מחבר: Techtime

קואלקום פולשת לטריטוריה של אינטל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בסוף השבוע שעבר הכריזה חברת קואלקום על המערכת על שבב החדשה שלה, Snapdragon 855, שהיא הפלטפורמה הניידת הראשונה בתעשייה לטלפונים מהדור החמישי (5G). ראוי לציין שמדובר עדיין בשוק עתידי, ולאור התשתיות הדרושות עבורו, הוא גם שוק שיצמח בהדרגה, אולם קואלקום קובעת תקדים בתור חלוצת התחום.

זהו שבב ענק המיוצר בגיאומטריה של 7 ננומטר: הוא כולל את מעבד Kryo 485 המבוסס על ארכיטקטורת Arm Cortex, מעבד גרפי Adreno 640 GPU , מעבד בינה מלאכותית המבצע עד 7 טריליון פעולות בשנייה, מודם X24 LTE, מודם 5G, תמיכה בכל תקני Wi-Fi כולל 60GHz, מאיצי קול, תמונה וחיישנים, זכרונות LPDDR4x מהירים ועוד.

ה-PC מקבל קוד חדש: CX

אלא שלצד השבב המהפכני, קואלקום הכריזה על מערכת על שבב חדשה לגמרי אשר משנה את חוקי המשחק בשוק המחשבים האישיים: Snapdragon 8cx. במידה רבה היא מבוססת על הטכנולוגיות של Snapdragon 855 ומיוצרת גם היא בטכנולוגיה של 7 ננומטר – אלא שהיעד שלה הוא שוק המחשבים האישיים הניידים, הנמצא כיום בשליטה כמעט מוחלטת של חברת אינטל. מדובר בשבב מאתגר במיוחד עבור אינטל ולכן קואלקום הוסיפה לו את צמד האותיות CX, המייצגות Compute ו-Extreme.

דוגמאות של השבב נמסרו למספר לקוחות כדי שיתכננו עבורו מחשבים חדשים. האספקה המסחרית צפויה להיות ברבעון השלישי של 2019. אולם כבר עכשיו ניתן למצוא בשוק מחשבים ניידים הכוללים מעבדים של קואלקום, אולם הם מבוססים על מעבדי סנאפדרגון שתוכננו במקור עבור טלפונים ניידים. המעבד החדש תוכנן מראש עבור מחשבים אישיים ומכוון ישירות לאחד מהשווקים המרכזיים של אינטל. מהסיבה הזו הוא גם הותאם למערכת ההפעלה Windows 10 של מיקרוסופט בגרסה הארגונית.

המעבד החזק ביותר של קואלקום

הוא מיועד לאפשר קטגוריה חדשה של מחשבים אישיים ניידים שהם מחוברים תמיד – כמו טלפון – פועלים ללא מאוורר ובעלי אורך חיי סוללה גדול מאוד. קואלקום שילבה ב-SoC החדש את המעבד החזק ביותר שפיתחה עד היום:  Kryo 495 בעל 8 ליבות באורך מילה של 64 סיביות. הפלטפורמה כוללת את טכנולוגיית הטעינה המהירה של קואלקום Quick Charge 4+, מודם סלולרי מהיר X24 LTE המאפשר הורדת קבצים מהרש הסלולרית בקצב של עד 2Gbps, ותמיכה בכל תקני  Wi-Fi כולל 60GHz.

קואלקום הוסיפה לו מאיצים נפרדים לטיפול באודיו, בתצוגה, בווידאו ובמצלמה, ושילבה בשבב גם מנוע בינה מלאכותית ורכיב ניווט לווייני המתאים לכל הרשתות הפעילות בשוק (GPS, GLONASS, Beidou, Galileo). כמו במעבד  Snapdragon 855, גם Snapdragon 8cx מצוייד בזיכרון מהיר מסוג LPDDR4x. כואבת במיוחד מבחינת אינטל היא העובדה שזהו שבב ה-PC הראשון בטכנולוגיית הייצור 7 ננומטר אשר יוצא לשוק.

סיוה זכתה בשני הסכמי Bluetooth משמעותיים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

יצרנית השבבים האמריקאית Atmosic Technologies תשתמש בטכנולוגיית Bluetooth מהדור החמישי של חברת CEVA מהרצליה, עבור סדרות השבבים החדשות שלה, M2 ו-M3, אשר יוכרזו בתערוכת CES הקרובה שתתקיים בינואר בלאס-וגאס. חברת הסטארט-אפ האמריקאית גייסה 21 מיליון דולר ומתמקדת בפיתוח שבבי תקשורת חסכוניים מאוד באנרגיה, עבור מוצרי IoT שיוכלו לפעול בלא להחליף את הסוללה. כדי להשיג זאת היא מפתחת טכנולוגיות קציר אנרגיה (Energy Harvesting) המאפשרים להטעין את הסוללות עם חשיפה לאור, לחום ולמגע.

אלא שטכנולוגיות קציר האנרגיה הן עדיין מאוד לא יעילות לכן החברה פיתחה מחדש את מעגלי ה-RF, ולטענתה הצליחה להפחית את צריכת האנרגיה שלהם תוך כדי עמידה בתקני בלוטות' 5. בנוסף, החברה פיתחה מודול תקשורת דו-שלבי. המערכת כוללת שתי ייחדות אלחוטיות. הראשונה נמצאת במצב שינה עמוק וכמעט לא צורכת אנרגיה. המערכת השנייה הנמצאת ברמת הקשבה נמוכה מאוד, הצורכת מעט מאוד אנרגיה. כאשר המערכת המאזינה מגלה תקשורת, או כאשר יש צורך לשלוח מידע מהאבזר, המערכת המאזינה מעירה את המערכת הראשית, מבצעת את התקשורת, ומכבה אותה מחדש.

להערכת החברה, המקמ"ש שלה חסכוני פי 5-10 מהמקמ"ש החסכוני ביותר בתעשייה כיום, כאשר מגנון ההתעוררות שלה מקטין את צריכת ההספק של הרכיב פי 10-100. הרכיבים ייצאו לשוק במחצית השנייה של 2019 במארזי QFN ו-DRQFN. ארז בחברת סיוה מקווים שנצחון התכנון הזה יביא הזמנות רבות בטווח הרחוק. מנהל חטיבת הקישוריות של סיוה, אביב מלינוביץ': "הפוטנציאל של מוצרי בלוטות' עם סוללה שאינה נגמרת הוא עצום. אנחנו מצפים לראות את השבבים החדשים של Atmosic משולבים במגוון רחב של מוצרים חדשניים".

מדובר בזכיית הבולטות' השנייה של סיוה בימים האחרונהים. לפני קצת יותר משבוע היא דיווחה שטכנולוגיית הבלוטות שלה שולבה בשבב SWORD 3.0 החדש של יצרנית מכשירי השמיעה השווייצרית סונובה (Sonova Holding AG), הנחשבת לאחת מיצרניות מכשירי ואביזרי השמיעה המובילות בעולם. סונובה מעסיקה יותר מ-14,000 עובדים.

שבב SWORD 3.0 תומך בהזרמה ישירה של אודיו דו-אוזני (binaural) בין מכשירי שמיעה לסמארטפונים, ומספק קישוריות למזרימי מדיה אחרים, המאפשרת להתאים את מכשירי השמיעה לאיכות השמע של שיחות הטלפון. הטכנולוגיה של סיוה מבוססת על טכנולוגיה של RivieraWaves, שאותה היא רכשה בשנת 2014.

הסמכת MIR הביאה ל-OTI הזמנה של 3,000 מערכות תשלום

פורסם בתאריך ע"י Techtime

ההסמכה שקיבלה לפני כשלושה חודשים מהבנק המרכזי של רוסיה תורגמה במהירות להזמנה של 3,000 מערכות תשלום אלחוטיות של חברת On Track Innovations מראש פינה. החברה מפתחת מערכות תשלום מבוססות תקשורת אלחוטית קצרת טווח (near field communication  and cashless payment), ובאמצע השנה היא הגדירה את רוסיה כשוק יעד אסטרטגי.

אלא שכדי להתרחב בשוק הזה, היא נדרשה לקבל אישור מהבנק המרכזי של רוסיה, המאפשר לה לספק אמצעי תשלום עבור כרטיס האשראי הרוסי המקומי Mir. ההחלטה על הקמת המערכת התקבלה בשנת 2014 בתגובה לסנקציות שהטילה ארצות הברית על רוסיה. הסנקיות האלה יצרו מצב שבו ויזה ומאסטרקרד האמריקאיות סירבו לספק שירותי סליקה לכרטיסי תשלום של מספר בנקים ברוסיה. בתגובה ייצרו הרוסים מערכת סליקה מקומית הפועלת רק ברוסיה ומשחררת אותה מהתלות בחסרות הסליקה הבינלאומיות.

עד סוף 2016 הונפקו ברוסיה 1.64 מיליון כרטיסי מיר, ולהערכת הבנק המרכזי ברוסיה בתוך זמן קצר תושלם ההנפקה של עוד 30 מיליון כרטיסים. בסך הכל, עד היום מכרה OTI יותר מ-11,000 מערכות תשלום אלקטרוניות ברוסיה. מנכ"ל OTI, שלומי כהן, מסר שההזמנה החדשה התקבלה מלקוח קיים, אשר יתקין את אמצעי התשלום ברשת חנויות לשירות עצמי. "אנחנו מצפים לעתיד זוהר ברוסיה ובמזרח אירופה".

למרות ריחוקה מהמרכז, חברת OTI מפעילה מערך ייצור עצום באמצעות קבלני משנה, המייצר עשרות אלפי מערכות תשלום אלקטרוניות בשנה. ברבעון השלישי בלבד היא סיפקה ללקוחות יותר מ-11,000 מערכות תשלום, ומכירותיה ברבעון צמחו ב-39% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, והגיעו להיקף של כ-6.5 מיליון דולר. הרווח הגולמי הסתכם ב-53%, שזה שיעור גבוה מאוד עבור יצרניות חומרה. בתשעת החודשים הראשונים של 2018 הסתכמו מכירותיה בכ-18.5 מיליון דולר, בהשוואה לכ-15.6 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. החברה נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של 30.3 מיליון דולר.

טקס ההתבגרות של מעבד הקוד הפתוח RISC-V

פורסם בתאריך ע"י Techtime

השבוע מתקיים ארוע יוצא דופן בשוק השבבים: שלשום נפתחה בסנטה קלרה, קליפורניה, הוועידה השנתית הראשונה של ארגון RISC-V, אשר מקדם את המעבד החופשי שופתח באוניברסיטת ברקלי. רשימת החברות המשתתפות בכנס מגלה שמדובר כבר במהלך תעשייתי רחב היקף, ולא ביוזמה אקדמית משותפת: ווסטרן דיג'יטל, מיקרוסמי (הנמצאת בבעלות Microchip), קואלקום, NXP, לאטיס, RAMBUS, קוויק-לוג'יק, Andes הסינית ואפילו איגוד Linux Foundation.

האחרון הוא גוף חשוב מאוד אשר מייצג את המגמה: שבוע לפני הכנס דיווח איגוד הלינוקס על הסכם לשיתוף פעולה בין שני הארגונים, שמטרתו להעמיד לרשות משתמשי RISC-V את כל המשאבים של לינוקס ושל קהילת הקוד הפתוח שהיא מנהלת. בהתחשב בדמיון הרב בין תפישות העולם של שני הארגונים, ובדרך שבה הפכה לינוקס לתפועה מרכזית בתעשייה – שיתוף הפעולה מרמז על כניסה רחבת היקף של המעבד החופשי אל תעשיית השבבים.

קואליציית שבבי הקוד הפתוח

ארכיטקטורת RISC-V פותחה לפני כשמונה שנים באוניברסיטת ברקלי במתכונת של ממשק ISA שיכול להריץ מחשבים חזקים מאוד בביל אורך מילה של עד 128 סיביות. בשנת 2016 התעשייה החלה לאמץ את הרעיון והוקם ארגון התמיכה התעשייתי RISC-V Foundation, שנועד לקדם את השימוש בארכיטקטורת המחשוב החופשית.

כיום הארגון נתמך על-ידי כמה מהחברות החזקות בתעשייה, בהן: גוגל, HP, יבמ, אורקל, מיקרוסמי, לאטיס, אנבידיה, קואלקום, ווסטרן דיג'יטל, מארוול, מיקרון, NXP, סמסונג, וואווי, TSMC ועוד. גם התעשייה הישראלית מקדמת את מעבדי הקוד הפתוח. חברת מלאנוקס חברה בארגון במעמד של מייסד (founder), וחברת סיוה מהרצליה, שבעבר נכשלה ברכישת ארכיטקטורת MIPS, הצטרפה אליו במעמד של שותפה בכירה.

חברת מיקרוסמי חשפה בוועידה את ארכיטקטורת ה-SoC החדשה PolarFire, המיועדת לאשכולות מעבדים המנוהלים באמצעות לינוקס. הארכיטקטורה פותחה בשיתוף פעולה עם חברת SiFive, הנחשבת לחברה המובילה בפיתוח מסחרי של מעבדים מבוססי RISC-V, אשר הטמיעה בה את מעבד U54-MC מרובה הליבות שלה. היא כוללת מערך FPGA משובץ, זיכרון איתחול 128Kb flash ומערך איתחול מאובטח העומד בתקן צבאי. "זוהי פלטפורמה מיתכנתת שניתן להתאים אותה לכל צורך, היא מבוססת לינוקס ומיועדת למשימות זמן אמת", אמר מנכ"ל SiFive , נאביד שארוואמי.

השילוב של מערך FPGA משתלב במהלך תעשייתי נוסף: בחודש אוקטובר השנה הודיע ארגון RISC-V שהוא יפתח יישום חופשי לשימוש בכמעבד משובץ בתוך רכיבי FPGA. הדבר מאיים ישירות על חברת ARM אשר מוכרת תכנוני מעבדים (IP) שרבים מהם משובצים ברכיבי FPGA, ובתגובה היא הכריזה על שיתוף פעולה עם חברת Xilinx, שבמסגרתו היא תספק בחינם גרסאות מותאמות ל-FPGA של מעבדי Cortex-M, ללקוחות אשר ישבצו אותם בתוך הרכיבים של Xilinx.

היעד של ווסטרן דיג'יטל: מיליארד מעבדי RISC-V בשנה

הרעיון מתחיל להיכנס לשוק. חברת אנבידיה כבר התחילה להשתמש במעבדי RISC-V במספר מיקרו-בקרים, וחברת ווסטרן דיג'יטל (WD) הודיעה בתחילת השנה שבשנת 2019 או 2020 היא תוציא לשוק פתרונות איחסון המנוהלים באמצעות מעבדי RISC-V. אחת מהרצאות הפתיחה בפתיחת הפסגה שלשום היתה של הטכנולוג הראשי של WD, מרטין פינק, אשר דיווח על שלושה חידושי קוד פתוח של החברה, אשר נועדו לתמוך בצוות הפיתוח שלה של מעבדי RISC-V ואשר יועמדו גם לרשות קהילת הקוד הפתוח: החברה מתכננת להוציא לשוק קוד פתוח של מעבד RISC-V חדש, תקן OmniXtend לזיכרונות מטמון ברשתות איתרנט וערכת הפקודות הפתוחה SweRV Instruction Set Simulator, אשר יכולה לבצע סימולציות של RISC-V בתנאים שונים.

המאמצים האלה נעשים במסגרת יוזמה רחבה נועדה לשלב את המעבדים החדשים בתוך בקרי דיסקים. להערכת WD, היא תמכור דיסקים הכוללים מיליארדי מעבדי RISC-V בשנה. במסגרת זאת היא חשפה את מעבד RISC-V SweRV Core, הפועל באורך מילה של 32 סיביות ומאפשר ביצוע של מספר פקודות במקביל: הן נטענות ביחד למעבד ומובצעות מיידית. החברה דיווחה שהוא מגיע למהירות עבודה של 1.8Ghz כאשר הוא מיושם בטכנולוגיית CMOS בגיאומטריה של 28 ננומטר. ווסטרן דיג'יטל מתכננת להשתמש במעבדי SweRV במגוון תכנונים משובצים, בהם בקרי זכרונות פלאש ובקרים לכונני SSD. כל השפע הזה לא יישאר בידיה, ולדברי פינק, ווסטרן דיג'טל תעמיד אותו לרשותה של קהילת הקוד הפתוח.

מרכז הפיתוח הישראלי של PTC נכנס לתחום הבינה המלאכותית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בשבוע שעבר הודיעה חברת PTC האמריקאית על רכישת חברת הסטארט-אפ מקולורדו, Frustum, תמורת 70 מיליון דולר. חברת PTC היא אחת מחברות התוכנה הגדולות בעולם בתחום התוכנות לתכנון תעשייתי. היא נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-10.6 מיליארד דולר ומתחרה בחברות כמו סולידוורקס של דאסו, סימנס PLM ובחלק מהמוצרים גם באוטודסק. העיסקה הזו מעניינת מבחינת תעשיית תוכנות התכנון המכני וההנדסי, וגם מבחינת מרכז הפיתוח הישראלי של החברה, הנחשב למרכז הפיתוח השני בגודלו בעולם של PTC העולמית.

מבחינת התעשייה, מדובר במהלך נוסף, המדגים את השינויים המתחוללים בתעשייה: עבודת צוותים בענן, שילוב בינה מלאכותית וכניסה לתחום הייצור באמצעות מדפסות תלת-מימד (Additive Manufacturing) – שהם גם התחומים שבהם מתמחה Frustum. מבחינת מרכז הפיתוח הישראלי, מדובר בשלב חדש בחבילת תוכנות התיב"ם (CAD/CAM) שהוא מייצר עבור החברה האמריקאית. מרכז הפיתוח הישראלי של PTC החל לפעול בשנת 1991, וכיום הוא מעסיק כ-300 עובדים בשלושה מרכזים: אזור התעשייה מת"ם בחיפה, בהרצליה פיתוח ובקרית שדה התעופה.

חברת PTC פועלת בשלושה תחומים מרכזיים: תוכנות תיב"ם מכניות והנדסיות, פתרונות תכנון מקושרים (IoT ו-Smart Connected Products & Operations) עבור התיפקוד של המפעל החכם, ופתרונות מציאות רבודה ומציאות וירטואלית עבור לקוחות תעשייתיים המשתמשי בהם כדי לספק שירות, תכנון הנדסי וירטואלי, שיווק, ובדיקת תלת מימד של תכנונים קיימים. תחום התיב"ם נמצא באחריות ישראלית ורובו מפותח בארץ.

כיצד העיסקה משנה את סדר היום שלכם?

בלפר: "אחת מההתפתחויות החשובות בתחום הייצור היום היא הכניסה למפעלים של הייצור במדפסות תלת-מימד. זהו שינוי משמעותי בעולמות התכנון, מכיוון שהוא דורש כלי תכנון מתוחכמים המקושרים ישירות למדפסות. המדפסות מאפשרות ייצור חלקים בעלי גיאומטריה מורכבת מאוד, ומבחינת התוכנה זה דורש מנוע גיאומטרי חזק בהרבה. המגמה השנייה היא שילוב של טכנולוגיות בינה מלאכותית בתוך מוצרי התיב"ם".

עולם התכנון ההנדסי מקבל עומק. צילום: PTC
עולם התכנון ההנדסי מקבל עומק. צילום: PTC

המגמה החדשה: CAM חכם

"עד היום השתמשנו בעיקר בכלים גיאומטריים שעזרו להגדיר את המוצר בהתאם למטרות של המתכנן. כעת אנחנו נכנסים לתחומים חדשים כמו בינה מלאכותית ואנליזה נומרית המאפשרים לוודא שהתכן עומד ביעדים ולשלב תובנות מורכבות בתוך התכנון. "פירוש הדבר מבחינתנו כניסה גם לתחום של סימולציות.

"לפני כחצי שנה התחלנו את הפעילות בתחום הזה בעקבות הסכם לשיתוף פעולה עם חברת Ansys, הנחשבת לחברה מובילה בתחום הסימולציות. כיום אנחנו מפתחים קו מוצרים שלם המבוסס על הטכנולוגיה של אנסיס, שייתן אינדיקציה להתנהגות הפיסית של המוצר. הרכישה האחרונה מספקת לנו טכנולוגיות חדשות בתחום הצומח של Generative design (מחולל תכנונים)".

כיצד אתם נערכים להטמעת הטכנולוגיה?

"המטרה היא לספק למחשב הגדרות כלליות כמו יעדי המוצר ואילוצים שונים של המוצר, והמחשב יספק למתכנן אופציות שונות של התכנון. היכולת הזו קשורה לבינה מלאכותית, אנליזה נומרית וניתוח מידע (Data Analytics) המאפשר לשלב ידע שניצבר במסגרת תכנונים קודמים. בעקבות עיסקת Frustum נשלב את המנוע הגיאומטרי ואת מחולל התכנונים שלה בתוך המוצרים והטכנולוגיות שלנו. רוב עבודת האינטגרציה ופיתוח המוצרים החדשים ייעשו בישראל. הקבוצה בקולורדו היא קטנה, ורוב הפיתוח יהיה שלנו".

יש לכם פתרונות ייעודיים לתעשיית האלקטרוניקה?

"הכלים שלנו מיועדים לתכנון ולייצור תעשייתיים, והרבה מהלקוחות שלנו הן חברות אלקטרוניקה ויצרניות מערכות. צריך לזכור שברוב התכנונים התעשייתיים כיום יש מרכיב של של אלקטרוניקה ושל תוכנה. הכלים שלנו מאפשרים עבודה עם רוב מערכות התכן האלקטרוני. יש לנו ממשקים לחברות תכנון אלקטרוני, ואנחנו יודעים לקחת סכימות אלקטרוניות ולחבר אותן אל התכן הפיסי, כמו למשל של כרטיסים אלקטרוניים בתלת מימד. בנוסף, אנחנו מספקים כלים לביצוע אנליזות של מעבר ושל פיזור חום ואנליזות הקשורות ישירות למעגלים האלקטרוניםי עצמם".

סטור-דוט נכנסת לייצור המוני של סוללות מהירות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת סטור-דוט (StoreDot) מהרצליה מתחילה בייצור המוני של סוללות לטעינה מהירה בטכנולוגיית FlashBattery, המאפשרות טעינה מהירה של סוללות לסמארטפונים, אבזרים ניידים אחרים וציוד צריכה אלקטרוני, בתוך כ-5 דקות בלבד. החברה חתמה על הסכם עם יצרנית הסוללות הסינית EVE Energy על הסכם לייצור המוני של הסוללות. בשלב הראשון הן ישמשו לשיווק ומכירה בשוק הסיני, ובהמשך הן ישווקו בשאר העולם.

קבלי-על וננו-טכנולוגיה

החברה פיתחה ארכיטקטורה חדשה המבוססת של שילוב של קבלי-על (Super Capacitor) עם סוללת ליתיום-יון משופרת. הארכיטקטורה ההיברידית מספקת את יכולות הטעינה המהירה של קבלי-על ביחד עם יכולות אגירת האנרגיה של סוללות ליתיום-יון. במקביל, החברה פיתחה פולימר מיוחד המצוי בקתודה של סוללות הליתיום-יון, אשר גרם להאצה בתנועת האלקטרונים ומשפר את ביצועי את צפיפות האנרגיה שלה.

השיפור של סוללת הליתיום-יון מבוסס על תגלית מדעית של פרופ' אהוד גזית וצוות המחקר שלו מאוניברסיטת תל-אביב. בשנת 2003 הם גילו מבנים חלבוניים זעירים הקשורים להתפתחות מחלת אלצהיימר. בהשראת המבנים האלה, פיתח פרופ' גיל רוזנמן (ממייסדי StoreDot) גבישים חדשים בגודל של 2 ננומטר כל אחד, בשם Nanodots. בסוללות של החברה הוחלף הנוזל האלקטרוליטי בנוזל המכיל Nanodots, ועל-ידי כך גדלה קיבולת האנרגיה של הסוללה לפחות פי עשרה.מכיוון שיש לחלקיקים האלה מבנה גבישי, הם יציבים מאוד ומספקים מספר גדול מאוד של מחזורי טעינה ופריקה.

הקמת חברה משותפת ומפעל ייצור חדש בסין

מעבר להסכם היצור, מדובר בשיתוף פעולה אסטרטגי ארוך טווח: שתי החברות חתמו על הסכם מסגרת רחב-היקף, הכולל גם ייצור דוגמאות לבדיקת סוללות חדשות של החברה, ותוכנית לייצור משותף של סוללות הדור השני של החברה, אשר יתמקדו בשוק הצומח של כלי-רכב חשמליים. בהמשך, הן מתכננות להקים חברה משותפת (joint venture), אשר תקים מפעל ייעודי לייצור הסוללות של סטור-דוט אשר יפעל מסין.

חברת EVE נחשבת לאחת מיצרניות סוללות הליתיום-יון הגדולות בסין ומחזיקה ב-1,050 פטנטים רשומים בתחום. היא נסחרת בבורסה של שנזן לפי שווי שוק של כ-1.9 מיליארד דולר, ומכירותיה ברבעון האחרון הסתכמו בכ-1.13 מיליארד דולר. "סוללות בעלות יכולת טעינה מהירה הן מוצר הכרחי", אמר יו"ר ומנכ"ל EVE, לו שינצ'נג. "השילוב בין יכולת הייצור שלנו לבין הטכנולוגיה של סטור-דוט יאפשר להביא לשוק מוצר שהלקוחות זקוקים לו".

עוד על החברה: StoreDot

שוק ה-Embedded FPGA נכנס לתאוצה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

ההאטה של חוק מור בתעשיית השבבים, לצד הדרישה הגוברת ליכולות עיבוד, מאלצים את התעשייה לחפש פתרונות חדשים מעבר לגישה המסורתית של מיזעור שבבים והוספת טרנזיסטורים. אחד מהתחומים הנהנה מהמגמה הזאת הוא שוק מערכות ה-FPGA המשובצות (Embedded FPGA, או eFPGA), אשר היקפו הסתכם בשנת 2017 בקצת יותר מ-3 מיליארד דולר.

טכנולוגיית eFPGA מאפשרת לשלב בתוך שבב ASIC או SoC, בלוק IP המספק את הפונקציונליות המלאה של רכיבים מיתכנתים, בלא צורך במעגלי התמיכה ההיקפיים של רכיב FPGA ייעודי. הדבר מאפשר להשיג חיסכון ניכר בהספק, מכיוון שברכיבים הייעודיים כמעט מחצית משטח הסיליקון מיועד למעגלי התמיכה, כמו מעגלי I/O מיתכנתים,  ממשקי תקשורת מסוג SerDes, GPIO, PCIe, מעגלי אספקת כוח ועוד.

משלושה מיליארד דולר ל-9 מיליארד דולר בשנה

המערך הזה מתייתר כאשר משבצים בלוק eFPGA בתוך שבב מכיוון שהוא מתחבר ישירות אל שאר הבלוקים ברכיב, ולכן לעתים רבות הוא מאפשר לבצע פעולות קלאסיות של רכיבים מיתכנתים, כמו הוספת מנועי האצה למעבד,תוך כדי עמידה בדרישות חיסכון בהספק מחמירות מאוד. בנוסף, השימוש ב-eFPGA מאפשר להתאים את גודל המעגל המיתכנת לצרכים הספציפיים של הרכיב, כדי לקבל אופטימיזציה טובה יותר.

להערכת חברת המחקר Allied Market Research, השוק נכנס למסלול צמיחה בשיעור של כ-16.5%, שיביא אותו להיקף של כ-8.98 מיליארד דולר בשנת 2024. השימוש בטכנולוגיית eFPGA גובר במיוחד בציוד תקשורת, במרכזי נתונים ובתחנות בסיס סלולריות. מדי פעם הם משולבים גם בציוד מהקצה הגבוה. לאחרונה, למשל, דיווחה אוניברסיטת הרוורד על שילוב מודול eFPGA בתוך שבב ייעודי ללימוד עומק המיועד לעבוד בזמן אמת.

להערכת חברת המחקר, השוק העולמי נישלט על-ידי 12 יצרניות שבבים מרכזיות: אינטל, קואלקום, Flex Logix, ברודקום, Quick Logic, זיילינקס, Achronix, אנלוג דיווייסז, NXP, רנסאס, Microchip ו-Cypress Semiconductor. חברת QuickLogic הודיעה בחודש שעבר על התאמת פלטפורמת ה-eFPGA שלה לתהליך הייצור 40 ננומטר של TSMC, כדי להתאימה ליישומים בשוקי ה-IoT, הרכב והאבטחה.

ברנמילר תפתח מתקן אגירה עבור חברת חשמל איטלקית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת ברנמילר אנרג'י (Brenmiller) תפתח מתקן אגירת אנרגיה בהיקף של 60 מגה-ואט שעה עבור תחנת כוח המופעלת באמצעות גז טבעי של חברת החשמל האיטלקית ENEL, הנמצאת ליד פירנצה. הצלחתה בפרוייקט הפיתוח עשויה להגדיל את קיבולת מתקן האגירה לכ-350 מגה-ואט שעה. כיום מפעילה אנל תחנות כוח בהיקף כולל של כ-43 גיגה-ואט. להערכת ברנמילר, היקף הפרוייקט מבחינתה צפוי להיות בטווח של 30-60 מיליון שקל.

מערכת האגירה של ברנמילר נטענת ממספר מקורות אנרגיה, בהם שמש ורוח, גז טבעי וחום שיורי – ומייצרת קיטור יציב המתאים לייצור חשמל או ליישומים תעשייתיים. מנהל מרכז החדשנות של אנל בישראל, ערן לוי, אמר שהשימוש הגובר באנרגיה מתחדשת באירופה, מחייב את תחנות הכוח הקונבנציונליות להתאים את עצמן לתנאים המשתנים של אספקת החשמל. "הפתרון של ברנמילר מאפשר לנו לנהל את אספקת החשמל בצורה גמישה ויעילה יותר".

מנכ"ל ומייסד ברנמילר אנרג'י, אבי ברנמילר, אמר שכניסת החברה לתחנת כוח פעילה ומרכזית היא פריצת דרך חשובה לחברה. הוכחת היכולות של אגירת חום תפתח בפנינו שוק גדול, ייחודי וחדש". ברנמילר הוקמה ב-2012 על-ידי אבי ברנמילר, מנכ"ל סולל לשעבר, וקבוצת מהנדסים שפרשו מסולל לאחר מכירתה לסימנס הגרמנית ב-2009. טכנולוגיית האגירה שפיתחה החברה מאפשרת לאגור חום ממגוון מקורות אנרגיה ולהמירו לחשמל נקי ולקיטור תעשייתי בכל שעות היממה.

החברה פועלת מראש העין ומעסיקה כ-50 עובדים. היא הוקמה בהשקעה פרטית של אבי ברנמילר בהיקף של 130 מיליון שקל, וגייסה עוד 65 מיליון שקל בעקבות הנפקתה בבורסה של תל אביב בשנת 2017. השנה היא השלימה הקמת קו ייצור בדימונה המעסיק 22 עובדים נוספים. בימים אלה היא מקימה תחנת כוח נסיונית בפארק התעשיות רותם שליד דימונה, אשר צפויה להתחבר לרשת החשמל הארצית במחצית הראשונה של 2019. החברה נסחרת בבורסה בתל-אביב לפי שווי שוק של כ-107 מיליון שקל.

הטכנולוגיה החדשה של טים-ברנרס לי תגביל את גוגל ופייסבוק

פורסם בתאריך ע"י Techtime

סיר טים-ברנרס לי, האדם שהמציא את הקישורית (Hypelink) שממנה צמח ה-World Wide Web, הוא כיום אדם מודאג: "רשת האינטרנט החלה כרעיון יפה שנועד לקדם את הדמוקרטיה ולתרום לאנושות, אבל כיום היא נשלטת על-ידי מספר קטן של חברות אשר מנצלות את המידע של האנשים ועושות בו שימוש לרעה", הוא אמר בשבוע שעבר בכנס לקוחות EMEA של חברת Juniper Networks, שהתקיים בלונדון.

ברנרס לי הוא מעין נביא נערץ בקהילה הטכנולוגית. בשנת 1984 הוא עבר במאיץ החלקיקים CERN בשווייץ כיועץ הנדסי, ובמסגרת עבודתו ניסח את רעיון הקישורית שיאפשר לייצר רשת קורים (Web) המקשרת פרטי מידע שונים. הוא פיתח את שפת HTML כדי לממש אותה. במקביל, הוא גם כתב את תוכנת השרת ותוכנת הלקוח (דפדפן) הראשונות המאפשרות לממש אותה, והקים את אתר ה-WWW הראשון בעולם (info.cern.ch).

ארגון CERN וברנרס לי לא רשמו פטנטים על ההמצאות האלה, והדבר איפשר שימוש חופשי בהן. כיום הוא עומד בראש ארגון World Wide Web Consortium המגדיר את תקני ה-WWW, הפועל כגוף עצמאי בחסות המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT). לכן כאשר הוא אומר שיש לנו בעייה, וגם מציע פתרון, הרבה מאוד אנשים מקשיבים לו ברצינות.

טראמפ וברקזיט: טראומת 2016

לדבריו, בשלב הראשון של הווב, השתמשו בו תחילה מדענים כדי לשתף מידע והוא הפך מקור מוסמך של מידע אמין שהועמד לרשות הציבור. "זה היה העידן של Web 1.0, שהתמקד סביב הדמוקרטיזציה של המידע, ומאופיין על-ידי אתרים כמו ויקיפדיה". בהמשך התפתח הדור השני שקיבל את הכינוי Web 2.0: "זה העידן של מנועי חיפוש, שיתופיות ורשתות חברתיות. של חברות כמו גוגל ופייסבוק. חברות ענק מעטות מפעילות אלגוריתמים האוספים מידע על אנשים, מנתבים מידע לאנשים ועושים שימוש לרעה בנתונים של האנשים. בשנת 2016 הדבר הודגם בבחירות לנשיאות ארצות הברית ובמשאל העם בבריטניה על הברקזיט. לא אכפת לי מי נבחר להיות נשיא ארצות הברית, אלא האופן שבו השימוש לרעה באינטרנט השפיע על הבחירות".

הדילמה: כיצד להחזיר את הגלגל ההיסטורי לאחור. צילום: Techtime
הדילמה: כיצד להחזיר את הגלגל ההיסטורי לאחור. צילום: Techtime

ברנרס לי הסביר שהמשימה הנוכחית שלו היא לבנות מודל חדש שאותו הוא מגדיר כ-Web 3.0, אשר יחזור למקורות של רעיון המידע החופשי, אבל באופן המגן על הפרטיות של המשתמשים וימנע ניצול לרעה של המידע הזה. "אנחנו רוצים לחזור לחזון שלפיו האינטרנט מקדם את הדמוקרטיה ואת האנושות", אמר. מאחורי הרעיון עומדת טכנולוגיה חדשה בשם SOLID, ראשי תיבות של SOcial LInked Data, שהוא פיתח בשנים האחרונות ביחד עם קבוצה של חוקרי מחשב מ-MIT.

טכנולוגיית SOLID: מיכלי מידע אישיים

הפתרון מבוסס על שימוש במעין מיכלי מידע אישיים בשם POD – Personal Online Data, הנמצאים בשליטת המשתמש ולא בשליטת חברות המספקות שירותים או תוכנות. כיום, הסביר ברנרס לי, המידע האישי שלנו מצוי בידי גופים רבים ושונים שאין לנו שליטה עליהם ועל המידע שבידם, והם מנצלים אותו באופן לא הוגן לתועלתם.

השימוש במיכלי מידע אישיים נועד למנוע את המצב הזה: המשתמש הוא הבעלים ובעל השליטה במידע הקיים במיכלים. שירותים מקוונים או אפליקציות לא יאספו מידע עלינו, אלא יקבלו הרשאת גישה אל פרטי מידע ספציפיים הנמצאים בתוך מיכלי המידע, על-פי בחירת והעדפת הבעלים של המיכל. על-ידי כך, המשתמש יחזיק בידיו את המידע וישלוט בו. הוא יחליט איזה מידע לשתף בו את הזולת ואיזה מידע להסתיר.

לפני חודשיים הוא הפך את הרעיון ליוזמה מעשית: ברנרס לי הקים את חברת Inrupt, אשר בונה מערך שיתופי פעולה (אקו סיסטם) של חברות ושל מפתחים, אשר יביאו את הטכנולוגיה לשוק. בין השאר, היא מפתחת תוכנות שרת וכלים המאפשרים לכתוב שירותים ואפליקציות המבוססים על פרוטוקול SOLID ומספקים למשתמשים מיכלי POD אישיים מוגנים ומאובטחים.

בסוף חודש ספטמבר השנה, הוא פירסם מכתב פתוח לתעשייה, שבו הסביר כי לקח שנת שבתון מאוניברסיטת MIT כדי לתרום ישירות להתפתחות השלב הבא של האינטרנט. "חברת Inrupt תבנה את התשתית שתאפשר ל-SOLID לפרוח. המשימה שלנו היא לספק אנרגיה מסחרית וקהילת משתמשים שיסייעו להגן על השלמות והאיכות של רשת ווב חדשה, שתיבנה על יסודות SOLID".

ג'וניפר מכריזה על המהפיכה החדשה בעולם הענן: מולטי-קלאוד

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנכ"ל ג'וניפר, רמי רחים: "זהו השלב הבא בעולם ה-IT"

חברת ג'וניפר נטוורקס (Juniper Networks) האמריקאית, המוכרת בעיקר כספקית ציוד תקשורת עבור תשתיות טלקום ומרכזי נתונים, ממקדת את מאמציה בתחום חדש שאותו היא החליטה להוביל, ענן מגוון (Multicloud). בכנס השנתי של לקוחות EMEA שהתקיים השבוע בלונדון, אמר מנכ"ל החברה, רמי רחים, שהענן המגוון הוא השלב הבא בהתפתחות טכנולוגיית המידע (IT), "ויהיה גם הפרק הבא של ג'וניפר. אנחנו נאפשר ענן מגוון פשוט, מאובטח וזמין לכל".

ההיערכות של החברה לתחום החדש החלה כבר לפני שנה, שבמהלכה היא יצרה בריתות עם חברות כמו אריקסון, Red Hat ו-Nutanix, והרחיבה את תוכנת ניהול התשתיות שלה, Contrail Networking, אל קצות הרשת באמצעות ההכרזה על  Contrail Edge Cloud. "כעת אנחנו מוכנים לשינוי הענק בתעשייה שיביא עימו הענן המגוון", אמר הטכנולוג הראשי של החברה, ביקאש קולי.

כל ענן והמומחיות שלו

מאחורי המהלך עומדים תהליכים רחבי היקף, דוגמת הפיכת הענן לחלק בלתי נפרד מהתשתית העסקית של ארגונים, התפתחות ה-IoT, הופעתו הצפויה של הדור החמישי (G5), וההבדלים הגדולים בין העננים השונים הזמינים כיום בשוק. הבעיה מתחילה במאפיינים הנוכחיים של שוק הענן העולמי. כיום השוק הזה נישלט על-ידי קבוצה קטנה של חברות, שכל אחת מפעילה ענן בעל מאפיינים שונים מאלה של המתחרות האחרות, ולכן מתאים לצרכים שונים.

כך למשל, הענן של אמזון נחשב לגדול ביותר, ומותאם לתשתיות ושירותים. הענן של מיקרוסופט ממוקד יותר בהבאת שירותי IT קלאסיים, במיוחד כאלה המבוססים על פלטפורמות של מיקרוסופט. הענן של אורקל מותאם ליישומים עסקיים, במיוחד לאלה המבוססים על ה-ERP של אורקל, הענן של גוגל מצטיין בתחום הבינה המלאכותית ולימוד עומק, והענן של יבמ נמצא בתחילתו ויעיל מאוד באינטגרציה של מערכות.

זמני השהייה קצרים

"העננים השונים הם בעלי תכונות שונות ויתרונות שונים", הסביר מייק בושונג, סגן נשיא IoT לתחום הענן בג'וניפר. "ולכן אם רוצים לנהל אסטרטגיית ענן יעילה, יש צורך להשתמש בכולם – וכך מגיעים למולטי-קלאוד". לכך יש להוסיף מגמות נוספות. אבזרי IoT רבים צריכים להגיב בזמן אמת, או לפחות במהירות רבה מאוד. כלומר, הענן שהם מחוברים אליו צריך לספק תשובות בזמני השהייה קצרים מאוד, ולכן הוא צריך להיות קרוב אליהם.

משמעות הדבר שיש צורך בענן קרוב גיאוגרפית ופיסית. כלומר בקצה הרשת (Edge Cloud). הדבר בולט במיוחד ביישומים כמו IoT תעשייתי ו-V2X לתקשורת בין הרכב המקושר לבין תשתיות הכביש. כאן לזמני ההשהייה יש חשיבות קריטית. המכונית לא יכולה להמתין למידע המגיע משרת רחוק. מגמה זו צפויה להתחזק עם פריסת הדור החמישי, אשר השפעתו על התקשורת הטלפונית תהיה זניחה, מכיוון שמהפיכת הדור החמישי ממוקדת ב-M2M ובאבזרים המחוברים לאינטרנט.

הענן המרכזי יהיה ענן מבוזר

ג'וניפר מאמינה שהמגמות האלה יפעלו בשני כיוונים: בצד הלקוח החברות יגדילו את השימוש בסוגי ענן מגוונים, ובצד ספקי השירות, חברות הענן הגדולות ישנו את אסטרטגיית מרכזי הנתונים שלהן, ויתחילו לספק עננים מקומיים קטנים שיפעלו לצד העננים המרכזיים הגדולים שלהן. אם עד עכשיו היתרון העסקי היה לענן הגדול, כעת המגמה משתנה, והחברות ייאלצו לספק ענן מבוזר.

הרעיון מזכיר במידה רבה את המושג המוכר "ענן היברידי", שבו חברות משתמשות גם בענן ציבורי וגם בענן פרטי, בדרך כלל כדי לנהל עומסים ולנצל את הענן הציבורי רק במקרים מיוחדים בגלל עלותו הגדולה. אלא שעולם הענן המגוון שונה לפחות בהיבט אחד מרכזי: הוא ינוהל על-ידי מערכת ניהול מאוחדת ובעלת רמה גבוהה מאוד של אוטומציה. מערכת שתאפשר לנהל את כל העננים השונים באמצעות ממשק יחיד, ותציג את המשאבים השונים כמערך שלם אחד. במובן הזה, המושג מולטי-קלאוד מתאר את שיטת הניהול ולא את התשתית החומרית עצמה.

קואליציית המולטי-קלאוד

הסכמי שיתוף הפעולה שהחברה חתמה עליהם נועדו לסייע לה להוביל את המהפיכה הזו, שלהערכת ג'וניפר תיכנס בעוצמה לשוק בשנת 2020. שיתוף הפעולה עם אריקסון נועד להעניק לספקיות תקשורת יכולת הבאה של עננים אל קצות הרשתות שלהן. שיתוף הפעולה עם רד-האט מתחזק, ובקרוב שתי החברות יוציאו לשוק פתרון ענן מגוון שהן ישווקו וימכרו ביחד, ושיתוף הפעולה עם Nutanix נועד לספק כלי אוטומציה ואבטחה המאפשרים לקשר בקלות את כל העננים שמהם יורכב הענן המגוון.

מדובר במהלך מעניין מבחינתה של חברת ג'וניפר, אשר צמחה מתוך שוק פתרונות התקשורת לחברות טלקום, ומוכרת בשוק כמתחרה של סיסקו. לצד שוק הטלקום המסורתי, החברה מספקת פתרונות לשוק הענן ובעלת היקף מכירות של כ-4.5 מיליארד דולר בשנה. המיקוד של החברה בענן המגוון מהווה הימור על מגמת שוק עתידית, ומגביר את משקל התוכנה בחברה שצמחה מתוך עולם קופסאות התקשורת.

ישראל דוחפת את הביצועים לקצה גבול היכולת

חברת ג'וניפר נטוורקס מוכרת היטב בישראל. היא מספקת פתרונות לשוק המקומי, והמשרד הישראלי שלה מעסיק כ-15 עובדים. המכירות בישראל נעשות דרך מפיצים דוגמת אואזיס מקבוצת טלרד, טלדור, בינת ונטקום. מבחינת החברה, השוק הישראלי הוא ייחודי: אומנם הוא לא גדול אבל הוא תובעני מאוד.

הלקוחות המסחריים הם מאוד חדשניים, והשוק הביטחוני שלה בישראל, שהוא צבאי וממשלתי, מביא את הציוד שלה לקצה גבול הביצועים שלו.מנכ"ל ג'וניפר EMEA, תומאס דארו, אמר שהחברה לא מבצעת פיתוח בישראל, שכן האסטרטגיה שלה מבוססת על שני מרכזי פיתוח: בארה"ב ובהודו. "למרות זאת, השוק הישראלי מאוד חשוב עבורנו ואנחנו מתכננים לבצע כאן השקעות".

סטרטסיס מציעה דיאגנוזה רפואית באמצעות הדפסת תלת-מימד

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: לב של פציינט שהודפס במדפסת סטרטסיס כדי לתכנן ניתוח לב פתוח

חברת סטרטסיס (Stratasys) הישראלית אמריקאית הכריזה שבשיתוף עם חברת  Materialise האמריקאית, היא פותחת תחום חדש בתחום הרפואה, המאפשר לבצע תכנון ניתוחם ודיאגונזה של מצב החולה, באמצעות הדפסת תלת-מימד של האיברים שלו. היישום החדש פותח על בסיס תוכנת Mimics inPrint של חברת מטריאלייז, כשהיא מקושרת אל מדפסות התלת-מימד השולחניות J735/J750 של החברה, ומדפסות הקצה הגבוה שלה, Objet30 Prime 3D Printer.

ראש חטיבת מערכות הבריאות בחברה, אייל מילר, אמר שבאופן מסורתי תוכננו ניתוחים על בסיס הדמיות דו-מימדיות של איברי החולה, אשר דרשו מהמנתח לבצע הערכה תלת מימדית באמצעות הדמיון. "אולם הדפסת התלת-מימד מייתרת לגמרי את הגישה הזאת, מכיוון שהיא מספקת למנתח מודל ייחודי מדוייק של האיבר הספציפי של הפציינט. הרופא יכול לתכנן את הניתוח על סמך דגם תלת-מימדי, ולאבחן מחלות על סמך הדגם".

סטרטסיס מסרה שהתהליך קיבל אישור של ה-FDA. היא משלבת בו מספר חומרים בעלי דרגות קושי, גמישות וטקסטורה שונות, ובעלי צבעים רבים מאוד, באופן המספק חיקוי קרוב מאוד למציאות של האיבר המיוצר.

קונטרון השיקה גרסה תעשייתית ל-Raspberry Pi

פורסם בתאריך ע"י Techtime

מחשב החובבים והמייקרים Raspberry Pi מתחיל לבצע את צעדיו הראשונים אל ליבת התעשייה. חברת Kontron הגרמנית, שהיא אחת מהיצרניות הגדולות בעולם של כרטיסי מחשב ליישומים משובצים, הכריזה על כרטיס פיתוח ומחשב בכרטיס ליישומים תעשייתיים, המבוסס על פלטפורמת המיחשוב הסופר-זולה Raspberry. מדובר בפרוייקט שהתחיל בבריטניה כפרוייקט חינוכי ללא כוונת רווח, במטרה להנגיש את עולם המחשבים בפני תלמידים. הכרטיסים נמכרים תמורת דולרים בודדים ועד היום נמכרו יותר מ-20 מיליון מחשבי רספברי בעולם.

הערכה החדשה קרויה פספרטו (passepartout), וכוללת כרטיס פיתוח התואם למפרטי SBC – Single Board Computer, כרטיס Raspberry Pi במודול3Light – CML, וכרטיס SD הכולל בתוכו התקנה של מערכת ההפעלה Raspian שנבנתה עבור מחשבי Raspberry Pi. מערכת ההפעלה הזו שהיא מערכת הפעלה חופשית המבוססת על מערכת ההפעלה החופשית Debian, שהותאמה למחשבי רספרי.

מפתחים ברספברי, מייצרים בפלטרפורמות אחרות

החברה הסבירה את ההחלטה בכך שחברות רבות מבצעות פיתוח של פתרונות תעשייתיים על-גבי מחשבי רספברי, אולם הייצור נעשה על-גבי פלטפורמות מיחשוב אחרות. בנוסף, כיום קיימים יישומים רבים שפותחו על-ידי קהילת הקוד הפתוח של רספברי, שניתן להשתמש בהם ביישומים תעשייתיים, וחלק מהם אפילו קיבל הסמכה לשימוש במערכת הבריאות. כרטיס הפיתוח החדש מרחיב את היכולות הקיימות של כרטיסי רספברי, באמצעות הוספת ממשקים תעשייתיים כמו USB, איתרנט 10/100Mbit, ממשקי RS 232 ו-RS 485 ואפילו ממשק לערוץ התקשורת הממונע CAN – Controller Area Network.

החברה גם הוסיפה יכולות תצוגה באמצעות HDMI, LVDS ומחברי PiHat ו-Micro SDCard ונקודות התחברות ישירות לחיישנים. הכרטיס כולל קורא כרטיסי SIM וממשקי התחברות למצלמות. להערכת החברה, כרטיסי מחשב מבוססי רספברי מתאימים ליישומי ממשק אדם מכונה, למערכות תקשורת M2M, אוטומציה ביתית, תצוגות של נקודות מכירה, מערכות מידע ובידור ופתרונות אחרים האוסים מידע מחיישנים.

תע"א תספק לווייני מכ"ם לחברה פרטית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: הרכבת לוויין TecSAR במתקני התעשייה האווירית

התעשייה האווירית (IAI) צפויה לספק ארבעה לווייני מכ"ם מסוג מיפתח סינתטי (Synthetic Aperture Radar) לחברת XpressSAR מווירג'יניה, ארה"ב, שהיא החברה הפרטית הראשונה בארה"ב שקיבלה אישור לבצע הפעלה מסחרית של לווייני SAR. בשבוע שעבר נחתם מיזכר הבנות בין שתי החברות, שלפיו תספק התעשייה האווירית עד ארבעה לוויינים המבוססים על משפחת לווייני TecSAR, ביחד עם שירותים נלווים.

השירותים כוללים תמיכה בשיגור, הכנסה למסלול והבאתם לפעילות תקינה מול תחנת הבקרה. חברת XpressSAR תקבל לידיה לוויינים מתפקדים במסלול, כאשר התעשייה האווירית תהיה אחראית על הייצור ועל הבאתם לפעילות תקינה. ככל הנראה, השיגור מתוכנן להתבצע בשנת 2022. הלוויינים ייוצרו במפעל מבט של התעשייה האווירית, וישתמשו במכ"ם מתוצרת החברה הבת אלתא.

עיסקה תקדימית, גם לישראלים וגם לאמריקאים

כבר בשנת 2015 קיבלה חברת XpressSAR אישור להפעלת קונסטלציה של ארבעה לווייני SAR שינועו בגובה של 425 ק"מ מעל פני האדמה. הלוויינים יספקו צילומי מכ"ם ברזולוציה לש פחתו ממטר, שיימכרו ללקוחות מהשוק הפרטי ולרשויות המדינה בארצות הברית. גם עבור התעשייה האווירית מדובר בחוזה חלוצי, הן מכיוון שזה חוזה פרטי ללא מעורבות ממשלתית, והן משום שזו הפעם הראשונה שהיא מוכרת בעיסקה פרטית ולא במסגרת הסכמים בין מדינות, לוויין צילום בטכנולוגיה שנחשבה שנים רבות כטכנולוגיה צבאית ישראלית קריטית.

מכ"ם מיפתח סינתטי הוא מכ"ם השולח רצף של אותות פולסים אל האובייקט ובודק את האותות החוזרים לאורך זמן במהלך תנועת המכ"ם מעליו, אם באמצעות מטוס ועם באמצעות לוויין. באופן זה המכ"ם מייצר אנטנה וירטואלית שהיא גדולה בהרבה מהאנטנה הפיסית שלו, ועל-ידי כך יכול לקבל תמונת מכ"ם של האובייקט הנמדד.

התמונה הזאת משמשת בחלק מהמקרים כתחליף למצלמה אופטית, ובמקרים אחרים כהשלמה לצילום אופטי, מכיוון שתמונת המכ"ם אינה רגישה לתנאי מזג אוויר, ערפל, אבק או לצילום ביום או בלילה. מנכ"ל חברת XpressSAR, וולפגנג בידרמן, אמר שהחברה בדקה את כל הפתרונות הקיימים בשוק ולבסוף החליטה לבחור בטכנולוגיה של התעשייה האווירית. "אנחנו ממוקדים בטכנולוגיות מתקדמות אבל מוכחות, כדי לספק תמונות באיכות גבוהה".

המהפיכה יצאה לדרך: אלביט רכשה את תעש

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: רקטות ארטילריות ממשפחת אקסטרא של התעשייה הצבאית לטווח של 30-150 ק"מ

חברת אלביט מערכות (Elbit) הודיעה היום כי השלימה את רכישת תעש מערכות (תעש), תמורת 495 מיליון דולר (כ-1.8 מיליארד שקל). סכום נוסף בהיקף של כ-27 מיליון דולר (כ-100 מיליון שקל) ישולם בהתאם לעמידה של תעש ביעדים מוסכמים. נשיאו מנכ"ל אלביט, בצלאל מכליס, אמר שמדובר ברכישה משמעותית עבור אסטרטגיית הצמיחה ארוכת הטווח של אלביט. "יש לנו ניסיון מוכח בביצוע מוצלח של רכישות גדולות. הרכישה הזו תתרום לכלכלת ישראל, לעובדים, ללקוחות של שתי החברות ולבעלי המניות שלנו".

חטיבת היבשה החדשה של אלביט

בעקבות העיסקה, מבצעת אלביט ארגון פנימי רחב היקף, ומפצלת את חטיבת היבשה והתקשוב שלה לשתי חטיבות נפרדות: חטיבת תקשוב וסייבר, וחטיבת יבשה. חטיבת התקשוב והסייבר תכלול את תחומי הרדיו, התקשוב והסייבר. היא תנוהל על-ידי חיים דמלר, שיצטרף גם להנהלת אלביט. דלמר הצטרף לאלביט בשנת 1993 כשעדיין היה סטודנט להנדסת תוכנה. הוא שימש כראש מינהל בחטיבת הנדסה וכיהן בשנים האחרונות כסמנכ"ל יחידה עסקית בתחום התקשוב.

חטיבת היבשה תכלול את תכלול את יקנעם (לשעבר סולתם), קינטיקס ותעש. היא תנוהל על-ידי אודי ורד, שהצטרף לאלביט לפני 17 שנים ושימש ב-6 השנים האחרונות מנכ"ל חטיבת היבשה והתקשוב. במכתב שהפיץ היום לעובדים, דיווח מכליס שבחודשים הקרובים "צפויה עבודה רבה בחטיבות החדשות על המשך הפעילויות הקיימות, במקביל להתארגנות למבנה החטיבתי החדש". מניית אלביט נסחרת בבורסה של תל אביב ובנסד"ק לפי שווי שוק של כ-5.16 מיליארד דולר.

נתניהו אישר את העיסקה

העיסקה אושרה כבר ביוני השנה, אולם המתינה לחתימת שר הביטחון. מיד לאחר שנכנס לתפקיד שר הביטחון במקום אביגדור ליברמן, חתם ראש הממשלה ושר הביטחון, בנימין נתניהו, על אישור העיסקה. חברת תעש מעסיקה כ-2,000 עובדים ועוסקת במגוון גדול של פעילויות פיתוח וייצור בטחוניים: מערכות מיגון אקטיביות ופאסיביות, פירוטכניקה קרבית, חימוש קל, תחמושת כבדה, מערכות רקטיות וטילים ומערכות הגנה בפני כלי טיס בלתי מאויישים. בשנת 2016 הסתכמו מכירותיה בכ-2.1 מיליארד שקל.

בנוסף, תעש מחזיקה ב-85% ממניות חברת עשות אשקלון, המעסיקה כ-560 עובדים ונסחרת בבורסה של תל אביב לפי שווי שוק של כ-272 מיליון שקל. החברה מספקת מערכות מכניות, ממסרים מכניים ורכיבים בתחומי הרכב, הביטחון והחלל. בתשעת החודשים הראשונים של 2018 הסתכמו מכירותיה בכ-234 מיליון שקל. מעיסקת המיזוג הוחרג המפעל המסווג תומר שבבעלות תעש, העוסק בפיתוח פתרונות הנעה רקטית וטילים. המפעל הזה יישאר בבעלות המדינה, ככל הנראה אחת מהסיבות לכך היא שהוא מספק מוצרים גם לתעשיות מתחרות, כמו התעשייה האווירית ורפאל.

מתחזקת המתחרה של רפאל בתחום ההגנה האקטיבית

אחת מהשלכות העיסקה תהיה העצמת התחרות בין תעש לבין רפאל על אספקת מערכות הגנה אקטיבית בעולם, ובמיוחד בשוק האמריקאי. התחרות בין רפאל (Rafael) ובין התעשייה הצבאית (IMI) על שוק מערכות ההגנה האקטיביות (Active Protection Systems) היא ארוכת ימים והחלה כבר בשלבי הפיתוח של הקונספט לפני כ-20 שנה. מערכות הגנה אקטיביות מבוססות על שימוש במכ"ם טקטי ובמיירט. המכ"ם אמור לזהות את מקור התקיפה, לנתח את המסלול ולהפעיל מיירט אשר משמיד את הראש התוקף במרחק מספיק בטוח מהטנק או מכלי הרכב המוגן, כדי לא לפגוע במערכותיו ובאנשי הצוות.

מערכת ההגנה האקטיבית חץ דורבן של התעשיה הצבאית
מערכת ההגנה האקטיבית חץ דורבן של התעשיה הצבאית

המערכות כוללות בדרך כלל ארבע מערכות מכ"ם המספקות כיסוי של 360 מעלות, מיירט "רך" המשבש את פעולת הטיל התוקף ומיירט "קשה" המשמיד אותו במידה ולא ניתן להסיט אותו מהמסלול באמצעות המיירט הרך. רפאל והתעשייה הצבאית (תעש) משתמשות במיירטים מסוגים שונים: המיירט של רפאל מבוסס על שיגור רסס של כדורי מתכת הפוגעים בטיל התוקף לפני שהוא מגיע אל המטרה. המיירט של תעש משתמש במטען הודף המפרק את הטיל התוקף, במקרים רבים אפילו מבלי להפעיל את ראש הנפץ שלו. כיום החברות מוסיפות למערכות גם יכולת איתור נקודת השיגור, לצורך תקיפה מיידית של מקור האיום.

שתי החברות מנהלות תחרות עזה על השוק האמריקאי, כאשר רפאל זכתה לאחרונה ליתרון משמעותי כאשר צבא ארצות הברית הזמין ממנה לאחרונה מערכות הגנה אקטיבית (מעיל רוח) בהיקף של 193 מיליון דולר להגנת טנקי המערכה מסוג אברהמס. אלא שבעקבות המיזוג, תגיע המערכת של תעש לשוק האמריקאי כשהיא נתמכת על-ידי חברת ענק המוכרת היטב בשוק האמריקאי, שיש לה קווי ייצור בארה"ב ושהיא נחשבת לספק חשוב של הצבא האמריקאי. כעת נראה כיצד הדבר ישפיע על המכרזים הבאים של צבא ארה"ב לאספקת מערכות הגנה עבור נגמ"שים לוחמים מסוג בראדלי וסטרייקר.

TI מביאה את המכ"ם אל רצפת הייצור התעשייתי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

כרטיס הפיתוח (מימין) מחובר לחיישן ה-mmWave (משמאל). בסיום הפיתוח – שוברים את הכרטיס. צילום: Techtime

חברת טקסס אינסטרומנטס (Texas Instruments) חשפה במהלך תערוכת electronica 2018 שהתקיימה החודש במינכן, שבב מכ"ם מסוג חדש שנועד לסייע למערכות רובוטיות בקווי ייצור תעשייתיים. החברה הציגה חיישן מכ"ם תעשייתי בשבב יחיד מדגם IWR6843, הפועל בתדרים החופשיים לשימוש 60GHz-64GHz ברוחב פס של 4GHz, וכולל גם אופציה של אנטנה מוכנה מראש במתכונת של Antenna-on-Package, המשחררת את הלקוח מהצורך להתמודד עם פרוייקט RF.

"הפתרון החדש מיועד ליישומים בתחום המפעל החכם, הבית החכם והעיר החכמה", אמר ל-Techtime מנהל תחום מערכות המכ"ם (חיישני mmWave) התעשייתיות בחברת TI, רוברט פרגוסון. הרכיב מופיע במארז FCBGA בעל 161 מגעים (balls) וזמין לרכישה כבר מהחודש. ניתן לרכוש אותו בתצורה של חיישן מלא בכרטיס בגודל של 22 על 23 מ"מ.

10 שנות מחקר ופיתוח

מדובר בשלב חדש מאז נכנסה החברה לתחום מערכות המכ"ם בשבב. לפני 18 חודשים חשפה TI מכ"ם שלם בתוך שבב (AWR/IWR) העובד בתדר הגלים המילימטריים 76GHz-81GHz אשר מיושם בשבב יחיד וכולל את המעגלים האנלוגיים ומעבד DSP או MCU, או בתצורה של חיישן מורכב יותר הכולל גם מעגלים אנלוגיים וגם מעבד DSP ומעבד MCU.

ההכרזה בוצעה לאחר 10 שנות מחקר ופיתוח שבמהלכן החברה הגדירה מבנה חדש של טרנזיסטור CMOS ופיתחה טכנולוגיית ייצור המאפשרת לייצר מעגלי אותות מעורבים (אנלוג ודיגיטל) העובדים בתדרים מהירים מאוד ומיוצרים מסיליקון בלבד. חיישני הגלים המילימטריים (mmWave) החדשים מפעילים מכ"ם זעיר מסוג Frequency Modulated Continuous Wave – FMCW.

בשיטה הזו, האות המשודר הוא אות אלקטרומגנטי רציף ולא פולסים כמו במערכות מכ"ם סטנדרטיות, כאשר הגילוי מבוסס על אפקט דופלר ולא על מדידת זמנים. לשיטה הזאת מספר יתרונות, בין השאר ניתן להתאימה בקלות רבה יותר לשינויים במרחקי הגילוי, היא חסינה בפני שיבוש המגיע מאובייקטים נייחים גדולים וקל יותר לממש מעגלי FMCW.

מיקרו-אנטנה בתוך הכרטיס

החודש היא הציגה גרסה חדשה, ממוזערת יותר, ומותאמת יותר ליישום תעשייתי בזכות זוויות שידור וקליטה רחבות יותר של האנטנה בטווחים קצרים, תכונה המתאימה יותר לרצפת הייצור. לצד החיישן החדש היא הציגה שתי תכונות חדשות המותאמות למגמות החדשות בתעשייה. הראשונה היא היכולת לרכוש את החיישן ביחד עם האנטנה.

האופציה השנייה מרתקת במיוחד: טקסס אינסטרומנטס הביאה לתערוכה דוגמאות של כרטיס פיתוח חדש שייצא לשוק בשנת 2019 (ראו התמונה בראש הכתבה). זהו כרטיס קטן מהמקובל וחד-פעמי, שהחיישן מחובר אליו בחיבור שביר. הלקוח מפתח את היישום שלו, וכשהפרוייקט מסתיים הוא שובר את החיבור ומשתמש בחיישן כמוצר הסופי.

יותר כרטיסים, פחות רכיבים

מעניין האם יש כאן מגמה חדשה בתצורה של כרטיסי פיתוח, שכן אחת מהתופעות הבולטות שהורגשו בתערוכה היא השימוש הגובר בכרטיסים מוכנים מסוג COM, המאפשרים ללקוחות להגיע ישירות לפיתוח היישום והרכבות על הכרטיס הנסופי, במקום לתכנן ולייצר בעצמם את כל מרכיבי המעגל.

מגמה נוספת שניצפתה בתערוכה ושאליו הרכיב מיועד, היא יצירת תשתית חישה למפעלי ייצור חכמים, אשר מתחילה לעניין את יצרני השבבים לא פחות מאשר תעשיית הרכב. החברה מעריכה שהחיישן החדש יחליף חיישנים קיימים בתחום הזה העובדים בתדר של 24GHz, מכיוון שלהערכתה הרזולוציה שלו גבוהה פי 16 מהחיישנים האלה.

מכוני פראונהופר מחפשים שת"פ בישראל בתחום הפוטוניקה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

תעשיית הפוטוניקה הגרמנית מחפשת שיתופי פעולה עם חברות ישראליות בתחום רכיבי וטכנולוגיות אופטרוניקה. בשבוע שעבר הגיעה לישראל משלחת של ארבעה מכונים מקומפלקס מכוני פראונהופר, במטרה להיפגש עם חברות ישראליות. הארוע אורגן על-ידי איגוד תעשיות הפוטוניקה בישראל, הפועל במסגרת איגוד ההייטק בהתאחדות התעשיינים.

יו"ר איגוד תעשיות הפוטווניקה, חיים רוסו, סיפר ל-Techtime שהמשלחת הגרמנית כללה את נציגי מכון IPMS, מכון FMD, מכון IPT ומכון IZM, המייצגים את אשכול הפוטוניקה הגרמני. במהלך המפגש הוצגו שיטות חדשות לייצור אופטיקה בטכנולוגיות מיוחדות, ציפויים אופטיים מתקדמים, ופיתוח שיטות ומכונות אוטומציה להרכבת מערכות אופטיות מדוייקות. רוסו: "כל מכון הציג את הפעילות שלו בפני 50 החברות הישראליות שהשתתפו בארוע, ולאחר מכן נערכו מפגשים ישירים בין המכונים לבין החברות הישראליות".

התעשייה הישראלית מחפשת טכנולוגיות בחו"ל

"למחרת הם ביקרו בחברת אלאופ ובחברת אופיר אופטרוניקס והביעו התפעלות עצומה. להערכתנו, 72 מכוני פרנאופר הם הכתובת המתאימה לשיתופי פעולה עם ישראל. הצ'רטר שלהם בגרמניה הוא לספק תמיכה בתעשייה, כאשר המדינה משתתפת בעלויות בתנאי שכ-70% מהתקציב שלהם מגיע מהתעשיה ומקרנות תחרותיות". גרמניה נחשבת למובילה הבלתי מעורערת של תעשיית האופטרוניקה באירופה. היא אחראית לכ-40% מהפעילות של יבשת אירופה בתחום. תעשיית האופטרוניקה הגרמנית מעסיקה כ-130,000 עובדים, ומכירותיה בשנה מסתכמות בכ-30 מיליארד אירו.

"אנחנו מזהים תהליך שבו התעשיות הישראליות מחפשות מקורות למו"פ בחוץ, מכיוון שאף אחד לא מסוגל להשתלט על כל הטכנולוגיות. אם אנחנו רוצים לחזק את תעשיית הפוטוניקה הישראלית, צריך לחזק הקשר עם מכוני מו"פ בעולם, ובגרמניה בפרט. החזון שלנו הוא להקים מכון מהסוג הזה בישראל, שיידע לתמוך בתעשייה הישראלית". אם בעבר היתה קשורה תעשיית האופטרוניקה למוצרים צבאיים מיוחדים או לתקשורת אופטית, כיום היא נעשית מרכיב מרכזי בתעשיית הטכנולוגיה, הודות לשימוש הגובר בחיישנים ולבלימת חוק מור.

איגוד הפוטוניקה הישראלי החל לפעול השנה בהובלת ותיקי הענף דן וילנסקי, ברוך גליק וחיים רוסו. מפגש שהתקים לפני שבוע היה המפגש השלישי האחרונה שאותו האיגוד אירגן, לאחר מפגש ההתנעה שהתקיים בחודש נובמבר 2017.

האופטיקה מייצרת תמונת שוק חדשה

להערכת חברת המחקר IC Insights, המכירות של רכיבי האופטרוניקה בעולם יצמחו ב-11% בשנת 2018 ויגיעו להיקף של כ-40.9 מיליארד דולר. מדובר בצמיחה עקבית הנמשכת כבר למעלה מעשור. החברה מעריכה שהדרישה תקבל האצה בשנים הבאות, בגלל התרחבות השימוש בחיישנים אופטיים למערכות שליטה ובקרה, החל מסמארטפונים וכלה במיכשור רפואי. תחום נוסף הנמצא בצמיחה הוא של חיישני אינפרא אדום וקורני לייזר, הדרושים למערכות סריקה תלת מימדיות, מצלמות תלת מימד, יישומי מציאות רבודה, המפעל החכם, כלי רכב חכמים ועוד.

קוונטום מאשינס מפתחת מערכת בקרת מחשב קוונטי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

מייסדי החברה מימין לשמאל: המנכ"ל איתמר סיון, סמנכ"ל טכנולוגיה יונתן כהן, סמנכ"ל מחקר נסים אופק

חברת קוונטום מאשינס (Quantum Machines) התל-אביבית גייסה 5.5 מיליון דולר כדי לפתח מערכות שליטה ובקרה שיאפשרו שימוש במחשבים קוונטיים. המיחשוב הקוונטי, המבוסס על התכונות הקוונטיות של החומר, צפוי לחולל מהפיכה בתחומי המיחשוב, אולם עדיין קשה מאוד לממש מחשבים קוונטיים בקנה מידה תעשייתי. חברת QM החליטה להתמקד במערך הבקרה העוטף את המעבד הקוונטי, במטרה להקל על כתיבת תוכנות ועל קישוריות בין המחשב הקוונטי לבין מחשבים סטנדרטיים.

"העוצמה של מחשבים קוונטיים נובעת מהעושר והמורכבות שלהם", הסביר מנכ"ל החברה, איתמר סיון. "אולם היתרונות האלה גם מקשים מאוד על ההפעלה שלהם. זו הבעיה שאנחנו מנסים לפתור". החברה הוקמה בתחילת 2018 ומפתחת כיום את מערכת הבקרה OPERATOR-X, שאותה היא תנסה למכור לחברות הענק ולחוקרים באקדמיה המתמקדות כיום בפיתוח מעבדים קוונטיים. החברה הוקמה על-ידי ד"ר איתמר סיון, ד"ר יונתן כהן המשמש כטכנולוג הראשי של החברה וד"ר נסים אופק המשמש כסמנכ"ל המחקר, שלושתם דוקטורים לפיסיקה עם התמחות במיחשוב קוונטי ואלקטרוניקה קוונטית.

כיצד מדברים עם מחשב קוונטי

ההשקעה בוצעה על-ידי קרנות ההון סיכון TLV Partners ובטרי ונצ’רס. כיום החברה כוללת 8 עובדים, והיא מתכננת לגייס 8 נוספים בשנה הקרובה, מרביתם מהנדסים ופיסיקאים. המערכת שמפתחת QM כוללת חומרה ותוכנה, ולמעשה אחראית לקבל אלגוריתם קוונטי בשפת תכנות חדשה שהחברה מפתחת – ולתרגם אותו לאותות שנשלחים למעבד הקוונטי. אותם אותות הם אלה שמריצים את האלגוריתם בפועל על המעבד.

"המעבד הקוונטי מאוד רגיש, והדבר גורם להרבה טעויות בחישוב הקוונטי", אמר כהן. "כדי להשתמש בו בצורה אפקטיבית, רמת השליטה במערכת צריכה להיות גבוהה באופן קיצוני. אנחנו החברה הראשונה בעולם שמפוקסת באופן מוחלט על פיתוח מערכות שיאפשרו כזאת רמה של שליטה. למרות שהמיחשוב הקוונטי מתפתח בקצב מהיר, עדיין יש הרבה אתגרים שצריך לפתור כדי שהמחשבים האלה יוכלו לפתור בעיות אמיתיות. רוב המאמצים ממוקדים בחומרה הקוונטית. אולם ככל שמצליחים להגדיל את מספר יחידות הקיוביט של המעבדים, המורכבות של האלגוריתמים גדלה והמחשבים וההתוכנה הקלאסיים הופכים לצוואר בקבוק".

שלושתם ביצעו את מחקרם בשנים האחרונות בתחום המחשוב הקוונטי, בדגש על אלקטרוניקה קוונטית, במכון התת-מיקרוני בפקולטה לפיזיקה שבמכון וייצמן תחת הפרופ’ מוטי הייבלום. שם הם חקרו את הפוטנציאל של מערכות אלקטרוניות להפוך לביט קוונטי מוגן מפני שגיאות. אופק, סמנכ"ל מחקר ופיתוח, המשיך לאחר מכן לפוסט דוקטורט באוניברסיטת ייל, כאשר סיוון וכהן ניהלו לפני-כן מרכז יזמות במכון וייצמן למדע, אשר סייע לבעלי תארי דוקטור מהמכון להקים חברות סטארט-אפ בעלי עומק טכנולוגי.

מהו מחשב קוונטי

מחשב קוונטי מבוסס על תכונות של חלקיקים קוונטיים. בפיסיקה של חלקיקים זעירים, אלקטרון  יכול להיות במספר מצבים שונים בו-זמנית (בהתאם להסתברויות שונות). מכאן שמחשב קוונטי המבוסס על יחידת בסיס הנקראת קיוביט (Quantum Bit) יכול להיות בו-זמנית ב-2 בחזקת n (המספר n מייצג את מספר הקיוביטים במחשב) מצבים בו-זמנית – ולספק בבת אחת מספר עצום של תוצאות לבעיה חישובית נתונה.

הדבר מאפשר לבצע במהירות עצומה חישובים רבים בעלי אלגוריתם זהה, כמו למשל עיבוד תמונה, סימולציות ופיענוח צפנים. מחשבים קוונטיים פותחים אפשרויות חדשות בתחומי האופטימיזציה והסימולציה, אליהן לא ניתן להגיע באמצעות המחשבים המוכרים לנו כיום. מכיוון שקריאת מידע קוונטי משפיעה על מצב החלקיק, מערכות חישוב קוונטיות יכולות לספק תקשורת עמידה בפני ציטוטים – מכיוון שכל ציטוט משפיע על המידע ומיד מתגלה.

החישוב הקוונטי נחשב למהפכני משום שהוא מפר במידה רבה את עקרון הבסיס עליו מושתת המחשב הסטנדרטי, שהוא יחידת החישוב הקלאסית "ביט". יחידות החישוב (ביטים) במחשב רגיל מבוססות על רצפים בינאריים של 0 או 1, אולם במחשב קוונטי הביט הקוונטי יכול להימצא בסופרפוזיציה, כלומר גם ב-0 וגם ב-1 בו-זמנית. מכאן שבמערכת הכוללת הרבה ביטים קוונטיים, הם יכולים להיות בו-זמנית בכל הקומבינציות הבינריות. המשמעות היא שניתן להאיץ דרמטית של חישובים מסובכים, ולבצע חישובים שלא ניתן לבצע במחשב סטנדרטי, דוגמת פתרון הצפנת RSA המבוססת על פירוק של מספרים גדולים לגורמיהם הראשוניים – בזמן סביר.

 

בוש מחביאה מפעל שבבים מתחת למכסה המנוע

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת Bosch הגרמנית מוכרת בארץ בעיקר כספקית של תת-מערכות לתעשיית הרכב, אולם בפועל עסקיה רחבים בהרבה. לצד תעשיית הרכב, החברה מייצרת מערכות בקרה תעשייתיות, החל ממנועים וכלה בקווי ייצור מלאים, פתרונות הבית החכם ו-IoT, ומערכות שליטה ובקרה לתעשיות התעופה, התחבורה הציבורית, מכרות ועוד. בסך הכל, החברה מעסיקה כ-400,000 עובדים ובשנת 2017 הסתכמו מכירותיה בכ-78 מיליארד אירו.

לאורך השנים היא ייצרה רכיבים רבים לתעשיית הרכב מכיוון שהיא לא מצאה אותם בשוק, אולם כעת מתברר שהיא מתכננת להיות גם חברת סמיקונדקטורס מרכזית. במהלך תערוכת electronica 2018 שהתקיימה בשבוע שעבר במינכן, חשפה בוש את תוכנית השבבים שלה, אשר תתמקד סביב מפעל שבבים שהיא מקימה כעת בדרזדן, גרמניה.

המפעל יוקם בהשקעה של כמיליארד אירו. הוא ישתרע על שטח של 72,000 מ"ר וייצר רכיבים בגיאומטריה של 65 ננומטר בפרוסות סיליקון של 300 מ"מ. עבודות ההקמה החלו בתחילת חודש יולי השנה. ציוד הייצור צפוי להיכנס למפעל בעוד שנה, כאשר תחילת הייצור מתוכננת לסתיו 2021. המפעל יעסיק כ-700 עובדים.

המכונית החשמלית זקוקה לרכיבים מסוג חדש

היועץ הבכיר של החברה לתחום האלקטרוניקה הממונעת, יואכים קורנמאייר, סיפר ל-Techtime שעד היום נותרה פעילות השבבים של החברה לא מוכרת, מכיוון שהיא מייצרת רכיבי MEMS ורכיבי ASIC ייעודיים לצרכיה, ולא משווקת אותם בעולם. הייצור נעשה במפעל קטן (בפרוסות של 150 ו-200 מ"מ)) בעיירה רוטלינגן שבדרום גרמניה.

"כיום, כאשר המכירות של חיישני MEMS ושל רכיבי ASIC ייעודיים לתת מערכות רכב הגיעו להיקף של מיליארד דולר בשנה, הגדרנו את תחומי הרכב וה-IoT כתחומי הצמיחה של התעשייה, ולכן אנחנו צריכים לעבור לפעילות מסוג חדש בתחומים האלה".

לדבריו, התחזית לתהליך של חישמול התחבורה בעולם, מייצר צורך בפתרונות חדשים שעדיין לא קיימים בתעשייה. "הכרזנו למשל על נתיך ייעודי לרכב חשמלי המיועד למנוע פגיעות חשמליות במקרה של תאונה. רכב חשמלי מאופיין בזרמים חזקים מאוד במוליכים. במקרה של התנגשות, יכול להיווצר קצר שיגרום לחישמול הנוסעים. הנתיך שלנו מבוסס על מטען מתפוצץ ובקר מהסוג קיים היום בכריות אוויר. במקרה של התנגשות, הנתיך מפריד את החיבור לסוללה באמצעות פיצוץ מבוקר, ומונע פגיעה בנוסעים.

חיישן MEMS להפחתת צריכת ההספק של ה-GPS

רכיב אחר שהוצג בתערוכה, BH160BP, מנצל את טכנולוגיות ה-MEMS וה-ASIC הקיימות של החברה, לצורך שימוש באבזרים ניידים. זהו חיישן תאוצה המחובר אל רכיב ה-GPS בטלפון הסלולרי או באבזר הלביש. הוא מקבל חיווי מיקום מה-GPS, ואז מנתק את ה-GPS ממעגל הפצת הכוח. לאורך פרק זמן מסויים מתבצעים חישובי המיקום רק על-בסיס המידע המגיע מהחיישן, ואז הוא מתחבר שנית אל ה-GPS, כדי לקבל אימות נוסף לחיווי המיקום שלו.

סגן נשיא קבוצת ה-MEMS בחברת בוש, ראלף שלין, הסביר ל-Techtime שהטכנולוגיה הזאת מיועדת להפחית משמעותית את צריכת ההספק של אבזרים חסכוניים באנרגיה, כמו למשל סמארטפונים ומוצרים לבישים. "בסמארטפון מודרני מגיעה צריכת הזרם של ה-GPS ליותר מ-10mA, ואילו צריכת הזרם של חיישן התאוצה שלנו היא 1.3mA בלבד. מכיוון שהוא מאפשר להפעיל את ה-GPS רק לסירוגין, הוא מביא לחיסכון של כ-80% בצריכת האנרגיה של מעגלי המיקום באבזר".

הרכיב כולל מיקרו-בקר (MCU) של בוש שבזכרון שלו מוטמעת גם התוכנה עם האלגוריתם, רכיב MEMS הכולל חיישן אינרציאלי וג'ירוסקופ המספקים מדידה ב-6 צירים וברזולוציה של 16 סיביות, וממשק I2C. הוא מופיע במארז LGA בגודל של 3 מ"מ על 3 מ"מ ובגובה של 0.95 מ"מ. דוגמאות ראשונות נמסרו ללקוחות נבחרים. השיווק ההמוני יתחיל בדצמבר 2018.

Digi-Key חשפה את אסטרטגיית המחסן החדש

פורסם בתאריך ע"י Techtime

מפיצת הרכיבים הגלובלית, חברת Digi-Key, חשפה במהלך תערוכת electronica 2018 שהתקיימה בשבוע שעבר במינכן, את המודל העיסקי של המחסן החדש שהיא מקימה בארצות הברית. עבודות הקמת המחסן בעיירה Thief River Falls במינסוטה, ארה"ב, החלו בחודש אפריל השנה. במסגרת הפרוייקט בהיקף של כ-300 מיליון דולר, החברה מקימה מחסן רכיבים אוטומטי לחלוטין בשטח כולל של 2.2 מיליון רגל מרובע, שקיבל את שם הקוד DK21. בימים האחרונים הסתיימו עבודות הקמת המבנה, וכעת החלו עבודות ההקמה של התכולה. המחסן החדש צפוי להתחיל לפעול החל משנת 2021.

לדברי מנהלת סניף Digi-Key בישראל, ליבנת פרץ (בתמונה למעלה), האוטומציה תאפשר לרכז את ההזמנות ולהכין את המשלוחים כמעט ללא טעויות. אלא שבנוסף ליתרונות הברורים של האוטומציה, המחסן החדש מגלם גם מודל עסקי חדש. פרץ: "המטרה שלנו היא לבצע הסכמי קונסולידציה עבור הלקוחות, כדי שהם יוכלו לקבל יותר הזמנות שלהם בפחות משלוחים נפרדים".

הרבה מחסנים קטנים בתוך מחסן גדול

"הדבר יקטין ללקוחות את עלויות השינוע, השחרור מהמכס והטיפול במשלוחים". מאחורי ריכוז ההזמנות מסתתרת הצעה עסקית מעניינת: "אנחנו נקצה ללקוחות מקום במחסן שלנו, ולמעשה הם יוכלו לנהל את מחסני המלאי שלהם אצלנו, ולקבל את ההזמנות ברגע המתאים להם". חברת Digi-Key העריכה שהמחסן החדש יגדיל את מכירותיה בכ-500 מיליון דולר בשנה. מדובר בשיעור משמעותי, שכן בשנת 2017 הסתכמו מכירותיה בכ-2.3 מיליארד דולר.

משרד Digi-Key בישראל הוקם לפני 7 שנים וכולל כיום 20 עובדים הפועלים מפארק התעשיות אפק שליד ראש העין. החברה הגלובלית פועלת מהעיירה Thief River Falls ורוב 3,200 עובדיה הם תושבי העיירה. כיום החברה מספקת כ-8.6 מיליון רכיבים של 750 יצרנים. המחסן החדש אמור לשנות גם את התמונה הזאת. לדברי ליבנת, המחסן יאפשר להכפיל את מספר החברות שהיא מפיצה את רכיביהן, ולהיכנס לתחומים חדשים: "המחסן יאפשר לנו להפיץ גם מצרים משלימים כמו עמדות הלחמה, מוצרים אנטי-סטטיים ואבזרים אחרים הנדרשים לתעשייה. נוכל להתרחב מאספקת רכיבים לאספקת פתרונות עבור תעשיית היצור".

בתערוכת electronica 2018 עצמה, שהסתיימה בשבוע שעבר במינכן, הציבה החברה ביתן ענק שהיה למעשה מתחם של ביתנים. הוא נבנה במתכונת של חוויית קזינו, שבה שיחקו המבקרים במכונות מזל תמורת מתנות, והשתתפו בהגרלת מכונית ספורט מסוג שברולט קאמרו B8 בעלת גג נפתח בשווי של 50,000 אירו. הספקנים שלא האמינו שההגרלה אמיתית התבדו בסוף השבוע, כאשר החברה מסרה אותה בסוף השבוע לסטודנט גרמני מהעיירה רגנסבורג, שהגיע למינכן כדי להתרשם מהמגמות הטכנולוגיות. אגב, הוא החליט לא לקחת את המכונית, והעדיף לקבל שיק בשווי של 50,000 אירו (בתמונה למטה).

מדריך Keysight למהפיכת החומרים החדשים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

תעשיית האלקטרוניקה בעולם נמצאת בימים אלה בתהליך שקט אבל עמוק ומהפכני של שינוי בחומרים שמהם מיוצרים הרכיבים, וכתוצאה מכך משינויים מרחיקי לכת במאפייני הרכיבים. ניתן לראות את השינוי הזה במקומות רבים לרוחב התעשייה: לשוק יוצאים היום צגים חדשים המבוססים על חומרים אורגניים ומתפתחים צגים מיוחדים המבוססים על מבני Quantum dot זעירים, אשר מקבלים אנרגיה מאור ופולטים אור בתדרי אדום וירוק.

חומרים חדשים משמשים לייצור סוללות גמישות, יצרנים מתחילים לפתח רכיבים מיוחדים המבוססים על graphene אשר תכונות החוזק והמוליכות שלו מאפשרים להשתמש בו במקום במתכות. מחצב שהתגלה מאוחר יחסית, Silicon carbide, משמש לפיתוח חימוש קשיח, רכיבים אלקטרוניים, רכיבי טעינת סוללות ומתרחב השימוש בו במעגלי המרת אנרגיה סולארית.

"התעשייה מתפוצצת מהצורך למצוא פתרונות"

תחום נוסף המשנה כיום את פניו הוא של מארזי השבבים המתקדמים. הייצור של רכיבים הכוללים מספר פיסות סיליקון במארז יחיד (2.5D IC) כרוך בשימוש בחומרים חדשים המאפשרים לחבר את פרוסת הסיליקון אל מוליכי TSV במימדים קטנים מאוד. במקביל, האלקטרוניקה האורגנית יוצאת היום מהמעבדות ובמקרים רבים משמשת כתחליף למיקרואלקטרוניקה.

"מתחוללת מהפיכה בתחום. החומרים החדשים האלה משנים תחומים רבים בתעשייה, והיא מתפוצצת מהצורך למצוא פתרונות חדשים", אמר אמנון עמית, המלווה את האקדמיה בחברת Keysight Israel. "לאור השינוי העצום הזה המתחולל מתחת לפני השטח, החלטנו לקיים בישראל סמינר מיוחד בתחום".

תחום נוסף, שעד לאחרונה נחשב אקזוטי ובלתי מושג הוא של השימוש בננו-צינוריות פחמן (Carbon nanotubes). החוזק המכני והמוליכות החשמלית של החומר החדש מוצאים שפע של יישומים: החל מפתרונות דיו מוליכים לייצור אלקטרוני במדפסות תלת-מימד, וכלה בחיישנים מסוג חדש, סוללות יעילות יותר ועוד. במקביל, מתפתח ציר חדש בעקבות בלימת חוק מור: רכיבי סיליקון פוטוניקס מחליפים רכיבי מיקרואלקטרוניקה ודורשים חומרים חדשים שלא היו מוכרים בתעשייה.

אוניברסיטת תל-אביב נרתמת לאתגר

הסמינר Materials and Devices Measurement Insights יתקיים בשיתוף עם אוניברסיטת תל-אביב ביום ב' ה-26 בנובמבר 2018, בחדר 011 בבניין הכיתות בפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל-אביב. הסמינר ייפתח על-ידי דיקן הפקולטה להנדסה, פרופ' יוסי רוזנוקס, ולאחר מכן תתקיים ההרצאה של ד"ר סטיוארט ווילסון, מנהל תחום המדידות הפרמטריות בקיסייט אירופה. ווילסון יציג את האתגר ואת הפתרונות לביצוע מדידות ואיפיון החומרים והרכיבים העשויים מחומרים חדשים.

אחריו יציג פרופ' ערן סוחר מאוניברסיטת תל-אביב, הנחשב לבר-סמכא בינלאומי בתחום ה-RF, שיטות לאיפיון אלקטרומגנטי של סנסורים ביומטריים, ומהנדס היישומים הבכיר של קיסייט ישראל לתחום ה-RF, ישי ברודני, יראה שיטות לאיפיון רכיבים וחומרים הפועלים בתדרים מרמת ה-DC ועד לתדרי THz.

הנורמל החדש: 1,000A ו-10kV

חלקו השני של הסמינר יוקדש למהפיכת ההספק המתחוללת כיום בתעשייה. אמנון עמית: "השוק נדחף לכיוון של רכיבים חדשים בהספק גבוה מאוד. המגמה הזאת מגיעה מכיוונים רבים: הרכב החשמלי זקוק לרכיבים יעילים וזולים כדי לנהל את מערכות הבפיקוד, הבקרה והובלת האנרגיה ברכב. השוק המתפתח של אנרגיה אלטרנטיבית זקוק לפתרונות חדשים המאפשרים לנהל בצורה חסכונית וזולה את מערכות אגירת ההספק, והבעת החכם זקוק לרכיבי הספק המאפשרים לבצע מיתוג במתחים גבוהים".

השוק השלישי אשר דוחף את אלקטרוניקת ההספק הוא שוק התעופה: הלקוחות מחפשים כיום מערכות אוויוניקה ומכ"ם יעילות מאוד, זולות מאוד וקלות במשקל. כלומר רכיבים המיועדים לעבודה בהספק גדול ממה שהיה מקובל בעבר. חלקו השני של הסמינר יוקדש לעולם רכיבי ההספק החדשים. ד"ר ווילסון יראה כיצד לבצע איפיון ומדידות של רכיבי הספק מסוג  GaN ו-SiC, אשר צריכים לעמוד בדרישות מחמירות כמו זרמים של יותר מ-1,000A, זרמי זליגה נמוכים מפיקו-אמפר ומתחי פריצה גדולים מ-10kV. בסיום ייערכו הדגמות מעשיות של ביצוע המדידות.

ההדרכה מיועדת לאנשי אקדמיה ולמהנדסים העוסקים בפיתוח מערכות מתקדמות. ההשתתפות בחינם

למידע נוסף ורישום: Materials and Devices Measurement Insights

אלטק מחזקת את שכבת הניהול עם ארבעה מינויים חדשים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

יצרנית המעגלים המודפסים, חברת אלטק (Eltek) מפתח תקווה, גייסה ארבעה מנהלים חדשים כדי לחזק את הניהול היומיומי של החברה. במסגרת הזאת גיל ריף הצטרף אל החברה בתפקיד סגן נשיא לאבטחת איכות ושיפור מתמיד, שמואל וויידר מונה לתפקיד סגן נשיא למכירות. גיל ריף הגיע לאלטק מחברת אלביט מערכות, שבה הוא שימש כמנהל הנדסה ומעגלים מודפסים ולפני-כן כמנהל מפעל במחלקת המעגלים המודפסים של אלביט.

לפני אלביט שימש כטכנולוג מעגלים מודפסים בחברת מעגלי מלתא שנמכרה ב-2011 לפי.סי.בי טכנולוגיות והיה מהנדס תהליכים בכיר בחברת טאואר-ג'אז. שמואל וויידר הגיע לחברת אלטק לאחר ששימש כמנהל התיפעול של חברת Bio-Nexus. לפני-כן הוא שימש כסגן נשיא למכירות בחברת אודיוקודס וכמנהל מכירות דרום מזרח אסיה בחברת ECI.

מימין לשמאל: אלי יפה, שמואל וויידר, אלי בכר ואיציק צמח
מימין לשמאל: אלי יפה, שמואל וויידר, אסי בכר ואיציק צמח

לצידם הצטרפו אל החברה גם איציק צמח ואסי בכר. איציק צמח ישמש כמנהל הפעילות ואסי בכר ישמש כמנהל הרכש ומנהל טכנולוגיות המידע בחברה. איציק צמח הגיע מחברת ILS שמקבוצת כהנא, המתמחה בהרכבת לוחות חשמל, שבה שימש מנהל ייצור ולוגיסטיקה. לפני-כן שימש כסגן נשיא לפעילות בזייכון, כמנהל מפעל ייצור בחברת אלדין ומנהל ייצור בקבוצת ניסטק, הבעלים של אלטק. אסי בכר הגיע מחברת Trans Innovation Group שבה שימש כמנהל מערכות המידע. לפני-כן הוא שימש כמנהל לוגיסטיקה, רכש ומידע בחברת אלטק.

מנכ"ל החברה, אלי יפה, שנכנס לתפקידו בחודש יולי השנה, אמר שהארבעה ימלאו תפקידי ניהול מובילים בחברה. "צוות הניהול החדש של החברה כבר החל לעבוד בהרמוניה רבה, ומיישם תהליכים משופרים, שאנחנו מצפים שתוצאותיהם יורגשו לאורך זמן, ויחזירו את החברה לריווחיות".

חברת אלטק מעסיקה כ-400 עובדים ומתמחה בייצור מעגלים גמישים קשיחים ומעגלים מודפסים מורכבים. במחצית הראשונה של 2018 הסתכמו מכירותיה בכ-17.6 מיליון דולר, בהשוואה למכירות של 16 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2017. בתקופה הזאת החברה דיווחה על רווח גולמי של 5.8% בהשוואה ל-3.9% אשתקד. החברה נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-6.2 מיליון דולר.

קיידנס מספקת גישה מאובטחת לפלטפורמת הפיתוח של TSMC

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת קיידנס (Cadence) הכריזה על הרחבת פורטפוליו הענן שלה, והוספת גישה מאובטחת לפלטפורמת הפיתוח הווירטואלית OIP VDE – Open Innovation Platform Virtual Design Environment, שהיא הפלטפורמה העדכנית של חברת TSMC. סביבת התכנון הווירטואלית הזאת מיועדת להאיץ את התכנון של מערכות על-גבי שבב (SoC).

בעקבות העידכון, לקוחות המשתמשים בפתרון של קיידנס על שירותי הענן Microsoft Azure או Amazon Web Serices, יוכלו מעתה להשתמש בכלים האלה וב-design flow של קיידנס גם בסביבת התכנון של TSMC. פתרון התכנון מבוסס-ענן של קיידנס הוא חלק מחבילת מוצרי הענן של החברה, אשר מספקת סביבת ענן מנוהלת ומותאמת EDA. החברה מסרה שההתאמה למערכת TSMC OIP VDE מעניקה ללקוחות גישה אל משאבי מחשוב ברי-גידול, שיעמדו לרשותם בתוך דקות או שעות, במקום בתוך שבועות או חודשים.

"פלטפורמת OIP VDE מתאימה לפרויקטי IC מלאים ומספקת סביבה תומכת לפתרון בעיות  תכנון ספציפיות", אמר סוק לי, מנהל בכיר ב-TSMC. "אחרי שביצענו בדיקות נרחבות, הרצות פנימיות והשקה ראשונית בקרב לקוחות, בחרנו בקיידנס ונתנו הרשאה לפתרון Cadence Cloud-Hosted Design, עבור פיתוח ASIC מבוסס-ענן". נשיא קיידנס, ד"ר אנירוד דווגאן (בתמונה למעלה), הסביר שהאסטרטגיה של קיידנס היא לדחוף את השימוש בענן לתכנוני שבבים, "כדי לאפשר ללקוחות לנהל עומסי שיא, תוך הורדה מוחלטת של עומסי התמיכה ב-CAD ובתשתית".

הדור החמישי של מעבדי Tensilica HiFi 5 DSP

בתוך כך, קיידנס  השיקה את הדור החמישי של מעבדי  Tensilica HiFi 5 DSP עבור יישומי קול ושמע. מדובר בליבת ה-IP הראשונה המיועדת לעיבוד עתיר ביצועים מרחוק , ולעיבוד זיהוי דיבור מבוסס בינה מלאכותית (AI). הדור החמישי של מעבדי ה-HiFi DSP מציע עיבוד שמע משופר פי שניים ושיפור של פי ארבעה בעיבוד רשתות נוירונים (NN) בהשוואה לדור הרביעי של HiFi DSP. בעקבות הפופולריות הגוברת של פלטפורמות הבית החכם, הופכים ממשקי המשתמש מבוססי קול לחשובים יותר עבור היצרניות של מוצרי צריכה חדשניים.

אלגוריתמי DSP מתקדמים, מונעים רעש ומבודדים את קולם של הדוברים, כדי לשפר את  ההבנה. כל זה מצריך יכולות עיבוד גבוהות יותר ושיפור בנצילות האנרגיה. בנוסף, אלגוריתמי זיהוי דיבור מבוססי NN , מבצעים יותר משימות ברמה המקומית, במקום בענן, כדי להתמודד עם בעיות של השהיה, פרטיות וזמינות רשת.המעבד החדש כולל שיפור ביכולות ה-DSP בנקודה קבועה ובנקודה צפה ועם תמיכה מוטמעת בסוגי משתנים חדשים. הוא שומר על תאימות קוד עם קו מוצרי ה-HiFi DSP הקיימים, והמשמעות  לכך היא מגוון גדול של תוכנות שמע (אקו-סיסטם) הנגיש למשתמש.

סינופסיס ו-Truphone מספקות תכנוני SIM ללא כרטיס עבור IoT

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת סינופסיס (Synopsys) תשלב את תוכנת ניהול ה-SIM של חברת Truphoneבספריית הקניין הרוחני (IP) שלה, DesignWare. במסגרת שיתוף הפעולה בין שתי החברות, תשולב תוכנת eUICC של Truphone בחבילת DesingWare tRoot Hardware Secure Module של סינופסיס, במטרה להגן על הקישוריות והניהול של אבזרי IoT. תוכנת eUICC, המוכרת גם בכינוי eSIM, היא חלק מפלטפורמת Io3 של Truphone, ומספקת תכנוני חומרה ותוכנה המאפשרים לעדכן כרטיסי SIM מרחוק בלא להסיר אותם מהאבזר המקושר.

כרטיס SIM ללא כרטיס

ספריית tRoot של סינופסיס מספקת מודולים של תכנוני חומרה עבור מערכות על שבב (SoC), המאפשרים לאבזרים מקושרים לבצע זיהוי ודאי אחד של השני, כדי להקים ערוץ תקשורת מאובטח, גם כאשר הם מחוברים אל הענן. שיתוף הפעולה מספק תמיכה במפרט Embedded SIM החדש של ארגון GSMA, המאפשרת לפתח ולנהל מוצרים המקושרים לרשת באמצעות iSIM, שהוא מרכיב של תכנון חומרה המתקשר אל הרשת הסלולרית בלא שימוש בכרטיס SIM סטנדרטי נתקע.

"שילוב טכנולוגיית ה-SIM של Truphone ב-tRoot HSM IP של סינופסיס, מאפשר למכשירים להגיע לקישור הסלולרי כשהם מוכנים", אמר סטיב אדלר, מנהל פיתוח עסקי ב-Truphone. "ביחד, אנחנו מאפשרים סביבה פתוחה שמבטלת את העלות והמורכבות הכרוכות בהפצת כרטיסי SIM פיזיים ומפשטת את משימת חיבור המכשירים. המהלך הזה הופך את רעיון ה-IoT הנייד למעשי ובר-קיימא".

סגן נשיא לשיווק IP בסינופסיס, ג'ון קוטר, הסביר שבניית מכשירי IoT מקושרים דורשת חומרת SIM שמתפקדת באופן הדוק עם שירותי הקצאה מרוחקים, כדי לאפשר עדכונים מאובטחים בשטח. "מוצר ה-DesignWare tRoot  for iSIM החדש שלנו מספק פתרון חומרה ותוכנה מאומת מראש, כולל תוכנת SIM של Truphone, המאפשר קישוריות סלולרית במכשיר IoT או במכשיר של הצרכן, תוך הגנה על השבב כנגד מתקפות זדוניות".

אוטוטוקס מקימה שלוחה בבייג'ינג עבור תעשיית הרכב הסינית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אוטוטוקס (Autotalks) מכפר נטר פתחה משרד בבייג'ינג, במטרה לההיכנס אל תעשיית הרכב הסינית. החברה מספק שבבי תקשורת מסוג V2X – Vehicle-to-Everything, שאו היא משווקת ממשרדים הפועלים גם בארה"ב, גרמניה, צרפת, דרום קוריאה ויפן. המשרד החדש בסין ינוהל על-ידי שיאובינג יאנג (Xiaobing Yang), שצבר מעל ל-25 שנות ניסיון בענף הטלקום הסיני.

טכנולוגיית V2X מייצרת ערוץ תקשורת אלחוטית בין כלי-רכב לבין עצמם, ובינם לבין תמרורים בכביש. המטרה היא לספק לרכב נתונים בטיחותיים כגון מהירות, כיוון נסיעה, מיקום ומצב הבלימה, כניסת מכוניות אחרות אל הצומת בנקודה בלתי נראית ועוד. להערכת חברת המחקר TechNavio, שוק ה-V2X צפוי לצמוח בקצב שנתי של כ-29% בארבע השנים הבאות. להערכת אוטוטוקס, השוק הסיני בשל לפריסה מסיבית של פתרונות V2X וזקוק למוצרים עובדים. בשנת 2017 לבדה עלו לכבישי סין כ-33 מיליון כלי רכב, שהביאו את הכמות הכוללת של כלי הרכב במדינה לכ-310 מיליון בסוף השנה.

תחרות בין שתי טכנולוגיות תקשורת

בתחום הזה מתנהלת תחרות בין שתי טכנולוגיות תקשורת מרכזיות: פרוטוקול התקשורת הייעודי DSRC – Dedicated Short Range Communications, ופרוטוקול תקשורת הנשען על הרשת הסלולרית. לאחרונה חשפה אוטוטוקס את פתרון ה-V2X הגלובלי הראשון בעולם, התומך הן בתקשורת DSRC והן בתקשורת סלולרית LTE-V2X (הידועה גם בשם C-V2X). ערכת השבבים הגלובלית קיבלה את הכינוי PC5. היא משתמשת בספקטרום ITS נחופשי בתדר 5.9GHz, שהוקצה למערכות V2X. הפתרון אינו תלוי ברשת סלולרית, ועובד ללא מודם סלולרי ברשתות 3G/4G/5G. זה הפתרון שהיא מתכוונת להביא לשוק הסיני.

טכנולוגיית LTE-V2X צברה לאחרונה תאוצה בסין בעקבות החלטה של הממשלה במדינה לאמץ  אותה כתשתית לתקשורת V2X בכל רחבי המדינה. בפתרון של אוטוטוקס, מערך התקשורת הישירה ב-LTE-V2X מופרד מהמודם הסלולרי, ולכן מאפשר קבלת פתרון LTE-V2X נפרד ומאובטח. סמנכ"ל פיתוח עסקי ושיווק לאסיה והאוקיינוס השקט בחברה, רם שלום, אמר שפתרון ה-V2X של החברה מתוכנן להיפרס על-ידי יצרני רכב מובילים בעולם. "אנו מחויבים לעבוד באופן צמוד עם תעשיית הרכב הסינית, כדי להביא את הטכנולוגיה שלנו לייצור המוני ולהתחיל להציל חיים בכבישי סין".

חברת אוטוטוקס נוסדה בשנת 2008 ולפני כשלושה חודשים קיבלה השקעה מחברת יונדאי הקוריאנית. בסך הכל, עד היום היא גייסה כ-80 מיליון דולר. החברה מעסיקה כ-100 עובדים בישראל, ארה"ב, יפן, קוריאה, גרמניה וצרפת, ומגייסת בימים אלה עובדים נוספים. אוטוטוקס היא מהחברות הראשונות בעולם המספקות שבבי V2X בייצור המוני. השבבים של החברה מיוצרים על-ידי חברת STMicroelectronics, שבנוסף גם פיתחה ביחד איתה את הדור השני של פתרון ה-V2X DSRC שלה, שהוא הראשון מסוגו המוכן לייצור המוני. הפתרון כולל את מערך השבבים CRATON2 של אוטוטוקס ואת פלטפורמת הטלמטיקה Telemaco של ST.

כנס Cybertech יתקיים ב-28-30 בינואר במרכז הירידים בתל-אביב

פורסם בתאריך ע"י Techtime

כנס Cybertech Tel-Aviv, הנחשב לכנס הסייבר הגדול בעולם, יתקיים זו הפעם השלישית בישראל בימים ב', ג' ו-ד', ה-28-30 בינואר 2019, במרכז הירידים ברחוב רוקח בתל-אביב. הכנס ייפתח בהרצאה של ראש הממשלה בנימין נתניהו ויימשך בסדרת דיונים, הרצאות ומפגשים בכל תחומי אבטחת המידע והמחשבים.

בהתאם לתוצאות של הכנס הקודם, המארגנים מצפים שלכנס יגיעו השנה כ-15,000 מבקרים. בסך הכל, צפויים להשתתף בו כ-170 דוברים, כ-210 חברות מתחומי האבטחה והמיחשוב, וכ-90 חברות סטארט-אפ וכ-160 משלחות שיגיעו מהעולם.

הארוע יתנהל בשני מסלולים מרכזיים: תערוכה מסחרית וזירת מפגשי B2B וכנס מקצועי המוקדש לנושאים המרכזיים היום בתחומי האבטחה ותעשיית המידע: בינה מלאכותית, קריפטו-מטבעות, זיהוי איומים, הגנה על אבזרי IoT, הגנה על תשתיות קריטיות ותשתיות תעשייתיות ועוד.

למידע נוסף, רישום והשתתפות: Cybertech Tel Aviv 2019

Keysight: סמינר מדידת חומרים ורכיבים יתקיים ב-26 בנובמבר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

ביום ב' ה-26 בנובמבר 2018 תקיים חברת Keysight סמינר מיוחד בתל-אביב המוקדש לתחום המדידות והאיפיון של חומרים ורכיבי אלקטרוניקה. בשנים האחרונות חלו שינוים רבים בחומרים המשמשים את תעשיית האלקטרוניקה. חומרים חדשים בתעשיית השבבים, ננו-צינוריות פחמן (CNT), וגראפן הם רק חלק מהחומרים החדשים, המאפשרים לייצר רכיבים חדשים כמו זכרונות, מארזים, תאים סולאריים ורכיבי לוגיים מסוגים חדשים.

הסמינר מוקדש למדידות אימפדנס של חומרים חדשים ורכיבים המבוססים על החומרים החדשים, ויעניק הבנה של שיטות המדידה, המידע המופק מהן והיתרונות והחסרונות של שיטות מדידה שונות. הסמינר יתמקד במדידות דיאלקטריות של מוצקים ונוזלים ובאיפיון ומדידות רכיבים וחומרים מרמת ה-DC ועד רמת ה-mmWaves וה-THz, במיוחד בתחום שבין 100MHz ל-1.1THz.

סדר היום המתוכנן:

מושב מיוחד יתמקד במדידות של רכיבי הספק מסוג GaN ו-SiC באמצעות נתח ההספק Keysight B1505A Power Device Analyzer / Curve Tracer. טכנולוגיות חדשות בתחום רכיבי ההספק הפכו שיטות מדידה מסורתיות לבלתי רלוונטיות. יוצגו שיטות חדשות למדידת זרמים של יותר מ-1000A, מדידות זרמי זליגה נמוכים מפיקו-אמפר ומתחי פריצה גדולים מ-10kV. ההרצאה תתמקד בבדיקות IV ו-CV של רכיבי GaN ו-SiC.

למידע נוסף ורישום: Materials and Devices Measurement Insights

אינטל הובילה גיוס של 75 מ' ד' ב-Habana Labs

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חודשיים לאחר שחברת Habana Labs מקיסריה ותל-אביב יצאה משלב הפיתוח החשאי וחשפה מעבד בינה מלאכותית מסוג חדש, היא דיווחה על גיוס הון בהיקף של 75 מיליון דולר בהובלת קרן אינטל קפיטל, שהיא זרוע ההשקעות של חברת אינטל. בגיוס השתתפו גם הקרנות WRV Capital,Bessemer Venture Partners, Battery Ventures ומשקיעים נוספים. הבאנה לאבס הוקמה בשנת 2016 על-ידי אביגדור וילנץ, המשמש כמשקיע העיקרי וכיו"ר החברה ומעסיקה כיום כ-120 עובדים.

וילנץ ייסד בעבר את חברת גלילאו שנמכרה למארוול ב-1998 תמורת 2.7 מיליארד דולר, ולאחר מכן ייסד את חברת אנפורנה שנמכרה לאמזון ב-2015 תמורת כ-350 מיליון דולר. מאז הקמתה גייסה הבאנה לאבס 120 מיליון דולר. מנכ"ל החברה, דוד דהן, אמר שהמימון ישמש את החברה לפתח את מעבד הדור הבא שלה, אשר ייוצר בטכנולוגיה של 7 ננומטר, ולהרחיב צוותי המכירות והתמיכה בלקוחות. "אנחנו נחושים להיות המובילים של תחום עיבוד ליישומי בינה מלאכותית". לפני שהצטרף להבאנה, שישמ דהן כמנהל תפעול (COO) בחברות DSPG, CEVA ופריים-סנס.

הבאנה מהירה יותר מהמעבד המתחרה של אנבידיה

החברה מפתחת מעבדים ייעודיים להרצת רשתות נוירוניות, ומספקת ללקוחות גם כלי פיתוח, מהדר וספריות תוכנה המספקות ארגז כלים מלא לפיתוח יישומי בינה מלאכותית. המעבד של החברה, Goya HL-1000, פותח כמנוע לייצור הסקות (inferencing) של רשתות לימוד עומק (deep learning). הוא מופיע על-גבי כרטיס PCIe, ומאפשר לעבד ולזהות 15,000 תמונות בשנייה (לפי מבחן ResNet-50) בהספק של 100 ואט ובזמן השהייה של 1.3 מילי-שניות בלבד.

לשם השוואה, במבחן מקביל השיג המעבד Nvidia V100 תוצאה של 3,211 תמונות, ומעבד Platinum 8180 של אינטל השיג תוצאה של 1,255 תמונות. מדובר בהספק של 151 תמונות לשנייה לוואט למעבד ההסקות של הבאנה. החברה מעריכה שהפתרון שלה מהיר פי עשרה עד פי 1,000 מהפתרונות המצויים כיום במרכזי הנתונים בעולם. הבאנה לאבס מסרה שהמעבד כבר נמסר ללקוחות נבחרים. "המבנה הסיליקוני של מעבד Goya נבדק מאז חודש יוני וכעת הוא מאושר לייצור". המעבד המשלים, Gaudi, אשר מיועד לבצע את תהליך האימון (training) של הרשת הנוירונית, צפוי להיכנס לשלב הדגימות ברבעון השני של 2019.

מדוע יש צורך בשני שבבים נפרדים

תהליך העבודה של מערכות לימוד עומק מבוסס על שני צעדים מרכזיים: אימון המערכת להכרת קבוצת האובייקטים הנבחרת, ובניית מודל (training) של הקבוצה, ולאחר מכן שימוש במודל שנבנה בתהליך האימון כדי לנתח מידע חדש (inferencing), כלומר מהי מידת ההתאמה של אובייקט חדש אל האובייקט שנבנה.

אומנם קיים דמיון רב בין שני המהלכים, אולם הם דורשים משאבי חומרה שונים. במהלך האימון, יש צורך לעבד בסיס נתונים גדול מאוד כדי לאפשר למערכת לבנות מודל של רשת נוירונית, הכוללת את ההסתברויות הסטטיסטיות של תכונות המאפיינות אובייקטים שונים (הסקות). בשלב האימון הרשת מבצעת חיזוי של כל אובייקט, ותיקון של החיזוי על-ידי המאמן. התהליך חוזר על עצמו הרבה מאוד פעמים, עד שהיא מספקת חיזוי ברמת הדיוק הרצויה. השלב הזה דורש שימוש בכמויות גדולות מאוד של נתונים ומאופיין בחזרתיות רבה, ולכן יש צורך בחומרה בעלת קיבולת זיכרון גדולה מאוד ובתקשורת פנימית מהירה מאוד.

שלב ההסקות הוא השלב שבו המודל נחשף אל נתוני אמת ומספק זיהוי של האובייקט, על-פי תכונות המודל שנבנה בשלב האימון. התהליך הזה אינו חוזר על עצמו, לכן יש צורך במשאבי עיבוד וזיכרון מצומצמים יותר. מנגד, זהו תהליך המתבצע בזמן אמת ובמקרים רבים באבזרי קצה, כלומר יש צורך בשבב מהיר מאוד וחסכוני מאוד בהספק. לכן האסטרטגיה של החברה מבוססת על בניית שני פתרונות מרכזיים: פלטפורמת Habana Gaudi שתשמש לאימון רשתות נוירוניות ותצא לשוק בשנת 2019, ופלטפורמת Habana Goya למימוש הסקות והפעלת יישומי בינה מלאכותית, הנמצאת כבר בשוק.

הזדמנות של פעם בחיים

"הבינה המלאכותית מספקת הזדמנות של פעם בחיים ליצירת גל של יצרניות חדשות בתחום המוליכים למחצה, ולכן קרנות הון סיכון משקיעות סכומים גדולים בחברות סטארט-אפ המתמקדות בשבבי בינה מלאכותית", אמר ליפ-בו טאן, מייסד שותף של WRV Capital, חברת הון סיכון בינלאומית המתמקדת במוליכים למחצה, בחומרה ומערכות תוכנה. "הבאנה לאבס היא עדיין הראשונה והיחידה מבין כל חברות הסטארט-אפ בתחום הבינה המלאכותית שהשיקה מעבד AI מוכן לייצור".

electronica 2018 סימנה את תחומי העניין של התעשייה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

כ-80,000 מבקרים מ-80 מדינות הגיעו בשבוע שעבר לתערוכת electronica 2018 שהתקיימה במינכן, כדי להתרשם מהמוצרים של כ-3,100 חברות טכנולוגיות. מדובר ככל הנראה בתערוכה הגדולה בעולם של תעשיית האלקטרוניקה. להערכת מארגני התערוכה, השנה הוגדל שטחה בכ-20% בהשוואה לתערוכה הקודמת לפני שנתיים, ומספר המבקרים גדל בכ-10%.

השנה הוגדל שטח התצוגה בכ-20% בהשוואה לשנת 2016, בין השאר בעקבות צירוף כנס SEMICON Europa לתערוכה, שהביא איתו 300 חברות שבבים חדשות. מסיור בין הביתנים הרבים בתערוכה ניתן היה להתרשם שארבעה נושאים מרכזיים מעניינים היום את תעשיית האלקטרוניקה העולמית: תעשיית הרכב, טכנולוגיות IoT צרכניות ותעשייתיות, פתרונות לתעשייה החכמה (Industry 4.0) ובינה מלאכותית המזעזעת את התעשייה מיסודותיה.

הלקוחות רוצים שהרובוטים לא יהיו אנושיים מדי

מעניין לציין שלפני התערוכה ערכו המארגנים מחקר שוק בקרב קבוצה גדולה של אלפי צרכנים בעולם, כדי להבין מהי עמדתם כלפי בינה מלאכותית ורובוטיקה. המסקנות היו מאלפות: 60% מהצרכנים מעוניינים במכשירים אלקטרוניים שניתן לתקשר איתם באמצעות ממשק קולי, אולם אינן מעוניינים שהם יהיו דומים מדי לבני-אדם. 70% מהנשאלים רשו שתהיה יכולת אבחנה ברורה בין בני אדם לבין מכונות. רוב מוחלט של 72% תומכים ברובוטים בעלי בינה מלאכותית אשר יכולים לייעץ להם – אולם קבלת ההחלטות תישאר בידי בני-האדם. מעניין מה זה אומר על עתיד המכונית האוטונומית.

הישראלים אוהבים את electronica

בדומה לשנים קודמות, חברות ישראליות מעטות הציגו בתערוכה: 22 חברות בלבד, בהן ענקיות כמו וישיי, יאסקווה ישראל ואורבוטק, ולצידן חברות בינוניות כמו DSPG, Celeno, Valens ואחרות. אולם היא משכה מאות מבקרים מהתעשייה הישראלית, במיוחד אנשי רכש ושרשרת האספקה שגדשו שלושה מטוסים שיצאו מנתב"ג. למעשה, מספר המבקרים מישראל הכניס אותנו לרשימת 15 המדינות הזרות שהביאו את מספר המבקרים הרב ביותר לתערוכה.

חברת OriginGPS הישראלית הציגה את פלטפורמת OriginIoT החדשה, המיועדת לאפשר פיתוח מהיר של יישומי IoT בלא צורך במומחיות בתחומי התכנון, ה-RF וכתיבת התוכנה. היא מבוססת על כרטיס הכולל שבב ניווט לווייני, מערך RF ומודם סלולרי, ממשק תקשורת ומעבד משובץ הכולל את תוכנת ORIGINSMART, המאפשרת כתיבה מהירה של יישומים. הכרטיס מיועד לשימושים במוצרים דוגמת רחפנים, מערכות מעקב אחר נכסים, חקלאות מדוייקת, אבזרים לבישים, עיר חכמה, כלי-רכב ועוד.

מבט אל העתיד הקרוב

חברות רבות ניצלו את התערוכה כדי להציג את האסטרטגיה שלהן בשנים הבאות. חברת Keysight הכריזה על משפחת האוסילוסקופים החדשה Infiniium UXR-Series, עם רוחב פס אנלוגי של 13GHz-110GHz המותאם למערכות טוריות מהירות כמו PCIe  ולפיתוח מערכות הכוללות זכרונות DDR מהירים. STMicroelectronics, On Semiconductor ו-Infineon הציגו מגוון פתרונות עבור תעשיית הרכב, והדגישו שזהו שוק מרכזי עבורן בשנים הקרובות. אינפיניאון הכריזה על מחוייבות לרכב החשמלי, והציגה מכונית קונספט שפותחה עם פולקסווגן מסוג טרנזיט חשמלית, אשר צפויה להגיע לשוק בשנת 2020.

מכונית העתיד של פולקסווגן: חכמה וחשמלית
מכונית העתיד של פולקסווגן: חכמה וחשמלית

חברת NXP חשפה משפחת פתרונות חדשים המאפשרים פיתוח מהיר של פתרונות בינה מלאכותית ליישומי התעשייה החכמה (Industry 4.0) וה-IoT התעשייתי (IIoT), וחברת אנלוג דיווייסז (ADI) הכריזה בתערוכה על מחוייבות לתעשייה החכמה באמצעות הכרזה על סדרה של מוצרים חדשים המיועדים לפתח פתרונות קישוריות ובקרה עבור קווי ייצור תעשייתיים.

התערוכה העניקה זירת התגוששות למפיצות הגלובליות הגדולות. חברת Digi-Key הקימה ביתן הימורים שמשך מבקרים רבים והציגה את מחסן העתיד שהיא מקימה בארצות הברית, שממנו ייצאו משלוחים לכל העולם. חברת מאוזר חתמה בתערוכה על הסכם עם SamacSys המאפשר לה לספק כלי פיתוח חינמיים למהנדסים.

חברת Avnet הכריזה על שיתוף פעולה עם Octonion, לאספקת קטגורייית מוצרים חדשה בשם Meta-Sensing, אשר תכיל חומרה ותוכנה ותאפשר לפתח ולפרוס במהירות פתרונות IoT הכוללים בינה מלאכותית. גם Arrow Electronics הציגה פתרונות IoT, כולל מגוון רחב של כרטיסי פיתוח ומודולי IoT מוכנים, המאפשרים מעבר ישיר מתכנון לפריסה. חברת Future Electronics הקימה ביתן בגודל של 310 מ"ר והביאה אליו 200 עובדים כדי להיפגש עם לקוחות.

הסינים באים כדי להישאר

הסינים הראו במינכן שהם למדו את סודות השיווק
הסינים הראו במינכן שהם למדו את סודות השיווק

ולסיום, אי-אפשר לסיים בלי להזכיר את סין: מאות חברות סיניות הגיעו לתערוכה והציגו יכולות ייצור כמעט בכל התחומים. באזורים רבים ניתן היה למצוא שטחי תערוכה גדולים המאוכלסים רק על-ידי חברות סיניות, שהתחרו אחת בשנייה על כל לקוח פוטניצאלי, החל מרמת הפתרונות הפלסטיים הפשוטים, מחברים, מעגלים מודפסים ועד לשירותי ייצור, הרכבה ואספקת שבבים. מעמדה החדש של סין כבית המלאכה של העולם ניכר כמעט בכל פינה בתערוכה. זהו אתגר שמקבלי ההחלטות באירופה לא יכולים להתעלם ממנו, אם הם רוצים לשמור על מעמדם הטכנולוגי והמסחרי.

Sungwoo השקיעה 20 מיליון דולר ב-AdaSky

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת AdaSKY מיקנעם גייסה 20 מיליון דולר מחברת Sungwoo Hitech הוקריאנית, המספקת חלפים ומכלולים לכלי-רכב. ההון שגוייס ישמש למימון המשך פיתוח חיישן האינפרא אדום לטווח רחוק (FIR) התרמי שאותו היא מפתחת ולבניית פרוייקטי מחקר ופיתוח בשיתוף עם יצרניות רכב בעולם. החברה הוקמה בסוף 2015 על-ידי אבי כץ ויעקב דגן, ששימשו לפני-כן כמדענים בכירים בתחום החיישנים התרמיים בחברת רפאל. כיום היא מעסיקה כ-60 עובדים ביקנעם ובמשרד בתל-אביב.

לפני כשנה מונה תא"ל במיל. יעקב שהרבני למכ"ל החברה. שהרבני הגיע מחיל האוויר, שבו שימש בתפקידי ראש להק המודיעין וראש להק האוויר למסוקים. לדבריו, "שיתוף הפעולה עם Sungwoo Hitech יעניק לנו משאבים נוספים וגישה ישירה לשוק הרכב הדרום קוריאני". החברה פיתחה חיישן מסוג חדש בשם Viper, המתבסס על מצלמה תרמית הקולטת קרינה בטווח האינפרא-אדום רחוק (20THz-300GHz) ואלגוריתמים של ראיית מכונה המאפשר לתרגם את הקרינה ולזהות את האובייקטים מחוץ לרכב.

טכנולוגיה צבאית בתעשיית הרכב

מצלמת Viper מבוססת על טכנולוגיית מיקרו-בולומטר (Microbolometer) הצבאית, המשמשת למדידת הטמפרטורה של האובייקט הנבדק. היא כוללת מערך של חיישני אינפרא-אדום זעירים (מיקרו-בולומטרים) שכל אחד מהם משמש כפיקסל ברכיב החישה. כאשר קרינת אינפרא אדום (גל אלקטרומגנטי באורך של 7µm-14µm) פוגעת במיקרו-בולומטר, היא גורמת לעלייה בטמפרטורה שלו וכתוצאה מכך לשינוי בהתנגדות החשמלית של הפיקסל. השינויים בהתנגדות נמדדים (לרוב באמצעות טרנזיסטור צמוד) והעיבוד שלהם מאפשר לבנות ייצוג של התמונה התרמית.

משמאל: המידע המתקבל ממצלמת הרכב. מימין: המידע הסמוי שנחשף באמצעות החיישן של אדאסקיי
משמאל: המידע המתקבל ממצלמת הרכב. מימין: המידע הסמוי שנחשף באמצעות החיישן של אדאסקיי

אומנם מיקרו-בולומטרים פחות רגישים מטכנולוגיות IR מקבילות כמו גלאי פוטונים (Photon detectors), אולם הם לא דורשים קירור, וניתן לייצר אותם בתצורות זעירות ובמחיר נמוך. בחודש פברואר השנה היא חתמה על הסכם ייצור החיישנים עם חברת STMicroelectronics האיטלקית-צרפתית. במסגרת ההסכם, אדאסקיי תשלב בחיישנים שלה גם מעגל לוגי שפותח במשותף עם ST ומיוצר בתהליך של 28 ננומטר בטכנולוגיית FD-SOI – Fully Depleted Silicon On Insulator.

החיישן מנטר את הסביבה באופן פסיבי באמצעות קליטת האנרגיה התרמית והחום הנפלטים מהאובייקטים שמסביבו, ולכן אינו מייצר הפרעות סביבתיות. האלגוריתם מתרגם את המידע לזיהוי אובייקטים. מאחר שהמצלמה התרמית מסוגלת לקלוט שינויים קלים בטמפרטורה (בשיעור של 50 מילי-קלווין), המערכת יודעת להבדיל בין יצורים חיים ובעלי חיים לבין מכוניות ואובייקטים מלאכותיים אחרים. לדברי אבי כץ, ST סייעה בפיתוח מצלמה תרמית בעלת רזולוציה גבוהה העומדת בדרישות הגודל, המשקל וצריכת ההספק. "בזכות תשתית הייצור והמומחיות של ST בתחום ההסמכות בתעשיית הרכב, נוכל לספק פתרון מהפכני".

אלביט מקימה חברה משותפת עם Ruag משווייץ

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אלביט מערכות (Elbit) חתמה על מזכר הבנות עם חברת רואג השווייצרית (Ruag) להקמת חברה משותפת שתפעל משווייץ ותנוהל על-ידי צוותי עובדים של שתי החברות, שכבר החלו לעבוד בשיתוף פעולה. המ4רכז יתמקד בפיתוח מוצרים חדשניים בתחומי התקשורת והמערכות. הוא מיועד לספק מענה לצרכים ולדרישות של משרד ההגנה השווייצרי. בנוסף, החברה המשותפת תשמש כמרכז ידע ותתמוך במאמצים משותפים של החברות להתמודד עם פרוייקטי תקשורת של משרד הביטחון השווייצרי.

חברת רואג דיפנס נחשבת לחברה הביטחונית הגדולה ביותר בשווייץ. היא מספקת מוצרים ושירותים עבור כלי-רכב, הכשרה ריאליסטית לחיילים, תשתיות מידע ותקשורת ופתרונות הגנה בפני איומים בליסטיים ואלקטרומגנטיים. אסטרטגיית ההתרחבות שלה מבוססת בשלב הזה על התחזקות בשוקי שווייץ, גרמניה וצרפת. חברת רואג נמצאת בבעלות ממשלת שווייץ, המשמשת כלקוח המרכזי שלה (31% מהמכירות). היא מעסיקה כ-9,200 עובדים ומתמקדת בתחומי החלל, התעופה, תחמושת ומערכות הגנה וסייבר. בשנת 2017 הסתכמו מכירותיה בכ-1.9 מיליארד דולר.

לאלביט יש פעילות נרחבת בשווייץ. בשנת 2015 היא זכתה במכרז בהיקף של כ-200 מיליון דולר לאספקת מל"טי הרמס 900 לצבא השווייצרי בהיקף של כ-200 מיליון דולר. הם יחליפו את מטוסי הרון 900 של התעשייה האווירית ויסופקו בשנת 2020. בדומה לאלביט, גם רואג מספקת שירותי תחזוקה, אימון ושידרוג עבור הלקוחות. בין השאר היא סיימה פרוייקטי השבחה והתקנת תא טייס מודרני במטוסי F-5 ובמטוסי F-18 של חיל האויר השווייצרי.