DSPG רוכשת את SoundChip ב-20.5 מ' דולר

פורסם בתאריך יוני 9, 2020יוני 10, 2020 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מעבדת הסאונד של חברת SoundChip השווייצרית

חברת DSP Group מהרצליה רוכשת את חברת SoundChip השווייצרית בסכום כולל של כ-20.5 מיליון דולר. בשלב הראשון תשלם DSPG סכום של 14.5 מיליון דולר במזומן, עם סגירת העיסקה הצפויה ברבעון השלישי של 2020. בהמשך היא תשלם סכום נוסף של כ-6 מיליון דולר בהתאם לעמידה באבני דרך. העיסקה תמומן מקופת המזומנים של החברה. חברת SoundChip משמשת כלשכת תכנון ופיתוח של פתרונוות סאונד עבור חברות גדולות דוגמת הרמן, פנאסוניק, וואווי וחברות נוספות.

החברה מתמחה בפיתוח מוצרים המבוססים על טכנולוגיית ביטול רעשים אקטיבית (Active Noise Cancellation) וטכנולוגיית סטריאו באיכות גבוהה (True Wireless Stereo) עבור אוזניות אלחוטיות. חברת DSP פיתחה את משפחת שבבי SmartVoice לביטול אקטיבי של רעשים (ANC). הם מבצעים סינון רעשים, ביטול הד חוזר והפרדת הקול מרעשי הרקע, כדי לשפר את הביצועים של אוזניות, רמקולים חכמים וממשקים קוליים במחשבים, באבזרים ניידים ובאבזרים לבישים.

ל-DSPG ו-SoundChip יש היסטוריה של שיתוף פעולה אחת עם השנייה

לאחרונה זכתה DSPG במספר הצלחות: פייסבוק משתמשת בשבביה באבזר שיחות הווידאו Portal TV, לנובו שילבה אותם בטאבלט החדש Yoga, גוגל שילבה אותם באוזניות האלחוטיות Pixel Buds 2 והחברות פנאסוניק ו-Technics שילבו אותם באוזניות חדשות. חברת DSPG וחברת SoundChip מכירות אחת את השנייה ועבדו בשיתוף פעולה במספר פרוייקטים של לקוחות גדולים. כך למשל, האוזניות שפנאסוניק הוציאה לשוק כדי להתחרות בסוני וזנהייזר, מבוססות על השבב של DSPG ועל טכנולוגיית קידוד הקול Soundflex של חברת SoundChip.

מנכ"ל DSPG, עופר אליקים, אמר שמגיפת הקורונה העצימה מגמות התואמות לאסטרטגיה העסקית של החברה. "מגמות כמו עבודה מהבית, תקשורת מרחוק וממשקי משתמש קוליים זקוקים לפתרונות קול ותקשורת איכותיים. העיסקה היא חלק מאסטרטגיה שנועדה להביא לאבזרי קול ותקשורת את הטכנולוגיות הטובות ביותר". להערכת חברת Strategy Analytics, שוק ה-TWS צפוי לצמוח מהיקף של 170 מיליון יחידות ב-2019 להיקף של 1.2 מיליארד יחידות ב-2024, ולייצג שוק של כ-8 מיליארד דולר.

מנוע צמיחה מבטיח

בעקבות הדיווח עלתה מניית DSPG בנסד"ק בכ-2.6% וכיום היא נסחרת לפי שווי שוק של כ-428 מיליון דולר. החברה מתייחסת אל שוק העיבוד הקולי כאל מנוע הצמיחה המבטיח ביותר שלה. מכירותיה בשנת 2019 הסתכמו בכ-117.6 מיליון דולר, כמעט כמו בשנת 2018. אולם תחום מוצרי SmartVoice הציג צמיחה מרשימה: המכירות עלו ב-78% והסתכמו בכ-19.3 מיליון דולר.

התעשייה האווירית תספק למדינה אירופית מטוס ביון במחיר של 350 מיליון דולר

פורסם בתאריך יוני 9, 2020יוני 9, 2020 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מטוס ביון של התעשייה האווירית על-גבי פלטפורמת מטוס המנהלים גאלפסטרים שהיא מייצרת

התעשייה האווירית (IAI) זכתה בהזמנה ממדינה אירופית לספק מטוס ביון הכולל מערכות מודיעין אלקטרוני של אלתא בהיקף כולל של כ-350 מיליון דולר. מדובר במטוס האוסף מידע מודיעיני אסטרטגי. הפרוייקט יהיה באחריות אלתא, אשר תספק את מערכות המכ"ם, איסוף המידע והלוחמה האלקטרונית. החברה לא מסרה איזה מטוס היא תספק, אולם ציינה שבשנים האחרונות היא השיגה יכולת מיזוער מערכות הביון האלקטרוני המאפשרות שימוש במטוסי סילון קטנים יחסית, במקום במטוסי נוסעים רחבי גחון או במטוסי מטען שהותאמו למשימות לוחמה אלקטרונית.

מנהל חטיבת התעופה באלתא, גדעון לנדא, אמר שהשוק האירופי הוא שוק יעד אסטרטגי של אלתא. ההיצע של אלתא/תע"א בתחום מטוסי הלוחמה האלקטרונית כולל כיום ארבעה קטגוריות מרכזיות: מטוסים גדולים מסוג AEW&C הפועלים על-גבי פלטפורמות דוגמת בואינג ומשמשים להתרעה מוקדמת ובקרה. בעבר הרחוק ניסתה ישראל למכור מטוס מהסוג הזה לסין אולם העיסקה בוטלה בלחץ ארצות הברית. כיום יש הסכם בין התעשייה האווירית לבין חברת איירבאס האירופית וחברת אמבאר הברזילאית, לפיתוח מטוסי ביון גדולים על-גבי הפלטפורמות האוויריות שלהן.

פלטפורמת AGS – Air to Ground Surveillance המותאמת למטוסי מנהלים סילוניים דוגמת גאלפסטרים, שהתע"א מפתחת ומייצרת עבור חברת Gulfstream האמריקאית. הפלטפורמה כוללת מערכות מודיעין מבוססי אותות תקשורת (SIGINT), מכ"ם לסריקת פני השטח, חיישנים אלקטרו-אופטיים המשמשים לאיסוף מידע קרקעי ומערכת מיחשוב לעיבוד וניתוח המידע. הפלטפורמה הימית MPA – Maritime Patrol Aircraft מספקת יכולת מעקב אחר מטרות ימיות, ניהול לוחמה נגד כלי שיט וצוללות, ביצוע סיורים לטוח ארוך ולנהל משימות חיפוש והצלה. החליפה האלקטרונית הזאת מותקנת במטוסי מנהלים סילוניים בגודל בינוני, דוגמת המטוס Global 5000 של חברת בומברדייה.

לוחמת הרשת הדיגיטלית נשענת על מבצרים אלקטרוניים מעופפים

הגרסה הקטנה ביותר היא של מטוסי לוחמה אלקטרונית, הסורקים את ספקטרום הקרינה האלקטרו-מגנטית ומאתרים את המיקום של הגופים הקורנים באזורים גיאוגרפיים נרחבים. התע"א מסרה שמטוסיה צברו נסיון מבצעי נרחב במהלך השימוש בהם בצה"ל.

עקב החשיבות האסטרטגית של מטוסי הביון, עסקאות מהסוג הזה אינן נפוצות מאוד. יחד עם זאת, חשיבותם במערך הכוחות נמצא בעלייה תלולה עקב מספר שינויים מהירים בשדה הקרב המודרני. הגורם הראשון הוא משקלם הגובר של טילים וטילי שיוט בשלבי הלוחמה. מנגד, המעבר של צבאות למתכונת של לחימת רשת דיגיטלית מחייבת קבלת מידע אלקטרוני מדוייק, מעובד ובזמן אמת. בקביל, המהלך הזה עצמו גם מייצר הרבה מאוד מקורות קרינה שמטוסי הביון יכולים לקלוט, לנתח ולשדר לכוחות.

בזכות הקורונה גילתה Aleader שיטת שיווק חדשה

פורסם בתאריך יוני 9, 2020יוני 9, 2020 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: קובי ונטורה במרכז ההדרכות בנצר סירני

כללי הריחוק החברתי וההשבתה הכמעט מלאה של התעופה העולמית פוגעים קשה בתעשייה הטכנולוגית, אולם במקרים מסויימים יש בהם יתרונות בלתי צפויים. כך גילתה לאחרונה חברת Aleader Europe הפועלת מישראל ומנוהלת על-ידי קובי ונטורה (הבעלים של חברת הנציגויות ASI Technologies). חברת Aleader Europe נמצאת בבעלות ASI ואחראית על הגדרת הדרישות והשיווק הגלובלי של מערכות AOI מתוצרת Aleader הסינית, המספקות בדיקת איכות של כרטיסים אלקטרוניים בקצה קו הייצור.

לחברה היו ציפיות רבות לקראת שנת 2020. בחודש נובמבר 2019 היא הציגה בתערוכת פרודוקטרוניקה במינכן את מכונת הבדיקות החדשה ALD8720S, המספקת בדיקות 3D מלאות של הכרטיס. במכונה הזאת שולבו מספר תפישות חדשות שפותחו בישראל ובסין: מערכת בינה מלאכותית הלומדת את קובץ הגרבר ומקצרת את זמני ההכנה בכ-70%, מודול תיכנות עצמי המאפשר למכונה לבצע את רוב ההכנות באופן אוטומטי, יכולת בחירה של פרופילי בדיקות שונים המותאמים לתקנים תעשייתיים שונים, ותוכנת בינה מלאכותית לקריאת הכיתובים שעל-גבי הרכיבים.

אלא שאז החלה להתפשט מגיפת הקורונה בעולם, והדרך אל הלקוחות נחסמה. "בעקבות המגיפה נאלצנו למצוא דרכים חדשות להגיע אל הלקוחות", סיפר קובי ונטורה ל-Techtime. "בלית ברירה התחלנו לבצע הדגמות בזום ממרכז ההדרכות שלנו בנצר סירני, ואז גילינו עולם חדש. במקום לנסוע לחו"ל, ללון בבתי מלון ולהגיע אל הלקוח, אנחנו מבצעים הדגמה ראשונית באמצעות הציוד שיש אצלנו ועונים מיידית לכל שאלה. בשלב הבא הלקוח שולח אלינו את הכרטיס שלו, ואנחנו מבצעים בדיקת 3D AOI על-גבי המוצר שלו, מולו, בזום, בזמן אמת. בזכות השיטה הזאת כבר קיבלנו מספר הזמנות לגרמניה.

"זה עובד מצויין. גילינו שיטה מאוד אפקטיבית שנאמץ אותה גם אחרי שיסתיים המשבר. לשיווק במתכונת הזאת יש יתרונות נוספים: במקרים רבים אין למפיץ המקומי את הידע שיש לנו, ולכן אנחנו מציעים למפיצים להפנות אלינו את הלקוחות כדי לבצע הדגמות ישירות. הדבר חוסך לנו הוצאות רבות, מסייע להכשיר ולאמן את המפיצים ומגדיל בשיעור עצום את המפגשים שמסתיימים בעיסקה. כמעט כל הדגמה מביא למכירה".

מנהל המוצר של Aleader, ואדים שישוב, מציג את ממשק הניהול החדש במערכת ALD8720S, שפותח לפי הדרישות שלו

חברת SK Telecom תפרוס 2,500 סורקי CT של חברת Nanox

פורסם בתאריך יוני 8, 2020יוני 9, 2020 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: רן פוליאקין, מנכ"ל חברת ננוקס

חברת ננוקס (Nanox) מנווה-אילן שליד ירושלים, קיבלה השקעה בהיקף של 20 מיליון דולר מחברת SK Telecom, שהיא ספקית שירותי הסלולר הגדולה במדינה ומחזיקה בכ-50% מהשוק המקומי. זוהי ההשקעה השנייה של SK בננוקס, לאחר שלפני כשנה היא השקיעה בה 5 מיליון דולר. הגיוס מביא את היקף ההשקעות בחברה לכ-75 מיליון דולר. מדובר בהשקעה אסטרטגית המתבצעת ביחד עם חתימת הסכם לשיתוף פעולה שבמסגרתו תפרוס SK בקוריאה ובווייטנאם 2,500 סורקי CT מתוצרת ננוקס, כדי לספק שירות סריקה לפי דרישה (MsaaS – Medical screening as a Service).

חברת ננוקס פיתחה ב-8 השנים האחרונות טכנולוגיית רנטגן חדשה, המאפשרת לייצר סורקי CT דיגיטליים במחיר של כ-10,000 ליחידה. כיום מיוצרת קרינת רנטגן באמצעות שפופרת קתודה המבוססת על חימום אלמנט מתכתי לטמפרטורה של 2,000°C. החימום מייצר ענן אלקטרונים, אשר בתנועתו אל הקתודה מייצר את קרינת ה-X. הטכנולוגיה של ננוקס פותחה בחשאי בשיתוף פעולה עם מדענים יפניים, ומבוססת על החלפת שפופרת הקתודה בשבב MEMS שבתוכו בנויים 100 מיליון קונוסי מוליבדניום.

הם משמשים כמעין "תותחים אלקטרוניים" זעירים המייצרים הרבה מאוד אלומות קרינת X בטמפרטורה נמוכה ובשליטה מלאה של מעגל בקרה דיגיטלי במתח נמוך. הדבר מאפשר לייצר הרבה מאוד מקורות קרינת רנטגן על-גבי טבעת המקיפה את הנבדק, ועל-ידי כך לייצר מכשיר הבונה הדמיית CT, במקום שימוש במערך הגדול והכבד של סורקי CT אשר צריכים להניע את מקור הקרינה המאסיבי המקובל היום בשוק. החברה דיווחה שהיא מתכננת להקים חברה בת בקוריאה, שתתמקד בייצור שבבי ה-MEMS בסיוע SK. ככל הנראה הכוונה היא לייצר אותם בקוריאה.

צילום מיקרוסקופי של שבב ה-MEMS המייצר את קרינת ה-X

בחודשים האחרונים חתמה ננוקס על מספר הסכמי הפצה גדולים מאוד, אבל פוטנציאליים, מכיוון שבכולם קיים מרכיב המתנה אותם בקבלת אישורים רגולטוריים. כך זה בהסכם הנוכחי עם SK, וכך זה גם בהסכם עם חברת Promedica האיטלקית שדווח השבוע, שלפיו שתי החברות יפרסו באיטליה 500 מערכות סריקה מסוג Nanox.ARC ואת תשתית השירות מבוסס הענן Nanox.CLOUD. באמצעות המערכת יקבלו המשתמשים שירותים דוגמת הפצת הצילומים, ניתוח ודיאגנוסטיקה. לאחרונה נשכרה חברת Qure.ai ההודית כדי לפתח את אלגוריתם הבינה המלאכותית של שירות Nanox.CLOUD.

בחודש מרץ היא חתמה על הסכם לפריסת 1,000 מכשירי סריקה באוסטרליה ובפיליפינים, ובחודש פברואר היא חתמה על הסכם לפריסת 3,000 מערכות בארצות הברית. גם ההסכמים האלה מותנים בקבלת אישורים רגולטוריים. מנגד, העובדה שהיא חתמה על הסכמי הפצה בהיקף כולל של כ-200 מיליון דולר, ושקבלנית הייצור האלקטרוני הגדולה בעולם, פוקסקון, השקיעה בחברה, עשויה לרמז שהיא קרובה מאוד לקבלת האישורים וכניסה מהירה לשוק.

מכת קורונה: צניחה של 16% בשוק שבבי ההספק לרכב

פורסם בתאריך יוני 7, 2020יוני 8, 2020 ע"י Techtime

המכירות של רכיבי ההספק לשוק הרכב העולמי צפויות להצטמצם בשנה ב-16% ולהסתכם בכ-9.1 מיליארד דולר, בהשוואה למכירות בהיקף של 10.8 מיליארד דולר בשנת 2019. כך מעריכה חברת המחקר Omdia. החברה מסבירה את הירידה בשפל בשוק הרכב העולמי, שהוא אחת מהתוצאות של מגיפת COVID-19.

"בתעשייה העריכו ששנת 2020 תהיה שנת צמיחה בשוק רכיבי ההספק הממונעים, אולם המגיפה שנתה את המגמה", אמר מנהל תחום שבבי ההספק בחברה, קווין אנדרסון. "המגיפה הביא לסגירת רוב קווי ייצור המכוניות בעולם, לפחות למשך מספר שבועות. במקביל התמוטטה הדרישה למכוניות חדשות התכווצות המשכורות בעולם וסגירת סוכנויות רכב רבות לתקופות ממושכות".

להערכת החברה, גם מפעלים שחזרו לעבודה, עדיין לא מייצרים בקיבולת מלאה, עקב קשיים בשרשרת האספקה וצמצום מספר העובדים בקווי הייצור, במסגרת השמירה על ריחוק חברתי. "תחזיות הייצור של כלי רכב חדשים עומדות כיום על 70 מיליון מכוניות בשנה, המייצגות ירידה של יותר מ-20% בהשוואה לשנת 2019".

בשנים האחרונות חל גידול רציף במכירות של רכיבי הספק ושל ומודולי הספק עבור תעשיית הרכב, עקב עליית מרכיב השבבים ברכב מודרני. אולם שנת 2019 הפתיעה את התעשייה לרעה: מלחמת הסחר פגעה בשוק הרכב והקטינה את המכירות ב-1% בהשוואה לשנת 2018. ראוי לציין שהמכירות של מודולי הספק (Power Modules) צמחו ב-2019 בכ-17%, בעיקר הודות לייצור המוגבר של מכוניות חשמליות וכלי-רכב היברידיים.

העיניים נשואות אל 2021

התחום הזה יספוג את המכה החלשה ביותר עקב המגיפה, והמכירות ב-2020 צפויות לרדת בכ-8% בלבד. קייים תחומים ייחודיים נוספים: המכירות מודולי ההספק למערכות ADAS צמחו בשנת 2019 ב-12%, וצפויים לרדת בשנת 2020 ב-3% בלבד. המכירות של מערכות הפצת אנרגיה ברכב, יירדו השנה ב-13%, לאחר שהן צמחו ב-1% בשנת 2019.

בתחומים מסורתיים יותר, כמו רכיבי הספק למערכות הבידור ובנוחיות, הבטיחות וגוף המכונית, המכירות השנה צפויות לרדת בכ-20%. החברה מאמינה שאם לא יתפתח גל שני במגיפת הקורונה ועד סוף השנה היא תודבר, התעשייה תתחיל להתאושש כבר בשנת 2021: מכירת המכוניות תצמח בכ-20%, ותשמור על קצב צמיחה שנתי של 7% לפחות עד לשנת 2025.

אירודרום נכנסה לבורסה בתל אביב באמצעות השלד הבורסאי של חברת אפליי

פורסם בתאריך יוני 7, 2020יוני 7, 2020 ע"י Techtime

חברת אירודרום (Aerodrome) המספקת שירותי תיפעול רחפנים לכוחות בטחון וממשלות, השלימה את הכניסה לבורסה בתל אביב בעקבות השלמת עיסקת מיזוג הופכי עם חברת האפליקציות והקידום הדיגיטלי אפליי, שנקלעה לקשיים. בעקבות השלמת המהלך עלתה מניית החברה בבורסה בעשרות אחוזים וכעת היא נסחרת לפי שווי שוק של כ-83.9 מיליון שקל. לשם המחשה, ערב המיזוג בתחילת השנה הוערך השווי של של אירודרום בכ-50 מיליון שקל.

לאחר השלמת העיסקה שונה שמה של החברה לקבוצת אירודרום וכתובתה העוברה לכתובת של אירודרום בראש העין. מנכ"ל אירודרום, רועי דגני, מונה למנכ"ל החברה הממוזגת וכל הדירקטורים ובעלי התפקידים הקודמים הוחלפו בדירקטורים ובבעלי תפקידים מטעם אירודרום. בסוף מאי שונה הסיווג של החברה מחברת תוכנה ואינטרנט לחברת טכנולוגיה ביטחונית.

הפעלת 16 פלטפורמות שונות: מ-25 ק"ג ועד 5.5 טון

חברת אירודרום עוסקת במתן שירותי תפעול,תחזוקה והדרכה של כלי טייס בלתי מאויישים. החברה הוקמה בשנת 2014 על-ידי המנכ"ל ובעל השליטה רועי דגני, אשר הגיע מחברת אירונאוטיקס. לפני-כן שימש כמפעיל כטב"מים בחיל האוויר. גם סמנכ"ל התפעול צח שולמן, הגיע מחברת אירונאוטיקס, שבה הוא ניהל את מערך הכטב"מים הגדולים.

כיום החברה מעסיקה כמה עשרות עובדים ועוסקת בהפעלה של 16 פלטפורמות כטב"ם שונות בקטגוריות של מיני כטב"ם, כטב"ם טקטי וכטב"מים אסטרטגיים. בסך הכל, היא מתמחה בהכשרה, אימון ומתן שירותי תפעול של כטב"מים ממשקל 25 ק"ג ועד למשקל של 5.5 טון. בנוסף לתפעולם היא מספקת שירותי תחזוקה, וביצוע ותכנון ניסויי טיסה, כולל תיחקור ותיעוד.

מרכז תפעול באירופה עבור יצרנית כטב"מים זרה

במצגת למשקיעים שהיא פירסמה בחודש שעבר, היא דיווחה על כוונתה להקים צוות מיזוגים ורכישות לצורך איתור הזדמנויות שיסייעו לה להיות חברה מובילה בשוק העולמי. מדובר בשוק צומח, אשר להערכת מכון Technavio צומח בקצב של 15.5% בשנה וצפוי להגיע להיקף של כ-45.8 מיליארד דולר בשנת 2025.

בשנת 2019 הסתכמו מכירות אירודרום בכ-9.8 מיליון שקל, בהשוואה לכ-5.4 מיליון שקל ב-2018. כיום יש לחברה שבעה לקוחות פעילים, בעיקר גופים בטחוניים ותעשייות המייצרות כלי-טיס בלתי מאויישים, ציוד אלקטרו-אופטי וציוד תומך.

לאחרונה היא דיווחה על חתימת מזכר הבנות להקמת מרכז אימון טקטי באירופה עבור כלי טיס בלתי מאוישים של חברה זרה, העוסקת בפיתוח וייצור כלי טיס בלתי מאוישים לשוק הביטחוני וגורמי ממשל ברחבי העולם. ההסכם הסופי אמור להיחתם בתוך כחודשיים. מדובר במרכז אימונים ראשי של החברה, אשר ישרת את לקוחותיה הביטחוניים.

רשות החדשנות מקימה שלושה מאגדי מו"פ ב-150 מיליון שקל

פורסם בתאריך יוני 7, 2020יוני 7, 2020 ע"י Techtime

ועדת המחקר של חטיבת תשתית טכנולוגית ברשות החדשנות אישרה הגשת תכניות מפורטות לשלושה מאגדי אקדמיה-תעשיה חדשים בתחומי מערכות השליטה ובקרה (שו"ב) בכלי-רכב אוטונומיים במטרופולין (מאגד אנדרומדה), תקשורת קוונטית, ומאגד בתחום עיבוד חומרים בלייזר רב-עוצמה. שלושת המאגדים יזכו למימון בהיקף כולל של 150 מיליון שקל לתקופה של שלוש שנים.

מאגד אנדרומדה הוא מאגד משותף לרשות החדשנות ולמנהלת תחבורה חכמה במשרד רה"מ. המאגד יתמקד בפיתוח תשתית טכנולוגית גנרית שתאפשר לנהל ציי מכוניות אוטונומיות מגוונות מריבוי יצרנים, נותני שירותים ומפעילים בסביבה אורבנית ולא אורבנית. פיתוחי המאגד יאפשרו התערבות ושליטה מרחוק (באמצעות מערכות בינה מלאכותית ו/או מפעילים אנושיים) על כלי-רכב בציי הרכב אוטונומיים. המאגד יובל על-ידי החברות Liveu, BWE, mPrest, RGO Robotics, DriveU, Cognata, התעשייה אווירית, אלביט וקבוצות מחקר מהאקדמיה.

מאגד תקשורת קוונטית יתמקד במחקר ופיתוח טכנולוגיות תקשורת קוונטית בשלושה מתארים: מערכות תקשורת לחוות שרתים; מעבר של מידע מקישור תקשורת בודד לרשת; ומערכת תקשורת מאובטחת להעברת מפתחות הצפנה. המאגד ישולב במסגרת תכנית הקוונטים הלאומית בראשות ד"ר טל דוד, שאושרה השנה על-ידי פורום תל"ם. מימונו יהיה משותף לרשות החדשנות ולמפא"ת. במאגד התקשורת הקוונטית שותפות מלאנוקס, אלישרא, OPSys וחברת Quantum LR ומפא"ת. מהאקדמיה ישתתפו בו קבוצות מחקר מהאוניברסיטה העברית ומהטכניון.

מאגד עיבוד חומרים מתקדמים יעסוק בפיתוח כלים לתכנון תהליכי עיבוד חומרים בלייזר הספק גבוה בעזרת סימולציה מתקדמת להגדרות של מספר רב של משתני ייצור והרכבי הסגסוגות. אלו יאפשרו לחברות תעשייתיות עבודה מדויקת וגמישה יותר. משה אברהמי, מנהל סקטור תעשייה ותכנית המאגדים ברשות החדשנות, הסביר, שתוצרי המאגד יאפשרו לתכנן רובוטים הפועלים על סמך מידול משימות מדויק לביצוע פעילויות חיתוך וריתוך שלא היו יכולות להתבצע בישראל עד כה.

במאגד שותפות חברות התעשייה פלסן, סאסא, רפאל, תעשייה אווירית, מנועי בית שמש, מספנות ישראל ולורדן, לצד חברות המו"פ ריקור, סיוון טכנולוגיות ואופיר אופטרוניקה, שיספקו את המעטפת הטכנולוגית של הלייזר ואת מערכות האוטומציה. כמו כן, שותפות במאגד קבוצות אקדמיה מהטכניון ומאוניברסיטאות מובילות נוספות.

Effective Space נמכרת לחברת Astroscale היפנית

פורסם בתאריך יוני 4, 2020יוני 4, 2020 ע"י Techtime

הדמיית מחשב של התחברות לוויין התחזוקה Space Drone אל לוויין תקשורת

חברת Effective Space Solutions מתל אביב, שהוקמה ב-2013 על-ידי המנהל לשעבר של מפעל מבת חלל בתע"א, אריה הלזבנד, נמכרת לחברת Astroscale U.S, הנמצאת בבעלות Astroscale Holdings. חברת ESS מפתחת מיקרו-לוויין בשם Space Drone, אשר מספק שירותי הארכת חיים ללווייני תקשורת, המצויים במסלול גיאו-סינכרוני בגובה של 36,000 ק"מ.

אורך החיים של לווייני תקשורת מוגבל על-ידי כמות הדלק המצוי במיכליהם. הלוויין של החברה מיועד לגשת אל לווייני תקשורת בשלהי תקופת החיים שלהם, ולבצע פעילות שתאריך את חייהם, למשל אספקת דלק. הארכת אורך חיי הלווייין מייתרת במקרים רבים את הצורך לשגר לוויין חדש, ועל-ידי כך לחסוך למפעילים עשרות מיליוני דולרים לכל משימה.

העיסקה תתבצע באמצעות מיזוג הפעילות של ESS בחברת Astroscale Israel, אשר הוקמה לביצוע צורך המיזוג. החברה החדשה תקלוט את כל עובדי ESS ותנוהל על-ידי אריה הלזבנד. מטה החברה יהיה בתל אביב. החברה הישראלית תשמש כמחלקת המחקר והפיתוח וספקית הלוויין ללקוחות אשר יזמינו אותו מהחברה האם, Astroscale U.S. לדברי הלזבנד, החברה מימשה את הגישה והניסיון הישראלים בייצור לוויינים קטנים, עתירי-ביצועים ולא יקרים.

הלזבנד: "מרכז הפיתוח ימשיך לעבוד בישראל, צוות הפיתוח ימשיך לעסוק במה שעסק קודם לכן ואף צפוי להתרחב. אנחנו חולקים עם Astroscale חזון ואסטרטגיה דומים לגבי האופן שבו הטכנולוגיה והפלטפורמה שלנו יכולים להפוך לפתרון לוגיסטי עבור לוויינים מסחריים וממשלתיים". כיום החברה ממוקדת בהשלמת הפיתוח של לוויין התידלוק החללי, בשלב הבא יוכל הלוויין לספק שירותים מיוחדים לצורך תמיכה במשימות חלל שונות גם במסלולים נמוכים ובינוניים.

אריה הלזבנד, מנכ"ל ומייסד Effective Space Solutions. צילום: עמי ארליך

הלזבנד הוא מוותיקי תעשיית החלל הישראלית. הוא הצטרף לתעשייה האווירית בשנת 1986 השתתף והוביל תוכניות פיתוח וייצור של לווייני "אופק", "עמוס" "טכסאר", ו-"ארוס". בחמש השנים שבהן ניהל את מפעל מבת חלל, הוא היה אחראי לכניסת התעשייה האאווירית אל התחום של ננו-לוויינים, הנמצא כיום בצמיחה מהירה.

חברת Astroscale היא חברת סטארט-אפ יפנית המפתחת לוויינים לפינוי אשפת חלל, כמו חלקי טילים, חלקי לוויינים והריסות ציוד שנשלח לחלל, וממשיך להקיף את כדור הארץ ומסכן תוכניות חלל עתידיות. החברה עובדת בשיתוף פעולה עם סוכנות החלל היפנית (JAXA) ומתכננת לשגר עד סוף 2020 את הלוויין ELSA-d, שיהיה לוויין סילוק האשפה הראשון בעולם. הוא יפעל באמצעות התחברות אל הפסולת באמצעים מגנטיים, והסטתה אל מסלול התרסקות.

הדמיית הלוויין המשותף של אסטרו-סקייל ו-JAXA. הלוויין (משמאל) מתקרב אל שרידי טיל בליסטי כדי להסיט אותו ממסלולו

אלטק מתכננת גיוס הון בנסד"ק למימון הרחבת הייצור

פורסם בתאריך יוני 3, 2020יוני 3, 2020 ע"י Techtime

חברת אלטק (Eltek) מפתח-תקווה מתכננת לגייס הון חדש במהלך שנת 2020 באמצעות מכירת מניות בנסד"ק, כדי לממן השקעות חדשות בתשתיות ובציוד שנועדו להגדיל את כושר הייצור של החברה. כך התברר במהלך שיחת הוועידה השבוע שהתקיימה לאחר פרסום הדו"ח הרבעוני של החברה. אלטק דיווחה על רבעון חמישי ברציפות של עלייה במכירות.

למרות מגיפת הקורונה, מכירות החברה ברבעון הראשון 2020 הסתכמו בכ-9.2 מיליון דולר בהשוואה לכ-8.7 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הגולמי של החברה צמח לכ-1.8 מיליון דולר, בהשוואה לרווח גולמי של כ-1.5 מיליון ב-2019. המנכ"ל אלי יפה אמר שבמהלך 2020, "החברה תגדיל משמעותית את היקף ההשקעות בציוד, בהרחבת המתקנים ובתשתיות הייצור".

שחרור הפקק בנסד"ק

בתשובה לשאלת Techtime, הוא הסביר שהמטרה המרכזית כיום היא הרחבת כושר הייצור של החברה. לדבריו, עד היום בוצעו ההשקעות בציוד ובטכנולוגיה באמצעות מימון פנימי, אולם המשך הצמיחה צפוי להתבצע באמצעות מימון חיצוני. החברה כבר הכינה את התשתית למהלך הזה: בחודש אוגוסט 2019 היא הגישה תשקיף מדף לרשות ניירות הערך בארה"ב (SEC) שבו היא מצהירה על כוונתה לגייס סכום כולל של עד 10 מיליון דולר באמצעות מכירת מניות.

ל-Techtime נודע שכיום החברה מוגבלת על-ידי רשות ניירות הערך לביצוע גיוס הון בהיקף של עד 3.3 מיליון דולר. אולם המטרה היא לשחרר את המגבלה הזאת בשבועות הקרובים, כדי לגייס סכום גבוה יותר, אולי אפילו 10 מיליון דולר. גיוס ההון נועד להאיץ את תהליך חידוש קו הייצור, המתבצע לאורך השנה האחרונה.

אלטק רכשה מכונת קידוח לייזר, מכונת הדמייה ישירה בלייזר (ADI), מכבש לכבישת מעגלי Fusion ועוד. בתחילת 2020 היא רכשה מכונה משולבת המאפשרת קידוח וכרסום ונעזרת במקור X-ray לקבלת דיוק גבוה, במסגרת תוכנית-אב לביצוע השקעות בטכנולוגיות לייצור מעגלים מודפסים צפופים.

קו ייצור בחברת אלטק בפתח-תקווה. צילום: Techtime

במסגרת התשקיף ניתן היה לקבל רמזים על תחומי ההשקעה הבאים. החברה דיווחה שהיא תלויה במספר מכונות קריטיות בקו הייצור, שהן ישנות מאוד ומתקלקלות מדי פעם, ועל פרוייקט הטמעה של מערכת ERP שהופסק באמצעו ברבעון השלישי 2017, ושהמחשבים עליהם הוא יושב הפסיקו לקבל תמיכה בסוף 2019.

מוקד עניין מרכזי: השוק הביטחוני

חברת אלטק מייצרת מעגלים מודפסים (PCB) קשיחים וגמישים-קשיחים ומעסיקה כ-400 עובדים. היא הגדירה את השוק האמריקאי כשוק מרכזי, ואת תחומי הביטחון, התעופה, והציוד הרפואי והתעשייתי כתחומי צמיחה. השוק הביטחוני הוא שוק מרכזי מאוד, ואחראי לכמחצית ממכירותיה. במהלך הרבעון הראשון צמחו המכירות בתחום הזה בכ-10% והסתכמו בכ-4.6 מיליון דולר.

לצד משבר הקורונה, החברה מתמודדת עם השפעות בלתי צפויות של המתיחות בין סין וארצות הברית. אלי יפה סיפר שמלחמת הסחר מורגשת בישראל באמצעות לחץ גובר של הממשל האמריקאי על ישראל ועל חברות ישראליות לצמצם את הרכש מסין. אומנם הוא לא פירט היכן הלחץ מורגש, אולם יכול להיות שהוא מתייחס לייצור הביטחוני שבו החברה מעורבת, שחלק גדול ממנו מתבצע כיום באמצעות תקציבי הסיוע הביטחוני האמריקאי. אלטק נסחרת בנסד"ק לפי שווי חברה של כ-17.3 מיליון דולר.

סטרטסיס מפטרת כ-10% מהעובדים

פורסם בתאריך יוני 2, 2020יוני 4, 2020 ע"י Techtime

חברת סטרטסיס הישראלית-אמריקאית (Stratasys) מפטרת 10% מכ-2,300 עובדיה. רוב מהלך הפיטורים יתבצע במהלך החודש הנוכחי, כאשר חלק מהם ייעשה במהלך הרבעון השלישי של 2020. מדובר במהלך אסטרטגי שתוכנן מראש לאחר כניסתו לתפקיד של המנכ"ל החדש, יואב זייף (בתמונה למעלה). בחודש פברואר 2020 החליף זייף את היו"ר אלחנן יגלום בתפקיד המנכ"ל, וגיבש אסטרטגיה חדשה עבור החברה. סטרטסיס מסרה שהמהלך הוקדם עקב השפעת מגיפת הקורונה על החברה. בעקבות ההודעה זינקה מניית החברה בנסד"ק בכ-11% והיא נסחרת כעת לפי שווי שוק של כ-1.1 מיליארד דולר.

"הצמצום בכוח האדם הוא מהלך קשה, אולם הוא הכרחי כדי שנוכל לשמור על ריווחיות החברה", אמר זייף. "הדבר לא ישפיע על מפת הדרכים של הבאת מוצרים חדשים לשוק". באמצעות הפיטורים ומהלכי התייעלות נוספים, סטרטסיס מצפה לצמצם את הוצאות התפעול בכ-30 מיליון דולר בשנה. החברה מסרה שמדובר בקיצוץ רוחבי בכל רחבי העולם. סטרטסיס היא מהיצרניות הגדולות בעולם של מדפסות תלת-מימד תעשייתיות.

ההודעה על הקיצוצים הגיעה שבועיים בלבד לאחר שהחברה דיווחה על ירידה של 14.4% במכירות הרבעון הראשון, שהסתכמו בכ-132.9 מיליון דולר. החברה הפסידה 19.9 מיליון דולר ברבעון, בהשוואה להפסד של 3.3 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. היא הסבירה את הירידה במכירות בהשפעה של מגיפת הקורונה על לקוחותיה בעולם. הדבר התבטא בין השאר גם בשינוי בתמהיל המכירות, שאופיין בירידה חדה במכירות של חומרה ושל חומרים מתכלים, אשר צימצמה את הריווחיות הגולמית שלה.

לפני שבועיים אמר זייף שיש לחברה מספיק משאבים כדי להתמודד עם המשבר הנוכחי. זייף: "אנחנו מוכנים היטב לנהל את השפל, עם מאזן חזק ומיקוד בניהול ההוצאות. בקופת החברה יש יותר מ-325 מיליון דולר ואין לה חובות". לדבריו, למשבר הקורונה תהיה השפעה חיובית על החברה בטווח הארוך. "המשבר יצר מודעות בחשיבות של הדפסת תלת-מימד בשיפור הפיתוח, בהפחתת התלות בספקים וביצירת שרשת אספקה חסינה יותר".

חברת NI רוכשת את אופטימל-פלוס תמורת 365 מיליון דולר

פורסם בתאריך יוני 2, 2020יוני 4, 2020 ע"י Techtime

בתמונה למעלה, מייסד ומנכ"ל חברת אופטימל פלוס, דן גלוטר

חברת נשיונל אינסטרומנטס (NI) רוכשת את חברת אופטימל פלוס מחולון (Optimal Plus) תמורת 365 מיליון דולר. העיסקה צפויה להסתיים ברבעון השלישי של 2020. אופטימל פלוס פיתחה תוכנה מבוססת אנליטיקס וביג דטה, אשר אוספת מידע מכל מרכיבי שרשרת האספקה בתהליכי הייצור של שבבים ושל מוצרי אלקטרוניקה, כדי לנתח אותו ולהפיק ממנו תובנות שיאפשרו לשפר את איכות הייצור ולהפחית את שיעור המוצרים הפגומים.

החברה הוקמה בשנת 2005 על-ידי המנכ"ל דן גלוטר וניר ארז. מאז הקמתה היא גייסה כ-70 מיליון דולר ממשקיעים, בהם קרן ויולה. כיום היא מעסיקה כ-240 עובדים ומכירותיה בשנת 2019 הסתכמו בכ-51 מיליון דולר. בין לקוחותיה: און סמיקונדקטור, NXP, אנבידיה, מארוול, קואלקום, זיילינקס ו-AMD. חברת NI מסרה שהתפקידים שלה ושל אופטימל פלוס משלימים זה את זה.

נשיונל אינסטרומנטס היא מהחברות הגדולות בעולם בתחום מערכות הבדיקה האוטומטיות, ונסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-5.2 מיליארד דולר. "יכולות ניתוח הנתונים של אופטימל פלוס יאפשרו לנו להאיץ את אסטרטגיית הצמיחה של NI, ולהגדיל את הערך שאנחנו מספקים ללקוחות משותפים בתחומי המוליכים-למחצה והרכב", אמר נשיא ומנכ"ל NI, אריק סטארקלוף.

אופטימל בודקת 100 מיליארד שבבים בשנה

העיסקה מסייעת לה לחזק את מעמדה בתחום בעל הצמיחה המהירה ביותר בתעשיית השבבים: רכב. בשנים האחרונות ביצעה אופטימל כניסה אל תחום ייצור השבבים והמוצרים לתעשיית הרכב. בין השאר, היא פיתחה פתרון ייעודי לבדיקת איכות הייצור של מערכות ADAS המכוניות, וחטיבת השבבים של DENSO בחרה בפתרון שלה כדי לפקח על איכות ייצור השבבים שלה, המיועדים לשימוש בתעשיית הרכב. בסוף 2018 העריך גלוטר שכ-75% מהשבבים המיוצרים עבור תעשיית הרכב עוברים דרך החברה.

"אני מקווה שבתוך מספר שנים נגיע ל-100% מהשבבים. בתעשיית השבבים אנחנו החברה הדומיננטית בקרב חברות פאבלס, ומחזיקים בכ-50% מהשוק בקרב יצרניים מקוריים (IDM)". להערכת החברה היא מנתחת כ-100 מיליארד רכיבים בשנה. התוכנה אוספת מידע ממערכות בקרת הייצור ( Manufacturing Execution System), ממערכות הבדיקה בקצה קו הייצור (Wafer Acceptance Test) וממערכות בדיקת האיכות והתיפקוד של הרכיבים המיוצרים (Final Test and System Level Test).

לאחרונה היא החלה לספק שירותי בדיקה ללקוחות באמצעות הענן של אמזון (AWS). נשיא NI ברך את כל עובדי אופטימל פלוס על הצטרפותם אל NI, ומסר שלאור האופי המשלים של שתי החברות, לא צפויים פיטורים בעקבות העיסקה.

אינטל ו-Ayar הוכיחו שמקמ"ש אופטי יכול להחליף כרטיס תקשורת

פורסם בתאריך יוני 1, 2020יוני 2, 2020 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: רכיב מרובה שבבים הכולל FPGA ומקמ"שים המחובר באמצעות סיבים אופטיים אל כרטיס ההדגמה של אינטל

חברת Ayar Labs מקליפורניה וחברת אינטל, השיגו החודש פריצת דרך טכנולוגית במימוש תקשורת אופטית ישירה אל תוך שבב לוגי, באמצעות קישוריות אופטית אל רכיב FPGA. התקשורת בין שבבים היא צוואר בקבוק המאט את הביצועים וצורך הספק גדול מאוד ממערכת המחשב. כיום התקשורת בתוך השבב מתבצעת באמצעות ערוץ SerDes, הדורש המרת תקשורת מקבילית לטורית ולאחר מכן בחזרה לתקשורת מקבילית, כדי לקשר בין שבבים או בין קבוצות שבבים (Chiplets) במעגל.

במקביל, התקשורת בתוך מרכז הנתונים נעשית באמצעות כרטיסי תקשורת. ההדגמה של אינטל ו-Ayar מציעה אלטרנטיבה אופטית לשתי הגישות האלו. במסגרת פרוייקט PIPES של DARPA, הן השתמשו בערכת השבבים TeraPHY של Ayar, שנועדה לספק תחליף אופטי לערוץ SerDes חשמלי, באמצעות הטמעת השבבים האופטיים במארזים מתקדמים של אינטל, ושילבו את ה-FPGA ואת האופטיקה ברכיב MCM – Multi Chip Module יחיד.

האותות האופטיים נכנסים ישירות אל ה-SoC

התוצאה: התחברות ישירה אל השבב באמצעות סיב אופטי המאפשרת לייצר ערוץ תקשורת הפועל במהירות של 2Tbps בשבריר מהאנרגיה הנדרשת לממש ערוץ כזה בטכנולוגיה חשמלית. סוכנות DARPA מסרה שהטכנולוגיות ששימשו בהדגמה פותחו במסגרת מספר תוכניות של הסוכנות שבהן השתתפו שתי החברות. "היעד הבא של התוכנית הוא לפתח טכנולוגיית תקשורת אופטית שתגיע למהירות של יותר מ-100Tbps".

ליבת הטכנולוגיה מבוססת על מבנה ייחודי בשם Microring המיוצר בטכנולוגיית סיליקון פוטוניקס. באמצעות אותות חשמליים הוא מאפנן קרן לייזר רציפה החולפת דרכו, ועל-ידי כך ממיר אות חשמלי לאות אופטי. בקצה השני של קו התקשורת האבזר מבצע פעילות הפוכה: גלאי ה-Microring ממיר את האות האופטי לאותות חשמליים המוזנים ישירות אל תוך השבב (בתמונה למטה).

כאשר מציבים לאורך הסיב מספר מקמ"שי Microring שכל אחד מהם פועל בצבע אור שונה (כל צבע מייצג אורך גל שונה) ניתן להכפיל את קצב התקשורת ולשדר אותות רבים במספר צבעים במקביל. בהדגמה של אינטל ושל Ayar נעשה שימוש בארבעה מקמ"שים, אולם הטכנולוגיה מאפשרת שימוש בעד 64 מקמ"שים בכל צד של קו התקשורת האופטית.

המקמ"שים האלה בנויים בתוך פיסת סיליקון (Chiplet) עצמאית, אשר מותקנת בתוך מארז ה-MCM לצד המעבד. הדבר מאפשר להזין אותות אופטיים ישירות אל ה-MCM. המקמ"ש ממיר אותם לאותות חשמליים ושולח אותם אל המעבד באמצעות ערוץ Advanced Interface Bus – AIB שפותח על-ידי אינטל, המיישם תקשורת בין פיסות סיליקון נפרדות בתוך רכיב ה-MCM.

ארכיטקטורה חדשה של מחשבים גדולים ומרכזי נתונים

החשיבות של ההדגמה נעוצה בכך שהיא הוכיחה יכולת התחברות של ממשק אופטי ישירות אל שבב עיבוד מרכזי, מסוג FPGA, CPU או GPU. במסגרת ההדגמה, שודרו אותות ממקור לייזר של Ayar באמצעות סיב אופי אל 8 מקמ"שים אופטיים הפועלים ב-8 אורכי גל שונים, אשר שידרו מידע בקצב של 512Gbps כל אחד. המערכת פעלה במשך 14 שעות ללא תקלות.

מנהל שיווק פתרונות FPGA של אינטל באירופה, קרייג דייוויס, העריך בראיון ל-Techtime שמדובר בפריצת-דרך טכנולוגית שתשנה את פני עולם המיחשוב. "יש כל-כך הרבה טכנולוגיות חדשות מאחורי ההדגמה הזאת, שקשה לי אפילו להגדיר מהי הטכנולוגיה היחידה החשובה ביותר שפיתחנו במסגרת הפרוייקט הזה. משמעות ההדגמה היא שאנחנו יכולים לבנות מחשבים גדולים מאוד, מהירים מאוד וחסכוניים מאוד. הטכנולוגיה הזאת יכולה להעביר את המידע למרחקים של עד 2 קילומטר, ולכן היא מאפשרת לבנות מרכזי עיבוד ושרתים גדולים מאוד – ללא כל המתגים הגדולים המשמשים כיום כעמוד התווך של המרכזים האלה".

קרייג דייוויס לצד דיאגרמת המלבנים של ממשק AIB

להדגמה הזאת יש גם חשיבות מיוחדת עבור אסטרטגיית ה-FPGA של אינטל. הטכנולוגיה של ערוץ AIB כבר שולבה ברכיבי Intel Agilex FPGA החדשים, אשר מיוצרים בתהליך של 10 ננומטר. דייוויס: "בחודש ינואר השנה פתחנו את מפרטי AIB בפני התעשייה במתכונת של מפרט חופשי, כדי לסייע ללקוחות לחבר את הצ'יפלטים שלהם אל הרכיבים שלנו, או אל כל מעבד אחר. אנחנו עובדים כיום עם הרבה לקוחות המעוניינים בשילוב הזה. במקביל, אנחנו נמצאים כעת בשלבי בדיקה כדי לברר כיצד הלקוחות יכולים להשתמש גם בטכנולוגיית הקישוריות האופטית שהדגמנו".

פגיעת הקורונה: הושעו 40% מגיוסי ההון של חברות הסטארט-אפ

פורסם בתאריך מאי 31, 2020מאי 31, 2020 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנכ"לית ונשיאת IATI, קרין מאיר רובינשטיין ומנכ"ל רשות החדשנות, אהרון אהרון

חברות הסטארט-אפ הטכנולוגיות נקלעו למצוקה פיננסית בעקבות משבר הקורונה. סקר שנערך במחצית מאי על-ידי רשות החדשנות ואיגוד IATI בקרב 414 חברות הייטק בישראל שרובן מעסיק עד 50 עובדים, מגלה שהן חוו פגיעה מהותית עקב משבר הקורונה. רוב החברות (91%) דיווחו על האטה בתהליכי גיוס הון. המשקיעים הודיעו לכ-40% מהחברות הנמצאות בתהליך גיוס הון, שהם עוצרים את תהליך גיוס הכספים. כ-51% מהחברות מסרו שתהליך הגיוס מתקדם באופן איטי, ורק 9% העידו כי שהגיוס מתקדם כמצופה.

חברות רבות (51%) פנו למשקיעים בבקשה לקבל עזרה כספית נוספת, אולם רק 19% מהפניות נענו בחיוב. 46% מהחברות דיווחו שהמשקיעים עדיין שוקלים את צעדיהם, ו-35% דיווחו כי המשקיעים הודיעו שלא יוכלו לתמוך בהן. בתוך כך, מחצית מהחברות שפנו לקבלת הלוואה מגורם פיננסי או מבנק נדחו – וחלק גדול (30%) – טרם קיבל תשובה.

"העובדה כי 65% מחברות הזנק עם 1-10 עובדים דיווחו שלא יוכלו להמשיך להתקיים מעבר לחצי שנה, מדגישה את חשיבות התמיכה הממשלתית", אמר מנכ"ל רשות החדשנות, אהרון אהרון. מנכ"לית ונשיאת IATI, קרין מאיר רובינשטיין, הזהירה: "נתוני הסקר מראים כי חברות טכנולוגיה צעירות רבות עומדות בפני קריסה, וכי אין לתעשייה סיוע כלכלי מספק מצד ממשלת ישראל. הסיוע הנוסף שאושר לחברות ההיי-טק, בהיקף של 1.2 מיליארד שקל, אינו מספיק ואינו מובנה במענה רציני ושיטתי".

פיטורי עובדים, שכר וחל"ת

כרבע מהחברות דיווחו שהן פיטרו עובדים: כ-14% מהחברות פיטרו יותר מ-15% מהעובדים. התופעה זו ניכרת בעיקר בחברות בתחום התוכנה והתקשורת ( 19% מהחברות), ופחות בקרב חברות בתחומי הבריאות. אם המצב יימשך, 57% מהחברות צפויות לבצע פיטורים בהיקף נרחב בחצי השנה הקרובה. במקביל, 71% מהחברות הקפיאו את תהליכי הגיוס של עובדים חדשים. יותר משליש מהחברות בסקר הוציאו עובדים לחל"ת. שליש מהחברות ביצע הורדת שכר של יותר מ-15%. רוב החברות (60%) העידו שהן שוקלות לפנות לערוצי התמיכה של רשות החדשנות.

החברות שהשתתפו בסקר מייצגות את המגזרים המרכזיים בתעשיית ההייטק הישראלית: 41% מהחברות פועלות בתחום התוכנה, 41% בתחומי הבריאות ו-18% בתחומי החומרה והתקשורת. רובן חברות קונות: 65% מעסיקות 1-10 עובדים, 20% מעסיקות 11-30 עובדים, 6% מעסיקות 31-50 עובדים ו-9% מהחברות מעסיקות 50 עובדים ומעלה.

אחת מהבעיות הקשות היא התמוטטות המודל העסקי, שהגיעה לשיאה במהלך חודש אפריל. כמחצית מחברות הסטארט-אפ לא הושפעו מכך, מכיוון שעדיין אין להן מכירות. אולם בקרב החברות הנמצאות בשלבי מכירות, דיווחו 83% מהן על ירידה במכירות במהלך חודש אפריל. מתוכן 28% סבלו מירידה של 76%-100% במכירות (ראו גרף למעלה).

אומנם אפריל נחשב לחודש הקשה ביותר עד כה בהתמודדות של מדינת ישראל עם משבר הקורונה, אולם הנתונים הקשים מהווים מדובר בנורית אזהרה מהבהבת, המלמדת על סכנה ממשית לעתודות הצמיחה של התעשייה הישראלית.

רפאל פיתחה חיישן עבור המל"ט הטקטי של אירונאוטיקס

פורסם בתאריך מאי 30, 2020מאי 30, 2020 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מטעד MicroLite של רפאל מתחת לחרטום המל"ט אורביטר-4 של אירונאוטיקס

חברת רפאל הציגה בסוף השבוע את אחד מהפירות הראשונים של עסקת רכישת חברת אירונאוטיקס מיבנה, שהושלמה בחודש ספטמבר 2019. במהלך וובינר מקוון שהיא קיימה בשבוע שעבר, גילה סמנכ"ל סמנכ"ל הפיתוח העסקי בחברה, גדעון וייס, שהמטעד האלקטרו-אופטי החדש של החברה, MicroLite ISR, מותאם לשימוש במל"ט הטקטי אורביטר-4 של חברת אירונאוטיקס. "זוהי דוגמא מובהקת לסינרגיה שבין שתי החברות", אמר.

במהלך הדיון, נחשפו פרטים מרתקים על החיישן שלא נמסרו קודם לכן, כשהוכרז בפברואר השנה (2020). מדובר במערכת שלמה בגודל של כדורגל בקוטר של 25 ס"מ ובמשקל של 8 ק"ג בלבד. לב המערכת הינו מצלמה דואלית המצלמת בו-זמנית דרך אותה עדשה, שתי תמונות נפרדות של האזור הנבדק על-ידי המל"ט: צילום חום באמצעות חיישן Mid Range IR וצילום אור נראה באמצעות מצלמת וידאו ברזולוציה של מיליוני פיקסלים.

מטרת החיישן היא לספק כיסוי רציף אל אזור מטרה רחב ובמקביל לעקוב אחר מטרות יעד נפרדות בתוך אזור הכיסוי. המערכת כוללת מערך תוכנה מורכב המאפשר לספק זיהוי ברמת נקודת ציון גיאוגרפית של כל מטרה, שילוב התמונות הנפרדות, עיבוד התמונות כדי לאתר תופעות כמו גילוי תנועה, דחיסת אותות הווידאו ושידור שטף וידאו חי אל המשתמשים.

לדברי מנהל פרוייקט הפיתוח ברפאל, צבי יבין, כמות המידע כל-כך גדולה שלא ניתן לשדר אותה מהמל"ט. "כדי לבצע את כל הפעולות האלה פיתחנו יחידת אלקטרוניקה ייעודית המבצעת את כל פעולות החישוב על-גבי הפלטפורמה האווירית עצמה".

נדרשו 20 מחזורי תכנון נפרדים כדי להגיע לתוצאה

הוא סיפר שהדרישות מהתכנון היו כל-כך קיצוניות, שרפאל נאלצה לבצע 20 מחזורי תכנון שונים, עד שהצליחה להגיע לתוצאה הסופית. אחת מהתכונות הייחודיות של המערכת היא יכולת חזרה בזמן. המטעד כולל מערך גדול מאוד של זיכרון אשר זוכר את כל הארועים שנקלטו במצלמות. צבי יבין אמר שהמפעילים יכולים לתחקר השתלשלות אירועים באמצעות חזרה אחורה בזמן, וניתוח בדיעבד של מהלכים שנעשו בזירה המסוקרת (Forensic Analysis). כך למשל הם יכולים לשחזר את המסלול שעשתה מטרה מסויימת ומהיכן היא הגיעה – עוד לפני שהיא זוהתה והוגדרה כמטרה מעניינת.

לצד התקנתה במל"ט של אירונאוטיקס, רפאל מציעה את המערכת לשימוש גם בכלי טיס מאויישים ובבלוני תצפית. מטעד מיקרולייט שייך למשפחת מערכות ISR – Intelligence, Surveillance and Reconnaissance של רפאל. המוצר המוביל במשפחה הזו הוא המטעד RecceLite המיועד לשימוש ממטוסי קרב ואוסף מידע באמצעות מצלמה מולטי-ספקטרלית הפועלת בו-זמנית בתדרי: NIR, SWIR, MWIR ואור נראה (Color VIS).

זוהי מערכת גדולה בהרבה: היא מופיעה במטעד באורך של 220 ס"מ ובקוטר של 40 ס"מ ושוקלת כ-200 ק"ג. עד היום היא סופקה ל-13 חילות אוויר באירופה, באסיה ובאמריקה הדרומית, עבור מטוסי הקו הראשון דוגמת F-16, F-18, טייפון, טורנדו, גריפן ועוד.

המטעד האלקטרו-אופטי RecceLite מתחת לגחון המטוס טייפון של חיל האוויר הבריטי

קיסייט הכריזה על סדרת האוסילוסקופים Infiniium MXR החדשה

פורסם בתאריך מאי 27, 2020מאי 27, 2020 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: ה-CTO של חברת קיסייט, ג'יי אלכסנדר, מציג את משפחת Infiniium MXR במסיבת עיתונאים וירטואלית

חברת קיסייט (Keysight Technologies) הכריזה על סדרת האוסילוסקופים Infiniium MXR, המספקת יכולת בדיקה של עד 8 ערוצים אנלוגיים בתדר של עד 6GHz, ועד 16 ערוצים דיגיטליים – בו-זמנית. הם מיועדים לצמצם את השטח הפיסי הנדרש לצב"ד ואת מורכבות תהליכי העבודה. החברה מסרה שהיא פיתחה את המשפחה בעקבות הביקוש למכשירים דיגיטליים מהירים לבדיקת מערכות Power Integrity, Wi-Fi 6, IoT, IIoT, ומוליכים למחצה בטכנולוגיות GaN, המנצלים את התדרים 2GHz-6GHz.

יישומים אלה דורשים שימוש בצב"ד ייעודי ויקר ושימוש בציוד המשלב מדידות במימד הזמן באמצעות אוסילוסקופ ומדידות במימד התדר באמצעות ספקטרום אנלייזר, אשר יכול לנתח במקביל ערוצים אנלוגיים ודיגיטליים, בדרך-כלל בסיוע תוכנה מבוססת פרוטוקולים, תקנים ויכולות מובנות של test assistance ושיתוף ועבודה מרחוק.

8 מערכות צב"ד ביחידה אחת

סדרת Infiniium MXR Series מבוססת על רכיב ASIC ייעודי המבצע עיבוד מידע מבוסס-חומרה. הדבר מאפשר לספק בקופסא אחת את הפונקציונליות של 8 מכשירי צב"ד נפרדים: ספקטרום אנלייזר זמן אמת (RTSA), אוסילוסקופ, מד מתח דיגיטלי (Digital Voltmeter), מחולל אותות (Waveform Generator), נתח דיאגרמת בודה (Bode Plotter), מונה תדרים (Counter), נתח פרוטוקולים (Protocol Analyzer), ונתח לוגי (Logic Analyzer).

המכשירים מופיעים עם תוכנה המבצעת בדיקות Power Integrity, בדיקות דיגיטליות במהירויות גבוהות ותהליכי וריפיקציה. התוכנה גם כוללת פונקציית את Fault Hunter, המאיצה את תהליך איתור וניתוח תקלות – כולל אקראיות או נדירות. ה-CTO של חברת קיסייט, ג'יי אלכסנדר, אמר במסיבת עיתונאים וירטואלית עם השקת המוצר, שסדרת האוסילוסקופים החדשה משלבת טכנולוגיות שהובאו ממוצרי ה-High End, דוגמת ממיר ה-ADC, ניהול הזכרון וחומרת Real Time Sperctrum Analysis, ביחד עם פתרונות נוחיות שימוש שהובאו מממוצרי Entry Level.

להערכת חברת הייעוץ Frost & Sullivan, "קיסייט השלימה חוסר שהיה קיים בשוק לציוד שיאפשר למהנדסים להשתמש במכשיר אחד לבדיקות ולפיתוח מוצרים חדשים".

תכונות מיוחדות של סדרת Infiniium MXR:

8 המכשירים המשולבים במכשיר החדש מאפשרים קוהרנטיות מדידה ביניהם, פותרים את בעיית ריבוי הכבילה, חוסכים מקום, מפחיתים סיבוכיות הקמת שולחן העבודה, את זמני הבדיקות ואת ההשפעות ההדדיות בין מכשירים שונים בשולחן העבודה.
פונקציית Fault Hunter המובנית במכשיר לומדת סיגנלים נורמליים ומשווה אותם לאורך זמן על-מנת לאתר סיגלים שאינם טבעיים, כולל לכידת אירוע המתרחש בזמן מעבר אות שמקורו בטעות. התהליך מאפשר פתרון של תקלות במהירות לסיגנלים מסוגים שונים.
8 ערוצים דיגיטליים בו-זמניים ו-16 ערוצים דיגיטליים המאפשרים ניטור וניתוח של אינטראקציות סיגנלים מסובכות.
תוכנת PathWave Infiniium Offline Analysis מאפשרת לבצע ניתוח עומק ומניפולציות של הדטה לאחר שהבדיקות הסתיימו.

הסניף הישראלי של קיסייט יקיים ב-16 ביוני 2020 אירוע השקה וירטואלי לסדרת האוסילוסקופים החדשה. האירוע יתקיים בהשתתפות מייק הופמן, מנהל המוצר של סדרת ה-MXR החדשה בקיסייט העולמית; ובהשתתפות אסף לזר, מנהל פעילות האוסילוסקופים בקיסייט ישראל.

השקעה של 13.5 מ' ד' ב-D-ID, המונעת זיהוי-פנים אוטומטי

פורסם בתאריך מאי 27, 2020מאי 27, 2020 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: הדמיית ההבדל בין תמונה מוגנת בפני זיהוי פנים לבין תמונה מקורית

חברת D-ID מתל אביב השלימה גיוס הון בהיקף של 13.5 מיליון דולר בהובלת AXA Venture Partners. "גיוס בסדר-גודל כזה בתקופה של חוסר ודאות כלכלית משקף את הצורך בפתרונות שלנו", אמר מייסד משותף וסמנכ"ל התפעול, סלע בלונדהיים. "השימוש הגובר בטכנולוגיות זיהוי פנים לצד תקנות פרטיות מחמירות המחייבות הגנה על מידע, מחייבים חברות רבות להפוך את המידע המאוחסן אצלן לאנונימי, או להסתכן בקנסות כבדים".

החברה פיתחה טכנולוגיית תוכנה המאפשרת למנוע זיהוי פנים אוטומטי באמצעות תוכנות רובוטיות ובינה מלאכותית, מבלי לפגוע ביכולת הזיהוי האנושית של התמונה. הטכנולוגיה מבוססת על ביצוע שינויים זעירים הנעשים בקובץ התמונה, שאינם נראים לעין האנושית, אולם מונעים את האפשרות להפעיל אלגוריתם זיהוי תמונה על-גבי הקובץ. ראוי לציין שטכניקות למניעת זיהוי תמונה אוטומטית קיימות זמן רב, אולם הן מבוססות על הכנסת עיוותים בתוך התמונה, טשטוש פרטים והוצאת אלמנטים ממנה. התוצאה היא שהטכניקות הקיימות היום פוגעות באיכות התמונה ולעתים אפילו ביכולת לבצע זיהוי פנים אנושי. הטכנולוגיה של D-ID מנצלת חולשות באלגוריתמים לזיהוי תמונות ובמערכות בינה מלאכותית, כדי למנוע מהם לבצע את המלאכה.

השם D-ID, הוא קיצור של הביטוי de-identification המתייחס לכל האמצעים המקשים על ביצוע זיהוי תמונות אוטומטי. תוכנות זיהוי הפנים האוטומטיות הפכו לא רק לנפוצות מאוד, אלא גם לסיכון אישי גדול מאוד. הורדת תמונות מאתרי אינטרנט, רשתות חברתיות, ופריצות למאגרי נתונים של גופים כמו בנקים וסוכנויות ממשלתיות, הופכות את בעיית גניבת הזהות והשימוש לרעה על-ידי עבריינים או משטרים טוטליטריים לבעייה דחופה מאוד. באמצע 2018 האיחוד האירופי הכיר בבעיה, וקבע במסגרת תקנות ההגנה על פרטיות (GDPR) שצילומי פנים הם "מידע אישי רגיש".

מייסדי D-ID (מימין לשמאל): מנהל התפעול סלע בלונדהיים, המנכ"ל גיל פרי והטכנולוג הראשי אלירן קוטה

חברת D-ID נוסדה בשנת 2017 על-ידי יוצאי יחידת 8200, גיל פרי, סלע בלונדהיים ואלירן קוטה. בתחילה היא פיתחה את הטכנולוגיה עבור מוצרים צרכניים, אולם מהר מאוד התברר לה שהשוק הגדול באמת הוא השוק הארגוני, שאליו היא מכוונת כיום את הטכנולוגיה באמצעות פתרון תוכנה הנמצא במחשבי הארגון, או כפתרון במתכונת של תוכנה כשירות (SaaS). במקביל לפיתוח אלגוריתם העלמת הפרמטרים, החברה מפעילה "צוות אדום" של מומחים, שתפקידו לתקוף את הטכנולוגיה ולנסות להתגבר עליה.

אלא שבעקבות משבר הקורונה והתפתחות טכנולוגיות חדשות כמו עיר חכמה ונהיגה אוטונומית, הבעיה נעשית רחבה בהרבה: מערכות לניטור נהגים (DMS) בתעשיית הרכב מתעדות את פני הנהגים ולעתים רבות שולחות את המידע לענן, מצלמות בערים מצלמות את כל העוברים והשבים, בעקבות מגיפת הקורונה מגבירות המדדינות את המעקב אחר בני-אדם, ואפילו רובוטים לניקוי רצפות במוסדות ציבוריים מצלמים את כל האנשים המצויים בסביבתם. כל אלה הופכים את טכנולוגיות זיהוי הפנים לאיום רחב היקף, הזקוק לטכנולוגיות התגוננות כמו אלה של החברה התל אביבית.

Xilinx הכריזה על רכיב מיתכנת לתנאי חלל הכולל בינה מלאכותית

פורסם בתאריך מאי 26, 2020מאי 26, 2020 ע"י Techtime

חברת Xilinx זינקה על-פני שלושה דורות טכנולוגיים והכריזה השבוע על הרכיב מיתכנת חדש לשימושים בחלל החיצון, המיוצר בתהליך של 20 ננומטר, בהשוואה לדור הקודם שלה, אשר התבסס על טכנולוגיית ייצור שבבים בגיאומטריה של 65 ננומטר. הרכיב החדש, מדגם Kintex UltraScale XQRKU060 FPGA, מספק עוצמת עיבוד אותות (DSP) חזקה פי 25 מרכיבי הדור הקודם.

להערכת החברה, זהו רכיב החלל הראשון הכולל יכולות לימוד מכונה הנתמכות על-ידי הפלטפורמות התעשייתיות הסטנדרטיות, כמו TensorFlow ו-PyTorch. הדבר מאפשר לבצע בחלל פעולות עיבוד מבוססות בינה מלאכותית ולימוד עומק, כמו למשל עיבוד תמונה בזמן אמת לוויין עצמו. הרכיב החדש מספק עוצמת עיבוד של 5.7 טריליון פעולות בשנייה (Tera Operations Per Second).

כדי לשפר את יעילות עיבוד האותות, זיילינקס שילבה בו 2,760 יחידות DSP slice. השימוש ברכיבי FPGA יעיל במיוחד בעיבוד אותות מכיוון שהוא מאפשר חישוב מקבילי תפור לצורכי המשימה. יחידות DSP slice כוללות מכפלים ואוגרים לביצוע חישובים ייעודיים מהירים. רכיב XQRKU060 כולל ערוצי SerDes להמרה מהירה של תקשורת טורית/מקבילית. המערך כולל 36 מקמ"שי SerDes המגיעים למהירות העברת נתונים של עד 12.5Gbps כל אחד, ומספקים רוחב פס מצרפי של עד 400Gbps.

עמידה בתנאי SEE קיצוניים

הרכיב מופיע במארז קראמי בגודל של 40 מ"מ על 40 מ"מ, המספק הגנה בפני הרעש והרעידות של השיגור, ובפני הקרינה המאפיינת את העבודה בתנאי חלל. הרכיב עמיד בהפרעות מסוג SEE – Single Event Effect הנגרמות על-ידי קרינה קוסמית חזקה ועל-ידי פגיעת פרוטונים עתירי אנרגיה. העמידהבדרישות SEE מאפשרת שימוש ברכיב בלוויינים מנמיכי מסלול (LEO), בלווייני מסלול ביניים (MEO), בלוויינים גיאוסינכרוניים בגובה של 36,000 ק"מ (GEO) ובמשימות חלל עמוק (Deep Space).

סביבת הפיתוח כוללת את חבילת Vivado ואת סביבת Vitis Unified Software Platform של זיילינקס. בעתיד תתווסף גם חבילת הפיתוח Vitis AI לפיתוח יישומי הסקות ברשתות לימוד עומק. אומנם הרכיבים יהיו זמינים בשוק רק החל מחודש ספטמבר 2020, אולם כרטיסי הפיתוח עבורם, מסוג KCU105 Evaluation Kit ומסוג Kintex UltraScale Space Development Kit, כבר זמינים בשוק ומאפשרים להתחיל מיידית בפיתוח של אבות טיפוס.

למידע נוסף: Radiation Tolerant (RT) Kintex^® UltraScale

קיידנס הכריזה על עשרה פתרונות אימות חדשים עבור מודולי IP

פורסם בתאריך מאי 26, 2020מאי 27, 2020 ע"י Techtime

חברת קיידנס (Cadence) הכריזה על עשרה פתרונות אימות חדשים עבור מודולי שבבים (IP) המוטמעים בתכנוני SoC ומיקרו-בקרים לתעשיית הרכב, למרכזי נתונים גדולים (hyperscale), וליישומי מובייל. הפתרונות החדשים תומכים במספר רב של תחומים ויישומים, לרבות: CXL, HBM3, Ethernet 802.3ck המרכזי נתונים גדולים, CSI-2 3.0, MIPI I3C 1 לתעשיית הרכב ו-TileLink, eUSB2, UFS 3.1, MIPI SPMI , 0MIPI RFFE לשוק האלקטרוניקה הצרכנית והמובייל.

כל הפתרונות כוללים את טכנולוגיית Cadence TripleCheck, המספקת תוכנית אימות תואמת-מפרט וחבילת בדיקות שנועדה להבטיח תאימות של המפרט לממשק. "הדרישות לרוחב פס גבוה יותר, צריכת הספק נמוכה יותר וניהול יעיל יותר של ה-cache coherency מניעות את הצורך בסט פרוטוקולים חדש", אמר פול קנינגהם, מנהל חטיבת מערכות ואימות בחברה.

סקאוטקאם מקימה תשתית ייצור של עשרות-אלפי מצלמות וידאו מיניאטוריות

פורסם בתאריך מאי 26, 2020מאי 28, 2020 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: המנכ"ל ירון זילברמן, ומצלמת וידאו של החברה, בקוטר של 1.2 מ"מ

חברת סקאוטקאם (ScoutCam) מעומר שליד באר-שבע, השלימה את הגדרת האסטרטגיה הרב-שנתית שלה, ומתחילה בהקמת תשתית ייצור שתאפשר לה לייצר עשרות אלפי מצלמות מיניאטוריות בשנה. כך סיפר מנכ"ל החברה, ד"ר ירון זילברמן, בראיון ל-Techtime. זילברמן: "נכנסנו לתוכנית רב שנתית של הגדלת הייצור, במטרה להגיע בשלב הראשון לכושר ייצור של יותר מ-80 אלף מצלמות בשנה במתקן הנוכחי, ואז להיערך לייצור בכמויות גדולות יותר במתקן ייעודי.

"אנחנו מקבלים תמיכה חזקה מבעל המניות המרכזי, קבוצת מדיגוס, ומהדירקטוריון החדש שלנו (שמונה בסוף 2019) אשר כולל אנשים עם אוריינטציה חזקה מאוד לייצור, כמו למשל שמואל דונרשטיין, הבעלים של קבוצת רב-בריח". סקאוטקאם יצאה מתוך חברת המיכשור הרפואי לשעבר מדיגוס, אשר הפכה לחברת אחזקות, והקימה חברה עצמאית סביב פעילות המצלמות המיניאטוריות. במהלך השינוי, עברו אליה רוב עובדי מדיגוס לשעבר, וכיום היא מעסיקה כ-30 עובדים.

בעקבות עיסקת מיזוג עם חברת מדף אמריקאית בחודש ינואר 2020, החברה נסחרת כיום במתכונת של "מעבר לדלפק" (Over-the-counter) בסימול: SCTC לפי שווי שוק של 65.9 מיליון דולר. בשבועות האחרונים היא ביצעה שני מהלכים פיננסיים נוספים אשר מכינים אותה ליישום התוכנית האסטרטגית: בתחילת מרץ היא גייסה 948,000 דולר לפי שווי שוק של 14.5 מיליון דולר, ולפני שבוע היא גייסה 2 מיליון דולר מחברת Arkin Holdings שבבעלות משה ארקין. בסך הכל, מדצמבר 2019 ועד היום החברה גייסה, 6.25 מיליון דולר. מדיגוס נשארה בעלת השליטה, עם כ-50% מהמניות.

האנדוסקופ הטראומטי שהדביק את החולים בחיידק טורף

השבוע היא הכריזה על השלמתו של פרוייקט פיתוח, אשר מייצג את האסטרטגיה החדשה של החברה: היא פיתחה מצלמה אלחוטית לשימוש חד-פעמי בקוטר של 1.1 מ"מ, אשר משולבת בתוך אנדוסקופ המיוצר על-ידי יצרנית ציוד אורטופדי בינלאומית. לדברי זילברמן, הלקוח ביקש מצלמה שתשתלב בתוך מכשיר לביצוע ניתוחים אורטופדיים בקוטר של 4 מ"מ. "פיתחנו את המצלמה, התאורה והתקשורת האלחוטית".

אתם עובדים רק מול יצרני מערכות או מייצרים מותג עצמאי?

זילברמן: "אנחנו עובדים במתכונת של B2B. אנחנו לא מפתחים מוצר, אלא רכיב. יש לנו טכנולוגיה שאותה אנחנו מתאימים למוצרים של יצרני המערכות. במקרה הקלאסי, מגיע אלינו לקוח ומבקש פתרון של תאורה וצילום בפינה מסויימת במערכת שלו, ואנחנו מספקים את הפתרון שיכול להשתלב בפינת הנדל"ן הקטנטנה שקיבלנו".

זו לא הגדרה מצמצמת מאוד לחברה בורסאית?

"להיפך, מדובר בשוק ענק הנמצא בצמיחה. בשנים האחרונות יש מהפיכה בעולם האנדוסקופיה ומערכות הבריאות שואפות לעבור לשימוש באנדוסקופים חד-פעמיים. כיום האנקוסקופ הוא גדול ויקר ומיועד לשימוש רב-פעמי. באמצע העשור הקודם התחולל ארוע מרכזי בקליניקה בארה"ב: מספר חולים מתו מחיידק טורף שהועבר אליהם מאנדוסקופ רב-פעמי. הבעיה היא שהמצלמות במכשירי האנדוסקופ הקיימים לא שורדות את תהליך הסטריליזיצה, ולכן האנדוסקופ עצמו הפך מקור לסיכון".

מערכת רובוטית של נאס"א לתידלוק לוויינים בחלל. מבוקרת על-ידי המצלמות של סקאוטקאם

"בעקבות הארוע המליץ ה-FDA לפתח אנדוסקופים חד-פעמיים. אבל החברות המסורתיות מתקשות לייצר מצלמות מספיק קטנות וזולות כדי שיהיו חד-פעמיות, ולכן הן לא מצליחות לאמץ את המודל החדש ולעמוד בהמלצה. אנחנו יודעים לייצר מצלמות קטנות וזולות, אשר יכולות להגיע למקומות שלא היו בהם אנדוסקופים. למשל, יש לנו מצלמה בקוטר של 1 מ"מ אשר יכולה להיכנס אל תוך כלי-דם ולשדר מהם תמונות".

יש לכם שווקים נוספים מעבר לשוק הרפואי?

"אנחנו כבר לא חברת מיכשור רפואי. הצורך במצלמות קלות וקטנות נמצא בצמיחה בתחומים רבים. דוגמה אחת היא רחפנים: כאשר מדברים על רחפני שירות אוטונומיים המבצעים שליחויות, יש צורך ביכולות להסתכל על הרחפן מבחוץ כדי לדעת האם הוא תקין, למשל בדיקה של המדחפים, בדיקה של המטען, ראייה היקפית למניעת התנגשות עם בניין או עמוד בלתי צפוי ועוד. רחפן אוטונומי זקוק להרבה מאוד עיניים, ולנו יש יכולת לספק אותן בזול ובמשקל נמוך מאוד".

בלעדי: ג'ייביל סגרה את קו הייצור האופטי בחיפה

פורסם בתאריך מאי 26, 2020מאי 26, 2020 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מרכז הפיתוח והייצור האופטי של ג'יייביל באזור התעשייה מת"ם בחיפה

קבלנית הייצור הגלובלית, חברת Jabil Circuit, סגרה את מרכז הפיתוח והייצור של מכלולים אופטיים שהיא הפעילה באזור מת"ם בחיפה. כך נודע ל-Techtime. המרכז הזה הוקם כמעט בחשאי בשנת 2017, במטרה לספק חבילה מלאה של טכנולוגיות החל משלבי פיתוח וגיבוש הרעיון של מוצר חדש, יכולות ייצור מיידי של אבות טיפוס ומעבר לייצור המוני במתקני הייצור של ג'ייביל. בין השאר, המרכז ייצר את חיישן פנים הרכב של חברת איי-סייט הישראלית (eyeSight Technologies), מוצרים עבור חברות AR/VR בינלאומיות, והיה שותף בפיתוח וייצור חיישני ה-LiDAR לכלי-רכב של חברת אינוויז (Innoviz).

בעקבות סגירת מתקן הייצור בחיפה, העבירה אינוויז את כל הייצור שלה אל המפעל של ג'ייביל בעיר ינה (Jena) בגרמניה, שם פועל מתקן הייצור האופטי המרכזי של החברה, שאותו היא רכשה בשנת 2006 מחברת קארל צייס. מנכ"ל אינוויז, עומר כילף, סיפר שעד לסגירת המרכז בחיפה, הפעילה החברה שני קווי ייצור מקבילים, אחד בארץ ואחד בגרמניה. "כעת אנחנו נמצאים בשלבי השלמת המעבר ואיחוד קווי הייצור, במטרה להביא את המוצר שלנו אל השוק במהלך הרבעון השלישי של 2020".

שלושה מפעלים בישראל

חברת Jabil מפלורידה, ארה"ב, נחשבת לאחת מספקיות שירותי הייצור האלקטרוני הגדולות בעולם. החברה מעסיקה כ-200,000 עובדים בכ-100 אתרי ייצור בעולם. בשנת 2019 הסתכמו מכירותיה בכ-25.3 מיליארד דולר. ברבעון האחרון של שנת הכספים שלה (שהסתיים בפברואר 2020), הסתכמו מכירותיה בכ-6.1 מיליארד דולר. לחברה יש פעילות עניפה בישראל, שהחלה בשנת 2012 עם הקמת משרד ברמת החיל-תל אביב, שהתמקד בשיתוף פעולה עם חברות צומחות.

בשנת 2015 היא רכשה את קבוצת שמר ממשגב, ביוזמת מנהלת הפיתוח העסקי של החברה בישראל, צפי לנדסמן. העיסקה כללה את שני המפעלים של שמר: מפעל מערכות ההינע הרובוטיות מיקנעם ומפעל המתכת וההרכבות באזור התעשייה בר לב במשגב. המפעלים שנרכשו מקבוצת שמר משתרעים על שטח של 12 אלף מ"ר ומעסיקים כ-350 עובדים. בשנת 2017 היא הקימה מפעל ייצור נוסף בקרית גת, וכיום היא מעסיקה כ-600 עובדים בישראל.

לא התקבלה תגובת ג'ייביל לידיעה. לחברה היו ציפיות להרחבת הפעילות האופטית בישראל. עם פתיחתו, המרכז העסיק 16 עובדים שהפעילו מערכות ייצור אופטיות המאפשרות לבצע כיוון פאסיבי של רכיבים אופטיים ברמת דיוק של 10 מיקרון, וכיוון אקטיבי (Active Alignment) ברמת דיוק של 3 מיקרון. ל-Techtime נודע שההחלטה התקבלה בעקבות שינויים ארגוניים בתוך ג'ייביל, ולא בעקבות הפתעה בשוק הישראלי.

התוכנית המקורית של החברה היתה להגדיל את רצפת הייצור בחדרים הנקיים מ-140 מ"ר לשטח של 400-500 מ"ר, ולגייס עוד כ-15 עובדים נוספים. הציפיייה הזאת באה לידי ביטוי בכך שחוזה ההשכרה של המבנה היה לשנים רבות. עדיין לא ברור האם החברה מתכננת להשתמש במתקן לצורך פעילות אחרת, או להפסיק את החוזה.

חברת ג'ייביל הושפעה עמוקות מנגיף הקורונה, ובחודש פברואר השנה הושבת כמחצית מהייצור שלה בסין. לאחרונה היא דיווחה שקווי הייצור בסין חזרו לפעילות כמעט מלאה. למרות זאת, בתחילת החודש (מאי 2020) היא הודיעה על הפחתה של 25% במשכורות המנהלים הבכירים בחברה, בעקבות ההשפעות של הנגיף על פעילותה. הדבר השפיע גם על מניית החברה בבורסה של ניו יורק, אשר ירדה ממחיר של 43.2 דולר בינואר 2020, למחיר של 29.1 דולר כיום, המעניק לה שווי שוק של כ-4.4 מיליארד דולר.

סינופסיס הכריזה על מעבדי ARC חדשים בעלי 64/32 סיביות

פורסם בתאריך מאי 25, 2020מאי 25, 2020 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: ערכת פיתוח למעבדי ARC HS

חברת סינופסיס הכריזה על משפחה חדשה של מעבדים ממשפחת ARC מרובי ליבות. המעבדים החדשים מופיעים במתכונת של קניין רוחני (IP) במסגרת ספריית הקניין הרוחני DesignWare של החברה. ההכרזה כוללת את מעבדי ARC HS5x בעלי 32 סיביות ומעבדי ARC HS6x בעלי 64 ביט. הם מבוססים על ארכיטקטורת ISA החדשה, ARCv3. כאשר מייצרים אותם בתהליך של 16 ננומטר הם מספקים עוצמת עיבוד של עד 8,750DMIPS לליבה.

בגרסא מרובת הליבות, מעבדי ARC HS החדשים כוללים מארג קישוריות פנימי (interconnect) המקשר עד 12 ליבות ותומך בממשקים המתחברים אל עד 16 מאיצי חומרה. הם נתמכים בידי ערכת הפיתוח ARC MetaWare, המחוללת קוד יעיל. הם מיועדים לשימוש בכונני SSD, מערכות בקרה, מערכות מידע ובידור בכלי רכב, תחנות בסיס אלחוטיות, מערכות בקרה אלחוטית ונתבי רישות ביתיים. המעבדים תומכים בפעולות וקטוריות של F16, F32 ו-F64 עם שיהוי צבירה של עד שני מחזורי שעון.

כמו כל מעבדי ARC, גם הם ניתנים להגדרת תצורה ומממשים טכנולוגיית ARC Processor Extension, המספקת תמיכה בהוראות תפורות וייעודיות עבור הצרכים הייחודיים של כל יישום. "יישומים משובצים כמו SSDs, בקרה אלחוטית ורשתות ביתיות הופכים ליותר ויותר מורכבים ודורשים שיפורים ניכרים בביצועים במסגרת תקציבי צריכת הספק ושטח מוגבלים", אמר ג'ון קוטר, סגן נשיא בכיר לשיווק ואסטרטגיית IP בסינופסיס.

"היציאה לשוק של ה-ARCv3 ISA החדש וההשקה של מעבדי ARC HS5x ו-HS6x, מאפשרים למתכננים להתמודד עם דרישות הביצועים הגוברות עבור התכנונים המשובצים שלהם היום ובעתיד". מעבדי ה-DesignWare ARC HS5x ו-HS6x מתוכננים להיות זמינים ברבעון השלישי של 2020. המעבדים החדשים יכללו את ה-ARC HS56, HS57D, HS58, HS66, HS68 וגרסאות מרובות ליבות (HS56MP, HS57DMP, HS58MP, HS66MP, HS68MP) של כל אחד מהמעבדים.

צמיחה בהזמנות מפי.סי.בי: "הקורונה מחזירה את הייצור לארץ"

פורסם בתאריך מאי 25, 2020מאי 25, 2020 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: קו ייצור בחברת פי.סי.בי טכנולוגיות במגדל העמקץ צילום: רועי מזרחי

צבר ההזמנות של חברת פי.סי.בי טכנולוגיות ממגדל העמק (PCB Technologies) הגיע ברבעון הראשון של 2020 לשיא של 64 מיליון דולר – בהשוואה לצבר הזמנות של כ-46.5 מיליון דולר בסוף 2019. להערכת המנכ"ל עובד שפירא, הדבר הוא תוצאה של משבר הקורונה. שפירא: "המשבר חיזק מאד את ההבנה של לקוחותינו, אשר רובם מתעשיות האלקטרוניקה הצבאית והרפואית אשר הינן תעשיות יציבות, שיש יתרון גדול בעבודה אל מול יצרן מקומי. אנחנו מאמינים כי המגמה זו תלך ותגבר".

אלא שלמרות העלייה בצבר ההזמנות, משבר הקורונה פגע במכירות עצמן. המכירות ברבעון ירדו בכ-9% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, והסתכמו בכ-26.1 מיליון דולר. הקיטון בהכנסות נובע מירידה בהכנסות מהרכבת כרטיסים אלקטרוניים אשר קוזזה עם עלייה בהכנסות ממוצרי מעגלים מודפסים. לשינוי הזה היתה השפעה חיובית על השורה התחתונה, מכיוון שהרווח הגולמי גדל ב-8.1% והסתכם בכ-3.2 מיליון דולר (.12.3% מההכנסות) לעומת כ-3 מיליון דולר (10% מההכנסות) ברבעון הראשון של 2019.

חברת פי.סי.בי טכנולוגיות נמצאת בשליטת קרן פימי (כ-48%) ונסחרת בבורסה בתל אביב לפי שווי חברה של כ-335.8 מיליון שקל. החברה מעסיקה כ-750 עובדים ומספקת שירותי ייצור מעגלים מודפסים (PCB) מורכבים בסדרות קצרות ובינוניות ובהרכבת כרטיסים אלקטרוניים ומערכות (EMS). בחודש האחרון החברה גם רכשה ציוד חדש, הכולל שתי מכונות בדיקת משחת הלחמה (SPI) ומכונה לבדיקה אופטית אוטומטית (AOI) של ההרכבות.

מניית פי.סי.בי בבורסה בתל אביב בשלושת החודשים האחרונים

במהלך הרבעון הראשון, החלה החברה בתהליך הפרדה של מחלקת הפיתוח משאר המחלקות ההנדסיות והטכנולוגיות בחברה, במטרה לפתח מוצרים ותהליכי ייצור חדשניים. כיום המאמצים מתמקדים בפיתוח יכולות נוספות למעגל המודפס ושילוב הטכנולוגיה החדשה בתהליכי הייצור, וכן באיפיון ופיתוח ציוד וחומרים שיאפשרו לחברה לספק פתרונות טכנולוגיים ייחודיים. לצורך זה כולל צוות הפיתוח עובדים המתמחים בתחומי הכימיה, חומרים ומכניקה. החברה עדיין לא דיווחה כיצד מתקדם תהליך הפיתוח של תחום עסקי חדש לתכנון, ייצור והרכבת מכלולים של מארזים מתקדמים, שעליו היא מסרה בדו"ח השנתי.

עבור תעשיית השבבים הסינית, מלחמת הסחר פרצה מוקדם מדי

פורסם בתאריך מאי 24, 2020מאי 23, 2020 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: עובדים בקו הייצור החדש של יצרנית זכרונות ה-DRAM הסינית CXMT

אומנם השוק הסיני נחשב לאחד מהשווקים הגדולים בעולם בצריכת שבבים, אולם סין לא הצליחה לעמוד ביעדי תוכנית החומש שנועדה להביא את תעשיית הסמיקונדקטורס שלה לעצמאות כלכלית וטכנולוגית מלאה. כך עולה מנתונים חדשים שאספה חברת המחקר IC Insights. בשנת 2019 הסתכם שוק השבבים הסיני בכ-125 מיליארד דולר, אולם היא ייצרה בעצמה רק 15.7% מהצריכה הזאת. מדובר בשיפור קטן מאוד בהשוואה לשנת 2014, שבה היא הכריזה על תוכנית חומש לאומית להגיע לייצור עצמי מלא, ושבמהלכה היא ייצרה 15.1% מהשבבים שצרכה.

להערכת IC Insights, סין תשפר את מצבה בקצב של 1% בשנה, וצפויה להגיע בשנת 2024 לרמת ייצור עצמי של כ-20.7% מכלל השבבים שהיא צורכת. חשוב להבהיר את ההבדל בין שוק השבבים הסיני (China’s IC market) לבין שוק הייצור המקומי. מאז שנת 2005 מהווה סין את שוק השבבים הגדול ביותר בעולם. אולם לרוב מדובר בשבבים הנדרשים עבור מערכות המיוצרות בסין, חלקן על-ידי חברות סיניות וחלקן על-ידי חברות זרות, הנמכרות בסין ובכל העולם.

הייצור המקומי הוא ייצור זר

בנוסף, לא כל השבבים המיוצרים בסין הם שבבים סינים. כך למשל, מתוך צריכת שבבים כוללת של כ-125 מיליארד דולר בשנת 2019, יוצרו בסין שבבים בהיקף של כ-19.5 מיליארד דולר. אולם מתוכם רק 38.7% מהשבבים (7.6 מיליארד דולר) יוצרו על-ידי חברות הנמצאות בבעלות סינית. כלומר, 6.1% מכלל הצריכה הלאומית. שאר ה-61.3% מהשבבים שיוצרו בסין, יוצרו במפעלים סיניים של חברות זרות דוגמת אינטל, סמסונג, TSMC ו-SK Hynix.

במידה והיקף הייצור העצמי של סין יעמוד בתחזית ויצמח להיקף של כ-43 מיליארד דולר בשנת 2024, יגיע חלקה של סין לכ-8.5% מהייצור העולמי, אשר צפוי להערכת החברה להגיע להיקף של כ-507.5 מיליארד דולר. החוקרים סבורים שגם אם יוקמו מפעלים נוספים בסין בשנים הקרובות, היא לא צפויה לייצר יותר מ-10% מכלל הייצור העולמי.

גם אם לוקחים בחשבון את מפעלי הייצור החדשים המוקמים כיום על-ידי חברות סיניות כמו YMTC ו-CXMT, חברת IC Insights מאמינה שרוב הייצור בסין יישאר בידיים זרות גם בשנים הבאות, וצופה שלפחות 50% מייצור השבבים בסין בשנת 2024 ייעשה במפעלים הנמצאים בבעלות אינטל, סמסונג, TSMC, UMC, SK Hynix ו-Powerchip. "מלחמת הסחר שפרצה בין סין וארצות הברית הגבירה את הנחישות של הממשל בסין להגדיל את הייצור בסין כדי לצמצם את התלות בספקיות אמריקאיות וזרות".

אלא שסין רחוקה מהיעד הזה, למרות שהיו לה הצלחות מרשימות מאוד: השנה נכנסה לראשונה חברת שבבים סינית אל רשימת 10 הגדולות בהיקף מכירות: חברת הפאבלס HiSilicon צמחה ב-54% ומכירותיה ברבעון הראשון 2020 הסתכמו בכ-2.67 מיליארד דולר. הייסיליקון היא חטיבת תכנון השבבים של וואווי ויותר מ-90% מהכנסותיה מגיעות מוואווי. אלא שזוהי תופעה יוצאת דופן.

ההבטחות לא עומדות במבחן המציאות

החוקרים מציינים שבשנה האחרונה פורסמו טענות שלפיהן תעשיית ייצור הזכרונות בסין נמצאת בצמיחה גדולה מאוד ובקרוב היא תשתווה בהיקף הייצור וברמה הטכנולוגית לסמסונג, מיקרון ו-SK Hynix. אולם בדיקה מספרית מגלה שהתמונה שונה: החברה הראשונה בסין המייצרת זכרונות DRAM היא Changxin Memory Technologies – CXMT, שהחלה בייצור מוגבל רק ברבעון האחרון של 2019. היא מעסיקה כמה אלפי עובדים ומשקיעה כ-1.5 מיליארד דולר בשנה בהקמת ותחזוק קווי הייצור.

מודם 5G שחברת HiSilicon פיתחה עבור וואווי

מנגד, כל אחת מהמתחרות הזרות שלה מעסיקה יותר מ-30,000 עובדים, כאשר ההשקעות בציוד של סמסונג, מיקרון ו-SK Hynix הסתכמו בכ-39.7 מיליארד דולר ב-2019. "המספרים מציגים את המציאות כמו שהיא. אומנם תעשיית הזיכרון הסינית מתפתחת יפה, ומפתחת פתרונות מחוכמים כדי להימנע מתביעות קניין רוחני, אבל קשה להאמין שהיא תהיה תחרותית בעשור הקרוב".

הבעיה אף קשה יותר בתחומים האחרים של השוק: "עדיין אין בסין אף יצרן מקומי גדול של רכיבים לוגיים בתחומי האנלוג, אותות מעורבים, מעבדי שרתים (Server MPU), מיקרו-בקרים (MCU) או רכיבים לוגיים מיוחדים. לכן אנחנו מעריכים יידרשו עשרות שנים לפני שחברות סיניות מקומיות יוכלו להשתוות למתחרות הזרות בתחום הרכיבים שאינם רכיבי זכרונות".

טקסס איטנסטרומנטס תקיים וובינר בנושא רצף ההגברה

פורסם בתאריך מאי 21, 2020 ע"י Techtime

חברת טקסס אינסטרומנטס (Texas Instruments) תקיים וובינר מקצועי בתחום פתרונות והמלצות על השיטות הטובות ביותר בתכנון רצף ההגברה במערכות אלקטרוניות (Amplifier Signal Chain Solutions and Best Practices). הייבינר יתקיים ביום ג', ה-26 במאי 2020 בשעה 16:00 לפי שעון ישראל.

במהלך הסמינר ייבחנו דוגמאות נפוצות כמו תהליך עיבוד האותות במעגלים הכוללים חיישנים (sensor signal conditioning), סינון וגילוי, דחיפת ממירי ADC ומתחי ייחוס ברצף ההגבר (reference buffer). בוובינר ייבחנו מעגלים לדוגמא המיישמים את הפונקציות האלה, ויוצגו מגברים חדשים שפותחו עבור הצרכים הלאה. הוובינר רלוונטי למתכנני יישומים כמו בקרת מנועים, מערכות אוטומציה, פתרונות אלקטרוניים לתשתיות חשמל ועוד.

הוובינר ייפתח בהצגת פתרונות Amplifier Signal Chain עבור Shunt Resistor, Thermistor, Photodiode ו-Low-cost signal conditioning. בחלק השני יוצגו פתרונות מסננים אקטיביים וזיהוי אות שיא (Peak detection) והחלק האחרון יוקד לתחום ה-ADC Driver and Reference Buffer.

למידע נוסף ורישום: Amplifier Signal Chain Solutions

ניוסייט גייסה 7 מ' דולר; המשקיע הקים חברה עבור הטכנולוגיה שלה

פורסם בתאריך מאי 20, 2020מאי 20, 2020 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: החיישן של ניוסייט שעליו מבוססות מערכות המדידה הספקטרליות

חברת ניוסייט מנס-ציונה (Newsight Imaging) השלימה גיוס הון בהיקף של 7 מיליון דולר שהובל על-ידי קרן Infinity Capital שהשקיעה 5 מיליון דולר בחברה. לגיוס הצטרף משקיע העל הסיני ד"ר ג'ורג' סו (George So) אשר השקיע 2 מיליון דולר בחברה. בסך הכל, מאז הקמתה גייסה החברה 15 מיליון דולר, וכעת היא נערכת לסבב גיוס הון נוסף, אשר יאפשר לה להרחיב את הנוכחות בשוק העולמי. ההשקעה של ג'ורג' סו היא יוצא דופן: שכן מדובר במשקיע אסטרטגי, אשר הקים חברה חדשה אשר תייצר ציוד רפואי המבוסס על החיישנים ועל האלגוריתמים של ניוסייט.

חברת ניוסייט מתמקדת בפיתוח וייצור מודולי מצלמה עבור יישומי ראיית מכונה, הכוללים חיישן אופטי ושבב עיבוד מידע. המוצר הראשון של החברה היה השבב NSI3000 הכולל מעגל עיבוד אנלוגי ודיגיטלי וחיישן אינפרא-אדום בשבב יחיד, המשמש בין השאר במערכות LiDAR המותקנות על-גבי רובוטים.

לפני כחצי שנה היא הכריזה על החיישן המרחבי (Area Sensor Chip) מדגם NSI1000 ליישומים בתעשיית הרכב וראיית מכונה. הוא כולל את טכנולוגיית eTOF המבצעת מדידות מרחק באמצעות חישוב פרק הזמן בין שידור פולס לייזר בתדר אינפרא-אדום רחוק לבין קליטתו על-ידי החיישן.

הקורונה יצרה הזדמנות עסקית

במקביל היא פיתחה אלגוריתמים המאפשרים להשתמש בחיישנים שלה בתור מד ספקטרום אופטי לאור באורכי הגל 400-1100 ננומטר. הטכנולוגיה נוסתה בשיתוף פעולה עם מקורות כדי לספק יכולת ניטור של איכות מי השתייה, ובשבועות האחרונים היא מבצעת פרוייקט משותף עם שיבא המתמקד באיתור סמנים (Markers) של וירוסים, שניתן לאתר אותם באמצעות ספקטרוגרפיה.

מצגת החברה החדשה בהונג קונג, החושפת את הטכנולוגיה בפני לקוחות ומשקיעים פוטנציאליים בסין

עד היום היא הכריזה על תכנון הייחוס SpectraLIT לייצור מד ספקטרום המזהה חלקיקים בנוזל בגודל של 400-700 ננומטר, וצפויה להוציא בקרוב תכנון ייחוס של מערכת לבדיקת חלקיקים בטווח של 400-1100 ננומטר. ערכות הפיתוח האלה קשורות קשר הדוק אל גיוס ההון האחרון: "היכולת לגלות את החתימה הספקטרלית של וירוסים ושל חיידקים, ביחד עם קלות הכנת הדגימות והניידות של מכשיר הבדיקה, ישפיעו באופן עמוק על היכולת שלנו למנוע מגיפות", הסביר סו את התלהבותו.

בתחילת חודש אפריל 2020 הוא ייסד בהונג קונג את חברת AIinnoBio HK, אשר תתמקד בפיתוח ציוד רפואי המבוסס על הטכנולוגיה של ניוסייט. לצד השתתפותו בסבב הגיוס, נחתם הסכם לשיתוף פעולה בין החברה החדשה לבין ניוסייט, שלפיו היא תרכוש מניוסייט את החיישנים שלה, ותרכוש את זכויות השימוש באלגוריתמים ובתכנוני הייחוס עבור המוצרים שהיא תייצר. בשבוע שעבר היא כבר העלתה סרטון ראשון ביוטיוב המציג בפני הקהילה הדוברת סינית את המוצר החדש שהיא מתכננת לספק, שהוא למעשה תכנון הייחוס של חברת ניוסייט.

הגנה בפני שיבושי GPS: רגולוס גייסה 4 מ' דולר

פורסם בתאריך מאי 19, 2020מאי 19, 2020 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: ניר ששון. לפני הקמת אוטוטוקס עסק בפיתוח שבבי תקשורת בחברת טקסס אינסטרומנטס

חברת רגולוס (Regulus Cyber) מחיפה גייסה 4 מיליון דולר בהובלת חברת SPDG Ventures הבלגית, הממוקדת בהשקעות בתחומי התחבורה, ובהשתתפות btov Partners והמשקיעים הקיימים בחברה. חברת רגולוס פיתחה תוכנה המספקת הגנה לכלי-רכב ולציי רכב בפני מתקפות שיבוש המיועדות לנטרל ולהטעות את מקלטי/משדרי הניווט הלווייניים (GNSS) בכלי-רכב.

מערכת Pyramid של החברה מבוססת על אלגוריתמים מוגנים בפטנט של למידת-עומק, שפותחו באמצעות ניסויי מתקפות שיבוש שבוצעו לאורך מספר שנים. האלגוריתם מזהה את ניסיון השיבוש, חוסם אותו ושולח התראה למנהל הצי ולרשויות האכיפה על ניסיון החדירה. להערכת החברה, הפתרון שלה מספק הגנה מפני כל סוגי מתקפות השיבוש ובכל התדרים. התוכנה מונעת מאותות כוזבים לשבש את פעולת מערכת הניווט ומאפשרת לה להמשיך ולשדר את אותות המיקום הנכונים.

ניר ששון עוזב את אוטוטוקס לטובת רגולוס

במקביל להשלמת גיוס ההון, לאחרונה מינתה רגולוס את ניר ששון כמנהל העסקים הראשי של החברה (Chief Business Officer). ששון הגיע מחברת Autotalks הנחשבת לאחת מהחברות המתקדמות בעולם בתחום שבבי התקשורת בין הרכב לבין שאר תשתיות הכביש (V2X). הוא היה בין מייסדי החברה בשנת 2008 ושימש כמנכ"לה במשך שלוש שנים. ששון החל את דרכו ביחידה טכנולוגית של צה"ל, והיה בין עובדי ליבית שהצטרפו לטקסס אינסטרומנטס, אשר רכשה את ליבית ב-1999. עד להקמת אוטוטוקס, הוא מילא תפקידי מו"פ וניהול ב-TI בתחומי מודמי הכבלים ושבבי תקשורת לרשתות איתרנט ו-Wi-Fi.

להערכת European GNSS Agency, תחום התחבורה, הכולל כלי רכב ותשתיות כביש, תופס כ-50% מכל שוק הניווט הלווייני בעולם. "כיום יש בעולם 8 מיליארד מקמ"שי GNSS האחראים לניהול 7% מהכלכלה העולמית", אמר מנהל התיפעול לשעבר של תאגיד דיימלר מרצדס ואחד מהמשקיעים בחברה, ריינר שמוקלה. "רגולוס יכולה להגן על תעשיית הענק הזאת". בחודש אפריל השנה הודיעה חברת Harman הגרמנית (הנמצאת בבעלות סמסונג ונחשבת לספקית מובילה של מערכות לרכב), שהיא תטמיע את תוכנת רגולוס בפלטפורמת הגנת הסייבר לרכב Harman Shield, שהיא מציעה ליצרניות רכב ולמנהלי ציי רכב.

רכב ניסוי של רגולוס לבדיקת מתקפות שיבוש של מערכות הניווט הלווייניות

חברת רגולוס מעסיקה יוצאי יחידות טכנולוגיות צבאיות ובוגרי התעשיות הביטחוניות הגדולות בישראל. היא מתמקדת במערכות להגנת חיישני הרכב בפני תקיפות המבוססות על זיוף אותות ועל חסימת ושיבוש אותות. טכנולוגיית Pyramid Sensor Cybersecurity המשמשת בשלושה מוצרים שונים: מערכת להגנת הניווט הלווייני, מערכת להגנת המכ"ם ברכב ומערכת להגנת חיישני ה-LiDAR הנמצאים ברכב.

בחודש יוני 2019 היא ביצעה הדגמה מעוררת עניין: היא הצליחה להוריד מהכביש מכונית Tesla Model 3 באמצעות זיוף אותות ניווט לווייניים (Spoofing). במסגרת ניסוי שנערך באירופה בדגם החדש של טסלה, החברה גרמה למערכת הניווט Navigate on Autopilot להאמין שהרכב הגיע לצומת למרות שהוא עדיין היה במרחק של יותר מ-150 מטר מהצומת, וכתוצאה מכך הרכב האט בפתאומיות וירד מהכביש בנסיון לבצע פנייה בנקודה שבה אין פנייה.

יורוצ'יפ טכנולוגיות הקימה אתר למסחר אלקטרוני ברכיבים

פורסם בתאריך מאי 19, 2020יוני 18, 2020 ע"י Techtime

חברת יורוצ'יפ (Eurochip Technologies) מפולג שבנתניה הנמצאת בבעלות אייל פז, הקימה אתר לביצוע הזמנות מקוונות של רכיבים אלקטרוניים. חברת יורוצ'יפ הוקמה על-ידי אייל פז בשנת 2004, לאחר עשר שנות עבודה בחברות הפצה גלובליות. החברה מתמחה בהפצת רכיבים אקטיביים, פסיביים ורכיבים אלקטרומכניים, תצוגות מיוחדות וטאבלטים. האתר החדש הוקם לאחר תהליך פיתוח שנמשך כשבעה חודשים ופועל בשלוש שפות: עברית, אנגלית וגרמנית.

בשיחה עם Techtime סיפר פז שהאתר החדש החל לפעול לפני כחודש בכתובת eurochip-tech.com, ושכבר בוצעו באמצעותו הזמנות מלקוחות באירופה ומסין. פז: "אנחנו עובדים עם שני מרכזי מלאי בארה"ב ובאירופה, המבצעים רכישות ישירות מהיצרנים בכמויות גדולות, ולכן אנחנו יכולים להציע מחירים תחרותיים בזמן אספקה קצר. עד היום עבדנו בעיקר מול לקוחות בישראל, האתר מיועד לאפשר לנו לעבוד מול לקוחות וקבלני משנה מכל העולם".

בגרסה הראשונה, האתר מאפשר ללקוחות להזין את המק"טים הנדרשים להם, להתעדכן על זמינות הרכיבים ולקבל במייל את הצעת המחיר. הם יכולים לבצע את הפעולה באמצעות המחשב או באמצעות אפליקציה ניידת הנתנת להורדה מ-Google Play. כיום החברה מפתחת גרסה מתקדמת יותר של האתר, שתאפשר לבצע ישירות ובצורה מקוונת גם את התשלום. לדבריו, החברה הרחיבה את כוח האדם ואת התמיכה הטכנית בלקוחות.

כתובת האתר: www.eurochip-tech.com

רנסאס סוגרת את פעילות הדיודות-לייזר ודיודות אופטיות

פורסם בתאריך מאי 18, 2020מאי 18, 2020 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: שבב בקרה ודרייבר של רנסאס עבור דיודות לייזר

חברת רנסאס היפנית (Renesas Electronics) מפסיקה את כל פעילויות הפיתוח והייצור של דיודות לייזר (LD) ושל דיודות חישת אור (photo diode/detector). בעקבות ההחלטה היא סוגרת את מפעל הייצור בעיר שיגה ביפן, הנמצא בבעלות החברה הבת שלה, Renesas Semiconductor Manufacturing Co. באמצע 2018 החברה הודיעה שהיא שוקלת את סגירת הפעילות, אולם רק כעת התקבלה ההחלטה, והחברה החלה בתהליך סגירת הפעילות.

החברה הסבירה שבתחילה היתה סבורה כי תוכל להצמיח את עסקיה בתחום ה-LD/PD באמצעות ייעול תהליכי הייצור במפעל בעיר שיגה. "אולם ההתעצמות של התחרות הן בטכנולוגיה והן במחיר גרמה לירידה בנתח השוק של המוצרים הקיימים ולעיכוב בפיתוח רכיבים חדשים עבור מערכות תקשורת נתונים של הדור הבא. לכן רנסאס הגיעה למסקנה שיהיה מאוד קשה לשמור על ריווחיות הפעילות, גם אם תתבצע התייעלות במפעל הייצור".

החדברה דיווחה שהיא בחנה את האפשרות להעביר את הייצור של מפעלים אחרים של הקבוצה או של שותפיה העסקיים ביפן או מחוצה לה, אולם לאור "האופי של תעשיית השבבים והקושי בביצוע המעבר בזמן סביר, הוחלט לבטל כליל את הפעילות העסקית הזאת". החברה ביקשה מהלקוחות המשתמשים ברכיבי ה-LD/PD שלה, לפנות אל נציגי המכירות כדי לקבל עידכון מדוייק על תאריכי הסגירה והפסקת הפעילות.

ברבעון הראשון של שנת 2020 הסתכמו מכירותיה בכ-1.67 מיליארד דולר. בשנת 2019 הסתכמו המכירות בכ-6.69 מיליארד דולר.

TI הכריזה על מיקרו-בקר חדש ממשפחת C2000

פורסם בתאריך מאי 18, 2020מאי 26, 2020 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: דיאגרמת מלבנים עקרונית של מיקרו-בקרים ממשפחת C2000

חברת טקסס אינסטרומנטס (Texas Instruments) הכריזה על רכיב חדש במשפחת המיקרו-בקרים לזמן אמת C2000 מהדור השלישי. הרכיב מדגם F28002x מיועד בעיקר ליישומי ניהול אנרגיה בשרתים, מנועי סרוו, בקרי מנוע המבוססים על בקרה באמצעות תדר (variable frequency AC drives), מערכות טעינה בשוק הרכב, יישומי DC/DC וכדומה. הרכיב שומר על תאימות פינים לכל הרכיבים במשפחת C2000.

הרכיב החדש כולל ליבת 100MHz DSP המבצעת פעולות חישוב בנקודה צפה (Floating-Point Unit), מעגל האצה לביצוע פעולות חישוב טריגונומטריות, ויחידת תקשורת טורית המגיעה למהירות של עד כ-200Mbps. בנוסף הוא כולל ממיר ADC ברזולוציה של 12 סיביות, בקר לניהול תקשורת מקבילית ויחידה לוגית מיתכנתת (Configurable Logic Block), המספקת יכולות ניהול באמצעות תוכנה, הדומות לאלה של רכיבים מיתכנתים מסוג FPGA.

אפלייד מטיריאלס: תוצאות שיא לחטיבה הישראלית

פורסם בתאריך מאי 17, 2020מאי 17, 2020 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: גארי דיקרסון על-רקע מפעל אפלייד מטיריאלס ברחובות

ברבעון השני של השנה הפיננסית שלה, אשר הסתיים באפריל 2020, הסתכמו המכירות של חברת אפלייד מטיריאלס (Applied Materials) בהיקף שיא של כ-3.96 מיליארד דולר, המהוות גידול של 12% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. "למרות שהמצב עדיין נזיל", אמר נשיא ומנכ"ל אפלייד מטיריאלס, גארי דיקרסון, ביחס למשבר הקורונה, "שרשרת האספקה שלנו מתאוששות והביקוש היסודי לציוד ולשירותים שלנו לתעשיית המוליכים למחצה נותר איתן".

גם בישראל הגיעה אפלייד לשיא של כל הזמנים. החברה מפעילה בארץ את חטיבת PDC, המפתחת ומייצרת מערכות בדיקה ובקרה לתעשיית השבבים (Process Diagnostics and Control). החברה מעריכה שכמעט כל השבבים בעולם עברו בתהליך הייצור דרך המכונות של אפלייד מטיריאלס המיוצרות בישראל. לדברי דיקרסון, "פעילות PDC הניבה הכנסות שיא במחצית הראשונה של השנה. אחד התורמים המרכזיים לשיא הזה היא מערכת הבדיקה האופטית החדשה שלנו, שתושק רשמית בהמשך השנה".

מוצר מהפכני שפותח בישראל

לדבריו, "תחום הבדיקות והמדידה הוא אחד מהתחומים שבהם יש לנו את התנופה החזקה ביותר. זהו אחד מתחומי הצמיחה החזקים ביותר עבורנו השנה. מרכיב חיובי נוסף בעסקי ה-PDC שלנו נמצא במערכות מבוססות קרן אלקטרונים (e-beam). שם יש לנו עמדת מובילות חזקה וגם כמה יכולות חדשות, עם טכנולוגיית ההדמיה ברזולוציה הגבוהה ביותר בתעשייה לצד אימוץ ראשוני חזק מאוד אצל לקוחות מובילים. חטיבת PDC מתחילה נהדר את שנת 2020. הייתי אומר שאנו בעמדה הטובה ביותר שהייתה לנו אי-פעם בתחום הזה".

אפלייד ישראל מגייסת עובדים

מרכז הפיתוח והייצור של החברה, המעסיקה בישראל כ-1600 עובדים, נמצא בפארק המדע ברחובות. בשנה האחרונה גייסה החברה 250 עובדים וגם בימים אלה היא ממשיכה גם הימים אלו בגיוס עובדים ועובדות חדשים בעיקר בתחומי התוכנה, אלגוריתמים, הנדסה, אינטגרציית מוצר ועוד. במסגרת התהמודדות של החברה עם מגיפת הקורונה, אף עובד לא הוצא לחל"ת ולא פוטר, החברה ממשיכה לשלם לכל העובדים שכר מלא.

עובדים שנאלצו להיכנס לבידוד לא היו צריכים לנצל ימי מחלה וקיבלו שכר מלא בתקופת הבידוד. החברה הודיעה שהיא ממשיכה לשלם באופן מלא לספקי השירותים בארץ, על-מנת שגם כ-800 העובדים שאינם מועסקים באופן ישיר על ידה, ימשיכו לקבל שכר מלא. זאת, על אף שחלק גדול מהם אינו נדרש להגיע לעבודה בקמפוס החברה ומרבית עובדי אפלייד עובדים מהבית.