חברת Integrated Micro-Electronics הפיליפינית דיווחה על צמיחה של 24% במכירות במהלך שנת 2018, שהביאו אותה להיקף כולל של כ-1.35 מיליארד דולר. חברת IMI היא ענקית ייצור המתחרה בקבלניות הייצור הסיניות ונחשבת לחברת ה-EMS ה-18 בגודלה בעולם במונחי מכירות. היא נמצאת בשליטת תאגיד Ayala הפיליפיני המחזיק ביותר מ-50% ממניותיה, ומעסיקה כיום כ-15,000 עובדים ב-20 מפעלי ייצור הפועלים בסין, בפיליפינים, בארצות הברית, במקסיקו, בבולגריה, בצ'כיה, בגרמניה ובבריטניה.
החברה דיווחה על צמיחה של 34% ברווח הנקי, לסכום של כ-45.5 מיליון דולר. הרווח הגולמי צמח ב-5%, אולם זאת בעיקר תודות לצמיחה במכירות, מכיוון ששולי הרווח ירדו מ-11.9% בשנת 2017 ל-10.1% בשנת 2018. החברה ייחסה חלק גדול מהירידה הזאת למחסור ברכיבים אלקטרוניים המאפיין כיום את כל התעשייה בעולם.
בעוד שהמכירות בעסקי הייצור המסורתיים של החברה הסתכמו בכ-1.04 מיליארד דולר, תחום המוצרים התעשייתיים צמח ב-41% ותחום הרכב צמח ב-21%. בשנת 2018 החברה נכנסה גם לפעילות בתחום הייצור התעופתי, שלהערכתה יכול להיות מנוע צמיחה עתידי. מנכ"ל החברה, ארתור טאן, אמר ששנת 2018 היתה מאתגרת מאוד ומרתקת. "למרות שלמחסור העולמי ברכיבים היתה השפעה פיננסית שלילית, התוצאות מראות שההחלטות שקיבלנו היו נכונות.
"אנחנו דבקים באסטרטגיה של פיתוח מוצרים מורכבים ובעלי ערך מוסף גבוה שישמרו על הרלוונטיות שלנו בשוקי היעד של החברה". במהלך 2018 החברה זכתה בפרוייקטים חדשים בהיקף כולל של כ-320 מיליון דולר, שכ-72% מהם היות בתחום הרכב. "ההצלחות האלה הופכות אותנו לחברה בעלת חשיבות קריטית במכונית הדיגילטית של העתיד", אמר טאן.
חברת סינופסיס (Synopsys) הכריזה על גרסה חדשה של פתרון האבטחה Coverity מסוג SAST – Static Application Security Testing), המאפשר לבנות יישומים מאובטחים באופן מהיר. הגרסה העדכנית של Coverity מספקת מענה לשלושה צרכים דחופים בארגונים גדולים: סקלביליות, תמיכה בשפות תכנות וב-frameworks וניתוח מקיף של פגיעויות (Vulnberabilities).
"צוותי אבטחת יישומים בארגונים גדולים צריכים היום להיות מסוגלים לבדוק אם ישנן פגיעויות במאגר היישומים הגדל וההולך שלהם, ובו בזמן למזער את השפעת הפגיעויות על מהירות הפיתוח והפונקציות העסקיות", אמר אנדראס קולמן, מנכ"ל משותף של קבוצת ה-Software Integrity בסינופסיס העולמית (בתמונה למעלה). "הגרסה החדשה של Coverity מאפשרת לצוותי אבטחת המידע לעשות בדיוק את זה, באמצעות הרחבת טכנולוגיית ניתוח הקוד הסטטי שלנו, כך שתכסה טווח רחב יותר של יישומים ותהיה קלה יותר למימוש והגדלת היקף הבדיקות".
פתרון SAST סקלבילי עבור צוותי אבטחת יישומים
Coverity מאפשרת לארגונים גדולים להרחיב את מאמצי ה-SAST שלהם לרוחב מקבצים גדולים של יישומים. הפתרון החדש כולל גם פונקציית "ניתוח ללא בנייה" (analysis without build) המאפשרת לצוותי אבטחת מידע להכניס למערכת ולנתח אלפי יישומים במהירות ובקלות. הם יכולים כעת להפנות את Coverity לקוד המקור ולהתחיל לנתח אותו בתוך שניות, בלי צורך לבצע בשלב הראשון קומפילציה או בנייה מלאה של תוכנה עבור כל יישום.
בניגוד לפתרונות SAST אחרים, Coverity מזהה באופן אוטומטי לחלוטין את רכיבי הפרוייקטים המהווים חלק מהקוד ואת יחסי התלות ביניהם (dependencies). הדבר מבטל את הצורך להצהיר ידנית על יחסי תלות גם כשמבצעים ניתוח ללא בנייה מלאה של המערכת.
תמיכה בשפות תכנות וב-frameworks
סביבת שפות התכנות וה-frameworks שבהם משתמשים בכדי לבנות יישומים מתרחבת, וכלי SAST צריכים להבין כיצד כל שפה ו-framework עובדים בכדי להיות אפקטיביים. סינופסיס הרחיבה את הכיסוי שמספקת Coverity לשפות תוכנה ול-frameworks. הגרסה החדשה כוללת תמיכה ב-TypeScript, .NET Core, Swift 4.1 ו-Ruby on Rails, וכן ב-50 frameworks שונים ל-Java, JavaScript, C#, כולל Angular, React ו-Vue.
ניתוח פגיעויות
הגרסה החדשה של Coverity כוללת יכולת ניתוח framework משופרת, המאפשרת ללקוחות לזהות באופן מדויק יותר פגיעויות בשירותי web. ה-back end יכולה כעת לנתח תבניות של JavaScript framework, שמהוות אמצעי פופולרי ל-data binding בצד הלקוח. Coverity יכולה כעת לסרוק את קוד ה-HTML שנוצר באופן מיידי מתבניות מסוג זה, בכדי למצוא פגיעויות scripting נוספות לרוחב כל הקוד.
בתמונה למעלה: מנכ"ל קמטק רפי עמית. שיתוף פעולה אסטרטגי עם כרומה הטאיוואנית
שתי החברות הישראליות העצמאיות בתחום המדידות בתעשיית השבבים, קמטק ונובה, הכריזו על תוצאות עסקיות העוקפות את הצמיחה של רוב המתחרות המספקות פתרונות בדיקה עבור קווי ייצור בתעשיית השבבים. מחקר שוק של Market Research Report מעריך שהשוק העולמי צומח בקצב של 7.9% בשנה, בעוד ששתי הישראליות הציגו שיעורי צמיחה כפולים.
חברת קמטק (Camtek) ממגדל העמק השיגה תוצאות שיא בשנת 2018: המכירות הסתכמו ב-123.2 מיליון דולר ומההות צמיחה של 32% בהשוואה לשנת 2017. הרווח התפעולי הסתכם בסכום של כ-22.2 מיליון דולר, שהוא יותר מכפול באשר בשנת 2017 וכיום יתרת המזומנים בקופת החברה מסתכמת בכ-54.9 מיליון דולר.
הצמיחה של קמטק תימשך ב-2019
החברה צופה שהצמיחה לא תיבלם, והמכירות ברבעון הראשון של 2019 יצמחו להיקף של 33.5-34.5 מיליון דולר, שהן גידול של כ-25% ביחס לרבעון הראשון 2018. "אנו ערים לאי הוודאות בשוק המוליכים למחצה, עם זאת אנו לא רואים שינוי משמעותי במגזרי הפעילות בהם אנו פועלים", אמר המנכ"ל רפי עמית עם פרסום התוצאות הכספיות. מניית קמטק עלתה היום בכ-3.8% בנסד"ק והעניקה לחברה שווי שוק של כמעט 308 מיליון דולר.
קמטק מספקת ציוד בדיקה ומדידה לקווי ייצור של תעשיית השבבים, עם התמחות בשוק המארזים המתקדמים, זיכרונות, רכיבי CMOS Image Sensors, MEMS ורכיבי RF. בתחילת השבוע הודיעה חברת כרומה (Chroma ATE) הטאיוואנית שהיא תרכוש מפריורטק 20.5% ממניותיה של קמטק תמורת 58.1 מיליון דולר במחיר של כ-9.5 דולר למנייה, המשקף פרמיה של 29%. במקביל, נחתם הסכם לשיתוף פעולה אסטרטגי בין כרומה לבין קמטק: כרומה תקבל מקמטק זכויות שימוש בטכנולוגיית הבדיקה התלת-ממדית שלה תמורת תמלוגים, ביישומים שאינם בתחום המוליכים למחצה.
בנוסף, ושתי החברות גם ישתפו פעולה בפרוייקטים חדשים בשוק המוליכים למחצה שיתבססו על שילוב בין טכנולוגיות הבדיקה והמטרולוגיה של שתיהן. כרומה גם תהיה זכאית למנות שני נציגים מטעמה בדירקטוריון של קמטק. שיתוף הפעולה, להערכת עמית, "יחזק את נוכחותנו באסיה ובעיקר בטאיוואן, ויאפשר לנו להתרחב לתחומים חדשים".
שוק הזכרונות מניף את נובה
גם חברת נובה מרחובות (Nova) דיווחה על תוצאות שיא. החברה מספקת פתרונות מדידה בבקרת תהליכי הייצור של שבבים, המתבססים על X-ray ופתרונות מדידה אופטיים. בשנת 2018 הסתכמו מכירותיה בסכום של כ-251.1 מיליון דולר, המהווה גידול של 13% בהשוואה לשנת 2017. החברה שיפרה את הריווחיות ב-9% ודיווחה על רווח נקי של 60.8 מיליון דולר. להערכתה, המכירות ברבעון הראשון של 2019 יהיו בטווח של 52-58 מיליון דולר. כיום מסתכמת קופת המזומנים של החברה בכ-177.8 מיליון דולר, והיא נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-684 מיליון דולר.
החברה מספקת את מערכות המדידה שלה באופן מאוזן ליצרני זכרונות ולחברות קבלנות ייצור (Foundry), אשר תרמו כל אחד כ-50% מההכנסות, כאשר קצב הצמיחה של נובה מלקוחות Memory הסתכם בכ-60%, ועקף משמעותית את קצב צמיחת השוק. לאור זה החברה מתכננת לחזק את פעילותה בשוק ייצור הזכרונות וגם בשוק ייצור הרכיבים הלוגיים.
ראוי לציין שלישראל יש מעמד חזק במיוחד בתחום תעשיית הבדיקות לקווי יצור שבבים. אומנם רוב השוק, שהיקפו נאמד בכ-5 מיליארד דולר, מוחזק על-ידי ענקיות עולמיות כמו KLA, היטאצ'י, אפלייד מטיריאלס ורודולף, אולם שתיים מהגדולות ביותר, KLA ואפלייד מטיריאלס, מחזיקות בישראל מרכזי פיתוח וייצור אסטרטגיים בתחום הזה.
מנכ"ל חברת מדיגוס (Medigus) בחמש השנים האחרונות, כריס רולנד, יעזוב את התפקיד בסוף החודש הזה (פברואר 2019). החברה מסרה שעד לאיתור מנכ"ל מחליף, החברה תנוהל על-ידי ועדה ניהולית שתמונה על-ידי הדירקטוריון. יחד עם זאת, רולנד ימשיך לעבוד עם החברה בתור יועץ חיצוני. יו"ר מדיגוס, פרופ' בנעד גולדווסר, אמר שלאור מחוייבותו של בנעד לחברה, "אין זה מפתיע שהוא ימשיך לתמוך בה".
חברת מדיגוס מחזיקה בשני קווי מוצרים עיקריים: מערכת MUSE המשמשת לטיפול זעיר פולשני בצרבת כרונית (GERD) על-ידי הידוק השסתום המחבר בין הקיבה לוושט, וכן סדרה של מצלמות ScoutCam הנחשבות למצלמות וידאו HD הקטנות ביותר בעולם, ומשמשות למכשור רפואי ויישומים תעשייתיים. גודלה של המצלמה הזעירה ביותר בסדרה הינו 1.2 מילימטר על 5 מילימטר בלבד. אולם החברה לא הצליחה למנף את הטכנולוגיה להצלחה עסקית ומכירותיה בתשעת החודשים הראשונים של 2018 הסתכמו בכ-338 אלף דולר בלבד.
פיור קפיטל מנערת את מדיגוס
לפני קצת יותר מחצי שנה חלו שינויים מהותיים בחברה: הקרן האקטיביסטית פיור קפיטל (Pure Capital) הנמצאת בשליטת כפיר זילברמן רכשה בסוף יולי 2018 כ-6.9% ממניות החברה, שיעור שהעניק לה זכות לכנס את אסיפת בעלי המניות ולהעלות הצעות לסדר היום. מכיוון שמניות מדיגוס מפוזרות מאוד וכ-92% מהן מוחזקות בידי הציבור, העוצמה של פיור קפיטל גדולה מאוד, והיא פעלה במהירות: בספטמבר 2018 היא שכנעה את אסיפת בעלי המניות להדיח את הדירקטוריון ולמנות חברים חדשים, בהם גם את היו"ר פרופ' בנעד גולדוואסר במקומו של דורון בירגר.
בתחילת דצמבר 2018 היא החליטה להעביר את תחום המצלמות הזעירות לחברה בת עצמאית אשר תהיה בבעלותה המלאה כדי לבדל את תחום מצלמות הווידאו מהתחום הרפואי, שהינו תחום פעילות שונה, עם שוקי יעד אחרים ותוכנית עסקית שונה לחלוטין.
השבוע קיבלה החברה הבת העתידית זריקת חיזוק, כאשר משרד הפטנטים של ארצות הברית אישר את הפטנט שלה על טכנולוגיית Micro-Visual, אשר עומדת בבסיס מצלמות ScoutCam. הפטנט מתייחס לאמצעי הדמיה וראשי מצלמת וידיאו זעירים בעלי קוטר מירבי של 4 מ"מ. בעקבות קבלת הפטנט עלתה מניית מדיגוס הנסחרת בנסד"ק ובתל אביב ביותר מ-7% והעניקה לחברה שווי שוק של כ-11.7 מיליון דולר.
בתמונה למעלה: מערכת GEDI בהכנות אחרונות בנאס"א לקראת השיגור לחלל
סוכנות החלל האמריקאית משתמשת בערוץ התקשורת 1553B של חברת סיטל (Sital Technology) מכפר-סבא, כערוץ המרכזי של פרוייקט GEDI, שבמסגרתו את תפעיל את מכשיר ה-LiDAR הגדול והחזק בעולם כדי למפות את צמחיית כדור הארץ. המכשיר שוגר לחלל בתחילת דצמבר 2018 וחובר אל ממשק מכשירי המדידה במודול היפני של תחנת החלל הבינלאומית (ISS). בימים אלה הוא נמצא בתהליכי בדיקה ואיתחול המערכות, מתוך כוונה להתחיל לבצע מדידות כבר בסוף חודש פברואר.
ערוצי התקשורת בתוך ה-LiDAR מבוססים על תקן MIL-STD-1553B שהתבסס כתקן המוביל לערוץ תקשורת מאובטח במטוסי קרב ובציוד צבאי, בזכות האמינות שלו והיכולת שלו לעבוד בתנאי סביבה קשים. נאס"א החליטה לבסס את כל ערוצי התקשורת של מערכת GEDI על התכנון של סיטל, BRM1553ERL FPGA IP Core, אשר עבר הסמכה של נאס"א לתנאי חלל, כולל עמידה בתנאי קרינה קשים אשר משבשים בדרך-כלל את הפעילות של של המערכות האלקטרוניות ופוגעים בפעילות של רכיבי הזיכרון.
שמונה קרני לייזר ימפו את כל היערות בעולם
פרוייקט GEDI הוא מערך LiDAR הכולל שלושה מכשירי לייזר בתדר אינפרה-אדום קרוב (near-infrared) באורך גל של 1064nm, אשר יסרקו את כדור הארץ ויבדקו את הצפיפות והמאפיינים של הצמחייה והיערות, על מנת להעריך את קיבולת ספיגת הפחמן הדו-חמצני של הצמחייה ולאתר מגמות גלובליות בהתפתחות היערות.
שני מכשירים ישדרו בעוצמה מלאה, ומכשיר אחד יפוצל לשתי קרניים. ארבעת קרני השידור שיתקבלו יפוצלו שוב, וכך יתקבל מערך של 8 קרני לייזר אשר יסרוק שטחים ברוחב דגימה של 4.2 ק"מ, ויתן מידע תלת מימדי באמצעות מדידת זמן החזרת הקרן, על צפיפות הצמחייה – כולל לגובה – מקרקעית היער ועד לצמרות העצים.
כיום אחראים היערות על ספיגת 10%-15% מכמות ה-CO2 הנפלט לאטמוספירה, ולכן מדידת הספיגה שלהם היא בעלת השפעה גדולה על תהליכי התחממות כדור הארץ, על איכות האוויר באטמוספירה ועל גיבוש מדיניות בנושאי ייעור. מכשיר ה-LiDAR הענק נבנה בהשקעה של 94 מיליון דולר מאז תחילת הפרוייקט בשנת 2014, וכל מערכי התקשורת בין תת המערכות שלו מבוססים על ערוצי 1553B המופעלים באמצעות ליבת ה-IP של סיטל.
חברת סיטל הוקמה לפני יותר מ-20 שנה ופיתחה ערוצי תקשורת מבוססי תקן MIL-STD-1553B שהותקנו במטוסי F15 ו-F16. במקביל, היא פיתחה מודולי 1553B הניתנים להטמעה ברכיבי FPGA במתכונת של קניין רוחני (FPGA IP Core). בשבוע שעבר היא הכריזה על גרסה מאובטחת של ליבת ה-IP, המאפשרת להגן על הערוץ גם בפני תקיפות סייבר המנצלות חולשה שעדיין לא התגלתה ועדיין לא פותחה עבורה טלאי הגנה (Zero Day Cyber Attack).
להערכת החברה זהו הפתרון הראשון בעולם מסוג זה. "שילבנו בליבה מערך לוגיקה בזמן אמת כדי להבטיח טיסה בטוחה או השלמת המשימה גם תחת התקפת סייבר", הסביר הטכנולוגי הראשי של החברה, עופר הופמן. "ערוץ תקשורת מאובטח הוא תנאי הכרחי הדרוש כדי להביא את MIL-STD-1553B אל המאה ה-21".
חברת קמטק (Camtek) ממגדל העמק מגייסת 74.3 מיליון דולר בשתי עסקאות מניות מקבילות. בעיסקה הראשונה תרכוש חברת כרומה (Chroma ATE) הטאיוואנית 20.5% ממניותיה תמורת 58.1 מיליון דולר, במחיר של כ-9.5 דולר למנייה, המשקף פרמיה של 29% על מחיר הסגירה בסוף השבוע (8 בפברואר). העיסקה תתבצע על-ידי בעלת השליטה פריורטק, ובעקבותיה יסתכמו אחזקות פריורטק בקמטק בכ- 24% מהון המניות. במקביל, תבצע קמטק הנפקה של 1.7 מיליון מניות חדשות תמורת 16.2 מיליון דולר.
העסקה צפויה להיסגר עד סוף הרבעון השני של 2019, בכפוף לאישור בעלי המניות של קמטק וקבלת אישורים רגולטוריים. מבחינת כרומה מדובר בהשקעה אסטרטגית. קמטק נחשבת ליצרנית מובילה של ציוד בדיקה ומדידה לקווי ייצור של תעשיית השבבים, עם התמחות בשוק המארזים המתקדמים, זיכרונות, רכיבי CMOS Image Sensors, MEMS רכיבי RF ועוד. כרומה שמרכזה בטאיוואן, היא קבוצה של חברות המפתחות ומספקות ציוד בדיקה ומדידה, מערכות מדידה אוטומטיות ובדיקות בשלב הייצור במגוון תחומים תעשייתיים, כולל ציוד בדיקה לתעשיית השבבים וציוד לבדיקה פונקציונלית של שבבים לאחר הייצור.
תוכניות לשיתוף פעולה טכנולוגי
כרומה נסחרת בבורסה בטאיוואן לפי שווי שוק של 1.63 מיליארד דולר, ובשנת 2017 הסתכמו מכירותיה בכ-480 מיליון דולר אמריקאי. בנוסף להסכם ההשקעה, כרומה וקמטק חתמו על הסכם שבמסגרתו תעניק קמטק לכרומה זכויות שימוש בטכנולוגיית הבדיקה התלת-ממדית שלה תמורת תמלוגים, ביישומים שאינם בתחום המוליכים למחצה. כמו-כן, כרומה וקמטק הסכימו לשתף פעולה בפרוייקטים פוטנציאליים בשוק המוליכים למחצה שיתבססו על סינרגיה בין טכנולוגיות הבדיקה והמטרולוגיה של שתיהן. כרומה גם תהיה זכאית למנות שני דירקטורים בדירקטוריון של קמטק.
מנכ"ל קמטק, רפי עמית, אמר שההסכם יחזק את נוכחותה של קמטק באסיה, ובמיוחד בטאיוואן. "ביחד עם כרומה, נוכל למנף את יכולותינו הטכנולוגיות מעבר לשוקי המוליכים למחצה המסורתיים. אני בטוח שזוהי התחלה של מערכת יחסים ארוכת-טווח אשר תחזק גם את קמטק וגם את כרומה". יו"ר ומנכ"ל כרומה, ליאו האנג, הסביר שהברית האסטרטגית בין שתי החברות תאפשר לשלב את טכנולוגיית האינטרפרומטריה באור לבן (WLI) לאובייקטים גדולים של כרומה, עם טכנולוגיית הבדיקה התלת-ממדית של קמטק. "מערכת היחסים הזו תאיץ את הפיתוח הטכנולוגי ואת הצמיחה העתידית של שני הצדדים".
בעקבות ההודעה זינקה מניית קמטק בבורסת נסד"ק בכ-12.3% והיא נסחרת היום אחר הצהריים לפי שווי שוק של 268.9 מיליון דולר. הערכת השווי עדיין נמוכה מהערכת השווי שלפיה תבוצע עיסקת כרומה, שהיא 283.4 מיליון דולר.
חברת קארדיאק-סנס (CardiacSense) מקיסריה, שפיתחה שעון לביש לזיהוי הפרעות בקצב הלב, מדידת לחץ דם וניטור פרמטרים חיוניים נוספים, נערכת לקראת תחילת הייצור של הגרסה המסחרית שלו. החברה מתכננת להתחיל בייצור בעוד כ-6-9 חודשים, ולהוציא אותו אל השוק ברבעון השלישי או הרביעי השנה. כך מסר ל-Techtime מנכ"ל ומייסד החברה אלדד שמש. המעבר לייצור יתחיל במקביל לסיום הניסויים הקליניים שהחברה מבצעת כעת בבית חולים איכילוב, אשר צפויים להסתיים בחודש מרץ הקרוב. הייצור ייעשה בחברת PM, בתמיכת ובסיוע אי.י אלקטרוניקה.
קרדיאק-סנס פיתחה טכנולוגיה יוצאת דופן המאפשרת לנטר הפרעות בקצב הלב באמצעות מכשיר לביש ונייד דמוי שעון, ולזהות מראש התפתחות של תופעת פרפור עליות, שהיא הפרעת לב הנפוצה ביותר אשר מביאה למותם של כ-130 אלף בני אדם בשנה בארצות הברית בלבד. ליבת הטכנולוגיה מבוססת על אלגוריתם ועל חיישן ייחודי: האלגוריתם שהחברה פיתחה מאפשר לעקוב אחר פעילות הלב וכלי-הדם באמצעות פרמטר הקרוי PPG – Photo Plethysmo Gram.
קרדיאק-סנס עוקפת את השעון של אפל
מדידת PPG עוקבת אחר שינויים בנפח כלי-הדם באמצעות חיישן אופטי ייחודי שהחברה פיתחה, אשר מאפשר לבצע מדידות שעד היום התקבלו רק בבדיקת א.ק.ג (Electrocardiography) מסורבלת במהלך ביקור בבתי חולים או במרפאות. בניגוד למוצרים מתחרים כמו Apple-Watch, המוצר של קרדיאק-סנס מצליח לבצע את המדידות גם כשהאדם נמצא בתנועה או אפילו תוך כדי שינה. לדברי אלדד הטכנולוגיה של החברה היא היחידה בעולם כיום המאפשרת לבצע מדידה רציפה 24X7 ללא הפסקות.
חברת א.י. אלקטרוניקה (AY Electronics) היא משקיע משקיע אסטרטגי בחברה המעניק לה גם את התמיכה והסיוע בפיתוח המוצר, בהנדסה, בניהול שרשרת האספקה ובייצור. להערכת אלדד שמש, השותפות עם א.י. היתה אחד מגורמי ההצלחה של החברה: "חיפשנו יצרן איכותי שיודע להתעסק במוצרים רפואיים וככה הגענו לא.י וליניב רוד (המנכ"ל והבעלים). הם תפורים לנו כמו כפפה ליד. הם גם יודעים לייצר ברמה רפואית איכותית וגם יש להם מומחיות בתחום האופטיקה. כל התכנון, הייצור והניסויים נעשו ביחד עם א.י, שיש לה צוות מאוד חזק בתחום. עבורנו זו היתה מתנה משמיים".
שירות חדש של א.י. אלקטרוניקה: 360
יניב רוד סיפר ל-Techtime שהשירות שקרדיאק-סנס קיבלה נעשה במסגרת שירות חדש שא.י משיקה כיום, בשם 360. רוד: "הכוונה היא לספק את כל הצרכים של החברה משלב הקונספט ועד לשלב השיווק. רוב החברות צריכות לפנות לפחות לשישה גורמים נפרדים: חברת הנדסה, חברת עיצוב, ספקי רכיבים, קבלן ייצור, גוף שיווקי ועוד, ולכל אחד יש אינטרסים שונים ושיטות עבודה שונות. החלטנו לספק שירות שמתייחס לכל הצרכים של החברה ומספק לה פתרון מלא משלב ההנדסה ועד שיווק מוצרי פלטפורמה. אנחנו נותנים כל מה שצריך בשביל להביא מוצר לשוק".
לדבריו, הנסיון שניצבר בקרדיאק-סנס ובחברות נוספות, ההשקה הרשמית של השירות תהיה במחצית הראשונה של 2019. "נערכנו אליה כמעט שנתיים, שבמהלכן בנינו צוות עובדים, גייסנו מהנדסי חומרה ותוכנה וחתמנו על הסכמים עם שותפים עסקיים. השירות יאגד שישה ספקים שונים שרוב הלקוחות עובדים איתם. זה יהיה All in One אמיתי".
חברת טלרד (Telrad Networks) מלוד המספקת פתרונות תקשורת לתחום ה-LTE, מינתה את ערן שליו כטכנולוגי הראשי שלה. שליו יהיה אחראי לאסטרטגיית הפיתוח של החברה ולמעבר אל טכנולוגיות הדור החמישי (5G). ערן מביא איתו ניסיון של 28 שנים בתעשיית התקשורת. בין תפקידיו בעבר: מנהל פיתוח עסקי בחברת נוקיה, וניהול מחלקות פיתוח עסקי ובשיווק בחברות סלקום, קווי זהב ו-TTI. הוא הקים שתי חברות שירותי תקשורת וירטואלית (Mobile Virtual Network Operators – MVNO) ובשנים האחרונות שימש כמנכ"ל חברת Cellact Communications, המספקת שירותי 4G MVNO.
נשיא חטיבת הוויירלס של טלרד, כריס דניאלס, אמר שהרקע של שליו בתחומי הטלקום, התקשורת הניידת ותוכנה "יבטיחו שנשמור על הובלה טכנולוגית באספקת פתרונות תקשורת רחבת פס של הדור הבא למפעילי התקשורת". חברת טלרד מספקת פתרונות תקשורת LTE לספקיות שירותי תקשורת ניידת. עד היום היא ביצעה 300 התקנות בכ-100 מדינות. היא נמצאת בשליטת קרן פורטיסימו (41.5%) ונסחרת בבורסה בתל אביב לפי ווי שוק של כ-104 מיליון שקל. בתשעת החודשים הראשונים של 2018 הסתכמו מכירותיה, בכ-98.2 מיליון דולר, בהשוואה למכירות של 102.6 מיליון דולר בתקופה המקבילה ב-2017.
בשנת 2013 היא רכשה את פעילות ה-Access Wireless Broadband של חברת אלווריון והרחיבה את מוצרי הגישה האלחוטית שלה. כיום החטיבה הזו מרכזת את עיקר פעילותה. בנוסף היא מחזיקה בשתי חברות בת עיקריות: חברת מגלקום המספקת שירותי הקמה, אינטגרציה ותמיכה של רשתות תקשורת ו-IT, וחברת אואזיס, העוסקת בתכנון והקמת רשתות תקשורת מורכבות בישראל.
כנס OASIS השביעי להנדסה ומחקר בתחומי האופטיקה, של אגודת הלייזרים והאלקטרואופטיקה הישראלית (ILEOS) יתקיים בימים ב' ו-ג', ה-1-2 באפריל 2019 במלון דוד אינטרקונטיננטל בתל-אביב. הכנס מאורגן על-ידי לשכת המהנדסים ועל-ידי חברת Kaleidoscope.
הרצאת הפתיחה של הכנס תינתן על-ידי חתן פרס נובל, פרופ' ג'רארד מורו מאוניברסיטת גרנובל בצרפת, אשר המציא את טכנולוגיית chirped pulse amplification המאפשרת לייצר לייזרי פולסים בהספק גבוה מאוד. לצידו יהיה אורח מלהיב נוסף, פרופ' דייויד רייטס, אשר מנהל את מעבדת LIGO אשר גילתה את תופעת גלי הגרוויטציה שאינשטיין חזה את קיומם. לצורך התגלית, בנתה המעבדה אינטפרומטר לייזר ענק בעל שתי זרועות באורך של 4 ק"מ כל אחת. הוא נחשב למכשיר ההמדידה האופטי הגדול והמסובך ביותר בעולם.
פוטוניקה ואלקטרואופטיקה נחשב לתחום הצטיינות ישראלי מיוחד. להערכת יו"ר הכנס, פרופ' אברהם קציר, פועלים כיום בארץ כ-10,000 מומחי אופטיקה באקדמיה ובכ-400 חברות ישראליות. לכנס OASIS הקודם הגיעו יותר מ-1,000 משתתפים. הכנס השנה יתמקד במחקרים רב-תחומיים, בשיתופי פעולה בינלאומיים ובתחומים החמים ביותר באופטיקה המודרנית: אופטיקה לא לינארית, מיקרו וננו אופטיקה, אופטיקה קוונטית ואטומית, תופעות אולטרא-מהירות, אנרגיה סולארית, פיתוחים ביטחוניים ועוד.
הכנס מיועד לסטודנטים, למהנדסים, לחוקרים ולאנשי התעשייה. במקביל להרצאות המדעיות והטכנולוגיות, תתקיים גם תערוכה מסחרית של מוצרים וחברות בתחום האופטיקה, ייערך מושב מיוחד שבו ייחשפו חברות סטארט-אפ בתחום האופטיקה ויתקיים בו יריד תעסוקה יוצא דופן: המארגנים הקימו מיקרו-אתר מיוחד המאפשר למבקשי עבודה בתחום להעלות את קורות החיים שלהם באופן דיסקרטי, ולהציע עצמם לעבודה אצל חברות היעד. בשלב הזה משתתפות ביריד התעסוקה ארבע חברות גדולות: רפאל, התעשייה האווירית, אלביט מערכות וחברת KLA.
חברת SatixFy מפארק המדע ברחובות השלימה פיתוח של אנטנה מרובת אלומות המכוונת בצורה אלקטרונית (ESMA – Electronically Steered Multi-Beam Array). האנטנה כוללת 256 אנטנות Ku-band זעירות, ומנוהלות באמצעות ערכת שבבי ה-ASIC של החברה, הכוללת את השבב Beat ואת השבב Prime.
האנטנה מיועדת לשימוש במסופי IoT או לשמש כמודול בסיסי בבניית אנטנות גדולות יותר. היא משדרת אותות בתדרי 13.75GHz-14.5GHz וקולטת אותות בתדרי 11GHz-12GHz. החברה הציגה את האנטנה השבוע בתערוכת SmallSat Symposium בקליפורניה, ודיווחה שהיא נמצאת כעת בשלבי הפיתוח הסופיים של מסוף לווייני זעיר הכולל גם את שבב המודם שלה, אשר יוכל לבצע את כל מטלות ההתקשרות והמעקב אחר לוויינים.
מדובר במסוף תקשורת לוויינית שיהיה מרכיב חיוני בהתפתחות השלב הבא של תקשורת לוויינית, אשר יתבסס על מערכים של לוויינים מנמיכי טוס (LEO) אשר יחליפו את הדור הנוכחי של לוויינים גדולים ויקרים (GEO) המצויים בנקודה קבועה בשמים במרחק של 36,000 ק"מ מכדור הארץ.
מיליון אלמנטים מנוהלים באמצעות שני שבבי ASIC
מנכ"ל SatixFy, יואל גת, אמר שהיחידה הבסיסית בעלת 256 אלמנטים, מיועדת גם לשמש כיחידה מודולרית שבאמצעותה ייבנו מערכי אנטנה גדולים מאוד ובעלי רוחב פס גדול. "האנטנה הזאת היא מרכיב בטרמינל שלם שאנחנו מפתחים, הכולל חומרה ותוכנה שלנו ותומך בשידור וקליטה של מספר אלומות בו-זמנית. כיום אנחנו מדגימים את האנטנה בפני לקוחות פוטנציאליים, ובתוך מספר שבועות נציג את ביצועיה ממכונית נוסעת".
הטכנולוגיה מבוססת על עיצוב אלומה (beam forming) באמצעים אלקטרוניים (Electronically Steerable Array Antenna) ולא באמצעים מכניים, וכוללת יחידת בקרה פנימית ושבב חישוב טריגונומטרי המאפשר מעקב מהיר וכיוון אלומות לאתרים נבחרים. היא תומכת בבניית אנטנות מרובות אלומה בעלות מיקוד אלקטרוני, הכוללות עד מיליון אלמנטים (אנטנות זעירות). הצגת האנטנה מגיעה כשלושה חודשים לאחר סיום הפיתוח של שבבי ה-ASIC המרכזיים, Beat ו-Prime.
שבב Prime הוא שבב עיצוב האלומה המסחרי הראשון המיישם גם את טכנולוגיית TTD – True Time Delay בתהליך עיצוב האלומה, ולא רק עיצוב באמצעות הסטת פאזה של האלמנטים הקורנים, הפוגעת בביצועי האנטנה. השבב יכול לנהל את העיצוב של 32 אלמנטים בו-זמנית, כולל כיוון האנטנות ומעקב אחר הלוויין. שבב Beat הוא רכיב RFIC המספק ארבעה ערוצי שידור וארבעה ערוצי קליטה עצמאיים. הוא כולל 8 מגברי הספק (Power Amplifiers) ו-8 מגברי אות חלש (Low Noise Amplifiers). בצד אחד הוא מתחבר ישירות לשבב Prime, ובצידו השני הוא מתחבר ישירות לאנטנה.
תרומה לתעשיית החלל בבריטניה
חברת Satixfy נוסדה ב-2012 על-ידי יואל גת, שהקים וניהל בעבר את חברת גילת. היא מתמקדת בפיתוח מסופי תקשורת לוויינית עבור שוקי ה-IoT וה-M2M, המבוססים על שבבי סיליקון של החברה. מטרתה היא להפחית משמעותית את העלות, הגודל, המשקל וצריכת החשמל של המסופים הלווייניים. החברה הבת SatixFy UK החלה לפעול בבריטניה באוגוסט 2016 ומפעילה מרכזי פיתוח בפארנובורו ובמנצ'סטר המעסיקים ביחד כ-80 עובדים, שהם כמחצית מעובדי החברה.
הפעילות של Satixfy בבריטניה היא תוצאה של החלטת ממשלת בריטניה לפתח את תעשיית החלל שלה. עד היום קיבלה החברה תקציבי פיתוח של ממשלת בריטניה ושל סוכנות החלל האירופית (ESA) בהיקף כולל של כ-30 מיליון אירו.
בתמונה למעלה: פוד הגנה מוטס עם חיישן SPREOS החדשני הכולל מכ"ם ושבש-לייזר
חברת בירד אירוסיסטמס (Bird Aerosystems) מהרצליה נכנסת לתחום חדש של חיישנים פעילים אשר מסוגלים גם לעקוב אחר טילי-כתף מונחי חום (קרינת אינפרא אדום) וגם לשבש את פעילותם – באמצעות מערכת אחת מאוחדת. מדובר במערכת יוצאת דופן בשוק ה-DIRCM, של מערכות הגנה על מטוסים ומסוקי בפני טילי-כתף (Directional Infrared Counter Measures).
המערכות הקיימות כיום בעולם מבוססות על שימוש ביחידה נפרדת של עוקב אופטי וביחידה נפרדת של מכשיר לייזר, שתפקידו לשבש את פעילות הגלאי בטיל. להערכת החברה, מערך כזה הוא גם כבד מאוד ויקר וגם מייצר הרבה מאוד התראות שווא מפני שהחתימה האופטית של טיל כתף דומה מאוד להרבה תופעות סביבתיות, דוגמת החזרים מחלונות זכוכית או אפילו הבזקים אקראיים של מכשירי ריתוך.
החיישן החדש מעדכן את המודל העסקי
מערכת Self Protection Radar Electro Optic System – SPREOS היא הפתרון הטכנולוגי החדשני של החברה. היא מבוססת על מכ"ם דופלר ומכשיר לייזר משולבים במארז מאוחד במשקל נמוך במיוחד. המכ"ם עוקב אחר המטרה, ובאמצעות תופעת דופלר מזהה בוודאות שמדובר בטיל, בכיוונו ובמהירות התקדמותו. המידע הזה מאפשר לקבל אינדיקציה מדוייקת ללא התראות שווא ולתכנן את אסטרטגיית התגובה של המערכת.
מרגע שמתקבלת החלטה שמדובר בטיל כתף, משוגרת קרן הלייזר מתוך נקב המצוי במרכז אנטנת המכ"ם שבמילא כבר מכוונת אל המטרה. הקרן הזאת משבשת את חיישן הביות של הטיל וגורמת לו לסטות מהמסלול. המערכת החדשה נמצאת כיום במרכזו של קמפיין אינטנסיבי שבמהלכו היא מוצגת בפני שורה של לקוחות פוטנציאליים.
בפגישה של Techtime עם סגן נשיא לפיתוח עסקי בחברה, שאול מזור, התברר שהחברה רואה במוצר החדש מנוע עסקי שעשויות להיות לו השלכות עמוקות על המודל העסקי שלה: החברה רשמה במהלך הפיתוח חמישה פטנטים שונים ומתכננת לייצר ולשווק אותו כתת-מערכת אשר תותקן אצל כל הלקוחות הפוטנציאליים, כולל במערכות של חברות המתחרות במערכות ההגנה שלה עצמה. זאת בניגוד למודל הנוכחי המבוסס על מכירת מערכות שלמות.
שאול מזור. "מגיעה חברה מהרצליה ומשבשת את השוק של חברות הענק"
חברת בירד הוקמה בשנת 2001 על-ידי שלושה יוצאי חיל האוויר: רונן פקטור לשעבר טייס מסוק תקיפה בחיל האוויר, דוד דראגוקי לשעבר מנהל תוכניות בחיל האוויר וראש תוכנית הפיתוח של הטיל אוויר-קרקע דלילה, וצחי בן ארי לשעבר טייס פאנטום. השלושה צברו נסיון גם בתעשיות הבטחוניות הישראליות, והחליטו למקד את החברה בפתרונות ניהול משימה, על סמך נסיונם בחיל האוויר.
עד היום התבססה בירד על אספקת פתרונות שלמים ללקוחות בשני תחומים מרכזיים: משפחת פתרונות Airborne Missile Protection Systems – AMPS להגנת כלי-טיס בפני טילים וטילי כתף, ומשפחת פתרונות Mission Aircraft Solutions – ASIO הכוללים מערכת שלמה של פתרונות מודיעין ומעקב אווירי – מרמת המטוס ועד לרמת בקרת הקרקע – ובהתאם לצורך גם מערכות התערבות קרקעיות הפועלות על בסיס המידע המגיע מהאוויר.
הלקוחות מעדיפים מטוסים מאויישים – לא מל"טים
בחודש יולי 2018 רכשה קרן פימי 50% מהחברה תמורת 40 מיליון דולר. כיום החברה מעסיקה כ-200 עובדים ומכירותיה מסתכמות בכמה עשרות מיליוני דולרים בשנה. בין השאר היא מכרה עד היום כ-650 מערכות הגנה בפני טילים לממשלות ולגופים חצי-אזרחיים (כמו האו"ם למשל) ומספר מערכות מעקב אוויריות. בהן למשל מערכת להגנה על מים ריבוניים של מדינה באפריקה, ומערכת משולבת עבור כוח משימה מלא באמריקה הדרומית, למדינה הנאבקת במכת גניבות מצינור נפט.
הפתרון הזה כולל קבוצת מטוסים המבצעים סריקה של שטחים נרחבים, העברת מידע חיוני למפקדה, ויכולת משלוח מסוקים וכלי-רכב אל האתר החשוד. החברה מעדיפה לבצע את ההתקנות על-גבי מטוסים ומסוקים מאויישים, מכיוון שהלקוחות העיקריים שלה, במדינות אמריקה הדרומית, אסיה ואפריקה, מעדיפים להפעיל מערכות מאויישות מאשר מערכות בלתי מאויישות מורכבות ויקרות. פרוייקטי האינטגרציה בכלי-הטיס נעשים באמצעות החברה הבת בירד אירוספייס הפועלת מקפריסין, ומוסמכת לטפל במטוסים בעלי רשיון טיסה.
מסוקים של האו"ם צויידו במערכות הגנה של בירד
התהליך שהביא את החברה אל המוצר החדש היה ארוך ומפותל. בשנת 2010 החברה החליטה להתמודד עם בעיית התראות השווא של מערכות הגנה נגד טילי כתף תרמיים, באמצעות פיתוח חיישן עצמי MACS – Missiles Approach Confirmation Sensor. החיישן התבסס על מכ"ם דופלר המצוי רוב הזמן במצב המתנה כבוי. כאשר הוא מקבל מהחיישן האופטי התראה על הבזק חשוד, המכ"ם מתעורר לחיים ובודק את האות החשוד באמצעות סריקה בזווית צרה מאוד ("מכ"ם קשית" בטרמינולוגיה של החברה), כאשר החיתוך בין שני המקורות נותן ודאות מלאה על אופי האיום. החברה התחילה להתקין אותו אצל הלקוחות בשנת 2016. בין השאר, הוא משמש כיום להגנת המסוקים של האו"ם הפועלים במוגדישו, בירת סומאליה.
SPREOS: מכ"ם דופלר ושבש לייזר ביחידה אחת
כיצד משבשים את השוק
ואז עלה הרעיון לשפר את המערכת: מכיוון שאנטנת המכ"ם עוקבת אחרי הטיל, הוחלט להתקין לייזר משבש על האנטנה המשמשת ככוונת טבעית. אלא שהדבר דרש גישה בלתי שגרתית בתחום מערכות ההגנה: בחירת הטכנולוגיות החדשות והמתקדמות ביותר.
במקרה הזה, חברת בירד אימצה את טכנולוגיית Quantum Cascade Laser שהיא טכנולוגיית Semiconductor Laser חדשה מאוד שהעקרון המדעי שלה התגלה רק בשנת 1994. הדבר איפשר לייצר קרן לייזר מספיק חזקה בתוך המערך המיוצב עצמו (gimbal) ולא בהתקן חיצוני כמו במערכות אחרות המצויות בשוק.
במקביל, היא נאלצה לפתח כיפת ספיר ייחודית המאפשרת העברה בלא עיוותים גם של קרינת לייזר וגם של קרינת RF היוצאת מהמכ"ם.
שאול מזור: "אנחנו מייצרים את כל המערכות שלנו בארץ. מה שמתרחש בעולם הלייזרים דומה למגמות בתעשיית האלקטרוניקה: מזעור. בדרך-כלל מחולל קרינת הלייזר הוא מכשיר בגודל של קופסת נעליים, שממנו מזרימים את האות באמצעות מראות וסיבים אופטיים.
"הטכנולוגיה שבחרנו מוגדרת כלייזר דור 5, ומאפשרת למזער את יחידת הפקת הלייזר לגודל של ציפורן. על-ידי כך הצלחנו לשלב אותו בתוך הגימבל ולכוון אותו בול אל המטרה. זהו ה-DIRCM הקל והקטן ביותר בעולם ושוקל פחות מ-15 ק"ג, בהשוואה לכמה עשרות קילוגרמים של המתחרים. הוא מכיל יחידה אחת, מה שהופך אותו לאטקרטיבי במחיר. כיום יש בעולם רק ארבע או חמש חברות המפתחות שבשי לייזר – וכולן ענקיות. פתאום מגיעה מולן חברה בינונית מהרצליה, ומשנה את השוק".
חברת סינופסיס (Synopsys) הכריזה על פלטפורמת פיתוח התוכנה החדשה DesignWare ARC EM המיועדת להאיץ פיתוח תוכנה עבור שבבים המבוססים על מעבדי ARC EM של החברה. הפלטפורמה החדשה כוללת לוח חומרה מבוסס FPGA עם התקנים היקפיים נפוצים וחבילות נפוצות וניתנות להורדה. היא נתמכת על-ידי ערכת הפיתוח MetaWare של סינופסיס, הכוללת קומפיילר, דיבאגר וספריות שעברו אופטימיזציה לקבלת ביצועים מקסימליים בקוד מינימלי. המפתחים יכולים לקבל גישה מקוונת לדרייברים של התקנים, דוגמאות וחבילות של תוכנות חינמית ותוכנת קוד פתוח באמצעות פלטפורמת התוכנה הפתוחה embARC.
מעבדי ARC EM משמשים ביישומים משובצים בעלי צריכת הספק נמוכה דוגמת יישומי IoT, היתוך חיישנים (Sensor Fusion) ויישומי קול. פלטפורמת DesignWare ARC EM החדשה תומכת בכל המשפחות של מעבדי ARC EM ובתת-מערכות מבוססות ARC EM דוגמת ARC EM Smart Data Fusion Subsystem. היא כוללת ממשקי תיקון שגיאות ו-trace, התקנים היקפיים על-גבי הלוח ובכללם חיישני תנועה, זיכרון פלאש, בלוטות' ו-Wi-Fi המשמשים בהתקני קצה של IoT.
תמיכה בארדואינו וב-embARC
הפלטפורמה מאפשרת הרחבה תוך שימוש ב-Arduino UNO revision 3, מודולי Digilent Pmod ולוחות תוספים mikroBUS וכוללת External Bus Interface לזיכרון חיצוני. הפלטפורמה נתמכת על-ידי סביבת כלי פיתוח ותוכנה הכוללים את ערכת MetaWare, לפיתוח ותיקון של קוד שעבר אופטימיזציה מקיפה ואת פלטפורמת embARC של סינופסיס, המעניקה גישה מקוונת לחבילה של תוכנות חינמית ותוכנת קוד פתוח דוגמת דרייברים של התקנים, FreeRTOS ותווכה (middleware) עבור IoT ודוגמיות.
חבילת embARC כוללת פרוטוקולים פופולריים הנמצאים בשימוש בהתקני IoT, במערומי רישות (Stacks) דוגמת lwip ופרוטוקולי אבטחה נפוצים דוגמת mbedTLS. הגרסה החדשה של embARC אף תומכת בפרוטוקול OpenThread, מימוש קוד פתוח של פרוטוקול הרישות Thread שהופץ על-ידי Nest Labs. "פיתוח תוכנה משובצת ,תופס חלק נכבד מתהליך התכנון, ולכן פלטפורמה משולבת של חומרה ותוכנה מסייעת להאיץ את הפיתוח ולעמוד בלוחות הזמנים", אמר ג'ון קוטר, סגן נשיא לשיווק IP בסינופסיס.
בתמונה למעלה: ערכת הפיתוח של DSPG ליישומים קוליים מבוססי אלקסה
למרות ירידה של 6% במכירות של חברת DSPG מהרצליה בשנת 2018, הדו"ח האחרון של החברה עשוי להצביע על שינוי לטובה בפעילות החברה. בשנת 2018 הסתכמו המכירות של DSPG ב-117.4 מיליון דולר בהשוואה ל-124.8 מיליון דולר ב-2017.
הרבעון האחרון של השנה נראה כמו משבר: ירידה של 17% במכירות להיקף של 26.1 מיליון דולר. אלא שמבחינת החברה והמשקיעים בבורסה, מדובר בהצלחה: DSPG הצליחה לצמוח בתחומי מוצר חדשים, באופן שכמעט וקיזז את הירידה הצפויה במכירות שבבי התקשורת לטלפוניה אלחוטית (DECT), שהייתה השוק המרכזי של החברה בשנים האחרונות. התוצאה: עלייה של 3.5% במנייה הנסחרת בנסד"ק מיד לאחר פרסום הדו"ח.
למעשה, היקף המכירות לשוק הטלפונים האלחוטיים הצטמצם השנה ב-21%, כחלק מתהליך רב שנתי ממושך של היעלמות השוק הזה. את מקומו תפסו המוצרים החדשים שהציגו עלייה ממוצעת של 12% במכירות. מתוכם, העלייה הגדולה ביותר היתה של שבבי העיבוד הקולי, שמכירותיהם צמחו ב-124% והסתכמו ב-10.9 מיליון דולר.
מנוע צמיחה קולי
אומנם מדובר בפחות מ-10% מהמכירות, אולם בחברה מאמינים ששבבי העיבוד הקולי יהיו מנוע הצמיחה העתידי של DSPG. סמנכ"ל הכספים, דרור לוי, הסביר בשיחת הוועידה לאחר פרסום הדו"ח הרבעוני, שהחברה רואה הזדמנות גדולה בהתפתחות שוק הניהול הקולי של אבזרים. "אנחנו רואים מיזוג בין עיבוד קולי לבין VoIP". לדבריו, הרבה מאוד לקוחות מסורתיים של החברה שעברו מטכנולוגיית DECT לטכנולוגיית DECT ULE המאפשרת הרחבת היישומים לכל צורכי הבית החכם, מתחילים לפתח מוצרים חדשים הכוללים עיבוד קולי.
"גם יצרני הטלפונים מתחילים להיות מודעים לחשיבות של פתרונות קוליים איכותיים, ואנחנו רואים התרחבות של השוק הזה בתחום הרמקולים החכמים, אבזרי סיוע קוליים כמו אלקסה והתפתחות שווקים המוניים חדשים, כמו פקודות קוליות למכשירי טלוויזיה ולשלטים שיהיו מורגשים בתוך כשנתיים". לאחרונה החברה דיווחה על שיתוף פעולה עם חברת אמזון ועם חברת לנובו, שבמהלכו שולבה טכנולוגיית SmartVoice של החברה המיושמת בשבבי עיבוד הקול DBMD5, בתוך מחשבי הטאבלט מסדרה Lenovo Smart Tabs, אשר הופכים למסך חכם בעבודה משותפת מול הסייען האישי Alexa של אמזון. הבחירה הגיעה שישה חודשים לאחר שהחברה הכריזה על ערכת פיתוח לאבזרים חדשים שיעבדו מול אלקסה (בתמונה למעלה).
הטאבלט Lenovo Smart Tabs ישתמש בשבבי עיבוד קול של DSPG
האתגר של 2019: חדירה לארצות הברית
אולם אם עד היום היא התמקדה בעיקר בשוק הסיני ובשוק הקוריאני, כיום מתכננת DSPG לפנות אל השוק הגדול ביותר בעולם מבחינתה: השוק האמריקאי. "אנחנו מאמינים שיש התאמה גדולה מאוד בין הפורטפוליו שלנו לבין הפרונות שמחפשים היום היצרנים המרכזייים באצרות הברית", אמר לוי.
המהלך קיבל תאוצה בחודש שעבר, כאשר היא מינתה את ביל שפלר לסגן נשיא לפיתוח עסקי במטרה לקדם את טכנולוגיית ULE של החברה בשוק האמריקאי. שפלר הוא בעל נסיון של 30 שנה בתעשייה, ושימש לפני-כן כסגן נשיא למכירות ופיתוח עסקי של יצרנית ציוד התקשורת הביתי האמריקאית eZLO וכמנהל הפיתוח העסקי של חברת סיליקון לאבס (Silicon Labs). בשנת 2018 החלו מגעים עם 8-10 לקוחות פוטנציאליים חדשים בארצות הברית, והחברה צופה להגיע למספר דומה גם ב-2019.
סיבה נוספת לאופטימיות של החברה היא שהירידה בתחום הטלפוניה האלחוטית נבלמת. "התיקונים בתחום שרשרת האספקה של הטלפוניה האלחוטית נרגעים בהדרגה, ואנחנו מצפים לייצור המוני של יצרן טלפונים סיני גדול שבחר בטכנולוגיית SmartVoice ", הסביר המנכ"ל עופר אליקים. על הרקע הזה הוא צופה ששנת 2019 תהיה שנה של צמיחה במכירות. "אנחנו חוזרים להיות חברה טכנולוגית צומחת".
חברת פייטון פלאנר מגנטיקס (Payton Planar) מנס ציונה, קיבלה שתי הזמנות מסגרת בהיקף כולל של 28 מיליון דולר לאספקת שנאים פלנאריים מלקוח שהחברה הגדירה כקבלן Tier-1 מתעשיית הרכב. ההזמנות מתפרסות לאורך תקופה של 6 שנים (2019-2024), כאשר לפי הערכת הלקוח היקף ההזמנות בשלוש השנים הראשונות יסתכם בכ-19 מיליון דולר. חברת פייטון פלאנר היא הפעילות העיקרית של פייטון תעשיות, הנמצאת בשליטת דוד יטיב (51%) ונסחרת בבורסה בתל אביב לפי שווי שוק של כ-392 מיליון שקל. חברת פייטון פלאנר עצמה נסחרת בבורסת EURONEXT בבלגיה, לפי שווי שוק של כ-118 מיליון אירו.
החברה עוסקת בפיתוח וייצור שנאים מגנטיים מסוגים שונים, ולהערכתה היא נחשבת לאחת מהחברות המובילות בעולם בתחום השנאים השטוחים (פלאנריים). כיום החברה מעסיקה כ-200 עובדים, מתוכם כ-120 הם עובדי ייצור. פעילות הייצור מבוצעת בישראל ובאמצעות קבלני משנה בסין, שחלקם הגיע לכ-75% מהייצור בשנת 2018. בחודש אוקטובר האחרון היא ביצעה השקעה של מיליון דולר בחברת קבלנות סינית הפועלת ממחוז דונגואן, תמורת כ-20% מהבעלות בחברה. ההסכם מאפשר לה להגדיל את אחזקותיה ל-35% ולמנות דירקטור מטעמה. ההשקעה נועדה להבטיח לה הסכמי ייצור ולשפר את החשיפה שלה לשוק הסיני.
שנת מפנה בתחום השנאים הפלנאריים
שנאי פלאנרי הינו שנאי זעיר העובד בתדר גבוה בתחום של 100kHz-2,000kHz, ומאפויין בנצילות גבוהה של כ-98%. השנאים האלה בנויים על בסיס של מעגלים מודפסים ו/או תבניות נחושת, ומשמשים בעיקר במערכות תקשורת, אלקטרוניקה, תחבורה ורכב חשמלי והיברידי, פיקוד ובקרה, ספקי כוח וכדומה. לכן החברה מחזיקה גם בקו ייצור של מעגלים מודפסים ורב-שכבתיים ייחודיים לשנאים פלאנריים המשמשים לצריכה עצמית בלבד, שכן מעגל המודפס הינו אחד המרכיבים המרכזיים בייצור השנאי הפלנארי.
בעבר היתה פייטון אחת מהחברות הבודדות שעסקו בפיתוח וייצור שנאים פלאנריים. אולם להערכת החברה בשנים האחרונות מסתמנת מגמה של גידול בתחום: חברות רבות נכנסות לתחום הזה ובשנת 2018 חל גידול בדרישה למוצרים האלה מצד יצרניות מוצרים אלקטרוניים. התהליך הזה מחייב אותה לבצע השקעות בהרחבת הייצור. מדובר בשוק מעניין: החלפת שנאי רגיל במוצר קיים, לשנאי פלאנרי מחייבת תכנון מחדש של כל המוצר.
זהו חסם כניסה וחסם יציאה כאחד, משום שקשה לשכנע יצרנים להחליף שנאי קיים לשנאי פלאנרי, אולם לאחר שהשינוי בוצע – הסיכוי להחליפו שוב בשנאי סטנדרטי הוא נמוך. פייטון מייצרת שנאים פלנאריים בהספק של 0.5W-100Kw, כאשר המתחרות העיקריות שלה כיום הן החברות Coilcraft ו-Pulse מארה"ב וחברת Premo הספרדית.
במצגת לשוק ההון שהחברה פירסמה לפני כחודשיים, היא מדווחת על גידול במכירות, מהיקף של כ-20 מיליון דולר בשנת 2013 לכ-33 מיליון דולר בשנת 2017 ולתחזית מכירות של כ-44.1 מיליון דולר בשנת 2018.
מנכ"ל חברת AMS Electronics מפארק אפק בראש העין, יעקב לוי, יפרוש מהתפקיד בסוף חודש אפריל 2019. לוי הצטרף ל-AMS בשנת 2007 בתפקיד הסמנכ"ל המסחרי ובשנת 2011 מונה למנכ"ל החברה. בתפקיד הזה הוא היה אחראי על ביצוע תוכנית הבראה מקיפה שכללה אירגון מחדש של החברה והפיכתה מחברה ציבורית הנסחרת בבורסה בתל-אביב ובעלת הפסדים גדולים, לחברה פרטית, רווחית וצומחת. בשיחה עם Techtime הוא סיפר שהחליט לפרוש כדי לחפש את האתגר הבא בתעשיית האלקטרוניקה.
חברת AMS נרכשה על-ידי פי.סי.בי טכנולוגיות בתחלית דצמבר 2018. ערב העיסקה העסיקה חברת AMS כ-150 עובדים וסיפקה שירותי ייצור, הרכבות וניהול שרשרת האספקה משלב התכנון ועד לאספקת/משלוח המוצרים ללקוח. לחברה מפעל הרכבות בשטח של כ-5,200 מ"ר. בדצמבר 2018 היא נרכשה על-ידי חברת פי.סי.בי טכנולוגיות ממגדל העמק (PCB Technologies), הנמצאת בשליטת קרן פימי (51%). בעקבות העיסקה, מקימה פי.סי.בי חטיבת הרכבות מאוחדת הכוללת את פעילות AMS ביחד עם פעילות ההרכבות שלה במגדל העמק. החטיבה תמשיך לפעול משני אתרי הייצור הקיימים. נודע שאין כוונה לצמצם את הפעילות בראש העין ולאחרונה הוארך חוזה השכירות באתר לעשר שנים נוספות.
יעקב לוי, בן 46, הוא בעל תואר ראשון בשיווק מדרבי, ולפני הצטרפותו ל-AMS שימש כמנהל לקוחות במוטורולה תקשורת ישראל וכמנהל ערוצי הפצה בחברת מיחשוב גדולה. לדבריו, תעשיית הייצור האלקטרוני בישראל חוותה בשנים האחרונות תהליך היפוך מגמה והתחזקות. לוי: "בעשור הקודם היתה מגמה חזקה מאוד של הוצאת הייצור למזרח. אבל בשנים האחרונות יש מגמה הפוכה: הלקוחות גילו שהמזרח מעניין אבל יש לו גם חסרונות ועלויות עקיפות גבוהות. הקבלניות הישראליות פיתחו מומחיות בייצור High Mix Low Volume שהוא מתאים ללקוחות הישראלים, ובנו יכולת לספק מענה טכנולוגי, יצירתי ודינמי, המתאים לצרכים של הלקוחות בישראל.
"כתוצאה מכך התעשייה הפסיקה להוציא החוצה חלק גדול מהייצור. נעצר גל הוצאת הפעילות מישראל לאסיה ולמדינות אירופה מתפתחות, ונוצרה יציבות מסוג חדש".
קצב ייצור הנתונים נמצא במגמת עלייה תלולה. בעבר היו בני אדם המקור העיקרי של ייצור נתונים. כיום נוספו אליהם מקורות חדשים: מצלמות אבטחה, חיישנים, רחפנים, מכוניות מקושרות לרשת, מכשירי IoT וציוד ייצור, המייצרים נתונים במגוון של דרכים ופורמטים. אלא שיש להבדיל בין נתונים ובין מידע. רק שבריר מהנתונים הנאספים כיום חשוב מספיק על מנת לטפל בהם כנכס אמיתי. קחו למשל מצלמת אבטחה, שבה דקה בודדת של פעילות רלוונטית היא החשובה באמת, ולא השעות הארוכות של וידאו חסר עניין. באנלוגיה, ניתן לחשוב על "נתונים" כעל מכרה שבו מחפשים מטילי זהב, שהם ה"מידע". היכולת להפוך את הנתונים למידע בעל ערך – פעילות ה"כרייה" – יכולה להיות מוגדרת כ"ניתוח אנליטי של ביג דאטה".
הגרף למעלה שהוכן על-ידי אנליסטים בחברת המחקר Statistica, מתאר את הזינוק העצום בקיבולת הנתונים המאוחסנים, במהלך העשור האחרון. הניתוח הזה חוזה כי בשנת 2020 יגיע הביקוש לאחסון ל- 42,000 אקסא-בייט. אולם הרוב המוחלט של הנתונים המאוחסנים – לפחות 80% על פי רוב ההערכות – עודו מאופיין בפורמט בלתי מובנה (Unstructured data) לחלוטין, מה שמציג בעיות כאשר מנסים להשתמש בנתונים האלה לצורך ניתוח אנליטי.
על-פי ההערכה המקובלת בתעשייה, רק 5% מהמידע המאוחסן אכן מנותח בפועל. מובן כי ככל שנמצא דרך לצרף לנתונים בפורמט בלתי מובנה גם את המטא-נתונים המתארים אותם באופן אפקטיבי, נוכל לנתח כמויות גדולות הרבה יותר של נתונים, תוך הגדלה משמעותית של הערך אותו מפיקים מהנתונים.
יתרונות הבינה המלאכותית
טכנולוגיית הבינה המלאכותית (AI) כבר הוכיחה את ערכה בתחומי ההמלצות על מוצרים בעולם המסחר המקוון, תרגום שפה טבעית, טכנולוגיות בעולם הפיננסים (FinTech), מערכות מעקב ואבטחה, זיהוי אובייקטים ומעקב אחריהם ועוד. למרות השונות בין היישומים האלה, עוברת ביניהם נימה אחת משותפת: לראשונה יש בידינו טכנולוגיה המסוגלת לסרוק כמויות עצומות של מידע בלתי מובנה, ולעבד אותן באופן המאפשר להפיק ממנו ערך אמיתי.
נועם מזרחי, חברת מארוול. צילום: ארז לוי
מכאן שניתן להשתמש בבינה מלאכותית לא רק לצורך התהליך האנליטי עצמו, אלא גם לעיבוד מקדים של נתונים גולמיים בפורמט בלתי מובנה, על מנת לתייג אותם ולהוסיף להם מטא-נתונים המייצגים אותם באופן פשוט אך מדוייק. בסיס הנתונים המפושט הזה יכול בהמשך להיות בסיס לניתוח, באמצעות שכבות גבוהות יותר של תוכנה אנליטית לעיבוד ביג דאטה. בינה מלאכותית תאפשר לארגונים להפיק הרבה יותר מידע מהנתונים שאותם הם מאחסנים – ואשר עד עתה, ברוב המקרים, נותרו "אפלים" במהותם.
אנחנו רוצים, אם כן, לייצר מטא-נתונים שיאפשרו לתוכנה האנליטית שלנו לפעול באופן אפקטיבי יותר, ויש בידינו כלי בינה מלאכותית המאפשרים ליצור את המטא-נתונים הללו, על בסיס כמויות עצומות של מידע בלתי מובנה. עכשיו, אנחנו צריכים רק להביא את כמויות הענק של הנתונים האלה אל מערכות הבינה המלאכותית שלנו, בכל מקום שבו הן עשויות להימצא. אבל האם זו באמת הדרך הנכונה לפעול בה?
עיבוד מקומי במקום שינוע נתונים
אם ניקח את שני המקומות העיקריים שבהם נוצרים נתונים ומאוחסנים כיום, "הענן" ו"שולי הרשת" (edge), יתברר שהזזת כמויות העתק של הנתונים האלה ממקום למקום היא עניין יקר, שכדאי להימנע ממנו. בענן, ניתוב הנתונים דרך מרכז עיבוד הנתונים מייצר עומסים על תשתיות הרשת הקיימות, דורש כמות גדולה של חשמל ועוצמת עיבוד, ומגדיל את זמני ההשהייה. בדומה, בשולי הרשת קיימים משאבי מחשוב וחשמל מוגבלים מאוד, ההופכים את משימת ההעלאה של כמויות גדולות של נתונים אל הענן לתהליך בלתי מעשי. בשני המקרים, מפתח לייעול התפעול טמון בצמצום כמות הנתונים אותם אנו מעבירים ממקום למקום, והסתמכות על מטא-נתונים המייצגים את המידע השמור בהקשר של הניתוח המבוקש.
לכן עדיף להקצות ולהגדיר את המטא-נתונים במקום שבו הנתונים נוצרים ומאוחסנים בראשית הדרך, בלא צורך להעביר את הנתונים. מכאן שיש צורך בטכנולוגיית אחסון חכמה אשר יודית לייצר את התגים המלווים את המידע המאוחסן. בעיקרון, מערכות SSD כבר כוללות את הרכיבים הנדרשים כדי לשמש כישויות מחשוב. כיום הן משמשות רק בהקשר של תפעול הכונן עצמו, אולם אפשר להקצות אותן בחלקים מהזמן לייעוד חדש של ביצוע המשימות החדשות, תוך השלמה של רכיבי חומרה, תוכנה או קושחה נוספים הנדרשים על מנת להשלים משימות ופונקציות כאלה.
ה-SSD הוא משאב מיחשוב בלתי מנוצל
אחת מהגישות לפעולה כזו עשויה להיות שימוש בחלון הזמן שבו הכונן עומד ללא שימוש פעיל (idle), על מנת לבצע משימות מיפוי הפועלות ברקע. גישה אחרת עשויה להיות עיבוד הנתונים תוך כדי כתיבתם לכונן. חיסכון בחשמל ובעלויות, כמו גם צמצום הצורך בהעברת נתונים וקיצור זמני ההשהיה, יחד עם הקטנה של כלל התעבורה ברשת, הם רק כמה מהיתרונות אותם ניתן להפיק כאשר משתמשים בגישת האצת עיבוד כזאת כבר בנקודת האחסון. היכולת המובנית למידרוג והרחבת הגישה הזאת, אומרת כי ארגונים וספקי שירותי ענן יכולים להרחיב את היקף היכולות שלהם באמצעות מינוף הפונקציונליות של כלי AI עדכניים.
במהלך כנס Flash Memory Summit, שהתקיים בסנטה קלארה קליפורניה באוגוסט אשתקד, הציגו חברת Marvell וחברת NVIDIA מערכת ראשונה מסוגה להוכחת יכולת עיבודי AI על-גבי כונני SSD. המערכת הדגימה תיוג נתונים יעיל ללא צורך בגישה אל משאבי המעבד המרכזי (CPU) של המחשב המארח.
ההדגמה הראתה כיצד בקרים של Marvell המוצעים כמוצרי מדף למרכזי עיבוד נתונים ולמערכות SSD, בעבודה משולבת עם טכנולוגיית האצה ליישומי למידה עמוקה (NVIDIA Deep Learning – NVDLA), קולטים מודל בינה מלאכותית שעבר אימון והדרכה, מבצעים הידור שלו (compilation) לעותק המתאים לעבודה וסורקים בסיס נתונים גדול של מידע בלתי מובנה, דוגמת ספריית וידיאו, המאוחסן על גבי הכונן. מכאן, נוצרים תגים ונוצר בסיס נתונים של מטא-נתונים, המייצג באופן נוח לשימוש את הנתונים בהקשר של החיפוש העתיד להתבצע עליהם.
מנוע בינה מלאכותית בקצות הרשת
כך למשל, אם המטרה היא אבחון וזיהוי אובייקטים או סצינות, עשוי מנוע הבינה המלאכותית לסרוק את קבצי הווידאו על-גבי הכונן ולבנות רשימת מטא-נתונים של רגע ההופעה של אובייקט או סצינה לאורך הווידאו הזה. טכנולוגיית אחסון המשופרת באמצעות כלי בינה מלאכותית, מאפשרת ניתן לשמור על בסיס הנתונים הכולל את המטא-נתונים על-גבי ה-SSD בסביבה המקומית – ולהפוך אותו זמין לטיפולה של תוכנה אנליטית שתבחן את המטא-נתונים ככל שיידרש.
אם נחשוב למשל, על גופי אכיפת חוק המחפשים אחר "חפץ חשוד" במקום כל שהוא לאורך שעות אינסופיות של קבצי וידאו ממצלמות אבטחה, ניתן להעלות מודלים מאומנים היודעים לזהות בדיוק "חפץ" כזה, ולהריץ במקביל את תוכנת התיוג על גבי כל תוכן וידאו זמין, לרוחב כל כונני האחסון עליהם מנוהל הווידאו הזה במקביל.
כל הופעה של ה"חפץ" תסומן ותתויג, באופן שיהפוך את משימת הניתוח העתידי לקלה ומהירה יותר. ניתן לחשוב על האפקטיביות של ארכיטקטורה כזאת בניתוח אנליטי המתבצע ברקע הפעילות של צ'אטבוט, כאשר יש לסרוק בסיס נתונים גדול של שיחות צ'אטבוט השמורות במערכת, על-מנת לעדכן את מודל הדיבור של הבוטים ולשפר את איכות השירות. אפשר יהיה למדוד ולהעריך מתי משתמשים מרוצים או מוטרדים מהתשובות אותן הם מקבלים, האם השיחות ארוכות מדי או קצרות מדי, וכיוצא באלה.
ברגע שבו נוצר מודל בינה מלאכותית היודע לעקוב אחר הפרמטרים המסויימים האלה, אפשר להדר ולהריץ אותו על-גבי מנוע בינה מלאכותית הפועל כבר במערכת האחסון, ולסרוק את השיחות במבקביל בזמן אמת ובעיבוד אצווה. ביישומים דוגמת הכנסת פירסומות מכוונות לקוח המושפעות מהמתרחש בסטרימינג של וידאו, חיפוש במאגרי וידיאו של מצלמות מעקב ואבטחה וביישומים אחרים עתירי תנועות קלט-פלט, מינוף הקרבה לנתונים מציג יתרונות משמעותיים בכל הנוגע לביצועים.
ארכיטקטורות חדשות של איחסון ועיבוד מידע
השילוב של בקרי SSD עם בינה מלאכותית מדגים כיצד ניתן ליישם ארכיטקטורות חדשות לאחסון נתונים במגוון רחב של יישומים תובעניים בתחומי ה-Big Data, ללא צורך במעגלים משולבים יקרים הנבנים במיוחד לצורך זה. כאשר נותנים יכולות לוגיקה נוספות לחומרות SSD הזמינות, הן הופכות חכמות משמעותית. המטא-נתונים והתגים החיוניים לטיפול בעומסי עבודה עתידיים של ניתוח אנליטי יכולים להיות מטופלים ישירות כבר ברמה המקומית – ללא צורך בתקשורת אל משאבי עיבוד ייעודיים.
יישום הטקטיקה החלופית הזאת, במקום הסתמכות על עיבוד מרכזי קונבנציונאלי, יהפוך את התהליכים ליעילים בהרבה. הוא יצרוך רק את מינימום רוחב פס התקשורת הזמין, וימנע היווצרות של צווארי בקבוק. כאשר מאיצי עיבוד לבינה מלאכותית משולבים ישירות בבקרים חסכוניים של מערכות SSD, כבר ברמת המעגלים המשולבים של הבקר עצמו, אפשר יהיה להשלים במהירות משימות ניתוח אנליטי – תוך צריכה נמוכה משמעותית של קיבולת עיבוד ושל ההספק הנצרך, והימנעות מהצורך לתכנן מן היסוד שבבי ASIC ייעודיים ומורכבים במיוחד הנדרשים לביצוע המשימות האלה.
בזכות השימוש בארכיטקטורה ניתנת לתכנות, תתרחב גם האפשרות להקצות משאבי מערכות לצורך עדכון מודלים של בינה מלאכותית המשובצים במערכות האחסון – ואפשר יהיה לטפל ולפתח גם יישומים ושימושים חדשים.
חברת אינטל הודיעה על שורת מינויים של ישראלים לתפקידים בכירים בארגון העולמי. המינוי הבכיר ביותר הוא של שגיא בן משה, מי שייסד בעבר את החברות Invision ו-DGScreen, אשר מונה לתפקיד של סגן נשיא תאגידי (Corporate Vice President). בן משה התחיל את הקריירה שלו באינטל, אבל עזב את החברה ב-2008 וחזר אליה ב-2012, כאשר אינטל רכשה את אינויז'ון שייסד. הוא ניהל עבור אינטל את צוות RealSense ושימש כסגן נשיא בחברה מאז 2016.
נוסף על כך, מינתה אינטל שבעה ישראלים לתפקיד סגני נשיא בחברה: קובי קשפיצקי מונה לסגן נשיא אחראי על קבוצת Silicon Engineering Group, זיוית כ"ץ צמרת מונתה לסגנית נשיא לנושאי ייצור ותפעול. בעבר היא שימשה כמנהלת מפעל אינטל באריזונה. אוהד זסלבסקי מונה לסגן נשיא למשאבי אנוש וגיוס טאלנטים גלובאלי. איתי בר חן מונה לסגן נשיא לפתרונות תשתית ופלטפורמות. ליז כהן ירושלמי מונתה לסגנית נשיא במובילאיי, לאחר ששימשה כסגנית נשיא לעניינים משפטיים במובילאיי.
בסך הכל, כיום יש לאינטל כ-150 סגני נשיא, מתוכם קרוב ל-20 הם ישראלים.
לאחר ששימש כמנכ"ל זמני במשך שבעה חודשים, החליט הדירקטוריון של חברת חברת אינטל העולמית למנות את רוברט (בוב) סוואן למנכ"ל החברה. סוואן, בן 58, שימש כמנהל הכספים הראשי של החברה מאז 2016. הוא המנכ"ל השביעי ב-50 שנותיה של אינטל, ויהיה גם חבר בדירקטוריון החברה. טוד אנדרווד, סגן נשיא לכספים ומנהל התכנון והדיווח התאגידיים באינטל ישמש כמנהל כספים ראשי זמני בשעה שהחברה תפש מנהל כספים ראשי בתוך החברה ומחוצה לה.
סוואן נכנס לתפקיד המנכ"ל בעקבות התפטרות המנכ"ל הקודם, בריאן קרז'ניץ, לאחר שהתברר שקיים יחסים אישיים אסורים עם עובדת בחברה. "בעקבות חיפוש יסודי, הדירקטוריון החליט כי בוב הוא המנהיג הנכון להוביל את אינטל לעידן הצמיחה הבא שלה," אמר יו"ר אינטל, אנדי בריאנט. "ועדת האיתור ביצעה הערכות מקיפות של מגוון רחב של מועמדים מתוך הארגון ומחוצה לו. שקלנו הרבה מנהלים מצויינים וקבענו כי בוב הוא הבחירה הטובה ביותר. העבודה הנהדרת שהוא עשה בשבעת החודשים שבהם שימש כמנכ"ל זמני הייתה אחד השיקולים שהכריעו את הכף לטובתו".
לדברי סוואן, "זוהי תקופה מרגשת לאינטל. שנת 2018 הייתה שנה נהדרת ואנו נמצאים בלב הטרנספורמציה של החברה לקראת ניצול ההזדמנות הגדולה ביותר בתולדותינו". בתפקיד מנהל הכספים הראשי של אינטל הוא ניהל את כספי החברה הגלובלית, מיזוגים ורכישות, קשרי משקיעים, ואת ארגוני המחשוב והאסטרטגיה התאגידית. לפני שהצטרף לאינטל שימש סוואן כמנהל תפעול בג'נרל אטלנטיק וכיהן בדירקטוריון של חברת אפלייד מטיריאלס. את הקריירה שלו החל סוואן בג'נרל אלקטריק, שם עבד 15 שנה בתפקידים בכירים של ניהול פיננסי.
חברת אינטל נסחרת בנסד"ק לפי שווי חברה של כ-211 מיליארד דולר. למרות שפעלה יותר מחצי שנה ללא מנכ"ל קבע, הציגה אינטל תוצאות טובות מאוש בסוף 2018: מכירותיה צמחו ב-13% להיקף של 70.8 מיליארד דולר, והיא צופה מכירות של כ-71.5 מיליארד דולר בשנת 2019.
מיד לאחר המינוי שלח סוואן מכתב גלוי לעובדי אינטל ובו כתב שהחברה נמצאת בתהליך מעבר מחברה ממוקדת PC לחברה ממוקדת מידע. הוא הדגיש שהוא מתכנן שינויים עמוקים בדרך בה החברה משרתת את הלקוחות ובדרך שבה היא משתפת פעולה בפיתוח טכנולוגיות עתידיות. עדיין לא ברור למה הוא רומז: האם הכוונה היא לביצוע שינויים פנימיים במבנה של החברה, או לשינוי ברמת הפעילות החיצונית שלה, מול מתחרות ומול שותפות עסקיות.
יצרנית השבבים מארוול (Marvell) תשלב את טכנולוגיית האבטחה של ארגוס (Argus Cyber Security) מקרית עתידים בתוך שבבי Marvell 88Q5050 המשמשים כמתגים מרכזיים ברשתות איתרנט בתוך הרכב. הטכנולוגיה של החברה עוקבת אחר תנועת הנתונים בתוך רשת התקשורת של כלי הרכב ומאתרת חריגות שעשויות להעיד על ניסיונות תקיפה. מארוול תטמיע בתוך השבב את מערכת ההגנה Argus IDPS Ethernet, כדי לספק לו יכולת אבטחה משופרת. שבב 88Q5050 מבוסס על מעבד ARM Cortex-M7 ועומד בתקן איתרנט IEEE802.3. הוא כולל שמונה ממשקי תקשורת איתרנט בקצב של 1Gbps.
הפתרון של ארגוס גם עובד בשילוב עם מערכות ההגנה ארוכת הטווח Argus Lifespan Protection, המספקת לרכב הגנה מקושרת: קבלת תמונת המצב בזמן אמת, זיהוי מתקפות באמצעות ניתוח Big Data לכל רוחב צי הרכב, יחד עם יכולות מניעה ובלימה של המתקפות, באמצעות עדכונים משודרים באלחוט (OTA). מערכת Argus Ethernet IDPS היא שכבת הגנת סייבר לרשתות איתרנט בכלי רכב. היא מנטרת את הרשת ומזהה פעילות זדונית, מאבחנת מתקפות ומונעת מהן לפגוע ברכב. היא מדווחת למערכת Lifespan Protection על כל מתקפה שהתגלה, ועל0-ידי כך מייצרת מידע ותובנות לתועלת כל כלי הרכב המקושרים.
חברת ארגוס סייבר הוקמה בשנת 2013 על-ידי שלושה יוצאי יחידה 8200, ופיתחה אסטרטגיית אבטחה רב-שכבתית המבוססת על סדרת כלים המנטרים את כל משאבי המיחשוב והתקשורת ברכב. בחודש נובמבר 2017 היא נמכרה לחברת קונטיננטל הגרמנית בעיסקה שהיקפה נאמד בכ-450 מיליון דולר. כיום היא פועלת בחברה עצמאית בבעלות חברת Elektrobit. אלקטרוביט היא חברת תוכנה עצמאית הנמצאת בבעלות קונטיננטל, ומספקת תוכנות לכלי-רכב בתחומים דוגמת מכוניות מקושרות, טכנולוגיות ממשקי אדם-מכונה (HMI), ניווט, מערכות סיוע לנהג ויחידות בקרה אלקטרוניות (ECU).
מייסדי פליופס (מימין לשמאל): אורי בייטלר, משה טוויטו ואריה מרגי
חברת פליופס (Pliops) מרמת-גן השלימה גיוס הון בהיקף של 30 מיליון דולר לאחר שנה וחצי של פעילות חשאית. הגיוס הקודם של החברה, בהיקף של כ-10 מיליון דולר, בוצע באוקטובר 2017. הגיוס האחרון הובל על-ידי Softbank Ventures Asia והשתתפו בו כל המשקיעים מהגיוס הראשון: אינטל קפיטל, SOMV, ויולה וחברת זיילינקס. החברה הוקמה על-ידי קבוצה של יזמים ותיקי תעשיית האיחסון הישראלית.
המנכ"ל אורי בייטלר היה מנהל מרכז הפיתוח הישראלי של סמסונג לתחום ה-SSD Controller שבו הוביל את הפיתוח של טכנולוגיות איחסון מבוססות NAND. הטכנולוג הראשי משה טוויטו, שימש כטכנולוג הראשי של מרכז הפיתוח של סמסונג בתחום בקרי ה-SSD, ויו"ר החברה הפעיל הוא אריה מרגי, שהיה מייסד משותף של M-Systems, XtremIO ו-ActivePath.
החברה פיתחה מעבד איחסון (Storage Processor) ייחודי, שהוא כרטיס חומרה ותוכנה הכולל שבב ASIC עצמי, אשר מתחבר אל השרתים במרכזי הנתונים ומייעל את תהליך ניהול בסיסי הנתונים והגישה אל מערך האחסון במרכזי נתונים גדולים. מטרת הטכנולוגיה החדשה היא לשחרר את צוואר הבקבוק המקשה על הגדלת הנפח ושיפור המהירות של מרכזי נתונים, כדי שיוכלו להתמודד עם המטלות עתירות העיבוד ואיחסון של יישומי בינה מלאכותית ולימוד מכונה.
ה-CPU משתחרר מהעול
להערכת חברת גרטנר, שוק שירותי הענן הציבורי יצמח בשנת 2019 בשיעור של 17.3% להיקף של כ-206 מיליארד דולר. המנכ"ל אורי בייטלר סיפר ל-Techtime שהייחוד של הטכנולוגיה נעוץ בכך שהכרטיס מפשט משמעותית הרבה שכבות תוכנה אשר רצות על מעבדי ה-CPU של השרתים, "ולמעשה מבצע הסטה (Offload) של חלק גדול מפעילות העיבוד של בסיס הנתונים מהמעבד הראשי אל הכרטיס. הפתרון שלנו חוסך קרוב ל-90% מפעולות החישוב הכרוכות בניהול האיחסון.
"אנחנו מצמצמים את מספר השרתים הדרושים לניהול האיחסון ומפחיתים את ההספק שלהם, מכיון שהטכנולוגיה מצמצמת את מספר הגישות לזיכרון". כיום החברה מעסיקה כ-30 העובדים, בעיקר בתחום הפיתוח, ומתכננת להשתמש בהון שגוייס כדי לגייס עוד 20 אנשי פיתוח בישראל ולהשיק פעילות מסחרית בארצות הברית ובסין. עד היום רשמה החברה 8 פטנטים בתחום, ולהערכתה מעבד האיחסון שלה מצליח להפחית ב-90% את עוצמת העיבוד הנדרשת להפעלת בסיס נתונים בענן כמו MySQL או Cassandra, ולשפר פי 50 את זמני התגובה שלהם.
הכרטיסים ניתנים לשימוש במגוון מתארים גמישים, כולל התקנה בתוך השרת או במערך האחסון מבוסס SSD עצמו. "מבחינת השרת, אנחנו הדיסק של האפליקציה, ומבצעים בעצמנו את כל הפעולות שהמעבד מבצע כיום כשהוא מנהל את מערך האיחסון".
בתמונה למעלה: מייסד ומנכ"ל החברה, אבי ברנמילר, באתר תחנת הכוח רותם 1 ליד דימונה
חברת ברנמילר אנרג'י מראש העין (Brenmiller), אשר פיתחה פתרון אגירת אנרגיה עבור תחנות כוח חשמליות המבוסס על טכנולוגיה תרמית, מגבשת תוכנית התייעלות להקטנת ההוצאות השוטפות לצד השגת מימון מיידי. במסגרת התוכנית, הודיע בעל השליטה בחברה, אבי ברנמילר, על הפחתת שכרו החודשי ב-50%. בנוסף, הוא העניק לחברה הלוואה של 1.8 מיליון שקל, והודיע על נכונות להעביר לחברה עוד 2.5 מיליון שקל במתכונת של הלוואה או של השקעה הונית.
הקשיים שהחברה נקלעה אליהם קשורים לפרוייקט תחנת האגירה רותם 1 בדימונה, אשר היתה מיועדת להתחבר לרשת החשמל ברבעון הראשון של 2019. מדובר בפרויקט הראשון מתוך שניים שמקימה החברה בישראל. מרבית המימון לפרויקט זה מגיע מבנק לאומי. רותם 1 מבוססת על טכנולוגיית אגירת חום חדשנית, המאפשרת הפקת חשמל נקי מהשמש גם בלילה. התחנה צפויה לספק חשמל נקי לרשת החשמל עד 24 שעות ביממה, ותמכור חשמל לרשת הארצית לתקופה של 20 שנה.
בדצמבר 2018 החברה דיווחה שהיא מבקשת להאריך את מועד אבן הדרך ברשיון שקיבלה מרשות החשמל, בעקבות שינויים בתוכניות ההנדסיות ומעבר של תחנת הכוח מצורה של פרוייקט תרמי עם אגירה המשולב בחווה סולארית (PV), לפרוייקט תרמי עם אגירה בלבד, וכן עיכוב במועד המשיכה של הלוואה שקיבלה. באתו חודש היא חתמה על מזכר הבנות לקבלת הלוואה גישור בהיקף של 20 מיליון שקל מקרן השקעות פרטית, אלא שלפני כשבועיים פג תוקף המזכר והחוזה לא נחתם. בתגובה, העביר ברנמילר הלוואה אישית מיידית של 400 אלף שקל לחברה.
לפני שבוע דיווחה החברה על הסכם לקבלת הלוואה גישור של 20 מיליון שקל מקרן הלוואות פרטית אחרת. כעת היא מקווה שתוכל להשלים את פרוייקט רותם 1 ולשלב את התחנה ברשת החשמל הארצית.
יום אחד לאחר ההודעה שחברת אינטל תשקיע כ-11 מיליארד דולר בהרחבת קו הייצור במפעל השבבים שלה בקרית גת, מתברר שהחברה מתכננת לבצע רכישת ענק חדשה בישראל – והפעם חברת מלאנוקס (Mellanox) על הכוונת. הבוקר דיווח העיתון דמרקר שחברת אינטל הגישה למלאנוקס הצעת רכישה בסכום של 5.5-6 מיליארד דולר. מדובר בפרימיום של כ-35% בהשוואה לשווי החברה בנסד"ק, המסתכם כיום בכמעט 4.4 מיליארד דולר. מקור הידיעה הוא "גורם המקורב לעיסקה".
זו לא הפעם הראשונה שבה מתפרסמות ידיעות על מכירה אפשרית של מלאנוקס. בחודש אוקטובר 2018 דיווחה רשת החדשות CNBC שחברת מלאנוקס שכרה את שירותיו של בנק השקעות לבחינת מכירתה, לאחר שהיא קיבלה לאחרונה לפחות שתי הצעות רכש. כעבור חודש היא דיווחה שחברת זיילינקס האמריקאית (Xilinx) מתכננת להגיש הצעה לרכוש את מלאנוקס במחיר של 100 דולר למניה בסכום של כ-5.5 מיליארד דולר. זיילינקס שכרה את שירותיו של בנק ההשקעות Barclays כדי שייעץ לה בתהליך הגשת הצעת הרכש ובהשלמת העיסקה. הידיעה לא אושרה ולא הוכחשה על-ידי אף אחד מהגורמים המוזכרים בה.
תחרות תוך כדי שיתוף פעולה
חברת מלאנוקס מספקת פתרונות קישוריות מהירים למרכזי נתונים, תשתיות ענן ומחשבי-על. למעשה, היא נחשבת לספקית פתרונות אינפיניבנד הגדולה בעולם למחשבי-על. האסטרטגיה שלה מבוססת על מתן פתרונות מלאים המתבססים של שבבי ליבה שהיא מפתחת בכוחות עצמה. למלאנוקס יש יחסים של שתיוף פעולה ותחרות מול אינטל. מצד אחד, מתאמי התקשורת שלה מותאמים לפלטפורמות העיבוד של אינטל, וכל דור חדש של מעבדים מייצר דרישה חדשה למוצרי מלאנוקס.
מנגד, היא מתחרה בפתרונות הקישוריות של אינטל הן בתחום הענן והן בתחום האינפיניבנד, שהיא טכנולוגיית הקישוריות למחשבי-על. בתחום הזה התחרות היא ישירה, אולם מלאנוקס נחשבת לבעלת יתרון טכנולוגי, בזכות היכולת שלה להעביר חלק גדול מפעולות העיבוד של פרוטוקול התקשורת אל מעבדים המצויים בכרטיסי התיאום (Offload), ועל-ידי כך לשחרר את מעבדי ה-CPU במחשבים הגדולים.
במידה ומתקיימת תחרות בין זיילינקס לבין אינטל על רכישת מלאנוקס, התמונה אפילו מעניינת יותר. זיילינקס מספקת רכיבים מיתכנתים (FPGA) ומערכות על-גבי שבב הכוללות ממשקי תקשורת מהירים, רכיבים מיתכנתים, וריבוי טכנולוגיות עיבוד. בשנת 2015 רכשה אינטל את חברת אלטרה, המתחרה הגדולה ביותר של זיילינקס, תמורת תמורת 16.7 מיליארד דולר. העיסקה נועדה לייצר לאינטל מקורות צמיחה מעבר לשוק המחשבים והשרתים.
מלאנוקס חצתה את קו המיליארד דולר
אתמול (ד') דיווחה מלאנמוקס על תוצאות שנתיות מצויינות: היא הציגה מתיחה של 26% במכירות להיקף של 1.09 מיליארד דולר. זה הפעם הראשונה שהיא חוצה את גבול המיליארד דולר. נשיא ומנכ"ל מלאנוקס, איל וולדמן, העריך שהצמיחה תימשך גם ב-2019: "אנחנו צופים צמיחה דו-ספרתית בהיקף המכירות ושיפור ברווח הגולמי". בשיחת הוועידה הוא הסביר שהתחזית מבוססת על מגמה מתחזקת בשוק מרכזי הנתונים, של אימוץ מתאמי תקשורת איתרנט בקצבים מהירים. לדבריו, התעשייה מתחילה לאמץ את מתאמי 25G, 40G ו-50G, והחברה אפילו החלה במכירות ראשונות של מתגי 100G.
שר האוצר, משה כחלון, גילה אתמול בציוץ בטוויטר שחברת אינטל מתכננת להשקיע כ-40 מיליארד שקל בהרחבת כושר הייצור שלה בישראל. לדבריו, "זו החלטה חסרת תקדים שצפויה להביא אלפי מקומות עבודה לדרום". היום (ג') מסרה החברה שהיא תגיש תוכנית עסקית לממשלת ישראל להמשך ההשקעה באתר הייצור של החברה בקרית גת. מנכ"ל חברת אינטל ישראל, יניב גרטי, אמר: "הבטחון בשותפות הנהדרת בין אינטל לבין מדינת ישראל עומד ביסוד התוכנית שנגיש".
בשלב זה אינטל אינה מפרסמת פרטים על הפרויקט, לוח הזמנים לביצועו, עלותו והטכנולוגיה הכרוכות בו. בעבר הוביל מפעל הייצור בקרית גת את השימוש בטכנולוגיות המתקדמות ביותר של אינטל. מעניין יהיה לראות האם היא מתכננת להתאים אותו לייצור בתהליכים של 7 ננומטר, שבו היא מפגרת לאחר חברת TSMC. מכל מקום, ידוע שלפחות מפעל אחד כבר מתוכנן לייצר ב-7 ננומטר: המפעל באריזונה (פאב 42), שבו היא משקיעה כ-7 מילארד דולר.
קיצור זמני האספקה ב-60%
הגשת התוכנית באה בעקבות הודעה קודמת של אינטל כי היא נמצאת בשלב תכנון מוקדם של הרחבת הייצור באתריה באורגון, באירלנד ובישראל. בפוסט של סגנית נשיא בכירה ומנהלת כללית של הייצור והתפעול באינטל העולמית, אן קלהר, שפורסם בדצמבר בבלוג של החברה, היא הסבירה שהגדלת שטח הייצור העומד לרשות החברה, "יאפשר לנו להגיב מהר יותר לשינויים בשוק ולקצר את זמני האספקה שלנו ב-60% לערך. ההזדמנות העסקית הגדולה ביותר של החברה ניצבת בפנינו ואנו ננקוט בצעדים הדרושים בכדי שרשת הייצור שלנו תהיה גמישה דיה להגיב לשינויים בביקוש".
ברבעון האחרון של 2018 הסתכמו מכירות אינטל בכ-18.7 מיליארד דולר. בשנת 2018 כולה היא צפויה לדווח על מכירות של 62.8 מיליארד דולר, מתוכם כ-37 מיליארד דולר מכירות של מעבדי PC. בנוסף להרחבת כושר הייצור העצמי, היא הודיעה שהחברה תמשיך להשתמש בשירותים של קבלניות ייצור חיצוניות (foundries). "ככל שאנחנו מפתחים יותר מוצרים ללקוחות מסוגים שונים, יש לצפות שנקבל החלטות אסטרטגיות בשאלה איזה מוצרים נייצר בכוחות עצמנו ואיזה מוצרים יועברו לייצור על-ידי קבלני משנה".
ראוי לציין שאינטל הגדילה בשנתיים האחרונות באופן משמעותי את היקף ההשקעות שלה בשדרוג קווי הייצור והרחבת תפוקת הייצור. ב-2018 צפויה אינטל, להערכת חברת המחקר IC Insights, להשקיע כ-15.5 מיליארד דולר בשדרוג הייצור, גידול של 32% בהשוואה ל-2017. ב-2019 צפויה אינטל להשקיע כ-13.5 מיליארד דולר.
חברת אינטל מעסיקה כ-11,700 עובדים בישראל ועוד כ-1,100 בחברת מובילאיי הנמצאת בבעלותה המלאה. בשנת 2018 הסתכם הייצוא של אינטל ישראל בכ-3.9 מיליארד דולר ב-2018 (גידול של כ-300 מיליון דולר בהשוואה לשנת 2017). הרכש המקומי שביצעה בישראל ב-2018 הסתכם בכ-1.7 מיליארד דולר.
חברת קיסייט טכנולוגיות (Keysight Technologies) משיקה דגמים חדשים של אוסילוסקופים במשפחת InfiniiVision 1000 X-Series, הכוללים 4 ערוצים ורוחב פס של עד 200MHz. האוסילוסקופים כוללים בין השאר: ארבעה ממשקי Serial Peripheral Interface – SPI, ומאפשרים חיבור מרחוק למכשיר באמצעות רשת מקומית (LAN).
סדרת InfiniiVision 1000 X-Series משתמשת בממשק המשתמש ובטכנולוגיות המדידה המצויות בסדרת הדגמים בעלי הביצועים הגבוהים ממשפחת Keysight InfiniiVision. הממשק אינטואיטיבי וקל לשימוש עם תכונות מובנות מראש המסייעות לתפעל במהירות את הפונקציות הקיימות ולשפר את יכולות המדידה. המערכת כוללת 17 סיגנלים שהוטענו מראש ומיועדים להדרכה על המכשיר, זאת כדי לסייע למשתמשים לעשות שימוש מהיר ביכולות המדידה והאנליזה של הסדרה.
"ויזואליזציה של סיגנלים חשמליים מסייעת להבין את הקשר בין משתני הזמן והמתח, אלו נתונים חשובים ליצירת תובנות אצל מהנדסי האלקטרוניקה", ציין טאיט פולסן, מנהל, Altoo Measurement Science. הדגמים החדשים של InfiniiVision 1000 X-Series מאפשרים לשדרג את רוחב הפס באמצעות רישיון תוכנה ייעודי. כך מתאפשרת רכישה של מכשיר ברוחב הפס הנדרש היום, ולשדרג בהתאם לדרישות העתיד. האוסילוסקופים זמינים ברוחבי פס של 70, 100 ו-200MHz. הם כוללים:
טכנולוגיית Custom Keysight MegaZoom IV ASIC המאפשרת קצב עדכון (update rate) של 50,000 צורות גל (waveforms) לשנייה, וכן קצב דגימה (sample rate) של GSa2 לשנייה. תכונה זו מאפשרת ויזואליזציה של שיבושים אקראיים ולא סדירים או אנומליות שאוסילוסקופים מקבילים עלולים לפספס.
אינטגרציה של six-in-one כולל: frequency response analyzer (Bode plotting), function generator, protocol analyzer, digital voltmeter, frequency counter
קישוריות של האוסילוסקופ על גבי רשתות LAN המאפשרות למהנדסים מרוחקים לעבוד על גבי אותו מכשיר, כך שמתאפשר לקולגות לשתף פעולה ולחלוק את הציוד המצוי פיסית במקום אחד, ולהשתמש בו בצורה מרוחקת.
איכויות מדידה מקצועיות ואנליזה ספקטרלית בציר התדר, מבוססת תוכנה – כולל: fast Fourier transform (FTT) function
אוסילוסקופ מסדרה InfiniiVision 1000 X-Series
"בבואנו לפתח את המודלים בסדרת 1000X עמדה לנגד עינינו סוגיית האיכות. התעשייה זקוקה לאמצעי מדידה שניתן לסמוך עליהם כדי לבצע את ההחלטות הנכונות בתהליך הפיתוח, ובמחיר בר השגה", ציין דייב ציפריאני, סגן נשיא ומנהל כללי של Keysight Digital Photonics Center of Excellence. "באמצעות מינוף של טכנולוגיה מוכחת בה אנו עושים שימוש באוסילוסקופים היוקרתיים שלנו, קיסייט מציעה ללקוחותיה אמצעי מדידה שהם יכולים לבטוח בהם כבר ברמת ה-Entry Level."
בשנים האחרונות משמש שוק הזכרונות כאחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של תעשיית השבבים העולמית, ותופס כשליש מכלל המכירות של התעשייה. להערכת חברת המחקר IC Insights, בשנת 2018 לבדה צמח שוק רכיבי הזכרון העולמי בכ-32% והיה המגזר בעל הצמיחה הגבוהה ביותר בתעשיית השבבים. העדות למרכזיותה של התעשייה הזאת בא לידי ביטוי בזה שהיא מובילה את מגמת הייצור התלת-מימדי, הנחשבת כתשובה המתאימה ביותר להתמודדות עם הקושי הנמשך תהליך מיזעור (חוק מור).
שוק בלתי-נדיף
שוק הזכרונות מבוסס על שתי גישות מרכזיות: זכרונות נדיפים וזכרונות בלתי נדיפים. זכרונות נדיפים (Volatile Memory), זקוקים לאספקת כוח כדי לשמור את המידע האגור בהם. בדרך כלל הם מבוססים על טכנולוגיית DRAM – Dynamic RAM ועל טכנולוגיית SRAM – Static RAM. זכרונות DRAM זקוקים לטרנזיסטור יחיד וקבל יחיד כדי לבנות תא זיכרון ולריענון תקופתי של תא הזכרון (refreshing). זכרונות SRAM עושים שימוש במערך של 6 טרנזיסטורים לבניית כל תא זכרון, אולם אינם זקוקים לריענון.
זכרונות בלתי-נדיפים (Non-Volatile Memory) שומרים את המידע גם בלא חיבור אל מקור מתח. דוגמאות לזכרונות בלתי נדיפים הם זכרונות EPROM – Erasable Programmable Read-Only Memory וזכרונות EEPROM – Electrically EPROM. וכמובן הזכרונות הנפוצים ביותר: Flash NAND ו-Flash NOR. זכרונות פלאש NOR מספקים גישה אקראית מהירה בכתיבה ובקריאה לאתרים סציפיים בזכרון, עד לרמת המילה הבודדת. זכרונות פלאש NAND איטיים יותר בהשוואה ל-NOR, אולם הם מטפלים בו-זמנית בבלוקים שלמים של מידע (הקרויים pages of data). הם גם זולים יותר ומספקים נפח זכרון גדול יותר בשטח סיליקון נתון.
זכרונות היודעים גם לחשוב
אלא שבימים אלה נמצא שוק הזכרונות בפני תהליכי שינוי מרכזיים, בעקבות צרכים חדשים שמייצרים הבינה המלאכותית, תעשיית הרכב, הצמיחה המהירה של אבזרי IoT והופעת מרכזי נתונים סופר-גדולים אשר צריכים לתמוך במערכות זמן-אמת מקוונות. הדבר מייצר צורך בטכנולוגיות חדשות המספקות מהירות, חיסכון, ממשקי תקשורת המירים וביצוע חישובים בתוך שבב הזכרון עצמו.
כך למשל, חברת Micron חשפה לאחרונה את טכנולוגיית הזכרון GDDR6, שהותאמה במיוחד כדי לטפל במידע ויזואלי בכמויות גדולות ובמהירות גבוהה, הנדרשים במערכות לימוד מכונה. במסגרת עבודה עם מעבדי GPU המבצעים מטלות לימוד עומק, השיגה הטכנולוגיה קצב קריאה וכתיבה של 16Gbps.
החברה ביצעה שינויים טכנולוגיים גם בתשתיות הפלאש שלה, והחלה לספק רכיבי Flash NAND בעלי ארבע סיביות מידע בתוך כל תא זיכרון (Quad-Level Cell – QLC) עבור כוננים קשיחים בעלי נפח גדול. היא גם הכריזה על שילוב יכולות עיבוד בטכנולוגיית Secure NOR Flash Memory החדשה. הרכיבים כוללים את טכנולוגיית Authenta, המגינה על המידע ועל הגישה לזכרון. הדבר חיוני במיוחד להתקני IoT ועבור הרכב החכם, אשר מבוססים על פתיחת מערכות קריטיות בפני רשתות תקשורת רבות, שרמת האבטחה שלהן אינה מובטחת.
סמינר טכנולוגיות זכרון חדשות
המהלכים האלה מדגימים כיצד שוק רכיבי הזכרון נעשה מורכב ודינמי מבעבר. בחודש הבא תיחשף התעשייה הישראלית לטכנולוגיות החדשות במסגרת יום עיון משותף של חברת מיקרון וחברת איסטרוניקס המוקדש לטכנולוגיות ופתרונות זכרון מתקדמים. הסמינר יתקיים ביום ד', ה-13 בפברואר במלון דניאל בהרצליה.
במהלך הארוע תינתן הרצאת פתיחה על-ידי ג'יילס בלארד, מנהל מכירות מיקרון באזור EMEA. לאחר מכן תתקיים הרצאה המשווה בין טכנולוגיות DDR4 לעומת LPDDR4: הצגת הטכנולוגיות, יתרונות וחסרונות, שיקולי תכנון, תכונות חדשות לעומת דורות קודמים, שלמות האותות וממשק.
בהמשך תתקיים סקירה של פתרונות eMMC/uSD/NAND, סקירה כוללת של GDDR6 ו-UFS, הצגת התהפתחויות בתחום הכוננים מבוססי SSD, ובהם NVDIMM וביצועיו, DRAM ,NAND וספק כוח המאוגדים לתת-מערכת המאפשרת שיחזור מידע יעיל ומהיר בעת נפילת מתח פתאומית, וכן הצגת פתרונות SSD ליישומי Industrial ו-Automotive.
יום העיון יכלול תצוגת מוצרים ושירותים משלימים ומיועד למובילים טכנולוגיים בתעשיית ההי-טק, CTOs, מנהלי פיתוח, מנהלי פרויקטים, מהנדסי מערכות ומהנדסי חומרה.
ההשתתפות הינה ללא תשלום, אך מחייבת רישום מראש וקבלת אישור.
חברת סולאר-אדג' (SolarEdge Technologies) מהרצליה ממשיכה להשקיע ביצרנית הסוללות הקוריאנית קוקאם (Kokam) מדרום קוריאה, המפתחת סוללות ליתיום-יון (Lithium-ion) ופתרונות אחסון אנרגיה. לאחר שרכשה 75% ממניותיה בחודש אוקטובר 2018 תמורת 88 מיליון דולר, רכשה סולאר-אדג' בתחילת השבוע מניות נוספות של החברה תמורת 9.9 מיליון דולר, וביצעה השקעה נוספת בהיקף של 7.1 מיליון דולר כדי לספק ליצרנית הקוריאנית הון תפעולי נזיל. בעקבות שני המהלכים האחרונים מחזיקה סולאר-אדג' ב-91.6% ממניות החברה.
החברה דיווחה היום (ד') ששני המהלכים האחרונים משתלבים באסטרטגיה הכוללת שלה: להשלים רכישת 100% ממניות קוקאם כדי להופכה לחברה הנמצאת בבעלותה המלאה, ולבצע השקעות נוספות בחברה הקוריאנית. קוקאם, אשר נוסדה ב-1981, מייצרת סוללות ליתיום-יון בעלות ביצועים גבוהים ופתרונות אחסון אנרגיה למגוון תעשיות, ובהן מערכות אחסון אנרגיה למתקנים סולאריים ומתקני אנרגיה מתחדשת (ESS), מערכות אל-פסק, מכוניות חשמליות, ולתעשיות התעופה והספנות. הכנסותיה של קוקאם ב-2017 עמדו על כ-49 מיליון דולר, אך החברה סיימה את השנה עם הפסד נקי של 12.2 מיליון דולר.
סולאר-אדג' פרצה אל השוק לפני קצת יותר מעשור עם טכנולוגיה חדשנית המסייעת לייעל את הפקת החשמל מפאנלים סולאריים, וכבשה בשנים האחרונות נתח נכבד מהשוק והפכה לאחת מהחברות המובילות בעולם בתחומה. בשנת 2017 עמדו הכנסותיה של החברה על 607 מיליון דולר, עלייה של 24% בהשוואה ל-2016, והיא נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של 1.57 מיליארד דולר.
לפני כחודש זכתה קוקאם בשני פרוייקטים להתקנת סוללות איחסון בחוות תאים סולאריים בהיקף כולל של 40 מגה-ואט שעה (MWh), עבור לקוחות המתקינים מערכות איחסון אנרגיה (Energy Storage System) במדינה. בסך הכל, החברה דיווחה שעד היום היא מכרה סוללות איחסון בהיקף כולל של 200MWh. השוק הקוריאני הוא דינמי במיוחד בתחום הזה, בעקבות החלטת ממשלת קוריאה לבצע שינוי מהותי בתשתיות אספקת הכוח במדינה: בשנת 2016 רק 4% מהאנרגיה בקוריאה הגיעה ממקורות מתחדשים, והיעד של הממשלה הוא להגיע לשיעור של 20% עד לשנת 2030.
שווי השוק של חברת אלקטריאון וויירלס (Electreon) צריך להיות 200.7 מיליון שקל (53.3 מיליון דולר), ולא 150 מיליון שקל כפי שהיא נסחרת כיום בברוסה בתל-אביב. כך מעריכה חברת פרוסט אנד סאליבן בדו"ח מיוחד שהכינה על החברה. החברה מבית ינאי הוקמה בשנת 2013 ונכנסה לבורסה בל אביב בשנת 2018 בעקבות רכישת שלד בורסאי. החברה מפתחת מערכת כביש חכם מבוססת טכנולוגיה אלחוטית להעברת אנרגיה המשמשת להנעת כלי-רכב המייתרת את הצורך במצבר. בשלב ראשון החברה מתמקדת בתחבורה עירונית ציבורית, בעיקר באוטובוסים. הטכנולוגיה של החברה מסירה את מקור האנרגיה מהרכב, ובמקומה מניעה את הרכב באמצעות תשתית חשמלית הממוקמת מתחת לנתיב הנסיעה.
בין המתחרים: בומברדייה וקואלקום
לפני מספר שבועות החברה ביצעה הדגמה בהיקף מלא, כאשר רכב חשמלי נסע על מסלול באורך של 22 מטר והדגים הטענה תוך כדי נסיעה. הטכנולוגיה של אלקטריאון שייכת לתחום של Electric Road System – ERS, שבו פעילות כיום 17 חברות ברחבי העולם. בין החברות הפעילות בתחום הזה: קואלקום, בומברדייה, סימנס ואלסטום. הטכנולוגיה של אלקטרון מורכבת משלושה מרכיבים עיקריים: מקלט המותקן על הרכב המאפשר קבלת אנרגיה במהלך הנסיעה ומעביר את האנרגיה ישירות למנוע; כבל מיוחד עשוי נחושת המונח מתחת לכביש ומעביר אנרגיה למקלט, כאשר הרכב עובר מעליו, וממיר חכם אשר מעביר אנרגיה מרשת החשמל לכבל, ומספק תקשורת בזמן-אמת עם כלי-הרכב.
להערכת פרוסט אנד סאליבן מדובר בשוק בעל פוטנציאל של כ-35 מיליארד דולר בשנה. ההערכה הזו מבוססת על מגמות דמוגרפיות: כ-58% מאוכלוסיית העולם תתגורר עד שנת 2025 באזורים עירוניים, כאשר ב-1,000 הערים הגדולות (חצי מיליון תושבים ומעלה) יש כיום יותר מ-100,000 ק"מ של כבישים עירוניים. במקביל, מדינות רבות בעולם החליטו להגביל בתוך מספר שנים את את השימוש בהנעה מבוססת דלקים באזורים צפופי אוכלוסין.
ראוי לציין שתחום ה-ERS הוא חדש מאוד, ועדיין אין מודלים כלכליים ברורים להעריך אותו. יחד עם זאת, קו אוטובוס טיפוסי הוא באורך של 12.6 ק"מ והשירות בו ניתן באמצעות 15 אוטובוסים ייעודיים. בספרות המקצועית יש הערכות שלפיהן עלות התקנת מערכת ERS היא 0.5-5 מיליון דולר לק"מ. הסכום נראה גבוה אולם יש לציין שמדובר בתשתית: ככל שמתרבים מספר כלי-הרכב והמסלולים שבהם מותקנת המערכת, יש ירידה חדה בעלות הכוללת למשתמש.
המכרז השוודי עומד להיסגר בקרוב
החברה מדווחת שאלקטריאון צפויה לחשמל קו תחבורה ציבורי ראשון בישראל כבר בשנת 2019, והחל משנת 2020 היא תבצע פרוייקטים נוספים באירופה. בחודש אוקטובר 2018 היא עלתה לשלב הסופי במכרז לבחינת טכנולוגיות כביש חשמלי בשוודיה של מנהל התחבורה השוודי (Trafikverket), באמצעות החברה הבת אלקטרואד (אלקטריק רואד).
בעקבות הזכייה היא צפויה לקבל מיליון קורונות (400,000 שקל) כדי להקים קונסורציום בינלאומי בראשותה, שיתמודד על השלב הסופי של המכרז. שתי הקבוצות המתחרות במכרז הן מאגד בהובלת אלסטום ומאגד בהובלת Skan Innovation. אלקטריאון היא היחידה המציעה פתרון המבוסס על העברת אנרגיה באופן אלחוטי, ללא מגע פיסי בין התשתית לבין כלי-הרכב.
המאגדים המתחרים מציעים שימוש בטכנולוגיית Conductive Electric Road, שבה קיים חיבור פיסי בין הכביש לבין הרכב באמצעות מסילה. במידה והחברה תזכה בפרוייקט, היקפו צפוי להסתכם בכ-7-8 מיליון דולר. מנהל התחבורה השוודי יממן 75% מהעלות והשאר ימומן על-ידי השותפים במאגד. תוצאות המכרז צפויות להתקבל ברבעון השני של 2019.
חברת פוינטר טלוקיישן (Pointer Telocation) מראש העין מקימה חברה בת בהודו בשיתוף עם יצרנית מכלולי הרכב ההודית Pricol Limited. החברה החדשה תספק פתרונות ניטור (טלמטיקס) ו-IoT עבור שוקי הרכב בהודו ובמדינות נוספות בדרום מזרח אסיה, גם ליצרני רכב וגם ללקוחות סופיים (aftermarket). החברה החדשה תהיה בשליטת פוינטר (51%). חלקה של פריקול יהיה 49%. היא תתבסס על תשתית הייצור ותשתית ההפצה של פריקול בהודו ובאסיה, ועל הידע הטכנולוגי של פוינטר ועהקשרים שלה עם אינטגרטורים וספקיות תקשורת סלולרית.
לדברי מנהל פריקול, ויקראם מוהן, החברה המשותפת תספק את כל סוגי הפתרונות הנדרשים בשוק. "פריקול היא ספקית ציוד ניטור מובילה בהודו עם בסיס לקוחות של כ-100,000 כלי-רכב שבהם הותקנו המוצרים שלנו". מנכ"ל פוינטר, דוד מחלב, אמר שעד היום הותקנו 150,000 יחידות ניטור של פוינטר בהודו. "השותפות תסייע לשתי החברות להגביר את החדירה לשוק המקומי ותתבסס על היכולת של פריקול במכירות ללקוחות קצה, ועל ההצלחה של פוינטר בפרוייקט המכונית המקושרת של Nissan India.
ניסאן פתחה את השער להודו
בדיוק לפני שנה בחרה Nissan India בחומרה של פוינטר עבור פלטפורמת NissanConnect, שהיא פלטפורמת הרכב המקושר שלה, המתחברת לטלפון החכם ומציעה שירותי נוחות ברכב, ניווט ואבטחה כגון תכנון נסיעה, איתור כלי הרכב, התראות על חריגת מהירות, סיוע קולי ועוד. המערכת כוללת יחידת שליטה, תקשורת וטלמטריה, המבוססת על חומרת Cello-CANiQ של פוינטר, ופתרון תוכנה משלים של חברת InfoTrack Telematics ההודית. הכוונה לספק אותה לכל כלי-הרכב החדשים של ניסאן בהודו.
חברת פוינטר מספקת פתרונות ניהול משאבים ניידים (MRM) לתעשיית הרכב. החברה החלה בעיקר בתחום איתור מכוניות גנובות וניהול ציי רכב, אך כיום היא מתרחבת לתחום הרכב המחובר הצומח בעולם כולו. פתרונות החומרה והתוכנה של החברה מספקים ניתוח בזמן אמת של נתונים המגיעים מהרכב. כיום הפתרון תואם גם לכל צורכי הרכב המחובר.
פוינטר טלוקיישן נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-99 מיליון דולר. בתשעת החודשים הראשונים של 2018 הסתכמו מכירותיה ב-59.4 מיליון דולר: 67% מהן תמורת שירותים ופעולות בענן, והשאר ממכירת מערכות חומרה. החברה קיבלה הסמכה לתקן AIS 140 ההודי, ומעריכה שכבר בימים הקרובים היא תתחיל לספק את מערכות Cello-CANiQ לחברת ניסאן בהודו.
בתמונה למעלה: מטעד אלקטרו-אופטי של קונטרופ על מל"ט של ארונאוטיקס
היום דיווחה התעשייה האווירית שהיא בוחנת אפשרות השקעה בחברת אירונאוטיקס (Aeronautics) ונמצאת במגעים ראשוניים ובלתי מחייבים. "בשלב זה אין כל ודאות בדבר התממשות ההתקשרות בין הצדדים, היקפה, מועדה או תנאיה האחרים". ההודעה הזאת מפזרת את הערפל מסביב לאחת התעלומות שאופפות בימים האחרונים את יצרנית המל"טים מיבנה. חברת אירונאוטיקס מפתחת ומייצרת מערכות בלתי מאויישות ליישומי מודיעין, מערכות אלקטרו-אופטיות, ומערכות תקשורת ומנועים.
תאגיד על המדף
החברה מעסיקה כ-660 עובדים, מהם כ-200 מהנדסים. במחצית הראשונה של 2018 הסתכמו מכירותיה בכ-60.9 מיליון דולר, שהן ירידה של 12% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. בהודעה לבורסה שפרסמה ביום ב' אחר הצהריים, מסרה אירונאוטיקס שהיא מנהלת החברה מגעים עם גורם אסטרטגי להכנסתו כשותף לפעילות החברה, ובמקביל מקיימת מגעים עם גורם נוסף לבחינת מתווים למכירת כלל מניות החברה. בעידכון נוסף מהיום, מסרה אירונאוטיקס שהמגעים עם הגורם הנוסף מתקדים במכירת אחזקות החברה בחברת הבת קונטרופ טכנולוגיות מדויקות.
יכול להיות שהמגעים מתנהלים מול חברת רפאל: אירונאוטיקס מייצרת מערכות אלקטרו-אופטיות ואינפרה אדום באמצעות החברה הבת קונטרופ (Controp) מהוד השרון, הנמצאת בבעלות שווה ומשותפת שלה ושל רפאל (50%-50%). מדובר במערכות תצפית מתוחכמות ומיוצבות לצילום יום ולילה בזמן אמת, המותקנות על-גבי מל"טים, מסוקים, מטוסים קלים, ספינות משמר, כלי-רכב ועמודים. במחצית הראשונה של 2018 הסתכמו מכירותיה של קונטרופ בכ-38.8 מיליון דולר.
בחודש אוגוסט הגישו רפאל ואיש העסקים אביחי סטולרו הצעה לרכוש את מלוא מניות אירונאוטיקס לפי שווי כולל של 430 מיליון שקל. דירקטוריון אירונאוטיקס מיהר לדחות את הצעת הרכש תוך מספר ימים, בנימוק כי סכום ההצעה אינו משקף את שווייה האמיתי של החברה ואת פוטנציאל הצמיחה שלה. לאחר הזינוק בערך המניה אמש אירונאוטיקס נסחרת לפי שווי שוק של כ-462 מיליון שקל, כלומר הצעתה הראשונית של רפאל נמוכה בכ-6% מהמחיר הנוכחי.
העיסקה הפיננסית הנועזת של גובר פרנקל
במקביל למו"מ על מכירתה, ביצע איש העסקים הישראלי אהרון גובר פרנקל, עיסקה פיננסית נועזת במניות אירונאוטיקס. הוא זה שקנה את מניות הפניקס בשבוע שעבר במחיר פרימיום של 25% וכיום הוא מחזיק, לאחר סדרת עסקאות רכש שקטות ועסקה גדולה נוספת שבוצעה אתמול (ב'), ב-17.35% מהמניות של חברת אירונאוטיקס (15.93% בדילול מלא). בכך הוא הפך לבעל המניות הגדול ביותר בחברה, לאחר קרן KCPS המחזיקה בכ-12.5%, קרן בראשית (12.5%), וקרן ויולה (10.9%).
מעניין לציין שבמשך מספר ימים חשבו שהעיסקה בוצעה על-ידי חברת אמבראר הברזילאית, בגלל זהות יוצאת דופן בין קוד החברה של פרנקל הרשומה בפנמה, לבין קוד המסחר בבורסה של אמבראר. מכל מקום, בהנחה שכעת מתפתחת תחרות מחירים בין התעשייה האווירית לבין הגורם השני (כנראה רפאל), ייתכן שזו תיזכר כעיסקת ההקעה מהכדאיות ביותר בשוק ההון הישראלי, שניתן יהיה לממש אותה בזמן קצר יחסית וברווח גבוה.
בתמונה למעלה: המל"ט הטקטי אורביטר 2 של חברת אירונאוטיקס
עיסקת הרכישה החשאית שבה השתלט משקיע זר על חלק גדול ממניות חברת אירונאוטיקס (Aeronautics) יצרה בלבול עצום בימים האחרונים. בתחילה נראה היה שמדובר בחברת אמבראר הברזילאית, מכיוון שבדיווח לבורסה נרשם הקונה בקוד ERJ – 145 NUA, שזה קוד המסחר שלה בבורסה בניו יורק וגם שם הדגם של אחד ממטוסי המנהלים שהיא מייצרת. צירוף המקרים הנדיר הזה היטעה את כל שוק ההון וערוצי המידע הכלכליים: המשקיעים בתל-אביב, שהיו בטוחים שהרוכש הוא תאגיד תעופה ענק מברזיל, הקפיצו את מחיר המנייה ב-25% בתוך דקות ספורות.
לפני רגעים מספר (יום ג' בצהריים) פיזרה אירונאוטיקס את הערפל ופירסמה עידכון לבורסה שבו היא הבהירה שמדובר בחברה הנמצאת בבעלות איש העסקים הישראלי אהרון גובר פרנקל. מסתבר שהוא זה שקנה את מניות הפניקס בשבוע שעבר במחיר פרימיום של 25% וכיום הוא מחזיק, לאחר סדרת עסקאות רכש שקטות ועסקה גדולה נוספת שבוצעה אתמול, ב-17.35% מהמניות של חברת אירונאוטיקס (15.93% בדילול מלא). בכך הוא הפך לבעל המניות הגדול ביותר בחברה, לאחר קרן KCPS המחזיקה בכ-12.5%, קרן בראשית (12.5%), וקרן ויולה (10.9%).
מתווך-על של תעשיית התעופה
גובר פרנקל הוא איש עסקים ישראלי המוכר למעטים. בכתבת תחקיר עליו שפורסמה בכלכליסט בשנת 2015 הוא תואר כ"אחד המתווכים העסקיים המשפיעים ביותר באזור חבר המדינות הרוסי". הוא בנה מעמד של דמות המחברת בין יצרני מטוסים במערב, דוגמת בואינג, גולף־סטרים, איירבאס וססנה, לממשלות במזרח אירופה ואסיה. במקביל, הוא מבצע תיווך בין חברות ביטחוניות ישראליות לשווקים מתפתחים במזרח אירופה ומרכז אסיה.
במסגרת תביעה שהתנהלה נגדו בבית המשפט המחוזי לפני ארבע שנים, הוא העיד על מהות עסקיו: "אני מנהל חברה להשקעות, שב־25 השנים האחרונות עוסקת בשיווק ומכירה ומימון של מטוסים, בעיקר אזרחיים, עבור חברות ידועות גדולות בעולם. התחום שלי הוא מכירה, שיווק במזרח אירופה, מרכז אירופה, ומה שנקרא ברית המועצות לשעבר. זה תחום עיסוקי העיקרי (…) יש לי בשוליים מספר השקעות, כיוון שכל תעשיית ה־Aerospace בעולם, לא חשוב אם זה בואינג או תעשייה אווירית או גולף־סטרים, משווקים מטוסי נוסעים, מטוסי מנהלים, ולפעמים מרכיבים עליהם מטוסים למשימות מיוחדות וככה הלאה. זאת אומרת, הם נוגעים גם בצד הלא אזרחי, בשוליים…". (הציטוט הובא על-ידי כלכליסט). כשנשאל בבית המשפט אם הוא עוסק במסחר בתחום הנשק ענה פרנקל: "אני לא עוסק בנשק. לא מוכר נשק. אני משקיע פיננסי, לא משווק ולא מוכר. לא עסקתי בשיווק של הדברים האלה".
מאבק שליטה ומלחמת מחירים
פירוש הדבר שיכול להיות שאהרון גובר מבצע השקעה פיננסית נועזת ולא מנסה להשתלט על החברה. ההשקעה הזאת נעשית בתיזמון יוצא דופן: אתמול מסרה אירונאוטיקס שהיא מנהלת החברה מגעים עם גורם אסטרטגי להכנסתו כשותף לפעילות החברה, ובמקביל מקיימת מגעים עם גורם נוסף לבחינת מתווים למכירת כלל מניות החברה. המסקנה היא שמאחורי הקלעים מתנהל מאבק שליטה על החברה בין שתי מתמודדות שונות. עדיין לא ברור מי מנסה לרכוש את אירונאוטיקס, אולם יש לציין שבחודש אוגוסט 2018 הגישו חברת רפאל ואיש העסקים אביחי סטולרו הצעת רכש של כל מניות החברה לפי שווי כולל של 430 מיליון שקל.
העיתון כלכליסט דיווח היום שהתעשייה האווירית הצטרפה לתחרות על אירונאוטיקס, ושמנהלי התעשייה האווירית קיימו כמה פגישות בנושא עם בעלי מניות של החברה, והם דורשים 850 מיליון שקל תמורת החברה. מדובר בפרמייה של כ־80% מעל שווי השוק של החברה. מבחינת אהרון גובר פרנקל, אלא התפתחויות טובות מאוד: מאבק בין שני גורמים שונים על שליטה בחברה הופך מטבעו למלחמת מחירים – וסיכוי גדול שהוא יפיק רווח גדול ובזמן קצר מסדרת הרכישות החשאיות שביצע בימים האחרונים.
אנו עושים שימוש בקבצי עוגיות לצרכים שיווקיים ושיפור חוויית השימוש באתר. איסוף המידע באתר נעשה באופן אנונימי, למעט בטפסי יצירת קשר והרשמה לניוזלטר בהם אתם מתבקשים למלא פרטים אישיים. אנו עושים שימוש במגוון תוכנות לאיסוף וניתוח אנליטי של הנתונים באופן אנונימי לרבות: גוגל אנליטיקס, פייסבוק פיקסל ועוד.
What personal data we collect and why we collect it
We collect anonymous data on visitors in this website for business purposes such as enhancing user experience, digital marketing and search engine optimization.
We collect personal data such as email address and names on various forms – all forms present in this website include consent checkboxes and clear reason for collecting the data: general inquiries on our products, newsletter subscription, professional inquiries job applications. All forms are designed in accordance with GDPR requirements.
Comments
When visitors leave comments on the site we collect the data shown in the comments form, and also the visitor’s IP address and browser user agent string to help spam detection.
An anonymized string created from your email address (also called a hash) may be provided to the Gravatar service to see if you are using it. The Gravatar service privacy policy is available here: https://automattic.com/privacy/. After approval of your comment, your profile picture is visible to the public in the context of your comment.
Media
If you upload images to the website, you should avoid uploading images with embedded location data (EXIF GPS) included. Visitors to the website can download and extract any location data from images on the website.
Contact forms and newsletter
We use Gravity Forms as our platform of choice for all forms present in this website. Forms present in this website have been modified to fit GDPR requirements.
Unless specifically specified and approved by visitor, we do not use the collected data for marketing purposes.
We use Mailchimp to collect email addresses and send periodical marketing materials to our customers.
Handling and management of all email addresses and mailing operations is conducted under GDPR terms and guidelines provided by Mailchimp.
All subscribers are able to change their subscriptions preferences or unsubscribe at any given time.
Techtime has accepted the Data Processing Addendum agreement provided by Mailchimp for all its Mailchimp accounts.
All our lead collection forms have been altered in accordance with GDPR requirements and now include unchecked checkboxes in order to accept the explicit consent of the user prior to form submission.
Cookies
If you leave a comment on our site you may opt-in to saving your name, email address and website in cookies. These are for your convenience so that you do not have to fill in your details again when you leave another comment. These cookies will last for one year.
If you have an account and you log in to this site, we will set a temporary cookie to determine if your browser accepts cookies. This cookie contains no personal data and is discarded when you close your browser.
When you log in, we will also set up several cookies to save your login information and your screen display choices. Login cookies last for two days, and screen options cookies last for a year. If you select “Remember Me”, your login will persist for two weeks. If you log out of your account, the login cookies will be removed.
If you edit or publish an article, an additional cookie will be saved in your browser. This cookie includes no personal data and simply indicates the post ID of the article you just edited. It expires after 1 day.
Embedded content from other websites
Articles on this site may include embedded content (e.g. videos, images, articles, etc.). Embedded content from other websites behaves in the exact same way as if the visitor has visited the other website.
These websites may collect data about you, use cookies, embed additional third-party tracking, and monitor your interaction with that embedded content, including tracing your interaction with the embedded content if you have an account and are logged in to that website.
Analytics
We use Google Analytics regularly for monitoring user behavior and traffic sources and utilize the gathered information for enhancing user experience and for business purposes.
The use of Google Analytics in done according to GDPR terms and guidelines provided by Google.
Legal Entity: Techtime.
Primary Contact (a.k.a. “Notification Email Address”): [email protected] – this email is designated for receiving notices under the Google Ads Data Processing Terms.
Who we share your data with
We use various cloud platforms and third party providers for the purpose of operating this website.
We do not share or sell your data for any commercial purpose other than specified above.
We use the following processors for the operating this website and executing related digital marketing campaigns:
WP Engine – Hosting Provider
Cloudflare – Cloud based security and web performance processor.
Google Cloud Platform – data centers provider for WP Engine
Sucuri – Website security provider
Mailchimp – Newsletter service provider
Google Analytics, Adwords, Webmasters
Facebook – We use Facebook for advertising and place tracking code on our website for enhancing digital marketing campaigns (i.e – Facebook Pixel).
Planwize Ltd – Digital Marketing Agency.
How long we retain your data
If you leave a comment, the comment and its metadata are retained indefinitely. This is so we can recognize and approve any follow-up comments automatically instead of holding them in a moderation queue.
For users that register on our website (if any), we also store the personal information they provide in their user profile. All users can see, edit, or delete their personal information at any time (except they cannot change their username). Website administrators can also see and edit that information.
What rights you have over your data
If you have an account on this site, or have left comments, you can request to receive an exported file of the personal data we hold about you, including any data you have provided to us. You can also request that we anonymize or erase any personal data we hold about you. This does not include any data we are obliged to keep for administrative, legal, or security purposes.
Request for Receiving Data Associated with One’s Email Address
Users may request to receive access to all related information submitted to this website for their review.
In accordance with GDPR compliance, user may further request the anonymization of such data.
In order to request access for all data associated with a given email address, users may submit the request here. Users then receive an email with a link to a page with all related information.
The link is valid for 24 hours. Users may submit additional request for the same email address once in every 24 hours.
A request for anonymization should be sent separately: User may select the data he or she wishes the site owner to anonymize so it cannot be linked to his or her email address any longer. An email confirmation will be sent once linked data has been successfully anonymized.
Where we send your data
Visitor comments may be checked through an automated spam detection service. All our processors and third party providers comply with GDPR requirements and apply privacy by design and necessary measure to ensure that personal data is being processed and handled in accordance with requirements. The list of our third party service providers and processors is listed above.
Contact information
For all privacy-specific concerns inquiries, you may contact us at [email protected]
How we protect your data
We use rigorous practices in order to protect our website and data collected, as well as world class cloud and hosting providers.
Communication between visitor and the server is encrypted using SSL.
The site is protected with web application firewall and is undergoing daily security scans, regular software updates by a dedicated team in order to minimize the risk of data breach.
What data breach procedures we have in place
Once a data breach is detected, our providers execute a dedicated standard operational procedure in order to assess the scope and potential damage, provide immediate remedy, patch any potential security holes and notify users who may be affected by the breach.
We may contact affected users with one or more form of communication within 72 hours and provide the needed information as to the scope of the data breach and actions taken.
What third parties we receive data from
We do not receive data from third parties for our marketing campaigns.
What automated decision making and/or profiling we do with user data
We may apply remarketing/retargeting methods while conducting online advertising using Google Facebook and the likes.
The above is conducted by applying various tracking codes into our website in order to track and retarget users based on
By visiting and using this website you are hereby provide your consent for the use of the above means and methods.
זהו חסם כניסה וחסם יציאה כאחד, משום שקשה לשכנע יצרנים להחליף שנאי קיים לשנאי פלאנרי, אולם לאחר שהשינוי בוצע – הסיכוי להחליפו שוב בשנאי סטנדרטי הוא נמוך. פייטון מייצרת שנאים פלנאריים בהספק של 0.5W-100Kw, כאשר המתחרות העיקריות שלה כיום הן החברות Coilcraft ו-Pulse מארה"ב וחברת Premo הספרדית.
הגרף למעלה שהוכן על-ידי אנליסטים בחברת המחקר Statistica, מתאר את הזינוק העצום בקיבולת הנתונים המאוחסנים, במהלך העשור האחרון. הניתוח הזה חוזה כי בשנת 2020 יגיע הביקוש לאחסון ל- 42,000 אקסא-בייט. אולם הרוב המוחלט של הנתונים המאוחסנים – לפחות 80% על פי רוב ההערכות – עודו מאופיין בפורמט בלתי מובנה (Unstructured data) לחלוטין, מה שמציג בעיות כאשר מנסים להשתמש בנתונים האלה לצורך ניתוח אנליטי.
