מכירות IMI צמחו ב-7% בתשעת החודשים הראשונים של 2022

בתשעת החודשים הראשונים של 2022 צמחו המכירות של קבלנית הייצור הפיליפינית  Integrated Micro-Electronics – IMI בכ-7% והסתכמו בכ-1.04 מיליארד דולר. החברה מסרה שהתנאים בשרשרת האספקה מתחילים להשתפר, והלחץ של המחסור ברכיבי נמצא בירידה. למרות זאת, החברה נקטה ברבעון השלישי במספר תהליכי התייעלות אשר שיפרו את הרווחיות שלה. המכירות ברבען הסתכמו בכ-351 מיליון דולר – צמיחה של 7% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד.

נשיא IMI, ג'רום טאן, אמר שמנועי הצמיחה המרכזיים היו שוק הרכב ושוק הציוד התעשייתי, אשר צמחו ב-13% וב-16% בהתאמה. "אנחנו מתמקדים בהרחבת היקף הייצור של מערכות מתחום הרכב החשמלי שזכינו בהן לאחרונה, ואשר צפויות לסייע בהצמחת המכירות בעתיד הקרוב". החברה מספקת שירותי ייצור אלקטרוני בקבלנות משנה (EMS).

על-פי נתוני 2021, היא מדורגת להערכתה במקום ה-22 בעולם ברשימת ספקיות שירותי ה-EMS המובילות, ובמקום השמיני בתחום שירותי הייצור עבור תעשיית הרכב. כיום החברה מעסיקה קרוב ל-16,000 עובדים בארה”ב ,בריטניה, גרמניה, יפן, מקסיקו, סין, סרביה, בולגריה, צ’כיה ובפיליפינים. היא מחזיקה בבעלותה המלאה שתי חברות בנות שהיא רכשה באירופה: חברת STI Limited הבריטית המייצרת פתרונות RF, וחברת VIA optronics הגרמנית המייצרת פתרונות תצוגה, כולל תצוגות לתעשיית הרכב.

לאתר החברה: www.global-imi.com

כנס IEEE EMC & SI PI  יתקיים ב-8 בדצמבר 2022

כנס IEEE EMC & SI PI המוקדש לתחומי Electromagnetic Compatibility, Signal & Power Integrity יתקיים ביום ה', ה-8 בדצמבר 2022 במלון דניאל בהרצליה. בשנים האחרונות מורגשת עלייה תלולה בדרישה למומחים בתחומי תכנון חומרה, Board designers ,PCB designers, Package , Si I/O designers ,Signal/Power Integrity, מומחי EMC, וכן לאנשי מקצוע בתחום אימות החשמל ובדיקות תאימות.

כנס IEEE EMC & SI PI שיתקיים בישראל מפגיש מחדש את הקהילה הזאת ומספק פלטפורמה לעדכונים ומפגש עם התעשיה. תוכנית הכנס מורכבת מדיוני מליאה שלאחריה תתפצל התוכנית לשני מסלולים מקצועיים שיתנהלו במקביל: EMC ו-SI PI. בכנס ישתתפו מומחים בינלאומיים בתחום, בהם:

Andreas Barchanski, Dassault Systemes, Germany

Heidi Barnes, Keysight Technologies, USA

Robert (Bob) Carter, Oak-Mitsui Technologies,  USA

Kenneth Wyatt, Wyatt Technical Services LLC, USA

Adee Ran, Cisco Systems,  Israel

Gregory Sizikov, Google llc., USA

חברי הוועדה המארגנת: אבי כהן, יו"ר הכנס, אלכס מנוקובסקי, יו"ר התוכנית הטכנית וחברי הוועדה: משה נצר, וידי בר-נתן,  זאב אילוז.

למידע נוסף ורישום: IEEE EMC & SI PI Conference

סמינר EtherCAT יתקיים ב-20 בנובמבר 2022

ארגון EtherCAT Technology Group העולמי יקיים סמינר מקיף בישראל להדרכת משתמשים בטכנולוגיית EtherCAT וכיצד לתכנן ולפתח פתרונות אוטומציה מתקדמים המבוססים על פרוטוקול EtherCAT. הסמינר יתקיים ביום א', ה-20 בנובמבר 2022, בכפר המכבייה ברמת גן, בין השעות 09:00-16:00.

הדוברים העיקריים ומומחי ה-EtherCAT בסמינר יהיו Alessandro Figini  ו-Oliver Fels מארגון ETG. הסמינר מיועד למתכנתים, משלבי מערכות, יצרני מכונות, מנהלי מוצר, מהנדסים יועצים ויצרני מיכשור, וכן למשתמשים שילמדו במהכו כיצד לממש את מלא הפוטנציאל הקיים בשילוב הטכנולוגיה במערכות תעשייתיות.

במסגרת ההרצאות יוצגו יתרונות EtherCAT בהשוואה לפתרונות תקשורת מבוססי Ethernet, מפת הדרכים של פיתוחים עתידיים, דוגמאות למימושים שונים והתמודדות עם תקיפות סייבר ודיאגנוסטיקת רשת.

ההשתתפות היא בחינם אולם כרוכה ברישום מראש – מספר המקומות מוגבל.

סדר-יום:

למידע נוסף ורישום: EtherCAT Seminar Israel

פרוייקט האוטובוס האוטונומי הישראלי יצא לדרך

המיזם הלאומי לתחבורה ציבורית אוטונומית, הפועל באמצעות משרד התחבורה, הרשות הארצית לתחבורה ציבורית, רשות החדשנות וחברת נתיבי איילון, בחר ארבע קבוצות שיבצעו ניסויים בהפעלת אוטובוסים אוטונומיים בישראל. הניסויים צפויים להתחיל בחודשים הקרובים, במהלכם ייבדקו  תוכניות הפעלה שונות במשך כשנתיים. המטרה היא שבסיום הניסויים יתחילו מפעילי התחבורה הציבורית להפעיל את קווי השירות האוטונומיים באופן מסחרי. בהדגמות שיבוצעו במסגרת הקול הקורא יושקעו כ-61 מיליון שקלים, כמחציתם מתקציב המדינה.

הזוכות הן קבוצה הכוללת את חברת מטרופולין, חברת G. Motors, חברת Karsan (טורקיה), חברת Adastec (מישיגן, ארה"ב), חברת Applied Autonomy (נורווגיה) וחברת Ottopia (ישראל), קבוצה הכוללת את חברת אגד וחברת טכנולוגיה צרפתית שזהותה לא נמסרה, קבוצה הכוללת את חברת דן, חברת Via (ישראל), חברת EasyMile (צרפת), חברת Enigmatos (ישראל) וחברת Ottopia (ישראל), וקבוצה הכוללת את חברת נתיב אקספרס וחברת Imagry (ישראל).

במסגרת הפיילוט, הקבוצות הזוכות יפעילו שירות תחבורה ציבורית-עצמאית בדרכים ציבוריות, לרבות הסעת נוסעים, לאחר שיבצעו שורה של ניסויים בשדה ניסויים ובשטחים תפעוליים, ויגיעו להיתכנות טכנולוגית ביצועית ובטיחותית. המיזם כולל בחינת מודלים שונים של הפעלה ויעילותם הכלכלית והתפעולית. הוא יסייע למפות את התשתיות הדרושות להפעלת מערך תחבורה ציבורית אוטונומית במטרה שהחברות שיעברו בהצלחה את הפיילוט, יוכלו להרחיב את שירותי תחבורה ציבורית אוטונומית.

יו"ר רשות החדשנות, ד"ר עמי אפלבום: "בעידן המתהווה של ניידות-מבוססת-תוכנה (Software-driven mobility), ישראל רכשה עמדה מובילה וייחודית בתחום הניידות החכמה והאוטונומית. מספר הסטארט-אפים הישראלים בתחום התחבורה החכמה גדל מ-400 ב-2016 ליותר מ-600 ב-2020 וגידול שנתי ממוצע של 26% במספר הסטארט-אפים בתחום הרכב האוטונומי. מאז 2008, כ-20 יצרני רכב מהגדולים בעולם פתחו מרכזי פיתוח בישראל, בהם: GM, הונדה, פולקסווגן, פורד ועוד. חברות בתחום הזה גייסו כמיליארד דולר ב-2021. מדינת ישראל רותמת את הרכב האוטונומי לשיפור מערך התחבורה הציבורית בישראל. המיזם יהפוך את ישראל למובילה עולמית בניסויים בתחבורה ציבורית אוטונומית, ויאפשר לחברות הישראליות להפוך לשחקניות בינלאומיות מובילות בתחום".

ניסטק הרכיבה מעגל אלקטרוני בעובי של 0.05 מ"מ בלבד

בתמונה למעלה: לוח ה-PCB הכולל 16 מעגלים לפני שלב ההרכבה

מפעל ניסטק מרכז בפתח תקווה (Nistec) הצליח להרכיב מעגל אלקטרוני מיניאטורי בעל שתי שכבות על-גבי לוח PCB בעובי 0.05 מ"מ בלבד. סמנכ"ל השיווק והמכירות של החברה, ארבל ניסן, סיפר ל-Techtime שככל הנראה זהו אחד מהמעגלים הדקים ביותר בעולם. "העובי של מעגל סטנדרטי הוא 1.6 מ"מ – שהוא עבה פי 32. בדקתי מספר פרסומים תעשייתיים על הישגים בתחום המעגלים הדקים ובכולם דווח על מעגלים עבים לפחות פי עשרה. למעשה מדובר במעגל בעובי דומה לזה של נייר מסוג A4".

מדובר במעגל גמיש במלואו המשמש כשתל רפואי אלחוטי מיניאטורי, אשר מוכנס בתהליך צנתור אל תוך ליבו של החולה, ומשמש כמחשב קטן המנטר ברציפות את תפקוד הלב, במטרה לסייע לחולים הסובלים מאי-ספיקת לב כרונית, שהיא אחד מגורמי התמותה השכיחים ביותר בעולם המערבי. המעגל שהורכב הוא באורך של 25 מ"מ וברוחב של 2.5 מ"מ, וכולל 21 רכיבים אלקטרונים פאסיביים ואקטיביים בגדלי 01005 ו-0201 המורכבים משני צדדיו.

ארבל: "הלקוח פנה אלינו עוד בשלב תכנון המעגל ובהמלצת טכנולוג המפעל בוצעו מספר שינויי תכנון כדי להתאים את הלוח לקו הייצור. במקביל, עיצבנו מתקן אחזקה ייעודי שיוצר עבור הכרטיס, באופן המאפשר לחבר אותו אל מכונות ה-SMT, ולמתוח את המעגל כדי לשמור על יציבותו ולאפשר מריחת משחת בדיל בצורה מדויקת על פני שטח המעגל". הטכנולוג ראשי במפעל ניסטק בפתח תקווה, מיכאל שניידר, סיפר: "ליווינו את הפרויקט המאתגר עוד בשלב תכנון המעגל, בנינו תוכנית מסודרת לתהליך ההרכבה עם מספר שלבים ומדדנו את הביצועים של כל שלב בנפרד".

ארבל ניסן (מימין) ומבט-על של כרטיס ה-PCB הדקיק
ארבל ניסן וכרטיס ה-PCB. בתוך המשושים שעל הלוח נמצאות נקודות נחושת להשגת קיבול חום אחיד בכל חלקי המעגל

"מריחת משחת הבדיל על המעגל היוותה את האתגר המורכב ביותר איתו היה עלינו להתמודד, עקב הגמישות הגבוהה וחוסר היציבות של המעגל בקו הייצור". ניסן: "היינו צריכים לספק ללקוח מענה טכנולוגי מהיר מאוד, לאור ההתעניינות והביקוש הגבוה מצד לקוחותיו. הצלחנו לספק כמה מאות מאות כרטיסים (אבות טיפוס) למוצר החדשני והחשוב הזה".

Tektronix Innovation Day יתקיים ב-29 בנובמבר

חברת איסטרוניקס (Eastronics) וחברת טקטרוניקס (Tektronix) יקיימו את יום העיון הטכני, Tektronix Innovation Day, ביום ג' ה-29 בנובמבר 2022 במלון דניאל בהרצליה. במהלך היום עיון יינתנו הרצאות טכניות על פתרונות צב"ד מגוונים, שיטות עבודה מומלצות לבדיקה ומדידה ביישומי power, תקשורת אלחוטית וקווית במהירות גבוהה, וסקירת מגמות טכנולוגיות עתידיות. לצד ההרצאות תתקיים תערוכה שבה יוצגו פתרונות הצב"ד של טקטרוניקס ופתרונות משלימים.

ההרצאות יועברו על-ידי מרצים מחו"ל וצוות מהנדסי היישומים של איסטרוניקס וטקטרוניקס. הארוע מיועד למובילים טכנולוגיים בתעשיית ההייטק, סמנכ"לי פיתוח, CTO's, מנהלי פיתוח, מנהלי פרויקטים, מהנדסי מערכת, מהנדסי רכיבים ומהנדסי חומרה. הארוע ייפתח ב-09:00 ויימשך עד 16:00. בין נושאי ההרצאות: סדרת הסקופים הניידים החדשה 2 MSO, כיצד לבחור את הסקופ המתאים ליישום הספציפי, ממשק המשתמש החדגש של טקטרוניקס, כיצד לבחור את הפרוב המתאים, בדיקות SpectrumVu באמצעות הסקופים מסדרה MSO4/5B/6B, מדידות מתחים נמוכים ברמה של מיקרוולטים ונושאים מרכזיים נוספים. 

ההשתתפות הינה ללא תשלום, אך מחייבת רישום מראש וקבלת אישור השתתפות. מספר המקומות מוגבל.

למידע נוסף ורישום: Tektronix Innovation Day 2022

קואלקום חותכת את תחזית המכירות של 2023. "הופתענו מעוצמת השינוי בשוק"

למרות שדיווחה השבוע על מכירות שיא בהיקף של 11.4 מיליארד דולר ברבעון האחרון של 2022, הפחיתה חברת קואלקום (Qualcomm) את תחזית המכירות של הרבעון הבא ל-9.2-10 מיליארד דולר, והחלה להיערך לעידן של ירידה במכירות. החברה ייחסה את הירידה הצפויה לחוסר הוודאות בשווקים העולמיים הנובע ממתיחות גיאופוליטית, ולמגמות בתעשייה עצמה: "הירידה החדה בדרישה והשיפור בזמינות הרכיבים לרוחב כל תעשיית הסמיקונדקטורס מתבטאים בהצטברות מלאים ודוחפים את הלקוחות הגדולים שלנו להתמקד בהפחתת רמות המלאי".

בעקבות ההודעה ירדה מניית קואלקום בנסד"ק בקרוב ל-5% והיא נסחרת לפי שווי שוק של כ-126.4 מיליארד דולר. סמנכ"ל הכספים אקאש פאלקיוואלה, סיפר בשיחת הוועידה שלאחר פרסום הדו"חות שהחברה החלה לנקוט במספר פעולות לניהול ההוצאות, כולל הקפאת גיוס עובדים, צמצום בהוצאות הנהלה והוצאות כלליות ובהפחתת היקף הייצור של מוצרים ותיקים. "עוצמת השינוי היתה בלתי צפויה. בדרך-כלל ברבעון האחרון יש עלייה במכירות מכיוון שהלקוחות נערכים לתקופת החגים, אולם הפעם המגמה היתה הפוכה. הופתענו מהמהירות שבה הסביבה העסקית משנה את פניה".

קואלקום נכנסת לעולם ה-PC

להערכתו, התיקון יימשך מספר רבעונים, כאשר מנועי הצמיחה הבאים של החברה יהיו בעיקר תעשיית הרכב, Wi-Fi 7, הדור החמישי ו-IoT. "להערכתנו, בשנת 2023 נייצר את רוב המודמים עבור הדגמים החדשים של אייפון, בניגוד לשנת 2022 שבה החלק שלנו הסתכם בכ-20% מהמכשירים". אם מתעלמים מהתחזית, שנת 2022 היתה בסך הכל שנה מצויינת עבור החברה: המכירות צמחו ב-32% והסתכמו בכ-44 מיליארד דולר. החברה פועלת בשני ערוצים עסקיים במקביל: חטיבת הטכנולוגיות והשבבים QCT אשר מכירותיה הסתכמו בכ-37.7 מיליארד דולר, וחטיבת הקניין הרוחני QTL, שמכירותיה הסתכמו בכ-7 מיליארד דולר ב-2022.

נשיא ומנכ"ל קואלקום, כריסטיאנו אמון, אמר בשיחת הוועידה שבמהלך 2022 החברה ייצבה את מעמדה כספקית טכנולוגיות לתעשיית הרכב, בעיקר בתחום ה-ADAS. "מעבר לשנת 2023, אני צופה מספר נקודות תפנית אסטרטגיות: צמיחה בתחום המכירות לתעשיית הרכב, ובשנת 2024 אנחנו מצפים לעלייה חדה במכירות של מחשבים אישיים המבוססים על מערכת ההפעלה Windows אשר תרוץ על מעבדי Snapdragon PC שלנו. ההערכה הזאת מבוססת על מספר גדול של נצחונות תכנון שכבר זכינו בהם".

יבמ פיתחה ממשק בינה מלאכותית לאיתור קניין רוחני

בתמונה למעלה: החברות המובילות ברישום פטנטים בארה"ב בתחום Radar Chip

חברת יבמ (IBM) השלימה את הפיתוח של פרוייקט הדגמה עבור משרד הפטנטים בארצות הברית (USPTO), אשר מאפשר ליזמים ולחברות טכנולוגיות למפות את סביבת הקניין הרוחני בתחום שבו הם פועלים, לזהות פטנטים רשומים או פטנטים הנמצאים בתהליכי רישום, ואת המתחרים הפעיליב תחום העניין. המערכת הנסיונית נפתחה בפני הציבור עד לסוף חודש נובמבר 2022 באמצעות האתר של משרד הפטנטים האמריקאי. ניתן להתנסות במערכת דרך הלינק הבא: USPTO Open Data Portal.

כלי המחקר החדש שקיבל את הכינוי IBM IP Advisor, ונבנה על-בסיס ממשק השפה הטבעית IBM Watson Assistant ומערכת כריית המידע IBM Watson Discovery. בנוסף לאיתור וארגון פטנטים רשומים, המערכת מאתרת עבור המשתמשים גם מידע של קניין רוחני המצוי בתהליכי רישום ובדיקה. השלבים האלה קרויים Prior Art, ובדרך-כלל קשה להגיע אליהם בלא עבודה מאומצת של מומחים. באמצעות יכולת גישה אל מידע מסוג prior art, מערכת התיחקור החדשה מאפשרת לזהות מתחרים ולמפות את מצב הפעילות התעשייתית בתחום מוגדר, גם לפני שהפעילות הזאת קיבלה אסמכתא של פטנט רשום. ראוי לציין שגם אם בקשות הרישום נדחות, עצם היכולת לקבל מידע על קיומן מסייע להבין את מצב התחרות בשוק.

מנהל תחום פעילות ציבורית וממשל ביבמ, סטיב לפלאש, אמר שהיכולת לבצע חקירה של Prior Art בכלים אינטואיטיביים, היא אחד מהיסודות להשקה מוצלחת של מוצר או שירות חדשים. "הגידול בהיקף פריטי Prior Art והידע הנדרש בהבנת הסיווגים והקטגוריות של פטנטים, מקשים מאוד על מפתחים וממציאים להגיע אל המידע הזה". בתמונה למעלה ניתן לראות בדיקה ראשונית של Techtime אשר ביקש לקבל תמונת מצב של החברות הפעילות ביותר בתחום שבבי מכ"ם. מהתשובה של המערכת ניתן לראות שיצרנית השבבים איפניאון רשמה הכי הרבה פטנטים בארה"ב בתחום הזה.

סיגייט מתכננת השקת כונני HAMR 30T ב-2023

בתמונה למעלה: ג'ואן מוסינגר, סגנית נשיא לתחום קיימות וטרנספורמציה בחברת סיגייט. צילום: Techtime

חברת סיגייט (Seagate) החלה להציג בפני לקוחות נבחרים את טכנולוגיית האיחסון הבאה שלה: דיסקים מגנטיים בטכנולוגיית Heat Assisted Magnetic Recording – HAMR בנפח של 30TByte. ג'ואן מוסינגר, סגנית נשיא לתחום הקיימות וטרנספורמציה בחברת סיגייט העולמית, סיפרה ל-Techtime שהמטרה היא לקבל הסמכה מלקוחות הענן של החברה במהלך החודשים מרץ-יוני 2023, ובעקבות זאת להתחיל בייצור המוני ושיווק טכנולוגיית האיחסון החדשה.

לדבריה, "כיום אנחנו מספקים ללקוחות דיסקים בנפח של עד 22TByte, ובשנה הבאה נביא לשוק את הדיסקים החדשים של 30TByte. על-פי ההערכות המקובלות בתעשייה, מרכזי הנתונים ישתמשו בכ-10% מכל החשמל המיוצר בעולם עד שנת 2030. לכן הקיימות צריכה להיות חלק בלתי נפרד מהד.נ.א של התעשייה. זה כולל אפילו אבטחה. הלקוחות, למשל, יסכימו למחזר ציוד רק אם הם יידעו שהוא עבר ניקוי מידע מלא (Data Sanitization). כעת אנחנו שותפים ליוזמה תעשייתית בהגדרת תקן המאפשר לנקות את המידע 'בשדה', באמצעות הצפנה, בלא צורך להביא אותו אל המעבדה שלנו".

סיגייט תולה את יהבה ב-HAMR

חברת סיגייט נמצאת כעת בצומת קבלת החלטות קשה. ברבעון הפיננסי הראשון של 2023 (שהסתיים בספטמבר 2022) חוותה החברה ירידה של כ-33% במכירות: מכ-3.1 מיליארד דולר ברבעון הראשון 2022 – לכ-2 מיליארד דולר ברבעון הנוכחי. מנכ"ל החברה דייב מוסלי, דיווח לפני שבוע בשיחת הוועידה עם אנליסטים שהתחזית לרבעון הבא תהיה דומה: המכירות ברבעון יסתכמו בכ-1.85 מיליארד דולר. "אנחנו נערכים למצב החדש בשוק באמצעות צמצום בהיקף הייצור כדי להפחית את המלאי במהלך 2023, וביצוע קיצוץ בהיקף כוח האדם".

המהלכים האלה נועדו להקטין את ההוצאות בכ-300 מיליון דולר ברבעון, אולם הם לא יפגעו בהיקף הפיתוח של טכנולוגיית HAMR, ובהבאת כונני HAMR 30T החדשים אל השוק. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שכוננים גדולים (Mass Capacity) מייצגים את מגזר השוק המרכזי של החברה, והיו אחראים לכ-78% ממכירותיה ברבעון האחרון (1.4 מיליארד דולר). הסיבה השניה נעוצה בביטחונה של החברה שהיא תוכל לספק כונני HAMR בנפחים גדולים יותר במהלך השנים הקרובות.

טכנולוגיית HAMR מבוססת על שמירה מגנטית של מידע על הדיסקים באמצעות חימום מהיר של שטח קטן מאוד על-גבי הדיסק. הטכנולוגיה מאפשרת להגדיל את קיבולת הדיסקים ואת קצב הקריאה והכתיבה שלהם, אולם דורשת התגברות על קשיים רבים, דוגמת הרזולוציה של קרינת לייזר ישירה, תופעות התאבכות אור במימדים קטנים, התחממות לא רצויה של אזורים סמוכים ל"ביט" הנמצא בכתיבה או קריאה, והצורך לפתח חומרים חדשים החברה החלה להציג את הדיסקים הראשונים כבר בשנת 2015, אולם הקיבולת של 30TByte נחשבה עד לאחרונה להבטחה שיהיה לה קשה לממש.

תחרות Lyve Innovator of the Year בישראל

חברת הסטארט-אפ סולוטום המפתחת תחליף פולימרי אקולוגי לפלסטיק, זכתה בפרס הגדול הגדול בתחרות החדשנות השנתית שמקיים Lyve Labs, שהוא מרכז החדשנות של חברת סיגייט בישראל. "״המוצר שלנו הוא תחליף אקולוגי לפלסטיק, מתמוסס במים ופריק ביולוגית. זהו מוצר שלא מזיק לסביבה ועם זאת נותן את התכונות של פלסטיק״, אמרה שרון ברק, המייסדת וה-CTO של סולוטום. החברה כבר עובדת עם קולגייט וקוקה קולה ישראל.

מנהלת מרכז החדשנות של סיגייט בישראל, נועה פרנקו-אוחנה, אמרה שמרכז החדשנות ימשיך להעמיק את שיתופי הפעולה בתחומי הקיימות תוך השקעה רבה בנושא הזה. ג'ואן מוטסינגר, שהגיעה לארץ לרגל התחרות והיתה אחת מהשופטות בה, אמרה שתעשיית ההייטק חייבת לעבוד בשיתוף פעולה ולהציב יעדים ברורים להפחתת ההשפעה הסביבתית בתחום אחסון הנתונים ובכלל״.

ערב ההנפקה, ניוסייט הכריזה על חיישן 3D חדש

בתמונה למעלה: תכנון ייחוס של LiDAR מבוסס ניוסייט (מימין) וכרטיס פיתוח לבדיקת יכולות החיישן NSI9000

חברת ניוסייט (Newsight Imaging) מנס-ציונה הכריזה על החיישן התלת מימדי החדש שלה, NSI9000, אשר פותח במסגרת מאגד הדמאה חכמה של רשות החדשנות, אשר כולל את החברות אלביט, ניוסייט, SCD, KAYA Instruments, Third Eye ואפקון. החיישן מבוסס על פיקסלים בגודל של 5μm x 5μm ומייצר 491,520 (1024×480) נקודות עומק, בקצב של עד 132 תמונות לשנייה ומספק דיוק עומק ברמת שגיאה נמוכה מ-1% מהמרחק הנמדד עד לטווח של 200 מטר.

החברה מסרה שהחיישן כולל טכנולוגיות ייחודיות שפותחו במאגד, דוגמת מנגנון תגובה מונחה-אירועים, המבוסס על מעגל לוגי אשר מתחבר אל כל פיקסל, ומאפשר לשדר רק שורות של פיקסלים ששונו בהשוואה לפריים הקודם. הוא כולל טכנולוגיית מולטי טריאנגולציה למדידות עומק במרחקים קצרים מאוד. הדבר מאפשר יישום פתרונות עיר חכמה או פתרונות שהן יש עניין לשדר רק את המידע החיוני ביותר. החיישן גם מאפשר לקבל 480 נקודות עומק מדויקות ברמה של מיקרונים בודדים, לצורך בדיקה תלת-ממדית של אובייקטים קרובים בפס הייצור ליישומי Industry 4.0. נודע שמדובר במאפיינים אשר הוצבו בפני החברה במהלך העבודה במאגד, כדרישות של משתמשים פוטנציאליים.

המנכ"ל אסולין מסר שהחיישן החדש כבר הגיע אל השוק. "התחלנו לספק אותו למספר לקוחות נבחרים שיש להם דרישות מחמירות במיוחד, ולקוחות אשר בדקו את החיישן הקודם שלנו, NSI1000, ואשר המתינו ל-NSI9000". ניוסייט מכוונת את החיישן לשימוש במספר רב של תחומים: עיר חכמה, משקפי מציאות רבודה, יישומי מטאוורס, השוק התעשייתי ואפילו שוק הרכב. בדומה לדור הקודם, החברה פיתחה תכנון ייחוס של חיישן LiDAR המבוסס על הרכיב החדש. החברה מייעדת את המוצרים שלה לשווקים גדולים המבוססים על ייצור המוני רגיש למחיר, ולכן הם מיועדים להיות בתמחור מתאים. במסגרת הזו היא הוסיפה את אופציית Window of Interest המאפשרת ללקוח לבחור את רמת הרזולוציה שבה הוא משתמש.

נסד"ק מתרחקת

חברת ניוסייט הוקמה בסוף 2016 על-ידי המנכ"ל אלי אסולין והטכנולוג הראשי איל יצקן. היא מתמקדת בפיתוח וייצור מודולי מצלמה עבור יישומי ראיית מכונה, הכוללים חיישן אופטי ושבב עיבוד מידע. החיישנים של החברה מבוססים על חישובי טריאגולציה ועל טכנולוגיית טכנולוגיית eTOF, שבה נמדד פרק הזמן שבין שידור אות לייזר בתדר אינפרא-אדום רחוק לבין קליטת ההחזר על-ידי החיישן. כמו קודמיו, גם חיישן NSI9000 החדש מיוצר בטכנולוגיית CMOS של חברת טאואר (Tower) ממגדל העמק.

בחודש אוגוסט 2022 היא חתמה על הסכם מיזוג עם חברת הספאק Vision Sensing Acquisition Corp. התוכנית המקורית היתה להתחיל להתחיל להיסחר בנסד"ק בנובמבר 2023 לפי הערכת שווי של כ-215 מיליון דולר ערב ההנפקה, אולם לדרישת Vision Sensing משבוע שבר, ההנפקה נדחתה לעת עתה לחודש פברואר 2023. עד היום היא סיפקה ללקוחות כ-400,000 שבבים. לחברה יש הסכם לאספקת חיישנים עבור פנסים קדמיים אדפטיביים שחברת ZKW Group מפתחת עבור אאודי, והסכם לאספקת 100,000 חיישנים לחברת SSZN לצורך שילובם בציוד תעשייתי.

סיינאפטיקס רכשה את חברת Emza מגבעתיים

emza iot visual sensor

כשנה לאחר שרכשה את חברת DSPG מהרצליה תמורת כ-450 מיליון דולר, רוכשת כעת Synaptics מקליפורניה את חברת Emza Visual Sense מגבעתיים, המספקת חיישני תמונה הפועלים בהספק נמוך מאוד. חברת Emza הוקמה בשנת 2003 על-ידי ד”ר זאב סמילנסקי, איתן רמתי ויוסי גבעתי. החברה פיתחה חיישני תמונה זעירים ממשפחת WiseEye הכוללים אלגוריתמים של ראייה ממוחשבת, עבור השוק של "חיישנים פעילים תמיד" (AoS – Always on Sensors).

חברת אמזה נרכשה בחודש אפריל 2018 על-ידי חברת  Himax Technologies הטאיוואנית, שהיא חברת Fabless המייצרת חיישנים, מעבדי תצוגה, כוננים ובקרי תזמון למוצרי צריכה אלקטרוניים, מחשבים, ותצוגות ניווט לכלי-רכב. לאחר העיסקה, אמזה המשיכה לפעול כחברה עצמאית בבעלות היימקס. בעקבות עיסקת הרכישה, פיתחה היימקס פתרונות עיבוד תמונה לאבזרי קצה המבוססים על התוכנה של אמזה ועל חיישן תמונה ורכיב ASIC שהיימקס פיתחה על-פי הנחיות אמזה.

החיישן שלה שייך לקטגוריית tinyML – מוצרי בינה מלאכותית דלי-הספק – ונחשב לאחד מפתרונות ה-tinyML הוויזואלי הראשונים בעולם. בחודש אפריל 2022 החליטה יצרנית המחשבים השלישית בגודל בעולם, Dell Technologies, לשלב את חיישן התמונה החכם של אמזה והיימקס בכל המחשבים הניידים שהיא תייצר ממשפחות Latitude, Inspiron ו-Precision, כדי להעניק להם יכולת זיהוי ויזואלי של המשתמש. מדובר בהזמנה הגדולה ביותר בתולדות החברה, ושבזכותה היא היתה אמורה לעבור השנה לריווחיות.

טכנולוגיות ישראליות בפלטפורמת ה-Edge AI

היימקס הודיעה שלמרות הפרידה מאמזה, שתי החברות ימשיכו לשתף פעולה, ושהמהלך הזה לא יפגע בעיסקת הענק עם חברת דל. אלא שהפעם אמזה מפסיקה להיות חברה עצמאית, ומתמזגת אל תוך הפעילות הנוכחית של סיינאפטיקס בהרצליה, כלומר הפעילות שנותרה מחברת DSPG. ככל הנראה, הטכנולוגיה של אמזה תשולב בפלטפורמת Katana Edge AI של חברת סיינאפטיקס, הכוללת חומרה ותוכנה ליישומי קצה ביישומי עיבוד תמונה ועיבוד קולי. מהלך דומה בוצע לאחר רכישת DSPG: טכנולוגיות עיבוד הקול של DSPG שולבו בתוך פלטפורמת קטאנה של סיינאפטיקס, שהצטיינה בעיקר בתחום עיבוד התמונה.

מנכ"ל סיינאפטיקס, סאליל אווסר, אמר שהאלגוריתם היעיל של אמזה מתאים למעבדים של סיינאפטיקס, הנדרשים לספק חסכון גדול במשאבי עיבוד והספק. למרות שלא נמסרו פרטים על היקף העיסקה, מניית סיינאפטיקס בנסד"ק עלתה בכ-4% והיא נסחרת לפי שווי שוק של כ-3.72 מיליארד דולר. מניית היימקס בנסד"ק הגיבה באופן הפוך, וירדה בכ-3%, לשווי חברה של כ-1 מיליארד דולר.

הזיכרון ההתנגדותי של וויביט ננו עבר את מבדקי ההסמכה

חברת וויביט ננו (Weebit Nano) מהוד השרון השלימה בהצלחה סדרת מבחני הסמכה לשבב הדגמה של מערכת משובצת הכוללת את הזכרון ההתנגדותי שלה, ונכנסה למשא ומתן עם ספקיות שירותי ייצור שבבים (Foundries) במטרה להטמיע את הטכנולוגיה שלה בקווי הייצור. בעקבות ההודעה בסוף השבוע, זינקה מניית החברה בבורסה באוסטרליה בכ-19% והעניקה לחברה שווי שוק של כ-310 מיליון דולר (אמריקאי) – עוד לפני שהיא מכרה אפילו שבב אחד.

מאז הקמתה ב-2015 עוסקת וויביט ננו בפיתוח זכרון בלתי נדיף (NVM) התנגדותי מסוג ReRAM בשיתוף פעולה עם מכון המחקר הצרפתי CEA-Leti. טכנולוגיית הזכרון הזו מתאפיינת בצריכת הספק נמוכה במיוחד לצד עמידה בטמפרטורות גבוהות ובתנאי סביבה קשים. אחד מיתרונותיה הבולטים נעוץ בעובדה שניתן למזער את תאי הזיכרון ולייצר אותם גם בגיאומטריות קטנות כמו 28 ננומטר ו-22 ננומטר – בניגוד לזכרונות FLASH אשר קשה לייצר אותם בגיאומטריה קטנה מ-40 ננומטר. החברה מתכננת להמחיש את התוצאה באמצעות ייצור סדרה ראשונה של רכיבי 22 ננומטר לפני סוף 2022.

חדר-עינויים לרכיבים

מנכ"ל החברה, קובי חנוך, סיפר ל-Techtime, שמבחני ההסמכה בוצעו לשבב מערכת על-שבב (SoC) במתכונת של מיקרו-בקר, הכולל זכרון 128Kb ReRAM, מעבד RISC-V, ממשקי תקשורת, ומעגלי בקרה פנימיים המאפשרים ליישם קוד תיקון שגיאות (Error Correcting Code). מערכת דומה יוצרה גם בחברת SkyWater האמריקאית בעקבות הסכם לשיתוף פעולה שנחתם לפני כחצי שנה. לאחרונה היא השלימה סבב ייצור ראשון והשבבים נמצאים בשבבי בדיקה אצלה.

חנוך: "הבדיקות נערכות על-גבי סדרות ייצור של LETI, ונעשו על-פי תקנות JEDEC וכל פרוטוקולי ההסמכה התעשייתיים. הרצנו שלושה סבבי ייצור, שמתוכם נבחרו אקראית 600 רכיבים שעברו 'עינויים קשים' ואת כל המבחנים הסטנדרטיים במעבדות LETI, במעבדות שלנו בהוד השרון ובמעבדות של קבלני משנה בישראל".

הבדיקה שהושלמה בשבוע שעבר נועדה לסייע לחברה לקדם את המו"מ שהיא מנהלת עם מספר קבלניות ייצור גדולות. "בנינו שבב במתכונת של מיקרו-בקר אשר מאפשר לנו גם להדגים את ביצועי הזיכרון באמצעות הרצת תוכניות, וגם ממחיש ללקוחות את היכולת להטמיע את הזיכרון בשבבי ה-SoC שלהם, מכיוון שבשלב הזה המודל העסקי שלנו מבוסס מכירת קניין רוחני (IP) למפתחי שבבים".

מדוע בחרתם בייצור בטכנולוגיה ותיקה כמו 130 ננומטר? 

"טכנולוגיית 130 ננומטר היא אחת משתי הטכנולוגיות הנפוצות והפופולריות ביותר בעולם. הרבה מאוד פאבים מייצרים רכיבים ב-130 ננומטר מכיוון שלא כל היצרנים צריכים לרדת לגיאומטריות המתקדמות יותר, ולשלם על כך יותר כסף. התופעה הזאת בולטת במיוחד בתחומים כמו רכיבי אותות מעורבים (דיגיטליים ואנלוגיים), מערכות בקרת הספק, מטעני סוללות, חיישנים ועוד. הרכיב המיוצר בסקייווטר הוא בעל נפח זיכרון של 256Kb, ולכן ההסמכה שביצענו תספק בסיס חזק גם להסמכה של סקייווטר".

“השוק היום בשל ל-ReRAM"

למרות שהיא פועלת בשוק שעדיין לא קיים, הדרישה לזכרונות ReRAM מתחילה להיות נושא חשוב בתעשיית השבבים. חברת המחקר Yole מעריכה ששוק ה-ReRAM במערכות משובצות יצמח מהיקף של כ-18 מיליון דולר בשנת 2021, להיקף של כ-168 מיליון דולר ב-2024 ולהיקף של 957 מיליון דולר בשנת 2027. "השוק היום בשל ל-ReRAM. לפני שנה היינו צריכים להתחנן בפני הפאבים לדבר איתנו. היום כולם מתעניינים בטכנולוגיה, כולל גם הלקוחות אשר מתחילים לברר האם לספקי הייצור שלהם יש יכולת ייצור של זכרונות ReRAM. להערכתנו, אנחנו מגיעים לנקודת המהפך בשוק".

חברת וויביט ננו מעסיקה כיום כ-50 עובדים (מקבלי משכורות וקבלני משנה במשרה מלאה). יו"ר החברה הוא דדי פרלמוטר, לשעבר סגן נשיא בכיר באינטל העולמית. בדו"ח הרבעוני שפורסם בסוף השבוע, החברה מעריכה שבחודשים הקרובים היא תקבל את השבבים הראשונים של סקייווטר ותשלים את ייצור הסדרה הראשונה של זכרונות ReRAM בגיאומטריה של 22 ננומטר. החברה דיווחה שהטכנולוגיה נמצאת בתהליכי הערכה אצל מספר קבלניות שירותי ייצור שבבים. לחברה עדיין אין מכירות, אולם קופתה כוללת כ-48 מיליון דולר אוסטרליים.

דו"ח SNPI: ירידה מדאיגה במספר חברות הסטארט-אפ בישראל

בתמונה למעלה: ירידה עקבית ומתמשכת במספר החברות הטכנולוגיות החדשות המוקמות מדי שנה בישראל. מקור: SNPI

דו"ח חדש של מכון המחקר והמדיניות SNPI הפועל במסגרת Start-Up Nation Central מצביע על החמרת הירידה במספר חברות הסטארט-אפ החדשות המוקמות בישראל. בשנת 2021, הוקמו רק 566 חברות סטארט-אפ, בהשוואה ל-1,035 חברות בשנת 2016. להערכת המכון, מגמת הירידה מורגשת בעקביות החל משנת 2017 אולם בשנה האחרונה היא מראה סימני החמרה. בסך הכל, קצב הירידה הממוצע בשנים 2017-2021 הוא כ-11.3% בשנה.

החוקרים ניסו להבין מה עומד מאחורי המגמה הזאת. אחת מההשערות היתה שקיימת הטיית גודל הנובעת מהתפתחויות טכנולוגיות, ולכן חברות הסטארט-אפ החדשות גדולות יותר מאשר קודמותיהן. מתברר שלאחר שנת העבודה הראשונה, מספר העובדים בחברות שהוקמו בשנים 2021-2020 הוא גדול ב-27% ממספר העובדים בחברות שהוקמו ב-2014 (כלומר מספר עובדיהן ב-2015). יחד עם זאת, ההסבר הזה הוא חלקי בלבד, מכיוון שבסך הכל קיימת ירידה כוללת של כ-30% במספר העובדים בחברות סטארט-אפ.

היעלמות הסטארט-אפים הוא "נזק שקט"

חברת המחקר מצאה התאמה גבוהה מאוד בין הירידה במספר חברות הסטארט-אפ החדשות, לבין נתוני הלמ"ס של עלייה הדרגתית במשכורות של העובדים במרכזי הפיתוח של החברות הבינלאומיות בישראל. המסקנה היא שהתחרות הגוברת של מרכזי הפיתוח הזרים על כוח האדם המוגבל בישראל, קשורה לירידה במספר היזמויות הטכנולוגיות. ראוי לציין שישראל איננה בודדה במערכה: תופעה דומה מאפיינת את מרכזי ההייטק הגדולים גם בלונדון ובעמק הסיליקון בארה"ב.

המכון ממליץ לממשלה לבצע שינוי מהיר במדיניות על מנת לבלום את התופעה ולעודד הצמחת חברות חדשות. "ירידה של כ-45% במספר חברות הסטארט-אפ בין השנים 2016-2021 מכניסה את ההייטק הישראלי לשולי סיכון בעייתיים. התרחבות המגמה לסקטורים רבים מעידה על ירידה רוחבית ביזמות טכנולוגית בישראל. הירידה הזו 'עוברת בשקט' משום שהאימפקט הכלכלי של סטארט-אפים הוא נמוך יחסית בטווח הקצר: הם לא מעסיקים עובדים רבים, ובדרך-כלל הם נמצאים לפני שלב המכירות ולכן לא משלמים הרבה מיסים. עם זאת, הסטארט-אפים הם הבסיס של ההייטק הישראלי והזרעים שמהם יצמחו החברות בשנים הקרובות".

אלביט צורפה להסכם המסגרת של הצי האמריקאי

בתמונה למעלה: המחשה של ספארטון עבור הצי האמריקאי – שיגור מל”ט מתוך מתקן צף המשוחרר מכלי טיס או מכלי שיט

חברת ספרטון (Sparton Corporation) האמריקאית הנמצאת בבעלות אלביט מערכות (Elbit), היא אחת משלוש חברות אשר צורפו להסכם מסגרת של הצי האמריקאי בהיקף כולל של כ-5.1 מיליארד דולר, לאספקת מצופי סונאר (Sonobuoy). מדובר במערכות המוטלות בדרך-כלל ממטוסים כדי לאסוף מידע על תנועת צוללות וכלי-שיט, ומשדרות אותו בחזרה אל המשגרים. מדובר בסכם מסגרת מסוג ID/IQ, שבו הצי יכול יבצע הזמנות בהתאם לצורך במשך חמש שנים, עד להיקף מצטבר של 5.1 מיליארד דולר, שעליהן יתחרו שלוש החברות שצורפו להסכם המסגרת. ההסכם אינו מבטיח מי מהחברות תזכה בהזמנות או מה יהיה היקף ההזמנות.

שתי החברות האחרות בהסכם הן לוקהיד מרטין ו-Sonobuoy Systems (לשעבר Ultra USSI). ההסכם מאפשר לצי האמריקאי להזמין טכנולוגיות ופתרונות שונים בתחום מצופי הסונאר: מקלטים, משדרים, מערכות שלמות, תוכניות אימון והכשרה והזמנות עבור מחסני החירום של הצי. חברת ספרטון פועלת מסן דיאגו, פלורידה, ומפתחת ומייצרת ציוד אלקטרוני ללוחמה תת-ימית: מערכות המותקנות בצולללות ומערכות נגד צוללות. החברה נירכשה על-ידי אלביט בדצמבר 2020 תמורת כ-380 מיליון דולר.

אלביט ניצלה הזדמנות

ספרטון פועלת מסן דיאגו, פלורידה, ומפתחת ומייצרת ציוד אלקטרוני ללוחמה תת-ימית. היא נחשבת לאחת מהחברות הבטחוניות הוותיקות בארה”ב: היא הוקמה בשנת 1900 ומספקת מערכות לצי האמריקאי מאז מלחמת העולם הראשונה. אחת מהפעילויות שלה היא מערכות סונאר אקטיביות ופסיביות (Sonobuoys) שאותן היא מספקת לארה”ב ולבעלות בריתה ב-60 השנים האחרונות. המערכות האקטיביות כוללות שידור אותות והאזנה לאותות החוזרים, כאשר המערכות הפאסיביות הן מערכות האזנה בלבד.

בשנת 2019 היא נקלעה לקשיים, ופורקה לחטיבות משנה אשר נמכרו בנפרד, כאשר אלביט רוכשת את פעילות הסונאר. לחברת אלביט יש פעילות משלימה בצפון אמריקה, המתבצעת במסגרת חברת GeoSpectrum הקנדית, שאותה היא רכשה בשנת 2007: החברה פיתחה מערכת תקשורת אקוסטית (Long-Range Acoustic Messaging) המאפשרת תקשורת דו-כיוונית תת-ימית למרחק של אלפי קילומטרים בין מפעיל המצוי מעל פני הים, לבין צוללת מאויישת או לא מאויישת.

חברת אלביט מבצעת בשנים האחרונות מהלך עקבי בבניית פורטפוליו של מערכות ביטחון ימיות, המבוססות על ידע שהובא ממערכות אחרות: מערכי שליטה ובקרה, תקשורת לוויינים ותורת לחימה שפותחה עבור מטוסים לא מאויישים, מערכות מודיעין אלקטרואופטי ומודיעין תקשורת, ומערכות ירי אוטומטיות.

סמינר קיסייט לתקשורת מהירה במרכזי נתונים, יתקיים ב-7 בנובמבר

חברת קיסייט ישראל (Keysight Technologies) תקיים סמינר מיוחד בנושא טכנולוגיות תקשורת דיגיטליות מהירות עבור התשתיות של מרכזי נתונים (High Speed Digital Technologies for data center infrastructure). הארוע יתקיים ביום ב', ה-7 בנובמבר 2022 באצטדיון סמי עופר בחיפה, ויימשך יום שלם. למשתתפים תינתן חנייה חינם במקום הארוע.

הרצאת הפתיחיה של הסמינר תינתן על-ידי ד"ר יואכים פירלינג, סמנכ"ל תחום רשתות ומרכזי נתונים, אשר יסקור את המגמות המרכזיות בתחום מרכזי הנתונים. ג'ון קלווין, אשר אחראי על תחום התכנון האסטרטגי של קבוצת רשתות ה-IP הקוויות, יעניק סקירה של המצב בשוק בתחומי תקשורת InfiniBand, המגמות בהגדרת תקן IEEE P802.3ck לתקשורת בקצבי 200GGbps-800Gbps, ממשקי תקן CEI-5 של OIF, בדיקות חשמליות בערוצים מהירים (מעבר ל-100GGbps) ועוד.

מנהל תחום הצב"ד לרשתות אופטיות בקיסייט, הדריאן לוצ'ט, יציג את הדרכים להתמודד עם אתגרי הבדיקה והאימות של ערוצים אופטיים סופר-מהירים (800Gbps-1.6Tbps) ותפישות חדשות לשיפור אמינות התקשורת האופטית (Forward Error Correction). בסמינר גם יועברו הרצאות של מהנדסי תמיכה בכירים בקיסייט ישראל, שימי שמעון ודב ינקו. בסיום יתקיים מפגש שאלות ותשובות עם כל הדוברים.

ההשתתפות בסמינר היא לא תשלום, אולם כרוכה בהרשמה מראש. חנייה חינם במקום.

למידע ורישום: High Speed Digital Technologies for Data Centers

טקטרוניקס הכריזה על מערכת בדיקה מיידית של ערוצי PCIe

חברת טקטרוניקס (Tektronix) הכריזה על מבדק TMT4 Margin, המייצר להערכתה קטגוריה חדשה בתחום הבדיקות האלקטרוניות. המכשיר מיועד לבצע בדיקות מיידיות של תקינות מרכיבי התקשורת בערוצי PCI Express ומספק את כל דיאגרמות העין הנדרשות באמצעות התחברות אל הערוץ, בלא צורך להשתמש בציוד יקר ומורכב לשימוש, דוגמת אוסילוסקופים יקרים או מבדקי BERT. הפתרון החדש פותח בשיתוף עם חברת אינטל, אשר העניקה למפתחים תמיכה טכנית וסייעה בהגדרת הדרישות. בין השאר, ליבת המערכת מבוססת על רכיב FPGA של אינטל (לשעבר אלטרה).

מהנדס שיווק אזור EMEA בטקטרוניקס, אנדריאה וינצ'י, סיפר ל-Techtime שהמכשיר החדש מאפשר לבצע בדיקות של השכבה הפיסיקלית, המתבצעות כיום באמצעות ציוד יקר מאוד שעלותו נאמדת בכ-750,000 דולר. "פיתחנו מכשיר המבצע בדיקות מוגדרות מאוד במהלך בדיקת ערוצי ה-PCI. כיום הבדיקות האלה צריכות להתבצע בידי מהנדסים מומחים, אשר צריכים להתקין עבורן מערכות יקרות מאוד הנדרשות בפעילויות אחרות של הארגון. מערכת TMT4 Margin היא יחידת חומרה המספקת דיאגרמות עין כמו אוסילוסקופ – מבלי להיות אוסילוסקופ".

המערכת כוללת ממשק משתמש פשוט מאוד, אשר מדריכה משתמשים שאינם מומחים, כולל אפשרות לביצוע אוטומטי של כל הבדיקות הנדרשות. המכשיר מבצע סדרה של פעולות, כולל שינוי פרמטרים בתוך ערוץ ה-PCI וכאשר הוא מסיים את הבדיקה הוא מספק את התוצאות. "הצלחנו לקצר למספר דקות תהליך המתבצע כיום במשך מספר שעות או אפילו מספר ימים. המכשיר מיועד לשימוש גם במעבדות הפיתוח וגם ברצפת הייצור, מכיוון שהוא מספק איבחון מיידי. אם למשל, צריך להשתמש ברכיב אלטרנטיבי מכיוון שקשה להשיג את הרכיב המקורי המומלץ ב-BOM, המכשיר מסוגל לבדוק מיידית אם וכיצד ההחלפה משפיעה על ערוץ התקשורת, או היכן יכולה להתפתח בעיה.

"במידה ויש צורך בבדיקת עומק נוספת, ניתן לבצע אותה בשיטות הקלאסיות באמצעות אוסילוסקופ ו-BERT. המכשיר זמין בשוק החל מהשבוע. כיום הוא מכסה רק את הפרוטוקולים של PCIe 3.0 ו-PCIe 4.0,  מכיוון שהם הנפוצים ביותר בשוק. תעשיית הרכב, למשל, נמצאת בתהליך מעבר מדור 3 לדור 4, אבל אנחנו מתכננים להשאר בקשר הדוק עם התעשייה ולהוסיף יכולות ותקנים בהתאם לביקוש שיגיע מהלקוחות".

למידע נוסף על המערכת: TMT4 Margin Tester

מובילאיי הונפקה לפי שווי שוק של 16.7 מיליארד דולר

ההנפקה של חברת מובילאיי (Mobileye) יצאה לדרך, והחל מיום ד', 26 באוקטובר 2022, היא נסחרת בבורסת נסד"ק תחת הקוד MBLY. נשיא ומנכ"ל חברת אינטל, פט גלסינגר, אמר בראיון לוול סטריט ג'ורנל, שלא מדובר בגיוס כסף, אלא בהבאת החברה אל השוק העולמי בתור חברה עצמאית. גלסינגר: "תחום הרכב האוטונומי נמצא בצמיחה חזקה, אולם זהו שוק תחרותי מאוד. לכן אנחנו מאמינים שהדרך הטובה למקסם את הפוטנציאל של החברה היא להביא אותה אל המסחר בבורסה". חברת אינטל רכשה את מובילאיי בשנת 2017 תמורת כ-15.3 מיליארד דולר.

בניגוד לתוכנית המקורית של חברת אינטל מחודש דצמבר 2021 להנפיק את מובילאיי לפי שווי שוק של כ-50 מיליון דולר, הפעם התוכנית היא צנועה בהרבה: גיוס 820 מיליון דולר במכירת מניות במחיר של 18 דולר ו-20 דולר למניה, לפי שווי חברה של כ-16 מיליארד דולר. בפועל, החברה הצליחה לבצע את ההנפקה לפי מחיר של 21 דולר בהערכת שווי של 16.7 מיליארד דולר. הירידה בהערכת השווי נובעת מהמצב הקשה בשוק אשר נמצא במשבר קשה מאז פרצה המלחמה באוקראינה והוחרפה המתיחות עם סין.

השיא השני של מובילאיי

במקביל, שוק הניהוג האוטונומי הפך צפוף מאוד וכמעט כל היצרניות הגדולות נמצאות בו – גם יצרניות שבבים, גם יצרניות תוכנה וגם יצרניות רכב שחלק מהן מנהל תוכניות פיתוח עצמי בתחום הזה. עידכון: לאחר תחילת המסחר ביום ד' השבוע, זינקה המנייה בכ-40% והעניקה לחברה שווי שוק של יותר מ-23 מיליארד דולר. למעשה, מדובר בהנפקה הישראלית הגדולה בהיסטוריה. זהו שיא שני של מובילאיי, אשר לאחר עסקת אינטל היתה עיסקת הרכישה הגדולה ביותר בהיסטוריה של ההייטק הישראלי – והעיסקה השנייה בגודלה שאינטל העולמית ביצעה. הראשונה היתה רכישת אלטרה ב-2015 תמורת כ-16.7 מיליארד דולר.

לפני כשלושה שבועות הגישה מובילאיי, באופן שקט, תשקיף לרשות ניירות הערך בארה"ב, אשר מגלה נתונים מעניינים על מצבה הנוכחי. ראשית, ראוי לציין שכל המכירות מיוחסות למערכות ADAS, ולא לתחום הנהיגה האוטונומית. החברה מדווחת שמערכות הניהוג וה-ADAS שלה נרכשו על-ידי 50 יצרניות רכב אשר הטמיעו אותן עד היום בכ-800 דגמים שביחד כוללים כ-117 מיליון כלי-רכב. החברה מעסיקה כ-3,100 עובדים, 80% מהם במחקר ופיתוח.

בשנת 2021 הסתכמו מכירותיה בכ-1.4 מיליארד דולר – עלייה של 43% בהשוואה למכירות בשנת 2020. אלא שהמשבר הכלכלי משפיע גם על מכירותיה: במחצית הראשונה של 2022 הסתכמו מכירותיה בכ-854 מיליון דולר – צמיחה של 21% בלבד (יחסית לשיעור הצמיחה בשנים הקודמות), בהשוואה למכירות של 704 מיליון דולר במחצית הראשונה 2021.

למרות 5G והסיבים האופטיים – ירידה בהכנסות מכל מנוי

המעבר אל סיבים אופטיים ואל טכנולוגיות הדור החמישי (5G) ייצר ציפייה לצמיחה מחודשת בהכנסות ובריווחיות של חברות הטלקום ושל ספקיות שירותי התקשורת, אלא שהמציאות היא בדיוק הפוכה. כך מתברר ממחקר חדש של חברת Omdia הבריטית, אשר פירסמה אזהרה שלפיה יירדו ההכנסות החודשיות מכל מנוי בכ-4.2% לפחות עד לשנת 2027.

היקף השוק עצמו ימשיך לגדול: היקף המכירות של תעשיית שירותי התקשורת (ניידת ונייחת) יצמחו ב-14% בשנים 2022-2027, ויגיעו להיקף של 1.2 טריליון אירו. אלא שההכנסה החודשית הממוצעת מכל מנוי (ARPU) צפויה לרדת מכ-7.48 אירו כיום לכ-7.16 אירו בעוד חמש שנים. "כעת כבר ברור שבשוק הנייד, המעבר לדור החמישי לא יצליח לבלום את הירידה מהכנסות מכל מנוי. אומנם היו ל-5G מספר הצלחות בתחום הזרמת הווידאו, אולם הן רק יצרו את האשלייה שלקוחות הדור החמישי ישלמו יותר".

החברה מדווחת שגם בתחום הרשתות הנייחות נפלה התעשייה במלכודת האשלייה. הדבר נובע קודם כל מדרישה גוברת לסיבים אופטיים במהלך מגיפת הקורונה, אשר היתה לה השפעה רבה על המכירות. אולם כאשר בודקים שווקים שבהם הטכנולוגיה הזו ותיקה יותר, כמו צרפת, ספרד וסין, מתברר שההכנסות מכל מנוי נמצאות בירידה "בעיקר בגלל התחרות הגוברת ומכיוון שעדיין אין מודל עסקי המאפשר להגדיל את ההכנסות מסיבים אופטיים".

אתגר של כל האקוסיסטם

מנהל חטיבת המחקר בחברת אומדיה, רונאן דה רנאס, הסביר שהלקוחות "לא קונים טכנולוגיה, אלא חוויות וריגושים. קיימת בשוק תפישה שגויה שלפיה הספקים מוכרים ללקוחות את הטכנולוגיה שהם רוכשים. אולם המציאות שונה. הרשת היא רק מצע שעליו מתפתחים מוצרים חדשים, כמו למשל האפליקציות שפרחו בדור הרביעי (4G). לכן ספקי שירותי התקשורת לא יכולים להיות אלה שיתמודדו עם ירידת ה-ARPU – זוהי משימה שכל האקוסיסטם של השירותים הדיגיטליים צריך להתמודד איתה".

ראוי לציין שמבחינת ספקי הטכנולוגיה עצמה המצב נראה שונה בתכלית: טכנולוגיית הדור החמישי, למשל, תגיע לרמת חדירה של 5.9 מיליארד מנויים עד לשנת 2027, אשר מייצגת שיעור חדירה של 70.9% מהשוק הנייד כולו. שיעור החדירה של תשתית הסיבים האופטיים המגיעה לבתים היא אומנם נמוכה יותר, וצפויה להגיע לכ-41.9% מהשוק עד 2027, אולם מדובר בנתח גדול מאוד ממנו.

רפאל והנסולדט מפתחות מטעד לוחמה אלקטרונית עבור חה"א הגרמני

בתמונה למעלה: הדמייה של מטוס התקיפה יורופייטר טייפון ביחד עם המטעד המשותף של רפאל והנסולדט

חברת רפאל (Rafael) וחברת הנסולדט הגרמנית (HENSOLDT) חתמו על הסכם לפיתוח משותף ואספקת מטעד לוחמה אלקטרונית עבור מטוס הקרב Eurofighter Typhoon של חיל האוויר הגרמני (לופטוופה), אשר מיוצר על-ידי קונסורציום חברות הכולל את איירבאס, BAE ולאונרדו. במסגרת הפרוייקט, ישולב מטעד הלוחמה האלקטרונית Sky Shield של רפאל ביחד עם מטעד Kalaetron Attack של הנסולדט, על-מנת שביחד הם יספקו מטעד מוכח ומלא ללוחמה אלקטרונית (Escort Jammer), שעבר את כל תהליכי ההבשלה, והוכחת היעילות המבצעית.

המטעד החדש יתבסס על אמצעי ההתחברות של מטעד Litening Pod של רפאל, אשר כבר נמצא בשימוש מבצעי במטוסי טייפון. ההסכם נחתם במטרה להיענות לצורכי חיל האוויר הגרמני, בעקבות החלטתו להתאים את המטוס לשימוש כפלטפורמת תקיפה אלקטרונית. לאחרונה הוכיחה מערכת Kalaetron את יכולתה לשבש את פעילות המכ"ם של מערכות נ"מ. היא מיוצרת בטכנולוגיות הדפסת תלת מימד מתכתית המאפשרת שילוב קומפקטי של כל רכיבי המערכת. המטעד כולל תוכנת בינה מלאכותית המאפשרת לסווג במהירות איומים בלתי מוכרים, על-סמך בסיס נתונים הכולל מידע אודות טכניקות שיבוש וזיהוי אותות מכ"ם שנאספו בחברה במשך שנים רבות.

מערכת Sky Shield נמצאת מספר שנים בשימוש מבצעי, כולל בחיל האוויר הגרמני. היא מבוססת על שימוש בטכנולוגיית אנטנה אלקטרונית ((Active Electronically Scanned Array) ומייצרת בו-זמנית גם אותות שיבוש וגם אותות הטעייה כנגד מספר מטרות במקביל, בטווח התדרים 1GHz-18Ghz. הארכיטקטורה הפתוחה שלה מאפשרת לשתי החברות להציע פתרון משולב שהוכח בקרב. מנכ"ל הנסולדט, תומס מילר, אמר שהמטעד מיועד לשימוש גם במטוס הקרב טורנדו, בגרסת הלוחמה האלקטרונית שלו (ECR Tornado). חברת הנסולדט שמרכזה בגרמניה, פעילה בתחום האלקטרוניקה הצבאית התעופתית ומעסיקה כ-6,400 עובדים. היא נסחרת בבורסת פרנקפורט לפי שווי שוק של כ-2.43 מיליארד אירו. בשנת 2021 הסתכמו מכירותיה בכ-1.5 מיליארד אירו.

משאיות איווקו יצויידו במערכות חסימת התקשורת של SaverOne

חברת סייברוואן (SaverOne) מפתח תקווה חתמה על מזכר הבנות (MOU) עם יצרנית המשאיות האיטלקית-צרפתית Iveco, שלפיו היא תשלב במשאיותיה את מערכות ההגנה של החברה למניעת תאונות דרכים הנגרמות כתוצאה מהשימוש בסמארטפון בזמן נהיגה. הסכם סופי צפוי להיחתם לפני סוף השנה. חברת איווקו מוכרת כ-150,000 משאיות, אוטובוסים וכלי-רכב מסחריים בשנה.

לפי ההסכם, במהלך 2023 יתחילו שתי החברות לשלב את מערכות ההגנה במשאיות במסגרת תהליך הייצור שלהן באיטליה בהדרכת אנשי סייברוואן. לאחר מכן יתבצע פיילוט לאורך מספר שבועות, ואם הוא יוכתר כמוצלח, תשקול איווקו להתקין את מערכות SaverOne כחלק מובנה מהמשאיות אותן היא מייצרת, ולצייד בה את כל משאיותיה החל משנת 2024.

חברת סייברוואן הוקמה בשנת 2014 ונסחרת בבורסה של תל אביב ובנסד"ק בקטגוריה של חברות מחקר ופיתוח. החברה פיתחה מערכת המיועדת למנוע מהנהג להשתמש בסמארטפון בזמן נהיגה, בדגש על קריאת ושליחת הודעות Whatsapp. המערכת מאכנת מכשירי טלפון בתוך הרכב ומגבילה שימוש באפליקציות המסכנות חיים באזור הישיבה של הנהג בלבד (שאר נוסעי הרכב אינם מוגבלים). המערכת אינה פועלת על מכשיר סלולרי מסויים אלא על סביבת הנהג ומבוססת על פטנט המאפשר לזהות מספר מכשירים הנמצאים בסביבת הנהג, כך שלא ניתן לעקוף אותה עם מכשיר נייד נוסף.

הדור השני יוצא לדרך

בחודש יוני 2020, ביצעה החברה הנפקה ראשונית לציבור (IPO) שבמסגרתה היא גייסה 26 מיליון שקל, שנועדו לממן את המשך הפיתוח. בין המשקיעים בחברה: איתוראן, UMI, חברת המזרח, ושידורי קשת. בחודש יוני 2022 היא ביצעה גיוס הון נוסף בהיקף של כ-13 מיליון דולר באמצעות מכירת מניות פקדון (ADS) בנסד"ק. לפני כשבוע הכריזה החברה על הדור השני של מערכות ההגנה, המבוסס על שימוש בשבבי תקשורת אלחוטית מתוצרת אנלוג דיווייסז ועל רכיב FPGA בעל 2 ליבות של Xilinx, לאחר שהמערכות עברו את מבחני ההסמכה של רשויות התקשורת בארה"ב ובאירופה.

מנכ"ל החברה, אורי גלבוע, אמר שהמערכות החדשות מהוות אבן דרך מרכזית באסטרטגיית הצמיחה של החברה, מכיוון שהן מותאמות לעבודה בכל הפרוטוקולים ובכל תדרי התקשורת. בחודש שעבר החברה דיווחה שמתחילת 2022 הוזמנו ממנה 1,600 מערכות הגנה ומתוכן 1,000 מערכות כבר הותקנו בכלי-רכב. בעקבות ההודעה על המגעים עם איווקו, עלתה מניית החברה בבורסה בכ-2.55% והיא נסחרת כעת לפי שווי שוק של כ-26.75 מיליון שקל.

Banias Labs מהוד השרון נמכרה ב-240 מיליון דולר

בתמונה למעלה (מימין לשמאל): אביגדור וילנץ והמנכ"ל אמנון רום

חברת Alphawave IP Group הבריטית רכשה את חברת הסטארט-אפ החשאית מראש העין, Banias Labs, אשר מפתחת מעבד אותות דיגיטליים אופטי (Optical Digital Signal Processing), תמורת סכום של כ-240 מיליון דולר במזומן. במקביל לחתימה על הסכם הרכישה, נכנסה Alphawave למשא ומתן עם יצרנית שירותי מחשוב חזקים בארה"ב, לפיתוח ואספקת מעבדים אופטיים, כולל המעבד של בניאס, בהיקף כולל של כ-300 מיליון דולר.

נשיא ומנכ"ל אלפאווייב, טוני פיאליס, אמר שלעיסקת בניאס לאבס יש חשיבות אסטרטגית עבור החברה. "היא מחזקת את הפורטפוליו של פתרונות חשמליים ואופטיים ומאפשרת לנו לספק את פתרונות האופטיקה הקוהרנטיים של הדור הבא עבור מרכזי הנתונים המתקדמים ביותר". אופטיקה קוהרנטית (Coherent optics) היא השלב הבא בהתפתחות התקשורת האופטית במרכזי נתונים, וניצבת בליבת המאמץ התעשייתי להגיע למהירות תעבורת נתונים של 800Gbps ו-1600Gbps ברשתות איתרנט (Ethernet) במרכזי נתונים, תוך הורדת צריכת ההספק.

וילנץ קיבץ קבוצת מומחים

בניאס לאבס מפתחת פתרון לתקשורת אוטפטית המירה המוגנת באמצעות רכיב חומרה. חברת בניאס לאבס הוקמה בשנת 2020 על-ידי קבוצת מייסדים, בהם המנכ"ל אמנון רום, אביגדור וילנץ אשר עמד מאחורי אנפורנה לאבס שנמכרה לאמזון והבאנה לאבס שנמכרה לאינטל, פרופ' דן שדות מאוניברסיטת בן גוריון בנגב, אשר חוקר את נושאי התקשורת האופטית, אפנון אופטיקה ומעבדי אותות, הצפנה אופטית, איפנון אופטי ועוד. מייסדים נוספים הם הטכנולוג הראשי אור וידאל, סגן נשיא לארכיטקטורה עומרי לוי,

כיום החברה מעסיקה כ-50 עובדים, בהם ותיקים רבים מתעשיית השבבים הישראלית. חלק עובדים ביחד יותר מ-20 שנה. למעשה, בניאס לאבס הוא השם המסחרי של מוצר הדגל של החברה, כאשר החברה רשומה בישראל תחת השם Solanium Labs, כפי שמופיע ברשימת החברות שקיבלו תמיכה ב-2021 מרשות החדשנות. אלפאווייב דיווחה שהעיסקה תורגש כבר ב-2023 באמצעות שיפור בריווחיות שלה, ושהיא מתכננת להוציא לשוק מוצר חדש של בניאס לאבס במהלך 2024.

להערכת החברה, השימוש באופטיקה קוהרנטית ייהפך למרכיב במרכזי בתקשורת במרכזי נתונים, שכן במהירויות גבוהות יותר מ-200Gbps הוא זול יותר מכל הטכנולוגיות המתחרות המשמות כיום לתרשורת בתוך מרכזי הנתוןנים (עד למרחק של 2000 מטר). בעתיד הטכנולוגיה תאפשר לקשר בין מרכזי נתונים מרוחקים, עד למרחקים של כ-120 קילומטר.

אלפאווייב צומחת האמצעות רכישות

חברת אלפאווייב הוקמה באפריל 2021 במטרה לספק פתרונות קישוריות לתשתיות דיגיטליות ונסחרת בבורסת לונדון לפי שווי שוק של כ-821 מיליון ליש"ט. החברה צומחת באמצעות מיזוגים ורכישות. בדצמבר 2021 היא רכשה את חברת Precise-ITC הקנדית תמורת 25 מיליון דולר במזומן, והקימה חברת שבבים בסין בשם WiseWave בשותפות עם חברת Wise Road הסינית.

המטרה: לספק שבבי תקשורת לשוק הסיני. בחודש ספטמבר 2021 היא רכשה את חברת Openfive הקנדית תמורת 120 מיליון דולר במזומן. במקביל, היא הבטיחה לעצמה קיבולת ייצור באמצעות הסכמים ארוכי טווח עם חטיבת שירותי הייצור של אינטל, עם סמסונג ועם TSMC הטאיוואנית.

קיידנס הכריזה על פתרון Certus לסגירת תכנוני שבבים

חברת קיידנס השיקה את מערכת Cadence Certus Closure שנועדה להאיץ את תהליך הסגירה של מעגל התכנון בשבבים גדולים ומורכבים. להערכת החברה, הפתרון החדש מקצר את לוחות זמני הסגירה פי 10, באמצעות אוטומטיזציה של תהליכים דוגמת ניתוח תזמון סטטי, אופטימיזציה ו-signoff , אשר מבוצעים כיום בצורה ידנית ונמשכים מספר חודשים. מהנדס ראשי חטיבת המו"פ EDA בחברת Renesas, יוקיו מינודה, אמר שהחברה השתמשה בפתרון הסגירה Cadence Certus, "וצוות ההנדסה שלנו השיג זמן סגירה מהיר יותר מפי שישה בהשוואה למתודולוגיות הנוכחיות".

מנהל קבוצת הדיגיטל וה-signoff בקיידנס, ד"ר צ'ין-צ'י טנג, אמר שצוותי התכנון מבלים לעתים קרובות 5-7 ימים בכל סבב. Cadence Certus מספק סביבת אופטימיזציה ו-signoff אשר נותנת תוצאות PPA יוצאות דופן  בתוך שעות ספורות". הפתרון החדש כולל ארכיטקטורה היררכית הפועלת הן בסביבת ענן והן בסביבת מחשוב פנימית, שחזור גמיש והחלפה רק של חלקים שהשתנו בתכנון (Signoff Incremental), מימוש אוטומטי המפחית את הצורך באיטרציות מרובות וממושכות בין צוותים מרובים, שיפורים בממשק המשתמש הגרפי האינטראקטיבי (SmartHub) ושילוביות מלאה במערכת Cadence Integrity 3D-IC, המאפשרת לסגור נתיבים פנימיים בתהליכים הטרוגניים.

סיגניה חושפת את קבוצת התקיפה Emperor Dragonfly הסינית

חברת הסייבר הישראלית סיגניה (Sygnia) הצליחה לחשוף קבוצת האקרים מסין המכונה בשם Emperor Dragonfly, אשר מבצעת מתקפות כופר נגד ארגונים בכל העולם, כולל בישראל. שיטת הפעולה העיקרית של הקבוצה היא תקיפת שרתים של ארגונים שאינם מאובטחים כראוי, הצפנת המידע הרגיש ודרישה של מיליוני דולרים מהארגון המותקף בעבור השבתו של המידע. היא תוקפת חברות בעיקר בארצות הברית ובאסיה הפעילות בתחומים שונים: ייצור, שירותים פיננסיים, שירותים משפטיים וחברות הנדסיות.

הקבוצה נוהגת לתקוף חברות גדולות אשר ביכולתן לשלם סכומים גבוהים, לעתים יותר מ-10 מיליון דולר. התקיפה מתבססת על ניצול חולשות בשרתי ארגונים החשופים לאינטרנט, דרכם מתבצעת חדירה לרשת הארגונית כדי לגנוב ממנה מידע רגיש. בשלב הבא היא דורשת כופר שאם לא ישולם, היא תפרסם את המידע שנגנב. לדברי אורן בידרמן, מומחה בכיר לזיהוי ותגובה לאירועי סייבר בסיגניה, בדרך-כלל לא נהוג לראות בנוף האיומים העולמי קבוצות תקיפה שמקורן בסין. בידרמן: "קבוצה סינית מהסוג הזה היא דבר נדיר יחסית, מאחר והממשל הסיני מפקח על תעבורת האינטרנט בסין ומודע מאוד למה שקורה. סביר להניח שהיא לא יכולה לפעול כך בלא שהממשל בבייג'ינג מעלים עין".

הדרקון בעל השמות הרבים

חברי הקבוצה ניסו לשמור על חשאיות ולא להתגלות, ולכן החליפו מספר פעמים את שמם על-מנת שלא ניתן יהיה להתחקות אחר פעילותם, ובעבר היא כינתה את עצמה בשמות Night Sky ,DEV-0401 ו-Bronze Starlight. החקירה החלה לאחר שסיגניה זיהתה שימוש בתוכנת התקיפה Cheerscrypt אצל אחד מלקוחותיה וגילתה שהתוכנה חדרה לרשת הארגונית במשך מספר חודשים. בהמשך התברר שהיא הפעילה כלים אשר זוהו עם Night Sky הסינית ופותחו על-ידה.

סיגניה גם זיהתה שימוש בכלים "סיניים" הזמינים באתר GitHub, אשר נכתבו ופותחו על-ידי מפתחים סיניים עבור משתמשים סיניים. בהם למשל תוכנה העוקפת את מגבלות הצנזורה של הממשל בסין. מדובר בכלים שקבוצות כופרה אחרות אינן משתמשות בהם. בידרמן אמר שניתן להתמודד עם מתקפות כופר מהסוג הזה. "ניתן להתגונן בפני המתקפות באמצעות מספר צעדים בסיסיים – ובראשם לבצע מיידית את עדכוני אבטחה, מכיוון שקבוצת ההאקרים הזו מנצלת בעיקר את האלמנט הזה.

מתחזים לתומכי אוקראינה

"אנחנו רואים כי מרבית הארגונים שהותקפו לא עידכנו את שרתי הארגון".  לקריאת הדו"ח של סיגניה, הקליקו: Emperor Dragonfly. הקבוצה החלה לפעול בשנת 2021 ואפילו מפעילה אתר המתחזה כאתר תמיכה באוקריאנה. בניגד לקבוצות תקיפה אחרות, היא אינה נעזרת בקבלני משנה, וכל מחזור התקיפה מתבצע על-ידה. כדי להסוות את פעילותה, הקבוצה משנה מדי פעם גם את שמות תוכנות התקיפה ואת המטען המזיק שלהן. יחד עם זאת, הן כוללות מרכיבים רבים של קוד משותף המאפשר לקשר ביניהן.

סיגניה היא חברת הסייבר של Team8 ו-Temasek, ומתמקדת בתגובה לאירועי סייבר. החברה הוקמה בשנת 2018 על-ידי יוצאי יחידה 8200, מערכת הביטחון והתעשיות הביטחוניות בישראל. היא מסייעת למאות ארגונים בעולם לבנות אסטרטגיות הגנה מפני מתקפות סייבר, לבלום מתקפות בזמן אמת ולהתאושש לאחר מתקפות. החברה דיווחה שהיא עידכנה בממצאים גורמי אכיפת חוק גלובליים, ושהיא ממשיכה לעקוב אחר קבוצת התקיפה בניסיון לסכל את המתקפות הבאות.

אינפיניאון פיתחה מיקרופון לרכב אוטונומי

חברת אינפיניאון (Infineon) וחברת Cerence האמריקאית מפתחות מיקרופון חכם עבור כלי-רכב אוטונומיים, אשר יאזין לקולות הדרך כדי לזהות את הצפירה של רכבי ביטחון והצלה, יאתר את מיקומם וכיוון תנועתם באמצעות תוכנת בינה מלאכותית, וימליץ לרכב כיצד לפנות את הנתיב. המערכת תתבסס על מערך של מיקרופונים מסוג MEMS של אינפיניאון (XENSIV IM67D130A), אשר ממוקמים במספר נקודות מסביב לרכב, ועל תוכנת זיהוי וניתוח קולות של חברת סרנס. המערכת תאפשר לכלי-רכב אוטונומיים לזהות רכב חירום מתקדם, גם כאשר הוא מעבר לקו הראייה, ולפנות עבורו את הנתיב.

המערכת מיועדת לשימוש מיידי גם בכלי רכב שאינם אוטונומיים. חברת סרנס מפתחת יישומים עבור מערכות רכב מודרניות, כולל מערכות בקרה, לוחות מחוונים ממוחשבים ועוד. אחד מהיישומים הראשונים של המערכת יהיה במכוניות לא אוטונומיות: היא תזהה את רכב החירום המתקרב ותספק לנהג חיווי על מיקומו וכיוון תנועתו, כולל המלצות כיצד לפנות לו את הנתיב.

חברת אינפיניאון חשפה את הפתרון היום (ה') במהלך תערוכת OctoberTech בעמק הסיליקון. החברה מסרה שהמיקרופון הוא בעל רמת עיוות (Total Harmonic Distortion) של פחות מ-0.5% ולכן יכול לזהות את רכבי הביטחון וההצלה גם בסביבה רועשת מאוד. חברת אינפיניאון היא מיצרניות השבבים הגדולות באירופה. ברבעון השלישי של 2022 צמחו מכירותיה בכ-10% והסתכמו בכ-3.6 מיליארד אירו. החברה פירסמה תחזית מכירות של 3.9 מיליארד אירו לרבעון האחרון של השנה, אשר תביא את היקף המכירות שלה לכ-14.5 מיליארד אירו בשנת 2022 – בהשוואה למכירות של 13.5 מיליארד אירו בשנת 2021.

 

וובינר סינופסיס לטכנולוגיות זיכרון יתקיים ב-29 בנובמבר 2022

ביום ה’, ה-29 בנובמבר 2022, תקיים חברת סינופסיס (Synopsys) וובינר יוצא-דופן בתחום טכנולוגיות זיכרון, המיועד לחברות העוסקות בפיתוח קניין רוחני (IP) לתעשיית השבבים, חברות לפיתוח וייצור רכיבים (SoC) וליצרניות רכיבי זיכרון. הוובינר יתחיל בשעה 18:00 לפי שעון ישראל ויימשך שלוש שעות. בנוסף לסינופסיס, הוא ייערך בהשתתפות חברות מובילות בתחום טכנולוגיות הזיכרון: ST, ווסטרן דיג'יטל, SK Hynix ו-Semiwise.

החידושים בטכנולוגיות הזיכרון הם אחד ממנועי החדשנות של התעשייה כיום ועומדים מאחורי הצמיחה של טכנולוגיות 5G, בינה מלאכותית, תעשיית הרכב, מרכזי נתונים עתירי עיבוד ועוד. הוובינר יתמקד בתכנון ופיתוח טכנולוגיות זיכרון ומיועד גם לשמש כבימה להחלפת ידע בין מומחים בחברות המתמודדות עם טכנולוגיות זיכרון חדשות ובחברות המשתמשות בזיכרונות. בין הנושאים שייסקרו בוובינר: אופטימיזציה של יישומים מבוססי DRAM, מתודולוגיות לתכנון זיכרון (Memory DTCO), ניתוח היבטי תיזמון במערכות משובצות הכוללות זיכרונות, השגת ביצועי זיכרון מקסימליים בשרתים מבוססי ARM, ועוד.

למידע נוסף ורישום: Memory Technology Symposium

ההשתתפות בוובינר היא ללא תשלום.

איירובוטיקס רוכשת את Iron Drone התל אביבית

בתמונה למעלה: רחפן מיירט של איירון דרון מתביית על רחפן מטרה

חברת איירובוטיקס (Airobotics) מפתח תקווה חתמה על הסכם מחייב לרכישת חברת Iron Drone התל אביבית, אשר פיתחה מל"ט אוטונומי מיירט. איירובוטיקס תקבל לידיה את הקניין הרוחני והציוד של החברה, נקי מהתחייבויות קודמות, דוגמת התחייבויות מול רשות החדשנות. בתמורה היא תשלם 145,000 דולר במזומן, ותעניק מניות ואופציות שבסיום העיסקה יסתכמו בכ-1.23% מהון המניות של החברה. כיום נסחרת איירובוטיקס בבורסת תל אביב לפי שווי שוק של כ-27 מיליון שקל.

איירובוטיקס הסבירה שהעיסקה תאפשר לה לפתח בזמן קצר רחפן שיענה על דרישות השוק לרחפן אוטונומי מיירט, ובכך להוסיף למערכותיה יכולת לנטרול רחפנים עוינים. חברת איירון דרון קיבלה סיוע בהיקף של כ-550 אלף דולר מרשות בחדשנות כדי לתח את טכנולוגיית היירוט שלה. החברה פועלת תחת מעטה של חשאיות, אולם סרטון וידאו שהיא העלתה לרשת מאפשר לזהות את שיטת הפעולה שלה. הרחפן המיירט מצוייד במצלמה ובמערכת בינה מלאכותית אשר מתבייתת על הרחפן העויין ומכוונת אליו את הרחפן המיירט. בסירטון שפורסם מתבצע היירוט באמצעות התנגשות פיסית ישירה, אולם החברה דיווחה שיש לה גם אמצעי יירוט נוספים.

רחפן יירוט אוטונומי

סרטון וידאו של אירובוטיקס שהועלה היום (ד') לרשת, מציג טכנולוגיית ניטרול של איירון דרון המבוססת על לכידת הרחפן העויין באמצעות רשת, והפלתו לאדמה. חברת איירובוטיקס הוקמה בשנת 2016 על-ידי רן קראוס והמנכ”ל מאיר קליינר, ופיתחה רחפן בקופסא (Box A In Drone) הפועל באופן אוטונומי וכולל מערכת איסוף וניתוח מידע. עיסקת איירון דרון מלמדת שהחברה החליטה למקד מאמצים בשוק הביטחוני. פלטפורמת Optimus של החברה היא רחפן אוטונומי תעשייתי שקיבל מרשות התעופה האמריקאית (FAA) אישור הטסה מעל ישובים מאוכלסים בגובה של 120 מטר ובמהירות שיוט של 50 קמ”ש.

מנכ"ל איירובוטיקס, מאיר קליינר, אמר שבכוונת החברה לשלב את טכנולוגיית היירוט של איירון דרון בפלטפורמת אופטימוס של החברה (בתמונת ההמחשה לעיל). "הדבר יאפשר לנו להציע פיתרון יחיד מסוגו ללקוחות, ופיתרון עמיד במיוחד ללקוחות בתחום ביטחון המלדת. המערכת של איירון דרון מאפשרת ליירט רחפנים עוינים באתרים שבהם לא ניתן להפעיל אמצעי שיבוש, כמו למשל בשדות תעופה, באזורים מאוכלסים ובמתחמי תשתיות קריטיות".

עיסקת הצלה עם קבוצת אונדס

לאחרונה צירפה אותו ה-FAA לקבוצה נבחרת של 10 רחפנים אוטונומיים הנמצאים בתהליך קבלת “אישור טיסה גלובלי”, הדומה לאישור הניתן כיום למטוסים מאויישים. למרות זאת היא לא הצליחה למנף את הטכנולוגיה לטובת מכירות. במחצית הראשונה של 2022 הסתכמו מכירותיה ב-544,000 דולר בלבד. החברה דיווחה על הפסד של כ-6.1 מיליון דולר. היא נמצאת בתהליכים לקראת מיזוג עם קבוצת אונדס האמריקאית (Ondas), אשר חתמה באוגוסט 2022 על הסכם מחייב לרכישת איירובוטיקס באמצעות עסקת מניות המעניקה לאיירובוטיקס שווי חברה של כ-15.2 מיליון דולר. עד לביצוע המיזוג, היא מקבלת סיוע מאונדס, אשר העניקה לה השבוע הלוואה של 1.5 מיליון דולר.

סמינר משותף של אבנט סיליקה, רנסאס ו-EDGE Impulse, ליישום בינה מלאכותית באבזרי קצה

החברות אבנט (Avnet Silica), רנסאס (Renesas) ו-EDGE Impulse יקיימו סמינר משותף לתעשייה, הממוקד ביישום פתרונות בינה מלאכותית במעבדים משובצים של רנסאס, הכוללים את מאיץ הבינה המלאכותית של החברה, ותוך שימוש בפלטפורמת הפיתוח לאבזרי קצה של חברת EDGE Impulse. הארוע יתקיים ביום ג', ה-8 בנובמבר 2022, במתחם אבנט ישראל ברחוב הברוש 1 במושב בני דרור שבשרון. הסמינר ייערך בשעות 09:30-14:00.

במסגרת ההדרכה יוצגו כרטיסי המחשב RZ/V2L המצויידים במאיץ הבינה המלאכותית DRP-AI של חברת רנסאס. כרטיס RZ/V2L הוא מיקרו-בקר חזק בסדרת מעבדי ה-MPU של החברה, המבוסס של שתי ליבות Cortex-A55 (1.2GHz) CPU ומצוייד במאיץ ה-AI החדש ובמנועי עיבוד לווידאו ולגרפיקה תלת מימדית. הוא מופיע במארז בעל תאימות מגעים למעבד הכללי RZ/G2L. המעבד מאפשר ליישם אלגוריתמים של בינה מלאכותית במערכות משובצות באופן חסכוני באנרגיה, המאפשר בניית פתרונות ללא שימוש באמצעי קירור מיוחדים דוגמת Heat Sink או מאווררים.

המעבד מיועד לשימוש ביישומים רבים, בהם למשל מסופי נקודות מכירה (point-of-sale). הוא מצוייד בכל המשאבים הדרושים ליישום מערכות בינה מלאכותית מבוססות מצלמה, בלא צורך במעבד תמונות נפרד. הסמינר יתמקד בדרכים ליישום פתרונות משובצים, בינה מלאכותית ועיבוד רשתות נוירוניות באבזרי קצה, בהתבסס על פלטפורמת הפיתוח של Edge Impulse.

הארוע מיועד למנהלי צוותים, אנשי פיתוח ומהנדסים. ההשתתפות ללא תשלום, אולם כרוכה ברישום מראש.

מספר המקומות מוגבל

למידע נוסף ורישום: יחיאל גיל, מנהל נציגות רנסאס בחברת אבנט, [email protected]

יהוא עופר מונה למנכ"ל ScoutCam

בתמונה למעלה: מנכ"ל סקאוטקאם יהוא עופר

חברת ScoutCam מעומר (ליד באר שבע), הודיעה על מינויו של יהוא עופר לתפקיד מנכ"ל החברה (CEO) וכניסתו מיידית לתפקיד. עופר מגיע מחברת אלביט מערכות שבה מילא בתשע השנים האחרונות מגוון תפקידי ניהול, בהם: מנהל שיווק ותוכניות באלאופ, מנהל יחידה עסקית ברזיל וסמנכ"ל פיתוח עסקי, שיווק ומכירות של חטיבת כלי הטיס. לפני-כן שירת 28 שנים בחיל האוויר. במקצועו הצבאי הוא טייס. במסגרת שירותו הצבאי הוא פיקד על שתי טייסות מבצעיות ועל בסיס 'כנף 15'.

בתפקידו האחרון בצה"ל כיהן כנספח הצבאי של ישראל באיטליה, יוון, סרביה וקרואטיה, והוביל את העסקה הגדולה ביותר אי-פעם בין ממשלת ישראל לממשלת איטליה (מכירה לאיטליה של שני מטוסי ביון ולוויין צילום, ורכישת 3 מטוסי אימון סילוניים מדגם M-346). עופר בעל תואר ראשון בכלכלה ולוגיסטיקה מאוניברסיטת בר אילן, בוגר המכללה לביטחון לאומי ובעל תואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת חיפה. הוא מחליף בתפקיד את יובב שמח, שהגיע מפרונטליין פי.סי.בי, ונכנס לתפקיד המנכ"ל במרץ 2021.

מצלמות זעירות בחלל – ובצוללות

חברת סקאוטקאם התפצלה ממדיגוס המחזיקה עדיין ב-27% ממניותיה, ומייצרת מצלמות וידאו זעירות שפותחו במדיגוס עבור יישומים רפואיים. היא מספקת אותן ללקוחות דוגמת רובוט בקרת הלוויינים של נאס”א, עובדת עם ווסטינגהאוס ו-Areva הצרפתית על שילובן במערכות בקרת טמפרטורה של כורים גרעיניים, ועם רולס-רויס על שילובן במערכות בדיקת מנועי סילון וצוללות גרעיניות. החברה הגדירה מחדש את תחומי העניין שלה, והוסיפה לתיאור פעילותה את ההגדרה של "התמחות בפתרונות ניטור מצב מערכות, ותחזוקה מונעת המבוססת על בינה מלאכותית".

המינוי מלמד שככל הנראה החברה החליטה להגביר את המיקוד בשוק הצבאי: בחודש יוני 2022 היא חתמה על הסכם פיתוח משותף (Joint Development Agreement) עם חברה שהיא הגדירה כ"מובילה עולמית בהתחום ההגנה והתעופה", לצורך התאמת המצלמות והתוכנות שלה לניטור המצב של תת-מערכות בתוך מטוסים, ולפתח אלטרנטיבה מבוססת מצלמות לסריקה ויזואלית של הצוות הטכני. כיום החברה נסחרת בבורסת נסד"ק "מעבר לדלפק" לפי שווי שוק של כ-37.2 מיליון דולר.

Polyn הכריזה על שבב עיבוד-קול המבוסס על נוירונים אנלוגיים

חברת Polyn Technology מקיסריה הכריזה על השבב הראשון בטכנולוגיית NASP המהפכנית שאותה היא פיתחה בשלוש השנים האחרונות, אשר מאפשרת לממש רשתות לימוד עומק באמצעות נוירונים אנלוגיים, ולא באמצעות מעגלים דיגיטליים. הרכיב הראשון בסדרה הוא שבב העיבוד הקולי NeuroVoice, אשר מבצע הפרדה בין הקול האנושי לבין קולות רקע ומיועד לשוק של מכשירי השמיעה, מכשירי רדיו אלחוטיים בידי כוחות חירום והצלה, יישומים צרכניים ועוד.

הרכיב משלים את הפיענוח של כל הסקה בתוך 20µsec וצורך הספק של 100µW בלבד. מנהל השיווק ופיתוח עסקי בחברה, יוג'ין זטצרוב, אמר שטכניקות עיבוד הקול הנוכחיות צורכות אענרגיה רבה ולעתים רבות לא מספקות את הדרישה. "שימוש בבינה מלאכותית כדי לחלץ את הקול האנושי מתוך סביבה רועשת, כולל רעשים בלתי סדירים, מספק חוויית שמיעה טובה יותר מאשר השימוש בטכניקות ביטול רעשים. רשת נוירונית היא הכלי המושלם לביצוע עיבוד קול".

החברה משווקת את השבב במתכונת של רכיב חומרה (ייצור בגלובלפאונדריז בתהליכי 40-65 ננומטר) או במתכונת של מודולי קניין רוחני (IP). מפת הדרכים של החברה כוללת לפחות עוד שני רכיבים: מעבד NeuroSense חסכוני בהספק עבור ניטור חיישנים באבזרים דלי-הספק כמו שעונים חכמים ואבזרים לבישים, ומעבד לניתוח זעזועים עבור השוק התעשייתי.

מאחורי הטכנולוגיה ניצבת תגלית מתימטית

רשת הנוירונים של חברת פולין היא יוצאת דופן: החברה פיתחה את טכנולוגיית Neuromorphic Analog Signal Processing – NASP, שבה רוב הרשת מיושם באמצעים אנלוגיים קלאסיים (מגברי שרת ונגדים) ורק חלק קטן ממנה מבוסס על רשת נוירונים דיגיטלית. מייסד משותף ומנכ”ל החברה, אלכסנדר טימופייב, הסביר ל-Techtime שבממוצע כ-90% מהרשת הנוירונית הם קבועים ולא משתנים. "פחות מ-10% ממנה מקבל עידכונים שונים בהמשך הפעולה. השבב שלנו הוא היברידי: אנחנו ממירים 90% מהרשת למעגל אנלוגי והשאר נשאר דיגיטלי. אנחנו גם יכולים להתאים את התמהיל הזה לצורכי היישום הספציפי”.

הטכנולוגיה נולדה בעקבות פיתוח מתימטי של המדען הראשי אלכסנד גודובסקי. הוא פיתח משוואה המאפשרת לייצג באופן שונה את הפעילות של רשתות נוירוניות בשלב ההסקה (רשתות מאומנות). בעקבות הרעיון הוקמה החברה בשנת 2019, וגייסה לשורותיה מפתחים ישראלים יוצאי חברות דוגמת טאואר, יבמ, אינטל, קיידנס ועוד. מאז הקמתה גייסה פולין כ-4.5 מיליון דולר. כיום החברה מעסיקה 22 עובדים. היא רשומה בבריטניה ויש לה משרדים בלונדון, אבל משרדיה הראשיים מצויים בישראל.

"זו ההתפתחות החשובה ביותר בעולם התעופה מאז מנוע הסילון"

לאחר שהשלימה לפני כשבועיים טיסת מבחן ראשונה, והיסטורית, עם מטוס הנוסעים החשמלי "אליס" (Alice), נערכת חברת אוויאיישן (Eviation) להתקדם בתהליכי רישוי המטוס, הכנת תשתית הייצור וההרכבה ואספקת ציי המטוסים ללקוחות הראשונים, שכבר הזמינו מהחברה כ-140 מטוסי נוסעים ומטען. בחברה מתכוונים כעת לייצר עוד שלושה מטוסי "אליס" שיישמשו בשנים הקרובות לביצוע טיסות המבחן הנדרשות, מתוך מטרה להתחיל בטיסות מסחריות ב-2027.

טיסת המבחן הראשונה של "אליס" המריאה ב-28 בספטמבר מנמל התעופה הבינלאומי של מחוז גרנט (MWH) בוושינגטון. המטוס המריא לגובה של כ-3,500 רגל וטס במשך כ-8 דקות לפני שנחת חזרה. זו היתה פעם ראשונה שבה העניקה רשות התעופה הפדרלית בארה"ב (FAA), אישור לביצוע טיסת ניסוי של מטוס נוסעים חשמלי לחלוטין.

"ידענו שאנחנו חוזים בהיסטוריה"

שניים מהאנשים שנכחו במעמד היו מנכ"ל החברה גרגורי דייוויס, שמונה לתפקידו לפני חצי שנה במקומו של המייסד עומר בר-יוחאי, והטכנולוג הראשי (CTO) ליאור זיוון, שעקב אחר נתוני הטיסה מחדר הבקרה. בשיחה עם Techtime סיפרו השניים על ההתרגשות בטיסת הבכורה ועל הדרך שעוד נותרה עד שמטוסי החברה ימלאו את השמיים.

דייוויס: "המטוס 'אליס' מייצג את ההתפתחות הגדולה ביותר בעולם התעופה הממונעת מאז המעבר ממנוע בוכנה למנוע סילון. זו היתה תחושה מדהימה לראות את המטוס ממריא וחוזר לבסיסו לאחר השלמת המשימה. כולם במקום ידעו שהם חוזים בהיסטוריה". זיוון: "אנחנו יודעים את החשיבות של מה שאנחנו עושים, הן מבחינה סביבתית והן מבחינת התרומה שיש לכך לחיבור בין קהילות. אנחנו רואים לנגד עינינו את עתיד התעופה. זו חוויה של פעם בחיים".

להחיות מחדש את שוק הטיסות האזוריות

המטוס "אליס" מונע באמצעות שני מנועים חשמליים ואינו פולט פחמן. הוא יכול לשאת עד 9 נוסעים למרחק של עד 1,000 ק”מ במהירות של כ-450 קמ”ש, ומיועד לשרת את שוק הטיסות האזוריות והקצרות. מדובר בקווי תעופה למרחקים של כמה מאות קילומטרים, שבדרך כלל מחברים בין ערים בתוך אותה מדינה. בארצות הברית, למשל, מדובר בטיסה בין מיאמי לאורלנדו או בין דאלאס ליוסטון. גם טיסה מתל אביב לאילת נחשבת לטיסה אזורית.

מבט אל אחד משלושת המנועים החשמליים המניעים את המטוס "אליס"
מבט אל אחד משני המנועים החשמליים המניעים את המטוס "אליס"

הטיסות הללו מתבצעות בדרך כלל על-ידי מטוסים קטנים הממריאים ונוחתים בשדות תעופה קטנים. בשנים האחרונות יורד בהתמדה נפח הטיסות האזוריות, בעיקר בשל העלויות התפעוליות הגבוהות שלהן. לדברי דייוויס, המטוס החשמלי של אוויאיישן יכול להחיות מחדש את השוק הזה. "המפתח לעתיד שוק הטיסות האזוריות הוא הפחתת עלויות וסביבתיות. בשני העשורים האחרונים התעופה האזורית מתמעטת משנה לשנה, וישנו מעבר לטיסות גדולות יותר בין שדות תעופה גדולים יותר.

"עלויות הטיסה של 'אליס' נמוכות ב-90% מהעלויות של מטוס סילון מקביל. המטוס אינו מייצר זיהום אוויר והוא שקט יותר. תעופה חשמלית תבצע טרנספורמציה ברמה הסביבתית והכלכלית. היא תניע אנשים ממקום למקום ותחבר בין קהילות באופן נקי ונוח יותר. זה יעזור למלא שוק שהתרוקן בשנים האחרונות ולהשמיש מחדש שדות תעופה קטנים שכיום עומדים שוממים".

מבט אל תא הנוסעים בתוך "אליס"
מבט אל תא הנוסעים בתוך "אליס"

מטוס אלקטרוני במלואו

"אליס" הוא מטוס חשמלי לחלוטין, ואפילו מערכות הבקרה והשליטה של הטייס הינן אלקטרוניות לחלוטין (fly-by-wire). בשעה שבמטוס ידני הטייס שולט באקטואטורים המפעילים את מערכות המטוס השונות באופן מכני-הידראולי, במטוס אלקטרוני נשלטות כל מערכות המטוס, לרבות ההגאים, המנועים וגלגלי הנחיתה, באמצעות פקודות אלקטרוניות. כיום ניתן למצוא מערכות fly-by-wire בעיקר במטוסים מסחריים גדולים כמו בואינג 777, 787 ואירבאס A340 ו-A350. אליס הוא מטוס הנוסעים הקטן (קטגוריית part 23 של ה-FAA: משקל נמוך מ-8.5 טון ופחות מ-19 נוסעים) הראשון בתעשייה המנוהל כולו באופן אלקטרוני.

לדברי זיוון, מדובר בציון דרך שאינו נופל בחשיבותו מההנעה החשמלית. "ב-fly-by-wire הטייס אינו שולט ידנית בבקרי הטיסה אלא דרך מחשב. היתרון בכך הוא שזה מאפשר להכניס שיפורי בטיחות והגנה מפני טעויות אנוש, ולהפוך את ההטסה לקלה ובטוחה יותר, כמו למשל בתנאי מזג אוויר קשים". אוויאיישן פיתחה את מערכת הבקרה והשליטה של "אליס" בשיתוף פעולה עם חברות מובילות בענף התעופה כמו Honeywell, פארקר לורד (Parker Lord) ו-Curtiss-Wright. "פיתוח המערכת היה מאמץ משותף. זוהי מערכת מורכבת מאוד המערבת מערכות רבות במטוס".

קיבולת הסוללה אינה מגבילה את טווח הטיסה?

"הסוללות כיום מאפשרות לנו לבצע טיסות מסחריות מעיר לעיר. כבר כיום מדובר באלפי קווי תעופה ש'אליס' יכול לשרת. ככל שהטכנולוגיה תתקדם, מספר הקווים הפוטנציאליים יילך ויגדל. אני מאמין שההתפתחות בעולם הסוללות בשנים הקרובות יאפשר לנו להגיע לטווחי טיסה גדולים יותר במהירויות גבוהות יותר".

עד היום החברה קיבלה מכתבי כוונות מלקוחות לרכישת קרוב ל-140 מטוסי נוסעים ומטוסי מטען. באפריל 2022 הודיעה חברת התעופה האזורית האמריקאית Cape Air ממסצ’וסטס על רצונה לרכוש 75 מטוסים, ולפני מספר שבועות דיווחה אוויאיישן על קבלת מכתב כוונות מחברת GlobalX ממיאמי, המעוניינת לרכוש 50 מטוסים חשמליים מדגם אליס.

נציגים בכירים מהחברות הללו גם נכחו בטיסת הבכורה ופרסמו תגובות נרגשות. דייוויס: "יש לנו לקוחות מדהימים, שהם גם שותפים לדרך. 'אליס' הוא מרכיב מהותי באסטרטגיה הסביבתית ארוכת הטווח שלהם. Cape Air, למשל, שואפת להגיע למצב שבו כל המטוסים שלהם יהיו ללא פליטת גזים לאטמוספירה. הדגם הנוכחי של 'אליס' יכול לשרת כ-80% מקווי התעופה שלהם".

האזינו לשיחה שהתקיימה ביוני 2019 עם רועי גנצרסקי, לשעבר יו"ר אוויאיישן  (מתוך תוכנית מס' 12 בפודקאסט שלנו):