ואיאר חשפה מכ"ם פנים-רכב בשבב העומד בדרישות Euro NCAP

חברת ואיאר (Vayyar) מיהוד ערכת מכ"ם ליישומי פנים-רכב המיושם בשבב יחיד (בתמונה למעלה). הוא קיבל הסמכת AEC-Q100 לתעשיית הרכב ותואם לדרישות החדשות של ארגון Euro NCAP, אשר מגדיר את דרישות הבטיחות לכלי הרכב בכבישי אירופה.

ואיאר פיתחה טכנולוגיית חישה מבוססת מכ"ם (קרינת RF בתדר גבוה). השבב מצוייד במערך של עד 72 אנטנות שידור ו-72 אנטנות קליטה (MIMO) וכולל מעבד DSP ומיקרו-מעבד (MCU) פנימיים, המבצעים את כל החישובים. המכ"ם בשבב של החברה פועל בטווח תדרים רחב מאוד של 3GHz-81GHz, המאפשר להתאימו לצרכים שונים. כך למשל, מכ"ם פנים הרכב מיועד לעבוד בתדר של 60GHz וכולל מערך של 48 משדרים ו-48 מקלטים. בחודש אוגוסט היא הכריזה על ערכת פיתוח להפעלת השבב בתדר של 79GHz לצורך יישומי מערכות עזר לנהג (ADAS) ורכב אוטונומי, לצד מצלמות וחיישני LiDAR.

התדר הגבוה מאפשר לחברה לייצר נקודות במרחב שבאמצעותם ניתן לפענח את ההתרחשויות בחלל הרכב, כולל איתור פרמטרים שהם סמויים עבור המצלמה, דוגמת פעימות הדופק של האנשים בחלל הרכב, נשימות, ועוד. המערכת מגיעה עם תוכנת Combo CPD+SBR המאפשרת לספק התרעות במקרים שונים, דוגמת מתן התראה לאי-הידוק חגורת הבטיחות (Seatbelt Reminders – SBR), או נוכחות תינוק ברכב (Child Presence Detection – CPD). בנוסף, החברה מספקת ערכת 4D Point Cloud API המאפשרת ליצרן לפתח יישומים עצמיים המבוססים על החיישן, למשל איתור פריצה או כניסה בלתי מורשית לרכב.

200 חיישנים שונים בכל מכונית

להערכת החברה, היתרון המרכזי של הטכנולוגיה נעוץ בכך שבאמצעות חיישן יחיד ניתן לקבל פונקציות הדורשות כיום שימוש במספר חיישנים נפרדים. להערכת חברת המחקר Strategy Analytics, מספר המערכות לניטור נהג בתעשיית הרכב יגדל מ-13 מיליון ב-2019 ל-42 מיליון ב-2025. להערכת חברת המחקר IHS, מספר החיישנים מצויים כיום בכלי הרכב יצמח בקצב של כ-40% בעשור הקרוב ויגיע למספר של 200 חיישנים נפרדים בכל רכב בשנת 2030. מכיוון שכל חיישן מסוגל לפעול רק בסביבה שיש בה מעבדים, בקרים, תוכנות, אספקת חשמל וחיווט, המשמעות הכלכלית לתעשיית הרכב היא גדולה.

"יצרני הרכב בוחנים מחדש את הגישה המסורתית, המבוססת על שימוש בעשרות חיישני בטיחות נפרדים, שכל אחד מהם מותאם למטלה יחידה", אמר ראש תחום הרכב בחברת ואיאר, יאן פודקמיין. "הפתרון שלנו מאפשר לספק רמת בטיחות גבוהה ביותר גם בדגמי הרכב הזולים". באוגוסט 2018 החליט האיחוד האירופי לחייב את יצרניות רכב בהתקנת מערכות ניטור נהג (Driver Monitoring System) בדגמיהן החדשים, כתנאי לקבלת דירוג הבטיחות הגבוה NCAP. כאמור, האיגוד האירופי השלים רק לאחרונה את הגדרת הדרישות, וככל הנראה הן יהיו מחייבות רק החל מ-2023.

מאמצי החברה להיכנס לשוק הרכב החלו בשנת 2016, והיא פועלת בשיתוף הדוק עם מספר tier1 ו-יצרני רכב (OEM), אולם מאז היא עדיין לא דיווחה על עסקאות. יכול להיות שהסיבה לכך נעוצה בעובדה שרק לאחרונה היא קיבלה את הסמכת AEC-Q100. חברת ואיאר הוקמה בשנת 2011 על-ידי המנכ"ל רביב מלמד, מנהלת הפיתוח מירי רטנר והטכנולוג הראשי נפתלי חייאט. מאז הקמתה היא גייסה כ-189 מיליון דולר.

אינטל נכנסת אל השוק האנלוגי עם ממירי ADC/DAC מסוג חדש

חברת אינטל (Intel) חשפה טכנולוגיית המרת אותות חדשה מאנלוג לדיגיטל (ADC) ומדיגיטל לאנלוג (DAC), שלהערכתה מפחיתה את הגודל והעלות של מערכות אנלוגיות-דיגיטליות דוגמת מערכות מכ"ם, מערכות אלקטרוניקה צבאית, צב"ד מהקצה הגבוה וציוד תקשורת 5G/6G. הטכנולוגיה החדשה מבוססת על שילוב של רכיב FPGA עם ממירי ADC/DAC מהירים. "באמצעות ההכרזה הזאת אינטל מרחיבה את מרחב הפעילות הטכנולוגי שלה משבבים דיגיטליים לתחום של יישומים אנלוגיים-דיגיטליים", מסרה.

הטכנולוגיה החדשה קיבלה את הכינוי Direct RF FPGA וצפויה לצאת לשוק במסגרת רכיב בשם Eagle Summit. היא פותחה בחלקה במסגרת תוכנית DARPA CHIPS של משרד הביטחון האמריקאי. "הטכנולוגיה הזו מהירה לפחות פי חמישה מכל טכנולוגיית המרה אחרת", אמר מנהל תחום תעופה וביטחון בחברת אינטל, פרנק פרנטא. "היא תאפשר לפתח מערכות מכ"ם מסוג חדש לגמרי". הפרוייקט התמקד בפיתוח מארז מרובה שבבים (Chiplet) המבוסס על טכנולוגיית המארזים Embedded Multi-Die Bridge – EMIB של אינטל ופרוטוקול התקשורת הישירה Advanced Interface Bus – AIB, המאפשרים לרכיבים שבתוך המארז להתקשר ישירות אחד עם השני במהירות של 1Tbps.

בשלב הראשון מכ"ם צבאי – אחריו יבוא שוק התקשורת

היישום המרכזי של הטכנולוגיה החדשה הוא בתחום המכ"ם, אשר מבוסס כיום על שידור וקליטת מידע באמצעות עיצוב אלומה (Beam Forming). כדי לעצב אלומה, כלומר למקד את השידור והקליטה ולקבוע את כיוונם, יש צורך במערך של אנטנות שהבדלי המופע (פאזה) ביניהם מייצרים קרן כיוונית בזכות תופעת ההתאבכות. כיום התעשייה נמצאת בשלב ביניים במעבר בין מערכות עיצוב אלומה אנלוגיות לבין מערכות עיצוב אלומה דיגיטליות מלאות. השלב הזה מאופיין בכך שבכל האנטנות קיים מעגל ייעודי להתמרת אותות ה-RF לאותות בתדר ביניים (IF), כאשר כל כמה עשרות אנטנות (ברוב המקרים 32), מחוברות אל ממיר משותף (ADC/DAC) שממנו מועבר האות לעיבוד בתוך מארג FPGA באמצעות פרוטוקול JESD204, שהוא בזבזני מאוד באנרגיה.

הטכנולוגיה החדשה מאפשרת לבצע את כל התהליך ברכיב אחד ובצורה דיגיטלית מלאה: השבב שנבנה מאפשר לחבר כל אנטנה ישירות אל השבב, כאשר כל אנטנה מקושרת אל ממיר ADC/DAC ייעודי משלה אשר דוגם את האותות בקצב של עד 64 מיליארד דגימות בשנייה (64GSPS). לאחר מכן האות עובר המרת תדר דיגיטלית בתוך השבב ונשלח ישירות אל מארג ה-FPGA. בכך הואץ תהליך העיבוד, בוטל הצורך במעגלים חיצוניים ובממשקי תקשורת מסורבלים והושג רוחב פס מיידי של 25GHz.

בתמונה למעלה: שרשרת עיצוב אלומה מהדור הנוכחי. למטה מימין: סכימת השבב החדש. למטה משמאל: סכימת הממיר הדיגיטלי בתוך השבב
למעלה: עיצוב אלומה מהדור הנוכחי. למטה מימין: סכימת השבב החדש. למטה משמאל: הממיר הדיגיטלי שבתוך השבב

הפיתוח בוצע בשיתוף עם חברת חברת לוקהיד מרטין אשר סייעה בהגדרת הדרישות. לוקהיד מרטין פיתחה מכ"ם מוטס חדש המבוסס על השבב, שלהערכתה הוא מספק ביצועים טובים יותר, בהספק ובממדים קטנים יותר מאשר מערכות מכ"ם אחרות שלה. גם חברת BAE Systems כבר הודיעה שהיא מפתחת מערכות אלקטרוניקה צבאיות חדשות המבוססות של שבבי Eagle Summit החדשים. אינטל מתנסה בטכנולוגיה הזאת זמן רב, ומשווקת את הרכיב Intel Max FPGA הכולל ממיר ADC מובנה.

אולם מקס הוא רכיב ברמת כניסה הכולל עד שני ממירי ADC ואינו מיועד לתדרי RF. תפקידו להגדיל את מכירות ה-FPGA של אינטל ולא להכניס אותה לשוק חדש. שבבי Eagle, לעומת זאת, יכולים להכיל מאות ממירים, לעבוד בתדרים גבוהים מאוד, לבצע פעולות חישוב מורכבות מאוד בזמן אמת – ולהכניס את אינטל לקטגוריית שוק חדשה, שהיא מכנה בשם "רכיבים אנלוגיים-דיגיטליים". לטכנולוגיה הזאת יש לה ביקוש גדול מאוד גם מחוץ לשוק בצבאי – במיוחד בתחום תשתיות התקשורת האלחוטית בדור החמישי ובדור השישי – אשר מבוססות כולן על טכנולוגיות עיצוב אלומה.

חיישן RF זעיר של לוקהיד מרטין המבוסס על רכיב Eagle Summit
חיישן RF זעיר של לוקהיד מרטין המבוסס על רכיב Eagle Summit

למידע נוסף: Intel Direct RF FPGA

 

יותר מ-20 יצרניות רכשו את מכ"ם הרכב של Arbe

בתמונה למעלה: ערכת הפיתוח עם מודול מכ"ם רכב המבוסס על שבבי ארבה

חברת Arbe התל אביבית הכריזה על פלטפורמת פיתוח מערכות מכ"ם רגיש לתעשיית הרכב, המבוססות על ערכת השבבים שהיא פיתחה במיוחד עבור מערכות ADAS וכלי-רכב אוטונומיים. החברה מסרה שהפלטפורמה נרכשה על-ידי יותר מ-20 יצרניות רכב וחברות Tier1. העבודה המשותפת איתן תתחיל במהלך 2021: חברת Arbe הסבירה שהיא תעבוד מול הלקוחות במטרה להתאים את הטכנולוגיה לצרכים הספציפיים של כל אחד מהם.

החזון: מכ"ם במקום LiDAR

ההכרזה מגיעה חמישה חודשים אחרי השלמת פיתוח המרכיב האחרון בערכת השבבים: שבב העיבוד. המכ"ם של ארבה מבוסס על שימוש בטכנולוגיית אות רציף (FMCW) שבה משודר אות אלקטרומגנטי רציף ולא פולסים כמו במערכות מכ"ם סטנדרטיות, כאשר הגילוי מבוסס על אפקט דופלר ולא על מדידת זמנים. להערכת החברה הוא מייתר לחלוטין את הצורך ב-LiDAR. לדברי המנכ"ל קובי מרנקו, "השקת פלטפורמת הפיתוח מציבה את Arbe בחזית תעשיית המכ"ם לרכב".

ערכת הפיתוח של החברה, Phoenix Evaluation Module and Development Kit 1.1, כוללת מודול של מערכת מלאה בעלת טווח גילוי של עד 300 מטר ברמת דיוק של עד 7.5 ס"מ. היא מזהה תנועה ברזולוציה של עד 0.1m/sec וכוללת מערך של 48 אנטנות שידור ו-48 אנטנות קליטה. המכ"ם מתחבר אל הרכב באמצעות איתרנט ו/או ערוץ CAN. המערכת מזהה מאות אובייקטים בכל פריים, ומרעננת את הפריימים 30 פעמים בשנייה.

תיאור הסיטואציה (צילומים בצדדים למעלה) ותמונת המכ"ם המתקבלת (במרכז)
תיאור הסיטואציה (צילומים בצדדים למעלה) ותמונת המכ"ם המתקבלת (במרכז)

בכל המודלים של נהיגה אוטונומית יש למכ"ם תפקיד מרכזי

שבבי המכ"ם של ארבה מפיקים תמונה רב-מימדית (4D) של סביבת הרכב: גם של האובייקטים הנייחים וגם של האובייקטים הניידים. המוצר שלה מיועד להתחרות ישירות בחיישני לייזר מסוג LiDAR. לטענת החברה, המכ"ם שלה מדוייק פי 100 מאשר מערכות מכ"ם מתחרות, בין השאר מכיוון שהוא כולל 2,304 ערוצים, בהשוואה לכמה עשרות ערוצים במערכות הקיימות היום בשוק. הדבר מאפשר לספק תמונת מצב ברזולוציה של 2K, המבטיחה עמידה בתקני NCAP הצפויים להיכנס בשנת 2022.

בדצמבר 2019 החברה השלימה גיוס הון בהיקף של 32 מיליון דולר, שנועד לממן את השלמת הפיתוח והמעבר לייצור המוני. מאז הקמתה בשנת 2015 היא גייסה כ-55 מיליון דולר. מערכות נהיגה אוטונומית מתבססות של שלושה סוגי חיישנים: מצלמות, LiDAR מבוסס לייזר ומכ"ם. קיימות שתי גישות עיקריות באשר לשילוב של אמצעי חישה ברכב האוטונומי. הראשונה גורסת שצריך להשתמש בכל שלושת סוגי החיישנים, והשנייה מבוססת על ההנחה שדי בשילוב של מכ"ם ומצלמות. בשתיהן המכ"ם ממלא מרכיב מרכזי.

ראדא מפתחת מכ"ם חדש ליירוט טילי-שיוט

חברת ראדא (RADA) מנתניה מפתחת מכ"ם חדש ובעל טווח גדול יותר ממערכות המכ"ם הטקטי הקיימות שלה, במטרה שיוכל להתמודד עם יירוט טילי שיוט. כך גילה השבוע מנכ"ל החברה, דב סלע, בשיחת הוועידה שלאחר פרסום הדו"חות הכספיים של החברה. לדבריו, צבא ארצות הברית הגדיר את טילי היירוט כאחד מהאיומים החשובים בשנים הבאות. "כיום מערכות המכ"ם שלנו מיועדות להתמודד עם רקטות לטווח קצר, פצצות מרגמה וכדומה, בטווח של עד 10 ק"מ.

"ואולם, כדי להתמודד עם טילי שיוט יש צורך בטווח גדול יותר, ולכן אנחנו מפתחים כרגע מכ"ם גדול יותר, בעל טווח כפול. אולם עדיין במעטפת הביצועים של מכ"ם טקטי, לא של מערכות גדולות כמו כיפת ברזל". מדובר במערכת מכ"ם בגודל של 120 על 90 ס"מ, שהיא גדולה יותר מהמערכות הקיימות של החברה, אבל עדיין שומרת על מימדים קומפקטיים המאפשרים להתקין אותה על גבי כלי-רכב. המכ"ם בעל הטווח המוגדל יהיה חלק ממשפחת מערכות הדור-הבא של החברה, המיועדת לשימוש במערכות ליירוט כטב"מים, מערכות הגנה אווירית לטווח קצר ומערכות הגנה אקטיביות. הניסויים במכ"מים החדשים יחלו בתוך פחות משנה.

לפני כשנה שינה צבא ארצות הברית את המיקוד של תוכנית ההגנה נגד טילים (IFPC) על מנת שתיתן מענה לאיום טילי השיוט. ישנן מערכות ליירוט טילי שיוט, כדוגמת ברק 8 של התעשייה האווירית וספיידר של רפאל, אך מדובר במערכות כבדות וסטטיות. המכ"מים של ראדא משמשים במערכות הגנה טקטיות, שניתן לנייד עם הכוחות המתמרנים בשטח. המטרה של צבא ארצות הברית היא לפתח מערכת שתספק הגנה מפני טילי שיוט לכוחות האמריקאים הפרוסים במזרח התיכון. בינואר השנה נהרגו שני חיילים אמריקאים במתקפת טילי שיוט איראנית על בסיס חיל האוויר האמריקאי אמין אל-אסד בעיראק, כתגובה לחיסול קאסם סולימאני.

מנכ"ל ראדא, דב סלע. "פוטנציאל של אלפי מערכות מכ"ם"
מנכ"ל ראדא, דב סלע. "פוטנציאל של אלפי מערכות מכ"ם"

ברבעון השני של 2020 צמחו המכירות של ראדא ב-75% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד והסתכמו בכ-17.5 מיליון דולר. בששת החודשים הראשונים של השנה הסתכמו המכירות בכ-32.6 מיליון דולר, בהשוואה למכירות של כ-18.7 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2019. סלע: "העלייה בהכנסות היא תוצאה של צורך דחוף להתמודדות עם כלי טיס בלתי מאוישים, דרישה להגנה אווירית לטווח קצר (SHORAD) ולמערכות התראה והגנה מפני איומים טקטיים תלולי מסלול".

בינתיים רוב ההזמנות מישראל ומארה"ב

"ההזמנות שהתקבלו מתחילת השנה מאפשרות לנו להעלות את תחזית ההכנסות לשנת 2020 ליותר מ-70 מיליון דולר". ועדיין, מדובר ככל הנראה בקצה הקרחון. "הצמיחה במכירות היא תוצאה של מעבר הלקוחות שלנו משלבים התחלתיים אל שלב הייצור הסדרתי. להערכתנו מדובר בשוק בהיקף של כ-5 מיליארד דולר בעשור הקרוב". כרגע אין לראדא הרבה מתחרים, מכיוון שהיא היתה חלוצה בתחום מערכות המכ"ם הטקטי הניידות, אולם סלע מעריך שביחד עם הצמיחה של שוק, ייכנסו אליו מתחרים חדשים.

לדבריו, החברה סיפקה עד היום 200 מערכוות מכ"ם למארינס האמריקאי, ותוכנית ההצטיידות של הנגמ"ש הלוחם בראדלי צפויה להביא להזמנות של כ-600 מערכות מכ"ם בשנת 2022. בישראל, תוכנית ההצטיידות של צה"ל בנגמ"ש איתן החדש הכולל את מערכות ההגנה האקטיבית "חץ דורבן" של אלביט, עשויה להביא להזמנית כ-1,000 מערכות מכ"ם בשנים הקרובות. אולם ככל הנראה מדובר רק בקצה הקרחון: "קיימות היום תוכניות נוספות הנמצאות עדיין רק בשלבים ההתחלתיים שלהן, אולם הן מייצגות פוטנציאל להזמנת אלפי מערכות מכ"ם החל משנת 2023".

מפא"ת הכריזה על תחרות מכ"ם לסיווג בני-אדם ובעלי-חיים

בתמונה למעלה: קובץ I/Q signal matrix מהסוג שהמתחרים יקבלו כדי לנתח את האובייקטים שהוא מייצג

המינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית במשרד הביטחון (מפא"ת) הכריז על תחרות לפיתוח אלגוריתם המאפשר למערכות מכ"ם מסוג Pulse-Doppler Radar להבדיל בין בני-אדם לבין בעלי חיים. האתגר הוא לקבל את נתוני המכ"ם הקיימים ולפתח אלגוריתם אשר מזהה בני-אדם ובעלי חיים, מפריד אותם מהרקע ומצליח לסווג את האותות כדי לדעת האם הם מייצגים אדם או בעל חיים. הזוכה בתחרות יקבל פרס בשווי של 40 אלף דולר ואפשרות להשתלב בפרוייקט פיתוח של מפא"ת.

האתגר הוא באלגוריתם ולא בחומרת המכ"ם

השלב הראשון של התחרות יסתיים ב-8 באוקטובר 2020, והגמר יהיה ב-15 באוקטובר 2020. מערכות מכ"ם מודרניות המבוססות גם על פולסים וגם על אפקט דופלר מאפשרות לעקוב אחת אובייקטים שונים, ולשלב מידע על האובייקטים המגיע ממספר סנסורים כדי לייצר Tracks מאוחד של כל אובייקט. המערכות האלה מתמודדות היטב עם זיהוי וסיווג אובייקטים קשיחים, כמו כלי-רכב למשל, אולם כדי לסווג אובייקטים לא קשיחים כמו בני אדם ובעלי חיים, יש כיום צורך במעורבות של מפעיל אנושי, אשר נסמך על שילוב של אותות המכ"ם עם אותות אחרים המגיעים ממערכות צילום אופטיות.

האתגר של המתחרים הוא לזהות אובייקטים לא קשיחים ולבצע באופן אוטומטי סיווג בין בני אדם לבעלי חיים, ברמה גבוהה של ודאות. מפא"ת מספקת קבצים המכילים נתוני מכ"ם (I/Q signal matrix) אמיתיים שנאספו באתרים שונים, בזמנים שונים ועל-ידי סנסורים שונים. הם מאופיינים ברמות שונות של איכות, כאשר חלקם בעלי יחס אות לרעש (SNR) גבוה, ואחרים עם יחס אות לרעש נמוך מאוד. המתחרים צריכים לספק סיווג בינארי: אם האובייקט הוא אדם הוא יקבל את התג "1", בעל חיים יקבל את התג "0".

מבחינת המכ"ם, בני-אדם ובעלי חיים שייכים לאותה קטגוריה

הבעיה המרכזית נעוצה בכך שמבחינת שיטות הזיהוי והסיווג הקיימות במערכות מכ"ם דופלר, חתימת המכ"ם של בעלי חיים ושל בני אדם היא כמעט זהה. כך למשל, אפקט דופלר מאפשר לזהות מהירות של אובייקטים, מכיוון שתדר האות החוזר משתנה בהתאם למהירות האובייקט ולכיוונו (אורך הגל מתקצר כשהאובייקט מתקרב ומתארך כשהוא מתרחק). הדבר מאפשר לזהות בקלות כלי רכב המצויים בתנועה, אולם כאשר מעוניינים לסווג בני אדם ובעלי חיים נתקלים בקושי – ברוב המקרים הם נעים במהירות מאוד דומה.

גם עוצמת ההיענות של אובייקטים לקרינת מכ"ם (Radar Cross Section – RCS) היא פרמטר המאפשר זיהוי וזיווג בשיטות מסורתיות. עוצמת האות החוזר תלויה בגודל האובייקט הנמדד, בצורתו ובהרכב החומרים שלו, ומאפשרת כיום לסווג כלי רכב גדולים בהשוואה לכלי-רכב קטנים, טנקים בהשוואה לרכב לא משוריין וכדומה. אולם מסתבר שמדד ה-RCS של מרבית בעלי החיים דומה מאוד לזה של בני אדם, ולכן הפרמטר הזה לא יכול לסייע בסיווג.

מטרת התחרות היא לבדוק האם ניתן לבצע סיווג באמצעות טכניקות עיבוד חדשות, תוך הסתמכות על מקורות האות הקיימים ובלא צורך לבצע שינויים בחומרת המכ"ם עצמה. מפא"ת מחפשת גישות חדשות, דוגמת שימוש ברשתות נוירוניות לשיפור התוצרים של טכניקות לימוד מכונה ועיבוד אותות קלאסיות. במיוחד היא מתעניינת בטכניקות שהובאו מתחומים אחרים שאינם מזוהים עם תחום המכ"ם, דוגמת טכניקות עיבוד תמונה, ניתוח אודיו, גישות ניתוח סטטיסטיות ועוד.

למידע נוסף: Mafat Challenge

חברת RFISee מרעננה מפתחת מכ"ם רכב Phased-Array בשבב

בתמונה למעלה מימין לשמאל: משה מייסד, נסים הדס, פרופ' ערן סוחר וניר מור

חברת RFISee מרעננה חשפה פרטים ראשונים על מכ"ם בשבב שהיא מפתחת, המבוסס על שליטה באלומת השידור באמצעות טכנולוגיית Phased-Array המאפשרת לכוון אלומות השידור באופן חשמלי לכיוונים שונים מבלי לסובב את אנטנת המכ"ם. הטכנולוגיה הזאת נמצאת בשימוש נרחב במערכות מכ"ם צבאיות. שבב המכ"ם פועל בכל מזג אוויר והוכיח יכולת לזהות מכוניות ממרחק של עד 500 מטר, והולכי רגל ממרחק של עד 200 מטר. המכ"ם פועל בתדרי 76GHz-81GHz.

המערכת מבוססת על שידור של כמה עשרות אלומות בו זמנית בכיוונים שונים, אשר נקלטות על-ידי מערך של מקלטים, המייצרים תמונת 4D של הסביבה: כלומר זיהוי מיקום האובייקטים (3D) וזיהוי מהירות תנועתם. החברה מסרה שאבות טיפוס של שבב המכ"ם נמצאים בבדיקה של יצרנים וספקי Tier-1 בענף הרכב, ובמהלך 2021 היא תספק דוגמאות ראשונות של השבב.

חברת RFISee הוקמה בשנת 2016 ומעסיקה כ-10 עובדים. כיום היא מגייסת אלגוריתמאים בתחומי המכ"ם ועיבוד האותות. עד היום היא גייסה 2.75 מיליון דולר מ- Clear Future, Drive, NextGear ורשות החדשנות. כיום היא נערכת לביצוע סבב גיוס ראשון לצורך מימון השלמת הפיתוח, מעבר לייצור ראשוני ובניית שיתופי פעולה.

צוות ההובלה של החברה כולל את היו"ר ניסים הדס לשעבר מנכ"ל אלתא ומומחה בתחום המכ"ם, מייסד משותף ומנכ"ל ד"ר משה מייסד שהוביל צוותי הנדסה באינטל, אמימון, Pebbles ו-2Sens. מייסד משותף וטכנולוג הראשי ניר מור בוגר צורן והתעשייה האוויריית ומומחה בתחום ההדמאה ותוכנות מכ"ם, מייסד משותף ומדען ראש פרופ' ערן סוחר מאוניברסיטת תל-אביב המתמחה בתחום ה-CMOS RF ומנהל תחום הפיתוח העסקי ד"ר יצחק שנברג, בעבר מנכ"ל CSR Israel ולפני כן מנהל פיתוח עסקי בחברת צורן, לפני שזו נמכרה ל-CSR.

השוק אליו פונה RFISee צפוי לצמוח במהירות בשנים הקרובות. להערכת חברת המחקר Yole Research, השוק העולמי של מערכות מכ"ם לרכב יגיע להיקף של כ-8.6 מיליארד דולר בשנת 2025, בעקבות צמיחה בשיעור של 16% בשנה במהלך השנים 2015-2025. לדברי המנכ"ל משה מייסד, "היכולת שלנו לשלב בין טווח ארוך ורזולוציה ודיוק גבוהים, יכולים לשפר את השילוב בין חיישני המצלמה לחיישני המכ"ם. היתוך המידע מהחיישנים של RFISee יאפשר להוסיף שכבות AI ולהבטיח פעולה אפקטיבית בתנאי ראות לקויה ורמת אוטומציה גבוהה יותר ברכב".

Arbe השלימה את פיתוח שבבי המכ"ם לרכב

בתמונה למעלה: רכב ניסוי של חברת ארבה הבודק את ביצועי המכ"ם

חברת Arbe התל אביבית הכריזה על השלמת ערכת ערכת השבבים עבור מערכת המכ"ם בממונעת שהיא פיתחה לשימוש במערכות ADAS וכלי-רכב אוטונומיים. החברה פיתחה החברה פיתחה שבבי מכ"ם המפיקים תמונה רב-מימדית (4D) של סביבת הרכב: גם של האובייקטים הנייחים וגם מידע על מהירות האובייקטים הניידים. המוצר שלה מיועד להתחרות ישירות בחיישני לייזר מסוג LiDAR בשוק מערכות ה-ADAS והרכב האוטונומי. לטענת החברה, המכ"ם שלה מדוייק פי 100 מאשר מערכות מכ"ם מתחרות.

בחודש דצמבר 2019 החברה השלימה גיוס הון בהיקף של 32 מיליון דולר, שנועד לממן את השלמת הפיתוח והמעבר לייצור המוני. מאז הקמתה בשנת 2015 החברה גייסה כ-55 מיליון דולר. החברה דיווחה על השלמת הפיתוח של שבב עיבוד התמונה עבור המכ"ם (Radar Processing Unit). מכאן שביחד עם שבבי השידור (24 ערוצים בכל שבב) ועם שבבי הקליטה (12 ערוצים בכל שבב), היא מסוגלת לספק כעת מערכת מכ"ם מיניאטורי מלאה. שבב העיבוד מקבל את המידע המגיע מ-48 ערוצי שידור ו-48 ערוצי קליטה (אנטנות). הוא מבצע עיבוד מהיר מאוד המאפשר לבצע 10,000 חישובי נקודות בכל תמונה, בקצב של 30 תמונות בשנייה.

ייתכן שזה מכ"ם הרכב החזק בעולם

המערכת השלמה מאתרת 450 אובייקטים שונים בכל תמונה בטווחים של עד 300 מטר ובזווית סריקה של 100°. היא מגיעה לרזולוציית מרחק של עד 7.6 ס"מ, ולרזולוציית מהירות של האובייקטים (באמצעות אפקט דופלר) של עד 0.1 מטר לשנייה. עוצמת העיבוד של המערכת שוות-ערך ל-3Tb/sec, ולהערכת מייסד משותף ומנכ"ל ארבה, קובי מרנקו, אין כיום מכ"ם רכב בעולם המגיע ליכולות העיבוד האלה.

החברה מגדירה את הטכנולוגיה שלה כ-Enhanced FMCW. מכ"ם Frequency Modulated Continuous Wave – FMCW מבוסס על שידור אות אלקטרומגנטי רציף ולא פולסים כמו במערכות מכ"ם סטנדרטיות, כאשר הגילוי מבוסס על אפקט דופלר ולא על מדידת זמנים. לשיטה הזאת מספר יתרונות, בין השאר ניתן להתאימה בקלות רבה יותר לשינויים במרחקי הגילוי, היא חסינה בפני שיבוש המגיע מאובייקטים נייחים גדולים וקל יותר לממש מעגלי FMCW.

מערכות נהיגה אוטונומית מתבססות של שלושה סוגי חיישנים: מצלמות, LiDAR מבוסס לייזר ומכ"ם. קיימות שתי גישות עיקריות באשר לשילוב של אמצעי חישה ברכב האוטונומי. הראשונה גורסת שצריך להשתמש בכל שלושת סוגי החיישנים, והשנייה מבוססת על ההנחה שדי בשילוב של מכ"ם ומצלמות. בשתיהן המכ"ם הוא מרכיב מרכזי. להערכת החברה, הרזולוציה של המכ"ם שלה שקולה בטיבה לרזולוציה של חיישני LiDAR והוא בעל טווח גדול יותר, ולכן מייתר את הצורך בחיישני LiDAR היקרים יותר.

מפא"ת התאימה ציוד צבאי לניטור ובדיקה מרחוק של חולי קורונה

בתמונה למעלה: תוצאות הניסוי הראשוני: הרופא מקבל את מדדי החולה על-גבי המסך

המרכז הטכנולוגי הלאומי למלחמה בקורונה הפועל בהובלת מפא"ת במשרד הביטחון, ביצע בהצלחה ניסוי בזק שבמסגרתו הוסבו שתי מערכות צבאיות למטרה חדשה: בדיקה מרחוק של מדדים פיזיולוגיים. המערכת המשולבת החדשה כוללת מכ"ם של חברת אלתא ומצלמה תרמית (IR) של חברת אלביט מערכות. המערכת מאפשרת לבצע מדידה ממרחק של דופק הנבדק, חום גופו וקצב נשימתו. נתונים אלה יוצגו במוניטור מרוחק לרופא, כדי לסייע לו בקבלת החלטות קליניות. המערכת תאפשר לצוות הרפואי לשהות במתחם סטרילי ללא מגע עם הנבדק כדי לצמצם את החשיפה של הצוות הרפואי אל נגיף הקורונה. בעתיד, היא תאפשר מיון ראשוני ותיעדוף הטיפול בחולים – בהתאם לניתוח המדדים.

הניסוי נערך בשיתוף ד"ר יוני סביר מהפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון, החברות EchoCare Technologies, Vayyar, Neteera, המרכז הרפואי רבין, יחידת המו"פ במפא"ת בראשות תא"ל יניב רותם וצוות מערך החיישנים במפא"ת, וכן קבוצות מחקר נוספות מהאקדמיה ומצה"ל. הייעוץ הרפואי ניתן על-ידי ד"ר יוסי שעיה וד"ר עקיבא אסתרסון ממיון בילינסון (המרכז הרפואי רבין). להערכת מפא"ת, קיימת אפשרות שהמערכת תיכנס לשימוש בחדרי המיון בארץ כבר בימים הקרובים.

יוסי כהן, סמנכ"ל טכנולוגיה בחברת אלביט, אמר שהחברה תמשיך לרתום את היכולות הטכנולוגיות שפותחו בחברה בכדי לסייע למשרד הביטחון, המרכזים הרפואיים והרשויות המקומיות. מנכ"ל אלתא, יואב תורג׳מן, אמר מערכות המכ"מ של אלתא, המשמשות לגילוי ומודיעין, הוסבו לניטור מדדי גוף אצל חולים פוטנציאליים ולשמירה מיטבית על הצוות הרפואי, ללא צורך בהתערבות אנושית. "נמשיך לתמוך במאמץ הלאומי במציאת פתרונות יעילים וחדשניים".

המצלמה התרמית (IR) של אלביט במהלך הניסוי שבוצע על-ידי מפא"ת
המצלמה התרמית (IR) של אלביט במהלך הניסוי שבוצע על-ידי מפא"ת

לדברי ד"ר שעיה, מפא"ת פנתה אל בית החולים עם הרעיון לנטר חולים באמצעות מערכות מכ"מ. "הם שאלו אותנו מה הצרכים הרפואיים שלנו ואיזה מדדים צריך לנטר על-מנת לאבחן חולי קורונה בשלב מוקדם עוד בזמן ההערכה הראשונית, מבלי מעורבות של איש צוות רפואי". ממשרד הביטחון נמסר שהמרכז הטכנולוגי הלאומי למלחמה בקורונה ממשיך באיתור ובפיתוח טכנולוגיות שיסייעו במאבק בהתפשטות נגיף הקורונה. "במסגרת פעילות המרכז עוסקים הצוותים בהסבת טכנולוגיות צבאיות-ביטחוניות ליישומים אזרחיים. העבודה נעשית מסביב השעון ובמשמרות, על-מנת להגיע מוקדם ככל הניתן ליישום בבתי החולים".

יצרנית שבבי המכ"ם Arbe גייסה 32 מיליון דולר

בתמונה למעלה: מייסדי ארבה (מימין לשמאל): המנכ"ל קובי מרנקו, ה-CTO ד"ר נועם ארקינד ומנהל התיפעול עוז פיקסמן

חברת Arbe התל אביבית השלימה גיוס הון בהיקף של 32 מיליון דולר. ביחד עם גיוסי ההון הקודמים, החברה גייסה מאז הקמתה כ-55 מיליון דולר. החברה פיתחה שבבי מכ"ם המפיקים תמונה רב-מימדית (4D) של סביבת הרכב: גם של האובייקטים הנייחים וגם מידע על מהירות האובייקטים הניידים. המוצר שלה מיועד להתחרות ישירות בחיישני לייזר מסוג LiDAR בשוק מערכות ה-ADAS והרכב האוטונומי. לטענת החברה, המכ"ם שלה מדוייק פי 100 מאשר מערכות מכ"ם מתחרות.

החברה הוקמה בנובמבר 2015 על-ידי המנכ"ל קובי מרנקו, הטכנולוג הראשי ד"ר נועם ארקינד, ומנהל התיפעול עוז פיקסמן. מרנקו ייסד וניהל את חברת Taptica שפיתחה רכיב DSP נייד ונמכרה ל-Marimedia. ארקינד היה אחראי על פיתוח האלגוריתם של טאפטיקה וגם על פיתוח מערכת הבקרה של חללית הירח הישראלית "בראשית". פיקסמן היה מנהל המוצר של טאפטיקה. בתחילת דרכה התמקדה ארבה בתחום הרחפנים, ופיתחה מכ"ם מבוסס שנועד למנוע התנגשות אווירית בין רחפנים. אולם ב-2017 היא החליטה לשנות כיוון והתאימה את הטכנולוגיה לתחום הרכב.

מהו החיישן המיותר ברכב אוטונומי?

משרדיה הראשיים של החברה ממוקמים בתל אביב, והיא מפעילה מרכזי פיתוח עסקי ושירות לקוחות בסין ובארצות הברית. הגיוס הנוכחי יממן את שלב המעבר לייצור המוני של שבבי המכ"ם, ואת התמיכה שהחברה תספק ללקוחות Tier 1 שייצרו מערכות מכ"ם המבוססות על השבב שלה. "באמצעות הטכנולוגיה שלנו ניתן להשיק רכב אוטונומי ברמה 3 מבלי להזדקק ל-LiDAR, וכך להוזיל את עלותו ולהתאים אותו לקהל הרחב", אמר מרנקו. יאיר שמיר, שותף מנהל בקרן Catalyst CEL אשר השתתפה בגיוס, אמר שארבה "היא החברה היחידה המסוגלת לספק לכלי-הרכב טכנולוגיית חישה ברזולוציה גבוהה בארבעה מימדים".

מערכות נהיגה אוטונומית מתבססות של שלושה סוגי חיישנים: מצלמות, LiDAR מבוסס לייזר ומכ"ם. קיימות שתי גישות עיקריות באשר לשילוב של אמצעי חישה ברכב האוטונומי. הראשונה גורסת שצריך להשתמש בכל שלושת סוגי החיישנים, והשנייה מבוססת על ההנחה שדי בשילוב של מכ"ם ומצלמות. בשתיהן המכ"ם הוא מרכיב מרכזי.

היתרון המרכזי של המכ"ם נעוץ ביכולתו לפעול בכל מזג אוויר ובתנאי תאורה ירודים, לחשב את מהירות האובייקטים המזוהים (המימד הרביעי) ועמידותו בפני סינוור. עם זאת, רוב מערכות המכ"ם סובלות מרזולוציה נמוכה ומבעיית התראות שווא. באתר האינטרנט שלה, החברה מדווחת שהיא התגברה על הבעיות האלה (בשבב המכ"ם Phonix), באמצעות שימוש במשדרים ובמקלטים המחוברים ביניהם במספר רב של ערוצים (2,000 ערוצים וירטואליים לעומת 12 ערוצים במכ"מים הקיימים), אלגוריתמים מתקדמים לעיבוד תמונה ומעבד ייעודי חזק שהיא פיתחה.

להערכת החברה, הרזולוציה של המכ"ם שלה שקולה בטיבה לרזולוציה של חיישני LiDAR, והוא מגיע לטווח של עד 300 מטר, בהשוואה לטווח של כ-100 מטר המאפיין את חיישני ה-LiDAR המובילים. הרכיב מתוכנן כמערכת על-שבב (SoC) ומיוצר כיום בתהליך RF CMOS 22 ננומטר, שנועד להפחית את העלות. בין המשקיעים בחברה: 360 Capital Partners, Canaan Partners Israel, iAngels, O.G. Tech Ventures, Catalyst, BAIC Capital, Mission Blue Capital, AI Alliance ו-OurCrowd.

המכ"ם של ארבה בניסויי שטח
המכ"ם של ארבה בניסויי שטח

ואיאר נערכת לייצור המוני של מכ"ם פנים-הרכב

חברת Vayyar Imaging מיהוד, המפתחת חיישני RF המאפשרים למפות באופן תלת-מימדי את הסביבה ללא שימוש במצלמה, נערכת לייצור המוני ב-2021 של חיישני מכ"ם המנטרים את פנים הרכב. החברה הציגה לראשונה את החיישן החדש בתערוכת Smart Mobility שנערכה בחודש שעבר בתל אביב. המערכת החדשה מבוססת על כרטיס שהחברה פיתחה מסביב לשבב CMOS, המשמש כמכ"ם-בשבב ליישומים בתעשיית הרכב. הרכיב הוכרז בחודש יוני השנה, וכולל מעבד DSP ליישום האלגוריתמיקה ועוד 48 משדרים ו-48 מקלטים הפועלים בתדר של 76-81GHz.

מנהל הפיתוח העסקי ומוביל תחום האוטומוטיב בחברה, יאן פודקמיין (בתמונה למעלה), סיפר ל-Techtime שהחברה נמצאת כעת בתהליכי הכנה לייצור המוני עם מספר שותפים, בהם חברת Tier-1 (ספקית מכלולי רכב) גדולה, וחברת OEM (יצרנית מכוניות). המוצר שהחברה תספק הוא כרטיס בגודל של 4 ס"מ על 4 ס"מ אשר כולל את כל מרכיבי המכ"ם: שידור, קליטה, כמה עשרות אנטנות ומעבד DSP. "כל העיבוד נעשה בשבב ובכרטיס, כאשר אנחנו מעבירים למחשב הרכב רק את המידע המעובד".

הרגולטור דורש חיישנים נוספים

האסטרטגיה של החברה נשענת על היענות למספר מגמות בתחום הרגולציה, ועל איתור יתרונות הטכנולוגיה שלה על רקע הרגולציה המתגבשת בעולם. "מכ"ם פנים-הרכב שלנו יודע לזהות שהות של ילדים ובעלי חיים ברכב, בלא לפגוע בפרטיות שלהם. הוא גם יודע להבדיל בין ילדים ובעלי חיים באמצעות ניטור הנשימות שלהם. בארצות הברית מתים כיום כ-60 ילדים בשנה עקב שיכחה ברכב, והקונגרס מקדם חקיקה שתיאלץ להתקין חיישנים בכל כלי-הרכב. באירופה המהלך הושלם, והחל מ-2022 יחוייבו היצרנים לשלב יכולת התראה על הימצאות ילדים ובעלי-חיים בכל רכב חדש.

"המכ"ם שלנו פועל בהספק מאוד נמוך, ומייצר קרינה בעוצמה של כאלפית מעוצמת הקרינה של מכשירי Wi-Fi המצויים היום ברכב, לכן קיבלנו עבורו אישורי בטיחות בארה"ב, באירופה וביפן". האסטרטגיה השנייה של החברה היא לשכנע את היצרנים בכדאיות הכלכלית של התקנת חיישן מכ"ם, כתחליף לחלק גדול מהחיישנים הקיימים היום בכלי-רכב. פודקמיין: "כאשר הכרטיס שלנו ממפה את פנים הרכב, הוא יכול להחליף את חיישן המשקל המותקן במושבים. החוק דורש התקנת חיישן משקל כדי לוודא שכל הנוסעים חגרו את חגורת הביטחון. שימוש במכ"ם במקום בחיישן משקל יכול לחסוך עלויות עצומות של הכבילה בתוך הרכב".

כרית-אוויר קטלנית

תחום אחר שחברת ואיאר מתכננת להיכנס אליו באמצעות החיישן האלחוטי, הוא של ניהול כריות האוויר. "התקינה מתחילה לעסוק עכשיו בתחום חדש שנקרא 'כרית-אוויר אדפטיבית', אשר יכולה להישען על החיישן שלנו. כיום כריות האוויר פועלות באופן עיוור: כאשר יש תאונה כל הכריות נפתחות. הבעיה היא שאם נפתחות כריות של מושב ריק, יש בזבוז של כסף, ואם הן נפתחות כאשר האדם בתנוחה לא מתאימה – למשל הרגליים נשענות על לוח המחוונים – הכרית יכולה להרוג אותו.

"חיישן פנים הרכב שלנו יודע לומר לכל חגורת בטיחות באיזה עוצמה להיות מהודקת ולהחליף חיישן נוסף הקיים היום בתוך הכיסאות. הוא גם יידע לקבוע איזה כריות אוויר לפתוח במקרה של תאונה, ובאיזה עוצמה לפתוח אותן". החברה מייעדת את החיישנים גם ליישומים עבור ניטור סביבת הרכב מבחוץ. חברת ואיאר הוקמה בשנת 2011 על-ידי המנכ"ל רביב מלמד, מנהלת הפיתוח מירי רטנר והטכנולוג הראשי נפתלי חייט, ומאז הקמתה היא גייסה 79 מיליון דולר. כיום היא מעסיקה כ-170 עובדים ונמצאת בתהליכי גיוס עובדים נוספים.

הטלפון החדש של גוגל כולל מכ"ם-בשבב

אחד מהחידושים המעניינים ביותר בטלפון החדש Pixel 4 שעליו הכריזה אתמול גוגל, הוא השימוש במכ"ם בשבב זעיר לצורך זיהוי מחוות. כך למשל, בסיוע המכ"ם יכולים המשתמשים להחליף שיר המושמע בטלפון באמצעות תנועת יד בלבד. מדובר בסמארטפון הראשון המשלב בתוכו טכנולוגיית מכ"ם. קשה להאמין שתהיה להכרזה השפעה מסחרית דרמטית: הוא נמכר במחיר של 899 דולר ליחידה, בתקופה שבה שוק הסמארטפונים נמצא בשפל והלקוחות מעדיפים לרכוש מכשירים זולים ולא מכשירים בעלי ביצועי-על.

אולם הוא מבשר על שוק חדש ותובעני מאוד עבור מערכות המכ"ם-בשבב, אשר יפתח בפניהן את השוק הצרכני. חברת גוגל בחרה להשתמש בשבב מכ"ם מדגם BGT60TR13C של חברת אינפיניאון (Infineon) הגרמנית, הפועל בתדר של 60GHz. מדובר בגרסה חדשה של המכ"ם מדגם  BGT24MTR, העובד בתדר של 24GHz. בעוד שמכ"ם ה-24GHz מתאים ליישומי חוץ הדורשים מרחקים גדולים ורזולוציה נמוכה יחסית, המכ"ם בשבב החדש (60GHz) מספק רגולוציה גבוהה מאוד, עד כדי זיהוי הנשימות של המשתמש, אולם יעיל בטווח קצר יותר.

השבב החדש מופיע בגודל של 5 מ"מ על 6.5 מ"מ, ומממש מערכת מכ"ם מלאה הכוללת גם את האנטנה. המכ"ם מאפשר סריקה רציפה של סביבת הטלפון בזווית של 120°. הוא פותח על בסיס טכנולוגיית מכ"ם שנועדה לשימוש בכלי-רכב, ועבר התאמה מיוחדת לשוק הצרכני באמצעות השגת חיסכון גדול בהספק, והגדרה מחדש של מרחקי החישה: ממספר מילימטרים ועד לחמישה מטרים מפני המכשיר. הוא מאפשר למדוד את המרחק, כיוןן התנועה והמהירות של אובייקטים המצויים ליד המכשיר, ועל-ידי כך ליצור יישומים וממשק משתמש מסוג חדש.

אינפיניאון רוכשת את Cypress

זוהי כניסה מרשימה מאוד של שבב חדש אל השוק. חברת אינפיניאון העריכה שהשבב ישנה את האופן שבו ניתן להשתמש בסמארטפונים. היא הודיעה שכעת היא עובדת על פיתוח שבב המאפשר להתיך מספר חיישנים בו-זמנית, לצד פונקציית המכ"ם. עד היום היא הוציאה שתי ערכות פיתוח ליישומי זיהוי נוכחות המבוססות על המכ"ם מסוג BGT60TR13C, ומתכננת להציג ברבעון הזה תכנון ייחוס של כרטיס ממוזער עבור יישומי זיהוי נוכחות.

ההשקה של גוגל דחפה עלייה של כ-2% במניית אינפיניאון בבורסה של פרנקפורט, וכעת היא נסחרת לפי שווי של כ-21.1 מיליארד אירו. החברה מעסיקה כ-40,000 עובדים ובשנת 2018 הסתכמו מכירותיה בכ-7.6 מיליארד אירו. בימים אלה היא נמצאים בשלבי המימון של עיסקת Cypress: בתחילת חודש יוני השנה נחתם הסכם בין אינפיניאון לבין Cypress Semiconductor האמריקאית, שלפיו אינפיניאון תרכוש אותה תמורת 9 מיליארד אירו במזומן. העיסקה צפויה להסתיים בסוף 2019 או בתחילת 2020.

בירד הטמיעה מערכות ניהול ובקרה במכ"מים של Hensoldt

חברת בירד אירוסיסטמס (BIRD Aerosystems) מהרצליה הטמיעה את מערכת הבקרה והתצוגה ואת מערכת ניהול המשימה שלה במשפחת המכ"מים החדשה לכלי-טיס, PrecISR, של חברת Hensoldt. שתי החברות יציגו את הפתרון המשותף בתערוכת ADEX, שנפתחת היום בסיאול, דרום קוריאה. משפחת PrecISR היא משפחה חדשה של מכ"מים מבוססי-תוכנה ורב-משימתיים שפיתחה הנסולדט לכלי טיס. הם מספקים כיסוי לטווחים רחוקים וברזולוציה גבוהה של המרחב האווירי, הימי והקרקעי.

הנסולט היא חברה גרמנית המתמקדת בפיתוח וייצור חיישנים מסוגים שונים למערכות הגנה, ביטחון ותעופה וחלל. ב-2018 הסתכמו הכנסותיה ב-1.3 מיליארד דולר. אחד מקווי הפעילות המרכזיים שלה הוא מכ"מים קרקעיים ואוויריים למערכות תצפית, בקרה ופיקוח אווירי, והם משולבים בין היתר ביורופייטר, במטוסי ה-F-125 של הצי הגרמני ובספינות קרב של הצי האמריקאי.

במסגרת שיתוף הפעולה בין שתי החברות, בירד פיתחה עבור המכ"מים הללו את מערכת הבקרה והתצוגה (RCD), אשר מהווה למעשה את ממשק המשתמש עבור המפעיל, ואת מערכת ניהול המשימה (MSIS), שמעבדת את המידע המגיע מהמכ"ם, מסווגת, מתעדפת ומציגה אותו באופן ברור בשילוב נתונים נוספים המגיעים מחיישנים אחרים. לדברי החברות, השילוב בין המכ"ם של הנסולדט ומערכות הניהול של בירד מאפשרות לכלי הטיס להשלים בגיחה אחת משימות תצפית ופיקוח של שטחים גדולים מאוד.

מכ"ם PrecISR החדש של חברת Hensoldt
מכ"ם PrecISR החדש של חברת Hensoldt

חברת בירד מכשירה מטוסי תצפית ומשימה המותאמים לדרישות הלקוח באמצעות התקנת חיישנים ומערכות ניהול משימה מתוצרתה על-גבי מטוסי ססנה (Cessna Citations). המטוסים משמשים בעיקר למשימות סיור כמו בקרת גבולות ומניעת פעילויות בלתי חוקיות כמו פיראטיות הברחות, דיג בלתי חוקי, גניבת נפט ועוד. מרבית לקוחות החברה בתחום הן מדינות מתפתחות באפריקה, אסיה ודרום אמריקה. מדובר בפתרון חסכוני ופשוט יחסית לתפעול ותחזוקה, המתאים למדינות החסרות את אמצעי בקרת הגבולות והניסיון המבצעי של מדינות המערב.

האזינו לשיחה עם סמנכ"ל השיווק והפיתוח העסקי של חברת בירד, שאול מזור:


‭‮

קו המוצרים השני של בירד הוא של מערכות הגנה למטוסים מפני טילים (AMPS). בסלון האווירי בפריז היא תציג לראשונה את הדגם המוגמר והמסחרי של מערכתSPREOS DIRCM  העוקבת אחר טילי-כתף מונחי חום ומשבשת את פעילותם. מערכת SPREOS מבוססת על מכ"ם דופלר ומכשיר לייזר המשולבים במארז מאוחד במשקל נמוך במיוחד. המכ"ם עוקב אחר המטרה, ובאמצעות תופעת דופלר מזהה בוודאות שמדובר בטיל. 

מרגע שמתקבלת החלטה שמדובר בטיל-כתף, משוגרת קרן לייזר מתוך נקב המצוי במרכז אנטנת המכ"ם (שבמילא כבר מכוונת אל המטרה). הקרן הזאת משבשת את חיישן הביות של הטיל וגורמת לו לסטות מהמסלול. להערכת החברה מדובר במערכת ייחודית בשוק ה-DIRCM (Directional Infrared Counter Measures). המערכות האחרות בשוק מבוססות על שימוש בשתי יחידות נפרדות: עוקב אופטי ושבש לייזר. ההפרדה מייצרת מערכות מורכבות וכבדות, המייצרות הרבה מאוד התראות שווא.

המערכת של בירד כוללת את שתי היחידות במארז מאוחד ולדברי החברה התראות השווא מצטמצמות למינימום. בשונה ממערכות התצפית (ASIO) המיועדות בעיקר למדינות מתפתחות, מערכת SPREOS מתאימה דווקא לצבאות של מדינות המערב, המתמודדים עם איום גובר של טילי-כתף באזורי סכסוך. החברה כבר מכרה מספר מערכותSPREOS  , ואלה צפויות להיכנס לפעילות מבצעית עד סוף השנה.

ראדא קיבלה ביולי הזמנות חדשות ב-9 מיליון דולר

חברת ראדא תעשיות אלקטרוניות (RADA) מנתניה, קיבלה בחודש יולי הזמנות חדשות בהיקף של 9 מיליון דולר. מתוכן, 8 מיליון דולר הן הזמנות של מערכות מכ"ם טקטי מוגדר-תוכנה, ועוד 1 מיליון דולר הזמנות המשך לפעילות האוויוניקה של החברה. החברה מסרה שמרבית ההזמנות הינן הזמנות המשך מלקוחות בהם זכתה ראדא בשנתיים האחרונות. מערכות המכ"ם הטקטיות של החברה משמשות במערכות הגנה כנגד כלי-טיס בלתי מאוישים (C-UAV), מערכות הגנה אווירית לטווחים קצרים מאוד (VSHORAD), ומערכות התראה מפני מרגמות וארטילריה קצרת-טווח (C-RAM).

מנכ"ל ראדא, דב סלע, אמר ש"יש מומנטום הזמנות חזק למערכות ההגנה האקטיביות שבהן המכ"מים שלנו משולבים. יתר על-כן, מערכות ה-C-UAV שלנו זוכות לתשומת לב יתרה בעקבות התקריות האחרונות, כולל התקרית במפרץ הפרסי. רבות מהזמנות ההמשך התקבלו מלקוחות שזכינו בהם לאחרונה, ולכן אנחנו מצפים להגדיל את היקפי המכירות מולם".

תחזית המכירות המעודכנת: 43 מיליון דולר ב-2019

ראדא נמצאת בחודשים האחרונים בתנופת מכירות, לאור ההתקבלות של מערכות המכ"ם הטקטיות שלה בשוק המתפתח של מערכות הגנה אקטיביות ומערכות הגנה כנגד כלי-טיס בלתי מאויישים. בחודש יוני היא קיבלה הזמנות בהיקף של 7 מיליון דולר, שמתוכן הזמנות בהיקף של 5 מיליון דולר היו למערכות מכ"ם טקטיות. שאר ה-2 מיליון דולר היו עבור מערכות המורשת בתחום האוויוניקה, כמו מקליטי וידאו דיגיטליים, יחידות אוויוניקה ושירותים עבור לקוחות קיימים של מערכות אוויוניקה.

ברבעון הראשון של 2019 הסתכמו מכירות החברה בכ-8.7 מיליון דולר, המייצגות צמיחה של 44% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. החברה פירסמה תחזית מכירות שנתית של כ-40 מיליון דולר לשנת 2019. השבוע, בעקבות ההזמנות החדשות, עידכנה החברה את תחזית המכירות שלה ליותר מ-43 מיליון דולר. בעקבות ההודעה עלתה מניית ראדא בנסד"ק בכ-5%, וכיום היא נסחרת לפי שווי שוק של כ-127.5 מיליון דולר.

אקסייט תאבטח שדה תעופה נוסף בבייג'ין

בתמונה למעלה: מנכ"ל Xsight אלכס קורן. צילום: נדב קרלינסקי

חברת Xsight Systems מראש העין זכתה במכרז שני השנה להתקנת מערכת RunWize לגילוי עצמים זרים (FOD) במסלולי ההמראה והנחיתה של שדה תעופה בינלאומי בבייג'ין. בחודש אפריל השנה היא קיבלה הזמנה להתקנת מערכת הגילוי וההתראה שלה במסלול המזרחי. והחודש היא זכתה במכרז של שדה התעופה הבינלאומי החדש הנמצא בשלבי בנייה, בייגיין דאגזין, להתקנת המערכת בשני מסלולי המראה ונחיתה.

שדה התעופה הבינלאומי הוא אחד מהשדות העמוסים בעולם ובשנת 2018 עברו דרכו כ-100 מיליון נוסעים. שדה התעופה החדש דאגזין, נמצא בשלבי בנייה לכניסה לפעילות, ומתוכנן לעבוד בתפוקה של כ-120 מיליון נוסעים בשנה (לשם השוואה, בנתב"ג עברו ב-2018 כ-22 מיליון נוסעים). המערכת של אקסייט כבר מותקנת במספר נמלי תעופה גדולים מאוד, בהם: בוסטון, סיאטל, נתב"ג ובנגקוק, וכן בבסיסי חיל האוויר הישראלי.

חברת אקסייט הוקמה בשנת 2005 על-ידי קבוצה של יוצאי חיל האוויר, שהחלו לחפש פתרון לבעיית האיומים במסלול בעקבות אסון מטוס הקונקורד בשנת 2000, שבו נהרגו 108 אנשים. הפיתוח נמשך מספר שנים וההתקנה הראשונה של המערכת היתה בשנת 2012. כיום החברה פועלת מראש העין, ומייצרת את המערכות באמצעות חברת flex במגדל העמק. המנכ"ל אלכס קורן הגיע לחברה לפני כחמש שנים, לאחר 27 שנים בחיל האוויר, כאשר בתפקידו האחרון היה מפקד היחידה הטכנולוגית של החיל.

בראיון ל-Techtime הוא סיפר שהחברה פועלת בשוק המצוי רק בתחילתו. קורן: "עולם התעופה מכפיל את עצמו בכל 15 שנה. אנחנו מחזיקים בכ-60% מהשוק העולמי בתחום הזה, ובסוף השנה נהיה ב-9-10 מסלולים בעולם, שזה שיעור אפסי מהפוטנציאל שיש בשוק. ארגון התעופה האזרחית (International Civil Aviation Organization) מוטרד מאוד לאחרונה מבעיית המזהמים על המסלולים, והגיש הצעה לחייב כל שדה תעופה בעולם החל מ-2020, לדווח בזמן אמת על מצב המזהמים על המסלול".

כיצד הרגולציה החדשה תשפיע עליכם?

קורן: "אנחנו נמצאים בשורה הראשונה ממש סמוך למסלול. אורך מסלול ממוצע הוא כ-3.8 קילומטר. המערכת שלנו יושבת על מנורות התאורה הנמצאות במרחק של 60 מטר אחת מהשנייה. בכל מנורה יש את הסנסור הכולל מצלמה, מכ"ם ויכולת IR. החיישנים והמנורות נמצאים משני צידי המסלול, כלומר יש לנו כ-100 חיישנים בכל מסלול. אנחנו יכולים למדוד באופן מדוייק את גובה השלג, גובה הקרח או אפילו כמות המים שיהיה צורך לדווח עליהם".

מהו היתרון הטכנולוגי שלכם?

"פיתחנו טכניקות לגילוי חפצים קטנים ומניעת התראות שווא. כל חיישן נעזר בחיישן שלידו, ואם אין גילוי משני חיישנים לפחות, אנחנו לא מייצרים התראה. עד היום רשמנו 10 פטנטים, ואנחנו ממשיכים לעדכן את המערכת. התכנון של המכ"ם מבוסס על קניין רוחני שלנו, ולאחרונה עברנו משימוש במכ"ם בעל אנטנה מסתובבת למכ"ם Phased Array בעל שליטה אלקטרונית על זוויות הקרינה והקליטה. אנחנו ממשיכים לעדכן את האלגוריתם, והתחלנו להשתמש במערכת בינה מלאכותית הלומדת את המסלול ואת האיומים האופייניים שלו".

אומנם אקסייט פועלת בשוק הנמצא רק בחיתוליו, אולם זהו שוק המאופיין ביציבות גדולה מאוד, המוכרת לכל מי שקשור לעולם הבטיחות בענף התעופה. אפילו ההסכמים שלה הם ארוכי טווח: "בכל אתר אנחנו עובדים עם אינטגרטור מקומי המתקין את המערכת, אולם אנחנו מתחייבים לספק תמיכה ותחזוקה שוטפת לאורך 10 שנים לפחות".

מכלולי מכ"ם ומצלמה לאורך המסלול

מערכת הגילוי של אקסייט מבוססת על מערך משולב של מכ"ם גלים מילימטריים, מצלמת אור-נראה וחיישני אינפרא-אדום קרוב, המוצבים על-גבי פנסי התאורה לאורך המסלולים. תוכנת היתוך מידע משלבת את הנתונים מכל המקורות האלה ומפעילה את מערכת FODetect, מספקת בקרה אוטומטית ורציפה של מצב המסלולים. ראש החישה כולל מכ"ם זעיר (Mini W-band Radar) בתדר של 76-7GHz, מקור תאורת אינפרא-אדום ומצלמה המשמשת גם לצילום באור נראה וגם לצילום IR באמצעות מסנן נייד.

ראשי החישה פרוסים לאורך המסלול ומספקים את המידע באמצעות תקשורת מקומית אל מחשב המתיך את המידע ומאתר חפצים חשודים על המסלול. המערכת מסוגלת לאתר חפצים בגודל של בורג בודד, שעשויים לפגוע בבטיחות ההמראה או הנחיתה. במקביל, היא מפעילה את תוכנת BirdWize, אשר מזהה ציפורים על המסלול, ומבריחה אותן באמצעות הפקת רעש מרתיע מראש החישה המצוי בקרבת הציפור.

קו הייצור האמריקאי של ראדא יתחיל לפעול ברבעון האחרון 2019

בתמונה למעלה: מנכ"ל ראדא, דב סלע. "זו השנה שחיכינו לה". צילום: Techtime

חברת האלקטרוניקה הצבאית מנתניה, ראדא (Rada Electronic Industries), נמצאת לקראת השלמת תהליך ההקמה של מפעל לייצור מערכות מכ"ם טקטיות בעיירה ג'רמן-טאון שבמרילנד, המיועד לייצר מערכות מכ"ם עתידיות עבור צבא ארצות הברית. במהלך שיחת הוועידה בעקבות הדו"ח השנתי של החברה, דיווח היום (ד') המנכ"ל דב סלע שהיקף ההשקעה במפעל יהיה כמה מיליוני דולרים ספורים, פחות מ-5 מיליון דולר. "המטרה היא להתחיל בייצור מערכות מכ"ם כבר ברבעון הרביעי של שנת 2019".

ראדא עברה שינוי דרמטי בשנים האחרונות: במקביל לדעיכה ההדרגתית של שוק האוויוניקה המסורתי שלה, היא פיתחה קו מוצרים חדש של מערכות מכ"ם טקטיות אשר מתחיל רק עכשיו את שלבי הכניסה שלו לשוק. המכירות של המכ"ם הטקטי אחריות לתפנית שהיא ביצעה בשנת 2017, כאשר מכירותיה הוכפלו מ-12.8 מיליון דולר ל-26.2 מיליון דולר. כעת היא נמצאת בפני קפיצה נוספת, בשנת 2018 הסתכמו מכירותיה ב-28 מיליון דולר, והתחזית של החברה היא שבשנת 2019 היא תגדיל את המכירות ב-43% להיקף של כ-40 מיליון דולר. "זוהי השנה שחיכינו לה", הוא אמר לאנליסטים.

מערכות מכ"ם טקטי הן מערכות מכ"ם ניידות וקטנות המשמשות להגנה אקטיבית על כלי-רכב באמצעות איתור איום מקומי ומתן הוראת שיגור לחימוש מונחה שישמיד את האיום. הן גם משמשות לאיתור כטב"מים ורחפנים, ואיתור איומים נוספים כמו למשל פצמ"רים בשדה הקרב. החברה נכנסה לתחום בשנת 2006 כמעט במקרה בעקבות פנייה מרפאל, ובשנת 2008 החלה לעבוד עם תעש (היום בבעלות אלביט) על פיתוח המכ"ם עבור מערכות ההגנה האקטיביות נגד טילים "חץ דורבן" (באנגלית: Iron Fist) להגה על כלי-רכב משוריינים ועל כלי-רכב קלים בפני טילי נ"ט דוגמת טילי אר-פי-ג'י.

ראדא פיתחה פלטפורמת מכ"ם מבוססת תוכנה הניתנת לדחיסה במארז משולב קטן וזול יחסית. אלא שנדרשו כמעט 10 שנים כדי שהצבאות בעולם יכירו בצורך להגנת טנקים וכלי-רכב מפני טילים באמצעות מערכות הגנה אקטיביות. היה גם קושי טכנולוגי גדול, מכיוון שהו צריכות לאתר איום RPG ובתוך חצי שנייה את שלוח נתוני מיקום המדוייקים שיאפשרו לנטרל את האיום. התפנית של 2017 התרחשה בעקבות הזמנה דחופה של המארינס האמריקאי, שרכש בבהילות יותר מ-100 מערכות מכ"ם טקטי העובדות תוך כדי תנועה ומספקות התראה בפני איומים כמו רחפנים. היקף העיסקה היה 10 מיליון דולר.

כעת המצב שונה: הצבא האמריקאי סיים את מבחני הביצוע של חץ דורבן, אשר מתוכנן להתקנה ב-138 עבור חטיבת נגמ"שי Bradley 2 של הצבא האמריקאי. לדברי סלע, החברה מעורבת בעוד שתי תוכניות גדולות של הצבא האמריקאי להצטיידות במערכות ההגנה מתוצרת תעש/אלביט. סלע: "סיפקנו כמות משמעותית של מערכות עבור הבדיקות שבוצעו במסגרת התוכניות האלה, וכעת הם מכינים את התקציבים לשנים 2019 ו-2020. במקביל, החברה נערכת להשלמת תהליך קבלת אישור ספק מורשה והסמכת הגנה בפני תקיפות סייבר. וכאשר כל הנקודות האלה יחוברו, היא תתחיל לספק מערכות מכ"ם רבות לצבא ארצות הברית. חלקן ככל הנראה עכשיו, והשאר ב-2020 ובשנים שלאחריה.

מכ"ם CHR למערכות הגנה אקטיבית. מאתר RPG בתוך פחות מחצי שנייה
מכ"ם CHR למערכות הגנה אקטיבית. מאתר RPG בתוך פחות מחצי שנייה

לדברי סלע, בעקבות ההתפתחויות בשוק האמריקאי, היא מתחילה לעבוד גם עם בעלות הברית של ארצות הברית, כמו למשל מדינות ברית נאט"ו. למעשה, כולן מתעניינות בשלושה יישומים מרכזיים הנבנים מסביב למכ"ם טקטי: מערכות הגנה אקטיבית נגד טילים, מערכות הגנת נ"מ בפני איומים בגובה נמוך, ומערכות הגנה בפני רחפנים. "כיום יש לנו פתרון מיידי בתחום המכ"ם הטקטי העונה לצרכים הדחופים של הלקוחות". בסגרת הזאת החברה ביצעה השנה השקעה של מספר מיליוני דולרים ברכישת מלאי שיאפשר לה לעמוד בזמני אספקה קצרים מאוד.

"ההזמנות שקיבלנו לאחרונה הן בעלות סיכוי גבוה מאוד להביא הזמנות המשך, ואנחנו סבורים שחלק גדול מהצמיחה יגיע מבעלות הברית של ארצות הברית בעולם". החברה נערכה פיננסית לקראת 2019 עם גיוס הון בהיקף של כ-12 מיליון דולר שהגיע מהמשקיעים הישראלים שלה, שהביא את קופת המזומנים שלה להיקף של כ-20 מיליון דולר. במקביל, היא נכנסה לפרוייקט פיתוח חדש אשר אמור להביא ארבע מערכות מכ"ם חדשות לשוק בשנת 2020, ושהמאפיינים שלהן נשמרים בסוד.

רקע: הטכנולוגיה של ראדא

מערכות המכ"ם הנוכחיות של ראדא באות בשתי קטגוריות מרכזיות: Compact Hemisphare Radar-CHR, שהוא מכ"ם קצר טווח עבור מערכות הגנה אקטיביות המסוגל לאתר טילי RPG ממרחק של 40 מטר, ומערכות  Multi-mission Hemispheric Radar – MHR, שהן גדולות וחזקות יותר ומבצעות משימות רבות ומגיעות לטווחים של עד עשרות קילומטרים. כל המערכות מגיעות בתוך קופסא סגורה ומשוריינת. הן מצויידות באנטנת Active Electronically Scanned Array המבוססת על רכיבי GaN, ומבצעות סריקה היקפית באמצעות טכניקת עיצוב אלומה (Beamforming).

ארבה רובוטיקס השלימה את פיתוח המכ"ם שלה לרכב אוטונומי

תערוכת ה-CES השנתית, שננעלה בלאס וגאס בשבוע שעבר, המחישה את הנוכחות המרשימה של החדשנות הישראלית באבולוציה המהירה של טכנולוגיות הרכב החכם והנהיגה האוטונומית. רשימה ארוכה של חברות ישראליות הציגו פתרונות מתקדמים לרכב אוטונומי בתחומי הראייה הממוחשבת, הגנת הסייבר והאלגוריתמיקה.

אחת החברות הישראליות שמשכו תשומת לב רבה בתערוכה מצד התעשייה היתה ארבה רובוטיקס (Arbe Robotics), שהציגה לראווה את גרסת הבטא של מכ"ם ה-Phonix, המכ"ם הראשון בעולם לתחום הרכב המסוגל לספק תמונה ברזולוציה גבוהה של סביבת הרכב בארבעה מימדים, כלומר, שלושת מימדי המרחב וכן מהירותם של האובייקטים. השקת גרסת הבטא תאפשר לחברה, שהוקמה בסוף 2015, לבצע פיילוטים עם יצרניות רכב וספקיות של מערכות (Tier-1) ולקדם שיתופי פעולה לקראת שלב המסחור והייצור ההמוני.

שלושת זוגות העיניים של הרכב האוטונומי

הארכיטקטורה המתגבשת של הרכב האוטונומי כוללת שלושה סוגים של חיישנים שמשלימים ומגבים זה את זה – מצלמות, LiDAR מבוסס לייזר ומכ"ם. כל אחד מאמצעי החישה הללו מספק את המידע שלו והמערכת מייצרת, באמצעות אינטגרציה משולבת (Sensor Fusion), מיפוי תלת-מימדי רציף של הסביבה החיצונית המאפשר לנווט בכביש ולהימנע מהתנגשות.

הצורך בשלוש שכבות של חישה נובע מכך שלכל אחת מהטכנולוגיות יש חסרונות ויתרונות, ולא ניתן להסתמך רק על אחת מהן. המצלמה וה-LiDAR מסוגלות לספק תמונה תלת-מימדית ברזולוציה גבוהה, אך בהיותן מערכות אופטיות הן מושפעות מתנאי התאורה ומתפקדות בצורה פחות טובה בחושך ובמזג אוויר המקשה על הראות כמו גשם, שלג וערפל. המכ"ם, לעומת זאת, המתבסס על גלי רדיו, אינו רגיש לסנוור או תאורה נמוכה, אך הרזולוציה שהוא מספק היא נמוכה בהשוואה למצלמה ול-LiDAR, מה שמוביל גם לריבוי של התראות שווא.

רזולוציה גבוהה פי 100

כמו כן, מאחר שהמכ"מים הקיימים מתבססים על אפקט דופלר, הם מתקשים לזהות אובייקטים נייחים. לפי ארבה רובוטיקס, המכ"ם שהיא פיתחה הינו הראשון בעולם הנותן מענה לבעיות הללו. באמצעות שימוש במשדרים ובמקלטים המחוברים ביניהם במספר רב של ערוצים (2,000 ערוצים וירטואליים לעומת 12 ערוצים במכ"מים הקיימים), אלגוריתמים מתקדמים של עיבוד תמונה ומעבד ייעודי רב עוצמה שפיתחה החברה, המכ"ם שלה מספק תמונה תלת-מימדית ברזולוציה גבוהה עם יכולת הפרדה אופקית ואנכית ובין אובייקטים נעים לנייחים, וכל זאת תוך מספר מינימלי של התראות שווא.

להערכת החברה, רזולוציה של המכ"ם שלה גבוהה פי 100 מכל מכ"ם אחר הקיים היום בשוק והיא שקולה בטיבה לרזולוציה של חיישני LiDAR. בנוסף, המכ"ם של החברה מגיע לטווח של עד 300 מטר, בהשוואה לטווח של עד 100 מטר המאפיין את חיישני ה-LiDAR המובילים היום בשוק.

לצד הביצועים הטכנולוגיים הגבוהים, בחברה מצהירים כי הם יודעים לייצר את המכ"ם במחיר מאוד אטרקטיבי של כמחצית מהמחיר המשוער של ה-LiDAR העתידי, וזהו פרמטר משמעותי המכשיר את האפשרות לייצר את המוצר באופן המוני עבור תעשיית הרכב. המכ"ם, המתוכנן כמערכת-על-שבב (SoC), מיוצר בתהליך RF CMOS 22 ננומטר, ובחברה מסבירים כי השימוש בתהליך זה הוא אחד הגורמים שאיפשרו את השיפור בביצועים והירידה בעלויות.

מנכ"ל החברה ואחד ממייסדיה, קובי מרנקו, סבור כי פריצת הדרך הטכנולוגית תשנה את התפקיד של הנכ"ם במערכת החישה של הרכב. "הביצועים המתקדמים של הפיתוח שהשקנו יהפוך את המכ"ם מנדבך משלים לעמוד השדרה של מכלול החיישנים של רכב אוטונומי בכל הדרגות." הטכנולוגיה של ארבה רובוטיקס זכתה להכרה באחרונה עם זכייה בפרס החדשנות לשנת 2018 של פירמת הייעוץ הבינלאומית Frost & Sullivan ובפרס Tech.AD.

 

Vayyar הכריזה על ערכת פיתוח לשבב המכ"ם

חברת Vayyar Imaging מיהוד הכריזה על כרטיס פיתוח עבור שבב מכ"ם ההדמייה החדשני שלה, אשר פועל בתדרי 62GHz-69GHz ומספק תמונות ברזולוציה של 2 ס"מ. המכ"ם מיועד לשמש תחליף למצלמות ביישומי רכב אוטונומי, רכב חכם, ציוד ביתי, ציוד תעשייתי, מיכשור רפואי, רחפנים ועוד. בניגוד למצלמות, השימוש במכ"ם אינו פוגע בפרטיות האנשים ומתפקד ללא הפרעה גם בתנאים שבהם מצלמות לא יעילות, כמו בתנאי חשיכה, אבק, עשן וכדומה. במקרים מסויימים, החיישן של Vayyar מסוגל לקלוט גם מידע המוסתר על ידי אובייקטים, וכך למשל לגלות מבנים המסתתרים מאחורי קירות ולעקוב אחר הסימנים החיוניים של בני-אדם הנמצאים מעבר לקיר.

ערכת הפיתוח Walabot-60Ghz מופיעה במעגל מודפס הכולל את שבב המכ"ם של וייאר, מערך של 40 אנטנות קליטה ושידור (40Tx/Rx), כרטיס זיכרון פנימי ומיקרו בקר המאפשר להתחבר אל הכרטיס דרך המחשב באמצעות ממשק USB 2.0. ערכת הפיתוח החדשה מיועדת להקל על פיתוח מוצרים חדשים ותוצג לראשונה בתערוכת CES 2019 שתתקיים בחודש ינואר בלאס-וגאס.

72 מקמ"שים ומעבד פנימי

חברת ואייר הוקמה בשנת 2011 על-ידי המנכ"ל רביב מלמד, מנהלת הפיתוח מירי רטנר והטכנולוג הראשי נפתלי חייאט. פיתחה טכנולוגיית חישה מבוססת מכ"ם בקרינת RF בתדר גבוה (mmWave) המסוגלת לספק תמונה תלת מימדית ב-360 מעלות של הסביבה וזאת ללא כל שימוש במצלמה. מכ"ם ההדמייה משולב בתוך שבב יחיד המותאים לעבודה בטווח התדרים 3GHz-81GHz, מערך של עד 72 מקמ"שים ומעבד DSP פנימי המבצע את כל החישובים והאלגוריתמיקה.

בדיוק לפני שנה החברה השלימה גיוס הון בהיקף של 45 מיליון דולר בהובלת קרן Walden Riverwood וקרן ITI. עד כה היא גייסה 79 מיליון דולר בשלושה סבבי גיוס. לחברה יש הסכם שיתוף פעולה אסטרטגי עם Softbank היפנית לפיתוח משותף של יישומי IoT. כמו-כן, סופטבנק תשמש כמפיצה הראשית של מוצרי Vayyar ביפן. לפני חודשיים נחשף שיתוף פעולה בין ואייר לבין יצרנית המערכות לרכב הצרפתית פאורסיה (Faurecia), שבמסגרתו תשלב פאורסיה את החיישנים של ואייר בתא הנהג העתידי שהיא פיתחה, אשר מותאם לחוויית הנסיעה במכונית אוטונומית.