הגמישות המופלאה של רדיו מוגדר-תוכנה (SDR)

בתמונה למעלה: תצוגת אותות רדיו שהופקה באמצעות מערכת SDR

מאת: מארק פטריק, Mouser Electronics

במהלך שנות ה-70 הופיעה טכנולוגיית תקשורת אלחוטית חדשה בשם רדיו מוגדר תוכנה (Software-Defined Radio) שנעשה בה שימוש ביישומים צבאיים בלבד. אלא שבשנים האחרונות חודרת הטכנולוגיה הזאת לכל מערכות התקשורת האזרחיות והמסחריות, בזכות שיפור גדול בביצועים של רכיבי FPGA ו-DSP, היכולת לייצר מקמ"שים שלמים בתוך רכיבים מוכללים (IC) וההתפתחות המהירה של רשתות תקשורת סלולריות. המאמר מסביר מה הם העקרונות הבסיסיים של טכנולוגיית SDR, יתרונותיה המרכזיים בהשוואה למערכות RF מסורתיות ומה צפויים להיות היישומים הבאים של הטכנולוגיה.

פיתוח מערכות RF היה תמיד תחום שדרש כישורים מיוחדים וברוב המקרים הוא היה תחום אנלוגי. בתחילה נעשה שימוש באפנון על-גבי קוד מורס, לאחר מכן אימצו תחנות שידור את שיטת אפנון AM לתדרים בינוניים ושיטות אפנון FM לתדרים גבוהים יותר (VHF). מערכות הרדיו היו אנלוגיות לחלוטין. גם כאשר נעשה שימוש במודמים אלחוטיים לשידור וקליטת אותות דיגיטליים, הדבר נעשה באמצעות המרת אותות דיגיטליים לאנלוגיים לצורך השידור, ולהיפך לצורך הקליטה. אולם הופעת טכנולוגיית SDR משנה את התמונה מהקצה אל הקצה, מכיוון שהיא מוציאה מהמערכת את המרכיב האנלוגי כמעט לחלוטין.

תפקיד המעגל האנלוגי מצטמצם

למרות השם, מרכיב חיוני במקלט SDR הא מעגל הקליטה האנלוגי הקדמי, אשר קולט את האותות החלשים המגיעים מהאנטנה. אולם מהשלב הזה ואילך, תהליכי הפרדת האות מהתדר הנושא (גילוי), איפנון והגברה נעשים באמצעות תוכנה. קיימות מספר גישות ליישום SDR, כאשר הדרך הישירה ביותר ואחת מהפופלריות כיום בשוק, היא המרה של אותות ה-RF האנלוגיים לאותות דיגיטליים (ADC), וביצוע המשך העיבוד באמצעות תוכנה. תיאור מפורט של התהליך מוסבר בספר החופשי Software-Defined Radio for Engineers אשר מופיע באתר של Analog Devices.

בשוק קיימים פתרונות SDR רבים בגדלים ובמחירים משתנים: החל מדונגל USB במחיר של 25 דולר וכלה במקמ"ש SDR מלא במחיר של 6,000 דולר ליחידה. ניתן גם להשיג ערכות פיתוח ומודולים במחירים של 100-200 דולר ליחידה. פתרונות רבים מבוססים על רכיבי RFIC המשולבים עם מעבד מבוסס FPGA. ראוי לציין שלאחר שלב בחירת החומרה, יש צורך לקבל החלטות על אופן התכנות שלה. ניתן למשל להשיג פלטפורמת תכנות מלאה לעיבוד באמצעות DSP, כמו למשל פלטפורמת התוכנה החופשית GNU Radio. היא פופולרית מאוד בקרב חובבי רדיו, חוקרי תקשורת אלחוטית ומדענים מתחומי הרדיו-אסטרונומיה.

אופציות התנסות ב-SDR

פלטפורמת תוכנה פופולרית נוספת, בעיקר בקרב מהנדסים, מבוססת על הרחבות DSP ו-SDR של Matlab ו-Simulink. פלטפורמה פופולרית נוספת היא Pothosware (בתמונת ה-GUI למעלה), המתבססת על GNU Radio בשילוב עם SoapySDR. לצורך התנסות מיידית בלא להיכנס לפרוייקט פיתוח ותכנון, ניתן להתחיל עם יישומי SDR פתוחים כמו למשל SDR Console החינמית. חברת Lime Microsystems מספקת סדרה של פתרונות חומרה מבוססי Intel Altera MAX10 FPGA והמקמ"שים המשולבים (IC) שלה מסוג LMS7002, אשר מאפשרים לבצע תקשורת דו-כיוונית בטווח התדרים 100kHz-3.8GHz.

החברה גם מספקת כרטיס מודפס זעיר LimeSDR mini board המספק פתרון SDR מבוסס USB מלא. מידע נוסף ניתן לקבל בקהילייה המקוונת MyriadRF. ניתן אפילו יישום מבוסס למצוא פתרון מבוסס Raspberry Pi שבו משולב כרטיס LimeSDR עם ערכה של Grove Studio. חברת Analog Devices מספקת המודול הלימודי המלא ADALM PLUTO, אשר כולל את Xilinx Zynq 7000 FPGA ואת רכיבי ה-RF ממשפחת AD9363. הערכה פועלת בטווח התדרים 325MHz-3,800MHz ותוכנת הפיתוח שלה, PlutoSDR, תומכת ב-GNU Radio, ב-MatLab/Simulink וב-Pothosware.

מימין: ערכת פיתוח מבוססת רספברי פיי הכוללת SDR. משמאל: פלטפורמת הלימוד של אנלוג דיווייסז ל-SDR
מימין: ערכת פיתוח מבוססת רספברי פיי הכוללת SDR. משמאל: פלטפורמת הלימוד של אנלוג דיווייסז ל-SDR

תחום ה-SDR המתפתח מעורר התלהבות רבה, במיוחד בזכות היכות לבצע קונפיגורציה מיידית של המערכת, ועל-ידי כך לאפשר ליחידת תקשורת אחת לפעול במגוון תדרים וטכנולוגיות. כך למשל, ניתן להשתמש באותה החומרה כדי לתקשר, בהתאם לצורך, בטכנולוגיות LoRa ,Wi-Fi ורשתות סלולריות. תתארו לעצמכם נתב ביתי שניתן להתאים אותו לכל פרוטוקול תקשורת אלחוטי – באמצעות עידכון תוכנה בלבד (OTA) – או תשתית רשת סלולרית שבאופן זה עוברת מ-5G ל-6G. הגמישות הזאת היא ההבטחה הגדולה של רדיו מוגדר-תוכנה, והמפתח להמשך התפתחותה.

CropX רוכשת את חברת Tule מקליפורניה

חברת CropX מנתניה רכשה את חברת Tule Technologies מקליפורניה, המתמחה בפתרונות לניהול השקייה. סכום העיסקה לא נמסר. היא בוצעה במזומן ובמניות. מדובר בעיסקה הרביעית שהחברה מבצעת בתוך שלוש שנים. חברת  CropX פיתחה חיישן הנתקע באדמה ומודד את מידת הלחות בקרקע. הוא גם יודע לנתח את סוג האדמה ולשדר את הנתונים אל מערכת בקרה חכמה, הנותנת לחקלאי מידע מדוייק על מצב ההשקייה בכל נקודה בשטח המעובד. גם חברת Tule פיתחה מערכת בקרה: החיישנים שלה בודקים את רמות ההשקייה, מצב לחות הקרקע וקצב האידוי של מי ההשקייה.

בשלוש השנים האחרונות החברה מרחיבה את פעילותה בתחום הבקרה החכמה של גידולי שדה: בשנת 2020 היא רכשה את המתחרה CropMetrics מנברסקה אשר גם היא פיתחה פלטפורמת אנליטיקס האוספת מידע מחיישנים המוטמנים בקרקע כדי לבצע תכנון אופטימלי של ההשקייה והטיפול. באותה שנה היא רכשה גם את ReGen מניו זילנד אשר פיתחה מערכת המלצות המדריכה אלפי מגדלי בקר בניו-זילנד ומספקת להם המלצות השקיה באמצעות מי קולחין עבור שדות המרעה, במטרה למנוע נזקים סביבתיים הנובעים מהשקיית-יתר, דוגמת חילחול מי קולחין אל מאגרי מי-שתייה. בשנת 2021 היא רכשה את חברת Dacom Farm Intelligence ההולנדית, אשר פיתחה מערכת לניהול ריסוסים בשדות חקלאיים.

עם השלמת העיסקה, תעסיק CropX כ-100 עובדים בארבע יבשות: 30 בישראל והשאר בארה"ב, הולנד, אוסטרליה, וניו זילנד. החברה מתכננת לגייס עובדים נוספים. מנכ"ל CropX, תומר צח, מסר שעיסקת Tule מרחיבה את סל הפתרונות ומערך איסוף הנתונים של החברה. "בעקבות הרכישה תהיה CropX החברה היחידה בתחום שאוספת נתונים מהקרקע, מהשמיים ומהצמח". מייסד משותף ומנכ"ל Tule, טום שאפלאנד, אמר שיש השלמה סינרגטית בין שתי החברות. "הלקוחות הרבים CropX בכל העולם יוכלו להנות מהטכנולוגיה שפיתחנו לאורך השנים".

טקסס אינסטרומנטס ישראל מחפשת סטודנטים ומהנדסי פיתוח

מרכז הפיתוח הישראלי של חברת טקסס אינסטרומנטס (Texas Instruments) פתח 13 משרות חדשות עבור מהנדסי פיתוח וסטודנטים מתלמדים בתחומי השבבים, התקשורת האלחוטית ופיתוח תוכנה למערכות משובצות (Embedded).

להגשת מועמדות וקורות חיים: שירן כהן, [email protected]

המשרות המוצעות:

 

להגשת מועמדות וקורות חיים: שירן כהן, [email protected]

בקרמוס הקימה קו ייצור לתגי ה-IoT של נקסייט

בתמונה למעלה: אורן בקרמוס (מימין) ורביב כהן מחברת נקסייט בקו הייצור הנמצא בהקמה. צילום: Techtime

חברת בקרמוס טכנולוגיות (Beckermus Technologies) מקיסריה הקימה קו ייצור תגים חדש, בנוסף לקו ייצור התגים של Williot. הקו החדש אשר ייכנס לעבודה סדרתית בשבועות הקרובים, מיועד לייצר מיליוני תגי NanoBT חכמים של חברת נקסייט (Nexite) התל אביבית. קו הייצור הוקם בהשקעה של יותר מ-1.5 מיליון דולר ונמצא כעת בשלבי התקנה סופיים, בתוך מבנה שנירכש על-ידי בקרמוס לפני כשנתיים במטרה לשמש אתר לקווי ייצור ייעודיים של הלקוחות.

חברת נקסייט הוקמה לפני 4 שנים על-ידי המנכ"לית ענת שקד והטכנולוג הראשי ליאור שקד, ופיתחה פלטפורמת חומרה ותוכנה המאפשרת חיבר של מוצרים פיסיים לענן לצורך ניהול חכם של נכסים ומדיניות מכירות בחנויות וברשתות שיווק. כיום נקסייט מעסיקה כ-80 עובדים, ומאז הקמתה היא גייסה כ-100 מיליון דולר. בביקור של Techtime בקו הייצור החדש באתר בקרמוס, סיפר מנהל תחום החומרה בחברת נקסייט, רביב כהן, שהתגים המיוחדים מעניקי יכולת עקיבה מדוייקת של מיקום המוצרים על-גבי המדפים, המאפשרת ניהול חכם של נכסים וחנויות על-בסיס מידע שניתן להפיק מהם. מידע שלא היה זמין עד כה בידי המנהלים.

תג שהוא GPS מקומי

הטכנולוגיה מבוססת על שילוב של תג אקטיבי ושל תחנות קליטה מקומיות היודעות לעקוב אחר תנועתו ולזהות את מיקומו במרחב. כהן: “האיתור מתבצע באמצעות זיהוי האות המשודר מהתג (Angle of Arrival) ונקלט במספר מקלטים באתר, בשילוב אלגוריתמי בינה מלאכותית (AI) המספקים דיוק המיקום בסדר גודל מעבר ליכולות הקיימות. זהו מעין GPS מקומי. תחנת הבקרה המקומית מספקת אנרגיית רדיו לתג, שבתורו אוגר את האנרגיה ומשדר אותות Bluetooth סטנדרטיים היכולים להיקלט על-ידי כל מכשיר".

התג החכם של נקסייט. מקבל אנרגיה בשידור אלחוטי ומשדר מידע ברשת בלוטות'
התג החכם של נקסייט. מקבל אנרגיה בשידור אלחוטי ומשדר מידע ברשת בלוטות'

לכל תג יש מספר זיהוי חד-חד ערכי המאפשר למערכות החברה לאסוף נתונים על התגים, לזהות את התייחסות הלקוח למוצר שעליו נמצא התג, ואיזה מוצרים נמצאים על המדף, נלקחים על-ידי הלקוחות או נמדדים בחדרי ההלבשה. בהתאם למידע הזה, נקסייט מספקת המלצות לצוות החנות אשר מגדילות את המכירות. חברת נקסייט ביצעה מכירות ראשונות בשנת 2022, וכבר הוכיחה את הצלחת ההמלצות בהגדלת המכר בחנות, ונערכת להרחבת מערך הלקוחות בשנת 2023, עם רשתות מותג גדולות בארץ ובחו”ל.

פריצת מגבלות הייצור הסטנדרטיות

כהן: "במודל העסקי שלנו עלות התג היא מרכיב קריטי. אנחנו נמצאים בשוק המוני בקנה מידה של מאות מיליוני פריטים. שיתוף הפעולה עם בקרמוס מאפשר לנו לפתח את קו הייצור המתאים למגבלות הללו, ולהבטיח מענה ייצורי לשנים הקרובות. לפני כשנתיים פנינו לבקרמוס והעלינו את הצורך בהקמת קו ייצור ישראלי, שבחלק מהזמן יוקדש גם לפיתוח ולא רק לייצור סדרתי".

מנהל משותף בחברת בקרמוס, עודד בקרמוס, סיפר שבשלב הראשון ייצר הקו החדש את התגים בהספק של 5,000-6,000 תגים בשעה. "תגי NanoBT כוללים שלושה רכיבים שונים, כולל שבב שפותח בנקסייט ומיוצר ב-TSMC. הספקים שפנינו אליהם בחו"ל הביעו חששות בנוגע למורכבות הייצור. נכנסנו לתהליך למידה ופיתחנו קו מותאם, המבוסס על מערכות שרכשנו לפני כשנה וחצי. המכונות הגיעו לארץ ממש לפני מספר ימים וכרגע הקו נמצא בשלבי התקנה".

מבט אל קרבי המכונה: פיסות סיליקון עירומות מוצאות מהווייפר ומודבקות אל התג
מבט אל קרבי המכונה: פיסות סיליקון עירומות מוצאות מהווייפר ומודבקות אל התג

אורן בקרמוס (מנהל משותף) סיפר שקו הייצור שניתפר לצורכי נקסייט בנוי בתצורת Reel to Reel – R2R וכולל 6 מכונות שונות באורך כולל של כ-15 מטרים. מדובר בתהליך ייצור יוצא-דופן ואוטומטי לגמרי: הייצור מתחיל בגליל פלסטי גמיש שעליו מודפסות האנטנות המיוחדות. הגליל הזה מוזן לתוך מכונה שבתוכה מצויים השבבים הייעודיים בתצורה של פרוסת סיליקון מנוסרת.

המכונה מרימה כל שבב (פיסת סיליקון מנוסרת) מתוך הווייפר, בהתאם לפרופיל היעילות של ייצור הפרוסה שהתקבל מיצרנית השבבים, ומדביקה אותו אל אנטנת התג. בהמשך, התג עובר דרך מכונת SMT אשר מרכיבה עליו את רכיבי ה-SMD הנוספים, ותהליך ההרכבה מסתיים בעמדת בדיקה פונקציונלית אשר בודקת כל תג בנפרד על-מנת למפות את ביצועי התגים. בשלב האחרון מודבקת על התג שכבה פלסטית נוספת אשר מגינה עליו. המערכת מתוכננת להיכנס לייצור סדרתי כבר בחודש מרץ 2023.

כיצד הצלחתם להקים קו ייצור כל-כך מאתגר?

אורן: "אנחנו חברה המרכיבה שבבים מיום הקמתה, וזו המומחיות שלנו. אנחנו יודעים להתנהל עם ווייפרים, לזווד שבבים ולשלב אותם במוצר הסופי במגוון טכנולוגיות. השתמשנו ביידע הזה על-מנת להתאים את קו הייצור של Muehlbauer לפרוייקט של נקסייט. ביסודם, קווי ייצור ל-RFID הם פשוטים, אולם אנחנו נדרשנו לשלב בתגים שלושה רכיבים נוספים וזהו אתגר שלא בוצע עד היום".

בנוסף, בקרמוס ונקסייט פיתחו תהליך ייצור המבוסס על שימוש בדבק מוליך חשמלי במקום בהלחמה. דבק זה מכיל ננו-חלקיקי ניקל אשר מעניקים תכונת הולכה חשמלית רק בנקודת הלחץ – תופעה המבטלת את הצורך להתשמש במסיכות כמו שנעשה בתהליך ההלחמה. אולם חשוב מאוד לבצע את ההנחה של הרכיבים על-גבי המשטח ברמת דיוק מיקרונית, על-מנת להשיג הולכה חשמלית.

אורן: "שיתוף הפעולה עם נקסייט החל לאחר שזיהינו את ה-IoT כתחום פורץ המתפתח במהירות, והחלטנו להשקיע בו. מכיוון שמדובר בתהליך ייצור אוטומטי לחלוטין, יש לקו הזה יש גם ערך מוסף מיוחד של יכולת ייצור המוני תחרותי בישראלי – בלא תלות בעלויות כוח האדם".

Expleo פותחת משרד בישראל ותספק שירותי הנדסה לתעשייה הבטחונית 

חברת Expleo, המספקת שירותי הנדסה, טכנולוגיה וייעוץ לתעשייה הבטחונית ותעשיות התעופה, הרכב, האנרגיה והפיננסים, הכריזה על פתיחה לראשונה של משרד בישראל, במתחם העסקים Greenwork ביקום. את המרכז בישראל ינהל גור כהן, סמנכ"ל מכירות ופיתוח עסקי ב-Expleo ישראל.

Expleo תתמקד באספקת שירותי הנדסה לתעשיית הבטחון והתעופה הישראלית, בתקופה זו בה נרשם גידול משמעותי בהיקף המכירות של החברות הבטחוניות הישראליות על רקע הביקוש העולמי הגובר, בין היתר בשל המלחמה המתמשכת באוקראינה. 

גור כהן

Expleo, שבסיסה בצרפת, מעסיקה מאגר של יותר מ-17,000 מהנדסים ומומחים טכנולוגיים מנוסים בהודו, צרפת, אנגליה, גרמניה ומדינות רבות נוספות בעולם.

החברה מתמחה בתחומי הנדסה רבים, החל מהנדסת מערכות, פיתוח תוכנה, תכן מכני וחשמלי, ייעול הייצור, ביצוע בדיקות ורישוי מוצרים וכן יכולות טכנולוגיות מתקדמות בתחומי ה-Data, AI והסייבר.

בין הפרויקטים הפומביים שעליהם דיווחה בשנה האחרונה ניתן לציין ייעוץ עבור שדרוג תשתיות הייצור של חברת הפארמה הצרפתית LBF, הרכבה ובדיקה של מטע"דים של ננו-לוויינים עבור שתי משימות חלל, ENSO ו-HydroSat, פיתוח כלי תעופה עבור תיירות חלל ביחד עם Stratoflight, וכן בחירתה על ידי יצרנית המטוסים אירבאס כספקית שירותי ייצור והנדסה. בחודש אוקטובר הכריזה החברה על כוונתה להרחיב את כוח האדם במרכז הפעילות שלה בהודו, המספק שירותים ללקוחות בכל העולם, בכ-5,000 עובדים תוך 3 שנים.

מנהל הפעילות בישראל גור כהן, סיפר כי Expleo כבר מספקת שירותי הנדסה לתעשייה בארץ מזה 15 שנה, כולל ביצוע של מספר פרוייקטי הנדסה מוצלחים עבור התעשייה הבטחונית הישראלית. "כעת, עם הפתיחה הרשמית של משרד מקומי בישראל, נוכל להרחיב באופן משמעותי את היקף התמיכה שאנו מספקים לתעשייה הבטחונית הישראלית, ולתת מענה מלא, מהיר ויעיל לצורך ההולך וגדל של התעשייה בארץ במהנדסים מנוסים."

ג'ף הויל, מנהל תחום התעופה, החלל והבטחון ב-Expleo, אמר: "הצורך של תעשיית הבטחון והתעופה בשילוב הייחודי של מהנדסים ומצויינות טכנולוגית ש Expleo  מציעה הולך וגדל בכל העולם, ונובע בין היתר מהדרישה לייעל את תהליכי התכן והייצור, לקצר את זמני ביצוע הפרוייקטים ולעמוד בתקנים הכי מחמירים. פתיחת המשרד בישראל הינה מהלך אסטרטגי עבור Expleo, שיאפשר לנו לקחת חלק בשוק הבטחון והתעופה הישראלי שממשיך לצמוח ולגדול".

אמרסון מנסה להשתלט על NI

בתמונה למעלה: מנכ"ל NI אריק סטארקלוף (מימין) ומנכ"ל אמרסון לאל קרסנבאי

חברת אמרסון Emerson האמריקאית, שהיא אחת מחברות מוצרי החשמל והאלקטרוניקה הוותיקות בעולם (הוקמה בשנת 1890), גילתה שהיא החברה אשר מנסה לרכוש את את חברת National Instruments מאוסטין, טקסס. מהלך אשר גרם לדירקטוריון NI לאמץ תקנה זמנית המונעת השתלטות עויינת. אמרסון דיווחה שהיא הגישה הצעת רכש בהיקף של 7.6 מיליארד דולר לפי מחיר מניה של 53 דולר, המעניק פרימיום של 32% בהשוואה למחיר המניה ב-12 בינואר 2023. ההצעה הוגשה ל-NI בחודש נובמבר 2022, והיא עידכון להצעת רכש שהוגשה לדירקטוריון במאי 2022, לפי מחיר של 43 דולר, אשר נדחתה על-ידי NI.

ההודעה הזאת מסירה את הערפל מהמהלך הבלתי מובן שביצע דירקטוריון NI לפני שבועיים: הוא הכריז על יישום תוכנית זכויות למשך 12 חודשים שבמהלכה יכולים בעלי המניות הקיימים של החברה לרכוש מניות נוספות שהחברה תקצה, במחצית ממחירן בשוק (50%) – זאת במידה וגורם חיצוני כלשהוא ירכוש בתקופת התוכנית 10% או יותר ממניות החברה. מדובר במהלך קלאסי בשם "גלולת רעל", שנועד לנטרל נסיונות השתלטות עוינת באמצעות דילול מניות החברה. אולם נשיונל אינסטרומנטס סירבה למסור מידע שיסביר מדוע היא נקטה במהלך הקיצוני הזה.

אמרסון עוקפת את הדירקטוריון

כעת מנסה אמרסון ללחוץ על הדירקטוריון באמצעות בעלי המניות, ומבטיחה להם שאישור ההצעה יעניק להם רווח מיידי ובמזומן בשיעור של 32% על השווי הנוכחי של מניותיהם בחברה. "למרות שהיינו מעדיפים להגיע להסכם באופן פרטי, לאור העובדה ש-NI הכריזה על בדיקה אסטרטגית מקיפה, ולאחר שבמשך שמונה חודשים היא מסרבת לדון איתנו על עיסקת מזומנים מצויינת, החלטנו ליידע את כל בעלי המניות של NI", כתב נשיא ומנכ"ל אמרסון, לאל קרסנבאי, במכתב פתוח לבלי המניות. "אנחנו מוכנים מיידית להיכנס למשא ומתן עם הדירקטוריון ולהגיע להסכם שייתן לבעלי המניות רווח מיידי מצויין".

חברת NI הוקמה בשנת 1977 ועוסקת בפיתוח ואספקת פתרונות בדיקה ומדידה אלקטרוניים, מערכות איסוף מידע, מערכות צב”ד אוטומטי וכדומה. מוצר הדגל המוכר ביותר של החברה הוא LabVIEW – פלטפורמה וסביבת פיתוח לתכנות בשפה חזותית, המיועדת בעיקר להפעלת ציוד מדידה ממוחשב ורובוטים. החברה מעסיקה כ-7,000 עובדים ומכירותיה בשנת 2022 צמחו ב-13% להיקף של כ-1.66 מיליארד דולר. חברת אמרסון מתמקדת בעיקר בתחומי התוכנה ומערכות ההספק והבקרה התעשייתיות. היא מעסיקה כ-85,000 עובדים, ומכירותיה בשנת 2022 הסתכמו בכ-19.6 מיליארד דולר.

אמרסון מגדירה אסטרטגיה חדשה

אמרסון מעוניינת בעיסקה לאחר שקיבלה החלטה אסטרטגית להיכנס לתחום האוטומציה והרובוטיקה, ולצורך זה היא זקוקה לנכסים של NI. אלא שמנהלי NI מסרבים להיענות להצעה: כאשר אמרסון יצרה קשר ראשוני במאי 2022, חברת NI הגיבה באמצעות רכישת המניות העצמית הגדולה ביותר בתולדותיה בהיקף של יותר מ-80 מיליון דולר. אמרסון מאשימה את הנהלת NI שלאחר חודשי מאמץ ארוכים, נערכה פגישה ראשונה רק בתחילת ינואר, ושבמהלכה סירבו נציגי NI למסור מידע על החברה ולא ענו לשאלות על עסקיה.

בהודעה הנוכחית, המיועדת כאמור לבעלי המניות, אמרסון כותבת שהיא "התאכזבה לגלות שלאחר הפגישה בינינו, הכריזה NI על בדיקה אסטרטגית מקיפה ואימצה מנגנון של גלולת רעל.  בעלי המניות של NI צריכים להבין שבמשך שמונה חודשים נמנעה מהם ההזדמנות לקבל רווח במזומנים על השקעתם. אנחנו מבקשים מבעלי המניות של NI לפנות אל הנהלת החברה כדי לוודא שהבדיקה האסטרטגית המקיפה שעליה הכריזה, איננה עוד מהלך השהייה טקטי שנועד למנוע את העיסקה".

EVR מקימה בהודו מפעל לייצור סלילים למנועים חשמליים

בתמונה למעלה: מנכ"ל EVR עופר דורון, ומנוע חשמלי של החברה

חברת EVR Motors מפתח תקווה מקימה מפעל להרכבת סלילי מנועים חשמליים שאותם היא תספק לתעשיית הרכב בהודו. המפעל הוקם בעיר גורגאון שליד ניו דלהי בהשקעה ראשונית של כמיליון דולר. בשלב הזה מדובר במפעל אשר יעסיק כ-30 עובדים וייצר סלילים ייחודיים בתצורה שפותחה בחברה. חברת EVR פיתחה טופולוגיה חדשה המאפשרת לשפר את ביצועי המנוע ולהפחית את משקלו, באמצעות שיפור שבוצע במבנה של מנועי שטף מגנטי היקפי (radial flux). במנועים מהסוג הזה בנוי החלק הנייח (Stator) ממספר אלקטרו-מגנטים המייצרים שדות מגנטיים הנעים בתנועה היקפית מסביב למנוע ומפעיל כוחות משיכה ודחייה על מגנטים קבועים המצויים בחלק המסתובב (רוטור).

החברה פיתחה סלילים אלקטרו-מגנטיים בעלי מבנה טרפזי אשר משפר את פיזור השטף המגנטי ומקטין את הפסדי האנרגיה במנוע. בנוסף, היא משתמשת במגנטים מחומרים מיוחדים (Soft Magnetic Composites), פיתחה תהליך ייצור פשוט יותר ועוד. הקמת מפעל הייצור קשורה לסדרת הסכמי אספקה שהחברה חתמה עם יצרני רכב חשמלי בהודו. לאחרונה היא חתמה על הסכם אספקה לקבלנית טיר-1 ההודית RSB Group, בהמשך להסכמים הקודמים עם Badve Group, Napino ו-EKA Mobility.

כולן נמצאות בשלבים שונים של הקמת קווי ייצור לרכב חשמלי בכל הקטגוריות, אשר יישענו על המנועים של EVR. החברה מסרה שהיא תתחיל לספק את המנועים במחצית השנייה של 2023. המפעל החדש יפעל במסגרת החברה הבת EVR India אשר מנוהלת על-ידי Sajal Kishore, אשר שימש בעבר כאסטרטג הכניסה לתחום הרכב החשמלי של חברת Napino. מנהל העסקים הראשי של RSB, נישיט בהרה, מסר שעל-פי ההסכם בין שתי החברות, המנועים עצמם ייוצרו בחברת RSB בקו ייצור שהיא תקים בסיוע EVR, כאשר הסלילים הטרפזיים יסופקו לה לאחר שהורכבו במפעל של EVR.

EVR מרחיבה את טווח היישומים

לאחר הייצור, RSB תמכור את המנועים ליצרני רכב חשמלי בהודו. מנכ"ל חברת EVR, עופר דורון, אמר ששוק הרכב ההודי "דוהר במהירות חסרת תקדים בתהליך החישמול. הקמת חברת EVR India היא אבן דרך חשובה מאוד בתולדות החברה. הסכמי שיתוף הפעולה שלנו עם השותפות בהודו יאפשרו לנו לספר מנועים ברוב הקטגוריות של רכב חשמלי". בינתיים רוב ההסכמים של החברה הם עם קבלני משנה: חברת Napino רכיבים חשמליים לתעשיית הרכב כדוגמת מיישרים, ווסתים, מצתים, יחידות בקרה אלקטרוניות ועוד, וקבוצת Badve מייצרת מכלולים מכניים עבור כלי רכב קלים.

היוצאת דופן היא חברת EKA Mobility, אשר פיתחה אוטובוס חשמלי קטן באורך של 9 מטרים, ומפתחת כעת משפחה של כלי-רכב מסחריים חשמליים. על-פי ההסכם שנחתם בנובמבר 2021, EKA תייצר את המנועים של EVR ותתקין אותם בכלי-הרכב שהיא מוכרת. ככל הנראה גם כאן הסלילים המיוחדים, שהם ליבת הטכנולוגיה של החברה, יגיעו ממפעל הייצור של EVR India. חברת EVR החלה את דרכה בתחום הרכב החשמלי הזעיר, ובנתה מנועים עבור כלי רכב בעלי שני גלגלים ושלושה גלגלים. להערכתה, המנועים שלה קלים ב-30%-50% בהשוואה למנועים מתחרים בעלי הספק זהה. כיום היא מייצרת מנועים בארבעה גדלים במגוון ההספקים 3KW-135KW, אשר בקצה גבוה שלהם מתאימים גם לשימוש במכוניות נוסעים וכלי-רכב מסחריים קלים.

המשבר באינטל: ירידה של 32% במכירות הרבעוניות

בתמונה למעלה: מנכ"ל אינטל פט גלסינגר, שם את יהבו על טכנולוגיות חדשות ועל בנייה מחדש של התרבות הארגונית

הדו"ח השנתי של חברת אינטל (Intel) היכה את האנליסטים בתדהמה: מכירותיה ברבעון האחרון של 2022 ירדו בכ-32% להיקף של כ-14 מיליארד דולר בלבד. המכירות בשנת 2022 כולה הסתכמו בכ-63.1 מיליארד דולר, בהשוואה למכירות של 74.7 מיליארד דולר בשנת 2021. גרוע יותר: הרווח הגולמי ירד מ-55.4% בשנת 2021 לכ-42.3% בשנת 2022. מניית החברה בנסד"ק הגיבה מיידית בירידה חדה של כ-6.4%, ובמהלך סוף השבוע היא התאוששה והתייצבה במחיר של קצת יותר מ-28 דולר (בהשוואה לכ-30 דולר ערב פרסום הדו"ח), המעניק לה שווי שוק של כ-116 מיליארד דולר.

הדו"ח מגלה שאינטל מאבדת מכירות בשני השווקים החשובים ביותר שלה: תחום המעבדים למחשבים אישיים שבו המכירות ירדו מ-41 מיליארד דולר ב-2021 לכ-31.7 מיליארד דולר ב-2022, ותחום המעבדים למרכזי נתונים ושרתים שבו ירדו המכירות מ-22.7 מיליארד דולר לכ-19.2 מיליארד דולר. אולם הבשורה הקשה ביותר היא תחזית החברה לרבעון הראשון 2023: אינטל צופה שמכירותיה ברבעון הראשון 2023 יסתכמו בכ-10.5-11.5 מיליארד דולר – בהשוואה ל-18.5 מיליארד דולר ברבעון הראשון 2021.

המשבר ייגרר ל-2023

"אנחנו נכנסים לשנה החדשה בהנחה שחוסר-הוודאות הכלכלי יימשך גם ב-2023, במיוחד במחצית הראשונה של השנה", הסביר המנכ"ל פט גלסינגר בשיחת הוועידה. "ברבעון השלישי הערכנו ששוק המחשבים האישיים ב-2023 יסתכם בכ-270-295 מיליון יחידות. כעת אנחנו מאמינים שהוא יהיה בקצה הנמוך של התחזית. בשוק השרתים אנחנו צופים ירידה במהלך המחצית הראשונה של 2023, ולאחר מכן חזרה לצמיחה במחצית השנייה של השנה. בשווקים האחרים, כמו השוק התעשייתי, שוק הרכב ושוק האבזרים המקושרים, אנחנו צופים את המשך הצמיחה שראינו ב-2022, אם כי גם הם אינם חסינים בפני משברים מאקרו-כלכליים".

יציאה מתחומי פעילות: השלב הבא

מאז שגלסינגר נכנס לתפקד המנכ"ל בינואר 2021 הוא הוציא את אינטל משבעה תחומי פעילות שונים, מהלך שלהערכתו הביא לחיסכון בהוצאות בהיקף של 1.5 מיליארד דולר בשנה. כעת הוא מתכנן קיצוץ נוסף: "נפסיק לבצע השקעות בקו פתרונות מיתוג הרשתות שלנו, אולם נמשיך לתמוך במוצרים הקיימים". המהלך הגדול ביותר היה מכירת חטיבת הזכרונות הבלתי-נדיפים בסוף 2021 לחברת SK hynix הקוריאנית, תמורת 7 מיליארד דולר במזומן.

הדבר בא לידי ביטוי בדו"ח בירידה הגדולה במכירות בתחומים המשלימים (Other), ממכירות של 6.4 מיליארד דולר ב-2021 לכ-2.1 מיליארד דולר ב-2022. מכירות החטיבה הזאת הסתכמו בשנת 2021 בכ-4.3 מיליארד דולר, שכבר לא מופיעים בדו"ח של 2022. הנקודה הזוהרת של הסעיף הזה היא מובילאיי, אשר מכירותיה צמחו מכ-1.4 מיליארד דולר ב-2021 לכ-1.9 מיליארד דולר ב-2022.

תוכנית ההצלה תגיע לשיאה ב-2025

תוכנית ההתאוששות של גלסינגר מבוססת על שני מהלכים מרכזיים: ארגון מחדש של החברה סביב קבוצת הייצור כקבלן פנימי חיצוני, והחזרת אינטל למעמדה ההיסטורי כיצרנית השבבים הטובה בעולם. כאן הוא מבטיח להפוך את הקערה על פיה: "עלינו על המסלול שיביא אותנו להשיג מחדש את ההובלה בביצועי הטרנזיסטורים עד לשנת 2025: נוציא לשוק חמש טכנולוגיות ייצור חדשות במהלך חמש השנים הקרובות, כאשר בשנת 2024 נגיע לשיוויון בבביצועים ובשנה 2025 נחזור להובלה חד-משמעית בטכנולוגיה שלנו עם הצגת תהליך הייצור Intel Lake 1A".

מהפיכה ארגונית בהשראת חטיבת הייצור

חטיבת שירותי הייצור (IFS), הוא סיפר, צוברת תאוצה וכבר יש לה צבר הזמנות מצטבר של כ-4 מיליארד דולר, בהן של ספק מרכזי של שירותי ענן ושל יצרנית השבבים MediaTek. "יש לנו דיונים מתקדמים עם 7 מתוך 10 הלקוחות הגדולים ביותר של ספקיות שירותי ייצור, ואנחנו עובדים קשה בהשלמת תהליך המיזוג עם חברת טאואר סמיקונדקטור (הישראלית), אשר תעצים את התנופה של החטיבה הזו". זהו המוקד המרכזי בשינוי הארגוני שאינטל מבצעת: בשלב הראשון היא בנתה את חטיבת שירותי הייצור, וכעת, בשלב השני (IDM 2.0), היא מארגנת את כל החברה סביב הקונספט של שירותי ייצור.

זוהי מהפיכה בתרבות הארגונית של החברה. גלסינגר: "כל היחידות העסקיות יעבדו מול קבוצת הייצור באותו האופן שבו הלקוחות החיצוניים עובדים מול IFS. הגישה הזאת תעניק גמישות ויעילות עסקית גם לקבוצת הייצור וגם לחטיבות העסקיות". כמה יעילות? בחברה מעריכים שהמהלך הזה הוא הסעיף הגדול ביותר בתהליך שיביא אותה להפחתה של 8-10 מיליארד דולר בשנה בהוצאות – אשר יושלם עד לשנת 2025. אלא שכדי להגיע אל היעד הזה אינטל צריכה לשמור על אמון המשקיעים והלקוחות – ועם כאלה תוצאות וכאלה תחזיות – זוהי משימה לא קלה.

טקסס אינסטרומנטס מחפשת עובדים לקבוצת המכירות בישראל

משרד המכירות בישראל של חברת טקסס אינסטרומנטס (Texas Instruments) פתח שש משרות חדשות עבור עובדים בתחומי התמיכה והמכירות של רכיבים ופתרונות מתוצרת החברה: מהנדסי יישומים, מהנדסי תמיכה ומנהלי תיקי לקוחות.

להגשת מועמדות וקורות חיים: שירן כהן, [email protected]

המשרות המוצעות:

להגשת מועמדות וקורות חיים: שירן כהן, [email protected]

 

מיה דיינמיקס ביצעה עיסקה ראשונה, בהיקף של כמיליון דולר

חברת מיה דיינמיקס  (MIA Dynamics) התל אביבית השלימה עיסקת מכירה ראשונה של כלי-רכב חשמליים זעירים שהיא פיתחה, בהיקף של כ-1 מיליון דולר. בשבוע שעבר היא מסרה לחברת מאיר אלקטריק יוטיליטיז (MEU) שבבעלות קבוצת מאיר, יבואנית מכוניות וולוו והונדה בישראל, את המערכות הראשונות: כלי-רכב חשמליים קטנים מסוג Mia Four. החברה מסרה שהושלם הליך התקינה וקבלת האישורים הרגולטוריים לשימוש בישראל' ומאיר אלקטריק החלה החלה למכור אותם ללקוחות קצה בארץ.

מדובר בכלי תחבורה ארבע גלגלי חשמלי המיועד לצורך התניידות של יחידים (אנשים פרטיים, לוחמים ובעלי תפקידים) במתווי שטח מורכבים. חברת מיה הוקמה על-ידי המנכ”ל יצחק קלדרון, על בסיס טכנולוגיה עצמית של מערכת מתלים גמישה המעניקה יציבות נסיעה בתנאים קשים, כולל עלייה וירידה במדרגות. באמצע 2022 היא קיבלה אישור על רישום הטכנולוגיה כפטנט.

בחודש יוני 2022 החברה נכנסה למסחר בבורסה בתל אביב בעקבות עסקת מיזוג עם השלד הבורסאי גו.די.אם, וכעת היא נסחרת לפי שווי חברה של כ-67.9 מיליון שקל. לחברה יש כיום מוצר מרכזי אחד, ומוצר נוסף הנמצא בפיתוח: הכלי האישי Mia Four (קטגוריה: מיקרו מוביליטי) כולל סוללה נשלפת אשר מעניקה טווח נסיעה של כ-45 ק”מ ומהירות נסיעה של עד 45 קמ”ש.

איור קונספט של הרכב הארבע-גלגלי החדש, EQ4
איור קונספט של הרכב הארבע-גלגלי החדש, EQ4

כעת היא מפתחת גרסה חזקה יותר של הפלטפורמה, אשר צפויה לצאת לשוק במתכונת של מעין טרקטורון חשמלי בשם MIA EQ4. זהו רכב ארבע גלגלי במשקל של 220 ק"ג אשר מגיע למהירות נסיעה של עד 160 קמ"ש ולטווח נסיעה של כ-280 ק"מ בין טעינות סוללה. לפי פרסומי החברה, זהו כלי רכב בתצורה חדשה אשר אמור לשלב בין היתרונות של אופנוע (גמישות וזריזות) עם היתרונות של רכב ארבע גלגלי (יציבות).

 

תבור פיתחה מחשב קוונטי בגודל של שרת

בתמונה למעלה: המחשב הקוונטי של תבור אלקטרוניקס. מתחיל ב-5 קיוביט ויגיע ל-100 קיוביט

במהלך המפגש השנתי של החברה האמריקאית לפיסיקה (APS) שיתקיים בחודש מרץ 2023, תחשוף חברת תבור אלקטרוניקה (Tabor Electronics) מאזור התעשייה נשר שבחיפה, מחשב קוונטי מלא המגיע בתצורה של מסד שרתים בגודל 20U, וכולל את כל המרכיבים המאפשרים להתחיל מיד בתיכנות ובביצוע מחקרים, כולל מעבד קוונטי פנימי בגודל של 5 קיוביט. נשיא תבור אלקטרוניקה, רון גלזר, סיפר ל-Techtime שהפיתוח התבצע בחשאי בשנים האחרונות בהשקעה של כמה מיליוני דולרים.

גלזר: "אנחנו עומדים לגרום לשינוי מהותי בשוק. חוקרים באוניברסיטה או במעבדות פיתוח נאלצו עד היום לרכוש מערכות גדולות ויקרות ולבצע אינטגרציה מורכבת. אנחנו נספק מערכת שלמה, אשר בתוך 6-8 שעות מגיעה לטמפרטורת העבודה הדרושה למערכות קוונטיות (18 מילי-קלווין) ומאפשרת להם להתחיל כמעט מיידית בביצוע הפרוייקטים שלהם".

המחשבים הקוונטיים של תבור יגיעו עם מעבדים קוונטיים מסדרה VORTEX של חברת Bleximo האמריקאית, אשר היתה שותפה של תבור בפיתוח הטכנולוגיה. בתחילה החברה תספק מחשבים ברמת כניסה (Starter) עם מעבד של 5 קיוביט. עד סוף השנה היא תכריז על גרסת Advanced הכוללת 16 ו-32 קיוביט, ובעתיד היא מתכננת לספק מחשב בעל 100 קיוביט. המחשבים מאפשרים להריץ את חבילות התוכנה של יבמ ומיקרוסופט (Qiskit ו-Q#) ואת מערכת הפיתוח של חברת Classiq הישראלית.

12 שנות נסיון בעולם הקוונטי

תחום המחשוב הקוונטי אינו זר לחברת תבור. החברה יצאה מאלרון הוותיקה והוקמה בשנת 1971 על-ידי צבי גלזר זכרונו לברכה, אשר שיתף פעולה עם עוזיה גליל בהקמת אלרון. לאורך השנים היא התמחתה בפיתוח וייצור מערכות לכידת ועיבוד אותות מהירים. במסגרת הזאת היא פיתחה כבר לפני 12 שנים מודולים שונים עבור המחשבים הקוונטיים הראשונים, כאשר אחת מהלקוחות המרכזיות שלה היתה חברת יבמ שהחלה להשתמש במערכות תבור בשנת 2016. "עדיין אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם יבמ".

המחשב הקוונטי החדש הוא אחד מסדרת מוצרים שהחברה מפתחת, במסגרת אסטרטגיה חדשה הממוקדת בפיתוח פתרונות שלמים ולא רק מודולים. "בשש השנים האחרונות השקענו יותר מ-10 מיליון דולר בפיתוח מוצרים חדשים. במקביל, אנחנו ממשיכים לספק ולפתח את המקמ"שים המהירים שלנו ללקוחות הקיימים מתעשיות השבבים, הבטחון, המכשור הרפואי ומדעי החיים.

"כיום אין מוצר דומה בשוק. החברות הגדולות עדיין מחפשות אסטרטגיית ענן שבה הלקוחות מקושרים בענן אל מחשבים קוונטיים שלהן, ואילו הלקוחות הקטנים נאלצים לרכוש מערכות שהן גדולות ויקרות בהשוואה לצרכים שלהם. הגישה שלנו שונה: לספק ללקוח מחשב בתצורה של שרת, אשר יושב אצלו בבית, ועליו הוא יוכל לבצע פעילויות שונות. זהו שינוי דרמטי באופי השוק".

וובינר סינופסיס לבדיקת הספק ה-SoC, ב-7 בפברואר 2023

ביום ג’, ה-7 בפברואר 2022, תקיים חברת סינופסיס (Synopsys) וובינר משותף עם SemiWiki המוקדש לתחום ניתוח הספק מבוסס RTL במסגרת הפיתוח של רכיבי SoC חסכוניים בהספק. הוובינר יתחיל בשעה 10:00 לפי שעון ישראל ויימשך 45 דקות. הדובר המרכזי בוובינר יהיה מדען ראשי לתחום Power-Estimation בחברת סינופסיס, אלכס ווייקפילד.

היעילות האנרגטית הפכה מרכיב קריטי בתכנוני שבבים, אולם למרות שטכנולוגיית ניתוח הספק מבוססת RTL מוכרת שנים רבות, הגישות המסורתיות לא מצליחות לספק מידע מדוייק דיו. במסגרת ההרצאה יציג ווייקפילד מתודולוגיות מומלצות שניתן לממש באמצעות טכנולוגיית ניתוח RTL של סינופסיס, אשר מבטיחות קבלת תובנות הספק אמינות ומדוייקות במהלך תכנון השבב.

מבנה ההרצאה:

Motivations for RTL power analysis

Basics of power consumption and associated calculations

. Key factors affecting RTL power accuracy: fast synthesis and mapping, clock tree modeling, and parasitics estimation

.Best practices to achieve good correlation and consistent accuracy

למידע נוסף ורישום: Consistent RTL Power Analysis Accuracy

צמיחה של 30% במכירות חברת סקודיקס

התפנית האאסטרטגית שביצעה חברת סקודיקס (Scodix) מראש העין הפכה לסיפור הצלחה: החברה שכמעט והתמוטטה בשנת 2020, הצליחה לחזור לחיים בשנת 2021 עם צמיחה של 36% במכירות, וכעת מתברר שהצמיחה נמשכה גם בשנת 2022: החברה דיווחה על מכירות של כ-29 מיליון דולר בהשוואה ל-22.4 מיליון דולר ב-2021. מנכ"ל סקודיקס, אלי גרינברג, אמר שהשוק עבור מערכות החברה הוא שוק ענק הצמא לפתרונות טכנולוגיים, "בעיקר בתחום יצרני האריזות שהוא מנוע הצמיחה המרכזי שלנו״.

חברת סקודיקס מפתחת ומייצרת מערכות להשבחת דפוס,(Digital Print Enhancement) המבוססות על פולימר Scodix PolySense שהיא פיתחה. התחום הקרוי “השבחת דפוס” הוא למעשה תהליך שבו מוסיפים אפקטים מיוחדים למוצר המודפס, מעבר להדפסת הצבע: צבעים מתכתיים, ציפויי לכה מבריקה, יצירת תבליט של אלמנטים במוצר המודפס וכדומה. המערכות של החברה מקבלות מצעים (מודפסים או לא מודפסים) וקובץ דיגיטלי של הלקוח, ועל בסיסם מוסיפה את האפקטים הדרושים.

הלם הקורונה

בשנת הקורונה 2020 צנחו המכירות לכ-16.3 מיליון דולר (כמעט מחצית מהמכירות ב-2019), והחברה סיימה את השנה עם חובות. בעקבות זאת היא ביצעה מספר מהלכים: עברה מייצור בקבלנות משנה אל ייצור עצמי במפעל של החברה, והנפקה בבורסה בתל אביב ביולי 2021, שבמהלכה היא גייסה 62 מיליון שקל. במקביל, הוגדרה אסטרטגיית שוק חדשה: מיקוד עיקר המאמץ בשוק יצרני האריזות. החברה השיקה קו מוצרים מתכלים ואת מכונת Scodix Ultra 6000 עובר השוק החדש. במחצית השנייה של 2021 החלו ההתקנות הראשונות, שעד סוךף השנה הגיעו לכ-30% מההכנסות ממכונות בשנת 2021.

לאחרונה הציגה סקודיקס בתערוכה בארה"ב את טכנולוגיית הדפסה חדשה (Scodix SHD) המאפשרת להדפיס פרטים קטנים ומדויקים לשימושים בתעשיית האריזות. יכולת זו מאפשרת לחברה להציג איכויות נוספות מול המתחריםחברת סקודיקס מעסיקה כ-120 עובדים. במצגת לאנליסטים שהחברה פירסמה השבוע היא מדווחת שהמגמה נמשכת: בשנת 2022 תפסו המכונות החדשות כ-44% מכלל ההכנסות ממכונות. החברה הודיעה שהתוכנית האסטרטגית החדשה מיועדת להשיג צמיחה שנתית של כ-30%. היעד הזה מבוסס על התבססותו של שוק ענק הנמצא בצמיחה מתמדת: להערכת חברת המחקר Group Smithers, שוק האריזות המודפסות בעולם צומח בקצב קבוע של כ-2.8% וצפוי להגיע בשנת 2024 להיקף של כ-1.05 טריליון דולר.

 

ננולוק נערכת למכרזים החדשים של מדי צריכת-חשמל

חברת ננולוק (NanoLock) מהוד השרון נערכת לקראת הופעת מכרזים חדשים של מוני צריכת חשמל אשר מותאמים לעידן שבו החשמל הוא נכס דיגיטלי אשר ניתן לגנוב אותו ולהגן עליו באמצעים דיגיטליים. היעד המרכזי של החברה הוא לשלב את פתרון הגנת הסייבר שלה על המונים החכמים, במטרה למנוע גניבת אנרגיה באמצעות שינוי נתוני החיוב או העברת התשלום לחשבון בנק אחר, בלא ידיעת בעל החשבון. סמנכ"ל אסטרטגיה ושיתופי פעולה בחברה, מוטי קניאס (בתמונה למעלה), אמר ל-Techtime שבעבר היו גונבים חשמל באמצעים פיסיים, אולם כיום נוצר שדה גניבה דיגיטלי.

"הבעיה נעוצה בכך שמוני הצריכה מצויים בכל אתר ובעלי נגישות פיסית קלה. התקשורת אליהם מוגנת היטב, אבל המונים עצמם חשופים בפני גורמי פשע אשר יודעים כיצד להגיע אל מכשירי קצה ולבצע בהם שינויים". לדבריו, הבעיה הוחמרה מאוד בעקבות המלחמה באוקראינה, אשר יצרה גל חדש של פשעי-חשמל, "בגלל העליה שהיא גרמה במחירי האנרגיה בעולם. גניבת החשמל הנפוצה ביותר היא שינוי בנתוני המונה, כדי שהוא ישדר מידע על צריכה מופחתת, אולם לאחרונה גילו הבריטים שגורמי פשע החלו לבצע פשעי-חשמל מסוג חדש: הם מסיטים את חשבון החשמל מחשבון בעל המונה לחשבון אחר.

כלומר מישהו אחד צורך את החשמל – ומישהו אחר משלם עבורו. כאשר החשבון המשלם הוא של ארגון גדול, הוא בדרך-כלל לא מרגיש שהוא משלם חשבונות שאינם שלו. הפשע הזה קשה לגילוי, מכיוון שמבחינת חברת החשמל הכל נראה תקין – היא מספקת אנרגיה ומקבלת עבורה את התשלום הנדרש".

שיתוף פעולה עם רנסאס היפנית

חברת ננולוק הוקמה בשנת 2016, ופיתחה טכנולוגיה המגינה על רכיבי קצה באמצעות חסימת הכתיבה לזיכרון של מכשיר הקצה, ויצירת ערוץ מאובטח לעדכוני קושחה. החברה מעסיקה כ-50 עובדים, וגייסה עד היום כ-18 מיליון דולר. לאחרונה היא חתמה על הסכם הפצה עם חברת Ectacom הגרמנית, המפיצה פתרונות אבטחה של מערכות תעשייתיות ותשתיות קריטיות כמו גאז וחשמל. המטרה היא להטמיע את הפתרון במערכות אבטחה המיוצרות על-ידי התעשייה בגרמניה, כולל מוני צריכת חשמל.

אלא שהמהלך החשוב ביותר הושלם לפני בסוף 2022, כאשר יצרנית השבבים היפנית Renesas הטמיעה את תוכנת האבטחה של ננולוק במיקרו-בקרים ממשפחת RL78. רנסאס נחשבת לספקית המיקרו-בקרים הגדולה ביותר לשוק מוני-צריכת החשמל. השילוב הזה מאפשר ליצרניות לספק ללקוחותיהן מונים חכמים המוגנים ברמת המכשיר מפני פריצת סייבר. קניאס: "החלפת מונים חכמים הוא תהליך ארוך ומתבצע רק בכל מספר שנים. כרגע אנחנו ורנסאס נערכים לקראת מכרזי הדור הבא בעולם".

RH עוברת למתכונת פעילות של קבוצה בינלאומית

בתמונה למעלה: ההנהלה ומתקן הייצור המרכזי של RH בנוף הגליל. צילום: Techtime

חברת RH מנוף הגליל (לשעבר נצרת עלית), הנחשבת לקבלנית הייצור האלקטרוני העצמאית הגדולה בישראל, נמצאת בתהליך מתקדם של מעבר לעבודה במתכונת של קבוצה, שבה כל החברות הבנות פועלות תחת הנהלה אחת, וכל פעולותיהן מתואמות. המהלך נחשף בכנס לקוחות שהחברה קיימה היום (א') במתחם ה-VIP באצטדיון בלומפילד ובהשתתפות כ-300 לקוחות וספקים.

הקבוצה החדשה מעסיקה כ-1,000 עובדים, מהם כ-900 בישראל, והשאר ברומניה ובארה"ב. בישראל נמצאת תשתית הייצור וההנדסה המרכזית, כולל מפעל עבודות מתכת, קווי SMT המספקים תפוקה של כ-300 מיליון רכיבים בשנה, ומחלקות ההרכבה, ייצור כבלים, בקרת מוצר ומחלקת הנדסה המעסיקה כ-60 מהנדסים והנדסאים ושדרכה עובר כל מוצר לפני כניסתו לייצור.

מנכ"ל החברה, יעקב לוי, סיפר שהחברה השלימה את שילוב מפעל המתכת בפעילות הקבוצה ונמצאת בשלב מתקדם מאוד של שילוב המפעלים בארה"ב וברומניה בפעילות השוטפת היומיומית, למרות שמשפטית הם ימשיכו להיות רשומים כחברות בנות. בימים אלה היא מקימה באזור התעשייה ציפורית מפעל ייצור אלקטרוני נוסף, במסגרת תוכנית אסטרטגית שנועדה להכפיל את המכירות עד שנת 2023. המפעל החדש יתמקד באינטגרציה, כבילה, פיתוח, והבאת מוצרים חדשים לשוק (NPI). המפעל יוקם בתוך כ-3 שנים בשטח שהחברה רכשה לאחרונה ויכלול רצפת ייצור בשטח של כ-5,500 מ”ר.

בחודש אוגוסט 2022 היא חנכה מפעל חדש בשטח של כ-2,000 מ"ר אשר הוקם בתוך מתחם RH בנוף הגליל, אשר מוקדש אך ורק לייצור מערכות של חברת לומניס (Lumenis). למעשה, עם השלמת הקמתו, תפסיק לומניס לייצר את מערכות האסתטיקה הרפואית שלה ותעביר אליו את כל הייצור. לוי סיפר ל-Techtime שהמתחם החדש "מהווה למעשה מפעל בתוך מפעל”. מייסד ויו"ר החברה, יעקב רוזנברג, סיפר לאורחים שלחברה יש אסטרטגיה ארוכת טווח. "יש לנו לקוחות ועובדים הנמצאים איתנו יותר מ-35 שנה", אמר.

חווה חקלאית הנראית כחוות שרתים

במסגרת הארוע הוצג פרוייקט יוצא דופן בתחום החקלאות החכמה: חברת RH פיתחה עבור חברת הסטארט-אפ GreenOnyx מתקן לגידול מבוקר של הירק האסיאתי עדשת המים. המתקן בנוי בתצורה של מסד, ומאפשר העמדת עשרות מתקנים בחדרים אורבניים, בדומה לארונות מחשוב במרכזי נתונים. הירק מופיע בצורת זרעונים ירקרקים, ומספק תזונה עשירה בהרבה מאשר ירקות עלים הנמצאים כיום בשוק וסובלים משלל בעיות עקב גידול חקלאי מתועש. מנכ"לית ומייסדת משותפת של החברה, ד"ר ציפי שוהם, סיפרה לנוכחים שלאחרונה הוקמה בבניין פנורמה בתל אביב החווה הראשונה בעולם מהסוג הזה – המספקת תפוקה גדולה פי 100 בהשוואה לגידול שדה סטנדרטי. "אנחנו מייצרים מערכות גידול מודולריות שיכולות לפעול בכל אתר ובכל מזג אוויר", אמרה.

הדמייה של GreenOnyx לחוות העתיד, המבוססת על מכונות המיוצרות כיום ב-RH
הדמייה של GreenOnyx לחוות העתיד, המבוססת על מכונות המיוצרות כיום ב-RH

מעבד Tensilica HiFi DSP תומך ב-Dolby Atmos

חברת קיידנס (Cadence)  הכריזה על תחילת התמיכה של מעבד האודיו שלה, Tensilica HiFi DSP, בטכנולוגיית השמע ההיקפית Dolby Atmos של חברת דולבי. הטכנולוגה פותחה במקור בשנת 2012 עבור שימוש באולמות קולנוע. היא מבוססת על הוספת ערוצי גובה לערוצי השמע ההיקפיים (surround sound), ועל-ידי כך הפיכת השמיעה לחווייה תלת מימדית. בשנים האחרונות הטכנולוגה החלה להיכנס לשוק הביתי, בעיקר במכשירי טלוויזיה, וכעת שיתוף הפעולה בין שתי החברות מיועד להביא אותה אל שוק מערכות השמע בכלי-רכב.

מנהלת שיווק קבוצת טנסיליקה-אודיו בחברת קיידנס, ייפנג ליו, אמרה שמעבד Tensilica HiFi DSP (המופיע במתכונת של IP) הוא DSP האודיו הנפוץ ביותר בשוק. "הוא הוסמך על-ידי 19 מתוך 20 יצרניות השבבים הגדולות בעולם ומסיע להיקף מכירות של כ-1.5 מיליארד ליבות בשנה. שיתוף הפעולה שלנו עם דולבי איפשר להביא את טכנולוגיית Atmos לעולם הטלוויזיות". קיידנס מסרה שהיא עובדת מול כ-180 שותפים בעולם האודיו, כאשר מ-300 חבילות תוכנה לשמע, קול ודיבור הועברו לארכיטקטורת Tensilica HiFi DSP. היישומים הנפוצים ביותר: שיפור איכות השמע, היתוך חיישנים והפחתת רעשים.

חביב אילן הוא המנכ"ל הבא של TI העולמית

בתמונה למעלה: אילן חביב. ינהל את ספקית הרכיבים האנלוגיים הגדולה בעולם

הישראלי חביב אילן יהיה המנכ"ל הבא של ענקית השבבים האמריקאית טקסס אינסטרומנטס (Texas Instruments – TI). דירקטוריון החברה בחר בו אתמול לשמש כנשיא והמנכ"ל הבא של החברה, במקומו של הנשיא והמנכ"ל הנוכחי, ריק טמפלטון, אשר ניהל את TI במשך 18 שנה. חביב ייכנס לתפקיד ב-1 באפריל 2023. טמפלטון אמר שהוא והדירקטוריון מאמינים שחביב הוא האדם המתאים ביותר לשמש כמנכ"ל הבא של החברה, "ולהוביל אותה לצמיחה ארוכת טווח". לדבריו, "חביב הוא מנהיג מעורר השראה אשר נהנה מהערכה רבה גם של הלקוחות, וגם של העובדים ובעלי המניות".

החל בחברת באטרפליי הישראלית

במשך 24 שנה פילס חביב את דרכו בחברת TI, החל ממטלות פיתוח מאתגרות ועד לתפקיד הבכיר ביותר. הוא בוגר לימודי תואר ראשון ושני בהנדסת חשמל מטעם אוניברסיטת תל-אביב. בשנת 1999 הצטרף ל-TI בעקבות רכישת חברת Butterfly הישראלית, ושימש כמנהל מרכז הפיתוח של TI ברעננה, שהוקם כתוצאה מהעיסקה. במסגרתו הוא הוביל פיתוח מוצרים כמו שבב התקשורת WiLink 8.0, שבו השיגו המהנדסים הישראלים רמת שילוביות יוצאת דופן. זה היה השבב הראשון בשוק שהצליח לשלב יכולת תקשורת בתקני Wireless LAN, Bluetooth, NFC, רשתות הניווט הלווייניות GPS ו-GLONASS ואפילו משדר/מקלט FM.

בהמשך מונה לתפקיד מנהל תחום הפתרונות האלחוטיים ב-TI, ובשנת 2014 מונה למנהל חטיבת המוצרים האנלוגיים של החברה, תפקיד שבמסגרתו היה אחראי לאסטרטגיה האנלוגית של החברה בתחום הפיתוח של מגברים, ממירי נתונים (ADC/DAC), מוצרים רפואיים ומוצרים בעלי אמינות גבוהה. למעשה, הוא מצא עצמו בלב האסטרטגיה שהוביל טמפלטון מאז 2009: הפיכת טקסס אינסטרומנטס מחברה שרוב פעילותה הוא דיגיטלי, לחברה הממוקדת בעיקר בשוק האנלוגי המערכות המשובצות. המהלך הזה כלל בין השאר את רכישת חברת National Semiconductor בשנת 2011 תמורת 6.5 מיליארד דולר.

מסלול ההכשרה של מנכ"ל חדש

בחודש אוגוסט 2020 הוא הגיע לעמדה שממנה ניתן להתחרות על תפקיד המנכ"ל: הוא מונה למנהל התפעול הראשי (COO) של החברה העולמית. בתפקיד הזה היה אחראי על ניהול כל הפעילויות של TI: הפעילות העסקית, המכירות, הטכנולוגיה, הייצור ותשתיות המידע. זהו התפקיד השני בחשיבותו בחברה אחרי הנשיא והמנכ"ל. בבלוג של החברה נמסר שמינויו לתפקיד מנהל התפעול היה חלק מתוכנית ארוכת טווח להכשירו לתפקיד הנשיא והמנכ"ל. מהלך שכלל גם את מינויו לדירקטור בדצמבר 2021.

כיום חברת TI היא מיצרניות השבבים הגדולות בעולם והספקית הגדולה בעולם של רכיבים אנלוגיים. בתשעת החודשים הראשונים של 2022 הסתכמו מכירותיה בכ-15.36 מיליארד דולר. להערכת החברה, המכירות ברבעון האחרון יסתכמו בכ-4.6-4.8 מיליארד דולר. כלומר מכירותיה ב-2022 צפויות להיות כ-20 מיליארד דולר, בהשוואה למכירות של כ-18.3 מיליארד דולר ב-2021. משקלו של השוק האנלוגי הגיע ל-65% מהמכירות ברבעון השלישי 2022. החברה נסחרת בנסד"ק לפי שוי שוק של כ-155 מיליארד דולר.

 

הושלם פרוייקט MADEin4, שהיה שת"פ השבבים הגדול ביותר באירופה

בתמונה למעלה: אילן אנגלרד (מימין) וד"ר דורון משולח – "כניסה אל פרוייקטים עם סיכון גבוה"

החודש הושלמה פעילות קונסורציום MADEin4 של האיחוד האירופי, שהוקם ונוהל על-ידי חברת אפלייד מטיריאלס ישראל, והיה אחד מהפרוייקטים האירופיים הגדולים ביותר שהוקמו ונוהלו על-ידי חברה ישראלית. מדובר בפרוייקט ענק בהשתתפות 47 חברות וגופים ובהשקעה כוללת של כ-130 מיליון אירו, שמתוכם התקבלו כ-60 מיליון אירו מהאיחוד האירופי ומהמדינות השותפות לתוכנית.

הפרוייקט יצא לדרך בהובלת אילן אנגלרד המשמש כמנהל פרוייקטים אירופה באפלייד מטיריאלס ישראל, ואשר גם ניהל אותו לאורך שלוש וחצי שנות פעילותו. שיתוף הפעולה הביא ביחד כמה מהשחקנים החשובים ביותר בתעשיית השבבים, הרכב והמטרולוגיה כמו אפלייד מטיריאלס ישראל, נובה, ברוקר, KLA ישראל, מכוני מחקר מרכזיים כמו leti ו-imec, יצרניות שבבים מרכזיות כמו ST, גלובל פאונדריז וטאואר סמיקונדקטורס, מפתחי שבבים כמו אנבידיה ויצרניות רכב כמו FCA ועוד. המטרה: פיתוח גישות חדשות לייצור רכיבים אלקטרוניים ובקרת תהליכי ייצור במתכונת Industry 4.0 מבוססת מידע, הנירכש באמצעות מכונות בקרת איכות וסנסורים.

שילוב של חיזוי ובדיקות

"במסגרת הפרוייקט פותחה אלגוריתמיקה חכמה ל-Industry 4.0", סיפר אנגלרד ל-Techtime. "התמקדנו בשני תחומים מרכזיים: האצת הביצועים של מכונות המדידה, ואלגוריתמיקה חכמה ברמת הפאב. ניתן למשל לשלב בין התכנון של השבב לבין התוצרים בקו הייצור. מדובר למעשה ביכולת חיזוי שבאמצעותה ניתן לקבל אינפורמציה טובה יותר על תהליך ייצור הרכיבים והפרוסה, ובכך לשפר את התפוקה. הופתענו מהתוצאות הטובות שקיבלנו: הצלחנו לשפר את המודלים של התהליך בעד 40% במקרים מסויימים".

המודלים נבדקו על תהליכי ייצור מתקדמים?

אנגלרד: "ההשתתפות של חברות דוגמת imec ו-leti איפשרה לבדוק טכנולוגיות מטרולוגיה עבור תהליכי ייצור המצויים עדיין בשלבי פיתוח ועוד לא הגיעו אל השוק. למשל רכיבי 5 ננומטר ורכיבים לוגיים תלת-מימדיים הבנויים בטכנולוגיית nanosheet, אשר צפויה להיכנס לייצור בחברות הגדולות רק בעוד מספר שנים". מנהל טכנולוגיות ושיתופי פעולה אסטרטגיים באפלייד מטיריאלס ישראל, ד"ר דורון משולח, סיפר שהקונסורציום סייע לחברה להיחשף אל טכנולוגיות ייצור עתידיות הנמצאות בשלבי פיתוח ולאתגרי בקרת התהליכים שהן מעוררות. "הדבר מאפשר לנו להיכנס לפרוייקטים של הדור הבא הנמצאים בסיכון גבוה".

מערכת PrimeVision 10 לאיתור פגמים המבוססת על מיקרוסקופ אלקטרונים סורק, שפותחה על-ידי אפלייד מטיריאלס ישראל
מערכת PrimeVision 10 לאיתור פגמים המבוססת על מיקרוסקופ אלקטרונים סורק, שפותחה על-ידי אפלייד מטיריאלס ישראל

ל-Techtime נודע שהפעילות בקונסורציום סייעה לחטיבת Process Diagnostics and Control של אפלייד מטיריאלס, שהיא זרוע הפעילות הישראלית של החברה, בפיתוח טכנולוגיית eBeam (מיקרוסקופ אלקטרונים) חדשה המאפשרת לבצע הדמייה של שבבים בזמן אמת באמצעות שימוש בקרן אלקטרונים סורקת בטכנולוגיה פורצת-דרך המבוססת על מקור "קר" של אלקטרונים, במקום בטכנולוגיה הקיימת היום המתבססת על מקור "חם" של אלקטרונים, העובד בטמפרטורה גבוהה של כ-1,500°C. הטכנולוגיה הזו (Cold Field Emission) שולבה במערכת החדשה PrimeVision 10 לאיתור פגמים המיוצרת בישראל.

(למידע נוסף, הקליקו טכנולוגיית eBeam חדשה).

מה הן המגמות המרכזיות שהובילו את הפיתוחים בפעילות MADEin4?

משולח: "מגמת מזעור רכיבי הסמיקונדקטורס נמשכת, וגם המעבר לרכיבים תלת-מימדיים מורכבים. התוצאה היא סבוריות גוברת של הייצור ושל בקרת התהליך המחייבות פיתוח מכונות חדשות לסריקת הפרוסות, מצאית פגמים ננומטריים וביצוע מדידות מטרולוגיות.

פותחה גם מערכת בדיקה אופטית משופרת עם רגישות גבוהה לגילוי פגמים קטנים ומהירויות סריקה גבוהות, הכוללת גם מנגנונים השומרים אותה בחלון עבודה אופטימלי, דבר המקטין את הצורך בכיולים ומשפר את התפוקה. פותחה גם מערכת לבדיקת שבבים מתקדמים המבוססת על מיקרוסקופ אלקטרונים סורק בעל רזולוציה ננומטרית ומהירות גבוהה. זהו שוק הנמצא בגידול מהיר".

אנגלרד: "בקונסורציום השתתפו הרבה חברות המייצרות ציוד עבור מארזי שבבים מתקדמים (Advanced Packaging). בראייה קדימה, אנחנו מתכננים פרוייקט  של שילוב הטרוגני הכולל אלמנטים של מארזים מתקדמים, סיליקון ואופטיקה. המגמה שאנחנו מזהים היא של שילוב חכם של רכיבים מרובי-שבבים (Chiplets). זה הולך להיות הדבר הבא".

לחברת ITEC דרוש מהנדס מכירות ותמיכה

חברת איטק (ITEC) היא חברת נציגויות מתל אביב. לחברה דרוש מהנדס/ת מכירות ושירות עם ניסיון בתחום המערכות המשובצות (Embedded Real Time)

דרישות התפקיד:

תואר מתאים בהנדסה

נסיון בשפות C/C++

נסיון קודם בעולם ה-Embedded

אוריינטציה ללקוחות – יכולת ביטוי בכתב ובעל-פה עם לקוחות

יכולת להציג ולהדגים כלי פיתוח מתקדמים, לתמוך בלקוחות בתהליכי בחינה של כלים, בהתקנות ובפתרון בעיות בשטח

שליטה באנגלית טכנית

יכולת לימוד עצמי, מוטיבציה גבוהה, אישיות המתאימה לעבודה במוד של ריבוי משימות.

להגשת בקשת מועמדות: Yoram Sacagiu , 054-2191380, [email protected]

חברת NI מנסה לבלום מתקפת השתלטות עויינת

בתמונה למעלה: הנהלת נשיונל אינסטרומנטס, ארה"ב

חברת National Instruments – NI מאוסטין, טקסס, נמצאת ככל הנראה תחת מתקפת השתלטות עויינת שאותה הדירקטוריון מנסה לבלום. בסוף השבוע החברה הכריזה על כניסה לתהליך בדיקה אסטרטגי של האופציות העומדות לרשותה, כולל מכירת החברה. במקביל, יישמה תוכנית מתן זכויות לבעלי המניות שנועדה להכביד על כל נסיון של משקיעים להשתלט על החברה. בעקבות ההודעה זינקה מניית החברה בנסד"ק בכ-17% והיא נסחרת כעת לפי שווי שוק של כ-6.1 מיליארד דולר. אלא שעדיין לא ברור האם הזינוק במחיר הוא תוצאה של מהלכי החברה, או תוצאה של מתקפת השתלטות עויינת המתבצעת מאחורי הקלעים.

נטרול באמצעות דילול

בסוף השבוע הודיעה NI הדירקטוריון החל בפרוייקט בדיקה אסטרטגית בליווי יועצים פיננסיים ומשפטיים, "מתוך כוונה להביא ערך מקסימלי לבעלי המניות. הבדיקה כוללת את כל האלטרנטיבית הפיננסיות, כולל ייעוץ בנוגע לרוכשים פוטנציאליים, שחלק מהם כבר פנה אל החברה". במקביל, הדירקטוריון אישר תוכנית מתן זכויות מוגבלת בזמן (Rights Plan) לבעלי המניות הקיימים, "במטרה להקטין את האפשרות שאדם או גורם כלשהוא ישתלטו על החברה באמצעות צבירת מניות בשוק החופשי".

התוכנית תהיה בתוקף עד ינואר 2024 ומבוססת על רעיון פשוט: מרגע שהיא נכנסה לתוקף, מחזיקי הזכות (כלומר בעלי המניות הקיימים) יוכלו לרכוש מניות נוספות של החברה שהיא תקצה, במחצית ממחירן בשוק (הנחה של 50%), במידה וגורם חיצוני כלשהוא ירכוש בתקופת התוכנית 10% או יותר ממניות החברה. כאמור, הגורם הזה לא זכאי ליהנות מההנחה. הרעיון שהוא שבעלי השליטה הקיימים יקבלו הזדמנות לדלל מיידית את הגורם שינסה להשתלט על החברה, ולנטרל אותו.

האם המתקפה כבר החלה?

החברה לא מסרה מידע נוסף, אולם המהלך שעליו הכריזה מרמז שהיא נמצאת כבר תחת התקפה. חברת NI הוקמה בשנת 1977 ועוסקת בפיתוח ואספקת פתרונות בדיקה ומדידה אלקטרוניים, מערכות איסוף מידע, מערכות צב"ד אוטומטי וכדומה. מוצר הדגל המוכר ביותר של החברה הוא LabVIEW – פלטפורמה וסביבת פיתוח לתכנות בשפה חזותית, המיועדת בעיקר להפעלת ציוד מדידה ממוחשב ורובוטים. בתשעת החודשים הראשונים של 2022 הסתכמו מכירותיה בכ-1.2 מיליארד דולר בהשוואה לכ-1 מיליארד דולר בתשעת החודשים הראשונים של 2021. הרווח הנקי הסתכם בכ-100 מיליון דולר.

מעניין לציין שלמרות שמכירותיה ברבעון השלישי של 2022 צמחו ב-17% להיקף של כ-428 מיליון דולר, החברה פירסמה הערה של המנכ"ל שלפיו הוא מסביר שהחברה נערכת לשפל בשוק השבבים ולמשבר כלכלי גלובלי. יו"ר החברה, מייקל מק'גרת, אמר שבחמש השנים האחרונות (מאז 2017) החברה ביצעה שינוי אסטרטגי והתארגנה במתכונת של חטיבות עסקיות הממוקדות בשווקים צומחים, וכתוצאה מכך היא חוותה עלייה במכירות. "כעת אנחנו עוברים לשלב הבא".

המהפיכה המשפטית מסכנת את תעשיית ההייטק

המהפיכה המשפטית שמבצעת הממשלה החדשה מעוררת סערה פוליטית עצומה, אולם השפעותיה חורגות מעבר לסוגיה הפוליטית והיא עשויה להתברר כ"גול עצמי" כלכלי בקנה מידה שלא ידענו כמוהו. תעשיית ההייטק העולמית מבוססת על שיתופי פעולה, ואלה מבוססים על אמון הדדי אשר נשען על ערכים משותפים ועל מערכות משפטיות מוסכמות, אשר מעניקות הגנה לכל השותפים. התעשייה הזאת גם בנויה על מימון ציבורי: הן באמצעות תקציבים ממשלתיים של מדינות בעולם, והן באמצעות גופי מימון פרטיים אשר מגייסים הון מהציבור באמצעות הבורסה.

פירוש הדבר שיש מרכיב חזק מאוד של ערכים ושל סנטימנט ציבורי בפעילותה היומיומית של התעשייה. אתמול דיווח האתר "כלכליסט" על שיחה עם מנהל קרן השקעות של חברה אירופית גדולה, אשר הסביר לו: "למרות אהבתי הגדולה לישראל אנחנו לא נשקיע כאן בשלב הזה, לפני שיתבהר הכיוון של הרפורמה במערכת המשפט והחקיקה המפלה. זו הנחיה מלמעלה שנובעת מאותן סיבות שבגללן אנחנו לא משקיעים בטורקיה ובהונגריה".

תוכנית השת"פ הבינלאומי החשובה ביותר של ישראל

ההנחייה הזאת איננה גחמה של הנהלה אידיאליסטית, אלא נובעת ממרכיב מרכזי בהסכמי שיתוף הפעולה של ישראל עם האיחוד האירופי. ההמחשה הבולטת ביותר לזה היא הסכם ההצטרפות של ישראל אל תוכנית המחקר והפיתוח האירופית, שנחתם בשנת 1996. מדובר בהסכם שיתוף הפעולה הבינלאומי הגדול והחשוב ביותר של ישראל: בין השנים 2014-2020 קיבלו 2,045 חוקרים וחברות ישראליות מענקים בהיקף של כ-1.3 מיליארד יורו. בנוסף, הושקעו בחברות ובקרנות ישראליות עוד 550 מיליון אירו באמצעות כלים פיננסיים שהועמדו על-ידי הבנק האירופי להשקעות.

ערכם האמיתי של הסכומים האלה גדול בהרבה מערכם הנומינלי, מכיוון שהם ניתנו במסגרת שיתופי פעולה עם חברות אירופיות מובילות, שברוב המקרים הפכו לספקים או ללקוחות של הצד הישראלי. אבל השער הזה, שנפתח בעקבות הסכמי אוסלו, עשוי להיסגר במהירות, בגלל סעיפי היסוד של ההסכם. כך למשל, סעיף המבוא להסכם, אשר מעניק גם הצדקה וגם תנאי לקיומו, קובע שהוא נחתם "לאור הערכים המשותפים של ישראל והאיחוד האירופי, והחשיבות שהם מייחסים לזכויות אדם ולדמוקרטיה".

עתיד ההסכם תלוי באווירה הציבורית

הסעיף השני שלו קצר וחד-משמעי: "התנאי לקיום ההסכם הוא שכיבוד זכויות האדם והעקרונות הדמוקרטיים מדריכים את מדיניות הפנים ואת מדיניות החוץ של שני הצדדים". במידה ותושלם המהפיכה שמוביל שר המשפטים יריב לוין, החל מהחלשת בית המשפט העליון, עבור למינוי פוליטי של שופטים וכלה בביטול העצמאות של היועצים המשפטיים, יכולות להתעורר שאלות קשות בפרלמנט האירופי, ברגע שהוא יחליט לדון בשאלה האם ישראל עומדת בתנאי הזה של ההסכם.

זה עניין של קונסטלציה פוליטית: ברגע שהפרלמנט בבריסל יקבע שישראל לא עומדת בתנאי היסוד – ההסכם כולו מתבטל. אלא שהפגיעה עשויה להיות מוקדמת בהרבה. מכיוון שההון האירופי הוא ציבורי ברובו – החברות האירופיות הגדולות, קרנות ההשקעה, והגופים הפיננסיים המרכזיים – יברחו כמו מאש מפני מה שעשוי להיתפש בציבור האירופי כתמיכה במדינה לא דמוקרטית. הרבה לפני שחברי הפרלמנט יקבעו זאת באופן רשמי. אם תושלם המהפיכה המשפטית, ישראל תיאלץ לעבוד קשה כדי לשכנע את הקהילייה האירופית שהיא עדיין מדינה דמוקרטית כפי שאירופה מבינה את המושג הזה. אחרת התעשייה תאבד את השוק האירופי.

התייעלות וצמצום עובדים ב-3DM מראש העין

בתמונה למעלה: ראש האלומה של 3DM. מאפשר להפעיל 6 מקורות לייזר במדפסות SLS

חברת 3DM מראש העין הכריזה על תוכנית התייעלות שנועדה להפחית את קצב שריפת המזומנים של החברה. התוכנית כוללת קיצוצי שכר והפחתת כוח האדם באופן שיביא להפחתה של כ-140 אלף שקל בהוצאת השכר – סכום המהווה כ-25% מהוצאות השכר הנוכחיות של החברה. במקביל, היא נכנסת לתוכנית פיתוח חדשה של ראש לייזר למדפסות תלת מימד. דירקטוריון החברה העריך שבקצב שריפת המזומנים של החברה לאחר יישום תוכנית ההתייעלות, ההון שבידיה מעניק 24 חודשי עבודה.

בעקבות ההודעה זינקה מניית החברה בבורסה בתל אביב בכ-9% וכעת היא נסחרת לפי שווי חברה של כ-28.3 מיליון שקל. במקביל להתייעלות, החליטה החברה לפתח ראש לייזר בעל אלומה אחת עבור מדפסות תלת מימד תעשייתיות. מדובר בתפנית מעניינת, שכן עד היום החברה פיתחה טכנולוגיית לייזר מרובת-אלומות. המשימה החדשה תוטל על סמנכ"לית מחקר ופיתוח ש-3DM הביאה מחברת קורנית דיגיטל. מדובר באסיה אהרוני, אשר תיכנס לתפקיד ב-15 לפברואר 2023.

חברת 3DM הוקמה בשנת 2016 על-ידי ד”ר דניאל מאיר, לשעבר ממייסדי קיארו ו-Terabit router. החברה פיתחה ראש הדפסה המבוסס על לייזר מצב מוצק פרי פיתוח עצמי, המאפשר לשלוט בפליטת אורכי גל בטווח Mid IR (יכולת תכנון לקרינה בכל אורך גל בטווח 4-15 מיקרון).  הדבר מאפשר ייצור מוזל של חלקים בטכנולוגיית “המסת לייזר סלקטיבית” (Selective Laser Sintering – SLS), שבה מתיכים באופן מבוקר שכבות של אבקת פלסטיק.

ראש ההדפסה של החברה מאפשר להתאים את קרן הלייזר לחומרים ולעומק ההתכה הנדרשים, וכולל עד 16 מקורות לייזר שונים המבצעים התכה בו-זמנית של שכבת האבקה. בנוסף למקור הלייזר, החברה פיתחה ראש אלומה המאפשר לבצע חיבור אופטי של עד 6 מקורות ליצירת אלומה בעלת הספק גבוה עם מספר אורכי גל, ועל-ידי כך להגיע למהירות הדפסה של כ-1 שנייה לשכבה, בהשוואה ל-20-10 שניות במדפסות המובילות כיום בשוק.

בנובמבר 2022 דיווח המנכ"ל הנכנס עידו אלון לבעלי המניות, ששטכנולוגיית ההדפסה שלה נבדקת על-גבי מדפסות של VoxelSint הסינית. בנוסף, ראשי אלומת הלייזר של החברה נשלחו ליצרניות המדפסות 3D Systems האמריקאית ו-EOS הגרמנית, "שביצעו בהצלחה את בדיקות החיבוריות הראשוניות, וזאת כחלק מתהליך אינטגרציה לקראת שלב בחינת ביצועים". ראוי לציין שלמרות שהיא נסחרת בבורסה, 3DM היא חברת מו"פ הממומנת באמצעות ההון שגוייס מהציבור ובאמצעות מענקים של רשות החדשנות, ועדיין לא החלה במכירות.

משה שמעון התמנה לסמנכ״ל שיווק ומוצר של RAD

בתמונה למעלה: משה שמעון. צילום: דוד גארב

חברת רד (RAD Communications) מתל אביב הודיעה על מינויו של משה שמעון (50) לתפקיד סמנכ״ל שיווק ומוצר, במקומו של אילן טבת שנכנס לתפקיד בשנת 2017לשמעון יש 20 שנות ניסיון בתעשיית הטלקום ורשתות התקשורת. הוא הגיע ל– RAD מחברת אמדוקס, שבה ניהל במשך ארבע השנים האחרונות את תחום פתרונות Open Network OSS ו-NFV orchestration. לפני-כן שימש כסגן נשיא לניהול מוצרי IP/MPLS וה-DWDM בחברת ECI Telecom (כיום Ribbon Communications).

לשמעון תואר בהנדסת מחשבים ותקשורת מאוניברסיטת בן גוריון ותואר MBA מאוניברסיטת חיפה. נשיא ומנכ״ל RAD, אודי קשקש, אמר ששמעון מביא עימו נסיון בהובלת תוכניות מוצר אסטרטגיות, "המבטיח ש-RAD תמשיך להוביל את השוק. החברה מתכוונת להמשיך בצמיחה חזקה , ככל שמתקדם המעבר לתשתיות 5G״. חברת רד מספקת פתרונות גישה לספקיות שירותי תקשורת ומעסיקה כ-980 עובדים. החברה הוקמה בשנת 1981 על-ידי האחים יהודה וזוהר זיסאפל, ושימשה כעוגן שממנו יצאו חברות נוספות אשר מהוות כיום את קבוצת רד, ששווייה הכולל נאמד (על-ידי רד) בכ-1.6 מיליארד דולר.

צבא בריטניה מצטייד ברחפני Magni-X של אלביט

בתמונה למעלה: רחפן Magni-X שיסופק לצבא בריטניה עם מטעד צילום של נקסט ויז'ן. מקור: Flying Production

חברת אלביט מערכות (Elbit) תספק לצבא הבריטי את רחפני Magni-X, המיוצרים על-ידי החברה הבת של אלביט, Flying Production. החברה לא מסרה מהו היקף החוזה, אולם הרחפנים יסופקו ליחידות המיוחדות של הצבא הבריטי כבר באמצע 2023. רחפן Magni-X מוגדר כמיקרו-רחפן מרובע להבים (Quadcopter) במשקל של 2 ק"ג בלבד, המיועד למשימות סיור ואיסוף מידע ותמיכה בלוחמים בשדה. זמן השהות שלו באוויר מגיעה עד ל-60 דקות בכל משימה. הוא מסוגל לבצע משימות גם באופן אוטונומי ולהשתלב בפלטפורמת Legion-X של אלביט, המאפשרת הפעלת נחילי רחפנים וכלים רובוטיים שונים.

המטעד שלו כולל מערכות שונות, בהן מצלמת יום ומצלמת אינפרא אדום המותקנות על-גבי גימבל. המצלמות הן מתוצרת חברת נקסט ויז’ן (Next Vision) מרעננה, אשר מפתחת מצלמות מיוצבות לרחפנים וכטב”מים ומהווה שותף אסטרטגי של אלביט בתחום הזה. במהלך שנת 2022 היא השלימה אספקת 1,200 מצלמות מיוצבות בהיקף כולל של 8.5 מיליון דולר, עבור פרוייקט הרחפנים הגדול ביותר של אלביט. חברת Flying Production דיווחה שצה"ל הוא לקוח מרכזי שלה, ושעד היום היא סיפקה 1,500 רחפנים.

חברת נקסט ויז’ן הוקמה בשנת 2009 על-ידי חן גולן, בוריס קיפניס והמנכ”ל מיכאל גרוסמן, ועוסקת בפיתוח וייצור מצלמות יום ולילה (אור נראה וצילום תרמי) מיוצבות באמצעות גימבל. המצלמות מורכבות במפעל של החברה. הן מיועדות לשימוש בכלי רכב קרקעיים ואוויריים, דוגמת מל”טים קטנים וזעירים, רחפנים וכדומה.

חסימת הספקים הסיניים מעניקה הזדמנות נדירה לנקסט ויז'ן

לפני כשבועיים היא דיווחה על הזמנה לאספקת מצלמות בהיקף של כ-1.1 מיליון דולר שיסופקו עד סוף הרבעון השני 2023. מכיוון שהחברה לא מוסרת מידע על לקוחות הקצה, לא בטוח שמדובר בהזמנה הבריטית. נקסט ויז'ן נסחרת בבורסה בתל אביב. בעקבות הודעתה על העיסקה הבריטית, עלתה מניית החברה בכ-6.5% וכעת היא נסחרת בשווי שוק של כ-677 מיליון שקל. בתשעת החודשים הראשונים של 2022 צמחו מכירות החברה בכ-67% בהשוואה לתקופה המקבילה 2021, והסתכמו בכ-18 מיליון דולר.

במצגת למשקיעים ואנליסטים שהיא פירסמה בנובמבר 2022, החברה העריכה שתצמח בשיעור דו-ספרתי בשנים הקרובות, בעקבות מגמות פוליטיות וטכנולוגיות: גידול ברכש הביטחוני באירופה הנובע מהמלחמה באוקראינה, המתיחות הגוברת באסיה, צמצום התחרות עקב החסימה של ספקים סיניים בתחום הביטחוני, שימוש נרחב בתוכנות בינה מלאכותית, המעבר של צבאות לשימוש בכלים קטנים והתפתחותו של שוק אזרחי ליישומי צילום באמצעות רחפנים.

עד היום החברה פיתחה 10 דגמים של מצלמות מיוצבות זעירות. בימים אלה היא מפתחת מצלמה מקוררת זעירה. מצלמות מקוררות משיגות ביצועים טובים יותר ממצלמות לא מקוררות, במיוחד בתחום האינפרה אדום, אולם קשה מאוד למזער אותן. החברה דיווחה שהמצלמה המקוררת שלה תהיה במשקל של פחות מ-2 ק"ג, ושהיא מיועדת להתקנה ברחפנים ובכלי-רכב קטנים.

קמטק פתחה את 2023 עם הזמנה של 18 מיליון דולר

חברת קמטק (Camtek) ממגדל העמק קיבלה הזמנה בהיקף של 18 מיליון דולר מיצרנית גלובלית מובילה של מוליכים למחצה מורכבים (Compound Semiconductors). היצרנית הזמינה מספר מערכות Eagle של קמטק הכוללות טכנולוגיות בדיקה אשר תוכננו ופותחו במיוחד לפלח שוק זה. רכיבים מורכבים בנויים מחומרים המשתייכים לקבוצות שונות בטבלה המחזורית.

כל קבוצה בטבלה המחזורית מורכבת מחומרים שיש להם מספר זהה של אלקטרונים בשכבה החיצונית (שכבת הערכיות) ולכן יש להם תכונות משותפות רבות. הרכיבים החדשים כוללים חומרים מהקבוצות III-V, אשר מעניקים להם תכונות מיוחדות שקשה לקבל מרכיבים הבנויים מסיליקון בלבד (קבוצה IV), דוגמת מהירות עבודה ומיתוג גבוהים יותר, יכולת עבודה במתחים ובזרמים גבוהים במיוחד, וכדומה. על-פי ההערכות בתעשייה, רכיבים מורכבים ישמשו כמנוע הצמיחה המרכזי בשנים הקרובות.

מערכת Eagle (בתמונה למעלה) מבצעת בדיקה אופטית של השבבים לאחר ניסור פרוסת הסיליקון לשבבים נפרדים, אשר ישולבו בתוך המארזים שיימסרו ללקוח. הבדיקה נועדה לוודא שתהליך החיתוך לא גרם נזק למעגלים בשבב, כמו למשל נזקים הנוצרים עקב מתיחה, כיפוף, חימום או סדקים בסיליקון או בדפנותיו. "זוהי פתיחה מצוינת לשנת 2023", אמר מנכ"ל קמטק, רפי עמית.

"שוק המוליכים למחצה המורכבים צפוי להראות צמיחה חזקה בשנים הקרובות שתתבסס על תעשיית הרכב ובעיקר תעשיית הרכב החשמלי". המערכות יימסרו ללקוח החל מהמחצית השנייה של 2023 ועד לתחילת 2024. ברבעון השלישי של 2022 צמחו מכירות קמטק בכ-16% והסתכמו בכ-82 מיליון דולר. בעקבות ההודעה עלתה מניית החברה בכ-1.3% והיא נסחרת כעת בנסד"ק ובבורסה בתל אביב לפי שווי חברה של כ-1.1 מיליארד דולר.

ביה"ס להנדסת חשמל באוניברסיטת ת"א מחפש מהנדסים להשתלבות בפעילות פרוייקטי גמר ובמעבדות הוראה

בי"ס להנדסת חשמל של אוניברסיטת ת"א מחפש מהנדסים לצורך השתלבות בפעילות פרוייקטי גמר של הסטודנטים ובמעבדות הוראה. המשרה גם כוללת אחריות על מעבדות הוראה בתחומים כמו עיבוד אותות, תקשורת, ותחומים נוספים. התפקיד כולל (בין היתר):

  • ייזום והנחית פרויקטי סטודנטים
  • קיום קשרים שוטפים עם גורמים בתעשייה ובאקדמיה (בתוך האוניברסיטה או מחוצה לה)
  • ליווי ותמיכה טכנית בסטודנטים;
  • ניהול מעבדה

ניתן להתרשם מהפרויקטים שלנו באתר הפרויקטים, ובכתבה המסכמת את תערוכת הפרויקטים האחרונה.

דרישות התפקיד:

  • תואר ראשון בהנדסת חשמל. תואר שני יתרון
  • ניסיון של חמש שנים (לפחות) בפיתוח בתעשיית ההייטק, בתחומים הרלבנטיים
  • יכולת ו/או ניסיון בניהול, הדרכה והנחייה – יתרון
  • יכולת למידה עצמית של נושאים מורכבים
  • ידיעת השפה העברית על בוריה וידיעת השפה האנגלית ברמה טובה מאד.

ניתן לשלוח קורות חיים ליעקב פיינגלרנט: [email protected]

אינפיניאון מוכרת את חטיבת ה-DC-DC ל-Micross האמריקאית

חברת אינפיניאון הגרמנית (Infineon) חתמה על הסכם למכירת חטיבת ממירי המתח High-Reliability DC-DC שלה, לחברת Micross Components האמריקאית. היקף העיסקה לא נמסר. היא צפויה להסתיים בשבועות הקרובים (ברבעון הראשון 2023). החטיבה מנוהלת באמצעות Infineon America ופועלת מסן חוזה, קליפורניה. החטיבה מספקת מודולי המרה לתעשיות התעופה והחלל, התעשייה הביטחונית ולמוצרים הדורשים אמינות גבוהה.

אינפיניאון מסרה שהעיסקה נועדה לסייע לה להתמקד בפיתוח עסקי הליבה מבוססי שבבים, ולהפחית את משקלם של המוצרים הדורשים תפירת פתרונות בהתאם לצרכים הספציפיים של לקוחות High-Reliability. חטיבת HiRel DC-DC של אינפיניאון אינה מספקת שבבים, אלא פתרונות שלמים הכוללים את שבבי ההמרה, מעגלי הבקרה, מערכות הסינון והמארזים. היא מבוססת על הנכסים של חברת International Rectifier לשעבר שנירכשה על-ידי אינפיניאון בשנת 2014 תמורת כ-3 מיליארד דולר.

צמיחה באמצעות מיזוגים ורכישות

במסגרת העיסקה, Micross תקבל לידיה את כל תשתיות החטיבה, כולל הקניין הרוחני ומפעל הייצור. חברת Micross היא מחברות האלקטרוניקה הצבאית הוותיקות בארה"ב ופועלת יותר מ-40 שנה. היא מספקת שירותי הפצת רכיבים ומתמחה בפיתוח ואספקת מודולים ופתרונות מיקרואלקטרוניקה התפורים לצורכי הלקוחות הצבאיים. בשנת 2020 היא נירכשה על-ידי חברת ההשקעות Behrman Capital ומאז החלה במסע של רכישות ומיזוגים לצורך בניית חברה גלובלית, בגיבוי הפיננסי של Behrman.

בחודש מאי 2021 היא רכשה את חברת Semi Dice המספקת פתרונות לשוק הרפואי. לפני שבוע היא רכשה את חברת KCB Solutions ממסצ'וסטס, ארה"ב, המייצרת מודולי RF ומיקרוגל, בחודש מאי 2022 היא רכשה את  PAAL Technologies האמריקאית אשר מתמחה ב-Data Bus Couplers ושנאי RF צבאיים, ואת חטיבת הדיודות הדיסקרטיות הצבאיות של Semtech.

PDF Solutions תשלב את proteanTecs בשירות הענן

חברת PDF Solutions האמריקאית חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם חברת proteanTecs מחיפה בתחום שירות הניתוח של ביצועי שבבים שהיא מספקת לתעשייה. במסגרת ההסכם, המידע מהסוכנים החכמים (Agents) של proteanTecs יוזן אל מערכות הניתוח והבינה המלאכותית של PDF Solutions, כדי לספק ליצרנים שכבת מידע נוספת על תפוקת הייצור ותפקוד הרכיבים אשר יוצאים מקווי הייצור שלהם.

החברה פיתחה את מערכת האנליטיקס Exensio. היא מקבלת מידע מקווי הייצור ומבצעת ניתוח מקיף שלו בענן באמצעות אלגוריתמי לימוד מכונה ו-AI, כדי להפיק תובנות המסייעות ליצרנים לשפר את איכות ייצור השבבים. חברת proteanTecs פיתחה טכנולוגיה לאיסוף מידע על תהליכים המתחוללים בתוך הרכיב.

החברה הגדירה את המושג טלמטריה בתוך שבב (Universal Chip Telemetry), שהוא תהליך שבו השבב מספק נתוני מצב שונים, המשמשים לצורך ניתוח שוטף של התנהגותו. בשלב התכנון משלבים בו מעגלים זעירים (UCT Agents) המשמשים כסוכנים לאיסוף מידע כמו טמפרטורה, זמני השהייה, זרמים וכדומה. בהמשך, הם מספקים את המידע לאורך כל חיי המוצר של הרכיב. מאז הקמתה בשנת 2017 החברה גייסה כ-200 מיליון דולר ממשקיעים.

אינטל הכריזה על מעבדי Xeon שתוכננו ליישומי AI תובעניים

בתמונה למעלה: אריק נרקיס ראש צוות ה-AMX (מימין) ובועז תמיר ראש צוות ה-TDX

חברת אינטל הכריזה על מעבדי הדור הרביעי של Xeon, אשר תוכננו לספק מענה לצרכים החדשים של יישומי ענן, דטה סנטר ושרתים, במיוחד יישומי בינה מלאכותית תובעניים מאוד המהווים כיום אחת אחד ממקורות העומס הגדולים ביותר של העננים. המעבדים קיבלו את שם הקוד Sapphire Rapids. הם מופיעים ברכיב הבנוי מארבע אריחי סיליקון שונים, המיוצרים בתהליך Intel 7.

למרכזי הפיתוח בישראל היה תפקיד מרכזי בהכרזה החדשה: ליבת המעבדים (Core) פותחה בישראל, והם כוללים טכנולוגיות חדשות נוספות שפותחו בישראל, דוגמת טכנולוגיית הכפלת המטריצות Intel AMX שנועדה לשפר את העיבוד של רשתות נוירוניות, וטכנולוגיית האבטחה בחומרה Trust Domain eXtensions להגנת יישומים בענן. המעבדים החדשים ייוצרו במפעל אינטל בקרית גת.

מדובר במוצר בעל חשיבות אסטרטגית מרכזית, שכן שוק השרתים ומרכזי הנתונים הוא השוק הגדול ביותר של אינטל לאחר שוק המעבדים למחשבים אישיים. בשנת 2021 הסתכמו מכירות המעבדים לשרתים ומרכזי נתונים של אינטל בכ-25 מיליארד דולר. אינטל דיווחה ש-AWS, גוגל, יבמ, אורקל ומיקרוסופט כבר הזמינו את המעבדים החדשים.

אריק נרקיס ובועז תמיר מסבירים מה הם AMX ו-TDX

אריק נרקיס מקבוצת התוכנה עמד בראש צוות הפיתוח של טכנולוגיית Advanced Matrix eXtention – AMX. בשיחה עם Techtime הוא הסביר שמדובר בסט פקודות חדש שנועד להאיץ את המהירות של יישומי AI, ובמיוחד של רשתות נוירוניות. נרקיס: "הבסיס של עיבוד ברשתות נוירונים הוא ביצוע יעיל של הכפלת מטריצות. סט הפקודות החדש מכפיל את המטריצות במהירות גדולה יותר, לעתים עד פי 10. במקרים רבים זהו הגורם שהופך אלגוריתם בלתי-ישים לאלגוריתם ישים.

"הפקודות שהוספנו מיועדות לטפל בטיפוסי המידע המאפיינים בינה מלאכותית, כמו למשל BF16". לדבריו, זו היא גם הפעם הראשונה שבה אינטל מכניסה למעבדי שרתים את טכנולוגיית AMX. "כיום יש בשוק מאיצים ומעבדים גרפיים המבצעים את מטלות הבינה המלאכותית. אולם טכנולוגיית AMX היא הראשונה בעולם הכוללת פקודות CPU ייעודיות עבור מטלות בינה מלאכותית".

מעבד Xeon מהדור הרביעי. ארבעה אריחי סיליקון במארז אחד
מעבד Xeon מהדור הרביעי. ארבעה אריחי סיליקון במארז אחד

בועז תמיר אחראי על תחום הסקיוריטי באינטל, ופיתח יחד עם הקבוצה שלו בישראל את טכנולוגיית Intel Trust Domain eXtensions – TDX המספקת הגנה בפני האקרים ברמת חומרה. תמיר: "יישמנו טכניקות הגנה שונות. למשל, קיימת הקצאה מוצפנת של הזכרונות, ובכל גישה לזכרון נעשית בדיקה האם הזכרון הוא של מי שמנסה לגשת אליו. המערכת כוללת רמות הגנה שונות, כמו למשל גישות ממקומות שונים במערכת. צריך לזכור יש במערכת סוגי מאיצים וסוגי זכרונות שונים".

בניית-אמון בתוך מרכז הנתונים

"ההגנה מתבצעת בזמן הריצה ומונעת מתוכנה לא מורשית לגשת אל הזכרון ולקרוא אותו או לשנות אותו. הוספנו גם יכולת לההוכיח שהיישום רץ בסביבה מאובטחת. הדבר מאפשר לתוכנה הרצה בענן להגן על עצמה מפני תוכנות אחרות אשר רצות על-גבי השרת במקביל, וגם להתגונן בפני המפעיל של שירות הענן. היכולת הזאת מאפשרת להגדיל את שיתופי הפעולה בתחום ה-AI: אם לחברה אחת יש בסיס נתונים ייחודי ולחברה אחרת יש מודל AI ייחודי, ניתן להפעיל את שניהם ביחד מבלי לחשוף את הקניין הרוחני של כל אחד מהשותפים. בחזון שלנו ה-TDX יהיה בכל מקום ובכל הקונפיגורציות של מעבדי אינטל".

מעבדים חדשים למחשבי-על

במקביל להשקת מעבדי הדור הרביעי לענן, אינטל השיקה שני מוצרים עבור שוק המחשוב עתיר הביצועים (HPC): הראשון הוא משפחת מעבדי Xeon CPU Max Series, שהם המעבדים החזקים שאינטל מציעה כיום, ומיועדים למחשבי על. השני הוא משפחת המעבדים הגרפיים החזקים GPU Max Series. מדובר ברכיבים ענקיים: במארז Data Center GPU Max Series יש יותר מ-100 מיליארד טרנזיסטורים המשובצים בחבילה המורכבת מ-47 אריחים (Tiles). אינטל מסרה שכאשר משתמשים בשני המעבדים ביחד כדי להריץ את סימולטור הדינמיקה המולקולרית LAMMPS, מקבלים שיפור של עד פי 12.8 בביצועים בהשוואה לדור הקודם.

SoniVie גייסה 60 מיליון דולר לטיפול ביתר לחץ דם

חברת SoniVie מראש העין, השלימה גיוס הון בהיקף של 60 מיליון דולר להמשך הפיתוח והשיווק של מערכת TIVUS לטיפול במחלת יתר לחץ דם שאינה מגיבה לתרופות. הגיוס הובל על-ידי Andera Partners הצרפתית, אשר מתמקדת בביצוע השקעות בתחומי מדעי החיים. חברת SoniVie פיתחה טכנולוגיית אולטרא-סאונד המאפשרת לטפל בחולים הסובלים מיתר לחץ-דם, ושאינם מגיבים לטיפול תרופתי (Resistant Hypertension).

מדובר במחלה קשה מאוד אשר יכולה לגרום למוות עקב סיבוכים שונים. הטיפול במערכת TIVUS של החברה מתבצע באמצעות קתטר ומשדר קרינת אוטרא-סאונד לא ממוקדת. הקתטר מוכנס לכלי הדם ומשדר קרינת אולטרא-סאונד לא ממוקדת. הקרינה מגיעה אל עצבים הסמוכים לכלי הדם ומחממת אותם עד לשלב שנוצרת ירידה ביכולתם לשדר אותות. כתוצאה מכך הם מפסיקים להפיץ הורמון לכיוון כלי הדם, וכלי הדם נשארים רפויים באתר ההקרנה והדבר מפחית את הלחץ על הלב ומונע עלייה בלחץ הדם.

בחודש מאי 2022 אישר ה-FDA את הפרוצדורה של החברה לצורך ביצוע ניסוי פיילוט, וביולי 2022 בוצע בהצלחה הניסוי הראשון (בבית חולים קפלן ברחובות). גיוס ההון ישמש לימון השלמת הניסויים וקבלת כל האישורים הרגולטוריים לצורך תחילת המסחור של המערכת. בעקבות השלמת הגיוס, הצטרפו לדירקטוריון החברה ריימונד כהן מנכ"ל חברת Axionics וסגן נשיא קרן ההשקעות של ג'ונסון אנד ג'ונסון, זאב זהבי.