חברת קיידנס (Cadence) נכנסת לשוק הצומח של תכנון וניתוח מערכות עם ההכרזה על מערכת Clarity 3D Solver המספקת רמות דיוק ומהירות סימולציה גבוהות יותר מאשר מערכות המבוססות על טכנולוגיית field solver המסורתית. המערכת משתמשת בעיבוד מקבילי מבוזר כדי לפתור אתגרים אלקטרו-מגנטיים (EM) במהלך התכנון של מבנים תלת מימדיים מורכבים בשבבים, מארזים, לוחות מודפסים, מחברים וכבלים. הפתרון קורא נתוני תכנון מכל שבב סטנדרטי, מארז IC, ופלטפורמת יישום PCB, ומותאם לעבודה חלקה מול פלטפורמות היישום של קיידנס, Allegro ו-Virtuoso.
המבנים המורכבים המצויים בחוצצי סיליקון, בלוחות מעגלים מודפסים משולבים (rigid-flex) ובמארזי stacked-die IC, מצריכים מידול מדויק בתלת ממד, כדי להשיג מבנים ממוטבים ותאימות לאיתות במהירות גבוהה. איתות במהירות גבוהה, כמו בממשקי 112G SerDes מסתמך על תכנון מדויק במיוחד של קישורים פנימיים. כל שינוי קטן יכול להשפיע לרעה על קצב שגיאות הביטים, לכן המיטוב כרוך במחקר רחב היקף הכולל עשרות סימולציות מורכבות.
כדי להתמודד עם העומס הזה, חייבים field solvers מסורתיים לפעול על שרתים עתירי ביצועים יקרים ומסיביים. בנוסף, מגבלות המהירות והנפח של טכנולוגיית ה-field solvers המסורתית, דורשת מהמשתמשים לבצע הפשטה ו/או חציצה זהירה של המבנה למקטעים קטנים יותר, כדי להתאים למגבלות המחשוב המקומי. גישת הפסבדו-תלת-ממד הזו יוצרת סיכון שהמודל הסופי שנוצר עלול להיות לא מדויק, בגלל האפקטים המלאכותיים הנובעים ממגבלות המודל השטחי.
טכנולוגיית העיבוד המקבילי המבוזר של Clarity 3D Solver מייצרת מודלים מדויקים של פרמטר S לשימוש בניתוח של Signal Integrity ,Power integrity ותאימות אלקטרומגנטית (EMC). המערכת מותאמת לביזור של משימות בין מספר מחשבים, ומשתמשת במשאבים של רשת חישובית במקום בשרת חזק. על-ידי כך ניתן לנצל הן את הענן והן את רשת המחשוב הארגונית.
חברת L3 Narda-MITEQ הכריזה על סדרת הסינתיסייזרים החדשה SLS2 להפקת אותות רחבי פס נקיים בפסי תדר של 0.010GHz-15GHz עם אופציה להרחבת התדר באמצעות מכפל חיצוני עד ל-19GHz. הסינתיסייזר מאפשר בחירה של התדר המתאים בצעדים קטנים של 1kHz, ותכנות של תדר הייחוס באמצעות מחבר Micro USB. סדרת SLS2 מספקת אות מוצא סטנדרטי בהספק של 13dBm והנחתת אותות אקראיים בעוצמה של 60dBc.
משפחת הסינתיסייזרים פועלת במתחים של 6.5VDC-28VDC ובהספק של 4Watt. היא מספקת רצפת רעש הנמוכה ב-10dB מדרישות מסיכת רעשי הפאזה הנדרשים על-ידי Intelsat, ולכן מתאימה לשימוש בפסי התקשורת הלוויינית L, S, C, X, Ku ופס Ka, וליישום במערכות מכ"ם. הסינתיסייזר מופיע במארז מוקטן של 51x51x15 מ"מ, ובמשקל של 100 גרם. הוא מותאם לעבודה בטווח הטמפרטורות מינוס 40°C עד פלוס 80°C.
חברת L3 Narda-MITEQ מיוצגת בישראל על-ידי אלינה הנדסה. למידע נוסף והזמנות: אלינה הנדסה, 03-6164970, [email protected]
חברת אפלייד מטיריאלס ישראל (Applied Materials) מובילה את אחד מהקונסורציומים התעשייתיים הגדולים ביותר במסגרת תוכניות התמיכה במחקר ופיתוח של האיחוד האירופי. קונסורציום MADEin4 כולל 47 גופים: חברות תעשייתיות, גופי תעשייה ואקדמיה מהאיחוד האירופי ומישראל, ומפתח טכנולוגיות לשיפור התפוקה של מפעלים בתעשיית הרכב ובתעשיית השבבים. מטרת הפרוייקט היא לפתח טכנולוגיות המבוססות על תפישת Industry 4.0, המבוססת על איסוף מידע מגוון מהרבה מאוד חיישנים ומקורות, אשר עיבוד מתוחכם שלו מאפשר שיפור הייצור והתפוקה, בין היתר על-ידי חיזוי בעיות בקו הייצור ולשפר את התפוקה עוד לפני שמתגלות בעיות.
הקונסורציום הוקם במסגרת תוכנית ECSEL של האיחוד האירופי, אשר מיועדת לתמוך בפרוייקטי שיתוף פעולה בהיקף גדול. כך למשל, תקציב הפעילות של MADEin4 נאמד בכ-126 מיליון אירו, שמתוכו כ-40% ימומן על-ידי האיחוד והמדינות המשתתפות (בישראל, על-ידי רשות החדשנות) ושאר ה-60% ימומן על-ידי החברות המשתתפות בקונסורציום.
דירקטור טכנולוגיות ושיתופי פעולה בינלאומיים בחברת אפלייד מטיריאלס ישראל, ד"ר דורון משולח (בתמונה למעלה), סיפר ל-Techtime שאתמול התקיים בישראל ארוע השקת הפעילות של הקבוצה, לאחר הכנות שנמשכו שנה שלמה. "זו הפעם הראשונה שבה אפלייד מטיריאלס משמשת כקואורדינטור של קונסורציום אירופי, והפעם הראשונה שחברה ישראלית מובילה תוכנית ECSEL".
מנהל הקונסורציום מטעם אפלייד מטיריאלס ישראל הוא אילן אנגלרד, שגם יזם את הקמתו ובחר את השם. אנגלרד: "הקמנו מספר קבוצות עבודה שכבר החלו לעבוד. שתי פעילויות הליבה המרכזיות הן פיתוח טכנולוגיות מטרולוגיה המאפשרות לשפר את תפוקת קו הייצור באמצעות תחזוקה חוזה (Predictive Maintenance), וזאת על-ידי איסוף מידע ממקורות מגוונים מאוד, והדגמת הטכנולוגיות בקו פיתוח שבבים במכון imec בבלגיה, המשמש כפרוייקט פיילוט של התוכנית.
אילן אנגלרד. "עבודת ההכנה נמשכה שנה שלמה"
"בנוסף, שתי קבוצות עבודה אחרות יתמקדו בהטמעת השימוש באלגוריתמיקה חדשה לשיפור התהליכים בקווי הייצור. במסגרת הזאת הטכנולוגיה תוטמע בשלושה מפעלים לייצור שבבים של חברת STMicroelectronics בצרפת ובאיטליה, ובמפעל לייצור רכב של פיאט קרייזלר באיטליה". לצד ענקיות תעשייה ואקדמיה מאירופה, בקונסורציום משתתפות חברות ישראליות מרכזיות המייצרות שבבים וציוד ומערכות עבור יצרני שבבים. בהן: אפלייד מטירילאס ישראל, KLA ישראל, טאואר-ג'אז ממגדל העמק, נובה, ברוקר (ג'ורדן ואלי), מלאנוקס וננומושן.
חברת RH טכנולוגיות מנצרת עלית תחנוך בסוף חודש מאי מפעל ייצור חדש בעיר בראשוב ברומניה, שהוקם בשנתיים וחצי האחרונות. המפעל פועל ממבנה חדש שהוקם על-ידי RH בשטח שהחברה קנתה. הוא משתרע על שטח של 3,500 מ"ר וכולל יכולת אספקת שירותי ייצור מלאים: הרכבות SMT, פתרונות כבילה, זיווד אלקטרוני ומערכות עיבוד שבבי. חנוכת המתקן תתקיים ב-29 במאי השנה. נשיא ומנכ"ל RH טכנולוגיות, יעקב רוזנברג (בתמונה למעלה), סיפר ל-Techtime שבשלב הנוכחי המפעל מעסיק כ-35 עובדים, ומתוכנן להגיע בתוך זמן קצר להיקף של כ-120 עובדים.
לדבריו, החברה השקיעה עד היום כ-5 מיליון אירו בהקמת המפעל, כולל עלויות העברת מכונות חריטה, כירסום ועיבוד שבבי מישראל לרומניה, ורכש ציוד ייצור חדש. "הרעיון החל כאשר לקוחות ישראלים המוכרים ציוד באירופה ביקשו מאיתנו לסייע להם למצוא פתרון לייצור בתוך יבשת אירופה". בעקבות הקמת המפעל החדש, פועלת כיום RH בשלושה איזורים מרכזיים. הפעילות העיקרית מתנהלת מהמפעל בנצרת המעסיק כ-1,000 עובדים ומשתרע על שטח של 38,000 מ"ר.
המודל הישראלי מגיע לאירופה
מראה כללי של המפעל החדש ברומניה
פעילות נוספת מתבצעת בארצות הברית, ממתקן ייצור הפועל בעמק הסיליקון המעסיק 65 עובדים ומתמחה בעיקר בייצור מערכות לייזר לתחום הרפואי. לחברה גם פעילות ייצור בסין המתבצעת באמצעות הסכמים עם קבלני ייצור מקומיים. המפעל ברומניה יפעל במסגרת זרוע חדשה של החברה, RH אירופה.
מהו הייחוד שלכם בשוק האירופי?
רוזנברג: "התברר לנו שבאירופה לא קיים המושג One Stop Shop בתעשיית האלקטרוניקה. הם מייצרים כל מרכיב בנפרד אצל קבלנים שונים. מהבחינה הזאת תעשיית האלקטרוניקה האירופית נמצאת במקום שבו נמצאה תעשיית הייצור הישראלית לפני 10 שנים. אנחנו מציעים להם את מודל העבודה שאנחנו מביאים מישראל: ניהול כל שרשרת האספקה עם ייצור של כל המערכת בנקודה אחת, ומשלוח ישירות אל בית הלקוח.
"זהו גם היתרון של המיקום: העיר בראשוב נמצאת אחרי הרי הקרפטים, כמעט במרכז אירופה, ומאפשרת שינוע יבשתי של המוצרים לכל אירופה כמעט. בנוסף, יש בה אוניברסיטה טכנית מצויינת ולכן כוח האדם הטכני הוא טוב מאוד".
בשלב הראשון המפעל החדש ברומניה יתמקד בעיקר בייצור מערכות רפואיות, מכונות תעשייתיות וציוד תקשורת. בעתיד, RH מתכננת גם להיכנס לתחום הרכב באמצעות שיתופי פעולה עם תעשיית הרכב האירופית. כעת החברה נכנסת לשלב השיווק באירופה: הוקם גוף שיווק פנימי והחברה מחפשת משווקים ביבשת. לדברי רוזנברג, כבר יש הזמנות ראשונות של לקוחות אירופים.
תעשיית מימון הייצור
חברת RH טכנולוגיות נמצאת בבעלות יעקב רוזנברג וגדליה המרמן. הם ייסדו את החברה ואחר כך הנפיקו אותה לפני כ-17 שנה בבורסה בתל-אביב. בחודש דצמבר 2015 הם השלימו מהלך שבוצע בהדרגה ושבמהלכו הם רכשו בחזרה את כל מניות RH משאר בעלי המניות, כדי להוציא את החברה ממסחר בבורסה.
מעניין לציין שאחד מהשיקולים ליציאה מהבורסה היה שינויים במבנה תעשיית הייצור. במודל המקובל כיום בישראל, קבלן הייצור נושא ברוב עלויות הרכש והמלאי עד למכירתו של המוצר. כלומר, במידה רבה הקבלנים משמשים כגוף מימון של הלקוחות. הדבר מייצר מאזן כספי שקשה מאוד להסביר למשקיעים פיננסיים בשוק המניות.
בתמונה למעלה: המחשה של מובילאיי ליכולת ההתמצאות של מערכות ADAS
מאת: טל דורון, מנהל חטיבה עסקית אזורי, UDS, דל טכנולוגיות
תעשיית הרכב נכנסת לתקופה אולטרה-תחרותית, בה הביקוש לנוחות ובטיחות מאיץ את השינוי בתעשייה. הדבר איננו מוגבל רק לתעשיית הרכב, אלא נכון לכל תעשייה תומכת כמו חיישנים, מצלמות, יישומי אנליטיקה של IoT וכמובן בעולמות המחשוב והאחסון העתידיים, הן במכונית עצמה והן במרכזי הנתונים. לשם המחשה: מערכות Advanced Driver Assistance System – ADAS כוללות פונקציות כמו בלמים אוטומטיים, מיגון מפני התנגשות ותמיכה במצבי חירום. המאפיינים האלה דורשים כמויות אדירות של דאטה, וגמישות ייחודית עבור אחסון. מאחר ומערכות ADAS הנן לרוב קריטיות מבחינה בטיחותית, הדרישה לקליטת נתונים ניצבת בראש סדר העדיפויות.
טל דורון. צילום: גינדי פקר
אבל קשה להתעלם מהמגבלות של אגירת הנתונים המסורתית ושל ארכיטקטורות מרכזי המידע: רמות האוטומציה מוגדרות מרמה אפס עד חמש, כאשר רוב כלי הרכב המודרניים מוגדרים ברמה שתיים או שלוש.
יחד עם זאת, פרויקטי ADAS בעלי רמה שלוש כיום, כבר עקפו את פתרונות האחסון המסורתיים, וכאשר פרויקטים ברמות ארבע וחמש כבר ניצבים בפתח, הצורך בפתרונות אגירה הופך לקריטי. פתרונות אלה צריכים להיות בעלי ביצועים ברמה גבוהה ובנויים לעומסי עבודה המתאימים לתחרות גבוהה.
כדי לבסס את טכנולוגיית הרכב המקוון, יש צורך לפשט את מבני הנתונים באמצעות מסגרת עבודה לניהול ביג דאטה בעלת יכולות ארכיון אקטיבי. דרישות המידע הגבוהות של רכב אוטונומי להוביל להתפתחות ואימוץ טכנולוגיות רבות, דוגמת גישה מהירה מאוד לאינטרנט באמצעות 5G, בינה מלאכותית ופלטפורמות דינמיות לניתוח ביג דאטה. יחד עם זאת, כדי לאפשר תקשורת רכב לרכב (V2V) ורכב לתשתית (V2X), יהיה צורך ביותר קישוריות לעננים ולשימוש במספר עננים ציבוריים שונים, במטרה להקל על מעבר הנתונים ולהבטיח יעילות ובטיחות.
הדיגיטציה של הרכב מגדילה את החשיבות של ניהול תוכנה, שדרוגי קושחות (firmware) ואפשרות לפונקציות חדשות, כולל לתיקוני באגים און-ליין. הדבר דורש ניהול OTA – On The Air, ניטור ופלטפורמות אבטחה. בהתחשב בגודל שדרוגי התוכנה הנדרשים והמפות בעלות הרזולוציה הגבוהה אשר ינווטו את כלי הרכב, ברור כי נדרשת אסטרטגיה חדשה לניהול דאטה. צריך להיוולד דור חדש של מרכזי מידע מבוססי AI, המצויד בחומרה חדשה ובארכיטקטורות תוכנה שיאפשרו ניתוח בזמן אמת ובמנעד רחב.
הרכב האוטונומי דורש גישה חדשה לחומרה ולתוכנה
הפקה מתמשכת של דאטה, אגירה, עיבוד וניתוח נתונים, מציבים אתגר משמעותי, לצד דרישה רגולטורית לאגירת ושמירת הנתונים. המפתחים צריכים להחזיק את המידע שנאסף במשך עשורים, וחוזי שירות דורשים שיחזור נתונים לעיתים דחופות, וזמני סימולציה מחודשת הנמדדים בימים. פתרונות ארכוב מסורתיים כגון טייפ וענן, אינם חלופות מעשיות. הדרך הפרקטית היחידה היא לאמץ ארכיטקטורות עתידיות מוכחות, בהן יכולת אחסון אשר בעלת יכולת שדרוג קלה, לינארית וללא פגיעה בביצועים.
בסביבות מסוג זה, חישוב ואגירה בקצה יצטרכו לעבור אופטימיזציה על מנת לעבוד בצורה חלקה, כהרחבה למערכת IT כוללת, עם ארכיטקטורות פתוחות קריטיות. לסיכום, בעוד פיתוח הרכב האוטונומי ממשיך להתקדם, יהיה קשה יותר לחזות את הדרישות לביצועים בצורה מדויקת. לכן הכרחי – עבור תעשיית האוטומטיב במיוחד – לדאוג לכך שאחסון וביצועי חישוב יותאמו להיקף היכולת הביצועית, כדי שיוכלו לספק את מלוא היכולות לטכנולוגיות אוטומציה הנתמכות AI.
חברת VDOO מתל אביב השלימה גיוס הון שני בהיקף של 32 מיליון דולר שהובל על-ידי WRVI Capital ו-GGV Capital. בגיוס השתתפה גם חברת התקשורת היפנית NTT DOCOMO שהצטרפה אליו בעקבות הצלחת שיתוף פעולה טכנולוגי עם החברה. משתתפים נוספים בגיוס: אביגדור וילנץ מייסד גלילאו ואנפורנה, וקרן ההשקעות של חברת Dell. בסך הכל, מאז הקמתה בשנת 2017, גייסה החברה כ-45 מיליון דולר. חברת VDOO פיתחה ערכה של כלים להגנה על מערכות משובצות מקושרות ואבזרי IoT בפני תקיפות סייבר.
ערכת הכלים של החברה כוללת את מערכת Vision המבצעת בדיקה אוטומטית של אבזרים בשלבי הפיתוח או הפריסה, כדי להגדיר את צורכי האבטחה שלהם. מערכת CertIoT מספקת הסמכה המבטיחה שהאבזר עומד בדירשת האבטחה ברמת החומרה וברמת התוכנה. מערכת ERA מספקת הגנה רב-שכבתית כנגד איומים ידועים או לא ידועים, כולל איומי zero-day, כלומר תקיפות המתבצעות נגד חולשה בזמן שהיא מתגלה, ועוד לפני שיצרן התוכנה הצליח לפתח ולספק את הפתרון (fix).
מערכת Quicksand היא מלכודת להאקרים. היא כוללת אבזרים מזוייפים המשמשים כפתיון לתוקפים ונמצאים תחת ניטור הדוק של מערכת ההגנה. המטרה היא להסיט את תשומת הלב של התוקפים מהאבזרים האמיתיים, ובזמן שהם תוקפים את האבזרים המזוייפים, המערכת לומדת את מאפייני פעולה שלהם כדי לספק הגנה יעילה יותר לאבזרים האמיתיים ברגע שהתוקפים יתחילו לתקוף אותם. המרכיב האחרון בחליפת ההגנה של VDOO הוא מערך התראה מודיעיני בשם Whistler, המספק התראות ועידכונים בזמן אמת למערכת ניהול המידע השולטת על מערך אבזרי ה-IoT או מערכות משובצות אחרות.
"אנחנו חיים במציאות שבה אבזרים משובצים חשופים ובלתי מוגנים אוספים מידע ושולטים בתשתיות חיוניות", אמר מנכ"ל משותף ומייסד משותף של החברה, נתנאל דוידי. "קיים סיכוי ממשי שהם יהיו תחת התקפה מאסיבית בעתיד הקרוב. ההון שגוייס יאפשר לנו לעבוד עם ארגונים עסקיים, רגולטורים, גופי תקינה וגופי ביטוח ולסייע להם להבין את החשיבות העליונה של האבטחה ולשנות את הגישה הרווחת בשוק אל אבטחת מערכות משובצות". בנוסף, המימון יאפשר לחברה להגדיל את מערך ההפצה שלה, הכולל כיום את NTT, Macnica, DNP ו-Fujisoft ביפן.
כחודשיים מאז שיצאה משלב הפעילות החשאית, הכריזה חברת Lightbits Labs מכפר-סבא על אבזר ניהול הזיכרון המאסיבי, SuperSSD, המאפשר לנהל מערכי זיכרונות SSD גדולים באמצעות רשת איתרנט מהירה. האבזר מופיע במסד U2 של שרתים ומאפשר גישה מהירה אל מערכי זיכרון גדולים בנפח של 64TB-1PB בזמני השהייה של פחות מ-200us, באמצעות ממשקי 100GbE.
מייסד משותף ויו"ר החברה, אביגדור וילנץ, אמר שהאיחסון הוא אחד מהמרכיבים המרכזיים במערכות לימוד מכונה ובינה מלאכותית (AI). "מערכת SuperSSD משנה את כללי המשחק בתחום, מכיוון שהיא מאפשרת גישה מהירה מאוד אל כמויות גדולות מאוד של מידע". חברת לייטביטס פיתחה רעיון חדש לשיפור זמני התקשורת בין מערכי הזכרון הבלתי נדיפים מסוג SSD במרכזי הנתונים, לבין המעבדים, אשר מקצר משמעותית (50%) את זמני ההשהייה.
הרעיון מבוסס על יצירת פרוטוקול תקשורת חדש, התקן מאפשר קישור מהיר בין התקני הזיכרון לבין השרתים והמעבדים במרכז הנתונים, על-גבי תשתית תקשורת ה-IP הקיימת. הפרוטוקול חוסך השקעות עצומות הדרושות לצורך בניית קווי תקשורת ייעודיים בין הזיכרונות לבין המעבדים. הרעיון הביא לניסוח התקן החדש NVMe/TCP באמצעות קבוצת העבודה התעשייתית NVM Express, כאשר לייטביטס מובילה את ניסוח התקן שאושר בסוף 2018. למעשה, ארכיטקט התוכנה הראשי של החברה, שגיא גרימברג, נחשב למנסח הראשי של תקן NVME/TCP.
מאז הקמתה לפני כשנתיים, גייסה לייטביטס כ-50 מיליון דולר משותפות אסטרטגיות גדולות, ובהן DellEMC, סיסקו ו-Micron. בתחילת חודש מרץ השנה היא הכריזה על המוצרים הראשונים שלה: כרטיס PCIe מדגם LightField להאצת הביצועים, ותוכנת LightOS המתחברת אל תשתיות מרכז הנתונים ומנהלת את התקשורת עם התקני האחסון. הכרטיס מבצע חלק מפעולות החישוב הנעשות כיום בשרת האחסון, ועל-ידי כך מסיט ממנו עומסים.
הייצור המיידי באמצעות מדפסות תלת-מימד (Additive Manufacturing) נכנס לתעשייה בדרכים שונות. למרות שחברת ננו דיימנשן מנס ציונה (Nano Dimension) פיתחה את מדפסת התלת-מימד DragonFly Pro כדי לאפשר לחברות לייצר אבות טיפוס במחלקות הפיתוח שלהן עצמן, בלא צורך לשלוח את התכנון אל ספק ייצור חיצוני, הן מעניינות מאוד את קבלניות ייצור המעגלים.
כך למשל, לפני שבוע רכשה חברת TTM Technologies מקליפורניה, הנחשבת ליצרנית המעגלים המודפסים (PCB) החמישית בגודלה בעולם, שתי מדפסות של ננו דיימנשן, בנוסף למדפסת DragonFly Pro שהיא כבר מפעילה. באמצעות המדפסות, מתכננת TTM להרחיב את שירותי הייצור המיידי שהיא מספקת ללקוחות. שוק יעד מרכזי בתחום הזה הוא של פיתוח מערכות לשוק התעופה והביטחון, שבו היא משתפת פעולה עם לקוחות בארה"ב בפיתוח מוצרים נסיוניים.
מתברר שהשוק הבטחוני הוא אחד מהשווקים הראשונים לאמץ את המדפסת. בתחילת החודש דיווחה ננו דיימנשן שאחד מיצרני מערכות התעופה הצבאיות הגדולים בארה"ב, רכש את המדפסת כדי לייצר באמצעותה אבות טיפוס של מעגלים אלקטרוניים חדשים. הצורך נולד מאחר שיש צורך בתכנון מעגלים עבור מורכבים מערכות המתמודדות עם אתגרי גורם צורה, ולכן הלקוח החדש החליט לייצר אבות טיפוס כדי להתאים עבורם רכיבים מיוחדים.
ייצור ללא ספקים חיצוניים
במקביל, החברה דיווחה שכעת ניתן לבצע השמה של רכיבי BGA-Ball Grid Arrays ורכיבי SMT-Surface Mount Technology על-גבי המעגלים המודפסים המיוצרים במדפסת התלת-מימד שלה. בתמונה למעלה: מעגל מודפס שיוצר במדפסת התלת-מימד ועליו רכיבי BGA ו-SMT. בבדיקות שנערכו בחברה, התברר שהמעגלים שהמדפסת מייצרת מאפשרים השמה ידנית של הרכיבים במסגרת תהליכי הפיתוח וייצור אבטיפוס, בלא צורך לשלוח את המעגל לתהליך השמה מסורתי אצל ספק חיצוני, הדורש תהליכים מורכבים והכנה מדוקדקת.
"מערכת DragonFly Pro מאפשרת למפתחים לבצע השמה של רכיבי BGA בתוך שעה אחת בלבד", אמר מנכ"ל ננו דיימנשן, עמית דרור. "משמעות הדבר היא שנתין לבצע את כל התהליכים בתוך החברה, ללא צורך בספקים חיצוניים, ובפחות סיכונים לבצע טעויות. הדבר מאפשר להשלים ייצור אבות טיפוס של כרטיסים אלקטרוניים מורכבים, מבלי לבצע תהליכי ייצור בהיקף גדול".
חברת אוטונומו (otonomo) מהרצליה פיתוח נקלעה למצב שהוא לא פחות מאשר סיוט. החברה נמצאת בשלבים האחרונים של גיוס הון שלישי בהיקף של כמה עשרות מיליוני דולרים, ואז נפלה עליה פצצה: חברה אמריקאית מתחרה מאשימה אותה בגניבת קוד תוכנה, ומאיימת בנקיטת אמצעים משפטיים. חברת אוטונומו הוקמה ב-2015 על-ידי נשיא החברה אבנר כהן והמנכ"ל בן וולקוב, ופיתחה פלטפורמה מבוססת ענן המיועדת לאיסוף, עיבוד ושיתוף מידע מכלי-רכב מקושרים, ובעתיד גם כלי-רכב אוטונומיים.
המערכת מבוססת על 22 פטנטים (4 פטנטים רשומים ו-18 פטנטים בהליכי רישום), ומאפשרת לקבל את המידע המגיע בצורות שונות (מכיוון שאין תקן תעשייתי) או פורמט מוסכמים, לנרמל אותו, לסדר אותו בפורמט אחיד ולהפיץ את המידע המעובד אל בעלי עניין, כמו למשל מפתחי יישומים. החברה מעסיקה כ-70 עובדים ועד היום היא גייסה כ-50 מיליון דולר. בתחילת השנה היא זכתה להצלחה גדולה כאשר בינואר 2019 נחתם הסכם עם דיימלר שלפיו היא תספק את שירותי איסוף ועיבוד המידע המגיעים מכל הדגמים החדשים של מרצדס-בנץ.
פצצה אמריקאית
אלא שהשבוע נפל דבר: חברת Smartcar האמריקאית, פירסמה הודעה מיוחדת באתר שלה, שבו היא טוענת שאוטונומו משתמשת בלא אישור בקוד תוכנה שהיא כתבה, ולכן היא מתכוונת להגיש נגדה תביעה משפטית על הפרת זכויות יוצרים וגניבת קניין רוחני. "הקמנו את חברת סמארט-קאר עם חזון רב-עוצמה: לספק כלי פיתוח (API) שיאפשרו למתכנתים לפתח בקלות יישומים עבור כלי-רכב, כמו למשל פתיחת דלתות או סגירת דלתות", כתב מייסד ומנכ"ל החברה, סאהס קטה.
"אנחנו גאים בממשק שצוות קטן של 20 אנשים פיתח, ואנחנו עובדים כיום עם לקוחות. לפני מספר ימים נתקלנו בתיעוד (documentation) של ממשק הפיתוח של אוטונומו, ופתאום גילינו שהוא מוכר. מוכר בצורה מוזרה. וזה מפני שאנחנו כתבנו אותו". סאהס טוען שהתיעוד של אוטונומו זהה לתיעוד של סמארט-קאר – החל מרמת המבנה וכלה בדוגמאות קוד ואילו שגיאות כתיב. לדבריו, אוטונומו גייסה הון מחברות גדולות בתעשיית הרכב כמו דלפי ואפטיב לפי שווי שוק של כ-400 מיליון דולר.
אוטונומו החלה בבדיקה פנימית
סאהס דיווח שסמארט-קאר שלחה לאוטונומו תביעה להסיר מיד את שורות הקוד שהוצאו מתוך המערכת שלה. "היום אנחנו נוקטים בהליכים משפטיים". בתגובה לפניית Techtime, מסרה מנהלת השיווק של החברה (Chief Marketing Officer), ליזה ג'וי רוזנר: "החברה גאה בכך שהיא מספקת פתרון ייחודי המבוסס על הקניין הרוחני והפטנטים שלנו. אנחנו לוקחים את הטענות של סמארט-קאר ברצינות רבה ומנהלים חקירה בנושא, אבל אנחנו משוכנעים שהנורמות הגבוהות והיושרה שלנו לא נפגעו. אם הבדיקה תגלה בעיות, נטפל בהן מיידית".
קשה להאמין שחברה שייצרה 22 פטנטים זקוקה להעתיק קוד ממתחרה קטנה. הטענות של סמארט-קאר מתמקדות בתיעוד המדריך מפתחים כיצד להשתמש במידע כדי לבנות יישומים חדשים, ולא מתייחס לליבת התוכנה עצמה. לכן השאלה הגדולה היא אם מדובר בגניבה שיטתית של קניין רוחני, או בקיצור דרך שעשה אחד מהמתכנתים בחברת אוטונומו – קיצור דרך המתפוצץ כעת בפניה.
במשך שישה חודשים ניהלו הדירקטוריון נשיא ויו"ר מלאנוקס (Mellanox), איל וולדמן, תחרות מחירים על מכירת החברה מול ארבע חברות שונות שהתעניינו ברכישתה, ובמשך התקופה הזאת הם הצליחו ליצור עניין בחברה ולהעלות בהדרגה את המחיר עד שהגיעו למחיר הסופי של 125 דולרים למנייה (בהיקף כולל של כ-6.9 מיליארד דולר במזומן), שאליו התחייבה חברת אנבידיה.
כך עולה מהמידע שמסרה אתמול מלאנוקס לבעלי המניות שלה, במסגרת חומר רקע שיסייע להם להחליט האם לאשר את עיסקת המכירה לאנבידיה, או לדחות אותה. מהנתונים עולה שהמהלך החל כבר בחודש אפריל 2018, כאשר המנכ"ל של חברה אמריקאית ביקש להיפגש עם מלאנוקס כדי לדון בשיתוף פעולה אסטרטגי. בחודש אוגוסט 2018 הדיונים על שיתוף הפעולה קיבלו תפנית והפכו להצעת רכישה במזומן לפי מחיר של 102 דולר למניה. באותה תקופה נסחרה מניית מלאנוקס במחיר של 76.9 דולרים.
השאלה הגדולה: מדוע מכרו את מלאנוקס?
חברת מלאנוקס מציגה בשנה האחרונה נתוני מכירות הנמצאים בצמיחה מתמדת. מדוע החברה לא המשיכה בדרכה? מהו המידע שיש בידי דירקטוריון מלאנוקס, שהביא אותו לנקוט במהלך אקטיבי שנועד למכור את החברה? האם הדירקטוריון סבור שהחברה הגיעה אל תקרת הזכוכית המקסימלית? מנגד, יכול להיות שהצעת הרכישה הראשונה יצרה כדור שלג שלא ניתן היה לעצור אותו, אבל ניתן היה רק למקסם אותו. יכול להיות שהדירקטוריון הגיע למסקנה שמרגע שהגיעה הצעת הרכישה הראשונה, לא ניתן יהיה למנוע את המכירה, ולכן יש צורך להשיג במהירות את התמורה הגבוהה ביותר האפשרית. זוהי, כאמור רק השערה. איננו יודעים מה הביא להתפתחות המהלך הדרמטי.
מכל מקום, מרגע שהועלתה ההצעה הראשונה ועד סגירת העיסקה עם אנבידיה, ניהלה מלאנוקס מגעים עם 7 חברות שונות שהתעניינו ברכישתה, מתוכן שלוש חברות שהדיונים איתן קיבלו תאוצה וכללו כניסה לשלב עמוק של בחינת החברה וקבלת אישור כניסה אל בסיסי הנתונים שלה. מלאנוקס לא מציינת מי הן החברות האלה, אולם בתקשורת התפרסמו ידיעות שלא קיבלו אישור, ששתיים מהן היו אינטל וזיילינקס. בחודש אוקטובר נערכו מספר דיונים בדירקטוריון החברה, שבעקבותיהם קיבל וולדמן (בתמונה למעלה) הנחייה לפנות אל חברות נוספות מתעשיית השבבים שעשויות להתעניין ברכישת מלאנוקס (כולל אנבידיה), כדי לבדוק אם הן יגבשו הצעה טובה יותר.
תחרות מחירים קשוחה
במחצית השנייה של אוקטובר התהליך קיבל תאוצה ומלאנוקס החלה בדיונים מקבילים עם חמש מתחרות, לאחר שבסוף החודש הצטרפה לתחרות חברה אמריקאית נוספת. בנובמבר העלתה המתחרה הראשונה את המחיר ל-103 דולר למנייה, אחר כך עידכנה את ההצעה ל-104.5 דולר, המתחרה השנייה העלתה אותו ל-107 דולר למנייה, ובשבוע האחרון של החודש הגישה אנבידיה הצעת רכישה לפי מחיר של 105 דולר למניה. בסך הכל, מלאנוקס היתה במגעים עם שבע חברות שונות, אולם החל מדצמבר 2018 ועד סוף ינואר 2019, היא ניהלה מגעים הדוקים עם ארבע חברות (כולל אנבידיה), וביקשה מכולן לעדכן את ההצעות שלהן. .
המתחרה הראשונה עידכנה את המחיר ל-106.6 דולר למניה, אנבידיה העלתה את המחיר ל-107 דולר, המתחרה השניה עידכנה את הצעתה ל-110 דולר מניה. בשלב הזה פרשו רוב המתעניינות ונשארו רק שלוש מתחרות. המתחרה הראשונה העלתה את המחיר ל-109.75 דולר, ובסוף פברואר אנבידיה העלתה את המחיר ל-115 דולר. בראשון למרץ נשארו רק שתי מתחרות: אנבידיה והמתחרה השנייה. וולדמן דיווח להן שהתחרות ביניהן צמודה והן צריכות לשפר את הצעותיהן.
המתחרה השנייה שיפרה את הצעתה ל-117 דולר, ובתוך יום המתחרה הראשונה חזרה לתחרות עם הצעה של 121 דולר, והמתחרה השנייה עידכנה מיידית את הצעתה ל-122.5 דולר. למחרת נפל הפור: אנבידיה הגישה הצעה לפי מחיר של 125 דולר, שתוקפה יפוג בתוך יום אחד בלבד. הדירקטוריון התכנס מיידית ואישר את ההצעה. בתוך ארבעה ימים נחתם ההסכם. לא פחות מהמחיר, הדירקטוריון התרשם מהנחישות של אנבידיה: היא התחייבה לשלם למלאנוקס פיצוי עצום בהיקף של 350 מיליון דולר, במידה ותפר את ההסכם או שלא תצליח לעמוד בהתחייבויותיה לביצוע של העיסקה.
סימני השאלה על עתיד מלאנוקס
במונחים ישראלים, חברת מלאנוקס היא ענק המעסיק -2,700 עובדים בארץ ובעולם. עם השלמת המיזוג היא תפסיק להיסחר בבורסה ותפעל בשלב הראשון במתכונת של חברה בת בבעלות מלאה של אנבידיה. מה יהיה גורלה בשלבים הבאים? עדיין לא ברור. לאחר החתימה על העיסקה אמר וולדמן בשיחה עם עיתונאים "שההבנה היא שאנבידיה תשאיר את הייצור של מלאנוקס בישראל, ואנחנו ננסה להביא לארץ ייצור של חברת אנבידיה". יחד עם זאת, ממסמכי ההסכם עולה הבטחה מוגבלת של אנבידיה: היא התחייבה שתשתיות הייצור של מלאנוקס הפועלות בישראל, יישארו כאן לפחות עד סוף שנת 2022.
בתמונה למעלה: מייסד משותף ומנכ"ל otonomo בן וולקוב. "גידול בדרישה לסוגי מידע חדשים"
חברת אוטונומו (otonomo) מהרצליה פיתוח נערכת לקראת גיוס הון בהיקף של כמה עשרות מיליוני דולרים, שאמור להסתיים בשבועות הקרובים. במקביל, החברה נמצאת בקמפיין גיוס עובדים, ונערכת לקראת חתימה על הסכמים חדשים עם יצרניות רכב גדולות, לעיבוד מידע המגיע מהרכב. חברת אוטונומו הוקמה ב-2015 על-ידי נשיא החברה אבנר כהן והמנכ"ל בן וולקוב, ופיתחה פלטפורמה מבוססת ענן המיועדת לאיסוף, עיבוד ושיתוף מידע מכלי-רכב מקושרים, ובעתיד גם כלי-רכב אוטונומיים.
עד היום היא חתמה על הסכמים עם 10 יצרניות רכב גדולות, כאשר ההסכם החשוב ביותר נחתם בינואר השנה עם חברת דיימלר, שלפיו המידע המגיע מהמכוניות החדשות של החברה יועבר לידי אוטונומו, היא תעבד אותו ותאפשר לחברות ולספקיות שירותים להשתמש בו לצורך פיתוח יישומים חדשים ומתן שירות. בפגישה עם Techtime סיפר המנכ"ל בן וולקוב שההסכם עם דיימלר הוא מרכזי עבור החברה, מכיוון שהוא מעניק לה מעמד בכיר בשוק שבו היא מתחרה מול ענקים כמו SAP ויבמ.
שידור מהדרך בכל 30 שניות
כיום אוטונומו מקבלת ומעבדת מידע המגיע מכ-18 מיליון כלי רכב. מדובר במשאב חדש שהתעשייה עדיין לא יודעת כיצד לנצל אותו. תקנות האיחוד האירופי קובעות שבכל מכונית חדשה יהיו מודם ו-SIM המשדרים מידע טלמטרי אל יצרנית הרכב. גם בארצות הברית נכנסו תקנות כאלה, וכיום כ-60% מכל-הרכב החדשים בארה"ב כוללים מודם וכרטיס SIM. בממוצע, רכב כזה משדר חבילת מידע בכל 30 שניות, הכוללת נתונים כמו התנעת וכיבוי הרכב, מהירותו, מיקומו, מצב הדלק, תאוצה, האטה, בלימת חירום וכדומה.
חברת אוטונומו פיתחה תשתית המבוססת על 22 פטנטים (4 פטנטים רשומים ו-18 פטנטים בהליכי רישום), המאפשרת לקבל את המידע המגיע בצורות שונות מכיוון שאין תקן או פורמט מוסכמים, לנרמל אותו, לסדר אותו בפורמט אחיד ולהפיץ את המידע המעובד אל בעלי עניין. בן וולקוב: "קיימות הרבה מאוד דרכים להשתמש במידע הזה. ערים חכמות, למשל, משתמשות במידע על מהירות המכונית כדי לזהות בעיות בתנועה, בעיות בתשתית הכבישים או צמתים מסוכנים.
סגן נשיא להנדסה תומר רענן. "טכנולוגיית הליבה שלנו היא היכולת להבין את המידע המגיע מהרכב"
"חברות כרטיסי אשראי מעוניינות לבדוק את השימוש בפרופיל הנהיגה של הנהג כדי שישמש פרמטר בהחלטה האם להנפיק לו כרטיס, חברות ביטוחי רכב יכולות להציע פוליסות שונות לנהגים שונים בהתאם לאופי הנהיגה שלהם. בפיילוט שביצענו עם חברת ניסאן, ניתחנו מידע שהגיע ממכוניות שהיו מעורבות בתאונה, ושלחנו אותו לחדרי המיון כאשר היו נפגעים. זהו מידע שיכול להיות מציל חיים מכיוון שהוא מדריך את הרופאים בשאלה איזה סוגי פגיעות הם יכולים לגלות".
כיצד אתם שומרים על הפרטיות של הנהג?
"הדבר נעשה ברמת יצרן הרכב. בעל הרכב מקבל אפליקציה המאפשרת לו להגדיר איזה מידע יישאר חסוי ואיזה מידע הוא מוכן או מעוניין לשתף. זו לא החלטה שאנחנו מקבלים, אלא הנהג".
כיצד המכונית החשמלית או האוטונומית תשפיע על הפעילות שלכם?
"הרכב האוטונומי מייצר כמויות עצומות של מידע, ומבחינתנו מדובר בהרבה יותר מידע שנוכל לעבוד איתו, ובאספקת מענה לצרכים ולשירותים חדשים. כבר עכשיו אנחנו רואים גידול בדרישה לסוגי מידע חדשים. חברות מעוניינות במידע המגיע ממצלמות הווידאו במכוניות, למידע המגיע ממערכות הבידור, כמו למשל לאיזה תחנות אנשים מקשיבים בנסיעה, ועוד. גם כניסת הרכב החשמלי תביא לגידול בהיקף המידע. נוכל לדעת מה מצב המצבר ברכב החשמלי ולהמליץ על תחנת טעינה קרובה. יותר מזה, המידע שייאסף ייאפשר לנתח היכן יש תור של מכוניות בתחנת טעינה, ואיזה תחנת טעינה היא הפנויה ביותר".
מתי מכוניות שוחות בים?
סגן נשיא להנדסה בחברת אוטונומו, תומר רענן, מסביר שליבת הטכנולוגיה של החברה טמונה ביכולת להבין את המידע המגיע מהרכב. "מחברה אחת קיבלנו מידע הכולל מצב דלק של 200%. אחרי בדיקה גילינו שמדובר במשאיות שיש להן שני מיכלי דלק. מידע שהגיע מאיטליה הראה שיש מכוניות השוחות בים. בדקנו את התופעה והתברר שהמידע הגיע ממכוניות שהיו על-גבי מעבורת.
"במקרים אחרים, מידע שהגיע ממכשירי ה-GPS של מכוניות, הראה שהן פתאום קפצו למדינה אחרת ביבשת אירופה. גם כאן נאלצנו לבצע מחקר, וגילינו שמדובר בתופעה המתרחשת כאשר מכוניות נכנסת למנהרות עמוקות, ומתנתקות מהרשת הסלולרית".
חברות הסלולר פיספסו הזדמנות
לדבריו, הפלטפורמה של החברה בנויה במתכונת של מיקרו-סרוויס, המאפשרת בנייה מהירה של יישומים והוספת תכונות, בלא צורך לשכתב מחדש את כל האלגוריתם. "המידע מצוי בעננים ציבוריים של AWS באירופה, באמריקה וביפן, כדי להיות קרוב לשוק שישתמש במידע הזה".
כיום החברה מעסיקה כ-70 עובדים, שמהם 50 נמצאים במטה החברה בהרצליה, והשאר בארצות הברית, אירופה ויפן. כעת היא מתמודדת עם פרוייקטי פיתוח חדשים שיכינו אותה לגל חדש של קיבולת וסוגי מידע שיגיעו מהמכוניות. וולקוב: "כבר היום יש מכוניות המשדרות את המידע בכל שנייה". המגמה הזו תשנה מהקצה אל הקצה את כל השוק של ניהול ציי רכב, וצפויה להפוך אותו לעולם של תוכנה בלבד. מנגד היא מעוררת תהייה: איך זה שחברות הסלולר לא נכנסו לתחום, והן נשארות ברמה של צינור טיפש בלבד?
חברת פוקסקון (Foxconn) הנחשבת לקבלנית שירותי הייצור האלקטרוניים הגדולה בעולם, עומדת בפני שינוי גדול בהנהלתה. סוכנות רויטרס דיווחה שהמייסד, הנשיא וראש קבוצת הייצור הטאיוואנית, טרי גו, מסר לה שהוא מתכנן לפרוש מניהול החברה. בשלב הראשון הוא רוצה למנות מנכ"ל אחר במקומו ולהישאר יו"ר החברה, ולאחר מכן הוא יפרוש גם ממשרת היו"ר, מהלך שייעשה בתיאום עם בעלי המניות המרכזיים בחברה.
חברת פוקסקון הוקמה על-ידי טרי גו לפני 45 שנה, והפכה לקבוצת ייצור גדולה הכוללת עשרות מפעלים ומעסיקה יותר ממיליון עובדים – רובם בסין. למעשה, היא נחשבת למעסיק הפרטי הגדול ביותר בסין. הלקוחה המפורסמת ביותר שלה היא חברת אפל, שרוב מוצריה מיוצרי במפעלים של פוקסקון. בשנת 2018 הסתכמו המכירות של פוקסקון בכ-170 מיליארד דולר. החברה נסחרת היום בבורסה של טאיוואן לפי שווי שוק של כ-41 מיליארד דולר.
החזון הכלכלי ייהפך לחזון פוליטי
טרי גו נחשב למנהל מאוד תובעני ובעל רעיונות נועזים. בין השאר, הוא הגדיר מדיניות אוטומציה שאמורה להביא אל רצפת הייצור של החברה מיליון רובוטים, שיחליפו חלק גדול מהעובדים. בשיחה עם רויטרס בשולי אירוע שהתקיים לפני שבוע בטאיפה, בירת טאיוואן, הסביר טרי גו שהוא כעת בן 69 והגיע הזמן שהוא יתרום לציבור את הידע והנסיון שצבר בשנותיו בפוקסקון. העיתון היפני Nikkei Asian Review, דיווח היום (א') שטרי גו הכריז על מועמדותו לנשיאות טאיוואן בבחירות שיתקיימו בשנת 2020.
רובוטים במפעל ייצור של פוקסקון בסין
לאפשרות שהוא ייבחר לנשיא סין יכולות להיות השלכות פוליטיות עצומות: טאיוואן היא אחת מיצרניות האלקטרוניקה הגדולות בעולם. לצד פוקסקון, למשל, היא מהווה ביתה של TSMC, ספקית שירותי ייצור השבבים הגדולה בעולם. לטרי גו יש יחסים מצויינים גם עם סין וגם עם ארצות הברית. היא הכניס את פוקסקון לסין בשלבים מוקדמים מאוד של פיתחת הכלכלה הסינית למערב, ותומך בהתקרבות כלכלית ופוליטית בין סין לבין טאיוואן.
מנגד, הוא נחשב לאדם שחזה ראשון את פריצתה של מלחמת הסחר בין סין וארצות הברית, ולאדם המקורב אל אל הנשיא טראמפ. בין השאר, טרי גו הבטיח לנשיא טראמפ שפוקסקון תקים בוויסקונסין, ארצות הברית, מפעל לייצור צגים שטוחים בהשקעה של כ-10 מיליארד דולר, אשר ייצר כ-13,000 משרות חדשות.
בשנה האחרונה מתנהלים דיונים קדחתניים בין החברה לבין נציגי ממשל בארצות הברית, לאחר ש אלא שבינתיים הפרוייקט מקרטע: פוקסקון לא מגייסת עובדים בקצב שהיא התחייבה לו, והממשל בארצות הברית רוצה להיכנס משא ומתן מחודש, כדי לצמצם את הנחת המיסוי שהובטחה לפוקסקון, בהיקף של כ-4 מיליארד דולר. לאחרונה החברה הודיעה שהיא עדיין מחוייבת לפרוייקט, אולם הדבר מעלה סימני שאלה בקשר לעתידו.
יצרנית המעגלים המודפסים, חברת אלטק (Eltek) מפתח תקווה השלימה גיוס הון בהיקף של 3.4 מיליון מיליון דולר באמצעות הנפקת זכויות לבעלי המניות. בעלת השליטה בחברה, קבוצת ניסטק (Nistec), היתה אחת מהמשקיעות המובילות בגיוס ההון, והגדילה את חלקה בחברה מ-56.6% ל-69.9%.
מתוך הסכום שגוייס, ישמשו 1.4 מיליון דולר להחזר חוב בנקאי והשאר לשיפור המאזן הפיננסי של החברה. בעקבות הגיוס, הוסר האיום של נסד"ק לסלק את החברה מרשימת המסחר, מאחר שכעת היא עומדת בדרישת הסף שלפיה שווי המניות של בעלי המניות צריך להיות 2.5 מיליון דולר לפחות. חברת אלטק נמצאת בתהליך ארגון מחדש. ביולי 2018 היא מינתה לחברה מנכ"ל חדש, אלי יפה, ששימש בעבר כמנכ"ל חברת Carmel Forge מטירת הכרמל המייצרת חלקי מתכת לתעשיית התעופה, מנכ"ל אורדן תעשיות מתכת המתמחה בתחום התעשייה הביטחונית וכסגן נשיא לפיתוח עסקי ומיזוגים ורכישות בחברת אורמת.
בנובמבר 2018 היא גייסה ארבעה מנהלים חדשים כדי לחזק את הניהול היומיומי של החברה, ובעקבות המהלכים האלה ביצעה הערכה מחודשת של כל החוזים שיש לה, וביטלה הסכמים בעלי תמחור לא ריווחי. לדברי המנכ"ל יפה, המהלך הזה התבטא בירידה במכירות ברבעון האחרון של 2018, אולם הקטין את ההפסדים של החברה בשנת 2018 כולה.
יפה: "אנחנו מאמינים שהדבר ישפר את ביצועי החברה, את שביעות הרצון של הלקוחות ויביא ליצירת מכירות חדשות שיחזירו אותנו לריווחיות". בסך הכל, בשנת 2018 הסתכמו מכירות אלטק בכ-33.9 מיליון דולר בהשוואה לכ-32.8 מיליון בשנת 2017. ההפסד התיפעולי הצטמצם מכ-3.4 מיליון דולר ב-2017 לכ-2.1 מיליון דולר בשנת 2018 כולה. כיום חברת אלטק נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-2.84 מיליון דולר.
המנייה של חברת סיוה (CEVA) מהרצליה בנסד"ק התמוטטה ביומיים האחרונים ביותר מ-13.5% לאחר ההודעה הדרמטית של חברת אינטל שהיא יוצאת משוק המודמים לסמארטפונים המיועדים לרשותת הדור החמישי (5G). אינטל הסבירה את החלטתה בכך שהיא לא רואה דרך להרוויח ממכירת מודמים למכשירי סמארטפון, אולם תישאר בתחום הדור החמישי ברמת התשתיות. סיוה היא ספקית מרכזית למודמים סלולריים של חברת אינטל, והיתה אחת מהמרוויחות הגדולות מהסכסוך בין אפל ובין קואלקום, שבעקבותיו הזמינה אפל מודמים סלולריים מתוצרת חברת אינטל.
בעקבות ההודעה של אינטל, צנחה מניית סיוה ממחיר של כ-28.9 דולר, למחיר של 24 דולרים היום, והיא נסחרת כעת לפי שווי שוק של כ-527 מיליון דולר, בהשוואה לכ-615 מיליון דולר לפני ההכרזה. ביחד עם ההחלטה של אינטל, הסתיים הסכסוך המר בין אפל וקואלקום, ושתי החברות חתמו על הסכם רישוי המאפשר לאפל להשתמש בטכנולוגיות של קואלקום שש שנים נוספות. ראוי להזכיר שמסורתית התבססו מרבית מכשירי האייפון של אפל על המודמים של קואלקום, כאשר בין שליש לכמחצית מהמכשירים כללו על-פי ההערכות גם את המודמים של אינטל.
סיוה קיוותה להרוויח מהסכסוך בין אפל וקואלקום
אולם הסכסוך המשפטי המתמשך בין אפל לקואלקום, שהחל עוד תחילת 2017 והתדרדר לכדי תביעות הדדיות וחילופי האשמות בין שתי החברות, יצר ציפייה בשוק שאפל תנתק את קשריה עם קואלקום ותוציא ממכשיריה הבאים את המודמים של קואלקום. בחודש ספטמבר 2018 העריכו האנליסטים של חברת המחקר Cowen Research שדגמי האייפון הבאים שייצאו בשנת 2019, יתבססו על המודמים של אינטל, ולכן צפוי גם משמעותי בהיקף התמלוגים של סיוה ממכירת מכשירי אייפון. על-פי החישוב שלהם, הבלעדיות של אינטל במכשירי אייפון תגדיל את הכנסות סיוה מתמלוגים בכ-10 מיליון דולר בשנת 2019.
חברת סיוה מספקת קניין רוחני (IP) לעיבוד אותות ומעבדי בינה מלאכותית בתחומי הראייה הממוחשבת, האודיו, התקשורת והתשתית הסלולרית (דור 4, 4.5 ו-5), יישומי הפעלה קוליים, למידה עמוקה, קישוריות Wi-Fi ובלוטות', ואחסון נתונים. החברה מעסיקה כ-340 עובדים, מהם כ-250 במחקר ופיתוח. בשנת 2018 ירדו מכירותיה ב-11% והסתכמו בכ-77.9 מיליון דולר.
ממשלת שיאמן מדרום מזרח מזרח סין, הנחשבת ל"עיר הבינה המלאכותית" בגלל התמיכה הרבה שהיא מעניקה לחברות מתחומי ה-AI, סימנה את תעשיית הטכנולוגיה הישראלית כיעד חדש. הנספח הכלכלי של ממשלת שיאמן בישראל, רפי אבירם, הוזמן לפני שבוע לעיר כדי להעניק סקירה בפני משקיעים על תעשיית הבריאות הישראלית. אבירם סיפר ל-Techtime שהפגישה נערכה במשרד בנק CCB שהוא הבנק המרכזי של שיאמן ונחשב לבנק ההשקעות השלישי בגודלו בסין.
המפגש נערך בארגון הממשלה ובחסות הבנק והשתתפו בו כ-100 משקיעים פוטנציאליים. במהלכו הוצגה הפעילות הטכנולוגית בישראל והפעילות של כ-15 חברות סטארט-אפ מתחומי הבריאות. מדובר בעיר בינונית בעלת כ-5 מיליון תושבים המבצעת השקעות רבות בהייטק. מאחורי המפגש שהתקיים עומדת החלטה של הממשלה להביא אל העיר טכנולוגיות ישראליות. אבירם: "חברה ישראלית שתהיה מוכנה להעתיק את פעילותה או לפתוח סניף בשיאמן, תקבל מענקים כספיים והחזרי מס. הם נותנים משרדים בחינם, מנטורים, חיבור לתעשיות מקומיות, תוכנית לאיתור משקיעים ומפעלי ייצור, והכוונה בהשגת ספקי שירותים".
אבירם משמש כיום כסמנכ"ל החדשנות קבוצת OGAWA הסינית, שבחודש דצמבר 2018 ביצעה את ההשקעה הראשונה שלה בישראל: היא השקיעה 5 מיליון דולר ביצרנית הרובוטים התל-אביבית טמי (temi) ובכך היא הצטרפה לגיוס הון בהיקף של כ-20 מיליון דולר, שבעקבותיו מסתכמות ההשקעות בחברה בכ-82 מיליון דולר. לאחר ההשקעה היא הקימה חברה משותפת ביחד עם temi בהשקעה של מספר מיליוני דולרים נוספים. "החברה המשותפת תתמקד בפיתוח יישומים עבור הרובוט ובשיווק והמכירה שלו בסין ובעולם".
חברת אינטל (Intel) יוצאת מתחום המודמים למכשירי סמארטפון מהדור החמישי (5G) ומבצעת הערכה של כל פעולותיה בתחומי המודמים למחשבים אישיים המקושרים אל רשתות הדור הרביעי והחמישי, אבזרי IoT ומוצרי רשת אחרים. בהודעה דרמטית שפירסמה היום, החברה מסרה שהיא תמשיך להשקיע בתחום התשתיות עבור הדור החמישי. מנכ"ל אינטל, בוב סוואן, אמר שהחברה מאמינה בהזדמנויות הנמצאות בדור החמישי בתהליך המעבר המואץ של הרשתות אל הענן (‘Cloudification’), "אולם ברור לנו כעת שאין מסלול ברור לריווחיות בתחום המודמים של מכשירי סמארטפון.
"הדור החמישי ימשיך להיות תחום עדיפות אסטרטגי של חברת אינטל. אנחנו מבצעים כעת הערכה של האופציות העומדות פבנינו לנצל את הקניין הרוחני שלנו , כולל הזדמנויות במגוון גדול של אבזרים ופלטפורמות ממוקדות רשת בעולם הדור החמישי". חברת אינטל מתכננת לספק מידע נוסף על תהליך ההערכה בארוע שיתקיים לקראת סוף החודש, ב-25 באפריל. בינתיים היא מסרה שהיא תעמוד בהתחייבויות של הלקוחות לספק סמארטפונים הכוללים את המודמים שלה עבור מכשירי הדור הרביעי, "אולם אינה צופה שהיא תשיק מודמים עבור סמארטפונים דור 5".
CEVA יורדת, וקואלקום חוזרת לזרועותיה של אפל
אינטל פירסמה את ההצהרה המפתיעה יום אחד בלבד לאחר שהסתיים הסכסוך המשפטי הארוך ובין אפל לבין קואלקום, שגרם לכך שחברת אפל החליפה את המודמים למכשירי הדור הרביעי מתוצרת קואלקום במודמים מתחרים מתוצרת חברת אינטל. הסכסוך בין אפל וקואלקום הסתיים בהסדר שלפיו אפל תשלם לקואלקום סכום כסף שהיקפו לא נמסר, ובמקביל חתמו שתי החברות על הסכם רישוי טכנולוגיות ל-6 שנים, אשר מתחיל מהחודש.
פירוש הדבר שאפל ויתרה על כל טענותיה כדי לקבל מודמים דור חמש מתוצרת חברת קואלקום. עדיין לא ברור האם מאחורי ההודעה של אינטל עומדת נסיגה טקטית מכובדת מהשוק שבו קואלקום מובילה, או במהלך רחב היקף המגדיר מחדש את תחומי העניין שלה בעולם המגוון של הדור החמישי.
ראוי לציין שאחת מהחברות שנהנו מהסכסוך בן השנתיים בין אפל וקואלקום היתה חברת CEVA הישראלית, אשר סיפקה לאינטל את הקניין הרוחני של המעבדים עבור המודמים שנמכרו לאפל. בעקבות ההתפתחויות האחרונות ירדה מניית CEVA בנסד"ק בכ-3.4% והיא נסחרת כעת לפי שווי שוק של כ-610 מיליון דולר.
בחודש פברואר השנה הכריזה קואלקום על שבב SoC מסוג Snapdragon Mobile Platform אשר משלב את מעבד היישומים ואת מודם הדור החמישי של החברה בשבב יחיד. הפיתוח נשען על שימוש בטכנולוגיית אנטנה לגלים מילימטריים. קואלקום הודיעה שהדוגמאות הראשונות יימסרו ללקוחות נבחרים ברבעון השני של 2019, ולהערכתה המוצרים הראשונים ייצאו לשוק במחצית הראשונה של 2020. לא מן הנמנע שמפת הדרכים האגרסיבית הזאת שכנעה את אפל לסיים את הסכסוך עם קואלקום.
ברבעון הראשון של שנת 2019 השיגה חברת מלאנוקס מכירות שיא רבעוניות בהיקף של 305.2 מיליון דולר, המייצגות צמיחה של 22% בהשוואה לרבעון הראשון אשתקד. לדברי נשיא ומנכ"ל החברה, איל וולדמן, הצמיחה היתה לרוחב כל קו המוצרים של החברה. "פעילות המחקר והפיתוח שלנו איפשרה לספק מגוון גדול של מוצרים מובילים". בניגוד לרבעונים הקודמים, הפעם החברה לא תקיים שיחת ועידה ולא תספק תחזית מכירות, עקב הסיום הצפוי של עסקת מכירתה לחברת NVIDIA.
בתחילת חודש מרץ השנה חתמו אנבידיה (Nvidia) ומלאנוקס (Mellanox) על הסכם סופי שבמסגרתו תרכוש אנבידיה את כל מניות מלאנוקס במזומן במחיר של 125 דולר, בהיקף כולל של כ-6.9 מיליארד דולר. העסקה צפויה להיסגר עד סוף 2019. בעקבות העיסקה זינקה מניית מלאנוקס בנסדק מ-82 דולר לכ-119 דולר, המעניק לה שווי שוק של כ-6.5 מיליארד דולר.
הדו"ח הרבעוני מסביר מדוע שווי השוק של החברה לא זהה למחיר העיסקה, כמקובל פעמים רבות בעסקות מהסוג הזה: מהדו"ח עולה שקופת החברה כוללת היום כ-75 מיליון דולר במזומן ועוד כ-477 מיליון דולר בהשקעות קצרות טווח. המתומחרות ככל הנראה על-ידי מחיר המנייה בבורסה.
הדגמה טכנולוגית ליתרונות המיזוג עם אנבידיה
בדגמת בשבוע שעבר החברה המחישה חלק מהפוטנציאל הטמון במיזוג עם חברת אנבידיה: היא ביצעה ניסוי שבו שולבה הטכנולוגיה שלה עם זו של אנבידיה ושבו היא השיגה הכפלה של מהירות פעולות לימוד העומק שביצע המחשב של אנבידיה. במסגרת הניסוי שולב מתג HDR 200G InfiniBand ביחד עם 8 מחשבי הבינה המלאכותית NVIDIA V100 Tensor Core המבוססים על מעבדי GPU.
מלאנוקס הוסיפה למתג את פרוטוקול SHARP שהיא פיתחה (Scalable Hierarchical Aggregation and Reduction Protocol). מדובר בפרוטוקול חדש המאפשר להסיט יותר עומסים מהמחשב אל המתג, ומבטל את הצורך להעביר את המידע מספר פעמים בין נקודות הקצה השונות במערך העיבוד.
מתגי HDR 200G InfiniBand יצאו לשוק ברבעון האחרון של 2018, ולהערכת מלאנוקס נרכשו במהלך הרבעון הראשון של 2019 על-ידי 20 חברות המשתמשות בהן במרכזי מיחשוב גדולים. המתג המהיר ביותר של מלאנוקס, HDR InfiniBand Quantum CS8500, מספק 800 פורטים בעלי קיבולת של 200Gbps לכל כיוון. סבך הכל, הוא מאפשר למרכזי הנתונים להעביר מידע בקיבולת של 320Tbps, שלהערכת מלאנוקס היא גבוהה פי 1.4-2.5 מכל מערכת מתחרה אחרת הקיימת היום בשוק.
חברת מוטורולה סולושנס הודיעה היום (ג') על מינויו של אברהם בן דוד, 59, למנכ"ל מוטורולה סולושנס ישראל במקומו של שמעון דיק, אשר הודיע לאחרונה על פרישתו לאחר 40 שנה בחברה. בן דוד הצטרף למוטורולה בשנת 2008 ומאז ניהל את חטיבת המכירות לשוק הישראלי. הוא הוביל את השיווק והמכירות של מוטורולה סולושנס לגופי ממשל, ביטחון ציבור רשויות ומוסדות בשוק המקומי. לפני-כן שירת בן דוד 30 שנה בצה"ל והשתחרר בדרגת תת-אלוף. במסגרת שירותו כיהן במגוון תפקידי פיקוד, בהם קצין הנדסה ראשי, ראש מטה פיקוד העורף, מפקד חטיבה ביהודה ושומרון, מפקד בסיס הדרכה מרכזי של חיל הנדסה ועוד. לבן דוד תואר שני במדעי המדינה מטעם אוניברסיטת חיפה ותואר ראשון בהנדסת אלקטרוניקה ומחשבים מטעם אוניברסיטת בן-גוריון.
מוטורולה סולושנס ממוקדת בתחום התקשורת למשימות קריטיות. החברה הישראלית של מוטורולה נוסדה בשנת 1964, והייתה לחברת הבת הראשונה של מוטורולה מחוץ לצפון אמריקה, והסניף הראשון מחוץ ליבשת שבו הופעל מרכז פיתוח. בעשור האחרון חלה ירידה בהיקף הפעילות של מוטורולה בישראל. בשנת 2011 כאשר פוצלה מוטורולה העולמית לחברת מוטורולה סולושנס ולחברת מוטורולה מוביליטי, העסיקה מוטורולה סולושנס כ-1,500 עובדים בישראל. כיום היא מעסיקה כ-1,000 עובדים.
מרכז המו"פ של מוטורולה סולושנס בישראל מפתח מכשירי דור רביעי (LTE) למשימות קריטיות כגון סמארטפונים מאובטחים, מצלמות גוף ואלקטרוניקה לבישה; מערכות שליטה ופיקוד מקיפות לערים חכמות; קישוריות למכשירים ביישומים תעשייתיים קריטיים (Mission Critical IIoT) ופתרונות בהתאמה אישית. בין לקוחות החברה בישראל: המשטרה, כבאות והצלה, צה"ל, משרדי ממשלה, רשויות ועוד.
מרכז הפיתוח הישראלי של חברת PTC האמריקאית הכריז על תוכנת התיב"ם (CAD) החדשה שאותה הוא פיתח בשנה האחרונה. הגרסה החדשה, בשם Creo 3D, כוללת שלושה שינויים מהותיים: הראשון הוא הוספת יכולת סימולציה לתיפקוד התכנון המכני, המאפשרת למהנדסים לבחון פרמטרים כמו חוזק, מעבר חום, זעזועים ועוד, תוך כדי פיתוח. הסימולציה מאפשרת לבצע מעין בדיקת מעבדה ממוחשבת של המוצר כדי לשפר את התכנון.
היכולת הזאת היא תוצר של שיתוף פעולה טכנולוגי שהחל באמצע 2018 עם חברת Ansys, הנחשבת לחברה מובילה בתחום הסימולציות. "עד היום השתמשנו בעיקר בכלים גיאומטריים שעזרו להגדיר את המוצר בהתאם למטרות של המתכנן. כעת אנחנו נכנסים לתחומים חדשים כמו בינה מלאכותית ואנליזה נומרית המאפשרים לוודא שהתכן עומד ביעדים ולשלב תובנות מורכבות בתוך התכנון", הסביר ל-Techtime מנכ"ל מרכז הפיתוח הישראלי, זיו בלפר (בתמונה למעלה).
שינוי נוסף: אפשרות לשתף את התכנון בצורה קלה ופשוטה באמצעות קבצים תלת-מימדיים ואפילו הצגתו לגורם שלישי באמצעות משקפי AR/VR. החידוש השלישי קשור להתאמת המוצר אל עולם הייצור באמצעות מדפסות תלת-מימד. פלטפורמת Creo 3D מאפשר לבצע את כל התכנון והמשלוח לייצור מנקודה אחת, בלא צורך להתקין תוכנות נוספות. בין השאר היא כוללת דרייברים של כל המדפסות המרכזיות הקיימות בשוק, המאפשרים לשלוח את התכנון ישירות אל המדפסת, כפי שמערכת ההפעלה של המחשב האישי מאפשרת שליחת מסמך אל כל סוגי המדפסות.
לדברי בלפר, "המוצר פותח ברובו במהלך השנה האחרונה במרכז הפיתוח של PTC בישראל, המונה כ-300 עובדי פיתוח". PTC היא אחת מחברות התוכנה הגדולות בעולם בתחום התוכנות לתכנון תעשייתי. בשנת 2018 הסתכמו מכירותיה בכ-1.25 מיליארד דולר וכיום היא נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-11.7 מיליארד דולר. היא מתחרה בחברות כמו סולידוורקס של דאסו, סימנס PLM ובחלק מהמוצרים גם באוטודסק. מרכז הפיתוח הישראלי של PTC החל לפעול בשנת 1991, וכיום פועל משלושה אתרים: אזור התעשייה מת"ם בחיפה, הרצליה פיתוח וקרית שדה התעופה. הוא נחשב למרכז הפיתוח השני בגודלו של PTC העולמית.
בלפר סיפר שרבים מהלקוחות הן חברות מתעשיית האלקטרוניקה: "הכלים שלנו מאפשרים עבודה עם רוב מערכות התכן האלקטרוני. יש לנו ממשקים לחברות תכנון אלקטרוני, ואנחנו יודעים לקחת סכימות אלקטרוניות ולחבר אותן אל התכן הפיסי, כמו למשל של כרטיסים אלקטרוניים בתלת מימד. בנוסף, אנחנו מספקים כלים לביצוע אנליזות של מעבר חום ופיזור חום ואנליזות הקשורות למעגלים האלקטרוניים עצמם".
הופעת טכנולוגיות הבינה המלאכותית החדשות וכניסתן אל קדמת הבימה הטכנולוגית, באה לידי ביטוי בפרופיל גיוסי ההון של התעשייה הישראלית. מדו"ח גיוסי ההון של חברת IVC בשיתוף עם ZAG, עולה שברבעון הראשון של 2019 הסתכמו גיוסי ההון בארץ בתחום הבינה המלאכותית בכ-599 מיליון דולר, בהשוואה לכ-369 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2018. מדובר בכמעט הכפלה של גיוסי ההון עבור המגזר הזה.
יחד עם זאת, ראוי לציין שקשה מאוד להגיע להערכה כוללת מכיוון שהבינה המלאכותית משולבת כיום בתחומים רבים, כמו למשל בתעשיית הרכב, ולכן גם גיוסי הון של חברות מתחום תעשיית הרכב, כמו למשל אינוויז שגייסה 132 מיליון דולר ברבעון, כוללים מרכיב משמעותי של בינה מלאכותית. כלומר, משקל הבינה המלאכותית גדול בהרבה מהרושם המתקבל מהנתונים היבשים.
בסך הכל, ברבעון הראשון של השנה ביצעו חברות ישראליות 128 עסקאות פיננסיות בהיקף כולל של כ-1.55 מיליארד דולר. גידול של 15% במספר העסקאות ושל 28% בהיקף ההון שגוייס בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. יחד עם זאת, הנתונים מלמדים על מצוקה ברמת החברות הקטנות והמתחילות: רוב הפעילות התבצעה במסגרת גיוסי הון גדולים מ-20 מיליון דולר לסבב גיוס, שהיקפם הכולל הסתכם בכ-990 מיליון דולר ברבעון.
הדבר גם מתבטא במשקל החריג של גיוסים של חברות מבוססות (גיוס C), שהסתכמו בהיקף כולל של כ-476 מיליון דולר. לעומתם, חברות Seed גייסו רק 51 מיליון דולר ברבעון. בכך נמשכת מגמה רב-שנתית המתבטאת בכך שקרנות הון סיכון נרתעות מסיכון, וממעטות להשקיע בחברות מתחילות. הן משאירות את התחום הזה לאנג'לים ולמשקיעים פרטיים. התוצאה: ההיקף הכולל גיוסי הון בהיקף קטן מ-5 מיליון דולר הסתכם בכ-102 מיליון דולר בלבד. בשנים הקודמות נרשמו תוצאות דומות: 113 מיליון דולר ברבעון הראשון 2018, 103 דולר ב-2017 ו-98 מיליון דולר בלבד ברבעון הראשון של 2016.
חברת סינופסיס (Synopsys) הכריזה שפתרון Fusion Design Platfrom השיג אבן דרך משמעותית כשחצה את רף ה-100 Tapeouts בתהליך ייצור של טכנולוגיית 7 ננומטר בשנה הראשונה.הפתרון מורכב מכלי תכנון דיגיטליים סינופסיס, וכולל שיתוף בין מנועי תכנון שונים. הוא עושה שימוש במודל נתונים ייחודי לייצוג לוגי וייצוג פיזי, ומאפשר לשפר את התכנון של רכיבים המיוצרים בתהליכי ייצור של 7 ננומטר.
"מעודד לראות את ההטמעה המהירה של Fusion Design Platform בקרב לקוחותינו", אמר ססין גאזי, מנכ"ל משותף של קבוצת התכנון בסינופסיס. "עבדנו באופן הדוק עם צוותי התכנון של הלקוחות בכדי לתכנן פלטפורמה שתתמודד עם האתגרים הטכניים של תהליכי הייצור המתקדמים".
פתרון Fusion Design Platform מספק אופטימיזציית EUV – Extreme Ultra Violet מבוססת מיטוב של single exposure, via pillars, מימוש via stapling עבור יכולת מקסימלית של חיווט וניצולת תכנון וכן רמה מינימלית של IR-drop ו-electro migration. הפתרון משפר את ה-full flow ומאפשר חיזוי תוצאות סופיות בשלבי ההתחלה בטכנולוגיית ייצור של-7 ננו-מטר לצד מספר נמוך של איטרציות, תוך שימוש בסינתזת Design Compiler Graphical ו-Design Compiler NXT, IC Compiler II place and route Fusion Compiler, PrimeTime signoff, StarRC extraction, אנליזת הספק על ידי RedHawk וכלי signoff פיזי IC Validator.
חברת סינופסיס מספקת פתרונות תכנון אלקטרוניים לתעשיית האלקטרוניקה ולמתכנני מערכות על גבי שבב (SoCs). היא נחשבת לחברת התוכנה ה-15 בגודלה בעולם. בשנים האחרונות החברה מרחיבה את פעילותה גם אל תחום איכות תוכנה ובדיקות אבטחה של תוכנה.
מאת: עמירם הלוי, לשעבר מנהל תחום "פיקוח יצוא דו-שימושי" במשרד הכלכלה *
כלי-תעופה ומערכות לא מאוישות כמו כטב״מים ורחפנים (UAV ו-UAS), הפכו פופולריים מאד ויצרו שוק תוסס במגזרי הצרכנות, התעשייה והממשל. מוצר שנחשב בעבר למוצר צבאי בעיקרו, הפך למוצר מסחרי המיוצר על-ידי מאות חברות בעולם המפתחות טכנולוגיית רחפנים ונערכות לעידן חדש של רחפנים מסחריים.
גם בישראל, אשר הובילה את תחום הכטב״מים לשימושים צבאיים תקופה ארוכה לפני מהפיכת האיזרוח שלהם, הוקמו עשרות חברות סטארט-אפ בתחום החדש. חלק מהם מפתח תוכנה, מצלמה תת-מערכת אחרת, וחלק אחר מפתח רחפנים שלמים ליישומים אזרחיים בתחומי הבידור, הבנייה, ניטור חקלאי, בקרת תשתיות, לוגיסטיקה ועוד. כמו בכל התחומים האחרים בתעשיית ההייטק, גם כאן השוק המרכזי נמצא בחו"ל והיזמים הישראלים מנסים היזמים לפרוץ את גבולות השוק המקומי – ולפנות אל השוק העולמי, אלא שהם נתקלים במכשול מתסכל וייחודי לישראל בלבד: הרחפנים והציוד הנלווה להם מוגדרים בישראל כ״ציוד ביטחוני״, ולכן חלים עליהם הכללים הייחודיים של הייצוא הביטחוני. בכך, למעשה, נשחק יתרונה היחסי של ישראל בתחום הרחפנים.
ישראל עומדת לפספס הזדמנות גדולה
הסיבה לכך היא שבישראל קיימת כפילות מיותרת, מטעה ולא שקופה בחוק הפיקוח על היצוא הגורמת לכך שהכטב״מים נכללים גם ברשימת החימוש וגם ברשימה הדו-שימושית. כלומר, המוצרים האלה מופיעים בשתי רשימות שונות, כאשר חוק הפיקוח הביטחוני גובר על צווי משרד הכלכלה ומעביר אוטומטית את כל הנושא אך ורק לפיקוח משרד הביטחון, גם אם מדובר במוצרים אזרחיים לחלוטין. התוצאה: חברה או אדם המבקשים לייצא טכנולוגיה הקשורה בתחום, נדרשים לעבור תהליך אישור כיצואן ביטחוני ולקבל סיווג ביטחוני עבור המוצר. התופעה הזו אינה קיימת בשום מקום אחר בעולם.
בדיון שהתקיים ב-2017 בוועדת המדע והטכנולוגיה בכנסת התלוננו חברות מסחריות על מגבלות קשות מצד משרד הביטחון בייצוא רחפנים וטכנולוגיה הקשורה בהם. אורי אפק, מייסד ומנכ״ל חברת dronomy אמר בוועדה: "המתחרים שלי מסיימים לפתח ומוכרים מיד, בעוד שאני צריך לעבור רגולציה של יצואן ביטחוני. לוקח שלושה חודשים לכתוב בקשה ולקבל היתר, ו-30 יום לקבל היתר מכירה לכל לקוח. לצד זה, חצי מהעולם אסור עלי למכירה ואם אקבל אישור – זה רק לאחר עוד שלושה חודשים״.
משרד הביטחון משחק בחנויות צעצועים
רן קליינר, מנכ״ל חברת ״עם הרוח״, אמר בדיון: ״המצב הזה גורם לחברות לצאת מהארץ. פספסנו את תחום ייצור הרחפנים, כעת מדובר על הטכנולוגיה, וגם כאן זה מתחיל לברוח״. בדיון שהתקיים באותה שנה בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, הנושא נדון באריכות. עמירם הלוי, מנהל תחום פיקוח יצוא דו שימושי במשרד הכלכלה וכותב מאמר זה, אמר בדיון: ״הקריטריונים המופעלים על ידי משרד הביטחון בהגדרתו אילו טכנולוגיות הן צבאיות, הם אנכרוניסטיים ומבוססים על רשימות מתורגמות ומיושנות, וכפועל יוצא מכילות דרישות מחמירות על טכנולוגיות שהן כיום מוצר מסחרי אזרחי שגור״.
באותה ישיבה העדתי על מצבים מגוחכים שבהם נדרש היתר של משרד הביטחון כדי לייצא רחפנים הנמכרים ברשתות צעצועים. מנכ״ל חברה אחרת, שביקש לא לחשוף את עדותו, הזהיר שבגלל הפיקוח ההדוק והגדרת כל הרחפנים כמוצר צבאי, "ישראל היא כיום שחקן שולי בתעשייה המתפתחת הזו. אם לא יהיה שינוי מדיניות משמעותי, ישראל תפספס הזדמנות גדולה ותישאר מאחור בתחום שבו היתה מובילה עולמית".
מנכ״ל חברה שהשקיע בתחום הרחפנים התייחס גם הוא לבעיה: ״רכשתם רחפן ב-20 דולר מסין, גיליתם תקלה ושלחתם אותו בחזרה ליצרן? גם אתם עברתם עבירה פלילית. אני מכיר אישית שלוש חברות בתחום הרחפנים של יזמים ישראלים הגרים בישראל, שהוקמו בחו״ל בגלל המדיניות של אפ״י (אגף פיקוח יצוא במשרד הביטחון). ראוי לציין שלמרות שמשרד הביטחון התחייב בדיוני הוועדות להעביר את השינויים הנדרשים בחוק הפיקוח על מנת להתאימו למציאות העדכנית, הדבר לא בוצע.
תקלות משפטיות בלתי סבירות
עו״ד בן ציון רזניק, הבקיא בתחום, מסביר: ״יש כאן בעיה שחוזרת על עצמה מדי פעם. מחד מדינת ישראל מפנה לרשימת הטובין השירותים והטכנולוגיה הדו שימושיים שבהסדר ואסנאר, שאליו מחויבות 41 מדינות, ומאידך מדינת ישראל ניסחה את צו הפיקוח על יצוא בטחוני (ציוד לחימה) התשס״ח-2008 תוך חריגות מרשימות החימוש הבין לאומיות. דבר זה יוצר תקלות משפטיות רבות, שלמיטב ידיעתי אינן קיימות במדינות אחרות, כאשר לכאורה אותו פריט מופיע בשתי רשימות הפיקוח.
"מכאן הדרך קצרה לתוצאה אבסורדית שלפיה אחד הסעיפים הופך לאות מתה ואינו מפקח על דבר. התוצאה האבסורדית של מצב הדברים היא שגם מי שקונה רחפן צעצוע וטס אתו לחו״ל למעשה עובר על חוקי הפיקוח על היצוא הביטחוני. יש מי שבוחרים להעתיק את עסקיהם לחו״ל וזאת אף שבתחום הרחפנים יש הזדמנויות עסקיות רבות לשימושים אזרחיים ללא חשש לאינטרסים מדיניים או ביטחוניים. הגיע הזמן שמדינת ישראל תתאים עצמה להסדרים הבין לאומים בנושא זה״.
משרד הביטחון צריך להתעורר ולהתחיל לדאוג לכך שליצואנים והדו-שימושיים תהיה אפשרות להתחרות בחברות בחו״ל בתנאים שווים. היצואנים הישראלים מתחרים כיום בחו״ל עם שתי ידיים קשורות מאחורי הגב. כל מה שנדרש מאפ״י הוא לאמץ את אמנת ואסנאר הבינ״ל כלשונה – באנגלית, כפי שעושה משרד הכלכלה – ולהפסיק להשתמש בתרגום ישן לעברית משנת 2008.
אודות: עמירםהלוי שירת כציר כלכלי של ישראל ביפן , בהודו, בספרד ובאוסטרליה, ושימש עד לאחרונה כמנהל תחום "פיקוח יצוא דו שימושי" במשך 10 שנים. ליצירת קשר: [email protected], טלפון: 050-6240904 או באתר: www.ah-consultant.com
חברת Wave Computing מסן חוזה, קליפורניה, ביצעה בישראל את ההכרזה החשובה ביותר שלה בשנים האחרונות: הצגת פלטפורמת TritonAI המספקת חבילה מלאה של קניין רוחני (IP) עבור מחשבי בינה מלאכותית המבוססים על ארכיטקטורת Dataflow בשם WaveFlow, המשולבת עם ארכיטקטורת MIPS. ההכרזה בוצעה בשבוע שעבר על-ידי מנכ"ל החברה, דרק מאייר, שהגיע לארץ כדי להשתתף בכנס לקוחות של החברה שאורגן על-ידי נציגתה בישראל, חברת IPro.
ווייב הוקמה כדי לפתח פתרון המאפשר להפריד בין מהירות השעון של המעבד לבין הביצועים. מאייר: "התעשייה הגיעה לקיר מהירות השעון, וכדי להגדיל את הבצועים החלה לפתח מעבדים מרובי ליבות. אלא שקשה מאוד לנהל אותם ולבנות תוכנות המנצלות את כל הליבות. התוצאה היא שהמערכות לא מנצלות את משאבי המחישוב שיש להן. אומנם נעשה שימוש גובר במעבדים גרפיים (GPU) אולם הם פועלים כמאיץ המסיט עומסים מה-CPU ולא פותרים את הבעייה לגמרי".
מעין שילוב של DSP עם FPGA
החברה פיתחה רעיון חדש בשם Dataflow, שזהו מערך מקבילי של מעבדים פשוטים יותר בשם Dataflow Processing Unit הכוללים ארבע כניסות וארבע יציאות לכל אחד. באמצעות תוכנה ניתן לתכנת כל אחד מהמעבדים ולהקצות להם פעילות ייעודית לאחר מיפוי משימת העיבוד שהם צריכים לבצע. מדובר במעין פתרון המזכיר שילוב של DSP עם FPGA. בסיום תהליך ההכנה (המתבצע בתוכנה), מערך הדטה-ומתחיל להריץ את הנתונים ולבצע את העיבוד במתכונת של Pipeline.
החברה פועלת למעשה במתכונת עסקית כפולה: היא גם מוכרת את הקניין הרוחני של טכנולוגיית Dataflow, וגם מייצרת ומוכרת מחשבים במסדים תעשייתיים הכוללים רכיבי SoC המיוצרים עבורה על-ידי TSMC בגיאומטריה של 16 ננומטר, ומיועדים להתקנה בחוות שרתים. "רכישת חברת MIPS באמצע 2018 נועדה לאפשר לנו להרחיב את היישומים של ווייב גם לעולם המערכות המשובצות. הכרנו את החברה היטב לפני העיסקה, מכיוון שכל רכיב SoC כולל סוג כלשהוא של מיקרו-בקר, ואנחנו השתמשנו ב-MIPS כדי לנהל את הרכיבים".
חברת ווייב הוקמה בשנת 2010 בסן חוזה, קליפורניה ופעלה בחשאיות עד לשנת 2012 שבה היא חשפה את הרעיון שלה. מאז הקמתה היא היא גייסה כ-280 מיליון דולר ומעסיקה כיום כ-250 עובדים, מהם כ-80 בסין, קמבודיה והפיליפינים, והשאר בארצות הברית. ההכרזה האחרונה היא התוצר הראשון של המיזוג עם חברת MIPS ונועדה לספק פתרון יעיל למטלות בינה מלאכותית המבוסס על שילוב של שתי הארכיטקטורות השונות.
דרק מאייר מכיר היטב את השוק הישראלי ואפילו עבד בעבר בחברת CEVA מהרצליה. להערכתו, להכרזה הזו יש חשיבות מיוחדת דווקא בשוק הישראלי: "זו פלטפורמה מושלמת לשוק הישראלי מכיוון שיש כאן טונות של חדשנות, והיא מתאימה במיוחד לחברות סטארט-אפ בתחום השבבים, משום שבסופו של דבר, בכל שבב בעולם יהיה מרכיב של בינה מלאכותית".
חברת קיידנס ישראל (Cadence) הודיעה על מינוי שני מנהלים בכירים בישראל. פרופ' זיאד חנא, סגן נשיא בכיר לפיתוח, מונה למנהל הפיתוח של קיידנס בישראל בשני אתריה (חיפה ופתח תקווה), ואורית גרינגרז, דירקטורית בכירה, מונתה למנהלת אתר החברה בפתח תקווה. פרופ' חנא כיהן עד עתה כמנהל מרכז הפיתוח בחיפה והוביל בחברה הגלובלית את החדשנות הטכנולוגית ואת הפעילות העסקית בתחום התכנון האלקטרוני הממוכן, תוך מיקוד בתחום תוכנות האימות (וריפיקציה) לתעשיית השבבים.
חנא הגיע לקיידנס בשנת 2014 עם הרכישה של חברת הסטארט-אפ ג'ספר (Jasper) בה כיהן כסגן נשיא בכיר ומנכ"ל. לפני כן מילא במשך 17 שנה תפקידי ניהול והנדסה באינטל ישראל וארה"ב. הוא חבר בארגון IEEE, ועד היום פרסם יותר משלושים מאמרים מקצועיים, רשם 15 פטנטים וקיבל מספר פרסי הוקרה במסגרת פעילותו באינטל ובקיידנס. זיאד חנא מוכר כפעיל בתעשיית ההייטק הישראלית, כמי שמקדם את שילוב החברה הערבית בה ובמסגרת זו מכהן כיו"ר משותף למועצה הציבורית בעמותת צופן.
אורית גרינגרז הצטרפה לקיידנס בשנת 2005 עם רכישת חברת הסטארט-אפ הישראלית וריסיטי (Verisity) ומאז עסקה במגוון תפקידי פיתוח וניהול בתחום תוכנות האימות (וריפיקציה). בתפקידה הנוכחי היא המנהלת הגלובלית של מרבית פעילות פיתוח ספריות ה-IP בתחום הווריפיקציה. גרינגרז תמשיך בתפקיד זה ותכהן גם כמנהלת האתר בפתח תקווה, תוך שיתוף פעולה עם המכירות והשירותים המקצועיים בהובלת אדר סגל, ופעילות הפיתוח בהובלתו של זיאד חנא.
כנס DGCON 2019 המאורגן על-ידי חברת Dgtronix יתקיים השנה בימים א' ו-ב' ב-26-27 במאי, במלון דניאל בהרצליה פיתוח. הכנס יוקדש לפיתוח חומרה במתודולוגיות Very High-speed Design, מההיבטים של Signal & Power Integrity. הכנס ייערך בחסות ראשית של חברת Keysight Technologies.
בין המרצים בכנס: סטיב סנדלר, שהוא מומחה מוסמך של Keysight לתוכנת EDA, הנחשב למדריך מוביל של סדנאות בינלאומיות בנושאי SI/PI, PDN ומערכות מבוזרות. תינתן הרצאה גם על-ידי דן פרייליך, שעבד במשך 18 שנים כמתכנן וארכיטקט של חברת אינטל ועסק בפיתוח מפרטים ומתודולוגיות לבדיקות USB ו-PCI Express.
חברת קיסייט (Keysight Technologies) תקיים ביום ב', 20 במאי 2019, סמינר מיוחד המוקדש לביצוע מדידות של אבזרי IoT. הסמינר כולל הרצאות, הדגמות והתנסות מעשית. הוא מתמקד בנושאים כמו הגדלת אורך חיי הסוללה של אבזרי IoT, ניתוח מאפייני צריכת ההספק של אבזרי IoT, והתמודדות עם אתגרי תכנון אלחוטיים ועם אתגרי הבדיקה של אבזרי IoT. סיומו של היום עיון תינתן הרצאה על-ידי גיא וינוגרד מחברת bio-T, שבה הוא יסביר כיצד לעצב ארכיטקטורת IoT כוללת – מאבזר הקצה ועד הענן.
לרוב, פועלים אבזרי IoT באמצעות סוללה ויש להם אספקת אנרגיה מוגבלת מאוד. כדי לקבל ביצועים אופטימליים, יש לבצע מדידות צריכה בכל שלבי הפיתוח של החומרה והתוכנה. בסמינר יוצגו שיטות למדידות טווח צריכת זרם דינמית ממצב המתנה ועד פעולה מלאה, זיהוי ארועי RF/DC קריטיים, איתור חולשות בתכנון והערכת אורך חיי הסוללה. הדרישות הגוברות מאבזרי IoT הופכות את סוגיית ה-Power Integrity למרכזית.
אחד מהאתגרים הגדולים בנושא הזה הוא בדיקת אותות AC קטנים ומהירים הרוכבים על-גבי אספקת ה-DC. ההרצאה תסקור סוגיות בסיס, מדידות וניתוח מתקדמים וטכניקות חיזוי והערכה. אחת ממטרות ההשתלמות: ללמוד כיצד לדבג, למדוד ולבדוק את מערך הפצת ההספק (Power Distribution Network).
במסגרת התכנון של אבזרי IoT, יש להבטיח עמידה בדרישות של תקני תקשורת אלחוטית רבים ומגוונים. כאשר מוצר צריך לתמוך במספר תקני תקשורת בו-זמנית, ובמספר גדול של אבזרים הפועלים בסמיכות ספקטרלית זה לזה, בדיקת האבזר נעשית מורכבת מאוד. ההרצאה תתמקד בשאלות כמו כיצד להבטיח פעילות תקינה של התקשורת האלחוטית, בדיקת הביצועים, בדיקות פונקציונליות סוגיות over-the-air ותקינות הרשת האלחוטית.
מעבר לרמת האבזר הנמצא בקצה הרשת, היעילות של פתרון IoT, תלויה בארכיטקטורה הכוללת של הפתרון. לכן השלב הראשון של התכנון הוא בהבנת הארכיטקטורה השלמה. הרצאה תציג את סוגיות הארכיטקטורה המרכזיות שהמתכננים צריכים להבהיר לעצמם, לפני שהם ניגשים לתכנון רכיבים ספציפיים במערכת.
למרות שחללית "בראשית" התרסקה על הירח ולא ביצעה נחיתה רכה כמתוכנן, מדובר בהישג עצום ובארוע חסר תקדים במספר מובנים. החללית פותחה ושוגרה לחלל על-ידי עמותת SpaceIL וכמעט שהכניסה את ישראל אל המועדון המצומצם מאוד של מדינות אשר הנחיתו רכב על הירח, הכולל כעת רק את ארצות הברית, רוסיה וסין. אלא שבניגוד לשלוש המעצמות, בישראל הפרוייקט בוצע כולו על-ידי מתנדבים ומשקיעים פרטיים באמצעות עמותה ללא כוונת רווח. אומנם היא קיבלה סיוע ממשרד המדע ומהתעשייה האווירית, אולם הם הצטרפו אל הפרוייקט, ולא יזמו אותו.
בפיתוח, בניית ושיגור החללית (ששוגרה כמטען משני על-גבי משגר של חברת SpaceX), הושקעו כ-100 מיליון דולר, שרובם גויסו מתורמים פרטיים ובראשם הפילנתרופ מוריס קאהן. מדובר בסכום זעום בכל קנה מידה בהשוואה לפרוייקטים דומים אחרים. הפרוייקט החל ביוזמה פרטית של יריב בש, כפיר דמרי ויונתן ויינטראוב, שנרשמו לתחרות Google Lunar XPRIZE. אומנם התחרות בוטלה במארס 2018, אך SpaceIL הודיעה שהיא תמשיך במשימה.
הלקח של מובילאיי
אין ספק שמדובר בהישג טכנולוגי וחינוכי חסר תקדים, אבל הוא מייצג תהלך גדול ומרשים בהרבה: הרעיון העומד מאחורי הפרוייקט מבוסס על הופעת קטגוריה חדשה של טכנולוגיות זעירות, דוגמת ננו-לוויינים, אשר מאפשרות לבצע משימות חלל שבעבר בוצעו רק באמצעות מערכות גדולות מאוד ויקרות מאוד. לא במקרה ההתחלה של הפרוייקט היתה בתכנון המבוסס על פלטפורמת Cubsat של ננו-לווייינים, ושאחד ממייסדי SpaceIL היה בצוות התכנון של הננו לוויין הישראלי הראשון, Inklajn-1, שתוכנן על-ידי עמותת INSA בשיתוף התעשייה האווירית.
אומנם משקלה הסופי של החללית הוא 585 ק"ג (כולל גשושית הנחיתה), אולם מדובר במשקל זעיר בהשוואה למערכות אחרות שנחתו על החלל, והיא כוללת תת-מערכות רבות שפותחו בחטיבת הלוויינים הזעירים של התעשייה האווירית. פרוייקט בראשית אינו פרוייקט מסחרי, אולם הוא מייצג מגמה חדשה בתעשיית החלל הישראלית, שבה גופים אזרחיים קטנים מציעים לשוק העולמי פתרונות תשתיתיים המבוססים על טכנולוגיות ממוזערות חדשות.
בכך הולכת תעשיית החלל הישראלית בעקבות תעשיית הרכב הישראלית: עד להופעת הרעיונות של רכב חכם, רכב מקושר ורכב אוטונומי, נחשבה ישראל כמדינה הנמצאת מחוץ להישג ידה של תעשיית הרכב העולמית. אולם מרגע שההייטק הפך למרכיב מרכזי בתעשיית הרכב העולמית, הוקמו עשרות חברות ישראליות המספקות פתרונות חומרה, תקשורת והתמצאות עבור כלי-רכב.
החברה הבולטת ביותר היא כמובן מובילאיי שנרכשה על-ידי אינטל תמורת 15.3 מיליארד דולר, אולם מובילאיי היא רק ראש חץ שמאחוריו דוהרות חברות בעלות טכנולוגיות מרשימות כמו אינוויז, פורסייט, אלטייר ומאות חברות נוספות. כמעט כל יצרן רכב עולמי גדול מחפש כיום טכנולוגיות ישראליות לתחום הרכב.
הרבה לוויינים קטנים, זולים… ומתוצרת ישראל
אם נסיט לרגע את המבט אל תעשיית החלל, נגלה שהיא נמצאת צעד אחד בלבד מאחורי תעשיית הרכב: חברת Sky and Space Global (או SAS), שפיתחה מערך של ננו-לוויינים במטרה לספק שירותי תקשורת לוויינית, השלימה גיוס של כ-15 מיליון דולר בהקצאת מניות פרטית בבורסה של אוסטרליה (ASX), שבה היא נסחרת, וצפויה להשתמש בכספי הגיוס כדי לשגר לחלל, עד אמצע השנה, מקבץ ראשון של 16 ננו-לוויינים, וזאת מתוך מערך כולל של 200 ננו-לוויינים שצפויים להיות משוגרים לחלל במהלך 2020.
SAS הוקמה על-ידי יוצאי תעשיית החלל הישראלית, במטרה לפתח שירותי תקשורת המבוססים על מערך של מאות ננו-לוויינים מנמיכי טוס, המסוגלים לספק תקשורת צרת סרט למשתמשים רבים בעולם השלישי, לשוק התחבורה (מטוסים וספינות) וללקוחות באזורים מרוחקים. מנכ"ל החברה, מאיר מועלם, היה בשירותו הצבאי טייס בחיל האוויר ומפקד פעילות החלל בחיל האוויר. בין הפרויקטים שהוביל: ניסוי MEDIEX של האסטרונאוט הישראלי הראשון אילן רמון ז"ל, ופיתוח הלוויינים Techsar ו-Ofeq.
הטכנולוג הראשי הוא מידד פריינטא שמילא תפקידי מפתח בפיתוח הלוויינים של התעשייה האווירית. הוא היה סגן מנהל המשימה על הלוויין עמוס 2, מהנדס המערכת הראשי של הלוויין עמוס 3, יועץ מקצועי לחברה הרוסית שבנתה את עמוס 5, והשתתף בפיתוח הלוויין הישראלי-צרפתי VENUS. מנהלת התפעול של החברה היא מאיה גליקמן, שגם היא מגיעה מחטיבת הלוויינים של התעשייה האווירית. היא מתמחה בניתוח משימה, תכנון מסלולים והפעלת לוויינים. היא שימשה כמהנדסת בכירה בפיתוח הלוויין עמוס 3 ובניהול תהליך סוף החיים של הלוויין עמוס 1. מאיה ומידד היו מעורבים בפיתוח ושיגור Duchifat-1, שהיה הננו-לוויין הישראלי הראשון ששוגר לחלל (2014).
חברת NSLCOMM מקריית שדה התעופה נערכת לקראת שיגור הלוויין הראשון מתוצרתה, NSLSat-1, אשר יתבצע במהלך חודש יוני הקרוב מהקוסמודרום הרוסי החדש ווסטוצ'ני, הנמצא במזרח רוסיה. על-פי התוכנית, הלוויין ישוגר למסלולו הליו-סינכרוני (השומר על זווית קבועה ביחס לשמש) בגובה של 580 ק"מ. מדובר באבן דרך חשובה עבור החברה, מכיוון שהשיגור הצפוי יעניק לטכנולוגיה שלה את האישור המיוחל "נבדק בחלל", ויאפשר לה להתחיל בסבב גיוס הון חדש ובביצוע תוכנית עסקית שאפתנית ששיאה יהיה שיגור מערך של 120-150 ננו-לוויייני תקשורת עד לשנת 2023, אשר יספקו שירותי תקשורת בפס רחב מסביב לעולם.
במקביל מתרחב השוק של טכנלוגיות חדשות עבור המגמה העולמית החדשה של מערכים הכוללים מאות לוויינים זעירים וזולים: חברת SatixFy מפארק המדע ברחובות השלימה פיתוח שני שבבי תקשורת לוויינית. החברה מתכננת להשיק סדרה של מוצרים חדשים ב-2019, המאפשרים שימוש בריבוי אלומות במהלך התקשורת עם לווייני LEO, אשר נעים בגובה של 160-2,000 ק"מ מעל-פני האדמה ומקיפים את כדור הארץ בכל 128 דקות. השבבים מיועדים לשימוש באנטנת תקשורת שטוחה שתאפשר לספק מסופים שלמים במחיר נמוך, עבור שווקים המוניים כמו IoT והמכונית המקושרת.
טרמינל MPT30 של אורביט בקוטר של 30 ס"מ. מקשר בין מל"טים ומסוקים לבין לוויינים. צילום: Techtime
חברת אורביט מנתניה מגבשת אסטרטגיה חדשה שתאפשר לה להיות ספקית מרכזית של טרמינלים קטנים לרשתות תקשורת הלוויינים החדשות, אשר צפויות לצאת לשוק בשנים הקרובות ולהחליף את לווייני התקשורת הגדולים והמיושנים. במקביל, חברת גילת רשתות לוויין (Gilat Satellite Networks) מפתח תקווה מגדירה את מחדש את הארכיטקטורה של תחנות הקרקע הלווייניות שלה (VSAT). השינויים בתחנת הבסיס כוללים החלפת האנטנות, החלפת מערך המיחשוב בתוך התחנה ובניית תשתית ענן לניהול תחנות הקרקע הלווייניות. התחנות החדשות לא נועדו להחליף את תחנות הקליטה הנוכחיות של החברה, אלא להכין אותה אל השוק המתפתח של לווייני תקשורת מנמיכי טוס (LEO) אשר צפוי לצמוח ב-3-5 השנים הבאות.
אלה רק דוגמאות ראשונות למהפיכה התת-קרקעית המתחוללת בתעשיית החלל הישראלית: טכנולוגיות חדשות מייצרות שוק חדש וגל חדש של יזמויות פרטיות. כמובן שאין תחליף ללווייני ענק מסורתיים כמו אלה שהממשלה או משרד הביטחון מזמינים מהתעשייה האווירית, אולם תעשיית החלל הישראלית מגלה במהירות את השוק האזרחי החדש, ומחקה את ההצלחה של תעשיית הרכב הישראלית, שצמחה כמעט יש מאין.
חברתSCADAFence התל אביבית, המפתחת פתרונות הגנת סייבר לרשתות תפעול תעשייתיות (SCADA), צפויה להכריז בשבועות הקרובים על שיתוף פעולה אסטרטגי עם חברת פוג'יטסו (Fujistu) היפנית, כך נודע ל-Techtime. פוג'יטסו נחשבת לאחת מחמש החברות הגדולות בעולם בתחום שירותי הסייבר המנוהלים, אולם כיום היא לא מציעה פיתרון הגנה לרשתות תעשייתיות.
במסגרת שיתוף הפעולה, פוג'יטסו תוסיף את המערכת של סקדה-פנס לפורטפוליו שלה ותציע גם פיתרון משולב המספק כיסוי גם למערכות המידע וגם למערכות התפעול בארגונים תעשייתיים. בתחילה הפעילות תתמקד בשוק היפני, אולם עשויה להתרחב לכל העולם. השוק היפני הוא בעל חשיבות אסטרטגית מכיוון שמגזר הייצור ביפן נחשב לשלישי בגודלו בעולם, אחרי סין וארצות הברית.
מיד כשהחלה לשווק את המוצר שלה ב-2017, סימנה סקדה-פנס את יפן כשוק יעד אסטרטגי: היא פתחה בה מרכז פעילות והכריזה בחודשים האחרונים על שורה של שיתופי פעולה משמעותיים בשוק היפני. "ביפן אנחנו עדים לאימוץ מאוד נרחב של פתרונות הגנה למתקני ייצור, וזאת לאור תהליכי הדיגיטליזציה המקיפים שעובר מגזר הייצור שם", סיפר מנכ"ל החברה, אלעד בן מאיר.
רשתות SCADA חשופות בתעשייה ובבנייני מגורים
האסטרטגיה של סקדה-פנס היא לקשור שיתופי פעולה עם חברות שירותי סייבר, המשמשות כמעין אינטגרטור בתחום הסייבר ומספקות פיתרונות Turn-Key ללקוחות. לפני מספר ימים החברה הודיעה על שיתוף פעולה עם חברת NRI היפנית, שהיא אחת מחברות שירותי הסייבר הגדולות ביפן. בדומה לפוג'יסטו, גם NRI תשתמש בטכנולוגיה של סקדה-פנס כדי להציע פתרון הוליסטי ללקוחות.
במקביל, חברת הנדל"ן היפנית Mitsui Fudosan בחרה בפיתרון של סקדה-פנס כדי להגן על מיזמי המגורים החכמים שהיא בונה. תחום הבניינים החכמים והערים החכמות צפוי להיות אחד המגזרים המשמעותיים בשוק ההגנה על רשתות SCADA, מאחר שבניינים חכמים כוללים רשתות תקשורת ייעודיות למערכות התפעול, כמו משאבות מים, בלוני גז, רשתות חשמל, מזגנים, מערכות חימום, אמצעי אבטחה ועוד.
מפעלים חכמים הפכו למטרה של מתקפות סייבר
סביבת הייצור המודרנית רווייה במערכות אוטומטיות, חיישנים ורשתות תקשורת, ומתחברת אל התשתית הארגונית, ואל מערכי המלאי, ההזמנות והתקשורת מול גורמים חיצוניים. כתוצאה מכך מתהדק הקשר בין טכנולוגיות ליבת הייצור (Operational Technologies) לבין המעטפת של טכנולוגיות המידע. השילוב הזה קרוי גם "סביבת ייצור חכמה", ויתגבר עם האימוץ של רעיון Industry 4.0 הכוללIoT בסביבת הייצור. הדבר חושף את מערכות הייצור לסיכוני אבטחה חדשים, החל ממתקפות סייבר והחדרת נוזקות למתקני הייצור, פגיעה במערכי הייצור, גניבת מידע מסחרי ועוד.
המערכת של סקדה-פנס מספקת הגנה לרשתות ICS/SCADA תעשייתיות באמצעות זיהוי בזמן אמת של מתקפות סייבר, התראות על שיבושים אפשריים העשויים להשבית מערכות, כלים לאיתור נקודות תורפה ועוד. לדברי בן מאיר, "רוב המתחרות שלנו מתמקדות ברשתות תעשייתיות מבוזרות, כמו ברשתות חשמל, המורכבות מיחידות נפרדות פשוטות יותר. אנחנו התמקדנו ברשתות מורכבות הכוללות עשרות אלפי מכשירים המחוברים ברשת אחת.
"יש לנו גם לקוחות בתחום תעשיית השבבים, אבל רוב החברות מעדיפות שלא להצהיר בפומבי על הטמעת הפיתרון שלנו, מחשש שזה ייתפס כמעין הודאה בכך שהן לא היו מוגנות עד כה. מקרה כמו פריצת הסייבר לחברת SMC מגביר מאוד את המודעות לצורך בפתרונות הגנה תעשייתיים".
חברת סיוה (CEVA) מינתה את מיכאל בוקאיה לתפקיד מנהל תפעול ראשי (COO) של החברה החל משבוע שעבר (4 באפריל). זהו תפקיד חדש בחברה. במסגרתו, בוקאיה יהיה אחראי על כל פעילויות המחקר, הפיתוח ושיווק טכנולוגיות החומרה והתוכנה של סיוה, וידווח ישירות למנכ"ל גדעון ורטהייזר. בוקאיה הצטרף לסיוה בשנת 2002, ועד למינוי האחרון, שימש בוקאיה כמנהל חטיבת התקשורת האלחוטית בסיוה, החל מאוקטובר 2014.
לפני-כן שימש במשך 8 שנים כארכיטקט הראשי של מעבדי האותות הדיגיטליים (DSP) של סיוה, ורשם מספר פטנטים על שמו בתחום הזה. המנכ"ל גדעון ורטהייזר אמר שבוקאיה תרם משמעותית להתפתחות החברה כשחקן דומיננטי בשווקי הסמארטפונים בדור 4 ו-5, תחנות בסיס סלולריות, ומוצרי IoT הפועלים ברשתות סלולריות. "עם ניסיון טכנולוגי חזק והיכרות מעמיקה עם השוק, הוא יסייע בקידום אסטרטגיית הצמיחה שלנו בעולם החכם והמקושר לאינטרנט".
סיוה מספקת קניין רוחני (IP) לעיבוד אותות ומעבדי בינה מלאכותית בתחומי הראייה הממוחשבת, האודיו, התקשורת והתשתית הסלולרית (דור 4, 4.5 ו-5), יישומי הפעלה קוליים, למידה עמוקה, קישוריות Wi-Fi ובלוטות', ואחסון נתונים. החברה מעסיקה כ-340 עובדים, מהם כ-250 במחקר ופיתוח. בשנת 2018 הסתכמו מכירותיה בכ-77.9 מיליון דולר. החברה מהרצליה נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-615.6 מיליון דולר.
בתמונה למעלה: דגם הלוויין NSLSat-1 עם האנטנה המתקפלת כשהיא במצב פרוס
חברת NSLCOMM מקריית שדה התעופה נערכת לקראת שיגור הלוויין הראשון מתוצרתה, NSLSat-1, אשר יתבצע במהלך חודש יוני הקרוב מהקוסמודרום הרוסי החדש ווסטוצ'ני, הנמצא במזרח רוסיה. על-פי התוכנית, הלוויין ישוגר למסלול הליו-סינכרוני (השומר על זווית קבועה ביחס לשמש) בגובה של 580 ק"מ. מדובר באבן דרך חשובה עבור החברה, מכיוון שהשיגור הצפוי יעניק לטכנולוגיה שלה את האישור המיוחל "נבדק בחלל", ויאפשר לה להתחיל בסבב גיוס הון חדש ובביצוע תוכנית עסקית שאפתנית ששיאה יהיה שיגור מערך של 120-150 ננו-לוויייני תקשורת עד לשנת 2023, אשר יספקו שירותי תקשורת בפס רחב מסביב לעולם.
חברת NSLCOMM החלה את דרכה עם רעיון טכנולוגי פורץ דרך, ועם תוכנית עסקית צנועה: החברה פיתחה טכנולוגיה חדשה של אנטנת תקשורת קלת משקל ומתקפלת, אשר נפרסת בחלל לאחר השיגור ומספקת ללוויינים ביצועים המשתווים לאלה של אנטנה גדולה וכבדה: 1.5Gbps. כיום החברה מעסיקה כ-20 עובדים, ועד היום היא גייסה כ-15 מיליון דולר, מהם כ-11 מיליון דולר מ- Jerusalem Venture Partners, קרן השקעות האסטרטגית האמריקאית Liberty Technology Venture Capital, קרן OurCrowd וקוקפיט. בנוסף, היא קיבלה כ-4 מיליון דולר מסוכנות החלל הישראלית (ISA).
מספקית אנטנה לספקית תשתיות תקשורת
למרות שעדיין לא ביצעה את הדגמת ההיתכנות, יש לחברה כבר מספר לקוחות משמעותיים וצבר הזמנות בהיקף של כמה מיליוני דולרים. כיום היא נערכת לגיוס הון נוסף בהיקף של כ-10 מיליון דולר מיד לאחר השיגור של הלוויין הראשון. הטכנולוגיה של האנטנה מבוססת על מספר אלמטים חדשניים: חומר זוכר המשמש כשלד האנטנה, אשר ניתן לקפל אותו וכאשר הוא משתחרר הוא נפרס לתצורת אנטנת שידור וקליטה קלאסית. עליו מוצמד אריג מחומר מיוחד המשמש כאלמנט הקליטה והשידור.
לאחר פריסתה, האנטנה ממוקדת ברפלקטור משנה (Subreflector) בשם FlexoSub הכולל משטח מחזיר גמיש ו-10 מנועים המעוותים את צורתו בהתאם לאלגוריתם רשום כפטנט שהחברה פיתחה, אשר מפצה על טעויות בפריסת האנטנה הגמישה, ומספק רמת ביצועים קשיחה. בראיון ל-Techtime הסביר מייסד משותף ומנכ"ל החברה, ד"ר רז יצחקי, מדוע החברה החליטה לשנות את ייעודה מספקית של טכנולוגיית אנטנת תקשורת מהפכנית, לחברה המפעילה מערכי לוויינים בהיקף גדול.
ד"ר רז יצחקי בחדר האל-הד של NSLCOMM. "האנטנה משנה את הלוויין"
יצחקי: "הרחבנו את החזון של החברה מכיוון שהתברר שלטכנולוגיה של האנטנות יש השפעה רחבה מאוד על מבנה הלוויין, ושההשפעה הזו יכולה להפוך את התקשורת הלוויינית לזולה וזמינה. רוב המבנה של הלוויין מיועד כיום לתמוך באנטנה, ומתוך זה כ-90% ממנו נדרש רק בזמן השיגור. כאשר אנחנו פורסים אנטנה מתקפלת בחלל, אנחנו יכולים להקטין בכ-90% את משקל הלוויין. כיום נדרש לוויין במשקל של 150-200 ק"ג כדי להביא לחלל אנטנת תקשורת בקוטר של 60 ס"מ.
"בטכנולוגיה שלנו ניתן להעלות אנטנה כזו באמצעות לוויין השוקל 10-15 ק"ג בלבד. אנחנו מממשים את זה באמצעות לוויין המורכב משש יחידות של פלטפורמת קיובסאט (6U). ההבדל הזה משפיע על עלות הייצור ועל עלות השיגור. עוצמת המשגר הדרושה להעלאת לוויין במשקל של 200 ק"ג למסלול נמוך (LEO), מאפשרת לנו לשגר 10 לוויינים. מכאן שעלות השיגור שלנו היא עשירית מזו של לווייני LEO סטנדרטיים".
חלוצי תחום הננו-לוויינים בישראל
חברת NSLCOMM הוקמה על-ידי רז יצחקי, דניאל רוקברגר ודני ספירטוס. יצחקי הקים את תחום הננו-לוויינים בתעשייה האווירית והיה אחראי על 7 תוכניות של ננו-לוויינים. המהנדס הראשי רוקברגר שימש שנים רבות כמהנדס לוויינים בתעשייה האווירית. הוא תכנן חמישה ננו-לוויינים והיה סגן מנהל פרוייקט בתוכנית הלוויין הישראלי-צרפתי ונוס (Venus).
שניהם היו ממייסדי עמותות INSA, שהיתה הגוף הראשון בישראל שתכנן ננו-לוויינים, ושהעבירה טכנולוגיה קריטית לפרוייקט "בראשית" (הנחתת חללית ישראלית על הירח) כאשר החל את דרכו. הטכנולוג הראשי ספירטוס שימש בעבר כטכנולוגי הראשי של חברת RaySat Broadcasting, שבה היה אחראי על תכנון ופיתוח מגוון אנטנות לוויייניות. לפני-כן הוא שימש כראש צוות פיתוח אנטנות ותחנות קרקעיות בחברת גילת.
מה יהיה הבסיס של המודל העסקי שלכם?
יצחקי: "השוק הגדול נמצא בתחום השירותים ולא מכירת מוצרים. אנחנו מתכננים להשלים שיגור מערך ראשון של 30 לוויינים בקונסטלציה משוונית עד לשנת 2021, ולהגיע בשנת 2023 לכיסוי עולמי עם השלמת השיגור של 120-150 לוויינים. שוק היעד המרכזי הוא חברות המפעילות לוויינים, כמו אינטלסאט, חלל וחברות דומות, אשר זקוקות לתשתיות תמסורת בחלל כדי שיוכלו למכור הספקי תקשורת ללקוחות שלהן. הטכנולוגיה מתאימה ליישומי תקשורת רחב פס ותקשורת צרת פס כמו IoT".
רפלקטור המשנה החכם: 10 מנועים ואלגוריתם מתקנים את עיוותי האנטנה
"מכיוון שיש לנו אנטנה גדולה, ניתן להקטין מאוד את האנטנה במקלט המצוי בכדור הארץ, ולשלב אותה באבזרים קטנים כמו סמארטפונים או אבזרי IoT". להערכת יצחקי, שוק לווייני התקשורת הגדולים לא ייעלם לחלוטין. "הם מספקים פתרון מצויין לשירותי Broadcast כמו למשל תחנות רדיו וטלוויזיה, אולם שאר מגזרי תקשורת ה-IP ימומשו באמצעות מערכים הכוללים הרבה מאוד לווייינים נמוכי מסלול".
ניסוי שאפתני בחלל
מטרת ניסוי ההיתכנות בחודש יוני היא ללמוד את ההתנהגות של האנטנה המתקפלת ולעמוד במשימות תקשורת מורכבות. הלוויין NSLSat-1 שוקל פחות מ-10 ק"ג. הוא יצוייד בשתי מצלמות אשר יצלמו את האנטנה הפרוסה וישדרו את התמונות לקרקע, כדי לייצר מודל תלת מימדי מדוייק שלה, ולבחון את עמידתה במפרטים.
בנוסף, החברה מתכננת לבדוק מספר תסריטים למימוש יישומי תקשורת: תקשורת ברוחב פס של 1Gbps עבור יישומי תמסורת שייקלטו בתחנות בעלות אנטנה ברוחב של 75 ס"מ. תקשורת ליישומי IoT חקלאיים בקצב של עד 500Kbps שייקלטו באנטנה בגודל של אנטנת סמארטפון, תקשורת למכונית המקושרת בקצב של עד 1Mbp ותקשורת ליישומים ממשלתיים ברוחב פס של עד 2Mbps, שייקלטו באנטנות בגודל של עד 8X8 ס"מ.
אנו עושים שימוש בקבצי עוגיות לצרכים שיווקיים ושיפור חוויית השימוש באתר. איסוף המידע באתר נעשה באופן אנונימי, למעט בטפסי יצירת קשר והרשמה לניוזלטר בהם אתם מתבקשים למלא פרטים אישיים. אנו עושים שימוש במגוון תוכנות לאיסוף וניתוח אנליטי של הנתונים באופן אנונימי לרבות: גוגל אנליטיקס, פייסבוק פיקסל ועוד.
What personal data we collect and why we collect it
We collect anonymous data on visitors in this website for business purposes such as enhancing user experience, digital marketing and search engine optimization.
We collect personal data such as email address and names on various forms – all forms present in this website include consent checkboxes and clear reason for collecting the data: general inquiries on our products, newsletter subscription, professional inquiries job applications. All forms are designed in accordance with GDPR requirements.
Comments
When visitors leave comments on the site we collect the data shown in the comments form, and also the visitor’s IP address and browser user agent string to help spam detection.
An anonymized string created from your email address (also called a hash) may be provided to the Gravatar service to see if you are using it. The Gravatar service privacy policy is available here: https://automattic.com/privacy/. After approval of your comment, your profile picture is visible to the public in the context of your comment.
Media
If you upload images to the website, you should avoid uploading images with embedded location data (EXIF GPS) included. Visitors to the website can download and extract any location data from images on the website.
Contact forms and newsletter
We use Gravity Forms as our platform of choice for all forms present in this website. Forms present in this website have been modified to fit GDPR requirements.
Unless specifically specified and approved by visitor, we do not use the collected data for marketing purposes.
We use Mailchimp to collect email addresses and send periodical marketing materials to our customers.
Handling and management of all email addresses and mailing operations is conducted under GDPR terms and guidelines provided by Mailchimp.
All subscribers are able to change their subscriptions preferences or unsubscribe at any given time.
Techtime has accepted the Data Processing Addendum agreement provided by Mailchimp for all its Mailchimp accounts.
All our lead collection forms have been altered in accordance with GDPR requirements and now include unchecked checkboxes in order to accept the explicit consent of the user prior to form submission.
Cookies
If you leave a comment on our site you may opt-in to saving your name, email address and website in cookies. These are for your convenience so that you do not have to fill in your details again when you leave another comment. These cookies will last for one year.
If you have an account and you log in to this site, we will set a temporary cookie to determine if your browser accepts cookies. This cookie contains no personal data and is discarded when you close your browser.
When you log in, we will also set up several cookies to save your login information and your screen display choices. Login cookies last for two days, and screen options cookies last for a year. If you select “Remember Me”, your login will persist for two weeks. If you log out of your account, the login cookies will be removed.
If you edit or publish an article, an additional cookie will be saved in your browser. This cookie includes no personal data and simply indicates the post ID of the article you just edited. It expires after 1 day.
Embedded content from other websites
Articles on this site may include embedded content (e.g. videos, images, articles, etc.). Embedded content from other websites behaves in the exact same way as if the visitor has visited the other website.
These websites may collect data about you, use cookies, embed additional third-party tracking, and monitor your interaction with that embedded content, including tracing your interaction with the embedded content if you have an account and are logged in to that website.
Analytics
We use Google Analytics regularly for monitoring user behavior and traffic sources and utilize the gathered information for enhancing user experience and for business purposes.
The use of Google Analytics in done according to GDPR terms and guidelines provided by Google.
Legal Entity: Techtime.
Primary Contact (a.k.a. “Notification Email Address”): [email protected] – this email is designated for receiving notices under the Google Ads Data Processing Terms.
Who we share your data with
We use various cloud platforms and third party providers for the purpose of operating this website.
We do not share or sell your data for any commercial purpose other than specified above.
We use the following processors for the operating this website and executing related digital marketing campaigns:
WP Engine – Hosting Provider
Cloudflare – Cloud based security and web performance processor.
Google Cloud Platform – data centers provider for WP Engine
Sucuri – Website security provider
Mailchimp – Newsletter service provider
Google Analytics, Adwords, Webmasters
Facebook – We use Facebook for advertising and place tracking code on our website for enhancing digital marketing campaigns (i.e – Facebook Pixel).
Planwize Ltd – Digital Marketing Agency.
How long we retain your data
If you leave a comment, the comment and its metadata are retained indefinitely. This is so we can recognize and approve any follow-up comments automatically instead of holding them in a moderation queue.
For users that register on our website (if any), we also store the personal information they provide in their user profile. All users can see, edit, or delete their personal information at any time (except they cannot change their username). Website administrators can also see and edit that information.
What rights you have over your data
If you have an account on this site, or have left comments, you can request to receive an exported file of the personal data we hold about you, including any data you have provided to us. You can also request that we anonymize or erase any personal data we hold about you. This does not include any data we are obliged to keep for administrative, legal, or security purposes.
Request for Receiving Data Associated with One’s Email Address
Users may request to receive access to all related information submitted to this website for their review.
In accordance with GDPR compliance, user may further request the anonymization of such data.
In order to request access for all data associated with a given email address, users may submit the request here. Users then receive an email with a link to a page with all related information.
The link is valid for 24 hours. Users may submit additional request for the same email address once in every 24 hours.
A request for anonymization should be sent separately: User may select the data he or she wishes the site owner to anonymize so it cannot be linked to his or her email address any longer. An email confirmation will be sent once linked data has been successfully anonymized.
Where we send your data
Visitor comments may be checked through an automated spam detection service. All our processors and third party providers comply with GDPR requirements and apply privacy by design and necessary measure to ensure that personal data is being processed and handled in accordance with requirements. The list of our third party service providers and processors is listed above.
Contact information
For all privacy-specific concerns inquiries, you may contact us at [email protected]
How we protect your data
We use rigorous practices in order to protect our website and data collected, as well as world class cloud and hosting providers.
Communication between visitor and the server is encrypted using SSL.
The site is protected with web application firewall and is undergoing daily security scans, regular software updates by a dedicated team in order to minimize the risk of data breach.
What data breach procedures we have in place
Once a data breach is detected, our providers execute a dedicated standard operational procedure in order to assess the scope and potential damage, provide immediate remedy, patch any potential security holes and notify users who may be affected by the breach.
We may contact affected users with one or more form of communication within 72 hours and provide the needed information as to the scope of the data breach and actions taken.
What third parties we receive data from
We do not receive data from third parties for our marketing campaigns.
What automated decision making and/or profiling we do with user data
We may apply remarketing/retargeting methods while conducting online advertising using Google Facebook and the likes.
The above is conducted by applying various tracking codes into our website in order to track and retarget users based on
By visiting and using this website you are hereby provide your consent for the use of the above means and methods.
חברת L3 Narda-MITEQ מיוצגת בישראל על-ידי אלינה הנדסה. למידע נוסף והזמנות: אלינה הנדסה, 03-6164970, 
מכל מקום, מרגע שהועלתה ההצעה הראשונה ועד סגירת העיסקה עם אנבידיה, ניהלה מלאנוקס מגעים עם 7 חברות שונות שהתעניינו ברכישתה, מתוכן שלוש חברות שהדיונים איתן קיבלו תאוצה וכללו כניסה לשלב עמוק של בחינת החברה וקבלת אישור כניסה אל בסיסי הנתונים שלה. מלאנוקס לא מציינת מי הן החברות האלה, אולם בתקשורת התפרסמו ידיעות שלא קיבלו אישור, ששתיים מהן היו אינטל וזיילינקס. בחודש אוקטובר נערכו מספר דיונים בדירקטוריון החברה, שבעקבותיהם קיבל וולדמן (בתמונה למעלה) הנחייה לפנות אל חברות נוספות מתעשיית השבבים שעשויות להתעניין ברכישת מלאנוקס (כולל אנבידיה), כדי לבדוק אם הן יגבשו הצעה טובה יותר.
אורית גרינגרז הצטרפה לקיידנס בשנת 2005 עם רכישת חברת הסטארט-אפ הישראלית וריסיטי (Verisity) ומאז עסקה במגוון תפקידי פיתוח וניהול בתחום תוכנות האימות (וריפיקציה). בתפקידה הנוכחי היא המנהלת הגלובלית של מרבית פעילות פיתוח ספריות ה-IP בתחום הווריפיקציה. גרינגרז תמשיך בתפקיד זה ותכהן גם כמנהלת האתר בפתח תקווה, תוך שיתוף פעולה עם המכירות והשירותים המקצועיים בהובלת אדר סגל, ופעילות הפיתוח בהובלתו של זיאד חנא.
