מחבר: Techtime

השנה הריווחית ביותר של התעשייה האווירית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מערכת Scorpius החדשה של התעשייה האווירית, בתצורת הפעלה קרקעית

בתשעה החודשים הראשונים של שנת 2021 צמחו מכירות התעשייה האווירית (IAI) בכ-3.9% והסתכמו בכ-3.2 מיליארד דולר. זהו היקף המכירות הגבוה ביותר בתולדות החברה. העלייה במכירות נובעת בעיקרה מגידול במכירות של חטיבת מערכות טילים וחלל וחטיבת כלי טייס צבאיים,שקוזז בחלקו מירידה במכירות בחטיבת אלתא. מדובר במכירות שיא של החברה. בתקופה הזאת גם השתפרה הריווחיות של החברה ב-17% והסתכמה בכ-131 מיליון דולר.

גם הרווח התפעולי צמח ב-17% והסתכם בכ-190 מיליון דולר. החברה הגדירה זאת כ"תקופה הריווחית ביותר בתולדות החברה". מנכ"ל התעשייה האווירית, בועז לוי, אמר שהחברה השיגה את התוצאות הטובות, "למרות הייסוף בשקל המשפיע רבות על החברה שרוב מכירותיה הינן לייצוא (כ-80%). הביצועים בתשעת החודשים הראשונים הובילו להעלאת דירוג האשראי של החברה ברבעון השלישי, ותורמים בכך לחיזוק פעילותה אל מול שוק ההון ולהיערכותה להנפקה בתקופה הקרובה".

הסבת מטוסי בואינג 777 של חברת Emirates

"בין ההישגים הבולטים בתקופה ניתן לציין את הזכייה המשמעותית בפרויקט רכב "כרמל", את הזכייה במכרז לאספקת טילי תקיפה ימיים לצבא אסטוניה, החוזה לאספקת מערכות מכ"ם לצבא גרמניה וחתימה על הסכם עם SixAI לאזרוח טכנולוגיות צבאיות לממד האזרחי. הסלון האווירי בדובאי בשבוע שעבר היה אירוע היסטורי הממחיש את הפוטנציאל הטמון בשיתוף פעולה עם מדינות המפרץ. במהלך התערוכה חתמנו על שורה של עסקאות עם חברות תעופה וביטחון באזור".

אחד מההסכמים האלה הוא להסבת ארבעה מטוסי נוסעים B777-300ER של חברת Emirates לתצורת מטען. המטוסים יוסבו באתר ההסבות שיוקם בשיתוף פעולה עם חברת אתיחאד באבו-דאבי. המטוס הראשון צפוי להיכנס להסבה באפריל 2023. להערכת החברה, ההסכם פותח הזדמנות לביצוע עתידי של עשרות הסבות נוספות.

בסך הכל, צבר ההזמנות של החברה מסתכם בכ-12.1 מיליארד דולר, בהשוואה לכ-12.6 מיליארד דולר בסוף 2020. צבר ההזמנות מייצג עלייה במרכיב הייצוא של החברה, מ-73% בשנת 2021 לכ-79% בשנת 2022.

טכנולוגיית לוחמה אלקטרונית חדשה

לפני כשבועיים הכריזה התעשייה האווירית על Scorpius, שהיא משפחה חדשה של מערכות לוחמה אלקטרונית הראשונה מסוגה בעולם אשר יכולה לקלוט, לחסום ולשבש בו-זמנית מספר איומים שונים, בתדרים שונים ובכיוונים שונים. האיומים המטופלים על-ידי המערכת כוללים מטוסים, מל"טים, ספינות, טילים, אמצעי תקשורת ועוד.

החברה מסרה שפריצת הדרך הטכנולוגית היא ברגישות קליטה גבוהה מאוד המאפשרת לאתר הרבה מאוד איומים בעלי מאפיינים שונים, ולטפל בכל אחד מהם באמצעות מענה מותאם. משפחת המוצרים החדשה מגדילה את טווחי הקליטה, החסימה והשיבוש באמצעות שימוש בטכנולוגיית Active Electronically Scanned Array.

המערכת מופיעה במספר גרסאות: להפעלה בתצורה קרקעית, להפעלה מספינות ולהפעלה ממטוסים ומכלי-טיס אחרים. מנהל מפעל מודיעין בתע"א, עדי דולברג, אמר ששדה הקרב המודרני נשען על המרחב האלקטרומגנטי לחישה, תקשורת וניווט. "ההגנה על המרחב האלקטרומגנטי של כוחותינו, ושיבוש המרחב האלקטרומגנטי של האויב, הם קריטיים להצלחה בלחימה".

פוקסקון השקיעה 10 מיליון דולר בחברת אוטוטוקס

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת פוקסקון הנחשבת לקבלנית הייצור האלקטרוני הגדולה בעולם ביצעה השקעה בהיקף של 10 מיליון דולר בחברת אוטוטוקס (Autotalks) מכפר נטר. ההשקעה בוצעה באמצעות החברה הבת Foxconn Interconnect Technology – FIT, העוסקת בייצור מחברים חשמליים ואופטיים. ההשקעה בוצעה במסגרת הסכם לשיתוף פעולה אסטרטגע שנחתם בין שתי החברות לקידום השימוש בשבבי ה-V2X של אוטוטוקס בתעשיית הרכב הממונע (מכוניות ואופנועים) ובתחום התחבורה הקלה (אופניים וקורקינטים).

הפעילות בתחום האחרון תתמקד בקידום פלטפורמת ZooZ של אוטוטוקס (תמונה למעלה), אשר פותחה במטרה לצמצם את התאונות שבהן מעורבים כלי רכב קלים. מדובר באבזר נייד אשר מתריע בפני רוכב האופניים כאשר הוא מתקב לצומת המתומרר באמצעות שילוט V2X או כאשר רכב מצוייד V2X נמצאת במצב המסכן אותו. הצורך בפתרון עולה בעקבות נתונים שלפיהם כ-75% מהתרונות בין אופניים וקרוקינטים לבין מכוניות, נובע מהעובדה שנהגי המכוניות לא הבחינו באופניים או בקורקינטים.

"אוטוטוקס היא ספקית פתרונות V2X בעלי הרמה הגבוהה ביותר של ביצועים, אבטחה ואמינות", אמר תומאס פאן, יועץ מיוחד ליו"ר FIT. חברת אוטוטוקס הוקמה בשנת 2008 ועד היום גייסה כ-130 מיליון דולר. היא נחשבת לחברה הראשונה בשוק שפיתחה שבבי V2X המקשרים בין הרכב לבין כלי-רכב אחרים ותמרורי הדרך. בשנת 2018 היא הייתה הראשונה שהציעה פתרון V2X ששילב בין טכנולוגיית התקשורת הייעודית DSRC ובין טכנולוגיית התקשורת הסלולרית C-V2X, בשבב אחד.

SCD מחדשת את קו הייצור; הכריזה על גלאי MWIR יוצא-דופן

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: גלאי IR ממשפחת Crane של SCD. פריצת דרך טכנולוגית בתחום המזעור

חברת SCD מאזור התעשייה משגב בגליל מחדשת את תשתית ייצור השבבים שלה במסגרת פרוייקט רב-שנתי בהיקף של כמה עשרות מיליוני דולרים שיסתיים בשנת 2022. סמנכ"ל פיתוח עסקי ושיווק של החברה, קובי זאושניצר, סיפר ל-Techtime שפרוייקט "פאב2020" של החברה ממוקד ברכש ציוד ייצור חדש שיאפשר לייצר חיישנים בטכנולוגיות חדשות ולהגדיל את קיבולת הייצור. "אנחנו מיישמים את התוכנית בהדרגה מכיוון שהיא כוללת החלפת המכונות הישנות במכונות חדשות, בלא לפגוע בייצור סדיר".

חברת SCD היא יצרנית סמיקונדקטורס העצמאית היחידה בישראל מלבד טאואר סמיקונדקטור. היא מפעילה חדר נקי בשטח של כ-3,200 מ"ר ונחשבת לאחד משלושת הפאבים הגדולים בעולם לייצור חיישני אינפרה אדום (IR) ליישומי צבא וביטחון. החברה מייצרת אותם בפרוסות בקוטר של 3-8 אינטש. למרות שהיא לא מוכרת לציבור הרחב, מדובר באחת מהחברות הביטחוניות הגדולות בישראל, אשר מעסיקה יותר מ-600 עובדים ובעלת מחזור מכירות של כ-200 מיליון דולר בשנה.

הסוד המקצועי של התעשייה הביטחונית הישראלית

החברה נמצאת בבעלות משותפת של אלביט (50%) ורפאל (50%), וכ-90% ממכירותיה מיועדות למערכות ביטחוניות. השאר הן מכירות ליישומים תעשייתיים, בהם במערכות זיהוי פליטות גאז באמצעות מצלמות תרמיות, ומערכות לבקרה תרמית של תהליכים, כמו למשל מערכות מטרולוגיה לתעשיית ייצור השבבים דוגמת המערכות של KLA ושל חברות נוספות.

חברת SCD פועלת במתכונת אנכית קלאסית, המבטיחה לה שליטה מלאה בכל הטכנולוגיות הקריטיות: היא מבצעת את המחקר והפיתוח, מייצרת את השבבים בפאב, ומחזיקה בקווי אריזה, בדיקות ואינטגרציה של המוצר. זאושניצר: "אנחנו אחד מהמרכזים היחידים בעולם המפתח את כל התהליך. החל מפיתוח חומרי החישה ועד לפיתוח של מארזים מיוחדים ותת מערכות שלמות שהלקוח יכול לשלב במוצר הסופי שלו".

סמנכ"ל פיתוח עסקי ושיווק, קובי זאושניצר. שליטה בכל טכנולוגיות הליבה
סמנכ"ל פיתוח עסקי ושיווק, קובי זאושניצר. שליטה בכל טכנולוגיות הליבה

היכולת הזאת עומדת בבסיס המוצר החדש ביותר של החברה, הנחשב לפריצת דרך עולמית בתחום החישה. החברה פיתחה משפחת חיישנים חדשה בשם Crane אשר הוצגה באוקטובר 2021 בפני לקוחות אסטרטגיים ראשונים. היא מבוססת על גלאי בתחום Midwave Infrared – MWIR לאורכי גל של 3-5 מיקרון, אשר מכיל 5 מיליון פיקסלים שכל אחד מהם הוא בגודל של 5 מיקרון בלבד. "מדובר בגלאי ייחודי. רוב גלאי ה-MWIR בעולם נמצאים באזור של 15 מיקרון לפיקסל. חלק מהיצרנים מתחיל לעבור ל-8-10 מיקרון. בפועל, הצלחנו להקטין למחצית את המקובל בעולם".

אחיזת שטח מרובת פיקסלים

ספקטרום MWIR מאפשר ראיית לילה פאסיבית אמיתית לטווח רחוק. גלאים מהסוג הזה משמשים במערכות ראיית לילה תעופתיות, ראשי ביות של טילים, כוונות תרמיות, מערכות התראה בפני טילים, מטעדים זעירים ועוד. החברה שילבה במערכת טכנולוגיה ייחודית המאפשרת לגלאי לעבוד בטמפרטורה גבוהה יחסית (150°K בהשוואה לטמפרטורה המקובלת של 80°K). "זוהי פריצת דרך בקנה מידה עולמי. היא מאפשרת לבנות מצלמת IR בשבב יחיד בנפח תמונה של 5 מגה-פיקסל.

"ה-Crane נותן מענה לאחת מהדרישות המרכזיות ביותר בשוק הביטחוני: אחיזת שטח מרובת פיקסלים בכל תנאי מזג האוויר. עד היום מסרנו מספר מערכות לחברות המפתחות מוצרים עתידיים, והוא נבחר לתוכנית ביטחונית מרכזית. חידוש קווי הייצור יאפשר להיכנס לייצור סדרתי של הגלאי החדש". זאושניצר משווה את מעמדה של SCD בתחום ה-IR למעמדה של אינטל בתחום המעבדים. "אנחנו משאב אסטרטגי המספק לישראל עצמאות ועליונות בתחום האלקטרואופטיקה. מהפוטון הבודד ועד המערכת המלאה".

בתוך הפאב של חברת SCD מהגליל
בתוך הפאב של חברת SCD מהגליל

סיפיה גייסה 68 מיליון שקל בהנפקה בתל אביב

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת סיפיה (Cipia – לשעבר אייסייט), המפתחת מערכת לניטור נהג במערכות בטיחות (DMS), השלימה גיוס של 68 מיליון שקל בהנפקה ראשונית לציבור בבורסת תל אביב, לפי שווי חברה של 354 מיליון שקל. החברה מדווחת כי פתרונות הניטור שלה מוטמעים כבר ב-17 דגמים של 4 יצרניות רכב בסין וארצות הברית, וכי היקף החוזים עליהם חתומה מגלמים הכנסה כוללת של 80 מיליון דולר. הכנסות החברה במחצית הראשונה של השנה הסתכמו ב-2.6 מיליון דולר. 

סיפיה פיתחה מערכת חישה ושליטה המיועדת לפנים הרכב ומשמשת בראש ובראשונה למעקב אחר רמת העירנות של הנהג וזאת באמצעות ניתוח פרמטרים כמו הטיית הראש, היציבה הכללית ותנועות העפעפיים. המערכת מבוססת על ראיית מכונה ובינה מלאכותית, יודעת לזהות הסחת דעת של הנהג מהדרך באמצעות מעקב אחר האישונים, ומתריעה בכל פעם שרמת ערנותו יורדת. האלגוריתם גם מזהה הסחות דעת כמו שימוש בסמארטפון במהלך נהיגה, עישון, חגירת חגורת בטיחות, הסטת מבט ועוד.

לסיפיה שיתוף פעולה אסטרטגי עם חברת Mobileye במסגרתו החברה ו-Mobileye משתתפות במספר מכרזים בהם מוצר ה-Driver Sense משולב בשבב של .Mobileye השילוב בין ה-Driver Sense למוצר של Mobileye, מציע, להערכת החברה, פתרון בעלויות נמוכות יחסית למוצרים האחרים הקיימים בשוק, ועשוי לאפשר לחברה להגיע לנתחי שוק משמעותיים יותר.

הביקוש בתחום בו פועלת סיפיה נובע ממגמת חקיקה ותקינת בטיחות שהחלה באירופה, המסדירות את חובת השימוש בפתרונות DMS לשנים הקרובות. הארגון האירופי להערכת בטיחות של כלי רכב חדשים (Euro NCAP), אשר נחשב לסמן הימני בתחום הבטיחות, הוסיף לדרישותיו מערכת לניטור נהג כחלק מדירוג הבטיחות של רכבים. הדרישות המקיפות ביותר של ה-Euro NCAP  בתחום תיכנסנה לתוקף בשנת 2025. הפרלמנט של האיחוד האירופי אימץ את הדרישה לניטור נהג כתנאי הכרחי לרישוי רכב חדש, כך שתחל באופן מדורג בין השנים 2024 ל- 2026. 

המוצר השני של סיפיה, ה-Cipia-FS10, הוא מכשיר לניטור נהג המיועד לציי רכב. המכשיר מספק לנהג הרכב המסחרי התראות מצילות חיים, תוך שהוא מעניק למנהל הצי תובנות, המאפשרות לנהל את הצי באופן חכם ויעיל יותר. ה-Cipia-FS10 מוצע לספקיות של פתרונות טלמטריה וניהול ציי רכב מתחילת 2021, וכבר נמצא בבדיקה אצל עשרות לקוחות פוטנציאליים, ואף זכה להזמנות ראשונות. 

SBMED-SUBCON ISRAEL 2021 יתקיים ב-15 לדצמבר 2021

פורסם בתאריך ע"י Techtime

תערוכות SBMED-SUBCON ISRAEL 2021 לתעשיית ההנדסה והייצור בישראל יתקיימו השנה בתאריך 15 בדצמבר 2021 בקמפוס אקספו תל אביב. בתערוכה יציגו חברות מתעשיות הייצור, הטכנולוגיה, ההנדסה וקבלנות המשנה בישראל המספקות פתרונות לתכנון, פיתוח וייצור מוצרים בהתאם לדרישה – משלב הרעיון ועד למוצר הסופי. בארוע ישתתפו חברות מובילות בישראל בתחומי ההיי-טק, ביטחון, מכשור הרפואי, תשתיות והאנרגיה, אוטומציה ורובוטיקה וכן יצרנים וקבלני משנה.

במהלך היום יתקיימו הרצאות במסגרת ועידת 2021 – ממשבר לצמיחה: כיצד ממנפים את משבר הרכש ושרשראות האספקה כדי להשיג צמיחה. מגיפת הקורונה שינתה את העולם כולו, ובמקביל לקשיים היא מייצרת הזדמנויות חדשות עבור התעשייה הישראלית. חוסר הוודאות שינה את ההסתכלות של חברות, והסיט את המיקוד במחיר למיקוד בהמשכיות ותגובתיות. סגירת נמלי תעופה גלובליים, תיעדוף אספקות לשווקים מקומיים וסגירת מפעלים בעולם משנים את שרשרת האספקה הגלובלית.

כיצד לאתר הזדמנויות עסקיות בעידן משבר

ועידת "ממשבר לצמיחה 2021" תנסה להתמודד עם המצב החדש ולספק מענה לשאלות כמו מה גורם למשבר הסחורות ושרשרת האספקה בעולם, מהם הגישות, הכלים והשיטות החדשניות לניהול רכש בסביבה חסרת ודאות כזו,  כיצד לעבוד מול השווקים הגלובליים ובמיוחד מול המזרח, כיצד השפיעה הקורונה על הפיתוח בחברות ישראליות, כיצד הישראלית מתמודדת עם ההזדמנויות שהקורונה מייצרת, ועוד. בנוסף, רשות החדשנות תנחה פנל מקצועי בנושא אסטרטגיית מו"פ למעבר לפיתוח המוני בישראל.

מנחה הוועידה: ארז לוי, מנכ"ל המרכז הישראלי לרכש

יוזמים ומארגנים: אתי שושן תערוכות וכנסים, 03-7516773

הכניסה לתערוכה ולהרצאות הינה ללא תשלום ובהתאם להנחיות התו הירוק

ניתן לבצע רישום מוקדם באתר האירוע: www.subconisrael.co.il

פורד שוקלת להשקיע בקווי הייצור של גלובלפאונדריז

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מפעל ייצור הסוללות שפורד תקים בקנטקי, ארה"ב. המטרה: להיות חברה יותר אנכית

עד למשבר האחרון התייחסו יצרניות הרכב את תעשיית השבבים כאל מקור בטוח של אספקת רכיבים, אלא שהפגיעה החרפיה שיצר המחסור בשבבים בתוכניות הייצור שלהן, דוחף אותן לשנות את הגישה אל התעשייה, ולנקוט בפעולות יזומות שנועדו להבטיח את אספקת השבבים. ההכרה הזאת הגיה כעת גם אל חברת פורד, אשר שוקלת לבצע השקעות גדולות בקווי ייצור שבבים אשר יבטיחו את שרשרת האספקה שלה. בסוף השבוע היא הודיעה על הסכם לשיתוף פעולה אסטרטגי עם חברת GlobalFoundries להבטחת שרשרת האספקה של שבבים לתעשיית הרכב בארה"ב, באמצעות ייצור בארה"ב.

ההסכם עדיין אינו ממפורט ומתאר יותר הצהרות כוונות מאשר מהלך ממשי, אולם הכיוון ברור מאוד: שתי החברות מתכננות להיכנס לפרוייקטי פיתוח משותפים של רכיבים לתעשיית הרכב אשר ישמשו במערכות כמו ADAS, ניהול סוללה, ורכיבי תקשורת בין מערכות הרכב. "שתי החברות יבחנו דרכים להגדלת קיבולת הייצור של שבבים לתעשיית הרכב". נשיאה ומנכ"ל פורד, ג'ים פארלי, אמר שחייבים למצוא דרכים חדשות לעבודה משותפת בין יצרני השבבים ויצרניות הרכב. פארלי: "ההסכם הזה הוא רק המהלך הראשון וממלא תפקיד מפתח בתוכנית שלנו לייצר בעצמנו רכיבים וטכנולוגיות קריטיות שיבדלו את פורד משאר התעשייה".

בתחילת החודש דיווחה חברת פורד שמכירות הרכב שלה בשוק האמריקאי ירדו ברבעון האחרון ב-ב-27% בעקבות המחזור בשבבים: היא מכרה 400 אלף כלי רכב בהשוואה לכ-550 אלף ברבעון המקביל אשתקד. מדובר במשבר החוצה את כל התעשייה: ג'ינרל מוטורס דיווחה על ירידה של 33% במכירות, הונדה על 11% וקרייזלר על 22%.

אלא שמדובר במהלך שהוא מעבר לתוצאות 2021. במובן מסויים, זהו מהלך שנועד להחזיר לפורד את השליטה על שרשרת האספקה שלה באמצעות השקעה בתשתית ייצור אנכית או בתשתית ייצרו של שותפים אסטרטגיים. המהלך הקודם באסטרטגיה הזאת בוצע בחודש ספטמבר 2021, כאשר היא הכריזה על השקעה של 5.8 מיליון דולר בהקמת מפעל ייצור הסוללות BlueOval SK Battery Park בקנטקי, בשיתוף פעולה עם SK Innovation הקוריאנית, שהיא אחת מיצרניות הסוללות הגדולות בקוריאה.

Renesas נכנסת לשוק ה-FPGA

פורסם בתאריך ע"י Techtime

ספקית גלובלית חדשה נכנסת לתחום הרכיבים המיתכנתים (Field-Programmable Gate Array): יצרנית השבבים היפנית רנסאס (Renesas) הכריזה בסוף השבוע שהיא נכנסת לשוק הזה באמצעות משפחת רכיבי ForgeFPGA, אשר תתחרה בפלח השוק של רכיבים דלי-ספק וזולים מאוד. למעשה, החברה הגדירה יעד מחיר של 0.5 דולר ליחידה בהזמנות המוניות, כדי להכניס אותו לשימוש ביישומים רגישים למחיר כמו אבזרי IoT, ומוצרים שעד היום לא השתמשו בטכנולוגיות מיתכנתות בגלל מחירן.

כלי הפיתוח יינתנו בחינם וללא תנאים מגבילים

מכאן שהוא צפוי להתחרות ברכיבים קיימים שאינם מבוססי FPGA. הרכיבים הראשונים שייצאו לשוק כוללים 1,00LUT-2,000LUT, ובעלי צריכת זרם המתנה (Standby) נמוך מ-20 מיקרו-אמפר. במקביל, רנסאס תספק את תוכנת הפיתוח בחינם וללא דרישות רישוי כלשהן. התוכנה מספקת שני ממשקים שונים לפיתוח: ממשק גרפי בשם macrocell mode המיועד לאנשים שרק מתחילים את דרכם בתחום הרכיבים המיתכנתים, וממשק מבוסס HDL למפתחים בעלי רקע ונסיון אשר רגילים לעבוד ב-Verilog.

למעשה, מדובר במהלך צפוי. המשפחה החדשה פותחה על-ידי הצוות שפיתח את רכיבי משפחת רכיבי האותות המעורבים המיתכנתים GreenPAK של חברת Silego מעמק הסיליקון, ותתבסס על התשתיות של GreenPAK. מדובר ברכיב קטן ופשוט, אשר יכול להכיל מספר מוגבל מאוד של פונקציות אנלוגיות ודיגיטליות, שהלקוח יכול להתאים לצרכיו. זה היה רכיב מיתכנת שקל מאוד לתכנת אותו, אולם הוא מוגבל בביצועים. בשנת 2017 נמכרה Silego ל-Dialog Semiconductor הבריטית-אמריקאית, ובחודש פברואר 2021 רכשה רנסאס את דיאלוג תמורת כ-5.9 מיליארד דולר.

מסע הרכישות של רנסאס הגיע לישראל

עיסקת דיאלוג נועדה לחזק את מעמדה של רנסאס בתחומים צומחים כמו IoT, מערכות רפואיות, מחשוב ביתי, מערכות תעשייתיות ושוק הרכב. היא הושלמה לפני חודשיים. רנסאס הודיעה שהיא תפתח סדרה של פתרונות שבהם מופיעים הרכיבים המיתכנתים החדשים ביחד עם רכיבים משלימים מתוצרתה, כמו מיקרו-בקרים, רכיבים אנלוגיים, רכיבי הספק ועוד. התוכנה והדוגמאות ההנדסיות הראשונות זמינים כבר כעת. הייצור ההמוני של הרכיבים הראשונים (1K LUT) מתוכנן לרבעון השני 2022.

חברת רנסאס היא מיצרניות השבבים הגדולות בעולם. היא הוקמה בשנת 2002 באמצעות מיזוג חטיבות השבבים של NEC, היטאצ'י, ומיצובישי, ומעסיקה כיום כ-20,000 עובדים. בשנים האחרונות היא ביצעה מספר עסקאות רכש גדולות כדי לרענן את קווי המוצר שלה. בנוסף לדיאלוג, בשנת 2019 היא רכשה את יצרנית השבבים הקליפורנית IDT, תמורת 6.7 מילארד דולר.

לפני קצת יותר מחודש (אוקטובר 2021) חתמה רנסאס על הסכם לרכישת חברת סלנו מרעננה (Celeno) תמורת 315 מיליון דולר במזומן. העיסקה מרחיבה את פורטפוליו הקישוריות של Renesas לתחום פתרונות ה-Wi-Fi. העיסקה אושרה על-ידי הדירקטוריונים של שתי החברות, וצפויה להסתיים עד סוף 2021.

פרוייקט ההתעצמות של טקסס אינסטרומנטס

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: תוכנית אתר הייצור החדש בעיר שרמן שבצפון טקסס

חברת טקסס אינסטרומנטס (Texas Instruments) נכנסה למירוץ הגדלת קיבולת הייצור בתעשיית השבבים, והכריזה על הקמת שני מפעלי ייצור חדשים בעיר שרמן שבצפון טקסס, לייצור שבבים בפרוסות סיליקון בקוטר 300 מ"מ. החברה מסרה שהאתר שהיא רכשה מתאים להקמת ארבעה מפעלי ייצור שיתמכו בצמיחה ארוכת הטווח שלה, אולם בשלב הנוכחי היא תתחיל בבניית שני מפעלים באתר. "מדובר באסטרטגיה ארוכת טווח שנועדה להגדיל את קיבולת הייצור שלנו", אמר יו"ר, נשיא ומנכ"ל החברה, ריק טמפלטון.

הייצור בשני המפעלים החדשים צפוי להתחיל בשנת 2025. להערכת החברה, עם בנית כל ארבעת המפעלים, היא תשקיע כ-30 מיליארד דולר באתר, ותייצר כ-3,000 משרות. לצד מפעל ה-300 מ"מ הקיים בדלאס, טקסס, החברה נמצאת בתהליכי הקמה והרחבה של מתקני ייצור נוספים בטכנולוגיית 300 מ"מ: מפעל RFAB1 ומפעל RFAB2 בריצ'רדסון, טקסס אשר צפויים להתחיל בייצור במחצית השנייה של 2022, ומפעל הייצור ב-Lehi, יוטה, שנרכש ביולי 2021 מחברת מיקרון תמורת כ-900 מיליון דולר.

האחרון עסק בייצור רכיבי זיכרון בפרוסות סיליקון של 300 מ"מ. חברת טקסס אינסטרומנטס מחליפה חלק גדול מהציוד ומכינה אותו לייצור רכיבים אנלוגיים. הוא צפוי להתחיל בייצור סדרתי בתחילת 2023. ראוי לציין שבשבועיים האחרונים מפיצה TI מצגת בקרב הלקוחות המרכזיים שלה, שבה היא מציגה את תוכנית ההתרחבות שלה, על-מנת להראות שהחברה נמצאת בתהליך התעצמות ובניית יכולות ייצור. במצגת שהגיעה לידי Techtime, מוצג גם מפעל האריזה והבדיקות (Assembly & Testing) בשנגז'ו, סין.

טקסס אינסטרומנטס עוברת ל-300 מ"מ

מהמצגת עולה שבאתר בסין שבו פועלים מפעל ייצור השבבים CFAB ומפעל ההרכבה והבדיקות CDAT1, מקימה TI מפעל בדיקה והרכבות נוסף (CDAT2), בשטח של כ-28,000 מ"ר, אשר יכפיל את קיבולת האריזה והבדיקות באתר. חברת טקסס אינסטרומנטס מדורגת על-ידי IC Insights כיצרנית השבבים התשיעית בגודלה בעולם ברבעון השלישי של 2021 צמחו מכירותיה ב-22% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד והסתכמו בכ-4.64 מיליארד דולר. כ-75% מהמכירות הן של רכיבים אנלוגיים, כ-18% רכיבים לוגיים, והשאר (7%) רכיבים אחרים.

בשיחת הוועידה עם אנליסטים בחודש שעבר, הסביר סמנכ"ל הכספים של TI, רפאל ליזארדי, שכיום מתבצע כ-80% מהייצור של החברה במפעלים שלה עצמה, וכ-20% אצל קבלני ייצור חיצוניים (Foundries). מטרת תוכנית ההשקעות היא לאפשר לחברה לעמוד בדרישה ב-10-15 השנים הבאות, להגדיל את משקל הייצור העצמי ולהפחית את עלות הייצור. ליזארדי: "לכן אנחנו בונים מפעלים המייצרים בפרוסות סיליקון בקוטר 300 מ"מ. התפוקה שלהם גבוהה פי 2.3 מאשר הייצור בפרוסות של 200 מ"מ".

המענה של יבמ למתקפות כופר: גיבוי סמוי וקלטות מגנטיות מנותקות מהרשת…

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: ניר קליינמן, מנהל טכנולוגיות בקבוצת מערכות, יבמ ישראל. צילום: אלעד מלכה

חברת יבמ החלה להפיץ בישראל ובעולם מערכת הגנה המיועדת לנטרל את הנזקים הנגרמים על-ידי מתקפות כופר, דוגמת המתקפה אשר השביתה לאחרונה את בית החולים הלל יפה בחדרה. הפתרון החדש מבוסס על גיבוי רציף של כל המידע הארגוני, אשר מתבצע במקביל לעבודה השוטפת. מדובר בגיבוי מאובטח שלא ניתן להגיע אליו באמצעות ממשקי הגישה הרגילים, אלא רק באמצעות גישה פיסית אל מחשב ספציפי – הנמצא באתר מוגן. מנהל הטכנולוגיות בקבוצת המערכות של יבמ ישראל, ניר קליינמן, סיפר ל-Techtime שהחברה מספקת את הפתרון במסגרת חבילת ההגנה הכוללת שלה, Zero Trust.

משתמש-העל נמחק – והגישה למידע נחסמה

קליינמן: "בדרך-כלל, כאשר האקר חודר למערכת הוא מנסה לאתר את כל הגיבויים הקיימים כדי למחוק אותם או לשנות אותם. אולם העותק הזה הוא בלתי נגיש (Safeguarded Copy), מכיוון שההגדרה שלו בוצעה באופן חד-פעמי באמצעות משתמש-על (Super User), אשר נמחק מהמערכת וכבר לא קיים בה יותר. הדרך היחידה להחיות את משתמש-העל ולקבל בחזרה את המידע המוגן, היא להגיע פיסית אל פורט טכנאים, שהאקר מקוון כמובן לא יכול להגיע אליו".

לדבריו, היכולת הזאת הוטמעה בכל מערכות האחסון ממשפחת FlashSystem של יבמ. "הרעיון הזה הגיע מעולם המיינפריים, וכעת אנחנו גם משווקים אותו  בעולם 'המערכות הפתוחות', כלומר מערכות שבהן מערך האחסון הוא מוצר בפני עצמו ולא חלק בלתי נפרד מהמחשב. הפתרון מתאים לכל מערכות ההפעלה הקיימות בשוק, ולא רק למערכת ההפעלה של המיינפריים. בעולם המיינפריים הוא כבר נמצא אצל רוב הלקוחות הגדולים. בסביבת המערכות הפתוחות אנחנו מבצעים כעת הטמעות ראשונות בארגונים בארץ".

טייפים מגנטיים עם הצפנה קוונטית

אלא שמרכיב הגיבוי הסמוי הוא רק חלק אחד בתפיסה הכוללת של חברת יבמ, אשר מאמינה שכדי להגן על המידע – חייבים לנתק אותו מהרשת. "הדרך היחידה להרחיק מידע מהרשת היא לנתק מגע פיסית ולשמור את המידע על-גבי קלטות טייפ מגנטיות שלא ניתן לגשת אליהן כחלק ממערכת הקבצים ולא ניתן לבצע בהן שינויים כמו מחיקה או עדכון. הלקוחות צריכים להחזיק אצלם ספרייה של טייפים מגנטיים. הם גדולים, חזקים ואמינים יותר מכל HDD המצוי בשוק". מדובר בטייפים מגנטיים בטכנולוגיית Linear Tape-Open שהחלה את דרכה כבר בשנות ה-90, וכיום התקנים שלה מוגדרים על-ידי הקונסורציום התעשייתי LTO Ultrium, אשר מנוהל על-ידי יבמ, HP וחברת Quantum Corporation.

בתמונה: כונן הגיבוי של יבמ הכולל קלטת טייפים לשמירת מידע בנפח של עד 45TB בכל קלטת

תקן LTO-8, למשל, מאפשר לאגור בקלטות מידע דחוס בנפח של 30TB בכל קלטת. התקן העדכני ביותר של הקבוצה, LTO-9, כולל קלטות מגנטיות במסד "19 המאפשרות לאגור מידע דחוס בנפח של עד 45TB בכל קלטת, ולאחזר אותו בקצב של עד 400MB/s. בינתיים רק יבמ, HP, סוני ופוג'יפילם קיבלו הסמכות למוצרים העומדים בתקן LTO-9. "כיום מתחילים הדיונים על תקן הדור הבא, LTO-1060, אשר יופיע ביחד עם הצפנה קוונטית. הוא יהיה אחד ממוצרי החומרה הראשונים בשוק עם הצפנת קוונטום. להערכת יבמ, הטייפים היו ויהיו הפתרון הנכון לשמור מידע בצורה נקייה ונתיקה".

מפת הדרכים של קונסוציום LTO Ultrium לביצועי קלטות הגיבוי המגנטיות
מפת הדרכים של קונסוציום LTO Ultrium לביצועי קלטות הגיבוי המגנטיות

ארז מלצר מונה למנכ"ל ננוקס; SEC פתחה בחקירת החברה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: ארז מלצר לצד הדמיית מערכת הרנטגן של ננוקס

חברת ננוקס (Nanox) מנווה אילן הודיעה במפתיע, במהלך שיחת הוועידה (ד') לאחר פרסום הדו"ח הרבעוני, על מינויו של חבר הדירקטוריון, ארז מלצר לתפקיד מנכ"ל החברה. מלצר ייכנס לתפקיד בחודש ינואר ויחליף בתפקיד את המייסד רן פוליאקין. מלצר הינו בעל עבר ניהולי עשיר במשק הישראלי, ושימש לאורך שלושת העשורים האחרונים כמנכ"ל Creo Scitex בשנים 1996-2001, נטפים (2001-2006), אפריקה-ישראל (2006-2008), וגדות (2008-2013). מאז פרש מחברת גדות לא מילא תפקידי ניהול בכירים, אך כיהן כיו"ר מועצת המנהלים של בית חולים "הדסה" עד לסוף שנת 2020.

גל של תביעות משפטיות

ננוקס דיווחה לבורסהשהרשות לניירות ערך של ארצות הברית (SEC) פתחה בחקירה נגד החברה על רקע הריבוי בתביעות ייצוגיות שהוגשו כנגד החברה בשנה האחרונה מצד משקיעים ותובעים אחרים. בספטמבר 2020 הוגשו בבית המשפט המחוזי בניו יורק שתי תביעות ייצוגיות כנגד החברה ונושאי תפקידים. התביעות אלה עדיין נידונות בבית המשפט. באוקטובר 2021, הוגשה תביעה נוספת בבית משפט מחוזי בניו יורק בשמם של משקיעים, בתואנה שננוקס הציגה מצג שווא על פעילותה העסקית, על הטכנולוגיה שלה ועל התהליכים הרגולטוריים שבהם היא מעורבת.

התובעים מתייחסים לעובדה שבאוגוסט 2021 דחה ה-FDA את בקשת ננוקס לאישור שיווק של מערכת הרנטגן של החברה המבוססת על ריבוי מקורות רנטגן (multi-source). בעבר אישר ה-FDA את מערכת החברה העושה שימוש במקור רנטגן יחיד, אך המערכת המסחרית של החברה מתבססת על ריבוי מקורות. כלומר, לחברה עדיין אין אישור שיווק למוצר שלה. ה-FDA ביקש מננוקס מידע נוסף לפני שידון שוב בבקשה, ובננוקס הצהירו כי יגישו את המסמכים עד למועד האחרון שנקבע. דחיית הבקשה הובילה לצניחת המניה, ועל כך קובלים התובעים.

בכך לא תמו צרותיה המשפטיות של החברה. ב-28 באוקטובר הוגשה בבית משפט בקליפורניה תביעה נוספת, כנגד שתי חברות-בנות של ננוקס, בדלאוור ובגיברלטר, ונגד מייסד החברה רן פוליאקין. התובעים תובעים פיצוי בגובה של 29.5 מיליון דולר בגין הפרת חוזה לשירותי ייעוץ שנחתם ב-2014 מול חברת-הבת של ננוקס בגיברלטר.

ה-SEC נכנסת לתמונה

ב-8 בנובמבר הודיעה ה-SEC לננוקס כי היא פותחת בחקירה כנגד החברה על מנת לבדוק האם עברה על חוקי ניירות ערך. הרשות ביקשה מננוקס מסמכים שונים, ובכלל זה מסמכים ומידע הנוגעים לעלויות הפיתוח של אבות-הטיפוס של מכשיר הרנטגן של החברה ועל העלויות הכרוכות במסחור הטכנולוגיה באופן המוני. נראה שברשות מעוניינים לבדוק האם להצהרותיה בדבר טכנולוגיית רנטגן פורצת דרך יש כיסוי ממשי. בעקבות הדיווח צנחה היום מנייתה של החברה בנסד"ק ביותר מ-8%, והשלימה ירידה של 56% מאז תחילת השנה. מנייתה של ננוקס נסחרת כעת בשווי שוק של 1.02 מיליארד דולר, מתחת לשוויה של החברה בעת ההנפקה.

ננוקס פיתחה טכנולוגיית CT דיגיטלית המבוססת על ייצור קרני רנטגן באמצעות רכיב MEMS במקום באמצעות מנורת להט, שחימומה מביא לפליטה של אלקטרונים. כלומר, המערכת "הקרה" של ננוקס מהווה שינוי פרדיגמה לעומת מערכות הדימות ה"חמות". להערכת החברה, הטכנולוגיה החדשה תאפשר לייצר מערכות CT ניידות וקומפקטיות יותר במחיר של 10,000 דולר למערכת, במקום מחיר של כ-3 מיליון דולר, שזהו כיום מחירם הממוצע של סורקי CT.

15,000 מכשירים עד 2024

ההצהרה של ננוקס לחולל מהפכה בעולם הדימות התקבלה גם בלא מעט ספקות וסימני שאלה. ב-2019 אף פרסם מכון המחקר Citron דו"ח חריף שיצא תחת הכותרת "ננוקס – פארסה על חשבון השוק" והעלה שורה של טענות שנועדו להטיל ספק בהצהרות של ננוק. בחודש דצמבר 2020 ביצעה ננוקס הדגמה חיה של מכשיר הרנטגן במסגרת כנס הרדיולוגיה הנחשב RSNA במטרה להציג בפני התעשייה את אופן פעולתו של המכשיר. אישור ה-FDA מקנה לגיטימציה נוספת לטכנולוגיה של ננוקס. אם כי יש לציין כי החברה טרם ביצעה ניסוי קליני מקיף המשווה בין הטכנולוגיה שלה לבין הטכנולוגיה המקובלת.

החברה משווקת את המערכת באמצעות שיתופי פעולה עם ממשלות, בתי חולים ורשתות בריאות. החברה חתמה בשנה האחרונה על הסכמי הפצה בשורה ארוכה של מדינות. היעד של החברה הוא לפרוס כ-15,000 מכשירים עד סוף 2024. בכוונתה של החברה להציע שימוש במערכות במתכונת של שירות שהתשלום עליו נקבע לפי מספר הסריקות (Pay-per-Scan), ולהקטין בכך את עלויות  ההצטיידות בסורקים.

 

נובה רוכשת את ancosys הגרמנית תמורת כ-100 מיליון דולר במזומן

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת נובה (Nova) מרחובות חתמה על הסכם לרכישת חברת ancosys GmbH הגרמנית תמורת כ-100 מיליון דולר במזומן. המחיר כולל תוספת של 10 מיליון דולר תמורת עמידה ביעדים. העיסקה צפויה להסתיים ברבעון הראשון של 2022. חברת אנקוסיס מספקת פתרונות ניטור וניתוח כימיקלים עבור תעשיית האלקטרוניקה. לקוחותיה כוללים יצרני שבבים, יצרני מעגלים מודפסים ויצרני מארזים מתקדמים. נשיא ומנכ"ל נובה, איתן אופנהיים (למעלה), אמר שהעיסקה מגדילה את שוק היעד של החברה.

אופנהיים: "העיסקה תומכת באסטרטגיה של נובה להרחבת הפורטפוליו שלה בתחום בקרת התהליכים בתעשיית השבבים. ביחד עם אנקוסיס אנחנו מספקים פתרונות למדידת מימדים, חומרים וכימיקלים". חברת נובה מספקת פתרונות מדידה (מטרולוגיה) המשמשים בבקרת תהליכי ייצור בתעשיית המוליכים למחצה (Semiconductors), המבוססים על טכנולוגיות X-ray ומדידה אופטית.

בחודש יולי 2021 היא הכריזה על תוכנית הצמיחה האסטרטגית "נובה 500", הכוללת גיוס עובדים, פתיחת משרדים חדשים בעולם, שדרוג תשתיות הייצור וביצוע עיסקת רכישה אסטרטגית. הסעיף הגדול ביותר בתוכנית הוא תקציב המיזוגים והרכישות בהיקף של 300-350 מיליון דולר. ככל הנראה פירוש הדבר שצפויות להיות רכישות נוספות.

נובה צומחת עם תעשיית השבבים

מערכות הבדיקה והמדידה של החברה נמצאות אצל יצרניות השבבים הגדולות בעולם. בין השאר הן משמשות לפיתוח תהליכי ייצור 3 ננומטר של חברת TSMC. מנוע צמיחה נוסף הוא המצב בשוק: עקב המחסור בשבבים, יצרניות רבות בונות כיום מפעלי ייצור רבים, וזקוקות לציוד בדיקה ומטרולוגיה של תהליכי הייצור. לצורך זה גם נובה צרכיה להגדיל את קיבולת הייצור שלה, ולפני מספר שבועות היא חנכה חדר נקי נוסף המשתרע על-פני שטח של 1,500 מ"ר, אשר יתחיל לפעול באופן שוטף במחצית 2022.

החברה מעסיקה כיום כ-800 עובדים. היא נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-3.78 מיליארד דולר. ברבעון השלישי צמחו מכירותיה בכ-62% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד והסתכמו בכ-112.7 מיליון דולר. בתשעה החודשים הראשונים של 2021 הסתכמו מכירותיה בכ-237.1 מיליון דולר, בהשוואה למכירות של 147.6 מיליון דולר בתשעה החודשים הראשונים של 2021.

ניסטק רכשה ארבע מכונות השמת רכיבים חדשות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מכונת ההשמה של סמסונג (מימין) ומערכת ה-Rework של Esra

קבוצת ניסטק (Nistec) רכשה מערכות ייצור חדשות עבור מפעלי הייצור האלקטרוני שלה בפתח תקווה, במעלות ובקצרין. במסגרת פרוייקט ההצטיידות בהיקף כולל של כ-6 מיליון שקל, נרכשו ארבע מכונות השמה חדשות מתוצרת סמסונג, שני תנורי הלחמה של Heller (ארה"ב) ותנור הלחמה מתוצרת TSM הקוריאנית, מערכות בדיקת מעגלים מתוצרת Aleader הסינית, מערכת השמת רכיבים לעבודות Rework מתוצרת חברת Kurtz הגרמנית ומכונת ספירת רכיבים אוטומטית תוצרת VisiConsult (גרמניה). התקנת כל המערכות במפעלי החברה תושלם עד סוף 2021.

מכונות השמת הרכיבים הותקנו במפעל ניסטק במעלות (ניסטק צפון) ובמפעל בקצרין (ניסטק גולן). המכונות הן מדגם SM482 וכוללות שישה ראשי השמה המעניקים להן קיבולת השמה של עד28,000 רכיבים בשעה. הן פועלות ביחד עם מזינים (Feeder) חכמים המאפשרים טעינה אוטומטית של הרכיבים במכונה ועם עגלות טעינה ייעודיות להכנת Setups המקצרים את זמני הכנת הקו לתחילת הייצור. שני תנורי ההלחמה (Reflow) של Heller מדגם MK5 1809 הותקנו במפעל החברה בפתח תקווה. הם מספקים שליטה מדויקת בפרופיל הטמפרטורה בזמני תגובה של פחות מ-1 שנייה אחת לשינוי של 0.1ºC מעלות. מהירות המסוע בקו הינה 80 ס"מ לדקה. תוספת חלון בתהליך ההלחמה מאפשר להלחים כרטיסים גדולים מאוד כרטיסים צפופים מאוד.

המפעל בפתח תקווה גם קיבל את מערכת ה-Rework מדגם OHR550XL של Esra הגרמנית, המתאימה להלחמת רכיבים במעגלים גדולים (530 מ"מ על 610 מ"מ) ובמגוון גדלים: מרכיבי 01005 זעירים ועד רכיבים בגודל 70X70 מ"מ. המפעל בקצרין מקבל את מכונת ספירת הרכיבים XRH של VisiConsult הגרמנית, המאפשרת ספירה אוטומטית של הרכיבים האלקטרוניים הנמצאים במארזי רכיבים באמצעות קרני רנטגן, כולל מארזים גדולים הכוללים אלפי רכיבים. מנכ"ל קבוצת ניסטק, יצחק ניסן, אמר שההשקעה נועדה לספק מענה לצורכי ייצור מתקדמים ולהגדיל את קיבולת הייצור תוך קיצור זמני האספקה.

אלביט הדגימה יכולת הפעלה של נחיל רובוטים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: רובוט קרקעי ורחפן של אלביט במשימת נחיל המנוהלת באמצעות מערכת השליטה והבקרה Torch-X

חברת אלביט מערכות (Elbit) הדגימה בפני הצבא ההולנדי יכולת הפעלה מבצעית של מערך כלים אוטונומיים היברידיים, הכולל רובוטים קרקעיים ורחפנים אוטונומיים הפועלים בצותא במתכונת של נחיל (Swarm). ההדגמה בוצעה עבור תוכנית ההערכה של צבא הולנד להפעלת כלים רובוטיים אוטונומיים (Robotic Autonomous Systems – RAS). במסגרת ההדגמה שבוצעה השבוע בצפון הארץ, צוות הכולל רובוט קרקעי ושני סוגים שונים של רחפנים, ביצע משימות איסוף מודיעין ומעקב אחר מטרות.

המשימה נוהלה באמצעות תוכנת Torch-X RAS של אלביט, הכוללת מערכי שליטה ובקרה, התנהלות אוטונומית וכלי תכנון משימה. במסגרת ההדגמה, זוגות שונים של רובוטים עבדו בשיתוף פעולה וביצעו שלוש משימות שונות באופן אוטונומי: תכנון המשימה, ניווט לנקודות ציון שהוגדרו מראש, הקצאת משימות לכל אחד "מחברי הצוות", וביצוע המשימות המודיעיניות.

שיתוף פעולה בין רובוטים לבני אדם

פלטפורמת Torch-X היא מערכת תוכנה מבוססת בינה מלאכותית הממוקדת בתיאום הפעולות של כלים רובוטיים מול כלים רובוטיים אחרים, ומול משתמשים אנושיים. התוכנה מאפשרת למפקד המקומי להקצות משימות לכלים הרובוטיים וללוחמים האנושיים, ולקבל מהיחידות הרובוטיות מידע על איתור מטרות והמלצות כיצד לנטרל אותן.

המפקד שולט ברמת האוטונומיות כל הרובוטים השונים, ויכול להפעילם ברמות בקרה שונות: משליטה מלאה מרחוק ועד הפעלה אוטונומית מלאה. בסרטון קונספט של אלביט שעלה לרשת בשבוע שעבר, ניתן לראות רובוטים קרקעיים המובילים את הכוחות אל אתרים מסוכנים, מאתרים איומים ובמקרה הצורך משגרים רחפנים שהם נושאים בקרבם, לצורך איסוף מידע מזוויות תצפית נוספות.

הבאת ציוד אל הכוחות הלוחמים בשטח

במסגרת ההדגמה שבוצעה עבור הצבא ההולנדי, תוכנת Torch-X הפעילה שני רחפנים במשימת שליטה בגזרה נתונה, שבמהלכה הם שלחו את הרובוט הקרקעי להשלים את תמונת המודיעין. הכלים האוטונומיים שלחו אותות וידאו בזמן אמת אשר נותחו באמצעות תוכנת זיהוי מטרות (Automatic Target Recognition) מבוססת בינה מלאכותית. במשימה אחרת, נשלחו שני רחפנים כדי לספק ציוד לכוח לוחם. הם ניווטו אל האתר, נחתו בנקודה שהם בחרו ולאחר מכן המריאו עצמאית וחזרו לנקודת המוצא.

המשימה השלישית כללה רחפנים בלבד: שני רחפני Thor של אלביט נשלחו אל נקודת ציון שבה הם פרסו באופן עצמוני חיישני שטח (Unattended Ground Sensors) לצורך מעקב אחר תנועות בגזרת היעד, וחזרו אל נקודת המוצא. אלביט מסרה שאחת מהמטרות המרכזיות של ההדגמה היתה להראות את היכולת של מערכת Torch-X להפעיל מגוון גדול של כלים רובוטיים בלא תלות בסוג הכלי. "התמקדנו בהדגמת היכולת של נחיל אוטונומי להיעזר בתוכנת בינה מלאכותית בשלה ולעבוד בשיתוף פעולה עם מפעילים אנושיים ורובוטיים", אמר מנהל קבוצת המודיעין והסייבר באלביט, גיל מעוז.

סמסונג הכריזה על השלמת הפיתוח של מארז מרובה השבבים החדש H-Cube

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת סמסונג (Samsung) הכריזה על טכנולוגיית מארזים לייצור שבבים מרובי פיסות סיליקון (2.5D) עבור מעבדים עתירי ביצועים במרכזי נתונים וענן גדולים. המארז מבוסס על טכנולוגיית המצעים הרב-מימדית H-Cube אשר פותחה בשיתוף עם חברת Amkor Technology, ומיועד לרכיבים גדולים מאוד הזקוקים לשימוש במספר רב של פיסות סיליקון. טכנולוגיית המצעים החדשה תהיה זמינה ללקוחות באמצעות שירותי הייצור (Foundry) של סמסונג.

מארז H-Cube החדש מאפשר להתקין רכיבים לוגיים ורכיבי זיכרון גדולים ברכיב יחיד, וכולל יכולת התחברות אל מגעים רבים מאוד ואל מגעים קטנים מאוד. השיטה החדשה נועדה להתגבר על הקושי בייצור מצעים הכוללים יותר מ-6 רכיבי זיכרון רחבי פס. הדבר נעשה באמצעות מבנה הדרגתי שבו מותקנים מצעי ביניים בעלי מגעים קטנים מאוד על-גבי מצעים פחות צפופים ובעלי מגעים גדולים יותר. להערכת החברה, השיטה החדשה מקטינה בכ-35% את גודל המגעים הדרושים לחיבור פיסות הזיכרון.

המארז הופך לזירת התגוששות בין ענקיות הייצור

שכבת הבסיס התחתונה ביותר של המארז מבוססת על מעגל מודפס צפוף (module PCB) המבטיח חיבוריות טובה של הרכיב אל הכרטיס של המוצר הסופי. החברה מסרה שהיא שילבה בתוך המארז טכנולוגיית ניטור וניתוח איכות האות וההספק (signal/power integrity) אשר מצמצמת את בעיית אובדן האותות כאשר מניחים רכיבים לוגיים ורכיבי זיכרון אחד על-גבי השני. הטכנולוגיה תוצג השבוע בפני לקוחות במסגרת המפגש הטכנולוגי השנתי של סמסונג שירותי ייצור.

טכנולוגיית מארזי 2.5D הפכה בשנים האחרונות לחזית מרכזית במאבק בין יצרניות שבבים וספקיות שירותי ייצור, מכיוון שהיא מאפשרת להתמודד עם ההאטה בחוק מור באמצעות יצירת רכיבים גדולים הבנויים מממספר פיסות סיליקון נפרדות. ההתפתחות של רכיבים במתכונת Chiplet מייצגת את המגמה החדשה. גורם נוסף הדוחף את התחרות בתחום הזה הוא השינוי העמוק בארכיטקטורות המחשוב וברכיבי העיבוד ההיקפיים.

בעבר היה נהוג להפריד בין רכיבים אנלוגיים, רכיבי זיכרון ורכיבים דיגיטליים, מכיוון שהם מיוצרים בתהליכים שונים. אולם התפתחות שוק המערכות על-גבי שבב (SoC) מאלץ את החברות להתקים ברכיב יחיד רכיבים שהם גם לוגיים, גם אנלוגיים וגם זכרונות, וכן רכיבים בעלי פונקציות נפרדות, כמו עיבוד, תקשורת, ניהול הספק ועוד.

א.י אלקטרוניקה מקימה חטיבת פיתוח לקיצור זמני האספקה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: גרשון קציר, מנכ"ל א.י אלקטרוניקה. "הייצור צריך להתחיל בישראל". צילום: Techtime

קבוצת א.י אלקטרוניקה (AY Electronics) מארגנת מחדש את פעילות חטיבת הרכיבים שלה, במטרה לבנות מנועי צמיחה בתחום פרוייקטי פיתוח, הנדסה וייצור המלאים. כך סיפר ל-Techtime המנכ"ל החדש של החברה, גרשון קציר, שנכנס לפני כחודשיים לתפקיד. אחד מהמהלכים המרכזיים בתחום הזה מיועד להתמודד עם המחסור המעיק בשוק הרכיבים ועם זמני האספקה המתארכים. הקבוצה מקימה חברה בת בשם TLR שתיחשף בשבועות הקרובים, אשר תעסיק יותר מ-60 מהנדסי חומרה ותוכנה שיספקו פתרון בדיוק לבעיה הזאת. קציר: "באמצעות TLR נסייע לחברות לפתח פתרון אלטרנטיבי לרכיבים שהם מתקשים להשיג".

החלפת רכיב הוא פרוייקט פיתוח

"אם למשל יש צורך להחליף מיקרו-בקר שקשה להשיגו, מחלקת הרכש תאתר מיקרו-בקר זמין, והמהנדסים יפתחו עבורו את התוכנה הדרושה. לאחר מכן נבצע את השינויים ההנדסיים הדרושים כדי שניתן יהיה להשתמש בו במעגל של הלקוח. הפעילות הזאת כוללת מהנדסי חומרה, מהנדסי תוכנה ומומחי בינה מלאכותית שיתנו מענה לכל הצרכים. להערכתי זוהי פעילות ייחודית בתחום הזה".

חברת א.י. אלקטרוניקה נמצאת בבעלות האחים יניב ואיתי רוד, ומעסיקה כיום כ-60 עובדים. היא מוכרת כ-40 שנה בשוק הישראלי בתור מפיצה וספקית רכיבים, וכשותפה במפעל הייצור PM. אולם בשנים האחרונות החברה ביצעה שינויים במודל העסקי שלה, ובנתה פעילות תמיכה והשקעה בחברות סטארט-אפ מתחילות.

חטיבת רכיבים וחטיבת פרוייקטים

שלוש ההצלחות הגדולות ביותר שלה עד כה היו התמיכה בפיתוח, בייצור וביצוע השקעות בחברות קרדיאק-סנס (CardiacSense) ואורה אייר (Aura Air), והצמחת חברת שירהטק (Shiratech). אלא שכעת החברה מתכננת לבצע שינוי גם בפעילות הרכיבים המסורתית שלה. קציר: "אנחנו מארגנים את החברה במתכונת של שתי חטיבות, כאשר בראש חטיבת הרכיבים יעמוד איתי רוד ובראש חטיבת הפרוייקטים יעמוד המנכ"ל. זה יהיה הכיוון המרכזי של החברה: אנחנו הולכים להתמקד בפרוייקטים משולבים עם הלקוחות, שבהם נספק להם פתרון מלא להבאת המוצר לשוק: פיתוח, הנדסה, תכנון, רכש, ייצור ואבטחת איכות".

קציר הגיע לא.י לאחר שיניב רוד פנה אליו והציג בפניו את החברה, כדי לשכנע אותו לבוא אליה. "התלהבתי מהחברה ומהמוצר של חברת שירהטק שהיא הקימה, שלהערכתי מספק מענה יעיל לצורך ממשי של התעשייה הבסיסית". קציר מגיע עם נסיון ניהולי עשיר מאוד: בשנות ה-80 הוא שימש כסמנכ"ל הכספים של חברת אלסינט, ולאחר מכן עבר לתעשייה הכבדה ושימש בשנים האחרונות כסמנכ"ל הכספים וכמנכ"ל חברת חד-אסף תעשיות, המעסיקה כ-600 עובדים ובעלת מחזור מכירות של כ-1.2 מיליארד שקל בשנה.

בתמונה: איתי רוד. מרכז את פעילות הרכיבים בחברת א.י אלקטרוניקה

"המטרה היא לספק ללקוחות ערך מוסף בתחומים כמו פיתוח, הנדסה, רכש ואבטחת איכות. להערכתי, השירות הזה יביא לנו לקוחות חדשים ובמיוחד הרבה מאוד חברות סטארט-אפ. האמת היא שכבר יש לנו נסיון ביישום הגישה הזאת, בחברות מתחום המכשור הרפואי כמו קרדיאק-סנס ואורה אייר. בשתי החברות האלו גם ביצענו השקעה הונית. בסופו של התהליך, תהיה פעילות הפרוייקטים הפעילות המרכזית של החברה, ככל הנראה כשני שליש מכל הפעילות שלנו".

מה תפקיד הייצור בישראל?

"אי-אפשר להימנע מביצוע עבודות ייצור בחו"ל, אולם חברות חייבות לבצע חלק מהייצור בארץ, לפחות בסדרות הייצור הראשונות או בסדרות הייצור הקטנות. כאן יש יתרון מובהק לייצור בישראל, שבה התעשייה מתמחה בייצור מערכות מגוונות בסדרות קצרות (High-mix Low-volume). כאשר מייצרים בישראל יש קשר הדוק וחשוב בין הלקוחות לבין קבלני הייצור שלהם. אנחנו רוצים לסייע לחברות לעבור את השלב הזה: לפתח מוצר, להביא אותו לייצור ולהכין אותו עבור השוק העולמי".

קווליטאו תספק ציוד בדיקה ליצרן שבבים בכ-3.95 מיליון דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת קווליטאו (QualiTau) מפארק המדע בנס ציונה קיבלה הזמנה רב מערכתית גדולה בהיקף כספי של כ-3.95 מיליון דולר מיצרן אמריקאי גדול של מוליכים למחצה. ההזמנות יסופקו במהלך החציון הראשון של שנת 2022. קווליטאו מספקת לתעשיית המוליכים למחצה ציוד לבדיקה ולאיפיון של תופעות פיסיקליות הגורמות לירידה באמינות מעגלים משולבים, הן ברמת פרוסת הסיליקון והן ברמת בדיקת הרכיב לאחר האריזה. החברה נמצאת בתהליך התאוששות לאחר שנת 2020 שבה נפגעו מכירותיה.

בנוסף למשבר הקורונה שגרם להשבתה זמנית של מפעל החברה בארה"ב, החברה נפגעה בשנת 2020 גם עקב מלחמת הסחר בין סין וארה"ב, אשר גרמה להערכתה לדחיית הזמנות של חברות סיניות, בהן SMIC, בהיקף של כ-4 מיליון דולר. בסך הכל, בשנת 2019 הסתכמו מכירותיה בכ-26.7 מיליון דולר. בשנת בשנת 2020 הן ירדו לכ-22.5 מיליון דולר. בתשעת החודשים הראשונים של 2021 הן הסתכמו בכ-19.8 מיליון דולר בהשוואה למכירות של 13.5 מיליון דולר אשתקד.

מדובר למעשה בחברה שעיקר פעילותה בארה"ב: יש לה 2 עובדים בישראל. החברה מעסיקה כ-60 עובדים כאשר כל עבודות הפיתוח, הייצור וההרכבה נעשים במתקן החברה במאונטיין-ויו, קליפורניה (חלק קטן נעשה באמצעות קבלני משנה). בחודש שעבר מכר המנכ"ל ד"ר גדליהו קריגר את מלוא אחזקותיו בחברה וחדל להיות בעל עניין. קריגר מנהל את החברה משנת 1994, ולפני כחצי שנה הוא הודיע על התפטרותו, אשר תיכנס לתוקף בסוף ינואר 2022.

לחברה יש ארבעה מתחרים ישירים: FormFactor האמריקאית שהיא המתחרה העיקרית שלה, Chiron מסינגפור, Espec היפנית ו-Star Technologies הטאיוואנית. בנוסף, היא מתחרה באופן עריף בענקיות צב"ד כמו Keysight, Tektronix ו-National Instruments. לעליית משקלה של אסיה בתעשיית השבבים העולמית יש השפעה מעניינת על עסקי החברה, מכיוון שיש הבדלים באופן שבו חברות במערב וחברות במזרח משתמשות בציוד שלה.

בעוד שחברות מערביות נוטות לנצל במלואו את היכות של הציוד ולבצע באמצעותו בדיקות רבות, החברות באסיה מעדיפות לרכוש מערכות בדיקה רבות, ולהשתמש בכל אחת מהן לטווח יישומים מצומצם. פירוש הדבר שפוטנציאל המכירות של מערכות באסיה הוא גדול יותר, אולם מנגד היא נדרשת לספק תמיכה ושירות רחבים יותר מאשר ללקוחות מערביים.

Dynamic Infrastructure רוצה לעזור לאמריקה לשקם את גשריה הרעועים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: דיינמיק בפעולה – זיהוי אוטומטי של שחיקה ומפגעים בתשתיות ישנות

חוק התשתיות (Infrastructure Bill), שאושר סופית בקונגרס בשבוע שעבר, מקצה כ-200 מיליארד דולר על פני 5 שנים לשיקום ובנייה של גשרים, כבישים, מסילות רכבת ושדות תעופה. מדובר בהשקעה הממשלתית הגדולה ביותר בתשתיות מזה כמאה שנה, אשר מגיעה לאחר עשרות שנים של הזנחה מצד הממשל האמריקאי, שהובילה להתדרדרות במצב התשתיות ברחבי ארצות הברית.

לפי דו"ח של איגוד בוני הדרכים האמריקאי (ARTBA), כ-36% מהגשרים בארצות הברית, כ-220 אלף במספר, נמצאים במצב תחזוקתי לקוי המחייב תיקון ושיקום. להערכת האיגוד, ההשקעה הכוללת בהבראת תשתית הגשרים במדינה נאמדת  ב-41.6 מיליארד דולר. האגודה האמריקאית להנדסה אזרחית (ASCE) מעריכה, לפי מחקר שפרסמה השנה, כי מצב התשתיות הרעוע עולה למשפחה האמריקאית הממוצעת כ-3,300 דולר בשנה, כתוצאה מפקקי תנועה, עיקופי דרך בעקבות גשרים שנסגרים, בזבוז דלק ותחבורה ציבורית לוקה בחסר.

בשנים הקרובות צפויים התקציבים מחוק התשתיות לחלחל בהדרגה אל המדינות השונות והרשויות המוניציפאליות, ומשם אל חברות הבנייה וההנדסה שיבצעו את הפרויקטים בפועל. אחת החברות הישראליות שמעוניינת להשתלב בהיבטים הטכנולוגיים של שדרוג התשתיות הארצי היא Dynamic Infrastructure, שפיתחה פלטפורמת ענן מבוססת AI שמספקת תובנות על מצב התחזוקה של גשרים ותשתיות דרך על סמך צילומים בלבד.

הפלטפורמה של החברה משתמשת בכל המידע הוויזואלי שנאסף מהביקורות התקופתיות שנערכו במקום, ובכלל זה צילומי סמרטפון, צילומי אוויר מרחפנים וסריקות לייזר, ובונה תמונה תלת-ממדית מפורטת של המבנה. המערכת משווה בין מצב המבנה בהווה לביקורות קודמות, ומאתרת סדקים, פגמים וחריגות שמצריכים תחזוקה מונעת ומתריעה אוטומטית בפני מנהל הנכס.

בשיחה עם Techtime סיפר מנכ"ל ואחד ממייסדי החברה, סער דיקמן, כי התעשייה נערכת כבר זמן מה לחוק התשתיות. "להערכתי, עוד שנה-שנתיים, אחרי שהתקציבים יעברו את צינורות הבירוקרטיה, אנחנו נתחיל לראות שטף של פרויקטים בשטח. אבל כבר עכשיו יש רוח גבית מאוד גדולה בתעשייה. חברות הבנייה וההנדסה כבר נערכות ומצטיידות בטכנולוגיות הנדרשות. יש לנו לא מעט מגעים עם עיריות, גופים הנדסיים, מחוזות וכדומה, שמגלים עניין בטכנולוגיה שלנו וכיצד היא יכולה לעזור להם להשתמש בתקציבים בצורה היעילה ביותר ולתעדף נכון את העבודות לפי המצב התחזוקתי בשטח."

גוגל-תמונות של המהנדסים

Dynamic Infrastructure פועלת כיום בארצות הברית תחת חברת-בת מקומית. מוקד הפעילות המרכזי של החברה הינו במדינת מרילנד. החברה פועלת בשיתוף מינהלת התחבורה של מדינת מרילנד (MDoT) למיפוי המצב התחזוקתי של נכסי התשתית שעליהם אמון הגוף. עד כה כבר נסרקו באמצעות המערכת של Dynamic Infrastructure מאות נכסים. החברה גם החלה לעבוד בשנה האחרונה עם גוף פדראלי נוסף במדינה, רשות התחבורה של מרילנד (MTA), שאחראי על נכסי התשתית המדינתיים שמופעלים על ידי גופים פרטיים (PPP) כדוגמת כביש אגרה.

דיקמן: "לכל מדינה יש עשרות אלפי נכסי תשתית תחת אחריותה, והם מייצרים המון דאטה שלא ניתן לנהל באופן ידני ולתעדף נכון את הקצאת המשאבים. משום כך, התחזוקה כיום היא בעיקרה תחזוקת-שבר, כשישנם ליקויים במצב מתקדם. הפלטפורמה שלנו מאפשרת לבצע תחזוקה מונעת ולאתר ליקויים עוד בשלבים ראשוניים.

"ישנן לא מעט טכנולוגיות בתחום התחזוקה המונעת, אך הן יקרות ומורכבות מאוד. הטכנולוגיה שלנו מציעה גישה אחרת לגמרי, שמזכירה במובן מסוים את 'גוגל תמונות'. כל מה שמנהל הנכס צריך לעשות זה להעלות לענן את מאגר התמונות והסריקות של הנכס, בלי למיין או לסווג, ולתת לבינה המלאכותית לעבד את המידע ולהפיק את התובנות."

Dynamic Infrastructure, שקמה ב-2017 ומנוהלת מתל אביב, ניו יורק וברלין, כבר מעורבת בפרויקטים מול חברות תשתית ממשלתיות ופרטיות בארצות הברית, אוסטרליה, גרמניה, שווייץ, יוון וישראל. להערכת החברה, השימוש בפלטפורמה שלה סייע ללקוחותיה, המנהלים עשרות אלפי מבנים רלוונטיים, לחסוך באופן משמעותי בהוצאות התפעוליות ובהשקעות ההון.

אינוויז בונה מודל עסקי של טיר-1

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנכ"ל אינוויז, עומר כילף. פתרונות במקום טכנולוגיה

חברת אינוויז מראש העין (Innoviz) מארגנת את פעילותה במתכונת של חברת טיר-1 (Tier-1) כדי שתוכל לעבוד ישירות מול יצרניות מכוניות. כך גילה אתמול (ד') המנכ"ל עומר כילף בשיחת ועידה עם אנליסטים לאחר פרסום תוצאות הרבעון השלישי של החברה. "המטרה שלנו היא להיכנס אל השוק הזה בתור יצרן טיר-1 המספק פתרון שלם לחברות ה-OEM (יצרניות הרכב עצמן). חברות טיר-2 מוכרות טכנולוגיה לחברות טיר-1, אשר עובדות ישירות מול היצרנים ומספקות להם את המערכת המלאה.

"עדיין יש פער בינינו לבין טיר-1 קלאסי, אבל בניסיון שצברנו מול חברות טיר-2 ראינו שאנחנו מאוד קרובים ליעד הזה. השלמנו לאחרונה תהליך הסמכה של ספק במעמד טיר-1 אצל אחת מיצרניות הרכב הגדולות בעולם שנמשך 12 חודשים. יכול להיות שכבר בקרוב נוכל להודיע על זהות היצרן". חברת אינוויז פיתחה LiDAR מצב מוצק (Solid State) עבור תעשיית הרכב. הפתרון של החברה מבוסס על שימוש ברכיב MEMS הכולל מראה אשר יכולה לנוע בשני צירים, ועל-ידי כך לבצע סריקת לייזר ללא חלקים נעים.

להערכת כילף, המעבר למודל של טיר-1 יגדיל את היקף המכירות של החברה: "מכירת פתרון מלא מעניקה מחירים גבוהים יותר, שליטה גדולה יותר בתהליך והבנה עמוקה של צורכי הלקוח. זהו גם אינטרס של יצרניות הרכב. העבודה מול טיר-1 היא מורכבת ולעתים רבות יקרה מאוד. היצרנים מבינים שעבודה ישירה מולנו תוזיל את המחיר". כילף הבהיר שאינוויז תהיה גמישה מהבחינה הזאת. "נתאים את עצמנו לדרישות היצרנים ונעבוד מולם כחברת טיר-1 או כחברת טיר-2, לפי בחירתם".

משא ומתן עם 56 לקוחות פוטנציאליים

ברבעון השלישי של 2021 הסתכמו מכירותיה בכ-2.1 מיליון דולר, רובן ממכירת חיישן הדור הראשון, InnovizOne. הוצאות החברה הוכפלו בהשוואה לרבעון המקביל לכ-30 מיליון דולר, בעיקר עקב הגדלת תקציב הפיתוח לקראת הוצאת חיישן הדור השני, InnovizTwo, והגדלת כוח האדם: במהלך הרבעון היא גייסה 32 עובדים וכיום החברה מעסיקה 369 עובדים.

חיישן הדור הבא של החברה, InnovizTwo
חיישן הדור הבא של החברה, InnovizTwo

בעקבות הגיוסי ההון האחרונים וכניסת החברה לבורסת נסד"ק באפריל 2021 באמצעות מיזוג עם חברת SPAC אמריקאית, כוללת קופת החברה 139.6 מיליון דולר במזומן ועוד 185 מיליון דולר בניירות ערך קצרות טווח. אינוויז אישררה את התחזית שלה למכירות בהיקף של 2.4 מיליארד דולר עד 2030, ודיווחה ש-56 לקוחות פוטנציאליים נמצאים כעת בשלבי בדיקה מתקדמים של החיישן שלה, מתוכם תשע חברות נמצאות בשלבי משא ומתן מסחריים סופיים. "הפוטנציאל המצרפי שלהן הוא מכירות בהיקף של 3.4 מיליארד דולר לאורך השנים, כאשר החברה צופה שחלק מהפרוייקטים יבשילו כבר במחצית 2022".

InnovizTwo בדרך אל השוק

ממש בימים האחרונים סיימה אינוויז את ייצור אבות הטיפוס הראשונים של מערכת הדור השני, InnovizTwo, אשר בעקבות שינויים פנימיים תהיה זולה ב-70% ותספק יותר ביצועים: רזולוציה של 0.05° בזווית הסריקה, כיסוי בזווית ראייה רחבה יותר (125°x40°) וטווח גילוי של עד 300 מטר. "יש לנו חדר נקי עם ציוד אופטי המאפשר לנו לבנות בעצמנו את InnovizTwo ולהראות אותה ללקוחות כבר בשבועות הקרובים". בעקבות הדו"ח ירדה מניית אינוויז בנסד"ק בכ-2.8% והיא נסחרת לפי שווי שוק של כ-672 מיליון דולר.

יצרנית החיישנים TriEye גייסה 74 מיליון דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מייסדי TriEye (מימין לשמאל): עומר קאפח, אבי באקאל ופרופ' אוריאל לוי. צילום: מקסים דינשטיין

חברת TriEye מתל-אביב השלימה גיוס הון שהיקף של 74 מיליון דולר בהובלת הקרנות M&G Investments ו-Varana Capital. החברה הוקמה בשנת 2017 על-ידי המנכ"ל אבי בקל, סמנכ"ל המו"פ עומר קאפח ופרופ' אוריאל לוי, ופיתחה פיתחה חיישני SWIR (אינפרא-אדום באורך גל קצר), המבוססים על טכנולוגיית CMOS. הייצור בטכנולוגיית CMOS מאפשר להוזיל את עלות ייצור החיישן בסדר גודל משמעותי בהשוואה לתהליך המקובל התעשייה המבוסס על טכנולוגיית InGaAs מורכבת ויקרה. הדבר מאפשר להטמיע את החיישן במערכות קצה רבות ומגוונות, דוגמת כלי-רכב בייצור המוני.

החברה כבר התאימה את הטכנולוגיה שלה לשני יישומים מרכזיים בעולם הרכב: מערכות ניטור נהג (DMS) ומערכות עזר בטיחותיות (ADAS) ונהיגה אוטונומית. להערכת החברה, החיישן שלה מספק למערכות ADAS תמונה ברזולוציה גבוהה תוך התגברות על תנאי תאורה מאתגרים, דוגמת חושך, סינוור בעת זריחה ושקיעה, ותנאי מזג אוויר קשים כמו גשם, ערפל ואבק. אלה התנאים שבהם מצלמות הרכב הקיימות מתקשות לתפקד ביעילות. בנוסף, החיישן מאפשר להפיק מפת עומק של הסביבה ברזולוציה גבוהה, בדומה למפות העומק של חיישני LiDAR, אולם במחיר נמוך משמעותית.

בגיוס ההון השתתפו גם בגיוס השתתפו גם קרן Tawazun SDF מאיחוד האמירויות שזו השקעתה ראשונה בחברה ישראלית, סמסונג ונצ׳רס, Deep Insight, קבוצת Allied ודיסקונט קפיטל, והמשקיעים הקיימים בחברה: אינטל קפיטל, פורשה, Grove Ventures ומריוס נכט (ממייסדי צ'ק פוינט). מאז הקמתה החברה גייסה כ-96 מיליון דולר (כולל הגיוס הנוכחי). כיום החברה מעסיקה כ-80 עובדים ומתכננת לגייס כמה עשרות עובדים נוספים כדי לתמוך בהרחבת הפעילות.

ההון שגוייס ישמש בין השאר לקידום את הטכנולוגיה של החברה בתחומים נוספים, בהם: זיהוי ביומטרי, אוטומציה של מפעלים וקווי ייצור, חקלאות ויישומי אבטחה אזרחיים. בין לקוחות החברה נמצאות יצרנית המכוניות Porsche, ספקיות טיר-1 לתעשיית הרכב דוגמת Continental הגרמנית ו-DENSO היפנית, וחברת Trimble האמריקאית המספקת טכנולוגיות לתעשיית הציוד הכבד.

עובדי חברת TriEye. מגייסת עובדים נוספים
עובדי חברת TriEye. מגייסת עובדים נוספים

השבב הישראלי של אנבידיה בנוי מ-57 מיליארד טרנזיסטורים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: רשת האינפיניבנד החדשה היא הפיגום שעליו יעמדו מחשבי על בענן

חברת אנבידיה (Nvidia) חשפה אתמול (ג') במהלך ארוע GTC השנתי, את ארכיטקטורת התקשורת החדשה עבור שירותי מחשוב-על בענן, Infiniband Quantum-2, אשר פותחה בישראל על בסיס הטכנולוגיות של חברת מלאנוקס לשעבר. בבסיסה עומדים שלושה שבבים שפותחו בארץ: מתג Quantum-2, מעבד העזר BlueField DPU ומתאם הרשת ConnectX-7. קווונטום הוא אחד מהשבבים הגדולים ביותר שפותחו בישראל: הוא כולל 57 מיליארד טרנזיסטורים אשר מיוצרים בתהליך 7 ננומטר של חברת TSMC, ומספק למערכי מיחשוב-על מהירות תקשורת פנימית של עד 400Gbps.

הפיתוח התבצע על-ידי המפתחים של חברת מלאנוקס לשעבר (2,800 עובדים בישראל) שנירכשה על-ידי אנבידיה, ונמצא בליבת אסטרטגיית המיחשוב עתיר הביצועים של החברה. סגו נשיא בכיר לקישוריות (נטוורקינג) בחברת אנבידיה, גלעד שיינר, הסביר בתדרוך עיתונאים שפתרון התקשורת החדש מיועד לתמוך בארכיטקטורת Cloud-native Supercomputing של אנבידיה אשר מיועדת לספק בענן שירותים ברמת מחשב על עבור הרבה מאוד משתמשים בו-זמנית.

האבטחה יוצא מהמעבד ועוברת לרשת

"בדרך-כלל מחשב על מותאם אפליקציה ספציפית ולא מתאים להרבה משתמשים הפועלים במקביל. לעומתו פלטפורמות ענן מתאימות להרבה מאוד משתמשים, אבל הן לא מספקות ביצועים של מחשב על. ארכיטקטורת Cloud-native Supercomputing, נועדה לספק יכולות של מחשב על בענן". כדי לעמוד במשימה, היה צורך לפתח מנגנון תקשורתי מהיר מאוד, תפישת אבטחה חדשה המבודדת את יישומי המשתמשים אחד מהשני, והעברה אל הרשת של כל פעולות העיבוד שאינן קשורות ישירות אל היישום של המשתמשים, כדי לא לאבד ביצועים.

כאן נכנס תמונה מרכז הפיתוח הישראלי, אשר מספק את הפיגומים של המערך: המתג קוונטום המבטיח פעולה חלקה של כל המחשבים במערך, מעבד BlueField DPU המבצע ברשת את פעולות האבטחה, ההצפנה והגישה אל מאגרי האיחסון במחשב, ומתאם האיתרנט ConnectX-7 אשר מבטיח מהירות תקשורת גבוהה אל המחשב. "הארכיטקטורה החדשה מבוססת על התפישה שכל פעולות האבטחה צריכות להתבצע ברמת הרשת ולא ברמת המעבד שבו נמצא היישום של המשתמש. היא גם מבטיחה בידוד מלא של היישומים השונים, שהיא חיונית להבטחת ביצועים גבוהים למספר משתמשים בו-זמנית".

התוצאה: עולמות דיגיטליים ב-Omniverse

הדמיית ההתפשטות של שריפת יעד בפרוייקט "תאומים דיגיטליים" של אנבידיה ולוקהיד מרטין
הדמיית ההתפשטות של שריפת יעד בפרוייקט "תאומים דיגיטליים" של אנבידיה ולוקהיד מרטין

ביחד עם החומרה, ההכרזה כוללת גם את השקת מערכת האבטחה הישראלית מורפיאוס (Morpheus) המבוססת על תפישת Zero-trust, ואשר רצה על-גבי תשתית קווונטום החדשה. במקביל להכרזה החדשה, הכריזה אנבידיה על חבילה גדולה מאוד של תוכנות ועידכונים, אשר צפויים לרוץ על תשתיות Cloud-native Supercomputing. בהם יישומי בינה מלאכותית לתחומים כמו רכב אוטונומי, ומערכת התאומים הדיגיטליים השאפתנית Omniverse, אשר מאפשרת לייצר עולמות דיגיטליים שלמים.

אומני-ורס מאפשרת לבצע פעולות בתוך העולמות הדיגיטליים, כולל לייצר עולמות סינתטיים המאפשרים לדמות מידע אמיתי במקרים שקשה להשיג אותו. יישום טיפוסי הוא למשל ייצור סיטואציות עבור כלי-רכב אוטונומיים, כדי לבדוק את התוכנות שלהם ללא צורך בביצוע נסיעות פיסיות, אימון רובוטים באמצעות סיטואציות מורכבות ועוד.

במסגרת הזאת, אנבידיה חשפה שיתוף פעולה עם לוקהיד מרטין בהקמת מערכת העוקבת אחר שריפות אמיתיות, ומייצרת תאום דיגיטלי שלהן אשר מדמה את אופן התפשטות האש בהתחשב בנתוני אמת, כדי לקבל המלצות על הדרכים שבהן עדיף להיאבק בהן. שיתוף הפעולה עם חברת אריקסון מתמקד בתחום התקשורת, במטרה לייצר תאום דיגיטלי של עיר שלמה כדי לדמות את פריסת הרשת האלחוטית בעיר ולתכנן אותה במלואה לפני הקמת האנטנות.

עיסקת אינטרינסיקס משנה את אופייה של סיוה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנכ"ל סיוה, גדעון ורטהייזר

ברבעון השלישי של 2021 צמחו המכירות של חברת סיוה (CEVA) מהרצליה ב-31% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, והסתכמו בשיא של 32.8 מיליון דולר. בסך הכל, בתשעת החודשים הראשונים של השנה הסתכמו מכירות החברה בכ-87.7 מיליון דולר. החברה העלתה את תחזית המכירות השנתית שלה ל-122 מיליון דולר, ופירוש הדבר שהיא צופה מכירות של 34.3 מיליון דולר ברעון האחרון. קופת המזומנים וההון שבידי החברה הסתכמו בסוף הרבעון בכ-145 מיליון דולר.

"וויי-פיי הוא מנוע צמיחה משמעותי"

במהלך שיחת הוועדיה עם אנליסטים, אמר המנכ"ל גדעון ורטהייזר שהחברה נמצאת בנקודת תפנית לקראת צמיחה גדולה במהלך הרבעונים הבאים, הודות למוצרים של החברה הנמצאים בליבת מגמת הצמיחה בתעשייה, דוגמת קישוריות Wi-Fi 6, בלוטות, הדור החמישי, בינה מילאכותית ועוד. במהלך הרבעון סיוה החלה למכור רשיונות לטכנולוגיית Bluebud שהוכרזה בפברואר 2021. מדובר בחבילת קניין רוחני לחומרה ובתוכנה לפיתוח אוזניות אלחוטיות מקושרות באמצעות Bluetooth ובאמצעות Wi-Fi 6, אשר מספקות איכות שמע ברמת True Wireless Stereo – TWS.

"הוויי-פיי הפך למנוע צמיחה משמעותי במהלך הרבעון. הטכנולוגיות החדשות מרתיעות חברות רבות מכניסה אל התחום המורכב הזה. להערכתנו אנחנו מורכבות של התחומים האלה מרתיעה חברות רבות מכניסה אליו. אנחנו אחת מהחברות הבודדות המסוגלות לספק טכנולוגיית Wi-Fi 6 מוכחת ובעתיד גם טכנולוגיית Wi-Fi 7. לוויי-פיי יהיה תפקיד מרכזי בתחומי הרכב האוטונומי והרכב המקושר, בדור החמישי (5G), בבית החכם ובמפעל החכם. כיום יש לנו יותר מ-20 לקוחות בתחום ה-Wi-Fi 6".

האסטרטגיה הביטחונית מתחילה להביא תוצאות

אחת מההתפתחויות המעניינות ברבעון האחרון היא הכניסה של סיוה אל שוק חדש ואל מודל עסקי חדש בעקבות עסקת ה-33 מיליון דולר במזומן, שבה היא רכשה ביוני 2021 את חברת Intrinsix Corp ממסצ'וסטס, ארה"ב. סיוה היא חברת קניין רוחני המוכרת רשיונות שימוש בטכנולוגיה שלה, ואילו אינטרינסיקס מתמחה במתן שירותי תכנון שבבים לשוקי החלל, התעופה והביטחון. עד היום היא תכננה יותר מ-1,500 שבבים עבור לקוחות כמו אינטל, IBM, Leidos, ולוקהיד מרטין. במהלך הרבעון היא קיבלה הזמנת פיתוח מחברת לוקהיד מרטין שיש לה חשיבות אסטרטגית.

בתמונה: סכימת הנושאים שבהם עוסק פרוייקט CHIPS של DARPA שבו שותפה אינטרינסיקס. מקור: CEVA

מדובר בפיתוח טכנולוגיית שבבים חדשה במסגרת פרוייקט של הסוכנות האמריקאית למחקרי ביטחון מתקדמים (DARP). גדעון ורטהייזר: "קיבלנו הזמנה גדולה וחשובה עבור תוכנית SSITH של DARPA. פירוש ראשי התיבות של הפרוייקט: System Security Interface Through Hardware and Firmware. במסגרת הפרוייקט אנחנו מעורבים בפיתוח ארכיטקטורות אבטחה חדשות ברמת החומרה ובכלי פיתוח הקשורים לפרוייקט, אשר אשר מספקים הגנה בפני מגוון רחב של חולשות אבטחה. היכולות שפותחו במסגרת הפרוייקט הזה יעשירו את פתרונות Security and Assurance IP שלנו.

מ-DARPA אל השוק האזרחי

"בנוסף, אינטרינסיקס השלימה פיתוח ערכת שבבים בטכנולוגיית Chiplet בתהליך מתקדם (בדרך-כלל הכוונה לתהליך קטן מ-10 ננומטר) עבור חברת ביטחון אמריקאית גדולה מאוד. גם הפרוייקט הזה התבצע בגיבוי פיננסי של DARPA. בטכנולוגיית Chiplet משלבים מספר פיסות סיליקון שונות בתוך מארז יחיד. הטכנולוגיה הזאת כבר נכנסה לענן בשבבים של אינטל, ברודקום, AMD ומארוול. הצוות של אינטרינסיקס פיתח את השבבים עבור השוק הצבאי מתוך כוונה שבהמשך נביא אותה גם ליישומים מסחריים.

"אסטרטגיית הצמיחה בתחום מבוססת על גישה אל הלקוחות הביטחוניים של אינטרינסיקס, והיכולת לשלב קניין רוחני של סיוה עם יכולות תכנון השבבים של אינטרינסיקס – כדי להשיג הסכמים אסטרטגיים. הדבר גם יאפשר להביא רמה חדשה של אבטחה ויכולות לשווקים כמו הרכב והתעשייה. אנחנו נמצאים בתהליך שינוי מחברה הממוקדת בטכנולוגיות DSP לחברה המספקת פתרונות קישוריות לתעשיות רבות, ומאמינים שאנחנו נמצאים בנקודת תפנית לקראת צמיחה גדולה".

LG Innotek תטמיע את הטכנולוגיה של ואלנס במודולי הרכב שלה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת ואלנס (Valens) וחברת LG Innotek, מקבוצת LG, הכריזו היום על שיתוף פעולה במטרה להוציא לשוק מודולים לרכב התואמים את תקן PHY-A של ארגון התקינה MIPI. תקן PHY-A של MIPI מתבסס במלואו על הטכנולוגיה של ואלנס, ועל כן המשמעות בפועל של שיתוף הפעולה הוא כי LG Innotek תטמיע במודולים שהיא מפתחת ומייצרת לעולם הרכב את שבבי התקשורת של ואלנס וכך תתאים אותם לתקן.

LG Intek מספקת מודולים למערכות רכב כדוגמת מצלמות, מכ"מים, רכיבי תקשורת ועוד. הטמעת שבבי התקשורת של ואלנס יאפשרו למודולים הללו להתממשק עם יחידות המחשוב של הרכב בקצבים ובאיכות האות שמחייב התקן של MIPI. שתי החברות חתמו על מזכר הבנות בשנה שעברה וכבר החלו לבדוק אבות-טיפוס של הפיתוח המשותף במעבדה.

ההכרזה היום מצטרפת לשיתופי פעולה דומים שעליהם הכריזה ואלנס בחודשים האחרונים, עם יצרנית העדשות הסינית Sunny Optical ועם סוני, והם משקפים יתרון תחרותי של ואלנס בשוק הרכב, הנובע מהחלטת ארגון התקינה המוביל MIPI לבסס את התקן הראשון שלו לעולם הרכב על הטכנולוגיה של ואלנס. התקן, A-PHY, מסדיר את ממשק התקשורת שבין החיישנים והצגים ברכב לבין יחידות המחשוב. יצרניות של מצלמות שמעוניינות לעמוד בתקן החדש של MIPI משתפות פעולה עם ואלנס, שמציעה לפי שעה את הפתרון המתקדם ביותר שתואם את התקן.

S-Class של דיימלר כוללים את השבב של ואלנס

חברת ואלנס הוקמה בשנת 2006 על-ידי קבוצה של יזמים יוצאי חברת מיסטיקום, ומעסיקה כ-350 עובדים, רובם בהוד השרון והשאר בארצות הברית, גרמניה ובמזרח אסיה. הטכנולוגיה פותחה במקור לשוק הביתי, אולם בינואר 2016 החברה ביצעה תפנית עסקית והחליטה להתאים את הטכנולוגיה שלה לצורכי התקשורת בתוך הרכב.

בסוף 2016 הכריזה ואלנס על שיתוף פעולה משמעותי ראשון בתעשיית האוטומוטיב, עם דיימלר, שבחרה בשבב הקודם שלה, VA6000, לאספקת תשתית התקשורת של מערכות הבידור והטלמטיקה במכוניות שלה. דגמי 2021 S-Class כבר כוללים את השבבים של ואלנס. מנייתה של ואלנס, שהחלה להיסחר בבורסת ניו יורק לא מכבר, נסחרת בשווי שוק של 1.1 מיליארד דולר.

האזינו לשיחה עם סמנכ"לית השיווק של ואלנס, דנה זליצקי, מתוך תוכנית מס' 6 בפודקאסט שלנו:

תוכנת החישה של אינוויז נכנסה למחשב הרכב של אנבידיה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אינוויז (Innoviz) הודיעה היום כי פלטפורמת המחשוב של אנבידיה לעולם הרכב, Nvidia Drive, תומכת כעת בתוכנת החישה שפיתחה אינוויז. תוכנת החישה של אינוויז מפענחת את המידע הגולמי המגיע מחיישן ה-LiDAR של החברה, מה שקרוי "ענן הנקודות", ומתרגמת אותו לתמונת עולם תלת-מימדית, לרבות סיווג האובייקטים על הכביש וזיהוי סכנות התנגשות. התאימות הזו עם הפלטפורמה של אנבידיה, תאפשר לחברות רכב המשתמשות ב-Nvidia Drive לבסס יישומי בטיחות ומערכת נהיגה אוטונומית על התוכנה של אינוויז.

אינוויז משקיעה רבות בפיתוח תוכנת החישה, והיא אחת מיצרניות ה-LiDAR היחידות שפיתחו, לצד החיישן עצמו, את האלגוריתמים אשר בונים תמונה תלת-מימדית מאותות החיישן. עוד הודיעה אינוויז כי אנבידיה הטמיעה את חיישן ה-LiDAR בסימולטור הרכב שלה, Nvidia SIM, שמשמש לתהליכי פיתוח, אימון ובדיקה של מערכות בטיחות ונהיגה אוטונומית בסביבה וירטואלית. כעת, הסימולטור של אנבידיה ידמה באופן וירטואלי, באמצעות API, את האותות שמייצר ה-LiDAR של אינוויז ויאפשר לחברות לבדוק את התוכנות שלהן תוך שימוש בדאטה של החיישן. אנבידיה היא אחת השחקניות הבולטות בתחום המחשוב לרכב, ובעקבות ההודעה מזנקת מנייתה של אינוויז במסחר המקדים בנסד"ק בשיעור דו-ספרתי.

חברת אינוויז פיתחה LiDAR מצב מוצק (Solid State) עבור תעשיית הרכב. הפתרון של החברה מבוסס על שימוש ברכיב MEMS הכולל מראה אשר יכולה לנוע בשני צירים, ועל-ידי כך לבצע סריקת לייזר ללא חלקים נעים. שיתוף הפעולה המסחרי המשמעותי ביותר של אינוויז הוא עם חברת ב.מ.וו, אשר החליטה לשלב את החיישן ברכב ה-SUV החשמלי החדש שלה, iNEXT, שאמור לעלות על הכביש בתחילת 2022. המערכת תסופק לב.מ.וו באמצעות קבלנית הייצור Magna.

אינוויז השלימה באחרונה את פיתוח הדור החדש של חיישן ה-LiDAR שלה, InnovizTwo, אשר עושה שימוש במקור לייזר אחד וגלאי אחד ומספק פי 30 יותר ביצועים ויהיה זול ב-70% בהשוואה לחיישן הדור הראשון.

האזינו לשיחה עם אורן רוזנצווייג, אחד ממייסדי אינוויז, מתוך תוכנית מס' 3 בפודקאסט שלנו, שעלתה בספטמבר 2019:

טאואר תתקין במפעל האיטלקי ציוד ייצור ב-400 מיליון דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: הדמיית מפעל R3 עם סיום עבודות ההקמה. מקור: IAA-NGO

חברת טאואר ממגדל העמק (Tower Semiconductor) צפויה לעמוד בתחזית המכירות שלה לשנת 2021, ולהגיע לנקודת שיא של כ-1.5 מיליארד דולר מכירות בשנה. כך עולה מדו"ח הרבעון השלישי של החברה, שבו הסתכמו המכירות בכ-387 מיליון דולר. החברה סיפקה תחזית מכירות של 410 מיליון דולר לרבעון האחרון של השנה, ובמידה והיא תעמוד בו יסתכמו מכירותיה ב-2021 בהיקף של 1506 מיליון דולר. בעקבות הדו"ח עלתה מניית החברה בנסד"ק בכ-5%, והיא נסחרת בשווי של כ-3.82 מיליארד דולר.

במהלך שיחת הוועידה לאחר פרסום הדו"ח, גילה המנכ"ל ראסל אלוונגר, שאחד ממנועי הצמיחה העתידיים המשמעותיים של החברה, ייצור רכיבי סיליקון פוטוניקס, הגיע לראשונה ברבעון האחרון להיקף מכירות משמעותי. החברה צופה המשך הצמיחה בתחום, במיוחד בשנים הבאות, בעקבות המעבר של מרכזי נתונים למערכי קישוריות פנימיים העובדים במהירות של 400 גיגה-ביט לשנייה, אשר מבוססים על תקשורת אופטית בין השרתים.

כמו כל יצרני השבבים, גם טאואר נהנית מעלייה במחירים ומהסכמים ארוכי טווח שהלקוחות חותמים כיום כדי להבטיח ייצור עתידי. כדי לעמוד בהסכמים האלה, החברה מרחיבה את כושר הייצור שלה ומבצעת השקעה גדולה במפעל משותף עם צרנית השבבים הצרפתית-איטלית STMicroelectronics בעיירה אגראטה שבצפון איטליה (למרגלות האלפים). ביוני 2021 הצטרפה טאואר לפרויקט הקמת מפעל R3 לייצור שבבים בפרוסות סיליקון בקוטר של 300 מ"מ (12 אינץ'). טאואר תקבל שליש משטח החדר הנקי.

הצגים קטנים, אבל השוק גדול

בשיחה אתמול, אמר סמנכ"ל הכספים אורן שיראזי, שטאואר תרכוש ציוד בהיקף של 400 מיליון דולר עבור המפעל האיטלקי. בשלב הראשון יוזמן בשנת 2022 ציוד ייצור בהיקף של 160 מיליון דולר, ובשנת 2023 יוזמן ציוד ייצור נוסף בהיקף של 240 מיליון דולר. זאת בנוסף להזמנות בהיקף של 250 מיליון דולר שבוצעו ב-2021 להגברת כושר הייצור בישראל ובארה"ב. להערכת אלוונגר, אחד משוקי היעד המרכזיים של המפעל באיטליה יהיה ייצור צגים קטנים עבור מכשירי VR, אשר צפוי לצמוח החל משנת 2023.

טאואר מספקת שירותי ייצור שבבים בטכנולוגיות שהיא פיתחה בתחומים כמו חיישני תמונה (CMOS Image Sensor), מעגלי אותות מעורבים, MEMS, רכיבי RF, רכיבי הספק, טכנולוגיות SiGe BiCMOS לרכיבי תקשורת מהירים ועוד. החברה מעסיקה כ-5,500 עובדים ומפעילה שני מתקני ייצור בישראל (150 מ"מ ו-200 מ"מ) ושני מתקני ייצור בארה"ב (200 מ"מ). בנוסף היא מנהלת שלושה מתקני ייצור ביפן (שניים ב-200 מ"מ ואחד ב-300 מ"מ) במסגרת חברה משותפת עם Nuvoton הטאיוואנית.

עסקת Knowtion מכניסה את שירהטק ללב התעשייה האירופית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: אוהד רוג (משמאל) וחומרת החיישנים iCOMOX

העיסקה שבה רכשה חברת שירהטק  (Shiratech) מפתח תקווה את חברת Knowtion הגרמנית בסוף אוקטובר 2021, מהווה שלב ראשון באסטרטגיה של בניית חברה גלובלית המתכננת לבצע עסקאות רכש נוספות. כך גילה ל-Techtime סמנכ"ל הכספים של החברה, אוהד רוג. לדבריו, חברת Knowtion גם תהיה מרכז הפעילות האירופית של שירהטק, וגם תפתח את הדור הבא של מערכות הבינה המלאכותית של החברה. "נשנה את שם החברה ל-Shiratech Global ונמשיך בצמיחה אורגנית ובאמצעות רכישות".

שירהטק נמצאת בבעלות א.י אלקטרוניקה, SIBF, יוניקורן ומשקיעים נוספים, ומעסיקה כיום כ-40 עובדים. היא פיתחה את פלטפורמת הניטור iCOMOX, המבוססת על קופסת חומרה הכוללת 5 חיישנים שונים אשר שואבים מידע ישירות מהמכונות בקו הייצור או מכל מקור מידע אחר, ואלגוריתמיקה המנתחת את המידע ומאפשרת לקבל יכולות של ציוד חכם גם ממכונות "טיפשות".

מדוע החלטתם לרכוש חברת בינה מלאכותית באירופה?

אוהד רוג: "הגענו למסקנה שייקח לנו 3 שנים והשקעה של כ-5 מיליון דולר לפתח את יכולות הבינה המלאכותית שאנחנו רוצים לספק לפלטפורמה שלנו, ביחד איתם אנחנו יכולים לעשות זאת בתוך שנה ובמחיר נמוך יותר. המטרה היא לפתח את יכולת הבינה המלאכותית שלנו באופן משמעותי, מהר ונכון. היתה לנו היכרות מוקדמת עם נואושן, מכיוון שהיא פיתחה חלק מהטכנולוגיות הנמצאות היום ב-iCOMOX ויכולת העבודה המשותפת שלנו היתה מאוד טובה.

"לנואושן יש פרוייקטים מאוד משמעותיים בגרמניה. שלושת בעלי המניות המרכזיים בחברה יושבים בהנהלת המכון הטכנולוגי של קרלסרוה (IEE), והחברה עובדת עם הממשלה הפדרלית ועם חברות ענק כמו ב.מ.וו. החברה קשורה לתחומים שמעניינים אותנו, כמו רכב, תעשייה וביטחון ומתמחה בעולמות שיש בהם עיבוד מורכב כמו בתעשיות הרכב והתעופה. החיבור ביניו היה מאוד טבעי".

כיצד יתנהל המיזוג?

"חברת נואושן מעסיקה היום 13 עובדים. בעקבות השלמת העיסקה, היא הופכת להיות המרכז האירופי שלנו. כיום יש לה יותר מ-300 לקוחות, היא פותחת לנו גישה אליהם ואל הממשל הגרמני. היא תשמש כמרכז שיווקי וכמרכז טכנולוגיות הבינה המלאכותית וארכיטקטורת התוכנה שלנו. יש להם נסיון רב בתחום הזה, מכיוון שכבר משנת 2010 הם מפתחים אלגוריתמים של בינה מלאכותית לעולם התעשייתי והעיבוד התהליכי בגרמניה".

מהי משמעות המהלך מבחינתכם?

"הוא תומך במעבר של שירהטק ממכירת חיישנים לאספקת שירותים על-גבי פלטפורמה מלאה. המטרה היא למכור שירותים ארוכי טווח. אנחנו גם מתכננים להשתמש בפתרונות שנואושן פיתחה עבור חברות ענק, ולשווק אותם ללקוחות שלנו על-גבי הפלטפורמה שלנו, אשר כוללת חומרה, תוכנה, ושירותי עיבוד בענן במתכונת של SaaS".

רוג לא מסר פרטים פיננסיים על העיסקה, אולם גילה שהיקפה מסתכם בכמה מיליוני שקלים אשר ישולמו בתשלומים לאורך 18 חודשים, וכוללים מרכיב של תמורה מותנית בתוצאות. ככל הנראה העיסקה מומנה בתמורה מגיוס ההון הפרטי שהחברה ביצעה ביוני 2021, שבמהלכו היא גייסה כ-10 מיליון דולר לפי שווי חברה של כ-120 מיליון שקל.

במקביל לצוות המקצועי הגרמני, החברה צירפה לאחרונה אל שורותיה את פרופ' אריק שמיר, לשעבר דיקן ביה"ס למדעי המחשב במרכז הבינתחומי, אשר ישמש בתור יועץ פעיל בתחום הבינה המלאכותית.

אמיר עילם מונה למנכ"ל OTI במקומו של יהודה הולצמן

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה מימין לשמאל: יהודה הולצמן ואמיר עילם

חברת On Track Innovations מראש פינה מינתה את אמיר עלים כמנכ"ל החברה במקומו של יהודה הולצמן אשר הודיע על רצונו לפרוש מסיבות אישיות, לאחר שנתיים בתפקיד המנכ"ל. במקביל לתפקיד המנכ"ל ימשיך עילם לשמש כסמנכ"ל מחקר ופיתוח של החברה, עד לאיתור סמנכ"ל מו"פ אחר שיחליף אותו. עילם הצטרף לחברה בשנת 2005 ומילא בה תפקידים רבים. בשנת 2012 הוא מונה לסמנכ"ל המו"פ ומילא תפקיד מרכזי בתפנית האסטרטגית של החברה לכיוון אספקת פתרונות שלמים במקום מוצרים.

הולצמן הובא לחברה בנובמבר 2019 לאחר משבר שנגרם בין השאר על-ידי מלחמת הסחר בין ארצות הברית לסין. OTI מייצרת את המערכות שלה בסין, והמכסים הגבוהים שהטיל נשיא ארצות הברית דונאלד טראמפ על ייבוא מוצרים מסין לארצות הברית פגעו משמעותית בשולי הרווח של החברה. בעקבות כך, OTI החליטה להעביר באופן בהול את קו הייצור שלה מסין לפיליפינים.

חברת OTI מעסיקה כ-130 עובדים ומספקת מערכות אוטומטיות לתשלום לא מזומן, המיושמות בעיקר בתחנות דלק, רשתות מזון, קיוסקים, מכונות ממכר אוטומטיות וכן ובעמדות כירטוס של מערכות הסעת המונים. המערכות מבוססות על פרוטוקול תקשורת בטווח אפס (NFC), המאפשר לזהות באופן אלקטרוני את כרטיס התשלום ולבצע מיידית את העסקה. התגובה שלה למשבר היה ביצוע שינוי אסטרטגי ובניית פתרונות תשלום מלאים, כולל מתן שירותים במתכונת של Software as a Service.

במתכונת הזאת, הלקוח משלם תמורת רישוי ותמלוגים לפי מספר העסקאות שהוא מבצע במערכות. בשנת 2020 הסתכמו מכירותיה בכ-12.7 מיליון דולר בהשוואה ל-10.6 מיליון דולר ב-2019. במחצית הראשונה של 2021 הסתכמו מכירותיה בכ-5.9 מיליון דולר, בהשוואה למכירות בהיקף של כ-1.8 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2020.

טאואר מתכננת להיות קבלנית סיליקון פוטוניקס הראשונה בעולם

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: אבי שטרום, מנכ"ל חטיבת החיישנים בחברת טאואר סמיקונדקטור

השבוע דיווחה חברת טאואר סמיקונדקטור (Tower) על פיתוח תהליך ייצור נוסף בתחום הסיליקון פוטוניקס, שנעשה בשיתוף עם חברת Anello Photonics הקליפורנית. הפעם מדובר ביכולת לייצר מוליכי גלים באמצעות תהליך Silicon Nitride, אשר מעבירים אור באורך גל של 1550nm (המשמש ברוב מערכות התקשורת האופטית) בנתיבים מפותלים מאוד בתוך השבב (רדיוס כיפוף של פחות מ-1 מ"מ) ובהפסדים נמוכים מאוד (0.005dB/cm). למרות שלא מדובר בתהליך ייצור סיליקון פוטוניקס הראשון המפותח בטאואר, ההכרזה מבטאת התקדמות של החברה במימוש אסטרטגיית ייצור שאפתנית מאוד.

סיליקון פוטוניקס הוא אחד מהתחומים בעלי הצמיחה המהירה ביותר בתחום השבבים. להערכת חברת Emergen Research, הוא יצמח בשנים הקרובות בשיעור של כ-22.7% בשנה, ויגיע בשנת 2027 להיקף מכירות של כ-4.6 מיליארד דולר, בהשוואה למכירות של 980 מיליון דולר בשנת 2019. אלא שכדי שהתחום הזה יעמוד בתחזיות, יש צורך בשני תנאים מוקדמים: אבני בניין טכנולוגיות המאפשרות ליישם פתרונות מורכבים, ותשתית של שירותי ייצור המעניקה גישה לטכנולוגיה גם לחברות קטנות ובינוניות.

"התחום הזה גדל בקצב מטורף"

בשיחה עם Techtime, סיפר מנכ"ל חטיבת החיישנים בחברת טאואר, אבי שטרום, שאלה הנושאים שבהם מתמקדת כיום החברה: "האסטרטגיה ארוכת הטווח שלנו היא לבנות את טאואר כקבלנית הייצור (Foundry) הראשונה בתעשייה אשר מספקת שירותי ייצור מלאים בתחום הסיליקון פוטוניקס, באמצעות המפעל שלנו בניופורט ביץ', קליפורניה. במסגרת האסטרטגיה הזאת אנחנו מוסיפים כל הזמן אבני בניין נוספות כדי להגיע למצב שבו יש לנו את כל היכולת הנדרשות לממש את היעד של התעשייה: שבב אופטי מלא המאפשר לקשר בין המרכיב החשמלי והמרכיב האופטי באמצעות שני רכיבים בלבד – אופטי וחשמלי".

כיום התעשייה מתמודדת עם הקושי לייצר את הפתרונות הדרושים. התקשורת האופטית במרכזי נתונים ותשתיות טלקום מבוססת על שימוש במחברים יקרים מאוד ועדינים, אשר כוללים רכיבים דיסקרטיים נפרדים לאיפנון, לגילוי (פוטו דיודות), ליצירת אותות אופטיים (לייזרים) ועוד. "יש צורך ב-10 רכיבים שונים שהיום מיוצרים כרכיבים דיסקרטיים. המטרה היא להגיע למערכת-על-שבב, הכוללת את כל הרכיבים האלה. אנחנו מאמינים שהתחום הזה גדל בקצב מטורף ושולי הרווח בו גבוהים מאוד, מכיוון שהחסכון בעלויות הוא עצום. השוק מצפה לזה: ככל שיש יותר תקשורת אופטית במרכזי הנתונים, צריך רכיבים קטנים וצפופים יותר".

המטרה של כל התעשייה: SoC אופטי

עד היום הכריזה טאואר על הרבה אבני בניין בדרך להגשמת היעד: דיודת לייזר מבוססת סיליקון גרמניום העובדת באורך הגל של התקשורת האופטית, פוטו דיודות המשמשות לגילוי האותות והמרתן לאות חשמלי, מודולטורים, מוליכי גלים אופטיים מסוגים שונים, ועוד. שיתוף הפעולה עם Anello Photonics ממחיש את שיטת העבודה שלה. החברה האמריקאית פיתחה טכנולוגיה המאפשרת לייצר חיישני ג'ירוסקופ בתוך שבב (Silicon Photonic Optical Gyroscope) ולא באמצעות סיבים אופטיים.

אלא שלא היה תהליך שיכול היה לייצר אותם. חברת טאואר הבינה שהיא זקוקה לתהליך כזה כדי להמשיך במימוש אסטרטגיית הייצור שלה. לפני כשנה וחצי החלו שתי החברות בפיתוח משותף של תהליך הייצור, אשר הושלם כעת, ויהיה זמין ללקוחות החל מהרבעון הראשון 2022. "הקניין הרוחני שייך להם אולם יש לנו הסכם המאפשר לנו להשתמש בו גם לצרכים של לקוחות אחרים. פיתחנו עבורם את התהליך, והדבר העניק לנו אבן בניין גנרית נוספת".

הכנס הווירטואלי PCB DESIGN יתקיים ביום ג', 16 בנובמבר 2021

פורסם בתאריך ע"י Techtime

הכנס השנתי למתכנני חומרה ואלקטרוניקה, PCB DESIGN Online Event, יתקיים השנה ביום ג', ה-16 בנובמבר 2021, במתכונת וירטואלית. הכנס מאורגן על-ידי חברת סיסטמטיקס. בכנס ייחשפו טכנולוגיות ופתרונות חדשניים לתכנון מעגלים אלקטרוניים מודפסים, טיפים ושיטות עבודה יעילות בתחום, וסיפורי לקוח מהארץ ומהעולם. תתקיים תחרות נושאת פרסים בין המשתתפים. הארוע נחשב לאחד מהמפגשים השנתיים הגדולים של מתכננים ועורכי מעגלים בישראל.

בין המרצים בכנס: שלומי זיגדון, מנהל מכללת טכנולוגיות – הייטק, אשר יעביר הרצאה בנושא המעבר מהסכימה לעריכה ויתן דגשים חשובים וצ'קליסטים לתהליך. בהם: אסטרטגיות למיקומים של מעגל אנלוגי, מעגל דיגיטלי ומעגל אותות מעורבים, תכנון סדר השכבות, מיקום טרמינציות וקבלים. הטכנולוג הראשי של קבוצת ניסטק, יבגני מכלין, יתן הרצאה בנושא PCB Stack-Up ויראה כיצד ראוי לבנות את סדר השכבות במעגל האלקטרוני: כמה שכבות לתכנן, באילו חומרי גלם להשתמש, כיצד בוחרים את העובי כל שכבה ומה הם השיקולים המשפיעים על הגדרות אלו.

רועי זיו, המשמש כמהנדס High-speed & RF בכיר בחברת Corning ומרצה בבית ספר Logtel. זיו יעביר הרצאה בנושא High-Speed Links ויציג שיטות מתקדמות ל-"פתיחת עיניים" באמצעות SerDes TX/RX Equalizers בקצבים גבוהים, ותכנון High-speed במישור התדר לעומת מישור הזמן. מנהל מוצר Altium Designer בחברת סיטמטיקס, בן מימון, ידגים את סביבת התכנון האחודה של תוכנת Altium Designer, המכילה את כל הכלים הנדרשים לתכנון ועריכת כרטיס מודפס, החל משלב הרעיון ועד לייצור, באמצעות מקור מידע אחד המתעדכן בזמן אמת ומקצר תהליכי עבודה.

להערכת המארגנים, בכנס צפויים להשתתף כמה מאות מתכנני ועורכי PCB מהחברות המובילות בשוק הישראלי. הכנס ייפתח בשעה 10:00 שעון ישראל. ההשתתפות בארוע אינה כרוכה בתשלום, אך מחייבת הרשמה מראש.

למידע נוסף והרשמה: PCB DESIGN Online Event

מהנדסות רפאל ממליצות לנשים להצטרף לתעשייה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה מלעלה: מהנדסות רפאל בכנס COMCAS

במסגרת ההשתתפות של חברת רפאל בכנס IEEE COMCAS 2021 שהתקיים השבוע, היא גם לקחה חלק במושב "נשים בהנדסה, מדע וטכנולוגיה" (Women in Engineering Session). סמנכ”לית המו”פ של רפאל, ד”ר אירית אידן, פתחה את המושב בהרצאת אורח שבה סיפרה על דרכה המקצועית ברפאל. לאחר מכן התקיים פאנל נשים העומדות בצמתים מרכזיים באקדמיה ובתעשייה, בהשתתפות שלוש מהנדסות מחברת רפאל – זוהר אבינעם, אמיליה לביא מנהלת המו״פ של מנהלת תקשוב ברפאל, ומעיין הכהן – העוסקות בפיתוח אלגוריתמים ומערכות ביטחוניות מרכזיות של מדינת ישראל.

מעיין בת ה-23 מחיפה עובדת כמהנדסת אלגוריתמים בתחום התקשורת ברפאל :"אני רואה קוראת לכל אישה המתלבטת באילו לימודים לבחור – לא להסס וללכת ללימודי הנדסה. זה אפשרי". לאחרונה התראיינה ד"ר אירית אידן ל-Techtime וסיפרה על תפקידה כמנהלת המו"פ ברפאל:" התפקיד החשוב ביותר שלי הוא להתוות את הדרך, במטרה שגם בעוד 10-15 שנים רפאל תהיה חזקה טכנולוגית כמו שהיא כיום. מפת הדרכים שלנו כוללת טכנולוגיות מתקדמות כמו מחשוב, תקשורת מחשוב והצפנה קוונטיים, מערכות אוטונומיות, בינה מלאכותית, ייצור מיידי (Rapid Manufacturing) ועוד. אין הרבה ארגונים החושבים כל-כך רחוק".

הקריירה המקצועית שלה יוצאת דופן. אירית אידן למדה אלקטרוניקה בבי"ס אורט מוצקין, ובמהלך השירות הצבאי הייתה טכנאית הטילים הראשונה של חיל הים. לאחר מכן השירות היא למדה פיסיקה בטכניון, כולל לימודי תואר שני ושלישי באסטרופיסיקה, שבהם חקרה את מבנה הכוכבים עם התמקדות בשאלה מדוע כוכבים מתפוצצים. בשנת 2016 היא מונתה לתפקיד סמנכ"לית בכירה למו"פ שבמסגרתו היא אחראית על תוכניות המחקר והפיתוח של החברה ועל הקשר עם האקדמיה ועם גופי מחקר במשרד הביטחון.

חברת רפאל הינה מחברות ההייטק הגדולות והמתקדמות בישראל. בשנת 2020 הסתכמו מכירותיה בכ-2.75 מיליארד דולר, וכיום היא מעסיקה כ-8,000 עובדים, מאות סטודנטים ואלפי קבלני משנה מקומיים.

Intel Ignite הכריזה על 10 הסטארט-אפים שנבחרו למחזור החמישי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה: רני נחמיאס, מנכ"ל אינטל איגנייט בישראל]

Intel Ignite, תוכנית הצמיחה לחברות סטרט-אפ של אינטל, הכריזה על 10 הסטרטאפים שנבחרו עבור המחזור ה-5 של המרכז בתל אביב, שנמשך כ-12 שבועות. החברות מקבלות בתוכנית סיוע ממהנדסים של אינטל וגישה אל טכנולוגיה, מידע ולקשרים העסקיים של אינטל. 10 החברות נבחרו מתוך כ-220 חברות הגישו מועמדות למחזור הנוכחי.

הסטרטאפים הנבחרים מגיעים ממגוון תעשיות טכנולוגיות, כולל FinOps, DevOps, Edge AI, רפואה ואבטחה דיגיטלית, ונכון להיום כל אחת מהן גייסה בממוצע 5 מיליון דולר ויותר. CADY Solutions מפתחת טכנולוגי מבוססת בינה מלאכותית כד לבצע בדיקה ואימות אוטומטיים של סכמות חשמליות. ClairLabs פיתחה טכנולוגיית אוקסימטר חדשנית לניטור חולים מרחוק ללא מגע חדשנית. DeepAI מציעה טכנולוגיה פורצת דרך המאפשרת לימוד מעמיק במזעור העלות והכוח של מערכות נוכחיות מבוססות שבבים גרפיים, לטובת בינה מלאכותית בקצה שהינה מהירה, מאובטחת וברת התאמה לגודל. Echo 3D פיתחה פלטפורמת ענן עבור יישומי, משחקי ותכני תלת ממד/מציאות רבודה/מציאות וירטואלית. Exodigo מבצעת מיפוי תת קרקעי לא פולשני.

Finout פיתחה פלטפורמה לצפייה בעלויות הענן בשירות עצמי, והיא משלבת מדדים עסקיים עם עלות, ומחלקת אותה לפי לקוחות, תכונות ומדדי יחידה לקבלת החלטות עסקיות באופן בריא יותר. Heliosphere היא פלטפורמת מוכנות לייצור עבור אפליקציות ענן טבעיות ואפליקציות מבוזרות. HyperSpace מציעה אלגוריתמי לימוד מכונה עתירי ביצועים המעצימים תחזיות בזמן אמת. Illumex מציעה קטלוג נתונים פעיל שעוזר לחברות להשתמש בנכסי הדאטה שלהן באופן חכם ומהיר יותר. Oxeye מבצעת בדיקות אבטחה עבור אפליקציות ענן טבעיות.

האזינו לשיחה עם מנהל Intel Ignite צחי וייספלד, מתוך תוכנית הפודקאסט שלנו שעלתה במאי 2020: