הודו

סרגון צומחת אך שוב תלויה בשוק ההודי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת סרגון (Ceragon) דיווחה היום (ד') על הכנסות של 107.2 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2024, גבוה ב-17.7% לעומת הרבעון השלישי של 2023 וב-6.2% בהשוואה לרבעון הקודם. גם הרווח הנקי השתפר ועלה ל-12.2 מיליון דולר, בהשוואה ל-3.4 מיליון דולר לפני כשנה ו-7.8 מיליון דולר ברבעון הקודם.

החברה רשמה הכנסות שיא מהשוק ההודי, 52.5 מיליון דולר, כ-49% מכלל הכנסותיה, לעומת 37% ברבעון הקודם. בעבר, תלות גבוהה מדי בשוק ההודי היתה נקודת התורפה של סרגון. ב-2019 חוותה סרגון ירידה של 17% במכירות, וזאת על רקע קיפאון בשוק הטלקום ההודי ועיכובים בהקצאת תדרי הדור החמישי. ב-2018 היווה השוק ההודי 40% מכלל הכנסותיה של סרגון, וב-2019 משקלו של השוק ההודי ירד ל-16%, דבר שהכביד על כלל ביצועיה העסקיים וגם גרר ירידה חדה בערך המניה. משקלה של הודו גדל בהתמדה ברבעונים האחרונים, מ-24% ברבעון הראשון של 2023 ועד 49% ברבעון האחרון.

חלקו של השוק בצפון אמריקה עמד על 24% ברבעון השלישי, בדומה לרבעון השני. ב-2024 צופה סרגון הכנסות של 390-400 מיליון דולר, גידול של 12%-15% בהשוואה ל-2023. מניית החברה עלתה מתחילת השנה ב-47% במסחר בנסד"ק לשווי שוק של 250 מיליון דולר.

סרגון השלימה השנה את רכישת חברת סיקלו (Siklu) הישראלית, המפתחת פתרונות תמסורת בגלים מילימטריים לתקשורת אלחוטית בפס-רחב (E-Beam). בעת רכישת סיקלו, צפתה סרגון כי הרכישה תתרום כ-25-29 מיליון דולר להכנסות ב-2024.

רשת ה-GPS ההודית תספק שירותים ליישומים אזרחיים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

מערך הניווט הלווייני של ממשלת הודו, NavIC, נכנס לשלב התפתחות חדש ומתכנן להשיק בשנת 2025 שירות ניווט לוווייני למכשירי טלפון סלולריים ולאבזרי IoT. התעשייה הבעולם כבר נערכת לרשת החדשה. בחודש ספטמבר 2023 הודיעה אפל שמכשירי הטלפון החדשים שלה מדגמי iPhone 15 יתמכו ברשת ה-GPS הלוויינית בגרסתה האזרחית, NavIC L1. כעת גם קואלקום מצטרפת למהלך ומכריזה שכל ערכות השבבים שלה לטלפונים סלולריים, כלי רכב ואבזרי IoT ממשפחת Snapdragon, יתמכו באותות L1 ובעתיד גם באותות L5 בעלי הרזולוציה הגבוהה יותר, של רשת NavIC.

שבבי קואלקום הראשונים התומכים ב-NavIC L1 צפויים לצאת לשוק במחצית השנייה של 2024, והמכשירים הראשונים התומכים ברשת צפויים להגיע לשוק במחצית הראשונה 2025. קואלקום הודיעה שבמהלך החודש הזה (דצמבר) היא תבצע הדגמה ראשונה קליטת ופיענוח אותות ה-GPS ההודי. רשת הניווט הלווייני ההודית החלה את דרכה כפרוייקט בטחוני, לאחר שבשנת 1999 נותק הצבא ההודי משירותי ה-GPS האמריקאים במהלך עימות מוגבל עם פקיסטן בגבול קשמיר. המסקנה היתה שהודו זקוקה לתשתית ניווט עצמאית שאינה תלויה במגבלות גיאו-פוליטיות.

סוכנות החלל ההודית ISRO הקימה מרכז לפיתוח רשת ניווט לוויינית, ובשנת 2013 החלה לשגר את הלוויינים הראשונים של הרשת. כיום היא כוללת 7 לוויינים המעניקים כיסוי מלא של הודו וסביבתה, כולל פקיסטן ואירן, דרום רוסיה, חלק גדול מדרום מזרח איסה (הודו-סין) והאוקיינוס ההודי. מטרת הרשת היא לספק תשתית ניווט לוויינית לכל המרחב ההודי – עד למרחק של 1500 ק"מ מגבולות המדינה. הרשת מספקת שירות משני סוגים: Standard Position Service – SPS המותקן היום בהרבה משאיות תובלה בהודו, ושירות מיקום ליישומי ביטחון בשם Restricted Service – RS, הפועלים בתדרי 1176MHz ו-2498MHz. מדובר ברשת בסיסית מבחינת הביצועים: היא מספקת רמת דיוק של 20 מטר בלבד. אותות L1 החדשים שייכנסו לשוק ב-2025 יפעלו בתדר של 1575MHz.

איירטאצ' דיווחה תוך חודש על הסכמים ב-38.8 מיליון שקל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת איירטאצ' (Airtouch), המפתחת רובוטים לניקוי יבש של פאנלי םסולאריים, דיווחה בחודש האחרון על שורה של הסכמים משמעותיים בהודו וישראל. השווי הכספי של ההסכמים הללו, שכוללים את מכירת הרובוטים ושירותי תמיכה ותחזוקה ארוכי-טווח, הינו כ-38.8 מיליון שקל. בהודו, שוק המפתח של אייטאצ', דיווחה החברה על הסכמים עם שתי חברות אנרגיה מתחדשת גדולות במדינה, ReNew ו-Amplus Solar.

ריניו נחשבת לחברת הפרויקטים הגדולה ביותר בהודו בתחום האנרגיה המתחדשת. היא מקימה ומפעילה חוות סולאריות ותחנות רוח בכ-19 מדינות ברחבי הודו. התפוקה הכוללת של צבר הפרויקטים שלה עומדת על 13.2 גי'גה-וואט, מתוכם כ-7.2 ג'יגה-וואט של חוות סולאריות. הפרויקטים הסולאריים שכבר פעילים מפיקים כ-4 ג'יגה וואט. ב-2021 נכנסה ריניו למסחר בנסד"ק באמצעות מיזוג עם חברת ספאק, ושווי השוק הנוכחי שלה עומד על 2.2 מיליארד דולר.

לריניו תספק איירטאצ' רובוטים מסוג AT 4..0, ושירותי תמיכה למשך 25 שנה, עבור ארבעה חוות סולאריות חדשות עם פאנלים סולאריים קבועים (Fixed Tilt), וזאת תמורת סכום כולל של כ-24 מיליון שקל, מתוכם כ-7 מיליון שקל עבור רכישת הרובוטים וכ-17 מיליון שקל עבור השירותים השוטפים. זהו ההסכם החמישי של אייטאצ' עם ריניו, והגדול ביותר מבחינה כספית. שוויים הכספי של כלל הפרויקטים של איירטאצ' עם ריניו מסתכם ב-31 מיליון שקל.

חברת Amplus Solar, המשתייכת לקבוצת Petromas המלזית, מקימה פרויקטים סולאריים ללקוחות מסחריים ממגוון מגזרים כמו רכב, תעופה, ייצור, קמעונאות ועוד. יש לה כ-600 פרויקטים ברחבי הודו בתפוקה כוללת של 1.5 ג'יגה-וואט. איירטאצ' תספק לאמפלוס רובוטים מדגם AT 4.0, ושירותים למשך 25 שנה, לחמש חוות סולאריות, שבהם הפאנלים הסולאריים משנים את הטייתם בהתאם לזווית השמש (trackers), וזאת תמורת 12 מיליון שקל (מתוכם כ-3.6 מיליון שקל עבור רכש הרובוטים).

הודו היא אחד השווקים הסולאריים המתפתחים בקצב המהיר ביותר, וזאת הודות לתמיכה ממשלתית והשקעות זרות. לפי נתוני GlobalData, הודו מדורגת רביעית בעולם (אחרי סין, ארצות הברית ויפן) בתפוקת האנרגיה הסולארית, הנאמדת ב-2023 ב-83.6 ג'יגה-וואט.

מגעים להסכמים נוספים

השבוע דיווחה איירטאצ' גם על הסכם בישראל, עם חברת "שיכון ובינוי אנרגיה", לאספקת רובוטים מדגם AT 3.0, ושירותים ל-20 שנה, עבור חווה סולארית, תמורת 2.8 מיליון שקל. עוד דיווחה החברה, כי היא מנהלת בימים אלה מגעים להסכמים נוספים בהודו ובישראל בהיקף כולל של 12-16 מיליון שקל.

חברת איירטאצ' סולאר הוקמה בשנת 2017 על-ידי היו"ר יניר אלוש, ומספקת פתרונות רובוטיים לניקוי יבש (ללא מים) של פאנלים פוטו-וולטאים, המשמשים בייצור אנרגיה סולארית. החברה מפעילה שני מרכזי ייצור, בישראל ובהודו ומוכרת את מוצריה בישראל ובהודו. בחודש מרץ 2021 היא גייסה כ-61 מיליון שקל באמצעות הנפקה ראשונית לציבור (IPO) בבורסה של תל אביב.

הכנסותיה של איירטאצ' ב-2022 הסתכמו ב-16.4 מיליון שקל, לעומת 10.4 מיליון שקל ב-2021. שווי השוק של החברה בבורסה עומד כיום על 36.9 מיליון שקל.

רשת מרפאות בהודו הזמינה 25 מערכות מבריינסוויי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת בריינסוויי (Brainsway), שפיתחה קסדה חשמלית לטיפול בלתי פולשני בהפרעות נוירולוגיות, דיווחה על התרחבות משמעותית בפעילותה בהודו, לאחר שרשת מרפאות ארצית, Asha Neuromodulation Clinics, המשתייכת לרשת בתי החולים Asha, רכשה בסדרה של הזמנות כ-25 מערכות TMS של החברה. המערכות ישמשו לטיפול בהפרעות כמו דיכאון, כפייתיות והתמכרות לעישון.

לפני כחודש, דיווחה בריינסוויי על הזמנה משמעותית של כ-30 מערכות לטיפול בדיכאון חמור שעמיד בתרופות, מרשת מרפאות הפרוסה ברחבי מערב ומרכז ארצות הברית.

בריינסוויי פיתחה קסדה בשם Deep TMS לגירוי חשמלי לטיפול בלתי פולשני בהפרעות נוירולוגיות ופסיכיאטריות נפוצות דוגמת דיכאון, סכיזופרניה, אפילפסיה, מאניה-דיפרסיה ועוד. בקסדה מותקנים סלילים אלקטרומגנטיים המפעילים זרמים חשמליים המשפיעים על קליפת המוח (Cortex) ומסייעים לטפל בהפרעות. הטיפולים בתסמונות השונות באמצעות הקסדה נבדלים בעומק הגירוי החשמלי ועוצמתו, התדרים, המיקום, משך זמן הטיפול ותדירותו. בארצות הברית, ההתוויות שעבורן מאושר המכשיר שלה לשימוש הן טיפול בדיכאון חריף, דיכאון חרדתי, הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (OCD) וגמילה מעישון וממשככי כאבים.

ברבעון הראשון של 2023 דיווחה בריינסוויי על הכנסות של 6.6 מיליון דולר, גידול של 10% בהשוואה לרבעון הרביעי של 2022. בסיס ההתקנות של החברה מונה כ-932 מערכות, גידול של 18% בהשוואה לסוף הרבעון הראשון של 2022. ההפסד הנקי הסתכם ב-2.4 מיליון דולר.

מהלומה לחלום השבבים ההודי: פוקסקון פורשת משותפות Vedanta

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מפעל ייצור אלקטרוני של חברת פוקסקון בצ'כיה

חברת פוקסקון (Foxconn) ביטלה את השתתפותה בפרוייקט הקמת מפעל ייצור שבבים וצגים ביחד עם חברת Vedanta Limited ההודית. מדובר היה בפרוייקט דגל בהשקעה של כ-19.5 מיליארד דולר, שהיה אמור לקום במדינת גוג'אראט, ממנה הגיע ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי. חברת פוקסקון הינה קבלנית הייצור האלקטרוני הגדולה בעולם, וההסכם שנחתם בפברואר 2022 עם ודנטה היה מרכיב חשוב בהחלטתה להיכנס גם לתחום ייצור השבבים. ההחלטה הזו מהווה מהלומה לחלומה של הודו להקים תעשיית שבבים אשר תתחרה בסין ותגיע להיקף של כ-64 מיליארד דולר עד סוף העשור.

הפרוייקט יצא לדרך במסגרת תוכנית עידוד ייעודית לתעשיית השבבים, בהיקף כולל של כ-10 מיליארד דולר (השקעה ממשלתית). ראוי לציין שגם חברת טאואר הישראלית (Tower Semiconductor) הגישה הצעה לתוכנית הזאת, בתור השותף הטכנולוגי במסגרת קונסורציום ISMC שהיה אמור לבצע השקעה כוללת של כ-3 מיליארד דולר. אולם גם התוכנית הזאת נמצאת כעת בעצירה, לאור הצעת הרכש של חברת אינטל אשר תלויה ועומדת עד לקבלת אישור של הרגולטור הסיני, אם הוא בכלל יתקבל.

בתגובה, פירסמה חברת ונדטה הודעה שהיא מאמינה בעתיד תעשיית השבבים ההודית, ולכן חתמה על מזכר הבנות לרכישת יצרנית השבבים והצגים ההודית Twin Star Technologies בסכום שהיקפו לא נמסר. החברה נמצאת בבעלות Volcan Investments, שהיא גם בעלת השליטה בתאגיד ודנטה. מעבר לזה, היא התעלמה לחלוטין מההודעה של פוקסקון. סוכנות רויטרס מסרה שפוקסקון לא הסבירה מדוע החליטה לפרוש מהשותפות. היא גם דיווחה שהחברה החדשה היתה אמורה להתבסס על טכנולוגיות שיועברו אליה מחברת STMicroelectronics האירופית, אלא שגם בחזית הזאת הדיונים נקלעו למבוי סתום.

העיתון טיימס אוף אינדיה דיווח שככל הנראה פוקסקון פרשה מהפרוייקט לאחר שלא הושגו הבנות עם חברת ST על מתן החסות הטכנולוגית למפעל החדש. סוכנות הידיעות הטאיוואנית דיג'יטיימס דיווחה הבוקר שפוקסקון לא ויתרה על הרעיון להקים מפעל שבבים בהודו, ולמרות כשלון השותפות עם ודנטה, היא מחפשת כעת שותף אחר.

טאטא מוטורוס תתקין את סוללות פינרג'י ברכב חשמלי נוסף

פורסם בתאריך ע"י yochais

שיתוף הפעולה בין יצרנית הרכב ההודית Tata Motors לבין חברת פינרג'י (Phinergy) מתרחב לדגם נוסף מתוצרת טאטא. היום (ד') הודיעה פינרג'י בדיווח לבורסה כי טאטא מתכוונת לשלב את סוללות האלמוניום-אוויר שלה במסחרית חשמלית מדגם Tata Ace, שהושקה בשנה שעברה.

בשלב ראשון יותקנו הסוללות באב-טיפס ויבוצעו ניסוי שטח בישראל ובהודו, ולאחר מכן יושק בשוק הרכב ההודי דגם Tata Ace חלופי, שבו את סוללות הליתיום המקובלות מחליפות הסוללות האלטרנטיביות של פינרג’י, שבהן האנרגיה החשמלית המניעה את המנוע היא תוצר של ריאקציה בין אלומיניום, אוויר ומים. סוללות אלה אמורות להיות קלות יותר, מזהמות פחות, נטענות תוך דקות ספורות ומקנות טווח נסיעה מורחב. כמו כן, בניגוד לליתיום, אלומיניום זמין בהודו בשפע, ועל כן הפיתרון מתאים מאוד לשוק ההודי.

בחודש ינואר הציגו שתי החברות, בתערוכת רכב בהודו, אב-טיפוס ראשון מסוגו בעולם של מכונית חשמלית המונעת על ידי סוללות אלומיניום-אוויר. האב-טיפוס התבסס על מכונית נוסעים פרטית מדגם Tata Tiago.

תשתית של תחנות טעינה ברחבי הודו

טאטא מוטורס היא חברת בת של קבוצת טאטא, מהתאגידים הגדולים ביותר בהודו. היא מייצרת מגוון רחב של מכוניות כולל רכבים פרטיים, משאיות, ואנים, אוטובוסים, ציוד לוגיסטי ורכבים צבאיים. ב-2021 ייצרה טאטא מוטורס כמעט מיליון רכבים והכנסותיה הסתכמו ב-45 מליארד דולר.

פינרג’י וטאטא מוטורס עדיין לא חשפו מה יהיה טווח הנסיעה של המכונית החדשה, ואולם על הפוטנציאל של הסוללות החדשניות ניתן ללמוד משיתוף פעולה נוסף של פינרג’י בשוק הרכב ההודי, עם יצרנית הרכב Mahindra Electric. שתי החברות הטמיעו את הסוללה של פינרג’י בריקשה חשמלית מדגם Mahindra Treo ובזכות ההחלפה עלה טווח הנסיעה של הריקשה מ-130 ק”מ ל-500 ק”מ בהטענה אחת.

לצד שיתופי הפעולה עם יצרניות הרכב המקומיות, פינרג’י מכינה בהודו את תשתית הנדרשת לתמיכה בסוללות האלומיניום-אוויר. החברה הישראלית הקימה ב-2021 בהודו חברת-בת משותפת עם ענקית האנרגיה המקומית Indian Oil , שמפעילה כ-30,000 תחנות דלק בכל רחבי הודו, ואשר בהן לפי התוכנית תתבצע הטענת והחלפת הסוללות.

סרגון: הזמנות ב-29 מיליון דולר מהודו מתחילת השנה

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת סרגון (Ceragon) דיווחה אתמול (ג') כי מתחילת השנה קיבלה הזמנות מספקיות תקשורת בהודו – שוק היעד הגדול ביותר של החברה – בהיקף כולל של 29 מיליון דולר עבור מערכות חומרה ושירותי תוכנה, וזאת לצורך שדרוג רשתות תקשורת קיימות לדור חמישי, הגדלת קיבולת והנגשת שירותי תקשורת לאזורים כפריים. המערכות יסופקו במהלך שני הרבעונים הבאים.

הכנסותיה של סרגון ב-2022 הסתכמו ב-295.2 מיליון דולר, כמעט ללא שינוי בהשוואה ל-2021. הודו היוותה ב-2022 שוק היעד המרכזי של סרגון, והיתה אחראית ל-27% מכלל הכנסות החברה. ב-2023 צופה החברה הכנסות של 325-345 מיליון דולר. סרגון מספקת פלטפורמות תקשורת אלחוטית עבור מרכיב התמסורת (Backhaul) ברשתות סלולריות, המקשרות בין אתרים מרוחקים ובין תאים סלולריים וליבת הרשת. החברה מתמקדת ברשתות מוגדרות תוכנה (SDR) המאפיינות את תשתיות הדור החמישי (5G).

בדומה לספקיות מובילות אחרות של חומרה וציוד לרשתות תקשורת, גם סרגון פועלת לגוון את תמהיל הכנסותיה ולהגדיל את נתח ההכנסות שלה משירותי תוכנה. בחודש פברואר השיקה החברה את Ceragon Insight, פלטפורמת ענן מבוססת AI, המשמשת לתכנון, ניהול וניתוח של רשתות תקשורת אלחוטיות מרובות ספקים. לדברי החברה, הפתרון מאפשר לשפר את ביצועי הרשת, לייעל את התפעול ולהאיץ פתרון בעיות.

Towers Indus תרכוש מפינרג'י 300 מערכות גיבוי אלומיניום-אוויר

פורסם בתאריך ע"י yochais

לאחר פיילוט מוצלח שנערך ב-2021, ומשא ומתן ממושך לאחריו, חברת פינרג'י (Phinergy) חתמה על הסכם רכש ראשון עם חברת Towers Indus ההודית, מחברות מגדלי התקשורת הגדולות בעולם. במסגרת המתווה שאושר על ידי החברה ההודית, אינדוס תרכוש מפינרג'י כ-300 מערכות גיבוי נקיות, המתבססות על ריאקציה בין אלומיניום ואוויר וללא פליטות, בתמורה ל-4 מיליון דולר. המתווה המתגבש בין החברות כולל מסגרת אופציונאלית לרכישה של עד 18 אלף מערכות גיבוי. לטאוארס אינדוס יש בסך הכול כ-180 אלף מגדלי תקשורת.

מערכות הגיבוי יספקו חשמל לאתר בעת הפרעות אספקה ברשת וימנעו פגיעה בשירותי התקשורת בעקבות שיבושי חשמל. שוק הטלקום הוא אחד משוקי היעד המרכזיים של פינרג’י. בעבר דיווחה החברה על פיילוטים עם בזק ואריקסון. בעקבות ההודעה, מזנקת מנייתה של פינרג'י בבורסת תל אביב ב-יותר מ-15% והיא נסחר לפי שווי שוק של 305 מיליון שקל.

במסגרת הפיילוט עם טאוארס אינדוס, שנערך במחצית השנייה של
2021, מערכת הגיבוי של פינרג'י הותקנה בשני אתרי תקשורת פעילים בהודו. לפי דיווח החברה בתום הפיילוט, בכל אתר תקשורת נרשמו מספר שעות של הפסקות חשמל בכל יום, כולל הפסקות חשמל של למעלה מ-10 שעות, כאשר מערכת הגיבוי של פינרג'י סיפקה גיבוי מלא של מאות שעות במצטבר לשני האתרים בכל הפסקות החשמל. במהלך הפיילוט, חברת מגדלי התקשורת יכלה להתחבר למערכת הניטור ושליטה מרחוק ולפקח אחר מצב הגיבוי בכל אתר.

חמצון מתכת באמצעות אוויר מן הסביבה

הפקת החשמל במערכות של פינרג’י מתבססת למעשה על היפוך התהליך שבו מיוצר אלומיניום. אלומיניום מופק מהמינרל בוקסיט, בתהליך אלקטרוליזה שבו מופרד החמצן מהאלומיניום בעזרת אנרגיה חשמלית. למעשה, בעת ייצור האלומיניום מבוצע תהליך “טעינה” של אנרגיה חשמלית שבסופו אגורה אנרגיה זו במתכת. הטכנולוגיה של פינרג’י מבצעת תהליך הפוך, שבו מתרחשת תגובה כימית בין אלומיניום, חמצן מן האוויר ומים, ובמהלכו משתחררת האנרגיה ששימשה לייצור האלומיניום. היתרונות באלומיניום הם במשקלו הנמוך ובקיבולת האנרגטית הגבוהה שלו, ובכך שבתהליך הפקת החשמל לא נפלטים חומרים מזהמים.

הבדל מהותי בין הסוללות של פינרג’י לסוללות רגילות הוא מקור החמצן: בסוללות רגילות החמצן אגור בתוך הקתודה באמצעות חומר הקושר את החמצן כדוגמת פחמן או מנגן. המבנה הזה הופך את הסוללות לכבדות, יקרות ומזהמות. בסוללה של פינרג’י הקתודה היא ממברנה הסופחת חמצן מהאוויר שבסביבה. על בסיס הטכנולוגיה הזו מפתחת פינרג’י שלושה קווי מוצר לשלושה שוקי יעד שונים: מערכות גיבוי למקרה של הפסקות חשמל ולאספקת חשמל באזורים מנותקי-רשת, מערכות אגירת אנרגיה, וסוללות לרכב חשמלי.

טאטא ופינרג'י יציגו רכב חשמלי ראשון בעולם המונע סוללות אלומיניום-אוויר

פורסם בתאריך ע"י yochais

לאחר תהליך פיתוח של כשנה, חברת פינרג’י (Phinergy) וענקית הרכב ההודית Tata Motors יציגו בתערוכת הרכב Auto Expo Imdia, שתתקיים במהלך חודש ינואר הקרוב, אב-טיפוס של המכונית החשמלית הראשונה בעולם המונעת על ידי סוללות אלומיניום-אוויר. טאטא מוטורס היא חברת בת של קבוצת טאטא, מהתאגידים הגדולים ביותר בהודו. היא מייצרת מגוון רחב של מכוניות כולל רכבים פרטיים, משאיות, ואנים, אוטובוסים, ציוד לוגיסטי ורכבים צבאיים. ב-2021 ייצרה טאטא מוטורס כמעט מיליון רכבים והכנסותיה הסתכמו ב-45 מליארד דולר.

אב-הטיפוס מתבסס על הדגם החשמלי Tata Tiago [בתמונה למעלה], שטאטא השיקה לפני מספר חודשים, שבו את סוללות הליתיום המקובלות מחליפות הסוללות האלטרנטיביות של פינרג'י, שבהן האנרגיה החשמלית המניעה את המנוע היא תוצר של ריאקציה בין אלומיניום, אוויר ומים. סוללות אלה אמורות להיות קלות יותר, מזהמות פחות, נטענות תוך דקות ספורות ומקנות טווח נסיעה מורחב. כמו כן, בניגוד לליתיום, אלומיניום זמין בהודו בשפע, ועל כן הפיתרון מתאים מאוד לשוק ההודי.

פינרג'י וטאטא מוטורס עדיין לא חשפו מה יהיה טווח הנסיעה של המכונית החדשה, ואולם על הפוטנציאל של הסוללות החדשניות ניתן ללמוד משיתוף פעולה נוסף של פינרג'י בשוק הרכב ההודי, עם יצרנית הרכב Mahindra Electric. שתי החברות הטמיעו את הסוללה של פינרג'י בריקשה חשמלית מדגם Mahindra Treo ובזכות ההחלפה עלה טווח הנסיעה של הריקשה מ-130 ק"מ ל-500 ק"מ בהטענה אחת.

לצד שיתופי הפעולה עם יצרניות הרכב המקומיות, פינרג'י מכינה בהודו את תשתית הנדרשת לתמיכה בסוללות האלומיניום-אוויר. החברה הישראלית הקימה בשנה שעברה בהודו חברת-בת משותפת עם ענקית האנרגיה המקומית Indian Oil , שמפעילה כ-30,000 תחנות דלק בכל רחבי הודו, ואשר בהן לפי התוכנית תתבצע הטענת והחלפת הסוללות.

חמצון מתכת באמצעות אוויר מן הסביבה

הפקת החשמל במערכות של פינרג’י מתבססת למעשה על היפוך התהליך שבו מיוצר אלומיניום. אלומיניום מופק מהמינרל בוקסיט, בתהליך אלקטרוליזה שבו מופרד החמצן מהאלומיניום בעזרת אנרגיה חשמלית. למעשה, בעת ייצור האלומיניום מבוצע תהליך “טעינה” של אנרגיה חשמלית שבסופו אגורה אנרגיה זו במתכת. הטכנולוגיה של פינרג’י מבצעת תהליך הפוך, שבו מתרחשת תגובה כימית בין אלומיניום, חמצן מן האוויר ומים, ובמהלכו משתחררת האנרגיה ששימשה לייצור האלומיניום. היתרונות באלומיניום הם במשקלו הנמוך ובקיבולת האנרגטית הגבוהה שלו, ובכך שבתהליך הפקת החשמל לא נפלטים חומרים מזהמים.

הבדל מהותי בין הסוללות של פינרג’י לסוללות רגילות הוא מקור החמצן: בסוללות רגילות החמצן אגור בתוך הקתודה באמצעות חומר הקושר את החמצן כדוגמת פחמן או מנגן. המבנה הזה הופך את הסוללות לכבדות, יקרות ומזהמות. בסוללה של פינרג’י הקתודה היא ממברנה הסופחת חמצן מהאוויר שבסביבה. על בסיס הטכנולוגיה הזו מפתחת פינרג’י שלושה קווי מוצר לשלושה שוקי יעד שונים: מערכות גיבוי למקרה של הפסקות חשמל ולאספקת חשמל באזורים מנותקי-רשת, מערכות אגירת אנרגיה, וסוללות לרכב חשמלי. פינרג'י נסחרת בבורסת תל-אביב לפי שווי של 267 מיליון שקל.

אינטל הכניסה את סיפיה לשוק הרכב ההודי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אינטל (Intel) שילבה את פיתרון ניטור הנהג של חברת סיפיה (Cipia) הישראלית בחבילת הפתרונות שהיא מספקת לציי רכב בהודו. שירות ה-SaaS, שהושק באחרונה, נקרא Intel Onboard Fleet Services והוא מותאם במיוחד לשוק ציי הרכב בהודו. הוא כולל את המערכת למניעת התנגשות של מובילאיי, Mobileye 8 Connect, את טכנולוגיית התאום הדיגיטלי של חברת Intangles Lab ליישומי תחזוקה מונעת, ואת פיתרון הטלמריה וניטור הנהג (DMS) של סיפיה לציי רכב, Cipia-FS10.

מסיפיה נמסר כי הטמעות ראשונות של המוצר כבר החלו בציי רכב מסחריים מובילים בהודו. הטמעת הפיתרון של סיפיה לשירות של אינטל בהודו הוא תולדה של שיתוף הפעולה בין סיפיה למובילאיי, שבבעלות אינטל. בתחילת השנה חתמו סיפיה ומובילאיי על הסכם רישיון להטמעת תוכנת ניטור הנהג של סיפיה בגרסאות הקיימות והעתידיות של שבב ה-EyeQ של מובילאיי.

סיפיה פיתחה מערכת חישת ושליטת פנים-הרכב המאפשרת בין השאר לבצע מעקב אחר רמת העירנות של הנהג באמצעות ניתוח פרמטרים כמו הטיית הראש, היציבה הכללית ותנועות העפעפיים. המערכת מבוססת על ראיית מכונה ובינה מלאכותית, יודעת לזהות הסחת דעת של הנהג מהדרך באמצעות מעקב אחר האישונים, ומתריעה בכל פעם שרמת עירנותו יורדת.

האלגוריתם גם מזהה הסחות דעת כמו שימוש בסמארטפון במהלך נהיגה, עישון, חגירת חגורת בטיחות, הסטת מבט ועוד. פיתרון Cipia-FS10 הוא גרסה המותאמת לעולם ציי הרכב, וכולל לצד התראות הבטיחות לנהג, גם יישומים כמו דירוג ואימון נהגים על-סמך ניתוח דפוסי ההתנהגות שלהם, וניתוח תאונות.

ההשקעה במפעל טאואר בהודו: כ-4 מיליארד דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מעמד חתימת ההסכם בין קונסורציום ISMC לבין מדינת קרנטקה  בהודו. קרדיט: Next Orbit Ventures Fund

לאחר עיכובים שנמשכו יותר מ-10 שנים, הפרוייקט של טאואר סמיקונדקטור להקמת מפעל שבבים בהודו מקבל ככל הנראה תאוצה, במיוחד בעקבות המתיחות הגלובלית הדוחפת ממשלות רבות בעולם לחזק את ייצור השבבים המקומי שלהן. בסוף חודש מרץ 2022 הודיע שר האלקטרוניקה וטכנולוגיות המידע של הודו, שרי רג'יב צ'נדרסקר, שהממשלה אישרה את עיקרי התוכנית לבניית תעשיית שבבים בהודו, ומינויה של מחלקת India Semiconductor Mission לתפקיד הפיקוח על הפרוייקט. מדובר בהקמת שלושה מפעלי ייצור שבבים, מפעל לייצור צגים, מפעל מתמחה בתחום הסיליקון פוטוניקס, ותוכנית לעידוד פרויקטי פיתוח שבבים בהודו.

במסגרת הפרוייקט, הממשלה אישרה תקציב כולל של כ-10 מיליארד דולר. לפני כשבועיים הודיע קוסורציום ISMC, הכולל את טאואר כשותף הטכנולוגי ואת קרן ההשקעות Next Orbit Ventures Fund שמרכזה במומבאי כשותף הפיננסי, שהוא ישקיע 3 מיליארד דולר בהקמת מפעל לייצור שבבים אנלוגיים בטכנולוגיה של 65 ננומטר במדינת קרנטקה (Karnataka) בדרום-מערב הודו. הקונסורציום חתם בתחילת החודש על הסכם הבנות עם מדינת קרנטקה לקבלת שטח של 600,000 מ"ר ליד העיר מיסורו (Mysuru), אשר ישמש להקמת מפעל שיעסיק כ-1,500 עובדים ישירות ועוד כ-10,000 עובדים כספקי משנה.

על-פי התוכנית הממשלתית, הודו תממן כ-30% מעלות הקמת מפעל. פירוש הדבר שמדובר בהשקעה כוללת בהיקף של כ-4 מיליארד דולר. כעת הקונסורציום ממתין להחלטה סופית של ממשלת הודו. מדובר במהלך שסבל מעיכובים רבים מאוד לאורך השנים, והחל בשנת 2012 כאשר ממשלת הודו פירסמה מכרז להקמת מפעל שבבים בתמיכה של חברה בינלאומית. טאואר נכנסה למהלך הזה כבר בשלביו הראשונים, ובפברואר 2012 הודיעה שהיא מתמודדת על המכרז.

לאחר 10 שנות עיכובים מגיע שלב ההכרעה

בשנת 2013 בחרה הממשלה בהצעתה של טאואר, אולם מאז הפרוייקט התנהל בעצלתיים ולא התקבלה החלטה סופית על מימון הפרוייקט. אלא שהמתח הגלובלי של השנים האחרונות ומשבר שרשרת האספקה שנוצר בעקבות הקורונה, משנים ככל הנראה את רמת הדחיפות של הפרוייקט, ומקרבים אותו למימוש. ראש מחלקת פיתוח התעשייה במדינת קרנטקה, גונג'אן קרישנה, הסבירה: "המצב הגיאופוליטי הנוכחי מחייב את הודו לפתח יכולת תכנון וייצור עצמאית של שבבים".

מאז 2012 חל שינוי נוסף: בחודש פברואר 2023 אמורה להסתיים עסקת מכירתה של טאואר לחברת אינטל בעיסקה בהיקף של כ-5.4 מיליארד דולר במזומן. המשמעות מבחינת הודו היא שכעת אינטל היא זו שתעמוד מאחורי הפרוייקט, ביחד עם כל העוצמה הפיננסית והטכנולוגית שלה. השפעת השינוי הזה אינה ברורה: הוא עשוי להמריץ את הממשלה להתניע את הפרוייקט, ואולי להציב דרישות נוספות שיעכבו אותו בשנה נוספת. טאואר סמיקונדקטור מייצרת רכיבים אנלוגיים, רכיבים דיגיטליים, רכיבי הספק וחיישנים. ברבעון הראשון של 2022 צמחו מכירותיה בכ-21% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, והסתכמו בכ-421 מיליון דולר.

הסכם ל-EVR Motors עם ספקית המערכות ההודית Badve

פורסם בתאריך ע"י Techtime

שיתוף פעולה נוסף ל-EVR Motors הישראלית בשוק הרכב ההודי. החברה חתמה על הסכם עם ספקית המערכות לרכב ההודית Badve Group of Industries, שבמסגרתו Badve תייצר מנועים חשמליים, המתבססים על הארכיטקטורה הקניינית של EVR, עבור שוק כלי הרכב החשמליים הדו-גלגליים ותלת-גלגליים, הכוללים רכבי משא תלת גלגליים וכלי רכב תלת גלגליים לנוסעים בקטגוריות L3 ו-L5 שבהן צפויה צמיחה גדולה בהודו בשנים הקרובות. הסכם זה מצטרף להסכם שחתמה EVR בחודש שעבר עם חברת Tier-1 הודית נוספת, Napino, שגם כן מיועד לשוק הדו-גלגלי.

ל-Badve 29 מפעלי ייצור הפרוסים ב-7 מדינות בהודו והיא מעסיקה 15,000 עובדים. מוצריה מיוצאים לארצות הברית, יפן, בריטניה, סין ועוד. שתי החברות כבר מוציאות לפועל תוכנית להרכבת מנועי הדגמה באתר של Badve בעיר Pune שיימסרו ליצרני רכב בהודו כיחידות הדגמה. החברות מתכננות להתחיל בייצור סדרתי באמצע שנת 2023 בקצב של חצי מיליון יחידות לשנה והמנועים ישולבו במספר דגמים נבחרים של כלי רכב.

מנוע חשמלי קטן וקל-משקל

EVR פיתחה מנוע חשמלי מסוג חדש (TSRF), המאפשר לשפר את הביצועים ולהפחית את המשקל בהשוואה למנועים חשמליים סטנדרטיים. המנוע מבוסס על שיפור במבנה של מנועי שטף מגנטי רדיאלי (Radial Flux Permanent Magnet) המוכרים לתעשייה. במנועים האלה המרכיב הנייח (Stator) מורכב מסדרת אלקטרו-מגנטים המייצרים שדות מגנטיים הנעים בתנועה היקפית מסביב למנוע. השטף המגנטי שלהם ניצב לציר המסתובב (Rotor) ומפעיל כוחות משיכה ודחייה על מגנטים קבועים המצויים ברוטור, אשר גורמים למנוע להסתובב.

במבנה החדש שהחברה פיתחה (מוגן בפטנטים רשומים בארה”ב, באירופה, בסין ובישראל), נעשה שימוש בסלילים אלקטרו-מגנטיים במבנה המשפר את פיזור השטף המגנטי ומקטין את הפסדי האנרגיה במנוע. החברה ביצעה שיפורים נוספים: שימוש במגנטים מחומרים מיוחדים (Soft Magnetic Composites), שיפורים מבניים המפשטים את תהליך הייצור, דוגמת שימוש בסלילים מוכנים מראש המותקנים רק בשלבי ההרכבה הסופיים, ועוד.

טכנולוגיית TSRF של החברה מתאימה למגוון רחב של הספקים ומומנטים בטווח מתחים בין 48 וולט ל-800 וולט, ומאפשרת להתאים מנוע קטן, קל וחזק למרבית אמצעי התחבורה. המנועים הראשונים של EVR הם מנועי 48/96 וולט מקוררי-אוויר ומוגנים נגד מים. הם מיועדים לכלי-רכב חשמליים דו-גלגליים או תלת-גלגליים. המנועים האלה בעלי הספק של 17kW, מומנט של 40Nm, משקל של 9 ק”ג ונפח של 2.7 ליטרים בלבד.

EVR Motors גייסה עד כה מימון סיד של 10 מיליון דולר מכמה משקיעים, בהובלת מריוס נכט, אחת הדמויות המובילות בישראל ביזמות סדרתית, בייסוד חברות טכנולוגיה ובהשקעות בהיי טק, ובהשתתפותTeramips Technologies, שמממנת רעיונות טכנולוגיים חדשניים, לצד קרנות SIBF ו-Varana Capital. בנוסף לכך קיבלה EVR מענקים מרשות החדשנות ומקרן BIRD. בימים אלה שוקדת EVR על גיוס סבב A במטרה להאיץ את החדירה לשוק, להגדיל את כושר הייצור ולפתח מנועים נוספים.

החברה מנוהלת החל מ-2019 על ידי עפר דורון, ששימש בתפקידו הקודם כמנהל מפעל החלל של התעשייה האווירית, והוביל את צוות התעשיה האווירית שתכנן ובנה את החללית “בראשית” של SpaceIL. עופר דורון היה אחראי גם על הפיתוח, הבנייה, השיגור והתפעול של לווייני התקשורת והתצפית של התעשייה האווירית עבור משתמשים ישראליים וזרים.

EVR Motors נוסדה בידי הנשיא ומנהל התפעול הנוכחי של החברה אלי רוזינסקי, יחד עם ויקטור כסלו ורוסלן שבינסקי. יו”ר החברה הוא אופיר שוהם, ראש מפא”ת לשעבר, שמוביל את השקעות ההיי טק של מריוס נכט. החברה מעסיקה מעל 30 עובדים בפתח תקווה, ביניהם ארבעה בעלי דוקטורט, מהנדסים, צוות הרכבת מנועים וקבוצת בקרה וניסויים.

שיתוף פעולה ל-EVR Motors בשוק הדו-גלגלי החשמלי בהודו

פורסם בתאריך ע"י Techtime

ספקית המערכות לרכב ההודית Napino חתמה על הסכם לשיתוף פעולה עם חברת EVR Motors מפתח-תקוה, שפיתחה מנוע חשמלי בעל טופולוגיה חדשנית המפחיתה את גודלו ומשקלו פי שניים ביחס למנועים קיימים. במסגרת ההסכם, Napino תשתף פעולה עם EVR כדי לפתח ולייצר מנועים חשמליים קלים עבור כלי-רכב דו-גלגליים בשוק הרכב ההודי.

Napino היא מהיצרניות והספקיות הגדולות בהודו של רכיבים חשמליים לתעשיית הרכב כדוגמת מיישרים, ווסתים, מצתים, יחידות בקרה אלקטרוניות ועוד. החברה היא ספקית של מרבית יצרני האופנועים והקטנועים בהודו. החברה משתפת פעולה גם עם חברות בינלאומיות כדוגמת Continental  ו-Shindengen.

EVR פיתחה מנוע חשמלי מסוג חדש (TSRF), המאפשר לשפר את הביצועים ולהפחית את המשקל בהשוואה למנועים חשמליים סטנדרטיים. המנוע מבוסס על שיפור במבנה של מנועי שטף מגנטי רדיאלי (Radial Flux Permanent Magnet) המוכרים לתעשייה. במנועים האלה המרכיב הנייח (Stator) מורכב מסדרת אלקטרו-מגנטים המייצרים שדות מגנטיים הנעים בתנועה היקפית מסביב למנוע. השטף המגנטי שלהם ניצב לציר המסתובב (Rotor) ומפעיל כוחות משיכה ודחייה על מגנטים קבועים המצויים ברוטור, אשר גורמים למנוע להסתובב.

במבנה החדש שהחברה פיתחה (מוגן בפטנטים רשומים בארה”ב, באירופה, בסין ובישראל), נעשה שימוש בסלילים אלקטרו-מגנטיים במבנה המשפר את פיזור השטף המגנטי ומקטין את הפסדי האנרגיה במנוע. החברה ביצעה שיפורים נוספים: שימוש במגנטים מחומרים מיוחדים (Soft Magnetic Composites), שיפורים מבניים המפשטים את תהליך הייצור, דוגמת שימוש בסלילים מוכנים מראש המותקנים רק בשלבי ההרכבה הסופיים, ועוד.

טכנולוגיית TSRF של החברה מתאימה למגוון רחב של הספקים ומומנטים בטווח מתחים בין 48 וולט ל-800 וולט, ומאפשרת להתאים מנוע קטן, קל וחזק למרבית אמצעי התחבורה. המנועים הראשונים של EVR הם מנועי 48/96 וולט מקוררי-אוויר ומוגנים נגד מים. הם מיועדים לכלי-רכב חשמליים דו-גלגליים או תלת-גלגליים. המנועים האלה בעלי הספק של 17kW, מומנט של 40Nm, משקל של 9 ק”ג ונפח של 2.7 ליטרים בלבד.

EVR Motors גייסה עד כה מימון סיד של 10 מיליון דולר מכמה משקיעים, בהובלת מריוס נכט, אחת הדמויות המובילות בישראל ביזמות סדרתית, בייסוד חברות טכנולוגיה ובהשקעות בהיי טק, ובהשתתפותTeramips Technologies, שמממנת רעיונות טכנולוגיים חדשניים, לצד קרנות SIBF ו-Varana Capital. בנוסף לכך קיבלה EVR מענקים מרשות החדשנות ומקרן BIRD. בימים אלה שוקדת EVR על גיוס סבב A במטרה להאיץ את החדירה לשוק, להגדיל את כושר הייצור ולפתח מנועים נוספים.

החברה מנוהלת החל מ-2019 על ידי עפר דורון, ששימש בתפקידו הקודם כמנהל מפעל החלל של התעשייה האווירית, והוביל את צוות התעשיה האווירית שתכנן ובנה את החללית "בראשית" של SpaceIL. עופר דורון היה אחראי גם על הפיתוח, הבנייה, השיגור והתפעול של לווייני התקשורת והתצפית של התעשייה האווירית עבור משתמשים ישראליים וזרים.

EVR Motors נוסדה בידי הנשיא ומנהל התפעול הנוכחי של החברה אלי רוזינסקי, יחד עם ויקטור כסלו ורוסלן שבינסקי. יו"ר החברה הוא אופיר שוהם, ראש מפא"ת לשעבר, שמוביל את השקעות ההיי טק של מריוס נכט. החברה מעסיקה מעל 30 עובדים בפתח תקווה, ביניהם ארבעה בעלי דוקטורט, מהנדסים, צוות הרכבת מנועים וקבוצת בקרה וניסויים.

Ola Electric משקיעה בסטורדוט ותייצר את סוללותיה בהודו

פורסם בתאריך ע"י Techtime

יצרנית הרכבים הדו-גלגליים החשמליים ההודית Ola Electric השקיעה כמה מיליוני דולרים בחברת סטורדוט (StoreDot) הישראלית, במסגרת סבב גיוס D של החברה. במסגרת ההסכם בין שתי החברות, ל-Ola תהיה גישה לטכנולוגיה של סטורדוט והיא תהיה בעלת זכות בלעדית בהודו לייצור סוללות המתבססות על הטכנולוגיה של סטורדוט. זוהי ההשקעה הראשונה של אולה כחלק מסדרת השקעות מתוכננת בחברות בתחום הסוללות לרכבים חשמליים.

אולה אלקטריק מתכננת להקים מפעל לייצור סוללות, ולאחרונה אף הגישה הצעה במסגרת מכרז ממשלתי להקמת תשתית יצור סוללות מקומית בקיבולת כוללת של 50 ג'יגה-וואט שעה. המפעל אמור לתמוך במפעל הייצור הענק שהקימה אולה בעיר קרישנגירי, Future Factory, המשתרע על פני 2,000 דונמים ובעל יכולת ייצור של כ-10 מיליון כלי-רכב דו-גלגליים חשמליים בשנה, כ-15% מכלל הייצור העולמי של כלים אלה.

אולה אלקטריק הוקמה ב-2017 על ידי אפליקציית הנסיעות השיתופית Ola Cabs, היא מתמחה בפיתוח וייצור של קטנועים וריקשות חשמליים. החברה גם מתכננת להיכנס לשוק הארבעה-גלגלי, וגייסה לשורותיה את וויין בורגס, בכיר לשעבר ביגואר וג'ילי, כדי לעמוד בראש צוות הפיתוח. בחודש ספטמבר השלימה אולה אלקטריק גיוס הון של כ-200 מיליון דולר, לפי שווי חברה של 3 מיליארד דולר. אולה גם מקימה מרכז מו"פ בקובנטרי שבבריטניה, בהשקעה של 100 מיליון דולר, אשר יתמקד גם בפיתוח דגמים של כלי-רכב בעלי ארבעה גלגלים.

חברת סטור-דוט פיתחה את טכנולוגיית FlashBattery המאפשרת לצמצם את זמני הטעינה של סוללות ליתיום-יון ברכב למספר דקות. באחרונה חשפה החברה מפת דרכים להמשך תוכנית הפיתוח של החברה בעשור הקרוב. במסגרת מפת הדרכים, הצהירה סטורדוט כי בעוד 10 שנים, כלומר ב-2032, תגיע החברה ליכולות ייצור המוני של סוללות הנטענות תוך שתי דקות בלבד ומספיקות לנסיעה של כ-100 מייל (160 ק”מ). הסוללה הנוכחית של החברה, שאמורה להיות מוכנה לייצור המוני ב-2024, נטענת תוך 5 דקות ומספיקה למרחק דומה.

האזינו לשיחה עם דן קורפס, מנהל המוצר וההנדסה של סטורדוט, מתוך תוכנית מס’ 40 בפודקאסט שלנו, שעלתה בספטמבר 2021:

סוללות האלומיניום-אוויר של פינרג'י יוטמעו בריקשות חשמליות בהודו

פורסם בתאריך ע"י yochais

[בתמונה: ריקשה חשמלית של Mahindra. מקור: Mahindra]

חברת פינרג'י (Phinergy) דיווחה הבוקר (ד') לבורסה כי החברת-בת המשותפת שלה בהודו עם ענקית האנרגיה ההודית Indian Oil תקדם פיתוח של סוללות אלומיניום-אוויר לעולם הריקשות החשמליות הצומח בהודו. שתי החברות ישלבו את הסוללות של פינרג'י בדגם של ריקשה חשמלית תלת-גלגלית, ויבצעו ניסויי שדה בישראל ובהודו. במידה והפיילוט יושלם בהצלחה, יפעלו שתי החברות למסחור הסוללות עבור שוק הריקשות החשמליות המקומי.

ריקשות ממונעות הינן כלי תחבורה מאוד פופולארי בהודו, הן בשל מחירן הזול יחסית והן משום יכולתן לתמרן גם בדרכים בלתי סלולות. ואולם, ריקשות בעלות מנועי בנזין ידועות ככלי תחבורה מאוד מזהם, ובשנים האחרונות תחום הריקשות החשמליות צובר תאוצה רבה במדינה. לפי התחזיות בשנים הבאות יאיץ משמעותית הביקוש, עד לכדי כמיליון ריקשות חשמליות בשנת 2025.

להערכת פינרג’י, סוללות האלומיניום-אוויר של החברה יקנו לריקשות החשמליות משך נסיעה ארוך יותר ביחס לסוללות ליתיום בגודל ומשקל דומים. עוד יתרון משמעותי הוא זמן טעינת הסוללות, שאורך מספר דקות בלבד.

כחלק מהתוכנית של שתי החברות, שירותי הטעינה המחודשת של הסוללות, כלומר החלפת האלומיניום, יסופקו ברשת תחנות הדלק הקיימות של של Indian Oil, המפעילה כ-30 אלף תחנות דלק ברחבי הודו. בחודש אוגוסט הודיעו פינרג'י ו-Indian Oil על שיתוף פעולה עם ענקית הרכב ההודית Tata Motors, לבחינת שילוב הסוללות של פינרג'י בכלי-הרכב החשמליים שהיא מייצרת.

חמצון מתכת באמצעות אוויר מן הסביבה

הפקת החשמל במערכות של פינרג’י מתבססת למעשה על היפוך התהליך שבו מיוצר אלומיניום. אלומיניום מופק מהמינרל בוקסיט, בתהליך אלקטרוליזה שבו מופרד החמצן מהאלומיניום בעזרת אנרגיה חשמלית. למעשה, בעת ייצור האלומיניום מבוצע תהליך “טעינה” של אנרגיה חשמלית שבסופו אגורה אנרגיה זו במתכת. הטכנולוגיה של פינרג’י מבצעת תהליך הפוך, שבו מתרחשת תגובה כימית בין אלומיניום, חמצן מן האוויר ומים, ובמהלכו משתחררת האנרגיה ששימשה לייצור האלומיניום. היתרונות באלומיניום הם במשקלו הנמוך ובקיבולת האנרגטית הגבוהה שלו, ובכך שבתהליך הפקת החשמל לא נפלטים חומרים מזהמים.

הבדל מהותי בין הסוללות של פינרג’י לסוללות רגילות הוא מקור החמצן: בסוללות רגילות החמצן אגור בתוך הקתודה באמצעות חומר הקושר את החמצן כדוגמת פחמן או מנגן. המבנה הזה הופך את הסוללות לכבדות, יקרות ומזהמות. בסוללה של פינרג’י הקתודה היא ממברנה הסופחת חמצן מהאוויר שבסביבה. על בסיס הטכנולוגיה הזו מפתחת פינרג’י שלושה קווי מוצר לשלושה שוקי יעד שונים: מערכות גיבוי למקרה של הפסקות חשמל ולאספקת חשמל באזורים מנותקי-רשת, מערכות אגירת אנרגיה, וסוללות לרכב חשמלי.

MobileODT שחררה אלגוריתם היברידי לאבחון סרטן צוואר הרחם

פורסם בתאריך ע"י Techtime

כחלק מהיערכותה למבצעי הסקר הנרחבים לגילוי סרטן צוואר הרחם בהודו, הרפובליקה הדומיניקנית וארגנטינה, שבהם צפויות להיבדק מיליוני נשים באמצעות הטכנולוגיה שלה, חברת MobileODT מתל אביב שחררה גרסה חדשה ומשודרגת של אלגוריתם הבינה המלאכותית לאבחון ממצאים מחשידים להתפתחות הסרטן.

MobileODT פיתחה ערכה ניידת וזולה בשם EVA, הכוללת עדשת הגדלה המותקנת על גבי הסמרטפון, ומאפשרת לבצע, תוך שימוש ביכולות העיבוד והצילום של הסמרטפון, את בדיקת הקולפוסקופיה הווגינאלית לאיתור ממצאים מחשידים לסרטן צוואר הרחם. המכשיר מנתח את הסריקה באמצעות בינה מלאכותית ומפיק אבחון תוך 60 שניות בלבד.

עד כה, התבסס אימון האלגוריתם על מאגר של סריקות שנבחנו ואובחנו, תוך הסכמה, על ידי פאנל רופאים. כעת, הוסיפה החברה לתהליך אימון האלגוריתם תוצאות של בדיקות ביופסיה, שנחשבות למוצקות יותר, והדבר סייע לשפר את דיוק האבחון. MobileODT מכנה את האלגוריתם החדש "היברידי", מאחר שהוא מתבסס על שני סוגים של דאטה. החברה ביצעה ניסוי קליני על האלגוריתם החדש ומתכוונת להציג את התוצאות במהלך השנה בכנס מקצועי באירופה. במקביל, החברה תבצע עדכון מהאוויר (OTA) כך שהמכשירים שנמצאים בשימוש במבצעי הסקר יפעילו את האלגוריתם החדש.

ירידה בתמותה במערב – עלייה בעולם המתפתח

מבין סוגי הסרטן, בקרב נשים וגברים כאחד, סרטן צוואר הרחם הוא הרביעי מבחינת שיעורי התמותה. מדי שנה נפטרות לערך 300 אלף נשים ברחבי העולם מסרטן צוואר הרחם. ואולם, הנתונים העולמיים מסתירים את התמונה האמיתית. בעוד שבמדינות המערב שיעורי התמותה נמצאים בירידה חדה, הרי שבעולם המתפתח שיעורי התמותה דווקא עולים. הסיבות העיקריות לכך הן שיעורי התחסנות נמוכים במדינות המתפתחות בחיסון כנגד וירוס הפפילומה (HPV), שהינו גורם סיכון מרכזי לסרטן צוואר הרחם, וכן גורמי סיכון נוספים כמו שיעור גבוה יותר של נשאי HIV ועישון.

הגורם המרכזי השני לפער בין המערב לעולם המתפתח הוא אבחון מוקדם, וכאן נכנסת לתמונה MobileODT. המכשיר שפיתחה, בשילוב טכנלוגיית ה-AI, נותן מענה למספר בעיות מהותיות שמקשות על הרחבת שיעורי האבחון במדינות מתפתחות. במערב מתבסס האבחון המוקדם על בדיקת משטח צוואר הרחם (PAP), ובמידה והיא מעלה ממצאים מחשידים האישה נקראת לבצע את בדיקת הקופולוסקופיה, המתבצעת באמצעות אנדוסקופ מיוחד הכולל מצלמה.

ואולם, מדובר במכשיר יקר, בלתי נייד ושרק גניקולוג מוסמך יכול לתפעל. המכשיר של MobileODT מאפשר לבצע את הבדיקה באמצעות הסמרטפון, ומאחר שהוא כולל תוכנת הנחייה השימוש בו פשוט יותר וניתן לביצוע גם על ידי אחיות ומיילדות ורופאים שאינם גניקולוגים. כאמור, מאחר שהמכשיר של MobileODT הוא זול יותר ונייד, הוא מאפשר להנגיש את הבדיקה גם לאזורים שבהם שירותי הרפואה אינם מתקדמים, כמו למשל באזורי ספר במדינות מתפתחות.

המכשיר נותן מענה לבעיה נוספת, הקשורה לבדיקות PAP. במסגרת הבדיקה, נשלחת הדגימה מצוואר הרחם למעבדה והתוצאה מתקבלת תוך מספר שבועות. נשים שעושות מרחק רב כדי לבצע את הבדיקה, פעמים רבות אינן חוזרות כדי לקבל את התשובה, וטיפול במידת הצורך. תופעה זו קרויה lost follow up.

בשיחה עם Techtime הסביר מנכ"ל החברה, לאון בוסטון: "זהו אחד היתרונות הקריטיים של המכשיר שלנו – הוא מפיק אבחון במקום. כך האישה גם יכולה לקבל, במידת הצורך, טיפול באותו ביקור. ישנם עוד מכשירים ניידים בשוק לביצוע קולפוסקופיה. היתרון שלנו הוא בבינה המלאכותית וביכולת לספק תוצאה במקום."

מבצע סקר חסר תקדים בהודו

המבצע הגדול ביותר לאבחון מוקדם של סרטן צוואר הרחם שבו משתתפת MobileODT בימים אלה מתרחש בהודו. היעד של המבצע הינו שאפתני מאין כמוהו: לאפשר לכל הנשים באוכלוסיית הסיכון, בגילאים שבין 30-65, בכל רחבי הודו לעבור את הבדיקה. יהיה זה מבצע הסקר הגדול ביותר שהתקיים אי-פעם בהודו, והצלחתו תספק חותמת לתפקיד המכריע שיכולה הטכנולוגיה של MobileODT למלא במאמצים למיגור סרטן צוואר הרחם.

המבצע ינוהל על ידי חברת Karkinos Healthcare, המתמחה בטכנולוגיות לאבחון מוקדם של סרטן, וחברת GenWorks Health, המפיצה של MobileODT בהודו. להערכת MobileODT, במבצע ייעשה שימוש בכ-5,000 ערכות של מכשיר ה-EVA שפיתחה.

לצד המבצע בהודו, המכשיר של החברה משמש במבצע סקר של 50 אלף נשים ברפובליקה הדומיניקנית, וכן בפיילוט בארגנטינה שעשוי גם כן להוביל למבצע סקר נרחב. בוסטון: "ב-2019 הכריז האו"ם על תוכנית למיגור סרטן צוואר הרחם בעולם. זה אפשרי, ולראיה הירידה בשיעורי התמותה במערב. אבחון מוקדם הוא אמצעי קריטי במאמץ הזה. הטכנולוגיה שלנו יכולה לסייע בכך וזה גורם לנו לסיפוק רב."

המודל העסקי של MobileODT של מתבסס על מכירת הציוד, וכן שימוש באלגוריתם ובענן של החברה במתכונת של SaaS. השימוש במכשיר החברה מספק גישה גם לענן של החברה, שבו מתועדות הבדיקות בפורמט של רשומות רפואיות אלקטרוניות, מה שמייעל את כל תהליך המעקב אחר המטופלת. החברה גייסה עדה היום כ-24 מיליון דולר והיא מעסיקה כ-25 עובדים.

MobileODT תשתתף במבצע ארצי בהודו לאיתור סרטן צוואר הרחם

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת MobileODT מתל אביב, שפיתחה מכשיר המאפשר לאבחן ממצאים מחשידים לסרטן צוואר הרחם באמצעות הסמרטפון, תשתתף במבצע סקר חסר תקדים בהיקפו שיוצא לדרך בימים אלה בהודו לאבחון מוקדם של סרטן צוואר הרחם. הודו אחראית לכחמישית ממקרי סרטן צוואר הרחם בעולם, ומטרת המבצע היא להגדיל את שיעורי האבחון המוקדם. היעד של המבצע הינו שאפתני מאין כמוהו: לאפשר לכל הנשים באוכלוסיית הסיכון, בגילאים יבן 30-65, בכל רחבי הודו לעבור את הבדיקה. יהיה זה מבצע הסקר הגדול ביותר שהתקיים אי-פעם בהודו.

המבצע ינוהל על ידי חברת Karkinos Healthcare, המתמחה בטכנולוגיות לאבחון מוקדם של סרטן, וחברת GenWorks Health, המפיצה של MobileODT בהודו. בדיקות הסקר יתנהלו לפי פרוטוקול האבחון שקבע ארגון הבריאות הבינלאומי (WHO), לפיו יש לבצע ראשית בדיקת משטח לאיתור ה-DNA של נגיף הפפילומה (HPV), ולאחר מכן לבצע אימות באמצעות בדיקת קולפוסקופיה. במבצע בהודו תתבצע בדיקת הקולפוסקופיה באמצעות המכשיר של MobileODT. להערכת MobileODT, במבצע ייעשה שימוש בכ-5,000 ערכות של מכשיר ה-EVA שפיתחה.

קולפוסקופיה ניידת באמצעות הסמרטפון

MobileODT, אשר הוקמה בשנת 2012 ומנוהלת כיום על ידי המנכ"ל ליאון בוסטון, פיתחה ערכה ניידת וזולה בשם EVA System, המתבססת על יכולות העיבוד והצילום של הסמרטפון ומאפשרת לבצע את בדיקת הקולפוסקופיה הווגינאלית ולנתח את התוצאות באמצעות AI. הערכה כוללת עדשת הגדלה המורכבת על-גבי מצלמת הסמרטפון ויחידת תאורה עוצמתית המאפשרת לקבל הדמאה ברורה של צוואר הרחם. בתום הבדיקה ניתן להעביר את צילומי הבדיקה באמצעות אפליקציה לגניקולוגים ורופאים מומחים לצורך אבחון. החברה פיתחה גם יכולת פיענוח חכמה של הבדיקה, המתבססת על אלגוריתמים שפותחו באמצעות למידת מכונה שנעשתה מול מאגרים גדולים של צילומי הדימות של מטופלות ובשיתוף קולפוסקופיסטים מובילים בארצות הברית. תוצאת האבחון מתקבלת תוך כדקה כשהמטופלת נמצאת עוד בחדר הרופא.

הערכה מאפשרת לאחיות, מיילדות ומטפלים לבצע בפשטות את בדיקת האבחון גם באזורים מרוחקים ובמדינות שבהן התשתית הרפואית לקויה, ובכך לסייע בהפחתת שיעורי התמותה מסרטן צוואר הרחם. ערכת EVA System קיבלה ב-2016 את אישור ה-FDA והיא נמכרת כיום בכ-30 מדינות ונמצאת בשימוש ב-60 מרפאות בארצות הברית. בימים אלה מציינת החברה כמיליון בדיקות שבוצעו באמצעות הערכה שלה.

ראדא מקימה בהודו מפעל לייצור מערכות מכ"ם טקטי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

יצרנית מערכות המכ"ם הטקטי ראדא (RADA), נכנסת לשוק הביטחוני ההודי. החברה הודיעה היום (ב') כי חתמה על מזכר הבנות עם חברת ADTL ההודית, המפתחת ומייצרת מערכות אלקטרוניקה לשוק הצבאי, להקמת מיזם משותף לייצור ושיווק המכ"מים הטקטיים של ראדא לשוק ההודי. לראדא יש כיום מפעלי ייצור בישראל ובארצות הברית.

חברת ADTL מעסיקה כ-1,200 עובדים ומתמחה בפיתוח וייצור מערכות מכ"ם בקרת אש, מכ"ם גילוי אווירי, שדרוג מערכות מכ"ם לבקרת טילים, מערכות C3I, תקשורת טקטית הכוללת מערכות SDR, EW, אוויוניקה וחלל. בניית תשתית ייצור מקומית הינה למעשה מפתח לעשיית עסקים עם התעשייה הביטחונית ההודית, וזאת לאור תוכנית התמריצים של ממשלת הודו, Make in India, שנועדה לעודד חברות זרות לייצר את המוצרים המיועדים לשוק ההודי על אדמת הודו, במטרה לייצר מקומות עבודה.

המכ"מים של ראדא מיועדים לשמש בשוק ההודי ליישומים מבצעיים כמו הגנה אווירית לטווחים קצרים, הגנה מפני מל"טים, הגנה נגד פגזי מרגמה, טילים וארטילריה קצרת-טווח (C-RAM), הגנה אקטיבית לרכבים משוריינים, ועוד. אחד מהיישומים המרכזיים שבהם נעשה שימוש במכ"מים של ראדא כיום הוא מערכות לגילוי ויירוט רחפנים. זהו גם איום מרכזי שמולו מתמודדת הודו. בחודש יולי פגע רחפן נפץ בבסיס חיל האוויר ההודי באזור קשמיר, תקרית שבה נפצעו שני חיילים הודים.

בדצמבר 2020 התריע מפקד הצי ההודי מפני שימוש ברחפני תקיפה על ידי סין באזור חבל לדאק, ובעקבות כך ביצע הצי רכש של כוונות חכמות של חברת Smart Shooter הישראלית, שמאפשרות ליירט רחפנים גם באמצעות נשק קל. לפי דיווחים עדכניים בתקשורת ההודית, צבא הודו החל להצטייד במערכות הגנה מפני רחפנים וצפוי להרחיב את תוכנית הרכש.

דב סלע, מנכ"ל ראדא: "האסטרטגיה העסקית שלנו היא לבסס נוכחות מקומית משמעותית בשווקי המפתח שלנו. הודו היא שוק כזה עבורנו, ואנו מצפים להתחיל ולבנות את החברה ההודית שלנו ביחד עם שותפתנו ADTL. התרשמנו מהיכולות המוכחות של ADTL בבניית עסקים מוצלחים שמספקים מערכות מתקדמות לזרועות ההגנה של הודו, ומיכולתה לשתף פעולה עם חברות ביטחוניות מחוץ להודו לצרכי השוק ההודי.

הכנסותיה של ראדא ברבעון השני של 2021 הסתכמו ב-28.3 מיליון דולר, צמיחה של 61% ביחס לרבעון המקביל אשתקד וגידול של 12% ביחס לרבעון הקודם. החברה מצפה להכנסות של יותר מ-120 מיליון דולר ב-2021. להערכת ראדא, השוק הפוטנציאלי לפתרונות מכ"ם טקטי מסתכם בכ-6 מיליארד דולר.

מחצית מההזמנות של סרגון – מהדור החמישי

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת סרגון (Ceragon), המפתחת פתרונות תמסורת אלחוטית לרשתות תקשורת, דיווחה היום על הכנסות של 62.4 מיליון דולר ברבעון השני של השנה, עלייה של 9% בהשוואה לרבעון המקביל ב-2020 ועלייה מינורית של 0.9% בהשוואה לרבעון הראשון. בחברה מייחסים את העלייה ברמה השנתית לביקוש גבוה מצפון אמריקה על רקע ההיערכות של המפעילות לדור החמישי, וגם להתעוררות המחודשת של שוק הטלקום ההודי, שהוא אחד השווקים האסטרטגיים של סרגון בשנים האחרונות. ההפסד הנקי ברבעון השני הסתכם ב-1.7 מיליון דולר, בהשוואה להפסד של 5.5 מיליון דולר בשנה שעברה.

מבחינת פילוח גיאוגרפי של תמהיל ההכנסות, הודו חוזרת להיות שוק היעד הגדול ביותר של החברה, עם 29% מההכנסות ברבעון השני, כאשר צפון אמריקה היא השוק השני בחשיבותו עם 19% מההכנסות. בחברה צופים הכנסות של 275-295 מיליון דולר בשנת 2021 כולה, ומעריכים כי החברה תחזור להציג רווחיות עוד במחצית השנייה של השנה.

לצד העלייה בביקושים מהודו, מגמה מעודדת נוספת שעולה מהדו"ח של סרגון היא דריסת הרגל בשוק הדור החמישי. לפי החברה, כ-52% מההזמנות שהתקבלו ברבעון השני היו קשורות לפרויקטים של הדור החמישי. שליש מההזמנות מאירופה היו עבור שדרוג תשתיות לדור החמישי. בסך הכול סרגון זכתה עד כה ב-16 זכיות תכנון בתחום הדור החמישי.

החברה צפויה להתחיל בקרוב בשיווק מסחרי של פלטפורמת תקשורת חדשה עבור מערכות התמסורת האלחוטית שהיא מספקת לחברות תקשורת בעולם. הפלטפורמה החדשה, בשם IP-100, במתכונת של מערכת-על-שבב, תחליף את הפלטפורמה הקיימת של החברה, FibeAir IP-50, אשר מאפשרת מעבר מרשתות LTE לרשתות 5G, אולם לא פותחה במיוחד עבורן. הפלטפורמה החדשה תהיה מותאמת לרשתות הדור החמישי אשר ייבנו במתכונת של רשתות פתוחות (Open RAN) והיא בנויה על בסיס שבב SoC מרכזי חדש המיישם טכנולוגיות רדיו-מוגדר תוכנה (Software-defined radio). בחברה מציינים כי השבב החדש יאפשר לה לעבור למודל של מכירת שירותים מנוהלים, מודל שנהיה רווח יותר ויותר בשוק הטלקום.

הזמנות ב-33 מיליון דולר לסרגון מלקוחות בהודו ברבעון השני

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת סרגון (Ceragon), המספקת פתרונות לתמסורת אלחוטית לרשתות תקשורת, דיווחה בסוף השבוע כי ברבעון השני של השנה קיבלה הזמנות בהיקף כולל של 33 מיליון דולר מספקיות תקשורת בהודו, אשר מרחיבות את פריסת הרשת שלהן ברחבי הודו ונערכות למעבר לדור החמישי. עוד נמסר כי החברה נבחרה להשתתף בפיילוט לחיבור אתרים שונים לרשת דור חמישי באמצעות פלטפורמת הגלים המילימטריים שלה.

מפעילות תקשורת מובילות במדינה, ובהן Reliance Jio, וודאפון ו-Airtel, כבר החלו לבצע פיילוטים בדור חמישי. ואולם, תעשיית הטלקום המקומית עדיין ממתינה לביצוע מכרזי הספקטרום של הדור החמישי, שנדחו כבר מספר פעמים על רקע חילוקי דעות בין מפעילות התקשורת למדינה סביב המחירים הגבוהים שמבקשת המדינה על השימוש בתדרים. כעת, חיל הים ההודי מסרב לפנות חלק מהתדרים שאמורים להיות מוקצים לדור החמישי, מה שמסבך את התמונה עוד יותר. בסרגון מעריכים כי המכרזים ייצאו לפועל במהלך המחצית הראשונה של 2022.

מנכ"ל סרגון דורון ארזי, שנכנס לתפקידו בחודש אפריל, אמר כי החברה נוטלת חלק משמעותי במהפכת הדור החמישי בהודו. "סרגון צברה ניסיון רב בתכנון ופריסה של רשתות תמסורת עבור הדור החמישי ברחבי העולם."

סרגון מספקת פלטפורמות לתמסורת אלחוטית (Backhaul) המקשרות בין אתרים מרוחקים ובין תאים סלולריים וליבת הרשת, ומאפשרות למפעילות תקשורת להרחיב את קיבולת הרשת. הכנסות החברה ברבעון הראשון של 2021 הסתכמו ב-68.3 מיליון דולר, עלייה של 22.2% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד וירידה של 7% בהשוואה לרבעון הרביעי 2020.

סימני ההתעוררות של שוק הטלקום ההודי הם חדשות טובות עבור סרגון. הודו היא שוק הטלקום השני בגודלו בעולם במספר המשתמשים, ובשנים האחרונות היא שוק יעד מרכזי של סרגון. ב-2018 היא היתה אחראית לכ-40% ממכירות סרגון והתורמת העיקרית לצמיחתה. אולם בשנת 2019 התהפכה הקערה על-פיה: שוק הטלקום ההודי נקלע למשבר חמור ולעצירה כמעט מוחלטת של ההזמנות מסרגון. המכירות במדינה ירדו ב-60% ומשקלה של הודו במכירות ירד ל-16% בלבד.

מהומות במפעל הרכבת הטלפונים של אפל בהודו

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מפעל וויסטרון בבנגלור. מתוך הדיווח של India Today על המהומות שפרצו במפעל

מהומות אלימות פרצו בשבת במפעל של חברת Wistron Corp בהודו, העוסק בעיקר בהרכבת מוצרים של חברת אפל (Apple). בשעות האחרונות פורסמו ברשת סרטוני וידאו של עובדים המתעדים הריסת ציוד משרדי, מכונות ייצור ואפילו נסיונות להצתת מכוניות בחניון המפעל, הממוקם בפרבר של העיר בנגלור. סוכנות הידיעות ההודית NDTV מסרה שהעובדים בזזו אלפי טלפונים וטאבלטים. חברת וויסטרון הטאיוואנית היא קבלנית ייצור אלקטרוניקה ומתחרה בחברת פגטרון (Pegatron) שגם היא קבלנית ייצור של אפל. קבלנית הייצור הגדולה ביותר של אפל היא חברת פוקסקון הטאיוואנית, המעסיקה כמיליון עובדים בסין.

להערכת וויסטרון, נגרמו למפעל נזקים בהיקף של כ-7 מיליון דולר. אפל הודיעה בסוף השבוע שהיא הפסיקה לבצע הזמנות מוויסטרון עד שהיא תבצע תיקונים בתיפקוד המפעל בהודו. וויסטרון הודיעה שהיא תחליף את מנהל המפעל. העיתון טיימס אוף אינדיה מסר שהמהומות החלו בסוף השבוע, כאשר 2,000 עובדים שסיימו את משמרת הלילה, החלו להרוס את משרדי המפעל במחאה על סידורי בטיחות לקויים ועל כך שלא קיבלו את משכורותיהם בחודשים אוקטובר ונובמבר. לפי העיתון, המשכורות שניתנו לעובדים קוצצו ב-25%. משטרת הודו דיווחה שהיא עצרה 128 עובדים, ועוד 300 עובדים עוכבו לצורך תשאול.

וויסטרון בעקבות פוקסקון

וויסטרון החלה את דרכה כמחלקת ייצור המחשבים של חברת אייסר, ובשנת 2001 היא הופרדה ממנה והפכה לקבלנית ייצור עצמאית. כיום החברה מעסיקה כ-80,000 עובדים, המועסקים ב-10 מפעלים בעולם, שמונה מהם באסיה, אחד בצ'כיה ואחד במקסיקו. בשנת 2019 הסתכמו מכירותיה בכ-29.2 מיליארד דולר. ראוי לציין שבשמונת החודשים האחרונים המפעל בהודו הכפיל את פעילותו פי ארבעה, במסגרת מהלך של אפל לצמצם את היקף הייצור בסין בגלל מלחמת הסחר בין סין וארה"ב.

זו אינה הפעם הראשונה שבה קבלניות ייצור של אפל מואשמות בניצול עובדים שהביא למהומות. בשנת 2012 פרצו מהומות במפעל הייצור של פוקסקון בעיר ווהאן בסין, שהגיעו לשיאם כאשר קבוצה של 300 פועלים התבצרו על גג המפעל ואיימו לבצע התאבדות המונית אם לא ייעשו תיקונים בתנאי התעסוקה שלהם. המפעל ייצר טלפונים וטאבלטים של אפל, וקונסולות משחקים של מיקרוסופט.

קבוצת הפעילים מהונג קונג, SACOM, דיווחה שהמהומות פרצו מכיוון שהעובדים נדרשו לעבוד יותר מ-60 שעות בשבוע. במקרים רבים, כאשר הם לא עומדים ביעדי הייצור, מבטלים להם הפסקות אוכל והם נשארים לעבוד בקו הייצור. הארגון הביא עדויות של עובדים שלפיהם הם חשופים לחומרים רעילים, במיוחד בסדנאות הליטוש שבהן מעניקים למוצרי אפל את הברק המיוחד שלהם.

נ.ב. לפי אתר האינטרנט של SACOM, ככל הנראה הקבוצה הפסיקה לפעול.

על רקע המתיחות עם סין, הצי ההודי רוכש את הכוונות החכמות של Smart Shooter

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: ספינות משמר החופים של הודו. צילום: הצי ההודי

על רקע המתיחות המחודשת בחודשים האחרונים בין סין והודו במזרח חבל לאדאק, חתם משרד ההגנה ההודי על חוזה רכש עם חברת Smart Shooter מקיבוץ יגור, לרכישת מערכת הירי החכמה שלה עבור הצי ההודי. המערכת מותקנת על-גבי נשק קל ומתבייתת באמצעות עיבוד תמונה מבוסס AI על המטרה כדי לסייע לחייל לבצע ירי מדויק. משרד ההגנה ההודי החליט לרכוש את המערכת המשודרגת, Smash 2000 Plus, המיועדת גם ליירוט רחפנים. לא נמסר מהו היקף ההזמנה ומהם מועדי האספקה.

במסיבת עיתונאים שנערכה ביום חמישי האחרון לרגל יום השנה של חיל הים ההודי, אמר מפקד הצי, אדמירל קאראמביר סינג, שרכישת הכוונות הישראליות נועדה להתמודד מול שימוש אפשרי ברחפני תקיפה מצד סין. במסגרת ההיערכות הצבאית באזור, חיל הים ההודי גם פרס כטב"מים מסוג Heron של התעשייה האווירית, מטוס סיור ימי מדגם P-i8 של בואינג ובמל"טים מדגם MQ-9B Sea Guardian של חברת ג'נרל אטומיקס האמריקאית.

האדמירל הודיע שבכוונת הצי להצטייד בצוללות נוספות ואפילו בנושאת מטוסים. "הצי ההודי נחוש להגן על האינטרסים הלאומיים שלנו". בין סין והודו ישנו סכסוך גבולות ארוך-שנים בנקודות שונות לאורך אזור לאדאק (Ladakh) שבחבל קשמיר. בחודש מאי, על רקע עבודות תשתית שמבצעת הודו בעמק נהר גאלוואן (Galwan), הסלים הסכסוך וגלש לעימות מזויין שבמהלכו נהרגו 20 חיילים הודים ו-43 חיילים סינים. מאז התרחשו עוד מספר תקריות באזור וצבא הודו הזרים אליו כוחות רבים. אומנם לאדאק מרוחק מאוד מהים, אולם המתיחות בין סין והודו עשויה לגלוש גם לזירה הימית.

כוונת חכמה מבוססת בינה מלאכותית

חברת סמארט-שוטר הוקמה על-ידי שני יוצאי חטיבת הטילים של רפאל, המנכ"לית מיכל מור והטכנולוג הראשי אבשלום ארליך. היא פיתחה מערכת בקרת-אש בשם Smash המותקנת באמצעות מסילה על-גבי כל רובה סער. המערכת  מתבייתת על המטרה באמצעות חיישנים אלקטרו-אופטיים ועוקבת אחריה באמצעות עיבוד תמונה מבוסס בינה-מלאכותית. ההתבייתות האוטומטית מאפשרת לחייל לכוון ללא מאמץ, וכאשר הנשק מצוי בזווית הנכונה – ההדק  משתחרר באופן אוטומטי.

יירוט רחפנים באמצעות נשק קל הוא אחד מתרחישי המפתח המעניינים את הצבאות הבוחנים כיום את הפתרון של סמארט-שוטר. בחודש יולי 2020 הודיע משרד ההגנה האמריקאי (DoD) כי הכליל את המערכת בתוכנית ההגנה מפני רחפנים וכטב"מים קטנים (C-sUAS) שהוא מגבש. גם צבא הולנד בדק לאחרונה את ביצועי הכוונת ביירוט רחפנים באמצעות נשק קל. השליטה על הירי נשארת בידי החייל: המערכת מתבייתת על המטרה ורק לאחר שהחייל לוחץ על ההדק היא משחררת את הכדור ברגע שבו מובטחת פגיעה.

הפתרון של ננולוק יותקן בעשרות מיליוני מונים חכמים בהודו

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת הסייבר התעשייתי ננולוק (NanoLock) מניצני עוז הכריזה על שיתוף פעולה אסטרטגי בשוק החשמל ההודי עם Genus Power Infrastructures, חברת תשתיות החשמל הגדולה בהודו. שוק החשמל ההודי מצוי בשנים האחרונות בתהליך נרחב של דיגיטליזציה ומעבר לשימוש במונים חכמים, ו-GPI היא יצרנית המונים החכמים המובילה במדינה. במסגרת שיתוף הפעולה, הפתרון של ננולוק יוטמע במונים החכמים מתוצרת GPI ויספקו הגנה ברמת המכשיר מפני הונאות חשמל ומתקפות סייבר על הרשת.

שיתוף הפעולה עם GPI עשוי להוביל לפריסה של עשרות מיליוני מונים חכמים המצוידים בפתרון של ננולוק. GPI היא אחת הספקיות המובילות של מונים חכמים לחברת החשמל הגדולה בהודו, EESL, שהכריזה לא מכבר על תוכנית שאפתנית לפרוס כ-240 מיליון מונים חכמים במדינה עד 2023. לפי ההערכות, GPI תספק ל-EESL לפחות 50% מכלל המונים. בחודש אוגוסט הכריזה GPI כי כבר סיפקה ל-EESL כ-1.5 מיליון מונים חכמים. GPI מייצרת כ-10 מיליון מונים חכמים בשנה.

ננו-לוק, שהוקמה ב-2016, פיתחה טכנולוגיה המגינה על רכיבי קצה ממתקפות סייבר ומתקפות פנים-ארגוניות, על-ידי חסימת הכתיבה לזיכרון מכשיר הקצה ויצירת ערוץ מאובטח לעדכוני קושחה. הדבר חיוני במיוחד להתקני IoT, אשר מבוססים על פתיחת מערכות קריטיות בפני רשתות תקשורת רבות, שרמת האבטחה שלהן אינה ידועה. הפתרון של ננו-לוק הינו אגנוסטי, כלומר יכול לפעול על כל מעבד ובכל מערכת הפעלה. כמו כן, הוא אינו צורך כלל כוחות עיבוד או חיי סוללה, ועל כן מתאים במיוחד לאביזרי IoT בעלי משאבי עיבוד והספק מוגבלים כמו מדי מים וגז חכמים.

מנכ"ל ננולוק ערן פיין הסביר ל-Techtime: "אנחנו יושבים בין הזיכרון הבלתי-נדיף לבין המעבד. שם נמצאות כל ההגדרות של הרכיב, והפתרון שלנו חוסם כל ניסיון לשנות את ההגדרות הקריטיות, ומדווח למערכת הניהול על ניסיון השינוי. לרבים מאביזרי ה-IoT יש מעבד דל משאבים, מערכת הפעלה פשוטה, סוללה קטנה, והאתגר הוא למצוא פתרון שיכול לספק הגנה למכשירים כאלה". ננולוק עובדת עם חברות תשתיות ותעשייה ועם ספקיות שירות ביפן, הודו, ספרד, שוויץ, סינגפור, הולנד, ארצות הברית וישראל.

הפסקת חשמל בזמן פסטיבל דתי

שוק המונים החכמים בעולם נמצא בעלייה מתמדת כחלק מפריסה של רשתות חשמל חכמות (SMART GRID), אולם הן גם פגיעות מאוד. פיין: "ספקי תשתיות ופתרונות לערים חכמות מתמודדים עם התקפות חדשות כל הזמן, וכל מכשיר מחובר יכול להוות נקודת כניסה לתוקפים. אנו נותנים לספקי תשתיות חשמל, גז ומים כמו גם חברות תעשייתיות כלי שמאפשר ניהול, עדכון והגנה על תשתיות בצורה מאובטחת, תוך מניעת גניבות והונאות, שיוצרות הפסד משמעותי בהכנסות".

בהיותם מבוססי תוכנה, המונים החכמים חשופים לצורות שונות של מניפולציות של האקרים, שבאמצעות התממשקות פיזית משנים את קריאת הצריכה ומפחיתים את חשבון החשמל. מתברר שמדובר בתופעה נרחבת המסבה הפסדים עצומים לחברות החשמל. להערכת חברת המחקר Northeast Group לפני כמה שנים, הנזק הכולל מגניבות חשמל בעולם נאמד בכ-96 מיליארד דולר בשנה.

ואולם, המונים החכמים מייצרים סיכונים נוספים לתפקוד הרציף של רשת החשמל. בחודש אוגוסט השנה, במהלך חג הינדי, אירעה ברשת החשמל של מדינת Uttar Pradesh בהודו תקלה שהובילה לניתוק החשמל של מספר שעות בכ-300 בתי-אב במדינה, שבהם הותקנו באחרונה מונים חכמים. בדיקה שנערכה העלתה כי התקלה נבעה מטעות של טכנאי שככל ניסה לשנות את ההגדרות והביא לתגובת שרשרת שגרמה לנפילת הרשת. המונים החכמים שבהם נגרמה התקלה היו מתוצרת L&T, הספקית המרכזית השנייה של מונים חכמים לפרויקט הפריסה של EESL.

לדברי פיין, הפתרון של ננולוק מספק הגנה לא רק מפני הונאות חשמל מכוונות אלא גם מטעויות של עובדים בעלי גישה. "האירוע הזה טלטל את שוק החשמל בהודו והבהיר לכולם את החשיבות באבטחת סייבר. הפתרון שלנו היה מונע את התקלה הזו. רוב הפתרונות הסייבר מתבססים על זיהוי אנומליות, אבל זה לא יעיל כאשר מדובר בעובד פנימי. הפתרון שלנו מונע שינויים לא מורשים בהגדרות בין אם מדובר בתוקף חיצוני או בעובד פנימי עם סיסמאות".

[מקור תמונה ראשית: EESL]

הסכם הפצה ענק לקרדיאק-סנס בהודו

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת קרדיאק-סנס (CardiacSense), שפיתחה שעון רפואי לזיהוי מוקדם של דום לב ושבץ מוחי ומדידת פרמטרים גופניים נוספים, חתמה על הסכם הפצה בלעדי בהודו עם חברת Xplore Lifestyle Solutions. ההסכם כולל התחייבות לשיווק של יותר מ-150 אלף שעונים על פני 4 שנים, בסכום כולל של 32.4 מיליון דולר. בקרדיאקסנס מעריכים כי להסכם יש פוטנציאל להגיע להיקפי מכירות גבוהים משמעותית מהסכום שסוכם, וזאת בזכות תשתית המכירות הנרחבת של המפיצה ברחבי הודו. זהו הסכם ההפצה השמיני שעליו חותמת קרדיאקסנס בשלושת החודשים האחרונים, בסכום כולל של יותר מ-61 מיליון דולר. עד כה חתמה החברה על הסכמי הפצה בספרד, טורקיה, אורוגוואי, אוסטרליה, דרום אפריקה, צ'ילה וכעת הודו.

קרדיאקסנס פיתחה שעון רפואי המאפשר לנטר הפרעות בקצב הלב ולזהות מראש התפתחות של תופעת פרפור עליות, שהיא הפרעת הלב הנפוצה ביותר אשר מביאה למותם של כ-130 אלף בני אדם בשנה בארצות הברית בלבד. פעולת השעון  מתבססת על חיישן אופטי ייחודי ואלגוריתם המאפשר לעקוב אחר פעילות הלב וכלי-הדם באמצעות ניטור שינויים בנפח כלי-הדם (PPG). השעון מהווה חלופה לבדיקת א.ק.ג, המבוצעת בבית חולים או במרפאה, וכך לנטר את פעילות הלב של חולים בסיכון מרחוק ובאופן רציף, 24 שעות ביממה, ולאורך שגרת חייו של המטופל. בחברה מייעדים את השעון לשני צרכים עיקריים: ניטור חולים כרוניים מרחוק וכמכשיר ניטור נוח ויעיל למאושפזים בבית חולים, שיוכל למדוד במכשיר אחד מדדים רפואיים שכיום נמדדים על ידי מספר מכשירים.

החברה הגישה לפני חודשים ספורים בקשה לאישור שיווק באירופה (CE) וצופה לקבל את האישור בתקופה הקרובה. במקביל, החברה נערכת בימים אלה להגשת בקשה דומה ל-FDA בארצות הברית, וזאת לאחר השלמת הניסויים הקליניים הנדרשים, שחלקם נערכו בבתי חולים בישראל.

האזינו לתוכנית מס' 15 בפודקאסט של Techtime, עם מנכ"ל קרדיאקסנס אלדד שמש

"הטכנולוגיות הזעיר-פולשניות יפרחו בעידן שאחרי הקורונה"

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת אייסקיור (IceCure) מקיסריה, שפיתחה טיפול זעיר-פולשני להשמדת גידולים סרטניים באמצעות הקפאה, מרחיבה את דריסת הרגל שלה בשני שווקים אסטרטגיים נוספים: הודו וגרמניה.

בגרמניה, חתמה אייסקיור על הסכם הפצה בלעדי עם חברת MTS המקומית, המייבאת מכשור רפואי. במסגרת ההסכם התחייבה MTS לרכוש מאייסקיור מערכות בהיקף של 350 אלף אירו לאורך תקופה של כ-18 חודשים. מכשיר ה-ProSense של אייסקיור מאושר לשיווק באירופה (אישור CE) והיא פעילה בגרמניה כבר כשנה. אחד מהמרכזים הרפואיים שבהם עושים שימוש במערכת של החברה הוא בית החולים האוניברסיטאי בפרנקפורט. בשיחה עם Techtime סיפר מנכ"ל החברה, אייל שמיר, כי בשנה החולפת כבר בוצעו כ-50 פרוצדורות באמצעות המכשיר של החברה. "אחד הרדיולוגים-אונקולוגים הנחשבים ביותר בעולם, פרופ' תומס פוגל, עושה שימוש בציוד שלנו. הוא משתמש בציוד של מספר מועט של חברות, והמוניטין שלו מוסיף למוניטין שלנו."

בהודו קיבלה אייסקיור מרשות התרופות במדינה רישיון לשיווק המערכת שלה עבור טיפול בגידולים בשד, ריאות, כליות, עצמות ועוד. לאייסקיור יש הסכם בלעדי עם Sony Impex, שנחתם במאי 2019, להפצת מכשור החברה באזור ניו-דלהי, וכעת הסכם זה יוכל לצאת לפועל.

אייסקיור, שהוקמה ב-2012, פיתחה מערכת הפועלת בשיטה הקרויה Cryoablation, שבה משמידים את הגידול באמצעות הקפאה. המערכת של אייסקיור מאפשרת לבצע את ההליך באופן זעיר-פולשני, וזאת באמצעות החדרה של מחט דקיקה (המוגנת ב-11 פטנטים) שאותה מנווט הרופא אל הגידול באמצעות הנחיה של אולטרה-סאונד (או CT אם מדובר בגידולים בכבד או בריאות). לאחר הגעת המחט אל הגידול היא מקפיאה אותו באמצעות הזרמה של חנקן נוזלי, וזאת מבלי לפגוע ברקמות הבריאות שמסביב. הטיפול אורך כ-15 דקות לערך בהרדמה חלקית וגם אינו חייב להתבצע בחדר ניתוח. מרבית הטיפולים המתחרים מתבססים על גזים אחרים כמו ארגון והליום, שהם יקרים יותר ורדיוס הפעולה שלהם קטן יותר, ועל כן הם מצריכים שימוש במחטים רבות יותר, מה שמסבך את הניווט וגם מייקר את ההליך. יש להדגיש כי השמדת גידולים סרטניים בהקפאה יעילה בעיקר בגידולים בשלבים מוקדמים, ועל כן אבחון מוקדם הוא קריטי להצלחת הטיפול.

שמיר סבור שמשבר הקורונה יאיץ את האימוץ של פתרונות זעיר-פולשניים כמו זה של החברה. "המכשיר שלנו יכול לסייע בהפחתת העומס בבתי החולים, מאחר שהוא אינו מצריך חדר ניתוח וצוות כירורגי מלא. זה גם מאפשר להוציא את הפרוצדורה אל הקQהילה. אני מעריך כי הטכנולוגיות שיפרחו במציאות החדשה יהיו הטכנולוגיות הזעיר-פולשניות."

"סימני-חיים" בהודו: סרגון מספקת תשתית 4G לאירטל

פורסם בתאריך ע"י yochais

בתמונה למעלה: עירא פלטי, מנכ"ל סרגון

ענקית הטלקום ההודית Bharti Airtel משתמשת בפלטפורמת התמסורת האלחוטית של סרגון (Ceragon) לצורך הרחבת הפריסה של רשת הדור הרביעי שלה ברחבי המדינה, כדי לתת מענה לדרישה הדחופה לרוחב-פס רחב, עקב משבר הקורונה. במסגרת הפרויקט מגדילה אירטל את קיבולת הרשת בריכוזים העירוניים, ומרחיבה את פריסת הרשת לאזורים כפריים נוספים. סרגון מסרה שעבודות התשתית החלו כבר ברבעון הראשון 2020 ושחלק מהכנסות הפרויקט יוכרו בדו"ח הקרוב.

חברת אירטל היא מפעילת הסלולר השלישית בגודלה בהודו. היא מחזיקה בכ-30% מהשוק ההודי ומספקת שירותים לכ-330 מיליון מנויים. החברה פעילה גם באסיה ובאפריקה, וסך מנוייה בעולם מגיע לכ-420 מיליון משתמשים. אירטל היא לקוחה של סרגון כבר כעשור והתקינה את המערכות של סרגון כחלק מפריסת רשת ה-LTE שלה ברחבי המדינה.

משבר הקורונה הוביל לזינוק חד בצריכת האינטרנט, בעקבות המעבר של ארגונים רבים למתכונת של עבודה מרחוק והגידול בצריכת התוכן של האנשים הסגורים בבתים. לפי נתוני משרד התקשורת ההודי, צריכת האינטרנט בשבוע הראשון של העוצר שהוטל במדינה (22-28 במרץ) זינקה בכ-13% בהשוואה לתחילת החודש. העומס על הרשתות גרם להאטה משמעותית במהירות הגלישה. חברת Tutela דיווחה שקצב הורדת הנתונים בשעות השיא בהודו ירד מאז העוצר ב-36% בהשוואה לחודש פברואר. בקרב לקוחות אירטל נרשמה האטה של 14%. גם שתי מתחרותיה העיקריות דיווחו על ירידה: וודאפון (31.7%-) וג'יו (16.3%-).

דחייה נוספת במכרזי הדור החמישי

הודו היא שוק הטלקום השני בגודלו בעולם במספר המשתמשים, ובשנים האחרונות היא שוק יעד מרכזי של סרגון. ב-2018 היא היתה אחראית לכ-40% ממכירות סרגון והתורמת העיקרית לצמיחתה. אולם בשנת 2019 התהפכה הקערה על-פיה: שוק הטלקום ההודי נקלע למשבר חמור ולעצירה כמעט מוחלטת של ההזמנות מסרגון. המכירות במדינה ירדו ב-60% ומשקלה של הודו במכירות ירד ל-16% בלבד. הכנסותיה הכוללות של סרגון נחתכו ב-17% ומנייתה צנחה לאורך 2019 ביותר מ-60%.

אחת הסיבות העיקריות לקיפאון בשוק ההודי קשורה למחלוקת בין מפעילות התקשורת במדינה לבין הממשלה בנוגע למכרזי התדרים של הדור החמישי. מפעילות התקשורת התרעמו על מחירי המינימום שקבעה הממשלה, שהיו גבוהים מדי בעיניהן, וגם דרשו לדחות את המכרזים בכמה שנים. בעקבות המחלוקת, מפעילת התקשורת הגדולה במדינה, Jio, אף החליטה לצמצם את עבודות התשתית שלה כאמצעי לחץ על הממשלה, ויצרה קיפאון עמוק של כל השוק.

מניית סרגון בחודש האחרו בנסד"ק (מקור: yahoo finance). התפנית בשוק ההודי החזירה את המנייה למגמת עלייה
מניית סרגון בחודש האחרו בנסד"ק (מקור: yahoo finance). התפנית בשוק ההודי החזירה את המנייה למגמת עלייה

המכרזים היו אמורים להתקיים ב-2019, אולם נדחו לחודש אפריל 2020 בגלל קשיים פיננסיים של מפעילות התקשורת. כעת, בשל משבר הקורונה, הם צפויים להידחות פעם נוספת, ככל הנראה לרבעון האחרון של 2020 או לשנת 2021. אירטל מצדה הודיעה בחודש פברואר כי אין בכוונתה להשתתף במכרז בתנאים הנוכחיים, ומטבע הדברים עוד צפויות התפתחויות בגזרה הזו. .

זינוק בהיקף ההזמנות – ובערך המנייה

בסרגון מקווים כי למרות הבעיות בשוק ההודי, הגידול הנוכחי בצריכת הרשת על רקע משבר הקורונה יאיץ מחדש את שדרוג רשתות הדור הרביעי והנחת היסודות לדור החמישי. בתחילת החודש דיווחה סרגון על גידול גבוה מהמצופה בהזמנות למערכות התמסורת של החברה מאז החל משבר הקורונה. "המציאות החדשה הזו עשויה להגביר את הביקוש לפתרונות התמסורת של סרגון מצד מפעילות תקשורת שמתחילות להיערך ליום שאחרי הקורונה", היא מסרה בעידכון העסקי. על הרקע הזה גם המנייה בנסד"ק מתאוששת וזינקה בחודש האחרון בכ-75%.

האם פייסבוק תעורר את השוק ההודי?

התפתחות נוספת שעשויה להמריץ את השוק ההודי היא הכניסה של פייסבוק לזירה המקומית. בשבוע שעבר חתמה פייסבוק עם Jio על הסכם שיתוף פעולה שבמסגרתו היא תשקיע כ-5.7 מיליארד דולר בחברת הטלקום הגדולה בהודו, תמורת כ-9.99% ממניותיה. זוהי ההשקעה הגדולה ביותר שביצעה פייסבוק עד היום, ואחת מהעסקאות הזרות הגדולות ביותר שבוצעו בהודו.

הודו היא המדינה עם מספר משתמשי הפייסבוק הגדול ביותר בעולם. יש בהודו גם יותר מ-400 מיליון משתמשי ווטסאפ, ובפייסבוק מקווים להגדיל באמצעות שיתוף הפעולה את ההכנסות שהיא מפיקה ממאגר המשתמשים העצום. לפי חלק מהערכות, ג'יו מעוניינת להפוך באמצעות שיתוף הפעולה עם פייסבוק לענקית סחר אלקטרוני. מנקודת מבטה של סרגון, הכניסה של פייסבוק עשויה להיות זריקת מרץ נוספת לכל שוק הטלקום המקומי.

הודו, הקורונה ועיכובים ב-5G: סרגון מנמיכה ציפיות ל-2020

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת סרגון (Ceragon) דיווחה אתמול (ב') על הכנסות של 285.6 מיליון דולר ב-2019, ירידה של 17% לעומת 2018, בעיקר בשל הקיפאון בשוק הטלקום בהודו, שהיה שוק היעד העיקרי של החברה. בסך הכול,  ההכנסות מהודו הצטמקו ב-60% ב-2019 וחלקה של הודו בתמהיל ההכנסות ירד מ-40% ל-16%. בסרגון לא צופים התעוררות מחודשת בשוק ההודי בטווח הנראה לעין, אך בצד החיובי מציינים כי הכנסותיה של החברה ביתר הגיאוגרפיות עלו ב-11%. בעקבות פרסום הדו"ח צללה אמש מנייתה של סרגון בנסד"ק ב-11.5%, והשלימה ירידה של 60% ב-12 החודשים האחרונים.

בשורה התחתונה, סרגון סיימה את השנה עם הפסד נקי של 2.3 מיליון דולר, בהשוואה לרווח נקי של 23 מיליון דולר ב-2018. לאור המגמות הנוכחיות בחברה מנמיכים את התחזיות ל-2020. בשיחת הוועידה עם משקיעים, שהתקיימה לאחר פרסום הדו"ח, אמר סמנכ"ל הכספים של החברה, ערן ורד, כי הרבעון הראשון צפוי להיות חלש. "ההזמנות ברבעון הרביעי, שדווקא נחשב לרבעון חזק, היו חלשות. לאור ביקוש נמוך מלקוח באפריקה ולנוכח העובדה כי לא צפוי שיפור בהודו באופק, שנת 2020 נפתחה בצורה חלשה." לאור זאת, החברה צופה כי הכנסותיה ברבעון הראשון של 2020 יהיו נמוכות משמעותית מ-70 מיליון דולר, וכי ביתר הרבעונים ההכנסות יעמדו בממוצע על 70-75 מיליון דולר.

אם לא די בכך, בסרגון מודים כי הם עשויים להיפגע ממשבר הקורונה. ורד: "כמו חברות רבות בתחום שלנו, ישנה אי-ודאות בטווח הקרוב בשל התפרצות הקורונה במזרח-אסיה, ובייחוד בסין. שרשרת האספקה שלנו עשויה להיפגע משמעותית, וזה עשוי להשפיע בצורה שלילית על לקוחותינו."

ממתינים לדור החמישי

סרגון מספקת פלטפורמות לתמסורת אלחוטית (Backhaul) המקשרות בין תאים סלולריים וליבת הרשת, ומאפשרות למפעילות תקשורת להרחיב את הקיבולת של הרשת הסלולרית שלהן. בשנים האחרונות החברה היתה מצויה בצמיחה מרשימה, בעיקר הודות לתהליך המעבר מרשתות הדור השלישי (3G) לרשתות הדור הרביעי (LTE) בשווקים מתפתחים כמו הודו ואמריקה הלטינית. ואולם, תלותה בשווקים אלה, המתאפיינים בתנודתיות, התבררה ב-2019 כנקודת תורפה משמעותית. כאמור, החברה נפגעה בעיקר מהכאוס הנוכחי בשוק הטלקום בהודו, שמעכב את המשך פרישת התשתיות במדינה ואת מכרזי הדור החמישי. בסרגון אף הודו ברבעון הקודם כי החברה חיפשה רוכש בשנה האחרונה, אך המגעים לא הבשילו לכדי הסכם.

לאור אי-הוודאות הנוכחית בשוק הטלקום, בסרגון מסתכלים על הטווח הארוך יותר ומגדילים את השקעותיהם במו"פ בתחום הדור החמישי. בחברה מדווחים על מספר פרויקטים שקשורים לשדרוג תשתיות כחלק מהמעבר ההדרגתי לדור החמישי. מנכ"ל ונשיא החברה, עירא פלטי, אמר בשיחת הוועידה: "היכולת שלנו לזכות בחוזים בתחום הדור החמישי מגבירה את האופטימיות שלנו לגבי הגדלת נתח השוק שלנו בטווח הארוך." עם זאת, גם כאן התפתחויות שאינן בשליטתה של החברה מייצרות אי-ודאות, ובעיקר העיכובים באישור המיזוג בין ספרינט לטי-מובייל וסימני השאלה אם יאושר כלל על ידי בית המשפט בארצות הברית. פלטי: "המיזוג בין שתי החברות הוא קריטי עבור המשך פרישת תשתיות הדור החמישי בארצות הברית. אנחנו מאמינים שנהיה חלק משמעותי בפרויקטים של שתי החברות הללו, שהן לקוחות שלנו, אך בטווח הקצר העיכוב במיזוג פוגע בדפוסי ההזמנות שלנו."

אקופיה תספק רובוטים לחוות הסולאריות של פורצ'ום בהודו

פורסם בתאריך ע"י yochais

חברת אקופיה (Ecoppia) מהרצליה מרחיבה את דריסת הרגל שלה בשוק הסולארי הצומח בהודו. החברה, המפתחת רובוטים לניקוי פאנלים סולאריים ללא שימוש במים, הודיעה על שיתוף פעולה עם חברת האנרגיה הפינית Fortum. במסגרת שיתוף הפעולה, תספק אקופיה רובוטים מדגם E4, המותאמים לפאנלים בזווית קבועה (Fixed-tilted), למספר חוות סולאריות שמקימה פורצ'ום בערים פאוואגדה (Pavagada) ובהאדלה (Bhadla), בעלות תפוקת חשמל מקסימאלית של 427 מגה-וואט.

פורצ'ום היא חברת אנרגיה פינית בבעלות ממשלתית הפעילה בעיקר במדינות סקנדינביה והים הבלטי, רוסיה, פולין והודו. החברה מקימה ומפעילה תחנות כוח הידראוליות וגרעיניות המייצרות חשמל וחום שאותם היא מוכרת לצרכנים. בשנים האחרונות נכנסה החברה לתחום האנרגיה הסולארית והיא פעילה בו בעיקר בהודו. ב-2013 רכשה חווה סולארית קטנה יחסית בקיבולת של 5 מגה-וואט במדינת רג'אסטאן שבהודו והצהירה על כוונתה לפתח מומחיות בטכנולוגיות שונות להפקת חשמל סולארי. ב-2017 כבר חיברה תחנה סולארית של 100 מגה-וואט בעיר פאוואגדה לרשת החשמל המקומית. פורצ'ום נסחרת בבורסה של פינלנד לפי שווי שוק של 19.1 מיליארד אירו.

100 ג'יגה-וואט של חשמל סולארי עד 2022

הודו היא שוק היעד הגדול ביותר של אקופיה. עד כה, היא כבר סיפקה רובוטים לניקוי פאנליים סולאריים בקיבולת כוללת של כ-2 ג'יגה-וואט. בחודש אפריל דיווחנו באופן בלעדי ב-Techtime כי אקופיה משתתפת ביחד עם תאגיד סופטבנק היפני  פרויקט בניית חוות אנרגיה סולארית גדולה מאוד בהודו, במסגרתו תתקין אקופיה כמה אלפי רובוטים.

הודו היא אחד מהשווקים הסולאריים המפותחים ביותר בעולם, בין היתר הודות למדיניות העידוד המובלת על ידי ראש הממשלה מודי. נכון לספטמבר 2019, הודו מייצרת חשמל סולארי בתפוקה של 31 ג'יגה-וואט, הרבה מעבר ליעד הראשוני שהציבה הממשלה ליכולת הפקת חשמל סולארי של 20 ג'יגה-וואט עד 2022. לאחר השגת היעד מהר מן המתוכנן, הממשלה העלתה את היעד ל-100 ג'יגה-וואט עד 2022.

ניקוי של 99% מהאבק

הצטברות זיהום, כמו לכלוך, חול ואבק על פנלים סולאריים מהווה בעיה משמעותית בתחום ייצור האנרגיה הסולרית, ועשויה להפחית את תפוקת האנרגיה בעד 40%. רוב הפתרונות הקיימים היום בתעשייה מבוססים על שימוש במים ובמברשות. הבעיה היא שהם עלולים להזיק לפנלים ודורשים כמויות אדירות של מים יקרים.

הרובוטים שפיתחה איקופיה מנקים את הפנלים הסולאריים ללא מים, באמצעות מברשות מיוחדות. הם פועלים באופן אוטונומי ומנקים את הפנלים מדי לילה ומסירים מהם כ-99% מהאבק שהצטבר עליהם במהלך היום. כיום מנקים רובוטים של איקופיה כ-1.3 מיליארד פנלים סולאריים. המערכת מנוהלת מהענן ונשלטת באמצעות בקר המאפשר בקרה מרחוק על פעילות הרובוטים באתרים הסולאריים.

רפאל הקימה מפעל ציוד תקשורת בהודו

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת רפאל (Rafael) חנכה ביום ג' מפעל חדש לייצור מערכות תקשורת טקטית ומערכות לוחמה אלקטרונית, בעיר היידראבאד שבהודו. המפעל פועל במסגרת החברה הבת Astra Rafael Communication System – ARC, הנמצאת בבעלות משותפת של רפאל ושל חברת Astra Microwave Products ההודית. מנכ"ל רפאל, אלוף במיל. יואב הר אבן, אמר שהקמת המפעל היא מרכיב באסטרטגיה של רפאל להרחבת פעילותה בעולם. "אנו עושים זאת באמצעות רכישת חברות ישראליות ובינלאומיות ובאמצעות שיתופי פעולה עסקיים הכוללים פתיחת מפעלים משותפים, העברת ידע והשקעות".

המפעל החדש מצוי במבנה בשטח של כ-20,000 מ"ר, וישמש לייצור מערכת התקשורת BNET של רפאל, שהיא מערכת תקשורת מתקדמת לשדה הקרב, הנמצאת כבר בשימוש חיל האוויר הישראלי. הייצור המקומי של BNET ישמש לאספקת המערכות האלה לחיל האוויר ההודי, במסגרת חוזה שבו זכתה רפאל בשנת 2017. בעתיד המפעל צפוי לייצר את המערכות גם עבור לקוחות בינלאומיים נוספים. בחודש שעבר העבירה רפאל ל-ARC הזמנת ייצור של המערכות (בתמונה למטה) בהיקף של כ-30 מיליון דולר.

הקמת המפעל גם קשורה גם למדיניות Make in India של הודו, המתנה הסכמי רכש ביטחוני במרכיב של ייצור מקומי. לפני כשנתיים חנכה רפאל מפעל ייצור ביחד עם קבוצת קליאני ההודית, שקיבל ממנה בחודש שעבר הזמנת ייצור של מערכות בהיקף של כ-100 מיליון דולר. להערכת רפאל, מאז שהחלה לפעול בהודו לפני כשני עשורים, היא השקיעה כ-250 מיליון דולר בשוק ההודי.

סרגון צוללת בנסד"ק: תחזית קודרת של המנכ"ל על השוק ההודי

פורסם בתאריך ע"י yochais

בשבוע שעבר דיווחה סרגון (Ceragon) שהיא קיבלה חלק מההזמנות של מפעילות תקשורת בהודו שהתעכבו כמעט שנה שלמה, אלא שאתמול בערב (ב') הזהיר נשיא ומנכ"ל החברה, עירא פלטי (בתמונה למעלה), שהקשיים בשוק ההודי עשויים להימשך עוד מספר רבעונים. החברה דיווחה על מכירות בהיקף של 74 מיליון דולר, המבטאות ירידה של 17.4% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי הצטמצם מ-3.2 מיליון דולר ב-2018 לכ-800 אלף דולר השנה. בתגובה לדברים שנאמרו בשיחת ועידה עם אנליסטים, ירדה מניית החברה בנסד"ק בכ-8.4%.

מנוע צמיחה או מנוע צניחה?

הודו היא אחד משוקי המפתח של סרגון ומנוע צמיחה מרכזי של החברה בשנים האחרונות, וזאת על רקע המעבר המואץ לרשתות דור רביעי במדינה. ב-2018 היה אחראי השוק ההודי לכ-130 מיליון דולר מכלל הכנסותיה של סרגון (343 מיליון דולר). ואולם, ב-2019 כמעט ופסק צבר ההזמנות מצד מפעילות התקשורת בהודו. אם במחצית הראשונה של 2018 הסתכמו ההזמנות מהודו בכ-80 מיליון דולר, במחצית הראשונה של 2019 הסכום הגיע ל-18 מיליון דולר בלבד. 

בסרגון הבהירו כי המגמה אינה נובעת מנטישת לקוחות אלא מבעיות מבניות שמאפיינות את שוק התקשורת ההודי, מתהליכי רה-ארגון וגיוס הון של מפעילות התקשורת, ומכך ששנת התקציב בהודו מתחילה באפריל. ואולם כעת, מוד פלטי שהסחבת נמשכת הרבה מעבר למשוער. "דפוסי ההזמנה מהודו תמיד היו הפכפכים, ואין זה בלתי-שכיח שמפעילות תקשורת בהודו מפחיתות או משהות לחלוטין את הזמנותיהן, בייחוד לאחר תקופה של פריסה אגרסיבית. אך לא ציפינו שסדרת ההזמנות הגדולה הבאה תתעכב עד הרבעון השלישי של השנה".

מפעילות הסלולר לוחצות על הממשלה

פלטי מעריך כעת כי מדובר בגורמים עמוקים יותר, שעשויים להוביל לחולשה גם לאורך שנת 2020. "לאחרונה הצהירה חברת Reliance Jio (חברת הסלולאר הגדולה בהודו והשלישית בגודלה בעולם) שבכוונתה לצמצם את קצב ההוצאות, ואנחנו סבורים כי זה קשור למחירי המינימום שקבעה ממשלת הודו לקראת המכרז הקרוב על תדרי הדור החמישי, שבעיני המפעילות הם גבוהים מדי".

כמפעילת הסלולאר הגדולה במדינה, המדיניות של ג'יו צפויה להכתיב גם את התנהלותן של יתר השחקניות בשוק. באחרונה התפרסמו דיווחים בתקשורת ההודית כי בעקבות רף המחירים, חברת הטלקום ההודית Bharti, המשתפת פעולה עם Vodaphone בשוק ההודי, אינה מתכוונת לגשת למכרז, מה שמעמיד את עצם קיומו בסימן שאלה. נראה, אם כן, שהנסיגה בקצב פריסת רשתות הדור הרביעי במדינה מהווה מנוף לחץ מצד מפעילות הסלולאר על הממשלה להפחית את מחירי הספקטרום של הדור החמישי.

פטה מורגנה אלחוטית

כזכור, לפני מספר שבועות דיווחה סרגון שקיבלה חלק מההזמנות שהתעכבו, בהיקף של 19 מיליון דולר, ושהיא צפויה לקבל סדרת הזמנות נוספת ברבעון השלישי. כעת מתברר שזה לא היה זה סימן לפתיחת צוואר הבקבוק, אלא להיפך. "האינדיקציה המוחשית ביותר להיחלשות בשוק הגיעה כאשר קיבלנו לפני מספר שבועות את ההזמנות, שהיו נמוכות משמעותית מכפי ששיערנו בתחילת השנה. בתוך כך, קיבלנו אינדיקציה שאנחנו צפויים לקבל בהמשך השנה עוד סדרה של הזמנות, אך גם היא תהיה בהיקף דומה להזמנה הראשונה."הנתח שלנו בשוק ההודי נותר כשהיה, אך אנחנו מתחילים לזהות חולשה שעשויה להימשך מספר רבעונים. לאור זאת, הירידה בהכנסות מהשוק ההודי ב-2019 עשויה להגיע ל-50%," סיכם פלטי.

סרגון מספקת פלטפורמת תמסורת אלחוטית בעיקר בתדרי מיקרוגל לתשתיות הרשת של ספקיות תקשורת. הלקוחות המרכזיים שלה כיום הן חברות סלולריות המשדרגות את הרשתות שלהן מהדור השלישי לדור הרביעי, כמו הודו ואמריקה הלטינית, שממנה התקבלה לפני כחודש הזמנה בהיקף של 14 מיליון דולר לשידרוג תשתית סלולרית לדור הרביעי. שוק היעד העתידי המרכזי שלה ממוקד בתהליך שדרוג הרשתות אל טכנולוגיית הדור החמישי, המתחיל כעת בעיקר בצפון אמריקה.