כנס COMCAS IEEE חוזר להתקיים באופן פרונטלי וייערך בימים ב', ג', ד' בתאריכים 1-3 נובמבר 2021 במלון דייוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב. הכנס יעסוק בתחומי התקשורת, מכ"ם ומערכות אלקטרוניות, טכנולוגיות ויישומי RF ומיקרוגל, אנטנות והנדסה ביו-רפואית, מארזים אלקטרוניים וניהול חום. כנס IEEE COMCAS הוכר כאחד מכינוסי ה- IEEE המובילים בעולם בתחומו, ומתוכנן לארח השנה מאות מדענים, מהנדסים, מנהלים וחוקרים מן האקדמיה והתעשייה.
לתשומת ליבכם, האירוע יתקיים בהתאם להנחיות משרד הבריאות ועל פי תקנות התו הירוק. פרטים נוספים ניתן למצוא באתר הכנס. התוכנית של כנס IEEE COMCAS 2021 כוללת מרצים מוזמנים, הרצאות, פוסטרים, קורסים, מושבים מיוחדים ותערוכה גדולה של החברות המובילות בענפי המיקרוגל, התקשורת והמערכות האלקטרוניות. בין הדוברים המרכזיים:
Massimo C. Comparini, Thales Alenia Space, Italy
Prof. Gerhard P. Fettweis, TU Dresden, 5G Lab, Germany
Dr. Mark E. Davis, IEEE AESS President-Elect (2020-2021), MEDAVIS Consulting, USA
Prof. Yael Hanein, Tel Aviv University, Israel
Prof. Stefano Maci, University of Siena, Italy
Prof. Goutam Chattopadhyay, California Institute of Technology, USA
בתמונה למעלה: צוות העובדים והדירקטורים בחברת Siraj
בעקבות סדרת מבחנים שנערכו בחודשים האחרונים, החליטה חברת סימנס תוכנה (Siemens DISW) לבחון את השימוש בתוכנת הבינה המלאכותית של חברת סיראז' מבאר שבע (Siraj) בפתרונות שהיא מספקת עבור תעשיית האלקטרוניקה. המערכת של סיראז' מאפשרת לאסוף את המידע המגיע מהמכונות ומהמערכות השונות בקו הייצור האלקטרוני, לנתח אותו באופן אוטומטי ולארגן אותו בפורמט אחיד המאפשר עיבוד והפקת אבחנות לייעול הייצור.
הוכחת היתכנות (POC) שנערכה על-ידי ואלור (Valor) הראתה כי השימוש במחולל הקישוריות האוטומטי של סיראז' (Automatic Connectivity Generator) מאפשר לחסוך עד 50% מהזמן ומאמץ ההתחברות אל מקורות הנתונים בקו הייצור, עם פוטנציאל להגיע לשיעור של 90%. הטכנולוגיה של סיראז’ מאפשרת קבלת נתונים מכל המכונות ולארגן אותו במאגר אחיד הניתן לעיבוד.
חברת סיראז' הוקמה בשנת 2016 ביוזמת גיורא ירון והמנכ"ל עותמן אלשיך ובתמיכת רשות החדשנות, במטרה לקדם את השילוב של האוכלוסייה הבדואית בתעשיית ההיי-טק. החברה החלה בפיתוח עם ארבעה עובדים, וכיום היא מעסיקה 25 עובדים וממומנת באמצעות מכירות המוצר. המנכ"ל אלשיך סיפר בראיון ל-Techtime שהמוצר של החברה מיועד להתגבר על בעיה מטרידה המעכבת את האימוץ של תהליכים מתקדמים בתעשייה, כולל בתעשיית האלקטרוניקה. אלשיך: "מכונות הייצור מגיעות מיצרנים שונים, כאשר כל אחת מהן מדברת בשפה שונה ומשתמשת בפרוטוקולי תקשורת שונים.
מנכ"ל Siraj עותמאן אלשיך. אוטומציה במקום עבודה ידנית מייגעת
בדיקה באמצעות נתוני אמת
"לכן תוכנות הניהול והסימולציה של הייצור התקשו לאסוף מידע מרצפת הייצור. התוצאה היא שכיום צריך לבצע תרגום ידני של כל השפות והפרוטוקולים. זוהי עבודה מייגעת מאוד, הנמשכת זמן רב ויש לבצע אותה בכל פעם שנכנסת מכונה חדשה אל הקו. הרעיון שלנו הוא שניתן לבצע את התהליך הזה בצורה אוטומטית באמצעות מערכת בינה מלאכותית אשר יודעת לזהות תבניות ולארגן את המידע בפורמטים המוכרים לתוכנות. בחודשים האחרונים סימנס בדקה את המערכת על-גבי מכונות ייצור שלה, באמצעות מידע אמיתי שהגיע מלקוחות סימנס בתעשיית האלקטרוניקה. בעקבות הבדיקה, היא החליטה לאמץ את המערכת במוצרים שלה, וכעת היא מתחילה בבדיקת היתכנות עבור מוצרים המיועדים לתעשיות נוספות".
מנהלת חדשנות בסימנס, טובי ידין
מנהלת החדשנות בתחום התעשייה החכמה בסימנס, טובי ידין, סיפרה ששיתוף הפעולה עם סיראז' החל במסגרת פרוייקט דינמו של סימנס, אשר מחפשת שיתופי פעולה עם חברות סטארט-אפ. בין השאר דינמו עובדת גם עם חברת Cybord התל אביבית, אשר פיתחה מערכת לאיתור רכיבים מזוייפים בקו הייצור עצמו, שנועד להבטיח שכל רכיב יאושר לפני הרכבתו על הכרטיס האלקטרוני. לדבריה, "באמצעות מערכת ACG יכולה ואלור לעבור מפתרון ידני לפתרון אוטומטי, אשר ממיר את הפורמטים השונים בציוד הלקוח לפורמט אחיד שתוכנת ואלור מסוגלת לקרוא ולנתח".
חטיבת סימנס תוכנה מורכבת מחברת ואלור (Valor) הישראלית שנמכרה לחברת מנטור גרפיקס (Mentor Graphics) אשר נרכשה בשנת 2016 על-ידי סימנס העולמית תמורת כ-4.5 מיליארד דולר. ואלור שהוטמעה בתוך חברת סימנס, מספקת פתרונות תוכנה עבור שלושת שלבי הפיתוח של מעגל אלקטרוני החל משלב התכנון (Design), דרך שלב הייצור (Fabrication) ועד שלב ההרכבה (Assembly). כיום היא מעסיקה כ-250 עובדים בישראל.
בתמונה למעלה: קבוצת קרב ימית של הצי האמריקאי בתרגיל המשותף עם הודו, יפן ואוסטרליה. צילום: US DOD
בתחילת חודש אוקטובר הפתיעה סין את העולם כאשר החליטה לציין את יום השנה הלאומי באמצעות מטס של 149 מטוסי תקיפה אשר חלפו במבנה קרבי לאורך גבול המים הטריטוריאליים של טאיוואן, ועוררו בהלה באי העצמאי. סין מעולם לא הכירה בטאיוואן, אשר הפכה ליישות עצמאית בשנת 1949 כאשר הצבא הסיני הלאומי נמלט מהיבשת לאחר הנצחון הקומוניסטי בראשות מאו דזה דונג. עמדתה הרשמית היא שיש לאחד את טאיוואן עם סין, בדרכי שלום או בכוח. אלא שהמטס האחרון הזכיר לעולם שבניגוד לשנים הקודמות, הפעם סין מתקרבת במהירות לשלב שבו יש בכוחה לבצע מהלך צבאי.
אם בשנת 2000 העריכו במשרד ההגנה האמריקאי שהצבא הסיני הוא מיושן ולא מצוייד היטב, כיום ההערכות הן שונות. סין מייצרת מטוסי קרב מתקדמים, מערכות מידע ותקשורת ואפילו בנתה נושאות מטוסים והקימה צי גדול יותר מהצי האמריקאי. בראיון לעיתון פייננשל טיימס לפני שבוע, אמר מנהל תחום התוכנה לשעבר בפנטגון, ניקולאס צ'יילן, שסין עקפה את ארה"ב בתחום הבינה המלאכותית והיא צועדת בדרך להיות המובילה העולמית בתחום. "הדבר מסכן את ארה"ב. אין לנו שום סיכוי מול סין". צ'יילן התראיין לאחר שהתפטר מתפקידו במחאה על הקצב האיטי שבו נעשה הריענון הטכנולוגי של צבא ארה"ב.
היערכות למלחמה בהיקף זירתי
בעקבות המטס בתחילת החודש, הזהיר ראש ממשלת טאיוואן, שסין נערכת לפלישה צבאית, ובתוך 3-5 שנים תהיה לה יכולת מלאה לבצע את המהלך. גם חברת TSMC, שהיא יצרנית השבבים הגדולה בעולם, נאלצה להתייחס אל החרדה הגוברת. ביולי 2021, במסגרת שיחת הוועידה על תוצאות החברה, אמר יו"ר TSMC שמלחמה בטאיוואן תשבש את שרשרת האספקה של תעשיית השבבים. "אף אחד אינו רוצה בזה – פלישה סינית לטאיוואן תפגע בתעשיית השבבים העולמית".
לפי כל הסימנים, מלחמה בטאיוואן תהיה מלחמה זירתית בכל המרחב האוקיינוס השקט. יפן מאויימת מכוונות סין להשתלט על ים סין, הודו נערכת להתמודדות מול סין ובחודש ספטמבר 2021 חתמו ארה"ב, בריטניה ואוסטרליה על הסכם הגנה המיועד לייצב ברית בינלאומית לבלימת סין. כדי להסיר ספק, ארה"ב, אוסטרליה, הודו ויפן החלו באוגוסט 2021 בסדרת תרגילים צבאיים משותפים במפרץ בנגל וליד הפיליפינים, הכוללים אימונים בלוחמה ימית, תקיפות אוויריות, הפעלת נושאות מטוסים, לוחמה נגד צוללות ועוד.
קו ייצור שבבים בחברת TSMC. האם השתלטות על הנכס מצדיקה יציאה למלחמה?
כיצד ההתפתחויות האלה קשורות לעתיד תעשיית השבבים? בהרבה דרכים. להערכת חברת המחקרIC Insights, המתיחות הגוברת בים טאיוואן היא תוצאה של העיצומים שהטיל הממשל האמריקאי על חברות טכנולוגיות סיניות דוגמת וואווי ואפילו SMIC. "מלחמת הסחר דחפה את סין לשאול את עצמה כיצד היא תוכל להתחרות בתחומי האלקטרוניקה והשבבים, והתמונה המתבהרת היא שהמענה של סין לדילמה הוא איחוד עם טאיוואן".
היהלום שבכתר תעשיית השבבים
זו תהיה רעידת אדמה: טאיוואן ודרום מזרח אסיה הם הצומת המרכזית החשובה ביותר של תעשיית השבבים העולמית, המקבלת במהירות מעמד דומה לזה שהיה לנפט במאה ה-20. בטאיוואן מתגוררים 24 מיליון תושבים בלבד, אולם חשיבותה לתעשייה היא יוצאת דופן. לפי נתוני 2020, טאיוואן היתה המדינה שייצרה הכי הרבה שבבים בעולם, כאשר המשקל המשותף של תעשיות השבבים בסין ובטאיוואן היה 37% מכל ייצור השבבים בעולם – פי שלושה מהמשקל של ארצות הברית.
בעיקר בזכות TSMC, טאיוואן היא המובילה העולמית בייצור רכיבי IC (שבבים שאינם מעבדי CPU) בטכנולוגיות מתקדמות, ואחראית ל-63% מהייצור של שבבים בעלי רוחב צומת קטן מ-10 ננומטר. שאר ה-37% מיוצרים בקוריאה על-ידי סמסונג. טאיוואן מחזיקה ב-22% מהייצור העולמי של רכיבי IC בפרוסות סיליקון של 300 מ"מ, ומדורגת רק אחרי קוריאה האחראית לכ-25% מהייצור העולמי שלהם. בצפון אמריקה, לשם המחשה, מיוצרים רק 11% מהשבבים האלה.
התעשייה הטאיוואנית היא מאוד פטריוטית: 90% ממפעלי ייצור השבבים נמצאים בבעלות חברות טאיוואניות. המפעלים בבעלות זרה הנמצאים בטאיוואן הם רק מפעל קטן של 150 מ"מ בבעלות חברת Diodes ושני מפעלי 300 מ"מ של Micron המייצרים זכרונות DRAM. אולם הנתונים האלה מגמדים את ההשפעה המרכזית של טאיוואן על התעשייה העולמית: כ-80% ממפעלי ייצור השבבים בטאיוואן נמצאים בידי חברות המספקות שירותי ייצור שבבים. להערכת IC Insights, קבלניות הייצור המקומיות, שהן חברות כמו TSMC, UMC, Powerchip, Vanguard ועוד, אחראיות ב-2021 לכ-80% מהייצור העולמי בקבלנות משנה (pure-play foundry).
סין תספוג נזקים לטווח קצר בלבד
הסיכום של IC Insights מבהיל: "בשורה התחתונה – אין כיום מקום שהוא יותר חשוב מטאיוואן בתחום ייצור רכיבי IC. סין לא מצליחה לייצר שבבים מתקדמים עבור מערכות האלקטרוניקה שלה, והיא מאמינה שתוכל לפתור את הבעיה הזאת רק באמצעות איחוד עם טאיוואן – שייעשה בכל אמצעי שיידרש. בטווח הקרוב, השתלטות צבאית על טאיוואן תפגע בכלכלות של סין ושל טאיוואן. השאלה היא מה הנזק שסין מוכנה לספוג כדי להבטיח שליטה מוחלטת וארוכת שנים בתעשיית השבבים העולמית".
צריך לזכור שעדיין אין פעולות איבה בטאיוואן. למרות ש-IC Insights נחשבת לחברה אמינה מאוד בתחום נתוני השוק של תעשיית השבבים, היא לא נחשבת למומחית בגיאופוליטיקה. היא גם לא מספקת מידע על המקורות שהביאו אותה למסקנות הקודרות שפירסמה השבוע. יחד עם זאת, היא מבטאת חששות כבדים המקננים בקרב רבים. לא בטוח שתעשיית השבבים היא הגורם שיעמוד מאחורי מלחמה בטאיוואן – אבל אם תפרוץ מלחמה – היא תשנה מן היסוד את תעשיית השבבים העולמית.
ספינת טילים אמריקאית מול חופי טאיוואן. אוגוסט 2021. מבחינת ארה"ב פלישה לטאיוואן היא אסון לאומי
חברת ננוקס (Nanox) חנכה היום בטקס רשמי מפעל בדרום קוריאה לייצור רכיבי MEMS, שהם למעשה השבבים המייצרים את קרינת ה-X במערכות הרנטגן שמפתחת החברה. המפעל, אשר נמצא בסמוך לקומפלקס של יצרנית השבבים SK בעיר יונגין (Yongin), משתרע על פני 12,000 מ"ר, ובכלל זה חדר נקי בשטח של 1,200 מ"ר. בטקס נכחו מייסד ומנכ"ל החברה, רן פוליאקין, סגן נשיא לשכת המסחר של יונגין, הנספח הכלכלי של ישראל בדרום קוריאה ונציגים של שתיים מהמשקיעות הבולטות בחברה, SK וקבוצת יוזמה.
רכיב ה-MEMS הינו השבב הזעיר בליבת המערכת של ננוקס שמהווה את המקור הדיגיטלי של קרינת ה-X, וזאת בשונה ממכשירי רנטגן מסורתיים שבהם הקרינה נפלטת כתוצאה מחימום של סליל להט. רכיב ה-MEMS של ננוקס כולל מאות מיליוני אלמנטים קורנים (electron gun), שכל אחד מהם פולט אלקטרון יחיד בכל פעימה, וניתן לשלוט בפעולתם באופן דיגיטלי.
ה-FDA מבקש מידע נוסף, המשקיעים מאבדים סבלנות
להערכת ננוקס, טכנולוגיית הרנטגן הדיגיטלית שפיתחה מאפשרת לייצר מערכות CT ניידות וקומפקטיות יותר במחיר של 10,000 דולר למערכת, במקום מחיר של כ-3 מיליון דולר, שזהו כיום מחירם הממוצע של סורקי CT. ננוקס גם מביאה לעולם הדימות מודל חדש של שימוש במערכות במתכונת של שירות שהתשלום עליו נקבע לפי מספר הסריקות (Pay-per-Scan), ולהקטין בכך את עלויות ההצטיידות בסורקים.
החברה משווקת את המערכת באמצעות שיתופי פעולה עם ממשלות, בתי חולים ורשתות בריאות. החברה חתמה בשנה האחרונה על הסכמי הפצה ב-13 מדינות לפריסת כ-5,150 מכשירי CT. היעד לטווח הארוך יותר הוא לספק כ-15 אלף מערכות עד סוף 2024.
עם זאת, החברה עדיין מצויה בתהליכי אישור המערכת מול ה-FDA (באמצעות טופס 510k). בחודש אפריל אישר ה-FDA את בקשת החברה עבור מערכת המבוססת על מקור רנטגן יחיד (single-source), אך טרם אישר את בקשת החברה לאישור המערכת המבוססת על ריבוי מקורות רנטגן (multi-source), שזו למעשה המערכת המסחרית שהחברה מתכננת לשווק.
באוגוסט ביקש ה-FDA מננוקס מידע נוסף לפני שיידון מחדש בבקשה, וננוקס הצהירה כי תגיש את המידע החסר עוד השנה. הודעת הדחייה מה-FDA הובילה לצניחת מנייתה של ננוקס בנסד"ק, ובאחרונה הוגשו כנגד החברה מספר תביעות מצד משקיעים בבתי משפט בארצות הברית, בטענה שהגשת הבקשה בטרם עת הביאה לפגיעה במשקיעים. ננוקס אמורה להגיש בתקופה הקרובה את המידע המשלים לבקשת ה-FDA. מאז תחילת השנה איבדה מניית ננוקס כמחצית מערכה והיא נסחרת כיום בשווי שוק של כ-1.09 מיליארד דולר.
בתמונה למעלה: שרת הכלכלה אורנה ברביבאי (במרכז) בחדר הנקי החדש של אפלייד מטיריאלס
חברת אפלייד מטיריאלס (Applied Materials) מגדילה את שטחי הייצור בקמפוס החברה בפארק המדע ברחובות בכ-3,200 מ"ר, בנוסף לחדרים הנקיים הקיימים של החברה, בשטח כולל של כ-4,000 מ"ר. החברה מסרה שעם השלמת התהליך, יוגדל כושר הייצור של החברה בישראל בכ-160%. לאחרונה ביקרה שרת הכלכלה, אורנה ברביבאי, בחדר הנקי החדש בשטח של כ-1,000 מ"ר, שהוא השלב הראשון בפרוייקט הרחבת כושר הייצור בארץ.
אפלייד ישראל פועלת כחברה עסקית עצמאית בבעלות אפלייד מטיריאלס העולמית, אשר אחראית לכל מרחב הפעילות בתחום מערכות בקרת ייצור שבבים: פיתוח, תכנון, ייצור, שיווק ומכירות, ותמיכה בלקוחות באתרי הייצור בארה"ב, באסיה ובאירופה. להערכת החברה, בשנת הכספים 2021 יצמחו מכירותיה בכ-60% ויעברו לראשונה את רף ההכנסות השנתי של 1 מיליארד דולר. בין השאר, החברה מעריכה שבעקבות המחסור הגדול בשבבים המעיק על התעשייה העולמית, בשנים הקרובות יגבר הביקוש לרכישת מערכות ייצור ובקרת שבבים עבור קווי ייצור חדשים שיצרני השבבים מקימים.
לקראת 2,000 עובדים בישראל
כיום החברה מעסיקה כ-1,800 עובדים בישראל, ונמצאת בגיוס מואץ של עוד כ-250 עובדים, בהמשך לכ-300 עובדים חדשים שהצטרפו אליה בשנתיים האחרונות. החברה מסרה שהיא מבצעת רכש בישראל בהיקף של כמיליארד שקל בשנה. נשיא ומנכ"ל אפלייד מטיריאלס ישראל, עופר גרינברגר, אמר שההרחבה המשמעותית של פעילות החברה בישראל, מהווה הבעת אמון גדולה של הנהלת החברה העולמית בביצועים של החברה ובכח האדם האיכותי הישראלי.
אפלייד מטיריאלס מספקת טכנולוגיות ומכונות לייצור שבבים וצגים. החברה בישראל אחראית על תחום מערכות הבדיקה ובקרת תהליכי ייצור שבבים (Process Diagnostics and Control). ברבעון השלישי של 2021 צמחו מכירות אפלייד העולמית בכ-41% והסתכמו בכ-6.2 מיליארד דולר. נשיא ומנכ"ל החברה, גארי דיקרסון, אמר שהפעילות בישראל היא אחד ממנועי הצמיחה של החברה. "אנחנו רואים ביצועים גבוהים בתחום אבחון תהליכים ובקרה, שבו אנחנו מצפים לצמוח ביותר מ-60% בשנת 2021".
בתמונה למעלה: מנכ"ל אורקל ישראל ערן פייגנבאום. הגיע לארץ לאחר ששימש כמנהל על האבטחה של כל ענני אורקל העולמית
חברת אורקל (Oracle) חנכה היום את הענן האזורי שלה בישראל, אשר פועל מתוך חוות שרתים תת-קרקעית שהוקמה בהר חוצבים בירושלים על-ידי חברת בינת תקשורת. הענן של אורקל נמצא תשע קומות מתחת לאדמה ומתפרש על-פני קומה שלמה. מנכ"ל אורקל ישראל, ערן פייגנבאום, סיפר ל-Techtime שאורקל נערכת כעת להקמת אזור ענן שני בארץ, אשר צפוי להתחיל לעבוד לפני סוף 2022. "המשמעות היא שהגיבוי של כל השרתים באזור הירושלמי ייעשה בארץ, והמידע לא עוזב את ישראל".
אזור הענן הישראלי נועד לספק לחברות וגופים ישראלים תשתית ענן בטוחה, כדי שיוכלו לעמוד בתנאי רגולציה האוסרים על גורמים שיש בידם מידע קריטי, להוציא אותו אל עננים הממוקמים מחוץ לגבולות ישראל. הענן שנחנך כבר נמצא בפעילות ומארח את וואלה טורס, טרמינל X, מרכז רפואי גדול וכמה תאגידים פיננסיים. הוא מספק את כל שירותי הענן של אורקל, דוגמת בסיס הנתונים האוטונומי Oracle Autonomous Database, שירותי Kubernetes ואת יישומי הענן Oracle Fusion Cloud Applications.
ערן פייגנבאום הגיע לארץ לפני שבועיים בלבד, לאחר תקופה ארוכה שבה שימש כטכנולוג האבטחה הראשי של כל העננים של אורקל העולמית. כלומר, הוא האיש שהיה אחראי על אבטחת העננים של אורקל. "הבאנו אל הענן הישראלי את כל השירותים של אורקל. יש לנו כאן את כל האפליקציות ואת כל סוגי תשתיות העיבוד. הבאנו מחשבי HPC ומחשבי GPU המאפשרים לבצע עבודות עיבוד מאוד מיוחדות ואינטנסיביות. בדרך-כלל יישומים מהסוג הזה מתבצעים על-גבי מידע רגיש מאוד, אשר חייב להישאר בארץ".
בתוך הענן התת-קרקעי של אורקל בירושלים
במה אתם שונים מעננים אחרים בשוק?
פייגנבאום: "אורקל נכנסה מאוחר לשוק, ולכן יכולנו ללמוד מהטעויות של החברות האחרות. לקחנו את האנשים שבנו את הענן של המתחרים, וביקשנו מהם להגדיר מה הם היו עושים בצורה שונה אם היתה להם הזדמנות נוספת. אחד מהלקחים היה שלאבטחה יש חשיבות קריטית, וצריך להתחשב בה כבר בשלבי ההכנות הראשוניים. בעננים אחרים, למשל, ניהול הענן וניהול היישומים של הלקוח מתבצעים בשרתים משותפים. זו בעיה אבטחתית גדולה. לכן בנינו רשת ייעודית של שרתים המשמשים רק לניהול הענן, ורשת שרתים נפרדת לגמרי שיש בה רק את המידע של הלקוחות.
"שילבנו באתר בסיס נתונים המגן על עצמו באמצעות לימוד מכונה ובינה מלאכותית, ולכן הוא משתפר לאורך השימוש. הבאנו לאזור הענן הישראלי את פלטפורמת בסיס הנתונים Oracle Exadata, המאפשרת לחברות פיננסיות להעביר את המידע שלהן מה-Exadata הארגוני אל ה-Exadata בענן. שילבנו בענן את השירות Maximum Security Zone. הוא מאפשר ללקוחות לבחור להריץ את המידע שלהם על השרתים המאובטחים ביותר שניתן לספק היום בשוק. להערכתי זהו הענן הראשון בישראל שקיבל את הסמכת Tier-3 של ITA".
מה מיוחד בענן הישראלי בהשוואה לעננים אחרים של אורקל?
"בכל פעם שאתה מקים אזור ענן באתר מסויים, אתה צריך להתמודד עם אתגרים מקומיים. כמו למשל מזג אוויר קר מאוד או מזג אוויר חם מאוד. בארץ אנחנו צריכים לספק הגנה בפני טילים, רקטות וחומרי נפץ. לכן הענן נמצא בעומק של 50 מטר מתחת לאדמה. גם אם המבנה שמעל הקרקע יקבל פגיעה ישירה של טיל, הענן ימשיך לפעול בלא הפרעות".
הענן בישראל נבנה לפי ארכיטקטורת הדור השני (Gen-2) של הענן של אורקל, אשר ממוקדת באבטחת מידע ואוטומציה. אזור הענן בישראל נפתח במסגרת אסטרטגיית אזורי ענן מקומיים של חברת אורקל, אשר מאפשרת לחברות לבחור באתר הפיסי שבו יישמר המידע שלהן, כדי לעמוד בדרישות רגולטוריות. כיום החברה מפעילה 30 אזורי ענן בעולם, ומתכננת לפתוח עד סוף 2022 עוד 14 מרכזים נוספים (כולל מרכז שני בישראל). בסה"כ 44 מרכזים בעולם עד סוף 2022.
חברת אורקל הינה שותף טכנולוגי ותיק של הממשל בארצות הברית. בשירותי הענן של אורקל משתמשים 8 מתוך 10 הסוכנויות הפדרליות הגדולות, כל ארבע זרועות הצבא וכוחות הביטחון האמריקאים, ו- 36 מדינות בארצות הברית. ברמה הגלובלית, מעל 1,000 לקוחות מהמגזר הציבורי משתמשים בענן של אורקל.
חברת היילו התל אביבית (Hailo) השלימה גיוס הון בהיקף של 136 מיליון דולר, אשר מביא אותה להיקף גיוסים כולל של 224 מיליון דולר. מקורות בתעשייה העריכו שהגיוס בוצע לפי שווי חברה של כמיליארד דולר לפני הכסף. פירוש הדבר שהחברה השיגה שווי של כ-1.13 מיליארד דולר. מדובר בזינוק עצום: בחודש מרץ 2020 היא גייסה 60 מיליון דולר לפי שווי חברה של כ-130 מיליון דולר.
הגיוס הובל על-ידי פועלים השקעות הון וגיל אגמון, בעל השליטה בחברת דלק רכב. הצטרפו אליו המשקיעים הקיימים, ובהם היו"ר זוהר זיסאפל ו-OurCrowd, ומשיקעים חדשים דוגמת חברת מכשירי תנועה, קרסו, טלקר ועוד. ביחד עם הגיוס הצטרפו אל החברה מולי אדן ואיל וולדמן. אדן היה אחד מהמנהלים הבולטים של אינטל העולמית. הוא ניהל את הפיתוח של מעבדים מרכזיים ושימש גם כמנהל כל קבוצת ה-PC של אינטל. היילו הודיעה שאדן התמנה לדירקטור בחברה. איל וולדמן, מייסד ומנכ"ל מלאנוקס שלעבר (שנמכרה לאנבידיה תמורת 5.6 מיליארד דולר), הצטרף לוועדת הייעוץ של החברה.
חברת היילו הוקמה בפברואר 2017 ופיתחה את שבב Hailo-8 שהוא מעבד ייעודי להרצת רשתות נוירונים ללימוד עומק (Deep Learning Neural Networks) אשר מיועד לספק ביצועים של מערכות גדולות גם באבזרי קצה חסכוניים בהספק. המעבד של החברה מספק ביצועים בעוצמה של 28TOPS, כלומר 28 Tera Operations Per Second, אולם בצריכת הספק של 2.5W בלבד. בחודש אוקטובר 2020 החברה הכריזה על מודולי העיבוד באבזרי קצה המופיעים בפורמט M.2 ו-Mini PCIe, המיועדים להאיץ את יישום פעולת הבינה המלאכותית באבזרי קצה.
מימין לשמאל: מולי אדן ואיל וולדמן
שוק הבינה המלאכותית הוא בעל צמיחה בשיעורים חסרי תקדים: להערכת ReportLinker, שוק הבינה המלאכותית העולמי צומח בקצב שנתי של כ-42%, ויגיע בשנת 2027 להיקף של כ-734 מיליארד דולר. אומנם כמחצית מהשוק הוא בתחום התוכנה, אולם היישומים החדשים מייצרים צורך בארכיטקטורות ופתרונות חומרה מהירים ויעילים מאוד. לדברי מולי אדן, הבינה המלאכותית הופכת לגורם החשוב ביותר בבניית ערך עסקי. "היכולת להביא תכונות מבוססות בינה מלאכותית אל השוק תהיה הגורם המבדיל המרכזי שיקבע האם חברות ייכשלו או יצליחו. המעבד האולטרא-מהיר של היילו עונה בדיוק לצורך בשבב המסוגל להתמודד עם סוג כזה של עומסים, המאתגרים היום את פתרונות העיבוד המסורתיים".
חברת דאסו סיסטמס (Dassault Systemes) הצרפתית השיקה את SOLIDWORKS 2022, שהיא המהדורה האחרונה של מערך היישומים לתכנון הנדסי בתלת מימד, הנחשבת לאחת מתוכנות התכנון ההנדסי (CAD) הנפוצות בעולם. גרסת 2022 של התוכנה כוללת תהליכי עבודה חדשים ושיפורים בתכנון, שרטוטים, בסימולציה ובניהול נתוני המוצר. דאסו מסרה ששופרו ביצועי המערכת בעבודה עם מכלולים גדולים וייבוא קבצי STEP, IFC ו-DXF/DWG.
הדבר מאפשר לעבוד בקלות רבה יותר גם עם כלי תכנון והדמייה אחרים. החברה גם שיפרה את הניראות של המוצר המוגמר: היא הוסיפה למערכת יכולת ויזואליזציה אשר מאפשרת לצפות במערכת המתוכננת כמו שהיא תיראה בסביבות שונות, בצבעים שונים, בתנאי תאורה שונים ומכיוונים שונים (כפי שהדבר מומחש בתמונה למעלה). שולבה במערכת יכולת אופטימיזציה של ביצועי הרכבה אוטומטית, שאינה דורשת עוד שימת לב יתרה למצבים והגדרות.
בגרסה החדשה גם שופרו מהירות התגובה ואיכות התצוגה. כך למשל, המערכת כוללת פונקציית Detailing Mode, המאפשרת מעבר מיידי מתצוגה תלת מימדית דינמית של המוצר השלם, אל השרטוטים הטכניים של כל תת-המערכות והמכלולים, עד הפרט האחרון. בנוסף, כיום יש למשתמשי המערכת גישה למערך 3DEXPERIENCE Works מבוסס הענן, המספק יישומים מורחבים לעיצוב, הנדסה, סימולציה, ייצור ועמידה ברגולציה.
בתמונה למעלה: יו"ר ומנכ"ל דיגיטל קלוז יוסי אופק (מימין) ומנכ"ל סלברייט יוסי כרמיל
חברת סלברייט (Cellebrite) הודיעה היום על חתימת הסכם סופי לרכישת נכסיה של חברת דיגיטל קלוז (Digital Clues) הישראלית, המפתחת פתרונות מודיעין ממקורות גלויים (Open Source Intelligence). החברה מסרה שהעיסקה תסייע לה להרחיב את נתח השוק שלה בתחום המודיעין וחקירות של רשויות אכיפת חוק ולספק פיתרון מקצה-לקצה עבור חקירות דיגיטליות.
חברת Digital Clues מעסיקה כ-20 עובדים ופיתחה כלים לאיסוף מידע ממקורות גלויים. הטכנולוגיה שלה זמינה הן כבמתכונת של שירות בענן (SaaS) והן במתכונת של תוכנה המותקנת באתר הלקוח. היא מאפשרת לאסוף כמויות נתונים גדולות ממגוון מקורות, תוך שימוש בכלי בינה מלאכותית, כדי למצות תובנות רבות ערך לגבי חשודים והעשרת ראיות דיגיטליות באמצעות מידע המגיע ממקורות פתוחים, דוגמת הרשת הגלויה (surface web), הרשת העמוקה (deep web) והרשת האפלה (dark web).
היקף המידע ברשת דורש שימוש בכלי אוטומציה
זמן הוא מרכיב קריטי בתחילתה של כל חקירה, בשל הצורך לאסוף המידע במהירות. פתרונות המודיעין ממקורות פתוחים של דיגיטל קלוז מאיצים את החקירה ואיסוף המידע במצבים שבהם המטרות טרם הוגדרו לגמרי והמידע עליהן הוא מועט. מנכ"ל סלברייט, יוסי כרמיל, אמר, שהרכישה היא צעד חשוב במימוש החזון של סלברייט לבנות פלטפורמת Digital Intelligence חקירתית מקיפה. "מודיעין ממקורות גלויים מספק לגופי אכיפת החוק כלים חיוניים לניצול מיטבי של שעות החקירה הראשונות".
העיסקה צפויה להיסגר ברבעון האחרון של 2021. עם השלמתה ינהל יו"ר ומנכ"ל Digital Clues, יוסי אופק, את כל תחום המודיעין ממקורות פתוחים בחברת סלברייט. לדבריו, הצורך באיסוף מידע ממקורות פתוחים מסייע לגופי האכיפה לבצע אוטומטיזציה של של המערכות, הדרושה כדי להתגבר על ההיקף העצום של מידע המצוי ברשת אינטרנט.
סלברייט התגברה על ההצפנות של אפל
הפתרונות של סלברייט משמשים אלפי סוכנויות אכיפת חוק מובילות ביותר מ-150 מדינות ברחבי העולם, ממשלות, תאגידים וארגונים. בינואר 2020 רכשה סלברייט את חברת BlackBag Technologies מסן חוזה קליפורניה, המתמחה בפתרונות חילוץ, פיענוח וניתוח מידע דיגיטלי ממערכות מחשוב. בתחילת השנה הכריזה החברה על גרסה חדשה של מערכת איסוף המידע MacQuisition אשר יודעת לאסוף מידע דיגיטלי המוכמן בכל המחשבים של אפל.
המערכת החדשה כוללת גם יכולת איסוף וריכוז מידע המוסתר גם במחשבים המבוססים על מערכת ההפעלה חלונות. סלברייט החלה להיסחר באחרונה בנסד"ק לאחר מיזוג עם חברת ספאק, והיא נסחרת כעת לפי שווי שוק של 1.8 מיליארד דולר. מנכ"ל החברה הוא יוסי כרמל. לפי התשקיף שהגישה לרשות לניירות ערך בארצות הברית (SEC), הכנסותיה של סלברייט ב-2020 הסתכמו ב-195 מיליון דולר (שולי הרווח עמדו על 80%), והיא צופה הכנסות של 283 מיליון דולר ב-2022.
חברת סמסונג (Samsung Electronics) מתכננת להשתמש בטכנולוגיית הייצור של טרנזיסטורי Gate-All-Around – GAA כדי להמשיך בתהליך המיזעור ולפתח טכנולוגיות ייצור בגודל צומר של 3 ננומטר ו-2 ננומטר. כך גילה בשבוע שעבר נשיא קבוצת שירותי הייצור (Foundry Business) בסמסונג, ד"ר סיונג צ'ואי (בתמונה למעלה). ביסודה, טכנולוגיית GAA מבוססת על הרעיון של "צומת צפה" שבה השער המבקר את פעולת הטרנזיסטור של הטרנזיסטור מקיף את הצומת מכל הכיוונים.
באמצעות המבנה הזה ניתן להעביר גם מטענים קטנים מאוד במהירות גדולה בהרבה. ביסודו הרעיון אינו חדש, וכבר בסוף שנות ה-80 הדגימה טושיבה יכולת ייצור של טרנזיסטור בעל צומת צפה והעניקה לו את השם Gate-All-Around. גם אינטל מפתחת כיום תהליך GAA, ובחודש יולי 2021 היא הכריזה על הטרנזיסטור החדש RibbonFET אשר צפוי להיכנס לייצור סדרתי בשנת 2024. מדובר בגרסה שלה לטרנזיסטורי GAA, אשר תחליף בהדרגה את ה-FinFET המשמש כיום כסוס העבודה המרכזי של התעשייה.
תהליך 3 ננומטר יגיע לשוק ב-2022
סמסונג העניקה לטרנזיסטורי ה-GAA שלה את הכינוי Multi-Bridge Channel FET – MBCFET, וכבר ב-2020 הודיעה שתהליך ה-3 ננומטר העתידי יתבסס עליהם. בכנס הלקוחות שסמסונג קיימה ב-7 באוקטובר גילה צ'ואי, שהייצור של שבבי לקוחות בדור הראשון של טכנולוגיית 3 ננומטר יתחיל במחצית השנייה של 2022, והדור השני של הטכנולוגיה יגיע לייצור בשנת 2023. "טכנולוגיית ה-3 ננומטר תקטין את שטח השבב ב-35%, תשפר את הביצועים ב-30% ותפחית את צריכת ההספק בכ-50%".
17 ננומטר במקום 28 ננומטר
החברה מתכננת להמשיך בפיתוח, ולהביא את טכנולוגיית MBCFET בגודל צומת של 2 נומטר אל השוק במהלך שנת 2025. במקביל, היא הכריזה על פיתוח תהליך שנועד להחליף את הייצור של טרנזיסטורי FinFET בגיאומטריה של 28 ננומטר, שהיא אחת מטכנולוגיות הייצור היעילות והפופולריות ביותר בשוק. התהליך החדש הוא FinFET בגודל של 17 ננומטר, אשר בהשוואה לתהליך ה-28 ננומטר הוא יספק חיסכון של 43% בשטח, חיסכון של 49% בצריכת ההספק ושיפור של 39% ביצועים.
קרן אינפיניטי מדיקל (Infinity Medical) מרמת החייל, תל אביב, השיקה תוכנית חדשה לאיתור חברות סטארט-אפ בתחומי הרפואה הדיגיטלית, בשם "אפרוח". במסגרת התוכנית, החברה פירסמה קול קורא ליזמים ישראלים בעלי רעיון חדשני עבור מיזם רפואי, להציע את הרעיון בפני הקרן. במודל תכנית אפרוח, ייבחר בכל פעם רעיון אחד בלבד אשר יובא להגשמה כחברת סטארט-אפ לכל דבר ועניין. יו״ר ועדת השקעות באינפיניטי מדיקל, אמיר גל אור (בתמונה למעלה), אמר שמדובר במודל השקעה חדש.
גל אור: "לא מדובר בהשקעה במודל הרגיל, כי אם בהקמה של חברה משותפת – אינפיניטי מדיקל בשותפות עם היזם. אינפיניטי תשקיע בחברה את הכספים הראשונים, תספק לה תשתית פיזית (משרדים), ייעוץ מקצועי וליווי צמוד". קרן אינפיניטי מדיקל נסחרת בבורסה בת אביב לפי שווי שוק של כ-15 מיליון שקל. היא משקיעה בחברות Digital Health ומתמקדת בחברות העושות שימוש בטכנולוגיות ניטור מתקדמות, איסוף וניתוח מידע, פיתוח טיפולים חדשניים, ותרופות חדשות על בסיס ניתוחי המידע.
הבאת טכנולוגיות ישראליות לשוק הסיני
אינפיניטי מדיקל הוקמה בשנת 2020 כאחת מהזרועות של קרן Infinity Capital Management, אשר הוקמה לפני 20 שנה על-ידי אמיר גל אור בשיתוף עם Huafa Group הסינית. אינפיניטי קפיטל משקיעה בחברות ישראליות וסיניות ומציעה ליזמים קשרים עם השוק הסיני. גם הפעילות של אינפיניטי מדיקל מבוססת על קשרים בשוק הסיני. מאז הנפקתה בבורסה של תל אביב בדצמבר 2020, חתמה אינפיניטי מדיקל על הסכמי השקעה עם חמש חברות סטארט-אפ ישראליות מתחום הרפואה הדיגיטלית והרפואה מרחוק: Polaris Quantum Biotech, Biobeat , Genoox, Cynerio ו-Theranica.
במקביל, היא חתמה על הסכמים עם חברות הפצה ושיווק גדולות בסין: סינופארם, Strait Innovation וחברות נוספות. המטרה היא לספק תשתית הפצה בסין למוצרים של חברות הפורטוליו הישראליות שבהן אינפיניטי מדיקל משקיעה.
חברת קיידנס דיזיין סיסטמס (Cadence) השיקה את פלטפורמת תכנון השבבין התלת מימדיים Integrity 3D-IC. הפלטפורמה משלבת תכנון, יישום וניתוח מערכות תלת-מימד (3D) מלאות מנקודה אחת. היא עומדת בבסיס פתרון הדור השלישי 3D-IC של קיידנס. הפלטפורמה ייחודית בכך שהיא מספקת תכנון מערכות ומשלבת יכולת אלקטרו-טרמית, ניתוח תזמון סטטי (STA) והזרמת אימות פיזי, המאפשרים השלמת תכנוני תלת-ממד באופן מהיר ואיכותי.
החברה מסרה שפתרון 3D-IC מהדור השלישי של קיידנס תומך במגוון רחב של תחומי יישומים כולל hyperscale computing, תקשורת 5G, מוצרי צריכה, מובייל ואוטומוטיב. מנהל קבוצת Digital & Signoff בקיידנס, ד"ר צ'ין-צ'י טנג, אמר שלאור ההתפתחות בטכנולוגיות אריזה מתקדמות, נוצר צורך לרענן את בסיס ה-3D-IC הקיים ולספק פלטפורמה אינטגרטיבית ומהודקת יותר הכוללת גם תכנון וניתוח ברמת המערכת.
אחד מהלקוחות הראשונים של המערכת הוא מכון המחקר והפיתוח האירופי imec. מנהל תוכנית שילוב ה-3D במכון, אריק ביין, אמר שבאמצעות שיתוף הפעולה עם קיידנס פותחו דרכים אוטומטיות לחלוקת תכנונים, עבור בנייה אופטימלית של 3D stack עם רוחב-פס מוגדל של זיכרון נגיש, המשפר את הביצועים ומפחית את צריכת ההספק".
אחת מהנפגעות של מיזוג הענקים (21 מיליארד דולר) בין חברת אנלוג דיווייסז (ADI – Analog Devices) לבין חברת מאקסים (Maxim) היא מפיצת הרכיבים הגלובלית אבנט (Avnet). בשבוע שעבר מסר בהודעה לבורסה סמנכ"ל הכספים של אבנט, תומאס ליגורי, שחברת מאקסים הודיעה לאבנט שבעקבות המיזוג היא מתכננת לסיים את הסכם הפצת הרכיבים שיש לה עם אבנט. בהודעה הוא גם מסר שמוצרי מאקסים היו אחרים לכ-3% ממכירות אבנט בשנת הכספים 2021.
"אבנט תמשיך לחפש הזדמנויות לתמוך בלקוחותיה ולהרחיב את השותפויות עם יצרני רכיבים". בשנת הכספים 2021 (שהסתיימה ביוני 2021) הסתכמו המכירות של אבנט בכ-19.5 מיליארד דולר, בהשוואה למכירות של 17.6 מיליארד דולר בשנת 2020. כלומר, מכירות המוצרים של מאקסים תרמו קצת יותר מ-580 מיליון דולר למכירות אבנט. הסכם ההפצה של מאקסים עם חברת ההפצה המקוונת Premier Farnell הנמצאת בבעלות אבנט, יישאר בתוקף. מכירות פארנל ב-2021 הסתכמו בכ-1.5 מיליארד דולר.
ההודעה האחרונה אינה מפתיעה מכיוון שהיא עולה בקנה אחד עם המדיניות של ADI בשנים האחרונות. בשנת 2017 היא החליטה לארגן מחדש את מערך ההפצה שלה ועברה בהדרגה למתכונת של מכירות באמצעות האתר העצמי שלה ובאמצעות חברת Arrow. במסגרת המהלך היא ביטלה את הסכם ההפצה שהיה לה עד אז עם חברת אבנט. באותה שנה היא השלימה את רכישת חברת Linear ובמאי 2017 הועברו גם כל המוצרים של לינאר להפצה באמצעות ADI ו-Arrow, תוך כדי הפסקת הסכם ההפצה עם אבנט.
בתמונה למעלה: תא הלחימה הדיגיטלי במדגים הטכנולוגי של התע"א
המנהל לפיתוח אמצעי לחימה ותשתיות במשרד הביטחון (מפא"ת) בחר בתעשייה האווירית (IAI) להוביל את הפיתוח של רכב הלחימה העתידי "כרמל". מטרת הפרויקט היא להפוך תא הלחימה בכלי הרק"ם הקיימים והעתידיים של צה"ל לתא לחימה דיגיטלי המבוסס על יכולות תפעול ותמרון אוטונומיות ואוטומטיות, בינה מלאכותית, יכולות חישה ועוד. מרבית הפעילות ברק"ם מבוסס טכנולוגיות כרמל תתבצע באופן אוטונומי: נסיעה, איתור איומים, הרכשת מטרות, הגנה וירי.
הלוחמים ברכב יראו את כל תמונת הקרב, המודיעין, האיומים והמטרות, ויידרשו רק לקבל החלטות שאותן המערכת לא יודעת לקבל בעצמה. אנשי הצוות יוכלו לצפות בשדה הקרב בכמה ממדים וכך להבין טוב יותר את תמונת המצב. הרק"ם שנבחר לשמש כפיילוט לבחינת הטכנולוגיות החדשות הוא הנגמ"ש הגלגלי "איתן". תוכנית כרמל יצאה לדרך לפני כחמש שנים ונועדה לפתח קונספט לחימה חדש לחלוטין, המבוסס על יכולות תפעול ותמרון אוטונומיות ואוטומטיות. בסוף 2019 הגיעו רפאל, אלביט והתעשייה האווירית לשלב הגמר של התחרות על פיתוח, והציגו כל אחת את טכנולוגיית התפעול שלה עבור רכב קרב עתידי.
ההצעה של התעשייה האווירית לחבילת טכנולוגיות "כרמל" על-גבי הנגמ"ש איתן
התעשייה האווירית פיתחה מדגים טכנולוגי המבוסס על משפחת הכלים הרובוטיים והבלתי מאוישים של החברה, הנמצאים כיום בשימוש צבאי בארץ ובעולם. מערכת הכרמל של תע"א משלבת בין תצוגה פנורמית לתפעול באמצעות מסכים אישיים ובקר (ג'ויסטיק) בדומה למשחקי מחשב. המערכות האוטונומיות ברק"מ נשלטות על-ידי מערכת לחימה מרכזית ואוטונומית, המסנכרנת את תתי המערכות ועוזרת למפעיל האנושי לסנן את המידע כדי להתמקד באיומים הקריטיים ובקבלת החלטות בזמן אמת. הפיתוח מבוסס על בינה מלאכותית, ניהול מערך תחמושת יעיל, ניהוג עצמי בשטחים מורכבים ויכולות תקיפה וירי מדויק.
עם ההכרזה על מקצה הגמר של החתחרות, אמר ראש מו"פ במפא"ת שהניסויים הוכיחו שניתן לתפעל רק"מ עתידי מתוך תא סגור על-ידי שני חיילים בלבד. "אנחנו נמצאים לקראת שינוי תפיסה מהפכני בתמרון היבשתי". קצין שריון ראשי העריך שתהליך הפיתוח והבחינה יביא לשילוב חלק מהטכנולוגיות בטנק החדש מרכבה סימן 4 ("ברק").
חברת Arbe Robotics התל אביבית השלימה את עסקת המיזוג הפיננסית עם חברת Industrial Tech Acquisitions הנסחרת בנסד"ק, ותתחיל להיסחר בבורסה החל תחת הסימול ARBE ו-ARBEW החל מה-8 באוקטובר 2021. ככל הנראה ארבה היא חברת המכ"ם לרכב הראשונה הנכנסת למסחר בנסד"ק. מנכ"ל ארבה, קובי מרנקו: המיזוג מחזק את המבנה הפיננסי שלנו ומסייע לנו להאיץ את אסטרטגיית החדירה אל השוק".
חברת ITAC היא מעין חברת מדף, שיש לה הון המחפש השקעה (Special Purpose Acquisition company). בעקבות עסקת המיזוג שאושרה השבוע על-ידי בעלי המניות של ITAC, תקבל ארבה רובוטיקס השקעה בהיקף של כ-118 מיליון דולר, הכוללת 18 מיליון דולר מ-ITAC ועוד 100 מיליון דולר שגוייסו בהקצאת מניות פרטית שבה השתתפו איל וולדמן, קרנות הון סיכון וגופים מוסדיים. לפני עיסקת הספאק, החברה גייסה כ-70 מיליון דולר.
חברת ארבה נמצאת עדיין בשלב המו"פ ורק בשנת 2020 היא החלה במכירות בהיקף קטן, אשר הסתכמו בכ-332,000 דולר. באוגוסט 2021 היא קיבלה קו אשראי בהיקף של עד 10 מיליון דולר מחברת Scintilla Fund. ממסמכי הסכם המיזוג, עולה ש-20 חברות שרכשו את הדוגמאות של שבבי המכ"ם של ארבה, מהן 14 חברות נכנסו לשלבי הערכה מתקדמים. בהן: חמישה יצרני רכב גדולים, ושתי חברות המפתחות כלי-רכב אוטונומיים. אחת מהן היא חברת AutoX הסינית, אשר מפתחת מוניות רובוטיות (RoboTaxi) ברמת Level-4 ומתכננת לשלב בהן 400,000 מערכות מכ"ם מבוססות ארבה ב-5 השנים הבאות.
מכ"ם במקום LiDAR
החברה פיתחה שבבי מכ"ם לרכב המבוססים על טכנולוגיית Frequency Modulated Continuous Wave – FMCW, שבה מתבצע שידור רציף של אותות בעלי תדר משתנה (Chirp signal), והמרחק של האובייקטים מחושב בהתאם להפרשי התדר והמופע (פאזה) בין האותות המשודרים והאותות הנקלטים במערכת המכ"ם. להערכת החברה, המכ"ם שלה מייתר לחלוטין את הצורך בחיישני LiDAR ברכב.
שבבי המכ"ם של ארבה מפיקים תמונה רב-מימדית (4D) של סביבת הרכב: גם של האובייקטים הנייחים וגם של האובייקטים הניידים. ערכת הפיתוח של החברה כוללת מודול של מערכת מכ"ם מלאה בעלת טווח גילוי של עד 300 מטר ברמת דיוק של עד 7.5 ס"מ. היא מזהה תנועה ברזולוציה של עד 0.1m/sec וכוללת מערך של 48 אנטנות שידור ו-48 אנטנות קליטה.
בתמונה למעלה: הקמפוס של מיקרוסופט ישראל בהרצליה פיתוח שהושק לפני כשנה. צילום: עמית גרון
חברת מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח, הודיעה על כוונתה להכפיל את מספר העובדים בארבע השנים הקרובות, מכ-2,000 עובדים כיום לכ-4,500 עובדים. בששת החודשים האחרונים גדל ב-30% מספר עובדי החברה, המועסקים בהרצליה, חיפה, תל אביב ונצרת. כדי לעמוד ביעד החברה החליטה לפתוח בשנים הקרובות חמישה מרכזי פיתוח חדשים בישראל.
בהם: קמפוס חדש בתל אביב בשטח של 25,000 מ"ר שיאכלס כ-1,000 עובדים, ומרכז חדש בהרצליה בשטח של 17,000 מ"ר עבור 1,000 עובדים, אשר צפוי להיבנות בסמוך לקמפוס הנוכחי בעיר, שנפתח לפני כשנה. בנוסף, ב-2022 ייפתחו שני מרכזי פיתוח חדשים בירושלים ובבאר שבע, במטרה לגייס עובדים מהפריפריה, ועובדים חרדים וערבים. מיקומו של האתר החמישי טרם נקבע.
מנכ"לית מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח, מיכל ברוורמן-בלומנשטיק, אמרה שבמיקרוסופט ישראל קיימות כ-30 קבוצות מוצר שונות המובילות חלק ניכר ממוצרי הליבה של מיקרוסופט העולמית. "הן שותפות בפיתוח וייצור טכנולוגיות מתקדמות במגוון תחומים כגון אבטחת מידע, ענן, Big Data, בריאות דיגיטלית, נהיגה אוטונומית, בינה עסקית ומכשירי Surface".
חברת מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח הוקמה בשנת 1991, והייתה למרכז הפיתוח הראשון של החברה מחוץ לארה"ב. המרכז מתמקד בתחומי אבטחת מידע, בינה מלאכותית, סטארט-אפים, הגראז' (מעבדת החדשנות) ועוד.
ביום ג', ה-19 באוקטובר 2021, תקיים חברת סינופסיס (Synopsys) וובינר בתחום הגנת הענן אשר יתמקד בחידושים בתחומי התקשורת המאובטחת באמצעות PCIe ו-CXL, ומתן פתרונות אבטחה בסיוע מערכת DesignWare® Security IP של החברה. הארוע, Defending the Cloud: PCIe and CXL Data Security for High-Performance Computing יתקיים במתכונת מקוונת בשעה 19:00 לפי שעון ישראל. ההדרכה תועבר על-ידי מנהלת שיווק פתרונות Security IP בחברת סינופסיס.
Cloud computing is going through a significant overhaul and continues to grow globally with increasing presence of hyperscale cloud providers for big data, high-performance computing (HPC), and analytics. In-house data centers are increasingly going off-premise, resulting in the co-location of data centers that manage and store data for companies and application developers to improve scalability and reduce IT costs.
This huge, and growing, amount of data with confidential and critical information must be protected. In addition, new laws and regulations to comply with data privacy rules, along with standards updates for PCI Express (PCIe) and CXL for Integrity and Data Encryption (IDE), put more pressure on solution providers to secure their systems and data starting with the SoC.
In this presentation, attendees will:
Learn about today’s known threats for cloud and edge computing systems
Understand new developments in PCIe and CXL security solutions, including IDEs
Walk through a cloud computing use case that addresses the applications’ security, performance, and latency requirements with DesignWare® Security IP
Dana is a Senior Manager of Product Marketing for Synopsys’ Security IP solutions. Dana has over 20 years of diversified experience in the security, IP, semiconductor and EDA industries. Prior to joining Synopsys, Dana held multiple senior leadership roles, including Director of Product Management and Board Director at Elliptic Technologies where she was responsible for the strategic vision and marketing of security IP. In addition, Dana held various leadership and engineering roles at Mitel Semiconductor, Chrysalis-ITS and Silicon Access Networks. Dana holds a Master’s and Bachelor’s degree in Electrical Engineering.
חברת NeuroBlade מהוד השרון השלימה גיוס הון בהיקף של 83 מיליון דולר, שהובל על-ידי Corner Ventures האמריקאית ובהשתתפות המשקיעים הקיימים בחברה: Intel Capital, Grove Ventures, StageOne Ventures ומריוס נכט. בגיוס השתתפו גם החברות הטכנולוגיות MediaTek, Pegatron, PSMC, UMC ו-Marubeni. בסך הכל, מאז הקמתה בשנת 2018, החברה גייסה כ-110 מיליון דולר. חברת נוירובלייד מפתחת את משפחת שבבי XRAM, אשר מיועדים לספק מענה מפתיע לבעיית צוואר הבקבוק הבולמת את הנסיון להאיץ את מהירות בחוות שרתים ומערכות מחשב גדולות.
הבעיה המרכזית אינה ביצועי המעבדים או הזיכרון, אלא בצורך להעביר כמויות גדולות מאוד של מידע בין הזיכרון לבין המעבדים. התופעה קיבלה את הכינוי Compute-to-Memory Gap, ומורגשת כיום במיוחד ביישומי בינה מלאכותית, שבהן מועברות כמויות עצומות של מידע, אפילו במטלות פשוטות יחסית. כדי להתמודד עם הבעיה, החברה פיתחה אבזר להאצת חישובים המבוסס על שבבי עיבוד בשם NeuroBlade XRAM שתוכננו בארכיטקטורה עיבוד מסוג חדש: מדובר בזיכרון מסוג DRAM הכולל אלפי יחידות עיבוד לוגיות המצויות בסמיכות פיסית לנתונים המאוחסנים – בשבב יחיד.
האצה של פי 100 בביצועים
הדבר מאפשר לבצע פעולות עיבוד בסיסיות בלא צורך להעביר נתונים אל המעבד. התוצאה: רק מידע רלוונטי או כזה הדורש עיבוד מיוחד, מגיע אל המעבד. השבבים נמצאים בתוך מערכת NeuroBlade Xiphos (תמונה למעלה), הכוללת מספר שבבי זיכרון חישובי מסוג XRAM, מעבדי האצה מסוג IMPU – Memory Processing Unit של החברה, וערוץ תקשורת ייחודי שהיא פיתחה. האבזר מופיע עם תוכנה המנהלת את עיבוד המידע ומאפשרת לקשר אותו באופן חלק אל בסיסי נתונים סטנדרטיים המצויים בשוק.
חברת NeuroBlade הוקמה על-ידי המנכ"ל אלעד סיטי והטכנולוג הראשי וסמנכ"ל אסטרטגיית מוצר, אליעד הלל. שניהם בוגרי היחידה הטכנולוגית 81 של חיל המודיעין ושימשו כעובדי מפתח בסולאר-אדג'. סיטי הצטרף לסולאר-אדג' זמן קצר לאחר הקמתה, ובתפקידו האחרון שימש כסמנכ"ל תוכנה ומערכת בחברה. הלל הוביל את אחד מצוותי התוכנה והאלגוריתמים המרכזיים במחלקה של אלעד בסולאר-אדג'. כיום מעסיקה NeuroBlade כ-100 עובדים, ומגייסת בימים אלו עשרות עובדים נוספים בארץ ובעולם. הצוות המוביל של החברה כולל עובדים לשעבר מאינטל, מארוול וטקסס איסנטרומנטס.
החברה דיווחה שהיא החלה באספקה ראשונית מאיץ עיבוד הנתונים ללקוחות גדולים בעולם. להערכת המנכ"ל אלעד סיטי, הפתרון של החברה מזרז את תהליך העיבוד והניתוח בסדר גודל של פי 100 בהשוואה למערכות קיימות. "אנחנו רק בתחילת הדרך למימוש הפוטנציאל של הטכנולוגיה. ההון שגויס יסייע לנו להפוך עוד רעיונות מהפכניים למוצרים שיעזרו ללקוחות לממש את היעדים שלהם". המנהל הראשי של קבוצת הדטה סנטר ואסטרטגיית הענן באינטל, לאנס וויבר, אמר שאינטל גאה לתמוך בפלטפורמה של נוירובלייד. "אנחנו מצפים להמשך העבודה עם נוירובלייד כדי למקסם את מהירות החישוב מקצה לקצה".
חברת וויביט ננו (Weebit Nano) דיווחה על התקדמות משמעותית נוספת במסחור זיכרון ה-ReRAM שהיא מפתחת. החברה הציגה לראשונה יכולת ייצור בגיאומטריית 28 ננומטר. אבות-הטיפוס הקודמים של החברה היו בגיאומטריות של 40 ו-130 ננומטר. כמו כן, החברה החלה לייצר את השבב שלה בפרוסות סיליקון של 300 ננומטר, המגדילים את פוטנציאל הרווחיות של הרכיבים.
מנכ"ל החברה, קובי חנוך, הסביר ל-Techtime שהמעבר לגיאומטריה של 28 ננומטר הינו משמעותי הן ברמה הטכנולוגית והן ברמה המסחרית ומעניק יתרון לרכיבי ReRAM כאלטרנטיבה לשימוש בזיכרון פלאש. חנוך: "לא ניתן לייצר זכרונות פלאש בגיאומטריה קטנה מ-40 ננומטר, ולכן במערכות-על-שבב בגיאומטריות קטנות יותר צריך לחבר את הפלאש כרכיב נפרד, ולהתגבר על בעיות הנדסיות הפוגעות בביצועים".
פרוסות הסיליקון שהודגמו, המפותחות בשיתוף מכון המחקר הצרפתי CEA-Leti, מיועדות למוצרי IoT ויישומי בינה מלאכותית, נהיגה אוטונומית ומערכות הדור החמישי. החברה הצליחה להדגים ביצועים התואמים לדרישות ייצור המוני בגאומטריית 28 ננומטר, המיועדות בעיקר למכשירים קטנים הדורשים צריכת הספק נמוכה ומאפשרים דחיסת תאי זיכרון ביחס של פי ארבעה בהשוואה לדורות הקודמים של החברה. "28 ננומטר הפכה לאחת הגיאומטריות הפופולאריות בשוק עבור יישומים משובצים מתקדמים".
בחודש שעבר הכריזה החברה על הסכם רישוי ראשון לאספקת טכנולוגיית ה-ReRAM שפיתחה ליצרנית השבבים האמריקאית SkyWater Technology. טכנולוגיית הזיכרון של וויביט תשולב בשבבים שמייצרת SkyWater ללקוחותיה המיועדים למוצרי IoT, מכוניות ויישומי בינה מלאכותית.
מהיר פי 1,000 מפלאש
חברת וויביט ננו פיתחה זיכרון מסוג חדש בשם ReRAM – Resistive Random Access Memory, המתבסס על שימוש בחומרים המשנים את התנגדותם החשמלית בתגובה למתח חשמלי, ועל-ידי כך "זוכרים" את רמת המתח גם לאחר ניתוקם ממקור הכוח. מדובר בזיכרון בלתי-נדיף דוגמת זיכרון פלאש, אשר פועל בהספק נמוך ובעל מחזור חיים ארוך כמו זיכרון DRAM. להערכת החברה, המוצר שלה חסכוני פי 1,000 ומהיר פי 1,000 מזיכרון פלאש, ומיועד בעיקר ליישומי IoT, בינה מלאכותית, מרכזי מידע ועוד.
פיתוח הטכנולוגיה מתבצע בשיתוף מכון המחקר הצרפתי Leti. בחודש יולי השנה הכריזה החברה על השלמת פיתוח שבב זיכרון ReRAM למערכות משובצות, המוטמע בתוך מודול המקשר בין תאי הזיכרון למערכת שבתוכה הוא משובץ.
למרות היותה חברת סטארט-אפ קטנה, הדירקטוריון של וויביט ננו מונה גלריה של דמויות בכירות מתעשיית השבבים המקומית והעולמית. בין היתר מכהנים בו אטיק ראזה, שכיהן בשנים 1996-1999 כנשיא ומנהל התפעול (COO) של AMD, דדי פרלמוטר לשעבר סגן נשיא באינטל העולמית, וד"ר יואב ניסן-כהן, ממייסדי טאואר סמיקונדקטור.
האזינו לשיחה עם מנכ"ל וויביט ננו, קובי חנוך, בתוכנית הפודקאסט שלנו שעלתה באוקטובר 2019
בתמונה למעלה: המדפסת התעשייתית החדשה H350 של חברת סטרטסיס
חברת סטרטסיס (Stratasys) חתמה על הסכם לרכישת כל המניות של חטיבת Xaar 3D בחברת Xaar PLC הבריטית. החברה מפתחת ראשי הזרקת דיו וחומרים אחרים, הנשלטים באמצעות טכנולוגיה פיאזו-אלקטרית המבוססים על 280 פטנטים רשומים או בתהליכי רישום. חברת Xaar PLC נסחרת בבורסה של לונדון לפי שווי שוק של כ-123.4 מיליון ליש"ט (168 מיליון דולר). במחצית הראשונה של 2021 הסתכמו מכירותיה בכ-26.3 מיליון ליש"ט (32 מיליון דולר).
בין שתי החברות קיים כבר שיתוף פעולה טכנולוגי עמוק. בחודש יולי 2018 הן הקימו ביחד את החברה הבת Xaar 3D במטרה לפתח טכנולוגיות הדפסה תלת מימדית עבור השוק התעשייתי, על בסיס טכנולוגיית הראשים הפיאזו-אלקטריים ש-Xaar PLC פיתחה ב-10 השנים האחרונות. עם הקמת החברה הבת, סטרטסיס החזיקה ב-15% ממניותיה. בספטמבר 2019 הגדילה סטרטסיס את חלקה בחברה ל-45%, וקיבלה אופציה לשלוש שנים לרכוש את כל מניותיה. כעת היא משלימה את המהלך ורוכשת שאר המניות (55%) תמורת סכום כולל של כ-33.8 מיליון דולר (הודעת Xaar PLC).
מנכ"ל סטרטסיס, ד"ר יואב זייף. "הצוות של Xaar 3D ייקלט בתוך חברת סטרטסיס"
העיסקה תתבצע באמצעות תשלום במזומן של כ-12.8 מיליון דולר, והשאר בהתאם לעמידה באבני דרך ובתמלוגים במשך 15 שנים. חברת Xaar 3D נפגעה קשה עקב משבר הקורונה, ולא עמדה בלוחות הזמנים להוצאת מוצר לשוק והפיכתה לחברה ריווחית. בעקבות זאת היא דיווחה על הפסד של 6.4 מיליון ליש"ט ב-2020 והפסד של 2.9 מיליון ליש"ט במחצית הראשונה של 2021.
אלא שבתחילת השנה החליטה Xaar PLC לשפר את ריווחיותה ולהתמקד בשוק היעד המסורתי שלה, ראשי הדפסה מדוייקים לתעשיית הדפוס והמדפסות. במקביל התברר שהעיכובים בפיתוח המוצר דרשו מהחברה האם לבצע השקעה נוספת ב-Xaar 3D בהיקף של 10 מיליון דולר בשנתיים הבאות – מהלך הסותר את החלטתה ללהתמקד בשיפור הריווחיות – ולכן היא החליטה להפסיק את פעילותה של Xaar 3D.
הטכנולוגיה שתכניס את סטרטסיס אל שוק הייצור המוני
מבחינת סטרטסיס זוהי הזדמנות, מכיוון ש-Xaar 3D פיתחה טכנולוגיה המסייעת לממש את אסטרגיית הכניסה שלה אל השוק התעשייתי של מוצרים מוגמרים, ולא להתמקד בשוק הישן של ייצור אבות טיפוס. המערכת הראשונה של סטרטסיס המבוססת על הטכנולוגיה של Xaar 3D היא מדפסת H350 שהושקה בחודש אפריל 2021. המדפסת הזאת מאפשרת לייצר חלקי ניילון קשיח ברמת דיוק גבוהה באמצעות שימוש בטכנולוגיית SAF – Selective Absorption Fusion.
בשיטה הזאת מייצרים שכבות חומר חדשות באמצעות פיזור אבקה בעלת גרגרים זעירים, ועליהם מזליפים, באמצעות הראשים של Xaar 3D, טיפות מיקרוסקופיות של חומר נוזלי המאופיין בכושר ספיגת אנרגיית חום גבוה מאוד. כאשר מקרינים את השכבה באור אינפרה-אדום, הנוזל מתחמם ומתיך את גרגרי האבקה שבהם הוא נוגע.
מנכ"ל סטרטסיס, ד"ר יואב זייף, אמר שהצוות של Xaar 3D ייקלט בתוך חברת סטרטסיס. "אנו מחויבים להיות הספק המוביל של פתרונות להדפסה תלת מימדית פולימרית בקנה מידה תעשייתי. מדפסת H350 וטכנולוגיית SAF מספקות לנו פלטפורמה עוצמתית המסוגלת לענות על צורכי הלקוחות בתעשיות הרכב, האלקטרוניקה ומוצרי קצה מסחריים".
מנכ"ל משרד הביטחון אמיר אשל, ושר ההגנה הצ'כי לובור קודלקה, חתמו היום (ג') על עסקת ענק שבמסגרתה חברת רפאל תספק לצ'כיה ארבע מערכות הגנה אווירית מסוג Spyder תמורת סכום כולל של כ-620 מיליון דולר. זוהי העסקה הביטחונית הגדולה ביותר שנחתמה בין שתי המדינות. העיסקה כוללת הסכם תחזוקה לכ-20 שנה וייצור מקומי בצ'כיה.
המערכות מבוססות על טילי אוויר-אוויר של רפאל מסוג PYTHON-5 ומסוג DERBY. הן מיועדות לספק הגנה מפני מטוסים, מסוקים ומל"טים וישולבו במערכת ההגנה של ברית נאט"ו. אשל אמר שזו הפעם הראשונה שבה מדינה מברית נאט"ו רוכשת מישראל מערכת הגנה אווירית מלאה. שר ההגנה הצ'כי אמר שזהו צעד חשוב בבניית שותפות אסטרטגית בין שתי המדינות, שככל הנראה תורחב בעתיד. מערכת ספיידר הינה סוללה של טילי אוויר-אוויר המותקנת על-גבי משאיות. ניתן להעבירן גם במטוס תובלה (C-130).
כל סוללה כוללת יחידת ניהול ובקרה, מכ"ם אווירי מסוג NMR של חברת אלתא (בבעלות התעשייה האווירית) אשר משמש גם במערכת כיפת ברזל, וכן 3-6 יחידות שיגור הכוללות 4-12 טילים בכל יחידה. המערכת מסוגלת לשגר טילים שונים מתוצרת רפאל כדי לספק הגנה אווירית במגוון טווחים של 20-80 ק"מ. הטילים שרפאל מספקת כוללים מספר טכנולוגיות איתור וגילוי: חישת אינפרה-אדום, איתור מטרות באמצעות מצלמת וידאו וביות בסיוע מכ"ם. המערכת בנויה במתכונת ארכיטקטורת רשת פתוחה המאפשרת שילוב מודולים נוספים, כמו למשל מערכת מכ"ם נוספת.
חברת אלקטריאון וויירלס (Electreon Wireless) וחברת דן תחבורה ציבורית חתמו על הסכם עקרונות לשיתוף פעולה, שבמסגרתו תתקין אלקטריאון את מערכת ההטענה האלחוטית שלה במסיפי תחבורה ציבורית וב-200 אוטובוסים בגוש דן. הפרוייקט יתבצע במתכונת של טעינה כשירות (CaaS – Charging as a Service), שבו דן תשלם סכום כולל של עד 6 מיליון שקל בשנה עבור השימוש באוטובוסים החשמליים הכוללים את מערכת ההטענה של אלקטריאון. המערכת תאפשר להטעין את האוטובוסים של דן בזמן שהייתם במסופים תפעוליים.
חברת אלקטריאון מבית ינאי פיתחה טכנולוגיה של כביש חשמלי אשר טוען את סוללות הרכב החשמלי במהלך נסיעתו על המקטע החשמלי. היא מבוססת על שימוש בסלילים מגנטיים המוטמנים מתחת לנתיבי הנסיעה וטוענים את המטענים של כלי הרכב באופן אלחוטי, באמצעות השראה מגנטית. הדבר מאפשר להפחית את המשקל הרכב החשמלי, מאחר ויש צורך בסוללה קטנה יחסית. המערכת כוללת יחידת ניהול הממוקמת בצדי נתיבי התנועה בכביש החשמלי, ויחידת מקלט בגחון כלי-הרכב.
כיום מתבצע שיתוף פעולה מוגבל בין שתי החברות: פיילוט בתהליכי הקמה להפעלת קו אוטובוס אשר יסיע סטודנטים מתחנת הרכבת אל אוניברסיטת תל אביב. הוא נוסע בנתיב באורך 2 קילומטרים ונטען במהלך הנסיעה מתשתית טעינה אלחוטית נייחת באורך של 700 מטר הקבורה מתחת לכביש, ומתקשרת אל תשתית טעינה ניידת באוטובוס אשר מקבלת אנרגיה באמצעות קרינה אלקטרומגנטית ומעבירה אותה אל הסוללות שבתוך האוטובוס.
השלב הראשון: 14 אוטובוסים במסוף רידינג
לפי ההסכם עם חברת דן, אלקטריאון תתקין על חשבונה את מערכת הטעינה במסופים התפעוליים, כשהיא כוללת מערכת זיהוי משתמש לצורך חיוב בתשלום. במקביל, חברת דן תרכוש 200 אוטובוסים חדשים, שבהן תתקין אלקטריאון את מרכיב הטעינה האלחוטית הנייד. בשלב הראשון, אלקטריאון תתקין במסוךף רידינג בתל אביב תשתית הטענה המאפשרת טעינה של 14 אוטובוסים בו-זמנית. לאחר הצלחת השלב הראשוני, תתבצע ההתקנה במסופים תפעוליים נוספים ובשאר 186 האוטובוסים החשמליים.
דן תשלם סכום של 2,500 שקל בחודש עבור כל אוטובוס במשך 60 חודשים. הסכום הזה לא כולל את עלויות החשמל שישולמו לחברת החשמל. חברת דן מחזיקה כיום בכ-5.4% ממניות אלקטריאון, והתחייבה לסייע בקידום הרעיון בקרב לקוחות החברה בעולם, במידה והפרוייקט יוגדר כהצלחה. במסגרת ההסכם היא קיבלה אופציה למניות של אלקטריאון במחיר של 155.9 שקל למניה, אשר במידה וימומשו יגדילו את חלקה בחברה בכ-2.4% נוספים. החברה נסחרת בבורסה בתל אביב בשווי של כ-1.68 מיליארד שקל.
התקנת סלילי ההטענה בכביש, במסגרת הניסוי המתבצע בשבדיה
השלב הבא: אירופה
שיתןף הפעולה הזה חשוב עבור החברה, מכיוון שהאסטרטגיה העסקית שלה ממוקדת בביצוע התקנות רחבות היקף בעולם. בחודש שעבר קיבלה האסטרטגיה הזאת חיזוק ניכר, בעקבות קבלת אישור רשמי מהרשויות המוסמכות בהולנד, שלפיו מקלט הרכב ויחידת הניהול שהם מרכיבים משמעותיים במערכת הכביש החשמלי האלחוטי של החברה, עומדים בדרישות התקן האירופי לתאימות אלקטרומגנטית Regulation-10. התקן התקבל לאחר בדיקות של המקלט ויחידת הניהול לעמידה בדרישות קרינה אלקטרומגנטית, חסינות מפליטה אלקטרומגנטית ממקורות חיצוניים ועמידות בפני תנאי סביבה ורעידות, שנעשו במעבדה מובילה באירופה.
קבלת התקן תאפשר ליצרני רכב לשלב בכלי-רכב קיימים ועתידיים את רכיבי הטעינה האלחוטית שפיתחה החברה. היא מהווה אסמכתא לכך שרכיבי מערכת הטעינה האלחוטית של החברה בטוחים לשימוש בפרויקטים מסחריים הכוללים טעינת אלחוטית, להסעת נוסעים וליתר משתמשי הדרך וכן מאפשרת קידום פרויקטים שהחברה מבצעת כיום בעולם. בהם: הסעת סטודנטים מתחנת הרכבת לאוניברסיטת תל אביב, הסעת נוסעים משדה התעופה של גוטלנד בשבדיה לעיר וויזבי, ובפיילוט המתבצע כעת בגרמניה שיוכל להתחיל בהסעת עובדים מהקמפוס של חברת ENBW אל תחנת הרכבת הסמוכה.
חברת אורה אייר (Aura Air), שפיתחה טכנולוגיה לזיהוי וטיהור זיהומים באוויר, לרבות נגיפי קורונה, השלימה בתחילת החודש את הקמת מפעל הייצור שלה בארצות הברית. המפעל נמצא בעיר סאנרייז שבפלורידה והוא מיועד לייצר את מוצרי החברה לשוק האמריקאי. אורה אייר, שהונפקה לפני מספר חודשים בבורסת תל אביב, החלה לשווק את מוצריה ברבעון הרביעי של 2020. במחצית הראשונה של 2021 הסתכמו מכירותיה ב-6.3 מיליון דולר.
המפעל, אשר הוקם בשיתוף עם חברת-בת אמריקאית של קבוצת "תעשיות בית אל", יוכל לייצר כ-180 אלף יחידות בשנה. באורה אייר מציינים כי מדובר במהלך אסטרטגי שמטרתו להגדיל את היקף פעילותה בשוק האמריקאי, ומסבירים שייצור על אדמת ארצות הברית יאפשר לחברה להתמודד במכרזים ממשלתיים ופדרליים, אשר דורשים זמני אספקה קצרים. כמו כן, הדבר יאפשר להגדיר את מוצריה ככאלה שהורכבו בארצות הברית, מה שיעניק לה יתרון שיווקי ותחרותי בשוק האמריקאי.
אורה אייר פיתחה אביזר ביתי בגודל של 38 ס"מ על 38 ס"מ אשר מבוסס על חיישנים, מעגל אלקטרוני ומערכת טיהור האוויר, המסוגלת לטהר את האוויר בחדר ממוצע בקצב של 2.5 פעמים בשעה. החיישנים בודקים את כל החלקיקים המצויים באוויר, מזהים תופעות יוצאות דופן או עלייה מסוכנת בזיהום, מטהרים את האוויר ומחזירים אותו אל החדר. לדברי החברה, המכשיר מאפשר לאנשים לשהות ללא חשש בחללים סגורים. בניסוי משותף שערכה החברה עם בית החולים שיבא התקבלו תוצאות לפיהן הפתרון של אורה אייר הצליח להשמיד 99.9% מהווירוסים.
פילטרם מיוחדים לחולי אסתמה
המערכת מבצעת מדידה בזמן אמת של פרמטרים גנריים כמו טמפרטורה, לחות, כמות הפחמן הדו-חמצני, גאזים אורגניים ועוד, וגם משווה בין האוויר בתוך החדר ומחוץ לחדר. לטכנולוגיה ישנם יישומים נוספים מלבד ניטור נגיפי קורונה. מערכת הבקרה האלקטרונית יודעת לנתח את הממצאים ולהשוות אותם לתרחישים שונים המאפשרים לייצר תמונת מצב מורכבת. כך למשל, היא מזהה שריפה בחדר עוד לפני שיש עשן, באמצעות זיהוי רמה גבוהה של מולקולות פלסטיק שרוף ופחמן דו-חמצני המאפיינים את התופעה. המכשיר כולל מערכת שאיבה ושאיפה המאפשרת לסרוק את כל האוויר המצוי בחדר.
היא מפעילה מערך טיהור המבוסס על מספר שלבים: סינון של גופים גדולים באמצעות מסנן פיסי, חשיפת האוויר העובר דרכו לקרינה בתדר UV-C, שהיא קרינה אולטרה-סגולה המשמשת לפירוק גאזים ולהשמדת חומרים ביולוגיים באמצעות הרס החומר הגנטי (DNA ו-RNA), העברת האוויר דרך מסנן נוסף הסופח חלקיקים מאוד קטנים הכולל טכנולוגיה מבוססת נחושת אשר מונעת גידול חיידקים באבזר הטיהור עצמו. בשלב הסופי היחידה מייצרת יונים חיוביים ושליליים באוויר המוחזר לחדר. הם משפרים את איכות האוויר ופוגעים במזהמים ביולוגיים.
בתמונה למעלה: קו הייצור של KLA במגדל העמק. צילום: Techtime
על רקע ביקושי השיא לשבבים, יצרניות השבבים מגדילות משמעותית את השקעותיהן בהקמת קווי ייצור חדשים, והדבר מתבטא גם בעלייה משמעותית בהיקף הרכש של מכונות וציוד המשמשים בקווי ייצור, ובכלל זה מערכות בדיקה ובקרת תהליכים. כדי לעמוד בעלייה בנפח ההזמנות, הרחיבה חברת KLA, אחת מהיצרניות הגדולות בעולם מערכות ייצור ובקת ייצור שבבים, את יכולות הייצור שלה בישראל ומאיצה גם את היקף גיוס העובדים. חברת KLA ישראל הפועלת ממגדל העמק ויבנה, הרחיבה את שטח משרדיה ב-1,500 מ"ר ואת שטח החדרים הנקיים ב-2,500 מ"ר.
הכפלת היקף הייצור בישראל
ל-Techtime נודע שגם חברת אורבוטק (Orbotech) מיבנה, אשר נרכשה על-ידי KLA בשנת 2019, הרחיבה שטח החדרים הנקיים שלה במטרה להגדיל את התפוקה. לפי ההערכה, KLA השקיעה בהתרחבות יותר מ-10 מיליון דולר. במקביל, KLA ישראל קלטה השנה כ-300 עובדים חדשים ומגייסת כעת עוד 300 עובדים נוספים. ל-Techtime נודע שבמסגרת ההיערכות לצמיחה העתידית, מתכננת KLA ישראל להקים ב-2024 קמפוס מרכזי נוסף במגדל העמק, שיאפשר להכפיל את היקף פעילותה בישראל.
אורי תדמור, נשיא KLA ישראל, אמר בשיחה עם Techtime: "אנחנו חווים בתעשייה קצב גידול חסר תקדים. אין היום יצרן שבבים שלא מנסה להגדיל את התפוקה – ומהר. הדבר מייצר ביקוש חזק מאוד למוצרים שלנו". אולם לאור הזמן הרב הדרוש כדי להקים קווי ייצור חדשים, תדמור מעריך שצוואר הבקבוק לא בתעשייה לא ישתחרר מהר. "אני צופה שב-2022 וב-2023 התעשייה עדיין תתקשה להדביק את הפער בין הביקוש לבין כושר הייצור. לאור ריבוי התחומים החדשים שמייצרים ביקושים לשבבים, כמו תעשיית הרכב, IoT, תעשייה חכמה, הדור החמישי ועוד.
יצוא בהיקף של מיליארד דולר בשנה
"ייתכן כי הזינוק הנוכחי בביקוש אינו מצב חולף, אלא תופעה שתאפיין את התעשייה בשנים הקרובות". בשנת הכספים 2021 הסתכמו מכירות חברת KLA העולמית בכ-6.9 מיליארד דולר, עם רווח נקי של 2.08 מיליארד דולר. היקף הייצוא של מכונות בדיקה ובקרת ייצור שבבים אשר פותחו ויוצרו בישראל עבר את מחסום ה-1 מיליארד דולר בשנה.
האזינו לשיחה עם נשיא KLA ישראל, אורי תדמור, מתוך תוכנית מס' 36 בפודקאסט שלנו:
חברת אס.טי.ג'י (STG International) נמצאת במשא ומתן לרכישת חברה ישראלית המייצגת יצרן רכיבים זר של רכיבים אלקטרוניים. החברה דיווחה שמכירות המפיץ מסתכמות בכ-8 מיליון שקל בשנה. השלמת העיסקה תלויה בין השאר בקבלת אישור מהיצרן שאס.טי.ג'י מעוניינת לשווק את רכיביו. מורת העיסקה היא להרחיב את היקף פעילות ההפצה של STG, במיוחד לאחר שהיא איבדה בחודש מרץ 2020 את הסכם ההפצה עם יצרן רכיבים גדול שהיא עבדה איתו שנים רבות, ושהמוצרים שלו היו אחראים לכ-11% ממכירותיה בשנת 2019.
חברת אס.טי.ג'י עוסקת בהפצת רכיבים אלקטרוניים ופיתוח טכנולוגיות באמצעות החברות הבנות STG Advanced ו-Unisor Multisystems. בנוסף, היא מחזיקה בכ-25% ממניות קבלנית הייצור האלקטרוני הישראלית PM – Partner Manufacturing. במחצית הראשונה של 2021 הסתכמו מכירותיה בכ-49 מיליון שקל – ירידה של 25% בהשוואה למכירות בהיקף של 65.3 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2020.
עיקר המכירות של החברה הן בתחום מגזר ההפצה, שהיה אחראי למכירות בהיקף של 44.4 מיליון שקל. החברה מייחסת את הירידה הגדולה במכירות השנה, להפסקת פעילותה מול יצרן הרכיבים הגדול שהוזכרל מעלה, וכן בהתארכות מועדי האספקה עקב המחסור ברכיבים. חברת STG מנוהלת על-ידי בעל השליטה והמנכ"ל שלמה בר, ומעסיקה כ-60 עובדים. המתחרות המרכזיות שלה במגזר ההפצה הן חברות מקומיות כמו איסטרוניקס, טלסיס וניסקו פרוייקטים, וחברות הפצה בינלאומיות דוגמת Arrow, Future, Avnet והמפיצות המקוונות Mouser ו-DigiKey.
לפני כחודש בוצע במרכז הרפואי "סורוקה" בבאר-שבע ניתוח ראשון מסוגו בארץ להפרדת שתי תאומות שהיו מחוברות בראשן. התאומות נולדו באוגוסט 2020 כשהן מחוברות זו לזו בחלק העורפי של גולגולתן ולכן היו כמעט משותקות ובלא יכולת להניע את גופן בחופשיות, לזחול ולהתפתח בצורה תקינה. ניתוח להפרדת תאומים המחוברים בראשם (Craniopagus Twins) נחשב לניתוח מורכב ונדיר מאוד, ובוצע עד היום ב-20 מקרים בלבד. הקושי נעוץ בכך שחלק מכלי הדם במעטפת המוח של התאומות היו מלופפים זה בזה, וחלקם אף היו משותפים לשתיהן. לכן הצוות הרפואי נדרש לבצע מיפוי מפורט ומדויק של הממשק בין שתי התאומות.
תהליך ההכנה לניתוח כלל בדיקות רבות, אימונים וסימולציות, ונמשך חודשים רבים. בתהליך הזה השתתפו מנתחי מוח, רדיולוגים, מרדימים, מנתחים קוסמטיים ועוד. ד"ר מיקי גידון, מנהל המחלקה לנוירוכירורגיה של ילדים בביה"ח סורוקה, ניהל את הניתוח ובנה את "פקודת המבצע" של הניתוח. בשיחה עם Techtime הוא תאר את מורכבות הניתוח ואת השימוש שנעשה בטכנולוגיות של החברות הישראליות 3D4op, Surgical Theator וסטרטסיס (Stratasys).
קובץ CAD של המוח
מיקי גידון: "במקרה הזה היה מדובר בשתי תאומות המחוברות בראשן, וגם בחלל התוך-גולגולתי ובקרומי המוח ובכלי דם מוחיים. האתגר המרכזי היה להבין אילו כלי דם חשובים לכל תאומה – ולשמר אותם". המיפוי והלימוד התבססו על שני סוגים של מודלים תלת-מימדיים: מודל פיזי שהודפס במדפסת תלת-מימד ומודל וירטואלי שנוצר באמצעות מציאות רבודה, אשר התבססו על סדרה גדולה של סריקות CT ו-MRI של המוח והחלל התוך-גולגולתי ועל צנתור מוחי למיפוי כלי הדם. "לטכנולוגיה היה תפקיד מרכזי בניתוח, מפני שהיא איפשרה לנו למזג את הנתונים ולבנות מודלים תלת-מימדיים שיאפשרו לנו להבין את הממשק בין התאומות".
המודל הפיזי של אזור הניתוח נבנה באמצעות הטכנולוגיות של 3D4op ושל יצרנית מדפסות התלת-מימד סטרטסיס. חברת 3D4op הוקמה ומנוהלת על-ידי לימור חביב. היא פיתחה טכנולוגיה לתכנון ניתוחים הנעזרת בסריקות CT ו-MRI לבניית מודל CAD מפורט של אזור היעד, ותכנון הניתוח, כולל ייצוא קבצים להדפסה מחומרים פולימריים. הדבר כולל תכנון והדפסת שתלים אורתופדיים ואף כלים ייעודיים המותאמים למנותח. המודלים הממוחשבים של 3D4op הועברו למדפסת רפואית ייעודית שפיתחה סטרטסיס, אשר עושה שימוש בחומרים פולימריים המדמים את התכונות הפיזיות של הרקמות, דוגמת עור, עצמות, שרירים, כלי דם ועוד.
בסרטון למטה: תיאור הניתוח באמצעות המודלים התלת מימדיים שנוצרו עבורו:
הרופאים השתמשו במודלים הפיזיים כדי לתכנן את תהליך הניתוח ואפילו להתאמן עליהם בביצוע פעולות כמו חיתוך, קידוח וקיבוע. במקביל, הרופאים נעזרו במודל וירטואלי שנוצר באמצעות הטכנולוגיה של חברת Surgical Theator, אשר פיתחה סימולטור מבוסס מציאות רבודה הבונה מודל תלת מימדי של המוח על-סמך צילומי ה-CT וה-MRI. המודל הווירטואלי מאפשר לתכנן את הניתוח בסביבה של מציאות רבודה, שבה ניתן להגדיל אתרים מוגדרים, לשנות זוויות צפייה ולהבין טוב יותר היבטים חשובים בניתוח כמו למשל התנוחה המיטבית וסדר הפעולות.
הטכנולוגיה והרפואה צריכות לשתף פעולה
המודל שנוצר בפלטפורמת Surgical Theator איפשר למנתחים למפות במדויק את התוואי של כלי הדם המשניים שהיו מלופפים באזור הממשק בין התאומות, דבר שלא ניתן היה לעשות על סמך טכנולוגיות דימות סטנדרטיות. המודל הווירטואלי אף שימש את המנתחים במהלך הניתוח וסייע להם בניווט העדין בנבכי האזור המשותף.
"באמצעות המודל הווירטואלי יכולנו לראות את כלי הדם מכל מיני זוויות, לתכנן מראש את מהלך הניתוח ולהתאמן בסביבה של מציאות מדומה. כך למשל, הטכנולוגיה אפשרה לנו להגיע למסקנה שצריך להתחיל את הניתוח כששתי התאומות שכובות על גבן.
"החברות הישראליות הן פורצות דרך, וצריך להדק את שיתוף הפעולה בינן לבין הרופאים. כיום יש נתק מסוים בין שני העולמות האלו. חשוב שהחברות יסתייעו ברופאים כבר בשלבי אפיון הצרכים, הפיתוח והוכחת ההיתכנות. כמי שבסופו של דבר ישתמשו בכלים הללו, שיתוף הרופאים יסייע בהחדרת הטכנולוגיות החדשות אל חדרי הניתוח".
חברת CEVA הישראלית דיווחה לאחרונה על שורה של מוצרים חדשים המבוססים על הקניין הרוחני שלה אשר צפויים לצאת לשוק בשבועות הקרובים, לאחר עיכובים רבים, שבחלק מהמקרים נמשכו כמעט שנתיים – מאז פרוץ מגיפת הקורונה בעולם. בין המוצרים החדשים: מצלמת GoPro Hero 10, המבוססת על מעבד התמונה של סיוה, שואב האבק הרובוטי +Roomba j7 של iRobotֿ הכולל טכנולוגיית היתוך חיישנים של סיוה, אוזניות Pixel Buds A-Series של גוגל ומכשיר השמיעה SoundControl Hearing Aids של Bose הכוללים שניהם את טכנולוגיית Bluetooth של סיוה, ומוצרים נוספים.
האם ההכרזות האחרונות של החברה הישראלית הן חלק ממגמה עולמית או מקרה פרטי? משבר הקורונה והריחוק החברתי יצרו דרישה עצומה בתעשיית האלקטרוניקה עבור כל המוצרים המספקים תשתיות לעבודה ובילוי מהבית, ממחשבים ועד שרתים ומרכזי ענן, אולם הוא פגע קשה בשוק מוצרי הצריכה האחרים. נתונים חדשים שפורסמו לאחרונה מראים שככל הנראה התעשייה העולמית למדה להתמודד עם המשבר, ולמרות המחסור החמור ברכיבים אלקטרוניים, מתחילה להראות סימני צמיחה ראשוניים.
מחקר חדש של חברת The Business Research Company הבריטית מעריך שבשנת 2021 תהיה צמיחה של כ-11.2% בשוק מוצרי הצריכה האלקטרוניים, אשר יצמח להיקף של כ-1,055 מיליארד דולר, בהשוואה ל-949 מיליארד דולר ב-2020. כך למשל, שוק שואבי האבק הרובוטיים צפוי לצמוח השנה בשיעור של 13.9% ולהגיע להיקף של כ-4.84 מיליארד דולר. מדובר בגומחה אחת בתוך כלל שוק אבזרי האלקטרוניקה הביתיים, אשר הסתכם בשנת 2020 בהיקף של כ-60.8 מיליארד דולר, וצפוי לצמוח השנה בכ-10.9% ולהגיע להיקף של כ-67.5 מיליארד דולר.
צמיחה של 18% במכירות אלקטרוניקה בידורית
המגמה הזאת מורגשת בשווקים רבים: שוק הסמארטפונים יצמח השנה בשיעור של 11.9% ויגיע להיקף מכירות של כ-15 מיליארד דולר. המכירות של סוללות גיבוי (Power Bank) יגיעו ב-2021 להיקף של 12.9 מיליארד דולר בהשוואה ל-11.5 מיליארד דולר ב-2020. להערכת חברת המחקר GfK, שוק מוצרי הבידור האלקטרוניים יצמח השנה בכ-18%, בעקבות הירידה בהיקף היציאה לבילויים מחוץ לבית. המגמות האלה באות לידי ביטוי גם בדו"חות של חלק מקבלניות הייצור הגדולות. חברת Jabil דיווחה על מכירות בהיקף של 7.4 מיליארד דולר ברבעון האחרון, בהשוואה ל-6.8 מיליארד דולר ברבעון הקודם.
מנהל הכספים של החברה, פול לנדסטרום, אמר בשיחת הוועידה לפני חודשיים, ששוק מוצרי הצריכה האלקטרוניים מתאושש: "הדבר בולט במיוחד בשווקים המתפתחים, שבהם יש צמיחה של 50% בהיקף הרכישות של מוצרי צריכה אלקטרוניים". חשוב לזכור: הצמיחה במכירות לא תמיד מבטאת גידול בשוק במונחי מספר יחידות, שכן המחסור ברכיבים ועלויות הלוגיסטיקה הצומחות דוחפות עלייה במחירים. אולם בשורה התחתונה, הקורונה ממשיכה להיות אחד מכוחות השוק החזקים ביותר.
להערכת Consumer Technology Association (הגוף העומד מאחורי תערוכת CES), שוק מוצרי הצריכה האלקטרוניים בארה"ב יצמח השנה ב-7.5% ויגיע לשיא מכירות של כ-487 מיליארד דולר, בגלל הדרישה הגוברת למוצרים טכנולוגיים המקילים על החיים בתנאי ריחוק חברתי: פתרונות לעבודה מהבית, לימוד מהבית, בילוי בבית והשקעה גוברת במוצרי טכנולוגיה רפואיים. נשיא ומנכ"ל CTA גרי שפירו, סיכם את התופעה: "המגיפה הידקה לתמיד את הקשר בין הלקוחות לבין הטכנולוגיה".
קבוצת ביוניקס שהוקמה על-ידי אלביט מערכות (Elbit) וכוללת שתי חברות אחיות, השלימה גיוס הון בהיקף כולל של 36 מיליון דולר. כך דיווחה אלביט לבורסה. חברת Beyeonics Surgical וחברת Beyeonics Vision קיבלו השקעה בהיקף כולל של 26 מיליון דולר בהובלת הקרן האיטלקית TechWald Holding והקרן הישראלית Alive Israel HealthTech. בגיוס השתתפו גם בעלי המניות הקיימים: LR Group, XT Hi-Tech, Aurum Ventures ומבטח שמיר. בנוסף, Beyeonics Vision קיבלה הלוואה המירה למניות בהיקף של 10 מיליון מחברת BVI Medical האמריקאית, העוסקת בייצור והפצת ציוד לביצוע ניתוחי עיניים.
בעקבות ההשקעה הפכה אלביט לבעלת מניות מיעוט בשתי החברות. הפעילות של ביוניקס התחילה בתוך אלביט בשנת 2012, אולם רק בשנת 2016 הבשילה הטכנולוגיה. חברת Beyeonics Surgical הוקמה על-ידי אלביט לפני כשלוש שנים ופיתחה מערכת ראש הכוללת מצלמות 3D ותוכנת מציאות מדומה, מציאות רבודה והדמאה המיועדות לשימוש על-ידי מנתחי עיניים. הטכנולוגיה מבוססת על מערכת הראייה של הקסדה החכמה של אלביט, אשר משולבת במטוס F-35.
היא מאפשרת למנתח קבלת כל הנתונים מול עיניו ממש כפי שהיא מתקיימת בתא הטייס. למעשה מדובר במעין מיקרוסקופ רפואי לחדר הניתוח, אשר כולל מספר ערכות ראש (תמונה למעלה) המעניקות לכל הרופאים המעורבים בתהליך גישה אל המידע ואל התוצרים של המיקרוסקופ. לאחרונה החליטה ביוניקס להרחיב את פעילותה לתחומי הניתוחים אורתופדיים וניתוחי המוח.
לצורך זה פוצלה החברה: הוקמה חברת Beyeonics Vision אשר מתמקדת בתחום ניתוחי העיניים, כאשר Beyeonics Surgical תיכנס לתחומים החדשים, הכוללים גם עם יישומים עתידיים דוגמת ניתוחים זעיר-פולשניים וניתוחים רובוטיים. בעקבות ההסכם עם BVI, מתכננת Beyeonics Vision להתחיל בשיווק המערכת Beyeonics one בארצות הברית כבר בשנת 2021. המערכת קיבלה אישור שיווק מה-FDA לאחר שסייעה בביצוע כ-300 ניתוחי קטרקט ורשתית מוצלחים שבוצעו בישראל ובארה"ב.
חברת סינופסיס (Synopsys) דיווחה על מספר חברות שבבים אשר אימצו את הפתרון החדש שלה לסימולציה וניתוח אמינות השבבים המתוכננים, PrimeSim Reliability Analysis. בין החברות שהצטיידו במערכת: Dialog Semiconductor שנרכשה לאחרונה על-ידי רנסאס, TDK-Micronas, STMicroelectronics ו-AMD.
הפתרון מאחד מספר טכנולוגיות של החברה לבדיקת אותות אנלוגיים, אותות מעורבים ותכנונים מלאים, דוגמת PrimeSim Continuum, PrimeWave וטכנולוגיות של החברה שעברו הסמכה אצל יצרני שבבים גדולים. בין השאר הואר מאפשר לבדוק מרכיבים רבים בשבב, דוגמת איפיון תאים, בדיקות סטטיות, שלמות אות ורעשים, ניתוח signoff של electromigration ומתח, התיישנות טרנזיסטורים מסוג MOS, סימולציה של כשלים אנלוגיים ועוד. הטכנולוגיות ששולבו ב-PrimeSim Reliability Analysis קיבלו הסמכה מ-TSMC וממפעלי הייצור של סמסונג, אינטל ו-GlobalFoundries.
טכנולוגיות PrimeSim Reliability Analysis הן חלק מפלטפורמת Synopsys Custom Design שקיבלה הסמכה לתקן ISO 26262 TCL1 וניתן להשתמש בהן באופן אמין בכדי לאמת בטיחות פונקציונלית עבור יישומי ASIL D. שילוב עם סביבת התכנון PrimeWave, שמהווה גם היא חלק מפתרון ה-PrimeSim Continuum, מספק חוויה רציפה של אימות אמינות ומאפשר ניהול סימולציה מאוחד, ניתוח חולשות, ויזואליזציה של תוצאות ובדיקות של תסריטי what-if.
כל הטכנולוגיות האלה מוכנות למימוש בענן. החברה מעריכה שהפתרון החדש מספק מענה לצורך בתכנון יעיל ואמין של הרכיבים המורכבים הנדרשים כיום בתעשיות הרכב, התעופה והחלל, הביטחון, הרפואה והתקשורת האלחוטית בעידן הדור החמישי.
בתמונה למעלה: כרטיס miriac® AIP-LX2160A הכולל חמישה מעבדים של היילו
חברת MicroSys Electronics ממינכן, גרמניה, הכריזה על מעבד משובץ ברמת שרתים המיועד לפיתוח יישומי בינה מלאכותית ומבוסס על מעבדי הבינה המלאכותית Hailo-8 של חברת Hailo התל אביבית. "שיתוף הפעולה האסטרטגי שלנו עם היילו הוא אבן דרך חשובה עבורנו", אמרה מנהלת מיקרוסיס, סופיה שינדלר.
"מעבדי הבינה המלאכותית של היילו מאפשרים לאבזרי קצה להריץ יישומי רשתות עומק מלאים, בצורה יעילה וחסכונית". מייסד משותף ומנכ"ל היילו, אור דנון, אמר ששיתוף הפעולה עם מיקרוסיס מחזק את מעמדה של החברה בתחום הבינה במלאכותית באבזרי קצה. "אנחנו מצפים להמשיך בעבודה עם מיקרוסיס כדי להביא את היכולת הזאת לשוק התעשייתי ולתעשיית הרכב".
חברת מיקרוסיס מפתחת כרטיסי עיבוד ממוחשבים בדומה לחברת ואריסייט הישראלית, המבוססים על מעבדי NXP. המוצר הראשון שפותח בשיתוף עם היילו הוא ערכת miriac® AIP-LX2160A המבוססת על מעבד QorIQ של NXP וכוללת 5 מעבדי היילו המספקים עוצמת עיבוד כוללת של 130TOPS המאפשרת להריץ רשתות נוירוניות גדולות ברמת Resnet-50, Mobilenet-V1 או YOLOv5m. הכרטיס מופיע בתצורת שרת SoM מוקשח עבור יישומי תקשורת תובעניים, ובתצורה של מחשב מלא בכרטיס יחיד.
חברת Hailo הוקמה בפברואר 2017 על-ידי אור דנון, אבי באום, הדר צייטלין ורמי פייג ז"ל, שהם בוגרי יחידת עילית טכנולוגית של חיל המודיעין. החברה מעסיקה כיום כ-150 עובדים בתל-אביב ובחו"ל. לאחרונה היא הכריזה על הסכם הפצה ושיתוף פעולה עם מקניקה מיפן, עם לאנר ו-VeCow מטייוואן, ועל הסכם עם פיתוח משותף עם ImagingLeopard, Socionext ו-AWS לפיתוח מצלמה חכמה המבצעת עיבוד תמונה מיידי באמצעות בינה מלאכותית
אנו עושים שימוש בקבצי עוגיות לצרכים שיווקיים ושיפור חוויית השימוש באתר. איסוף המידע באתר נעשה באופן אנונימי, למעט בטפסי יצירת קשר והרשמה לניוזלטר בהם אתם מתבקשים למלא פרטים אישיים. אנו עושים שימוש במגוון תוכנות לאיסוף וניתוח אנליטי של הנתונים באופן אנונימי לרבות: גוגל אנליטיקס, פייסבוק פיקסל ועוד.
What personal data we collect and why we collect it
We collect anonymous data on visitors in this website for business purposes such as enhancing user experience, digital marketing and search engine optimization.
We collect personal data such as email address and names on various forms – all forms present in this website include consent checkboxes and clear reason for collecting the data: general inquiries on our products, newsletter subscription, professional inquiries job applications. All forms are designed in accordance with GDPR requirements.
Comments
When visitors leave comments on the site we collect the data shown in the comments form, and also the visitor’s IP address and browser user agent string to help spam detection.
An anonymized string created from your email address (also called a hash) may be provided to the Gravatar service to see if you are using it. The Gravatar service privacy policy is available here: https://automattic.com/privacy/. After approval of your comment, your profile picture is visible to the public in the context of your comment.
Media
If you upload images to the website, you should avoid uploading images with embedded location data (EXIF GPS) included. Visitors to the website can download and extract any location data from images on the website.
Contact forms and newsletter
We use Gravity Forms as our platform of choice for all forms present in this website. Forms present in this website have been modified to fit GDPR requirements.
Unless specifically specified and approved by visitor, we do not use the collected data for marketing purposes.
We use Mailchimp to collect email addresses and send periodical marketing materials to our customers.
Handling and management of all email addresses and mailing operations is conducted under GDPR terms and guidelines provided by Mailchimp.
All subscribers are able to change their subscriptions preferences or unsubscribe at any given time.
Techtime has accepted the Data Processing Addendum agreement provided by Mailchimp for all its Mailchimp accounts.
All our lead collection forms have been altered in accordance with GDPR requirements and now include unchecked checkboxes in order to accept the explicit consent of the user prior to form submission.
Cookies
If you leave a comment on our site you may opt-in to saving your name, email address and website in cookies. These are for your convenience so that you do not have to fill in your details again when you leave another comment. These cookies will last for one year.
If you have an account and you log in to this site, we will set a temporary cookie to determine if your browser accepts cookies. This cookie contains no personal data and is discarded when you close your browser.
When you log in, we will also set up several cookies to save your login information and your screen display choices. Login cookies last for two days, and screen options cookies last for a year. If you select “Remember Me”, your login will persist for two weeks. If you log out of your account, the login cookies will be removed.
If you edit or publish an article, an additional cookie will be saved in your browser. This cookie includes no personal data and simply indicates the post ID of the article you just edited. It expires after 1 day.
Embedded content from other websites
Articles on this site may include embedded content (e.g. videos, images, articles, etc.). Embedded content from other websites behaves in the exact same way as if the visitor has visited the other website.
These websites may collect data about you, use cookies, embed additional third-party tracking, and monitor your interaction with that embedded content, including tracing your interaction with the embedded content if you have an account and are logged in to that website.
Analytics
We use Google Analytics regularly for monitoring user behavior and traffic sources and utilize the gathered information for enhancing user experience and for business purposes.
The use of Google Analytics in done according to GDPR terms and guidelines provided by Google.
Legal Entity: Techtime.
Primary Contact (a.k.a. “Notification Email Address”): [email protected] – this email is designated for receiving notices under the Google Ads Data Processing Terms.
Who we share your data with
We use various cloud platforms and third party providers for the purpose of operating this website.
We do not share or sell your data for any commercial purpose other than specified above.
We use the following processors for the operating this website and executing related digital marketing campaigns:
WP Engine – Hosting Provider
Cloudflare – Cloud based security and web performance processor.
Google Cloud Platform – data centers provider for WP Engine
Sucuri – Website security provider
Mailchimp – Newsletter service provider
Google Analytics, Adwords, Webmasters
Facebook – We use Facebook for advertising and place tracking code on our website for enhancing digital marketing campaigns (i.e – Facebook Pixel).
Planwize Ltd – Digital Marketing Agency.
How long we retain your data
If you leave a comment, the comment and its metadata are retained indefinitely. This is so we can recognize and approve any follow-up comments automatically instead of holding them in a moderation queue.
For users that register on our website (if any), we also store the personal information they provide in their user profile. All users can see, edit, or delete their personal information at any time (except they cannot change their username). Website administrators can also see and edit that information.
What rights you have over your data
If you have an account on this site, or have left comments, you can request to receive an exported file of the personal data we hold about you, including any data you have provided to us. You can also request that we anonymize or erase any personal data we hold about you. This does not include any data we are obliged to keep for administrative, legal, or security purposes.
Request for Receiving Data Associated with One’s Email Address
Users may request to receive access to all related information submitted to this website for their review.
In accordance with GDPR compliance, user may further request the anonymization of such data.
In order to request access for all data associated with a given email address, users may submit the request here. Users then receive an email with a link to a page with all related information.
The link is valid for 24 hours. Users may submit additional request for the same email address once in every 24 hours.
A request for anonymization should be sent separately: User may select the data he or she wishes the site owner to anonymize so it cannot be linked to his or her email address any longer. An email confirmation will be sent once linked data has been successfully anonymized.
Where we send your data
Visitor comments may be checked through an automated spam detection service. All our processors and third party providers comply with GDPR requirements and apply privacy by design and necessary measure to ensure that personal data is being processed and handled in accordance with requirements. The list of our third party service providers and processors is listed above.
Contact information
For all privacy-specific concerns inquiries, you may contact us at [email protected]
How we protect your data
We use rigorous practices in order to protect our website and data collected, as well as world class cloud and hosting providers.
Communication between visitor and the server is encrypted using SSL.
The site is protected with web application firewall and is undergoing daily security scans, regular software updates by a dedicated team in order to minimize the risk of data breach.
What data breach procedures we have in place
Once a data breach is detected, our providers execute a dedicated standard operational procedure in order to assess the scope and potential damage, provide immediate remedy, patch any potential security holes and notify users who may be affected by the breach.
We may contact affected users with one or more form of communication within 72 hours and provide the needed information as to the scope of the data breach and actions taken.
What third parties we receive data from
We do not receive data from third parties for our marketing campaigns.
What automated decision making and/or profiling we do with user data
We may apply remarketing/retargeting methods while conducting online advertising using Google Facebook and the likes.
The above is conducted by applying various tracking codes into our website in order to track and retarget users based on
By visiting and using this website you are hereby provide your consent for the use of the above means and methods.
