חברת שירותי ה-IT "י.א מיטווך ובניו", המתמחה בהפצה ובאינטגרציה של פתרונות מחשוב ומערכות מידע, השיקה פעילות חדשה, אשר תספק לחברות וארגונים שירותי סייבר ואבטחת מידע. השירות של הפעילות החדשה יתבסס על ביצוע של מבדקי חדירה (Penetration Tests) לתשתיות המחשוב של הארגון. המבדקים, אשר מדמים פריצה של תוקף חיצוני במטרה לזהות פרצות וכשלי אבטחה, יכסו את כל היבטי המחשוב של הארגון, מתשתיות הענן והאפליקציות ועד המכשירים המקושרים (IoT) וסקירת קוד מקור. על סמך ממצאי הבדיקות הללו, יתאימו אנשי הסייבר לארגון פתרונות ותהליכים להידוק מערך האבטחה.

עוד שירות שתציע מיטווך במסגרת פעילות הסייבר, הוא ביצוע של סימולציות מדומות של מתקפת סייבר, וזאת כחלק מקמפיין פנימי להגברת המודעות לאיומי סייבר בקרב העובדים ולחשיבות של הקפדה על נהלי אבטחת מידע. פעילות הסייבר של מיטווך מנוהלת על ידי שי עטיה, בעל ותק של 15 שנה בתחום, והיא כוללת צוות מומחים המנוסים בביצוע מבדקי חוסן וסקר סיכונים, תוך שימוש בכלים מתקדמים. במיטווך מסבירים כי הפעילות מהווה נדבך משלים לפעילות החברה כולה, וכי הקמתה נבעה מהדרישה הגוברת לספק ללקוחות מענה גם לפתרונות אבטחת מידע, וזאת על רקע המעבר הגובר לעבודה מהבית ולשימוש בשירותי ענן.

מנהל הפיתוח העסקי של פעילות הסייבר של מיטווך, אמיר מיטווך [בתמונה למעלה], הסביר את המהלך: "הכניסה לתחום הסייבר היא מהלך טבעי עבורנו, בהיותנו חברת IT. זה מאפשר לנו לספק ללקוחות פתרון מלא לכל היבטי המידע הארגוני. במציאות כיום כמעט כל ארגון או חברה, קטנים כגדולים, חשופים למתקפות סייבר וכופרה. על כן, כל עסק צריך לבצע בדיקות תקופתיות על תשתיות המחשוב שלו, כדי לוודא שאין חשיפה לא רצויה לגורמים חיצוניים וסיכון לזליגת מידע. חשוב להיות ערניים ולערוך את מבדקי החדירה הללו באופן תקופתי."

אמיר מצביע על מספר נקודות תורפה שמאפיינות ארגונים כיום. "מעברם של אירגונים רבים לפלטפורמות ענן העלה בצורה משמעותית את הסיכון לתקיפות כופר, בעיקר בשלב המעבר ההדרגתי לענן כאשר מרבית הנכסים נימצאים בסביבות מקומיות שאינן מוגנות מספיק, כמו גם אופן העבודה מרחוק. לצד אלה, מתפתח מרחב איומים שעשוי להשפיע על הרציפות התפקודית הארגונית, על שלמות תהליכי הייצור ועל סודיות המידע הארגוני. בעקבות כך הפיקוח והשליטה על הנהלים בארגון הפך למורכב ומאתגר, והדבר מוביל להתרופפות של מדיניות השמירה על אבטחה."

קרן בירד (Bird Foundation), שהוקמה על ידי ממשלות ישראל וארצות הברית ותומכת בשיתופי פעולה בין חברות טכנולוגיה ישראליות ואמריקאיות, פועלת כבר יותר מ-40 שנה, במהלכן תמכה, במימון ובליווי, במאות פרויקטים, והפכה לגורם משמעותי בקידום חדשנות בישראל והידוק הקשרים המסחריים עם האקוסיסטם האמריקאי. לצד תוכנית התמיכה הראשית, הקרן מפעילה, כבר למעלה מעשור, עוד שתי קרנות תמיכה, שמתמקדות בתחומים מוגדרים: קרן בתחום ביטחון מולדת (HLS) וקרן בתחום האנרגיה.

מטבע הדברים, על רקע המאבק הגלובלי במשבר האקלים, הפרויקטים שבהם בוחרת קרן האנרגיה של בירד זוכים בשנים האחרונות ליותר ויותר תשומת לב ועניין. קרן האנרגיה הושקה ב-2009, והיא מתוקצבת על ידי משרדי האנרגיה של ישראל וארצות הברית וכן על ידי רשות החדשנות הישראלית. הקרן משקיעה בפרויקטים משותפים שעוסקים בתחומים כמו אנרגיות מתחדשות כדוגמת שמש ורוח, מערכות לניטור ושיפור איכות המים, פתרונות להתייעלות אנרגטית ועוד.  אחת לשנה מפרסמת קרן האנרגיה מספר פרויקטים משותפים שזוכים למימון. בשונה מקרנות הון-סיכון, קרן בירד אינה מקבלת הון מניות בתמורה להשקעותיה, אלא החזר כספי מתמלוגים במידה והפרויקט המשותף יניב בעתיד מכירות.

תמיכה ב-60 פרויקטים בתחום האנרגיה

בשיחה עם Techtime, מספרת לימור נקר-וינסנט (בתמונה למעלה), אשר מנהלת את קרן האנרגיה של בירד, כי בתחילת דרכה של קרן האנרגיה, לא היה זה מובן מאליו לבחור ולהשקיע בתחום הקלינטק הישראלי, שהיה עוד בחיתוליו. "קרן בירד היתה הראשונה במשק הישראלי שמשקיעה בפרויקטים של אנרגיה. בזמנו, היו מעט מאוד חברות ישראליות שפעלו בתחום. היום יש לישראל כבר מוניטין בינלאומי, הרבה מאוד יזמים מפתחים רעיונות חדשנים, חברות ישראליות פעילות בכל העולם, וגם קרנות הון-סיכון נכנסו לתחום. אבל זו התפתחות של השנים האחרונות. צריך לזכור שזהו תחום עם סיכון, שתלוי מאוד ברגולציה ובשיתוף פעולה עם גופים ממשלתיים. על כן תמיכה של הקרן יכולה מאוד לסייע".

מאז תחילת פעילותה ב-2009, תמכה קרן האנרגיה בכ-60 פרויקטים משותפים, שזכו למימון בהיקף כולל של כ-100 מיליון דולר מגופים ממשלתיים ומהמגזר הפרטי. חברות ישראליות רבות פיתחו את מוצר הדגל שלהן כחלק משיתוף פעולה שנתמך על-ידי הקרן. כך למשל, חברת נוסטרומו (Nostromo) הישראלית פיתחה את מערכת IceBrick במסגרת שיתוף פעולה עם החטיבה האמריקאית של ספקית האנרגיה הבריטית Centrica. המערכת אוגרת אנרגיה בגושי קרח במהלך השעות הלא-עמוסות של רשת החשמל, ומשתמשת בהם לקירור המבנה במהלך שעות העומס שבהן החשמל יקר. הפיתוח המשותף גם הוליד חוזה עם מלון הילטון בבוורלי-הילס לאספקת המערכת למשך 20 שנה.

רוח גבית מחוק האקלים

בשנה שעברה תמכה קרן האנרגיה ב-6 פרויקטים בהיקף כולל של 5.5 מיליון דולר. בין היתר, תומכת הקרן בשיתוף פעולה בין AGM ממצפה רמון ו-Element 16 מקליפורניה לפיתוח מערכת אגירת אנרגיה תרמית מבוססת גופרית, ובפרויקט של EVR Motors מפתח תקווה ל-Continuous Solutions לפיתוח מערכת הנעת כוח ממוזערת לרכב חשמלי. בנובמבר הקרוב היא תכריז על פרויקטים חדשים שיקבלו תמיכה. הקרן גם נוטלת חלק פעיל בתהליך גם לאחר הבחירה בחברות הזוכות. נקר-וינסנט: "אנחנו מאוד משקיעים בחיבור בין החברות, זה הערך המוסף שלנו. צברנו הרבה מאוד ניסיון בנטוורקינג, בשני הצדדים של שיתוף הפעולה, והרבה מהפרויקטים נולדו מתוך חיבורים שאנחנו יזמנו".

התפתחות נוספת שנותנת רוח גבית אדירה לתחום היא כמובן תוכנית האקלים, שאושרה בארצות הברית בשבועות האחרונים, ואשר צפויה להזרים בעשור הקרוב תקציבי עעתק למיזמים בתחום. "חוק האקלים מגדיל את היקף ההשקעות של הממשל האמריקאי באופן משמעותי בכל התחומים שקשורים לאנרגיה וסביבה. כשיש כסף ממשלתי, זה מושך כסף פרטי, והדבר יעודד חדשנות ויזמות. חברות ישראליות יכולות להינות מכך דרך שיתופי פעולה עם חברות אמריקאיות. זה קשה להגיע באופן עצמאי לשוק האמריקאי, בעיקר בתחומים שבהם יש מעורבות ממשלתית".

האזינו לשיחה עם מנכ"ל קרן בירד, ד"ר איתן יודילביץ', מתוך תוכנית מס' 13 בפודקאסט שלנו, שעלתה באפריל 2020: