מחבר: Techtime

Blue-White Robotics תשלב את השבב של היילו בערכות נהיגה אוטונומית לטרקטורים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת Blue-White Robotics תבסס את הדור השני של ערכת הנהיגה האוטונומית שפיתחה לכלים חקלאיים, שייצא בחודשים הקרובים, על שבב הבינה המלאכותית של חברת היילו (Hailo) הישראלית, המסייע להאיץ חישובי AI בקצה – כך גילה בשיחה עם Techtime אבירם שמואלי, סמנכ"ל הטכנולוגיות ומייסד-שותף בחברת הרובוטיקה.

"זו פעם ראשונה ששבב להאצת ביצועים מותקן בכלי חקלאי. הטמעת מאיץ ה-AI מאפשרת לנו להתגבר על כל המגבלות." השבב של היילו, אשר ישולב ביחידת המיחשוב המרכזית בטרקטור, לצד מעבדי CPU ו-GPU, יסייע לבצע את משימות העיבוד של נתוני החיישנים וקבלת ההחלטות, אשר מתבססים על מודלים שפיתחה BWR. "פיתחנו שכבה מאוד משמעותית של בינה מלאכותית. כדי להגיע לרמה הנדרשת של אוטונומיות אנחנו משלבים רשתות נוירונים וראיית מכונה, בהיקף שמחייב יכולת חישובית גבוהה בזמן אמת."

היילו פיתחה את מעבד Hailo-8 עבור רשתות נוירונים, אשר בנוי בארכיטקטורה ייחודית של החברה, ומספק עוצמת עיבוד של 26 טריליון פעולות עיבוד בשנייה (26TOPS) בצריכת הספק טיפוסית של 2.5W בלבד. השבב יודע לנתח את המשימה ספציפית, למפות את המשאבים הדרושים לכל שכבת עיבוד, ולספק אותם בהתאם לצורך. באופן זה הוא מאיץ את תהליך העיבוד ומפחית את צריכת ההספק.

שמואלי: "המעבדים הרגילים מייצרים כמות מאוד גדולה של חום, ויש לזכור כי הכלים החקלאיים הללו פועלים במקומות מאוד חמים. השבב של היילו מציג יחס טוב של כוח חישובי לוואט, ועל כן זה מפחית מהעומס. כדי להגיע לחישוב מקסימלי, משימות העיבוד מחולקות בין המעבדים המרכזיים והגרפיים הרגילים וכרטיס ההאצה."

אבירם שמואלי

BWR הוקמה ב-2017 על ידי בן אלפי, יאיר שחר ואבירם שמואלי. היא גייסה עד היום כ-50 מיליון דולר, בין היתר מקרנות ההון-סיכון Insight Partners ו-Entrée Capital. ערכת האוטומציה שפיתחה כוללת חבילת חיישני LiDAR, מצלמות אופטיות, תוכנת ניהול והימנעות ממכשולים, חיישני לחץ למניעת פגיעה בצמחייה ומערכות חירום ושליטה מרחוק. באמצעות בינה מלאכותית, הטרקטור לומד את אזור הגידולים ואת נתיבי התנועה. הטמעת הערכה על גבי הטרקטור מאפשרת לכלי לבצע, באופן אוטונומי או בשליטה-מרחוק, פעולות שונות דוגמת ריסוס, גיזום, כיסוח וטיפול בקרקע. החברה גם כבר נמצאת בשלבי מסחור ראשונים והחלה לספק ולהתקין מערכות במטעים וכרמים בקליפורניה.

שמואלי מסביר כי נהיגה אוטונומית בשדה הינה אתגר מורכב מכפי שניתן אולי לחשוב. "שדה חקלאי משתנה כל הזמן, לאורך היום ולאורך השנה, וזו גם סביבה היברידית עם בני אדם. אי-אפשר למפות שדה מראש ולבסס על כך נהיגה אוטונומית. כמו כן, בדומה לכלים צבאיים, טרקטורים פועלים בתנאי שטח קשים כמו רעידות, טמפרטורות גבוהות ורטיבות, ועל כן יחידות המחשוב חייבות להיות מוקשחות."

בעלת המניות הגדולה ביותר; ננו דיימנשן רכשה 12% ממניות סטרטסיס

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת ננו דיימנשן (Nano-Dimension) חשפה בדיווח לרשות לניירות ערך של ארצות הברית (SEC) שהיא רכשה 12.12% ממניות חברת סטרטסיס הישראלית אמריקאית. שווי השוק של סטרטסיס (Stratasys) הוא כ-1.25 מיליארד דולר, כך ששווי אחזקותיה של ננודיימנשן בחברה מגיע לכ-150 מיליון דולר לערך. בעקבות העיסקה, ננודיימנשן היא בעלת המניות הגדולה ביותר בסטרטסיס, לצד קרן ARKK המחזיקה בנתח דומה. החברה מסרה האם הרכישה מעניקה לה זכות למנות דירקטור מטעמה במועצת המנהלים של סטרטסיס. המטות המרכזיים של שתי החברות ממוקמים בפארק המדע המשותף לרחובות ונס ציונה. לא ידוע על שיתוף פעולה טכנולוגי או מסחרי ישיר בין שתי החברות.

יו"ר ומנכ"ל ננו דיימנשן, יואב שטרן, מסר שמטרת רכישת המניות היא לבסס השקעה אסטרטגית במובילת שוק. "אנחנו עשויים להגדיל או להקטין את אחזקותינו בהתאם לתנאי השוק ולשיקולים כלכליים נוספים", אמר. חברת סטרטסיס מייצרת מדפסות תלת מימד ומתמקדים כיום בעיקר בשוק התעשייתי. החברה נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-1.28 מיליארד דולר. בשנת 2021 הסתכמו מכירותיה בכ-607.2 מיליון דולר, בהשוואה למכירות בהיקף של כ-520.8 מיליון דולר בשנת 2020.

חברת ננו דיימנשן מייצרת מדפסת תלת מימד להדפסת מעגלים מודפסים וחלקי אלקטרוניקה פאסיביים, כמו סלילים, נגדים וקבלים. החברה נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-869 מיליון דולר.בתקופה האחרונה החברה ביצעה סגרה של רכישות המכניסות אותה לתחומי ייצור חדשים. כך למשל, בשבוע שעבר הודיעה ננו דיימנשן שחתמה על הסכם לרכישת חברת Formatec Holding ההולנדית, תמורת 12.9 מיליון דולר במזומן. פורמטק מורכבת משתי חברות, Admatec ו-Formatec, המפתחות מערכות להדפסה בתלת-מימד של רכיבים מקרמיקה ומתכת למגזרי התעשייה, הרפואה ותכשיטים.

קופת מזומנים יוצאת-דופן בהיקפה

ננו דיימנשן מחזיקה בקופת המזומנים של כ-1.3 מיליארד דולר (נכון לסוף הרבעון הקודם), שהגיעו לידיה בעקבות סדרה של גיוסי הון שביצעה החברה ב-2020 בהיקף כולל של 1.5 מיליארד דולר, כאשר מחיר המניה היה בשיא. מאז איבדה המניה יותר מ-80% מערכה. ננו דיימנשן ניצלה עד כה רק חלק קטן מההון שגייסה לרכישת חברות קטנות יחסית: חברת הבינה המלאכותית דיפקיוב (DeepCube), שנרכשה תמורת כ-70 מיליון דולר, חברת ננו-פבריקה (NanoFabrica) שפיתחה מדפסת להדפסת חלקים זעירים, תמורת כ-55 מיליון דולר, חברת Essemtec השווייצרית, המייצרת מכונות השמת SMT, תמורת 24.8 מיליון דולר, וחברת Global Inkjet הבריטית המתמחה בפיתוח וייצור ראשי דיו, תמורת כ-18.1 מיליון דולר.

חברת ננו דיימנשן פיתחה מדפסת תלת-מימד המשמשת לבנייה מהירה של אבות טיפוס רב-שכבתיים של מעגלים אלקטרוניים מודפסים (PCB). המדפסת מאפשרת לחברות אלקטרוניקה לפתח אבות-טיפוס באופן מהיר בתוך החברה (in-house), ולא להוציא את הפרויקט החוצה ליצרן חיצוני. הכנסות ננו דיימנשן ברבעון הראשון של 2022 הסתכמו בכ-10.4 מיליון דולר. ההפסד הנקי הסתכם בכ-33.3 מיליון דולר. פירמת עוה”ד Sullivan & Worcester Tel Aviv ליוותה את ננו דיימנשן בעסקה.

פורסייט רובוטיקס גייסה 55 מיליון דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה (מימין לשמאל): ד"ר דניאל גלוזמן, פרופ׳ משה שהם וד״ר יוסי נתן. צילום: שלומי יוסף

החברה הוקמה בשנת 2020 על-ידי המנכ"ל דניאל גלוזמן, המדען הראשי פרופ׳ משה שהם וסמנכ"ל הפיתוח העסקי ד״ר יוסי נתן. לפני כשנה היא ביצעה גיוס סיד בהיקף של 10 מיליון דולר. הפלטפורמה הרובוטית של החברה, ORYON, כוללת זרוע מכנית המבוססת על מכניקה מיניאטורית מתחום הרובוטיקה המיקרו-כירורגית, מערכת הדמיה ממוחשבת ולמידת מכונה. להערכת החברה, הביצועים שלה מדוייקים פי 10 בהשוואה למנתח אנושי. החברה דיווחה שהמערכת נוסתה בהצלחה על-ידי מספר מנתחי עיניים והשלימה ניתוח קטרקט מתחילתו ועד סופו במודל של בעלי חיים.

פרופ' שהם היה ממייסדי חברת מזור רובוטיקס אשר נמכרה למדטרוניק בחודש ספטמבר 2018 תמורת 1.64 מיליארד דולר. ד"ר נתן מגיע מהטכניון בחיפה, שבו שימש בין השאר כמנהל המסחר טכנולוגיות בתחום הרפואה. ד"ר גלוזמן מגיע עם נסיון של 20 שנה בתחום המו"פ של מכשור רפואי בחברות מדטרוניק, Diagnostic Robotics ו-XACT Robotics. בדירקטוריון החברה חברים גם ד"ר פרד מול ורוני אבוביץ', אשר היו מייסדים משותפים של חברת מזור רובוטיקס.

קוונטום מאשינס תקים מרכז מחשוב קוונטי לאומי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

רשות החדשנות הודיעה היום (א') שהיא בחרה בחברת Quantum Machines התל אביבית כחברה אשר תקים את מרכז המחשוב הקוונטי הישראלי, בתקציב כולל של 100 מיליון שקל לשלוש שנים. מרכז המחשוב הקוונטי, יאפשר גישה לביצוע מחקר ופיתוח בכל שכבות החומרה והתוכנה בשלוש טכנולוגיות עיבוד קוונטי שונות. הוא ישרת את קהיליית המחשוב הקוונטי בתעשייה ובאקדמיה באמצעות העמדת מחשב קוונטי אוניברסלי מלא (full stack) להרצת חישובים בצורה ישירה עם אופציה עתידית לגישה בענן.

התשתית הטכנולוגית שלו תכלול את הטכנולוגיות של חברת קלאסיק (Classiq) מתל אביב אשר פיתחה פלטפורמה לכתיבת אלגוריתמים עבור מחשב קוונטי, ושל חברת קוונטום מאשינס עצמה, אשר פיתחה מערכת בקרה עבור מחשבים קוונטיים. המערכת כוללת חומרה ותוכנה. היא מקבלת אלגוריתם קוונטי בשפת תכנות של החברה ומתרגמת אותו לאותות הנשלחים למעבד הקוונטי כדי להריץ האלגוריתם בפועל על המעבד הקוונטי. המרכז מתוכנן להקים את כל התשתיות בתוך 12-18 חודשים, כולל מחשב קוונטי בעוצמה של יותר מ-50 קיוביטים.

יתרון תחרותי ב"רובד העילי"

המרכז פועל במסגרת מיזם הקוונטים הלאומי, אשר מנוהל על-ידי פורום תל"ם, רשות החדשנות ומפא"ת. במסגרתו יפותחו טכנולוגיות קוונטיות בתקציב כולל של 200 מיליון שקל. המרכז יספק שירותי מחקר ופיתוח לצורך פיתוחים דולאיים (אזרחיים וצבאיים) בתחומים כמו מעבדים קוונטים ייעודיים למגוון אלגוריתמים, פיתוח טופולוגיות מעבד ל-VQA  לפתרון בעיות אופטימיזציה, אלגוריתמיקה, הנדסת אותות הבקרה לשיפור התמודדות עם רעשים, שיפור ביצועי עיבוד אות, פיתוח טכנולוגיות קישוריות (Interconnect) בין רכיבים, פיתוח טכניקות ואלגוריתמים לתיקון שגיאות ועוד.

הפרוייקט יצא לדרך בעקבות המלצות ועדת הבדיקה של פורום תל"ם לתחום המחשוב הקוונטי בראשות ארנה ברי, שהוגשה לרשות החדשנות ולמשרד המדע בחודש מרץ 2019. הוועדה העריכה שישראל יכולה לפתח יתרון יחסי ברבדים העליים של המיחשוב והסימולציות הקוונטיות (תוכנה, אלגוריתמים, אימות ועוד), אולם כדי לעשות זאת עליה לבנות יכולות עצמאיות בתחום החומר – כלומר מימוש מעבדים קוונטיים. במקביל, היא המליצה להגדיל את ההשקעה בתחומים נוספים בהם: תקשורת קוונטית, חומרים קוונטיים ויסודות תורת הקוונטים.

חברת אלביט הודיעה שהיא שותפה אסטרטגית במיזם, ותהיה חלק מצוות ההיגוי של מרכז המחשוב הקוונטי. היא תוביל את תחום פיתוח האפליקציות הקוונטיות הביטחוניות, ותקצה כוח אדם שיעסוק בפיתוח יישומים קוונטיים לבעיות מורכבות בתחום הדיפנס.

וובינר סינופסיס בתחום אימות מונחה-בינה מלאכותית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

ביום ד’, ה-27 ביולי 2022, תקיים חברת סינופסיס (Synopsys) וובינר בנושא השימוש במערכות מונחות בינה מלאכותית לביצוע בדיקות Regression Debug Automation לאחר שנעשו שינויים בתכנון השבב, במטרה להבטיח את המשך פעילותו הפונקציונלית ואיתור בעיות שורש בתכנון המעודכן. ההדרכה תתקיים בשעה 20:00 לפי שעון ישראל ותימשך 60 דקות.

למידע נוסף ורישום: AI-Driven Verification: Saving Time with Verdi Regression Debug Automation

Speakers:

Rob van Blommestein (left): Product Marketing Manager for the Verdi Automated Debug System at Synopsys. He has over 20 years of experience in marketing verification products from startups to large-scale companies.

Myles Glisson (right): Product and debug Applications Engineer with nearly 30 years of experience. He is a well-known leader in customer advocacy, building strong customer relationships, solving issues as well as providing technical advice and solutions. He works with sales, marketing and R&D to drive the adoption of solutions in customer flows and methodologies.

More about the webinar:

The Synopsys Verdi® Regression Debug Automation (RDA) is an artificial intelligence (AI) driven verification technology for automating the process of finding the root causes of failures in the design under test and test bench. In this Synopsys webinar, we will discuss the challenges engineers face during the design verification and debug phase. We will walk you through the AI-driven components of RDA to help you eliminate the manual process, save time, more quickly understand design behavior and get to the root cause of errors.

AI-Driven Verification: Verdi Regression Debug Automation

ה-LiDAR של אינוויז נכנס לציוד בקרת קווי חשמל בקוריאה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: ניידת בדיקת קווי חשמל של ג'ו-וון, לפני שהותקנה בה מערכת ה-LiDAR של אינוויז

חברת ג'ו-וון הקוריאנית (Joowon Industrial) תתקין חיישני LiDAR של אינוויז (Innoviz) במערכת הניתוח והדיאגנוסיטה האוטומטית שלה לבקרת קווי חשמל ומתח גבוה (TADS (Thermography Auto analysis Diagnosis System. מדובר במערכת המותקנת על-גבי רכב אשר נוסע לאורך קווי המתח, ממפה את האזור בצורה מפורטת ומייצרת מודל תלת ממדי של קווי החשמל והצמחייה סביבם. במקביל, היא מבצעת בדיקה תרמית של הקווים ומספקת התראות על התפתחות בעיות בקווי המתח.

בדיקה וניתוח ביצועים של קווי חשמל הינם תהליכים קריטיים המבוצעים כיום באופן ידני, מצב המחייב העסקת מספר רב של פקחים אשר בודקים פיזית את אזור השימוש ואת מצב הקווים. להערכת החברה, השימוש במערכת TADS יאפשר לחסוך עד כ-80% בעלויות הבדיקה והניתוח של קווי חשמל. נשיא ג'ו-וון תעשיות, לי אן מיונג, אמר שהחברה בחרה באינוויז "מכיוון שהם המובילים בשוק. התרשמנו מהביצועים הגבוהים והרזולוציה הגבוהה של החיישן, ויכולתו לזהות ולתעד פרטים קטנים כמו למשל חוטי חשמל".

לדברי מנכ"ל אינוויז, עומר כילף, השימוש ב-LiDAR עבור קווי חשמל הוא יישום רלוונטי לתחזוקת קווי חשמל בכל העולם, ולא רק בקוריאה. במקביל לשימוש בחיישן אינוויז במערך בדיקת קווי החשמל בקוריאה, חברת ג'ו-וון תשמש גם כמפיצה של אינוויז בקוריאה, במיוחד ביישומים בשוק התעשייתי למעקב ובדיקה של מכונות תעשייתיות ושל ציוד מכני הנדסי כבד.

אינפינידום הוכיחה יעילות הגנת GPS בגבול עם סוריה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אינפינידום (InfiniDome) מקיסריה חשפה שלאחרונה ביצעה שורת ניסויים באזור הגבול עם סוריה, במטרה לבדוק את מידת החסינות של מערכת הגנת ה-GPS בפני ניסיונות שיבוש (Jamming) שהיא פיתחה, מדגם GPSdome (בתמונה למעלה). אזור הגבול בין ישראל לסוריה ידוע כמועד להפרעות GPS, מכיוון שהכוחות הרוסיים מפעילים בו אמצעים רבי-עוצמה לשיבוש מקלטי GPS, במסגרת פעילותם המבצעית בסוריה. בשל עוצמתם, אותות השיבוש זולגים מעבר לגבול ופוגעים בפעילות צה"ל. בשנת 2019 גינתה ישראל באופן פומבי את רוסיה על הפעלת אמצעי השיבוש, שאף השפיעו על מערכות ניווט מטוסים מסחריים שנחתו בנתב"ג.

במסגרת הניסוי שנערך לאורך הגבול ברמת הגולן, איתרה אינפינידום מתקפות שיבוש רוסיות ובדקה כיצד הן משפיעות על תפקוד מערכות ניווט ה-GPS. החברה בדקה את הביצועים של מקלט GNSS מדגם M8M של חברת U-Blox, הנפוץ בקרב רחפנים וכלי-רכב. בניסוי הושוו ביצועי המקלט כאשר הוא מוגן וכאשר אינו מוגן. הניסוי הראה כי המקלט המוגן המשיך ולקלוט אותות GPS באופן תקין, גם בעת מתקפת שיבוש נרחבת, ואילו המקלט החשוף שובש לחלוטין ומערכת הניווט איבדה את יכולת ההתמצאות והמיקום. במקביל, המערכת גם שידרה התראה על מתקפת השיבוש למרכז בקרה.

אינפינידום מבטלת על אותות השיבוש

אותות ה-GPS קלים מאוד לשיבוש: מדובר באותות חלשים מאוד המגיעים מלוויינים המשייטים בגובה של כ-20,000 ק"מ. השיבוש מתבצע בשתי דרכים: שידור אותות חזקים הממסכים את אותות הלוויין המקוריים ועל-ידי כך מונעים את קליטתם, או שידור אותות הטעיה אשר שולחים למקלט מידע שגוי, הגורם לו "לחשוב" שהוא נמצא במקום אחר. מערכת GPSdome של אינפינידום משתמשת בשיטת זיהוי מסוג Null Steering Algorithm, וברכיב שידור RFIC של החברה.

המודול מזהה את אותות השיבוש ואת הכיוון ממנו הגיעו, ויודע להחליש אותם ועל-ידי כך מונע את ההפרעה במקלט ה-GNSS. המודול מותאם לשימוש במערכות בלתי מאויישות: הוא מותקן בין מקלט ה-GPS לבין האנטנות, שוקל 75 גרם ובעל צריכת הספק של פחות מ-0.8 ואט.

שיתוף פעולה אסטרטגי עם Honeywell

בחודש אפריל 2021 השלימה אינפינידום גיוס הון בהיקף של 2.4 מיליון דולר, בהובלת קרן ההון-סיכון Next Gear וזרוע ההשקעות של ענקית הטכנולוגיה האמריקאית Honeywell. בעקבות ההשקעה האסטרטגית נכנסו שתי החברות לפרוייקטים משותפים בתחום ההגנה על רחפנים צבאיים, כטב"מים ומוניות מעופפות. באוגוסט 2021 הן הכריזו על פרוייקט הפיתוח המשותף הראשון: מערכת ניווט מאובטחת לרחפנים צבאיים ומסחריים. בשלב הבא, שתי החברות עשויות להתאים את מערכת הניווט המוגנת גם לפלטפורמות אוויריות נוספות כמו כטב”מים וכלי-רכב קרקעיים.

אזורי גבול, בעיקר בין מדינות עוינות, מועדים לשיבושי GPS שנועדו לפגוע בפעילות סיור ותצפית של כטב"מים. אותות השיבוש עשויים לפגוע לא רק בכלים צבאיים, אלא גם במערכות אזרחיות מבוססות GPS, דוגמת כלים חקלאיים, רחפנים אזרחיים ואפילו מטוסי נוסעים החולפים באזור. כך למשל, קרטלי הסמים במקסיקו נוהגים להפעיל שבשים כדי להסוות את פעילותם מפני כוחות אכיפת החוק של ארצות הברית, ואפילו פיראטים עושים לעיתים שימוש במערכות כאלה כחלק מפעולת ההשתלטות על ספינה.

בסרטון: מדידת המקלט המוגן בעת מתקפת השיבוש:

בסרטון: מדידת תפקוד המקלט החשוף בעת מתקפת השיבוש:

הפסקות חשמל השביתו את מפעל מייקרון בהירושימה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

מפעל ייצור זכרונות ה-DRAM של חברת מייקרון (Micron) בעיר הירושימה, יפן, סובל מפגיעה חמורה בייצור לאחר הפסקות חשמל חוזרות שנגרמו על-ידי מזג האוויר הסוער והגשמים הכבדים הפוקדים את האזור. אתמול (ג') החברה דיווחה שהפסקות החשמל גרמו להפעלת פרוטוקול השבתה של המפעל לזמן קצר, אולם הדבר גרם לפגיעה מתמשכת בתהליך הייצור. למרות שאספקת החשמל חודשה, המפעל הצליח לחזור לפעילות חלקית בלבד. להערכת מייקרון, היקף הייצור יעלה בהדרגה להיקפו הרגיל בתוך כשבוע.

מייקרון העריכה שהנזק מצמצום היקף הייצור ומהוצאות נוספות, כמו פסילת פרוסות סיליקון שהיו באמצע תהליך הייצור ושנפגעו עקב ההשבתה הקצרה, יורגשו בתוצאות הכספיות שלה ברבעון האחרון של 2022 וברבעון הראשון של 2023. "החברה מבצעת הערכה של השפעת הארוע על שרשרת האספקה ומשתמשת במלאי הקיים שלה ובשאר אתרי ייצור ה-DRAM במטרה לעמוד בציפיות של הלקוחות". בתחילת החודש נפגעה גם חברת רנסאס (Renesas) היפנית מפגעי מזג האוויר: במהלך סופת טייפון פגע ברק בקו אספקת הכוח של מפעל ייצור השבבים בעיר קומאמוטו ביפן. הפגיעה גרמה להפסת חשמל ממושכת, שהביאה להשבתת 90% מהייצור באתר, כאשר 10% הנותרים התבצעו בסיוע מערכת אל-פסק.

ירידה בביקוש ב-2023

רנסאס העריכה בתחילה שהדבר ישבית את המפעל למשך שבועיים, אולם בתחילת השבוע היא דיווחה שהמפעל חזר לייצור בקנה מידה מלא. להערכתה, אובדן ימי העבודה ופרוסות הסיליקון שהושחתו, הם שווי-ערך לשבוע עבודה בקיבולת ייצור סטנדרטית. עדיין לא ברור כיצד הנזק שנגרם למפעל מייקרון ישפיע על שוק הזכרונות העולמי. להערכת חברת IC Insights, מייקרון מחזיקה בכ-23% משוק ה-DRAM העולמי. ב-1 ליולי 2022 דיווחה מייקרון על מכירות שיא רבעוניות של זכרונות NAND ו-DRAM בהיקף של 8.64 מיליארד דולר, אולם מסרה שתחזית הרבעון השלישי צופיה ירידה של כ-13% במכירות. נשיא ומנכ"ל מייקרון, סנג'אי מרוטרה: "לאחרונה נחלש הביקוש בתעשייה ואנחנו נערכים לקראת ירידה בצמיחה בשנת הכספים 2023".

AIR השלימה ניסויי טיסה ראשונים של מטוס-רחפן

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת AIR מפרדס חנה השלימה בהצלחה את ניסויי הריחוף במטוס רחפן הראשון שהיא מפתחת, AIR ONE. הניסויים בוצעו בשבועיים האחרונים במנחת המטוסים מגידו (עמק יזרעאל) שבמהלכן נבדקו אושרו יכולת המטוס לבצע המראה אנכית, ריחוף יציב ונחיתה בטוחים. החברה מתכנתת להרחיב את הניסויים ולבצע ניסויי טיסה מלאים כבר במהלך 2022. פלטפורמת AIR ONE שייכת לקטגוריה של כלים תעופתיים חשמליים בעלי יכולת המראה ונחיתה אנכית (eVTOL). המערכת מבוססת על שימוש בארבעה מדחפים כפולים במתכונת של רחפן, ובכנפי עילוי קצרות לצורך שיוט במצב תעופה אופקית.

הכלי מיועד לשימוש אישי ושוקל כ-970 ק"ג. בהתאם, הוא יכול לשאת עד שני נוסעים (או משקל כולל של 250 ק"ג) למרחקים קצרים של עד כ-180 ק"מ ולשייט באוויר במהירות מקסימלית של עד 250 קמ"ש. הוא מיועד לשימוש ככלי תחבורה אישי בדומה לשימוש במכונית, למשל לצורך נסיעה מהבית לעבודה בלא הפקקים שבכבישים. בהתאם, הוא מופיע בגודל המאפשר לאחסן אותו במוסך הביתי או במגרש חנייה. על-פי הערכות של החברה, הפוטנציאל בשוק האמריקאי צפוי להסתכם בכ-15,000 כלי-רכב בשנה.

החברה מסרה שהיא עובדת בשיתוף פעולה עם רשות התעופה בארה"ב (FAA) במטרה לקבלת הסמכה עבור AIR ONE והגדרת הדרישות לקבלת רשיון הטסת המטוס-רחפן. ככל הנראה אחד מהאתגרים המרכזיים בקבלת אישור FAA יהיה קבלת ההסמכה לתוכנת הטיסה של AIR ONE, אשר בנויה במתכונת שהחברה מגדירה כ-Fly by Intent. כלומר מחשב המשימה יודע לנהל בעצמו את כל פונקציות השליטה המורכבות ואת הניווט, באופן המאפשר הטסה על-ידי משתמשים שאינם טייסים בעלי הכשרה מוקדמת.

אישור ה-FAA צפוי להתקבל ב-2023

חברת AIR הוקמה בשנת 2017 על-ידי הטכנולוג הראשי חן רוזן, שאליו הצטרפו בהמשך המנכ"ל רני פלאט ומנהל התיפעול נתנאל גולדברג. גולדברג הגיע מחברת אמימון שנמכרה ב-2018 ל-Vitec הבריטית, אשר מתמחה בפיתוח שבבי תקשורת אלחוטית להעברת קול ונתונים, עם התמקדות בשוק הרחפנים. הוא שימש בחברה כגן נשיא לפיתוח ומצר ומנהל תוכנית הרחפנים. חן רוזן שימש בשנים האחרונות כמנהל הטכנולוגי תוכנית הרחפנים של אמימון. לפני כן עבד קצת יותר מ-7 שנים בחברת אלביט, שבה עסק בפיתוח תפישות עתידיות בתחום מערכות הטיסה הבלתי מאויישות.

במהלך השנה האחרונה, לאחר שהחברה יצאה ממעטה החשאיות שלה עם גיוס של של כ-10 מיליון דולר, היא השלימה את בדיקות המבנה, מערכת ההנעה ומערכת הבקרה האלקטרונית. למרות שהמטוס-רחפן עדיין לא יצא לשוק, החברה כבר קיבלה 150 הזמנות ראשוניות במחיר סופי של 150,000 דולר ליחידה. להערכת החברה, היא צפויה לקבל אישורים מה-FAA במהלך 2023 ולספק את המטוסים ללקוחות במהלך שנת 2024.

קמטק: הזמנות בהיקף של יותר מ-200 מיליון דולר מתחילת השנה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת קמטק (Camtek) דיווחה השבוע כי הכנסותיה לרבעון השני של 2022 יסתכמו, על סמך הערכה מקדמית, בכ-80 מיליון דולר. ההכנסות הן בטווח העליון של התחזית שנתנה החברה שהיו בין 77 ל-80 מיליון דולר. ברבעון הראשון של השנה עמדו הכנסותיה על 77.2 מיליון דולר. החברה תדווח על תוצאותיה הסופיות ב-27 ביולי. 

למרות חוסר הודאות בשוק, קמטק סיכמה רבעון חזק במונחי קצב הזמנות ומתחילת שנת 2022 קיבלה החברה הזמנות בהיקף של מעל ל-200 מיליון דולר וממשיכה להחזיק בצבר הזמנות בריא. ההזמנות התקבלו ממספר לקוחות רחב למגוון יישומים, ובכלל זה מארזים מתקדמים, הכוללים מארזי Fan-out Wafer Level (FOWLP), בדיקות Front End, מוליכים למחצה מורכבים (Compound Semiconducotrs), וחיישנים למצלמה (CMOS Image Sensors). 

חברת קמטק מספקת ציוד בדיקה ומדידה לקווי ייצור של תעשיית השבבים, עם התמחות בשוק המארזים המתקדמים, זיכרונות, רכיבי CMOS Image Sensors, MEMS ורכיבי RF. התחזיות של החברה נשענות גם על התופעה שלפיה הצמיחה בשוק הבדיקה והמדידה בתעשיית השבבים (Inspection and Metrology) גדולה יותר מהיקף הצמיחה של שוק השבבים כולו: המוצרים החדשים, דוגמת רכיבים לשוק הדור החמישי, מיחשוב עתיר ביצועים או תעשיית הרכב, הם עתירי בדיקות מכיוון שהם מיוצרים כיום בגיאומטריות מורכבות ומחומרים חדשים. בחודש פברואר דיווחה קמטק על הכנסות שיא בשנת 2021, בהיקף של 269.7 מיליון דולר, גידול של 73% בהשוואה ל-2021.

 

יצרן רכיבים אנלוגיים רכש מערכת METRION החדשה של נובה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת נובה (Nova) מרחובות דיווחה היום על עיסקה אסטרטגית עבור מערכת הבדיקות החדשה שלה, METRION: יצרן רכיבים אנלוגיים גדול רכש את המערכת במסגרת תהליך פיתוח שבבי הדור הבא שלו. ההזמנה היא מרכיב בהסכם שיתוף פעולה ארוך טווח שבמסגרתו היצרן ירכוש מנובה את כל מערכות המטרולוגיה עבור פיתוח קו המוצרים. מערכת Nova METRION היא מערכת בדיקות מסוג Secondary Ion Mass Spectrometer אשר מאפשרת למדוד את מבנה העומק של הרכיבים. היא נמצאת בדרך-כלל בשימוש מעבדתי ומשמשת למדידת עומק החדירה ופרופיל החדירה של חומרים שונים במבנה המורכב של רכיב מודרני.

במסגרת הרצאה שהעניק לפני כחצי שנה הטכנולוג הראשי של החברה, ד"ר שי וולפלינג, הוא הסביר שהייחוד של METRION נעוץ בכך שנובה הצליחה להוציא את המערכת מהמעבדה ולהביא אותה לרמה של מערכת הניתנת לשימוש תעשייתי בתוך קו הייצור של שבבים בפרוסות סיליקון של 300 מ"מ. מבחינת החברה מדובר בהרחבת טכנולוגיות הליבה שלה. מוצרי הבדיקה המרכזיים של נובה מבוססים על אופטיקה ועל קרינת רנטגן (X Ray). מערכת METRION היא המוצר הראשון של החברה המבוסס על מדידת יונים.

גשר קריטי בין המעבדה לבין קו הייצור

המערכת מייצרת קרינת יונים מרוכזת אשר פוגעת במשטח הסיליקון ומסירה חלק זעיר ממנו. השכבה שנפגעה מפזרת בתא הבדיקות יונים טעונים חשמלית (Secondary Ions), אשר נקלטים בקביל על-ידי מערך גלאים הרגישים לחומרים שונים. המידע מכל הגלאים נאסף ומנותח, ומעניק תמונה של של ריכוז חומרים, ורמת הפיזור שלהם בנקודה הנבדקת על-גבי פרוסת הסיליקון. המערכת חוזרת על הבדיקה בנקודות שונות על-גבי פרוסת הסיליקון, ומייצרת "מפת חומרים" תלת מימדית של השבב.

לדבריו, הטכנולוגיה מספקת מידע מגוון, דוגמת רמת האילוח של מבנים שהוצמחו על-גבי הסיליקון, שליטה באחידות הפיזור של סיליקון גרמניום, איתור זיהומים קריטיים בייצור רכיבי 3D NAND וכדומה. תהליך הפיתוח של המערכת כלל יצירת ארכיטקטורת מוצר חדשה לגמרי שהותאמה מראש לקווי ייצור ולא למעבדה, ופיתוח מערך חדש של גלאים. נשיא ומנכ"ל החברה, איתן אופנהיים, אמר שהעיסקה מוכיחה "שיש לנו יכולת לגשר על הפער בין המעבדה לבין קו הייצור התעשייתי, גורם שנעשה קריטי בחשיבותו עם כניסתן של טכנולוגיות ייצור חדשות".

חברת נובה מעסיקה כ-800 עובדים ונסחרת בתל אביב ובנסד"ק לפי שווי שוק של כ-2.6 מיליארד דולר. ברבעון הראשון של 2022 צמחו מכירותיה בכ-59% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, והסתכמו בכ-134 מיליון דולר. בחודש ינואר 2022 היא השלימה את רכישת חברת ancosys GmbH הגרמנית תמורת כ-100 מיליון דולר. חברת אנקוסיס מספקת פתרונות ניטור וניתוח כימיקלים עבור תעשיית האלקטרוניקה. לקוחותיה כוללים יצרני שבבים, יצרני מעגלים מודפסים ויצרני מארזים מתקדמים. העסקה תומכת באסטרטגיה של נובה להרחבת הפורטפוליו שלה בתחום בקרת התהליכים בתעשיית השבבים.

חוקרים מהטכניון שיפרו קבלת החלטות רובוטיות בתנאי אי-ודאות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חוקרים מהטכניון ביצעו מחקר שהראה דרך המאפשרת לצמצם את משאבי העיבוד הדרושים לצורך קבלת החלטות ברכב אוטונומי בתנאי אי-ודאות, בלא לפגוע בביצועי המערכת הרובוטית. המחקר מציג דרך לבצע השפטה של הבעיה, באופן המצמצם את היקף המידע שהמחשב צריך לנתח. מסקנות המחקר פורסמו במאמר בכתב העת International Journal of Robotics Research. המחקר בוצע בפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל בטכניון על-ידי ראש המעבדה לניווט אוטונומי וחישת עולם, פרופ' ואדים אינדלמן, ועל-ידי בוגר תואר שלישי בתוכנית למערכות אוטונומיות, חן אלימלך.

"אנחנו מראים שניתן לצמצם באופן משמעותי את כוח החישוב הנדרש מבלי לפגוע בהצלחה בביצוע המשימה", הם הסבירו. "אנחנו גם מראים שאפשר לצמצם את המאמץ החישובי אף יותר – תמורת פגיעה מסוימת אפשרית בביצועים – שאותה ניתן להעריך".

קבלת החלטות אוטונומית בתנאי אי-ודאות היא יכולת חיונית עבור סוכנים (agents) אוטונומיים הנדרשים לפעול בסביברה משתנה ובאופן מהימן לאורך זמן. במקרים רבים אין לסוכן גישה ישירה למשתני המצב של הבעיה והוא פועל על סמך התפלגות הסתברותית או "אמונה" (belief). התפלגות זאת מבטאת את הידע שיש לסוכן על עצמו ועל סביבתו בהתבסס על מודלים הסתברותיים, פעולות שבוצעו ומדידות שהתקבלו מחיישנים שברשותו.

בעיה זאת נקראת גם "תכנון במרחב האמונה" (belief space planning). פתרון הבעיה, כלומר חישוב מכלול הפעולות המיטביות להשגת המטרה, מצריך אומדן של הפעולות הפוטנציאליות תחת פונקציית תגמול או מחיר כלשהי כמו למשל, מרחק אל היעד. האתגר הזה גם מחייב לחזות כיצד "האמונה" תתפתח בעתיד. מדובר במטלות יקרות מאוד מבחינה חישובית. קבוצת המחקר של פרופ' אינדלמן מתמודדת עם האתגר באמצעות פיתוח דרכי הפשטה  (simplification) המאפשרות לפתור בעיות מסוג זה בצורה יותר יעילה חישובית. זאת, למשל, באמצעות דילול (sparsification) של מטריצות. היבט חיוני בגישות מסוג זה הינו קבלת ערובות (guarantees) לביצועים: האם תהליך ההפשטה יכול לפגום בביצועים, ואם כן, עד כמה.

במסגרת המאמר הם הניחו תשתית תאורטית המציגה כיצד לפשט את הבעיה, וכיצד להגדיר את רמת הסטייה שהמערכת מוכנה לקבל. התשתית התארוטית הזו הודגמה באמצעות תוצאות ניסויים שהתבצעו באמצעות תוכנת הדמייה, שבה רובוט וירטואלי המצויים בחיישן LiDAR וירטואלי, התמודד עם מטלות ניווט והגעה לידע בתוך מבוך וירטואלי. המחקר נתמך על-ידי הקרן הלאומית למדע (ISF). הדוקטורנט חן אלימלך, שהוביל את המחקר, זכה לאחרונה ב"פרס על עבודת מחקר יוצאת דופן לתואר שלישי" מטעם המרכז הישראלי למחקר בתחבורה חכמה (ISTRC).

המנהל לשעבר של תחום הסיליקון בגוגל הצטרף לחברת proteanTecs

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת proteanTecs מחיפה, שפיתחה טכנולוגיה לניטור תהליכים בתוך רכיבים, הודיעה שאנוראג מיטאל (Anurag Mittal), אחד מוותיקי תעשיית השבבים בארה"ב, הצטרף אל החברה ומשמש בתפקיד מנהל טכנולוגיות ראשי (CTO) לצידה של אוולין לנדמן. מיטאל יעבוד מעמק הסיליקון ובתפקידו ישמור על קשר עם יצרניות שבבים גדולות כדי לחזק את שיתוף הפעולה איתן. במקביל, הוא יעבוד עם הצוות הטכנולוגי של החברה על הגדרת מפת הדרכים שלה.

אנוראג הוא בעל תואר ד"ר בפיסיקה מאוניברסיטת ייל ובעל נסיון של כ-25 שנה בתעשיית השבבים. הוא שימש כראש תחום טכנולוגיות סיליקון בחברת גוגל, תפקיד שבמסגרתו היה אחראי על הערכת טכנולוגיות ייצור עבור רכיבים של גוגל, על שיתופי פעולה בתחום המחקר וגם הוביל את תוכנית 2.5D/3D Chiplet של גוגל. לפני-כן שימש כסגן נשיא לאסטרטגיה בחברת מייקרון, ועבד במשך 8 שנים בתפקיד טכנולוג ראשי בחברת גלובלפאונדריז. במסגרת התפקיד ב-GF השתתף בפיתוח תהליך 22nm FD-SOI, היה אחראי על הגדרת תהליכי העברת תכנונים לייצור בטכנולוגיות 28/22/14 ננומטר, ועוד.

חברת proteanTecs פיתחה טכנולוגיה לאיסוף מידע על תהליכים המתחוללים בתוך הרכיב. היא הגדירה את המושג טלמטריה בתוך שבב (Universal Chip Telemetry), שהוא תהליך שבו השבב מספק נתוני מצב שונים, המשמשים לצורך ניתוח שוטף של התנהגותו. בשלב התכנון משלבים בו מעגלים זעירים (UCT Agents) המשמשים כסוכנים לאיסוף מידע כמו טמפרטורה, זמני השהייה, זרמים וכדומה. בהמשך, הם מספקים את המידע לאורך כל חיי המוצר של הרכיב.

בחודש מאי 2022 החברה השלימה גיוס הון בהיקף של 45 מיליון דולר בהובלת קרן ההון-סיכון האמריקאית Addition. בעקבות הגיוס מגיע היקף ההון שהחברה גייסה מאז הקמתה ב-2017 לכ-200 מיליון דולר. ההון ישמש להמשך פיתוח ופריסה גלובלית.

הלחץ גובר: 33,000 משרות פנויות מחפשות עובדים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בחודש אפריל 2022 הגיעה תעשיית ההייטק הישראלית לשיא של כל הזמנים בביקוש עובדים: באותו חודש היו בתעשיית ההייטק הישראלית 32.9 אלף משרות פתוחות, לאחר שבשנת 2021 חל גידול של כ-30,000 משרות (יותר מ-12% מהיקף המועסקים בתעשייה). כך עולה מדו"ח רשות החדשנות ומכון המחקר Start-Up Nation Policy Institute אשר בדק את מצב ההון האנושי בתעשייה. עיקרי הדו"ח מסוכמים במשפט קצר: "ההייטק נמצא בטלטלה". ראוי לזכור שהסקר הזה נערך בחודש אפריל 2022, ויכול להיות שעדיין אינו מגלם את השפעת המשבר בשוק ההון שנגרם עקב המתיחות הגלובלית והמלחמה באוקראינה.

60,000 עובדים בתעשיית האלקטרוניקה

בסך הכל, תעשיית ההייטק הישראלית העסיקה כ-300 אלף עובדים בסוף 2021 (לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה). הם מפוזרים בין מגזרי התעשייה בחלוקה שוויונית יחסית. חלקו של סקטור הטלקום והתקשורת הניידת הולך וקטן עם השנים, וכעת כולל רק כ-6% מהעובדים בהייטק. הסקטור התעשייתי (כלומר תעשיית האלקטרוניקה על כל נגזרותיה) מכיל הרבה מאוד חברות גדולות יחסית ומסתכם בכחמישית מכלל עובדי ההייטק (21%).

כ-84% מהחברות שהשתתפו בסקר דיווחו שהן גייסו עובדים בחודשים יולי-דצמבר 2021, וכמעט כולן (כ-85%) דיווחו על קשיים בגיוס עובדי מו"פ. מדובר בעלייה של 20% בהשוואה לסקר של שנת 2021. הקושי הגדול ביותר הוא בתחומי החומרה: כ-96% מהחברות העוסקות בייצור אלקטרוני ובפיתוח טכנולוגיות תקשורת, דיווחו על קושי למצוא עובדים. במקביל, ככל שהחברה גדולה יותר, הקושי גדל: 82% מהחברות הקטנות (עד 10 עובדים) דיווחו שהן מתקשות לגייס עובדים – אבל כל החברות שמעל 500 עובדים (100%) דיווחו לעורכי הסקר שהן מתקשות לגייס עובדים.

העדפה מובהקת לבוגרי אוניברסיטאות

בשנים האחרונות גדל מספר החברות הישראליות המוגדרות כחברות צמיחה, ואחת מהתוצאות של התהליך הזה היא גידול בהיקף המשרות הלא-טכנולוגיות בשכר גבוה. עיקר העלייה בהיקף המשרות הפתוחות בתעשייה היתה בתפקידים לא טכנולוגיים: מספר המשרות לתפקידים האלה צמח מ-כ-4,500 משרות בשנת 2020 – לכ-11,800 משרות באפריל 2022. העובדים הלא טכנולוגיים נחלקים כמעט באופן שווה בין המקצועות העסקיים (מכירות, שיווק וכדומה) ובין מקצועות התפעול (כספים, משאבי אנוש וכדומה). יחד עם זאת, כ-70% מהעובדים בתעשייה מועסקים בתפקידים טכנולוגיים.

אחת מתופעות הלוואי של ביקוש גבוה לעובדים, הוא עלייה בשיעור העובדים המתפטרים מתפקידם כדי לעבור לחברה אחרת. במחצית השנייה של 2021 התפטרו מתפקידם 10.1% מעובדי ההייטק כדי לעבור לחברה אחרת. למגמה הזאת יש השלכות נוספות: ראשי צוותים רבים דיווחו שמהסיבה הזאת הם מעדיפים להתחרות על עובדים ותיקים ויקרים, ולא להשקיע בעובדים צעירים וחסרי נסיון, מחשש שלאחר שהם יצברו נסיון, הם יעברו לחברה אחרת. הנתונים גם מראים שהתעשייה מעדיפה להעסיק בוגרי אוניברסיטאות על-פני בוגרי מכללות: למרות שמספר הבוגרים של שני המסלולים האלה הוא כמעט זהה, יותר מ-60% מהעובדים שהצטרפו לתעשייה הם בעלי תואר אוניברסיטאי, ורק 36% בלבד קיבלו תואר ממכללה טכנולוגית.

קיידנס נכנסת לעולם התאומים הדיגיטליים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת קיידנס (Cadence) חתמה על הסכם לרכישת חברת התוכנה האמריקאית Future Facilities, אשר מתמחה בניתוח אלקטרוני של מערכות מיזוג אוויר וביצוע אופטימיזיצה של התכנון, באמצעות בניית מודל פיסיקלי המשכפל את המבנה ואת התיפקוד התרמי של מרכזי הנתונים (3D digital twins). העיסקה נעשתה במסגרת אסטרטגיית Intelligent System Design שהוגדרה על-ידי המנכ"ל ונשיא החברה, אנירוד דווגאן, הממוקדת בניצול הידע והנסיון של קיידנס בתחום התוכנה החישובית, כדי להתרחב אל מעבר לעסקי הליבה של החברה המצויים בתחום תכנון השבבים.

התוכנות של Future Facilities עושות שימוש במערכת הסימולציה התרמית Celsius Thermal Solver של קיידנס. הן מייצרות ייצוג מלא של כל האלמנטים שיש להם השפעה על הסביבה הפיסית של מרכז הנתונים, כדי לחזות את ההשפעות של שינויים שיתבצעו ולבצע אופטימיזציה של התפעול. מרכזי נתונים כוללים סוגים רבים של תשתיות: התוכנות של החברה יכולות לדמות מה קורה, למשל, כאשר מחליפים שרת ומה הן ההשפעות של המהלך על צריכת האנרגיה, על מערכות מיזוג האויר והיכן מתפתחות תופעות שעשויות לפגוע בפעילות השוטפת של כל המערכות (בתמונה למעלה).

בשנת 2016 החברה הוסיפה לפורטפוליו שלה גם את תוכנה 6SigmaET, אשר מבצעת הדמייה של הסביבה התרמית של מכשירים אלקטרוניים והשפעתה על סביבתם הקרובה. מנהל קבוצת Custom IC & PCB בחברת קיידנס, תום בקלי, אמר ששוק תשתיות מרכזי הנתונים מגיע להיקף של כ-200 מיליארד דולר בשנה. "העיסקה Future Facilitie תחזק את פתרון ניתוח הזרימה שלנו (Fidelity CFD) באמצעות צירופו אל מערכת תאומים דיגיטליים של מרכזי הנתונים". לא נמסרו פרטים פיננסיים על היקף העיסקה.

ירון קגן עבר מ-TI ישראל לחברת Chain Reaction

פורסם בתאריך ע"י Techtime

מנהל המכירות של חברת טקסס איסטרומנטס ישראל (Texas Instruments) ללקוחות "השוק הרחב" (Broad Market), ירון קגן, פרש מהחברה לאחר 11 שנים בתפקיד, והצטרף לחברת Chain Reaction בתפקיד מנהל בכיר לטיפול בלקוחות. קגן הגיע ל-TI לאחר 7 שנים בחברת אינטל שבהן שימש כמנהל שיווק טכני וראש צוות מהנדסי תמיכה בתחום התקשורת האלחוטית. מתוכן עבד במשך כשלוש שנים בסנטה-קלרה, קליפורניה, בתפקידי ניהול פרוייקטים בקבוצת הפיתוח של מוצרי WiMAX באינטל. בחברת TI הוא עבד ביחד מנהל המכירות הראשי של TI ישראל, משה הלל.

הוא עבד בשיתוף עם המפיצים הגדולים של החברה בישראל: טלסיס, איסטרוניקס, ארו ואבנט. בין ההצלחות הגדולות שלו בתפקיד: זיהוי מוקדם ובניית הפיתוח העסקי של TI מול החברות מובילאיי (Mobileye), אנפורנה לאבס (Annapurna Labs) ואינוויז (Innoviz). חברת Chain Reaction הוקמה בשנת 2019 על-ידי המנכ"ל אלון וובמן והטכנולוג הראשי אורן יוקב. וובמן היה ממייסדי חברת מלאנוקס שנמכרה לאנבידיה, ושימש בה בתפקידי פיתוח וסגן נשיא למו"פ. יוקב הגיע ממערכת הביטחון שבמסגרתה ניהל פרוייקטי פיתוח רחבי היקף של טכנולוגיות סייבר.

חברת Chain Reaction מפתחת שבבים ותוכנות להגברת האבטחה והשמירה על הפרטיות. כיום היא נמצאת בתהליכי פיתוח של שבב לתחום המטבעות הווירטואליים (ככל הנראה ייוצר ב-TSMC), בשם Privacy Preserving Processor – 3PU. המוצר הראשון של החברה מתוכנן להיות מערך ארגוני לביצוע כריית מטבעות וירטואליים. החברה פועלת מיקנעם ומתל אביב, ויש לה משרדים בסן-חוזה, קליפורניה, ובפארק המדע Hsinchu City בטאיוואן.

ננו דיימנשן רכשה את פורמטק ההולנדית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת ננו דיימנשן (Nano-Dimension) מרחובות הודיעה כי חתמה על הסכם סופי ומחייב לרכישת חברת Formatec Holding ההולנדית, תמורת 12.9 מיליון דולר במזומן. פורמטק מורכבת משתי חברות, Admatec ו-Formatec, המפתחות מערכות להדפסה בתלת-מימד של רכיבים מקרמיקה ומתכת למגזרי התעשייה, הרפואה ותכשיטים. החברה מפעילה לשכת שירות ללקוחות תעשייתיים העושה שימוש משולב בתבניות יציקה והדפסה בתלת-מימד. הכנסות שתי החברות ב-2021 הסתכמו ב-5.3 מיליון דולר עם שולי רווח של 56%. החברה הנרכשת תמשיך להיות מנוהלת על-ידי צוות הניהול הקיים.

הטכנולוגיה של פורמטק אמורה להוות נדבך משלים למוצרים והשירותים של חברת ננו-פבריקה, שפיתחה מדפסת להדפסה של רכיבים זעירים ברמת דיוק גבוהה ונרכשה על-ידי ננו-דיימנשן. לדברי ננו-דיימנשן, הטכנולוגיה של פורמטק תסייע להגביר את קיבולת הייצור של מדפסות ננו-פבריקה. כמו כן, החברה מתכוונת להשתמש בטכנולוגיית הבינה המלאכותית של דיפקיוב, חברה נוספת בבעלותה, כדי לשפר את מערכת ההפעלה של מדפסות פורמטק.

קופת מזומנים יוצאת דופן בהיקפה

ננו דיימנשן מחזיקה בקופת המזומנים של כ-1.3 מיליארד דולר, שהגיעו לידיה בעקבות סדרה של גיוסי הון שביצעה החברה ב-2020 בהיקף כולל של 1.5 מיליארד דולר, כאשר מחיר המניה היה בשיא. מאז איבדה המניה יותר מ-80% מערכה. ננו דיימנשן ניצלה עד כה רק חלק קטן מההון שגייסה כדי לבצע 4 רכישות של חברות קטנות יחסית: חברת הבינה המלאכותית דיפקיוב (DeepCube), שנרכשה תמורת כ-70 מיליון דולר, חברת ננו-פבריקה (NanoFabrica) שפיתחה מדפסת להדפסת חלקים זעירים, תמורת כ-55 מיליון דולר, חברת Essemtec השווייצרית, המייצרת מכונות השמת SMT, תמורת 24.8 מיליון דולר, וחברת Global Inkjet הבריטית המתמחה בפיתוח וייצור ראשי דיו, תמורת כ-18.1 מיליון דולר.

הרכישה של פורמטק היא העסקה החמישית. חברת ננו דיימנשן פיתחה מדפסת תלת-מימד המשמשת לבנייה מהירה של אבות טיפוס רב-שכבתיים של מעגלים אלקטרוניים מודפסים (PCB). המדפסת מאפשרת לחברות אלקטרוניקה לפתח אבות-טיפוס באופן מהיר בתוך החברה (in-house), ולא להוציא את הפרויקט החוצה ליצרן חיצוני. הכנסות ננו דיימנשן ברבעון הראשון של 2022 הסתכמו בכ-10.4 מיליון דולר. ההפסד הנקי הסתכם בכ-33.3 מיליון דולר. פירמת עוה"ד Sullivan & Worcester Tel Aviv ליוותה את ננו דיימנשן בעסקה.

קסדת המסוקים של אלביט מתעלמת מתנאי מזג האוויר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אלביט (Elbit) חשפה קסדת טיס חדשה עבור טייסי מסוקים, אשר מאפשרת להם לשמור על מראה צלול של הסביבה גם בתנאי מזג אוויר גרועים מאוד ואפילו בתנאי אובך ואבק, הנחשבים לאתגר מיוחד במינו בתחום הטסת המסוקים, מכיוון שהם פועלים בגובה נמוך מאוד. הקסדה מספקת את היכולת הזאת באמצעות מערך של חיישנים, תוכנת היתוך הממזגת גם בין מידע מהשטח לבין מדיע דיגיטלי (מציאות רבודה) ותוכנת בינה מלאכותית, אשר מצליחה לנטרל את הפרעות הראייה שעימן הטייסים מתמודדים.

הקסדה כוללת תצוגה עלית מהדור החדש של אלביט, X-Sight HMD, אשר מייצרת שדה ראייה רחב על גבי משפי צפייה המותקנים בקסדה. המידע כולל שילוב של מידע המגיע ממצלמות המותקניות במסוק, ביחד עם מידע סינתטי המופק ממקורות מידע דיגיטליים. חבילת החיישנים כוללת מטעד אלקטרו אופטי יום ולילה BrightNite, חיישן לייזר, ואת המכ"ם המוטס Xplore, אשר משלב בתצוגה נתונים דוגמת קווי כוח חשמלי, אנטנות, מגדלים וכדומה, כדי לבצע טיסה בגובה נמוך גם בתנאי ראות קשים.

מחשב המשימה משלב את המידע המגיע מהחיישנים ביחד עם מידע המגיע ממפה דיגיטלית, נתוני משימה, נתיב טיסה וכל המידע הקשור במשימה, ומציג את כל המידע במתכונת של מציאות רבודה. חבילת הטכנולוגיה החדשה בנויה בארכיטקטורה פתוחה התואמת לתקני החומרה והתוכנה של הצבא האמריקאי. הדבר מאפשר לשלב במערכת חיישנים מתוצרת יצרנים שונים, להגדיר תצורות שונות ולהוסיף את היישומים הספציפיים של המשתמש. מכיוון שהחיישנים מצויים מחוץ לגוף המסוק והמידע משולב באמצעים דיגיטליים, המערכת מעניקה לטייסים את היכולת שאלביט מספקת לטייסי F-35 – ראייה מבעד לגוף המטוס עצמו.

וולוו, דיימלר ופולקסווגן יפרסו 1,700 תחנות טעינה למשאיות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

שלוש יצרניות המשאיות הגדולות באירופה, וולוו, דיימלר ופולקסווגן (באמצעות החברה הבת Traton), הקימו את החברה המשותפת CV Charging Europe, במטרה לפרוס 1,700 בתוך חמש שנים תחנות טעינה חשמליות עבור כלי-רכב מסחריים ומשאיות בכל הדרכים הראשיות באירופה. החברה החדשה קיבלה מהמייסדות תקציב כולל של כ-500 מיליון אירו, כדי להקים את התשתית. החברה תפעל במתכונת של חברה עצמאית שמרכזה באמסטרדם.

החברה תנוהל על-ידי אנייה ואן-נירסן, שייסדה של רשת תחנות טעינה חשמליות בהולנד. היא תפעל במתכונת של ספקית שירותי טעינה חשמלית עבור כל כלי הרכב הכבדים שיהיו בשימוש באירופה. היא תהיה בבעלות משותפת של שלושת החברות, אשר ימשיכו להתחרות אחת בשנייה בשאר בתחומים. נשיא ומנכ"ל קבוצת וולוו, הסביר שהחברה המשותפת תספק תשתית לתובלה חשמלית ארוכת טווח באירופה. "השוק חיכה זמן רב ליוזמה הזאת. אף חברה לא יכולה לבצע אותה בכוחות עצמה בלבד".

מנכ"ל יצרנית המשאיות Traton, כריסטיאן לוין, אמר שהשותפות בין שלוש המתחרות תדחוף את התעשייה להאיץ את המעבר לשימוש בתחבורה חשמלית. מדובר בהשקעה גדולה מאוד: להערכת איגוד יצרני הרכב באירופה, ACEA, כדי לבצע את המעבר לתחבורה חשמלית בעיקרה, יש צורך במערך של כ-50,000 תחנות טעינה אשר יוקמו עד לשנת 2030. החברה החדשה מתכננת להמשיך בהתקנת תחנות טעינה נוספות באירופה גם לאחר השלמת היעד הראשוני. לצורך זה היא מעוניינת בצירוף שותפים נוספים ומקווה שתקבל גם מימון ציבורי. לא ברור האם הכוונה למימון ממשלתי או להנפקה בבורסה.

מיטרוניקס רוכשת מפיצת רובוטים אמריקאית ב-16 מיליון דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת מיטרוניקס (Maytronics) הנמצאת בבעלות קיבוץ יזרעאל, רוכשת את קבוצת Backyard האמריקאית במסגרת אסטרטגיית ההמתקדות בשוק האמריקאי והמעבר לשימוש בערוצי שיווק ומכירות דיגיטליים. העיסקה מתוכננת להסתיים בסוף יולי 2022. החברה מפתחת ומייצרת במפעל בעמק יזרעאל רובוטים לניקוי בריכות שחייה, בעקבות ההודעה על העיסקה עלתה מניית החברה בבורסה בתל אביב בכ-5% והיא נסחרת לפי שווי חברה של כ-5.1 מיליארד שקל.

קבוצת Backyard מתמקדת במכירת מוצרים לבריכה באמצעות זירות מסחר אלקטרוניות כמו eBay ,Shopping Google ,Amazon ,Target ועוד. החברה פועלת מטקסס ומעסיקה כ-25 עובדים. בשנת 2021 הסתכמו מכירותיה בכ-102 מיליון דולר, אשר כ-58% מהמכירות הן מכירות של רובוטים לניקוי בריכות שחייה מתוצרת מיטרוניקס. במסגרת ההסכם, מיטרוניקס תבצע שני תשלומים של 8 מיליון דולר כל אחד, ותקבל לידיה כ-70% ממניות החברה וזכות סירוב ראשונים תמורת רכישת שאר המניות.

מיטרוניקס הסבירה שBackyard- תרמה רבות לביסוס מוצר הדגל של החברה, הרובוט ,Dolphin כמותג מוביל בארה"ב בתחום הרובוטים לניקוי בריכות. העיסקה נובעת מאסטרטגיה של החברה הממוקדת בהרחבת היקף הפעילות הדיגיטלית, בחיזוק הקשר עם הלקוח הסופי (B2C) ובהגדלת הפעילות בשוק היעד המרכזי: ארה"ב. להערכת החברה, יש כיום בארה"ב כ-12.3 מיליון בריכות שחייה, כאשר רק 1.8 מיליון בריכות מנוקות על-ידי רובוטים, "ובכך גלום בשוק זה פוטנציאל גידול משמעותי בשנים הקרובות".

מכירות החברה נמצאות בצמיחה: בשנת 2020 הן הסתכמו בכ-1.1 מיליארד שקל, ובשנת 2021 הן הסתכמו בכ-1.41 מיליארד שקל. החבר צופה גידול של 18%-22% במכירות בשנת 2022. במצגת של החברה לשוק ההון מיוני 2022, היא העריכה שיש כיום בעולם כ-28.5 מיליון בריכות שחייה, אשר ברובן (81%) מתבצעות פעולת הניקוי שלא באמצעות רובוטים.

החברה מגדירה את הפוטנציאל הזה בשם "האוקיאנוס הכחול" ומעריכה את היקפו בכ-15 מיליארד דולר. מדובר בשוק יציב מאוד מכיוון שרובוטי הניקוי מוחלפים בממוצע בכל 5 שנים ולכן הלקוחות הם לטווח ארוך. כדי למצות את הפוטנציאל הזה, החברה הגדירה את "אסטרטגיית הטרנספורמציה הדיגיטלית": במקום למכור למפיצים אשר מוכרים את המערכות לחנויות אשר מוכרות אותם ללקוח הסופי, החברה החליטה לאמץ מודל מכירות ישיר שבו היא מגיעה מיידית אל הלקוח הסופי באמצעות מכירות באינטרנט.

"חברות טכנולוגיה ישראליות הן כעת יעד לרכישה"

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה (מימין לשמאל): סרגיי וסצ'ונוק, אנליסט בכיר באופנהיימר ישראל, וליאור שחר, ראש תחום הייטק בפירמת BDO ישראל

חברת אוויאט (Aviat) האמריקאית מעלה הילוך בניסיון השתלטותה על חברת סרגון (Ceragon) הישראלית. בסוף השבוע פרסמה החברה מכתב פומבי לבעלי המניות של סרגון, ובו היא קוראת לכינוס דחוף של אסיפת בעלי המניות. לאחר שסרגון דחתה בחודשים האחרונים את הצעות הרכש שלה, אוויאט מנסה להוציא כעת לפועל מהלך של "השתלטות עוינת" על-ידי שינוי הרכב הדירקטוריון של סרגון שכרגע בולם את העסקה. היא מעוניינת למנות דירקטורים מטעמה כדי שההרכב החדש יעניק אור ירוק לעסקה.

סרגון היא דוגמה, לא מקרה פרטי

ניסיון ההשתלטות על סרגון משקף דילמה שרובצת כעת לפתחן של חברות טכנולוגיה רבות, שחוו בשנה האחרונה ירידת ערך משמעותית: האם לנסות ולצלוח את המשבר הכלכלי המתהווה כחברה עצמאית או לאחד כוחות עם חברה רוכשת? סרגיי וסצ'ונוק, אנליסט בכיר באופנהיימר ישראל, אמר ל-Techtime כי הוא סבור שהצעת הרכש מהווה גלגל הצלה עבור סרגון. “שוק התמסורת הוא שוק מאוד תחרותי, עם שולי רווח מאוד נמוכים. על רקע המשבר הכלכלי אנחנו צפויים לראות מגמה של קונסולידציה וצמצום ספקים.

"הכלכלה העולמית נכנסת למיתון וזה יכניס גם את שוק התמסורת למשבר. חברות חומרה כמו סרגון הן פגיעות במיוחד. יהיה להם מאוד קשה לשרוד לבד". וסצ'ונוק מעריך כי מקרה סרגון הינו רק הסנונית הראשונה במגמה מתפתחת, וכי לא מעט חברות ישראליות נמצאות כעת על כוונת ה-M&A. "היסטורית, כאשר השוק יקר יש הרבה הנפקות, וכאשר השוק זול יש הרבה מיזוגים ורכישות. להערכתי, זו רק ההתחלה. יש עוד מספר חברות ישראליות שמועמדות לרכישה, כמו קוגנייט, גילת, קלטורה, אלוט ועוד".

ההון הפרטי נכנס לפעולה

על פי דוח עדכני של PwC, המחצית הראשונה של 2022 דווקא התאפיינה בירידה של כ-50% בהיקף המיזוגים והרכישות בהשוואה למחצית הראשונה של 2021, שהיתה שנת שיא מבחינת M&A. בסך הכול, נרשמו במחצית הראשונה של 2022 כ-20 אלף עסקאות בשווי כולל של כ-1.6 טריליון דולר, בהשוואה ל-32 אלף עסקאות בשווי כולל של 2.4 טריליון דולר במחצית הראשונה של 2021. שליש מהעסקאות השנה היו בתחומי הטכנולוגיה, מדיה וטלקום.

ואולם, ב-PwC מעריכים כי פעילות ה-M&A תעלה מדרגה במחצית השנייה של השנה. "השוויים הנמוכים יותר מספקים הזדמנויות לחברות ולקרנות לייצר באמצעות רכישות, תשואות בריאות בשוק התנודתי הנוכחי". נתון מעניין מהדו"ח נוגע לעליית כוחו של ההון הפרטי: כמחצית מפעילות ה-M&A השנה עד כה התבצעה על-ידי קרנות או חברות פרטיות, שרכשו חברות ציבוריות. הדבר מלמד על כך שההון הזמין והזול יותר נמצא כעת דווקא בידיים פרטיות ולא בידיים של החברות הציבוריות.

סוף חגיגת הספאק?

בשנים האחרונות, על רקע הבאזז האדיר סביב מניות הצמיחה, הטרנד החם של שוק המניות היה חברות ה-SPAC, שהן מעין חברות "צ'ק פתוח" ללא כל פעילות עסקית משל עצמן, שהוקמו במתכונת של חברה ציבורית כדי לרכוש חברה אחרת. חברות הספאק הציעו לחברות צמיחה טכנולוגיות עסקה חלומית: נתיב מהיר לבורסה, ובתוך כך גם גיוס של מאות מיליוני דולרים מהמשקיעים המוסדיים שהשקיעו בחברות הספאק. כאשר שוק המניות גאה, זו נראתה גם כעסקה משתלמת למשקיעי הספאק שיכלו כך להשקיע בחברות צמיחה בשלבים מוקדמים אשר ללא מנגנון הספאק היו מתקשות להיכנס לבורסה דרך הנפקה רגילה (IPO).

חברות ישראליות רבות קפצו על העגלה הזו, התמזגו עם חברות ספאק ומצאו את עצמן בנסד"ק עם קופת מזומנים של מאות מיליוני דולרים שהגיעו ממשקיעי הספאק. חברות כמו ננוקס, REE, אינוויז, ארבה רובוטיקס ועוד, שעדיין נמצאות בשלבי פיתוח או מסחור ראשוניים, חתמו על הסכמי ספאק והונפקו בבורסה בשווי של מיליארדי דולרים. אולם, בהיותן גם נכס מסוכן יותר, הן ספגו את המכה הגדולה ביותר מהשינוי לרעה בשוק ההון: לפי מדד CNBC SPAC Post Deal העוקב אחר מניות של חברות ספאק לאחר השלמת המיזוג עם חברת היעד, מניות הספאק איבדו ב-2022 כ-50% מערכן, פי שניים מהירידה של S&P500 באותה תקופה.

הכוח חוזר אל קרנות ההון סיכון

ראש תחום הייטק בפירמת הייעוץ וראיית החשבון BDO, ליאור שחר, העריך בשיחה עם Techtime כי הנסיבות החדשות יחייבו את חברות הטכנולוגיה הישראליות לחזור ולגייס הון בדרכים קונבנציונאליות. "המפנה השלילי בשוק המניות חוסם כעת את דרכן של חברות צמיחה לגייס הון משמעותי דרך הנפקה. ומכיוון שכך, הכוח שוב חוזר אל קרנות ההון-סיכון. בשנים האחרונות החברות העדיפו ללכת לבורסה, אך כעת חוקי המשחק השתנו".

להערכת PwC, ההון הזמין בידי הקרנות הפרטיות נאמד בכ-2.3 טריליון דולר, בהשוואה ל-1.6 טריליון דולר בשנת 2019. באחרונה גם דווח בתקשורת הכלכלית כי בנק ההשקעות האמריקאי Jefferies פותח משרד בישראל, מתוך מטרה לייצג עשרות קרנות הון-סיכון המחפשות הזדמנויות להשקעה בישראל. שחר: "קרנות ההון גייסו בשנים האחרונות כסף בזול, עוד לפני תחילת סבב העלאות הריבית, והן מחפשות כעת מה לעשות איתו. אנחנו רואים מגמה ברורה של חזרת הקרנות. כעת, גם כוח המיקוח שלהן מול חברות הסטארט-אפ שמחפשות הון הינו גדול יותר, והן ישאפו לבצע השקעות לפי הערכות שווי סבירות יותר".

אורורה לאבס גייסה 63 מיליון דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אורורה לאבס (Aurora Labs)  הודיעה היום (ה') על השלמת סבב C בהיקף של 63 מיליון דולר בהובלת Moore Strategic Ventures (MSV). בסבב השתתפה גם Porsche Automobil Holding SE ("Porsche SE"), המחזיקה העיקרית בקבוצת פולקסווגן העולמית, שהשקיעה בחברה גם בסבב הקודם.

כמו כן השתתפה בסבב הנוכחי יבואנית הרכב כלמוביל, בבעלות משפחת חרל"פ, אשר היתה מהמשקיעים הראשונים ב Mobileye, Via וחברות נוספות. סך הגיוסים של אורורה לאבס עומד על כ-100 מיליון דולר, כולל הסבב הנוכחי. אורורה לאבס מסרה כי היא מעורבת כיום ב-15 פרויקטים עם לקוחות גלובליים מעולם הרכב והמכשירים החכמים.

אורורה לאבס הוקמה בשנת 2016 על-ידי המנכ”ל זוהר פוקס ומנהל התפעול אורי לדרמן. החברה פיתחה פלטפורמה לניהול הכתיבה, הפיתוח והעידכון של תוכנות קריטיות בכלי-רכב, אשר כוללת יכולות תיקון עצמי של טעויות (Self-Healing Software). היא מבוססת על טכנולוגיית Line-Of-Code Behavior שפותחה בחברה, המוגנת על-ידי יותר מ-90 פטנטים רשומים. המשימה נעשית קשה מיום ליום מכיוון שהתוכנות הופכות מרכיב מרכזי בתוך רכב מודרני, אשר כולל היום תוכנות בגודל ממוצע של כ-100 מיליון שורות קוד.

הפתרון של החברה מאפשר ליצרניות רכב לעמוד בדרישות המחמירות של תקני ISO 26262 ו-UNECE WP.29, הדורשים יכולת עידכון בטוחה, ניהול תקלות תוכנה ומעקב אחר כל שורת קוד בתוכנות.

להערכת אורורה לאבס, הפתרון שלה מעניק יתרונות כלכליים משמעותיים לתעשיית הרכב. הפתרון מאפשר חסכון של עד 98% מעלויות החומרה ותקשורת הנתונים הנדרשות לצורך ביצוע עדכוני תוכנה, ועד 30% חסכון בשעות העבודה של מהנדסי התוכנה, המסתכמים בחסכון של מיליארדי דולרים בשנה בתעשיית הרכב ומאפשרים שימוש במודלים עסקיים חדשים.

[בתמונה, מימין לשמאל: מייסדי החברה המנכ"ל זוהר פוקס וסמנכ"ל התפעול אורי לדרמן. צלם: זאב ארזי]

סטיקספיי הדגימה קישוריות 5G עם לוויינים מנמיכי רום

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: המסוף הלווייני של סטיקספיי על גג רכב הניסוי לפני שבוע בבריטניה

חברת סטיקספיי (SatixFy Communications) מרחובות הדגימה לפני שבוע יכולת קישוריות בין לוויינים מנמיכי רום (LEO) לבין תחנת קליטה קרקעית ניידת בטכנולוגיית הדור החמישי (5G). הטכנולוגיה פותחה במסגרת תוכנית Sunrise של סוכנות החלל האירופית (ESA) ובסיוע סוכנות החלל הבריטית. ההדגמה בוצעה ב-28 ביוני 2022 במתקני סוכנות החלל הבריטית בהארוול, בריטניה, בשיתוף עם מפעילת הלוויינים OneWeb.

במסגרת ההדגמה הותקן מסוף משתמש DVB-S2X המבוסס על רכיב ASIC של סטיקספיי על-גבי מכונית הנמצאת בתנועה. המסוף השתמש בערוץ הדור החמישי (5G Radio Access Network) כדי ליצור קשר עם לווייני LEO של OneWeb אשר נעים בגובה של 1,200 ק"מ. הוא ביצע בהצלחה תהליכי דילוג תדרים והעברת משימת התקשורת מלוויין ללוויין (handover), תוך כדי שמירה על קשר רציף עם לוויין GEO בגובה של 36,000 ק"מ, אשר ממנו הגיעו שידורי וידאו ואודיו חיים ברמת 4K UHDTV. חברת OneWeb מסרה שזו היתה הפעם הראשונה בעולם שבה אבזר 5G התחבר ללוויין.

תשתית תקשורת עבור 648 לוויינים

חברת OneWeb נמצאת בבעלות משותפת של ממשלת בריטניה ושל המיליארדר ההודי בהרטי מיטל (Bharti Mittal) ונמצאת כעת בתהליכי הקמת רשת תקשורת לוויינית המבוססת על 648 לוויינים אשר יקיפו את כדור הארץ במסלול נמוך (LEO). מנכ״לית סטיקספיי בריטניה, סימונה גת, אמרה שתוצאות הניסוי מחזקות את מעמדה של סטיקספיי בשוק המתפתח של תקשורת 5G בלוויין. להערכת חברת המחקר Northern Sky, השוק הזה צפוי להגיע להיקף של כ-35 מיליארד דולר בשנת 2030.

מנהלת חטיבת התקשורת בסוכנות החלל האירופית, אלודי וייאו, אמרה שלווייני OneWeb והאנטנות השטוחות והמתקדמות של סטיקספיי, "יאפשרו לנו להבטיח קישוריות במהירות גבוהה בכל מקום״. חברת סטיקספיי הוקמה בשנת 2012 על-ידי יואל גת זכרונו לברכה, אשר ייסד בעבר את גילת תקשורת לוויינית. כיום היא מעסיקה כ-210 עובדים בעיקר בישראל ובבריטניה. בחודש מרץ 2022 היא חתמה על עיסקת מיזוג עם חברת המדף הבורסאית (SPAC) האמריקאית Endurance Acquisition Corp הנסחרת בנסד”ק. המיזוג בוצע לפי שווי חברה של 632 מיליון דולר. עם סגירת העסקה, מניות סטיקספיי צפויות להיסחר בנסד״ק תחת הסימול SATX.

פתרון מלא מרמת השבב ועד לרמת המערכת

הניסוי המחיש יכולת העברת אודיו ונתונים, ומעבר חלק בין אלומות לוויין ובין תדרים שונים. חברת סטיקספיי מפתחת ומייצרת שבבים המשולבים במודמים עבור תקשורת לוויינים, ואנטנות Phased Array המאפשרות כיוון אלקטרוני ותקשורת עם מספר אלומות שידור במקביל. בתחילת 2021 הפרוייקט נכנס לשלבים המעשיים בעקבות בקבלת מענק של 32 מיליון פאונד מסוכנות החלל הבריטית. במסגרתו פיתחה סטיקספיי גם את המטעד עבור הלוויין, המבוסס על טכנולוגיית דילוג-אלומה (Beam Hopping).

המטעד מספק פתרון שלם ללוויינים ומבוסס על שבבים של סטיקספיי. הוא כולל מערך עיצוב אלומה (Digital Beam-Former), שבבים לניהול ערוץ ה-RF והמודמים ואנטנות עיצוב אלומה מסוג Phased Array. סטיקספיי היתה אחראית גם על פיתוח תחנת הקליטה הקרקעית. הפרוייקט מובל על-ידי חברת OneWeb וקונסורציום של תעשיות חלל בריטיות.

רשף דיווחה על ביטול הזמנה של 19 מיליון שקל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת רשף טכנולוגיות (Reshef Technologies) מאור יהודה ושדרות קיבלה הודעה מחברה ביטחונית שהיא לקוחה שלה, על ביטול הזמנה לפיתוח ואספקת מרעומים בהיקף של 19 מיליון שקל. כך דיווחה ארית תעשיות, המחזיקה את רשף בבעלותה. בעקבות ביטול ההזמנה, החברה הביטחונית תשלם לרשף את ההוצאות שהיו לה עד היום, בהיקף של כ-4 מיליון שקל. מדובר בפרוייקט של משרד הביטחון הישראלי, שעבורו התבקשה רשף לפתח מרעומים חכמים ולשלב אותם במוצרי החברה הביטחונית. על פי התחזיות הראשונות של הפרוייקט, האספקה היתה אמורה להתבצע במחצית השנייה של 2022.

להערכת החברה, ביטול ההזמנה לא ישפיע על פעילותה השוטפת של רשף. ארית תעשיות הינה חברת החזקות הפועלת באמצעות החברות הבנות רשף טכנולוגיות הממוקדת בשוק המרעומים וחברת פי.די. מערכות אלקטרו אופטיות, אשר עוסקת בשנים האחרונות במתן שירותי קבלנות משנה. בדו"ח השנתי של 2021 החברה דיווחה על ירידה חדה מאוד במכירות: 7.7 מיליון שקל בלבד, בהשוואה למכירות של 51.6 מיליון שקל ב-2020. הירידה הוסברה בקיטון בתקציבי הביטחון בעולם ובהשפעות מגיפת הקורונה.

רשף עוסקת בפיתוח וייצור מרעומים אלקטרוניים עבור ארטילריה, מרגמות, טנקים, רקטות ארטילריות וחימוש משוטט מדויק (חמ"מ). בחודש מאי 2022 היא קיבלה הזמנת המשך בהיקף של 9.7 מיליון דולר לאספקת מרעומים לחברת Baharat Electronics ההודית. בדצמבר 2015 נחתם בין שתי החברות הסכם שיתוף פעולה ארוך טווח שבמסגרתו סייעה רשף לבהראט להקים מפעל לייצור מרעומים אלקטרוניים עבור תחמושת קרקעית, כאשר התמורה המרכזית של רשף היא אספקת מרכיב קריטי במרעומים ואופציה לקבלת בלעדיות על אספקת מרכיבים נוספים. ההסכם הוא ל-15 שנה והיה חלק מההיערכות של בהראט להתמודדות מול מכרז גדול של הצבא ההודי שבו היא זכתה בסוף 2017: אספקת כ-390 אלף מרעומים עבור פגזים בקוטר 155 מ”מ.

תנאי הסביבה הקשים ביותר

הנהלת החברה ומרכז הפיתוח שלה פועלים מאור יהודה. המרעומים מיוצרים במפעל של החברה בשדרות הפועל משני מבנים בשטח כולל של כ-2,000 מ"ר. במפעל מיוצרות תתי-מערכות בטכנולוגיות ייצור מיוחדות ומורכבים בו המוצרים הסופיים. מדובר בייצור מיוחד במינו בתעשיית האלקטרוניקה, מכיוון שהוא משלב מעגלים אלקטרוניים עם רכיבים נפיצים בעלי ממשק חשמלי, נפצים חשמליים, בוכנות פירוטכניות ומחוללי זרם ומתח מיוחדים.

בנוסף, היא צריכה לזווד את המעגלים והרכיבים האלקטרוניים והאלקטרומכניים באופן המעניק להם עמידות בתנאים תאוצה וטמפרטורה המאפיינים את הסביבה של ירי מקנה תותח או מרגמה. להערכת החברה שוק המרעומים האלקטרוניים הוא קשה ביותר, מכיוון שרוב הממשלות בעולם מעדיפות לרכוש מרעומים מחברות מקומיות. ארה"ב ומדינות אירופה אחראיות לכ-50% מרכש המרעומים האלקטרוניים בעולם, ויצרניות מרעומים מאירופה וארה"ב מחזיקות בכ-75% משוק המרעומים האלקטרוניים העולמי.

הרכש של אינטל בישראל צמח ל-2.2 מיליארד דולר ב-2021

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: חמודי וסמי נג'מי מחברת סמי נג'מי הנדסה ופרויקטים, באתר הקמת מפעל אינטל בקרית גת. צילום: אינטל

בשנת 2021 צמח היקף הרכש של אינטל מספקים ישראלים בכ-25% והסתכם בכ- 2.2 מיליארד דולר. חלק גדול מהעלייה מיוחס לעבודות הבנייה של מפעל השבבים החדש של החברה בקרית גת. כך עולה מדו"ח האחריות התאגידית השנתי של החברה, שפורסם היום (ד'). היקף הייצוא של אינטל מישראל הסתכם בכ-8.1 מיליארד דולר, המהווים להערכתה כ-11% מהייצוא של ההייטק הישראלי. כ-70% מייצוא שהוא של שבבים ממפעל הייצור של החברה, וכ-30% ממרכזי הפיתוח הפועלים בישראל.

לצד השקעותיה במפעל ובמרכזי הפיתוח בארץ, רכשה אינטל חברות ישראליות בהיקף כולל של כ-22 מיליארד דולר. כיום החברה מעסיקה ישירות כ-12 אלף עובדים, ועוד כ-2,000 בחברה הבת מובילאיי, וכמה מאות עובדים נוספים בהבאנה לאבס, סקרינובייט, קונברג' ומוביט. בשנה האחרונה אינטל הודיעה על כוונתה לרכוש את טאואר סמיקונדקטור ממגדל העמק, המעסיקה כ-1,500 עובדים בארץ ובעולם. בפועל, אינטל היא כיום חברת ההייטק הגדולה בישראל.

 

אזעקה ביתית מבוססת בינה מלאכותית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אינפיניאון (Infineon) הכריזה על מערכת האזעקה מבוססת סוללה הראשונה בתעשייה הפועלת באמצעות אלגוריתם בינה מלאכותית קומפקטי במתכונת של תוכנת Tiny AI. החברה פיתחה תכנון ייחוס המתבסס על חיישני MEMS ממשפחת XENSIV: מיקרופון וחיישן לחץ אוויר ברומטרי. המידע משני החיישנים מגיע אל מיקרו-בקר מדגם PSoC6 ואל שבב בינה מלאכותית, אשר מריצים את התוכנה המשלבת את המידע המגיע מהחיישנים, מנתחת אותו ומפיקה התראות.

ההתראות מגיעות לאחר שהמערכת מזהה ארועים הקשורים ללחץ אוויר, למידע אקוסטי, או לשניהם ביחד. החברה מסרה שהמערכת מספקת ביצועים אמינים יותר ממערכות שאינן מבוססות בינה מלאכותית, מכיוון שהיא מסוגלת להתעלם מרעשי רקע שונים, דוגמת רעשים המגיעים ממקלט הטלוויזיה, רעשי רקע מהרחוב וכדומה. השבב הכולל את מערכת היתוך החיישנים (AED), מאפשר למשל להפעיל את האזעקה רק כאשר מגיעה התראה משני החיישנים במקביל. לשם המחשה: כאשר זגוגית החלון את הדלת מתנפצים, האלגוריתם מנתח את עוצמת ופתאומיות הרעש של פס תדרים מוגדר, במקביל לאיתור תבנית שינוי בלחץ האוויר בתוך החדר. כאשר האלגוריתם מזהה שמדובר בשני ארועים הקשורים אחד לשני – הוא מפעיל את האזעקה.

כך גם במקרה של פריצה לדירה או לבית: כאשר כל החלונות והדלתות סגורים, קיים לחץ אוויר קבוע בתוך החדר. פתיחת החלון או הדלת גורמים לשינוי פתאומי בלחץ האוויר. לכל אחד מהארועים האלה יש תבנית ספציפית (Pattern) המזוהה על-ידי האלגוריתם, ומאפשר למערכת להפיק התראת פריצה. תכנון הייחוס כולל אפשרות התחברות לחיישנים נוספים, דוגמת גלאי עשן או גלאי CO2. המערכת פועלת גם במתכונת חסכונית באנרגיה: המערכת מצויה במצב דל-אנרגיה, ונכנסת לפעילות מלאה רק כאשר מזוהה אות החשוד כאות הדורש תגובה. כרטיס תכנון הייחוס יהיה זמין ברבעון השלישי 2022.

לראשונה, מובילאיי משחררת ערכת פיתוח

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: חבילת החומרה שבתוך ערכת הפיתוח EyeQ Kit

לראשונה בתולדותיה מוציאה חברת מובילאיי (Mobileye) את התוכנה משליטתה המלאה, ומכריזה על ערכת הפיתוח EyeQ Kit, אשר מאפשרת ללקוחות לפתח את היישומים ואת ממשקי המשתמש שלהם על-גבי פלטפורמת החומרה וליבת התוכנה של מובילאיי. ערכת הפיתוח מבוססת על מערכת החומרה החדשה של מובילאיי: המערכת על שבב EyeQ6 ושבב הנהיגה האוטונומית הייעודי EyeQ Ultra, אשר הוכרזו בינואר 2022. ערכת הפיתוח מבוססת על ממשקי פיתוח (API) סטנדרטיים, כמו OpenCL ,TensorFlow ופלטפורמות הפיתוח המוכרות של ארכיטקטורת X86.

הערכה כוללת את כל הטכנולוגיות של החברה, לרבות יכולות עיבוד התמונה של מובילאיי, נגישות אל המפות וטכנולוגיית המיפוי REM אשר מתבצעת באמצעות מכוניות מקושרות ומתודולגיית מדיניות הניהוג של מובילאיי. בערכה יש יכולות נוספות המיושמות כיום במערכות עצמאיות נפרדות, כמו למשל יכולת חנייה אוטונומית של הרכב, בניית תצוגת מציאות מרובדת (הכוללת מידע מהמצלמות משולב עם מידע דיגיטלי) ואפשרות בניית ממשקי אדם מכונה חדשים.

סופר-מחשב בשבב

השבב EyeQ Ultra מיועד ספציפית לניהול כלי-רכב אוטונומיים. מדובר ברכיב גדול מאוד הכולל מעבדי CPU, מעבדי GPU, רשת נוירונית ייעודית ומאיצים ייעודיים. הוא יידע לעבד ולמזג מידע המגיע ממצלמות, מכ"ם וחיישן LiDAR. הוא תוכנן על-בסיס הנסיון של מובילאיי בהפעלה נסיונית של כלי-רכב אוטונומיים שבהם כל חבילת הניהוג, כולל החיישנים השונים, היתה מתוצרת מובילאיי.

המערכת על-שבב EyeQ Ultra תיוצר בתהליך של 5 ננומטר, ותספק עוצמת עיבוד שוות-ערך לזו של חמישה מעבדי EyeQ5. להערכת מובילאיי הוא יספק את כל היכולות הנדרשות ברמת נהיגה אוטונומית מלאה (L4). הרכיבים הראשונים צפויים להגיע אל השוק לקראת סוף 2023, ולהיכנס לייצור המוני במהלך 2025.

שבב הליבה השני בערכת הפיתוח הוא EyeQ6, אשר אחראי לניהול מערכות העזר לנהג (ADAS) ומופיע בגרסת EyeQ6L ובגרסת EyeQ6H. הרכיב הזה שייך למשפחת EyeQ המסורתית של מובילאיי, המספקת התראות על סמך עיבוד תמונת מצלמה (רמת L2). הרכיבים הראשונים יצאו לשוק בשנת 2004, ומאז הותקנו בכ-100 מיליון כלי-רכב. שני הרכיבים החדשים במשפחה ייוצרו בתהליך של 7 ננומטר. דוגמאות ראשונות של EyeQ6L נמסרו ללקוחות בסוף 2021, והוא ייכנס לייצור המוני באמצע 2023.

הרכיב החזק יותר, EyeQ6H, ינהל מערכת ADAS מוגברת באמצעות ראייה היקפית (L2+), או יספק תמיכה ביכולות נהיגה אוטונומית חלקית. הוא יעספק עוצמת עיבוד שוות ערך לחמישה מעבדי EyeQ4. חברת מובילאיי צפויה לספק דוגמאות ראשונות כבר ב-2022, ולהתחיל בייצור המוני ב-2023. חברת מובילאיי פועלת כחברה עצמאית הנמצאת בבעלות מלאה של אינטל. בשנת 2021 הסתכמו מכירותיה בכ-1.39 מיליארד דולר. ברבעון הראשון של 2022 הסתכמו מכירותיה בכ-394 מיליון דולר.

קוונטום סורס יצאה מהשלב החשאי: גייסה 15 מיליון דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה (מימין לשמאל): עודד מלמד, ברק דיין, שלומית סמל, גיל סמו ודן חרש

חברת קוונטום סורס (Quantum Source) מפארק המדע ברחובות, יצאה משלב הפיתוח החשאי באמצעות גיוס הון בהיקף של 15 מיליון דולר בהובלה משותפת של הקרנות פיטנגו, גרוס ונצ'רס ואקליפס ונצ'רס. החברה הוקמה בשנת 2019 על-בסיס מחקר מדעי שבוצע בקבוצה לאופטיקה קוונטית במכון וייצמן למדע. החברה נמצאת כיום בשלבים הראשונים של פיתוח מעבד עבור מחשבים קוונטיים, שבו יחידות החישוב הבסיסיות, קיוביט (Qubit), מבוססות על בניית תופעת שזירה (Entanglement) בין פוטונים, ולא בין יונים או אלקטרונים, כפי שנעשה עד היום בתחום המחשוב הקוונטי.

המטרה של החברה היא ליישם ליישם את הטכנולוגיה בתהליכי ייצור המבוססים על תהליכי ייצור שבבים המקובלים היום בתעשייה. במידה והיא תצליח לעשות זאת, היא תוכל לייצר מעבד הכולל מיליוני קיוביט ומיושם בשבב אשר פועל בטמפרטורת החדר ונמצא במארז בתנאי ואקום. החברה הוקמה ומנוהלת על-ידי קבוצה של יזמים ואנשי טכנולוגיה בעלי נסיון רב מאוד בתעשיית השבבים. המנכ"ל עודד מלמד היה מייסד משותף ומנכ"ל חברת אלטייר שנמכרה לסוני בשנת 2016 תמורת 212 מיליון דולר. סמנכ"ל המו"פ גיל סמו היה ממייסדי וראש צוות ה-VLSI של אנוביט שנמכרה לאפל ב-2012. היו"ר דן חרש היה ממייסדי ומנכ"ל פרוביג'נט שנמכרה ב-2011 לברודקום תמורת כ-360 מיליון דולר.

המעבדה לאופטיקה קוונטית במכון וייצמן ברחובות. צילום: מכון וייצמן למדע
המעבדה לאופטיקה קוונטית במכון וייצמן ברחובות. צילום: מכון וייצמן למדע

הוגה הרעיון והמדען הראשי של החברה הוא פרופ' ברק דיין, ראש קבוצת האופטיקה הקוונטית ומנהל המעבדה לאופטיקה קוונטית במכון וייצמן למדע. דיין עוסק בשנים האחרונות בחקר היישום של מערכות אופטיות ומצא בשיתוף עם ד"ר עופר פירסטנברג דרכים לאלץ את הפוטונים להיכנס לאינטראקציה לפי דרישה. הם גילו טרנזיסטור של אור שבו אטומים מתווכים באינטראקציות שבין הפוטונים. לטכניקות מסוג זה יש פוטנציאל לאפשר ביצוע של אלגוריתמים קוונטיים באמצעות אור, והן יכולות לעזור לשלב בין מחשבים קוונטיים ואינטרנט קוונטי. בין השאר, דיין פירסם מאמר שבו תיאר איך הצליח ליצור "שער לוגי" שבו פוטון ואטום מחליפים ביניהם באופן אוטומטי את המידע שהם נושאים. תהליך שיכולות להיות לו השלכות חשובות על יצירת מחשבים קוונטיים.

קיידנס הכריזה על חבילת יישומי אימות-לוגי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: זיאד חנא. "העיבוד המקבילי והבינה המלאכותית פותחו בישראל"

חברת קיידנס (Cadence) הכריזה על חבילת יישומים חדשים, Xcelium Apps, עבור הסימולטור הלוגי Xcelium Logic, שנועדו לסייע באימות תכנוני שבבים עבור מוצרים תובעניים הנדרשים בשווקים דוגמת תעשיית הרכב, אבזרים ניידים ומערכות עיבוד גדולות (Hyperscale). סגן נשיא עולמי בחברת קיידנס ומנהל כל מרכזי הפיתוח של קיידנס בישראל, זיאד חנא, סיפר ל-Techtime שליבת הטכנולוגיה שמאחורי ההכרזה החדשה פותחה בישראל. חנא: "תוכנת אקסליום בודקת את התיפקוד הלוגי של התכנון שנכתב בשפות Verilog או VHDL, וניתנת להרצה מהענן או ממחשב מקומי.

"על-גבי הסימולטור הזה בנינו אוסף של פתרונות ייעודיים, כדי לפתור בעיות נפוצות בתחום האימות הלוגי. פתרון אחד מאפשר לשפר את התפוקה של הסימולטור באמצעות שימוש בבינה מלאכותית ולימוד מכונה. בנינו גם פתרון הממוקד בשיפור צריכת ההספק של השבב, פתרון המשפר את יכול האימות של שבבי אותות מעורבים (אנלוג ודיגיטל), יישום המאמת את העמידה של התכנון בתקן תעשיית הרכב ISO 26262, איתור מהיר של באגים ועוד. יישום מעניין במיוחד מבחינת ישראל, בשם Multi Core, מבצע סימולציה של מערכות כבדות מאוד באמצעות עיבוד מקבילי".

יריית הפתיחה: רכישת רוקטיק ב-2016

חברת קיידנס השיקה בשנת 2017 את סימולטור Xcelium, שנועד להחליף את פלטפורמת Incisive מהדור הקודם. כבר עם השקתו שולבו בו יכולות עיבוד מקבילי מסויימות שהובאו מחברת Rocketick מרמת-גן, שקיידנס רכשה בחודש אפריל 2016. לדברי חנא, בארבע השנים האחרונות בוצע תהליך פיתוח מקיף שנועד לשפר את הטכנולוגיה ולהשלים את ההתאמה וההטמעה המלאה שלה בליבת הסימולטור. אחת מהתוצאות של התהליך היא אפליקציית Multi Core אשר מפחיתה משמעותית את זמן ההרצה בבדיקות ממושכות בעצימות גבוהה.

במסגרת ההכרזה החדשה, צוותי הפיתוח בישראל היו גם אחראים על פיתוח ליבת העיבוד המקבילי של הסימולטור ועל אפליקציית העיבוד המקבילי, הם סיפקו את טכנולוגיית הבינה המלאכותית ולימוד מכונה ואת המנוע הפנימי אשר מעמיד לרשות האפליקציות את משאבי העיבוד של הסימולטור. מנהל קבוצת מערכות ואימות בחברת קיידנס העולמית, פול קנינגהאם, אמר שאפליקציות Xcelium, "הן השלב הבא באבולוציה של ביצועי סימולציה לוגית".

למידע נוסף: Cadence Xcelium Logic Simulator

Functional Safety: השגת בטיחות מירבית במוצרים מסכני חיים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

מאת אורית גבע, קואלקום *

האם קיימת שיטה מסודרת למזער תאונות בין כלי-רכב אוטונומיים, לצמצם אי-דיוקים במסלול של טילים מונחים ולוודא מינימום נזקים במכשור רפואי? התשובה לשאלה היא כן. הדרך להבטיח מינימום פגיעה היא שיטה הנדסית בשם "בטיחות פונקציונלית" (Functional Safety) או בקיצור FuSa, אשר צריך ליישם בכל מוצר שהשימוש בו כולל סיכוי לסכנת חיים, כמו כלי-רכב אוטונומיים למשל. המאמר מתאר את הטכניקה, הסטנדרטים ותהליך היישום של השיטה הזאת.

ההבדל בין Safety ל-Functional Safety

המונח Safety מוגדר כ-"חופש מסיכון בלי צפוי של פגיעה פיזית". אם נחשוב על מוצרים יומיומיים שכולנו מכירים, נוכל בקלות לזהות את מנגננוני ה-Safety שלהם. למשל, גלאי עשן השולח פקודת התזת מים כאשר הוא מזהה עשן בקרבתו, דלתות רכבת הנשמרות סגורות כל זמן שהרכבת בתנועה ונפתחות רק בעת עצירה מוחלטת ועוד. המושג בטיחות פונקציונלית מתאר את הדרך שבאמצעותה מפחיתים את סיכויי הסיכון בעת שימוש במכשיר או במערכת מסוימת.

שיטה הנדסית זו מאתרת תנאים שיש בהם פוטנציאל להתפתח למצב מסוכן ולפגיעה באדם, מוכנים בצורה פוטנציאלית שיכולים לגרום לפגיעה מסוימת באדם, ובהתאם מגדירה תגובה אוטומטית אשר תמנע או תפחית משמעותית את סיכויי הפגיעה. מערכות אלו מחויבות להיות דינמיות ובעלות יכולת להגיב בזמן אמת, כאשר ההנחה היא שסיכון ברמה אפסית הינה שאיפה בלתי מציאותית.

דרישות רגולטוריות

האם כל המוצרים והמערכות נדרשים לממש FuSa? כמובן שלא, אולם קיימת הגדרה עבור תחומי תעשייה מסוימיים אשר נדרשים לעמוד בדרישות הרגולציה בחלוקה לפי תקנים:

  • IEC 61508 התקן הכללי אשר מגדיר תקנות עבור מוצרים אלקטרוניים.
  • ISO 26262 מוצרי אוטומוטיב.
  • EN 50128 מוצרי רכבת.
  • IEC 62304 מוצרים רפואיים.
  • IEC 62061 תקנות ייצור.
  • IEC 60880 מוצרים גרעיניים.

אלא שהעניין לא מסתיים בזאת. כל תקן מגדיר את תהליכי הפיתוח שהמוצר נדרש לעמוד בהם, אשר נקבעים על-יד פרמטרים אשר נקבעים בהתאם למערכת הספציפית ולתכונותיה. לצורך המחשה נתייחס לתקן ISO 2626 עבור רכיבים בתעשיית הרכב. כל מוצר בקבוצה הזאת מסווג לפי רמת הבטיחות (Safety) אשר נקראת Automotive Safety Integrity Level – ASIL. קיימות ארבע רמות ASIL בסימון A, B,C, D כאשר ASIL A  היא הרמה המקילה ביותר ו-ASIL D היא הרמה המחמירה ביותר.

רמת ה-ASIL נקבעת באמצעות שלושה פרמטרים: Exposure (E) – שיעור ההסתברות למפגע או לתקלה במערכת; Controllability (C) – היכולת של הנהג או המפעיל לשלוט במערכת במידה ומופיע כשל; Severity (S) – רמת החומרה של התוצאה אשר תיגרם אם יופיע כשל במערכת. מכאן ברור מדוע רכיבי רכב בעלי רגישות בטיחותית גבוהה כמו בלמים וכריות אוויר מוגדרים ברמת ASIL-D, בשעה שרכיבים בעלי רגישות בטיחותית נמוכה, כמו מערכות הבידור, והתאורה יוגדרו ASIL-A.

יישום Functional Safety כחלק מתהליך פיתוח המוצר

לאחר שהגדרנו את רמת ה-ASIL שהמוצר צריך לעמוד בו, יש להבין ולהגדיר את הדרישות שהדבר מעמיד בפני צוותי הפיתוח מכיוון שרמת ה-ASIL קובעת את קצב התקלות המותר. הקצב זה נקבע לפי שלושה פרמטרים: Single-point fault metric (SPFM); Latent fault metric (LFM) ו-Probabilistic metrics for hardware failures (PMHF) המופיע בטבלה למטה בתור Failure Rate. זאת כאשר יחידת Failure in Time – FIT מוגדרת כקצב התקלות של מוצר במהלך מיליארד שעות שימוש.

התקן מגדיר תהליך פיתוח לפי מודל W אשר מורכב משני מודלים של V במוצרים משולבים תוכנה וחומרה (ראו איור למטה). המודל מגדיר תהליך פיתוח Top-to-Bottom אשר מתחיל מהגדרות מפרט המוצר ועד המימוש (צד שמאלי של ה-V). בשלב השני של הפיתוח (הצד הימני של ה-V) מתבצע אימות של כל שלבי הפיתוח, מהאלמנט הקטן ביותר ועד לאימות המערכת השלמה, במקביל לווידוא עמידה במטרות ASIL המקוריות של המוצר.

Functional Safety Development Process

עבור תהליך פיתוח מסוג זה נוצרו כלי ניתוח, תיעוד ומעקב אחר הנעשה במוצר, במטרה לעזור לצוותי הפיתוח ומנהלי הפרוייקטים לוודא את רמות הבטיחות שהם התחייבו אליהן. מצ"ב שלוש דוגמאות לכלים אשר נועדו לוודא את רמת הבטיחות של המוצר:

  1. Failure mode effect and diagnostic analysis (FMEDA) – גישה להגדרת סוגי כשלים, קצב כשלים וניתוח יכולות של רכיבי חומרה במוצר.
  2. Timing analysis – הגדרת כשלים במרחב הזמן. תחת הגדרות אלו מצויינים מושגים כמו Diagnostic Test Interval-DTI), וכמו Fault Tolerant Time Interval-FTTI.
  3. Dependent failure analysis (DFA) – כלי אשר נועד לקחת בחשבון את הגורמים לכשלון שאינם ברכיב-מערכת כזה או אחר, או מקשר בין שני רכיבים בלי תלויים. דוגמאות לגורמים לכשלים כאלו הם קצרים במערכת, Latch up ו- Crosstalk.

השימוש בכלים האלו ובכלים אחרים נעשה לרוב על-ידי יועצים וחברות חיצוניות אשר מתמחים בנושאי FuSa.

תהליכי Functional Safety במבט לעתיד

תהליכי הפיתוח לטובת וידוא רמת FuSa מספקת אשר צוינו במאמר הזה הינם חלקיים בלבד. דרישות נוספות כוללת יכולות תיעוד תהליכים, יכולות בדיקתיות ושחזור ועד רמת תקן שבה המעבדה בה מפותחים המוצרים צריכה לעמוד בה. אין ספק שתחום ה-FuSa הוא כאן כדי להישאר. יצרניות מערכות רכב, מכשור רפואי, תעופה ועוד משכללות את מנגנוני ההגנה והבטיחות שלהן. מנגנונים אלו דורשים מאמצים, זמן, כוח אדם, עולים כסף, ומשפיעים גם על גורם הצורה של המוצר (במידה ומוסיפים מנגנונים לבדיקתיות ושיפור הבטיחות). עם זאת, נראה שעדיין יש מקום לשיפור. לאחרונה אנחנו שומעים על תאונות שבהן מעורבים כלי-רכב אוטונומיים. תאונות אשר סיבותיהן לא נחשפות במלואן ואשר סיכוי גדול שנגרמו על-ידי גירויים חיצוניים למערכת כמו למשל סינוור של החיישנים האופטיים על-ידי השמש, הפרעות אלקטרומגנטיות חיצוניות וכדומה.

כל זאת, עוד לפני שעסקנו בהגנת סייבר ובהתמודדות עם מנגנוני הפריצה ושליטה מבחוץ המופעלים על-ידי האקרים. לאור זאת, יצרני הרכיבים והמערכות אשר נדרשים לעמוד בתקני בטיחות צריכים לוודא עמידה בתקנים אלו גם כאשר המערכות נחשפות אל גורמיים חיצוניים אקראיים, אשר לא מאפיינים את תפעול המערכת במסגרת מעבדה סטרילית. במידה והמערכות יאותגרו על-ידי הפרעות ותהליכים חיצוניים אקראיים מסוגים שונים, רמת הבטיחות שלהן תשתפר משמעותית.

* אורית גבע היא בוגרת תואר שני בהנדסת חשמל, מומחית מערכות תקשורת, Technical Leader בחברת קואלקום ומנהלת קהילות Hardware Engineering Israel ו-Women in Hardware Israel.

מקורות לקריאה נוספת:

Understanding How ISO 26262 ASIL is Determined for Automotive Applications

Holistic FMEDA-Driven Safety Design and Verification for Analog, Digital, and Mixed-Signal Design

ISO 26262 IEC 61508 Functional Safety Processes Development Consulting