ננו דיימנשן תייצר גם קבלים במדפסת ה-PCB התלת מימדית

פורסם בתאריך מרץ 17, 2019מרץ 19, 2019 ע"י Techtime

חברת ננו דיימנשן (Nano Dimension) מנס ציונה מתכננת להרחיב את יכולות הייצור האלקטרוני של מדפסת ה-PCP התלת-מימדית שלה, מדגם DragonFly Pro. במצגת למשקיעים שהיא פירסמה בשבוע שעבר מיד לאחר פרסום הדו"ח השנתי של 2018, החברה דיווחה שהיישומים החדשים יאפשרו להטמיע שבבי סיליקון בין השכבות של המעגל המודפס, וכן לייצר קבלים מרובי שכבות, כחלק מתהליך הייצור הרגיל של מעגלים מודפסים.

היישומים החדשים מיועדים להרחיב את השימושיות של המדפסת ללקוחות, עם הרחבת הפעילות המסחרית. המדפסת של ננו דיימנשן מסוגלת לייצר מעגלים מודפסים מרובי-שכבות (עד 30 שכבות) באמצעות שילוב של דיו מוליך מבוסס ננו-חלקיק כסף וחומר דיאלקטרי. הטכנוולגיה מבוססת על 25 פטנטים רשומים ונבדקה בשנתיים האחרונות אצל מספר יצרנים, בהם יצרני מערכות תעופתיות דוגמת התעשייה האווירית, קבלני ייצור ואפילו הצבא האמריקאי.

ייצור מיידי של מעגלי RF בתקן חללי

בחודש נובמבר 2018 היא השיגה הצלחה רבת ערך, כאשר בדיקות שנערכו על-ידי חברת Harris Corporation, שהיא אחת מלקוחותיה וספקית מרכזית של מערכות אלקטרוניקה צבאיות, התברר שמגבריי RF (תדרי רדיו) שהודפסו במדפסת DragonFly 2020 של ננו-דיימנשן הציגו ביצועים זהים בהשוואה למעגלים שפותחו בשיטות ייצור מסורתיות. מגבר RF הוא רכיב חיוני במעגלי RF ומשמש במעגלי הגברה והמרת תדרים.

שתי החברות בנו אב-טיפוס של מעגל RF מתפקד בגודל של 101 מ"מ על 38 מ"מ ובעובי של 3 מ"מ הכולל אנטנה לתדר של 5.2GHz ומגבר לתדר של 6GHz. תהליך הייצור נמשך 10 שעות בלבד, וכלל את בניית המצע והמוליכים החשמליים. לאחר מכן נותר למפתחים לחבר ידנית את הרכיבים האלקטרוניים למעגל מודפס. המוצר עמד בדרישות המיפרט וכנראה ישולב במערכת של האריס שתשוגר לתחנת החלל הבינלאומית (ISS).

ננו דיימנשן החלה למכור את המדפסות הראשונות בסוף שנת 2017, כאשר בשנת הפעילות המסחרית המלאה הראשונה, 2018, הסתכמו המכירות בכ-5.1 מיליון דולר, בהשוואה למכירות של 829 אלף דולר ב-2017. המנכ"ל ימית דרור העריך שהמכירות ישולשו בשנת 2019 ויסתכמו בכ-14-15 מיליון דולר.

בסך הכל, החברה מכרה 30 מדפסות בשנת 2018, פתחה משרדים בארצות הברית ובאסיה, הקימה ארבעה מרכזי התנסות ללקוחות וגייסה 20 מפיצים ברחבי העולם. במקביל, החברה רכשה במהלך 2018 רכיבים מיוחדים בהיקף של 3 מיליון דולר, כדי להבטיח מלאי זמין עבור ההזמנות הצפויות בשנת 2019. החברה נסחרת בתל-אביב ובנסד"ק לפי שווי שוק של כ-27.4 מיליון דולר.

Knorr-Bremse הגרמנית תשקיע 10 מיליון דולר ברייל-ויז'ן

פורסם בתאריך מרץ 14, 2019מרץ 14, 2019 ע"י Techtime

היצרנית האירופית של מערכות בלימה לכלי-רכב ולרכבות, קבוצת Knorr-Bremse הגרמנית, הנסחרת בבורסת פרנקפורט לפי שווי של 14 מיליארד דולר, נכנסת כמשקיעה אסטרטגית בחברת רייל-ויז'ן (Rail Vision), המפתחת מערכת עיבוד תמונה עבור פתרונות בטיחות בתנועת רכבות. חברת פורסייט, המחזיקה במניות רייל-ויז'ן, הודיעה שהקבוצה האירופית תשקיע 10 מיליון דולר ברייל-ויז'ן ותקבל בתמורה 21.3% ממניות החברה. בנוסף, ההסכם כולל אפשרות לשמור על אחזוקתיה בדילול מלא בשיעור של 20% תמורת השקעה נוספת של 3.6 מיליון דולר.

בעקבות ההסכם מגיע שווי השוק של החברה לכ-47 מיליון דולר. מדובר בצמיחת שווי של יותר מפי 10 בהשוואה לחודש אוגוסט 2016, שבו נכנסה פורסייט לחברה. בעקבות ההשקעה האירופית, מחזיקה פורסייט בכ-25.5% ממניות רייל ויז'ן. מנהל חטיבת המערכות לרכבות ב-Knorr-Bremse, ד"ר יורגן ויילדר, אמר שהפתרונות של רייל-ויז'ן מאפשרים לגלות מכשולים על קווי הרכבות באמצעות מצלמות ועיבוד מבוסס בינה מלאכותית. "הן ימקמו אותנו כשחקן רלוונטי בשוק הזה ויאפשרו לנו לעשות צעד נוסף בדרכנו לנהיגה אוטונומית". מבחינת רייל-ויז'ן פירוש הדבר שמדובר בעיסקה עם לקוח פוטנציאלי ולא עם משקיע פיננסי.

רייל-ויז'ן פיתחה מערכת המבוססת על טכנולוגיית עיבוד תמונה המספקת התרעה מוקדמת לנהג הקטר מפני התנגשות במכשולים על גבי מסילת הרכבת, בכל תנאי מזג אוויר ובכל תנאי תאורה אפשריים. הדבר מתבצע באמצעות שימוש במצלמות ייעודיות, לזיהוי עצמים ברזולוציה גבוהה ולמרחק של למעלה מ-1,500 מטר, ואלגוריתמים של למידת מכונה המנתחים את התמונה ומזהים את האובייקטים שנמצאים על מסלול הרכבת. מרחק הבלימה של רכבת הנעה במהירות גבוהה יכול להגיע עד 800 מטר בממוצע, ועל כן נדרשת מערכת שתוכל לזהות מכשולים למרחק רב, כך שיאפשר לרכבת לבלום בזמן.

I.D Systems רוכשת את פוינטר טלוקיישן ב-140 מיליון דולר

פורסם בתאריך מרץ 14, 2019מרץ 15, 2019 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנכ"ל פוינטר, דוד מחלב. ישמש כמנהל הפעילות הבינלאומית של PowerFleet החדשה

חברת פוינטר טלוקיישן (Pointer Telocation) מראש העין הופכת לחלק מקבוצה בינלאומית בתחום ניהול ציי הרכב בשם PowerFleet, באמצעות עיסקת מכירה בהיקף של 140 מיליון דולר. כיום פוינטר נסחרת בבורסה לפי שווי חברה של כ-118 מיליון דולר. במסגרת העיסקה, היא נמכרת לחברת I.D Systems האמריקאית תמורת 72 מיליון דולר במזומן ועוד 11 מיליון מניות בחברה המאחודת החדשה PowerFleet, אשר תיסחר גם בבורסת נסד"ק וגם בבורסת תל-אביב.

החברה החדשה תספק שירותי איתור ומיקום לכ-525,000 מנויים (לפי הנתונים היום), כאשר המכירות המשותפות מסתכמות בכ-131 מיליון דולר. העיסקה צפויה להסתיים בקיץ 2019. מדובר כמעט במיזוג בין שווים שבו החברה הקטנה משתלטת על החברה הגדולה: המכירות של פוינטר ב-2018 הסתכמו בכ-77.8 מיליון דולר לעומת 53 מיליון דולר של I.D Systems, ומספר המנויים שלה הוא כ-275,000 לעומת כ-250,000 של I.D Systems.

גם המימון של העיסקה הוא ישראלי בחלקו: בנק הפועלים יעניק הלוואה בהיקף של 30 מיליון דולר למימון העיסקה, וכן מסגרת אשראי בהיקף של 10 מיליון דולר שתשמש את החברה המאוחדת למטרותיה הכלליות. השאר יתקבל מחברת ההשקעות Abry Partners אשר תיכנס לשותפות באמצעות השקעה של 50 מיליון דולר למימון הרכישה.

חברת פוינטר מספקת מוצרי Mobile Resource Management לתעשיית הרכב. שירותיה לחברות ביטוח ובעלי רכב כוללים איתור מכוניות גנובות, ניהול ציי רכב, מוצרי בטיחות ושירותי ערך מוסף אחרים. ההנהלה הראשית ומרכז הפיתוח של החברה ממוקמים באזור התעשייה אפק בראש העין. עד היום הותקנה הטכנולוגיה שלה בכ-3 מיליון כלי-רכב בעולם. חברת I.D. Systems מניו-ג'רזי מספקת פתרונות M2M אלחוטיים למעקב וניהול נכסים, כולל כלי-רכב ומכולות. למעשה, החברה ההמאוחדת תיקרא על שם מוצר ניהול ציי המשאיות שלה, PowerFleet.

הישראלים לאמריקה, האמריקאים לעולם

היעד העסקי של החברה המאוחדת לשנה הראשונה הוא להגדיל את מספר המנויים הכולל לכ-600,000, את היקף המכירות לכ-150 מיליון דולר, ולהביא את שיעור ההכנסות משירותים והכנסות חוזרות ליותר מ-55%. היעד הזה מסביר חלק מהמניעים של העיסקה: בפוינטר טלוקיישן הוא עומד היום על 67%, וב-I.D Systems הוא מסתכם בכ-37% בלבד. מנכ"ל I.D Systems, כריס וולף, הסביר את השיקולים הנוספים: "העיסקה תאפשר ל-I.D. Systems למכור פתרונות ברחבי העולם באמצעות הרשת העסקית Cellocator של פוינטר, ולהביא את פוינטר לשוק העצום בצפון אמריקה באמצעות ערוצי ההפצה שלנו לארגונים קטנים ובינוניים".

לדבריו, הפלטפורמות של שתי החברות לתחום הרכב המקושר ומשאיות במשקל קל משלימות אחת את השנייה. "שילוב הפלטפורמות שלנו לפתרון משותף יאיץ את אסטרטגיית הרכב המקושר של שתי החברות. בסופו של דבר, כל כלי-הרכב יהיו מקושרים במטרה לשפר את חוויית ניהול הרכב וניהול ציי הרכב". גם מנכ"ל פוינטר, דוד מחלב, אמר שהשוק האמריקאי דחף את העיסקה: "אנחנו מצפים להרחיב את מעמדנו כמובילים בשוק ה-IoT והרכב המקושר, ולהעמיק את החדירה לצפון אמריקה".

עם השלמת המיזוג, תפעל PowerFleet במתכונת של חברת אחזקות שבה I.D. Systems ופוינטר יהיו חברות בת המוחזקות באופן מלא. החברה תנוהל על-ידי מנכ"ל I.D Systems כריס וולף וסמנכ"ל הכספים שלה נד נברומאטיס. מנכ"ל פוינטר טלוקיישן, דוד מחלב, ישמש כמנכ"ל הפעילות הבינלאומית ודירקטור של PowerFleet, כאשר סמנכ"ל הכספים של פוינטר, יניב דורני, ישמש כמשנה למנכ"ל הפעילות הבינלאומית.

המתג הישראלי מכניס את מארוול לעידן הדור החמישי

פורסם בתאריך מרץ 13, 2019מרץ 13, 2019 ע"י Techtime

חברת מארוול (Marvell Semiconductor) הכריזה על משפחת מתגי איתרנט (Ethernet) מסוג חדש לגמרי, המיועדים לשימוש במרכזי נתונים עתירי עיבוד אשר צריכים להתמודד עם מיליוני אבזרי IoT ועם הטיפול בתעבורת הדור החמישי (5G). משפחת המתגים החדשה, Prestera CX 8500, מסוגלת לטפל בקצב תעבור מידע של 2Tbps-12.8Tbps (טרהביט לשנייה). "המוצר החדש מייצר מהפיכה בתחום המיתוג הפנימי של מרכזי נתונים", אמר מנהל קבוצת פתרונות הקישוריות בחברה, אריק הייאס.

משפחת CX 8500 פותחה כולה במרכז הפיתוח של מארוול בישראל, אשר אחראי ב-18 השנים האחרונות על כל המוצרים במשפחת Prestera של החברה. מנכ"ל מארוול ישראל, גיא אזרד, אמר שרק צוותי פיתוח מועטים בעולם יכולים לתכנן ולהוביל מוצר בסדר גודל כזה. "שיטות העבודה שפיתחנו, בשילוב עם נחישות ועבודת צוות הם שאיפשרו את פריצת הדרך הזאת. אנו חשים ברי-מזל שיכולנו לתרום לשינוי כה משמעותי בתחום תעבורת הנתונים בעולם".

המתג החדש מיוצר בתהליך של 16 ננומטר. הוא כולל מעגלי חומרה ייעודיים לניטור הרשת (טלמטריה) עד לרמת ה-RDMA (גישה ישירה לזיכרון) ומבוסס על מספר פריצות דרך טכנולוגיות. אחת מהן היא ניהול תעבורה אופטימלית למערכי איחסון (Storage Aware Flow Engine), אשר עוקבת אחר ביצועי הרשת כולה ומזהה נקודות שבהן הרשת לא עומדת בעומס ופעילותה מואטת. היא מאפשרת ניהול וירטואלי של תהליכי האחסון בעזרת הצגת הזרימה ברשת, טלמטריה מתקדמת ודיאגנוסטיקה, המזהה פקקי תעבורה ברשת ופותרת אותם.

החידוש השני הוא שיפור של ארכיטקטורת ניתוב המידע בתוך הרשת (Forwarding), המבוסס על אימוץ הגישה של עיבוד מרכזי המופץ באמצעות מתגי משנה. הגישה הזאת מייצרת הפרדה בין העיבוד לבין הזיכרון ומצמצמת את מספר שכבות החומרה ברשת. הגישה החדשה מספקת תמיכה בנקודות תקשורת העובדות בקצבים של 1Gbps-400Gbps. שתי הטכנולוגיות החדשות כוללת וירטואליזציה המפשטת את הרחבת הרשת ומוזילה את עלותה. להערכת החברה, המתגים החדשים מפחיתים בכ-35% את צריכת ההספק של תשתיות המיתוג במרכזי נתונים, ובכ-50% את עלותם.

הסתיים בהצלחה הניסוי המקדים של קרדיאק-סנס

פורסם בתאריך מרץ 13, 2019מרץ 13, 2019 ע"י Techtime

הסתיים בהצלחה הניסוי המקדים של חברת קארדיאק-סנס (CardiacSense) מקיסריה, שהתקיים בשבועות האחרונים בבית החולים איכילוב בתל-אביב. כך מסרה היום חברת מרחביה, המחזיקה ב-7.17% ממניות החברה. בעקבות הניסוי, החברה מתקרבת מאוד לקבלת אישור FDA לשיווק האבזר הלביש (במתכונת שעון) שפיתחה, אשר מזהה הפרעות בקצב הלב, מבצע מדידות לחץ דם וניטור פרמטרים חיוניים נוספים. החברה נדרשה להציג רמת דיוק של 96%, אולם בפועל הגיעה לרמת דיוק של 99%. הניסוי המקדים כלל 24 נסיינים. כעת החברה נערכת לבצע ניסוי רחב-היקף בהתאם לדרישות ה-FDA, שיתחיל בחודש אפריל.

הניסוי יקיף מאות חולים ויתקיים לאורך חמישה חודשים בבתי החולים איכילוב, רמב"ם, המרכז הרפואי תל השומר, ובקליבלנד קליניק בארה"ב. לאחרונה סיפר ל-Techtime מנכ"ל ומייסד החברה, אלדד שמש, שקרדיאק-סנס נערכת לתחילת הייצור ההמוני כבר השנה, אשר ייעשה בחברת PM הישראלית, בתמיכת ובסיוע אי.י אלקטרוניקה. חברת א.י. אלקטרוניקה (AY Electronics) היא משקיע משקיע אסטרטגי בחברה המעניק לה גם את התמיכה והסיוע בפיתוח המוצר, בהנדסה, בניהול שרשרת האספקה ובייצור.

שווי החברה צמח ל-20 מיליון דולר

קרדיאק-סנס פיתחה טכנולוגיה יוצאת דופן המאפשרת לנטר הפרעות בקצב הלב באמצעות מכשיר לביש ונייד דמוי שעון, ולזהות מראש התפתחות של תופעת פרפור עליות, שהיא הפרעת לב הנפוצה ביותר אשר מביאה למותם של כ-130 אלף בני אדם בשנה בארצות הברית בלבד. ליבת הטכנולוגיה מבוססת על אלגוריתם ועל חיישן ייחודי: האלגוריתם שהחברה פיתחה מאפשר לעקוב אחר פעילות הלב וכלי-הדם באמצעות פרמטר הקרוי PPG – Photo Plethysmo Gram.

מבנה פנימי של אבזר הניטור הלביש. המוצר שהביס את Apple-Watch ייוצר בישראל

מדידת PPG עוקבת אחר שינויים בנפח כלי-הדם באמצעות חיישן אופטי ייחודי שהחברה פיתחה, אשר מאפשר לבצע מדידות שעד היום התקבלו רק בבדיקת א.ק.ג (Electrocardiography) מסורבלת במהלך ביקור בבתי חולים או במרפאות. בניגוד למוצרים מתחרים כמו Apple-Watch, המוצר של קרדיאק-סנס מצליח לבצע את המדידות גם כשהאדם נמצא בתנועה או אפילו תוך כדי שינה.

קרדיאק-סנס הוקמה על-ידי אלדד שמש, שבעבר מילא תפקיד בכיר בתוכנית הלוויינים של חיל האוויר עד לשנת 2008, שבה הצטרף לחברת חלל בתפקיד סמנכ"ל הנדסה ופיתוח. בחברת חלל הוא היה אחראי על ניהול הפיתוח של לוויייני עמוס 4, עמוס 5 ועמוס 6. החברה השלימה עד היום מספר סבבי גיוס בשווי כולל של 2-3 מיליון דולר. שווייה צמח מ-6 מיליון דולר בשנת 2016 לכ-20 מיליון דולר במאי 2018. מעניין לציין שהחברה הישראלית השיגה ביצועים טובים יותר מאלה של ה-Apple-Watch. כך למשל, בניגוד לאפל, מצליחה קרדיאק-סנס לבצע את המדידות גם כשהאדם נמצא בתנועה או אפילו תוך כדי שינה.

לייטביטס-לאבס של אביגדור וילנץ גייסה 50 מ' ד'

פורסם בתאריך מרץ 12, 2019אפריל 8, 2019 ע"י Techtime

חברת Lightbits Labs מכפר-סבא יצאה היום משלב הפעילות החשאית ודיווחה שמאז הקמתה לפני כשנתיים היא גייסה 50 מיליון דולר משותפות אסטרטגיות גדולות, ובהן DellEMC, סיסקו ו-Micron. מדובר ביוזמה החדשה של אביגדור וילנץ, מייסד גלילאו ואנפורנה שנמכרו למארוול ולאמזון, המשמש כיו"ר החברה. המייסדים הנוספים של לייטביטס-לאבס הם המנכ"ל ערן קירצנר לשעבר ראש תחום פתרונות האחסון של PMC-Sierra שנימכרה למיקרוסמי בתחילת 2016, והטכנולוגי הראשי מולי בן יהודה, לשעבר המדען הראשי של Stratoscale.

החברה פיתחה רעיון מהפכני לשיפור זמני התקשורת בין מערכי הזכרון הבלתי נדיפים מסוג SSD במרכזי הנתונים, לבין המעבדים, אשר מקצר משמעותית (50%) את זמני ההשהייה. הרעיון הביא לניסוח התקן החדש NVMe/TCP באמצעות קבוצת העבודה התעשייתית NVM Express, כאשר לייטביטס מובילה את ניסוח התקן שאושר בסוף 2018. למעשה, ארכיטקט התוכנה הראשי של החברה, שגיא גרימברג, נחשב למנסח הראשי של תקן NVME/TCP.

באמצעות יצירת פרוטוקול תקשורת חדש, התקן מאפשר קישור מהיר בין התקני הזיכרון לבין השרתים והמעבדים במרכז הנתונים, על-גבי תשתית תקשורת ה-IP הקיימת. הפרוטוקול חוסך השקעות עצומות הדרושות לצורך בניית קווי תקשורת ייעודיים בין הזיכרונות לבין המעבדים. כעת לייטביטס-לאבס היא גם החברה הראשונה המספקת לו פתרונות.

היום (ג') היא הכריזה על המוצרים הראשונים שלה עבור התקן החדש: כרטיס PCIe להאצת הביצועים מדגם LightField (בתמונה למעלה) ותוכנת LightOS המתחברת אל תשתיות מרכז הנתונים ומנהלת את התקשורת עם התקני האחסון. הכרטיס מותאם לעבודה מול תוכנת LightOS ומבטיח קצב העברת נתונים של עד 200Gbps. הוא מבצע חלק מפעולות החישוב הנעשות כיום בשרת האחסון, ועל-ידי כך מסיט ממנו עומסים, וכולל אמבצעי אבטחה דוגמת איסוף נתונים בזמן אמת המאפשרים להתגבר על תקלות בזכרון (SSD failures) בלא שהמשתמש מרגיש בכך, ובלא צורך להעביר את המידע הזה אל המעבד.

הפרדת המעבדים מהזכרונות

המטרה העיקרית של הטכנולוגיה היא להפריד בין הפעילות של המעבדים לפעילות של מערכי הזיכרון. על-ידי כך ניתן לשדרג בנוחיות כל אחד מהם בנפרד בלא תלות בשני, בהתאם לצורך, ולבצע שינויים בחומרה בכל אחד מהצדדים האלה של מרכז הנתונים, בהתאם לשינויים טכנולוגיים וצרכים עסקיים בלתי צפויים. למעשה, הפתרון החדש מיועד להתחרות בטכנולוגיית הקישוריות RDMA הוותיקה יותר (Remote Direct Memory Access).

טכנולוגיית RDMA נועדה להתמודד עם צוואר הבקבוק של התקשורת בין המעבדים ומערכי הזיכרון באמצעות מתן גישה ישירה למחשב אל הזיכרון של מחשב אחר, בלא מעורבות של מערכת ההפעלה. להערכת חברת לייטביטס-לאבס, הפתרון הזה נכשל ולא מספק מענה הולם, מכיוון שגם הוא דורש התקנת חומרה בהיקף רחב שתנהל אותו. מעניין לציין, שהמשקיעות האסטרטגיות בחברה הן גם חברות בפורום RDMA, המגדיר ומקדם את התקן המתחרה.

החברות המהפכניות של אביגדור וילנץ: Habana Labs, Annapurna

נאס"א ביססה לייזר חללי חדש על הגביש של רייקול מראש העין

פורסם בתאריך מרץ 12, 2019אפריל 8, 2019 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: הרכבת הלייזר ATLAS המבוסס על מתג RTP Q-Switch של חברת רייקול

חברת רייקול מראש העין (Raicol Crystals) סיפקה את מתג השידור (RTP Q-Switch) עבור הלייזר ATLAS בלוויין המחקר ICESat-2 שנאס"א שיגרה לחלל בסוף 2018. המשימה המרכזית של הלוויין היא למדוד את השינויים בגובה הקרח, הימים והאדמה באיזורים הקפואים של כדור הארץ (cryosphere), במטרה ללמוד כיצד הם מושפעים מהתחממות כדור הארץ. בנוסף, הוא יבצע מדידות גבהים באזורי אקלים ממוזג ואקלים טרופי.

כדי לבצע את המשימה בנתה נאס"א לוויין המקיף את כדור הארץ בגובה של כ-500 ק"מ, ומשלים 1,387 מסלולי הקפה שונים בכל 91 יום. מכשיר המדידה הוא לייזר ATLAS אשר יוצר על-ידי חברת Fibertek מוושינגטון, אשר מאפשר לבצע מדידות גבהים שונות במרווחים של 70 ס"מ לאורך המסלול, וברמת דיוק של 3 ס"מ. חברת פייברטק פיתחה לייזר פולסים המשגר 6 קרניים מקבילות באורך גל של 532 ננומטר (הנראה ירוק-בהיר לעין האנושית) בקצב של 10K פולסים בשנייה.

גם סוכנות החלל הצרפתית בחרה ברייקול

הקרינה החוזרת נקלטת על-ידי טלסקופ צר סרט (כדי לקלוט רק את האותות החוזרים הרלוונטיים) המצוי על-גבי הלוויין ומסונכן עם משדר הלייזר. המדידה מתבצעת באמצעות חישוב זמני ההחזרה של האותות (ברמת דיוק של 800ps). ליבו של משדר הלייזר הוא גביש RTP – Rubidium Titanyl Phosphate ומתג Q-Switch המיוצרים על-ידי רייקול בישראל, אשר מייצרים את אותות הלייזר של המכשיר. עד היום היא התמקדה בעיקר בתחומי הלייזרים ליישומי רפואה, תעשייה ומוצרים בטחוניים.

מדובר בתחילתו של מהלך המכניס אותה אל מערכת מרכזית בתעשיית החלל. למעשה, זו ההצלחה השנייה של ה-Q-Switch של רייקול בתחום החלל. בנובמבר 2018 שיגרו סוכנויות החלל היפנית והצרפתית את לוויין המחקר BepiColombo שבו הותקן מכשיר לייזר המבוסס על הגביש וטכנולוגיית המיתוג של החברה. הלוויין יגיע בעוד 6 שנים לכוכב מרקורי, ויבצע שם מדידות פני השטח של הכוכב מגובה של 400-1,500 ק"מ.

חדר גידול הגבישים של חברת רייקול מראש העין

חברת רייקול הוקמה בשנת 1995 על-ידי ד"ר נחום אנגרט זכרונו לברכה (נפטר ב-2017), ומנוהלת כיום על-ידי ענר ירדן, לשעבר סמנכ"ל מו"פ בחברות EwaveMD ו-Retalix. החברה הקימה קו ייצור בישראל המשמש לגידול גבישים מדוייקים מסוג RTP ו-KTP – Potassium titanyl phosphate, אשר מבוסס על תהליך ייחודי המוגן באמצעות פטנט. הטכנולוגיה הזאת תוצג בחודש הבא בפני התעשייה הישראלית, בכנס OASIS השביעי להנדסה ומחקר בתחומי האופטיקה.

כנס OASIS 2019

הארוע נערך על-ידי אגודת הלייזרים והאלקטרואופטיקה הישראלית (ILEOS) ויתקיים בימים ב' ו-ג', 1-2 באפריל 2019, במלון דוד אינטרקונטיננטל בתל-אביב. הכנס מאורגן על-ידי לשכת המהנדסים ועל-ידי חברת Kaleidoscope. פוטוניקה ואלקטרואופטיקה נחשב לתחום הצטיינות ישראלי מיוחד. להערכת יו"ר הכנס, פרופ' אברהם קציר, פועלים כיום בארץ כ-10,000 מומחי אופטיקה באקדמיה ובכ-400 חברות ישראליות.

לכנס OASIS הקודם הגיעו יותר מ-1,000 משתתפים. הכנס השנה יתמקד במחקרים רב-תחומיים, בשיתופי פעולה בינלאומיים ובתחומים החמים ביותר באופטיקה המודרנית. הכנס מיועד לסטודנטים, למהנדסים, לחוקרים ולאנשי התעשייה. במקביל להרצאות המדעיות והטכנולוגיות, תתקיים גם תערוכה מסחרית של מוצרים וחברות בתחום האופטיקה.

למידע נוסף ורישום: http://oasis7.org.il

איל וולדמן: "נביא לישראל פרוייקטי ייצור של חברת אנבידיה"

פורסם בתאריך מרץ 11, 2019אפריל 8, 2019 ע"י Techtime

במפגש הקצר עם עיתונאים ביום ב' אחר הצהריים הודה מייסד ומנכ"ל מלאנוקס (Mellanox), איל וולדמן, שהוא מקבל ברגשות מעורבים את עיסקת הענק של מכירת מלאנוקס לאנבידיה (Nvidia). מדובר בעסקת הרכישה הגדולה ביותר בהיסטוריה של אנבידיה. אקזיט פנטסטי שבו היא משלמת במזומן 6.9 מיליארד דולר, שהם כמיליארד דולר יותר משווי השוק של מלאנוקס בנסד"ק. אולם מדובר גם במכירת חברה שהוא בנה לאורך 20 שנה. הוא היה גם עייף מאוד, מאחר שהמשא ומתן עם אנבידיה נמשך לאורך כל הלילה ורק לפנות בוקר הוזעקו הדירקטוריונים של שתי החברות כדי לאשר אותה.

למרות שהמנוע המרכזי שדחף את העיסקה הוא ברור, הצורך לפתח תשתית חדשה עבור מרכזי נתונים גדולים ומאוד ומהירים, המבוססים על מעבדים חזקים של אנבידיה ופתרונות קישוריות מהירים של מלאנוקס, הוא הודה שהרבה נושאים נותרו בגדר הסכמות כלליות. לדבריו, בשיחות המשותפות דובר על פיתוח תשתיות המחשוב של מרכזי הנתונים העתידיים, אולם מפת הדרכים הטכנולוגית הזאת עדיין לא נקבעה.

"סיכמנו שמלאנוקס תישאר בישראל כיישות עצמאית עם המוצרים והעובדים שלה (כ-2,700 עובדים), אולם יהיו לה הרבה יותר משאבים פיננסיים וטכנולוגיים בזכות שיתוף הפעולה עם אנבידיה. ההבנה היא שאנבידיה תשאיר את הייצור של מלאנוקס בישראל, ואנחנו ננסה להביא לארץ ייצור של חברת אנבידיה. מלאנוקס תמשיך לצמוח, אולם הפעם כחלק מחברת אנבידיה".

במסגרת הזאת לא ייסגרו מפעלי ייצור של החברה, והמעבר המתוכנן למבנה חדש יתקיים לפי התוכנית. "יימשך גם שיתוף הפעולה שלנו ברשות הפלשתינאית ובעזה. כיום יש למלאנוקס יותר מ-125 עובדים ברשות הפלשתינאית ועוד כמה עשרות עובדים בעזה. הם עובדים מצויינים והעבודה שלהם לא פסקה לרגע גם בתקופות של מבצעים צבאיים. להערכתנו יהיה להם הרבה יותר קל להמשיך לעבוד כמועסקים של חברה אמריקאית מאשר של חברה ישראלית".

עובדי מלאנוקס מחזיקים ב-7% ממניותיה

וולדמן סיפר שהוא סיכם עם מייסד ומנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, שמלאנוקס תמשיך לעבוד כגוף עצמאי, אולם מתכונת העבודה הזאת לא סגורה סופית. מכל מקום, בשלב הראשון היא תמשיך לפעול כחברה נפרדת. "יש חפיפה רבה בין הלקוחות של אנבידיה והלקוחות של מלאנוקס, ולכן העיסקה תגדיל מאוד את המכירות שלנו. מבחינת אנבידיה, העיסקה תשפר מיידית את הריווחיות שלה, מכיוון שאנחנו יותר ריווחיים ממנה". להערכתו, העיסקה צפויה להיסגר בתוך כחמישה חודשים עד שנה, והוא לא צופה קשיים בקבלת האישורים הרגולטוריים החשובים ביותר: ארצות הברית, סין, מקסיקו, טאיוואן וגרמניה.

NVIDIA CEO — מייסד ומנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג. "זה רק טבעי שנגיע לישראל"

לדבריו, מבחינה פיננסית, העיסקה מהותית יותר לבעלי המניות מאשר לחברה. "לא גייסנו הון בבורסה, זו עיסקה מול בעלי המניות. הציבור הישראלי ירוויח ממנה באמצעות המניות שהוא מחזיק בחברה, שלהערכתי הן יותר מ-15%. בנוסף, עובדי מלאנוקס מחזיקים בכ-7% ממניות החברה, והם יקבלו 125 דולר תמורת כל מניה הנמצאת בידם".

ראוי לציין שמנכ"ל אנבידיה מכיר את ישראל, וביקר בה לאחר פתיחת המרכז הפיתוח הישראלי של אנבידיה לפני כשנה וחצי. הוא אמר אז שלהערכתו יש בארץ יותר חברות בינה מלאכותית ויישומים של מעבדי GPU לנפש, מאשר בכל מקום אחר בעולם. "ישראל היא סטארטאפ ניישן ומה שסטארט-אפים אוהבים זה פריצות דרך ושינויים. הם שונאים סטטוס קוו. לכן זה רק טבעי שנגיע לישראל".

למידע נוסף: מלאנוקס

סופית: אנבידיה רוכשת את מלאנוקס תמורת 6.9 מיליארד דולר

פורסם בתאריך מרץ 11, 2019מרץ 11, 2019 ע"י Techtime

מסע הניחושים הסתיים: החברות אנבידיה (Nvidia) ומלאנוקס (Mellanox) הודיעו היום כי החברות הגיעו להסכם סופי במסגרתו תרכוש אנבידיה את כל מניות מלאנוקס במזומן במחיר של 125 דולר. מדובר בעיסקה בהיקף של כ-6.9 מיליארד דולר, שהם מיליארד דולר יותר מהשווי הנוכחי של מלאנוקס בבורסה. העסקה אושרה על-ידי הדירקטוריונים של שתי החברות, והיא צפויה להיסגר עד סוף 2019, בכפוף לאישורים רגולטוריים וקבלת אישור בעלי המניות של מלאנוקס.

חברת מלאנוקס מספקת פתרונות קישוריות מהירים למרכזי נתונים ומחשבי-על. העניין הגובר במלאנוקס נובע מכך שהטכנולוגיות החדשות, כמו הדור החמישי, הבינה המלאכותית וה-IoT נשענים על תשתיות ענן אשר צריכות להגיב במהירות ובזמן אמת לזרם גובר של נותנים. מכיוון שההתקררות של חוק מור מאיטה את קצב השיפור בביצועי המעבדים, החברות מחפשות דרכים חדשות לייעל את תשתיות העיבוד באמצעות מערכים של אלפי שרתים המחוברים ביניהם ברשתות תקשורת מהירות מאוד. התופעה הזאת הופכת את מלאנוקס לחברה הנמצאת בלב מהפיכת המיחשוב של הדור הנוכחי, הממוצבת כאחת מהחברות הטובות בתחומה.

איחוד המחשב עם התקשורת

"הופעת ה-AI ומדעי הנתונים עם מיליארדי משתמשי מחשב בו-זמנית, מתדלקת את הדרישות ממרכזי הנתונים בעולם", אמר ג'נסן וואנג, מייסד ומנכ"ל אנבידיה. "התמודדות עם דרישות אלו מחייבת ארכיטקטורות הוליסטיות המחברות מספר עצום של צמתי מחשוב מהיר על-גבי רשתות חכמות כדי ליצור מנוע בקנה מידה של מרכז נתונים ענק. איחוד פלטפורמת המחשוב המואצת של אנבידיה עם פלטפורמת הרשת המואצת של מלאנוקס ייצור את הדור הבא של פתרונות מחשוב בקנה מידה גדול".

מייסד ומנכ"ל מלאנוקס, איל וולדמן (בתמונה למעלה), הסביר שהשילוב של שתי החברות מהווה "הרחבה טבעית לשותפות ארוכת השנים שלנו". שתי החברות השתתפו בבניית שני מחשבי העל המהירים ביותר בעולם, Sierra ו- Summit, המופעלים על-ידי משרד האנרגיה של ארה"ב, כאשר ספקיות שירותי הענן המובילות בעולם משתמשות במעבדי ה-GPU של אנבידיה ובפתרונות הקישוריות של מלאנוקס. עם השלמת האיחוד, בכוונת אנבידיה להמשיך ולהשקיע במצוינות הטכנולוגית בישראל. החברה מסרה כי שירותי המכירות והתמיכה ללקוח לא ישתנו כתוצאה מהעסקה. יכול להיות שפירוש הדבר שמלאנוקס תפסיק לפעול כחברה עצמאית, ומרכזי הפיתוח שלה ימוזגו לתוך חברת אנבידיה.

מידע נוסף יימסר היום אחר הצהריים.

אלטייר גייסה 60 עובדים במהלך 2018

פורסם בתאריך מרץ 11, 2019מרץ 11, 2019 ע"י Techtime

חברת אלטייר (Altair Semiconductor) מהוד השרון הגדילה את מצבת העובדים שלה ב-20% וגייסה השנה 60 עובדים חדשים. בעקבות הגיוס, היא מעסיקה כיום כ-330 עובדים, שכ-290 מהם עובדים במרכז המחקר והפיתוח של החברה בישראל. החברה מסרה שהמהלך זה נועד לענות על הדרישה הגוברת לשבבי IoT מבוססי סלולר המסוגלים להשתלב ביישומים דוגמת מונים חכמים, מחשוב לביש רפואי, שעונים חכמים, מכשירי מעקב ואבטחה ועוד.

להערכת המנכ"ל עודד מלמד, החברה תספק מיליוני יחידות בשנת 2019. חברת אלטייר הוקמה בשנת 2005 על-ידי מייסדי חברת ליבית (שעבדו בטקסס אינסטרומנט, לאחר שזו רכשה את ליבית ב-1999). בהם: המנכ"ל עודד מלמד והטכנולוג הראשי יגאל ביטרן. בתחילת 2016 היא נירכשה על-ידי סוני תמורת כ-212 מיליון דולר, ופועלת כחברה עצמאית בבעלות סוני. המתחרות העיקריות שלה הן חברות גדולות מאוד דוגמת אינטל, מדיהטק, NXP, קואלקום, סמסונג ו-STMicroelectronics.

לאחרונה היא הכריזה על שבב IoT סלולרי חדש מדגם ALT1250, המאופיין בצריכת הספק מאוד נמוכה המאפשרת פעולה לאורך מספר שנים באמצעות סוללה יחידה ללא צורך בהטענה. השבב כוללת את מעגל ה-RF הקדומני (RF front-end) אשר תומך בכל ערוצי ה-LTE הנמצאים בשימוש. בנוסף, הוא כולל RFIC, יחידת ניהול הספק (PMU), זיכרון, מעגלי הגברה, מסננים, מתגי אנטנה, מעגלי לשירות מיקום מבוסס לוויינים (GNSS), אבטחה מבוססת חומרה ומיקרו-בקר פנימי (MCU) לפיתוח יישומים ייחודיים.

אוטוסטרדה דו-ערוצית: Cat-M ו-NB-IoT

השבב מיועד לשימוש ברשתות סלולריות מסוג Cat-M ו-NB-IoT, ולהערכת החברה הוא הזעיר מסוגו בעולם וכולל מערך אבטחה מבוסס חומרה. טכנולוגיות התקשורת Cat-M ו-NB-IoT משמשות לחיבור אבזרי IoT אל הרשת הסלולרית. טכנולוגיית NB-IoT משמשת בעיקר ליישומים נייחים הזקוקים למסרים קצרים בקצב העברה של עד 50Kbps, במערכות דוגמת חיישנים פשוטים, תקשורת אל פנסי רחוב, קריאת מונים וכדומה. טכנולוגיית Cat-M היא בעלת ביצועים גבוהים יותר וניתנת לשימוש גם תוך כדי תנועה. היא מספקת קצב העברת מידע של עד 300Kbps, ומתאימה ליישומים דוגמת מעקב אחר נכסים, הפעלת מכונות תעשייתיות בזמן אמת, תמיכה ביישומים קוליים וכדומה.

שיתופי פעולה טכנולוגיים

בחודש שעבר אלטייר דיווחה שהשבב הותקן בעשרות מוצרים שונים, וזכה בכמה עשרות נצחונות תכנון בתחום ה-IoT. בין השאר, הוא שולב בלפחות שני מוצרים שונים של חברת Murata ובשעון הספורטיבי Vivoactive 3 של חברת Garmin. במסגרת ההיערכות לשוק המתפתח, היא נכנסה למספר שיתופי פעולה שיאפשרו להקל על ההטמה של פתרונות IoT: שיתוף הפעולה עם Giesecke+Devrient ממינכן איפשר להטמיע SIM בתוך השבב, וביחד עם חברת אתרטרוניקס מארה"ב (Ethertronics), היא שילבה את השבב עם אנטנות זעירות המבוססות על טכנולוגיית Isolated Magnetic Dipole.

מנהל המוצרים של אלטייר, דימה פלדמן, העריך שהשילוב בין הטכנולוגיה של אתרטרוניקס והאלגוריתם של אלטייר, איפשר לייצר את אנטנת ה-IoT הסלולרית הקטנה בעולם. שיתוף הפעולה הטכנולוגי עם חברת HERE Technologies איפשר לשלב בתוך ה-ALT1250 גם את יכולות זיהוי המיקום שלו. חברת HERE היא ענקית פתרונות מיקום שמרכזה באמסטרדם. היא מעסיקה כ-8,000 עובדים בעולם ורוב מניותיה נמצאות בבעלות יצרניות רכב גדולות מגרמניה, דוגמת אאודי ובמוו.

השמועה האחרונה: אנבידיה קרובה לרכישת מלאנוקס

פורסם בתאריך מרץ 10, 2019מרץ 10, 2019 ע"י Techtime

סוכנות בלומברג דיווחה היום (א') שחברת אנבידיה קרובה לסגירת עיסקה לרכישת חברת מלאנוקס הישראלית (Mellanox) תמורת כ-7 מיליארד דולרים במזומן. מדובר בינתיים בשמועה בלבד הנסמכת על מקורות אנונימיים ולא על הודעה רשמית של שתי החברות. בכך מגיע לשיאו מסע שמועות הנמשך מספר שבועות סביב האפשרות למכירת חברת מלאנוקס הישראלית, הנסחרת כיום בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-5.9 מיליארד דולר. בין השאר, פורסמו בעיתונות הישראלית והעולמית מספר ידיעות על תחרות המתקיימת לרכישת מלאנוקס. לפי הידיעות האלה, בתחרות משתתפות חברת זיילינקס, חברת אינטל, ואפילו חברת מיקרוסופט. לאחרונה דיוווח העיתון כלכליסט שגם אנבידיה הצטרפה לתחרות. יכול להיות שהפעם השמועה תהיה קצרת מועד, שכן לפי בלומברג כבר מחר צפויה הכרזה על העיסקה.

הידיעות הראשונות על עיסקה אפשרית התפרסמו בחודש אוקטובר 2018, ביום שבו מלאנוקס דיווחה על מכירות שיא של 279.2 מיליון דולר ברבעון השלישי 2018, שהן עלייה של 24% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. בינואר 2019 דיווחה מלאנוקס על תוצאות שנתיות מצויינות: צמיחה של 26% במכירות להיקף של 1.09 מיליארד דולר. זה הפעם הראשונה שהיא חוצה את גבול המיליארד דולר. נשיא ומנכ"ל מלאנוקס, איל וולדמן, העריך שהצמיחה תימשך גם ב-2019: "אנחנו צופים צמיחה דו-ספרתית בהיקף המכירות ושיפור ברווח הגולמי".

טכנולוגיות חדשות וחוק מור המתיישן

בשיחת הוועידה הוא הסביר שהתחזית מבוססת על מגמה מתחזקת בשוק מרכזי הנתונים, של אימוץ מתאמי תקשורת איתרנט בקצבים מהירים. לדבריו, התעשייה מתחילה לאמץ את מתאמי 25G, 40G ו-50G, והחברה אפילו החלה במכירות ראשונות של מתגי 100G. חברת מלאנוקס מספקת פתרונות קישוריות מהירים למרכזי נתונים ומחשבי-על. העניין הגובר במלאנוקס נובע מכך שהטכנולוגיות החדשות, כמו הדור החמישי, הבינה המלאכותית וה-IoT נשענים על תשתיות ענן אשר צריכות להגיב במהירות ובזמן אמת לזרם גובר של נותנים.

מכיוון שההתקררות של חוק מור מאיטה את קצב השיפור בביצועי המעבדים, החברות מחפשות דרכים חדשות לייעל את תשתיות העיבוד באמצעות מערכים של אלפי שרתים המחוברים ביניהם ברשתות תקשורת מהירות מאוד. התופעה הזאת הופכת את מלאנוקס לחברה הנמצאת בלב מהפיכת המיחשוב של הדור הנוכחי, וממוצבת גם כאחת מהחברות הטובות בעולם בתחומה.

איתמר מדיקל מתחילה את נסד"ק עם גיוס של 14.7 מיליון דולר

פורסם בתאריך מרץ 10, 2019 ע"י Techtime

כשבועיים לאחר שהחלה להיסחר בבורסת נסד"ק, גייסה חברת איתמר מדיקל (Itamar Medical) מקיסריה 14.68 מיליון דולר באמצעות הנפקה פרטית למשקיעים בישראל ובארצות הברית. איתמר מדיקל החליטה להצטרף לנסד"ק במטרה לאפשר לגופי השקעה אמריקאיים וזרים להשקיע בחברה, הפועלת בעיקר בשוק העולמי והאמריקאי בפרט. התיזמון של החברה מצויין, במיוחד לאחר שבאמצע חודש פברואר השנה היא קיבלה אישור של ה-CE לשווק ולמכור באירופה את מערכת WatchPAT300, אשר קיבלה את אישור ה-FDA בארה"ב בחודש אוגוסט 2018.

איתמר מדיקל הגישה עוד בתחילת ינואר את הבקשה לרישום מניותיה למסחר בנסד"ק. ואולם, אישור הבקשה התעכב בשבועות האחרונים בשל השבתת הממשל בארצות הברית, שבמסגרתה גם הרשות לניירות ערך בארצות הברית (SEC) שבתה מפעילות. כעת, לאחר שהוסכם על הפסקה זמנית של ההשבתה, בקשת הרישום של החברה בנסד"ק צפויה על פי ההערכה לקבל אישור בימים הקרובים ולצאת לדרך.

מערכת WatchPAT משמשת לאבחון בלתי פולשני של דום נשימה במהלך השינה. המכשיר מולבש על כף ידו של המטופל בדומה לשעון, ומודד באמצעות חיישן רגיש לשינויי נפח המורכב על אצבעו של המטופל, את השינויים במהלך השינה בנפח זרימת הדם בקצה האצבע. על-ידי כך הוא מקבל מידע על השינויים בפעילותה של מערכת העצבים הסימפתטית, אשר עשויים להעיד על הפרעות בשינה. הודות לפשטותה של הבדיקה, ניתן לבצע אותה בבית על-ידי המטופל, ולא רק במעבדת שינה מקצועית.

המכשיר מבוסס על טכנולוגיית PAT – Peripheral Arterial Tone של החברה, אשר מוגנת באמצעות 40 פטנטים ונועדה במקור לאתר פגמים בשכבה הפנימית של כלי-הדם (אנדותלית), אשר אחראית לגמישות כלי הדם, ובכך לזהות התפתחות מצבי סיכון לבביים. חברת איתמר מדיקל נסחקת בנסד"ק ובתל-אביב לפי שווי שוק של כ-387 מיליון שקל. ברבעון השלישי של 2018 צמחו מכירותי ב-14.7% והסתכמו בכ-6.1 מיליון דולר, בעקבות שינוי במודל העסקי שלפיו היא מחייבת בתי חולים לפי מספר הבדיקות שהם ביצעו, בלא לדרוש מהם לרכוש את המערכות (Test as a Service). בסך הכל, בתשעת החודשים הראשונים של 2018 צמחו המכירות בכ-20% בהשוואה לשנת 2017 והסתכמו בכ-17.6 מיליון דולר.

Brodmann17 גייסה 11 מיליון דולר למערכות ADAS ממונעות

פורסם בתאריך מרץ 6, 2019מרץ 6, 2019 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: הדגמה של Brodmann17 להפעלת רשת נוירונים ממונעת על-גבי מעבד ARM Cortex A72 בעל שתי ליבות

חברת Brodmann17 התל-אביבית גייסה 11 מיליון דולר בסבב גיוס הון ראשוני (A) בהובלת OurCrowd ובהשתתפות Maniv Mobility, AI Alliance, סמסונג, סוני והקרנות LLC ו-UL Ventures. ההון שגוייס ישמש להרחבת השיווק והההטמעה של תוכנת הבינה המלאכותית של החברה במערכות העזר לנהג (ADAS) בתעשיית הרכב. תחום ה-ADAS נחשב למרכיב מרכזי בהתפתחות הנהיגה האוטונומית. סקר שוק שפורסם לאחרונה על-ידי Markets and Markets, מעריך שבשנת 2017 הסתכם שוק ה-ADAS העולמי בכ-20.2 מיליארד דולר, ושהוא צפוי לצמוח להיקף של כ-91.8 מיליארד דולר עד לשנת 2015 (צמיחה שנתית של 21%).

החברה פיתחה אלגוריתם בינה מלאכותית שלהערכתה הוא היעיל ביותר בשוק כיום, ויכול לבצע מטלות מורכבות באמצעות מערכות מיחשוב דלות בהספק, כמו כמו אלה המצויות בהרבה מאבזרי המחשוב וה-IoT בקצות הרשת (Edge). כך למשל, היא הדגימה יישום תוכנת לימוד עומק של תמונות ברזולוציה של 1280X720 פיקסלים באמצעות מעבדי ARM Cortex מהדגמים A15, A53 ו-A72. אחת מהמשימות של החברה: להחזיר את הבינה המלאכותית אל מעבדי המדף הזולים.

חברת Brodmann17 קרויה של שמו של הנוירולוג הגרמני פרופ' קורביניאן ברודמן אשר הגדיר 52 אזורי פעילות בקליפת המוח העליונה. על-פי המיפוי שלו, אזור 17 הוא האזור במוח המטפל בעיבוד המידע הוויזואלי. החברה הוקמה בחודש יולי 2016 על-ידי המנכ"ל עדי פנחס, המדען הראשי אסף מושינסקי והטכנולוג הראשי ד"ר אמיר אלוש. כולם בעלי נסיון יזמי ורקע במחקר ופיתוח של מערכות בינה מלאכותית באקדמיה הישראלית. בחודש יוני 2017 היא גייסה 1.6 מיליון דולר.

ארכיטקטורה חדשה של רשת לימוד עומק נוירונית

הפתרון של החברה מבוסס על ארכיטקטורת רשת נוירונית ייעודית שהיא פיתחה מאפס, ולא על שימוש בארכיטקטורה קיימת המתאימה למגוון גדול של יישומים, שיש צורך לטייב כדי להפעיל את המוצר (זוהי הגישה הנפוצה ביותר כיום בתעשייה). על-ידי כך היא השיגה חיסכון גדול בהספק ובמשאבי המיחשוב הדרושים להפעלת מערכות הזיהוי. החברה הסבירה שהארכיטקטורה שפיתחה מבוססת על שימוש חוזר ושיתופיות בחישובים ובמשקלים הניתנים לכל אחד מהצמתים ברשת הנוירונית. על-ידי כך היא הצליחה להקטין את גודל הרשת (גודל הזיכרון הדרוש להפעלתה) ואת מספר החישובים שיש לבצע (עוצמת המעבד). השינויים האלה מאפשרים להריץ יישומי לימוד עומק במערכות משובצות מהמדף.

להערכת החברה, הפתרון שלה מהיר פי 20 מפתרונות זיהוי תמונה מבוססי לימוד עומק המצויים כיום בשוק. החברה גם שחררה ערכת פיתוח הכוללת כרטיס, מצלמה ומסך, וכן חבילת תוכנה המאפשרת לפתח יישומי עיבוד תמונה ולקבל מנוע הסקות (Inferencing) מוכן מהמדף. המנכ"ל עדי פנחס אמר שמטרת החברה היא לאפשר הרצת יישומי לימוד עומק בכל מעבד וברכיבי ASIC, ולא רק בתשתיות גדולות ויקרות כמו למשל מעבדי GPU. החברה מסרה שהטכנולוגיה נבדקת כיום על-ידי מספר ספקים מובילים בעולם של מערכות ADAS לתעשיית הרכב.

חברת ARM מפתחת מעבד לרשתות נוירוניות

פורסם בתאריך מרץ 5, 2019מרץ 5, 2019 ע"י Techtime

חברת ARM נכנסת לתחום החדש של מעבדים ייעודים ליישומי בינה מלאכותית, ומפתחת מעבד ייעודי להפעלת רשתות נוירוניות (Deep Learning Neural Networks) אשר יבצע פעולות כמו זיהוי תמונות וזיהוי פנים. כך גילה היום מנהל קבוצת הקניין הרוחני (IP) בחברת ARM, רנה האאס, במהלך מפגש שנערך בכנס Arm Tech Symposia שהתקיים היום לראשונה בישראל. להערכתו, הלקוחות הראשונים יקבלו את ה-IP בתוך מספר חודשים, ובתוך כשנה הם יתחילו להוציא לשוק רכיבי SoC הכוללים את המעבד החדש. "להערכתנו כשנה לאחר מכן יתחילו לצאת לשוק המוצרים הראשונים המבוססים על המעבד החדש".

בכך היא תיהפך למתחרה ישירה של חברת CEVA הישראלית, המספקת כיום קניין רוחני למעבדי בינה מלאכותית. האאס לא מסר פרטים נוספים על המעבד, אולם הסביר שהפיתוח שלו נובע מהתפישה של החברה שלפיה אנחנו נמצאים כיום בדור המיחשוב החמישי, המאופיין בהטרוגניות חישובית. כלומר, השוק מורכב מהרבה מאוד אבזרים ממוחשבים ליישומים שונים, אשר זקוקים ליתרונות הנפרדים של ארכיטקטורות שונות: CPU, GPU, DSP ומעבדים נוירוניים. "אנחנו בונים מערך שיספק ללקוחות את כל ארכיטקטורות העיבוד השונות בהתאם לצורך של כל יישום".

במסגרת הזאת יש חשיבות מיוחדת למרכז הפיתוח של ARM בישראל, המפתח את פתרונות האבטחה לכל הארכיטקטורות של ARM. המרכז נפתח באמצע 2015 כאשר ARM רכשה את חברת Sansa Security מכפר-נטר שליד נתניה תמורת כ-80 מיליון דולר. באותה תקופה החברה העסיקה כ-70 עובדים בישראל, ולדברי האאס מרכז הפיתוח מעסיק כיום כ-200 עובדים. להערכתו, שני תחומים מרכזיים אשר צפויים להיות מנוע צמיחה של החברה זקוקים כיום לפתרונות ברמת המחשוב ההטרוגני: הרכב החכם והאוטונומי, ופתרונות הדור החמישי (5G).

הפרס הגדול מתחבא מתחת למכסה המנוע

האאס: "גם היום שוק הרכב הוא שוק חזק שלנו, אבל הרכב האוטונומי הוא הפרס האמיתי, ויביא צמיחה עצומה במכירות. אנחנו משקיעים הרבה מאוד בתחומים האלה, בטכנולוגיות אבטחה ובטיחות, ובטכנולוגיות המאפשרות להבטיח שלמות הביצוע גם במקרה של תקלות. בתחום הדור החמישי הוא הסביר שמדובר בשינוי תפישתי, מכיוון שהדור החמישי פועל גם בתדרים סלולריים הניתנים ברישיון וגם בתדרים חופשיים לשימוש, כמו ה-Wi-Fi כיום. "התוצאה תהיה שהרבה מאוד פתרונות ויישומי 5G יינתנו על-ידי חברות נוספות ולא רק על-ידי ספקיות השירותים הסלולריים. לכן אני סבור שהפריסה תהיה רחבה בהרבה ומהירה בהרבה מאשר פריסת רשתות הדור הרביעי (LTE)".

Techtime: כיצד אתם מגיבים אל הפופולריות הגוברת של מעבדי הקוד הפתוח RISC-V?

האאס: "מעבדי RISC-V נהנים כיום מתנופה מכיוון שהם מספקים ארכיטקטורה פתוחה, קלה לשימוש וחינמית. אבל לדעתי שום דבר לא ניתן בחינם. כדי להביא מוצר לשוק יש להשקיע בפיתוח תוכנות, בבדיקות ובכל התהליכים שבאמצעותם מוודאים שהמערכת עובדת. ל-CPU יש משמעות רק אם יש תוכנה שיכולה לרוץ עליו, ולכן אנחנו מתמקדים באקו-סיסטם שמסביב למעבד ובהילייה אשר תומכת בארכיטקטורה הזאת".

ראוי לציין ש-ARM מתמודדת עם האתגר גם בדרכים אחרות: בחודש אוקטובר 2018 היא הודיעה שתספק בחינם את הקניין הרוחני של מעבדי Cortex-M ללקוחות אשר ישבצו אותם בתוך רכיבי FPGA של Xilinx. היוזמה כוללת את המעבדים Cortex-M1 ו-Cortex-M3, שהם גרסאות מותאמות ל-FPGA של משפחת מעבדי Cortex-M0. מעניין לראות האם היא תתרחב בהמשך.

האם ARM תפתח פלטפורמת מיחשוב ממונעת?

לצד האאס, הגיעה לארוע גם סגנית נשיא ARM לתחום המוצרים המשובצים והרכב, דיפטי ואצ'אני. לדבריה, תפישת המיחשוב ההטרוגני של ARM, רלוונטית גם לתחום הרכב החכם והרכב האוטונומי. "העתיד שייך ליכולת להתאים את ארכיטקטורת העיבוד לפעילות הייעודית הספציפית בתוך הרכב. בקרת מערכות הרכב, למשל, דורשת ארכיטקטורה אחרת ממטלות בינה מלאכותית הנשענות על לימוד מכונה. המטרה שלנו היא להגיע למצב שבו הלקוחות יכולו לבחור את הקומבינציה המתאימה ביותר עבורם לכל משימת עיבוד ברכב החכם".

לאחרונה הרחיבה חברת ARM את תפישת המיחשוב ההטרוגני שלה והכריזה על הפלטפורמות Neoverse N1 ו-Neoverse E1, שהן שתי פלטפורמות מיחשוב מרובות מעבדים שתוכננו לגמרי מחדש, כדי לעמוד בדרישות העיבוד הגבוהות של מרכזי הנתונים, בעידן שבו רוב המידע מגיע מאבזרי קצה ולא רק משודר ממרכזי הנתונים אל הלקוחות המצויים בקצה הרשת. מדובר באריזה מחדש של חבילת טכנולוגיות המספקות מענה לצורך מוגדר של מרכזי הנתונים, ובדרך גם מנסות לקחת חלק מהשוק של אינטל בתחום.

להערכת ואצ'אני, יכול להיות שבעיתד תופתח פלטפורמה דומה עבור הרכב האוטונומי. "זה עדיין לא ברור, כי אנחנו עובדים עם הלקוחות על הגדרת הצרכים שלהם וגם צריכים לראות כיצד השוק מתפתח. אבל יכול להיות שתהיה אפשרות כזאת, שבה נספק פלטפורמות מוכנות יותר, וייעודיות לצרכים של הרכב האוטונומי והרכב החכם".

אינטל תורמת את פרוטוקול Thunderbolt לקבוצת ה-USB

פורסם בתאריך מרץ 4, 2019 ע"י Techtime

חברת אינטל (Intel) החליטה לוותר על הקניין הרוחני של פרוטוקול התקשורת המהירה Thunderbolt שפותח בישראל, כדי שניתן יהיה לשלב אותו בתוך פרוטוקולי ה-USB הבאים, ולשלב אותו בכל המחשבים העתידיים. משמעות ההחלטה היא שככל הנראה הוא ישולב בתקן התקשורת הקווית USB 4, ועל-ידי כך יאפשר להעביר קבצים אל המחשב וממנו בקצב של 40Gbps בהשוואה למקסימום של 5Gbps במחברי USB 3 כיום. מעשית, העברת המיפרט של הפרוטוקול מאפשרת ליצרני שבבים אחרים לייצר שבבים התואמים לשבבי Thunderbolt מהדור השלישי של אינטל.

טכנולוגיית תנדרבולט מאפשרת להשתמש במחבר אחד בלבד עבור סוגי התקשורת הקווית המתקיימת בין המחשב לבין סביבתו: USB, איתרנט, VGA, HDMI ,Firewire, DisplayPort ואספקת מתח למחשב עד להספק של 100 ואט במסגרת מחבר USB-C יחיד. המחבר האוניברסלי Thunderbolt 3 פותח בישראל בחטיבת Client Connectivity של אינטל. מנהל הקבוצה, ג'ייסון זילר, אמר שאין תחרות אמיתית בין Thunderbolt 3 לבין USB4. "אלה מפרטים תואמים המבוססים על פרוטוקול משותף. אנו צופים ש- Thunderbolt ו- USB4 ימשיכו להתקיים זה לצד זה כפי שהמצב כיום".

לדבריו, אינטל לא תדרוש זכויות מסחריות על הפרוטוקול שהיא תורמת, ומדובר בהמשך של היוזמה הראשונית לפני מספר שנים למיזוג 3 Thunderbolt במחברי ובכבלי USB-C. "יש לנו היסטוריה ארוכה של סיוע לתעשייה עם חדשנות בתחום הקלט/פלט והתחייבנו להעמיד את 3 Thunderbolt לרשות התעשייה כולה. אינטל סבורה ש-USB הוא התקן האופטימלי למיזוג עם Thunderbolt, במטרה לקבל יציאה אחת העושה הכל וזמינה לכל”.

להערכת אינטל, לוח הזמנים לשילוב התקנים ייקבע על-ידי ה-USB Group. לפי ההערכות כיום, מיפרט USB 4 צפוי להתפרסם במחצית 2019, ויהיה תואם לאחור ל-USB 3.2, USB 2.0 ו-3 Thunderbolt. במקביל, אינטל תוציא את המעבד Ice Lake שיהיה המעבד הראשון של אינטל הכולל גם את 3 Thunderbolt. להערכתו השוק של 3 Thunderbolt מסתכם בכמה מיליוני מחשבים בשנה וצפוי לצמוח ב-2019. "כל מחשבי מק החדשים מצויידים כיום ב-3 Thunderbolt.

מנכ"ל IMI הגיע לישראל כדי לחפש שיתופי פעולה

פורסם בתאריך מרץ 4, 2019מרץ 4, 2019 ע"י Techtime

ארתור טאן (בתמונה למעלה): "מדוע לייצר מוצרים רק בישראל כשיש לכם את כל העולם?" צילום: Techtime

מנכ"ל קבלנית הייצור האלקטרוני הפיליפינית Integrated Micro-Electronics, ארתור טאן, הגיע לפני שבוע לישראל לסדרת פגישות עם חברות אלקטרוניקה ישראליות במטרה להשיג שיתופי פעולה הכוללים הסכמי ייצור ואולי גם הסכמי שיווק והפצה. חברת IMI היא ענקית ייצור המתחרה בקבלניות הייצור הסיניות ונחשבת לחברת ה-EMS ה-18 בגודלה בעולם במונחי מכירות. בשנת 2018 הסתכמו מכירותיה בכ-1.35 מיליארד דולר. היא נמצאת בשליטת תאגיד Ayala הפיליפיני המחזיק ביותר מ-50% ממניותיה, ומעסיקה כיום כ-15,000 עובדים ב-20 מפעלי ייצור הפועלים בסין, בפיליפינים, בארצות הברית, במקסיקו, בבולגריה, בצ'כיה, בגרמניה ובבריטניה.

התאגיד הגדול בפיליפינים גילה את ישראל

תאגיד Ayala Corporation הוא הגוף המסחרי הוותיק והגדול ביותר בפיליפינים. הוא הוקם לפני 185 שנים ומעורב בעסקי תעשייה, נדל"ן, רשתות שיווק, בנקאות, תקשורת, רכב, בריאות, חינוך ועוד. בשנת 2015 הסתכמו מכירותיו בכ-49 מיליארד דולר. בנוסף לניהול קבלנית הייצור עצמה, משמש טאן גם כמנהל חטיבת הייצור התעשייתית של תאגיד איילה. בפגישה עם Techtime הוא סיפר שהפעם הגיע לא רק כנציג IMI, אלא כנציג של תאגיד איילה. "בתחילה רק IMI היתה מעוניינת בפעילות בישראל, אולם כעת גם תאגיד איילה מעוניין לפעול כאן. אנחנו פועלים במספר מישורים, כעת למשל אנחנו מנהלים דיונים עם טבע לביצוע ייצור תרופות בפיליפינים במסגרת חטיבת הבריאות של איילה, וחברת שירותי התקשורת שלנו, Globe Telecom, היא לקוחה של אמדוקס".

לדבריו, הוא בא להציע לחברות ישראליות עסקה הכוללת מרכיב כפול: גם מתן שירותי ייצור לחברות הישראליות, וגם פתיחת השוק הפיליפיני בפניהן, באמצעות הזרועות המסחריות של תאגיד איילה. "יש לנו הרבה דוגמאות מהסוג הזה: אנחנו יצרנים גדולים של וואווי הסינית, ובמקביל גלוב טלקום היא הלקוח הגדול ביותר של וואווי בפיליפינים. אנחנו שותפים במפעל הייצור של המכונית הונדה איסוזו היפנית, ואנחנו גם המשווקים של המכונית הזאת בפיליפינים".

תחומי עניין משותפים לתעשייה הישראלית

לדבריו זו עיסקת חבילה יעילה מאוד, בזכות התהפתחויות האחרונות בכלכלת דרום מזרח אסיה. "כלכלת הפיליפניים היא הכלכלה השנייה הצומחת העולם אחרי סין. הצגנו 5% צמיחה לאורך 75 הרבעונים האחרונים, וכל מה שמיוצר בפיליפינים נמכר בלט מסים למדינות דרום מזרח אסיה במסגרת הסכם השוק החופשי ASEAN. אנחנו המדינה היחידה באזור שאנגלית היא השפה הרשמית בה בבתי הספר ובעולם העסקי, ויש לנו 100 מיליון אנשים יודעי קרוא וכתוב (98%), רובם צעירים שהם גם יצרנים וגם צרכנים".

הביקור של טאן בישראל הגיע לאחר גם IMI וגם איילה הגיעו למסקנה שתחומי העניין שלהם תואמים לתחומי ההתמחות של התעשייה הישראלית. "אנחנו מחפשים הזדמנויות בתחומי המוביליטי הכולל תעופה וביטחון, אנרגיה חכמה, ואינטרנט וקישוריות. בכל התחומים האלה חברות ישראליות משחקות תפקיד חשוב. בישראל יש פתרונות המתאימים לכל העולם, אבל כיצד מביאים אותם אל העולם? כאן אנחנו רוצים להיכנס לתמונה עם מודל ניהול של כל שרשרת האספקה ברמה גלובלית. מדוע לייצר מוצרים רק בישראל כשיש לכם את כל העולם"?

פרוייקטי ייצור ביטחוניים בבריטניה

סיימון ווסט. "הברקזיט לא ישפיע על הייצור הביטחוני בבריטניה"

ימים ספורים לפני שארתור טאן הגיע לישראל, ביקר כאן גם סיימון ווסט, שותף ומנכ"ל קבלנית הייצור הבריטית STI, הנמצאת בבעלות 80% של קבוצת איילה. החברה מפעילה שלושה מפעלי ייצור ומעסיקה קרוב ל-1,000 עובדים, כמחציתם בפיליפינים והשאר ליד לונדון. היא מתמחה במערכות תעופה, חלל, רכב, אנרגיה, תקשור ומיכשור הרפואי. הפעילות המרכזית שלה היא בייצור בטחוני של תת-מערכות ומערכות צבאיות כוללות: לוויינים, תת-מערכות בתוך מל"טים ומוצרים תעופתיים.

בין השאר, היא אחראית על הייצור של כ-20 תת-מערכות אלקטרוניות בתוך מטוס הקרב Eurofighter Typhoon וזכתה לאחרונה במספר מכרזים של הצי הבריטי. בשיחה עם Techtime, סיימון הגדיר את הביקור שלו כ"מסע לאיסוף עובדות". ווסט: "חברות ישראליות זוכות בהרבה פרוייקטים ביטחוניים בבריטניה, ובגלל מרכיב סחר הגומלין בהסכמים, הן צריכות לבצע חלק מהייצור בבריטניה. לכן אנחנו חושבים שיש כאן הזדמנות מצויינת עבור STI.

הברקזיט לא עשוי להרתיע לקוחות מישראל?

סיימון ווסט: "בכל העולם השוק הצבאי נמצא כיום בצמיחה, כאשר בריטניה וארצות הברית הגדילו מאוד את תקציבי הביטחון שלהן. בריטניה תמשיך להגדיל את התקציב גם אחרי הברקזיט. בנוסף צריך לזכור שפרוייקטים ביטחוניים הם ארוכי טווח ולכן לא יושפעו ממהלכים כמו הברקזיט".

לאתר החברה: www.global-imi.com

מנהל משרד IMI בישראל: דוד מהל, [email protected]

קיסייט תקיים סמינר USB Type-C ב-27 במרץ 2019 בחיפה

פורסם בתאריך פברואר 28, 2019פברואר 28, 2019 ע"י Techtime

ביום ד', ה-27 במרץ 2019 תקיים חברת קיסייט (Keysight Technologies) סמינר בתחום USB Type-C שיועבר על-ידי מומחים של החברה שיגיעו לארץ. הארוע יתקיים בפארק התעשייה מת"ם בחיפה, באודיטוריום הנמצא בבניין 23. הסמינר כולל סקירת הסביבה העסקית והפרוטוקולים הפועלים על-גבי USB Type-C, ובדיקות שידור וקליטה במערכות USB3.1.

בנוסף, יוצגו בסמינר פרוטוקולי הבדיקות DPoC/Power Delivery 2, פתרונות בדיקה ומדידה של כבלים ומחברים, וכן כיצד מבצעים סימולציות SI/PI לפני ואחרי תכנון הלוח. הסמינר יועבר על-ידי ג'יט לים ורולאנד שרזינגר. ג'יט מנהל את תחום התקנים והתרונות של קיסייט בטכנולוגיות USB ו-Thunderbolt, ובעל נסיון של 33 שנים בתחום.

רולאנד מחזיק במעמד של Expert בקיסייט לתחומי Thunderbolt, USB, DDR5 ו-MIPI. הוא הצטרף לחברה בשנת 1980 כשעדיין היתה היולט פקארד. מאז שנת 2009 הוא מנהל את תוכנית קיסייט לתקנים בתחום המדידות הדיגיטליות של MIPI, ובמסגרת הזאת משמש כחבר פעיל בוועדות התקינה התעשייתיות.

לפרטים והרשמה: [email protected]

או בטלפון: 03-9288502

גילת מגבשת ארכיטקטורה חדשה של תחנות לווייניות

פורסם בתאריך פברואר 28, 2019אפריל 8, 2019 ע"י Techtime

רון לוין (בתמונה למעלה): "לווייני LEO הם מנוע צמיחה חדש של גילת". צילום: Techtime

חברת גילת רשתות לוויין (Gilat Satellite Networks) מפתח תקווה מגדירה את מחדש את הארכיטקטורה של תחנות הקרקע הלווייניות שלה (VSAT), עבור תקשורת לוויינית ניידת ונייחת. כך נודע ל-Techtime בשיחה עם רון לוין, סמנכ"ל לקוחות אסטרטגיים ותקשורת בתנועה של החברה. השינויים בתחנת הבסיס כוללים החלפת האנטנות, החלפת מערך המיחשוב בתוך התחנה ובניית תשתית ענן לניהול תחנות הקרקע הלווייניות. התחנות החדשות לא נועדו להחליף את תחנות הקליטה הנוכחיות של החברה, אלא להכין אותה אל השוק המתפתח של לווייני תקשורת מנמיכי טוס (LEO) אשר צפוי לצמוח ב-3-5 השנים הבאות.

הלוויינים החדשים ינועו במסלול נמוך של כמה מאות קילומטרים מעל פני האדמה וישלימו סיבוב מלא של כדור הארץ בתוך כ-90 דקות. לכן כדי לשמור על תקשורת רציפה יש צורך במערכים הכוללים הרבה מאוד לוויינים ובתחנות קרקעיות (נייחות וניידות, כולל תחנות קליטה במטוסים ואוניות) המסוגלות לעקוב אחר הלווויין ולבצע מעבר חלק מלוויין ללוויין. הרשתות החדשו יחליפו את לווייני התקשורת המדור הנוכחי (GEO) הנמצאים בנקודה קבועה בשמיים מעל קו המשווה ובמרחק שך 36,000 ק"מ מכדור הארץ.

מאות ואלפי לוויינים קטנים וזריזים

"בטכנולוגיית GEO יש מגבלה במספר הלוויינים שניתן להציב בחלל היוצרת מגבלה של רוחב פס, וזמני ההשהייה הארוכים יקשו על רשתות הדור החמישי (5G) העתידיות", הסביר לוין. חברת גילת מכינה את הארכיטקטורה החדשה עבור רשתות עבור חברות לוויין שעימן היא מתאמת את הפיתוח: חברת OneWeb המתכננת לשגר 500-700 לוויינים עד 2021, חברת Telesat המתכננת לשגר 292 לוויינים עד 2022, עם אופציה להגדיל את המערך ל-512 לוויינים, חברת O3B הפועלת בתחום הביניים (MEO) ומתכננת 7 לוויינים, והחברה המסתורית ביותר, SpaceX, אשר מתכננת להקים את רשת Starlink, אשר תכלול אלפי לוויינים. היא הגישה בקשה לקבלת אישור מה-FCC לשגר 12,000 לוויינים במסגרת מערך Starlink.

מערך לווייני LEO המתוכנן של חברת Telesat

לוין: "הדבר דורש שינויים בארכיטקטורה של תחנות הקליטה. הרשתות החדשות זקוקות להרבה מאוד תחנות קליטה המקושרות ביניהן, ולכן המרכיב האלחוטי (RF) נשאר ליד האנטנה, אולם העיבוד יכול להיעשות בענן. בעבר התבססו תחנות הקליטה הקרקעיות שלנו על שרתים ותוכנות ייעודיים, כיום אנחנו מתבססים על חומרה סטנדרטית עם תוכנה שלנו, והמטרה בתחנות החדשות היא לספק מערכת ענן לניהול התחנות, שתאפשר להוציא מהן גם את המחשבים".

במקביל, גילת מתכננת להחליף את אנטנות הקליטה הקיימות, העוקבות מכנית אחר הלוויינים, באנטנות המבוססות על עיצוב אלומה אשר יכולות לבצע מעקב אלקטרוני (Electronically Steered Antenna). בתחום הזה היא משתפת פעולה עם חברת איירבאס במסגרת תוכנית הורייזון 2020 של האיחוד האירופי, וכעת היא מגייסת עובדים לפיתוח אנטנות ESA. מחלקת תכנון השבבים שהיא הקימה לפני כשנתיים קיבלה משימה לפתח רכיבים משלה עצמה השולטים על כל האלמנטים באנטנות ESA העתידיות.

הדבר יאפשר לאנטנות לעבור במהירות רבה יותר מלוויין ללוויין ולעקוב אחר לוויינים מהירי טוס גם מפלטפורמות ניידות. במקרים מסויימים הן מפחיתות את צריכת האנרגיה הכוללת של תחנת הבסיס. "זהו תחום מעניין שעובר מהפיכה ויהיה אחד ממנועי הצמיחה העתידיים של החברה".

דילוג תדרים בחלל

כיום החברה מבצעת שינויים בתחנות הקליטה מהדור הנוכחי כדי להתאים אותן לדרישות הרשתות הסלולריות של הדור החמישי, ונכנסת לתחום חדש בעולם ה-GEO: דילוג תדרים (Frequency Hopping). התחום הזה נולד ביישומים צבאיים האזנות לשידורי רדיו. הוא מבוסס על שינויים תחופים בתדר הנושא, שהסדר שלהם ידוע רק למשדר ולקולט. כיום הוא נכנס לתחום החלל במתכונת חדשה כדי לשפר את התפוקה של לווייני התקשורת בלא להגדיל את צריכת ההספק שלהם.

אנטנת ESA שגילת פיתחה עבור תקשורת לוויינית בספינות ובמטוסים

מדובר בטכנולוגיה חדשה לגמרי הנמצאת כיום בשלבי ניסוי: בכל לוויין יש מספר אנטנות "המאירות" איזורים גיאוגרפיים שונים. טכנולוגיית הדילוג החדשה מאפשרת למתג את האנטנות והלעביר הספקי תקשורת שונים בזמנים שונים ובאיזורים שונים בהתאם לביקוש הרגעי. "כיום אנחנו עובדים על הטכנולוגיה הזאת ביחד עם כל המפעילים הגדולים, במטרה לפתח מערכת תקשורת הדדית בין הלוויין לבין תחנות הקרקע". במסגרת הזאת, החברה מפתחת שבב ביחד עם חברת STMicroelectronics, אשר תייצר אותה והוא יופעל באמצעות תוכנה של גילת.

חברת גילת מעסיקה כ-1,100 עובדים ונסחרת בבורסת תל אביב ובנסד"ק לפי שווי שוק של 509.6 מיליון דולר. בשנת 2018 הסתכמו מכירותיה בכ-266 מיליון דולר, בהשוואה לכ-283 מיליון דולר בשנת 2017. עם פרסום הדו"חות אמר המנכ"ל יונה עובדיה בהחברה מבצעת השקעות במוצר שיביא אותה למעמד של מובילה עולמית בתחום ה-LEO. הוא התכוון לניסוי משותף שהחברה ביצעה לפני שבועיים ביחד עם Telesat ועם ספקית תקשורת אירופית, שבמהלכו תחנת קליטה קרקעית שלה יצרה קישור בין ספינה לבין לוויין LEO של טלסאט, והעבירה תקשורת בזמן השהייה של 16msec בלבד.

"הארגונים מנצלים רק רבע מהשקעות ה-BI שלהם"

פורסם בתאריך פברואר 28, 2019פברואר 28, 2019 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: לימור בן דוד ואורן זמסקי. צילום: צבי אוסטובסקי

"ארגונים מבינים כיום את החשיבות של ביג-דאטה, אולם עדיין לא יודעים להפיק את המקסימום מהכלים שברשותם", אומרים בשיחה משותפת עם Techtime שניים ממייסדי חברת נוגמי (Nogamy), אורן זמסקי ולימור בן דוד (בתמונה למעלה). "להערכתנו, ארגונים מנצלים רק כ-25% מהשקעות הבינה העסקית (BI) שלהם, והמטרה שלנו היא להביא אותם ל-75% ומעלה".

חברת נוגמי מתל אביב הוקמה בשנת 2011 ומספקת שירותי בינה עסקית לחברות וארגונים. כיום, דאטה הוא אחד הנכסים החשובים ביותר של כל ארגון. אינטילינציה עסקית עוסקת באיסוף, מדידה ועיבוד של ביג-דאטה ארגוני לכדי תובנות המסייעות למנהלים לקבל החלטות מושכלות. בין השאר היא איפיינה עבור הממונה על השכר במשרד האוצר אפליקציית ביג-דאטה המשקללת את כל הסכמי השכר הקיימים במגזר הציבורי, על אלפי סעיפיהם, ומסייעת לאוצר לנהל משאים ומתנים מול גופים שונים במגזר הציבורי תוך יכולת לבצע סימולציות המאפשרות להעריך את ההשלכות של שינויים בהסכמי שכר על הסכמי השכר הקיימים במשק ועל מסגרת התקציב.

נוגמי משמשת כמעין אינטגרטור המסייע להתאים לכל ארגון פיתרון תפור בהתאם לעולם התוכן והצרכים שלו, ומלווה את תהליך ההטמעה. כיו היא מעסיקה כ-60 עובדים ופעילה בתחומי השירותים, הבנקאות, הביטוח, הסלולר והצרכנות. להערכת חברת Gartner, היקפו של שוק ה-BI העולמי יגיע ב-2020 להיקף של 22.8 מיליארד דולר, וגם בישראל התחום צומח במהירות, כשהערכות מדברות על שוק בהיקף שנתי של כ-3 מיליארד שקל. "אנחנו שואפים להיות אחת החברות הגדולות בתחום בישראל, ובעתיד גם לפרוץ לשוק הבינלאומי, וכחלק מכך אנחנו גם בוחנים רכישות של חברות בתחום" אומר אורן.

מתי דאטה הופך לביג-דאטה

ביג-דאטה אינו רק פונקציה של כמות. בתעשייה נהוג להגדיר ביג-דאטה לפי מבחן שלושת ה-V, שהם: Volume (כמות), Velocity (מהירות) ו-Variety (מגוון). כלומר, ביג-דאטה הוא מידע המיוצר בהיקפים גדולים, בתדירות גבוהה ובמגוון של צורות כגון טקסט, תמונות, וידיאו וכדומה. אורן: "ארגונים מוצפים היום בדאטה. BI משמשת לא רק כדי להפיק תובנות מניתוח חכם של הדאטה הזה, אלא היא למעשה עוזרת למנהל להכיר טוב יותר את העסק שלו."

אחד התחומים שבהם הצורך בניהול נכון של ביג-דאטה הפך להכרח הוא עולם השירות, שעבר בשנים האחרונות ממודל מבוסס מוקדים טלפוניים ושירות פרונטלי למערך רב-ערוצי הכולל גם אפליקציות דיגיטליות, פעולות אונליין, צ'אטים ובוטים. "ריבוי הערוצים הללו מייצר שטף אדיר של דאטה, הגורם לחברות לאבד את הידיים והרגליים בקשר עם הלקוח," אומרת לימור.

"אתה צריך להבין אם הלקוח ממצה את הפוטנציאל מכל הערוצים הללו. כל דקה של אינטראקציה עם הלקוח עולה המון כסף, וחשוב לעקוב ולמדוד פרמטרים כמו זמני שיחות, מוקדנים לא יעילים, דפוסי שימוש בערוצי אונליין וכדומה. פיתחנו כלי Customer Journey Analytics המאפשרים לעקוב אחרי האופן שבו הלקוח משתמש בכל הערוצים ולזהות בעיות וקשיים. אנחנו מנסים לחנך את השוק לעשות בהם שימוש נכון".

המכונה תקבל החלטות

לדברי אורן, צריך להתייחס אל הדאטה כאל חומר גלם המיוצר באופן שוטף, ולכן ניתוח לאורך זמן מפיק תובנות מדויקות יותר. "יש ערך מוסף למידע שנצבר לאורך זמן. כלי ה-BI למעשה מכיילים את עצמם לאורך זמן. שימוש ארוך טווח בכלי ביג-דאטה מאפשרים ללקוח לזהות מגמות, דפוסים עונתיים ולהשוות מדדים בין תקופות". אולם הלב הבא מרתק לא פחות: התפתחות תחום ה-IoT תיצור מצב שבו שבו מיליארדי מכשירים ייצרו מידע ללא הפסקה. השלב הבא בתחום ה-BI הוא שימוש בבינה מלאכותית כדי להעביר את מוקד קבלת ההחלטות מהאדם למחשב. למרות השימוש בכלים של ביג-דאטה, מי שמקבל את ההחלטות כיום הם אנשים, והם נוטים לבצע טעויות. ה-BI מאפשר לעבד את הביג-דאטה לכדי תובנות, ובשלב הבא שהוא קרוב מאוד, התובנות יתורגמו להחלטות שיתקבלו על-ידי מכונות".

משה גבריאלוב הצטרף לדירקטוריון Foretellix

פורסם בתאריך פברואר 28, 2019ספטמבר 5, 2020 ע"י Techtime

הנשיא והמנכ"ל לשעבר של חברת Xilinx, משה גבריאלוב, הצטרף לדירקטוריון של חברת Foretellix, אשר פיתחה שפת אימות חדשנית לבדיקה אוניברסאלית ואוטומטית של כלי-רכב אוטונומיים. גבריאלוב, בן 64, הגיע לזיילינקס כאשר היא היתה נתונה בקשיים והוטל עליו לרענן אותה ולהגדיר לה חזון מחודש. הוא הוביל שינוי אסטרטגי ותפעולי רחב שהביא את שווי החברה לכמעט 20 מיליארד דולר ולמעמד של ספקית הרכיבים המיתכנתים (FPGA) הגדולה בעולם.

לפני-כן שימש כנשיא ומנכ"ל חברת הסטארט-אפ הישראלית וריסיטי שפיתחה פתרון מהפכני לאימות תכנוני שבבים, ושנמכרה לחברת קיידנס ב-2005 תמורת 315 מיליון דולר. בעקבות העסקה ניהל את חטיבת וריסיטי בתוך קיידנס עד למעבר לחברת זיילינקס בשנת 2008. כיום הוא משמש כיו"ר חברת Wind River וחבר בוועדת התגמול של TMSC.

בחזרה לשורשים: אימות התכנון

בעקבות המינוי חוזר גבריאלוב לעבוד עם האנשים שאותם הכיר בווריסיטי. מייסד משותף והטכנולוג הראשי של פורטליקס, יואב הולנדר, ייסד את חברת וריסיטי, והמייסד המשותף והמנכ"ל של החברה, זיו בנימיני, שימש כסמנכ"ל הפיתוח של וריסיטי (המייסד השלישי, גיל אמיד, הגיע מחברת אינטל). פורטליקס מתל אביב פיתחה את פלטפורמת Coverage Driven Verification, המאפשרת לבדוק את ההתנהגות של רכב אוטונומי במאות מליוני תרחישי נהיגה, כדי לוודא שהוא בטוח לשימוש בלא מגבלות, ושהדגמים היוצאים לשוק עומדים בתקנים הבטיחותיים הנדרשים.

מימין לשמאל: זיו בנימיני ויואב הולנדר מחברת פורטליקס

כדי ליישם את הרעיון, פורטליקס המציאה שפת אימות תכנון (Scenario Description Language) שתוכל לשמש כתקן לתיאור תרחישים של רכב אוטונומי ולבדיקת התפקוד של מכלולי הרכב. שפת התכנון מבוססת על הנסיון שצברו המייסדים במערכות אימות תכנוני שבבים. המערכת יודעת להתחבר לכל פלטפורמות הבדיקה הקיימות היום בשוק, כולל סימולטורים, מערכות חומרה/תוכנה היברידיות, מרחבי ניסוי סגורים ונסיעות מבחן בכבישים.

רק מערכת אוטומטית יכולה לבצע מיליארדי בדיקות

בראיון ל-Techtime הסביר הולנדר מדוע יש צורך בשפת מחשב חדשה. הולנדר: "שפת SDL מתארת את ההתנהגות של מערכות הרכב מרמת התת-מערכת הבודדת ועד רמת המכלול, באמצעות מספר פרמטרים מופשטים. לעולם לא נוכל לבדוק את כל האפשריויות, אולם עולם הרכב הוא פתוח יותר מעולם השבבים. כדי לבדוק רכב אוטונומי יש צורך לבצע מיליארדי תרחישים, ואין אפשרות לבצע אותם באמצעים ידניים. לכן יש צורך בשפה המתארת תחישים בצורה מופשטת, אשר יכולה לחולל אינסוף תרחישים".

"זוהי זכות גדולה להצטרף לדירקטוריון Foretellix ולסייע בעיצוב עתיד התחבורה החכמה", אמר גבריאלוב. "אני מאמין מאוד בצוות של Foretellix לאפשר בטיחות הניתנת למדידה בכלי-רכב אוטונומיים, ובכך להסיר את המכשול הגדול ביותר להטמעה מלאה של נהיגה אוטונומית". בפברואר 2018 ביצעה פורטליקס גיוס סיד בהיקף של 1.5 מיליון דולר מקבוצת משקיעים בהשתתפות זהר זיסאפל, בני שניידר וגיל אגמון (בעלים ומנכ"ל דלק רכב). בינואר השנה (2019) היא השלימה גיוס הון ראשון בהיקף של 14 מליון דולר, בהובלת הקרנות Jump Capital, 83North ו-Nextgear Ventures.

MACOM ו-ST מרחיבות את הייצור של GaN-on-Silicon

פורסם בתאריך פברואר 26, 2019פברואר 26, 2019 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: דגלאס קארלסון. "להשיג ביצועי GaN במחיר של CMOS". צילום: Techtime

חברת STMicroelectronics הרחיבה את קו הייצור של רכיבי GaN-on-Silicon של חברת MACOM, המיוצרים בפרוסות סיליקון בקוטר של 150 מ"מ. במקביל, היא התחייבה לייצר אותם גם בפרוסות סיליקון בקוטר של 200 מ"מ בהתאם לדרישה של מייקום. שתי החברות דיווחו אתמול שתהליך הרחבת כושר הייצור נועד להיערך לקראת תחילת הפריסה של תשתיות הדור החמישי. להערכת מייקום, מכיוון שמערכות הדור החמישי יתבססו על אנטנות MIMO, ייווצר בשוק צורך גדול מאוד ברכיבי RF Power בטכנולוגיית GaN-on-Silicon.

להערכתה, רשתות הדור החמישי יגדילו את הצריכה של הרכיבים פי 32 עד פי 64 במהלך חמש השנים הבאות, ולכן יש צורך להפחית את מחירי המגברים פי 10-20. מנכ"ל מייקום, ג'ון קרוטאו, אמר ששיתוף הפעולה עם ST בהכנת תשתיות הייצור, מיועד להביא את מייקום למצב שבו היא תספק מגברי הספק לכ-85% מרשתות הדור החמישי.

מייקום תתמקד בתקשורת, ו-ST ברכב ובתאורה

ההסכם בין שתי החברות מאפשר ל-ST להשתמש בטכנולוגיות GaN – Gallium Nitride של מייקום כדי לייצר רכיבים משלה, ולמכור אותם בשוקי RF שאינם בתחום הטלפונים הניידים, תחנות הבסיס האלחוטיות ותשתיות תקשורת הקשורות אליהם. נשיא קבוצת הרכיבים הדיסקרטיים והרכב ב-STMicroelectronics, מרקו מונטי, אמר שהחברה תמקד את מאמציה באספקת הרכיבים החדשים אל שוק הרכב ליישומים כמו הצתת פלסמה לשיפור הבעירה הפנימית במנועים, ובשוק יישומי RF בתחום התאורה.

אנליסט הסמיקונדקטורס בחברת Strategy Analytics, אריק הייאם, אמר שברגע שבו ייחצה הגבול של 4 סנט לוואט במחירים של שבבי RF, ייפתח שוק האנרגיה בפני הרכיבים האלה. "הפוטנציאל נאמד במאות מיליוני רכיבים אשר ישולבו ביישומים כמו מכשירי מיקרוגל לבישול, ומערכות תאורה והצתה של כלי-רכב, והמכירות יסתכמו במיליארדי דולרים".

במפגש עיתונאים עם ד"ר דגלאס קארלסון, מנהל קבוצת ה-RF והמיקרוגל במייקום, שבו השתתף Techtime ושהתקיים בשבוע שעבר במינכן, הסביר קארלסון חלק מהשיקולים שמאחורי שיתוף הפעולה עם ST. קארלסון: "אחת מהדאגות המרכזיות בעולם הדור החמישי שהיא שהמוצרים המילימטריים יקרים מאוד והלקוחות מודאגים מהשאלה כיצד הם יוכלו להשיג רכיבים במחיר סביר, עבור פריסת רשתות הדור החמישי שהם מתכננים.

מרקוס שייפר. "ישראל היא לקוח מרכזי שלנו באירופה"

"כיום אנחנו מנהלים פרוייקטי פיתוח שנועדו לספק ביצועים של גאליום ניטריד במחירים ובכמויות הייצור של רכיבי סיליקון. לכן אנחנו מפתחים טכנולוגיות כמו GaN-on-Silicon, טכנולוגיות AlGaAs ו-HMIC. שיתוף הפעולה עם ST איפשר לנו לפתח טכנולוגיית ייצור המונית של GaN-on-Silicon ולהעביר אותה מפאב של 6 אינטש לפאב של 200 מ"מ". קארלסון גילה שמפת הדרכים של החברה כוללת גם פיתוח טכנולוגיה המאפשרת לשלב מעגלי GaN ומעגלי CMOS בשבב יחיד. "זה יהיה כיוון מרכזי שייאפשר ייצור המוני של מוצרי 5G, ולהערכתי יהיה זמין בשוק בעוד כ-5 שנים".

ההסכם יעניין את השוק הישראלי

להתפתחות הזאת יכולה להיות השפעה גם על השוק הישראלי, הנחשב לאחד מהשווקים הגדולים ביותר של מייקום באירופה. מייקום מיוצגת בישראל על-ידי טלסיס ושירטק. לדברי מנהל מכירות EMEA בחברה, מרקוס שייפר, הנתונים שייצרו מערכות הדור החמישי יועברו אל מרכזי הנתונים שגם להם החברה מספקת רכיבים בעלי זמן תגובה מהיר ופתרונות אופטיים. "בכל התחומים האלה יש לנו לקוחות רבים בישראל, כמו קולור-צ'יפ, מלאנוקס, סרגון ואחרות. בנוסף, אנחנו עובדים מול תעשיית הביטחון הישראלית ומספקים מוצרים רבים לחברות כמו אלביט, אלתא ורפאל".

ARM תוקפת את המאחז של אינטל עם מעבדי Neoverse N1/E1

פורסם בתאריך פברואר 26, 2019מרץ 5, 2019 ע"י Techtime

לאחר שבשנים האחרונות החלו חברות גדולות דוגמת קואלקום ו-HP לפתח ולבנות שרתים המבוססים על מעבדי ARM, החליטה ספקית הקניין הרוחני הבריטית לבצע את העבודה בעצמה, והכריזה על שתי פלטפורמות מיחשוב חדשות לגמרי המיועדות להפעלת תשתיות הענן ומרכזי הנתונים הנמצאים בליבת האינטרנט העולמי וברשתות התקשורת מהדור הרביעי ומהדור החמישי.

הפלטפורמות Neoverse N1 ו-Neoverse E1 הן שתי פלטפורמות מיחשוב מרובות מעבדים שתוכננו לגמרי מחדש, כדי לעמוד בדרישות העיבוד הגבוהות של מרכזי הנתונים, בעידן שבו רוב המידע מגיע מאבזרי קצה, ולא רק משודר ממרכזי הנתונים אל הלקוחות המצויים בקצה הרשת.

מחשב-על מבוסס ARM

מדובר בהתפתחות מעניינת, שכן הזירה הזו נישלטה עד היום בעיקר על-ידי ארכיטקטורת X86 של חברת אינטל. אומנם המודל העיסקי של שתי החברות שונה: אינטל מספקת מעבדים ואילו ARM מספקת קניין רוחני שניתן להטמיע בתוך רכיבים, אולם הנטייה החדשה של חלק מהחברות הגדולות לייצר בעצמן את מעבדי הליבה שלהן, הופכת את המעבדים החדשים לאיום על המאחז המרכזי של אינטל. דוגמא לעוצמת האיום ניתן להבין מהזכייה של HPE במכרז משרד הביטחון לבניית מחשב העל Astra.

המחשב יכלול מעבדי Thunder X2 של חברת Cavium שנירכשה ביולי 2018 על-ידי מארוול תמורת כ-6 מיליארד דולר. המעבדים האלה מבוססים על ארכיטקטורת Arm v8. לצד HPE, גם חברת שירותי הענן של אמזון, AWS, החליטה לייצר שרתי יישומים המבוססים על Neoverse, לאחר שעד היום התבססה רק על מעבדי אינטל.

המטרה של פלטפורמות Neoverse N1 ו-Neoverse E1 היא לספק מעבדים מרכזיים המריצים שרתים במרכזי נתונים גדולים כדי לספק תמיכה ביישומי הענן הצפויים של רשתות הדור החמישי (5G). פלטפורמת N1 מיועדת לייצור בתהליך של 7 ננומטר וכוללת יכולת עבודה במתכונת של 8-128 ליבות בעלות אורך מילה של 128 ביט, ותמיכה ביישומים תובעניים כמו נתבי 100GB. פלטפורמת E1 תוכננה במיוחד כדי לבצע עיבוד מהיר במצבי זרימת נתונים גדולה. בין השאר, ARM ממליצה לשלב את שתי הפלטפורמות לקבלת מעבד חזק וגמיש, אשר יודע להתאים את עבודתו אל סוג המשימה.

הצגת המעבדים ב-5 במרץ בישראל

מידע נוסף על הפלטפורמה החדשה יימסר לתעשייה הישראלית במהלך הסימפוזיון הטכנולוגי השנתי של החברה, Arm Tech Symposia, שיתקיים השנה לראשונה גם בישראל. הארוע יתקיים ביום ג', 5 במרץ 2019, באולמי אבניו בקרית שדה התעופה. הוא מגיע לארץ לאחר שבשנת 2018 הוא התקיים בסין, ביפן, בהודו ובטאיוואן. הארוע יתמקד בגל המחשוב החדש אשר צפוי להשפיע עמוקות על הכלכלה העולמית.

בין הנושאים שיידונו בכנס: רשתות תקשורת, אבטחה, התפתחויות חדשות בתחום הענן, לימוד מכונה, בינה מלאכותית, IoT, נהיגה אוטונומית, טכנולוגיות הדור החמישי ומיקרו-מעבדים. בארוע צפויים להשתתף כ-400 מבקרים המגיעים ממגזרי התעשייה הטכנולוגית: מפתחים, לקוחות, אנשי שרשרת האספקה וקובעי מגמות בעולם הטכנולוגי.

למידע נוסף ורישום: Arm Tech Symposia

IC-SHINE GLOBAL קיבלה את הנציגות של FENGHUA

פורסם בתאריך פברואר 26, 2019פברואר 26, 2019 ע"י Techtime

חברת IC-SHINE GLOBAL מהרצליה קיבלה את הנציגות הבלעדית בישראל של חברת FENGHUA מהונג-קונג, המתמקדת בייצור קבלים, נגדים, סלילים ותרמיסטורים. החברה החלה לפעול בשנת 1984 ומעסיקה כיום כ-7,000 עובדים. החברה מתחייבת על זמני אספקה של 4-8 שבועות, למרות שהשוק העולמי מתמודד עם בעיית אלוקציות. בין לקוחותיה המרכזיים: החברות Dell, LG, Huawei , ZTE וחברות דומות.

אחד מקווי המוצר הגדולים של החברה הוא של ייצור קבלי שבב קרמיים רב-שכבתיים (MLCC). הקבלים מגיעים במארזים בגודל 0402-1812 ומאופיינים בתכונות קרמיות Class 1 ו-Class 2. קבלי Class 1 מתאפיינים בפרמיטיביות נמוכה ולכן יש להם קיבוליות קטנה יותר. התלות שלהם בטמפרטורה ובמתח היא לינארית, וההזדקנות שלהם היא מינימלית.

לקבלים הקרמיים ברמת Class 2 יש פרמיטיביות גבוהה יותר המעניקה להם קיבוליות גדולה, אולם התלות שלהם בטמפרטורה ובמתח היא לא-לינארית וההתנהגות שלהם מראה הזדקנות. לקרמיקה יש כמה יתרונות על טנטלום וסוגי אלומיניום, החל ב-ESR נמוך דליפה, ואורך חיים ארוך יותר. אך יש להם מגבלות דירוג מתח.

למידע על החברה: http://fenghua.com

למידע על זמינות והזמנות בישראל: [email protected]

בינה מלאכותית בכל, אפילו במברשת השיניים

פורסם בתאריך פברואר 25, 2019פברואר 25, 2019 ע"י Techtime

טכנולוגיית לימוד המכונה והבינה המלאכותית ביצעה בשנתיים האחרונות קפיצת מדרגה גדולה מאוד, והפכה לטכנולוגיה זמינה הנמצאת בשימוש במוצרים שונים מאוד זה מזה, ממש כמו שהמחשב נמצא כיום כמעט בכל מקום. כיום אפילו ניתן לשלב אותה באבזרי קצה קטנים מאוד. עד כמה קטנים? למשל במברשת השיניים. חברת Oral-B הודיעה שהיא תציג בתערוכת MWC 2019 בברצלונה את מברשת השיניים החדשה שלה GENIUS X, אשר כוללת אפליקציה לסמארטפון ומערכת בינה מלאכותית הלומדת את הרגלי המצחצח.

לדברי החברה, היא זיהתה 1,000 סגנונות ציחצוח שיניים שונים. המברשת יודעת לזהות אותם, למפות את הפה ולהמליץ למשתמש כיצד לשנות את הרגלי הצחצוח שלו כדי שהם יהיו יעילים ובריאים יותר. כך למשל, החברה דיווחה שלמרות שמומלץ לצחצח את השיניים במשך שתי דקות לפחות, רוב בני-האדם מצחצחים את שיניהם במשך 30-60 שניות. בניסויים שהחברה ביצעה, אנשים שהשתמשו באפליקציה האריכו את זמן הצחצוח לממוצע של שתי דקות ו-22 שניות.

מערכת האיוורור במדריד וההתנהגות של נחילי דבורים

קיימים גם יישומים מפתיעים בהיקפי ענק: בשבוע שעבר הכריזו חברת Accenture וחברת הרכבת התחתית של מדריד, על השלמת פרוייקט התקנת מערכת בינה מאכותית המפקחת על מערכת מיזוג האוויר של תחנות המטרו. כבר בניסויי ההפעלה הראשונים, המערכת הצליחה להפחית את הוצאות האנרגיה ב-25% ולצמצם פליטת גאזי החממה (CO₂) בהיקף של 1,800 טון בשנה. הרכבת התחתית של מדריד כוללת 301 תחנות ורשת באורך של 294 ק"מ המסיעה 2.3 מיליון נוסעים בכל יום.

השליטה באקלים התת קרקעי נעשית באמצעות 891 מאווררי ענק בעלי צריכה חשמלית של 80 גיגה-ואט. החברה התקינה ערכת לומדת, האוספת מידע על תנועת הנוסעים, מבנה כל אחת מהתחנות, הטמפרטורות בכל שעה, תדירות הרכבות, המטען שהנוסעים מביאים עמם ותעריפי החשמל בכל רגע. המערכת ממזגת את כל הנתונים האלה ומפעילה את המאווררים רק בעצומה הדרושה ברגע נתון. היא אפילו יודעת לבצע תחזיות ל-72 השעות הבאות. מכיוון שמדובר במערכת לומדת, הביצועים שלה משתפרים עם השימוש. מעניין לציין שמערכת הבינה המלאכותית מבוססת על מודל שנלקח מהטבע: התנועה המתואמת של נחילי דבורים.

מרפאה רובוטית עם פציינטים אנושיים

בפניקס, אריזונה, נפתחו השבוע 10 מרפאות של רשת Akos Med Clinics, המבוססות כולן על שירות אוטומטי מבוסס בינה מלאכותית: הלקוח נרשם במרפאה באמצעות טאבלט או סמארטפון אשר מדריך אותו בשלבי הרישום, כולל בדיקת ביטוח, תשלום ואיסוף מידע ראשוני לצורך דיאגנוזה. לאחר מכן הוא מופנה אל חדר בדיקה שבו יש מסך מחשב ושולחן עם ציוד בדיקה. מערכת מציאות רבודה (Augmented Reality) מנחה אתוו כיצד לבצע בידקות עצמיות כדי לאסוף מידע כמו משקל, חום, לחץ דם, רמת החמצן בדם, צילומי אף אוזן גרון, צילום חזה ועוד.

מערכת הבינה המלאכותית מבצעת תשאול נוסף של הפציינט בעקבות תוצאות הבדיקות, ועוזר באתר מבצע בדיקות מעבדה אם יש צורך. כל המידע הזה נישלח אל רופא, המראיין את המטופל בשיחת וידאו ובסיעו תוכנת בינה מלאכותית רפואית. בסיום התהליך, הנמשך כ-20 דקות בממוצע, הרופא מאשר או מעדכן את הטיפול הרפואי שהמערכת האוטומטית מציעה לבצע. בסיום הביקור, המערכת ממלאת בעצמה את כל הרשומות הרפואיות ומחייבת את ספק שירותי הביטוח הרפואי.

מעיל חכם לנהגי משאיות

חברת Imagimob השבדית תביא בסוף השבוע ל-MWC, אפודה חכמה לנהגי משאיות. האפודה נועדה להגן על הנהגים כאשר הם יוצאים מהרכב, לצורך טיפול לא צפוי למשל. היא כוללת מספר חיישנים, תוכנת בינה מלאכותית ואמצעי תקשורת. החיישנים עוקביפ אחר הנהג ומזהים תופעה לא צפויה, כמו למשל נפילה או חברה. כאשר המערכת מזהה מצב חירום, היא מפעילה מקורות אור המאירים את האפודה כדי לסייע באיתור הנהג, ומתקשרת אוטומטית אל שירותי חירום, שולחת נתוני מיקום ומבקשת עזרה. החברה הסבירה שנהגי משאיות חשופים לסיכונים רבים מכיוון שבמקרים רבים הם עובדים לבד באיזורים מסוכנים.

ועוד בענייני בריאות: חברת EchoNous מסיאטל, הכריזה בשבוע שעבר על סורק שלפוחית השתן, המבוסס על מכשיר אולטרא סאונד נייד ומערכת בינה מלאכותית המבוססת על תוכנת לימוד עומק (Deep Learning Algorithm). הוא מיועד לשימוש בידי אחיות חדר הלידה כדי לבצע הערכה מהירה של השלפוחית. תוכנת הבינה המלאכותית מחליפה את הצורך בשימוש במכשיר גדול ומסובך יותר והישענות על מומחה, ולכן מאפשרת ביצוע בדיקות מיידיות.

תפקיד ארגוני מסוג חדש

יצרנית מכנסי הג'ינס הקלאסיים, לוי שטראוס (ליווייס), הכריזה השבוע על מינוי חדש בחברה: קטיה וולש מונתה לסגנית נשיא לתחום הבינה המלאכותית. תפקידה יהיה לבנות מערכת איסוף וניתוח מידע מבוססת בינה מלאכותית, שתסייעה לחברה לבנות מודלים עסקיים חדשים ולהכניס חדשנות אל המוצרים שלה.

חדש: מערכת V2G לקבלת אנרגיה מרכב חשמלי

פורסם בתאריך פברואר 25, 2019פברואר 26, 2019 ע"י Techtime

"שוק האנרגיה משתנה והופך לקומודיטי הדורש מחברות האנרגיה לחפש מקורות רווח חדשים", הסביר ל-Techtime מנהל מרכז הפיתוח העולמי של Centrica Business Solutions שמרכזו בישראל, עדי שמיר. "כיום מתחוללת בו מהפיכה נוספת: האנרגיה הופכת למשאב גמיש, שגורמים רבים יכולים לייצר אותו, לאגור אותו ולסחור בו. להערכתנו, בעתיד תתפתח גם תופעה של איי אנרגיה: יצרנים מקומיים ינהלו מסחר מול הצרכנים השכנים, ללא תיווך של חברת אנרגיה גדולה. בסביבה החדשה של יצרנים-צרכנים (Procumers), חברות האנרגיה צריכות להתאים את עצמן למציאות שבה הן הופכות לספקיות של שירותים טכנולוגיים, ולא של ספקיות חשמל בלבד".

שמיר המנהל מרכז הפיתוח המעסיקה כ-100 עובדים שמתוכם 50 עובדים ישראלים, אחראי על מתן פתרונות העתיד של ענקית האנרגיה הבריטית סנטריקה (Centrica), אליו הגיע בעקבות רכישת חברת פנורמיק פאואר שאותה הקים בשנת 2008 ביחד עם דוד אלמגור. כיום הוא עסוק בהכנת החברה לקראת עתיד מרוחק יחסית: ניהול תשתיות החשמל בעולם שיש בו הרבה מאוד כלי-רכב חשמליים. שמיר: "להתפתחות שוק הרכב החשמלי יש חשיבות אסטרטגית מכיוון שהמכונית אינה רק צרכן המשתמש בחשמל, אלא גם מקור המאפשר להשתמש במכוניות כסוללה ענקית לצורכי הרשת.

"אנחנו נכנסים כעת לפיתוח של פתרונות V2G – Vehicle to Grid המקשרים בין תשתית רשת החשמל לבין כלי הרכב החשמליים, וכעת אפילו מתבצע פיילוט V2G ראשון בבריטניה. החדשנות כאן היא באלגוריתמיקה מכיוון שיש צורך לבצע אופטימיזציה מורכבת של יצרנים ושל עומסים. זהו תחום שבו המרכז שלנו יתפתח בשנים הקרובות".

טכנולוגיה זולה למדידת הצריכה החשמלית

עדי שמיר הוא פיסיקאי בהכשרתו עם התמחות בגלים אלקטרומגנטיים. הרעיון להקמת פנורמיק פאואר התחיל כאשר התעניין בבעיות בזבוז אנרגיה והגיע למסקנה שעדיף להתמקד בחסכון באנרגיה מאשר בפיתוח טכנולוגיות אנרגיה אלטרנטיביות. "הרעיון שלנו היה לפתח טכנולוגיה זולה מאוד המאפשרת למדוד את צריכת החשמל של אבזרים בודדים. פיתחנו מתקן המתלפף מסביב לכבל החשמלי, מקבל ממנו אנרגיה, מודד את צריכת האנרגיה בכבל, ומשדר את המידע אל נתב מקומי".

מכשיר המדידה המתלפף על הקו, והנתב המקומי של פנורמיק פאואר. צילום: Techtime

ההשקעה הראשונה בחברה היתה פרס בגובה של 150 אלף דולר ששמיר ואלמגור קיבלו מחברת קואלקום, לאחר שזכו בתחרות חברות סטארט-אפ בתחילת 2009. אחר כך נכנסה לתמונה חברת החשמל שהשקיעה בפנורמיק פאואר. "בתחילה חשבנו שהפתרון מתאים להשגת חיסכון באנרגיה בלבד, אולם בהמשך התברר לנו שהמערכת מאפשרת לחברות לשפר את החיסכון התפעולי שלהן. למשל, מד צריכת האנרגיה שלנו מסוגל לאתר מכונה שלא עובדת, או שהתפקוד שלה אינו תקין. אנחנו ממשיכים לפתח את הטכנולוגיה. במקור מדדנו רק את צריכת הזרם, אולם כיום אנחנו יודעים למדוד פרמטרים נוספים כמו למשל הסטות פאזה בקו המאפשרות לנתח תופעות שונות. פעילות לא תקינה של מנוע חשמלי, למשל, משפיעה על גל הסינוס בקו.

שוק האנרגיה מחפש מודלים עסקיים חדשים

"הפרמטרים שלנו מאפשרים לזהות תקלות כמו דליפות ממדחסי אוויר ומערכת הניתוח בענן שפיתחנו לומדת את הארגון, עוקבת אחריו ומזהה חריגות לא רצויות". לפני ארבע שנים נירכשה פנורמיק פאואר על-ידי אחת מהלקוחות שלה: חברת ההפצה האמריקאית דיירקט אנרג'י, הנמצאת בבעלות חברת האנרגיה הבריטית סנטריקה. בשנת 2016 הבינה סנטריקה ששוק האנרגיה משנה את פניו, וכמו בתחום הטלקום, הרווח יבוא משירותים חכמים ולא מכבלים טיפשים.

התוצאה: היא הקימה את Centrica Business Solutions המתכננת להשקיע מיליארד דולר ביצירת מנועי צמיחה חדשים. סנטריקה לקחה את פנורמיק פאואר מדיירקט אנרג'י, והפכה אותה למרכז הפיתוח העיקרי של SBC. "בעקבות המהלך הרחבנו את פלטפורמת התוכנה שלנו למוצרים נוספים של SBC, כמו למשל השלת עומסים (Demand Response), ניהול חוות סולאריות ואפילו שליטה במערכות הייצור של הלקוחות באמצעות מערכת Power Radar שלנו.

"כיום אנחנו בונים פלטפורמת בינה מלאכותית ו-IoT עבור מערכות אנרגיה מבוזרות. היא יודעת להתחבר אל כל מקורות האנרגיה וצרכני האנרגיה, לספק תמונה מלאה של כל המערך ולנהל את האינטראקציה בין הייצור והצריכה. שוק האנרגיה מפסיק להיות ריכוזי, וזהו האתגר העמד לפיתחן של חברות אנרגיה גלובליות כמו סנטריקה".

אלקטריאון ועיריית תל-אביב יבצעו ניסוי רכב חשמלי בכביש חכם

פורסם בתאריך פברואר 24, 2019פברואר 24, 2019 ע"י Techtime

עיריית תל אביב החליטה להיכנס לתחום התחבורה החשמלית מכיוון חדש: בהסכם לשיתוף פעולה עם חברת אלקטריאון (Electreon) וחברת דן תחבורה ציבורית שהיא בעלת מניות בחברה, הוסכם ששלושת הגורים יבצעו פיילוט ראשון מסוגו להפעלת קו תחבורה ציבורית באמצעות אוטובוס חשמלי של חברת דן, הנוסע על תשתית של כביש חשמלי שאותה מפתחת אלקטריאון.

הפיילוט כולל בניית כביש חשמלי באורך של 1 ק"מ לפחות שעליו ינוע אוטובוס חשמלי. עיריית תל אביב מקימה צוות עבודה משותף ותסייע בביצוע הפרוייקט. במידה והוא יוגדר כמוצלח, היא תבדוק את יישום הרעיון ברחב העיר ותסייע להציגו בפני בעלי עניין נוספים בארץ ובעולם. מנכ"ל אלקטריאון, אורן עזר, אמר שהטכנולוגיה של החברה תאפשר מעבר מלא לתחבורה חשמלית, כולל של תחבורה ציבורית, משאיות חלוקה, כלי-רכב פרטיים ואוטונומיים. "לתשתית כמעט ואין השפעה ויזואלית על העיר ובכך יוסר חסם מרכזי למעבר לתחבורה חשמלית".

החברה פיתחה "כביש חכם" המבצע העברה אלחוטית של אנרגיה לכלי-רכב במהלך הנסיעה. הטכנולוגיה מבוססת על תשתית סלילים המוטמנת מתחת לפני השטח של נתיב הנסיעה. בנוסף, הרכב מצוייד בסוללה קטנה המאפשרת נסיעה גם בקטעי כביש שאינם כוללים את תשתית הטעינה האלחוטית. המערכת כוללת גם יחידת ניהול הממוקמת בצדי נתיב התנועה או מתחתיו (בהתאם לדרישת הרשות המקומית) שתהיה בקשר רציף עם הרכב הנע מעל הכביש, וכן מערכת מקלט הקולטת את האנרגיה האלחוטית המגיעה מהכביש החכם.

לאחרונה החברה דיווחה על השלמה מוצלחת של ניסוי פיילוט שבמהלכו היא הציגה לראשונה רכב הנוסע ‏באופן רציף לאורך מקטע של 25 מטר בתוך מתחם הניסויים של החברה בבית ינאי. חברת אלקטריאון נסחרת בבורסה של תל אביב לפי שווי שוק של כמעט 468 מיליון שקל.

Pivotal חשפה טכנולוגיית אנטנה חדשה המתחרה בעיצוב אלומה

פורסם בתאריך פברואר 24, 2019מרץ 8, 2019 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: בריאן דויטש עם רפיטר 5G ואנטנה מתכווננת בתדר של 39GHz. צילום: Techtime

חברת Pivotal Commware האמריקאית חשפה בשבוע שעבר טכנולוגיית אנטנה כיוונית מסוג חדש לגמרי, המתבססת על הרעיון של מטה-חומרים (Metamaterial), שלהערכתה היא עדיפה על טכנולוגיות עיצוב אלומה (Beamforming) הנמצאות בליבת התשתית של טכנולוגיית הדור החמישי (5G). החשיפה נעשתה במינכן, במפגש עם העיתונות הטכנולוגית ובשיתוף עם חברת MACOM Technology Solutions, אשר ייצרה דיודת Varactor ייעודית עבור האנטנות החדשות.

המוצר הראשון שהחברה מוציאה לשוק הוא ממסר משחזר אותות (Repeater) בשם Echo 5G, המאפשר להתגבר על החסימה של חלונות זכוכית גדולים בפני תקשורת בגלים מילימטריים (mmWave) שתאפיין את רשתות הדור החמישי. המכשיר קולט את השידורים המגיעים אל האנטנה בזווית של עד 80°, מגביר אותם ומשדר אותם אל תוך המבנה. לדברי מנכ"ל החברה, בריאן דויטש, הפתרון של החברה צורך הספק של 4 ואט בלבד, בהשוואה לצריכת הספק של מאות ואטים המאפיינת רפיטרים אחרים בשוק. "השידור והקליטה הכיווניים שלנו לא נעשים באמצעות חישובי פאזה ועוצמה מורכבים, אלא באמצעות תוכנה השולטת על דיודות ואראקטור, אשר מייצרות מעין הולוגרמה של קרינה אלקטרומגנטית".

סריג ננומטרי ופתרונות אקזוטיים

היכולת של החברה לספק את הפתרון מבוססת על טכנולוגיית האנטנה החדשה, שאותה היא מכנה בשם עיצוב אלומה הולוגרפי (Holographic Beam Forming). היא מבוססת על תופעה פיסיקלית בשם Dynamically Tunable Impedance Surface, אשר נחקרה במעבדה למטה-חומרים של פרופ' דייויד סמית באוניברסיטת דיוק (Duke University) בקרוליינה הצפונית.

מטה-חומר הוא סוג של חומר מרוכב בעל תכונות שבירה והחזרה לא טבעיות, אשר מושגות באמצעות מערך של מבנים זעירים שהם קטנים בצורה משמעותית מאורך הגל הפוגע בהם. התופעה הזאת מוכרת שנים רבות בתחום האופטיקה, ומשמשת לייצור מראות ומבנים בעלי תכונות אופטיות מיוחדות, באמצעות סריג ננומטרי המצוי על פני החומר. בין השאר, קבוצת המחקר פיתחה מערך המייצר עקיפת גלים מלאכותית, ובכך הופך אובייקט לבלתי נראה לעין.

בשנים האחרונות המעבדה הרחיבה את המחקר אל גלים אלקטרומגנטיים בעלי אורך גל מילימטרי, המשמשים במערכות תקשורת מהירות, במכשירי מכ"ם ובקרוב גם בטכנולוגיות הדור החמישי. בסדר הגודל הזה, המבנים שונים באופיים. בהרצאה שנתן בפני חוקרים באוניברסיטת דיוק, הסביר פרופ' סמית, שהתיאור הפיסיקלי של התופעה ברמת הגלים האופטיים מבוסס על ההנחה שבמכניקת הקוונטים ניתן להתייחס אל האלקטרון כאל די-פול: יחידת מטען חשמלי או מגנטי בעלי גודל וכיוון מוגדרים.

המסקנה היתה שברמת הגלים המילמטריים ניתן לייצר סריג (מערך) של אלמנטים מסוג די-פול באמצעות מטריצה של מבנים מתכתיים זעירים, כמו מוליך קצר או סליל קצר, כאשר המתח המופעל על כל אחד מהם מגדיר את המטענים המאפיינים אותו, ועל-ידי כך את האינטראקציה בינו לבין קרינת הגלים המילימטריים הנקלטים או משודרים. כלומר, שינוי במתח של האלמנטים במערך, משנה את תכונות השבירה וההחזרה של הקרינה האלקטרומגנטית של החומר (אנטנה במקרה הזה), ועל-ידי כך את זווית הקרן המשודרת, או את רמת הקליטה של שידורים המגיעים מזוויות שונות.

ברית אסטרטגית עם ביל גייטס ומייקום

הפיתוח הזה שימש להקמת חברת Pivotal בשנת 2016, אשר גייסה כמה עשרות מיליוני דולרים, ואת ביל גייטס כמשקיע אסטרטגי ומעסיקה כיום יותר מ-200 עובדים, שחלק גדול מהם הגיע מהמעבדה של פרופ' סמית. בשבי הפיתוח הראשונים פנתה פיבוטל את חברת מייקום, כדי לסייע לה בפיתוח הרכיב האקטיבי באנטנה המפקח על התכונות של כל די-פול. הבקשה נחתה על שולחנו של ד"ר דגלאס קארלסון, המשמש כיום כמנהל קבוצת ה-RF והמיקרוגל במייקום. הוא התלהב מהרעיון וגייס את החברה לטובת הפיתוח.

לדבריו, החברה פעילה בכל תדרי ה-RF ובעלת נסיון רב בעיצוב אלומה, אולם מחפשת דרכים חדשות להוזיל את העלויות של הרכיבים. "זוהי דאגה מרכזית בעולם הדור החמישי. המוצרים המילימטריים יקרים מאוד והלקוחות מודאגים מהשאלה כיצד הם יוכלו להשיג מוצרים במחיר סביר עבור פריסת רשתות הדור החמישי שהם מתכננים". זו היתה אחת מהסיבות שהחברה נכנסה לטכנולוגיית אלגל: אלומיניום גאליום ארסנייד (AlGaAs), שהוא חומר המשמש בתוך מבנים של רכיבי גאליום ארסנייד (GaAs).

דגלאס קארלסון, מייקום: "עלות הרכיבים מדאיגה את ספקיות הדור החמישי"

לדבריו, המחוייבות של מייקום לפרוייקט היא גדולה מאוד. במסגרת שיתוף הפעולה היא סיפקה לפיבוטל דיודת ואראקטור מבוססת AlGaAs/lGaAs ייעודית לאנטנות של פיבוטל. כיום מותקנת דיודה כזאת בכניסה לכל אלמנט של האנטנה ומגדירה את תכונות הדי-פול. השיטה הזאת נבחרה בזכות היכולת לשנות בקלות את מאפייני הדיודה באמצעות מתח בלבד, ובזכות מהירות התגובה של דיודות ואראקטור, המשמשות כיום בעיקר בהתקני מיתוג מהירים. בהמשך, מייקום פיתחה מגבר הספק ייעודי עבור האנטנה של פיבוטל, והקימה קו ייעוד מיוחד עבורו.

מדוע דווקא ממסר לחלונות?

המוצר הראשון Echo 5G, נמצא כעת בשלבי ניסוי פיילוט כדי לקבל את אישור ה-FCC בארצות הברית. לדברי המנכ"ל דויטש, הבחירה בממסר כמוצר הדגמה ראשוני אינה מקרית: "החזרת תדרי הדור החמישי מחלונות מגיעה עד ל-80% מהאות, ומהווה בעיה גדולה לספקיות שירותי התקשורת. הטכנולוגיה שלנו מספקת ענה לצורך בממסרים שונים שניתן להתקין אותם בכל סביבת התא הסלולרי, כדי להבטיח קליטה לכל הצרכנים. בזכות ההגברה של המערכות האלה, ניתן יהיה להתקין פחות תאים סולאריים. כיום יש בארצות הברית כ-200 אלף תאים סולאריים, ועל-פי ההערכות יהיה צורך ביותר ממיליון תאים כדי לספק שירותי 5G. להפחתת מספק התאים תהיה השפעה גדולה מאוד על היכולת לפרוס את רשתות הדור החמישי".

סמינר 5G של Keysight יתקיים ב-12 במרץ בהרצליה

פורסם בתאריך פברואר 17, 2019פברואר 17, 2019 ע"י Techtime

חברת קיסייט (Keysight Technologies) תקיים ביום ג', 12 במרץ, סמינר טכנולוגי בתחום טכנולוגיות הדור החמישי (5G) שייערך במלון NYX בהרצליה. הסמינר The Path to 5G יוקדש למגמות הטכנולוגיות המרכזיות המתייחסות ליישום של תשתיות תקשורת אלחוטיות בתדרי sub 6GHz ו-mmWave. הסמינר יתחיל ב-09:00 בבוקר ויסתיים ב-16:00 אחר הצהריים.

הארוע יתקיים במתכונת של שני מסלולים: מסלול ניטור רשתות (Network Monitoring) ומסלול איפיון ואמולציה (Channel Characterisation and Emulation). הסמינר ייפתח בסקירה טכנית של טכנולוגיות 5GNR שתינתן על-ידי מנהל תחום התקשורת האלחוטית בחברת קיסייט ישראל, שלומי כהן.

לאחר מכן הארוע יתפצל לשני מסלולים: מנהל פיתוח המוצרים בקבוצת המדידות האלחוטיות Nemo Wireless Solutions של קיסייט, טימו קמפומאקי, יסקור את הסוגיות המרכזיות בתחום ניטור הרשתות: טיפול בספקטרום התדרים, כיסוי ומסיסדות סריקה, אופטימיזציה של ניצול התדרים, יכולות חדשות והמעבר לענן.

מנהל מוצרים של קבוצת PROPSIM בקיסייט שמרכזה בפינלנד, יאני טולונן, ייתםן סדרת הרצאות במסלול איפיון הערוץ, ובהן: הבנה בסיסית של התנהגות הערוץ, אמולציה של MIMO ועיצוב אלומה (Beamforming), דרישות ובצועים ממערכות gNodeB, תקשורת במתכונת MESH ולוויינים ותקשורת בין כלי-רכב.

הסמינר מיועד למהנדסי תקשורת ו-RF, ארכיטקטים, מנהלי פרוייקטים, אנשי אלגוריתמים עבור ערוצי תקשורת ומעבדי DSP, חוקרים ויועצים טכנולוגיים. ההשתתפות היא ללא תשלום אולם דורשת הרשמה מראש.

למידע נוסף והרשמה: The Path to 5G

אורביט מתכוננת ל-New Space: מאות לוויינים מנמיכי-טוס

פורסם בתאריך פברואר 17, 2019מרץ 1, 2019 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנכ"ל אורביט, בן ויינברגר

"השוק עובר שינוי וביחד איתו גם אורביט נמצאת בתהליכי שינוי", סיפר ל-Techtime מנכ"ל חברת אורביט (Orbit) מנתניה, בן ויינברגר, שהצטרף לאחרונה אל החברה. ויינברג הגיע מחברת Lumus שאותה הוא ניהל במשך שנתיים שבמהלכן גם גייס עבורה 45 מיליון דולר. לפני-כן הוא מילא באמדוקס תפקידי ניהול במשך יותר מ-20 שנה. "שוק תקשורת הלוויינים העולמי נמצא כיום בתחילתו של מעבר משימוש בלווייני GEO – Geosynchronous Orbit, הנמצאים בנקודה קבועה בגובה של 36,000 ק"מ מעל כדור הארץ, לשימוש בלוויינים מנמיכי טוס (Low Earth Orbit) המקיפים את כדור הארץ בגובה של כמה מאות קילומטרים.

"תשתית GEO דורשת מעט מאוד לוויינים, אולם היא סובלת מזמני השהייה ארוכים וקושי לספק תקשורת דו-כיוונית רחבת פס. תשתית LEO, לעומת זאת, מספקת זמני השהייה נמוכים מאוד ומאפשרת רוחב פס גדול מכיוון שאלומת הלוויין מרוכזת. אולם היא דורשת שימוש בהרבה מאוד לוויינים.

מאות לוויינים חדשים זקוקים לאלפי טרמינלים חדשים

"הרשתות המתוכננות כיום כוללות עשרות ומאות לוויינים כל אחת. רשתות LEO זקוקות למערכות סיבוב ומעקב רבות המאפשרות לעקוב אחר הלוויינים הנמצאים בתנועה מתמדת. כל זה דורש יכולות חדשות, ומספק הזדמנות למי שיודע להביא אל השוק חידושים בזמן ובמחיר הנכון". לדבריו, כיום כבר יש בשוק מכרזים עבור רשתות לווייני LEO אשר מתוכננות לשיגור ב-2020 וב-2021.

"להערכתנו יש כיום 10-15 יוזמות כאלה בשוק. הן זקוקות לתחנות קרעיות בעלות העברת רוחב פס גדול מאוד, ברמת אמינות גבוהה. בנוסף, מדובר במערכות אשר יכולות לבצע דילוג מלוויין ללוויין מכיוון שלווייני LEO נעים במהירות לרוחב הרקיע ולעמוד בדירשות תמרון מחמירות, למשל כאשר מטוס משנה את מצבו ביחס ללוויין. כבר היום יש לנו מערכת המאפשרת לבצע תמרון בקצב של 150° בשנייה. זהו תחום חדש שאנחנו ממוצבים בו טוב מאוד וצפוי להיות אחד ממנועי הצמיחה של החברה בשנים הבאות".

טרמינל MPT30 של אורביט בקוטר של 30 ס"מ. מקשר בין מל"טים ומסוקים לבין לוויינים. צילום: Techtime

לחברה כבר יש נסיון ראשוני בתחום הזה. היא היתה מהספקיות הראשונות של חברת O3b Networks, המפעילה כיום 16 לווייני תקשורת במסלול MEO – Medium Earth Orbit בגובה של כ-8,000 ק"מ. בשבוע שעבר היא דיווחה על הזמנה בהיקף של 20 מיליון שקל לאספקת מערכות תקשורת לוויינית לאניות קרוז ואסדות קידוח עבור רשת תקשורת לוויינית מהסוג הזה.

חברת אורביט מספקת מערכות תקשורת לוויינית ניידות, פתרונות עקיבה וטלמטריה, מערכות לניהול תקשורת ומערכות לתצפיות מהחלל. היא מעסיקה כ-200 עובדים, ופועלת מאזור התעשייה בנתניה, מתוך מבנה שבו מבוצעות עבודות הפיתוח, ההרכבות, האינטגרציה והבדיקות. בעלת השליטה בחברה היא קרן פימי המנוהלת על-ידי ישי דוידי, אשר נכנסה אליה בעיסקת רכישת כ-33% מהמניות תמורת 36 מיליון שקל בחודש נובמבר 2017.

פימי הביאה רוח חדשה להנהלת החברה

פימי הביאה את בן ויינברגר במקומו של המנכ"ל הקודם איתן לבנה, והעניקה לחברה את הגב הפיננסי המאפשר לה לבצע את ההשקעות בפיתוח מוצרים חדשים ולהכין אותה אל השוק החדש המתפתח בחלל. לדברי סמנכ"לית הכספים, מירב דודק, החברה נמצאת כיום בעיצומה של תפנית. "השינוי החל בשנת 2016, לאחר שבשנת 2015 הסתכם צבר ההזמנות שלנו בכ-35 מיליון דולר בלבד. בשנת 2018 כבר הגענו לצבר הזמנות של 57 מיליון דולר". בתשעת החודשים הראשונים של 2018 הסתכמו מכירות אורביט בכ-32.4 מיליון דולר בהשוואה לכ-27 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.

דודק: "פימי מביאה אלינו מיומנויות ניהול שלא היו באורביט, וכיום אנחנו ממוקדים בעיקר בעסקאות אסטרטגיות". אחת מהן, למשל, היא עסקת ענק בהיקף של כ-30 מיליון דולר למשך חמש שנים, לאספקת מערכות קשר פנים בכל מטוסי התידלוק של חיל האוויר האמריקאי. ויינברגר: "זוהי עסקה המביעה אמון רב במערכות שלנו. מדובר בגוף ענק העובד בתקנים גבוהים מאוד. אם לא היינו עומדים בציפיות שלהם, הם לא היו עובדים איתנו".

כנס MDI Expo 2019 יתקיים במתחם אבניו ב-2 לאפריל 2019

פורסם בתאריך פברואר 15, 2019פברואר 15, 2019 ע"י Techtime

כנס תעשיית המכשור הרפואי השנתי, MDI Expo 2019, יתקיים ביום ג' ה-2 באפריל 2019, במתחם אבניו שבקריית שדה התעופה. השנה הכנס יתמקד באתגרי תעשיית המכשור הרפואי העולמית והישראלית, ויארח עשרות מרצים בכירים וחברות מובילות בתחום. הכנס ייפתח בהרצאות מליאה של דירקטור בכיר לניהול טכנולוגיות בפלקס ישראל ליאור שטרם, מנהל תחום גסטרואנטרולוגיה במרכז הרפואי כרמל ד"ר אורי סגול, ויו"ר חברת Twin Digital Healthcare Ventures ולשעבר מנכ"ל ונשיא Philips Healthcare Israel, גוידו פרדו רוקאס.

שני מסלולים מקצועיים

במהלך כנס MDI Expo 2019 יתקיימו במקביל שני מסלולים מקצועיים, שבכל אחד מהם יתקיימו 10 בנושאים שונים. המסלול הראשון יתמקד בסוגיות רגולציה ואיכות, והמסלול מוקדש לכל מרכיבי האיפיון והתכנון של מכשיר רפואי חדש. לצד הכנס המקצועי תתקיים תערוכה מסחרית בהשתתפות עשרות מציגים.

הכנס מופק על-ידי חברת SemIsrael. מנכ"ל החברה, שוקה צ'רנוביצקי, מעריך שהשנה יגיעו לכנס יותר מ-600 משתתפים מתעשיית המכשור הרפואי הישראלית. "הכנס כולל יותר מ-20 הרצאות מקצועיות שיינתנו על-ידי מומחים בתחום. אנחנו מזמינים את כל אנשי תעשיית המכשור הרפואי להירשם, להגיע, ללמוד ולהתחבר. ההשתתפות בכנס, לעובדי חברות המכשור הרפואי הישראליות, הינה ללא עלות, וכוללת את כל מרכיבי הכנס. השנה גם נחגוג בהופעה מיוחדת במהלך הכנס, והזמנו לצורך כך את אמן הסטנדאפ המוביל בישראל, עומר בורשטיין".