מחבר: Techtime

וובינר סינופסיס לתכנון מעבדי ASIP יתקיים ב-22 במאי 2024

פורסם בתאריך ע"י Techtime

ביום ד', ה-22 במאי 2024, תקיים חברת סינופסיס (Synopsys) וובינר בנושא תכנון מעבדים למשימות ייעודיות (Application-Specific Instruction-set Processors – ASIPׂ). ההדרכה תתקיים ב-17:00 לפי שעון ישראל ותימשך שעתיים. המעבדים בהדרכה מבוססים על ארכיטקטורת RISC-V וכוללים פקודות ייעודיות שהמפתח מגדיר, כדי להתאים אותם לשימוש ביישומים מיוחדים, כמו למשל מטלות AI. הוובינר ייערך תחת הכותרת ASIP Virtual Seminar 2024, ויספק הדרכה בפיתוח מעבדים באמצעות מערכת Synopsys ASIP Designer.

The revolution in AI triggers an increased awareness for application-specific instruction-set processors (ASIPs). These processors implement a specialized instruction-set architecture (ISA) tailored to the AI application domain, often starting from a baseline such as the RISC-V ISA.

ASIPs can replace traditional fixed-function hardware accelerators, thereby introducing software-programmability in the AI acceleration domain, and thus more flexibility and agility in both the design process and the eventual product.  By maintaining a RISC-V ISA baseline, compatibility with and reuse of existing processor ecosystem elements is facilitated.

This seminar introduces you to the ASIP Designer tool-suite. It features a tutorial and two case studies from AI application domains. The tutorial introduces the typical architectural features needed to accelerate AI algorithms, such as specialization, SIMD, and VLIW, and how ASIP Designer supports them.

The first case study demonstrates a SIMD/VLIW architecture with a RISC-V baseline processor for accelerating activation functions. The second case study shows a RISC-V based ASIP for medium-throughput convolutional neural networks (CNN) with programming support for TensorFlowLite for Microcontrollers (TFLM).

למידע נוסף ורישום: ASIP Virtual Seminar 2024

 

 

סייברסיקסגיל השיקה פתרון למיפוי האיומים על שרשרת האספקה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: גבי ריש, סמנכ"ל המוצרים של סייברסיקסגיל]

חברת מודיעין הסייבר הישראלית Cybersixgill הכריזה על מודול חדש המספק לחברות מיפוי של איומי הסייבר לכל אורך שרשרת האספקה שלהן. המודול מספק מודיעין ממוקד על חולשות ואיומים הקשורים למערכות צד שלישי ויצרנים חיצוניים שנכללים בשרשרת האספקה של החברה, ובכך מסייע לצוות אבטחת המידע בארגון לנטר את הסיכונים הנשקפים לארגון מתוך חוליות בשרשרת האספקה, ולנקוט בצעדי המניעה הנדרשים.

המודול החדש  משלב מודיעין ביחס ליצרן, עם מידע על הסביבה הטכנולוגית של הספקים. לדברי החברה, בכך הוא מתגבר על נקודת עיוורון קריטית של צוותי אבטחת מידע. הודות למודיעין הזה, אנליסטים ואנשי אבטחת מידע יכולים לזהות איומים הנשקפים לארגון משרשרת האספקה ולהרחיב את מאמצי ניהול האיומים. 

מחקרים מראים כי בשנת 2023 נרשמו 245 אלף תקיפות על שרשראות אספקה, עם נזק מצטבר של 46 מיליארד דולר. אותם מחקרים צופים כי הנזק עשוי להגיע ל-60 מיליארד ב-2024. עוד עולה כי בתריסר החודשים עד אפריל 23', 61% מהעסקים בארה"ב נפגעו במישרין מתקיפות דרך שרשראות אספקה. 66% מהחברות ציינו שהן אינן סומכות על ספקי צד שלישי שיתריעו בפניהן על פריצה משמעותית. 98% מהארגונים ציינו שלפחות אחד מיצרני התוכנות שהם עובדים עמן חווה תקיפה במהלך השנתיים האחרונות.   

אחת הדוגמאות הבולטות מהשנים האחרונות שממחישות את נקודת התורפה הנשקפת לארגונים ממערכות חיצוניות היא החולשה שהתגלתה בתוכנת ניהול המידע Orion של חברת Solarwind, שהיתה בשימוש משרדים ממשלתיים רבים בארה"ב. החולשה סיפקה לתוקפים גישה אל כל השרתים הארגוניים שהותקנה בהם פלטפורמת Orion. המתקפה, שזכתה לכינוי Sunburst, הוגדרה על ידי הפנטגון כמתקפת הסייבר החמורה ביותר בתולדות ארצות הברית.  מקרה נוסף אירע בחודש יולי 2021 יותר מ-1,000 חברות חוו שיבושים במערכותיהן בעקבות מתקפת סייבר נרחבת שניצלה חולשה בתוכנה לניטור מרחוק של חברת Kaseya.    

גבי ריש, סמנכ"ל מוצרים בסייברסיקסגיל התייחס לקושי שעימו מתמודדים ארגונים: "צוותי אבטחת מידע יכולים לנקוט את כל הצעדים הדרושים להגנה על הסביבה הארגונית. אבל אם חסר להם מודיעין על הסיכונים הנשקפים לשרשרת האספקה ועל השפעתם על אבטחת המידע בארגון, עלולות להיות לכך השלכות הרות אסון למותג ולשורת הרווח".

כנס ChipEx2024 יתקיים ב-7-8 במאי 2024 בתל-אביב

פורסם בתאריך ע"י Techtime

ארוע תעשיית השבבים הישראלית, ChipEx2024, ייערך ב-7-8 במאי 2024, בתל-אביב. ChipEx2024 מופק על-ידי חברת איי אס ג'י בע"מ בשיתוף עם SIA (איגוד חברות השבבים האמריקאי) וארגון Semi הבינלאומי. במהלכו יציגו מיטב היצרנים והספקים של טכנולוגיות ושירותים מתקדמים לתעשיית השבבים, ותתקיימנה הרצאות של מומחים מרחבי העולם באתגרי פיתוח הטכנולוגיות החדישות ביותר בתעשייה.

לכנס יגיעו בכירי תעשיית השבבים העולמית כולל ד"ר פול דה בוט, נשיא TSMC אירופה, ד"ר רימון אגייבי, סגן נשיא ומנכ"ל סמסונג אירופה, ברק אפסטיין, מנהל תחום פיתוח מיחשוב ענן בחברת גוגל ארה"ב, סמיר ווסון, מנכ"ל חברת MIPS, וסטיש פרמנאטאן, סגן נשיא להנדסה בענקית ההודית HCL.  כמו כן ישתתפו בכנס בכירים מחברות טכנולוגיה מובילות, בהן: אנבידיה, אמזון, אינטל, אלטרה ואפל.

מטרת האירוע היא להציג בפני אנשי תעשיית השבבים בישראל את החידושים הטכנולוגים האחרונים ולשתף אותם בכיווני התפתחות התעשייה בארץ ובעולם. ChipEx2024 מיועד לכל העוסקים בתעשיית השבבים כולל מהנדסים, מנהלי פיתוח, מנהלים בכירים של חברות Fabless, חברות רב לאומיות, מרכזי תכנון, יועצים ומומחים, משקיעי הון סיכון וכן לסטודנטים ומרצים לחשמל/אלקטרוניקה/מחשבים בפקולטות האוניברסיטאיות השונות.

שלמה גרדמן, יזם ויו"ר משותף של הכנס אמר: "החלטנו לקיים את הכנס השנה בעיקר כדי להפגין את עוצמתה של תעשיית השבבים הישראלית ולהוכיח לעולם שאנחנו כאן כדי להישאר ולספק מוצרים לעולם בכל מצב. אני מאמין שהמשך פעילותינו, למרות הקשיים, מעביר מסר חשוב של נחישות ועמידות. שמירה על פעילות כלכלית מתמשכת תאפשר לנו להתאושש מהמלחמה בצורה מהירה, תסייע בשימור כוח אדם מיומן וידע מקצועי, ותאפשר לנו להמשיך לבנות את התעשיה הישראלית לאחר סיום המלחמה"

הכנס המקצועי של ChipEx2024 יפתח במושב מליאת בוקר, ולאחריו יתפצל לארבעה מסלולים מקבילים בשני סבבי הרצאות. בסה"כ יכלול הכנס 10 מושבים מקצועים וישתתפו בו כ-50 מרצים ומנחים. עשרות חברות ספקי כלי פיתוח, רכיבים ושירותים, מארה"ב, גרמניה, איטליה, צרפת, בריטניה, הולנד, בלגיה, הודו וטאיוואן, יציגו בתערוכה כלים ושירותים חדשניים המוצעים לתעשיית המיקרואלקטרוניקה המקומית. בכנס צפויים להשתתף כ-1,500 מאנשי התעשייה בהם מהנדסים, מנהלי פיתוח, סמנכ"לים, מנכ"לי חברות בתחום המיקרואלקטרוניקה  משקיעי הון סיכון ומומחים מקצועיים לתעשייה. 

.

ChipEx2024 מורכב משלושה חלקים:

אירוע לבכירים Executive Summit: אירוע ערב יוקרתי שינעל את ChipEx2024 ויערך ב-8 במאי 2024 במרכז פרס לשלום וחדשנות בתל-אביב. האירוע מיועד לבכירי התעשייה כולל מנכ"לים ומנהלים בכירים בתעשיית השבבים הישראלית. האירוע יתקיים בהשתתפות מרצים מקומיים ואורחים המובילים את התעשייה הגלובלית, אשר יגיעו לכבודו לישראל

תערוכת ספקים לתעשייה: התערוכה תתקיים ב-7 במאי 2024 באקספו תל-אביב. בתערוכה ביתנים בגדלים שונים המאפשרים הדגמת כלי תכנון ופיתוח חדשים. בתערוכה ישתתפו עשרות ספקי שירותים ויצרני כלי-תכנון אלקטרוניים מכל רחבי העולם, נציגי ספקי מוצרים ושירותים לתעשייה מהארץ ומהעולם. ספקים לתעשייה מוזמנים לשכור שטח פתוח או ביתנים בגדלים שונים.

סמינר מקצועי: הסמינר ייערך ב-7 במאי 2024 באקספו תל-אביב ויכלול הרצאות מקצועיות בנושאים טכנולוגיים אשר נבחרו על-ידי ועדה מקצועית בראשות פרופ' רן גינוסר, ראש המרכז לתחום VLSI בטכניון. ההרצאות יינתנו על-ידי מומחים מקצועיים ובכירים מתעשיית השבבים מהארץ ומחו"ל, נציגי ספקים ומרצים מהאקדמיה.

סדר יום: תוכנית הכנס ; למידע נוסף ורישום: ChipEx2024

ירידה של 48% במכירות מובילאיי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: נשיא ומנכ"ל מובילאיי, פרופ' אמנון שעשוע

ברבעון הראשון של 2024 ירדו המכירות של חברת מובילאיי (Mobileye) בכ-48% והסתכמו בכ-239 מיליון דולר, שהשוואה למכירות של כ-458 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. החברה דיווחה על ירידה של 74% ברווח הגולמי: מ-207 מיליון דולר ברבעון הראשון 2023 לכ-54 מיליון דולר בלבד ברבעון הראשון 2024. בסך הכל, החברה דיווחה על הפסד תיפעולי של 238 מיליון דולר, בהשוואה להפסד של 81 מיליון דולר ברבעון המקביל 2022.

ראוי לציין שהחברה הזהירה מראש על הירידה הזו: בינואר 2024 היא פרסמה אזהרה מקדימה, שלפיה היא צופה כי ההכנסות ברבעון הראשון של 2024 יהיו נמוכות בכ-50% בהשוואה לרבעון הראשון של 2023. בעקבות האזהרה ההיא, מנייתה בנסד"ק נפלה בשיעור של כ-30%. המנייה הגיבה לדו"ח הנוכחי בירידה של כ-5%, וכעת החברה נסחרת לפי שווי שוק של כ-22.6 מיליארד דולר. נשיא ומנכ"ל החברה, פרופ' אמנון שעשוע, הסביר את הירידה בעודף של מלאים שהצטברו אצל הלקוחות, אולם צופה שהמצב הזה עומד להסתיים בקרוב. שעשוע: "היקף המלאי מתחיל לרדת, ואנחנו רואים התפתחות של תהליך התאוששות".

מעבד EyeQ6L מגיע לשוק

לדבריו, למרות הירידה במכירות, החברה זכתה במהלך הרבעון במספר נצחונות תכנון אשר צפויים להבטיח צמיחה עתידית של החברה: "זכינו במספר שיא של נצחונות תכנון עבור מערכות ADAS בסיסיות ומערכות ADAS מועצמות ענן, חלקית בזכות טכנולוגיות חדשנות ששילבנו במעבד החדש EyeQ6L". במהלך הרבעון החברה קיבלה הזמנות לייצור 26 מיליון מערכות ADAS, המייצגות 80% משבבי ה-EyeQ6L שהחברה מצפה לייצר ב-2024.

לדבריו, במהלך הרבעון חל גידול במספר המכוניות הנמצאות בפיתוח אשר יתבססו על המערכות הגדולות, SuperVision ו-Chauffeur. מערכת SuperVision היא חליפת חיישנים הכוללת מערך של 11 מצלמות וידאו המותקנות מסביב לרכב, 5 מערכות מכ"ם, מחשב רכב המבוסס על שבב EyeQ 6 של מובילאיי, וחבילת תוכנה הכוללת את מערכת קבלת ההחלטות של מובילאיי (RSS) ואת שירות המיפוי המתעדכן של החברה, Road Experience Management – REM, המאפשר ליישם פונקציות שונות של נהיגה אוטונומית. מערכת Chauffeur כוללת מערך היקפי של 13 מצלמות, 7 מכ"מים, 7 חיישני LiDAR ושני מחשבים. היא מיועדת לספק יכולת נהיגה מסוג Eyes-Off Hands-Off, שאינה מחייבת את הנהג לאחוז בהגה ולהביט אל הכביש.

החברה פירסמה תחזית מכירות לשנת 2024 של כ-1.83-1.96 מיליארד דולר, בהשוואה ל-2 מיליארד דולר מכירות בשנת 2023.

 

קומפיולאב מזהירה מירידה של כ-60% בהזמנות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מודולי ה-IoT התעשייתיים החדשים של חברת קומפיולאב

חברת קומפיולאב (Compulab) מיוקנעם הזהירה את המשקיעים מירידה חדה בצבר ההזמנות, אשר תאלץ אותה לבצע ככל הנראה צמצום בהיקף הייצור ובכוח האדם. בתגובה להודעה התמוטטה מניית החברה בבורסה בתל אביב בכ-31% והיא נסחרת לפי שווי חברה של כ-133 מיליון שקל. בסוף השבוע החברה הודיעה שקצב קבלת ההזמנות ירד בשנה האחרונה לכ-1.3 מיליון דולר בלבד בחודש, בהשוואה לקצב של כ-3 מיליון דולר בחודש בשנת 2022.

"צבר ההזמנות הקיים של החברה מצטמצם בהדרגה וצפוי למצות את עצמו בחודשים הקרובים. לא ידוע לחברה האם מדובר במצב זמני הנובע מהזמנות-יתר בשנים קודמות. ככל שהמצב האמור יתמשך, החברה צופה שתיאלץ להתאים את היקף כוח האדם שלה וקצב הייצור". באוגוסט 2023 החברה הזהירה מירידה בצבר ההזמנות, אולם זו היתה ירידה שאיפיינה את היציאה ממשבר הרכיבים של מגיפת הקורונה. "הלקוחות מעדיפים להצטייד בהתאם לצרכים המיידים – ולא לבצע הזמנות ארוכות טווח".

הצמיחה נבלמה

ככל הנראה כעת מדובר במשהו חדש ובעל השפעה עמוקה יותר, שהחברה לא מספקות לו הסבר: בסוף מרץ 2023 הסתכם צבר ההזמנות של החברה בכ-29.9 מיליון דולר. בסוף מרץ 2024 הוא ירד לכ-8.3 מיליון דולר בלבד. חברת קומפיולאב מפתחת ומייצרת כרטיסי מחשב (Computer on Module) המיועדים למערכות משובצות ומבוססים על ארכיטקטורת ARM, ומחשבים זעירים קומפקטיים ומוקשחים מבוססי x86 של אינטל (MiniPC), אשר כוללים טכנולוגיית קירור עצמית מבוססת "ארובות אוויר" (Buoyancy Effect) ופועלים ללא מאווררים.

בשנים האחרונות המכירות היו דווקא בתהליך צמיחה: בשנת 2023 הן הסתכמו בכ-130 מיליון שקל, בהשוואה לכ-120 מיליון שקל בשנת 2022 וכ-84 מיליון שקל בשנת 2021. בדומה לחברת ואריסייט המתחרה (בבעלות טלסיס), גם קומפיולאב מייצרת את המחשבים בעצמה, במפעל הייצור שלה ביוקנעם אשר כולל 3 קווי השמות SMT. בין לקוחותיה: סימנס, גוגל, לוקהיד מרטין, רייתאון, פיליפס, Future Electronics ועוד. החברה גם הגבירה את פעילותה בתחום המחשבים הזעירים ליישומי IoT. השבוע היא הכריזה על מתג IoT מבוסס מעבד NXP i.MX8M Plus עבור יישומי ניטור ובקרה תעשייתיים, אשר תומך בפלטפורמות IoT דוגמת Microsoft Azure IoT, Node-RED ו-Docker.

ואלנס בשיתוף פעולה אסטרטגי בשוק הרכב הסיני

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת ואלנס (Valens) מהוד השרון הכריזה על שיתוף פעולה עם ספקית השבבים לרכב הסינית Black Sesame, שתטמיע את שבב התקשורת VA7000 של ואלנס במערכת-על-שבב Huashan-2 A1000, המיועדת להפעיל ישומי נהיגה אוטונומית ברמה 3 ומספקת ביצועים של 106-196 טריליון פעולות בשנייה (TOPS).

בנוסף, שתי החברות עובדות על אינטגרציה של השבב של ואלנס גם בפלטפורמת המחשוב המרכזית לרכב Wudang C1200 של בלאק ססמי. עבור בלאק ססמי, ההטמעה של השבב של ואלנס תכשיר את המערכת לתקן A-PHY של ארגון התקינה MIPI. זהו תקן שמסדיר את תשתית התקשורת בין חיישנים ומערכות בתוך הרכב ונועד להבטיח קישוריות מהירה, מהימנה ובטוחה. למעשה, מפרט התקן מבוסס על הטכנולוגיה של ואלנס, ועל כן שימוש בשבב VA7000 מכשיר את המערכת לעמידה בתקן, שהולך ונהיה נפוץ יותר ויותר בתעשיית האוטומוטיב.

השבב של ואלנס מאפשר להעביר תכני וידאו ואודיו בין חיישני ומערכות הרכב במהירות מהירה מאוד של עד 16Gbps ועל-גבי צמד חוטי נחושת (UTP) פשוטים למרחק של עד 15 מטר. טיב התקשורת בין מערכות הרכב הוא מרכיב קריטי בביצועים שלהן.

החברה שתבטיח עצמאות לתעשיית שבבי הרכב הסינית?

עבור ואלנס, שיתוף הפעולה מהווה נקודת כניסה אסטרטגית לשוק הרכב הסיני, אחד השווקים הגדולים והמתקדמים בעולם. Black Sesame נוסדה ב-2016 והיא מפתחת מערכות-על-שבב (SoC) המספקות את תשתית המחשוב והעיבוד עבור יישומי נהיגה אוטונומית ורכב חכם. בכך, בלאק ססמי מהווה תחרות לאנבידיה, קואלקום ו-NXP, שמספקות גם כן פתרונות מחשוב לכלי-רכב.

מעבר לזאת, לבלאק ססמי יש חשיבות מאוד גדולה בתעשיית הרכב הסינית, ולתעשיית השבבים המקומית בכלל, וזאת מאחר שהיא מפתחת באופן עצמאי את החומרה והתוכנה עבור שבביה. החברה מעסיקה כאלף עובדים ברחבי העולם, ומתגאה בכך שהצליחה למשוך הון אנושי מחברות כמו אנבידיה, אמברלה, קואלקום, בוש ו-NXP. מנקודת המבט הסינית, התקווה היא כי בלאק ססמי תאפשר להקטין את התלות הסינית בספקיות זרות של שבבים לרכב. ואמנם, יצרניות רכב סיניות רבות משתפות עימה פעולה, מקבוצות הרכב FAW ו-SAIC ועד שיומי, באיידו וג'ילי. גם בוש הגרמנית משקיעה בבלאק ססמי. בלאק ססמי מצויה בימים אלה בהליכי רישום לבורסה בהונג קונג.

כיצד לזהות סרטונים שזוייפו באמצעות AI

פורסם בתאריך ע"י Techtime

המונח Deep Fake (זיוף עמוק) נוצר באמצעות החיבור בין Deep Learning ו-Fake, ומתאר טכנולוגיה מבוססת בינה-מלאכותית המאפשרת לשנות או לעבד את התוכן של תמונות או סרטוני וידאו, כמעט מבלי שניתן להבחין בזיוף. הטכנולוגיה הזו מאפשרת לבצע זיוף קול, זיוף תנועות, וזיוף תמונות וסרטוני וידאו המתעדים פעילות שבוצעה כביכול על-ידי אדם מסויים – מבלי שהפעולות האלו התקיימו במציאות. הזיהוי של זיופים עמוקים הוא קריטי במניעת הונאות ושמירה על מרחב תודעתי בטוח ומוגן עבור כולנו.

קיבלתם סרטון חשוד ברשת? שאלו את השאלות הבאות:

עקביות: האם הדמות שמדברת בסרטון מדברת או מתנהגת כפי שאתם זוכרים ומכירים את הדמות?

תזמון: מדוע סרטון זה נשלח אליכם דווקא בתזמון מאוד מסוים?

זהות: מי הפיץ את הסרטון ומה האינטרס שלו?

תגובה: האם הסרטון מעורר אצלכם רגשות עזים?

פקפוק: האם הסרטון גורם לכם לפקפק בדברים שכבר הכרתם או באמינותם של אישי ציבור שבהם תמכתם?

רכילות: האם יש בסרטון מידע חשוב, או שתכליתו סנסציה וצהבהבות?

חיזוק: האם מצאתם מקורות אחרים המחזקים את הנאמר בסרטון?

זיוף: האם אתם מזהים בסרטון סממנים של עריכה או זיוף?

כיצד נוכל לזהות זיוף עמוק?

תנועת עיניים לא טבעית: או היעדר תנועת עיניים, כגון היעדר מצמוץ – הם דגלים אדומים. ניסיון לשחזר את פעולת המצמוץ בצורה הנראית טבעית היא מאתגרת. כך גם בשכפול תנועות עיניים של אדם אמיתי. זאת בשל העובדה שעיניו של אדם בדרך כלל עוקבות אחר האדם איתו הוא מדבר.

הבעות פנים לא טבעיות: כאשר משהו לא נראה כשורה בפניו של הדובר בסרטון, הדבר יכול לאותת על מניפולציה מלאכותית שנוצרה, ועל הדבקת שכבת תמונה נוספת על הווידאו המקורי.

עיוותים בפנים: כאשר למשל פניו של מישהו מופנות לכיוון אחד, והאף שלו פונה לכיוון אחר.

חוסר רגש: אם אתם מזהים פער בין הדברים שאומר הדובר בסרטון, לבין הרגש ההגיוני שהוא אמור להפגין כשדברים כאלה נאמרים.

גוף או יציבה מגושמים למראה: סימן נוסף הוא האם צורת הגוף של אדם לא נראית טבעית או שיש מיקום מביך או לא עקבי של הראש והגוף. סימן כזה אמור להיות קל יותר לזיהוי, היות וטכנולוגיות Deep fake מתמקדות בדרך כלל בתווי הפנים ולא בכל הגוף.

תנועת גוף לא טבעית: אם מישהו נראה מעוות או כבוי כשהוא מסתובב הצידה או מזיז את ראשו, או שהתנועות שלו קופצניות מפריים אחד למשנהו.

צבעים וגוונים: גוון עור חריג, שינוי צבע, תאורה מוזרה וצללים שלא במקום.

שיער שלא נראה אמיתי: לא תראו שיער מקורזל או מתעופף באוויר, כי רוב טכנולוגיות הבניה המאכתית עדיין מתקשות לייצר אלמנטים ייחודים שכאלו (לפחות בינתיים…).

השיניים לא נראות אמיתיות: חלק מטכנולוגיות הדיפ פייק הקיימות מתקשות ביצירת שיניים בודדות. כך שהיעדר קווי מתאר המפריד בין השיניים יכול לשמש רמז לזיוף.

טשטוש או חוסר יישור: אם קצות התמונות מטושטשים או שהתמונות החזותיות לא מיושרות – למשל, כאשר הפנים והצוואר של מישהו משתלבים עם גופו.

חוסר עקביות ותקלות באודיו: סנכרון שפתיים לקוי, קולות שנשמעים רובוטיים, הגיית מילים מוזרה, רעשי רקע דיגיטליים, או אפילו היעדר אודיו.

תמונות שנראות לא טבעיות בעת האטה: אם אתם צופים בסרטון וידאו על מסך גדול יותר מהסמארטפון שלכם או שיש לכם תוכנת עריכת וידאו שיכולה להאט את הפעלת הסרטון, אתם יכולים להתקרב ולבחון את התמונות מקרוב יותר. התקרבות לשפתיים, למשל, תעזור לכם לראות אם הן באמת מדברות או אם מדובר בסנכרון שפתיים גרוע.

חיפוש תמונות הפוך: חיפוש אחר תמונה מקורית, או חיפוש תמונה הפוך בעזרת מחשב, יכול לחשוף סרטונים דומים באינטרנט כדי לעזור לקבוע אם תמונה, אודיו או וידאו שונו בדרך כלשהי. בעוד שטכנולוגיית חיפוש וידאו הפוך אינה זמינה עדיין לציבור, בעתיד הלא רחוק כלי שכזה יכול להיות מועיל מאוד.

לא מדווחים על הסרטון במקורות חדשותיים מהימנים: אם מה שהאדם בסרטון אומר או עושה הוא מזעזע או חשוב, התקשורת החדשותית תדווח על כך. אם אתם מחפשים מידע על הסרטון ושום מקורות מהימנים לא מדברים על זה – ככל הנראה הוא מזוייף.

לסיכום, ככל שטכנולוגיית הזיוף העמוק תתקדם, כך גם הקושי לזהות הזיופים יגבר. אך למרות קושי זה, על כולנו מוטלת החובה לצפות בסרטונים ברשת באופן ביקורתי ולהיות מודעים לכך שלא כל מה שאנחנו רואים או שומעים – הוא בהכרח אמיתי ונכון.

מקור: מערך הסייבר הלאומי

אנבידיה רוכשת את Run:ai תמורת כ-700 מיליון דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מייסדי חברת חברת Run:ai רונן דר (מימין) ועמרי גלר

אנבידיה (NVIDIA) חתמה על הסכם לרכישת חברת Run:ai מתל אביב, אשר פיתחה טכנולוגיה מבוססת קוברנטיס (Kubernetes) לניהול עומסי העבודה בתשתיות מחשוב-על ליישומי בינה מלאכותית (AI). הטמעת שירותים מבוססי בינה מלאכותית הוא תהליך מורכב אשר צריך להתמודד עם פיצול עומסי העבודה בין הענן, מחשבי הקצה (Edge AI), ועד לתשתיות של מרכזי נתונים עצמאיים (On-Premises). הטכנולוגיה של Run:ai מאפשרת ללקוחות ארגוניים לנהל ולייעל את תשתיות המחשוב שלהם, בין אם הן נמצאות ב-Data Center בבעלות החברה, בענן או בסביבה היברידית.

בין לקוחותיה: מיקרוסופט, AWS, HP, דל, רד האט, אנבידיה, vmware ועוד. שתי החברות החברות לא מסרו מידע פיננסי על העיסקה, אולם אתר TechCrunch מסר שמקורות המקורבים לעיסקה דיווחו לו שהרכישה בוצעה במחיר של כ-700 מיליון דולר. מאז הקמתה בשנת 2018 החברה גייסה כ-118 מיליון דולר מקרנות הון סיכון, בהן: Insight Partners, Tiger Global, S Capital ו-TLV Partners. מנכ"ל ומייסד משותף של Run:ai, עמרי גלר, אמר ששתי החברות עובדות בשיתוף פעולה מאז שנת 2020. "אנחנו מתרגשים להצטרף ל-NVIDIA ומחכים בקוצר רוח להמשיך את המסע שלנו יחד".

המסע החל באוניברסיטת תל אביב

זו עסקת הרכישה הגדולה ביותר של אנבידיה מאז רכישת מלאנוקס בשנת 2019 תמורת כ-6.9 מיליארד דולר. סגנית נשיא אנבידיה ומנהלת תחום DGX Cloud, אלסיס ביורלין, מסרה בפוסט בבלוג של החברה, שבעתיד הקרוב אנבידיה תמשיך להציע את המוצרים של Run:ai במודל העסקי הנוכחי. "נמשיך להשקיע בפיתוח מוצרי Run:ai כחלק מ-NVIDIA DGX Cloud, שהיא פלטפורמת בינה מלאכותית שפותחה ביחד עם ספקיות ענן מובילות עבור מפתחי פתרונות בינה מלאכותית יוצרת". 

חברת Run:ai הוקמה בשנת 2018 על-ידי עמרי גלר, הטכנולוג הראשי רונן דר ופרופ' מאיר פדר מאוניברסיטת תל אביב. הם נפגשו באוניברסיטה במהלך לימודי המאסטר והדוקטורט שלהם שהתקיימו בהנחיית פרופ' פדר, שהיה בעבר גם הטכנולוג הראשי של חברת אמימון. במסגרת המחקרים שלהם הם התוודעו עם הצמא העצום של בינה מלאכותית לניצול יעיל של תשתיות המחשוב, והחליטו להקים את החברה כדי להתמודד עם הנושא. התפישה שלהם מבוססת על פיצול מטלות הבינה המאלכותית למספר מטלות פשוטות יותר שניתן להריץ במקביל על-גבי תשתיות שונות.

חברת אנבידיה נכנסה לישראל בשנת 2016 כאשר הקימה מרכז פיתוח ראשוני שהעסיק כמה עשרות עובדים. ב-2018 היא הקימה מרכז לפיתוח בינה מלאכותית בראשות פרופ' גל צ'צ'יק, ובאפריל 2020, עם השלמת המיזוג עם מלאנוקס, היא הפכה לאחת מחברות ההייטק הגדולות בישראל המעסיקה כיום כ-4,000 עובדים. בחודש פברואר 2022 היא הכריזה על רכישת חברת Excelero הישראלית, שעסקה בפיתוח טכנולוגיות איחסון.

חרם: ירידה של 75% במכירות "מאסיבית"

פורסם בתאריך ע"י Techtime

יצרנית מדפסות התלת-מימד מאסיבית (Massivit) פרסמה היום דו"ח מקדמי, ולפיו ברבעון הראשון של 2024 חלה ירידה דרמטית של כ-75% במכירות החברה, שהסתכמו ב-812 אלף דולר בלבד, לעומת 3.2 מיליון דולר ברבעון המקביל. בסך הכול מכרה החברה ברבעון האחרון 2 מדפסות, לעומת 8 מדפסות ברבעון המקביל אשתקד.

הרבעון החלש הזה קוטע מומנטום עסקי חיובי, כאשר ב-2023 גדלו הכנסותיה של מאסיבית בכ-25% לכ-15.1 מיליון דולר. בעקבות ההודעה, ירדה היום מניית החברה בכ-13.9% והחברה נסחרת בבורסת תל אביב בשווי שוק של כ-120 מיליון שקל. הדו"ח המקדמי כולל הערה יוצאת דופן המייחסת את ההתדרדרות העסקית הדרמטית לרתיעה של לקוחות מעשיית עסקים עם חברה ישראלית:  "להערכת החברה, למצב הגיאו–פוליטי בישראל ולמעמדה של ישראל אל מול השווקים הגלובליים, יש השפעה על הירידה בהיקף המכירות", החברה  כתבה בדיווח לבורסה.

הרמזים הראשונים הסתננו אל הדו"חות השנתיים

בהקשר זה, ראוי לציין כי בעונת הדו"חות הקודמת, שבה פרסמו החברות את דו"חותיהן השנתיים, רבות מהחברות הישראליות הציבוריות שפועלות בשווקים הבינלאומיים – ובהן סולאראדג', נובה, ננו-דיימנשן ועוד – הוסיפו את המצב הגיאו-פוליטי, ובפרט את החשש מהחרמה של חברות ישראליות, כסעיף חדש בפרק "גורמי הסיכון". כך למשל, בדו"ח של סולאראדג' נכתב: "מאז תחילת המלחמה עם החמאס, אנחנו נתקלים בלחצים גוברים המופעלים על לקוחותינו שלא לעשות איתנו עסקים בגלל הקשר שלנו לישראל. אם המאמצים האלו יימשכו או יתגברו, הם עשויים לפגוע בעסקינו עם לקוחות ובקשרינו עם ספקים".

חברת מאסיבית הוקמה בשנת 2013 על-ידי גרשון מילר, הנחשב ליזם וטכנולוג מוערך מאוד בתחום התלת-מימד וייסד בעברו את חברת Idanit שפיתחה מכונות דפוס דיגיטליות בפורמט גדול, ולאחר מכן היה שותף גם להקמת חברת אובג’ט (Objet), שנמכרה לסטרטסיס. מאסיבית פיתחה שורה של מדפסות שמשמשות להדפסה של חלקים בנפח גדול ותבניות יציקה לשוקי הרכב, ספנות, רכבות, ריהוט, והפרסום. מדפסות החברה מאפשרות הדפסה מהירה גם של אבות טיפוס וגם של סדרות ייצור קצרות.

לקריאה נוספת: החרם נכנס אל פרק "גורמי-הסיכון"

גידול של 51% בהכנסות סופרקום ב-2023

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת סופרקום (Supercom) דיווחה אתמול (ב') על הכנסות של 26.6 מיליון דולר, גידול של 51% בהשוואה להכנסות של 17.6 מיליון דולר ב-2022. זוהי השנה השלישית ברציפות שבה החברה רושמת גידול בהכנסות. ההפסד הנקי הצטמצם מ-7.5 מיליון דולר ב-2022 ל-4 מיליון דולר ב-2023.

נראה כי ברמה הגיאוגרפית, תמהיל ההכנסות של החברה נוטה יותר לשוק האירופי מהשוק האמריקאי. מירב ההכנסות ועיקר הצמיחה של סופרקום הגיעו מהשוק האירופי, שהיה אחראי לכ-17.7 מיליון דולר, גידול של 85% בהשוואה לשנה שעברה.

באירופה, שני החוזים המשמעותיים ביותר של סופרקום הם ברומניה ובפינלנד. ברומניה, מצויה סופרקום בעיצומו של פרויקט נרחב לאספקת מערכות איזוק אלקטרוני למשרד הפנים הרומני, בעיקר לצורך אכיפת צווי הרחקה נגד גברים מכים. במסגרת הפרויקט, סיפקה עד כה סופרקום הזמנות בהיקף של כ-19 מיליון דולר. גם בפינלנד סיפקה סופרקום לממשלה מערכות איזוק אלקטרוני לתוכנית לאומית לפיקוח על עצורי בית ואכיפה של צווי הרחקה. בארצות הברית החברה מאוד פעילה במדינת קליפורניה, ובאחרונה דיווחה גם על חוזה משמעותי בקנדה.

חרף השיפור בביצועים העסקיים, מנייתה של סופרקום עדיין נסחרת בנסד"ק בשווי זעום של 8.2 מיליון דולר, כאשר ב-12 החודשים האחרונים איבדה החברה כ-82% משוויה.

סופרקום עוסקת בפיתוח פתרונות מעקב אלקטרוניים לאסירים משוחררים ואנשים אחרים המצויים תחת השגחה, כמו למשל אנשים הלוקים בדמנציה ועלולים ללכת לאיבוד. בחודשים הראשונים של משבר הקורונה השיקה פתרון המותאם להשגחה אחר חולי קורונה או אנשים הנדרשים בבידוד. האזיק הינו למעשה צמיד דקיק וקל-משקל המולבש על הקרסול מתחת לגרב ואינו מפריע לשגרת יומו של האדם ואינו גלוי לעיני הסביבה. הצמיד מתקשר עם תחנת בסיס בבית בתקשורת בלוטות’ קצרת-מרחק ועל-כן האדם שתחת פיקוח אינו יכול לצאת מביתו מבלי לגרור התראה. המכשיר גם מצויד בקורא טביעות אצבע לצורך זיהוי.

אינטל התקינה ליתוגרפיה המתקדמת בעולם

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אינטל דיווחה על התקנת מכונת הליתוגרפיה המתקדמת ביותר בעולם, אשר פותחה במשך מספר שנים על-ידי חברת ASML ההולנדית בשיתוף עם מהנדסי אינטל. המכונה הותקנה במפעל ייצור השבבים באורגון ארה"ב, ונחשבת למכונת הליתוגרפיה הראשונה בעולם בתחום של אור אולטרא סגול קיצוני (EUV), המבוססת על טכנולוגיית High Numerical Aperture (High NA). כיום המערכת מאפשרת לייצר שבבים הכוללים טרנזיסטורים בגודל צומת של 7, 5 ו-3 ננומטר. להערכת חברת ASML, עד לשנת 2025-2026 ניתן יהיה לייצר באמצעותה טרנזיסטורים ברוחב צומת של 2 ננומטר.

אינטל רמזה על היעד הזה בהודעתה, כאשר היא דיווחה שהמכונה תאפשר לה להשלים את תהליך הייצור 18A, אשר צפוי להיכנס לייצור ראשוני ב-2025. הקוד מתייחס לגודל של 18 אנגסטרם, שהוא 1.8 ננומטר. ליתוגרפיית EUV מבוססת על שימוש בקרן לייזר באורך גל של 13.5 מיקרון, בהשוואה לאורך גל של 193 מיקרון המשמש במערכות אור אולטרא סגול עמוק (DUV) המתקדמות ביותר. טכנולוגיית EUV הופיעה לראשונה בשנת 2010 וממלאת תפקיד מרכזי בפיתוח טכנולוגיות ייצור מתקדמות (פחות מ-10 ננומטר). טכנולוגיית High NA מאפשרת להקטין פי 2.9 את מימדי הטרנזיסטור בהשוואה לטכנולוגיית EUV.

מדד Numerical Aperture מבטא את היכולת למקד קרן אור. במערכת החדשה, הצליחה ASML להגיע למדד NA של 0.55, אשר דרש שימוש באופטיקה מסוג חדש לגמרי. אינטל התקינה את מערכת TWINSCAN EXE: 5000, אשר כוללת שימוש בקרן לייזר אשר מחממת פלסמה לטמפרטורה של 20,000°C (פי ארבעה מהטמפרטורה של פני השמש). מדובר במכונה גדולה מאוד, השוקלת 126 טון. אינטל מסרה שהיא השלימה את האינטגרציה של המערכת וכיום היא נמצאת בשלבי הבדיקות הסופיות.

רשות החדשנות משיקה את קרן יוזמה 2.0

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה למעלה: מנכ"ל רשות החדשנות דרור בין]

רשות החדשנות, בשיתוף משרד האוצר, מודיעה היום (א') על השקת "קרן יוזמה 2.0", שמטרתה לתמרץ גופים מוסדיים להשקיע בקרנות הון-סיכון ישראליות המשקיעות בחברות ישראליות, וזאת על רקע הירידה החדה בהיקף ההשקעה של משקיעים מוסדיים בהייטק הישראלי. הקרן החדשה היא מרכיב נוסף בחבילת התמריצים שגיבשה רשות החדשנות להייטק הישראלי כדי לתת מענה לאתגרי השעה.

שמה של הקרן מתכתב עם "קרן יוזמה" שהושקה בשנות התשעים, תחת שר האוצר דאז בייגה שוחט, והצליחה בזמנו להגביר משמעותית את היקף ההשקעה של המוסדיים בהייטק הישראלי, דבר שתרם תרומה משמעותית להתפתחות האקוסיסטם המקומי.

לפי דו"ח המשקיעים של IVC-GNY-KPMG ורשות החדשנות, שפורסם באחרונה, היקף ההשקעות של גופים מוסדיים בחברות טכנולוגיה ישראליות צנח ב-2023 בכ-70%, לסכום כולל של כ-143 מיליון דולר, בהשוואה ל-486 מיליון דולר בשנת 2022.

פחות סיכון, יותר תשואה

במסגרת מנגנון הקרן, הרשות תוסיף 30 סנט על כל דולר של השקעה מצד גוף מוסדי בקרנות הון-סיכון ישראליות, ותוותר, באופן מלא או חלקי, על חלקה היחסי בתשואה מההשקעה בקרנות. כך למעשה, התשואה הפוטנציאלית של המשקיע המוסדי מהשקעתו בקרן תהיה גבוהה יותר והסיכון נמוך יותר. תקציב התוכנית עומד על כ-160 מיליון דולר כספי מדינה, אשר צפויים להוביל להשקעות בהיקף של כ-700 מיליון דולר לפחות מצד המוסדיים.

המסלול, שיפעל למשך 20 החודשים הקרובים, יהיה מסלול ירוק לחלוטין, דהיינו, ללא התערבות הרשות בשיקולי ההשקעה של המוסדיים או של מנהלי קרנות הון הסיכון, שיוכלו להשקיע את הכסף על-פי מדיניות ההשקעה שלהם.

תמרוץ נוסף יינתן למוסדיים אשר ישקיעו בקרנות המשקיעות בחברות טכנולוגיה עמוקה, באמצעות הטבה מוגדלת לפיה יוכל המוסדי לקנות החוצה את הרשות במועד לבחירתו ללא כל ריבית, כלומר, הגופים המוסדיים, ובאמצעותו הציבור, ייהנו מהגדלה מקסימלית של התשואה על השקעתם.

ה-LiDAR של אינוויז חצה בהצלחה את החורף האירופי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: רכב המבחן ועליו ה-LiDAR. מקור: אינוויז

חברת אינוויז (Innoviz) השלימה מבדקי שטח שבחנו את תיפקוד חיישן ה-LiDAR ותוכנת החישה של החברה בתנאי חורף קשים. המבדקים נמשכו 18 ימים ובוצעו לאורך אלפי קילומטרים של נסיעה שכללה חציית 10 מדינות באירופה, בהן גרמניה, שבדיה, דנמרק, פינלנד, אסטוניה, לטביה, פולין, ליטא, צ'כיה, ואוסטריה. נסיעת המבחן נערכה בעיצומו של החורף, ובמהלכה נבחנה הטכנולוגיה של החברה בתנאי ראות ירודים, קור עז, ערפל כבד, גשם זלעפות ושלג. מדובר בתנאים שבהם חיישני מצלמה מתקשים לתפקד. החברה מסרה שהמבדקים הושלמו בהצלחה והוכיחו את יעילות הטכנולוגיה בתחום הנהיגה האוטונומית.

במהלך נסיעות המבחן בדקה אינוויז את חיישן הדור השני, InnovizTwo, שאותה השיקה באמצע 2021. חיישן זה פועל באורך גל של 905nm ומיועד לשימוש בכלי-רכב רגילים ואוטונומיים. הוא מספק סריקה בזוויות של 120×43 מעלות, ברזולוציה של 0.05×0.05 מעלות, בקצב של 10 או 20 פריימים לשנייה (FPS), ולטווחים של עד 300 מטר. מימדיו של החיישן הם 46x137x132 ס"מ, והוא עומד בתקן הבטיחות ASIL-B. אינוויז דיווחה שהמידע הרב שנצבר במהלך המבדקים ישמש כדי לשפר את תוכנת החישה של החברה, העושה גם שימוש באלגוריתם בינה מלאכותית (AI).

חיישן InnovizTwo, מקור: אינוויז
חיישן InnovizTwo, מקור: אינוויז

ראוי לציין שזמן קצר לפני תחילת המבדקים, קיבלה אינוויז תו-תקן עבור תושבת החיישן המותקנת על גג הרכב ממכון התקנים הגרמני TÜV SÜD. להערכת החברה, החיישן מאפשר ליישם נהיגה אוטונומית ברמות 3 ו-4. חיישן הדור השני, InnovizTwo, מוטמע במערכת הנהיגה האוטונומית המתקדמת ביותר של מובילאיי, Chauffeur, הכוללת מערך היקפי של מצלמות, מכ"ם ו-LiDAR. המערכת הזו אינה מחייבת את הנהג לאחוז בהגה ולהביט אל הכביש (eyes-off hands-off).

לאחרונה גילו מובילאיי ואינוויז שקבוצת פולקסווגן בחרה להתקין את מערכת Chauffeur בדגם אוטונומי של האוטובוס הזעיר, ID Buzz, אשר צפוי להתחיל בנסיעות ב-2026. אינוויז נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-176 מיליון דולר.

צפו בסרטון של אינוויז המתעד את הנסיעה:

Magnus Metal גייסה 74 מ' דולר ליציקה דיגיטלית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: בועז וינוגרדוב, מנכ"ל ומייסד שותף של Magnus Metal. צילום: יוסי אלתרמן

חברת Magnus Metal מפארק התעשייה צרעה, הודיעה על השלמת סבב גיוס B בהיקף של 74 מיליון דולר אשר נערך בהובלת Entrée Capital ו-Target Global. החברה מעסיקה כ-100 עובדים. יש לה לקוחות ומאז הקמתה בשנת 2017 היא גייסה כ-88 מיליון דולר. חברת מגנוס המציאה טכנולוגיה חדשה ליציקת מתכת בשם Digital Casting, אשר להערכתה מהווה חידוש עקרוני ראשון בטכנולוגיית יציקת ברזל מאז החלה תקופת הברזל לפני כ-4,000 שנה. התהליך של החברה מבוסס על שימוש בטכנולוגיות שהובאו מתחום מדפסות התלת-מימד.

המערכת יודעת לייצר חלקים מכל הסגסוגות הברזיליות: היא מבוססת על שימוש בתבניות שאליהן מזריקים טיפות מתכת לוהטת. באופן כזה מיוצרת שכבה אחר שכבה: מניחים תבנית קרמית בעובי של 1 ס"מ, ממלאים אותה במתכת, ואז מניחים עליה את התבנית הבאה. להערכת החברה, המערכת שלה מאפשרת לייעל את הייצור באופן הדורש 40-60% פחות חומר גלם, ומקטין את העלויות הכוללות לאורך כל שלבי מחזור החיים של המוצר. ייצור חלקי מתכת בסדרות קצרות ובינוניות בטכנולוגיה של Magnus Metal, מוביל לחיסכון משמעותי בזמן, פחות פגמים וחוזק מכני גבוה בכ-10-20%, בהשוואה לייצור בתהליך היציקה המסורתי.

העידן הדדיגיטלי מגיע אל התעשייה הכבדה

החברה הוקמה על-ידי קבוצת יזמים מתעשיית השבבים, אשר הייתה מעורבת בשילוב טכנולוגיות Industry 4.0 בקווי הייצור. בהם: המנכ"ל בועז וינוגרדוב שמגיע מחברות כמו נובה ואורבוטק, הטכנולוג הראשי גיל לביא שהגיע מנובה, אפלייד מטיריאלס וסטרטסיס, המדען הראשי משה פרנקל אשר הגיע מחברות כמו סאיטקס, אינטל ודיג'יפלקס, וסמנכ"ל הייצור התהליכי איתי רודד, שהגיע מנוגה אינג'ינירינג ומ-Cabiran. ההון שגוייס ישמש להעמקת הפיתוח הטכנולוגי, להרחבת הפעילות בישראל ובעולם, ולתמיכה בלקוחות. מנכ"ל החברה, בועז וינוגרדוב, אמר שתהליך Digital Casting מאפשר ייצור חלקים במשקל של עד טון מתכת יצוקה בתהליך מבוקר לגמרי. "הוא מותאם אישית ומאפשר מחזור ייצור המתבסס על פחות חומר, כוח אדם וזמן. אנו נרגשים להביא את העידן הדיגיטלי אל תהליך היציקה המתכתי".

הפתרון של החברה מבוסס על ניתוח הבעיות בתעשיית המתכת, שהראה שתעשיית התלת מימד לא הצליחה להיכנס לשוק הסגסוגות מבוססות ברזל, אשר מהווה 92% משוק המתכות (במונחי משקל) ותופס כ-5% מהתל"ג העולמי. הסיבות הן רבות: יש צורך בחומרים מיוחדים ולא נעשה שימוש בחומרים של הלקוח, הייצור באבקות מתכתיות מייצר חלקים פחות חזקים, הייצור באבקות גורר התכווצויות של יותר מ-10% המעוותות חלקים בעלי גאומטריה מורכבת, ועוד. מכונת הייצור הדיגיטלית שפותחה במגנוס מאפשרת שליטה מלאה בטמפרטורת היציקה, גם של התבנית הקרמית וגם של המתכת שממנה החלק מיוצר.

הדבר מאפשר להבטיח שהמתכת מתקררת באופן אחיד, תכונה המעניקה יציבות במידות והומוגניות במבנה המתכת. העבודה בשכבות מאפשרת לבצע תיקונים תוך כדי התהליך, ולשלב סגסוגות שונות (משכבה לשכבה) בגוף יצוק אחד. המודל העסקי של החברה מבוסס על מכירת מכונות הייצור וחומרי הקרמיקה של התבניות, כאשר הלקוח אחראי לרכש והבאת המתכות בהתאם לצרכיו. המעבר לייצור הוא מודרני לחלוטין: הלקוח מזין למכונה את קובץ ה-CAD של החלק שהוא תכנן, והמכונה אחראית לייצור אוטומטי של החלק, בכל צורה שתתבקש. החברה לא מסרה פרטים על עסקיה, אבל מההודעה שלה ניתן להבין שיש לה לקוחות ברמת Fortune 100 המייצרים חלקי מתכת לתעשייה הכבדה, כמו למשל כף של טרקטור או בלוק שלם של מנוע שריפה פנימית.

אינטל חשפה מחשב נוירומורפי הכולל יותר ממיליארד נוירונים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מחשב המחקר Hala Point. כולל יותר ממיליון מעבדי Loihi 2

חברת אינטל הכריזה על השקת המחשב הנוירומופרי הגדול בעולם, Hala Point, אשר מבוסס על מעבדי Loihi 2 שפותחו באינטל לאבס בשנת 2021. המעבדים האלה מחקים את פעילות הנוירונים במוח ומופיעים במתכונת של מחשב הכולל מאות מעבדי Loihi, אשר כל אחד מהם מכיל 128 ליבות עיבוד המיישמות מודל של מיליון נוירונים. המחשב Hala Point מכיל 1.15 מיליארד "נוירונים" ומסוגל לבצע עד 30 טריליון פעולות בשנייה בצריכת הספק של פחות מ-2,600 ואט, שהיא חסכונית פי 4-16 מארכיטקטורות בניה מלאכותית המבוססות על מעבדי CPU ו-GPU. 

מודלים מדעיים שונים של המוח

ראוי לזכור שעיבוד נוירומורפי שונה לגמרי מרשתות נוירוניות המשמשות כיום במערכות לימוד עומק (Deep Learninig). למרות ששתי השיטות מבוססות על מודלים של המוח הביולוגי, הן מתבססות על מודלים מדעיים שונים של המוח, שפותחו בתקופות נפרדות. מערכות נוירומופיות מנסות לייצר מערכים הבנויים מאלמנטים המחקים את המודל המודרני של פעילות הנוירונים במוח: אות המגיע אל הנוירון, מעורר אותו וגורם לו לשלוח אותות עירור לנוירונים אחרים שאליהם הוא מקושר. במסגרת זאת, הנוירונים במודל הנוירומופי גם יודעים ליצור קשר או לנתק את הקשר עם נוירונים אחרים, ועל-ידי כך לייצר תת-רשתות פנימיות.

רשתות נוירוניות (neural networks), לעומת זאת, מבוססות על מודל של המוח שפותח לקראת סוף המאה ה-19 ולפיו יחידת הבסיס של המוח היא פרספטרון (Perceptron). זהו אלגוריתם סיווג אשר מקבל ערך, מסכם אותו עם ערך פנימי (משקל), ומעביר את התוצאה המשוקללת אל הפרספטרון הבא. רשתות נוירוניות בנויות ממיליוני פרספטרונים המסודרים בשכבות. הן לא "מעוררות" נוירונים אלא רק מעבירות מידע. בשלב האימון נקבעים המשקלים השונים ברשת, ובשלב ההסקה היא מייצרת מוצא אוטומטי בהתאם למשקלים שנקבעו מראש.

צוות הפיתוח של אינטל מציג את המחשב Hala Point במעבדות Intel Labs
צוות הפיתוח של אינטל מציג את המחשב Hala Point במעבדות Intel Labs

ההבדלים האלה מסבירים מדוע רשתות נוירוניות ניתנו ליישום קל בתוכנה או באמצעות יחידות חישוב פשוטות המצויות במעבדים גרפיים (GPU), בעוד במערכים נוירומופריים מיושמים באמצעות מערכים של מעבדים או באמצעות רכיבי FPGA גדולים מאוד. מעבד Loihi 2, לשם המחשה, מכיל 128 ליבות עיבוד המיישמות מיליון נוירונים. לכן מחשב Hala Point כולל 1,152 מעבדי Loihi 2, אשר מקבלים תמיכה מכ-2,300 ליבות x86. כל אחד מהמעבדים האלה מיוצר בתהליך אינטל 4, וכולל ממשקי תקשורת מהירים אל הזכרון ואל שאר מעבדי Loihi המצויים במערך הצפוף הזה. 

מחשב, או "מוח אלקטרוני"?

על-פי ההערכה המקובלת, במוח האנושי יש כ-84 מיליארד נוירונים. לכן כאשר אינטל מדווחת על מיליארד נוירונים במערכת, מדובר כבר באובייקט שניתן להשוותו אל מוח ביולוגי המצוי בבעלי חיים קטנים או פרימיטיביים. באמצעות הצמדת המשאב הזה אל מערכת לומדת או אל רובוט, ניתן ככל הנראה לייצר קפיצת מדרגה טכנולוגית ובלתי צפויה. בשלב הזה Hala Point הוא אבטיפוס מחקרי בלבד, ולא מוצר מסחרי. המערכת הראשונה נמסרה לחוקרים במעבדות הלאומיות Sandia, כדי לפתור בעיות חישוביות מדעיות בתחומי פיזיקת ההתקנים, ארכיטקטורת מחשבים, מדעי המחשב ואינפורמטיקה.

Greeneye התל אביבית גייסה 20 מיליון דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת  Greeneye Technology מתל אביב השלימה גיוס הון בהיקף של כ-20 מיליון דולר אשר הובל על-ידי חברת ההשקעות הישראלית Deep Insight. בגיוס השתתפו המשקיעים הקיימים, איל וולדמן (מייסד ומנכ"ל לשעבר של חברת מלאנוקס שנימכרה לאנבידיה), קרן ההצלה "אומת ברזל" (Iron Nation) שהוקמה על-ידי קרנות הון סיכון ישראליות כדי לבצע השקעות סיד בזמן המלחמה, ומשקיעים נוספים. בגיוס השתתפה גם ענקית הציוד החקלאי מארה"ב, AGCO.

חברת גרין-איי פיתחה אבזר בקרה מבוסס מצלמה ותוכנת בינה מלאכותית אשר מותקן בכל אחת מנקודות הריסוס במערכת ריסוס בשדות חקלאיים. המערכת מצלמת את אזור הריסוס המיועד, מנתחת את מצב הגידולים ושולטת בכמות הריסוס שתותז לאתר בכל רגע נתון. החברה מדווחת שהמערכת שלה מאפשרת להקטין בכ-90% את כמות קוטלי העשבים בגידולי פלחה ושלחין, בלא להאט את התהליך – המתבצע בנסיעה במהירות של 25 קמ"ש. המערכת מבצעת את הריסוס רק היכן שיש בו צורך, ובכך יכולה לחסוך שימוש מיותר במליוני טונות של חומרי ריסוס קטלניים, הפוגעים הצמחייה, בחיות הבר ובמי התהום בכל העולם.

צוות גרין-איי במהלך ניסויי שדה
צוות גרין-איי במהלך ניסויי שדה

ההון שגוייס ישמש בעיקר להרחבת הפעילות של החברה בארצות הברית, במטרה להשיג בתוך שנה את היעד של התקנת כמה עשרות מערכות במדינה, בציוד חקלאי המשמש לריסוס שטחים בגודל של יותר מ-800 מיליון דונם (200 מיליון אקר). "החזון שלנו הוא להביא את הריסוס המדוייק לרמת שימוש רחבת היקף ומקובלת בחקלאות העולמית", אמר מנכ"ל גרין-איי, נדב בוחר. המערכת של החברה מותאמת להתקנה בכל מערכות הריסוס החקלאיות הקיימות בעולם. היא פותחה ונבדקה בישראל בשיתוף פעולה עם מכון וולקני, והחלה להיכנס לארה"ב בשנת 2022.

חברת גרינ-איי הוקמה בשנת 2017 על-ידי המנכ"ל נדב בוחר, מנהל המוצר ד"ר יצחק חייאט והטכנולוג הראשי אלון לקיין אובק. שלושתם הם יוצאי יחידה טכנולוגית בצה"ל, אשר השתמשו ביידע שצברו בתחום ראיית מכונה, בינה מלאכותית ואלקטרומכניקה כדי לפתח את המערכת הראשונה בעולם המבצעת ריסוס מדוייק (Selective Spraying – SSP). המערכת מזהה עשבים מזיקים באמצעות אלגוריתם בינה מלאכותית ולימוד מכונה, ומבצעת ריסוס מקומי רק עליהם. היא מגיעה לרמת דיוק בזיהוי של 95.7%. מאז הקמתה החברה גייסה הון בהיקף של כ-45 מיליון דולר.

בריינסוויי התקינה בישראל 11 מערכות חדשות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת בריינסוויי (Brainsway), שפיתחה קסדה חשמלית לטיפול בלתי פולשני בהפרעות נוירולוגיות, מדווחת כי באחרונה הותקנו במרכזים רפואיים בישראל כ-11 מערכות Deep TMS חדשות, ובחברה מעריכים כי עד סוף השנה יותקנו בישראל מערכות נוספות.

בבריינסוויי מייחסים את המומנטום העסקי בישראל לעלייה של 45% בהחזרי השיפוי הביטוחי. ב-2022 הכניס משרד הבריאות את הטיפול בקסדה לסל הבריאות עבור מטופלים מעל גיל 21 שסובלים מדיכאון קשה ולא מגיבים לטיפול תרופתי. בעולם מותקנות בסך הכול כ-1,101 מערכות Deep TMS, נכון לסוף 2023.

מנכ"ל בריינסוויי, הדר לוי, ציין כי בחברה רואים חשיבות רבה בהרחבת נגישות הטיפול בישראל, ואף קשר בין המלחמה לבין הצורך בטיפול. "בעקבות האירועים האחרונים בישראל, ישנה עלייה בביקוש לטיפול במצבים חמורים בתחום בריאות הנפש, וחשוב לנו מאוד כי טיפולי Deep TMS יהיו זמינים לחולים רבים ככל האפשר".

בריינסוויי מצויה בשנה האחרונה במומנטום עסקי ניכר. ברבעון הרביעי של 2023, שבו סיפקה כ-60 מערכות, רשמה הכנסות שיא של 9 מיליון דולר, גבוה ב-50% בהשוואה לרבעון המקביל ב-2022. בשורה התחתונה, בריינסוויי הצליחה לעבור לרווח נקי של 0.1 מיליון דולר, בהשוואה להפסד של 3.9 מיליון דולר ברבעון המקביל. בקופת המזומנים של החברה כ-46.3 מיליון דולר נכון לסוף 2023.

ההכנסות ב-2023 כולה עמדו על 31.8 מיליון דולר, עלייה של 17% בהשוואה ל-2022. עוד עדכנה החברה בדו"ח השנתי, כי נערכים מחקרים רפואיים לבחינת יעילות הטיפול בפרקינסון, דיכאון בגיל השלישי, שיקום לאחר שבץ ופרוטוקול מואץ לטיפול בתסמונת OCD. המומנטום העסקי מתבטא גם בביצועי המניה בנסד"ק, שעלתה ב-12 החודשים האחרונים ב-198% לשווי שוק של 327 מיליון דולר.

בריינסוויי פיתחה קסדה בשם Deep TMS לגירוי חשמלי לטיפול בלתי פולשני בהפרעות נוירולוגיות ופסיכיאטריות נפוצות דוגמת דיכאון, סכיזופרניה, אפילפסיה, מאניה-דיפרסיה ועוד. בקסדה מותקנים סלילים אלקטרומגנטיים המפעילים זרמים חשמליים המשפיעים על קליפת המוח (Cortex) ומסייעים לטפל בהפרעות. הטיפולים בתסמונות השונות באמצעות הקסדה נבדלים בעומק הגירוי החשמלי ועוצמתו, התדרים, המיקום, משך זמן הטיפול ותדירותו. בארצות הברית, ההתוויות שעבורן מאושר המכשיר שלה לשימוש הן טיפול בדיכאון חריף, דיכאון חרדתי, הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (OCD) וגמילה מעישון וממשככי כאבים.

TriEye התאימה את חיישן ה-SWIR ליישומי רובוטיקה תעשייתית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מצלמת ה-SWIR של TriEye (משמאל) ופנס הלייזר המבוסס על הטכנולוגיה של Vertilas

חברת TriEye התל אביבית הדגימה מצלמה תרמית ליישומי רובוטיקה תעשייתית, העושה שימוש במקור תאורת לייזר שפותח במיוחד עבורה על-ידי חברת Vertilas הגרמנית. המצלמה התרמית של החברה מבוססת על חיישן אינפרא-אדום בגלים קצרים (Short-Wavelength InfraRed – SWIR) מבוסס CMOS שהיא פיתחה, אשר מיוצר בחברת טאואר סמיקונדקטור הישראלית. החיישן רגיש לאורכי הגל 0.4µm-1.6µm, אשר מעניקים יכולת חישה בתנאי ראות קשים כמו חושך, גשם, ערפל ואבק, ויכולת הפקה מיידית של מידע תלת מימדי (תמונת עומק).

היכולות האלה מתאימות לשימוש בתעשיית הרכב, מכיוון שהן מאפשרות לבצע זיהוי מכשולים ועצמים בתנאי ראות ירודים. להערכת החברה, יש להן יתרונות רבים בהשוואה לפתרונות חישה אחרים הנמצאים בשימוש, דוגמת מכ"ם וליידאר (LiDAR). לחברה יש שיתוף פעולה ארוך טווח עם חברת פורשה אשר גם השקיעה בה, וחברת Hitachi Astemo (הנמצאת בבעלות משותפת של הונדה והיטאצ'י) הודיעה בעבר שהיא  תשלב את החיישן במערכות עזר בטיחותיות לנהג (ADAS).

רובוטים בסביבת בני-אדם

המצלמה התרמית עובדת בשילוב עם מקור תאורה מבוסס לייזר, המאיר את הסביבה באור באורך גל קבוע. קליטתו בחיישן וניתוח האותות החוזרים מאפשרים לייצר את התמונה. לפני כשנה החברה הכריזה על שיתוף פעולה עם חברת Coherent אשר תספק לה מקורות לייזר ליישומי רכב. במסגרת שיתוף הפעולה שנחשף כעת עם Vertilas, פותח ממערך של 300 מקורות קרינת לייזר מסוג InP VCSEL, הפועל באורך גל של 1.3 מיקרון (1340 ננומטר) שהוא בטוח לשימוש ואינו פוגע בעיניים. 

אורך הגל הזה מיועד לשימוש בעיקר במערכות רובוטיקה תעשיתיית המתפקדות בסביבת בני אדם. הוא מעניק למצלמות של החברה את הרזולוציה המאפשרת שליטה במכונות, גם עמידות בפני סינוור, קרינת שמש או מקורות אור מטעים אחרים וצריכת הספק נמוכה. המצלמה המשולבת החדשה מיועד לעבור בטווחים של מטרים בודדים. היא מספקת שדה ראייה של 25°, תמונה ברזולוציה של 1.3 מגה-פיקסל וקצב התרעננות של 120 תמונות בשנייה (120fps).

ניוריאליטי השיקה פורטל פיתוח ליישום שרת ה-AI שלה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה למעלה מימין לשמאל: צביקה שמואלי, משה תנך ויוסי קיסוס. צילום: אביב קורט]

חברת ניוריאליטי (NeuReality) מקיסריה, שמפתחת ומספקת תשתיות בינה מלאכותית עבור ארגונים וממשלות, השיקה פורטל חדש למפתחים, הכולל כלי הדגמה המסייעים בהתקנה פשוטה של פתרון התוכנה וממשקי תכנות היישומים (APIs) שלה.

השקת הפורטל מגיעה לאחר שהחברה סיפקה והפעילה את שרת ה-AI על גבי שבב ב-7 ננו-מטר מדגם NR1 NAPU והשלימה את ההפעלה והאימות של כל מערכת החומרה והתוכנה NR1 שלה ברבעון הראשון.

לדברי ניוריאליטי, הפתרון שלה מקנה למפתחים את היכולת לפרוס את מערכות ה-AI המתקדמות והמורכבות ביותר באופן גמיש וקל יותר על בסיס הדרישות הספציפיות של כל פרויקט. הוא מעניק למפתחים מערך כלים להאצת כל תהליכי הפיתוח, השילוב וההקצאה של מערכות AI, לצד ממשקי תכנות יישומים להסקה המאפשרים לזרז את תהליך פריסת המערכות.

ה-NR1, פתרון ההסקה (inference) לבינה מלאכותית של ניוריאליטי, מאפשר לעסקים ולממשלות להריץ מודלי AI חדשים ויישומים קיימים ללא צורך להשקיע מיליוני דולרים במעבדי GPUs (יחידות עיבוד גרפיות) הנמצאים כיום במחסור. מעבדי CPU נותרו צווארי הבקבוק העיקריים לביצועי הסקה לבינה מלאכותית, ללא תלות בביצועי מאיץ ה-AI, מה שמביא לרמות גבוהות מדי של צריכת הספק ועלויות ולא מאפשר לרוב הארגונים להתקין ולהפעיל מערכות AI חדשניות.

תו תקן מ-TSMC

מערכת NR1 מוכנה לפריסה אצל לקוחות החל מהרבעון הראשון של 2024 לאחר שמעבד ה-NAPU הגיע בדצמבר, ממפעלי ייצור השבבים של TSMC בטאיוואן, ועבר בהצלחה אקטיבציה, בדיקות אימות מקיפות ואינטגרציית מערכת בתוך 90 יום בלבד.

"העובדה שסטארט אפ עם צוות טכני קטן מצליח לבצע אינטגרציית מערכת AI כה מורכבת, מהסיליקון ועד השרת והתוכנה, באופן מהיר וחלק היא מרשימה", אמר אילן אביטל, מנהל המו"פ בניוריאליטי.

המערכת של ניוריאליטי עמדה במכלול הדרישות הפונקציונליות בהיבטים של שרת על גבי שבב, IP ייעודי, מערכת ותוכנה. אבן דרך זו מסמנת את המוכנות של המערכת לפיילוטים אצל לקוחות בדגש על ספקי שירותי ענן, שירותים פיננסיים ושירותי בריאות, עבור יישומים של ראייה ממוחשבת, זיהוי אוטומטי של דיבור ועיבוד שפה טבעית. הישג זה מניח יסודות כלכליים איתנים למערכות עתידיות של בינה מלאכותית יוצרת (Generative AI), מערכות מולטי-מודאליות (שיכולות לטפל בקלטים ממגוון סוגים) וטכנולוגיות מתקדמות נוספות. לדברי ניוריאליטי, האקטיבציה והתיקוף המהירים של NR1 נובעים מתהליך קפדני של תכנון מערכת ושל אמולציה מקיפה שהחברה ביצעה בשיתוף עם סינופסיס לפני הטייפ אאוט ב-2023.

לדברי אילן אביטל: "שיעור האימוץ של AI עומד על 35% בממוצע עולמי ופחות מ-25% בארצות הברית. ניוריאליטי ממוקדת בהנמכת החסמים שעומדים בפני ענפים מרכזיים בכלכלה בכל הקשור ליישום מערכות AI. יישום כזה הוא כרגע מחוץ להישג היד של רוב העסקים. שרתי ההסקה האידיאליים לבינה מלאכותית דורשים תצורות שרת שונות לחלוטין ויעילות יותר ביחס למחשבי העל ולמעבדי ה-GPU המתקדמים בהם נעשה כיום שימוש באימון של בינה מלאכותית. אנחנו יכולים להתחיל לשנות זאת כבר עכשיו דרך צמצום של צריכת ההספק הגבוהה כבר במקור והורדת עלויות עבור הלקוחות".

ניוריאליטי נוסדה בשנת 2019 ומונהגת על ידי צוות הנהלה בעל ניסיון רב בארכיטקטורת דאטה סנטרים, מערכות ותוכנה. מייסדי החברה הם משה תנך, המשמש כמנכ"ל, צביקה שמואלי, סגן נשיא לתפעול, ויוסי קסוס המשמש כסגן נשיא לפיתוח שבבים. הצוות המוביל של החברה כולל את ה-CTO ליאור חרמוש ואת אילן אביטל מנהל המו"פ(CRO – Chief R&D Officer) , מבכירי מערך המו"פ של אינטל לשעבר. ניוריאליטי, שגייסה מהקמתה 70 מיליון דולר, מעסיקה כיום למעלה מ-60 עובדות ועובדים בישראל, אירופה וארצות הברית. בכוונת החברה לגייס בשנה הקרובה עשרות עובדות ועובדים נוספים למרכזי הפיתוח של החברה בקיסריה ובתל אביב על מנת לתמוך באתגרי הפיתוח ובצמיחה המואצת של החברה.

קבוצת Fineline רוכשת את ספקית ה-PCB הגרמנית IBR

פורסם בתאריך ע"י Techtime

קבוצת Fineline Global הישראלית-סינית, המספקת שירותי תכנון וייצור של PCB, מרחיבה את פריסתה הגלובלית. החברה הודיעה אתמול (ג') כי רכשה את מלוא מניותיה של ספקית ה-PCB הגרמנית IBR Leiterplatten GmbH & Co. KG. IBR, הממוקמת בעיר באד רפנהאו (Bad Rappenau), נוסדה לפני יותר מ-30 שנה ומספקת פתרונות PCB למגוון יישומים. החברת-בת של פיינליין בגרמניה רכשה את מלוא מיותיה והיא כעת תהיה חלק אינטגרלי מהקבוצה.

קבוצת פיינליין נוסדה ב-2007 כתולדה של מיזוג בין Fineline Gmbh לבין חברת Aviv PCB מקיבוץ הזורע. הקבוצה מספקת שירותי תכנון, ייצור ואספקה של מעגלים מודפסים למגוון יישומים באמצעות רשת גלובלית של יצרניות. בשנים האחרונות הרחיבה את פריסתה הגלובלית באמצעות רכישות של ספקיות PCB בגרמניה, בריטניה, הולנד, שווייץ, שבדיה וישראל. ב-2012 רכשה יצרנית ה-PCB הסינית FastPrint את הבעלות בקבוצה. בסך הכול, לקבוצה יש משרדים ב-13 מדינות וכ-25 מפעלי ייצור עם תפוקת ייצור של כ-130 מיליון מעגלים מודפסים בשנה. היא מעסיקה יותר מ-300 עובדים ומשרתת כ-3,000 לקוחות. ב-2023 דיווחה החברה על הכנסות שליותר מ-200 מיליון דולר.

סמסונג מקימה בטקסס מפעל של 2 ננומטר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

משרד המסחר האמריקאי הודיע כי יעניק מענק בגובה של 6.4 מיליארד דולר לחברת סמסונג לצורך הקמת שני פאבים לייצור ואריזת שבבים, כמו גם מרכז מו"פ, בעיר טיילור שבמדינת טקסס. התמריצים ניתנים לסמסונג במסגרת חוק CHIPS שהוביל ממשל ביידן על מנת לבסס פעילות ייצור שבבים על אדמת ארצות הברית ולהפחית את התלות בייצור חיצוני.

כיום יש לסמסונג שני פאבים בעיר אוסטין, לא רחוק מהעיר טיילור. הפרויקט צפוי לייצר יותר מ-21 אלף מקומות עבודה. כמו כן, כ-40 מיליון דולר יושקעו בהכשרת עובדים מיומנים לתעשיית השבבים. בנוסף למענק מהממשל האמריקאי, סמסונג הכריזה כי בכוונתה להשקיע כ-40 מיליארד דולר בפיתוח יכולות ייצור בטקסס. במשרד המסחר האמריקאי מעריכים כי הודות להשקעות הללו, עד 2030 ארצות הברית תהיה אחראית לייצור כחמישית מהמעבדים בעולם.

לפי דיווחים בארצות הברית, הפאבים יכללו קווי ייצור שבבים ב-2 וב-4 ננומטר. לפי אותם דיווחים, ייצור השבבים ב-2 ננומטר יהיה זמין כבר ב-2026, ובכך תקדים סמסונג את TSMC. לפני מספר שבועות הודיעה משרד המסחר האמריקאי כי הגיע להבנות ראשוניות עם TSMC למתן מענק של עד 6.6 מיליארד דולר, ועוד כ-5 מיליארד דולר בהלוואות, לצורך הקמת פאב שני באריזונה, אשר צפוי לייצר ב-2 ננומטר רק ב-2028.

ביוני 2023 הציגה סמסונג מפת דרכים לפיה כבר ב-2025 תייצר שבבים ב-2 ננומטר לשוק הסמרטפונים. ב-2026 יהיה זמין התהליך לתחום מחשוב עתיר-ביצועים (HPC) וב-2027 לשוק הרכב. באחרונה דיווחה סמסונג כי זכתה בחוזה ראשון לייצור המוני ב-2 ננומטר. סמסונג לא חשפה את זהות הלקוח, אך לפי דיווחים בתקשורת הקוריאנית מדובר בסטארט-אפ יפני בשם PFN, המתמחה בייצור שבבי AI.

מייקרוצ'יפ רוכשת את Neuronix AI Labs מכרמי יוסף

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מייסדי Neuronix AI Labs, ירון רז (מימין) ואשר חזנצ'וק

חברת מייקרוצ'יפ (Microchip) מאריזונה, ארה"ב, חתמה על הסכם לרכישת חברת נוירוניקס (Neuronix AI Labs) מכרמי יוסף, אשר מפתחת רשתות נוירוניות יעילות המפחיתות את מספר החישובים המתימטיים שיש צורך לבצע בעת הפקת הסקות (Inferencing) באבזרי קצה. הפתרון של החברה נמכר ליצרניות שבבים במתכונת של קניין רוחני (IP) שאותו הן יכולות לשלב במעגלי ASIC, SoC או בפתרונות מבוססי FPGA. בהודעה על העיסקה שהיקפה לא נמסר, הסבירה מייקרוצ'יפ שהיא ביצעה את הרכישה כדי לחזק את יכולותיה בתחום של אבזרי קצה מבוססי FPGA הכוללים בינה מלאכותית.

נוירוניקס הוקמה בשנת 2019 על-ידי המנכ"ל ירון רז ועל-ידי הנשיא והטכנולוג הראשי, אשר חזנצ'וק. הפתרון של החברה מתאים במיוחד ליישומים דוגמת סיווג תמונות, גילוי וזיהוי אובייקטים בתוך תמונה, ושיוך פיקסלים למרכיבי תמונה שונים (Semantic Segmentation). ירון רז דיווח על העיסקה בעמוד האישי שלו בלינקדאין, וכתב: "תמיד האמנו בפוטנציאל המהפכני הטמון בטכנולוגיה שלנו לשיפור תהליכי העיבוד של משימות AI/ML, במיוחד בתחום אבזרי הקצה. הרכישה על-ידי מייקרוצ'יפ לא רק מאמתת את החזון שלנו, אלא מספקת לנו את המשאבים והפלטפורמה הדרושים כדי להאיץ את השפעתנו על השוק".

משפחת PolarFire היא כיום המוצר המרכזי של מייקרוצ'יפ בתחום רכיבי ה-FPGA החסכוניים באנרגיה עבור אבזרי קצה.  נשיא חטיבת ה-FPGA במייקרוצ'יפ, ברוס ווייר, הסביר שרכישת נוירוניקס תחזק את הפורטפוליו של מייקרוצ'יפ בתחום ה-SoC URFHCH ורכיבי FPGA חסכוניים באנרגיה. "ביחד עם תוכנת VectorBlox לפיתוח יישומי בינה מלאכותית ברכיבי FPGA, נוכל לשפר את הביצוטעים וההספק של מוצרי משפחת PolarFire". השילוב הזה מאפשר גם למהנדסים שאינם מכירים את שפת החומרה RTL לפיתוח יישומי בינה מלאכותית באבזרים מבוססי FPGA.

ירון רז מגיע מתחום דחיסת הווידאו. הוא שימש כמנהל תחום הווידאו בענן של IDT האמריקאית, מנהל הפיתוח העסקי של Ateme הצרפתית ומנהל הנדסי ועסקי בחברות סטארט-אפ ישראליות שנמכרו, בהן: אטריקה, Seabridge וביג בנד נטוורקס. אשר חזנצ'וק מגיע מתחום ה-FPGA. הוא עסק בתכנון מעבדי DSP הפועלים על גבי FPGA בחברת Lattice Semiconductor, ולאחר מכן ייסד את FalconX Accelerator שפיתחה מעבדי DSP ונמכרה ב-2016 ל-BaySand תמורת יותר מ-100 מיליון דולר.

 

מיה דיינמיקס מפתחת רובוט-שטח קרבי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת מיה דיינמיקס (MIA Dynamics) התל אביבית מפתחת כלי תחבורה רובוטי המבוסס על הפלטפורמה המודולרית המשמשת בכלי התחבורה הקל מתוצרתה, MIA Four, המיועד לנסיעה בעיר, בשטח ולבצע משימות השינוע זעיר. החברה פיתחה שילדה ומערכת מתלים מוגנת בפטנט המעניקה יציבות נסיעה בתנאים קשים, כולל עלייה וירידה במדרגות ונסיעה בתנאי שטח. בשנת 2023 החברה מכרה כמה מאות יחידות של כלי התחבורה האישי MIA Four, והכנסותיה הנסתכמו בכ-7 מיליון שקל.

בחודש מרץ 2023 היא קיבלה הזמנה ראשונה בהיקף של 3.5 מיליון דולר מהמפיץ האמריקאי שלה, Quadsolo, אשר הזמין 1,000 כלי-רכב כולל חלקי חילוף. המפיץ גם התחייב לרכוש לפחות 5,000 מערכות MIA Four בשנה במשך 5 השנים הבאות, אשר צפויות להסתכם מבחינת החברה בהכנסות מצטברות של כ-75 מיליון דולר. החברה העריכה שהודעה לבורסה, שפיתוח האבטיפוס של הרכב הרובוטי יושלם בתוך מספר שבועות. מדובר בכלי תחבורה רובוטי חשמלי בעל סוללות נשלפות המיועד למשימות סיור ואבטחה בגבולות, אבטחת יישובים ואילו למשימות אבטחת בסיסיים צבאיים.

הכלי הרובוטי יסייע במשימת האבטחה ויוכל להשתלב במשימות לחימה דוגמת סיור, תקיפה ומארבים. החברה מסרה שהדגם הנמצא בפיתוח יידע לתפעל כלי נשק שונים, ויוכל לסייע באמצעות אספקת ציוד ותחמושת לשדה הקרב במקומות שבהם לא ניתן להשתמש בכלי-רכב כבדים. החברה הסבירה שמדובר בפרוייקט נסיוני אשר לא יסיט אותה מהיעד המרכזי שלה, שהוא פיתוח כלי תחבורה לשווקים אזרחיים שונים. חברת מיה דיינמיקס נסחרת בבורסה של תל אביב לפי שווי שוק של כ-64 מיליון שקל.

פרספטו קיבלה היתר BVLOS ראשון בגרמניה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

יצרנית הרחפנים האוטונומיים פרספטו (Percepto) קיבלה היתר מרשות התעופה האזרחית בגרמניה, Luftfahrt-Bundesamt, להפעיל את רחפניה באופן אוטונומי ללא השגחה של מפעיל באתר (BVLOS). ההיתר ניתן פרטנית לגבי שימוש ברחפני הניטור האוטונומיים של החברה במתקנים של אחד מלקוחותיה הגדולים בגרמניה.

בפרספטו מסבירים כי ההיתר יאפשר להפעיל את הרחפנים מסביב לשעון, באופן אוטומטי לחלוטין. בפרספטו מעריכים כי ההיתר יקל על החברה בהשת היתרים נוספים בעתיד עבור לקוחות נוספים ומקרי מבחן נוספים. מרשות התעופה הגרמנית נמסר כי "אנחנו שבעי רצון מהצלחתה של פרספטו להשיג היתר BVLOS בגרמניה. הדבר ממחיש את הפוטנציאל של רחפנים מתקדמים לשנות תעשיות, תוך שמירה על הסטנדרטיים הבטיחותיים של רשות התעופה הגרמנית".

היתר גורף יותר בארצות הברית

עבור פרספטו, מדובר בציון דרך רגולטורי בגרמניה, שוק מפתח עבור החברה לאור חשיבות התעשייה הגרמנית. בארצות הברית, פרספטו ביצעה כברת דרך נרחבת יותר מול הרגולטור, רשות התעופה הפדרלית (FAA).

למעשה, בנובמבר 2022 קיבלה פרספטו מה-FAA פטור גורף בכל רחבי ארצות הברית, המתיר להפעיל את רחפניה האוטונומיים גם ללא קשר עין עם המפעיל, ללא צורך בבקשת היתר פרטני עבור כל לקוח וכל אתר. פרספטו, היא יצרנית הרחפנים הראשונה שזוכה מה-FAA לפטור כלל-ארצי מסוג זה.

הרחפנים של פרספטו מותקנים בתוך מארז סגור באתרי היעד (מה שקרוי, drone-in-a-box), ויוצאים מתוכם באופן עצמאי למשימות סיור ואיסוף מידע בהתאם לתוכנית שהוגדרה מראש.

תפעול צי הרחפנים מתבצע באמצעות מערכת ניהול המשימה Autonomous Inspection & Monitoring – AIM, אשר מבוססת על בינה מלאכותית ומאפשרת לנהל ולהפעיל מפלטפורמת שליטה ובקרה מאוחדת את הצי, להקצות לרחפנים משימות לפי הצורך, לאסוף ולשתף את המידע המתקבל מהרחפנים ולהפיק ממנו תובנות על מתקן התשתית. מערכת הבקרה והשליטה למעשה מקנה לרחפן יכולות עצמאיות של ניהול בטוח של תוואי הטיסה, כולל בחירת המסלול, תכנון זמן החזרה לעמדה לצורך הטענה חוזרת, צילום וראיית מכונה וטיסה גם בתנאי מזג אויר וראות קשים.

קווים לדמותה של גיבורת היום, מערכת "חץ-3"

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: המיירט של חץ 3 יוצא לדרך. צילום: משרד הביטחון

המתקפה האיראנית נבלמה באמצעות מערך עצום של אמצעים טכנולוגיים, מאמצים אנושיים ושיתוף פעולה אזורי בין מספר מדינות, החל מארה"ב וכלה במדינות השכנות לישראל. לפי הודעת דובר צה"ל, איראן שיגרה יותר מ-300 איומים, אשר כללו טילי שיוט, כטב"מים וטילים בליסטיים. בנוסף, בוצעו מספר שיגורים מעיראק ותימן.

האיומים כללו 170 כלי טיס בלתי מאויישים אשר יורטו על-ידי מטוסי חיל האוויר, יחידות הנ"מ וחילות האוויר של מדינות ברית. איראן שידרה 30 טילי שיוט ש-25 על-ידי מטוסי קרב של חה"א. אף אחד מה לא הגיע לישראל. המרכיב המסוכן ביותר בתקיפה היה השיגור של יותר מ-120 טילים בליסטיים. דובר צה"ל: "רק בודדים חדרו לשטח מדינת ישראל והשאר יורטו מחוץ לגבולותיה. מספר טילים נפלו בבסיס חה"א בנבטים וגרמו נזק לתשתיות ולא פגעו בתיפקוד המבצעי של הבסיס".

הכתפיים הרחבות של חץ-2 וחץ-3

מבצע היירוט הענק התקיים בשיתוף פעולה עם מפקדות המרכז של ארה"ב, צרפת ובריטניה. בכלי התקשורת דווח על השתתפות של מדינות נוספות מהאזור, בהן ירדן וסעודיה. אלא שההצלחה החשובה ביותר הייתה היירוט של טילים בליסטיים אשר מגיעים במהירות גבוהה מחוץ לאטמוספירה, אשר הגדולים שבהם נשאו ראשים קרביים הכוללים מטען נפץ במשקל של חצי טון.

המשימה הזו הוטלה על כתפי מערכות חץ-2 וחץ-3 (Arrow 3), אשר פותחו על-ידי ישראל בשיתוף ארה"ב לאורך 40 השנים האחרונות – בדיוק כדי להתמודד מול תקיפה מהסוג הזה. המהלך ארוך הטווח הזה התחיל במסגרת יוזמת ההגנה האסטרטגית (Strategic Defense Initiative) של הנשיא רייגן משנת 1983, אשר קיבלה את הכינוי "תוכנית מלחמת הכוכבים". היא נועדה לנטרל את האיום הגרעיני של ברית המועצות, ובכך להכריע את המלחמה הקרה.

מי שהיה אז ראש מפעל מל"מ בתעשייה האווירית, דב רביב, הציע שישראל תשתלב בפרוייקט. ארה"ב קיבלה את ההצעה, וישראל החלה בפיתוח טיל החץ (במקביל לתוכנית THAAD, שהיתה המקבילה האמריקאית לפרוייקט החץ הישראלי). בראיון לרשת ב', גילה היום (א') מנכ"ל התעשייה האווירית, בועז לוי, שבמהלך הלילה יורטו טילים בליסטיים על-ידי מערכת חץ-2 בגובה רב סמוך לקצה האטמוספירה, כאשר טילי חץ-3 יירטו טילים בליסטיים גדולים בגובה רב מאוד מחוץ לאטמוספירה. היכולת הזו פותחה כדי ליירט טילים הנושאים ראש נפץ גרעיני.

שיטת הפעולה של חץ-3

שני הטילים שונים גם בטכניקת היירוט שלהם: בעוד שמערכת חץ-2 כוללת ראש קרבי המתפוצץ כאשר הוא חולף בסמוך לטיל המטרה, מערכת חץ-3 מיועדת לפגוע פיסית בטיל המטרה. המיירט במערכת חץ 3 הוא טיל דו-שלבי הכולל שני מנועי דלק מוצק. עם קבלת התראה ממערכת המכ"ם, מערכת השליטה והבקרה בוחרת בסוללה ובמיירט האופטימליים לביצוע היירוט. היא משגרת את הטיל אל האזור המשוער שבו צפוייה להיות ההתנגשות.

בשלב הראשון מופעל מנוע ההאצה המביא אותו אל אזור הפגיעה המשוער. בשלב הזה הטיל נפרד ממנוע ההאצה, וראש ההשמדה הממונע נע לכיוון המטרה בעזרת הנחיות המגיעות מהמכ"ם הקרקעי. בשלב הבא, הטיל מפעיל מערכת חישה אלקטרו-אופטית אשר מזהה את הטיל התוקף וננעלת עליו. היא מכוונת את הטיל המיירט בתימרונים הסופיים המביאים אותו לפגיעה פיסית בטיל התוקף ולהשמדת מטען ההרס שלו.

המבחן המבצעי הראשון היה בנובמבר 2023

מערכת חץ 3 משולבת במערכות הניהול והבקרה של מערכת חץ 2. הדבר מבטיח שבמקרה של פגיעה לא אופטימלית, או כאשר הטיל התוקף נושא יותר מראש נפץ אחד, ישוגרו מיד טילי חץ 3 נוספים או טילי חץ 2, כדי להשלים את תהילך ההשמדה. פיתוח החץ-3 החל בשנת 2009 והניסויים בטכניקת היירוט הזו החלו כבר בשנת 2012. הם הגיעו לשלב קריטי בשנת 2019, כאשר הושלמו בהצלחה ניסויים של מערכת חץ-3 שנערכו באלסקה בשיתוף הסוכנות האמריקאית להגנה בפני טילים (MDA).

בניסויים יורט טיל אנקור מתוצרת רפאל במהלך מעופו בחלל החיצון. בנוסף, המערכת הופעלה גם באמצעות המכ"מ האמריקאי AN\TPY2 שפותח על-ידי רייתאון ומשמש במערכת ההגנה האמריקאית THAAD. בניסוי הודגמה בהצלחה יכולת קישוריות מבצעית בין שתי המערכות. בנובמבר 2023 בוצע היירוט המבצעי הראשון של מערכת חץ 3, כאשר היא פגעה בחלל בטיל בליסטי ששוגר לישראל מכיוון תימן. בתחילת השבוע היא הוכיחה את עצמה כמערכת נשק בוגרת ואמינה.

"כיפת ברזל" הימית ביצעה יירוט מבצעי ראשון

שיגור מיירט ימי מסוג כיפת-מגן. צילום: רפאל
שיגור מיירט ימי מסוג כיפת-מגן. צילום: רפאל

בשבוע שעבר ביצע חיל הים את היירוט המוצלח הראשון של מטרה עויינת באמצעות מערכת C-DOME (כיפת מגן) של רפאל, שהיא הגרסה הימית של כיפת ברזל, אשר הותקנה בספינות סער 6 של החיל. מערכת כיפת ברזל על כל נגזרותיה השיגה עד היום כ-6,000 יירוטים מבצעיים. מערכת C-DOME מיועדת ליירט מגוון איומים: רקטות, טילי שיוט, טילים ימיים לוכחי-גלים (Sea-skimming Missiles) המשייטים בגובה של 2-50 מטר מעל פני הים, ורחפנים וכטב"מים.

מערכת C-DOME בנויה במתכונת של ארכיטקטורה פתוחה המאפשרת גישה אל כל חיישני הספינה הקיימים. בנוסף, היא נתנת להתקנה בלא צורך לבצע שינויים מבניים בספינה או בסיפון, ניקוב השדרית או כבילה מיוחדת. המערכת כוללת מכ"ם מתוצרת אלתא ומערכת שו"ב מתוצרת חברת mPrest, המותקנות בכל מערכות כיפת ברזל.

דבול מונתה לנציגה רשמית בישראל של Universal Robots

פורסם בתאריך ע"י Techtime

דבול פתרונות אוטומציה (Devall Automation Solutions) מונתה לנציגה הרשמית בישראל של חברת Universal Robots הדנית, המתמחה בתחום הקובוטים התעשייתיים. במסגרת המינוי כנציגה רשמית, דבול תספק פתרונות אוטומציה מלאים (Turnkey) לפי דרישת הלקוח, תוך שימוש ברובוטים וקובוטים, מערכות הנעה ובקרה בשילוב מערכות פניאומטיות, שירותי תחזוקה וטיפולים, שירות תיקוני אלקטרוניקה ומכאניקה, מתן שירותי שדרוג מכאני ותוכנתי לציוד תעשייתי.

דבול נוסדה ב-2023 על ידי שני מהנדסים, מקס סרנקוב, המשמש כמנכ״ל החברה, ו-עלא חמוד, מנהל התפעול של החברה. לדברי החברה, לשני המייסדים יש שנות ניסיון רבות ומאות פרויקטים מוצלחים בתחום הרובוטיקה והאוטומציה, הכוללים הזנה ופריקה של מכונות, משטוח, תהליכי הרכבות, הברגות, בקרת איכות, ריתוך, צביעה, הלחמה ועוד.

Universal Robots נוסדה ב-2005 והמטה המרכזי שלה נמצא בעיר אודנסה שבדנמרק. היא נחשבת לאחת החברות החלוציות בתחום הקובוטים התעשייתיים. לפי ההערכות, החברה הדנית חולשת על 40%-50% משוק הקובוטים העולמי. לחברה יש קו של קובוטים למשימות ברצפת הייצור כגון ריתוך, הרכבה, הזנה ופריקה של מכונות, משטוח ועוד. למעשה, החברה מספקת זרועות רובוטיות שניתן להתאים למשימות שונות.

לדבול מרכז הדרכות יעודי לטובת הכשרה והעשרת הידע של הלקוחות בתכנות רובוטים וקובוטים, היכרות עם עולם הבקרה וההנעה, פרוטוקולי תקשורת ו-I/O , שילוב ציוד היקפי ותכנות יישומים ייעודיים.

[מקור תמונה עליונה: אתר הבית Universal Robots]

 

הטעויות הנפוצות באבטחת שירותי ענן בעסקים קטנים-בינוניים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

המאמר באדיבות חברת אבטחת המידע ESET

מחשוב ענן הוא מרכיב חיוני במרחב הדיגיטלי שבו פועלים היום כל העסקים, כולל עסקים קטנים ובינוניים. כיום, יותר סביר שתשתיות ה-IT, הפלטפורמות והתוכנות יסופקו כשירות (SaaS – Software as a Service) ופחות בצורה המסורתית, על-גבי המחשבים המקומיים עצמם. המודל הזה מושך עסקים קטנים-בינוניים יותר מכל מגזר לקוחות אחר, מכיוון שהוא מאפשר להם לתפקד ברמה דומה לזו של יריביהם הגדולים, תומך בגמישות העסק ובצמיחתו מבלי לשבור חסכונות.

זו כנראה הסיבה לכך ש-53% מהעסקים הקטנים-בינוניים ברחבי העולם שענו לסקר מהזמן האחרון אמרו שהם מוציאים כ-1.2 מיליון דולר בשנה על שירותי ענן – עלייה של 38% לעומת השנה הקודמת. עם זאת, השינוי הדיגיטלי הזה כרוך בסיכון, ולכן חשוב להבין את הטעויות העיקריות שעסקים קטנים מבצעים עם שירותי הענן שלהם. האמת היא שגם ארגונים גדולים טועים לעיתיםף ושוכחים את כללי הבסיס האלה. להלן שבעת הטעויות העיקריות של עסקים קטנים ובינוניים באבטחת שירותי הענן שלהם:

הזנחת שימוש באימות רב-שלבי

סיסמאות סטטיות הן לא בטוחות מיסודן, ולכן חשוב לאמץ מדיניות טובה להגדרת סיסמאות. ניתן לגנוב סיסמאות בדרכים שונות, כמו מתקפת פישינג, שיטות לפריצה בכוח (Brute-force) או באמצעות ניחוש פשוט. לכן, עליכם להוסיף שכבת אימות נוספת בדמות אימות רב-שלבי, שתקשה על התוקפים לגשת לחשבונות שירותי הענן שלכם. כך תצמצמו את הסיכון מפגיעת כופרות, גניבת נתונים והשלכות אחרות. אפשרות אחרת כוללת מעבר לשיטות אימות אחרות, במידת האפשר, כמו אימות ללא סיסמה.

הסתמכות על האבטחה של ספק שירותי הענן

רבים ממנהלי ה-IT מאמינים שהמשמעות של השקעה בענן היא העברת האחריות לגורם חיצוני אמין. זה נכון רק באופן חלקי. בפועל, ישנו מודל אחריות משותפת לאבטחת הענן, המחולק בין ספק שירותי הענן ובין הלקוח. החלק שלו אתם אמורים לדאוג תלוי בסוג שירות הענן (תוכנה, תשתית או פלטפורמה) ובספק השירות. אך גם כאשר מרבית האחריות מוטלת על ספק השירות (למשל, בתוכנות SaaS), כדאי להשקיע בכלי בקרה חיצוניים נוספים

הזנחת גיבויים

כמו בעיקרון הקודם, אל תניחו שספק שירותי הענן (במקרה הזה, שירותי שיתוף קבצים ואחסון, למשל) שומר עליכם. תמיד כדאי להתכונן למקרה הגרוע מכל, שככל הנראה יהיה קריסת מערכות או מתקפת סייבר. לא רק הנתונים האבודים יזיקו לעסק שלכם, אלא גם זמן השבתה ופגיעה בפרודוקטיביות שיכולים לנבוע מתקרית סייבר.

הזנחת עדכוני אבטחה

אם לא תתקינו עדכוני אבטחה בזמן, תחשפו את מערכות הענן שלכם לניצול של פרצות אבטחה. זה יכול לגרום בתורו להדבקה בנוזקות, להדלפת נתונים ועוד. ניהול עדכוני אבטחה זו פרקטיקה אבטחתית בסיסית, הרלוונטית גם לשירותי ענן ממש כפי שהיא רלוונטית לאפליקציות המותקנות ישירות על המחשב בארגון.

הגדרה שגויה של הענן

ספקי שירותי ענן דוגלים בחדשנות. אך הכמות האדירה של אפשרויות ויכולות שהם משיקים בעקבות משובי לקוחות, עשויה ליצור סביבת ענן מורכבת מאוד לעסקים קטנים-בינוניים רבים, ורבים מהם מתקשים לדעת אילו הגדרות הן הבטוחות ביותר. בין הטעויות הנפוצות – הגדרת אחסון הענן כך שכל גורם חיצוני יכול לגשת אליו, והשארת פורטים פתוחים.

הימנעות מניטור תעבורת הענן

נהוג בתעשיית האבטחה לצאת מהנחה שפריצה לסביבת הענן היא לא שאלה של ״אם״ אלא של ״מתי״. לכן, חשוב מאוד לזהות ולהגיב במהירות לסימנים מקדימים המרמזים על התקפה, כך שתוכלו להכיל מתקפה לפני שהיא מסוגלת להשפיע על הארגון. לכן, ניטור מתמשך של תעבורת הענן הוא בגדר חובה.

הזנחת הצפנה של הנכסים החשובים

אף סביבה אינה חסינה ב-100% מפני פריצות. אם כך, מה יקרה אם גורם זדוני יצליח להגיע לנתונים הפנימיים הרגישים ביותר שלכם, או למידע אישי של עובדים או לקוחות? הצפנה של הנתונים האלה בזמן האחסון וההעברה מבטיחה שלא יהיה ניתן להשתמש בנתונים האלה, גם אם מישהו מצליח לשים את ידו עליו.

המלצות: כיצד לאבטח את הענן בצורה נכונה

הצעד הראשון בהתמודדות עם סיכוני אבטחת הענן, היא להבין מהו תחום האחריות שלכם, ומהו תחום האחריות של ספק שירותי הענן. לאחר מכן צריך לקבל החלטה – האם אתם סומכים על אמצעי אבטחת הענן הפנימיים של ספק שירותי הענן, או שאתם רוצים להוסיף עליהם מוצרים חיצוניים נוספים.

חברת ESET מציעה את הצעדים הבאים:

♦  השקיעו בפתרונות אבטחה חיצוניים לשיפור אבטחת הענן וההגנה על שירותי הדוא״ל, האחסון ושיתוף הפעולה, בנוסף לאפשרויות האבטחה המובנות בשירות של ספקי הענן המובילים.

♦  הוסיפו כלי זיהוי ותגובה מורחבים או מנוהלים (XDR/MDR) כדי לסייע בתגובה מהירה לתקריות והכלת פריצות וטיפול בהן.

♦  פתחו והטמיעו תוכנית מתמשכת ומבוססת-סיכונים להתקנת טלאי אבטחה, המבוססת על ניהול נכסים חזק (כלומר, דעו אילו נכסי ענן נמצאים ברשותכם ודאגו לכך שהם מעודכנים תמיד)

♦  הצפינו נתונים בזמן האחסון (ברמת בסיס הנתונים) ובזמן ההעברה, כדי להבטיח שהוא מוגן גם אם התוקפים מצליחים לשים עליו את ידיהם. זה ידרוש גילוי וסיווג נתונים אפקטיבי ומתמשך.

♦  הגדירו מדיניות ברורה לבקרת גישה; הפכו סיסמאות חזקות ואימות רב-שלבי לחובה; הגדירו עקרונות למתן הרשאות מינימליות למשתמשים שונים; והוסיפו הגבלות והרשאות על בסיס כתובות IP לכתובות ספציפיות.

♦  שקלו אימוץ של גישת ״אפס אמון״ (Zero Trust), שתכלול רבים מהמרכיבים שהוזכרו מעלה (אימות רב-שלבי, XDR, הצפנה) יחד עם הפרדת הרשת וכלי בקרה אחרים.

ולבסוף ההמלצה החשובה ביותר: זכרו שאבטחת ענן אינה רק אחריותו של ספק שירותי הענן. קחו שליטה עוד היום כדי לנהל את סיכוני הסייבר שלכם בצורה טובה יותר.

קומסִקיור היא הנציגה והמפיצה הבלעדית בישראל של חברת ESET

אוטוטוקס תטמיע בשבביה את פתרון האבטחה של Secure-IC הצרפתית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

קישוריות בעולם הרכב טומנת בחובה גם סיכוני סייבר. בהקשר זה, יצרנית שבבי ה-V2X, חברת אוטוטוקס (Autotalks) מכפר נטר, הכריזה על שיתוף פעולה עם חברת Secure-IC, המתמחה באבטחת סייבר למערכות משובצות, במטרה לחזק את אבטחת המידע בשבביה של אוטוטוקס.

Secure-IC היא חברה צרפתית, שהוקמה ב-2010 כספין-אוף של Télécom Paris University, ופתרונותיה מוטמעים במאות מיליוני שבבים לסמרטפונים, מחשבים ניידים, מונים חכמים, מכוניות ושרתים.

במסגרת שיתוף הפעולה, שתי החברות הציגו בכנס Embedded World, שהתקיים השבוע בגרמניה, מודול עובד המצויד במערך השבבים TEKTON3 של אוטוטוקס המשלב בתוכו את מודול אבטחת החומרה מדגם Securyzr של Secure-IC. ההטמעה היא גם חלק ממאמציה של אוטוטוקס להרחיב את ההסמכות לשבבי ה-V2X שלה.

אוטוטוקס החליטה לרכוש רישוי ל-IP מדגם Securyzr של Secure-IC ולשלב אותו בתוך מערכי השבבים שלה. ה-IP של Secure-IC מספק יכולות חיוניות של קריפטוגרפיה, יצירת מספרים אקראיים ועיבוד מאובטח עבור התוכנה של אוטוטוקס.

אוטוטוקס השיקה לאחרונה את מערך השבבים מהדור השלישי  של החברה, שהוא השבב היחיד שתומך בתקשורת 5G-V2x, אפילו במקביל לתקשורת DSRC מסורתית. מערך השבבים החדש מאפשר להפעיל, על סמך התראות V2X, יישומי נהיגה אוטומטיים מתקדמים יותר כמו בלימה אוטומטית. כתוצאה מהיכולות האלה, אוטוטוקס נבחרה כספקית לפלטפורמות לייצור המוני של 10 יצרני רכב (OEMים) וחברה אחת לאופניים חשמליים, וחתמה על עסקאות שהובילו לצבר הזמנות של מאות מיליוני דולרים.

זוז השלימה את עסקת ההצלה, ונכנסה לנסד"ק

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: אתר הטעינה המהירה בתחנת דור אלון "אור הזכרון". צילום: זוז

חברת זוז (Zooz Power) מלוד השלימה את עיסקת ה-SPAC שנועדה להצילה, והיא נסחרת כרגע גם בנסד"ק (תחת הסימול ZOOZ) וגם בבורסה של תל אביב. במסגרת העיסקה היא התמזגה עם חברת Keyarch Acquisition Corporation הרשומה באיי קיימן. העיסקה הושלמה לאחר ש-KAC השלימה גיוס הון בהיקף של 13 מיליון דולר שהוזרם לקופת זוז. הגיוס התבצע במתכונת של Private Investment in Public Equity – PIPE, המקובלת בהרבה עסקאות SPAC ומספקת את הבטוחות להשלמת עסקה שבה חברה בורסאית עם הון וללא נכסים, מתמזגת עם חברה עם נכסים וללא הון.

עסקת הספאק הצילה את חברת זוז אשר ההון שהיה ברשותה העניק לה מירווח נשימה של מספר חודשים בלבד להמשך פעילותה. חברת זוז הוקמה בשנת 2013 על-ידי הטכנולוג הראשי אילן בן דוד, המהנדס הראשי דוד פינקו ומנהל הלקוחות ניר זוהר. החברה פיתחה מערכת יוצאת דופן לביצוע טעינה מהירה של כלי-רכב חשמליים, גם באזורים מרוחקים שבהם רשת החשמל אינה יכולה לספק את העומס הפתאומי הדרוש.

מערכת ZOOTER-100 של החברה בנויה במתכונת של מודול הכולל גלגלי תנופה כבדים אשר מיוצבים במקומם בטכניקה דלת חיכוך, כולל שימוש במיסבים מגנטיים. המערך הזה מחובר אל רשת חשמל, גם בעלת הספק נמוך, אשר מתחילה לסובב את גלגלי התנופה עד למהירות של 17,000 סיבובים לדקה. כאשר רכיב חשמלי מתחבר אל המערכת, גלגלי התנופה המקושרים אל גנרטור, מספקים אנרגיה חשמלית רבה בזמן קצר, ומבצעים הטענה מהירה של סוללת הרכב.

עסקת הצלה של הרגע האחרון

העיסקה בוצעה ברגע קריטי: בינואר 2023 היא התקינה מערכת טעינה קינטית ביחד עם אפקון תחבורה חשמלית בתחנת דלק של דור אלון סמוך למתחם "מול-זכרון" בכביש 4. במאי 2023 היא חתמה על הסכם לאספקת 5 עמדות טעינה קינטית מהירה בעיר הרנברג בגרמניה, ביולי 2023 היא החלה בפיילוט עם חברת השכרת רכב גלובלית בנמל התעופה לה-גוורדיה בניו-יורק ובספטמבר 2023 התקינה תחנת טעינה במתחם חנויות נוחות ותדלוק בדרום קרוליינה.

החברה נקלעה למצב מיוחד שבו המערכות מתחילות להגיע אל השוק ומתבצעים ניסויי השדה הראשונים אצל לקוחות, אבל החברה מיצתה את ההון שהיה ברשותה. כיום נסחרת חברת זוז פאוור בבורסה של תל אביב לפי שווי שוק של כ-157 מיליון שקל, כמעט פי שניים מאשר שווייה ערב ההכרזה על עיסקת הספאק בפברואר 2024. המערכות שלה השלימו ב-2023 את תהליך קבלת אישורי תקן באירופה ובארה"ב, ובפברואר 2024 החברה השלימה הקמת תחנת טעינה סופר-מהירה עבור חברת Osprey Charging הבריטית. כעת האתר נמצא בשלבי הפעלה מסחרית ראשונים ובדיקת ביצועי המערכת (ZOOTER-100).

קוריאה תשקיע 7 מיליארד דולר בשבבי AI

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: נשיא קוריאה, יון סוק יאול. צילום: משרד הנשיא

דרום קוריאה תשקיע 6.94 מיליארד דולר בתחום הבינה המלאכותית (AI) עד לשנת 2027, במאמץ לשמור על מעמדה בתחום השבבים המתקדמים. כך הודיע אתמול נשיא קוריאה, יון סוק יאול, בהצהרה מיוחדת. "בתחום השבבים מתקיימת מלחמה תעשייתית כוללת בין כל המדינות", הוא הסביר. תעשיית הסמיקונדקטורס היא מרכיב מרכזי בייצוא של דרום קוריאה: בחודש מרץ 2024 הסתכם ייצוא השבבים של המדינה בכ-11.7 מיליארד דולר – חמישית מהייצוא של הכלכלה הרביעית בגודלה באסיה.

סוכנות רוטרס מסרה שהדברים נאמרו במפגש מיוחד שנערך אתמול (ג') בין פקידי ממשלה לבין נציגים מתעשיית השבבים הקוריאנית. במסגרת המדיניות הזאת, קוריאה מתכננת להקים קרנות השקעה ולבצע השקעות ישירות כדי להאיץ את המחקר והפיתוח של שבבי בינה מלאכותית, כמו מעבדים לרשתות נוירוניות (NPU), ורכיבי זכרון רחבי פס, המאפשרים גישה מהירה אל הנתונים כדי לאפשר עיבוד מידע בכמויות גדולות מאוד.

הנשיא הציב לקוריאה מטרה להיות אחת משלוש המדינות המובילות בעולם בתחום הבינה המלאכותית, ולהשיג לפחות 10% משוק השבבים העולמי עד שנת 2030. "כמו ששלטנו בשוק רכיבי הזיכרון ב-30 השנים האחרונות, אנחנו נייצר אגדת שבבים נוספת עבור 30 השנים הבאות, באמצעות שבבי בינה מלאכותית".