בן ויינברגר ייכנס לתפקיד מנכ"ל אורביט

שינויים בהנהלת חברת אורביט (Orbit) מנתניה: בן ויינברגר (בתמונה למעלה) ייכנס לתפקיד מנכ"ל החברה במקומו של איתן ליבנה שנכנס לתפקיד בחודש יולי 2016. החילופים בהנהלה ייכנסו לתוקף ב-5 לספטמבר השנה. ויינברגר הוא בעל תואר מהנדס מערכות מידע מהטכניון, ומגיע מחברת לומוס (Lumus) הישראלית, המפתחת מערכת אופטית לתצוגת מציאות רבודה (AR) בהתקנים לבישים. ויינברגר ניהל את לומוס בשנים 2015-2017.

לפני-כן הוא שימש בתפקיד המשנה למנכ"ל בחברת אסנס מהרצליה (essence), המפתחת מוצרים לבית החכם, מערכות אבטחה ומוצרים עבור שוק הבריאות הדיגיטלי. ויינברגר הוא בעל ניסיון רב בניהול גופים גדולים, ומילא תפקידי פיתוח וניהול בכירים בחברת אמדוקס בין השנים 1991-2010. בעקבות ההודעה לבורסה, עלתה מניית אורביט בתל אביב בכ-1.5% והיא נסחרת לפי שווי שוק של כ-170 מיליון שקל.

קרן פימי מרעננת את אורביט

חברת אורביט נמצאת כיום בתהליך התחדשות. החברה מספקת מערכות תקשורת למשימות חיוניות  (Mission-Critical) ומסחריות עבור יישומים בים, ביבשה, באוויר ובחלל. בכלל זה מערכות תקשורת לוויינית ניידות, פתרונות עקיבה וטלמטריה ומערכות לניהול תקשורת פנים במטוסים. החברה מעסיקה כ-170 עובדים ובשנת 2017 הסתכמו מכירותיה בכ-39 מיליון דולר.

בחודש נובמבר 2017 רכשה קרן פימי את השליטה בחברה (33.4% מהמניות) וקיבלה אופציה להגדיל את אחזקותיה ל-55% בתוך חמש שנים. עם השלמת העיסקה, פרש היו"ר ובעל השליטה הקדם, זאב שטיין, ובמקומו מונה יצחק גת לתפקיד יו"ר החברה. גת הגיע מהתעשייה הביטחונית ושימש כמנכ"ל רפאל בשנים 2013-2016, וכמנכ"ל אלישרא בשנים 2005-2013.

בעקבות הזרקת המזומנים לחברה, היא החלה בפעילותיות התרחבות, הכוללות מעבר בסוף 2019 למבנה חדש באזור התעשייה עמק חפר. אורביט תעביר אליו את כל פעילויותיה, כולל ההנהלה ומפעל היצור. בשלב הראשון היא תנצל שלוש קומות במבנה. לגבי הקומה הנוספת, אורביט תקבל אופציה לשכירת הקומה וצפוה לממש את האופציה בהתאם להתרחבותה העתידית.

חוקרים מהטכניון הצליחו לפרוץ את הגנת Bluetooth

חוקרים בפקולטה למדעי המחשב בטכניון הצליחו לפענח תקשורת Bluetooth, שנחשבה לאפיק תקשורת בטוח מפני פריצות. הגילונ נעשה במסגרת עבודת המאסטר של הסטודנט ליאור נוימן בהנחיית פרופ' אלי ביהם, ראש מרכז המחקר לאבטחת סייבר על-שם הירושי פוג'יווארה בטכניון. טכנולוגיית Bluetooth פותחה בשנות התשעים וצברה פופולריות רבה הודות לפשטות השימוש בה. בניגוד לרשת Wi-Fi, היא אינה מבוססת על רשת המקשרת מכשירים רבים זה לזה, אלא על צימוד (Pairing) בין שני מכשירים מסוימים, למשל אוזנייה וטלפון.

השיטה הזו מקילה על אבטחת התקשורת בין המכשירים. לדוגמה, כאשר מבקשים לדבר בדיבורית בלוטות' עלינו לאשר במכשיר הטלפון את הפעולה. באותו רגע נוצר צימוד בין הדיבורית למכשיר הטלפון, כלומר נוצר ערוץ מוצפן בין שני המכשירים. במשך השנים שולבו ב-Bluetooth טכנולוגיות הצפנה עדכניות והיא נחשבה לחסינה מפני התקפות. הודות לפשטות ולעלות הנמוכה, נמצאת טכנולוגיית Bluetooth כמעט בכל התקן טכנולוגי, החל ממכשור לביש, דיבוריות ברכב, טלוויזיות חכמות, שעונים חכמים, מקלדות ומחשבים, וכלה בחיבורי אינטרנט ומדפסות.

המשתמש לא יודע שהוא חשוף

כעת הצליחו נוימן ופרופ' ביהם, לאחר שנה של עבודה תאורטית וניסויית, לפתח התקפה החושפת פגיעות בתקשורת Bluetooth על כל גרסאותיה העדכניות. לדברי פרופ' ביהם, "הטכנולוגיה שפיתחנו מגלה את מפתח ההצפנה המשותף לשני המכשירים ומאפשרת לנו, או למכשיר שלישי, להצטרף לשיחה, לצותת לשיחה או לחבל בה. כל עוד לא נשתתף בה באופן פעיל, המשתמש לא יוכל לדעת שיש גורם שלישי המאזין לשיחה".

צימוד התקני Bluetooth משתמש ברעיון מתמטי הנקרא הצפנה בעזרת עקומים אליפטיים (Elliptic Curve Diffie-Hellman). ברגע הצימוד משתמשים התקני הבלוטות' בנקודות על מבנה מתמטי בשם עקום אליפטי באופן שמאפשר להם לקבוע מפתח סודי משותף לשני ההתקנים, שעליו מתבססת ההצפנה בהמשך. חוקרי הטכניון מצאו למעשה נקודה בעלת תכונות מיוחדות הנמצאת מחוץ לעקום, שמאפשרת להם לקבוע את תוצאת החישוב, אך אינה מזוהה כזדונית על ידי המכשיר. באמצעות אותה נקודה הם קובעים למעשה את מפתח ההצפנה, שישמש את שני הרכיבים המצומדים.

המתקפה שפיתחו נוימן ופרופ' ביהם רלוונטית לשני היבטים של בלוטות': החומרה (צ'יפ) ומערכת ההפעלה (כדוגמת אנדרואיד) המצויים בשני ההתקנים המשוחחים. בעקבות הגילוי, הם פנו באמצעות מרכז תיאום אירועי אבטחת מידע CERT/CC באוניברסיטת קרנגי מלון וארגון Bluetooth SIG, לחברות המובילות בתחום ועדכנו אותן בפירצה שגילו. פרופ' ביהם מסר שהחוקרים דיווחו על הפירצה לחברות ענק ובהן אינטל, גוגל, אפל, קואלקום וברודקום, המחזיקות ברוב השוק הרלוונטי. "סיפרנו להן על הפירצה וכיצד לתקן אותה. גוגל הגדירה את הפירצה כ'חמורה ביותר' והפיצה עדכון לפני כחודש, וגם אפל הפיצה עדכון השבוע. בנוסף, יצרנים נוספים ששמעו על הפירצה פנו אלינו ביוזמתם כדי לבדוק את המוצרים שלהן".

לתיאור המלא של ההתקפה: Breaking the Bluetooth Pairing

לדף המידע באתר הטכניון: www.cs.technion.ac.il/~biham/BT

הדיווח של חברת אינטל: INTEL-SA-00128

ערכת LTC4291/92 של ADI הצליחה במבחני IEEE 802.3bt

חברת אנלוג דיווייסז (Analog Devices) הכריזה על ערכת שבבים חדשה לבקרת אספקת המתח לציוד המקושר על-גבי קווי איתרנט (PSE – Power Source Equipment). הערכה, מדגם LTC4291/92, מספקת ארבעה ערוצים מבודדים, ועברה בהצלחה את מבדקי ההתאמה לתקן  IEEE 802.3bt (PoE++) Power over Ethernet – PoE שבוצעו על-ידי Sifos Technologies.

בדיקות PSE מציבות אתגר קשה במיוחד, שכן מדובר במקורות כוח מרובי ערוצים המופעלים מונותקים תוך כדי פעולת הרשת וצריכים לפעול בלא פגיעה בתעבורת הנתונים על-גבי קווי האיתרנט. במקביל, תהליך ההסמכה נחשב מורכב מאוד מכיוון שיש צורך בבדיקת המערכת בתצורות עבודה מגוונות. בדיקת ערכת השבבים נעשתה באמצעות נתח Sifos 24-port PSA-3000 PowerSync אשר ביצע מערך מלא של בדיקות אוטומטיות. לצד הסמכת הערכה לתקן IEEE 802.3at, הבדיקה העלתה שהרכיבים תואמים גם לדרישות העתידיות של תקן התקשורת IEEE 802.3bt, אשר צפוי לקבל אישור במהלך השנה (2018).

בבדיקות שבוצעו על-ידי חברת אנלוג דיווייסז עבור דרישות IEEE 802.3bt, ערכת הרכיבים עמדה בתסריטי פעולה רבים, כולל אספקת כוח לרבע צמדי PDE בהספק של 90W , מעבר לקונפיגורציות שונות וזיהוי כל המצבים האפשריים המוגדרים בתקן. החברה מספקת ממשק משתמש גרפי המאפשר להתחבר אל הערכה, תכנוני ייחוס מלאים, תמיכה בתסריטי בדיקה מעבדתיים ודוגמאות קוד. ערכת LTC4291/92 מופיעה בגרסה מסחרית ובגרסה תעשייתית. הבקר הדיגיטלי LTC4291 עומד בדרישות RoHS ומופיע במארז QFN בגודל 4X4 מ"מ בעל 24 פינים. הבקר האנלוגי LTC4292 מופיע במארז QFN בגודל 6X6 מ"מ בעל 40 פינים.

כרטיס ההערכה DC2685A עבור ערכת הרכיבים LTC4292/LTC4291 PSE
כרטיס ההערכה DC2685A עבור ערכת הרכיבים LTC4292/LTC4291 PSE

ערכת LTC4291/92 היא בקר ה-PSE הראשון של אנלוג דיוייסז התואם לדרישות 802.3bt ומספקת נתיב שדרוג לבקר LTC4266 4-port הפופולרי, העומד בדרישות 802.3at PSE. הערכה זמינה כעת בייצור המוני.

למידע נוסף: www.analog.com/PoE

התעשייה האווירית מפתחת מטוס תקיפה ביחד עם אירו-וודוצ'ודי

התע"א מפתחת מטוס תקיפה רב-משימתי קל ביחד עם חברת אירו -וודוצ'ודי (AERO Vodochody) הצ'כית. המטוס החדש בשם F/A-259 Striker (בתמונה למעלה), מיועד למלא משימות סיוע אווירי לכוחות קרקע, לוחמה בטרור ושמירת גבולות. הפרוייקט נחשף בשבע שעבר במסיבת עיתונאים משותפת של התעשייה האווירית וחברת אירו -וודוצ'ודי במהלך היריד האווירי בפארנבורו, בריטניה. שתי החברות מתכננות להציע את המטוס לחיל האוויר האמריקאי, בקמפיין שיתחיל מיד לאחר ניסויי הטיסה הראשונים. בנוסף, המטוס יוצע לחיל האוויר הצ'כי ולחילות אוויר נוספים.

המנכ"ל האיטלקי של אירו -וודוצ'ודי, ג'וזפה גיורדו, הסביר שחילות האוויר כיום מחפשות פלטפורמות המבצעות מספר סוגי משימות שונות בעלות נמוכה עם יכולת הישרדות גבוהה. "המטוס החדש מביא ביצועים גבוהים עם עלות רכישה ותחזוקה נמוכות. כיום יש מעט מאוד מטוסים העומדים בדרישות האלה, מכיוון שאלה דרישות חדשות של חילות האוויר בעולם". לדבריו, השוק העולמי של מטוסים מהקטגוריה הזו נאמד כיום בכ-350 מטוסים. "להערכתנו נוכל למכור כ-200 מטוסים לחילות אוויר בעולם".

שימוש ב"כנף רטובה"

מדובר בפרוייקט פיתוח מהיר, שכן המטוס החדש מבוסס על הפלטפורמה הקיימת של L-159 Alca, שעליו מותקנות מערכות האוויוניקה, המכ"ם, הקישוריות והחימוש של התעשייה האווירית. בגרסה החדשה הוסרו מיכלי הדלק מקצות הכנפיים, והדלק (בנפח של 700 ליטר) מוטמן בתוך הכנפיים במתכונת של "כנף רטובה". הדבר מקטין את הגרר, משפר את הביצועים האווירודינמיים של המטוס ומאפשר להתקין טילי אוויר-אוויר בקצות הכנפיים. בתצורה המקורית, L-159 הוא מטוס דו-מושבי. החיסכון במשקל שהושג עם העברת המטוס למתכונת חד-מושבית, מאפשר לשפר את המיגון של הטייס: הוא יישב בתוך שפופרת משוריינת המגינה עליו מאש נ"מ וירי אחר מהקרקע.

פלטפורמה שהוכיחה את עצמה: מטוס L-39 (למעלה) בטיסת מבנה עם מטוס L-159

מדובר במטוס קטן, באורך של 9.75 מטר ובעל מוטת כנף של 12.8 מטר. הוא יכול לשאת מטעדים במשקל של עד כ-2,700 ק"ג ולטוס במהירות של עד 0.82 ממהירות הקול (Mach 0.82). מנהל חטיבת להב בתעשייה האווירית, בנימין כהן, אמר שהמטוס החדש מתאים למפרטי OA-X של חיל האוויר האמריקאי, אשר מחפש מטוס תקיפה קל לתמיכה צמודה בכוחות קרקע. הדרישה הזו עלתה בעקבות לקחי המלחמה בעיראק. שתי החברות מאמינות שיש להן סיכויי הצלחה גדולים במכרז האמריקאי, מכיוון שהמטוס מבוסס על פלטפורמה קיימת שהוכחה בקרב, ואשר גם שימש לייצור מטוס האימון הסילוני (L-39) הנחשב לפופולרי ביותר בעולם.

אוויוניקה של F-16

לצד זה, הוא כולל את האוויוניקה המתקדמת ביותר, מזוג זה המותקנת במטוסי F-16: הוא יצוייד במערכת מכ"ם של אלתא, כאשר הלקוח יוכל לבחור שימוש במכ"ם EL/M 2032 הכולל אנטנת סריקה מכנית, או מכ"ם EL/M 2052 הכולל אנטנת Phased Array, שבה הסריקה נעשית בצורה אלקטרונית ולא מכנית. התעשייה האווירית תתקין בו תא טייס דיגיטלי במלואו, חיישנים מודרניים כמו התרעה על נעילת מכ"ם, התרעה על טילים מתקרבים ופוד חכם. המטוס יוכל לפעול במתכונת מקושרת מלאה, שבה ניתן לשגר מערכת חימוש ממטוס אחר במבנה, וכן מערכת תקשורת לוויינים וקסדה בעלת תצוגה צבעונית.

אלי יפה נכנס לתפקיד מנכ"ל חברת אלטק

לאחר תקופה ארוכה שבה היו"ר והבעלים יצחק ניסן שימש גם כמנכ"ל יצרנית המעגלים המודפסים אלטק (Eltek), בתחילת החודש נכנס אלי יפה (בתמונה למעלה) לתפקיד המנכ"ל. ניסן ימשיך לשמש כיו"ר החברה. יפה, בן 63, שימש בעבר כמנכ"ל חברת Carmel Forge מטירת הכרמל המייצרת חלקי מתכת לתעשיית התעופה, מנכ"ל חברת Urdan Industries (אורדן תעשיות מתכת) המתמחה בתחום התעשייה הביטחונית וכסגן נשיא לפיתוח עסקי ומיזוגים ורכישות בחברת אורמת. יצחק ניסן אמר שיפה מביא לחברת אלטק יכולות שהוכחו בתעשיות הבטחון והתעופה.

לאחרונה נערכו מספר שינויי גברי נוספים בחברה. מנכ"ל אלטק אירופה, אברהם גל, הודיע על התפטרות שתיכנס לתוקף בסוף ספטמבר 2018, והדירקטורית החיצונית ליאן גולדשטיין התפטרה החודש מהחברה והדירקטוריון אמור למנות לה מחליף. חברת אלטק מפתח-תקווה מתמחה בייצור מעגלים מודפסים (PCB) מורכבים, ונמצאת בבעלות קבוצת ניסטק (Nistec). ברבעון הראשון של 2018 הסתכמו מכירותיה ב-8.9 מיליון דולר בהשוואה ל-8.5 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. החברה דיווחה על הפסד נטו של כ-670 אלף דולר ברבעון. בשנת 2017 כולה הסתכמו מכירות החברה בכ-32.8 מיליון דולר. אלטק נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-8.1 מיליון דולר.

 

מנכ"ל טקסס אינסטרומנטס הודח בגלל התנהגות לא הולמת

Brian Crutcher TI

כחודש אחד בלבד לאחר שחברת אינטל הדיחה את המנכ"ל בריאן קרזניץ' עקב מערכת יחסים אסורה עם עובדת בחברה, חברת טקסס אינסטרומנטס (Texas Instruments) מדיחה את המנכ"ל בריאן קראצ'ר (בתמונה למעלה) כשישה שבועות בלבד בלבד לאחר שנכנס לתפקיד. כזכור, בראשון ליוני נכנס קראצ'ר לתפקיד נשיא ומנכ"ל החברה, במקומו של ריק טמפלטון, אשר שימש כנשיא ומנכ"ל חברת טקסס אינסטרומנטס ב-14 השנים האחרונות. טמפלטון מונה ליו"ר החברה. אלה שהשבוע הוציאה החברה הודעה מפתיעה לבורסה שבה היא דיווחה כי "קראצ'ר פרש בגלל הפרה של קוד ההתנהגות של החברה. ההפרה קשורה להתנהגות אישית שאינה תואמת לאתיקה של החברה אבל איננה קשורה לאסטרטגיה העסקית, לניהול החברה ולדיווחים הפיננסיים".

הדירקטוריון מינה את טמפלטון לנשיא ומנכ"ל החברה לתקופה בלתי מוגבלת, תפקידים שהוא ימלא לצד תפקידו כיו"ר החברה. כדי להמתיק את הגלולה המרה למשקיעים, החברה פירסמה נתונים ראשוניים מהתוצאות הרבעוניות שלה, שפירסומן תוכנן לשבוע הבא. טקסס אינסטרומנטס דיווחה שברבעון השני של 2018 צמחו מכירותיה ב-9% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, והסתכמו בכ-4.02 מיליארד דולר. חברת טקסס אינסטרומנטס היא מיצרניות השבבים הגדולות בעולם, וספקית השבבים הגדולה ביותר בשוק הישראלי. החברה מעסיקה כ-30,000 עובדים ברחבי העולם. הדחת המנכ"ל כמעט ולא השפיעה על מניית החברה, הנסחרת כיום בנסד"ק במחיר של כ-114.7 דולר, המעניק לה שווי שוק של כ-112.5 מיליארד דולר.

Lightmed מארה"ב מקימה מרכז פיתוח בקיסריה

חברת Lightmed מסנטה קלרה, קליפורניה, פתחה פתחה משרד באיזור התעשייה של קיסריה שממנו היא מתכננת לבצע השקעות ולפתח טכנולוגיות חדשות. המנכ"ל הישראלי של החברה, שלמה אלקלעי, אמר שהחברה נכנסה לשלב של צמיחה מהירה והיא מעוניינת לנצל אותו באמצעות פיתוח טכנולוגיות חדשות. "פתיחת משרד בפארק הטכנולוגי הוא עד הגיוני ומהווה רק הצעד הראשון שלנו בישראל. האתר נמצא בין חיפה לתל-אביב, ובסביבה יש מספר רב של מומחים טכנולוגיים שיצאו מאוניברסיטאות עלית".

שלמה אלקלעי מונה למנכ"ל החברה בחודש ספטמבר 2017, ומחליף בתפקיד את המייסד גארי לי, שישמש כיו"ר החברה וינהל את קרן ההשקעות שהיא הקימה. אלקלעי הוא בעל נסיון של 25 שנים בתעשיית המיכשור הרפואי הישראלית. בתפקידו האחרון שימש כמנהל התיפעול של חברת Syneron-Candela והיה אחראי על אסטרטגיה עסקית בינלאומית. לפני-כן מילא במשך שנים רבות תפקידי ניהול שונים בחברת Lumenis.

חברת לייטמד הוקמה בשנת 1997 ומפתחת ומייצרת מערכות מבוססות לייזר עבור רופאי עיניים. בהן: מערכות לייזר לטיפול בקטרקט, מערכות לייזר לטיפול בגלאוקומה הפוגעת בעצב הראייה, לרוב בעקבות עלייה בלחץ התוך-עיני, מערכות לייזר לטיפול בכלי-דם בתוך העין, מערכות מבוססות אור אולטרא-סגול לטיפול במחלות קרנית העין (קרטוקונוס), מערכות אולטרא-סאונד לבדיקות המבנה הפנימי של העין, ועוד.

היעד החדש של מלאנוקס: מיליארד דולר ב-2018

Mellanox CEO Eyal Waldman

ימים ספורים לאחר שהקרן האקטיביסטית סטארבורד-ואליו החליטה לצמצם את משקלה בחברת מלאנוקס (Mellanox) ומכרה חלק ממניותיה מכריזה מלאנוקס על תוצאות רבעוניות החורגות בהרבה מעבר לתחזיות השוק. מדובר בכניסה מצויינת לדיוני אסיפת בעלי המניות השנתית של החברה שתתכנס בשבוע הבא, כדי לבחור בדירקטוריון שנקבע בהסכם פשרה בין הנהלת החברה לבין קרן סטארבורד. הקרן, שרכשה בבסוף שנת 2017 כ-10.7% ממניות מלאנוקס, נכשלה בניסיון להדיח את הדירקטוריון, ומכרה לפני שבוע חלק מהמניות תמורת כ-67 מיליון דולר, ומחזיקה כעת בכ-8.6% בלבד ממניות החברה.

שיפור בשורה העליונה ובשורה התחתונה

מכל מקום, הדו"ח האחרון של מלאנוקס, מעמיד באור מגוחך את הטענות של הקרן שהחברה אינה שאפתנית מספיק ביעדיה. ברבעון השני של 2018 צמחו מכירות מלאנוקס בכ-26.7% להיקף של 268.5 מיליון דולר, בהשוואה ל-212 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. גם בשורה התחתונה היא הביסה את התחזיות: החברה דיווחה על רווח נקי של 16.5 מיליון דולר, בהשוואה להפסד של כ-8 מיליון דולר אשתקד. החברה צופה שהמכירות ברבעון השישי יסתכמו ב-270-280 מיליון דולר.

גם בחישוב חצי-שנתי, מלאנוקס מפגינה צמיחה מהירה: המכירות במחצית הראשונה של 2018 הסתכמו בכ-520 מיליון דולר, בהשוואה לכ-400 מיליון דולר אשתקד, ומעבר מהפסד של כ-20 מיליון דולר לרווח נקי של כ-54 מיליון דולר. מלאנוקס ניצלה את ההזדמנות לשפר את התחזית השנתית שלה: בשנת 2017 הסתכמו מכירותיה ב-864 מיליון דולר. בינואר 2018 היא הכריזה על יעד מכירות שאפתני של 990 מיליון דולר, והיום היא מעדכנת אותו כלפי מעלה וצופה שהשנה היא תעבור את מחסום המיליארד דולר, עם מכירות של 1.06-1.08 מיליארד דולר.

מניית מלאנוקס בנסד"ק מאז כניסתה של קרן סטארבורד-ואליו לחברה, בשמונת החודשים האחרונים
מניית מלאנוקס בנסד"ק מאז כניסתה של קרן סטארבורד-ואליו לחברה, בשמונת החודשים האחרונים

מה הם מנועי הצמיחה של 2018? נשיא ומנכ"ל החברה, איל וולדמן, מסביר אותה בהשקעה ארוכת הטווח שהחברה ביצעה בטכנולוגיות Ethernet ו-InfiniBand מהירות, בקצבים של יותר מ-25Gbps. המכירות של פתרונות הקישוריות לאיתרנט צמחו ב-81% בחישוב שנתי, ופתרונות האיניפיניבנד שלנו מצויים כיום בשלושת מחשבי העל החזקים ביותר בעולם, ובארבעת מתוך חמשת מחשבי העל החזקים ביותר בעולם".

כולם הרוויחו מהמאבק המתוקשר

עדיין לא ברור האם קרן סטאבורד מאבדת עניין במלאנוקס, או שהעיסקה משבוע שעבר היא ארוע חד-פעמי, שנובע משיקולים של הקרן שאינם קשורים ישירות במלאנוקס. אולם ראוי לציין שמנקודת המבט של המשקיעים, המאבק שהתנהל בחצי השנה האחרונה בין ההנהלה לבין הקרן, תרם רבות למניית מלאנוקס בנסד"ק. לפני שנה נסחרה מניית מלאנוקס במחיר של 44.5 דולר, ואילו כיום היא נבחרת במחיר של 83.55 דולר, המעניק לה שווי שוק כ-4.47 מיליארד דולר. בשורה התחתונה: המאבק המתוקשר והתוצאות הפיננסיות הטובות הכפילו את שווי החברה בבורסה, ואפילו סטארבור הרוויחה לא רע מהעיסקה שביצעה לפני שבוע.

עיסקת eASIC: אינטל נכנסת לתחום ה-Structured ASIC

בתמונה למעלה: דניאל מקנמרה (משמאל) עם מנכ"ל eASIC רוני ואסישטה

חברת אינטל מרחיבה את פעילותה בתחום הרכיבים המיתכנתים, ורוכשת את חברת eASIC מסנטה קלרה, קליפורניה, אשר פיתחה טכנולוגיית ייצור מסוג Structured ASIC הנמצאת בתווך בין תכנון ASIC ייעודי לבין שימוש ברכיבים מיתכנתים מסוג FPGA. מנהל קבוצת הרכיבים המיתכנתים של אינטל (לשעבר חברת אלטרה), דניאל מקנמרה, דיווח על העיסקה בפוסט שהעלה בבלוג של אינטל.

העיסקה מכניסה את אינטל לסוג חדש של טכנולוגיות ייצור שבבים. "בטווח הארוך, אנחנו רואים הזדמנות באפשרות לפתח סוג חדש של רכיבים מיתכנתים, אשר מנצלים את יתרונות של טכנולוגיית Embedded Multi-Die Interconnect Bridge של אינטל כשהיא משולבת בטכנולוגיית ה-FPGA ביחד עם טכנולוגיית structured ASIC במארז יחיד. אנחנו מצפים להשלים את העיסקה ברבעון השלישי של 2018", הוא כתב.

רעיון ישן עם הזדמנות חדשה

היקף העיסקה לא נמסר, אולם יש בה מרכיב ישראלי מעניין. חברת eASIC הוקמה לפני 19 שנים על-ידי הישראלי צבי אור-בך, ששימש גם כמנכ"ל החברה במשך 6 שנים. לאחר שפרש מהחברה הוא הקים את Monolithic 3D המפתחת גם היא טכנולוגיות ייצור חדשות בתחום השבבים. לפני eASIC , ייסד אור-בך את חברת Chip Express, שגם היא פיתחה טכנולוגיית Structured ASIC, אשר נמכרה בהמשך ל-Gigoptix שנירכשה בתחילת 2017 על-ידי IDT.

בתחום ייצור השבבים קיימות שתי גישות מרכזיות: תכנון מעגל ייעודי (ASIC) שהוא יעיל מאוד, אולם יקר לביצוע מכיוון שהוא כולל תכנון של כל המרכיבים, מרמת השער הלוגי וכל מסיכות הייצור. אפשרות אחרת היא שימוש ברכיבים מיתכנתים מסוג FPGA, שבהם הפיתוח מהיר וזול יותר, אולם עלותם גבוהה וצריכת ההספק שלהם מאוד גדולה ביחד ליישום הנדרש, מכיוון שהם מבוססים על יחידות לוגיות אחידות המקושרות באמצעות תוכנה, ולכן מעגל מיתכנת זקוק להרבה מאוד תשתית היקפית מסביבו.

מורידים את המסיכות

גישת Structured ASIC מוכרת בתעשייה כבר יותר מ-20 שנה ומעולם לא הפכה לתפישה מרכזית. בגישה הזאת הלקוח מקבל פרוסת סיליקון הכוללת מרכיבים פנימיים מוכנים, כמו טרנזיסטורים, רגיסטרים ואפילו ממירי ADC/DAC, כאשר התכנון נעשה ברמת שכבת מוליכי המתכת, שבה הלקוח קובע מה יהיו החיבורים החשמליים בין מרכיבי המעגל. בהשוואה לתכנון ב-FPGA, כאן הקישוריות נעשית בחומרה ולא בתוכנה, ובהשוואה ל-ASIC סטנדרטי, המפתח עוסק במספר קטן של שכבות הולכה (מסיכות) מתכתיות, ולא צריך לתכן ולדאוג לייצור כל שכבות הסיליקון בשבב הסופי. הדבר מאיץ ומוזיל את התכנון בהשוואה ל-ASIC, ומייעל את הביצועים בהשוואה ל-FPGA.

מה אינטל מתכננת?

טכנולוגיית EMIB שמקנמרה הזכיר בפוסט, פותחה על-ידי חברת אלטרה כדי לשלב מספר שבבי סיליקון במארז יחיד, בפורמט שקיבל את הכינוי 3D System-in-Package. יכול להיות שהוא רומז על דור חדש של רכיבים, המאפשרים פיתוח מהיר של מערכות גדולות מאוד על-גבי שבב (SoC) הכוללות מספר רב של פיסות Structured ASIC נפרדות, ואפילו שילוב שלהן עם FPGA, במארז יחיד. הטכנולוגיה המתקדמת ביותר של eASIC מיושמת בפלטפורמת Nextreme-3S, בגיאומטריה של 28nm CMOS. היא מאפשרת ליישם מעגלי תקשורת הפועלים בקצב של עד 28Gbps ולייצר שבבים בטכנולוגיית הייצור של TSMC, שהם שווי ערך למעגל ASIC הכולל 18 מיליון רכיבים לוגיים (Cells).

אתגר הדור החמישי מעבר לפינה

חברת אינטל נכנסה לתחום הרכיבים המיתכנתים בשנת 2015 כאשר היא רכשה את חברת Altera תמורת 16.7 מיליארד דולר. עד היום זוהי עיסקת הרכישה הגדולה ביותר בתולדותיה של אינטל. העיסקה הזו נולדה מהצורך לספק תשתיות מיחשוב מסוג חדש לעולם הענן והשרתים, אשר דרשו יכולות עיבוד מהירות שמעבדי CPU סטנדרטיים אינם מסוגלים לספק. כעת נראה שעיסקת eASIC קשורה להתפתחות נוספת בשוק: "טכנולוגיית structured ASIC", כתב מקנמרה, "תאפשר לנו לספק פתרונות ללקוחות הדורשים ביצועים גבוהים בהספק נמוך, כפי שהם נדרשים לעשות בשווקים כמו הדור הסלולרי הרביעי והדור החמישי (5G) ובשוק האינטרנט של הדברים (IoT)".

לכתבות נוספות על חטיבת הרכיבים המיתכנתים של אינטל: Intel FPGA

טקטרוניקס הכריזה בישראל על משפחת האוסילוסקופים Series 6

חברת טקטרוניקס (Tektronix) הכריזה בישראל על משפחת הסקופים החדשה 6 Series MSO (בתמונה למעלה), במסגרת הכנס השנתי לחדשנות בתחום המדידות שקיימה השבוע במלון דניאל בהרצליה, ביחד עם חברת איסטרוניקס (Eastronics) המייצגת את טקטרוניקס בישראל. בכנס השתתפו מאות לקוחות מתעשיית ההייטק והתעשיות הבטחוניות והצבא. המשפחה החדשה כוללת מספר גדול מהחידושים ששולבו במשפחת 5 Series MSO, דוגמת מסך מגע קיבולי בגודל 15.6 אינטש, ממיר ADC 12 סיביות המספר רזולוציה אנכית של עד 16 סיביות, כניסות FlexChannel, מערכת ההפעלה חלונות 10 ועוד.

פתרון תפור לתעשיות הביטחון והרכב

מנהל הפיתוח העסקי של טקטרוניקס בישראל, אריאל פיידרוב, הסביר שהמכשיר החדש מספק מענה לדרישות החדשות של תעשיות הרכב והביטחון. "תעשיית הרכב התבססה בעבר על תקני תקשורת איטיים כמו CAN, I2C ו-SPI. כיום היא זקוקה לרוחב סרט גדול יותר בעקבות ריבוי המידע המגיע מהחיישנים לצורך הפעלת מערכות הבטיחות (ADAS), והיא מאמצת תקנים טוריים מהירים כמו איתרנט ו-MIPI ושימוש בזיכרונות DDR3 מהירים.

"האוסילוסקופ החדש יכול לענות על כל הצרכים החדשים של תעשיית הרכב: תכנון כרטיסים הכוללים תקשורת טורית מהירה, מעגלים אנלוגיים צפופים מעגלי הספק ויכולת בדיקה של זיכרונות DDR3. זוהי מטלה שניתן כעת לבצע במכשיר אחד, במקום בשני אוסילוסקופים נפרדים כפי שהיה עד ההכרזה היום. בנוסף, הורדנו את רצפת הרעשה ב-75% בהשוואה למשפחת 5 Series MSO, ולהערכתי כיום זהו האוסילוסקופ השקט ביותר בתעשייה".

מימין לשמאל בכיוון השעון: דודו חסקי, אריאל פיידרוב ומשתתפים בכנס הצב"ד של איסטרוניקס וטקטרוניקס
משמאל לימין בכיוון השעון: דודו חסקי, אריאל פיידרוב ומשתתפים בכנס הצב"ד של איסטרוניקס וטקטרוניקס

קצב דגימה של עד 25GS/s

המשפחה החדשה של מכשירי Mixed Signal Oscilloscope, מרחיבה את טווח הביצועים של אוסילוסקופים דרגת הביניים לרוחב פס זמין של 1GHz-8GHz וקצב דגימה של עד 25GS/s בכל אחד מארבעת הערוצים בו-זמנית. הדבר מאפשר לנתח ארבעה אותות מהירים במקביל, כמו למשל צפייה באות השעון ובשלושה ערוצי הנתונים של זיכרון DDR3. מדובר בדרישה תובענית, מכיוון שהאיפיון של זיכרון DDR3 דורש כיום רוחב פס של כ-6.7GHz. החברה שיפרה את יכולת מדידת ה-DC ברעשים נמוכים, כדי לאפשר למתכנני מערכות משובצות להתמודד עם דרישות בקרת ה-DC המדוייקות המאפיינות רכיבי ASIC ו-FPGA.

המכשיר כולל את רכיב ה-ASIC החדש TEK061, שלהערכת טקטרוניקס מפחית בכ-75% את רמת הרעש ביחס לדגמים קודמים של החברה. מנהל תחום מערכות זמן בטקטרוניקס, כריס וויט, אמר שמגמת עליית הביצועים בתחום המערכות המשובצות נמצאת בתנופה, "ואנחנו לא רואים את קיצה באופק. הלקוחות שלנו המפתחים מערכות משובצות דורשים יותר רוחב פס ויכולת למדוד אותות קטנים צאוד בסביבה רועשת".

12 הכרזות חדשות

מנהל תחום טקטרוניקס בחברת איסטרוניקס, דודו חסקי, אמר שהכנס כיסה חדשנות בתחומים רבים. בהם: מדידות זמן אמת בתדר של עד 26 גיגה הרץ ברוחב פס של עד 800 מגה הרץ, ויכולת הקלטה של עד 10 שעות באמצעות המכשיר RSA7100A. "הוכרז נתח ספקטרום נייד מבוסס USB מדגם RSA518A עד 18 גיגה הרץ, מחולל אותות שרירותי מדגם AWG5208 ל-8 ערוצים ו-16 ביטים אנכיים עבור יישומי מכ"ם וקוונטום דטה. אוסילוסקופים חדשים רב-ערוציים עד 8 ערוצים ו-2 ביטים ממשפחת MSO 5.

"בכנס הוצגה יכולת ביצוע מדידות חשמליות ואופטיות עד 53 גיגהבוד ו-PAM4 באמצעות אוסילוסקופ זמן אמת DPO77000SX והפרוב DPO7OE02, שהוא הממיר אור לחשמל הראשון ל-53 גיגהבוט PAM4 לאוסילוסקופים". במהלך הארוע הוצג לראשונה מכשיר ה-BERTScope החדש מדגם BSX320, המשמש לביצוע מדידות עמידה בדרישות של מפרטי PCIe4 ו PCIe5. חסקי: "הארוע סיכם 12 הכרזות חדשות של טקטרוניקס ב-12 החודשים אחרונים, בנושאי מדידות תחום זמן ותחום תדר, RF , אופטיקה מהירה ועוד".

 

Essence מקימה מרכז IoT במפעל flex באופקים

חברת אסנס מהרצליה (essence) הודיעה שהיא תקים מעבדת הדגמה וחדשנות בתחום ה-IoT במפעל של חברת flex באופקים. המרכז החדש מיועד לבצע הדמה ללקוחות ובדיקת רעיונות חדשים בתחום. חברת אסנס הנמצאת בבעלות ד"ר חיים אמיר פועלת מהרצליה שבה היא מפתחת מוצרים לבית החכם, מערכות אבטחה ומוצרים עבור שוק הבריאות הדיגיטלי. המוצרים נמכרים לחברות מותג המשווקות אותם בעולם תחת הלוגו שלהן. החברה מעסיקה כ-300 עובדים. רוב הייצור (כ-90%) מתבצע במפעל הייצור של פלקס באופקים, המעסיק כיום כ-650 עובדים בקווי ייצור יעודיים עבור אסנס (בתמונה למעלה), ובהם כ-100 בעלי מוגבלויות.

בטקס הנחת אבן הפינה של מרכז ה-IoT, אמר אלי אמיר ששיתוף הפעולה עם flex  נמשך כבר יותר מעשור. ״יכולנו להגדיל את ריווחי החברה ולהעביר קווי ייצור לסין או למדינות זולות יותר, אבל בחרנו לתרום את חלקנו לפיתוח הנגב והדרום״. לדבריו, מרכז ה-IoT ומעבדת החדשנות יספקו למבקרים חוויית וידאו ואודיו אינטראקטיבית ותמחיש כיצד ניתן להשתמש במוצרי החברה בחיי היומיום. בטקס הנחת אבן הפינה השתתפו שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן, ראש עיריית אופקים איציק דנינו, ומנהלים בכירים מחברת flex, בהם: מנהל flex אירופה גלעד דמרי, מנהל קבוצת מפעלי flex גיל טל, מנהל פיתוח עסקי בחברה רפי חדד, ומנהל המפעל באופקים אביחי רמות.

מערכת האבטחה הביתית EverGuard של אסנס
מערכת האבטחה הביתית EverGuard של אסנס

החברה הוקמה בשנת 1994 על-ידי היו"ר והמנכ"ל ד"ר חיים אמיר ועל-ידי מנהלת האסטרטגיה של החברה (שהיא גם אשתו), רבקה אמיר. לפני-כן הוא מילא תפקידי פיתוח הנדסי בחברות HP, דיג'יטל ו-IBM. דוגמאות למוצרים שהחברה מפתחת: מערכת WeR@Home של אסנס היא מכלול של חיישנים ואפליקציה המנטרים פרמטרים רבים בתוך הבית ועוקבים אחריו. היא משמשת בעיקר ליישומי ניהול הבית החכם, יישומי אבטחה פרטיים ויישומי אבטחה באמצעות נותני שירותים. אסנס נחשבת לספקית פתרונות בית חכם  הראשונה בישראל שנבחרה על-ידי גוגל להשתתף בפרוייקט גוגל אסיסטנט. התוצאה: אפשרות לשלוט ביישומי הבית החכם באמצעות פקודות קוליות.

מערכת Care@Home מהווה מעין כפתור מצוקה חכם המאפשר להזעיק עזרה לבית קשישים במקרה של מצב חירום. המערכת כוללת יכולת זיהוי קולית המזהה ביטויים של מצוקה (Voice Panic Detector), זיהוי נפילות באמצעות חיישן הנישא על גוף הקשיש, תקשורת קולית דו-כיווני ועוד. מערכת EverGuard מקשרת בין חיישנים שונים בתוך הבית באמצעות לוח בקרה אינטואיטיבי ושירות בענן. היא מספקת התראות בפני פריצות במתבצעות ביחד עם תקשורת וצילום של הנכס בזמן אמת, כדי להבטיח תגובה מתאימה. להערכת החברה, היא מסרה עד היום כ-20 מיליון אבזרים ללקוחות.

מאנטיס ויז'ן מפתח תקווה גייסה 55 מיליון דולר

חברת מאנטיס ויז'ן (Mantis Vision) מפתח-תקווה השלימה גיוס הון בהיקף של 55 מיליון דולר שהובל על-ידי קרן סמסונג קטליסט (Samsung Catalyst Fund), שהובילה את סבב הגיוס הקודם של החברה, וחברת לואנמאי קואנטום (Co Luenmai Quantum) הסינית. סך ההשקעות בחברה, כולל הגיוס הנוכחי, עומד על 83 מיליון דולר. במקביל להשלמת הגיוס, הכריזו לואנמאי קואנטום ומאנטיס ויז'ן על הקמת החברה המשותפת Mantis Vision Technologies שתתמקד בחדירה לשוק הסיני. החברה ממוקמת בשנגחאי, עם משרדים בבייג'ינג ושנזן.

חברת מאנטיס ויז'ן פיתחה טכנולוגיית צילום וחישה בתלת-מימד (3D) המתאימה לשימוש במגוון יישומים, החל מסמארטפונים, עבור לאולפנים מקצועיים וכלה בסורקי תלת-מימד תעשייתיים. בחודש שעבר החליטה שיאומי (Xiaomi) הסינית להטמיע את מצלמת התלת-מימד של מאנטיס בסמארטפון הדגל השלה, Mi8, שיהיה מכשיר האנדרואיד הראשון המאפשר יישומי תלת-מימד אמיתי.

חברת מאנטיס ויז'ן הוקמה בשנת 2005 ומעסיקה כיום כ-160 עובדים במרכזי פעילות בישראל, בארה"ב, בסלובקיה ובסין. בשנת 2014 היא גייסה 12.5 מיליון דולר בהובלת קואלקום וחברת פלקס (flex). טכנולוגיית צילום התלת-מימד שלה מבוססת על העיקרון של אור מובנה (Structured Light): כאשר מקרינים פס אור על משטח עקום, פס האור נראה עקום. מדידת העקמומיות הזו מספקת מידע על עקמומיות המשטח שעליו הוטל.

המצלמה של מאנטיס ויז'ן בסמארטפון הדגל של שיאומי, Mi8
המצלמה של מאנטיס ויז'ן בסמארטפון הדגל של שיאומי, Mi8

החברה פיתחה תבנית אור מיוחדת ואלגוריתם המאפשרים לפענח את העיוותים בתבנית ולתרגם אותם לנקודות עומק. בנוסף, היא מבצעת את ההקרנה תוך שימוש גם בפלאש של המצלמה וגם במקור תאורת אינפרא אדום, המאפשר לבצע מדידות עומק בחשיכה. התוצאה היא מצלמת תלת-מימד בעובי של כ-4 מ"מ, אשר מייצרת עד 120,000 נקודות עומק (תלוי בסוג החיישן), המאפשרים לבנות מודל תלת מימדי של האובייקט הנבדק.

הטכנולוגיה של החברה מוגנת בפטנט ושימשה בין בפרוייקט טנגו של גוגל לפיתוח טאבלט תלת מימדי. להערכת החברה, הטכנולוגיה שלה מספקת רמת דיוק גבוהה פי 10 מרמת הדיוק של הטכנולוגיות המתחרות הקיימות היום בשוק. הגיוס הנוכחי ישמש גם למימון הכפלת מצבת העובדים עד סוף שנת 2020. כיום החברה מחפשת מומחים בתחומי המכירות והפיתוח העסקי, ארכיטקטורה וניהול תכניות הנדסיות בתחומי החומרה, הטמעת מערכות ותוכנות, הנדסת מו"פ בתחום אלגוריתמים, ראייה ממוחשבת ולמידה עמוקה, אופטיקה מתקדמת, מהנדסי מצלמות לטלפונים חכמים ומפתחי אפליקציות תלת-מימד.

טליט מוכרת את חטיבת הרכב לחברה סינית

חברת טליט (Telit) מוכרת את חטיבת הרכב שלה לחברת TUS International  הסינית תמורת 105 מיליון דולר במזומנים. הסכום ישמש להפחתת החוב של טליט המסתכם כיום בכ-25 מיליון דולר, ולשיפור המבנה הפיננסי שלה. העיסקה צפויה להסתיים בסוף 2018. חטיבת הרכב של טליט פועלת בעיקר באמצעות חברה בת הרשומה בבלגיה בשם Telit Automotive Solutions.

היא החלה לפעול בשנת 2014 בעקבות עקבות רכישת חטיבת הטלמטריה לרכב של NXP, שפיתחה את פלטפורמת (Automotive Telematics On-board unit Platform). טליט רכשה אותה ב-9 מיליון דולר והיא מספקת מודולי תקשורת לקבלני מערכות בתעשיית הרכב המבוססים על תקשורת סלולרית כמו 3G ו-LTE-A. מנכ"ל טליט, יוסי פייט, אמר שהעיסקה תעניק לחברה את הגמישות הפיננסית הדרושה כדי לחזק את מעמדה בתחום החומרה והשירותים לשוק ה-IoT. החברה הסבירה שהיא תתמקד בתחום ה-IoT התעשייתי (IIoT).

חברת TUS הסינית מספקת מערכות בטיחות לרכב המבוססות על שימוש במצלמה (ADAS). היא אחת מ-12 החברות שהקימו את פלטפורמת הבקרה הסינית באמצעות ענן (China national ICV cloud control platform), ומתכננת להתמקד בתחומי התקשורת בין כלי-רכב לכלי-רכב ולתשתיות (V2X), ופתרונות תקשורת מבוססי הדור החמישי (5G) למערכות ADAS ולרכב אוטונומי. חברת TUS היא גם מחזיקת המניות הגדולה ביותר בחברת ההשקעות Tus-Holdings שהוקמה על-ידי האוניברסיטה הממשלתית צינגואה (Tsinghua), אשר קיבלה הון ממשלתי כדי לחזק את תעשיית השבבים הסינית. חברת TUS נמצאת כעת במגעים כדי לקבוע האם היא תקבל הלוואה בנקאית או שהיא תחליט על גיוס של 50 מיליון דולר לצורך מימון העיסקה.

טליט נפרדת מחטיבה צומחת

חטיבת הרכב של טליט מעסיקה כ-110 עובדים ומפעילה מרכזי פיתוח בצרפת בבלגיה ובישראל. מדובר בחטיבה צומחת שמכירותיה בשנת 2017 הסתכמו בכ-63.2 מיליון דולר – צמיחה של כ-42% בהשוואה למכירות של 30.5 מיליון דולר ב-2015. עד היום היא סיפקה כ-5 מיליון מודולי תקשורת ליצרני רכב. לצורך השלמת העיסקה, תאגד טליט את כל המחלקות העוסקות בתחום הרכב תחת יישות אחת, שתועבר לידי TUS ותמשיך לפעול כחברה בת עצמאית בבעלותה של היצרנית הסינית. הדבר כולל את החברה בצרפת, ואת הקבוצות נוספות בישראל, בקוריאה ובגרמניה, שיירשמו כחברות בנות של החברה הבלגית. בנוסף, יועבר לרשותה כל הקניין הרוחני של טליט בתחום, שיאפשר לחברה החדשה לפעול כיישות מלאה ועצמאית.

במובנים רבים העיסקה לא מפתיעה: בחודש אוגוסט 2018 הודיעה טליט שהיא בוחנת את מכירת חטיבת הרכב שלה, שאחת מהלקוחות הגדולות שלה היא יצרנית כלי-הרכב החשמליים Tesla הנמצאת בבעלות אלון מאסק. חברת TUS מתכננת לפתח מודולי תקשורת וטלמטריה בתקני הסלולר החדשים ולמקד את מאמצי השיווק בעיקר בשוק הסיני, שלהערכתה הוא שוק הרכב הצומח הגדול ביותר בעולם.

חברת Telit הוקמה בשנת 2000 על-ידי הישראלי עוזי כץ, ופועלת במתכונת גלובלית המעסיקה קרוב ל-500 עובדים בעולם, בהם כ-100 עובדים ברמת החייל בתל-אביב ובמכללת עמק הירדן בצמח. החברה מתמקדת בייצור מודולי תקשורת M2M (מכונה למכונה) עבור אינטגרטורים גדולים המשלבים את המודולים שלה בתוך הפתרונות שלהם, וכן פתרונות קישוריות להתקני IoT (האינטרנט של הדברים). בשנה האחרונה החברה סובלת מטלטלות קשות.

בחודש אוגוסט 2017 נאלץ המנכ"ל עוזי כץ להתפטר בשל חשדות שהיה מעורב בעיסקת נדל"ן לא חוקית בארה"ב, וכיום ההנהלה נמצאת במאבקי כוח מול קרן ההון הסינית מהונג קונג, Run Liang Tai Management, שהגדילה את אחזקותיה בחברה בחודש האחרון ל-15.2% מהמניות, והיא כעת בעלת המניות הגדולה ביותר בחברה.

לכתבות נוספות על חברת טליט: Telit

Keysight תקיים יום עיון בתחום האוטומציה של צב"ד

KEYSIGHT TECHNOLOGIES

חברת Keysight Technologies תקיים יום הדרכה בתחום הבדיקות האוטומטיות שייערך ביום ג', 24 ביולי 2018, במשרדי חברת קיסייט בפתח תקווה. ההדרכה נועדה לספק לאנשי הפיתוח את הידע הבסיסי הנדרש לצורך כתיבת תוכנית אוטומציה לצב"ד מתוצרת Keysight. ההדרכה היא טכנית, מעשית, ומתמקדת ביישומי לקוח ודוגמאות מהעולם האמיתי בסביבות פיתוח מגוונות.

במהלך ההדרכה יוצגו תהליך פיתוח הכולל הגדרת סביבת בדיקה אחודה, יצירת ממשקי אוטומציה, שמירת נתונים, פיענוח ועיבוד וניתוח בכלי תוכנה חיצוניים כגון Matlab, VEE, LabView ושפת C++. ההדרכה מתאימה במיוחד למהנדסי תוכנה ומערכותRF , מהנדסי יישומים ואינטגרציה, ויועצים טכניים לתחום המערכות האוטומטיות (ATE) מכל תחומי התעשייה: RF  מיקרוגל, אלחוטי, דיגיטלי, צבאי וביטחוני.

ההשתתפות בהדרכה ללא תשלום, אולם מחייבת הרשמה מראש.

סדנת קיסייט אוטומציה של ציוד בדיקה ומדידהההדרכה הבאה תתקיים במשרדי  Keysight בפתח תקווה

מועד: יום ג', 24.07.18, בשעה 9:00. משך ההדרכה הוא 3 שעות.

להרשמה הקליקו: [email protected]

כנס הננו טכנולוגיה הישראלי מקדיש יום ייעודי לתעשיית ההייטק

Haim Russo Israel Optronics Associationd

כנס הננוטכנולוגיה המרכזי בישראל, שעד היום התקיים בעיקר במתכונת אקדמית, מגוון את פניו ומחפש את התעשייה. הכנס NANO.IL.2018 יתקיים השנה ב-10 באוקטובר בבנייני האומה בירושלים, אולם בניגוד לשנים קודמות, הפעם הוא ייפתח ביום הדרכה מקדים שיתקיים ב-9 לאוקטובר. יום ההדרכה הזה מיועד לתעשיות והוחלט לקיים אותו במטרה להאיץ את השימוש בננוטכנולוגיה בתעשייה הישראלית.

התעשייה נכנסת לתמונה

למעשה, נציגי התעשייה בנו מיני-כנס בשם Tutorials Day Information שנועד להציג את התחום בפני התעשייה. חיים רוסו, לשעבר מנכ"ל אל-אופ וסגן נשיא באלביט מערכות (בתמונה למעלה), סיפר ל-Techtime שעד היום התקיים הכנס במתכונת אקדמית המנותקת מהתעשייה. רוסו: "הקמנו ועדת היגוי מן התעשייה ולקחנו על עצמנו את המשימה לחזק את הפן התעשייתי של הננוטכנולוגיה. בוועדה נציגים מהתעשיות הגדולות: אלביט, רפאל, אורבוטק, אפלייד מטיריאלס ועוד. בנינו תשעה מושבים המוקדשים להסברת הננוטכנולוגיה והצגת היישומים התעשייתיים.

"המטרה שלנו היא להביא לפחות 300 אנשי תעשייה אל הארוע. עבורם בנינו יום של הדרכות למהנדסים בתעשייה, שהם המשתמשים הפוטנציאליים של ננוטכנולוגיה. הם גם יכולים להירשם לטוטוריאלס בנפרד, בלא צורך להשתתף בכנס המדעי. יום העיון לתעשייה ייפתח בהרצאת מבוא של פרופ' אורי סיוון מהטכניון שיציג את הערונות הפיסיקליים הבסיסיים העומדים מאחורי מבנים זעירים, כיצד ניתן לייצר אותם, לשכפל אותם ולהשתמש בהם בתהליכי ייצור תעשייתיים.

מעבדת הננוטכנולוגיה של מרכז שאול למערכות ננומטריות באוניברסיטת תל-אביב
מעבדת הננוטכנולוגיה של מרכז שאול למערכות ננומטריות באוניברסיטת תל-אביב

דיקן הפקולטה להנדסה בשנקר, פרופ' שמואל קניג, יציג טכנולוגיות יישומיות הכוללות שילוב ננו-חלקיקים בחומרים פולימריים, התכונות המיוחדות המתקבלות וטכניקות הייצור והעיבוד. חיים רוסו ידבר על הדרכים לגשר על הנתק בין האקדמיה לתעשייה, ורפי קוריאט, מראשי איגוד הננו הישראלי, יביא דוגמאות ליזמות תעשייתית בתחומי הננוטכנולוגיה. נושאים נוספים שיועלו ביום העיון כוללים: ננו פוטוניקה (על-ידי פרופ' גבי סרוסי), ננו מכניקה (על-ידי ד"ר שלומית זמיר), ננו אלקטרוניקה (על-ידי פרופ' יוסי רוזנווקס) וסוגיות בטיחות ורגולציה (על-ידי פרופ' משה אורון).

למידע נוסף ורישום: Tutorials Day Information

לתוכנית הכנס המלאה: NANO.IL.2018

אלביט משיקה את Hermes 900 StarLiner

חברת אלביט מערכות (Elbit) מתחילה בשיווק גרסה חדשה של המל"ט הרמס 900, אשר יכול לנוע במרחב הטיסה של מטוסים אזרחיים מאוישים. המל"ט החדש, הרמס 900 סטארליינר (HermesTM 900 StarLiner), מיועד לטיסות בגובה ביניים ולזמן שהייה ארוך (MALE- Medium Altitude Long Endurance). הוא יכול לפעול במזג אוויר קשה ועומד בדרישות תקן STANAG 4671 של נאט"ו. אלביט מסרה שהמל"ט מיועד לפעול במרחבי טיסה לאומיים לצד מטוסים אזרחיים מאוישים.

לאחרונה החברה סיימה סידרת ניסויי טיסה שנימשכו כשנה, ובמימים אלה המטוס מבצע בימים טיסות בפארק הלאומי מצדה, ברישוי רשות התעופה האזרחית הישראלית. מל"טים נוספים מסוג זה (המכונה בשוויץ Hermes 900 HFE) מורכבים בימים אלו עבור צבא שוויץ, כאשר אספקה ושילוב במרחב הטיסה הלאומי של שווייץ מתוכננות להתבצע במהלך שנת 2019. החברה מסרה שמדינות אירופה ממקדות כיום מאמצים בביטחון גבולות וביטחון פנים, והדבר מביא לגידול בביקוש למערכות מל"ט בשלות המסוגלות להשתלב במרחבי הטיסה האזרחיים.

מערכות בטיחות מסוג חדש בעולם המל"טים

המל"ט הרמס 900 סטארליינר פותח על בסיס הניסיון המצטבר בהפעלת מטוסי הרמס 900 והרמס 450, והותאם בצורה מלאה לדרישות הרגולציה לפעילות במרחבי טיסה לאומיים-אזרחיים באירופה. כדי לעמוד בדרישות הרגולציה לפעילות במרחבי טיסה אזרחיים לא מופרדים, היה צורך לתכנן את המערכת המל"ט בהתאם לתקינה של נאט"ו, ולשלב בה טכנולוגיות בטיחות כמו מערכת גילוי ומניעת התנגשות במטוסים ומערכת אזהרת קירבה לקרקע ומניעת התנגשות בקרקע.

בנוסף, הוא כולל מערכות המראה ונחיתה אוטומטיות בתנאי אל-ראות, יתירות של מערכות התקשורת בקו הראייה ומעבר לו, מערכות טיסה במזג אוויר קיצוני המונעות היווצרות קרח (De-Icing) בכנפיים ויכולת עמידה בפגיעה ישירה של ברק. מנכ"ל חטיבת המודיעין באלביט, אלעד אהרונסון, אמר שמבחינת החברה המטוס החדש הוא פריצת דרך. "המל"ט החדש מותאם באופן מלא לטיסה במרחב האזרחי".

המטוס החדש יכול לשהות באוויר 36 שעות ברציפות בגובה של עד 30,000 רגל. הוא שוקל 1,600 ק"ג בזמן ההמראה ויכול לשאת מטעד במשקל של עד 450 ק"ג. המל"טים ממשפחת הרמס 900 נמצאים בשימוש צה"ל וצבאות אחרים בעולם ומסוגלים לבצע שתי משימות שונות בו-זמנית, המנוהלות באמצעות שתי תחנות בקרה קרקעיות נפרדות.

אורורה לאבס מתל אביב גייסה 8.4 מיליון דולר

בתמונה למעלה: המייסדים אורי לדרמן (משמאל) וזוהר פוקס. צילום: בר סטפנסקי

חברת אורורה לאבס (Aurora Labs) מתל אביב גייסה 8.4 מיליון דולר בסיבוב גיוס ראשון בהובלת פרייזר מקומבס (Fraser McCombs Capital), ביחד עם מיזמה ונצ'רס (MizMaa Ventures), שהוא משקיע קיים בחברה. עד היום גייסה החברה 11.1 מיליון דולר, בעקבות גיוס סיד של 2.5 מיליון דולר שבוצע בדצמבר 2017. אואורה מפתחת פתרון תחזוקה מסוג Predictive Maintenance עבור תוכנות המותקנות בכלי רכב מקושרים ובמכוניות אוטונומיות. ההון שגוייס ישמש לקידום המחקר והפיתוח, מעבר למשרדים החדשים במינכן, גרמניה, וקידום פעילות גלובלית. החברה מעסיקה כ-16 עובדים ומתכננת להכפיל תא מספרם השנה הקרובה.

משרד אורורה במינכן נפתח בחודש שעבר ומנוהל על-ידי רודולף פון סטוקר, לשעבר מנהל מכירות בחברת Redbend הישראלית ובקבוצת המוצרים המקושרים של Harman. חברת אואורה לאבס הוקמה בשנת 2016 על-ידי המנכ"ל זוהר פוקס ומנהל התפעול אורי לדרמן. החברה פיתחה את טכנולוגיית Line of Code Maintenance, המשתמשת באלגוריתם של לימוד מכונה כדי לאתר תקלות בהתנהגות התוכנה ברכב, חיזוי אירועי קריסת תוכנה, ותיקון מרחוק ובזמן אמת של תקלות תוכנה ברכב.

בנוסף, החברה פיתחה טכנולוגיית עדכון תוכנה מרחוק, המאפשר לבצע את העידכון בזמן אמת, בלי להשבית את הרכב ובלא צורך להכפיל את הזיכרון. החברה מסרה שטכנלוגיית העידכון שלה נבדקה על-ידי יצרניות רכב. לדברי פוקס, בכל רכב חדש יש כיום תוכנות בגודל של כ-150 מיליון שורות קוד, ומספרן צפוי לעלות. "בממוצע, בכל 1,000 שורות קוד מופיעות 15-50 תקלות תוכנה, שכ-15% מתוכן לא יאותרו בתהליכי בקרת האיכות. הדבר מדגיש את הצורך בחיזוי תקלות לפני שהן גורמות נזק או סכנה בטיחותית.

"זו יכולת קריטית עבור תעשיית הרכב. הגיוס יאפשר לנו להביא את בשורת ה-Self Healing של תוכנות בתעשיית הרכב. עד היום ביצענו פיילוטים מוצלחים עם שלוש יצרניות רכב גלובליות, ונערכים לשלושה פיילוטים נוספים שיתקיימו בחודשים הקרובים". להערכת החברה, כבר היום הבעיה מטרידה את יצרניות הרכב, שנאלצו להחזיק 1.5 מיליארד מכוניות למוסכים בשנת 2017 בגלל בעיות בתוכנה.

ממשק המשתמש במרכז בקרה המבוסס על מערכת החיזוי של אואורה לאבס
ממשק המשתמש במרכז בקרה המבוסס על מערכת החיזוי של אואורה לאבס

מערכת השמע התלת-מימדית של אורביט נכנסה לקסדה של אלביט

חברת אורביט טכנולוגיות (Orbit) מנתניה שילבה את מערכות השמע התלת-מימדיות שלה במערכות תצוגת הקסדה של אלביט (Helmet Mounted Display – HMD). מערכות תצוגת הקסדה מציגות בפני הטייס את נתוני הטיסה, מידע המגיע מהחיישנים ומידע תלת-מימדי מבוסס מיקום, המאפשרים לטייסים לכוון את החימוש של המטוס באמצעות הסתכלות על המטרה בלבד.

שילוב מערכות השמע התלת-מימדיות ביחד עם מערכות תצוגת הקסדה, מאפשר לספק לטייס אותות שמע כיוונייים מאיומי קרקע ואוויר, התואמים לחלוטין לחיווי הוויזואלי במשקף הקסדה. כך למשל, כאשר הטייס מקבל התראה קולית מהמכ"ם על התקרבות טיל נ"מ, האות הקולי מגיע לאוזניו מהכיוון האמיתי שממנו מגיע הטיל אל המטוס. הדבר מאפשר לאתר איומים מהר יותר ולשפר את ההתמצאות במרחב. נשיא ומנכ"ל אורביט, איתן ליבנה, העריך שמערכות שמע תלת-מימדיות ייהפכו לתקן בתא הטייס העתידי.

המהפיכה הקולי של רשת Orion מוטסת

טכנולוגיית האודיו התלת-מימדית של אורביט מבוססת על משפחת מוצרי (Orion) הנחשבת לייחודית בעולם התעופה. רוב מערכות השמע במטוסים הן מערכות אנלוגיות המבוססות על תצורת כוכב, ולכן יש להן נקודת כשל קריטית, כאשר הוספה של כל משתמש נוסף מצמצמת את משאבי המערכת של כל המשתמשים האחרים. מערכת אוריון מבוססת על פרוטוקול איתרנט ובנויה בתצורת טבעת כפולה (Dual IP Ring) שבה כל יחידת משתמש כוללת את כל משאבי העיבוד הדרושים שלה ומשדרת את המידע בשני כיוונים בו-זמנית. כלומר אין יחידה מרכזית המנהלת את הרשת.

הדגמה של מערכת אוריון בעלת שני טרמינלים

למערכת אוריון יש יתרון ייחודי נוסף: היא מעניקה למשתמש יכולת האזנה תלת-מימדית. טייס המקשיב לאחד מאנשי הצוות, למשל, שומע את הקול כאילו הוא בא מהכיוון האמיתי שבו נמצא איש הצוות. יש לזה משמעות עצומה. לעתים רבות מגיע מידע ממספר דוברים בו-זמנית, ולכן קשה להבין את הנאמר. מתברר שכאשר מעניקים לכל דובר ייצוג אודיו מרחבי, המוח של משתתפי השיחה מפריד בקלות בין הדוברים ומסייע בקליטת המידע. בנוסף, המערכת משפרת את החיווי של מערכות הבקרה: כאשר מגיעה התראה ממנוע תקול, למשל, הטייס שומע את ההתרעה מהכיוון של המנוע, דבר המצמצם את הסיכוי לטעות כשיש צורך בתגובה מהירה.

כניסה לשוק אסטרטגי חדש

חברת אורביט חיפשה זמן רב יישומים חדשים לטכנולוגיה הזו, וכבר בתחילת 2017 סימנה את הקסדות החכמות של אלביט כמוצר יעד לשילוב הטכנולוגיה שלה. החברה גם בודקת יישומים של המערכת במערכות צבאיות קרקעיות. למשל, היא יכולה לסייע ליחידות מיוחדות לשפר את ההתמצאות ההדדית כאשר הלוחמים מדברים אחד עם השני.

הכניסה לקסדת הטיס של אלביט, אשר תוצג לראשונה ביריד האווירי פארנבורו שיתקיים בונדון בשבוע הבא, הוא מהלך אסטרטגי חשוב עבור אורביט: חברת אלביט נחשבת למובילה העולמית בתחום של מערכות תצוגה מותאמות קסדה (Helmet Mounted Display Systems) במטוסים ובמסוקים. זהו אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של החברה, והמערכות מותקנות כיום בכ-11,000 מטוסים ומסוקים ב-30 מדינות.

חברת אורביט נמצאת בבעלות קרן פימי, שביצעה בנובמבר 2017 השקעה של 39 מיליון שקל בחברה, ומחזיקה כיום בכ-33.4% ממניותיה. החברה עוסקת באספקת מערכות תקשורת לוויינים, מערכות עקיבה אחר לוויינים ומערכות לניהול תקשורת ושמע במטוסים. הכנסות אורביט בשנת 2017 הסתכמו ב-39.0 מיליון דולר, גידול של 30.8% בהשוואה להכנסות החברה בשנת 2016.

בדו"ח השנתי החברה דיווחה שהגידול במכירות נובע בעיקר מגידול במכירות מערכות ניהול תקשורת ושמע במטוסים וממערכות תקשורת לוויינים לפלטפורמות ניידות. ברבעון הראשון של 2018 הסתכמו מכירותיה בכ-10 מיליון דולר, בהשוואה ל-7.2 מיליון דולר אשתקד. החברה נסחרת בבורסה של תל אביב לפי שווי שוק של כ-150 מיליון שקל.

STMicroelectronics רוכשת את Draupner Graphics

חברת STMicroelectronics האיטלקית-צרפתית רוכשת את חברת Draupner Graphics הדנית, אשר פיתחה את תוכנת TouchGFX לעיצוב ממשקי משתמש גרפיים של מערכות משובצות. לא נמסרו פרטים על היקף העיסקה. התוכנה מותקנת במיקרו בקרים (MCU) בעלי 32 סיביות ומספקת ממשקי משתמש חלקים ובאיכות גבוהה הדורשים מעט מאוד משאבי מיחשוב.

התוכנה מיועדת לשימוש במכשירי סמארטפון, אבזרים ביתיים, מערכות וידאו ואודיו, אבזרי הבית החכם ומוצרים לבישים. החברה מתכננת לספק את התוכנה לשימוש במשפחת המיקרו בקרים STM32, המבוססת על מעבדי ARM Cortex-M. חלק ממעבדי STM32 כבר תומכים בתוכנת TouchGFX.

מנהל שיווק תחום המיקרו בקרים ב-STM, דניאל קולונה, סיפר ששתי החברות עובדות ביחד בחמש השנים, שבמהלכן ביצוע הטמעה של תוכנת TouchGFX במוצרים מבוססי STM32 MCU. "עיסקת הרכישה תאיץ את יישום מפת הדרכים של שתי החברות, לאספקת ממשקי משתמש מתקדמים במערכות משובצות".

חבילת TouchGFX ניכתבה בשפת C++ במטרה לשפר את הממשקים הגרפיים של פלטפורמות מיחשוב קטנות כמו Cortex M. היא מבוססת על אלגוריתם המזהה מה מוצג על המסך בכל רגע, ומשתמשת במשאבי המיחשוב כדי לעבד רק את המידע הוויזואלי המוצג בכל רגע נתון. בנוסף, היא כוללת אלגוריתם המייצר אנימציה חלקה בקצב של 25 מסגרות לשנייה וברזולוציה של 1024×600 פיקסלים עם עומק צבע של 16 סיביות.

פיתוח הממשק מתאפשר על-גבי כרטיס הפיתוח של המערכת המשובצת או באמצעות סימולטור שניתן להריץ במחשב האישי העובד על-גבי מערכות ההפעלה לינוקס וחלונות. בין השאר, סודה-סטרים הישראלית משתמשת בתוכנה. חברת STM פיתחה עד היום 10 כרטיסי פיתוח של משפחת STM32 התומכים בתוכנת TouchGFX.

חברת STMicroelectronics מיוצגת בישראל על-ידי Future Electronics

 

YST קיבלה את הנציגות של 3Peak הסינית

חברת YST יואב סימן טוב מפתח תקווה קיבלה את הנציגות בישראל של יצרנית השבבים הסינית 3Peak Incorporated, הפועלת מהפארק התעשייתי Suzhou שבסין. החברה מתמחה ברכיבים אנלוגיים דלי הספק ובעלי רעש נמוך מאוד. היא מספקת מגברי שרת, משווים, ממירי נתונים (ADC-DAC), רכיבי ניהול הספק, רכיבי וידאו אודויו וכדומה לשוק התעשייתי, הרפואי, שוק התקשורת ומוצרי הצריכה.

חברת 3Peak הוקמה בשנת 2008 במימון של קרנות הון סיכון מעמק הסיליקון ומסין, על-ידי ד"ר שיקשו זוה, שלפני כן שימש כמהנדס בכיר בתכנון מעגלים אנלוגיים בחברת פריסקייל. הטכנולוגי הראשי הוא ד"ר פנג יינג, ששימש במשך 20 שנה כמהנדס פיתוח בכיר בחברת טקסס אינסטרומנטס בדלאס, טקסס. לחברת 3Peak יש קשר ישראלי מעניין: כל הרכיבים שלה מיוצרים על-ידי חברת טאואר-ג'אז (TowerJazz) ממגדל העמק, במפעל הישראלי, ובמפעל האמריקאי היפני שלה.

החברה החליטה שטאואר-ג'אז תהיה היצרנית היחידה שלה, בזכות ההתמחות של טאואר בתהליכי ייצור יעילים של רכיבים אנלוגיים ורכיבי RF. מעניין לציין שלפני כשנתיים היא החליטה להסמיך יצרן אלטרנטיבי כדי להבטיח אסקת ייצור שוטפת בכל מצב, וחתמה על הסכם אסטרטגי עם טאואר-ג'אז, שלפיו היצרנית האלטרנטיבית תהיה חברת TowerJazz Panasonic Semiconductor, שהיא שותפות בבעלות טאואר (51%) המפעילה מתקן ייצור בפרוסות של 200 מ"מ בעיר טונאמי ביפן, שבו ייוצרו הרכיבים הנוספים שלה.

למידע נוסף: YST יואב סימן טוב אלקטרוניקה

Digi-Key הכריזה על ספריית רכיבים עבור תוכנת KiCad

מפיצת הרכיבים הגלובלית, חברת Digi-Key Electronics הכריזה על שחרור ספריית הרכיבים לתוכנת התכנון האלקטרוני הפתוחה KiCad, לאחר שהספרייה שנבנתה במסגרת GitHub Repository קיבלה מעמד של גרסה 1.0 מוכנה להפצה. תוכנת KiCad החלה את דרכה בפרוייקט של ז'אן פייר שאראס באוניברסיטת גרנובל בשנת 1992, ולאחר מכן היא הועברה לניהול קהילת הקוד הפתוח באמצעות קבוצת KiCad Developers Team. מדובר בחבילה של תוכנות לתכנון אלקטרוני (Electronic Design Automation) הכוללת תכנון המעגל החשמלי (Schematic Capture), תכנון המעגל המודפס (PCB) וייצוא קבצי Gerber לייצור המעגל המודפס. התוכנות פועלות בסביבות חלונות, לינוקס ו-macOS תחת רשיון שימוש בקוד פתוח (GNU GPL v3).

חברת Digi-Key חברה אל קהילת KiCad כדי לפתח ביחד מערך לניהול ספריות ובניית ספריות רכיבים ושיפור יכולות התכנון. במקביל, שולבו בספריות כל הרכיבים שהחברה מפיצה, כולל תיאור, מק"ט וכל הנתונים הטכניים, המאפשרים להפיק רשימת חומרים מלאה בתום התכנון. לחר שיותר מ-140 מומחים בדקו בנפרד כל רכיב בספרייה, החלטנו שאנחנו מוכנים להכרזה על גרסה 1.0", אמר סגן נשיא להנדסת יישומים ב-Digi-Key, רנדל ראסל. "הדבר לא מייצג את השלמת הפיתוח – אנחנו ממשיכים לעבוד על הוספת רכיבים נוספים לספרייה, עם התקדות בקשיים בתחום הקונקטורים ומודולי IoT".

חברת Digi-Key Electronics, שהמטה שלה פועל מהעיירה Thief River Falls במינסוטה, ארה"ב, היא מפיצה כלל-עולמית מורשית של רכיבי אלקטרוניים המספקת כ-6.8 מיליון מוצרים של כ-750 יצרנים, שמתכום כ-1.4 מיליון רכיבים נמצאים אצלה במלאי וזמינים למשלוח מיידי. החברה מספקת משאבים נוספים למהנדסים, בהם EDA וכלי תכנון, גיליונות נתונים, תכנוני ייחוס, תכנים להעמקת הידע וההכשרה ועוד.

למידע נוסף: Digi-Key EDA & Design Tools

החללית הישראלית תנחת על הירח ב-13 בפברואר 2019

עמותת SpaceIL והתעשייה האווירית לישראל הודיעו היום (ג') שהחללית הישראלית הראשונה אשר צפויה לנחות על הירח, תשוגר לחלל מקייפ קנוורל, פלורידה, על-גבי טיל פאלקון 9 של חברת SpaceX בחודש דצמבר 2018. לאחר מסע של חודשיים היא צפויה לנחות על הירח ב-13 בפברואר 2019. החללית פותחה במשך 8 שנים על-ידי עמותת SpaceIL בשיתוף התעשייה האווירית. בבניית החללית הושקעו כ-320 מיליון שקל, רובם גויסו מתורמים פרטיים ובראשם נשיא SpaceIL, מוריס קאהן, שתרם כ-100 מיליון שקל.

הפרוייקט החל לפני 8 שנים, לאחר שחברת גוגל הכריזה על תחרות Google Lunar XPRIZE שלפיו הקבוצה הראשונה שתמחית חללית אוטונומית על הירח ותבצע משימת צילום, תקבל פרס של 20 מיליון דולר. שלושת מייסדי עמותת SpaceIL, יריב בש, כפיר דמרי ויהונתן ויינטראוב, נרשמו לתחרות והקימו את העמותה שהצליחה להלהיב תורמים רבים ולגייס תמיכה מהתעשייה והאקדמיה בישראל. בהם: מכון ויצמן למדע, סוכנות החלל הישראלית, משרד המדע ובזק.

בסוף מרץ 2018 הודיעה גוגל שהתחרות הגיעה לסיומה הרשמי ללא זוכה, ושהיא מפסיקה את החסות לתחרות. אולחם הקבוצה הישראלית המשיכה בפרוייקט ומבצעת את המשימה ללא קשר לחברת גוגל. המשימה העדכנית שלה: צילום פני הירח ומדידת השדה המגנטי באתר הנחיתה עבור מחקר המבוצע על-ידי מכון וייצמן למדע ו-UCLA.

פלטפורמת הנחיתה על הירח של SpaceIL
פלטפורמת הנחיתה על הירח של SpaceIL

החללית שוקלת כ-600 ק"ג בלבד, ונחשבת לחללית הקטנה ביותר שתנחת על הירח. גובהה מטר וחצי, רוחבה כשני מטרים והיא נושאת דלק המהווה כ-75% ממשקלה. אומנם הירח מרוחק מכדור הארץ כ-384,000 ק"מ, אולם מסעה של חללית SpaceIL יימשך כ-9 מיליון קילומטרים. היא תתנתק מהמשגר בגובה של 60,000 ק"מ ותתחיל להקיף את כדור הארץ במסלולים אליפטיים. המסלולים האלה יוגבהו בהדרגה עד שקצה האליפסה יגיע לקרבת הירח. בשלב הזה תפעיל החללית את מנועיה ותאט את מהירותה כדי לאפשר לכבידת הירח ללכוד אותה במסלול סביבו. החללית תקיף את הירח עד שיגיע הרגע הנכון לנחיתה.

תהליך הנחיתה יימשך כרבע שעה והוא יתבצע בצורה אוטונומית על בסיס תוכנת בקרה וניווט שפותחה ב-SpaceIL. החללית נבנתה באופן המאפשר לה לבצע את כל הפעולות בצורה אוטונומית. המפעילים בחדר הבקרה הנמצא במפעל מבת-חלל של התעשייה האווירית ביהוד, יוכלו לשדר נתונים ופרמטרים שישולבו בתוכנה האוטונומית לפני כל הפעלה. ניתן יהיה להפעיל את כל מערכות החללית מחדר הבקרה. חדר הבקרה יוכל לפקד על החללית גם אחרי שתנחת על פני הירח. החללית תעביר לחדר הבקרה מידע, נתונים ותמונות לכל אורך המשימה.

מנכ"ל עמותת SpaceIL, ד"ר עידו ענתבי,  אמר שבחודשים הקרובים תעבור החללית סידרת בדיקות וניסויים אינטנסיביים בתעשייה האווירית להוכחת עמידותה בתנאי השיגור, הטיסה והנחיתה. מנכ"ל התעשייה האווירית, יוסי וייס, אמר מדינת ישראל נטועה עמוק בעולם החלל בתחומי הפעילות הצבאיים, אולם היא חייבת לרתום משאבים לטובת חלל אזרחי שמהווה בכל העולם קטר של חדשנות, טכנולוגיה, חינוך ופריצת גבולות.

פורטליקס נערכת לגיוס ראשון של 10-15 מיליון דולר

בתמונה למעלה: זיו בנימיני (מימין) ויואב הולנדר

חברת פורטליקס (Foretellix) מתל אביב, המפתחת שפת אימות חדשנית לבדיקה אוניברסלית של כלי-רכב אוטונומיים, נמצאת בשלבים המוקדמים של גיוס הון ראשון בהיקף של 10–15 מיליון דולר. כך נודע ל-Techtime במהלך ביקור בחברה. זאת לאחר שבחודש פברואר השנה היא גייסה 1.5 מיליון דולר מקבוצת משקיעים, בהם: זוהר זיסאפל, בני שניידר, גיל אגמון (בעלים ומנכ"ל דלק רכב) וקרן Nextgear. מדובר בגיוס בזק, שכן החברה הוקמה רק בינואר 2018. במקביל לגיוס ההון, החברה נמצאת בתנופת גיוס עובדים. עד היום היא גייסה כ-10 עובדים והיעד הנוכחי הוא להכפיל את מספרם עד סוף השנה.

ההשראה הגיעה מתעשיית השבבים

פורטליקס מפתחת שפת אימות תכנון (Verification) שתוכל לשמש כתקן לתיאור תרחישים של רכב אוטונומי ולבדיקת התפקוד של מכלולי הרכב האוטונומי. לפני כחודש היא חשפה אותה לראשונה בפני התעשייה בכנס AVTD שנערך בשטטוגרט, גרמניה, ובימים האחרונים נכנסה למשאים ומתנים עם לקוחות בתחום הרכב, בהן: יצרניות דגמים (OEM), יצרניות מכלולים ותת-מערכות (Tier-1) וגם חברות חדשות הנכנסות כעת לתחום הרכב.

מאחורי החברה עומדים יזמים שביצעו מהלך דומה, אם כי בתחום השבבים. המייסד והטכנולוג הראשי יואב הולנדר ייסד את חברת וריסיטי (Verisity) שפיתחה טכנולוגיה ייחודית לבדיקת אימות אוטומטית של תכנוני שבבים. היא נמכרה ל-Cadence בשנת 2005 תמורת כ-315 מיליון דולר ועד היום משמשת כאחד ממרכזי הפיתוח החשובים של קיידנס. מנכ"ל ומייסד משותף זיו בנימיני, עבד שנים רבות באינטל בתחום האימות, הצטרף לווריסיטי כסמנכ"ל פיתוח, ועד לאחרונה שימש כסמנכ"ל קיידנס ומנהל תחום אימות השבבים בקיידנס. מנהל התפעול ומייסד משותף גיל אמיד, מגיע מאינטל שבה הוביל את הפיתוח של כלי תכנון אוטומטיים (EDA ו-CAD) ופרוייקטי תכנון שבבים. בתפקידו האחרון שימש כסגן נשיא אינטל העולמית.

לכל בעיה יש שפה משלה

לדברי הולנדר, "הטכנולוגיות והמתודולוגיות של בדיקות אימות בתעשיית השבבים מספקות בסיס טוב להתחלת העבודה בתחום הרכב האוטונומי. לעולם לא נוכל לבדוק את כל האפשריויות, אולם עולם הרכב הוא פתוח יותר מעולם השבבים. כדי לבדוק רכב אוטונומי יש צורך לבצע מיליארדי תרחישים, ואין אפשרות לבצע אותם באמצעים ידניים. לכן פיתחנו שפה המתארת את התחישים בצורה מופשטת, אשר מסוגלת לחולל אינסוף תרחישים".

מדובר ברעיון שלוטש בווריסיטי: כאשר מתמודדים עם בעיה מורכבת, יש צורך לפתח תיאור מופשט של הבעיה, המסוגל לייצר תרחישים רבים באופן אוטומטי. למעשה חברת וריסיטי הוקמה על בסיס שפת התכנות e Hardware Verification Language שהומצאה על-ידי יואב הולנדר כדי לספק תיאור מופשט של בדיקות פונקציונליות לאימות התכנון של שבבים.

מאוחר יותר, פיתחה קבוצת וריסיטי במסגרת קיידנס את שפת Portable Stimulus Specification לצורך תיאור מופשט של כל התרחישים בתכנון של מערכת על-גבי שבב (SoC). כיום השפה הזו מקודמת על-ידי קבוצת שיתוף הפעולה התעשייתית Accellera Systems Initiative, שבחודש מרץ השנה אישרה טיוטה ראשונה של תקן בשם Portable Test and Stimulus 1.0.

שפת SDL של פורטליקס

שני הרעיונות האלה שייכים למתודוליה המוכרת בשם Domain Specific Language, שבמסגרתה מפתחים שפת תכנות המותאמת לצרכים של תחום יישומים מוגדר. כך למשל, יש בשוק שפות ייעודיות לחברות ביטוח, שפות ייעודיות להדמיית תרחישי קרב, שפות ייעודיות לפיתוח משחקי מחשב ועוד. במסגרת פורטליקס, הולנדר ובנימיני חוזרים על הרעיון: החברה פיתחה את שפת SDL – Scenario Description Language המתארת את ההתנהגות של מערכות הרכב מרמת התת-מערכת הבודדת ועד רמת המכלול, באמצעות מספר פרמטרים מופשטים.

הארכיטקטורה של רכב אוטונומי כוללת ארבעה מרכיבים עיקריים: מקורות מידע כמו המידע המגיע מהחיישנים, ממערכות תקשורת ומידע דיגיטלי כמו מפות למשל; מרכיב הזיהוי והתפישה (Perception), שבו המערכת מנתחת את המידע ומזהה את מצב הרכב, כיוון תנועתו, מהירותו ואובייקטים המצויים בסיסת הרכב; מנגנון קבלת ההחלטות (Planning) שבו מתבצע תכנון המסלול ונקבעת תגובת הרכב למסקנות שגובשו במודולי הזיהוי, ולבסוף מנגנון הביצוע (Control) המתרגם את התכנון להוראות ישירות לתת-מערכות הרכב, כמו בלמים, מנגנון האצה, מנגנון ההיגוי וכדומה.

כיצד צריך לדבר עם הרגולטור?

הולנדר: "מכיוון שמדובר בעולם חדש של וריאציות בארוע ובתיזמון, יש צורך בשפה שתוכל להתמודד עם דרישות וצרכים בלתי ידועים שיתפתחו בעתיד. בשלב הנוכחי, שפת SDL יודעת לקבל מידע מהתת מערכות ולתאר את ההתרחשות בדרך. לפרש את התנהגות הרכב בהתאם לתרחישים שונים ולייצר תרחישים חדשים בהתאם לצרכים. עשויה להיות לה גם השפעה על הרגולציה בתחום. גילינו שאחת מהבעיות בתחום הרכב האוטונומי היא שהרגולטורים והיצרנים לא משתמשים באותה שפה. שפת SDL מותאמת גם ליצרנים וגם לרגולטורים".

מעבר לסיבוב: העולם הגדול של רובוטים

בנימיני: "קיימות רמות רבות של סימולציה בתחום הרכב האוטונומי, החל מרמת הסימולציה הטהורה (Software in the Loop) וכלה ברמת הבקרה של פרוייקטי פיילוט המתבצעים בכבישים. שפת SDL יודעת לבצע בדיקה של כל המערכת בשלמותה ושל כל אחד מהמודולים בנפרד. קיימת גישה המאמינה שכל התחבורה תהיה אוטונומית, אולם זה לא יקרה. הרובוטים צריכים לפעול באינטראקציה עם סביבה אנושית. המטרה שלנו היא לספק כלי המאפשר לבדוק את ההתנהגות הכוללת של הרכב האוטונומי".

וקיימת גם אפשרות אחרת, רחוקה מאוד בינתיים, אבל מעוררת עניין: "אנחנו חושבים שהשפה הזו טובה לתיאור כל סוגי המערכות האוטונומיות בעולם". כלומר, SDL יכולה להיות שפת התיאור של כל הרובוטים האפשריים, למרות שבשלב הנוכחי החברה מתמקדת בתחום הצומח והמיידי ביותר – ומייצרת ספריות של אובייקטים מתחום הרכב בלבד.

לשכת המהנדסים: יום עיון בנושא מגמות חדשות בתחום התקשורת

אגודת האלקטרוניקה בלשכת המהנדסים והאדרכלים תקיים יום עיון בנושאי האינטרנט של הדברים ותקשורת עבורת חבורה חכמה. הסמינר יתקיים ביום ה', 17.9.2018 בבית המהנדס ברחוב דיזינגוף 200 בתל אביב. בחלקו הראשון הוא יעסוק במערכות IoT, ובמערכות התקשורת החדשות (5G) שנועדו לחבר בין ה”דברים”, תוך כדי התמקדות בטכנולוגיות ואתגרים שונים בתחום. בהמשך ייערך מושב מיוחד שיוקדש לתחום התחבורה החכמה, כלי-רכב חכמים והתקשורת ביניהם (Connected Cars).

יו”ר היום עיון הוא ד”ר אריה רייכמן, מרצה בכיר במחלקה להנדסת חשמל ואלקטרוניקה אוניברסיטת אריאל. ועדת ההיגוי כוללת את איתי דברן, מרצה בכיר בתחום ה- IoT ובתחום רשתות התקשורת בפקולטה למדעי המחשב בטכניון ואת יו”ר הנהלת אגודת אלקטרוניקה בלשכת המהנדסים, מר שמואל אוסטר.

דמי ההשתתפות הם 150 ₪ +מע”מ. לחברי הלשכה ולסטודנטים המחיר הוא 110 ₪ +מע”מ.

לוח זמנים ותוכנית היום עיון:

שעת הרצאה

נושא

08:30-09:00 התכנסות, רישום וקפה ומאפה
מושב ראשון – הדור החמישי של התקשורת הסלולרית
09:00-09:30 ברכות ודברי פתיחה: ד”ר אריה רייכמן, אוניברסיטת אריאל  ומר איתי דברן, טכניון
09:30-10:00 אתגרים ותחומי תדר חדשים – פרופ’ יוסי פנחסי, אוניברסיטת אריאל
10:00-10:30 ארכיטקטורה, פרוטוקולים ותקנים – פרץ שקלים, סמנכ”ל טכנולוגיות G5 ואלגוריתמיקה, חברת רילאיינס.
10:30-11:00 LoRaWAN-Based Energy-Efficient Surveillance  for Intelligent Transportation Systems – איציק אשכנזי, מהנדס ראשי של המעבדה לרשתות תקשורת בפקולטה למדעי המחשב בטכניון
11:00-11:15 הפסקת קפה
מושב שני- Internet Of Things
11:15-11:45 תקשורת אלחוטית למערכות IOT לטווחים בינוניים וארוכים כולל תקינה חדישה- ד”ר אריה רייכמן,  אוניברסיטת אריאל
11:45-12:15 ה-“אינטרנט של הדְּבָרִים” מחשוב עננים ו- Big Data – מר איתי דברן, מרצה בכיר בתחום ה- IoT ובתחום רשתות התקשורת בפקולטה למדעי המחשב בטכניון
12:15-13:00 סקירה כללית של IOT כולל יישומים, תחזיות, טכנולוגיות ואתגרים – אילן  אלתר מנכ”ל אלתרנט  (AlterNet.co.il) מתמחה בבניית אסטרטגית מובייל ארגונית, יישומים ושירותים לעולם הMobility , הניידות העסקית וה-IOT.
13:00-14:00 ארוחת צהריים קלה
מושב שלישי – Connected Cars
14:00-14:45 ישראל רון – מנכ”ל חברת ספוטם, A glance into vehicle connectivity
14:45-15:15 זאב שדמי – ראש תחום מחקר ופיתוח טכנולוגי משרד התחבורה, תקשורת בין כלי רכב ותשתיות
15:15-15:45 ערן ראובני – מומחה למערכות תחבורה חכמות וחוקר במכון לחקר התחבורה בטכניון, ארכיטקטורה כוללת למערכות חכמות בתחבורה.
15:45-16:30 דיון + שאלות ותשובות וסיכום  יום העיון

*יתכנו שינויים בתוכנית

למידע נוסף הקליקו: יום עיון מגמות בתקשורת

איש קשר: חדד אפרת
רכזת הדרכה ושיווק
טלפון: 03-5205826
פקס: 03-5272496

סיקלו הוציאה לשוק כלי פנימי לתכנון רשתות אלחוטיות

בתמונה למעלה: המנכ"ל אייל אסא (משמאל) ומנהל שיווק מוצרים ופתרונות דני בן שמחון

חברת סיקלו (Siklu) מפתח תקווה השיקה כלי תכנון של רשתות גלים מילימטריים, המאפשר לחשב היכן בדיוק ובאיזה מרחקים יש להתקין את המשדרים והמקלטים כדי לפרוס רשת תקשורת מהירה. המוצר החדש,  בשם SmartHaul Wireless Network Design Engine – WiNDE, מאפשר לתכנן רשתות תקשורת אלחוטיות המספקות קצב תקשורת של עד 10Gbps במתכונת של נקודה לנקודה (PtP) וקצב תקשורת של עד 2Gbps במתכונת של נקודה למספר נקודות (PtMP).

סיליקון, אנטנה ומחיר נמוך

בראיון ל-Techtime סיפר מנכ"ל החברה, אייל אסא, שכלי התכנון האוטומטי החדש שימש במשך שנים רבות ככלי פנימי שפותח בחברה לאורך זמן רב, וכעת החברה מעמידה אותו הלקוח הסופי או האינטגרטור של הרשת. חברת סיקלו הוקמה לפני כ-10 שנים על-ידי יוצאי יחידה טכנולוגית של צה"ל במטרה לנצל טכנולוגיות מתחום הגלים המילימטריים ליישומי תקשורת. כיום החברה מעסיקה כ-85 עובדים כאשר המודל העסקי שלה התבסס על בניית אלטרנטיבה זולה למערכות שבעבר עלו 20-40 אלף דור למקמ"ש. ליבת הטכנולוגיה שלה מבוססת על שבב סיליקון גרמניום עצמי, מודם, ואנטנות ייחודיות פרי פיתוח עצמי.

מוצרי התקשורת של החברה פועלים בשתי קבוצות תדר שונות: פס E-band בתדרי 81GHz-86GHz, 71GHz-76GHz ו-92GHz-95GHz, ומכשירים הפועלים בפס ופס V-ban בתדרי 57GHz-66GHz. כאשר פס תדרי ה-E מיועד לשידור וקליטה לטווח רחוק של עד מספר קילומטרים, ופס תדרי ה-V מיועד לטווח קצר של כמה מאות מטרים. הסיבה לכך נעוצה שבתדר המרכזי של V, שהוא 60GHz, קיימת תהודה עם אטומי החמצן באטמוספירה הגורמת לבליעה חזקה מאוד של עוצמת השידור. "בימים האחרונים התחלנו לספק ללקוחות את המערכות הראשונות של 10Gbps, וזהו כבר קנה מידה של סיב אופטי".

תכנון רשת אלחוטית באמצעות בשם SmartHaul של חברת Siklu
תכנון רשת אלחוטית באמצעות בשם SmartHaul של חברת Siklu

אסא: "הפכנו את הניחות הגבוה של התדר הזה מבעיה ליתרון: הוא מאפשר לנו לבצע התקנות צפופות מאוד ולרכז כמות גדולה של משדרים ומקלטים. בתדרים האלה רוחב האלומה מאוד צר, כמעט כמו קרן לייזר ולכן גם אין צורך בשימוש באנטנות גדולות בהשוואה לפס תדרי ה-E. לפס התדרים הזה יש יתרון נוסף: הוא חופשי מרישוי. זאת בהשוואה לפס תדרי E, הדורש רישוי, אולם בתנאים מקילים בהשוואה לתדרי התקשורת האחרים".

שיתוף פעולה עם Webpass שבבעלות גוגל

חברת סיקלו נחשבת לאחת המחלוצות העולמיות בתחום מערכות התקשורת המילימטריות לתאים אורבניים. המוצרים של החברה מיוצרים בישראל, בעיקר בחברת פלקס, ועד היום החברה סיפקה יותר מ-60,000 מקמ"שים ללקוחותיה בעולם. בין השאר, היא אחת מהספקיות החשובות של חברת Webpass האמריקאית, אשר נרכשה על-ידי Google Fiber לפני כשנתיים. ווב-פאס הוקמה בשנת 2006 ומספקת שירותי אינטרנט מהיר במרכזים אורבניים בארצות הברית באמצעות שילוב של סיבים אופטיים תת-קרקעיים ורשת עלית של מקמ"שים אלחוטיים, שהיא פורסת ברחבי העיר.

מנהל שיווק מוצרים ופתרונות בחברה, דני בן שמחון, הסביר שהכלי החדש מספק מענה לבעיה מרכזית בתחום תשתיות התקשורת המילמטריות: "גלים מילימטריים דורשים שיהיה קו ראייה בין המשדרים לבין המקלטים, והדבר דורש תכנון זהיר ואופטימלי הלוקח בחשבון את המימדים הפיסיים של הרחוב. הכלי כולל מחשבון יעילות (Link Budget Calculator) הלוקח בחשבון פרמטרים רבים כמו למשל הפרעות מזג אוויר וגשם, ומבצע הערכה של רמת זמינות התקשורת בטווחים שונים, ומרכיב את רשימת החומרים של מוצרי סיקלו הנותנים פתרון למימוש הרשת המתוכננת".

אפל נוטשת את אינטל לטובת פיתוח עצמי

חברת אפל (Apple) מתכננת להפסיק להשתמש במודמים של אינטל עבור התקשורת הניידת ובעתיד גם במעבדים של אינטל עבור המחשבים הניידים שלה. כך העריך השבוע גאס ריצ'רד, אנליסט חברת Northland Capital Markets, אשר הוריד את מחיר היעד של מניית אינטל מ-49.7 דולר כיום, ל-45 דולר.

בדו"ח המיוחד שפירסם תחת הכותרת, אפל נוטשת את אינטל, כתב ריצ'רד שיש בידיו מידע שממנו ניתן להבין שאפל החליטה להוציא את אינטל מרשימת ספקי המודמים בגלל בעיות בביצועים. "אנחנו מצפים שבמחצית השנייה של 2018 יעבור חלק מהייצור מאינטל לקואלקום. זאת בניגוד מוחלט להנחה שאפל עוברת מקואלקום לאינטל בגלל סכסוך התמלוגים עם קואלקום". גאס מעריך שהמעבר לקואלקום הוא זמני בלבד, "מכיוון שאפל מקימה כעת מחלקת פיתוח פנימית חזקה מאוד של מודמים ומעגלי RF".

חוק מור מגמגם

להערכתו, מהלך דומה מתבצע גם בחזית המעבד המרכזי (CPU) של מחשבי אפל. "קיבלנו אישור לכך שאפל מפתחת מעבד CPU עצמי, אשר יתחיל להיכנס למחשבים הניידים שלה בשנת 2020 ויחליף את מעבדי אינטל". גאס מסביר את המהלך בכך שהחברה מעוניינת בשליטה גדולה יותר על ביצועי המעבד ומתכננת לשלב בו פונקציות חדשות שיהיו דומות יותר לאלה שיש ב-iPhone.

הסיבה השנייה נעוצה באינטל: "מודל טיק-טוק של אינטל הפסיק לתקתק בטכנולוגיית הייצור 14 ננומטר, בשנת 2014. הדבר פגע ביכולת של אינטל לשדרג את המעבדים. יותר מזה: בזמן ש-TSMC מעבירה את טכנולוגיית 7 ננומטר שלה לייצור המוני עבור מכשירי אייפון, אינטל מתקשה לעשות זאת בטכנולוגיה המקבילה שלה, של 10 ננומטר".

אינטל תשלם את מחיר מלחמת הסחר

להערכתו, המהלך הזה יביא לתגובת שרשרת בתעשייה, מכיוון שהיצרניות הסיניות צפויות לאמץ את האסטרטגיה של אפל. "יציאת אפל מאינטל עשויה לייצר גל של עריקות מארכיטקטורת x86 בשוק המחשבים, במיוחד בסין". הדבר הזה נובע מתמיכה פיננסית מאסיבית של ממשלת סין במימון עלויות פיתוח שבבים ומסיבה נוספת שאינה טכנולוגית: "האיום של מלחמת סחר בין סין וארצות הברית דוחף את היצרנים הסינים לייצר אלטרנטיבה מקומית, במיוחד כאשר מדובר במוצרים קריטיים כמו מחשבים אישיים. לכן, אנחנו מצפים שמחשבים סיניים יתבססו בסופו של דבר על מעבדים סיניים".

מרכזי הנתונים משתנים, ו-AMD מזנבת

גאס מאמין שאינטל נמצאת בצרות במספר חזיתות בו-זמנית. בדו"ח הקודם, שפורסם בחודש יוני השנה, הוא העריך שבעיות הייצור של אינטל מעניקות יתרון לחברת AMD בשוק מעבדי ה-x86, מכיוון שהיא מייצרת כבר היום בטכנולוגיה של 14 ננומטר ונמצאת בתהליך מעבר לטכנולוגיית 7 ננומטר של TSMC. "אנחנו מעריכים ש-AMD תוציא דוגמאות ראשונות של מעבדים ב-7 ננומטר כבר במחצית השנייה של 2018, ותעבור לייצור מלא ב-2019". ראוי לציין שבגלל הבדלים טכנולוגיים, מה ש-TSMC מגדירה כתהליך של 7 ננומטר, נחשב אקווילנטי לתהליך שאינטל מגדירה כ-10 ננומטר.

מכל מקום, זו לא הבעיה היחידה. גם מרכזי הנתונים משנים את פניהם ומשקלו של ה-CPU המסורתי משתנה. "העומסים הכבדים במרכזי הנתונים עוברים לתוכנות בינה מלאכותית והדבר מגדיל את השימוש במעבדים גרפיים (GPU) וברכיבי ASIC. התוצאה היא שהמגמה הזו מחלישה את מעמדה של אינטל בתחומי הביצועים ההיפר-חזקים". לדבריו הדבר מתבטא בכך שבמחשבים החזקים ביותר בעולם, היחס בין מעבדי אינטל לבין מעבדים גרפיים הוא 1 ל-3.

רכישת מובילאיי היתה מהלך טוב

האם אינטל יוצא מהמירוץ? לגמרי לא. גאס סבור שאינטל ביצעה כמה מהלכים חשובים ונכונים, כמו הפיתוח של טרנזיסטורי FinFET, כניסה לבינה מלאכותית, כניסה לפיתוח של מעבד גרפי עצמי ורכישת חברת מובילאיי הישראלית. "אלה המהלכים האסטרטגיים הנכונים, אולם הם לא ישפיעו על המאזן הכספי שלה לפני שנת 2020".

פלטפורמת מסחר סינית משתלטת על מיקרונט-אנרטק

שותפות אינטרנט סינית משתלטת על חברת מיקרונט-אנרטק (Micronet Enertec Technologies) הישראלית הנסחרת בנסד"ק באמצעות מיזוג הופכי מורכב (Reverse Merger), שעם סיומו תשונה שמה של החברה לשם חדש. חברת BNN Technology הסינית, וחברה נוספת המספקת פלטפורמת מסחר מקוונת (Platform as a Service provider) החלו תהליך שעם השלמות הן ירכשו את הפלטפורמה הבורסאית של מיקרונט-אנרטק וייסחרו בשווי שוק של כ-160 מיליון דולר.

חברת מיקרונט אנרטק נמצאת בשליטת דוד לוקץ' ונסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-14.8 מיליון דולר. הפעילות העיקרית שלה היא אחזקת 48.89% ממניות חברת מיקרונט מאזור (Micronet), המייצרת ומספקת מסופונים ממוחשבים לניהול ציי רכב וניהול צוותי שטח בתחום ניהול משאבים ניידים (MRM – Mobile Resources Managment). מיקרונט נסחרת בבורסה בתל אביב לפי שווי שוק של 45.8 מיליון שקל. בשנת 2017 הסתכמו מכירותיה בכ-66 מיליון שקל, רובן בשוק האמריקאי.

מתעשיית ההימורים לתעשיית הרכב

חברת BNN Technology היא חברה סינית שנרשמה בעבר בבורסת AIM הלונדונית, ומפתחת פלטפורמות מסחר אלקטרוני המאפשרות לבצע רכישות באינטרנט. החברה מעסיקה כ-300 עובדים בסין. היא החלה את דרכה כספקית של פלטפורמת הימורים. בשנת 2016 היא שינתה כיוון, סגרה את פעילות ההימורים והגדירה את עצמה כחברה טכנולוגית המספקת פלטפורמת מסחר במתכונת תוכנה כשירות (SaaS). בשנת 2017 נכנסה פלטפורמת התשלומים הניידים שלה לשוק, אומצה על-ידי  Xinhua News, ומכירותיה במחצית 2017 הסתכמו בכ-4.6 מיליון פאונד. באמצע השנה היא החליטה להיכנס לתחום הרכב ולפתח פלטפורמות תשלום לתדלוק, חנייה, ביטוח, תחזוקת רכב ועוד.

בהלה בתל אביב

מהלך ההשתלטות חל לפני כשבוע, כאשר יו"ר נשיא ומנכ"ל חברת מיקרונט-אנרטק, דוד לוקץ', מכר 14.89% ממניותיו ל-BNN Technology, תמורת כ-2.25 מיליון דולר, ומחזיק כעת ב-13.49% מהון המניות של מיקרונט אנרטק. עיסקת בעל השליטה הביאה בשבוע שעבר להפסקת המסחר של מיקרונט בתל-אביב ולפרסום הודעה של מיקרונט שלפיה היא עדיין רואה בלוקץ' כבעל שליטה בחברה האם שלה, מיקרונט-אנרטק.

אלא שמדובר רק במהלך הראשון בתוכנית השתלטות: לאחר העיסקה פירסמו BNN ומיקרונט אנרטק מכתב כוונות משותף שבו הבהירו ש-BNN תפרסם מכרז לרכישת 35.2% נוספים ממניות מיקרונט אנרטק הנסחרת בנסד"ק, כדי להגיע לאחזקה של 50.1% ממניותיה. בשלב הבא תגייס מיקרונט אנרטק 26-36 מיליון דולר ממשקיעים מוסדיים, ותשתמש בהון כדי לרכוש את BNN ואת הזירה הטכנולוגית. בכך יושלם המיזוג ההופכי והתהליך יסתיים עם שינוי שם החברה.

למהלך הזה תהיה השפעה ישירה על חברת מיקרונט הנסחרת בתל-אביב. במידה והמיזוג יושלם, המניות של מיקרונט התל אביבית הנמצאות בידי בעלי המניות הנוכחיים של מיקרונט אנרטק, יופרדו ויועברו לבעלי המניות. כתוצאה מכך יחול שינוי עמוק במבנה הבעלות של מיקרונט התל אביבית, והחברה הנסד"קאית כבר לא תחזיק במניותיה.

הכנת התשתית: מכירת אנרטק לקוליסיס האמריקאית

ראוי לציין שלפני העיסקה הזאת בוצע מהלך מקדים משמעותי: בסוף חודש מאי 2018 מכרה מירונט אנרטק את הפעילות הנוספת שלה, האחזקה בחברת אנרטק (Enertec) מכרמיאל. אנרטק נמכרה לחברת חברת קוליסיס טכנולוגיות (Coolisys) האמריקנית תמורת סכום כולל של 9.25 מיליון דולר. העסקה נחתמה בינואר השנה, וכוללת תשלום של כ-5.25 מיליון במזומן וכיסוי חוב של חברת אנרטק בהיקף של כ-4 מיליון דולר. אנרטק מעסיקה כ-70 עובדים ומייצרת מערכות אלקטרוניקה צבאיות בתחומי הטילים, מערכות בקרה ושליטה, מערכות ממוחשבות לבדיקות אוטומטיות, מערכות כוח והספק ומערכות רפואיות.

המשקיעים של מיקרונט התל-אביבית לא אהבו את המהלך הזה של החברה האם, ומניית החברה בתל אביב ירדה מ-252 אגורות ערב העיסקה, למחיר של 182 אגורות כיום. מיקרונט מספקת מערכות המותקנות בתוך תא הנהג, ומאפשרות לאסוף נתונים מסביבת הרכב, להעבירם באמצעות תקשורת סלולרית אל סביבת הענן של הלקוחות, לבצע עיבוד לנתונים, ולספק שרותים לציי הרכב.

מיקרונט מחפשת מודל עסקי חדש

המוצרים כוללים טאבלטים ו/או מחשבים מוקשחים המתחברים למערכות הרכב ולתקשורת אלחוטית מסוגים שונים, ולפתרונות התוכנה של החברה. בימים אלה החברה נמצאת נמצאת בתהליך של עידכון המודל העיסקי ומעבר מאספקת פלטפורמות סגורות במודל של פיתוח ממוקד לקוח (מוצרים המתוכננים ומיוצרים על-פי מפרט ספציפי של לקוח), למודל של פיתוח ממוקד שוק.

כלומר פיתוח פלטפורמות טלמטריה פתוחות מבוססות Android, הניתנות להתאמה לתצורות שונות ופועלות עם פתרונות תוכנה של צדדים שלישיים. בין השאר, היא עוסקת בהוספת שכבות אפליקטיביות לפלטפורמות החומרה הפתוחות שלה, שניתן יהיה לרכוש אותן באמצעות חנות אפליקציות ייעודית לתחום ה-MRM.

לכתבות נוספות על מיקרונט-אנרטק: Micronet

AllBe1 שידרגה את כפתור החישה האוניברסלי

השבוע עלתה לאתר גיוס ההמונים Indiegogo גרסה חדשה של כפתור החישה האוניברסלי AllBe1 Plus, שפותח על-ידי חברת הסטארט הישראלית AllBe Solutions. מדובר במכשיר בגודל של כפתור המכיל אגד של חיישנים המחוברים ומתקשרים אל העולם החיצון באמצעות תקשורת אלחוטית ומסוגל לפעול ביישומים שונים: איתור ילדים או חפצים, התראה בפני פריצות, גניבות או הזזת חפצים (כולל מכונית), כפתור מצוקה, מד קרינת שמש ועוד.

האבזר כולל חמישה חיישנים שונים: מד תאוצה הרגיש לעוצמות G בשלושה צירים, מד תאוצה המבוסס על קרינה אינפרא-אדומה (Passive Infrared Sensor), אשר מחשב את השינוי בתנועת האובייקט על-פי שינויים בקרינת אינפרא-אדום של הסביבה, מד טמפרטורה, מד UV, מד אנרגיה למדידת טווח וכפתור לחיצה. ליבת המכשיר מבוססת על מיקרו-בקר המנהל את המידע המגיע מהחיישנים ואת מערך תקשורת המבוסס על תקשורת BLE מוגדל, המגיעה לטווח עד 100 מטר באמצעות הוספ מגבר שידור.

המערכת מופעלת באמצעות סוללת ליתיום יון הנטענת באמצעות USB ומספיקה להפעיל את האבזר במשך 30 ימים ברציפות. המשקל הכולל של הפלטפורמה הוא 15 גרם. הגרסה החדשה כוללת יכולת הקלטה קולית סמויה ושידור מיקום ה-GPS האחרון של המכשיר. כפתור החישה האוניברסלי מגיע עם אפליקציה המאפשרת חיבור ישיר לטלפון הנייד, באמצעותה יכול הטלפון להתחבר לשישה כפתורים בו-זמנית. כך למשל, עם הפעלת כפתור המצוקה, המכשיר שולח דרך הטלפון מסרון מצוקה למספרים שנבחרו מראש, כולל מיקום מדויק על מפת גוגל.

מאחורי חברת AllBe1 עומדים שלושה יזמים ישראלים בעלי ניסיון רב בתעשיית האלקטרוניקה: עופר לוגסי שצבר ניסיון רב בתכנון אלקטרוני בחברת Crow, דותן ואזה שהמתמחה במשך 17 שנים בתכנון ועיצוב מכני של מוצרים אלקטרוניים, וצבי רוזנפלד, ששימש במשך 13 שנים כמהנדס מכירות ומנהל תחום המכירות של חברת טקסס אינסטרומנטס (TI) בישראל.

למידע נוסף: AllBe1 Plus

ברנמילר מקימה מפעל ייצור למערכות אגירת אנרגיה

בתמונה למעלה: אבי ברנמילר באתר ההקמה של תחנת הכוח רותם 1

חברת ברנמילר אנרג'י מראש העין (Brenmiller) מתחילה בפרוייקט הקמת מפעל ייצור למערכות אגירת אנרגיה בדימונה, בהשקעה כוללת של כ-76 מיליון שקל. החברה הודיעה שהיא תגייס כ-130 עובדים חדשים שיועסקו במפעל הייצור. להערכתה המפעל יכול להגיע להיקף מכירות של כ-230 מיליון שקל בתוך כחמש שנים, בעיקר ממכירת רכיבי אגירה לפרויקטים שהיא מפתחת בחו"ל. בשבוע שעבר החברה קיבלה את אישור רשות ההשקעות לקבלת מענק של 15 מיליון שקל, המייצג כ-20% מההשקעה.

מערכת האגירה של ברנמילר נטענת ממספר מקורות אנרגיה, בהם שמש ורוח, גז טבעי וחום שיורי – ומייצרת קיטור יציב המתאים לייצור חשמל או ליישומים תעשייתיים. טכנולוגיה זו מתאימה לתחנות מסוגים וגדלים שונים, ותומכת במערכות הולכת וחלוקת חשמל באמצעות הסטת אנרגיה משעות השפל לשעות שיא הצריכה.

מודול אגירת האנרגיה של ברנמילר אנרג'י, אשר ייוצר בדימונה
מודול אגירת האנרגיה של ברנמילר אנרג'י, אשר ייוצר בדימונה

בנוסף לפרויקטים בחו"ל, מקימה ברנמילר בימים אלה את תחנת האגירה רותם 1 בדימונה, הצפויה להתחבר לרשת החשמל ברבעון הראשון של 2019. מדובר בפרויקט הראשון מתוך שניים שמקימה החברה בישראל. מרבית המימון לפרויקט זה מגיע מבנק לאומי. רותם 1 מבוססת על טכנולוגיית אגירת חום חדשנית, המאפשרת הפקת חשמל נקי מהשמש גם בלילה. התחנה צפויה לספק חשמל נקי לרשת החשמל עד 24 שעות ביממה, ותמכור חשמל לרשת הארצית לתקופה של 20 שנה. בחודש פברואר השנה היא חתמה על הסכם להקמת השדה הסולארי של רותם 1, אשר יוקם על-ידי חברת Ingemetal Energias בהשקעה של כ-2.7 מיליון אירו.

הפרויקט השני שמקימה ברנמילר בישראל הוא רותם 2, גם הוא בדימונה. תחנה זו צפויה להתחבר לרשת החשמל הארצית ברבעון השני של 2020. עלות הקמת שתי תחנות האגירה, רותם 1 ורותם 2, מוערכת בכ-200 מיליון שקל. מנכ"ל ברנמילר אנרג'י, אבי ברנמילר, שמרכז הייצור שיוקם בדימונה הוא מהמתקדמים ביותר בתחום האגירה, "וצפוי לצמוח משמעותית בשנים הקרובות".

חברת ברנמילר אנרג׳י הוקמה ב-2012 על-ידי אבי ברנמילר, מנכ"ל סולל לשעבר, וקבוצת מהנדסים שפרשו מסולל לאחר מכירתה לסימנס הגרמנית ב-2009. טכנולוגיית האגירה שפיתחה החברה מאפשרת לאגור חום ממגוון מקורות אנרגיה ולהמירו לחשמל נקי בכל שעות היממה. החברה נמצאת בשליטת אבי ברנמילר המחזיק בכ-70% ממניותה. כיום היא נסחרת בבורסה בתל-אביב לפי שווי שוק של כ-170 מיליון שקל.

קיידנס הכריזה על פתרון הענן הראשון לתעשיית המוליכים למחצה

חברת קיידנס דיזיין סיסטמס (Cadence) השיקה השבוע את פורטפוליו Cadence Cloud, הנחשב לפתרון הראשון בתעשייה המאפשר לבצע פיתוח של מערכות אלקטרוניות ומוליכים – בענן. פתרון הענן כולל את סביבות הניהול המוכרות של קיידנס, לרבות ניהול לקוח, ומאפשר למפתחים לנצל את המדרגיות של הענן לטובת ניהול בטוח של עליית מורכבויות התכנון. הענן מאפשר לקבל משאבי מחשוב הניתנים להרחבה וזמינים בתוך דקות או שעות, במקום שבועות ואף חודשים כפי שנהוד היום בתעשייה.

קיידנס מסרה שלפני ההשקה היא צברה ניסיון רב במתן שירות הענן, באמצעות אירוח סביבות תכנון שונות עבור יותר מ-100 לקוחות נבחרים בגדלים שונים, ובאמצעות תכנון של מרבית מוצריה שלה, כך שיתאימו למדרגיות הדרושה בענן. נשיא קיידנס, ד"ר אנירוד דווגאן, אמר שפתרון הענן מסייע ללקוחות להתמודד עם דרישות שיא מכוח המחשוב, שנוצרו בעיקר בגלל תכנוני שבבים מורכבים והיקף נתונים הנמצא בעלייה. מנהל חטיבת תשתיות התכנון ב-TSMC, סוק לי, העריך שהענן ישפיע מהיסוד על תכנוני סיליקון בכך שהוא יאפשר לחברות הפיתוח את היכולת לייעל את ההון אל מול ההוצאות התפעוליות ההכרחיות לתשתיות המחשוב. "קיידנס עברה את ביקורות האבטחה שלנו וקיבלה אישור לפעול עם לקוחות הענן שלה בעזרת תהליכים ומודלים של TSMC".

גוגל, מיקרוסופט ואמזון מצטרפות לקיידנס

פתרון הענן הוקם בשיתוף פעולה עם ספקיות שירותי הענן הגדולות. בחודש שעבר היא הודיעה על שיתוף פעולה עם מיקרוסופט במתן השירות בענן Microsoft Azure, עם חברת אמזון אשר תספק אותו באמצעות שירות הענן Amazon Web Services, ועם חטיבת הענן של גוגל (Google Cloud) אשר תספק למהנדסים ערוץ מהיר לקבלת משאבי מחשוב בענן. "שיתוף הפעולה הזה מעניק לנו הזדמנות להעביר חברות סיסטם ומוליכים למחצה לסביבת ענן, על בסיס הפלטפורמה שלנו", אמר אדם מאסיי, מנהל שותפים אסטרטגיים בגוגל קלאוד. "עבודה בסביבת ענן תאיץ את זמני היציאה לשוק של שבבים חדשים". פתרון הענן של קיידנס מספק גם תמיכה מלאה בלקוחות שהקימו וניהלו את תשתיות ה-IT שלהם באופן עצמאי, ובקשר ישיר עם ספקיות הענן השונות (גוגל, אמזון ומיקרוסופט).

פתרונות תכנון מותאמי ענן

הכלים הראשונים של קיידנס שפותחו עם מוכנות לענן, כוללים כלים לסימולציה של מעגלים, לניתוח משאבים ו-EM, לסימולציה לוגית, אימות פורמלי, אימות פיזי, Timing signoff ועוד. קיידנס יכולה לספק כלים נוספים בהתאמה לצורכי הלקוח. Cloud Hosting Design Solution, המהווה חלק מפתרון הענן של החברה, מספק כלי תוכנה בסביבת תכנון המותאמת לפלטפורמות הענן המוכרות. הדבר כולל גם טכנולוגיית אבטחה ויכולות אוטומציה חדשים. כך למשל, היא פיתחה פורטל המספק פונקציונליות של הגדרות ענן, תחזוקה וניהול עבודה בפריסה מהירה, על-מנת לענות על דרישות נפוצות בתחומים כגון סימולציה לוגית ואפיוני ספריות.

בנוסף, החברה הציגה את Cadence Palladium Cloud, מערכת אימות תכנון באמצעות אמולציה מבוססת ענן, אשר מפשטת את חלוקות עומסי העבודה ומזהה דרישות שיא אצל לקוחות פלדיום קיימים. פלדיום קלאוד מאפשר ללקוחות לרכוש קיבולת נוספת אשר תיכנס לשימוש בעת הצורך. קיידנס מתחזקת את החומרה במרכז נתונים מקצועי ובכך "משחררת" את המשתמשים מאחריות והוצאות על התקנה ותפעול.

להערכת קיידנס, חברות סטארט-אפ וחברות קטנות אחרות יכולות להרוויח מסביבת ענן מותאמת אישית, מכיוון שהפלטפורמה מפחיתה את הצורך בהשקעות כספיות בתשתית ובמוצרי מחשוב, מכיוון שהענן מצמצם את העיסוק בסביבת התכנון עצמה, לטובת מיקוד בתכנון המעגל האלקטרוני עצמו, כלומר המוצר האמיתי של החברה. החברות הגדולות יותר יכולות להעביר את פרויקט התכנון כולו, או חלקים ממנו, ממרכזי הנתונים שלהן אל הענן.

למידע נוסף על תכנון שבבים בענן: Cadence Cloud