כדי לספק מידע לקבלת החלטות.

חיישנים אלה הם קשיחים להפליא, מסוגלים לעמוד בגורמים סביבתיים רבים כגון טמפרטורות גבוהות ונמוכות, מזגאוויר קיצוני, חשיפה לכימיקלים, לכלוך, רעידות, בעלי חיים והרבה יותרחיישנים המשמשים ב-AgTech‏ נוטים להתנגד למגמת "המזעור" הקיימת בכל כך הרבה קטגוריות רכיבים אחרות, כי הם מותקנים בציוד חקלאי גדול, היכן שיש‏ בדרך-כלל מספיק מקום לשכן אותם לצד מוצרי אלקטרוניקה אחרים או להתקין הגנה נוספת בתוך היחידה.

עתיד תעשיית ה-AgTech

ככל שאוכלוסיית העולם גדלה וקרקע חקלאית זמינה מצטמצמת עקב שינויי אקלים, תעשיית החקלאות צריכה לייצר יותר מזון עם פחות כוח אדם ומינימום השפעות סביבתיות. באופן מסורתי, לא היה קשר בין טכנולוגיה לחקלאות, אולם כיום רק אימוף נרחב של טכנולוגיות יכול לסייע להמשך ההתפתחות של תעשייה שכבר היום עובדת עם שולי רווח דקים כתער. ה-AgTech‏ יכול להפחית עלויות כמו רכישת כימיקלים ומניעת בזבוז, להעסיק פחות כוח אדם ולקצר זמני הדממת ציוד. על-ידי התמקדות בתובנות חקלאיות ואוטומציה ברמת הצמח, העולם יכול לא רק לעבד טוב יותר, אלא גם לעבד אחרת.

למידע נוסף על חקלאות חכמה מודרנית, הקליקו Farm Different

 

  • חברת DigiKey נותנת חסות ל-Techtime. היא עוסקת בהפצת רכיבים אלקטרוניים ומוצרי אוטומציה ברחבי העולם, ומספקת יותר מ-15.3 מיליון רכיבים של יותר מ-2,900 יצרנים איכותיים בעלי מוניטין.

אינטל הכריזה על תוכנת Thunderbolt Share

חברת אינטל הכריזה על תוכנת Thunderbolt Share המבוססת על טכנולוגיית הקישוריות המהירה Thunderbolt, אשר מחברת בקלות ובמהירות שני מחשבים נפרדים כדי לעבוד באמצעות שניהם. תוכנת Thunderbolt Share מאפשרת לשתף בצורה חלקה ומהירה את המסך, המקלדת והעכבר בין שני מחשבים, להעביר בקלות קבצים גדולים ופרויקטים בין מחשבים, תוך שימוש בגרירה ושחרור פשוטה או סנכרון תיקיות, לשתף עמיתים או בין מחשב אישי לעבודה, תוך גישה מהירה למסמכים, יישומים ומשאבים משותפים.

תכונות בולטות של Thunderbolt Share: שיתוף מסך חלק וללא דחיסה עם שליטה מהירה במקלדת ובעכבר בין מחשבים; העברת קבצים מהירה על-ידי גרירה ושחרור, סנכרון תיקיות, והעברה קלה בין מחשב ישן לחדש; חיבור מאובטח ופרטי שלא משפיע על ביצועי רשתות Wi-Fi או Ethernet. פתרון Thunderbolt Share יהיה זמין במחשבים ואביזרים נבחרים מתוצרת Lenovo, Acer, MSI, Razer ועוד, כבר בשנת 2024. התוכנה מגיעה עם מחשבים ואביזרים חדשים התומכים ב-Thunderbolt 4 או Thunderbolt 5 ומורשים לתוכנה. ניתן להוריד אותה מאתר אינטל או מאתר היצרן עם הקישור שמגיע עם המכשיר.

צריך לזכור ש-Thunderbolt Share לא מתאימה לעבודה על יציאות USB-C. היא דורשת יציאות Thunderbolt ייעודיות מכיוון שהיא משתמשת בתכונת Thunderbolt Networking ליצירת חיבור ישיר בין מחשבים במהירות גבוהה ובהשהייה נמוכה. במחברי Thunderbolt 4, מהירות החיבור המרבית היא 20Gbps.  במבחנים של אינטל הועברו קבצים בנפח 10GB בתוך 21 שניות, כלומר מהירות ההעברה האמיתית היתה 3.8Gbps. בגרסה הנוכחית (1.0 Thunderbolt Share) יש תמיכה רק במחשבי Microsoft Windows, אינטל הודיעה שבעתיד היא תוסיף תמיכה גם במערכות ההפעלה Mac OS ו-Chrome OS.

למידע נוסף: Thunderbolt Technology

פחות מ-1 גרם: Coilcraft הכריזה על סליל RF זערורי

חברת Coilcraft מאילינוי, ארה”ב, הכריזה על משפחת הסלילים הזערוריים 0201HT, אשר מיועדת ליישומי תיאום עכבות במערכות RF ותדר גבוה, דוגמת טלפונים סלולריים, אבזרים לבישים, מערכות תקשורת אלחוטית כמו Wi-Fi, בלוטות', GPS, תשתיות ורשתות LTE/5G IoT ובמערכות המותקנות ברכב. הסלילים מעניקים תדר תהודה עצמי (SRF) גבוה מאוד של כ-36GHz ומופיעים במימדים זעירים מאוד: המארז הוא בגובה מקסימלי של 0.28 מ"מ ובמשקל של עד 0.24mg. כל הרכיבים במשפחה עומדים בתקן AEC-Q200 של תעשיית הרכב. ביחידות מטריות גודל הסלילים הוא 0603.

למידע נוסף: 0201HT


חברת Coilcraft מיוצגת בישראל על-ידי אלינה הנדסה. לפרטים נוספים: אבי אליה, מהנדס מכירות, 054-7532262

כנס המפתחים Architecture Next יתקיים ב-4 ביוני בסינמה סיטי גלילות

חברת CodeValue תיקיים ב-4 ביוני את כנס ארכיטקטורת התוכנה השנתי Architecture Next בסינמה סיטי גלילות. במהלך הכנס יתקיימו שורה של הרצאות של מומחי הפיתוח של CodeValue, כאשר מי שיישא את הרצאת הפתיחה, בנושא AI וחדשנות, יהיה ד"ר יניב לוויתן מהטכניון. שעות הכנס: 08:30-16:30.

זו השנה השביעית ברציפות שבה מתקיים הכנס, והשנה הוא יתמקד, מטבע הדברים, בפריצות הדרך בתחום ה-GenAI, בדגש על האתגרים שבפיתוח פתרונות מסחריים מבוססי AI. הרצאות נוספות יעסקו בתחום תשתיות הענן וסביבות Ops השונות. הכנס מיועד למפתחים, מתכנתים וארכיטקטים, מובילי צוותי פיתוח, סמנכ"לי טכנולוגיות (CTO) וחובבי טכנולוגיה.

הכניסה לכנס היא ללא עלות, אך מספר המוקמות מוגבל וההשתתפות מותנית באישור מוקדם. לפרטים על הכנס ונושאי ההרצאות ולהרשמה: Software Architecture Conference | Architecture Next 2024 (codevalue.com)

כנס Biomed Israel 2024 ייערך בסוף מאי בתל אביב

מנהלים, חוקרים ומשקיעים בכירים מתעשיית מדעי החיים הגלובלית צפויים להשתתף בכנס Biomed Israel ה-22, אירוע מדעי החיים וטכנולוגיות הבריאות הבינלאומי המוביל בישראל, שיתקיים ב-21-23 במאי במלון דיויד אינטרקונטיננטל בתל אביב. המנהלים הבכירים ישתתפו וירצו בהרצאות המליאה וכן כמרצים ראשיים במגוון מושבים שיעסקו בתרופות חדשות, כלים דיאגנוסטיים, מכשור רפואי ופתרונות בריאות דיגיטלית והשפעתם על הבריאות והרווחה של אנשים ברחבי העולם.

בין הבכירים שישתתפו ניתן למנות את ריצ'רד פרנסיס, נשיא ומנכ"ל טבעד"ר אהרון (רוני) גל, ראש תחום האסטרטגיה והצמיחה בנוברטיספרופ' יצחק קרייס, מנהל המרכז הרפואי שיבאד"ר בועז הירשברג, סגן נשיא בכיר ב-Regeneronד"ר גיל בר-נחום, מנהל בבנק ההשקעות ג'פריס אינטרנשיונלדרור בין, מנכ"ל רשות החדשנותבארי גרין, מנכ"ל Sage Therapeuticsגיא הדרי, סגן נשיא בכיר בביוג'ןסטנלי לפידוס, יו"ר ומייסד חברת Cytycד"ר ג'וזף כורש, מנהל ומייסד המכון להזדקנות אופטימלית ומרצה בבית הספר לרפואה באוניברסיטת NYUד"ר אבי צור, רופא בכיר וראש המרכז לחדשנות בבריאות האישה במרכז הרפואי שיבא ועוד רבים נוספים.

כנס Biomed Israel הוא זירת המפגש הגדולה ביותר עבור אנשי מקצוע בתחומי הבריאות בישראל, המתכנסים יחד לשלושה ימים של נטוורקינג אינטנסיבי שמסייע להניע הזדמנויות עסקיות ולקדם שיתופי פעולה. בדומה לשנים קודמות, למעלה מ-100 חברות ישראליות מתחומי מדעי החיים, הן סטארט אפים והן חברות מבוססות יותר, יציגו בכנס את הפתרונות והטכנולוגיות שפיתחו ויספקו הזדמנות ייחודית לאלפי מבקרים הנמנים על קהילת שירותי הבריאות וטכנולוגיות הבריאות לחוות את סביבת החדשנות בענפי מדעי החיים והביו-רפואה.

הכנס והתערוכה יעסקו בכל תחומי מדעי החיים, ובכללם ביו-פארמה, מכשור רפואי, בריאות דיגיטלית ומוצרים וטכנולוגיות לדיאגנוסטיקה. באירוע מגוון רחב של הרצאות ומושבים לדיונים שיעסקו במגמות ובפריצות הדרך העדכניות ביותר בתחומי הרפואה. בין היתר, המושבים יעסקו השנה בבריאות האישה, אשפוז ביתי, ההשפעה של AI על גילוי תרופות חדשניות ופיתוחים קליניים, הזדקנות בריאה והדור הבא של רפואה גנטית. נושאים נוספים שיידונו בכנס יהיו חדשנות בתחום בריאות המוח, מחלות קרדיו-וסקולריות, ביומרקרים דיגיטליים, ביופסיה ודיאגנוסטיקה נוזליים, ענף המכשור הרפואי, טכנולוגיות תזונה, טיפולים חדשים לסרטן, התחום הקרדיו-מטבולי, תרומת ישראל למדע ולטכנולוגיה בענף וחידושים ב-bio-convergence.

"השנה, על רקע חוסר השקט באזור, אני גאה במיוחד בכנס שהצלחנו לארגן", אמרה רותי אלון, מייסדת ומנכ"לית חברת Medstrada ויו"רית משותפת של כנס2024  Biomed Israel. "הכנס יכלול את המיטב ממה שיש לישראל להציע בתחומים 'החמים' בתעשיית מדעי החיים העולמית. מומחים ידונו במגוון נושאים, החל ממודלים חדשים לטיפול במחלות, דרך עלויות שירותי הבריאות ועד להפיכת נתונים רפואיים לידע. הכנס יחקור את יחסי הגומלין בין מגמות בתחום הבריאות לבין התערבויות טיפוליות, הן התערבויות לצורך מניעה והן התערבויות לצורך ריפוי".

ד"ר (PhD) אורה דר, מומחית בכירה למדעי הרפואה וחדשנות רפואית ויו"רית משותפת של הכנס, ציינה: "ישראל היא מוקד לחדשנות במדעי החיים ובטכנולוגיות רפואיות, במיוחד בשילוב של טכנולוגיה, בינה מלאכותית, למידת מכונה והנדסה יחד עם ביולוגיה, כימיה ורפואה. בשישה החודשים האחרונים, התעשייה הפגינה חוסן מרשים לנוכח אתגרים וחוסר ודאות, המשיכה להתקדם, הגיעה להישגים ויצרה שותפויות והשקעות".

ד"ר (MD, PhD) ניסים דרוויש, מנכ"ל קרן Eliraz Ventures ויו"ר משותף של הכנס, הוסיף: "אחד הגורמים שסייע למגזר טכנולוגיות הבריאות בישראל לקום ולהגיע להישגים ולהצלחה הוא רשות החדשנות. לאורך השנים, רשות החדשנות סיפקה מימון למחקר יישומי, סטארט-אפים וחברות מבוססות וכן יצרה חממות ותשתית כדי לתמוך בתעשייה. אנו מכירים להם תודה על השותפות ארוכת השנים שלהם ועל תרומתם להצלחת כנס ביומד ישראל".

רשימת הדוברים בכנס

ראשי המושבים

סדר היום הראשוני

הרשמה לכנס

היילו זכתה בפרס החדשנות הטכנולוגית ל-2024 של פרוסט אנד סאליבן

חברת היוניקורן היילו (Hailo) מתל-אביב, יצרנית של מעבדי AI למכשירי קצה, זכתה בפרס החדשנות הטכנולוגית של חברת המחקר פרוסט אנד סאליבן עבור מעבדי הבינה המלאכותית פורצי הדרך שלה ממשפחת Hailo-15. הפרס מוענק לחברות שמפתחות ומיישמות אסטרטגיות צמיחה המבוססות על מחשבה מתקדמת ומתן מענה יעיל לצרכים עתידיים והזדמנויות בשוק. בטכנולוגיה שלנו

פרוסט אנד סאליבן בחרה בהיילו לאחר ניתוח יסודי של החברות השונות בשוק והערכתן על בסיס יכולתן למנף טכנולוגיה וההשפעה של הטכנולוגיה על העולם העסקי. היילו הצטיינה בקריטריונים רבים בתחום עיבוד הראייה, בעיקר בזכות מעבדי הבינה המלאכותית מדגם Hailo-15 שתוכננו כדי להשתלב ישירות בתוך מצלמות חכמות במטרה לספק רמה חסרת תקדים של עיבוד וניתוח וידאו במכשירי קצה.

מעבדי הבינה המלאכותית Hailo-15 עם כוח עיבוד של עד 20 טרה פעולות בשניה (TOPS) הם המעבדים היעילים בעולם במונחי היחס בין ביצועים לעלות ובין ביצועים לצריכת הספק. הודות לכך, המעבדים מאפשרים ניצול יכולות ה-AI גם לשיפור איכות התמונה והוידאו וגם לניתוח וידאו מתקדם, כך שהמשתמשים לא צריכים לבחור או להתפשר על איכות הביצועים של המצלמה.

מעבדי Hailo-15 מאפשרים לבצע ניתוח וידאו במצלמה ולא בענן, מהלך שחוסך רוחב פס וידאו ומאפשר להפחית באופן משמעותי את עלות פריסת מצלמות בהיקפים נרחבים. בו בזמן, הוא מאפשר לשפר את הפרטיות בזכות העובדה שעיבוד הנתונים נעשה במכשיר הקצה ושליחת מידע אנונימי בלבד לענן. המוצר כולל מערכת מתוחכמת במיוחד של ניתוח וידאו מבוסס AI, שמגינה על הן על הפרטיות והן על הביטחון של אנשים.

"אנחנו שמחים לקבל הכרה על ההובלה שלנו בטכנולוגיה ובחדשנות וממשיכים להיות מחויבים להביא עיבוד AI רב-עוצמה למגוון יישומים ושווקים", אמר אור דנון, מנכ"ל ומייסד משותף של היילו. "מאות חברות ברחבי העולם בתעשיות הרכב, הקמעונאות והאבטחה כבר נותנות אמון בטכנולוגיה שלנו ואנחנו שמחים לקבל חיזוק מארגון מכובד כמו פרוסט אנד סאליבן".

היילו הוקמה בפברואר 2017 על ידי בוגרי יחידת העלית הטכנולוגית של חיל המודיעין. החברה, שהפכה ליוניקורן לפני שנתיים וחצי, הכריזה בתחילת אפריל על גיוס של 120 מיליון דולר והשיקה את מאיצי ה-GenAI עתירי הביצועים שלה מדגם Hailo-10 שמבשרים על עידן חדש שבו משתמשים יכולים להיות הבעלים של יישומי GenAI (בינה מלאכותית יוצרת) ולהריץ אותם באופן מקומי על גבי המכשירים שלהם ללא צורך בהרשמה לשירותים מבוססי ענן של בינה מלאכותית יוצרת. בסה"כ גייסה היילו מהקמתה 340 מיליון דולר.

להיילו משרדים בארה"ב, גרמניה, יפן, טייוואן, סין, דרום קוריאה, ורשת של מפיצים ברחבי אסיה, צפון אמריקה, דרום אמריקה, אוסטרליה ואירופה ומוצריה משרתים יותר מ-300 לקוחות ברחבי העולם. החברה מעסיקה כיום מעל 250 עובדים בתל-אביב ובחו"ל, ומגייסת עובדים נוספים כדי לתמוך בצמיחה המואצת. המעבדים של היילו הם תוצר של חשיבה מחדש על ארכיטקטורת המחשוב הרגילה והם מאפשרים למכשירים חכמים לבצע משימות למידה עמוקה מתוחכמות דוגמת זיהוי עצמים בזמן אמת, תוך מזעור של צריכת ההספק, גודל ועלות השבב. המעבדים מיועדים להשתלב בסוגים רבים של מכונות חכמות ומכשירים חכמים במגוון מגזרים ובכללם רכב, אבטחה, מחשוב, תעשייה 4.0 וקמעונאות.

רד האט: "הקוד הפתוח ישנה את תעשיית ה-AI"

בתמונה למעלה: שון פז, מנהל צוות הארכיטקטים של החברה בישראל. צילום: יח"ץ

חברת רד האט (Red Hat) חנכה את משרדיה החדשים בפארק אינפיניטי שברעננה, אשר תוכננו באופן שיסייע לקידום חדשנות ושיתוף פעולה. חלל המשרדים כולל עמדות עבודה פתוחות לצד מגוון חללי עבודה משלימים דוגמת חדרי טלפון, אזורים שקטים, חללים פתוחים לעבודה שיתופית, קירות קהילתיים ועוד. הם אפילו כוללים חדר הנקה, חדרי משחקים ומקלחות לשימוש העובדים. לפני תחילת העבודה, נאספו הערות מהעובדים אשר שימשו לצורך פיתוח מרחב העבודה.

אחד מהנושאים החשובים שהוצגו על-ידי העובדים היה אקוסטיקה, שקיבל מענה באמצעות התקנת פאנלים אקוסטיים בחדרי הישיבות ובחללים הפתוחים. ביחד עם העובדים הוגדרו גם כללים ונורמות התנהגות במשרדחברת רד האט הנמצאת בבעלו יבמ נחשבת לספקית הגדולה בעולם של פתרונות קוד פתוח ארגוניים. החברה מעסיקה יותר מ-20 אלף עובדים בעולם, כאשר מרכז הפיתוח הישראלי מעורב בכל הפרוטייקטים המרכזיים של החברה.

מנהל צוות הארכיטקטים של החברה בישראל, שון פז, אמר במהלך מפגש עיתונאים עם השקת המשרדים, שגישת הקוד הפתוח תשנה להערכתו את תעשיית הבינה המלאכותית, "כפי שהיא שינתה את תעשיית התוכנה. הקוד הפתוח שינה את העולם: הוא יצר מוצרים יעילים, מאובטחים וטובים יותר. קשה לכנות את מה שקורה היום בתחום ה-AI כ'קוד פתוח', מכיוון שמשמעות המושג היא שקיפות מלאה, שיתוף של קוד המקור בקהילה ואף הרשאה לשנות אותו במידת הצורך. בתחום ה-AI אכן מתקיים שיתוף וגישה חינמית למודלים מאומנים, אך אין קהילה סביבם ומערך הנתונים אינו חשוף".

עובדי רד האט בטקס השקת המשרדים ברעננה. צילום: שי שבירו

לדבריו, חברת רד האט מאמינה שגם בתחום ה-AI ניתן לשתף פעולה וליצור קהילות ייעודיות, "כמו בכל פרויקט תוכנה מבוסס קוד פתוח". הוא סיפר שבמהלך הכנס השנתי Red Hat Summit, החברה הכריזה על פתרונות חדשים להקלת הפיתוח, התפעול והפריסה של מודלי AI. בהם: תוסף RHEL AI למערכת ההפעלה Red Hat Enterprise Linux, המעניק לכל משתמש דרך פשוטה ואוטומטית לטיוב של מודלי AI. התוסף הוא חלק מפרויקט הקוד הפתוח InstructLab המתבצע בשיתוף יבמ.

נחשפו פלטפורמת Podman AI Lab המאפשרת פיתוח יישומים העובדים לצד מודלי AI, פלטפורמת Red Hat OpenShift AI לניהול מחזור החיים של יישום מבוסס AI, מערכת GenAI For Migration Toolkit להגירת תוכנות מבוססת AI ועוד. "ההכרזות בRed Hat Summit הן מרכיב בהעמקת שיתופי הפעולה עם האסטרטגיים עם חברות מובילות בתחום ה-AI משכבת החומרה ועד שכבת התוכנה, דוגמת NVIDIA, Intel, AMD וElasticsearch. המטרה היא לספק ללקוחות חופש בחירה של הטכנולוגיות, הכלים והיכולות שבהם הם משתמשים, ללא כל תלות בתשתית התומכת".

קמטק צופה הכנסות של חצי מיליארד דולר

חברת קמטק (Camtek) ממשיכה להציג שיעורי צמיחה מרשימים. בשבוע שעבר דיווחה החברה, המפתחת מערכות בדיקה לתעשיית השבבים, על הכנסות של כ-97 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2024. מדובר בצמיחה של 34% ביחס לרבעון המקביל ב-2023. הרווח הנקי (במונחי GAAP) הסתכם ב-24.8 מיליון דולר. להערכת קמטק, הצמיחה בפעילות העסקית תימשך גם ברבעון הבא, שבו צופה החברה הכנסות של 100-102 מיליון דולר, שישקפו גידול שנתי של כ-37%.

כ-60% מהכנסות החברה מגיע מתחום רכיבי זיכרון רחבי פס (HBM) ומארזי שבבים (chiplets). רפי עמית, מנכ"ל קמטק אמר: "תחום ה-AI משנה את התעשייה שלנו וקמטק ממוצבת היטב בכדי ליהנות מהמגמה הזו. טכנולוגיית AI זקוקה לכוחות מחשוב חזקים במיוחד, אשר מתבססים על ארכיטקטורת HPC (מחשוב עתיר ביצועים) העושה שימוש מרכזי ברכיבי HBM ו-Chiplet.

העלייה המתמשכת בביקוש ל-HPC והמעמד המוביל שלנו אצל לקוחות ה-Tier-1 ממשיכים להיות הגורמים העיקריים בהשגת התוצאות והתחזית החזקה שלנו". עמית מציב יעד הכנסות שאפתני לשנים הבאות. "בהסתכלות מעבר לשנת 2024, בעת בה AI ממשיך לשנות את התעשייה, אנו בטוחים ביכולתנו להנות מהמגמה ולצמוח לקראת השגת אבן הדרך של מכירות שנתיות בהיקף של יותר מ-500 מיליון דולר".

רכיבי HBM הם מארז תלת-מימדי המקבץ מספר זכרונות אחד על גבי השני. זכרונות אלה מציעים קיבולת גבוהה בשטח סיליקון מצומצם יחסית והם גם נחשבים לחסכוניים בצריכת הספק. רכיבים אלה, שנכנסו לשוק בעשור האחרון, משמשים כמרכיב עזר במעבדים גרפים עוצמתיים בשרתי נתונים ומחשבי-על, והם מאפשרים לווסת את צווארי הבקבוק הנוצרים במעבר הנתונים בין יחידות העיבוד השונות.

פרס "מובילה תעשייתית" של כנס ChipEx הוענק לאוולין לנדמן

פרס "Global Industry Leader", מטעם ועידת ChipEx2024 שנערכה בשבוע שעבר, הוענק לאוולין לנדמן, ממייסדות מלאנוקס וכיום מייסדת שותפה וסמנכ״לית הטכנולוגיות (CTO) בחברת proteanTecs, המפתחת טכנולוגיות דיפ-דאטה לניטור בריאות של מערכות אלקטרוניות.

בפרס זכו בעבר גורמים מובילים בתעשייה כמו אביגדור וילנץ, אייל ולדמן ועוד. הפרס ניתן לאוולין על ידי ד״ר אלון סטופל, יו״ר הרשות לחדשנות והמדען הראשי לחדשנות בממשלת ישראל. 

ממארגני הכנס נמסר כי אוולין נבחרה כהוקרה על הישגיה המרשימים בתעשיית הטק הישראלית בכלל, ובתחום השבבים בפרט: "מנהיגותה בעלת החזון כחלק מהצוות המייסד של מלאנוקס (אשר נרכשה על ידי אנבידיה ב- 2019), והדחף הבלתי פוסק מאחורי הקמה ופיתוחה של פרוטאנטקס, אשר מסמלות יזמות טכנולוגית ופריצת גבולות מדעיים. שתי החברות תורמות רבות לקידום תחומי שירותי הענן, רכבים אוטונומיים, בינה מלאכותית, וטכנולוגיות מחשוב מתקדמות באשר הן", נכתב.

עוד הוסיפו: "פועלה של אוולין מהווה דוגמא לנשים מובילות בתעשיית השבבים שגם היום מורכבת ברובה מגברים. אוולין משמשת השראה עבור נשים שמעוניינות להצליח ולהצטיין בתחומי הטכנולוגיה, ועבור יזמים ויזמיות צעירים בתחום."

לנדמן מסרה: "אני שמחה ונרגשת לקבל את הפרס מטעם ChipEx, ומצפה לעוד שנים רבות של עשייה ויצירה בתחום החשוב והמרתק הזה ובתעשיית הטק באופן כללי. אני רוצה לומר למהנדסים ויזמים צעירים שעושים את צעדיהם הראשונים בתעשייה הטכנולוגית – תעיזו! כשאני נכנסתי לתחום האקוסיסטם הטכנולוגי בישראל עוד היה בחיתוליו, וכך גם הטכנולוגיות עצמן, אבל המצב השתנה. היום ליזמים הצעירים יש לא מעט יזמים ותיקים להתייעץ איתם, ללמוד מהניסיון, מההצלחות ומהטעויות שלהם, ואני ביניהם. אני ושותפיי שמחים לשתף את הידע שלנו עם אנשים חכמים עם דחף לעשייה וליצירת שינוי טכנולוגי, ונמשיך לעשות זאת על מנת לקדם את ישראל כאומת הסטארטאפ."

[קרדיט צילום: אורה כהן]

פי.סי.בי: הזמנה בהיקף של 19 מיליון דולר מלקוח ביטחוני בארה"ב

חברת פי.סי.בי דיווחה היום (א') על קבלת הזמנה משמעותית בתחום הביטחוני בארצות הברית. יצרנית ה-PCB הישראלית חתמה עם יצרן אמריקאי בתחום הצבאי-תעופתי על הסכם לאספקה של מעגלים מודפסים בהיקף כולל הנאמד בכ-19 מיליון דולר לתקופה של 4 שנים. פי.סי.בי חווה גידול בהזמנות מהמגזר הביטחוני מאז פרוץ המלחמה.

מדובר בלקוח קיים, שעימו חתמה באחרונה החברה הסכם בהיקף כספי של כ-5.7 מיליון דולר לתקופה בת שלוש שנים. בעקבות ההודעה עולה מניית החברה בשעות הבוקר ביותר מ-8% לשווי שוק של כ-291 מיליון שקל. 

פי.סי.בי טכנולוגיות מייצרת מעגלים מודפסים ומצעים, מבצעת הרכבות של רכיבים אלקטרוניים על מעגלים מודפסים ("זיווד אלקטרוניקה") ומספקת החל מ-2023 גם שירותי ייצור בתחום המיזעור של מערכות אלקטרוניות (מיקרואלקטרוניקה) ופיתוח וייצור מארזי SIP באמצעות החברה הבת החדשה iNPACK.

הכנסותיה של פי.סי.בי ב-2023 הסתכמו ב-136 מיליון דולר, בהשוואה ל-128.4 מיליון דולר. בהתפלגות לתחומי פעילות, כ-75 מיליון דולר הגיעו מזיווד אלקטרוניקה ו-58.7 מיליון דולר מייצור מעגלים מודפסים. להערכת החברה, כפי שפורסמה בדו"ח השנתי, היא מחזיקה בכ-11% משוק המעגלים המודפסים הישראלי.

תע"א: ירידה במכירות האזרחיות – עלייה במכירות הצבאיות

בתמונה למעלה: כטב"ם Heron מתוצרת התעשייה האווירית

למרות ירידה של 23% בהיקף המכירות לשוק האזרחי, דיווחה התעשייה האווירית (IAI) על עלייה של 12% במכירות במהלך הרבעון הראשון של 2024, להיקף של כ-1.43 מיליארד דולר. ראוי לזכור שהתעשייה האוירית היא חברה ביטחונית בעיקרה, והמכירות לשוק האזרחי הן מרכיב קטן מאוד במכירותיה. ברבעון הראשון ירדו המכירות האזרחיות להיקף של כ-214 מיליון דולר, בהשוואה לכ-300 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. המכירות לשוק הצבאי צמחו בשיעור של כ-24% להיקף של כ-1.28 מיליארד דולר.

המרכיב הגדול ביותר במכירות היה של חטיבת הטילים, שהסתכמו בכ-605 מיליון דולר. המכירות של חברת אלתא הסתכמו בכ-444 מיליון דולר. כצפוי בגלל המלחמה, מרכיב השוק המקומי צמח מכ-28% אשתקד לכ-34% מהמכירות השנה, ומרכיב הייצוא ירד לכ-66% מהמכירות. צבר ההזמנות הכולל הסתכם בסוף מרץ 2024 בכ-19 מיליארד דולר – בהשוואה לכ-17.7 מיליארד דולר אשתקד. בסך הכל, החברה דיווחה על רווח נקי של 135 מיליון דולר.הדו"ח הרבעוני מגיע לאחר שנת השיא 2023, שבה הסתכמו מכירות החברה בכ-5,33 מיליארד דולר, בהשוואה לכ-4,97 מיליארד דולר בשנת 2022. שיעור המכירות לייצוא בשנת 2023 הסתכם כ-71%, בהשוואה לשיעור של כ-73% בשנת 2022.

סולאראדג' הפסידה 157 מיליון דולר ברבעון

חברת סולאראדג' (SolarEdge) ממשיכה לדווח על תוצאות עגומות: ברבעון הראשון של 2024 הסתכמו מכירותיה ב-204.4 מיליון דולר בלבד – ירידה של כ-78% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, שבו הסתכמו המכירות בכ-944 מיליון דולר. החברה דיווחה על הפסד נקי (במונחי GAAP) שהסתכם בכ-157.3 מיליון דולר. בעקבות הדו"ח הרבעוני ירדה מניית החברה בנסד"ק בכ-8% והיא נסחרת לפי שווי שוק של כ-3 מיליארד דולר.

החברה הסבירה שהצניחה בהכנסות נובעת בעיקרה ממלאי עודף של מוצרים שנצבר אצל משווקי החברה, ולכן היא חווה האטה דרמטית בקצב ההזמנות. אולם מדובר בהסבר חלקי בלבד, שכן גם בניכוי המלאי העודף, החברה מעריכה שהביקוש למוצריה ברבעון הראשון הסתכם בכ-440 מיליון דולר. מדובר ברכישות הכוללות של מוצרים מתוצרת סולאראדג' – גם מוצרים מהמלאי של המשווקים – וגם מוצרים שהוזמנו ממנה.

מכאן שגם אם המלאי בשוק יתרוקן לחלוטין – היקף המכירות של החברה יהיה נמוך בכמעט במחצית ממכירותיה הרבעון המקביל 2023. החברה מייחסת את התופעה הזאת לדפוסים עונתיים, לריבית הגבוהה ולמחירי החשמל הנמוכים בשוקי היעד. כלומר, היא מצביעה על ירידה גלובלית בכדאיות השימוש בחשמל סולארי.

המלאי הצטבר גם במחסני סולאראדג' עצמה

ברבעון הבא צופה סולאראדג' שיפור של 10%-15% בביקושי הקצה, מגמה שתתבטא בהגדלת ההכנסות להיקף של כ-250-280 מיליון דולר. במקביל, המלאי העודף בקרב הספקים צפוי להצטמצם בשיעור נוסף של כ-250-300 מיליון דולר.

בידי החברה יש כיום מזומנים וניירות ערך בהיקף כולל של כ-950 מיליון דולר. בקשר לבעיית המלאי, מסתבר שהוא הצטבר לא רק אצל המשווקים, אלא גם בסולאראדג' עצמה. בשיחת הוועידה עם משקיעים גילה סמנכ"ל הכספים רונן פאייר שבמחסני החברה יש מוצרים בשווי כולל של 1.55 מיליארד דולר. "החל מהרבעון השני נקטין את ההוצאה באמצעות צמצום הייצור, ומכירת מוצרים מהמלאי הקיים אצלנו. לכן אנחנו מצפים לייצר מחדש מזומנים במהלך הרבעון השני".

ברבעון האחרון רכשה סולאראדג' את Wevo הישראלית שפיתחה תוכנה לניהול טעינת כלי-רכב חשמליים, וביצעה השקעה בחברת Ampeers הגרמנית שפיתחה פלטפורמת ענן לניהול צריכת האנרגיה ופליטות הפחמן של בנייני דירות. היישומים הללו ישולבו במערכת ניהול האנרגיה SolarEdge ONE, שהחברה מתחילה לפרוס בשוק המסחרי ומגזר התשתיות.

מנכ"ל החברה, צבי לנדא, התייחס לאסטרטגיה העסקית שמאחורי פלטפורמת SolarEdge ONE: "פריסתה בשוק המסחרי ובשוק התשתיות, והיישומים החדשים שאנחנו נספק ברבעונים הבאים, הם ערך מוסף מבדל עבור הפתרונות שלנו וזה יאפשר לנו להגדיל נתח השוק, לשפר את רווחיות ולייצר הכנסות חוזרות משירותי תוכנה".

ב.מ.וו תפתח ותייצר מכוניות באמצעות 3DEXPERIENCE

דאסו סיסטמס הצרפתית (Dassault Systemes) וקבוצת BMW השיקו שותפות אסטרטגית ארוכת טווח לפיתוח פלטפורמת ההנדסה העתידית של יצרנית המכוניות. קבוצת ב.מ.וו החליטה להעביר את פעילות ההנדסה שלה אל פלטפורמת 3DEXPERIENCE של חברת דאסו סיסטמס הצרפתית, אשר מאפשרת לעצב רעיונות ולפתח את המוצרים ואת תהליכי הייצור באופן וירטואלי, תוך שימוש בפתרונות הדמייה, המחשה ותאומים דיגיטליים. שתי החברות חשפו הסכם לשיתוף פעולה אסטרטגי, שבמהלכו הן יפתחו את פלטפורמת הפיתוח של ב.מ.וו אשר עליה יסתמכו 17,000 העובדים הטכניים של ב.מ.וו.

באמצעות פלטפורמת 3DEXPERIENCE בלב סביבת הפיתוח העתידית של BMW, כל דיסציפלינות ההנדסה של הקבוצה יעבדו על תאום וירטואלי של הרכב. את התאום הוירטואלי ניתן להגדיר עבור הגרסאות השונות של כל דגם עם מידע אינטגרטיבי בזמן אמת. הצוותים יכולים לעשות שימוש חוזר ברכיבים ביתר קלות, לשלוט במורכבויות של מכוניות שונות ולשפר את זמן המחזור מההנדסה עד הייצור. בנוסף, קבוצת BMW תוכל לנייד נתונים בצורה חלקה מפתרונות ה-IT הקיימים שלה, ולהרחיב את הפלטפורמה ההנדסית שלה לדיסציפלינות נוספות כמו מידול וסימולציה.

קבוצת ב.מ.וו מסר שהדבר יאפשר לקצר את זמני המעבר משלב הרעיון לשלבי הייצור. "אופטימיזציה של תהליך ההנדסה שלנו מחייבת אותנו לעבוד מחובר, לחשוב דיגיטל ולהסתמך על מידע אינטגרטיבי", אמר ג'וליאן הוהנשטיין, סגן נשיא Processes, Digitalization, Governance Idea to Offer בחטיבת המחקר והפיתוח של קבוצת BMW.

אוניברסיטת בן גוריון הקימה מרכז לקידום AI בתעשייה

בתמונה למעלה: פרופ' דניאל חיימוביץ. צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

אוניברסיטת בן גוריון בבאר-שבע השיקה את מרכז הקידום הטכנולוגי, The Institute, אשר מיועד לסייע ביצירת מובילות של התעשייה הישראלית בתחום הבינה המלאכותית. המרכז הוקם בהשתתפות יו"ר ומייסד קרן ההון-סיכון Group 11 דובי פרנסס, ומייסד ומנכ"ל חברת הסטארט-אפ Drea, שלו חוליו.

המיזם נועד לקדם הטמעה של יכולות בינה מלאכותית בארבע תעשיות עיקריות: סייבר, בריאות ורפואה, פיננסים, וחינוך. בשלב הראשון המרכז יספק תוכניות הכשרה למנהלי חברות מובילות במשק הישראלי, שיסייעו להם להבין את השפעות מהפיכת הבינה המלאכותית, היכולות הטכנולוגיות והרגולציה המתפתחת בתחום הזה בעולם.

במהלך השנה הקרובה צפוי The Institute להקים מעבדות מחקר בינה מלאכותית באוניברסיטת בן-גוריון, שבהן יותקנו תשתיות מחשוב על שיאפשרו לקיים שיתופי פעולה עם גופים בתעשיה, יזמים וחברות סטארט-אפבשלב הבא צפוי The Institute להעביר תוכניות לימודיות ייחודיות לבינה מלאכותית מטעם אוניברסיטת בן-גוריון, בהן ישתלבו סטודנטים מצטיינים ממקצועות STEM. המשתתפים בתכנית יקבלו כלים וידע ממרצים מובילים בתחומי הבינה המלאכותית

תמיכה ממנטורים בכירים

תוכניות ההכשרה בבינה מלאכותית יובלו על-ידי נבחרת מנטורים המורכבת מבכירי התעשייה והאקדמיה, בהם: פרופ' תמיר חזן, ראש המעבדה ללמידת מכונה בטכניון; ד"ר תומר סימון, המדען הראשי במרכז הפיתוח של מיקרוסופט בישראל; אופיר זמיר, דירקטור בכיר וראש קבוצת AI Solution Architecture באנבידיה ישראל; טל פיאלקוב, סגן-נשיא ל-Cyber AI ב-Dream.

מנכ״לית מיזם The Institute, סיון כהן סבן, אמרה: ״אנו משוכנעים שהחיבור בין התעשייה, לאקדמיה וגופי הבטחון יבנה תשתית איתנה שתתמודד בצורה מיטבית עם האתגרים וההזדמנויות שמביאה מהפיכת הבינה המלאכותית״. נשיא אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, פרופ' דניאל חיימוביץ, אמר שמהפיכת ה-AI משנה את העולם ומשפיעה על כל מרכיב בחיינו. "ביחד נוכל להביא שינוי אמיתי ולייצר נכס אסטרטגי שיתרום לכלכלה, לביטחון ולחברה בישראל".

אימקו: הסכם של 327 מיליון שקל עם משהב"ט

אימקו תעשיות קיבלה ממשרד הביטחון הזמנת רכש רב-שנתית בהיקף כולל של כ-377 מיליון שקל (מתוכם 28 מיליון דולר מכספי הסיוע הביטחוני האמריקאי). תקופת ההסדר היא לשנים 2024-2030. אימקו תייצר מערכות חשמל, מערכות ניהול וידאו ומערכות ניהול הספק ורתמות עבור כלי רכב קרביים משוריינים, בהם טנק המרכבה ונגמ"שי נמ"ר ואיתן. הסכם המסגרת הקודם נחתם בשנת 2020 והיה בהיקף של כ-327 מיליון שקל. במהלך 2024-2025 תשלים אימקו אספקת מוצרים כחלק מהמסגרת הקודמת ותתחיל באספקת מוצרים המשוייכים להסכם המסגרת החדש.

אימקו תעשיות היא קבוצת אחזקות המפעילה שש חברות בנות. החברה הגדולה ביותר שממנה התפתחה הקבוצה כולה היא אימקו פרוייקטים. לחברה מפעלי ייצור בנהריה ובתל-חנן. היא מתמקדת בתחום החשמל, אלקטרומכניקה ומערכות בקרה צבאיות. המערכות שלה מותקנות בנגמ"שי לחימה כמו נמ"ר, איתן, טנק המרכבה, במטוסי F-15  ו-F-16 ועוד.

החברות האחרות בקבוצה: ניר-אור (Nir-Or) מפארק אפק בראש העין מפתחת ומייצרת צגים ומחשבים מוקשחים, מערכות וידאו ויישומי בקרה, מערכות בקרה וניהול הספק. מספקת את מערכות ניהול הווידאו מתוצרתה לכי ררכב קרביים משוריינים של צה"ל, בהם: נמ"ר, איתן ובדחפורים משוריינים. חברת ADT מבולטימור, ארה"ב, מייצרת מערכות אלקטרוניות ואלקטרומכניות צבאיות עבור השוק האמריקאי.

משרד הביטחון הישראלי הוא לקוח מרכזי

קבלנית הייצור אתנה (Atena) עוסקת באינטגרציה, כבילה, חיווט והרכבות מכניות ומספקת פתרונות NPI, בהם מיכון אוטומטי להרכבת כרטיסים אלקטרוניים (PCBA). מפעל הייצור של אתנה נמצא בנשר. בשנים האחרונות היא גיבשה אסטרטגיית התרחבות במטרה ליהפך לקבלנית ייצור משמעותית עבור השוק האזרחי. גם חברת EMT מיקנעם ממוקדת בשוק האזרחי. היא מספקת שירותי תכנון,ייצור ובדיקת מעגלים אלקטרוניים. חברת בלייז אירוסיסטמס מבוססת על רכישת חברת המל"טים אינוקון. כעת זו נחשבת לפעילות מופסקת לאחר שהחברה ניסתה למכור אותה לחברה זרה, אולם העיסקה לא יצאה אל הפועל. אימקו עדיין מקווה למצוא קונה לפעילות הזו.

אימקו תעשיות מעסיקה כיום כ-200 עובדים. לחברה תלות גדולה מאוד בשוק הביטחוני הישראלי, אשר היה אחראי למכירות בהיקף של 139 מיליון שקל ב-2023, מתוך היקף מכירות כולל של כ-266 מיליון שקל. חלקו של משרד הביטחון במכירותיה מגיע לכ-42%. תמהיל המכירות הכולל של הקבוצה ב-2023 היה: 63% לרק"ם ולחילות השדה, 4% לשימושים אוויריים וכ-32% לשוק האזרחי. בדו"ח של שנת 2023 שפורסם בסוף מרץ 2023, החברה מסרה שהמלחמה הביאה לגידול בהזמנות ממשרד הביטחון. יחד עם זאת, היא נערכת למצב שבו תהיה הסלמה בלחימה בצפון, אשר ייאלץ אותה להשבית זמנית את מפעל הייצור בנהריה.

 

ואלנס מתקשה להתרומם גם ברבעון הראשון

חברת ואלנס (Valens) דיווחה היום (ד') על הכנסות של 11.6 מיליון דולר ברבעון הראשון, מעט מעל לתחזית החברה. מדובר עדיין ברמת הכנסות הנמוכות ביותר מ-50% מרמת ההכנסות הרגילה של החברה, כאשר ברבעון הראשון של 2023 עמדו הכנסותיה על 23.9 מיליון דולר, דבר הנובע מהמלאים הגבוהים בשוקי היעד של החברה, שבבים לרכב ולתחום האודיו-וידיאו.

ההפסד הנקי ברבעון הסתכם ב-10 מיליון דולר, ובקופת המזומנים של החברה יש 138.9 מיליון דולר. ברבעון הבא צופה ואלנס שיפור קל ל-12.5-13 מיליון דולר, אך בחברה מציינים כי התנאים המקרו-כלכליים ממשיכים להיות מאתגרים ומקשים על התחזית קדימה. "כאשר המצב בתעשיית השבבים ישתפר, אנחנו נהיה ערוכים לקדם את אסטרטגיית הצמיחה שלנו ולהציע מגוון רחב אף יותר של פתרונות".

ב-ואלנס מדווחים על עניין גובר בשבב חדש מדגם VS6320, התואם לתקן USB 3.0. "מאז השקתו ברבעון הרביעי של 2024, השבב נכנס ליותר מ-30 מוצרים. אנחנו מרוצים מאוד מצבר ההזמנות הראשוני וצופים כי המכירות יילכו ויגדלו במחצית השנייה של השנה", אמר מנכ"ל החברה, גדעון בן צבי, שהעריך כי שוק היעד הפוטנציאלי (TAM) יגדל עד סוף העשור ל-5.5 מיליארד דולר בשנה.

טאטא מוטורס תשלב את חנות האפליקציות של HARMAN

טאטא מוטורס (Tata Motors), יצרנית הרכב הגדולה בהודו וחלק מקונגלומרט Tata, מהדקת את שיתוף הפעולה עם חברת הרמן (Harman), ותשלב ברכביה את חנות האפליקציות לרכב של הרמן, HARMAN Ignite.

HARMAN Ignite, שפותחה במרכז המו"פ של הרמן בישראל, מיישמת בתחום הרכב את המודל העסקי של אפליקציות שהובא מעולם הטלפון הנייד (אנדרואיד), ומאפשרת לשותפי צד שלישי להציע את היישומים שלהם ליצרני הרכב וללקוחותיהם.

בעשור האחרון, שיתוף הפעולה בין הרמן לטאטא התמקד בפתרונות בתחום תא נהג חכם ומוצרי שמע חדשניים. כמו כן, להרמן יש מתקני מו"פ וייצור בהודו.

השותפות החדשה תהפוך למעשה את HARMAN Ignite Store לפלטפורמת הבסיס של חבילת האפליקציות המובנית של טאטא מוטורס, Arcade.ev, שהושקה באחרונה, וזמינה בשלב זה ב-Nexon.ev, רכב הפנאי-שטח הנמכר ביותר בהודו, כמו גם ב-Punch.ev. שותפי התוכן הראשוניים כוללים אפליקציות כמו Gaana, Jio Saavn, Jio Pages, Beach Buggy Racing, TuneIn RadioPocketcasts, DASH Radio, Radioline,Trebble FM, אפליקציות גיימינג וסרטונים.

"הרמן אוטומוטיב היא שחקנית מובילה בתחום הרכב מוגדר התוכנה, תוך עיצוב מחדש של חוויות הצרכן בתוך תא הנוסעים", אמר קובי מיכלסון, מנכ"ל הרמן ישראל. "הצוותים של הרמן בארץ עוסקים בפיתוחים שיש להם משמעות והשפעה על השינוי העמוק שעוברת תעשיית הרכב הגלובלית, כאשר HARMAN Ignite היא דוגמא מובהקת לכך. אנו גאים שיצרנית רכב ענקית כמו Tata Motors תציע ללקוחותיה את חנות האפליקציות שפותחה בישראל, ומזמינים גם סטארטאפים ומפתחים ישראלים לחבור להרמן, ודרכה להגיע לקהל גדול מאוד של משתמשים – לקוחותיהם של יצרני הרכב הרבים איתם עובדת הרמן ברחבי העולם." 

מרכז הפיתוח הישראלי של הרמן פועל מהוד השרון ומעסיק כ-250 עובדים, רובם בתחום מערכת ביצוע וניהול עידכוני תוכנה לרכב (Over the Air).

צניחה של 61% במכירות סיליקום

ברבעון הראשון של 2024 צנחו המכירות של חברת סיליקום (Silicom) בכ-61% והסתכמו בכ-14.4 מיליון דולר – בהשוואה למכירות של 37.2 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. החברה דיווחה על הפסד תפעולי בהיקף של 3.4 מיליון דולר, בהשוואה לרווח תפעולי של כ-4 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. להערכת החברה, היקף המכירות בשנת 2024 כולה צפויות להסתכם בכ-70 מיליון דולר, בהשוואה להיקף מכירות של כ-124 מיליון דולר בשנת 2023 – שביטאו ירידה של 18% בהשוואה לשנת 2022.

אלא שלמרות הבשורות המרות, מניית החברה בנסד"ק הגיבה בעליות: היא טיפסה בהדרגה ממחיר של כ-15.2 דולר בסוף אפריל 2024, למחיר של כ-17.3 דולר כיום, המעניק לחברה שווי שוק של כ-107 מיליון דולר. ראוי לזכור שמדובר בשווי חברה נמוך מאוד לחברה טכנולוגית בעלת היקף מכירות כאלה. שווי החברה כיום הוא כשליש בלבד משוויייה בשנת 2022, ואם ניקח בחשבון שבידי החברה יש כיום מזומנים בהיקף של כ-80 מיליון דולר, מתברר שהשווי שהשוק מעניק לסרגון, מסתכם בכ-26 מיליון דולר בלבד.

המשקיעים בבורסה מאמינים ככל הנראה בעתיד תוכנית ההתייעלות של החברה שנועדה להביאה לרמת רווחיות של 3 דולר למניה עד שנת 2028. בחודש פברואר השנה היא דיווחה על פיטורי 70 עובדים (מתוך 310) וסגירת שתי חטיבות בלתי ריווחיות. החברה מתמקדת כעת בשני סגמנטים עיקריים, מתאמי רשת ורכיבי קצה. במהלך שיחת הוועידה לאחר פרסום, מסר המנכ"ל לירון אייזנמן, שהחברה מתכננת לחזק את המנייה באמצעות רכישה חוזרת של 1.6 מיליון מניות שתתבצע לאורך שנתיים. במהלך הרבעון הראשון החברה רכשה בבורסה 250,000 מניות בהיקף של כ-4.1 מיליון דולר.

אייזנמן אמר שהחברה צופה מכירות של 15-17 מיליון דולר ברבעון השני 2024, אולם מתחילה לחוש בהתאוששות שתתבטא במחצית השנייה של 2025, כאשר החל משנת 2025 החברה תעבור לצמיחה ממוצעת של כ-20% בשנה. לדבריו, המשבר שהחברה נקלעה אליו נובע בעיקר מעודפי מלאי שהצטברו בשוק, וממצב כלכלי גלובלי המתבטא בהפחתת ההשקעות בטכנולוגיות מידע (IT).

סרגון לקראת 100 מיליון דולר מכירות ברבעון

חברת סרגון מתקרבת להשגת היעד האסטרטגי של 100 מיליון מכירות ברבעון: בעקבות פרסום תוצאות הרבעון הראשון של 2024, החברה פירסמה תחזית מכירות לשנת 2024 כולה, שבה היא צופה צמיחה של 11%-17% במכירות, להיקף של 385-405 מיליון דולר. תחזית המכירות הזו כוללת את המכירות של חברת סיקלו (Siklu) הישראלית, המפתחת פתרונות תמסורת בגלים מילימטריים לתקשורת אלחוטית בפס-רחב (E-Beam).

סיקלו נירכשה על-ידי סרגון בדצמבר 2023, וסרגון צופה שהעיסקה תביא לגידול של כ-25-29 מיליון דולר בהכנסות ב-2024. "אנחנו רואים עניין רב בשוק לפתרונות פתרונות תקשורת אלחוטיים לטווחים קצרים במיוחד באזורים צפופים, שאותם סיקלו מספקת", אמר מנכ"ל סרגון דורון ארזי. "אנחנו מאמינים שנראה השנה גידול במכירות בתחום הזה. זו הסיבה שבגללה רכשנו את סיקלו". בסך הכל, המכירות ברבעון הראשון של 2024 צמחו בכ-6% והסתכמו בכ-88.5 מיליון דולר. החברה שיפרה במקצת את הרווח הגולמי שלה, והוא הסתכם בכ-32.1 מיליון דולר (36.2%).

השוק החזק ביותר היה השוק האמריקאי (33% מהמכירות), שבו יש גידול בקצב ההשקעות ברשתות הדור החמישי. אחריו מדורג השוק בהודו, שהיה אחראי לכ-29% מהמכירות ברבעון (26 מיליון דולר). החברה מסרה שבמהלך הרבעון היא קיבלה הזמנות בהיקף שיא מלקוחות בהודו, בהם הזמנת ציוד מאינטגרטור בינלאומי אשר מבצע פרוייקט הגירה של רשת מקומית מתשתיות 4G לתשתיות 5G, בהיקף כולל של כ-150 מיליון דולר. ארזי: "ארה"ב והודו אחראיות לתחזיות הצמיחה שלנו בשנים הקרובות".

במהלך הרבעון קיבלה סרגון הזמנות בהיקף של כ-10 מיליון דלר משוק הרשתות הפרטיות. זהו שוק חדש יחסית שהחברה החליטה למקד בו מאמצים מיוחדים. ההזמנות שהתקבלו ברבעון היו עבור פרוייקט קישוריות אלחוטית בין תחנות שאיבת נפט ימיות של חברת אנרגיה גדולה, ציוד תקשורת עבור מערכת בקרה של צינור גז טבעי באורך של 1,600 ק"מ, ותשתית תקשורת נייחת לצי ספינות המעביר מחצבים מנמלים ימיים במים רדודים, אל כלי שיט גדולים המצוןיים במים עמוקים במקחק של כ-40 ק"מ מהחוף.

Geely הסינית תשתמש בפלטפורמה של פורטליקס בפיתוח נהיגה אוטונiמית

חברת פורטליקס (Foretellix) הישראלית הכריזה על שיתוף פעולה משמעותי בתעשיית הרכב העולמית, עם מותג הרכב הסיני Geely, שתשתמש בפלטפורמת Foretify של פורטליקס, המשמשת לאימות ובדיקות ממוחשבות של מערכות נהיגה אוטונומית, כחלק מתהליכי פיתוח ובדיקה של יישומי נהיגה אוטונמית.

במסגרת שיתוף הפעולה, Geely תשלב את Foretify בתהליכי הפיתוח, הבדיקה והאימות של מערכות נהיגה, כמו גם בסימולטור שלה. ג'ילי, שמפתחת באופן עצמאי מודלי AI כבסיס לנהיגה אוטונומית, תשתמש בפלטפורמה של פורטליקס גם כדי לייצר נתונים סינתטיים לצרכי אימון ובדיקה של מודלי AI. 

Geely Auto משתייכת לקבוצת Geely, אחת מקבוצות הרכב הגדולות בעולם הכוללת מותגים כמו וולוו, פולסטאר ו-Zeekr. ג'ילי אוטו משווקת את דגמיה בעיקר בסין ומדינות נוספות באסיה. באחרונה חשפה ג'ילי סרטון המדגים נהיגה אוטונומית מלאה בשלג. פלטפורמת הנהיגה האוטונומית של ג'ילי מתבססת על ארכיטקטורת שאסי דיגיטלית ויכולות AI, לרבות מודלי AI גדולים. לדברי החברה, זמן התגובה של מערכת הנהיגה שלה מהירה מ-4 מילי-שניות, זמן תגובה המהיר פי 25 מזמן התגובה האנושי. זמן התגובה המהיר הזה מאפשר לרכב לבצע תמרונים מאתגרים כמו נסיעה על פני כביש קפוא.

פלטפורמת Foretify שפיתחה פורטליקס משמשת לאימות התכנון של כלי-רכב אוטונומיים. המערכת מאפשרת לייצר באופן ממוחשב מיליוני תרחישי נסיעה כדי לבדוק את ביצועיהן, בטיחותן והעמידה ברגולציה של מערכות נהיגה. השימוש בפלטפורמה מאפשר להפחית את התלות בנסיעות מבחן ולקצר ולייעל באופן דרמטי את תהליכי האימות והבדיקה.

פולסטאר הדגימה טעינה מהירה באמצעות הסוללה של סטורדוט הישראלית

[בתמונה: הדגם פולסטאר 5, שייצא לשוק ב-2027. מקור: סטורדוט]

פולסטאר (Polestar), יצרנית המכוניות החשמליות השבדית, ביצעה הדגמה, בשיתוף חברת סטורדוט (Storedot) הישראלית, שבה הראתה כיצד ניתן להטעין את סוללת הרכב מרמה של 10% לרמה של 80% תוך 10 דקות בלבד. ההדגמה בוצעה ברכב אמיתי (ולא במעבדה), מדגם Polestar 5, שבו הותקנה סוללת 77kwh של סטורדוט.

בפולסטאר ציינו כי מדובר בהוכחת היתכנות שעשויה להוביל להטמעת סוללות סטורדוט בדגמי רכב עתידיים מתוצרתה. הדגם Polestar 5 אמור לצאת לשוק ב-2027. המכונית תכלול שני מנועים חשמליים ותספק כ-884 כוחות סוס. פולסטאר מתכוונת להקים בסין מפעל ייעודי לייצור הדגם. מעניין יהיה לראות האם אכן תהיה זו הסוללה של סטורדוט, אשר תיכלל בדגם העתידי.

ההספק במהלך הטעינה החל ב-310 קילו-וואט (kW) והגיע בשיאו, בסוף הטעינה, ל-370 קילו-וואט. לשם השוואה, המטענים העוצמתיים ביותר של טסלה, ה-Supercharger, טוענים את סוללת הרכב בהספק מקסימלי של 250 קילו-וואט. לדברי פולסטאר, ההדגמה מוכיחה כי התקנה של הסוללה של סטורדוט יכולה להוסיף לרכב חשמלי בגודל בינוני טווח נסיעה של 320 קילומטר בטעינה של 10 דקות.

מנכ"ל פולסטאר, תומאס אינג'נלאט, הסביר כי "כיצרנית של מכוניות יוקרה חשמליות עלינו לעשות את הצעד הבא במתן מענה לאחד המחסומים הגדולים בתחום הרכב החשמלי: חרדת הטווח. באמצעות הטכנולוגיה החדשה הזו, במהלך נסיעות ארוכות, הנהגים יוכלו לבצע עצירות קצרות יותר לצורך טעינה. למעשה, זמן העצירה לטעינה יהיה דומה לזמני העצירה הנדרשים לצורך תדלוק".

חברת סטורדוט פיתחה את טכנולוגיית FlashBattery המאפשרת לצמצם את זמני הטעינה של סוללות ליתיום-יון ברכב למספר דקות. באחרונה חשפה החברה מפת דרכים להמשך תוכנית הפיתוח של החברה בעשור הקרוב. במסגרת מפת הדרכים, הצהירה סטורדוט כי ב-2032 תגיע החברה ליכולות ייצור המוני של סוללות הנטענות תוך שתי דקות בלבד ומספיקות לנסיעה של כ-100 מייל. הסוללה הנוכחית של החברה, שאמורה להיות מוכנה לייצור המוני השנה, נטענת תוך 5 דקות ומספיקה למרחק דומה.

צפו בהדגמה:

אלרון נמכרת לקרן הון סיכון זרה

בתמונה למעלה: אלרון בימיה הראשונים בחיפה, לאחר הקמת אלביט. מקור: אלרון

דסק"ש חתמה על הסכם הבנות למכירת אחזקותיה בחברת ההון סיכון הוותיקה ביותר בישראל, אלרון ונצ'רס, לקרן הון סיכון זרה. מדובר למעשה במכירת החברה, שכן דסק"ש מחזיקה בכ-59.14% ממניות אלרון. העסקה כפופה להשלמת בדיקת נאותות של הרוכש, וגיבוש הסכם מחייב בין הצדדים בתוך כ-45 ימים. במידה והעיסקה תיחתם, היא תתבצע לפי שווי חברה של 82-90 מיליון דולר ארה"ב (תלוי ברמות המזומנים שיהיו בידי אלרון), כאשר דסק"ש תקבל 48.5-53.2 מיליון דולר תמורת אחזקותיה באלרון.

עדיין לא ברור מי היא הרוכשת הפוטנציאלית והאם היא מתעניינת בפעילות הישראלית המתבצעת באמצעות חברת RDC המשותפת לאלרון ולרפאל, או לפעילות הבינלאומית המבצעת באמצעות מועדון ההשקעות CyberFuture אשר פועל בעיקר בארה"ב. במצגת למשקיעים מחודש פברואר 2024, אלרון מסרה שעדיין קשה להעריך את השפעת המלחמה על פעילותה ועל פעילות החברות הבנות: "לאור התנודתיות בשווקים, חוסר הוודאות בדבר משך הלחימה ועוצמתה, השפעות המלחמה על תחומי פעילות החברה, וכן ביחס לצעדים נוספים שיינקטו על-ידי הממשלה".

המשפט האחרון בהערות למצגת נשמע כמו אזהרה: "החברה ממשיכה לעקוב באופן שוטף אחר התפתחות הארועים, ושוקלת את ההשלכות על פעילותה העסקית בישראל ואת צעדיה הבאים". חברת אלרון ׁׁׂׂ(Elron Ventures) הוקמה בשנת 1961 על-ידי עוזיה גליל, ועסקה בפיתוח וייצור ציוד בדיקה אלקטרוני. בשנת 1964 היא הקימה ביחד עם משרד הביטחון את חברת אלביט, ב-1969 היא הקימה את אלסינט שייצרה מערכות הדמייה רפואיות מהמתקדמות בעולם, והפכה מחברת אלקטרוניקה לחברת אחזקות שייסדה והובילה חברות מרכזיות בתעשייה הישראלית כמו צורן, פיברוניקס, אופטרוטק (שהתמזגה עם אורבוט והפכה לאורבוטק) ואת גיוון אימג'ינג (היום בבעלות מדטרוניק) שהוקמה על בסיס ידע של רפאל, והמציאה את רעיון גלולת המצלמה.

הושלמה אסטרטגיית הסייבר

מאז שנת 2010 היו לאלרון 15 אקזיטים בהיקף של 2.2. מיליארד דולר, שחלקה בהם הסתכם בכ-750 מיליון דולר. בתחילת 2024 היא השלימה את אסטרטגיית ההתמקדות בתחום הסייבר לאחר מכירת חברת קרטיהיל מכפר סבא תמורת כ-330 מיליון דולר (חלקה של אלרון בעיסקה היה 88 מיליון דולר). מאז נובמבר 2022 היא חילקה לבעלי המניות דיבידנדים בסכום מצטבר של 61 מיליון דולר. השבוע היא קיבלה אישור בית המשפט לחלק סכום נוסף של 35 מיליון דולר.

החל משנת 2020 החברה פועלת לפי אסטרטגיה שנועדה למקד את השקעותיה בתחום הסייבר הארגוני. היא פועלת באמצעות חברת RDC המשותפת לה ולרפאל (אלרון מחזיקה ב-50.1% מהמניות, ושאר בידי רפאל), שהוקמה כדי למסחר קניין רוחני שפותח ברפאל, ובאמצעות מועדון CyberFuture – קבוצה של מנהלי אבטחת מידע בכירים מחברות אמריקאיות בעיקר, המבצע השקעות בחברות מבטיחות בארה"ב. במצגת למשקיעים היא הגדירה את נקודות המוקד לפעילותה בשנת 2024: "הפעילות תתרכז בשותפות האסטרטגית עם רפאל (באמצעות RDC) ובמועדון CyberFuture. בכוונתנו להתמקד בפורטפוליו הקיים, בעוד השקעות חדשות (ככל שיהיו) יבוצעו ב-RDC כתלות באמצעי הכספיים שיעמדו לרשותה".

ספק כוח מעבדתי מתוצרת אלרון, לפני הפיכתה לחברת אחזקות וקרן הון סיכון
ספק כוח מעבדתי מתוצרת אלרון, לפני הפיכתה לחברת אחזקות וקרן הון סיכון

 

אינספירה החלה בייצור הסדרתי

חברת המכשור הרפואי Inspira מרעננה הודיעה כי תחל ביצור סדרתי ראשון של מערכת Inspira ART100. זוהי מערכת מעקף לב-ריאה המבצעת חמצון של דמו של המטופל בהליכי טיפול נמרץ והשתלת איברים. זוהי המערכת המסחרית הראשונה של אינספירה. החברה כבר הגישה בקשת אישור ל-FDA במהלך 2023, ולכשיתקבל האישור תוכל למסור את המערכת ללקוחות ראשונים. המערכת תיוצר ותורכב אצל קבלן ייצור של מכשור רפואי.

באחרונה דיווחה אינספירה כי חתמה על הסכם עם בית חולים בלינסון לצורך בחינת השימוש במערכת ART 100 במהלך פרוצדורות של השתלת איברים, שבהן ישנו צורך במעקף לב-ריאה. אינספירה גם ממתינה לאישור אמ"ר ממשרד הבריאות.