מחבר: yochais

המפרקים מחפשים רוכש לחברת סאטקום מערכות

פורסם בתאריך ע"י yochais

החלו המאמצים למצוא רוכש לשליטה בחברת התקשורת הלוויינית סאטקום מערכות (Satcom). המנהלים המיוחדים שמונו מטעם הנושים לנהל את תהליך פירוק קבוצת יורוקום, שהיתה בשליטת איש העסקים שאול אלוביץ', הודיעו בתחילת השבוע לבית המשפט המחוזי בתל אביב כי בכוונתם לפעול למציאת רוכש לאחזקות של קבוצת יורוקום. היום אישר בית המשפט המחוזי בתל אביב את בקשתם.

לאחר שהניסיונות הקדחתניים בחודשים האחרונים להגיע להסדר נושים בין יורוקום לנושים כשלו, צו הפירוק לקבוצת יורוקום נכנס לתוקף בתחילת חודש מאי, ומאז החלו המנהלים המיוחדים שמונו מטעם הנושים – עורכי הדין אמנון לורך, פיני רובין ואורי גאון – לגבש תוכנית למציאת רוכשים לנכסים השונים של הקבוצה, במטרה לכסות חלק מהחוב של הקבוצה. החוב של יורוקום לבנקים עומד על 971 מיליון שקל: 350 מיליון לבנק הפועלים, 480 מיליון לבנק דיסקונט ו-141 מיליון לבינלאומי. בנוסף, הקבוצה חייבת עוד כ-200 מיליון שקל לנושים נוספים.

סאטקום היא החברה הציבורית הקטנה ביותר בקבוצת יורוקום. יורוקום מחזיקה בכ-60% ממניותיה של סאטקום, כאשר שווי השוק של מניות אלה עומד כיום על כ-25 מיליון שקל. בתחילת השבוע הגישו המפרקים לבית המשפט דו"ח ובו פירטו את הצעדים שבוצעו ויבוצעו בקרוב לצורך מימוש הנכסים השונים של הקבוצה. מהדו"ח עולה כי המנהלים המיוחדים מתכוונים לפרסם בקרוב מכרז למכירת החזקות יורוקום בסאטקום, וזאת לאחר שקיימו פגישות עם מנכ"ל החברה, דן זיצ'ק, שבהן למדו על פעילות החברה והפוטנציאל שלה. כמו כן, הודיעו המנהלים כי הם בוחנים החלפת חלק מחברי הדירקטוריון בסאטקום. היום, כאמור, אישר בית המשפט את בקשת המנהלים המיוחדים לפעול למכירת אחזקות יורוקום בחברה.

צמיחה דו-ספרתית וחדירה לשוק הסלולאר באפריקה

סאטקום פועלת בשני תחומים עיקריים: מתן שירותי תקשורת נתונים ושירותי תקשורת לוויינית ניידת. הכנסות החברה ב-2017 עלו ב-30% ל-43.2 מיליון דולר, כאשר תחום תקשורת הנתונים מהווה כ-80% מהכנסות החברה ואילו תחום התקשורת הלוויינית מהווה כ-18% מכלל ההכנסות. מנוע הצמיחה המרכזי של החברה הוא שוק האינטרנט והסלולר באפריקה, הנמצא בצמיחה מהירה בשנים האחרונות, והיה אחראי לכ-90% מהכנסותיה. סאטקום מספקת עבור השוק הזה תחנות קליטה ושידור לווייניות זעירות (VSAT-Very Small Aperture Terminal) המשמשות מפעילים סלולריים וספקי אינטרנט לאספקת תשתית תקשורת באתרים מרוחקים, מכיוון שהן מאפשרות לספק את השירות באמצעות לוויין, ולא באמצעות תחנות ממסר סלולריות או כבלי תקשורת פיסיים, דוגמת סיבים אופטיים.

בחודש פברואר השלימה סאטקום גיוס הון של 44.5 מיליון שקל באמצעות הנפקת אג"ח ב' וכתבי אופציות סדרה 2 למגזר המוסדי ולציבור. ל-TechTime נודע שמטרת הגיוס היא לבצע פעילות רכש של חברות ופעילויות בתחומה של החברה. עד כה לא ביצעה החברה רכישות של חברות אחרות בתחום, ונראה כי הגיוס מסמן שלב חדש באסטרטגיית ההתרחבות של החברה.

בעקבות המשבר הפיננסי שאליו נקלעה קבוצת יורוקום, נמצאות כעת מניות סאטקום בידי בנק הפועלים ובנק דיסקונט. בחודש ינואר דיווח העיתון "כלכליסט", שאלוביץ' הציע לבנקים לרכוש בעצמו את מניות השליטה בסאטקום תמורת 40 מיליון שקל, אך הצעה זו ירדה מהפרק.

 

מכירות חיישני ה-CMOS ירשמו ב-2018 שיא נוסף

פורסם בתאריך ע"י yochais

התרחבות השימוש בחיישנים דיגיטליים ביישומים בתחומי הרכב החכם, ראיית מכונה ומערכות אבטחה וזיהוי פנים, כמו גם במצלמות סמרטפונים, צפויה לדחוף ב-2018 את המכירות העולמיות בשוק חיישני ה-CMOS לשנת שיא נוספת, השמינית ברציפות. על פי דו"ח של חברת המחקר IC Insights, המכירות חיישני ה-CMOS צפויים להסתכם השנה ב-13.7 מיליארד דולר, עלייה של 10% בהשוואה ל-2017, שבפני עצמה היתה שנת שיא עם גידול של 19%. יצרנית השבבים הישראלית טאואר-ג'אז מתמחה בייצור חיישני CMOS לחברות בתעשיית השבבים.

CMOS הינו חישן התמונה הנפוץ כיום בתעשיית השבבים ונתח השוק שלו בתעשיית השבבים גדל בהתמדה בשנים האחרונות על פני סוגים אחרים של חיישני תמונה כגון CCD. היתרונות העיקריים של חיישן ה-CMOS הם צריכת ההספק הנמוכה והרגישות הגבוהה שלו והיכולת לשלב אותו ביישומים המצריכים צילום דיגיטלי. ב-2016 התמתן קצב הגידול בשוק ה-CMOS ל-6% בעקבות הנסיגה בשוק הסמרטפונים. ואולם, ב-2017 המכירות שוב זינקו ב-19% ל-12.5 מיליארד דולר, וזאת לאור הביקוש לחיישני CMOS ביישומים אחרים, שפיצה על האטת הגידול בשוק הסמרטפונים. לעומת ה-CMOS, היקף המכירות של חיישני CCD וסוגים אחרים ירד ב-2017 ב-2% להיקף של 1.6 מיליאר דולר.

חלקו של שוק הסמארטפונים יקטן לטובת תחום הרכב

בסך הכול, מכירות חיישני ה-CMOS היוו כ-89% מכלל מכירות חיישני התמונה ב-2017, וזאת בהשוואה ל-74% ב-2012 ו-54% ב-2007. פיתוחים חדשים של חיישני CMOS ממשיכים להשתפר בהיבטים שונים של רגישות לאור, מהירות תמונה ורזולוציה גבוהה יותר, וגם כוללים יותר פונקציות המותאמות ליישומים ייעודיים כגון מצלמות אבטחה, ראייה מכונה, רובוטיקה, מכוניות חכמות, זיהוי פנים, ממשקים המופעלים על ידי מחוות ידיים, מציאות רבודה/מדומה ומערכות רפואיות.

חיישן CMOS של סוני לשוק הרכב

גם בתחום הסמרטפונים אנו עדים לעלייה בשימוש בחיישני CMOS מתקדמים ליישומים כגון מצלמות דואליות, שמורכבות משני חיישנים לצורך שיפור איכות הצילום. שוק הסמרטפונים עדיין מהווה שוק יעד עיקרי לחיישני CMOS, כאשר ב-2017 הוא היווה כ-62% מכלל מכירות חיישני ה-CMOS. ואולם, על פי IC Insights, חלקו של שוק הסמרטפונים צפוי לרדת בהתמדה בשנים הקרובות ולהוות ב-2022 רק 45% מכלל מכירות חיישני ה-CMOS. לעומת זאת, שוק הרכב צפוי להפוך להיות אחד ממנועי הצמיחה העיקריים בשנים הקרובות ולגדול בקצב שנתי של 38.4% בארבע השנים הקרובות לכדי 2.8 מיליארד דולר ולהוות ב-2022 כ-15% מכלל מכירות חיישני ה-CMOS בעולם, בעוד המכירות לשוק הסמרטפונים צפויות לגדול באותה תקופה בקצב שנתי של 2.2% ולהסתכם ב-2022 ב-8.6 מיליארד דולר.

רכישה שנייה בשבועיים: קווליטסט רוכשת את חטיבת הבדיקות של חברת NCC

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת בדיקות התוכנה הישראלית קווליטסט (QualiTest) ממשיכה במסע הרכש שלה בתעשיית בדיקות התוכנה העולמית. כשבוע בלבד לאחר רכישת חטיבת הבדיקות של Orasi האמריקנית, קווליטסט מודיעה הבוקר על רכישתה של חטיבת הבדיקות של חברת אבטחת הסייבר הבריטת NCC תמורת סכום של כ-3.6 מיליון ליש"ט (18 מיליון שקל).

חטיבת בדיקות התוכנה של NCC מתמחה בבדיקה ואבטחת איכות "תפורות לפי מידה" לצרכי הלקוח, וצברה בסיס לקוחות בעיקר בתחום הפיננסיים ובמגזר הציבורי. החטיבה מספקת שירותי בדיקות חומרה ותוכנה, אוטומציה ואבטחת איכות עם מומחיות לתחום המעבר לדיגיטל. חברת האם, NCC גיבשה ביולי 2017 תוכנית אסטרטגית שעיקרה התמקדות בתחום אבטחת הסייבר, וכחלק מהמהלך החליטה למכור את פעילות בדיקות התוכנה שלה.

עבור קווליטסט הרכישה הנוכחית מהווה חלק מאסטרטגיית הצמיחה של החברה, המתבססת בשנים האחרונות על רכישות של חברות ופעילויות בתחום. ב-2012 היא רכשה את חברת הבדיקות ההולנדית Four Oaks, ב-2013 את חברת הבדיקות הבריטית TCL ובנובמבר 2016 את חברת Test Direct הבריטית. בחודש יולי 2017 היא רכשה את חברת בדיקות ה-SAP הבריטית Experior, ובפברואר האחרון רכשה את חברת Pytheus האמריקנית. בסך הכול ביצעה החברה כ-11 רכישות מאז 2006.

QualiTest מפתח-תקווה נחשבת לאחת מחברות בדיקת איכות תוכנה ו-Business Assurance הגדולות בעולם. החברה מפתחת פתרונות מותאמים לתחומים תעשייתיים כמו אלקטרוניקה, טלקום, בריאות, פיננסים, ביטחון, תעשייה ועוד. לחברה יותר מ-500 לקוחות. כיום היא מעסיקה כ-3,000 עובדים בישראל, ארה"ב, בריטניה והודו, מתוכם כ-1,500 בישראל.

הכנסותיה השנתיות של קווליטסט נאמדות בכ-240 מיליון דולר, ועל פי הצפי של החברה ההכנסות צפויות לגדול להיקף של כ-400-500 מיליון דולר ב-2020. שוק בדיקות התוכנה מצוי במגמת צמיחה וזאת לאור כניסה של ארגונים רבים לתחומי הביג דאטה, אוטומציה רובוטית ובינה מלאכותית, אשר ביצועיהם תלויים ברמות הדיוק שלהם ועל כן מחייבים כלים מתקדמים של בדיקות איכות. על פי חברת המחקר Zion Markets, שוק בדיקות התוכנ העולמי, שנאמד ב-2016 ב-15.87 מיליארד דולר, צפוי לצמוח עד 2022 בקצב שנתי של 23% להיקף של 54.98 מיליארד דולר.

אייל זילברמן, מנכ"ל QualiTest אמר כי "QualiTest נמצאת בנקודה מצוינת לגידול ואנו מאמינים כי הרכישות האחרונות ביחד עם הפתרונות הייחודיים של החברה יאפשרו לנו להמשיך במגמת הגידול המואץ של החברה".

 

השעון שמתריע מבעוד מועד על שבץ מוחי

פורסם בתאריך ע"י yochais

קארדיאק-סנס (CardiacSense) מקיסריה, שפיתחה שעון לביש לזיהוי הפרעות בקצב הלב וניטור פרמטרים חיוניים נוספים, השלימה גיוס הון נוסף בהיקף של כחצי מיליון דולר, בהובלת חברת ההשקעות מרחביה, המחזיקה בכ-6.6% ממניות החברה. הגיוס הנוכחי מתבצע לפי שווי חברה של כ-20 מיליון דולר. יותר מפי שלוש משווי החברה שלפיו בוצע גיוס הון לפני כשנה. לדברי החברה, הגידול בשווי המוערך של החברה נובע מהרחבת הקניין הרוחני והבשלת הטכנולוגיה.

קרדיאק-סנס פיתחה טכנולוגיה יוצאת דופן המאפשרת לנטר הפרעות בקצב הלב באמצעות מכשיר לביש ונייד דמוי שעון, ולזהות מראש התפתחות תופעה של פרפור עליות. פרפור עליות היא הפרעת הלב הנפוצה ביותר ומביאה למותם של כ-130 אלף בני אדם בשנה בארצות הברית בלבד. פרפור עליות מתבטא בחריגות בקצב פעימות הלב אשר גורמות להיווצרותם של קרישי דם. כאשר קרישי הדם מגיעים למוח הם גורמים לשבץ מוחי קשה, אשר במרבית המקרים מוביל למוות או לנזק מוחי בלתי הפיך. עלות הטיפול בנפגעי שבץ מוחי מגיעה בארצות הברית לכדי 12 מיליארד דולר בשנה.

הבעיה היא שבמרבית המקרים האדם אינו חש בכל תסמין מוקדם אשר עשוי להעיד על פרפור העליות. השעון של קרדיאק-סנס הוא המכשור הרפואי הראשון בעולם שמציג יכולת לזהות התהוות של שבץ מוחי בעקבות פרפור עליות עוד לפני שהוא מתרחש. במקרה שבו המכשיר מאבחן פעילות בלתי סדירה הוא שולח התרעה מיידית לצוותי החירום, מה שמאפשר להחיש לנבדק טיפול מבעוד מועד ולהציל את חייו.

החברה פיתחה אלגוריתם מיוחד המאפשר לעקוב אחר פעילות הלב וכלי הדם באמצעות פרמטר הקרוי PPG, או בשמו המלא, Photo Plethysmo Gram. מדידת PPG עוקבת אחר שינויים בנפח כלי הדם באמצעות מדידה אופטית לא פולשנית. הניטור מתבצע באמצעות חיישן אופטי שפיתחה החברה המאפשר לבצע מדידות של פעילות הלב, כדי לספק התראות שעד היום התקבלו רק בבדיקת א.ק.ג (EKG) מסורבלת בבתי חולים ובמרפאות. השעון של קרדיאק-סנס מספק ניטור רציף של הנבדק, לכל אורך שעות היממה. השעון תוכנן ועוצב כך שיהיה קל ונוח לענידה על היד.

מדויק יותר מהשעון של אפל

החברה היחידה בעולם המתחרה בקרדיאק-סנס היא אפל, אשר הציבה לעצמה למטרה להפוך את האפל-ווטש (Apple-Watch) גם למכשיר לניטור רפואי רציף ומתמקדת כרגע, כמו קרדיאק-סנס, בפיתוח יכולת לזיהוי חריגות בפעילות הלב. עם זאת, לפי שעה הציגה אפל בניסויים קליניים יכולת זיהוי נמוכה של כ-67% בלבד, בעוד השעון של קרדיאק-סנס כבר מציג יכולת זיהוי של מעל 95%.

בריאיון ל-TechTime מסביר מייסד ומנכ"ל קרדיאק-סנס אלדד שמש: "ההבדל המהותי בין הטכנולוגיה של אפל לטכנולוגיה שלנו הוא החיישן הייעודי שפיתחנו, המתבסס על ניטור ה-PPG. לשעון של אפל אין את היכולת הזו, ועל כן הוא לא תמיד יודע להבחין אם החריגה שנמדדה היא תוצר של תזוזת האצבעות או תוצר של פעילות הלב. אפל מנסים לדייק את המדידות של המכשיר באמצעות למידה עמוקה, אבל עד עכשיו מתברר שזו קשה לביצוע."

עדיין לא ברור מתי אפל תוכל להשיק ברמה המסחרית את היישום. לעומתה, קרדיאק-סנק צפויה להשלים את פיתוח המוצר המסחרי – הכולל את השעון, תחנת עגינה ואפליקציה ייעודית – עד סוף 2018. במקביל, החברה עורכת כעת ניסויים אחרונים במטרה לקבל את אישורי ה-FDA בארצות הברית וה-CE באיחוד האירופי. "אנחנו מעריכים שעוד השנה נגיש בקשה לאישורים, ושנקבל את אישור ה-CE כבר השנה ואת אישור ה-FDA בתחילת השנה הבאה," אומר שמש. השוק אליו פונה החברה, שוק הניטור, נאמד בהיקף של 3 מיליארד דולר לשנה.

ניטור כל הפרמטרים החיוניים

בשלב ראשון בכוונת קרדיאק-סנס להשיק מוצר המתמקד בזיהוי פרפור עליות, אך בהמשך הדרך מתכוונת החברה לשלב בשעון יכולות לניטור כל חמשת הפרמטרים החיוניים – לחץ דם, טמפרטורת גוף, קצב נשימה, דופק ורמת חמצן בדם – מה שיקנה לו יכולות מקיפות יותר לספק התרעות על מצבים מסכני חיים המצריכים התערבות רפואית דחופה. "אנחנו רוצים להגיע למצב שבו כל הפרמטרים החיוניים ינוטרו על ידי השעון. היתרון הוא שכל יכולות הניטור הללו כבר קיימות בחיישן שלנו, ובעתיד לא נצטרך לבצע שינויי חומרה אלא תוספות תוכנה בלבד. כבר כעת אנחנו עובדים על ניטור לחץ הדם ומקיימים כבר כמה חודשים ניסויים קליניים עם תוצאות מצוינות. כך זה יהיה הפרמטר הבא שיתווסף לשעון."

קרדיאק-סנס, המעסיקה כ-17 עובדים, הוקמה על ידי המנכ"ל אלדד שמש, אשר שירת בחיל האוויר במשך 20 שנה ושימש בעבר בתפקידים בכירים במערך המכ"מים ובתוכנית הלוויינים של חיל האוויר. ב-2008 פרש מחייל האוויר והצטרף לחברת חלל תקשורת, בתפקיד סמנכ"ל הנדסה ופיתוח, שבמסגרתו היה אחראי ניהול הפיתוח של לוויייני עמוס 4, עמוס 5 ועמוס 6. "זה תענוג גדול להוביל חברת סטראט-אפ ולפתח משהו מאוד ייחודי, יכולת שלא קיימת בעולם."

קבוצת מרחביה, שנכנסה להשקעה בקרדיאק-סנס ב-2017, מתמחה בהשקעה בחברות צעירות הפועלות בתחומים מובילים במדעי החיים, וזאת בשילוב מוסדות רפואיים מובילים בעולם, "האנשים ממרחביה, היושבים במועצת המנהלים שלנו, מביאים עימם המון ידע בנושא הפיננסי ובנושא הרגולטורי," מוסיף שמש.

 

 

טראמפ גיבש פשרה עם ZTE

פורסם בתאריך ע"י yochais

הממשל האמריקני הגיע להסכם פשרה עם יצרנית המובייל הסינית ZTE, שיאפשר לחברה להמשיך ולעשות עסקים עם חברות אמריקניות. על פי המתווה, ZTE תשלם קנס של 1.3 מיליארד דולר ותבצע שורה של שינויים בצוות הניהולי שלה.

כזכור, בחודש אפריל גרם משרד המסחר האמריקאי לטלטלה בתעשיית השבבים לאחר שהטיל  על ZTE סנקציה חסרת תקדים ואסר על חברות אמריקניות למכור רכיבים אלקטרוניים, תוכנה וטכנולוגיות אחרות לחברת ZTE הסינית במשך 7 שנים, עד שנת 2025, וזאת לאחר שהחברה הסינית שברה את האמברגו על איראן וצפון קוריאה ומכרה לשתי המדינות ציוד מתוצרת ארצות הברית. בחודש מרץ נחתם הסכם בין ZTE ומשרד המסחר האמריקאי שבמסגרתו הוטל עליה קנס של 1.2 מיליארד דולר והחברה גם התחייבה לספק מידע על ההפרות ולבצע שורה של שינויים בהנהלה. ואולם, ZTE לא עמדה בהסכם ומשרד המסחר האמריקני נאלץ למצות עם ZTE את הדין ואסר על חברות אמריקנית לספק לחברה רכיבים.

לאור התלות של ZTE בספקיות שבבים אמריקניות, הסנקציות החמורות איימו לשתק את ZTE ואולי אף להוביל לקריסתה. ZTE היא ספקית ציוד התקשורת השנייה בגודלה בסין, ועל פי ההערכות כ—25%-30% מהרכיבים שבהם עושה ZTE שימוש נרכשים מחברות אמריקניות. האמברגו גם צפוי היה לפגוע בחברות האמריקניות שמוכרות רכיבים ל-ZTE. כך למשל, כשליש מהכנסותיה של ZTE מגיעות ממכירת טלפונים, שבכ-70% מהם מותקנים שבבים של חברת קואלקום האמריקנית.

הפרשה מגיעה גם על רקע כוונותיו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לנהל מלחמת סחר מול סין ולהטיל מכסים על ייבוא של סחורות מסוימות מסין. ואולם, לפני כשבוע הודיע הנשיא האמריקני בטוויטר שהוא מנהל מגעים עם נשיא סין, שי ג'ינפינג, כדי למצוא פתרון שיאפשר ל-ZTE לחזור ולפעול בארצות הברית.

בסוף השבוע הודיע משרד המסחר לקונגרס על ההסדר שגובש ולפיו הסנקציות על ZTE יוסרו בכפוף לתשלום הקנס וביצוע השינויים בהנהלה. עם זאת, ההסכם עדיין כרוך באישור הקונגרס, ולאור קולות הביקורת החריפים שהופנו בימים האחרונים כלפי טראמפ על ניסיונות הפשרה, עדיין לא ניתן לומר ש-ZTE נחלצה מהתסבוכת.

הפרת פטנטים סדרתית

ואולם, העסקים שביצעה ZTE עם איראן וצפון קוריאה אינם הבעיה היחידה בהתנהלות של החברה הסינית. ZTE גם ידועה לשמצה בתור אחת המפרות הסדרתיות ביותר של זכויות קניין רוחני בתעשיית הטכנולוגיה.

רק בארצות הברית הוגשו כנגד ZTE כ-126 תביעות בגין הפרת פטנטים בחמשת השנים האחרונות. על פי פרסומים בסין, כנגד החברה הוגשו עוד כ-100 תביעות בסין, גרמניה, צרפת, הודו, בריטניה, נורבגיה ומדינות נוספות. המספרים הללו מדהימים במיוחד כאשר מביאים בחשבון שיש להניח שבעיקר חברות גדולות ובעלות אמצעים פונות להליכים משפטיים, שעשויים להיות כרוכות בעלויות של מיליוני דולר ולהיגרר במשך שנים בבתי משפט.

 

Weebit Nano מתקרבת למסחור זיכרון ReRam למערכות משובצות

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת הסטראט-אפ מהוד השרון Weebit Nano הצליחה להגדיל את אב-הטיפוס של זיכרון ה-ReRam שהיא מפתחת למערך של 4 קילו-בייט (4kb), כלומר 4,000 תאי זיכרון עובדים על גבי פרוסת סיליקון. מדובר בנקודת ציון נוספת במפת הדרכים של החברה בדרך למסחור טכנולוגיית ה-ReRam שלה, שמיועדת להחליף את זיכרון הפלאש הנפוץ. בחברה מציינים כי ניסויים שבוצעו באב-הטיפוס החדש לא הציגו ירידה בביצועים כתוצאה מהגדלת השבב.

על פי החברה, קצב הפיתוח מתקדם מהר מהמתוכנן. בחודש נובמבר 2017 ביצעה החברה את פריצת הדרך המשמעותית הראשונה והציגה, כחודש לפני המועד המתוכנן, מודל ראשוני של תא זיכרון בודד על גבי פרוסת סיליקון של 40 ננומטר. כעת, לאחר שהגדילה את המערך ל-4,000 תאי זיכרון, היעד הבא הוא לעלות מדרגה נוספת ולהשלים עוד השנה את הפיתוח של שבב זיכרון ReRam בגודל של מיליון בייטים (1Mb) והתחיל לשווק זיכרון ReRam בלתי נדיף (Non-Volatile) למערכות משובצות.

ReRam – הדור הבא של הזיכרונות

כיום קיימים שני סוגי זיכרון מרכזיים בתעשייה: טכנולוגיית Flash NAND וטכנולוגיית DRAM. הפלאש הינו זיכרון "בלתי נדיף", כלומר הוא משמר את המידע המאוחסן גם כאשר זרם החשמל נפסק והמכשיר כבה. משום כך הוא משמש ביישומים המעלים ומוחקים כמויות גדולות של מידע, כגון מכשירי מובייל, נגנים, כונני SSD, התקני USB ועוד. עם זאת, החיסרון המרכזי של הפלאש הוא בקצב איטי מאוד יחסית של כתיבת וקריאת מידע. לכן ביישומים שבהם נדרשת הרצת מידע מהירה נעשה שימוש בזיכרון מסוג DRAM, למשל במעבדי מחשב ובזכרונות מטמון שבאמצעותם מריצים את תוכנות ההפעלה וניגשים לקבצים הדורשים פעולה מהירה. בניגוד לפלאש, ה-DRAM הינו זיכרון נדיף: ברגע שהמכשיר כבה – המידע נמחק לחלוטין.

הביקוש הגואה בשוק הזיכרונות, שצפוי רק להמשיך ולעלות בשנים הקרובות, מבשר על קצה גבול היכולת העתידית של הטכנולוגיה הזו: תחומים מתפתחים כמו בינה מלאכותית, רכב אוטונומי, מרכזי מידע, תשתיות IoT ועוד, מצריכים מהירויות כתיבה וקריאה גבוהות מאוד, קיבולת נתונים (נפח זיכרון) גבוהה מאוד – והספק עבודה נמוך.

היעד הראשון: מסחור זיכרון למערכות משובצות

כאן נכנסת לתמונה Weebit Nano. החברה מפתחת זיכרון מסוג חדש הקרוי ReRAM ((Resistive Random Access Memory, אשר משלב בין היתרונות של הפלאש ושל ה-DRAM: בלתי נדיף, מהיר, פועל בהספק נמוך ובעל מחזור חיים ארוך.

קובי חנוך, מנכ"ל Weebit Nano

המטרה הגדולה שלWeebit Nano  היא לפתח בסופו של דבר שבבי זיכרון במערכים גדולים של ג'יגה-בייטים וטרה-בייטים, שיוכלו לתת מענה לכל צרכי שוק ה-DRAM וה-NAND. אם תצליח בכך, היא עשויה להפוך את הטכנולוגיה שלה לטכנולוגיית הדור הבא של תעשיית רכיבי הזיכרון, שהיקפה נאמד כיום בכ-40 מיליארד דולר בשנה.

ואולם, האסטרטגיה הנוכחית של החברה כעת היא להוציא לשוק כמה שיותר מהר שבב זיכרון קטן יותר, שנותן מענה לפלח מסוים של השוק, וזאת כדי להתחיל ולייצר הכנסות לפני שהיא ממשיכה בפיתוח הלאה. מנכ"ל החברה, קובי חנוך, בריאיון ל-TechTime: "פיתוח שבבי ReRam לרכיבי זיכרונות גדולים, כדוגמת USB או כונני SSD, זהו תהליך שעוד יימשך שנות עבודה רבות. ואולם, בתור חברה קטנה שרוצה להגיע למכירות כמה שיותר מהר, אנחנו מתכוונים תחילה להוציא לשוק שבבי זיכרונות למערכות משובצות, שבהן נדרשים מערכי זיכרון קטנים יותר. אחרי שנתחיל לייצר הכנסות נמשיך לפתח את הזיכרונות העצמאיים לשוק הזיכרונות הבלתי נדיפים."

דמויות בכירות בהנהלה

Weebit Nano אינה היחידה במשחק. שורה של יצרניות זיכרונות מובילות, כגון פנאסוניק, HP ו-Dell כבר הצהירו על כוונתן להתחיל בייצור המוני של שבבי ReRAM בשנים הקרובות. כמו בכל שוק חדש, אלו שיהיו שם ראשונות יוכלו לזכות בנתח שוק משמעותי ולהכתיב א הסטנדרט בתעשייה. חנוך מעודד מקצב ההתקדמות של החברה ביחס למתחרות. "לוח הזמנים שלנו הוא מאוד תחרותי. אנחנו מצליחים לעשות את הדברים הרבה יותר מהר מהמתחרים, שהתחילו לפתח את הטכנולוגיה שלהם כבר לפני 7-10 שנים. אנחנו התחלנו רק לפי 3 שנים וכבר משיגים את רובם. על פי התכנון, נוכל להתחיל ולמסחר את המוצר הראשון לתחום המערכות המשובצות בעוד כשנתיים. כשנה תוקדש לשיפור הפרמטרים, וכשנה נוסת להעברת הטכנולוגיה למפעל ייצור."

היתרון המשמעותי הנוסף של Weebit Nano הוא שהיא מסתמכת על על חסיליקון אוקסידי (SiOx), שהוא אחד החומרים הנפוצים ביותר בתעשיית השבבים ומשמש לייצור פרוסות סיליקון (Wafers). בניגוד למתחרים, המתבססים על חומרים אקזוטיים ויקרים יותר, החומר של Weebit מיועד לאפשר ייצור של הזיכרונות החדשים בקווי הייצור הסטנדרטיים הפועלים כיום בתעשיית השבבים, ללא התאמות מיוחדות ובעלות נמוכה.

"אנחנו מאוד מקפידים להשתמש בחומרים הסטנדרטיים שהפאבים משתמשים בהם, כלומר סיליקון אוקסידי. הדבר הכי חשוב בתעשיית הסמיקונדוקטור היא תשואה, כלומר, כמה שבבים עובדים על גבי פרוסת סיליקון. כבר חמישים שנה שבתעשייה מבצעים אופטימיזציה של תהליך הייצור של סיליקון אוקסידי, וזאת כדי להגיע לתשואה הגבוהה ביותר. המתחרים שלנו משתמשים בחומרים לא סטנדרטים, ועל כן כשהם יחלו בשלב הייצור הם ייתקלו בהמון בעיות מאחר שטכנולוגיית הייצור הקיימת לא מותאמת לחומרים אלה. אנחנו מאמינים, לעומת זאת, שכשאנחנו נגיע לייצור, משום שמדובר בחומר סטדנרטי, נוכל להגדיל את הייצור להיקפים המוניים ביתר קלות ולהגיע לרווחים גבוהים יותר."

Weebit, שהוקמה ב-2015, הונפקה בבורסה של אוסטרליה (ASX) ב-2016, במטרה למשוך משקיעים משוק ההון לחברה. תנועת המנייה בשנה האחרונה עשויה ללמד על העניין ההולך וגובר מצד המשקיעים בחברה: ב-12 החודשים האחרונים עלה ערך המנייה יותר מפי שלוש והחברה נסחרת לפי שווי שוק של 86 מיליון דולר.

Weebit Nano הצליחה למשוך להנהלה שלה כמה דמויות בכירות בתעשייה, שהצטרפותם לשורות החברה מלמדת על הפוטנציאל של הטכנולוגיה שלה. יו"ר הדירקטוריון של החברה הוא דיוויד פרלמוטר, מי שהיה בעבר מספר 2 באינטל והוביל את פיתוח מחשב הפנטיום. להנהלה הצטרף לא מכבר גם יואב ניסן כהן, שייסד את טאואר סמיקונדטור הישראלית ושימש כמנכ"ל החברה במשך כ-9 שנים. עוד חבר הנהלה הוא פרופסור ג'יימס טור מאוניברסיטת רייס בארצות הברית, שלמעשה פיתח את הפטנט המקורי שעליו מבוססת הטכנולוגיה של Weebit. ב-2014 טור נכלל ברשימת 50 המדענים המשפיעים ביותר בעולם. "אני מאוד גאה בצוות הנלה שלנו. יש לנו מנהלים יוצאי דופן בהשוואה לכל חברה בתעשייה הזאת, בטח עבור חברה קטנה כשלנו," אומר חנוך.

 

 

 

על רקע הסכם הסיוע עם ארה"ב: קוליסיס רוכשת את אנרטק

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת קוליסיס טכנולוגיות (Coolisys) האמריקנית, שבבעלות חברת האחזקות DPW, השלימה את רכישת חברת אנרטק (Enertec) מכרמיאל מידי חברת האם מיקרונט, תמורת סכום כולל של 9.25 מיליון דולר. העסקה, שנחתמה בחודש ינואר השנה, כוללת כיסוי חוב של חברת אנרטק בהיקף של כ-4 מיליון דולר ותשלום של כ-5.25 מיליון במזומן. במקביל לסגירת הרכישה, קוליסיס ביצעה תשלומים שונים לבנקים כדי לצמצם את קווי האשראי של אנרטק, ולתמיכה בהסכמי ייצור ארוכי טווח של החברה.

אנרטק מעסיקה כ-70 עובדים ומפתחת ומייצרת מערכות אלקטרוניקה בצאיות בתחומי הטילים, מערכות בקרה ושליטה, מערכות ממוחשבות לבדיקות אוטומטיות, מערכות כוח והספק ומערכות רפואיות. בשנת הכספים 2017 דיווחה אנרטק על הכנסות של יותר מ-8 מיליון דולר. החברה היא שותפה אסטרטגית של התעשייה הביטחונית במתן פתרונות ומפעילה פרויקטים משותפים ארוכי טווח. במסגרת ההסכם, צביקה אבני, שמשמש כמנכ"ל אנרטק מאז 2002, ימשיך לנהל את החברה גם לאחר המיזוג.

קוליסיס גם כן עוסקת בפיתוח טכנולוגיות לתעשייה הביטחונית ולמגזר הרפואי, ובכלל זה מערכות לשיגור טילים ומערכות רפואיות שונות, ורכישת אנרטק תסייע לה להרחיב את פעילותה בתחומים הללו ולהגדיל את הפורטפוליו הטכנולוגי שלה.

אנרטק תוכל ליהנות מחבילת הסיוע של ארצות הברית

הרכישה של אנרטק מתבצעת בין היתר על רקע הסכם הסיוע החדש שנחתם ב-2016 תחת ממשל אובמה בין ארצות הברית. על פי ההסכם, ארצות הברית תעביר לישראל כ-38 מיליארד דולר על פני עשר השנים שבין 2019–2028. מדובר אמנם בחבילת הסיוע הגדולה ביותר שהעניקה ארצות הברית לישראל, ואולם בהסכם החדש נקבע, לראשונה, כי הסכום יופנה במלואו לרכישת מערכות מחברות אמריקניות בלבד, וזאת לעומת ההסכמים בעבר, שאפשרו לממשלת ישראל להוציא חלק מהסכום לרכישת טכנולוגיות מחברות בטחוניות ישראליות. השינוי המהותי הזה עורר ביקורת רבה מצד הממסד הבטחוני הישראלי. רכישתה של אנרטק על ידי קוליסיס האמריקנית תאפשר למעשה לאנרטק, שכעת הופכת לחברת אמריקנית, ליהנות מכספי הסיוע האמריקניים.

קוליסיס דיווחה שלשתי החברות יש לקוח ישראלי משותף, ורמזה לכך שמדובר ככל הנראה בתעשייה האווירית לישראל. באפריל 2017 חתמה התעשייה האווירית עם הודו על העסקה הביטחונית הגדולה בתולדות ישראל, להצטיידות במערכת ההגנה האווירית "ברק 8" בהיקף של 2 מיליארד דולר, וקוליסיס ואנרטק ככל הנראה מספקות לתעשייה האווירית מערכות הקשורות לעסקה זו.

עמוס קון, נשיא ומנכ"ל קוליסיס, ציין כי רכישת אנרטק הינה צעד עיקרי באסטרטגיית הצמיחה של החברה. "אנו מאוד שמחים על הרכישה, באמצעותה נרחיב את הפעילות שלנו כספק טכנולוגיות לסקטור הביטחוני והרפואי ונפיק תועלת מהסינרגיה הצפויה בין קבוצות החברות שבבעלות קוליסיס. אנו מצפים להגדלה משמעותית של הפעילות העסקית, הפיתוח והייצור בכל קבוצת החברות".

זברה מדיקל קיבלה אישור אירופי לאלגוריתם לאבחון סרטן השד

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת המד-טק הישראלית זברה מדיקל (Zebra Medical) ממשיכה להרחיב את יכולת האבחון הרפואי של מנוע הבינה המלאכותית שלה. היום הודיעה החברה כי קיבלה אישור רגולטורי באיחוד האירופי (CE) לאלגוריתם חדש שמסוגל לזהות אזורים החשודים כמסרטנים בדימויי ממוגרפיה. האלגוריתם יצטרף למנוע האבחון של החברה, שכולל כבר יכולות זיהוי של דימומים במוח, דלדול, שברי חוליות ומחלות ריאה, לב וכבד.

על פי נתוני האגודה האמריקנית למלחמה בסרטן, כרבע ממקרי הסרטן החדשים המתגלים בקרב נשים בעולם הם מסוג סרטן השד – מעל 1.7 מיליון מקרים בשנה. גילוי מוקדם של המחלה משפיע באופן ניכר על היכולת לטפל ולמנוע את התפשטות הסרטן: במקרים שבהם הסרטן מתגלה מוקדם, סיכויי ההישרדות נעים בין 80%-90%. לעומת זאת, אם הסרטן מתגלה רק בשלב מתקדם יותר, שיעורי התמותה עולים ל-76%. בישראל מאובחנות מדי שנה במחלה כ-5,000 נשים.

זברה מדיקל פיתחה פלטפורמה פתוחה המסייעת לרופאים ולחוקרים לפתח במהירות אלגוריתמים חדשים ואבחנות לצילומי הדמאה רפואית תוך שימוש בבסיס נתונים גדול מאוד ובעוצמת מיחשוב זמינה. המערכת מתבססת על למידה עמוקה, ומאפשרת לרופאים ולחוקרים לבצע אבחנות רפואיות על סמך מאגר גדול של צילומי דימות כגון רנטגן, CT ו-MRI.

על פי החברה, מנוע הבינה המלאכותית שלה מספקת רמות דיוק דיאגנוסטיות גבוהות הרבה יותר מפלטפורמות דומות הקיימות בשוק ולוקות במספר רב של התראות שווא. מלבד זאת, היתרון הגדול של הפלטפורמה של זברה מדיקל הוא המחיר הנמוך של שירות האבחון. זברה מדיקל מציעה את השירות שלה לספקי שירותי בריאות תמורת דולר אחד לכל סריקה, מה שמאפשר גישה בהיקף גדול מאוד ליכולות מיוחדות בתחום הרדיולוגיה. עד היום הותקן מנוע האנליטיקס של החברה בכ-50 בתי חולים בעולם וביצע יותר ממיליון סריקות של חולים.

״לקחנו על עצמנו אתגר גדול לשפר את אחוז הגילוי המוקדם של סרטן השד," אומר מנכ"ל זברה מדיקל אלעד בנימין. "כלי הסיוע למומחי ממוגרפריה הוכחו בעבר כיקרים ולא מדויקים – אנחנו מתכוונים לשנות את המצב עם המוצר הזה והגרסאות הבאות שלו".

 

ראדא מקימה תשתיות ייצור בארה"ב עבור הצבא האמריקאי

פורסם בתאריך ע"י yochais

שוק המכ"מים הטקטיים ממשיך להניע את תנופת הצמיחה של חברת ראדא (Rada) מנתניה. ברבעון הראשון של 2018 צמחו מכירות החברה בכ-29% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד והסתכמו ב-6 מיליון דולר. החברה עידכנה את תחזית המכירות השנתית שלה והעלתה אותה מ-18 מיליון דולר ל-20 מיליון דולר. ראדא צופה הכנסות של כ-6.5 מיליון דולר ברבעון השני, המייצגות גידול של כ-22% ביחס לרבעון המקביל אשתקד. תחום המכ"מים הטקטיים היווה כ-60% מהכנסות החברה, ואילו תחום האוויוניקה היווה כ-40%. כעת החברה נערכת למהלך הבא: הצמחת שוק המכ"ם הטקטי בארצות הברית ובניית תשתיות ייצור בארה"ב עבור צורכי הצבא האמריקאי.

השוק האמריקאי עשוי לדחוף לגיוס הון

במהלך שיחת הוועידה לאחר פרסום התוצאות הרבעוניות אתמול, אמר המנכ"ל דב סלע, שבחצי השנה האחרונה החברה ביצעה השקעות משמעותיות בהגדלת קיבולת היצור שלה בתחום המכ"ם הטקטי. "אנחנו מתכננים להעביר את הייצור לארצות הברית כשההזמנות שם יגדלו". במקרה כזה גם יכול להיות שהחברה תנסה לגייס הון: "אם נחליט לבצע מהלך גדול בשוק האמריקאי, יכול להיות שבסוף השנה או בתחילת השנה הבאה נגיע למסקנה שנצטרך הון נוסף".

לדבריו, החברה הבת בארה"ב כבר קיבלה הזמנות ראשוניות מלקוחות בארה"ב. "יש לה מאגר הזדמנויות (Pipeline) רחב, עם פוטנציאל הכנסות משמעותי לשנים הקרובות בתחומים כמו מערכות הגנה אקטיביות (APS) לצבא ארה"ב וללקוחות אחרים, הגנה אווירית טקטית ניידת (M-SHORAD) לצבא ארה"ב ולכוחות המארינס, מערכות הגנה האוויריות לטווח קצר (Short Range Air Defense) ומערכות הגנה כנגד כלי טיס בלתי מאוישים (UAVs)".

המשקיעים מאמינים בטקטיקת המכ"ם

לדבריו, "כל הפתרונות האלה זקוקים למכ"ם טקטי וקומפקטי, בעל יכולת פעולה תוך כדי תנועה (On-The-Move) שאותה אנו מציעים". חברת ראדא התמקדה שנים רבות בתחום המערכות האוויוניות, אולם בשנתיים האחרונות היא שינתה ראדא את האסטרטגיה שלה ומגבירה את המיקוד בתחום המכ"מים הטקטיים, שלאחר הקדשת מאמצי פיתוח גדולים, הופך להיות מנוע הצמיחה העיקרי שלה. המהפך הזה הוביל את ראדא מצמיחה שלילית בשנים 2015 ו-2016 לזינוק של יותר מ-100% במכירות בשנת 2017. גם המשקיעים מביעים אמון באסטרטגיה הזו ומניית החברה בנסד"ק, עלתה ב-116% ב-12 החודשים האחרונים והיא את החברה לשווי שוק של 87 מיליון דולר.

הידוק שיתוף הפעולה עם צבא ארצות הברית

כעת, היעד המרכזי של החברה הוא תקיעת יתד בשוק הביטחוני האמריקאי: לפני כחודשיים היא הקימה חברה בת במרילנד, ארצות הברית, בשיתוף חברת המחקר והפיתוח SAZE Technologies, שתספק לה את תשתית הייצור הדרושה לצורכי הצבא האמריקאי. בנוסף, היא תתאים את מערכות המכ"ם הטקטי של ראדא לדרישות של הלקוחות בארצות הברית, תספק להם שירותי תחזוקה ותתמקד בשיווק ופיתוח עסקי בכל צפון אמריקה. החברה החדשה מנוהלת על-ידי ויליאם ווטסון, שעבר כ-27 שנה בחברת האלקטרוניקה התעופתית האמריקאית, Leonardo DRS.

ארצות הברית היא שוק היעד המרכזי של ראדא בתחום המכ"מים הטקטיים, והצמיחה של החברה ב-2017, שעמדה על 104%, נבעה במידה רבה מהמכירות לצבא ארצות הברית. באוגוסט 2017 חתמה ראדא על העסקה הראשונה עם צבא ארצות הברית, לאספקת יותר מ-100 מערכות מכ"ם טקטי בהיקף של 9.1 מיליון דולר. באוקטובר 2017, הציב הצבא האמריקני את נושא ההגנה האקטיבית ואת נושא ההגנה האווירית לטווח קצר כשניים מתוך ששת יעדי המודרניזציה הנוכחיים שלו. המכ"מים הטקטיים הניידים של ראדא נותנים מענה לשני הצרכים הללו.

מדינות מרכז אירופה מתעניינות במכ"ם טקטי

ראדא מקווה להרחיב את הפעילות העסקית מול החילות האמריקניים ולקבל עד סוף 2018 את אישור SSA, המאפשר לחברות זרות להשתתף בפרויקטים מסווגים של הצבא ושל ממשלת ארצות הברית. קו הייצור שמקימה ראדא בארצות הברית צפוי להיות מוכן באמצע 2019. בשיחת הוועידה, הביע המנכ"ל סלע בטחון רב, המבוסס על העובדה שאין לחברה הרבה מתחרים בתחום: "שוק המכ"ם הטקטי הוא שוק חדש מאוד שיש בו מעט מאוד מתחרים. עד לאחרונה, כל מערכות המכ"ם בשוק ההגנה האווירית היו היו נייחות, וכעת הצבאות המערביים מתחילים להתעניין במערכות ניידות. יש לנו הזמנות בישראל, בארה"ב במזרח הרחוק ולאחרונה גם מדינות במרכז אירופה מראות התעניינות ערה. התחלנו לבצע בדיקות גם בשק ההודי, ואנחנו מקווים שהוא יהיה שוק צומח".

IC Insights: השקעות ההון בתעשיית הסמיקונדוקטור יעקפו השנה את 100 מיליארד דולר

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת המחקר IC Insights פרסמה דו"ח עדכני על היקף השקעות ההון (Capex) של 25 ספקיות הסמיקונדקטור בעולם. ככלל, בהשוואה לדו"ח האחרון שפרסמה IC Insights במרץ, ניכרת מגמה חיובית בהיקף השקעות ההון של ספקיות השבבים. בדו"ח לחודש מרץ, IC Insights צפתה גידול של 8% בהיקף השקעות ההון בתעשיית הסמיקונדוקטור ב-2018. עם זאת, בדו"ח הנוכחי חברת מהחקר מעלה את התחזית שלה ל-2018 בשיעור ניכר מ-8% ל-14%. אם תחזיתה של IC Insights תתממש, זו תהיה השנה הראשונה שבה היקף השקעות ההון של חברות השבבים עולה על 100 מיליארד דולר. מדובר בגידול של 53% בהשוואה לנתון של 2016.

למרות שסמסונג טרם הציגה את תחזיתה השנתית להיקף השקעות ההון של החברה לשנה זו, היא ציינה כי תשקיע "פחות" הון ב-2018 בהשוואה ל-2017, שבה היקף השקעות ההון של החברה עמד על 24.2 מיליארד דולר. עם זאת, נכון לרבעון הראשון של 2018, החברה לא האטה את קצב ההשקעות והקדישה כ-6.72 מיליארד דולר להשקעות הון בחטיבת הסמיקונדטור שלה, מעט יותר גבוה מהממוצע הרבעון בשלושת הרבעונים הראשונים של 2017. גם כאן, נתון זה גדול כמעט פי 4 מהסכום שהוציאה החברה לפני כשנתיים ברבעון הראשון של 2016. במהלך ארבעת הרבעונים האחרונים, סמסונג הוציאה סכום אדיר של לא פחות מ-26.6 מיליארד דולר בחטיבת הסמיקונדטור שלה.

בעקבות כך, IC Insights מעריכה כי היקף השקעות ההון של סמסונג בשנה הנוכחית יעמוד על 20 מיליארד דולר, 4.2 מיליארד דולר פחות מהשקעות ההון ב-2017. עם זאת, לאור קצב ההשקעה הגבוה בתחילת השנה, ישנה בהחלט סבירות כי הנתון בפועל יהיה גבוה יותר.

לאור המשך תנופת הצמיחה בשוק זיכרונות ה-DRAM וה-NAND, יצרנית הזיכרונות הדרום קוריאנית SK Hynix צפויה להעלות את היקף השקעות ההון השנה ל-11.5 מיליארד דולר, גידול של 42% בהשוואה ל-8.1 מיליארד דולר ב-2017. הגידול בהשקעות ההון מצד SK Hynix השנה יוקדש בעיקרו להכשרת שני פאבים גדולים לייצור זיכרונות: הפאב M15 לייצור זיכרונות פלאש תלת-ממדיים בעיר שיאונג'ו (Cheongju) בדרום קוריאה, והרחבת הפאב הענק של החברה לייצור זיכרונות NAND בעיר Wuxi בסין. הפאב M15 מיועד להתחיל לפעול עד סוף השנה. הפאב בסין גם כן אמור להיפתח עד סוף השנה, מספר חודשים לפני התוכנית המקורית.

 

 

פולקסווגן פותחת בתל אביב קמפוס חדשנות

פורסם בתאריך ע"י yochais

במעמד שר הכלכלה מר אלי כהן, שי רינסקי מנכל משרד הכלכלה, והמדען הראשי של המשרד עמי אפלבאום, פתחה היום קבוצת פולקסווגן באופן רשמי, את קמפוס החדשנות של הקבוצה בתל-אביב תחת המותג קונקט (KONNECT).

קמפוס החדשנות של קבוצת פולקסווגן יעניק לחברות ולסטרטאפים ישראליים גישה ישירה וממוקדת לקבוצת פולקסווגן ולמותגיה הרבים. הקמפוס יקדם שיתופי פעולה עסקיים ויתמוך בפיתוח טכנולוגיות חדשניות בתחום הרכב באמצעות ייעוץ מקצועי וליווי של מנטורים מתוך קבוצת פולקסוואגן.

פיטר האריס, מנהל הלקוחות הראשי בקבוצת פולקסוואגן אמר היום "אני מאמין גדול בעולם הטכנולוגי המתפתח כיום בישראל. אני משוכנע ביכולתם של החברות הישראליות לסייע לקבוצת פולקסווגן לעמוד ביעד המרכזי  – להוות גוף בינלאומי מוביל בניידות ובתחבורה ברת קיימא. קמפוס החדשנות KONNECT מהווה צעד נוסף בהרחבת הפעילות של קבוצת פולקסווגן בישראל ונועד לסייע למערך המותגים שלנו לשתף פעולה עם קהילת הסטרטאפים והחדשנות המקומית".

יוהן יונגווירת', ראש מערך הדיגיטל הראשי בקבוצת פולקסוואגן הוסיף "במסגרת הקמפוס של פולקסווגן בתל-אביב אנחנו נספק פתרונות משלימים לרכב במגוון רחב של תחומים ובראשם, חיישנים, סימולציות, קישוריות בתחבורה, מערכות ניווט מתקדמות, הגנת סייבר, תוכנות מתקדמות לרכב ו- Big Data.

בראש קמפוס KONNECT תעמוד סטפני ריימן, מנכ״לית KONNECT. ריימן והצוות שלה יעבדו עם מותגי הקבוצה ויערכו סקירה מעמיקה של השוק בישראל לאיתור, תמיכה ופיתוח של פרויקטים ורעיונות ראשוניים עם סטרטאפים בתחומי הרכב הרלוונטיים. "אני שמחה ומתרגשת לקראת המעבר שלי לישראל כדי לעמוד בראש קמפוס החדשנות החדש של קבוצת פולקסוואגן בתל-אביב ואני מצפה מאוד ללמוד מקהילת הסטרטאפים והחדשנות בישראל ולעבוד איתם כדי לאתר טכנולוגיות מתקדמות עבור פתרונות הניוד העתידים שלנו" ציינה ריימן.

"המשימה של KONNECT היא לחבר, לטפח ולהאיץ את יזמות ההיי-טק העתידית של מותגי קבוצת פולקסווגן בתוך קהילת החדשנות בישראל. אנחנו נזמין חברות ישראליות רלוונטיות לפנות אלינו ולבסס שותפות עמוקה עם קבוצת פולקסווגן ומותגיה המובילים."

קבוצת פולקסוואגן, הממוקמת ב- Wolfsburg בגרמניה, הינה אחת מהקבוצות המובילות בעולם בתחום ייצור הרכב והגדולה ביותר באירופה על 12 מותגיה: אאודי, סיאט, סקודה, בוגאטי, בנטלי, למבורגיני, פורש, דוקאטי, פולקסווגן, פולקסווגן רכבי-נוסעים, ורכבים מסחריים – סקניה ומאן. בשנת 2017 סיפקה קבוצת פולקסווגן מעל 10 מיליון רכבים, מספר אשר מקביל ל- 22% משוק ייצור הרכבים החדשים במערב אירופה בלבד. היקף ההכנסות בשנת 2017 של הקבוצה, הסתכם בכ- 231 מיליארד יורו.

 

 

ענקית האנרגיה BP משקיעה 20 מיליון דולר בסטורדוט הישראלית

פורסם בתאריך ע"י yochais

ענקית האנרגיה הבריטית בריטיש פטרוליום (BP) הודיעה היום שהיא תשקיע כ-20 מיליון דולר בחברת סטורדוט (Storedot) מהרצליה, שפיתחה טכנולוגיה לטעינה מהירה ביותר של רכבים חשמליים. לצד ההשקעה, שתי החברות חתמו על הסכם שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הטעינה המהירה למכוניות חשמליות.

סטורדוט פיתחה טכנולוגיה המאפשרת טעינה של סוללות למכוניות חשמליות בתוך דקות ספורות – בפרק הזמן הדרוש כדי למלא את מיכל הדלק ברכב המבוסס על מנוע בעירה פנימית. הטכנולוגיה של החברה מבוססת על גבישים חדשים שהיא פיתחה בשם Nanodots, אשר מתאפיינים בקיבוליות גבוהה. הסוללות של החברה מיועדות להחליף את סוללות הליתיום-יון המשמשות כיום באבזרים ניידים, בסוללות עם נוזל המכיל את גבישי Nanodots, ועל-ידי כך להגדיל את קיבולת האנרגיה לפחות פי עשרה.

דקת טעינה לכל 60 מייל נסיעה

הטכנולוגיה הזו קיבלה את הכינוי FlashBattery. להערכת החברה, הסוללה שלה תהיה בשימוש המוני כבר בשנת 2020 ותוכל לבצע טעינה מהירה של סוללת רכב חשמלי בהספק של 350kW, המאפשרת נסיעה למרחק של כ-300 ק"מ. לאחרונה החברה הציגה סוללה לרכב חשמלי (בתמונה למעלה) המורכבת מכמה מאות תאים נפרדים, המאפשרת לטעון במשך 5 דקות סוללה המאפשרת לרכב חשמלי לנסוע 480 קילומטר (300 מייל) ללא הפסקה. בספטמבר 2017 ביצעה סטורדוט גיוס הון בהיקף של 60 מיליון דולר בהובלת חטיבת מכוניות היוקרה וכלי-הרכב המסחריים של תאגיד דיימלר הגרמני, שהצטרפה לגיוס במעמד של שותף אסטרטגי במטרה לקדם את הטכנולוגיה בשוק הרכב החשמלי.

יצרניות הרכב נערכות לעידן המכונית החשמלית

מספר המכוניות החשמליות בעולם נמצא בצמיחה מתמדת. אומנם מכוניות חשמליות הן יקרות יותר וקיים מחסור בתחנות טעינה בפריסה רחבה, אולם יצרניות הרכב המובילות החלו להשקיע משאבים גדולים בפיתוח דגמים חשמליים, לאור הביקוש בקרב הצרכנים למכוניות פחות מזהמות והכוונה של ערים רבסות בעולם לאסור כניסת מכוניות מזהמות לאזורים צפופים. בינואר השנה הודיעה פורד כי תשקיע כ-11 מיליארד דולר עד 2022 בפיתוח מכוניות חשמליות. פולקסוואגן התחייבה להשקיע כ-20 מיליארד אירו עד 2030 במטרה להפוך ליצרנית המכוניות החשמליות הגדולה בעולם. חברת המחקר UBS מעריכה שבשנת 2025 יתפסו המכוניות החשמליות כ-16% מכלל מכירות כלי-הרכב.

חברת BP מפעילה כמה עשרות אלפי תחנות דלק ברחבי העולם. במסגרת ההיערכות לעידן המכונית החשמלית, היא יצרה שורה של שיתופי פעולה לאורך כל שרשרת האספקה של תחום הטעינה החשמלית, במטרה לתמוך בכל התשתיות והטכנולוגיות הדרושות. היא גם הצהירה על מחויבות לצמצום פליטות גזי החממה ולייצר עסקים חדשים שצורכים פחות פחמן. מנכ"ל חברת סטורדוט, ד"ר דורון מייהוף, אמר שהשילוב של הנוכחות המרשימה של BP ורשת השותפיות של סטורדוט בתחום הרכב החשמלי יאפשר להאיץ את הפריסה של תחנות לטעינה מהירה ולשפר את חוויית הטעינה של הנהגים".

אינפיניאון תקים מפעל חדש לייצור רכיבי הספק באוסטריה

פורסם בתאריך ע"י yochais

[בתמונה: מפעל הייצור הגדול ביותר של אינפיניאון בדרזדן]

חברות השבבים ממשיכות להגדיל את תפוקת הייצור שלהן על רקע הצמיחה של תעשיית הסמיקונדוקטור. בשבוע שעבר הודיעה יצרנית השבבים הגרמנית Infineon כי בכוונתה להקים מפעל ייצור חדש בעלות של 1.6 מיליארד דולר בעיר ווילאך (Villach) שבאוסטריה. המפעל, שבנייתו צפויה להתחיל במחצית הראשונה של 2019 ולהסתיים בתחילת 2021, יתמקד בייצור שבבי הספק על גבי פרוסות בעובי של 300 מילימטר. על פי ההערכה של החברה, ההכנסות הפוטנציאליות של המפעל, בהנחה שיפעל בתפוקה מלאה, מוערכות ב-1.8 מיליארד אירו בשנה.

ריינהרד פלוס, מנכ"ל אינפיניאון, מסביר כי חל בשוק ביקוש גובר לרכיבי הספק. "הצמיחה מונעת על ידי מגמות רוחב גלובליות כגון שינוי האקלים, תמורות דמוגרפיות ותהליכי דיגיטציה. רכבים חשמליים, מכשירים מחוברים שמופעלים על ידי סוללה, מרכזי מידע ומערכות כוח לייצור אנרגיה מתחדשת – כל אלה דורשים שבבי הספק יעילים ואמינים."

פלוס מציין כי החברה כבר זיהתה מבעוד מועד את המגמה הזאת ובעקבות כך הרחיבה את קיבולת הייצור במפעל הגדול ביותר של החברה, בדרזדן שבגרמניה, שגם כן מייצר שבבים בטכנולוגיה של 300 מילימטר. "המפעל החדש בווילאך יסייע לנו לתת מענה לביקוש הגדל מצד לקוחותינו."

אינפיניאון מפעילה כבר כעת מרכז פיתוח בווילאך, שבו פיתחה החברה את הטכנולוגיה לייצור רכיבי הספק על גבי פרוסות של 300 מילימטר. המפעל החדש יעסיק כ-300 עובדים ויתרום לפיתוח הכלכלי והטכנולוגי באזור.

חברת המחקר Transperancy מעריכה כי שוק שבבי ההספק יצמח בשנים הקרובות בקצב של 5.1% בשנה וב-2025 יגיע להיקף של 54.8 מיליארד דולר. בחברת המחקר מציינים כי מגמת הצמיחה מונעת על ידי מספק שווקים שבהם ישנו שימוש גובר ברכיבי הספק, כגון המגזר התעשייתי, שוק הרכב, מוצרי אלקטרוניקה צרכניים ואנרגיה מתחדשת. בחברת המחקר מוסיפים כי גם השקת רשתות התקשורת של הדור החמישי (5G) בשנים הקרובות צפויה להגביר את הביקוש לרכיבי הספק.

ברכיבי הספק הם רכיבים המשמים כמתגים או מיישרים במערכות הספק אלקטרוניות. רכיבי הספק ניתן למצוא במערכות שמוליכות זרם חשמלי נמוך בהספק של עשרות מילי-וואט כגון אוזניות, וגם במערכות שמוליכות הספק גבוה של ג'יגה-וואט כמו מכוניות חשמליות.

אינפיניאון, שנוסדה ב-1999 לאחר שהתפצלה מחברת האם סימנס, מייצרת שבבים ומערכות בעיקר למגזר התעשייתי ולשוק הרכב, וכן כרטיסי שבבים ומוצרי אבטחה. אינפיניאון מפעילה מספר מתקני ייצור ברחבי אירופה. חטיבת ניהול ההספק של החברה פועל במספר מרכזים בגרמניה, אוסטריה, הונגריה ואיטליה. החברה מעסיקה מעל 35,000 עבודים ברחבי העולם. בשנת 2017 הסתכמו הכנסותיה ב-7 מיליארד דולר, עלייה של 9% לעומת 2016. בדו"ח שפרסמה חברת המחקר IC Insights באחרונה, אשר דירג את 15 חברות השבבים הגדולות בעולם, אינפיניאון דורגה במקום ה-12.

 

 

 

סמסונג עדיין בפסגה, אך תלותה בשוק הזיכרונות גדלה

פורסם בתאריך ע"י yochais

היקף המכירות של 15 חברות השבבים המובילות בעולם צמח ברבעון הראשון של 2018 בשיעור חד של 26% לעומת הרבעון הראשון של 2017, כך על פי דו"ח עדכני של חברת המחקר IC Insights. מדובר בצמיחה הגבוהה ב-6% מהצמיחה שנרשמה  במכירות של כלל תעשיית הסמיקונדוקטור העולמית, שעמדה ברבעון הראשון של השנה על 20%. הרשימה מגלה כי גם ברבעון הראשון, כפי שהיה לאורך כל שנת 2017, יצרניות הזיכרונות נהנו מצמיחה גבוהה במיוחד: שלושת יצרניות הזיכרונות המובילות המופיעות ברשימה רשמו גידול של למעלה מ-40% – סמסונג (45%), SK Hynix (49%) ומיקרון (49%).

התעשייה האמריקנית ממשיכה לשלוט בכיפה, כאשר מתוך 15 החברות ברשימה 8 הינן חברות שבסיסן בארצות הברית, 3 חברות אירופיות, 2 חברות מדרום קוריאה וחברה יפנית אחת. למרות ההשקעה הגדולה של הממשל הסיני בפיתוח תעשיית שבבים מקומית, חברות סיניות עדיין לא מצליחות להתברג לרשימת המובילות.

הרשימה של IC Insights כוללת חברות הפועלות בשלושת המודלים העסקיים המרכזיים בתעשייה: חברות שבבים המייצרות בעצמן את שבביהן (IDM), חברות Fabless שאינן מייצרות בעצמן את השבבים, וקבלניות ייצור (Foundry) המייצרות שבבים של חברות פאבלס. מבין 15 החברות ברשימה, 10 הינן יצרניות שבבים עצמאיות, 4 הינן חברות פאבלס (אפל, קואלקום, אנבידה וברודקום) ורק קבלנית ייצור אחת, TSMC הטייוונית, הנחשבת לקבלנית הייצור הגדולה בעולם.

מקור: IC Insights

התלות של סמסונג בשוק הזיכרונות הולכת וגדלה

סמסונג ממשיכה לשמור על המקום הראשון ברשימה, וזאת לאחר שהדיחה ברבעון השני של 2017 את אינטל מהפסגה לאחר שזו החזיקה בהובלה כמעט 25 שנה ברציפות. הכנסותיה של סמסונג ברבעון הראשון ממכירת שבבים עמדו על 19.4 מיליארד דולר, צמיחה של 43%, בעוד אינטל הסתפקה בצמיחה של 11% בלבד להכנסות של 15.8 דולר. אם ברבעון הראשון של 2017 עוד הובילה אינטל ב-5% על פני סמסונג, הרי שברבעון האחרון סמסונג פתחה פער של 23% בהיקף המכירות לעומת אינטל, ויש לייחס זאת בעיקר להמשך הצמיחה הגבוהה בשוק זיכרונות ה-DRAM וה-NAND. נראה כי כל עוד יימשך השגשוג בשוק הזיכרונות סמסונג תשמור על היתרון שלה מול אינטל. עם זאת, התלות של סמסונג במגמות בשוק הזיכרונות הולכת וגדלה. ברבעון הראשון של 2018 היוו ההכנסות משוק הזיכרונות כ-83% מכלל הכנסותיה של סמסונג בתחום השבבים, בהשוואה ל-77% ברבעון הראשון של 2017 ו-71% ברבעון הראשון של 2016. האנליסטים בשוק צופים כי הביקושים הגבוהים בשוק הזיכרונות צפויים להימשך גם ב-2018 וב-2019. ואולם, התמתנות המגמה בשוק צפוי להתבטא באופן משמעותי בשורה התחתונה של סמסונג. בעוד שהצמיחה הכוללת של סמסונג עמדה על 43%, הגידול במכירותיה של שבבים שאינם זיכרונות הסתכם ב-6% בלבד (3.3 מיליארד דולר).

במקום השלישי ברשימה ניצבת TSMC, עם הכנסות של 8.4 מיליארד דולר, את המקום הרביעי מאיישת SK, עם הכנסות של 8.1 מיליארד דולר, ובמקום החמישי נמצאת מיקרון, עם 7.3 מיליארד דולר.

14 מ-15 החברות המובילות רשמו הכנסות של למעלה מ-2 מיליארד דולר, וזאת בהשוואה ל-10 חברות ברשימה של הרבעון הראשון של 2017. הרכב הרשימה, כמו גם המיקומים הפנימיים, כמעט ולא השתנו בהשוואה לשנה שעברה, כשהחברה החדשה שהתברגה לרשימה היא אפל.

מיזוגים ורכישות עשויים להשפיע על הרכב הרשימה בשנה הקרובה. גורלו של המיזוג בין קואלקום (מקום 7) לבין NXP (מקום 10), שנחתם עוד ב-2016, יוכרע בשנה הקרובה, כששתי החברות מקוות לקבל את האישורים הרגולטוריים הסופיים. גם מכירת חטיבת הזיכרונות של טושיבה, שמאיישת את המקום ה-9 במידה רבה הודות להכנסותיה מתחום הזיכרונות, לביין קפיטל קיבלה באחרונה את האישור האחרון מהרגולטור בסין, מה שצפוי להשפיע על מיקומם של החברה יפנית ואולי אף להדיחה מהרשימה כליל.

 

דיווח: עסקת ענק למובילאיי עם יצרנית רכב אירופית

פורסם בתאריך ע"י yochais

מובילאיי (Mobileye), שבבעלות אינטל, חתמה על חוזה עם יצרן רכב אירופי לאספקת מערכות לנהיגה אוטונומית ל-8 מיליון כלי רכב. כך על פי פרסום בלעדי היום בסוכנות הידיעות רויטרס, שמתבסס על מקור רשמי בחברה הירושלמית. זהותה של יצרנית הרכב לא נחשפה, אך על פי מספר כלי הרכב אין ספק כי מדובר ביצרנית רכב גדולה.

מדובר באחת העסקאות הגדולות ביותר שעליהן ידוע בתחום הרכב האוטונומי, והיא מחזקת את מעמדה של מובילאיי כאחת הספקיות המובילות בתחום הרכב האוטונומי. על פי הדיווח, אספקת המערכות תחל בשנת 2021, כאשר שבב הדור הבא של מובילאיי, ה-EyeQ5, אשר יציע תכונות של נהיגה אוטונומית מלאה, כבר ייצא לשוק.

על פי מובילאיי, שנרכשה בשנה שעברה על ידי אינטל ב-15.6 מיליארד דולר, כבר כיום ישנן 27 מיליון מכוניות של 25 יצרניות שונות המצוידות במערכות סיוע לנהג (ADAS) של מובילאיי, שמספקות תכונות חלקיות של נהיגה אוטונומית. בתחום מערכות ה-ADAS מובילאיי איי מחזיקה בכ-70% מהשוק.

המכוניות האוטונומית הראשונות צפויות לעלות על הכביש רק בתחילת העשור הבא, אך העסקה מלמדת כי כבר כעת יצרניות הרכב מתקשרות עם חברות שבבים בהסכמים לאספקת טכנולוגיות לנהיגה אוטונומית. אינטל ומובילאיי, שמעורבות בין היתר במיזם המכונית האוטונומית של BMW, מתחרות מול חברות כמו אנבידיה, NXP ועוד מי תספק את המוח והעיניים של המכוניות האוטונומיות העתידיות.

"מכוניות המבחן מתאימות את עצמן לתרבות הנהיגה בירושלים"

אמנון שעשוע, מנכ"ל מובילאיי, אמר לרויטרס כי "ב-2019 צפויות לנסוע בכבישים כ-100 אלף מכוניות שיהיו מצוידות בשבבים של מובילאיי שיספקו נהיגה אוטונומית ברמה 3." על פי ההגדרה, נהיגה אוטונומית ברמה 3 אינה מחייבת את הנהג לאחוז כל העת בהגה או לשמור את מבטו על הכביש והוא יכול לעסוק בפעילויות אחרות כמו שיחה בטלפון, אך עליו להיות מוכן, למקרה שיידרש על ידי המערכת, לקחת שליטה על הרכב תוך פרק זמן של 10 שניות.

מובילאיי עוברת מול שורה של יצרניות רכב מובילות, כגון ג'נרל מוטורס, ניסאן, אאודי, BMW, הונדה, פיאט-קרייזלר ויצרנית הרכב הסינית Nio, לאספקת שבבים לנהיגה ברמה 3 כבר בשנה הבאה.

בתוך כך, מובילאיי כבר מבצעת נסיעות מבחן ברחבי ירושלים במערכות לנהיגה אוטונומי ברמה 4, המספקת בתנאי כביש מסוימים נהיגה אוטונומית מלאה, שאינה מחייבת כל התערבות או השגחה מצד הנהג, עד כדי כך שהוא אף רשאי לתפוס תנומה. בנסיעות המבחן משתתפים כלי הרכב מסוג פורד פיוז'ן, מצוידות ב-12 מצלמות וב-4 שבבים מדגם EyeQ4, שאמור לצאת לשוק בקרוב.

בריאיון לרויטרס שופך שעשוע אור על נסיעות המבחן הנערכות בימים אלה בירושלים. "מכוניות המבחן תוכננו לנהוג כמו בני אדם, ובירושלים הם מתוכננות לנסוע באופן אסרטיבי, כי תרבות הנהיגה בירושלים היא אסרטיבית. מצד אחד חשוב שכלי הרכב יהיו בטוחים, אך מאידך, חשוב שהן יהיו אסרטיביות. אם הן ייסעו באופן הססני מדי הדבר יגרום לנהגים אחרים לנהוג בחוסר סבלנות, והדבר עלול להוביל לתאונות. בעתיד, המערכת תדע לאפיין את דפוסי הנהיגה של יתר המכוניות ולאחר פרק זמן מסוים תתאים את עצמה לתרבות הנהיגה המקומית."

 

 

 

קווליטסט רוכשת את חטיבת בדיקות התוכנה של Orasi

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת קווליטסט (QualiTest) הישראלית ממשיכה במסע הרכישות שלה. קווליטסט הודיעה היום על רכישת חטיבת בדיקות התכנה של חברת Orasi האמריקנית. על פי פרסום ב"גלובס", סכום הרכישה מוערך ב-35 מיליון שקל.

רכישת החטיבה תכפיל את נוכחותה של QualiTest בשוק האמריקאי ותביא עימה לקוחות בינלאומיים ענקיים. הלקוחות החדשים שיצטרפו ייהנו מפתרונות בדיקה ואבטחת האיכות שמעניקים יותר מ-3000 עובדי QualiTest בארה"ב ובעולם כולו. במקביל, הלקוחות הקיימים של QualiTest יקבלו גישה לפתרונות הבדיקה של חברת Orasi המספקת בדיקות תוכנה מקיפות באמצעות שירותי בדיקה אוטומטיים מובילים בשוק: Chameleon , בנוסף לבדיקות ביצועים, בדיקות כיסוי, בדיקות מתמשכות, טכנולוגיות מובייל ועוד. בדיקות התוכנה יוטמעו בחברת QualiTest בארה"ב וימשכו בסיס לקוחות חזק שירוויח משילוב היכולות והטכנולוגיות.

אורסי מאטלנטה מספקת שירותי בדיקה אוטומטיים, כמו גם בדיקות ביצועים, בדיקות כיסוי, בדיקות מתמשכות, טכנולוגיות מובייל ועוד. רכישת החטיבה תכפיל את נוכחותה של QualiTest בשוק האמריקני.  מחלקת הבדיקות של אורסי תשמור על המבנה שלה, ותעבור לבעלות קווליטסט, על 300 עובדיה ולמעלה ממאה לקוחות.

חברת QualiTest מפתח-תקווה נחשבת לאחת מחברות בדיקת איכות תוכנה ו-Business Assurance הגדולות בעולם. החברה מפתחת פתרונות מותאמים לתחומים תעשייתיים כמו אלקטרוניקה, טלקום, בריאות, פיננסים, ביטחון, תעשייה ועוד. לחברה יותר מ-500 לקוחות. כיום היא מעסיקה כ-3,000 עובדים בישראל, ארה"ב, בריטניה והודו, מתוכם כ-1,500 בישראל.

הכנסותיה השנתיות של קווליטסט נאמדות בכ-240 מיליון דולר, ועל פי הצפי של החברה ההכנסות צפויות לגדול להיקף של כ-400-500 מיליון דולר ב-2020, בשנים האחרונות היא הרחיבה את מגוון השירותים באמצעות סדרת רכישות: ב-2012 היא רכשה את חברת הבדיקות ההולנדית Four Oaks, ב-2013 את חברת הבדיקות הבריטית TCL ובנובמבר 2016 את חברת Test Direct הבריטית. בחודש יולי 2017 היא רכשה את חברת בדיקות ה-SAP הבריטית Experior, ובפברואר האחרון רכשה את חברת Pytheus האמריקנית. בסך הכול ביצעה החברה כ-10 רכישות מאז 2006.

אייל זילברמן (בתמונה למעלה), מנכ"ל QualiTest אמר כי "המוניטין של מצוינות טכנולוגית המשולבת עם נוכחות חזקה בשוק האמריקאי יסייעו לנו להגדיל את בסיס הלקוחות בארה"ב ולספק ללקוחות הקיימים שלנו שירותי בדיקות משופרים ברמה הגבוהה בעולם. הרכישה היא מצב של Win-Win גם ל- QualiTestוגם ללקוחותינו בכל העולם".

 

אירונאוטיקס תספק כטב"מים למדינה אירופית בכ-6 מיליון דולר

פורסם בתאריך ע"י yochais

יצרנית המל"טים הישראלית אירונאוטיקס (Aeronautics) הודיעה היום כי חתמה על הסכם עם ממשלה מהאיחוד האירופי לאספקת כלי-טיס בלתי מאוישים מסוג Orbiter 3 (בתמונה למעלה) בסכום כולל של כ-6 מיליון דולר. העיסקה כוללת ציוד ושירותים נלווים. אירונאוטיקס צפויה לספק את המערכות ברבעון האחרון של 2018. הכטב"ם Orbiter 3 הינו כלי-טיס בלתי מאוייש קטן למשימות טקטיות דוגמת איסוף מודיעין, תצפית, זיהוי מטרות וסיור, ומסוגל לשאת מטען ייעודי במשקל של 5 קילוגרם.

עסקה זו מצטרפת לדיווח משבוע שעבר, שלפיו התקשרה חברת קונטרופ טכנולוגיות מדויקות, הנמצאת בשליטת אירונאוטיקס, במכתב כוונות לא מחייב עם גוף ביטחוני במדינה באסיה למכירת מערכות בהיקף של לפחות 30 מיליון דולר. קונטרופ מפתחת ומייצרת מערכות אלקטרואופטיות לשימושים אוויריים, ימיים ויבשתיים. אם העסקה אכן תצא לפועל, המערכות יסופקו ללקוח בתוך כשנתיים. בחודש שעבר היא חתמה על הסכם לשיתוף פעולה עם החברה הביטחונית ההודית Mahindra Defence, לייצור כלי-טיס בלתי מאוישים המיועדים לשיגור מכלי-שיט צבאיים. הכלים החדשים יתבססו על פלטפורמת המל"ט אורביטר 4 של אירונאוטיקס, ומיועדים לאפשר שיגור והנחתת המל"טים בספינות קרב של הצי ההודי.

בתגובה להודעה היום על העיסקה האירופית, עלתה מניית אירונאוטיקס בכ-1.4% בבורסה בתל אביב והחברה נסחרת כעת לפי שווי שוק של כ-480 מיליון שקל. מדובר בבשורה מעודדת עבור החברה: מתחילת השנה איבדה המנייה כמעט 20% ממחירה על רקע חקירה המתנהלת כנגד החברה סביב מכירת מל"ט חמוש לאזרבייג'ן. החשד הנבדק הוא שהחברה ביצעה הדגמה "חיה" במל"ט, בניגוד לנהלים. מאז הנפקת החברה לפי שווי של כמעט מיליארד שקל ביוני 2017 איבדה החברה יותר ממחצית משווייה. על רקע החקירה הודיע בחודש שעבר איתן בן אליהו על התפטרותו מתפקיד יו"ר החברה. במקומו מונה לתפקיד ידידיה יערי, ששימש בעבר כמפקד חיל הים וכמנכ"ל רפאל.

BrainQ מפתחת טיפול מבוסס בינה מלאכותית לנפגעי שבץ

פורסם בתאריך ע"י yochais

בתמונה למעלה: קורא קרינת ה-EEG של חברת בריינקיו

חברת הסטראט-אפ BrainQ מירושלים, המפתחת מכשור רפואי מבוסס בינה מלאכותית לטיפול בנפגעי שבץ, עמוד השדרה ופגיעות נוירולוגיות נוספות, השלימה סבב גיוס שני בהיקף של 5.3 מיליון דולר. בסבב הראשון שלה גייסה בריינקיו 3.5 מיליון דולר. בין המשקיעים האסטרטגיים שהשתתפו בגיוס נמנה גם אמיר גרוס, מייסד ומנכ"ל חברת המכשור הרפואי Valtech Cardio, שנמכרה ב-2016 לענקית המכשור הרפואי האמריקנית Edwards ב-990 מיליון דולר.

שבץ מוחי, הנגרם בעקבות הפרעה פתאומית באספקת הדם לרקמת המוח, הוא הגורם העיקרי בעולם המערבי לנכויות ולנזקים נוירולוגיים בלתי הפיכים. הם עשויים להתבטא בהפרעות בדיבור, חולשה או שיתוק בגפיים, קשיים בהליכה ועוד. בארצות הברית לוקים מדי שנה כ-795 אלף בני אדם בשבץ מוחי. בעולם. למעלה משליש מהנפגעים ייוותרו עם מגבלה מוטורית שתגביל אותם מביצוע פעולות יומיומיות בסיסיות. העלות השנתית לכלכלה האמריקנית, הנגזרת מטיפול ושיקום אותם חולים, עומדת כיום על כ-80 מיליארד דולר בשנה, וב-2030, על פי ההערכות, הסכום צפוי לגדול פי שלושה לכדי 240 מיליארד דולר בשנה העלייה בתוחלת החיים, לצד הכלים המוגבלים הקיימים כיום בשוק לטיפול אפקטיבי בפגיעות נוירולוגיות רחבות – הופכים את הבעיה לכזו שלא ניתן להתעלם ממנה יותר.

חברת בריינקיו פיתחה מכשיר רפואי, המבוסס על בינה מלאכותית, שמטרתו לקדם את התחדשות תאי המוח שנפגעו ולסייע בשיקום המטופל. המכשיר קולט את האותות החשמליים המופקים מוח המטופל (EEG), ובאמצעות אלגוריתמים של למידת מכונה ממפים דפוסים ייחודיים בפעילותו המוחית המתורגמים לטיפול אלקטרומגנטי בלתי פולשני ומותאם אישית. הגלים האלקטרומגנטיים מסייעים לשקם את הקישוריות בין תאי העצב במוח.

יותם דרקסלר, מנכ"ל ואחד ממייסדי בריינקיו מסביר בריאיון ל-TechTime כי כיום ישנה הבנה גוברת שטיפול בבעיות מורכבות, כמו פגיעות נוירולוגית, דורשת רפואה מותאמת אישית. "המוח של כל אחד מאיתנו מתפתח באופן שונה לאורך החיים, ומטבע הדברים כל פגיעה אצל כל אדם הינה קצת שונה. התקדמות הטכנולוגית, הן בפיתוח הכלים לאיסוף המידע והן לניתוחו (AI) – מאפשרות לנו היום לראות יותר ויותר מאפיינים שלא יכולנו לראות קודם, ועל בסיסם להתאים בצורה מדויקת ויעילה יותר טיפול למטופל. אני מאמין שבעוד שהצורך בהתאמה אישית מבוסס דיו מחקרית ותוצאתית – האתגר המרכזי הוא ביישומיות הכלים הטכנולוגיים שהזכרתי, אתגר עמו אנו וחברות אחרות בתחום מתמודדים, ואנחנו שמחים להיות בחזית ההתפתחות הזאת."

בשנים האחרונות החברה פיתוח מאגר מידע עצמאי של מידע מותנה פעילות (BCI) אשר מהווה בסיס לפיתוח האלגורתמי והטיפולי. המאגר מכיל למעלה מ-100,000 קבצים, ולהערכת החברה, הינו אחד ממאגרי המידע הגדולים ביותר, של מידע מותנה פעילות (ממשק אדם-מכונה).

המוצר של החברה עדיין נמצא בשלבי פיתוח וניסוי מוקדמים. החברה כבר ביצעה ניסויים פרה-קליניים בחולי שבץ, שלדברי החברה הציגו תוצאות מבטיחות. "המטרה היא להעצים בצורה משמעותית את השיקום לאחר הפגיעה הנוירולוגית. החזון המוצהר שלנו הוא להעמיד אנשים בחזרה על הרגליים, מילולית. הטיפול האלקטרומגנטי מותאם אישית למאפיינים האישיים של המטופל, המזוהים בגלי המוח של המטופל על ידי הטכנולוגיה שפיתחנו. ניתן לומר שאנחנו ממדלים פיזיותרפיה באמצעות כלים לניתוח דאטה, ואז מפעילים טיפול אלקטרומגנטי בלתי פולשני בעוצמה נמוכה ביותר שמתבסס על מאפייני המוח של המטופל."

בחברה מתכוונים להשתמש בכספי הגיוס כדי להעמיק בשנה הקרובה את הפיתוח הטכנולוגי בתחומי השבץ ופגיעות חוט השדרה, וכן להרחיב את הניסויים הקליניים בשווקים שונים ומרכזיים בעולם, כצעדים מקדימים לקראת חדירה לשווקים מתאימים, לרבות ארצות הברית.

בריינקיו הוקמה ב-2016 על-ידי יותם דרקסלר, ד"ר ירון סגל, המשמש כטכנולוג הראשי ופרופסור אסתר שוהמי. החברה פועלת מגבעת רם בירושלים ומעסיקה כ-14 עובדים.

 

עלייה של 32% בהכנסות מזור ברבעון הראשון

פורסם בתאריך ע"י yochais

מזור רובוטיקס (Mazor Robotics) מקיסריה, שמפתחת מערכות הנחיה רובוטיות לניתוח גב ומוח, דיווחה על המשך העלייה בהכנסות ברבעון הראשון. עם זאת, שיעורי הרווחיות של החברה ממשיכים להצטמק, ולאחר שברבעון הרביעי רשמה לראשונה מאז הקמתה רווח נקי, חזרה מזור להפסיד ברבעון הראשון של השנה.

הכנסותיה של מזור ברבעון הראשון של 2018 עמדו 15.5 מיליון דולר, עלייה של 32% בהשוואה לרבעון המקביל ב-2017. עם זאת, בהשוואה לרבעון הרביעי של 2017, שבו רשמה החברה הכנסות שיא של 19.1 מיליון דולר, מדובר בירידה של כמעט 20%.

לראשונה מזור לא דיווחה בדו"ח הנוכחיל מספר המערכות שמכרה ברבעון האחרון, וזאת משיקולים מסחריים. בחברה הסבירו כי כך נוהגות חברות מתחרות בתחום. עם זאת, במזור מציינים כי הגידול בהכנסות נבע בעיקר מהכנסות ממוצרים מתכלים שנלווים למערכות. ארצות הברית ממשיכה להיות השוק הכמעט בלעדי של מזור, שהיה אחראי ברבעון האחרון לכ-14.2 מיליון דולר מסך ההכנסות.

שיעורי הרווח הגולמי ירדו ברבעון האחרון מ-64.6% ברבעון הראשון של 2017 ל-58.3% ברבעון החולף. הירידה המתמשכת ברווחיות הגולמית של מזור נובעת מן העובדה כי במסגרת יישום השלב השני בהסכם ההפצה של מזור עם מדטרוניק, מזור העבירה את מערך השיווק בצפון אמריקה לידי ענקית המכשור הרפואי מדטרוניק. במסגרת ההסכם, מדטרוניק נושאת בעלויות השיווק וההדרכה וחלק מצוות המכירות של מזור אף עברו לעבוד בשורותיה של מדטרוניק, ואמנם עלויות התפעול של מזור ירדו מ-13.3 מיליון דולר ל-10.5. עם זאת, במסגרת ההסכם מזור מוכרת למדטרוניק את המערכות הרובוטיות בהנחה משמעותית, ועל כן שיעורי הרווחיות שלה נפגעים.

בשורה התחתונה, מזור רשמה הפסד נקי של 1.3 מיליון דולר, כרבע מההפסד הנקי ברבעון הראשון של 2017, שעמד על 5.2 מיליון דולר. עם זאת, ברבעון הקודם הצליחה מזור לרשום לראשונה רווח נקי צנוע של 0.1 מיליון דולר.

על פי מזור, בוצעו כבר למעלה 33 אלף ניתוחים תוך שימוש במערכותיה. מנכ"ל מזור, אורי הדומי, מציין כי ניתן לזהות עלייה משמעותית באימוץ הטכנולוגיה של מזור בשוק הרפואי. "ברמה המסחרית, הצלחנו להחדיר את מערכת Mazor X לשוק בינלאומי חדש ואנחנו ממשיכים לחדור לתחום הניתוח האמבולטורי בארצות הברית עם מערכת ה-Renaissance. הביצועים שלנו, ביחד עם העלייה במספר עבודות הביקורת ופרזנטציות מצד עמיתים, כמו הנתונים המחקריים שאנחנו מציגים, מביאים למהפכה בתחום ניתוחי עמוד השדרה ברחבי העולם."

 

 

צ'ק-קאפ נערכת למיסחור ב-2019: "המשקיעים רואים אותנו באור חדש"

פורסם בתאריך ע"י yochais

אחת מחברות המכשור הרפואי המעניינות ביותר בישראל היא חברת צ'ק-קאפ (Check-Cap) מעוספיה, שפיתחה גלולה נבלעת לאיתור סרטן המעי באמצעות קרינת X. הגלולה המהפכנית אמורה לשמש חלופה בלתי פולשנית לבדיקת קולונסקופיה שמעוררת רתיעה גדולה בקרב הנבדקים, ולהעלות באופן משמעותי את שיעור הנכונות להיבדק בקרב קבוצת הסיכון. צ'ק-קאפ נמצאת כעת כיום בצומת מכריע: היא סיימה את הפיתוח וצפויה לקבל את האישורים הרגולטוריים. החברה נערכת לצאת אל השוק ולהתחיל במיסחור המערכת בישראל, באירופה ובארצות הברית.

טיול בתוך המעי הגס

חברת צ'ק-קאפ הוקמה ב-2005 ופיתחה קפסולה נבלעת המבצעת צילום רנטגן בתוך המעיים התחתונים במטרה לאתר פוליפים וגידולים טרום סרטניים של סרטן המעי הגס (colorectal cancer – CRC). גלולת הרנטגן כוללת מקור קרינת X מסתובב המאפשר לבצע סריקת רנטגן ב-360 מעלות, וגלאים הקולטים קרינה חוזרת. מודול קביעת מיקום (Capsule Positioning System) בגב הניבדק עוקב אחר הגלולה ומציין את המיקום המדוייק של כל תמונת רנטגן.

הגלולה חולפת דרך המעיים ומשדרת את המידע אל אבזר הנישא על-ידי הנבדק. התמונות נאספות באמצעות תוכנת העיבוד של החברה, המייצרת הדמאה תלת-מימדית של המעיים, המאפשרת לרופא "לטייל" בהם ולבדוק אותם מקרוב. התוכנה גם מעבדת את נתוני פני השטח, כדי לזהות באופן אוטומטי אתרים חשודים.

ההימור הגדול: הנפקת חברת מו"פ

צ'ק-קאפ הצטרפה לנסד"ק לפני כשנתיים, עוד בשלבי הפיתוח המוקדמים. זהו מהלך אסטרטגי יוצא דופן: מרבית חברות הסטראט-אפ שנמצאות בשלבי הפיתוח מעדיפות לגייס הון מקרנות הון-סיכון. המסחר בנסד"ק מספק חשיפה אל קהילת המשקיעים בוול-סטריט, אולם חברות בסדר גודל של צ'ק-קאפ, ובייחוד אם הן חברות זרות, נדחקות בדרך-כלל למדדים המשניים ומתקשות למשוך את תשומת לבם. ואמנם, צ'ק-קאפ, שהונפקה במרץ 2015 במחיר של 69.1 דולר למניה, נסחרת כיום לפי מחיר של 4.1 דולר (שווי שוק של 6.7 מיליון דולר בלבד). בחודש שעבר היא אפילו נאלצה לבצע איחוד מניות כדי למנוע סילוק מהמסחר.

 

המשקיעים חוששים מתחום המיכשור הרפואי

בשיחה עם Techtime הודה המנכ"ל עובדיה שזו תופעה מיוחדת במינה. עובדיה: "זה לא מהלך טבעי ללכת לנסד"ק בשלב כל-כך מוקדם. שלא כמו בעולם הפארמה, שבו ההתגייסות של שוק ההון להכניס תרופה חדשה היא עצומה, בתחום המיכשור רפואי המשקיעים חוששים לקחת את הסיכון הכרוך בהחדרת מוצר חדש לשוק, מכיוון שהמהלך כרוך בעלויות גדולות מאוד של חומרה, ייצור, חומרים יקרים והפצה. זה מורכב ומסוכן, ולכן הם נרתעים".

ייתכן שטעיתם?

"לדעתי זה היה מהלך נכון. שוק המיכשור הרפואי הינו שוק ענק, שיש בו מקום לחברות שמציעות פיתרונות טובים. החברה שלנו מביאה משהו מאוד ייחודי, שאני מאמין שישנה את כל עולם הבדיקות בתחום הגסטרו, ולאור הפוטנציאל העצום הזה היה היגיון להיכנס לבורסה".

"פתחנו דף חדש בוול-סטריט"

בחודשים האחרונים, יצאה החברה למסע גיוס משקיעים (Road Show) בערים נבחרות בארצות הברית, במטרה להציג בפני משקיעים פוטנציאליים את ההישגים של החברה בתקופה האחרונה. לפני כשבוע ביצעה החברה הנפקת מניות נוספת וגייסה כ-20.2 מיליון דולר, כמעט פי שניים מהסכום שגייסה בהנפקה הראשונה.

"לאורך הגיוס נוכחנו לדעת שהחברה מתקבלת בצורה מאוד חיובית ברחוב הניו יורקי. החברה לא היתה מוכרת בשוק, המשקיעים לא ידעו מה הצלחנו להשיג בתקופה האחרונה. לפני הגיוס היתה תקופה מאוד חלשה מבחינת המיצוב בשוק ההון, כעת נפתח דף חדש שמאפשר לנו להציג את החברה באור אחר".

אתם נכנסים לשוק קשה מאוד

"עולם המכשור מאופיין בשמרנות גדולה בקרב המשתמשים. לרופאים קל יותר להמליץ על תרופה חדשה, אבל קשה יותר לעבור לשימוש במכשיר חדש."

כיצד תשכנעו את מערכות הבריאות להתגבר על הקושי?

עובדיה: "כשאתה בוחן את נושא העלויות צריך לשפוט זאת על פי ההקשר הכולל. מטרתה העיקרית של הבדיקה שלנו היא להביא להעלאת הנכונות בקרב הציבור, מה שיוריד בוודאות את מקרי הסרטן בעולם. כל שנה מתגלים כ-1.3 מיליון חולים חדשים בסרטן המעי הגס, והתמותה עומדת על 700 אלף בני אדם בשנה. מבחינת עלויות, בארצות הברית מוציאים כ-20 מיליארד דולר על טיפול בחולים, ובעולם כולו הסכום מגיע ל-100 מיליון דולר. אם נצליח להעלות את הנכונות, הדבר יביא לחיסכון עצום בעלויות לחברות הביטוח, בתי החולים ומערכת הבריאות כולה".

המעבר מחברת ענק לחברת סטארט-אפ

עובדיה מונה למנכ"ל החברה בפברואר השנה במקומו של ויליאם דנזל. עובדיה הצטרף לצ'ק-קאפ ב-2013 ושימש ככסמנכ"ל התפעול, המחקר והפיתוח וכמנהל אתר הפיתוח של החברה בעוספיה. לפני-כן, מילא עובדיה תפקידים טכנולוגיים וביצועיים ב-Philips Healthcare ובאלביט מערכות.

כיצד מתבצע המעבר מחברות גדולות לחברת סטארט-אפ?

"בהתחלה חששתי, אבל אני חייב להודות שזה פשוט מרתק. הקצב שבו אנחנו עובדים הוא מטורף. אני אוהב את זה. כמנהל אני נחשף להכול, מרמת האלקטרון והתוכנה ועד לרמת האסטרטגיה והמשקיעים. אני מעורב בכל מה שקורה ומגיע מרקע טכני, וזה אפשר לי להגיע עם המשקיעים לדו-שיח בהיקף מאוד רחב. כל שאלה שעלתה במפגשים שלנו זכתה למענה. זה נותן להם הרבה ביטחון בחברה".

תחילת השיווק המסחרי ב-2019

צ'ק-קאפ השלימה את תהליך פיתוח המוצר, וכעת נמצאת בשלבי הניסויים הסופיים של המערכת לפני תחילת המסחור. המוצר של החברה קיבל בתחילת השנה אישור CE לשיווק באירופה, ובחברה מתכוונים לסיים את הניסוי הסופי שלאחר האישור ולהתחיל את השיווק באירופה בסוף 2019. בארצות הברית החברה טרם קיבלה את אישור ה-FDA ונערכת להשלים את הניסוי המרכזי בתקווה לקבל את האישור עד סוף 2018. להערכת עובדיה, החברה צפויה לקבל אישור של משרד הבריאות בישראל בחודשים הקרובים, ומתכננת להתחיל את השיווק המסחרי בארץ באמצע 2019.

לאחר השלמת הפיתוח וקבלת האישורים הרגולטוריים, מתחיל האתגר האמיתי של צ'ק-קאפ: החדרת המוצר לשוק. שלא כמו בעולם הפארמה, שבו יש נכונות גדולה בקרב הרופאים להכניס תרופות חדשות שהוכחו כבטוחות ויעילות, בעולם המכשור הרפואי חברות סטראט-אפ רבות נתקלות בנכונות מוגבלת ומתקשות לקנות דריסת רגל בשוק ולייצר הכנסות, ובעקבות כך נקלעות לעיתים מהר מאוד למחסור במזומנים המאיים על המשך קיומן.

שיתוף פעולה אסטרטגי עם GE

עבור חברה כמו צ'ק-קאפ המפתח לחדירה לשוק הוא שיתוף פעולה עם מפיץ בינלאומי. ב-2017 היא חתמה על הסכם לשיתוף פעולה עם GE Healthcare, שסייעה לצ'ק-קאפ בפיתוח מקור קרינת הרנטגן הנמצא בתוך הגלולה. הדרישות היו תובעניות מאוד: מקור קרינה מספיק זעיר מספיק כדי לפעול מתוך גלולה נבלעת, אבל בעל העוצמה הדרושה לאיתור גידול סרטני. הסכם הפיתוח אמור להבשיל לשיתוף פעולה אסטרטגי שבמסגרתו GE תסייע בייצור הגלולה ובהפצתה בארצות הברית.

"לחברה כמו שלנו אין תשתיות הפצה. GE מייצרת את מקור הרנטגן, מסייעים בביצוע הבדיקות הסופיות, בבניית קו ההרכבה ובשילוח. התוכנית שלנו היא להגיע לקראת סוף השנה עם קו מוכן שאיתו נוכל לספק את המערכות לפיילוט בארצות הברית. GE אמורה גם להפיץ. בשלב הראשון אנחנו מדברים על כמה עשרות מערכות. בסוף 2019, כשנגיע לניסוי הפיבוטלי, זה יגיע למאות מערכות ויכשיר את הקרקע למסחור בהיקפים גדולים".

1.3 מיליון חולים חדשים בסרטן המעי הגס בשנה

סרטן המעי הגס הינו גורם המוות השני מבין מחלות הסרטן בארצות הברית. בשנת 2017 אובחנו בארצות הברית כ-135 אלף מקרים של סרטן המעי הגס, וכ-50 אלף בני אדם מתו כתוצאה מהסרטן. עם זאת, סרטן המעי הגס נחשב לסרטן פשוט יחסית לטיפול עם אחוזי החלמה גבוהים – במידה והוא מאובחן בשלב מוקדם. הבעיה היא שכ-50% מבני ה-50 ומעלה בארצות הברית (קבוצת הסיכון העיקרית) לא מבצעים בדיקת הקולונסקופיה לאבחון הסרטן עקב הרתיעה מתהליך ההכנה,

מדובר בתהליך הכולל ניקוי הקיבה באמצעות חומרים משלשלים וצום. באירופה, שבה בדיקת התקן היא ה-FIT, בדיקת אימונולוגית של הצואה, הנכונות בקרב הציבור נמוכה יותר ועומדת על 30%. הגלולה של צ'ק-קאפ מציעה הליך אבחון בלתי פולשני וללא שימוש בחומרי אלחוש, שאף אינה מצריכה מהנבדק לבצע ניקוי קיבה או לשנות את שגרת יומו. מטרת הפיתוח היא להעלות את שיעור ההיענות של אנשים בקבוצת הסיכון לבצע את תהליך האבחון. לאור הנכונות הנמוכה כיום, לעצם העלאת הנכונות בקרב קבוצת הסיכון עשויות להיות השפעות בריאותיות וכלכליות גדולות.

עלייה של 41% בהיקף גיוסי ההון של חברות מדעי החיים ב-2017

פורסם בתאריך ע"י yochais

תעשיית מדעי החיים מצויה בהתפתחות גדולה בישראל בעשור האחרון. ב-2017 חלה עלייה של 41% בהיקף גיוסי ההון של חברות מדעי החיים, כך עולה מדו"ח עדכני שיוצג בכנס MIXiii-BIOMED 2018 שיתקיים השבוע (15-17 במאי) במלון דויד אינטרקונטיננטל). הדו"ח מגלה נתונים מקיפים על תעשיית מדעי החיים בישראל לרבות השקעות, מספר החברות הפעילות, פילוח החברות לפי שלב הפעילות שלהן ועוד.

מניתוח הנתונים עולה כי תעשיית מדעי החיים בישראל הינה צעירה וצומחת וכי בעשור האחרון, משנת 2008 ועד שנת 2017 קצב הצמיחה השנתית הממוצעת (CAGR) של התעשייה עמד על 10%; מבין 1200 החברות הפעילות כיום, כ-60% (720 חברות) נוסדו במהלך העשור האחרון. הסתכלות קרובה יותר מראה כי 31% מהחברות (374) נוסדו במהלך 5 השנים האחרונות. ארבע מאות ושמונים (480) חברות הוקמו לפני שנת 2008, כאשר הוותיקה ביותר, טבע תעשיות פרמצבטיות, נוסדה עוד בשנת 1901.

מבין 720 החברות אשר הוקמו בעשור האחרון, 137 חברות (19%) מייצרות הכנסות. כ- 160 חברות (22%) נמצאות בשלב ה- seed, 187 חברות (26%) בשלב הפרה קליני של פיתוח מוצרים וכ- 137 (19%) בשלב הקליני. פילוח מעמיק יותר של החברות מראה כי, מבין החברות אשר הוקמו בעשור האחרון, 73 חברות מכשור רפואי, 15 חברות ביוטכנולוגיה ו- 21 חברות המפתחות תרופות, הן בשלב הפיתוח הפרה-קליני. בהתאמה, 63 חברות מכשור רפואי, 18 חברות ביוטכנלוגיה ו- 23 חברות תרופות, נמצאות בשלבי הפיתוח הקליני.

עליית תחום הבריאות הדיגיטלית

עוד עולה מהנתונים כי עם ההתהוות והפריצה של תחום הבריאות הדיגיטלית, תעשיית מדעי החיים בישראל שינתה את הרכבה. לפני כחמש שנים, תחום המכשור הרפואי שלט והיווה פלח של 60% ואף יותר ממספר החברות. כיום, תחום זה עדיין מוביל, אך מהווה רק 41% מהתעשייה, עם 493 מתוך 1200 החברות. בריאות דיגיטלית הנו התחום השני בגודלו, עם 360 חברות (30%), ביוטכנולוגיה הוא התחום השלישי עם 157 חברות (13%), ותרופות עם 112 חברות (9%), מכלל חברות מדעי החיים הפועלות בישראל.

על פי הנתונים מעל 65% מתעשיית מדעי החיים בישראל הן "חברות זעירות" בהן 1-10 עובדים. בסך הכל, קבוצת חברות זו מעסיקה 6% מכלל 65,000 העובדים בחברות מדעי החיים. בהשוואה, 119 "החברות הגדולות" (כ- 10% מכלל 1200 החברות), בהן מעל 50 עובדים, מעסיקות כ- 52,400 איש ואישה, המהווים 81% מסך כל המועסקים בתעשיית מדעי החיים.

בנושא ההשקעות, לפי דו"ח IVC לשנת 2018, חברות מדעי החיים גייסו $1.2 מיליארד דולר מקרנות הון סיכון ב 135 עסקאות השקעה במהלך שנת 2017, עלייה של 41% בהשוואה לגיוס $850 מיליון וביצוע 137 עסקאות בשנת 2016. מענקים שהתקבלו מרשות החדשנות, עמדו על כ- $135 מיליון. מספר קרנות הון סיכון פעילות בישראל בתחום מדעי החיים. העיקריות הן אורבימד ישראל, פונטיפקס, אקסלמד, ארקין ביו, פיטנגו, טריוונצ'רס ושתי המצטרפות החדשות, Israel Biotech Fund ואמון. בשנת 2017 התבצעו שני אקזיטים שוברי שיא: חברת נוירודרם נרכשה ע"י Mitsubishi Tanabe היפנית בסכום של $1.1 מיליארד וולטק נרכשה ע"י חברת אדוארדס בסכום של $1 מיליארד עם תשלום מקדמה של $340 מיליון. חברת יורוג'ן הנפיקה בנאסד"ק וגייסה $58.2 מיליון, ורדהיל ביופארמה גייסה בנאסד"ק $22.5 מיליון.

בנוסף, עולה כי באוניברסיטאות ובבתי החולים בישראל חוקרים מהמעלה הראשונה בתחומי ההנדסה, מדעי החיים, המדעים המדויקים והרפואה. מספר גבוה של סטודנטים לומדים לתארים מתקדמים ומהווים את עמוד השדרה של תעשיית מדעי החיים בישראל. בשנת 2016, כ-8,020 סטודנטים קיבלו תארים אקדמיים במקצועות הרלבנטיים לתחום מדעי החיים. מתוכם, 51% תואר B.Sc, 27% תואר M.Sc., ו- 22% תארי Ph.D. ו-M.D. בנוסף לשיעור הגבוה של מסיימי תארים אקדמאיים מתקדמים, יש צורך בנוכחות של חברות גלובליות אשר תתרום להכשרת חוקרים בעלי כישורים תעשייתים וניסיון ניהולי.

הנתונים מצביעים על כך שתחומי הפיתוח בחברות ישראליות תואמים למגמות העולמיות הנוכחיות בענף מדעי החיים. תחומי הריפוי המובילים עם פתרונות חדשניים נותרו סרטן, מחלות ניווניות של המוח ומחלות דלקתיות/אימונומודולטוריות.

טיפולים אימולוגיים הביאו לתוצאות יוצאות דופן אצל חולי סרטן רבים, אך לא מהווים פתרון לכולם. הקרב העתידי נגד הסרטן יתבסס על פיתוח טיפולים אימונולוגים המבוססים על המאפיינים הייחודיים של הגידולים הסרטניים של החולה היחיד, ובכך צפוי מזור לאוכלוסיות נוספות. חברות המתמודדות עם אתגר זה הן ביוליין אר. אקס., קאהר מדיקל, קומפיוג'ן, וסקולר ביוג'ניקס ועוד. מגמה חדשה היא הרחבת האימונותרפיה גם למחלות שאינן סרטן, וכן פיתוח טיפולים עם וירוסים אונקוליטיים.

תחום בולט נוסף הוא מחלות גנטיות נדירות וריפוי גנטי, כאשר בשנה האחרונה אושר טיפול גנטי ראשון (טיפול בעיניים). חברות ישראליות חדשניות בתחום זה הן Eloxx (מחלות נדירות הנגרמת על ידי מוטציית ; (nonsense LogicBio (עריכה גנטית לטיפול במחלת כבד נדירה); Emendo (עריכה גנטית באמצעות ביולוגיה סינתטית);  SpliSense  (טיפול בסיסטיק פיברוזיס מבוסס אנטיסנס) ו-Biosciences  ART (טיפול מבוסס mRNA).

רפואה אישית המותאמת לחולה היחיד על בסיס המבנה הגנטי, הביולוגיה ואורח החיים של כל מטופל ימשיכו להיות מגמה משמעותית במערכת הבריאות. מספר גדל והולך של חברות ישראליות מפתחות טכנולוגיות בתחום. ביניהן NevellusDx (סרטן), Day two (מחלות מטבוליות), Taliaz (נוירולוגיה).

אינטליגנציה מלאכותית תאפשר, תקצר ותייעל באופן משמעותי תהליכי אבחון והבנת מנגנונים של מחלות. חברות ישראליות כמו זברה מדיקל ו- IBEX אנליזה רפואית מפתחות כלים תומכי החלטה מבוססי AI המסייעים לרדיולוגים ולפתולוגים לספק אבחנה מדויקת יותר.

בפיתוחי מכשור רפואי בישראל, תחומים חדשניים הנם טיפול או מניעה של מחלות מטבוליות ואופטלמולוגיות, הנפוצים נוכח הזדקנות האוכלוסייה ו"מגיפת ההשמנה". לסובלים ממחלות מטבוליות סיכון גבוה יותר לפתח מחלות לב, שבץ מוחי ואף לחלות בסרטן.

בתחום האופטומולוגיה התפתחה בישראל קהילת מו"פ מתקדמת, פעילה ויצירתית. זו הביאה להקמת מספר חברות חדשות בתחומים של אבחון מתקדם, השתלות קרנית ורשתית, ראיה מלאכותית ועוד. מבניהן, החברות  Orcam Technologies, EyeYon Medical, ,Nano Retina. BeyeOnics, Visionix ונוספות יציגו בכנס MIXiii-Biomed 2018.

 

צניחה בהכנסות סיוה בגלל תקן חשבונאי חדש

פורסם בתאריך ע"י yochais

תקן חשבונאי חדש פגע משמעותית בתוצאותיה הכספיות של חברת סיוה (CEVA). החברה פרסמה אתמול (ד') את דו"חות הרבעון הראשון, ובהם הציגה ירידה משמעותית בהכנסות וגם עברה להפסד. בעקבות כך צנחה אמש מניית החברה בנסד"ק ב-12.2% לשווי שוק של 672 מיליון דולר. סיוה מספקת קניין רוחני (IP) לתכנון שבבים. המודל העסקי שלה מתבסס על מכירת רישיונות לחברות שבבים לשימוש בטכנולוגיות שלה, והכנסות מתמלוגים שהיא מקבלת בהתאם להיקף המכירות של המוצר הסופי שבו נעשה שימוש בקניין הרוחני שלה.

התקן החשבונאי החדש, ASC 606, שנכנס לתוקפו בתחילת שנת הכספים 2018, קובע שסיוה וחברות קניין רוחני מסוגה, לא יכולות יכולות להכיר בהכנסות מתמלוגים באותו רבעון שבו מכירים הלקוחות בהכנסות ממכירת המוצרים הסופיים שלהם. שבדו"ח הרבעון הראשון בשנת 2016 החברה דיווחה על הכנסות מתמלוגים ברבעון הרביעי 2015, שהוא רבעון שיא בגלל החגים, ואילו השנה היא דיווחה על התמלוגים ברבעון הראשון 2018, שהוא בדרך כלל הרבעון החלש ביותר של השנה.

סיוה נפגעה מההיחלשות בשוק הסמארטפונים

בעקבות השינוי היא דיווחה על ירידה של 36% בהכנסות מתמלוגים בהשוואה לרבעון המקביל 2017, להיקף של כ-7.5 מיליון דולר. ההכנסות הכוללות ברבעון הראשון ירדו ב-17.5% בהשוואה לרבעון המקביל ב-2017, והסתכמו ב-17.6 מיליון דולר. ההכנסות ממכירת רישיונות וכלי פיתוח לתכנון שבבים צמחו ב-6% לעומת הרבעון המקביל, והסתכמו ב-10.1 מיליון דולר, כ-57% מהמחזור. עם זאת, יש לציין כי גם לפי התקן הקודם, הכנסותיה של החברה מתמלוגים שיקפו ירידה של 15% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד והסתכמו ב-10 מיליון דולר, ואילו סך ההכנסות על פי התקן הקודם היו מסתכמות ב-19.5 מיליון דולר, ירידה ביחס לרבעון המקביל שבו הסתכמו ההכנסות ב-21.2 מיליון דולר.

השינוי בתקן הוביל גם לכך שהחברה עברה להפסד נקי של 2.2 מיליון דולר לפי כלל GAAP, וזאת בהשוואה לרווח נקי של 4.1 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. בסיוה מייחסים את הירידה בביצועים להיחלשות בשוק הסמארטפונים, מגמה שהשפיעה לשלילה על חברות רבות בשוק המובייל. מנכ"ל סיוה, גדעון ורטהייזר, אמר שבנוגע לתמלוגים התאפיין הרבעון הראשון בעודפי מלאים בשוק הסמארטפונים הזולים וכן בשוק מכשירי דור 2, וכתוצאה מכך נרשמה ירידה גדולה מהצפוי בכמויות שבבי התקשורת שסופקו ליצרנים. ירידה זו נוטרלה חלקית הודות לגידול של 58% בכמויות השבבים שסופקו לשווקים החדשים וגידול של 39% בהכנסות מתמלוגים משווקים אלה לעומת הרבעון המקביל (שדווח בהתאם לתקן הקודם). "אנו צופים שעודפי המלאי בשוק מכשירי הסלולר הזולים יתוקנו בהדרגה החל מהרבעון השני של השנה".

60%-70% מהתמלוגים – במחצית השנייה של השנה

בשיחת הוועידה שהתקיימה בעקבות פרסום הדו"חות הכספיים, ציינה החברה כי הביקוש למוצריה ימשיך להיות חזק וכי ההכנסות מהסכמי רישוי ב-2018 צפויות להסתכם בכ-43 מיליון דולר. בתחום התמלוגים היא הותירה את תחזית הצמיחה על כ-10%. מעניין לציין שכ-60%-70% מההכנסות מתמלוגים צפויים להגיע במחצית השנייה של השנה – עם תחילת הפריסה של תחנות בסיס הסלולריות מהדור החמישי (5G), השקת מוצרים חדשים לקראת עונת חג המולד, והתאוששות עונתית בשוק הסמארטפונים הזולים. סיוה מסרה שהיא עוקבת מקרוב אחר ההתפתחויות הקשורות למלחמת הסחר בין ארה"ב וסין, והשלכותיה האפשריות על ZTE הסינית, שכבר החלה בפריסת תחנות בסיס סלולריות מדור 5. בסך הכל, צפויה סיוה להגיע למכירות של כ-92 מיליון דולר בשנת 2018.

לפני מכירתה, זינקו הכנסות אורבוטק ב-33%

פורסם בתאריך ע"י yochais

חודשים ספורים לפני השלמת מכירתה לחברת KLA Tencor, דיווחה היום חברת אורבוטק (Orbotech) על זינוק משמעותי בהיקף הכנסותיה ברבעון הראשון של 2018, שהתעלה מעבר לתחזיות האנליסטים. על-פי תחזית החברה, במהלך השנה הזו יושלם המיזוג שלה עם KLA Tencor, כך שמדובר ככל הנראה באחד מהדו"חות האחרונים שאורבוטק כחברה עצמאית. במקביל, דיווחה אורבוטק על עסקה משמעותית בהיקף של 50 מיליון דולר עם יצרנית עולמית מובילה של מעגלים מודפסים גמישים.

הכנסות אורבוטק ברבעון הראשון של 2018 הסתכמו ב-251 מיליון דולר, המהווים גידול של 33% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. הגידול בהכנסות נבע מעלייה במכירות בכל שלושת החטיבות המרכזיות של החברה: ההכנסות מתחום ה-PCB צמחו ב-12% ל-87.1 מיליון דולר, ההכנסות מתחום ה-FPD עלו ב-50% ל-80.5 מיליון דולר, וההכנסות מתחום ה-SD צמחו ב-49.7% ל-78.6 מיליון דולר. בשורה התחתונה, הרווח הנקי לפי כללי GAAP יותר מהכפיל עצמו ל-30.3 מיליון דולר, והרווח הנקי Non-GAAP עלה ב-84% לכ-41.1 מיליון דולר. אורבוטק העריכה שברבעון השני יסתכמו המכירות ב-250-265 מיליון דולר – צמיחה של 18%-25% בהשוואה לרבעון השני 2017.

עסקה גדולה בהיקף של 50 מיליון דולר

במקביל לתוצאות הכספיות, דיווחה היום אורבוטק על עסקת PCB משמעותית: החברה קיבלה הזמנות בהיקף של כ-50 מיליון דולר מחברת Career Technology, שהיא יצרנית גלובלית של רכיבי מעגלים מודפסים (PCB) גמישים המשמשים בסמארטפונים. החהרה הזמינה מאורבוטק מגוון פתרונות לייצור המבוסס על פולימר גבישי (LCP). הפתרונות ישמשו לייצור הדור הבא של רכיבי מעגלים מודפסים גמישים (FPC). אספקת הפתרונות צפויה להתבצע במהלך הרבעון השני של 2018, ולהסתיים עד סוף 2018.

חברת אורבוטק נחשבת למובילה עולמית בתחום מערכות הבדיקה של מעגלים מודפסים, מערכות אוטומטיות לבדיקת צגים שטוחים במהלך הייצור, ובתחום מערכות הייצור של מארזים מתקדמים וצפופים מאוד ותהליכי ייצור של מוליכים למחצה. בשנים האחרונות נמצאת אורבוטק במסלול צמיחה והיא נסחרת לפי שווי שוק של כ-2.9 מיליארד דולר. בחמש השנים האחרונות הוכפל מחיר המנייה כמעט פי שישה: מ-10.3 דולר במרץ 2013 לכ-60.5 דולר היום. לפני כחודשיים חתמה אורבוטק על הסכם למכירתה לחברת KLA Tencor האמריקאית בעיסקת מזומן ומניות בהיקף של כ-3.4 מיליארד דולר. זו אחת מהעסקאות הגדולות בהייטק הישראלי בשנים האחרונות.

סרגון ממשיכה לצמוח הודות לתנופה בהודו

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת סרגון (Ceragon), המספקת רשתות תמסורת אלחוטית (Wireless Backhaul), פותחת את שנת 2018 עם צמיחה גבוהה בהכנסות ברבעון הראשון של השנה, בעיקר הודות לגידול בפעילות העסקית בהודו, שוק היעד המרכזי של החברה.

סרגון דיווחה אתמול (ב') על הכנסות של 83.3 מיליון דולר, צמיחה של 9.5% בהשוואה לרבעון הראשון של 2017, גבוה משמעותית מתחזיות האנליסטים, שצפו הכנסות של 79 מיליון דולר. מניית החברה הגיבה אמש בחיוב לתוצאות ועלתה בנסד"ק ב-5% לשווי שוק של 217 מיליון דולר.

עם זאת, יש לציין כי בהשוואה לרבעון הרביעי של 2017 הכנסותיה של סרגון ברבעון הראשון שיקפו ירידה של כ-3.9%. יש לייחס זאת בעיקר לסיבות עונתיות, וזאת בשל הנטייה של חברות למצות את התקציב השנתי שלהן ברבעון הרביעי ועל כן מגבירות הזמנות.

סרגון הציגה רווח תפעולי של 5.4 מיליון דולר, בהשוואה ל- 20 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד ול-7.5 מיליון דולר ברבעון הרביעי. בשורת הרווח הנקי, החברה עברה מהפסד של 0.1 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2017 לרווח של 2.1 מיליון דולר.

הודו הופכת לשוק היעד המרכזי של החברה

הנתון הבולט בדו"ח המלמד על האסטרטגיה העסקית של החברה הוא שיעור ההכנסות הגבוה מהודו. ברבעון הראשון השוק ההודי היווה כ-46% מהכנסות החברה. הודו הפכה בשנים האחרונות בהדרגה לשוק היעד המרכזי של החברה. ב-2014 עמדו ההכנסות מהודו על 25% בלבד, ב-2015 עלו ההכנסות מהודו ל-30% וברבעון הקודם היווה השוק ההודי על 40%. במקביל, חלה ירידה בחשיבותו של השוק באפריקה, וזאת חרף העובדה כי גם היבשת השחורה עוברת מהפכה סלולארית. למרות זאת, ההכנסות מאפריקה ברבעון האחרון עמדו על 2% בלבד.

הודו היא שוק הסלולר השני בגודלו בעולם מבחינת מספר משתמשים והוא גדל בקצב המהיר ביותר בעולם במונחים של מספר המשתמשים. על פי הדו"ח האחרון של ה-GSMA, מספר המנויים הסלולאריים בהודו צפוי לגדול ביותר מ-200 מיליון מנויים עד 2020 ולחצות את רף מיליארד המנויים. מלבד הגידול במספר המשתמשים, השוק ההודי גם חווה שינוי בהתנהגות המנויים המתבטא במעבר משימוש בעיקר בשירותי קול לשימוש בכמות גדולה של שירותי מידע סלולריים,

בעקבות כך, מאז 2012 רשתות הסלולר המקומיות עוברות בהדרגה מתשתיות 3G לתשתיות 4G וזאת כדי להתמודד עם הדרישה של הלקוחות לקבל גישה רחבת פס לאינטרנט ולמובייל. התחזית היא שב-2018 יהיו בהודו כ-90 מיליון משתמשים בשירותי 4G, ורשתות הסלולר שואפות לשדרג את התשתית כמה שיותר מהר כדי להשיג נתח גדול משוק צומח זה.

המוצר העיקרי שמספקת סרגון היא פלטפורמת IP-20 המהווה פיתרון יעיל למפעילות תקשורת להרחיב את קיבולת הרשת שלהן ולשדרג אותו לתשתית 4G. טכנולוגיית ריבוי הליבות של סרגון מסייעת למפעילי התקשורת לעמוד בצרכי השירות באזורים מאוכלסים במיוחד, בהם סיב תקשורת אופטי אינו קיים וקשה להשיג ספקטרום עבור תמסורת אלחוטית, וזאת באמצעות מתן תמסורת 4G בקצב של עד 1Gbps על גבי ערוץ תדר צר בודד.

עירא פלטי נשיא ומנכ"ל סרגון ציין כי. "היה לנו צבר הזמנות חזק ברבעון הראשון, עם תנופה חזקה המגיעה מהודו. במהלך הרבעון הראשון זכינו במספר פרויקטים חדשים חשובים ומטרתנו היא להמשיך ולהגדיל את נתח השוק בהדרגה. המטרה הפיננסית שלנו היא ששנת 2018 תהיה השנה הרביעית ברציפות של הגדלת הרווח הנקי, למרות ההתמודדות מול מספר אתגרים שאין לנו שליטה עליהם כגון שערי מטבע ומחסור ברכיבים פאסיביים".

 

 

"מלחמת הסחר ארה"ב-סין פגעה בטאואר-ג'אז"

פורסם בתאריך ע"י yochais

לאחר הצמיחה הגבוהה לאורך שנת 2017, פותחת יצרנית השבבים טאואר-ג'אז (TowerJazz) את שנת 2018 עם תוצאות כספיות חלשות מהמצופה. החברה דיווחה היום על הכנסות של 313 מיליון דולר בלבד ברבעון הראשון של השנה, המייצגות ירידה של 5% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. הנתונים הללו היו נמוכים משמעותית מתחזיות האנליסטים, שעמדו על 325 מיליון דולר; וגם נמוכים מהתחזית שסיפקה בעבר החברה עצמה.

בעקבות הדו"ח המאכזב, צללה מניית טאואר-ג'אז, הנסחרת במקביל בתל אביב ובנסד"ק, בקרוב ל-15%. בחברה הסבירו את הירידה ב"גורמים עונתיים בתעשיית השבבים". עם זאת, העובדה כי מכירותיה של טאואר-ג'אז היו נמוכות מהרבעון המקביל אשתקד דווקא כאשר תעשיית השבבים צומחת, מעידה על סיבות נוספות שתרמו לחולשה העסקית של החברה. ראוי לזכור שלאורך כל 2017 סיפקה טאואר-ג'אז תוצאות מצוינות שביססו את מעמדה כאחת מקבלניות ייצור השבבים הצומחות בעולם.

"המשקיעים התרגלו שטאואר-ג'אז מתגברת על העונתיות בשוק"

בשיחה עם Techtime מייחס סרגיי וסצ'ונוק, אנליסט בכיר באופנהיימר ישראל, את התגובה החריפה של השוק לכך שהמשקיעים התרגלו להצלחה של טאואר-ג'אז. "הירידה במכירות של טאואר-ג'אז אינה מפתיעה, והיא קשורה לעונתיות בשוק. מה שהפתיע היה תגובת המשקיעים, שהפילו את המנייה באופן מופרז, ואני סבור שזה נובע מכך שהמשקיעים התרגלו שטאואר מתגברת על העונתיות בשוק. בשנים הקודמות החברה הציגה תוצאות גבוהות מהשוק, הודות לכך שהיא פועלת בנישות בעלות צמיחה גבוהה בשוק השבבים. הפעם החברה לא הצליחה לעשות זאת, והמשקיעים הגיבו בחשש שמא הצמיחה נעצרת".

סרגיי וסצ'ונוק

סרגיי, ששוחח עם מנהלי החברה, סבור כי מה שמכביד בעיקר על טאואר-ג'אז זו ההיחלשות בשוק הסלולאר. "הגורם המרכזי להיחלשות בתוצאות טאואר-ג'אז הוא ההיחלשות המתמשכת בשוק המובייל העולמי. כמות הסמארטפונים כמעט ולא גדלה בשנים האחרונות, ואנחנו רואים את זה מתבטא בביצועים של חברות שבבים החשופות לשוק המובייל, ובהן טאואר-ג'אז. בתחילת השנה התחילו להתפרסם הערכות שאפל תצמצם את היקף ההזמנות לספקיות שלה בגלל ביקושים נמוכים לאייפון 10.

משבר הסמארטפון פגע בשוק הפאונדריז כולו

"טאואר-ג'אז, ש-25% מהכנסותיה מגיעות משוק הסלולאר, מייצרת שבבים לחברות שבבים העובדות עם אפל ועם חברות מובייל אחרות. שוק הסלולאר מושך למטה את כל שוק ה-Foundry, שמגלה במחצית הראשונה של השנה את החולשה הכי גדולה מזה שנים. גם מלחמת הסחר בין ארצות הברית לסין מאיימת לפגוע בשוק. ארצות הברית אסרה לא מכבר על מכירת שבבים לחברת ZTE, אחת מיצרניות הסלולאר המובילות בעולם, וכל מי שהיה אמור לספק לה שבבים נפגע, וזה השפיע בעקיפין גם על טאואר".

עם זאת, סרגיי צופה כי החברה תגביר הילוך במחצית השנייה של השנה. "בהתאם לעונתיות בשוק, הביצועים של טאואר-ג'אז צפויים להגביר קצב ברבעונים הבאים. בחברה צופים עלייה חדה יותר ברבעונים 3 ו-4, ולמעשה הם לא הורידו את תחזית ההכנסות השנתית. ביקושים גבוהים במיוחד צפויים לשבבי RF המבוססים על סיליקון-גרמניום, והם גם התקינו ציוד במפעל שלהם בסן אנטוניו לייצור שבבים כאלה, על-מנת להגדיל את קיבולת הייצור ולעמוד בעלייה הצפויה בביקושים שתהיה במחצית השנייה של השנה".

עיקרי הדו"ח הרבעוני של טאואר-ג'אז

הרווח הגולמי והתפעולי ברבעון הראשון של 2018 הסתכמו ב-66 מיליון דולר ו-32 מיליון דולר, בהתאמה, בהשוואה ל-85 מיליון דולר ו-53 מיליון דולר ברבעון הראשון של שנת 2017. הרווח הנקי הצטמק ביחס לרבעון המקביל והסתכם ב-26.1 מיליון דולר. גם תחזית הצמיחה שסיפקה החברה אכזבה את המשקיעים. טאואר מצפה אמנם לשיפור ברבעון השני בהשוואה לרבעון הראשון ותחזית ההכנסות שלה לרבעון עומדת על 335 מיליון דולר (בטווח של 5% למעלה או למטה). עם זאת, אמצע טווח התחזית משקף ירידה של כ-3% בהשוואה לרבעון הראשון ב-2017. תחזית האנליסטים היתה גבוהה באופן משמעותי ועמדה על כ-344 מיליון דולר.

ראסל אלוואנגר, מנכ"ל טאואר-ג'אז, הסביר את התוצאות החלשות באומרו כי "הרבעון הראשון הושפע מעונתיות וממספר מהלכים שעשינו על-מנת  להעשיר את תמהיל המוצרים שלנו כדי שנייצר יותר מוצרים בעלי ערך מוסף גבוה יותר. תחזיות הביקושים שאנו מקבלים מהלקוחות שלנו מראות שהצמיחה שלנו במכירות תימשך בכל אחד מהרבעונים השנה עם צמיחה אורגנית של יותר מ-25%  במכירות הרבעון הרביעי לעומת הרבעון הראשון  של השנה, וכתוצאה מכך עלייה משמעותית ברווחיות החברה”.

סולאר-אדג' פיתחה תחנת כוח וירטואלית

פורסם בתאריך ע"י yochais

בתמונה למעלה: תחנת הכוח הנסיונית אשלים בשלבי בנייה מתקדמים בנגב

חברת סולאר-אדג' (SolarEdge) מהרצליה פיתחה פיתרון חדש להקמה וניהול של תחנות כוח וירטואליות. מערכת Virtual Power Plant Solution החדשה מאפשרת לחברות חשמל ואנרגיה לנהל באופן מרכזי בענן את האנרגיה המתקבלת ממקורות שונים, כגון חוות סולאריות של ספקים שונים ופאנלים סולאריים ביתיים, באופן שבו מוקמת בפועל תחנת כוח וירטואלית. חברת סולאר-אדג' מייצרת מערכות למיצוי הספק מפאנלים סולאריים, והמערכת החדשה מהווה פיתרון משלים המסייע לנהל את אספקת האנרגיה המיוצרת באמצעות יצרנים מקומיים.

תחנת הכוח הווירטואלית הינה מערכת ממוחשבת המסייעת לקבץ, לאחסן ולנהל באופן מרכזי את האנרגיה המתקבלת מרשת מבוזרת של ספקי אנרגיה וחשמל כגון תחנות הידרו חשמליות, פאנלים סולאריים, תחנות רוח, גנרטורים ועוד. המערכת עונה לצורך גובר בתעשייה מכיוון שתעשיית החשמל משלבת כיום בין יצירת חשמל באמצעות תחנות כוח גדולות ומרכזיות לבין יצירת אנרגיה הנעשית על-ידי ספקים משניים, שחלק גדול מהם מייצר אנרגיה ירוקה.

רשתות אנרגיה מבוזרות מאפשרות ליצרנים בינוניים וקטנים של אנרגיה למכור את האנרגיה שהם מייצרים או לספק את צורכי האנרגיה שלהם באופן עצמאי. מבחינת התשתית הלאומית, הם מעניקים גיבוי ברמה ארצית כנגד כשלים ברשת החשמל שיכולים להשבית אותה במלואה עקב תגובת שרשרת. המציאות הזו מחייבת פלטפורמות מורכבות מאוד לניהול בזמן אמת של רשת אספקת החשמל הכוללת.

סולאר-אדג' מתקרבת אל לקוחות הליבה: חברות החשמל הגדולות

חברת סולאר-אדג' מסרה שהמערכת החדשה נותנת מענה לשורה של בעיות בניהול משק אנרגיה מבוזר, כגון מחסור באספקת החשמל, צווארי בקבוק ותנודות מחירים, ולנהל באופן אופטימלי את ההיצע והביקוש. יאיר הנדלסמן, סמנכ"ל שיווק ואחד ממייסדי סולאר-אדג', הסביר שיישום מודל האנרגיה המבוזרת מחייבת מערכות חומרה מתקדמות. "הממירים הסולאריים שלנו מאפשרים יצירת אנרגיה סולארית באופן יעיל ומשתלם יותר. כעת ברמת הרשת, פלטפורמת הניהול שלנו מאפשרות לקבץ ולסנכרן בין המערכות הסולאריות השונות וליצור רשת מבוזרת לאספקת חשמל".

סקר שוק שבוע לאחרונה על-ידי חברת Markets & markets, תחום מערכות ניהול תחנות כוח וירטואליות צפוי לגדול מהיקף של 193 מיליון דולר בשנת 2016, להיקף של 709 מיליון דולר בשנת 2021. מבחינת סולאר-אדג' מדובר לא רק בשוק חדש, אלא בעיקר במיצוב חדש: החברה מנצלת את הידע שלה בתחום הניהול והאופטימיזציה של מתקנים סולאריים, לייעול ואופטימיזציה של מערכות גדולות. הדבר מקרב אותה לליבת תעשיית החשמל – חברות החשמל הגדולות והמרכזיות שעד עכשיו לא היו הלקוחות שלה, ומעניק לה מעמד של חברה אשר יכולה לספק פתרון כמעט כולל.

חברת סולאר-אדג' נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של 2.4 מיליארד דולר. הכנסותיה בשנת 2017 הסתכמו בכ-607 מיליון דולר, המייצגות צמיחה של 24% בהשוואה לשנת 2016.

מנכ"ל סולאר-אדג', גיא סלע, מסביר את מהות תחנת הכוח הווירטואלית:

Tyco מצטרפת למאגוס בהשקעה של מיליון דולר

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת האבטחה וכיבוי האש העולמית Tyco תשקיע כמיליון דולר בחברת מאגוס מערכות מרחובות (Magosys) כנגד הקצאה של כ-8% ממניות מאגוס, העוסקת בפיתוח וייצור של מערכות מכ"ם להגנה על מתקנים. כך דיווחה אפקון אחזקות בהודעה לבורסה. אפקון מחזיקה בכשליש ממניות של מאגוס. העסקה צפויה להסתיים בימים הקרובים.

חברת אפקון נמצאת בשליטת משפחת שמלצר, והשקיעה בחודש יוני האחרון סכום של כ-4 מיליון דולר בחברת מאגוס תמורת כ-39% ממניותיה. עם השלמת ההשקעה של טייקו, יפחת חלקה של אפקון במאגוס ל-35%. חברת Tyco המשמשת כאינטגרטורית של מערכות ביטחון ובקרה ברחבי העולם, תשמש כעת גם כמפיצה של מערכות המכ"ם מתוצרת מאגוס.

השימוש במערכות מכ"ם לצורך הגנה על מתקנים עובר בשנים האחרונות מהתחום הצבאי לתחום האזרחי, ובעקבות כך השוק מצוי בצמיחה גדולה. חברת מאגוס מפתחת מערכות הגנה היקפיות למתקנים בשוק האזרחי כגון אסדות גז ונפט, תחנות כוח, בתי כלא, נמלים ועד חוות שרתים, שטחים חקלאיים ומגרשי חנייה. מערכות המכ"ם מזהות כל חדירה לגבולות ההיקפיים המוגדרים של המתקן המאובטח ומתריעות בפני מנהלי האבטחה.

כחלק מתהליך האזרוח שלהם, מערכות אלה הינן זולות יותר, צורכות פחות אנרגיה ופשוטות יותר להתקנה ולתפעול בהשוואה למערכות מכ"ם צבאיות. הן מסייעות להפחית את השימוש במצלמות אבטחה ולצמצם את צוותי האבטחה. אחד מהיתרונות הבולטים של מערכות מכ"ם נעוץ בעובדה שבניגוד לחיישנים ויזואליים, הן יעילות גם בתנאי מזג אוויר קשים וגם בלילה.

סמנכ"ל השיווק של מאגוס אמר ל-TechTime בעקבות הסכם ההשקעה: "מאגוס גאה בשיתוף הפעולה עם טייקו, שהחל בהשתתפותנו בתכנית החדשנות של טייקו, המשיך בהסכם שת"פ להפצת מוצרי מאגוס על ידי טייקו ברחבי העולם וכעת הבשיל לכדי השקעתם בחברה. הרחבנו את פעילותינו באופן משמעותי בחודשים האחרונים עם פתיחת חברת בת בארה"ב ונציגות באירופה. נשתמש בהשקעה על מנת להמשיך ולהתרחב ולמצות את הפוטנציאל בשווקי היעד תוך הרחבת סל מוצרינו וכניסה לוורטיקלים חדשים בהם פתרונות המכ"ם להגנה היקפית שלנו נותנים מענה בעל ביצועים טובים יותר בכל מזג אוויר ובמחיר טוב יותר ללקוחות הקצה והאינטגרטורים."

חברת מאגוס הוקמה בשנת 2007 על-ידי אביאל קיסליאנסקי ועמית איסרוף. בתחילת חודש מרץ היא פתחה משרדים בארצות הברית במטרה לקדם את פעילותה העסקית במדינה הנחשבת לשוק יעד מרכזי. מאגוס משווקת את מערכותיה באמצעות אינטגרטורים ברחבי העולם, כמו טייקו. חברת אפקון עוסקת בעיקר בביצוע פרויקטים אזרחיים ותעשייתיים של הנדסה ותשתית ותכנון ובנייה של מערכות חשמל. אפקון אחזקות כוללת גם שורה של חברות בת, העוסקות בתחומים כגון פיתוח מערכות ותוכנות בקרה ואוטומציה ופתרונות SCADA, מערכות לגילוי וכיבוי אש ותכנון והתקנה של מערכות ביטחון.

סרטון הדגמה לשימוש במערכות המכ"ם של מאגוס:

קמטק שוב שוברת את שיא המכירות לרבעון

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת קמטק (Camtek) ממגדל העמק הכריזה על מכירות שיא של 27.3 מיליון דולר ברבעון האחרון של 2017, גידול של 29% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. זה הרבעון השני ברציפות שבו שוברת קמטק את שיא המכירות הרבעוניות, והדבר מלמד על הצלחתה עד כה של האסטרטגיה של החברה להתמקד בלעדית בתחום המוליכים למחצה.

הדו"ח הנוכחי הצביע גם על עלייה ברווחיות שלה החברה. קמטק רשמה ברבעון הראשון רווח תפעולי של כ-3.6 מיליון דולר, שהיוו כ-13% מההכנסות), בהשוואה ל-1.4 מיליון דולר, שהיוו כ-6.8% ברבעון הראשון של 2017. קמטק גם כמעט ושילשה את הרווח הנקי שלה, שהסתכם ברבעון האחרון ב-3.5 מיליון דולר, בהשוואה ל-1.3 מיליון דולר ברבעון המקביל.

להערכת החברה, הכנסותיה ברבעון השני ישברו שיא נוסף וינועו בין 29-30 מיליון דולר, מה שישקף גידול של כ-30% בהכנסות יחסית לרבעון המקביל אשתקד. בתוך כך, הנהלת החברה מצפה להמשך צמיחה בשיעור דו-ספרתי ב-2018 כולה, שיתבטא גם בשיפור בשיעורי הרווחיות.

חדירה לשוק הסיני

רפי עמית, מנכ"ל קמטק אמר: "המיקוד העסקי שלנו בסגמנטים מובילים, שצמיחתם מהירה, בתעשיית המוליכים למחצה הוכיח את עצמו. אנו רואים מומנטום חזק בהזמנות, בעיקר למערכות הדור החדש שלנו. הדרישה הגבוהה למוצרינו רחבה ונפרשת על פני כל האזורים הגיאוגרפים בהם אנו פועלים."

עמית הוסיף: "מוקדם יותר השנה דיווחנו על הזמנה למספר מערכות לבדיקות מאקרו דו-ממדית ל-front-end  מיצרן סיני מוביל. הזמנה זו תואמת את האסטרטגיה שלנו לחדור לשווקים חדשים וביניהם בדיקות מאקרו ויישומים מיוחדים לבדיקה דו-ממדיית, המהווים מנועי צמיחה נוספים בעבורנו."

חברת קמטק מפתחת מערכות בדיקה ומטרולוגיה לבקרת תהליכי ייצור שבבים. למעשה, רק השנה היא מגדירה את עצמה כחברת שבבים טהורה, זאת לאחר שבחודש אוקטובר האחרון היא מכרה את חטיבת ה-PCB שלה לקרן סינית תמורת כ-35 מיליון דולר. בעקבות העיסקה, היא מתמקדת בשני תחומים הקשורים לייצור שבבים: מדידות ובדיקת פרוסות סיליקון ושבבים בתהליך הייצור, ומדידות בתהליכי ייצור של מצעים מתקדמים למעגלים משולבים (שבבים).

בסוף ינואר השנה היא הכריזה על דגם חדש של מערכות הבדיקות המטרולוגיות Eagle אשר כולל טכנולוגיה ייחודית לזיהוי סדקים פנימיים בפרוסות סיליקון, המתרחשים בזמן חיתוך הפרוסות. הטכנולוגיה החדשה קיבלה את הכינוי Inner Crack Imaging, ולדברי החברה היא מאתרת חתכים זעירים שלא ניתן להבחין בהם בבדיקות רגילות ושעשויים לגרום לכשלים בייצור שבבים. עמית מעריך שלטכנולוגיה החדשה יש פוטנציאל להביא "להגדלה משמעותית בהיקף המכירות, מכיוון שלסדקים בסיליקון יש משקל מרכזי בשבבים המיוצרים ליישומים ממונעים בתעשיית הרכב".

 

 

נובה בוחנת רכישות בתחום מארזי השבבים

פורסם בתאריך ע"י yochais

לאחר שהציגה ב-2017 הכנסות שיא של 222 מיליון דולר, ממשיכה חברת נובה (Nova) מרחובות לצמוח גם ב-2018. החברה, המספקת פתרונות מדידה בתהליכי ייצור שבבים, דיווחה היום על הכנסות שיא של 62.6 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2018, עלייה של 15% בהשוואה לרבעון המקבילאשתקד ומעל לטווח תחזית ההכנסות של החברה. הרווח הנקי (במונחי GAAP) הסתכם ב-14.1 מיליון דולר, וזאת בהשוואה ל-13.4 מיליון דולר ברבעון המקביל בשנה שעברה. עבור הרבעון השני החברה צופה הכנסות של 57-63 מיליון דולר.

בשיחה עם Techtime הסביר מנהל הכספים של נובה, דרור דויד, כי הצמיחה נבעה בעיקר מהמשך הביקושים בשוק הזיכרונות ומהתרחבות הפעילות בתעשיית השבבים הצומחת בסין. "בשנים האחרונות השקענו הרבה מאוד בגיוון מקורות ההכנסה שלנו, הן ברמת המגזרים והן ברמה הגיאוגרפית. התרחבנו משוק ה-Foundry שבו היינו תלויים במשך שנים לשוק הזיכרונות, ומהשווקים המסורתיים של טאיוואן ודרום קוריאה לשוק המתפתח בסין. שני השינויים האלה היו מנועי הצמיחה העיקריים של הרבעון".

נובה רוכבת על הדרקון הסיני

הכנסות של נובה משוק הזיכרונות תפסו ברבעון הראשון כ-50% מכלל ההכנסות, בהשוואה לכ-35% בשנת 2017, ואילו המכירות בסין צמחו מ-20% בשנת 2017 לכ-40% ברבעון הראשון של 2018. הדבר אינו מקרי: תעשיית השבבים הסינית מצויה בצמיחה גדולה, כתוצאה מהשקעה מסיבית של הממשל, שהציב יעד לאומי להקמת תעשיית שבבים סינית עצמאית, שתצמצם את התלות הטכנולוגית בחברות זרות.

דויד: "הרבה מאוד פאבים חדשים מוקמים בימים אלה בסין בתמיכה ממשלתית. כולם נמצאים בשלבים הראשונים של בניית קווי פיילוט ומשקיעים הרבה מאוד במחקר ופיתוח כדי להכשיר את הטכנולוגיה. בגלל שמדובר בפאבים חדשים, האתגר הראשון שלהם הוא להקים קו ייצור יציב ולכן הם משקיעים הרבה מאוד תקציבים בטכנולוגיות בקרת ייצור. אנחנו מרגישים את זה באופן משמעותי".

שוק הזיכרונות הפך מנוע צמיחה מרכזי

בשנת 2017 חווה שוק זיכרונות ה-DRAM ו-NAND ביקושים אדירים, שלמעשה הניעו את הצמיחה הדו-ספרתית שנרשמה בהיקף המכירות בשוק השבבים העולמי כולו. דרור סבור שהמגמה הזו צפויה להימשך גם ב-2018. "חשוב להבין את שוקי הקצה המניעים את הצמיחה בשוק הזיכרונות. שוק הזיכרונות ניזון ממהפיכת המידע ומתחומים כגון מחשוב עתיר ביצועים, כריית מטבעות, הענן, בינה מלאכותית ומרכזי מידע. בעקבות כך יש ביקוש הולך וגובר לזיכרונות.

"האנליסטים צופים כי הביקוש יהיה גדול מההיצע גם בשנים הקרובות, ולכן אנחנו מזהים כאן שוק בריא בטווח הנראה לעין. חשוב גם להדגיש כי לאור הביקוש הגבוה לזיכרונות, השוק נדרש לבצע שינויים טכנולוגיים משמעותייים באופן ייצור הטרנזיסטורים והשבבים, על מנת לאחסן הרבה יותר טרנזיסטורים בתא שטח נתון, והמגמה הזו גוררת השקעות נוספות בציוד ייצור ובדיקה, כמו שלנו, וגם זה צפוי להימשך ב-2018".

בוחנים רכישות נוספות

אחד מהיתרונות של נובה בשוק הוא תמהיל המוצרים שלה והעובדה כי היא מספקת פיתרון הוליסטי לבדיקת שבבים, המשמש הן לצורך בדיקת הרכב החומרים באמצעות טכנולוגיית X-Ray, שנובה הוסיפה לרשותה בעקבות רכישת חברת Revrea ב-2015, והן לצורך מדידת המימדים הגיאומטריים של הטרנזיסטורים (Critical Dimensions).

לדברי דרור, המיזוג עם ריביירה מגיע רק כעת להבשלה. "השילוב של הפיתרונות של שתי החברות מהווה עבורנו יתרון תחרותי משמעותי. בתקופה האחרונה הגדלנו את ההשקעות בפיתוח, כדי להביא לאינטגרציה עמוקה של היכולות הטכנולוגיות של שתי החברות. השלב הזה הבשיל בסוף 2017. כדי למצות את הפוטנציאל אנחנו מגדילים את השקעות בפיתוח הן בישראל והן בארצות הברית. השילוב של פיתרונות X-Ray ואופטיקה מספק ערך מוסף גדול מאוד ללקוחות".

לאור הצלחת המיזוג, נובה בוחנת כעת רכישות נוספות. "חלק מאסטרטגיה של החברה הוא לבצע רכישות של חברות אחרות, ואנחנו מחכים להזדמנות הנכונה. אנחנו מחפשים חברות בתחום בקרת התהליך בתחום המארזים המורכבים של שבבים ובתחום טכנולוגיות ייצור הזיכרון החדשות".

DSPG: הכנסות ממוצרים חדשים מפצים על הירידה בשוק הטלפונים האלחוטיים

פורסם בתאריך ע"י yochais

DSPG ממשיכה בתהליך המעבר משוק הטלפונים האלחוטיים, שהיווה במשך שנים תחום הליבה של החברה אך מצוי בשקיעה, לשווקים חדשים וצומחים כמו כמו VoIP, סלולר, ו-IoT. בדומה לדו"חותיה האחרונים, גם דו"חותיה הכספיים לרבעון הראשון של 2018, שפורסמו היום, מצביעים על ירידה במכירות לשוק הטלפונים האלחוטיים, ועלייה במה שמוגדר על ידי החברה בדו"חותיה האחרונים "מוצרים חדשים".

לפי הדו"ח שפורסם היום, סך הכנסותיה שלDSPG  כמעט ולא צמחו ברבעון הראשון. הן הסתכמו ב-28.1 מיליון דולר, עלייה שולית של 1% לעומת ההכנסות ברבעון המקביל אשתקד. עם זאת, הכנסותיה של החברה ממוצרים חדשים עלו ב-26% ברמה השנתית ל-14.1 מיליון דולר. החברה נהנתה מעלייה בשלושת תחומי המוצרים החדשים: עלייה של 27% בתחום השבבים ליישומי קול ברשת (VoIP) עבור המגזר העסקי, עלייה של 316% בתחום שבבי הקול החכמים (SmartVoice) ועלייה של 2% ממכירות מוצרים לתחום הבית החכם.

החברה צמצמה את ההפסד התפעולי (על פי כללי GAAP) מ-3.5 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2017 ל-2.4 מיליון דולר ברבעון האחרון. ההפסד הנקי ירד מ-2.9 מיליון דולר ל-1.8 מיליון דולר.

מנכ"ל החברה, עופר אליהו, התייחס לתהליך המעבר של החברה. "כעת, כשההכנסות שלנו מתחומי ה- VoIPלמשרדים, שבבי קול חכמים ובית חכם מהווים כ-50% מהעסקים שלנו, אנו מצויים בנקודת המפנה, שבה יוזמות הצמיחה שלנו מעצבות את העתיד שלנו ועולות בערכן על הירידה המתמשכת בתחום הטלפונים האלחוטיים."

החברה דיווחה ברבעון החולף על שיתופי פעולה חדשים בתחום התקשורת המאחודת עם Avaya, Cisco ו- ,Polycomששילבו שביים של DSPG במוצריהן. בתחום שבבי הקול, החברה דיווחה על הסכמים חדשים עם שתי יצרניות סמרטפונים סיניות, יצרנית מובייל יפנית וחברת אודיו אירופאית.

המשקיעים עדיין לא הביעו אמון בתהליך המעבר

לאורך מרבית שנות פעילותה של DSPG שהוקמה ב-1987, תחום הפעילות העיקרי שלה היה בפיתוח וייצור שבבים לטלפונים אלחוטיים בתקן DECT, ותחום זה עדיין אחראי לכמחצית הכנסותיה של החברה. עם זאת, לאור הירידה בביקושים בתחום הטלפונים האלחוטיים עם התיישנות הטכנולוגיה, החברה החלה בשנים האחרונות לגוון את תמהיל המוצרים כדי להיכנס לתחומים חדשים כמו VoIP, סלולר, ו-IoT. בשנת 2016 שינוי הכיוון העסקי הזה נחל הצלחה גדולה, והחברה דיווחה על עלייה של 48% בהיקף המכירות של מוצרים חדשים שהפחיתו את תלותה בשוק המסורתי.

למרות תהליך המעבר, המשקיעים עדיין לא מביעים אמון בהמוניהם בפוטנציאל הצמיחה של החברה. בששת החודשים האחרונים ירדה מניית החברה, הנסחרת בנסד"ק, ב-11% ל-11.9 דולר למניה, המשקף שווי שוק של 270 מיליארד דולר. עם זאת, בחודשים האחרונים מספר משקיעים מוסדיים דווקא הגדילו את החשיפה שלהן לחברה. דויטשה בנק הגדילה את סך מניותיה בחברה במהלך הרבעון הרביעי של 2017 ב-48% והיא מחזיקה כעת כ-0.65% ממניות החברה. בתי השקעות נוספים, ובהם Raging Capital, Renaissance Technologies ו- ,Kennedy Capitalגם כן רכשו באותה תקופה את מניות החברה בהיקפים גדולים.