מחבר: Techtime

מדוע החדשנות נכשלת בחברות גדולות?

פורסם בתאריך ע"י Techtime

מאת: עמוס רדליך, חברת Rankup ייעוץ והדרכה

זוכרים את נורטל הקנדית? היא היתה חברה מפוארת עם שווי שוק של 400 מיליארד דולר שהעסיקה 95,000 עובדים וייצרה מרכזיות דיגיטליות וציוד תמסורת. היתה לה גם חברה בת גדולה מאוד בישראל. אבל למרות ההצלחה, מהפיכת ה-IP הפתיעה אותה לחלוטין: היא לא הצליחה להתחרות בחברות כמו סיסקו שהובילו את המהפיכה, ובשנת 2009 היא הגיעה לסוף דרכה והכריזה על פשיטת רגל. האם זה היה בלתי נמנע? יכול להיות שכן.

בעשור האחרון התרגלנו למציאות חדשה: חברות סטארט-אפ נועזות מזעזעות את השוק עם מוצרים וטכנולוגיות פורצי דרך המשנים את פני השוק, כאשר חלק מהן הופך לענק בפני עצמו, כמו Airbnb או פייסבוק. מדוע חברות ותיקות לא מאמצות את תרבות הניהול של חברות סטארט-אפ כדי לייצר בעצמן את החידושים פורצי הדרך? להלן 8 סיבות כבדות משקל.

הסוד האידיאולוגי של חברות סטארט-אפ

תכלית הקיום של חברת סטארט-אפ היא לחפש מודל עסקי המביא לצמיחה מהירה ויציבה. התהליך דורש מיומנויות מחקר, גמישות מחשבתית, ויכולת לראות בו-זמנית גם את התמונה הרחבה וגם את הפרטים הקטנים. היזמים יחליפו במהירות את המודל העסקי אם יגלו שהמודל הקיים אינו מביא לצמיחה מהירה ויציבה. בפועל, מרבית חברות הסטארט-אפ משנות את המודל העסקי מספר פעמים במהלך קיומן. תפיסת הניהול של חברה בוגרת הפוכה לגמרי: היא לא מחפשת מודל עסקי חדש, אלא מתמקדת ביישום מודל עסקי קיים, המייצר רווחים ממכירת מוצרים ידועים ללקוחות ידועים. הבנקים מוכרים אשראי, חברות סלולר מוכרת מנויים, חברות הכבלים מוכרת תכנים, וכדומה. אלו שתי תפישות עולם הפוכות שאינן יכולות להתקיים ביחד.

מדדי ביצוע שונים

חברת סטארט-אפ צעירה תמדוד את  ביצועיה בעזרת מדדי חדשנות כמו ויראליות, עלות למציאת לקוח, דביקות של לקוחות וכדומה. עסק בוגר בוחן את ביצועיו באמצעות מדדים פיננסיים כמו החזר על ההשקעה, שיעור תשואה פנימי, פלחי שוק, גידול במכירות, עלויות ייצור ליחידה וכדומה. לכן ההנהלה של חברה בוגרת תתקשה לאשר פרויקט שלא מציג תחזית מכירות ותזרים מזומנים אמינים שלוש שנים קדימה.

ההשפעה המשתקת של מקורות מימון

חברות סטארט-אפ מממנות את פעילותן באמצעות השקעות של קרנות ממשלתיות, אנג'לים וקרנות הון סיכון. אלו גופים בעלי תיזת השקעות ברורה, והם מכירים היטב מגוון גדול של שווקים. בניגוד אליהן, למרבית החברות הוותיקות אין תיזת השקעות. לכן היכרותן עם שווקים סמוכים או שונים היא מוגבלת. גם מקורות המימון שלהן, כמו בנקים או הון עצמי, הם מקורות שמרניים המעודדים חדשנות בתחומי הליבה המוכרים ולא חדשנות פורצת דרך המזעזעת המודל העסקי.

לכך יש להוסיף את התהליך הכואב והיצירתי של גיוס הון: חברת סטארט-אפ מגייסת הון במספר סבבים. זהו תהליך רב-שלבי, כאשר בכל שלב צריך לשכנע את המשקיעים שהפתרון של החברה חדשני, מוצלח ושיש לו שוק צומח ושהחברה מצדיקה את ההשקעה. מאחר שכל גיוס כרוך בוויתורים מצד היזמים (דילול הון המניות), הם שואף לגייס רק את הסכום הדרוש להם כדי לבצע צעד משמעותי. תהליך זה מבטיח שרק הטובים שורדים, ושהם ינצלו כל פרוטה בדרך הטובה ביותר.

תהליך המימון של פרוייקטים בחברות גדולות שונה במהותו: ההנהלה מחליטה על כיווני החדשנות הרצויים, ומזרימה את הסכום הדרוש כל עוד הצוות דבק בתוכנית העבודה שעליה התחייב. לעתים ההנהלה מפעילה שיקולים לא ענייניים הקשורים לפוליטיקה הארגונית. אם נוסיף לכך את העובדה שעלות שעת מהנדס בחברה ותיקה הינה גבוהה לעין שיעור מזו של מהנדס בחברת סטארט-אפ, מתקבלת תמונה ברורה: בחברה גדולה המימון בזבזני, העלות גבוהה והתפוקה נמוכה יותר.

מתודולוגיית פיתוח ליניארית

תהליך הפיתוח בחברה בוגרת הוא לרוב ליניארי וכולל כמה שלבים: הוא מתחיל באיפיון שוק וצורכי לקוח, ממשיך דרך שלבי פיתוח מוגדרים ומסתיים בהשקה ובמאמצי מכירה. כאשר המוצר מוצא את דרכו לשוק, אנשי הפיתוח כבר עסוקים בפרויקט אחר ואין עם מי לדבר. בנוסף, הם לא ממרים את פי ההנהלה, ולכן לא ייתכן מצב שבו המוצר משנה את אופיו והגדרותיו תוך כדי תהליך הפיתוח. בחברות סטארט-אפ, לעומת זאת, חיפוש הלקוחות מתקיים במקביל לפיתוח המוצר ואף מזין אותו. אם במהלך הפיתוח מזהים נישת פעולה אטרקטיבית, החברה עשויה להחליט להסיט לגמרי את כיוון פעולתה ולפעל בכיוון החדש (התהליך נקרה Pivoting).

מקור הכישלון – שנאת כשלונות

כישלון בחברות גדולות אינו דבר שחוגגים אותו. מעדיפים להסתיר אותו. כאשר פרוייקט בחברה גדולה אינו עולה על הציפיות, בדרך כלל הוא ייסגר. האפשרות שיתבצעו בו שינויים במקום לסגור אותו, כמעט ואינה עולה על הדעת. בחברות סטארט-אפ הכישלון הוא חלק בלתי נפרד מהתרבות: החברה תבחן מספר מודלים עסקיים ומספר טכנולוגיות עד שתגיע לשילוב האופטימלי מבחינתה. החברה תעבור סבבים מואצים של "כישלון, לימוד ותיקון". ככל שהסבבים האלה יתבצעו במהירות גדולה יותר ובשחיקה מינימלית של ההון, גדלים סיכויי ההצלחה. התהליך כל כך מושרש בתרבות הסטארט-אפים עד שזכה לביטוי כמו Celebrating a failure.

קניבליזם פורה

חדשנות משבשת היא המטרה החלומית של כל חברת סטארט-אפ הרוצה להטביע חותם בתחומה. אבל חברות ותיקות יברחו ממנה כמו מפני אש, ויימנעו מחדשנות שיש בה פוטנציאל לקניבליזציה של מקורות הכנסה קיימים. הדוגמה המהדהדת ביותר היא זו של קודאק: היא המציאה את המצלמה הדיגיטלית, אבל גנזה את הטכנולוגיה מחשש שזו תעשה קניבליזציה למצלמות ולפילמים שהיא ייצרה ומחרה. על המהלך הזה היא שילמה ביוקר.

שנאת סיכון

חברות סטארט-אפ מתנהלות בתנאי אי-ודאות קיצוניים. בשלבי גיבוש הרעיון ובתחילת תהליך הפיתוח הן רק יכולות לשער מי יהיו הלקוחות שלהן, ומהו היקף השוק. הערפל הזה מתפוגג בהדרגה ככל שהן מתקדמות בתהליך איתור המודל העסקי והלקוחות הראשונים. חברות בוגרות שונאות אי-ודאות ולכן יתקשו לאשר פרוייקטים פורצי דרך מחוץ לתחומי הליבה שלהן. לכן תעשיית הרכב, למשל, תמשיך להשקיע בחדשנות בתחום הליבה שלה או בתחומים סמוכים, אך לא תפתח אמצעי תחבורה אלטרנטיביים חדשניים.

ערוגות של חדשנות בחצר האחורית

חברות רבות מצהירות כי החדשנות הכרחית לשרידותן העסקית, אך בפועל הן מנהלות מעין "תיאטרון של חדשנות"; מחלקות הפיתוח ממשיכות לפתח את מוצרי הליבה של החברה או מוצרים דומים (Adjacent innovation), אבל לא חדשנות פורצת דרך (Transformational Innovation). לכן חברות גדולות רבות מקימות בשנים האחרונות קרנות השקעה בבעלותן, המשקיעות בחברות סטארט-אפ מתחומים שונים, ואפילו מרוחקים מאוד מליבת הפעילות שלהן. ברגע המתאים, ההשקעות האלה הופכות לעיסקת רכישה גדולה וכניסת הארגון לשוק חדש ומבטיח. אסטרטגיה אחרת מבוססת על חברות בנות קטנות, הפועלות באופן עצמאי במתכונת של חברת סטארט-אפ, וכאשר הרעיון שלהן מוכיח את עצמו – הוא מועבר לידי החברה האם הגדולה.

אודות הכותב: עמוס רדליך הוא יועץ לחברות בתחום החדשנות. עמוס מעביר סדנאות בחדשנות פנים ארגונית. לאחרונה הוציא לאור מדריך כיס לפתרון בעיות. 

למידע נוסף ויצירת קשר: [email protected] , 053-7737562,  www.rankup.co.il

 

טויוטה משחררת 24,000 פטנטים בתחום הרכב החשמלי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת טויוטה מוותרת בפועל על חלק עצום מהקניין הרוחני שלה, כדי להאיץ את מהפיכת הרכב החשמלי. החברה הודיעה שהיא תעניק רישיונות שימוש חופשיים מתשלום לכ-24,000 פטנטים רשומים שלה ופטנטים הנמצאים בהליכי אישור, הנוגעים לטכנולוגיות בנושא חשמול כלי-רכב. בנוסף, היא החליטה לספק תמיכה טכנית בתשלום ליצרנים אחרים המפתחים ומוכרים כלי-רכב חשמליים אשר משתמשים במנועים, בסוללות, ביחידות בקרת הספק וביחידות בקרה אלקטרונית של טויוטה, או בטכנולוגיות חשמול אחרות במערכות ההנעה שלהם.

"לנוכח הפניות הרבות שאנחנו מקבלים, הגענו למסקנה שהגיע הזמן לשיתוף פעולה", אמר סמנכ"ל Toyota Motor Corporation, שיג'קי טראשי. "אנחנו מקווים למצלא תפקיד משמעותי בהפיכת הרכב החשמלי לסטנדרד בעשר השנים הבאות". בסך הכל, טויוטה מספקת גישה ל-23,740 פטנטים שנוצרו במשך כ-20 שנה. תקופת הענקת הגישה מתחילה מיידית ותימשך עד סוף 2030. מדובר בפטנטים ששולבו במכוניות ההיברידיות (HEV) של טויוטה. בהם: פטנטים למנועים חשמליים, יחידות בקרת הספק (PCU) ובקרי מערכת. מדובר בטכנוולגיות רלוונטיות למכוניות חשמליות, למכוניות חשמליות היברידיות (HEV), מכוניות בעלות טעינה חשמלית (PHEV) ומכוניות חשמליות המבוססות על תאי דלק (FCEV).

זו הפעם השנייה שבה טויוטה משחררת פטנטים: בינואר 2015 היא שחררה 5,680 פטנטים הקשורים ללמכוניות חשמליות המבוססות על תאי דלק. כעת היא מוסיפה עוד כ-18,000 אלף פטנטים: 2,590 פטנטים הנוגעים למנועים חשמליים, 2,020 פטנטים הנוגעים ליחידות בקרת הספק, 7,550 פטנטים הנוגעים לבקרי מערכת, 1,320 פטנטים על תמסורת ומנוע, 2,200 פטנטים על מטענים וכ-2,380 פטנטים על תאי דלק. כדי לקבל חוזים לשימוש בפטנטים יש ליצור קשר עם טויוטה.

למידע נוסף: Toyota Patents

אלביט רוכשת את חטיבת ראיית הלילה של האריס

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: משקפי ראיית לילה לחי"ר מתוצרת חברת האריס

חברת אלביט (Elbit Systems) חתמה על הסכם לרכישת חטיבת מערכות ראיית הלילה (Harris Night Vision) תמורת 350 מיליון דולר. החטיבה פועלת מהעיר רואנוק בווירג'יניה, ונחשבת לספק מרכזי של מערכות ראיית ליליה עבור הצבא האמריקאי ובעלי הברית של ארצות הברית. נשיא ומנכ"ל אלביט, בצלאל מכליס, אמר שהעיסקה משתלבת בתוכנית ארוכת הטווח של אלביט, בעיקר בשוק האמריקאי. "העיסקה טובה גם לאלביט וגם לעובדי חטיבת מערכות הלילה של האריס וללקוחותיהם".

מבחינת האריס, העיסקה קשורה להתארגנות מחדש של החברה בעקבות עיסקת L3, ותלויה בהשלמתה (הצפויה השנה). בחודש אוקטובר 2018 חתמו שתי ענקיות האלקטרוניקה הצבאית והבטחונית מארצות הברית, Harris Corporation ו-L3 Technologies, על הסכם מיזוג כדי להיות החברה הביטחונית ה-6 בגודלה בארצות הברית, והעשירית בגודלה בעולם. החברה הממוזגת תספק מערכות טכנולוגיות בתחומי האוויר, הים, היבשה, החלל והסייבר. היא תחזק את מעמדה בתחומי ה-RF והאלחוט ותפתח פלטפורמות הפועלות במערכות של כל האינטגרטורים הביטחוניים הגדולים.

נולדה ענקית ביטחונית חדשה

היא תעסיק כ-46,000 עובדים, מהם 22,500 מהנדסים ואנשי פיתוח. היקף המכירות המצרפי שלה הוא כ-16 מיליארד דולר בנתוני שנת 2018. חברת האריס פועלת כיום במתכונת של שלוש חטיבות עסקיות: מערכות תקשורת, מערכות אלקטרוניות ולוחמה אלקטרונית ומערכות חלל ומודיעין. היקף המכירות שלה מסתכם בכ-6 מיליארד דולר בשנה. היא ספקית מרכזית של הצבא האמריקאי, וזכתה לאחרונה במספר מכרזים לשדרוג מטוסי F-35 של לוקהיד מרטין: פיתוח מחשב מרכזי חדש עבור המטוס, החלפת מודול הזיכרון במטוס ואספקת מערכת תצוגה חדשה לתא הטייס.

חברת L3 פעילה בעיקר בתחומי המודיעין האלקטרוני והמעקב (Intelligence, Surveillance and Reconnaissance – ISR), מערכות תקשורת ומערכות אלקטרוניקה צבאית ותעופתית. היא מספקת מערכות מערכות אימון טייסים, מערכות אלקטרו-אופטיות (EO/IR) ומעסיקה כ-31,000 עובדים. החברה נחשבת לספקית מערכות הצילום האלקטרו-אופטיות המרכזית עבור כלי טיס בלתי מאויישים של צבא ארצות הברית.

למעשה, האריס מוותרת על חטיבת מערכות ראיית הלילה שלה, מכיוון שלחברת L3 יש פעילות חזקה מאוד בתחום הזה, ובחודש אוגוסט 2018 היא זכתה במכרז לאספקת משקפי ראיית הלילה התקניות עבור חיילי השדה של הצבא האמריקאי. בעקבות ההודעה ביום ו' בצהריים, עלתה מניית אלביט בנסד"ק בכ-2.4% והיא נסחרת לפי שווי שוק של כ-5.74 מיליארד דולר.

עריקה מהדהדת: מנהל הכספים של קואלקום עבר לחברת אינטל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אינטל הודיעה אתמול על מינויו של ג'ורג' דייוויס לתפקיד של סגן נשיא בכיר ומנהל הכספים הראשי של החברה. דייוויס ידווח ישירות למנכ"ל בוב סוואן, ששימש בעצמו כמנהל הכספים של אינטל עד למינויו למנכ"ל באמצע 2018, בעקבות ההתפטרות של המנכ"ל הקודם, בריאן קרז'ניץ. בנוסף, דייוויס יהיה אחראי גם על כל תשתיות ה-IT של חברת אינטל העולמית.

מדובר במינוי מעניין מאוד, לאור העובדה שדייווויס מגיע לאינטל ישירות מתוך חברת קואלקום המתחרה, שבה הוא מילא תפקידים זהים: משנת 2013 ועד החלפת הצדדים הוא שימש כסגן נשיא פעיל, מנהל הכספים ומנהל ארגון ה-IT של קואלקום העולמית. אגב, לפני שהצטרף לקואלקום הוא שימש במשך 6 שנים כמנהל הכספים וה-IT של חברת אפלייד מטיריאלס.

במקביל להודעה  של אינטל, דיווחה גם קואלקום על עזיבתו המיידית של דייוויס, ועל מינויו מנהל הקופה של החברה, דיוויד ווייז, למנהל הכספים הזמני של קואלקום עד לאיתורו של מנהל כספים קבוע. הפעם מדובר באחד מוותיקי החברה: ווייז הצטרף אליה בשנת 1997 וב-12 השנים האחרונות מילא תפקידים בכירים במחלקת הכספים של החברה.

המינוי המפתיע מגיע בשעה שהתחרות בין אינטל וקואלקום נמצאת בשלבי התעצמות. שתי החברות מתחרות אחת בשניה בתחום המודמים לטלפונים סלולריים, תשתיות הדור החמישי, ובתחום מרכזי הנתונים שבו מנסה קואלקום לקחת נתח מעסקי אינטל באמצעות פיתוח מעבדי שרתים המבוססים על ארכיטקטורת ARM. יחד עם זאת, שתי החברות פועלות בשני מודלים עסקיים נפרדים: בעוד שאינטל מייצרת בעצמה את השבבים שהיא מפתחת ומוכרת, קואלקום פועלת במתכונת של Fabless, שבו היא רק מפתחת ומוכרת שבבים, כאשר הייצור עצמו נעשה בידי קבלני משנה (Foundries).

און סמי רוכשת את קוונטינה בכמיליארד דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: כרטיס פיתוח בלוטות' של און סמי. מעוניינת בטכנולוגיית Wi-Fi 6

חברת און סמי (ON Semiconductor Corporation) רוכשת את Quantenna Communications מסאן-חוזה, קליפורניה, תמורת 1.07 מיליארד דולר. העיסקה מעניקה לקוונטינה שווי חברה של 936 מיליון דולר, מכיוון שקופת המזומנים שלה כוללת היום כ-136 מיליון דולר. העיסקה מספקת לאון סמי את טכנולוגיות החומרה והתוכנה של קוונטינה בתחום ה-Wi-Fi, ונועדה לחזק אותה בשני שוקי היעד המרכזיים שלה: שוק הרכב ושוק הפתרונות התעשייתיים.

העיסקה צפויה להסתיים במחצית השנייה של 2019, לאחר קבלת אישורים רגולטוריים והסכמת אסיפת בעלי המניות של קוונטינה. קוונטינה מעסיקה כ-420 עובדים ומחזיקה ב-95 פטנטים בתחום התקשורת האלחוטית. עד היום היא סיפקה כ-200 מיליון שבבים לכ-40 יצרני ציוד. בשנת 2018 הסתכמו מכירותיה בכ-220 מיליון דולר. היא מספקת שבבי תקשורת לתדרי 2.4GHz ו-5GHz, וטכנולוגיות לנתבי Wi-Fi מרובי אנטנות, המסוגלים לבצע מיתוג עצמי בין תצורת 4x4MIMO לבין תצורת 8x8MIMO.

Wi-Fi 6 מתחיל להיכנס אל השוק

אחת מהסיבות לעיסקה היא ככל הנראה הופעת תקן התקשורת האלחוטית החדש, Wi-Fi CERTIFIED 6, שאושר על-ידי Wi-Fi Alliance בחודש ינואר השנה. התקן החדש משנה את מעמדה של התקשורת האלחוטית הוותיקה והופך אותה לתשתית תקשורת רבת עוצמה: הוא מבוסס על תקן IEEE 802.11ax, וברבעון השלישי של 2019 יתחיל להיות חלק בלתי נפרד מהשוק כאשר האיגוד ישיק את תוכנית ההסמכה התעשייתית עבור התקן החדש.

אומנם למשתמשים יחידים השינוי יתבטא בגידול של 40% בלבד בקצב העברת הנתונים, אולם טכנולוגיות האיפנון והניהול החדשות מאפשרים לספק קישוריות אלחוטית במתקנים גדולים דוגמת בתי חולים, מבנים ארגוניים ואפילו אצטדיונים שבהם יש דרישה לאלפי נקודות חיבור בו-זמנית. מבחינת און סמי, חשיבות התקן החדש נעוצה בכך שעשויה להיות לו השפעה רבה על תשתיות הקישוריות במפעלי ייצור ועל התקשורת בתעשיית הרכב: הן בתור תשתית תקשורת פנימית עבור מערכות המידע והבידור, והן עבור הקישוריות של הרכב אל תשתיות הכביש.

בתחילת מרץ השנה הדגימה קוונטינה תקשורת Wi-Fi בקצב של 2Gbit/s שהושגה באמצעות קישור מספר מחשבים המצויידים במודם 2x2AC MIMO של אינטל אל נתב של החברה המבוסס על טכנולוגיית 8×8 MIMO וכולל יכולת ריבוי משתמשים (multi-user MIMO). הנתב מבוסס על ערכת השבבים QSR10GU-AX Plus של קוונטינה, התומכת בתדרי  2.4GHz-5GHz ובקצב העברת נתונים כולל של עד 10Gbps ב-12 ערוצים במקביל.

  • הגרף בכתבה בחסות חברת קוונטינה.

Xsight תתקין חיישני בטיחות בשדה"ת של בייג'ין

Xsight Sensor
פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת XSight Systems מראש העין זכתה במכרז של שדה התעופה של בייג'ין להתקנת המערכת לגילוי עצמים זרים (FOD) של החברה במסלול הטיסה המזרחי בשדה. מפגעים על מסלול הטיסה, כגון עצמים זרים, ציפורים או הצטברות משקעים (שלג, קרח ומים) פוגעים בבטיחות ההמראות והנחיתות ועשויים לסכן את הנוסעים והמטוס. בנוסף, הם גורמים לתעופה העולמית נזק הנאמד בכ-12 מיליארד דולר בשנה.

שדה התעופה בבייג'ין, הנחשב לאחד מהעמוסים בעולם, יתקין את מערכת RunWize של Xsight, המתריעה על מפגעים במסלולי ההמראה והנחיתה. בסוף 2017 גם חיל האוויר הצטייד במערכת והתקין אותה בכל בסיסיו. המערכת המבוססת על מערך משולב של מכ"ם גלים מילימטריים וחיישנים אופטיים (אינפרא-אדום קרוב) המוצבים סמוך לפנסי התאורה לאורך המסלולים. תוכנת היתוך מידע משלבת את הנתונים מכל המקורות האלה ומפעילה את מערכת FODetect, מספקת בקרה אוטומטית ורציפה של מצב המסלולים. היא מסוגלת לאתר חפצים בגודל של בורג בודד, שעשויים לפגוע בבטיחות ההמראה או הנחיתה.

החברה פיתחה ראש חישה הכולל מכ"ם זעיר (Mini W-band Radar) הפועל בתדר של 76-7GHz, מקור תאורת אינפרא-אדום ומצלמת NIR העובדת ביום ובלילה וגם בתנאי מזג אוויר ירודים. ראשי החישה פרוסים לאורך המסלול ומספקים את המידע באמצעות תקשורת מקומית אל תוכנה תוכנה ייעודית המתיכה את המידע ומאתרת חפצים חשודים על המסלול. במקביל, היא מפעילה את התוסף BirdWize, אשר מזהה ציפרים על המסלול, ומבריח אותן באמצעות הפקת רעש מרתיע בראש החישה הסמוך לציפור.

להערכת החברה, כ-40% מהנזקים שציפרים גורמות למטוסים, מתרחשים בגובה "אפס", כלומר כאשר המטוס נמצא על המסלול. החברה משתמשת באלגוריתמים עיבוד תמונה המבוסס על בינה מלאכותית (AI), אשר יכול לגלות ולהעריך את האיומים על המסלול. המערכת עומדת בדרישות הרגולציה בעולם (FAA, CAAC ,EASA) ונותנת מענה לפורמט הדיווח הגלובלי (GRF) שקבע הארגון הבינלאומי לתעופה אזרחית (ICAO).

קיידנס פיתחה מעבד DSP למערכות מכ"ם ו-LiDAR ממונעות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת קיידנס (Cadence) הכריזה על קניין רוחהע של מעבד DSP מסוג חדש אשר מותאם לשימוש כמעבד המבצע את החישובים במערכות מכ"ם ובחיישני LiDAR בכלי-רכב. החברה מסרה שמעבד Tensilica ConnX B20 DSP החדש הוא המעבד החזק ביותר במשפחת ConnX. הוא מבוסס על ארכיטקטורת pipeline עמוקה, ומיועד לשימוש בשוק הרכב העתידי, מערכות הדור החמישי, מערכות תקשורת ממונעות בין כלי-רכב (V2X) וציוד קצה ותשתיות האינטרנט של הדברים (IoT).

במהלך הפיתוח, קיידנס ביצעה שינויים בערכת הפקודות של ארכיטקטורת ISA והאיצה את מהירות השעון. המעבד החדש מהיר פי שלושים ממעבד הדור הקודם של המשפחה, Tensilica ConnX BBE32EP וחסכוני יותר בהפסק. במקביל, הוא הכריזה על גרסה מפושטת יותר שלו, ConnX B10 DSP, אשר מספק מחצית מרוחב הווקטור של ConnX B20 DSP ומיועד לשימוש ביישומים שמצריכים פחות עיבוד מקבילי

החברה מסרה שמעבד ConnX B20 DSP פועל בתאימות תוכנה לשאר המעבדים במשפחה. בתהליך ייצור של 16 ננומטר, הוא מגיע להספק ביצועים של עד 128 פעולות MAC במקביל, לטעון 1024 ביטים ולרוץ במהירות שעון של כ-1.4GHz. המעבד מאפשר עיבוד וקטורים אמיתיים (Real) קומפלקסים ברמת דיוק של 32 ביט בנקודה קבועה (Fixed Point) או צפה (Floating Point). קיימת גם אפשרות לביצועי 16 ביט נקודה צפה (Half Precision Floating Point) המכפילה את כמות החישובים ב-VFPU (יחדת העיבוד הווקטורית לנקודה צפה).

להערכת החברה, בהשוואה למעבד הדור הקודם, הוא סספק ביצועים מהירים עד פי עשרה עבור ביישומי Radar/LiDAR. "נהיגה אוטונומית זקוקה לחישה ברזולוציה גבוהה מאוד", אמר אנליסט בכיר בליינלי גרופ, מייק דמלר. "אומנם מערכות לידאר ברזולוציה גבוהה הן עדיין יקרות מדי לפריסה רחבת היקף, אולם פתרונות solid-state חדשים משנים את המצב, והמערכות יזדקקו למידה מסוימת של יכולת תכנות ב-DSP, לנוכח התבגרות של האלגוריתמים".

קיסייט השיקה מחולל אותות ייעודי ל-5G ולתקשורת לוויינית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת קיסייט טכנולוגיות (Keysight Technologies) השיקה את משפחת מחוללי האותות (Signal Generator) הווקטורייים החדשה, VXG Microwave Signal Generator, שהיא ייעודית ליישומי מיקרוגלים (mmWave). להערכת החברה מדובר במכשירים הראשונים בתעשייה אשר מסוגלים לתמוך גם בייצור אותות בתדרים של עד 44GHz וגם באיפנון גלי רדיו ברוחב פס של 2GHz, והעל במכשיר יחיד.

מערכות 5G New Radio רבות כוללות תקשורת רחבת פס ושימוש במערכי אנטנות בגלי mmWave התומכים בריבוי אנטנות (MIMO) ובעיצוב אלומה (beamforming) שביצועיהן צריכות להיבדק בתנאי סביבה קורנים. הפתרון החדש מיועד לתמוך בפיתוח מערכות הדור החמישי ומערכות תקשורת לוויינים ומכ"ם באמצעות פישוט תהליך הקמת המדידה וצמצום אובדן אותות במדידות הנעשות בסביבת Over The Air.

בנוסף, מחוללי האותות החדשים מספקים פתרון להדמיית הסביבה של תקשורת לוויינים המתבצעת בתדרי  1GHz-44GHz. השימוש המרכזי של הפתרון הוא בקרב מפתחי חומרה ויישומים בתחומי הדור החמישי, מכ"מים, תקשורת לוויינים, גלים מילימטריים ועוד. ה-VGX מספק עוצמת שידור גבוהה של 24dBm, ביצועי רעש פאזה נמוכים, פאזות קוהרנטיות בין הערוצים, תאימות לשימושים של ערוצים מרובי משתמשים (Multi Users), יכולות עיצוב אלומה, מודולציה ברמת low EVM, ממשק משתמש גרפי מבוסס מגע ועוד. הוא מבטיח תאימות לתקני 3GPP.

למידע נוסף: VXG

מייסדי מלאנוקס גייסו 35 מ' ד' ל-proteanTecs

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת proteanTecs מחיפה השלימה גיוס הון בהיקף של 35 מיליון דולר שבו השתתפו גם אביגדור וילנץ, קרן וולדן בניהולו של ליפ-בו טאן וקרן אינטל קפיטל. בסך הכל, עד היום גייסה proteanTecs כ-50 מיליון דולר. החברה פיתחה שפת מחשב חדשה בשם Universal Chip Telemetry, שנבנתה באופן ייעודי כדי לאסוף נתוני טלמטריה של ביצועי השבב, על מנת לאמוד מראש את יכולות לעמוד בביצועים המתוכננים.

מנכ"ל ומייסד משותף של החברה, שי כהן, הסביר שהמערכת מייעלת את התכנון והביצועים של השבב באמצעות מעקב אחר הביצועים של הרכיב ומתריעה על תקלות לפני התרחשותן. המערכת כוללת מעגל ייעודי של החברה המוטמע בשבב ופלטפורמת ענן הכוללת לימוד מכונה ואנליטיקה. המערכת מבצעת מיליארדי פעולות בדיקה ומדידה כדי לאתר נתיבים לא תקינים או ירידה בביצועים. החברה מסרה שכבר יש לה מספר לקוחות המשתמשים בטכנולוגיה, ושהיא תשתמש בהון המגוייס להמשך הפיתוח הטכנולוגי ולמימון החדירה לשוק.

חברת proteanTecs הוקמה בשנת 2017 על-ידי שלושה בכירים ממייסדי מלאנוקס בעבר: שי כהן, אוולין לנדמן ורוני אשורי. המנכ"ל שי כהן שימש כמנהל התפעול של מלאנוקס ולפני-כן כחבר בכיר בצוות פיתוח המעבד פנטיום של אינטל. הטכנולוגית הראשית אוולין לנדמן שימשה כסגנית נשיא להנדסת מוצר במלאנוקס ולפני-כן כמנהלת טכנית במחלקת המעבדים של אינטל. מנהל התפעול רוני אשורי היה סגן נשיא בכיר להנדסה בחברת מלאנוקס, ולפני-כן מילא תפקידי ניהול בכירים בחברות גלילאו ואינטל ישראל.

כיצד להיחלץ ממלכודת אישור הייצוא הדו-שימושי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

מאת: עמירם הלוי, לשעבר מנהל תחום "פיקוח יצוא דו-שימושי" במשרד הכלכלה *

חברות סטארט-אפ רבות לא מודעות להשלכות של פיקוח הייצוא הדו-שימושי על המוצר שלהן. לעתים רבות אני נתקל בתמיהה של היזמים: "כיצד זה קשור אלי?", הם שואלים לעתים קרובות. "אנחנו עדיין לא מייצאים ונמצאים בכלל רק בשלב הפיתוח". אלא שאין טעות גדולה מזו: הפיקוח הינו רלוונטי לחברות סטארט-אפ אפילו יותר מאשר לחברות שכבר נמצאות בשלבי הייצוא.

הסיבה לכך היא שהפיקוח על ייצוא דו-שימושי (טכנולוגיות ישימות למערכות צבאיות ולמערכות אזרחיות) מבוסס על פרמטרים טכניים שונים של המוצר ו/או הטכנולוגיה המיוצאת. ולכן כדי להימנע מכניסה אל רשימת המוצרים המפוקחים, יש לבצע התאמה של הפרמטרים הטכניים דווקא בשלבי הפיתוח והתכנון. להלן מספר דוגמאות שבהן ניתקלתי במהלך 10 השנים שבהן שימשתי כרגולטור האחראי על הפיקוח הדו-שימושי.

חברה מתחום האבטחה שפיתחה מערכת מבוססת מכ"ם להתראה על חדירה לשטח מוגדר, ביקשה לבדוק האם המוצר שלה יהיה מפוקח, כאשר ייצא לשיווק. במהלך הפגישה התברר שהחברה קבעה פרמטרים של המוצר המכניסים אותו להגדרה של מוצר מפוקח. אולם בבדיקה מעמיקה יותר התברר שלטווח שאליו המוצר מיועד, אפשר לצמצם חלק  מהדרישות הטכניות באופן שיוציא אותו מפיקוח, מבלי לפגוע ביעילות המתוכננת. הדבר הבטיח שניתן לשווק את המוצר לחו"ל, ללא כל צורך בקבלת רישיון יצוא ממשרד הכלכלה. העובדה שהבדיקה נעשתה בשלב הפיתוח, חסכה לחברה קשיים רבים.

ההמתנה שעלתה ביוקר

חשוב להדגיש שככל שהבירור נעשה בשלבים מוקדמים יותר של הפיתוח, סיכויי ההצלחה גדולים יותר. לעתים בדיקה מאוחרת היא מאוחרת מדי. חברה ישראלית שפיתחה מערכת ל"התראה בפני תאונות" המבוססת על מצלמה תרמית ביקשה לדעת האם המוצר מפוקח. בבדיקה שערכתי התברר שהמוצר חייב ברישיון ייצוא, והמלצתי לחברה על שינויים במוצר שיוציאו אותו מפיקוח.

אלא שהחברה הגיעה אלינו בשלב שבו הפיתוח כמעט והסתיים והמוצר היה מוכן לשיווק. מהסיבה הזו היא לא הצליחה ליישם את השינויים, וכיום הייצוא שלה מפוקח וחייב ברישיון. זהו חסרון המעמיד אותה בעמדת נחיתות מול המתחרים בשוק.

להלן דוגמאות נוספות כיצד הצליחו חברות להשתחרר מהפיקוח על הייצוא: חברה שפיתחה מוצר למדידת "משטר רוחות" באמצעות קרן לייזר כדי לסייע לחברות להפקת אנרגיית רוח להחליט היכן למקם את הטורבינות, קיבלה המלצה לכוון את עוצמת הלייזר לרמה שאינה דורשת פיקוח, מבלי לפגום ביעילות הבדיקה.

רכיב הקירור המסוכן של מערכות MRI

חברה ישראלית שפיתחה מערכת MRI מהפכנית, ביקשה לבדוק האם היא תהיה מפוקחת. חשוב לדעת: כל מערכות ה-MRI הקיימות כיום בשוק הן מפוקחות וחייבות ברישיון יצוא, בגלל רכיב הקירור הקריוגני המשולב בהן. הרכיב מסייע להשגת דיוק של הבדיקה, וטכנולוגיה דומה מוטמעת גם במערכות צבאיות מדוייקות. בבדיקה שערכנו התברר שהחברה יכולה להגיע לתוצאות הנדרשות גם ללא שימוש ברכיב הקירור הקריוגני. על-ידי כך היא הצליחה להימנע מהצורך בבקשת רישיון בכל עסקת יצוא של המוצר, ושיפרה מאוד את כושר התחרות שלה בשוק.

לסיכום, קיימות דוגמאות רבות נוספות, אולם התמונה היא ברורה. תכנון נכון ובזמן המתאים, יכול לחסוך לחברה תהליכים רגולטוריים וביורוקרטיים מיותרים, אשר לא רק יחסכו זמן וכסף רב, אלא גם יקבעו האם יש למוצר היתכנות כלכלית. שכן לעיתים רבות עצם העובדה שהמוצר חייב בפיקוח, משנה את כל תמונת השיווק והמכירות שלו.

  • אודות: עמירם הלוי שירת כציר כלכלי של ישראל ביפן , בהודו, בספרד ובאוסטרליה, ושימש עד לאחרונה כמנהל תחום "פיקוח יצוא דו שימושי" במשך 10 שנים. ליצירת קשר: [email protected], טלפון: 050-6240904 או באתר: www.ah-consultant.com 

עמית הררי מונה למנכ"ל יוניטרוניקס; חיים שני יהיה יו"ר פעיל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

כשבועיים לאחר הפיצול של חברת יוניטרוניקס (Unitronics) והוצאת פעילות החניונים והפתרונות האטומטיים אל חברת יוטרון, מבצעת יוניטרוניקס שינויים בהנהלת החברה. המנכ"ל חיים שני (בתמונה למעלה) שניהל את החברה מאז הקמתה בשנת 1989, נכנס לתפקיד יו"ר פעיל לצידו של עמית בן-צבי, שותף בקרן פימי, המשמש כיו"ר החברה משנת 2016. שניהם ימלאו ביחד את התפקיד של יו"ר משותף פעיל בחברה. בן-צבי ישמש כיו"ר דירקטוריון פעיל משותף גם בחברה האחות יוטרון.

המנכ"ל החדש של החברה הוא עמית הררי, אשר שימש בתשע השנים האחרונות כסמנכ"ל ומנהל חטיבת המוצרים. המינוי הוא טבעי, מכיוון שבעקבות התפצלות החברה, היא מתמקדת במה שהיתה בעבר חטיבת המוצרים. חברת יוניטרוניקס מפתחת ומייצרת בקרים לוגיים מיתכנתים (Programmable Logic Controllers – PLC) וציוד שליטה ובקרה על מכונות ייצור ומתקנים אוטומטיים. מכירותיה בשנת 2018 הסתכמו בכ-135 מיליון שקל בתחום המוצרים.

באותה שנה הסתכמו המכירות של פתרונות אוטומטיים בכ-66.7 מיליון שקל (היום בחברת יוטרון). שוק הבקרים המיתכנתים הוא בעל צמיחה יציבה, לאור הגידול בשימוש במערכות אוטומטיות בעולם. להערכת חברת המחקר IHS, שוק הבקרים העולמ יסתכם בכ-9.5 מיליארד דולר בשנת 20121, בהשוואה לכ-8.5 מיליארד דולר בשנת 2017.

קו הרכבות באירפורט סיטי ושירותי השמה מפי.סי.בי. טכנולוגיות

קרן פימי מחזיקה בכ-49.99% ממניות החברה. הציבור מחזיק בכ-21.6% וחיים שני מחזיק בכ-21.9% מהמניות.הלקוחות הישירים של יוניטרוניקס הם בעיקר מפיצים (190 מפיצים בעולם), שלקוחותיהם הם בעיקר יצרני מכונות תעשייתיות או גופים המיישמים פתרונות אוטומטיים בתעשייה. הייצור נעשה באמצעות קבלני משנה המבצעים עבודות השמת הרכיבים על-גבי המעגלים המודפסים, כאשר בחלק מהמקרים הם מבצעים גם את הרכש, הרכבה הסופית והכיול.

קבלנית המשנה המרכזית של החברה היא חברת פי.סי.בי טכנולוגיות הנמצאת גם היא בשליטת קרן פימי. בנוסף, החברה מפעילה מתקן הרכבות באירפורט סיטי, המייצר חלק מהרכיבים ומבצע הרכבה סופית, כיול ואריזה של רוב המוצרים. חברת יוניטרוניקס נסחרת בבורסה של תל-אביב לפי שווי שוק של כ-159.8 מיליון שקל.

רודה אנד שוורץ רכשה את חטיבת סורקי הגוף של קמרו-טק

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת רודה אנד שוורץ (Rohde & Schwarz) הגרמנית, רכשה את חטיבת סורקי הגוף (EasyCheck) של חברת קמרו-טק (Camero-Tech) מכפר נטר. לצורך ביצוע העיסקה הקימה קמרו-טק את החברה הבת SeemPulse, כשבפועל רכשה רוד אנד שוורץ את סימפולס. סגן נשיא לתחום  Microwave Imaging בחברת רודה אנד שוורץ, כריסטיאן אייברס, אמר שמדובר ברכישה אסטרטגית המרחיבה את פורטפוליו המוצרים של החברה ומכניסה אותה לתחום בדיקות הבטיחות באתרים רגישים.

בעקבות העיסקה, פועלת סימפולס כחברה בת עצמאית הנמצאת בבעלות מלאה של רודה אנד שוורץ, ומרכזה בכפר נטר. היא מנוהלת על-ידי אמיר בארי (בתמונה למעלה), המשמש במקביל גם כמנכ"ל קמרו-טק. בשיחה עם Techtime הוא גילה שכיום הסורקים מיוצרים בישראל, אולם בעקבות העיסקה החברה בודקת אפשרויות ייצור נוספות אשר יכינו אותה להזמנות המוניות הצפויות להגיע בעקבות כניסתה של רודה אנד שוורץ לחברה, והחלטתה לשווק אותם במגוון רחב של שווקים.

הדור הבא של מערכות בידוק

בארי: "הקונספט שלנו מבוסס על סריקה תוך כדי תנועה (Walk Through) והוא מייצג את הדור הבא של מערכות בידוק. הכוונה של רוד אנד שוורץ היא לבצע השקעות בחברה ולהביא את המערכות לכל מקום שבו צריך לבצע בידוק המונים. מדובר בשווקים חדשים שמעבר לשדות תעופה, כמו למשל במתקני תחבורה המונית, אצטדיונים ואולמות, בנייני ממשל, מתקנים אסטרטגיים ועוד". חברת קמרו-טק נמצאת כיום בבעלות SK Group. היא הוקמה בשנת 2004 על-ידי המנכ"ל אמיר בארי ועל-ידי אהרון אהרון, לשעבר מנכ"ל אפל ישראל וכיום מנכ"ל רשות החדשנות.

החברה פיתחה טכנולוגיית ראייה דרך מכשולים המבוססת על שימוש בקרינת Ultra Wide Band בתדרים נמוכים של 3GHz-11GHz וברוחב פס גדול מאוד. זאת בניגוד למערכות הבידוק הקיימות היום המבוססות על שימוש בתדרי מיקרוגל גבוהים. החברה פיתחה משדרים ייעודיים מוגנים בפטנט ומקלטים שניתן לייצר בעלות נמוכה יחסית. הטכנולוגיה הזו משמשת בליבת שני קווי המוצר המרכזיים: מערכות סריקת הגוף ומערכות Xaver לראייה דרך מכשולים וקירות.

בעקבות העיסקה תתמקד קמרו-טק בקו מוצרי Xaver ותרחיב אותם ליישומים חדשים. מערכות סריקת הגוף של החברה הן בעלות שיעור חדירה גבוה במיוחד, ולכן אינן דורשות מאנשים להוריד מעילים ולצמצם את הביגוד שעל גופם. מערך מיחשוב חזק המבוסס על מעבדי GPU של אנבידיה ולימוד עומק, מאפשרים לבצע סריקה של בני-אדם תוך כדי תנועה, בלא צורך שהם ייעצרו ועל-ידי כך להאט את תנועת המונים באתר הבדיקה.

חברת רודה אנד שוורץ היא ענקית ציוד אלקטרוני שמרכזה במינכן. היא מספקת מערכות צב"ד אלקטרוני, תת-מערכות ורכיבים למערכות תקשורת צבאיות, פתרונות בידוק וציוד ותוכנות לתחנות שידור ופתרונות סייבר. החברה מעסיקה כ-11,500 עובדים ובשנת הכספים האחרונה (שהסתיימה ביוני 2018) הסתכמו מכירותיה בכ-2 מיליארד אירו.

KLA תשלב לימוד מכונה בציוד מדידה לייצור שבבים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: קו הייצור של KLA במגדל העמק. צילום: Techtime

חברת KLA מפתחת בישראל דור חדש של ציוד מטרולוגיה לבדיקת איכות תהליך הייצור של שבבים, אשר משתמש ברשתות נוירוניות כדי להתגבר על מגבלות פיסיקליות של המערכת האופטית, במהלך הייצור של טרנזיסטורים מתקדמים. מנהל גוף פיתוח החומרה בחטיבת המטרולוגיה של KLA ישראל, ד"ר אדם בר, גילה ל-Techtime שהטכנולוגיה החדשה צפויה לצאת לשוק בשנת 2020 כאשר היא תשולב במערכות המדידה העתידיות: מערכת Archer TL 150 ומערכת Archer WT 750.

המערכות ממשפחת Archer מבצעות בדיקות Overlay במסגרת הבקרה השוטפת על תהליך ייצור השבב. בבדיקה הזו מבררים את רמת הדיוק שבה מונחות שכבות החומר הבונות את הטרנזיסטורים אחת על-גבי השנייה. החשיבות של המדידה נעשית קריטית יותר ככל שתהליכי הייצור מתקדמים, מכיוון שבהם גם הזחה זעירה של השכבות יכולה לגרום לתקלות חמורות בתיפקוד המעגל האלקטרוני. לדברי אדם בר, התעשייה נמצאת במצב שבו היא צריכה להתמודד עם מגבלות פיסיקליות, שלא ניתן להתגבר עליהן באמצעות שיפור סטנדרטי של המערכת האופטית.

אי-אפשר להתווכח עם הפיסיקה

אדם בר: "עד היום המערכות התמקדו בצמצום העיוותים של המערך האופטי, אולם הגענו למצב שבו חוסר השלמות האופטית נובע מחוסר שלמות של העדשות, ומעקרנות אי-הוודאות של הפיסיקה המודרנית. אי-אפשר לעקוף את הבעייה הזאת. לכן הרעיון שלנו מבוסס על ההנחה שמכיוון שהמערכת האופטית לא משתנה מרגע שהיא הופעלה, ומכניסה שגיאות קבועות למדידה, אז אם נלמד את העיוותים האלה נוכל גם לבטל אותם".

כדי לעשות זאת, מפתחת KLA בשנתיים האחרונות תהליך הכולל למידת מכונה. תחילה מתבצע תהליך למידה של קו הייצור באמצעות ביצוע מדידות מקיפות של פרוסות הסיליקון הראשונות, לימוד התוצאות באמצעות אלגוריתם מבוסס רשתות נוירוניות (Neural Networks Deep Learning), ואז הפעלת ההסקות באמצעות מכונות האוברליי במהלך הייצור הסדרתי.

ד"ר אדם בר. להכיר את הטעויות כדי לתקן אותן
ד"ר אדם בר. להכיר את הטעויות כדי לתקן אותן

"בשלב הראשון אנחנו לומדים את קו הייצור באמצעות מערכת מטרולוגיה ומערכת למדידת מימדים קריטיים (CD). במכונה שלנו יש מקור תאורה רציף בטווח המתחיל באור סגול (אורך גל של 400 ננומטר) ועד אינפרא אדום קרוב (כ-1,000 ננומטר). בזמן הלימוד סורקים את פרוסת  סיליקון (Wafer) בכל אורכי הגל, ובשילוב עם מדידות ה-CD מקבלים את תמונת המצב המדוייקת".

הייצור ייעשה בישראל

"בשלב הבא מכוונים את מערכת לימוד המכונה כדי שתאתר את אורך הגל המתאים ביותר, זה הנותן לנו את התוצאה המדוייקת ביותר בזמן הקצר ביותר (דבר המושפע מהרכב החומרים שממנו הווייפר נבנה וממספר השכבות המיוצרות), ואת אופי השגיאות שמערכת מייצרת, כדי שהיא תוכל לבטל אותן". הטכנולוגיה החדשה מפותחת בישראל בשיתוף פעולה עם קבוצת הבינה המלאכותית של החברה בפועלת בארצות הברית.

מערך החומרה פותח כולו בישראל, והמכונות ייוצרו במפעל החברה במגדל העמק ומשם ייצאו ללקוחות בכל העולם. החברה תציג דגם של המכונה החדשה בתערוכה שתתקיים בכנס OASIS בתל-אביב (1-2 אפריל 2019), כדי להראות חלק ממרכיבי המערך האופטי ומערך הבקרה שלה.

שיטת המדידה באמצעות התאבכות תוצג ב-OASIS

במקביל, תהיה בכנס גם הרצאה של ד"ר יורי פסקובר, שהוא מנהל את הפיתוח של אלמנטים קריטיים במכונות שייצאו לשוק בעוד שני דורות. הוא יציג טכנולוגיה של החברה לביצוע מדידות אוברליי באמצעות תבנית התאבכות משריג. מדובר בשיטה ש-KLA הכניסה לשוק בשנת 2013 ומיועדת לבצע מדידות בתהליכי ייצור של טרנזיסטורים שרוחב הצומת שלהם קטן מ-10 ננומטר.

השיטה מבוססת על מדידת תבנית התאבכות האור המגיע משני סריגים המונחים אחד מעל השני, ומוזחים אחד ביחס לשני. הסריגים מונחים באתרי מטרה בווייפר ומכונת המטרולוגיה מפענחת את תבנית ההתאבכות שלהם. "זוהי שיטה עקיפה משום שמדידת האוברליי מתקבלת מתוך תבנית ההתאבכות, אבל היא לא רגישה למיקוד (Focus) והרבה יותר מדוייקת. לכן היא מתאימה לתהליכי ייצור מתקדמים מאוד".

עוד על KLA ישראל: KLA

למידע נוסף על כנס OASIS והתערוכה המקצועית: http://oasis7.org.il

דאסו סיסטמס שילבה את SolidWorks בפלטפורמת ERP

פורסם בתאריך ע"י Techtime

במסגרת מפגש הטכנולוגיה השנתי שלה, שנערך בחודש שעבר בעיר דלאס בארה"ב, הכריזה חברת דאסו סיטמס (Dassault Systemes) על שילוב תוכנת התכנון ההנדסית SolidWorks בפלטפורמת הניהול הארגונית שלה, 3DEXPERIENCE. השילוב בוצע בעקבות רכישת חברת IQMS האמריקאית, אשר פיתחה תוכנת ERP לארגונים קטנים ובינוניים. דאסו רכשה אותה בתחילת ינואר השנה תמורת 425 מיליון דולר.

חברת דאסו מיתגה מחדש את התוכנה בשם DELMIAWORKS, ושילבה אותה ביחד עם SolidWorks במוצר חדש בשם 3DEXPERIENCE.WORKS. לדברי מנכ"ל דאסו, ברנרד צ'רלס (בתמונה למעלה), הפלטפורמה החדשה מספקת לארגונים הנדסיים קטנים ובינוניים יכולת ניהול של כל התהליך העסקי. באמצעות המוצר החדש מרחיבה דאסו את שוק היעד של פלטפורמת 3DEXPERIENCE, אשר משמשת כיום בעיקר בארגונים גדולים לצורך ביצוע פרוייקטים שיתופיים וניהול הייצור והתהליך העסקי.

מהפיכת הרנסאנס התעשייתי

להערכת החברה, שוק ה-ERP בחברות ייצור קטנות ובינוניות מסתכם כיום בכ-5 מיליארד דולר בשנה, והוא צפוי לצמוח בקצב שנתי של 7%-8% עד לשנת 2023. המוצר החדש מבוסס על ההנחה שכדי לשרוד, הם ייאלצו להשתלב במגמה חדשה שהחברה מכנה בשם "רנסאנס תעשייתי" (Industry Renaissance): אימוץ של חבילות וכלים דיגיטליים חדשים המאפשרים להם לייעל ולשנות את כל התהליך העסקי שלהם.

בתוך כך העריך סגן נשיא לאסטרטגיה בסולידוורקס, סוצ'יט ג'אין, שתחום הייצור התלת מימדי הפך לתחום מרכזי בתעשייה, ושתוכנת סולידוורקס מובילה את התחום הזה. "ההשקעה בהדפסת תלת-מימד היא אסטרטגית. כ-80% מהחברות המעצבות מודלים בטכנולוגיית תלת-מימד עושות כיום שימוש נרחב בתוכנת SolidWorks", אמר. סולידוורקס הוא מוצר מרכזי בפורטפוליו של דאסו, ובשנת 2018 הסתכמו מכירותיו בכ-742.5 מיליון אירו. כלל מכירות החברה הסתכמו בכ-3.48 מיליארד אירו.

צה"ל ירכוש מאלביט תותח אוטומטי ב-460 מ' ש'

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: תותח 155 מ"מ אוטומטי מדגם ATMOS של חברת אלביט

חברת אלביט מערכות (Elbit) זכתה בחוזה של משרד הביטחון לפיתוח וייצור התותח הבא של צה"ל. היקף הפרוייקט בשלב הראשון נאמד בכ-460 מיליון שקל (125 מיליון דולר). משרד הביטחון מסר שמדובר "בתותח המתקדם מסוגו בעולם". התותח החדש יהיה בעל יכולת טעינה וכינון אוטומטיים למטרה. הוא יידע לבחור באופן אוטומטי את סוג הפגז, מטען ההודף והמרעום המתאימים לכל משימה. הוא גם כולל מערכת המובילה אותם לקנה ומכווננת אותו למטרה.

אלביט תפתח ותייצר תותחים מתנייעים בהיקף רחב, תספק להם מערך אחזקה ל-20 שנה ותקים מאמן (סימולטור) להדרכת ואימון הלוחמים. לצורך הפרויקט, הוקם "מטה תכנית" במשרד הביטחון בשיתוף עם מפא"ת (מנהל למחקר ופיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית), מנהל הרכש (מנה"ר), משלחת משרד הביטחון בארה"ב, וכן חיל התותחנים וזרוע היבשה בצה"ל.

מדובר באחת מתכניות ההצטיידות הגדולות והמורכבות בתולדות צבא היבשה, שכן התותח החדש מיועד להחליף את מערך התותחים הקיים היום בצה"ל. משרד הביטחון מסר שפיתוח התותח העתידי כבר החל. הוא ביצע הדגמה ראשונית מוצלחת, וכעת מתבצע השלב הבא של ייצור אבות טיפוס והיערכות לתחילת ייצור סדרתי.

התותח האוטומטי שהחל את דרכו בסולתם

כאן ככל הנראה תיכנס לתמונה גם תוכנית הסיוע הביטחוני האמריקאית: אלביט ומשרד הביטחון מתכננים לרכוש חלק מהתת-מערכות עבור התותח בארצות הברית, לאחר שייוצרו על-ידי חברות אמריקאיות (כולל החברה הבת של אלביט בארה"ב). המהלך הזה צפוי להגדיל את תקציב הפרוייקט "בהיקף שצפוי להיות משמעותי".

אלביט מסרה שהתותח מתבסס על ידע שהיא צברה במשך עשרות שנים. בכך היא רומזת ליצרנית התותחים סולתם מיקנעם, אשר נרכשה על-ידי אלביט בשנת 2010, והחלה בפיתוח התותח האוטומטי ATMOS, שאלביט משווקת כיום. מדובר בתותח 155 מ"מ הניתן להתקנה על משאיות ופלטפורמות משוריינות. הוא כולל מערכת טעינה הידראולית אוטומטית.

התותח מתאים לכל סוגי החימוש הקיימים בנאט"ו ומערכות אלקטרוניות לניהול המשימה, שליטה ובקרה, כיוון אוטומטי אל המטרה ומכ"ם למדידת מהירות הלוע של הקליע. העיסקה מבליטה גם את היתרון שבעיסקת תעש. בתור יצרנית מרכזית של חימוש ארטילרי עבור צה"ל, ניתן להניח שתעש, אשר מוזגה לחטיבת היבשה של אלביט, תהיה אחראית על ייצור התחמושת לתותח החדש.

אינוויז מגייסת יותר מ-130 מיליון דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: ניסויים בחיישן LiDAR מהדור הקודם במעבדות אינוויז בפארק אפק. צילום: Techtime

חברת אינוויז (Innoviz Technologies) מפארק אפק שבראש העין, נמצאת במהלכו של גיוס הון גדול מאוד שעדיין לא הסתיים. היום החברה דיווחה שלגיוס הצטרפו שלוש קרנות סיניות: China Merchants Capital ,Shenzhen Capital Group וקרן New Alliance. אליהן הצטרפו גם חברות הביטוח הישראליות הראל והפניקס, וביחד הן התחייבו להשקיע 132 מיליון דולר בחברה. בכך מגיע היקף הגיוסים של אינוביז לכ-214 מיליון דולר מאז הקמתה בשנת 2016.

היקף הגיוס צפוי לעלות

מהחברה נמסר שסבב הגיוס עדיין פתוח מכיוון שיש התעניינות של משקיעים נוספים. מכאן שהסכום הסופי של גיוס ההון צפוי להיות גבוה יותר. חברת אינוויז הוקמה על-ידי עומר כילף, אורן רוזנצווייג, אורן בוסקילה ועמית שטיינברג. כולם יוצאי יחידה טכנולוגית של חיל המודיעין. מייסד משותף נוסף הוא יו"ר החברה, זהר זיסאפל, שהיה גם המשקיע הראשון. החברה הביאה לשוק קונספט חדש של חיישן LiDAR המבוסס על רכיב מוליך למחצה וללא שימוש בחלקים נעים, כדי לעמוד בדרישות תעשיית הרכב.

גיוס ההון הנוכחי נועד לממן את כניסת החברה לשלב המיסחור של הטכנולוגיה, כולל תחילת הייצור הסדרתי של חיישן ה-LiDAR מהדור החדש של החברה, InnovizPro, אשר צפוי להתחיל בשנת 2020. למעשה, התאריך נקבע על-ידי חברת ב.מ.וו, אשר החליטה לשלב אותו בגרסה האוטונומית של ה-SUV החשמלי חדש iNEXT שהיא מתכננת להוציא לשוק ב-2021. ההחלטה של ב.מ.וו גם מציינת את זכיית התכנון הראשונה בעולם של חיישן LiDAR מסוג מצב מוצק (Solid State).

עומר כילף: הקמת קו הייצור מותאם לצרכים של חברת ב.מ.וו
מייסד ומנכ"ל אינוויז, עומר כילף. קו הייצור החדש מותאם לצרכים של חברת ב.מ.וו

במקביל, ההון ישמש למימון הרחבת פעילותה בשוקי היעד המרכזיים: אירופה, ארה"ב, סין ויפן, ולמימון הפיתוח של החומרה והתוכנה לדור החיישנים הבא. כיום החברה עובדת בשיתוף פעולה עם יצרניות רכב וספקיות מרכזיות של מכלולים לתעשיית הרכב, דוגמת Delphi ,HiRain  ,HARMAN ו-Magna שגם השתתפה בסבב הגיוס הגדול. אינוויז נמצאת בתנופת צמיחה: לפני כשלושה חודשים היא העסיקה 200 עובדים, וכיום מצבת העובדים מגיעה לכ-240 עובדים.

כלל האצבע שמבטיח את עתיד ה-LiDAR

כיום החברה מפעילה משרדי מכירות ותמיכה בארה"ב, גרמניה, יפן וסין, והיא נערכת להקמת מפעל ייצור בסין. הוא יפעל במקביל לקו הייצור האופטי של חברת Jabil בחיפה, המייצר כיום את החיישנים שלה. היעד של אינווויז הוא להגיע לקיבולת ייצור של כמה מאות אלפי יחידות בשנה. המייסד והמנכ"ל עומר כילף הסביר ל-Techtime שלמרות השימוש הגובר במצלמות עבור כלי-רכב חכמים ואוטונומיים, היצרנים זקוקים גם לחיישני LiDAR, הממפים את המרחב באמצעות מדידת זמני ההחזרה של קרן לייזר סורקת.

כילף: "הארכיטקטורה של הרכב האוטונומי כוללת שימוש במספר חיישנים כמו מצלמה, LiDAR, מכ"ם וחיישני אודיו. כל אחד מהם נותן מידע שונה, והמערכת מייצרת תובנה כוללת באמצעות Sensor Fusion. כלל האצבע המקובל בתעשייה הוא שכדי שהמחשב יקבל החלטה מסויימת, הוא צריך אינדיקציה זהה המגיעה לפחות משני חיישנים שונים".

בנקודה הזאת יש חשיבות לחיישן תלת-מימדי נוסף מעבר למכ"ם, שכן למערכות מכ"ם יש רזולוציה נמוכה, והן לא מזהות אובייקטים נייחים בגלל שהן נשענות על אפקט דופלר. חסרונות שניתן לכפר עליהם באמצעות שימוש בחיישן LiDAR. אחת מהתוצאות המעניינות של כלל האצבע הזה, היא שחברת ב.מ.וו החליטה להישען על שתי טכנולוגיות ישראליות במכונית האוטונומית שלה: טכנולוגיית ה-LiDAR של אינוויז, וטכנולוגיית עיבוד תמונות המצלמה של חברת מובילאיי.

עוד על אינוויז: Innoviz

רנסאס השלימה את רכישת IDT; בונה אסטרטגיה גלובלית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת רנסאס (Renesas) היפנית קיבלה את כל האישורים הרגולטוריים להשלמת עיסקת הרכישה של יצרנית השבבים מקליפורניה Integrated Device Technology, אשר נחתמה בחודש ספטמבר 2018. האישור האחרון שנדרש היה זה של ה-CFIUS בארה"ב. בתחילת השבוע הודיעה הוועדה האמריקאית שאין למיזוג השפעה על הביטחון הלאומי במיזוג, ובעקבות זאת העיסקה תתבצע בסוף השבוע הזה, כאשר רנסאס תשלם 6.7 מיליארד דולר תמורת IDT.

רנסאס היפנית מתמקדת בפיתוח וייצור מיקרו-בקרים, רכיבי אותות מעורבים, רכיבים אנלוגיים ודיגיטליים ופתרונות לתחום המערכות המשובצות. חברת IDT מתמחה בתחום רכיבי ההספק המיתכנתים ורכיבי תיזמון ומספקת פתרונות RF, ממשקי זכרון, חיישנים חכמים ורכיבי אותות מעורבים. חברת רנסאס נחשבת לאחת מספקיות השבבים המרכזיות בתעשיית הרכב, ומדורגת שנייה אחרי NXP, הנחשבת ליצרנית השבבים המובילה בתחום הזה.

לאחר העיסקה תמשיך IDT לפעול במתכונת של חברה עצמאית הנמצאת בבעלותה המאלה של רנסאס. הטכנולוג הראשי ומנהל הפעילות של החברה, סיילאס צ'יפידטי, ימונה לנשיא ומנכ"ל IDT ולסגן נשיא פעיל של חברת רנסאס. במקביל להשלמת העיסקה, הודיעה רנסאס על ארגון מחדש של המבנה הארגוני שלה, אשר נועד להפוך אותה לחברה גלובלית ולא רק ליצרנית שבבים הממוקדת בעיקר בשוק היפני.

השינוי הארגוני כולל מעבר ממבנה תלת חטיבתי למבנה בעל שתי זרועות עסקיות וטכנולוגיות. כיום רנסאס מאורגנת במתכונת של שלוש חטיבות: קבוצת הפתרונות התעשייתיים (IBU), קבוצת הפתרונות הכלליים (BBU) הכוללת גם IoT וקבוצת הפתרונות לשוק הרכב (ABU). במבנה החדש, החברה תפעל בשתי יחידות עסקיות: שתי היחידות הראשונות מוזגו לקבוצת IoT ותשתיות עסקיות (IIBU), כאשר קבוצת הרכב נשארת ללא שינוי.

אלביט, רפאל, התעשייה האווירית ו-KLA יגייסו עובדים בכנס OASIS

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: פיתוח לייזר בתעשייה האווירית. צילום: אלון רון

ארבע מהחברות הגדולות בישראל בתחום האלקטרו-אופטיקה החליטו למקד מאמצים, ולגייס עובדים חדשים במסגרת כנס OASIS שיתקיים ב-1-2 באפריל במלון דוויד אינטרקונטיננטל בתל-אביב. החברות אלביט, רפאל, KLA והתעשייה האווירית מציעות למבקרים בכנס (וגם לאנשים שלא מגיעים אליו) להגיש מועמדות לקבלת עבודה במסגרת אתר תעסוקה מקוון של OASIS. האתר מאפשר להם להגיש קורות חיים בצורה סודית, לחברה שבה הם מעוניינים להשתלב.

בנוסף, באולמי הכנס והתערוכה המקצועית יהיו פזורות עמדות מחשב שבאמצעותן המבקרים יוכלו לשלוח לחברות את קורות החיים שלהם. ארבעת החברות השתתפו בקמפיין גיוס עובדים זהה שהתקיים בכנס הקודם לפני שנתיים. להערכת המארגנים, עד היום נרשמו לארוע כ-1,600 מבקרים, מתוכם כמה מאות סטודנטים לתארים מתקדמים בתחומי האופטיקה והאלקטרו-אופטיקה.

400 חברות אופטיקה בישראל

ישראל נחשבת למעצמה בקנה מידה עולמי בתחום הפוטוניקה. להערכת ראש איגוד תעשיות האופטרוניקה בישראל, חיים רוסו, פועלות כיום בישראל כ-350 חברות בתחום האלקטרו-אופטיקה, שכ-10-15 מהן מעסיקות יותר מ-500 עובדים. "יש לנו עוד כ-50 חברות בסדר גודל בינוני והשאר הן חברות קטנות".

כנס OASIS 2019 נערך על-ידי אגודת הלייזרים והאלקטרואופטיקה הישראלית (ILEOS) ויתקיים בימים ב' ו-ג', 1-2 באפריל 2019, במלון דוד אינטרקונטיננטל בתל-אביב. הכנס מאורגן על-ידי לשכת המהנדסים ועל-ידי חברת Kaleidoscope. תחום הפוטוניקה והאלקטרואופטיקה נחשב לתחום הצטיינות ישראלי מיוחד. להערכת יו"ר הכנס, פרופ' אברהם קציר, פועלים כיום בארץ כ-10,000 מומחי אופטיקה באקדמיה ובכ-400 חברות ישראליות.

שוק צומח ומשווע לעובדים

למרות המצויינות הישראלית, המאבק על כל עובד הוא נוקשה מאוד, מכיוון שמדובר בתחום צומח שבו הדרישה לעובדים מיומנים היא עצומה. מנתוני איגוד האופטרוניקה עולה שהשוק נמצא בצמיחה מהירה כמעט לכל רוחב החזית. כך למשל, שוק חיישני ה-UV צפוי לצמוח בקצב שנתי של 29% עד לשנת 2021, שוק הרכיבים האופטיים למרכזי נתונים וענן יצמח בשיעור של כ-20% בשנה עד 2020, שוק התצוגות לכלי-רכב צפוי לצמוח בשיעור שנתי של כ-13%, ושוק הלייזרים המהירים יצמח בקצב של כ-24% בשנה.

לאתר גיוס העובדים: Employment Opportunities

קיידנס, ARM ו-Xilinx השיקו פלטפורמת פיתוח משותפת

פורסם בתאריך ע"י Techtime

החברות קיידנס, ARM ו-Xilinx השיקו פלטפורמת פיתוח חדשה עבור תכנון מערכות מיחשוב לענן אשר ייוצרו מטרנזיסטורי FinFET בתהליך 7 ננומטר של TSMC. פלטפורמת הפיתוח מתבססת על ארכיטטורת המחשוב החדשה של ARM, מסוג Neoverse N1. פלטפורמת הפיתוח (Neoverse N1 System Development Platform) מאפשרת האצת מחשוב א-סימטרית באמצעות ארכיטקטורת הקישוריות CCIX לתקשורת מהירה בין מעבדים מגוונים בתוך מרכז הנתונים. היא מיועדת לצורך בניית אבות טיפוס של חומרה, פיתוח תוכנה, אימות מערכות, כיוונון ויצירת פרופיל  ביצועים.

כרטיס הפיתוח (SDP) כולל את רכיב ה-SoC מסוג Neoverse N1 העובד בקצב שעון של עד 3GHz, זכרונות מטמון בגודל מלא, הרבה מאוד זיכרון רחב פס וקניין רוחני (IP) מעודכן. חברת ARM פיתחה את פלטפורמת Neoverse N1 בשיתוף עם קיידנס ו-Xilinx. היא כוללת את הקניין הרוחני של קיידנס עבור CCIX, PCIe Gen 4 ו-DDR4 PHY. החברה מעריכה שזו הפלטפורמה הראשונה בתעשייה המוכנה לייצור המוני בתהליך  TSMC 7nm. היא גם מספקת חיבוריות לרכיבי ה-FPGA של זיילינקס מסוג UltraScale+ ו-Virtex באמצעות תקשורת CCIX הממומשת בעזרת כרטיס ההאצה Alveo U280 של זיילינקס.

נשיא קיידנס, אנירוד דווגאן, אמר ששיצוף הפעולה של החברה עם ARM, TSMC ו-Xilinx, "יקדם את הדור הבא של תשתיות מענן לקצה". פלטפורמת Neoverse N1 SDP תהיה זמינה בכמויות מצומצמות ברבעון השני של 2019, ואחר כך הזמינותת ורחב בהדרגה. מאיץ Alveo U280 נמצא בזמינות מלאה וניתן להשגה אצל זיילינקס.

מערכות הפעלה מיושנות ואנטי-וירוס שלא מתעדכן

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת CyberX מהרצליה גייסה 18 מיליון דולר בגיוס הון שבו השתתפו קרן ההשקעות של חברת קואלקום, קואלקום ונצ'רס, וקרן Inven Capital. ההשקעה מביאה את היקף הגיוסים של החברה לכ-48 מיליון דולר. חברת CyberX הוקמה בשנת 2013 על-ידי שני יוצאי יחידת מצו"ב של אגף התקשוב בצה״ל: ניר גילר ועומר שניידר. החברה פיתחה פתרונות הגנה למערכות IoT תעשייתיות (IIoT) ומתגאה בכך שהפתרונות שלה הם היחידים בתעשייה אשר פותחו על-ידי צוות שאומן בתקיפת מערכות מוגנות (Blue Team).

המערכת של החברה, XSense, לומדת את מאפייני מערך התקשורת בתוך מתקן הייצור או התשתית הקריטית, ומאפיינת אותו בפירוט כדי לזהות פעילויות חריגות שאותן היא יכולה להגדיר כפעולות עוינות. כאשר היא מותקנת באתר המוגן, היא מתחילה את פעילותה בביצוע בדיקה מעמיקה של חבילות התקשורת (Deep Packet Inspection) שמהן היא בונה תמונה מלאה של הרשת: הרכיבים, הבקרים, הנתבים וכדומה.

בהמשך, המערכת מגדירה את מצבי יחידות הקצה (State Machine) ומנתחת את מאפייני ההתנהגות של הרשת. בסיום התהליך היא מסוגלת לזהות כל פעילות ברשת ולהגדיר האם היא תקנית או עשויה להיות מסוכנת. המערכת פועלת באופן שקט ועוקבת אחר הפעילות השוטפת, כאשר היא מזהה חריגה חשודה, היא מעבירה למפעילים התראה בזמן אמת.

התוקפים אוהבים את הפתרון שהוא נוח למנהל המפעל

לאחרונה החברה פירסמה את דו"ח איומי ה-IIoT לשנת 2019, המבוסס על המידע שהיא אוספת מ-850 אתרים תעשיתיים או קריטיים שהמערכת שלה מגינה עליהם. מהדו"ח מתברר שלמרות הסכנות הרבות, אתרים רבים סובלים מכשלי אבטחה: ב-40% מהמתקנים התעשייתיים היה לפחות קישור ישיר אחד לאינטרנט, ב-53% מהמתקנים התעשייתיים יש מערכות הפעלה לא מעודכנות, כמו למשל Windows XP.

כ-69% משתמשים בססמאות טקסט פשוטות ולא מוצפנות, ו-57% מהאתרים עדיין לא מפעילים תוכנת אנטי-וירוס המבצעת עידכון שוטף של חתימות וירוסים, המאפשרות לזהות וירוסים הנכנסים למערכת. עוד נתון מעניין: ב-84% מהמתקנים יש לפחות מערכת אחת המאפשרת ניהול מרחוק. אומנם זהו פתרון מאוד נוח למנהלי האתר, אולם הוא נחשב מסוכן מאוד ולא בטוח.

מאז החלה לפעול בישראל בשנת 2010, השקיעה קרן קואלקום ונצ'רס ב-27 חברות סטארט-אפ ישראליות. שמונה מהחברות בהן השקיעה ביצעו אקזיט מצרפי בהיקף של כ-2 מיליארד דולר. בהן: Waze, Ravello, Wilocity  ו-Tapingo.

אירית טויטו מונתה לסמנכ"לית טכנולוגיות בכירה ב-ECI Telecom

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אי.סי.איי (ECI) מפתח תקווה הודיעה היום (ב' ) על מינויה של איריס טויטו לתפקיד סמנכ"לית טכנולוגיות בכירה וחברה בהנהלת החברה. בתפקיד החדש טיוטו אחראית על תוכניות המחקר והפיתוח של החברה ותוביל את האסטרטגיה שלה בתחום הדור החמישי (5G). בנוסף, היא תהיה אחראית על תשתית ה-IT של החברה ועל פרוייקט T3 של החברה. מדובר בפרוייקט פיתוח במתכונת של DevOps, אשר משלב בין פיתוח תוכנה עבור המוצר לבין  מחלקת ה-IT התפעולית, על-מנת להאיץ את זמן היציאה לשוק של פרוייקטים חדשים ושיפור התמיכה בלקוחות, כמו למשל באמצעות עידכוני תוכנה.

למעשה, טויטו חוזרת לחברה לאחר 20 שנה. היא החלה את דרכה לפני 25 שנה כמהנדסת תוכנה ומנהלת צוות פיתוח תוכנה באי.סי.איי, ואז עברה לתפקידים אחרים בתעשייה, בהם הובלת צוותי פיתוח ותמיכה בלקוחות בחברות בחברות אחרות, בהן אמדוקס שבה היא שימשה כמנכ"לית חטיבת מוצרי ניהול הלקוחות, ובפיליפס מדיקל שבה היא שימשה כמנכ"לית חטיבת אפליקציות ההדמייה הקליניות. מנכ"ל ונשיא אי.סי.איי, דאריל אדוארדס, אמר שאירית מהווה נכס חשוב לחברה ערב פריסת מערכות הדור החמישי, "ובמיוחד כאשר אנו בשלב התרחבות גלובלית".

הסודות שהתגלו בתשקיף לבורסת לונדון

חברת אי.סי.איי מספקת לחברות טלקום בעולם פתרונות תמסורת אופטיים ופתרונות מבוססי חבילות (Packet/Optical Transport), יישומי SDN/NFV ופתרון אבטחת סייבר לרשתות טלקום. היא דיווחה שבשלוש השנים האחרונות היא קיבלה 90 זכיות ומכירותיה צמחו ב-25% בשנתיים האחרונות, אולם לא מסרה מהו היקף המכירות. יחד עם זאת, בספטמבר 2018 היא דיווחה לבורסה בלונדון על כוונתה לגייסה הון בהיקף של כ-230 מיליון דולר באמצעות הנפקת מניות. בינתיים התוכנית נדחתה, אולם מהתשקיף שהגישה מתבררים מספר פרטים על החברה.

כיום החברה מתמקדת בפתרונות תמסורת בתחום החומרה והתוכנה, וכ-87% מעובדי המו"פ של החברה הם מהנדסי תוכנה. בתחילת 2018 היא חתמה על הסכם שיתוף פעולה אסטרטגי עם חברת אריקסון, שהודיעה בסוף 2018 שמערכות התמסורת של אי.סי.איי יהיו חלק בלתי נפרד מהתשתית שהיא תציע למערכות הדור החמישי. בעשור האחרון היא השקיעה יותר ממיליארד דולר במחקר ופיתוח קו המוצרים הגמיש שהיא מכנה "פתרונות אלסטיים".

במחצית הראשונה של 2018 הסתכמו מכירותיה ב-197.7 מיליון דולר, בהשוואה למכירות של 159 מיליון דולר במחצית 2017. בסך הכל, המכירות השנתיות ב-2017 הסתכמו בכ-367.2 מיליון דולר. החברה דיווחה שמכירותיה ב-2017 צמחו ב-13%, ומכירותיה במחצית 2018 צמחו ב-24%. אם נניח שהצמיחה הממוצעת של 2018 נמצאת בין שני הקצוות, נניח 18%, מתקבלת הערכת מכירות שנתית של 430-440 מיליון דולר.

Weebit Nano מתכננת ייצור המוני של זכרונות ReRAM ב-2021

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: רכיב ReRAM בנפח של 4kbit. מהרכיבים הראשונים של וויביט ננו. צילום: Techtime

חברת Weebit Nano מהוד השרון נערכת לייצור מסחרי של טכנולוגיית הזכרון ההתנגדותי (ReRAM) שהיא פיתחה. להערכת המנכ"ל, קובי חנוך, היעד כיום הוא לסגור על הסכם ייצור עם יצרן שבבים ועל הסכם מכירה עם לקוח ראשון. "אנחנו נמצאים כעת בשלבי העברת הייצור אל פאב סטנדרטי ונמצאים במו"מ עם מספר פאבים. המטרה היא לסגור חוזה ראשון ב-2019 ולהתחיל בייצור המוני כבר בשנת 2021 בתהליך המבוסס על פרוסות סיליקון בקוטר של 300 מ"מ".

דדי פרלמוטר ויואב ניסן כהן מסייעים לחברה

במקביל, החברה החלה בגיוס צוות פיתוח יתכנן את מעגלי הבקרה מסביב לזיכרון. המטרה של החברה היא לפעול במתכונת של חברת קניין רוחני (IP) אשר מוכרת מודולי זכרון שהלקוחות יכולים להטמיע בתוך רכיבי ASIC שהם מפתחים. המעבר למיסחור הטכנולוגיה נעשה בליווי שניים מהענקים של תעשיית השבבים הישראלית: הראשון הוא דדי פרלמוטר, לשעבר סגן נשיא אינטל העולמית שניהל במשך מספר שנים את אסטרטגיית המחשוב שלה וכיום דירקטור במלאנוקס.

כיום פרלמוטר משמש כיו"ר וויביט ננו. השני הוא יואב ניסן כהן, שהיה ממייסדי חברת טאואר-ג'אז ומנכ"ל החברה במשך מספר שנים. ניסן כהן משמש כיום כדירקטור בכיר בחברה. ביוני 2018 השלימה החברה אבן דרך משמעותית כאשר הכריזה על זכרון בנפח של 1Mb שיוצר ב-STMicroelectronics בתהליך של 40 ננומטר.

זיכרון ReRAM – Resistive Random Access Memory, משלב בין היתרונות של הפלאש (שהוא בלתי נדיף אולם איטי) ושל ה-DRAM (שהוא מהיר אך נדיף): ה-ReRAM הוא בלתי נדיף, מהיר, פועל בהספק נמוך ובעל מחזור חיים ארוך. הוא מבוסס על שימוש בחומרים המשנים את ההתנגדות החשמלית שלהם בתגובה למתח חשמלי, ועל-ידי כך "זוכרים" את רמת המתח גם לאחר ניתוק ממקור הכוח, וכך המידע אינו הולך לאיבוד.

מנכ"ל וויביט ננו, קובי חנוך, עם פרוסת סיליקון 200 מ"מ הכוללת רכיבי ReRAM
מנכ"ל וויביט ננו, קובי חנוך, עם פרוסת סיליקון 200 מ"מ הכוללת רכיבי ReRAM

אומנם וויביט ננו אינה היחידה בשוק המפתחת זכרון התנגדותי, אולם היא מגיעה עם יתרון משמעותי: ההטכנולוגיה שלה מאפשרת לייצר את מודולי הזכרון בטכנולוגיית CMOS סטנדרטית משום שהיא מוססת על ייצור באמצעות סיליקון אוקסיד (SiOx). לדברי חנוך, הטכנולוגיה ניתנת ליישום גם בתהליכי ייצור ממוזערים של 7 ננומטר ומטה, מכיוון שגודל הצומת מוגדר על-ידי הטרנזיסטור הדוחף את תא הזיכרון, ולא על-ידי תא הזיכרון עצמו.

בין צרפת, אוסטרליה והוד השרון

וויביט ננו היא חברת סמיקונדקטורס יוצאת דופן, הן באופן שבו היא הוקמה והן בשיטת הפעולה שלה. החברה הוקמה על-ידי שני משקיעים ישראלים המעדיפים להישאר אנונימיים אשר פיתחו שיטת יזמות מעניינת: הם מזהים פטנטים בעלי פוטנציאל, רוכשים רשיון שימוש, מנפיקים את החברה ויוצאים ממנה מוקדם. החברה הוקמה ב-2015 לאחר ששני המשקיעים פגשו את פרופ' טור מאוניסרסיטת רייס בארה"ב, אשר סיפר להם אודות המחקר שלו. הם חתמו איתו על הסכם זיכיון לפטנט שלו בתחום ReRAM, והנפיקו אותה בבורסה המרכזית באוסטרליה (ASX) באמצעות רכישת שלד בורסאי.

כיום היא נסחרת לפי שווי שוק של 17.6 מיליון דולר אמריקאי. החברה פועלת בעצמאות רבה יחסית לאחר שהמשקיעים המייסדים מכרו את רוב מניותיהם וכיום אין לה גרעין שליטה מובהק, מכיוון שלמשקיעים הכי גדולים יש פחות מ-5% מהמניות. קובי חנוך הגיע לחברה לקראת סוף 2017. הוא החל את דרכו בתעשיית השבבים בחברת נשיונל סמיקונדקטורס (שממנה יצאה טאואר-ג'אז), היה אחד ממייסדי Verisity שנמכרה לקיידנס בשנת 1995 תמורת כ-315 מיליון דולר ושימש כסמנכ"ל המכירות הבינלאומיות של Jasper וכיועץ לחברות סטארט-אפ.

ממשלת צרפת מסבסדת את הפיתוח הטכנולוגי

גם הפיתוח הטכנולוגי נעשה במתכונת מיוחדת: החברה עובדת בשיתוף פעולה עם מכון המחקר הצרפתי Leti, שבמעבדותיו נערכים הניסויים ושם נמצא צוות המחקר והפיתוח המרכזי. חנוך: "חיפשנו פאב העוסק במחקר ופיתוח ולא בייצור. התלבטנו בין IMEC ו-Leti ובסוף בחרנו ב-Leti. כשעשינו את ההסכם, גילינו שיש להם עוד יתרון אדיר: ממשלת צרפת רוצה לעודד הייטק ומחזירה לנו במזומן  60 סנט עבור כל אירו שאנחנו משלמים למכון. בנוסף, כשאנחנו מגייסים דוקטורנט צעיר, אנחנו מקבלים בחזרה 120% מעלות שכרו בשנתיים הראשונות. כיום יש כ-20 חוקרים ב-Leti העובדים עבורנו".

החברה מתכננת להתמקד בשוק ה-ASIC וה-SoC כדי לספק מענה לבעיה מוגדרת: יצרני זכרונות הפלאש התגברו על הקושי בהקטנת גודל הצומת מתחת ל-28 ננומטר על-ידי ייצור תלת מימדי, שבו תאי הזיכרון מוערמים אחד על -גבי השני והייצור מגיע עד ל-96 שכבות חומר. אלא שבייצור ASIC אי-אפשר להגדיר ייצור לגובה של חלק מהשבב והוא צריך להיות אחיד בגובהו. לדברי קובי חנוך, "כאן ה-ReRAM נכנס לתמונה. הוא מספק ליצרנים טכנולוגיה מושלמת לשיבוץ זיכרון בתוך השבב".

קיידנס ו-CEVA נכנסו לשבב ה-Bluetooth 5 של Optek

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אופטק (Optek Digital Technology) משנזן, סין, בחרה במעבדים של CEVA הישראלית ושל חברת קיידנס דיזיין סיסטמס (Cadence) כמרכיבי הקניין הרוחני (IP) המרכזיים בשבב התקשורת החדש שלה, הפועל בתקן Bluetooth 5 Dual Mode. השבב החדש מדגם OTK528X מיועד לנהל מערכות מולטימדיה ביתיות המשתמשות בטכנולוגיות בינה מלאכותית.

הוא מיועד לשימוש במוצרים המשמשים לעיבוד קול ומוסיקה, ביישומים דוגמת אבזרים לבישים, רמקולים חכמים, אוזניות, מערכות מציאות מדומה (AVR), מערכות מוזיקה וכדומה. התקשורת של השבב החדש תנוהל באמצעות מערכת RivieraWaves Bluetooth מתוצרת חברת CEVA, אשר השילוב שלה בשבב יאפשר לו לייצר תקשורת עם אבזרי Bluetooth 5.0 Dual Mode ו-Bluetooth low energy בקצבי תקשורת של 2Mbps, 500Kbps ,125Kbps ו-1Mbps.

לצד מעבד התקשורת הישראלי, השבב מצוייד במעבד DSP מתוצרת חברת קיידנס מדגם Tensilica HiFi 3 DSP. אופטק גם השתמשה בארכיטקטורת העיבוד Tensilica Xtensa, שהיא ארכיטקטורת RISC ניתנת להתאמה לצרכים של כל יישום, באמצעות מעבדי 32 סיביות. קיידנס מעריכה שמעבדי Tensilica HiFi DSP נתמכים על-ידי יותר מ-300 חבילות תוכנה מוכחות וכ-120 שותפי תוכנה שלה, הפועלים במסגרת תוכנית השותפות Tensilica Xtensions. בסך הכל, כ-100 יצרניות מערכות (OEM) משתמשות כיום ב-Tensilica HiFi DSPs עבור מוצרי השמע, האודיו והדיבור שלהן.

קו הייצור האמריקאי של ראדא יתחיל לפעול ברבעון האחרון 2019

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנכ"ל ראדא, דב סלע. "זו השנה שחיכינו לה". צילום: Techtime

חברת האלקטרוניקה הצבאית מנתניה, ראדא (Rada Electronic Industries), נמצאת לקראת השלמת תהליך ההקמה של מפעל לייצור מערכות מכ"ם טקטיות בעיירה ג'רמן-טאון שבמרילנד, המיועד לייצר מערכות מכ"ם עתידיות עבור צבא ארצות הברית. במהלך שיחת הוועידה בעקבות הדו"ח השנתי של החברה, דיווח היום (ד') המנכ"ל דב סלע שהיקף ההשקעה במפעל יהיה כמה מיליוני דולרים ספורים, פחות מ-5 מיליון דולר. "המטרה היא להתחיל בייצור מערכות מכ"ם כבר ברבעון הרביעי של שנת 2019".

ראדא עברה שינוי דרמטי בשנים האחרונות: במקביל לדעיכה ההדרגתית של שוק האוויוניקה המסורתי שלה, היא פיתחה קו מוצרים חדש של מערכות מכ"ם טקטיות אשר מתחיל רק עכשיו את שלבי הכניסה שלו לשוק. המכירות של המכ"ם הטקטי אחריות לתפנית שהיא ביצעה בשנת 2017, כאשר מכירותיה הוכפלו מ-12.8 מיליון דולר ל-26.2 מיליון דולר. כעת היא נמצאת בפני קפיצה נוספת, בשנת 2018 הסתכמו מכירותיה ב-28 מיליון דולר, והתחזית של החברה היא שבשנת 2019 היא תגדיל את המכירות ב-43% להיקף של כ-40 מיליון דולר. "זוהי השנה שחיכינו לה", הוא אמר לאנליסטים.

מערכות מכ"ם טקטי הן מערכות מכ"ם ניידות וקטנות המשמשות להגנה אקטיבית על כלי-רכב באמצעות איתור איום מקומי ומתן הוראת שיגור לחימוש מונחה שישמיד את האיום. הן גם משמשות לאיתור כטב"מים ורחפנים, ואיתור איומים נוספים כמו למשל פצמ"רים בשדה הקרב. החברה נכנסה לתחום בשנת 2006 כמעט במקרה בעקבות פנייה מרפאל, ובשנת 2008 החלה לעבוד עם תעש (היום בבעלות אלביט) על פיתוח המכ"ם עבור מערכות ההגנה האקטיביות נגד טילים "חץ דורבן" (באנגלית: Iron Fist) להגה על כלי-רכב משוריינים ועל כלי-רכב קלים בפני טילי נ"ט דוגמת טילי אר-פי-ג'י.

ראדא פיתחה פלטפורמת מכ"ם מבוססת תוכנה הניתנת לדחיסה במארז משולב קטן וזול יחסית. אלא שנדרשו כמעט 10 שנים כדי שהצבאות בעולם יכירו בצורך להגנת טנקים וכלי-רכב מפני טילים באמצעות מערכות הגנה אקטיביות. היה גם קושי טכנולוגי גדול, מכיוון שהו צריכות לאתר איום RPG ובתוך חצי שנייה את שלוח נתוני מיקום המדוייקים שיאפשרו לנטרל את האיום. התפנית של 2017 התרחשה בעקבות הזמנה דחופה של המארינס האמריקאי, שרכש בבהילות יותר מ-100 מערכות מכ"ם טקטי העובדות תוך כדי תנועה ומספקות התראה בפני איומים כמו רחפנים. היקף העיסקה היה 10 מיליון דולר.

כעת המצב שונה: הצבא האמריקאי סיים את מבחני הביצוע של חץ דורבן, אשר מתוכנן להתקנה ב-138 עבור חטיבת נגמ"שי Bradley 2 של הצבא האמריקאי. לדברי סלע, החברה מעורבת בעוד שתי תוכניות גדולות של הצבא האמריקאי להצטיידות במערכות ההגנה מתוצרת תעש/אלביט. סלע: "סיפקנו כמות משמעותית של מערכות עבור הבדיקות שבוצעו במסגרת התוכניות האלה, וכעת הם מכינים את התקציבים לשנים 2019 ו-2020. במקביל, החברה נערכת להשלמת תהליך קבלת אישור ספק מורשה והסמכת הגנה בפני תקיפות סייבר. וכאשר כל הנקודות האלה יחוברו, היא תתחיל לספק מערכות מכ"ם רבות לצבא ארצות הברית. חלקן ככל הנראה עכשיו, והשאר ב-2020 ובשנים שלאחריה.

מכ"ם CHR למערכות הגנה אקטיבית. מאתר RPG בתוך פחות מחצי שנייה
מכ"ם CHR למערכות הגנה אקטיבית. מאתר RPG בתוך פחות מחצי שנייה

לדברי סלע, בעקבות ההתפתחויות בשוק האמריקאי, היא מתחילה לעבוד גם עם בעלות הברית של ארצות הברית, כמו למשל מדינות ברית נאט"ו. למעשה, כולן מתעניינות בשלושה יישומים מרכזיים הנבנים מסביב למכ"ם טקטי: מערכות הגנה אקטיבית נגד טילים, מערכות הגנת נ"מ בפני איומים בגובה נמוך, ומערכות הגנה בפני רחפנים. "כיום יש לנו פתרון מיידי בתחום המכ"ם הטקטי העונה לצרכים הדחופים של הלקוחות". בסגרת הזאת החברה ביצעה השנה השקעה של מספר מיליוני דולרים ברכישת מלאי שיאפשר לה לעמוד בזמני אספקה קצרים מאוד.

"ההזמנות שקיבלנו לאחרונה הן בעלות סיכוי גבוה מאוד להביא הזמנות המשך, ואנחנו סבורים שחלק גדול מהצמיחה יגיע מבעלות הברית של ארצות הברית בעולם". החברה נערכה פיננסית לקראת 2019 עם גיוס הון בהיקף של כ-12 מיליון דולר שהגיע מהמשקיעים הישראלים שלה, שהביא את קופת המזומנים שלה להיקף של כ-20 מיליון דולר. במקביל, היא נכנסה לפרוייקט פיתוח חדש אשר אמור להביא ארבע מערכות מכ"ם חדשות לשוק בשנת 2020, ושהמאפיינים שלהן נשמרים בסוד.

רקע: הטכנולוגיה של ראדא

מערכות המכ"ם הנוכחיות של ראדא באות בשתי קטגוריות מרכזיות: Compact Hemisphare Radar-CHR, שהוא מכ"ם קצר טווח עבור מערכות הגנה אקטיביות המסוגל לאתר טילי RPG ממרחק של 40 מטר, ומערכות  Multi-mission Hemispheric Radar – MHR, שהן גדולות וחזקות יותר ומבצעות משימות רבות ומגיעות לטווחים של עד עשרות קילומטרים. כל המערכות מגיעות בתוך קופסא סגורה ומשוריינת. הן מצויידות באנטנת Active Electronically Scanned Array המבוססת על רכיבי GaN, ומבצעות סריקה היקפית באמצעות טכניקת עיצוב אלומה (Beamforming).

תערוכת EMO 2019 לייצור חכם תתקיים בחודש ספטמבר בהנובר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

באמצע חודש ספטמבר 2019, ב-16-21 לחודש, תתקיים בהנובר, גרמניה, תערוכת EMO 2019 אשר מתמקדת בטכנולוגיות ייצור מתקדמות. בתערוכה השנה צפויים להשתתף כ-2,200 מציגים מ-43 מדינות ויגיעו אליה כ-130,000 מבקרים מקצועיים מהעולם. התערוכה מאורגנת על-ידי התאחדות יצרני ציוד הייצור הגרמנית, ונחשבת לתערוכה הגדולה מסוגה בעולם.

הנושאים המרכזיים בתערוכה: כלים ומכונות לעיבוד מתכת. אוטומציה של תהליכי ייצור ותוכנה : בקרים אלקטרוניים, חיישנים ורובוטים תעשייתיים. חומרים מיוחדים, אבזרים חשמליים, מכניים והידראוליים, כלים לעיבוד מדויק (precision) ומטרולוגיה ובקרת איכות. השנה יתקיימו אזורי תצוגה מיוחדים לנושאי IoT in Production ו-Industry 4.0. אחד מהנושאים שיקבלו דגש בארוע הוא השפעת תהליך המעבר לרכב חשמלי על תעשיות הייצור, ובמיוחד על ספקי מכונות ייצור חכמות.

הלייזר הוא מדד למהפיכת הרכב החשמלי

בשנה האחרונה, למשל, נרכשו 500 מכשירי לייזר תעשייתיים על-ידי חברות המייצרות סוללות לכלי-רכב, כאשר התחזית היא שעם המעבר לרכב חשמלי יהיה גידול במספר הלייזרים בתהליך ייצור הסוללות. חברת Trumpf הגרמנית מסרה שהיא התחילה להציע ללקוחות לייזרים ייעודיים עבור עבודות חיתוך בייצור כלי רכב חשמליים, מכיוון שהתעשייה הזאת דורשת מכשירי לייזר העומדים בתקני סביבה מחמירים יותר, והיא זקוקה לכמות גדולה של מכשירי חיתוך לייזר והלחמת חלקי נחושת, ולמכשירי לייזר המותאמים לחיתוך חלקי פלסטיק מחוזקים בסיבי פחמן.

התאחדות יצרני ציוד הייצור הגרמנית מעריכה שמבחינת תעשיית הייצור, כניסת הרכב החשמלי מחוללת שינוי במספר כיוונים בו-זמנית. ברכב חשמלי טהור צפויה ירידה של 64% במשקל של ייצור מכני מהסוג השולט כיום בתעשיית הרכב. אולם כאשר מדובר בכלי-רכב היברידיים, התמונה הפוכה: המכוניות האלה כוללות סוללה ומנוע חשמלי הפועלים במקביל למנוע בעירה פנימית מסורתי.

אלא שהמנועים האלה מורכבים יותר מהמנועים המצויים כיום ברוב כלי הרכב, ולכן שווי העבודה המכנית בעלות הכוללת של המכונית צפוי לעלות ב-24% בהשוואה למצב כיום. בשני המקרים, מדובר בשינוי דרמטי, אשר דורש פיתוח כלי ייצור חדשים המותאמים למערכות מאוד מורכבות ומדוייקות, ואשר צריכים להשתלב במתקני ייצור אוטומטיים חכמים.

לקבלת מידע ויעוץ לחברות המעוניינות להציג בתערוכה:
נציגות ירידי הנובר בישראל 03-6492050  [email protected]

התעשייה האווירית מפתחת טכנולוגיה למיצוי מידע מחיישנים מרובים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: פיתוח לייזר במפעל תממ, תע"א. צילום: אלון רון

התעשייה האווירית (IAI) מרחיבה את היכולות שלה בתחום החיישנים האלקטרו-אופטיים ונכנסת לתחום המתפתח של מיצוי מידע בספיקות גבוהות, המאפשר לחלץ מידע מקבצים גדולים מאוד המרכזים לעתים מידע המגיע ממגוון גדול של חיישנים שונים. רוב העבודה מתבצעת בתוך מפעל תממ בחטיבת מערכות טילים וחלל של התעשייה האווירית, האחראי על תחום האלקטרו-אופטיקה ומערכות ניווט אינרציאליות בחברה. יכול להיות שכבר בשנה הקרובה היא תכריז על מוצרים חדשים. כך סיפר ל-Techtime ראש מינהל טכנולוגיות וסינרגיית פיתוח במטה התע"א, נוה בהט.

לדבריו, עד היום החברה התמקדה במה שקרוי בתעשייה בשם "מטעדי קשית", הצופים בזווית צרה על מרחב הסריקה. "מטעדים רחבי שדה ראייה הם עולם חדש המאפשר לספוק יותר שטח באמצעות חיישנים מגוונים, ולבצע מיצוי מידע יעיל יותר. במקרה הזה אנחנו מדברים על תמונות בסדרי גודל מאות מגה-פיקסל, אשר הורכבו ממידע שהגיע ממספר חיישנים שונים. זו המהפיכה הבאה בעולם האלקטרו-אופטיקה והיא משתלבת במגמות הנוספות, כמו גיוון אורכי הגל, הרחבת התמונה והפחתת המשקל וההספקים".

המחשבים משנים את פני האופטיקה

לדבריו, התחום הזה מתפתח בזכות טכנולוגיות המחשוב החדשות, המספקות את העוצמה הדרושה כדי להתיך מקורות מידע שונים ולבצע עיבוד מהיר של קבצים גדולים. "הרבה מאוד שנים המחשבים התקשו לספק את המשאבים עבור עוקבים אלקטרו-אופטיים ולכן היינו צריכים להתמקד במטרות יחידות. כיום הם מאפשרים לנו לעקוב אחר מספר מטרות בו-זמנית. לא בגלל שהעוקב השתנה, אלא בזכות עוצמת המחשוב".

בהט (בתמונה למטה) נכנס לתפקיד לפני כארבעה חודשים. לפני-כן הוא שימש במשך ארבע שנים כמנהל המו"פ של מפעל תממ. הוא הגיע לתעשייה האווירית בשנת 2014 לאחר שצבר שנות ניסיון רבות בתחום הפיתוח של מערכות אלקטרו-אופטיקה, בהן 10 שנים בתפקידי פיתוח הנדסי בחברת אלאופ (היום בבעלות אלביט). למרות שהפעילות המרכזית מתבצעת בתממ, היא כוללת חטיבות טכנולוגיות נוספות בחברה וצוות גדול מאוד של אנשי תוכנה ואלגוריתמיקה.

"כיום האלקטרו-אופטיקה מתמקדת יותר במיצוי מידע ופחות בבניית תמונות יפות לעין. למרות שאי-אפשר להסתכל בתמונה המופקת על-ידי מצלמת הרכב, היא יודעת למצות את המידע שיפעיל את הבלמים. כיום אנחנו משלבים בנושא הזה גם את התמונות המגיעות מחיישנים אחרים, כמו למשל מכ"מ. אלגוריתמים מסויימים למיצוי מידע מתאימים כיום גם למערכות מכ"מ וגם למערכות אופטיות. מערכות לומדות (Deep Learning) אדישות יותר לסוג הסיגנל הנכנס למערכת, מכיוון שהן מבצעות התאמה בין הסיגנל הנכנס לבין התובנה שצריך לייצר. כלומר בזכות האלגוריתמים אנחנו פחות תלויים בסוג החיישן המצוי בכניסה".

מעצמה עולמית בתחום האלקטרו-אופטיקה

חלק מהטכנולוגיות החדשות והמערכות הקיימות לתעשייה הישראלית בכנס OASIS השביעי להנדסה ומחקר בתחומי האופטיקה. בהט: "אואזיס הוא אחד מהפלאים שבו הצלחנו לכרוך ביחד אקדמיה ותעשייה. תעשיית האלקטרו-אופטיקה ייחודית מכיוון שישראל היא מעצמת אלקטרו-אופטיקה, המאפשרת פיתוח מערכות גדולות מאוד, כמו למשל מערכות מטרולוגיה לתעשיית השבבים.

"כל התעשיות הבטחוניות הגדולות כוללות גופים אלקטרו-אופטיים המאפשרים להתאים את האופטיקה למערכת כמו כפפה ליד. כיום האלקטרו-אופטיקה משולבת בחפיפה אחת עם מערכות אחיות כמו מכ"מ למשל. ככל שהגוף ההנדסי יודע לשלב טוב יותר את את החיישן האופטי בחיישן המכ"מי, ניתן למצות יותר מידע מהמטעד הכולל את שניהם".

כנס OASIS 2019

הארוע נערך על-ידי אגודת הלייזרים והאלקטרואופטיקה הישראלית (ILEOS) ויתקיים בימים ב' ו-ג', 1-2 באפריל 2019, במלון דוד אינטרקונטיננטל בתל-אביב. הכנס מאורגן על-ידי לשכת המהנדסים ועל-ידי חברת Kaleidoscope. פוטוניקה ואלקטרואופטיקה נחשב לתחום הצטיינות ישראלי מיוחד. להערכת יו"ר הכנס, פרופ' אברהם קציר, פועלים כיום בארץ כ-10,000 מומחי אופטיקה באקדמיה ובכ-400 חברות ישראליות.

לכנס OASIS הקודם הגיעו יותר מ-1,000 משתתפים. הכנס השנה יתמקד במחקרים רב-תחומיים, בשיתופי פעולה בינלאומיים ובתחומים החמים ביותר באופטיקה המודרנית. הכנס מיועד לסטודנטים, למהנדסים, לחוקרים ולאנשי התעשייה. במקביל להרצאות המדעיות והטכנולוגיות, תתקיים גם תערוכה מסחרית של מוצרים וחברות בתחום האופטיקה.

למידע נוסף ורישום: http://oasis7.org.il

מכירות אלביט צמחו ב-9%; תרומת תעש תורגש רק ב-2019

פורסם בתאריך ע"י Techtime

המכירות של חברת אלביט (Elbit Systems) נמצאות בעלייה עוד לפני השילוב הפיננסי של חברת תעש (IMI Systems), שאותה רכשה אלביט בחודש נובמבר 2018. בשנת 2018 צמחו מכירותיה ב-9% והסתכמו בכ-3.68 מיליארד דולר. יחד עם זאת, עיסקת הענק לרכישת תעש בהיקף של 495 מיליון דולר עדיין לא מורגשת במאזן, מלבד גידול של 69.5 מיליון דולר בהוצאות העיסקה, הכוללות בעיקר מחיקות מלאי והוצאות על כוח אדם.

לדברי נשיא ומנכ"ל אלביט, בצלאל מכליס, עיסקת תעש היא "ארוע יחיד מסוגו" עבור החברה. "אנחנו נכנסים לשנת 2019 כחברה גדולה בהרבה בעלת מחזור מכירות גבוה מ-4 מיליארד דולר וצבר הזמנות המתקרב ל-10 מיליארד דולר. אנחנו נמצאים כעת בתהליך השילוב של תעש בתוך אלביט. הפוטנציאל שלו מלהיב, מכיוון שהוא משפר את המיצוב שלנו בשוק העולמי ואת הערך לבעלי המניות. יש לנו נסיון רב ברכישת ובמיזוג חברות, ואנחנו מצפים שמיזוג תעש יהיה מהיר ויעיל".

בעקבות רכישת תעש, הקימה אלביט שתי חטיבות פעילות חדשות: חטיבת מערכות היבשה הכוללת כלי-רכב צבאיים, מערכות ארטילריה ואת כל הפעילויות של תעש. החטיבה השנייה היא חטיבת המודיעין והסייבר (C4I and Cyber Division), המתמקדת בתחומי מערכות שליטה ובקרה, תקשורת אלחוטית, הגנת המולדת וסייבר.הצמיחה העיקרית במכירות בשנת 2018 היתה בתחומי מערכות המודיעין ושליטה ובקרה C4ISR, מערכות לוחמה אלקטרונית קרקעיות ובחטיבת התעופה. הצמיחה בתחום התעופה הגיעה בעיקר הודות לרכישת חברת Universal Avionics האמריקאית באפריל 2018, תמורת כ-120 מיליון דולר. חברת יוניברסל פועלת במספר אתרים ברחבי ארה"ב, והמטה שלה ממוקם בטוסון, אריזונה. היא מפתחת ומייצרת מערכות אוויוניקה אזרחיות עבור מגוון רחב של מטוסים ומסוקים, חדשים ומושבחים.

שידרוג משמר החופים האמריקאי

ברבעון הראשון של 2019 זכתה אלביט במספר מכרזים מעניינים. מינהל הרכש של משרד הביטחון האריך את חוזה רכישת החימוש החכם בחמש שנים נוספות, ובהיקף של כ-333 מיליון דולר. היא זכתה במכרז לאספקת מערכות מערכות אוויוניקה מושבחות למטוסי סיור של משמר החופים האמריקאי. הפוטנציאל של המכרז יכול להגיע לכ-22 מיליון דולר.

במקביל, היא זכתה במכרז לאספקת חליפות לוחמה מלאות עבור שתי ספינות של חיל הים היווני. מכרז מעניין הוא לאספקת לייצר בעל שני צבעים למטעד אופטי של מל"טים שחברת רייתאון מספקת לצבא האמריקאי (Multi-Spectral Targeting System). אלביט דיווחה שהיקף העיסקה אינו מהותי, אולם כיום מפעיל הצבא האמריקאי כ-3,000 מטעדי MTS, ובטווח הארוך יכול להתברר שזוהי זכיית ענק משמעותית.

הוקמה חברת הזכרונות המשותפת של Cypress ושל SK Hynix

פורסם בתאריך ע"י Techtime

החברות SK Hynix מקוריאה ו-Cypress מארצות הברית, קיבלו את האישורים האחרונים להקמת החברה הבת המשותפת SkyHigh Memory Limited. בעקבות קבלת האישורים, החברה צפויה להתחיל בפעילות מלאה בעוד כשבועיים, ב-1 באפריל 2019. השליטה בחברה היא בידי SK, אשר מחזיקה ב-60% מהמניות, כאשר סייפרס מחזיקה בשאר המניות. היא תפעל מהונג קונג ותעסוק בייצור ומכירת זכרונות NAND מסוג SLC – single-level cell של סייפרס, ותפתח את הדור הבא של זכרונות SLC NAND. במסגרת הזאת, סייפרס תעביר לידי SkyHigh Memory את כל פורטפוליו זכרונות ה-SLC NAND שלה, המכסים את טווח הנפחים 1Gb-16Gb.

משמעות העיסקה היא שחברת סייפרס יוצאת מתחום זכרונות ה-FLASH NAND ומתמקדת בתחומים הצומחים שלה, כמו פתרונות עיבוד, איחסון ותקשורת לשווקים צומחים כמו תקשורת, מוצרים צרכניים, רכב ומוצרים תעשייתיים. חברת סייפרס היא יצרנית שבבים מגוונת הפועלת במספר תחומים: תקשורת אלחוטית, מיקרו-בקרים, USB, רכיבי ניהול הספק, רכיבי ניהול למסכי מגע ורכיבי זיכרון. מלבד טכנולוגיות NAND, היא גם מייצרת רכיבי זיכרון בטכנולוגיות נוספות, כמו NOR, SRAM ו-FRAM, וכן זכרונות DDR3 באמצעות החברה הבת AgigA Tech.

רכיבי SLC: המהירות עולה, השוק יורד

בשנת 2018 הסתכמו מכירותיה של סייפרס בכ-2.48 מיליארד דולר. החברה פועלת במתכונת של שתי חטיבות: חטיבת הזכרונות (MPD) שמכירותיה ב-2018 הסתכמו בכ-1.01 מיליארד דולר, וחטיבת MCD – Microcontroller and Connectivity Division, הכוללת את כל השאר. זכרונות SLC NAND הם זכרונות הבזק האוגרים ביט אחד של זכרון בכל אלמנט זכרון בשבב, בניגוד לזכרונות multi-level cell – MLC , המסוגלים לאגור 2-4 ביטים שונים בכל אלמנט.

היתרון המרכזי של זכרונות SLC הוא במהירות הפעולה שלהם, אולם הם יקרים יותר לייצור מזכרונות MLC, ולכן מחירם גבוה יותר. יציאת סייפרס מהשוק מוסברת בכך שמדובר בשוק בירידה, ולא בשוק בעלייה כמו השווקים שבהם החליטה להתמקד במסגרת אסטרטגיית הצמיחה 3.0 שהגדירה. מחקר שוק חדש של MarketResearch מעריך שהיקף השוק העולמי של רכיבי SLC NAND בשנת 2018 הסתכם בכ-0.9 מיליארד דולר בלבד, ושבשנים הקרובות הוא צפוי לרדת בשיעור שנתי ממוצע של 1.9%.

הייניקס: ירידה של 13% במכירות

חברת SK Hynix היא אחת מיצרניות השבבים הגדולות בעולם ומחזיקה במפעלי ייצור בקוריאה ובסין. היא מייצרת את רוב סוגי הזכרונות וכן חיישני תמונה (CMOS Image Sensor). בשנת 2018 הסתכמו מכירותיה בכ-36 מיליארד דולר. מדובר בצמיחה מטאורית של 34% בהשוואה לשנת 2017. החברה ייחסה אותה לדרישה הגוברת לזכרונות ולמחסור שאיפיין את שוק הזכרונות בשנים האחרונות, אשר דחפו עליית מחירים ואת צמיחת שוק השבבים העולמי כולו.

יחד עם זאת, היא הזהירה ששוק הזכרונות מתחיל להיחלש, והדבר בא לידי ביטוי בירידה של 13% במכירות שלה ברבעון האחרון של 2018, בהשוואה לרבעון הקודם. היא מתכננת להתמודד עם המגמה הזאת באמצעות כניסה לשוק ריווחי יותר, ופיתוח זכרונות SSD ייעודיים עבור השוק הארגוני ומרכזי הנתונים הגדולים.

הסתיים כנס SNUG: "הבינה המלאכותית משנה את התעשייה"

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת סינופסיס (Synopsys) דיווחה שבכנס השנתי של קבוצת המשתמשים שלה, SNUG Israel 2019 שהתקיים בחודש שעבר בהרצליה, השתתפו יותר מ-500 מהנדסים ומפתחים. הנושאים המרכזיים היו חידושים בתחום תכנון, אימות ו-IP עבור תעשיית השבבים, והמגמות בתחומים הצומחים בתעשייה, דוגמת AI, Machine Learning, תעשיית הרכב, מחשוב ענן ו-IoT. מנכ"ל משותף של קבוצת התכנון בסינופסיס, ססין גאזי (בתמונה למעלה), סקר בהרצאתו את המציאות המתפתחת של Smart Everything המחוללת תמורה במגזרים טכנולוגיים רבים. לדבריו, "המורכבות של התכנונים, התהליכים וטכנולוגיות אבטחת המידע, דוחפים את סינופסיס לספק קו מוצרים מלא המסייע לייצר חדשנות".

כנס SNUG Israel כלל השנה מסלולים הסוקרים את תחום ה-AI ואת האופן שבו ה-IP והכלים האחרים בתחום זה תומכים בתכנון ובבניית אבות טיפוס של שבבי AI דוגמת מעבדי deep learning. סגן נשיא לשיווק IP בסינופסיס, ג'ון קוטר, דיבר על "ה-DNA של של SoCs אינטליגנטיים". הוא תאר כיצד AI ו-deep learning משנים גם את ההרכב של מערכות על-גבי שבב וגם את שוק הסמיקונדקטורס כולו. הוא הציג את האופן שבו מערכות אינטליגנטיות נבנות באמצעות משאבי IP הדרושים למגוון משימות בינה מלאכותית כמו עיבוד מתמחה, רוחב פס, קיבולת זיכרון וקישוריות נתונים בזמן אמת.

13 ועידות SNUG ברחבי העולם

האירוע כלל הרצאה של סגן נשיא להנדסת אימות בסינופסיס, אשל חריטן, בכותרת "אתגרים ופתרונות בתחום האימות במגזרי שוק חדשים". הוא הדגים כיצד סינופסיס מאפשרת "קיצור תהליכים משולש" ומסייעת ללקוחותיה להאיץ את הייצור בהיקפים גדולים באמצעות תהליכים מוקדמים יותר של פיתוח תוכנה, אימות והתאמה ללקוחות, במגזרים דוגמת AI, 5G ורכב. הוועידה כללה גם דיון פאנל בנוגע לתכנון ולאימות בענן מחשוב. הפאנל דן באתגרים של בניית שבבים, במוכנות של מוצרי סינופסיס בענן הציבורי וכן באמולציה (ZeBu) בענן המחשוב של סינופסיס.

מנהל תחום analog/mixed-signal ו-custom group בסינופסיס, ד"ר יצחק זפרני, אמר שחברות מכל הגדלים והמגזרים של תעשיית הסמיקונדקטורים המקומית שולחות את המהנדסים שלהן ל-SNUG Israel 2019 בכדי ללמוד איך תכנון שבבים משנה את העולם. כנס SNUG – Synopsys User Group מספק למשתמשים בכלי התכנון ובטכנולוגיה של סינופסיס פורום פתוח שבו הם יכולים לשתף רעיונות, לדון בבעיות ולבחון פתרונות. כיום קיימות 13 ועידות SNUG ברחבי העולם, שמושכות אליהן קרוב ל-10,000 משתמשים המייצגים יותר מ-900 חברות.

ננו דיימנשן תייצר גם קבלים במדפסת ה-PCB התלת מימדית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת ננו דיימנשן (Nano Dimension) מנס ציונה מתכננת להרחיב את יכולות הייצור האלקטרוני של מדפסת ה-PCP התלת-מימדית שלה, מדגם  DragonFly Pro. במצגת למשקיעים שהיא פירסמה בשבוע שעבר מיד לאחר פרסום הדו"ח השנתי של 2018, החברה דיווחה שהיישומים החדשים יאפשרו להטמיע שבבי סיליקון בין השכבות של המעגל המודפס, וכן לייצר קבלים מרובי שכבות, כחלק מתהליך הייצור הרגיל של מעגלים מודפסים.

היישומים החדשים מיועדים להרחיב את השימושיות של המדפסת ללקוחות, עם הרחבת הפעילות המסחרית. המדפסת של ננו דיימנשן מסוגלת לייצר מעגלים מודפסים מרובי-שכבות (עד 30 שכבות) באמצעות שילוב של דיו מוליך מבוסס ננו-חלקיק כסף וחומר דיאלקטרי. הטכנוולגיה מבוססת על 25 פטנטים רשומים ונבדקה בשנתיים האחרונות אצל מספר יצרנים, בהם יצרני מערכות תעופתיות דוגמת התעשייה האווירית, קבלני ייצור ואפילו הצבא האמריקאי.

ייצור מיידי של מעגלי RF בתקן חללי

בחודש נובמבר 2018 היא השיגה הצלחה רבת ערך, כאשר בדיקות שנערכו על-ידי חברת Harris Corporation, שהיא אחת מלקוחותיה וספקית מרכזית של מערכות אלקטרוניקה צבאיות, התברר שמגבריי RF (תדרי רדיו) שהודפסו במדפסת DragonFly 2020 של ננו-דיימנשן הציגו ביצועים זהים בהשוואה למעגלים שפותחו בשיטות ייצור מסורתיות. מגבר RF הוא רכיב חיוני במעגלי RF ומשמש במעגלי הגברה והמרת תדרים.

שתי החברות בנו אב-טיפוס של מעגל RF מתפקד בגודל של 101 מ"מ על 38 מ"מ ובעובי של 3 מ"מ הכולל אנטנה לתדר של 5.2GHz ומגבר לתדר של 6GHz. תהליך הייצור נמשך 10 שעות בלבד, וכלל את בניית המצע והמוליכים החשמליים. לאחר מכן נותר למפתחים לחבר ידנית את הרכיבים האלקטרוניים למעגל מודפס. המוצר עמד בדרישות המיפרט וכנראה ישולב במערכת של האריס שתשוגר לתחנת החלל הבינלאומית (ISS).

מדפסת DragonFly Pro של ננו דיימנשן
מדפסת DragonFly Pro של ננו דיימנשן

ננו דיימנשן החלה למכור את המדפסות הראשונות בסוף שנת 2017, כאשר בשנת הפעילות המסחרית המלאה הראשונה, 2018, הסתכמו המכירות בכ-5.1 מיליון דולר, בהשוואה למכירות של 829 אלף דולר ב-2017. המנכ"ל ימית דרור העריך שהמכירות ישולשו בשנת 2019 ויסתכמו בכ-14-15 מיליון דולר.

בסך הכל, החברה מכרה 30 מדפסות בשנת 2018, פתחה משרדים בארצות הברית ובאסיה, הקימה ארבעה מרכזי התנסות ללקוחות וגייסה 20 מפיצים ברחבי העולם. במקביל, החברה רכשה במהלך 2018 רכיבים מיוחדים בהיקף של 3 מיליון דולר, כדי להבטיח מלאי זמין עבור ההזמנות הצפויות בשנת 2019. החברה נסחרת בתל-אביב ובנסד"ק לפי שווי שוק של כ-27.4 מיליון דולר.