טליט מוכרת את חטיבת הרכב לחברה סינית

חברת טליט (Telit) מוכרת את חטיבת הרכב שלה לחברת TUS International  הסינית תמורת 105 מיליון דולר במזומנים. הסכום ישמש להפחתת החוב של טליט המסתכם כיום בכ-25 מיליון דולר, ולשיפור המבנה הפיננסי שלה. העיסקה צפויה להסתיים בסוף 2018. חטיבת הרכב של טליט פועלת בעיקר באמצעות חברה בת הרשומה בבלגיה בשם Telit Automotive Solutions.

היא החלה לפעול בשנת 2014 בעקבות עקבות רכישת חטיבת הטלמטריה לרכב של NXP, שפיתחה את פלטפורמת (Automotive Telematics On-board unit Platform). טליט רכשה אותה ב-9 מיליון דולר והיא מספקת מודולי תקשורת לקבלני מערכות בתעשיית הרכב המבוססים על תקשורת סלולרית כמו 3G ו-LTE-A. מנכ"ל טליט, יוסי פייט, אמר שהעיסקה תעניק לחברה את הגמישות הפיננסית הדרושה כדי לחזק את מעמדה בתחום החומרה והשירותים לשוק ה-IoT. החברה הסבירה שהיא תתמקד בתחום ה-IoT התעשייתי (IIoT).

חברת TUS הסינית מספקת מערכות בטיחות לרכב המבוססות על שימוש במצלמה (ADAS). היא אחת מ-12 החברות שהקימו את פלטפורמת הבקרה הסינית באמצעות ענן (China national ICV cloud control platform), ומתכננת להתמקד בתחומי התקשורת בין כלי-רכב לכלי-רכב ולתשתיות (V2X), ופתרונות תקשורת מבוססי הדור החמישי (5G) למערכות ADAS ולרכב אוטונומי. חברת TUS היא גם מחזיקת המניות הגדולה ביותר בחברת ההשקעות Tus-Holdings שהוקמה על-ידי האוניברסיטה הממשלתית צינגואה (Tsinghua), אשר קיבלה הון ממשלתי כדי לחזק את תעשיית השבבים הסינית. חברת TUS נמצאת כעת במגעים כדי לקבוע האם היא תקבל הלוואה בנקאית או שהיא תחליט על גיוס של 50 מיליון דולר לצורך מימון העיסקה.

טליט נפרדת מחטיבה צומחת

חטיבת הרכב של טליט מעסיקה כ-110 עובדים ומפעילה מרכזי פיתוח בצרפת בבלגיה ובישראל. מדובר בחטיבה צומחת שמכירותיה בשנת 2017 הסתכמו בכ-63.2 מיליון דולר – צמיחה של כ-42% בהשוואה למכירות של 30.5 מיליון דולר ב-2015. עד היום היא סיפקה כ-5 מיליון מודולי תקשורת ליצרני רכב. לצורך השלמת העיסקה, תאגד טליט את כל המחלקות העוסקות בתחום הרכב תחת יישות אחת, שתועבר לידי TUS ותמשיך לפעול כחברה בת עצמאית בבעלותה של היצרנית הסינית. הדבר כולל את החברה בצרפת, ואת הקבוצות נוספות בישראל, בקוריאה ובגרמניה, שיירשמו כחברות בנות של החברה הבלגית. בנוסף, יועבר לרשותה כל הקניין הרוחני של טליט בתחום, שיאפשר לחברה החדשה לפעול כיישות מלאה ועצמאית.

במובנים רבים העיסקה לא מפתיעה: בחודש אוגוסט 2018 הודיעה טליט שהיא בוחנת את מכירת חטיבת הרכב שלה, שאחת מהלקוחות הגדולות שלה היא יצרנית כלי-הרכב החשמליים Tesla הנמצאת בבעלות אלון מאסק. חברת TUS מתכננת לפתח מודולי תקשורת וטלמטריה בתקני הסלולר החדשים ולמקד את מאמצי השיווק בעיקר בשוק הסיני, שלהערכתה הוא שוק הרכב הצומח הגדול ביותר בעולם.

חברת Telit הוקמה בשנת 2000 על-ידי הישראלי עוזי כץ, ופועלת במתכונת גלובלית המעסיקה קרוב ל-500 עובדים בעולם, בהם כ-100 עובדים ברמת החייל בתל-אביב ובמכללת עמק הירדן בצמח. החברה מתמקדת בייצור מודולי תקשורת M2M (מכונה למכונה) עבור אינטגרטורים גדולים המשלבים את המודולים שלה בתוך הפתרונות שלהם, וכן פתרונות קישוריות להתקני IoT (האינטרנט של הדברים). בשנה האחרונה החברה סובלת מטלטלות קשות.

בחודש אוגוסט 2017 נאלץ המנכ"ל עוזי כץ להתפטר בשל חשדות שהיה מעורב בעיסקת נדל"ן לא חוקית בארה"ב, וכיום ההנהלה נמצאת במאבקי כוח מול קרן ההון הסינית מהונג קונג, Run Liang Tai Management, שהגדילה את אחזקותיה בחברה בחודש האחרון ל-15.2% מהמניות, והיא כעת בעלת המניות הגדולה ביותר בחברה.

לכתבות נוספות על חברת טליט: Telit

Keysight תקיים יום עיון בתחום האוטומציה של צב"ד

KEYSIGHT TECHNOLOGIES

חברת Keysight Technologies תקיים יום הדרכה בתחום הבדיקות האוטומטיות שייערך ביום ג', 24 ביולי 2018, במשרדי חברת קיסייט בפתח תקווה. ההדרכה נועדה לספק לאנשי הפיתוח את הידע הבסיסי הנדרש לצורך כתיבת תוכנית אוטומציה לצב"ד מתוצרת Keysight. ההדרכה היא טכנית, מעשית, ומתמקדת ביישומי לקוח ודוגמאות מהעולם האמיתי בסביבות פיתוח מגוונות.

במהלך ההדרכה יוצגו תהליך פיתוח הכולל הגדרת סביבת בדיקה אחודה, יצירת ממשקי אוטומציה, שמירת נתונים, פיענוח ועיבוד וניתוח בכלי תוכנה חיצוניים כגון Matlab, VEE, LabView ושפת C++. ההדרכה מתאימה במיוחד למהנדסי תוכנה ומערכותRF , מהנדסי יישומים ואינטגרציה, ויועצים טכניים לתחום המערכות האוטומטיות (ATE) מכל תחומי התעשייה: RF  מיקרוגל, אלחוטי, דיגיטלי, צבאי וביטחוני.

ההשתתפות בהדרכה ללא תשלום, אולם מחייבת הרשמה מראש.

סדנת קיסייט אוטומציה של ציוד בדיקה ומדידהההדרכה הבאה תתקיים במשרדי  Keysight בפתח תקווה

מועד: יום ג', 24.07.18, בשעה 9:00. משך ההדרכה הוא 3 שעות.

להרשמה הקליקו: [email protected]

כנס הננו טכנולוגיה הישראלי מקדיש יום ייעודי לתעשיית ההייטק

Haim Russo Israel Optronics Associationd

כנס הננוטכנולוגיה המרכזי בישראל, שעד היום התקיים בעיקר במתכונת אקדמית, מגוון את פניו ומחפש את התעשייה. הכנס NANO.IL.2018 יתקיים השנה ב-10 באוקטובר בבנייני האומה בירושלים, אולם בניגוד לשנים קודמות, הפעם הוא ייפתח ביום הדרכה מקדים שיתקיים ב-9 לאוקטובר. יום ההדרכה הזה מיועד לתעשיות והוחלט לקיים אותו במטרה להאיץ את השימוש בננוטכנולוגיה בתעשייה הישראלית.

התעשייה נכנסת לתמונה

למעשה, נציגי התעשייה בנו מיני-כנס בשם Tutorials Day Information שנועד להציג את התחום בפני התעשייה. חיים רוסו, לשעבר מנכ"ל אל-אופ וסגן נשיא באלביט מערכות (בתמונה למעלה), סיפר ל-Techtime שעד היום התקיים הכנס במתכונת אקדמית המנותקת מהתעשייה. רוסו: "הקמנו ועדת היגוי מן התעשייה ולקחנו על עצמנו את המשימה לחזק את הפן התעשייתי של הננוטכנולוגיה. בוועדה נציגים מהתעשיות הגדולות: אלביט, רפאל, אורבוטק, אפלייד מטיריאלס ועוד. בנינו תשעה מושבים המוקדשים להסברת הננוטכנולוגיה והצגת היישומים התעשייתיים.

"המטרה שלנו היא להביא לפחות 300 אנשי תעשייה אל הארוע. עבורם בנינו יום של הדרכות למהנדסים בתעשייה, שהם המשתמשים הפוטנציאליים של ננוטכנולוגיה. הם גם יכולים להירשם לטוטוריאלס בנפרד, בלא צורך להשתתף בכנס המדעי. יום העיון לתעשייה ייפתח בהרצאת מבוא של פרופ' אורי סיוון מהטכניון שיציג את הערונות הפיסיקליים הבסיסיים העומדים מאחורי מבנים זעירים, כיצד ניתן לייצר אותם, לשכפל אותם ולהשתמש בהם בתהליכי ייצור תעשייתיים.

מעבדת הננוטכנולוגיה של מרכז שאול למערכות ננומטריות באוניברסיטת תל-אביב
מעבדת הננוטכנולוגיה של מרכז שאול למערכות ננומטריות באוניברסיטת תל-אביב

דיקן הפקולטה להנדסה בשנקר, פרופ' שמואל קניג, יציג טכנולוגיות יישומיות הכוללות שילוב ננו-חלקיקים בחומרים פולימריים, התכונות המיוחדות המתקבלות וטכניקות הייצור והעיבוד. חיים רוסו ידבר על הדרכים לגשר על הנתק בין האקדמיה לתעשייה, ורפי קוריאט, מראשי איגוד הננו הישראלי, יביא דוגמאות ליזמות תעשייתית בתחומי הננוטכנולוגיה. נושאים נוספים שיועלו ביום העיון כוללים: ננו פוטוניקה (על-ידי פרופ' גבי סרוסי), ננו מכניקה (על-ידי ד"ר שלומית זמיר), ננו אלקטרוניקה (על-ידי פרופ' יוסי רוזנווקס) וסוגיות בטיחות ורגולציה (על-ידי פרופ' משה אורון).

למידע נוסף ורישום: Tutorials Day Information

לתוכנית הכנס המלאה: NANO.IL.2018

אלביט משיקה את Hermes 900 StarLiner

חברת אלביט מערכות (Elbit) מתחילה בשיווק גרסה חדשה של המל"ט הרמס 900, אשר יכול לנוע במרחב הטיסה של מטוסים אזרחיים מאוישים. המל"ט החדש, הרמס 900 סטארליינר (HermesTM 900 StarLiner), מיועד לטיסות בגובה ביניים ולזמן שהייה ארוך (MALE- Medium Altitude Long Endurance). הוא יכול לפעול במזג אוויר קשה ועומד בדרישות תקן STANAG 4671 של נאט"ו. אלביט מסרה שהמל"ט מיועד לפעול במרחבי טיסה לאומיים לצד מטוסים אזרחיים מאוישים.

לאחרונה החברה סיימה סידרת ניסויי טיסה שנימשכו כשנה, ובמימים אלה המטוס מבצע בימים טיסות בפארק הלאומי מצדה, ברישוי רשות התעופה האזרחית הישראלית. מל"טים נוספים מסוג זה (המכונה בשוויץ Hermes 900 HFE) מורכבים בימים אלו עבור צבא שוויץ, כאשר אספקה ושילוב במרחב הטיסה הלאומי של שווייץ מתוכננות להתבצע במהלך שנת 2019. החברה מסרה שמדינות אירופה ממקדות כיום מאמצים בביטחון גבולות וביטחון פנים, והדבר מביא לגידול בביקוש למערכות מל"ט בשלות המסוגלות להשתלב במרחבי הטיסה האזרחיים.

מערכות בטיחות מסוג חדש בעולם המל"טים

המל"ט הרמס 900 סטארליינר פותח על בסיס הניסיון המצטבר בהפעלת מטוסי הרמס 900 והרמס 450, והותאם בצורה מלאה לדרישות הרגולציה לפעילות במרחבי טיסה לאומיים-אזרחיים באירופה. כדי לעמוד בדרישות הרגולציה לפעילות במרחבי טיסה אזרחיים לא מופרדים, היה צורך לתכנן את המערכת המל"ט בהתאם לתקינה של נאט"ו, ולשלב בה טכנולוגיות בטיחות כמו מערכת גילוי ומניעת התנגשות במטוסים ומערכת אזהרת קירבה לקרקע ומניעת התנגשות בקרקע.

בנוסף, הוא כולל מערכות המראה ונחיתה אוטומטיות בתנאי אל-ראות, יתירות של מערכות התקשורת בקו הראייה ומעבר לו, מערכות טיסה במזג אוויר קיצוני המונעות היווצרות קרח (De-Icing) בכנפיים ויכולת עמידה בפגיעה ישירה של ברק. מנכ"ל חטיבת המודיעין באלביט, אלעד אהרונסון, אמר שמבחינת החברה המטוס החדש הוא פריצת דרך. "המל"ט החדש מותאם באופן מלא לטיסה במרחב האזרחי".

המטוס החדש יכול לשהות באוויר 36 שעות ברציפות בגובה של עד 30,000 רגל. הוא שוקל 1,600 ק"ג בזמן ההמראה ויכול לשאת מטעד במשקל של עד 450 ק"ג. המל"טים ממשפחת הרמס 900 נמצאים בשימוש צה"ל וצבאות אחרים בעולם ומסוגלים לבצע שתי משימות שונות בו-זמנית, המנוהלות באמצעות שתי תחנות בקרה קרקעיות נפרדות.

אורורה לאבס מתל אביב גייסה 8.4 מיליון דולר

בתמונה למעלה: המייסדים אורי לדרמן (משמאל) וזוהר פוקס. צילום: בר סטפנסקי

חברת אורורה לאבס (Aurora Labs) מתל אביב גייסה 8.4 מיליון דולר בסיבוב גיוס ראשון בהובלת פרייזר מקומבס (Fraser McCombs Capital), ביחד עם מיזמה ונצ'רס (MizMaa Ventures), שהוא משקיע קיים בחברה. עד היום גייסה החברה 11.1 מיליון דולר, בעקבות גיוס סיד של 2.5 מיליון דולר שבוצע בדצמבר 2017. אואורה מפתחת פתרון תחזוקה מסוג Predictive Maintenance עבור תוכנות המותקנות בכלי רכב מקושרים ובמכוניות אוטונומיות. ההון שגוייס ישמש לקידום המחקר והפיתוח, מעבר למשרדים החדשים במינכן, גרמניה, וקידום פעילות גלובלית. החברה מעסיקה כ-16 עובדים ומתכננת להכפיל תא מספרם השנה הקרובה.

משרד אורורה במינכן נפתח בחודש שעבר ומנוהל על-ידי רודולף פון סטוקר, לשעבר מנהל מכירות בחברת Redbend הישראלית ובקבוצת המוצרים המקושרים של Harman. חברת אואורה לאבס הוקמה בשנת 2016 על-ידי המנכ"ל זוהר פוקס ומנהל התפעול אורי לדרמן. החברה פיתחה את טכנולוגיית Line of Code Maintenance, המשתמשת באלגוריתם של לימוד מכונה כדי לאתר תקלות בהתנהגות התוכנה ברכב, חיזוי אירועי קריסת תוכנה, ותיקון מרחוק ובזמן אמת של תקלות תוכנה ברכב.

בנוסף, החברה פיתחה טכנולוגיית עדכון תוכנה מרחוק, המאפשר לבצע את העידכון בזמן אמת, בלי להשבית את הרכב ובלא צורך להכפיל את הזיכרון. החברה מסרה שטכנלוגיית העידכון שלה נבדקה על-ידי יצרניות רכב. לדברי פוקס, בכל רכב חדש יש כיום תוכנות בגודל של כ-150 מיליון שורות קוד, ומספרן צפוי לעלות. "בממוצע, בכל 1,000 שורות קוד מופיעות 15-50 תקלות תוכנה, שכ-15% מתוכן לא יאותרו בתהליכי בקרת האיכות. הדבר מדגיש את הצורך בחיזוי תקלות לפני שהן גורמות נזק או סכנה בטיחותית.

"זו יכולת קריטית עבור תעשיית הרכב. הגיוס יאפשר לנו להביא את בשורת ה-Self Healing של תוכנות בתעשיית הרכב. עד היום ביצענו פיילוטים מוצלחים עם שלוש יצרניות רכב גלובליות, ונערכים לשלושה פיילוטים נוספים שיתקיימו בחודשים הקרובים". להערכת החברה, כבר היום הבעיה מטרידה את יצרניות הרכב, שנאלצו להחזיק 1.5 מיליארד מכוניות למוסכים בשנת 2017 בגלל בעיות בתוכנה.

ממשק המשתמש במרכז בקרה המבוסס על מערכת החיזוי של אואורה לאבס
ממשק המשתמש במרכז בקרה המבוסס על מערכת החיזוי של אואורה לאבס

מערכת השמע התלת-מימדית של אורביט נכנסה לקסדה של אלביט

חברת אורביט טכנולוגיות (Orbit) מנתניה שילבה את מערכות השמע התלת-מימדיות שלה במערכות תצוגת הקסדה של אלביט (Helmet Mounted Display – HMD). מערכות תצוגת הקסדה מציגות בפני הטייס את נתוני הטיסה, מידע המגיע מהחיישנים ומידע תלת-מימדי מבוסס מיקום, המאפשרים לטייסים לכוון את החימוש של המטוס באמצעות הסתכלות על המטרה בלבד.

שילוב מערכות השמע התלת-מימדיות ביחד עם מערכות תצוגת הקסדה, מאפשר לספק לטייס אותות שמע כיוונייים מאיומי קרקע ואוויר, התואמים לחלוטין לחיווי הוויזואלי במשקף הקסדה. כך למשל, כאשר הטייס מקבל התראה קולית מהמכ"ם על התקרבות טיל נ"מ, האות הקולי מגיע לאוזניו מהכיוון האמיתי שממנו מגיע הטיל אל המטוס. הדבר מאפשר לאתר איומים מהר יותר ולשפר את ההתמצאות במרחב. נשיא ומנכ"ל אורביט, איתן ליבנה, העריך שמערכות שמע תלת-מימדיות ייהפכו לתקן בתא הטייס העתידי.

המהפיכה הקולי של רשת Orion מוטסת

טכנולוגיית האודיו התלת-מימדית של אורביט מבוססת על משפחת מוצרי (Orion) הנחשבת לייחודית בעולם התעופה. רוב מערכות השמע במטוסים הן מערכות אנלוגיות המבוססות על תצורת כוכב, ולכן יש להן נקודת כשל קריטית, כאשר הוספה של כל משתמש נוסף מצמצמת את משאבי המערכת של כל המשתמשים האחרים. מערכת אוריון מבוססת על פרוטוקול איתרנט ובנויה בתצורת טבעת כפולה (Dual IP Ring) שבה כל יחידת משתמש כוללת את כל משאבי העיבוד הדרושים שלה ומשדרת את המידע בשני כיוונים בו-זמנית. כלומר אין יחידה מרכזית המנהלת את הרשת.

הדגמה של מערכת אוריון בעלת שני טרמינלים

למערכת אוריון יש יתרון ייחודי נוסף: היא מעניקה למשתמש יכולת האזנה תלת-מימדית. טייס המקשיב לאחד מאנשי הצוות, למשל, שומע את הקול כאילו הוא בא מהכיוון האמיתי שבו נמצא איש הצוות. יש לזה משמעות עצומה. לעתים רבות מגיע מידע ממספר דוברים בו-זמנית, ולכן קשה להבין את הנאמר. מתברר שכאשר מעניקים לכל דובר ייצוג אודיו מרחבי, המוח של משתתפי השיחה מפריד בקלות בין הדוברים ומסייע בקליטת המידע. בנוסף, המערכת משפרת את החיווי של מערכות הבקרה: כאשר מגיעה התראה ממנוע תקול, למשל, הטייס שומע את ההתרעה מהכיוון של המנוע, דבר המצמצם את הסיכוי לטעות כשיש צורך בתגובה מהירה.

כניסה לשוק אסטרטגי חדש

חברת אורביט חיפשה זמן רב יישומים חדשים לטכנולוגיה הזו, וכבר בתחילת 2017 סימנה את הקסדות החכמות של אלביט כמוצר יעד לשילוב הטכנולוגיה שלה. החברה גם בודקת יישומים של המערכת במערכות צבאיות קרקעיות. למשל, היא יכולה לסייע ליחידות מיוחדות לשפר את ההתמצאות ההדדית כאשר הלוחמים מדברים אחד עם השני.

הכניסה לקסדת הטיס של אלביט, אשר תוצג לראשונה ביריד האווירי פארנבורו שיתקיים בונדון בשבוע הבא, הוא מהלך אסטרטגי חשוב עבור אורביט: חברת אלביט נחשבת למובילה העולמית בתחום של מערכות תצוגה מותאמות קסדה (Helmet Mounted Display Systems) במטוסים ובמסוקים. זהו אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של החברה, והמערכות מותקנות כיום בכ-11,000 מטוסים ומסוקים ב-30 מדינות.

חברת אורביט נמצאת בבעלות קרן פימי, שביצעה בנובמבר 2017 השקעה של 39 מיליון שקל בחברה, ומחזיקה כיום בכ-33.4% ממניותיה. החברה עוסקת באספקת מערכות תקשורת לוויינים, מערכות עקיבה אחר לוויינים ומערכות לניהול תקשורת ושמע במטוסים. הכנסות אורביט בשנת 2017 הסתכמו ב-39.0 מיליון דולר, גידול של 30.8% בהשוואה להכנסות החברה בשנת 2016.

בדו"ח השנתי החברה דיווחה שהגידול במכירות נובע בעיקר מגידול במכירות מערכות ניהול תקשורת ושמע במטוסים וממערכות תקשורת לוויינים לפלטפורמות ניידות. ברבעון הראשון של 2018 הסתכמו מכירותיה בכ-10 מיליון דולר, בהשוואה ל-7.2 מיליון דולר אשתקד. החברה נסחרת בבורסה של תל אביב לפי שווי שוק של כ-150 מיליון שקל.

STMicroelectronics רוכשת את Draupner Graphics

חברת STMicroelectronics האיטלקית-צרפתית רוכשת את חברת Draupner Graphics הדנית, אשר פיתחה את תוכנת TouchGFX לעיצוב ממשקי משתמש גרפיים של מערכות משובצות. לא נמסרו פרטים על היקף העיסקה. התוכנה מותקנת במיקרו בקרים (MCU) בעלי 32 סיביות ומספקת ממשקי משתמש חלקים ובאיכות גבוהה הדורשים מעט מאוד משאבי מיחשוב.

התוכנה מיועדת לשימוש במכשירי סמארטפון, אבזרים ביתיים, מערכות וידאו ואודיו, אבזרי הבית החכם ומוצרים לבישים. החברה מתכננת לספק את התוכנה לשימוש במשפחת המיקרו בקרים STM32, המבוססת על מעבדי ARM Cortex-M. חלק ממעבדי STM32 כבר תומכים בתוכנת TouchGFX.

מנהל שיווק תחום המיקרו בקרים ב-STM, דניאל קולונה, סיפר ששתי החברות עובדות ביחד בחמש השנים, שבמהלכן ביצוע הטמעה של תוכנת TouchGFX במוצרים מבוססי STM32 MCU. "עיסקת הרכישה תאיץ את יישום מפת הדרכים של שתי החברות, לאספקת ממשקי משתמש מתקדמים במערכות משובצות".

חבילת TouchGFX ניכתבה בשפת C++ במטרה לשפר את הממשקים הגרפיים של פלטפורמות מיחשוב קטנות כמו Cortex M. היא מבוססת על אלגוריתם המזהה מה מוצג על המסך בכל רגע, ומשתמשת במשאבי המיחשוב כדי לעבד רק את המידע הוויזואלי המוצג בכל רגע נתון. בנוסף, היא כוללת אלגוריתם המייצר אנימציה חלקה בקצב של 25 מסגרות לשנייה וברזולוציה של 1024×600 פיקסלים עם עומק צבע של 16 סיביות.

פיתוח הממשק מתאפשר על-גבי כרטיס הפיתוח של המערכת המשובצת או באמצעות סימולטור שניתן להריץ במחשב האישי העובד על-גבי מערכות ההפעלה לינוקס וחלונות. בין השאר, סודה-סטרים הישראלית משתמשת בתוכנה. חברת STM פיתחה עד היום 10 כרטיסי פיתוח של משפחת STM32 התומכים בתוכנת TouchGFX.

חברת STMicroelectronics מיוצגת בישראל על-ידי Future Electronics

 

YST קיבלה את הנציגות של 3Peak הסינית

חברת YST יואב סימן טוב מפתח תקווה קיבלה את הנציגות בישראל של יצרנית השבבים הסינית 3Peak Incorporated, הפועלת מהפארק התעשייתי Suzhou שבסין. החברה מתמחה ברכיבים אנלוגיים דלי הספק ובעלי רעש נמוך מאוד. היא מספקת מגברי שרת, משווים, ממירי נתונים (ADC-DAC), רכיבי ניהול הספק, רכיבי וידאו אודויו וכדומה לשוק התעשייתי, הרפואי, שוק התקשורת ומוצרי הצריכה.

חברת 3Peak הוקמה בשנת 2008 במימון של קרנות הון סיכון מעמק הסיליקון ומסין, על-ידי ד"ר שיקשו זוה, שלפני כן שימש כמהנדס בכיר בתכנון מעגלים אנלוגיים בחברת פריסקייל. הטכנולוגי הראשי הוא ד"ר פנג יינג, ששימש במשך 20 שנה כמהנדס פיתוח בכיר בחברת טקסס אינסטרומנטס בדלאס, טקסס. לחברת 3Peak יש קשר ישראלי מעניין: כל הרכיבים שלה מיוצרים על-ידי חברת טאואר-ג'אז (TowerJazz) ממגדל העמק, במפעל הישראלי, ובמפעל האמריקאי היפני שלה.

החברה החליטה שטאואר-ג'אז תהיה היצרנית היחידה שלה, בזכות ההתמחות של טאואר בתהליכי ייצור יעילים של רכיבים אנלוגיים ורכיבי RF. מעניין לציין שלפני כשנתיים היא החליטה להסמיך יצרן אלטרנטיבי כדי להבטיח אסקת ייצור שוטפת בכל מצב, וחתמה על הסכם אסטרטגי עם טאואר-ג'אז, שלפיו היצרנית האלטרנטיבית תהיה חברת TowerJazz Panasonic Semiconductor, שהיא שותפות בבעלות טאואר (51%) המפעילה מתקן ייצור בפרוסות של 200 מ"מ בעיר טונאמי ביפן, שבו ייוצרו הרכיבים הנוספים שלה.

למידע נוסף: YST יואב סימן טוב אלקטרוניקה

Digi-Key הכריזה על ספריית רכיבים עבור תוכנת KiCad

מפיצת הרכיבים הגלובלית, חברת Digi-Key Electronics הכריזה על שחרור ספריית הרכיבים לתוכנת התכנון האלקטרוני הפתוחה KiCad, לאחר שהספרייה שנבנתה במסגרת GitHub Repository קיבלה מעמד של גרסה 1.0 מוכנה להפצה. תוכנת KiCad החלה את דרכה בפרוייקט של ז'אן פייר שאראס באוניברסיטת גרנובל בשנת 1992, ולאחר מכן היא הועברה לניהול קהילת הקוד הפתוח באמצעות קבוצת KiCad Developers Team. מדובר בחבילה של תוכנות לתכנון אלקטרוני (Electronic Design Automation) הכוללת תכנון המעגל החשמלי (Schematic Capture), תכנון המעגל המודפס (PCB) וייצוא קבצי Gerber לייצור המעגל המודפס. התוכנות פועלות בסביבות חלונות, לינוקס ו-macOS תחת רשיון שימוש בקוד פתוח (GNU GPL v3).

חברת Digi-Key חברה אל קהילת KiCad כדי לפתח ביחד מערך לניהול ספריות ובניית ספריות רכיבים ושיפור יכולות התכנון. במקביל, שולבו בספריות כל הרכיבים שהחברה מפיצה, כולל תיאור, מק"ט וכל הנתונים הטכניים, המאפשרים להפיק רשימת חומרים מלאה בתום התכנון. לחר שיותר מ-140 מומחים בדקו בנפרד כל רכיב בספרייה, החלטנו שאנחנו מוכנים להכרזה על גרסה 1.0", אמר סגן נשיא להנדסת יישומים ב-Digi-Key, רנדל ראסל. "הדבר לא מייצג את השלמת הפיתוח – אנחנו ממשיכים לעבוד על הוספת רכיבים נוספים לספרייה, עם התקדות בקשיים בתחום הקונקטורים ומודולי IoT".

חברת Digi-Key Electronics, שהמטה שלה פועל מהעיירה Thief River Falls במינסוטה, ארה"ב, היא מפיצה כלל-עולמית מורשית של רכיבי אלקטרוניים המספקת כ-6.8 מיליון מוצרים של כ-750 יצרנים, שמתכום כ-1.4 מיליון רכיבים נמצאים אצלה במלאי וזמינים למשלוח מיידי. החברה מספקת משאבים נוספים למהנדסים, בהם EDA וכלי תכנון, גיליונות נתונים, תכנוני ייחוס, תכנים להעמקת הידע וההכשרה ועוד.

למידע נוסף: Digi-Key EDA & Design Tools

החללית הישראלית תנחת על הירח ב-13 בפברואר 2019

עמותת SpaceIL והתעשייה האווירית לישראל הודיעו היום (ג') שהחללית הישראלית הראשונה אשר צפויה לנחות על הירח, תשוגר לחלל מקייפ קנוורל, פלורידה, על-גבי טיל פאלקון 9 של חברת SpaceX בחודש דצמבר 2018. לאחר מסע של חודשיים היא צפויה לנחות על הירח ב-13 בפברואר 2019. החללית פותחה במשך 8 שנים על-ידי עמותת SpaceIL בשיתוף התעשייה האווירית. בבניית החללית הושקעו כ-320 מיליון שקל, רובם גויסו מתורמים פרטיים ובראשם נשיא SpaceIL, מוריס קאהן, שתרם כ-100 מיליון שקל.

הפרוייקט החל לפני 8 שנים, לאחר שחברת גוגל הכריזה על תחרות Google Lunar XPRIZE שלפיו הקבוצה הראשונה שתמחית חללית אוטונומית על הירח ותבצע משימת צילום, תקבל פרס של 20 מיליון דולר. שלושת מייסדי עמותת SpaceIL, יריב בש, כפיר דמרי ויהונתן ויינטראוב, נרשמו לתחרות והקימו את העמותה שהצליחה להלהיב תורמים רבים ולגייס תמיכה מהתעשייה והאקדמיה בישראל. בהם: מכון ויצמן למדע, סוכנות החלל הישראלית, משרד המדע ובזק.

בסוף מרץ 2018 הודיעה גוגל שהתחרות הגיעה לסיומה הרשמי ללא זוכה, ושהיא מפסיקה את החסות לתחרות. אולחם הקבוצה הישראלית המשיכה בפרוייקט ומבצעת את המשימה ללא קשר לחברת גוגל. המשימה העדכנית שלה: צילום פני הירח ומדידת השדה המגנטי באתר הנחיתה עבור מחקר המבוצע על-ידי מכון וייצמן למדע ו-UCLA.

פלטפורמת הנחיתה על הירח של SpaceIL
פלטפורמת הנחיתה על הירח של SpaceIL

החללית שוקלת כ-600 ק"ג בלבד, ונחשבת לחללית הקטנה ביותר שתנחת על הירח. גובהה מטר וחצי, רוחבה כשני מטרים והיא נושאת דלק המהווה כ-75% ממשקלה. אומנם הירח מרוחק מכדור הארץ כ-384,000 ק"מ, אולם מסעה של חללית SpaceIL יימשך כ-9 מיליון קילומטרים. היא תתנתק מהמשגר בגובה של 60,000 ק"מ ותתחיל להקיף את כדור הארץ במסלולים אליפטיים. המסלולים האלה יוגבהו בהדרגה עד שקצה האליפסה יגיע לקרבת הירח. בשלב הזה תפעיל החללית את מנועיה ותאט את מהירותה כדי לאפשר לכבידת הירח ללכוד אותה במסלול סביבו. החללית תקיף את הירח עד שיגיע הרגע הנכון לנחיתה.

תהליך הנחיתה יימשך כרבע שעה והוא יתבצע בצורה אוטונומית על בסיס תוכנת בקרה וניווט שפותחה ב-SpaceIL. החללית נבנתה באופן המאפשר לה לבצע את כל הפעולות בצורה אוטונומית. המפעילים בחדר הבקרה הנמצא במפעל מבת-חלל של התעשייה האווירית ביהוד, יוכלו לשדר נתונים ופרמטרים שישולבו בתוכנה האוטונומית לפני כל הפעלה. ניתן יהיה להפעיל את כל מערכות החללית מחדר הבקרה. חדר הבקרה יוכל לפקד על החללית גם אחרי שתנחת על פני הירח. החללית תעביר לחדר הבקרה מידע, נתונים ותמונות לכל אורך המשימה.

מנכ"ל עמותת SpaceIL, ד"ר עידו ענתבי,  אמר שבחודשים הקרובים תעבור החללית סידרת בדיקות וניסויים אינטנסיביים בתעשייה האווירית להוכחת עמידותה בתנאי השיגור, הטיסה והנחיתה. מנכ"ל התעשייה האווירית, יוסי וייס, אמר מדינת ישראל נטועה עמוק בעולם החלל בתחומי הפעילות הצבאיים, אולם היא חייבת לרתום משאבים לטובת חלל אזרחי שמהווה בכל העולם קטר של חדשנות, טכנולוגיה, חינוך ופריצת גבולות.

פורטליקס נערכת לגיוס ראשון של 10-15 מיליון דולר

בתמונה למעלה: זיו בנימיני (מימין) ויואב הולנדר

חברת פורטליקס (Foretellix) מתל אביב, המפתחת שפת אימות חדשנית לבדיקה אוניברסלית של כלי-רכב אוטונומיים, נמצאת בשלבים המוקדמים של גיוס הון ראשון בהיקף של 10–15 מיליון דולר. כך נודע ל-Techtime במהלך ביקור בחברה. זאת לאחר שבחודש פברואר השנה היא גייסה 1.5 מיליון דולר מקבוצת משקיעים, בהם: זוהר זיסאפל, בני שניידר, גיל אגמון (בעלים ומנכ"ל דלק רכב) וקרן Nextgear. מדובר בגיוס בזק, שכן החברה הוקמה רק בינואר 2018. במקביל לגיוס ההון, החברה נמצאת בתנופת גיוס עובדים. עד היום היא גייסה כ-10 עובדים והיעד הנוכחי הוא להכפיל את מספרם עד סוף השנה.

ההשראה הגיעה מתעשיית השבבים

פורטליקס מפתחת שפת אימות תכנון (Verification) שתוכל לשמש כתקן לתיאור תרחישים של רכב אוטונומי ולבדיקת התפקוד של מכלולי הרכב האוטונומי. לפני כחודש היא חשפה אותה לראשונה בפני התעשייה בכנס AVTD שנערך בשטטוגרט, גרמניה, ובימים האחרונים נכנסה למשאים ומתנים עם לקוחות בתחום הרכב, בהן: יצרניות דגמים (OEM), יצרניות מכלולים ותת-מערכות (Tier-1) וגם חברות חדשות הנכנסות כעת לתחום הרכב.

מאחורי החברה עומדים יזמים שביצעו מהלך דומה, אם כי בתחום השבבים. המייסד והטכנולוג הראשי יואב הולנדר ייסד את חברת וריסיטי (Verisity) שפיתחה טכנולוגיה ייחודית לבדיקת אימות אוטומטית של תכנוני שבבים. היא נמכרה ל-Cadence בשנת 2005 תמורת כ-315 מיליון דולר ועד היום משמשת כאחד ממרכזי הפיתוח החשובים של קיידנס. מנכ"ל ומייסד משותף זיו בנימיני, עבד שנים רבות באינטל בתחום האימות, הצטרף לווריסיטי כסמנכ"ל פיתוח, ועד לאחרונה שימש כסמנכ"ל קיידנס ומנהל תחום אימות השבבים בקיידנס. מנהל התפעול ומייסד משותף גיל אמיד, מגיע מאינטל שבה הוביל את הפיתוח של כלי תכנון אוטומטיים (EDA ו-CAD) ופרוייקטי תכנון שבבים. בתפקידו האחרון שימש כסגן נשיא אינטל העולמית.

לכל בעיה יש שפה משלה

לדברי הולנדר, "הטכנולוגיות והמתודולוגיות של בדיקות אימות בתעשיית השבבים מספקות בסיס טוב להתחלת העבודה בתחום הרכב האוטונומי. לעולם לא נוכל לבדוק את כל האפשריויות, אולם עולם הרכב הוא פתוח יותר מעולם השבבים. כדי לבדוק רכב אוטונומי יש צורך לבצע מיליארדי תרחישים, ואין אפשרות לבצע אותם באמצעים ידניים. לכן פיתחנו שפה המתארת את התחישים בצורה מופשטת, אשר מסוגלת לחולל אינסוף תרחישים".

מדובר ברעיון שלוטש בווריסיטי: כאשר מתמודדים עם בעיה מורכבת, יש צורך לפתח תיאור מופשט של הבעיה, המסוגל לייצר תרחישים רבים באופן אוטומטי. למעשה חברת וריסיטי הוקמה על בסיס שפת התכנות e Hardware Verification Language שהומצאה על-ידי יואב הולנדר כדי לספק תיאור מופשט של בדיקות פונקציונליות לאימות התכנון של שבבים.

מאוחר יותר, פיתחה קבוצת וריסיטי במסגרת קיידנס את שפת Portable Stimulus Specification לצורך תיאור מופשט של כל התרחישים בתכנון של מערכת על-גבי שבב (SoC). כיום השפה הזו מקודמת על-ידי קבוצת שיתוף הפעולה התעשייתית Accellera Systems Initiative, שבחודש מרץ השנה אישרה טיוטה ראשונה של תקן בשם Portable Test and Stimulus 1.0.

שפת SDL של פורטליקס

שני הרעיונות האלה שייכים למתודוליה המוכרת בשם Domain Specific Language, שבמסגרתה מפתחים שפת תכנות המותאמת לצרכים של תחום יישומים מוגדר. כך למשל, יש בשוק שפות ייעודיות לחברות ביטוח, שפות ייעודיות להדמיית תרחישי קרב, שפות ייעודיות לפיתוח משחקי מחשב ועוד. במסגרת פורטליקס, הולנדר ובנימיני חוזרים על הרעיון: החברה פיתחה את שפת SDL – Scenario Description Language המתארת את ההתנהגות של מערכות הרכב מרמת התת-מערכת הבודדת ועד רמת המכלול, באמצעות מספר פרמטרים מופשטים.

הארכיטקטורה של רכב אוטונומי כוללת ארבעה מרכיבים עיקריים: מקורות מידע כמו המידע המגיע מהחיישנים, ממערכות תקשורת ומידע דיגיטלי כמו מפות למשל; מרכיב הזיהוי והתפישה (Perception), שבו המערכת מנתחת את המידע ומזהה את מצב הרכב, כיוון תנועתו, מהירותו ואובייקטים המצויים בסיסת הרכב; מנגנון קבלת ההחלטות (Planning) שבו מתבצע תכנון המסלול ונקבעת תגובת הרכב למסקנות שגובשו במודולי הזיהוי, ולבסוף מנגנון הביצוע (Control) המתרגם את התכנון להוראות ישירות לתת-מערכות הרכב, כמו בלמים, מנגנון האצה, מנגנון ההיגוי וכדומה.

כיצד צריך לדבר עם הרגולטור?

הולנדר: "מכיוון שמדובר בעולם חדש של וריאציות בארוע ובתיזמון, יש צורך בשפה שתוכל להתמודד עם דרישות וצרכים בלתי ידועים שיתפתחו בעתיד. בשלב הנוכחי, שפת SDL יודעת לקבל מידע מהתת מערכות ולתאר את ההתרחשות בדרך. לפרש את התנהגות הרכב בהתאם לתרחישים שונים ולייצר תרחישים חדשים בהתאם לצרכים. עשויה להיות לה גם השפעה על הרגולציה בתחום. גילינו שאחת מהבעיות בתחום הרכב האוטונומי היא שהרגולטורים והיצרנים לא משתמשים באותה שפה. שפת SDL מותאמת גם ליצרנים וגם לרגולטורים".

מעבר לסיבוב: העולם הגדול של רובוטים

בנימיני: "קיימות רמות רבות של סימולציה בתחום הרכב האוטונומי, החל מרמת הסימולציה הטהורה (Software in the Loop) וכלה ברמת הבקרה של פרוייקטי פיילוט המתבצעים בכבישים. שפת SDL יודעת לבצע בדיקה של כל המערכת בשלמותה ושל כל אחד מהמודולים בנפרד. קיימת גישה המאמינה שכל התחבורה תהיה אוטונומית, אולם זה לא יקרה. הרובוטים צריכים לפעול באינטראקציה עם סביבה אנושית. המטרה שלנו היא לספק כלי המאפשר לבדוק את ההתנהגות הכוללת של הרכב האוטונומי".

וקיימת גם אפשרות אחרת, רחוקה מאוד בינתיים, אבל מעוררת עניין: "אנחנו חושבים שהשפה הזו טובה לתיאור כל סוגי המערכות האוטונומיות בעולם". כלומר, SDL יכולה להיות שפת התיאור של כל הרובוטים האפשריים, למרות שבשלב הנוכחי החברה מתמקדת בתחום הצומח והמיידי ביותר – ומייצרת ספריות של אובייקטים מתחום הרכב בלבד.

לשכת המהנדסים: יום עיון בנושא מגמות חדשות בתחום התקשורת

אגודת האלקטרוניקה בלשכת המהנדסים והאדרכלים תקיים יום עיון בנושאי האינטרנט של הדברים ותקשורת עבורת חבורה חכמה. הסמינר יתקיים ביום ה', 17.9.2018 בבית המהנדס ברחוב דיזינגוף 200 בתל אביב. בחלקו הראשון הוא יעסוק במערכות IoT, ובמערכות התקשורת החדשות (5G) שנועדו לחבר בין ה”דברים”, תוך כדי התמקדות בטכנולוגיות ואתגרים שונים בתחום. בהמשך ייערך מושב מיוחד שיוקדש לתחום התחבורה החכמה, כלי-רכב חכמים והתקשורת ביניהם (Connected Cars).

יו”ר היום עיון הוא ד”ר אריה רייכמן, מרצה בכיר במחלקה להנדסת חשמל ואלקטרוניקה אוניברסיטת אריאל. ועדת ההיגוי כוללת את איתי דברן, מרצה בכיר בתחום ה- IoT ובתחום רשתות התקשורת בפקולטה למדעי המחשב בטכניון ואת יו”ר הנהלת אגודת אלקטרוניקה בלשכת המהנדסים, מר שמואל אוסטר.

דמי ההשתתפות הם 150 ₪ +מע”מ. לחברי הלשכה ולסטודנטים המחיר הוא 110 ₪ +מע”מ.

לוח זמנים ותוכנית היום עיון:

שעת הרצאה

נושא

08:30-09:00 התכנסות, רישום וקפה ומאפה
מושב ראשון – הדור החמישי של התקשורת הסלולרית
09:00-09:30 ברכות ודברי פתיחה: ד”ר אריה רייכמן, אוניברסיטת אריאל  ומר איתי דברן, טכניון
09:30-10:00 אתגרים ותחומי תדר חדשים – פרופ’ יוסי פנחסי, אוניברסיטת אריאל
10:00-10:30 ארכיטקטורה, פרוטוקולים ותקנים – פרץ שקלים, סמנכ”ל טכנולוגיות G5 ואלגוריתמיקה, חברת רילאיינס.
10:30-11:00 LoRaWAN-Based Energy-Efficient Surveillance  for Intelligent Transportation Systems – איציק אשכנזי, מהנדס ראשי של המעבדה לרשתות תקשורת בפקולטה למדעי המחשב בטכניון
11:00-11:15 הפסקת קפה
מושב שני- Internet Of Things
11:15-11:45 תקשורת אלחוטית למערכות IOT לטווחים בינוניים וארוכים כולל תקינה חדישה- ד”ר אריה רייכמן,  אוניברסיטת אריאל
11:45-12:15 ה-“אינטרנט של הדְּבָרִים” מחשוב עננים ו- Big Data – מר איתי דברן, מרצה בכיר בתחום ה- IoT ובתחום רשתות התקשורת בפקולטה למדעי המחשב בטכניון
12:15-13:00 סקירה כללית של IOT כולל יישומים, תחזיות, טכנולוגיות ואתגרים – אילן  אלתר מנכ”ל אלתרנט  (AlterNet.co.il) מתמחה בבניית אסטרטגית מובייל ארגונית, יישומים ושירותים לעולם הMobility , הניידות העסקית וה-IOT.
13:00-14:00 ארוחת צהריים קלה
מושב שלישי – Connected Cars
14:00-14:45 ישראל רון – מנכ”ל חברת ספוטם, A glance into vehicle connectivity
14:45-15:15 זאב שדמי – ראש תחום מחקר ופיתוח טכנולוגי משרד התחבורה, תקשורת בין כלי רכב ותשתיות
15:15-15:45 ערן ראובני – מומחה למערכות תחבורה חכמות וחוקר במכון לחקר התחבורה בטכניון, ארכיטקטורה כוללת למערכות חכמות בתחבורה.
15:45-16:30 דיון + שאלות ותשובות וסיכום  יום העיון

*יתכנו שינויים בתוכנית

למידע נוסף הקליקו: יום עיון מגמות בתקשורת

איש קשר: חדד אפרת
רכזת הדרכה ושיווק
טלפון: 03-5205826
פקס: 03-5272496

סיקלו הוציאה לשוק כלי פנימי לתכנון רשתות אלחוטיות

בתמונה למעלה: המנכ"ל אייל אסא (משמאל) ומנהל שיווק מוצרים ופתרונות דני בן שמחון

חברת סיקלו (Siklu) מפתח תקווה השיקה כלי תכנון של רשתות גלים מילימטריים, המאפשר לחשב היכן בדיוק ובאיזה מרחקים יש להתקין את המשדרים והמקלטים כדי לפרוס רשת תקשורת מהירה. המוצר החדש,  בשם SmartHaul Wireless Network Design Engine – WiNDE, מאפשר לתכנן רשתות תקשורת אלחוטיות המספקות קצב תקשורת של עד 10Gbps במתכונת של נקודה לנקודה (PtP) וקצב תקשורת של עד 2Gbps במתכונת של נקודה למספר נקודות (PtMP).

סיליקון, אנטנה ומחיר נמוך

בראיון ל-Techtime סיפר מנכ"ל החברה, אייל אסא, שכלי התכנון האוטומטי החדש שימש במשך שנים רבות ככלי פנימי שפותח בחברה לאורך זמן רב, וכעת החברה מעמידה אותו הלקוח הסופי או האינטגרטור של הרשת. חברת סיקלו הוקמה לפני כ-10 שנים על-ידי יוצאי יחידה טכנולוגית של צה"ל במטרה לנצל טכנולוגיות מתחום הגלים המילימטריים ליישומי תקשורת. כיום החברה מעסיקה כ-85 עובדים כאשר המודל העסקי שלה התבסס על בניית אלטרנטיבה זולה למערכות שבעבר עלו 20-40 אלף דור למקמ"ש. ליבת הטכנולוגיה שלה מבוססת על שבב סיליקון גרמניום עצמי, מודם, ואנטנות ייחודיות פרי פיתוח עצמי.

מוצרי התקשורת של החברה פועלים בשתי קבוצות תדר שונות: פס E-band בתדרי 81GHz-86GHz, 71GHz-76GHz ו-92GHz-95GHz, ומכשירים הפועלים בפס ופס V-ban בתדרי 57GHz-66GHz. כאשר פס תדרי ה-E מיועד לשידור וקליטה לטווח רחוק של עד מספר קילומטרים, ופס תדרי ה-V מיועד לטווח קצר של כמה מאות מטרים. הסיבה לכך נעוצה שבתדר המרכזי של V, שהוא 60GHz, קיימת תהודה עם אטומי החמצן באטמוספירה הגורמת לבליעה חזקה מאוד של עוצמת השידור. "בימים האחרונים התחלנו לספק ללקוחות את המערכות הראשונות של 10Gbps, וזהו כבר קנה מידה של סיב אופטי".

תכנון רשת אלחוטית באמצעות בשם SmartHaul של חברת Siklu
תכנון רשת אלחוטית באמצעות בשם SmartHaul של חברת Siklu

אסא: "הפכנו את הניחות הגבוה של התדר הזה מבעיה ליתרון: הוא מאפשר לנו לבצע התקנות צפופות מאוד ולרכז כמות גדולה של משדרים ומקלטים. בתדרים האלה רוחב האלומה מאוד צר, כמעט כמו קרן לייזר ולכן גם אין צורך בשימוש באנטנות גדולות בהשוואה לפס תדרי ה-E. לפס התדרים הזה יש יתרון נוסף: הוא חופשי מרישוי. זאת בהשוואה לפס תדרי E, הדורש רישוי, אולם בתנאים מקילים בהשוואה לתדרי התקשורת האחרים".

שיתוף פעולה עם Webpass שבבעלות גוגל

חברת סיקלו נחשבת לאחת המחלוצות העולמיות בתחום מערכות התקשורת המילימטריות לתאים אורבניים. המוצרים של החברה מיוצרים בישראל, בעיקר בחברת פלקס, ועד היום החברה סיפקה יותר מ-60,000 מקמ"שים ללקוחותיה בעולם. בין השאר, היא אחת מהספקיות החשובות של חברת Webpass האמריקאית, אשר נרכשה על-ידי Google Fiber לפני כשנתיים. ווב-פאס הוקמה בשנת 2006 ומספקת שירותי אינטרנט מהיר במרכזים אורבניים בארצות הברית באמצעות שילוב של סיבים אופטיים תת-קרקעיים ורשת עלית של מקמ"שים אלחוטיים, שהיא פורסת ברחבי העיר.

מנהל שיווק מוצרים ופתרונות בחברה, דני בן שמחון, הסביר שהכלי החדש מספק מענה לבעיה מרכזית בתחום תשתיות התקשורת המילמטריות: "גלים מילימטריים דורשים שיהיה קו ראייה בין המשדרים לבין המקלטים, והדבר דורש תכנון זהיר ואופטימלי הלוקח בחשבון את המימדים הפיסיים של הרחוב. הכלי כולל מחשבון יעילות (Link Budget Calculator) הלוקח בחשבון פרמטרים רבים כמו למשל הפרעות מזג אוויר וגשם, ומבצע הערכה של רמת זמינות התקשורת בטווחים שונים, ומרכיב את רשימת החומרים של מוצרי סיקלו הנותנים פתרון למימוש הרשת המתוכננת".

אפל נוטשת את אינטל לטובת פיתוח עצמי

חברת אפל (Apple) מתכננת להפסיק להשתמש במודמים של אינטל עבור התקשורת הניידת ובעתיד גם במעבדים של אינטל עבור המחשבים הניידים שלה. כך העריך השבוע גאס ריצ'רד, אנליסט חברת Northland Capital Markets, אשר הוריד את מחיר היעד של מניית אינטל מ-49.7 דולר כיום, ל-45 דולר.

בדו"ח המיוחד שפירסם תחת הכותרת, אפל נוטשת את אינטל, כתב ריצ'רד שיש בידיו מידע שממנו ניתן להבין שאפל החליטה להוציא את אינטל מרשימת ספקי המודמים בגלל בעיות בביצועים. "אנחנו מצפים שבמחצית השנייה של 2018 יעבור חלק מהייצור מאינטל לקואלקום. זאת בניגוד מוחלט להנחה שאפל עוברת מקואלקום לאינטל בגלל סכסוך התמלוגים עם קואלקום". גאס מעריך שהמעבר לקואלקום הוא זמני בלבד, "מכיוון שאפל מקימה כעת מחלקת פיתוח פנימית חזקה מאוד של מודמים ומעגלי RF".

חוק מור מגמגם

להערכתו, מהלך דומה מתבצע גם בחזית המעבד המרכזי (CPU) של מחשבי אפל. "קיבלנו אישור לכך שאפל מפתחת מעבד CPU עצמי, אשר יתחיל להיכנס למחשבים הניידים שלה בשנת 2020 ויחליף את מעבדי אינטל". גאס מסביר את המהלך בכך שהחברה מעוניינת בשליטה גדולה יותר על ביצועי המעבד ומתכננת לשלב בו פונקציות חדשות שיהיו דומות יותר לאלה שיש ב-iPhone.

הסיבה השנייה נעוצה באינטל: "מודל טיק-טוק של אינטל הפסיק לתקתק בטכנולוגיית הייצור 14 ננומטר, בשנת 2014. הדבר פגע ביכולת של אינטל לשדרג את המעבדים. יותר מזה: בזמן ש-TSMC מעבירה את טכנולוגיית 7 ננומטר שלה לייצור המוני עבור מכשירי אייפון, אינטל מתקשה לעשות זאת בטכנולוגיה המקבילה שלה, של 10 ננומטר".

אינטל תשלם את מחיר מלחמת הסחר

להערכתו, המהלך הזה יביא לתגובת שרשרת בתעשייה, מכיוון שהיצרניות הסיניות צפויות לאמץ את האסטרטגיה של אפל. "יציאת אפל מאינטל עשויה לייצר גל של עריקות מארכיטקטורת x86 בשוק המחשבים, במיוחד בסין". הדבר הזה נובע מתמיכה פיננסית מאסיבית של ממשלת סין במימון עלויות פיתוח שבבים ומסיבה נוספת שאינה טכנולוגית: "האיום של מלחמת סחר בין סין וארצות הברית דוחף את היצרנים הסינים לייצר אלטרנטיבה מקומית, במיוחד כאשר מדובר במוצרים קריטיים כמו מחשבים אישיים. לכן, אנחנו מצפים שמחשבים סיניים יתבססו בסופו של דבר על מעבדים סיניים".

מרכזי הנתונים משתנים, ו-AMD מזנבת

גאס מאמין שאינטל נמצאת בצרות במספר חזיתות בו-זמנית. בדו"ח הקודם, שפורסם בחודש יוני השנה, הוא העריך שבעיות הייצור של אינטל מעניקות יתרון לחברת AMD בשוק מעבדי ה-x86, מכיוון שהיא מייצרת כבר היום בטכנולוגיה של 14 ננומטר ונמצאת בתהליך מעבר לטכנולוגיית 7 ננומטר של TSMC. "אנחנו מעריכים ש-AMD תוציא דוגמאות ראשונות של מעבדים ב-7 ננומטר כבר במחצית השנייה של 2018, ותעבור לייצור מלא ב-2019". ראוי לציין שבגלל הבדלים טכנולוגיים, מה ש-TSMC מגדירה כתהליך של 7 ננומטר, נחשב אקווילנטי לתהליך שאינטל מגדירה כ-10 ננומטר.

מכל מקום, זו לא הבעיה היחידה. גם מרכזי הנתונים משנים את פניהם ומשקלו של ה-CPU המסורתי משתנה. "העומסים הכבדים במרכזי הנתונים עוברים לתוכנות בינה מלאכותית והדבר מגדיל את השימוש במעבדים גרפיים (GPU) וברכיבי ASIC. התוצאה היא שהמגמה הזו מחלישה את מעמדה של אינטל בתחומי הביצועים ההיפר-חזקים". לדבריו הדבר מתבטא בכך שבמחשבים החזקים ביותר בעולם, היחס בין מעבדי אינטל לבין מעבדים גרפיים הוא 1 ל-3.

רכישת מובילאיי היתה מהלך טוב

האם אינטל יוצא מהמירוץ? לגמרי לא. גאס סבור שאינטל ביצעה כמה מהלכים חשובים ונכונים, כמו הפיתוח של טרנזיסטורי FinFET, כניסה לבינה מלאכותית, כניסה לפיתוח של מעבד גרפי עצמי ורכישת חברת מובילאיי הישראלית. "אלה המהלכים האסטרטגיים הנכונים, אולם הם לא ישפיעו על המאזן הכספי שלה לפני שנת 2020".

פלטפורמת מסחר סינית משתלטת על מיקרונט-אנרטק

שותפות אינטרנט סינית משתלטת על חברת מיקרונט-אנרטק (Micronet Enertec Technologies) הישראלית הנסחרת בנסד"ק באמצעות מיזוג הופכי מורכב (Reverse Merger), שעם סיומו תשונה שמה של החברה לשם חדש. חברת BNN Technology הסינית, וחברה נוספת המספקת פלטפורמת מסחר מקוונת (Platform as a Service provider) החלו תהליך שעם השלמות הן ירכשו את הפלטפורמה הבורסאית של מיקרונט-אנרטק וייסחרו בשווי שוק של כ-160 מיליון דולר.

חברת מיקרונט אנרטק נמצאת בשליטת דוד לוקץ' ונסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-14.8 מיליון דולר. הפעילות העיקרית שלה היא אחזקת 48.89% ממניות חברת מיקרונט מאזור (Micronet), המייצרת ומספקת מסופונים ממוחשבים לניהול ציי רכב וניהול צוותי שטח בתחום ניהול משאבים ניידים (MRM – Mobile Resources Managment). מיקרונט נסחרת בבורסה בתל אביב לפי שווי שוק של 45.8 מיליון שקל. בשנת 2017 הסתכמו מכירותיה בכ-66 מיליון שקל, רובן בשוק האמריקאי.

מתעשיית ההימורים לתעשיית הרכב

חברת BNN Technology היא חברה סינית שנרשמה בעבר בבורסת AIM הלונדונית, ומפתחת פלטפורמות מסחר אלקטרוני המאפשרות לבצע רכישות באינטרנט. החברה מעסיקה כ-300 עובדים בסין. היא החלה את דרכה כספקית של פלטפורמת הימורים. בשנת 2016 היא שינתה כיוון, סגרה את פעילות ההימורים והגדירה את עצמה כחברה טכנולוגית המספקת פלטפורמת מסחר במתכונת תוכנה כשירות (SaaS). בשנת 2017 נכנסה פלטפורמת התשלומים הניידים שלה לשוק, אומצה על-ידי  Xinhua News, ומכירותיה במחצית 2017 הסתכמו בכ-4.6 מיליון פאונד. באמצע השנה היא החליטה להיכנס לתחום הרכב ולפתח פלטפורמות תשלום לתדלוק, חנייה, ביטוח, תחזוקת רכב ועוד.

בהלה בתל אביב

מהלך ההשתלטות חל לפני כשבוע, כאשר יו"ר נשיא ומנכ"ל חברת מיקרונט-אנרטק, דוד לוקץ', מכר 14.89% ממניותיו ל-BNN Technology, תמורת כ-2.25 מיליון דולר, ומחזיק כעת ב-13.49% מהון המניות של מיקרונט אנרטק. עיסקת בעל השליטה הביאה בשבוע שעבר להפסקת המסחר של מיקרונט בתל-אביב ולפרסום הודעה של מיקרונט שלפיה היא עדיין רואה בלוקץ' כבעל שליטה בחברה האם שלה, מיקרונט-אנרטק.

אלא שמדובר רק במהלך הראשון בתוכנית השתלטות: לאחר העיסקה פירסמו BNN ומיקרונט אנרטק מכתב כוונות משותף שבו הבהירו ש-BNN תפרסם מכרז לרכישת 35.2% נוספים ממניות מיקרונט אנרטק הנסחרת בנסד"ק, כדי להגיע לאחזקה של 50.1% ממניותיה. בשלב הבא תגייס מיקרונט אנרטק 26-36 מיליון דולר ממשקיעים מוסדיים, ותשתמש בהון כדי לרכוש את BNN ואת הזירה הטכנולוגית. בכך יושלם המיזוג ההופכי והתהליך יסתיים עם שינוי שם החברה.

למהלך הזה תהיה השפעה ישירה על חברת מיקרונט הנסחרת בתל-אביב. במידה והמיזוג יושלם, המניות של מיקרונט התל אביבית הנמצאות בידי בעלי המניות הנוכחיים של מיקרונט אנרטק, יופרדו ויועברו לבעלי המניות. כתוצאה מכך יחול שינוי עמוק במבנה הבעלות של מיקרונט התל אביבית, והחברה הנסד"קאית כבר לא תחזיק במניותיה.

הכנת התשתית: מכירת אנרטק לקוליסיס האמריקאית

ראוי לציין שלפני העיסקה הזאת בוצע מהלך מקדים משמעותי: בסוף חודש מאי 2018 מכרה מירונט אנרטק את הפעילות הנוספת שלה, האחזקה בחברת אנרטק (Enertec) מכרמיאל. אנרטק נמכרה לחברת חברת קוליסיס טכנולוגיות (Coolisys) האמריקנית תמורת סכום כולל של 9.25 מיליון דולר. העסקה נחתמה בינואר השנה, וכוללת תשלום של כ-5.25 מיליון במזומן וכיסוי חוב של חברת אנרטק בהיקף של כ-4 מיליון דולר. אנרטק מעסיקה כ-70 עובדים ומייצרת מערכות אלקטרוניקה צבאיות בתחומי הטילים, מערכות בקרה ושליטה, מערכות ממוחשבות לבדיקות אוטומטיות, מערכות כוח והספק ומערכות רפואיות.

המשקיעים של מיקרונט התל-אביבית לא אהבו את המהלך הזה של החברה האם, ומניית החברה בתל אביב ירדה מ-252 אגורות ערב העיסקה, למחיר של 182 אגורות כיום. מיקרונט מספקת מערכות המותקנות בתוך תא הנהג, ומאפשרות לאסוף נתונים מסביבת הרכב, להעבירם באמצעות תקשורת סלולרית אל סביבת הענן של הלקוחות, לבצע עיבוד לנתונים, ולספק שרותים לציי הרכב.

מיקרונט מחפשת מודל עסקי חדש

המוצרים כוללים טאבלטים ו/או מחשבים מוקשחים המתחברים למערכות הרכב ולתקשורת אלחוטית מסוגים שונים, ולפתרונות התוכנה של החברה. בימים אלה החברה נמצאת נמצאת בתהליך של עידכון המודל העיסקי ומעבר מאספקת פלטפורמות סגורות במודל של פיתוח ממוקד לקוח (מוצרים המתוכננים ומיוצרים על-פי מפרט ספציפי של לקוח), למודל של פיתוח ממוקד שוק.

כלומר פיתוח פלטפורמות טלמטריה פתוחות מבוססות Android, הניתנות להתאמה לתצורות שונות ופועלות עם פתרונות תוכנה של צדדים שלישיים. בין השאר, היא עוסקת בהוספת שכבות אפליקטיביות לפלטפורמות החומרה הפתוחות שלה, שניתן יהיה לרכוש אותן באמצעות חנות אפליקציות ייעודית לתחום ה-MRM.

לכתבות נוספות על מיקרונט-אנרטק: Micronet

AllBe1 שידרגה את כפתור החישה האוניברסלי

השבוע עלתה לאתר גיוס ההמונים Indiegogo גרסה חדשה של כפתור החישה האוניברסלי AllBe1 Plus, שפותח על-ידי חברת הסטארט הישראלית AllBe Solutions. מדובר במכשיר בגודל של כפתור המכיל אגד של חיישנים המחוברים ומתקשרים אל העולם החיצון באמצעות תקשורת אלחוטית ומסוגל לפעול ביישומים שונים: איתור ילדים או חפצים, התראה בפני פריצות, גניבות או הזזת חפצים (כולל מכונית), כפתור מצוקה, מד קרינת שמש ועוד.

האבזר כולל חמישה חיישנים שונים: מד תאוצה הרגיש לעוצמות G בשלושה צירים, מד תאוצה המבוסס על קרינה אינפרא-אדומה (Passive Infrared Sensor), אשר מחשב את השינוי בתנועת האובייקט על-פי שינויים בקרינת אינפרא-אדום של הסביבה, מד טמפרטורה, מד UV, מד אנרגיה למדידת טווח וכפתור לחיצה. ליבת המכשיר מבוססת על מיקרו-בקר המנהל את המידע המגיע מהחיישנים ואת מערך תקשורת המבוסס על תקשורת BLE מוגדל, המגיעה לטווח עד 100 מטר באמצעות הוספ מגבר שידור.

המערכת מופעלת באמצעות סוללת ליתיום יון הנטענת באמצעות USB ומספיקה להפעיל את האבזר במשך 30 ימים ברציפות. המשקל הכולל של הפלטפורמה הוא 15 גרם. הגרסה החדשה כוללת יכולת הקלטה קולית סמויה ושידור מיקום ה-GPS האחרון של המכשיר. כפתור החישה האוניברסלי מגיע עם אפליקציה המאפשרת חיבור ישיר לטלפון הנייד, באמצעותה יכול הטלפון להתחבר לשישה כפתורים בו-זמנית. כך למשל, עם הפעלת כפתור המצוקה, המכשיר שולח דרך הטלפון מסרון מצוקה למספרים שנבחרו מראש, כולל מיקום מדויק על מפת גוגל.

מאחורי חברת AllBe1 עומדים שלושה יזמים ישראלים בעלי ניסיון רב בתעשיית האלקטרוניקה: עופר לוגסי שצבר ניסיון רב בתכנון אלקטרוני בחברת Crow, דותן ואזה שהמתמחה במשך 17 שנים בתכנון ועיצוב מכני של מוצרים אלקטרוניים, וצבי רוזנפלד, ששימש במשך 13 שנים כמהנדס מכירות ומנהל תחום המכירות של חברת טקסס אינסטרומנטס (TI) בישראל.

למידע נוסף: AllBe1 Plus

ברנמילר מקימה מפעל ייצור למערכות אגירת אנרגיה

בתמונה למעלה: אבי ברנמילר באתר ההקמה של תחנת הכוח רותם 1

חברת ברנמילר אנרג'י מראש העין (Brenmiller) מתחילה בפרוייקט הקמת מפעל ייצור למערכות אגירת אנרגיה בדימונה, בהשקעה כוללת של כ-76 מיליון שקל. החברה הודיעה שהיא תגייס כ-130 עובדים חדשים שיועסקו במפעל הייצור. להערכתה המפעל יכול להגיע להיקף מכירות של כ-230 מיליון שקל בתוך כחמש שנים, בעיקר ממכירת רכיבי אגירה לפרויקטים שהיא מפתחת בחו"ל. בשבוע שעבר החברה קיבלה את אישור רשות ההשקעות לקבלת מענק של 15 מיליון שקל, המייצג כ-20% מההשקעה.

מערכת האגירה של ברנמילר נטענת ממספר מקורות אנרגיה, בהם שמש ורוח, גז טבעי וחום שיורי – ומייצרת קיטור יציב המתאים לייצור חשמל או ליישומים תעשייתיים. טכנולוגיה זו מתאימה לתחנות מסוגים וגדלים שונים, ותומכת במערכות הולכת וחלוקת חשמל באמצעות הסטת אנרגיה משעות השפל לשעות שיא הצריכה.

מודול אגירת האנרגיה של ברנמילר אנרג'י, אשר ייוצר בדימונה
מודול אגירת האנרגיה של ברנמילר אנרג'י, אשר ייוצר בדימונה

בנוסף לפרויקטים בחו"ל, מקימה ברנמילר בימים אלה את תחנת האגירה רותם 1 בדימונה, הצפויה להתחבר לרשת החשמל ברבעון הראשון של 2019. מדובר בפרויקט הראשון מתוך שניים שמקימה החברה בישראל. מרבית המימון לפרויקט זה מגיע מבנק לאומי. רותם 1 מבוססת על טכנולוגיית אגירת חום חדשנית, המאפשרת הפקת חשמל נקי מהשמש גם בלילה. התחנה צפויה לספק חשמל נקי לרשת החשמל עד 24 שעות ביממה, ותמכור חשמל לרשת הארצית לתקופה של 20 שנה. בחודש פברואר השנה היא חתמה על הסכם להקמת השדה הסולארי של רותם 1, אשר יוקם על-ידי חברת Ingemetal Energias בהשקעה של כ-2.7 מיליון אירו.

הפרויקט השני שמקימה ברנמילר בישראל הוא רותם 2, גם הוא בדימונה. תחנה זו צפויה להתחבר לרשת החשמל הארצית ברבעון השני של 2020. עלות הקמת שתי תחנות האגירה, רותם 1 ורותם 2, מוערכת בכ-200 מיליון שקל. מנכ"ל ברנמילר אנרג'י, אבי ברנמילר, שמרכז הייצור שיוקם בדימונה הוא מהמתקדמים ביותר בתחום האגירה, "וצפוי לצמוח משמעותית בשנים הקרובות".

חברת ברנמילר אנרג׳י הוקמה ב-2012 על-ידי אבי ברנמילר, מנכ"ל סולל לשעבר, וקבוצת מהנדסים שפרשו מסולל לאחר מכירתה לסימנס הגרמנית ב-2009. טכנולוגיית האגירה שפיתחה החברה מאפשרת לאגור חום ממגוון מקורות אנרגיה ולהמירו לחשמל נקי בכל שעות היממה. החברה נמצאת בשליטת אבי ברנמילר המחזיק בכ-70% ממניותה. כיום היא נסחרת בבורסה בתל-אביב לפי שווי שוק של כ-170 מיליון שקל.

קיידנס הכריזה על פתרון הענן הראשון לתעשיית המוליכים למחצה

חברת קיידנס דיזיין סיסטמס (Cadence) השיקה השבוע את פורטפוליו Cadence Cloud, הנחשב לפתרון הראשון בתעשייה המאפשר לבצע פיתוח של מערכות אלקטרוניות ומוליכים – בענן. פתרון הענן כולל את סביבות הניהול המוכרות של קיידנס, לרבות ניהול לקוח, ומאפשר למפתחים לנצל את המדרגיות של הענן לטובת ניהול בטוח של עליית מורכבויות התכנון. הענן מאפשר לקבל משאבי מחשוב הניתנים להרחבה וזמינים בתוך דקות או שעות, במקום שבועות ואף חודשים כפי שנהוד היום בתעשייה.

קיידנס מסרה שלפני ההשקה היא צברה ניסיון רב במתן שירות הענן, באמצעות אירוח סביבות תכנון שונות עבור יותר מ-100 לקוחות נבחרים בגדלים שונים, ובאמצעות תכנון של מרבית מוצריה שלה, כך שיתאימו למדרגיות הדרושה בענן. נשיא קיידנס, ד"ר אנירוד דווגאן, אמר שפתרון הענן מסייע ללקוחות להתמודד עם דרישות שיא מכוח המחשוב, שנוצרו בעיקר בגלל תכנוני שבבים מורכבים והיקף נתונים הנמצא בעלייה. מנהל חטיבת תשתיות התכנון ב-TSMC, סוק לי, העריך שהענן ישפיע מהיסוד על תכנוני סיליקון בכך שהוא יאפשר לחברות הפיתוח את היכולת לייעל את ההון אל מול ההוצאות התפעוליות ההכרחיות לתשתיות המחשוב. "קיידנס עברה את ביקורות האבטחה שלנו וקיבלה אישור לפעול עם לקוחות הענן שלה בעזרת תהליכים ומודלים של TSMC".

גוגל, מיקרוסופט ואמזון מצטרפות לקיידנס

פתרון הענן הוקם בשיתוף פעולה עם ספקיות שירותי הענן הגדולות. בחודש שעבר היא הודיעה על שיתוף פעולה עם מיקרוסופט במתן השירות בענן Microsoft Azure, עם חברת אמזון אשר תספק אותו באמצעות שירות הענן Amazon Web Services, ועם חטיבת הענן של גוגל (Google Cloud) אשר תספק למהנדסים ערוץ מהיר לקבלת משאבי מחשוב בענן. "שיתוף הפעולה הזה מעניק לנו הזדמנות להעביר חברות סיסטם ומוליכים למחצה לסביבת ענן, על בסיס הפלטפורמה שלנו", אמר אדם מאסיי, מנהל שותפים אסטרטגיים בגוגל קלאוד. "עבודה בסביבת ענן תאיץ את זמני היציאה לשוק של שבבים חדשים". פתרון הענן של קיידנס מספק גם תמיכה מלאה בלקוחות שהקימו וניהלו את תשתיות ה-IT שלהם באופן עצמאי, ובקשר ישיר עם ספקיות הענן השונות (גוגל, אמזון ומיקרוסופט).

פתרונות תכנון מותאמי ענן

הכלים הראשונים של קיידנס שפותחו עם מוכנות לענן, כוללים כלים לסימולציה של מעגלים, לניתוח משאבים ו-EM, לסימולציה לוגית, אימות פורמלי, אימות פיזי, Timing signoff ועוד. קיידנס יכולה לספק כלים נוספים בהתאמה לצורכי הלקוח. Cloud Hosting Design Solution, המהווה חלק מפתרון הענן של החברה, מספק כלי תוכנה בסביבת תכנון המותאמת לפלטפורמות הענן המוכרות. הדבר כולל גם טכנולוגיית אבטחה ויכולות אוטומציה חדשים. כך למשל, היא פיתחה פורטל המספק פונקציונליות של הגדרות ענן, תחזוקה וניהול עבודה בפריסה מהירה, על-מנת לענות על דרישות נפוצות בתחומים כגון סימולציה לוגית ואפיוני ספריות.

בנוסף, החברה הציגה את Cadence Palladium Cloud, מערכת אימות תכנון באמצעות אמולציה מבוססת ענן, אשר מפשטת את חלוקות עומסי העבודה ומזהה דרישות שיא אצל לקוחות פלדיום קיימים. פלדיום קלאוד מאפשר ללקוחות לרכוש קיבולת נוספת אשר תיכנס לשימוש בעת הצורך. קיידנס מתחזקת את החומרה במרכז נתונים מקצועי ובכך "משחררת" את המשתמשים מאחריות והוצאות על התקנה ותפעול.

להערכת קיידנס, חברות סטארט-אפ וחברות קטנות אחרות יכולות להרוויח מסביבת ענן מותאמת אישית, מכיוון שהפלטפורמה מפחיתה את הצורך בהשקעות כספיות בתשתית ובמוצרי מחשוב, מכיוון שהענן מצמצם את העיסוק בסביבת התכנון עצמה, לטובת מיקוד בתכנון המעגל האלקטרוני עצמו, כלומר המוצר האמיתי של החברה. החברות הגדולות יותר יכולות להעביר את פרויקט התכנון כולו, או חלקים ממנו, ממרכזי הנתונים שלהן אל הענן.

למידע נוסף על תכנון שבבים בענן: Cadence Cloud

יונדאי נכנסה כשותפה בחברת אוטוטוקס מכפר נטר

AUTOTALKS

חברת יונדאי העולמית (Hyundai Motor Company) השקיעה כמה מיליוני דולרים בחברת אוטוטוקס (Autotalks) מכפר נטר, הנחשבת לחלוצת תחום שבבי תקשורת בין רכב לבין כלי רכב אחרים ותשתיות הדרך (V2X Vehicle to Everything). ההשקעה הופכת את יונדאי לשותף OEM אסטרטגי של חברת אוטוטוקס. קודם להשקעה הנוכחית של יונדאי, השלימה אוטוטוקס ארבעה סבבי גיוס בהיקף כולל של כ-80 מיליון דולר. אוטוטוקס מעסיקה כ-100 עובדים בישראל, ארה"ב, יפן, קוריאה, גרמניה וצרפת, ומגייסת בימים אלה עובדים נוספים.

החברה נוסדה בשנת 2008, והיתה החברה הראשונה בתעשייה שפיתחה שבבי V2X, המיועדים לצמצם את תאונות הדרכים. הטכנולוגיית התקשורת הזאת תיפרס באופן מאסיבי בשנים הקרובות, ומספקת רובד משלים למידע המגיע מחיישנים אחרים. שכן במקרים רבים אין לנהג קו ראיה (non-line-of-sight) עם האובייקט, במזג אוויר קשה או בתנאי תאורה גרועים, החיישנים לא מספקים מידע על הנעשה בדרך. תקשורת בין כלי-רכב, למשל, מאפשרת לרכב להודיע למכוניות אחרות שהוא מתקרב לצומת, למרות שהן לא יכולות לראות אותו.

שיתוף פעולה עם STMicroelectronics

ערכת שבבי CRATON של אוטוטוקס מבוססת על פרוטוקול התקשורת DSRC – Dedicated Short Range Communications ומאפשרת למכוניות להעביר ביניהם באמצעות תקשורת אלחוטית נתונים בטיחותיים כגון מהירות, כיוון נסיעה, מיקום ומצב הבלימה, ולספק לנהגים התרעה על סכנת התנגשות.

בתחילת השנה היא הציגה את הדור השני של פתרון ה-V2X DSRC שלה, שהוא הראשון מסוגו המוכן לייצור המוני. הפתרון כולל את מערך השבבים CRATON2 של אוטוטוקס ואת פלטפורמת הטלמטיקה Telemaco של STMicroelectronics, אשר תייצר את השבבים במעבר לייצור המוני.

החברה מסרה שהיא עובדת כיום עם ספקי Tier1 מובילים בענף הרכב (חברות המייצרות מכלולים ותת-מערכות ליצרניות המותג), כדי לפתח פלטפורמות על בסיס מערך השבבים שלה. בין היתר, הפתרון של אוטוטוקס נבחר על-ידי ענקית מערכות הרכב היפנית DENSO.אוטוטוקס מקיימת שיתוף פעולה עם Bosch בתחום מניעת תאונות אופנועים, שיתוף פעולה עם סמסונג בתחום הקישוריות לכלי-רכב אוטונומיים, ועוד.

מנכ"ל אוטוטוקס, חגי זיס, אמר שההשקעה הישירה של יונדאי אינה רק הבעת אמון בחברה, אלא גם מעידה על הצמיחה בשוק ה-V2X. ההשקעה הזאת תסייע לממש את מפת הדרכים הטכנולוגית של אוטוטוקס ולתמוך בלקוחות ובשותפים שלנו בעולם. ההשקעה גם תסייע לנו לגייס מהנדסים נוספים". בין המשקיעים הנוספים באוטוטוקס: קרן ההשקעות Mirai Creation שהמשקיעה הגדולה ביותר בה היא טויוטה; Samsung Catalyst Fund (SCF), Magma, Gemini Israel Fund, Mitsui Global Investment, Amiti Fund, Liberty Israel Venture Fund השייכת ל-Liberty Media ודלק מוטורס, וכן Fraser McCombs Ventures ו-Vintage Investment Partners.

לכתבות נוספות על אוטוטוקס: Autotalks

שיתוף פעולה בין רדווין ומיקרוסופט בתשתיות הפס הרחב

חברת רדווין הישראלית (RADWIN) חתמה על הסכם לשיתוף פעולה אסטרטגי עם חברת מיקרוסופט לפיתוח ציוד תקשורת ייעודי עבור פרוייקט TV White Space, שנועד להביא תקשורת רחבת פס לאתרים מרוחקים בעולם, שבהם אין תשתיות פס רחב. אתמול (ב') הודיעה מיקרוסופט שההסכם כולל פיתוח ציוד חדש על-ידי רדווין, שיאפשר להביא את התקשורת לאתרים המרוחקים. בנוסף, ההסכם מכניס את רדווין כספקית ציוד לפרוייקט Airband Initiative שמובילה מיקרוסופט, אשר נועד להביא את הפס הרחב בתוך כחמש שנים לאתרים המרוחקים בארצות הברית.

חברת רדווין מספקת פתרונות גישה (Access) אלחוטית נייחת בתדרים חופשיים לשימוש (sub-6GHz) ובגלים מילימטריים (mmWave), המבוססים על טכנולוגיית שידור וקליטה באמצעות עיצוב אלומה (Beamforming). הפתרונות של החברה משמשים להקמת תשתיות בסביבה אורבנית, בספינות, ברכבות והפצת תקשורת אלחוטית מקומית ברמת היישוב המרוחק.

תדרים החודרים מכשולי קרקע וצמחייה

מנהל תוכנית איירבאנד בחברת מיקרוסופט, פול גארנט, אמר שרדווין נחשבת למובילה עולמית בתחום פתרונות הגישה האלחוטיים. "היא תסייע לנו להתמודד עם פער התקשורת באתרים מרוחקים, ולאפשר לתושבים, לחקלאים ולקהילה העסקית להשתתף בכלכלה הדיגיטלית". נשיא ומנכ"ל רדווין, שרון שר, אמר שההסכם יוסיף לפורטפוליו של החברה מוצרים המיועדים לתדרי White Space, "אשר משלימים את הפתרונות שלנו ומספקים ללקוחות שלנו יכולת הגעה ליותר לקוחות שלהם, בזכות היכולת של התדרים האלה לחדור מכשולי קרקע וצמחייה".

המושג White Space מתייחס למרווחי הספקטרום המצויים בין התדרים שהרשויות מקצות לחברות וליישומים שונים. המרווחים האלה מיועדים למנוע הפרעות הדדיות, ולכן בפועל הם לא מנוצלים. הדבר בולט במיוחד בהקצאת התדרים לשידורי טלוויזיה ארוכי טווח שבהם יש מרווחים רבים בתדרי UHF של 600MHz. המושג TV White Space מתייחס לתדרי טלוויזיה אלה ובשנים האחרונות מעורר עניין רב. זאת מכיוון שהצורך בפסי ההפרדה האלה הצטמצם מאוד בשנים האחרונות, בעקבות המעבר לשידורי טלוויזיה דיגיטליים המנצלים טוב יותר את הספקטרום הזמין.

US BROADBAND MAP

פער דיגיטלי בארצות הברית

להערכת חברת מיקרוסופט, בארצות הברית לבדה יש כיום כ-34 מיליון תושבים שאין להם גישה לפס רחב. מתוכם, כ-23.4 מיליון תושבים מתגוררים באזורים מרוחקים שאין בהם תשתיות פס רחב. לפי ההגדרה של רשות התקשורת הפדרלית (FCC), גישה לפס רחב היא קבלת מהירות תקשורת גבוהה מ-25Mbps. חברת מיקרוסופט מקדמת את הפרוייקט במימון עצמי, באיגוד שותפים עסקיים ובנסיונות לרתום את הממשל לפרוייקט. המטרה היא לסגור את הפער עד לשנת 2022. בין השאר, היא תורמת לפרוייקט 39 פטנטים רשומים שלה בתחומי התקשורת והקידוד.

בלעדי: אינטל מעוניינת בשבב תקשורת אוניברסלי לדור החמישי

חברת אינטל (Intel) מתכננת להיכנס לתחום חדש של שבב תקשורת אוניברסלי, אשר יוכל לטפל בכל תקני התקשורת האלחוטית קצרת הטווח שיהיו חלק מטכנולוגיות הדור החמישי. כך נודע ל-Techtime בשיחה עם מנהל תחום הקישוריות האלחוטית (Wireless Connectivity) בחברת אינטל העולמית, אלקנה בן-סיני. לדבריו, בדור החמישי כל הטכנולוגיות נפגשות: "הדור החמישי מוסיף לתקשורת יכולות אמינות מאוד גבוהות, מהירות והתמודדות עם רכיבים ותסריטי שימוש מגוונים מאוד. למעשה כל טכנולוגיות התקשורת מתחברות ב-5G".

בשלב הראשון, הקבוצה השלימה את הפיתוח של שבב תקשורת אלחוטית מקומית בתקן IEEE 802.11ax, אשר פותח בארץ, וצפוי להתחיל להיכנס למחשבים אישיים בסוף השנה הזאת, ולאחר מכן להגיע לטלפונים ניידים, כנראה בשנת 2020. מבחינת משתמש הקצה, פירוש הדבר שהוא יוכל לקבל קצבי תקשורת של עד 2Gbps. תקן IEEE 802.11ax אשר יחליף את תקן ה-Wi-Fi הנוכחי (IEEE 802.11ac), צפוי לקבל תוקף רשמי ב-2019. הוא יפעל אומנם באותם תדרים חופשיים של 5GHz ו-2.4GHz, אולם התפוקה שלו תהיה גבוהה בהרבה בזכות שימוש בטכנולוגיות אלחוטיות חדשות כמו איפנון QAM יעיל יותר, שימוש בריבוי אנטנות ויכולת שהובאה מעולם ה-LTE לקלוט מידע במספר זרמים בו-זמנית.

מעבר הדרגתי לעולם הדור החמישי

התקן החדש יגדיל פי ארבעה את מהירות התקשורת בסביבות צפופות כמו תחנות רכבת למשל, ויספק ערוץ הקטנת עומסים לרשת 5G הסלולרית: כאשר התא הסלולרי המקומי עמוס מאוד או סובל מהפרעות, הוא יעביר את המידע לרשת הסלולרית באמצעות רשתות ה-Wi-Fi המקומיות. תחום הקישוריות האלחוטית מבוסס על קבוצת פיתוח גדולה מאוד הכוללת כ-1,500 עובדים בישראל, בארצות הברית, בהודו ובאירופה. אולם הפעילות הגדולה ביותר נעשית בישראל, שבה מעסיקה הקבוצה כ-800 מפתחים. הקבוצה מתמקדת בתקשורת אלחוטית מקומית בטכנולוגיות כמו Wi-Fi, Bluetooth, WiGig וכדומה.

הדגמה של תקשורת 802.11ax במרכז הפיתוח של אינטל בחיפה
הדגמה של תקשורת 802.11ax במרכז הפיתוח של אינטל בחיפה

לדברי אלקנה, הקבוצה מפתחת את טכנולוגיות התקשורת של אינטל בתחום התדרים החופשיים, אולם עקב ההתקרבות של טכנולוגיות התקשורת השונות במסגרת עולם הדור החמישי, "הפתרונות שלנו מתחילים להתאחד עם פתרונות התקשורת הסלולרית של אינטל, המעסיקה כ-1,200 מהנדסים בישראל. כך למשל, כבר בפיתוח השבב ל-802.11ax, הקבוצה נכנסה לטכנולוגיות שהובאו מעולם התקשורת הסלולרית בנושאי הסינכרון בין רשתות ה-5GHz וה-2.4GHz.

"התהליך הזה כבר התרחש בעבר, כאשר התעשייה פיתחה שבבים המאפשרים לטפל במספר דורות סלולריים ב-זמנית בשבב יחיד. להערכתי גם הרשתות האלחוטיות המקומיות וגם הרשתות הסלולריות ירוצו בסופו של דבר בשבב יחיד, לכן אנחנו בוחנים כעת את האפשרות לפתח שבב תקשורת אוניברסלי שיוכל לקבל את כל טכנולוגיות התקשורת הקיימות בשוק. הדור החמישי הוא קריטי, ואינטל היא כיום אחת מהחברות היחידות שהיא פעילה בכל מגזרי הדור החמישי. כבר היום אנחנו מדגימים בטוקיו רשת 5G המנהלת צי של שירות תחבורה ציבורית".

לכתבות נוספות על הפעילות ההנדסית של אינטל בארץ: Intel Israel

אנלוג דיווייסז הכריזה על ממיר DC-DC בעל נצילות של 95%

חברת אנלוג דיווייסז (Analog Devices) הכריזה על ממיר מתח ממותג חדש (Step-Down Silent Switcher) בסדרת Power Linear המגיע לרמת נצילות של 95% בעבודה בתדר של 2MHz ומאופיין בקרינת EMI חלשה מאוד.

הרכיב החדש מדגם LT8642S מבוסס על ארכיטקטורת Silent Switcher 2 וכולל שני קבלים פנימיים בכניסה, וקבלי BST ו-INTV כדי לצמצם את שטח המשוב האקטיבי בתוך הממיר. הפחתת הקרינה מהממיר הושגה באמצעות בקרה על אותות המיתוג ושימוש בנחושת (Copper Pillars) במבנה הפנימי במקום בחוטי הולכה דקיקים. החברה מסרה שביצועי ה-EMI של הממיר אינם מושפעים מהתכנון של המעגל המודפס (PCB). הממיר הממותג קיבל הסמכת CISPR 25 דרגה 5 של תעשיית הרכב.

ANALOG DEVICES IN TECHTIMEמתחי הכניסה של הרכב מותאמים לתעשיית הרכב וליישומים תעשייתיים ונעים בטווח 2.8V-18V. יעילות ההמרה מתבטאת בכך שהוא מספק זרם רציף של עד 10A גם במתח נמוך של 0.6V בלבד. תקעים חיצוניים מאפשרים שליטה על מהירות המעבר של הממיר ומאפשרים חיבור מספר ממירים במקביל. הממיר מספר יציבות מתח של פחות מ-10mV שיא לשיא עם יכולת שליטה בתדרי המיתוג בטווח של 200kHz-3MHz. הממיר הממותג מופיע במארז LQFN בגודל של 4X4 מ"מ. אנלוג דיווייסז החלה בייצור המוני והרכיב זמין בשוק.

למידע נוסף: LT8642S

 

אמזון הסמיכה את DSPG לשירות הענן הקולי AVS

בתמונה למעלה: ערכת הפיתוח הקולי של DSPG על-גבי Raspberry Pi

טכנולוגיית העיבוד הקולי של חברת DSPG מהרצליה קיבלה טפיחה רמה על השכם בעקבות החלטתה של חברת אמזון להסמיך אותה ולהעניק לה תואר של טכנולוגיה מומלצת לשימוש בממשק הקולי שלה לשירותי ענן (Amazon Alexa Voice Service).  בתגובה לידיעה זינקה מניית DSPG בנסד"ק בכ-6% והעניקה לחברה שווי שוק של כ-288 מיליון דולר.

טכנולוגיית HDClear של DSPG מבוססת על חבילת אלגוריתמים של החברה ועל מעבד העיבוד הקולי DBMD5, המספקים יכולות ביטול רעשים והדים ודיוק קולי מועצם. לאחר סדרה ארוכה של בדיקות טכנולוגיות שנעשו על-ידי אמזון, שבהן נקבעה איכות העיבוד הקולי ויכולתה להשלים פעולות קוליות בענן ללא טעויות, אמזון  קבעה שהטכנולוגיה מומלצת לשימוש עבור הממשק הקולי שלה, ומתאימה גם למערכות קוליות מורכבות הכוללות שלושה מיקרופונים.

מבחינת DSPG מדובר בהצלחה שיווקית גדולה, שכן היא יצרנית השבבים הבינונית היחידה בעולם שקיבלה הסמכה והמלצה של שירות AVS. המהלך הזה יקל עליה לשווק את השבב והתוכנה שלה בקרב יצרני ציוד, שעל-ידי כך יקבלו בעצמם את הסמכת אמזון. מדובר בשוק צומח: מחקר שוק שבוצע על-ידי Juniper מעריך ששוק המכשירים המופעלים קולית יצמח בארצות הברית מ-450 מיליון יחידות בשנת 2017 לכ-870 מיליון יחידות בשנת 2022. 

שוק חדש של מייקרים וחברות קטנות

בנוסף, חברת DSPG פיתחה ערכת פיתוח המבוססת על מחשב Raspberry Pi, המאפשרת ללקוחות לפתח במהירות יישומים עבור הממשק הקולי של אמזון, או להטמיע את הקיט במוצרים קיימים. כרטיס הפיתוח של DSPG לשירות AVS מיועד לשמש ככרטיס נתקע על-גבי כרטיס Raspberry Pi. הוא שולב בערכת הפיתוח של אמזון ופועל באופן חלק מול שירות AVS. הוא מאפשר גילוי הפקודות הקוליות גם בתנאי רעש כמו מוזיקת רקע, ומאפשר זיהוי מכל הכיוונים באמצעות שימוש בשלושה מיקרופונים. הכרטיס מופיע עם כל ממשקי התקשורת והדרייברים, לצורך פיתוח מיידי של היישום.

מנכ"ל חברת DSPG, עופר אליקים, אמר שמדובר בהודעה בעלת חשיבות אסטרטגית עבור החברה: "המעבר לממשק משתמש קולי הוא שינוי עצום באופן שבו משתמשים בציוד אלקטרוני. העבודה עם אמזון היא חשובה ביותר להתרחבות הפעילות שלנו בתחום טכנולוגיות העיבוד הקולי. יצרני ציוד יוכלו ליצור על בסיס הערכה שלנו, מוצרים המקושרים לענן של אמזון, מצויינים מבחינת האיכות הקולית תוך צריכת זרם נמוכה". פירוש הדבר ש-DSPG צפויה למכור את הכרטיסים ללקוחות מסוג חדש: מייקרים וחברות קטנות.

למידע נוסף על כרטיס הפיתוח: DSPG Kit for Amazon AVS

מלחמת הסחר מגיעה לתעשיית האלקטרוניקה

בשלבים הראשונים של המתח הגואה בין סין לארצות הברית נראה היה שתעשיית האלקטרוניקה מחוץ לתמונה. מלבד נסיונות אמריקאים למנוע השתלטות סינית על חברות שבבים אמריקאיות באמצעות התערבות ישירה של הנשיא טראמפ, היא נשארה מתחת למסך המכ"ם הכלכלי. אלא שהמהלכים האחרונים של הממשל האמריקאי, שכללו הטלת מסים על מוצרים המיובאים לארצות הברית מסין, אירופה וקנדה, יצרו מציאות חדשה. הממשל האמריקאי פירסם רשימת מוצרים המיובאים מסין שיחול עליהם מיסוי מוגבר, ובתוכם רכיבים אלקטרוניים רבים.

המהלך הזה אינו חד-צדדי, לאחר שהנשיא טראמפ הטיל מיסוי מוגבר על ייבוא מוצרי מתכת ופלדה מהאיחוד האירופי לארצות הברית, פירסם האיחוד האירופה תקנת מיסוי חדשה המטילה מסים מוגברים על מוצרים אמריקאים, ובהם גם מוצרי אלקטרוניקה וחשמל. התקנה הזאת נכנסת השובע לתוקף. המסקנה היא ברורה: מלחמת הסחר הגלובלית מתחילה לגעת בשרשרת האספקה של תעשיית האלקטרוניקה.

מיסוי גלוי עם יעד אסטרטגי סמוי

בימים האחרונים בדק Techtime את רשימת הפריטים שעליהם מטילה ארה"ב מיסוי מוגבר, והופתע לגלות שלתעשיית האלקטרוניקה יש בה נוכחות נרחבת. ארצות הברית פירסמה שתי רשימות. הרשימה הראשונה פורסמה בחודש אפריל 2018, וכוללת מוצרים המייצגים ייבוא מסין בהיקף של כ-34 מיליארד דולר. אומנם החלק המרכזי ברשימה נוגע למוצרים מכניים כמו מנועים, טורבינות ומדחסים, ציוד מכני הנדסי ומערכות הידראוליות, אולם היא כוללת רכיבים רבים המשמשים בתעשיית האלקטרוניקה.

בהם: כוננים מגנטיים, סוגים מסויימים של מעגלים מודפסים (למשל עבור כרטיסי מכ"ם), סדרה גדולה של מנועים חשמליים AC ו-DC בהספקים שונים, תנורים המשמשים בתהליך הייצור של מעגלים מודפסים, משדרים ומקלטים אלחוטיים, מערכות מכ"ם, מצלמות טלוויזיה, קבלים, נגדים, ממסרים אלקטרו-מכניים, לדים ואפילו ציוד המשמש בתהליך ייצור השבבים.

הרשימה השנייה מתייחסת ליעדים התעשייתיים של ממשלת סין כפי שפורסמו בתוכנית Made in China 2025, ומייצגת ייבוא מסין בהיקף של כ-16 מיליארד דולר בשנה. אומנם היא אינה סופית ועשויה להשתנות, אולם התוכן שלה מעניין מכיוון שהיא כוללת מרכיב כבד של תעשיית השבבים. בהתאם להצעה הזאת, יוטלו מסים חדשים על ציוד לייצור פנלים שטוחים, ציוד לייצור פרוסות סיליקון, ציוד לייצור שבבים, דיודות, מעבדים ומיקרו-בקרים, זיכרונות, מגברים, מערכות צב"ד שונות, מייצבי מתח וזרם ועוד. הרכב הרשימה מלמד שארצות הברית מנסה לעכב את הניסיון הסיני לבנות תעשיית שבבים עצמאית עד לשנת 2025.

רמז עדין מאירופה

גם ברשימת המוצרים האירופית ניתן למצוא מוצרי אלקטרוניקה רבים. רוב המוצרים שהאירופים בחרו למסות מתייחסים לתחומים שיש להם רגישות בארצות הברית: כך למשל הם מטילים מס של 25% על אופנועים, שגרם להארלי דיווידסון להודיע שהיא תייצר אופנועים באירופה. בנוסף הם מטילים מסים על מוצרים כמו תירס, אלכוהול, מוצרים גולמיים מתוצרת תעשיית הפלדה שעליה מגן טראמפ בחירוף נפש ומוצרי צריכה ביתיים.

אלא שגם ברשימה האירופית לא נפקד מקומה של תעשיית האלקטרוניקה. האירופים מטילים מס של 50% על מגברי מיקרוגל, ציוד להקלטת נתונים במטוסים, ציוד נייד לטיפול בתמונות ובטקסטים, מוצרי עיבוד קול אלחוטיים וכדומה. ההבדל בין שתי הרשימות הוא ברור: בעוד שהאמריקאים מנצלים את מלחמת הסחר במטרה להשיג יעדים אסטרטגיים, האירופים מנסים לבטל את מלחמת הסחר. אולם מבחינת תעשיית האלקטרוניקה התמונה המתבהרת היא חדה: מלחמת הסחר הבין-גושית עשויה לשבש את שרשרת האספקה הסופר-מסובכת שלה.

המוצרים מסין שעליהם מוטל מיסוי נוסף בארה"ב: List One , List two.

המוצרים מארה"ב שעליהם מוטל מיסוי נוסף באירופה: EU Immediate Notification

TPG Capital השלימה את רכישת Wind River

חודשיים בלבד לאחר חתימת העיסקה, השלימה חברת ההשקעות הגלובלית TPG Capital, את רכישת חברת (Wind River), המספקת תוכנות ליישומי זמן אמת משובצים ויישומי האינטרנט של הדברים (IoT). בתחילת אפריל 2018 הודיעה TPG שהיא חתמה על הסכם הרכישה עם אינטל. אומנם סכום העיסקה לא נמסר, אולם ראוי לציין שחברת אינטל רכשה את ווינד ריבר בשנת 2009 תמורת 884 מיליון דולר.

המנכ"ל הנוכחי של ווינד ריבר, ג'ים דוגלס (בתמונה למעלה), יוביל את החברה העצמאית בתפקיד הנשיא. שותף ומנהל ההשקעות ב-TPG, נהאל ראג', ישמש כיו"ר פעיל של החברה. לדבריו, העיסקה מספקת לחברה את המשאבים והמיקוד הדרושים כדי למצב אותה כספקית מובילה בשוק התוכנות למערכות IoT תעשייתיות (IIoT). "אנו מצפים לעבוד בצמוד עם ההנהלה כדי לבצע צמיחה אורגנית ולזהות הזדמנויות למיזוגים ורכישות".

קרן TPG הוקמה בשנת 1992 ומנהלת השקעות היקף של יותר מ-70 מיליארד דולר. מאז הקמתה היא השקיעה ביותר מ-500 חברות מכל תחומי התעשייה. הפעילות שלה בתחומי הטכנולוגיה מתבצעת בעיקר באמצעות הקרנות TPG Capital ו-TPG Growth שגייסה בתחילת השנה כ-3.7 מיליארד דולר להשקעות חדשות.

חברת ווינד ריבר נחשבת לאחת מהחברות המובילות בפיתוח תוכנה למערכות משובצות, מערכות זמן אמת קריטיות, לינוקס ופתרונות תוכנה למכשירים ניידים. בחודש דצמבר 2017 העריכה חברת המחקר VDC Research Group שווינד ריבר מחזיק בכ-27.6% מהשוק העולמי של תוכנות משובצות ומערכות הפעלה לאבזרי IoT, בכ-22.6% מהשוק של מערכות הפעלה זמן אמת ובכ-53.4% מהשוק העולמי של מערכות הפעלה מסחריות מבוססות לינוקס (Linux).

העיסקה מעוררת שאלות בדבר היכולת של אינטל להיכנס לתחומים חדשים בעולם התוכנה: בחודש אפריל 2017 מכרה אינטל 51% ממניות חברת האנטי- וירוס מקאפי (McAfee) לקרן TPG תמורת כ-4.2 מיליארד דולר. אינטל ממשיכה להחזיק ב-49% ממניות חברת האבטחה, שאותה היא רכשה בשנת 2011 תמורת 7.7 מיליארד דולר.

צבא ארה"ב רוכש מרפאל את המיגון האקטיבי Trophy

בתמונה למעלה: טנק אברהמס אמריקאי מצוייד במערכת מעיל רוח. מקור: רפאל

חברת רפאל מערכות לחימה (Rafael) ,תספרק לצבא ארצות הברית את מערכות המיגון האקטיבי מעיל רוח (Trophy), אשר יותקנו על-גבי טנקי אברהמס של הצבא האמריקאי. מדובר בחוזה ענק בהיקף של 193 מיליון דולר, שיבוצע באמצעות האינטגרטור הביטחוני האמריקאי Leonardo DRS. לאונרדו תספק את המערכות לאחר ייצורם בישראל ובארה"ב. מדובר בעיסקה מפתיעה: בחודש מרץ האחרון הודתה רפאל לראשונה שמתקיימים מגעים בינה לבין הצבא האמריקאי.

כאשר Techtime בדק את חוזי ההצטיידות החדשים של משרד הביטחון האמריקאי מחודש מרץ השנה, הוזכר בהם פרוייקט התקנה של מערכות מעיל רוח (שצה"ל משתמש בהן משנת 2009). מהתקציב עלה שהמערכות תוכננו להתקנה נסיונית במספר טנקים מסוג אברהמס (M1A2) ושעלות ההתקנה והתמיכה בהן תהיה כ-9.9 מיליון דולר. הפרוייקט אמור להסתיים בחודש מרץ 2019, מכאן שפירוש הדבר הוא שהבדיקות עברו בהצלחה וצבא ארה"ב ביצע שינוי מהותי בתוכנית הרכש.

מערכת מעיל רוח שפותחה על-ידי רפאל, היא מערכת ההגנה האקטיבית לרק"ם המבצעית היחידה העולם. המערכת מותקנת במאות פלטפורמות לחימה קרקעיות בצה"ל: טנקי המרכבה סימן 3 ו-4 ועל-גבי נגמ"שי נמ"ר. רפאל מסרה שעם השלמת חוזי האספקה שלה, היא תהיה מותקנת ביותר מ-1,000 פלטפורמות בצה"ל. המערכת מבוססת על שימוש בחיישנים המגלים ומסווגים את האיום (דוגמת טיל נ"ט) ואת מיקומו, ומשגרת אמצעי-נגד ליירוט האיום. במקביל, מערכת השו"ב של מעיל רוח מעבירה את נתוני היורה לכוחות בשטח לצורך ניטרול המשך האיום.  

מנהל חטיבת היבשה והים של רפאל, משה אלעזר, אמר שרפאל מספקת פתרונות הגנה לצבא ארה"ב כבר יותר משני עשורים. אולם עד היום היא סיפקה רק מיגון פאסיבי לכלי-רכב קרביים כמו ברדלי, סטרייקר ו-AAV7. חברת לאונרדו היא קבלן ראשי בארה"ב, המתמחה באינטגרציה של מערכות לחימה קרקעיות, מחשוב רשת, מערכות ימיות, תקשורת לוויינים, מערכות אוויוניקה ובפתרונות מודיעיניים וביטחוניים. החברה פועלת מארלינגטון, וירג'יניה, ומעסיקה כ-5,500 עובדים. 

חברת רפאל מעסיקה כ-7,500 עובדים. בשנת 2017 הסכמו מכירותיה בכ-2.2 מיליארד דולר. צבר ההזמנות של החברה מסתכם בכ-6.9 מיליארד דולר. צה"ל הוא הלקוח המרכזי של החברה, ואחראי על כ-55% מהמכירות.

סינופסיס הכריזה על אלגוריתמים חדשים לאבטחת שבבי IoT

חברת סינופסיס (Synopsys) הכריזה על הוספת האלגוריתמים ChCha20 ו-Poly1305 לחבילת IP DesignWare Multipurpose Security Protocol Accelerator. המהלך מיועד לשפר את יכולות ההצפנה והאימות (אותנטיקציה) הדרושים כדי להגן של שבבים (SoC) המיועדים לשימוש במערכות אינטרנט של הדברים (IoT). חבילת Security Protocol Accelerator IP משפרת את ביצועי פרוטוקול אבטחת המידע באמצעות תמיכה בריצוף (sequencing) יעיל של נתונים ועיבוד מקבילי של פעולות הצפנה דוגמת אותנטיקציה ופעולות הצפנה-פענוח.

האלגוריתמים החדשים שנוספו לחבילה מאפשרים לאבטח יישומים לתקשורת אינטרנט המתבססים על פרוטוקול TLS – Transport Layer Security בגרסאות 1.2 ו-1.3, כולל דפדפנים, התקני Voice-Over-IP ויישומי בית חכם. כיום מפעיל DesignWare Multipurpose Security Protocol Accelerator IP קשת רחבה של אלגוריתמים עתירי חישוביות לפעולות הצפנה הנדרשות על-ידי רוב פרוטוקולי אבטחת המידע של תקני תקשורת כמו SSL/TLS, IPsec, Wi-Fi ו-LTE. כולל תמיכת TEE – Trusted Execution Environment, גישה מאובטחת למפתח הצפנה ואמצעים דיפרנציאליים לניתוח הספק לצורכי אבטחה.

פונקציית וירטואליזציה מאפשרת למתכננים לשתף מופע יחיד של Security Protocol Accelerator לרוחב מעבדים מארחים רבים, או מעבד מרובה ליבות, בכדי להוריד עומס מהפונקציונליות של אבטחת המידע במטרה להקטין את שטח הלוגיקה והזיכרונות ולפשט את ניהול התוכנה. "מתכנני השבבים מתבססים על מאיצים של פרוטוקולי אבטחת מידע בכדי לשפר את הביצועים ולצמצם את זמן השיהוי של אלגוריתמים להצפנה ב-SoCs", אמר ג'ון קוטר (בתמונה למעלה), סגן נשיא לשיווק IP בסינופסיס. "הוספת האלגוריתמים ChaCha20 ו-Poly1305 וכן אמצעים נגד מתקפות side-channel ל-DesignWare Security Protocol Accelerator IP, מאפשרים תקשורת אינטרנט מאובטחת יותר למיליוני התקנים מקושרות המתבססים על פרוטוקול ה-TLS".

זמינות

DesignWare Multipurpose Security Protocol Accelerator IP עם תמיכה באלגוריתמים ChaCha20 ו-Poly1305 זמין כעת. תמיכה באלגוריתמים ChaCha20 ו-Poly1305 גם היא זמינה ב-DesignWare Cryptography Software Library של סינופסיס המתוקפת על ידי NIST.

Keysight: פתרון בדיקה למערכות מבוססות DDR5 ו-LPDDR5

חברת קיסייט (Keysight Technologies) הכריזה על פתרונות חדשים לאימות התכנון וניפוי שגיאות (Debug) במערכות הכוללות את רכיבי הזיכרון החדשים DDR5 ו-LPDDR5. החברה פיתחה את חבילת פרוטוקולי הבדיקה Protocol Debug and Validation, אשר ביחד עם הנתח הלוגי Keysight U4164A Logic Analyzer (בתמונה למעלה), מאפשרים למתכנני ציודי חומרה דוגמת שרתים ארגוניים, מכשירי מובייל וציוד אלחוטי בעל ביצועים גבוהים, לבדוק את המערכות המבוססות על שימוש ברכיבי הזיכרון המהירים DDR5 ו-LPDDR5.

אחד משוקי היעד המרכזיים של הפתרון החדש הוא מערכות הדור החמישי. האימוץ התעשייתי של תקן 5G New Radio מחייב שימוש חומרה המעבירה מידע במהירות גבוהה מאוד, אולם שומרת על צריכת הספק נמוכה. זכרונות DDR5 ו-LPDDR5 מאפשר העברת מידע ברוחב פס גבוה יותר וברמת הביצועים הנדרשת בדור הבא של שרתי ענן אשר יתמכו בשימושי הדור החמישי. הפתרונות החדשים של קיסייט מיועדים לספק יכולת בדיקה מדוקדקת של תעבורת הנתונים במערכות מבוססות DDR5 או LPDDR5 באמצעות תפיסה וניתוח בזמן אמת של האותות העוברים בין המעבד לבין הזיכרון.

הפתרון כולל גם את תוכנת DDR5 Analysis and Compliance Validation אשר ניתן להריץ אותה בשילוב עם הנתח הלוגי U4164 ועם DDR5 Interposers. סגן נשיא ומנהל תחום אבזרים אלחוטיים וטלקום בחברת קיסייט, קאילאש נאראיאנאן, אמר שמכשירים ויישומי ענן קריטיים מחייבים שימוש טכנולוגיות מבוססות DDR5. "הפתרונות שלנו לבדיקה ולתיקון באגים במערכות מבוססות DDR5 ו-LPDDR5 מאפשרים להאיץ את החדשנות בדור הבא של המכשירים ולענות לצורכי הדור החמישי".

המחסור ברכיבים קשה? זו רק ההתחלה

בשנה האחרונה נאבקת תעשיית האלקטרוניקה הישראלית עם מחסור גובר ברכיבים. זו היתה שנה של התארכות זמני אספקה, קושי למצוא רכיבים הדרושים בדחיפות בקווי הייצור ועם התופעה המפחידה מכל – אלוקציה – אספקת רכיבים במשורה ורק ללקוחות החשובים ביותר. אלא שפוסט של מנהל הרכש העולמי בחברת Jabil, גרהאם סקוט, מגלה שמדובר לא רק בבעייה מקומית זמנית – אלא עולמית שתאפיין את תעשיית האלקטרוניקה לכל הפחות בחמש השנים הקרובות.

המכונית החשמלית תרוקן את המדפים

סקוט הסביר בפוסט מיוחד שהעלה בבלוג של החברה, שהתובנות שלו מבוססות על הנסיון שניצבר במנגנון הרכש של החברה, המטפל מדי יום בכ-700,000 רכיבים של 27,000 ספקים שונים. "מאז 2017 מתמודדת התעשייה עם גלים חוזרים של מחסור ברכיבים לצד עליות תלולות במחיר והתארכות זמני האספקה". לדבריו, השוק נמצא בקושיים גוברים, במיוחד כאשר מדובר ברכיבים פסיביים סטנדרטיים כמו קבלים קרמיים מרובי שכבות (MLCC), נגדים, טרנזיסטורים, דיודות ואפילו רכיבי זיכרון. "ספקים רבים האריכו את זמני האספקה ל-24 שבועות וחלקם אפילו ל-52 שבועות".

סקוט גרהאם. מחסור ברכיבים כמצב קבוע
סקוט גרהאם. מחסור ברכיבים כמצב קבוע

הפעם האחרונה שבה השוק התמודד עם מצב דומה היתה בשנת 1999, כאשר זמני האספקה של קבלי טנטלום ל-52 שבועות. אומנם היצרנים הגדילו את קיבולת הייצור, אולם המשבר אז הסתיים בעקבות ירידה בדרישה ושינויים טכנולוגיים. להערכתו, המצב היום שונה, מכיוון שמגמות שוק ארוכות טווח דוחפות את השוק למצב קבע של דרישה גוברת ברכיבים. כך השינוי בתעשיית הרכב הוא מהיר מהצפוי. למרות שעדיין אין רכב אוטונומי מלא, תחולת האלקטרוניקה בכלי-רכב נמצאת בצמיחה מהירה מאוד. במכונית סטנדרטית מדגמי 2018 יש בממוצע 2,000-3,000 קבלים. הרכב החשמלי יחמיר את הבעיה, מכיוון שמכונית חשמלית סטנדרטית תשתמש בכ-22,000 קבלי MLCC.

שוק הסמארטפונים מייצר אתגרים דומים. כיום התעשייה מייצרת כ-1.5 מיליארד מכשירי סמארטפון בשנה, המכילים בממוצע כ-1,000 קבלים בכל מכשיר. מכיוון שהייצור העולמית היא של כ-3 טריליון קבלים בשנה, מתברר שתעשיית הסמארטפונים נוטלת כמחצית מכושר הייצור העולמי. התעשייה הזאת גם אחראית לעלייה הנמשכת במחירי רכיבי הזיכרון. להערכת סקוט, המגמה הזאת תימשך, מכיוון שהיצרניות ממשיכות להתחרות בהוצאת דגמים בעלי ביצועים גדולים יותר מדי שנה.

הגדלת הייצור לא תפתור את הבעייה

בטווח הרחוק יותר, לתמונה ייכנס שוק ה-IoT וימשיך לדחוק את שוק הרכיבים למצב של מחסור מתמשכים. "להערכת גרטנר, בשנת 2020 ייפרסו יותר מ-20 מיליארד התקני IoT, פירוש הדבר שהשוק הזה יכפיל את היקפו בכל שנה בשנתיים הבאות, ויציב דרישות חדשות בשוק שכבר כיום מתקשה לעמוד בביקוש".

לתופעות האלה יש השלכות נוספות: ספקי הרכיבים ישקיעו בבניית תשתיות ייצור, אבל יתמקדו באספקת הרכיבים הריווחיים ביותר. כלומר, הם ירחיבו את הייצור של רכיבים חדשים וריווחיים על חשבון הייצור של רכיבים ישנים הקיימים במערכות מורשת, ומאופיינים בשולי רווח נמוכים יותר. מכאן שהמחסור ברכיבים ישנים יימשך זמן רב. להערכת גרהאם, חברות שלא יבצעו שינויים ברשימת החומרים שלהם, ולא יחליפו רכיבים ישנים ברכיבים חדשים, ייאלצו להיאבק בכל יום מחדש כדי להשיג אותם.

כללי הישרדות בתנאי מחסור כרוני

כיצד מומלץ להתמודד עם המשבר המתמשך? סקוט גרהאם מספק מספר עצות. הראשונה היא לזכור שבמצבי מחסור, המפתח להשגת רכיבים הוא ביחסים טובים עם הספקים. "כאשר השוק נכנס למצב מחסור, היצרנים מקצים (Allocate) ללקוחות רק שיעור מסויים מהתפוקה שלהם. זהו מצב של אלוקציה שבו מתנהל מו"מ קשוח בין הספקים לבין הלקוחות. במצב כזה היצרנים הם אלה שמחליטים במי מהלקוחות לתמוך, ולכן חשוב מאוד לבנות עמם יחסי אמון הרבה זמן לפני שהמשבר מתפתח".

קיימות אסטרטגיות משלימות נוספות שניתן לנקוט בהן, למרות שאף אחת בפני עצמה אינה מבטיחה לגמרי שהלקוח ישיג את כל הרכיבים שלהם הוא זקוק: האסטרטגיה המרכזית היא להמשיך ולפתח את המוצר, כדי להתאים כל הזמן את רשימת החומרים למצאי הקיים בשוק. היצרנים צריכים להגדיל את המספר הספקים ולייצר רשימות גדולות יותר של ספקים אלטרנטיביים. לעולם לא להסתמך על ספק יחיד, ולבנות מנגנון תיאום פנימי הדוק בין מחלקות הפיתוח ומחלקות הרכש, כדי להבטיח רשימת חומרים זמינה.

אינטל ישראל גיבשה פתרון אלחוטי למייל האחרון

קבוצת הפיתוח של מערכות תקשורת מילימטריות הפועלת בחברת אינטל ישראל, פיתחה פתרון אלחוטי אשר יאפשר לקשר בתים אל תשתיות של סיבים אופטיים באמצעות רשת תקשורת אלחוטית מסוג WiGig, הפועלת בתדר של 60GHz. הטכנולוגיה החדשה פותחה בפרוייקט משותף עם חברת פייסבוק ועם חברת Radwin הישראלית, ומאפשרת לספק לבתים קישוריות כוללת של עד 2300Mbps, ועד 1Gbps לכל דירה, ממרחק של 300 מטר גם בתנאי גשם אינטנסיביים, הנחשבים לגורם ההפרעה הגדול ביותר בתקשורת בגלים קצרים.

בשבוע שעבר ראה Techtime את הטכנולוגיה החדשה, כאשר היא הוצגה בפני עובדי החברה במסגרת כנס פנימי של קבוצת התקשורת האלחוטית (Intel Wireless Connectivity). מדובר בקבוצה הכוללת כ-1,500 מפתחים בישראל, ארצות הברית, הודו ואירופה, כאשר בתוכה צוות המפתחים הגדול ביותר נמצא בישראל, עם כ-800 עובדים. לדברי יוסי צפתי, מנהל מערכות ופיתוח עסקי בצוות הגלים המילימיטריים, הקבוצה הישראלית נכנסה לתחום ה-WiGig לפני כשש שנים, ובשנת 2015 הציגה פתרון ראשון המאפשר לבצע קישוריות אלחוטית מהירה בין המחשב האישי לבין תחנת העגינה.

פייסבוק נכנסת לתמונה

"לפני כשנתיים החלטנו לבדוק אם אנחנו יכולים להגדיל את הטווח של התקשורת, והגדלנו את מספר האלמנטים הקורנים במערכת מ-16 אנטנות ל-512 אנטנות, המייצרות אלומת שידור וקליטה (Beamforming). המערך החדש איפשר לנו להגדיל את הטווח ליותר מ-500 מטר בתנאים אופטימליים ול-300 מטר בתנאי גשם".

תחנת הבסיס השכונתית שפותחה על-ידי אינטל ישראל וחברת רדווין
תחנת הבסיס השכונתית שפותחה על-ידי אינטל ישראל וחברת רדווין

בשלב הזה קיבלה אינטל פנייה מחברת פייסבוק, אשר החלה לגבש את הרעיון של רשת Terragraph. המטרה של פייסבוק היתה לייצר תשתית של משדרים ומקלטים העובדים בתדר של 60GHz בהתאם לדרישות תקן IEEE 802.11ay, שיהיו מפוזרים על-גבי עמודים של פנסי רחוב במתכונת של רשת Mesh. הרשת הזאת אמורה להביא מהירות גלישה גבוהה אל הבתים, באמצעות תשתיות גלים מילימטריים, שמצד אחד יתקשרו זה עם זה ועם הצרכנים הסופיים, ומהצד השני יתחברו אל תשתיות הכבילה והסיבים האופטיים של חברות הטלקום.

בשוק עדיין לא ברור מה הן בדיוק התוכניות של פייסבוק. האם היא מתכננת להיות ספקית תקשורת, או האם היא מתכננת לספק שירות וויי-פיי סופר מהיר בחינם, שיעבור דרך השרתים שלה. מכל מקום, היא החלה לפנות אל ענקיות בתחום כדי לשתף איתה פעולה. בשבועות האחרונים הודיעו קואלקום ונוקיה שהן מצטרפות ליוזמה, וכעת מתברר שגם אינטל נמצאת עמוק בפנים.

"המייל האחרון יהיה אלחוטי"

הצוות של אינטל ישראל צירף לרעיון את חברת Radwin, וביחד הן פיתחו תחנת בסיס הכוללת שני מקמ"שי WiGig, מעבד תקשורת שפותח באינטל פתח תקווה עבור נתבים אלחוטיים, וממשק תקשורת PCIe המחבר את המקמ"ש אל התשתית הקווית. כל תחנה כזו תומכת בעד 16 דירות.

צפתי: "בסופו של דבר המייל האחרון יהיה אלחוטי. תדר 60GHz הוא תדר חופשי לשימוש ואינו דורש רשיון. כיום כל המפעילים הגדולים בעולם מתעניינים באפשרות הזאת". בשלב הנוכחי נמצאות אינטל ו-Radwin בשלב המדגים הטכנולוגי, אשר יגיע בסוף 2018 לשלב פיילוט, שבו תוקם רשת המורכבת מכמה עשרות משדרים/מקלטים מתוצרת רדווין. אומנם הציוד קיבל את הסמכת Terragraph של פייסבוק, אולם המטרה היא גדולה בהרבה: לספק אלטרנטיבה לרעיון הבאת הסיב האופטי אל הבית.

לכתבות נוספות בנושא תקשורת אלחוטית מהירה: WiGig

סכימה עקרונית של רשת Terragraph. מקור: פייסבוק
סכימה עקרונית של רשת Terragraph. מקור: פייסבוק