מחבר: Techtime

אנבידיה הכריזה על מודול הבינה המלאכותית Jetson Nano

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אנבידיה (NVIDIA) הכריזה בתערוכת Computex בטאיוואן על כרטיס העיבוד Jetson Nano, שהוא מודול הבינה המלאכותית הקטן ביותר של החברה במסגרת פלטפורמת EGX. הוא מיועד להשתלב ביישומי בינה מלאכותית באבזרי הקצה וב-IoT. בין השאר הוא מיועד לשימוש במוצרים צרכניים כמו הקלטות וידאו זולות ורובוטים ביתיים.

המחשב מופיע בתצורת SOM – System on Module בגודל של 70 על 45 מ"מ. הוא מבוסס על מעבד ARM מרובע ליבות Cortex-A57 ועל ארכיטקטורת ה-GPU של אנבידיה מסוג Maxwell הכוללת 128 ליבות CUDA. להערכת החברה ברוב היישומים מסתכמת צריכת ההספק שלו ב-5Watts-10W  אשר מספיקים כדי לספק עוצמת עיבוד של 472GFLOPS. הכרטיס כולל מפענחי וידאו, ממשק Gigabit Ethernet, זיכרון פעיל 4GB LPDDR4 ומערך איחסון פנימי מבוסס eMMC Flash בנפח של 16GB.

המודול יהיה זמין בשוק החל מהחודש הבא, ויהיה ניתן לרכישה באמצעות המפיצים של אנבידיה במחיר של 99 דולר ליחידה. מודולי Jetson Nano הם המרכיב הקטן ביותר בחבילת פתרונות שהחברה חשפה בטאיוואן, תחת המותג NVIDIA EGX. היחידה החזקה ביותר היא משפחת שרתי NVIDIA T4, המיועדים לבצע פעולות עיבוד של יישומי בינה מלאכותית במרכזי הנתונים והענן הגדולים.

השרתים החדשים מגיעים ביחד עם פתרונות הקישוריות המהירים של חברת מלאנוקס, ומספקים עוצמת עיבוד של עד 10,000TOPS. פלטפורמת EGX על כל מרכיביה פועלת על-גבי תשתית תוכנה מאוחדת בשם NVIDIA Edge Stack.

מערכת BrightNite של אלביט הוכרזה כמבצעית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

לאחר יותר משלוש שנות פיתוח, קיבלה מערכת הראייה המוטסת BrightNite של חברת אלביט מערכות (Elbit), מערכות מעמד של מערכת מבצעית. אלביט מסרה שהמערכת סופקה לטייסים של מסוקי Puma330 עבור חיל האוויר של אחת ממדינות ברית נאט"ו. ככל הנראה מדובר ברומניה, שכן חברת IAR BRASOV הרומנית, המייצרת את המסוק האירופי ברישיון, פירסמה באתר שלה תמונות של מסוק חיל האוויר הרומני שבו היא התקינה את מערכת BrightNite (בתמונה למעלה).

מערכת BrightNite כוללת מערך של חיישנים המתחברים אל קסדת הטייס ומאפשרים לו לנווט באופן אינטואיטיבי בתנאי ראות קשים. בגרך-כלל, מסוקים צריכים לפעול בתנאי ראות קשים במיוחד: הם נעים בגובה נמוך וחשופים בפני פגיעה של מתארי קרקע, מבנים ואפילו כבלי חשמל. במקרים רבים הם צריכים לתפקד בתנאי מזג אוויר קשים, כמו גשם, ערפל, לילה, סופות חול וסביבה רוויית עשן. המערכת מזרימה אל תצוגת הטייס אותות וידאו באיכות גבוהה ביחד עם נתוני קרקע ומידע שהוזנו מראש ומוצגים בטכנולוגיית מציאות רבודה תלת-מימדית.

המערכת מבוססת על הרעיון של ראיית-על (SuperVision) שאותו אלביט מפתחת לאורך מספר שנים. ראיית-על היא תוצאה של היתוך מידע המגיע ממגוון חיישנים שונים, ביחד עם מידע סינתטי, והצגתו בפני המשתמש (הטייס) באופן שבו הוא רואה למעשה אלמנטים בלתי נראים. המערך האופטי כולל ארבעה חיישני אינפרא אדום (FLIR) פאסיביים, וארבע מצלמות וידאו (CMOS Sensors) המייצרים תמונה פנורמית ברוחב של 200 מעלות ובגובה של 90 מעלות.

מחשב המשימה מתיך את תמונות האור נראה עם תמונות האינפרא אדום לתצוגה מאוחדת. על גבי התמונה הזאת, המערכת מוסיפה תמונה סינתטית הכוללת מידע דיגיטלי על הסביבה, כמו נתונים המגיעים ממפות, מתוכניות תשתית קרקעיות, תוצרי פיענוח צילומי מכ"ם של הסביבה ועוד. בצורה כזאת, למשל, המערכת יכולה להציג לטייס כבל חשמל שהוא מתקרב אליו, למרות שלא ניתן לראות אותו (גם בתנאי תאורה אופטימליים).

מחשב המערכת מזרים את המידע לקסדת הטייס לאחר שהוא קיבל ממנה נתוני זווית וכיוון, ובאופן זה מציג בפני הטייס את המידע הרלוונטי על-פי תנועת הראש בלבד. הוא בודק באופן רציף את תנאי התאורה, וקובע באופן דינמי את המשקל היחסי שכל סנסור מקבל כדי לספק תמונה אופטימלית. השימוש בסנסורים פאסיביים, מבטל את הצורך בהפעלת תאורת IR החושפת את מיקומו של המסוק גם לעיני האויב (כפי שנעשה כיום בהרבה מערכות).

להערכת חברת אלביט, הטכנולוגיה מאפשרת להרחיב את החלון המבצעי של מסוקים ליותר מ-90% מהלילות במהלך השנה.

הדגמה מעשית של פעולת מערכת BrightNite:

אוויאיישן תחשוף בפאריס את הלקוח הראשון של המטוס החשמלי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אוויאיישן הישראלית (Eviation Aircraft) תחשוף בסלון האווירי שייפתח ב-17 ביוני בפאריס, את הלקוח הראשון של מטוס הנוסעים החשמלי שהיא מייצרת. במהלך הסלון היא תבצע את הצגת הבכורה העולמית של המטוס מדגם אליס (Alice), המיועד להשתלב בשוק הטיסות המקומיות (9 נוסעים למרחק של עד 1,000 ק"מ) בעולם. בשלב הנוכחי שוק היעד המרכזי של החברה הוא השוק האמריקאי, המחזיק בכ-70% מהשוק העולמי של טיסות מקומיות (הנקראות גם General Aviation). אחריו היא מכוונת לשוק האירופי. אחד משיאי התצוגה מבחינת החברה יהיה חשיפת לקוח אשר יודיע שהוא מתכנן לרכוש יותר מ-10 מטוסים במחיר של 3.5-4 מיליון דולר למטוס.

במסגרת הצגת הבכורה (Rollout), יוצג בתערוכה האבטיפוס הראשון שבנייתו הושלמה בימים אלה באתר ההרכבה של החברה בעיר ואן (Vannes) שבדרום צרפת. מדובר באבטיפוס מתפקד במלואו, שיאפשר להציג את מפרטי המטוס, תכולתו ותכונותיו. עם ההכרזה על הלקוח הראשון יתחיל המירוץ של החברה לקבלת אישורי טיסה ושיווק מרשות התעופה האמריקאית (FAA). הפעילות הזאת מתבצעת באמצעות חברת איוויאיישן אירקרפט אינק הרשומה בדלאוור ופועלת מאריזונה. החברה רשומה כבעלים של המטוס ותהיה אחראית על הרישוי, ניהול הייצור והשיווק, כאשר החברה הבת בישראל אחראית על הפיתוח.

בראיון ל-Techtime גילה מייסד משותף ומנכ"ל החברה, עומר בר-יוחאי (בתמונה למעלה), שהקמת החברה האמריקאית תושלם עד סוף השנה והיא צפויה להעסיק כ-30 עובדים שיעבדו מול הרשויות בארצות הברית על תהליך ההסמכה וקבלת אישורי הטיסה והשיווק. מדובר בתהליך שהוא בדרך-כלל ארוך מאוד, אם כי בחברה מקווים להשלים אותו עד לשנת 2021.

פרדיגמה חדשה בשוק לא יעיל

חברת אוויאיישן הוקמה ב-2015 על-ידי המנכ"ל עומר בר-יוחאי והיו"ר אביב צידון, עם תוכנית שאפתנית לחולל מהפיכה טכנולוגית ומסחרית בעולם התעופה: בניית מטוס נוסעים חשמלי, המונע על-ידי מערך של אלפי סוללות ליתיום, שיוכל לשנע נוסעים למרחקים של מאות קילומטרים במהירות גבוהה יותר מאלה של המטוסים הפועלים כיום בשוק, ובמחיר נמוך בהרבה. למעשה, המטוס מיועד להיכנס לגומחת השוק שאותה ממלאים היום מטוסים כמו ססנה 402 שנכנס לשוק בסוף שנות ה-60 ועדיין נמצא בשימוש מלא, או ססנה דנאלי החדש המבוסס על מנוע טורבו-פרופ.

בהתאם לכך, תוכנן המטוס אליס כמטוס לטווח של עד 1,000 ק"מ ולתפוסה של עד 9 נוסעים. למעשה, חלופה מהירה וזולה יותר להפעלה מאשר הססנה. בר-יוחאי: "בשנת 2017 נמכרו בעולם כ-4 מיליארד כרטיסי טיסה, כמחציתם עבור טיסות קצרות של כמה מאות קילומטרים. אולם בגלל כשל שוק בענף התעופה, רוב החברות מפעילות מטוסים גדולים ויקרים המיועדים לטיסות של אלפי קילומטרים, לביצוע הטסות למרחק ממוצע של כ-400 ק"מ".

החברה מאמינה שלחלופה החשמלית יש פוטנציאל גדול מאוד בשוק, מכיוון שהיא זולה יותר וקלה יותר לתחזוקה מאשר התעופה הממונעת המבוססת על מנועי בוכנה, סילון או טורבו-פרופ. "העלות העיקרית של התעופה כיום היא תחזוקה ודלק. במערכות הנעה חשמליות יש מעט מאוד חלקים נעים ולכן התחזוקה שלהן זולה מאוד. כיום הזמן הממוצע בין תקלות (MTBF) במנועים תעופתיים הוא 50,000-100,000 שעות. במנוע חשמלי ה-MTBF הוא 5,000-10,000 שעות. זהו פער של סדר גודל".

עיצוב חדשני וחומרים קלי-משקל

"גם בעלות הדלק ניתן להשיג חיסכון ניכר. מחיר החשמל הוא שבריר מהמחיר של דלק מטוסים, והנצילות של מנועי חשמל היא מעל 90% בהשוואה לנצילות של פחות מ-30% למנועי דלק. כל השאר מתבזבז על חום. אומנם צפיפות האנרגיה של סוללות היא נמוכה מזו של דלק שנוצר בקרקע לאורך מיליוני שנים, אולם התגברנו על כך באמצעות תכנון יעיל, עיצוב מחדש של המדחפים ומבנה המבוסס על קרבון (חומר מרוכב המכיל סיבי פחמן)". בנוסף, החברה פיתחה מודלים נוספים המאפשרים חיסכון בעלות החשמל.

כך למשל, טעינת הסוללות נעשית באמצעות מטען נייד: משאית שעליה נמצאת סוללה גדולה בהספק של 500kW, אשר משלימה את ההטענה בתוך חצי שעה, שזה הזמן המקובל בתעשיה להשלמת ההכנות בין טיסות (Turnaround Time) בשוק הטיסות לטווח בינוני. לרעיון הזה שני יתרונות מרכזיים נוספים: המפעיל יכול להטעין את הסוללה הקרקעית בשעות שבהן מחירי החשמל זולים יותר, והסוללות במטען הנייד הן סוללות שהיו בשימוש במטוסים, שלאחר זמן השימוש המקובל מוחלפות בסוללות חדשות.

אי-ודאות ביחס לבעלות על מיקרונט: דחייה נוספת בעיסקת BNN

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת מיקרונט (Micronet) מאזור, העוסקת בפיתוח וייצור פתרונות מיחשוב נייד עבור שוק מערכות ניהול ציי הרכב (Fleet Management) ושוק ניהול הנכסים הנייד (Mobile Resource Management), דיווחה על קבלת הזמנות המשך מלקוח בארצות הברית בהיקף של 1.3 מיליון דולר. ההזמנות הן למערכת SmartHub LTE החדשה של החברה, שהיא מערכת מיחשוב מקושרת מבוססת אנדרואיד התומכת במערכת ניהול הציים של הלקוח.

המערכת מקושרת אל מרכז המידע באמצעות רשת סלולרית מהדור הרביעי ומנטרת את פעילות הרכב והנהג בזמן אמת ומפעילה מערכות דוגמת זיהוי מצבי עייפות, ומערכות עזר בטיחותיות (ADAS). ההזמנה הראשונה של הלקוח התקבלה בחודש אפריל השנה, והיתה גם היא בהיקף של 1.3 מיליון דולר. באופן יוצא דופן החברה פירסמה נתונים מקדמיים על תוצאות הרבעון הראשון: המכירות הסתכמו בכ-5.65 מיליון שקל, בהשוואה לכ-20.7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרבעון הסתיים בהפסד של כ-4 מיליון שקל.

מצלמת רכב מוקשחת במחצית השנייה של 2019

מדובר בירידה חדה מאוד ביחס לחברה שמכירותיה בשנת 2018 הסתכמו בכ-50.6 מיליון שקל. ראוי לציין שמדובר בדיווח חלקי המתייחס רק לשני החודשים הראשונים של השנה. החברה הסבירה זאת בגיוס הון שביצעה בבורסה בחודש פברואר, שבמהלכו היא גייסה 5 מיליון שקל. באפריל היא גם קיבלה הלוואה בנקאית בהיקף של 2.5 מיליון שקל. מצבה של החברה מורגש היטב בשווי המנייה בבורסה בתל אביב. לפני שנה היא נסחרה במחיר של 232 אגורות למנייה, וכיום היא נסחרת במחיר של 40 אגורות למנייה, המעניק לה שווי שוק של 14 מיליון שקל בלבד.

אומנם החברה מעדכנת את המודל העסקי שלה ומתכננת להרוויח בעיקר משירותי תוכנה, אולם היא נכנסת לשוק הטאבלטים המוקשחים ולמצלמות הרכב. במחצית השנייה של 2019 היא מתכננת להוציא לשוק את מצלמת הרכב SmartCAM אשר תספק פתרון מיחשוב וצילום כולל בעולם ה-MRM. המערכת כוללת מצלמת דרך ומצלמת נהג, ותשמש לצורך מתן שירותי ADAS, שירותי דיאגנוסטיקה וניטור מצב הנהג.

אלא שהנושא הבוער ביותר כיום הוא עתיד הבעלות על החברה. בדצמבר 2018 נחתמה עיסקה מורכבת בין דוד לוקץ', בעל השליטה ב-MICT הנסחרת בנסד"ק, לבין BNN Technology הסינית שנועדה להכניס אותה אל המסחר בנסד"ק באמצעות המבנה הבורסאי MICT. חברת MICT מחזיקה כיום ביותר מ-38% מהבעלות על מיקרונט ומלבד זאת כמעט ואין לה פעילויות.

ההימור של BNN לא הוכיח את עצמו

העיסקה נועדה להביא למיזוג בין MICT לבין BNN Technology וחברת ParagonEx הנמצאת בבעלותה, שעם השלמתה תיסחר החברה הממוזגת בשם Global Fintech Holdings על-גבי השלד הבורסאי של MICT. חברת BNN Technology רשומה בבריטניה אולם היא חברה סינית שנרשמה בעבר בבורסת AIM הלונדונית. היא החלה את דרכה כספקית של פלטפורמת הימורים. בשנת 2016 היא שינתה כיוון, סגרה את פעילות ההימורים והגדירה את עצמה כחברה טכנולוגית המספקת פלטפורמת מסחר במתכונת תוכנה כשירות (SaaS).

השלמת העיסקה עשויה לגרום לכך שהיא תחזיק ב-10%-15% ממניות מיקרונט, ותהיה למעשה בעלת המניות הגדולה ביותר שלה. אלא שמאז החתימה, העיסקה מתעכבת. אומנם BNN רכשה 14% ממניות MICT, אולם כדי להשלים את העיסקה היא צריכה לרכוש את המניות של שאר בעלי המניות, והם לא מוכרים אותן. עד היום היא הכריזה על שלוש דחיות למועד פקיעת מכרז המניות שהיא פירסמה, כשהדחייה האחרונה נעשתה לפני שלושה שבועות. בינתיים מועד פקיעת המכרז הוא בעוד שבוע, ב-29 למאי.

תערוכת 2019 LASER World of PHOTONICS תתקיים במינכן בתאריכים 24-27 ביוני

פורסם בתאריך ע"י Techtime

התערוכה הדו-שנתית LASER World of PHOTONICS תתקיים השנה במרכז הירידים במינכן, גרמניה, בימים 24 ועד 27 ביוני 2019. מדובר באחד מהארועים התעשייתיים הגדולים בעולם בתחום הפוטוניקה והלייזרים. השנה התערוכה מרחיבה את תחומי העניין שלה ותרכז תצוגות בתחומי המערכות, רכיבים ויישומי פוטוניקה לענפי התעשייה כמו ביוטכנולוגיה ורפואה, אופטיקה, אופטרוניקה, תעופה וחלל, רכיבים ומערכות פוטו-וולטאיות.

בנוסף, יוצגו פתרונות ומוצרים חדשים בתחומי יישומי הלייזר בתעשיית הרכב והאלקטרוניקה, חיישנים ומערכות הדמיה, פתרונות בקרה ומדידה, רכיבים ומערכות לייזר ביישומי חקלאות מתקדמת, בתעשיית המידע (IT) ועוד. אזור מיוחד יוקדש השנה לחברות סטארט-אפ חדשניות ומבטיחות, ויינתן פרס מיוחד לחברות החדשניות ביותר.

בתערוכה הקודמת שהתקיימה בשנת 2017 השתתפו כ-1,290 חברות בינלאומיות וביקרו בה כ-33,000 אנשי מקצוע מכל רחבי העולם. במהלך התערוכה השנה יתקיימו הרצאות, הדגמות ופאנלים, בהם: פורום פוטוניקה ועיבוד לייזר, יישומים ביו-פוטוניים ורפואיים, פורום לייזר ואופטיקה ועוד.

הכניסה להרצאות האלו כלולה במחיר הכניסה לתערוכה. במקביל, ייערך במקום גם קונגרס "עולם הפוטוניקה", שההשתתפות בו מותנית ברישום מוקדם ובתשלום נפרד. בשנת 2017 השתתפו בקונגרס עולם הפוטוניקה כ-5,000 אנשי מקצוע, נציגי האיגודים מקצועיים וחוקרים ממוסדות מחקר ואקדמיה.

למידע נוסף ורישום: LASER World of PHOTONICS

לפרטים נוספים: נציגות ירידי מינכן בישראל, 03-6492050, [email protected]

הדו"ח הסיני של ה-DoD מייצר דילמה לחברות ישראליות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מטוס ריגול אמריקאי מעל נושאת המטוסים וינסטון בים סין הדרומי. צילום: Matt Brown, US Navy

מאת: עמירם הלוי, לשעבר מנהל תחום "פיקוח יצוא דו-שימושי" במשרד הכלכלה *

בתחילת החודש הזה הגיש משרד ההגנה האמריקאי (DoD) דו"ח מיוחד לקונגרס (Annual Report to Congress) על ההתפתחויות הצבאיות והביטחוניות של סין בשנה האחרונה. מדובר בדו"ח בעל טון חריף במיוחד, המצביע על מדיניות עקבית של סין לייצר עליונות צבאית באמצעות פיתוח טכנולוגי, ורתימת התעשייה האזרחית שלה לצורך איסוף מידע שיעדו הסופי הוא צבאי. במובנים רבים, הדו"ח מסביר את המניעים שהובילו להטלת החרם של הממשל על חברת וואווי הסינית.

מה יהיו הצעדים הבאים?

מבחינת התעשייה הישראלית, לדו"ח יש משמעות מיוחדת: התעשייה המקומית מקיימת קשרי מסחר הדוקים עם סין ועם ארצות הברית. מוצרים ישראלים רבים מבוססים על יישומים אזרחיים של טכנולוגיות צבאיות, וחברות ישראליות רבות הינן ספקיות של ארגונים ממשלתיים אמריקאים. הדו"ח השנה מזהיר מפני מאמציה של סין להוביל תחומים טכנולוגיים באמצעות שיטות שונות ולא תמיד חוקיות. החברות הישראליות צריכות לקחת בחשבון  את הגישה הזו כאשר הן מתמודדות עם מקבלי החלטות בארה"ב.

ניתן להניח שבעקבות הדו"ח ינקוט הממשל האמריקאי בצעדים נוספים כדי לבלום את הפיתוח בסין. הנסיון של השנים האחרונות הראה שארה"ב מקפידה מאוד על כך שבעלי בריתה באירופה ובישראל, יאמצו גישה דומה לשלה, ולכן ההיצואנים הישראלים צריכים לעמוד על המשמר ולוודא שהם לא מפירים את הצעדים שעליהם יחליט הממשל, אם ברצונם להמשיך ולעשות עסקים בארה"ב. הסיכונים באי ציות למדיניות האמריקאים יכולים להיות גבוהים מאוד.

לפי הדו"ח, סין מנהלת מדיניות מודרניזציה צבאית שאפתנית: באוקטובר 2017 הכריז הנשיא שי ג'ינג-פינג בקונגרס ה-19 של המפלגה הקומוניסטית, שהוא רוצה שסין תהפוך לאומה "מונעת חדשנות", ובמסגרת זאת המדינה תבצע השקעות בהרתעה גרעינית, לוחמת חלל, לוחמה אלקטרונית ופעולות סייבר. להערכת ה-DoD, תקציב הביטחון הכולל של סין יגיע להיקף של כ-260 מיליארד דולר ב-2022. סין התחייבה להגדיל בכל שנה את תקציב הביטחון שלה במהלך 20 השנים הבאות החל משנת 2018.

כיום מסתכם תקציב ההוצאות הצבאיות הרשמי של סין ב-170.4 מיליארד דולר (1.3% מהתמ"ג). אולם לסין יש תקציב נפרד ומסווג לרכישות הנשק הזרות שלה ולמאמצי המחקר והפיתוח. להערכת ה-DoD, הדבר הביא את התקציב האמיתי שלה להיקף של יותר מ-200 מיליארד דולר בשנת 2018. אלה סכומים משמעותיים: שלושת תקציבי הביטחון הגדולים הבאים באזור הם של הודו (60.8 מיליארד דולר), יפן (47.4 מיליארד דולר) ורוסיה (43.8 מיליארד דולר).

מבחינת התעשייה הישראלית, חשוב להכיר בכך שהדו"ח מדגיש את חשיבות הזרוע האזרחית של הפיתוח הצבאי: סין מתמקדת בפיתוח תעשייה צבאית-אזרחית משולבת לחלוטין. היא הורתה למגזר האזרחי לפתח טכנולוגיות דו-שימושיות ו"ללכוד" קניין רוחני באמצעות השקעות זרות ישירות בחו"ל והעברת טכנולוגיה במימון ממשלתי. ההנהגה הסינית מעודדת את האקדמיה, התעשייה הפרטית, והממשלות הפרובינציאליות לשיתוף פעולה עם הצבא העממי הסיני (PLA) על-מנת לפתח טכנולוגיות צבאיות מתקדמות.

התחרות המסחרית היא נשק בתחרות על עליונות צבאית

משרד ההגנה מזהיר שדרישות שיתוף המידע בסין שלפיהן יש לשתף קניין רוחני (IP) עם חברות סיניות, הוא מסוכן. למשל, "שיתוף קניין רוחני בתחום התקשורת יוביל לבעיות אבטחת רשת ונתונים בכל מקום בו הטכנולוגיה הסינית משולבת ברשתות הטלקום המקומיות". הדו"ח קובע שמפת הדרכים הטכנולוגית של סין היא להיות המרכז העולמי של בינה מלאכותית עד שנת 2030 ולהיות המובילה העולמית בתחומים הבאים: מיחשוב ענן, סחר אלקטרוני, מוליכים למחצה, כלי-רכב חכמים, נשק, תקשורת מוצפנת, מיחשוב קוונטי, תקשורת אלחוטית רחבת פס (כולל 5G), ועיבוד נתונים מאסיבי (ביג דטה).

הדו"ח כולל ניתוח של ארועי ריגול טכנולוגי של ממשלת סין שנחשפו בארצות הברית, וקובע ש"ממשלת ארה"ב מתמודדת עם איומי סייבר סיניים המתמקדים בשרשרת האספקה התעשייתית של ארה"ב, לצורך איסוף מודיעין וגניבת קניין רוחני". במובנים רבים הדו"ח אינו חדש, אולם הטון השנה חריף יותר מאשר בשנים קודמות, ומזהיר מההשלכות הצבאיות של הפיתוח הטכנולוגי הסיני. הדבר חושף את הרובד הגיאו-פוליטי שמאחורי מלחמת הסחר בין סין לארצות הברית, רובד שיהיה לחברות ישראליות קשה יותר להתמודד איתו מאשר עם הטלת מסים על מוצרים המיוצרים בסין.

  • אודות: עמירם הלוי שירת כציר כלכלי של ישראל ביפן , בהודו, בספרד ובאוסטרליה, ושימש עד לאחרונה כמנהל תחום "פיקוח יצוא דו שימושי" במשך 10 שנים. ליצירת קשר: [email protected], טלפון: 050-6240904 או באתר: www.ah-consultant.com 

דיימלר מתפצלת לשלוש חברות נפרדות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: דגם קונספט של מכונית Smart חשמלית עתידית של דיימלר

תאגיד דיימלר הגרמני מתפצל לשלוש חברות נפרדות ונכנס לתחומים טכנולוגיים חדשים כדי להשתלב טוב יותר במהפיכה הטכנולוגית המשנה את תעשיית הרכב. אתמול (ד') אישרה אסיפת בעלי המניות של דיימלר את תוכנית PROJECT FUTURE, שבמסגרתה יאורגן מחדש תאגיד הענק הכולל כ-800 חברות בת שונות, למבנה של שלוש חברות עצמאיות הפועלות מתחת לחברת האחזקות Daimler AG. המהלך יושלם עד לראשון בנובמבר 2019.

במסגרת הארגון מחדש, תוקם חברת Mercedes-Benz AG שתהיה אחראית על כל דגמי המכוניות והמיניבוסים של דיימלר, תוקם חברת Daimler Truck AG שתהיה אחראית על כל דגמי המשאיות והאוטובוסים, והחברה הבת Daimler Financial Services AG תפעל במתכונת חדשה ותיקרא החל מסוף חודש יולי השנה בשם Daimler Mobility AG.

דיימלר הוא אחד מהגופים התעשייתיים הגדולים בגרמניה. כיום הוא מעסיק כ-299,000 עובדים במדינה. בשנת 2018 הוא ייצר 3.4 מיליון כלי-רכב ומכירותיו הסתכמו בכ-167.4 מיליארד אירו, עם רווח נקי של 7.6 מיליארד אירו. "דיימלר שואפת להוביל את העידן החדש של ניידות ( mobility)", הסביר יו"ר דיימלר, מנפרד בישופ. "הדבר דורש הרבה מאוד חדשנות וגמישות ארגונית שיאפשרו לנו להגיב לשינויים במהירות רבה".

עקרונות המהפיכה: חישמול, שירותים דיגיטליים ונהיגה אוטונומית

אסטרטגיית PROJECT FUTURE מבוססת על הגדרה מחודשת של תפקיד החברה ואימוץ טכנולוגיות חדשניות, בעיקר פיתוח כלי-רכב ושירותים מסוגים חדשים באמצעות מימון המגיע מקווי הרכב הנוכחיים של החברה. דיימלר תיהפך מיצרנית מכוניות לספקית שירותי ניידות בטכנולוגיות חדשות, שבהן ייצור המכונית הוא רק מרכיב אחד במודל העסקי. היא מתכננת מעבר לחישמול של כל דגמי הרכב הקיימים: משאיות, אוטובוסים, מיניבוסים וכלי-רכב פרטיים. המאמץ הזה יתמקד במיוחד במגזר כלי-הרכב הפרטיים, שכולם יהיו חשמליים. החברה מעריכה שהדבר ידרוש השקעה של כ-10 מיליארד אירו בעשור הקרוב. לצורך זה היא הקציבה ב-2018 תקציב של מיליארד אירו להקמת מפעל ייצור סוללות בבעלותה.

השירותים הדיגיטליים יהיו חלק בלתי נפרד מהרכב העתידי
השירותים הדיגיטליים יהיו חלק בלתי נפרד מהרכב העתידי

החברה מעריכה שבתקופה הזאת היא תפתח 130 דגמים שונים של כלי-רכב חשמליים במגוון תצורות: החל ממכוניות חשמליות המונעות באמצעות סוללות של 48V, מכוניות חשמליות המונעות באמצעות תאי-דלק, מכוניות היברידיות הכוללות את מערכת EQ Boost שבה מצוי מנוע חשמלי בין מנוע השריפה הפנימית לבין מנגנון התמסורת, ומכוניות היברידיות בתצורת Plug-in Hybrid שבהן יש מנוע עזר חשמלי שבו הסוללה נטענת מרשת החשמל. להערכת החברה, כ-15%-25% ממכירותיה בשנת 2025 יהיו של רכב חשמלי.

שיתוף פעולה דיגיטלי עם BMW Group

במקביל, היא תרכז מאמץ מיוחד בתחום הרכב המקושר והרכב האוטונומי, במטרה להיות החברה המובילה בעולם בתחום הרכב האוטונומי ולספק שירותי תחבורה על-פי דרישה. המהלך הזה החל בחודש פברואר השנה כאשר היא חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם BMW Group לבנייה משותפת של תשתית גלובלית לשירותי תחבורה דיגיטליים בהשקעה של כמיליארד אירו.

שיתוף הפעולה הזה מתקיים באמצעות חמש חברות משותפות המפעילות חמישה שירותים שונים: מערכת התשלומים REACH NOW המאפשרת לרכוש שירותי תחבורה מכל הסוגים – החל מתחבורה ציבורית וכלה ברכב לפי דרישה; מערכת CHARGE NOW לאיתור עמדות טעינה חשמלית; מערכת החנייה הדיגיטלית PARK NOW (הדומה לפנגו הישראלית); מערכת FREE NOW לקבלת שירותים כמו מוניות ואופניים חשמליים בעיר, ומערכת SHARE NOW לקבלת גישה אל כלי-רכב שיתופיים.

כל המהלכים האלה ייבדקו בחודשים הקרובים, כאשר דיימלר וחברת Bosch יבצעו ניסוי בסן פרנסיסקו שבמהלכו יופעל צי של מוניות אוטונומיות מתוצרת דיימלר, שניתן יהיה להזמין באמצעות אפליקציה בנייד.

קואליציה גרמנית מפתחת LiDAR שיתחרה באינוויז

פורסם בתאריך ע"י Techtime

לאחר שהצליחה לבסס את מעמדה כאחת מהחברות הבודדות שהצליחו לספק חיישני LiDAR מבוססי מוליכים למחצה עבור תעשיית הרכב האוטונומי המתפתחת, צפויה חברת אינוויז (Innoviz) הישראלית להתמודד בקרוב עם קבוצה של שלוש חברות אירופאיות שהחליטו לפתח ביחד חיישן שיוכל להתחרות במוצר הישראלי. שלוש החברות הן AMS האוסטרית המתמחה בייצור חיישנים מסוגים שונים כולל חיישני תמונה, Ibeo Automotive Systems הגרמנית המתמחה בפיתוח וייצור חיישני LiDAR עבור תעשיית הרכב, וחברת ZF Friedrichshafen הגרמנית המתמחה בייצור מכלולים מכניים ואלקטרוניים לתעשיית הרכב.

מדובר בענקיות בתחומן: AMS מעסיקה כ-9,000 עובדים ומכירותיה ב-2018 הסתכמו בכ-1.42 מיליארד אירו. חברת ZF מעסיקה כ-149,000 עובדים ומכירותיה בשנת 2018 הסתכמו בכ-36.9 מיליארד אירו. חברת Ibeo נמצאת בבעלות SICK AG הגרמנית, אשר מתמחה בייצור סורקי לייזר לצרכים שונים. החברה מעסיקה כ-9,700 עובדים, בהם כ-20 עובדים בחברת SICK Israel הפועלת מאזור התעשייה משגב.

שלושת החברות הקימו קבוצת מחקר ופיתוח משותפת במטרה לפתח חיישן LiDAR  עבור כלי-רכב אוטונומיים שיגיע לשוק כבר בשנת 2021. חיישנים אלה מבוססים על הארת הסביבה בקרן לייזר בעלת זמן מחזור של 3-20 ננו-שניות, ומדידת האות החוזר, כדי לחלץ מידע ברזולוציה גבוהה על אובייקטים המצויים בסביבת הרכב. הטכנולוגיה נחשבת למדוייקת מאוד ומתאימה לשימוש בכלי-רכב אוטונומיים ברמה 5 (נהיגה עצמונית מלאה). החיישנים יתבססו על טכנולוגיית Vertical Cavity Surface Emitting Laser של AMS (בתמונה למטה), המאפשרת ייצור אותות לייזר באמצעות מקורות רבים (עד 10,000) על-גבי משטח הגלאי.

ד"ר אולריק לאגס, מנכ"ל Ibeo, אמר שהשילוב של הידע המגיע משלושת החברות, "יהיה נקודת תפנית בשימוש בחיישני LiDAR בתעשיית הרכב". למעשה, שלוש החברות כבר החלו בתהליך הפיתוח. בתמונה בראש הכתבה ניתן לראות אבטיפוס של החיישן הנמצא עדיין בשלבי הפיתוח, כפי שהיא מופעה באתר של ZF. מהפרטים המעטים שהחברה מוסרת עליו, ניתן להבין שביחד עם החיישן, הקואליציה של שלוש החברות תספק גם את תוכנות הפיענוח והאלגוריתמיקה.

בינתיים אינוויז מפארק אפק שבראש העין נמצאת בתנופת צמיחה: היא מעסיקה כ-250 עובדים ובמרץ השנה ביצעה גיוס הון גדול בהיקף של 132 מיליון דולר. היא עובדת בשיתוף פעולה עם יצרניות רכב וספקיות מרכזיות של מכלולים לתעשיית הרכב, דוגמת Delphi ,HiRain  ,HARMAN ו-Magna. בין השאר, חברת במוו בחרה בגלאי ה-LiDAR שלה, InnovizOne, עבור הייצור הסדרתי של דגמי כלי-רכב אוטונומיים של החברה לשנת 2021.

קיידנס הכריזה על מעבד טנסיליקה חדש ליישומי בינה מלאכותית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת קיידנס (Cadence) הכריזה על המעבד החדש Tensilica Vision Q7 DSP, אשר תוכנן כדי להתמודד עם דרישות המחשוב הגדלות ביישומי בינה מלאכותית וראיית מכונה. המעבד מספק עוצמת מיחשוב של עד 1.82 טרה פעולות חישוב לשנייה (TOPS). מדובר בהכפלה של פי שניים בביצועי בינה מלאכותית ו-floating-point בהשוואה לדור הקודם (החמישי).

מעבד Vision Q7 DSP מותאם במיוחד ללוקליזציה ומיפוי בו-זמנית (SLAM), טכניקה שכיחה בתחום הרובוטיקה, הרחפנים, יישומי מובייל ורכב, המאפשרת לבנות או לעדכן באופן אוטומטי מפות של סביבות לא ידועות, ולבצע פעולות מעקב תנועה בשוק ה-AR/VR. יישומי ראייה מוטמעת (embedded) דורשים כיום תמהיל של ראייה ממוחשבת ו-AI (בינה מלאכותית).

יישומי קצה הכוללים מצלמה מצריכים DSP המבצע עיבוד לפני (pre) ואחרי (post) כל משימת AI. במהלך הביצוע של לוקליזציה ומיפוי בו זמנית, ה-edge SoCs זקוקים גם למנוע הסטת עומסי מחשוב כדי להגדיל את הביצועים, להקטין את ההשהיות ולהפחית את צריכת ההספק בהתקנים מבוססי סוללה. מכיוון שה-SLAM  (סימולציה, לוקליזציה ומיפוי) משתמש באריתמטיקה של floating-point ו-fixed-point, כל DSP ליישומי ראייה המשמש ל-SLAM חייב לספק את הביצועים הגבוהים ביותר בשני סוגי הנתונים.

"לקיידנס יש היסטוריה מוצלחת עם שישה דורות של מעבדי Vision DSP", אמר לזר לואי, מנהל בכיר בחטיבת ניהול ושיווק Tensilica IP בקיידנס. "דור המעבדים החדש, Vision Q7 DSP , תוכנן במיוחד כדי להתמודד עם הצרכים של הלקוחות המשתמשים באלגוריתמי AI וראייה מורכבים".

HPE רוכשת את קריי ב-1.3 מיליארד דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת HPE חתמה על הסכם לרכישת כל מניות יצרנית מחשבי העל הוותיקה Cray Inc תמורת 1.3 מיליארד דולרים במזומן. נשיא ומנכ"ל HPE, אנטוניו נרי, אמר שהשילוב של הצוותים הטכנולוגיים של שתי החברות יאפשר ל-HPE לפתח את הדור הבא של מחשבים עתירי עוצמת מיחשוב. להערכת חברת HPE, השילוב של ביג דטה עם בינה מלאכותית ולימוד מכונה, יביא לצמיחה שנתית של כ-9% בשוק המחשבים עתירי המיחשוב (HPC) והיקף השוק יסתכם בכ-35 מיליארד דולר בשנת 2021, בהשוואה לכ-28 מיליארד דולר ב-2018. מתוכם שוק מחשבי הסופר-על (Exascale) צפוי להסתכם בכ-4 מיליארד דולר.

נשיא ומנכ"ל קריי, פיטר אונגרו, אמר שהעיסקה מהווה הזדמנות לשלב בין המומחיות הטכנולוגית של קריי עם מגוון הפתרונות והפריסה הרחבה של HPE. חברת קריי הוקמה בשנת 1972 והיתה יצרנית מחשבי העל הראשונה שהצליחה לשלב עיבוד וקטורי בתוך מחשבים. המחשב הראשון שלה, Cray-1, יצא לשוק בשנת 1975 ונחשב למחשב-העל המצליח ביותר בהיסטוריה. החברה פועלת מסיאטל, וושינגטון, שבה מתבצעים היתוח והיציור ומעסיקה כ-1,300 עובדים. בשנת הכספים האחרונה הסתכמו מכירותיה בכ-456 מיליון דולר.

בחודש מרץ השנה היא זכתה בפרוייקט משותף עם אינטל בהיקף כולל של כ-600 מיליון לאספקת מחשב סופר-על למעבדה הלאומית ארגון של משרד האנרגיה האמריקאית. המחשב יימסר בשנת 2021 כאשר חלקה של קריי בפרוייקט הוא 100 מיליון דולר. הפרוייקט כולל 200 מסדי Shasta (בתמונה למעלה), שהם מחשב העל החדש של החברה שיצא לשוק לפני כשנה, ומערך החיבוריות המהיר Cray Slingshot המקשר בין המחשבים.

העיסקה מרחיבה את פורטפוליו המחשבים החזקים של HPE, ומוסיפקה את מחשבי קריי אל מחשבי SGI ו-Apollo הקיימים. בעקבות העיסקה, HPE תהיה ספקית של מערכות מחשוב-על מלאות, כולל מחשבים, מערכי הקישוריות, פתרונות איחסון ותוכנות. בנוסף, החברה מתכננת לבנות מודל עסקי של קבלת שירותי מיחשוב על (HPC-as-a-Service). בעקבות העיסקה עלתה מניית HPE בנסד"ק ביותר מ-2% והיא נסחרת כעת לפי שווי חברה של כ-20.6 מיליארד דולר.

פורטליקס השיקה את טכנולוגיית Foretify לאימות התכנון של כלי-רכב אוטונומיים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת Foretellix, התל-אביבית השיקה היום את טכנולוגיית הבדיקה הכמותית לבטיחות של כלי-רכב אוטונומיים (Measurable Safety) שאותה היא פיתחה בשנה וחצי האחרונות. הטכנולוגיה החדשה בשם Foretify מביאה לתעשיית הרכב את גישת האימות (וריפיקציה) Coverage Driven Verification, אשר מבוססת על שפת Hardware Verification Language שהומצאה על-ידי אחד ממייסדי פורטליקס, יואב הולנדר, במסגרת חברת וריסיטי שנמכרה לקיידנס.

הטכנולוגיה החדשה של פורטליקס תאפשר לתעשיית הרכב לעבור מהתמקדות בכמות הקילומטרים שנסע הרכב האוטונומי הנבדק (Quantity of Miles), להתמקדות באיכות הכיסוי (Quality of Coverage), כלומר ביכולת של הרכב להתמודד עם מאות מיליוני תרחישים הנדרשים על-מנת להגיע לרמת הבטיחות הנדרשת. וחילוץ המדדים המוכיחים זאת. המטרה היא לספק מדדים כמותיים המאפשרים להוכיח בצורה ודאית את איכות הכיסוי של המערכות האוטונומיות.

מאות מיליוני תרחישים זה קצת יותר מדי בשביל מסלולי ניסוי

כיום, לשם השוואה, המדדים המקובלים מבוססים על תיעוד נסיעות פיסיות או וירטואליות (בסימולציה) ומדידת מספר הקילומטרים, מספר הכשלים ו/או מספר הפעמים שבהם הנהג האנושי לקח את השליטה על הרכב. בשיטה הזו כמעט ואין אפשרות לכסות את כל התרחישים והיצרנים נדרשים לבצע כמות כמעט בלתי סבירה של ניסויים אמיתיים או וירטואליים.

טכנולוגיית Foretify כוללת שתי פריצות דרך בניהול המורכבות של בניית מאות מיליוני תרחישים ואיסוף מדדי הבטיחות: מודול One to Many ומודול Many to One. הראשון מאפשר לייצג בעזרת תיאור מופשט יחיד כמות גדולה מאוד של תרחישי נהיגה שונים. השני מאפשר לרכז מספר רב של בדיקות המבוצעות על פלטפורמות בדיקה שונות (סימולטורים, מרחבי ניסוי, מערכות חומרה/תוכנה היברידיות, ורכבי ניסוי) ל-Dashboard אחד המכיל מדדי כיסוי קריטיים לצורך קבלת החלטה האם הרכב האוטונומי בטוח.

חברת Foretellix הוקמה בפברואר 2018 על-ידי יואב הולנדר, זיו בנימיני וגיל אמיד, אשר ייסדו ומכרו את חברת Verisity ונחשבים לחלוצים בתחום הווריפיקציה של מערכות מורכבות בתעשיית השבבים. דירקטוריון החברה כולל את גיל גורן ומשה גבריאלוב, כאשר צוות ה-advisory board כולל את זוהר זיסאפל, בני שניידר, ערן סנדהאוז, ופרופ' עמירם יהודאי. עם הקמתה היא גייסה 1.5 מיליון דולר מקבוצת משקיעים, ובהם זוהר זיסאפל, בני שניידר, גיל אגמון (בעלים ומנכ"ל דלק רכב) וקרן Nextgear. בינואר 2019 היא ביצעה גיוס הון משמעותי ראשון בהיקף של 14 מליון דולר.

למידע נוסף על החברה ועל הטכנולוגיה: המהפיכה של פורטליקס

תוכנת הטייס האוטומטי של "בראשית" תוכננה באמצעות סימולציה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מסלולה הארוך של "בראשית" מכדור הארץ אל הירח

החללית הישראלית בראשית אשר נשלחה לירח על-ידי עמותת SpaceIL, נאלצה להתמודד עם אתגר ניווט יוצא דופן: היא שוגרה לחלל כמטען לוואי של משגר מסחרי שנשא לוויינים אחרים, והחלה את מסעה בחלל במסלול של לוויין המקיף את כדור הארץ. לאחר מכן היא ביצעה מספר דילוגים שהגדילו בהדרגה את מסלול ההקפה שלה, כדי לבצע להתרחק מכדור הארץ במינימום אנרגיה, ולבסוף הגיעה למסלול הקפה מסביב לירח שהביא אותה אל אתר הנחיתה.

אומנם בשלבי המשימה האחרונים החללית התרסקה על פני הירח, אולם ההתרסקות התרחשה בדיוק בנקודה שאליה נועד הטייס האוטומטי להביא אותה. כעת מתברר שפרוייקט פיתוח מערכת הבקרה הזאת (Attitude and Orbit Control System – AOCS) התבצע לאורך חמש שנים שבמהלכן מערכת הבקרה נבנתה באמצעות שימוש במתודת פיתוח מבוסס-מודל (Model-Based Design), אשר מיושמת בחבילת כלי הפיתוח MATLAB ו-Simulink של חברת MathWorks.

מהו פיתוח מבוסס-מודל

הטכניקה הזאת משמשת לפיתוח מערכות חומרה, מערכות תוכנה, ומערכות משולבות של חומרה ותוכנה. התהליך מתחיל בבניית מודולים מופשטים של מרכיבי המערכת, ובחירה בפרמטרי פעולה שונים. לאחר מכן מתבצעת סימולציה של תפקוד המערכת, כאשר המתכנן משנה את הפרמטרים השונים בתוכנת ההדמייה עד לקבלת ההתנהגות הנדרשת של המערכת. בשלב הזה ניתן לשלוח לייצור את מפרטי מרכיבי החומרה, ולייצר באופן אוטומטי את הקוד של מרכיבי התוכנה, כדי להימנע מטעויות אנוש.

בכנס השנתי MATLAB & Simulink Expo 2019 שיתקיים ביום א', 26 למאי 2019 במלון הילטון בתל אביב, יציג אחד ממנהלי צוות AOCS של הפרוייקט, ד"ר אריאל רובננקו, את תהליך הפיתוח של מערכת בקרת הטייס האוטומטי של החללית "בראשית", החל משלב האנליזות והסימולציות של התכן הראשוני ועד לשימוש המבצעי בחדר הבקרה לאורך 7 השבועות של המשימה הסופית. בין השאר, הוא יראה כיצד הוקמה הסימולציה הדינמית המלאה, כיצד בוצע המעבר לשלב המימוש באמצעות יצירה אוטונומית של הקוד, וכיצד בוצעו בדיקות האימות של התוכנה.

מודל מערכת הבקרה של מעבורת חלל, שיוצר באמצעות Aerospace Blockset של MathWorks

הכנס הטכני מאורגן על-ידי חברת סיטמטיקס נציגת MathWorks בישראל. השנה הוא יתמקד בסימן של פיתוח מערכות חכמות – החל משלב רכישת ועיבוד המידע הגולמי, וכלה בהפקת תובנות בגישת Machine & Deep Learning לצורך פיתוח מערכות אוטונומיות חכמות, אשר צריכות להתמודד בתנאי אי-ודאות.

בחלקו השני של היום יתקיימו במקביל שלושה מסלולים מקצועיים לימודיים, אשר יציגו טכניקות, טיפים וטריקים מעשיים, המאפשרים ליישם את כל תהליך הפיתוח – מהאלגוריתם ועד למימוש בחומרה. המסלולים המקביליים הם: מסלול עיבוד וידאו ותמונה, מסלול עיבוד אות ותקשורת, ומסלול סימולציה מערכתית ומערכות בקרה.

בכל מסלול מקצועי תיערך הגרלה לרכיב חומרה ייעודי לעולם התוכנה: Pluto של Analog Devices, רכיב Jetson TX2 של nVIDIA, וקיט Arduino Engineering Kit.

ההשתתפות הינה ללא תשלום, אך מחייבת הרשמה מראש.

למידע נוסף והרשמה: MATLAB & Simulink Expo 2019

בקרי התקשורת של אודיוקודס הוסמכו לשירות הטלפוני של אמזון

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אודיוקודס (AudioCodes) מקרית שדה התעופה בלוד עברה בהצלחה את מבחני התיפעול של משפחת בקרי הגבול שלה (Session Border Controller) לשימוש בשירות התקשורת הארגונית בענן של חברת אמזון (AWS). בקרי הגבול אחראים על אבטחת גישה בין משתמשים ברשתות סמוכות, אם זה בין הארגון לחברת הטלקרום או בין מחלקות שונות בתוך ארגון גדול, ועל ביצוע מלא של פרוטוקול התקשורת (SIP) המבטיח שמתקיימת שיחה וכל המידע (קול, תמונה, וידאו ונתונים) עובד בשלמותו.

בקרי הגבול של אודיוקודס ממשפחת Mediant נבנו ותוכננו מהתחלה כדי לשמש כבקרי גבול בתקשורת מבוססת ענן. החברה מסרה שהבקרים שלה נבחנו מול רשת שיחות הוועידה ושירותי התקשורת המאוחדת Amazon Chime Voice Connector, המאפשרת כיום תקשורת מלאה ב-100 מדינות, מכל מכשיר טלפון, מחשב או אבזר נייד. בעקבות ההצלחה במבחנים, הבקר של אודיוקודס קיבל הסמכה לשמש כאבזר המקשר את הארגון אל שירותי Chime של אמזון. "הבקרים של אודיוקודס מספקים את הגמישות, האמינות ואיכות הקול הדרושים ללקוחותינו", אמר מנכ"ל Amazon Chime, סיד ראו.

ראוי לציין שהבקרים הוסמכו בעבר גם עבור שירות Microsoft Teams, הנחשב למתחרה הגדול ביותר של אמזון בתחום התקשורת האחודה. אודיוקודס היא שותפה עסקית ותיקה של מיקרוסופט ולשתי החברות שיתוף פעולה אסטרטגי הנמשך שנים רבות. היא גם מספקת תמיכה מלאה בכל שירותי התקשורת האחורה של מיקרוסופט. בימים אלה מתנהלת תחרות עזה בין שירות הענן Azure של מיקרוסופט לבין שירות הענן AWS של אמזון, על שוק שיחות ה-VoIP ושיחות הוועידה הארגוניות.

שיחת ועידה במערכת Chime של אמזון. תחרות עזה מול Azure של מיקרוסופט על השליטה בתקשורת הענן הארגונית
שיחת ועידה במערכת Chime של אמזון. תחרות עזה מול Azure של מיקרוסופט על השליטה בתקשורת הענן הארגונית

מיקרוסופט הפכה את Skype לפלטפורמה עסקית גדולה מאוד המתאימה לארגונים ולשיתרותי תמיכה (Call Centers). בין השאר, היא יצרה בידול באמצעות קישור תשתית התקשורת אל תשתיות היישומים העסקיים Microsoft 365. בחודש שעבר הגיבה אמזון באמצעות הכרזה על חבילת תכנות חדשה, המבוססת על תשתית הבינה המלאכותית שלה. השירותים החדשים כוללים תרגום אוטומטי של הדברים הנאמרים בשיחה אל השפה המועדפת על-ידי המשתמש, הפעלת תוכנת עיבוד קולי המייצרת רשומה כתובה של כל הדברים הנאמרים בשיחה, ואפילו הוספת מנגנון המנטר את הרגשות של הדוברים בשיחה.

אודיוקודס נכנסה לזירת הבינה המלאכותית

ההתפתחויות האלה לא נעלמות מעיניה של אודיוקודס, אשר הקימה בתחילת 2018 חטיבת בינה מלאכותית בשם Voice.AI, אשר פועלת במקביל לחטיבות פיתוח וייצור שרתי בקרת הגבול. החטיבה מפתחת פתרונות בינה מלאכותית עבור יישומים המבוססים על זיהוי קול והקלטת שיחות, כדי לשפר את התהליך העסקי.

"דיבור הוא המרכיב הבסיסי ביותר של התקשורת האנושית", הסביר נשיא ומנכ"ל החברה שבתאי אדלסברג. "אנחנו מאמינים שתקשורת עסקית המבוססת על דיבור מספקת מרחב לא מנוצל לשיפור תובנות". חברת אודיוקודס נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של 401.4 מיליון דולר. בשנת 2018 הסתכמו מכירותיה ב-119.9 מיליון דולר, בהשוואה לכ-107.5 מיליון דולר בשנת 2017.

רפאל הזמינה מאורביט מערכות עקיבה ותקשורת ב-5.57 מ' ד'

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מסוף תקשורת לווייני מוטס של אורביט. צילום: Techtime

חברת אורביט טכנולוגיות מנתניה (Orbit) קיבלה הזמנה בהיקף של 5.57 מיליון דולא מחברת רפאל  מערכות לחימה מתקדמות, עבור מערכות תקשורת לווייניות מסוג MPT 87 ומערכות עקיבה קרקעיות מסוג AL-4018. ההזמנות יסופקו לרפאל במהלך השנים 2019-2020. מסוף התקשורת הלוויינים המוטס MPT 87 הוא הדור החדש של מערכות תקשורת צבאיות מוטסות של החברה והוכרז רק בשבוע שעבר. הוא מיועד להתקנה על-גבי כלי-טיס כמו מסוקים, מטוסי סיור ומודיעין ומל"טים, ומאפשר להם להישאר בקשר עם לווייני התקשורת תוך כדי תעופה.

הוא כולל אנטנה מיוצבת בקוטר של 87 ס"מ המתכווננת אל הלוויין, את כל מעגלי ה-RF ואת תוכנת השליטה והבקרה. המסוף החדש מצוייד באנטנה היברידית, הכוללת יכולת כיוונון מכנית ויכולת כיוונון אלקטרונית (Phased Array Antenna) לשידור וקליטה בערוץ Ku-band הלווייני (12-18GHz). החברה מסרה שכעת היא מפתחת תצורה נוספת של המסוף, המיועדת לשידור וקליטה בערוצי Ka-band (שידורים בתדר של 26-40GHz).

מערכות העקיבה הקרקעיות מסוג AL-4018 הינן מערכות המשמשות להחזקת אנטנות בקוטר של 1.8-2.4 מטר ומאפשרות לכוון אותה בדייקנות אל מטרה ולעקוב אחריה. הן כוללות מערכת ייצוב המאפשרת להתקין אותן גם על-גבי כלי-רכב או ספינות. בין השאר, הן משמשות ליישומי מעקב אחר שיגור טילים ואיסוף אותות טלמטריה מהטיל המשוגר. היישומים האזרחיים הנפוצים ביותר שלהן הוא לצורך מעקב אחר לווייני צילום ולווייני ניווט המקיפים את כדור הארץ במסלולים בגובה נמוך ובינוני (LEO/MEO), ולצורך שליטה באנטנות של מערכות מכ"ם מטאורולוגיות.

חברת אורביט נמצאת בשליטת קרן פימי ונסחרת בבורסה של תל אביב לפי שווי שוק של כ-177 מיליון שקל. בשנת 2018 צמחו מכירות החברה ב-14% להיקף של כ-44.5 מיליון דולר, כאשר המכירות בתחום מערכות העקיבה צמחו בשנה ביותר מ-30% ותפסו כשני שלישים מההכנסות. בעקבות התוצאות עברה החברה לריווחיות: מהפסד תפעולי של 2.8 מיליון דולר ב-2017 לרווח תפעולי של כמיליון דולר ב-2018, ומהפסד נקי של 4.4 מיליון דולר ב-2017 לרווח נקי של 74 אלף דולר ב-2018.

KLA בוחנת פיצול של חברת אורבוטק

פורסם בתאריך ע"י Techtime

ברבעון השלישי של השנה הפיסקלית שהסתיים במרץ השנה, הסתכמו המכירות של חברת KLA בכ-1.1 מיליארד דולר, בהשוואה לכ-1.02 מיליארד דולר ברבעון המקביל אשתקד. הדו"ח הזה כולל חלק מההכנסות של חברת אורבוטק (Orbotech) שנירכשה על-ידי KLA ב-20 בפברואר השנה תמורת 3.4 מיליארד דולר. מאז העיסקה הפסיקה אורבוטק לדווח על הכנסותיה לבורסה, אולם בשיחת הוועידה שהתקיימה לאחר פרסום הדו"חות, מסר נשיא ומנכ"ל KLA, ריק ואלאס, שמכירותיה של אורבוטק בשנת 2018 צמחו ב-16% והסתכמו בכ-1.04 מיליארד דולר. בשנת 2017 הסתכמו מכירות אורבוטק בכ-909 מיליון דולר.

אלא שכעת עומדת על הפרק שאלת עתידה של אורבוטק במסגרת חברת KLA, וכאן עדיין אין תשובות מלאות, אלא רק רמזים. ואחד מהעבים שבהם הוא רעיון הנבדק כעת בחברה, להפריד מאורבוטק את חטיבת השבבים שלה ולצרף אותה ל-KLA. ואלאס אמר שרכישת אורבוטק מגדילה את שוק היעד הכולל של KLA בכ-2.5 מיליארד דולר, ושהביצועים של אורבוטק ישתפרו הודות לסינרגיה עם KLA, אולם המידע המלא יימסר לציבור רק בכנס המשקיעים של החברה, שיתקיים בחודש ספטמבר השנה.

ואלאס מגלגל את הכדור אל הלקוחות

ואלאס: "אורבוטק היתה חברה מצליחה כאשר פעלה לבדה, ולכן אנחנו צריכים להשקיע מחשבה רבה כיצד למזג אותה וגם לאפשר לה להמשיך ולפעול באופן עצמאי. אולם בחודשים האחרונים קיבלנו פניות מלקוחות שביקשו מאיתנו לעבוד ביחד, ואכן ראינו כמה אפשרויות, במיוחד בתחום הפתרונות המיוחדים לתעשיית השבבים. יש לנו מספר לקוחות העובדים גם עם KLA וגם עם חטיבת השבבים של אורבוטק. כלומר יש כאן חפיפה בלקוחות אבל לא חפיפה במוצרים. הוספת מוצרים של KLA ללקוחות האלה תאפשר לנו להגדיל את נתח המכירות שלנו אצלם".

אורבוטק נחשבת למובילה עולמית בתחום מערכות הבדיקה של מעגלים מודפסים (30%-35% מהמכירות), מערכות אוטומטיות לבדיקת צגים שטוחים במהלך הייצור (25%-30% מהמכירות), ומערכות ייצור מארזים מתקדמים וצפופים מאוד ותהליכי ייצור מיוחדים של מוליכים למחצה (30%-35% מהמכירות). האחרונה היא החטיבה הצומחת ביותר באורבוטק, ומכירותיה ב-2018 צמחו ב-23%. לגבי העסקים האחרים של אורבוטק, ואלאס ציין שניתן יהיה לחסוך בהוצאות באמצעות ניצול טוב יותר של שרשרת האספקה המשרתת את KLA. "כמו בכל עסקות המיזוג והרכישות, אנחנו רואים מספר הזדמנויות לשיפור שולי הרווח של אורבוטק באמצעות ניצול תשתית הייצור הגלובלית שלנו, שרשרת אספקה משותפת, תשתיות מתן שירותים ויכולות פנימיות נוספות שלנו".

האם חטיבת ה-PCB על הכוונת?

סמנכ"ל הכספים, ברן היגינס, רמז שכעת מתנהלים דיונים גם בנוגע לעתיד חלק מעסקי חטיבת ה-PCB של אורבוטק, שגם בה חלק מלקוחות אורבוטק הם גם לקוחות KLA. היגינס: "כאשר חושבים על חטיבת ה-PCB ועל הטכנולוגיות המתקדמות של מעגלים מודפסים, רואים שילוב של טכנולוגיות מעגלים מודפסים וטכנולוגיות מארזי שבבים מתקדמים במפת הדרכים של הלקוחות שלנו.

"גם אורבוטק וגם אנחנו חשופים לתחום הזה, ואנחנו בודקים כיום מהי האסטרטגיה הטובה ביותר כדי להגדיל בו את הנוכחות שלנו. כלומר, יש כאן עוד הרבה עבודה ואנחנו נספק פרטים נוספים במפגש המשקיעים בספטמבר". נראה שהמשקיעים מאמינים בחברה, הנסחרת כיום בנסד"ק לפי שווי שוק של 18.43 מיליארד דולר. אומנם בסוף השבוע ירדה המנייה מ-128 דולר לכ-114 דולר, אולם ניתן לייחס את הירידה להסלמת מלחמת הסחר בין סין וארה"ב, שהפילה בסוף השבוע את כל מניות השבבים.

ראוי לציין שמדובר ברמזים בלבד שנאמרו במהלך השיחה עם אנליסטים. יכול להיות ש-KLA לא תבצע את המהלך, או שלחלופין היא תנקוט בפעולה הפוכה: העברת פעילויות ממנה אל אורבוטק. אבל הסיכוי לכך נמוך יותר.

מארוול רוכשת את Aquantia ב-452 מיליון דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת מארוול (Marvell Technology) רוכשת את חברת Aquantia מסן חוזה, קליפורניה, תמורת 452 מיליון דולר במזומן. מארוול תשלם 13.25 דולר לכל מניה של אקוונטיה, הנסחרות כיום בבורסה של ניו יורק במחיר של 12.96 דולר. העיסקה משלימה את סל המוצרים של מארוול בתחומי שכבת התקשורת הפיזית של תקשורת מבוססת כבלי נחושת וסיבים אופטיים, ומחזקת אותה במגזר תקשורת האיתרנט בקצבים של 2.5G/5G/10G. שתי החברות מציעות כיום פתרון משולב  עבור רשתות תקשורת מהירות בכלי-רכב. מארוול מתכננת לפתח רשתות ממונעות עבור כלי-רכב אוטונומיים ברמה 4 וברמה 5.

נשיא ומנכ"ל מארוול, מאט מאפי, אמר שרכישת אקוונטיה תחזק את מעמדה מארוול בתחום רשתות האיתרנט בכלי-רכב, ותאפשר לה להביא לרכב רשתות איתרנט מהירות מאוד כבר בעשור הקרוב. להערכת חברת Strategy Analytics מספר נקודות האיתרנט בכלי-רכב צומח בשיעור שנתי של 62% וצפוי להגיע לכ-367 מיליון קישורים בשנת 2021, בהשוואה לכ-53 מיליון קישורים ב-2018.

חברת אקוונטיה הוקמה בשנת 2004 במטרה לפתח פתרונות קישוריות מהירים לתשתיות ענן. בשנת 2012 היא הכריזה על 10GBASE-T MAC/PHY עבור שרתים, ובשנת 2014 היא הציגה את טכנולוגיית Multi-Gig Ethernet, אשר שימשה כבסיס להגדרת תקן 802.3bz שאושר על-ידי IEEE בשנת 2016. כיום הטכנולוגיה מקודמת היום באמצעות איגוד NBASE-T Alliance שהחברה הקימה ביחד עם סיסקו. ברבעון הראשון של 2019 צנחו המכירות של אקוונטיה ב-40% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד והסתכמו בכ-17 מיליון דולר. להערכת חברת מארוול, מכירותיה ברבעון הראשון יסתכמו בכ-650 מיליון דולר.

שת"פ אסטרטגי בין סימנס ופריסנסו מחיפה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה (מימין לשמאל): איתן וסלי, דדי לביד (בן לולו) וד"ר דוד אלמגור

חברת פריסנסו (Presenso) מחיפה נבחרה על-ידי Siemens להיות שותפה אסטרטגית בתחום הבינה המלאכותית ולמידה חישובית לתחזוקת מכונות. שתי החברות חתמו על הסכם שלפיו תתמוך פריסנסו בשירותי התפעול והתחזוקה של סימנס בעזרת ניתוח נתוני המכונות של סימנס ולקוחותיה בזמן אמת, באמצעות פתרון האנליטיקה התעשייתית שהיא פיתחה. פריסנסו משתמשת בלמידה חישובית אוטומטית (Automated Machine Learning) לניתוח ביג-דאטה תעשייתי בענן כדי לזהות דפוסי התנהגות חריגים עדינים בין סנסורים ובין רכיבים, המצביעים על התפתחות של כשל במכונות הייצור.

גיוס הון בחודשים הקרובים

ל-Techtime נודע שהיקף ההסכם עם סימנס נאמד בכ-10 מיליון דולר לאורך 4 שנים. מאז הקמתה בשנת 2016 החברה גייסה כ-3 מיליון דולר. נודע גם שכיום היא נערכת לסבב גיוס נוסף בהיקף של כמה מיליוני דולרים אשר צפוי להיסגר בחודשים הקרובים. לקראת הסבב הזה, היא קיבלה בחודש דצמבר 2018 השקעה אסטרטגית של חברת החשמל הפורטוגלית EDP, במסגרת הצהרת כוונות להשתתף בגיוס המתגבש.

פריסנסו וסימנס כבר החלו בהתקנת הפתרון המשותף באלפי מכונות הפועלות בתחנות כוח ובמתקני נפט וגז ברחבי העולם. בין לקוחות החברה כיום: ABB, חברת הנפט והגז הגרמנית DEA, חברת החשמל השוודית FORTUM וכאמור חברת החשמל הפורטוגלית EDP. סגן נשיא למו"פ בחברת פריסנסו, דדי לביד (בן לולו) אמר שלמידת מכונה אוטונומית  (AutoML) מקבלת הכרה כפתרון מוביל לניתוח מידע וחילוץ תובנות תעשייתיות.

חברת Presenso הוקמה בשנת 2016 על-ידי איתן וסלי, דדי לביד וד"ר דוד אלמגור תחת השם DeepSense. המנכ"ל איתן וסלי התמחה בפיתוח מערכות בקרה והנעה בחברת אפלייד מטיריאלס. היו"ר דוד אלמגור הוא יזם סדרתי. בין השאר הוא הקים את חברת פנורמיק פאואר שפיתחה חיישנים לניהול ובקרת צריכת החשמל, אשר נמכרה לחברת סנטריקה תמורת כ-65 מיליון דולר. הטכנולוג הראשי דדי לביד הוא אלגוריתמאי מומחה בתחום הלמידה החישובית וארכיטקטורת ביג-דאטה. הוא בעל ניסיון של כ-8 שנים ברפאל, שם הוביל קבוצת תוכנה ואלגוריתם בפרויקטים גדולים, חלקם בעלי חשיבות לאומית.

חיזוי תקלות לפני התרחשותן

המערכת של החברה אוספת בענן כמויות גדולות של נתונים המגיעים בפורמטים שונים ממאות מכונות ומאלפי סנסורים בקווי הייצור התעשייתיים. היא מפעילה מערכת לימוד מכונה במתכונת של רשת נוירונים (deep learning) אשר לומדת בצורה אוטונומית לחלוטין את מאפייני ההתנהגות של קהילות דומות של מכונות. המנוע יוצר קישורים פנימיים בין מאורעות לרכיבים בתוך המכונה, ובין המכונות למערכות שונות באתר התעשייתי.

להערכת החברה, רוב קווי הייצור בעולם סובלים מזמני השבתה ארוכים (בממוצע 17 יום בשנה) עקב תקלות בקווי הייצור שניתן היה לגלות מראש. המערכת של החברה מזהה התפתחות של דפוסים חריגים ולהתריע מבעוד מועד על כשל קרב, ואפילו לספק הערכה על המועד הצפוי של הכשל והמלצה על הפתרון הטוב ביותר שנצפה עד כה בתקלות דומות מההיסטוריה של המכונה עצמה, או ממכונות שכנות. החברה פועלת מאזור התעשייה מת"ם בחברה ומעסיקה כ-30 עובדים.

כנס MATLAB & Simulink יתמקד במערכות AI משובצות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

הכנס השנתי MATLAB & Simulink Expo 2019 יתקיים ביום א', 26 למאי 2019 במלון הילטון בתל אביב. הכנס מוקדש לנושא הפיתוח של מערכות משובצות חכמות באמצעות תוכנות MATLAB ו-Simulink, ויתמקד השנה במערכות Deep Learning ,AI  ופיתוח בגישת Model Based Design לתכנון בדיקה ויישום של פתרונות הנדסיים למוצרים החדשים.

הכנס הטכני מאורגן על-ידי חברת סיטמטיקס נציגת MathWorks בישראל. השנה הוא יתמקד בסימן של פיתוח מערכות חכמות – החל משלב רכישת ועיבוד המידע הגולמי, וכלה בהפקת תובנות בגישת Machine & Deep Learning לצורך פיתוח מערכות אוטונומיות חכמות, אשר צריכות להתמודד בתנאי אי-ודאות.

בחלקו השני של היום יתקיימו במקביל שלושה מסלולים מקצועיים לימודיים, אשר יציגו טכניקות, טיפים וטריקים מעשיים, המאפשרים ליישם את כל תהליך הפיתוח – מהאלגוריתם ועד למימוש בחומרה. המסלולים המקביליים הם: מסלול עיבוד וידאו ותמונה, מסלול עיבוד אות ותקשורת, ומסלול סימולציה מערכתית ומערכות בקרה.

בכל מסלול מקצועי תיערך הגרלה לרכיב חומרה ייעודי לעולם התוכנה: Pluto של Analog Devices, רכיב Jetson TX2 של nVIDIA, וקיט Arduino Engineering Kit.

הכנס מיועד למהנדסים, מפתחים וחוקרים בכל סוגי היישומים והתעשיות, כל משתמשי MATLAB המעוניינים להיחשף או להרחיב את הידע שלהם בשימוש בכלים, ולחוקרים באקדמיה. במקביל לכנס המקצועי, יתקיימו לאורך כל היום תערוכות מקצועיות הכוללות עמדות הדגמה והצגת פתרונות מעולמות תוכן שונים, פרוייקטי גמר של סטודנטים וכן פתרונות מקצועיים של שותפים עסקיים.

ההשתתפות הינה ללא תשלום, אך מחייבת הרשמה מראש.

למידע נוסף והרשמה: MATLAB & Simulink Expo 2019

טאואר-ג'אז במגעים לרכישת מפעל ייצור שבבים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת טאואר-ג'אז (TowerJazz) ממגדל העמק מתכננת רכישת מפעל ייצור שבבים המייצר בגיאומטריה של 45/65 ננומטר בפרוסות סיליקון של 300 מ"מ. כך גילה סמנכ"ל הכספים של החברה, אורן שירזי, במהלך פגישה עם אנליסטים בכנס המשקיעים של חברת אופנהיימר שהתקיים ביום א' בתל-אביב. בין השאר, החברה בוחנת אפשרות לרכוש שותפות במפעל ייצור הנמצא בהקמה בסין. כיום החברה מנהלת שבעה מפעלי ייצור שבבים: ארבעה בבעלותה המלאה: שניים במגדל העמק  – פאב 1 המייצר בפרוסות של 150 מ"מ, ופאב 2 (בתמונה למעלה) המייצר בפרוסות של 200 מ"מ. מפעל נוסף פועל בניופורט ביץ', קליפורניה, ועוד מפעל בסן אנטוניו, טקסס. שני האחרונים מייצרים בפרוסות סיליקון של 200 מ"מ.

החברה מנהלת עוד שלושה מפעלים ביפן, הנמצאים בבעלות משותפת עם פאנסוניק באמצעות חברת TPSCo המשותפת, שטאואר-ג'אז מחזיקה ב-51% ממניותיה. שניים מהמפעלים מייצרים בפרוסות סיליקון של 200 מ"מ והמפעל השלישי, בעיר אוזו ביפן, מייצר שבבים בפרוסות סיליקון בקוטר של 300 מ"מ ומתמחה בעיקר בייצור רכיבים אנלוגיים ורכיבי RF בגיאומטריה של 45 ננומטר ושל 65 ננומטר. שירזי: "כאשר קיבלנו לידינו את מפעל באוזו, הוא עבד בתפוסה של 15% בלבד. כיום אנחנו מגיעים לניצול של כמעט כל כושר הייצור שלו. כעת אנחנו מספקים מענה מיידי באמצעות הגדלת כושר הייצור בעוד 3,000-5,000 פרוסות לחודש, אולם זה לא עונה לצורך".

"אנחנו צריכים מפעל נוסף וכעת מחפשים אפשרות לרכוש אותו. קיימת אפשרות לשיתוף פעולה עם מחוז בסין או עם משקיעים שכבר החלו בבנניית מפעל. המטרה שלנו היא לקבל כושר ייצור מובטח של פרוסות סיליקון 300 מ"מ באמצעות שותפות בבעלות. כעת אנחנו בוחנים שלוש אפשרויות". למעשה, החברה מחפשת עיסקה הדומה באופייה לעיסקה שבה רכשה ב-2016 את מפעל הייצור של חברת מאקסים בטקסס תמורת כ-40 מיליון דולר, או עיסקה הדומה להסכם עם פנאסוניק משנת 2014, שבמסגרתו קיבלה לידיה 3 מפעלים בסכום זעום של כ-8 מיליון דולר, שפנאסוניק השקיעה מיליארדי דולרים בהקמתם.

תוכנית אסטרטגית שאפתנית

האופציה האחרת, של הקמת מפעל חדש לגמרי, איננה מעשית מבחינת החברה מכיוון שמדובר בהשקעה של כ-4-5 מיליארד דולר. שירזי: "אנחנו זקוקים להגדלת כושר הייצור בפרוסות סיליקון של 300 מ"מ כדי להגדיל את המכירות של החברה. המפעל באוזו צומח בעיקר בזכות לקוחות המבקשים שירותי ייצור של רכיבי RF ב-300 מ"מ". במקביל לחיפוש מפעל ייצור חדש, החברה גם מחפשת רכישה של טכנולוגיית ייצור לרכיבי MEMS.

להערכת שירזי, החברה הגיעה למצב שבו רוב הוצאותיה הן הוצאות קבועות, ולכן הגידול בקיבולת הייצור יתורגם לגידול ברווחים. התוכנית ארוכת הטווח של החברה היא לשלש את היקף המכירות ולהגיע להיקף מכירות של כ-3.5 מיליארד דולר בשנה, שיעניק לה רווח נקי של כ-520 מיליון דולר. כיום היא נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-1.91 מיליארד דולר.

תקווה לשיפור במחצית השנייה של 2019

ברבעון הראשון של 2019 הסתכמו המכירות של טאואר-ג'אז בכ-310 מיליון דולר, בהשוואה לכ-313 מיליון דולר ברבעון הראשון של שנת 2018. החברה דיווחה על רווח נקי של 26 מיליון דולר. החברה צופה שהמכירות ברבעון השני יסתכמו בכ-306 מיליון דולר. המנכ"ל ראסל אלוואנגר העריך שהמחצית השנייה של השנה תהיה חזקה יותר. "יש לנו מספר מנועי צמיחה חזקים, בפרט בתחום האנלוגי. ההתקדמות בטכנולוגיית 5G מלווה בביקושים גדלים למוצרים שלנו בתחום האלחוט והתשתיות. יש עלייה מתמשכת בתוכן האנלוגי עבור תעשיית הרכב ועלייה בביקושים ליישומים מבוססי IoT ובינה מלאכותית".

אינטל תייצר מעבדי GPU בתהליך של 7 ננומטר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

תהליך הייצור המתקדם ביותר של חברת אינטל (Intel) ישמש בשלב הראשון לייצור מעבדי GPU שייצאו לשוק במהלך 2021, ולא לייצור מעבדי CPU סטנדרטייים. כך גילה השבוע מהנדס הייצור הראשי של חברת אינטל, ד"ר מארטי רנדוצ'ינטלה, ביום המשקיעים השנתי של החברה שנערך ביום ה' בסנטה קלרה, קליפורניה. לדבריו, הטכנולוגיה שאינטל מפתחת תספק שיפור של 20% בביצועים לכל וואט, ותקטין פי ארבעה את מורכבות הפיתוח.

המוצר המרכזי שייוצר בטכנולוגיה החדשה הוא מעבד GPU כללי הבנוי בארכיטקטורת Xe ומיועד לשימוש במרכזי נתונים בעיקר ליישומי בינה מלאכותית וליישומים התובעים עוצמת מחשוב גדולה. המוצרים הראשונים מהסדרה הזאת צפויים לצאת לשוק בשנת 2021. מבחינת אינטל מדובר במהלך אסטרטגי המיועד למצב אותה כמתחרה מרכזית בשוק מעבדי ה-GPU.

היא נערכת זמן רב לתחרות על השוק הזה, שאותו מובילות כיום החברות AMD ואנבידיה. בנובמבר 2017 היא צרפה אליה את ראג'ה קודורי, ששימש כארכיטקט הראשי של המעבדים הגרפיים בחברת AMD, ומינתה אותו לסגן נשיא ולארכיטקט הראשי של קבוצת Core and Visual Computing החדשה.

ד"ר מארטי רנדוצ'ינטלה. המעבר ל-7 ננומטר יתחיל בתחום ה-GPU
ד"ר מארטי רנדוצ'ינטלה. המעבר ל-7 ננומטר יתחיל בתחום ה-GPU

בכנס הארכיטקטורה של חברת אינטל שנערך בדצמבר 2018 הסביר קודורי את אסטרטגיית המוצרים החדשים של אינטל. בניגוד לעבר, היא לא תתבסס על מעבדי CPU, אלא על שילובים של שישה מרכיבים: תהליכי ייצור מתקדמים; ארכיטקטורה מגוונת הכוללת GPU, CPU, FPGA, מאיצים ומארזים חדשים; טכנולוגיות זכרון חדשות כמו Optane למשל; פתרונות קישוריות בין מעבדים; אבטחה וכלי תוכנה לפיתוח מוצרים חדשים.

הרחבת מגוון המוצרים בטכנולוגיית 10 ננומטר

במקביל, היא נערכת להעברת חלק גדול מהייצור לתהליך של 10 ננומטר. מהלך שיתחיל בחודש יוני, עם תחילת הייצור ההמוני של מעבדי CPU בפלטפורמת Ice Lake, כדי שיוכלו להיכנס למחשבים האישיים החדשים שייצאו לשוק בסוף 2019 (עונת החגים). במהלך השנה הקרובה (2019-2020) אינטל תרחיב את מגוון המוצרים המיוצרים בטכנולוגיית 10 ננומטר: דגמים נוספים של מעבדים למחשבים אישיים ולשרתים, מעבדי הסקות לבינה מלאכותית (AI inference processor) ממשפחת Nervana, מעבד GPU לשימושים כלליים, רכיב תקשורת 5G ואת משפחת רכיבי Agilex FPGA החדשה (בתמונה העליונה).

רכיבי Agilex ייצאו לשוק במארז 3D SiP, המאפשר לשלב ברכיב אחד את ליבת ה-FPGA ביחד עם מעגלים אנלוגיים, מעגלי זיכרון, ממשקי קלט/פלט, ואפילו את ליבת ה-structured ASIC של חברת eASIC, שאותה אינטל רכשה בחודש יולי 2018. אסטרטגיית ה-FPGA של אינטל מיושמת בקבוצת Programmable Products Group. בשנת 2018 היוו מכירות הקבוצה כ-3% מכלל המכירות של אינטל, כלומר כ-2.12 מיליארד דולר (מתוך היקף מכירות כולל של כ-70.8 מיליארד דולר).

מלחמת הסחר הפילה את מניות השבבים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

הפצצה שהטיל השבוע הנשיא טראמפ מזעזעת את שוק הטכנולוגיה בעולם. כאמור, טראמפ הודיע שהוא יכפיל את המיסוי על שורה של מוצרים המיובאים לארצות הברית מסין, בהיקף כולל של כ-200 מיליארד דולר. ההכרזה הפתיעה את הסינים, שמשלחת מטעמם נמצאת כעת בוושינגטון בנסיון להגיע להסכם. טראמפ הודיע שיגדיל את המיסוי מ-10 סנט לכל דולר עד ל-25 סנט לכל דולר. משרד המסחר הסיני הודיע שלא תהיה לו ברירה אלא "לנקוט בצעדי תגובה מתאימים".

מדובר ברשימת מוצרים מתחומים שונים, בהם מוצרי טכנולוגיה רבים כמו כוננים מגנטיים, סוגים מסויימים של מעגלים מודפסים (למשל עבור כרטיסי מכ"ם), מנועים חשמליים מסוגים שונים, משדרים ומקלטים אלחוטיים, מערכות מכ"ם, מצלמות טלוויזיה, רכיבים ואפילו ציוד המשמש בתהליך ייצור השבבים. בנוסף, הוא הקים ועדת בדיקה שעשויה להמליץ על הטלת מסים בשיעור של 25% על קבוצה נוספת של מוצרים שארה"ב מייבאת מסין  בהיקף של כ-325 מיליארד דולר בשנה.

תעשייה גלובלית חוששת ממלחמה גלובלית

מלחמת הסחר בין שתי המדינות מטרידה מאוד את תעשיית הטכנולוגיה, אשר שרשרת האספקה שלה היא גלובלית וחוצת יבשות. כמעט כל מוצר טכנולוגי כיום מיוצר בכמה אתרים בו-זמנית ולכן כל מלחמת סחר בינלאומית משפיעה ישירות על חברות הטכנולוגיה. בתגובה לעליית המסים האחרונה, צנח השבוע מדד פילדלפיה של חברות השבבים בכ-5.8%. זהו השבוע הגרוע ביותר של המדד, מאז הנפילה של 6.5% בחודש דצמבר 2018, שבמהלכו נראה היה שמלחמת הסחר עומדת בפני שלב הסלמה חדש.

התגובה החדה של מניית אינטל להתחדשות מלחמת הסחר עם סין
התגובה החדה של מניית אינטל להתחדשות מלחמת הסחר עם סין

להערכת אנליסט ג'יי,פי מורגן, ג'ייסון האנטר, "מניות השבבים הן הקבוצה הרגישה ביותר להשפעות מלחמת הסחר בין סיו וארצות הברית". הדבר התבטא בירידות חדות של מניות טכנולוגיה מובילות בבורסת נסד"ק. אומנם המדד המשולב של נסד"ק ירד ב-1.4% בלבד, אולם מניות הטכנולוגיה שבתוכו הובילו את הידירה הזו: מניית אינטל התמוטטה ב-5.2%, ומניית מיקרוצ'יפ ירדה ב-4.9%. אנבידיה הפסידה 3.4% משווייה, מיקרון ירדה ב-2.6%, ווסטרן דיגיטל ירדה ב-3% ומניית NXP ירדה ב-3.2%. גם מניות ישראליות ספגו את המכה, כאשר סרגון ירדה ב-5.7%, סטרטסיס ב-2.3%, סיוה ב-1.9% וקמטק ב-1.6%.

מבחינת יצרניות השבבים, ההסלמה במלחמת הסחר מגיעה ברגע קשה במיוחד, שבו הראה כי התעשייה נמצאת בתחילתו של גל ירידה במכירות, לאחר שהגיעו לשיא של כל הזמנים בשנת 2018 עם מכירות בהיקף של 468.8 מיליארד דולר, בעקבות צמיחה שנתית של 13.7%. ארגון שיתוף הפעולה התעשייתי SEMI, דיווח השבוע שברבעון הראשון של 2019 חלה ירידה של 5.6% באספקת פרוסות סיליקון ליצרני שבבים, בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד.

להערכת איגוד תעשייית השבבים (SIA) ירדו מכירות השבבים ברבעון הראשון של 2019 ב-13% בהשוואה לרבעון הראשון של 2018, והסתכמו בכ-96.8 מיליארד דולר. חברת המחקר IC Insights העריכה לאחרונה שמכירות הרכיבים המשולבים (IC) ירדו ב-9% ברבעון הראשון של 2019. בהשוואה לרבעון האחרון של 2018 מדובר בצניחה עוצרת נשימה של 17.6% במכירות. מבחינתה של תעשיית השבבים, המחצית הראשונה של 2019 היא הזמן הגרוע ביותר להתמודד עם מלחמת סחר גלובלית וחסרת רחמים.

גילת הצליחה לקשר רשת 5G אל לוויין LEO

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: LEO Phase 1 של טלסאט 

חברת גילת רשתות לוויין (Gilat Satellite Networks) מפתח תקווה דיווחה שהמודם הלווייני שלה המיועד לשימוש בתחנות קליטה של לוויינים נמוכי מסלול (LEO) השתתף בניסוי מוצלח של העברת תקשורת מהדור החמישי (5G) באמצעות לוויין LEO. הניסוי בוצע במשותף על-ידי חברת וודאפון (Vodafone) ועל-ידי אוניברסיטת סוריי הבריטית, המשמשת כמרכז מחקר ופיתוח לאומי בתחום הלוויינים. התקשורת נעשתה עם לוויין LEO Phase 1 של של חברת Telesat, המחובר אל מרכז בדיקות ה-5G של אוניברסיטת סוריי.

ההדגמה כללה צ'אט בווידאו, גלישה באינטרנט, וצפייה ישירה בווידאו באיכות של עד 8K. בנוסף, צוות הפרויקט שידר וידאו 4K לקצה רשת ה-5G, יכולת שתהווה בעתיד תפקיד מרכזי ברשת 5G. בחינה בזמן אמת של צפייה בתכנים עשירים אלו הושגה באמצעות שימוש בטכנולוגיית סלולר 5G. מסקנות הבדיקה: ניתן לספק פתרון 5G באמצעות המודם הלווייני של גילת כשהו פועל מול לוויין Phase 1. ראש תחום לקוחות גלובליים בגילת, אמיר יפה, אמר שהניסוי מחזק את שיתוף הפעולה האסטרטגי בין גילת ו-Telesat בתחום המתפתח של לווייני LEO.

מערך לווייני ה-LEO המתוכנן של חברת טלסאט
מערך לווייני ה-LEO המתוכנן של חברת טלסאט

חברת טלסאט הקנדית מתכננת לבנות מערך הכולל כמה מאות לווייני LEO אשר יתחילו לספק שירותי תקשורת החל משנת 2022. מדובר בלוויינים שינועו במסלול נמוך של כ-1,000 ק"מ מעל פני האדמה ויספקו שירותי תקשורת בערץ Ka-band ברוחב פס של עד 4GHz, אשר יתחרו ברשתות סיבים קרקעיות. לוויינים כאלה מתאימים לשירותי 5G מכיוון שמרחקם מכדור הארץ הוא כעשירית מהמרחק של לווייני תקשורת מהדור הנוכחי, הנעים בגובה של 36,000 ק"מ מעל האדמה ונמצאים בנקודה קבועה בשמיים.

הקירבה הזאת מקצרת את זמני ההשהייה של התקשורת לכ-30-50msec. הלוויין הראשון (שמולו בוצע הניסוי של גילת) שוגר לחלל בינואר 2018 ומאז הוא נמצא בניסויים לבדיקת ועיצוב מאפייני הרשת העתידית. לאחרונה סיפר ל-Techtime רון לוין, סמנכ"ל לקוחות אסטרטגיים ותקשורת בתנועה של גילת, שהחברה מפתחת דור חדש של תחנות קליטה לווייניות עבור לווייני LEO. השינויים בתחנת הבסיס כוללים החלפת האנטנות, החלפת מערך המיחשוב בתוך התחנה ובניית תשתית ענן לניהול תחנות הקרקע הלווייניות.

כדי לשמור על תקשורת רציפה יש צורך במערכים הכוללים הרבה מאוד לוויינים ובתחנות קרקעיות המסוגלות לעקוב אחר הלווויין ולבצע מעבר חלק מלוויין ללוויין. הרשתות החדשו יחליפו את לווייני התקשורת הגדולים מהדור הנוכחי (GEO), הנמצאים בנקודה קבועה בשמיים מעל קו המשווה, במרחק של 36,000 ק"מ מכדור הארץ.  התחנות החדשות נועדו להכין את החברה אל השוק המתפתח של לווייני תקשורת מנמיכי טוס (LEO) אשר צפוי לצמוח ב-3-5 השנים הבאות.

למידע נוסף על האסטרטגיה של גילת: תחנות לווייניות מסוג חדש

מצלמות האבטחה משפרות את היכולת הקולית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מצלמת האבטחה החדשה של ארלו האמריקאית, הכוללת שבב עיבוד קולי של DSPG

חברת Arlo, הנחשבת ליצרנית מצלמות האבטחה מהמובילות בארצות הברית, השיקה מצלמת אבטחה חדשה ברזולוציה של Ultra 4K הכוללת את שבב העיבוד הקולי של חברת DSPG מהרצליה, המבוסס על טכנולוגיית SmartVoice של החברה. להערכת מנכ"ל DSPG, עופר אליקים, העיסקה הזאת מבטאת מגמה חדשה בתחום מצלמות האבטחה, המבוססת על הצורך להתאים את איכות הקול לאיכות התמונה שהושגה בתחום הזה.

הדברים נאמרו בשיחת הוועידה שהחברה קיימה אתמול לאחר פרסום הדו"ח של הרבעון הראשון. אומנם מכירות החברה לא השתנו בהרבה (צמחו ב-1%) בלבד, אולם המשיכה מגמת הגידול במרכיב המוצרים החדשים:  (63%) על חשבון התחום הדועך של טלפונים אלחוטיים. מכירותיהם צמחו ב-23% ותפסו 63% מהמכירות ברבעון הראשון. אחת מהתוצאות של השינוי הזה הוא רווח גולמי גבוה יותר, שהסתכם בכ-51.5% ברבעון. למרות זאת, החברה דיווחה על הפסד נקי של 1.1 מיליון דולר.

בסך הכל, המכירות ברבעון הראשון הסתכמו בכ-28.3 מיליון דולר. התחום המסורתי של טלפונים אלחוטיים ממשיך להתכווץ והסתכם בכ-10.6 מיליון דולר בלבד. לעומתו, תחום השבבים הקוליים מתחיל צבור תאוצה, וצמח ב-162% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, להיקף של 4.1 מיליון דולר. המגזר החשוב ביותר של החברה כיום הוא של שבבים לתקשורת VoIP ארגונית, אשר החברה מכנה בשם תקשורת אחודה (Unified Communications). המכירות בתחום הזה צמחו ב-13% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, והסתכמו בכ-9.4 מיליון דולר.

המנכ"ל אליקים העריך שהמכירות התחום המעבדים הקוליים ימשיכו לצמוח ויגיעו לשיא חדש ברבעון השני. "הדבר יסייע למתן את ההשפעה של החולשה בשוק התקשורת האחודה, הנובעת מוויסות מלאים בשוק. אנחנו מאמינים שהשוק הזה יתאושש במחצית השנייה של 2019, ויאפשר לנו להציג צמיחה שנתית". בעקבות הדו"ח עלתה מניית DSPG בנסד"ק ב-5.4% וכיום היא נסחרת לפי שווי שוק של כ-348 מיליון דולר.

הקטר עדיין מושך, אבל הקושי גובר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

מהו היקפה של תעשיית ההייטק הישראלית ומהי תרומתה האמיתית למשק הישראלי? לקראת יום העצמאות 2019 ריכז Techtime נתונים ממספר מקורות, אשר ביחד יכולים לסייע להעריך מהי תרומתה האמתית של התעשייה למשק הישראלי והאם היא מסוגלת להביא אותו להגשמת החלום הציוני של השגת עצמאות כלכלית מלאה.

להערכת הלשכה המרכזית לססטיסטיקה, בחודש ינואר השנה הקיפה תעשיית ההייטק הישראלית כ-318 אלף עובדים, שהם כ-8.6% מכלל משרות השכיר במשק. הרוב המכריע (כ-45%) עובד בתעשיית המחשבים והתוכנה. המגזר השני בהיקפו הוא של תעשיית האלקטרוניקה עצמה (ייצור מחשבים, ומיכשור אלקטרוני ואופטי) המעסיק כ-22.5% מהעובדים (71,600). בתחומי המחקר המדעי והפיתוח הטכנולוגי (הכולל גם את חברות הסטארט-אפ) מועסקים כ-48,500 עובדים, בתחום שירותי התקשורת 21,200 ובשאר התחומים עוד 33,300 עובדים.

בסך הכל, המשכורות שלהם גבוהות מאוד בהשוואה לשאר מגזרי השוק: המשכורת הממוצעת בהייטק היא 23,328 שקל בחודש, בהשוואה לממוצע ארצי של 10,538 שקל בחודש. המשכורות הגבוהות ביותר הן בתחומי התוכנה ומסתכמות בכ-26,000 שקל בממוצע. המשכורת הממוצעת בתעשיית האלקטרוניקה היא 21,430 שקל בחודש.

משכורות גבוהות לצד שכר מינימום בקווי הייצור

תעשיית האלקטרוניקה הישראלית מגוונת מאוד, וכוללת לשכות תכנון, חברות סטארט-אפ, חברות מערכת גדולות וקבלני משנה המספקים שירותי ייצור. צריך להתייחס לנתון על המשכורות בספקנות מסויימת, מכיוון שחלק גדול מאוד מהעובדים בתעשיית האלקטרוניקה עובדים ברצפת הייצור של מפעלים המשלמים משכורות מינימום. להערכת Techtime מדובר בכ-10-15 אלף עובדים. הדבר מתבטא בעקיפין גם בנתונים של רשות החדשנות. להערכתה, כ-75% ממשרות ההייטק ממוקמות במרכז הארץ, כאשר השכר בפריפריה, שבה פועלים מרבית מפעלי הייצור האלקטרוניים, נמוך בכ-30% אחוזים מהממוצע במרכז הארץ.

נתוני הלמ"ס גם מראים שתעשיית ההייטק מתמודדת עם בעיית מחסור בכוח אדם: בעוד שמספר המשרות כמעט ולא השתנה בהשוואה לינואר 2018 (ואפילו הצטמצם מעט), המשכורות עלו ב-7.2%. הדבר מלמד על צורך בעובדים נוספים, שעדיין לא נמצא לו מענה. יחד עם זאת, התעשייה מתמקדת בשיפור התפוקה, המורגשת בעלייה של 16.9% בהיקף הייצור התעשייתי של טכנולוגיות עלית (הייטק) ברבעון האחרון של שנת 2018.

מרכזי פיתוח והיעילות של חברות סטארט-אפ

מרכזי המו"פ הזרים הם אחד ממנועי הצמיחה החשובים של התעשייה הישראלית. בשנת 2016 (שלגביה יש נתונים של הלמ"ס), הם העסיקו 32,500 עובדים והיו אחראים ל-46.2% מכלל הוצאות המו"פ של תעשיית ההייטק הישראלית. מהבחינה הזאת לפחות, ניתן לומר שהמו"פ כמעט ולא בידינו. ראוי לציין שהחלק הארי של מרכזי המו"פ הזרים מקורו ברכישת חברות הייטק ישראליות על-ידי חברות זרות, והשארת פעילות הפיתוח שלהן בישראל. עיקר פעילות המו"פ הזרה בישראל היא בתחום התוכנה – 48.9%. אחריה בהפרש ניכר נמצאים הפיתוח של רכיבים אלקטרוניים (27.7%) ושל ציוד תקשורת אלקטרוני (9.4%).

כלומר מגזר מרכזי הפיתוח הזרים גדול יותר ממגזר חברות הסטארט-אפ, שהעסיק כ-20,200 עובדים בשנת 2016. גם חברות הסטארט-אפ מתמקדות בעיקר בתחום התוכנה (50.2%), ורק מעטות מאוד עוסקות בפיתוח רכיבים וציוד תקשורת. מגזרי הפעילות המרכזיים האחרים שלהן: תרופות (16.8%) וציוד רפואי ומדעי (16.4%). מדובר בחברות יעילות מאוד: שכר העבודה בהן מהווה כ-52.4% מההוצאות, בהשוואה ל-62.7% בחברות הייטק מבוססות. הן גם רוכשות שירותי מו"פ מספקים מקומיים בשיעור של 21% מהוצאותיהן, בהשוואה ל-11.9% בחברות המבוססות. מההיבט הזה, תרומתן לאקוסיסטם הטכנולוגי גדולה מאוד.

תעשיית התרופות נאנקת – תעשיית האלקטרוניקה נאבקת

בשורה התחתונה, תעשיית האלקטרוניקה מתחזקת בשעה שתעשיית התרופות נחלשת. בשנת 2018 היוותה תעשיית ההייטק 43% מכלל היצוא התעשייתי של ישראל, לעומת 47% בשנת 2017. במונחים מוחלטים, הייצוא הצטמצם בכ-4.6 מיליארד שקל (ירידה של 6%), בעיקר בגלל ירידה דרמטית של 22.3% ביצוא ענף ייצור תרופות.

לעומת זאת, הייצוא בתחומי הייצור של מחשבים וציוד אלקטרוני עלה בכ-12.3% והסתכם בכ-37.4 מיליארד שקל. אלא שהמגמה הזו היא חלקית בלבד: מחודש אוגוסט 2018 ועד לחודש ינואר 2019 חלה ירידה חודשית ממוצעת של 9.4% בייצוא של מוצרים אלקטרוניים המיוצרים בישראל. מכאן שהצמיחה מגיעה ככל כנראה ממוצרים שפותחו בישראל אבל יוצרו בחו"ל.

למשוואה הזאת צריך להוסיף נתון נוסף: גיוסי ההון של חברות ההייטק. ההון הזר המגיע לארץ הוא סוג של ייצוא. דו"ח גיוסי ההון של IVC-ZAG שפורסם בינואר השנה, גילה כי ב-2018 חל גידול של כ-16% בהיקף גיוסי ההון של חברות טכנולוגיה להיקף שנתי של כ-6.4 מיליארד דולר. זהו הסכום הגבוה ביותר מאז 2013.

ראוי לציין שהסכום הזה כולל גם אקזיטים שבהם ההון מגיע לבעלי המניות שרובם מחו"ל, ואינו מתייחס רק להשקעות ישירות בתעשייה. כלומר גם בהנחה שמרנית מאוד שרק שליש מהגיוסים מייצג הון הנכנס לתעשייה, ובתוספת 1.7 מיליארד שקל שהושקעו על-ידי רשות החדשנות בשנת 2018 – מתברר שמדובר בתעשייה הבולעת הון רב כדי לשמור על מעמדה כיצואנית חשובה.

מנכ"ל סיוה: "יציאת אינטל ממודמי דור 5 לא תשפיע עלינו"

פורסם בתאריך ע"י Techtime

למרות היציאה המתוקשרת של חברת אינטל מתחום ייצור מודמי דור 5 עבור סמארטפונים, בעקבות סיום הסכסוך בין אפל וקואלקום, התמלוגים של סיוה לא צפויים להיפגע. כך אמר מנכ"ל סיוה מהרצליה (CEVA), גדעון ורטהייזר, בשיחת הוועידה בעקבות פרסום דו"ח המכירות של הרבעון הראשון. חברת סיוה מספקת את מעבדי ה-DSP עבור המודמים שאינטל סיפקה לאפל כאשר זו הפסיקה לרכוש את מוצרי קואלקום עקב הסכסוך בין שתי החברות. בעקבות הודעתה של אינטל ב-18 בחודש אפריל השנה על היציאה מהפעילות הזאת, התמוטטה מניית סיוה בנסד"ק ב-13.6%, ומאז היא עדיין לא התאוששה.

לדברי ורטהייזר (בתמונה למעלה), למהלך של אינטל "לא תהיה השפעה על סיוה השנה, ולכן החברה מותירה את תחזית התמלוגים השנתית על כ-39 מיליון דולר, המשקפת צמיחה שנתית של כ-4%". למעשה הדבר צפוי: אינטל מספקת מודמים מבוססי סיוה למכשירים מהדור הרביעי, ולכן החלטתה שלא לספק בעתיד מודמים לדור החמישי לא אמורה להשפיע על המכירות הקיימות של הדור הרביעי. יחד עם זאת, ההחלטה מוציאה מהאופק של סיוה את התקווה שהיא תוכל לצמוח בתחום הזה באמצעות חברת אינטל.

השוק הבא: רכב אוטונומי

ורטהייזר: "הרחבנו גם את נוכחותנו בתשתיות דור 5 עם שלושה הסכמים חדשים עם שחקנים מרכזיים בתחום. בנוגע לתמלוגים משוק הסמארטפונים, הכנסותינו נפגעו בעיקר בשל רמות המלאים הגבוהות אצל כמה יצרנים". ברבעון האחרון החברה חתמה על 8 הסכמי רישוי חדשים, שאחד מהם הוא עם יצרן רכב המתכנן ליישם טכנולוגיית בינה מלאכותית במכוניות אוטונומיות. החברה נכנסת לתחום הזה מכיוון נוסף: היא משתפת פעולה עם חברת Autotalks מכפר-סבא, אשר נחשבת לאחת מהחברות המובילות בעולם בתחום התקשורת בין כלי-רכב לבין לבין כלי-רכב אחרים, תשתיות דרך ובני-אדם (V2X).

ערכת השבבים של אוטוטוקס מבוססת על מעבד XC של סיוה, ולפני כחודשיים שתי החברות הכריזו על השלמת פרוייקט משותף שבמהלכו הן הוסיפו למעבד גם יכולת תמיכה בתקן C-V2X Rel. 14/15. פירוש הדבר שכעת מותאמים השבבים של אוטוטוקס הן לתקשורת V2X סלולרית (C-V2X) והן לתקשורת V2X ישירה בתקן DSRC.

בסך הכל, המכירות ברבעון הראשון ירדו ב-3% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד והסתכמו בכ-17 מיליון דולר. מתוכם 65% היו מכירת רישיונות וכלי פיתוח לתכנון שבבים, ו-35% היו מהכנסות מתמלוגים. להערכת החברה, בשנת 2019 כולה יסתכמו מכירותיה בכ-80 מיליון דולר, בהשוואה ל-77.9 מיליון דולר בשנת 2018 ול-87.5 מיליון דולר בשנת 2017. החברה מקווה שכניסתה לדור החמישי מהכיוון ההפוך, של תחנות הבסיס, תפצה על האובדן של אינטל. להערכתה היא תכפיל את ההכנסות מתמלוגים בשנת 2022, בעיקר בזכות נצחונות תכנון בשוקי תחנות הבסיס 5G, רכב אוטונומי, ומוצרים המבוססים על חיישנים חכמים.

סטרטסיס השקיעה 80 מיליון דולר באתר החדש ברחובות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת סטרטסיס (Stratasys) הישראלית-אמריקאית, השקיעה עד היום 79.7 מיליון דולר בהקמת האתר החדש שלה בפארק המדע ברחובות. ההשקעה כוללת רכישת המגרש והקמת שני מבנים בשטח כולל של כ-37,000 מ"ר. כך עולה מהדו"ח השנתי 2018. בינואר 2017 החברה נכנסה למבנה הראשון, וכיום היא נמצאת בסיום עבודות ההקמה והאיכלוס של המבנה השני. בסך הכל, האתר ייאכלס את הנהלת החברה בישראל, מערך השיווק והתמיכה ואת מחלקות המחקר והפיתוח הפועלות בארץ.

סטרטסיס פועלת במתכונת של חברה דו-לאומית עם הנהלה ברחובות והנהלה נוספת במיניאפוליס, ארה"ב. הצד הישראלי אחראי על פיתוח וייצור מדפסות תלת-מימד בטכנולוגיית PolyJet 3D, אשר מיוצרות במפעל הייצור הישראלי בקרית גת. הצד האמריקאי אחראי על פיתוח וייצור מדפסות FDM בארצות הברית. בסך הכל, החברה מעסיקה כ-2,230 עובדים, מהם כ-520 עובדים בישראל, 1,350 עובדים בארה"ב, והשאר (360 עובדים) באירופה ובאסיה, בעיקר במכירות ותמיכה.

כניסה לתעשיית התעופה

לאחרונה החברה קיבלה הסמכה של National Institute of Aviation Research המאפשרת להשתמש במדפסות ה-FDM לייצור חלקי פלסטיק תעופתיים. החברה תולה תקוות רבות בענף התעופה, אולם בינתיים המכירות לא נוסקות. ברבעון הראשון של 2019 הסתכמו מכירותיה בכ-155.3 מיליון דולר בהשוואה ל-153.8 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. צמיחה של 1% בלבד. בשנת 2018 כולה הסתכמו המכירות ב-663.2 מיליון דולר בהשוואה ל-668.4 מיליון דולר בשנת 2017.

החברה צופה צמיחה מתונה מאוד השנה, ופירסמה תחזית מכירות של 670-700 מיליון דולר לשנת 2019 כולה. כיום החברה מתנהלת ללא מנכ"ל קבוע, כאשר היו"ר אלחנן יגלום משמש כמנכ"ל הזמני של החברה. יגלום הוא כיום העובד בעל האחזקה הגבוהה ביותר בסטרטסיס ומחזיק בכ-4.5% ממניותיה. לדבריו, החברה מחזקת את מעמדה בשוק האמריקאי שהוא שוק היעד המרכזי שלה. בעקבות הדו"ח הרבעוני עלתה מניית החברה בנסד"ק ב-7.9% וכעת היא נסחרת לפי שווי שוק של כ-1.39 מיליארד דולר.

בעלי המניות המרכזיים הם: חברת פריים-קאפ (PRIMECAP Management Company) המחזיקה ב-14.2% מהמניות, ארק אינווסטמנט (ARK Investment Management) המחזיקה ב-12.6% מהמניות, ארו-מארק (ArrowMark Colorado Holdings) המחזיקה ב-7.9% ופישר אינווסטמנטס (5.2%).

קרדיאק-סנס גייסה 3.5 מיליון דולר; מייק ברמן מונה ליו"ר החברה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת קרדיאק-סנס (CardiacSense) מקיסריה השלימה גיוס של כ-3.5 מיליון דולר בהשתתפות קבוצת משקיעים אסטרטגיים מאירופה, קבוצת טוגדר השקעות המונים וחברת מרחביה אחזקות והשקעות (המחזיקה בכ-7% מהמניות). הגיוס בוצע לפי שווי חברה של כ-20 מיליון דולר לפני הכסף. בסך הכל, עד היום גייסה החברה כ-8.5 מיליון דולר. עם השלמת הגיוס, החברה החברה מינתה את מייק ברמן ליו"ר הדירקטוריון. ברמן שימש בעבר כנשיא חטיבת הקרדיולוגיה של בוסטון סיינטיפיק והיה שותף להקמת כמה חברות ביומד מצליחות, בהן: לוסימד, שנמכרה לסנט ג'וד מדיקל תמורת כ-82 מיליון דולר, בלוטוניקס שנמכרה ל-CR Bard ב-225 מיליון דולר וברידג'פוינט מדיקל שנמכרה לבוסטון סיינטיפיק.

במקביל, הצטרף לדירקטוריון גם דניאל נאור, ששימש בתפקידי ניהול בכירים בחברת פפסיקו העולמית ובחברת הייעוץ מקנזי. לפני-כן הוא מילא תפקידי ניהול בכירים בחברת אל-אופ ושימש כקצין ניהול פרויקטים בחיל האוויר. חברת קרדיאק-סנס פועלת מקיסירה ומעסיקה 23 עובדים. היא הוקמה על-ידי המנכ"ל אלדד שמש, שמילא בעבר בתפקיד בכיר בתוכנית הלוויינים של חיל האוויר, ולאחר מכן ניהל את פיתוח לוויייני עמוס 4, עמוס 5 ועמוס 6 במסגרת חברת חלל תקשורת.

שעון חינני במקום א.ק.ג מסורבל

החברה פיתחה אלגוריתם מיוחד המאפשר לעקוב אחר פעילות הלב וכלי הדם באמצעות פרמטר PPG, או בשמו המלא Photo Plethysmo Gram. מדידת PPG עוקבת אחר שינויים בנפח כלי הדם באמצעות מדידה אופטית לא פולשנית. לצורך הבדיקה החברה פיתחה חיישן אופטי ייחודי המאפשר לבצע מדידות לחץ דם, דופק ובקרת פעילות הלב, כדי לספק התראות שעד היום התקבלו רק בבדיקות א.ק.ג (ECG) מסורבלות בבתי חולים ובמרפאות.

הטכנולוגיה של החברה מאפשרת לעקוב אחר שינויים בנפח כלי הדם באופן רציף ולאורך כל שעות היממה במשך חודשים ושנים, גם תוך כדי תנועה. לאחרונה היא השלימה בהצלחה ניסוי קליני ראשון מתוך שניים הנדרשים על-ידי ה-FDA וה-CE. יעד הניסוי היה להגיע לרמת דיוק של 96% והתוצאות מציגות רמת דיוק של 99%. כעת היא נערכת לקראת תחילת הניסוי הקליני השני והאחרון, שיכלול יותר מ-100 חולים בבית חולים בארה"ב ובשלושה בתי חולים בישראל. הניסוי הזה צפוי להתחיל החודש ולהמשך כחמישה חודשים. קרדיאקסנס נמצאת במגעים מתקדמים לשיווק המוצר באמצעות ספקיות שירותי רפואה בעולם.

יישום נוסף לשעון החכם שמפתחת קארדיאקסנס הוא מדידת לחץ דם רציפה על שורש כף היד, ללא חיישן פולשני או שרוול מתנפח. החברה ערכה ניסוי קליני בנושא זה בבית החולים איכילוב ומתכוונת להתחיל בתהליכים לקבלת אישור מה-FDA בספטמבר השנה. לדברי המנכ"ל שמש, "בדיקות רפואיות פולשניות או לא נוחות רבות יעברו מן העולם, וייעשו באמצעות מכשירים לבישים, נוחים ופשוטים לשימוש כמו השעון החכם שלנו. רפואת העתיד תתבסס על מדידה רציפה, ארוכת טווח ומדויקת של מספר רב של פרמטרים חיוניים ועם מספר נמוך ביותר של התראות שווא".

הייצור ההמוני יתבצע בישראל

במקביל, החברה נערכת לקראת הייצור ההמוני, שככל הנראה ייעשה בישראל. ל-Techtime נודע שחברת א.י. אלקטרוניקה (AY Electronics) היא משקיע אסטרטגי ומספקת לה את התמיכה והסיוע בפיתוח המוצר, בהנדסה, בניהול שרשרת האספקה ובייצור. הייצור ההמוני צפוי להתבצע בחברת PM הישראלית, הנמצאת בבעלות חלקית של א.י אלקטרוניקה.

למידע נוסף על החברה: קרדיאק-סנס

כנס ChipEx2019 יתקיים ב-13 במאי 2019 במרכז הירידים בת-א

פורסם בתאריך ע"י Techtime

כנס תעשיית השבבים ChipEx2019 יתקיים ב-13 במאי 2019 במרכז הירידים בגני התערוכה בתל-אביב. השנה יגיעו לכנס בכירים מתעשיית הטכנולוגיה העולמית, בהם פיטר פולי שהיה חבר בצוות הפיתוח המקורי של מחשבי אפל מדגמי מק וניוטון וכיום מנהל חברת Ascenium, רוג'ר קרפנטר מנהל פיתוח מעבדי הבינה המלאכותית של גוגל  ואקסל פישר, סגן נשיא סמסונג סמיקונדקטור אירופה. כמו-כן ישתתף נשיא אירופה של ארגון SEMI, לייט אלטימיים, שיגיע לישראל כדי להשתתף ב-ChipEx2019.

יו"ר  כללי של-ChipEx2019, שלמה גרדמן, אמר שהשנה הארוע שם דגש על תחומי הבינה המלאכותית ולימוד המכונה. "זהו עוד מנוע צמיחה חשוב של תעשיית השבבים". בכנס ישתתפו כ-100 מציגים מ-20 מדינות ו-50 מרצים מהעולם בתחומי תכנון, פיתוח, ויצור שבבים, רכיבים ,כרטיסים אלקטרוניים ומערכות מוכללות. הכנס ייפתח בטקס פתיחה חגיגי שייערך לבכירי התעשיה ב-12 במאי במרכז הנשפים של מלון הילטון תל-אביב. למחרת יתקיים במרכז הירידים סמינר מקצועי בן 10 מסלולי הרצאות ולצידו תערוכה שבה יקחו חלק עשרות ספקים ויצרנים מכ-20 מדינות.

לדברי גרדמן, "תעשיית השבבים חוותה בשנה האחרונה התחדשות וצמיחה הנובעות מהתפתחות שווקים חדשים כמו רכב, IoT ,G5, רובוטיקה ומחשוב לביש". להערכתו, בכנס צפויים להשתתף כ-1,500 מאנשי התעשייה בהם מהנדסים, מנהלי פיתוח, סמנכ"לים, מנכ"לי חברות בתחום המיקרואלקטרוניקה, משקיעי הון סיכון ומומחים מקצועיים לתעשייה. הכנס מאורגן על-ידי חברת איי. אס. ג'י בע"מ בשיתוף עם SIA (איגוד תעשיית השבבים בארה"ב ועם SEMI, האיגוד הבינלאומי של תעשית השבבים.

הרצאות המקצועיות ב-ChipEx2019 נבחרו על-ידי ועדת היגוי מקצועית המורכבת מאנשי אקדמיה ותעשייה בראשות פרופ' רן גינוסר, ראש מרכז מחקר למערכות VLSI בטכניון והיו"ר המקצועי של ChipEx2019. לדברי גינוסר, "השנה יוצגו כלים וטכנולוגיות חדישים. הקדשנו מסלולים ייעודים לנושאים החמים בתעשיה, בהם: בינה מלאכותית, אוטומטיב, האינטרנט של הדברים ועוד".

למידע נוסף והרשמה: הקליקו כאן.

לפרטים נוספים: לימור אהרוני, 09-7454007, [email protected]

אתר הכנס:  www.chipex.co.il

מפנה בתעשיית השבבים: צניחה חדה במכירות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

מנוע הצמיחה של תעשיית השבבים מתחיל להתקרר. לאחר ארבע שנים רצופות של גידול במכירות, שהגיעו לשיא של כל הזמנים בשנת 2018 עם מכירות בהיקף של 468.8 מיליארד דולר (בעקבות צמיחה שנתית של 13.7%), נראה שהמגמה מתהפכת. כך עולה מבדיקת מספר דיווחי שוק נפרדים ולא מתואמים, שפורסמו בשבוע האחרון.

ארגון שיתוף הפעולה התעשייתי SEMI-Silicon Manufacturers Group, דיווח השבוע שברבעון הראשון של 2019 חלה ירידה של 5.6% באספקה של פרוסות סיליקון ליצרני שבבים, בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. גודל השטח הכולל של הפרוסות שנמסר ליצרנים הסתכם בכ-3,000 מיליון אינטש מרובע, בהשוואה לכ-3,230 מיליון אינטש מרובע בתחילת 2018.

פרוסות סיליקון הן המרכיב החיוני ביותר בתעשיית השבבים מכיוון שהן מספקות את המצע שעליו מיוצרים הרכיבים. לכן שינויים בהיקף הייצור והאספקה של פרוסות סיליקון מספקים מדד מאוד חשוב למגמות מרכזיות בייצור השבבים עולמי. "היקף האספקה בשנה שעברה השיג שיא היסטורי", הסביר יו"ר SEMI, ניל וויבר. "למרות שאנחנו עדיין מצויים ברמה גבוהה של אספקות, אנחנו כבר רואים התאמות מלאי של השוק".

הירידה במכירות פגעה בכולם

הדבר תואם להערכה האחרית של SEMI מאמצע מרץ השנה, שלפיה יצרניות השבבים יקצצו בכ-14% את תקציבי רכש הציוד שלהן בשנת 2019, להיקף של כ-53 מיליארד דולר. האיגוד מקווה שההתאוששות בתחום הזה תגיע ב-2020. הנתונים של איגוד תעשייית השבבים (SIA-Semiconductor Industry Association) מציגים תמונה דומה: ההערכה שלו מבוססת על נתונים שנאספו על-ידי (World Semiconductor Trade Statistics-WSTS), שלפיהם היקף מכירות השבבים ברבעון הראשון של 2019 ירד ב-13% בהשוואה לרבעון הראשון של 2018, והסתכם בכ-96.8 מיליארד דולר.

"מהנתונים של חודש מרץ 2019 עולה שהירידה במכירות היתה בכל מגזרי השוק ובכל האיזורים הגיאוגרפיים", אמר מנכ"ל SIA, ג'ון נויפר. הירידה הגדולה ביותר היתה בארצות הברית: 26.6%. אחריה דורגה יפן עם ירידה של 11.1%, סין ירדה ב-9.4% ואירופה ירדה ב-6.8%. הוא הזהיר שאם ארצות הברית רוצה לשמור על מעמדה המוביל בתחום, "מקבלי ההחלטות בוושינגטון צריכים לנקוט בצעדים אקטיביים כדי להגדיל את ההשקעות במחקר מדעי, להביא למדינה את כוח האדם הטוב ביותר בעולם, ולספק הגנה חזקה על הקניין הרוחני של התעשייה האמריקאית".

האחריות עוברת למחצית השנייה של השנה

חברת במחקר IC Insights בדקה מגזר מצומצם יותר של השוק, אולם הגיעה למסקנות דומות: המכירות של שוק הרכיבים המשולבים (IC) ירדו ב-9% ברבעון הראשון של 2019. בהשוואה לרבעון האחרון של 2018 מדובר בצניחה עוצרת נשימה של 17.6% במכירות. "אומנם הרבעון הראשון הוא בדרך-כלל הרבעון החלש ביותר של השנה", כתבו האנליסטים של החברה, "אולם לאור הירידה הדרמטית בהשוואה לרבעון הקודם, יש צורך בצמיחה יוצאת דופן בהיקפה במחצית השנייה של השנה ('abnormally strong') כדי למנוע ירידה דו-ספרתית במכירות".

DA תייצר את מערכות הגנת ה-GPS של אלביט

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אלביט מערכות (Elbit) חתמה על הסכם לשיתוף פעולה עם DA-Group הפינית, בייצור ושיווק מערכות להגנת אותות GPS בפני שיבושים. לפי ההסכם, DA-Group תייצר ותשווק את מערכות ההגנה של אלביט ממשפחת iSNS – Immune Satellite Navigation System. שיתוף הפעולה מיועד לסייע לאלביט לשווק את המערכת ביבשת אירופה. החברה הפינית מתכננת לשווק את המערכות בעיקר עבור יישומים ביטחוניים.

מערכת iSNS תואמת לכל רשתות הניווט הלווייניות הקיימות היו בעולם, ומגינה על האותות גם מבלי לדעת היכן ממוקמים הלוויינים המשדרים אותם, או האנטנה הקולטת. מנכ"ל קבוצת DA, סמי קוניטיאני, אמר שחטיבת אלישרא של אלביט היא מובילה תעשייתית ברורה. "הדרישה ל-iSNS נמצאת בעלייה בגלל הגידול באיומים לשיבוש אותות GPS. "לאחרונה היו מספר תקריות מהסוג הזה במרחב הסקנדינבי. בתחילת השנה שותק מכשיר ה-GPS של מטוס נוסעים בצפון סקנדינביה בפעולת שיבוש שהשפיעה גם על פינלנד. מערכות iSNS מספקות פתרון יעיל לבעיה הזאת".

שיבוש אותות הלוויין נעשה באמצעות שידור רעש בתדרי התקשורת של מערכות GPS. מדובר במשימה קלה יחסית, מכיוון שהאותות של לווייני הניווט הם חלשים מאוד. אות אופייני הוא בהספק של כ-1.5dB, בהשוואה לאות שידור טלוויזיה המגיע למכשיר הביתי בעוצמה של 25-46dB. להערכת התעשייה האווירית, אות שיבוש בעוצמה של 1Watt יכול לשבש אותות לוויין ברדיוס של 40 ק"מ מסביבו. פירוש הדבר, שעבריינים אזרחיים המשתמשים בשבשי GPS כדי לגנוב רכב או סחורות, יכולים לייצר הפרעה למערכות קריטיות כמו מערכות תעופה אזרחית או מערכות צבאיות סמוכות.

להערכת חברת המחקר מקרט-אנד-מרקטס, שוק ההגנה בפני שיבושי GPS צומח בקצב שנתי של כ-7.5% וצפוי להגיע להיקף של כ-5.5 מיליארד דולר בשנת 2023. מדובר בתחום נוסף שבו מתקיימת תחרות ישירה בין אלביט לבין התעשייה האווירית. התעשייה האווירית מספקת את מערכת ADA להגנה בפני שיבושים של אותות ניווט לווייניים. בחודש שעבר היא דיווחה על פיתוח גרסה יבשתית של המערכת (ADA-O) ועל עיסקה בהיקף של כמה עשרות מיליוני דולרים לאספקת המערכת למדינה בדרום מזרח אסיה.