שירות הביטחון הכללי הכריז על שבע חברות סטארט-אפ שנבחרו להשתתף במחזור הראשון של תוכנית האצה משותפת לשב"כ ולקרן ההון סיכון של אוניברסיטת תל אביב, TAU Ventures. המחזור יתמקד במיזמים בשלבים מוקדמים בתחומי הבינה המלאכותית עם דגש על טכנולוגיות עיבוד שפה טבעית, רובוטיקה ומידע. התכנית תמשך כ-4 חודשים ובמסגרתה יקבלו המשתתפים מענק של 50 אלף דולר וליווי של מומחי תוכן ומומחי טכנולוגיה מהשב"כ, לצד ייעוץ מטעם האוניברסיטה והתעשייה. החיבור לשב"כ יפתח בפני היזמים גם אפשרויות לבחינת שיתופי פעולה עם הארגון הבטחוני.
אדם-רחפן משוטט בשמיים
החברות שנבחרו כוללות את CannyAI, שפיתחה טכנולוגיה המאפשרת לערוך, לשנות ולסנתז וידיאו בעזרת בינה מלאכותית עבור תעשיית הקולנוע והטלוויזיה, חברת AutoPlay AI המפתחים בוטים הבודקים מוצרי תוכנה באופן אוטונומי, חברת אקסטנד המפתחת טכנולוגיה להרחבת המציאות באמצעות חיבור בין יכולות האדם לרחפן, ובכך מאפשרת "להשתלט על השמיים" במגוון אפליקציות. חברות נוספות בתוכנית: Clone, המפתחת טכנולוגיות מציאות מדומה ורבודה כדי לאפשר למשתמש ״לשגר״ באופן וירטואלי כל אדם מרוחק אל סביבה היעד – למשל לשגר רופא אל פצוע מרוחק.
חברת Talamoos, המפתחת פלטפורמות מבוססות למידת מכונה וביג-דאטה לחיזוי הפעולות וההעדפות העתידיות של משתמשים. חברת Cyabra, פיתחה מוצר להגנת גופים בפני דיס-אינפורמציה, זהויות בדויות ועוד, וחברת Legal Automation, המפתחת מערכת המסוגלת לנתח מסמכים באופן אוטומטי ולהחיל עליהם לוגיקה ולקבל החלטות בהתאם.
"רוח חדשה בשב"כ"
ראש השב"כ, נדב ארגמן, אמר השבוע באירוע חשיפת הזוכים, שהארגון חייב להיות בחזית הטכנולוגיה. "המשמעות היא לעצב מחדש את התפיסה הטכנולוגית של הארגון ולחבר אותנו לרעיונות ולפתרונות חדשניים, שיתנו את המענה הטוב ביותר לצרכים שלנו. אם הייתם שואלים מישהו מאנשי השב״כ לפני שלוש שנים האם תוכנית כזו יכולה להתקיים בארגון שלנו, התשובה שהייתם היא 'לא'. התוכנית הזו מעידה מעידה על רוח חדשה בשב"כ".
מנהל שותף ב-TAU Ventures, נמרוד כהן, אמר: "במהלך העבודה עם השב"כ גילינו גוף פתוח, חדשני ומהיר. אני מאמין ששני הצדדים שמחים וגאים על החיבור שנוצר. שבעת הסטארט-אפים נבחרו בקפידה רבה ומהווים בעיני את חוד החנית של הטכנולוגיה העמוקה בישראל. נעשה הכל על-מנת לסייע להם להגיע למקומות אליהם הם שואפים".
ארגון נכי צבא ארצות הברית חתם על עסקה להזמנת גלגלים לכיסאות גלגלים מחברת הסטארטאפ הישראלית סופטוויל (Softwheel). סופטוויל פיתחה גלגל חכם הכולל בחלקו הפנימי בולם זעזועים, וכתואה מכך מספק חוויה טובה יותר למשתמש ומאפשר לבעל כיסא הגלגלים לרדת מדרגות בצורה נוחה וקלה יותר ורכיבה נוחה בדרכים משובשות בתוואי שטח שונים כמו עפר, דשא, חצץ, ומהמורות דרך שונות.
על פי ההסכם, סופטוויל תספק בשלב הראשון כ-2,000 גלגלים עבור כיסאות גלגלים תמורת כ-4.5 מילון דולר. כל מי ששירת בכוחות הביטחון של ארצות הברית ויושב על כיסא גלגלים יהיה זכאי לקבל את גלגלי סופטוויל לפי הזמנה אישית. הגלגלים מותאמים למשקל המשתמש על מנת ששיכוך הזעזועים יהיה אפקטיבי ביותר וישפר את חווית הנסיעה. כל גלגל שוקל 1.8 קילו ומחירו נע בין 2,200 ל- 2,500 דולר בהתאם לדגם הדרוש.
להמציא את הגלגל מחדש
סופטוויל פיתחה גלגל חכם הכולל 3 זרועות של בולמי זעזועים במקום החישורים המסורתיים בגלגל ומנגנון נעילה שננעל ונפתח בהתאם לתנאי הדרך. המערכת הינה אדפטיבית וסימטרית ומתאימה את עצמה לתנאי הדרך. כלומר, כאשר הגלגל נתקל במכשול כלשהו כגון מהמורה או מדרגה המערכת הופכת להיות גמישה וסופגת את האנרגיה, וכאשר הדרך ישרה וללא מכשול הגלגל נותר קשיח ומאפשר נסיעה רציפה במהירות גבוהה. כמו כן, המערכת כוללת חיישנים אשר אוספים מידע על הנסיעה ומאפשרים לחשב את כמות האנרגיה הנדרשת בהגעה מנקודה לנקודה. על פי החברה, לטכנולוגיה הזו מספר יתרונות ובהם חיסכון משמעותי במשקל ובאנרגיה, הפחתת עלויות הייצור והתחזוקה של כלי הרכב ושיפור ניכר בבטיחות הנסיעה.
SoftWheel הוקמה ב-2011 על ידי גילי וולף והיא בוגרת חממת RAD. עד כה גייסה החברה 15 מיליון דולר. בין בעלי המניות החברה ניתן למצוא את הפניקס בית השקעות, קבוצת רד בינת, ארי ראב"ד, גיל אגמון, וקבוצת אלייד. מטה החברה ומרכז הפיתוח שלה ממוקמים במתחם רמת החייל בתל אביב, ולחברה כיום למעלה מ-300 סניפי הפצה במעל מ-50 מדינות. סופטוויל מעסיקה כמה עשרות עובדים ויש לה שני פסי ייצור בישראל ועוד שני פסי ייצור בארצות הברית ובאירופה.
מתכננת כניסה לתחום האופניים והתחבורה השיתופיים
הטכנולוגיה של סופטוויל מיושמת כיום בעיקר בשוק כסאות הגלגלים. שילוב טכנולוגיית הבלימה של סופטוויל בכסאות גלגלים הופכת את הנסיעה לחלקה יותר ומסייעת להפחית באופן משמעותי את רמות הוויברציות והתנודות שחווה המשתמש בכסא הגלגלים במהלך ההתניידות, אשר עשויות להשפיע באופן שלילי על בריאותו של המשתמש ולגרום לכאבי שרירים וגב.
בשנה שעברה חתמה סופטוויל על הסכם אסטרטגי עם חברת הענק האמריקנית NUMOTION, שבמסגרתו תהפוך NUMOTION למפיצה הבלעדית שלמוצרי סופטוויל בארצות הברית ותשווק את מוצריה בחנויות האונליין של החברה. החברה חתמה על הסכם הפצה דומה עם חברת Permobile, שתפיץ את מוצרי החברה בקנדה. למעשה, מוצר הדגל של החברה, המיועד לכסאות גלגלים, נמכר בלמעלה מ-200 נקודות ברחבי העולם ולחברה יש הסכמים עם שלוש מחמש יצרניות כסאות הגלגלים הגדולות בעולם.
ואולם, את טכנולוגיית הבלימה של סופטוויל ניתן למעשה ליישם בכל רכב גלגלי והיעד המרכזי של החברה כעת הוא להיכנס לתחום האופניים והתחבורה השיתופית בערים שונות בעולם ותעשיית כלי הרכב.
בשנה שעברה החלה החברה להוביל פעילות משמעותית בתחום התחבורה השיתופית, עם פרויקטים במדריד, מילאנו, ניו יורק ולוס אנג'לס. אחד היתרונות של גלגלי סופטוויל עבור אופניים היא העובדה כי הם אינם זקוקים לניפוחם באוויר ולכן פותרים את בעיית התקרים ומפחיתים משמעותית את עלות תפעול מערך אופניים עירוניים. על פי החברה, שילוב הגלגלים באופניים חשמליים מאפשר חיסכון של 16.5% באנרגיה הדרושה להנעה.
בשלב הבא מתכוונת החברה ליישם את הטכנולוגיה שלה גם בשוק הרכב, ובחברה מציינים כי הטכנולוגיה שלה נבדקת בימים אלה על ידי מספר יצרניות רכב בינלאומיות במטרה לשלבה בענף הרכב העולמי.
חברת טראקס (Trax Image Recognition) הישראלית־סינגפורית, המפתחת טכנולוגיה לזיהוי תמונה לעולם הקמעונאות, הודיעה היום כי השלימה את הגיוס הגדול ביותר בתולדותיה – בהיקף של 125 מיליון דולר. טראקס גייסה את ההון לפי שווי חברה של 850 מיליון דולר. סך גיוסיה של החברה עומד עד כה על 235 מיליון דולר.
סבב הגיוס הנוכחי הובל על ידי Boyu Capital, אחת מקרנות ההון הפרטיות הגדולות בסין. בגיוס גם השתתפה חברת המדיה הבריטית D.C. Thomson. בסוף 2016 דווח כי החברה שוקלת לבצע הנפקה בבורסה הישראלית לפי שווי של כ-800 מיליון שקל (מעט יותר מ-200 מיליון דולר). עם זאת, המהלך לא הבשיל בסופו של דבר. ראוי לציין כי הגיוס הנוכחי מבטא גידול של פי 3.5 בשווי המוערך של החברה תוך פחות משנתיים. בהחלט ייתכן כי הגיוס הנוכחי מלמד על כוונתה של החברה לבצע הנפקה בבורסה גדולה יותר, בהונג קונג, סינגפור או בנסד"ק.
טראקס פיתחה מערכת שנועדה לסייע לרשתות קמעונאיות לנהל את המלאים ואת אסטרטגיית מידוף המוצרים באמצעות טכנולוגיה של ניתוח ועיבוד תמונה. הפיתוח מאפשר לצלם את המדפים באמצעות מצלמות הסמרטפון או הטאבלט ולקבל נתונים בזמן אמת אודות המצאי והחוסרים במלאים, וניתוח של פרישת המוצרים במדף בחנויות הרבות של הרשת. הפלטפורמה מסוגלת לנתח ולעבד במהירות תמונות ממאות אלפי חנויות ולקבל תמונת מצב על מצב המלאים והמדפים, ולמעשה מבצע אוטומטיזציה של פעילות הספירה הידנית שבדרך כלל מבצעים המחסנאים ועובדי החנות.
המערכת של טראקס סוקרת מדי חודש יותר מ-8 מיליון תמונות בכל חודש, המייצגות כרבע מיליארד מוצרים ב-45 מדינות, ומספקת ללקוחות מודיעין עסקי בזמן אמת, תובנות והמלצות לקמעונאי. המערכת גם יודעת לתת חיזוי מגמות והמלצות לשיפור חוויית הלקוח.
טראקס הוקמה ב-2010 על ידי יואל בר־אל ודרור פלדהיים. מטה החברה ממוקם בסינגפור, ומרכז הפיתוח הגדול שלה ממוקם בתל אביב ובו מועסקים כ-130 עובדים. לחברה יש משרדים ברחבי אסיה פסיפיק, אירופה, המזרח התיכון, צפון אמריקה ודרום אמריקה. בין הלקוחות של טראקס ניתן למצוא מותגים מובילים כגון קוקה קולה, AB inBev, הייניקן, נסטלה והנקל, פרוקטר וגמבל ואנהאוזר-בוש.
צמיחה של 600%
בטראקס מציינים כי החברה נהנתה בשנתיים האחרונות מצמיחה של 600%, והיא צופה כי הכנסותיה ב-2018 יעמדו על 100 מיליון דולר. על פי החברה, אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של החברה היא השוק בסין, והצטרפותה של Boyu Capital תסייע לחברה להרחיב את פעילותה בכלכלה השנייה בגודלה בעולם.
Trax נוסדה ב-2010 על ידי יואל בר-אל ודרור פלדהיים. מטה החברה ממוקם בסינגפור, משם גם פועל בר-אל, ומרכז פיתוח גדול בתל אביב. בנוסף, החברה מפעילה משרדים ברחבי אסיה פסיפיק, אירופה, המזרח התיכון, צפון אמריקה ודרום אמריקה, ובין לקוחותיה נמצאים מותגים מובילים כגון קוקה קולה, AB inBev, הייניקן, נסטלה והנקל.
יצרנית השבבים הישראלית ממגדל העמק, חברת טאואר-ג'אז (TowerJazz), העבירה את מפעל הייצור שלה באוזו, יפן, לייצור המוני של רכיבי RF SOI. המתקן מיועד לבצע את הייצור בפרוסות סיליקון של 300 מ"מ ובגיאומטריה של 65 ננומטר. הרכיבים שייוצרו בו מיועדים לציוד תקשורת אלחוטית, נתבים, מרכזי מידע ותקשורת ועוד. כדי לספק כושר ייצור מובטח, חתמה טאואר-ג'אז על הסכם ארוך טווח עם חברת Soitec אשר תספק לה פרוסות לאורך מספר שנים במחיר קבוע.
מנכ"ל טאואר-ג'אז, ראסל אלוואנגר, אמר ששיתוף הפעולה עם ספקית הסיליקון Soitec, "מבטיח לנו אספקה שוטפת של פרוסות סיליקון תוך תמיכה במעבר לייצור המוני במתקני הייצור של החברה ביפן". במקביל, החברה הודיעה על שיתוף פעולה עם חברת Maxscend, ספקית רכיבי RF ומעגלים משולבים למוצרי אינטרנט של הדברים, המייצרת בטאואר-ג'אז את רכיביה על פלטפורמת ייצור זו. טאואר-ג'אז אינה קבלנית הייצור היחידה שנוקטת בגברת תפוקת הייצור של רכיבי RF מתקדמים. במהלך החודשים האחרונים דווח כי גם קבלניות ייצור מובילות כמו GlobalFoundries, UMC ו-TSMC החלו לעבור לייצור המוני של RF SOI בפרוסות סיליקון של 200 מ"מ ל-300 מ"מ, וזאת במטרה לתת מענה לביקושים הצפויים בעקבות המעבר של תעשיית התקשורת לדור החמישי (5G).
הדור החמישי דוחף את הביקושים
רכיבי RF SOI מיוצרים בתהליך המאפשר לייצר רכיבים אלחוטיים עברו מתגים ומקלטי אנטנות, סמארטפונים, אבזרי IoT והמכונית המקושרת. בשוק צופים ביקוש גובר לרכיבים מהסוג הזה, עקב מעבר של התעשייה לטכנולוגיות הדור החמישי (5G) שיהיה כרוך בהחלפת רכיבי התקשורת לרוחב כל השוק. המעבר לטכנולוגיה לפרוסות סיליקון גדולות יותר של 300 מ"מ מאפשר לייצר יותר רכיבים בכל הרצה, ועל-ידי כך להתמודד עם ביקוש גבוה, ודרישהל הורדת המחיר.
המהלך של טאואר-ג'אז מלמד שהיא מיישרת כאן קו עם קבלניות הייצור הגדולות ביותר, במטרה לתפוס נתח שוק משמעותי מהשוק הצומח זה. טאואר-ג'אז סבורה שטכנולוגיית RF SOI בגיאומטריית 65 ננומטר שלה, מותאמת במיוחד לצורכי הדור החמישי, ומספקת יתרונות תחרותיים בתחומים כמו תדרי הקליטה, הפחתת רעשים, מעגלים מעורבים (אנלוג ודיגיטל) וחיסכון באנרגיה. בריאיון ל-Semiengineering אמר תומס פיליצ'וק, סמנכ"ל השיווק בחברת Soitec, כי נוצר עומס מאוד גדול על כל שרשרת האספקה. "אנחנו חווים תקופה שהביקוש גבוה מההיצע עקב ההיערכות לקראת הדור החמישי בתקשורת אלחוטית".
צעד-מנע לקראת מחסור צפוי
חברת המחקר Mobile Experts מעריכה ששוק רכיבי ה-RF SOI מסתכם כיום בכ-16 מיליארד דולר, וצפוי להגיע להיקף מכירות של 22 מיליארד דולר עד שנת 2022. ראוי לציין שהמחסור ברכיבים כתוצאה משינויים טכנולוגיים מאפיין מגזרים נוספים בתעשיית האלקטרוניקה, ולא רק בתחום הרכיבים האלחוטיים. בשנה האחרונה נאבקת תעשיית האלקטרוניקה העולמית עם מחסור גובר ברכיבים, שבא לידי ביטוי בהתארכות זמני אספקה, קושי למצוא רכיבים הדרושים בדחיפות בקווי הייצור ועם התופעה של אלוקציה, שבה היצרניות מספקות רכיבים במשורה ורק ללקוחות החשובים ביותר.
המחסור מורגש במיוחד כאשר מדובר ברכיבים פסיביים סטנדרטיים כמו קבלים קרמיים מרובי שכבות (MLCC), נגדים, טרנזיסטורים, דיודות ואפילו רכיבי זיכרון. מנהל הרכש העולמי בחברת Jabil, גרהאם סקוט, אף פרסם בשבוע שעבר פוסט בנושא, שעורר הדים רבים בתעשייה. בפוסט העריך סקוט כי לא מדובר בבעייה זמנית, אלא במצב שיאפיין את תעשיית האלקטרוניקה לכל הפחות בחמש השנים הקרובות, וזאת עקב צמיחתם של תחומים חדשים כגון IoT ורכב.
על הרקע הזה ניתן להעריך שלהסכם עם Soitec יש יתרון נוסף מעבר לאבטחת אספקה של פרוסות סיליקון: טאואר-ג'אז מצהירה כבר עכשיו שיש לה כושר ייצור מובטח בשוק שצפוי להתמודד עם תופעת מחסור, במטרה להקדים את המתחרים ולשכנע את הלקוחות לחתום איתה עכשיו על הסכמי ייצור אחרוכי טווח – לפני שיהיה מאוחר מדי.
חברת מדיגוס (Medigus) מעומר, המפתחת מצלמות זעירות ומכשור רפואי להליכים אנדו-כירורגיים זעיר פולשניים, חתמה על הסכם פיתוח אסטרטגי עם חברת A.M. Surgical האמריקנית, המפתחת פתרונות זעיר-פולשניים עבור ניתוחי גפיים עליונות ותחתונות.
במסגרת ההסכם מדיגוס תפתח ותייצר עבור A.M. Surgical מכשיר הכולל מצלמת וידיאו זעירה אשר תישולב עם מערכת Stratos של A.M. Surgical המשמשת לטיפול בתסמונת התעלה הקרפלית בשור כף היד. על פי ההסכם, מדיגוס תספק אב-טיפוס של המוצר המשולב ותייצר במפעל הייצור שלה את שתי סדרות הייצור הראשונות של המוצר. היקף הפרויקט עומד על 780,000 דולר, ואולם חשיבותו האסטרטגית לטווח הארוך מבחינת מדיגוס הוא בכך שהמוצר המוגמר עשוי לפתוח עבור פתח לשוק האורתופדי העולמי.
בשיחה עם TechTime מספר מנהל הפיתוח העסקי של מדיגוס ירון זילברמן ששיתוף הפעולה נולד מאחר ש- A.M. Surgical מעוניינת להוסיף למכשיר שלה יכולת של ויזואליזציה ישירה, כלומר, אפשרות לראות מתוך המכשיר האנדוסקופי את החלל שבו מתבצעת הפרוצדורה, וכך לשפר את יכולת הבקרה של המנתח. "אנחנו נפתח עבורם מכשיר ייעודי שיתאים למכשיר שלהם. זו הפעם הראשונה שאנחנו עושים פרויקט פיתוח ספציפי לשוק האורתופדי, ועל כן מדובר בפוטנציאל של חדירה לשוק חדש. אנחנו מקווים שנוכל בהמשך הדרך לשווק את המוצר לחברות נוספות בתחום."
תסמונת העובד המשרדי
תסמונת התעלה הקרפלית בשורש כף היד היא תסמונת שכיחה מאוד הבאה לידי ביטוי בכאבים באצבעות ותחושות של נימול, עקצוץ ושריפה. התסמונת נגרמת כתוצאה מלחץ הנוצר על סיבי העצב העוברים מעל שורש כף היד, והיא שכיחה במיוחד בקרב אנשים העושים שימוש תדיר בשורש כף היד במסגרת עבודתם, כמו למשל אנשים שעובדים במהלך היום רבות עם עכבר ומקלדת או כלים אחרים.
על פי נתוני הלשכה האמריקנית לסטטיסטיקה, כ-1% מכלל האוכלוסיה בארצות הברית סובלים מן התסמונת, וכ-5% מכלל האוכלוסיה העובדת. בדרך כלל מטופלת התסמונת באמצעות פיזיותרפיה ותרופות וחולפת תוך מספר ימים או שבועות. ואולם, במקרים כרוניים, שבהם התסמונת נמשכת מעל לכחצי שנה, מקובל לבצע הליך כירורגי הקרוי "שחרור התעלה הקרפלית". בהליך זה, שניתן לבצעו על ידי פתיחת גג התעלה הקרפלית או באופן זעיר פולשני באמצעות אנדוסקופ, מבצעים שחרור של הלחץ על העצב המידיאני. מדי שנה מתבצעים בארצות הברית כ-500 אלף הליכים כאלה, ומכאן הפוטנציאל המסחרי הגלום עבור מדיגוס בחדירה לשוק זה.
המצלמה הזעירה בעולם
מדיגוס מפתחת קו של מצלמות זעירות, בעלות קוטר של 1.1 מילימטר או פחות, עבור יישומי מכשור רפואי ויישומים תעשייתיים. מצלמות ה-Micro ScoutCam של מדיגוס מבוססות על חיישן CMOS או CCD וכוללות מקור תאורה עצמי, המאפשר להן להפיק תמונות טובות במיוחד גם מחללים פנימיים בתוך הגוף ותאתרי בדיקה קטנים מאוד. על פי מדיגוס, זוהי המצלמה הזעירה בעולם.
המצלמה שמותקנת ב-MUSE
בתחום הרפואי, המצלמות של מדיגוס מורכבות על כלים אנדוסקופים חד-פעמיים זעירים, המשמשים לביצוע פרוצדורות אבחנתיות וכירורגיות באיברי גוף אליהם לא ניתן להחדיר אנדוסקופים גדולים יותר.
מדיגוס גם משווקת בעצמה מכשיר רפואי שפיתחה הנקרא MUSE ומהווה את מוצר הדגל של החברה. מערכת MUSE מיועדת לביצוע ניתוחים במערכת העיכול וטיפול בתופעת ה-GERD (צרבת כרונית). ה-MUSE היא סוג של אנדוסקופ גמיש וחד-פעמי, המצויד בראייה אולטרא-סונית, מהדק רקמות ומצלמה מהקטנות מסוגן בעולם, מה שמסייע לרופא לנווט בתוך החלל הפנימי ולבצע את הפרוצדורה הכירורגית דרך הפה וללא צורך בחתכים חיצוניים או תפרים.
"אחד היתרונות שלנו נובע מהיותנו חברת מכשור רפואי, ועל כן אנחנו יודעים איך להתאים את טכנולוגיית המיקרו-וידיאו שלנו למכשור רפואי ייעודי," אומר זילברמן.
המשקיעים הגיבו אמש בהתלהבות להודעה של מדיגוס והמנייה נעלה את יום המסחר בבורסה של תל אביב בעלייה של 18% במחזור חריג של 7 מיליון שקל. עם זאת, היום כבר תיקנה המנייה חלק ניכר מהעלייה וירדה בכ-11% והיא נסחרת בשווי שוק של 18.2 מיליון שקלים.
חברת גילת רשתות לוויין מפתח תקווה (Gilat), הודיעה היום כי זכתה בחוזה של Fitel, קרן התקשורת הממשלתית Fitel בפרו לביצוע שני פרויקטים נרחבים של תשתית תקשורת אזורית בהיקף כולל של 153.6 מיליון דולר. במסגרת ההתחייבות להפעלת רשתות הגישה, גילת תחבר כ-632 מוסדות ציבוריים ו-349 כפרים באזורים מרוחקים לשירותי פס רחב.
הפרויקטים יתבצעו בשני אזורים מרוחקים בפרו שלוקים בתשתית האינטרנט שלהם. אחד הפרויקטים יתבצע באזור האמזונס והיקפו יהיה כ-108 מיליון דולר, ואילו הפרויקט השני יתבצע באזור איקה והיקפו יעמוד על 45.6 מיליון דולר. גילת צופה להכנסות נוספות ממכירת קיבולת רשת לספקיות סלולר ומפיתוח פלטפורמות ללמידה דיגיטלית, שירותי בריאות דיגיטלית, ושירותי ממשל דיגיטליים. שני הפרויקטים האלה מצטרפים לארבעה פרויקטי תקשורת הנמצאים בשלבי סיום באזורים נוספים בפרו, בהיקף כולל של כ-400 מיליון דולר. היוזמה האזורית של Fitel מייצגת את השלב המשלים של פרויקטPeruvian National Fiber Backbone, שמטרתו לחבר כפרים באזורים מרוחקים לשירותי תקשורת בפס רחב.
אריה רורשטוק, סמנכ"ל ומנהל גילת בפרו, אמר שהמטרה ארוכת הטווח של גילת בששת האזורים בהם זכתה, ובאזורים פוטנציאלים נוספים, היא להפוך את פרו למקור הכנסות מובטח, רב-שנתי ומשמעותי. חברת גילת עוסקת עוסקת בפיתוח ויצור ושיווק של פלטפורמת רשת תקשורת לוויינית מבוססת ענן, מודמים במהירות גבוהה, אנטנות ניידות, מגברי מצב-מוצק (SSPA) וממירי תדרים (BUC) להספקים גבוהים. החברה נמצאת בשליטת קרן פימי ונסחרת בבורסה של תל אביב. בעקבות הזכייה עלתה מניית החברה בכ-5% והעניקה לחברה שווי שוק של כ-1.73 מיליארד שקל. בשנת 2017 הסתכמו מכירותיה בכ-283 מיליון דולר, בהשוואה לכ-280 מיליון דולר ב-2016. אולם השינוי העיקרי היה בשורה התחתונה: החברה עברה מהפסד נקי של 5.3 מיליון דולר, לרווח נקי של 6.8 מיליון דולר ב-2017.
חברת Weebit Nano דיווחה על השגת אבן דרך חשובה נוספת בתהליך מסחור טכנולוגיית ה-ReRam שהיא מפתחת, אשר מיועדת להחליף את זיכרון הפלאש הנפוץ. החברה מהוד השרון השלימה פיתוח של אב-טיפוס של זיכרון ReRam במערך של 1 מגה-ביט (1Mb), כלומר מיליון תאי זיכרון עובדים על גבי פרוסת סיליקון של 40 ננומטר.
חשיבותה של אבן הדרך נעוצה בעובדה כי זיכרון בלתי נדיף בגודל של 1Mb מספק קיבולת שנותן מענה לצרכי שוק הזיכרונות למערכות משובצות (Embedded Systems), שוק שנאמד כיום בכ-25 מיליארד דולר וצפוי להמשיך ולצמוח בשנים הקרובות בקצב מהיר, כמו שוק הזיכרונות כולו. שוק המערכות המשובצות, הכולל יישומים כגון IoT ואביזרים לבישים, הוא שוק היעד הראשון של Weebit.
מהיר פי 1,000, חסכוני פי 1,000
Weebit, שהוקמה ב-2015, עומדת עד כה בלוח הזמנים שהציבה לעצמה לפיתוח הזיכרון החדשני שלה. בחודש נובמבר 2017 ביצעה החברה את פריצת הדרך המשמעותית הראשונה כשהציגה מודל ראשוני של תא זיכרון בודד על גבי פרוסת סיליקון של 40 ננומטר. לפני כחודש הגדילה Weebit את המודל שלה למערך של 4kb, וכעת השלימה מדרגה משמעותית נוספת.
Weebit זיכרון מסוג חדש הקרוי ReRAM ((Resistive Random Access Memory, אשר משלב בין היתרונות של זיכרונות בלתי נדיפים (פלאש) ושל זיכרונות נדיפים (DRAM): בלתי נדיף, מהיר, פועל בהספק נמוך ובעל מחזור חיים ארוך. לדברי החברה, אב-הטיפוס שלה מהיר פי 1,000 מזיכרון פלאש ופועל בהספק נמוך פי 1,000. בשל תכונות אלה הוא מתאים גם לשימוש במערכות משובצות, שבדרך כלל מתבססות על זיכרונות בלתי נדיפים.
המטרה הגדולה שלWeebit Nano היא לפתח בסופו של דבר שבבי זיכרון במערכים גדולים של ג'יגה-בייטים וטרה-בייטים, שיוכלו לתת מענה לכל צרכי שוק ה-DRAM וה-NAND. אם תצליח בכך, היא עשויה להפוך את הטכנולוגיה שלה לטכנולוגיית הדור הבא של תעשיית רכיבי הזיכרון, שהיקפה נאמד כיום בכ-40 מיליארד דולר בשנה.
ואולם, האסטרטגיה הנוכחית של החברה כעת היא להוציא לשוק כמה שיותר מהר שבב זיכרון קטן יותר, שנותן מענה לפלח מסוים של השוק, וזאת כדי להתחיל ולייצר הכנסות לפני שהיא ממשיכה בפיתוח הלאה. על פי הערכת החברה, הדגם הראשון שלה יהיה מוכן לשיווק מסחרי בעוד כשנתיים. עם זאת, החברה תוכל להתחיל לייצר הכנסות עוד לפני כן, אם תצליח לבסס שיתופי פעולה עם יצרניות מובילות בתחום שיבחרו לאמץ את הפיתרון שלה.
היתרון המשמעותי הנוסף של Weebit Nano הוא שהיא מסתמכת על על חסיליקון אוקסידי (SiOx), שהוא אחד החומרים הנפוצים ביותר בתעשיית השבבים ומשמש לייצור פרוסות סיליקון (Wafers). בניגוד למתחרים, המתבססים על חומרים אקזוטיים ויקרים יותר, החומר של Weebit מיועד לאפשר ייצור של הזיכרונות החדשים בקווי הייצור הסטנדרטיים הפועלים כיום בתעשיית השבבים, ללא התאמות מיוחדות ובעלות נמוכה.
Weebit, המנוהלת על ידי המנכ"ל קובי חנוך, הונפקה בבורסה של אוסטרליה (ASX) ב-2016, במטרה למשוך משקיעים משוק ההון לחברה. תנועת המנייה בשנה האחרונה עשויה ללמד על העניין ההולך וגובר מצד המשקיעים בחברה: בשלושת החודשים האחרונים, על רקע הודעות החברה על ההתקדמות בפיתוח, עלה ערך המנייה ב-45% והחברה נסחרת לפי שווי שוק של 105 מיליון דולר.
Weebit Nano הצליחה למשוך להנהלה שלה כמה דמויות בכירות בתעשייה, שהצטרפותם לשורות החברה מלמדת על הפוטנציאל של הטכנולוגיה שלה. יו"ר הדירקטוריון של החברה הוא דיוויד פרלמוטר, מי שהיה בעבר מספר 2 באינטל והוביל את פיתוח מחשב הפנטיום. להנהלה הצטרף לא מכבר גם יואב ניסן כהן, שייסד את טאואר סמיקונדטור הישראלית ושימש כמנכ"ל החברה במשך כ-9 שנים. עוד חבר הנהלה הוא פרופסור ג'יימס טור מאוניברסיטת רייס בארצות הברית, שלמעשה פיתח את הפטנט המקורי שעליו מבוססת הטכנולוגיה של Weebit. ב-2014 טור נכלל ברשימת 50 המדענים המשפיעים ביותר בעולם.
חברת ERM Advanced Telematics מראשון לציון, השלימה פיתוח של מוצר חדש בשם eCyber, פיתרון חומרה-תוכנה משולב שמטרתו להגן על כלי רכב מפני מתקפות כופר ומתקפות סייבר אחרות. החברה מתכוונת לשווק את המוצר ליצרניות מערכות וספקי שירותי After-Market, כמו יבואנים ומנהלי ציים, בתעשיית הרכב, שמכירה כיום בצורך החיוני בהטמעת מערכות הגנת סייבר בכלי רכב מקושרים. ERM, המספקת טכנולוגיות להגנה, ניהול ודיאגנוסטיקה לכלי רכב, היא חברת בת של חברת איתוראן, שרכשה בשנת 2006 51% ממניות החברה.
בניגוד לפתרונות רבים אחרים, פתרון ה-eCyber של ERM יכול להיות מותקן ברכב גם על ידי יצרן המערכות, עוד לפני יציאת הרכב מפס הייצור, וגם על ידי גורמים מורשים אחרים כמו יבואני רכב ומנהלי ציי רכב בשלב ה-aftermarket, אחרי יציאת הרכב מפס הייצור. מוצר ה-eCyber, עבורו כבר רשמה ERM פטנט בישראל, צפוי לצאת לשוק ברבעון הרביעי של 2018.
התקן הגנת הסייבר שפיתחה ERM מותקן בין מכשיר התקשורת החיצוני של המכונית לבין ה- CANBUS ( (Controller Area Network Busשל הרכב. ה-eCyber מהווה שער גישה מאובטח לתקשורת חיצונית המגיעה ל-CANBUS והוא מאפשר רק לתקשורת בעלת פרמטרים וערכים ידועים ומוגדרים מראש לעבור דרכו. בו בזמן, הוא חוסם באופן מיידי כל תקשורת בלתי מוכרת אל ה-CANBUS וממנו. באופן זה שום תקשורת דיגיטלית זדונית אינה יכולה להפריע לתפקוד הרכב. יחידת ה-eCyber מותקנת בתוך הרכב וכוללת חומרה ותוכנה בקופסה קומפקטית אחת.
נקודת התורפה של כלי רכב מקושרים
מתקפות כופר הולכות ומסתמנות כאחד מסיכוני הסייבר החמורים ביותר בפניהם עלולים לעמוד כלי רכב מקושרים. במהלך מתקפת כופר על כלי רכב מקושר, האקרים מתחברים מרחוק לכלי רכב, מזיקים לו או נועלים אותו לשימוש ודורשים מבעל הרכב להעביר לידיהם תשלום דמי כופר בכדי להחזיר את הרכב לפעולה תקינה.
בהקשר הרחב יותר, סיכוני סייבר בפניהם עומדים כלי רכב בודדים וציי רכב שלמים, הולכים ומושכים תשומת לב גוברת בתעשיית הרכב. על פי מחקר של KPMG בנושא אבטחת סייבר של ציי רכב, המכונית המקושרת הממוצעת כוללת יותר מ-150 מיליון שורות קוד תוכנה. המחקר צופה שסביב שנת 2022 משתמשים צפון אמריקניים של מכוניות מקושרות יצרכו בממוצע כ-21 גיגה-בייט של נתונים בחודש.
מאיר היימן
סקר מנכ"לים של KPMG מ-2017 מעלה כי 85% מהמנהלים בענף הרכב אמרו שהארגונים שלהם יגבירו את השקעותיהם על הגנת סייבר בשלוש השנים הקרובות – יותר מכל מגזר אחר שנכלל בסקר. מעבר לכך, על פי סקר Irdeto Global Connected Car Survey שפורסם בסוף 2017, דאגות של צרכנים בנוגע לאבטחת סייבר במכוניות מקושרות עלולות למנוע מהם לרכוש מכונית כזו. 85% מבין הנשאלים אמרו שהם מאמינים שכל מכונית מקושרת עלולה להיות מטרה לתקיפת סייבר.
מאיר היימן, מנכ"ל ומייסד ERM, מסביר כי היתרון של ה-eCyber נעוץ בכך שמדובר בפתרון חומרה ותוכנה משולב בקופסה קומפקטית אחת שיכולה להתאים לכל רכב וכמעט כל ממשק חיצוני. "במישור העסקי, העובדה שה-eCyber מתאים להטמעה גם במכוניות על פס הייצור וגם לכלי הרכב הנוסעים כיום על הכבישים ושאינם מצוידים עדיין בפתרונות כאלו – aftermarket, מכפילה למעשה את ה-Total Available Market אליו אנו יכולים לפנות עם טכנולוגיה מוגנת-בפטנט זו."
ERM, שנוסדה ב-1985, מעסיקה בישראל כ-140 עובדים, ופעילותה מתפרסת כיום על פני 68 מדינות באמריקה הצפונית והדרומית, אירופה, אסיה, אפריקה ואוסטרליה. פתרונות החברה, המבוססים על מגוון טכנולוגיות אלחוטיות וביניהן תקשורת סלולרית, RF, בלוטות' ו-Wi-Fi, מסייעים לשפר את ההגנה, הניהול והדיאגנוסטיקה מרחוק של כלי רכב, ציי רכב ונכסים בעלי ערך. מוצריה מותקנים ביותר מ-1.5 מיליון כלי רכב ברחבי העולם.
חברת פורסייט (ForeSight), המפתחת טכנולוגיות חישה לרכבים אוטונומיים ומערכות בטיחות לנהג, דיווחה הבוקר לבורסה כי חתמה על הסכמים עם בתי ההשקעות מיטב דש ופסגות, ומשקיעים נוספים, להשקעה של 25 מיליון שקל (6.9 מיליון דולר) בחברה באמצעות הקצאת מניות פרטית. ההודעה מגיעה כשבוע לאחר שפורסייט הודיעה על השקעה של 20 מיליון שקל על ידי חברת הביטוח הראל.
הגיוס הנוכחי בוצע באמצעות מספר הקצאות פרטיות של מניות לפי מחיר של 2.05 שקל למניה, מחיר הנמוך בכ-20% ממחיר הנעילה של מניית פורסייט אתמול בבורסה. במסגרת הסכם ההשקעה, מיטב דש תשקיע בפורסייט כ-14.75 מיליון שקל ותחזיק בכ-5.4% מהון המניות של החברה, ואילו פסגות תשקיע כ-5 מיליון שקל תמורת כ-1.8% מההון החברה. יתר המשקיעים שהשתתפו בגיוס יזרימו לחברה עוד כ-5 מיליון שקל. כאמור, בשבוע שעבר גייסה פורסייט כ-20 מיליון שקל מהראל באותו מחיר כמו בגיוס הנוכחי, תמורת כ-8.1% מהון החברה. בסך הכול, גייסה פורסייט בשני הסבבים כ-45 מיליון שקל.
פורסייט, שהצטרפה לבורסה בינואר 2016, נסחרת כיום בשווי של כ-289 מיליון שקל. מניית החברה זינקה בחודש האחרון בשיעור של כ-30%, וזאת על רקע ההודעה בשבוע שעבר על ההשקעה של הראל ועל רקע הדיווח של החברה מלפני כשבועיים על כך שמכרה אבטיפוס ראשון של מערכת הדגל של החברה לרכבים אוטונומיים, ה-QuadSight, לחטיבת המשאיות של יצרן רכבים מהמובילים באירופה.
רוח גבית מצד המוסדיים
גם היום מגיבים המשקיעים בחיוב לגיבוי שמקבלת פורסייט מצד המוסדיים ומניית החברה עולה בשיעור של 4%-5% בבורסה בתל אביב. עם זאת בשנה האחרונה דווקא מצויה מניית החברה במומנטום שלילי ואיבדה יותר מ-60% מערכה, וזאת על רקע העובדה כי החברה טרם מצליחה להציג הכנסות ראשוניות ממשיות ולא ברור עד כמה תצליח לחדור לשוק הרכב האוטונומי רווי התחרות.
בשנה שעברה ניצלה פורסייט את הבאז הגדול שנותר בתעשיית האוטו-טק הישראלית לאחר רכישתה של מובילאיי על ידי אינטל במרץ 2017, וגייסה במהלך אותו חודש כ-43 מיליון שקל במספר סבבי גיוס. הגיוס באותה עת נועד כדי לספק לחברה את ההון העצמי הדרוש לצורך הנפקה בנסד"ק, אליה הצטרפה פורסייט ביוני 2017. בפורסייט לא ציינו מה מטרת הגיוסים הנוכחיים. על פי דוחותיה הכספיים, את הרבעון הראשון של השנה סיימה פורסייט כשבקופתה נותרו מזומנים בהיקף של כ-16.7 מיליון דולר.
טורסטן בוכמאייר מונה לתפקיד מנכ"ל חברת הסטארט-אפ הישראלית IonTerra. הוא יחליף את רונן קורמן, אחד ממייסדי החברה, אשר יעבור לשמש כסמנכ"ל התפעול של החברה (COO).
חברת IonTerra פיתחה פלטפורמה לכלי רכב אוטונומיים אשר אוספת נתונים גולמיים מכל החיישנים ברכב, כמו מצלמות, חיישני LiDAR, מערכות מכ"ם ואולטרסאונד, מעבדת אותם בזמן אמת ומצליבה את המידע המגיע ממספר מקורות. המערכת מנתחת את המידע מהחיישנים ומזהה אובייקטים ואת מיקומם ביחס לרכב. המערכת פועלת על-גבי מחשב הרכב בלא צורך בהתקנת מעבדים ייעודיים.
טורסטן בוכמאייר
במסגרת תפקידו, בוכמאייר יהיה אחראי על פיתוח והידוק הפעילות עם לקוחות החברה – חברות הרכב ויצרניות מערכות בטיחות לרכב – בניית שותפויות אסטרטגיות והרחבת יישום הפלטפורמה בקרב לקוחות נוספים.
בתפקידו הקודם שימש בוכמאייר בתפקיד סמנכ"ל מכירות ופיתוח עסקי ב-IonTerra. בוכמאייר החל את דרכו המקצועית בגרמניה בחברת Siemens, ובהמשך דרכו מילא שורה של תפקידים בכירים בתחום הפיתוח העסקי והמכירות בחברות טכנולוגיה ישראליות ביניהן: Telmap, Silent communication ו-Celeno. לבוכמאייר תואר מאסטר (M.Sc) בהנדסת אלקטרוניקה, תקשורת ומערכות IT מאוניברסיטת הנובר.
שוק האנרגיה הסולארית צומח בשלושת העשורים האחרונים בקצב הולך וגובר, והפך משוק נישה קטן לשוק האנרגיה החלופית הגדול ביותר, המספק חלק משמעותי מתצריכת החשמל בעולם. חברת סולאר-אדג' (SolarEdge) מהרצליה, שפרצה אל השוק לפני קצת יותר מעשור עם טכנולוגיה חדשנית המסייעת לייעל את הפקת החשמל מפאנלים סולאריים, כבשה בשנים האחרונות נתח נכבד מהשוק והפכה לאחת מהחברות המובילות בעולם בתחומה. כעת היא מסמנת יעדים חדשים. בריאיון מיוחד ל-TechTime סיפר ליאור הנדלסמן, ממייסדי החברה וסמנכ"ל השיווק ופיתוח המוצרים, מהי אסטרטגיית ההתרחבות של סולאר-אדג' מעבר לשוק הסולארי.
תעשיית האנרגיות המתחדשות, שהיתה בעבר חזון רחוק, מהווה כיום מרכיב הולך וגדל בתמהיל האנרגיה ומשנה באופן דרמטי את האופן שבו אנחנו מפיקים וצורכים חשמל. קצב פריסת פאנלים סולאריים גדל בשנים האחרונות בקצב שנתי דו-ספרתי. אם ב-2012 סך תפוקת האנרגיה שיוצרה על-ידי פאנלים סולאריים ברחבי העולם עמדה על כ-100 מגה-ואט, ב-2017 זינקה התפוקה ל-400 מגה-ואט, כ-2%-3% מתצרוכת החשמל העולמית. על פי האיגוד האירופי של התעשייה הפוטו-וולטאית, ב-2050 אנרגיה סולארית תהפוך להיות מקור האנרגיה המרכזי בעולם.
פנלים חכמים
השוק הסולארי מורכב מכמה מגזרים עיקריים: אנשים פרטיים המתקינים בביתם פאנל סולארי כדי לספק חלק מתצרוכת החשמל שלהם ולהפחית את החשבון החודשי (המגזר הביתי), חברות מסחריות המנצלות את שטחי הגגות שלהן כדי לפרוס פאנלים סולאריים (המגזר המסחרי) ומתקנים גדולים וחוות סולאריות המשמשות כספקיות חשמל משניות (המגזר התעשייתי). סולאר-אדג' מתמחה בתחום הבקרה והאופטימיזציה של פאנלים סולאריים. החברה מפתחת ומייצרת ממירים ובקרי אופטמיזיציה המותקנים על כל פאנל בנפרד ומוודאים שהוא מייצר בהספק מקסימלי.
בשנת 2017 צמחו מכירותיה ב-24% והסתכמו ב-607 מיליון דולר, עם רווח תפעולי של 91.1 מיליון דולר. צמיחתה של סולאר-אדג' בולטת במיוחד על רקע הדשדוש של מתחרותיה, כמו למשל חברת SMA, שנבע בעיקר מהיחלשות המגזר הביתי בארצות הברית. סולאר-אדג' הצליחה להתגבר על המשבר בזכות כניסה לשווקים נוספים בעולם, כגון אוסטרליה, יפן, גרמניה וסין.
"זה היה שוק תעשייתי ומקובע שהבאנו אליו עולם חדש של ניטור מרחוק ואופטימיזציה ברמת הפאנל", הסביר ליאור הנדלסמן ל-TechTime. "טכנולוגיה שלנו עדיפה על פני המתחרות, ואנחנו ממשיכים לפתח טכנולוגיה כל הזמן. יש לנו טכנולוגיית המרה בנצילות מאוד גבוהה. חלק גדול מהמתחרות שלנו לא מרוויחות כי המוצרים שלהן לא מספיק מבודלים. הפכנו למובילי שוק בארצות הברית ובמדינות נוספות".
האופי הסולארי של ה-UPS
לאחר שביססה את מעמדה בשוק הסולארי, החברה מסמנת יעדים חדשים: סולאר-אדג' ביצעה בשנה האחרונה כמה מהלכים משמעותיים שמרמזים על הכיוון החדש. בחודש מאי היא רכשה את חברת גמאטרוניק הירושלמית תמורת 41 מיליון שקל. גמאטרוניק מפתחת ומייצרת מערכות אל-פסק (UPS) המספקות גיבוי למערכות קריטיות המחוברות למערכת החשמל, וצריכות להמשיך לפעול גם כאשר יש תקלות ברשת. סולאר-אדג' מתכננת לבנות חטיבת פתרונות UPS גלובלית על בסיס כוח האדם, הידע והמומחיות של גמאטרוניק.
למרות שנראה ששוק ה-UPS שונה מאוד מהשוק הסולארי, הנדלסמן מסביר שיש ביניהם דמיון עסקי וטכנולוגי רב: "הטכנולוגיה בשוק האל-פסק די דומה בבסיסה לטכנולוגיה שלנו. יש גם דמיון במודלים העסקיים ובערוצי המכירה של שני השווקים. כמו בשוק הסולארי, גם בשוק ה-UPS יש מגזר ביתי, מגזר מסחרי, ומגזר תעשייתי". המטרה היא לנצל את מעמד החברה בשוק הסולארי כדי להיות לשחקן משמעותי גם בשוק ה-UPS.
ליאור הנדלסמן
חטיבה עסקית חדשה
ריבוי השיבושים באספקת החשמל המרכזית מחייב כיום חברות כמעט בכל התחומים, מענן, IT וטלקום ועד מרכזי מידע ותעשיות כבדות, ואפילו צרכנים ביתיים, לעשות שימוש במערכות אל-פסק מתקדמות כדי להבטיח את המשך פעילותן הרציפה של המערכות גם בעת תקלות ולמנוע אובדן מידע יקר. להערכת חברת Strategyr, שוק ה-UPS, הנאמד כיום ב-7 מיליארד דולר, צפוי לצמוח עד שנת 2022 לכדי 13.7 מיליארד דולר.
הסינרגיה הטכנולוגית בין שתי החברות ובניית חטיבת ה-UPS יתבצעו בהדרגה לאורך מספר שנים, אך מדובר במהלך משמעותי שפותח בפני סולאר-אדג' שוק פוטנציאלי חדש ועצום."אנחנו חושבים שנוכל להביא לגמאטרוניק את שלוש הדברים שהובילו אותנו להצלחה בשוק הסולארי: יעילות תפעולית ויכולת ייצור, טכנולוגיות מתקדמות להמרת אנרגיה שניתן לשלב עם הטכנולוגיה שלהם, ויכולת שיווקית ופריסה גלובלית. עיסקת הרכישה מעניקה לנו הזדמנות לפתוח חטיבה עסקית בשוק שבו נהיה שחקן משמעותי".
ניהול אנרגיה חכם בשוק מבוזר
בעבר התבססה תעשיית החשמל על ייצור בתחנות כוח מרכזיות, אולם כיום היא מגוונת ומבוזרת בהרבה, ומשלבת בין יצירת חשמל בתחנות כוח גדולות ומרכזיות לבין יצירת אנרגיה על-ידי ספקים משניים, פרטיים ומסחריים, שחלק גדול מהם מייצר אנרגיה ירוקה. ההפרטה הזו של ייצור החשמל יצרה צורך ביכולת ניהול של משק חשמל מבוזר, המתבסס על מקורות מרובים של יצירת אנרגיה.
לאחרונה הכריזה סולאר-אדג' על פיתרון חדש להקמת וניהול של תחנות כוח וירטואליות. מערכת Virtual Power Plant Solution מאפשרת לחברות חשמל ואנרגיה לקבץ, לאחסן ולנהל באופן מרכזי בענן את האנרגיה המתקבלת ממקורות שונים, כגון חוות סולאריות של ספקים שונים ופאנלים סולאריים ביתיים ומסחריים, תחנות רוח, גנרטורים ועוד. הממשק של סולאר-אדג' מאפשר להקים בפועל תחנת כוח וירטואלית המסייעת לנהל את אספקת האנרגיה של יצרנים מקומיים.
הנדלסמן: "כיום הצרכן המייצר גם בעצמו אנרגיה (למשל באמצעות פאנל סולארי), מזין את הרשת באנרגיה וצורך אנרגיה בשעות שונות, וזה מביא את הרשת למצב בעייתי שבו אתה מזין את המערכת באנרגיה שלא בהכרח הרשת צריכה. בקליפורניה, למשל, בשעות בצהריים, בגלל השמש החזקה, המערכת המרכזית נמצאת במצב של עודפי חשמל בעקבות הייצור המסיבי של חשמל סולארי. לעומת זאת בשעות הערב, הם צריכים לעבור במהירות לתפוקה מלאה, וזה לא פשוט לבצע מעבר מהיר כזה.
"הרשת רוצה את האנרגיה שאגרת בשעות ספציפיות ובמקרים ספציפיים, למשל בשעות של שיא הצריכה. הפיתרון שפיתחנו הופך את כל המערכות הסולאריות לתחנת כוח וירטואלית אחת, שמאפשרת לחברת החשמל להורות באמצעות הממשק כמה חשמל היא רוצה ומתי. התוכנה מפרקת את הפקודה למאות אלפי פקודות בדידות שלוקחות קצת מכל מערכת סולארית, וגם מאפשרת לראות כמה חשמל סיפק כל לקוח כדי שניתן יהיה לפצות אותו. הפיתרון שלנו מאפשר לחבר מערכות בדידים – מטען רכב, טרמוסטט, מערכות סולאריות עם אגירה – כך שחברת חשמל תוכל לשלוט בהן כקבוצה, כמו תחנת כוח וירטואלית. זה מאפשר לפתח מודלים עסקיים שמתאימים לשוק חשמל מבוזר."
חוכמה שווה כסף
לדוגמא, הוא מספר על העיר קנברה באוסטרליה, שבמהלך כמה שעות בתקופה מסוימת בשנה נוצר מחסור באנרגיה בשל בעיות הולכה. "במקום להשקיע עשרות מיליוני דולרים בעיבוי קווי ההולכה, הם משתמשים במערכת שלנו כדי לתת מענה למחסור באמצעות שימוש באנרגיה שנאגרה במערכת". גם ספקיות חשמל קמעונאיות (Energy Retailers), שקונות חשמל בשוק החופשי ומוכרות ישירות לצרכנים, משתמשות במערכת כדי להגן על עצמן מפני תנודות במחירי החשמל בשוק. במקום שייאלצו לקנות חשמל כאשר המחיר בשיא, הן משתמשות באנרגיה שמנוהלת בתחנת הכוח הווירטואלית.
מבחינת סולאר-אדג' מדובר גם במיצוב חדש: החברה מנצלת את הידע שלה בתחום הניהול והאופטימיזציה של מתקנים סולאריים, לייעול ואופטימיזציה של מערכות גדולות. הדבר מקרב אותה לליבת תעשיית החשמל – חברות החשמל הגדולות והמרכזיות שעד עכשיו לא היו הלקוחות שלה – ומעניק לה מעמד של חברה אשר יכולה לספק פתרון כמעט כולל. גם כאן מדובר בשוק בעל פוטנציאל צמיחה גדול: סקר שוק שבוצע לאחרונה על-ידי חברת Markets & markets מעריך שתחום מערכות ניהול תחנות כוח וירטואליות צפוי לגדול מהיקף של 193 מיליון דולר בשנת 2016, להיקף של 709 מיליון דולר בשנת 2021.
אתם חושבים להשתלב במשק החשמל בישראל בעקבות הרפורמה הצפויה?
"אנחנו לא מתכננים להיות אופרטור חשמל, אנחנו ספקי טכנולוגיות. הרגולציה בארץ לא מאפשרת להפעיל תחנות כוח וירטואליות. הרגולציה לא תומכת בזה. בארצות הברית, אירופה ואוסטרליה יש שוק חשמל משוכלל יותר שאליו אנחנו משווקים את המוצר".
טעינה מהירה לרכב חשמלי
שוק נוסף שמסמנת סולאר-אדג' הוא תחום הרכב החשמלי. החברה השיקה השנה את הממיר הסולארי הראשון בשוק הכולל גם מטען לסוללה של רכב חשמלי. המוצר החדש מבוסס על שילוב של ממיר מהדור החדש של סולאר-אדג', HD-Wave, ביחד עם מטען לרכב חשמלי. המטען החדש משלב בין הפאנלים הסולאריים שמותקנים בבית הצרכן לבין רשת החשמל, ומטעין את סוללת הרכב במהירות של מטען ברמת Level 2. גם במוצר זה מסייעת הטכנולוגיה של סולאר-אדג' לשלב בין מקורות אנרגיה שונים בצורה היעילה ביותר, ומתאימה את עוצמת הטעינה לדרישות משתנות, או לתעריפי חשמל משתנים לאורך היממה.
הנדלסמן: "שילבנו טכנולוגיה שמאפשרת להאיץ את טעינת הרכב בשעות היום. הרי מטענים לרכב חשמלי מוגבלים בכמות החשמל שמותר להם לקחת מהרשת. לכן בשעות שיש בהן אנרגיה סולארית, המטען משתמש במקביל במקור הסולארי וברשת החשמל, ובכך אנחנו מאיצים את הטעינה. למעשה, הלקוח קונה את המטען כחלק מהמערכת הסולארית שהוא מתכוון להתקין בביתו. גם אם אין לו רכב חשמלי, המוצר מספק לו מערכת עתידית להטענת רכב חשמלי. לאור הסיכויים הגבוהים שיהיה לו בעתיד רכב חשמלי, מדובר בעסקה משתלמת".
הבורסה התאהבה בסולאר-אדג'
לפחות כעת, מדובר במוצר משני, שתורם בעיקר לרווחיות של עסקי הממירים של החברה, אבל בעתיד ייתכן שהחברה תפתח מוצרים ייעודיים בתחום הרכב החשמלי לבעלי מכוניות חשמליות, ספקיות מערכות לרכב (Tier-1) ויצרניות רכב. סולאר-אדג' נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של 2.25 מיליארד דולר, מה שהופך אותה לאחת מהחברות הישראליות הגדולות בעולם. ב-18 החודשים האחרונים עלה ערכה של מניית החברה ב-340%. מעניין יהיה לעקוב אחר מימושה של אסטרטגיית ההתרחבות השאפתנית שלה, שמתבטאת הן בהתרחבות אופקית בשוק הסולארי עצמו והן באמצעות התפשטות לשווקים חדשים כמו שוק ה-UPS.
חברת סמסון (Samson) הגרמנית, המייצרת שסתומי בקרה לתהליכים אוטומטיים במפעלים, רוכשת את חברת הסטארט-אפ הישראלית פריקוגנייז (Precognize) מטירת הכרמל. פריקוגנייז פיתחה טכנולוגיה המאפשרת לזהות מבעוד מועד התפתחות של תקלות במערכות תעשייתיות. סמסון הודיעה שהיא מתכננת לשלב את טכנולוגיות זיהוי התקלות של פרקוגנייז בפיתרון משולב אשר יסייע לנהל ולנטר תהליכים אוטומטיים במפעלים. סכום הרכישה לא פורסם, אבל לפי הערכות בתעשייה הוא נע בין 20 ל-30 מיליון דולר.
חברת פריקוגנייז הוקמה בשנת 2014, ובתחילת 2017 היא ביצעה גיוס הון בהיקף של 2 מיליון דולר מקרן מייבריק ונצ'רס, שתרשום רווח נאה בעקבות האקזיט. הפלטפורמה של החברה אוספת נתונים מהחיישנים המותקנים במפעל, מנתחת את המידע באמצעות ניתוח סטטיסטי ובינה מלאכותית, ומספקת התראות על תקלות – לעתים שעות, ימים ואפילו שבועות מראש. בשלב הראשון המערכת לומדת את אופן הפעולה של המערכות במפעל, ובונה בתוך מספר ימים מודל של התהליכים האוטומטיים ושל יחסי הגומלין בין המערכות והמכונות.
תהליך המידול ניזון גם מהניסיון וההיכרות של מנהלי התפעול של המפעל. לאחר מכן, תוך שימוש בלמידת מכונה, הפלטפורמה מנטרת את התפקוד השוטף של המפעל ומספקת התראות מוקדמות על תקלות ובעיות. המערכת של פריקוגנייז מיועדת למפעלים בתעשיות הכימיקלים והפטרוכימיות, האנרגיה, גז ונפט ואפילו בתחום המטרולוגיה. פריקוגנייז הוקמה על-ידי רענן מנור וחן לינצ’בסקי, המשמש כיום כמנכ”ל החברה. כיום היא מעסיקה כ-15 עובדים במשרדיה בטירת הכרמל, ובין לקוחותיה בישראל נמנים בז"ן, כרמל אולפינים, כיל ואדמה.
פריקוגנייז צפויה להמשיך ולפעול כחברה עצמאית גם לאחר המיזוג. חברת סמסון מפרנקפורט, גרמניה, היא היצרנית המובילה בעולם של מגופים ושסתומי בקרה למערכות תעשייתיות אוטומטיות. החברה, שהוקמה ב-1907, מעסיקה כ-4,000 עובדים והכנסותיה השנתיות עומדות על 600 מיליון אירו. אנדריאס וידל, מנכ"ל סמסון. "ה-DNA, החזון והמיצוב האסטרטגי של שתי החברות משלימים זה את זה באופן ייחודי. המיזוג מקרב אותנו להגשמת היעד שלנו להפוך למובילת שוק בתחום רשתות שסתומי בקרב חכמות בתהליכים אוטומטיים".
חברת הסארט-אפ TriEye מתל אביב, המפתחת פתרונות חישה ויזואליים, הודיעה על השלמת גיוס של 3 מיליון דולר בסבב סיד בהובלת קרן גרוב ונצ'רס. בעקבות ההשקעה מונה דב מורן (בתמונה), השותף המנהל של הקרן, ליו"ר הדירקטוריון של TriEye. כספי הגיוס ישמשו את החברה כדי לקדם את פיתוח המערכת, לגייס עובדים נוספים ולהרחיב את נוכחותה הגלובלית.
TriEye פיתחה פתרון חישה ויזואלי המבוסס על מצלמות אינפרה-אדום בגלים קצרים (SWIR), שניתן ליישמו במגוון תחומים, כאשר המרכזי בהם הוא תחום הרכב האוטונומי. המערכת של החברה מציעה פתרון חישה יעיל לתנאי ראות בעייתיים כמו חושך, גשם, ערפל ואבק. בחברה לדברי החברה מצלמות מבוססות SWIR מאפשרות אמינות גבוהה יותר ודיוק רב יותר בזיהוי מכשולים ועצמים בתנאי ראות ירודים בהשוואה לפתרונות חישה אחרים המקובלים כיום בשוק כדוגמת מכ"ם ולידאר.
עם זאת, עד היום נעשה שימוש בטכנולוגיה זו רק בתעשיות הצבאיות, החלל והתעופה, וזאת בשל עלותם הגבוהה של החיישנים מסוג זה. TriEyeהצליחה, בזכות טכנולוגיית הייצור שלה, להפחית משמעותית את עלותם של חיישני ה-SWIR ושילובן במערכות אלקטרו-אופטיות. כיום, עלות מערכת SWIR בסיסית עומדת על כ-8,000 דולר. להערכת TriEye, הפיתרון שלה צפוי לעלות פחות מ-100 דולר, מה שיאפשר ייצור המוני נגיש לתעשיית הרכב. לשם השוואה, עלות של חיישני לידאר עומדת כיום על מאות דולרים.
הטכנולוגיה פותחה לאחר מחקר רב שנים באוניברסיטה העברית בירושלים בהובלת פרופסור אוריאל לוי, הנחשב לאחד החוקרים המובילים בעולם בתחום הננו-פוטוניקה. TriEye הוקמה ב-2016 על ידי פרופ’ אוריאל לוי, עומר קפח, ואבי בקל, המשמש כמנכ”ל החברה, והיא מעסיקה כ-7 עובדים במשרדיה בתל אביב.
חברת בדיקות התוכנה הישראלית קווליטסט (QualiTest) החלה בתהליך גיוס של כ-60 עובדים שמיועדים להיות משולבים במספר פרויקטים שבהם זכתה החברה באחרונה, ביניהם פרויקטים לאומיים בגוף בטחוני גדול שעימו פועלת קווליטסט מזה מספר שנים ועתיד להסתיים בשנת 2026. הגיוס הנוכחי מצטרף לגיוס קודם של כ-150 עובדים ברבעון השלישי של שנת 2017 ושל 100 עובדים ברבעון הראשון של שנת 2018, כחלק מצמיחת החברה בארץ ובעולם.
קווליטסט, הנחשבת לאחת מחברות הגדולות בעולם בתחום בדיקות התוכנה, מונה כ-1500 עובדים בישראל וכ-3500 ברחבי העולם. העבודה בפרויקט ארוך-טווח זה מתבצעת במרכז טכנולוגי מתקדם העוסק בטכנולוגיות חדשניות. קווליטסט מצדה תהיה אחראית באופן מלא על כל מערך הבדיקות, לרבות שו"ב, מודיעין ועוד. כמו כן, הפרויקט כולל בדיקות מקצה לקצה של כל תהליכי הפיתוח בארגון, החל מבדיקות שפיות, עומסים, ביצועים, פונקציונאליות ועד להקמת תשתיות לבדיקות אוטומציה ובניית סביבת עבודה.
בין המשרות הפתוחות: בודקי תוכנה, מפתחי אוטומציה לבדיקות תוכנה ומערכת, מהנדסי חשמל ואלקטרוניקה RF לבדיקות, מהנדסי תקשורת, מדריכי תוכנה, מפתחי הדרכה, מהנדסי תמיכת סיסטם ויוצאי יחידות טכנולוגיות צבאיות מובילות למגוון תפקידים. בקווליטסט ציינו עובדי החברה "נהנים מתנאים טובים ומגוונים ומאופק קידום מקצועי בחברה."
כחלק מאסטרטגיית הצמיחה הגלובלית רכשה קווליטסט באחרונה שתי חטיבות בדיקת תוכנה: ה רכישת הראשונה היתה של חברת Orasi השוכנת באטלנטה, ג'ורג'יה, ומתמחה בהפצה ובמתן שירותי תוכנה מקצועיים, ואילו הרכישה השנייה היתה של חטיבת הבדיקות של חברת NCC הבריטית, ספקית מובילה של בדיקה ואבטחת איכות "תפורות לפי מידה" לצרכי הלקוח: בדיקות חומרה ותוכנה, אוטומציה ואבטחת איכות עם מומחיות לתחום המעבר לדיגיטל.
עוד קודם לכן, בשנה האחרונה, רכשה קווליטסט את קבוצת Experior, החברה היחידה המוסמכת לבדיקות SAP בבריטניה, אשר עוסקת בתכנון אסטרטגיות בדיקה, שירותי ניהול, בדיקות ביצועים ואבטחה ושירותי בדיקה מנוהלים ללקוחות SAP ברחבי העולם. החברה מתמחה בבדיקות תוכנה ואבטחת איכות, ניהול סיכונים ומומחיות בבדיקות המאפשרים הטמעות ושדרוגים ל-SAP בזמן ובתקציב נמוך באמצעות גישה טכנולוגית חדשנית. בנוסף, קווליטסט רכשה את חברת Pytheus האמריקנית שמביאה עימה ניסיון רב ופרקטיקה מעשית בבדיקות סייבר. בדיקות אלה כוללות בדיקות אבטחת סייבר, שהתרחבו בצורה משמעותית במגוון תחומים בתקופה האחרונה. אלו יאפשרו שירותי בדיקות ואבטחת איכות לתשתית טכנולוגיית הבלוקצ'יין (Blockchain) הנחשבים לדבר החם הבא בעולם הפיננסים, ההייטק והטכנולוגיה.
סאטקום מערכות דיווחה היום על רכישת מלוא הזכויות (100%) במיזם לאספקת פתרונות תקשורת בקונגו אשר הכנסותיו במהלך השנים 2016-2017 הסתכמו ב-27.7 מיליון דולר בשיעורי רווחיות ממוצעים של 31%. סאטקום מערכות רכשה את חלקו של השותף במיזם תמורת 6 מיליון דולר, כאשר 4 מיליון דולר משולמים עם חתימת ההסכם, מיליון דולר לאחר שנה ומיליון דולר נוספים לאחר שנתיים מיום ההסכם.
המיזם המשותף בקונגו הוקם למתן פתרונות תקשורת מבוססת תשתית לוויינית ללקוחות שונים באפריקה, ובין הלקוחות במיזם נמנים גם Orange ו-Vodacom. סאטקום שואפת באמצעות ההשתלטות המלאה על הפעילות לשפר את תוצאותיה הכספיות ואת רווחיותה ולחזק את הפעילות הישירה מול לקוחות המיזם. סאטקום מערכות רואה בחתימת הסכם הרכישה צעד אסטרטגי שיבסס את מעמדה כספק תקשורת מוביל בקונגו וביבשת אפריקה.
דן זייצ'ק, מנכ"ל סאטקום מערכות: "השליטה המלאה במיזם בקונגו מהווה שלב חשוב נוסף במימוש אסטרטגיית הצמיחה המואצת של החברה בשוק יעד מרכזי זה. אנו נחזיק כעת ב-100% מהזכויות במיזם תקשורת מוביל ונייצר קשר ישיר עם לקוחות אסטרטגיים דוגמת Orange ו- Vodacom. הפעילות הרווחית תסייע לנו בחיזוק התוצאות הכספיות ובמינוף מהיר של פעילותנו בקונגו ובאפריקה"
צמיחה דו-ספרתית וחדירה לשוק הסלולאר באפריקה
סאטקום פועלת בשני תחומים עיקריים: מתן שירותי תקשורת נתונים ושירותי תקשורת לוויינית ניידת. הכנסות החברה ב-2017 עלו ב-30% ל-43.2 מיליון דולר, כאשר תחום תקשורת הנתונים מהווה כ-80% מהכנסות החברה ואילו תחום התקשורת הלוויינית מהווה כ-18% מכלל ההכנסות. מנוע הצמיחה המרכזי של החברה הוא שוק האינטרנט והסלולר באפריקה, הנמצא בצמיחה מהירה בשנים האחרונות, והיה אחראי לכ-90% מהכנסותיה. סאטקום מספקת עבור השוק הזה תחנות קליטה ושידור לווייניות זעירות (VSAT-Very Small Aperture Terminal) המשמשות מפעילים סלולריים וספקי אינטרנט לאספקת תשתית תקשורת באתרים מרוחקים, מכיוון שהן מאפשרות לספק את השירות באמצעות לוויין, ולא באמצעות תחנות ממסר סלולריות או כבלי תקשורת פיסיים, דוגמת סיבים אופטיים.
בחודש פברואר השלימה סאטקום גיוס הון של 44.5 מיליון שקל באמצעות הנפקת אג"ח ב' וכתבי אופציות סדרה 2 למגזר המוסדי ולציבור. ל-TechTime נודע באותה עת שמטרת הגיוס היא לבצע פעילות רכש של חברות ופעילויות בתחומה של החברה. עד כה לא ביצעה החברה רכישות של חברות אחרות בתחום, ונראה כי הרכישה הנוכחית מסמנת שלב חדש באסטרטגיית ההתרחבות של החברה.
מערכות סיוע לנהג (ADAS) הפכו כבר לחלק אינטגראלי ממערך הבטיחות של כלי רכב כיום, והן צפויות לשמש מרכיב בסיסי במכונית האוטונומית העתידית. ואולם, דווקא כלי הרכב המועד ביותר לסכנות דרך ותאונות, האופנוע הדו-גלגלי, נותר חשוף ללא מערכת בטיחות מסייעת דומה. חברת הסטארט-אפ Ride Vision מתל אביב חשפה השבוע מערכת ראשונה מסוגה המתבססת על ראיית מכונה ורשת נוירונים מלאכותית המספקת לאופנועים וקטנועים התרעות מפני התנגשות באמצעות סריקה היקפית של 360 מעלות. בתוך כך, הודיעה החברה על גיוס השקעה ראשונית (סבב סיד) בהיקף 2.5 מיליון דולר, בהובלת קרן YL Ventures.
המערכת של Ride Vision, הקרויה CAT, מורכבת ממצלמה קדמית רחבה מצלמה אחורית המספקות כיסוי היקפי, וחומרה זעירה שכוללת מחשב קטן המבצע את ניתוח המידע באמצעות טכנולוגיה של בינה מלאכותית. כמו כן, המערכת יכולה להתבסס על כל סוג של חיישן המותקן על האופנוע, מה שמאפשר ליצרני אופנועים להתאים את המערכת לצרכים שלהם ובכך להפחית את עלויות הייצור. .
המערכת של החברה, המתבססת על למידה עמוקה, מתריעה בפני הרוכב תוך כדי נסיעה בפני סכנות התנגשות ומכשולים על הכביש תוך עשירית שנייה, ומאפשרים לו להגיב מבעוד מועד. כך למשל, המערכת מאפשרת לרוכב להיות מודע לרכב שמתקרב אליו בצורה מסוכנת ולהתרחק ממנו בזמן גם בלי להביט לאחור או להסתכל במראה.
מערכות ADAS מוטמעות כיום בכל דגמי הרכב החדשים. מערכות אלה, המספקות התרעות בטיחות לנהג באמצעות אמצעי חישה שונים, מהוות גם את הטכנולוגיה הבסיסית למכונית האוטונומית העתידית. עם זאת, דווקא אופנועים נותרו ללא מענה טכנולוגי דומה, וזאת למרות העובדה כי רכבים דו-גלגליים חשופים לאין שיעור לתאונות מאשר נהגי מכוניות: דו"ח של מנהל הבטיחות בדרכים בארצות הברית, שפורסם בפברואר האחרון, קבע שמקרי מוות בתאונות אופנוע שכיחים פי 28 מאשר בתאונות מכונית.
אחת הסיבות להיעדרן של מערכות ADAS לאופנועים היא גודלן ועלותן היקרה. Ride Vision הצליחה לפתח מערכת מקבילה לאופנועים שמתבססת על חומרה קטנה יותר ומצלמות פשוטות וזולות יותר בהשוואה למערכות ה-ADAS לכלי רכב, מה שמאפשר התקנה בכלי רכב דו גלגליים שהם קטנים וזולים בהרבה ממכונית.
מייסד ומנכ"ל החברה, אורי לביא, אופנוען בעצמו, מספר: "אופנוענים הינם לרוב קשובים ודרוכים לנעשה בכביש. יש לנו מערכת יחסים מיוחדת עם הכביש, ואולם למרבה הצער ישנם לא מעט גורמים שהם מחוץ לשליטתנו אשר מגדילים את סכנת ההתנגשות, ולאור המהירות הגבוהה, משקלו הקל והאופי החשוף של הכלי הופכים את ההתנגשות למסוכנת הרבה יותר. כאופנוענים בעצמנו, החלטנו ליישם את המומחיות שלנו בלמידה עמוקה וטכנולוגיות חישה מתקדמות כדי לפתור את האתגרים הטכנולוגיים ובעיות העלות ולאפשר לרוכבים את היכולת לראות, לחזות ולהימנע מהתנגשויות."
על פי Statista, ב-2018 יימכרו כ-132.4 מיליון אופנועים ברחבי העולם. על פי חברת המחקר Fact.MR, שוק האופנועים צפוי לצמוח עד 2022 להיקף של 150 מיליארד דולר. החברה הוקמה על ידי אורי לביא וליאור כהן (בתמונה למעלה), שניהם רוכבי אופנוע, ומעסיקה שישה עובדים בהרצליה.
אחד מענפי ההיי-טק שמצויים בשנים האחרונות בצמיחה הגדולה ביותר הוא מגזר המכשור הרפואי. הדבר מתבטא במספר החברות שפועלות בתחום, בהיקף ההשקעות, ובמספר האקזיטים ושיתופי הפעולה עם שחקניות עולמיות מובילות.
דו"ח של ארגון ההייטק הישראלי IATI וחברת הייעוץ PWC, שפורסם בחודש מאי האחרון, מגלה מגזר פורח שנהנה בשנים האחרונות משגשוג מרשים. על פי הדו"ח, ב-2017 פעלו בישראל כ-1,450 בתחום מדעי החיים, וזאת בהשוואה ל-800-900 חברות שהיו רשומות בארץ לפני כ-5 שנים.
הצמיחה של התעשייה מתבטאת גם בגידול ניכר בהיקף ההשקעות: ב-2017 נרשם שיא של 1.2 מיליארד דולר שגויסו לתעשייה, גידול של 40% בהשוואה ל-2016 וגידול של 400% בהשוואה ל-2007. ההון ברובו מגויס מקרנות מקומיות, קרנות זרות, הנפקות (בעיקר בנסד"ק), השקעות של קרנות פרייבט אקוויטי, ותמיכה מצד הרשות לחדשנות. הנתונים הללו מלמדים כי התעשייה יוצאת סוף סוף מהשלב העוברי שבו היתה מצויה בעשורים האחרונים ותופסת מקום נכבד יותר בין ענפי ההיי-טק המובילים.
אחד מגופי ההשקעה החדשים שנכנסו לתחום בשנים האחרונות הוא חברת מרחביה מרמת גן. מרחביה החלה את דרכה כחברת נדל"ן. לפני שלוש וחצי שנים, על רקע חילופי אישים בהנהלת החברה, שינתה החברה את פניה והסבה את פעילותה לחברת השקעות בתחום מדעי החיים והקלינטק. החברה מימשה חלק מנכסי הנדל"ן שהיו ברשותה, כדי שיהיה לה הון עצמי, והחלה להשקיע בחברות סטארט-אפ. מרחביה נסחרת בבורסת תל אביב לפי שווי שוק של 32.5 מיליון שקל. בהיותה חברה ציבורית, היא למעשה מאפשרת למשקיעים פרטיים ומשקיעים מוסדיים להשקיע באופן ישיר בענף הצומח.
בשיחה עם TechTime מספרים רני לפשיץ, יו"ר מרחביה, ואלי ארד, מנכ"ל החברה, על המעבר לתחום ההשקעות במגזר הרפואי. רני: "חלק מהשיקולים מאחורי השינוי בפעילות של החברה היה ההבנה שתחום מדעי החיים הולך לשנות באופן דרמטי את העולם, ולגלגל בשנים הקרובות סכומי עתק."
אלי: "תחום המכשור הרפואי בישראל כבר הוכיח את עצמו כפורץ דרך. יש הרבה חדשנות, הרבה יזמים סדרתיים שמצליחים לייצר פרויקטים מאוד מעניינים שאנחנו עוקבים אחריהם. זהו תחום שישראל מובילה בו."
3 חברות עם טכנולוגיות מצילות חיים
כרגע משקיעה מרחביה בשלוש חברות מד-טק: קרדיאק-סנס (Cardiac Sense), שפיתחה צמיד לביש היודע לזהות סימנים מקדימים לשבץ מוחי [בתמונה למעלה], RMDY, חברה אמריקנית בניהול ישראלי שפיתחה פלטפורמה דיגיטלית לניהול חולים כרוניים, וקליבלנד דיאגנוסטיקס (CDx), שפיתחה בדיקת דם לגילוי מוקדם של סרטן הערמונית. שלוש החברות הללו פועלות בשלושה תחומים מרכזיים ברפואת העתיד: אביזרים לבישים לניטור סימנים חיוניים, רפואה דיגיטלית ודיאגנוסטיקה מתקדמת.
שלוש החברות הללו מציגות כבר טכנולוגיות בשלות ונמצאות בשלבי חדירה מתקדמים לשוק. קרדיאק-סנס מבצעת בימים אלה ניסויים קליניים אחרונים לקראת קבלת אישורים רגולטורים, קליבלנד דיאגנוסטיקס חתמה על הסכם מסחור עם חברת הגנום גנומיקס (Genomics), ול-RMDY יש שותפות אסטרטגית עם ענקית המכשו הרפואי מדטרוניק (Medronics), שבמסגרתו מספקת מדטרוניק לכל חולה סכרת שרוכש משאבת אינסולין מתוצרתה גם את הפלטפורמה של RMDY.
ממשק המשתמש של RMDY
מלבד ההשקעה הכספית, מרחביה מעורבת בניהול השוטף של החברות הללו ומנהליה משמשים כדירקטורים במועצות המנהלים שלהן. כמו כן, במסגרת המעטפת התומכת שהיא מעניקה לחברות, מרחביה מביאה עימה שיתוף פעולה אסטרטגי עם קליבלנד קליניק (Cleveland Clinic), אחת מרשתות בתי החולים הגדולות בארצות הברית. קליבלנד קלינק תורמת בשני מישורים: עבור מנהליה של מרחביה, קליבלנד קליניק מספקת בדיקות נאותות יסודיות לחברות שמרחביה שוקלת להשקיע בהן וגם מפנה את מרחביה למיזמים שפועלים תחת מרכז החדשנות שלה, ואילו לחברות עצמן, קליבנד קליניק מסייעת בפיתוח ובבדיקת המוצר ובשלבים מתקדמים יותר מסייעת בניסויים הקליניים ובקבלת האישורים הרגולטוריים.
רני: "חשוב לנו לא להיות עוד גורם השקעה. יצרנו קשר עם קליבלנד קליניק. הצטיידנו בארגז כלים שמאפשר לנו להיות חברה מצליחה בתחום, חברת השקעות סחירה, שמטרתה להנגיש למשקיעים, קטנים כגדולים, אפשרות להשקיע בטכנולוגיות הרפואיות המובילות בעולם. אנחנו מאמינים במודל שלנו ומאמינים שככל שנביא קבלות שווי השוק שלנו יגדל."
אלי: "אנחנו מאוד מעורבים בחברות שאנחנו משקיעים בהן. אנחנו לא משקיעים פיננסיים טהורים."
מה אתם מחפשים בחברות?
אלי: "לצד פרמטרים של גודל שוק, יעילות הפיתרון, והפטנטביליות (כלומר, היכולת להגן על הפטנט מפני העתקה), הדבר הראשון שאנחנו מסתכלים עליו זה מי עומד בראשה של החברה. חשוב לנו לראות מי מוביל את הפרויקט ואם הוא מסוגל לקחת את זה קדימה, וההון האנושי של החברה."
רני: "זה פחות משנה כמה מהנדסים יש לך. זה עסק מורכב ותובעני, ובלי היכולת המנהיגותית והגמישות הניהולית והמחשבתית והיכולת להתמודד עם תקלות – ותמיד יש כאלה – אין מצב שזה יכול להצליח. כמו כן, ככלל, אנחנו לא משקיעים בשלב הסיד. מבחינת האופי של החברה אנחנו מחפשים חברות בשלב מתקדם יותר, שיש כבר הוכחת היתכנות ראשונית לכל הפחות."
שוק של 400 מיליארד דולר
ברמה הטכנולוגית, עולם המכשור הרפואי נמצא כיום ממש בקדמת החדשנות, עם מיזמים ופיתוחים המשלבים מדע, רובוטיקה, חיישנים מתקדמים, מזעור ואלגוריתמים של בינה מלאכותית ולמידה עמוקה. הצמיד הלביש של קרדיאק-סנס, כאמור אחת מחברות הפורטפוליו של מרחביה, כולל חיישן אופטי שמסוגל לנטר באופן חיצוני את פעילות הלב על ידי מדידה של שינויים בנפח כלי הדם בידו של הנבדק. הפלטפורמה של RMDY נעזרת בטכנולוגיות של למידת מכונה וניתוח ביג-דאטה כדי להתאים תוכנית מותאמת אישית לכל מטופל, וגם לאפשר לרופא לנהל ולעקוב ביעילות אחר מאות חולים במקביל. קליבלנד דיאגנוסטיקס פיתחה בדיקת דם שיודעת לא רק למדוד את כמות חלבון ה-PSA בדם, כמו בבדיקת הסקר הנהוגה כיום לאיתור סרטן הערמונית, אלא גם לאפיין את המבנה שלהם ואת המקור לעלייה ברמת החלבון, ובכך להבדיל בין עליית ברמת ה-PSA הנגרמת ממצבים רפואיים אחרים כמו דלקת או ערמונית מוגדלת, לבין עלייה ברמת החלבון הנובעת מתהליכים סרטניים מוקדמים.
היעד של מרחביה הוא בסופו של דבר לממש את ההשקעה שלהם בחברות, בין אם באמצעות אקזיט ובין אם באמצעות הנפקה. ואולם, דרכו של מוצר רפואי אל השוק עשויה לעיתים להיות ארוכה ומאתגרת יותר בהשוואה למיזמים בתחומים טכנולוגיים אחרים. מלבד הניסויים הקליניים וההליכים הרגולטוריים, שעשויים לעיתים להימשך שנים, שוק המכשור הרפואי מתאפיין בשמרנות. רופאים, בתי חולים, וחברות המכשור הרפואי הגדולות אינם ממהרים לאמץ טכנולוגיות חדשות, בוודאי אם מדובר בחברות קטנות יחסית. גם התיאבון של המשקיעים לקחת סיכונים הינו קטן יותר בתחום המד-טק בהשוואה למיזמי היי-טק אחרים. רני: "אם אתה משווה לתחומים כמו סייבר ואפליקציות, אין ספק שהעולם הרפואי הוא עולם מאוד שמרן, גם בהיבט הרגולטורי, אבל גם מבחינת החברות הגדולות שהם פוטנציאל לאקזיט. על כן התהליכים הם יותר ארוכים."
תחום המכשור הרפואי אולי חוסה לעיתים בצלם של ענפי ההייטק המובילים, ואולם עולם הרפואה מצוי, על פי כל ההערכות, על סיפה של מהפכה דרמטית, והשוק שאליו מכוונים המיזמים הללו צפוי לצמוח בשנים הקרובות להיקפים אדירים. על פי חברת המחקר Research&Markets, שוק המכשור הרפואי צפוי לגדול עד 2023 להיקף של 400 מיליארד דולר, כשהגורמים המניעים את התרחבות השוק הם הגידול בהוצאות הבריאות, ההבשלה של טכנולוגיות מתקדמות והעלייה בתוחלת החיים ובמספר החולים הכרוניים, המחייבת את מערכות הבריאות לאמץ טכנולוגיות ופלטפורמות חדשניות שיסייעו להן לנהל בצורה יעילה וחסכונית יותר את ציבור החולים.
תחושה של שליחות
יו"ר מרחביה רני ליפשיץ
מלבד הפוטנציאל הכלכלי הגדול הגלום במיזמים הללו, אי אפשר להתעלם מהעובדה שבסופו של דבר מדובר בטכנולוגיות המסייעות להציל חיים ולשפר את איכות חייהם של המטופלים. זיהוי מבעוד מועד של התהוות שבץ מוחי יכול להיות ההבדל בין חיים לבין מוות או נזק מוחי בלתי הפיך. השותפות של מדטרוניק עם RMDY כבר מוכיחה ששימוש בפלטפורמה של RMDY מסייעת להוריד באופן ניכר את ערכי הגלוקוז של חולים סכרתיים, שמאמצים הודות לפלטפורמה תזונה, אורח חיים ומשטר תרופתי נכונים יותר. בדיקת הדם המדויקת יותר של קליבלנד דיאגנוסטיקס לא זו בלבד שמסייעת לחסוך לנבדקים רבים בדיקות פולשניות ולא נעימות כמו ביופסיית ערמונית, אלא שגילוי מוקדם של סרטן משפר באופן מובהק ומשמעותי את סיכויי ההחלמה.
רני: "זה נותן תחושה אמיתית של שליחות. מדובר בפרויקטים שיש להם נגיעה להצלת חיים או שיפור איכות חיים. אנחנו אומרים את זה לא פעם ליזמים עצמם – אתם עושים מעשה קודש."
מרחביה מתכוונת להרחיב את הפורטפוליו שלה בעתיד הקרוב. אלי: "אנחנו עושים בדיקת נאותות לעוד פרויקטים במקביל, בארץ ובעולם, וצפויים להכריז בקרוב על השקעות נוספות."
נוהגים לא פעם להמשיל את המיומנויות הנדרשות ממנתח למיומנותיו של טייס קרב. היום חשפה אלביט מערכות (Elbit) חברה בת כמעט בלתי ידועה בשם ביוניקס (Beyeonics), אשר אספה טכנולוגיות צבאיות של אלביט לצורך פיתוח רפואי פורץ דרך. החברה פיתחה מערכת ראש לבישה עבור מנתחי עיניים, המספקת להם יכולות של מציאות רבודה במהלך הניתוח, כדי לאפשר להם לבצע ביעילות ובדייקנות ניתוחי עיניים מורכבים, בלא צורך להסתכל אל תוך העין באמצעות מיקרוסקופ.
כיום החברה מנוהלת על-ידי רון שניידר, לשעבר מנהל המחקר והפיתוח בתחומי האלקטרואופטיקה בחטיבת התעופה של אלביט. במקביל, הודיעה אלביט כי ביוניקס השלימה סבב גיוס הון ראשון בהיקף של 11.5 מיליון דולר. אלביט לא מסרה מידע על המשקיעים, אבל דיווחה שביניהם נמנה גם תאגיד בינלאומי.
משקפיים במקום מיקרוסקופ
המערכת הראשונה שביוניקס מוציאה אל השוק היא פלטפורמת Clarity Bionic Visualization, המיועדת להחליף עבור מנתחים את השימוש במיקרוסקופים ניתוחיים. היא מתבססת על טכנולוגיה שפותחה עבור קסדת הטיס החכמה של אלביט, האחראית בין השאר לתיפעול המטוס אף-35. הקסדה מקילה על התמצאות הטייסים במרחב בטיסות יום ולילה.
היא כוללת תצוגה עלית המקרינה בפני הטייס על גבי משקף הקסדה נתונים רלוונטיים על הטיסה, המטרות והמשימה, מבלי שיוריד את מבטו אל לוח המחוונים בתא הטייס. הקסדה ניתמכת על ידי מערכת Distributed Aperture System המזרימה אל המשקף תמונות בזמן אמת מ-6 מצלמות אינפרא-אדום המותקנות במטוס בכיוונים שונים, המעניקות לטייס יכולת ראייה היקפית.
בדומה לכך, פלטפורמת Clarity של ביוניקס מורכבת מתצוגת ראש לבישה ושקופה (Transparent Head Wearable Display). הפלטפורמה מייצרת עולם וירטואלי תלת-מימדי ברזולוציה גבוהה, המציג מול עיני המנתח, בזמן אמת, מידע קריטי המתבסס על מערכות ההדמיה של המערכת ועל מידע דימות שמגיע ממערכות בית החולים. היא מקנה לו יכולת התמצאות המאפשרת לבצע את הניתוח בצורה מדויקת ובטוחה יותר.
בדומה לקסדת הטיס של אלביט, העוקבת אחר קו המבט של הטייס ומציגה בפניו את האינפורמציה החזותית הדרושה לו, גם מערכת הראש של ביוניקס מגיבה לתנועות ראשו של המנתח ומציגה בפניו את המידע הרלוונטי, בהתאם לנקודת המבט שלו ולתפקידו הספציפי בניתוח.
באמצעות ליבת עיבוד תמונה, המערכת מבצעת היתוך וניתוח המאפשרים שילוב אינפורמציה ממקורות דיגיטליים מרובים. בנוסף, מערכת קלאריטי מאפשרת לפענח לפני הניתוח את ההדמיות הרפואיות ולבצע באמצעותן תכנון מקדים של ההליך הרפואי, ולבצע תיחקור לאחר ניתוח. המערכת מיועדת בשלב ראשון לניתוחי עיניים, בעיקר ניתוחי קטרקט והיפרדות רשתית, המצריכים דיוק רב.
שוק של מיליארד דולר
הפעילות של ביוניקס התחילה בתוך אלביט בשנת 2012, אולם רק בשנת 2016 הבשילה הטכנולוגיה והחברה החלה לבצע ניסויים קליניים בבני אדם. מאז בוצעו למעלה מ-20 ניתוחי עיניים במרכז הרפואי סורסקי בתל אביב (איכילוב) ובמרכז הרפואי Retinal Consultants באריזונה. במצגת שהציגה החברה בפני משקיעים ושהגיעה לידי Techtime, העריכה החברה שהיא תקבל בטווח הקרוב אישור 510k מה-FDA, שיאפשר לה להתחיל בשיווק מסחרי של המוצר. להערכת החברה, השוק הפוטנציאלי למוצר נאמד בכמיליארד דולר בשנה.
רוני שניידר, מנכ"ל החברה, הינו בעל תואר מאסטר מהטכניון בהנדסת אלקטרוניקה עם התמחות בהנדסה אלקטרו-אופטית. מאז 2004 הוא מילא באלביט שורה של תפקידי הנדסה וניהול בחטיבת האלקטרו-אופטיקה, שבין היתר היתה אחראית על פיתוח קסדת הטיס. בשנת 2013 הוא מונה לנהל את תהליך הפיתוח של ביוניקס בתוך אלביט. לאחר ההיפרדות מאלביט הוא מונה למנכ"ל.
מכירות ציוד לייצור שבבים הן אחת הברומטרים הבולטים ביותר המלמדים על מצבה של תעשיית הסמיקונדטור העולמי. על פי ארגוןן SEMI, המאגד חברות המספקות ציוד, חומרים ושירותים ליצרניות שבבים, היקף הזמנות לציוד לייצור שבבים הגיע ברבעון הראשון של 2018 לשיא של 17 מיליארד דולר.
הנתון מייצג עלייה של 12% בהשוואה לרבעון הרביעי של 2017, שבפני עצמו היה רבעון שיא, ועלייה של 30% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. בחודש מרץ בלבד עמד היקף הזמנות הציוד על 7.8 מיליארד דולר, עלייה של 59% בהשוואה למרץ 2017, כך על פי הנתונים שאסף ארגון SEMI.
המדינה המובילה בתחום ספקיות הציוד לתעשיית השבבים היא דרום קוריאה. ברבעון הראשון קיבלו הספקיות הדרום קוריאניות הזמנות בהיקף של 6.2 מיליארד דולר, עלייה של 78% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. גם סין תופסת נתח גדל והולך בתחום, כאשר ברבעון הראשון ספקיות סיניות קיבלו הזמנות בהיקף של 2.6 מיליארד דולר, עלייה של 31%. מנגד, ההזמנות מטייוואן ירדו ב-35% ומצפון אמריקה ב-10%.
הנתונים הללו תואמים את התחזיות האופטימיות לגבי הפעילות של תעשיית השבבים השנה. בשבוע שעבר העלה ארגון סטטיסטיקות סחר הסמיקונדוקטור העולמי (WSTS) את תחזיתו לגבי היקף מכירות השבבים ב-2018 ל-463 מיליארד דולר, עלייה של 12.4% בהשוואה ל-2017.
מנייתה של חברת פורסייט (ForeSight) מזנקת הבוקר בכ-30% במסחר בתל אביב, וזאת לאחר שהחברה דיווחה על מכירה ראשונה של אבטיפוס למערכת QuadSight, מערכת הראייה הממוחשבת החדשה שפורסייט השיקה בתחילת השנה. ה- QuadSightמיועדת לשוק הרכב החצי-אוטונומי והאוטונומי וכוללת 4 מצלמות המספקות ראייה תלת-מימדית ויכולת חישה מדויקת גם בתנאי ראות ירודים של חשיכה, גשם וערפל.
המערכת הראשונה הוזמנה על ידי חטיבת המשאיות של יצרן רכבים מהמובילים באירופה, לצורך הערכתה ובחינת ביצועיה על גבי המשאיות של היצרן. פורסייט מסרה כי ההכנסות ממכירת המערכת צפויות להגיע לעשרות אלפי דולר.י
המערכת הראשונה הוזמנה על-ידי חטיבת המשאיות של יצרן רכבים מהמובילים באירופה, לצורך הערכתה ובחינת ביצועיה על גבי המשאיות של היצרן. ההכנסות ממכירת המערכת צפויות להגיע לעשרות אלפי דולרים.
עוד ציינו בפורסייט כי העסקה תאפשר לחברה לקבל משוב חשוב מהלקוח ומלקוחות פוטנציאליים נוספים, לימוד המאפיינים והדרישות הרלוונטיות להם תוך ביצוע התאמה לצורכי הלקוח תוך פרק זמן קצר.
בפורסייט מקווים כי מכירת האבטיפוס תוביל לשיתופי פעולה מסחרים נרחבים יותר. "שביעות רצון הלקוח מהמערכת בסיום תהליך ההערכה צפויה להוביל להזמנת רכש גדולה ולייצור סדרתי על ידי יצרן הרכב של המערכות," נכתב בהודעת החברה.
נראה כי המכירה הראשונה מסמנת את תחילת שלב המסחור והחדירה לשוק הרכב העולמי: "בכוונת החברה להרחיב את המודעות לפתרונות הייחודיים של פורסייט, לפנות ללקוחות פוטנציאליים ולהרחיב את נוכחותה אצל יצרני הרכב וספקי המשנה, על ידי מכירת מערכות אבטיפוס נוספות."
מדמה את הראייה האנושית
ה- QuadSightמשלבת 4 מצלמות אשר מוצבות בקדמת הרכב – 2 מצלמות אינפרא-אדום ו-2 מצלמות אור נראה – ונועדו לספק יכולת ראייה סטריאוסקופית (תלת-מימדית), המדמות את אופן הראייה של העין האנושית. המערכת משתמשת באלגוריתמים מתקדמים המבצעים היתוך של המידע הנקלט באמצעות ארבע המצלמות לכדי תמונה תלת-מימדית דינמית של הסביבה החיצונית. לשם השוואה, המערכת הנוכחית של פורסייט, ה-Eyes-On, המיועדת למערכות סיוע לנהג (ADAS), כוללת רק שתי מצלמות וידאו.
על פי החברה, ה-QuadSight נועדה לאפשר יכולת גילוי מכשולים המתקרבת ל-100%, תוך מזעור התרעות שווא. היתרון המשמעותי של המערכת על פני מערכות קיימות היא יכולתה לספק תמונה מהימנה ומדויקת בכל תנאי מזג אוויר או תאורה, לרבות תנאים ירודים של חשיכה מוחלטת, גשם, ערפל וסינוור. המערכת הינה בעלת טווח של עד 150 מטר ומסוגלת לזהות אובייקטים קטנים בגודל של 35X25 ס"מ עד מרחק של 100 מטר. בפורסייט מאמינים כי מערכת ה-QuadSight הינה מערכת הראייה הממוחשבת המדויקת ביותר בתעשייה עבור כלי רכב חצי-אוטונומיים ואוטונומיים.
חברת ננו דיימנשן (Nano-Dimension) מנס ציונה, שפיתחה מדפסת תלת-מימד להדפסת מעגלים מודפסים (PCB), דיווחה על היום על מכירה של מדפסת נוספת מדגם DragonFly2020 לחברה בטחונית בארצות הברית. החברה לא חשפה את זהות הלקוח, אך ציינה כי מדובר באחת מ-10 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם. במקביל, הודיעה ננו-דיימנשן כי קיבלה אישור ספק מורשה ממשלת ארצות הברית (קוד CAGE ), אשר מתיר לה לעשות עסקים עם חברות ממשלתיות וביטחוניות בארצות הברית.
כעת, כספק מורשה בארצות הברית, ננו-דיימנשן יכולה לבצע עסקים ישירות עם ממשלת ארצות ועם סוכנויותיה השונות, לרבות המשרד לביטחון המולדת וישויות ביטחוניות אחרות של ארצות הברית. סקטור הבטחון הינו שוק עיקרי של טכנולוגיות additive manufacturing.
אם רוצים להשתעשע במשחק הניחושים, אפשר לציין כי בין החברות האמריקניות הנמנות עם 10 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם נמצאות לוקהיד מרטין, בואינג, Raytheon, Northrop Grumman, United Technologies ו- L-3 Technologies.
ננו-דיימנשן סימנה את השוק האמריקני כשוק מפתח עבור החברה, ובייחוד הסקטור הביטחוני, שבו נעשה שימוש הולך וגובר בטכנולוגיות של הדפסת תלת-מימד בתהליכי פיתוח. ננו-דיימנשן פועלת בארצות הברית באמצעות חברת-בת שמשרדיה בקליפורניה והיא חתמה על שיתופי פעולה עם מספר מפיצים בתחום. בחודש אפריל אף פתחה ננו-דיימנשן מרכז תצוגה, הדגמה והתנסות במשרדיה בקליפורניה להדגמת המדפסת בפני לקוחות פוטנציאליים והרחיבה את מערך השיווק והמכירות.
ננו-דיימנשן החלה השנה בשיווק מסחרי של מדפסת ה-DragonFly2020 Pro, המשמשת לבנייה מהירה של אבות טיפוס של מעגלים מודפסים. עד כה דיווחה החברה לבורסה על מכירה של מספר דו-ספרתי של מדפסות, בין היתר למכוני מחקר, חברות אלקטרוניקה, חברות תעשייתיות וחברות בתחום הביטחוני.
מנכ"ל ננו-דיימנשן עמית דרור ציין כי קבלת קוד CAGE הינה צעד חשוב במיצובה של החברה בשוק האמריקני. "כעת, לאחר שאנו מוכרים כספק additive manufacturing מורשה של ממשלת ארצות הברית לטובת פרויקטי ביטחון, מדפסת התלת מימד שלנו, ה- DragonFly 2020 Pro, תוכל להוות תפקיד מכריע בפרויקטים, להפחית סיכונים ופתרון אתגרי תכנון מורכבים, תוך כדי האצה משמעותית של תהליכי מחקר ופיתוח."
האם סופטבנק נאלצה למכור את השליטה בחברת הבת של ARM בסין בגלל לחץ מצד הרשויות? בשבוע שעבר הודיעה במפתיע ענקית הטכנולוגיה היפנית, סופטבק, שבשנת 2016 רכשה את יצרנית ארכיטקטורת השבבים הבריטת ARM ב-32 מיליארד דולר, שהיא מכרה למשקיעים סיניים 51% מהמניות של החברה הבת ARM China תמורת 775 מיליון דולר. קבוצת המשקיעים שקיבלה את השליטה בחברה כוללת בין השאר את הבנק הלאומי של סין ואת חברת באיידו.
אומנם במסגרת ההסכם תמשיך ARM לקבל נתח משמעותי מהכנסות ARM China ממכירות רישיונות שימוש בקניין הרוחני, תמלוגים ותוכנה, אך היא כבר לא תיחשב לחברה בת של ARM, והכנסותיה לא ייכללו בדו"חות הכספיים של ARM וסופטבנק. העיתון המקצועי EETimes דיווח לאחרונה שלפני כחודש התחילה ARM להעביר קניין רוחני לחברה הבת הסינית.כדי שהיא תוכל למכור לחברות סיניות רישיונות לשימוש בקניין הרוחני של ARM ישירות בסין. על פי פרסומים בתקשורת ביפן ובסין, החברה החדשה צפויה לבצע הנפקה בבורסה בשנחאי.
תעשיית השבבים בסין נמצאת בשנים האחרונות במגמה של התרחבות משמעותית, והכנסותיה של ARM ממכירת רישיונות לחברות שבבים סיניות גדלות בהתאמה. בעשור האחרון צמחו הכנסותיה של ARM בסין ב-110%, ובשנת 2017 הגיין המכירות של ARM בסין להיקף של כ-300 מיליון דולר, כלומר כ-20% מכל מכירותיה בעולם. להערכת ARM, כ-95% מהשבבים המתקדמים שפותחו בסין התבססו על הטכנולוגיה שלה.
החלטה עסקית או צעד כפוי?
לאור הנתונים הללו, עולות שאלות רבות ביחס לעיסקה המפתיעה: מדוע סופטבנק מוותרת על השליטה בחטיבה עסקית משמעותית הפועלת בשוק צומח? מדוע לא המשיכה ARM לפעול בסין באותו אופן שהיא פועלת בשווקים אחרים באמצעות חברות בת שבבעלותה. ומדוע ARM מוותרת על קניין רוחני שנוצר לאורך שנים רבות? בהודעתה הרשמית סיפקה סופטבנק הסבר מעורפל מאוד לשאלות האלה: היא מסרה שיש לשוק הסיני יש מאפיינים ייחודיים שחייבו את המהלך וכי הקמת חברת הבת הסינית תסייע להתרחבות הפעילות של ARM בסין. חברת ARM לה התייחסה למהלך.
נראה שלא ניתן לנתק את המהלך למהלך אסטרטגי שממשלת סין מיישמת בשנים האחרונות: הקמת תעשיית סמיקונדוקטור מקומית ועצמאית גם ברמת הייצור וגם ברמת הפיתוח. בשנת 2015 הכריזה סין על תוכנית רב-שנתית שאפתנית תחת השם Made in China 2025, שבמסגרתה יקדיש הממשל הסיני משאבי עתק מטרתה לבסס תעשיית שבבים סינית עצמאית בתוך עשור, שתוכל לפתח ולייצר טכנולוגיות באופן מקומי תוך תלות מופחתת בטכנולוגיות זרות.
האיחוד האירופי מתחיל להיאבק על שימור הטכנולוגיה
בשנים האחרונות בלמה ארצות הברית, באמצעות הוועדה הפדרלית להשקעות זרות (CFIUS), מספר ניסיונות של גורמים סיניים לרכוש חברות טכנולוגיה אמריקניות, בטענה של שיקולי ביטחון לאומי. בחודש שעבר הנחית משרד הסחר בארצות הברית מכה קשה על יצרנית הסמרטפונים הסינית ZTE כאשר הטילה איסור על חברות טכנולוגיה אמריקניות לעשות עסקים עם ZTE לאחר שזו הפרה את האמברגו האמריקני על מסחר עם איראן וצפון קוריאה.
בשבוע שעבר הגישה נציבת הסחר של האיחוד האירופי, ססילה מלסטרום, קובלנה משפטית לארגון הסחר העולמי (WTO) כנגד סין בטענה כי שורה של חוקים חדשים בסין מקשים על חברות אירופיות שעושות עסקים בסין לשמור על הקניין הרוחני שלהן. בקובלנה שהגישה מציינת הנציבה כי סין מטילה על חברות זרות שורה של מגבלות המפלות ביניהן לבין חברות סיניות ומקשות עליהן לסחור באופן חופשי ולשמור על הקניין הרוחני שלהן.
לטענת הנציבה, חוקים אלה מפרים את אמנות הסחר שעליהן חתומה סין עם ארגון הסחר העולמי. מלסטרום טוענת שחברות אירופיות המגיעות לסין, "מחוייבות להעביר את הבעלות או את זכויות השימוש בטכנולוגיות שלהן לגופים סיניים, ונשללת מהן היכולת לנהל משא ומתן מסחרי חופשי בעסקאות העברת טכנולוגיה". המסמך מצייר תמונה שיכולה להסביר כיצד התקנות הרגולטוריות בסין דחפו את סופטבנק לבצע את עיסקת ARM China.
ייתכן שהפרשה נמצאת רק בתחילתה
גם אם התעלומה תתברר עד סופה וגם אם לאו, לעיסקה הזאת מרוויחה אחת מובהקת: תעשיית השבבים הסינית זוכה בגישה קלה אל הקניין הרוחני של ARM במחיר מציאה, שתאפשר לחברות סיניות להשיג יתרון תחרותי מובהק, הן בטכנולוגיה והן בעלות. עדיין לא ברורים לגמרי מה הם האופי והכמות של העברת הקניין הרוחני לסין. גם ARM וגם סופטבנק לא מוסרות פרטים. יכול להיות שזו תחילתה של שערוריה מסחרית-פוליטית חדשה, בעידן של מלחמות סחר בין מדינות.
חברת זברה מדיקל (Zebra Medical) מקיבוץ שפיים, המפתחת מנוע אבחון רפואי מבוסס בינה מלאכותית, השלימה השבוע את גיוס ההון הגדול ביותר שביצעה החברה, בהיקף של 30 מיליון דולר. סבב הגיוס הנוכחי הובל על-ידי קרן ההון-סיכון aMoon, והשתתפו בו מספר משקיעים אסטרטגיים חדשים, ובהם קרן Aurum של מוריס קאהן, המתמחה בתחום מדעי החיים, קרן החדשנות של ג'ונסון אנד ג'ונסון, רשת קופות החולים Intermountain Healthcare, ושני מדענים ידועי שם בתחום הבינה המלאכותית: פייפ יי לי וריצ'רד סושר. הגיוס הנוכחי מביא את סך גיוסי החברה ל-50 מיליון דולר.
צילומי חזה חכמים
לצד גיוס ההון הגדול, חשפה זברה מדיקל מוצר חדש: מנוע בינה מלאכותית לניתוח צילומי רנטגן של בית החזה, המסוגל לזהות ולאבחן באופן אוטומטי כ-40 מחלות לבביות וריאתיות שכיחות. המנוע החדש אומן באמצעות בסיס נתונים של כשני מיליון צילומי חזה קדמיים ואחוריים. המאגר זה נותח בטכנולוגיית למידה עמוקה שהפיקה את האלגוריתמים האבחוניים. המנוע החדש מיועד לסייע לרדיולוגים לפענח במהירות צילומי חזה ובכך לחסוך זמן רב ומשאבים. במחקר שביצעה החברה התגלתה התאמה גבוהה בין פיענוח הצילומים שבוצע על-ידי המנוע האוטומטי, לבין פיענוחם על-ידי רדיולוגים מומחים. להערכת החברה, זהו מנוע האבחון המתקדם ביותר בתחום.
המנוע החדש מרחיב את שירותי האיבחון האוטומטיים של זברה מדיקל לתחום הדימות הנפוץ ביותר. צילום חזה הינה בדיקת ההדמאה השכיחה ביותר, כאשר מדי שנה מתבצעים בארצות הברית בלבד כ-150 מיליון צילומי חזה, שהם כ-45% מכלל בדיקות ההדמאה שמבוצעות בבתי חולים ומכוני דימות.
זברה מדיקל פיתחה פלטפורמה פתוחה המסייעת לרדיולוגים ורופאים לבצע אבחנות רפואיות באופן אוטומטי של צילומי דימות כגון רנטגן, CT ו-MRI. המערכת מתבססת על למידה עמוקה וניתוח של מאגרי נתונים גדולים של צילומי דימות. עד כה פיתחה החברה שורה של אלגוריתמים לאבחון של מצבים רפואיים ומחלות כגון דימומים במוח, סרטן שד, דלדול עצם, שברי חוליות ומחלות ריאה, לב וכבד. החברה כבר קיבלה אישור CE, המאפשר שיווק באירופה של 7 אלגוריתמים שונים שפיתחה, וכן אישורי שיווק במספר מדינות באמריקה הלטינית ובאסיה.
הפלטפורמה של זברה מדיקל מאפשרת להפחית בצורה משמעותית את העלות של שירות האבחון. זברה מדיקל מציעה את השירות שלה לספקי שירותי בריאות תמורת דולר אחד לכל סריקה, ועל-ידי כך גם גישה בהיקף גדול מאוד ליכולות מיוחדות בתחום הרדיולוגיה. עד היום הותקן מנוע האנליטיקס של החברה בכ-50 בתי חולים בעולם וביצע יותר ממיליון סריקות של חולים. החברה שואפת לפתח את מנוע האבחון הרפואי מבוסס בינה מלאוכתית הנרחב והמקיף ביותר שיסייע לייעל באופן משמעותי את תהליך האבחון הרדיולוגי.
הצמיחה האדירה של תעשיית השבבים העולמית לא עוצרת גם ב-2018. אם בסוף 2017, שהיתה שנת שיא מבחינת היקף מכירות הסמיקודנקטור, נשמעו קולות שהזהירו מפני התמתנות קצב הצמיחה, הרי שכעת, כשהמחצית הראשונה של 2018 מאחורינו, נראה כי היקף המכירות ב-2018 צפוי לשבור את השיא של 2018.
ארגון סטטיסטיקות סחר הסמיקונדוקטור העולמי (WSTS) – גוף המורכב מ-55 חברות שבבים המשתפות את נתוני מכירות השבבים שלהן – מעריך כי מכירות השבבים בעולם ב-2018 יצמחו ב-12.4% בהשוואה ל-2017 ויסתכמו בנתון פנומנאלי של 463 מיליארד דולר. מדובר בהעלאה משמעותית בהשוואה לתחזית הראשונית של הארגון, שבחודש נובמבר חזה כי שוק השבבים יצמח ב-2018 בקצב מתון יותר של 7%. ב-2017 עמדו מכירות השבבים העולמיות על 412.2 מיליארד דולר, זינוק של 21.6% בהשוואה ל-2016.
הצמיחה מתבטאת בכל פלחי השוק ובכל האזורים הגיאוגרפיים, אך כמו בשנת 2017, מנוע הצמיחה המרכזי שממשיך לדחוף את כל השוק קדימה הוא תעשיית הזיכרונות, שצפויה להוות את פלח השוק הגדול ביותר עם הצמיחה הגבוהה ביותר של 26.5% ל-156.7 מיליארד דולר. במקום השני נמצא תחום השבבים הלוגיים, שצפוי לצמוח השנה ב-7.1% ל-109.4 מיליארד דולר.
ברמה הגיאוגרפית, ביבשת אמריקה, שבה ארצות הברית היא השוק המרכזי, מכירות השבבים צפויות לצמוח השנה ב-14% ולחצות לראשונה את רף 100 מיליארד דולר. אזור אסיה-פסיפיק, הכולל מדינות כמו סין ודרום קוריאה, הינו שוק השבבים הגדול ביותר, וב-2018 הוא צפוי לצמוח ב-12.3% ל-279.3 מיליארד דולר.
במבט קדימה ל-2019, ה-WSTS מפרסם תחזית ראשונית לפיה מכירות השבבים יצמחו בשנה הבאה בקצב מתון יותר של 4.4% ל-483.7 מיליארד דולר.
חברת VisIC מנס ציונה, המפתחת מודולים מבוססי GaN (גליום ניטריד) למערכות הספק, השלימה גיוס הון בהיקף של 10 מיליון דולר שבוצע על-ידי משקיע פרטי יחיד. זהות המשקיע לא נחשפה, אך בחברה מסרו כי המשקיע ביצע את ההשקעה הגדולה לאחר שזיהה פוטנציאל שוק גדול במוצרים החדשים של החברה. VisIC, שהוקמה ב-2010 והקדישה עד כה את משאביה למחקר ולפיתוח, השיקה באחרונה סדרה ראשונה של מודולים מבוססי GaN המספקים יכולת מיתוג של הספקים גדולים מאוד, בזמים של כמה עשרות אמפר ובמתחים של עד 1200V.
בחודש פברואר האחרון היא חתמה בפברואר על הסכם ייצור עם TSMC הטאיוואנית אשר תייצר את המודולים שלה, וכבר סיפקה ללקוחות דוגמיות ראשונות של המוצר. באמצעות כספי הגיוס האחרון מיועדים לממן את השיווק. המודולים החדשים של VisIC מיועדים לממירי כוח למנועי רכב חשמליים והיברידיים, ורכיבי כוח למרכזי מידע ומערכות תקשורת, וליישומים אחרים המחייבים למתג זרמים של עד כ-50 אמפר. החברה הודיעה שכעת היא מתמקדת בעיקר בתעשיית הרכב החשמלי הצומחת.
מספר המכוניות החשמליות בעולם נמצא בגידול מתמיד ומגמה זו צפויה לצבור תאוצה ביתר בשנים הקרובות. כל יצרניות הרכב המובילות החלו להשקיע משאבים גדולים בפיתוח דגמים חשמליים, וחברת המחקר UBS מעריכה שבשנת 2025 יתפסו המכוניות החשמליות כ-16% מכלל מכירות כלי-הרכב. אחד מהאתגרים החשובים בתחום הרכב החשמלי הוא פיתוח טכנולוגיות יעילות לטעינה מהירה של סוללת הרכב שתאפשר נסיעה ממושכת. להערכת VisIC, רכיבי הספק מבוססי GaN מאפשרים למקסם את הביצועים של ממירי כוח בעלי הספק ומתח גבוהים, מהסוג המשמש בכלי-רכב היברידיים וחשמליים.
ל-TechTime נמסחר כי החברה כבר מקיימת מספר שיתופי פעולה עם ספקיות בתחום הרכב (Tier-1), בעיקר בסין ובמזרח אסיה, לשילוב הטכנולוגיה של החברה, ועל פי התכנון המוצרים שלה צפויים להיכנס לייצור המוני החל מ-2020.
רכיבי GaN מחליפים את רכיבי הסיליקון
GaN (גליום ניטריד) הוא חומר מוליך למחצה בינארי המורכב מהיסודות גליום וחנקן. בשל פער האנרגיה הגבוה שלו, GaN משמש בתעשיית הסמיקונדקטור בעיקר ביישומים אלקטרו-אופטיים כגון דיודות פולטות אור (LED). ואולם, בשנים האחרונות הולך ומתרחב השימוש בחומר הזה גם בתחום הרכיבים להספק גבוה, שזה תחום ההתמחות של VisIC: מודולים מבוססי GaN למערכות הספק גבוה. רבים בתעשייה מעריכים שבשנים הבאות יחליף ה-GaN את הסיליקון במערכות הספק רבות. להערכת חברת המחקר Yole Développement, שוק רכיבי ההספק מבוססי GaN צפוי לגדול בעקביות בשנים הקרובות ולהגיע להיקף של 332 מיליון דולר בשנת 2022.
חברת VisIC הוקמה בשנת 2010 על-ידי המנכ"לית ד"ר תמרה בקשט ועל-ידי הטכנולוג הראשי גרגורי באנין. בקשט הגיעה מחברת Gal El וצברהע נסיון רב בפיתוח רכיבי גליום ניטריד. באנין ניהל את מרכזי הסמיקונדוקטור MIET ו-PULSAR במוסקבה. בישראל, באנין עבד במכון ויצמן, באלתא מערכות (ELTA) ובאולטרם טכנולוגיות (MMIC). לגרגורי יש ניסיון של למעלה מ-30 שנה בפיתוח טכנולוגיות מרוכבות לתעשיית הסמיקונדוקטור. ההישג הטכנולוגי האחרון שלו לפני הקמת VisIC היה פיתוח מגבר RF מבוסס GaN בעל הספק גבוה.
אינוויז (Innoviz) הישראלית חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם ספקית המערכות לרכב הסינית HiRain לשילוב גלאי הלידאר של החברה במערכות לרכב אוטונומי עבור יצרניות רכב סיניות. ל-TechTime נודע כי בעקבות שיתוף הפעולה באינוויז מתכוונים לפתוח בהמשך הדרך משרדים בסין ואף לייצר את מערכות ה- InnovizOneבמפעל ייצור בסין. כיום מייצרת החברה את מערכותיה במפעל של קבלנית הייצור Jabil בישראל.
HiRain היא אחת מספקיות המערכות לרכב (Tier-1) הגדולות בסין ובעלת ערוצי מכירה והפצה ענפים בקרב יצרניות רכב סיניות. באינוויז מציינים כי שיתוף פעולה יסייע לחברה לחדור לשוק הרכב הסיני הצומח במהירות. מאז 2009, שוק רכבי הנוסעים בסין הוא הגדול ביותר בעולם מבחינת מספר כלי הרכב המיוצרים במדינה מדי שנה, כאשר ב-2017 יוצרו בסין כ-26 מיליון כלי רכב מתוך 100 מיליון כלי הרכב שיוצרו בעולם כולו. גם שוק ה-ADAS, שמהווה את הבסיס לשוק הרכב האוטונומי העתידי, הולך וצובר תאוצה במדינה. על פי חברת המחקר IHS, שוק ה-ADAS בסין צפוי להגיע ל-3.1 מיליארד דולר ב-2019.
עומר כילף, שותף ומייסד חברת אינוויז, אמר, "לצוות של חברת HiRain יש ניסיון עשיר בכל הקשור למערכות ADAS וכן מערכות רכב אוטונומי בשוק הסיני ואנו שמחים מאוד להכריז היום על שיתוף הפעולה המאוד משמעותי עמם. יחדיו אנו נסייע ליצרניות הרכב הסיניות להבטיח את הסטנדרטים הראויים של בטיחות ברמת המחירים הנדרשת לייצור המוני של רכבים אוטונומיים".
לאינוויז כבר יש מספר שותפויות עם ספקיות מובילות של מערכות לרכב, דוגמת Aptiv, Magna ו-HARMAN-Samsung, המתכננות להטמיע את חיישני InnovizOne במערכות הרכב האוטונומיות שלהן. .בחודש אפריל האחרון הכריזה אינוויז על כך שגם חברת BMW בחרה להטמיע את גלאי ה-InnovizOne וכן את טכנולוגיית הראייה הממוחשבת שלה בדגמי 2021 בייצור סדרתי.
חברת אינוביז הוקמה בתחילת 2016 על-ידי עומר כילף, אורן רוזנצווייג, אורן בוסקילה ועמית שטיינברג. כולם יוצאי יחידה טכנולוגית של חיל המודיעין, שגם מילאו תפקידי מפתח בחברות סטארט-אפ ובחברות רב-לאומיות. עד היום גייסה כ-82 מיליון דולר, כאשר הגיוס האחרון נעשה לפי שווי של כמה מאות מיליוני דולרים. לחברה שותפים פיננסיים ואסטרטגיים מובילים בשוק הרכב, בהם: דלפי, מאגנה וסמסונג. כיום היא מעסיקה כ-150 מהנדסים בתחומי ההנדסה, אופטיקה, מכניקה, הנדסת מערכת, עיבוד אותות ותוכנה. החברה מתכננת לצאת בקמפיין גיוס כמה עשרות עובדים נוספים, במיוחד בתחומי למידה עמוקה, פיתוח תוכנה וראייה ממוחשבת.
חברת אינסייטק (Insightec) מטירת הכרמל, שפיתחה מערכת בלתי פולשנית לטיפול ברעד ראשוני, הודיעה היום כי ה-CMS, שהיא הרשות הפדראלית המרכזת את ביטוחי הבריאות הממשלתיים מדיקר ומדיקאייד, נתנה את הסכמתה לשפות את מבוטחיה עבור שימוש במכשיר של אינסייטק לטיפול ב רעד ראשוני.
עד היום הטיפול היה משופה בעשר מדינות בארצות הברית, בעיקר במזרח המדינה. כעת הוא יכוסה בשש מדינות נוספות: אינדיאנה, איווה, קנזס, נברסקה, מישיגן ומיזורי. כמו כן, ב-22 מדינות נוספות הוגשו טיוטות אישור חיוביות, ובמידה ויאושרו מספר המדינות בארצות הברית שבהן יהיה הטיפול של אינסייטק כלול בכיסוי הביטוחי יגיע ל-38 מדינות, מה שמגדיל באופן משמעותי את נתח השוק הפוטנציאלי של אינסייטק בארצות הברית.
הכנסותיה של אינסייטק ב-2017 הסתכמו ב-32 מיליון דולר, צמיחה של 28% בהשוואה ל-2016. כמו כן, בדו"ח השנתי של 2017 דיווחה החברה על הזמנות בהיקף של 14 מיליון דולר ל-2018.
אינסייטק פיתחה מערכת ייחודית לטיפול בתופעת הרעד הראשוני (essential tremor). מדובר בהפרעה נוירולוגית שכיחה מאוד הפוגעת בתנועה של כחמישית מכל המבוגרים מעל גיל 65. ההפרעה מתאפיינת ברעד קצבי המתרחש תוך כדי ביצוע פעולות נגד כוח הכבידה. הטיפול של החברה מתבסס על טכנולוגיית אולטרסאונד ממוקד ומונחה MRI, אשר אינו פולט קרינה מייננת. המערכת עושה שימוש בגלי אולטרסאונד בעוצמה גבוהה כדי להשמיד את הרקמות המיועדות במוח, וכל זאת בזמן שהמטופל נמצא בהכרה מלאה ותחת מעקב MRI המספק הדמיה רציפה ושליטה בטיפול.
גיוס ההון הגדול ביותר בתעשיית המכשור הרפואי בישראל
המערכת של אינסייטקיא מערכת האולטרא-סאונד הממוקד הראשונה בעולם אשר קיבלה אישור שימוש מה-FDA בארצות הברית. עד תחילת 2017 טופלו בה יותר מ-1,000 חולים ב-40 מרכזים רפואיים בעולם. בסך הכל, הטכנולוגיה של אינסייטק שימשה לטיפול ביותר מ-2,000 חולים עד היום.
בפברואר השנה השלימה אינסייטק גיוס הון בהיקף של 150 מיליון דולר. מדובר ככל הנראה בגיוס ההון סיכון הגדול ביותר מחוץ לבורסה שהתבצע בתעשיית המכשור הרפואי הישראלית. הגיוס הובל על-ידי קרן ההשקעות Koch Disruptive Technologies שבבעלות תאגיד Koch Industries, אשר השקיעה 100 מיליון דולר בחברה במסגרת סבב הגיוס.
אינסייט חתמה על הסכמי שיווק עם שתי שחקניות משמעותיות בתחום מכשור הבריאות: סימנס ו-GE Healthcare. אינסייטק מתכוונת להרחיב יכולות השימוש במכשיר לטיפול גם במחלות נוירולוגיות נוספות כגון אפילפסיה, נוירופתיה ועוד.
אינסייטק היא חברה בת של אלביט מדיקל, המחזיקה בכ-22% ממניות החברה.
סטארט אפ ה-AI הישראלי Hailo, שפעל מתחת לרדאר מאז הקמתו בתחילת 2017, חושף היום לראשונה את מהלכיו העסקיים והטכנולוגיים. החברה מודיעה על השלמת סבב גיוס הון ראשון בהיקף של 12.5 מיליון דולר לפיתוח שבב למידה עמוקה (deep learning) שיספק יכולות עיבוד של דטה סנטר למכשירי קצה. בין המשקיעים בחברה מצויים זהר זיסאפל, המשמש גם כיו"ר Hailo, קרן OurCrowd; מנכ"ל חברת דלק מוטורס גיל אגמון, קרנות ההשקעות בטכנולוגיות רכב Maniv Mobility וכן Next Gear, הקרן הנלווית לאקסלרטור טכנולוגיות הרכב Drive. בסך הכול גייסה Hailo מהקמתה קרוב ל-16 מיליון דולר.
מעבד ה-deep learning של Hailo, שדוגמאות ראשונות שלו צפויות להיכנס לשוק בחציון הראשון של 2019, יוכל להריץ יישומים משובצים של אינטליגנציה מלאכותית על גבי מכשירי קצה המותקנים במכוניות מקושרות, רחפנים, התקני בית חכם דוגמת עוזרים אישיים, מצלמות חכמות וטלוויזיות חכמות, פלטפורמות IoT, פלטפורמות AR ו-VR, מוצרים לבישים ומוצרי אבטחה.
Hailo צופה שהשבב יספק צמצום דרמטי בעלות, בשטח ובצריכת ההספק ביחס לשבבים הקיימים, מה שיהפוך אותו למתאים לכמויות העצומות של החיישנים המוטמעים לכל אורך רשת האינטרנט של הדברים (IoT). השבב צפוי לעבד בזמן אמת תכני וידיאו וזרמי נתונים אחרים בנפחים גבוהים תוך שימוש באלגוריתמים של למידה עמוקה.
השבב שיעמוד בעומסי הדאטה של העתיד
ענף הרכב, המהווה את אחד משווקי היעד המרכזיים של Hailo, עובר מהפכה רחבת היקף ומאמץ במהירות שיטות למידה עמוקה כדי לאפשר פיתוח מערכות ADAS ויישומי נהיגה אוטונומית שדורשים חישה של הסביבה. על פי חברת המחקר IC Insights, סך המכירות של שבבים למכוניות ולכלי רכב אחרים צפויות להסתכם ב-42.9 מיליארד דולר בשנת 2021, לעומת 22.9 מיליארד דולר בשנת 2016. התשתית הקיימת של מעבדים שפותחו עבור מטרות כלליות אינה מסוגלת להריץ אלגוריתמים עתירי חישוביות של למידה עמוקה ההכרחיים ליישומי רכב אלה. להערכת Hailo, המעבד שלה צפוי לספק את פריצת הדרך הנדרשת בהיבטים של צריכת הספק, פיזור חום, שטח ועלות, ויהיה מוצר שיתאים לייצור המוני.
הצוות המוביל של Hailo, שהוקמה בפברואר 2017, הם המנכ"ל אור דנון, ה-CTO אבי באום והדר צייטלין, המכהנת כמנהלת הפיתוח העסקי של החברה. דנון, חתן פרס ביטחון ישראל ובוגר תכנית "תלפיות", שירת ביחידה הטכנולוגית של חיל המודיעין טרם הקמת החברה. ה-CTO אבי באום מילא שורה של תפקידים בחברת Texas Instruments, בה עבד כ-13 שנה לאחר שירות באותה יחידה טכנולוגית. בין היתר שימש באום כ-CTO של תחום הקישוריות האלחוטית בחטיבת המעבדים המשובצים ב-TI וכיהן בתפקידי ניהול קבוצת ארכיטקטורה והנדסת מערכת. שותפתם להקמת החברה הדר צייטלין, בוגרת תכנית "תלפיות" גם היא, שירתה כתשע שנים ביחידה הטכנולוגית, ובמהלך שירותה זכתה בפרס הרמטכ"ל למצוינות טכנולוגית. לפני הקמת Hailo, שימשה צייטלין כמנהלת המוצר הראשונה בחברת Via.
אור דנון, מייסד משותף ומנכ"ל Hailo, מסר: "הארכיטקטורה בת ה-70 עליה מבוססים המעבדים הנוכחיים אינה מתאימה בכדי לספק מענה לצורכי העיבוד הנדרשים ליישומי deep learning ואינטליגנציה מלאכותית. Hailo מחוללת מהפכה בארכיטקטורה העומדת בבסיס המיקרו-מעבד בכדי לשפר את יכולות עיבוד ה-deep learning בכמה סדרי גודל. הצוות הרב-תחומי שלנו פיתח ארכיטקטורת עיבוד חדשנית שמאורגנת סביב מאפייני היסוד של ה-deep learning והאינטליגנציה המלאכותית. לצורך כך תכננו מחדש באופן מקיף את ארכיטקטורת הזיכרון, פונקציות הבקרה והעיבוד במחשב ואת היחסים ביניהם".
בימים אלה עובדת Hailo בשיתוף פעולה עם כמה מהחברות הגדולות בתחום, הבוחנות שימוש בטכנולוגיה שלה.
חברת סייברביט (Cyberbit), שבבעלות ב אלביט מערכות, השלימה גיוס הון נוסף של 30 מיליון דולר מקרן ההשקעות קלארידג' ישראל. על פי הערכות, הגיוס בוצע לפי שווי חברה של 165 מיליון דולר. סייברביט, שעוסקת בתחום אבטחת הסייבר, מספקת את פלטפורמת ה-Cyber Range המיועדת לאימון וסימולציה של מנהלי אבטחה, וכן מערכת לזיהוי ותגובה שמגנה על מערכות מידע, מערכות תשתית ואינטרנט של הדברים מהתקפות סייבר.
ההשקעה תשמש את סייברביט להרחבת פעילויות המכירות והשיווק שלה, בעיקר בצפון אמריקה, שוק היעד העיקרי. קלארידג' ישראל היא שותפות בין CDPQ, אחד מהמשקיעים המוסדיים הגדולים בצפון אמריקה בעל נכסים בהיקף של למעלה מ-230 מיליארד דולר, ו-Claridge Inc. של משפחת סטפן ברונפמן. עודד טל, שותף מנהל בקלארידג' ישראל, יצטרף למועצת המנהלים של סייברביט.
סייברביט פיתחה תפיסת לאימון ההיפר-ריאליסטי להכשרת מומחי סייבר. פלטפורמת סימולציות הסייבר של סייברביט נועדה לסייע לארגונים להכשיר את אנשי הסייבר שלהם ולתרגל את כלי ההגנה המתוחכמים ולצבור ניסיון. ה- CYBERBIT Range מאפשרת לצוותי אבטחת מידע להתאמן בשורה של תרחישים מורכבים של מתקפות סייבר בסביבה מציאותית ביותר (היפר-ריאליסטית), המחקה את סביבת העבודה האמיתית שלהם.
תרגול מעשי של תגובה לאירועי סייבר יאפשר לצוותים להגיב מהר יותר וביעילות גבוהה למתקפות מורכבות ומתקדמות כדוגמת מתקפה למטרת כופר, ולתפקד טוב יותר כצוות. המערכת יכולה לדמות תרחישים שונים של מתקפות סייבר על ממשלות, תשתיות וארגונים, ומספקת למתרגלים משוב פרטני על אופן התגובה שלהם ומציעה דרכים לשיפור שמאפשרים לארגון לגבש נהלי תגובה משוכללים יותר.
התמקדות בשוק האזרחי
במהלך השנה שחלפה בלבד הקימה סייברביט למעלה מ-30 כיתות ועשרות מרכזי אימון המבוססות על מאמן הסייבר של החברה, בשיתוף עם חברות שירותי אבטחת מידע, אוניברסיטאות וארגונים אחרים ברחבי העולם.
אלביט הקימה את סייברביט ב-2015 לאחר שרכשה את חטיבת הסייבר והמודיעין של נייס תמורת 158 מיליון דולר. בתחילת השנה ביצעה אלביט ארגון מחדש בפעילות סייברביט שנועד למקד את החברה בתחום אבטחת הסייבר האזרחית. במסגרת המהלך הועברו פעילויות הסייבר הביטחוני ומודיעין הסייבר של סייברביט אל חטיבת היבשה והתקשו"ב של אלביט מערכות, ואילו פעילות הסייבר האזרחי נשארה בחברה.
מנכ"ל סייברביט עדי דר אמר, "הביקוש למוצרים שלנו עולה, וההשקעה המשמעותית מקלארידג' תאפשר לנו להרחיב את הפעילות, לשמר הובלה ולהאיץ את הצמיחה. בראש ובראשונה נמשיך לשים דגש על אספקת מוצרים ותמיכה טובים ככל האפשר ללקוחותינו".
בעקבות הביקוש בקרב הצרכנים, לצד העידוד הממשלתי, יותר ויותר מערכות אלקטרוניות שמשפרות את ביצועי הרכב, מגבירות את הנוחות או מספקות התראות בטיחות ונוקטות בצעדי מנע כדי להבטיח את בטיחותו וערנותו של הנהג, מתווספות כיום לכלי הרכב החדשים מדי שנה. הגידול במערכות הללו, לצד העלייה במחירים של רכיבי זיכרונות המוטמעים במערכות אלה, צפויים לדחוף את מכירות המעגלים המשולבים בתחום הרכב השנה לצמיחה חדה של 18.5% ולשיא חדש של 32.3 מיליארד דולר, מעל השיא שנקבע רק בשנה שעברה ועמד על 27.2 מיליארד דולר – כך עולה מדו"ח עדכני של חברת המחקר IC Insights. אם התחזית של מכון המחקר תתגשם, תהיה זו השנה השלישית ברציפות שבה שוק השבבים לתחום הרכב רושם צמיחה שנתית דו-ספרתית.
במהלך השנים האחרונות, שוק השבבים לתחום הרכב חווה תנודות קיצוניות בצמיחה. לאחר שצמח ב-11.5% ב-2014, ב-2015 היינו עדים לצמיחה שלילית של 2.5%, אולם ב-2016 שוב ראינו התאוששות מרשימה שהסתכמה בגידול נאה של 10.6%. ב-IC Insihgts מדגישים כי הנסיגה ב-2015 היתה בעיקר תולדה של ירידה במחיר המכירה הממוצע (ASP) בכל הקטגוריות של השבבים לרכב – החל ממיקרו-בקרים, מעגלים משולבים אנלוגיים, זיכרונות DRAM ו-NAND ומעגלים משולבים לוגיים. ירידת מחירים זו קיזזה את העלייה שנרשמה בהיקף היחידות שנמכרו.
על פי הדו"ח העדכני של IC Insights, שוק השבבים לרכב צפוי לצמוח בקצב שנתי של 12.5% להיקף של 43.6 מיליארד דולר עד שנת 2021. זהו קצב הצמיחה הגבוה ביותר מקרב ששת שווקי היעד המרכזיים. זוהי בשורה טובה לשוק האוטו-טק הישראלי, שנמצא בשנים האחרונות בתנופה אדירה וכולו חברות כמו מובילאיי, אינוויז, אוטוטוק ועוד, שמפתחות טכנולוגיות לרכב חכם ואוטונומי והצליחו לקבע את מעמדן כשחקניות מובילות בשוק העולמי.
שוק השבבים לרכב כולו צפוי להוות ב-2018 7.5% בלבד מכלל מכירות המעגלים המשולבים בתעשיית השבבים. עם זאת, חלקו של שוק הרכב צפוי לצמוח לכדי 9.3% מכלל תעשיית השבבים ב-2021. שוק המעגלים המשולבים האנלוגיים – הן שבבים אנלוגיים ליישומים כלליים והן שבבים אנלוגיים ליישומים ספציפיים בתחום הרכב – צפוי להוות כ-45% מכלל מכירות השבבים לרכב ב-2018, ואילו מכירות מיקרו-בקרים (MCU) צפוי להוות כ-23% מכלל המכירות השנה. ישנן ספקיות רבות של רכיבים אנלוגיים לרכב, ואולם גל הרכישות בתעשייה הזו בשנים האחרונות צמצמה את מספר החברות הגדולות בתחום. בין המיזוגים הגדולים שהשפיעו על מפת השוק ניתן למנות את הרכישה ב-2015 של Freescale על ידי NXP שבעצמה נמצאת בהליכי מיזוג סופיים עם קואלקום. עוד מיזוגים משמעותיים היו הרכישה של Linear Technology על ידי Analog Devices ב-2017, והרכישה של Intersil על ידי Renesas.
אנו עושים שימוש בקבצי עוגיות לצרכים שיווקיים ושיפור חוויית השימוש באתר. איסוף המידע באתר נעשה באופן אנונימי, למעט בטפסי יצירת קשר והרשמה לניוזלטר בהם אתם מתבקשים למלא פרטים אישיים. אנו עושים שימוש במגוון תוכנות לאיסוף וניתוח אנליטי של הנתונים באופן אנונימי לרבות: גוגל אנליטיקס, פייסבוק פיקסל ועוד.
What personal data we collect and why we collect it
We collect anonymous data on visitors in this website for business purposes such as enhancing user experience, digital marketing and search engine optimization.
We collect personal data such as email address and names on various forms – all forms present in this website include consent checkboxes and clear reason for collecting the data: general inquiries on our products, newsletter subscription, professional inquiries job applications. All forms are designed in accordance with GDPR requirements.
Comments
When visitors leave comments on the site we collect the data shown in the comments form, and also the visitor’s IP address and browser user agent string to help spam detection.
An anonymized string created from your email address (also called a hash) may be provided to the Gravatar service to see if you are using it. The Gravatar service privacy policy is available here: https://automattic.com/privacy/. After approval of your comment, your profile picture is visible to the public in the context of your comment.
Media
If you upload images to the website, you should avoid uploading images with embedded location data (EXIF GPS) included. Visitors to the website can download and extract any location data from images on the website.
Contact forms and newsletter
We use Gravity Forms as our platform of choice for all forms present in this website. Forms present in this website have been modified to fit GDPR requirements.
Unless specifically specified and approved by visitor, we do not use the collected data for marketing purposes.
We use Mailchimp to collect email addresses and send periodical marketing materials to our customers.
Handling and management of all email addresses and mailing operations is conducted under GDPR terms and guidelines provided by Mailchimp.
All subscribers are able to change their subscriptions preferences or unsubscribe at any given time.
Techtime has accepted the Data Processing Addendum agreement provided by Mailchimp for all its Mailchimp accounts.
All our lead collection forms have been altered in accordance with GDPR requirements and now include unchecked checkboxes in order to accept the explicit consent of the user prior to form submission.
Cookies
If you leave a comment on our site you may opt-in to saving your name, email address and website in cookies. These are for your convenience so that you do not have to fill in your details again when you leave another comment. These cookies will last for one year.
If you have an account and you log in to this site, we will set a temporary cookie to determine if your browser accepts cookies. This cookie contains no personal data and is discarded when you close your browser.
When you log in, we will also set up several cookies to save your login information and your screen display choices. Login cookies last for two days, and screen options cookies last for a year. If you select “Remember Me”, your login will persist for two weeks. If you log out of your account, the login cookies will be removed.
If you edit or publish an article, an additional cookie will be saved in your browser. This cookie includes no personal data and simply indicates the post ID of the article you just edited. It expires after 1 day.
Embedded content from other websites
Articles on this site may include embedded content (e.g. videos, images, articles, etc.). Embedded content from other websites behaves in the exact same way as if the visitor has visited the other website.
These websites may collect data about you, use cookies, embed additional third-party tracking, and monitor your interaction with that embedded content, including tracing your interaction with the embedded content if you have an account and are logged in to that website.
Analytics
We use Google Analytics regularly for monitoring user behavior and traffic sources and utilize the gathered information for enhancing user experience and for business purposes.
The use of Google Analytics in done according to GDPR terms and guidelines provided by Google.
Legal Entity: Techtime.
Primary Contact (a.k.a. “Notification Email Address”): [email protected] – this email is designated for receiving notices under the Google Ads Data Processing Terms.
Who we share your data with
We use various cloud platforms and third party providers for the purpose of operating this website.
We do not share or sell your data for any commercial purpose other than specified above.
We use the following processors for the operating this website and executing related digital marketing campaigns:
WP Engine – Hosting Provider
Cloudflare – Cloud based security and web performance processor.
Google Cloud Platform – data centers provider for WP Engine
Sucuri – Website security provider
Mailchimp – Newsletter service provider
Google Analytics, Adwords, Webmasters
Facebook – We use Facebook for advertising and place tracking code on our website for enhancing digital marketing campaigns (i.e – Facebook Pixel).
Planwize Ltd – Digital Marketing Agency.
How long we retain your data
If you leave a comment, the comment and its metadata are retained indefinitely. This is so we can recognize and approve any follow-up comments automatically instead of holding them in a moderation queue.
For users that register on our website (if any), we also store the personal information they provide in their user profile. All users can see, edit, or delete their personal information at any time (except they cannot change their username). Website administrators can also see and edit that information.
What rights you have over your data
If you have an account on this site, or have left comments, you can request to receive an exported file of the personal data we hold about you, including any data you have provided to us. You can also request that we anonymize or erase any personal data we hold about you. This does not include any data we are obliged to keep for administrative, legal, or security purposes.
Request for Receiving Data Associated with One’s Email Address
Users may request to receive access to all related information submitted to this website for their review.
In accordance with GDPR compliance, user may further request the anonymization of such data.
In order to request access for all data associated with a given email address, users may submit the request here. Users then receive an email with a link to a page with all related information.
The link is valid for 24 hours. Users may submit additional request for the same email address once in every 24 hours.
A request for anonymization should be sent separately: User may select the data he or she wishes the site owner to anonymize so it cannot be linked to his or her email address any longer. An email confirmation will be sent once linked data has been successfully anonymized.
Where we send your data
Visitor comments may be checked through an automated spam detection service. All our processors and third party providers comply with GDPR requirements and apply privacy by design and necessary measure to ensure that personal data is being processed and handled in accordance with requirements. The list of our third party service providers and processors is listed above.
Contact information
For all privacy-specific concerns inquiries, you may contact us at [email protected]
How we protect your data
We use rigorous practices in order to protect our website and data collected, as well as world class cloud and hosting providers.
Communication between visitor and the server is encrypted using SSL.
The site is protected with web application firewall and is undergoing daily security scans, regular software updates by a dedicated team in order to minimize the risk of data breach.
What data breach procedures we have in place
Once a data breach is detected, our providers execute a dedicated standard operational procedure in order to assess the scope and potential damage, provide immediate remedy, patch any potential security holes and notify users who may be affected by the breach.
We may contact affected users with one or more form of communication within 72 hours and provide the needed information as to the scope of the data breach and actions taken.
What third parties we receive data from
We do not receive data from third parties for our marketing campaigns.
What automated decision making and/or profiling we do with user data
We may apply remarketing/retargeting methods while conducting online advertising using Google Facebook and the likes.
The above is conducted by applying various tracking codes into our website in order to track and retarget users based on
By visiting and using this website you are hereby provide your consent for the use of the above means and methods.
