חברת רפאל (Rafael) דיווחה על קבלת הזמנות בהיקף של כ-200 מיליון שקל לאספקת מערכות אלקטרו-אופטיקה מסוג לייטנינג (Litening) עבור מטוסי קרב אמריקאים, והזמנות המשך לטילי ספייק עבור מדינה באירופה. לייטנינג היא משפחת מערכות אלקטרו-אופטיות לניווט, זיהוי ותקיפת מטרות מהאוויר. במערכת משולבים חיישנים וציין לייזר לשיגור מדויק. הן ניתנות להרכבה על 20 פלטפורמות אוויריות שונות, ועד היום כבר צברו יותר ממיליון שעות טיסה מבצעיות. בסך הכל, רפאל מכרה כ-1,500 מערכות לייטנינג ל-27 מדינות בעולם.
משפחת טילי ספייק (Spike) היא קבוצה של טילים טקטיים אלקטרו-אופטיים הנמצאים בשימוש מבצעי נרחב בצה"ל ובצבאות רבים בעולם. טילי ספייק ניתנים לשיגור מכ-45 פלטפורמות ביבשה, בים ובאוויר. כ-34 מדינות משתמשות כיום בטילי ה-ספייק, בהן גם 19 מדינות האיחוד האירופי ומדינות ברית נאט”ו . עד כה רפאל סיפקה ללקוחות כ-34,000 טילי ספייק. יותר מ-6,000 טילים נורו, הן כחלק מאימונים והן בשימוש מבצעי בשדה הקרב.
משפחת ספייק היא אחת ממשפחות המוצרחים המצליחות ביותר של רפאל. בשנה שעברה היא הכריזה על הטיל Spike NLOS, שהוא טיל רב-משימתי השייך לקטגוריית טילי הדור ה-5 של רפאל. סוללת משגרי Spike NLOS מסוגלת לכסות באש תוואי שטח נרחב ולבצע תקיפה של מספר מטרות משוריינות בו-זמנית. הטיל כולל כולל ראש-ביות אלקטרו-אופטי המאפשר ניווט לנקודת ציון מוגדרת בלא תלות ב-GPS.
הצוות משגר את החימוש לנקודת ציון שהוזנה מראש, גם ללא קו ראייה. תוך כדי מעוף המפעיל צופה במטרה באמצעות החיישן המצוי בראש הביות האלקטרו-אופטי ומנהג את הטיל אל מטרתו. הדבר מאפשר שימוש בטיל גם בסביבה אורבנית צפופה שבה חיוני לצמצם למינימום את היקף הנזק האגבי.
בתמונה למעלה: שיטת הייצור החדשה (מימין) בהשוואה לאופן הייצור המסורתי של מגעי טרנזיטורים
חברת אפלייד מטיריאלס (Applied Materials) פיתחה טכנולוגיית מוליכים חדשה לקישור הטרנזיסטורים בשבב, המאפשרת להקטין את שטח השבב מבלי לעבור לשימוש בטכנולוגיית צומת זעירה יותר. טכנולוגיית Selective Tungsten מקטינה את ההתנגדות החשמלית של המוליכים ועל-ידי כך מאפשרת להקטין את צריכת ההספק הכוללת של המעגל, להשתמש במוליכים קטנים יותר ולצמצם את הפגיעה בביצועי הטרנזיסטור, הנגרמת עקב ההתנגדות החשמלית של המוליכים.
להערכת החברה, המוליכים החדשים מסייעים להמשיך במגמת המיזעור, ולייצר טרנזיסטורים ברוחב צומת של 5 ננומטר, 3 ננומטר ואף פחות. בתהליכי הייצור המסורתיים, מגעי הטרנזיסטור מיוצרים בתהליך הכולל הנחת מספר שכבות חומר. בתחילה מניחים שכבת הדבקה המייצרת פרופיל של נקב. היא מכוסה בשכבת ציפוי פנימית, עליה מניחים שכבת בידוד ואז מניחים שכבת חומר מגבש. לאחר מכן החלל שנוצר ממולא בטונגסטן, שהוא חומר המגע המועדף בזכות התנגדותו הנמוכה.
חתך רוחב של שבב המציג את מיקום מגעי הטרנזיסטורים. מקור: techinsights.com
בתהליך ייצור של 7 ננומטר, קוטר המגע הוא 20 ננומטר בלבד, כאשר שכבות ההגנה וההדבקה תופסות כ-75% מנפח המוליך, ומשאירות רק 25% מהנפח למתכת המוליכה עצמה. בתיל כל-כך דק, מתפתחת התנגדות חשמלית גבוהה מאוד הגורמת לפגיעה בביצועי השבב ומקשה על הקטנת שטחו הכולל. זהו צוואר בקבוק מרכזי בתהליך מיזעור השבבים. חברת אפלייד מטיריאלס הכריזה השבוע על מכונת הייצור החדשה, Endura Volta Selective Tungsten, המייצרת מוליכים בטכנולוגיית Selective Tungsten.
החברה מסרה שמספר יצרני שבבים כבר הצטיידו במכונה החדשה. חברת אפלייד מטיריאלס מייצרת ציוד לייצור שבבים וצגים. ברבעון הפיננסי השני שהסתיים באפריל 2020, הסתכמו מכירותיה בכ-3.96 מיליארד דולר, בהשוואה לכ-3.54 מיליארד דולר ברבעון המקביל אשתקד. כ-56% מהמכירות היו של ציוד לייצור שבבים לוגיים ושל ציוד אחר שנמכר לקבלני ייצור שבבים.
נמל התעופה הבינלאומי חמאד (HIA) הנמצא בדוחה בירת קטאר, יתקין את מערכת RunWize של חברת XSight Systems מראש העין, לגילוי עצמים זרים (FOD) על מסלולי ההמראה והנחיתה. נמה"ת חמאד משמש כצומת תחבורה אווירית מרכזי באזור המפרץ הפרסי וכאתר הבית של חברת התעופה Qatar Airways. הוא מטפל בכ-30 מיליון נוסעים ובכ-360,000 מטוסים בשנה. לאחרונה הוא דורג על-ידי חברת Skytrax כנמל התעופה השלישי באיכותו בעולם.
פרוייקט הקמת המערכת יבוצע על-ידי חברת BEQ – Bayanat Engineering Qatar, הנחשבת לאינטגרטור מוביל במפרץ הפרסי ובצפון אפריקה. המערכות יותקנו בשני המסלולים הפועלים בנמל, שאחד מהם הוא באורך של 4,850 מטר, ונחשב לאחד ממסלולי ההמראה והנחיתה הארוכים בעולם. מנכ"ל BEQ, חסאן עזאדין, אמר שבתור אחד מהשותפים המרכזיים של HIA, החברה מספקת את הטכנוולגיות המתקדמות ביותר בעולם. סגן נשיא לתפעול של נמה"ת, יואניס מטסוביטיס, אמר שהמערכת של Xsight, "היא נדבך קריטי בפעולת שדה התעופה".
חברת Xsight הוקמה בשנת 2005, ועד היום התקינה 11,000 חיישני בטיחות בשדות תעופה בעולם. מערכת RunWize מאתרת מפגעים על מסלול הטיסה, כגון עצמים זרים, ציפורים או הצטברות משקעים (שלג, קרח ומים), ומסוגלת לאתר חפצים בגודל של בורג בודד, שעשויים לפגוע בבטיחות ההמראה או הנחיתה. היא מבוססת על מערך משולב של מכ"ם גלים מילימטריים וחיישנים אופטיים (אינפרא-אדום קרוב) המוצבים סמוך לפנסי התאורה לאורך המסלולים. תוכנת היתוך מידע משלבת את הנתונים מכל המקורות האלה ומפעילה את מערכת FODetect, מספקת בקרה אוטומטית ורציפה של מצב המסלולים.
ראשי החישה במערכת כוללים מכ"ם זעיר (Mini W-band Radar) הפועל בתדר של 76-7GHz, מקור תאורת אינפרא-אדום ומצלמת NIR העובדת ביום ובלילה וגם בתנאי מזג אוויר ירודים. ראשי החישה פרוסים לאורך המסלול ומספקים את המידע באמצעות תקשורת מקומית אל תוכנה תוכנה ייעודית המתיכה את המידע ומאתרת חפצים חשודים על המסלול. במקביל, היא מפעילה את התוסף BirdWize, אשר מזהה ציפרים על המסלול, ומבריח אותן באמצעות רעש מרתיע המופק מראש החישה הסמוך לציפור.
בשלושת החודשים האחרונים נהנית מניית חברת סיוה מהרצליה (CEVA) מעדנה: לאחר שפל שהביא אותה אל מתחת ל-25 דולר בתחילת חודש מרץ 2020, היא נמצאת בטיפוס יציב וחצתה השבוע את הגבול של 38 דולרים, אשר העניק לה שווי שוק של כ-843 מיליון דולר במסחר בנסד"ק. הפעם האחרונה שבה היא הגיעה אל המחיר הזה היתה בינואר 2018. בסוף השבוע פירסמה חברת הדירוג Roth Capital Partners עידכון למחיר היעד של מניית החברה, והעלתה את מחיר היעד שלה למניית סיוה מ-40 דולר ל-50 דולר. זוהי עלייה של כ-25% שיביא את החברה, אם רוט לא טועה, אל שווי שוק של יותר ממיליארד דולר.
מדוע המנייה צומחת כאשר כל התעשייה מתמודדת עם משבר הקורונה? הרמזים שהחברה מפזרת קשורים לעלייה גדולה בתמלוגים עקב עסקאות הקשורות לדור החמישי. בשבועות האחרונים החברה דיווחה על מכירות של מעבדי הדור החמישי לחברת ZTE הסינית, על מוצר של חברת נוקיה אשר צפוי לצאת לשוק בסוף 2020 או בתחילת 2021. ככל הנראה היא מתייחסת לנוקיה כאשר היא כותבת שהיא "מאמינה שצפויה התאוששות של סיוה אצל לקוח tier-1 בתחום התשתיות האלחוטיות שתתבטא במכירות ברבעונים הקרובים".
מניית סיוה בנסד"ק בששת החודשים האחרונים, בהשוואה למדד נסד"ק
בנוסף, הדו"ח מרמז על קיומו של לקוח גדול נוסף שעדיין לא דווח עליו: "יש לסיוה סיכוי לניצחונות תכנון אצל לקוח tier-1 נוסף בתחום התשתיות האלחוטיות". אלא שהטענה העיקרית של החברה היא שבגלל האופי המיוחד של הדור החמישי, הקשרים של סיוה עם יצרניות ציוד תקשורת מרחיבים את שוק היעד שלה אל תחומים חדשים: "היתרונות של סיוה מהרחבת הפריסה של תשתיות הדור החמישי חורגים הרבה מעבר לשוק המסורתי של סמארטפונים ותשתיות סלולריות. הם מביאים אותה את כל השוק של קישוריות IoT, הכולל תחומים כמו Bluetooth, WiFi 6E ו-cellular IoT, ואל תחומים מתפתחים כמו עיבוד קול, תמונה ובינה מלאכותית באבזרי הקצה (edge), היתוך חיישנים ותקשורת ישירה בין כלי-רכב (V2V).
סיוה מספקת ליצרני שבבים קניין רוחני (IP) של מעבדי DSP, טכנולוגיות קישוריות אלחוטית, מעבדי ראייה ממוחשבת ומעבדי בינה מלאכותית, תוכנות להיתוך חיישנים ועיבוד תמונה וטכנולוגיות לקישוריות Wi-Fi ו-Bluetooth. ברבעון הראשון של 2020 צמחו המכירות של סיוה בכ-39% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, והסתכמו בכ-23.6 מיליון דולר. בכך עקפה סיוה את התחזיות המוקדמות למכירות בהיקף של כ-21.5 מיליון דולר.
חברת STMicroelectronics ביצעה שתי רכישות בו-זמנית במטרה לחזק את יכולות התקשורת האלחוטית של משפחת המיקרו-בקרים STM32. במסגרת המהלך היא רכשה את חברת BeSpoon הצרפתית ואת כל פעילות ה-Cellular IoT של חברת Riot Micro הקנדית. החברה מסרה שעם השלמת העיסקאות היא תגדיר מפת דרכים חדשה עבור משפחת STM32.
חברת BeSpoon מהעיירה Le Bourget du Lac שבאלפים הצרפתיים, הוקמה בשנת 2010 ופיתחה טכנולוגיית מיקום ומדידת מרחקים המבוססת על מדידת זמני השידור והקליטה של אותות אלקטרומגנטיים בתדרי Ultra Wide Band. השבבים שהיא מפתחת מאפשרים מדידת מרחקים בקנה מידה של סנטימטרים בודדים. על-בסיס הטכנולוגיה הזאת הוגדר תקן omlox הפתוח ליישומי מיקום ומדידות מרחק במתקנים מסחריים ותעשייתיים, העובדים במתכונת של Industry 4.0.
חברת ST תשלב את הטכנולוגיה בפורטפוליו של משפחת STM32, כדי לאפשר יכולות מיפוי ומיקום למפתחי פתרונות IoT, רכב ויישומי תקשורת המבוססים על המיקרו-בקרים. במסגרת העיסקה, ST רוכשת את החברה מהמייסדים ומבעלת השליטה המרכזית, TRUMPF. היא גם תחתום על הסכם לשיתוף פעולה אסטרטגי עם TRUMPF בתחום טכנולוגיות המיקום. קבוצת TRUMPF הגרמנית היא יצרנית גדולה של ציוד ייצור תעשייתי, וככל הנראה צפויה להיות אחת מהלקוחות הגדולים של הטכנולוגיה.
Riot Micro מוואנקובר, קנדה, פיתחה מודם Cellular IoT המבוסס על טכניקות חסכוניות באנרגיה שהובאו מתחומי ה-Wi-Fi ו-BLE ופועל ברשתות LTE Cat-M ו-NB-IoT. המטרה היא לספק קישוריות קצרת טווח ובעלות נמוכה מאוד עבור מערכות אוטומציה ביתיות, תחבורה ומכשירים למדידת צריכה. הטכנולוגיה של החברה תאפשר ל-ST לשלב טכנולוגיות Cellular IoT בפורפוליו של STM32, כדי להרחיב את השימוש במעבדים בשווקים כמו ניהול ציי רכב, מדי צריכה חכמים וניהול ומעקב אחר נכסים.
חברת ST לא מסרה פרטים פיננסיים על העיסקאות. נשיא קבוצת המיקרו-בקרים בחברה, קלוד דרדיין, אמר שטכנולוגיות Cellular IoT ו-UWB הן טכנולוגיות ליבה בגל הבא של יישומי IoT. "הרכישות ישלימו את טכנולוגיות הקישוריות המשולבות כבר היום במיקרו-בקרים המקושרים שלנו, בהן: Bluetooth 5.0, IEEE 802.15.4 ורכיבי קישוריות מסוג LoRa".
חברת אינטל וקבוצת חוקרים מאוניברסיטת NUS בסינגפור פיתחו יכולת מישוש עדינה לרובוטים, המבוססת על שימוש בעור מלאכותי (e-skin) מסוג חדש ועל המעבד הנוירומורפי Loihi של אינטל. במסגרת הניסוי, הם השתמשו ביד רובוטית המצויידת בעור מלאכותי על-מנת לקרוא כתב ברייל ולאחר מכן להעביר דרך הענן את נתוני החישה לשבב Loihi, שעיבד את המידע והפיק ממנו משמעות סמנטית. Loihi השיג דיוק של יותר מ-92% בזיהוי אותיות כתב ברייל, ונדרש להספק קטן פי 20 מזה שנדרש למעבד סטנדרטי (Von Neumann) כדי לבצע את אותה המשימה.
במקביל, נבחנה טכניקה לשיפור יכולת התפיסה הרובוטית באמצעות שילוב של נתונים מהעור המלאכותי וממצלמה מבוססת אירועים (בתמונה למטה). עיבוד המידע איפשר לרובוט לזהות תופעות כמו החלקה סיבובית, החשובה לאחיזה יציבה, וסיווג קטגוריות שונות מיכלים אטומים מסוגים שונים, שהכילו כמויות שונות של נוזלים (היו בעלי משקל שונה). התוצאה: שילוב של ראייה מבוססת-אירועים ומגע באמצעות רשת עצבית מגיעים לדיוק גדול יותר ב-10% בסיווג אובייקטים בהשוואה למערכת ראייה בלבד. מעבד Loihi עיבד את המידע במהירות גבוהה ב-21% מאשר שבבי עיבוד גרפי, ובהספק נמוך פי 45.
עור מלאכותי ומצלמה מוכוונת ארועים מאפשרים לרובוט להחזיק את הבקבוק בעוצמה הדרושה מבלי שייפול או יתעוות
חיישני העור המלאכותי מחקים את מערכת העצבים הביולוגית
ליבת הניסוי היא עור מלאכותי שפותח בפקולטה להנדסה באוניברסיטה הלאומית של סינגפור (NUS). הוא מבוסס על פיתוח ארכיטקטורת עיבוד ותקשורת חדשה, המחקה את מבנה מערכת העצבים הביולוגית, בדומה לאופן שבו רשתות בינה מלאכותית נוירוניות מחקות את מבנה הנוירונים במוח. הארכיטקטורה החדשה, ACES – Asynchronously Coded Electronic Skin, מאפשרת לשלב מערכים של עד 10,000 חיישני מגע ביריעת פלסטיק גמישה, ולשדר את המידע אל מערכת עיבוד מרכזית במהירות גדולה יותר מזו של מערכת העצבים האנושית.
הרעיון של עור מלאכותי הכולל חיישני מגע אינו חדש, אולם יישומו נתקל בקשיים רבים. כדי לקבל חישה אפקטיבית יש צורך בחיישנים רבים מאוד, ביכולת עמידה בחבלות ותקלות בחיישנים בודדים מבלי שהדבר ישבש את כל המערך, במהירות תגובה גדולה ובהספק נמוך מאוד. התפישה המקובלת היא פריסת מטריצה של חיישני מגע (pressure sensors) המתחברת אל מעבד באמצעות פרוטוקול חלוקת זמן (Time-Divisional Multiple Access).
ארכיטקטורת ACES: מספר רב של חיישני מגע (בכחול) מחוברים אל הגלאי (כתום) במוליך יחיד
ה-TDMA נועד לצמצם את מספר המוליכים בעור המלאכותי, שכן הוא מעניק חלון שידור נפרד לכל חיישן. אלא שבגישה הזאת, ככל שגדל מספר החיישנים, יורד זמן התגובה הכולל של המערכת. כדי להתגבר על הבעיה יש צורך במהירות דגימה גדולה יותר, אולם הדבר דורש שימוש במעגלי דגימה מהירים ומעגלי דחיסת מידע חכמים. אולם הפתרון הזה מוגבל מאוד: העלות גבוהה, המעגלים דורשים הספק גבוה, ודגימה ודחיסה חכמים תלויים בידע מוקדם על סוג המגע הצפוי. בשורה התחתונה, גם הפתרון הזה מוגבל מבחינת מספר החיישנים שניתן לשלב בעור המלאכותי.
תפישת ACES שפותחה ב-NUS מבוססת על חיקוי מערכת העצבים: החיישנים מקושרים באמצעות מוליך אל ערוץ מרכזי המעביר את המידע המקובץ אל יחידת העיבוד – מעין מוח המיושם באמצעות רשת לימוד עומק נוירונית (Deep Learning Neural Network). ליבת המערכת היא ארכיטקטורת תקשורת א-סינכרונית המאפשרת תמיכה באלפי חיישנים בו-זמנית.
כל חיישן משדר פולס מידע רק כאשר רמת הגרוי שלו חוצה סף מוגדר מראש (threshold). הפולס מפוזר על-פני טווח תדרים רחב מאוד באמצעות טכניקת spread spectrum. הדבר מאפשר לשדר מיידית את כל האותות ולספק להם עמידות ברעשים גם בהספקים נמוכים מאוד. אותות החיווי של כל חיישן משוחזרים במעבד הנוירוני בהתאם לחתימת התדר שלו ולמיקומו הידוע מראש.
מוח אלקטרוני בתוך שבב
מערכת עיבוד נוירומורפית מבוססת שבבי Lohini של אינטל, הכוללת 8 מיליון נוירונים
המוח המרכז את כל המידע הוא מחשב המבוסס על המעבד הנוירומורפי של אינטל. מעבד נוירומופרי הוא יישום ברמת החומרה של המבנה של רשתות נוירוניות, אשר מיושמות בדרך-כלל ברמת התוכנה בלבד. כל מעבד מיוצר בתהליך של 14 ננומטר ומכיל 128 ליבות המיישמות 130,000 נוירונים. להערכת אינטל, במשימות ספציפיות, מסוגל המעבד Loihi לעבד מידע במהירות גדולה פי 1,000 וביעילות גדולה פי 10,000 מאשר מעבד סטנדרטי (CPU).
בחודש יולי 2019 הכריזה אינטל על מערכת עיבוד נוירומורפית הכוללת 8 מיליון נוירונים אשר ממומשים באמצעות 64 מעבדי Loihi. החברה מסרה שמדובר בשלב הראשון של תוכנית פיתוח שאפתנית, המיועדת להרחיב את הארכיטקטורה להיקף של כ-100 מיליון נוירונים. על-פי ההערכה המקובלת כיום, במוח האנושי יש כ-84 מיליארד נוירונים. כאשר אינטל מדברת על 100 מיליון נוירונים במערכת אחת, ואולי מיליארד נוירונים בתוך מספר שנים – מדובר במוח אלקטרוני זעיר המשתווה לזה של בעלי חיים רבים…
חברת ריווק רובוטיקס מיוקנעם (ReWalk Robotics), הודיעה שתוכנית ביטוח הבריאות הלאומית של ארה"ב (Centers for Medicare and Medicaid Services), הנפיקה קוד ביטוחי עובר מוצר הדגל של החברה, ReWalk. מבחינת החברה מדובר בפריצת דרך, מכיוון שאנשים הסובלים מפגיעה בעמוד השרדה יוכלו לקבל מימון לרכישת המערכת, והחברה תוכל להרחיב מאוד את השימוש בשלד החיצוני (exoskeleton) שפיתחה.
חברת ריווק פיתחה שני פתרונות שלד חיצוני: מערכת ReStore לשיקום משותקי שבץ מוחי, ומערכת השלד החיצוני ReWalk, המאפשרת למשותקים בגפיים התחתונות ללכת. ההליכה באמצעות השלד הלביש נעשית באמצעות חיישנים המפעילים את השלד החיצוני שמתחיל בתנועת ההליכה לאחר הטיית הגוף. המערכת כוללת מנועים המשולבים במפרקי השלד. המנועים מופעלים באמצעות מערך של חיישנים ומערכת בקרה ממוחשבת לצורך הנעת ארבעת המפרקים.
מערכת Rewalk מכילה ארבעה מנועים במפרקי הירך ובמפרקי המותניים. המשתמש שולח את הקביים קדימה ואז הגוף נוטה באופן טבעי קדימה. הנטייה הזאת נקלטת על-ידי חיישן תנועה, והמחשב נותן הוראה לשלוח רגל אחת קדימה. עוד הטיה, והרגל השנייה נשלחת גם היא קדימה. וכך, בסדרה של הטיות הגוף נוצר רצף של הליכה כמו-טבעית.
הליכה, ישיבה וטיפוס במדרגות
המערכת אינה מאפשרת רק הליכה, אלא גם עמידה, ישיבה וטיפוס במדרגות באמצעות אלגוריתם ייחודי להרמת הרגליים במעלה המדרגות. ניתן להשתמש במערכת להליכה רצופה במשך יום שלם. סגן הנשיא לשיווק בחברה, אנדי דולן, אמר שהקוד הונפק בעקבות הישגים מהותיים של החברה, "בהם קבלת אישור FDA הראשון בעולם עבור שלד חיצוני".
בנוסף, החברה מקיימת שיתוף פעולה עם משרד ההגנה האמריקאי בקביעת מדיניות שיפוי המנגישה את מוצר עבור נכים ותיקים של צבא ארה"ב, ונמצאת בתהליך קבלת כיסוי ביטוחי וחוזים עם מבטחים גרמנים מובילים. כיום יש בארה"ב כ-294,000 אנשים החיים עם פגיעה בעמוד השידרה, שכמחציתם מסווגים כמשותקים בפלג הגוף התחתון.
בתחילת החודש ביצעה החברה גיוס הון בהיקף של כ-9 מיליון דולר באמצעות הנפקת מניות בנסד"ק. בעקבות ההודעה על קבלת הקוד הביטוחי בארה"ב, זינקה מניית ריווק רובוטיקס בנסד"ק בכ-15% והיא נסחרת לפי שווי שוק של כ-26.4 מיליון דולר.
חברת טקסס אינסטרומנטס (Texas Instruments) הכריזה על רכיבי ניהול טעינה ממותגת של סוללות (buck-boost battery charger) וניצול האנרגיה בסוללות, באמצעות מחברי USB Type-C ו-USB Power Delivery, המספקים טעינה מהירה ביעילות של 97%. הרכיבים החדשים מדגם BQ25790 ו-BQ25792 מספקים זרמי טעינה של עד 5A לסוללות ומערכי סוללות הכוללות עד ארבעה תאים, בטווח המתחים 3.6V-24V.
תקן USB PD מייתר את הצורך במטענים נפרדים למכשירים שונים. הוא מספק יכולת טעינה מותאמת אוטומטית בטווח 5W-100W, המתאימה לרוב המכשירים הביתיים, דוגמת טלפון, מחשב, מקדחה חשמלית וכדומה. התקן כולל הקמת ערוץ תקשורת בין המטען למכשיר הנטען. בערוץ הזה ועבד מידע על דרישות הטעינה של המכשיר הספציפי, והמטען מבצע את הטעינה הנדרשת בהתאם למיפרט של כל צרכן.
רכיבי הבקרה החדשים מאפשרים טעינה ממקורות שונים, דוגמת מכשירים אלחוטיים, תאים סולאריים מחברים בכלי-רכב ועוד. רכיבי הטעינה הממותגים כוללים טרנזיסטורי מיתוג מסוג MOSFET, טרנזיסטורי FET לסוללה, מעגלי חישת זרם ובורר. הם מגיעים לצפיפות הספק של 155mW/mm2 ומספקים זרמי רוגע נמוכים במיוחד של כ-1µA. הרכיבים החדשים מופיעים במארזי WCSP ו-QFN. בנוסף, החברה הכריזה על זמינות כרטיס הפיתוח BQ25790EVM עבור הרכיבים החדשים.
כרטיס הפיתוח BQ25790EVM לתכנון ובדיקת ניהול טעינת וניצול סוללות
חברת אנלוג דיוייסז (Analog Devices) חתמה על הסכם לרכישת חברת מאקסים (Maxim Integrated Products) תמורת כ-21 מיליארד דולר במניות. בעלי המניות של מאקסים יקבלו 0.63 מניות של ADI תמורת כל מניה של מאקסים, ובסיום העיסקה הם יחזיקו בכ-31% ממניות החברה המאוחדת, כאשר בעלי המניות של ADI יחזיקו בכ-69% מהמניות. מדובר במיזוג בין שתי ענקיות שבבים אנלוגיים, אשר עשוי להביא את אנלוג למעמד יצרנית השבבים האנלוגיים הגדולה בעולם.
מדובר בעסקת הענק השלישית של ADI בשנים האחרונות: בשנת 2014 היא רכשה את חברת Hittite Microwave תמורת כ-2 מיליארד דולר במזומן, ובשנת 2017 היא רכשה את חברת ליניאר (Linear Technology) תמורת 14.8 מיליארד דולר במזומן ומניות. מעניין לציין שכבר ב-2015 התפרסמו ידיעות על כוונה של ADI לרכוש את מאקסים, שלא הוכחשו על-ידי שתי החברות. אנלוג דיוייסז היא אחת מהחברות הגדולות בעולם בתחום השבבים האנלוגיים, רכיבים לאותות מעורבים וכן רכיבי המרת אותות ומגברים ופתרונות בתחום ה-RF. בנוסף, היא מייצרת רכיבי MEMS, חיישנים ומעבדי DSP.
חברת מאקסים היא אחת מהמתחרות של אנלוג, ומתמקדת בעיקר ברכיבים אנלוגיים, מעבדי אותות ורכיבים לאותות מעורבים ולניהול הספק. העיסקה מיועדת לממש את החזון של ADI לגשר בין העולם האנלוגי לעולם הדיגיטלי", אמר נשיא ומנכ"ל ADI, וינסנט רוש. "חברת מאקסים היא יצרנית מוערכת של רכיבי עיבוד אותות ורכיבי הספק. ביחד, יש לנו יכולת לספק את הפתרונות עבור גל הצמיחה הבא של תעשיית השבבים". עם השלמת העיסקה, יצטרף נשיא ומנכ"ל מאקסים, טונק דולוצ'ה, אל הדירקטוריון של ADI.
שוק יעד של 60 מיליארד דולר
על-פי נתוני 2019, החברה הממוזגת היא בעלת היקף מכירות של 8.2 מיליארד דולר בשנה: מכירות ADI הסתכמו בכ-6 מיליארד דולר ומכירות מאקסים הסתכמו בכ-2.2 מיליארד דולר. קופת המזומנים של החברה המאוחדת כוללת כיום כ-2.7 מיליארד דולר. החברה הממוזגת מספקת יותר מ-50,000 מוצרים לכ-125,000 לקוחות, עבור שוק בהיקף כולל של כ-60 מיליארד דולר. היא תעסיק כ-10,000 מהנדסים ותקציב המחקר והפיתוח שלה מסתכם בכ-1.5 מיליארד דולר בשנה.
העיסקה צפויה להסתיים בקיץ 2021, לאחר קבלת האישורים הרגולטוריים ואישור בעלי המניות של שתי החברות. המיזוג יביא לחיסכון של כ-275 מיליון דולר בשנתיים הראשונות באמצעות מיזוג חטיבות, והחל מהשנה השלישית הוא יורגש גם בחיסכון הנובע מייעול תשתית הייצור המשותפת.
החברות משלימות אחת את השנייה גם בשוקי היעד: בעוד שמאקסים חזקה בתחומי הרכב ומרכזי הנתונים, חברת ADI חזקה במיוחד בתחום המוצרים התעשייתיים, התקשורת והבריאות הדיגיטלית. בתחום רכיבי ההספק יש חפיפה חלקית בין החברות, אולם ADI הודיעה שרכיבי ההספק שלהן מיועדים אל שווקים אנכיים משלימים.
הקורונה פגעה באנלוג ובמאקסים
ברבעון שהסתיים בחודש מרץ 2020, הסתכמו המכירות של מאקסים בכ-562 מיליון דולר, צמיחה של 4% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. החברה הסבירה שקווי הייצור שלה אינם עובדים בתפוקה מלאה, עקב השפעת מגיפת הקורונה, ולכן היא צופה מכירות של 480-540 מיליון דולר ברבעון הבא. הירידה במכירות צפויה להיות בעיקר במגזר תעשיית הרכב ובמגזר מוצרי הצריכה, שבהם למגיפה היתה השפעה גדולה מאוד על השוק. בעקבות ההודעה עלתה מניית מאקסים בנסד"ק בכ-8% והעניקה לחברה שווי שוק של כ-18.5 מיליארד דולר.
מכירות אנלוג ברבעון האחרון, שהסתיים באפריל 2020, הסתכמו בכ-1.32 מיליארד דולר, בהשוואה לכ-1.53 מיליארד דולר ברבעון המקביל אשתקד. ירידה של 14%. בעקבות ההודעה על המיזוג, ירדה מניית ADI בנסד"ק בכ-5.2%, והחברה נסחרת לפי שווי שוק של כ-43.2 מיליארד דולר. שוק הליבה המרכזי של החברה המאוחדת הוא מוצרים תעשייתיים (44% מהמכירות) ואחריו באים שוק התקשורת (21% מהמכירות), שוק הרכב (18% מהמכירות) ושוק מוצרי הצריכה (17% מהמכירות).
ארבעה קווי מוצר מרכזיים
החברה תפעל בארבעה תחומים טכנולוגיים מרכזיים: רכיבי RF, מיקרו-גל וגלים מילמטריים המבוססים על הפורטפוליו של ADI; מוצרים דיגיטליים וחיישנים המבוססים על מוצרי שתי החברות וכוללים מעבדי DSP, רכיבי MEMS, רכיבים אופטיים ומיקרו-בקרים; מערכות הספק כמו מייצבי מתח ומעגלי ניהול הספק (PMIC) המבוססים על מוצרי שתי החברות, ורכיבים אנלוגיים ורכיבי אותות מעורבים (Mixed Signals) שכרבע מהם מגיעים מחברת מאקסים והשאר מחברת ADI.
מחלוקת עסקית, שהסלימה בימים האחרונים לכדי תביעה משפטית והאשמות הדדיות, מציבה בסימן שאלה את הרצון של חברת גילת רשתות לוויין (Gilat) מפתח-תקווה וחברת קומטק האמריקאית (Comtech Telecommunication) לממש את הסכם המיזוג שנחתם בחודש ינואר 2020, שלפיו תרכוש קומטק את גילת בעסקת מזומנים ומניות בהיקף של 577 מיליון דולר.
העילה למחלוקת בין שתי החברות נסבה סביב שינויים מבניים שביצעה גילת בחברת-הבת שלה ברוסיה, וזאת לאחר ששתי החברות הגישו בקשה לאישור המיזוג מהרגולטור המקומי. מבחינתה של קומטק, פעולות אלה העמידו בסכנה את קבלת האישור הרגולטורי ולמעשה את השלמת המיזוג.
אתמול (ד') דיווחה קומטק שהיא הגישה תביעה נגד גילת בבית המשפט הכלכלי במדינת דלאוור, ובו היא תובעת הצהרה של השופטים, שפעולות מסוימות שגילת מתכננת לבצע בנוגע לבקשת קומטק לקבלת אישור למיזוג ברוסיה, "יהוו הפרה של הסכם המיזוג בין שתי החברות". בשיחת הוועידה שקיימה קומטק לפני חודש, רמז נשיא ומנכ"ל החברה, מייקל פורצליין, שלחברת גילת יש יכולת להשפיע על משך הזמן של הבדיקות הרגולטוריות ברוסיה.
הקורונה פגעה בפעילות הקישוריות למטוסים
ככל הנראה, קומטק מאמינה שגילת מעכבת את תהליך קבלת האישורים ברוסיה. קומטק ניצלה את כתב התביעה כדי להצהיר בתוכו ש"לאור הירידה בעסקי גילת מאז שנחתם הסכם המיזוג ב-29 בינואר 2020, קיימת עילה ממשית המאפשרת לקומטק לבחון מחדש את ההסכם". גם התגובה של גילת לתביעה מבטאת חוסר התלהבות לבצע את המיזוג: "נודע לגילת שקומטק ביקשה סעד הצהרתי שיקבע שכל פעולה חד-צדדית על-ידי גילת בקשר למכירה או שינוי במבנה הבעלות של החברה הבת שלה ברוסיה, או כל פעולה חד-צדדית על-ידי גילת בקשר לבקשה שהגישה Comtech לרשויות הרגולטוריות ברוסיה, מהוות הפרה של הסכם המיזוג".
גילת: "פתיחת הליך התובענה הינה ככל הנראה בתגובה לדרישתה של גילת שקומטק מחויבת לעשות כל מאמץ סביר כדי לממש את עסקת המיזוג, ואין בכוונתה של גילת לשבת בחיבוק ידיים ולהמתין ליום פקיעת הסכם המיזוג". לפי סעיף בהסכם, ביטול המיזוג עשוי לגרור קנס של כ-21 מיליון דולר שאותו תשלם קומטק לבעלי המניות של גילת.
ברבעון הראשון של 2020 הסתכמו מכירות גילת בכ-47.7 מיליון דולר, בהשוואה למכירות בהיקף של 62.1 מיליון דולר ברבעון הראשון 2019. הרבעון הסתיים בהפסד נקי של כ-11.7 מיליון דולר, בהשוואה לרווח נקי של כ-2.8 מיליון דולר אשתקד. החברה מסרה שהירידה במכירות היא תוצאה של השפעות מגיפת הקורונה, כאשר התחום שספג את הפגיעה החזקה ביותר היה תחום התקשורת במטוסי נוסעים ( Inflight Connectivity), שנפגע מהתמוטטות ענף התעופה העולמי. החברה דיווחה שהיא מתכננת לבצע מספר פעולות שיביאו להפחתת ההוצאות, כולל פיטורי עובדים.
אינטל הכריזה על ממשק התקשורת Thunderbolt 4 שפותח ברובו בישראל, אשר תואם למפרט USB4, ויאפשר להביא לשוק, כבר בחודשים הקרובים, את המחשבים הראשונים שכבל ה-USB שלהם מאפשר העברת מידע בקצב של 40Gbps. טכנולוגיית 4 Thunderbolt מספקת דרך יציאת USB-C אחת המתחברת לשורה ארוכה של מוצרים כמו מסכים, התקני אחסון מהיר או כל אביזר USB, אספקת כוח בחיבור יחיד ותאימות לדורות קודמים של מוצרי Thunderbolt ו-USB.
יצרניות מחשבים שירצו לקבל את תקן Thunderbolt 4עבור מחשביהן ייאלצו לעמוד במספר קריטריונים: תמיכה לווידאו בשני צגי 4K או בצג יחיד 8K, תמיכה בתחנות עגינה הכוללות עד ארבע יציאות Thunderbolt 4, אפשרות להעיר את המחשב על-ידי נגיעה במקלדת או בעכבר בעת חיבור לתחנת עגינה עם יציאות Thunderbolt ואספקת ממשק מסוג PCIe בעל מהירות העברת נתונים של 32Gbps. מנהל פיתוח Thunderbolt בישראל, יהונדב משה, אמר שפרוטוקול USB4 הוא הדור החדש של פרוטוקולי USB ומבוסס ברובו על טכנולוגיית Thunderbolt3, אשר נתרמה לתעשייה על-ידי אינטל כחלק מתקן USB. "פיתוח Thunderbolt4 בוצע ברובו באינטל ישראל. הקבוצה שלנו אחראית על המוצר מקצה לקצה".
כיום מאפשר מחבר Thunderbolt 4 להשתמש בכבל באורך של עד 2 מטר. בדרות הבאי אינטל מתכננת להגיע ליכולת התחברות לכבל באורך של עד 50 מטר. המחשבים הראשונים עם המחבר החדש יתבססו על מעבד Tiger Lake. אומנם ערכת הפיתוח זמינה כבר היום בשוק, אולם הרכיבים הראשונים יהייו זמינים מאוחא יותר השנה. היא כוללת 3 רכיבים: הבקר JHL8340 והבקר JHL8540 עבור יצרני המחשבים ובקרי JHL8440 המיועדים לשיבוץ באבזרים החיצוניים המתחברים אל המחשבים.
חברת ARM מתכננת להתנתק מפעילות מתן שירותי ה-IoT, שאליה היא נכנסה בשנת 2018, ולהתמקד בתחום המסורתי של קניין רוחני (IP) עבור יצרני שבבים ומעבדים. החברה מתכננת להקים חברות בנות חדשות בבעלות SoftBank (הבעלים של ARM) אשר יקבלו לידיהן את שתי הפעילויות המרכזיות שלה בתחום שירותי ה-IoT: חטיבת IoT Platform וחטיבת Treasure Data. עם השלמת המהלך, החברה תעמיק את המיקוד בפיתוח תחום ה-IP, ותעבוד בשיתוף פעולה עם הגופים החדשים שיוקמו.
מנכ"ל ARM, סיימון סיגרס (בתמונה למעלה), הסביר שהמהלך יעניק שני יתרונות: החברה תוכל להרחיב את פתרונות העיבוד לשווקים רחבים יותר, והפוטנציאל קבוצת ה-IoT יתממש בצורה טובה יותר במתכונת של חברות חדשות ובעלות צמיחה מהירה. המהלך תלוי עדיין בקבלת אישורים, אולם צפוי להסתיים עד סוף ספטמבר 2020.
הפעילות בישראל מחוץ למהלך
ההיפרדות לא צפויה להשפיע על פעילות מרכז הפיתוח הישראלי של ARM, אשר פועל מרעננה ומעסיק כיום כ-150 עובדים. המרכז הוקם בשנת 2015 בעקבות רכישת חברת Sansa Security הישראלית תמורת כ-80 מיליון דולר. כיום הוא מתמקד בפיתוח פתרונות אבטחה של רכיבים מקושרים (Connected Devices). עדיין לא ברור האם המרכז הישראלי כולו ייפרד מחברת ARM, או שרק חלקים ממנו, שכן הוא עוסק בפיתוח טכנולוגיות אבטחה גם לתחום ה-IoT וגם לארכיטקטורות האחרות של ARM.
יכול להיות שהפעילות אפילו תורחב, שכן תחום ה-IoT בעל חשיבות מרכזית: מהחברה נמסר ל-Techtime שכרבע מכלל 6 מיליארד הרכיבים היוצאים לשוק בכל רבעון, והמכילים קניין רוחני של החברה, מיועדים לאבזרים מקושרים זעירים ולאבזרי IoT. ייתכן שהמניע למהלך קשור לתפישה של ARM שלפיה אנחנו נמצאים כיום בדור המיחשוב החמישי, המאופיין בהטרוגניות חישובית.
השוק זקוק להרבה מאוד פתרונות עיבוד המבוססים על היתרונות הנפרדים של ארכיטקטורות שונות: CPU, GPU, DSP ומעבדי בינה מלאכותית מבוססי רשתות נוירוניות. "אנחנו נבנה מערך שיספק ללקוחות את כל ארכיטקטורות העיבוד השונות בהתאם לצורך של כל יישום", אמר ל-Techtime מנהל קבוצת הקניין הרוחני (IP) בחברה, רנה האאס, בראיון שהתקיים בשנה שעברה.
קבוצת שירותי ה-IoT של ARM הוקמה באוגוסט 2018, על-בסיס שתי שתי רכישות גדולות: ביוני 2018 היא רכשה את חברת Stream Technologies הסקוטית אשר פיתחה את פלטפורמת IoT-X, המטפלת ברמה הפיסית של יצירת הקישוריות של האבזרים אל רשתות אלחוטיות דוגמת סלולר, LoRa ורשתות לווייניות. באוגוסט 2018 היא רכשה את חברת Treasure Data מסן פרנסיסקו תמורת 600 מיליון דולר, אשר פיתחה תוכנה ארגונית מבוססת ענן לניתוח בסיסי נתונים גדולים מאוד, מאפשרת לטפל במידע מגוון המגיע מערכות CRM, מערכות מסחר אלקטרוני, אבזרי IoT ומידע מצד שלישי.
הלוויין אופק-16 (Ofeq) שוגר היום לפנות בוקר (ב') על-ידי התעשייה האווירית ומנהלת החלל במפא"ת (המינהל למחקר, פיתוח אמל"ח ותשתית טכנולוגית שבמשרד הביטחון). השיגור בוצע באמצעות משגר לוויינים תלת-שלבי מסוג "שביט", משדה ניסויים במרכז הארץ. משרד הבטחון דיווח הבוקר שהלוויין נכנס למסלול סביב כדור הארץ והחל לשדר נתונים.
כעת הלוויין מתחיל תקופת בדיקות מקיפה, לאימות תקינותו ורמת הביצועים, ורק לאחר מכן ייכנס לפעילות מבצעית ויותפעל על-ידי יחידה 9900, שהיא יחידת המודיעין הגיאוגרפי חזותי של אגף המודיעין בצה"ל. הלוויין אופק-16 הינו לוויין תצפית אלקטרו-אופטי שפותח על-בסיס הניסיון שנצבר בפיתוח לוויינים קודמים מסדרת "אופק", המשוגרים לחלל החל משנת 1988.
פיתוח וייצור הלוויין והמשגר נעשו באמצעות מנהלת החלל "אתגר" במפא"ת. התעשייה האווירית היא הקבלן הראשי של הפרויקט: מל"מ פיתחה את המשגר ומפעל "חלל" את הלוויין. בלוויין הותקנה מצלמה מתוצרת אלביט מערכות. מנועי הטיל יוצרו על-ידי רפאל וחברת "תומר"- החברה הממשלתית לייצור מערכות הנעה רקטית. בפרויקט שותפות חברות נוספות, בהן "רוקר" ו"סיאלו".
הלוויין אופק-16 בתע"א לפני שילובו במשגר "שביט"
מנהל מפעל חלל בתעשייה האווירית, שלומי סודרי, אמר שהלוויין מצטרף ללוויינים פעילים מסדרת אופק הנמצאים כבר. "היום בלילה השלמנו תהליך ספירה לאחור שלוקח מספר שעות, בהן אנחנו עושים בדיקות מאוד פרטניות לכל מרכיבי הלוויין והמשגר. בסוף התהליך הזה המריאו לחלל המשגר שביט ועליו אופק-16. המשימה הושלמה בהצלחה: הלוויין הוצב במסלולו וכעת הוא חג סביב כדור הארץ ואפילו העביר לנו תשדורות תקינות בזמן שהוא חלף מעל תחנת הקרקע בתעשייה האווירית. כרגע אנחנו נכנסים לסדרת בדיקות פרטניות, לפני שאנחנו מוסרים את הלוויין לשימוש מבצעי של מערכת הביטחון".
משגר דלק מוצק תלת-שלבי
המשגר הישראלי שביט נמצא בשימוש כבר כ-25 שנה והיה אחראי על הכנסת כל לווייני משפחת אופק אל מסלולי ההקפה שלהם בחלל. הוא כולל שלושה מנועי דלק מוצק המאפשרים לו לשאת לחלל לוויין במשקל של עד 380 ק"ג למסלול הקפה נמוך (Low Earth Orbit). שני המנועים הראשונים מביאים את הלוויין אל מסלול הקפה ראשוני בגובה של כ-110 ק"מ. בשלב זה הם מושלחים והמנוע השלישי מביא את הלוויין אל מסלולו הסופי, בגובה של בערך כ-250 ק"מ מעל האדמה.
חברת אלביט מספקת את המצלמה האופטית של לווייני אופק מאז הושקה התוכנית. החברה פיתחה מצלמה היפר-ספקטרלית הבודקת טווח גדול מאוד של אורכי-גל כדי לאתר פרטים גלויים וסמויים. הטכנולוגיה הזו שולבה במצלמת Jupiter שהותקנה בלוויין הצבאי האיטלקי OPSAT, אשר מאפשרת לקבל צילומים ברזולוציה של חצי מטר מגובה של 600 ק"מ.
פרופיל המשימה של הכנסת לוויין למסלול באמצעות המשגר "שביט". מקור: תע"א
גרסה שלה הותקנה בלוויין הישראלי-צרפתי VENµS, שנבנה לצורך ביצוע מחקרים סביבתיים. המצלמה שלו סורקת 12 רצועות תדר שונות ומספקת תמונות ברזולוציה של 5.3 מטר מגובה של 720 ק"מ. שני הלוויינים האלה שוגרו לחלל מגויאנה הצרפתית בחודש אוגוסט 2017, על-גבי משגר Vega של חברת Arianespace הצרפתית.
חברת אלביט מערכות (Elbit) מוכרת היטב כיצרנית של מערכות תעופתיות, מל"טים, מערכות לוחמה אלקטרונית, מערכות שליטה ובקרה ומערכות יבשתיות (בעיקר בעקבות רכישת סולתם ותע"ש). אולם בשקט וכמעט באין רואים היא מתפתחת למעמד של מעצמה בטחונית ימית. ניתן לראות רמזים למגמה הזאת בהודעות האחרונות של החברה: השבוע היא דיווחה על הסכם בהיקף של 53 מיליון דולר לאספקת מערכות לוחמה אלקטרונית ימית למדינה בדרום מזרח אסיה. מדובר בחליפה של פתרונות הכוללת מערכות איסוף מודיעין, סונאר, מטעדים אלקטרו-אופטיים ימיים, מערכת תקשורת תת-ימית, מערכת ניהול משימת קרב-ימי וכדומה.
בשנה שעברה היא זכתה במכרז לספק חליפת מודיעין אלקטרוני ולחימה לספינות סיור של חיל הים היווני, ומערכות הגנה על אסדת הגאז הישראלית. ביוני השנה היא סיימה בהצלחה סדרת ניסויים בלוחמה נגד צוללות שנערכו ביחד עם הצי המלכותי הבריטי. בניסויים השתתפה סירת הסיור הבלתי-מאויישת (Unmanned Surface Vehicle) של אלביט, Seagull, שהיא אחד מכלי השיט הרב-שימושיים האוטונומיים המתקדמים בעולם. היא מיועדת לבצע משימות איתור צוללות, לוחמה אלקטרונית ימית, גילוי ושיבוש פעולת מוקשים ימיים, משימות סיור והגנה על מתחמים, לחימה, מיפוי תת-ימי ועוד – במשך ארבעה ימים ברציפות.
פלטפורמות בלתי-מאויישות יהיו מערכת מרכזית בציים העתידיים
הכלי גם קיבל ציון מצטיין בניסויים שערך הצבא הבלגי בים הצפוני. הבחירה של אלביט לפתח פלטפורמה ימית בלתי מאויישת מאפשרת לה לספק מערכת הצפויה להיות מרכזית בתחום הלוחמה הימית העתידית, תוך הישענות על ידע ומוניטין שלה בתחום המערכות האחרות: מערכי שליטה ובקרה, תקשורת לוויינים ותורת לחימה שהיא מביאה מתחום המטוסים הלא מאויישים, מערכות מודיעין אלקטרואופטי ומודיעין תקשורת שבהן היא פעילה עשרות שנים, ומערכות ירי אוטומטיות מחטיבת היבשה.
לכך היא מוסיפה יכולת נוספת בתחום הסונאר, שאותה קיבלה בעקבות רכישת חברת GeoSpectrum הקנדית בשנת 2007: חברה קטנה שהפוטנציאל הטמון בה התבהר רק לאחר שהפכה לחלק מתאגיד בטחוני גדול. בתחילת החודש היא סיפקה מערכת תקשורת אקוסטית (Long-Range Acoustic Messaging) לצי הקנדי ולמדינה מערבית נוספת, המאפשרת תקשורת דו-כיוונית למרחק של אלפי קילומטרים בין מפעיל המצוי מעל פני הים, לבין צוללת מאויישת או לא מאויישת, או בין כלי-שיט מאויישים או לא מאויישים.
מערכת תקשורת אקוסטית תת-ימית של חברת GeoSpectrum
בחודש אפריל השנה היא הכריזה על סונאר נגרר קומפקטי המיועד לשימוש באמצעות כלי-שיט בלתי מאויישים, ספינות סיור ואוניות גדולות. הוא מאפשר גם לכלי-שיט קטנים מאוד (באורך של עד 12 מטר) לאתר צוללות ולסרוק את הים בעומקים שונים, בין השאר באמצעות ביצוע סריקות בטווח התדרים 2kHz-10kHz. למרות שהחברה לא מדווחת על פילוח ההכנסות לפי תחומים, מקורות בחברה מסרו ל-Techtime שבשלוש השנים האחרונות יש צמיחה גדולה בהיקף המכירות לשוק הימי.
שינויים גיאו-פוליטיים מולידים שוק חדש
מאחורי המיקוד של אלביט בשוק החדש, עומדת הערכה גיאו-פוליטית רחבת היקף. הדבר נחשף על-ידי מנכ"ל אלביט, בצלאל מכליס, במהלך המפגש השנתי עם אנליסטים שנערך בחודש מרץ 2019. מכליס סקר את המגמות בשוק והציג את השינויים בשוק הבטחוני הימי שאליו אלביט החליטה להיכנס. להערכתו, הצרכים החדשים נוצרו בין השאר בעקבות מהלכים שמבצעות רוסיה וסין.
באסיה, מנהלת סין אסטרטגיית השתלטות על ים סין שקיבלה את הכינוי "מחרוזת הפנינים". הדבר כולל בניית איים מלאכותיים שעליהם נבנים בסיסים צבאיים, הקמת צי גדול מאוד של צוללות, ורכישת נמלי-ים במדינות שונות באוקיינוס, כדי לכתר מדינות יריבות. כמעט כל מדינות מזרח אסיה, מיפן ועד הודו, חשות מאויימות מהמהלכים שסין מבצעת.
ניסוי בהשלכת סירת הצלה אל ניצולים בלב ים, מהכטב"ם הרמס 900 של אלביט
בצד המערבי של העולם, רוסיה מגבירה את היקף הפעילות התת-ימית שלה מול חופי אירופה, ומעוררת חששות גדולים מאוד, שכן כלכלות צפון אירופה תלויות מאוד במסחר הימי. בשני המקרים האלה המדינות המאויימות מחפשות פתרונות במספר רמות: יכולת איסוף מודיעין וזיהוי צוללות, יכולות שיבוש "רכות", שאינן כרוכות בשימוש באמצעים קינטיים, ואמצעים למעקב אחר צוללות וגילוי וניטרול מוקשים ימיים. כאן גם מתבררת החשיבות של הכלים הבלתי מאויישים: הם מאפשרים לבצע פעילויות בחתימה נמוכה, שאינן מביאות להסלמה מיידית ולהסתבכות פוליטית, כמו במקרה של התנגשות בין כלים מאויישים.
גיבוש תפישה מערכתית
להערכת חברת המחקר VynZ Research, שוק כלי השיט הבלתי מאויישים (USV) הוא בעל שיעור הצמיחה הגבוה ביותר בכל מגזרי השוק הבטחוני בעולם, ויצמח בשיעור של 12.5% בשנים 2020-2025, להיקף של כ-3.1 מיליארד דולר. המטרה של אלביט היא למתג עצמה כספקית של פתרנות מלאים – מרמת כלי השיט הבודד ועד לרמת מערכות המידע והבקרה הפיקודיות.
לכן היא מבצעת השקעות בטכנולוגיות משלימות: היא ביצעה השקעה אסטרטגית בחברת Sealartec אשר מפתחת מתקן רובוטי להשקה ולשלייה אוטומטית של ספינות בלתי מאויישות, ואף הכריזה לפני כחודשיים על מערכת איתור והצלה חדשה, המבוססת על שימוש בכטב"ם האסטרטגי שלה, Hermes 900. הכלי מצוייד ביכולת חיפוש ואיתור ניצולים בלב ים ויכול לשאת סירות הצלה לעד שישה אנשים שאותן הוא יודע להשליך אליהם בקירבה גדולה מאוד, ולשדר למוקד את נקודת הימצאם.
לעזרתה עומדת כיום העובדה שצה"ל הוא לקוח מרכזי שלה, אשר הצטייד בהרבה מהמערכות הימיות שהיא מספקת, כולל שימוש מבצעי בספינות Seagull – וזו עובדה שכבר הוכיחה את עצמה בעבר כמקדמת מכירות מהשורה הראשונה.
בתמונה למטה: סכימה של תפישת הגנת החופים החצי-אוטונומית של חברת אלביט:
התעשייה האווירית נכנסת לתקופת משבר. העיתון דמרקר דיווח היום שהחברה החליטה לפטר כ-900 מעובדי חטיבת התעופה, שהיא החטיבה הגדולה ביותר בחברה ומעסיקה כ-5,000 עובדים. יאיר כץ, מזכיר ועד עובדי התעשייה האווירית, אמר שמדובר בצעד חד צדדי של ההנהלה, שמעוניינת לנצל את הקורונה ואת המשבר בתעופה על מנת לבצע קיצוצים דרמטיים בחברה. "ועד העובדים לא ייתן יד למהלך הזה ויילחם בו בכל הכוח. ההחלטה מנותקת מהמצב במשק הישראלי", מסר לעיתון.
במקביל, התפטר אתמול מנכ"ל התעשייה האווירית, נמרוד שפר (בתמונה למעלה), לאחר שנתיים בלבד בתפקיד. הוא הצטרף לתעשייה האווירית כסמנכ"ל תכנון אסטרטגי לפני כשנתיים וחצי לאחר 36 שנות שירות בצה"ל כטייס קרב בחיל האוויר. בתפקידו האחרון בצה"ל שימש כראש אגף תכנון (אג"ת). חטיבת התעופה הוקמה בשנת 2018 ומרכזת את כל פעילויות החברה בתחומי התעופה: פעילויות בדק מטוסים, כלי-הטיס האזרחיים, חטיבת ההנדסה ואלמנטים ממפעל להב המתמחה בהשבחת מטוסי קרב.
חטיבת התעופה עוסקת בפיתוח, ייצור והרכבת מכלולים של מטוסי מנהלים אזרחיים, מרכז תמיכה ושירות למטוסים המשרת חברות תעופה ומפעילי מטוסים (לשעבר בדק מטוסים), הסבות מטוסי נוסעים למטען, השבחה ותחזוקה של מטוסים צבאיים ופיתוח מערכות אוויוניקה. מכירות החטיבה צמחו רק במעט ובשנת 2019 הן הסתכמו בסביבות כ-1.3 מיליארד דולר. סך כל מכירות התעשייה האווירית ב-2019 הסתכמו בכ-4.1 מיליארד דולר, בהשוואה למכירות של כ-3.7 מיליארד דולר בשנת 2018.
חטיבת התעופה תבצע הסבות למטוסים של DHL. משבר הקורונה עורר תקוות בתחום ההסבות למטוסי מטען
בעבר היו ציפיות שהחטיבה הזאת תרוויח ממשבר הקורונה, שכן המגיפה השביתה אלפי מטוסים בעולם וחלק גדול מהם מאוחסן בתנאים לא מושלמים וייאלץ לעבור תהליכי החזרה לכשירות עם שוך המגיפה. כך למשל, בתחילת החודש הזה היא חתמה על עסקה עם חברת השילוח DHL להסבת מטוסי נוסעים מסוג B767-300 למטוסי מטען, בהיקף של כמה עשרות מיליוני דולרים.
העיסקה כוללת הסבה של שלושה מטוסים עם פוטנציאל להסבת מטוס רביעי. מנהל חטיבת תעופה בתעשייה האווירית, יוסי מלמד, אמר שמשבר הקורונה מגדיל את חשיבותם של מטוסי מטען, "שהפכו לעורק החיים המרכזי בעולם״. מכל מקום, ההתפטרות אינה פוטרת את שפר מהתמודדות עם המשבר הנוכחי: שפר יסיים את תפקידו לאחר שיעביר את ניהול החברה בחפיפה מסודרת למחליפו לכשייבחר. לאור הקשיים בעבר באיתור מנכ"ל לחברה, יש להניח שיעברו מספר שבועות עד שיימצא מחליף.
חברת סיגייט (Seagate), המובילה בעולם בתחום פתרונות דאטה ואחסון נתונים, השיקה היום לראשונה בישראל את תחרות הסטרטאפים השנתית "Innovator of The Year", למיזמים החדשניים ביותר. התחרות תנוהל על ידי מרכז החדשנות Lyve Labs של סיגייט והיא פתוחה לחברות מכל התעשיות שעוסקות במחקר ובפיתוח פתרונות בתחום הדטה או מבוססי דטה.
מרכז Lyve Labs של סיגייט הוקם בישראל על בסיס הרעיון ששיתוף פעולה מקדם חדשנות בצורה הטובה ביותר. מפתיחת המשרדים בפברואר השנה, פועל המרכז לפיתוח שיתופי פעולה עם חברות סטרטאפ מקומיות, במטרה למנף את החדשנות הטכנולוגית בישראל. המרכז הישראלי של סיגייט מזמין סטרטאפים להירשם לתחרות ולהציג את הפתרונות שלהם, הרותמים את הכוח והיכולות של הדאטה למען פריצת גבולות החדשנות. למשל, חברות הפועלות בתחומים כמו ביג דאטה, אבטחת/הצפנת מידע ונתונים, ניתוח נתונים בזמן אמת (Data in Motion), שירותי מידע, ניהול דאטה ועוד.
ארז באום, מנכ"ל מרכז החדשנות Lyve Labs של סיגייט בישראל, אמר: "המטרה שלנו היא גם לעזור לחברות בישראל וגם ללמוד מהן. לפיכך, מרכז Lyve Labsהוא בה בעת פלטפורמת לימוד דו-כיוונית וגם מרכז ליצירה משותפת. אנחנו כאן כדי להבין את אתגרי הדאטה של השותפים שלנו ויחד איתם לפתח פתרונות שיעזרו להם להיות תחרותיים יותר בכלכלה של ימינו"
שמונת הפיינליסטים שיבחרו מבין כל המתמודדים בתחרות, יזכו בליווי אישי של צוות Lyve Labs שיעזור להם לעבוד על הפיץ' המנצח, שיוצג לאחר מכן מול פאנל מומחים , אשר יכלול שופטים בכירים בסיגייט וחברות מובילות אחרות בתעשייה. בתאריך 16 בספטמבר, 2020, יוכרז הזוכה באירוע גאלה חגיגי בתל אביב. הסטרטאפ המנצח יקבל הזדמנות ל-POC מהיר (הוכחת היתכנות) בשת"פ עם סיגייט ופגישות ייעוץ והדרכה עם בכירי סיגייט בארץ ובעולם, או מומחי תעשיה בינלאומיים נוספים. כמו כן, הסטרטאפ הזוכה יקבל מענק בגובה 10,000 דולר וגישה למוצרים ולפתרונות המקדמים בעולם של סיגייט.
בתמונה למעלה: סירת ניסוי רובוטית "לכודה" בתוך העריסה הרובוטית SLRTC-35
חברת Sealartec השלימה בהצלחה ניסוי מלא במערכת רובוטית מהפכנית להשקת ושליית (Launch & Recovery) כלי-שיט בלתי מאוישים בים. הניסויים התקיימו בשבועות האחרונים באזור מפרץ חיפה ובמהלכן הצליח המדגים הטכנולוגי לבצע את התהליך האוטומטי של השקה ושלייה בתנאי ים קשים ותוך כדי תנועה. הניסויים התקיימו באמצעות ספינת המחקר של המכון לחקר ימים ואגמים. חברת סילארטק הוקמה בשנת 2018 ופועלת במסגרת חממת Incubit של אלביט.
המערכת מתגברת על אחת מהבעיות הקשות בתחום של הפעלת רובוטים ימיים למיניהם, כולל כלי שיט רובוטיים: השקתם ואיסופם הוא תהליך קשה, אשר נכשל פעמים רבות ומועד לתאונות ולנפגעים. החברה פיתחה קונספט ייחודי המאפשר לבצע את הפעולה הזאת באופן אוטומטי, ביעילות ובלא לסכן את אנשי הצוות בספינה. החברה הוקמה על-ידי המנכ"ל אמיתי פלג והטכנולוג הראשי אלון כהן, אשר החלו לעבוד על הרעיון מהבית כבר משנת 2015. שניהם בוגרי הטכניון ובעלי התמחות בהנדסה ימית.
האיחוד האירופי ניסה להתמודד עם האתגר – ונכשל
בראיון ל-Techtime, סיפר המנכ"ל פלג שהוא מתחבט בסוגייה הזאת שנים רבות. לאחר שהשתחרר מחיל הים היה חלק מצוות הפיתוח של הספינה הבלתי מאוישת של רפאל, פרוטקטור. אמיתי: "בחיל הים עסקתי הרבה בהעלאה והורדת סירות, וברפאל הייתי הנהג הראשון של הפרוטקטור. כבר אז היתה בעיה בהעלאת והורדת הסירה לים. בשנת 2015 גיליתי שהאיחוד האירופי הקים קונסורציום בתקציב של 3 מיליון אירו לפתרון הבעיה, אולם הם נכשלו. זה נתן לי את הדחף לגבש את הרעיון שפיתחתי לאורך זמן".
בסוף 2015 הוא חבר לאלון כהן והשניים בנו בבית מדגים ראשוני אשר ביצע ניסוי מוצלח בתעלת הניסוי של הטכניון (מעין מקבילה ימית למנהרת רוח תעופתית). בעקבות הצלחת הניסויים הם רשמו פטנט על הפתרון שלהם לבעיה, וכאשר החלו לחפש משקיעים אלביט קפצה על ההזדמנות וצירפה אותם לחממה שהיא מנהלת, כאשר היא מבצעת בה השקעה מתוך הנחה שיש בטכנולוגיה יתרונות עבורה עצמה, לאור פעילותה הגוברת בשוק הימי.
מייסדי החברה: הטכנולוג הראשי אלון כהן (מימין) והמנכ"ל אמיתי פלג
הטכנולוגיה של החברה מבוססת על שימוש בעריסה צפה, המחוברת מראש אל ספינת האם. העריסה כוללת מנגנון לכידה אשר יכול לתפוס את חרטום הסירה ולמשוך אותה. האתגר המרכזי הוא תיזמון: מכיוון שבתנאי ים-גלי נעים שני כלי השיט ב-6 צירים האחד ביחס לשני, תהליך האיסוף וההשקה יכולים להתבצע רק בנקודה מוגדרת ומדוייקת מאוד.
המערכת של סילארטק כוללת מערך של חיישני RF וחיישנים אופטיים, אשר ביחד עם אלגוריתם ייעודי של החברה מזהים את המיקום והתנועה ההדדיים של שני כלי השיט. בחברה מגדירים את המערכת כ-Local Positioning System. כאשר האלגוריתם מזהה מצב מתאים ללכידה, הוא שולח את הפקודה לבקר תעשייתי אשר מפעיל את המנגנון המכני של הלכידה.
מהו שוק היעד שלכם?
פלג: "התחלנו מתוך כוונה להתמקד בבעיית ההפעלה של כלי-שיט בלתי-מאויישים, אולם תוך כדי עבודה התברר לנו שגם הפעילות של כלי-שיט מאויישים סובלת מקשיים רבים, תאונות ונפגעים. בכל פעם שצריך לממשק סירה קטנה אל אניה גדולה בים גלי, יש הרבה מאוד קשיים מכיוון שכל אחד מהגופים האלה נע בצורה שונה. המערכת שלנו יכולה לספק מענה לכל השוק הזה. כל ספינה שיש בה מנוף וסירה קטנה, יכולה לתחבר אל המערכת שלנו ובכך הבעיה תיפתר".
לדבריו, החברה נערכת כבר לשלב הבא: היא החלה במגעים ראשונים לבציוע גיוס הון ונמצאת בקשר עם שמונה גופים ימיים שונים בעולם, אשר כבר ביקשו הדגמות של הטכנולוגיה, כשלב ראשון לפני פיתוח פתרון תפור עבורם.
חברת און-טראק (On Track Innovations) קיבלה את ההסמכות הדרושות להפעלת פתרונות התשלום שלה ביפן, וקיבלה הזמנה ראשונה מרשת קמעונות מקומית. החברה דיווחה שמערכת התשלום המתקדמת ביותר שלה, TRIO-IQ, קיבלה הסמכה לעמידה בדרישות תקן FeliCa הנפוץ ביפן, ועמידה בדרישות תקן EMV, המקודם ביפן על-ידי חברות האשראי הגלובליות הגדולות.
ביחד עם קבלת האישורים, היא גם קיבלה הזמנה לאספקת 5,000 מערכות תשלום עבור לקוחות מהשוק הקמעונאי ביפן. מערכת FeliCa היא מערכת תשלום מבוססת NFC (ללא מגע פיסי בין הכרטיס לבין קורא הכרטיסים) המאופיינת במנגנון הצפנה חזק מאוד. היא פותחה במקור על-ידי סוני, וצברה מעמד של מערכת התשלום דה פקטו המובילה ביפן. בנוסף, היא נמצאת בשימוש גם בסינגפור, אינדונזיה וארצות הברית. מערכת EMV מקודמת בעיקר על-ידי ויזה ומסטרקארד וכוללת מעבד פנימי בכרטיס וקורא הדורש את הכנסת הכרטיס אליו.
חברת OTI מספקת מערכות אוטומטיות לתשלום לא מזומן, המיושמות בעיקר בתחנות דלק, רשתות מזון, קיוסקים, מכונות ממכר אוטומטיות וכן ובעמדות כירטוס של מערכות הסעת המונים. המערכות מבוססות על פרוטוקול תקשורת בטווח אפס (NFC), המאפשר לזהות באופן אלקטרוני את כרטיס התשלום ולבצע מיידית את העסקה. החברה מראש פינה מעסיקה כ-130 עובדים ונמצאת בתקופה מאתגרת: בשנת 2019 הסתכמו מכירותיה בכ-14.8 מיליון דולר, בהשוואה למכירות של כ-21.9 מיליון דולר בשנת 2018. החברה הפסידה 5.2 מיליון דולר, בהשוואה להפסד של 1.9 מיליון דולר ב-2018.
בסוף 2019 היא מינתה מנכ"ל חדש, יהודה הולצמן, ממייסדי חברת MobileAccess, שפיתחה תחנות בסיס אלחוטיות ונמכרה ב-2011 לחברת Corning בסכום הנאמד ב-150-200 מיליון דולר. ב-2012 היה שותף בהקמת ExploreGate וב-2016 היה שותף בהקמת וניהל את Mobilogy שנמכרה ב-2018 לחברת ההשקעות האמריקאית ESW. השנה היא גם ביצעה שינוי מיקום, ועברה מראש פינה ליקנעם.
טכנולוגיית היתוך החיישנים של חברת סיוה (CEVA) מהרצליה, שאותה היא קיבלה עם רכישת חברת Hillcrest Labs האמריקאית בחודש יולי 2019, שולבה בשלט הטלוויזיוני החדש של חברת LG. כך נודע ל-Techtime. השלט מבוסס של שימוש בחיישנים פנימיים העוקבים אחר תנועתו ומאפשרים להאיר נקודות על גבי צג הטלוויזיה כאשר השלט מופנה לכיוונן, ולהפעיל אותו במתכונת המזכירה מעין עכבר אלחוטי. בפוסט שהוא העלה בבלוג של החברה, הסביר מנהל מוצרי אודיו בחברה, יובל נחום, שטכנולוגיות הפיקוד הקולי הקיימות היום לא מתאימות לשימוש בטלוויזיות ובמערכות בידור ביתיות, מכיוון שהן דורשות יכולת התגברות על רעשים רבים, והדבר מחייב שימוש בטכנולוגיות מורכבות ויקרות מדי למוצר צריכה המוני כמו מכשיר טלוויזיה.
מנגד, הטלוויזיות המודרניות זקוקות לאבזר שליטה מתוחכם ומגוון, מכיוון שהן מקושרות לאינטרנט, מספקות יכולות חכמות רבות ודורשות שליטה ברמה הדומה שליטה במחשב. זהו התחום שאליו נכנסה סיוה עם טכנולוגיית היתוך החיישנים, המאפשרת לבצע את כל הפעולות בצורה חכמה. מדובר בשוק צומח. על-פי ההערכות בתעשייה, שוק הטלוויזיות החכמות יצמח בשיעור של 16%-21% בשנה בין השנים 2020-2025. החברות המובילות את השוק הן סוני, סמסונג,LG, ופנאסוניק.
ברבעון הראשון של 2020 צמחו המכירות של סיוה בכ-39% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, והסתכמו בכ-23.6 מיליון דולר. בכך עקפה סיוה את התחזיות המוקדמות למכירות בהיקף של כ-21.5 מיליון דולר. סיוה מספקת ליצרני שבבים קניין רוחני (IP) של מעבדי DSP, טכנולוגיות קישוריות אלחוטית, מעבדי ראייה ממוחשבת ומעבדי בינה מלאכותית, תוכנות להיתוך חיישנים ועיבוד תמונה וטכנולוגיות לקישוריות Wi-Fi ו-Bluetooth.
חברת Kioxia היפנית (לשעבר Toshiba Memory) השלימה את רכישת חברת Solid State Storage Technology, שהיא חטיבת כונני ה-SSD של חברת LITE-ON Technology הטאיוואנית. העיסקה היתה אמורה להסתיים בחודש מרץ 2020, אולם עקב מגיפת הקורונה נאלצו שתי החברות לעצור את פעילויות העברת העובדים והמתקנים, ולכן העיסקה הושלמה רק השבוע. העיסקה, בהיקף של כ-160 מיליון דולר, נועדה לחזק את מעמדה של החברה כספקית כונני זכרון למרכזי נתונים ולתשתיות ענן.
החברה הטאיוואנית הוקמה בשנת 2009 ומתמקדת בייצור כונני איחסון עבור מרכזי נתונים, תשתיות ענן ומרכזי מחשוב ארגוניים. מדובר במהלך נוסף בסדרה של פעולות שנועדו להחזיר את יצרנית זכרונות הפלאש היפנית אל מסלול הצמיחה. בשנת 2018 נפרדה טושיבה מקבוצת הזכרונות שלה, ובאוקטובר 2019 היא החליפה את המותג מטושיבה זכרונות ל-Kioxia, המורכב מהמילה היפנית kioku שמשמעה זכרון, ומהמילה היוונית axia שמשמעותה הוא "ערך".
קיוקסיה מחפשת אסטרטגיית צמיחה
החברה מתמודדת עם ירידה גדולה במכירות: בשנת 2019 הסתכמו מכירותיה בכ-9.2 מיליארד דולר, בהשוואה למכירות בהיקף של כ-11.7 מיליארד דולר בשנת 2018. כדי לחדש את הצמיחה, היא מינתה השבוע את נשיא ומנכ"ל אפלייד מטיריאלס לשעבר, מייק ספלינטר, לדירקטור שתפקידו לקדם את צמיחת החברה. ספלינטר הוא אחד מהמנהלים הוותיקים והמצליחים בתעשיית השבבים העולמית. הוא החל את דרכו בשנות ה-70 כמנהל מפעל ייצור השבבים רוקוול, לאחר מכן שימש במשך כ-20 שנה בתפקידי סגן נשיא תפעולי בחברת אינטל העולמית, ובשנים 2003-2013 ניהל את חברת אפלייד מטיריאלס. כיום הוא משמש דירקטור בחברת TSMC ויו"ר חברת NASDAQ, שהיא הבורסה הטכנולוגית החשובה ביותר בעולם.
זכרון פלאש תלת-מימדי בעל 112 שכבות
במקביל, היא חשפה טכנולוגיית זיכרון חדשה, והחלה לספק השבוע דוגמאות הנדסיות ללקוחות פוטנציאליים של כונן ה-SSD החדש בפורמט E3.S המיועד למרכזי מחשוב גדולים. הכונן מבוסס על משפחת כונני CM6 של החברה ומופיע בגודל של "2.5. הוא כולל רכיבי זכרון מסוג BiCS FLASH 3D TLC, ומיועד לפעול במערכות המבוססות על תקן ערוץ התקשורת החדש, PCIe 5.0. הכונן מבוסס על טכנולוגיה חדשה שהחברה חשפה בחודש ינואר השנה.
מדובר בדור החמישי של שבבי זכרון פלאש בלתי נדיפים (NVME) של החברה. היא כוללת איחסון של 3 ביטים בכל תא זיכרון, ומיוצרת בתצורה תלת-מימדית המעמידה תאי זכרון אחד על-גבי השני במתכונת מגדל, בתהליך הכולל 112 שכבות ייצור סיליקון נפרדות. בשלב הראשון החברה מתכננת לספק את הרכיבים ברמת נפח זכרון של 512Gbit, ובהמשך לשדרג אותם לנפח זכרון של 128Gbit ו-1.33Terabit בתהליך ייצור עתידי הכולל שמירת מידע של 4 ביטים בתא זכרון יחיד.
חוקרים מהפקולטה להנדסת חשמל פיתחו חידוש בשימוש בזיכרון המחשב לביצוע פעולות חישוביות. המחקר נעשה בהובלת פרופ' שחר קוטינסקי (בתמונה למעלה) והמסטרנט ברק הופר, בשיתוף קבוצת המחקר של פרופ' ריינר ואסר וד"ר ויקס ראנה וד"ר סטפן מנזל, ופורסם בכתב העת IEEE Transactions on Electron Devices. קוטינסקי הסביר שהמבנה הבסיסי של המחשב כמעט ולא השתנה מאז שנות ה-40. "המחשב בנוי משתי יחידות מרכזיות: המעבד המבצע חישובים, והזיכרון המאחסן את המידע.
"בשתי היחידות האלה חל בעשורים האחרים שיפור גדול, אבל התקשורת ביניהם הפכה לצוואר בקבוק המגביל את קצב החישוב של המערכת כולה, משום שהעברת המידע מהמעבד לזיכרון ובחזרה היא איטית משמעותית מהחישוב עצמו, ואף צורכת אנרגיה רבה". במסגרת מחקר שנועד למצוא פתרון לבעיית ההפרדה בין הזיכרון למעבד, מציג המאמר דרך לביצוע חישובים באמצעות יחידות הזיכרון עצמן. "הרעיון אינו חדש לגמרי, אבל מימושו הטכנולוגי מורכב עקב התכונות הפיזיקליות השונות של הרכיבים החישוביים במעבד (טרנזיסטורים) לרכיבי האחסון".
חוקרי הטכניון ביצעו הטמעה של שלושה שערים לוגיים בתוך יחידת הזיכרון, והדגימו כיצד ניתן לחבר מספרים בתוך הזיכרון. בנוסף הם מראים במאמר את היתכנותם של רכיבים לוגיים מורכבים יותר. קוטינסקי: "מזה כעשור אנחנו מפתחים תיאוריה ומדגימים בסימולציות מחשב כיצד השערים הלוגיים יבצעו חישובים לוגיים בצורה דומה לזו שבמעבד. זוהי עבודה ראשונה שמדגימה את השיטה הזו על רכיבי זיכרון שיוצרו ונמדדו במעבדה, ומעבירה את השיטה מהתאוריה אל העולם האמיתי".
בתמונה למעלה: מכונית סדאן ספורטיבית של חברת Xpeng הסינית. טווח 706 קילומטר בטעינת סוללה אחת
עדיין לא חשים זאת בכבישים, אולם מהפיכת הרכב החשמלי נכנסה לשלב התאוצה התעשייתית, וצפויה בתוך עשור אחד בלבד לשנות את פני התחבורה העולמית. המכונית החשמלית לא אמורה לשנות את התפישה המסורתית אודות המכונית, הדבר הזה ייעשה על-ידי הרכב האוטונומי. הרכב החדש של Xpeng Motors הסינית ממחיש כיצד תיראה המכונית החשמלית בעשור הקרוב.
השבוע היא הכריזה על תחילת הייצור של מכונית סדאן ספורטיבית משפחתית מדגם P7, בעלת טווח נסיעה של עד 706 קילומטר לכל טעינה. היא כוללת 3 מנועים חשמליים המבוקרים על-ידי מודולי Infineon 950 IGBT. הסוללות פותחו בשיתוף עם CATL הסינית (ספקית של טסלה) ומגיעות לצפיפות אנרגיה של 170Wh/kg המעניקות לרכב עוצמה של 81kWh. המכונית כוללת ממשק משתמש וניהול דיגיטליים מלאים של כל המערכות, המבוססים על מחשב DRIVE Xavier של אנבידיה, ומעבד הרכב Snapdragon 820A של קואלקום, שיהיה אחראי גם על עידכון שוטף (OTA) של כל התוכנות והיישומים ברכב.
הקורונה לא בלמה את הרעב לרכב חשמלי
היצרנית הסינית איננה יחידה במערכה, כיום השוק נישלט על-ידי כמה שחקניות גלובליות דוגמת טסלה האמריקאית, BYD הסינית, BMW ופולקסווגן הגרמניות וקבוצת רנו-ניסאן היפנית-צרפתית. להערכת חברת Markets & Markets, היקף הייצור של כלי-רכב חשמליים יצמח מאומדן של כ-3.27 מיליון יחידות בשנת 2019, להיקף של כ-26.95 מיליון יחידות בשנת 2030. כלומר השוק יכפיל את עצמו ביותר מפי שמונה, ויצמח בעשור הקרוב בקצב של 21.1% בשנה.
אפילו מגיפת הקורונה לא מצליחה לבלום את המגמה: מחקר שוק חדש של החברה שפורסם היום (ב') העריך שהמגיפה תבלום את הצמיחה בשנת 2020 בכ-3.3% להיקף של כ-515 מיליארד דולר, בעיקר עקב השפל הכלכלי שהיא גורמת. אולם השוק צפוי להתאושש במהירות ולצמוח בקצב של 30.6% בשנתיים הבאות, להיקף כולל של כ-1.15 טריליון דולר בשנת 2023.
לוח המחוונים הדיגיטלי של P7. מבוסס על אנבידיה וקואלקום
אסיה מתחשמלת בקצב המהיר ביותר
אסיה תוביל את המהפיכה החשמלית, וצפויה לתפוס כשלושה-רבעים מהשוק העולמי. המנוע המרכזי בשלבים הראשוניים של חדירת הרכב החשמלי לשוק הוא ציבורי: רוב המדינות התעשייתיות מגדירות מדיניות המעודדת תחבורה לא מזהמת, במיוחד במרכזים האורבניים שלהן. בנוסף, הן לוחצות על הרשויות המקומיות וספקיות שירותי התחבורה הציבורית לאמץ טכנולוגיות חשמליות. לכן להערכת עורכי הסקר, המגזר בעל הצמיחה המהירה ביותר הוא של תחבורה מסחרית – במיוחד אוטובוסים – ובמיוחד בסין ובהודו.
הממשלות דוחפות התקנת תחנות טעינה כדי לעודד כניסה חלקה של רכב חשמלי. בסין פועלות כבר היום יותר מ-200,000 תחנות טעינה, וממשלת הודו אימצה ב-2019 תוכנית להקמת 2,700 תחנות טעינה בערים הגדולות. היא גם מתכננת לאלץ את חברות המוניות השיתופיות הגדולות, Ola ו-Uber, להפעיל מוניות חשמליות בשיעור של 40% לפחות מכל צי הרכב שלהן.
יפן נחשבת למדינה שבה שיעור תחנות הטעינה הוא מהגדולים בעולם, עם יותר מ-15,000 תחנות טעינה ברחבי המדינה. התשתית הזאת איפשרה לטויוטה להכריז על השקת 20 דגמים חדשים של מכוניות חשמליות שייצאו השנה לשוק. אלא שמעבר לתשתיות טעינה נרחבות, הגורם היחיד החשוב ביותר בהצלחת החישמול הוא סוללה טובה וזולה יחסית, אשר מסוגלת לספק טווח נסיעה גדול וזמני טעינה קצרים. כאן התחרות היא בעיצומה. כל היצרניות הגדולות, מסימנס ועד וולוו או פולקסווגן, משקיעות בפיתוח טכנולוגיות סוללה וטעינה. השוק עדיין ממתין לפריצה טכנולוגית, וכאן קיימת אולי הזדמנות לרעיון ישראלי מעניין.
בתמונה למעלה: הטמנת סלילי טעינה של אלקטריאון באתר הניסויים בישראל
חברת אלקטריאון וויירלס (Electreon) גייסה בימים האחרונים 123 מיליון שקל באמצעות הנפקה פרטית של 12.4% מהמניות. לאחר שמניית החברה הכפילה את שוויה פי 30 בשלוש השנים האחרונות, הגיוס הנוכחי בוצע לפי שווי חברה של כ-1.7 מיליארד שקל. סכום שהופך את יצרנית הכביש החשמלי מבית ינאי למעין "ברבור שחור" טכנולוגי. בגיוס ההון השתתפה גם חברת אפקון אחזקות, אשר השקיעה 3 מיליון שקל באלקטריאון וויירלס. במקביל, נחתם הסכם לשיתוף פעולה בין אפקון לבין אלקטריאון, שלפיו תקבל אפקון זכות סירוב ראשונה לביצוע עבודות תכנון, הקמה ותחזוקה בפרוייקטים של אלקטריאון.
הכביש מטעין רכב נוסע
החברה פיתחה טכנולוגיה של כביש חשמלי אשר טוען את סוללות הרכב החשמלי במהלך נסיעתו על המקטע החשמלי. היא מבוססת על שימוש בסלילים מגנטיים המוטמנים מתחת לנתיבי הנסיעה וטוענים את המטענים של כלי הרכב באופן אלחוטי, באמצעות השראה מגנטית. הדבר מסייע להפחית משקל כלי הרכב החשמליים, מאחר ויש צורך בסוללה קטנה יחסית. המערכת כוללת יחידת ניהול הממוקמת בצדי נתיבי התנועה בכביש החשמלי, ויחידת מקלט בגחון כלי-הרכב.
יחידת הניהול מתקשרת באופן אלחוטי רציף עם כלי הרכב הנעים על הכביש, והמקלט ברכב קולט את האנרגיה מהכביש ומעביר אותה אל הסוללה המצויה ברכב. המטרה היא לצייד את כלי-הרכב החשמליים בסוללה קטנה שתאפשר נסיעה של מספר קילומטרים בקטעי כביש שאינם כוללים את תשתית ההטענה, ולהטעין אותה מחדש כאשר הרכב חולף על-גבי כביש הכולל את סלילי הטעינה.
פרוייקטים מבטיחים בצפון אירופה
אלקטריאון הוקמה בשנת 2013 על-ידי היו"ר והמנכ"ל אורן עזר ועל-ידי הטכנולוג הראשי חנן רומבק. היא נכנסה לבורסה בתל אביב בחודש מרץ 2018 בעקבות רכישת השלד הבורסאי ביומדיקס. לאחר גיוס ההון הנוכחי, מחזיקים שני המייסדים בכ-18.3% מהמניות כל אחד. בימים אלה החברה נמצאת בצומת דרכים משמעותית: להערכת פרוסט אנד סאליבן, שנת 2020 תהיה השנה שבה היא תסיים את כל תהליכי הוכחת ההיתכנות של הטכנולוגיה – ותיכנס לשלב הפעילות המסחרית.
משאית חשמלית כבדה נטענת בנסיעה על-גבי מקטע הניסוי של אלקטריאון בתנאים הקיצוניים של החורף השבדי
מאחורי ההערכה ניצבות כמה אבני דרך: בחודש מרץ 2020 היא סיימה שלב מכריע בניסוי טעינה אלחוטית של משאית חשמלית המחוברת לטריילר במשקל של 40 טון, ונמצאת בנסיעה על-גבי הכביש שהחברה פיתחה. הניסוי הוזמן על-ידי ממשלת שבדיה ונערך על מקטע כביש בין העיר ויזבי שבגוטלנד, לבין שדה התעפה המקומי. הוא התקיים בתנאי חורף קיצוניים של שלג וגשם שהצטברו גם על הכביש, ובטמפרטורה שנעה סביב אפס מעלות צלזיוס.
תוכנית המיליארדים של ממשלת שבדיה
להערכת החברה, זו הפעם הראשונה שמשאית חשמלית כבדה נטענת בצורה אלחוטית על-ידי כביש חשמלי במהלך הנסיעה. חברת פרוסט אנד סאליבן מאמינה שממשלת שוודיה מעוניינת לסלול בעתיד כ-2,000 ק"מ של כביש חשמלי בדרכים מהירות, עבור טעינה דינמית של משאיות חשמליות. מדובר בפרויקט בהיקף משוער של כ-3 מיליארד דולר. כיום החברה מנהלת פרוייקט הדגמה גם בישראל בשיתוף עירית תל אביב ורשות החדשנות, שיתחיל לפעול בסוף 2020: מקטע חשמלי באורך של קילומטר שיחבר את אוניברסיטת תל אביב עם תחנת הרכבת.
בחודש דצמבר 2019 היא חתמה על מזכר הבנות עם חברת החשמל הגרמנית EnBW, עבור שלוש הדגמות של טעינה חשמלית דינמית באמצעות תשתית הכביש החשמלי. מטרת ההסכם היא להדגים את טכנולוגיית הטעינה החשמלית בפני מקבלי ההחלטות בגרמניה בתחילת 2021. במסגרת ההדגמה, יותקן מקטע כביש חשמלי במתחם של EnBW לצורך טעינת מסועית (shuttle) להסעת עובדים, וייבנה מקטע נוסף באורך של יותר מקילומטר בכביש ציבורי מהיר.
מאחורי שיתוף הפעולה בין חברת אנבידיה לבין חברת מרדצס שהוכרז השבוע, מתחולל מאבק איתנים בין חברת אינטל/מובילאיי לבין חברת אנבידיה על שוק הרכב האוטונומי. מאבק שהיה אחראי לביטול הסכם שיתוף הפעולה החשוב ביותר בתעשיית הרכב הגרמנית, בין חברת במוו (BMW Group) ובין חברת מרצדס (Mercedes-Benz AG). לפני שבוע הודיעו שתי החברות שהן מפסיקות את שיתוף הפעולה ביניהן בפיתוח טכנולוגיית נהיגה אוטונומית.
הן מסרו ש"בעקבות בחינה משותפת שנעשתה על-ידי שתי החברות, הוחלט על הפסקה זמנית של שיתוף הפעולה, כולל התקשרות עם צדדים שלישיים שהחברות היו קשורות אליהם בתחום הרכב האוטונומי. שתי החברות ניהלו דיונים במהלך השנה האחרונה במטרה לפתח פלטפורמת נהיגה אוטונומית משותפת. בדיונים האלה השתתפו גם ספקי הטכנולוגיה שלהן".
"פיתחנו באופן שיטתי את הטכנולוגיה שלנו ביחד עם אינטל, מובילאיי, FCA ו-Ansys", אמר מנהל פרוייקט המכונית האוטונומית בחברת במוו, קלאוס פרויליך. "הפלטפורמה שלנו היא בעלת פוטנציאל טוב מאוד ומבוססת על חיישנים ועוצמת מחשוב חזקים מאוד. זוהי מערכת מודולרית חזקה שתענה לדרישות השוק שנים רבות קדימה".
קואליציית החלומות של מובילאיי ואינטל
ההחלטה מבטלת הסכם שנחתם בין שתי תעשיות הרכב הגרמניות בחודש יולי 2019, שבמסגרתו הן תכננו לפתח ביחד מערכות נהיגה אוטונומית ברמת Level-4, הכוללת שימוש במערכות עזר לנהג (ADAS), נהיגה אוטונומית באוטוסטרדות וחנייה אוטונומית. שתי החברות תכננו לבצע עבודה משותפת של 1,200 מהנדסים משתי החברות, אשר יפתחו ארכיטקטורה משותפת, כוללת חיישנים, עיבוד ובסיס נתונים משותף. ההסכם הזה העמיד את אינטל ומובילאיי, ובמידה מסויימת גם את אינוויז, בעמדת פתיחה מצויינת לשליטה בשוק הרכב העתידי הגרמני.
חברת BMW היא לקוחה ותיקה של מובילאיי הישראלית. היא שותפה במרכז פיתוח של אינטל שהוקם בגרמניה לצורך פיתוח רכב אוטונומי, והיא לקוחה מרכזית של חברת Innoviz הישראלית אשר צפויה לספק לה חיישני LiDAR לשימוש במערכות ADAS ובכלי רכב אוטונומיים, החל משנת 2021. חברת BMW גם משתפת פעולה עם מובילאיי בבניית מפה גלובלית באמצעות מידע המגיע מהמכוניות, אשר תשמש לצורכי ניהוג אוטונומי ושירותי מוביליטי מתקדמים.
המחשה של BMW לנהיגה אוטונומית מפוקחת בדרכים ראשיות
מרצדס בוחרת בשותף חדש וביעד צנוע
מנהל הפיתוח של קבוצת מרצדס, מרקוס שייפר, אמר שהחברה הגיעה למסקנה שהיא צריכה להתמקד בדיגיטציה של הרכב, "ולכן אנחנו בוחנים אפשרויות אחרות, עם שותפים המגיעים מחוץ לתעשיית הרכב". שלשום התמונה התבהרה: מרצדס ואנבידיה הכריזו על שיתוף פעולה בפיתוח מחשב רכב ותוכנת נהיגה אוטונומית לרמה L2, שיתחילו להיכנס למכוניות של מרצדס כבר בשנת 2024.
הארכיטקטורה החדשה תתבסס על NVIDIA DRIVE, שהיא מערכת תוכנה פתוחה אשר עובדת על-גבי מחשב של אנבידיה. על-פי התוכנית, בכל מכונית חדשה של מרצדס יותקן המחשב NVIDIA DRIVE AGX Orin, שהוא מחשב ייעודי לבינה מלאכותית המבצע עד 200 טריליון פעולות חישוב בשנייה (200TOPS).
ההחלטה גם מבטאת נסיגה חלקית מרעיון הנהיגה האוטונומית, שכן רמת Level-2, מתייחסת לדרישות מופחתות ורחוקה מאוד מנהיגה עצמונית. היא מוגדרת כ-semi-autonomous וכוללת שימוש במערכות עזר לנהג (ADAS) בעלות יכולת שליטה על ההיגוי וההאצה והבלימה, אולם דורשת נהג אנושי ליד ההגה. לשם המחשה, מערכת Autopilot של טסלה ומערכת Super Cruise של ג'נרל מוטורס הן מערכות ברמת L2.
חברת איסטרוניקס (Eastronics) מונתה למפיצה הרשמית בישראל של חברת S2C האמריקאית, אשר מספקת פתרונות פיתוח של אבי-טיפוס לרכיבי ASIC ו-SoC המבוססים על רכיבי FPGA של חברת אינטל. החברה הוקמה בשנת 2003 על-ידי קבוצה של ותיקי עמק הסיליקון עם ידע נרחב בתחום אמולציית ASIC, אבי-טיפוס מבוססי FPGA וטכנולוגיות אימות SoC. החברה מתמקדת במתן פתרונות למימוש מהיר של טכנולוגיות אימות לפיתוח רכיבים.
בין השאר, היא מספקת ערכת פיתוח המבוססת על רכיב Intel Stratix 10, שהוא רכיב FPGA מהגדולים בשוק המכיל 10 מיליון אלמנטים לוגיים. למערכות מבוססת FPGA למימוש מהיר של אבי-טיפוס ערך רב בכל אחד משלבי הפיתוח (design flow). בניגוד ליישום הקונבנציונלי המבוסס על בדיקה תוך-מעגלית (in-circuit testing), הטכנולוגיה הזו כוללת תכנון פונקציונלי, אימות וכלי סימולציה המשפרים את מהירות האימות.
פתרונות החברה כוללים: Rapid FPGA-based prototyping hardware and software, Prototype Ready IP וכלים עבור System-level design verification and acceleration. לקוחותיה כוללים מרכזי פיתוח של יצרניות רכיבים, וחברות טכנולוגיה בתחומי התקשורת, מחשוב, עיבוד תמונה, אחסון נתונים, מחקר, הגנה, חינוך, רכב, שירותי רפואה, ומפתחי קניין רוחני (IP).
חברת רפאל (Rafael) חשפה משגר רב-טילי חדש המסוגל לשגר עד 8 טילי נ"ט מסוג Spike NLOS ("תמוז 5", בשם העברי). המשגר הייחודי פותח ברפאל ויוצר בפולין בשיתוף תאגיד PGZ הפולני. הפיתוח והייצור של המשגר הם תוצר של התמודדות רפאל במכרז גדול של צבא פולין לרכישת מערכות וטילים ארוכי טווח כנגד טנקים. המשגר החדש ניתן להתאמה לכל סוגי הפלטפורמות היבשתיות, לרבות נגמ"שי BWP-1 ו-KTO Rosomak הנמצאים בשימוש צבא פולין.
הטיל Spike NLOS הוא טיל רב-משימתי בעל טווח הירי הגדול ביותר מבין טילי משפחת ספייק ומגיע לטווח יעייל של יותר מ-30 ק"מ. סוללת משגרי Spike NLOS מסוגלת לכסות באש תוואי שטח נרחב ולבצע תקיפה של מספר מטרות משוריינות בו-זמנית. הטיל שייך לקטגוריית טילי הדור ה-5 של רפאל, וכולל כולל ראש-ביות אלקטרו-אופטי המאפשר ניווט לנקודת ציון מוגדרת בלא תלות ב-GPS. הדבר מאפשר שימוש בטיל גם בסביבה אורבנית צפופה שבה חיוני לצמצם למינימום את היקף הנזק האגבי.
הצוות משגר את החימוש לנקודת ציון שהוזנה מראש, גם ללא קו ראייה. תוך כדי מעוף המפעיל צופה במטרה באמצעות החיישן המצוי בראש הביות האלקטרו-אופטי ומנהג את הטיל אל מטרתו. ספקיי היא משפחת טילים טקטיים אלקטרו-אופטיים הנמצאת בשימוש מבצעי בצה"ל וב-34 צבאות אחרים בעולם. עד היום רפאל סיפקה כ-33,000 טילים שהותקנו על-גבי כ-45 פלטפורמות שונות, בהן: מסוקים, כלי-רכבים וכלי-שיט.
ניסוי של רפאל שבו המפעיל צופה במטרה ממרחק 32 ק"מ דרך חיישני הביות של הטיל
ייצור המשגרים בפולין הוא חלק מאסטרטגיה רחבה של רפאל שנועדה לייצר מערכות במדינות היעד, וגם תוצר של דרישה המגיעה ממדינות שונות אשר מתנות הסכמי רכש בטחוני במרכיב של ייצור מקומי. כך למשל, בנובמבר 2019 קיבלה רפאל הזמנה מצבא גרמניה לאספקת כמה אלפי טילי ספייק וכמה מאות משגרים עבור הטילים. ההזמנה מבוצעת באמצעות חברת Eurospike, שהיא חברה אירופית הנמצאת בבעלות משותפת של רפאל, Rheinmetall Electronics ו-Diehl Defence, ועוסקת גם בייצור הטילים בגרמניה.
חברת רפאל נמצאת בבעלות המדינה, והעבירה לה בתחילת השנה דיבידנד של חצי מיליארד שקל. בשנת 2019 הסתכמו מכירותיה בכ-2.7 מיליארד דולר וצבר ההזמנות הסתכם בכ-7.2 מיליארד דולר.
מרצדס בנץ ואנבידיה הכריזו על שיתוף פעולה בפיתוח מחשב רכב ותוכנת נהיגה אוטונומית שיתחילו להכנס למכוניות של מרצדס כבר בשנת 2024. הארכיטקטורה החדשה תתבסס על NVIDIA DRIVE, שהיא מערכת תוכנה פתוחה אשר עובדת על-גבי המחשב DRIVEAGX, של אנבידיה. על-פי התוכנית, בכל מכונית חדשה של מרצדס יותקן המחשב NVIDIA DRIVE AGX Orin. מדובר במחשב ייעודי לבינה מלאכותית המבצע עד 200 טריליון פעולות חישוב בשנייה (200TOPS).
המחשב אוסף מידע מכל חיישני הרכב ומתכנן את מסלול הנסיעה. ג'נסן הואנג, מייסד ומנכ"ל אנבידיה, אמר שלשתי החברות יש חזון משותף למכונית העתיד. "ביחד נחולל מהפיכה בחוויית הבעלות על מכונית, נהפוך את תוכנת המכונית לניתנת לשדרוג מתמיד לאורך כל חייה, באמצעות עדכוני תוכנה שיתבצעו במתכונת OTA- Over The Air".
אולה קלניוס, יו"ר דיימלר AG ומנהל מרצדס-בנץ, אמר: "הפלטפורמה העתידית שעליה אנו מכריזים היום תהפוך למערכת מרכזית בכלי-הרכב העתידיים של מרצדס-בנץ. היכולות והשדרוגים שיירדו לרכב היישר מהענן ישפרו את הבטיחות ואת הערך של המכוניות שלנו". בשלב הזה החברות מתמקדות בפיתוח יישומי AI ונהיגה אוטונומית (AV) הכלולים בתקן SAE רמה 2, וכן פונקציות חנייה אוטומטית עד רמה 4.
חברת אפל תפסיק את השימוש במעבדי אינטל במחשבי מק (Mac) ותעבור לשימוש במעבד מתוצרת עצמית המבוסס על ארכיטקטורת ARM. מדובר בשינוי דרמטי שאפל עצמה הגדירה אותו כ"מהלך היסטורי עבור מחשבי Mac". השינוי הארכיטקטורני הקודם התבצע בשנת 2006, כאשר אפל החליפה את ארכיטקטורת PowerPC ועברה לשימוש בארכיטקטורת x86 של אינטל.
"השינוי יעניק למחשבי מק ביצועים מובילים וטכנולוגיות חדשות, ויספק ארכיטקטורה משותפת לכל המוצרים של אפל, מהלך שיקל על המפתחים לכתוב יישומים לכל האקוסיסטם". המחשבים החדשים יתבססו ככל הנראה על מעבד הדומה למעבד A12Z Bionic System, שנחשף בחודש מרץ 2020 כמעבד החדש של הטאבלטים ממשפחת iPad.
תאימות גם ברמת מערכת ההפעלה
המעבר מתבצע לאחר 10 שנות פיתוח שבהן אפל מפתחת את רכיבי העיבוד (Apple SoCs) עבור המכשירים שלה, על-מנת להשיג ארכיטקטורה אחידה אשר פועלת על כל המוצרים שלה: iPhone, iPad ו-Apple Watch. כיום היא מפתחת על בסיס הארכיטקטורה הזאת משפחה של מעבדים עבור מחשבי מק, שבהם ישולבו מעבדי GPU חזקים ותשתיות לעיבוד רשתות נוירוניות. אפל מתכננת להשיק לפני סוף השנה את המחשבים הראשונים המבוססים על המעבד שלה, ולהשלים את המעבר בתוך שנתיים.
במקביל, אפל הודיעה שהיא מבצעת את השדרוג הגדול ביותר במערכת ההפעלה שלה macOS, ומתכננת להוציא את גרסת macOS Big Sur, אשר תתבסס על ליבת Xcode 12 ותהיה מותאמת לארכיטקטורת העיבוד החדשה. בין השאר היא תאפשר להריץ את המחשבים גם על-גבי מערכת ההפעלה לינוקס. המערכת החדשה מרחיבה את התאימות בין כל מוצרי החברה, ותוכל להריץ בצורה חלקה את כל היישומים שפותחו עבור מערכות ההפעלה iOS ו-iPadOS, בלא צורך לבצע בהם התאמות.
אינטל תחת התקפה
פרוייקט פיתוח ארכיטקטורת העיבוד של אפל מנוהל על-ידי הישראלי ג'וני סרוג'י, המשמש כסגן נשיא אפל (Apple) לחומרה. עדיין לא ברור כיצד ההחלטה תשפיע על חברת אינטל ועל יצרניות אחרות של מחשבים אישיים, אולם היא מציינת שלב נוסף בתהליך ההיחלשות של ארכיטקטורת אינטל כארכיטקטורה המובילה בעולם המיחשוב.
המגמה הזאת מתבטאת בתחומים שונים במקביל: ארכיטקטורת ARM נכנסה בשנים האחרונות לטריטוריות מובהקות של אינטל כמו שרתים במרכזי נתונים, במקביל חברות כמו אנבידיה מביאות ארכיטקטורות מבוססות GPU אל תשתיות המיחשוב, וחברות דוגמת זיילינקס מפתחות שרתים ואבזרים למרכזי נתונים, בארכיטקטורות מבוססות FPGA.
אינטל מנסה להתמודד עם המגמה באמצעות גיבוש אסטרטגיית בינה מלאכותית לכל רוחב קווי המוצר שלה, אולם היא ככל הנראה תמשיך להיות פגיעה בפני נגיסות בשווקים הטבעיים שלה – לפחות כל עוד היא לא תצליח להביא לשוק מעבדים שהם חסכוניים בהספק בסדר גודל משמעותי בהשוואה למעבדים מבוססי ARM.
בתמונה לעלה: אבזר הבינה המלאכותית של מלאנוקס מגן על מחשבי-על בפני פריצות ושימוש בלתי הולם
בהכרזה משותפת ראשונה של אנבידיה ומלאנוקס הכריזו שתי החברות על תכנון ייחוס לבנייה מהירה של מחשבי-על, ועל אבזר חדש ממשפחת UFM המיועד לספק הגנת סייבר למחשבי-על. מלאנוקס הרחיבה את מערך הניטור והשליטה במרכזי נתונים UFM – Unified Fabric Manager והוסיפה לו מרכיב חדש בשם UFM Cyber-AI platform. הוא מספק הגנת סייבר על מרכזי נתונים מוחשבי-על באמצעות תוכנת בינה מלאכותית הלומדת את מאפייני ההתנהגות התקינים של מערך המיחשוב, מזהה תקלות בתהליך התהוות ומאתרת פעילות חריגה המרמזת על פריצה וביצוע פעילות בלתי מורשית.
ביסודה, טכנולוגיית UFM פותחה בידי מלאנוקס לפני כ-10 שנים כדי לנהל מערכות תקשורת מבוססות InfiniBand, לספק נתוני טלמטריה של הרשת, לבצע בקרת פעילות של כל האבזרים המקושרים ולנהל את עידכוני התוכנה בכל מרכיבי הרשת. הפתרון החדש מופיע במתכונת שונה: גם כחבילת תוכנה וגם במתכונת של אבזר שלם (Appliance) המבוסס על שרת ייעודי של חברת אנבידיה. הוא ממוקד באפיון פעולת המחשב ובזיהוי פעילות חריגה. להערכת אנבידיה ומלאנוקס, המערכת מצמצמת משמעותית את זמני הנפילה של מרכז הנתונים, שנזקיהם נאמדים בממוצע בכ-300 אלף דולר בשעה.
מחשב-על היא פלטפורמה פתוחה ולא מוגנת
לדברי סגן נשיא לשיווק בחברת מלאנוקס, גיל שיינר, שילוב האנפיניבנד של מלאנוקס ביחד עם ה-GPU של אנבידיה משנה את חוקי המשחק בשוק מחשבי העל, ומביא אליו לראשונה יכולות של אבטחת סייבר ותחזוקה מונעת. שיינר: "מחשבי-על מנוהלים באופן שונה ממרכזי מחשב ארגוניים. זוהי פלטפורמה שהיא בדרך-כלל פתוחה וצריכה לתת גישה להרבה מאוד משתמשים מכל העולם".
שיינר המחיש את המאפיין הזה בארוע שהתרחש לפני מספר שנים באוניברסיטה אמריקאית. "מנהל מרכז המחשבים סיפר לי כיצד הם תפסו סטודנט שהשתמש במחשב לצורך כריית מטבע וירטואלי. החשד התגלה כאשר התברר להם שצריכת החשמל של המחשב לא ירדה במהלך החופשה השנתית, שבה רוב הפרוייקטים לא מתבצעים במחשב. הם חיפשו מי עבד באותם ימים, וכך זיהו את הפריצה. לכן היכולות של לימוד ובניית תבניות רשת לכל יישום היא חשובה. הפתרון שלנו מאפשר לגלות מצב כזה מייד – ולא לחכות לקבלת חשבון החשמל של המחשב".
תכנון ייחוס של מלאנוקס ואנבידיה לבנייה מהירה של מחשבי-על
לצד ההכרזה המשותפת, חשפה אנבידיה את מחשב-על מסוג חדש בשם Selene (בתמונה למעלה), המוגדר כמחשב-העל התעשייתי החזק ביותר בארצות הברית. הוא מספק עוצמת מיחשוב של 27.5petaflops. המחשב מבוסס על מעבדי ה-GPU החדשים מדגם A100 שהוכרזו השבוע, ונבנה לצורך מחקר פנימי המתבצע באנבידיה. במהלך תדרוך עיתונאים שהתקיים בסוף השבוע, גילה שיינר, שהמחשב החדש נבנה בתוך חודש אחד בלבד, שזהו זמן שיא לבניית מיחשב-על.
שיינר: "היכולת לבנות מחשב-על בתוך חודש מבוססת על מומחיות בתקשורת ומומחיות במעבדים. פיתחנו תכנון ייחוס המאפשר לכל אחד לבנות מחשב-על. מכיוון שכבר יש בלוקים מוכנים של מעבדי אנבידיה ותקשורת של מלאנוקס, ומכיוון שיש התאמה מלאה בין המעבדים לבין כרטיסי התקשורת, ניתן להקים את המחשב בתוך זמן קצר מאוד. למעשה פיתחנו ביחד תכנון ייחוס המאפשר לבנות מחשבים בכל גודל – לא רק מחשבי-על".
חברת מיקרוסופט הודיעה היום על הסכם לרכישת חברת CyberX אשר פיתחה פיתחה פתרונות הגנה למערכות IoT תעשייתיות (IIoT) ומתגאה בכך שהפתרונות שלה הם היחידים בתעשייה אשר פותחו על-ידי צוות שאומן בתקיפת מערכות מוגנות (Blue Team). הטכנולוגיה הישראלית תשולב בשירותי האבטחה שהענן של מיקרוסופט, Azure, מספק ללקוחות.
מנכ"לית מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח, מיכל ברוורמן-בלומנשטיק, אמרה שהטכנולוגיה והצוות של CyberX "הם תוספת נהדרת למיקרוסופט. המומחיות והפלטפורמה החדשנית של CyberX, יחד עם מוצרי האבטחה של מיקרוסופט, מאפשרים לספק פתרון רב עוצמה בפריסה רחבה, המאיץ דיגיטציה של ארגונים בכל שלבי מסע ה-IoT/OT שלהם".
חברת CyberX הוקמה בשנת 2013 על-ידי שני יוצאי יחידת מצו"ב של אגף התקשוב בצה״ל: הטכנולוג הראשי ניר גילר והמנכ"ל עומר שניידר. בפוסט שהעלו היום לבלוג של החברה, מספרים גילר ושניידר ללקוחות ולעובדים, שהפתרון של החברה ישולב בכל פלטפורמות האבטחה של אז'ור, לאספקת "מערך אבטחת IT/OT מאוחד". החברה תשולב בקבוצת IoT Security של מיקרוסופט, המנוהלת על-ידי יובל אלדר, לשעבר הטכנולוגי הראשי של חברת Secure Islands שנירכשה על-ידי מיקרוסופט ב-2016.
"גבולות הרשת כבר אינם קיימים"
המערכת של החברה, XSense, לומדת את מאפייני מערך התקשורת בתוך מתקן הייצור או התשתית הקריטית, ממפה אותו ומאפיינת אותו בפירוט כדי לזהות פעילויות חריגות שאותן היא יכולה להגדיר כפעולות עוינות. כאשר היא מותקנת באתר המוגן, היא מתחילה את פעילותה בביצוע בדיקה מעמיקה של חבילות התקשורת (Deep Packet Inspection).
מהן היא בונה תמונה מלאה של הרשת: הרכיבים, הבקרים, הנתבים וכדומה. בהמשך, המערכת מגדירה את מצבי יחידות הקצה (State Machine) ומנתחת את מאפייני ההתנהגות של הרשת. בסיום התהליך היא מסוגלת לזהות כל פעילות ברשת ולהגדיר האם היא תקנית או עשויה להיות מסוכנת. המערכת פועלת באופן שקט ועוקבת אחר הפעילות השוטפת, כאשר היא מזהה חריגה חשודה, היא מעבירה למפעילים התראה בזמן אמת.
העיסקה מגיעה ארבעה חודשים לאחר ששתי החברות הכריזו על שיתוף פעולה אסטרטגי, שבמהלכו שילבה מיקרוסופט את המערכת של CyberX בשירות האבטחה של הענן שלה, Azure Security Center for IoT. בעקבות ההכרזה הסביר ניר גילר שבעולם ה-IoT והענן, האבטחה צריכה להתבסס על יכולת לדעת בדיוק איזה אבזרים מקושרים וכיצד הם מתקשרים – "ולא לספק הגנה על גבולות הרשת – שבמילא כבר אינם קיימים".
אנו עושים שימוש בקבצי עוגיות לצרכים שיווקיים ושיפור חוויית השימוש באתר. איסוף המידע באתר נעשה באופן אנונימי, למעט בטפסי יצירת קשר והרשמה לניוזלטר בהם אתם מתבקשים למלא פרטים אישיים. אנו עושים שימוש במגוון תוכנות לאיסוף וניתוח אנליטי של הנתונים באופן אנונימי לרבות: גוגל אנליטיקס, פייסבוק פיקסל ועוד.
What personal data we collect and why we collect it
We collect anonymous data on visitors in this website for business purposes such as enhancing user experience, digital marketing and search engine optimization.
We collect personal data such as email address and names on various forms – all forms present in this website include consent checkboxes and clear reason for collecting the data: general inquiries on our products, newsletter subscription, professional inquiries job applications. All forms are designed in accordance with GDPR requirements.
Comments
When visitors leave comments on the site we collect the data shown in the comments form, and also the visitor’s IP address and browser user agent string to help spam detection.
An anonymized string created from your email address (also called a hash) may be provided to the Gravatar service to see if you are using it. The Gravatar service privacy policy is available here: https://automattic.com/privacy/. After approval of your comment, your profile picture is visible to the public in the context of your comment.
Media
If you upload images to the website, you should avoid uploading images with embedded location data (EXIF GPS) included. Visitors to the website can download and extract any location data from images on the website.
Contact forms and newsletter
We use Gravity Forms as our platform of choice for all forms present in this website. Forms present in this website have been modified to fit GDPR requirements.
Unless specifically specified and approved by visitor, we do not use the collected data for marketing purposes.
We use Mailchimp to collect email addresses and send periodical marketing materials to our customers.
Handling and management of all email addresses and mailing operations is conducted under GDPR terms and guidelines provided by Mailchimp.
All subscribers are able to change their subscriptions preferences or unsubscribe at any given time.
Techtime has accepted the Data Processing Addendum agreement provided by Mailchimp for all its Mailchimp accounts.
All our lead collection forms have been altered in accordance with GDPR requirements and now include unchecked checkboxes in order to accept the explicit consent of the user prior to form submission.
Cookies
If you leave a comment on our site you may opt-in to saving your name, email address and website in cookies. These are for your convenience so that you do not have to fill in your details again when you leave another comment. These cookies will last for one year.
If you have an account and you log in to this site, we will set a temporary cookie to determine if your browser accepts cookies. This cookie contains no personal data and is discarded when you close your browser.
When you log in, we will also set up several cookies to save your login information and your screen display choices. Login cookies last for two days, and screen options cookies last for a year. If you select “Remember Me”, your login will persist for two weeks. If you log out of your account, the login cookies will be removed.
If you edit or publish an article, an additional cookie will be saved in your browser. This cookie includes no personal data and simply indicates the post ID of the article you just edited. It expires after 1 day.
Embedded content from other websites
Articles on this site may include embedded content (e.g. videos, images, articles, etc.). Embedded content from other websites behaves in the exact same way as if the visitor has visited the other website.
These websites may collect data about you, use cookies, embed additional third-party tracking, and monitor your interaction with that embedded content, including tracing your interaction with the embedded content if you have an account and are logged in to that website.
Analytics
We use Google Analytics regularly for monitoring user behavior and traffic sources and utilize the gathered information for enhancing user experience and for business purposes.
The use of Google Analytics in done according to GDPR terms and guidelines provided by Google.
Legal Entity: Techtime.
Primary Contact (a.k.a. “Notification Email Address”): [email protected] – this email is designated for receiving notices under the Google Ads Data Processing Terms.
Who we share your data with
We use various cloud platforms and third party providers for the purpose of operating this website.
We do not share or sell your data for any commercial purpose other than specified above.
We use the following processors for the operating this website and executing related digital marketing campaigns:
WP Engine – Hosting Provider
Cloudflare – Cloud based security and web performance processor.
Google Cloud Platform – data centers provider for WP Engine
Sucuri – Website security provider
Mailchimp – Newsletter service provider
Google Analytics, Adwords, Webmasters
Facebook – We use Facebook for advertising and place tracking code on our website for enhancing digital marketing campaigns (i.e – Facebook Pixel).
Planwize Ltd – Digital Marketing Agency.
How long we retain your data
If you leave a comment, the comment and its metadata are retained indefinitely. This is so we can recognize and approve any follow-up comments automatically instead of holding them in a moderation queue.
For users that register on our website (if any), we also store the personal information they provide in their user profile. All users can see, edit, or delete their personal information at any time (except they cannot change their username). Website administrators can also see and edit that information.
What rights you have over your data
If you have an account on this site, or have left comments, you can request to receive an exported file of the personal data we hold about you, including any data you have provided to us. You can also request that we anonymize or erase any personal data we hold about you. This does not include any data we are obliged to keep for administrative, legal, or security purposes.
Request for Receiving Data Associated with One’s Email Address
Users may request to receive access to all related information submitted to this website for their review.
In accordance with GDPR compliance, user may further request the anonymization of such data.
In order to request access for all data associated with a given email address, users may submit the request here. Users then receive an email with a link to a page with all related information.
The link is valid for 24 hours. Users may submit additional request for the same email address once in every 24 hours.
A request for anonymization should be sent separately: User may select the data he or she wishes the site owner to anonymize so it cannot be linked to his or her email address any longer. An email confirmation will be sent once linked data has been successfully anonymized.
Where we send your data
Visitor comments may be checked through an automated spam detection service. All our processors and third party providers comply with GDPR requirements and apply privacy by design and necessary measure to ensure that personal data is being processed and handled in accordance with requirements. The list of our third party service providers and processors is listed above.
Contact information
For all privacy-specific concerns inquiries, you may contact us at [email protected]
How we protect your data
We use rigorous practices in order to protect our website and data collected, as well as world class cloud and hosting providers.
Communication between visitor and the server is encrypted using SSL.
The site is protected with web application firewall and is undergoing daily security scans, regular software updates by a dedicated team in order to minimize the risk of data breach.
What data breach procedures we have in place
Once a data breach is detected, our providers execute a dedicated standard operational procedure in order to assess the scope and potential damage, provide immediate remedy, patch any potential security holes and notify users who may be affected by the breach.
We may contact affected users with one or more form of communication within 72 hours and provide the needed information as to the scope of the data breach and actions taken.
What third parties we receive data from
We do not receive data from third parties for our marketing campaigns.
What automated decision making and/or profiling we do with user data
We may apply remarketing/retargeting methods while conducting online advertising using Google Facebook and the likes.
The above is conducted by applying various tracking codes into our website in order to track and retarget users based on
By visiting and using this website you are hereby provide your consent for the use of the above means and methods.
