מחבר: Techtime

סיקוונס הצרפתית מרחיבה את מרכז הפיתוח הישראלי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת סיקוונס קומוניקיישנס (Sequans Communications) הצרפתית מרחיבה את תשתית הפיתוח שלה בישראל, ופתחה מרכז פיתוח חדש ברמת גן אשר יתמקד בפיתוח טכנולוגיות הדור החמישי (5G) עבור יישומי IoT. ככל הנראה מדובר בצוות של 25 מפתחים אשר עברו אליה מחברת סקיפיו (Sckipio) בתחילת החודש (ינואר 2020). בתחילת ינואר סיפר לכלכליסט מייסד ומנכ"ל סקיפיו, דוד באום, שהחברה חתמה על הסכם שלפיו צוות המפתחים של החברה יועבר לסקוונס, כאשר חלק קטן מעובדי החברה יישארו בה ויתמכו בלקוחות אשר רכשו את טכנולוגיות התקשורת האלחוטית רחבת הפס שלה (G.Fast).

חברת סיקוונס מפתחת שבבי תקשורת לרשתות 5G/4G. אחד ממוצרי הדגל של החברה הוא שבב Monarch LTE-M/NB-IoT, המיועד לספק קישוריות בתקני LTE-M  ו-NB-IoT לאבזרי IoT הפועלים בפס צר (Narrowband) ובהספק נמוך מאוד, כמו מדי צריכה, חיישנים תעשייתיים ויישומים בתחומי הבית החכם והעיר החכמה. חלק ממנו פותח במרכז הפיתוח הישראלי של החברה, אשר החל לפעול בשנת 2011.

חברת סיקוונס מסרה שהמרכז הישראלי החדש יתמקד בפיתוח פתרונות 5G ופתרונות ליישומי IoT קריטיים. הוא מיועד לחזק את מעמדה של החברה בתחום הדור החמישי וישליםפ את הפורטפוליו של מוצרים הממוקדים בשלושה מגזרים מרכזיים בשוק ה-5G IoT: תקשורת רחבת פס, יישומים קריטיים, ותשתיות 5G IoT בהיקף גדול מאוד (massive IoT). מנכ"ל החברה, ג'ורג' קאראם: "הצוות החדש ירחיב את הידע שלנו בתחום ה-5G ויבטיחו שנצליח לממש בזמן את אסטרטגיית הדור החמישי שלנו".

חברת סיקוונס הוקמה בשנת 2003 כדי לפתח שבבים עבור תקשורת WiMAX ובשנת 2009 ביצעה תפנית אסטרטגית ועברה להתמקדות בתחום ה-IoT. מדובר ביצרנית שבבים קטנה הנמצאת במשבר. ברבעון השלישי של 2019 הסתכמו מכירותיה בכ-7.5 מיליון דולר, המייצגות ירידה של 27.4% בהשוואה לרבעון השלישי 2018. החברה נסחרת בבורסה של ניו יורק לפי שווי שוק של כ-106 מיליון דולר. לא ניתן היה להשיג את תגובת סיקוונס וסקיפיו.

רכב אוטונומי: הרבה מאוד חיישנים… כפול שניים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

לכולם ברור שהמכוניות בעתיד הקרוב יהיו חכמות ועתירות סיליקון, אולם רק בהדרגה מתחילים להתבהר הפרטים סביב מרכיבי האלקטרוניקה אשר ייכנסו למכוניות העתיד. אחד מהם הוא מרכיב מפתיע אשר חומק מעיני רוב האנליסטים. הם מתמקדים בחיישנים עבור מערכות ה-ADAS כמו רכיבי מכ"ם, מצלמות וחיישני LiDAR, אולם מהפיכת הסיליקון הממונעת מתחילה ברבדים הרבה יותר פשוטים, כמו למשל חיישני טמפרטורה, לחות, שטף מגנטי, חיישני זרם וכדומה.

בפגישה של Techtime עם שניים ממנהלי חטיבת הסנסורים החדשה של Texas Instruments, התברר שהם מביטים על תהליך החישמול של תעשיית הרכב, ורואים בו שוק צומח ומפתיע בגודלו. "החישמול הוא אחד ממנועי הצמיחה החשובים ביותר של שוק החיישנים", אמרה ג'ניפר ברי מנהלת קו חיישני טמפרטורה ולחות ב-TI. "הרכב החשמלי דורש כמות עצומה של חיישנים, ואנחנו נמצאים כעת בתהליך למידה כדי שנוכל להבין כיצד לצמוח בשוק הזה. להערכתנו מדובר בכמה מאות חיישנים בתוך כל מכונית. צריך לנטר את הזרם בכל המערכות הצורכות אנרגיה, במערכות ההולכה אל העומס ובמערכות האגירה והטעינה".

לא רק חיישנים בכל מערכת – אלא גם יתירות

להערכת ג'ייסון קול, המנהל את קו מוצרי חיישני הזרם והשדות המגנטיים, המגמה הזאת רק תגבר כאשר השוק יתחיל לקלוט כלי-רכב אוטונומיים. "הם זקוקים לחיישן בכל מערכת: החל מזיהוי מצב ההגה והבלמים, החלנות, המושבים, כל המנועים החשמליים בתוך הרכב ועוד. היצרנים ידרשו תכונות דיאגנוסטיקה, כמו למשל היכולת לזהות קצר ועמידה בתקנים מחמירים כמו  AEC-Q100 ברמת Grade 0, כלומר עמידה בתנאי טמפרטורה של מינוס 40°C ועד פלוס 150°C. על כל זה צריך להוסיף דרישה ליתירות (Redundancy) – לכל סנסור יהיה גיבוי של סנסור נוסף".

סכימה עקרונית של חיישן זרם מבודד המבוסס על Hall Effect
סכימה עקרונית של חיישן זרם מבודד המבוסס על Hall Effect

למרות שחברת TI מייצרת חיישנים קרוב ל-40 שנה, קבוצת החיישנים הוקמה רק בשנת 2017, בעקבות ההכרה כי יש מרכיבים משותפים לכל סוגי החיישני, ובמקרים רבים חיישנים שונים נמכרים לאותם לקוחות. קול: "למרות שטכנולוגיות החישה יכולות להיות שונות מאוד, המעגלים האנלוגיים העוטפים את החיישן מאוד דומים ובמקרים רבים זקוקים למתודולוגיות בדיקה דומות ולגישת פיתוח דומה". כיום החטיבה מתמקדת בעיקר בחישת זרם, שטף מגנטי (המשמש גם לצורך זיהוי מיקום), טמפרטורה ולחות, אולם היא בוחנת כניסה לתחומים נוספים, כמו חיישני זרימת גאז, או פיתוח קונספט חדש של ריבוי חיישני במארז יחיד.

הלקוח העיקרי: תעשיית האלקטרוניקה עצמה

הם מתגאים בכך שהקבוצה שלהם היתה הראשונה בשוק שפיתחה חיישן טמפרטורה בתוך סיליקון בעל רגישות של 0.1°C. מנועי הצמיחה המרכזיים האחרים של שוק הסנסורים הם תעשיית האלקטרוניקה ותעשיית האוטומציה. ברי: "רוב ההכנסות שלנו מתעשיית האלקטרוניקה עצמה, אשר משתמשת בחיישנים כדי להגן על המעגלים האלקטרוניים מפני עלייה בטמפרטורה ובזרם. התעשייה דורשת להגביר את הבצועים והתוצאה היא הפקת ביצועים מקסימליים מהמעגלים ולכן יש עלייה בדרישה לחיישנים המגינים עליהם.

"המגמה השנייה היא אוטומציה. השימוש הגוברת ברובוטים בקווי הייצור ובמכונות אוטומיות יוצרת צרישה מוגברת לחיישנים, מכיוון שכל התנועות של האוטומטים מבוקרות ומנוהלות באמצעות חיישנים". התעשייה הביטחונית מתנהלת במסלול כמעט עצמאי: "תעשיות התעופה והביטחון, כולל תעשיית הלוויינים, מאופיינים במבנים דחוסים יותר מבעבר וזקוקים להרבה מאוד הגנה, במיוחד בתחומי ניטור לחות וטמפרטורה. לכן גם כאשר התעשייה אינה צומחת – התחום שלנו בתוכה נמצא בעלייה מתמדת".

אינטרליג'נט מביאה את סמינר ה-RF & Microwave Design לארץ

פורסם בתאריך ע"י Techtime

סמינר RF & Microwave Design של חברת אינטרליג'נט (Interlligent) יתקיים ביום ג', ה-31 במרץ 2020 במלון דייויד אינטרקונטיננטל בתל אביב. במסגרת הסמינר יוצגו הטכנולוגיות ונושאים העדכניים ביותר בתחומי ה-RF והמיקרוגל. בין המרצים בסמינר: הטכנולוג הראשי בתחום ה-Wi-Fi של וואווי ישראל (Huawei Tel Aviv Research Center) ד"ר דורון עזרי, מנכ"ל Quantum Machines ד"ר יונתן כהן, מנכ"ל Vayyar רביב מלמד, וחוקר תחום ה-THz דוד בן בסט.

דוברים נוספים: פרופ' יוסף פנחסי מהפקולטה להנדסה באוניברסיטת אריאל, סמנכ"ל טכנולוגיות הדור החמישי (5G) בחברת קואלקום ישראל אסף טובול, מנהל תחום מערכות המכ"ם בחברת טקסס אינסטרומנטס (TI) ד"ר בריאן גינזבורג, מנכ"ל ומייסד חברת LEVL Technologies ד"ר דניאל זהבי, ומייסד חברת  Adveos היוונית, ד"ר גרסימוס תיאודורטוס.

חברת אינטליגנט מספקת פתרונות השכרת צב"ד, קורסים מתקדמים ומהנדסים לתעשיית הRF והמיקרוגל. במסגרת הארוע היא גם תציין את יובל ה-20 שנה להיווסדה. מנכ"ל ומייסד החברה, אורן חגי, אמר שהסמינר השנתי של אינטרליג'נט בקיימבריג', בריטניה, הפך לאחד מהאירועים הבולטים בתעשיית ה-RF הבריטית.

חגי: "החלטנו לשכפל את ההצלחה ולייבא את הפורמט ארצה. הסמינר במרץ מהווה הזדמנות ייחודית עבור מהנדסים בתעשיית הRF  והמיקרוגלים להאזין להרצאות בנושאים טכניים המועברות על-ידי דמויות מובילות בתעשייה ועל-ידי מומחים בתחומי הRF והמיקרוגלים, תקשורת אלחוטית, מכ"מ, 5G וגלים מילימטריים".

במקביל לסמינר, תתקיים תערוכה מקצועית שבה ישתתפו חברות מרכזיות בתחום הRF והמיקרוגל. בערב הארוע תתקיים מסיבת קוקטייל חגיגית והופעה של שלישיית "מה קשור". ההשתתפות בסמינר היא ללא תשלום, אך נדרשת הרשמה.

למידע נוסף ורישום: Interlligent RF & Microwave Design Seminar

יצירת קשר: הילה רובין, מנהלת מרקום אינטרליג'נט: [email protected]

מנהל תחום רכיבים מיתכנתים של אינטל עבר ל-AMD

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: דן מקנמרה ומעבד EPYC שאותו הוא יקדם בשוק השרתים החזקים

חברת AMD גייסה לשורותיה את דן מקנמרה, מי שהיה מנהל תחום הרכיבים המיתכנתים של חברת אינטל. בתפקידו החדש מקנמרה אחראי על תחום השרתים ( Server Business Unit) של AMD, בעיקר שרתים חזקים עבור תשתיות ענן ומרכזי נתונים. התפקיד המרכזי שלו הוא להתחרות באינטל כדי להרחיב את החדירה של מעבדי AMD EPYC מהדור השני של החברה, הנחשבים למתחרים חזקים מאוד של אינטל בתחום השרתים הגדולים.

לפני שהצטרף אל AMD לפני כחודש, שימש מקנמרה כסגן נשיא אינטל לתחום Network and Custom Logic Group, שזו הקבוצה שהוקמה בעקבות רכישת חברת אלטרה בשנת 2015 תמורת 16.7 מיליארד דולר. הוא הגיע לאינטל מחברת אלטרה שבה מילא תפקידי ניהול בכירים במשך 11 שנים. בתפקידו האחרון באלטרה שימש כמנהל חטיבת הפתרונות למערכות משובצות.

המינוי מעלה שאלות ביחס לאסטרטגיית הפיתוח העתידית של AMD. בשנים האחרונות גדל משקלם של פתרונות מיתכנתים (FPGA) בתחום מרכזי הנתונים, עקב יכולתם לספק פתרונות האצה המסיטים עומסים מה-CPU ומאפשרים לו להתמקד בביצוע פעולות העיבוד המרכזיות, ולא בניהול התקשורת, ההצפנות, עיבוד פרוטוקולים וכדומה.

המשימה: החזרת עטרת השרתים ליושנה

האתגר הגדול ביותר של מקנמרה הוא להביא את מעמדה של AMD בתחום השרתים למעמדה בתחום המעבדים למחשבים אישיים. התחרות בין אינטל ו-AMD החלה כבר בשנת 1969, כאשר AMD קיבלה אישור לייצר מעבדים המבוססים על ארכיטקטורת x86 של אינטל. אומנם אינטל היא המובילה הדומיננטית של השוק, אולם בתחום המחשבים האישיים הצליחה AMD לשפר את מעמדה לאחר תקופת נסיגה ארוכה, ולהערכת חברת המחקר PassMark, ברבעון הראשון של 2020 היא החזיקה בכ-33.4% משוק מעבדי ה-x86 למחשבים אישיים, בהשוואה לכ-23.1% ברבעון הראשון של 2019 (גרף למטה).

בתחום השרתים לתשתיות ארגוניות ומרכזי נתונים מצבה קשה יותר. אומנם שרתי EPYC מיוצרים בטכנולוגיה של 7 ננומטר ונתפשים כאיום ישיר על שרתי אינטל, אולם החברה איבדה בשנים האחרונות את מעמדה בתחום. בשנת 2006 היא החזיקה בכ-25% משוק מעבדי השרתים, וכיום היא מחזיקה בכ-7% בלבד (מקור: Mercury Research). המטרה שלה היא להגיע בשנת 2020 לנתח שוק של 10%, כדי להגיע בהמשך לנתח השוק שהיה לה בעבר.

המשקיעים אוהבים את המהלכים האחרונים של חברת AMD, והמנייה שלה בנסד"ק הכפילה את מחירה בשנה האחרונה: ממחיר של כ-22 דולר בינואר 2019, היא עלתה למחיר של כ-51 דולר בינואר 2020, המעניק לה שווי שוק של 59.4 מיליארד דולר. גם מניית אינטל עקפה את שוק השבבים, אבל בשיעור צנוע יותר: בתקופה הזו עלתה מנייתה ממחיר של כ-47 דולר, למחיר של 59.6 דולר, המעניק לה שווי שוק של 259 מיליארד דולר.

סמינר Xilinx לפתרונות האצה יתקיים ב-25 בפברואר 2020

פורסם בתאריך ע"י Techtime

ביום ג', 25 בפברואר 2020 תקיים חברת זיילינקס (Xilinx) סמינר מקצועי בתחום פתרונות ההאצה שהחברה מספקת לתשתיות מיחשוב. הסמינר בשם Accelerating the Future event, ייערך בשיתוף עם חברת אבנט ישראל (Avnet) ובארגון אנשים ומחשבים, באולמי LAGO בראשון לציון. הכנס מיועד למפתחי חומרה ותוכנה ולחברות המתמודדות עם אתגרי מיחשוב תובעניים בפיתוח טכנולוגיות חדשות.

במהלך הסמינר יוצגו פתרונות העיבוד החדשים של החברה, בהם משפחת מוצרי Versal, המספקת פלטפורמת מיחשוב גמישה (Adaptive Compute Acceleration Platform) ייחודית. זוהי קטגוריה חדשה של מיחשוב הטרוגני, אשר מתחרה בארכיטקטורות הוותיקות המבוססות על CPU, GPU ו-FPGA. הרצאת המליאה המרכזית תינתן על-ידי נשיא ומנכ"ל זיילינקס העולמית, ויקטור פנג, שיגיע לארץ כדי להשתתף בסמינר.

המתכנתים נכנסים לעולם ה-FPGA

בארוע גם תוצג פלטפורמת התכנות המשולבת Vitis, אשר פותחת את עולם ה-FPGA בפני הקהילה העצומה של מפתחי תוכנות שאינם מכירים את חומרת ה-FPGA, ומתכננים מערכות בשפות תכנות קלאסיות כמו פייתון, C++, כלי פיתוח ייעודיים לבינה מלאכותית ועוד. זוה קבוצה חדשה שעד היום לא היתה לה גישה אל עולם המערכות המיתכנתות. לאחר מושב הפתיחה יתפצל הארוע לשני מושבים מקבילים: מושב Cloud Acceleration ומושב Embedded SW and Edge Acceleration.

מושב Cloud Acceleration יעסוק בנושאים כמו האצת רשת ופיתוח מתאימי רשת חכמים (SmartNIC), האצת וידאו ואנליטיקס במרכזי נתונים, האצת פעולות עיבוד תמונה בענן ועוד. המושב השני יתמקד בתחומי התוכנה המשובצת והאצה באבזרי קצה. הוא יעסוק בנושאים כמו האצת תוכנה, יישומים משובצים בפלטפורמת Versal, כלי בינה מלאכותית ובניית מנועי בינה מלאכותית ועוד. לצד ההרצאות תתקיים תצוגת פתרונות בהשתתפות השותפים העסקיים של זיילינקס בישראל.

למידע נוסף והרשמה: Accelerating the Future

קריטרוניקס מתחילה לשווק ממירי DC/DC בישראל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת קריטרוניקס (Caritronics) מניו-ג'רזי, ארה"ב, החליטה להיכנב לשוק הישראלי ומינתה את דוד מהל לנציג הרשמי שלה בארץ. קריטרוניקס מייצרת ממירי DC/DC במגוון הספקים ובטווח מתחים המתחיל בוולטים בודדים ומגיע עד כמה מאות וולטים. החברה פועלת במתכונת יוצאת דופן בתעשייה: היא אינה עובדת באמצעות מפיצים, אלא מוכרת את מוצריה ישירות ללקוחות באמצעות.

בנוסף להזמנות של מוצרים סדרתיים באתר האינטרנט של החברה, היא מספקת שירותי תכנון ואספקת ממירים בהתאם לצורכי הלקוח (Costum Design), בלא לגבות תשלום מיוחד על תהליך הפיתוח וההתאמה. קריטרוניקס הוקמה בשנת 1969 ומתמקדת אך ורק בייצור ובאספקת ממירים, בעיקר לשוקי המכשור הרפואי, תקשורת ויישומים צבאיים. ב-25 השנים האחרונות היא מנוהלת על-ידי הנשיא ומנכ"ל החברה, ריצ'רד נלסון (בתמונה למעלה), אשר הצטרף אליה כבר בשנת 1985.

לדברי מהל, העובדה שמוצרי החברה מיוצרים בארצות הברית מסייעת לחברות שבמוצריהן יש מרכיב של סיוע בטחוני. מהל: "קריטרוניקס מספקת ממירים בהספקים גבוהים, המותאמים לדרישות הלקוח ובזמני אספקה קצרים של עד שבועיים בלבד".

למידע נוסף: www.caritronics.com

יצירת קשר: דוד מהל, [email protected] ,054-5602401

אחד מזוכי פרס וולף: רפי ביסטריצר מקבוצת האלגוריתמים של אפלייד מטיריאלס ישראל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

מנהל בכיר בקבוצת האלגוריתמים של חברת אפלייד מטיריאלס ישראל (Applied Materials), ד"ר רפי ביסטריצר, קיבל השבוע הודעה מפתיעה ומשמחת: הוא נבחר לקבל את פרס וולף לפיסיקה ביחד עם פרופ' אלן מקדונלד מאוניברסיטת טקסס באוסטין ופרופ' פבלו הררו מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, עבור מחקר תיאורטי שביצע בשנת 2011. פרס וולף נחשב לאחד מהפרסים החשובים ביותר בעולם המדעי. הוא מדורג כשני בחשיבותו לאחר פרס נובל: כשליש ממקבלי פרס וולף קיבלו לאחר-מכן גם את פרס נובל.

במסגרת הפוסט דוקטורט שלו, ביסטריצר ומקדונלד חקרו מבנה מיוחד של גרפין (Graphene), שהוא חומר שהופק לראשונה בשנת 2004. מדובר בעצם בשכבה יחידה של גרפיט: מבנה שטוח המורכב מאטומי פחמן המסודרים במערך של משושים (תמונה למטה). הם ביצעו מחקר תיאורטי שבמהלכו הם חזו שהנחת שתי שכבות גרפין סמוכות (במרחק של כמה ננומטרים אחת מהשנייה) ובזווית של 1.1° זו מזו, תיצור חומר בעל תכונות מיוחדות, שעשוי לאפשר בניית סוג חדש של מוליך-על.

כאשר האלקטרון מתנהג כמו פוטון

פרופ' פבלו הררו בדק את הרעיון, והצליח לבצע סדרת ניסויים שאימתו את התחזית של מקדונלד וביסטריצר. כיום משמש ביסטריצר כמנהל קבוצת האלגוריתמים בחברת אפלייד מטירילאס ישראל, אשר מפתחת מערכות לבדיקת איכות הייצור ואיתור תקלות בקווי ייצור שבבים (מטרולוגיה), ומתמקד בפיתוח אלגוריתמים לאיתור תקלות בשבבים תלת-מימדיים (3D). בראיון ל-Techtime הוא סיפר על חשיבות המחקר ומהותו, ובמה הוא עוסק כיום.

ביסטריצר: "המחקר שביצענו שייך לפיסיקה של מצב מוצק, שזהו התחום המנסה להבין את הפאזות של החומר בטבע, כלומר איך החומרים מתנהגים בתנאים שונים. המושג פאזות מתייחס לתכונות כמו הולכה, בידוד, מיגנוט, הולכת-על וכדומה. התחום הזה החל בעקבות גילוי התופעה של פסי אנרגיה, שממנה התפתחה טכנולוגיית המוליכים למחצה (סמיקונדקטורס)".

הדמיית המבנה של גרפין. צילום: ויקיפדיה
הדמיית המבנה של גרפין. צילום: ויקיפדיה

מדוע התמקדתם בגרפין?

"לגרפין יש תכונות אלקטרוניות מדהימות. האלקטרונים בו מתנהגים כמו פוטונים וזה מייצר תופעות קוונטיות ותכונות הולכה מאוד מעניינות. אפשר לצפות בתופעות קוונטיות מסויימות אפילו בטמפרטורת החדר. המטרה היתה לפתח מערכת המאפשרת לחקור בצורה מאוד נקייה ויחסית קלה את הפאזות האלה של מצב מוצק.

"הבעיה היא שכיום ההבנה שלנו בתחום מוליכי העל ותופעות מצב מוצק דומות היא מוגבלת מכיוון שקשה מאוד לבצע ניסויים במערכות האלה. ברעיון שהגדרנו ניתן לשלוט בתכונות המערכת הזאת באמצעות שליטה בצפיפות האלקטרונים. באנרגיות גבוהות זהו דבר שקשה לעשות, אבל במקרה שלנו כל מה שצריך לעשות זה לשנות את המתח על-פני שתי שכבות הגרפין".

מהו הגילוי העיקרי שלכם, ומה המשמעות שלו?

"הראינו שבאופן די מפתיע, ולא לגמרי מובן, בתחום של זוויות קטנות בין שני משטחי גרפין, מהירות האלקטרונים קטנה בהדרגה וכשמגיעים לזווית של 1.1° היא נעצרת כמעט לחלוטין. כלומר, במצב הזה תכונות החומר לא נקבעות על-ידי מהירות האלקטרונים אלא על-ידי האינטראקציה ביניהם. ואז מתחוללים דברים מעניינים. קיווינו שהדבר יתבטא באמצעות מוליכות על. כרגע מתבצעים בעולם מחקרים רבים המנסים להבין מדוע בזווית הזאת נוצר מוליך-על בגרפין. ראו גם תופעות מעניינות כמו מעבר חד בין מבודד למוליך-על, המזכיר מאוד מוליכים מחצה. למעשה, מתג אידיאלי".

מטרולוגיה על גבול הבלתי אפשרי

כאשר סיים את שלב הפוסט דוקטורט ביסטריצר חזר לארץ והשתלב בתעשייה. הוא הצטרף לחברת אספקט אימג'ינג וממנה עבר למדטרוניקס ישראל, שבהן עסק במחקר ופיתוח של מערכות MRI. לפני כארבע שנים הצטרף לחברת אפלייד מטיריאלס ישראל, שבה הוא עוסק בניהול קבוצת אלגוריתמים לגילוי תקלות ייצור. "בתור תיאורטיקן, היה לי רצון לעבור לתחום האלגוריתמיקה".

כיום הוא אחראי באפלייד על שני תחומים: גילוי תקלות בגודל של ננומטרים בודדים באמצעות שימוש במיקרוסקופ אלקטרוני (Electron Beam Inspection), ומטרולוגיה של שבבים תלת מימדיים (3D). "עד עכשיו מדדנו רכיבים שטוחים, אולם כיום, בגלל הקושי למזער את השבבים, בונים אותם לגובה. זהו אתגר מדהים. כמעט על גבול הבלתי אפשרי. החלוקה לתחומים כמו פיסיקה וטכנולוגיה היא לעתים מלאכותית. אני רוצה להתעסק בבעיות מעניינות, והיום אני עובד על בעיות מאוד מעניינות".

דניאל אשחר ייכנס לתפקיד מנכ"ל אורביט

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אורביט (Orbit) מנתניה ממנה את דניאל אשחר למנכ"ל החברה, במקומו של יו"ר החברה, יצחק גת (לשעבר יו"ר חברת רפאל), שמילא גם את התפקיד הזה מאז התפטרותו של המנכ"ל הקודם, בן ויינברג, בחודש יולי 2019. אשחר ייכנס לתפקיד ב-1 לחודש מרץ 2019. אשחר מביא נסיון רב בתעשייה הביטחונית. הוא מגיע מתפקיד של סמנכ"ל שיווק בחברת אירונאוטיקס, אשר נמכרה לחברת רפאל בשותפות עם אבי סטולרו. הוא הצטרף לאירונאוטיקס בשנת 2006 לאחר שהגיע מחיל הים ומחברת תע"ש, ושימש בה במשך 6 שנים גם בתפקיד סמנכ"ל הנדסה.

חברת אורביט סבלה מחילופי מנכ"לים רבים בשנים האחרונות. בן ויינברג מילא את התפקיד במשך פחות משנה. ויינברג נכנס לתפקיד ביולי 2018 במקומו של איתן לבנה ששימש כמנכ"ל החברה במשך שנתיים. לבנה החליף את ארז שבירו שמילא את התפקיד במשך כשנה, לאחר שהחליף את עופר גרינברגר, אשר התפטר לאחר שלוש שנים בתפקיד.

חברת אורביט נמצאת בשליטת קרן פימי, המחזיקה בכ-41.9% ממניות החברה. אורביט מספקת מערכות תקשורת למשימות חיוניות  (Mission-Critical) ומסחריות עבור יישומים בים, ביבשה, באוויר ובחלל. בכלל זה מערכות תקשורת לוויינית ניידות, פתרונות עקיבה וטלמטריה ומערכות לניהול תקשורת פנים במטוסים. החברה מעסיקה כ-170 עובדים ובשנת 2018 הסתכמו מכירותיה בכ-44.5 מיליון דולר. אתמול (ב') היא דיווחה על קבלת הזמנה ממשרד הביטחון לאספקת מערכות תקשורת בהיקף של כ-5.8 מיליון שקל. המערכות תסופקנה בשנים 2021-2020.

בתוך כך פורסמו השבוע ידיעות שלפיהן גם מנכ"ל אירונאוטיקס, עמוס מתן, מסיים את תפקידו בחברה לאחר שניהל אותה במשך 7 שנים. במקומו ימונה למנכ"ל אלוף משנה (במיל.) משה אלעזר, המשמש כיום בתפקיד סמנכ"ל בכיר וראש חטיבת יבשה וים ברפאל.

פברינט נכנסת לישראל: מקימה מפעל ביקנעם

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנכ"ל פברינט ישראל יובל מימון (מימין) ודייויד תום מיטשל, מייסד פברינט

קבלנית הייצור הגלובלית פברינט (Fabrinet) החליטה להיכנס לישראל והיא נמצאת כעת בשלבים הסופיים של הקמת מפעל ייצור אלקטרוני ברחוב המדע ביקנעם. המפעל החדש מתוכנן להתחיל לעבוד כבר בחודש ינואר 2020. המפעל הוקם בהשקעה של כ-22 מיליון שקל, מהם 700 אלף דולר השקעה בתשתיות ועוד 20 מיליון שקל שהושקעו ברכש ציוד ייצור חדש. בשלב הראשון המפעל יעסיק 15-20 עובדים. מנכ"ל פברינט ישראל, יובל מימון, סיפר ל-Techtime שהחברה תספק לשוק הישראלי שירותי ייצור מלאים הכוללים הרכבת כרטיסים אלקטרוניים, מכניקה, הרכבות אופטיות והרכבות מיקרו-אלקטרוניקה.

מימון: "אנחנו מציעים פתרון מלא, החל מהזמנת הרכיבים והחלקים ועד למשלוח אל הלקוח. טכנולוגיות הייצור במפעל החדש כוללות: Active/Passive Alignment, Wire Bonding ו-Die Attach ברמת דיוק של עד פחות ממיקרון. המפעל כולל גם חדר נקי בשטח של 300 מ"ר שבו יהיו כל המכונות המתקדמות בעולם לייצור מיקרו-אלקטרוניקה ואופטיקה. בנוסף, יהיו חדרים נקיים סגורים ללקוחות שיבקשו זאת, שרק הם ועובדים מסויימים שלנו יורשו להיכנס אליהם".

"למרות המזרח, כדאי לייצר בישראל"

מימון נכנס לתפקיד באמצע 2019. לפני-כן הוא שימש כסמנכ"ל התיפעול של חברת קולור-צ'יפ, אשר היתה לקוחה של פברינט. לדבריו, המפעל החדש מיועד לענות על שני צרכים מרכזיים של השוק הישראלי. "כיום הלקוחות המייצרים מערכות הכוללות אלקטרוניקה, מיקרו-אלקטרוניקה ואופטיקה צריכים להיעזר במספר קבלני ייצור שונים.

"הבעיה היא שכאשר מתגלית תקלה, במקרים רבים אין מי שלוקח עליה אחריות. אנחנו נותנים פתרון מלא ומציעים ללקוחות פעם ראשונה בישראל את כל השירותים האלה תחת קורת גג אחת, ואם יש בעיה – היא לא של הלקוח – אלא באחריותנו.  במקביל, יש יתרונות רבים לייצור הנעשה בארץ ולא במזרח. למרות שעלות שעת העבודה במזרח נמוכה יותר, אני מאמין שבשורה התחתונה אנחנו במקרים מסויימים זולים יותר, במיוחד בשלבים הראשונים של פיתוח מוצר חדש".

חברת פברינט הוקמה בשנת 2000 על-ידי יו"ר החברה, תום מיטשל, שהיה ממייסדי חברת Seagate, באמצעות רכישת מפעל ייצור של סיגייט בעמק הסיליקון. לאורך השנים החברה בנתה תשתית של שירותי ייצור אלקטרוניים בארה"ב, בבריטניה ובתאילנד, שבה גם נמצא מפעל הייצור הגדול ביותר שלה. כיום החברה מעסיקה כמעט 12,000 עובדים בעולם.

שוק האופטיקה הזניק את המכירות ב-2019

פברינט נסחרת בבורסת ניו יורק לפי שווי חברה של כ-2 מיליארד דולר. בשנת הכספים שהסתיימה ביוני 2019 הסתכמו מכירותיה בכ-1.58 מיליארד דולר. זו היתה השנה הטובה ביותר של החברה. בדו"ח השנתי היא מסרה שמכירותיה צמחו בכ-15.5% בעקבות ביקוש גובר לשירותי ייצור אופטיים, בעיקר בתחום תשתיות התקשורת. בדו"ח היא גם מציינת שאחת ממטרות המפעל בישראל היא לספק שירותי הבאה לייצור (NPI), המאפשרים מאוחר יותר ביצוע של ייצור המוני בתאילנד.

STL ההודית רכשה 12.8% ממניות אייסוקס

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת STL ההודית (Sterlite Technologies) רכשה 12.8% ממניות חברת אייסוקס (ASOCS) מראש העין. עד היום גייסה החברה הון של כ-24 מיליון דולר. בעקבות ההשקעה החדשה החברה מתכננת להגביר את מאמצי הפיתוח של תוכנת ניהול רשתות התקשורת שלה והתאמה לצורכי הדור החמישי (5G). חברת אייסוקס מפתחת פתרונות וירטואליים לרשתות גישה אלחוטיות (virtualized RAN), המאפשרים לנהל חלק גדול מפונקציות הרשת של תחנת הבסיס, באמצעות תשתית תוכנה הנמצאת בענן.

בדומה ל-SDN ו-NFV, הרעיון שמאחורי V-RAN מצוי ביכולת לנהל מרחוק את משאבי הרשת, ולהפריד בין מרכיבי הניהול של תחנת הבסיס לבין מרכיבי התקשורת האלחוטית. הדבר מעניק לספק התקשורת יתרונות רבים: יכולת להסיט במהירות עומסים בהתאם לצורכי הרשת, לפרוס במהירות שירותים חדשים ובמקרי מסויימים גם להוזיל את פריסת התשתיות – כמו למשל באמצעות שיתוף של מספר ספקים בתחנת בסיס משותפת הנמצאת בתוך מבנים, כאשר כל אחד מהם מסוגל לנהל את השירותים והלקוחות שלו באמצעות vRAN והשרת האוניברסלי המצוי בתחנה, כאשר המרכיב האלחוטי משותף לכולם.

חברת אייסוקס הוקמה בשנת 2003 ומנוהלת על-ידי גלעד גרון מיומה הראשון. כיום היא מעסיקה כ-50 עובדים ומפעילה משרדים בישראל ובארה"ב. חברת STL פועלת מפונה הודו, ומספקת שירותי הקמת תשתיות תקשורת אופטית. החברה מעסיקה כ-3,300 עובדי ומכירותיה בשנה האחרונה הסתכמו בכ-731 מיליון דולר. מנכ"ל STL, ד"ר אנאן אגרוואל, אמר שרשתות תקשורת מבוססות תוכנה מבטיחות את היכולת לספק את הדרישה הגוברת לשירותי תקשורת. "השותפות עם אייסוקס תאפשר לנו להביא פתרון מלא לרשתות משובלות – קוויות ואלחוטיות". לדבריו, המוצרים של אייסוקס ישולבו בפתרונות של STL לשוק הארגוני ולשוק הטלקום.

מוראטה רכשה טכנולוגיה ליצירת תחושת מישוש מרחוק

פורסם בתאריך ע"י Techtime

יצרנית השבבים היפנית מוראטה (Murata Manufacturing) רכשה את חברת MIRAISENS היפנית, אשר פיתחה טכנולוגיה המסוגלת לייצר תחושות מישוש מורכבות בכל אבזר המוחזק בידי המשתמש. התחושות כוללות הרגשת תחושת לחץ, חיספוס, כיווני משיכה, קשיחות וגמישות המשטח ועוד. החברה העריכה שלטכנולוגיה הזאת יהיה שימוש נרחב במשחקי מחשב וביישומי רפואה מרחוק, שבהם יש לתחושת המישוש חשיבות רבה. הטכנולוגיה של החברה קיבלה את הכינוי 3DHaptics. היא מבוססת על חומרה פשוטה וזולה מאוד: מרעדי LRA זעירים (Linear Resonant Actuators) המצויים בשוק בשפע.

מרעדי LRA הם אבזרים זעירים שבהם סליל קטן מרעיד מסה מגנטית בהתאם לתדר ולעוצמת הזרם בסליל. חברת MIRAISENS הוקמה בשנת 2014 לאחר שמייסדה והטכנולוגג הראשי, נוריו נקמורה, גילה ששימוש במרעדים יכול ליצור תחושה מדומה במוח של משטחים ממשיים (Illusionary Haptics). החברה פיתחה גרסה חדשה של מרעדי LRA בעלי גמישות תנועה גדולה יותר בשם WLA – Wide-range Linear Actuator, ורשמה פטנטים על אלגוריתמים המייצרים תחושות מישוש כמו מגע עם שיש, חיספוס של בטון, תחושת הפעלת כוח, תחושת משיכה וכדומה.

המוצר של החברה בצורת אבזר שהמשתמש מחזיק ביד, ומעביר אליו תחושות בהתאם לסיטואציה הרלוונטית ביישום שאותו הוא מפעיל, אם זה משחק מחשב, שליטה מרחוק במערכת מכנית, מישוש אובייקט וכדומה. היקף העיסקה לא נמסר מכיוון שהיקפה זניח מבחינת ההכנסות של החברה, אולם מוראטה מסרה שהיא תשלב את הטכנולוגיה במוצרים שלה. נשיא ומנכ"ל החברה, צוניאו מוראטה אמר שטכנולוגיות חדשות כמו הדור החמישי יביאו לגידול במספר המצבים שבהם יש לספק חווייה דמויית מגע.

אלטק קיבלה מהמדינה הזמנת ייצור בהיקף של 1.4 מיליון דולר

Testing Station in Eltek PCB
פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אלטק (Eltek) הנמצאת בבעלות קבוצת ניסטק (Nistec) קיבלה הזמנה לייצור של מעגלים מודפסים עבור גוף ממשלתי, בהיקף של 1.4 מיליון דולר. במסגרת ההסכם, היא גם קיבלה בהשאלה ציוד בשווי של כ-630 אלף דולר הדרש למימוש ההזמנה. מדובר בהזמנת המשך להזמנה ראשונה שבוצעה בשנת 2017, שבה הוזמנו ממנה מעגלים מדפסים בהיקף של 3 מיליון דולר. באותה שנה נאלצה אלטק לקבל הלוואת גישור בהיקף של כ-4.5 מיליון שקל כדי שתוכל לממן את הפיתוח ולבצע את הפרוייקט.

מנכ"ל אלטק, אלי יפה, אמר שפיתוח הדור הראשון של המוצר עמד בדרישות הלקוח, ושפיתוח הדור השני שלו בעקבות ההזמנה החדשה, ישפר את התחרותיות של החברה ויקרב אותה למעמד של של יצרנית מהקצה הגבוה ביותר של השוק בתחום המעגלים המודפסים. חברת אלטק מפתח תקווה מעסיקה כ-400 עובדים ומתמחה בייצור מעגלים גמישים קשיחים ומעגלים מודפסים מורכבים. בשנת 2018 הסתכמו מכירותיה בכ-33.9 מיליון דולר, בהשוואה לכ-41.4 מיליון דולר בשנת 2015. בתשעת החודשים הראשונים של 2019 הסתכמו המכירות בכ-26.2 ממיליון דולר.

לאחרונה החברה נכנסה לתחום החדש של ייצור מעגלים מודפסים למערכות בתדר גבוה מאוד, המבוססים על שימוש במצע עשוי טפלון טהור, במקום במצע פולימרי המשמש כיום ברוב המעגלים המודפסים (PCB). השימוש במצע הזה משפר את מעבר האות במוליכים החשמליים: הוא מפחית את רמת הנחתת האותות (Df) במעגל, מספק מקדם דיאלקטרי (Dk) משופר ומצמצם את הקיבוליות הפרזיטית במעגל, הפוגעת בביצועי המעגלים בתדר גבוה.

חברת אלטק נסחרת בנסד"ק לפי שווי חברה של כ-17 מיליון דולר.

אימקו במו"מ על הזמנה בהיקף של 327 מ' שקל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אימקו תעשיות (IMCO) מתל חנן שליד חיפה, נמצאת במשא ומתן עם לקוח ביטחוני על הזמנת מסגרת גדולה בהיקף כולל של כ-327 מיליון שקל. למרות שהמשא ומתן עדיין לא הושלם, החברה דיווחה על קבלת הזמנה ראשונה מהלקוח בהיקף של 61 מיליון שקל לאספקה וייצור של רתמות ותיבות חשמל ואלקטרוניקה לתקופה של 1-3 שנים. הסכום הזה מתחלק בין הזמנות פיתוח בהיקף של 21 מיליון שקל, לבין הזמנות ייצור ממפעל החברה בתל חנן, בהיקף של כ-40 מיליון שקל.

ההזמנות החדשות הן חלק מעיסקת המסגרת הגדולה אשר נמצאת עדיין במשא ומתן. החברה דיווחה שהדירקטוריון החליט לא לדווח על המשא ומתן, מכיוון שפרסומו עשוי היה לפגוע בהשלמת העיסקה או להרע משמעותית את תנאיה. קבוצת אימקו מעסיקה כ-300 עובדים ומתמקדת בארבעה אפיקים ביטחוניים מרכזיים: מערכות ומוצרים לרכב קרבי משוריין ולחילות השדה, מערכות ומוצרים ימיים ותעופתיים, וציוד אלקטרוני ואלקטרו-מכני, ומערכות בקרה וכבלי חשמל ואלקטרוניקה.

משבר שרשרת האספקה של שנת 2018

להערכת החברה, היא המפתחת והיצרנית הגדולה בישראל של מערכות חשמל מרכזיות לרכב קרבי משוריין בפרויקטים המפותחים כיום בישראל. המוצרים של חברה מותקנים כיום בטנק המרכבה ובטנקים אחרים, בנגמ"שי נמ"ר של צה"ל וברק"מ של צבאות זרים, במטוסי F15, F16 ובמערכות אוויריות ורקטיות.

בשנת 2018 הסתכמו מכירותיה בכ-109 מיליון שקל, מתוכן כ-69% היו הזמנות של משרד הביטחון או של חברות הנמצאות בבעלותו. באותה שנה היא גם התמודדה עם משבר בלתי צפוי: הרווח הגולמי הצטמצם בשיעור של 42%. בדו"ח השנתי היא דיווחה שעקב "כשל ביכולת המימוש של חומרי גלם שהוזמנו ב-2016, דרך המשלחת בארה"ב במט"ח סיוע, ומסיבות שונות לא הגיעו לחברה, היא נאלצה לרכוש חומרי הגלם בשקלים בתור הוצאה נוספת ומיותרת, על-מנת שתוכל לממש את מחויבותיה למשהב"ט".

הקבוצה כוללת שלוש חברות נוספות בבעלות אימקו. חברת ADT המייצרת את מוצריה בארצות הברית (ממפעל בבולטימור המעסיק כ-35 עובדים) ומוכרת אותם ללקוחות בארה"ב או ללקוחות בישראל באמצעות כספי הסיוע הביטחוני האמריקאי, חברת ניר-אור המייצרת בעיקר צגים עבור פלטפורמות ביטחוניות, וחברת אתנה המתמקדת בתחומים האזרחיים של מכשור הרפואי, ציוד תקשורת ומיכשור אלקטרו-מכני ואלקטרוני.

החברה נמצאת בבעלות משפחת יקיר, באמצעות חברת יוסף יקיר השקעות המחזיקה בכ-67% ממניותיה. היא נסחרת בבורסה של תל אביב לפי שווי חברה של כ-107.7 מיליון שקל.

טקסס איסטרומנטס הקימה יחידה עסקית לתחום בקרת המנועים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת טקסס אינסטרומנטס (Texas Instruments) הגדירה את תחום בקרת המנועים כתחום אסטרטגי צומח, והקימה קבוצה מיוחדת (Motor Drives Business Unit) כדי לספק פתרונות בקרת מנועים לכל הצרכים האפשריים. בפגישה עם Techtime סיפר, מנהל קבוצת בקרת המנועים ב-TI, קנאן סאונדארפנדיאן (בתמונה למעלה), שתפקיד הקבוצה הוא לפשט את תהליך התכנון והשימוש במנועים, ולהבטיח שיש לחברה מענה לכל הצרכים של השוק.

סאונדארפנדיאן: "אנחנו נמצאים כעת בעידן שבו המנוע החשמלי נכנס לכל פינה. החל ממערכות תעשייתיות אוטומטיות ורובוטיות, מערכות ביתיות כמו תנועת מצלמות ומנעולי דלתות, מוצרים צרכניים כמו רחפנים וכמובן המכונית החכמה. "מספר המנועים ברכב נמצא בעלייה תלולה. כיום יש במכוניות מודרניות 12-20 מנועים רק במושבי הנוסעים.

"אם נוסיף לזה את החלונות, המראות, משאבות ההתזה, תת-מערכות נוספות וכמובן את מנוע ההנעה המרכזי ברכב חשמלי, ניתן להבין מדוע שוק הרכב הוא שוק יעד מרכזי בתוך מגזר בקרת המנועים כולו – שהוא בעל פוטנציאל צמיחה גדול מאוד. השנה ובשנה הבאה אנחנו ממוקדים בבניית פורטפוליו גדול של פתרונות שייבנו עבור מוצרים ספציפיים".

מדוע יש צורך בקבוצה עסקית מיוחדת לבקרת מנועים?

"בקרת מנועים זו משימה קשה מאוד, ודורשת מהחברות להעסיק צוותים של מומחים רק לתחום הזה. המשימה שלנו היא לגרום למשימה הזאת להיות קלה ושפוטה עבורן. אנחנו מתמקדים ביכולת להביא הספק מבוקר אל המנוע, ועל-ידי כך להרחיב את השימוש במוצרים הדורשים בקרת מנוע, מכיוון שהאוטומציה משפרת את חיינו, והמנועים חיוניים להרחבת השימוש באוטומציה".

אלגוריתמים חדשים ישפרו את תיפקוד המנועים

קבוצת בקרת המנועים מפתחת כיום סדרה של אלגוריתמים וטכנולוגיות חישה חדשות, שלהערכת סאונדארפנדיאן לא רק יפשטו את השימוש במנועים, אלא ישפרו אפילו את המנועים עצמם: "אחת מהסיבות לרעשים ולשחיקה של מנועי Brushless, למשל, היא שאותות הבקרה אינם אופטימליים ויוצרים הרבה מאוד מחזורי הלם. כיום אנחנו מפתחים אלגוריתם אופטימלי לאותות בקרת הספק שיבטל את הזעזועים האלה ויביא את המנוע לפעולה שקטה וחלקה".

לאחרונה החברה הכריזה על רכיבי בקרת מנועים בדלתות ובמנעולים ביתיים, המבוססים על תפיסה דומה. ביישומים האלה נעשה לרוב שימוש במנועי brushed-DC מכיוון שהם זולים ופשוטים. המנוע דוחף את הדלת או המנעול עד שהם מסיימים את תנועתם, ואז מפסיק לפעול. כדי לדעת מתי להפסיק את המתח למנוע, מופעל בדרך כלל חיישן כלשהו המזהה את מיקום המנעול או הדלת.

רכיב הבקרה החדש מבטל את הצורך בחיישן ומפחית את המאמץ על המנוע באמצעות ניתוח הזרמים בתוך סליל המנוע. הבסיס לגישה הזאת מבוסס על תופעה מיוחדת: כאשר המנוע נבלם, למשל המנעול נתקל במחסום חיצוני, עולה בפתאומיות הזרם בסלילי המנוע (Stall current בתמונה למטה). מעקב אחר הזרם הזה מאפשר לזהות מיידית את המצב המנעול ולהפסיק את אספקת הזרם למנוע, בלא צורך בשימוש בחלקים מיוחדים ובמעגלים נוספים.

פרופיל הזרם בתוך הסלילים של מנוע Brushed DC
פרופיל הזרם בתוך הסלילים של מנוע Brushed DC

הפגישה עם קנאן התקיימה במהלך ביקור אינטנסיבי שהוא ערך בישראל בשבוע שעבר. קנאן הוא בעל רקע טכנולוגי מקיף. בתשע שנותיו ב-TI עסק בתכנון ובניהול צוותי פיתוח של מערכות אנלוגיות ומערכות בקרת הספק לתעשיית הרכב וליישומים נוספים. בחודש מרץ 2019 הוא נכנס לתפקיד מנהל היחידה העסקית החדשה, במטרה להגדיר לה חזון ומפת דרכים. את הביקור בארץ הוא מגדיר כחשוב מאוד: "מבחינתי, ישראל היא המקום הקשה ביותר לזכייה בנצחונות תכנון. אם נזכה כאן – נזכה בכל מקום אחר בעולם".

למידע נוסף על הקבוצה: Motor Drives

חיליק איטמן מונה למנהל התיפעול של רדקום

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: חיליק איטמן (מימין) ואייל הררי.

סמנכ"ל המחקר והפיתוח של חברת רדקום (Radcom) מתל-אביב, חיליק איטמן, מונה למנהל התיפעול של החברה. איטמן הצטרף לחברה בשנת 1997 ושימש בתפקידי פיתוח רבים לפני שמונה לסמנכ"ל המו"פ בשנת 2014. במסגרת התפקיד הזה הוא ניהל בארבע השנים האחרונות את התפנית הטכנולוגית של החברה, אשר עברה מתחום הייצור של ציוד חומרה לניטור רשתות תקשורת, אל תחום פתרונות הענן לניהול וייעול רשתות תקשורת וירטואליות (NFV).

מנכ"ל החברה, אייל הררי, אמר שהנסיון הטכנולוגי של איטמן מכשיר אותו לנהל את אסטרטגיית פיתוח המוצרים החדשים של החברה עבור טכנולוגיות הדור החמישי (5G).המינוי מתבצע במקביל להחלפת המנכ"ל. בתחילת השבוע מונה אייל הררי לתפקיד מנכ"ל החברה במקומו של ירון רבקאי שהצטרף לדירקטוריון. רבקאי שימש מנכ"ל לאורך ארבע השנים האחרונות. הררי הצטרף לחברה לפני 19 שנה, ובתפקיד מנהל התיפעול הקודם הוא ניהל ביחד עם איטמן את התפנית הטכנולוגית של החברה.

החברה מצפה להתאוששות ב-2020

חברת רדקום מספקת שלוש חבילות מוצר מרכזיות עבור רשתות תקשורת וירטואליות: מערכת Network Visibility העוקבת אחר התנועה במרכיבי הרשת כדי להבטיח איזון עומסים והסטת עומסים אל משאבים פנויים. מערכת Service Assurance לניהול רשתות NFV ורשתות היברידיות, כדי להבטיח עמידה בתנאי השירות ללקוחות, ומערכת Network Insights המנטרת את חוויית הלקוח, ומזהה בעיות כמו ניתוקי שיחה, ירידה באיכות השיחה וכדומה, ומספקת המלצות לתיקון הבעיה שהתגלתה.

רדקום נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של 120 מיליון דולר. למרות שברבעון השלישי של 2019 הסתכמו מכירותיה בכ-9.4 מיליון דולר, בהשוואה לכ-8.5 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד, שנת 2019 היתה קשה לחברה. המכירות בתשעת החודשים הראשונים הסתכמו בכ-24 מיליון דולר בהשוואה למכירות של כ-30 מיליון דולר בתשעת החודשים הראשונים של 2018. החברה צופה שמכירותיה ב-2019 יסתכמו בכ-31-33 מיליון דולר, בהשוואה למכירות של כ-34 מיליון דולר בשנת 2018.

ישראל פיתחה לייזר מהפכני ליירוט טילים ורקטות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

מחקר טכנולוגי שבוצע בשנים האחרונות בשיתוף רפאל, אלביט וחוקרים מהאקדמיה בישראל, הביא לפריצת דרך טכנולוגית בתחום הלייזר רב-העוצמה. היום (ד') הודיע ראש מו"פ מפא"ת במשרד הביטחון, תא"ל יניב רותם, שבעקבות פיתוח הטכנולוגיה החדשה נכנסת ישראל לעידן של "לוחמת אנרגיה" באוויר, ביבשה ובים. "ההשקעות המו"פ שביצענו בשנים האחרונות מציבות את ישראל בין המדינות המובילות בתחום הלייזר רב-עוצמה. במהלך שנת 2020 נבצע הדגמת יכולות של הלייזר בשטח".

מפא"ת מסרה שלאורך השנים היא השקיעה מאמצים רבים בקידום הטכנולוגיה של לייזר רב-עוצמה. "פיתוחים רבים מהארץ ומחו"ל נבחנו והוכחו כלא יעילים. לאחרונה הושגו הישגים משמעותיים שהתאפשרו בעקבות פיתוח לייזר חשמלי, בניגוד ללייזר כימי שבו השתמשו עד כה". היתרון המרכזי של פריצת הדרך הטכנולוגית מבוססת הוא ביעילות ובדיוק של קרן הלייזר. "באמצעות הטכנולוגיה החדשה הצליחה מערכת הביטחון למקד ולייצב את האלומה על מטרה בטווחים ארוכים, כולל התגברות על הפרעות באטמוספירה.

באוויר, ביבשה ועל-גבי גלגלים

טכנולוגיה זו מאפשרת לפתח מערכות יירוט אפקטיביות שיעניקו שכבה נוספת במאמץ ההגנה על מדינת ישראל באוויר, ביבשה ובים". בעקבות פריצת הדרך, התניע מפא"ת שלוש תוכניות לפיתוח מדגימי לייזר רב-עוצמה, בשיתוף עם רפאל ואלביט מערכות: פיתוח מדגים למערכת לייזר קרקעית שתשלים את מערכת כיפת ברזל; פיתוח לייזר מתמרן שיותקן על כלי-רכב ויספק הגנה על הכוחות המתמרנים בשטח, ופיתוח מדגים לייזר המבצע יירוט מפלטפורמה אווירית, כדי להגן על מרחבים גדולים יותר.

הלייזר מספק יתרונות עצומים למערכת ההגנה: הפער בעלות של יירוט אנרגטי בהשוואה ליירוט קינטי (באמצעות רקטות) הוא גדול מאוד, ומבטל את היתרון של מתקפות רחבות היקף של רקטות שמערכות יירוט קינטיות לא מסוגלות להתמודד עימן, ולכן זקוקות למדיניות יירוט מאוד חסכונית כדי להימנע ממצב שבו אוזל מלאי המיירטים. זמן התגובה של מיירט לייזר הוא מהיר מאוד, ולכן מיירט יחיד יכול להתמודד עם הרבה מאוד מטרות כמעט בו-זמנית.

מבחינת ישראל מדובר במהפיכה אסטרטגית

הלייזר פועל באמצעות מיקוד קרן אנרגיה על הנשק התוקף, וחימומו לטפרטורות גבוהות הגורמות לו להתפוצץ או להתפרק באוויר. סרטון של משרד הביטחון הממחיש את פעילות המדגימים הטכנולוגיים (למטה) מבהיר עד כמה רחב טווח היישומים של נשק הלייזר החדש. הוא כולל התקנת קרונות נייחים המגינים על מרחב איזורי מפני תקיפת רקטות וטליים בעלי טווח בינוני, התקנת המערכת על-גבי כלי משוריינים באון שבו הם מגינים על הכוחות מפני רקטות, פצצות מרגמה, טילי נ"ט ורחפנים.

למערכת יש גם יכולות של יירוט טילים בליסטיים, דוגמת טילי סקאד או טילים ארוכי טווח המצויים בידי איראן. כאשר היא מותקנת במטוס או על-גבי החרטום של מל"ט, היא מסוגלת ליירט טיל בליסטי באוויר, או להשמיד אותו על הקרקע כאשר הוא נמצא בעמדת השיגור שלו. ההכרזה של מפא"ת היא ללא ספק הישג חסר תקדים ש תעשיית הביטחון הישראלית. ארצות הברית מנסה שנים רבות לפתח נשק לייזר, ואף שיתפה פעולה עם ישראל בפיתוח מערכת נאוטילוס, שנזנחה.

בארצות הברית מתקיימות כיום מספר תוכניות לפיתוח נשק לייזר (הנעזרות במערכות מכ"ם מתוצרת ישראל), אולם הן רחוקות מאוד מהשלב של מדגים טכנולוגי מבצעי. מפא"ת מתכננת כבר השנה (2020) לבצע הדגמות בשטח של הטכנולוגיה החדשה. להערכתה, "הטכנולוגיה החדשה תביא לשינוי אסטרטגי ביכולת ההגנה האווירית של מדינת ישראל".

סרטון ההדגמה של מיירט הלייזר הישראלי (מקור: משהב"ט):

מובילאיי תבצע מיפוי דיגיטלי של הדרכים בסין

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונות למעלה ולמטה: מיפוי הדרך באמצעות טכנולוגיית REM. מקור: מובילאיי

חברת מובילאיי (Mobileye) נכנסת לפרוייקט רחב-היקף שיביא לבניית מפה דיגיטלית מדוייקת ומתעדכנת ברציפות של רוב הדרכים בסין. החברה חתמה על הסכם יצרנית הרכב הסינית SAIC, אשר תשתמש בטכנולוגיית REM mapping של מובילאיי כדי למפות את סין עבור מערכות ADAS ברמה L2+  שהיא מתכננת לספק לשוק הסיני.

רמת Level2+ בתחום הנהיגה האוטונומית היא קטגוריה שהוגדרה על-ידי מובילאיי: היא מתקדמת יותר מרמה 2 שמאפייניה הם סיוע בהיגוי, בשמירה על נתיבי נסיעה, בהאצה, בבלימת הרכב ובמהירות השיוט. רמה 2+ כוללת גם יכולות כמו הבנה מרחבית של סביבת הרכב באמצעות קישור החיישנים אל תוכנות בינה מלאכותית, שירותי תא נהג כמו ניטור מצב הנהג, יכולת זיהוי מחוות של הנהג ויכולת ניטור וזיהוי מצב הנוסעים בחלל הרכב.

אומנם רמה 2+ דורשת את נוכחותו של נהג האחראי להפעלות הרכב, אולם הפלטפורמה מאפשרת ביצוע אוטונומי של פעולות מורכבות כמו תימרונים, כניסה ויציאה לדרכים מהירות והחלפה אוטומטית של נתיבים. טכנולוגיית המיפוי REM – Road Experience Management, מאפשרת להשתמש בכלי-רכב המצויידים במצלמות כסוכנים המתעדים את הדרך עצמה.

המכוניות ייצרו מפה לצורכי עצמן…

היא כוללת תוכנה האוספת מידע ממצלמות ה-ADAS המצויות ברכב, דוחסת אותה לקובץ המותאם לתנאי התקשורת המקומיים, ומשדרת אותה אל הענן. הקבצים יכולים להיות קטנים מאוד: עד 10KB לקילומטר. התוכנה בענן אוספת את הקבצים האלה ביחד עם נתוני המיקום של הרכב, ומייצרת Roadbook המתעד את כל האובייקטים הרלוונטיים בדרך.

באופן זה מתקבלת מפה מדוייקת המתעדכנת ברציפות ומשמשת כתשתית עבור כלי-רכב אוטונומיים. על-פי ההסכם, SAIC תתקין את טכנולוגיית המיפוי בכלי הרכב שהיא מייצרת שבהם פועלת מערכת ADAS. הרווח הישיר שלה יהיה נעוץ בעובדה שהמפות שייוצרו ישפרו את ביצועי מערכות ה-ADAS בכלי-הרכב שהיא מספקת.

שוק הנסיעה לפי דרישה יגיע להיקף של 160 מיליארד דולר

במקביל, דיווחה אתמול החברה האם אינטל, שמובילאיי ועיריית Daegu בקוריאה, יפתחו במשותף פתרון תחבורה על-פי דרישה (MaaS) שיתבסס על מערכת הנהיגה האוטונומית של מובילאיי. דאיגו היא המרכז המטרופוליטני השני בגודלו בקוריאה. על-פי ההסכם, תותקן טכנולוגיית הנהיגה האוטונומית של מובילאיי בכלי-רכב אשר יספקו שירותי robotaxis, כאשר העירייה תהיה אחראית על קביעת תקנות המאפשרות לספק את השירות. שני ההסכמים החדשים מצטרפים אל שני הסכמים גדולים נוספים שנחתמו השנה.

לאחרונה חתמה מובילאיי על הסכם עם RATP הצרפתית בשיתוף פעולה עם עיריית פאריס, להבאת שירות robotaxis לפאריס, ועל הסכם עם חברת NIO הסינית לייצור המוני של כלי-רכב חשמליים המצויידים במערכות נהיגה אוטונומית של מובילאיי. להערכת אינטל, בשנת 2019 יסתכמו מכירות מובילאיי בכמעט מיליארד דולר. להערכת מובילאיי, שוק שירותי התחבורה על-פי דרישה צפוי להגיע להיקף של כ-160 מיליארד דולר עד לשנת 2030.

אביליטי נמחקה מהמסחר בנסד"ק, תמשיך להיסחר בל-אביב

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אביליטי (Ability) מתל אביב נמחקה לפני שבוע מהמסחר בנסד"ק, אולם תמשיך להיסחר בבורסה של תל אביב. לאחר המחיקה איבדה מניית החברה בתל אביב כמעט 40% משווייה: מחיר המניה ירד מכ-190 אגורות לכ-122 אגורות. כעת היא נסחרת לפי שווי שוק של 9.84 מיליון שקל. הנהלת נסד"ק החליטה למחוק אותה מהרשימה הראשית מאחר והיא לא עמדה בתנאי הסף למסחר בבורסה: בעלי מניות המחזיקים במניות של החברה בשווי של 2.5 מיליון דולר לפחות, או שווי שוק של 35 מיליון דולר לפחות או מכירות של 500 אלף דולר לפחות, בשנה המדווחת האחרונה או בשתיים מתוך שלוש השנים האחרונות.

בעקבות המחיקה וההכרה בה כתאגיד קטן, היא תדווח לבורסה בתל אביב במתכונת חצי שנתית. חברת אביליטי מספקת כלים מתקדמים ליירוט תקשורת, מיקום גיאוגרפי וסייבר, המשמשים סוכנויות הגנה ומודיעין, צבאות, רשויות אכיפת חוק וארגוני הגנת העורף ברחבי העולם. החברה נמצאת בהליכים משפטיים בישראל ובארה"ב.

בישראל נפתחה חקירת משטרה בספטמבר 2019 כנגד שתי חברות מקבוצת אביליטי בחשד לעבירות על חוק הפיקוח על הייצוא הביטחוני. בארה"ב מתנהלת כעת חקירה נגד שני המייסדים, אנטולי חורגין ואלכסנדר האורובסקי, בחשד שעברו על חוקי ניירות הערך הפדרליים בעת המיזוג של חברת אביליטי עם חברת המדף Cambridge Capital, שבאמצעותו נכנסה למסחר בנסד"ק בחודש דצמבר 2015.

למרות זאת העסקים נמשכים: לפני שבוע דיווחה אביליטי על עיסקה למכירת פתרונות יירוט תקשורת בהיקף של כ-9 מיליון דולר, אשר מימושה תלוי בעמידה בבדיקות הלקוח ובקבלת אישור מהרשויות של מדינת הלקוח.

סיוה תפתח שבבי בינה מלאכותית עבור RISC-V

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת סיוה מהרצליה (CEVA) מרחיבה את פעילותה בתחום המתפתח של שבבים המבוססים על ארכיטקטורת הקוד הפתוח RISC-V, עבור מעבדים מרכזיים (CPU). החברה חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם חברת SiFive האמריקאית, הנחשבת לאחת מהחברות המובילות בייצור מעבדים מבוססי RISC-V. במסגרת ההסכם, שתי החברות יבצעו פיתוח משותף של שבבי בינה מלאכותית עבור עיבוד תמונה, ראייה ממוחשבת, זיהוי דיבור והיתוך חיישנים.

השבבים יתבססו על שילוב של רשת הנוירונים ללימוד עומק (CDNN) של סיוה, ביחד עם מעבדי RISC-V של סי-פייב. הם מיועדים ליישומי בית חכם, רכב, רובוטיקה, אבטחה ומעקב, מציאות רבודה, יישומים תעשייתיים ו-IoT. נשיא ומנכ"ל SiFive, נאוויד שרוואני, אמר ששיתוף הפעולה עם סיוה אמור לתת מענה לצורך בפתרונות בינה מלאכותית בעלי צריכת הספק נמוכה ורמת ביצועים גבוהה. חברת SiFive מחזיקה ב-16 מרכזי פיתוח בעולם ונחשבת לספקית מובילה של מעבדי RISC-V. בין המשקיעים בחברה: Sutter Hill Ventures, קואלקום ונצ'רס, ואינטל קפיטל.

המתחרה המפתיעה של ARM ו-MIPS

ארכיטקטורת RISC-V פותחה לפני כ-10 שנים באוניברסיטת ברקלי במתכונת של ממשק ISA שיכול להריץ מחשבים חזקים בעלי אורך מילה של עד 128 סיביות. בשנת 2016 התעשייה החלה לאמץ את הרעיון והוקם ארגון התמיכה התעשייתי RISC-V Foundation, שנועד לקדם את השימוש בארכיטקטורת המחשוב החופשית. מאחורי הפיתוח עומדות שתי מטרות מרכזיות. הראשונה: לספק אלטרנטיבה לארכיטקטורות ARM ו-MIPS הסגורות, אשר נשלטות כל אחת על-ידי ספקית יחידה.

השנייה: לבנות קהילה גדולה של ספקים ושל קוד פתוח, המעניקים גמישות גדולה יותר לחברות המשתמשות בליבת העיבוד הפתוחה. שוק הריסק-פייב מייצר תחרות מפתיעה ל-ARM ול-MIPS וכולל כיום ספקים של תכנוני ליבות חינם בקוד פתוח וספקים של תכנוני ליבות בתשלום. היתרון המרכזי שלו הוא שחברות הבוחרות בארכיטקטורה הזאת אינן קשורות לספק יחיד, ועובדות על ארכיטקטורה שהיא פתוחה בפניהן, שבה הן מכירות את מבנה המעבד ויכולות לבצע בו שינויים.

ארכיטקטורת RISC-V הופכת למשאב חשוב של סיוה

סיוה מתעניינת בארכיטקטורה הזאת זמן רב. היא חברה בארגון RISC-V Foundation, ובחודש פברואר 2018 היא הכריזה על התאמת מודולי הקניין הרוחני שלה עבור Bluetooth ו-Wi-Fi גם לתמיכה במעבדי RISC-V. מודולים אלה פותחו על-ידי חברת RivieraWaves הצרפתית שנירכשה על-ידי סיוה בשנת 2014 תמורת כ-19 מיליון דולר. בחודש יולי 2019 היא רכשה את חברת הילקרסט לאבס (Hillcrest Labs), מידי חברת InterDigital האמריקאית. הילקרסט לאבס מספקת תוכנה ורכיבי עיבוד להיתוך מידע מחיישנים. המודולים יכולים לרוץ על מעבדי ה-DSP של סיוה ועל מעבדים הבנויים בארכיטקטורות המיחשוב ARM ו-RISC-V.

בחודש יולי 2019 סיוה הכריזה על פתרון מלא עבור יצרנים המפתחים מערכות שיתחברו אל שירות ה-IoT של עליבאבא (Alibaba Cloud). הפתרון מבוסס על מודול Wi-Fi של סיוה הפועל על-גבי מערכת ההפעלה AliOS Things, שהיא מערכת הפעלה קלת משקל שפותחה על-ידי עליבאבא עבור שירות ה-IoT שלה. הפתרון מיועד להטמעה במעבדי RISC-V. להערכת עליבאבא, עד לשנת 2023 יתחברו כ-10 מיליארד אבזרים אל הענן שלה, Alibaba Cloud.

יעקב לוי מונה למנכ"ל חברת ר.ה אלקטרוניקה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

יעקב לוי נכנס השבוע לתפקיד מנכ"ל חברת ר.ה. אלקטרוניקה (RH Electronic) מנוף הגליל (לשעבר נצרת עלית). כך נודע ל-Techtime. לוי מחליף בתפקיד את יעקב רוזנברג, בעל השליטה בחברה ביחד עם גדליה המרמן. בעקבות המינוי ישמש רוזנברג כיו"ר החברה, לאחר שבשנים האחרונות הוא מילא את שני התפקידים: המנכ"ל והיו"ר. יעקב לוי (בתמונה למעלה), בן 46, הוא בעל תואר ראשון בשיווק מאוניברסיטת דרבי. הוא מגיע ל-RH מחברת AMS מפארק אפק שבראש העין, שאותה הוא ניהל משנת 2011.

חברת AMS העסיקה כ-150 עובדים וסיפקה שירותי ייצור, הרכבות וניהול שרשרת האספקה משלב התכנון ועד לאספקת/משלוח המוצרים ללקוח. בתחילת דצמבר 2018 היא נרכשה על-ידי פי.סי.בי טכנולוגיות ופועלת כיום כחטיבה במסגרת פי.סי. בי. בתפקיד מנכ"ל AMS, לוי היה אחראי על תוכנית הבראה שכללה ארגון מחדש של החברה והפיכתה מחברה ציבורית מפסידה הנסחרת בבורסה בתל-אביב, לחברה פרטית וריווחית. באפריל 2019 הוא פרש מחברת AMS/PCB.

חברת ר.ה אלקטרוניקה היא אחת מקבלניות שירותי הייצור האלקטרוני הגדולות בישראל. היא מעסיקה כ-800 עובדים ומספקת שירותי ייצור והרכבת מערכות אלקטרטניות למגזרים שונים, בהם: התעשייה הבטחונית, מכשור רפואי, תקשורת מוצרים תעשייתיים ועוד. היא נמצאת בבעלות חברת ר.ה. טכנולוגיות, המחזיקה גם במפעלי ייצור בסין, ברומניה ובארצות הברית. לאחרונה העריך לוי בראיון ל-Techtime שבריחת הייצור למזרח נבלמה חלקית. "הלקוחות גילו שלמזרח יש גם חסרונות ועלויות עקיפות גבוהות. הקבלניות הישראליות פיתחו מומחיות בייצור High Mix Low Volume שהוא מתאים ללקוחות הישראלים. נוצרה יציבות מסוג חדש".

קו SMT בחברת RH Electronics בעיר נוף הגליל. צילום: Techtime
קו SMT בחברת RH Electronics בעיר נוף הגליל. צילום: Techtime

קיסייט הכריזה על פתרונות בדיקה עבור USB 4

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת קיסייט (Keysight Technologies) הודיעה על מחויבותה לבצע פעילות מחקר ופיתוח המיועדת לתמוך באימוץ תקן USB4, שפורסם לאחרונה, בתעשייה וארגונים הפעילים בעולמות התקני 5G ו-IoT. תקן USB4 הווה גרסה סופר-מהירה של תקני USB ומבוסס על פרוטוקול Thunderbolt שפותח באינטל ישראל.

בחודש מרץ 2019 הודיעה אינטל שהיא החליטה לוותר על זכויות הקניין הרוחני של פרוטוקול התקשורת המהירה, כדי שניתן יהיה לשלב אותו בתוך פרוטוקולי ה-USB הבאים, ובכל המחשבים העתידיים. שילובו בתקן USB 4 יאפשר להעביר קבצים אל המחשב וממנו בקצב של 40Gbps בהשוואה למקסימום של 5Gbps במחברי USB 3 כיום. מעשית, העברת המיפרט של הפרוטוקול מאפשרת ליצרני שבבים אחרים לייצר שבבים התואמים לשבבי Thunderbolt של אינטל. מפרטי תקן USB 4 שפורסמו בחודש ספטמבר 2019, מבטיחים שהוא יהיה תואם לאחור לתקני USB 2 ו-USB 3.

הפרוטוקול הישראלי ייהפך לפרוטוקול גלובלי

טכנולוגיית תנדרבולט מאפשרת להשתמש במחבר אחד בלבד עבור סוגי התקשורת הקווית המתקיימת בין המחשב לבין סביבתו: USB, איתרנט, VGA, HDMI ,Firewire, DisplayPort ואספקת מתח למחשב עד להספק של 100 ואט במסגרת מחבר USB-C יחיד. המחבר האוניברסלי Thunderbolt 3 פותח בישראל בחטיבת Client Connectivity של אינטל.

קיסייט הודיעה שהיא נטלה חלק פעיל בניסוח תקן USB4 שבוצע על-ידי הארגון USB Implementers Forum – USB-IF. "התמיכה של קיסייט תסייע באימוץ של סטנדרט USB4 ותאיץ את ההגעה לשוק של מוצרים שהוסמכו לתקן החדש", אמר ג'ף רוונקרפט, נשיא ו-COO של ארגון USB-IF. קיסיט דיווחה שהיא מציעה פורטפוליו של פתרונות לביצוע הבדיקות הנדרשות בתקן.

בהם: Keysight UXR real-time oscilloscope המספק תצוגת גלים לבדיקות משדר ה-USB 4, נתח Keysight Vector Network Analyzer לביצוע אנליזה של ערוץ ה-USB 4, וטסטר מסדרת M800A לביצוע בדיקות מקלט ה-4USB. הפתרונות האלו מאפשרים זיהוי שגיאות, אימות ואפיון השכבה הפיסית ובדיקת תאימות לתקן.

פורשה הופכת את ההשקעה בחברת TriEye לניסוי טכנולוגי משותף

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מייסדי TriEye (מימין לשמאל): עומר קפח סמנכ"ל מו"פ, אבי בקל מנכ"ל, ופרופ' אוריאל לוי, CTO. צילום: דוד גרב

חברת פורשה תבצע ניסויים בחיישן האינפרא אדום של חברת טרי-איי (TriEye) התל-אביבית, כדי לבדוק את אפשרות השימוש בטכנולוגיה שלה כדי לשפר את הביצועים של חיישנים המשמשים במערכות עזר בטיחותיות (ADAS) ובכלי-רכב אוטונומיים. כך דיווחה היום חברת טרי-איי. החברה לא מסרה מידע נוסף על סוג שיתוף הפעולה והמבחנים שפורשה תבצע, אולם המהלך מבהיר מדוע פורשה הצטרפה לגיוס ההון של החברה שהושלם לאחרונה.

חברת TriEye פיתחה מצלמה לרכב אוטונומי המבוססת על גלי אינפרא-אדום קצרים (Short-Wavelength InfraRed – SWIR) באורך גל של 1.4µm-3µm. אורך הגל הזה נבחר כדי לספק יכולת חישה בתנאי ראות קשים כמו חושך, גשם, ערפל ואבק. להערכת החברה, מצלמות SWIR מאפשרות אמינות גבוהה יותר ודיוק רב יותר בזיהוי מכשולים ועצמים בתנאי ראות ירודים בהשוואה לפתרונות חישה מתחרים, כמו מערכות מכ"ם ולידאר (LiDAR).

עד היום נעשה שימוש בטכנולוגיה הזו רק בתעשיות הביטחון החלל והתעופה, בשל עלותם הגבוהה של החיישנים, שעשויה להגיע עד לכ-10,000 דולר ליחידה. החברה הצליחה להקטין את מחיר המערכת באמצעות שימוש בחיישנים המיוצרים בטכנולוגיית CMOS, ולמזער את גודלם באופן שיאפשר ייצור המוני והתקנה במתכונת של מצלמת רכב. החברה העריכה בעבר שהיא תוציא את המוצר לשוק כבר בשנת 2020. 

בחודש אוגוסט 2019 השקיעה פורשה 2 מיליון דולר בחברת טרי-איי, ובכך הרחיבה את גיוס ההיון של החברה מ-17 מיליון דולר ל-19 מיליון דולר. הגיוס הראשוני הושלם בחודש מאי השנה, ובוצע בהובלת זרוע ההשקעות של אינטל (Intel Capital) ובהשתתפות מריוס נכט ו-Grove Ventures של דב מורן.

החברה-האם של פורסייט זכתה בתחרות הווידאו של נתיבי איילון

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מרכז הבקרה של נתיבי איילון. צילום: נתיבי איילון

חברת מגנא (Magna BSP) ממישור רותם שליד דימונה, זכתה בתחרות של נתיבי איילון, לבצע ניתוח נתוני וידאו בזמן אמת של מאפייני התחבורה בכביש, מתוך מידע המגיע ממצלמות בקרת התנועה של נתיבי איילון. לשלב הגמר של התחרות, בשם The Video Analytics Challenge, הגיעו 10 חברות. היא נועדה לסייע לנתיבי איילון לאתר ספקיות טכנולוגיה שיידעו לנתח ולהפיק תובנות בזמן אמת על-סמך מידע המגיע ממצלמות וידאו.

התחרות התקיימה ב-25-26 בדצמבר במשרדי חברת Oracle ישראל, אשר גם סיפקה באמצעות הענן של אורקל את תשתית הענן ואת כוח המחשוב הנדרשים לעיבוד מהיר של הווידאו, כולל סרטי וידאו בנפח של כמה עשרות טרה-בייט. המתחרות ביצעו מטלות כמו סיווג וספירת כלי-רכב,  זיהוי אורך פקק (כמה מכוניות עומדות בפקק בנקודה מסויימת), זיהוי אירועים חריגים כמו הולכי רגל המבצעים חציית כביש בצורה מסוכנת, פניית פרסה במקום אסור ועוד.

אלגוריתם הליבה מוצא שווקים חדשים

עבור חברת מגנא מדובר בהרחבה נוספת של שוק היעד לאלגוריתם הליבה שלה, המשמש כיום כמנוע טכנולוגי מאחורי המוצרים של מספר חברות בנות הנמצאות בבעלות מגנא. חברת מגנא הוקמה בשנת 2001 על-ידי המנכ"ל חיים סיבוני והטכנולוג הראשי לוי צרויה, בשיתוף החממה הטכנולוגית דימונה שפעלה במסגרת לשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה.

החברה פיתחה אלגוריתם לראייה סטריאוסקופית (תלת מימדית) המבוסס על ניתוח המידע המגיע ממספר מצלמות וידאו דו-מימדיות, ומפיק מהן תובנות בדומה לאופן שבו הראייה האנושית מתבססת על ניתוח המידע המגיע משתי העיניים. בתחילה היא תכננה להיכנס לתחום אבטחת מסלולי ההמראה בשדות תעופה, בעיקר כדי להתמודד עם ציפורים. אולם אירועי 9.11 מיקדו אותה בשוק הביטחוני: הגנת גבולות, מתקנים ביטחוניים ומתחמים קריטיים. בין השאר, הטכנולוגיה שלה משמשת כיום לניטור מצבו של הכור הגרעיני הפגוע בפוקושימה, יפן.

עיניים אלקטרוניות לרכבות ולמכוניות

בהמשך היא התאימה את האלגוריתם שלה לשוקי הרכב והרכבות. היא השתתפה בהקמת חברת RailVision שבה היא מחזיקה בכ-25% מהמניות והקימה את חברת Foresight, אשר מיישמות את טכנולוגיית הראייה הסטריאוסקופית עבור שוק התחבורה. חברת RailVision מפתחת מערכות לבדיקת מצב המסילה המותקנות על-גבי הקטר.

חברת פורסייט מפתחת את מערכת QuadSight עבור כלי רכב אוטונומיים ומערכות ADAS, המנתחת את מצב הדרך באמצעות מידע המגיע מארבע מצלמות: שתי מצלמות אור נראה ושתי מצלמות IR. סיבוני וצרויה משמשים כתפקידי מנכ"ל וטכנולוג ראשי גם בחברת פורסייט, הנסחרת בנסד"ק ובתל אביב לפי שווי שוק של כ-30 מיליון דולר.

בפגישה עם Techtime שהתקיימה לפני מספר חודשים, העריך סיבוני שהפתרון של החברה הוא אחד מהיעילים ביותר הקיימים היום בשוק, מכיוון שהחברה מזהה מכשולים בדרך בלא צורך לסווג אותם, ולכן תגובת המערכת היא תמיד מהירה ואמינה יותר מאשר של המתחרים בשוק ה-ADAS והרכב האוטונומי.

סמנכ"ל שיווק ופיתוח עסקי בחברה, גדעון רוזן, סיפר שהאלגוריתם העובד בלב המערכות של פורסייט, הוא גם האלגוריתם שהשתתף באתגר של נתיבי איילון. "פורסייט מייצרת מערכת הכוללת מצלמות ותוכנה. במבחן של נתיבי איילון השתמשנו במצלמות של הלקוח שעליהן הפעלנו את האלגוריתם שלנו".

כיום מעסיקה קבוצת מגנא כ-100 עובדים, מהם 20 מהנדסים בדימונה והשאר עובדים בחברות הבנות של הקבוצה: פורסייט, וחברת Eye-Net Mobile (היושבת במשרדי פורסייט בנס ציונה), אשר פיתחה תוסף (SDK) המאפשר לחברות אינטרנט להוסיף ליישומים שלהן יכולת V2X, המקשרת ישירות בין כלי-רכב לבין כל משתמשי הסמארטפון. המערכת מספקת התראה בזמן אמת לכל נהג ולכל משתמש אחר בסמארטפון, על סכנת התנגשות ביניהם.

שוק שירותי ייצור השבבים (Foundry) צומח בקצב של 10.8% בשנה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מפעל ייצור שבבים של חברת סמסונג

הרעב הגובר של התעשייה למערכות חכמות עתירות סיליקון, והירידה במספר החברות המסוגלות לתחזק בכוחות עצמן קווי יקרים לייצור שבבים, דוחפים קדימה את השוק העולמי של שירותי ייצור שבבים (Foundry), כך עולה מסקר שוק חדש של חברת Research And Markets. החוקרים מעריכים שהשוק העולמי צומח שקצב שנתי של 10.8% ויגיע בשנת 2025 להיקף של כ-62.2 מיליארד דולר. המגזר בעל הצמיחה המהירה ביותר יהיה של שבבי תקשורת, אשר צפוי לצמוח בקצב של 12.3% בשנה.

מבחינה  גיאוגרפית, סין תוביל את הצמיחה עם גידול של 14%, וארצות הברית צפויה לפגר אחר העולם עם צמיחה של 9.5% בשנה בלבד. חברת המחקר Mordor Intelligence צופה שהצמיחה תהיה נמוכה יותר, בקצב של 6.75% בשנה, אולם היא תהיה מתמשכת. החברה מספקת שני הסברים נוספים למנועי הצמיחה של שירותי הייצור.

מנועי הצמיחה: פאבלס וכלי-רכב

הראשון הוא משקלן הגובר בתעשייה של חברת ללא קווי ייצור (Fabless), דוגמת  AMD, Apple, Broadcom, Qualcomm, NVIDIA, Marvell וחברת Xilinx. "בשנת 2018 הסתכמו המכירות העולמיות של חברות פאבלס בכ-100 מיליארד דולר, ובשנת 2024 צפוי משקלן להיות יותר מ-50% מכלל המכירות של תעשיית השבבים".

גורם נוסף הוא תעשיית הרכב: העלייה במרכיב הסיליקון של מכוניות חדשות, בעקבות התרחבות השימוש במערכות ADAS, והופעת הרכב החשמלי והרכב האוטונומי, תורמים לצמיחת תעשיית השבבים, אולם חשובים במיוחד לקבלני הייצור. הם משקיעים מאמצים גדולים מאוד בקבלת הסמכה לייצור שבבים לכלי-רכב, מכיוון שרוב הרכיבים לתעשיית הרכב אינם זקוקים לתהליכים המתקדמים ביותר, וניתן לייצר אותם בתהליכים ותיקים שאינם דורשים השקעות גדולות מאוד בהקמת קווי ייצור חדשים ויקרים.

אינטל וסמסונג לוטשות עין אל שוק ה-Foundry

בתוך כך מתעצמת התחרות בתוך תעשיית שירותי הייצור עצמה: חברת אינטל גיבשה אסטרטגיית שותפים עיסקיים בתחום ה-FPGA, שנועדה לתמוך בשירותי ה-Foundry שלה (ראו כתבה ב-Techtime). חברת TSMC, המחזיקה ביותר ממחצית שוק ה-Foundry העולמי, נערכת לאספקת שירותי ייצור בתהליך של 5 ננומטר, ואילו חברת סמסונג, אשר החלה לפעול בשוק הזה רק בשנת 2017, מתכננת לעקוף את TSMC ולהיות החברה המובילה בתחום.

בחודש אפריל 2019 היא הכריזה על תוכנית שאפתנית לעשור הקרוב, שבמסגרתה היא תשקיע 116 מיליארד דולר עד 2030, במטרה להיות יצרנית השבבים הגדולה בעולם. קרוב למחצית מהסכום (64 מיליארד דולר) ישמשו למחקר ופיתוח, והשאר יושקעו בהקמת מתקני ייצור. להערכתה, התוכנית תביא לייצור 15,000 מקומות עבודה חדשים ותחזק את המוצרים שלה ואת שירותי ה-Foundry שהיא מספקת: "התוכנית תביא אותנו למעמד מוביל לא רק בתחום הזכרונות, אלא גם בתחום המעגלים הלוגיים".

גלולת הרנטגן C-Scan של צ'ק-קאפ עמדה בהצלחה בניסוי הפיילוט

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת צ'ק-קאפ (Check-Cap) מעוספייא דיווחה על תוצאות חיוביות בניסוי ה- Pilot בארה"ב של מערכת C-Scan שהחברה מפתחת. מדובר בקפסולה ניתנת לבליעה המצויידת במצלמת רנטגן, המשמשת לבדיקת המעי הגס ואיתור פוליפים טרום-סרטניים. הניסוי נערך בבית הספר לרפואה ע"ש גרוסמן באוניברסיטת NYU וב-Mayo Clinic ברוצ'סטר, ותוכנן כדי לבחון את הבטיחות, השימושיות והיענות המשתמשים לשימוש במערכת.

בסך הכל גויסו לניסוי 45 מטופלים, מתוכם 40 מטופלים השלימו את תהליך הניסוי. החוקר הראשי בניסוי, ד"ר גרוס מאוניברסיטת NYU, אמר שמערכת C-Scan מציעה אפשרות לסריקה ידידותית למטופל, אשר יכולה לאתר פוליפים טרום-סרטניים לפני הפיכתם לממאירים. "אנחנו מצפים לשלב ניסוי ה-Pivotal בארה"ב". מנכ"ל החברה, אלכס עובדיה, אמר שהשלמת ניסוי ה-Pilot היא אבן דרך חשובה עבור החברה. "אנחנו נערכים לביצוע ניסוי Pivotal בארה"ב בסוף שנת 2020".

מערכת C-Scan מבוססת על גלולה עם קרינת רנטגן (X-ray) ברמת חשיפה נמוכה, מערכת מיקום ושליטה, הקלטה, ותוכנה ליצירת מיפוי תלת מימדי של הדופן הפנימית של המעי הגס. הבדיקה אינה פולשנית ואינה דורשת הכנה מוקדמת של המעי באמצעות חומרים משלשלים או הרדמה מקומית. היא מאפשרת לנבדק להמשיך בשגרת היומיום ללא הפרעה, כאשר בסיום התהליך הגלולה נפלטת מהגוף באופן טבעי.

צ'ק-קאפ היא חברה בשלבי פיתוח קליני בתחום הדיאגנוסטיקה הרפואית, הנסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-14 מיליון דולר. במחצית הראשונה של 2019 היא השקיעה כ-4.9 מיליון דולר בפיתוח המערכת, בהשוואה להשקעה של כ-3.4 מיליון דולר במחצית 2018. לחברה יש שיתוף פעולה הדוק עם חברת GE Healthcare, אשר אמורה לייצר את הגלולה. בחודש אוגוסט השנה דיווחה צ'ק-קאפ ש-GE השלימה את הקמת קו הייצור של הגלולות ושהוא עמד בהצלחה בבדיקות ההסמכה.

לפני קצת פחות משבועיים היא ביצעה גיוס הון בהיקף של כ-4.75 מיליון דולר באמצעות הקצאה פרטית של מניות לפי מחיר של 1.75 דולר למניה. כיום החברה נסחרת לפי מחיר של 1.68 דולר למניה.

קורנינג מפתחת פתרון In-Building 5G באירפורט סיטי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: דרור הראל. צילום: יוסי אלוני

מרכז הפיתוח הישראלי של חברת קורנינג האמריקאית (Corning) החל בפיתוח פתרון תקשורת סלולרית בתוך מבנים עבור רשתות הדור החמישי (5G). דירקטור חדשנות ופיתוח פלטפורמות חדשות בקורנינג ישראל, דרור הראל, אמר שפלטפורמת 5G המפותחת בארץ מיועדת לספק ערוצי תקשורת אמינים ליישומי דור חמישי חדשים כמו ייצור חכם, AR/VR ,Autonomous machines, IoT ועוד. הפתרון החדש יתבסס על ווירטואליזציה של פונקציות רשת (NFV), שמומשו עד כה באמצעות חומרה ייעודית.

החברה הודיעה שהפיתוח ייעשה במסגרת שיתוף פעולה אסטרטגי עם חברת אינטל. מערך ה-NFV ימומש באמצעות תוכנה על-גבי תשתיות עיבוד של אינטל, בהן: מעבדי Xeon, כרטיסי האצה מבוססי FPGA מסוג N3000, מתאמי רשת של אינטל  מסדרה Ethernet 700 Series וארכיטקטורת התוכנה FlexRAN. סמנכ"לית מוצרי Wireless ב-Corning, מישל אנגרטו, אמרה שהשילוב של וירטואליזציה עם סיבים אופטיים, "יאפשר לקורנינג ולאינטל להדגים את מערכת ה-In-Building 5G הגמישה ביותר".

עיסקת MobileAccess הכניסה את קורנינג לתחום התקשורת האלחוטית

מרכז הפיתוח הישראלי של קורנינג פועל מקרית שדה התעופה (לוד) ומעסיק כ-100 עובדים. בפועל, הוא אחראי על עיקר הפעילות של החברה בתחום התקשורת האלחוטית. הוא הוקם בשנת 2011 בעקבות רכישת חברת MobileAccess, בסכום שנאמד אז בכ-150-200 מיליון דולר. מובייל-אקסס פיתחה טכנולוגיית תקשורת מבוזרת המאפשרת להבטיח קישוריות אלחוטית בתוך מבנים באמצעות אנטננות מיוחדות עבור תחנות בסיס סלולריות ונקודות Wi-Fi. פלטפורמת 5G החדשה תתמוך בתשתיות מורשת כמו רשתות LTE, ותספק "חיבוריות כפולה" גם לתשתיות 4G וגם לתשתיות 5G.

קורנינג היא חברת ענק המתמחה בטכנולוגיות מבוססות זכוכית, ומעסיקה כ-50 אלף עובדים. היא נסחרת בבורסת ניו-יורק לפי שווי שוק של כ-29 מיליארד דולר ובשנת 2018 הסתכמו מכירותיה בכ-11.4 מיליארד דולר. היא גם אחת מחברות הטכנולוגיה הוותיקות בעולם: בשנת 1879 היא ייצרה עבור תומאס אדיסון את שפופרת התאורה הראשונה, וב-1947 הייתה מהחברות הראשונות שייצרו שפופרת קרן קתודית עבור מכשירי טלוויזיה. כיום היא פועלת בחמישה שווקים מרכזיים: תקשורת, טכנולוגיות תצוגה, טכנולוגיות סביבתיות, מדעי החיים וחומרים מיוחדים. החברה מחזיקה ב-5,060 פטנטים בתחום הסיבים והתקשורת האופטית.

אופיר בהרב מחליף את אבי ריכנטל בתפקיד יו"ר חברת ננו דיימנשן

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה, ההנהלה החדשה: אופיר בהרב (מימין) ויואב שטרן

כמעט ביחד עם החלפת הנשיא והמנכ"ל של חברת ננו דיימנשן (Nano Dimension), החברה מודיעה גם על החלפת יו"ר החברה. בשבוע שעבר פרש אבי ריכנטל מתפקיד יו"ר דירקטוריון החברה שאותו הוא מילא מאז אפריל 2017, ובמקומו מונה לתפקיד אופיר בהרב, אשר מכהן כדירקטור בחברה מחודש אוקטובר 2015. כיום בהרב משמש כמנהל קרן ההשקעות Stratus Investments, אולם הוא בעל נסיון רב בתעשיית הייצור התוספי (Additive Manufacturing) שבה פועלת ננו דיימנשן.

בשנים 2014-2015 הוא שימש כסמנכ"ל תחום המוצרים בחברת Stratasys. לפני-כן היה מייסד-שותף ובשנים 2007-2014 גם המנכ"ל של חברת Xjet מרחובות, אשר פיתחה מדפסת תלת-מימד לייצור חלקים תעשייתיים המבוססת על שימוש בטכנולוגיה של הזרקת דיו, המורכב מחלקיקי ננו מתכת או קרמיקה. בהרב גייס עבורה כ-60 מיליון דולר והוביל אותה למכירות אצל לקוחות תעשייתיים בסין, בסינגפור ובגרמניה. לפני Xjet הוא שימש כסמנכ"ל מוצרים בחברת Credence Sustems, היום Cohu, המספקת ציוד בדיקה ומדידה ליצרני שבבים.

בסוף השבוע הזה ייכנס לתפקיד גם הנשיא והמנכ"ל החדש, יואב שטרן, במקומו של עמית דרור שהיה אחד ממייסדי החברה. דרור ייכנס לתפקיד סמנכ"ל Customer Success Officer וידווח לשטרן. הוא ימשיך לשמש דירקטור בחברה. גם שטרן מגיע עם נסיון תעשייתי רב. הוא בעל מניות מרכזי ויו"ר משותף של חברת Bogen Communications האמריקאית המייצרת ציוד לעיבוד קול ומערכות שמע, שימש כנשיא ומנכ"ל חברת DVTel שפיתחה טכנולוגיות מעקב וידאו ונמכרה ל-FLIR הבריטית. הוא שימש כיו"ר פעיל של חברת הציוד התעופתי Kellstrom Industries וסגן נשיא למיזוגים, רכישות ופיתוח עסקי באלרון.

מדובר בשני אנשים בעלי נסיון בהצמחת חברות שהלקוחות שלהן היו חברות ייצור תעשייתיות. זהו קהל היעד המרכזי של חברת ננו דיימנשן, המייצרת מדפסת תלת-מימד לייצור מעגלים מודפסים ורכיבים אלקטרוניים בסיסיים דוגמת אנטנות, נגדים, קבלים וסלילים. "זה בדיוק מה שננו דיימנשן צריכה בשלב הזה", אמר היו"ר היוצא של ננו דיימנשן, אבי ריכנטל.

מגל נערכת לקמפיין עידוד המניה בנסד"ק

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת מגל (Magal Security Systems) מיהוד מתכננת לצאת בקמפיין שנועד להביא אותה אל משקיעים חדשים כדי לשפר את מצב המנייה שלה, אשר מתנהגת כמעט במנותק מהתוצאות העיסקיות של החברה. בשנה האחרונה החברה שיפרה את תוצאותיה והמכירות צמחו מהיקף של 63.7 מיליון דולר ב-2015 לכ-92.6 מיליון דולר בשנת 2018. בתשעת החודשים הראשונים של 2019 הסתכמו מכירותיה בכ-63 מיליון דולר, וסיכוי סביר שהיא תחזור גם השנה על התוצאות של 2018.

למרות זאת, מחיר המנייה בנסד"ק יורד בהדרגה לאורך השנה האחרונה, וכיום החברה נסחרת במחיר של 3.73 דולר, המעניק לה שווי שוק של 86 מיליון דולר בלבד. למצב המנייה יש השפעה ישירה על הפעילות העסקית. כך למשל, מגל מתכננת לסגור עיסקת רכישה של חברה טכנולוגית ברבעון הראשון של 2020, בסכום של כ-10-20 מיליון דולר. לאור מצב המנייה היא תיאלץ כנראה לממן את העיסקה מקופת המזומנים שלה, הכוללת כיום כ-54 מיליון דולר, ולא באמצעות מרכיב של החלפת מניות.

מצב המנייה מעורר אי-נחת בקרב משקיעים רבים של החברה, וחלק מהם הביעו את אכזבתם במהלך שיחת הוועידה האחרונה, לאחר פרסום התוצאות של הרבעון השלישי. בסוף השבוע היא שכרה את שירותיה של חברת קשרי המשקיעים מניו-יורק, Hayden IR, כדי שהיא תגבש עבורה אסטרטגיית גישה אל משקיעים בשוק ההון האמריקאי, במטרה לשפר את מצב המניה. חברת Hayden IR הוקמה על-ידי יוצאי וול סטריט, ומתמחה בטיפול בחברות שהמניה שלהן סובלת מהערכת-חסר.

"בשנה וחצי האחרונות ביצענו שינויים אסטרטגיים בחברה, שהביאו לצמיחה במכירות ולשיפור בריווחיות", אמר מנכ"ל מגל, דרור שרון. "זה הזמן להיעזר בחברת קשרי משקיעים חיצונית שתסייע לנו לשפר את הקשר עם המשקיעים". מגל מספקת פתרונות בקרת גישה ופיקוח וידאו על מתקנים. היא פועלת מיהוד ומעסיקה כ-600 עובדים בארץ ובעולם. השינוי הארגוני שבוצע בחברה כלל פיצולה לשתי קבוצות נפרדות: קבוצת המוצרים וקבוצת הפרוייקטים. קבוצת המוצרים מספקת חיישנים ומערכות בקרת וידאו, ואילו קבוצת הפרוייקטים מספקת פתרונות בקרה מלאים, כמו גדרות חכמות ושערים להגנת מתחמים.

במקביל, כל קבוצה פועלת בארגון פנימי הממוקד בשווקים אנכיים, כמו תעשיות הגאז והנפט, מתקני תשתית קריטיים, שדות תעופה וכדומה. בנוסף, החברה הגדילה השנה את תקציב המו"פ שלה כדי לפתח פתרונות ייעודיים המותאמים לשווקים האנכיים, וכאמור מתכננת לבצע בחודשים הקרובים רכישה של חברה טכנולוגית שתספק לה טכנולוגיות חדשות.

איסטרוניקס מונתה לנציגת Advantech בתחומי ה-IoT התעשייתי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת איסטרוניקס (Eastronics) מונתה למפיצה הרשמית בישראל של חברת Advantech הטאיוואנית, לקו מוצרי ה-IoT התעשייתי (Industrial IoT). חברת Advantech מספקת מחשבים, פתרונות תקשורת וכרטיסים משובצים בתקנים מסחריים ותעשייתיים, ובשנת 2018 צמחו מכירותיה בכ-11% והסתכמו בכ-1.6 מיליארד דולר. בשלוש השנים האחרונות החברה מנהלת אסטרטגיה ממוקדת IoT, שעבורה היא פיתחה סדרה של פתרונות ומוצרים חדשים: פלטפורמות משובצות, ומודל של שירות מקצה לקצה (One-Stop Service) לאינטגרציה של כרטיסים משובצים, מערכות, תוכנה, תצוגות וציוד היקפי.

האסטרטגיה באה לידי ביטוי בארגון רוב מגזרי הפעילות של החברה תחת שלוש קבוצות עיקריות: Embedded IoT, Industrial IoT ו-Service IoT. בדו"ח השנתי של 2018 החברה העריכה ששוק ה-IoT הגיע סוף סוף לבשלות ומתחיל להיכנס באופן משמעותי לתעשיות הייצור, ולכן החברה החליטה להרחיב את היצע המוצרים לשוק הזה. בין השאר היא מקדמת את פלטפורמת התוכנה WISE-PaaS המאפשרת לספק פתרונות מלאים (SRP – Solution Ready Package) לתעשייה באמצעות שילוב של פתרונות תוכנה וחומרה של ספקי צד שלישי.

כיום הפתרונות שלה כוללים אינטגרציית IoT ושירותים מיחידת מחשב הקצה (Edge) ועד לענן, בהם תוכנת ניהול והפעלה להתקני IoT התומכת בחיבור אוטומטי לרשת, שליטה מרחוק ועדכוני תוכנה Over-The-Air. איסטרוניקס מסרה שביחד עם מוצרי Advantech, כולל סל פתרונות ה-IoT שלה פתרונות IoT מקצה לקצה, חיישנים אנלוגיים ודיגיטליים, IoT Wireless Modules, תכנון כרטיסים אלקטרונים ליישומי IoT ציוד לבדיקות אלקטרוניות מיחידת הקצה ועד ה-Base Station ומבדקי Pre-certification.

למידע נוסף: רבקה הלפמן, 050-8885628, [email protected]

 

יוסי וייס הצטרף לדירקטוריון ראדא

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: יוסי וייס. צילום: התעשייה האווירית

המנכ"ל והנשיא לשעבר של התעשייה האווירית (IAI), יוסי וייס, הצטרף לדירקטוריון של חברת ראדא. וייס הצטרף לתעשייה האווירית בשנת 1998 לאחר 27 שנים בחיל הים. בשנת 2012 הוא מונה לתפקיד נשיא ומנכ"ל התע"א ושימש בתפקיד עד לשנת 2018. לפני פרישתו הוא הוביל את אחד ממהלכי הארגון-מחדש הגדולים בתעשייה האווירית: הקמת חטיבת תעופה שתרכז את כל עסקי התעשייה האווירית בתחום התעופה.

חטיבת התעופה החדשה מתמקדת בארבעה קווי מוצר מרכזיים: פיתוח וייצור כלי-טייס, פיתוח וייצור מכלולים תעופתיים, הסבות והשבחות כלי-טיס, ותחזוקת כלי-טיס. החטיבה תוקם באמצעות מיזוג חטיבת בדק מטוסים, חטיבת כלי-הטיס האזרחיים, חטיבת ההנדסה והפיתוח וכן אלמנטים ממפעל להב העוסק במתן תחזוקה למטוסי חיל האוויר, השבחת מטוסי קרב ואימון צוותי אויר. 

בתפקידו האחרון בחיל הים ניהל את הפיתוח, ההצטיידות והקליטה של הצוללות "דולפין". בתעשייה האווירית הוא ניהל פרוייקטי לוויינות תקשורת, תצפית ומכ"מית, תחנות קרקע לווייניות ומיקרו-לוויינים. בשנת 2006 הוא מונה מנהל חטיבת מערכות טילים וחלל בתעשייה האווירית והיה אחראי על ניהול מערכות רחבות-היקף, בהן מערכות הגנה ותקיפה רב-שכבתיות ולוחמת רשת.

החברה מצפה לצמיחה ב-2020

חברת ראדא מנתניה (Rada Electronic Industries) מספקת כיום בעיקר מערכות מכ"ם טקטיות (מערכות מכ"ם ניידות וקטנות) עבור מערכות הגנה אקטיבית על כלי-רכב, איתור כטב"מים ורחפנים, פצמ"רים ואיומי נ"מ קצרי טווח. בין השאר, המכ"ם שלה מותקן במערכת "חץ דורבן" (Iron Fist) של אלביט (לשעבר תעש) להגנת כלי-רכב משוריינים בפני טילי נ"ט. לאחר מספר שנים של פיתוח והוכחת קונספט, השנה מתחיל השוק של החברה לתפוס תאוצה, בעיקר בזכות מספר זכיות תכנון בצבא האמריקאי.

לפני כשלושה שבועות החברה דיווחה שבחודשים אוקטובר-נובמבר היא קבלה הזמנות חדשות למערכות מכ"ם בהיקף של כ-12.5 מיליון דולר. מחצית מההזמנות הגיעו מלקוחות קיימים שבחנו את המערכות של החברה בשנתיים האחרונות, ומחצית הגיעו מלקוחות חדשים. מדובר בהזמנות שיא בהיסטוריה של החברה, אשר צבר ההזמנות שהיא קיבלה בשנת 2019 מגיע כבר להיקף של כ-53 מיליון דולר. החברה מעריכה שהיא תגיע השנה למכירות שנתיות של כ-40 מיליון דולר. מנכ"ל החברה, דב סלע, אמר שההזמנות מחזקות את ההערכה של החברה שבשנת 2020 היא תראה צמיחה משמעותית במכירות.