מחבר: Techtime

מייסד ויו"ר פוקסקון פורש – כדי לרוץ לנשיאות טאיוואן

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת פוקסקון (Foxconn) הנחשבת לקבלנית שירותי הייצור האלקטרוניים הגדולה בעולם, עומדת בפני שינוי גדול בהנהלתה. סוכנות רויטרס דיווחה שהמייסד, הנשיא וראש קבוצת הייצור הטאיוואנית, טרי גו, מסר לה שהוא מתכנן לפרוש מניהול החברה. בשלב הראשון הוא רוצה למנות מנכ"ל אחר במקומו ולהישאר יו"ר החברה, ולאחר מכן הוא יפרוש גם ממשרת היו"ר, מהלך שייעשה בתיאום עם בעלי המניות המרכזיים בחברה.

חברת פוקסקון הוקמה על-ידי טרי גו לפני 45 שנה, והפכה לקבוצת ייצור גדולה הכוללת עשרות מפעלים ומעסיקה יותר ממיליון עובדים – רובם בסין. למעשה, היא נחשבת למעסיק הפרטי הגדול ביותר בסין. הלקוחה המפורסמת ביותר שלה היא חברת אפל, שרוב מוצריה מיוצרי במפעלים של פוקסקון. בשנת 2018 הסתכמו המכירות של פוקסקון בכ-170 מיליארד דולר. החברה נסחרת היום בבורסה של טאיוואן לפי שווי שוק של כ-41 מיליארד דולר.

החזון הכלכלי ייהפך לחזון פוליטי

טרי גו נחשב למנהל מאוד תובעני ובעל רעיונות נועזים. בין השאר, הוא הגדיר מדיניות אוטומציה שאמורה להביא אל רצפת הייצור של החברה מיליון רובוטים, שיחליפו חלק גדול מהעובדים. בשיחה עם רויטרס בשולי אירוע שהתקיים לפני שבוע בטאיפה, בירת טאיוואן, הסביר טרי גו שהוא כעת בן 69 והגיע הזמן שהוא יתרום לציבור את הידע והנסיון שצבר בשנותיו בפוקסקון. העיתון היפני Nikkei Asian Review, דיווח היום (א') שטרי גו הכריז על מועמדותו לנשיאות טאיוואן בבחירות שיתקיימו בשנת 2020.

רובוטים במפעל ייצור של פוקסקון בסין
רובוטים במפעל ייצור של פוקסקון בסין

לאפשרות שהוא ייבחר לנשיא סין יכולות להיות השלכות פוליטיות עצומות: טאיוואן היא אחת מיצרניות האלקטרוניקה הגדולות בעולם. לצד פוקסקון, למשל, היא מהווה ביתה של TSMC, ספקית שירותי ייצור השבבים הגדולה בעולם. לטרי גו יש יחסים מצויינים גם עם סין וגם עם ארצות הברית. היא הכניס את פוקסקון לסין בשלבים מוקדמים מאוד של פיתחת הכלכלה הסינית למערב, ותומך בהתקרבות כלכלית ופוליטית בין סין לבין טאיוואן.

מנגד, הוא נחשב לאדם שחזה ראשון את פריצתה של מלחמת הסחר בין סין וארצות הברית, ולאדם המקורב אל אל הנשיא טראמפ. בין השאר, טרי גו הבטיח לנשיא טראמפ שפוקסקון תקים בוויסקונסין, ארצות הברית, מפעל לייצור צגים שטוחים בהשקעה של כ-10 מיליארד דולר, אשר ייצר כ-13,000 משרות חדשות.

בשנה האחרונה מתנהלים דיונים קדחתניים בין החברה לבין נציגי ממשל בארצות הברית, לאחר ש אלא שבינתיים הפרוייקט מקרטע: פוקסקון לא מגייסת עובדים בקצב שהיא התחייבה לו, והממשל בארצות הברית רוצה להיכנס משא ומתן מחודש, כדי לצמצם את הנחת המיסוי שהובטחה לפוקסקון, בהיקף של כ-4 מיליארד דולר. לאחרונה החברה הודיעה שהיא עדיין מחוייבת לפרוייקט, אולם הדבר מעלה סימני שאלה בקשר לעתידו.

אלטק גייסה 3.4 מיליון דולר מבעלי המניות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

יצרנית המעגלים המודפסים, חברת אלטק (Eltek) מפתח תקווה השלימה גיוס הון בהיקף של 3.4 מיליון מיליון דולר באמצעות הנפקת זכויות לבעלי המניות. בעלת השליטה בחברה, קבוצת ניסטק (Nistec), היתה אחת מהמשקיעות המובילות בגיוס ההון, והגדילה את חלקה בחברה מ-56.6% ל-69.9%.

מתוך הסכום שגוייס, ישמשו 1.4 מיליון דולר להחזר חוב בנקאי והשאר לשיפור המאזן הפיננסי של החברה. בעקבות הגיוס, הוסר האיום של נסד"ק לסלק את החברה מרשימת המסחר, מאחר שכעת היא עומדת בדרישת הסף שלפיה שווי המניות של בעלי המניות צריך להיות 2.5 מיליון דולר לפחות. חברת אלטק נמצאת בתהליך ארגון מחדש. ביולי 2018 היא מינתה לחברה מנכ"ל חדש, אלי יפה, ששימש בעבר כמנכ"ל חברת Carmel Forge מטירת הכרמל המייצרת חלקי מתכת לתעשיית התעופה, מנכ"ל אורדן תעשיות מתכת המתמחה בתחום התעשייה הביטחונית וכסגן נשיא לפיתוח עסקי ומיזוגים ורכישות בחברת אורמת.

בנובמבר 2018 היא גייסה ארבעה מנהלים חדשים כדי לחזק את הניהול היומיומי של החברה, ובעקבות המהלכים האלה ביצעה הערכה מחודשת של כל החוזים שיש לה, וביטלה הסכמים בעלי תמחור לא ריווחי. לדברי המנכ"ל יפה, המהלך הזה התבטא בירידה במכירות ברבעון האחרון של 2018, אולם הקטין את ההפסדים של החברה בשנת 2018 כולה.

יפה: "אנחנו מאמינים שהדבר ישפר את ביצועי החברה, את שביעות הרצון של הלקוחות ויביא ליצירת מכירות חדשות שיחזירו אותנו לריווחיות". בסך הכל, בשנת 2018 הסתכמו מכירות אלטק בכ-33.9 מיליון דולר בהשוואה לכ-32.8 מיליון בשנת 2017. ההפסד התיפעולי הצטמצם מכ-3.4 מיליון דולר ב-2017 לכ-2.1 מיליון דולר בשנת 2018 כולה. כיום חברת אלטק נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-2.84 מיליון דולר.

אינטל הפילה את מניית סיוה ב-13.6%

פורסם בתאריך ע"י Techtime

המנייה של חברת סיוה (CEVA) מהרצליה בנסד"ק התמוטטה ביומיים האחרונים ביותר מ-13.5% לאחר ההודעה הדרמטית של חברת אינטל שהיא יוצאת משוק המודמים לסמארטפונים המיועדים לרשותת הדור החמישי (5G). אינטל הסבירה את החלטתה בכך שהיא לא רואה דרך להרוויח ממכירת מודמים למכשירי סמארטפון, אולם תישאר בתחום הדור החמישי ברמת התשתיות. סיוה היא ספקית מרכזית למודמים סלולריים של חברת אינטל, והיתה אחת מהמרוויחות הגדולות מהסכסוך בין אפל ובין קואלקום, שבעקבותיו הזמינה אפל מודמים סלולריים מתוצרת חברת אינטל.

בעקבות ההודעה של אינטל, צנחה מניית סיוה ממחיר של כ-28.9 דולר, למחיר של 24 דולרים היום, והיא נסחרת כעת לפי שווי שוק של כ-527 מיליון דולר, בהשוואה לכ-615 מיליון דולר לפני ההכרזה. ביחד עם ההחלטה של אינטל, הסתיים הסכסוך המר בין אפל וקואלקום, ושתי החברות חתמו על הסכם רישוי המאפשר לאפל להשתמש בטכנולוגיות של קואלקום שש שנים נוספות. ראוי להזכיר שמסורתית התבססו מרבית מכשירי האייפון של אפל על המודמים של קואלקום, כאשר בין שליש לכמחצית מהמכשירים כללו על-פי ההערכות גם את המודמים של אינטל.

סיוה קיוותה להרוויח מהסכסוך בין אפל וקואלקום

אולם הסכסוך המשפטי המתמשך בין אפל לקואלקום, שהחל עוד תחילת 2017 והתדרדר לכדי תביעות הדדיות וחילופי האשמות בין שתי החברות, יצר ציפייה בשוק שאפל תנתק את קשריה עם קואלקום ותוציא ממכשיריה הבאים את המודמים של קואלקום. בחודש ספטמבר 2018 העריכו האנליסטים של חברת המחקר Cowen Research שדגמי האייפון הבאים שייצאו בשנת 2019, יתבססו על המודמים של אינטל, ולכן צפוי גם משמעותי בהיקף התמלוגים של סיוה ממכירת מכשירי אייפון. על-פי החישוב שלהם, הבלעדיות של אינטל במכשירי אייפון תגדיל את הכנסות סיוה מתמלוגים בכ-10 מיליון דולר בשנת 2019.

חברת סיוה מספקת קניין רוחני (IP) לעיבוד אותות ומעבדי בינה מלאכותית בתחומי הראייה הממוחשבת, האודיו, התקשורת והתשתית הסלולרית (דור 4, 4.5 ו-5), יישומי הפעלה קוליים, למידה עמוקה, קישוריות Wi-Fi ובלוטות', ואחסון נתונים. החברה מעסיקה כ-340 עובדים, מהם כ-250 במחקר ופיתוח. בשנת 2018 ירדו מכירותיה ב-11% והסתכמו בכ-77.9 מיליון דולר.

הסינים מחפשים טכנולוגיות רפואיות מישראל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

ממשלת שיאמן מדרום מזרח מזרח סין, הנחשבת ל"עיר הבינה המלאכותית" בגלל התמיכה הרבה שהיא מעניקה לחברות מתחומי ה-AI, סימנה את תעשיית הטכנולוגיה הישראלית כיעד חדש. הנספח הכלכלי של ממשלת שיאמן בישראל, רפי אבירם, הוזמן לפני שבוע לעיר כדי להעניק סקירה בפני משקיעים על תעשיית הבריאות הישראלית. אבירם סיפר ל-Techtime שהפגישה נערכה במשרד בנק CCB שהוא הבנק המרכזי של שיאמן ונחשב לבנק ההשקעות השלישי בגודלו בסין.

המפגש נערך בארגון הממשלה ובחסות הבנק והשתתפו בו כ-100 משקיעים פוטנציאליים. במהלכו הוצגה הפעילות הטכנולוגית בישראל והפעילות של כ-15 חברות סטארט-אפ מתחומי הבריאות. מדובר בעיר בינונית בעלת כ-5 מיליון תושבים המבצעת השקעות רבות בהייטק. מאחורי המפגש שהתקיים עומדת החלטה של הממשלה להביא אל העיר טכנולוגיות ישראליות. אבירם: "חברה ישראלית שתהיה מוכנה להעתיק את פעילותה או לפתוח סניף בשיאמן, תקבל מענקים כספיים והחזרי מס. הם נותנים משרדים בחינם, מנטורים, חיבור לתעשיות מקומיות, תוכנית לאיתור משקיעים ומפעלי ייצור, והכוונה בהשגת ספקי שירותים".

אבירם משמש כיום כסמנכ"ל החדשנות קבוצת OGAWA הסינית, שבחודש דצמבר 2018 ביצעה את ההשקעה הראשונה שלה בישראל: היא השקיעה 5 מיליון דולר ביצרנית הרובוטים התל-אביבית טמי (temi) ובכך היא הצטרפה לגיוס הון בהיקף של כ-20 מיליון דולר, שבעקבותיו מסתכמות ההשקעות בחברה בכ-82 מיליון דולר. לאחר ההשקעה היא הקימה חברה משותפת ביחד עם temi בהשקעה של מספר מיליוני דולרים נוספים. "החברה המשותפת תתמקד בפיתוח יישומים עבור הרובוט ובשיווק והמכירה שלו בסין ובעולם".

אינטל יוצאת ממודמי 5G לסמארטפונים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אינטל (Intel) יוצאת מתחום המודמים למכשירי סמארטפון מהדור החמישי (5G) ומבצעת הערכה של כל פעולותיה בתחומי המודמים למחשבים אישיים המקושרים אל רשתות הדור הרביעי והחמישי, אבזרי IoT ומוצרי רשת אחרים. בהודעה דרמטית שפירסמה היום, החברה מסרה שהיא תמשיך להשקיע בתחום התשתיות עבור הדור החמישי. מנכ"ל אינטל, בוב סוואן, אמר שהחברה מאמינה בהזדמנויות הנמצאות בדור החמישי בתהליך המעבר המואץ של הרשתות אל הענן (‘Cloudification’), "אולם ברור לנו כעת שאין מסלול ברור לריווחיות בתחום המודמים של מכשירי סמארטפון.

"הדור החמישי ימשיך להיות תחום עדיפות אסטרטגי של חברת אינטל. אנחנו מבצעים כעת הערכה של האופציות העומדות פבנינו לנצל את הקניין הרוחני שלנו , כולל הזדמנויות במגוון גדול של אבזרים ופלטפורמות ממוקדות רשת בעולם הדור החמישי". חברת אינטל מתכננת לספק מידע נוסף על תהליך ההערכה בארוע שיתקיים לקראת סוף החודש, ב-25 באפריל. בינתיים היא מסרה שהיא תעמוד בהתחייבויות של הלקוחות לספק סמארטפונים הכוללים את המודמים שלה עבור מכשירי הדור הרביעי, "אולם אינה צופה שהיא תשיק מודמים עבור סמארטפונים דור 5".

CEVA יורדת, וקואלקום חוזרת לזרועותיה של אפל

אינטל פירסמה את ההצהרה המפתיעה יום אחד בלבד לאחר שהסתיים הסכסוך המשפטי הארוך ובין אפל לבין קואלקום, שגרם לכך שחברת אפל החליפה את המודמים למכשירי הדור הרביעי מתוצרת קואלקום במודמים מתחרים מתוצרת חברת אינטל. הסכסוך בין אפל וקואלקום הסתיים בהסדר שלפיו אפל תשלם לקואלקום סכום כסף שהיקפו לא נמסר, ובמקביל חתמו שתי החברות על הסכם רישוי טכנולוגיות ל-6 שנים, אשר מתחיל מהחודש.

פירוש הדבר שאפל ויתרה על כל טענותיה כדי לקבל מודמים דור חמש מתוצרת חברת קואלקום. עדיין לא ברור האם מאחורי ההודעה של אינטל עומדת נסיגה טקטית מכובדת מהשוק שבו קואלקום מובילה, או במהלך רחב היקף המגדיר מחדש את תחומי העניין שלה בעולם המגוון של הדור החמישי.

ראוי לציין שאחת מהחברות שנהנו מהסכסוך בן השנתיים בין אפל וקואלקום היתה חברת CEVA הישראלית, אשר סיפקה לאינטל את הקניין הרוחני של המעבדים עבור המודמים שנמכרו לאפל. בעקבות ההתפתחויות האחרונות ירדה מניית CEVA בנסד"ק בכ-3.4% והיא נסחרת כעת לפי שווי שוק של כ-610 מיליון דולר.

בחודש פברואר השנה הכריזה קואלקום על שבב SoC מסוג Snapdragon Mobile Platform אשר משלב את מעבד היישומים ואת מודם הדור החמישי של החברה בשבב יחיד. הפיתוח נשען על שימוש בטכנולוגיית אנטנה לגלים מילימטריים. קואלקום הודיעה שהדוגמאות הראשונות יימסרו ללקוחות נבחרים ברבעון השני של 2019, ולהערכתה המוצרים הראשונים ייצאו לשוק במחצית הראשונה של 2020. לא מן הנמנע שמפת הדרכים האגרסיבית הזאת שכנעה את אפל לסיים את הסכסוך עם קואלקום.

ערב מכירתה, מלאנוקס השיגה תוצאות שיא

פורסם בתאריך ע"י Techtime

ברבעון הראשון של שנת 2019 השיגה חברת מלאנוקס מכירות שיא רבעוניות בהיקף של 305.2 מיליון דולר, המייצגות צמיחה של 22% בהשוואה לרבעון הראשון אשתקד. לדברי נשיא ומנכ"ל החברה, איל וולדמן, הצמיחה היתה לרוחב כל קו המוצרים של החברה. "פעילות המחקר והפיתוח שלנו איפשרה לספק מגוון גדול של מוצרים מובילים". בניגוד לרבעונים הקודמים, הפעם החברה לא תקיים שיחת ועידה ולא תספק תחזית מכירות, עקב הסיום הצפוי של עסקת מכירתה לחברת NVIDIA.

בתחילת חודש מרץ השנה חתמו אנבידיה (Nvidia) ומלאנוקס (Mellanox) על הסכם סופי שבמסגרתו תרכוש אנבידיה את כל מניות מלאנוקס במזומן במחיר של 125 דולר, בהיקף כולל של כ-6.9 מיליארד דולר. העסקה צפויה להיסגר עד סוף 2019. בעקבות העיסקה זינקה מניית מלאנוקס בנסדק מ-82 דולר לכ-119 דולר, המעניק לה שווי שוק של כ-6.5 מיליארד דולר.

הדו"ח הרבעוני מסביר מדוע שווי השוק של החברה לא זהה למחיר העיסקה, כמקובל פעמים רבות בעסקות מהסוג הזה: מהדו"ח עולה שקופת החברה כוללת היום כ-75 מיליון דולר במזומן ועוד כ-477 מיליון דולר בהשקעות קצרות טווח. המתומחרות ככל הנראה על-ידי מחיר המנייה בבורסה.

הדגמה טכנולוגית ליתרונות המיזוג עם אנבידיה

בדגמת בשבוע שעבר החברה המחישה חלק מהפוטנציאל הטמון במיזוג עם חברת אנבידיה: היא ביצעה ניסוי שבו שולבה הטכנולוגיה שלה עם זו של אנבידיה ושבו היא השיגה הכפלה של מהירות פעולות לימוד העומק שביצע המחשב של אנבידיה. במסגרת הניסוי שולב מתג HDR 200G InfiniBand ביחד עם 8 מחשבי הבינה המלאכותית NVIDIA V100 Tensor Core המבוססים על מעבדי GPU.

מלאנוקס הוסיפה למתג את פרוטוקול SHARP שהיא פיתחה (Scalable Hierarchical Aggregation and Reduction Protocol). מדובר בפרוטוקול חדש המאפשר להסיט יותר עומסים מהמחשב אל המתג, ומבטל את הצורך להעביר את המידע מספר פעמים בין נקודות הקצה השונות במערך העיבוד.

מתגי HDR 200G InfiniBand יצאו לשוק ברבעון האחרון של 2018, ולהערכת מלאנוקס נרכשו במהלך הרבעון הראשון של 2019 על-ידי 20 חברות המשתמשות בהן במרכזי מיחשוב גדולים. המתג המהיר ביותר של מלאנוקס, HDR InfiniBand Quantum CS8500, מספק 800 פורטים בעלי קיבולת של 200Gbps לכל כיוון. סבך הכל, הוא מאפשר למרכזי הנתונים להעביר מידע בקיבולת של 320Tbps, שלהערכת מלאנוקס היא גבוהה פי 1.4-2.5 מכל מערכת מתחרה אחרת הקיימת היום בשוק.

אברהם בן דוד מונה למנכ"ל מוטורולה ישראל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת מוטורולה סולושנס הודיעה היום (ג') על מינויו של אברהם בן דוד, 59, למנכ"ל מוטורולה סולושנס ישראל במקומו של שמעון דיק, אשר הודיע לאחרונה על פרישתו לאחר 40 שנה בחברה. בן דוד הצטרף למוטורולה בשנת 2008 ומאז ניהל את חטיבת המכירות לשוק הישראלי. הוא הוביל את השיווק והמכירות של מוטורולה סולושנס לגופי ממשל, ביטחון ציבור רשויות ומוסדות בשוק המקומי. לפני-כן שירת בן דוד 30 שנה בצה"ל והשתחרר בדרגת תת-אלוף. במסגרת שירותו כיהן במגוון תפקידי פיקוד, בהם קצין הנדסה ראשי, ראש מטה פיקוד העורף, מפקד חטיבה ביהודה ושומרון, מפקד בסיס הדרכה מרכזי של חיל הנדסה ועוד. לבן דוד תואר שני במדעי המדינה מטעם אוניברסיטת חיפה ותואר ראשון בהנדסת אלקטרוניקה ומחשבים מטעם אוניברסיטת בן-גוריון.

מוטורולה סולושנס ממוקדת בתחום התקשורת למשימות קריטיות. החברה הישראלית של מוטורולה נוסדה בשנת 1964, והייתה לחברת הבת הראשונה של מוטורולה מחוץ לצפון אמריקה, והסניף הראשון מחוץ ליבשת שבו הופעל מרכז פיתוח. בעשור האחרון חלה ירידה בהיקף הפעילות של מוטורולה בישראל. בשנת 2011 כאשר פוצלה מוטורולה העולמית לחברת מוטורולה סולושנס ולחברת מוטורולה מוביליטי, העסיקה מוטורולה סולושנס כ-1,500 עובדים בישראל. כיום היא מעסיקה כ-1,000 עובדים.

מרכז המו"פ של מוטורולה סולושנס בישראל מפתח מכשירי דור רביעי (LTE) למשימות קריטיות כגון סמארטפונים מאובטחים, מצלמות גוף ואלקטרוניקה לבישה; מערכות שליטה ופיקוד מקיפות לערים חכמות; קישוריות למכשירים ביישומים תעשייתיים קריטיים (Mission Critical IIoT) ופתרונות בהתאמה אישית. בין לקוחות החברה בישראל: המשטרה, כבאות והצלה, צה"ל, משרדי ממשלה, רשויות ועוד.

מרכז הפיתוח של PTC בישראל עיצב מחדש את Creo

פורסם בתאריך ע"י Techtime

מרכז הפיתוח הישראלי של חברת PTC האמריקאית הכריז על תוכנת התיב"ם (CAD) החדשה שאותה הוא פיתח בשנה האחרונה. הגרסה החדשה, בשם Creo 3D, כוללת שלושה שינויים מהותיים: הראשון הוא הוספת יכולת סימולציה לתיפקוד התכנון המכני, המאפשרת למהנדסים לבחון פרמטרים כמו חוזק, מעבר חום, זעזועים ועוד, תוך כדי פיתוח. הסימולציה מאפשרת לבצע מעין בדיקת מעבדה ממוחשבת של המוצר כדי לשפר את התכנון.

היכולת הזאת היא תוצר של שיתוף פעולה טכנולוגי שהחל באמצע 2018 עם חברת Ansys, הנחשבת לחברה מובילה בתחום הסימולציות. "עד היום השתמשנו בעיקר בכלים גיאומטריים שעזרו להגדיר את המוצר בהתאם למטרות של המתכנן. כעת אנחנו נכנסים לתחומים חדשים כמו בינה מלאכותית ואנליזה נומרית המאפשרים לוודא שהתכן עומד ביעדים ולשלב תובנות מורכבות בתוך התכנון", הסביר ל-Techtime מנכ"ל מרכז הפיתוח הישראלי, זיו בלפר (בתמונה למעלה).

שינוי נוסף: אפשרות לשתף את התכנון בצורה קלה ופשוטה באמצעות קבצים תלת-מימדיים ואפילו הצגתו לגורם שלישי באמצעות משקפי AR/VR. החידוש השלישי קשור להתאמת המוצר אל עולם הייצור באמצעות מדפסות תלת-מימד. פלטפורמת Creo 3D מאפשר לבצע את כל התכנון והמשלוח לייצור מנקודה אחת, בלא צורך להתקין תוכנות נוספות. בין השאר היא כוללת דרייברים של כל המדפסות המרכזיות הקיימות בשוק, המאפשרים לשלוח את התכנון ישירות אל המדפסת, כפי שמערכת ההפעלה של המחשב האישי מאפשרת שליחת מסמך אל כל סוגי המדפסות.

לדברי בלפר, "המוצר פותח ברובו במהלך השנה האחרונה במרכז הפיתוח של PTC  בישראל, המונה כ-300 עובדי פיתוח". PTC היא אחת מחברות התוכנה הגדולות בעולם בתחום התוכנות לתכנון תעשייתי. בשנת 2018 הסתכמו מכירותיה בכ-1.25 מיליארד דולר וכיום היא נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-11.7 מיליארד דולר. היא מתחרה בחברות כמו סולידוורקס של דאסו, סימנס PLM ובחלק מהמוצרים גם באוטודסק. מרכז הפיתוח הישראלי של PTC החל לפעול בשנת 1991, וכיום פועל משלושה אתרים: אזור התעשייה מת"ם בחיפה, הרצליה פיתוח וקרית שדה התעופה. הוא נחשב למרכז הפיתוח השני בגודלו של PTC העולמית.

בלפר סיפר שרבים מהלקוחות הן חברות מתעשיית האלקטרוניקה: "הכלים שלנו מאפשרים עבודה עם רוב מערכות התכן האלקטרוני. יש לנו ממשקים לחברות תכנון אלקטרוני, ואנחנו יודעים לקחת סכימות אלקטרוניות ולחבר אותן אל התכן הפיסי, כמו למשל של כרטיסים אלקטרוניים בתלת מימד. בנוסף, אנחנו מספקים כלים לביצוע אנליזות של מעבר חום ופיזור חום ואנליזות הקשורות למעגלים האלקטרוניים עצמם".

הכפלה בגיוסי ההון של חברות בינה מלאכותית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

הופעת טכנולוגיות הבינה המלאכותית החדשות וכניסתן אל קדמת הבימה הטכנולוגית, באה לידי ביטוי בפרופיל גיוסי ההון של התעשייה הישראלית. מדו"ח גיוסי ההון של חברת IVC בשיתוף עם ZAG, עולה שברבעון הראשון של 2019 הסתכמו גיוסי ההון בארץ בתחום הבינה המלאכותית בכ-599 מיליון דולר, בהשוואה לכ-369 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2018. מדובר בכמעט הכפלה של גיוסי ההון עבור המגזר הזה.

יחד עם זאת, ראוי לציין שקשה מאוד להגיע להערכה כוללת מכיוון שהבינה המלאכותית משולבת כיום בתחומים רבים, כמו למשל בתעשיית הרכב, ולכן גם גיוסי הון של חברות מתחום תעשיית הרכב, כמו למשל אינוויז שגייסה 132 מיליון דולר ברבעון, כוללים מרכיב משמעותי של בינה מלאכותית. כלומר, משקל הבינה המלאכותית גדול בהרבה מהרושם המתקבל מהנתונים היבשים.

בסך הכל, ברבעון הראשון של השנה ביצעו חברות ישראליות 128 עסקאות פיננסיות בהיקף כולל של כ-1.55 מיליארד דולר. גידול של 15% במספר העסקאות ושל 28% בהיקף ההון שגוייס בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. יחד עם זאת, הנתונים מלמדים על מצוקה ברמת החברות הקטנות והמתחילות: רוב הפעילות התבצעה במסגרת גיוסי הון גדולים מ-20 מיליון דולר לסבב גיוס, שהיקפם הכולל הסתכם בכ-990 מיליון דולר ברבעון.

הדבר גם מתבטא במשקל החריג של גיוסים של חברות מבוססות (גיוס C), שהסתכמו בהיקף כולל של כ-476 מיליון דולר. לעומתם, חברות Seed גייסו רק 51 מיליון דולר ברבעון. בכך נמשכת מגמה רב-שנתית המתבטאת בכך שקרנות הון סיכון נרתעות מסיכון, וממעטות להשקיע בחברות מתחילות. הן משאירות את התחום הזה לאנג'לים ולמשקיעים פרטיים. התוצאה: ההיקף הכולל גיוסי הון בהיקף קטן מ-5 מיליון דולר הסתכם בכ-102 מיליון דולר בלבד. בשנים הקודמות נרשמו תוצאות דומות: 113 מיליון דולר ברבעון הראשון 2018, 103 דולר ב-2017 ו-98 מיליון דולר בלבד ברבעון הראשון של 2016.

Fusion Design של סינפוסיס השיג 100 טייפ-אאוטס

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת סינופסיס (Synopsys) הכריזה שפתרון Fusion Design Platfrom השיג אבן דרך משמעותית כשחצה את רף ה-100 Tapeouts בתהליך ייצור של טכנולוגיית 7 ננומטר בשנה הראשונה.הפתרון מורכב מכלי תכנון דיגיטליים סינופסיס, וכולל שיתוף בין מנועי תכנון שונים. הוא עושה שימוש במודל נתונים ייחודי לייצוג לוגי וייצוג פיזי, ומאפשר לשפר את התכנון של רכיבים המיוצרים בתהליכי ייצור של 7 ננומטר.

"מעודד לראות את ההטמעה המהירה של Fusion Design Platform בקרב לקוחותינו", אמר ססין גאזי, מנכ"ל משותף של קבוצת התכנון בסינופסיס. "עבדנו באופן הדוק עם צוותי התכנון של הלקוחות בכדי לתכנן פלטפורמה שתתמודד עם האתגרים הטכניים של תהליכי הייצור המתקדמים".

פתרון Fusion Design Platform מספק אופטימיזציית EUV – Extreme Ultra Violet מבוססת מיטוב של single exposure, via pillars, מימוש via stapling עבור יכולת מקסימלית של חיווט וניצולת תכנון וכן רמה מינימלית של IR-drop ו-electro migration. הפתרון משפר את ה-full flow ומאפשר חיזוי תוצאות סופיות בשלבי ההתחלה בטכנולוגיית ייצור של-7 ננו-מטר לצד מספר נמוך של איטרציות, תוך שימוש בסינתזת Design Compiler Graphical ו-Design Compiler NXT, IC Compiler II place and route Fusion Compiler, PrimeTime signoff, StarRC extraction, אנליזת הספק על ידי RedHawk  וכלי signoff פיזי IC Validator.

חברת סינופסיס מספקת פתרונות תכנון אלקטרוניים לתעשיית האלקטרוניקה ולמתכנני מערכות על גבי שבב (SoCs). היא נחשבת לחברת התוכנה ה-15 בגודלה בעולם. בשנים האחרונות החברה מרחיבה את פעילותה גם אל תחום איכות תוכנה ובדיקות אבטחה של תוכנה.

משרד הביטחון בולם את תעשיית הרחפנים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

מאת: עמירם הלוי, לשעבר מנהל תחום "פיקוח יצוא דו-שימושי" במשרד הכלכלה *

כלי-תעופה ומערכות לא מאוישות כמו כטב״מים ורחפנים (UAV ו-UAS), הפכו פופולריים מאד ויצרו שוק תוסס במגזרי הצרכנות, התעשייה והממשל. מוצר שנחשב בעבר למוצר צבאי בעיקרו, הפך למוצר מסחרי המיוצר על-ידי מאות חברות בעולם המפתחות טכנולוגיית רחפנים ונערכות לעידן חדש של רחפנים מסחריים.

גם בישראל, אשר הובילה את תחום הכטב״מים לשימושים צבאיים תקופה ארוכה לפני מהפיכת האיזרוח שלהם, הוקמו עשרות חברות סטארט-אפ בתחום החדש. חלק מהם מפתח תוכנה, מצלמה תת-מערכת אחרת, וחלק אחר מפתח רחפנים שלמים ליישומים אזרחיים בתחומי הבידור, הבנייה, ניטור חקלאי, בקרת תשתיות, לוגיסטיקה ועוד. כמו בכל התחומים האחרים בתעשיית ההייטק, גם כאן השוק המרכזי נמצא בחו"ל והיזמים הישראלים מנסים היזמים לפרוץ את גבולות השוק המקומי – ולפנות אל השוק העולמי, אלא שהם נתקלים במכשול מתסכל וייחודי לישראל בלבד: הרחפנים והציוד הנלווה להם מוגדרים בישראל כ״ציוד ביטחוני״, ולכן חלים עליהם הכללים הייחודיים של הייצוא הביטחוני. בכך, למעשה, נשחק יתרונה היחסי של ישראל בתחום הרחפנים.

ישראל עומדת לפספס הזדמנות גדולה

הסיבה לכך היא שבישראל קיימת כפילות מיותרת, מטעה ולא שקופה בחוק הפיקוח על היצוא הגורמת לכך שהכטב״מים נכללים גם ברשימת החימוש וגם ברשימה הדו-שימושית. כלומר, המוצרים האלה מופיעים בשתי רשימות שונות, כאשר חוק הפיקוח הביטחוני גובר על צווי משרד הכלכלה ומעביר אוטומטית את כל הנושא אך ורק לפיקוח משרד הביטחון, גם אם מדובר במוצרים אזרחיים לחלוטין. התוצאה: חברה או אדם המבקשים לייצא טכנולוגיה הקשורה בתחום, נדרשים לעבור תהליך אישור כיצואן ביטחוני ולקבל סיווג ביטחוני עבור המוצר. התופעה הזו אינה קיימת בשום מקום אחר בעולם.

בדיון שהתקיים ב-2017 בוועדת המדע והטכנולוגיה בכנסת התלוננו חברות מסחריות על מגבלות קשות מצד משרד הביטחון בייצוא רחפנים וטכנולוגיה הקשורה בהם. אורי אפק, מייסד ומנכ״ל חברת dronomy אמר בוועדה: "המתחרים שלי מסיימים לפתח ומוכרים מיד, בעוד שאני צריך לעבור רגולציה של יצואן ביטחוני. לוקח שלושה חודשים לכתוב בקשה ולקבל היתר, ו-30 יום לקבל היתר מכירה לכל לקוח. לצד זה, חצי מהעולם אסור עלי למכירה ואם אקבל אישור – זה רק לאחר עוד שלושה חודשים״.

משרד הביטחון משחק בחנויות צעצועים

רן קליינר, מנכ״ל חברת ״עם הרוח״, אמר בדיון: ״המצב הזה גורם לחברות לצאת מהארץ. פספסנו את תחום ייצור הרחפנים, כעת מדובר על הטכנולוגיה, וגם כאן זה מתחיל לברוח״. בדיון שהתקיים באותה שנה בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, הנושא נדון באריכות. עמירם הלוי, מנהל תחום פיקוח יצוא דו שימושי במשרד הכלכלה וכותב מאמר זה, אמר בדיון: ״הקריטריונים המופעלים על ידי משרד הביטחון בהגדרתו אילו טכנולוגיות הן צבאיות, הם אנכרוניסטיים ומבוססים על רשימות מתורגמות ומיושנות, וכפועל יוצא מכילות דרישות מחמירות על טכנולוגיות שהן כיום מוצר מסחרי אזרחי שגור״.

באותה ישיבה העדתי על מצבים מגוחכים שבהם נדרש היתר של משרד הביטחון כדי לייצא רחפנים הנמכרים ברשתות צעצועים. מנכ״ל חברה אחרת, שביקש לא לחשוף את עדותו, הזהיר שבגלל הפיקוח ההדוק והגדרת כל הרחפנים כמוצר צבאי, "ישראל היא כיום שחקן שולי בתעשייה המתפתחת הזו. אם לא יהיה שינוי מדיניות משמעותי, ישראל תפספס הזדמנות גדולה ותישאר מאחור בתחום שבו היתה מובילה עולמית".

מנכ״ל חברה שהשקיע בתחום הרחפנים התייחס גם הוא לבעיה: ״רכשתם רחפן ב-20 דולר מסין, גיליתם תקלה ושלחתם אותו בחזרה ליצרן? גם אתם עברתם עבירה פלילית. אני מכיר אישית שלוש חברות בתחום הרחפנים של יזמים ישראלים הגרים בישראל, שהוקמו בחו״ל בגלל המדיניות של אפ״י (אגף פיקוח יצוא במשרד הביטחון). ראוי לציין שלמרות שמשרד הביטחון התחייב בדיוני הוועדות להעביר את השינויים הנדרשים בחוק הפיקוח על מנת להתאימו למציאות העדכנית, הדבר לא בוצע.

תקלות משפטיות בלתי סבירות

עו״ד בן ציון רזניק, הבקיא בתחום, מסביר: ״יש כאן בעיה שחוזרת על עצמה מדי פעם. מחד מדינת ישראל מפנה לרשימת הטובין השירותים והטכנולוגיה הדו שימושיים שבהסדר ואסנאר, שאליו מחויבות 41 מדינות, ומאידך מדינת ישראל ניסחה את צו הפיקוח על יצוא בטחוני (ציוד לחימה) התשס״ח-2008 תוך חריגות מרשימות החימוש הבין לאומיות. דבר זה יוצר תקלות משפטיות רבות, שלמיטב ידיעתי אינן קיימות במדינות אחרות, כאשר לכאורה אותו פריט מופיע בשתי רשימות הפיקוח.

"מכאן הדרך קצרה לתוצאה אבסורדית שלפיה אחד הסעיפים הופך לאות מתה ואינו מפקח על דבר. התוצאה האבסורדית של מצב הדברים היא שגם מי שקונה רחפן צעצוע וטס אתו לחו״ל למעשה עובר על חוקי הפיקוח על היצוא הביטחוני. יש מי שבוחרים להעתיק את עסקיהם לחו״ל וזאת אף שבתחום הרחפנים יש הזדמנויות עסקיות רבות לשימושים אזרחיים ללא חשש לאינטרסים מדיניים או ביטחוניים. הגיע הזמן שמדינת ישראל תתאים עצמה להסדרים הבין לאומים בנושא זה״.

משרד הביטחון צריך להתעורר ולהתחיל לדאוג לכך שליצואנים והדו-שימושיים תהיה אפשרות להתחרות בחברות בחו״ל בתנאים שווים. היצואנים הישראלים מתחרים כיום בחו״ל עם שתי ידיים קשורות מאחורי הגב. כל מה שנדרש מאפ״י הוא לאמץ את אמנת ואסנאר הבינ״ל כלשונה – באנגלית, כפי שעושה משרד הכלכלה – ולהפסיק להשתמש בתרגום ישן לעברית משנת 2008.

למידע נוסף: דו"ח מרכז המחקר והמידע של הכנסת על סוגיית הרחפנים

אודות: עמירם הלוי שירת כציר כלכלי של ישראל ביפן , בהודו, בספרד ובאוסטרליה, ושימש עד לאחרונה כמנהל תחום "פיקוח יצוא דו שימושי" במשך 10 שנים. ליצירת קשר: [email protected], טלפון: 050-6240904 או באתר: www.ah-consultant.com 

Wave ביצעה בישראל את ההכרזה על פלטפורמת AI החדשה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת Wave Computing מסן חוזה, קליפורניה, ביצעה בישראל את ההכרזה החשובה ביותר שלה בשנים האחרונות: הצגת פלטפורמת TritonAI המספקת חבילה מלאה של קניין רוחני (IP) עבור מחשבי בינה מלאכותית המבוססים על ארכיטקטורת Dataflow בשם WaveFlow, המשולבת עם ארכיטקטורת MIPS. ההכרזה בוצעה בשבוע שעבר על-ידי מנכ"ל החברה, דרק מאייר, שהגיע לארץ כדי להשתתף בכנס לקוחות של החברה שאורגן על-ידי נציגתה בישראל, חברת IPro.

ווייב הוקמה כדי לפתח פתרון המאפשר להפריד בין מהירות השעון של המעבד לבין הביצועים. מאייר: "התעשייה הגיעה לקיר מהירות השעון, וכדי להגדיל את הבצועים החלה לפתח מעבדים מרובי ליבות. אלא שקשה מאוד לנהל אותם ולבנות תוכנות המנצלות את כל הליבות. התוצאה היא שהמערכות לא מנצלות את משאבי המחישוב שיש להן. אומנם נעשה שימוש גובר במעבדים גרפיים (GPU) אולם הם פועלים כמאיץ המסיט עומסים מה-CPU ולא פותרים את הבעייה לגמרי".

מעין שילוב של DSP עם FPGA

החברה פיתחה רעיון חדש בשם Dataflow, שזהו מערך מקבילי של מעבדים פשוטים יותר בשם Dataflow Processing Unit הכוללים ארבע כניסות וארבע יציאות לכל אחד. באמצעות  תוכנה ניתן לתכנת כל אחד מהמעבדים ולהקצות להם פעילות ייעודית לאחר מיפוי משימת העיבוד שהם צריכים לבצע. מדובר במעין פתרון המזכיר שילוב של DSP עם FPGA. בסיום תהליך ההכנה (המתבצע בתוכנה), מערך הדטה-ומתחיל להריץ את הנתונים ולבצע את העיבוד במתכונת של Pipeline.

החברה פועלת למעשה במתכונת עסקית כפולה: היא גם מוכרת את הקניין הרוחני של טכנולוגיית Dataflow, וגם מייצרת ומוכרת מחשבים במסדים תעשייתיים הכוללים רכיבי SoC המיוצרים עבורה על-ידי TSMC בגיאומטריה של 16 ננומטר, ומיועדים להתקנה בחוות שרתים. "רכישת חברת MIPS באמצע 2018 נועדה לאפשר לנו להרחיב את היישומים של ווייב גם לעולם המערכות המשובצות. הכרנו את החברה היטב לפני העיסקה, מכיוון שכל רכיב SoC כולל סוג כלשהוא של מיקרו-בקר, ואנחנו השתמשנו ב-MIPS כדי לנהל את הרכיבים".

חברת ווייב הוקמה בשנת 2010 בסן חוזה, קליפורניה ופעלה בחשאיות עד לשנת 2012 שבה היא חשפה את הרעיון שלה. מאז הקמתה היא היא גייסה כ-280 מיליון דולר ומעסיקה כיום כ-250 עובדים, מהם כ-80 בסין, קמבודיה והפיליפינים, והשאר בארצות הברית. ההכרזה האחרונה היא התוצר הראשון של המיזוג עם חברת MIPS ונועדה לספק פתרון יעיל למטלות בינה מלאכותית המבוסס על שילוב של שתי הארכיטקטורות השונות.

דרק מאייר מכיר היטב את השוק הישראלי ואפילו עבד בעבר בחברת CEVA מהרצליה. להערכתו, להכרזה הזו יש חשיבות מיוחדת דווקא בשוק הישראלי: "זו פלטפורמה מושלמת לשוק הישראלי מכיוון שיש כאן טונות של חדשנות, והיא מתאימה במיוחד לחברות סטארט-אפ בתחום השבבים, משום שבסופו של דבר, בכל שבב בעולם יהיה מרכיב של בינה מלאכותית".

פרופ' זיאד חנא מונה למנהל מרכזי הפיתוח של קיידנס בישראל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת קיידנס ישראל (Cadence) הודיעה על מינוי שני מנהלים בכירים בישראל. פרופ' זיאד חנא, סגן נשיא בכיר לפיתוח, מונה למנהל הפיתוח של קיידנס בישראל בשני אתריה (חיפה ופתח תקווה), ואורית גרינגרז, דירקטורית בכירה, מונתה למנהלת אתר החברה בפתח תקווה. פרופ' חנא כיהן עד עתה כמנהל מרכז הפיתוח בחיפה והוביל בחברה הגלובלית את החדשנות הטכנולוגית ואת הפעילות העסקית בתחום התכנון האלקטרוני הממוכן, תוך מיקוד בתחום תוכנות האימות (וריפיקציה) לתעשיית השבבים.

חנא הגיע לקיידנס בשנת 2014 עם הרכישה של חברת הסטארט-אפ ג'ספר (Jasper) בה כיהן כסגן נשיא בכיר ומנכ"ל. לפני כן מילא במשך 17 שנה תפקידי ניהול והנדסה באינטל ישראל וארה"ב. הוא חבר בארגון IEEE, ועד היום פרסם יותר משלושים מאמרים מקצועיים, רשם 15 פטנטים וקיבל מספר פרסי הוקרה במסגרת פעילותו באינטל ובקיידנס. זיאד חנא מוכר כפעיל בתעשיית ההייטק הישראלית, כמי שמקדם את שילוב החברה הערבית בה ובמסגרת זו מכהן כיו"ר משותף למועצה הציבורית בעמותת צופן.

אורית גרינגרז הצטרפה לקיידנס בשנת 2005 עם רכישת חברת הסטארט-אפ הישראלית וריסיטי (Verisity) ומאז עסקה במגוון תפקידי פיתוח וניהול בתחום תוכנות האימות (וריפיקציה). בתפקידה הנוכחי היא המנהלת הגלובלית של מרבית פעילות פיתוח ספריות ה-IP בתחום הווריפיקציה. גרינגרז תמשיך בתפקיד זה ותכהן גם כמנהלת האתר בפתח תקווה, תוך שיתוף פעולה עם המכירות והשירותים המקצועיים בהובלת אדר סגל, ופעילות הפיתוח בהובלתו של זיאד חנא.

כנס DGCON יתמקד השנה ב-Signal & Power Integrity

פורסם בתאריך ע"י Techtime

כנס DGCON 2019 המאורגן על-ידי חברת Dgtronix יתקיים השנה בימים א' ו-ב' ב-26-27 במאי, במלון דניאל בהרצליה פיתוח. הכנס יוקדש לפיתוח חומרה במתודולוגיות Very High-speed Design, מההיבטים של Signal & Power Integrity. הכנס ייערך בחסות ראשית של חברת Keysight Technologies.

בין המרצים בכנס: סטיב סנדלר, שהוא מומחה מוסמך של Keysight לתוכנת EDA, הנחשב למדריך מוביל של סדנאות בינלאומיות בנושאי SI/PI, PDN ומערכות מבוזרות. תינתן הרצאה גם על-ידי דן פרייליך, שעבד במשך 18 שנים כמתכנן וארכיטקט של חברת אינטל ועסק בפיתוח מפרטים ומתודולוגיות לבדיקות USB ו-PCI Express.

סדר יום מתוכנן (הקליקו על התמונה למידע נוסף):

למידע נוסף ורישום: DGCON 2019

סמינר מדידות IoT של Keysight יתקיים ב-20 במאי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת קיסייט (Keysight Technologies) תקיים ביום ב', 20 במאי 2019, סמינר מיוחד המוקדש לביצוע מדידות של אבזרי IoT. הסמינר כולל הרצאות, הדגמות והתנסות מעשית. הוא מתמקד בנושאים כמו הגדלת אורך חיי הסוללה של אבזרי IoT, ניתוח מאפייני צריכת ההספק של אבזרי IoT, והתמודדות עם אתגרי תכנון אלחוטיים ועם אתגרי הבדיקה של אבזרי IoT. סיומו של היום עיון תינתן הרצאה על-ידי גיא וינוגרד מחברת bio-T, שבה הוא יסביר כיצד לעצב ארכיטקטורת IoT כוללת – מאבזר הקצה ועד הענן. 

לרוב, פועלים אבזרי IoT באמצעות סוללה ויש להם אספקת אנרגיה מוגבלת מאוד. כדי לקבל ביצועים אופטימליים, יש לבצע מדידות צריכה בכל שלבי הפיתוח של החומרה והתוכנה. בסמינר יוצגו שיטות למדידות טווח צריכת זרם דינמית ממצב המתנה ועד פעולה מלאה, זיהוי ארועי RF/DC קריטיים, איתור חולשות בתכנון והערכת אורך חיי הסוללה. הדרישות הגוברות מאבזרי IoT הופכות את סוגיית ה-Power Integrity למרכזית.

למידע נוסף ורישום: IoT Devices Measurement Insights

 
אחד מהאתגרים הגדולים בנושא הזה הוא בדיקת אותות AC קטנים ומהירים הרוכבים על-גבי אספקת ה-DC. ההרצאה תסקור סוגיות בסיס, מדידות וניתוח מתקדמים וטכניקות חיזוי והערכה. אחת ממטרות ההשתלמות: ללמוד כיצד לדבג, למדוד ולבדוק את מערך הפצת ההספק (Power Distribution Network).

במסגרת התכנון של אבזרי IoT, יש להבטיח עמידה בדרישות של תקני תקשורת אלחוטית רבים ומגוונים. כאשר מוצר צריך לתמוך במספר תקני תקשורת בו-זמנית, ובמספר גדול של אבזרים הפועלים בסמיכות ספקטרלית זה לזה, בדיקת האבזר נעשית מורכבת מאוד. ההרצאה תתמקד בשאלות כמו כיצד להבטיח פעילות תקינה של התקשורת האלחוטית, בדיקת הביצועים, בדיקות פונקציונליות סוגיות over-the-air ותקינות הרשת האלחוטית. 

מעבר לרמת האבזר הנמצא בקצה הרשת, היעילות של פתרון IoT, תלויה בארכיטקטורה הכוללת של הפתרון. לכן השלב הראשון של התכנון הוא בהבנת הארכיטקטורה השלמה. הרצאה תציג את סוגיות הארכיטקטורה המרכזיות שהמתכננים צריכים להבהיר לעצמם, לפני שהם ניגשים לתכנון רכיבים ספציפיים במערכת.

סדר היום המתוכנן:

למידע נוסף ורישום: IoT Devices Measurement Insights

 
 

תעשיית החלל בישראל מחקה את מודל הצמיחה של תעשיית הרכב

פורסם בתאריך ע"י Techtime

למרות שחללית "בראשית" התרסקה על הירח ולא ביצעה נחיתה רכה כמתוכנן, מדובר בהישג עצום ובארוע חסר תקדים במספר מובנים. החללית פותחה ושוגרה לחלל על-ידי עמותת SpaceIL וכמעט שהכניסה את ישראל אל המועדון המצומצם מאוד של מדינות אשר הנחיתו רכב על הירח, הכולל כעת רק את ארצות הברית, רוסיה וסין. אלא שבניגוד לשלוש המעצמות, בישראל הפרוייקט בוצע כולו על-ידי מתנדבים ומשקיעים פרטיים באמצעות עמותה ללא כוונת רווח. אומנם היא קיבלה סיוע ממשרד המדע ומהתעשייה האווירית, אולם הם הצטרפו אל הפרוייקט, ולא יזמו אותו.

בפיתוח, בניית ושיגור החללית (ששוגרה כמטען משני על-גבי משגר של חברת SpaceX), הושקעו כ-100 מיליון דולר, שרובם גויסו מתורמים פרטיים ובראשם הפילנתרופ מוריס קאהן. מדובר בסכום זעום בכל קנה מידה בהשוואה לפרוייקטים דומים אחרים. הפרוייקט החל ביוזמה פרטית של יריב בש, כפיר דמרי ויונתן ויינטראוב, שנרשמו לתחרות Google Lunar XPRIZE. אומנם התחרות בוטלה במארס 2018, אך SpaceIL הודיעה שהיא תמשיך במשימה.

הלקח של מובילאיי

אין ספק שמדובר בהישג טכנולוגי וחינוכי חסר תקדים, אבל הוא מייצג תהלך גדול ומרשים בהרבה: הרעיון העומד מאחורי הפרוייקט מבוסס על הופעת קטגוריה חדשה של טכנולוגיות זעירות, דוגמת ננו-לוויינים, אשר מאפשרות לבצע משימות חלל שבעבר בוצעו רק באמצעות מערכות גדולות מאוד ויקרות מאוד. לא במקרה ההתחלה של הפרוייקט היתה בתכנון המבוסס על פלטפורמת Cubsat של ננו-לווייינים, ושאחד ממייסדי SpaceIL היה בצוות התכנון של הננו לוויין הישראלי הראשון, Inklajn-1, שתוכנן על-ידי עמותת INSA בשיתוף התעשייה האווירית.

אומנם משקלה הסופי של החללית הוא 585 ק"ג (כולל גשושית הנחיתה), אולם מדובר במשקל זעיר בהשוואה למערכות אחרות שנחתו על החלל, והיא כוללת תת-מערכות רבות שפותחו בחטיבת הלוויינים הזעירים של התעשייה האווירית. פרוייקט בראשית אינו פרוייקט מסחרי, אולם הוא מייצג מגמה חדשה בתעשיית החלל הישראלית, שבה גופים אזרחיים קטנים מציעים לשוק העולמי פתרונות תשתיתיים המבוססים על טכנולוגיות ממוזערות חדשות.

בכך הולכת תעשיית החלל הישראלית בעקבות תעשיית הרכב הישראלית: עד להופעת הרעיונות של רכב חכם, רכב מקושר ורכב אוטונומי, נחשבה ישראל כמדינה הנמצאת מחוץ להישג ידה של תעשיית הרכב העולמית. אולם מרגע שההייטק הפך למרכיב מרכזי בתעשיית הרכב העולמית, הוקמו עשרות חברות ישראליות המספקות פתרונות חומרה, תקשורת והתמצאות עבור כלי-רכב.

החברה הבולטת ביותר היא כמובן מובילאיי שנרכשה על-ידי אינטל תמורת 15.3 מיליארד דולר, אולם מובילאיי היא רק ראש חץ שמאחוריו דוהרות חברות בעלות טכנולוגיות מרשימות כמו אינוויז, פורסייט, אלטייר ומאות חברות נוספות. כמעט כל יצרן רכב עולמי גדול מחפש כיום טכנולוגיות ישראליות לתחום הרכב.

הרבה לוויינים קטנים, זולים… ומתוצרת ישראל

אם נסיט לרגע את המבט אל תעשיית החלל, נגלה שהיא נמצאת צעד אחד בלבד מאחורי תעשיית הרכב: חברת Sky and Space Global (או SAS), שפיתחה מערך של ננו-לוויינים במטרה לספק שירותי תקשורת לוויינית, השלימה גיוס של כ-15 מיליון דולר בהקצאת מניות פרטית בבורסה של אוסטרליה (ASX), שבה היא נסחרת, וצפויה להשתמש בכספי הגיוס כדי לשגר לחלל, עד אמצע השנה, מקבץ ראשון של 16 ננו-לוויינים, וזאת מתוך מערך כולל של 200 ננו-לוויינים שצפויים להיות משוגרים לחלל במהלך 2020.

SAS הוקמה על-ידי יוצאי תעשיית החלל הישראלית, במטרה לפתח שירותי תקשורת המבוססים על מערך של מאות ננו-לוויינים מנמיכי טוס, המסוגלים לספק תקשורת צרת סרט למשתמשים רבים בעולם השלישי, לשוק התחבורה (מטוסים וספינות) וללקוחות באזורים מרוחקים. מנכ"ל החברה, מאיר מועלם, היה בשירותו הצבאי טייס בחיל האוויר ומפקד פעילות החלל בחיל האוויר. בין הפרויקטים שהוביל: ניסוי MEDIEX של האסטרונאוט הישראלי הראשון אילן רמון ז"ל, ופיתוח הלוויינים Techsar ו-Ofeq.

הטכנולוג הראשי הוא מידד פריינטא שמילא תפקידי מפתח בפיתוח הלוויינים של התעשייה האווירית. הוא היה סגן מנהל המשימה על הלוויין עמוס 2, מהנדס המערכת הראשי של הלוויין עמוס 3, יועץ מקצועי לחברה הרוסית שבנתה את עמוס 5, והשתתף בפיתוח הלוויין הישראלי-צרפתי VENUS. מנהלת התפעול של החברה היא מאיה גליקמן, שגם היא מגיעה מחטיבת הלוויינים של התעשייה האווירית. היא מתמחה בניתוח משימה, תכנון מסלולים והפעלת לוויינים. היא שימשה כמהנדסת בכירה בפיתוח הלוויין עמוס 3 ובניהול תהליך סוף החיים של הלוויין עמוס 1. מאיה ומידד היו מעורבים בפיתוח ושיגור Duchifat-1, שהיה הננו-לוויין הישראלי הראשון ששוגר לחלל (2014).

חברת NSLCOMM מקריית שדה התעופה נערכת לקראת שיגור הלוויין הראשון מתוצרתה, NSLSat-1, אשר יתבצע במהלך חודש יוני הקרוב מהקוסמודרום הרוסי החדש ווסטוצ'ני, הנמצא במזרח רוסיה. על-פי התוכנית, הלוויין ישוגר למסלולו הליו-סינכרוני (השומר על זווית קבועה ביחס לשמש) בגובה של 580 ק"מ. מדובר באבן דרך חשובה עבור החברה, מכיוון שהשיגור הצפוי יעניק לטכנולוגיה שלה את האישור המיוחל "נבדק בחלל", ויאפשר לה להתחיל בסבב גיוס הון חדש ובביצוע תוכנית עסקית שאפתנית ששיאה יהיה שיגור מערך של 120-150 ננו-לוויייני תקשורת עד לשנת 2023, אשר יספקו שירותי תקשורת בפס רחב מסביב לעולם.

במקביל מתרחב השוק של טכנלוגיות חדשות עבור המגמה העולמית החדשה של מערכים הכוללים מאות לוויינים זעירים וזולים: חברת SatixFy מפארק המדע ברחובות השלימה פיתוח שני שבבי תקשורת לוויינית. החברה מתכננת להשיק סדרה של מוצרים חדשים ב-2019, המאפשרים שימוש בריבוי אלומות במהלך התקשורת עם לווייני LEO, אשר נעים בגובה של 160-2,000 ק"מ מעל-פני האדמה ומקיפים את כדור הארץ בכל 128 דקות. השבבים מיועדים לשימוש באנטנת תקשורת שטוחה שתאפשר לספק מסופים שלמים במחיר נמוך, עבור שווקים המוניים כמו IoT והמכונית המקושרת.

טרמינל MPT30 של אורביט בקוטר של 30 ס"מ. מקשר בין מל"טים ומסוקים לבין לוויינים. צילום: Techtime
טרמינל MPT30 של אורביט בקוטר של 30 ס"מ. מקשר בין מל"טים ומסוקים לבין לוויינים. צילום: Techtime

חברת אורביט מנתניה מגבשת אסטרטגיה חדשה שתאפשר לה להיות ספקית מרכזית של טרמינלים קטנים לרשתות תקשורת הלוויינים החדשות, אשר צפויות לצאת לשוק בשנים הקרובות ולהחליף את לווייני התקשורת הגדולים והמיושנים. במקביל, חברת גילת רשתות לוויין (Gilat Satellite Networks) מפתח תקווה מגדירה את מחדש את הארכיטקטורה של תחנות הקרקע הלווייניות שלה (VSAT).  השינויים בתחנת הבסיס כוללים החלפת האנטנות, החלפת מערך המיחשוב בתוך התחנה ובניית תשתית ענן לניהול תחנות הקרקע הלווייניות. התחנות החדשות לא נועדו להחליף את תחנות הקליטה הנוכחיות של החברה, אלא להכין אותה אל השוק המתפתח של לווייני תקשורת מנמיכי טוס (LEO) אשר צפוי לצמוח ב-3-5 השנים הבאות.

אלה רק דוגמאות ראשונות למהפיכה התת-קרקעית המתחוללת בתעשיית החלל הישראלית: טכנולוגיות חדשות מייצרות שוק חדש וגל חדש של יזמויות פרטיות. כמובן שאין תחליף ללווייני ענק מסורתיים כמו אלה שהממשלה או משרד הביטחון מזמינים מהתעשייה האווירית, אולם תעשיית החלל הישראלית מגלה במהירות את השוק האזרחי החדש, ומחקה את ההצלחה של תעשיית הרכב הישראלית, שצמחה כמעט יש מאין.

מו"מ לשת"פ אסטרטגי בין פוג'יטסו ו-SCADAFence

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברתSCADAFence  התל אביבית, המפתחת פתרונות הגנת סייבר לרשתות תפעול תעשייתיות (SCADA), צפויה להכריז בשבועות הקרובים על שיתוף פעולה אסטרטגי עם חברת פוג'יטסו (Fujistu) היפנית, כך נודע ל-Techtime. פוג'יטסו נחשבת לאחת מחמש החברות הגדולות בעולם בתחום שירותי הסייבר המנוהלים, אולם כיום היא לא מציעה פיתרון הגנה לרשתות תעשייתיות.

במסגרת שיתוף הפעולה, פוג'יטסו תוסיף את המערכת של סקדה-פנס לפורטפוליו שלה ותציע גם פיתרון משולב המספק כיסוי גם למערכות המידע וגם למערכות התפעול בארגונים תעשייתיים. בתחילה הפעילות תתמקד בשוק היפני, אולם עשויה להתרחב לכל העולם. השוק היפני הוא בעל חשיבות אסטרטגית מכיוון שמגזר הייצור ביפן נחשב לשלישי בגודלו בעולם, אחרי סין וארצות הברית.

מיד כשהחלה לשווק את המוצר שלה ב-2017, סימנה סקדה-פנס את יפן כשוק יעד אסטרטגי: היא פתחה בה מרכז פעילות והכריזה בחודשים האחרונים על שורה של שיתופי פעולה משמעותיים בשוק היפני. "ביפן אנחנו עדים לאימוץ מאוד נרחב של פתרונות הגנה למתקני ייצור, וזאת לאור תהליכי הדיגיטליזציה המקיפים שעובר מגזר הייצור שם", סיפר מנכ"ל החברה, אלעד בן מאיר.

רשתות SCADA חשופות בתעשייה ובבנייני מגורים

האסטרטגיה של סקדה-פנס היא לקשור שיתופי פעולה עם חברות שירותי סייבר, המשמשות כמעין אינטגרטור בתחום הסייבר ומספקות פיתרונות Turn-Key ללקוחות. לפני מספר ימים החברה הודיעה על שיתוף פעולה עם חברת NRI היפנית, שהיא אחת מחברות שירותי הסייבר הגדולות ביפן. בדומה לפוג'יסטו, גם NRI תשתמש בטכנולוגיה של סקדה-פנס כדי להציע פתרון הוליסטי ללקוחות.

במקביל, חברת הנדל"ן היפנית Mitsui Fudosan בחרה בפיתרון של סקדה-פנס כדי להגן על מיזמי המגורים החכמים שהיא בונה. תחום הבניינים החכמים והערים החכמות צפוי להיות אחד המגזרים המשמעותיים בשוק ההגנה על רשתות SCADA, מאחר שבניינים חכמים כוללים רשתות תקשורת ייעודיות למערכות התפעול, כמו משאבות מים, בלוני גז, רשתות חשמל, מזגנים, מערכות חימום, אמצעי אבטחה ועוד.

מפעלים חכמים הפכו למטרה של מתקפות סייבר

סביבת הייצור המודרנית רווייה במערכות אוטומטיות, חיישנים ורשתות תקשורת, ומתחברת אל התשתית הארגונית, ואל מערכי המלאי, ההזמנות והתקשורת מול גורמים חיצוניים. כתוצאה מכך מתהדק הקשר בין טכנולוגיות ליבת הייצור (Operational Technologies) לבין המעטפת של טכנולוגיות המידע. השילוב הזה קרוי גם "סביבת ייצור חכמה", ויתגבר עם האימוץ של רעיון Industry 4.0 הכוללIoT  בסביבת הייצור. הדבר חושף את מערכות הייצור לסיכוני אבטחה חדשים, החל ממתקפות סייבר והחדרת נוזקות למתקני הייצור, פגיעה במערכי הייצור, גניבת מידע מסחרי ועוד. 

המערכת של סקדה-פנס מספקת הגנה לרשתות ICS/SCADA תעשייתיות באמצעות זיהוי בזמן אמת של מתקפות סייבר, התראות על שיבושים אפשריים העשויים להשבית מערכות, כלים לאיתור נקודות תורפה ועוד. לדברי בן מאיר, "רוב המתחרות שלנו מתמקדות ברשתות תעשייתיות מבוזרות, כמו ברשתות חשמל, המורכבות מיחידות נפרדות פשוטות יותר. אנחנו התמקדנו ברשתות מורכבות הכוללות עשרות אלפי מכשירים המחוברים ברשת אחת.

"יש לנו גם לקוחות בתחום תעשיית השבבים, אבל רוב החברות מעדיפות שלא להצהיר בפומבי על הטמעת הפיתרון שלנו, מחשש שזה ייתפס כמעין הודאה בכך שהן לא היו מוגנות עד כה. מקרה כמו פריצת הסייבר לחברת SMC מגביר מאוד את המודעות לצורך בפתרונות הגנה תעשייתיים".

מיכאל בוקאיה הוא מנהל התפעול הראשי החדש של חברת סיוה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת סיוה (CEVA) מינתה את מיכאל בוקאיה לתפקיד מנהל תפעול ראשי (COO) של החברה החל משבוע שעבר (4 באפריל). זהו תפקיד חדש בחברה. במסגרתו, בוקאיה יהיה אחראי על כל פעילויות המחקר, הפיתוח ושיווק טכנולוגיות החומרה והתוכנה של סיוה, וידווח ישירות למנכ"ל גדעון ורטהייזר. בוקאיה הצטרף לסיוה בשנת 2002, ועד למינוי האחרון, שימש בוקאיה כמנהל חטיבת התקשורת האלחוטית בסיוה, החל מאוקטובר 2014.

לפני-כן שימש במשך 8 שנים כארכיטקט הראשי של מעבדי האותות הדיגיטליים (DSP) של סיוה, ורשם מספר פטנטים על שמו בתחום הזה. המנכ"ל גדעון ורטהייזר אמר שבוקאיה תרם משמעותית להתפתחות החברה כשחקן דומיננטי בשווקי הסמארטפונים בדור 4 ו-5, תחנות בסיס סלולריות, ומוצרי IoT הפועלים ברשתות סלולריות. "עם ניסיון טכנולוגי חזק והיכרות מעמיקה עם השוק, הוא יסייע בקידום אסטרטגיית הצמיחה שלנו בעולם החכם והמקושר לאינטרנט".

סיוה מספקת קניין רוחני (IP) לעיבוד אותות ומעבדי בינה מלאכותית בתחומי הראייה הממוחשבת, האודיו, התקשורת והתשתית הסלולרית (דור 4, 4.5 ו-5), יישומי הפעלה קוליים, למידה עמוקה, קישוריות Wi-Fi ובלוטות', ואחסון נתונים. החברה מעסיקה כ-340 עובדים, מהם כ-250 במחקר ופיתוח. בשנת 2018 הסתכמו מכירותיה בכ-77.9 מיליון דולר. החברה מהרצליה נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-615.6 מיליון דולר.

NSLCOMM תשגר ננו-לוויין עם אנטנת תקשורת נפרשת

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: דגם הלוויין NSLSat-1 עם האנטנה המתקפלת כשהיא במצב פרוס

חברת NSLCOMM מקריית שדה התעופה נערכת לקראת שיגור הלוויין הראשון מתוצרתה, NSLSat-1, אשר יתבצע במהלך חודש יוני הקרוב מהקוסמודרום הרוסי החדש ווסטוצ'ני, הנמצא במזרח רוסיה. על-פי התוכנית, הלוויין ישוגר למסלול הליו-סינכרוני (השומר על זווית קבועה ביחס לשמש) בגובה של 580 ק"מ. מדובר באבן דרך חשובה עבור החברה, מכיוון שהשיגור הצפוי יעניק לטכנולוגיה שלה את האישור המיוחל "נבדק בחלל", ויאפשר לה להתחיל בסבב גיוס הון חדש ובביצוע תוכנית עסקית שאפתנית ששיאה יהיה שיגור מערך של 120-150 ננו-לוויייני תקשורת עד לשנת 2023, אשר יספקו שירותי תקשורת בפס רחב מסביב לעולם.

חברת NSLCOMM החלה את דרכה עם רעיון טכנולוגי פורץ דרך, ועם תוכנית עסקית צנועה: החברה פיתחה טכנולוגיה חדשה של אנטנת תקשורת קלת משקל ומתקפלת, אשר נפרסת בחלל לאחר השיגור ומספקת ללוויינים ביצועים המשתווים לאלה של אנטנה גדולה וכבדה: 1.5Gbps. כיום החברה מעסיקה כ-20 עובדים, ועד היום היא גייסה כ-15 מיליון דולר, מהם כ-11 מיליון דולר מ- Jerusalem Venture Partners, קרן השקעות האסטרטגית האמריקאית Liberty Technology Venture Capital, קרן OurCrowd וקוקפיט. בנוסף, היא קיבלה כ-4 מיליון דולר מסוכנות החלל הישראלית (ISA).

מספקית אנטנה לספקית תשתיות תקשורת

למרות שעדיין לא ביצעה את הדגמת ההיתכנות, יש לחברה כבר מספר לקוחות משמעותיים וצבר הזמנות בהיקף של כמה מיליוני דולרים. כיום היא נערכת לגיוס הון נוסף בהיקף של כ-10 מיליון דולר מיד לאחר השיגור של הלוויין הראשון. הטכנולוגיה של האנטנה מבוססת על מספר אלמטים חדשניים: חומר זוכר המשמש כשלד האנטנה, אשר ניתן לקפל אותו וכאשר הוא משתחרר הוא נפרס לתצורת אנטנת שידור וקליטה קלאסית. עליו מוצמד אריג מחומר מיוחד המשמש כאלמנט הקליטה והשידור.

לאחר פריסתה, האנטנה ממוקדת ברפלקטור משנה (Subreflector) בשם FlexoSub הכולל משטח מחזיר גמיש ו-10 מנועים המעוותים את צורתו בהתאם לאלגוריתם רשום כפטנט שהחברה פיתחה, אשר מפצה על טעויות בפריסת האנטנה הגמישה, ומספק רמת ביצועים קשיחה. בראיון ל-Techtime הסביר מייסד משותף ומנכ"ל החברה, ד"ר רז יצחקי,  מדוע החברה החליטה לשנות את ייעודה מספקית של טכנולוגיית אנטנת תקשורת מהפכנית, לחברה המפעילה מערכי לוויינים בהיקף גדול.

ד"ר רז יצחקי בחדר האל-הד של NSLCOMM. "האנטנה משנה את הלוויין"
ד"ר רז יצחקי בחדר האל-הד של NSLCOMM. "האנטנה משנה את הלוויין"

יצחקי: "הרחבנו את החזון של החברה מכיוון שהתברר שלטכנולוגיה של האנטנות יש השפעה רחבה מאוד על מבנה הלוויין, ושההשפעה הזו יכולה להפוך את התקשורת הלוויינית לזולה וזמינה. רוב המבנה של הלוויין מיועד כיום לתמוך באנטנה, ומתוך זה כ-90% ממנו נדרש רק בזמן השיגור. כאשר אנחנו פורסים אנטנה מתקפלת בחלל, אנחנו יכולים להקטין בכ-90% את משקל הלוויין. כיום נדרש לוויין במשקל של 150-200 ק"ג כדי להביא לחלל אנטנת תקשורת בקוטר של 60 ס"מ.

"בטכנולוגיה שלנו ניתן להעלות אנטנה כזו באמצעות לוויין השוקל 10-15 ק"ג בלבד. אנחנו מממשים את זה באמצעות לוויין המורכב משש יחידות של פלטפורמת קיובסאט (6U). ההבדל הזה משפיע על עלות הייצור ועל עלות השיגור. עוצמת המשגר הדרושה להעלאת לוויין במשקל של 200 ק"ג למסלול נמוך (LEO), מאפשרת לנו לשגר 10 לוויינים. מכאן שעלות השיגור שלנו היא עשירית מזו של לווייני LEO סטנדרטיים".

חלוצי תחום הננו-לוויינים בישראל

חברת NSLCOMM הוקמה על-ידי רז יצחקי, דניאל רוקברגר ודני ספירטוס. יצחקי הקים את תחום הננו-לוויינים בתעשייה האווירית והיה אחראי על 7 תוכניות של ננו-לוויינים. המהנדס הראשי רוקברגר שימש שנים רבות כמהנדס לוויינים בתעשייה האווירית. הוא תכנן חמישה ננו-לוויינים והיה סגן מנהל פרוייקט בתוכנית הלוויין הישראלי-צרפתי ונוס (Venus).

שניהם היו ממייסדי עמותות INSA, שהיתה הגוף הראשון בישראל שתכנן ננו-לוויינים, ושהעבירה טכנולוגיה קריטית לפרוייקט "בראשית" (הנחתת חללית ישראלית על הירח) כאשר החל את דרכו. הטכנולוג הראשי ספירטוס שימש בעבר כטכנולוגי הראשי של חברת RaySat Broadcasting, שבה היה אחראי על תכנון ופיתוח מגוון אנטנות לוויייניות. לפני-כן הוא שימש כראש צוות פיתוח אנטנות ותחנות קרקעיות בחברת גילת.

מה יהיה הבסיס של המודל העסקי שלכם?

יצחקי: "השוק הגדול נמצא בתחום השירותים ולא מכירת מוצרים. אנחנו מתכננים להשלים שיגור מערך ראשון של 30 לוויינים בקונסטלציה משוונית עד לשנת 2021, ולהגיע בשנת 2023 לכיסוי עולמי עם השלמת השיגור של 120-150 לוויינים. שוק היעד המרכזי הוא חברות המפעילות לוויינים, כמו אינטלסאט, חלל וחברות דומות, אשר זקוקות לתשתיות תמסורת בחלל כדי שיוכלו למכור הספקי תקשורת ללקוחות שלהן. הטכנולוגיה מתאימה ליישומי תקשורת רחב פס ותקשורת צרת פס כמו IoT".

רפלקטור המשנה החכם: 10 מנועים ואלגוריתם מתקנים את עיוותי האנטנה
רפלקטור המשנה החכם: 10 מנועים ואלגוריתם מתקנים את עיוותי האנטנה

"מכיוון שיש לנו אנטנה גדולה, ניתן להקטין מאוד את האנטנה במקלט המצוי בכדור הארץ, ולשלב אותה באבזרים קטנים כמו סמארטפונים או אבזרי IoT". להערכת יצחקי, שוק לווייני התקשורת הגדולים לא ייעלם לחלוטין. "הם מספקים פתרון מצויין לשירותי Broadcast כמו למשל תחנות רדיו וטלוויזיה, אולם שאר מגזרי תקשורת ה-IP ימומשו באמצעות מערכים הכוללים הרבה מאוד לווייינים נמוכי מסלול".

ניסוי שאפתני בחלל

מטרת ניסוי ההיתכנות בחודש יוני היא ללמוד את ההתנהגות של האנטנה המתקפלת ולעמוד במשימות תקשורת מורכבות. הלוויין NSLSat-1 שוקל פחות מ-10 ק"ג. הוא יצוייד בשתי מצלמות אשר יצלמו את האנטנה הפרוסה וישדרו את התמונות לקרקע, כדי לייצר מודל תלת מימדי מדוייק שלה, ולבחון את עמידתה במפרטים.

בנוסף, החברה מתכננת לבדוק מספר תסריטים למימוש יישומי תקשורת: תקשורת ברוחב פס של 1Gbps עבור יישומי תמסורת שייקלטו בתחנות בעלות אנטנה ברוחב של 75 ס"מ. תקשורת ליישומי IoT חקלאיים בקצב של עד 500Kbps שייקלטו באנטנה בגודל של אנטנת סמארטפון, תקשורת למכונית המקושרת בקצב של עד 1Mbp ותקשורת ליישומים ממשלתיים ברוחב פס של עד 2Mbps, שייקלטו באנטנות בגודל של עד 8X8 ס"מ.

מדוע החדשנות נכשלת בחברות גדולות?

פורסם בתאריך ע"י Techtime

מאת: עמוס רדליך, חברת Rankup ייעוץ והדרכה

זוכרים את נורטל הקנדית? היא היתה חברה מפוארת עם שווי שוק של 400 מיליארד דולר שהעסיקה 95,000 עובדים וייצרה מרכזיות דיגיטליות וציוד תמסורת. היתה לה גם חברה בת גדולה מאוד בישראל. אבל למרות ההצלחה, מהפיכת ה-IP הפתיעה אותה לחלוטין: היא לא הצליחה להתחרות בחברות כמו סיסקו שהובילו את המהפיכה, ובשנת 2009 היא הגיעה לסוף דרכה והכריזה על פשיטת רגל. האם זה היה בלתי נמנע? יכול להיות שכן.

בעשור האחרון התרגלנו למציאות חדשה: חברות סטארט-אפ נועזות מזעזעות את השוק עם מוצרים וטכנולוגיות פורצי דרך המשנים את פני השוק, כאשר חלק מהן הופך לענק בפני עצמו, כמו Airbnb או פייסבוק. מדוע חברות ותיקות לא מאמצות את תרבות הניהול של חברות סטארט-אפ כדי לייצר בעצמן את החידושים פורצי הדרך? להלן 8 סיבות כבדות משקל.

הסוד האידיאולוגי של חברות סטארט-אפ

תכלית הקיום של חברת סטארט-אפ היא לחפש מודל עסקי המביא לצמיחה מהירה ויציבה. התהליך דורש מיומנויות מחקר, גמישות מחשבתית, ויכולת לראות בו-זמנית גם את התמונה הרחבה וגם את הפרטים הקטנים. היזמים יחליפו במהירות את המודל העסקי אם יגלו שהמודל הקיים אינו מביא לצמיחה מהירה ויציבה. בפועל, מרבית חברות הסטארט-אפ משנות את המודל העסקי מספר פעמים במהלך קיומן. תפיסת הניהול של חברה בוגרת הפוכה לגמרי: היא לא מחפשת מודל עסקי חדש, אלא מתמקדת ביישום מודל עסקי קיים, המייצר רווחים ממכירת מוצרים ידועים ללקוחות ידועים. הבנקים מוכרים אשראי, חברות סלולר מוכרת מנויים, חברות הכבלים מוכרת תכנים, וכדומה. אלו שתי תפישות עולם הפוכות שאינן יכולות להתקיים ביחד.

מדדי ביצוע שונים

חברת סטארט-אפ צעירה תמדוד את  ביצועיה בעזרת מדדי חדשנות כמו ויראליות, עלות למציאת לקוח, דביקות של לקוחות וכדומה. עסק בוגר בוחן את ביצועיו באמצעות מדדים פיננסיים כמו החזר על ההשקעה, שיעור תשואה פנימי, פלחי שוק, גידול במכירות, עלויות ייצור ליחידה וכדומה. לכן ההנהלה של חברה בוגרת תתקשה לאשר פרויקט שלא מציג תחזית מכירות ותזרים מזומנים אמינים שלוש שנים קדימה.

ההשפעה המשתקת של מקורות מימון

חברות סטארט-אפ מממנות את פעילותן באמצעות השקעות של קרנות ממשלתיות, אנג'לים וקרנות הון סיכון. אלו גופים בעלי תיזת השקעות ברורה, והם מכירים היטב מגוון גדול של שווקים. בניגוד אליהן, למרבית החברות הוותיקות אין תיזת השקעות. לכן היכרותן עם שווקים סמוכים או שונים היא מוגבלת. גם מקורות המימון שלהן, כמו בנקים או הון עצמי, הם מקורות שמרניים המעודדים חדשנות בתחומי הליבה המוכרים ולא חדשנות פורצת דרך המזעזעת המודל העסקי.

לכך יש להוסיף את התהליך הכואב והיצירתי של גיוס הון: חברת סטארט-אפ מגייסת הון במספר סבבים. זהו תהליך רב-שלבי, כאשר בכל שלב צריך לשכנע את המשקיעים שהפתרון של החברה חדשני, מוצלח ושיש לו שוק צומח ושהחברה מצדיקה את ההשקעה. מאחר שכל גיוס כרוך בוויתורים מצד היזמים (דילול הון המניות), הם שואף לגייס רק את הסכום הדרוש להם כדי לבצע צעד משמעותי. תהליך זה מבטיח שרק הטובים שורדים, ושהם ינצלו כל פרוטה בדרך הטובה ביותר.

תהליך המימון של פרוייקטים בחברות גדולות שונה במהותו: ההנהלה מחליטה על כיווני החדשנות הרצויים, ומזרימה את הסכום הדרוש כל עוד הצוות דבק בתוכנית העבודה שעליה התחייב. לעתים ההנהלה מפעילה שיקולים לא ענייניים הקשורים לפוליטיקה הארגונית. אם נוסיף לכך את העובדה שעלות שעת מהנדס בחברה ותיקה הינה גבוהה לעין שיעור מזו של מהנדס בחברת סטארט-אפ, מתקבלת תמונה ברורה: בחברה גדולה המימון בזבזני, העלות גבוהה והתפוקה נמוכה יותר.

מתודולוגיית פיתוח ליניארית

תהליך הפיתוח בחברה בוגרת הוא לרוב ליניארי וכולל כמה שלבים: הוא מתחיל באיפיון שוק וצורכי לקוח, ממשיך דרך שלבי פיתוח מוגדרים ומסתיים בהשקה ובמאמצי מכירה. כאשר המוצר מוצא את דרכו לשוק, אנשי הפיתוח כבר עסוקים בפרויקט אחר ואין עם מי לדבר. בנוסף, הם לא ממרים את פי ההנהלה, ולכן לא ייתכן מצב שבו המוצר משנה את אופיו והגדרותיו תוך כדי תהליך הפיתוח. בחברות סטארט-אפ, לעומת זאת, חיפוש הלקוחות מתקיים במקביל לפיתוח המוצר ואף מזין אותו. אם במהלך הפיתוח מזהים נישת פעולה אטרקטיבית, החברה עשויה להחליט להסיט לגמרי את כיוון פעולתה ולפעל בכיוון החדש (התהליך נקרה Pivoting).

מקור הכישלון – שנאת כשלונות

כישלון בחברות גדולות אינו דבר שחוגגים אותו. מעדיפים להסתיר אותו. כאשר פרוייקט בחברה גדולה אינו עולה על הציפיות, בדרך כלל הוא ייסגר. האפשרות שיתבצעו בו שינויים במקום לסגור אותו, כמעט ואינה עולה על הדעת. בחברות סטארט-אפ הכישלון הוא חלק בלתי נפרד מהתרבות: החברה תבחן מספר מודלים עסקיים ומספר טכנולוגיות עד שתגיע לשילוב האופטימלי מבחינתה. החברה תעבור סבבים מואצים של "כישלון, לימוד ותיקון". ככל שהסבבים האלה יתבצעו במהירות גדולה יותר ובשחיקה מינימלית של ההון, גדלים סיכויי ההצלחה. התהליך כל כך מושרש בתרבות הסטארט-אפים עד שזכה לביטוי כמו Celebrating a failure.

קניבליזם פורה

חדשנות משבשת היא המטרה החלומית של כל חברת סטארט-אפ הרוצה להטביע חותם בתחומה. אבל חברות ותיקות יברחו ממנה כמו מפני אש, ויימנעו מחדשנות שיש בה פוטנציאל לקניבליזציה של מקורות הכנסה קיימים. הדוגמה המהדהדת ביותר היא זו של קודאק: היא המציאה את המצלמה הדיגיטלית, אבל גנזה את הטכנולוגיה מחשש שזו תעשה קניבליזציה למצלמות ולפילמים שהיא ייצרה ומחרה. על המהלך הזה היא שילמה ביוקר.

שנאת סיכון

חברות סטארט-אפ מתנהלות בתנאי אי-ודאות קיצוניים. בשלבי גיבוש הרעיון ובתחילת תהליך הפיתוח הן רק יכולות לשער מי יהיו הלקוחות שלהן, ומהו היקף השוק. הערפל הזה מתפוגג בהדרגה ככל שהן מתקדמות בתהליך איתור המודל העסקי והלקוחות הראשונים. חברות בוגרות שונאות אי-ודאות ולכן יתקשו לאשר פרוייקטים פורצי דרך מחוץ לתחומי הליבה שלהן. לכן תעשיית הרכב, למשל, תמשיך להשקיע בחדשנות בתחום הליבה שלה או בתחומים סמוכים, אך לא תפתח אמצעי תחבורה אלטרנטיביים חדשניים.

ערוגות של חדשנות בחצר האחורית

חברות רבות מצהירות כי החדשנות הכרחית לשרידותן העסקית, אך בפועל הן מנהלות מעין "תיאטרון של חדשנות"; מחלקות הפיתוח ממשיכות לפתח את מוצרי הליבה של החברה או מוצרים דומים (Adjacent innovation), אבל לא חדשנות פורצת דרך (Transformational Innovation). לכן חברות גדולות רבות מקימות בשנים האחרונות קרנות השקעה בבעלותן, המשקיעות בחברות סטארט-אפ מתחומים שונים, ואפילו מרוחקים מאוד מליבת הפעילות שלהן. ברגע המתאים, ההשקעות האלה הופכות לעיסקת רכישה גדולה וכניסת הארגון לשוק חדש ומבטיח. אסטרטגיה אחרת מבוססת על חברות בנות קטנות, הפועלות באופן עצמאי במתכונת של חברת סטארט-אפ, וכאשר הרעיון שלהן מוכיח את עצמו – הוא מועבר לידי החברה האם הגדולה.

אודות הכותב: עמוס רדליך הוא יועץ לחברות בתחום החדשנות. עמוס מעביר סדנאות בחדשנות פנים ארגונית. לאחרונה הוציא לאור מדריך כיס לפתרון בעיות. 

למידע נוסף ויצירת קשר: [email protected] , 053-7737562,  www.rankup.co.il

 

טויוטה משחררת 24,000 פטנטים בתחום הרכב החשמלי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת טויוטה מוותרת בפועל על חלק עצום מהקניין הרוחני שלה, כדי להאיץ את מהפיכת הרכב החשמלי. החברה הודיעה שהיא תעניק רישיונות שימוש חופשיים מתשלום לכ-24,000 פטנטים רשומים שלה ופטנטים הנמצאים בהליכי אישור, הנוגעים לטכנולוגיות בנושא חשמול כלי-רכב. בנוסף, היא החליטה לספק תמיכה טכנית בתשלום ליצרנים אחרים המפתחים ומוכרים כלי-רכב חשמליים אשר משתמשים במנועים, בסוללות, ביחידות בקרת הספק וביחידות בקרה אלקטרונית של טויוטה, או בטכנולוגיות חשמול אחרות במערכות ההנעה שלהם.

"לנוכח הפניות הרבות שאנחנו מקבלים, הגענו למסקנה שהגיע הזמן לשיתוף פעולה", אמר סמנכ"ל Toyota Motor Corporation, שיג'קי טראשי. "אנחנו מקווים למצלא תפקיד משמעותי בהפיכת הרכב החשמלי לסטנדרד בעשר השנים הבאות". בסך הכל, טויוטה מספקת גישה ל-23,740 פטנטים שנוצרו במשך כ-20 שנה. תקופת הענקת הגישה מתחילה מיידית ותימשך עד סוף 2030. מדובר בפטנטים ששולבו במכוניות ההיברידיות (HEV) של טויוטה. בהם: פטנטים למנועים חשמליים, יחידות בקרת הספק (PCU) ובקרי מערכת. מדובר בטכנוולגיות רלוונטיות למכוניות חשמליות, למכוניות חשמליות היברידיות (HEV), מכוניות בעלות טעינה חשמלית (PHEV) ומכוניות חשמליות המבוססות על תאי דלק (FCEV).

זו הפעם השנייה שבה טויוטה משחררת פטנטים: בינואר 2015 היא שחררה 5,680 פטנטים הקשורים ללמכוניות חשמליות המבוססות על תאי דלק. כעת היא מוסיפה עוד כ-18,000 אלף פטנטים: 2,590 פטנטים הנוגעים למנועים חשמליים, 2,020 פטנטים הנוגעים ליחידות בקרת הספק, 7,550 פטנטים הנוגעים לבקרי מערכת, 1,320 פטנטים על תמסורת ומנוע, 2,200 פטנטים על מטענים וכ-2,380 פטנטים על תאי דלק. כדי לקבל חוזים לשימוש בפטנטים יש ליצור קשר עם טויוטה.

למידע נוסף: Toyota Patents

אלביט רוכשת את חטיבת ראיית הלילה של האריס

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: משקפי ראיית לילה לחי"ר מתוצרת חברת האריס

חברת אלביט (Elbit Systems) חתמה על הסכם לרכישת חטיבת מערכות ראיית הלילה (Harris Night Vision) תמורת 350 מיליון דולר. החטיבה פועלת מהעיר רואנוק בווירג'יניה, ונחשבת לספק מרכזי של מערכות ראיית ליליה עבור הצבא האמריקאי ובעלי הברית של ארצות הברית. נשיא ומנכ"ל אלביט, בצלאל מכליס, אמר שהעיסקה משתלבת בתוכנית ארוכת הטווח של אלביט, בעיקר בשוק האמריקאי. "העיסקה טובה גם לאלביט וגם לעובדי חטיבת מערכות הלילה של האריס וללקוחותיהם".

מבחינת האריס, העיסקה קשורה להתארגנות מחדש של החברה בעקבות עיסקת L3, ותלויה בהשלמתה (הצפויה השנה). בחודש אוקטובר 2018 חתמו שתי ענקיות האלקטרוניקה הצבאית והבטחונית מארצות הברית, Harris Corporation ו-L3 Technologies, על הסכם מיזוג כדי להיות החברה הביטחונית ה-6 בגודלה בארצות הברית, והעשירית בגודלה בעולם. החברה הממוזגת תספק מערכות טכנולוגיות בתחומי האוויר, הים, היבשה, החלל והסייבר. היא תחזק את מעמדה בתחומי ה-RF והאלחוט ותפתח פלטפורמות הפועלות במערכות של כל האינטגרטורים הביטחוניים הגדולים.

נולדה ענקית ביטחונית חדשה

היא תעסיק כ-46,000 עובדים, מהם 22,500 מהנדסים ואנשי פיתוח. היקף המכירות המצרפי שלה הוא כ-16 מיליארד דולר בנתוני שנת 2018. חברת האריס פועלת כיום במתכונת של שלוש חטיבות עסקיות: מערכות תקשורת, מערכות אלקטרוניות ולוחמה אלקטרונית ומערכות חלל ומודיעין. היקף המכירות שלה מסתכם בכ-6 מיליארד דולר בשנה. היא ספקית מרכזית של הצבא האמריקאי, וזכתה לאחרונה במספר מכרזים לשדרוג מטוסי F-35 של לוקהיד מרטין: פיתוח מחשב מרכזי חדש עבור המטוס, החלפת מודול הזיכרון במטוס ואספקת מערכת תצוגה חדשה לתא הטייס.

חברת L3 פעילה בעיקר בתחומי המודיעין האלקטרוני והמעקב (Intelligence, Surveillance and Reconnaissance – ISR), מערכות תקשורת ומערכות אלקטרוניקה צבאית ותעופתית. היא מספקת מערכות מערכות אימון טייסים, מערכות אלקטרו-אופטיות (EO/IR) ומעסיקה כ-31,000 עובדים. החברה נחשבת לספקית מערכות הצילום האלקטרו-אופטיות המרכזית עבור כלי טיס בלתי מאויישים של צבא ארצות הברית.

למעשה, האריס מוותרת על חטיבת מערכות ראיית הלילה שלה, מכיוון שלחברת L3 יש פעילות חזקה מאוד בתחום הזה, ובחודש אוגוסט 2018 היא זכתה במכרז לאספקת משקפי ראיית הלילה התקניות עבור חיילי השדה של הצבא האמריקאי. בעקבות ההודעה ביום ו' בצהריים, עלתה מניית אלביט בנסד"ק בכ-2.4% והיא נסחרת לפי שווי שוק של כ-5.74 מיליארד דולר.

עריקה מהדהדת: מנהל הכספים של קואלקום עבר לחברת אינטל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אינטל הודיעה אתמול על מינויו של ג'ורג' דייוויס לתפקיד של סגן נשיא בכיר ומנהל הכספים הראשי של החברה. דייוויס ידווח ישירות למנכ"ל בוב סוואן, ששימש בעצמו כמנהל הכספים של אינטל עד למינויו למנכ"ל באמצע 2018, בעקבות ההתפטרות של המנכ"ל הקודם, בריאן קרז'ניץ. בנוסף, דייוויס יהיה אחראי גם על כל תשתיות ה-IT של חברת אינטל העולמית.

מדובר במינוי מעניין מאוד, לאור העובדה שדייווויס מגיע לאינטל ישירות מתוך חברת קואלקום המתחרה, שבה הוא מילא תפקידים זהים: משנת 2013 ועד החלפת הצדדים הוא שימש כסגן נשיא פעיל, מנהל הכספים ומנהל ארגון ה-IT של קואלקום העולמית. אגב, לפני שהצטרף לקואלקום הוא שימש במשך 6 שנים כמנהל הכספים וה-IT של חברת אפלייד מטיריאלס.

במקביל להודעה  של אינטל, דיווחה גם קואלקום על עזיבתו המיידית של דייוויס, ועל מינויו מנהל הקופה של החברה, דיוויד ווייז, למנהל הכספים הזמני של קואלקום עד לאיתורו של מנהל כספים קבוע. הפעם מדובר באחד מוותיקי החברה: ווייז הצטרף אליה בשנת 1997 וב-12 השנים האחרונות מילא תפקידים בכירים במחלקת הכספים של החברה.

המינוי המפתיע מגיע בשעה שהתחרות בין אינטל וקואלקום נמצאת בשלבי התעצמות. שתי החברות מתחרות אחת בשניה בתחום המודמים לטלפונים סלולריים, תשתיות הדור החמישי, ובתחום מרכזי הנתונים שבו מנסה קואלקום לקחת נתח מעסקי אינטל באמצעות פיתוח מעבדי שרתים המבוססים על ארכיטקטורת ARM. יחד עם זאת, שתי החברות פועלות בשני מודלים עסקיים נפרדים: בעוד שאינטל מייצרת בעצמה את השבבים שהיא מפתחת ומוכרת, קואלקום פועלת במתכונת של Fabless, שבו היא רק מפתחת ומוכרת שבבים, כאשר הייצור עצמו נעשה בידי קבלני משנה (Foundries).

און סמי רוכשת את קוונטינה בכמיליארד דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: כרטיס פיתוח בלוטות' של און סמי. מעוניינת בטכנולוגיית Wi-Fi 6

חברת און סמי (ON Semiconductor Corporation) רוכשת את Quantenna Communications מסאן-חוזה, קליפורניה, תמורת 1.07 מיליארד דולר. העיסקה מעניקה לקוונטינה שווי חברה של 936 מיליון דולר, מכיוון שקופת המזומנים שלה כוללת היום כ-136 מיליון דולר. העיסקה מספקת לאון סמי את טכנולוגיות החומרה והתוכנה של קוונטינה בתחום ה-Wi-Fi, ונועדה לחזק אותה בשני שוקי היעד המרכזיים שלה: שוק הרכב ושוק הפתרונות התעשייתיים.

העיסקה צפויה להסתיים במחצית השנייה של 2019, לאחר קבלת אישורים רגולטוריים והסכמת אסיפת בעלי המניות של קוונטינה. קוונטינה מעסיקה כ-420 עובדים ומחזיקה ב-95 פטנטים בתחום התקשורת האלחוטית. עד היום היא סיפקה כ-200 מיליון שבבים לכ-40 יצרני ציוד. בשנת 2018 הסתכמו מכירותיה בכ-220 מיליון דולר. היא מספקת שבבי תקשורת לתדרי 2.4GHz ו-5GHz, וטכנולוגיות לנתבי Wi-Fi מרובי אנטנות, המסוגלים לבצע מיתוג עצמי בין תצורת 4x4MIMO לבין תצורת 8x8MIMO.

Wi-Fi 6 מתחיל להיכנס אל השוק

אחת מהסיבות לעיסקה היא ככל הנראה הופעת תקן התקשורת האלחוטית החדש, Wi-Fi CERTIFIED 6, שאושר על-ידי Wi-Fi Alliance בחודש ינואר השנה. התקן החדש משנה את מעמדה של התקשורת האלחוטית הוותיקה והופך אותה לתשתית תקשורת רבת עוצמה: הוא מבוסס על תקן IEEE 802.11ax, וברבעון השלישי של 2019 יתחיל להיות חלק בלתי נפרד מהשוק כאשר האיגוד ישיק את תוכנית ההסמכה התעשייתית עבור התקן החדש.

אומנם למשתמשים יחידים השינוי יתבטא בגידול של 40% בלבד בקצב העברת הנתונים, אולם טכנולוגיות האיפנון והניהול החדשות מאפשרים לספק קישוריות אלחוטית במתקנים גדולים דוגמת בתי חולים, מבנים ארגוניים ואפילו אצטדיונים שבהם יש דרישה לאלפי נקודות חיבור בו-זמנית. מבחינת און סמי, חשיבות התקן החדש נעוצה בכך שעשויה להיות לו השפעה רבה על תשתיות הקישוריות במפעלי ייצור ועל התקשורת בתעשיית הרכב: הן בתור תשתית תקשורת פנימית עבור מערכות המידע והבידור, והן עבור הקישוריות של הרכב אל תשתיות הכביש.

בתחילת מרץ השנה הדגימה קוונטינה תקשורת Wi-Fi בקצב של 2Gbit/s שהושגה באמצעות קישור מספר מחשבים המצויידים במודם 2x2AC MIMO של אינטל אל נתב של החברה המבוסס על טכנולוגיית 8×8 MIMO וכולל יכולת ריבוי משתמשים (multi-user MIMO). הנתב מבוסס על ערכת השבבים QSR10GU-AX Plus של קוונטינה, התומכת בתדרי  2.4GHz-5GHz ובקצב העברת נתונים כולל של עד 10Gbps ב-12 ערוצים במקביל.

  • הגרף בכתבה בחסות חברת קוונטינה.

Xsight תתקין חיישני בטיחות בשדה"ת של בייג'ין

Xsight Sensor
פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת XSight Systems מראש העין זכתה במכרז של שדה התעופה של בייג'ין להתקנת המערכת לגילוי עצמים זרים (FOD) של החברה במסלול הטיסה המזרחי בשדה. מפגעים על מסלול הטיסה, כגון עצמים זרים, ציפורים או הצטברות משקעים (שלג, קרח ומים) פוגעים בבטיחות ההמראות והנחיתות ועשויים לסכן את הנוסעים והמטוס. בנוסף, הם גורמים לתעופה העולמית נזק הנאמד בכ-12 מיליארד דולר בשנה.

שדה התעופה בבייג'ין, הנחשב לאחד מהעמוסים בעולם, יתקין את מערכת RunWize של Xsight, המתריעה על מפגעים במסלולי ההמראה והנחיתה. בסוף 2017 גם חיל האוויר הצטייד במערכת והתקין אותה בכל בסיסיו. המערכת המבוססת על מערך משולב של מכ"ם גלים מילימטריים וחיישנים אופטיים (אינפרא-אדום קרוב) המוצבים סמוך לפנסי התאורה לאורך המסלולים. תוכנת היתוך מידע משלבת את הנתונים מכל המקורות האלה ומפעילה את מערכת FODetect, מספקת בקרה אוטומטית ורציפה של מצב המסלולים. היא מסוגלת לאתר חפצים בגודל של בורג בודד, שעשויים לפגוע בבטיחות ההמראה או הנחיתה.

החברה פיתחה ראש חישה הכולל מכ"ם זעיר (Mini W-band Radar) הפועל בתדר של 76-7GHz, מקור תאורת אינפרא-אדום ומצלמת NIR העובדת ביום ובלילה וגם בתנאי מזג אוויר ירודים. ראשי החישה פרוסים לאורך המסלול ומספקים את המידע באמצעות תקשורת מקומית אל תוכנה תוכנה ייעודית המתיכה את המידע ומאתרת חפצים חשודים על המסלול. במקביל, היא מפעילה את התוסף BirdWize, אשר מזהה ציפרים על המסלול, ומבריח אותן באמצעות הפקת רעש מרתיע בראש החישה הסמוך לציפור.

להערכת החברה, כ-40% מהנזקים שציפרים גורמות למטוסים, מתרחשים בגובה "אפס", כלומר כאשר המטוס נמצא על המסלול. החברה משתמשת באלגוריתמים עיבוד תמונה המבוסס על בינה מלאכותית (AI), אשר יכול לגלות ולהעריך את האיומים על המסלול. המערכת עומדת בדרישות הרגולציה בעולם (FAA, CAAC ,EASA) ונותנת מענה לפורמט הדיווח הגלובלי (GRF) שקבע הארגון הבינלאומי לתעופה אזרחית (ICAO).

קיידנס פיתחה מעבד DSP למערכות מכ"ם ו-LiDAR ממונעות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת קיידנס (Cadence) הכריזה על קניין רוחהע של מעבד DSP מסוג חדש אשר מותאם לשימוש כמעבד המבצע את החישובים במערכות מכ"ם ובחיישני LiDAR בכלי-רכב. החברה מסרה שמעבד Tensilica ConnX B20 DSP החדש הוא המעבד החזק ביותר במשפחת ConnX. הוא מבוסס על ארכיטקטורת pipeline עמוקה, ומיועד לשימוש בשוק הרכב העתידי, מערכות הדור החמישי, מערכות תקשורת ממונעות בין כלי-רכב (V2X) וציוד קצה ותשתיות האינטרנט של הדברים (IoT).

במהלך הפיתוח, קיידנס ביצעה שינויים בערכת הפקודות של ארכיטקטורת ISA והאיצה את מהירות השעון. המעבד החדש מהיר פי שלושים ממעבד הדור הקודם של המשפחה, Tensilica ConnX BBE32EP וחסכוני יותר בהפסק. במקביל, הוא הכריזה על גרסה מפושטת יותר שלו, ConnX B10 DSP, אשר מספק מחצית מרוחב הווקטור של ConnX B20 DSP ומיועד לשימוש ביישומים שמצריכים פחות עיבוד מקבילי

החברה מסרה שמעבד ConnX B20 DSP פועל בתאימות תוכנה לשאר המעבדים במשפחה. בתהליך ייצור של 16 ננומטר, הוא מגיע להספק ביצועים של עד 128 פעולות MAC במקביל, לטעון 1024 ביטים ולרוץ במהירות שעון של כ-1.4GHz. המעבד מאפשר עיבוד וקטורים אמיתיים (Real) קומפלקסים ברמת דיוק של 32 ביט בנקודה קבועה (Fixed Point) או צפה (Floating Point). קיימת גם אפשרות לביצועי 16 ביט נקודה צפה (Half Precision Floating Point) המכפילה את כמות החישובים ב-VFPU (יחדת העיבוד הווקטורית לנקודה צפה).

להערכת החברה, בהשוואה למעבד הדור הקודם, הוא סספק ביצועים מהירים עד פי עשרה עבור ביישומי Radar/LiDAR. "נהיגה אוטונומית זקוקה לחישה ברזולוציה גבוהה מאוד", אמר אנליסט בכיר בליינלי גרופ, מייק דמלר. "אומנם מערכות לידאר ברזולוציה גבוהה הן עדיין יקרות מדי לפריסה רחבת היקף, אולם פתרונות solid-state חדשים משנים את המצב, והמערכות יזדקקו למידה מסוימת של יכולת תכנות ב-DSP, לנוכח התבגרות של האלגוריתמים".

קיסייט השיקה מחולל אותות ייעודי ל-5G ולתקשורת לוויינית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת קיסייט טכנולוגיות (Keysight Technologies) השיקה את משפחת מחוללי האותות (Signal Generator) הווקטורייים החדשה, VXG Microwave Signal Generator, שהיא ייעודית ליישומי מיקרוגלים (mmWave). להערכת החברה מדובר במכשירים הראשונים בתעשייה אשר מסוגלים לתמוך גם בייצור אותות בתדרים של עד 44GHz וגם באיפנון גלי רדיו ברוחב פס של 2GHz, והעל במכשיר יחיד.

מערכות 5G New Radio רבות כוללות תקשורת רחבת פס ושימוש במערכי אנטנות בגלי mmWave התומכים בריבוי אנטנות (MIMO) ובעיצוב אלומה (beamforming) שביצועיהן צריכות להיבדק בתנאי סביבה קורנים. הפתרון החדש מיועד לתמוך בפיתוח מערכות הדור החמישי ומערכות תקשורת לוויינים ומכ"ם באמצעות פישוט תהליך הקמת המדידה וצמצום אובדן אותות במדידות הנעשות בסביבת Over The Air.

בנוסף, מחוללי האותות החדשים מספקים פתרון להדמיית הסביבה של תקשורת לוויינים המתבצעת בתדרי  1GHz-44GHz. השימוש המרכזי של הפתרון הוא בקרב מפתחי חומרה ויישומים בתחומי הדור החמישי, מכ"מים, תקשורת לוויינים, גלים מילימטריים ועוד. ה-VGX מספק עוצמת שידור גבוהה של 24dBm, ביצועי רעש פאזה נמוכים, פאזות קוהרנטיות בין הערוצים, תאימות לשימושים של ערוצים מרובי משתמשים (Multi Users), יכולות עיצוב אלומה, מודולציה ברמת low EVM, ממשק משתמש גרפי מבוסס מגע ועוד. הוא מבטיח תאימות לתקני 3GPP.

למידע נוסף: VXG

מייסדי מלאנוקס גייסו 35 מ' ד' ל-proteanTecs

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת proteanTecs מחיפה השלימה גיוס הון בהיקף של 35 מיליון דולר שבו השתתפו גם אביגדור וילנץ, קרן וולדן בניהולו של ליפ-בו טאן וקרן אינטל קפיטל. בסך הכל, עד היום גייסה proteanTecs כ-50 מיליון דולר. החברה פיתחה שפת מחשב חדשה בשם Universal Chip Telemetry, שנבנתה באופן ייעודי כדי לאסוף נתוני טלמטריה של ביצועי השבב, על מנת לאמוד מראש את יכולות לעמוד בביצועים המתוכננים.

מנכ"ל ומייסד משותף של החברה, שי כהן, הסביר שהמערכת מייעלת את התכנון והביצועים של השבב באמצעות מעקב אחר הביצועים של הרכיב ומתריעה על תקלות לפני התרחשותן. המערכת כוללת מעגל ייעודי של החברה המוטמע בשבב ופלטפורמת ענן הכוללת לימוד מכונה ואנליטיקה. המערכת מבצעת מיליארדי פעולות בדיקה ומדידה כדי לאתר נתיבים לא תקינים או ירידה בביצועים. החברה מסרה שכבר יש לה מספר לקוחות המשתמשים בטכנולוגיה, ושהיא תשתמש בהון המגוייס להמשך הפיתוח הטכנולוגי ולמימון החדירה לשוק.

חברת proteanTecs הוקמה בשנת 2017 על-ידי שלושה בכירים ממייסדי מלאנוקס בעבר: שי כהן, אוולין לנדמן ורוני אשורי. המנכ"ל שי כהן שימש כמנהל התפעול של מלאנוקס ולפני-כן כחבר בכיר בצוות פיתוח המעבד פנטיום של אינטל. הטכנולוגית הראשית אוולין לנדמן שימשה כסגנית נשיא להנדסת מוצר במלאנוקס ולפני-כן כמנהלת טכנית במחלקת המעבדים של אינטל. מנהל התפעול רוני אשורי היה סגן נשיא בכיר להנדסה בחברת מלאנוקס, ולפני-כן מילא תפקידי ניהול בכירים בחברות גלילאו ואינטל ישראל.

כיצד להיחלץ ממלכודת אישור הייצוא הדו-שימושי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

מאת: עמירם הלוי, לשעבר מנהל תחום "פיקוח יצוא דו-שימושי" במשרד הכלכלה *

חברות סטארט-אפ רבות לא מודעות להשלכות של פיקוח הייצוא הדו-שימושי על המוצר שלהן. לעתים רבות אני נתקל בתמיהה של היזמים: "כיצד זה קשור אלי?", הם שואלים לעתים קרובות. "אנחנו עדיין לא מייצאים ונמצאים בכלל רק בשלב הפיתוח". אלא שאין טעות גדולה מזו: הפיקוח הינו רלוונטי לחברות סטארט-אפ אפילו יותר מאשר לחברות שכבר נמצאות בשלבי הייצוא.

הסיבה לכך היא שהפיקוח על ייצוא דו-שימושי (טכנולוגיות ישימות למערכות צבאיות ולמערכות אזרחיות) מבוסס על פרמטרים טכניים שונים של המוצר ו/או הטכנולוגיה המיוצאת. ולכן כדי להימנע מכניסה אל רשימת המוצרים המפוקחים, יש לבצע התאמה של הפרמטרים הטכניים דווקא בשלבי הפיתוח והתכנון. להלן מספר דוגמאות שבהן ניתקלתי במהלך 10 השנים שבהן שימשתי כרגולטור האחראי על הפיקוח הדו-שימושי.

חברה מתחום האבטחה שפיתחה מערכת מבוססת מכ"ם להתראה על חדירה לשטח מוגדר, ביקשה לבדוק האם המוצר שלה יהיה מפוקח, כאשר ייצא לשיווק. במהלך הפגישה התברר שהחברה קבעה פרמטרים של המוצר המכניסים אותו להגדרה של מוצר מפוקח. אולם בבדיקה מעמיקה יותר התברר שלטווח שאליו המוצר מיועד, אפשר לצמצם חלק  מהדרישות הטכניות באופן שיוציא אותו מפיקוח, מבלי לפגוע ביעילות המתוכננת. הדבר הבטיח שניתן לשווק את המוצר לחו"ל, ללא כל צורך בקבלת רישיון יצוא ממשרד הכלכלה. העובדה שהבדיקה נעשתה בשלב הפיתוח, חסכה לחברה קשיים רבים.

ההמתנה שעלתה ביוקר

חשוב להדגיש שככל שהבירור נעשה בשלבים מוקדמים יותר של הפיתוח, סיכויי ההצלחה גדולים יותר. לעתים בדיקה מאוחרת היא מאוחרת מדי. חברה ישראלית שפיתחה מערכת ל"התראה בפני תאונות" המבוססת על מצלמה תרמית ביקשה לדעת האם המוצר מפוקח. בבדיקה שערכתי התברר שהמוצר חייב ברישיון ייצוא, והמלצתי לחברה על שינויים במוצר שיוציאו אותו מפיקוח.

אלא שהחברה הגיעה אלינו בשלב שבו הפיתוח כמעט והסתיים והמוצר היה מוכן לשיווק. מהסיבה הזו היא לא הצליחה ליישם את השינויים, וכיום הייצוא שלה מפוקח וחייב ברישיון. זהו חסרון המעמיד אותה בעמדת נחיתות מול המתחרים בשוק.

להלן דוגמאות נוספות כיצד הצליחו חברות להשתחרר מהפיקוח על הייצוא: חברה שפיתחה מוצר למדידת "משטר רוחות" באמצעות קרן לייזר כדי לסייע לחברות להפקת אנרגיית רוח להחליט היכן למקם את הטורבינות, קיבלה המלצה לכוון את עוצמת הלייזר לרמה שאינה דורשת פיקוח, מבלי לפגום ביעילות הבדיקה.

רכיב הקירור המסוכן של מערכות MRI

חברה ישראלית שפיתחה מערכת MRI מהפכנית, ביקשה לבדוק האם היא תהיה מפוקחת. חשוב לדעת: כל מערכות ה-MRI הקיימות כיום בשוק הן מפוקחות וחייבות ברישיון יצוא, בגלל רכיב הקירור הקריוגני המשולב בהן. הרכיב מסייע להשגת דיוק של הבדיקה, וטכנולוגיה דומה מוטמעת גם במערכות צבאיות מדוייקות. בבדיקה שערכנו התברר שהחברה יכולה להגיע לתוצאות הנדרשות גם ללא שימוש ברכיב הקירור הקריוגני. על-ידי כך היא הצליחה להימנע מהצורך בבקשת רישיון בכל עסקת יצוא של המוצר, ושיפרה מאוד את כושר התחרות שלה בשוק.

לסיכום, קיימות דוגמאות רבות נוספות, אולם התמונה היא ברורה. תכנון נכון ובזמן המתאים, יכול לחסוך לחברה תהליכים רגולטוריים וביורוקרטיים מיותרים, אשר לא רק יחסכו זמן וכסף רב, אלא גם יקבעו האם יש למוצר היתכנות כלכלית. שכן לעיתים רבות עצם העובדה שהמוצר חייב בפיקוח, משנה את כל תמונת השיווק והמכירות שלו.

  • אודות: עמירם הלוי שירת כציר כלכלי של ישראל ביפן , בהודו, בספרד ובאוסטרליה, ושימש עד לאחרונה כמנהל תחום "פיקוח יצוא דו שימושי" במשך 10 שנים. ליצירת קשר: [email protected], טלפון: 050-6240904 או באתר: www.ah-consultant.com 

עמית הררי מונה למנכ"ל יוניטרוניקס; חיים שני יהיה יו"ר פעיל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

כשבועיים לאחר הפיצול של חברת יוניטרוניקס (Unitronics) והוצאת פעילות החניונים והפתרונות האטומטיים אל חברת יוטרון, מבצעת יוניטרוניקס שינויים בהנהלת החברה. המנכ"ל חיים שני (בתמונה למעלה) שניהל את החברה מאז הקמתה בשנת 1989, נכנס לתפקיד יו"ר פעיל לצידו של עמית בן-צבי, שותף בקרן פימי, המשמש כיו"ר החברה משנת 2016. שניהם ימלאו ביחד את התפקיד של יו"ר משותף פעיל בחברה. בן-צבי ישמש כיו"ר דירקטוריון פעיל משותף גם בחברה האחות יוטרון.

המנכ"ל החדש של החברה הוא עמית הררי, אשר שימש בתשע השנים האחרונות כסמנכ"ל ומנהל חטיבת המוצרים. המינוי הוא טבעי, מכיוון שבעקבות התפצלות החברה, היא מתמקדת במה שהיתה בעבר חטיבת המוצרים. חברת יוניטרוניקס מפתחת ומייצרת בקרים לוגיים מיתכנתים (Programmable Logic Controllers – PLC) וציוד שליטה ובקרה על מכונות ייצור ומתקנים אוטומטיים. מכירותיה בשנת 2018 הסתכמו בכ-135 מיליון שקל בתחום המוצרים.

באותה שנה הסתכמו המכירות של פתרונות אוטומטיים בכ-66.7 מיליון שקל (היום בחברת יוטרון). שוק הבקרים המיתכנתים הוא בעל צמיחה יציבה, לאור הגידול בשימוש במערכות אוטומטיות בעולם. להערכת חברת המחקר IHS, שוק הבקרים העולמ יסתכם בכ-9.5 מיליארד דולר בשנת 20121, בהשוואה לכ-8.5 מיליארד דולר בשנת 2017.

קו הרכבות באירפורט סיטי ושירותי השמה מפי.סי.בי. טכנולוגיות

קרן פימי מחזיקה בכ-49.99% ממניות החברה. הציבור מחזיק בכ-21.6% וחיים שני מחזיק בכ-21.9% מהמניות.הלקוחות הישירים של יוניטרוניקס הם בעיקר מפיצים (190 מפיצים בעולם), שלקוחותיהם הם בעיקר יצרני מכונות תעשייתיות או גופים המיישמים פתרונות אוטומטיים בתעשייה. הייצור נעשה באמצעות קבלני משנה המבצעים עבודות השמת הרכיבים על-גבי המעגלים המודפסים, כאשר בחלק מהמקרים הם מבצעים גם את הרכש, הרכבה הסופית והכיול.

קבלנית המשנה המרכזית של החברה היא חברת פי.סי.בי טכנולוגיות הנמצאת גם היא בשליטת קרן פימי. בנוסף, החברה מפעילה מתקן הרכבות באירפורט סיטי, המייצר חלק מהרכיבים ומבצע הרכבה סופית, כיול ואריזה של רוב המוצרים. חברת יוניטרוניקס נסחרת בבורסה של תל-אביב לפי שווי שוק של כ-159.8 מיליון שקל.