רכיבי הספק לכלי-רכב חשמליים דוחפים את הצמיחה של קמטק

על רקע ביקושי השיא בתעשיית השבבים והמאמצים של היצרניות להרחיב את קווי הייצור, חברת קמטק (Camtek), המפתחת מערכות בדיקה לייצור שבבים, דיווחה היום על הכנסות של כ-70.7 מיליון דולר ברבעון השלישי של השנה, גידול של 76% ביחס לאשתקד. שיעור הרווחיות הגולמית עמד על מעט יותר מ-50% והרווח הנקי (Non-GAAP) הסתכם ב-20 מיליון דולר. 

מבחינת תמהיל ההכנסות לפי סוג מערכות, כ-15% מהכנסות החברה הגיעו ממכירת ציוד בדיקה למארזים מתקדמים, בעיקר של שבבים לסמרטפונים, וכ-15% ממכירת מערכות front-end. ואולם, פלח שוק נוסף שהופך להיות מנוע צמיחה משמעותי עבור החברה הוא שבבי סיליקון קרביד (תרכובת של סיליקון ופחמן). סוג זה של שבבים הולך וצובר תאוצה בעולם רכיבי ההספק בתעשיית הרכב, ובעיקר הרכב החשמלי, כאשר לאחרונה כמה מהיצרניות המובילות הכריזו על אימוץ הטכנולוגיה, ובכלל זה טסלה, GM, טויוטה, XPENG ועוד. רכיבים מסוג זה מצריכים
מערכות בדיקה ייחודיות, ולקמטק יש קו מוצרים ייעודי עבורם. ברבעון האחרון פלח זה היווה כבר חמישית מהכנסות החברה.

מנכ"ל החברה, רפי עמית, התייחס בשיחת הוועידה לאחר פרסום הדוח למשקל של הביקושים מתעשיית הרכב במומנטום של החברה. "יותר ויותר יצרניות וספקיות מערכות מאמצות את הסיליקון קרביד בחלק מהמוצרים שלהן. שוק הסיליקון קרביד משגשג, ועולם הרכב הוא המנוע המרכזי שלו ואחראי כבר ל-15% מהביקושים. עוד ייושמים מרכזיים עבור סיליקון קרביד הם לידאר וזיהוי פנים."

מבחינת חלוקה גיאוגרפית, סין היא שוק היעד הגדול ביותר עבור קמטק. עמית: "אנחנו מודעים לבעיות האנרגיה שעשויות להשפיע על לקוחותינו, אך יש לזכור את החשיבות האסטרטגית של תעשיית הסמיקונדקטור עבור סין ואנחנו מאמינים שהתעשייה תקבל עדיפויות בהקצאת האנרגיה."

החברה צופה לסיים את שנת 2021 עם גידול שנתי של 70% בהכנסות. "מתחילת חודש אוקטובר קיבלנו הזמנות בהיקף של מעל ל-26 מיליון דולר, עובדה שמחזקת את הביטחון במומנטום העסקי שלנו. קמטק תמשיך להינות בשנים הקרובות מהמגמות בשוק השבבים."

חברת קמטק מספקת ציוד בדיקה ומדידה לקווי ייצור של תעשיית השבבים, עם התמחות בשוק המארזים המתקדמים, זיכרונות, רכיבי CMOS Image Sensors, MEMS ורכיבי RF. הצמיחה שלה בשנה האחרונה באה לידי ביטוי גם בבורסה: מחיר המנייה שלה בנסד"ק צמח מתחילת השנה ב-81% והיא נסחרת בשווי שוק של 1.73 מיליארד דולר.

אינטל הכריזה על ארכיטקטורת Alder Lake שפותחה בישראל

בתמונה למעלה: הדמיית אמן של מעבד Alder Lake בגרסת הגיימינג

לאחר שלוש שנים וחצי של מאמצי פיתוח שנעשו על-ידי 1,000 מפתחים בישראל, הכריזה חברת אינטל (Intel) על ארכיטקטורת המעבדים החדשה Alder Lake אשר מביאה איתה חידושים בתחום המבנה של מעבדים למחשבים אישיים. המעבדים גם מיוצרים בישראל, במפעל אינטל בקרית גת. ארכיטקט SoC של Alder Lake באינטל ישראל, אריק גיחון, הסביר היום בפגש עיתונאים בזום, שמשפחת המעבדים החדשה מיועדת להפעיל את כל סוגי המחשבים האישיים – ממחשבי גיימרים ועד מחשבים ניידים.

היא מבוססת על תפישה היברידית שלפיה השבב המרכזי כולל ליבות ייעודיות ליישומים עתירי עיבוד וליבות "רזות" עבור משימות הדורשות עיבוד מהיר וחסכוני. "המעבד ההיברידי הוא העתיד של אינטל", אמר גיחון. סדרת המעבדים הושקה הלילה בכנס המפתחים Intel Innovation. החברה מסרה שמדובר בשינוי המהותי ביותר שהיא ביצעה במבנה המעבדים שלה בעשור האחרון.

גרסה חדשה של ריבוי-ליבות

המפתחים שינו את ארכיטקטורת המעבד באמצעות הגדרת שני סוגים שונים של ליבות: ליבות ביצועים גדולות (Performance Core) וליבות יעילות (Efficient Core) מהירות וחסכוניות בהספק – הפועלות במקביל. ליבת הביצועים מספקת את ביצועי ה-CPU הגבוהים ביותר שאינטל פיתחה ונועדה לשמש כבסיס למעבדי העשור הבא של החברה. ליבת הביצועים תוכננה על-ידי עדי יועז, הארכיטקט הראשי של אינטל למעבדי Core, ועל-ידי הצוות שלו בישראל.

יועז: "הליבות הקטנות 'יתפסו פיקוד' על מטלות הרקע במחשב כמו למשל סריקת וירוסים, בזמן שליבות הביצועים מתמקדות בעומסי עבודה הנובעים מיישומים כבדים כמו למשל משחקים עשירים בגרפיקה". המעבדים כוללים מערך בינה מלאכותית ולימוד מכונה, בשם Intel Thread Director, אשר אוסף מידע על היישומים השונים במחשב וממליץ למערכת ההפעלה היכן להפעיל כל יישום בתוך המעבד, למשל באיזה ליבה לבחור לביצוע איזו מטלה. החברה עבדה בשיתוף פעולה הדוק עם מיקרוסופט, אשר שילבה את המערך הזה במערכת ההפעלה החדשה Windows 11.

מהנדסי אינטל חוגגים את השקת מעבדי Alder Lake. צילום: אוהד פאליק
מהנדסי אינטל חוגגים את השקת מעבדי Alder Lake. צילום: אוהד פאליק

גיחון: "מערכת ההפעלה מתקשרת ישירות עם המעבד, ויודעת להריץ את האפליקציות על הליבות הנכונות – בהתאם להמלצות שהיא מקבלת מהמעבד תוך כדי הריצה". המוצר הראשון שבאמצעותו אינטל מדגימה את ביצועי Alder Lake הוא המעבד הייעודי לגיימרים, Alder Lake. אינטל מעריכה שהוא "מעבד המשחקים הטוב ביותר בעולם". בסך הכל, הארכיטקטורה החדשה מאפשרת לייצר מעבדים בעלי עד 18 ליבות (8 חזקות ו-8 רזות) העובדים בהספק של עד 241Watts, אשר מספקים תמיכה ב-Wi-Fi 6E, בהאצת זכרונות DDR5, בממשקים מהירים דוגמת PCIe5 ויכוללים כולת הגברת מהירות השעון (Over Clocking).

גם הבאנה לאבס וה-IPU הישראלי מגיעים אל השוק

ככל הנראה זהו השבוע המוצלח ביותר של של אינטל ישראלבתוך חברת אינטל. במהלך כנס המפתחים גם נחשף שיתוף פעולה עם גוגל, שבמסגרתו ישולב רכיב IPU – Infrastructure Processing Unit שפותח בקבוצת התקשורת שרובה בישראל, בשרתים של Google Cloud. ה-IPU המותאם ינהל את כל פעילות תשתיות התקשורת והענן, וישחרר מהן את ה-CPU. ה-IPU הוא רכיב תקשורת המאפשר להוריד עומסי עבודה מהמעבד המרכזי (להרחבה ראו: ה-IPU הראשון בעולם).

במקביל, חברת AWS הודיעה שהיא מתחילה לספק לארגונים את שירות Amazon Elastic Compute Cloud אשר מבוסס על שימוש במאיצי הבינה המלאכותית Gaudi של חברת הבאנה לאבס הישראלית, אשר נרכשה על-ידי אינטל בדצמבר 2019 תמורת כ-2 מיליארד דולר. להערכת AWS, הרכיבים מספקים לשירות שלה ביצועים גבוהים ב-40% בהשוואה לשימוש במעבדי GPU ביישומי AI דוגמת עיבוד שפה טבעית, ניתוח ראייה על ידי מחשוב ועוד.

רדווין פיתחה פתרון 5.8GHz לשוק הישראלי

בתמונה למעלה: מנכ"ל רדווין, שרון שר. "תקשורת מהירה גם בלא סיבים אופטיים"

חברת רדווין (Radwin) מתל אביב, השיקה גרסה חדשה של תחנת הבסיס ממשפחת NEO ושל עמדת הלקוח שלה, SU AIR, לאחר שעברו התאמות אל השוק הישראלי בעקבות השחרור של תדרי 5.8GHz לשימוש חופשי. מדובר בטווח תדרים שהוחזק על-ידי צה"ל ואשר שוחרר לשימוש אזרחי ללא תשלום בחודש אפריל 2020. המערכות משווקות בעולם עם תמיכה בתדרי 5Ghz, אולם עדיין לא שווקו בישראל בגלל המחסור בתדר זמין. ל-Techtime נודע שחברת רדווין עבדה בחודשים האחרונים על ביצוע שינויים בפלטפורמת התקשורת, כדי להתאים את התדרים, מעטפת ומסיכות השידור והקליטה לרגולציה בישראל.

בעקבות השינוי הזה, היא מעריכה שייפתח בארץ שוק חדש למערכות תקשורת אלחוטיות מקומיות ובין סניפים של ארגונים. מערכת NEO החדשה יצאה לשוק במאי 2021. זוהי מערכת תקשורת אלחוטית נייחת המספקת תקשורת מקומית ברוחב פס של עד 750Mbps לצרכנים המקומיים הנמצאים בסביבת תחנת הבסיס, דוגמת מספר צרכנים ביישוב מבודד. התקשורת נעשית במתכונת של נקודה לריבוי נקודות (Point-to-Multi-Point) בטכנולוגיית עיצוב אלומה (Beamforming) המאפשרת חיסכון בהספק ותקשורת מהירה עם הפרעות הדדיות מינימליות.

עיצוב אלומה דו-כיווני

המערכת כוללת טכנולוגיה ייחודית של החברה המאפשרת עיצוב אלומה גם בהעלאת תכנים (Uplink) מתחנות הקצה (US AIR) ולא רק במהלך השידור מתחנת הבסיס המרכזית אל תחנות הקצה (Downlink). במקביל, רדווין התאימה גם את מערכת Alpha, הפועלת במתכונת של נקודה לנקודה (Point to Point) בטווחים של עד כ-15 ק"מ, אל התדר החדש שהתפנה. בחברה מעריכים שבעקבות השינויים האלה יתרחב בישראל שוק התקשורת האלחוטית הפרטית, דוגמת קישור משרדים עסקיים, תמיכה בפרוייקטי עיר בטוחה, ניהול מרחוק של תשתית קריטית בנמלים ימיים, חברות חשמל, גופים ממשלתיים ועוד.

החברה מסרה שכיום המערכות שלה פרוסות בכ-100 ערים ויישובים בישראל במסגרת פרוייקטי עיר חכמה. מנכ"ל רדווין, שרון שר, אמר שהפתרונות האלחוטיים בתדר 5.8GHz מספקים עד פי 8 יותר רוחב סרט מאשר ניתן היה להשיג עד היום בארץ באמצעות תדרי 2.4GHz החופשיים. "״התחום החדש מאפשר למפעילי התקשורת לספק ללקוחות גישה לאינטרנט בפס רחב באיכות גבוהה, גם במקומות בהם אין תשתית של סיבים אופטיים. מיעוט ההפרעות בתחום התדר החדש, בשילוב טכנולוגיות תקשורת מתקדמות שהוטמעו בציוד שלנו, מאפשרים טווח פעולה וזמינות תקשרות גבוהה מאד בהשוואה לציוד הפועל בתחום תדרי 2.4GHz".

אוגורי גייסה 180 מיליון דולר לפי שווי של מיליארד דולר

חברת אוגורי (Augury) מחיפה השלימה גיוס בגובה של 180 מיליון דולר, לפי שווי חברה של יותר ממיליארד דולר. הגיוס הנוכחי מעלה את סך גיוסיה של החברה ל-286 מיליון דולר. מי שהובילה את הגיוס היא חברת בייקר יוז (Baker Hughes), אחת הספקיות הגדולות בעולם של ציוד ושירותים לתעשיית הגז והנפט, עם הכנסות של יותר מ-20 מיליארד דולר ב–2020. בעקבות ההשקעה, בייקר יוז תצטרף לדירקטוריון החברה וגם תאמץ את הפתרון של אוגורי במערך התפעולי שלה. משקיעה חדשה שהצטרפה לסבב הגיוס הנוכחי היא שניידר אלקטריק.

אוגורי, שבקופתה כעת הון של יותר מ-200 מיליון דולר, תשתמש בכספים כדי להתרחב גלובלית ולחדור לתחומי פעילות חדשים כדוגמת מגזר האנרגיה. החברה הוקמה בשנת 2014 על-ידי המנכ"ל סער יוסקוביץ׳ וה-CTO גל שאול. מטה החברה, האחראי על השיווק והמכירות, נמצא בניו יורק ומרכז הפיתוח של החברה נמצא בעיר התחתית בחיפה. הפלטפורמה של אוגורי מאפשרת לנטר את המצב המכני של מכונות תעשייתיות באמצעות מערך של חיישנים מסוגים שונים, כולל חיישני תנודות, חיישני טמפרטורה וחיישנים מגנטיים.

המידע נאסף באופן רציף, משודר לענן ומנותח באמצעות אלגוריתמים של בינה מלאכותית המשלבים מודלים מכניים ותפעוליים. הניתוח בענן משווה בין הנתונים המכניים העדכניים של המכונה הנבדקת לבין נתונים שנאספו בעבר על המכונה ועל מכונות דומות, ומסייע לזהות דפוסים חריגים שעשויים להצביע על תפקוד לקוי, תקלה או בלאי במכונות, ומייצר המלצות על הדרך האופטימלית לאיתור מקור הבעיה ולתיקונה. בין לקוחות החברה נמנות חברות הייניקן, תנובה, דנונה, Bosch Health, נסטלה, NEFCO ועוד.

אריק הרצוג מונה לסמנכ"ל השיווק של אינפינידאט

חברת אינפינידאט (Infinidat) מהרצליה, מינתה את אריק הרצוג לסמנכ"ל השיווק העולמי (CMO) של החברה. הרצוג מגיע מחברת יבמ שבה היה סמנכ"ל שיווק וסגן נשיא לשותפי אחסון גלובליים. הוא ניהל את השיווק ומוצרי מערכות האחסון, אחסון מבוסס תוכנה, תשתית אחודה ושותפי אחסון גלובליים. לפני-כן שימש בתפקידים שונים בתעשייה, ובהם סגן נשיא בכיר לניהול מוצר ושיווק בחטיבת המערכות ב-EMC, האחראית על משפחת פתרונות האחסון VNX, VMAX ו-VNXe.

חברת אינפינידאט הוקמה ב-2011 על-ידי חלוץ תעשיית האחסון משה ינאי, הנחשב לאחד מהאנשים בעלי ההשפעה הגדולה ביותר על טכנולוגיות האחסון בעולם. הנהלת החברה, המטה והפיתוח פועלים מהרצליה, ומפעל הרכבת מערכי הזיכרון פועל מכפר-סבא. כיום החברה מעסיקה כ-400 עובדים, מתוכם 280 עובדים בישראל.

פתרון הזיכרון של החברה, InfiniBox, מבוסס על שימוש בכוננים סטנדרטיים, זיכרון מטמון DRAM ותוכנה שהחברה פיתחה לניהול ואופטימיזציה של מערך האיחסון הנעזרת באלגוריתם בינה מלאכותית. לאחרונה החברה הכריזה על מערכת InfiniBox SSA, המבוססת על מערכים של כונני מצב מוצק, אשר מספקת מהירות תגובה מוגברת.

מארוול ישראל נכנסה לעולם ה-5 ננומטר

חברת מארוול ישראל השלימה לאחרונה את הפיתוח של מעבד ה-DPU החדש של החברה, OCTEON 10, ומתגי PRESTERA עבור תחנות בסיס של רשתות הדור החמישי (G5). החברה כבר החלה לספק רכיבים ראשונים ללקוחות. בחודש אוגוסט 2020 הכריזה מארוול על הרחבת שיתוף הפעלה עם חברת TSMC הטאיוואנית. בין השאר החברות הכריזו כי מעבדי OCTEON החדשים ייוצרו בתהליך 5 ננומטר של TSMC.

מדובר במעבד התקשורת והמתג הראשונים של החברה אשר מיוצרים בטכנולוגיית 5 ננומטר. שניהם פותחו בישראל. סגן נשיא להנדסה בקבוצת ה-VLSI אשר אחראית על כל המתגים של מארוול (Marvell), ערן חרותי, סיפר ל-Techtime שהמעבר לטכנולוגיית הייצור החדשה דרש התאמות מיוחדות: "הדבר דרש מאיתנו לפתח מודולי IP חדשים ולבצע שינויים ארכיטקטוניים המנצלים את יתרונות ה-5 ננומטר".

מרכז הפיתוח הישראלי עוסק בפיתוח השבבים לתחום הקישוריות והמעבדים, המהווה מנוע צמיחה חשוב של החברה. המרכז מעסיק כמה מאות עובדים, רובם במרכזי הפיתוח בפתח תקווה וביקנעם, והשאר במרכזי פיתוח קטנים יותר בהודו, בסין ובארצות הברית. לדברי חרותי, המעבר לטכנולוגיה החדשה היה חיוני מכיוון שהמתגים החדשים המבוססים על ארכיטקטורת PRESTERA מיועדים לטפל בקישוריות שבין האנטנה ליחידת הבסיס (Fronthaul) ברשתות הדור החמישי, ובין המעבדים במערכת.

חרותי (בתמונה למעלה): "ברשתות האלה יש גידול של פי 100 בקצב העברת התקשורת ביחס לרשתות 4G – מ-100Mbps ל-10Gbps. הן גם צריכות להתמודד עם זמני השהייה קצרים מאוד כאשר זמני ההעברה של המידע מקצה אחד של הרשת אל הקצה השני קוצר מ-20ms ל-1ms. צריך לוודא שהמתג מספק ביצועים דטרמיניסטיים, ללא פיקים, מכיוון שרמת האחידות של התקשורת מכתיבה את רמת האמינות של השירות".

דיאגרמת מלבנים של מעבד ה-DPU החדש ACTEON 10
דיאגרמת מלבנים של מעבד ה-DPU החדש ACTEON 10

השבב OCTEON הוא מערכת על-גבי שבב (SoC) הבנוי מאגד של 8-36 מעבדי CPU מדגם ARM Neoverse N2, מאיצי הצפנה, מאיצי בינה מלאכותית, מאיצי עיבוד נתונים ומעגלים המספקים תמיכה בפרוטוקולים שונים. ה-DPU צריך לנהל את התקשורת מול אלפי מקורות, להתמודד עם פרוטוקולי תקשורת חדשים ועם שימוש רחב-היקף בריבוב תדרים, ומקביל לאפשר יכולת הרחבה עתידית של הרשת. "כיום משתמשים בשבבים האלה גם בחוות ענן וגם בתשתיות תקשורת, כאשר ביישומי הענן הוא מיועד לספק תמיכה במעבד המרכזי בשרת ולבצע הסטת עומסים מה-CPU, ואילו בתחום התקשורת הוא משמש כמעבד העיקרי של המערכת".

מובילאיי חוזרת לצמיחה: מיליארד דולר מכירות מתחילת 2021

בתמונה למעלה: המונית האוטונומית של מובילאיי בנסיעת מבחן ביפו. צפויה להתחיל לפעול בתל אביב ובמינכן החל משנת 2022

המכירות של חברת מובילאיי (Mobileye) מהר חוצבים, ירושלים, צמחו ברבעון השלישי של 2021 בכ-39% והסתכמו ב-326 מיליון דולר. בסך הכל, מתחילת השנה הסתכמו מכירותיה בכ-1.03 מיליארד דולר, בהשוואה למכירות בהיקף של כ-634 מיליון דולר בתשעת החודשים הראשונים 2020. מדובר בהישג מרשים, שכן למרות ששוק הרכב העולמי מראה סימני התאוששות, הוא עדיין רחוק מהמגמות שאיפיינו את עידן טרום-הקורונה. להערכת Statista, בשנת 2021 צפויות להימכר בעולם כ-71.4 מיליון מכוניות בהשוואה ל-63.8 מיליון מכוניות ב-2020. שנת 2019 היתה בינתיים שנת השיא שבה נמכרו כ-74.9 מיליון מכוניות בכל העולם.

ביחד עם התאוששת תעשיית הרכב ב-2021, התאוששו גם המכירות של מובילאיי. להערכת מנכ"ל אינטל, פט גלסינגר, למובילאיי יש תפקיד חשוב במהפיכת הרכב האוטונומי, אשר מביאה להגדלת התוכן הסיליקוני בתוך מכוניות חדשות. לדבריו, עד סוף העשור יגיע שוק השבבים עבור תעשיית הרכב להיקף של כ-115 מיליארד דולר. מדובר בשיעור חסר-תקדים: על פי ההערכות בתעשייה, בשנת 2021 יסתכם שוק השבבים העולמי בכ-520-530 מיליארד דולר. יחד עם זאת, גם שוק השבבים יצמח בשיעור גבוה עד סוף העשור, והרכיבים לתעשיית הרכב צפויים לתפוס כ-11% מכלל מכירות השבבים.

החל מ-2022: מוניות רובוטיות בתל אביב ובמינכן

בחודש שעבר חשפה מובילאיי הסכם עם חברת השכרת הרכב Sixt להפעלת צי של מוניות רובוטיות במינכן ובתל אביב, שניתן להזמין באמצעות אפליקציית Moovit (שנירכשה על-ידי אינטל במרץ 2020 תמורת 900 מיליון דולר) ואפליקציית המוביליטי ONE של סיקסט. השירות יתחיל ברמה נסיונית כבר בשנת 2022 בשתי הערים, ויתבסס על מכוניות בבעלות מובילאיי, אשר יהיו מצויידות בערכת הנהיגה האוטונומית Level-4 של מובילאיי, Mobileye Drive.

הערכה מבוססת על מחשב הנהיגה של מובילאיי ועל מערך היקפי של 28 חיישנים: 13 מצלמות, 3 חיישני LiDAR לטווח ארוך, 6 חיישני LiDAR לטווח קצר ו-6 מערכות מכ"ם נפרדות. המחשב הוא מדגם AVKIT58 וכולל 8 רכיבים על-גבי שבב (SoC) של מובילאיי מסוג EyeQ-5. הוא מספק עוצמת עיבוד כוללת של 192TOPS בצריכת הספק של 650Watts. המחשב בנוי במתכונת של יתירות גבוהה, ויש בו לוחות מודפסים וספק כוח כפולים. הוא מיועד לבצע נהיגה אוטונומית ברמת Level-4.

מחשב הרכב של מובילאיי אשר ינהל את המוניות האוטונומיות
מחשב הרכב של מובילאיי אשר ינהל את המוניות האוטונומיות

בתוך כך, בחודש שעבר חשפה מובילאיי את טכנולוגיית SuperVision, אשר מקרבת את הפונקציונליות של מערכות ADAS אל צורכי הנהיגה האוטונומית. המערכת מבוססת על 11 מצלמות המותקנות בכלי הרכב מכל צדדיו: שבע מצלמות למרחק גדול וארבע מצלמות למרחק קצר. המידע מהמצלמות מעובד באמצעות שני שבבי EyeQ-5 של החברה, אשר מקבלים במקביל את נתוני הדרך המגיעים מהמפה האקטיבית (Roadbook) המיוצרת על-ידי מערכת REM שהיא טכנולוגיית מיפוי אקטיבית בנסיעה. נשיא ומנכ"ל מובילאיי, פרופ' אמנון שעשוע, גילה שהטכנולוגיה החדשה היא נגזרת של טכנולוגיית הנהיגה האוטונומית המלאה של החברה.

מכירות אינטל יצמחו ל-77.7 מיליארד דולר ב-2021

המידע על מכירות מובילאיי התפרסם בסוף השבוע במסגרת הדו"ח הרבעוני של חברת אינטל, שממנו עולה כי מכירותיה ברבעון השלישי צמחו ב-5% והסתכמו בכ-18.1 מיליארד דולר. תחזית ההכנסות לרבעון הבא היא 19.2 מיליארד דולר, וסך הכל 77.7 מיליארד דולר מכירות ב-2021, בהשוואה לכ- 73.5 מיליארד דולר ב-2020. בתוך כך, גלסינגר העריך שהאסטרטגיה החדשה של אינטל, להיכנס אל שוק מתן שירותי הייצור (Foundry), תתחיל להשפיע מהותית על התוצאות של החברה רק בעוד 4-5 שנים.

גלסינגר: "תהליך הכניסה של הלקוחות אל ספק שירותי ייצור חדש נמשך מספר שנים. הלקוחות צריכים לבצע את תהליכי הבדיקה של הספק, להעביר אליו את התכנונים ולעבור בהדרגה אל שלב הייצור ההמוני. לכן בשנים הראשונות יהיה למודל הזה השפעה מינימלית על התוצאות של אינטל, אבל במחצית השנייה של העשור כבר נרגיש אותו בצורה משמעותית. אנחנו מצפים שריווחיות עסקי הייצור שלנו תהיה דומה מאוד לזו של הספק המוביל כיום בשוק (ככל הנראה הוא מתכוון ל-TSMC)".

בשוק ההון לא התלהבו מהדו"ח של אינטל. מניית החברה בנסד"ק צנחה בסוף השבוע בכ-11.7%, וקיצצה את שווי השוק של החברה לכ-201 מיליארד דולר.

כנס MDI Expo 2021 יתקיים במתחם אבניו ב-9 בנובמבר 2021

כנס תעשיית המיכשור הרפואי השנתי, MDI Expo 2021, יתקיים ביום ג' ה-9 בנובמבר 2021, במתחם אבניו שבקריית שדה התעופה. השנה הכנס יתמקד באתגרי תעשיית המיכשור הרפואי העולמית והישראלית, ויארח עשרות מרצים בכירים וחברות מובילות בתחום. הכנס ייפתח בהרצאות מליאה של פרופ' ורדה שלו, מייסדת שותפה ו-CMO בחברת Alike, יזהר לאופר, סמנכ"ל חדשנות בקופ"ח לאומית, רנית זקסטר, ה- CTO של מטריקס, ו-עדי זמיר, מובילת השותפות aMoon-Roche.

שלושה מסלולים מקצועיים

במהלך כנס MDI Expo 2021 יתקיימו במקביל שלושה מסלולים מקצועיים, שבכל אחד מהם יועברו 10 הרצאות. המסלול הראשון יתמקד בסוגיות רגולציה ואיכות, המסלול השני מוקדש לכל מרכיבי האיפיון והתכנון של מכשיר רפואי חדש, והמסלול השלישי יעסוק בתחום התוכנה וה-Digital Healthcare. לצד הכנס המקצועי תתקיים תערוכה מסחרית בהשתתפות כ-40 מציגים.

הכנס מופק על-ידי חברת SemIsrael. מנכ"ל החברה, שוקה צ'רנוביצקי, מעריך שהשנה יגיעו לכנס יותר מ-800 משתתפים מתעשיית המכשור הרפואי הישראלית. "הכנס כולל יותר מ-30 הרצאות מקצועיות שיינתנו על-ידי מומחים בתחום. אנחנו מזמינים את כל אנשי תעשיית המיכשור הרפואי להירשם, להגיע, ללמוד ולהתחבר. ההשתתפות בכנס, לעובדי חברות המיכשור הרפואי הישראליות, הינה מוזלת ומסובסדת, וכוללת את כל מרכיבי הכנס".

למידע נוסף ורישום: MDI EXPO 2021

אלביט מוכרת לקרן פימי את חברת עשות אשקלון ב-88 מיליון דולר

בתמונה למעלה: תיבת הילוכים אוטומטית לכלי-רכב כבדים מתוצרת עשות אשקלון

חברת אלביט מוכרת לקבוצת פימי את חברת עשות אשקלון לקבוצת פימי, תמורת 88 מיליון דולר. עשות הגיעה לידי אלביט בעקבות אמצעות רכישת תעש מערכות (IMI Systems) בנובמבר 2018 תמורת 495 מיליון דולר. התעשייה הצבאית החזיקה בכ-85% ממניות עשות אשקלון. עשות אשקלון הינה תעשייה כבדה מובהקת ואינה תואמת למיקוד המרכזי של אלביט, המבוסס על מערכות חכמות ולתעשייה הביטחונית. מנכ"ל אלביט, בצלאל מכליס, אמר שהעיסקה עולה בקנה אחד אסטרטגיית ההתמקדות בעסקי הליבה.

חברת אלביט נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-6.4 מיליארד דולר, וההודעה על העיסקה לא השפיעה על המסחר במניה שלה. בעקבות הודעה זינקה מניית עשות אשקלון בבורסה בתל אביב ביותר מ-12% וכעת היא נסחרת לפי שווי שוק של כ-319 מיליון שקל. ההפרש בין שווי החברה למחיר שפימי תשלם נובע מכך שהציבור מחזיק בכ-15% ממניות עשות אשקלון.

חברת עשות אשקלון עוסקת בעיקר בייצור מערכות מבוססות גלגלי שיניים, גלים למנועי סילון, ממסרות לשימושים צבאיים ותעופתיים, כלי-רכב כבדים ומוצרים מטונגסטן מסונטר, בעיקר תחמושת חודרת שריון. בשנת 2020 הסתכמו מכירותיה בכ-237 מיליון שקל. החברה דיווחה על רווח תפעולי של כ-14 מיליון שקל.

הלקוח המרכזי: משרד הביטחון

עשות היא אחת מהקבלניות המרכזיות של משרד הביטחון באספקת מכלולים לכלי-רכב משוריינים, ובכללם טנק המרכבה בכל הגרסאות שלו. בחודש אוגוסט 2021, למשל, היא קיבלה ממשרד הביטחון הזמנה בהיקף של כ-170 מיליון שקל לייצור ממסרות ומתלים לרק"ם וכן לחידוש מכונות בקווי הייצור המשמשים לייצור מערכות לרק"ם, על מנת לייעל את הייצור ולאפשר הפחתת מחירים בעתיד. בשנת 2020 היוו ההזמנות של משרד הביטחון כ-75% ממכירות החברה.

קרן פימי היא גוף ההשקעה הגדול בישראל המתמקד בתחום התעשייה. הקרן מנהלת נכסים בהיקף של כ-5.5 מיליארד דולר, כאשר האסטרטגיה שלה מבוססת על רכישת חברות תעשייתיות בעלות מוצרים ושוק מוכחים, והבאתן לצמיחה ולריווחיות. בשנים האחרונות היא רכשה את השליטה בהרבה מאוד חברות טכנולוגיות, ובהן: אורביט, פי.סי.בי טכנולוגיות, תאת תעשיות, ח.מר תעשיות, בירד אירוסיסטמס, יוניטרוניקס ועוד.

קיידנס הכריזה על פתרון לבדיקת עמידה בתקני בטיחות

חברת קיידנס (Cadence) הכריזה על פתרון Cadence Safety Solution לבדיקת העמידה של רכיבים הנמצאים בפיתוח, בדרישות תקני הבטיחות הבינלאומיים ISO 26262 ו-IEC 61508. הפתרון כולל את פלטפורמת Midas Safety אשר מספקת מערך חדש לניתוח FMEDA (שיטה אנליטית לבדיקת נקודות הכשל של מערכת), המבצע אימות אנלוגי ודיגיטלי של מוליכים למחצה המיועדים ליישומים מתקדמים בתחומי הרכב, התעשייה, החלל והתעופה.

השילוב הגובר של מערכות אלקטרוניקה ביישומים קריטיים דורש לעמוד בתקני בטיחות מחמירים במהלך הפיתוח של מוליכים למחצה. פתרון הבטיחות החדש של קיידנס מספק כלים אוטומטיים המאפשרים לעמוד בתקני בטיחות מחמירים כמו למשל ISO 26262. הוא כולל כלי אימות חדשים דוגמת Midas Safety, מנהל הבטיחות vManager וסימולטור הבטיחות Xcelium.

בנוסף, הפתרון משלב כלי-אימות ותכנון אנלוגיים ודיגיטליים קיימים, בהם: אפליקציית Jasper Functional Safety Verification (FSV), Legato Reliability Solution, פלטפורמת הסימולציה Spectre, פתרון הסינתזה Genus, מערכת היישום Innovus, פתרון התוכנה Modus DFT ו-Conformal Equivalence Checker.

דירקטור VLSI ומנהל הבטיחות בחברת Hailo הישראלית, אורי כץ, אמר שעמידה בדרישות ASIL-B וארכיטקטורת בטיחות היתה חיונית בפיתוח מעבד הבינה המלאכותית של החברה עבור תעשיית הרכב. "פתרון הבטיחות של קיידנס עזר לנו לעמוד במטרות אלה, ואיפשר לנו לבצע הערכות מוקדמות של מדדי הבטיחות המבוססים על תכנון מוקדם".

למידע נוסף: Cadence Safety Solution

מיקרון מנסה לרתום את הממשל לפרוייקט השקעות אסטרטגי

חברת מיקרון (Micron) מתכננת לבצע סדרה השקעות ענק בבניית יכולות ייצור ופיתוח טכנולוגיות חדשות של רכיבי זיכרון מתקדמים, אולם רומזת שהתוכנית תצא לפועל רק אם היא תקבל סיוע מהממשל האמריקאי. השבוע (ג') החברה הכריזה על תוכנית אסטרטגית בהיקף של 150 מיליארד דולר בעשר השנים הקרובות, להגדלת קיבולת הייצור שלה ולפיתוח טכנולוגיות חדשות. החברה לא מסרה מה הם יעדי הפיתוח ומה הן התוכניות לנגדלת כושר הייצור – אולם רמזה שהיא מעוניינת להקים מפעל ייצור נוסף בארצות הברית – ושהדבר תלוי ברמת הסיוע שהיא תקבל מהממשל האמריקאי.

מיקרון היא יצרנית רכיבי הזיכרון האמריקאית היחידה, ואחת מיצרניות השבבים הגדולות בעולם. בשנת הכספים 2021 (שהסתיימה בספטמבר 2021 ) הסתכמו מכירותיה בכ-27.7 מיליארד דולר, בהשוואה למכירות של 21.4 מיליארד דולר בשנת 2020. שלוש החברות השולטות ברוב שוק רכיבי הזיכרון בעולם הן מיקרון, סמסונג ו-Samsung. מדובר בשוק הנמצא בצמיחיה כמעט עקבית. להערכת החברה שוק רכיבי הזיכרון מהווה כ-30% מכל הכנסות תעשיית השבבים העולמית, בהשוואה לכ-10% בלבד בשנת 2000.

"הייצור בארה"ב יקר מהייצור באסיה"

והוא צפוי להמשיך ולצמוח בעקבות האימוץ של מערכות 5G ובינה מלאכותית, החשיבות הגוברת של תשתיות הענן והצמיחה חזקה מאוד של כל תחום אבזרי הקצה החכמים בתחומים כמו תעשיית הרכב. "היכולת לעמוד בדרישות השוק מצריכה השקעות בקווי ייצור ובטכנולוגיות חדשות", הסביר סגן נשיא לפעילות גלובלית, מאניש בהתיה. שאלא שלהערכת מיקרון, עלויות הייצור של רכיבי זיכרון בארה"ב גבוהות ב-35%-45% בהשוואה לייצור בדרום מזרח אסיה.

מנכ"ל החברה, סנג'אי מרוטרה, הציג דילמה ברורה בפני הממשל האמריקאי: "הזיכרון נמצא בחזית הייצור בתעשיית השבבים ואחראי לצמיחת כל שאר השווקים – מסמארטפונים ועד מרכזי הענן", אמר מנכ"ל החברה, סנג'אי מרוטרה.  "כאשר אנחנו בוחנים את ההתרחבות העתידית שלנו, אנחנו מצפים לעבוד בשיתוף פעולה עם ממשלות ברחבי העולם, כולל עם ממשלת ארצות הברית במסגרת תוכנית CHIPS וחקיקת FABS Act. לכן התמיכה הממשלתית במימון ובתמריצי מס היא קריטית להחלטתה של מיקרון האם להרחיב את היקף הייצור בארצות הברית".

כדי לא להשאיר מקום לספק, מיקרון פתחה מיקרו-אתר בתוך הדומיין שלה, אשר מסביר את החשיבות של תמיכה ממשלתית בהשקעות בתעשיית השבבים ושל התרומה של תמיכה כזו לחברה ולכלכלה הלאומית.

קלאסיק השיקה את גרסת הבטא של פלטפורמת התוכנה הקוונטית

חברת קלאסיק (Classiq) השיקה לאחרונה את גרסת הבטא של הפלטפורמה שפיתחה, המאפשרת, לראשונה בתעשייה, לכתוב אלגוריתמים פונקציונליים ליישום במחשב קוונטי, כך נודע ל-Techtime. החברה העמידה את הפלטפורמה לרשות מספר לקוחות ראשונים, ובהם חברת טלקום, חברת תעופה, חברה פיננסית, חברת ייעוץ וגופי אקדמיה.

החברה מתכננת להרחיב בחודשים הקרובים את הגישה לגרסת הבטא לכמה עשרות לקוחות. בתוך כך, קלאסיק הודיעה כי הגישה למשרד הפטנטים האמריקאי בקשה לאישור 9 פטנטים בתחום התוכנה למחשוב קוונטי. הבקשות נוגעות לפטנטים בתחום כתיבה, קומפילציה, תיקון שגיאות ואופטימיזציה של אלגוריתמים יישומיים למחשב קוונטי. חברת קלאסיק הוקמה במאי 2020 על-ידי המנכ"ל ניר מינרבי, סמנכ"ל המו"פ אמיר נוה והטכנולוג הראשי יהודה נוה. צוות הפיתוח שלה מונה כיום כ-25 איש.

בשנים האחרונות חלה פריצת דרך בתחום המחשוב הקוונטי, ורבות מענקיות הטכנולוגיה בונות מחשבים קוונטיים חזקים אשר מסוגלים, ברמת החומרה, לבצע משימות משמעותיות. בשנה שעברה השיקה יבמ, מהחלוצות בתחום, מחשב קוונטי עם 65-קיוביטים, והציבה יעד לפתח מעבד קוונטי עם 1,000 קיוביטים כבר בשנת 2023.

לכתוב את שכבת ה-stack הראשונה של התוכנה הקוונטית

ואולם, מימוש היכולות של המחשב הקוונטי תלוי גם ברמת התוכנה. בעולם המחשוב הקלאסי המבוסס על ביטים, כלי הפיתוח מאוד מתוחכמים ומאפשרים לכתוב יישומים מורכבים ברמת הפשטה מאוד גבוהה. זהו תוצר של שנים רבות של התפתחות ובניית שכבה על גבי שכבה. זה מה שקרוי, ה-Stack. מחשב קוונטי מתבסס על קיוביטים, ועל כן יש לבנות את כל ה-stack מחדש. למעשה, כיום המתכנת נדרש לכתוב את האלגוריתם הקוונטי ברמת השערים הלוגיים.

הדבר אולי אפשרי עבור יישומים פשוטים ומספר קיוביטים בודדים, אבל ככל שהיישום מורכב יותר ויש שימוש במספר גדול יותר של קיוביטים, המשימה הופכת כמעט בלתי אפשרית, בשל מספר הסידורים האסטרונומי של המעגל הקוונטי. קלאסיק שמה לה למטרה לכתוב את שכבת ה-stack הראשונה בתחום המחשוב הקוונטי, והיא אחת מחברות הסטארט-אפ הראשונות שמפתחת פתרונות שיאפשרו לכתוב יישומים עבור מחשבים קוונטיים.

אחד ממייסדי החברה ומי שעומד בראש צוות האלגוריתמאים, אמיר נוה, הסביר ל-Techtime כי הפלטפורמה של החברה מפשטת את האופן שבו כותבים אלגוריתמים למחשב קוונטי. "מעשית, לא ניתן לכתוב אלגוריתמים קוונטיים ברמת השערים הלוגיים, בטח ובטח ככל שמספר הקיוביטים גדל. הפלטפורמה שלנו מאפשרת לכתוב את האלגוריתמים הללו ברמה פונקציונלית. המשתמש נדרש לתאר את הלוגיקה הפונקציונלית של האלגוריתם, והתוכנה שלנו מתרגמת את זה לרמת המעגל הקוונטי, באופן האופטימלי ביותר מבחינת ניצול המשאבים וניהול הזיכרון".

מפיצוח מולקולות ועד כתיבת אופציות פיננסיות

המחשב הקוונטי לא מחליף את המחשב הקלאסי, אלא מיועד לפתור סוג מסוים של בעיות שמחשב רגיל, ולא משנה כמה הוא חזק, אינו יכול לפתור. בעיקר מדובר בבעיות שמצריכות חישוב של מספר אסטרונומי של קומבינציות ותרחישים, כמו למשל ביצוע סימולציות של התנהגות מולקולות בפיתוח תרופות, או תמחור מהיר של אופציות פיננסיות התלויות בקורלציה בין מספר גדול של נכסים פיננסיים אחרים.

בעיות מהסוג הזה הן לעיתים בלתי אפשריות לפתרון בזמן סביר אפילו על-ידי מחשבי-על החזקים ביותר, אך הן פשוטות לפתרון במחשב קוונטי, מעצם יכולתו לחשב מספר רב של אפשרויות במקביל. נוה: "השימושים העיקריים של המחשב הקוונטי הם בעולמות הפיננסים, הכימיה והאופטימיזציה. כמעט בכל תחום פעילות יש בעיות שקשורות לאופטימיזציה. הלקוחות שלנו מנסים להבין, באמצעות שימוש בפלטפורמה שלנו, כיצד מחשב קוונטי יכול לתרום לפתרון הבעיות הרלוונטיות לפעילות שלהן".

האזינו לשיחה עם ניר מינרבי, מנכ"ל קלאסיק, מתוך תוכנית הפודקאסט שלנו שעלתה בחודש אוגוסט 2020:

כנס INNOTECH 2021 יתקיים ב-17-18 בנובמבר

הכנס והתערוכה הבינלאומיים לסייבר, HLS וחדשנות, INNOTECH 2021, יתקיים בימים ד'-ה', 17-18 בנובמבר 2021, במתחם אקספו תל אביב, ביתן 2 (שד' רוקח 101). הכנס יתמקד בהגנת תשתיות קריטיות, אתגרי סייבר ומודיעין לעולם המוניציפלי, ערים חכמות, תחבורה חכמה, אבטחת ענן, התקפות טרור, איומים על הביטחון הציבורי, ומרכיבי הסייבר בארועי פשע ואסונות טבע.

הכנס מתקיים בארגון חברת iHLS. הוא ייפתח בהרצאת מבוא של ראש מפא"ת, תא"ל (במיל.) דני גולד, ויתקיימו בו דיונים והרצאות בתחומים כמו זיהוי ותגובה של ארועי סייבר, הגנה על תשתיות קריטיות, מערכות תפעוליות ו-SCADA, כלים אוטונומיים במרחב העירוני, חסינות ושרידות של מערכות GPS ו-GNSS, מודיעין סייבר ועוד.

לצד הכנס תתקיים תערוכה בהשתתפות כ-150 חברות מובילות מהארץ ומהעולם. הכנס מיועד לחברות טכנולוגייות ולחברות סטארט-אפ, ולגורמים בכירים מהמגזר המוניציפלי וגמופי ביטחון, משטרה, מודיעין והתעשיות הביטחוניות.

למידע נוסף ורישום: iHLS INNOTECH 2021

BHP תתקין את מטהרי האוויר של אורה אייר במכרות בצ'ילה

ענקית המחצבים BHP תתקין מטהרי אוויר חכמים של אורה אייר (Aura Air) בשני מכרות בצ'ילה על מנת לנטר את איכות האוויר של מזהמים בחללי העבודה שבהם עובדים הכורים. BHP תתקין בסך הכול כ-1,000 מטהרים במכרות הנחושת אסקונדידיה (Escondida) ופמפה נורטה (Pampa Norte) שבמדבר אטקמה בצפון המדינה. מאורה איר נמסר כי חיטוי וניקוי האוויר במכרות יסייע לשמור על בריאות הכורים ותפוקת העבודה שלהם.

אורה אייר פיתחה אביזר ביתי בגודל של 38 ס"מ על 38 ס"מ אשר מבוסס על חיישנים, מעגל אלקטרוני ומערכת טיהור האוויר, המסוגלת לטהר את האוויר בחדר ממוצע בקצב של 2.5 פעמים בשעה. החיישנים בודקים את כל החלקיקים המצויים באוויר, מזהים תופעות יוצאות דופן או עלייה מסוכנת בזיהום, מטהרים את האוויר ומחזירים אותו אל החדר.  לדברי החברה, המכשיר מאפשר לאנשים לשהות ללא חשש בחללים סגורים. בניסוי משותף שערכה החברה עם בית החולים שיבא התקבלו תוצאות לפיהן הפתרון של אורה אייר הצליח להשמיד 99.9% מהווירוסים.

פילטרם מיוחדים לחולי אסתמה

המערכת מבצעת מדידה בזמן אמת של פרמטרים גנריים כמו טמפרטורה, לחות, כמות הפחמן הדו-חמצני, גאזים אורגניים ועוד, וגם משווה בין האוויר בתוך החדר ומחוץ לחדר. לטכנולוגיה ישנם יישומים נוספים מלבד ניטור נגיפי קורונה. מערכת הבקרה האלקטרונית יודעת לנתח את הממצאים ולהשוות אותם לתרחישים שונים המאפשרים לייצר תמונת מצב מורכבת. כך למשל, היא מזהה שריפה בחדר עוד לפני שיש עשן, באמצעות זיהוי רמה גבוהה של מולקולות פלסטיק שרוף ופחמן דו-חמצני המאפיינים את התופעה. המכשיר כולל מערכת שאיבה ושאיפה המאפשרת לסרוק את כל האוויר המצוי בחדר.

היא מפעילה מערך טיהור המבוסס על מספר שלבים: סינון של גופים גדולים באמצעות מסנן פיסי, חשיפת האוויר העובר דרכו לקרינה בתדר UV-C, שהיא קרינה אולטרה-סגולה המשמשת לפירוק גאזים ולהשמדת חומרים ביולוגיים באמצעות הרס החומר הגנטי (DNA ו-RNA), העברת האוויר דרך מסנן נוסף הסופח חלקיקים מאוד קטנים הכולל טכנולוגיה מבוססת נחושת אשר מונעת גידול חיידקים באבזר הטיהור עצמו. בשלב הסופי היחידה מייצרת יונים חיוביים ושליליים באוויר המוחזר לחדר. הם משפרים את איכות האוויר ופוגעים במזהמים ביולוגיים.

קואלקום חטפה את Veoneer מידיה של מגנה

במהלך של הרגע האחרון הצליחה חברת קואלקום (Qualcomm) למנוע את עיסקת המיזוג בין חברת מערכות הרכב השבדית Veoneer לבין יצרנית המערכות הגלובלית Magna International, ולקבל לידיה את הנכסים של היצרנית השבדית. מדובר בתחרות של מיליארדים: בחודש יולי 2021 נחתם הסכם בין ויאוניר לבין מגנה על עסקת מיזוג בהיקף של 3.8 מיליארד דולר. בעקבות ההסכם, אסיפת בעלי המניות של ויאוניר הייתה אמורה להתכנס היום (19 אוקטובר 2021) כדי לאשר עסקת המכירה למגנה.

אלא שלפני כשבוע הגישו קואלקום וחברת ההשקעות הניו יורקית SSW Partners הצעה מתחרה – רכישת כל נכסי החברה תמורת 4.5 מיליארד דולר. הנהלת ויאוניר שינתה כיוון וביטלה את ההסכם עם מגנה (וכמובן גם את אסיפת בעלי המניות). היא הודיעה למגנה שקיבלה הצעה טובה יותר, ושהיא תשלם לה פיצוי על ביטול העיסקה בגובה של 110 מיליון דולר. מבחינת קואלקום מדובר בעיסקה מוצלחת מאוד, בין השאר מכיוון שהיא לא תשלם 4.5 מיליארד דולר.

שיתוף הפעולה הטכנולוגי הפך למיזוג עסקי

חברת SSW Partners תבצע את העיסקה, ומיד לאחר השלמתה תמכור לקואלקום את חטיבת Arriver הפועלת במתכונת של חברת בת של ויאוניר. החטיבה מעסיקה 800 עובדים ומפתחת מערכת לניהול מדיניות נהיגה אוטונומית המבוססת על תוכנת ההתמצאות הסביבתית שלה ועל רכיבי Snapdragon Ride ADAS/AD SoC של קואלקום. שיתוף הפעולה הוא מהותי: חברת Arriver הוקמה בינואר 2021 בעקבות הסכם שיתוף פעולה אסטרטגי בין ויאוניר וקואלקום, לפיתוח ושיווק משותף של המערכות.

רכב ניסוי של Arriver עם המערכת שפותחה על-גבי ה-SoC של קואלקום
רכב ניסוי של Arriver עם המערכת שפותחה על-גבי ה-SoC של קואלקום

לאחר העיסקה, Arriver תמוזג בתוך חטיבת הנהיגה והמוביליטי של קואלקום, Snapdragon Ride, כדי לאפשר לקואלקום לספק מערכות ADAS מלאות עבור יצרניות רכב ויצרניות מכלולי-רכב (דוגמת מגנה). חברת ויאוניר מעסיקה כ-7,500 עובדים ומייצרת עבור תעשיית הרכב חיישנים דוגמת מערכות מכ"ם, חיישני LiDAR, מערכות לניטור עירנות הנהג, מצלמות רכב, מצלמות IR לרכב ועוד. בשנת 2020 הסתכמו מכירותיה בכ-1.37 מיליארד דולר. בין לקוחותיה: וולוו, מרצדס, הונדה, ג'יפ וסובארו.

העיסקה צפויה להיסגר ב-2022. עם השלמתה החברה תמשיך לפעול תחת הנהגת SSW Partners, אשר הודיעה בהודעה לעיתונות שהיא  "תחפש שותפים אסטרטגיים לטווח ארוך" עבור חטיבת הבקרה והבטיחות של ויאוניר. יכול להיות שהיא רומזת על פיצול נוסף בחברה, כדי למכור בנפרד את החטיבות המרכזיות של ויאומיר.

אפלייד מטיריאלס ישראל הכריזה על מערכת בדיקות חדשה המותאמת לשבבי 3 ננומטר

חברת אפלייד מטיריאלס (Applied Materials) הכריזה על מכונת בדיקות חדשה שפותחה ומיוצרת בישראל, אשר מאפשרת לבדוק את איכות הייצור של שבבים בגיאומטריה של 3 ננומטר ושל רכיבי זיכרון תלת-מימדיים. החברה דיווחה שעד היום היא מסרה כבר 30 מערכות ליצרנים מהגדולים בעולם של רכיבים לוגיים ורכיבי זיכרון מסוג DRAM ו-NAND. המערכת החדשה מדגם PROVision 3E system, מבוססת על מיקרוסקופ אלקטרוני ייחודי (eBeam) ועל אלגוריתמי בינה מלאכותית המבצעים מדידות וניתוח בזמן אמת של כמויות גדולות מאוד של מידע המגיע מקו הייצור.

בתהליך ייצור המוליכים למחצה, בונים כמה עשרות שכבות של חומרים בתבניות שונות, אשר ביחד מייצרות את המבנה הסופי של הטרנזיסטורים בשבב. בשיטה המסורתית, בדיקת הדיוק של הנחת השכבות נעשתה באמצעות מדידות אופטיות שבדקו האם הן מונחות במקומן או שיש הזזה הפוגעת באיכות הייצור (overlay). לפני הבדיקה מייצרים "מטרות" על פרוסת הסיליקון (proxy targets) אשר נבדקות על-ידי המערכת האופטית. אולם הגישה הזאת כבר אינה עונה לצרכים: המיזעור של הטרנזיסטורים ביחד עם המעבר לייצור תלת מימדי, מייצרים תופעה של "נקודות מתות" המקשים לקבל מידע אמין על רמת הדיוק של השכבות.

בעבר, מערכות ה-eBeam לא התאימו לבדיקות overlay מכיוון שלמרות דיוקן הרב, הן היו איטיות מאוד. חברת אפלייד מטירילאס מסרה שמערכת PROVision 3E החדשה, היא מספיק מהירה כדי לבצע גם מדידות ישירות וגם מדידות overlay, בין השאר באמצעות ניתוח חכם של כמויות מידע גדולות. היא מגיעה להספק של 10 מיליון מדידות בשעה. מנהל קבוצת בקרת תהליכים באפלייד, קיית' וולס, אמר שהרזולוציה והמהירות של מערכת PROVision 3E מאפשרות להתגבר על בעיית הנקודות המתות של מערכות בדיקה אופטיות – ולבצע בדיקות של כל שכבה בנפרד ושל כל שכבות הביניים.

מענה לצורכי הבדיקות של טרנזיסטורי GAA החדשים

המערכת החדשה מספקת תמונות ברזולוציה של 1 ננומטר ומותאמת לבקרת הייצור של רכיבי 3 ננומטר ושל הטרנזיסטורים החדשים הנכנסים היום לתעשייה, מסוג Gate-All-Around. טרנזיסטורי GAA מבוססים על מבנה של "צומת צפה", שבה השער המבקר את פעולת הטרנזיסטור מקיף את הצומת מכל הכיוונים. מערכת 3E החדשה כוללת מיקרוסקופ אלקטרוני עם אלומות בעוצמות שונות: אלומה חזקה מאפשרת מדידה מהירה בעומק של כמה מאות ננומטרים ואלומות בעוצמות משתנות המותאמות לתכונות השבב, כדי שניתן יהיה למדוד מבנים וחומרים הרגישים לקרינת אלקטרונים.

תאומים דיגיטליים בקו הייצור

המערכת פותחה בשלוש השנים האחרונות ונחשפה בחודש אפריל 2021. להערכת החברה, היא מאיצה פי 100 את מהירות המדידה ומשפרת ב-50% את הרזולוציה של מערכות ה-eBeam. היא מאפשרת לקבל יותר ממיליון מדידות 3D בשעה. בין החידושים: מערכת הבינה המלאכותית Actionable Insight Accelerator, אשר אוספת מידע מכל החיישנים בקו הייצור ובונה התאמה בין הנתונים המגיעים מהם לבין המידע הקיים על הטכנולוגיה ועל מבנה השבב המתוכנן.

מערכת הבינה המלאכותית כוללת מודול חדש במתכונת של "תאומים דיגיטליים" (Digital twins) אשר מספק ייצוג דיגיטלי מלא של חלק ממערכות הייצור של חברת אפלייד מטיריאלס העולמית. המודלים האלה מאפשרים לבצע ניסויים וירטואליים בתהליך הייצור, על מנת להגדיר את הפרמטרים היעילים ביותר עבור ייצור השבב הספציפי – עוד לפני שהקו מתחיל לפעול.

כנס COMCAS IEEE יתקיים ב-1-3 בנובמבר 2021

כנס COMCAS IEEE חוזר להתקיים באופן פרונטלי וייערך בימים ב', ג', ד' בתאריכים 1-3 נובמבר 2021 במלון דייוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב. הכנס יעסוק בתחומי התקשורת, מכ"ם ומערכות אלקטרוניות, טכנולוגיות ויישומי RF ומיקרוגל, אנטנות והנדסה ביו-רפואית, מארזים אלקטרוניים וניהול חום. כנס  IEEE COMCAS הוכר כאחד מכינוסי ה- IEEE המובילים בעולם בתחומו, ומתוכנן לארח השנה מאות מדענים, מהנדסים, מנהלים וחוקרים מן האקדמיה והתעשייה.

לתשומת ליבכם, האירוע יתקיים בהתאם להנחיות משרד הבריאות ועל פי תקנות התו הירוק. פרטים נוספים ניתן למצוא באתר הכנס. התוכנית של כנס IEEE COMCAS 2021 כוללת מרצים מוזמנים, הרצאות, פוסטרים, קורסים, מושבים מיוחדים ותערוכה גדולה של החברות המובילות בענפי המיקרוגל, התקשורת והמערכות האלקטרוניות. בין הדוברים המרכזיים:

Massimo C. Comparini, Thales Alenia Space, Italy

Prof. Gerhard P. Fettweis, TU Dresden, 5G Lab, Germany

Dr. Mark E. Davis, IEEE AESS President-Elect (2020-2021), MEDAVIS Consulting, USA

Prof. Yael Hanein, Tel Aviv University, Israel

Prof. Stefano Maci, University of Siena, Italy

Prof. Goutam Chattopadhyay, California Institute of Technology, USA

למידע נוסף ורישום: COMCAS2021

סימנס בוחנת שימוש בתוכנת סיראז' לייעול הייצור האלקטרוני

בתמונה למעלה: צוות העובדים והדירקטורים בחברת Siraj

בעקבות סדרת מבחנים שנערכו בחודשים האחרונים, החליטה חברת סימנס תוכנה (Siemens DISW) לבחון את השימוש בתוכנת הבינה המלאכותית של חברת סיראז' מבאר שבע (Siraj) בפתרונות שהיא מספקת עבור תעשיית האלקטרוניקה. המערכת של סיראז' מאפשרת לאסוף את המידע המגיע מהמכונות ומהמערכות השונות בקו הייצור האלקטרוני, לנתח אותו באופן אוטומטי ולארגן אותו בפורמט אחיד המאפשר עיבוד והפקת אבחנות לייעול הייצור.

הוכחת היתכנות (POC) שנערכה על-ידי ואלור (Valor) הראתה כי השימוש במחולל הקישוריות האוטומטי של סיראז' (Automatic Connectivity Generator) מאפשר לחסוך עד 50% מהזמן ומאמץ ההתחברות אל מקורות הנתונים בקו הייצור, עם פוטנציאל להגיע לשיעור של 90%. הטכנולוגיה של סיראז’ מאפשרת קבלת נתונים מכל המכונות ולארגן אותו במאגר אחיד הניתן לעיבוד.

חברת סיראז' הוקמה בשנת 2016 ביוזמת גיורא ירון והמנכ"ל עותמן אלשיך ובתמיכת רשות החדשנות, במטרה לקדם את השילוב של האוכלוסייה הבדואית בתעשיית ההיי-טק. החברה החלה בפיתוח עם ארבעה עובדים, וכיום היא מעסיקה 25 עובדים וממומנת באמצעות מכירות המוצר. המנכ"ל אלשיך סיפר בראיון ל-Techtime שהמוצר של החברה מיועד להתגבר על בעיה מטרידה המעכבת את האימוץ של תהליכים מתקדמים בתעשייה, כולל בתעשיית האלקטרוניקה. אלשיך: "מכונות הייצור מגיעות מיצרנים שונים, כאשר כל אחת מהן מדברת בשפה שונה ומשתמשת בפרוטוקולי תקשורת שונים.

מנכ"ל Siraj עותמאן אלשיך. אוטומציה במקום עבודה ידנית מייגעת
מנכ"ל Siraj עותמאן אלשיך. אוטומציה במקום עבודה ידנית מייגעת

בדיקה באמצעות נתוני אמת

"לכן תוכנות הניהול והסימולציה של הייצור התקשו לאסוף מידע מרצפת הייצור. התוצאה היא שכיום צריך לבצע תרגום ידני של כל השפות והפרוטוקולים. זוהי עבודה מייגעת מאוד, הנמשכת זמן רב ויש לבצע אותה בכל פעם שנכנסת מכונה חדשה אל הקו. הרעיון שלנו הוא שניתן לבצע את התהליך הזה בצורה אוטומטית באמצעות מערכת בינה מלאכותית אשר יודעת לזהות תבניות ולארגן את המידע בפורמטים המוכרים לתוכנות. בחודשים האחרונים סימנס בדקה את המערכת על-גבי מכונות ייצור שלה, באמצעות מידע אמיתי שהגיע מלקוחות סימנס בתעשיית האלקטרוניקה. בעקבות הבדיקה, היא החליטה לאמץ את המערכת במוצרים שלה, וכעת היא מתחילה בבדיקת היתכנות עבור מוצרים המיועדים לתעשיות נוספות".

מנהלת חדשנות בסימנס, טובי ידין
מנהלת חדשנות בסימנס, טובי ידין

מנהלת החדשנות בתחום התעשייה החכמה בסימנס, טובי ידין, סיפרה ששיתוף הפעולה עם סיראז' החל במסגרת פרוייקט דינמו של סימנס, אשר מחפשת שיתופי פעולה עם חברות סטארט-אפ. בין השאר דינמו עובדת גם עם חברת Cybord התל אביבית, אשר פיתחה מערכת לאיתור רכיבים מזוייפים בקו הייצור עצמו, שנועד להבטיח שכל רכיב יאושר לפני הרכבתו על הכרטיס האלקטרוני. לדבריה, "באמצעות מערכת ACG יכולה ואלור לעבור מפתרון ידני לפתרון אוטומטי, אשר ממיר את הפורמטים השונים בציוד הלקוח לפורמט אחיד שתוכנת ואלור מסוגלת לקרוא ולנתח".

חטיבת סימנס תוכנה מורכבת מחברת ואלור (Valor) הישראלית שנמכרה לחברת מנטור גרפיקס (Mentor Graphics) אשר נרכשה בשנת 2016 על-ידי סימנס העולמית תמורת כ-4.5 מיליארד דולר. ואלור שהוטמעה בתוך חברת סימנס, מספקת פתרונות תוכנה עבור שלושת שלבי הפיתוח של מעגל אלקטרוני החל משלב התכנון (Design), דרך שלב הייצור (Fabrication) ועד שלב ההרכבה (Assembly). כיום היא מעסיקה כ-250 עובדים בישראל.

המתיחות בין סין וטאיוואן היא "מלחמת שבבים" בהתהוות

בתמונה למעלה: קבוצת קרב ימית של הצי האמריקאי בתרגיל המשותף עם הודו, יפן ואוסטרליה. צילום: US DOD

בתחילת חודש אוקטובר הפתיעה סין את העולם כאשר החליטה לציין את יום השנה הלאומי באמצעות מטס של 149 מטוסי תקיפה אשר חלפו במבנה קרבי לאורך גבול המים הטריטוריאליים של טאיוואן, ועוררו בהלה באי העצמאי. סין מעולם לא הכירה בטאיוואן, אשר הפכה ליישות עצמאית בשנת 1949 כאשר הצבא הסיני הלאומי נמלט מהיבשת לאחר הנצחון הקומוניסטי בראשות מאו דזה דונג. עמדתה הרשמית היא שיש לאחד את טאיוואן עם סין, בדרכי שלום או בכוח. אלא שהמטס האחרון הזכיר לעולם שבניגוד לשנים הקודמות, הפעם סין מתקרבת במהירות לשלב שבו יש בכוחה לבצע מהלך צבאי.

אם בשנת 2000 העריכו במשרד ההגנה האמריקאי שהצבא הסיני הוא מיושן ולא מצוייד היטב, כיום ההערכות הן שונות. סין מייצרת מטוסי קרב מתקדמים, מערכות מידע ותקשורת ואפילו בנתה נושאות מטוסים והקימה צי גדול יותר מהצי האמריקאי. בראיון לעיתון פייננשל טיימס לפני שבוע, אמר מנהל תחום התוכנה לשעבר בפנטגון, ניקולאס צ'יילן, שסין עקפה את ארה"ב בתחום הבינה המלאכותית והיא צועדת בדרך להיות המובילה העולמית בתחום. "הדבר מסכן את ארה"ב. אין לנו שום סיכוי מול סין". צ'יילן התראיין לאחר שהתפטר מתפקידו במחאה על הקצב האיטי שבו נעשה הריענון הטכנולוגי של צבא ארה"ב.

היערכות למלחמה בהיקף זירתי

בעקבות המטס בתחילת החודש, הזהיר ראש ממשלת טאיוואן, שסין נערכת לפלישה צבאית, ובתוך 3-5 שנים תהיה לה יכולת מלאה לבצע את המהלך. גם חברת TSMC, שהיא יצרנית השבבים הגדולה בעולם, נאלצה להתייחס אל החרדה הגוברת. ביולי 2021, במסגרת שיחת הוועידה על תוצאות החברה, אמר יו"ר TSMC שמלחמה בטאיוואן תשבש את שרשרת האספקה של תעשיית השבבים. "אף אחד אינו רוצה בזה – פלישה סינית לטאיוואן תפגע בתעשיית השבבים העולמית".

לפי כל הסימנים, מלחמה בטאיוואן תהיה מלחמה זירתית בכל המרחב האוקיינוס השקט. יפן מאויימת מכוונות סין להשתלט על ים סין, הודו נערכת להתמודדות מול סין ובחודש ספטמבר 2021 חתמו ארה"ב, בריטניה ואוסטרליה על הסכם הגנה המיועד לייצב ברית בינלאומית לבלימת סין. כדי להסיר ספק, ארה"ב, אוסטרליה, הודו ויפן החלו באוגוסט 2021 בסדרת תרגילים צבאיים משותפים במפרץ בנגל וליד הפיליפינים, הכוללים אימונים בלוחמה ימית, תקיפות אוויריות, הפעלת נושאות מטוסים, לוחמה נגד צוללות ועוד.

קו ייצור שבבים בחברת TSMC. האם השתלטות על הנכס מצדיקה יציאה למלחמה?
קו ייצור שבבים בחברת TSMC. האם השתלטות על הנכס מצדיקה יציאה למלחמה?

כיצד ההתפתחויות האלה קשורות לעתיד תעשיית השבבים? בהרבה דרכים. להערכת חברת המחקר IC Insights, המתיחות הגוברת בים טאיוואן היא תוצאה של העיצומים שהטיל הממשל האמריקאי על חברות טכנולוגיות סיניות דוגמת וואווי ואפילו SMIC. "מלחמת הסחר דחפה את סין לשאול את עצמה כיצד היא תוכל להתחרות בתחומי האלקטרוניקה והשבבים, והתמונה המתבהרת היא שהמענה של סין לדילמה הוא איחוד עם טאיוואן".

היהלום שבכתר תעשיית השבבים

זו תהיה רעידת אדמה: טאיוואן ודרום מזרח אסיה הם הצומת המרכזית החשובה ביותר של תעשיית השבבים העולמית, המקבלת במהירות מעמד דומה לזה שהיה לנפט במאה ה-20. בטאיוואן מתגוררים 24 מיליון תושבים בלבד, אולם חשיבותה לתעשייה היא יוצאת דופן. לפי נתוני 2020, טאיוואן היתה המדינה שייצרה הכי הרבה שבבים בעולם, כאשר המשקל המשותף של תעשיות השבבים בסין ובטאיוואן היה 37% מכל ייצור השבבים בעולם – פי שלושה מהמשקל של ארצות הברית.

בעיקר בזכות TSMC, טאיוואן היא המובילה העולמית בייצור רכיבי IC (שבבים שאינם מעבדי CPU) בטכנולוגיות מתקדמות, ואחראית ל-63% מהייצור של שבבים בעלי רוחב צומת קטן מ-10 ננומטר. שאר ה-37% מיוצרים בקוריאה על-ידי סמסונג. טאיוואן מחזיקה ב-22% מהייצור העולמי של רכיבי IC בפרוסות סיליקון של 300 מ"מ, ומדורגת רק אחרי קוריאה האחראית לכ-25% מהייצור העולמי שלהם. בצפון אמריקה, לשם המחשה, מיוצרים רק 11% מהשבבים האלה.

התעשייה הטאיוואנית היא מאוד פטריוטית: 90% ממפעלי ייצור השבבים נמצאים בבעלות חברות טאיוואניות. המפעלים בבעלות זרה הנמצאים בטאיוואן הם רק מפעל קטן של 150 מ"מ בבעלות חברת Diodes ושני מפעלי 300 מ"מ של Micron המייצרים זכרונות DRAM. אולם הנתונים האלה מגמדים את ההשפעה המרכזית של טאיוואן על התעשייה העולמית: כ-80% ממפעלי ייצור השבבים בטאיוואן נמצאים בידי חברות המספקות שירותי ייצור שבבים. להערכת IC Insights, קבלניות הייצור המקומיות, שהן חברות כמו TSMC, UMC, Powerchip, Vanguard ועוד, אחראיות ב-2021 לכ-80% מהייצור העולמי בקבלנות משנה (pure-play foundry).

סין תספוג נזקים לטווח קצר בלבד

הסיכום של IC Insights מבהיל: "בשורה התחתונה – אין כיום מקום שהוא יותר חשוב מטאיוואן בתחום ייצור רכיבי IC.  סין לא מצליחה לייצר שבבים מתקדמים עבור מערכות האלקטרוניקה שלה, והיא מאמינה שתוכל לפתור את הבעיה הזאת רק באמצעות איחוד עם טאיוואן – שייעשה בכל אמצעי שיידרש. בטווח הקרוב, השתלטות צבאית על טאיוואן תפגע בכלכלות של סין ושל טאיוואן. השאלה היא מה הנזק שסין מוכנה לספוג כדי להבטיח שליטה מוחלטת וארוכת שנים בתעשיית השבבים העולמית".

צריך לזכור שעדיין אין פעולות איבה בטאיוואן. למרות ש-IC Insights נחשבת לחברה אמינה מאוד בתחום נתוני השוק של תעשיית השבבים, היא לא נחשבת למומחית בגיאופוליטיקה. היא גם לא מספקת מידע על המקורות שהביאו אותה למסקנות הקודרות שפירסמה השבוע. יחד עם זאת, היא מבטאת חששות כבדים המקננים בקרב רבים. לא בטוח שתעשיית השבבים היא הגורם שיעמוד מאחורי מלחמה בטאיוואן – אבל אם תפרוץ מלחמה – היא תשנה מן היסוד את תעשיית השבבים העולמית.

ספינת טילים אמריקאית מול חופי טאיוואן. אוגוסט 2021. מבחינת ארה"ב פלישה לטאיוואן היא אסון לאומי
ספינת טילים אמריקאית מול חופי טאיוואן. אוגוסט 2021. מבחינת ארה"ב פלישה לטאיוואן היא אסון לאומי

ננוקס חנכה מפעל לייצור רכיבי MEMS בדרום קוריאה

חברת ננוקס (Nanox) חנכה היום בטקס רשמי מפעל בדרום קוריאה לייצור רכיבי MEMS, שהם למעשה השבבים המייצרים את קרינת ה-X במערכות הרנטגן שמפתחת החברה. המפעל, אשר נמצא בסמוך לקומפלקס של יצרנית השבבים SK בעיר יונגין (Yongin), משתרע על פני 12,000 מ"ר, ובכלל זה חדר נקי בשטח של 1,200 מ"ר. בטקס נכחו מייסד ומנכ"ל החברה, רן פוליאקין, סגן נשיא לשכת המסחר של יונגין, הנספח הכלכלי של ישראל בדרום קוריאה ונציגים של שתיים מהמשקיעות הבולטות בחברה, SK וקבוצת יוזמה.

רכיב ה-MEMS הינו השבב הזעיר בליבת המערכת של ננוקס שמהווה את המקור הדיגיטלי של קרינת ה-X, וזאת בשונה ממכשירי רנטגן מסורתיים שבהם הקרינה נפלטת כתוצאה מחימום של סליל להט. רכיב ה-MEMS של ננוקס כולל מאות מיליוני אלמנטים קורנים (electron gun), שכל אחד מהם פולט אלקטרון יחיד בכל פעימה, וניתן לשלוט בפעולתם באופן דיגיטלי.

ה-FDA מבקש מידע נוסף, המשקיעים מאבדים סבלנות

להערכת ננוקס, טכנולוגיית הרנטגן הדיגיטלית שפיתחה מאפשרת לייצר מערכות CT ניידות וקומפקטיות יותר במחיר של 10,000 דולר למערכת, במקום מחיר של כ-3 מיליון דולר, שזהו כיום מחירם הממוצע של סורקי CT. ננוקס גם מביאה לעולם הדימות מודל חדש של שימוש במערכות במתכונת של שירות שהתשלום עליו נקבע לפי מספר הסריקות (Pay-per-Scan), ולהקטין בכך את עלויות  ההצטיידות בסורקים.

החברה משווקת את המערכת באמצעות שיתופי פעולה עם ממשלות, בתי חולים ורשתות בריאות. החברה חתמה בשנה האחרונה על הסכמי הפצה ב-13 מדינות לפריסת כ-5,150 מכשירי CT. היעד לטווח הארוך יותר הוא לספק כ-15 אלף מערכות עד סוף 2024.

עם זאת, החברה עדיין מצויה בתהליכי אישור המערכת מול ה-FDA (באמצעות טופס 510k). בחודש אפריל אישר ה-FDA את בקשת החברה עבור מערכת המבוססת על מקור רנטגן יחיד (single-source), אך טרם אישר את בקשת החברה לאישור המערכת המבוססת על ריבוי מקורות רנטגן (multi-source), שזו למעשה המערכת המסחרית שהחברה מתכננת לשווק.

באוגוסט ביקש ה-FDA מננוקס מידע נוסף לפני שיידון מחדש בבקשה, וננוקס הצהירה כי תגיש את המידע החסר עוד השנה. הודעת הדחייה מה-FDA הובילה לצניחת מנייתה של ננוקס בנסד"ק, ובאחרונה הוגשו כנגד החברה מספר תביעות מצד משקיעים בבתי משפט בארצות הברית, בטענה שהגשת הבקשה בטרם עת הביאה לפגיעה במשקיעים. ננוקס אמורה להגיש בתקופה הקרובה את המידע המשלים לבקשת ה-FDA. מאז תחילת השנה איבדה מניית ננוקס כמחצית מערכה והיא נסחרת כיום בשווי שוק של כ-1.09 מיליארד דולר.

אפלייד מטיריאלס ישראל מכפילה את קיבולת הייצור בארץ

בתמונה למעלה: שרת הכלכלה אורנה ברביבאי (במרכז) בחדר הנקי החדש של אפלייד מטיריאלס

חברת אפלייד מטיריאלס (Applied Materials) מגדילה את שטחי הייצור בקמפוס החברה בפארק המדע ברחובות בכ-3,200 מ"ר, בנוסף לחדרים הנקיים הקיימים של החברה, בשטח כולל של כ-4,000 מ"ר. החברה מסרה שעם השלמת התהליך, יוגדל כושר הייצור של החברה בישראל בכ-160%. לאחרונה ביקרה שרת הכלכלה, אורנה ברביבאי, בחדר הנקי החדש בשטח של כ-1,000 מ"ר, שהוא השלב הראשון בפרוייקט הרחבת כושר הייצור בארץ.

אפלייד ישראל פועלת כחברה עסקית עצמאית בבעלות אפלייד מטיריאלס העולמית, אשר אחראית לכל מרחב הפעילות בתחום מערכות בקרת ייצור שבבים: פיתוח, תכנון, ייצור, שיווק ומכירות, ותמיכה בלקוחות באתרי הייצור בארה"ב, באסיה ובאירופה. להערכת החברה, בשנת הכספים 2021 יצמחו מכירותיה בכ-60% ויעברו לראשונה את רף ההכנסות השנתי של 1 מיליארד דולר. בין השאר, החברה מעריכה שבעקבות המחסור הגדול בשבבים המעיק על התעשייה העולמית, בשנים הקרובות יגבר הביקוש לרכישת מערכות ייצור ובקרת שבבים עבור קווי ייצור חדשים שיצרני השבבים מקימים.

לקראת 2,000 עובדים בישראל

כיום החברה מעסיקה כ-1,800 עובדים בישראל, ונמצאת בגיוס מואץ של עוד כ-250 עובדים, בהמשך לכ-300 עובדים חדשים שהצטרפו אליה בשנתיים האחרונות. החברה מסרה שהיא מבצעת רכש בישראל בהיקף של כמיליארד שקל בשנה. נשיא ומנכ"ל אפלייד מטיריאלס ישראל, עופר גרינברגר, אמר שההרחבה המשמעותית של פעילות החברה בישראל, מהווה הבעת אמון גדולה של הנהלת החברה העולמית בביצועים של החברה ובכח האדם האיכותי הישראלי.

אפלייד מטיריאלס מספקת טכנולוגיות ומכונות לייצור שבבים וצגים. החברה בישראל אחראית על תחום מערכות הבדיקה ובקרת תהליכי ייצור שבבים (Process Diagnostics and Control). ברבעון השלישי של 2021 צמחו מכירות אפלייד העולמית בכ-41% והסתכמו בכ-6.2 מיליארד דולר. נשיא ומנכ"ל החברה, גארי דיקרסון, אמר שהפעילות בישראל היא אחד ממנועי הצמיחה של החברה. "אנחנו רואים ביצועים גבוהים בתחום אבחון תהליכים ובקרה, שבו אנחנו מצפים לצמוח ביותר מ-60% בשנת 2021".

למידע על אפשרויות תעסוקה בחברה: אפלייד מטיריאלס ישראל

אורקל חנכה את הענן הישראלי הראשון שלה

בתמונה למעלה: מנכ"ל אורקל ישראל ערן פייגנבאום. הגיע לארץ לאחר ששימש כמנהל על האבטחה של כל ענני אורקל העולמית

חברת אורקל (Oracle) חנכה היום את הענן האזורי שלה בישראל, אשר פועל מתוך חוות שרתים תת-קרקעית שהוקמה בהר חוצבים בירושלים על-ידי חברת בינת תקשורת. הענן של אורקל נמצא תשע קומות מתחת לאדמה ומתפרש על-פני קומה שלמה. מנכ"ל אורקל ישראל, ערן פייגנבאום, סיפר ל-Techtime שאורקל נערכת כעת להקמת אזור ענן שני בארץ, אשר צפוי להתחיל לעבוד לפני סוף 2022. "המשמעות היא שהגיבוי של כל השרתים באזור הירושלמי ייעשה בארץ, והמידע לא עוזב את ישראל".

אזור הענן הישראלי נועד לספק לחברות וגופים ישראלים תשתית ענן בטוחה, כדי שיוכלו לעמוד בתנאי רגולציה האוסרים על גורמים שיש בידם מידע קריטי, להוציא אותו אל עננים הממוקמים מחוץ לגבולות ישראל. הענן שנחנך כבר נמצא בפעילות ומארח את וואלה טורס, טרמינל X, מרכז רפואי גדול וכמה תאגידים פיננסיים. הוא מספק את כל שירותי הענן של אורקל, דוגמת בסיס הנתונים האוטונומי Oracle Autonomous Database, שירותי Kubernetes ואת יישומי הענן Oracle Fusion Cloud Applications.

ערן פייגנבאום הגיע לארץ לפני שבועיים בלבד, לאחר תקופה ארוכה שבה שימש כטכנולוג האבטחה הראשי של כל העננים של אורקל העולמית. כלומר, הוא האיש שהיה אחראי על אבטחת העננים של אורקל. "הבאנו אל הענן הישראלי את כל השירותים של אורקל. יש לנו כאן את כל האפליקציות ואת כל סוגי תשתיות העיבוד. הבאנו מחשבי HPC ומחשבי GPU המאפשרים לבצע עבודות עיבוד מאוד מיוחדות ואינטנסיביות. בדרך-כלל יישומים מהסוג הזה מתבצעים על-גבי מידע רגיש מאוד, אשר חייב להישאר בארץ".

בתוך הענן התת-קרקעי של אורקל בירושלים
בתוך הענן התת-קרקעי של אורקל בירושלים

במה אתם שונים מעננים אחרים בשוק?

פייגנבאום: "אורקל נכנסה מאוחר לשוק, ולכן יכולנו ללמוד מהטעויות של החברות האחרות. לקחנו את האנשים שבנו את הענן של המתחרים, וביקשנו מהם להגדיר מה הם היו עושים בצורה שונה אם היתה להם הזדמנות נוספת. אחד מהלקחים היה שלאבטחה יש חשיבות קריטית, וצריך להתחשב בה כבר בשלבי ההכנות הראשוניים. בעננים אחרים, למשל, ניהול הענן וניהול היישומים של הלקוח מתבצעים בשרתים משותפים. זו בעיה אבטחתית גדולה. לכן בנינו רשת ייעודית של שרתים המשמשים רק לניהול הענן, ורשת שרתים נפרדת לגמרי שיש בה רק את המידע של הלקוחות.

"שילבנו באתר בסיס נתונים המגן על עצמו באמצעות לימוד מכונה ובינה מלאכותית, ולכן הוא משתפר לאורך השימוש. הבאנו לאזור הענן הישראלי את פלטפורמת בסיס הנתונים Oracle Exadata, המאפשרת לחברות פיננסיות להעביר את המידע שלהן מה-Exadata הארגוני אל ה-Exadata בענן. שילבנו בענן את השירות Maximum Security Zone. הוא מאפשר ללקוחות לבחור להריץ את המידע שלהם על השרתים המאובטחים ביותר שניתן לספק היום בשוק. להערכתי זהו הענן הראשון בישראל שקיבל את הסמכת Tier-3 של ITA".

מה מיוחד בענן הישראלי בהשוואה לעננים אחרים של אורקל?

"בכל פעם שאתה מקים אזור ענן באתר מסויים, אתה צריך להתמודד עם אתגרים מקומיים. כמו למשל מזג אוויר קר מאוד או מזג אוויר חם מאוד. בארץ אנחנו צריכים לספק הגנה בפני טילים, רקטות וחומרי נפץ. לכן הענן נמצא בעומק של 50 מטר מתחת לאדמה. גם אם המבנה שמעל הקרקע יקבל פגיעה ישירה של טיל, הענן ימשיך לפעול בלא הפרעות".

הענן בישראל נבנה לפי ארכיטקטורת הדור השני (Gen-2) של הענן של אורקל, אשר ממוקדת באבטחת מידע ואוטומציה. אזור הענן בישראל נפתח במסגרת אסטרטגיית אזורי ענן מקומיים של חברת אורקל, אשר מאפשרת לחברות לבחור באתר הפיסי שבו יישמר המידע שלהן, כדי לעמוד בדרישות רגולטוריות. כיום החברה מפעילה 30 אזורי ענן בעולם, ומתכננת לפתוח עד סוף 2022 עוד 14 מרכזים נוספים (כולל מרכז שני בישראל). בסה"כ 44 מרכזים בעולם עד סוף 2022.

חברת אורקל הינה שותף טכנולוגי ותיק של הממשל בארצות הברית. בשירותי הענן של אורקל משתמשים  8 מתוך 10 הסוכנויות הפדרליות הגדולות, כל ארבע זרועות הצבא וכוחות הביטחון האמריקאים, ו- 36 מדינות בארצות הברית. ברמה הגלובלית, מעל 1,000 לקוחות מהמגזר הציבורי משתמשים בענן של אורקל.

היילו השלימה גיוס הון בהיקף של 136 מיליון דולר

חברת היילו התל אביבית (Hailo) השלימה גיוס הון בהיקף של 136 מיליון דולר, אשר מביא אותה להיקף גיוסים כולל של 224 מיליון דולר. מקורות בתעשייה העריכו שהגיוס בוצע לפי שווי חברה של כמיליארד דולר לפני הכסף. פירוש הדבר שהחברה השיגה שווי של כ-1.13 מיליארד דולר. מדובר בזינוק עצום: בחודש מרץ 2020 היא גייסה 60 מיליון דולר לפי שווי חברה של כ-130 מיליון דולר.

הגיוס הובל על-ידי פועלים השקעות הון וגיל אגמון, בעל השליטה בחברת דלק רכב. הצטרפו אליו המשקיעים הקיימים, ובהם היו"ר זוהר זיסאפל ו-OurCrowd, ומשיקעים חדשים דוגמת חברת מכשירי תנועה, קרסו, טלקר ועוד. ביחד עם הגיוס הצטרפו אל החברה מולי אדן ואיל וולדמן. אדן היה אחד מהמנהלים הבולטים של אינטל העולמית. הוא ניהל את הפיתוח של מעבדים מרכזיים ושימש גם כמנהל כל קבוצת ה-PC של אינטל. היילו הודיעה שאדן התמנה לדירקטור בחברה. איל וולדמן, מייסד ומנכ"ל מלאנוקס שלעבר (שנמכרה לאנבידיה תמורת 5.6 מיליארד דולר), הצטרף לוועדת הייעוץ של החברה.

חברת היילו הוקמה בפברואר 2017 ופיתחה את שבב Hailo-8 שהוא מעבד ייעודי להרצת רשתות נוירונים ללימוד עומק (Deep Learning Neural Networks) אשר מיועד לספק ביצועים של מערכות גדולות גם באבזרי קצה חסכוניים בהספק. המעבד של החברה מספק ביצועים בעוצמה של 28TOPS, כלומר 28 Tera Operations Per Second, אולם בצריכת הספק של 2.5W בלבד. בחודש אוקטובר 2020 החברה הכריזה על מודולי העיבוד באבזרי קצה המופיעים בפורמט M.2 ו-Mini PCIe, המיועדים להאיץ את יישום פעולת הבינה המלאכותית באבזרי קצה.

מימין לשמאל: מולי אדן ואיל וולדמן
מימין לשמאל: מולי אדן ואיל וולדמן

שוק הבינה המלאכותית הוא בעל צמיחה בשיעורים חסרי תקדים: להערכת ReportLinker, שוק הבינה המלאכותית העולמי צומח בקצב שנתי של כ-42%, ויגיע בשנת 2027 להיקף של כ-734 מיליארד דולר. אומנם כמחצית מהשוק הוא בתחום התוכנה, אולם היישומים החדשים מייצרים צורך בארכיטקטורות ופתרונות חומרה מהירים ויעילים מאוד. לדברי מולי אדן, הבינה המלאכותית הופכת לגורם החשוב ביותר בבניית ערך עסקי. "היכולת להביא תכונות מבוססות בינה מלאכותית אל השוק תהיה הגורם המבדיל המרכזי שיקבע האם חברות ייכשלו או יצליחו. המעבד האולטרא-מהיר של היילו עונה בדיוק לצורך בשבב המסוגל להתמודד עם סוג כזה של עומסים, המאתגרים היום את פתרונות העיבוד המסורתיים".

דאסו סיסטמס הכריזה על SOLIDWORKS 2022

חברת דאסו סיסטמס (Dassault Systemes) הצרפתית השיקה את SOLIDWORKS 2022, שהיא המהדורה האחרונה של מערך היישומים לתכנון הנדסי בתלת מימד, הנחשבת לאחת מתוכנות התכנון ההנדסי (CAD) הנפוצות בעולם. גרסת 2022 של התוכנה כוללת תהליכי עבודה חדשים ושיפורים בתכנון, שרטוטים, בסימולציה ובניהול נתוני המוצר. דאסו מסרה ששופרו ביצועי המערכת בעבודה עם מכלולים גדולים וייבוא קבצי STEP, IFC ו-DXF/DWG.

הדבר מאפשר לעבוד בקלות רבה יותר גם עם כלי תכנון והדמייה אחרים. החברה גם שיפרה את הניראות של המוצר המוגמר: היא הוסיפה למערכת יכולת ויזואליזציה אשר מאפשרת לצפות במערכת המתוכננת כמו שהיא תיראה בסביבות שונות, בצבעים שונים, בתנאי תאורה שונים ומכיוונים שונים (כפי שהדבר מומחש בתמונה למעלה). שולבה במערכת יכולת אופטימיזציה של ביצועי הרכבה אוטומטית, שאינה דורשת עוד שימת לב יתרה למצבים והגדרות.

בגרסה החדשה גם שופרו מהירות התגובה ואיכות התצוגה. כך למשל, המערכת כוללת פונקציית Detailing Mode, המאפשרת מעבר מיידי מתצוגה תלת מימדית דינמית של המוצר השלם, אל השרטוטים הטכניים של כל תת-המערכות והמכלולים, עד הפרט האחרון. בנוסף, כיום יש למשתמשי המערכת גישה למערך 3DEXPERIENCE Works מבוסס הענן, המספק יישומים מורחבים לעיצוב, הנדסה, סימולציה, ייצור ועמידה ברגולציה.

למידע נוסף, הקליקו: SOLIDWORKS 2022

סלברייט רוכשת את Digital Clues הישראלית

בתמונה למעלה: יו"ר ומנכ"ל דיגיטל קלוז יוסי אופק (מימין) ומנכ"ל סלברייט יוסי כרמיל

חברת סלברייט (Cellebrite) הודיעה היום על חתימת הסכם סופי לרכישת נכסיה של חברת דיגיטל קלוז (Digital Clues) הישראלית, המפתחת פתרונות מודיעין ממקורות גלויים (Open Source Intelligence). החברה מסרה שהעיסקה תסייע לה להרחיב את נתח השוק שלה בתחום המודיעין וחקירות של רשויות אכיפת חוק ולספק פיתרון מקצה-לקצה עבור חקירות דיגיטליות.

חברת Digital Clues מעסיקה כ-20 עובדים ופיתחה כלים לאיסוף מידע ממקורות גלויים. הטכנולוגיה שלה זמינה הן כבמתכונת של שירות בענן (SaaS) והן במתכונת של תוכנה המותקנת באתר הלקוח. היא מאפשרת לאסוף כמויות נתונים גדולות ממגוון מקורות, תוך שימוש בכלי בינה מלאכותית, כדי למצות תובנות רבות ערך לגבי חשודים והעשרת ראיות דיגיטליות באמצעות מידע המגיע ממקורות פתוחים, דוגמת הרשת הגלויה (surface web), הרשת העמוקה (deep web) והרשת האפלה (dark web).

היקף המידע ברשת דורש שימוש בכלי אוטומציה

זמן הוא מרכיב קריטי בתחילתה של כל חקירה, בשל הצורך לאסוף המידע במהירות. פתרונות המודיעין ממקורות פתוחים של דיגיטל קלוז מאיצים את החקירה ואיסוף המידע במצבים שבהם המטרות טרם הוגדרו לגמרי והמידע עליהן הוא מועט. מנכ"ל סלברייט, יוסי כרמיל, אמר, שהרכישה היא צעד חשוב במימוש החזון של סלברייט לבנות פלטפורמת Digital Intelligence חקירתית מקיפה. "מודיעין ממקורות גלויים מספק לגופי אכיפת החוק כלים חיוניים לניצול מיטבי של שעות החקירה הראשונות".

העיסקה צפויה להיסגר ברבעון האחרון של 2021. עם השלמתה ינהל יו"ר ומנכ"ל Digital Clues, יוסי אופק, את כל תחום המודיעין ממקורות פתוחים בחברת סלברייט. לדבריו, הצורך באיסוף מידע ממקורות פתוחים מסייע לגופי האכיפה לבצע אוטומטיזציה של של המערכות, הדרושה כדי להתגבר על ההיקף העצום של מידע המצוי ברשת אינטרנט.

סלברייט התגברה על ההצפנות של אפל

הפתרונות של סלברייט משמשים אלפי סוכנויות אכיפת חוק מובילות ביותר מ-150 מדינות ברחבי העולם, ממשלות, תאגידים וארגונים. בינואר 2020 רכשה סלברייט את חברת BlackBag Technologies מסן חוזה קליפורניה, המתמחה בפתרונות חילוץ, פיענוח וניתוח מידע דיגיטלי ממערכות מחשוב. בתחילת השנה הכריזה החברה על גרסה חדשה של מערכת איסוף המידע MacQuisition אשר יודעת לאסוף מידע דיגיטלי המוכמן בכל המחשבים של אפל.

המערכת החדשה כוללת גם יכולת איסוף וריכוז מידע המוסתר גם במחשבים המבוססים על מערכת ההפעלה חלונות. סלברייט החלה להיסחר באחרונה בנסד"ק לאחר מיזוג עם חברת ספאק, והיא נסחרת כעת לפי שווי שוק של 1.8 מיליארד דולר. מנכ"ל החברה הוא יוסי כרמל. לפי התשקיף שהגישה לרשות לניירות ערך בארצות הברית (SEC), הכנסותיה של סלברייט ב-2020 הסתכמו ב-195 מיליון דולר (שולי הרווח עמדו על 80%), והיא צופה הכנסות של 283 מיליון דולר ב-2022.

סמסונג מפתחת תהליכי ייצור של 2 ו-3 ננומטר

חברת סמסונג (Samsung Electronics) מתכננת להשתמש בטכנולוגיית הייצור של טרנזיסטורי Gate-All-Around – GAA כדי להמשיך בתהליך המיזעור ולפתח טכנולוגיות ייצור בגודל צומר של 3 ננומטר ו-2 ננומטר. כך גילה בשבוע שעבר נשיא קבוצת שירותי הייצור (Foundry Business) בסמסונג, ד"ר סיונג צ'ואי (בתמונה למעלה). ביסודה, טכנולוגיית GAA מבוססת על הרעיון של "צומת צפה" שבה השער המבקר את פעולת הטרנזיסטור של הטרנזיסטור מקיף את הצומת מכל הכיוונים.

באמצעות המבנה הזה ניתן להעביר גם מטענים קטנים מאוד במהירות גדולה בהרבה. ביסודו הרעיון אינו חדש, וכבר בסוף שנות ה-80 הדגימה טושיבה יכולת ייצור של טרנזיסטור בעל צומת צפה והעניקה לו את השם Gate-All-Around. גם אינטל מפתחת כיום תהליך GAA, ובחודש יולי 2021 היא הכריזה על הטרנזיסטור החדש RibbonFET אשר צפוי להיכנס לייצור סדרתי בשנת 2024. מדובר בגרסה שלה לטרנזיסטורי GAA, אשר תחליף בהדרגה את ה-FinFET המשמש כיום כסוס העבודה המרכזי של התעשייה.

תהליך 3 ננומטר יגיע לשוק ב-2022

סמסונג העניקה לטרנזיסטורי ה-GAA שלה את הכינוי Multi-Bridge Channel FET – MBCFET, וכבר ב-2020 הודיעה שתהליך ה-3 ננומטר העתידי יתבסס עליהם. בכנס הלקוחות שסמסונג קיימה ב-7 באוקטובר גילה צ'ואי, שהייצור של שבבי לקוחות בדור הראשון של טכנולוגיית 3 ננומטר יתחיל במחצית השנייה של 2022, והדור השני של הטכנולוגיה יגיע לייצור בשנת 2023. "טכנולוגיית ה-3 ננומטר תקטין את שטח השבב ב-35%, תשפר את הביצועים ב-30% ותפחית את צריכת ההספק בכ-50%".

17 ננומטר במקום 28 ננומטר

החברה מתכננת להמשיך בפיתוח, ולהביא את טכנולוגיית MBCFET בגודל צומת של 2 נומטר אל השוק במהלך שנת 2025. במקביל, היא הכריזה על פיתוח תהליך שנועד להחליף את הייצור של טרנזיסטורי FinFET בגיאומטריה של 28 ננומטר, שהיא אחת מטכנולוגיות הייצור היעילות והפופולריות ביותר בשוק. התהליך החדש הוא FinFET בגודל של 17 ננומטר, אשר בהשוואה לתהליך ה-28 ננומטר הוא יספק חיסכון של 43% בשטח, חיסכון של 49% בצריכת ההספק ושיפור של 39% ביצועים.

אינפיניטי פרסמה קול קורא לרעיונות בתחום הרפואה הדיגיטלית

קרן אינפיניטי מדיקל (Infinity Medical) מרמת החייל, תל אביב, השיקה תוכנית חדשה לאיתור חברות סטארט-אפ בתחומי הרפואה הדיגיטלית, בשם "אפרוח". במסגרת התוכנית, החברה פירסמה קול קורא ליזמים ישראלים בעלי רעיון חדשני עבור מיזם רפואי, להציע את הרעיון בפני הקרן. במודל תכנית אפרוח, ייבחר בכל פעם רעיון אחד בלבד אשר יובא להגשמה כחברת סטארט-אפ לכל דבר ועניין. יו״ר ועדת השקעות באינפיניטי מדיקל, אמיר גל אור (בתמונה למעלה), אמר שמדובר במודל השקעה חדש.

גל אור: "לא מדובר בהשקעה במודל הרגיל, כי אם בהקמה של חברה משותפת – אינפיניטי מדיקל בשותפות עם היזם. אינפיניטי תשקיע בחברה את הכספים הראשונים, תספק לה תשתית פיזית (משרדים), ייעוץ מקצועי וליווי צמוד". קרן אינפיניטי מדיקל נסחרת בבורסה בת אביב לפי שווי שוק של כ-15 מיליון שקל. היא משקיעה בחברות Digital Health ומתמקדת בחברות העושות שימוש בטכנולוגיות ניטור מתקדמות, איסוף וניתוח מידע, פיתוח טיפולים חדשניים, ותרופות חדשות על בסיס ניתוחי המידע.

הבאת טכנולוגיות ישראליות לשוק הסיני

אינפיניטי מדיקל הוקמה בשנת 2020 כאחת מהזרועות של קרן Infinity Capital Management, אשר הוקמה לפני 20 שנה על-ידי אמיר גל אור בשיתוף עם Huafa Group הסינית. אינפיניטי קפיטל משקיעה בחברות ישראליות וסיניות ומציעה ליזמים קשרים עם השוק הסיני. גם הפעילות של אינפיניטי מדיקל מבוססת על קשרים בשוק הסיני. מאז הנפקתה בבורסה של תל אביב בדצמבר 2020, חתמה אינפיניטי מדיקל על הסכמי השקעה עם חמש חברות סטארט-אפ ישראליות מתחום הרפואה הדיגיטלית והרפואה מרחוק: Polaris Quantum Biotech, Biobeat , Genoox, Cynerio ו-Theranica.

במקביל, היא חתמה על הסכמים עם חברות הפצה ושיווק גדולות בסין: סינופארם, Strait Innovation וחברות נוספות. המטרה היא לספק תשתית הפצה בסין למוצרים של חברות הפורטוליו הישראליות שבהן אינפיניטי מדיקל משקיעה.

יזמים בשלב הרעיון מוזמנים להגיש מועמדות באימייל: [email protected]

קיידנס הכריזה על פלטפורמת התכנון Integrity 3D-IC

חברת קיידנס דיזיין סיסטמס (Cadence) השיקה את פלטפורמת תכנון השבבין התלת מימדיים Integrity 3D-IC. הפלטפורמה משלבת תכנון, יישום וניתוח מערכות תלת-מימד (3D) מלאות מנקודה אחת. היא עומדת בבסיס פתרון הדור השלישי 3D-IC של קיידנס. הפלטפורמה ייחודית בכך שהיא מספקת תכנון מערכות ומשלבת יכולת אלקטרו-טרמית, ניתוח תזמון סטטי (STA) והזרמת אימות פיזי, המאפשרים השלמת תכנוני תלת-ממד באופן מהיר ואיכותי.

החברה מסרה שפתרון 3D-IC מהדור השלישי של קיידנס תומך במגוון רחב של תחומי יישומים כולל hyperscale computing, תקשורת 5G, מוצרי צריכה, מובייל ואוטומוטיב. מנהל קבוצת Digital & Signoff בקיידנס, ד"ר צ'ין-צ'י טנג, אמר שלאור ההתפתחות בטכנולוגיות אריזה מתקדמות, נוצר צורך לרענן את בסיס ה-3D-IC הקיים ולספק פלטפורמה אינטגרטיבית ומהודקת יותר הכוללת גם תכנון וניתוח ברמת המערכת.

אחד מהלקוחות הראשונים של המערכת הוא מכון המחקר והפיתוח האירופי imec. מנהל תוכנית שילוב ה-3D במכון, אריק ביין, אמר שבאמצעות שיתוף הפעולה עם קיידנס פותחו דרכים אוטומטיות לחלוקת תכנונים, עבור בנייה אופטימלית של 3D stack עם רוחב-פס מוגדל של זיכרון נגיש, המשפר את הביצועים ומפחית את צריכת ההספק".

למידע נוסף על 3D-IC, הקליקו: www.cadence.com/go/integrity

מאקסים ביטלה את הסכם ההפצה עם אבנט

אחת מהנפגעות של מיזוג הענקים (21 מיליארד דולר) בין חברת אנלוג דיווייסז (ADI – Analog Devices) לבין חברת מאקסים (Maxim) היא מפיצת הרכיבים הגלובלית אבנט (Avnet). בשבוע שעבר מסר בהודעה לבורסה סמנכ"ל הכספים של אבנט, תומאס ליגורי, שחברת מאקסים הודיעה לאבנט שבעקבות המיזוג היא מתכננת לסיים את הסכם הפצת הרכיבים שיש לה עם אבנט. בהודעה הוא גם מסר שמוצרי מאקסים היו אחרים לכ-3% ממכירות אבנט בשנת הכספים 2021.

"אבנט תמשיך לחפש הזדמנויות לתמוך בלקוחותיה ולהרחיב את השותפויות עם יצרני רכיבים". בשנת הכספים 2021 (שהסתיימה ביוני 2021) הסתכמו המכירות של אבנט בכ-19.5 מיליארד דולר, בהשוואה למכירות של 17.6 מיליארד דולר בשנת 2020. כלומר, מכירות המוצרים של מאקסים תרמו קצת יותר מ-580 מיליון דולר למכירות אבנט. הסכם ההפצה של מאקסים עם חברת ההפצה המקוונת Premier Farnell הנמצאת בבעלות אבנט, יישאר בתוקף. מכירות פארנל ב-2021 הסתכמו בכ-1.5 מיליארד דולר.

ההודעה האחרונה אינה מפתיעה מכיוון שהיא עולה בקנה אחד עם המדיניות של ADI בשנים האחרונות. בשנת 2017 היא החליטה לארגן מחדש את מערך ההפצה שלה ועברה בהדרגה למתכונת של מכירות באמצעות האתר העצמי שלה ובאמצעות חברת Arrow. במסגרת המהלך היא ביטלה את הסכם ההפצה שהיה לה עד אז עם חברת אבנט. באותה שנה היא השלימה את רכישת חברת Linear ובמאי 2017 הועברו גם כל המוצרים של לינאר להפצה באמצעות ADI ו-Arrow, תוך כדי הפסקת הסכם ההפצה עם אבנט.

התע"א זכתה בפרוייקט פיתוח טכנולוגיות "כרמל"

בתמונה למעלה: תא הלחימה הדיגיטלי במדגים הטכנולוגי של התע"א

המנהל לפיתוח אמצעי לחימה ותשתיות במשרד הביטחון (מפא"ת) בחר בתעשייה האווירית (IAI) להוביל את הפיתוח של רכב הלחימה העתידי "כרמל". מטרת הפרויקט היא להפוך תא הלחימה בכלי הרק"ם הקיימים והעתידיים של צה"ל לתא לחימה דיגיטלי המבוסס על יכולות תפעול ותמרון אוטונומיות ואוטומטיות, בינה מלאכותית, יכולות חישה ועוד. מרבית הפעילות ברק"ם מבוסס טכנולוגיות כרמל תתבצע באופן אוטונומי: נסיעה, איתור איומים, הרכשת מטרות, הגנה וירי.

הלוחמים ברכב יראו את כל תמונת הקרב, המודיעין, האיומים והמטרות, ויידרשו רק לקבל החלטות שאותן המערכת לא יודעת לקבל בעצמה. אנשי הצוות יוכלו לצפות בשדה הקרב בכמה ממדים וכך להבין טוב יותר את תמונת המצב. הרק"ם שנבחר לשמש כפיילוט לבחינת הטכנולוגיות החדשות הוא הנגמ"ש הגלגלי "איתן". תוכנית כרמל יצאה לדרך לפני כחמש שנים ונועדה לפתח קונספט לחימה חדש לחלוטין, המבוסס על יכולות תפעול ותמרון אוטונומיות ואוטומטיות. בסוף 2019 הגיעו רפאל, אלביט והתעשייה האווירית לשלב הגמר של התחרות על פיתוח, והציגו כל אחת את טכנולוגיית התפעול שלה עבור רכב קרב עתידי.

ההצעה של התעשייה האווירית לחבילת טכנולוגיות "כרמל" על-גבי הנגמ"ש איתן
ההצעה של התעשייה האווירית לחבילת טכנולוגיות "כרמל" על-גבי הנגמ"ש איתן

התעשייה האווירית פיתחה מדגים טכנולוגי המבוסס על משפחת הכלים הרובוטיים והבלתי מאוישים של החברה, הנמצאים כיום בשימוש צבאי בארץ ובעולם. מערכת הכרמל של תע"א משלבת בין תצוגה פנורמית לתפעול באמצעות מסכים אישיים ובקר (ג'ויסטיק) בדומה למשחקי מחשב. המערכות האוטונומיות ברק"מ נשלטות על-ידי מערכת לחימה מרכזית ואוטונומית, המסנכרנת את תתי המערכות ועוזרת למפעיל האנושי לסנן את המידע כדי להתמקד באיומים הקריטיים ובקבלת החלטות בזמן אמת. הפיתוח מבוסס על בינה מלאכותית, ניהול מערך תחמושת יעיל, ניהוג עצמי בשטחים מורכבים ויכולות תקיפה וירי מדויק.

עם ההכרזה על מקצה הגמר של החתחרות, אמר ראש מו"פ במפא"ת שהניסויים הוכיחו שניתן לתפעל רק"מ עתידי מתוך תא סגור על-ידי שני חיילים בלבד. "אנחנו נמצאים לקראת שינוי תפיסה מהפכני בתמרון היבשתי". ​קצין שריון ראשי העריך שתהליך הפיתוח והבחינה יביא לשילוב חלק מהטכנולוגיות בטנק החדש מרכבה סימן 4 ("ברק").