התעשייה האווירית תפתח נחתת-ירח עבור נאס"א

פורסם בתאריך יולי 10, 2019יולי 10, 2019 ע"י Techtime

פרוייקט "בראשית" שבמסגרתו ניסתה עמותת SpaceIL לבצע נחיתה על הירח, מתחיל לשאת פירות מסחריים. התעשייה האווירית (IAI) חתמה על הסכם עם חברת Firefly Aerospace מאוסטין, טקסס, שבמסגרתו היא תסייע לה לפתח נחתת ירח עבור פרוייקט Commercial Lunar Payload Services של נאס"א, על בסיס הטכנולוגיות שפותחו במסגרת פרוייקט בראשית, שהתעשייה האווירית היתה שותפה מרכזית בביצועו.

"שיתוף הפעולה הזה יאפשר לנו לייצר גרסה אמריקאית של נחתת הירח ההיסטורית של התעשייה האווירית", אמר מנכ"ל פיירפליי, ד"ר טום מרקוזיק. "קבלת גישה לטכנולוגיה המוכחת ולמומחיות של מהנדסי התעשייה האווירית, תסייע לפיירפליי לתפוש מקום מרכזי בשוק המתפתח של גישה משופרת לחלל (Cislunar Marketplace)".

"אנחנו מספקים ידע טכנולוגי לנאס"א"

מנהל חטיבת מערכות חלל וטילים בתעשייה האווירית, בועז לביא, אמר שפרוייקט בראשית מיקם את התעשייה האווירית בחזית טכנולוגיית הנחיתה על הירח ומאפשר לה לקבל על עצמה משימות נוספות של הנחתת כלים על הירח. "אנחנו גאים בשיתוף הפעולה עם פיירפליי, ובכך שאנחנו מספקים ידע טכנולוגי לנאס"א".

לדברי סגן נשיא פיירפליי, שיאה פארינג, באמצעות שיתוף הפעולה עם התעשייה האווירית, חברת פיירפליי תהיה החברה היחידה המשתתפת בפרוייקט NASA CLPS, שתוכל לספק פלטפורמה שהוכחה במשימת חלל. "נאס"א וארצות הברית ירוויחו רבות מפיתוח הדור הבא של נחתת ירח שתתבסס על התכנון של בראשית". בתוך כך הוא גילה שהנחתת תקבל את הכינוי Genesis, שפירושו באנגלית הוא "בראשית".

נחתת הירח של פרוייקט "בראשית" באתר ההרכבות בתעשייה האווירית

פרוייקט NASA CLPS, נעשה במסגרת תוכנית של נאס"א לחזור להנחתת בני אדם על הירח. המטרה של נאס"א היא לבצע ניסויים, מדידות והכנת הקרקע על הירח לפני הנחתת האסטרונאוטים עצמם בשנת 2024. במסגרת התוכנית הזאת היא חתמה על הסכמים עם תשע יצרניות מערכות חלל שיתחרו על אספקת שירותי השיגור ואספקת נחתת הירח לתוכנית. ההיקף הכולל של תוכנית CLPS נאמד בכ-2.6 מיליארד דולר ל-10 שנים.

מעניין לציין שבהדמיית האמן של נאס"א, הנחתת העתידית עם הציוד המדעי על סיפונה (בתמונה למעלה), דומה מאוד לנחתת הישראלית של פרוייקט בראשית. לפני שבוע נאס"א בחרה את המטעדים הראשונים שיפותחו עבור משימת הירח המחודשת.

בין המטעדים: סייר חלל זעיר וזריז שיוכל לבדוק את השטח שמסביב לנחתת בטווח של עד קילומטר, מערכת מצלמות שיותקנו בנחתת ובכלי-רכב עתידיים שינוע על פני הירח, פרוייקט הדגמה על מחשב חללי עמיד בקרינה אשר יכול לשנות את התצורה שלו בהתאם למשימה, ציוד מדידה, מצלמת IR קומפקטית ועוד.

סיסקו רוכשת את אקאציה תמורת 2.6 מיליארד דולר

פורסם בתאריך יולי 9, 2019 ע"י Techtime

חברת סיסקו (Cisco) מבצעת עיסקת רכישה של טכנולוגיית תקשורת מהירה בתוך מרכזי נתונים. היום (ג') החברה הודיעה על חתימת הסכם לרכישת כל המניות של חברת Acacia Communications במזומן, לפי מחיר מנייה של 70 דולר, המעניק לחברה שווי שוק של כ-2.6 מיליארד דולר. בעקבות ההודעה זינקה מניית אקאציה בנסד"ק בכ-35% והתייצבה על שווי העיסקה.

חברת אקאציה היא ספקית חשובה של סיסקו, ומספקת לה מערכות תקשורת אופטיות מהירות המוטמעות במתגים של סיסקו ומאפשרות תקשורת פנימית מהירה במרכזי נתונים גדולים. מנהל חטיבת הרשתות והאבטחה בסיסקו, דייוויד גקלר, הסביר שבעקבות הגידול המהיר בצורכי רוחב הפס בתוך תשתיות הענן, "טכנולוגיות קישוריות אופטית מהירה נעשות טכנולוגיות אסטרטגיות. רכישת אקציה תאפשר לנו לבנות מתגים, נתבים ופתרונות אופטיים העונים לצורכי הלקוחות".

חברת אקאציה ממסצ'וסטס, ארה"ב, היא חברת פאבלס המייצרת שבבי תקשורת ומערכות תקשורת בטכנולוגיית אופטיקה קוהרנטית (coherent optics). מדובר בטכנולוגיית איפנון עתירת עיבוד, שבה איפנון האות האופטי נעשה ברמת האמפליטודה וברמת התדר, כאשר המערכת משדרת לתוך הסיב האופטי מספר אותות מקוטבים בו-זמנית. בשנת 2018 הסתכמו מכירותיה ב-339.9 מיליון דולר.

סיליקום תפתח מתאם איתרנט 400GbE עבור לקוח חדש

פורסם בתאריך יולי 9, 2019יולי 9, 2019 ע"י Techtime

חברת סיליקום (Silicom) מכפר-סבא נכנסת לתהליך פיתוח של מתאמי איתרנט חכמים מבוססי FPGA המותאמים לצרכים של לקוח חדש מהתעשייה התהליכית. הלקוח ביצע הזמנה ראשונית, ולפי הערכתו פוטנציאל הפרוייקט עשוי להסתכם בהזמנות בהיקף של כ-1.5 מיליון דולר בשנה. כרטיסי FPGA Smart-NIC הינם כרטיסי PCIe המאפשרים חיבור שרתים, זכרונות או אבזרים אחרים אל רשת איתרנט מהירה. הם כוללים רכיב FPGA המבצע את פעילות העיבוד של התקשורת, על מנת להסיט את העומס הזה מה-CPU. בשוק קיימים גם כרטיסים מבוססי ASIC או SoC, שבהם העיבוד מתבצע ברכיב ייעודי ולא ב-FPGA.

החברה מסרה שהלקוח יצר איתה קשר לאחר שביצעה הכרזה לפני מספר חודשים על כרטיס מתאם חדש, וביקש להתאים את המוצר לצרכים המיוחדים שלו כדי שיספק תקשורת בקצב של 400GbE. בחודשים נובמבר ודצמבר 2018 הכריזה סיליקום על שני מתאמים חדשים: מתאם fb2CG@KU15P המבוסס על רכיב FPGA של זיילינקס ממשפחת Kintex UltraScale, ורכיב fb2CGhh@KU15P FPGA המבוסס על רכיב FPGA זהה ותומך בתקן PCIe Gen3. שני הכרטיסים (בתמונה למעלה) מיועדים לספק תעבורת נתונים בקצבים של 10-100GbE באמצעות מחברי QSFP28.

מדובר בעיסקה מעניינת מבחינת סיליקום, שכן היא נכנסת לפיתוח דור חדש של מתאמים באמצעות תקציב פיתוח של לקוח עתידי, ולקוח המפעיל מתקני תעשייה גדולים, הנמצא מחוץ לקבוצת הלקוחות המסורתיים של החברה המגיעים בעיקר מעולמות התקשורת. נשיא ומנכ"ל סיליקום, שייקה אורבך, אמר שמדובר בעיסקה חשובה מאוד, מכיוון שהיא פותחת בפני החברה שוק יעד חדש לחלוטין.

אורבך: "הזכייה היא בעלת פוטנציאל גדול מאוד בתוך הארגון הגדול של הלקוח, ובקרב השותפים העיסקיים שלו וגופים נוספים מהתעשייה שבה הוא פועל". חברת סיליקום נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-235 מיליון דולר. בשנת 2018 הסתכמו מכירותיה בכ-133.7 מיליון דולר, בהשוואה לכ-125.7 מיליון דולר בשנת 2017 וכ-100.3 מיליון דולר בשנת 2016.

הרובוטים ימחקו מיליוני משרות בתוך חמש שנים

פורסם בתאריך יולי 8, 2019יולי 8, 2019 ע"י Techtime

מערכות רובוטיקה מתקדמת (Advanced Robotics Systems) מתחילות להגיע לשלב בהתפתחותן שבו הן מוכנות לבצע שינוי עומק במבנה תעשיית הייצור העולמית. מכון המחקר האמריקאי בוסטון קונסלטינג גרופ (Boston Consulting Group) ביצע סקר מקיף בקרב כ-1,300 מנהלי מפעלי ייצור בעולם, שבו הם העריכו שהשפעת הטכנולוגיה החדשה תורגש בתוך פחות מחמש שנים.

מערכות רובוטיקה מתקדמות הינן דור חדש של מערכות רובוטיות תעשייתיות, שהפעלה והשליטה בהן הוא מהיר וקל בהשוואה לרובוטים התעשייתיים הנמצאים כיום בשימוש. בזכות עוצמת עיבוד זמינה במחירים נמוכים, הן מנוהלות יותר באמצעות תוכנה ופחות באמצעות חומרה, ולכן קל יותר לשלב אותן במשימות ייצור גמישות ובאתרים בהם עובדים בני אדם ורובוטים זה לצד זה.

הנשאלים העריכו ששימוש במערכות רובוטיקה מתקדמות במפעליהם, לצד שינויים מבניים נוספים המתאימים את המפעלים לפעילות אוטומטית, יביאו לחיסכון של כ-40% בעלויות הייצור. זאת לצד יתרונות נוספים, כמו איכות ייצור משופרת וגמישות תפעולית. מכאן שלאור תהליך ההוזלה של רובוטים, בזכות עלייה במשקל התוכנה וירידה במחירי החיישנים והמחשבים – תהליך הרובוטיזציה המאסיבי של קווי הייצור נראה בלתי נמנע.

אלא שלתהליך הזה תהיה השפעה דרמטית על מבנה התעסוקה בתעשייה. פעילויות המבוססות על עבודה ידנית שגרתית של פועלי צווארון כחול, כמו למשל העמסת ופריקת מוצרים, צפויות להיות אוטומטיות לחלוטין. עבודות הכוללות פעילויות שגרתיות ופעילויות לא שגרתיות, כמו תחזוקה למשל, יתמקדו בפעולות הלא שגרתיות שלהן, כשהפעילות השגרתית תיהפך לאוטומטית. הדבר גם יביא לשינויים בסוג העובדים בתעשייה ובסוג ההכשרה שלהם.

מקצועות חדשים בקווי הייצור

אולם השינוי הבולט ביותר צפוי להיות הפחתה משמעותית מאוד במספר העובדים שייאכלסו את קווי הייצור. מדובר בתהליך מהיר מאוד: 56% ממנהלי החברות באסיה צופים שמספר העובדים יצטמצם בכ-5% לפחות בתוך חמש שנים בלבד. בסין ההשפעה צפויה להיות המהירה ביותר: 67% מהנשאלים הסינים העריכו שהצמצום יהיה של 5% לפחות, כאשר 21% מהנשאלים העריכו במפעליהם יצמצמו את מספר העובדים ביותר מ-20%.

התחזיות לצמצום דרמטי בכוח האדם אינם נחלתה של סין בלבד. רבע מהנשאלים בארה"ב הערכיו שם יצמצמו את מספר העובדים ב-5%-10%, ו-10% העריכו שהצמצום יהיה של יותר מ-20%, בתוך חמש שנים בלבד. תמונה דומה עולה גם באירופה המערבים ובאירופה המזרחית, כאשר בפולין השפעת הרובוטים צפויה להיות החזקה ביותר לצד סין.

ראוי לציין שבמקביל להתרוקנות קווי הייצור, כל הנשאלים צופים עלייה במספר העובדים שיועסקו במקצועות הצווארון הלבן. במקביל, מתפתח מקצוע חדש של הנדסת מערכות ייצור רובוטיות, שיתמקד בפיתוח, התאמת והתקנת מערכות רובוטיות. 62% מהנישאלים ציינו שהם מתכננים להגדיל את מספר העובדים בתחום הזה, כאשר הנשאלים הסינים היו הנלהבים והשאפתניים ביותר: הדבר קשור ככל הנראה לכך שאוטומציה ורובוטיקה הם תחומי מפתח באסטרטגיה הממשלתית Made in China 2025.

למידע נוסף על המחקר, הקליקו: Advanced Robotics in the Factory

החיים החדשים של ה"זלדה" בתפקיד רובוט קרבי

פורסם בתאריך יולי 7, 2019יולי 7, 2019 ע"י Techtime

הנגמ"ש הפופולרי ביותר בעולם, M113, שנכנס לשירות במלחמת וייטנאם בשנות ה-60 וקיבל בישראל את הכינוי "זלדה", מקבל כיום חיים חדשים באמצעות חליפת הייטק סופר-מודרנית. כך מתברר מפוסט שעלה בעמוד הפייסבוק של היחידה למערכות רובוטיות קרקעיות (Ground Vehicle Systems Center) בצבא האמריקאי.

במסגרת המפגש שנערך לפני כשבוע, הוצגו בפני התעשייה האמריקאית פרוייקטי הדגמה של כלי-רכב קרביים המצויידים במיטב הטכנולוגיות שהובאו מעולם הרכב האוטונומי, דוגמת מצלמות, ניהוג אוטונומי ומערכות תקשורת. בהם גם גרסה רובוטית של נגמ"ש M113, אשר נחשב כלא מתאים להפעלה אנושית, מכיוון שרמת המיגון שלו נמוכה מדי עבור שדה הקרב המודרני.

יחידת GVSC מאמינה שהוא מתאים לשמש כרובוט קרבי ולשאת חליפת הייטק ולא לוחמים. היחידה מתכננת לבצע פרוייקטי הדגמה בהיקף של כ-461 מיליון דולר בשנים 2019-2020 במימון משותף עם התעשייה, בהם 245 מיליון דולר ממשרד הביטחון והשאר במימון של התעשייה. המטרה היא לשלב טכנולוגיות רובוטיות בפלטפורמות קיימות כדי להבטיח עליונות בשדה הקרב.

הפרוייקט כולל יצירת מדגימים טכנולוגיים של רכב קרבי לוחם בשלוש קטגוריות שונות: רכב קל שניתן להעביר באמצעות מסוק, רכב בינוני שניתן לשנע באמצעות מטוסי הרקולס (C-130) ורכב כבד שניתן לשנע באמצעות מטוסי תובלה גדולים כמו C-17.

כולם שייכים לקטגוריה חדשה הנקראת RCV – Robotic Combat Vehicle שבמסגרתה יצויידו כלי רכב קרביים בחלחפה טכנולוגית המאפשרת להם לבצע משימות באופן עצמי, בשיתוף פעולה עם כלי רכב רובוטיים אחרים ובשיתוף פעולה עם כלי רכב מאויישים. הם יהיו מצויידים בתוכנת בינה מלאכותית שתאפשר להם לאתר ולזהות איומים מהר יותר מאשר בן אנוש.

בקרה קולית מרחוק

למעשה, גם כלי רכב קרביים מאויישים יהיו מצויידים במערכת הזאת, וישמשו לצורך מתן המלצות למפעיליהם האנושיים. מנגד, כלי הרכב הורבוטיים לא יפעלו באופן עצמוני מלא – הם ינוהלו מרחוק במידה רבה בדומה לכטב"ם: מפעיל אנושי מנקודה מרוחקת.ישלוט במספר כלי רכב בלתי מאויישים, כולל באמצעות ממשק פקודות קול. הכוונה היא שהתערבותו הישירה תתבצע בעיקר כדי לספק אישור סופי ליזום עימות חמוש, כלומר לבצע ירי.

מדובר בפרוייקט נוסף מתוך סדרה ארוכה של פרוייקטים המתבצעים כיום בצבא האמריקאי, בהם גם פרוייקט של DARPA לפיתוח טייס קרב מלאכותי שיוכל להתמודד מול טייסים אנושיים. מהמידע המצטבר מסתמת תמונת שדה קרב עתידי כפי שמשרד הביטחון האמריקאי רואה אותה: נחילים של כלי-נשק קרקעיים, ימיים ואוויריים עצמאיים במידה רבה מאוד המייצרים עוצמת אש מהממת ומתואמת באמצעות תוכנות בינה מלאכותית.

NSLComm משגרת לוויין תקשורת זעיר ומהפכני

פורסם בתאריך יולי 3, 2019יולי 7, 2019 ע"י Techtime

ביום ששי הקרוב בשעה 14:42 לפי שעון ישראל, ישוגר לחלל לוויין תקשורת זעיר ומהפכני אשר פותח בארץ בשנים האחרונות על-ידי חברת NSLComm מקרית שדה התעופה בלוד. בימים אלה הלוויין כבר נמצא על-גבי המשגר הרוסי סויוז בקוסמודרום הרוסי החדש ווסטוצ'ני, הנמצא במזרח רוסיה. הלוויין הישראלי ישוגר כמטען נילווה עם עוד 27 לוויינים קטנים, לצד המטען המרכזי של המשגר, שהוא לוויין מזג האוויר הרוסי החדש במשפחת לווייני Meteor-M.

הלוויין הישראלי NSLSat-1 ישוגר למסלול הליו-סינכרוני (השומר על זווית קבועה ביחס לשמש) בגובה של 580 ק"מ ומתוכנן לשהות 3-5 שנים בחלל. השיגור הצנוע מכיל טכנולוגיה חדשה שעשויה לשנות את פני תעשיית תקשורת הלוויינים. החברה הישראלית פיתחה טכנולוגיה חדשה של אנטנת תקשורת קלת משקל ומתקפלת, אשר נפרסת בחלל לאחר השיגור ומספקת ללוויינים ביצועים המשתווים לאלה של אנטנה גדולה וכבדה.

מטרתה היא לפרוס בתוך מספר שנים מערך של 120-150 לוויינים זעירים אשר ינועו במסלול בגובה בינוני ויוכלו לספק שירותי תקשורת רחבת פס בכל העולם, בחלק זעיר מהעלות של השירותים הניתנים כיום באמצעות לווייני תקשורת גיאו-סינכרוניים, שהם לוויינים גדולים מאוד הנמצאים בחלל בגובה של 36,000 ק"מ.

הטכנולוגיה שינתה את המודל העסקי

חברת NSLComm הוקמה לפני כארבע שנים ומנוהלת על-ידי רז יצחקי, דניאל רוקברגר, דניאל בן דב ויזהר מרינוב. יצחקי הקים את תחום הננו-לוויינים בתעשייה האווירית והיה אחראי על 7 תוכניות פיתוח. המהנדס הראשי רוקברגר שימש שנים רבות כמהנדס לוויינים בתעשייה האווירית. הוא תכנן חמישה ננו-לוויינים והיה סגן מנהל פרוייקט בתוכנית הלוויין הישראלי-צרפתי ונוס (Venus). מנהל הפיתוח מרינוב היה בעבר מנהל פיתוח בחברת גילת, ומנהל הפיתוח העסקי בן דב, היה בעבר ראש חטיבה באלביט ובגילת.

בתחילה, התוכנית היתה לייצר את האנטנה ולמכור אותה לחברות המייצרות לוויינים, אולם במהרה התברר שהשינוי באנטנה מייצר שינוי מהותי במבנה הלוויין ובמודל העסקי של החברה, והדבר הביא לשינוי באסטרטגיה: הקמת תשתית לוויינים ומכירת שירותי תקשורת. יצחקי הסביר ל-Techtime מדוע התקבלה ההחלטה. יצחקי: "כיום, רוב המבנה של הלוויין מיועד לתמוך באנטנה, ומתוך זה כ-90% ממנו נדרש רק בזמן השיגור. כאשר אנחנו פורסים אנטנה מתקפלת בחלל, אנחנו יכולים להקטין בכ-90% את משקל הלוויין.

"בטכנולוגיית אנטנות סטנדרטית נדרש לוויין במשקל של 150-200 ק"ג כדי להביא לחלל אנטנה בקוטר של 60 ס"מ. בטכנולוגיה שלנו ניתן להעלות אנטנה כזו באמצעות לוויין השוקל 10-15 ק"ג בלבד. הלוויין שלנו בנוי משש יחידות של פלטפורמת קיובסאט (6U). ההבדל הזה משפיע על עלות הייצור ועל עלות השיגור, מכיוון שעוצמת המשגר הדרושה להעלאת לוויין במשקל של 200 ק"ג למסלול בחלל, מאפשרת לנו לשגר 10 לוויינים. מכאן שעלות השיגור שלנו היא כעשירית מזו של לווייני LEO סטנדרטיים".

בספטמבר תחילת ההדגמות ללקוחות

בשבועיים הראשונים לאחר השיגור ייערכו בדיקות של תקינות המערכות והתייצבות הלוויין במסלול. לאחר מכן תיפרס האנטנה ותיבדק. מדובר באנטנה מתקפלת המבוססת על שימוש בחומר זוכר המשמש כשלד האנטנה, שעליו מוצמד אריג מחומר מיוחד המשמש כאלמנט הקליטה והשידור. עם השתחררות האנטנה היא נפרסת בחלל לתצורת אנטנת שידור וקליטה קלאסית.

לאחר הפריסה, האנטנה ממוקדת ברפלקטור משנה (Subreflector) הכולל משטח מחזיר גמיש ו-10 מנועים המעוותים את צורתו בהתאם לאלגוריתם הרשום כפטנט, אשר מפצה על טעויות בפריסת האנטנה הגמישה, ומספק רמת ביצועים קשיחה. בשלב הזה התצורה שלה גם תיבדק באמצעות צילום על-ידי שתי מצלמות אשר ישדרו את המיקום של נקודות אופטיות על-פני האנטנה, שיאפשרו לשחזר במדויק את המבנה שלה.

לדברי יצחקי, החברה מתכננת להתחיל בביצוע הדגמות ללקוחות פוטנציאליים כבר בחודש ספטמבר הקרוב. "נדגים להם יכולת העברת שידורים בקצב גדול מ-1Gbps. כיום אנחנו נמצאים בקשר עם יצרנית רכב גדולה המעוניינת בקישוריות IoT אל המכוניות, עם חברות המפעילות ספינות נופש, חברות המתפעלות ציוד חקלאי ורוצות לנטר את הציוד ואת השדות ועוד. בנוסף, קיבלנו כבר הזמנה ללוויין שני מלקוח קיים".

גיוס הון גדול בסוף השנה

הלוויין NSLSat-1 נבנה בחברת בחברת Clyde Space הסקוטית, וינוהל באמצעות תחנת הבקרה שלה בגלאזגו. ההדגמות מתבצעות מכל מקום בעולם, באמצעות תוכנת מחשב המגדירה ללוויין משימות, אשר מועברות בתקשורת אל תחנת הבקרה אשר מעבירה אותן ללוויין. ההוראות כולות גם יכולת להתמקד באתרים מוגדרים באמצעות הטיית הלוויין, ועל-ידי כך הטיית האנטנה אל המטרה המבוקשת.

כיום החברה מעסיקה כ-20 עובדים, ועד היום היא גייסה כ-15 מיליון דולר, מהם כ-11 מיליון דולר מקרנות פרטיות ועוד כ-4 מיליון דולר מסוכנות החלל הישראלית (ISA). "התוכנית שלנו היא לבצע גיוס הון גדול לאחר השיגור וההדגמות שנבצע ללקוחות".

לצפייה בשיגור בשידור ישיר: Роскосмос ТВ

יוקם שדה ניסויים לאבטחת כלי-רכב בהשקעה של 18 מיליון שקל

פורסם בתאריך יולי 3, 2019יולי 3, 2019 ע"י Techtime

מערך הסייבר הלאומי, משרד התחבורה וחברת נתיבי איילון יקימו בבאר-שבע שדה ניסויים לבדיקת פתרונות הגנת סייבר בתחבורה, כך מסר ראש מערך הסייבר הלאומי, יגאל אונא, במהלך כנס הרצליה. תקציב הפרוייקט מסתכם בכ-18 מיליון שקל לשלוש השנים הראשונות. בימים הקרובים ייצא מכרז לבחירת חברה שתשתתף בהקמת שדה הניסויים (בשם "זירת חדשנות להגנת סייבר בתחבורה"). היא תקים אותו בהשתתפות מערך הסייבר הלאומי במשרד ראש הממשלה, משרד התחבורה וחברת נתיבי איילון.

שדה הניסויים יכלול מרחב סייבר לניסויים בתחבורה חכמה בעיר באר-שבע, אשר ידמה מרחב תחבורה עתידי שבו פועלים כלי תחבורה, סימני דרך, מערכות שליטה ובקרה, מערכות לניהול ציי רכב ומערכות מידע לנוסע. המרחב יכיל תשתית טכנולוגית ומומחים שייסייעו ליזמים ולחוקרים לבצע ניסויים ולבדוק את היבטי ההגנה בפני תקיפות סייבר ואבטחת מידע.

שדה הניסויים ישמש לפיתוח ובדיקת מוצרים וטכנולוגיות, ולפיתוח שיטות חדשות להתמודדות עם איומי סייבר בתחום התחבורה החכמה. בין השאר, הוא מיועד למשוך חברות בינלאומיות להשקיע במחקר ופיתוח בתחום הזה בישראל. לדברי אונא (בתמונה למעלה), "מערך הסייבר עובד בחצי השנה האחרונה עם משרד התחבורה בבניית תפיסה רחבה של הגנת התחבורה החכמה. זירת החדשנות תפעל בסמיכות לאקו-סיסטם הסייבר בבאר שבע, ותצמיח רעיונות ופתרונות חדשים להגנת התחבורה החכמה".

בן ויינברג פורש מניהול אורביט

פורסם בתאריך יולי 3, 2019ספטמבר 5, 2020 ע"י Techtime

פחות משנה לאחר כניסתו לתפקיד מנכ"ל חברת אורביט (Orbit) מנתניה, הודיע אתמול (ג') בן ויינברג (בתמונה למעלה) שהוא מתפטר מהתפקיד מסיבות אישיות. במקומו ימונה יו"ר החברה, יצחק גת (לשעבר יו"ר חברת רפאל), לתפקיד המנכ"ל הזמני עד לבחירתו של מנכ"ל חדש. ויינברג הגיע לחברת אורביט בחודש ספטמבר 2018, כמינוי של קרן פימי אשר רכשה את השליטה בחברה בנובמבר 2017. פימי הביאה אותו במקומו של המנכ"ל הקודם, איתן לבנה, במסגרת תהליך הבראה של החברה, והכנתה אל השוק החדש של New Space הנמצא כיום בשלבי היווצרותו הראשונים.

ויינברגר הוא מהנדס מערכות מידע, והגיע מחברת לומוס (Lumus) המפתחת מערכת אופטית לתצוגת מציאות רבודה (AR) בהתקנים לבישים. הוא ניהל את לומוס בשנים 2015-2017. לפני-כן שימש כמשנה למנכ"ל בחברת אסנס מהרצליה (essence), המפתחת מוצרי בית חכם, אבטחה ובריאות דיגיטלית. בשנים 1991-2010 הוא מילא תפקידי פיתוח וניהול בכירים בחברת אמדוקס.

חברת אורביט מספקת מערכות תקשורת למשימות חיוניות (Mission-Critical) ומסחריות עבור יישומים בים, ביבשה, באוויר ובחלל. בכלל זה מערכות תקשורת לוויינית ניידות, פתרונות עקיבה וטלמטריה ומערכות לניהול תקשורת פנים במטוסים.

החברה מעסיקה כ-170 עובדים. ברבעון הראשון של 2019 הסתכמו מכירותיה ב-12 מיליון דולר, בהשוואה ל-10.1 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. בשנת 2018 כולה הסתכמו המכירות ב-44.5 מיליון דולר בהשוואה לכ-39 מיליון דולר בשנת 2018. הידיעה על השינויים בהנהלת החברה גרמה לירידה של יותר מ-3% במניית החברה בבורסה בתל-אביב.

עוד על החברה: אורביט

עיכוב בהודו חתך 20 מיליון דולר מהדו"ח של סרגון

פורסם בתאריך יולי 2, 2019יולי 3, 2019 ע"י Techtime

חברת סרגון (Ceragon) מתל-אביב מתמודדת עם מצב כמעט בלתי אפשרי, כאשר האישורים של קבוצת הזמנות גדולה בהיקף של כ-20 מיליון דולר נודדים מרבעון לרבעון כבר בפעם השלישית. החברה דיווחה שההזמנות מהודו שהיא ציפתה שיאושרו ברבעון השני, נדחו ככל הנראה לרבעון השלישי, וכתוצאה מכך היא הוציאה מהדו"ח של הרבעון השני את המכירות הדחויות בהיקף של 20 מיליון דולר. בעקבות ההודעה צנחה מניית החברה בנסד"ק בכ-9.8% והיא נסחרת כעת לפי שווי שוק של כ-220 מיליון דולר.

מלבד זאת, היא מסרה שבשאר התחומים התוצאות טובות מהצפוי. החברה עדיין לא פירסמה את התוצאות הרבעוניות, אולם מסרה הערכה מקדמית שלפיה הן יסתכמו ב-71-74 מיליון דולר, בהשוואה למכירות בהיקף של 69.2 מיליון דולר ברבעון הראשון של השנה. מדובר בדחייה מתגלגלת באחד מהשווקים החשובים ביותר של החברה: בשנת 2018 תפס השוק ההודי כ-38% מכל המכירות של סרגון, בעקבות ההתפתחות המואצת של שוק האינטרנט המקומי והמעבר הנרחב לרשתות LTE (דור רביעי), אשר דחפו את המכירות של סרגון במדינה בחמש השנים האחרונות.

מניית סרגון בנסד"ק מגיבה לדחיית ההזמנות מהודו. מקור: Yahoo! Finance

נשיא ומנכ"ל סרגון, עירא פלטי (בתמונה למעלה), הסביר שההזמנות הדחויות נעשו במסגרת התהליך הזה. מדובר במצב מתסכל, מכיוון שבמקור סרגון היתה אמורה להכיר בהזמנות האלה ברבעון השלישי של 2018. לאחר מכן הן נדחו לרבעון הראשון של 2019. העיכוב הנוסף גרם לירידת חלקה של הודו לכ-15% בלבד ממכירות סרגון ברבעון הראשון.

כעת, משהן נדחקו גם מהרבעון השני, החברה כבר נזהרת בתחזיותיה לעתיד. פלטי: "בימים האחרונים קיבלנו כמה הזמנות קטונת מהחבילה הזאת. אנחנו צופים לקבל הזמנות גדולות יותר ברבעון השלישי וברבעון הרביעי, ומעריכים שההזמנות כולן, בהיקף של כ-20 מיליון דולר, יוכרו במהלך 2019 ו-2020".

סרגון מספקת פלטפורמת תמסורת אלחוטית בגלים מילימטריים (mmWave) לתשתיות הרשת של ספקיות תקשורת. הלקוחות המרכזיים שלה כיום הן חברות סלולריות המשדרגות את הרשתות שלהן מהדור השלישי לדור הרביעי, כמו הודו ואמריקה הלטינית, שממנה התקבלה לפני כחודש הזמנה בהיקף של 14 מיליון דולר לשידרוג תשתית סלולרית לדור הרביעי. שוק היעד העתידי המרכזי שלה ממוקד בתהליך שדרוג הרשתות אל טכנולוגיית הדור החמישי, המתחיל כעת בעיקר בצפון אמריקה.

אינטל ו-10 יצרניות רכב גיבשו מסגרת לרכב אוטונומי

פורסם בתאריך יולי 2, 2019יולי 16, 2019 ע"י Techtime

חברת אינטל הגדירה מסגרת עקרונות לתכנון ובניית רכב אוטונומי, אשר גובשה בשיתוף פעולה עם 10 יצרניות רכב גדולות, בהן: אאודי, במוו, דיימלר, קונטיננטל ופולקסווגן. בניסוח הקווים המנחים השתתפה גם יצרנית השבבים אינפיניאון. להערכת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של גרמניה, 98% מהתאונות נגרמו במלואן או בחלקן על-ידי בני-אדם. בארצות הברית השיעור דומה: 94%.

מסמך המסגרת, בכותרת Safety First for Automated Driving, נועד להגדיר את האופן שבו יש לתכנן רכב אוטונומי שמטרתו המרכזית היא להפחית את משקל הגורם האנושי בתאונות הדרכים. המסמך מבוסס על ניתוח של כל התקנות הרגולטוריות המרכזיות בשוק הנוגעות לבטיחות כלי-רכב ונהיגה אוטונומית, ומיועד לספק מענה לכל הדרישות המופיעות בתקנות האלה.

רכב אוטונומי עם מודעות עצמית

הוא בנוי מסביב למספר עקרונות יסוד שביחד עונים לכל הדרישות הרגולטוריות בעולם. הדרישה המרכזית היא שרידות: פגיעה או תקלה ביכולות בתחום הבטיחות לא יגרמו להתפתחות מצב מסוכן. הרכב צריך להיות מצוייד במערכות המפצות על תקלה במנגנון הבטיחות, ובמקרה הגרוע ביותר, יעניקו מספיק זמן להעברת השליטה לנהג אנושי.

הפעלת וניתוק הניהוג האוטונומי ייעשו באופן כזה שיש בו כוונה ברורה ומובהקת של המשתמש האנושי. מערכת הנהיגה האוטונומית תהיה מאובטחת ומוגנת. הרכב יידע לזהות מהו מצבו של הנהג בכל רגע כדי להבטיח שהשליטה תועבר לידיו במצב שבו הוא ערני לחלוטין. הרכב יקליט וישמור את המידע הרלוונטי על מצבה של המערכת האוטונומית.

המבנה של הרכב יתוכנן באופן כזה שהוא יספק הגנה לנוסעים במקרה של תאונה שנגרמה על-ידי המערכת האוטונומית. הרכב האוטונומי צריך לסגל "כללי התנהגות" שיהיו מובנים למשתמשים האחרים בכביש, והם יוכלו לחזות מראש את התנהגותו. העקרון האחרון מודה שאין פתרונות מושלמים: "מערכת הנהיגה האוטונומית צריכה להכיר במגבלותיה, היא צרכה לדעת מתי לא ניתן להעביר את השליטה לידי נהג אנושי בצורה בטוחה , ולהגיב למצב באופן שיצמצם את הסכנה".

ניסוי נסיעה ברכב אוטונומי של מובילאיי (בבעלות אינטל) ברחובות ירושלים. צילום: מובילאיי

בהמשך כולל המסמך עקרונות משנה מפורטים המגדירים כיצד לעמוד בכללי היעד המרכזיים. העקרונות כוללים סכימות מלבנים מרכזיות של פונקציות הבקרה והבטיחות, כולל תיאור כללי של ארכיטקטורת התוכנה, הפצת המידע ברכב, אופי הנתונים שהמערכת אוספת על המתרחש בתוך הרכב ובסביבתו, ארכיטקטורת הרשת הנוירונית שתשמש בכלי הרכב ועוד.

מעבר לתוכן המסמך, חשיבותו נעוצה בכך שהוא מבטא את ההתגבשות של קבוצה משפיעה של יצרני שבבים ויצרני רכב, אשר מנסה להגדיר תקן של נהיגה אוטונומית. יכול להיות שבשלב הבא הוא ישמש כבסיס להיווצרותה של קבוצת עניין תעשייתית, כפי שמקובל בתעשיות השבבים והתקשורת, אשר תספק מסגרת המשפיעה גם על הרגולטורים וגם על התעשייה. במידה וכן, אינטל תמצא את עצמה במצב שבו היא מובילה תקן תעשייתי בתחום שיהיה תחום ליבה מרכזי שלה בשנים הבאות.

התעשייה ממתינה לתקן Wi-Fi 6 החדש

פורסם בתאריך יולי 2, 2019יולי 2, 2019 ע"י Techtime

לפני כשבוע חגג ארגון הגג התעשייתי Wi-Fi Alliance, את יובל ה-20 שנה להופעתו בשוק של תקן התקשורת האלחוטית המקומית הנפוץ ביותר בעולם. מדובר באחת מהטכנולוגיות הוותיקות והמצליחות של העולם הדיגיטלי. היא החלה את דרכה בשנת 1985 כאשר משרד התקשורת האמריקאי שחרר תדרים אלחוטיים לשימוש חופשי בטווח 2.4GHz-5GHz. מכון IEEE הגדיר עבורם את התקן 802.11 כתקן לתקשורת אלחוטית מקומית שנועד להחליף את השימוש ברשת Ethernet קווית, שאושר בשנת 1997.

אולם התקן היה בעייתי וסבל מקצב איטי והשהיות מרובות. מכון IEEE ייצר את הגרסאות 802.11a ו-802.11b אשר התגברו על הבעיות האלה, ואישר אותן בשנת 1999. באותה שנה הוקם הגוף התעשייתי Wi-Fi Alliance על-ידי שש חברות שהגיעו מתחום האיתרנט, כדי לקדם את התקן, לתאם את השימוש במערכות ולהסמיך מוצרים העומדים בדרישות התקן.

מהפיכת הוויי-פיי הראשונה

מאז החלה תנופה שקיבל את הכינוי "מהפיכת הוויי-פיי", כאשר בעשור הראשון נמכרו מיליארד אבזרי וויי-פיי. הזינוק הבא היה כניסת הוויי-פיי לאייפון ולמחשבים האישיים, ובשנת 2018 הגיע מספרם הכולל של האבזרים המקושרים לכ-30 מיליארד. להערכת חברת המחקר ABI Research, המגמה צוברת תאוצה, ובחמש השנים הקרובות יימכרו 20 מיליארד אבזרי וויי-פיי (ממוצע של 7 אבזרים לבית). כניסת יישומים חדשים לתחום הזה, דוגמת IoT, תעשיית הרכב והבית החכם, יביאו את שוק הוויי-פיי להיקף מכירות שנתי של כ-4 מיליארד מכשירים כבר בשנת 2024.

כעת התעשייה ממתינה לפירסום הגרסה הסופית של תקן IEEE 802.11ax, שקיבל כבר את הכינוי Wi-Fi 6, ושהמערכות הראשונות שלו כבר החלו לצאת לשוק. להערכת ABI הוא יהיה אחראי לקפיצת המדרגה הבאה בהפצת הטכנולוגיה. "מוצרי Wi-Fi 6 מתחילים להיכנס לשוק ברמת תשתיות התקשורת, והם יתחילו להיות מורגשים באבזרי הקצה רק בעוד שנה עד שנה וחצי", אמר אנליסט ראשי של ABI, אנדרו זינאני. הטכנולוגיה החדשה תשפר את קצב התקשורת, אולם לא בצורה דרמטית. ככל הנראה המהירות תהיה גבוהה בכ-50% בהשוואה למכשירים הקיימים.

מהפיכת הוויי-פיי השנייה

אולם בהיבטים אחרים היא מבטאת שינוי עמוק. היא כוללת אבטחה משופרת של התקשורת ושימוש בטכנולוגיית MIMO המאפשרת לאבזרים רבים להיות מקושרים בו-זמנית אל נתב אחד, מבלי לסבול מהאטה גדולה בקצב התקשורת. לצורך זה גם אומץ השימוש בשיטת השידור והקליטה OFDMA המספקת יכולות של עיצוב אלומה (Beamforming), באיפנון 1024-QAM הנחשב לאחד מהיעילים ביותר בשוק, בפרוטוקול מבוסס Multi-user MIMO המחלק משאבים למספר מכשירים בו-זמנית, ובטכניקת Spatial Frequency Reuse שהובאה מעולם התקשורת הסלולרית.

כל אלה מבטיחים תקשורת אמינה יותר, אשר מסוגלת להתמודד עם אבזרי קצה רבים בו-זמנית ועם הפרעות סביבתיות, וזהו מרכיב חיוני לשימוש בקתן האלחוטי החדש במערכות IoT ובמערכות ממונעות. ארגון Wi-Fi Alliance, שהשיג בשנה שעברה שיא של 45,000 הסמכות, צופה שהתקן החדש ייצר כלכלה בשווי כולל של כ-3.5 טריליון דולר. אומנם הוא לא מסביר מהי משמעות המספר, אולם זה נשמע הרבה.

ERM נכנסת לתחום ה-IoT עם מערכת מעקב אחר נכסים

פורסם בתאריך יולי 1, 2019יולי 1, 2019 ע"י Techtime

חברת ERM Advanced Telematics מראשון לציון הכריזה על משפחת הפתרונות החדשה IoTLink, שבאמצעותה היא נכנסת אל תחום ה-IoT, מעבר לתחום המסורתי שלה, של פתרונות ניטור ומעקב אחר כלי-רכב, נהגים ונוסעים. לדברי מנהל השיווק והפיתוח העסקי בחברה, איתן קירשנבוים (בתמונה למעלה), חברת ERM גיבשה חזון שלפיו ניתן לייצר ממשק בין כלי-רכב ובין נכסים.

קירשנבוים: "המטרה היא לאפשר ללקוחות להרחיב את שירותי הטלמטיקה וניהול ציי הרכב שלהם גם לתחום של ניהול וניטור נכסים בעולם הלוגיסטיקה. כך למשל, הם יוכלו לנטר נכסים דרך שלבי ההובלה ליעד וההתקנה באתר הלקוח, ואחר-כך לאורך כל חיי המוצר". אסטרטגיית השיווק מותאמת לרעיון: בשלב הראשון החברה תשווק את מערכות StarLink ללקוחות הקיימים שלה, ובהמשך לגופים אחרים המספקים שירותים מבוססי IoT.

משפחת IoTLink כוללת קבוצה של חיישנים העוקבים אחר מדדים שונים, דוגמת מיקום, לחות, טמפרטורה, אור, תנועה, זווית, הלם, נפילה ופתיחה או סגירה של דלתות. החיישנים מקושרים ביניהם בתקשורת BLE – Bluetooth Low Energy, ומקושרים אל נתבים המעבירים את המידע אל תוכנת עיבוד בענן. המערכת כולל גם רב-חיישן בשם e²Sens ונתב ייעודי עבורו בשם e²Gate. היא מתמקדת במדידה רציפה של מספר טווחים שיוגדרו מראש על ידי המשתמש ומאתרת חריגות מהם.

החברה מסרה שמערכות e²Sens והן e²Gate פועלות באמצעות סוללה פנימית המאפשרת פעולה רציפה לאורך מספר שנים ללא טעינה וללא שימוש בכבלים. הן מותאמות לשימוש בסביבה ניידת ובסביבה נייחת. חברת ERM נוסדה ב-1985 מעסיקה כ-140 עובדים בישראל. פתרונות החברה מבוססים על טכנולוגיות אלחוטיות כמו תקשורת סלולרית, Bluetooth ו-Wi-Fi וממוקדים בניהול ודיאגנוסטיקה מרחוק של כלי-רכב וציי רכב. מוצריה מותקנים ב-1.5 מיליון כלי רכב בעולם.

אפלייד מטיריאלס רוכשת את קוקוסאי היפנית ב-2.2 מיליארד דולר

פורסם בתאריך יולי 1, 2019יולי 1, 2019 ע"י Techtime

חברת אפלייד מטיריאלס (Applied Materials) חתמה על הסכם לרכישת כל המניות של חברת Kokusai Electric היפנית תמורת כ-2.2 מיליארד דולר במזומן. עם השלמת העיסקה, תפעל קוקסאי כיחידה בתוך חטיבת מוצרי הסמיקונדקטורס של אפלייד מטיריאלס ותמשיך לפעול מהאתרים הנוכחיים שלה בטויאמה, יפן ובשיונאן, קוריאה.

העיסקה צפויה להיות ריווחית מהרגע הראשון. במידה והעיסקה לא תצא אל הפועל עקב מחדל של אפלייד מטיריאלס, היא תשלם פיצויים בגובה של 154 מיליון דולר. חברת קוקוסאי מתמחה במערכות ייצור שבבים בשיטת ייצור המבוססת על טיפול במספר פרוסות בו-זמנית (batch processing) במתקנים לייצור זכרונות ומעגלים לוגיים. המערכות האלה משלימות את המערכות של אפלייד מטיריאלס, הממוקדות בטיפול בפרוסות בודדות (single-wafer processing systems).

העיסקה אושרה על-ידי הדירקטוריונים של שתי החברות וצפויה להסתיים בתוך 12 חודשים. קוקסאי פועלת מטוקיו ומעסיקה כ-1,900 עובדים. החברה דיווחה שהיא בחרה באפליד מטיריאלס כשותף אסטרטגי, בזכות המומחיות שלה בהנדסת חומרים והיכולת לצמוח באמצעות שילוב קווי המוצר וצוותי הפיתוח שלה ביחד עם הצוותים הטכנולוגיים ומערך השיווק וההפצה של אפלייד מטיריאלס.

הרבעון הטוב של אפלייד מטיריאלס

החברה נמצאת למעשה על המדף קרוב לשנתיים. חברת אפלייד מטיריאלס רוכשת את מניות בעלות השליטה בחברה מקרן ההשקעות KKR, אשר רכשה אותה לפני כשנתיים מחברת היטאצ'י תמורת 2.2 מיליארד דולר. קוקוסאי מספקת ציוד ייצור לענקיות שבבים כמו מיקרון, SK Hynix וטושיבה. מכירותיה בשנת 2018 הסתכמו בכ-1.24 מיליארד דולר.

חברת אפלייד מטיריאלס נחשבת ליצרנית ציוד ייצור השבבים הגדולה בעולם. מכירותיה ברבעון השני של 2019 (שהסתיים בחודש אפריל), הסתכמו בכ-3.54 מיליארד דולר, בהשוואה למכירות של 4.58 מיליארד דולר ברבעון המקביל אשתקד. העיסקה השפיעה לטובה על מניית אפלייד בנסד"ק, שעלתה בשבוע האחרון מ-42.13 דולר לכ-44.93 היום, ולשווי שוק של כ-42 מיליארד דולר.

האתגר הבא של DARPA: טייס-קרב רובוטי

פורסם בתאריך יולי 1, 2019יולי 12, 2019 ע"י Techtime

הסוכנות למחקרי ביטחון מתקדמים (DARPA) במשרד הביטחון האמריקאי, מתכננת לפתח תוכנת בינה מלאכותית שתוכל לנהל קרבות אוויר (Dogfight) ולנצח טייסים אנושיים, כפי שמחשבים הצליחו לנצח שחקנים אנושיים במשחקי שחמט, גו ובמשחקי מחשב אסטרטגיים כמו Dota 2 ו-StarCraft II. מטרת הפרוייקט היא לבצע אוטומטיזציה של קרב האוויר, אשר יתנהל במהירויות של מחשב לא במהירויות אנושיות, על-מנת לאפשר לטייס האנושי להתמקד בהשגת מטרת העל של התקיפה.

לטענת DARPA, יש צורך ליצור אמון אצל הטייסים שהם יכולים להקצות משימות מורכבות למטוסים לא מאויישים, כדי שהם עצמם יתמקדו בתפקיד חדש של "מנהלי משימת קרב" ולא בתיפעול המטוס. התוכנית החדשה קיבלה את הכינוי ACE, שהוא ראשי תיבות של Air Combat Evolution, אולם גם הכינוי ההיסטורי של טייסי קרב מצטיינים שהגיעו להישגים יוצאי דופן בהפלת מטוסי אויב.

מאפייני התוכנית עדיין לא ברורים. לפני כחודש נערכה פגישה ראשונה בין DARPA לבין נציגים מהתעשייה הביטחונית שבה נבחנו רעיונות ראשונים לפיתוח תוכנת ACE, אולם הסוכנות הגדירה את הפגישה כסודית ולא מפרסמת את הרעיונות שהועלו בה. יחד עם זאת, היא מסרה שהשלב הראשון של התוכנית יתמקד בסדרת ניסויים בשם AlphaDogfight Trials, שנועדו לאפשר קרב אווירי בין מטוס קרב רובוטי לבין מטוס קרב מאוייש.

שדה קרב רובוטי במסגרת אסטרטגיית המוזאיקה

תוכנית פיתוח טייס-הקרב המלאכותי היא מרכיב נוסף ביוזמה רחבה יותר בשם Mosaic Warfare, שנועדה להסיט את המוקד של המאמץ המלחמתי מהפעלת מערכות מאויישות באוויר, בים וביבשה, למכלול של מערכות מאויישות ולא מאויישות. בחודש ספטמבר 2018 חשף מנהל התוכניות היוצא של DARPA, טום בארנס, את אסטרטגיית לוחמת המוזאיקה שהסוכנות מפתחת. לדבריו, היא מבוססת על הפעלת אמצעים רובוטיים בכמות גדולה לצד לוחמים אנושיים המנהלים אותם.

"אתה יכול למשל לשלוח מל"ט או רובוט קרקעי לפני הכוחות הלוחמים, וכשהם מאתרים טנק של האויב הם שולחים את המידע על מיקומו אל עמדת תקשורת אחורית, המעבירה אותו אל מערכת תקיפה מרוחקת אשר משגרת חימוש אל המטרה. זה נשמע מאוד מעשי, אבל במצב כיום התרחיש הזה הוא בלתי אפשרי. ממשקי התקשורת לא בנויים למתאר הזה ולצבא אין מספיק כלים בלתי מאויישים המסוגלים לבצע את המשימה.

"בתחום האווירי המצב דומה. כיום אתה יכול לשלוח ארבעה מטוסי F-16 כדי להתמודד עם מטוסי קרב של האוייב. אולם בתפישת אסטרטגיית המוזאיקה, חיל האוויר יכול לשלוח ארבעה מערכות לא מאויישות זולות שניתן להקריב בקלות. כל אחת מהן מצויידת בערכת חיישנים וחימוש אחרת. הטייס האנושי המשמש כמנהל המשימה יכול להתייחס אל הנכסים האלה כמו שמאמן כדורגל מתייחס אל השחקנים: הוא בוחר בהם, מטיל עליהם משימה, ונותן להם לשחק בכוחות עצמם".

Coilcraft הכריזה על סלילי Wirewound Chip בעלי Q גבוה

פורסם בתאריך יוני 30, 2019יולי 15, 2019 ע"י Techtime

חברת Coilcraft מארצות הברית הכריזה על סדרה חדשה של סלילים להרכבות SMT ממשפחת Blue Chip. מדובר בסלילים מסוג wirewound chip inductors בעלי ליבה קראמית המופיעים במארז מותאים להרכבה אוטומטית ובטווח רחב של ערכי השראות. סדרת 0201HL במשפחה, מופיעה בשבעה ערכי השראות שונים בטווח 22nH-51nH במארזי 0201 (0603).

המארזים מותאמים לשימוש ברכיבים לצורך ביצוע תיאום עכבות (impedance matching) ביישומי LTE בתדרי 700MHz וביישומי הדור החמישי (5G). הסדרות 0402DC ו-0805HP מספקות ערכי Q גבוהים והפסדים נמוכים במעגלי תדר גבוה. הרכיבים מופיעים במספר גדול של ערכי השראות בטווח 2.6nH-820nH במירווחים של 0.1nH.

רכיבי 0805HP מספקים Q גבוה בתדרים של עד 3GHz ומאופיינים בתהודה עצמית גבוהה בתדר של 9.5GHz. הם עומדים בדרישות RoHS ובטמפרטורות הלחמת reflow של עד 260°C.

חברת Coilcraft מיוצגת בישראל על-ידי אלינה הנדסה. למידע נוסף והזמנות: אלינה הנדסה, טלפון: 03-6164970, [email protected]

ארכיטקטורת הסלולר הסינית תתבסס על סיוה

פורסם בתאריך יוני 30, 2019יולי 1, 2019 ע"י Techtime

חברת MorningCore Technology הסינית רכשה את זכויות השימוש במעבדי התקשורת XC DSP של חברת סיוה (CEVA) מהרצליה, כדי לשלב אותם בשבבי תקשורת שהיא מפתחת לרשתות סלולריות מסוג 4G/5G וליישומי תקשורת סלולרית בין כלי-רכב לבין כל הדברים האחרים (C-V2X). סגן נשיא מורנינג-קור, ליו דיז'ן, אמר שהחברה ממוקדת בפיתוח פלטפורמת שתשמש ליישומי תקשורת אלחוטית בסין בטכנולוגיות המתקדמות ביותר.

"טכנולוגיית CEVA-XC DSP היא בחירה מושלמת עבור שבבי התקשורת מוגדרי-תוכנה שלנו. היא מאפשרת לנו לפתח שבבים למגוון יישומים: החל מפלטפורמת תקשורת בין כלי-רכב, פלטפורמת תקשורת רחפנים וכלה בפלטפורמות תקשורת למסופי הדור החמישי ולתקשורת לוויינית". מדובר בחברה צעירה מאוד אולם בעלת משקל גדול בשוק המתפתח של שבבי תקשורת מתוצרת סין.

ממשלת סין מרכזת מאמץ בתחום שבבי התקשורת

חברת מורנינג-קור הוקמה בשנת 2017 כחברה בת של יצרנית ציוד התקשורת הממשלתית Datang Telecom, במסגרת המאמץ של ממשלת סין להשיג עצמאות בתחום שבבי התקשורת, ולבטל את התלות בשבבים מתוצרת ארצות הברית. חברת Datang נמצאת בבעלות חברת האחזקות הממשלתית China Information and Communication Technologies שהוקמה באמצע 2018 באמצעות קבלת בעלות על יצרנית ציוד התקשורת האופטי הממשלתית FiberHome ועל Datang Telecom.

חברת CICT קיבלה תקציב השקעות בהיקף של כ-4.42 מיליארד דולר, ומיד לאחר הקמתה ביצעה השקעה בהיקף של כ-119 מיליון דולר בחברת מורנינג-קור, כדי לממן את מה שהוגדר כפרוייקט היעד האסטרטגי שלה: "פיתוח General SDR Chip Platform". במסגרת הפרוייקט הזה, החליטה מורנינג-קור שפלטפורמת הקניין הרוחני של סיוה תשמש כטכנולוגיית הליבה שעליה היא תתבסס בפיתוח ארכיטקטורת התקשורת שלה.

משפחת מעבדי XC של סיוה מבוססת על שילוב של מילת פקודות גדולה מאוד (VLIW) ביחד עם עיבוד וקטורי. היא בנויה במתכונת מודולרית המאפשרת לשלב מספר מעבדי תקשורת ליישומים אלחוטיים מבוססי תוכנה (SDR). האתר של מורנינג-קור מספק מעט מאוד מידע על פעילותה, אולם מבהיר היטב מהו תפקידה באסטרטגיית השבבים הלאומית של סין: "המשימה שלנו היא להשיג שליטה במלאה בטכנולוגיית הליבה כדי להמריץ את תעשיית התקשורת הלאומית. החזון שלנו הוא לייצר את 'השבב הסיני האמין'".

בואינג מפתחת מטוס קרב סילוני בלתי מאוייש

פורסם בתאריך יוני 30, 2019יוני 30, 2019 ע"י Techtime

חברת בואינג (Boeing) מפתחת מטוס קרב סילוני בלתי מאויש אשר מיועד לפעול בשיתוף פעולה עם מטוסי קרב קיימים. הפרוייקט מתבצע על-ידי Boeing Australia ונחשב לפרוייקט הפיתוח הגדול ביותר של בואינג מחוץ לארצות הברית. הפרוייקט קיבל את הכינוי Boeing Airpower Teaming System מכיוון שהמטוס מיועד לפעול בשיתוף פעולה עם מטוסי קרב מאויישים כמו F-18 ו-F-35 או להגן על פלטפורמות אוויריות אחרות. החברה לא חשפה מידע על מהירות הטיסה וסוג החימוש של המטוס, אולם דיווחה שהוא יהיה במימדים של מטוס בקנה מידה מלא באורך של 11.7 מטרים, ויגיע לטווח טיס של כ-37,000 ק"מ.

בנוסף לחימוש, הוא יהיה מצוייד בחבילת חיישנים המותאמת למשימות איסוף מידע, מודיעין ולוחמה אלקטרונית. המטוס מייצג את הגירסה של בואינג לרעיון שקיבל את הכינוי Loyal Wingman, שלפיו מטוסים בלתי מאויישים יספקו שירותי הגנה על מטוסים מאויישים. הביטוי Wingman נולד כבר במלחמת העולם הראשונה, ומייצג את המטוס השני במבנה קרבי, שתפקידו הוא לספק חיפוי למטוס המוביל במבנה. חשיבות הפרוייקט בולטת במיוחד בימים האחרונים, בעקבות הפלת המל"ט האמריקאי על-ידי איראן.

חברת בואינג מסרה מעט מאוד מידע על הפלטפורמה החדשה, אולם העריכה שהטיסות הראשונות יבוצעו בשנת 2020, כאשר חילות האוויר של אוסטרליה וארצות הברית צפויים להיות הלקוחות הראשונים של המטוס. להערכת החברה, מדובר בפתרון הזול ביותר הקיים בשוק לפלטפורמה בעלת ביצועים דומים לאלה של מטוס קרב מודרני. המטוס יהיה מצוייד במנועי סילון קיימים ויבצע המראות ונחיתות ממסלולים סטנדרטיים.

הוא יהיה מסוגל לטוס לצד מטוסי קרב מודרניים, כאשר הטייס האנושי שולט במשימות שלו. משקיפים מעריכים שמדובר בהארכה מאסיבית של הזרוע האווירית, לאור העובדה שגם סין וגם רוסיה פיתחו בשנים האחרונות טילי אוויר-קרקע יעילים וטילי שיוט ארוכי טווח, אשר מגבילים את יכולת השימוש של ארצות הברית בנושאות המטוסים שלה קרוב לגבולותיהן. ההערכה היא שהטייסים יפעילו את המל"טים הקרביים במשימות מסוכנות במיוחד, שבהן המחיר האנושי עשוי להיות גבוה. בואינג לא מסרה מה יהיה מחיר הפלטפורמה, אולם העריכה שהוא יהיה "שבריר" מהמחיר של מטוס קרב מאוייש.

בית המשפט בארה"ב דחה את הערעור של אקוסטאר נגד אלביט

פורסם בתאריך יוני 27, 2019יוני 27, 2019 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: לוויין התקשורת EchoStar XIX של חברת יוז

חברת אלביט מערכות (Elbit) ניצחה במאבק הקניין הרוחני שאותו היא ניהלה בשלוש השנים האחרונות כנגד חברת אקוסטאר (Echostar) האמריקאית הנחשבת לאחת ממפעילות לווייני התקשורת הגדולות בעולם. בית המשפט לערעורים בוושינגטון דחה את הערעור שהגישה אקוסטאר, והותיר על כנה את החלטת בית המשפט המחוזי בטקסס, שקיבל באוגוסט 2017 את תביעתה של אלביט על הפרת קניין רוחני.

הסכסוך החל בינואר 2015 כאשר אלביט תבעה את חברת-הבת של אקוסטאר, Hughes Network Systems בטענה שהיא הפרה פטנטים של אלביט בתחום התקשורת הלוויינית במסגרת מערכת לאספקת תקשורת רחבת פס בין הלוויין לבין רשת התמסורת הסלולרית. בית המשפט בוושינגטון אף הגדיל את הפיצויים שנקבעו לטובת אלביט, מ-20.1 מיליון דולר ל-30.1 מיליון דולר, כדי לגלם את התמלוגים בגין הפרת זכויות שהתבצעה לאחר קבלת פסק הדין הראשוני.

כעת, אלביט תובעת החזר של 13.8 מיליון דולר נוספים על הוצאות המשפטיות, בטענה שהערעור הוגש שלא בתום לב, אך בית המשפט טרם פסק בעניין הזה. חברת אקוסטאר היא ענקית בתחום שירותי התקשורת מהחלל ומכירותיה בשנת 2018 הסתכמו בכ-2.1 מיליארד דולר. החברה הבת יוז, האחראית להפרת הקניין הרוחני של אלביט, היא אחת ממפעילות רשתות התקשורת הלווייניות רחבות הפס הגדולות באמריקה.

שיתוף פעולה עם גילת הישראלית

החברה מפעילה כ-20 לווייני תקשורת ורשת HughesNet שלה משרתת כ-1.3 מיליארד לקוחות באמריקה הצפונית ובאמריקה הלטינית. היא מכירה היטב את התעשייה הישראלית: בחודש מרץ 2017 היא דיווחה שלאחר שנתיים של עבודת פיתוח משותפת, היא וחברת גילת רשתות לוויינים (Gilat Satellite Networks) הצליחו לפתח אנטנת תקשורת לוויינית עבור מטוסים. במסגרת שיתוף הפעולה, יוז היתה אחראית על בניית המיפרטים, וגילת על הפיתוח והייצור של האנטנה ומכלולי ה-RF.

הטכנולוגיה המפתיעה של טאואר-ג'אז ולומוטיב ל-LiDAR בלא חלקים נעים

פורסם בתאריך יוני 27, 2019אוגוסט 20, 2019 ע"י Techtime

חברת טאואר-ג'אז (TowerJazz) פיתחה מערכת LiDAR הכוללת שליטה על כיוון קרינת הלייזר באמצעות מוליכים למחצה וללא חלקים נעים, ביחד עם חברת Lumotive מוושינגטון, ארה"ב. המערכת מיועדת לשימוש בכלי רכב, ומתחרה ישירות בחיישן ה-LiDAR של חברת Innoviz הישראלית. היא מבצעת סריקה של סביבת הרכב בזווית של 120°.

מערכות LiDAR מבוססות על שיגור קרן לייזר לכיוון מסויים, ומדידת זמן ההחזרה שלה כדי לבצע הערכת מרחק. כאשר הקרן סורקת אזור מסויים, הגלאי מייצר סדרת נקדות מרחק, אשר בונות ביחד תמונה תלת-מימדית של האזור הניבדק. עד היום התעשייה התקשתה לייצר מערכות המתאימות לדרישות הגודל והמחיר של תעשיית הרכב מכיוון שהטיית קרן הלייזר נעשתה באמצעים מכניים, גדולים ויקרים. חברת אינוויז התגברה על הקושי באמצעות שימוש ברכיב MEMS אשר כולל מראה שיכולה לנוע בשני צירים, ועל-ידי כך מאפשרת סריקת לייזר ללא חלקים נעים.

מערכת הסריקה שפותחה על-ידי טאואר-ג'אז ולומוטיב, מבוססת על עקרון שונה: טכנולוגיה חדשה בשם Liquid Crystal Metasurface, שבה ניתן לשלוט באמצעים חשמליים על זווית ההחזרה של משטח מחזיר אור. הטכנולוגיה פותחה במקור במעבדה למטה-חומרים (Metamaterial and Integrated Plasmonics) של פרופ' דייויד סמית באוניברסיטת דיוק (Duke) שבקרוליינה הצפונית. חברת לומוטיב לא מסרה נתונים על הביצועים של המערכת, אולם טוענת שהיא מספקת ביצועים טובים יותר מסריקה מבוססת MEMS, ובכך היא כנראה מסמנת את אינוויז כמתחרה המרכזית.

התכונות המופלאות של Metamaterials

מטה-חומר הוא סוג של משטח בעל תכונות שבירה והחזרה לא טבעיות, אשר מושגות באמצעות מערך של מבנים זעירים שהם קטנים בצורה משמעותית מאורך הגל הפוגע בהם. התופעה הזאת מוכרת שנים רבות בתחום האופטיקה, ומשמשת לייצור מראות ומבנים בעלי תכונות אופטיות מיוחדות, באמצעות סריג ננומטרי המצוי על פני החומר. החידוש של פרופ' סמית שיושם בחיישן החדש, הוא ביכולת לשנות את התכונה הזאת.

בהרצאה שהוא נתן לפני כשנה בפני חוקרים באוניברסיטת דיוק, הסביר פרופ' סמית שהתיאור הפיסיקלי של התופעה ברמת הגלים האופטיים מבוסס על ההנחה שבמכניקת הקוונטים ניתן להתייחס אל האלקטרון כאל די-פול, כלומר יחידת מטען חשמלי או מגנטי בעלי גודל וכיוון מוגדרים. מכאן ששליטה במטענים המצויים באלמנטים של הסריג, משפיעים על האינטראקציה בין הדי-פול שבסריג לבין כל קרינה אלקטומגנטית אחרת, ועל-ידי כך משנה את תכונות ההחזרה של המישטח המלא.

הטכנולוגיה הזאת כבר מיושמת היום באנטנה כיוונית של חברת Pivotal Commware האמריקאית, אשר פיתחה אנטנה כיוונית לקליטת והעברת שידורי 5G בתוך מבנים. היישום של לומוטיב שונה במקצת, ומבוסס על בניית אלמנטים קטנים באמצעות קריסטל נוזלי, שניתן לשלוט חשמלית בהחזר של כל אחד מהם בנפרד.

המערכת כוללת שני שבבים שונים של טאואר-ג'אז

חיישן ה-LiDAR של לומוטיב מבוסס על שתי טכנולוגיות שונות של חברת טאואר-ג'אז. היא פיתחה וייצרה עבורו את מישטח ההחזרה המבוסס על טכנולוגיית Cu back-end-of-Line בתהליך של 130 ננומטר, ועל חיישן ממותג לספירת פוטונים (Silicon Photomultiplier) שיוצר בטכנולוגיית Single Photon Avalanche Diode של טאואר-ג'אז.

להערכת חברת המחקר Yole, שוק חיישני ה-LiDAR למערכות עזר לנהג (ADAS) ולרכב אוטונומי יצמח בשנים הקרובות בקצב של כ-45% בשנה, ויגיע להיקף של 6.3 מיליארד דולר בשנת 2024, בהשוואה להיקף של כ-721 מיליון דולר בשנת 2018.

NeuroBlade יצאה מהשלב החשאי עם גיוס של 27 מיליון דולר

פורסם בתאריך יוני 26, 2019יוני 30, 2019 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: המנכ"ל אלעד סיטי (מימין) והטכנולוג הראשי אליעד הלל. צילום: קרן גפני

חברת NeuroBlade מהוד השרון יצאה היום (ד') משלב הפעילות החשאית, עם הכרזה על השלמת סבב גיוס הון בהיקף של 23 מיליון דולר. הגיוס נערך בהובלת מריוס נכט, מייסד משותף של צ'ק פוינט ובהשתתפות קרן אינטל קפיטל והמשקיעים הקיימים: קרן Ventures Stage One, קרן Grove Ventures של דב מורן, ומספר משקיעים פרטיים ובהם רמי ליפמן. לאחר הקמתה בשנת 2017 ביצעה החברה גיוס סיד בהיקף של 4.5 מיליון דולר. כלומר עד היום היא גייסה כ-27.5 מיליון דולר.

חברת NeuroBlade הוקמה על-ידי המנכ"ל אלעד סיטי והטכנולוג הראשי וסמנכ"ל אסטרטגיית מוצר, אליעד הלל. שניהם בוגרי יחידה טכנולוגית של חיל המודיעין ושימשו כעובדי מפתח בסולאר-אדג'. סיטי הצטרף לסולאר-אדג' זמן קצר לאחר הקמתה, ובתפקידו האחרון שימש כסמנכ"ל תוכנה ומערכת בחברה. הלל הוביל את אחד מצוותי התוכנה והאלגוריתמים המרכזיים במחלקה של אלעד בסולאר-אדג'. כיום מעסיקה NeuroBlade כ-30 עובדים, ומפתחת שבב ליישום מטלות בינה מלאכותית.

לדברי אלעד סיטי, התוכנית המקורית היתה לפתח ארכיטקטורת מיחשוב חדשה אשר מצליחה להתמודד עם צוואר הבקבוק של הזיכרון, המכביד כיום על פעולות עתירות עיבוד. "בחרנו בשלב הראשון להתמקד בבעיית החישוב של בינה מלאכותית". החברה מסרה שהשבב שהיא מפתחת יוכל להריץ רשתות לימוד עומק שונות הבנויות בארכיטקטורות שונות, וכן להריץ במקביל מספק רשתות לימוד עומק נבדלות.

הישראלית החדשה נכנסת לזירת המאבק בין ASIC ו-GPU

חברת NeuroBlade נכנסת לתחום שנעשה צפוף מיום ליום, של פתרונות חומרה חדשים לבעיית הבינה המלאכותית. כיום נישלט שוק מעבדי הבינה המלאכותית בעיקר על-ידי החברות אינטל ואנבידיה, אשר בוחנות שימוש באסטרטגיות של מיחשוב הטרוגני הכוללות שימוש במעבדי CPU, מעבדי GPU ואף ברכיבי FPGA. מולן מתחילות להופיע חברות חדשות, כמו Habana Labs ו-Hailo הישראליות, Wave Computing האמריקאית או Cambricon הסינית, אשר מפתחות שבבים חדשים לגמרי (ASIC) אשר הארכיטקטורה שלהם שונה מה-CPU או ה-GPU ומתוכננת מראש ליישום מטלות לימוד עומק ובינה מלאכותית.

להערכת חברת המחקר Allied Market Research, בסופו של דבר הן יובילו את השוק. במחקר שוק שהיא פירסמה לא מזמן (Artificial Intelligence Chip Market), היא העריכה ששוק השבבים לבינה מלאכותית הסתכם בכ-6.64 מיליארד בשנת 2018, ושהוא יצמח בקצב שנתי של כ-45% ויגיע להיקף של כ-91.2 מיליארד דולר בשנת 2025. האנליסטים של החברה כתבו: "בשנת 2018 הובילו ארכיטקטורת GPU את השוק, אולם רכיבי ה-ASIC מספקים ארכיטקטורה חדשה שלהערכתנו תהיה הגדולה ביותר בשוק במונחי מכירות"

החרם על וואווי הסינית פגע בחברת MACOM האמריקאית

פורסם בתאריך יוני 25, 2019יוני 30, 2019 ע"י Techtime

החרם של הממשל האמריקאי על חברת וואווי הסינית מתחיל להפיל קורבנות בתוך ארצות הברית. לרוב, חברות אינן אוהבות לדווח כיצד החרם משפיע עליהן, אולם לחברת מייקום (MACOM) מסנטה קלרה, קליפורניה, לא היתה ברירה. מייקום מתמקדת בפיתוח וייצור שבבים בעיקר עבור יישומי RF, ‏מיקרוגל וגלים מילימטריים. החברה מוכרת היטב בשוק הישראלי, הנחשב לאחד מהשווקים הגדולים ביותר שלה באירופה, במיוחד אודות לתעשייה הביטחונית. מייקום מיוצגת בישראל על-ידי טלסיס ושירטק.

החברה דיווחה שמכירותיה ברבעון השליש של 2019 יירדו ל-107-109 מיליון דולר, בהשוואה לתחזית מכירות מוקדמת יותר של 120-124 מיליון דולר. הסיבה: "עידכון התחזית שלנו הוא תוצאה של הפסקת המשלוחים לחברת וואווי ולחברות בנות שלה, בעקבות החלטת משרד המסחר האמריקאי להכניס אותה לרשימת החברות המוגבלות". למלחמת הסחר הזאת יש השפעה נוספת על החברה: בגלל הפסקת המשלוחים לוואווי, היא נתקעה עם מלאי של מוצרים שהוזמנו על-ידי וואווי עבור מרכזי נתונים.

מבצע הצלה של הרגע האחרון

מדובר במלאי בהיקף של 14 מיליון דולר, אשר יצמצם את הרווח הגולמי של החברה ל-39%-41%. מדובר בהתפתחות מפתיעה לאור העובדה שהשנה הקודמת היתה מוצלחת מאוד. בשנת 2018 צמחו המכירות של MACOM בכ-15% והסתכמו ב-150.7 מיליון דולר. גם הרווח הגולמי צמח, והסתכם ב-50.8%, בהשוואה לרווח גולמי של 46.6% בשנת 2017.

בעקבות הפגיעה הזאת, נכנסה מייקום לתהליך אגרסיבי של התייעלות שנועד להפחית את הוצאותיה בכ-50 מיליון דולר. המהלך החל עם מינוי מנכ"ל חדש: בסוף חודש מאי 2019 היא מינתה את סטיפן דאלי לתפקיד נשיא ומנכ"ל. דאלי הצטרף לדירקטוריון החברה בשנת 2015 לאחר ששימש במשך מספר שנים כמנכ"ל יצרנית השבבים הצבאיים Hittite Microwave.

מיד עם כניסתו לתפקיד הוא חתך את תקציבי השיווק והפירסום של החברה, והחל לעבוד על תוכנית ההבראה החדשה. התוכנית נכנסה לתוקף לפני פחות משבוע. היא כוללת פיטורי 250 עובדים המהווים כ-20% מכל עובדי החברה. הפיטורים יהיו רוחביים וייעשו במחלקות הפיתוח, הייצור, המכירות וההנהלה. בנוסף, ייסגרו 7 מתקני פיתוח מוצרים: המרכזים מחוץ לארה"ב בצרפת, ביפן ובהולנד, וכן המרכזים האמריקאים בפלורידה, במסצ'וסטס, בניו-ג'זי וברוד-איילנד.

במקביל, החברה מפסיקה לחלוטין את פעילותה בתחום הפיתוח של פתרונות ומודולים אופטיים למרכזי נתונים. במקום זאת היא תתמקד באספקת שבבים בלבד בתחום האלטקרוניקה והפוטוניקה. עלות המהלך צפויה להיות כ-14 מיליון דולר. המהלך הביא לירידה של 2.95% במחיר המנייה בנסד"ק והחברה נסחרת כעת לפי שווי שוק של כ-928 מיליון דולר.

סלברייט מרחיבה את פעילותה ומגייסת 100 עובדים

פורסם בתאריך יוני 25, 2019יוני 25, 2019 ע"י Techtime

חברת סלברייט (Cellebrite) מפתח תקווה המספקת פתרונות מודיעין דיגיטלי עבור גופי אכיפת חוק, מרחיבה את פעילות הפיתוח שלה בישראל ומגייסת כ-100 עובדים במשרות טכנולוגיות. הטכנולוגיה של סלברייט מאפשרת גישה חוקית (lawful access) לנתונים דיגיטליים ממכשירים סלולריים, התקני מחשוב, שירותי ענן, רשתות חברתיות ומקורות נוספים.

החברה נמצאת בבעלות מלאה של Sun Corporation היפנית שרכשה אותה בשנת 2007. כיום היא מעסיקה יותר מ-700 עובדים בעולם, בהם כ-500 במטה ובמרכז הפיתוח בישראל, והשאר ביותר מ-10 מוקדי פעילות נוספים. לפני כשבוע היא חתמה על הסכם השקעה בהיקף של 110 מיליון דולר עם קרן הצמיחה Israel Growth Partners, אשר תממן את אסטרטגיית הצמיחה שלה.

מקורות מידע חדשים: אבזרים לבישים והבית החכם

לפני כחודשיים החברה פירסמה תוצאות סקר שהיא ערכה בין 2,700 אנשי אכיפת חוק בעולם, על משקלן של העדויות הדיגיטליות בגילוי והוכחת עבירות. מהסקר עולה שטלפונים סלולריים הם המקור החשוב ביותר של מידע דיגיטלי. המקור השני בחשיבותו הוא מידע המגיע ממחשבים אישיים, והשלישי במרכזיותו הוא מידע המדיע ממצלמות מעקב ואבטחה (CCTV).

מעניין לציין שלאחרונה מצטרפים מקורות חדשים, כמו אבזרים לבישים וציוד המצוי בבית החכם. הקושי הגדול ביותר עימו מתמודדים גופי שמירת החוק הוא חילוץ מידע מוצפן או קבלת מידע מתוך טלפונים נעולים. החברה עובדת מול כ-6,000 גופי אכיפת חוק בעולם. היא מסרה שסיימה את שנת 2018 עם גידול של כ-35% במכירות, אולם לא מסרה מה היה היקף המכירות.

"ראיות דיגיטליות ממלאות תפקיד מרכזי הולך וגדל בעולם החקירות. בזכות העבודה של אנשי מרכז הפיתוח של סלברייט בישראל, מיליוני חקירות משטרה בעולם מגיעות לפתרונן", אמרה אסנת תירוש, מנהלת משאבי האנוש בחברה.

קויטו השקיעה ב-BrightWay סכום של 24 מיליון דולר

פורסם בתאריך יוני 25, 2019יוני 26, 2019 ע"י Techtime

חברת BrightWay Vision מטירת הכרמל גייסה 25 מיליון דולר מחברת Koito Manufacturing ומקרן Magenta Venture Partners המתמקדת בטכנולוגיות ישראליות. המשקיעה המרכזית היא Koito היפנית, אשר השקיעה 24 מיליון דולר בחברה ומחזיקה כעת ב-36.9% מהמניות. בעקבות ההשקעה ירד חלק של אלביט בחברה ב-100% לכ-61.5%. המשקיעות החדשות קיבלו 38.5% ממניות החברה. ההשקעה בוצעה לפי שווי חברה של 96.25 מיליון דולר.

חברת BrightWay הוקמה בשנת 2011 במסגרת מאמצים של אלביט לאתר יישומים אזרחיים לטכנולוגיות צבאיות הנמצאות ברשותה. המנכ"ל והמייסד הוא ד"ר עופר דוד, שמילא תפקידי פיתוח וניהול בכירים בחטיבת האלקטרו-אופטיקה של אלביט. הסגן נשיא למו"פ, אייל לוי, הגיע לחברה בשנת 2012 לאחר שניהל במשך חמש שנים את קבוצת ייצור המצלמות באלביט שהוא הקים. מנהל הכספים, אסף עפרון, הגיע לחברה ממחלקת הכספים של חטיבת התעופה של אלביט.

צילום ממותג לביטול רעשים

המוצר המרכזי של BrightWay הוא מצלמת BrightEye שפותחה באלביט, אשר מיועדת לשימוש במערכות עזר בטיחותיות ברכב (ADAS) ומבוססת על טכנולוגיית Active Gated Imaging. בטכנולוגיה הזאת הצילום נעשה באמצעות שימוש בפולסים של מקור לייזר בתדרי אינפרא-אדום קרוב (Near IR) ובגלאי IR הממותג בסינכרון למקור הקרינה. הגלאי עצמו מיוצר בחברת טאואר-ג'אז ממגדל העמק, אשר פיתחה מנגנון פיקסל ייחודי הקיים רק אצלה, ומאפשר לייצר תמונות ממותגות בקצב גבוה.

התיאום בין שידור אות הלייזר ובין ופתיחת וסגירת הפיקסלים (מיתוג), מאפשר להגדיר בדיוק את הטווח שבו המצלמה מחפשת עצמים ולמנוע רעשים, מכיוון שהמיתוג לוקח בחשבון את זמן השידור וזמן ההחזרה של האותות האופטיים. כך למשל, כאשר הכביש רטוב או מכוסה בקרח או שלג, האותות האופטיים יחזרו מהם לפני שיגיעו האותות החוזרים מהאובייקט הנבדק, כאשר הפיקסלים עדיין "סגורים", ולכן לא קולטים את הרעש.

BrightWay תכניס את הענקית היפנית אל תחום ה-ADAS

המערכת מזהה הולכי רגל ממרחק של עד 200 מטר ומיועדת לשמש במערכות בטיחות לכלי-רכב. בין השאר, היא גם מאפשרת למדוד את המרחק מהרכב של חלק מהעצמים, ולספק התראה לנהג. אחד מיתרונותיה נעוץ ביכולתה לגלות עצמים ממרחק גדול יותר מאשר פנסי הנסיעה הרגילים של הרכב.

ההשקעה של Koito היא השקעה אסטרטגית. הנהלת החברה יושבת בטוקיו. היא מייצרת מכלולי תארה לתעשיית הרכב ולתעשיית התעופה ומעסיקה כ-24,600 עובדים. בשנת 2019 הסתכמו מכירותיה בכ-7.7 מיליארד דולר. חברת קויטו דיווחה למשקיעים שההשקעה בוצעה במסגרת אסטרטגיה חדשה לפיתוח מצלמות רכב אמינות הפועלות בכל תנאי מזג אוויר ותאורה.

בהודעתה נמסר: "באמצעות שילוב טכנולוגיית תאורת הרכב של Koito עם טכנולוגיית המצלמה של BrightWay, אנחנו נפתח ביחד את הדור הבא של מערכות תאורה לרכב". ככל הנראה, הכוונה היא לייצר מערכת שבה מקור הלייזר נמצא בפנסי הרכב, ולידם ברכב מצוי החיישן הקולט את האותות החוזרים.

עסקת BNN משנה כיוון, לוקץ ינהל את מיקרונט

פורסם בתאריך יוני 24, 2019ספטמבר 5, 2020 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: דארן מרסר מייסד BNN Technology (מימין), ודוד לוקץ, המנכ"ל הנכנס של מיקרונט

דוד לוקץ' נכנס לתפקיד המנכ"ל הזמני של חברת מיקרונט (Micronet) מאזור התעשייה אזור שליד תל אביב, במקומו של דוד מרקוס, שנכנס לתפקיד בחודש אוגוסט 2017. מרקוס הגיע מחברת פוינטר טלוקיישן מראש העין שבה שימש כטכנולוג ראשי. במבט ראשון, החלפת המנכ"ל היא תוצאה של מצבה הקשה של מיקרונט: המכירות ברבעון הראשון הסתכמו בכ-5.65 מיליון שקל בהשוואה למכירות של כ-20.7 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2018.

אלא שהתמונה הכללית מורכבת יותר, החברה קיבלה לאחרונה הזמנות בהיקף של יותר מ-2.5 מיליון דולר עבור מערכות לניטור וניהול ציי רכב, ונראה שהיא דווקא נמצאת על מסלול התאוששות. יכול להיות שההסבר לשינויים קשור לעיסקה אחרת המתבצעת מעבר לים, בין חברת MICT הנמצאת בשליטת לוקץ', לבין חברת BNN הסינית.

הקשר של לוקץ' למיקרונט החל בשנת 2012, כאשר חברת אנרטק שבשליטתו רכשה כ-40% ממניות מיקרונט. אנרטק היתה בשליטת חברת מיקרונט-אנרטק (MICT) הנסחרת בנסד"ק, וזו מכרה את אנרטק במאי 2018 לחברת טכנולוגיות (Coolisys) האמריקנית תמורת כ-9.25 מיליון דולר. בסיום העיסקה החזיקה MICT בכ-38% ממניות מיקרונט, שהיתה למעשה הפעילות המרכזית שלה.

הפרוייקט המורכב של BNN Technology

כחודשיים לאחר המכירה, נחתמה עיסקה מורכבת עם חברת BNN Technology שהיתה אמורה להביא אותה לנסד"ק על בסיס הפלטפורמה הבורסאית של MICT. חברת BNN היא חברה סינית שנרשמה בעבר בבורסת AIM הלונדונית, ומפתחת פלטפורמות מסחר אלקטרוני המאפשרות לבצע רכישות באינטרנט. החברה מעסיקה כ-300 עובדים בסין. בשנת 2017 נכנסה פלטפורמת התשלומים הניידים שלה לשוק ואומצה על-ידי Xinhua News. באמצע השנה היא החליטה להיכנס לתחום הרכב ולפתח פלטפורמות תשלום לתדלוק, חנייה, ביטוח, תחזוקת רכב ועוד.

ביולי 2018 מכר לוקץ' כ-15% ממניותיו ל-BNN Technology, תמורת כ-2.25 מיליון דולר, והחזיק ב-13.5% ממניות החברה. מיד לאחר מכן פירסמה BNN מכרז לרכישת 35.2% נוספים ממניות מיקרונט אנרטק מבעלי המניות, כדי להגיע לאחזקה של 50.1% ממניותיה. התוכנית היתה להפריד את מניות מיקרונט ולהעבירן לבעלי המניות, מהלך שבסיומו החברה הנסדקאית לא אמורה להחזיק במניות מיקרונט הנסחרת בבורסה בתל-אביב.

כישלון המכרז וגיוס הון

אלא שהמכרז נכשל. לאחר סדרה של הארכות המועד לסיום המכרז, בתחילת החודש הזה נקטו לוקץ' ו-BNN באסטרטגיה חדשה. ב-4 ביוני החברה הצליחה לבצע גיוס הון מפתיע: היא מכרה ניירות ערך למשקיע ששמו לא נמסר בהיקף של 7 מיליון דולר, מכרה ניירות ערך ל-BNN בהיקף של 2 מיליון דולר, עם התחייבות לבצע בעתיד רכישה בהיקף של עוד מיליון דולר, והודיעה שהיא חתמה על הסכם עם משקיעים אסטרטגיים ושהיקף הגיוס עשוי להגיע לכ-16.25 מיליון דולר.

עדיין לא ברור מי הם המשקיעים האסטרטגיים ומדוע הם משקיעים בחברה שפעילותה העיקרית, האחזקה במיקרונט, מחושבת בדו"חותיה הכספיים לפי שווי של כ-1.7 מיליון דולר בלבד. ייתכן שמאחורי המשקיעים עומדים בעלי המניות המרכזיים של BNN, שהחליטו להשתלט על החברה באמצעות דילול בעלי המניות האחרים, במקום המכרז שנכשל. המשימה אינה קשה מאוד, שכן מניותיה נסחרות לפי שווי שוק של 9.8 מיליון דולר בלבד.

מכל מקום, בעקבות הגיוס, הצטרף מייסד BNN, דארן מרסר, לדירקטוריון של MICT. מרסר הגיע מהתחום של בנקאות השקעות. הוא הקים את את החברה ב-2007 וניהל אותה עד לשנת 2017, שבה נכנס לתפקיד חדש שהוגדר עבורו – של מנהל שיתופי פעולה אסטרטגיים ופיתוח עסקי.

BNN מגלה את מיקרונט

נקודה מעניינת נוספת, היא שינוי בעמדת החברה כלפי מיקרונט: לאחר גיוס ההון החדש הודיעה החברה שלאור ההתפתחויות החיוביות האחרונות במיקרונט תל אביב, ולאור פוטנציאל הצמיחה בתחום בסין, החברה החליטה לשמור על חלקה במיקרונט ולטפח את תחום הטלמטריה של ציי רכב. עדיין לא ברור למה הכוונה בהצהרה הזאת: האם היא מלמדת על כוונה לבצע השקעה של MICT במיקרונט או אולי לרכוש אותה? הבורסה בתל-אביב, מכל מקום, לא הגיבה למהלכים האחרונים, והחברה נסחרת לפי שווי שוק של כ-12.8 מיליון שקל בלבד.

חברת מיקרונט ממוקדת בשוק ניהול ציי הרכב (Management Fleet) ובשוק ניהול המשאבים הניידים (Mobile Resource Management) הכולל ארגונים המפעילים ציי רכב כדי לבצע עבודות מרוחקות מסביבת מטה הארגון, כמו למשל משאיות, רכבי הצלה, רכבי גרר, אוטובוסים, מוניות וכדומה. המוצרים כוללים טאבלטים ו/או מחשבים מוקשחים המתחברים למערכות הרכב ולתקשורת אלחוטית מסוגים שונים, ולפתרונות התוכנה של החברה. החברה מעסיקה כ-80 עובדים, העוסקים בפיתוח ובייצור.

אי.סי.איי ו-GE יספקו פתרון משותף לתחנות כוח

פורסם בתאריך יוני 24, 2019יוני 25, 2019 ע"י Techtime

חטיבת תשתיות התקשורת GE Grid Solutions של חברת GE Renewable Energy (הנמצאת בבעלות תאגיד GE), חתמה על הסכם לשיתוף פעולה אסטרטגי עם חברת אי.סי.איי (ECI) מפתח תקווה, לאספקת פתרון תקשורת כולל עבור חברות אנרגיה המפעילות תחנות כוח חשמליות. הפתרון יתבסס על מערכת JunglePAX של GE המספקת תקשורת מאובטחת לרשתות התפעול (Operational Technology) של חברות החשמל, ועל מתגי Apollo לתקשורת אופטית ומתגי Neptune מוקשחים לתקשורת בפרוטוקול MPLS תעשייתי, של חברת ECI.

מתגי נפטון (בתמונה למעלה) מאפשרים ליצור רשת וירטואלית פרטית לניהול תשתיות קריטיות, בעלת רמת שרות ידועה מראש. חברת GE Grid Solutions היא מהספקיות הגדולות בעולם של ציוד לתחנות כוח. הנהלת החברה יושבת בקנדה והיא מעסיקה כ-17,000 עובדים. היא מספקת תת-מערכות לתחנות כוח כמו שנאים, מייצבי מתח, קבלי-ענק, מפסקי-כוח, ומערכות בקרה ושליטה אוטומטית על מודולי הייצור בתחנת הכוח.

המגמה הטכנולוגית: מיזוג תשתית ה-IT עם תשתית התקשורת התיפעולית

על-פי ההסכם בין שתי החברות, הן יציעו פתרונות משולבים לתחנות כוח בעולם, לתקשורת ולניהול התשתיות הקריטיות. השותפות תציע חבילה הכוללת מוצרים ושירות. מאחורי ההסכם ניצבים שינויים באופי הפעילות של תחנות הכוח בעולם. בעבר היתה הפרדה מובהקת בין תשתית המידע (IT) של תחנות הכוח, לבין רשת התקשורת התיפעולית (OT), שניהלה את מתקני הייצור עצמם. אלא שהצמיחה של חנות כוח עצמאיות, של תחנות מבוזרות המייצרות אנרגיה באמצעות רוח או אנרגיה סולארית, ושל הסכמי הפצת חשמל מורכבים, מחייבים שילוב בין שני סוגי התשתיות מכיוון שהפעילות העסקית מתמזגת בתוך הפעילות התיפעולית.

ההסכם נחתם לאחר עבודה משותפת של שתי החברות להבטחת פעילות הדדית חלקה בין המערכות שלהן. מנהל חטיבת GE Grid Solutions, כריס טראבולד, הסביר שלהערכת החברה יש ל-ECI את הפתרון המתאים שיאפשר לספק ללקוחות החברה נתיב להשבת התשתיות בהפרעה מינימלית. "ביחד אנחנו יכולים לספק פתרון טוב יותר לתחנות הכוח בעולם, במיוחד לאלה אשר משדרגות כיום את תשתיות התקשורת שלהן".

חברת אי.סי.איי מספקת פתרונות תמסורת אופטיים ופתרונות מבוססי חבילות (Packet/Optical Transport), יישומי SDN/NFV ופתרון אבטחת סייבר לרשתות טלקום. לאחרונה היא דיווחה שבשלוש השנים האחרונות היא קיבלה 90 זכיות ומכירותיה צמחו ב-25% בשנתיים האחרונות. החברה לא מדווחת על מכירותיה, אולם בספטמבר 2018 היא דיווחה לבורסה בלונדון על כוונה כ-230 מיליון דולר באמצעות הנפקת מניות.

אומנם התוכנית נדחתה בינתיים, אולם התשקיף שהגישה גילה מספר פרטים על החברה: במחצית הראשונה של 2018 הסתכמו המכירות ב-197.7 מיליון דולר, בהשוואה ל-159 מיליון דולר במחצית 2017. המכירות השנתיות ב-2017 הסתכמו בכ-367.2 מיליון דולר. החברה דיווחה שמכירותיה ב-2017 צמחו ב-13%, ומכירותיה במחצית 2018 צמחו ב-24%, מכאן אפשר להעריך שמכירותיה ב-2018 הסתכמו בכ-430-440 מיליון דולר.

אקסייט תאבטח שדה תעופה נוסף בבייג'ין

פורסם בתאריך יוני 23, 2019יוני 24, 2019 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנכ"ל Xsight אלכס קורן. צילום: נדב קרלינסקי

חברת Xsight Systems מראש העין זכתה במכרז שני השנה להתקנת מערכת RunWize לגילוי עצמים זרים (FOD) במסלולי ההמראה והנחיתה של שדה תעופה בינלאומי בבייג'ין. בחודש אפריל השנה היא קיבלה הזמנה להתקנת מערכת הגילוי וההתראה שלה במסלול המזרחי. והחודש היא זכתה במכרז של שדה התעופה הבינלאומי החדש הנמצא בשלבי בנייה, בייגיין דאגזין, להתקנת המערכת בשני מסלולי המראה ונחיתה.

שדה התעופה הבינלאומי הוא אחד מהשדות העמוסים בעולם ובשנת 2018 עברו דרכו כ-100 מיליון נוסעים. שדה התעופה החדש דאגזין, נמצא בשלבי בנייה לכניסה לפעילות, ומתוכנן לעבוד בתפוקה של כ-120 מיליון נוסעים בשנה (לשם השוואה, בנתב"ג עברו ב-2018 כ-22 מיליון נוסעים). המערכת של אקסייט כבר מותקנת במספר נמלי תעופה גדולים מאוד, בהם: בוסטון, סיאטל, נתב"ג ובנגקוק, וכן בבסיסי חיל האוויר הישראלי.

חברת אקסייט הוקמה בשנת 2005 על-ידי קבוצה של יוצאי חיל האוויר, שהחלו לחפש פתרון לבעיית האיומים במסלול בעקבות אסון מטוס הקונקורד בשנת 2000, שבו נהרגו 108 אנשים. הפיתוח נמשך מספר שנים וההתקנה הראשונה של המערכת היתה בשנת 2012. כיום החברה פועלת מראש העין, ומייצרת את המערכות באמצעות חברת flex במגדל העמק. המנכ"ל אלכס קורן הגיע לחברה לפני כחמש שנים, לאחר 27 שנים בחיל האוויר, כאשר בתפקידו האחרון היה מפקד היחידה הטכנולוגית של החיל.

בראיון ל-Techtime הוא סיפר שהחברה פועלת בשוק המצוי רק בתחילתו. קורן: "עולם התעופה מכפיל את עצמו בכל 15 שנה. אנחנו מחזיקים בכ-60% מהשוק העולמי בתחום הזה, ובסוף השנה נהיה ב-9-10 מסלולים בעולם, שזה שיעור אפסי מהפוטנציאל שיש בשוק. ארגון התעופה האזרחית (International Civil Aviation Organization) מוטרד מאוד לאחרונה מבעיית המזהמים על המסלולים, והגיש הצעה לחייב כל שדה תעופה בעולם החל מ-2020, לדווח בזמן אמת על מצב המזהמים על המסלול".

כיצד הרגולציה החדשה תשפיע עליכם?

קורן: "אנחנו נמצאים בשורה הראשונה ממש סמוך למסלול. אורך מסלול ממוצע הוא כ-3.8 קילומטר. המערכת שלנו יושבת על מנורות התאורה הנמצאות במרחק של 60 מטר אחת מהשנייה. בכל מנורה יש את הסנסור הכולל מצלמה, מכ"ם ויכולת IR. החיישנים והמנורות נמצאים משני צידי המסלול, כלומר יש לנו כ-100 חיישנים בכל מסלול. אנחנו יכולים למדוד באופן מדוייק את גובה השלג, גובה הקרח או אפילו כמות המים שיהיה צורך לדווח עליהם".

מהו היתרון הטכנולוגי שלכם?

"פיתחנו טכניקות לגילוי חפצים קטנים ומניעת התראות שווא. כל חיישן נעזר בחיישן שלידו, ואם אין גילוי משני חיישנים לפחות, אנחנו לא מייצרים התראה. עד היום רשמנו 10 פטנטים, ואנחנו ממשיכים לעדכן את המערכת. התכנון של המכ"ם מבוסס על קניין רוחני שלנו, ולאחרונה עברנו משימוש במכ"ם בעל אנטנה מסתובבת למכ"ם Phased Array בעל שליטה אלקטרונית על זוויות הקרינה והקליטה. אנחנו ממשיכים לעדכן את האלגוריתם, והתחלנו להשתמש במערכת בינה מלאכותית הלומדת את המסלול ואת האיומים האופייניים שלו".

אומנם אקסייט פועלת בשוק הנמצא רק בחיתוליו, אולם זהו שוק המאופיין ביציבות גדולה מאוד, המוכרת לכל מי שקשור לעולם הבטיחות בענף התעופה. אפילו ההסכמים שלה הם ארוכי טווח: "בכל אתר אנחנו עובדים עם אינטגרטור מקומי המתקין את המערכת, אולם אנחנו מתחייבים לספק תמיכה ותחזוקה שוטפת לאורך 10 שנים לפחות".

מכלולי מכ"ם ומצלמה לאורך המסלול

מערכת הגילוי של אקסייט מבוססת על מערך משולב של מכ"ם גלים מילימטריים, מצלמת אור-נראה וחיישני אינפרא-אדום קרוב, המוצבים על-גבי פנסי התאורה לאורך המסלולים. תוכנת היתוך מידע משלבת את הנתונים מכל המקורות האלה ומפעילה את מערכת FODetect, מספקת בקרה אוטומטית ורציפה של מצב המסלולים. ראש החישה כולל מכ"ם זעיר (Mini W-band Radar) בתדר של 76-7GHz, מקור תאורת אינפרא-אדום ומצלמה המשמשת גם לצילום באור נראה וגם לצילום IR באמצעות מסנן נייד.

ראשי החישה פרוסים לאורך המסלול ומספקים את המידע באמצעות תקשורת מקומית אל מחשב המתיך את המידע ומאתר חפצים חשודים על המסלול. המערכת מסוגלת לאתר חפצים בגודל של בורג בודד, שעשויים לפגוע בבטיחות ההמראה או הנחיתה. במקביל, היא מפעילה את תוכנת BirdWize, אשר מזהה ציפורים על המסלול, ומבריחה אותן באמצעות הפקת רעש מרתיע מראש החישה המצוי בקרבת הציפור.

זייליקנס הכריזה על מיחשוב הטרוגני מסוג חדש

פורסם בתאריך יוני 23, 2019יולי 16, 2019 ע"י Techtime

חברת זיילינקס (Xilinx) פיתחה ארכיטקטורה חדשה של מיחשוב הטרוגני, הכולל את כל היכולות של CPU ,GPU ו-FPGA בשבב יחיד, המאפשר להתאים את משאבי המיחשוב באופן דינמי בהתאם למשימת החישוב הנדרשת. הארכיטקטורה הזאת נקראת ACAP – Adaptive Compute Acceleration Platform וממומשת באמצעות שבב יחיד במשפחת Versal החדשה.

השבב מיוצר על-ידי TSMC בתהליך של 7 ננומטר. מדובר בשבב ענק הכולל מספר מעבדי Cortex-A72 ו-Cortex-R5F לזמן אמת של חברת ARM, יותר משני מיליון תאים לוגיים הבונים את תשתית ה-FPGA וכ-3,000 מעבדי DSP המותאמים לחישובי נקודה צפה מהירים, אשר מיישמים את הפונקציות של מעבדי GPU. כל המודולים הפנימיים מקושרים באמצעות רשת תקשורת פנימית (Network-on-Chip), המספקת מהירות העברת נתונים של יותר מ-1Tbps בין המודולים.

התעשייה מחפשת תחליף לחוק מור

"עבור זיילינקס מדובר באבן דרך היסטורית, המבוססת על כל מה שלמדנו ב-35 השנים האחרונות", הסביר מנכ"ל החברה, ויקטור פנג. "ארכיטקטורת Versal ACAP היא חידוש טכנולוגי מהותי, אשר יניע מהפיכה חדשה של מיחשוב הטרוגני המותאם לכל יישום". המשפחה יוצאת לשוק בשתי גרסאות: רכיבי Versal Prime לשימושים כלליים ורכיבי Versal AI Core המשמשים כמעבדי בינה מלאכותית. הרכיבים כוללים ממשקי PCIe ומותאמים לעבודה בענן. הם יהיו זמינים בשוק החל מהמחצית השנייה של 2019.

חברת זיילינקס הסבירה בנייר עמדה המלווה את ההשקה, שהקשיים בשיפור תהליכי המזעור בתעשיית השבבים גרמו לכך שהתפיסה המסורתית שלפיה מנוע חישוב מסוג CPU מתאים לכל המשימות, כבר אינה נכונה. עד היום, ה-CPU התאים לרוב המשימות, מכיוון שתהליכי המיזעור שהוגדרו על-ידי חוק מור הוסיפו עוצמת חישוב ל-CPU בכל פעם שהגיע לקצה גבול היכולת.

"כיום התהליך הזה נבלם, ולכן התעשייה מחפשת פתרונות חדשים באמצעות התאמת הארכיטקטורה לסוג משימות החישוב (domain-specific architecture), ומשתמשת מעבדי DSP ו-GPU לעיבוד וקטורי וברכיבי FPGA לעיבוד מקבילי".

הבעיה נעוצה בכך שכל ארכיטקטורה מתאימה לבעיה שונה: מנועים סקלריים כמו CPU מתאימים למימוש אלגוריתמים מורכבים הכוללים הרבה ענפי משנה של קבלת החלטות. מעבדים וקטוריים כמו DSP ו-GPU יעילים מאוד במספר מוגבל של פעולות חישוב חוזרות על עצמן וניתנות למיקבול, ומעגלים לוגיים מיתכנתים כמו FPGA ניתנים להתאמה מדוייקת למשימת העיבוד – אולם קשה מאוד לבצע בהם שינויים באלגוריתם.

פלטפורמה הטרוגנית לכל סוגי העיבוד

הארכיטקטורה החדשה נועדה לספק פלטפורמה מאוחדת לכל סוגי הדרישות האלה, באמצעות שילוב של מעבדים סקלריים, מעבדים וקטוריים ומעגל מיתכנת בתוך שבב יחיד, עם אפשרות להגדיר באמצעות תוכנה את התמהיל הדרוש עבור כל אחת ממשימות החישוב. להערכת החברה, הארכיטקטורה הזאת מספקת שיפור גדול בביצועים בהשוואה לפלטפורמות מתחרות.

כך למשל, במבחן GoogLeNet v1 רכיבי Versal ACAP מבצעים משימת זיהוי תמונה במהירות גבוהה פי 43 ממעבדי CPU, פי 2 ממעבדי GPU ופי 5 ממעבדי FPGA. הפלטפורמה החדשה משפרת את הביצועים גם ביחס ליישומי FPGA קלאסיים, כמו עיבוד אותות מכ"ם או עיבוד אותות ADAS במערכות עזר בטיחותיות ברכב.

מכירות שיא בשנת 2019

ההכרזה החדשה מגיעה לאחר שהחברה דיווחה על תוצאות שיא בשנה הפיננסית 2019, שהסתיימה בחודש מרץ השנה. המכירות הסתכמו בכ-3.06 מיליארד דולר, בהשוואה לכ-2.47 מיליארד דולר בשנת 2018. הצמיחה הגדולה ביותר היתה בשוק מרכזי הנתונים, שבהם החיפוש אחר פתרונות עיבוד חדשים מעבר ל-CPU הקלאסי, הביא לצמיחה של 40% במכירות.

אחריו הגיע שוק התקשורת האלחוטית, שבו הדרישה לתשתיות 5G (בייחוד בקוריאה ובסין) הביאה לצמיחה של 34% במכירות. החברה מסרה שמכירותיה בתחום הרכב צמחו בשיעור "דו-ספרתי" אודות למעמדה בשוק מערכות ה-ADAS. בעקבות ההכרזה על ארכיטקטורת ACAP החדשה, עלתה מניית זיילינקס בנסד"ק מכ-104 דולר לכ-112 דולר למנייה, והחברה נסחרת כיום לפי שווי שוק של כ-28.47 מיליארד דולר.

Cape Air האמריקאית תרכוש את המטוס החשמלי של Eviation

פורסם בתאריך יוני 20, 2019יולי 16, 2019 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: עומר בר-יוחאי מציג את המטוס החשמלי "אליס" בפני כתבים בתערוכה האווירית בפאריס, השבוע

חברת Cape Air מארצות הברית, הנחשבת למפעילת שירותי התעופה האזרחית האזורית הגדולה ביותר בעולם, תרכוש את המטוסים החשמליים הראשונים של חברת Eviation הישראלית. החברה הציגה השבוע בתערוכה האווירית בפאריס את המטוס Alice, שהוא מטוס נוסעים בעל תפוסה של 9 נוסעים וטווח נסיעה של 1,000 ק"מ בהטענת סוללה יחידה. המטוס מצוייד בשלושה מנועים חשמליים ומיועד להחליף את המטוסים הנמצאים היום בשוק, שרובם מיושנים מאוד.

להערכת מייסד משותף ומנכ"ל החברה, עומר בר-יוחאי, היקף צי המטוסים בעולם כולו מסתכם בכ-40,000 מטוסים, שגילם הוא בממוצע 40 שנה. "בכל שנה מוחלפים 700-800 מטוסים בלבד. זהו כשל שוק מובהק". חברת Cape Air הוקמה בשנת 1989 ומחזיקה ביותר מ-90 מטוסים, שרובם המכריע הם מטוסי ססנה 402 בעלי תפוסה של 6-10 נוסעים. לדברי בר-יוחאי, היא תרכוש מטוסים "במספר דו-ספרתי" במחיר של כ-4 מיליון דולר למטוס.

מיד לאחר התערוכה בפאריס יועבר המטוס אליס למשרדי אוויאיישן המצויים באריזונה, כדי להתחיל בתהליך קבלת אישורי רשות התעופה האמריקאית (FAA). ככל הנראה, באריזונה גם יפעל קו הייצור אשר ממנו יימסרו המטוסים הראשונים לחברת קייפ-אייר. מבחינת אוויאיישן, יש לעיסקה הזו מימד של שותפות אסטרטגית, מכיוון שחברת קייפ-אייר מנהלת תוכניות להכשרת הטייסים העובדים בחברה, ותשתתף ביחד עם אווייאיישן בבניית תוכניות ההכשרה של טייסי המטוס החשמלי.

בימים הבאים תתחיל אוויאיישן את השלב הקשה ביותר בתהליך הבאת מטוס חדש לשוק: קבלת הסמכת FAA. להערכת בר-יוחאי, החברה צפויה לסיים את התהליך בסוף 2021 או בתחילת 2022. בהצגת המטוס בפני כתבים בסלון האווירי בפאריס, הוא הסביר שלא מדובר בהתאמת פלטפורמה קיימת להנעה חשמלית, "אלא בתכנון מלא של מטוס שנועד להיות חשמלי. הדבר כולל שימוש בחומרים מרוכבים, אופטימיזציה של המבנה ושל התעופה ואספקת יכולות שונות האפשריות רק במטוס חשמלי".

דברים שאפשר לעשות רק במטוס חשמלי

כך למשל, הסוללה מהווה 60% ממשקל המטוס ולכן היה צורך לבצע תכנון יעיל במיוחד של כל המרכיבים האחרים. למרות שהמטוס מצוייד בשלושה מנועים, במקרה של תקלה, הוא יכול להמריא ולטוס באמצעות מנוע יחיד בזנב המטוס. לדבריו, החישמול מעניק יתרונות אווירודינמיים מיוחדים. "כבר לפני 50 שנה הבינו מהנדסים בנאס"א שהתקנת מנוע עם מדחף אחורי בקצה הכנפיים משפרת את הביצועים האווירודינמיים של המטוס, אולם לא ניתן לבצע את זה במנועים הקיימים בשוק, אלא רק באמצעות מנוע חשמלי.

המטוס כולל אמצעי בטיחות יחודיים, כמו למשל הפסקה מיידית של מנוע במקרה שהמנוע השני סובל מכשל, ועל-ידי כך נשמרת טיסה רציפה וחלקה, בלא חשש לאיבוד שליטה אם הטייסים לא מגיבים במהירות. חברת Eviation Aircraft ממושב קדימה שבשרון הוקמה בשנת 2015 על-ידי המנכ"ל עומר בר-יוחאי והיו"ר והמשקיע המרכזי אביב צידון, לשעבר מייסד BVR Systems, שנמכרה לאלביט ב-2009 תמורת כ-34 מיליון דולר. אליהם הצטרף כמשקיע מרכזי גם מיכאל אילן, הבעלים לשעבר של חברת ישראליפט מעליות, שנמכרה ב-2013 לחברת Kone הפינית.

התעשייה מסתמכת על מטוסים מבוזבזים

המטוס מופעל באמצעות 70,000 סוללות ליתיום סטנדרטיות הפזורות בכל הגוף, ומסייעות בשמירת האיזון של המבנה. הקיבולת הכוללת שלהן היא 980 קילוואט שעה, המעניקה מספיק אנרגיה כדי לטוס למרחק של עד 1,000 ק"מ במהירות של כ-450 קמ"ש. המטוס תוכנן לספק מענה לכשל שוק נוסף שאותו הגדיר בר-יוחאי בשיחה עם Techtime: "רוב המטוסים האזוריים מופעלים במתכונת שאינה תואמת לתיפקוד היומיומי שלהם.

"התעשייה משתמשת בטיסות בינוניות למרחקים של כמה מאות קילומטרים עד 1,000 קילומטרים במטוסים אשר יכולים לטוס אלפי קילומטרים. גם מטוס כמו ססנה 402, שהוא קטן יותר, יכול לטוס למרחק של כ-2,500 ק"מ, אבל בפועל הוא משמש לטיסות של 70-200 קילומטרים. אנחנו מספקים מטוס שתוכנן מראש עבור מאפייני השימוש האמיתיים שלו".

יוטרון מגייסת 35 מיליון שקל לפעילות החניונים האוטומטיים

פורסם בתאריך יוני 20, 2019 ע"י Techtime

חברת יוטרון (U-tron), לשעבר יוניטרוניקס, מגייסת בבורסה בתל אביב סכום של כ-35 מיליון שקל במסגרת הצעת מדף שהחלה להימכר היום (ה') בבוקר. בפועל, ההנפקה החלה אתמול כאשר החברה ביצעה מכרז למשקיעים מסווגים, אשר הסתיים עם קבלת התחייבויות בהיקף כולל של 27.9 מיליון שקל. להערכת החברה, המכרז המקדים כיסה כ-80% מגיוס היעד של החברה, כך שככל הנראה החברה תגייס עד תחילת שבוע הבא סכום כולל של כ-35 מיליון שקל. בעקבות ההנפקה עלתה מניית החברה בורסה בכ-4.1% והיא נסחרת כעת לפי שווי שוק של כ-223.2 מיליון שקל.

חברת יוטרון הופרדה מיוניטרוניקס בחודש מרץ השנה. היא נמצאת בשליטת קרן פימי (50%) ובשליטת המנכ"ל והמייסד של יונטרוניקס חיים שני (22%). שאר המניות נמצאות בידי הציבור. החברה מעסיקה 120 עובדים, מהם 25 עובדים בארצות הברית, ובסוף מרץ השנה הסתכם צבר ההזמנות שלה בכ-257 מיליון שקל. פעילות השיווק העיקרית של החברה מתמקדת בארצות הברית, הנחשבת לשוק המתקדם בעולם בתחום החניונים האוטומטיים. להערכת החברה, יש לפחות 181 חניונים שהם לקוחות פוטנציאליים שלה והיקף ההזמנות המשוער מהם עשוי להגיע להיקף של כ-800 מיליון דולר.

החניונים האוטומטיים מספקים מענה לבעיית צפיות התחבורה בערים. הקיבולת שלהם גדולה פי שלושה ליחידת שטח בהשוואהל חניונים רגילים. החברה צברה נסיון רב בתחום, ומאז שהחלה לספק את החניונים בשנת 2013, הם ביצעו כ-730 אלף כניסות ויציאות של כלי-רכב. לאחרונה החברה החלה לספק את החניונים ביחד עם אפליקצייה במכשיר הנייד, המאפשרת כניסה ויציאה חלקה. החברה נמצאת בצמיחה, ומכירותיה בשנת 2018 הסתכמו בכ-66.7 מיליון דולר, בהשוואה לכ-35 מיליון דולר בשנת 2016.

מדיגוס בונה פרופיל של חברת אחזקות

פורסם בתאריך יוני 20, 2019יוני 20, 2019 ע"י Techtime

חברת מדיגוס (Medigus) מהישוב עומר שליד באר-שבע, תרכוש 17.9% מהשליטה בקבוצת אלגומייזר באמצעות השקעה ישירה ורכישת מניות באלגומייזר (Algomizer) ובחברה הבת לינקיורי, בהיקף כולל של כ-5 מיליון דולר. במסגרת ההסכם היא תקבל אפשרות למנות שני דירקטורים מטעמה באלגומייזר. מדובר בעיסקה מפתיעה, שכן מדיגוס היא חברת מיכשור רפואי ואלגומייזר מתמחה בפיתוח והפצת תוכנות המשפרות את האינראקציה באינטרנט בין גולשים ובין מפרסמים.

ככל הנראה זוהי השקעה בעלת שיקולים פיננסיים טהורים. העיסקה מבוססת על ההנחה שהרווח הנקי של לינקיורי יהיה גדול מ-15 מיליון שקל. במידה והוא לא יעמוד ביעד, יוקצו למדיגוס מניות נוספות בלינקיורי. אלגומייזר נסחרת בבורסה של תל אביב לפי שווי שוק של כ-27.8 מיליון שקל. בשנת 2018 הסתכמו מכירותיה ב-156 מיליון שקל, וברבעון הראשון של 2019 הסתכמו המכירות בכ-11.4 מיליון דולר. להערכת החברה, פירוש הדבר שמכירותיה השנה צפויות להסתכם בכ-200 מיליון שקל.

פיור קפיטל ניצלה הזדמנות נדירה

בעקבות העיסקה מסתמנת מדיגוס כחברה הבונה מתכונת של חברת אחזקות. במקור, החברה עוסקת בפיתוח וייצור מערכת MUSE המשמשת לטיפול זעיר פולשני בצרבת כרונית (GERD) על-ידי הידוק השסתום המחבר בין הקיבה לוושט. במסגרת המערכת הזאת היא פיתחה את מצלמות ScoutCam הנחשבות למצלמות הווידאו הקטנות ביותר בעולם. הן בעלות קוטר של 1.2 מ"מ בלבד, ומשמשות למכשור רפואי וליישומים תעשייתיים וחלליים.

אלא שהחברה לא הצליחה לתרגם את הטכנולוגיה למכירות: בשנת 2018 הסתכמו מכירותיה בכ-436 אלף דולר בלבד. התפנית המרכזית בפעילותה התחוללה באמצע 2018, כאשר קרן פיור קפיטל (Pure Capital) הנמצאת בשליטת כפיר זילברמן, רכשה 6.9% ממניות מדיגוס הנסחרת בבורסה בתל אביב. הקרן ניצלה הזדמנות יוצאת דופן: הציבור מחזיק ב-92.5% ממניות החברה, ופירוש הדבר שבהשקעה קטנה מאוד ניתן להשיג שליטה מעשית בחברה.

בניית קבוצת החברות החדשה

מיד לאחר העיסקה, הקרן כינסה את אסיפת בעלי המניות והביאה להדחת הדירקטוריון ומינוי יו"ר (פרופ' בנעד גולדוואסר) ודירקטורים מטעמה. בחודש דצמבר 2018 היא פיצלה את תחום המצלמות הזעירות, והקימה את חברת ScoutCam המנוהלת על-ידי גל גולוב ונמצאת בבעלותה המלאה. בדו"ח השנתי של 2018 היא דיווחה שהיא נמצאת כעת בתהליך העברת כל הפטנטים הקשורים מצלמות הזעירות לבעלותה של חברת סקאוט-קאם.

בתחילת יוני דיווחה מדיגוס שצבר ההזמנות של מצלמות זעירות הגיע להיקף של 1.1 מיליון דולר. בסוף פברואר פרש המנכ"ל האמריקאי של מדיגוס, כריס רולנד, ולתפקידו נכנס בתחילת אפריל לירון כרמל, לשעבר מנכ"ל חברת הקנאביס CannaPowder. כלומר, בעקבות עסקת אלגומייזר, פועלת מדיגוס במתכונת של קבוצה הכוללת שלוש חברות שונות: חברת מדיגוס המספקת את מערכות MUSE, חברת ScoutCam הנמצאת בבעלותה המלאה, וקבוצת אלגומייזר שבה היא מחזיקה ב-17.9% מהמניות.