מהינדרה הזמינה מערכות הנהיגה של מובילאיי

בתמונה למעלה: המחשה של מהינדרה לנהיגה בסיוע מערכות SuperVision ו-Surround ADAS של מובילאיי

חברת מהינדרה אנד מהינדרה (Mahindra & Mahindra), שהיא אחת הקבוצות התעשייתיות הגדולות בהודו, בחרה בשתי מערכות הסיוע לנהיגה של חברת מובילאיי (Mobileye), SuperVision ו-Surround ADAS. מובילאיי דיווחה שהמערכות מיועדות להתקנה ב-6 דגמי רכב לפחות, כאשר תחילת הייצור מתוכננת לשנת 2027. מערכת SuperVision מיועדת לאפשר ניווט אוטומטי מנקודה לנקודה (Navigate-on-Pilot – NOP) בתנאים מוגדרים, ביצוע אוטומטי של חנייה ולספק יכולות של ניטור מצב הנהג (DMS). המערכת מופעלת על-ידי שני שבבי EyeQ6H של מובילאיי וכוללת 11 מצלמות ואופציה לשילוב מערכות מכ״ם.

מערכת Surround ADAS נועדה לאפשר נהיגה ללא שימוש בידיים תוך שמירה על מבט בכביש, בכבישים מהירים ובתנאים מוגדרים. היא כוללת גם יכולות חניה וניטור DMS. המערכת כוללת 5 מצלמות ומספר חיישני מכ״ם ומופעלת באמצעות מעבד EyeQ6H יחיד. שני הפתרונות כוללים יחידת בקרה אלקטרונית (ECU) שתוכננה על-ידי מובילאיי, ויכולות ההבנה הסביבתית של החברה. ההזמנה גם כוללת שימוש בטכנולוגיית המיפוי החכמה של מובילאיי (REM – Road Experience Management), המבוססת על בנייה מתמשכת של מפות ממידע שנאסף ממיליוני כלי-רכב המצויידים במערכות מובילאיי.

REM מספקת חומת מגן עסקית

לשימוש במערכת REM יתרון חשוב לשתי החברות: מבחינת מהינדרה, המערכת מספקת מפות ברמת דיוק גבוהה מאוד עם יכולת חיזוי מראש על המשך הדרך, ולא רק על מידע המגיע מהחיישנים. כך למשל, הרכב יכול להיערך לצומת או לעיקול בהמשך הדרך. מבחינת מובילאיי, העסקה מאפשרת לה לעדכן ולשפר את מערכת REM, ועל-ידי כך להגדיל את היתרון התחרותי שלה בשוק. “אנחנו רואים בהודו שוק צמיחה מרכזי לטכנולוגיות ADAS, וההזמנה הנוכחית מניחה כבר כעת את היסודות לפתרונות מתקדמים נוספים", אמר נשיא ומנכ״ל מובילאיי, פרופ’ אמנון שעשוע.

עד היום הותקנו מערכות ADAS של מובילאיי בכ-230 מיליון כלי-רכב בעולם. שיתוף הפעולה בין מהינדרה למובילאיי החל לפני מספר שנים עם ההשקות בהודו של מכוניות המצויידות במעבדי הנסיעה EyeQ4M ו-EyeQ6L. הודו נחשבת לשוק הרכב השלישי בגודלו בעולם במונחי מכירות. כיום היא חווה גידול בביקוש למערכות עזר לנהג (ADAS), המקבל עידוד מאימוץ תקנים רגולטוריים חדשים, דוגמת תוכנית Bharat NCAP להערכת הבטיחות של כלי-רכב חדשים.

חברת מובילאיי מעריכה שעד סוף העשור, המגמה הזו תעלה את שיעור האימוץ של מערכות ADAS לרמה המקובלת בשווקים מפותחים. ראוי לציין שלאחרונה היא רכשה את חברת Mentee Robotics לצורך כניסה לשוק הבינה המלאכותית הפיזית והרובוטים ההומנואידים. חברת מובילאיי שמרכזה בירושלים נסחרת בנסד"ק מאז שנת 2022. לאחר ההודעה על הזמנת מהינדרה, עלתה המנייה שלה בכ-3.6% והיום היא נסחרת לפי שווי חברה של כ-7.9 מיליארד דולר.

כנס Europe Days 2026 ייערך בתל אביב ויחבר משקיעים אירופיים עם סטארטאפים ישראליים

[בתמונה: מתוך כנס קודם. באדיבות מארגני הכנס]

כנס Europe Days 2026 יתקיים בתל אביב ב-17 במרץ ויהווה נקודת מפגש מרכזית בין יזמים ישראליים לבין משקיעים ותאגידים מובילים מאירופה. האירוע, שייערך בגלריה דובנוב בעיר, נועד ליצור ערוצי השקעה ושיתופי פעולה ישירים סביב הצורך הגובר של מדינות אירופה בפתרונות טכנולוגיים מתקדמים.

הכנס נערך על רקע מגמה רחבה של הגדלת תקציבי הביטחון והטכנולוגיה באירופה. מאז 2016 הכפילו מדינות נאט"ו ביבשת את הוצאותיהן הצבאיות, וההערכות מדברות על הוצאה מצטברת של 800 מיליארד עד טריליון יורו עד סוף העשור על ציוד ותשתיות. לצד זאת גובר הלחץ לעצמאות טכנולוגית, מה שמוביל לחיפוש מואץ אחר חדשנות חיצונית – ובפרט אחר טכנולוגיות ישראליות.

באירוע צפויים להשתתף יותר מ-30 נציגים מקרנות הון סיכון, גופי השקעה ותאגידים אירופיים גדולים, בהם Airbus, Siemens ו-Volkswagen Group Innovation, לצד משקיעים המתמחים בטכנולוגיות דואליות – אזרחיות וביטחוניות. המשתתפים האירופיים ייפגשו עם יזמים ישראלים במטרה לבחון השקעות, שיתופי פעולה אסטרטגיים והקמת פעילויות משותפות באירופה.

הכנס יתמקד במגוון רחב של תחומים טכנולוגיים ובהם DefenseTech, סייבר, בינה מלאכותית, FoodTech, ClimateTech, תעשייה חכמה ו-HealthTech. מעבר לאפשרויות השקעה ישירה, יוצגו בפני החברות הישראליות גם מסלולי מענקים ותמריצים אירופיים, הכוללים מענקי פיתוח בהיקפים של עשרות אלפים ועד כ-2.5 מיליון יורו, מענקי קליטה אזוריים ותוכניות לעידוד פתיחת חברות בת ביבשת.

גילי צגלה, מייסד ומנכ"ל Novawind ומייסד כנס Europe Days, מסביר כי האירוע נועד לגשר בין הצרכים הדחופים של אירופה לבין היכולות הטכנולוגיות של האקו־סיסטם הישראלי. לדבריו, אירופה נמצאת בנקודת מפנה ומחפשת פתרונות זמינים ומהירים בתחומים אסטרטגיים, ולכן נוצרה הזדמנות משמעותית עבור סטארטאפים מקומיים להיכנס לשווקים חדשים ולגייס משאבים בהיקפים גדולים.

אחד המאפיינים הייחודיים של הכנס הוא פורמט ה-Reverse Pitching, שבו דווקא המשקיעים והתאגידים הם אלו שמציגים את צורכיהם בפני היזמים. בנוסף יתקיימו במהלך היום פגישות אחד-על-אחד בין החברות הישראליות לבין הנציגים האירופיים, במטרה לייצר חיבורים עסקיים ממוקדים ומהירים. חלק מהמפגשים ימשיכו גם באופן מקוון במהלך השבוע שלאחר הכנס.

מארגני האירוע מעריכים כי המפגש הישיר בין הגופים האירופיים לבין חברות הטכנולוגיה הישראליות עשוי להוביל לגל חדש של עסקאות והשקעות, ולהעמיק את הנוכחות הישראלית בשווקים האסטרטגיים של אירופה.

תעשיית השבבים העולמית מתקרבת לטריליון דולר מכירות

בשנת 2025 צמחו מכירות תעשיית השבבים העולמית בכ-26.1% והסתכמו בשיא של כ-791.7 מיליארד דולר. כך העריך השבוע איגוד תעשיות השבבים האירופי (The European Semiconductors Industry Association – ESIA). שני תחומי הצמיחה המרכזיים היו של רכיבים לוגיים (42%) ושל רכיבי זכרון מבוססי MOS, שמכירותיהם צמחו בכ-35%. גם באירופה צמחו המגזרים האלה בשיעור ניכר של 15.6% (רכיבים לוגיים) ו-35.7% (רכיבי זכרון). אבל בסיכום הכולל, הצמיחה של תעשיית הסמיקונדקטורס האירופית פיגרה אחר הצמיחה העולמית, והסתכמה בכ-6.2% בלבד. התוצאה: מכירות של כ-54.5 מיליארד דולר.

המכירות העולמיות של רכיבים ייעודיים (application-specific chips) צמחו בשנת 2025 בכ-32.7% והסתכמו בכ-370.5 מיליארד דולר. הצמיחה הזו מיוחסת בעיקר להגידול העצום בבניית מרכזי נתונים. המכירות של רכיבים עבור מחשבים ואבזרים היקפיים במרכזי נתונים צמחו בשיעור של 63.4%. בשוק האירופי, המכירות למגזרים האלה צמחו ב-6.5% בהשוואה לשנת 2024, והסתכמו בכ-27.2 מיליארד דולר.

קריאה לחשיבה מחדש

האיגוד מייצג את מגזר השבבים באיחוד האירופה, אשר מעסיק כ-200,000 עובדים באופן ישיר, ואחראי לכ-10% מהתוצר הגולמי של מדינות האיחוד. בחודש שעבר האיגוד פירסם קריאה דחופה למוסדות האיחוד האירופי וביקש מהם לגבש אסטרטגיית מוליכים למחצה ברורה ל־10 שנים, הנתמכת בתקציב ייעודי והתאמת סדרי העדיפויות במחקר ופיתוח לצורכי השוק. האיגוד הזהיר שאירופה ניצבת בפני מחסור חמור בכוח אדם מיומן ויש צורך דחוף בהכשרת ושימור כישרונות בתחומי המדעים.

"יש להרחיב את הסיוע הממשלתי לפרויקטים ראשוניים מסוגם (FOAK), להגביר את האטרקטיביות של אירופה עבור משקיעים פרטיים, לקצר את מחזורי האישור הדרושים לקבלת תקציבים ולשפר את הגישה עבור עסקים קטנים ובינוניים. אירופה צריכה לחזק את יכולותיה בתחומי הבינה המלאכותית בקצה (Edge AI), רובוטיקה ואוטומציה תעשייתית, האינטרנט של הדברים, מוליכים למחצה חסכוניים באנרגיה ומארזים מורכבים".

Astera Labs פותחת מרכזי פיתוח בישראל

חברת השבבים האמריקאית Astera Labs הודיעה על כוונתה לפתוח מרכז מחקר ופיתוח חדש בישראל – צעד המהווה הרחבה משמעותית של נוכחותה בארץ ושל פעילותה ההנדסית הגלובלית. עד כה הפעילה החברה בישראל מרכז שירות קטן שמנה כמה עשרות עובדים בלבד. כעת, במסגרת ההחלטה האסטרטגית, היא מקימה שני מרכזי פיתוח חדשים בתל אביב ובחיפה, ומתכננת להגדיל את מצבת כוח האדם המקומית למאות עובדים עד סוף שנת 2027.

Astera Labs נחשבת לאחת מהחברות הבולטות בתחום תשתיות הקישוריות למערכות בינה מלאכותית ומרכזי נתונים. החברה מפתחת שבבים ופתרונות חומרה-תוכנה המאפשרים העברת נתונים מהירה ואמינה בין מעבדים, זיכרונות ומאיצי AI, במטרה לצמצם צווארי בקבוק במערכות מחשוב עתירות ביצועים. מוצריה משמשים ספקי ענן וחברות טכנולוגיה מובילות ברחבי העולם, והיא נסחרת בנאסד״ק מאז הנפקתה ב-2024.

את פעילות המו״פ בישראל יוביל גיא אזרד. גיא אזרד שימש בעבר כסגן נשיא בכיר להנדסה ב-Google Cloud, שם הוביל צוותי פיתוח שבבים ותשתיות חומרה מתקדמות למרכזי נתונים. קודם לכן כיהן בתפקידים בכירים ב-Marvell Semiconductor והוביל פרויקטי סיליקון בטכנולוגיות ייצור מתקדמות. לצידו יצטרף עידו בוקשפן כסגן נשיא להנדסת ASIC, ויוביל את פיתוח שבבי הדור הבא של החברה.

מרכזי הפיתוח החדשים יתמקדו בפיתוח טכנולוגיות Scale-Up Fabrics ו-High-Bandwidth Protocols – פתרונות קישוריות מהירים במיוחד המיועדים למערכות AI בקנה מידה גדול. בנוסף, צפויים הצוותים המקומיים להוביל מחקר מתקדם להתמודדות עם אתגרים בתחומי הרשת, הזיכרון והעברת הנתונים – תחומים קריטיים לביצועי תשתיות בינה מלאכותית. בחברה מציינים כי ההשקעה בישראל נובעת ממעמדה כמרכז עולמי מוביל בתחום המוליכים-למחצה, וכי בכוונתם לקדם שיתופי פעולה עם אוניברסיטאות ועם האקוסיסטם הטכנולוגי המקומי. “המהנדסים בישראל נמצאים בחזית החדשנות העולמית, ואנו רואים במרכז החדש מנוע צמיחה מרכזי לשנים הקרובות”, נמסר מהחברה.

אוטומציה של תהליך הרכש: Breadboard נכנסת לשוק הישראלי

חברת Breadboard האמריקאית הנמצאת בבעלות קבוצת המדיה המקצועית EETech Group, החלה לפעול בישראל ולספק שירותי רכש מקוונים עבור תעשיית האלקטרוניקה. הקבוצה מינתה את דוד מהל לנציגה הרשמי בשוק הישראלי. בשיחה עם Techtime גילה מנכ"ל החברה, נמאניה יוקנוביץ', שהיא בנתה מערכת הזמנות מקוונת הפועלת מול המפיצים הגדולים ביותר בשוק, במטרה לספק ללקוחות שירותי מחקר וניהול רכש אלקטרוני במתכונת של שירותי תוכנה מקוונים (SaaS).

לדבריו, היוזמה החדשה של הקבוצה נועדה לספק מענה לצורך של חברות EMS בעיקר (קבלניות ייצור) בייעול ואוטומטיזציה של תהליכי הרכש. "הקבלן בונה רשימת חומרים (BOM) ומעלה אותה אל האתר שלנו. אנחנו מבצעים את החיפוש והאיתור של הפתרון המתאים ביותר בכל האתרים של הספקים הרלוונטיים, ומבצעים אופטימיזציה של המחירים וזמני האספקה. בשלב הזה מדובר בכלי המייעל בצורה דרמטית את התחקיר של מחלקת הרכש".

ממשק אחד מחובר אל כל הספקים

באתר של החברה ניתן לראות רשימה של חלק מהספקים שהמערכת מחוברת אליהם. היא כוללת את פיוצ'ר, אבנט, ארו, DigiKey, TE, טקסס אינסטרומנטס, tti, סאמטק, RS ועשרות יצרנים ומפיצים נוספים. "הפעילות המרכזית שלנו היא בשוק הרכיבים האלקטרוניים, אולם אנחנו תומכים גם בפתרונות כבילה ופתרונות חיבוריות מכניים".

הכניסה של EETech Group לתחום החדש נעשתה בחודש אוגוסט 2025, בעקבות רכישת חברת ברדבורד הניו-יורקית, אשר פיתחה מערכת מבוססת בינה מלאכותית לביצוע אוטומציה של תהליך הרכש. שוק היעד המרכזי של החברה הוא חברות EMS בינוניות השואפות לצמוח. להערכת החברה, החברות מתמודדות היום עם בעיות קשות הנובעות ממורכבות גוברת של תהליך הרכש, במקביל לשינויים במהירים בזמינות ובמחיר של רכיבים אלקטרוניים. הדבר דורש לשלב יותר אוטומציה של הרכש, המתנהל כיום בעיקר באמצעות קבצי אקסל מיושנים.

הענן המאובטח ביותר של AWS

מבחינת רמת האבטוחה שהיא מספקת ללקוחות, החברה יושבת בענן AWS GovCloud הוא אזור ענן ייעודי של Amazon Web Services שנועד במיוחד לגופים ממשלתיים, ביטחוניים ורגולטוריים בארצות הברית. כ-40% מהלקוחות של GovCloud בארה"ב הם ספקים של הצבא והממשל, ולכן הפלטפורמה הזו מצויידת במערכות ההגנה החזקות ביותר המצויות כיום בשוק. "בתוך כשישה חודשים נרחיב את השירות גם אל תהליך הרכש עצמו.

"הלקוחות יוכלו למזג את כל הצרכים שלהם באמצעות האתר, ולנהל מספר BOMs במקביל, כדי ליהנות מהיתרונות של מחיר לגודל". כיום משרתתת ברדבורד 50 חברות EMS, בעיקר בארצות הברית. כעת היא מתרחבת לאירופה, הודו וישראל, ונמצאת במשא ומתן מתקדם עם שלוש חברות חדשות גדולות מאוד, ששתיים מהן פעילות בתחום התעופה והשלישית היא חברת הפצה. אנחנו נהייה פלטפורמה פנימית בתוך חברות ה-EMS, במטרה שכל פעולות הרכש שלהן יתבצעו באמצעות ברדבורד".

לאתר החברה: www.breadboard.com

אלטק זוכה בחוזה ביטחוני בארה״ב בהיקף 12.2 מיליון דולר

חברת אלטק (Eltek) הישראלית הודיעה אתמול (ב') על זכייה בהזמנות חדשות בהיקף כולל של 12.2 מיליון דולר מלקוח אמריקאי בתחום הביטחוני. מדובר בחוזה משמעותי לשוק ההגנה בארצות הברית, אשר במסגרתו תספק החברה מעגלים מודפסים מתקדמים שישולבו במערכות צבאיות ייעודיות. האספקה צפויה להתבצע לאורך השנים 2026 ו-2027.

אלטק מתמחה בייצור מעגלים מודפסים מורכבים ואיכותיים עבור שווקים תובעניים כגון ביטחון, תעופה, רפואה ותעשייה מתקדמת. החברה מספקת פתרונות PCB בטכנולוגיות מתקדמות, כולל לוחות רב-שכבתיים ומוצרים המיועדים לפעול בתנאי סביבה קיצוניים וביישומים קריטיים.

הזכייה הנוכחית נתפסת כסממן להצלחת המהלך האסטרטגי שאלטק הובילה בשנים האחרונות. החברה השקיעה משאבים ניכרים בשדרוג תשתיות הייצור, ברכישת ציוד מתקדם ובהטמעת טכנולוגיות חדשות, במטרה להתאים את יכולותיה לדרישות המחמירות של שוקי ההגנה והתעופה הבינלאומיים. השקעות אלו נועדו לאפשר ייצור ברמת דיוק גבוהה יותר, זמני אספקה קצרים יותר והתאמה לסטנדרטים האמריקאיים המחמירים.

לדברי הנהלת החברה, החוזה החדש מארצות הברית מהווה הוכחה לכך שההשקעות הללו מתחילות להניב פירות, וממקמות את אלטק כספקית תחרותית בשוק הביטחוני האמריקאי – אחד השווקים הגדולים והחשובים בעולם לתחום המעגלים המודפסים. הזכייה מחזקת את מעמדה של החברה ומרחיבה את פעילותה הבינלאומית, בדגש על לקוחות ביטחוניים אסטרטגיים.

באלטק רואים בהזמנה צעד נוסף בתהליך ארוך טווח של מעבר למוצרים בעלי ערך מוסף גבוה יותר ולחיזוק הנוכחות בשווקים עתירי תקציב ודרישות טכנולוגיות. החברה ציינה כי תמשיך להשקיע ביכולות הייצור ובפיתוח עסקי בארצות הברית, מתוך כוונה להעמיק את החדירה לשוק ההגנה ולהרחיב את בסיס הלקוחות בשנים הקרובות.

15 מפעלים בצפון בחרו להשקיע בניהול בזמן משבר – ורשמו שיפור של 20% בפריון

[בתמונה: מלי ביצור פרנס, מייסדת ומנכ"לית קבוצת הייעוץ Tefen. יח"צ]

דוח מקצועי חדש שפרסמה פירמת הייעוץ האסטרטגי Tefen חושף נתונים ראשונים מתוכנית התערבות שנערכה בשנה האחרונה ב־15 מפעלי תעשייה בצפון הארץ – ומציג תמונה מפתיעה: מפעלים שבחרו להשקיע דווקא בזמן המשבר הביטחוני בתשתיות ניהוליות ובהון האנושי, הצליחו לשפר באופן משמעותי את ביצועיהם העסקיים.

התוכנית, שנוהלה במסגרת מיזם “360 בחירום” של ארגון הג’וינט–תב"ת בשיתוף משרד הכלכלה והעבודה, נועדה לסייע למפעלים שנפגעו מהמצב הביטחוני והכלכלי. לפי נתוני הרקע המופיעים בדוח, 47% מהמפעלים בצפון דיווחו על מחסור בעובדים, 73% חוו פגיעה כלכלית ישירה, וכ־15 אלף עובדים הושפעו באופן מיידי מהמציאות הביטחונית המורכבת.

למרות זאת, 15 מפעלים בחרו שלא להסתפק בצעדי הישרדות קצרי טווח, אלא להשקיע בתהליכים ארוכי טווח – בהם שיפור שגרות ניהול, פיתוח הכשרות לעובדים, הטמעת מערכות דיגיטליות וכלי בינה עסקית, ובניית מנגנוני משוב והערכת ביצועים.

הדוח נשען גם על תשתית מחקרית רחבה מתחום הניהול, ומציג את התפיסה שלפיה ארגונים מצליחים הם אלה שמסוגלים לשלב בין ניהול שוטף של הפעילות הקיימת לבין השקעה בפיתוח עתידי – גם ובעיקר בתקופות של אי־ודאות ומשבר.

במסגרת התוכנית בוצעו אבחונים ארגוניים מקיפים, והוטמעו פתרונות מותאמים לכל מפעל: מערכות למידה מבוססות בינה מלאכותית לקיצור זמני הכשרה, הקמת תהליכי משוב ממוכנים, הטמעת כלי BI לקבלת החלטות מבוססות נתונים, בניית מטריצות כישורים לעובדים ושגרות ניהול קבועות.

התוצאות, על פי הדוח, היו מדידות: שיפור ממוצע של כ־20% בפריון העבודה, עלייה של כ־30% במדדי הבשלות הארגונית, ירידה בשיעורי תחלופת עובדים, וכן שיפור במחוברות העובדים ובכישורים המקצועיים שלהם

כותבי הדוח מדגישים כי המפתח להצלחה לא היה דווקא בהטמעת טכנולוגיה חדשה, אלא ביצירת שינוי ניהולי עמוק: מעבר מניהול תגובתי של “כיבוי שריפות” לניהול מבוסס תהליכים, מדדים ולמידה מתמשכת.

המסר המרכזי העולה מהדוח הוא כי דווקא בתקופות משבר, ארגונים שבוחרים להשקיע בתשתיות ניהוליות ובאנשים – מגדילים משמעותית את סיכוייהם לצאת ממנו חזקים ותחרותיים יותר.

דוח סלברייט: הסמארטפון הפך למקור הראיות המרכזי ב-97% מהחקירות

חברת סלברייט (Cellebrite) פרסמה השבוע את דוח מגמות התעשייה לשנת 2026, המצייר תמונה ברורה: הסמארטפון הוא כיום הלב הפועם של מרבית החקירות הפליליות. לפי הדוח, 97% מאנשי המקצוע בתחום החקירות מציינים טלפונים חכמים כמקור הראיות הדיגיטליות המוביל – עלייה חדה לעומת 73% בלבד בשנת 2024.

הדוח מבוסס על סקר מקיף שנערך בקרב כ-1,200 אנשי מקצוע מ-63 מדינות, והוא מראה עד כמה הפכו הראיות הדיגיטליות למרכיב יסוד בכל תיק חקירה. 95% מהמשיבים מסכימים כי ראיות דיגיטליות מגדילות את סיכויי פענוח התיקים, וכמעט כל מנהלי הסוכנויות – 97% – מציינים כי הציבור מצפה לשימוש בהן כמעט בכל מקרה.

אולם לצד היתרונות, המורכבות הטכנולוגית מייצרת אתגרים כבדים. 94% מהנשאלים מדווחים כי נפח המידע וסוגי הראיות הדיגיטליות יוצרים עומס משמעותי על ניהול התיקים. שני שלישים מהם מציינים כי זמני הבדיקה הארוכים הם החסם המרכזי בקידום חקירות – מציאות שמגבירה את הצורך בכלי ניתוח מתקדמים.

כאן נכנסת לתמונה הבינה המלאכותית. 65% מהמשיבים מאמינים כי AI יכולה להאיץ חקירות ולשפר את היעילות, בעיקר באמצעות ניתוח מהיר של תקשורת וזיהוי קשרים בין אנשים. עם זאת, כמעט שליש מדווחים כי נהלי מדיניות בארגוניהם מונעים את השימוש בטכנולוגיות אלה, מה שמעיד על פער משמעותי בין הפוטנציאל הטכנולוגי לבין היישום בשטח.

"הראיות הדיגיטליות הן עמוד השדרה של מערכת המשפט המודרנית", אמר דייוויד ג'י, סמנכ"ל השיווק של סלברייט. "הצמיחה האקספוננציאלית בכמות המכשירים והמידע מחייבת את הסוכנויות לאמץ טכנולוגיות שיאפשרו להן לעבד ראיות ביעילות, תוך שמירה על דיוק וקבילות משפטית".

הדוח מצביע גם על שינוי הדרגתי ביחס לאחסון ראיות בענן. רמת הפתיחות לשימוש בענן הגיעה ל-42% בשנת 2026, עלייה מ-38% בשנה הקודמת. למרות זאת, שני שלישים מהארגונים עדיין מסתמכים על מדיה פיזית כמו כוננים קשיחים ודיסק-און-קי לשיתוף ראיות – שיטה שמייצרת סיכוני אבטחה ופוגעת בשיתוף פעולה בין גופים.

גם במגזר הפרטי הראיות הדיגיטליות הופכות לקריטיות: 66% מהחקירות הארגוניות כוללות נתונים ממכשירי סלולר, ו-57% מהנשאלים טוענים כי ניתוח תקשורת מבוסס AI מאיץ משמעותית את קבלת התוצאות.

נתונים מרכזיים מהדוח. מקור: סלברייט

לדברי גורמי אכיפה שהתראיינו לדוח, המעבר לעולם הדיגיטלי משנה את אופן העבודה כולו. "החקירות שלנו מתחילות כיום מהראיות הדיגיטליות", אמר ג'יימס האו, בלש במשטרת קולומבוס שבאוהיו. "זה מאלץ אותנו לחשוב מחדש על תהליכי העבודה כבר מהיום הראשון".

בסלברייט מציינים כי מגמות אלו תרמו לאימוץ מואץ של פלטפורמת החקירות Guardian של החברה, שהציגה בשנת 2025 צמיחה של מאות אחוזים במספר הלקוחות והמשתמשים, וכעת זמינה גם ללקוחות תאגידיים.

השורה התחתונה של הדוח ברורה: החקירות של 2026 הן בראש ובראשונה חקירות דיגיטליות – והיכולת להתמודד עם כמויות המידע העצומות תלויה יותר ויותר בטכנולוגיות מתקדמות ובינה מלאכותית.

תקציבי הסייבר נעים ל-AI: כ-77% מההשקעות החדשות מופנות לאבטחת AI

[בתמונה: שותפים בקרן גלילות קפיטל. מימין: אריק קליינשטיין, רינת רמלר, ליאור ליטבק, קובי סמבורסקי, נופר עמיקם. קרדיט: מארי רון]

ענף הסייבר עובר טלטלה משמעותית בעקבות האימוץ המואץ של בינה מלאכותית – שינוי שמשפיע לא רק על אופן ההגנה של ארגונים, אלא גם על הדרך שבה סמנכ"לי אבטחת מידע מנהלים תקציבים, רוכשים מוצרים ובוחרים ספקים.

סקר חדש שערכה גלילות קפיטל, קרן ההון-סיכון הישראלית הוותיקה בתחום הסייבר, בקרב מנהלי אבטחת מידע בארגונים מובילים בעולם, חושף עד כמה עמוק השינוי. בין החברות שהשתתפו בסקר: Blackstone, Virgin, NTT, Carolina University, Emigrant Bank, Rakuten, AppLovin, Forter ו-Nebius.

מהנתונים עולה כי 77.8% מהתקציבים החדשים לשנת 2026 יופנו לפתרונות AI Security לצורכי הגנת סייבר ועמידה ברגולציה. בנוסף, 41.3% מהמשיבים ציינו כי ישקיעו בכלי AI לאוטומציה של משימות אבטחה. קטגוריות נוספות שזכו לעדיפות הן אבטחת נתונים בענן (DSPM) עם 33%, הגנה על זהויות (PAM/ITDR) עם 30%, וניהול חשיפה ושטחי תקיפה (CAASM) עם 22%.

הסקר בחן גם כיצד משפיעים סבבי גיוס הון גדולים של חברות סייבר על תהליך קבלת ההחלטות בארגונים. 65% מהנשאלים הודו כי חברות שגייסו סכומים גבוהים זוכות ליותר תשומת לב בשוק. עם זאת, 50.8% ציינו כי הגיוסים משפיעים על התודעה אך אינם גורם מרכזי בבחירת המוצר, ו-30.2% אף משתדלים להתעלם מהיקף הגיוס כדי להימנע מהטיה. מנגד, 4.8% טענו כי גיוסים מנופחים עלולים דווקא לפגוע באמון בחברה.

שאלה נוספת עסקה בהשפעת הרקע של היזמים. 38.1% מהמנהלים סבורים שמוצרים של יזמים סדרתיים איכותיים ובשלים יותר, אך רוב הנשאלים – 61.9% – מאמינים שאיכות המוצר אינה תלויה בניסיון המייסדים. לעומת זאת, לזהות הקרנות המשקיעות יש משקל משמעותי: 63.5% אמרו כי היא חשובה בתהליך הבחירה, ו-19% הגדירו היעדר משקיעי סייבר מוכרים כ"דגל אדום".

לדברי עמית שפיצר, סמנכ״ל טכנולוגיות ו-CISO בגלילות קפיטל, "אנחנו רואים שינוי עומק בשיח של מנהלי אבטחת מידע – פחות התלהבות מטכנולוגיה נוצצת ויותר דרישה להוכחת ערך מיידית. AI כבר לא נתפס כתוספת חכמה, אלא כתשתית קריטית שמכריעה אם מערך האבטחה יעבוד או יקרוס. ה-CISOs מחפשים פתרונות שמצמצמים רעש, משפרים זמן תגובה ומאפשרים לעשות יותר עם פחות."

גם מודל העבודה מול ספקים משתנה. למרות הרצון המסורתי לצמצם מספר כלים, 34.9% מהמשיבים ציינו כי יעדיפו לבחור את הפתרון הטוב ביותר בכל קטגוריה, גם אם המשמעות היא ריבוי ספקים. 33.3% מעוניינים לצמצם ספקים, ורק 6.3% מעדיפים קונסולידציה רחבה ל-2–3 פלטפורמות מרכזיות.

כאשר נשאלו לגבי המגמות שצפויות להאיץ בשנים הקרובות, 58.7% העריכו כי שימוש תפעולי ב-AI לאבטחת מידע יהפוך לסטנדרט עד סוף 2026. 55.6% צפו עלייה בצורך באבטחת קוד שנוצר באמצעות AI, 50.8% הדגישו את הצורך בכלים לזיהוי מתקפות מבוססות AI, ו-47.6% ציינו פיקוח ובקרה על שימוש ארגוני בבינה מלאכותית.

צח סגל, מנהל עסקי ראשי בגלילות קפיטל, מסכם: "ה-AI הוא הגורם המרכזי שמעצב כיום את אסטרטגיית האבטחה ואת תקציבי הסייבר. אנחנו רואים מעבר ברור מתפיסת AI כפיצ'ר – ל-AI כפרדיגמת אבטחה מרכזית."

גלילות קפיטל נוסדה ב-2011 והייתה קרן ההון-סיכון הראשונה בישראל שהתמקדה בסייבר. מאז גייסה הקרן כ-1.3 מיליארד דולר ורשמה 23 אקזיטים. כיום היא משקיעה מקרן הסיד החמישית שלה ומקרן הצמיחה המוקדמת השנייה, גלילות+.

דאסו סיסטמס ואנבידיה מקימות פלטפורמת AI תעשייתית משותפת

בתמונה למעלה (מימין לשמאל): מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג ומנכ"ל דאסו סיסטמס פסקל דאלוז. מקור: דאסו סיסטמס

חברת התוכנה הצרפתית דאסו סיסטמס (Dassault Systèmes) וחברת אנבידיה (Nvidia) הכריזו על שותפות אסטרטגית רחבת היקף, שמטרתה לבנות ארכיטקטורת בינה מלאכותית תעשייתית משותפת וליצור דור חדש של פתרונות AI מבוססי תאומים דיגיטליים. ההכרזה נחשפה בכנס 3DEXPERIENCE World שנערך ביוסטון, ומסמנת מהלך משמעותי בניסיון לשלב בין עולמות הסימולציה ההנדסית לבין יכולות החישוב המואץ של NVIDIA.

במרכז השותפות עומדת כוונה לחבר בין פלטפורמת ה-Virtual Twin של דאסו – המאפשרת ליצור מודלים דיגיטליים מדעיים של מערכות פיזיות – לבין תשתיות ה-AI, המודלים הפתוחים וספריות התוכנה של NVIDIA. החיבור אמור לאפשר יצירת “מודלי עולם תעשייתיים” (Industry World Models) המבוססים על מדע ופיזיקה, שישמשו בסיס לבינה מלאכותית אמינה ומדויקת יותר עבור ארגונים.

לפי ההודעה המשותפת, הפתרון החדש לא נועד להיות כלי AI נקודתי, אלא פלטפורמה ארגונית רחבה שתשמש כ"מערכת אמת" (system of record) לתהליכי תכנון, סימולציה ותפעול. המהלך מכוון לענפים עתירי טכנולוגיה כמו הנדסה וייצור מתקדם, תעשיית הרכב, תעופה וחלל, מדעי החיים וחקר חומרים.

כחלק מהמהלך, דאסו תרחיב את תשתיות הענן שלה תחת המותג OUTSCALE ותקים “מפעלי AI” גלובליים שיתבססו על חומרה ותוכנה של אנבידיה. מרכזי חישוב אלה יאפשרו ללקוחות החברה להריץ מודלים כבדים של בינה מלאכותית וסימולציות מורכבות, תוך שמירה על פרטיות נתונים וקניין רוחני – נושא מרכזי עבור תאגידים תעשייתיים.

הפלטפורמה המשותפת צפויה לשלב בין מספר טכנולוגיות דגל של שתי החברות. מצד NVIDIA מדובר בפלטפורמות כמו Omniverse, ספריות CUDA-X ומודלי AI ייעודיים, ומצד דאסו – מערכות BIOVIA למחקר מדעי, SIMULIA לסימולציות הנדסיות ו-DELMIA לניהול ותכנון ייצור. השילוב אמור לאפשר תרחישים כגון האצת פיתוח תרופות וחומרים חדשים, סימולציות הנדסיות מבוססות AI בזמן אמת, ותפעול מפעלים חכמים המבוססים על תאומים דיגיטליים מלאים.

מרכיב מרכזי נוסף בשותפות הוא פיתוח “עוזרים וירטואליים מקצועיים” – סוכני AI שיפעלו בתוך פלטפורמת 3DEXPERIENCE של דאסו ויסייעו למהנדסים, מדענים ומנהלי ייצור בקבלת החלטות על בסיס ידע תעשייתי עמוק. עוזרים אלה יתבססו על מודלים של NVIDIA לצד נתונים והקשר מקצועי שמספקת דאסו.

פסקל דאלוז, מנכ"ל Dassault Systèmes, אמר עם ההכרזה כי "אנחנו נכנסים לעידן שבו בינה מלאכותית לא רק מייצרת תחזיות, אלא מבינה את העולם הפיזי. כאשר AI מבוסס על מדע ופיזיקה מאומתים, הוא הופך למכפיל כוח לחדשנות אנושית." מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג, הוסיף כי "AI פיזיקלי הוא החזית הבאה של הבינה המלאכותית, והשותפות עם דאסו תחולל שינוי באופן שבו מהנדסים ומעצבים בונים את התעשיות הגדולות בעולם."

במסגרת האירוע הוצגו גם לקוחות תעשייתיים שכבר בוחנים את הטכנולוגיה החדשה, בהם יצרנית הרכב החשמלי Lucid, חברת האוטומציה היפנית OMRON וקבוצת המזון Bel. כולן הדגישו כי השילוב בין יכולות הסימולציה של דאסו לבין כוח החישוב של NVIDIA עשוי לקצר משמעותית תהליכי פיתוח ולשפר את הדיוק בתכנון מוצרים ומפעלים.

השותפות החדשה מסמנת מגמה רחבה יותר בתעשייה: מעבר מבינה מלאכותית כללית, מבוססת טקסט ותמונות, לבינה מלאכותית תעשייתית שמבינה תהליכים פיזיקליים ומכאניים. עבור דאסו מדובר בצעד אסטרטגי שמחזק את מעמדה כספקית פלטפורמות תעשייתיות מקצה לקצה, ועבור אנבידיה – הרחבת הנוכחות בשוק ה-AI הארגוני והתעשייתי, שנחשב לאחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים של השנים הקרובות.

קוונטום מאשינס מקימה מרכז פיתוח בפארק הקוונטי של אילינוי

חברת קוונטום מאשינס (Quantum Machines) הישראלית, המתמחה בפיתוח מערכות בקרה השליטה למחשבים קוונטיים, הודיעה כי תקים מרכז פעילות מרכזי בפארק הקוונטי והמיקרואלקטרוניקה של מדינת אילינוי (Illinois Quantum and Microelectronics Park – IQMP). המהלך מהווה צעד משמעותי בהעמקת הנוכחות הבינלאומית של החברה ובחיזוק הקשר בין תעשיית הקוונטים הישראלית לשוק האמריקאי.

במסגרת ההסכם, תפעיל Quantum Machines מעבדה מתקדמת שתתמקד בגישת תכנון משולב של חומרה ותוכנות שליטה (hardware-control co-design). מטרת המרכז היא לקדם התאמה מיטבית בין מעבדים קוונטיים, תשתיות מחשוב קלאסיות ותוכנות בקרה – ולסייע בהאצת הפיתוח של מערכות מחשוב קוונטי בקנה מידה תעשייתי וסובל תקלות. עד להשלמת בניית הפארק, תפעל החברה במתחם זמני בשם On-Ramp בשיקגו, הנתמך במימון ממשלתי של מדינת אילינוי.

ההחלטה של Quantum Machines להתמקם באילינוי משתלבת באקוסיסטם קוונטי רחב שהולך ונבנה במדינה בשנים האחרונות. פארק IQMP בשיקגו נועד לשמש מוקד משולב למחקר, פיתוח וייצור בתחום המחשוב הקוונטי והמיקרואלקטרוניקה, והוא מאגד סביבו חברות טכנולוגיה, אוניברסיטאות מובילות, משקיעים וגופי ממשל. לצד חברות עוגן בינלאומיות כמו PsiQuantum ו-Diraq, פועלות באזור גם יוזמות אקדמיות דרך Chicago Quantum Exchange ותוכניות להכשרת כוח אדם ייעודי לתעשייה. המדינה משקיעה בתשתיות מתקדמות – ובהן מעבדות קירור קריוגני, מתקני בדיקה משותפים ומרכזי חדשנות – במטרה להפוך את שיקגו לאחד ממרכזי הפיתוח והמסחור המובילים בעולם בתחום הקוונטי. שילוב זה של תשתית, מחקר ותעשייה הוא הרקע שמושך אליו שחקנים בינלאומיים כמו Quantum Machines.

הפלטפורמה של Quantum Machines תומכת במגוון רחב של מעבדים קוונטיים, ולדברי החברה – יותר ממחצית מהחברות המפתחות מחשבים קוונטיים בעולם מסתמכות כיום על הטכנולוגיה שלה. במרכז החדש יוטמע בין היתר בקר השליטה המתקדם OPX1000, שנועד לנהל מערכות המבוססות על קיוביטים מסוגים שונים, ובהם קיוביטים על-מוליכים וקיוביטי ספין.

מנכ"ל ומייסד החברה, איתמר סיון, אמר כי המהלך משקף מחויבות ארוכת טווח לתמיכה באקוסיסטם הקוונטי האזורי בארה"ב. לדבריו, "שיתוף הפעולה עם IQMP יאפשר ל-Quantum Machines להרחיב את פעילותה בפרויקטים לאומיים בארה"ב ולספק תשתיות שליטה מתקדמות לדור הבא של מחשוב קוונטי, תוך מינוף משאבי מחשוב קלאסיים בקנה מידה גדול".

החברה כבר מקיימת שיתוף פעולה עם חברת Diraq האוסטרלית, העתידה גם היא לפעול בפארק החדש, בתחום פיתוח מחשבים קוונטיים מבוססי סיליקון. בנוסף, Quantum Machines צפויה להשתתף ביוזמות להכשרת כוח אדם מקצועי בתחום הקוונטי, ואף תארח בשיקגו בשנת 2026 את כנס Adaptive Quantum Circuits – אירוע בינלאומי מוביל בהשתתפות חוקרים בכירים וחברות קוונטיות מכל העולם.

פארק IQMP, שהקמתו החלה בסוף 2025, משתרע על שטח של כ-128 דונם ומיועד לשמש תשתית אסטרטגית לפיתוח ומסחור של טכנולוגיות קוונטיות ומיקרואלקטרוניקה מתקדמת. המדינה רואה בו מנוע צמיחה מרכזי ליצירת מקומות עבודה טכנולוגיים ולביסוס מעמדה של אילינוי כאחד המרכזים החשובים בעולם בתחום.בעידן הקוונטי.

[בתמונה למעלה: מייסדי Quantum Machines. מימין – ד"ר יונתן כהן (CTO), ד"ר איתמר סיון (מנכ"ל), ד"ר ניסים אופק (מהנדס ראשי). קרדיט: Ilya Melnikov]

TI רוכשת את סיליקון לאבס

חברת טקסס אינסטרומנטס (Texas Instruments) חתמה על הסכם מחייב לרכישת חברת סיליקון לאבס (Silicon Labs) מטקסס תמורת כ-7.5 מיליארד דולר במזומן. העיסקה מספקת ל-TI את המוצרים והטכנולוגיות של סיליקון לאבס בתחום רכיבי האותות המעורבים (Mixed Signal). בעלי מניות סיליקון לאבס יקבלו 231 דולר במזומן לכל מניה שברשותם. טקסס אינסטרומנטס תממן את העסקה משילוב של מזומנים ומימון חוב. מייד לאחר הדיווח על העיסקה, זינקה מניית סיליקון לאבס בנסד"ק בכמעט 50% והתייצה על מחיר של כ-202 דולרים, המעניק לחברה שווי שוק של כ-6.7 מיליארד דולר.

חברת TI צופה שהעיסקה תושלם במחצית הראשונה של שנת 2027, בכפוף לאישורים רגולטוריים ולאישור בעלי המניות של סיליקון לאבס. מיזוג שתי החברות יבירא לחיסכון הנובע מסינרגיה, בהיקף של כ-450 מיליון דולר בשלוש השנים הראשונות שלאחר המיזוג. יו"ר, נשיא ומנכ"ל טקסס אינסטרומנטס, חביב אילן, אמר שרכישת סיליקון לאבס היא אבן דרך משמעותית, המחזקת את אסטרטגיית העיבוד המשובץ של TI. "הפורטפוליו המוביל של סיליקון לאבס בתחום הקישוריות האלחוטית מחזק את הטכנולוגיות שלנו, ותשתיות הייצור והפיתוח הפנימיות של TI מותאמות לפורטפוליו של סיליקון לאבס, ויבטיחו ללקוחות אספקה אמינה".

הייצור יעבור למפעלים של TI

סיליקון לאבס נמצאת בצמיחה עקבית, עם גידול ממוצע במכירות של כ-15% בשנה לאורך העשור האחרון. בשנת 2025 הסתכמו מכירותיה בכ-785 מיליון דולר. יש לה כ-15,000 לקוחות ורוב מכירותיה (כ-85%) מגיעות מהשוק התעשייתי.לחברה יש גם בסיס טכנולוגי חזק מאוד גם בחומרה וגם בתוכנה: כ-70% מעובדיה הם מהנדסים. עד היום היא פיתחה כ-1,200 מוצרי קישוריות אלחוטית, ומחזיקה בכ-1,500 פטנטים רשומים. להערכת TI, תשתית הייצור שלה ורמת הנגישות הגבוהה שלה למגוון לקוחות בעולם, יאפשרו להאיץ את הצמיחה של סיליקון לאב.

חביב אילן: "השילוב בין הפורטפטליו הרחב של סיליקון לאבס עם יתרונות הגודל והתחרותיות של TI, מעניק לחברה הממוזגת הזדמנויות צמיחה טובות מאוד. כושר הייצור שלנו מהווה גורם מרכזי בעסקה הזו. תשתית הייצור שלנו כוללת מפעלים לייצור פרוסות סיליקון בקוטר של 300 מ״מ בעלות נמוכה, ויכולות פנימיות להרכבת מארזים ובדיקות. התשתית הזאת תאפשר לנו להעביר את פעילות הייצור של Silicon Labs מקבלני ייצור, הרכבה ובדיקה חיצוניים, אל המתקנים של TI. בכך נבטיח ללקוחותיה אספקה אמינה ובמחיר סביר בקנה מידה רחב. באופן ספציפי, טכנולוגיות התהליך המוגדרות של TI מותאמות באופן מיטבי לפורטפוליו הקישוריות האלחוטית של Silicon Labs, כולל תהליך ה-28 ננומטר העדכני שלנו".

וובינר DigiKey ו-Arduino יתקיים ב-12 בפברואר 2026

ביום ה', ה-12 לפברואר 2026, יקיימו חברת DigiKey וחברת Arduino וובינר משותף שיתמקד בפיתוח אבות טיפוס למוצרים חדשים באמצעות פלטפורמת UNO Q החדשה של ארדואינו וסביבת הפיתוח החדשה של החברה, App Lab. הוובינר, בשם מהלוח למוצר: From board to build: Using UNO Q and App Lab, יתחיל בשעה 17:00 לפי שעון ישראל ויימשך 60 דקות. נרשמים שלא יוכלו להצטרף לשידור החי, יקבלו במייל הקלטה של ההדרכה.

הוובינר יתקיים בחסות Arduino ויתמקד בדרכים שבהן UNO Q ו-App Lab פועלות יחד כדי להאיץ פיתוח אבות-טיפוס, לאפשר בינה בקצה הרשת (Edge Intelligence) ולפשט את תהליכי פיתוח היישומים. הוא יעניק למשתתפים הצצה מעמיקה לזרימות עבודה, יכולות ודוגמאות יישום מהעולם האמיתי. ההדרכה מתאימה במיוחד למפתחי מערכות חכמות, פתרונות IoT ואבות-טיפוס להוכחת היתכנות (Proof of Concept).

אוונגליסט המוצר הראשי של Arduino, אנדראה ריקטה, שעיצב כמה מהיוזמות האסטרטגיות המרכזיות של החברה, יהיה הדובר הראשי. אליו יצטרף צ'אד דזיינגל, מנהל מוצר לתחום ה-IoT והאלחוט ב-DigiKey, שינחה את הדיון. "‏DigiKey גאה לשתף פעולה עם Arduino בוובינר זה, שיסייע למעצבים לממש פוטנציאל חדש באמצעות הרב-גוניות של השילוב העוצמתי בין UNO Q ל-App Lab", אמר דייוויד סנדיס, סמנכ"ל בכיר להעצמה ומעורבות טכנית בחברת DigiKey. למידע נוסף על הספקים והמוצרים בפורטפוליו של DigiKey, הקליקו: DigiKey.com.

למידע נוסף והרשמה לוובינר:

From board to build: Using UNO Q and App Lab

עסקת ענק ל-HP Indigo: תמכור ל-ePac מכונות דפוס ב-150 מיליון שקל

[בתמונה: מכונת Indigo 200K. מקור: HP Indigo]

חברת HP Indigo הישראלית, מובילת שוק הדפוס הדיגיטלי העולמי, חתמה על עסקה רחבת היקף עם חברת האריזות הגמישות ePac, בהיקף מוערך של כ-150 מיליון שקל. במסגרת ההסכם תרכוש ePac ציוד דפוס מתקדם, מתכלים ושירותים טכניים לתקופה של שלוש שנים. העסקה נחתמה במהלך ביקור הנהלת ePac העולמית בישראל לציון עשור של שותפות אסטרטגית בין החברות.

במרכז ההסכם עומדת רכישת 12 מכונות דפוס דיגיטליות מתקדמות מדגם HP Indigo 200K – מכונות שפותחו במרכז המו"פ של החברה בנס ציונה ומיוצרות במפעל בקריית גת. היקף הרכישה המיידי של המכונות עומד על כ-60 מיליון שקל, ואילו הכנסות נוספות משירותים וחומרים צפויות להסתכם בכ-90 מיליון שקל נוספים במהלך שלוש השנים הקרובות.

מכונת Indigo 200K מבוססת על הדור החמישי של טכנולוגיית HP Indigo ומציעה שיפור של כ-30% במהירות ההדפסה וזינוק של עד 45% בפריון הכולל בהשוואה לדור הקודם. המכונות משלבות מערכות בינה מלאכותית לאבחון איכות הדפסה בזמן אמת, המאפשרות הדפסה רציפה, חיסכון בפסולת ועמידה ביעדי קיימות מחמירים.

המכונות החדשות יותקנו בפריסה גלובלית בצפון אמריקה ובאירופה, ועם השלמת המהלך יתבסס כשליש מצי המכונות של ePac על דגם ה-Indigo 200K. החברה מפעילה כיום מעל 50 מכונות Indigo ברחבי העולם, והעסקה מהווה חלק מתוכניתה לרענן את כלל צי המכונות בשנים הקרובות.

העסקה מדגישה את משקלה הכלכלי של HP Indigo בישראל. לפי נתוני החברה, פעילותה אחראית לכ-0.5% מהתמ"ג ולכ-2% מכלל יצוא ההייטק הישראלי. החברה מעסיקה מעל 2,000 עובדים בישראל ומייצאת את מוצריה ל-115 מדינות.

נועם זילברשטיין, מנכ"ל HP Indigo, אמר כי "העסקה שנחתמה היום היא הרבה מעבר להסכם מסחרי. היא מבטאת אמון עמוק בחדשנות הישראלית וביכולת האספקה הגלובלית שלנו".

ePac Flexible Packaging היא חברה אמריקאית שנוסדה ב-2016 ונחשבת לחלוצה עולמית בתחום האריזות הגמישות בהדפסה דיגיטלית. החברה מפעילה עשרות אתרי ייצור ברחבי העולם ומתמחה בייצור מהיר של אריזות מותאמות אישית בכמויות קטנות ובינוניות.

כבר מראשית דרכה ביססה ePac את פעילותה על טכנולוגיות הדפוס של HP Indigo, והשותפות בין החברות הפכה למנוע צמיחה מרכזי עבורה. במהלך העשור האחרון הטמיעה ePac עשרות מכונות Indigo ברשת הגלובלית שלה, ובכך הובילה מעבר רחב בתעשייה מהדפסה אנלוגית מסורתית לייצור דיגיטלי לפי דרישה, עם קיצור זמני אספקה, גמישות תפעולית גבוהה וצמצום פסולת – מגמות שעומדות בלב המהפכה הדיגיטלית בשוק האריזות העולמי.

ARM מרחיבה את תוכנית הנגישות לחברות סטארט-אפ

חברת Arm הכריזה על הרחבת תוכנית Arm Flexible Access, המאפשרת לצוותי פיתוח לגשת לפורטפוליו רחב של טכנולוגיות, כלים ואמצעי למידה, במודל של "נסה לפני שתקנה". המשתמשים משלמים דמי רישוי רק עבור הטכנולוגיות המשולבות במוצר הסופי המגיע לייצור. החברה מרחיבה את הזכאות גם לחברות שגייסו עד 50 מיליון דולר (במקום עד 20 מיליון דולר עד כה). בנוסף, תקרת ההכנסות לחברות סטארט-אפ עלתה מעד 1 מיליון דולר הכנסות, לעד ל-5 מיליון דולר.  

התוכנית המעודכנת שמה דגש מיוחד על תחום הEdge AI. בין התוספות הטכנולוגיות הזמינות כעת עבור החברים בתוכנית: יחידת NPU מדגם Arm Ethos-U85 ותמיכה במודלים מבוססי Transformer, פלטפורמת Corstone-320, המאפשרת למפתחי SoC לבנות במהירות מערכות בינה מלאכותית, Cortex M52 ליישומי עיבוד אותות (DSP) ולמידת מכונה (ML). במקביל, החברה הכריזה על תהליך הצטרפות פשוט יותר לגופי פיתוח שאינם מוגדרים כחברות סטארטאפים: תשלום שנתי אחיד של 85,000 דולר המעניק גישה לכל הפורטפוליו וכולל מספר בלתי מוגבל של העברות תכנון לייצור (Tape Outs).

דירקטור מכירות Arm בישראל, ניר שפיר, אמר שחברות סטארט-אפ ישראליות הגבירו בשנים האחרונות את השימוש בתוכנית Flexible Access. "ישראל מהווה שוק פעיל וצומח עבור תכנית Arm Flexible Access. מספר חברות בשלבי פיתוח שונים כבר הצטרפו לתוכנית, וחברות רבות המביעו רצון להצטרף לתוכנית החדשה. אנחנו מקבלים משוב חיובי מהשוק. המעטפת הייחודית של שירותים בתוכנית, והליווי הטכני המקיף שהיא כוללת, מאפשרים לחברות לרכז את עיקר מאמץ בפעילות הפיתוח נטו, בלא צורך בהשקעות פיננסיות כבדות בראשית הדרך".

למידע נוסף על התוכנית: Arm Flexible Access, או צרו קשר במייל: [email protected].

מעבר מניסויים למציאות: תחזיות ה-AI של Boomi לשנת 2026

בתמונה ךמעלה: אן מאיה, CTO של Boomi,לאזור EMEA. קרדיט: Boomi

אחרי שנתיים של התלהבות ראשונית, ניסויים אינטנסיביים ופרויקטי פיילוט אינסופיים – 2026 מסתמנת כשנה שבה הבינה המלאכותית עוברת סוף-סוף משלב ההבטחות לשלב המימוש. ארגונים ברחבי העולם כבר מבינים שהשאלה אינה האם לאמץ AI, אלא איך להטמיע אותו בליבת הפעילות העסקית בצורה חכמה, בטוחה ומדידה.

לפי Boomi, ספקית של פתרונות אינטגרציה ואוטומציה, השנה הקרובה תתאפיין בשינוי תפיסתי עמוק: מעבר לאוטומציה אג’נטית, דרישה גוברת להסבריות ולממשל נתונים, ושימוש בתשתיות Low-Code כדי להפוך את ה-AI למנוע תפעולי אמיתי. ארבע התחזיות הבאות משרטטות את מפת הדרכים הטכנולוגית והארגונית של 2026.

תחזית 1: Software 3.0 עובר מקונספט למציאות בארגונים

אן מאיה, CTO לאזור EMEA, Boomi

בשנת 2026 נראה את המעבר המשמעותי הראשון לעידן שמוגדר כ-Software 3.0 – עידן שבו שפת הקידוד החדשה היא אנגלית, ויכולות ה-backend מופעלות באמצעות סוכני AI. ככל שפרוטוקולים כמו MCP, A2A, ACP ו-ACN יהפכו לדומיננטיים יותר, ארגונים יוכלו לשלב רכיבי תוכנה בקלות רבה מאי פעם. עבור ארגונים גדולים, אינטגרציה מונחית-AI בסביבות Low-Code תהפוך לתשתית חיונית המחברת בין מערכות חדשות וישנות.

בשנה הקרובה, החזר השקעה (ROI) אמיתי יגיע מארגונים שישקיעו בתכנון מחדש של תהליכים עסקיים כך ש-AI יתמוך בשלבים שבהם הוא מייצר את הערך הגבוה ביותר – ולא ייושם באופן תגובתי או ניסיוני. פלטפורמות אינטגרציה ב-Low-Code יאפשרו לארגונים לנהל בצורה יעילה APIs, נתונים עסקיים מהימנים ותהליכי עבודה מבוססי חוקים – לצד סוכני AI.

כך ייווצר מודל תפעולי חדש: AI יטפל במשימות מורכבות ועתירות עבודה במסגרת גבולות ברורים, בעוד שתהליכים דטרמיניסטיים יספקו את השקיפות והשליטה הנדרשות לאמינות ארגונית. כתוצאה מכך, 2026 תהיה השנה שבה ארגונים יעברו מניסויים בפיצ’רי AI לבניית תהליכים עסקיים המונעים על ידי AI. ארגונים שיאמצו גישה זו יהפכו לגמישים ויעילים יותר, וימוצבו טוב יותר לחדשנות – ככל ש-Software 3.0 יהפוך לסטנדרט.

תחזית 2 : השנה שבה AI חייב להיות ניתן להסבר

בשנת 2026 מסגרות רגולציה מרכזיות בתחום ה-AI יעברו משלב התיאוריה לשלב היישום בפועל, ובראשן חוק ה-AI של האיחוד האירופי וחוק השימוש והגישה לנתונים בבריטניה. במקביל, ארגונים רבים באזור EMEA ינסו להעביר פרויקטי פיילוט של AI ג’נרטיבי לסביבות ייצור. השילוב הזה יוביל להתמקדות גוברת בהערכת סיכונים, עקיבות, איכות נתונים ויכולת להבין ולנטר כיצד AI פועל בתוך הארגון. ככל שהציפיות יעלו, ארגונים יזנחו כלי ממשל מיושנים ונוקשים ויעברו לגישה דינמית ומבוססת נתונים.

גישה זו כוללת יכולות תצפית (observability) בזמן אמת על נתונים ו-APIs, אכיפת מדיניות בזמן ריצה בהתאם לשינויים, וממשל פדרטיבי שמבטיח יישום עקבי של כללי עסק ודרישות רגולציה בין דומיינים שונים. יכולות אלו יוצרות תשתית נתונים מהימנה הנדרשת כדי שסוכני AI יוכלו לבצע משימות באופן בטוח ואחראי – תנאי הכרחי להפיכת AI למנוע צמיחה ארגוני אמיתי.

תחזית 3: המנצחים יהיו מפעילי ה-AI – לא רק המשקיעים בו

סטיב לוקאס, יו״ר ומנכ״ל Boomi

כבר ברור לחלוטין שהעולם השתנה. שלוש שנים לאחר השקת ChatGPT של OpenAI, שהציתה שינוי גלובלי, AI כבר אינו רק כותרת אלא צורך אסטרטגי ברמת הדירקטוריון. אמון המשקיעים נותר גבוה: לפי IDC, ההוצאה העולמית על AI צפויה לעבור את רף 500 מיליארד הדולר עד 2027. אך אופטימיות לבדה אינה מייצרת תוצאות. האתגר האמיתי של 2026 יהיה לתרגם את הניסויים והפיילוטים שבוצעו ב-2025 לערך תפעולי ממשי.

כדי להפעיל AI באמת, ארגונים חייבים להתקדם מעבר למודלים מבודדים ולשלב AI במערכות הליבה שלהם, בנתונים מהימנים ובתהליכי עבודה אמיתיים. כאן נכנסת לתמונה האוטומציה האג’נטית (Agentic Automation). לא מדובר בהטמעת AI לשם החידוש, אלא ביכולת לאפשר לסוכנים חכמים לשתף פעולה, להסיק מסקנות ולפעול בהקשר מבוקר. בשנת 2026, החברות שיתקדמו קדימה יהיו אלו שיעבירו את המיקוד מהוכחת היתכנות לאסטרטגיית פלטפורמה, ויציעו AI מתוזמר, מאובטח וסקיילבילי המוטמע בליבת הארגון. אלו יהיו החברות שיובילו את העידן החדש.

תחזית 4: עולם עסקים אוטומטי

בשנת 2026 היתרון התחרותי לא ינבע רק מאוטומציה מהירה יותר – אלא מניהול חכם יותר. אנו נכנסים לעידן האוטומציה האג’נטית, שבו סוכני AI אינם רק מבצעים הוראות, אלא משתפים פעולה, מסיקים מסקנות ומתאימים את עצמם בזמן אמת כדי להאיץ קבלת החלטות והשגת תוצאות. לפי IDC, כ-85% מהארגונים יאמצו סוכני AI עד סוף 2025, ואלו שידעו להפעיל אותם באופן אפקטיבי יובילו בגמישות, בחוסן ובחדשנות. עם זאת, מימוש הפוטנציאל הזה דורש יותר מ-AI בלבד. הוא מחייב תשתית מאוחדת שבה נתונים, יישומים וסוכנים פועלים יחד בצורה חלקה ומאובטחת. רק כך ניתן להפוך את ה-AI מכלי טקטי ליתרון אסטרטגי אמיתי.

מהפיכת ה-AI המקומי: "קטן וקרוב" משבש את מודל הענן

בתמונה למעלה: הרכבת מערכות מחשב ברצפת הייצור של הייפר גלובל בראש העין. צילום: HIPER Global

מאמר אורח מאת: יואל יעקבסן, ה-CTO של חברת הייפר גלובל

השיח סביב בינה מלאכותית יוצרת (GenAI) נשלט עד 2025 על-ידי מודלי שפה גדולים (LLMs) מונוליטיים ומבוססי ענן, אשר דורשים משאבי מחשוב עצומים. שנת 2025 סימנה נקודת מפנה משמעותית, עם העלייה הדרמטית באיכות וביכולות של מודלים קטנים עד בינוניים, הניתנים להטמעה מקומית. ההתקדמות הזו מאיצה במהירות את המעבר למודל מבוזר ומקומי יותר של GenAI, המספק יתרונות משמעותיים ביעילות, בפרטיות ובעלויות.

הסדק הראשון במבצר "הענןבלבד" הודגם באופן בולט על-ידי המודלים של DeepSeek. החברה הסינית הציגה בתחילת 2025 מודל בגודל בינוני, אך בעל איכות מפתיעה, שהדגימה את הערך של מתודולוגיות אימון המאפשרות לחרוג מן הצורך במודלים גדולים מאוד. באמצעות למידה מבוססת חיזוקים וזיקוק מודלים, הוכיחה DeepSeek שביצועים מעולים אינם תלויים אך ורק בגודל המודל. בתהליך ה"זיקוק" מעבירים ידע ממודל "מורה" גדול ועתיר משאבים, למודל "תלמיד" קטן ויעיל. הטכניקה הזו מאפשרת לארגונים לשמור על דיוק גבוה תוך קיצוץ דרסטי בעלויות ושיפור משמעותי בביצועי ה-AI, בהם זמני תגובה מהירים וקצב הפקת טקסט גבוה. האיכות שהציגה DeepSeek הדהימה את העולם, והייתה זרז לשיפור המודלים הקטנים והבינוניים בהמשך השנה.

הופעת ה"מודל-מומחה"

התקדמות משמעותית נוספת הייתה התפשטות המודלים הקטנים יותר מסוג "תערובת מומחים" (MoE). מודלי שפה גדולים מסורתיים מפעילים את כל מערך הפרמטרים שלהם עבור כל שאילתה, ולכן התקורה החישובית שלהם גבוהה. לעומתם, ארכיטקטורת MoE מחלקת את המודל לרשתות "מומחים" קטנות וממוקדות. עבור כל קלט נתון, מופעלת רק תתקבוצה רלוונטית של מומחים אלה. בשנת 2025 עברו כל המודלים הגדולים להתבסס על MoE, ולצדם שוחררו מודלים בינוניים וקטנים איכותיים מאוד, בארכיטקטורה זו. בהטמעה מקומית, השינוי הזה הופך GenAI מתוחכם לנגיש גם ליישומים בעלי משאבים מוגבלים. התוצאה: חיסכון משמעותי בתשתית המחשוב הנדרשת לקבלת תוצאות איכותיות.

במהלך 2025 נרשמה פריצת דרך בגזרת המודלים הקטנים וכיום קיימים מודלים זעירים בגודל של 600 מיליון פרמטרים בלבד, המציגים יכולות חשיבה מרשימות ומספקים ביצועים מעולים בשימוש חכם. גודל כזה מאפשר שימוש מקומי יעיל במחשבים אישיים רגילים, בטלפונים חכמים ועוד. מגמה חשובה נוספת שניצניה נראו כבר בסוף 2024 עם השקת מודל o1 של OpenAI, היא המעבר למודלי חשיבה (Reasoning models). מודלים אלו מבצעים תהליך היסק הכולל בקרה עצמית, המאפשרים לספק תוצאות איכותיות ומדויקות יותר

עוצמתם המפתיעה של מודלים רבאמצעיים (Multi-Modal)

במקביל, בשנה האחרונה חלה התפתחות גדולה מאוד בנושא המודלים הרבאמצעיים (Multi-Modal). הם מטפלים בוזמנית בטקסט, תמונות, וידאו, קול ודיבור. מודלים כאלו משנים מהיסוד את עולם התוכן ותחומים תעשייתיים ומסחריים רבים, כגון בקרת וידאו בזמן-אמת, ניתוח מציאות על-ידי רובוטים ומוצרים בתחום הרפואי. כולם מתאפשרים הודות להתקדמות זוההתקדמות המהפכנית במודלים רב אמצעיים היא מדידה. לאורך שנת 2025, הראו מבחני ביצועים כגון MMMU (מבחן ההבנה הרבמשימתי והרבאמצעי) שנועד להעריך הבנה עמוקה של מודלים על פני מדיות שונות, שיפורים מדהימיםמודלים אלה הפגינו השנה יכולת להסיק ולייצר מידע בתחומים שונים ברמת דיוק שהייתה בעבר בלתי אפשרית.

הם הוכיחו שמודלים בינוניים וקטנים שהופיעו בסוף השנה, מספקים תוצאות טובות יותר ממודלי הענק שיצאו בתחילתה. היכולת לשלב בצורה חלקה נתונים טקסטואליים, חזותיים ושמיעתיים באופן מקומי, מבלי לשלוח מידע רגיש לספק ענן חיצוני, פותחת אפיקים מסחריים חדשים בסביבות מאובטחות כגון מכשור רפואי, רצפת ייצור ומוצרי אבטחת מידע. סקירת השינוי לאורך השנה מציגה התקדמות נוספת: מבחן MMMU משווה את המודלים גם לביצועי מומחים אנושיים. בעוד שבתחילת השנה לא היו מודלים רבאמצעיים ברמת מומחה אנושי, הרי שבסוף 2025 דורגו שבעה מודלים ברמה שבין מומחים אנושיים בינוניים לגבוהים. התקדמות מהירה זו מרחיבה משמעותית את ההזדמנויות העסקיות.

המודלים החדשים מייצרים תפנית עסקית

להשלכות המסחריות של מעבר זה ל-GenAI מקומי יש משמעות מהפכנית. ראשית, מודל העלות משתנה באופן מהותי: הפעלת מודלים קטנים ואיכותיים בתשתית מקומית או פרטית מפחיתה משמעותית את התלות בשירותי ענן יקרים. שנית, השמירה על הפרטיות והיכולת לציית לרגולציה ולתקנים ארגוניים משתפרות באופן דרסטי. הדבר מאפשר למידע ארגוני או אישי רגיש להישאר במכשיר או בתוך רשת הארגון. יתרון זה חשוב במיוחד לתעשיות מפוקחות, ועשוי לסייע לארגונים להתמודד עם הרגולציה הגוברת, דוגמת חוק ה-AI החדש של האיחוד האירופי.

למגמה הזו של מודלים קטנים וחזקים יש השפעה עמוקה גם על התחום המתפתח במהירות של בינה מלאכותית סוכנית (Agentic AI), שהפכה לטכנולוגיה מכוננת ב-2025. מוצרי Agentic AI מנהלים משימות מורכבות בפיתוח תוכנה, תפעול, אבטחה ורובוטיקה. הם מסתמכים על יכולת המודל להסיק, לתכנן צעדים ולפעול בדיוק גבוה. נקודת ציון חשובה הייתה הפיכת טכנולוגיית MCP לסטנדרט דהפקטו. הטכנולוגיה הזו הוכרזה על-ידי חברת Anthropic בנובמבר 2024 במטרה להקל על בניית והפעלת סוכנים, ואומצה במוצרים ארגוניים רבים במהלך השנה.

הגיע עידן המודל הקטן והחכם

הודות ליכולות הסקה מתקדמות של צריכת משאבים נמוכה, GenAI מקומי מאיץ פריסת מערכות סוכנים אמינות ועתירות ביצועים, המציגות עלות הפעלה צפויה ואבטחת מידע גבוהה. שינוי זה קריטי במיוחד לתחום פיתוח התוכנה, שהופך יותר ויותר מבוסס Agentic AI כברירת מחדלהעתיד של GenAI טמון ביכולת לספק אינטליגנציה נגישה ויעילה. ההתקדמות ב-2025 ממודלים חסכוניים ועד ליכולות הרב אמצעיות של ארכיטקטורות MoE מוקטנות, מסמנת עתיד שבו בינה מלאכותית איכותית אינה בהכרח שירות מרוחק, אלא כלי רב עוצמה ופרטי, הפועל בדיוק היכן שהמשתמש זקוק לו. עידן המודל הקטן והחכם הגיע, והוא מבטיח יישום עמוק ומשולב יותר של AI בחיינו המסחריים והטכנולוגיים.

יואל יעקבסן, ה-CTO של חברת הייפר גלובל
יואל יעקבסן, ה-CTO של חברת הייפר גלובל

אודות חברה:

הייפר גלובל עוסקת במתן פתרונות מחשוב לחברות טכנולוגיות המפתחות מוצרים. החברה מלווה ומיישמת את תהליך הפיכת הרעיון של הלקוח למוצר מוחשי משלב התכנון ועד להגעה לשוק בזמן. החברה פועלת בישראל ובעולם (באמצעות חברות בנות באנגליה ובארה"ב) ומספקת ללקוחותיה פתרונות גלובליים. הפעילות בתחום זה כוללת עבודה משותפת עם גופי הפיתוח של הלקוחות והתאמת פתרונות טכנולוגים מורכבים בהתאם לצרכיהם. בשלבים שלאחר מכן החברה מייצרת ומספקת את המערכות שתכננה לכל רחבי הגלובוס בהתאם לצרכים העסקיים של לקוחותיה.

רייזור לאבס משנה מודל עסקי וצופה הכנסות של עשרות מיליוני שקלים ב-2026

[בתמונה למעלה: משאית קטרפילר שעליה הותקנה מערכת DataMind AI. צילום: רייזור לאבס]

חברת רייזור לאבס (Razor Labs), המפתחת פלטפורמת בינה מלאכותית לתחזוקה חזויה של מכונות כבדות, הציגה היום במצגת משקיעים מודל עסקי חדש שמתבסס על מעבר ממכירות פרויקטליות חד-פעמיות למודל הכנסות חוזרות מבוסס רישוי תוכנה שנתי. במסגרת המצגת חשפה החברה לראשונה תחזית פיננסית מפורטת לשנת 2026, הכוללת יעד להכנסות חוזרות (ARR) של עד כ-36 מיליון שקל.

עד כה פעלה רייזור לאבס בעיקר במתכונת של פרויקטים ייעודיים ופיילוטים עם לקוחות בענפי הכרייה והתעשייה הכבדה. החברה סיפקה ללקוחותיה מערכות ניטור מבוססות AI, שכללו התקנת חומרה, אינטגרציה באתר הלקוח ופיתוח אלגוריתמים מותאמים. מודל זה אמנם אפשר לחברה להוכיח את יכולות הטכנולוגיה, אך התאפיין במחזורי מכירה ארוכים ובהכנסות בעלות אופי חד-פעמי.

האסטרטגיה החדשה שמציגה החברה מבוססת על מוצר הדגל שלה – DataMind AI – שהפך בשנה האחרונה לפלטפורמה סטנדרטית המיועדת לפריסה רחבה בציי ציוד כבד ומשאיות מכרה. במקום מכירת פרויקט נקודתי, החברה מציעה כעת ללקוחות רישיון שנתי מתמשך עבור כל משאית או מכונה המחוברת למערכת. החומרה וההתקנה הופכות לרכיב משני בעסקה, בעוד שעיקר ההכנסה מגיע משירותי תוכנה במודל SaaS.

המהלך קיבל תאוצה משמעותית בעקבות חתימה על מספר חוזים אסטרטגיים גדולים במהלך 2025. המרכזי שבהם הוא הסכם רב-שנתי עם תאגיד כרייה בינלאומי גדול להטמעת מוצר ניטור המשאיות של החברה בצי המשאיות של תאגיד הכרייה, בהיקף פוטנציאלי של עד 78 מיליון דולר. לפי הנתונים שהציגה החברה, כ-95% מהיקף העסקה מוגדרים כרישוי תוכנה ארוך טווח, מה שהופך אותה למנוע מרכזי בצמיחת ההכנסות החוזרות.

הסכם זה הוא למעשה הרחבה של שיתוף הפעולה עם אותו תאגיד כרייה, לאחר שב-2023 נחתם הסכם אסטרטגי עם תאגיד הכרייה, הכולל פריסה של אלפי סנסורים בעשרות אתרים ברחבי העולם. גם הסכם זה בנוי במודל המשלב התקנה חד-פעמית לצד רישוי שנתי מתמשך, וצפוי להתרחב בהדרגה לאתרים נוספים וליכולות נוספות במערכת.

המעבר למודל החדש משנה לא רק את מבנה ההכנסות של רייזור לאבס, אלא גם את האופן שבו היא פועלת מול לקוחותיה. במקום פרויקטי הטמעה נקודתיים, החברה מאמצת אסטרטגיית “Land & Expand” – תחילה התקנה מצומצמת באתר אחד, ולאחר מכן הרחבה הדרגתית לציוד נוסף, לאתרים נוספים ולמודולים מתקדמים יותר של המערכת. מודל זה מאפשר בניית קשר ארוך טווח עם הלקוח והגדלה מתמשכת של ההכנסה ממנו.

מבחינה תפעולית, השינוי מחייב את החברה להתמקד פחות באינטגרציה בשטח ויותר בפיתוח מוצר תוכנה סקלאבילי, במערכי תמיכה גלובליים ובשיתופי פעולה עם אינטגרטורים מקומיים המבצעים את ההתקנות. לדברי החברה, רווחיות גולמית במודל החדש צפויה להיות דומה לזו של חברות SaaS, ולהשתפר ככל שהיקף הפריסות יגדל.

על פי התחזית שהוצגה, ההכנסות החוזרות של החברה עמדו במחצית השנייה של 2025 על כ-4.2 מיליון שקל בלבד. אולם בזכות החוזים החדשים והרחבת הפעילות אצל לקוחות קיימים, צופה רייזור לאבס זינוק חד ב-ARR במהלך 2026 – לרמה של כ-18 מיליון שקל בתרחיש הבסיס, ועד כ-36 מיליון שקל בתרחיש שבו ההסכמים ייושמו במלואם.

עבור רייזור לאבס מדובר בנקודת מפנה אסטרטגית: מחברה המתמקדת בהוכחת יכולות טכנולוגיות ובפיילוטים נקודתיים, לחברת פלטפורמה השואפת להפוך לסטנדרט בתעשיית הכרייה העולמית. אם התחזיות יתממשו, המעבר למודל ההכנסות החדש עשוי להפוך אותה משחקן טכנולוגי קטן לספק תוכנה תעשייתי גלובלי בעל בסיס הכנסות יציב וצומח.

טלסיס קיבלה את נציגות גלובלפאונדריז

חברת טלסיס (Telsys) חתמה על הסכם הפצה עם GlobalFoundries ‏ומתחילה לשמש כנציגה שלה בישראל. במסגרת ההסכם, טלסיס תשמש נקודת הקשר המקומית של GF בישראל, ותציע תמיכה מקומית שתסייע ללקוחות להביא תכנונים חדשים לשוק. מדובר בתחום פעילות חדש עבור חברת טלסיס, המוכרת בעיקר כמפיצה ונציגות טכנולוגית של יצרני רכיבים ומערכות עבור תעשיית האלקטרוניקה בישראל. מנכ"ל החברה, אמיר ציוני, סיפר ל-Techtime שמדובר בשיתוף פעולה אסטרטגי בין שתי החברות. ציוני: "המטרה היא להעניק ללקוחות ישראלים המפתחים שבבים ו-ASICs גישה מהירה אל משאבי הייצור והקניין הרוחני של גלובלפאונדריז.

"קיבלנו את הטיפול בלקוחות הישראלים הקיימים של GF, ובמקביל אנחנו מאתרים לקוחות חדשים. המטרה שלנו היא לספק ללקוחות מענה מלא בפיתוח וייצור שבבים, החל משלבי הפיתוח, עבור לייצור וכלה בשירותי הבדיקות והאריזה. גלובלפאונדריז החילטה להרחיב את היקף הפעילות שלה בישראל, והשותפות עם מפיצה ותיקה כמונו מעניקה לה גישה ישירה אל צוותי הפיתוח בתעשייה הישראלית". טלסיס תטפל בכל הטכנולוגיות של גלובל פאונדריז. להערכתה, השווקים המרכזיים צפויים להיות השוק הרפואי, תקשורת אלחוטית ויישומי תעופה וביטחון.

קידום MIPS בישראל

ציוני סיפר שבמקביל לקידום שירותי הייצור, טלסיס תקדם גם את הקניין הרוחני של מעבדי MIPS, שנרכשה על-ידי GF ביולי 2025. כיום MIPS מתמקדת בעיקר בפיתוח מעבדים חזקים בארכיטקטורת RISC-V הפתוחה. "ישראל היא מוקד חדשנות בצמיחה. השותפות זו מדגישה את מחויבותנו להצלחת הלקוחות בישראל", אמר סמנכ"ל לקוחות ראשי ב-GlobalFoundries, סמואל ויקארי. "באמצעות השותפות עם Telsys אנו מסירים חסמים של זמן ומרחק, ומעניקים לחברות טכנולוגיה הישראליות גישה ישירה לטכנולוגיות הייחודיות שלנו במטרה לקצר מחזורי פיתוח מוצרים ולהביא לשוק תכנונים חדשים במהירות גבוהה".

חברת טלסיס פועלת בשני מגזרים מרכזיים: מגזר ההפצה ומגזר ה-SoM. מגזר ה-SoM מתייחס לפעילות של חברת ואריסייט המפתחת ומייצרת בישראל כרטיסי מחשוב. בתשעת החודשים הראשונים של 2025 הסתכמו מכירותיה בכ-207 מיליון שקל. מכירות טלסיס במגזר הפצת הרכיבים והפתרונות צמחו בכ-63% והסתכמו ביותר מ-135 מיליון שקל בשלושת הרבעונים הראשונים של 2025. המגזר הזה נמצא כעת בצמיחה לאחר שפל שנמשך לאורך מספר שנים. ברבעון השלישי של 2025, צמחו מכירות מגזר ההפצה ב-146% בהשוואה לתקופה המקבילה 2024, והסתכמו בכ-49.6 מיליון שקל.

MS Tech מפתחת חיישן ביולוגי לניטור זיהומים בקרקע

מאת יוחאי שויגר

חברת MS Tech מהרצליה זכתה במענק מחקר ופיתוח בהיקף של כ-1.7 מיליון דולר מרשות החדשנות, לצורך פיתוח דור חדש של ביו-סנסורים (חיישנים ביולוגיים) לניטור ואבחון מזהמי קרקע ומי תהום בזמן אמת. המענק ניתן במסגרת המאגד הלאומי “אדמה ירוקה”, שהוקם ב-2025 ומובל בידי חברת אלביט וכולל 16 חברות תעשייה וגופי אקדמיה, אשר נועד לפתח וליישם טכנולוגיות ביולוגיות מתקדמות לטיפול במזהמי קרקע ומי תהום

מטרת הפיתוח היא לספק פתרון שיאפשר למפות אזורי קרקע מזוהמים בדלקים, כימיקלים תעשייתיים, מזהמי PFAS (כימיקלים עמידים וקשים לפירוק) ושאריות חומרי נפץ. כיום תהליך האבחון מבוסס כמעט כולו על בדיקות מעבדה יקרות ואיטיות, המחייבות איסוף דגימות רבות ושינוען למעבדות ייעודיות. הדבר מוביל לפרויקטים ממושכים, עלויות גבוהות ולעיתים עיכובים של חודשים ואף שנים בפיתוח אזורים אורבניים חדשים.

“היום קיים פער טכנולוגי אמיתי,” אומר דורון שלום, מנכ״ל MS Tech, בשיחה עם Techtime. “אין כמעט מערכות שיודעות לבצע אנליזה של קרקע בשטח עצמו. הכל מבוסס על מעבדות, וזה תהליך מסורבל ויקר. היכולת לבצע בדיקה במקום, בזמן אמת, היא מהפכה שתשנה את הדרך שבה מטפלים בקרקעות מזוהמות.”

החיישנים החדשים שמפתחת החברה במסגרת הפרויקט אמורים לאפשר בדיוק זאת – אבחון מהיר של מזהמים בתוך שניות, ללא צורך במכשור מעבדתי כבד. שוק ניטור וטיהור הקרקעות נחשב לאחד התחומים הצומחים בעולם הסביבה, ומוערך בעשרות מיליארדי דולרים בשנה, עם מוקדי פעילות מרכזיים בארה״ב, אירופה, סין וקנדה. מאות אלפי אתרים תעשייתיים לשעבר ובסיסים צבאיים מפונים מחייבים מיפוי מדויק לפני שניתן להכשירם לבנייה, והצורך בפתרונות מהירים וזולים הולך וגובר. גם בישראל שוק זה מוערך במאות מיליוני דולרים.

רגישות החיישן תלויה בציפוי

כדי להבין את המשמעות של הפרויקט החדש, צריך לרדת אל לב הטכנולוגיה של MS Tech. החברה אינה מפתחת “חיישן כימי” במובן המסורתי – מערכות המבוססות על כימיה אנליטית, תגובות אלקטרו-כימיות או קרינה מייננת, המחייבות לרוב ציוד מעבדתי כבד, ריאגנטים ותהליכי בדיקה ארוכים ויקרים. במקום זאת, MS Tech פיתחה פלטפורמת חישה פיזיקלית מתקדמת המבוססת על גבישי קוורץ. גבישים אלה מצטיינים ביציבות תדר יוצאת דופן וברגישות גבוהה במיוחד לשינויים זעירים במסה, ולאחר עיבוד וכיול הם רוטטים בתדרים מדויקים מאוד. כאשר מולקולות של חומר מסוים נקשרות לפני השטח של הגביש, נוצר שינוי מזערי אך מדיד בתדר הרטט – שינוי שניתן לזהות בזמן אמת ובדיוק גבוה.

על גבי הגבישים מצפה החברה שכבות ייעודיות של פולימרים, אנטיגנים וחומרים מולקולריים אחרים, המשמשות כ“מסננים” כימיים סלקטיביים. כל ציפוי מגיב לסוג אחר של מולקולות, וכך הופך את הגביש לחיישן המתמחה בזיהוי חומר מסוים. שילוב של כמה גבישים מצופים שונים במערכת אחת מאפשר לזהות תמהיל רחב של מזהמים, להבחין ביניהם ולספק תמונת מצב כמעט מיידית – ללא צורך בתהליכים כימיים מורכבים וללא שימוש בציוד מעבדה.

MS Tech הוקמה כבר בשנת 1998 על ידי יוצאי תעשיות הביטחון, והחלה את דרכה בפיתוח חיישנים לגילוי חומרי נפץ עבור מערכת הביטחון הישראלית והפנטגון האמריקאי. באותן שנים רוב מערכות הגילוי התבססו על כימיה אנליטית כבדה ועל קרינה מייננת, ואילו החברה בחרה במסלול שונה – פיתוח ננו-חיישנים זעירים וביוסנסורים המבוססים על חישה פיזיקלית.

“במשך שנים, רוב הטכנולוגיות בתחום היו מבוססות על כימיה אנליטית ושימוש בקרינה מייננת,” אומר שלום. “השיטות האלה לא יכולות להתחרות בעולם של ננו-טכנולוגיה וביו-סנסורים שניתנים למזעור ולעבודה בשטח – ושם נמצא היתרון שלנו. החיישנים שלנו מתבססים על גבישי קוורץ טבעיים שמייצרים רגישות וזמני תגובה גבוהים, ועליהם שמים ציפויים סלקטיביים מסוגים שונים. כל ציפוי הופך את הקריסטל לחיישן ייעודי, כי הוא מגדיר את התדרים ואת הרגישות שלו. עם השנים התרחבנו לתחומים נוספים, והפכנו למוקד ידע בתחום הביו-חיישנים."

בידוק ביטחוני בשדות תעופה בהודו

לצד השוק הביטחוני וביטחון המולדת, MS Tech פועלת בתחומי הדיאגנוסטיקה הרפואית, בטיחות המזון וניטור סביבתי, ומוכרת את מוצריה ביותר מ-72 מדינות. אחד ממנועי הצמיחה הבולטים שלה בשנים האחרונות הוא תחום הבידוק הביטחוני בשדות תעופה, ובמיוחד במזרח הרחוק. רק לאחרונה דיווחה החברה על חוזים גדולים לפריסת מערכות זיהוי מתקדמות במספר נמלי תעופה בהודו, שוק שהפך למוקד פעילות מרכזי עבורה.

“אנחנו מאוד חזקים בתחום הביטחוני, במיוחד בבידוק כבודה בנמלי תעופה,” אומר שלום. “הגל הגדול שלנו כרגע הוא המזרח הרחוק, בעיקר הודו. במקביל אנחנו נכנסים ליישומים חדשים כמו רחפנים, רובוטים ואפילו מכשירים ניידים שיוכלו בעתיד לבצע בדיקות חישה כימיות.”

לדבריו, הכניסה לתחום הקרקעות המזוהמות היא הרחבה טבעית של יכולות הליבה של החברה. “הטכנולוגיה שלנו היא דואלית – מתאימה גם לשימושים ביטחוניים וגם אזרחיים. שוק הקרקעות המזוהמות הוא שוק של מיליארדי דולרים. כשאתה יודע בזמן אמת מה תמהיל הזיהום בקרקע, אתה יכול לקבל החלטות נכונות על שיקום ופיתוח. זה חוסך זמן וכסף."

הפרויקט במסגרת מאגד “אדמה ירוקה” מסמן עבור MS Tech מעבר אסטרטגי מעולמות הביטחון לעולמות הסביבה והאגריטק, תוך הישענות על אותה פלטפורמה טכנולוגית שפיתחה במשך קרוב לשלושה עשורים. אם יצליח, הוא עשוי להפוך את ניטור הקרקע מפעולה מעבדתית ממושכת לכלי שטח מהיר וזמין – ולפתוח בפני החברה שוק גלובלי חדש ומשמעותי.

[תמונה ראשית: באדיבות MS Tech]

 

בינה מלאכותית והצפנה קוונטית דוחפות את מכירות סיליקום

בתמונה למעלה: נשיא ומנכ״ל סיליקום, לירון איזנמן

ברבעון האחרון של 2025 צמחו המכירות של חברת סיליקום (Silicom) מכפר סבא בכ-17% בהשוואה לרבעון המקביל 2024, והסתכמו בכ-14.5 מיליון דולר. המכירות לשנת 2025 כולה צמחו בכ-7% והסתכמו בכ-61.9 מיליון דולר, בהשוואה למכירות של 58.1 מיליון דולר ב-2024. בתחזית המכירות של החברה לשנת 2026 היא צופה את המשך הצמיחה: המכירות ברבעון הראשון יצמחו בכ-18% וצפויות להסתכם ב-16.5-17.5 מיליון דולר, כאשר המכירות לשנת 2026 כולה צפויות לצמוח בשיעור דו-ספרתי. בתגובה לדו"ח זינקה מניית סיליקום בנסד"ק בכ-20% והחברה נסחרת לפי שווי של כ-103 מיליון דולר.

חברת סיליקום מפתחת פתרונות לקישוריות מהירה, הסטת עומסים והאצת תשתיות נתונים עבור מרכזי נתונים, ענן ותשתיות רשת מבוזרות. מוצרי החברה כוללים כרטיסי רשת מהירים (Smart NIC), התקני קצה (Edge Devices), רכיבי האצה מבוססי FPGA, ופתרונות לניהול תעבורה ואבטחת סייבר בארכיטקטורות מבוזרות. נשיא ומנכ״ל סיליקום, לירון איזנמן, אמר שב-2026 החברה מצפה להשיג 7-9 נצחונות תכנון (Design Wins) חדשים, לאחר שב-2025 היא השיגה 8 נצחונות תכנון. "לקוח גלובלי בתחום security-as-a-service הכפיל לאחרונה את היקף הפעילות עם החברה, והפך ללקוח בהיקף של 8-10 מיליון דולר בשנה".

השוק משנה את פניו, טכנולוגית ושיווקית

הוא הסביר את תחזית הצמיחה הדו-ספרתית ב"שלוש תמורות טקטוניות המתרחשות כעת בשוק": התפתחות שוק ה-AI Inference, דרישה להצפנה פוסט-קוונטית וכניסה למכירות עבור לקוחות "מיתוג-לבן" (White-Label). לדבריו, ההשקעות ב-AI עוברות כיום מאימון (Training) להסקה (Inference). השינוי מייצר שוק יעד של פתרונות חומרה להסקות בהיקף צפוי של כ-80 מיליארד דולר עד 2030. "הצורך של שוק מתפוצץ זה בפתרונות רשת המבטלים צווארי בקבוק מהווה הזדמנות עצומה.

"אחד מלקוחותינו מבצע PoC תוך שימוש בפתרון מבוסס FPGA המותאם להסקה, עבור משתמש-קצה מסוג hyperscaler. אנחנו גם מפתחים כרטיס AI-NIC ייעודי עבור לקוח גדול בתחום ה-AI Inference, ואנו מצויים בדיונים מתקדמים עם ספקי שבבי AI Inference נוספים".

נושא חדש הוא התפתחות מהירה של דרישה לקבלת פתרונות הצפנה עבור העידן שבו יהיו מחשבים קוונטיים בשוק (קריפטוגרפיה פוסט-קוונטית – PQC): "אומנם מחשבים קוונטיים לא יוטמעו בהיקף רחב עוד מספר שנים, אולם כבר היום החברות מתמודדות עם אסטרטגיות תקיפה מסוג 'קצור עכשיו, פענח אחר-כך'. שוק ה-PQC להגיע להיקף של כ-3 מיליארד דולר עד 2030. סיליקום מספקת פתרונות האצה חומרתיים ובשלים עבור PQC. העובדה ששני לקוחות מובילים כבר בחרו בנו מאמתת את הטכנולוגיה ואת התזמון שלנו".

המגמה השלישית היא שיווקית: החברה מתחילה לספק פתרונות חומרה של מתגים עבור יצרני ציוד (OEM) אשר מוכרים אותם במתכונת של White-Label. פירוש הדבר שהמוצר משווק כמותג של הלקוח, למרות שהוא פותח ומיוצר על-ידי סיליקום. בשוק הזה היצרן נשאר “מאחורי הקלעים”, והלקוח מציג את המוצר כשלו. איזנמן: "כבר תכננו ושלחנו דגמים לדוגמה של שלוש פלטפורמות מיתוג ללקוח מוביל בתחום הסייבר, ואנו מקיימים דיונים פעילים עם לקוחות נוספים בתחום הזה".

AIR ו-ST Engineering חשפו כטב"ם תובלה לשוק האירופי

בתמונה למעלה: כטב"ם התובלה DrN-600. צילום: ST Engineering

חברת AIR הישראלית וחברת ST Engineering הסינגפורית הכריזו בתערוכת התעופה בסינגפור על השקת כלי טיס חדש מסוג eVTOL בלתי מאויש בשם DrN-600 ועל שותפות אסטרטגית לשיווקו באירופה ובאסיה. ההכרזה מסמנת מהלך משמעותי עבור שתי החברות וממקמת את הכלי החדש כפתרון ייעודי למשימות מטען ולוגיסטיקה אווירית בשווקים מסחריים.

ה-DrN-600 הוא כלי טיס חשמלי במשקל המראה מרבי של 600 ק"ג, שתוכנן במיוחד לעמוד בדרישות הרגולציה האירופית לכלי טיס בלתי מאוישים. לפי ההודעה הרשמית, הכלי מיועד לטיסות לטווח קצר עד בינוני, להפעלה אוטונומית אמינה ולמשימות לוגיסטיות באזורים מרוחקים או בסביבות בעלות תשתיות מוגבלות. הוא נבנה על בסיס הארכיטקטורה הטכנולוגית של AIR, ומשלב מערכות בקרה מתקדמות, אמינות תפעולית גבוהה ותצורה המותאמת לפעילות מסחרית אינטנסיבית.

אחד הנתונים המרכזיים בהכרזה הוא הדגש על התאמת הכלי לתקני רשות התעופה האירופית EASA. בניגוד לרחפני מטען רגילים, ה-DrN-600 פותח מראש מתוך תפיסה של כלי טיס תעופתי לכל דבר, כזה שאמור לעבור תהליכי הסמכה רשמיים הדומים לאלו של מטוסים מאוישים. המשמעות היא דרישות מחמירות בתחומי בטיחות מערכתית, אמינות, מערכות גיבוי, בקרה אוטונומית מתקדמת ותיעוד הנדסי ברמה גבוהה. ההתאמה הזו מצביעה על כוונה ברורה של AIR להציע לא רק מדגים טכנולוגי, אלא פלטפורמה תעשייתית שתוכל לפעול באופן חוקי ומסחרי בשמי אירופה.

בתמונה למעלה: מייסדי AIR ׁ(מימין לשמאל): נתנאל גולדברג, רני פלאוט וחן רוזן. צילום: AIR
בתמונה למעלה: מייסדי AIR ׁ(מימין לשמאל): נתנאל גולדברג, רני פלאוט וחן רוזן. צילום: AIR

אירופה פותחת את השמים

בהשוואה לגרסת המטען הקודמת של AIR, שנועדה בעיקר לשוק האמריקאי ולפעילות ניסויית ומבצעית מוגבלת, נראה כי ה-DrN-600 מייצג התפתחות משמעותית. בעוד הדגם הקודם התמקד בהוכחת היתכנות ובפריסה ראשונית של משימות מטען אוטונומיות, הכלי החדש מתוכנן מראש לעמוד בדרישות רגולטוריות קפדניות יותר ולפעול בסביבה תפעולית מוסדרת. מכך ניתן להסיק כי הוא כולל שיפורים במערכות הבקרה, ברמות הבטיחות, במנגנוני היתירות וביכולת להשתלב במערכות ניהול תעבורה אווירית אירופיות.

הבחירה להתמקד בשוק האירופי אינה מקרית. אירופה נחשבת כיום לאחד האזורים המתקדמים ביותר בעולם בכל הנוגע לרגולציה של כלי טיס בלתי מאוישים ולוגיסטיקה אווירית. מדינות רבות ביבשת מקדמות מסגרות חוקיות להפעלת רחפנים וכלי eVTOL מעל אזורים מיושבים, ומפתחות תשתיות לניהול תעבורה אווירית ייעודית. עבור AIR, עמידה בדרישות EASA פותחת דלת לשוק רחב של מפעילים מסחריים, חברות לוגיסטיקה ושירותי משלוחים מתקדמים.

שת"פ ישראלי סינגפורי

חברת AIR הוקמה בישראל בשנת 2018 ומתמחה בפיתוח כלי טיס חשמליים מתקדמים לשימושים מסחריים. בשנים האחרונות היא השלימה גיוס הון משמעותי, קיבלה אישורים רגולטוריים ראשוניים בארה"ב וביצעה הדגמות טיסה רבות. החברה פועלת הן בתחום המטען האוטונומי והן בפיתוח כלי טיס מאוישים קלים, ומבקשת למצב את עצמה כשחקנית מרכזית בעולם הניידות האווירית המתקדמת. השותפה הסינגפורית בפרויקט, ST Engineering, היא אחת מקבוצות ההנדסה והטכנולוגיה הגדולות באסיה ובעולם. החברה פועלת בתחומי התעופה, הביטחון, האלקטרוניקה והתחבורה, ומחזיקה בניסיון רב בפיתוח ותחזוקה של מערכות אוויריות מתקדמות.

במסגרת שיתוף הפעולה, ST Engineering תספק מומחיות תעשייתית, יכולות ייצור ושילוב מערכות, וכן תפעל לשילוב מערכת השליטה הקרקעית שלה DroNet בפלטפורמה החדשה. השותפות עם ST Engineering והשקת ה-DrN-600 מסמנות עבור AIR מעבר משלב החדשנות הטכנולוגית לשלב המסחור הגלובלי. אם הכלי יעמוד בהבטחות הרגולטוריות והמבצעיות, הוא עשוי להפוך לאחת הפלטפורמות הראשונות שמביאות לוגיסטיקה אווירית חשמלית ואוטונומית לשימוש מסחרי נרחב באירופה.

סולאראדג' שולחת לאירופה ממירים ביתיים המיוצרים בארה"ב

בתמונה למעלה: פורטפוליו הפתרונות של סולאראדג'

חברת סולאראדג' (SolarEdge) הגבירה את קצב הייצור בשלושת מפעליה בארצות הברית, והחלה בשבועות האחרונים לבצע את המשלוחים לאירופה של מוצרים המיוצרים בארה"ב. מדובר בתהליך המתבצע בהדרגה כבר יותר משנה, אולם כעת נראה שהוא הושלם. החברה סגרה את מפעלי הייצור שפעלו בסין, במקסיקו ובהונגריה. היא עדיין מחזיקה יכולת ייצור מסויימת באסיה, בעיקר באמצעות קבלן בווייטנאם. בישראל פועל מפעל הייצור סלע-1 (באזור התעשייה ציפורית), אשר משמש לייצור סדרות קצרות ולביצוע אופטימיזציה של הייצור בזכות קרבתו למרכז הפיתוח של החברה הפועל בישראל.

המפעל בטקסס עוסק בייצור ממירים חד-פאזיים, המפעל ביוטה מתמקד בייצור סוללות ביתיות והמפעל בפלורידה מייצר ממירים תלת-פאזיים ומערכות שיפור תפוקה (optimizers) של פנלים סולאריים. היקף המהלך נחשף בשיחת הוועידה עם משקיעים בחודש ספטמבר 2025, מייד לאחר פרסום הדו"ח הרבעוני.  המנכ"ל שוקי ניר גילה שבכוונת החברה לבסס את עיקר הייצור שלה בארצות הברית – לא רק עבור השוק המקומי – אלא גם עבור הלקוחות שלה ברחבי העולם. "אנו מתכוונים לייצר בארה"ב ולהפיץ מוצרים מתוצרת ארה"ב הן בשוק המקומי והן ברחבי העולם, לשנים רבות קדימה".

כיום החברה מעסיקה כ-3,400 עובדים. היא לא מוסרת כמה מהם מועסקים בישראל וכמה בארה"ב, אולם ביוני 2025 היא דיווחה ששלושת מפעלי הייצור בארה"ב מעסיקים כ-2,000 עובדים. השבוע החברה מסרה על השגת אבן דרך במימוש אסטרטגיית הייצור החדשה: היא שלחה לאירופה את הממירים הביתיים הראשונים מתוצרת ארצות הברית, אשר נשלחו לאיטליה, צרפת והולנד. כעת היא נערכת למשלוחים הראשונים לאירופה של המערכות המסחריות והתעשייתיות מתוצרתה. הן מתוכננות לצאת מהמפעל בפלורידה בתחילת 2026.

אסטרטגיית הפתרון הגנרי

ביחד עם השינוי בפיזור הייצור העולמי שלה, סולאראדג' מבצעת הגדרה מחודשת של המוצרים באופן שיסייע לה גם לשווק אותם וגם לייעל את תהליך הייצור, הלוגיסטיקה ושרשרת האספקה. בגישה החדשה, החברה מאחדת קווי מוצר כדי לייצר מספר קטן יותר של מק"טים, שכל אחד מהם יכול לשמש למספר מטרות או שווקים. החברה העניקה לאסטרטגיה הזו את הכינוי Single SKU. כלומר, שאיפה להשגת דגם אחיד (או מספר מצומצם מאוד של דגמים) אשר יכול לשרת מגוון רחב של יישומים ושווקים. זאת, במקום ריבוי גדול של דגמים שונים. באירופה החברה משווקת את התפישה הזו תחת השם MultiRange.

כך למשל, במקום לייצר ממיר נפרד לאירופה, ממיר נפרד לארה"ב וממיר ייעודי לאגירת אנרגיה, החברה שואפת להגיע למצב שבו היא יכולה לייצר ממיר יחיד, כאשר ההתאמה לשוק או ליישום מתבצעת באמצעות תוכנה, הגדרות או אבזרים נלווים. החברה מסרה שהתפישה הזו תיושם במוצרים חדשים העומדים לצאת לשוק, דוגמת SolarEdge Nexis Solution, שהוא פתרון משולב לייצור אנרגיה סולארית ואגירתה בשוק הביתי. המטרה היא לספק מערכת אחת אחידה המספקת ייצור חשמל סולארי, אגירה, שימוש עצמי וגיבוי בעת הפסקות חשמל. כעת החברה מגדירה גם את המוצרים התעשייתייים והמסחריים שלה, במטרה להגיע למצב שבו הם תואמים לתפישת Single SKU.

דו"ח סיגניה: תקיפות שרשרת האספקה הפכו לווקטור חדירה מרכזי בסייבר

[בתמונה: עומר קדרון, סיגניה. קרדיט: סיגניה]

דו"ח חדש שפרסמה חברת הסייבר הישראלית סיגניה (Sygnia) מצביע על שינוי מדאיג בדפוסי הפעולה של תוקפים מתוחכמים: ברבעון האחרון של 2025 הפכו תקיפות שרשרת האספקה של תוכנה – דרך רכיבי צד שלישי, תוספים לסביבות פיתוח וקוד פתוח – לווקטור חדירה משמעותי ולרכיב מרכזי בארסנל התקיפה.

לפי הדו"ח, קמפיינים שנחשפו לאחרונה, בהם שלושה גלי תקיפה של קבוצת Shai-Hulud, פעילות של GlassWorm ופריצה למערכות הפנימיות של יצרנית מוצרי הרשת והאבטחה F5, לא נשענו על חולשות Zero-Day, אלא על ניצול האמון המובנה שמעניקים ארגונים למנגנוני עדכון, מרקטפלייסים ותוספים לגיטימיים.

התוקפים השתמשו בחבילות רשמיות לכאורה – בין היתר דרך npm ותוספים ל-IDE – כדי לעקוף כלי הגנה מתקדמים, לחדור ישירות למערכות פנימיות, להדביק תשתיות קריטיות ולפגוע ביכולת הזיהוי והתגובה של הארגון.

עומר קדרון, מקבוצת Proactive Services בסיגניה, מסר כי תקיפות שרשרת האספקה אינן עוד איום תיאורטי. לדבריו, מדובר בווקטור תקיפה שמתממש בקצב הולך וגובר ומשמש הן לחדירות רחבות היקף והן למתקפות ממוקדות על יעדים ספציפיים. קדרון הדגיש כי אף שלא ניתן לוותר על שימוש בקוד פתוח, ארגונים חייבים לצמצם את רדיוס הפגיעה ולשמר יכולת התאוששות באמצעות בקרות על תחנות מפתחים, תשתיות CI/CD, ניהול הרשאות ואימות מקור לעדכונים.

הדו"ח מציין כי האתגר משמעותי במיוחד עבור ארגונים המאמצים תהליכי פיתוח מהירים ותשתיות IT מודרניות, אך מדגיש גם כי ניתן לצמצם את הסיכון. בין היתר, הוא מציג המלצות מעשיות להפחתת מה שמכונה “חוב האמון” – אמון לא־מודע ברכיבי צד שלישי שמוביל לאובדן שליטה במקרה של חדירה – ולחיזוק החסינות וההתאוששות של ארגונים מתקיפות מסוג זה.

שני יצרני שבבים בחרו במערכת Metrion של נובה

חברת נובה (Nova) דיווחה כי פלטפורמת המטרולוגיה שלה Nova Metrion נבחרה על ידי שני יצרנים גלובליים מובילים בתחום המעבדים ושבבי הזיכרון. על פי הודעת החברה, המערכת נרכשה לשימוש בקווי ייצור מתקדמים של התקני Gate-All-Around וכן שבבי DRAM, תחומים שבהם בקרת תהליך מדויקת נחשבת לקריטית ליכולת הייצור ולתפוקה.

העסקה משקפת את התרחבות השימוש בפתרונות מדידה המשולבים ישירות בקווי הייצור עצמם, על רקע המורכבות ההולכת וגוברת של תהליכי ייצור שבבים בצמתים מתקדמים. מערכת Nova Metrion מבוססת על טכנולוגיית Secondary Ion Mass Spectrometry ומאפשרת ניתוח כמותי של הרכב חומרים ודופנטים בעומק שכבות הסיליקון. בניגוד לבדיקות SIMS מסורתיות המתבצעות לרוב בסביבת מעבדה מנותקת מקו הייצור, המערכת של נובה מיועדת לפעול כחלק מתהליך הייצור עצמו ולספק משוב מהיר יותר לצורך בקרת תהליך.

השימוש במדידות מסוג זה הופך משמעותי יותר ככל שהתעשייה עוברת לארכיטקטורות טרנזיסטורים מתקדמות כמו Gate-All-Around, שבהן סטיות קטנות בהרכב החומרים או בעומק השכבות עשויות להשפיע באופן ישיר על ביצועי הרכיב הסופי. גם בשוק הזיכרון, ובפרט בייצור DRAM מתקדם, הדיוק בתהליכי הדופינג והמבנה החומרי הפך לגורם מרכזי בשיפור התפוקה ובהפחתת שיעור הפרוסות הפסולות.

המכירה עליה דיווחה נובה משתלבת במגמות רחבות יותר בתעשיית המוליכים-למחצה, הכוללות מעבר לצמתים טכנולוגיים מתקדמים, גידול בהיקפי הייצור של שבבים עבור יישומי בינה מלאכותית ומחשוב עתיר ביצועים, וכן דרישה לקיצור זמני משוב ולבקרה הדוקה יותר לאורך תהליך הייצור. מגמות אלו מחזקות את מעמדן של מערכות מטרולוגיה שמסוגלות לספק נתונים תפעוליים בזמן אמת או קרוב לכך, כחלק אינטגרלי מקווי הייצור עצמם.

קיידנס השיקה את מעבד Tensilica HiFi iQ DSP ליישומי AI

חברת קיידנס (Cadence) הכריזה על מעבד האותות Tensilica HiFi iQ DSP IP, אשר מבוסס על ארכיטקטורה חדשה שתוכננה במיוחד ליישומי בינה מלאכותית קולית (Voice AI)בהשוואה למעבד הדור הקודם,  Tensilica HiFi 5s DSP, המעבד החדש מספק עוצמת עיבוד גולמי כפולה ושיפור של פי 8 בביצועי בינה מלאכותית, במקביל לחיסכון של כ-25% בצריכת האנרגיה ברוב עומסי העבודה, ושיפור של כ-40% בביצועים של מקודדי שמע.

החברה מסרה שאלגוריתמים לעיבוד אותות, כמו זיהוי מילת מפתח (KWS), ביטול רעשים אקטיבי (ANC), זיהוי כיוון באמצעות מיקרופונים (Beamforming), וזיהוי דיבור אוטומטי (ASR), פועלים על המעבד בצורה חלקה. תמיכה בהשמעת אודיו מרובהערוצים וזרמים מאפשרת יצירה של אזורי שמע תלתממדיים ו"מעטפות סאונד", לחוויית האזנה ריאליסטית ומלהיבה. מעבד HiFi iQ מריץ מודלי שפה קטנים (SLM) ומודלי שפה גדולים (LLM) ולכן מתאים גם לעיבוד כל יישומי הבינה המלאכותית הקוליים (all-in-one). ניתן לשלבו עם מעבדי Cadence Neo NPU או עם מעבדים נוירוניים (NPU) ייעודיים שפותחו על-ידי הלקוחות.

"קלט קולי יהפוך למקלדת החדשה"

המעבד תואם לערכת הפיתוח NeuroWeave SDK של קיידנס ולסביבות הרצת מודלים כמו TensorFlow Lite for Micro (TFLM), LiteRT ו‑ExecuTorch. הוא כולל ספריות תוכנה, קומפיילרים, חבילות מקודדים, מסגרות פיתוח (frameworks) ועוד, שפותחו על-ידי השותפים העסקיים של קיידנס, בהם יצרני ציוד מקוריים (OEM). הדבר מסייע בשילוב קל ומהיר של יישומים וקיצור זמן היציאה לשוק. הוא מיועד להשתלב בתוך שבבי סמארטפונים, מערכות רכב, טלוויזיות, אוזניות ומכשירי קצה חכמים. הוא מתמחה בהבנה, עיבוד ויצירת קול ושמע חכמים בתוך מכשירים יומיומיים.

התפקיד שלו הוא להקשיב, להבין ולפעול בזמן אמת. לזהות קול אנושי, להבין פקודות, לבטל רעשים, לייצר חוויית שמע תלת-ממדית, ולהריץ בינה מלאכותית קולית ישירות על המכשיר, בלי לשלוח מידע לענן. מנכ"ל קבוצת Silicon Solutions בקיידנס, בויד פלפס, אמר שכדי לאפשר אינטראקציה חלקה עם יישומי Physical AI העדכניים ביותר, ספקי SoC זקוקים ל-IP חסכוני באנרגיה וקל לתכנות, שמסוגל להריץ SLMs במכשיר תוך ביצוע עיבוד קול ושמע רציף. "קלט קולי יהפוך למקלדת החדשה".

מעבד Tensilica HiFi iQ DSP יהיה זמין ללקוחות אסטרטגיים ולשותפים החל מהרבעון הראשון 2026. ברבעון השני הוא יהיה זמין לציבור הרחב. המעבד צפוי לעבור הסמכת ISO 26262 Functionality Safety (FUSA) שיאפשר לו להשתלב ביישומים קריטיים מבחינת בטיחות תפעולית

בעקבות ההסכם עם TI, וויביט ננו צופה זינוק בהכנסות ב-2026

חברת וויביט ננו (Weebit Nano) פרסמה, לראשונה מאז הפיכתה לחברה ציבורית, תחזית הכנסות שנתית. החברה הודיעה, במסגרת פרסום הדו"ח הרבעוני בסוף השבוע, כי היא צופה הכנסות של לפחות 10 מיליון דולר אוסטרלי (כ-6.5 מיליון דולר) ב-2026 – קפיצה של יותר מפי שניים לעומת הכנסות של 4.4 מיליון דולר אוסטרלי ב-2025. פרסום התחזית מסמן נקודת מעבר משמעותית: מחברה שמדווחת בעיקר על אבני דרך טכנולוגיות והסכמי רישוי, לחברה שמבקשת לעגן ציפייה לצמיחה מדידה בהכנסות. מנייתה של וויביט ננו, הנסחרת בבורסה של אוסטרליה (ASX), עלתה ב-140% ב-12 החודשים האחרונים ונסחרת לפי ששוי שוק של 1.12 מיליארד דולר אוסטרלי.

הדלק המרכזי מאחורי התחזית הוא ההסכם המסחרי הגדול בתולדות החברה: רישוי טכנולוגיית ה־ReRAM של וויביט לטקסס אינסטרומנטס (TI), אחת מיצרניות השבבים הגדולות בעולם. ההסכם כולל רישוי קניין רוחני, העברת טכנולוגיה ותכנון והסמכה של ה־ReRAM של וויביט בצמתי ייצור מתקדמים של TI עבור שבבי Embedded Processing.

מנכ״ל החברה, קובי חנוך, אמר כי ההסכם מסייע לבניית המוניטין של החברה כספקית ReRAM עצמאית מובילה, והוסיף כי ״האימוץ של TI כבר מאיץ את השיחות המסחריות שלנו עם פאונדריז, יצרני שבבים וחברות מוצר, והמומנטום ממשיך להיבנות״. לדבריו, אף שהסכם יעד נוסף עם מפעל ייצור שתוכנן ל־2025 נדחה ל־2026, המגעים עם מספר גורמים מתקדמים והחברה מחויבת לסגור עסקאות נוספות במהלך השנה.

במקביל, וויביט הודיעה כי הקימה חברת־בת בבעלות מלאה בארה״ב. החברה מסבירה שהמהלך נובע מהתרחבות ההתקשרויות שלה בצפון אמריקה ומהצורך לתמוך מקרוב בתהליכי המכירה והפיתוח העסקי מול לקוחות באזור. במילים אחרות, לצד האפקט התדמיתי והמסחרי של העסקה עם TI, וויביט מתאימה את המבנה הארגוני שלה כדי להעמיק חדירה לשוק האמריקאי, שבו יושבות רבות מחברות השבבים והלקוחות הרלוונטיים ביותר.

גדעון אינטרטר יעמוד בראש תחום ה-AI

מעבר לניוז המסחרי, הדו״ח כולל התקדמות טכנולוגית שנועדה לתמוך בשלב הבא: מעבר מהדגמות והסכמים – להטמעות במוצרים ולייצור. במהלך הרבעון הודיעה החברה כי השלימה הסמכה טכנולוגית (Qualification) של ה־ReRAM שלה בפאונדרי הדרום־קוריאני DB HiTek, לפי תקני JEDEC המקובלים בתעשייה לזיכרון לא־נדיף. תהליך זה כולל בדיקות תובעניות כגון עבודה בטמפרטורות גבוהות, עמידות למחזורי כתיבה/מחיקה ושמירת מידע לאורך זמן, על גבי פרוסות סיליקון ממספר לוטים נפרדים. בחברה מציינים כי כעת היא עובדת עם DB HiTek כדי להגיע למוכנות לייצור בהיקף גבוה.

עדכון טכנולוגי נוסף קשור לשבבי הדגמה שיוצרו במפעל הייצור של onsemi: וויביט מדווחת כי הבדיקות הפונקציונליות אישרו שהשבבים “מתפקדים כמצופה”, כולל תכנות וקריאה של מערכי הזיכרון תוך שימוש באלגוריתמים חכמים ובמנגנוני תיקון שגיאות (ECC). השבבים נמצאים כעת בתהליך הסמכה נוסף, שהחברה מצפה להשלים במהלך השנה, והפלטפורמה שעליה יוצרו – 65 ננומטר BCD Treo – מיועדת בעיקר ליישומים תעשייתיים, רכב ודאטה־סנטרים שבהם נדרשת עמידות בסביבה חמה ומאתגרת.

בתחום המסחור מול “לקוחות מוצר” – כלומר חברות שמטמיעות את ה־ReRAM כחלק משבב סופי – החברה מדווחת כי מספר מוצרים כבר נמצאים בשלבי תכנון עם הטכנולוגיה שלה, והיא מצפה לבצע tape-out ראשון של לקוח מוצר ב־2026. בנוסף הודיעה וויביט על חתימה על הסכם עם לקוח מוצר חדש מארה״ב, כחלק ממגמה שהיא מדגישה בדו״ח: מעבר תעשייתי הדרגתי שבו ReRAM נתפסת כיורשת של זיכרון פלאש משובץ בדור הבא של יישומים.

בהקשר זה וויביט מצטטת תחזית של חברת המחקר Yole, שלפיה ReRAM צפויה לצמוח פי 45 בשש השנים הקרובות ולהוות יותר ממחצית משוק ה־Embedded Emerging NVM שמוערך ב־3.26 מיליארד דולר עד 2030. מבחינת וויביט, הנתון הזה הוא לא רק רקע שוק – אלא ניסיון למסגר את העסקה עם TI ואת ההתקדמות מול DB HiTek ו־onsemi כחלק מ”גל אימוץ” רחב יותר.

עוד מהלך שמאותת על הרחבת המיקוד הוא מינויו של גדעון אינטרטר לתפקיד סמנכ"ל מערכות ובינה מלאכותית (VP Systems and AI). החברה מציינת שלאינטרטר ניסיון של כ־40 שנה בתעשיית השבבים, כולל תפקידי הנהלה בחברות IP ותפקידים בכירים ב־Adesto וב־MIPS, וכן מעורבות בעולם התקינה דרך JEDEC. וויביט מצהירה כי היא מתכוונת לגבש “היצע AI” סביב היתרונות של ReRAM ליישומי Edge AI, עם פתרון ראשוני שצפוי לצאת בהמשך השנה.

מהפך בהשקעות הקליימטק: פחות אידאולוגיה ירוקה, יותר תשתיות לאנרגיה ובינה מלאכותית

השקעות הקליימטק והאנרגיה צפויות לעבור ב-2026 שינוי תפיסתי עמוק: מהתמקדות כמעט בלעדית בהפחתת פליטות גזי חממה – להשקעות בתשתיות אנרגיה יציבות, אמינות ובעלות קיבולת גבוהה, הנדרשות לכלכלה עתירת מחשוב. כך עולה מסקירה חדשה שפרסמה NetZero Tech Ventures, מהמשקיעות הפעילות בישראל בשלבים מוקדמים בתחום האנרגיה והקליימטק.

לפי הסקירה, הביקוש הגובר לבינה מלאכותית, חוות שרתים ותשתיות מחשוב עתירות אנרגיה משנה את האופן שבו משקיעים, ממשלות ותאגידים מסתכלים על טכנולוגיות אקלים. הנרטיב החדש אינו מתעלם מהמאבק בהתחממות הגלובלית – אך מציב במרכז את הצורך באספקת אנרגיה נקייה, יציבה ושופעת, שתאפשר צמיחה כלכלית, ריבונות אנרגטית וחוסן תעשייתי.

הנתונים ממחישים את הלחץ: לפי ה-International Energy Agency, הביקוש לחשמל ממרכזי נתונים גדל בקצב מהיר פי ארבעה מהביקוש העולמי לחשמל, וצפוי להכפיל את חלקו בצריכה העולמית עד סוף העשור. בארצות הברית, רגולטורים כבר מזהירים כי שיאי ביקוש חדשים צפויים כבר ב-2026 – בעיקר בשל עומסי עבודה של AI.

על רקע זה, NetZero מסמנת את “הכוכבים” של 2026: אנרגיה גיאותרמית וגרעינית, אגירת אנרגיה בקנה מידה גדול, שדרוגי רשת החשמל וטכנולוגיות קירור מתקדמות לדאטה סנטרים. לצידן, בולטת גם מגמה של השקעה בייצור מקומי, במינרלים קריטיים ובפתרונות כלכלה מעגלית – מתוך רצון לצמצם תלות בשרשראות אספקה גלובליות, ובראשן במזרח.

הסקירה מחלקת את שוק ההשקעות לשלוש רמות חום. בקטגוריית “חם” נמצאות תשתיות אנרגיה שמאפשרות AI. ב“פחות חם” – תחומים כמו דלקים בני קיימא לתעופה, לכידה והסרה של פחמן ויעילות אנרגטית בבניינים ותעשייה, שבהם ההשקעות נמשכות אך בזהירות רבה יותר. לעומת זאת, תחומים כמו ייצור סוללות לרכב חשמלי ואנרגיה סולארית מוגדרים כ“מתקררים”, בשל שליטה של תאגידי ענק ויצרנים סיניים שמקשים על חדשנות בשלבים מוקדמים.

“משקיעי קליימטק לא נוטשים את הפחתת הפליטות – הם פשוט משנים זווית הסתכלות”, אמר ד"ר גדעון פרידמן, CTO ב-NetZero Tech Ventures והמדען הראשי לשעבר במשרד האנרגיה. לדבריו, השילוב בין AI, ביטחון אנרגטי וייצור מקומי מעלה את רף הדרישות מחברות קליימטק: טכנולוגיה לבדה כבר לא מספיקה – היא חייבת להיות גם כלכלית, ניתנת להרחבה ועמידה לשינויים במדיניות.

אבחון סיכון להתקפי לב ב-4 דקות: AccuLine השלימה ניסוי קליני בישראל

חברת AccuLine הודיעה אתמול (ה') על השלמתו המוצלחת של ניסוי קליני רב־מרכזי בישראל, שבחן את מערכת CORA שפיתחה לאבחון מוקדם של מחלת לב כלילית – הגורם המרכזי להתקפי לב. לפי נתוני החברה, הבדיקה אורכת כארבע דקות בלבד ומיועדת להתבצע במרפאה, ללא צורך בצנתור, קרינה או הזרקת חומרי ניגוד.

הניסוי הקליני בוצע בשבעה מרכזים רפואיים בישראל:
המרכז הרפואי איכילוב, המרכז הרפואי פוריה, אסותא תל אביב, המרכז הרפואי שמיר, המרכז הרפואי וולפסון, אסותא אשדוד ו־המרכז הרפואי הלל יפה.

המחקר כלל 305 נבדקים, ותוצאותיו הושוו לבדיקת צנתור – הנחשבת ל־Gold Standard בתחום. על פי הנתונים, מערכת CORA הציגה רגישות של 94% בזיהוי חולים עם היצרויות משמעותיות בעורקי הלב, לצד ערך ניבוי שלילי (NPV) של 99% לשלילת המחלה. בחברה מציינים כי מדובר בשיפור משמעותי ביחס לבדיקות מאמץ מקובלות בקהילה.

“אבחון מוקדם ומדויק בשלבים ראשוניים עשוי להציל את חייהם של מיליוני בני אדם שאינם מאובחנים בזמן”, אמר משה בראל, מנכ״ל ומייסד־שותף ב־AccuLine. “לראשונה אנו מספקים לרופאי המשפחה כלי שמאפשר בתוך דקות להבחין בין מטופלים הזקוקים להמשך בירור לבין כאלה שאינם בסיכון – ולחסוך בדיקות יקרות ומיותרות”.

בלי קרינה, עם AI

מערכת CORA מבוססת על אלגוריתם בינה מלאכותית המנתח בו־זמנית אותות חשמליים מהלב, רמות חמצן בדם, קצב נשימה ונתוני רקע רפואיים של המטופל. הפלט הוא דו״ח מיידי על מצב עורקי הלב – ללא צורך בפרוצדורות פולשניות או ציוד דימות מתקדם.

מעבר להיבט הקליני, בחברה מדגישים גם את הפוטנציאל הכלכלי: תחום הקרדיולוגיה אחראי להוצאות של מאות מיליארדי דולרים בשנה, וטכנולוגיה שמסוגלת לצמצם בדיקות יקרות וטיפולים מורכבים לאחר התקף לב עשויה להשפיע משמעותית על מערכות הבריאות וחברות הביטוח.

בעקבות תוצאות הניסוי בישראל, AccuLine נערכת לניסוי קליני רחב היקף בארה״ב, שייערך ב־20 מרכזים רפואיים ויכלול כ־2,000 מטופלים. הניסוי יבוצע בשיתוף Mayo Clinic, ויהווה שלב מרכזי בדרך לקבלת אישורי ה־FDA והחדרת המערכת לשוק האמריקאי והעולמי.

AccuLine נוסדה בתחילת 2022 וגייסה עד כה כ־5.5 מיליון דולר, בהובלת קרן eHealth Ventures ובשיתוף מכבי שירותי בריאות. המימון כולל מענקים מרשות החדשנות ומ־Google, וכן השקעה ושיתוף פעולה אסטרטגי עם Mayo Clinic.

צוות החברה כולל את המנכ״ל משה בראל, ד״ר עמית רכס (CTO), דון קרופורד (CBO), פרופ’ אהרון פרימרמן (CMO) – מנהל יחידת הצנתורים בהלל יפה, ופרופ’ שי רבזון (CSO) מאוניברסיטת מישיגן. החברה מעסיקה כיום שבעה עובדים במשרדיה בפתח תקווה.

"AI זה כמו קסם, אבל גם יוצר הרבה בלאגן בארגונים"

במשך יותר מעשור מלווה חברת שירותי הפיתוח קודווליו (CodeValue) ארגונים וחברות טכנולוגיה ברגעים שבהם טכנולוגיה טרנספורמטיבית משנה את כללי המשחק. תחילה היו אלה פרויקטי מיגרציה לענן, אחר כך פיתוח אפליקציות בקנה מידה ארגוני, ארכיטקטורות מודרניות ושיטות פיתוח מתקדמות. היום, כשה-AI הופך משכבת ניסוי לכלי ליבה, החברה מוצאת את עצמה שוב בקדמת הבמה – אבל הפעם מול שינוי עמוק עוד יותר.

קודווליו מעסיקה למעלה מ-400 מפתחים, ארכיטקטים ואנשי טכנולוגיה, ופועלת מול מגוון רחב של לקוחות: ארגוני אנטרפרייז, סטארט-אפים, בנקים, חברות ביטוח, וכן גופים מהמגזר הביטחוני. פעילותה משלבת שירותי פיתוח, ייעוץ והדרכה – שילוב שמקבל משנה תוקף בעידן שבו ארגונים מנסים להבין לא רק איך להשתמש ב-AI, אלא איך לבנות סביבו תהליכי פיתוח ותפעול יציבים וברי-קיימא.

לדבריו של שי פרידמן, שמונה באחרונה ל-CTO של קודווליו, לאחר שאמיר צוקר, ממייסדי החברה, עבר לתפקיד הארכיטקט הראשי של החברה, מצביע על פער הולך וגדל בין קצב האימוץ של כלי AI בארגונים לבין הבשלות התהליכית הנדרשת להפעלתם בקנה מידה רחב. “חברות רוצות לפתח סוכנים, להטמיע מודלים, לאמן מערכות פנימיות – אבל עדיין לא ברור להן איך זה אמור להיראות בפרודקשן”.

פעילות בתחום טיוב הדאטה

כחלק מכך, קודווליו מפתחת בשנה האחרונה מומחיות חדשה: ליווי ארגונים באימון מודלים פנימיים, הקמת תשתיות AI ארגוניות, והכשרה של צוותים. במקביל, החברה מקימה צוות ייעודי לתחום הדאטה וטיוב הדאטה (Data Curation), ומנסה לגבש פרקטיקות פיתוח חדשות שמתאימות לעולם לא-דטרמיניסטי.

“קודווליו שונה מחברת מוצר,” מדגיש פרידמן. “אנחנו נותנים שירותי פיתוח, ייעוץ והדרכות. המוצר שלנו זה האנשים שלנו. ולכן בתור CTO, המטרה שלי היא שכל העובדים יתקדמו ברמה הטכנולוגית כל הזמן. אם הם לא בחזית – אין לנו מה למכור”.

לדבריו, עידן ה-AI מחדד את האתגר הזה. “AI משנה תהליכים בארגונים. פתאום לא צריך מאות עובדים כדי לבצע עבודה מסוימת – עובד אחד עם הכלים הנכונים יכול לעשות עבודה של כמה. זה יוצר חשש, אבל גם מדגיש דבר אחד: אנשים חזקים ומנוסים תמיד צריך. היתרון שלנו הוא שאנחנו חיים את הטכנולוגיה כשהיא עוד בהתהוות”.

לחץ, מגבלות וכאוס במגזר הארגוני

מהניסיון שלו בחודשים האחרונים, פרידמן מתאר מגזר ארגוני שנמצא תחת לחץ מתמיד. “גם הארגונים הכי גדולים מבינים ש-AI זה משהו שחייבים לאמץ. מי שלא – יישאר מאחור. אבל הדרך לשם מאוד לא אחידה”.

פרידמן מוסיף: "בארגונים מסורתיים, כמו בנקים, ביטוח וביטחון, הבעיה לעיתים פיזית. “אין חיבור לאינטרנט חיצוני, צריך להקים תשתיות פנימיות, וזה מאט הכול. גם כשמנסים להרים צ’אטבוט פנימי, מאמנים אותו רק על דאטה ארגוני. הדאטה יכולה להיות גדולה, אבל אין מה להשוות אותה למידע שברשת – ולכן יש יותר הזיות, והמודלים פחות יציבים”.

גם בארגונים שכן מחוברים, התמונה רחוקה מלהיות מסודרת. “זה לרוב כאוס. קשה לגבש אסטרטגיה אחת, אז כל חטיבה וכל צוות עושים מה שנראה להם. פטריות אחרי הגשם. הבעיה היא שכלי AI שואבים קוד מהקוד-בייס הקיים, ואם הקוד ישן, גדול ולא מתוחזק – האיכות הרעה פשוט מתפשטת. זה סיכון אמיתי, ואני מעריך שיהיה צורך להתמודד עם ההשלכות בעוד חצי שנה-שנה”.

דאטה, הדרכות והמעבר לפרודקשן

כאן נכנס, לדבריו, תחום הדאטה. “אנחנו מרימים עכשיו אצלנו את תחום טיוב הדאטה. זה בתחילת הדרך, אבל זה יגדל, כי צוואר הבקבוק הוא הדאטה – במיוחד כשחברות מאמנות מודלים בעצמן. במקרה הזה, דאטה הוא הכול”.

גם ההדרכות הופכות לקריטיות. “הרבה אנשים עובדים עם כלים כמו Claude Code ולא מנצלים אפילו חצי מהפוטנציאל. הדרכה טובה הופכת כל עובד למומחה בכלי, וזה משנה את הארגון מבפנים”.

אחת הסוגיות המורכבות ביותר, הוא אומר, היא המעבר מסביבת ניסוי לפרודקשן. “קל מאוד לייצר באמצעות AI. פרומפט אחד וזה נראה כמו קסם. אבל AI הוא לא דטרמיניסטי – הוא פרובביליסטי. מבינים את זה ב-QA, כשיש באג ואף אחד לא יודע מאיפה הוא הגיע. זו מציאות חדשה”.

לכן, CodeValue מפתחת הדרכות ופרקטיקות סביב נושאים כמו בטיחות, ביצועים ועלויות. “יש חברות שרצות עם AI ואז מגלות שעלויות השימוש אינן ברות-קיימא. כולם נתקלים בזה עכשיו. זה שלב החיתולים”.

להיות CTO כשהמוצר הוא האנשים

עבור פרידמן, תפקיד ה-CTO בחברת שירותי פיתוח שונה מהותית מזה שבחברת מוצר. “המטרה שלי היא שלכל עובד יהיה אופק מקצועי ברור. שכולם יכירו את הכלים והטכנולוגיות המתקדמות ביותר”.

המודל הזה, לדבריו, גם מסביר את היציבות הארגונית. “כל אחד יכול להתייעץ עם כל אחד. עובדים על מגוון פרויקטים, זה כמו לעבור בין חברות בלי לעזוב. השחיקה נמוכה יותר”.

ובמבט קדימה, הוא מסכם, דווקא חוסר הוודאות הוא המנוע. “זה כיף להיות בחזית, כשיש אתגר ואז מוצאים פתרון. אלה אתגרים שלא היו לפני שנה או שנתיים – וזו בדיוק הסיבה שאנחנו כאן. אנחנו מצויים בתקופה היסטורית”.