בינה מלאכותית

כנס IMVC 2025‎‏ יתקיים ב-1 באפריל ‏‏2025 באקספו תל אביב‏

פורסם בתאריך ע"י Techtime

כנס ‏Israel Machine Vision Conference (IMVC) 2025‎‏ יתקיים השנה בתאריך ה-1 באפריל, ‏‏2025 בביתן 10 באקספו תל אביב. כנס IMVC‏ החל לפני 14 שנים ומתקיים אחת לשנה. זהו כנס חלוצי בתחום הבינה המלאכותית וראיית המכונה, שהוקם בשנת 2009 על-ידי ד"ר חן ‏שגיב וד"ר יעקב כהן. הכנס הפך במהרה למפגש שנתי חשוב בחזית התעשייה, ומארח מדי שנה כ-1,500 אנשי מקצוע מתחומים שונים, כולל מפתחים, יזמים, מהנדסים, משקיעים ועוד.‏

כנס IMVC צבר מוניטין כארוע המרכזי של קהילת הראייה הממוחשבת בישראל. לצד מושבים מקצועיים מקבילים שיעסקו בנושאים עכשוויים, בהם בינה מלאכותית גנרטיבית, הדמאה רפואית, ראייה ממוחשבת לרובוטיקה ומערכות אוטונומיות ועוד, הכנס מפגיש בין מובילים בתעשייה, חוקרים ואנשי מפתח מהחברות החדשניות ביותר. הוא מעניק הזדמנות מצוינת לנטוורקינג, חילופי ידע וחשיפה לטכנולוגיות חדשות. המשתתפים כוללים נציגים מחברות סטארטאפ, תאגידים בינלאומיים, מכוני מחקר ומוסדות אקדמיים.

בין החוקרים והבכירים מחברות מובילות שישתתפו השנה בכנס: פרופ' יונינה אלדר (מכון ויצמן), נדב כהן (אוניברסיטת תל אביב),  איילת טל (הטכניון),  דפנה לייפנפלד (NeuroKaire), איה סופר (IBM) ועוד. את הכנס ינעל דין לייטרסדורף מחברת Decart המסקרנת. לאורך היום יתקיימו מושבים מקבילים שיתמקדו בתחומי בינה גנרטיבית, הדמאה רפואית, AI ברובוטיקה ובמערכות אוטונומיות, יישומי AI בתעשייה ועוד.

למידע נוסף ורישום:

Israel Machine Vision Conference (IMVC) 2025

קואלקום רוכשת את Edge Impulse מקליפורניה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת קואלקום הכריזה על חתימת הסכם לרכישת חברת Edge Impulse מקליפורניה, אשר מעניק לה כניסה אל תחום הבינה המלאכותית במערכות IoT. לא נמסרו פרטים פיננסיים על העיסקה, אולם במהלך גיוס ההון של החברה בשנת 2021, נמסר שהגיוס בוצע לפי שווי חברה של 234 מיליון דולר. חברת Edge Impulse מספקת תוכנות וכלי פיתוח ליישומי TinyML במתכונת מיוחדת: היא ניתנת למפתחים בחינם, כאשר המודל העסקי מבוסס על מתן שירותים לארגונים במתכונת של SaaS: הפלטפורמה, הקומפיילר והאופטימיזציה נעשים בענן של החברה, כאשר התשלום הוא עבור זמני העיבוד והתמיכה הטכנית בלקוח.

החברה הוקמה בשנת 2019 על-ידי יוצאי Arm, אשר שמו לב לתופעה מעניינת: המעבדים המשמשים במיקרו-בקרים חזקים בסדרי-גודל מיישומים המעשיים שבהם הם משמשים. כך למשל, ניתן למצוא מעבד בעל יכולת עיבוד של מיליוני פקודות בשנייה, המפעיל מיקרו-בקר כדי לשלוח אותות טמפרטורה פעם בשעה. התוצאה: הם הקימו את החברה כדי לפתח יישומי לימוד מכונה מסוג TinyML שניתן להריץ על-גבי מיקרו-בקרים באבזרי קצה ו-IoT. למעשה, היא היתה מחלוצות תחום ה-TinyML, שהוא יישום אלגוריתמי בינה מלאכותית במעבדים קטנים וחסכוניים מאוד בהספק.

אסטרטגיית ה-IoT של קואלקום

כיום היא נחשבת לאחת מהחברות המובילות בתחום ומספקת פלטפורמות פיתוח מרכזיות לאימון ויישום מודלי לימוד מכונה במכשירי קצה. בין לקוחותיה: Lexmark, HP ויותר מ-100,000 מפתחי יישומי AI. היא עובדת בשיתוף פעולה עם ענקיות טכנולוגיות כמו Lexmark, HP, אנבידיה, ARM, אדוונטק, AWS, מיקרוצ'יפ, טקסס אינסטרומנטס, רנסאס ועוד. מאז הקמתה גייסה החברה 54 מיליון דולר ממשקיעים ובנתה קהילה של 170,000 מפתחים העובדים עם הפתרונות שלה. החברה פעילה גם בישראל, ומנהל הפיתוח העיסקי של Edge Impulse בישראל, הוא אמיר שרמן.

השלמת העיסקה תלויה בקבלת אישורים רגולטוריים. היא מהווה מרכיב באסטרטגיית IoT ו-Edge AI שקואלקום הגדירה בשנה האחרונה, אשר כוללת אספקת מגוון מעבדים ורכיבי קשורת התפורים לצרכים הספציפים של מגזרי תעשייה המשתמשים ב-IoT, ארכיטקטורת תוכנה אחידה, חבילה של שירותים כולל SaaS, בניית קהילת שותפים ומשתמשים ופיתוח פתרונות ייעודיים בשיתוף עם ארגונים ותעשיות במטרה להתמודד עם צרכים מיוחדים. היא מסרה שחברת Edge Impulse תמשיך לפעול כגוף עצמאי עם ההנהלה וצוות העובדים הקיים, ותמשיך לספק תמיכהל פלטפורמות שאינן של קואלקום.

למידע נוסף: מנהל פיתוח עיסקי של Edge Impulse בישראל, אמיר שרמן. [email protected]

 

דאסו סיסטמס משלבת AI בפלטפורמת 3DEXPERIENCE

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת דאסו סיסטמס (Dassault Systèmes) החלה בפרוייקט רוחבי להוספת יכולות בינה מלאכותית את מוצרי הליבה שלה נמצאת בתהליך שדרוג פלטפורמת 3DEXPERIENCE, המאפשרת לעצב רעיונות ולפתח את המוצרים ואת תהליכי הייצור באופן וירטואלי ובאמצעות הענן של דאסו. במסגרת הפרוייקט הזה, שקיבל את השם Generative Economy, היא הכריזה החודש על מערך 3D UNIV+RSES, אשר מספק טכנולוגיות בינה מלאכותית שנועדו לשפר את חוויית המשתמש במערכות החברה לניהול חיי הקניין הרוחני (IPLM), ובתהליכי פיתוח המתבצעים על-גבי פלטפורמת 3DEXPERIENCE.

אחת ממטרות המערך היא לאפשר למשתמשים לנצל את בסיס הידע והנתונים הקיים שלהם, כמו תכנונים וירטואליים, ניהול שרשרת אספקה ותאומים דיגיטליים של המוצרים, כדי להפיק מהם יותר תובנות שניתן לקבל באמצעות הפעלת כלי בינה מלאכותית על בסיס הנתונים הקיים. ראוי לציין שההכרזה של דאסו סיסטמס כוללת מעט מאוד מידע קונקרטי על המערכת. יחד עם זאת, החברה מסרה ש"ארכיטקטורת 3DUNIV+RSES מציעה דור חדש של ייצוג העולם: שילוב של מידול, סימולציה, מידע מהעולם האמיתי ותכנים שנוצרו על-ידי בינה מלאכותית. המכלול הוא סביבה המאפשרת לשלב סימולציות של תאומים דיגיטליים ולאמן מנועי בינה מלאכותית מרובים, תוך שמירה על הקניין הרוחני של הלקוחות.

יו"ר דאסו סיסטמס, ברנרד שארלז, הסביר: "הלקוחות שלנו מצפים מאיתנו להגן על 'מכרה הזהב' שלהם – קרי הנכסים הווירטואליים – ולסייע להם לחשוף את מה שנסתר מן העין. כדי להגן על הקניין הרוחני החשוב ביותר, יש חשיבות קריטית ליצירת חוויות תאום וירטואלי של כל דבר". מנכ"ל דאסו סיסטמס, פסקל דאלוז, גילה שחבילת הפתרונות החדשה יוצאת לשוק לאחר שלוש וחצי שנות מחקר ופיתוח ומבוססת על אימוץ נרחב של בינה מלאכותית יוצרת (Generative AI). "פתרונות 3D UNIV+RSES מאפשרים ללקוחות ליצור תאום וירטואלי עבור כל דבר וכל אחד, כולל וירטואליזציה מלאה של כל המערכת האקולוגית שלהם".

הלסינג מקימה תשתית רחפני לחימה מבוססי AI

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: רחפני לחימה ביציאה מקו הייצור, בדרך לאוקראינה. חברת התוכנה הפכה ליצרנית כטב"מים

חברת הלסינג (Helsing) הגרמנית וחברת מיסטרל (Mistral AI) הצרפתית הכריזו על שיתוף פעולה אסטרטגי בפיתוח הדור הבא של מערכות צבאיות מבוססות בינה מלאכותית (AI). שיתוף הפעולה יתבסס על הטכנולוגיות הצבאיות של הלסינג, בהן אלפי כטב"מים קרביים שהיא מייצרת ומספקת לאוקראינה ומערכות לוחמה אלקטרונית של מטוס הקרב האירופי, Eurofighter. הפיתוח המשותף יתמקד במודלי Vision-Language-Action, המאפשרים לפלטפורמות צבאיות להבין את הסביבה, לתקשר בשפה טבעית עם המפעילים, ומסייעים בקבלת החלטות מהירה בתרחישים מורכבים.

ענני מלחמה בשמי אירופה

חברת הלסינג הוקמה ב-2021, וגייסה עד היום כ-484 מיליון דולר. מנכ"ל ומייסד משותף של החברה, תורסטן ריל, סיפר שהיא הוקמה בעקבות ההכרה שפלישה רוסית לאוקראינה ופלישה סינית לטאיוואן הן בלתי נמנעות, ולכן אירופה צריכה להתכונן למלחמה. לדבריו, החברה החלה את דרכה כחברת תוכנה, וזו עדיין הפעילות המרכזית שלה. "נכנסנו לתחום הייצור של הרחפנים מכיוון שאין היום חברה המסוגלת לייצר רחפנים מדוייקים בכמויות הדרושות. התברר לנו שתהליך המתחיל בתוכנה, בהדמייה ובניסויים וירטואליים, מאפשר לייצר חומרה בצורה מהירה ויעילה יותר מאשר בשיטות הייצור הקיימות היום בתעשיית התעופה".

מייסד משותף של החברה, גונדברט שרף: "אירופה צריכה לממש את כוחה כשחקנית גיאופוליטית, והובלה בתחום ה-AI היא גורם מרכזי בשמירה על הביטחון של אירופה. אנחנו נפתח את הדור הבא של מערכות הגנה וביטחון". מערכת כזו כבר נמצאת בפיתוח: ביוני 2024 הכריזו הלסינג ואיירבאס על פיתוח משותף של הכטב"ם Wingman. מדובר בכלי טיס לא מאוייש בסדר גודל של מטוס קרב, אשר ילווה את מטוסי הקרב ויסייע להם לבצע את המשימה הקרבית.

חברת הלסינג דיווחה בשבוע שעבר שהיא החלה לייצר 6,000 כטב"מי-תקיפה מדגם HX-2 עבור צבא אוקראינה. ההזמנה הזו הגיעה לאחר שהיא סיפקה לצבא אוקראינה 4,000 כטב"מי HX-1 הנמצאים כעת בשירות מבצעי בחזית. ההזמנה החדשה הופכת את מיסטרל לאחת מיצרניות כטב"מי התקיפה הגדולות בעולם.

פלטפורמת HX-2 מונעת באמצעות מנוע חשמלי וכוללת ארבעה מדחפים וכנפי X. הרחפנים מגיעים למהירות של 220 קמ"ש ולטווח של עד 100 ק"מ, ויכולים לשאת חימוש במשקל של עד 5 ק"ג. הכלים מצויידים במערכת בינה מלאכותית המאפשרת להם להתגבר על על מערכות שיבוש אלקטרוני ולפעול באופן עצמאי. גם כאשר אובד הקשר עם המפעיל, המערכת יכולה לקבל החלטות באופן עצמוני. היא מאפשרת למפעיל בודד לשלוט בכלי יחיד בנחיל של כטב"מים המבצעים משימה מתואמת.

רשת "מפעלים עמידים" בכל רחבי אירופה

בתוך קו הייצור של רחפני HX-2, הבנוי במתכונת של "מפעל עמיד"
בתוך קו הייצור של רחפני HX-2, הבנוי במתכונת של "מפעל עמיד"

הפיתוח של HX-2 כולל גם תפישה חדשה של תהליך הייצור, המותאם למצב לחימה. ביחד עם פיתוח הכטב"ם, הלסינג פיתחה גם קו ייצור ייעודי שניתן לשכפל אותו בקלות ולאפשר לכל מדינה באירופה להשיג עצמאות מלאה בייצור ואספקת הכלים לכוחות הלוחמים. הקונספט החדש קיבל את הכינוי "מפעלים עמידים" (Resilience Factory). המתקן הראשון שלו (RF-1), ניפתח באתר בדרום גרמניה והחל בייצור סדרתי של כטב"מים בהספק של יותר מ-1,000 יחידות HX-2 בחודש. כיום החברה מעסיקה כ-350 עובדים, ובכוונתה להקים אתרי ייצור זהים נוספים, בעלי כושר ייצור של כ-10,000 רחפני תקיפה בחודש, כל אחד.

לדברי שרף, נשק מדוייק מפצה מדי יום על הנחיתות המספרית של צבא אוקראינה. "זהו לקח חשוב שנאט"ו צריכה ללמוד, ומהר. תפישת המפעלים העמידים מבוססת על גישה מבוזרת של ייצור המערכות האלה בכל יבשת אירופה. המפעלים המקומיים יעניקו לכל מדינה את היכולת לייצר בעצמה את כלי הנשק החדשים ולהבטיח עצמאות של הייצור ושרשרת האספקה".

חברת Mistral הצרפתית הוקמה בשנת 2023 על-ידי יוצאי Google DeepMind ו-Meta, ומפתחת סדרה של כלים ומודלים מוכווני מטרה, דוגמת מערכת ייצירת תוכן לקמפיינים שיווקיים, פיתוח כלים לזיהוי תקיפות מקוונות, עמידה בתנאים רגולטוריים ופיתוח תוכנה בסיוע AI. מודל Codestral לפיתוח תוכנה הושק בתחילת ינואר 2025 ומספק תמיכה ב-80 שפות תכנות שונות. החברה מסרה שהוא יעיל יותר מ-DeepSeek Chat API הסינית ומ-OpenAI האמריקאית.

"תעשיית הסייבר הישראלית הדביקה את הפיגור בתחום ה-AI"

פורסם בתאריך ע"י Techtime

מאמר אורח מאת: אריק קול, דירקטור בכיר וראש תוכנית NVIDIA Inception בישראל

ישראל מוכרת כמעצמת חדשנות גם כשמדובר בתעשיית ה-AI: יש בה את המספר הגבוה ביותר של סטארט–אפים בתחום הבינה המלאכותית לנפש, ומדורגת במקום השלישי בעולם בחברות מובילות בתחום ה-Generative AI (על-פי רשות החדשנות). האקוסיסטם המקומי מתחיל באקדמיה הישראלית החזקה, שהייתה מהראשונות לחקור את יכולות הבינה המלאכותית. בנינו כאן מומחיות בתחומים כמו ראייה ממוחשבת, ניתוח וידאו ועיבוד תמונה, וכמובן עיבוד שפה טבעית (NLP), שהוא הבסיס שעליו פותחו בהמשך מודלי השפה הגדולים (LLMs).

היסודות החזקים במחקר בינה מלאכותית ביחד עם תרבות סטארט–אפ, הפכו את ישראל לתחרותית מאוד בהשוואה לאזורים אחרים, למרות היותה מדינה קטנה. ישראל מתמקדת בפתרונות בינה מלאכותית יישומיים בתחומים כמו סייבר, רפואה ואגריטק, הממצבים אותה כמובילה גם בהטמעת יישומי AI. התעשיות הראשונות שאימצו את הטכנולוגיות החדשות היו מערכות בריאות, ערים חכמות, רובוטיקה ופיננסים. כיום, יותר מ-2,000 סטארט–אפים ישראליים מפתחים יישומי בינה מלאכותית. הסייבר הוא מקרה בוחן מעניין: אקוסיסטם הסייבר הישראלי היה איטי יותר באימוץ בינה מלאכותית בהשוואה לחלק מהמתחרים הבינלאומיים, אולם בשנתיים האחרונות חל שינוי דרסטי וכיום גם חברות צעירות וגם חברות סייבר מבוססות משלבות טכנולוגיות בינה מלאכותית במוצריהן. לתעשיית הסייבר המשודרגת יש כיום את הפוטנציאל להמשיך ולהוביל את אקוסיסטם הטכנולוגיה הישראלי.

אנחנו רואים מספר הולך וגדל של סטארט–אפים הפועלים בתחומי הבריאות, מדיה ובידור, רובוטיקה, תעשיית הרכב, ביולוגיה, קמעונאות, אקלים, תעשייה 4.0, לוגיסטיקה, חקלאות, ועוד העובדים על פיתוח יישומי בינה מלאכותית. בנוסף, קרוב ל-400 חברות רב–לאומיות מפעילות בישראל מרכזי מחקר ופיתוח משמעותיים, תוך עבודה צמודה עם האקדמיה הישראלית. הן מפעילות תוכניות סטארט–אפים וקבוצות מחקר, מייצרות פעילות עסקית ושיתופי פעולה רחבים בתעשייה. המעורבות שלהן מאיצה משמעותית את העברת הידע ועוזרת לסטארט–אפים ישראליים לצמוח. סטארט-אפים ישראלים רבים צמחו ישירות מהאקדמיה, דוגמת AI21 Labs, Deci, Mentee Robotics ו-Lightricks.

חברות הסטארט–אפ צריכות ליזום שיתופי פעולה עם החברות הרב לאומיות ולחתור על מנת לקבל את תמיכתן, שלרוב מוצעת ללא כל עלות. חברת NVIDIA עצמה מעסיקה מעל 4,000 עובדים בישראל, בעשרות קבוצות מוצר, הנדסה ומחקר, כולל צוות מחקר בינה מלאכותית משמעותי העובד בצמוד לאוניברסיטאות בארץ. מסגרת התמיכה באקוסיסטם המקומי, הקימה NVIDIA בישראל את Israel-1, שהוא מחשב–העל החזק ביותר במדינה, ובין החזקים בתחומם בעולם.

כנס NVIDIA GTC 2025 ייפתח ב-17 במרץ 2025

יותר מאלף סטארט–אפים ישראלים משתתפים באופן פעיל בתוכנית הסטארט–אפים NVIDIA Inception. ישראל היא המדינה החמישית בגודלה בתוכנית העולמית. המשתתפים בתוכנית נהנים מתמיכה טכנולוגית ועסקית. השנה האחרונה הייתה אחת השנים המאתגרות ביותר עבור כולנו, ולמרות זאת הסטארטאפים הישראליים הפגינו ביצועים ומחויבות מרשימים. אנחנו מצויים בעיצומה של מהפיכת בינה מלאכותית. העולם עובר ממחשוב כללי למחשוב מואץ ובינה מלאכותית. השינוי עתיד להשפיע על תעשיות בהיקף של 100 טריליון דולר. עבור ישראל, זהו הרגע לבסס את מעמדה כמובילה עולמית בתחום הבינה המלאכותית.

הנציגים של כל אותן תעשיות ייפגשו בכנס NVIDIA GTC 2025 שייפתח ב-17 במרץ 2025 ויתקיים בפורמט היברידי: גם וירטואלי וגם מפגש פיסי בסן–חוזה, קליפורניה. הכנס צפוי להפגיש עשרות אלפי חוקרים, מפתחים, יזמים, מנהלים, שותפים, משקיעים ומומחים, שיגיע למאות הרצאות, דיונים, סדנאות, קורסים והדגמות של הטמעת AI בעולם המודרני ובאופן בו בינה מלאכותית תוכל לסייע לאנושות במגוון תחומים. ההרשמה ל-NVIDIA GTC 2025 בפורמט הוירטואלי פתוחה כעת ללא עלות ותאפשר גישה למאות הרצאות בלייב או On-Demand.

אודות תוכנית Inception:

תוכנית הסטארט-אפים העולמית NVIDIA Inception מקדמת שיתופי פעולה עם האקו-סיסטם המקומי. בתוכנית משתתפות יותר מ-1,000 חברות סטארט-אפ ישראליות המפתחות טכנולוגיות בינה מלאכותית בתחומים שונים. התוכנית מציעה לחברות תמיכה, מומחיות וגישה לפלטפורמות הטכנולוגיות החדשניות ביותר של החברה, לצד תמיכה שיווקית וחיבור לקרנות הון-סיכון. בין החברות הישראליות בתוכנית: Theator, Lightricks, BRIA, Run:AI,  ועוד. כמו-כן, בתוכנית המפתחים של אנבידיה (NVIDIA Developer Program), חברים עשרות אלפי ישראלים וישראליות, העושים שימוש בטכנולוגיות התוכנה והחומרה של החברה, בהם מאות ערכות פיתוח (SDKs) המונגשות לתעשייה, בחלקן, ללא עלות.

דיפסיק הסינית הפילה את מניות השבבים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

מניות השבבים צוללות היום (ב') היום במסחר בנסד"ק, לאחר שחברה סינית עלומה בשם DeepSeek AI השיקה מודל AI מהדור החדש ("מודל חשיבה"), אשר לטענתה מגיע לביצועים השקולים לביצועי המודלים הגדולים של חברות כמו OpenAI, אך בשבריר מעוצמת העיבוד הנדרשת להרצתם. אם היא אומנם הצליחה לפתח מודל כה עוצמתי באמצעות משאבי הון, עיבוד ודטה כה דלים – ותחת הסנקציות האמריקאיות – הדבר מעמיד בסימן שאלה את עתיד השקעות העתק שביצעו ענקיות ה-AI האמריקאיות.

מניות החומרה רשמו את הירידות החדות ביותר, ובראשן אנבידיה שירדה ב-13%, כאשר ASML ירדה ביותר מ-7%. מניות הענן כמו מיקרוסופט ומטא מציגות ירידות שערים מתונות. ההסבר לפער הזה נעוץ בכך שאם הצהרות דיפסיק על יעילות המודל הן נכונות, ניתן להריץ מודלים גדולים ויעילים באמצעות תשתיות מחשוב צנועות מהצפוי, ומהפיכת ה-AI תזדקק לפחות שבבים. מנגד, חברות הענן שייאמצו טכנולוגיה דומה, יוכלו להוזיל משמעותית את העלויות שלהן באספקת שירותים מבוססי בינה מלאכותית.

מהפיכת "מודלי החשיבה"

דיפסיק היא חברת סטארט-אפ סינית שמאחוריה עומדת קרן הון-סיכון High-Flyer המתמחה בתחום המסחר האלגוריתמי בשוק המניות. הקרן הוקמה על ידי שלושה מהנדסים סינים, שלפני כשנתיים, לאחר ביצועים ירודים במסחר, החליטו להקדיש את משאבי העיבוד לפיתוח מודלי AI. למעשה, כבר בדצמבר 2024 השיקה החברה מודל שפה גדול בשם v3, במתכונת של ChatGPT, ובשבוע שעבר, ממש ביום השבעתו של הנשיא טראמפ, היא השיקה את מודל r1, שהוא מודל חשיבה (reasoning) ופועל בדומה למודלים o1 ו-o3 שהשיקה OpenAI לאחרונה.

דיפסיק דיווחה שהמודל שלה כולל 671 מיליארד פרמטרים. הוא מתבסס על מודל ה-LLM שהשיקה החברה לפני כחודש, v3, שעבר אדפטציה למודל חשיבה. מודלי חשיבה מקדישים זמן בשלב ההסקה (inference) ויוצרים "שרשרת מחשבות" כדי לבחון את המשימה מכל מיני היבטים, ורק לאחר סיום התהליך הם מתחילים בבניית התשובה, כדי לספק תשובה יסודית ומעמיקה יותר. זהו ענף חדש ומבטיח בתחום ה-AI, אשר פותח בעיקר כדי לספק פתרון לבעיות מורכבות בתחומים כמו תכנות, מתמטיקה ומדע.

המחיר זול מאוד – אבל המפלגה שולטת באלגוריתם

בינתיים דיפסיק מציעה את המודל במתכונת של קוד-פתוח. היא גם שחררה ב-GitHub משפחה של מודלים "רזים" בגדלים שונים, בין 1.5 מיליארד פרמטרים ל-70 מיליארד פרמטרים, וניתנים להרצה על מכונות מקומיות. המודל הקטן ביותר יכול לרוץ אפילו על מחשב נייד. עלות השימוש במודל היא על 55 סנט לקלט של מיליון אסימונים (tokens). לשם השוואה, קלט של מיליון אסימונים ב-o1 של OpenAI עולה 15 דולר.

ובשונה מ-o1 של OpenAI, המודל של דיפסיק מציג בפני המשתמש בפירוט רב את "שרשרת המחשבות" שיצר המודל, וזאת כדי שהמשתמש יוכל להתחקות אחר האופן שבו הושגה התשובה וכך גם יוכל לטייבה. לטענת דיפסיק, r1 עולה על o1 במספר מדדים מקובלים בתעשיית ה-AI, כדוגמת AME, שהוא מבחן העושה שימוש במודלים אחרים כדי לבחון את ביצועיו של מודל, MATH-500, שהוא קובץ של בעיות במתמטיקה, ו-SWE, הבוחן יכולות תכנות.

עם זאת בהיותו מודל סיני, הוא כפוף לחוקי הצנזורה של המפלגה הקומוניסטית. כך למשל, המודל יתחמק מלענות על שאלות בנושאים רגישים למשטר כמו האירועים בכיכר טיין-אן-מן או בסוגיית עצמאותה של טאיוואן. כמו כן, ייתכן כי הזיקה האפשרית של המודל למשטר הסיני תגביר את החשש בקרב ארגונים ומשתמשים לעשות בו שימוש, חרף העלות הנמוכה, וזאת מטעמי פרטיות ובטיחות. כמו כן, אף שמרבית התגובות בתעשייה מביעות התפעלות ישנם גם כאלה הטוענים כי ייתכן כי מדובר בסוג של תרמית ושלא ייתכן שדיפסיק פיתחה בסודיות מודל כה עוצמתי אשר זקוק למשאבים כל-כך דלים.

תוכנת AI פיתחה שבב תקשורת יעיל – שהמהנדסים לא מצליחים להבין

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה: תרשים תכנון שבב התקשורת. מתוך המחקר שפורסם ב-Nature Communications

מאת יוחאי שויגר

חוקרים מהפקולטה להנדסה באוניברסיטת פרינסטון ובאוניברסיטה הטכנולוגית של הודו (IIT), שפיתחו מודל בינה מלאכותית כדי לתכנן שבבי תקשורת אלחוטיים, נתקלו בתופעה מפתיעה. במחקר שפורסם בעיתון המדעי Nature Communications דיווחו החוקרים על הניסוי, והראו שלא זו בלבד שהמודל סייע לקצר משמעותית את זמני התכנון של מעגלים מורכבים ועתירי ביצועים משבועות לדקות – הוא גם הפיק תכנונים בלתי צפויים שלהערכת החוקרים היו מקוריים וחדשניים מאוד, באופן החורג מיכולת ההבנה של מהנדס בשר-ודם.

החוקרים התמקדו בתכנון מעגלי תקשורת בגלים מילימטריים בתדרים הקרובים לתדרי טרה-הרץ (Thz). תקשורת בתדרים האלה מיועדת לספק רוחב פס גדול וקישוריות מהירה ואמינה, וצפויה לספק את התשתית העתידית לתקשורת האלחוטית של הדור השישי (6G) ולפתרונות חישה ברזולוציה גבוהה. אולם התכנון של מעגלים כאלה הוא קשה ומצריך מיומנות גדולה ונסיון רב. בשיטות הקיימות היום, המהנדס מתחיל את מלאכת התכנון "מלמטה למעלה", עם מבנה אלקטרומגנטי וטופולוגיה מוגדרים מראש, ואז מתקדם צעד אחר צעד, בתהליך של אופטימיזציה, עד להשגת תוצאה משביעת רצון.

השיטה הזו כוללת מידה רבה של ניסוי וטעיה והפקת גרסאות רבות של התכנון, עד להשגת התכנון הסופי. המודל הנוירוני שפיתחו החוקרים פועל הפוך: "מלמעלה-למטה" (inverse design). המודל מייצר מבנה אלקטרומגנטי ואת המעגל התואם לו בהתאם לפרמטרים התכנוניים הכלליים, כמו למשל התדר והספק המעגל המתוכנן. החוקרים דיווחו שהמודל הפיק בתוך דקות ספורות תכנוני מעגלים מורכבים, שהציגו ביצועים גבוהים מאוד, ברמה שאינה אפשרית בשיטות התכנון הקיימות.

לאלגוריתם יש גישה תכנונית לא-אנושית

אלא שקיצור תהליכים ושיפור בביצועים לא היו גולת הכותרת של המחקר: מאחר שלא הוגבל מראש למבנים ולטופולוגיות סדורים מספרי הלימוד, המודל ייצר תכנונים "מוזרים" וחדשים לגמרי. החוקר הראשי שהוביל את הניסוי, פרופ' קשיק סנגופטה (Kaushik Sengupta), אמר למגזין של אוניברסיטת פרינסטון כי התכנונים היו "לא-אינטואיטיביים וכאלה שלא סביר שמהנדס אנושי יתכנן. קיבלנו מבנים מורכבים ובעלי צורה הנראית אקראית. כאשר בנינו את המעגלים שהמודל תכנן, קיבלנו ביצועים שעד כה היו בלתי מושגים. בני אדם לא מסוגלים להבין את המעגלים הללו, אך הם עובדים טוב יותר ממעגלים שתוכננו על-ידי מהנדסים".

חוקר נוסף שהוביל את המחקר, עודאי קנקייג'ו (Uday Khankhoje), הסביר כי הגישה החדשה תסייע להתמודד עם אתגרים בתחום הנדסת האלקטרוניקה, שכיום אינם פתירים. "המחקר הזה מספק הצצה לעתיד מבטיח. הבינה המלאכותית לא רק מאיצה סימולציות אלקטרומגנטיות שגוזלות זמן רב, אלא מאפשרת לחקור עולם חדש של תכנוני שבבים שעד כה היה בלתי נודע, ולייצר מכשירים עתירי ביצועים שחורגים מכללי ההיגיון האנושיים. זהו רק קצה הקרחון".

המהנדסים לא מבינים

הקונפיגורציות האפשריות בתכנון מעגלים מעין אלה הן כמעט אינסופיות, ומהנדס אנושי יכול לבחון רק מספר מוגבל של אפשרויות, ובתוך מסגרת נתונה של מבנים וטופולוגיות. לדברי החוקרים, המודל שלהם יצר תכנוני מעגלים בדפוסים "אקראיים" לכאורה ובלתי צפויים, שקשה לפצח את ההיגיון שעמד מאחוריהם. "מהנדסים אנושיים לא יכולים להבין רמה כזו של מורכבות, ועל כן הם בונים מעגלים משולבים 'מלמטה-למעלה', מוסיפים רכיב לפי הצורך ומתאימים את התכנון תוך כדי תהליך הבנייה. ה-AI, לעומת זאת, רואה את השבב כמבנה יחיד. הדבר מוביל לתצורות מוזרות אך יעילות".

עין שלישית מקימה חברה-בת לניטור כאב מבוסס AI

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה, מצלמות צבאיות של החברה: Chimera להתקנה על-גבי רחפנים (מימין) ו-Veye להתקנה בכלי-רכב

חברת עין שלישית מנתניה (Thirdeye), המספקת מצלמות ומערכות ניטור צבאיות המבוססות על עיבוד תמונה ובינה מלאכותית (AI), נכנסת לפעילות מפתיעה בתחום הרפואי: פיתוח מערכת לזיהוי ואבחנה של כאב באמצעות טכנולוגיות עיבוד תמונה ואלגוריתם מבוסס בינה מלאכותית (AI). המטרה: לייצר מדד אובייקטיבי לכאב ולמדוד אותו באמצעות חיישנים אלקטרו-אופטיים, אשר המידע המגיע מהם ינותח באמצעות מערכת עיבוד תמונה ומערכת AI לזיהוי הבעות פנים ושפת גוף.

מדובר בפרוייקט פיתוח משותף עם עם המרכז הרפואי רבין שבבעלות קופת חולים כללית (בתי החולים השרון ובילינסון בפתח תקווה) שהחל בשנת 2021 ובמהלכו שולבו הידע של המרכז הרפואי ושל החברה, לפיתוח אלגוריתם בינה מלאכותית להערכת מצבם של חולים באמצעות עיבוד תמונה. ביולי 2023 הסתיים בהצלחה שלב הוכחת ההיתכנות, והשבוע נחתם הסכם להקמת חברה בת משותפת לעין שלישית (85% בעלות) ולקופ"ח כללית (15% בעלות) באמצעות חברת המסחור שלה, מור יישום.

צמיחה בזכות המלחמות בישראל ובאוקראינה

חברת עין שלישית הוקמה בשנת 2010 על-ידי המנכ"ל ליאור סגל, הטכנולוג הראשי יואל מוטולה ומנהל המוצרים גיל ברק. הרעיון להקמת החברה צמח בעקבות חוויית לחימה בשטח בנוי בשנת 2009, שעימה התמודדו ליאור ויואל בתפקידם כקציני חי"ר קרביים. ליבת הטכנולוגיה של החברה היא תוכנת עיבוד התמונה aEYE C2, אשר מבוססת על ידע בתחום האלגוריתמיקה והחיישנים האלקטרו-אופטיים. במקור היא פותחה עבור מערכות גילוי שנועדו לאתר יריבים בתרחישי לוחמה בשטח בנוי, ובהמשך הותאמה לשימוש על-ידי כטב"מים ומערכות הגנה מפני כטב"מים. מאז פרוץ המלחמה באוקראינה, וביתר שאת מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל באוקטובר 2023, החברה נכנסה לתהליך ייצור ואספקה מואץ של מערכות עבור צה"ל ועבור לקוחות בחו"ל.

החברה החלה במכירות משמעותיות בשנת 2020, ומאז נמצאת בצמיחה. ב-2020 הסתכמו המכירות בכ-5.9 מיליון שקל. בשנת המלחמה 2024 הן צמחו להיקף של כ-26 מיליון שקל, ולהערכת החברה בשנת 2025 יגיעו מכירותיה בארץ ובחו"ל להיקף של כ-40 מיליון שקל. כולל הזמנה בהיקף של 15 מיליון שקל ממשרד הביטחון, הנמצאת כעת בשלבי חתימה אחרונים. בין לקוחותיה: אלביט, רפאל, התעשייה האווירית ומשרד ההגנה האמריקאי. עין שלישית נסחרת בבורסה של תל אביב לפי שווי שוק של כ-89.5 מיליון שקל. יו"ר החברה הוא מנכ"ל רפאל לשעבר, ידידיה יערי.

התעשייה תוקפת את הגבלות הייצוא החדשות של ביידן

פורסם בתאריך ע"י Techtime

הממשל של הנשיא היוצא ביידן גיבש מסגרת חדשה של הגבלות על הייצוא הטכנולוגי, אשר מעוררות תהיות והתנגדויות רבות בתעשייה. לפי הרעיון שגובש במשרד המסחר האמריקאי, רק 18 מדינות בעולם המוגדרות כבעלות ברית של ארה"ב יוכלו לקנות ללא הגבלה שבבים המשמשים לבניית מרכזי נתונים גדולים ומערכות בינה מלאכותית. מדובר במדינות אירופה, קנדה, אוסטרליה, ניו זילנד, יפן, דרום קוריאה וטאיוואן.

כל שאר מדינות העולם ׁ(כולל ישראל) יוכלו לרכוש רק כמויות מוגבלות של רכיבים. ההצעה מגבילה אותן לרכישת עד 50,000 מעבדים גרפיים מתקדמים בלבד. ניתן יהיה להגדיל את הכמות הזו ל-100,000 מעבדים, אם ייחתם הסכם בין הממשלות ובתנאי שהמדינה הרוכשת היא בעלת מדיניות אנרגיה אלטרנטיבית התואמת ליעדי הממשל האמריקאי בתחום האנרגיה.

מהפרטים הכלליים הראשוניים שפורסמו באתר הבית הלבן, מתברר שיש גם הגבלות על השימוש: גופים שיוגדרו כאמינים וממוגנים היטב, יקבלו מהממשל אישור מסוג Universal Verified End User, שיאפשר להם להפעיל במדינות שמחוץ לארה"ב עד 7% מקיבולת עיבוד ה-AI הכוללת שלהם. גופים לא אמריקאים שיוגדרו כגופים אמינים ובתנאי שאינם נמצאים במדינות המדאיגות את ארה"ב, יוכלו לרכוש עד 320,000 מעבדי GPU מתקדמים בשנתיים הבאות. כמו-כן, ניתן יהיה לרכוש עד 1,700 מעבדים גרפיים מתקדמים ללא קבלת רשיון ייצוא, וזה כדי לאפשר למוסדות אקדמיים ורפואיים להשתמש בהם.

הפקרת השוק לידי המתחרים

מדובר בתוכנית עיצומים אגרסיבית מאוד, שאם תתקבל עשויה לפגוע בחברות האמריקאיות עצמן לא פחות – ואולי אף יותר – מאשר בגופים הזרים שייאלצו לרכוש את הטכנולוגיות ממקורות אחרים. כצפוי, אחת מהמתנגדות הבולטות היא חברת אנבידיה, אשר מובילה את שוק הרכיבים ליישומי בינה מלאכותית. סגן נשיא לקשרי ממשל בחברת אנבידיה, גד פינקל, פירסם פוסט בבלוג של החברה, ובו הזהיר ש"הקידמה העולמית נמצאת בסכנה. ממשל ביידן מבקש להגביל את הגישה ליישומי מחשוב סטנדרטיים, באמצעות חוק ה-AI Diffusion חסר התקדים והמוטעה, אשר מאיים לפגוע בחדשנות ובצמיחה הכלכלית ברחבי העולם".

התוכנית נכנסת כעת לתקופת המתנה של 120 יום לצורך קבלת תגובות והערות מהציבור. רק לאחר התהליך הזה ניתן יהיה לקבע אותה בחוק. כלומר, ההחלטה הסופית תהיה של הנשיא טראמפ, אשר יוכל לצמצם אותה, לשנות אותה או אפילו לבטל אותה. הדבר הזה מסביר מדוע ההתנגדות של אנבידיה לתוכנית, כוללת שבחים רבים לנשיא טראמפ: "ממשל טראמפ הראשון הניח את היסודות לחוזקה וההצלחה הנוכחיים של אמריקה בתחום ה-AI", או בסוף הפוסט: "כפי שהדגים ממשל טראמפ הראשון, אמריקה מנצחת בעזרת חדשנות, תחרות, ועל-ידי שיתוף הטכנולוגיות שלנו עם העולם".

גם איגוד יצרני השבבים (SIA), שהוא אחד מהגופים המשפיעים בתעשייה, ביקר את התוכנית בסגנון יוצא-דופן בחריפותו: "אנחנו מאוכזבים עמוקות מכך שתפנית כל-כך משמעותית במדיניות יוצאת לדרך ימים ספורים לפני כניסת הנשיא החדש לתפקיד, ובלא לקבל את חוות הדעת של התעשייה. החוק עשוי לגרום נזקים עצומים לכלכלת ארה"ב ולכושר התחרות של תעשיית השבבים. הוא יביא לוויתור על שווקים אסטרטגיים ומסירתם לידי המתחרים שלנו. הסיכונים גבוהים והזמן דוחק. אנחנו מוכנים לעבוד עם הממשל כדי להגדיר נתיב שגם יגן על הביטחון הלאומי, וגם ישמר את כושר התחרות של התעשייה האמריקאית".

בריטניה הכריזה על תוכנית AI לאומית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

התמונה למעלה נוצרה באמצעות שירות Google Gemini

ממשלת בריטניה הכריזה היום (ב') על תוכנית לאומית נרחבת שמטרתה להפוך את בריטניה למובילה עולמית בתחום הבינה המלאכותית. התוכנית תכלול הקמה של מחשב-על, הקצאת "אזורי AI" ייעודיים ברחבי המדינה לפיתוח אקוסיסטם בתחום, עידוד לימודים של מקצועות טכנולוגיים באקדמיה, והטמעת AI בשירות הציבורי במטרה לשפר את השירות לאזרח. התוכנית מתבססת על דו"ח שהכין עבור הממשלה היזם מאט קרופורד, העומד בראש קרן ההון-סיכון Enterprise First. הדו"ח כולל 50 המלצות שונות, והממשלה הודיעה שהיא תאמץ את כולן.

להערכת ממשלת בריטניה, תוכנית ה-AI הלאומית תאיץ את הצמיחה הכלכלית, ותביא לגידול שנתי של 1.5% בתמ"ג במהלך העשור הקרוב. במסגרת התוכנית, יוקצו ברחבי בריטניה "אזורי צמיחה ל-AI", שבהם יוקמו תשתיות AI ואקוסיסטם טכנולוגי. האזורים הללו ייהנו מהליכי תכנון מואצים. המרכז הראשון יוקם בקולהאם שבמחוז אוקספורדשיר. בנוסף, הממשלה תחל מיד בבניית מחשב-על, שאמור להגדיל את כוח המחשוב "הציבורי" פי 20. תוקם ספריית נתונים לאומית, ותתמנה ועדה מיוחדת שתסייע לאפיין את הצרכים האנרגטיים שפרויקטים מעין אלה יידרשו, ובין היתר תתמקד בכורים גרעיניים מבוזרים.

גם המגזר הפרטי יטול תפקיד פעיל ביישום המהלך. שלוש חברות טכנולוגיה בריטיות כבר התחייבו להשקיע 14 מיליארד ליש"ט בפרויקטים שונים שיביאו ליצירה של 13,250 מקומות עבודה. חברת Vantage Data Centers תקדיש 11 מיליארד פאונד לבניית מרכזי נתונים ברחבי בריטניה, חברת ה-IT קינדריל (Kyndryl) תקים מרכז AI בליברפול, וחברת הבינה המלאכותית Nscale תקצה 2.5 מיליארד ליש"ט לביסוס תשתית מרכזי הנתונים במדינה.

בנוסף, היא תקים במחוז אסקס את מרכז הנתונים הממשלתי הגדול ביותר. התוכנית תתמקד גם בהטמעת בינה מלאכותית במערכות השירות הציבורי, כדי שעובדי הציבור יקדישו פחות זמן במשימות אדמיניסטרטיביות ויותר זמן במתן שירות לאזרח. במקביל, יוטמעו יכולות AI במצלמות בכבישים כדי לזהות מהמורות וליקוי תשתית המצריכים תיקון.

מהפיכת ה-AI נמצאת במרכזה של CES 2025

פורסם בתאריך ע"י Techtime

תערוכת CES 2025 אשר תיפתח מחר (ג') בלאס וגאס היא יריד הטכנולוגיה הגדול ביותר בעולם. להערכת ארגון Consumer Technology Association, המארגן את התערוכה, השנה ישתפו בה כ-4,500 חברות מציגות ויגיעו יותר מ-138,000 מבקרים מכל העולם. התערוכה נערכת בתחילתה של שנה עוצרת נשימה, שבה הבינה המלאכותית צפויה לבצע את הזינוק הגדול ביותר שלה בחדירה לכל גומחות השוק, שבה המחשוב הקוונטי מתחיל להיות תעשייה, מערכות הבריאות בעולם מאיצות את תהליכי הדיגיטלציה והשנה שבה התעשייה המסורתית הגדולה בעולם – תעשיית הרכב – משנה את פניה עם מהפיכת הרכב החשמלי, המכונית מוכוונת-תוכנה ועלייתה של סין למעמד של מובילה עולמית – גם בהיקף וגם בטכנולוגיה.

למרות המלחמה הכלכלית-טכנולוגית שמתנהלת בין סין וארה"ב, סין לא מחרימה את התערוכה הזאת: להערכת TrendForce, ישתתפו בה יותר מ-1,300 חברות סיניות המהוות יותר מרבע מכלל החברות המציגות.למרות זאת, חברות סיניות מרכזיות ייעדרו מהתערוכה, בהן: חברת ByteDance הבעלים של טיקטוק, באידו, וואווי ויצרנית הרחפנים DJI, שתפסה כותרות בזכות השימוש האינטנסיבי במוצריה במהלך המלחמה באוקראינה. צריך לזכור ששורשיה של CES נעוצים בתעשיית מוצרי הצריכה, ומהבחינה הזאת היא מסמלת השנה את הכניסה המאסיבית של הבינה המלאכותית אל שוק המוצרים הצרכניים.

מה הם ראשי התיבות של AI?

סמסונג, לדוגמא, תציג את מערכת Vision AI שתשולב בטלוויזיות החכמות שלה. היא מביאה חבילה חדשה של חוויות שניתן לקבל רק באמצעות בינה מלאכותית, כמו למשל תרגום ישיר בזמן אמת, שומרי מסך דינמיים ׁ(Generative Wallpaper), קבלת מידע מיידי על כל נושא המופיע על המסך ושימוש במכשיר ככלי גנרי לניטור הבית. בתעשייה צופים לשלל של הכרזות על רובוטי AI חדשים בקטגוריית Companion robots המיועדים לשמש כעוזרים אישיים, יועצים ואפילו להביע רגשות. לצידם יהיו מראות AI חכמות ומוצרים שבינתיים נשמרים בסוד עד לרגע החשיפה בתערוכה.

חברת LG, למשל, מייצרת ציפיות לקראת יום שלם של הכרזות שהיא מתכננת לקיים, אשר ייערך במסגרת הגדרה חדשה שלה של ראשי התיבות AI. על-פי המוטו של LG, פירוש המושג AI הוא Affectionate Intelligence, והססמה הזאת נועדה לתאר את המשותף לכל המוצרים החדשים שהיא תחשוף בימים הקרובים. אגב, הרעיון הזה אינו ייחוד לחברת LG. סמסונג משווקת את טכנולוגיית הרכב מוכוון-תוכנה שלה תחת השם Automotive Intelligence, וחברת אפל, בחוסר הצניעות המסורתי שלה, הגדירה את ה-AI כראשי תיבות של Apple Intelligence.

אלא שמוצרי הצריכה הם הקצף שעל פני אוקיינוס הטכנולוגיה. במעמקיו מתנהל מאבק בכורה אימתני בין לווייתני השבבים הגדולים: אינטל, אנבידיה, AMD, והחברות אשר מנסות לנגוס במעמדן, כמו למשל קואלקום וברודקום. לא לחינם התערוכה תיפתח בהרצאת אורח של מנכ"ל אנבידיה. אלה החברות אשר מספקות את המנועים של מהפיכת הבינה המלאכותית, והמאבק ביניהן צפוי להתמקד באבני הבניין המרכזיות של המנועים האלה: מעבדי NPU גדולים וחזקים יותר, פלטפורמות GPU חדשות, תשתיות קישוריות מהירה בין כל המחשבים והמעבדים, מארזים משוכללים המאפשרים לשלב רכיבים בעלי מאות מיליארדי טרנזיסטורים, והוכחת יכולת ייצור יעיל וזול של היסודות האלה.

iPhysicist הכריזה על עיבוד תמונה מבוסס Hailo ו-SolidRun

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת iPhysicist מנתניה פיתחה פלטפורמה גנרית לעיבוד תמונות בקצה הרשת (Edge Vision AI) המבוססת על כרטיסי מחשב של SolidRun ומודול העיבוד הנוירוני Hailo 15 של חברת היילו התל אביבית. מייסד משותף וה-CTO של החברה, ד"ר שרון שדה, סיפר ל-Techtime שהפלטפורמה החדשה פותחה בשיתוף פעולה עם היילו התל אביבית ועם חברת סולידראן. המוצר מגיע כפלטפורמה שלמה הכוללת חומרה ׁ(כולל מצלמה) ותוכנה אשר מאפשרת לבצע עיבודים בזמן אמת, כולל Event Trigger על-גבי תמונות באיכות גבוהה עד 4K. פלטפורמת Edge Vision AI זמינה בשוק.

מבחינת החברה מדובר בתפנית אסטרטגית: עד היום היא פעלה במתכונת של לשכת פיתוח פתרונות אופטיים מיוחדים עבור לקוחות. מערכת העיבוד מבוססת AI החדשה הינה מוצר ראשון שהחברה מוציאה תחת המותג שלה עצמה, ולא פרוייקט פיתוח מוזמן. החברה הוקמה בשנת 2009 על-ידי שני הפיסיקאים אלי אביטל ושרון שדה, והתמקדה במתן שירותי פיתוח מערכות אופטיות ואלקטרו אופטיות עבור חברות בישראל ובחו"ל. לאחרונה, במסגרת שיחות עם הלקוחות של החברה ועם היילו וסוידראן, התברר שקיימת בעיה בשוק.

שדה: "גילינו שהלקוחות לא מצליחים לבנות מערכות יעילות, והמערכות שהם בונים לא מספקות את מעטפת הביצועים הדרושה להן. הלקוחות ביקשו פיתרון מוכלל, אבל כזה שניתן להתאים אותו לדרישות הספציפיות של הלקוח. בשיתוף פעולה עם היילו וסולידראן פיתחנו את המערכת החדשה. הלקוחות יכולים לרכוש מערכת שלמה, כולל התאמה של המצלמה הדרושה לכל ליישום, או לרכוש חומרה בנפרד ו/או תוכנה בנפרד". Hailo 15 הוא מודול בינה מלאכותית בכרטיס המבוסס על המעבד הנוירוני (NPU) של חברת היילו ומספק עוצמת עיבוד של עד 20TOPS. המערכת בכרטיס (SOM) של סולידראן מבוססת על מעבד של חברת NXP המספק גם מודולי תקשורת Wi-Fi 802.11 a/b/g/n ובלוטות' 4.2.

סמסונג נכנסת לתחום הרובוטים דמויי-אדם

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת סמסונג (Samsung) הודיעה שהיא עומדת לפרסם הצעת רכש לבעלי המניות של חברת Rainbow Robotics הקוריאנית, שתהפוך אותה לבעלת השילטה בחברה ותכניס אותה למגזר פעילות חדש של רובוטים ליישומים מגוונים, כוללים רובוטים דמויי-אדם (Humanoid Robot). כיום מחזיקה סמסונג בכ-14.7% ממניות ריינבואו. היא הדיעה שבכוונתה לרכוש חבילת מניות נוספת שתעניק לה 35% בעלות בחברה. בעקבות ההודעה עלתה מניית בבורסה הקוריאנית בכ-15.2% וכעת היא נסחרת פי שווי חברה של כ-2.1 מיליארד דולר. פירוש הדבר שסמסונג מתכננת לשלם כ-426 מיליון דולר.

החברה הוקמה בשנת 2011 על-ידי קבוצת חוקרים מהמכון לטכנולוגיות מתקדמות של קוריאה (KAIST). לאחר השלמת העיסקה, תירשם ריינבואו כחברה בת של סמסונג (Samsung Electronic) ותופיע בדוחות הכספיים שלה. אחת ממטרות העיסקה היא לשלב בין הטכנולוגיה הרובוטית של ריינבואו והמשאבים של סמסנוג בתחום תוכנות הבינה המלאכותית, כדי לפתח רובוטים דמויי-אדם אינטיליגנטיים. במקביל, תוקם ועדת תיאום בין שתי החברות, אשר תאתר טכנולוגיות ושווקים בהן הן מתכננות להיות המובילות, ולתאם את מאמצי המחקר והפיתוח בשתי החברות כדי להשיג את היעד הזה.

נכון לעכשיו, סמסונג הגדירה שלושה סוגי רובוטים שבהם היא מתכננת לייצר הובלה בשיתוף עם ריינבואו רובוטיקס: רובוטים דמויי-אדם, מערכות רובוטיות ניידות אוטונומיות ליישומי יציור תעשייתי וניהול מתקנים לוגיסטייםורובוטים כפולי זרועות למטלות ייצור תעשייתי. כדי לעמוד ביעד, הקימה סמסונג יחידה חדשה בשם Future Robotics Office, אשר מדווחת ישירות למנכ"ל סמסונג. היחידה הזו תפעל במתכונת של צוות ייעודי אשר יפתח טכנולוגכיי רובוטיקה חדשוןת שיבטיחו את ההובלה של סמסונג בתחום. מייסד משותף של חברת ריינבואו רובוטיקס ומרצה ב-KAIST, ד"ר ז'ון-הו או, ישמש כראש המשרד החדש לרובוטיקה מתקדמת.

רשות החדשנות שואפת "לייבא" מאות מומחי AI

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: זיו קציר, מנהל התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית. צילום: חנה טייב

רשות החדשנות הודיעה היום (א') על הקצבת 7 מיליון שקל למימון שלוש תכניות שונות המיועדות לשלב מומחי בינה מלאכותית מחו"ל בתעשיית ההייטק הישראלית, בדגש על חברות הזנק. התוכניות מיועדות למשוך ישראלים חוזרים ויהודים זכאי חוק השבות. ברשות הציבה יעד של הבאת 200 מומחי AI בעלי תארים מחקריים וניסיון מעשי, במהלך 3 שנים. הפעילות הזאת תתבצע באמצעות שלוש קבוצות: חברת נישה הייטק גיוס והשמה בשיתוף עם חברת TCS של טאטא העולמית, עמותת "גבהים" בשיתוף עם הסוכנות היהודית, וארגון Science Abroad בשיתוף עם "נפש בנפש", סוכנות הגיוס Vanday וחברת אוקיינוס רילוקיישן.

שלוש הקבוצות יפעילו תכניות לאיתור בעולם של מומחי AI בעלי תארים מתקדמים ובעלי ניסיון תעסוקתי. מפעילי התכניות יהיו גם אחראים על איתור משרות רלוונטיות בחברות ישראליות שהן בלתי מאוישות, השמת המומחים וסיוע להתאקלמותם בארץ. התכנית מיועדת הן לישראלים חוזרים/זכאי חוק השבות והן למומחים זרים, אשר גם יהיו זכאים לקבל עם הגעתם לישראל ויזת "מומחה זר" לתקופה קצובה. תהליך ההכשרה של מומחי בינה מלאכותית אורך כ-10 שנים וכולל השלמת תואר שני לפחות ומספר שנים של ניסיון מעשי בתעשייה. הביקוש הגובר לבינה מלאכותית בתעשיות רבות מייצר מחסור עולמי במומחים. 

צורך מיידי בהגדלת ההון האנושי בתחום ה-AI

מנהל התכנית הלאומית לבינה מלאכותית, זיו קציר, אמר Aמשקלן של טכנולוגיות הבינה המלאכותית ביצירת "שיבוש טכנולוגי" הוא מרחיק לכת. "בתחום הזה יש חשיבות יתרה ללימודים מתקדמים ולניסיון מעשי (Hands On) של מספר שנים. אנחנו סבורים שהתכנית תביא בשנים הקרובות לישראל מאות מומחים בתחום, אשר יהוו את הבסיס להצלחתן של מאות חברות הזנק חדשות".

הרשות מעריכה שישראל נמצאת בחזית העולמית ביישום "בינה מלאכותית ורטיקלית", כלומר פיתוח מוצרים מבוססי AI לענפי תעשייה רבים ושונים. פועלות בה כ-2,200 חברות המבססות את ליבת המוצר שלהן על בינה מלאכותית, ויש בה ריכוז מומחים גבוה. אולם שמירה על היתרון הזה תלוי ביכולתה להמשיך ולמשוך הון אנושי מעולה ולשלבו בחברות הזנק. על-פי הערכות שונות, כ-300-400 בוגרי תארים מתקדמים משלימים את לימודיהם בישראל מידי שנה ומצטרפים לתעשיית ההייטק בתפקידי מחקר בבינה מלאכותית. אולם הביקוש למומחים האלו גבוה בהרבה וצפוי לגדול בשנים הקרובות. 

לצד המאמצים להגדלת מספר בוגרי התארים המחקריים, ובשל הצורך המיידי בהגדלת מספר המומחים כבר בטווח הזמן הקצר, הוחלט ברשות החדשנות ובתוכנית הלאומית לבינה מלאכותית להפעיל קול קורא ייחודי, שמטרתו להביא לישראל מומחי בינה מלאכותית מחו"ל. זוכי הקול הקורא נדרשו להראות יכולת גיוס כישרונות במדינות המקור, חיבור עמוק והיכרות עם תעשיית ההייטק המקומית בדגש על חברות ההזנק, וביסוס תהליכים התומכים בקליטה וליווי של המומחים בישראל.

חנן ברנד, סמנכ"ל וראש חטיבת הזנק ברשות החדשנות, הסביר שמטרת התוכנית להגדיל את היצע ההון האנושי האיכותי להייטק ישראלי לאור התחרות הגלובלית המתגברת. "להרחבת היצע מומחי ה-AI בישראל חשיבות קריטית לשימור מעמדה המוביל של ישראל בתחום. היקף בוגרי האקדמיה המקומית אינו מספיק לצרכי ההייטק והיקף המחסור מאמיר מידי שנה. הגופים שנבחרו הציגו תכניות מקוריות ומגוונות לפתרון הבעיה ומהוות פיילוט חשוב. הצלחתו עשויה להביא ליוזמות נוספות מסוג זה גם בתחום הבינה המלאכותית וגם בתחומים אחרים".

אנפורנה לאבס מפתחת מעבד חדש ל-AWS

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אנפורנה לאבס (Annapurna Labs) הישראלית, שנירכשה על-ידי אמזון בשנת 2015, מפתחת את מעבד אימון הרשתות החדש של AWS, בשם Trainium3, אשר ייוצר בתהליך של 3 ננומטר וצפוי לצאת לשוק בסוף 2025. זהו מעבד האימון השלישי של אנפורנה לאבס, והראשון שייוצר בתהליך כל-כך מתקדם. בתחילת החודש החלה AWS לספק את שירות האימון של פלטפורמת Amazon EC2, באמצעות שרתים חדשים המבוססים על מעבדי הדור השני של אנפורנה לאבס, Trainium2.

החברה הכריזה על שני סוגי שרתים חדשים: שרתי Trn2 כוללים 16 מעבדי Trainium2 המחוברים אחד עם השני באמצעות רשת פנימית מהירה ומספקים עוצמת עיבוד של עד 20.8Petaflops. להערכת החברה הם מעניקים יתרון ביצועים/עלות של 30%-40% בהשוואה לשרתי אימון מקבילים המבוססים על מעבדי GPU. ליישומים כבדים יותר, הדרושים אימון רשתות בעלות בגודל של טריליון פרמטרים, החברה מספקת את שרתי Trn2 UltraServers, הכוללים 64 מעבדי Trainium2 בכל שרת.

בימים אלה AWS מקימה אשכול שרתים ביחד עם חברת Anthropic האמריקאית, שבה היא השקיעה כ-4 מיליארד דולר ב-2023, במסגרת פרוייקט Project Rainier. חברת Anthropic מפתחת מודלי LLM גדולים ומספקת אותם לשימוש באמצעות הענן. האשכול החדש, בשם EC2 UltraCluster יתבסס על תשתית שתיבנה באמצעות שימוש בכמה מאות אלפי מעבדי Trainium2. להערכת AWS, זו תהיה תשתית עיבוד ה-AI הגדולה בעולם.

בהזדמנות הזו חשפה AWS פרטים ראשונים על מעבד הדור הבא: Trainium3. זה יהיה השבב הראשון של AWS אשר ייוצר בתהליך של 3 ננומטר, ושרתי UltraServer שיתבססו על Trainium3 יהיו חזקים לפחות פי ארבעה מהשרתים מבוססי Trainium2. השירותים הראשונים שיתבססו על Trainium3 צפויים להיות זמינים בסוף 2025.

מנכ"ל גוגל: "רבע מהקוד החדש שלנו נכתב על-ידי AI"

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנכ"ל גוגל סונדאר פיצ'אי. מקור: גוגל

במהלך שיחת הוועידה עם המשקיעים שהתקיימה אמש (ג') לאחר פרסום הדו"ח הרבעוני, חשף מנכ"ל גוגל (Google), סונדאר פיצ'אי, את ההשפעה העצומה של בינה מלאכותית יוצרת (GenAI) על תהליכי הפיתוח הפנימיים של החברה. לדברי פיצ'אי, יותר מרבע מהקוד החדש שמפותח בימים אלה בגוגל, נכתב בשלב הראשון על-ידי מערכת בינה מלאכותית, ולאחר מכן הוא עובר בדיקה ואימות על-ידי מתכנתים אנושיים. "אנחנו משתמשים ב-AI ברמה הפנימית כדי לשפר תהליכי כתיבת קוד – והדבר מוביל לשיפור בתפוקה וביעילות. זה עוזר למהנדסים שלנו לעשות יותר ולנוע מהר יותר", הוא גילה בשיחת הוועידה.

גוגל מפתחת את משפחת מודלי השפה הגדולים Gemini, המתחרה ב-GPT של חברת OpenAI וב-Lamma של מטא. גוגל השיקה את Gemini בדצמבר 2023, ומאז היא מבססת על המודל שורה של כלים ופתרונות למשתמשים וארגונים, ובכלל זה צ'אט-בוט המתחרה ב-ChatGPT. מעניין לציין כי המנכ"ל פיצ'אי לא ציין במפורש כי הקוד שנכתב בחברה באופן אוטומטי נכתב על-ידי Gemini. לא ברור האם השימוש המסיבי הזה ב-AI, שסביר להניח שרק יילך ויגדל, יוביל לצמצום כלשהו בכוח העבודה הטכנולוגי של החברה. עם זאת, סיפר שהחברה מבצעת שורה של שינויים פנים-ארגוניים שנועדו להאיץ תהליכי פיתוח, ובעיקר כדי להאיץ פיתוח, אימון, בדיקה ופריסה של מודולי AI. "השינויים הארגוניים יסייעו לנו לפעול במהירות ובגמישות".

לדברי פיצ'אי, כשני מיליארד משתמשים עושים שימוש ב-Gemini מדי חודש, והמודל יגיע בסופו של דבר גם גם למתכנתים ב-Github Copilot. "לפי כל פרמטר – נפח אסימונים, קריאות API, שימוש בקרב צרכנים, אימוץ בקרב עסקים – Gemini מצוי בצמיחה דרמטית". הכנסותיה של גוגל ברבעון השלישי של 2024 צמחו ב-15% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, והסתכמו בכ-88.3 מיליארד דולר. ההכנסות מפלטפורמת הענן (GCP) צמחו ב-35%, להיקף של כ-11.4 מיליארד דולר – הודות לאימוץ הגובר של יכולות AI ו-GenAI באמצעות הענן.

שווי שוק של 2.2 טריליון דולר

זה היה הדו"ח הרבעוני הראשון מאז מונתה הישראלית ענת אשכנזי לתפקיד סמנכ"לית הכספים (CFO) של גוגל. אשכנזי, בת 51, מונתה לתפקיד סמנכ"לית הכספים של גוגל בסוף חודש יולי. לפני הצטרפותה לגוגל שימשה כסמנכ"לית הכספים של ענקית התרופות איליי לילי (Eli Lilly), הנסחרת בשווי של 850 מיליארד דולר. בעברה עבדה גם בבנק הפועלים והשלימה תואר שני במנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב.

כמקובל בשיחות ועידה לאחר פרסום רו"ח רבעוני, נשאה אשכנזי דברים בפני המשקיעים וסקרה את הביצועים הכספיים של החברה. "הרבעון השלישי היה חזק מאוד, עם מומנטום חזק בכל הפעילות העסקית. אנחנו מרוצים מההתקדמות במאמצינו לארגן מחדש את מבנה ההוצאות שלנו, דבר שהשתקף בריווחיות תפעולית גבוהה יותר ברבעון האחרון". מניית החברה הגיבה בחיוב לדו"ח ועולה כעת במסחר בנסד"ק ביותר מ-5%, ומעניקה לחברה שווי שוק של כ-2.21 טריליון דולר.

איך התגלגל מעבד מתקדם של TSMC למאיץ AI של וואווי הסינית?

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מעבד הבינה המלאכותית Ascend 910 של וואווי. צילום: וואווי

סוכנות הידיעות רויטרס חשפה בסוף השבוע כי שבב מתקדם מתוצרתה של TSMC התגלה במאיץ הבינה המלאכותית (AI) המתקדם ביותר של חברת וואווי (Huawei) הסינית. לכאורה, מדובר בהפרה של מגבלות הייצוא שמטיל הממשל האמריקאי על מכירה של טכנולוגיות מתקדמות לסין, שהוטלו במטרה לבלום את התקדמותה של סין בתחומים רגישים כמו שבבים ובינה מלאכותית. השבב התגלתה לאחר שחברת Techinsights, המספקת שירותי מודיעין בתחום השבבים, פירקה (teardown) את מאיץ ה-AI מדגם Ascend 910B של וואווי, כדי לבדוק את מרכיביו.

חברת Techinsights דיווחה על הממצאים ל-TSMC, וזו דיווחה על כך למשרד הסחר האמריקאי, האחראי על אכיפת ההגבלות על מסחר טכנולוגי עם סין. TSMC מסרה בתגובה כי היא לא מוכרת שבבים לוואווי מאז ספטמבר 2020 וכי יידעה את הממשל האמריקאי לאלתר, ואילו וואווי הסינית הכחישה כי עשתה שימוש בשבב של TSMC במוצר.

השבב שמתחרה באנבידיה

ב-2019 הטיל הממשל האמריקאי לראשונה סנקציות על וואווי, מתוך חשש שוואווי תעשה שימוש בציוד התקשורת שהיא מייצרת כדי לרגל אחר אזרחים אמריקאים. מאז ההגבלות על החברה רק החריפו. אתמול דווח ברויטרס כי מחקירה מהירה שערכה TSMC, נראה כי השבב הגיע לידי וואווי דרך לקוחה אחרת של TSMC, חברת סטארט-אפ סינית בשם Sophgo, שמפתחת מעבדים בארכיטקטורת RISC-V ו-TPU, בעיקר לתחום הקריפטו, ואשר הזמינה מ-TSMC שבבים זהים לאלה שנמצאו במאיץ של וואווי – כך לפי הדיווח. בעקבות כך, השהתה TSMC את המשך המשלוחים ל-Sophgo, שמצדה פרסמה באתר הבית שלה הכחשה לטענות.

ה-Ascend 910B של וואווי הוא מאיץ AI המיועד לאימון והרצה של מודלי AI במרכזי נתונים, ומהווה חלופה מתוצרת סינית למאיץ ה-AI של אנבידיה, H100. לפני מספר חודשים הצהיר בכיר בוואווי, בכנס שבבים בסין, כי ה-Ascend 910B מציג ביצועים ברמה של 80% בהשוואה ל-H100 של אנבידיה באימון מודלי שפה גדולים (LLM), ועולה על ה-H100 ב-20% בביצוע משימות מסוימות, כך לטענתו. חברות ענן סינית כמו Baidu ו-Tenscnt הצטיידו במאיץ של וואווי.

רשמית, וואווי מייצרת את ה-Ascend 910B אצל קבלנית הייצור הסינית SMIC. עם זאת, בתקשורת בדרום קוריאה דווח לפני מספר חודשים כי SMIC מתקשה לייצר את השבבים הללו, בשל מחסור בציוד מתקדם על רקע המגבלות האמריקאיות, וכי 4 מתוך 5 שבבי Ascned 910B מיוצרים עם פגמים. בשל המגבלות האמריקאיות, אנבידיה משווקת בסין גרסה מותאמת של ה-H100, המצוידת בפחות זיכרון וכוחות עיבוד, כדי לעמוד בתנאי ההגבלות.

אנבידיה מתכוונת לשווק בסין גם גרסה מותאמת של Blackwell, הדור החדש של מאיצי ה-AI שעליו הכריזה לפני מספר חודשים. עם זאת, השבבים של וואווי זוכים בסין לאימוץ נרחב יותר ונתח של השוק של אנבידיה מצטמצם, כך מודים גם באנבידיה.

מעבדי ה-AI של סיוה תומכים בכלי הפיתוח של Edge Impulse

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת סיוה (Ceva) מהרצליה, וחברת Edge Impulse
מסן חוזה, קליפורניה, הכריזו על שיתוף פעולה שבמסגרתו יתמכו מעבדי הבינה המלאכותית (NPU) של סיוה, NeuPro-Nano, בחבילת כלי הפיתוח של Edge Impulse ליישומיי בינה מלאכותית באבזרי קצה (Edge AI). חברת Edge Impulse הוקמה בשנת 2019 והיתה מחלוצות תחום ה-TinyML, שהוא יישום אלגוריתמים של בינה מלאכותית במעבדים קטנים וחסכוניים מאוד בהספק.

כיום היא נחשבת לאחת מהחברות המובילות בתחום ומספקת פלטפורמות פיתוח מרכזיות לאימון ויישום מודלי לימוד מכונה במכשירי קצה. בין לקוחותיה: Lexmark, HP ויותר מ-100,000 מפתחי יישומי AI. היא עובדת בשיתוף פעולה עם ענקיות טכנולוגיות כמו AWS, אנבידיה, ARM, אדוונטק, מיקרוצ'יפ טקסס אינסטרומנטס, רנסאס ועוד. 

סיוה היא ספקית קניין רוחני (IP) מגוון עבור יצרניות שבבים. בחודש יוני 2024 היא דיווחה על היא הרחבת משפחת מעבדיה ה-AI והכריזה על מעבדי NeuPro-Nano, הכוללים שתי תצורות NPU שונות לייעול העיבוד של יישומי TinyML. שיתוף הפעולה שהוכרז כעת יאפשר ללקוחות סיוה שבחרו במעבד NeuPro-Nano, להרצת היישומים ומדידת ביצועים באמצעות בלי הפיתוח של Edge Impulse, עוד לפני שהם מיישמים את ה-IP במוצר פיזי, כלומר לפני שלב החומרה.

חברת סיוה נסחרת בנסד"ק לפי שווי חברה של כ-568 מיליון דולר. ברבעון השני של 2024 צמחו מכירותיה בכ-24% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, והסתכמו בכ-28.4 מיליון דולר. מעבדי ה–AI של סיוה מיועדים לשימוש באבזרי קצה חסכוניים באנרגיה, דוגמת מכשירי שמיעה, מכשירים לבישים, אודיו ביתי, יישומי בית חכם, תעשייה חכמה, ועוד. הם גם מאפשרים שילוב מודלי בינה מלאכותית במודולי הקישוריות של סיוה ובמיקרו–בקרים.

הקשר בין שתי החברות נוצר על-ידי מנהל הפיתוח העיסקי של Edge Impulse בישראל, אמיר שרמן.

למידע נוסף: [email protected]

SNUG Israel 2024: תכנון שבבים בעידן הבינה המלאכותית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: SNUG Israel 2024. צילום: יוני רייף

רוב הדיונים בכנס השנתי SNUG Israel של חברת סינופסיס (Synopsys), שהתקיים בשבוע שעבר במלון דניאל בהרצליה, התמקדו בשאלה הבוערת ביותר כיום בתעשייה: עתיד תכנון השבבים בעידן המתפתח במהירות של הבינה המלאכותית.

יו"ר ומייסד חברת סינופסיס, ד"ר ארט דה ג'יאס, נשא את ההרצאה המרכזית בארוע שבמהלכה הוא סקר את השינויים העמוקים המעצבים את תעשיית השבבים. הוא התמקד בהתקדמות הטכנולוגית המהירה של תעשיית השבבים ובאופן שבו הבינה המלאכותית מייצרת הזדמנויות בשווקים ורטיקליים ומגדירה מחדש מושגי יסוד ותהליכים. הוא אמר שיש כיום צורך קריטי בטכנולוגיה בשיתוף פעולה מערכתי, ובמיקוד מוגבר ביעילות אנרגטית.

דה ג'יאס: "אנחנו מצויים בתהליך של האצה ובמעבר ממורכבות הנובעת מגידול בהיקף – למורכבות מערכתית, מה שמביא עמו הזדמנות נהדרת לעצב את עתיד הסיליקון והמערכות המוגדרות בתוכנה. שיתוף הפעולה לרוחב התעשייה הוא זה שהביא אותנו לרגע הזה, והכוח הקולקטיבי הוא זה שימשיך להגדיר מחדש את מה שאפשרי".

סגן נשיא להנדסה ב-Google Cloud, אורי פרנק, נתן את הרצאת הלקוח המרכזית, תחת הכותרת "הכל עניין של AI!". הוא סקר מגמות ב-AI המחוללות תמורה בעולם הטכנולוגיה, והציג את האתגרים וההזדמנויות שמציבה הבינה המלאכותית למערכות טכנולוגיות ולתעשיית השבבים. לדבריו, לבינה המלאכותית יהיה תפקיד מרכזי בתכנון ופיתוח טכנולוגיות הדור הבא.

40 מצגות טכנולוגיות

כנס SNUG Israel 2024, קיצור של Synopsys Users Group, נערך בהשתתפות מאות מהנדסים, מתכנני שבבים ומובילים בתעשייה. הוא כלל כ-40 מצגות טכניות בתחומי יישום ותכנון דיגיטלי, אימות תוכנה וחומרה, תכנון וסימולציה במעגלים אנלוגיים/מעורבים (AMS), אינטגרציה מוצלחת של IP במערכות על שבב (SoCs), בטיחות תפקודית ואימות פורמלי (FuSa), אמולציה ובניית אבות טיפוס מבוססי FPGA, ושבבים חסכוניים באנרגיה.

קבוצת המשתמשים של סינופסיס (SNUG) מאגדת כ-12,000 משתמשים בכלים ובטכנולוגיות של סינופסיס המשתתפים בכנסי SNUG בצפון אמריקה, אירופה, אסיה וישראל. חברת סינופסיס היא מהחברות הגדולות בעולם בתחום התכנון האלקטרוני (EDA), קניין רוחני (IP) לתכנון שבבים וכלים ושירותי בדיקת אבטחה.

סייבורד גייסה 8.7 מיליון דולר למערכת בדיקת רכיבים בקווי הייצור

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: המנכ"ל אושרי כהן לצד תמונות רכיבים פגומים שאותרו במערכת בקרת הייצור של סייבורד

חברת סייבורד מתל אביב (Cybord) השלימה גיוס הון סבב A בהיקף של כ-8.7 מיליון דולר. החברה פיתחה טכנולוגיה המשולבת בתוך קו הרכבות ה-SMT, אשר מאפשרת לזהות רכיבים מזוייפים או בעייתיים שהצליחו להסתנן אל קו הייצור, ולמנוע את הרכבתם על הכרטיס. הגיוס הובל על-ידי Capri Ventures, ובהשתתפות Ocean Azul Partners והמשקיעים הקיימים בחברה, IL Ventures ו-NextLeap.

חברת סייבורד הוקמה בשנת 2018 על-ידי הטכנולוג הראשי ד”ר אייל וייס, על-בסיס רעיון חדשני לאיתור רכיבים פגומים או רכיבים מזוייפים  בקו הייצור עצמו, באמצעות ניצול מערכות ה-Dump הקיימות במילא במכונות ההשמה (Pick and Place) התעשייתיות. המערכות האלה כוללות מצלמות בקרה הבודקות כל רכיב לפני השמתו על המעגל, כדי לוודא שהוא מונח בכיוון ובזווית הנכונים. במקרים מסויימים הן מפעילות את נוהל Dump: השלכת הרכיב הצידה או עוצירת קו הייצור.

התוכנה של סייבורד מתחברת אל מכונת ההשמה, שולפת ממנה את התמונות, ובודקת אותן באמצעות אלגוריתם בינה מלאכותית ובסיס נתונים עצום שהחברה צברה לאורך השנים. מנכ"ל סייבורד, אושרי כהן, סיפר ל-Techtime שמאז הקמתה אספה החברה מידע על 5 מיליארד רכיבים אלקטרוניים. "אנחנו נותנים כיסוי של 100% מהרכיבים בתעשייה ויודעים לומר על כל רכיב האם פגום, תקין, מקורי או מזוייף, ולספק יכולת עקיבות (Traceability) מלאה של הכרטיס. גם כאשר מגיע רכיב חדש שאנחנו לא מכירים, המערכת לומדת אותו ובתוך מספר ימים מייצרת מודל מלא שלו".

יותר מ-60 קווי ייצור המוני

לחברה שיתוף פעולה עמוק עם יצרנית מכונות ההשמה סימנס. פתרון הבדיקה שלה מותקן ביותר מ-60 קווי ייצור המוני בעולם ובודק מיליוני רכיבים אלקטרוניים מדי יום. הוא נמצא בקווי ייצור של חברת פלקס, ובקווים של לקוחות יוקרתיים כמו אנבידיה, סיסקו ואינטל. גיוס הסיד של החברה בוצע במרץ 2022, שבמהלכו היא גייסה כ-4 מיליון דולר. כיום החברה מעסיקה כ-25 עובדים. בעקבות דרישת המשקיעים בסבב הגיוס האחרון היא השלימה בחודש מאי 2024 תהליך של "היפוך שרוול", ונרשמה כחברה אמריקאית שבסיסה בדלאוור המפעילה מרכז פיתוח בישראל. פירוש הדבר שההון שהיא מקבלת מגיע לבנקים בארה"ב. לארץ יגיעו רק משכורות העובדים והוצאות כלליות של המשרד. במקרה של אקזיט, המסים יגיעו לאוצר האמריקאי.

מהי מטרת הגיוס הנוכחי?

אושרי כהן: "ההון החדש מיועד לבנות תשתית שיווק ומכירות. יש לנו מוצר עובד וקיים המותקן בקווים מאוד אינטנסיביים. מדובר בתעשייה מאוד שמרנית שלא אוהבת לבצע שינויים,אם אין בהם צורך ברור מאוד". הוא אינו חושש מנסיון של יצרניות מכונות השמה להתקין תוכנה מתחרה במערכות הייצור שלהן: "אנחנו לא מתחרים ביצרני המכונות, אנחנו השותפים שלהם. גם אם הם יפתחו אלגוריתם שהוא יעיל כמו שלנו, העוצמה של המערכת טמונה בבסיס הנתונים המקיף שניצבר מאז הקמת החברה. אנחנו מקדימים ב-5 שנים כל מי שינסה לעשות את זה".

יוקם מרכז מו"פ לאומי בתחום הבינה המלאכותית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

[בתמונה למעלה: מנכ"ל רשות החדשנות דרור בין. קרדיט: חנה טייב]

מינהלת התכנית הלאומית לבינה מלאכותית הכריזה היום (ג') על "הפעימה השנייה" של התכנית הלאומית לבינה מלאכותית. במסגרת הפעימה, אשר תימשך עד שנת 2027, יושקעו כ-500 מיליון שקל בתשתיות מו"פ בתחום הבינה המלאכותית, ובכלל זה הקמת מכון מחקר לאומי לבינה מלאכותית, פיתוח מסלולי הכשרה בצה"ל וקידום הטמעת בינה מלאכותית במגזר הציבורי. 

הפעימה השנייה מהווה המשך ליישום התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית, שהוצגה לראשונה ביולי 2022 בתקציב של 2 מיליארד שקל. מינהלת התכנית הלאומית לבינה מלאכותית היא הגוף המיישם את החלטות פורום תל"מ (תשתיות לאומיות למחקר ופיתוח), והוא כולל את רשות החדשנות, מל"ג-ות"ת, מפא"ת, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, משרד האוצר) בשיתוף עם מערך הדיגיטל הלאומי,

במסגרת הפעימה השנייה יקודמו פרויקטים להטמעת בינה מלאכותית במגזר הציבורי וברשויות המקומיות, אשר יתמקדו בשיפור איכות השירות לאזרח, חיזוק יכולות קבלת ההחלטות והפיכת המערכות הציבוריות ליעילות וחסכוניות יותר. בנוסף, יוקם מוקד ידע ומרכז מחקר שיספק ליווי מקצועי למשרדי ממשלה ולרשויות מקומיות בתחום מדיניות הבינה המלאכותית.

עוד במסגרת הפעימה השנייה, יוקם מכון מחקר לאומי לבינה מלאכותית, שיהווה פלטפורמה למחקרים מתקדמים בשילוב חוקרים מהאקדמיה הישראלית והבינלאומית וכן מהתעשיה. בנוסף, יושקו פרויקטי אתגר (Moonshot) שיתמקדו בפיתוחים מדעיים פורצי דרך לצד יישום בתעשייה ובמערכת הביטחון. לדברי רשות החדשנות, "פרויקטים אלו יחברו בין מחקרים פורצי דרך לתחומי ההייטק והטכנולוגיה הביטחונית, מה שיאפשר לישראל להוביל בתחומים חשובים על הבמה העולמית". 

"יאפשר לישראל להישאר בשורה הראשונה"

הגדלת ההון האנושי הוא אחד המרכיבים המרכזיים בפעימה השנייה, במטרה לספק מענה לצרכי התעשייה, האקדמיה והצבא בתחום הבינה המלאכותית. במסגרת זו יגובש מסלול הכשרה ייעודי בצה"ל, שיהווה מקור מרכזי למאות מומחים טכנולוגיים שיתמחו בתחום הבינה המלאכותית. כמו כן, יתקיימו מאמצים לגיוס מומחים בינלאומיים על ידי מתן תמריצים לאקדמאים ומומחים מחו"ל להגר לישראל ולתרום להתפתחות התחום.

הפעימה השנייה תעודד את מינוף מאגרי המידע הקיימים בישראל לטובת מחקר ופיתוח (מו"פ) בתחומי הבינה המלאכותית. מאגרי מידע ממשלתיים ונתונים ייחודיים שנאספו לאורך השנים יונגשו לחוקרים ולחברות טכנולוגיות, וישמשו בסיס למחקרים חדשים ולפיתוחים חדשניים. "הצעד הזה צפוי להאיץ את תהליכי המו"פ ולהעניק לישראל יתרון תחרותי בזירה הבינלאומית", מסרו ברשות.

השקעה משמעותית תינתן למיזמים טכנולוגיים פורצי דרך בתעשיית ההייטק, אשר יתמקדו בפיתוחים שיובילו לקפיצות מדרגה טכנולוגיות בתעשייה הישראלית, ויקדמו תחומים חדשים וחדשניים בכלכלה הישראלית. מדובר על תחומים עתירי רגולציה בהם נדרשת התערבות ממשלתית לעידוד נסיינות ולהסרת חסמים.

מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין הדגיש את החשיבות של בינה מלאכותית בתחרות העולמית על חדשנות טכנולוגית. "הפעימה השנייה של התכנית תאפשר לישראל להישאר בשורה הראשונה בתחום זה. המיזמים והפרויקטים במסגרת התכנית הלאומית מייצרים סינרגיה מצוינת בין תעשיית ההייטק והאקדמיה וכן עם השירות הציבורי כאתר הרצה ויאפשרו להייטק הישראלי לשמור על ההובלה העולמית שלו בתחום זה".

בהקשר הביטחוני והצבאי, אמר ראש מפא"ת במשרד הביטחון תא"ל (מיל') ד"ר דניאל גולד, כי "הבינה המלאכותית משפיעה על שדה הקרב כבר בהווה. המשך ההשקעה בתכנית הלאומית לבינה מלאכותית מהווה הזדמנות אסטרטגית לחיזוק הביטחון הלאומי של ישראל. שילוב טכנולוגיות בינה מלאכותית מתקדמות במערכת הביטחון יביא לשיפור הליך קבלת ההחלטות המבצעיות והגברת היעילות בשדה הקרב המודרני. אנו רואים בשיתוף הפעולה בין מערכת הביטחון, האקדמיה, משרדי הממשלה והתעשייה מנוף חיוני להובלה טכנולוגית ולשמירה על היתרון האיכותי של צה"ל".

כדי להיות תחרותיים, חייבים AI גם בתעשייה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: אלי בויקיס. צילום: טניה זליחונוק

מאת: אלי בויקיס, מנהל פעילות דאסו סיסטמס בישראל

הבינה המלאכותית (AI) אינה מושג חדש בתעשייה. היא מתנסה בה בצורות שונות כבר יותר מעשור, אבל רק לאחרונה אנחנו רואים מחוייבות עמוקה וגוברת לטכנולוגיה הזו, ואת השפעותיה המשמעותיות הראשונות. הפורום הכלכלי העולמי מעריך שיותר מ-50% מהיצרנים בעולם ייאמצו טכנולוגיות בינה מלאכותית עד שנת 2025, בזכות יכולתן לשפר יעילות, איכות וגמישות בייצור התעשייתי. ברמת פיתוח המוצר, התעשייה כבר למדה להשתמש בטכניקות למידת מכונה ובינה מלאכותית יוצרת. למשל, שחרור ממשימות החוזרות על עצמן, אשר מאפשר למהנדסים להתמקד בהיבטים יצירתיים וחדשניים במוצר. ברמת הייצור, כבר היום הבינה המלאכותית מגדירה מחדש תהליכי תפעול וניהול בריצפת הייצור, ומאפשרת להשיג יעדי יעילות ואיכות של המוצר הסופי.

טרנספורמציה של התהליכים התעשייתיים

הבינה המלאכותית נמצאת היום בכל התהליכים התעשייתיים, משלב התכנון ועד שלב הייצור, כולל שרשרת האספקה, כאשר תעשיית הרכב נחשבת לאחד המגזרים המובילים בתחום: חברת רנו, למשל, הטמיעה מערכות בינה מלאכותית לניטור תהליכי הייצור שלה והתאמת אסטרטגיות אספקה, שסייעו לה להפחית עלויות ולשפר את החוסן של שרשרת האספקה שלה. בתחום הזה, ה-AI מאפשר שימוש חוזר והעברת תכנונים ותהליכים ממוצרים קיימים למוצרים חדשים. השימוש החוזר בידע מאפשר להאיץ את הפיתוח של מוצרים חדשים, להפחית עלויות ולשפר את האיכות. בזכות היכולת לחזות כ-90% מהטעויות הפוטנציאליות, הבינה המלאכותית חוללה מהפיכה גם בתחום ניהול מחזור חיי המוצר.

בשילוב עם טכנולוגיות כמו האינטרנט של הדברים (IoT), חיישנים ובקרים לוגיים מתכנתים (PLC), ניתן לשפר את הדיוק של תחזוקה חזויה, וכתוצאה מכך לייעל את התפעול ולהפחית את זמני ההשבתה. בתעשייה מעריכים שהאוטומציה הגוברת תשפר את התפוקה הכוללת ב-0.8%-1.4% בשנה, בעוד שתחזוקה חזויה מבוססת בינה מלאכותית יכולה להפחית את עלויות התחזוקה ב-40%-10% ואת זמני ההשבתה ב-50%-20%.

הזדמנויות בשפע… וגם אתגרים

היתרונות העצומים של בינה מלאכותית ברורים, אך ההטמעה המעשית בתעשיה כרוכה במספר אתגרים שיש לתת עליהם את הדעת. למשל, זמינות של כמויות גדולות של נתונים באיכות גבוהה שעליהם מאמנים את אלגוריתם  בבינה המלאכותית. לא לכל חברה יש מספיק נתונים, ויש חברות, שיתקשו בשילוב נתונים ממקורות שונים. איכות הנתונים ושלמותם הם קריטיים, מכיוון שנתונםי לא אכותיים עלולים להוביל לקבלת החלטות גרועות. אתגר נוסף טמון במורכבות מודלי הבינה המלאכותית.

טכנולוגיות AI מתפתחות במהירות, אבל הן גם קשות יותר להבנה ולניהול. כדי לאמת ולתקף את התוצאות של מודלי בינה מלאכותית, יש צורך במתודולוגיות חדשות, בהבנה עמוקה של אלגוריתמים ושל נתונים ובזמינות של תשתית מתאימה. אתגר נוסף הוא השילוב של בינה מלאכותית בתהליכים קיימים: הדבר דורש שינוי יסודי של מערכות קיימות, ובמקרים רבים גם השקעה משמעותית בתשתית חומרה, תוכנה והדרכת עובדים לעבודה יעילה עם AI.

מנוף לצמיחה

חברות תעשייתיות שיצליחו לשלב את ה-AI בפעילותן השוטפת, יזכו ליתרון תחרותי בשוק שנעשה מדי יום יותר דיגיטלי ודינמי. בשוק  מעריכים שהמכירות של מערכות בינה מלאכותית ביישומים תעשייתיים צפויות להגיע להיקף של כ-168 מיליארד אירו עד שנת 2027. הדבר מלמד שמהפיכת ה-AI בתעשייה נמצאת עדיין רק בשלביה הראשוניים, והיתרונות שהיא יכולה להעניק למי שמוכן להשתלב בה – הם עצומים.

צבר ההזמנות של רייזור לאבס הוכפל פי 11

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: סמנכ"ל הטכנולוגיות של רייזור לאבס, מיכאל זולוטוב

חברת רייזור לאבס (Razor Labs) התל אביבית דיווחה על שיפור משמעותי בביצועיה הכספיים במחצית הראשונה של 2024: הכנסות של 5 מיליון שקל, בהשוואה -2 מיליון שקל בתקופה המקבילה 2023. הרווח הגולמי עלה מ-186 אלף שקל ל-1.68 מיליון שקל – וההפסד הנקי הצטמצם מ-9.2 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2023 להפסד של 7.4 מיליון שקל במחצית 2024. צבר ההזמנות הוכפל ביותר מפי 11 בהשוואה לתקופה המקביה אשתקד, ומסתכם בכ-75.9 מיליון שקל.

מייד לאחר פרסום הדו"ח זינקה מניית החברה בבורסת תל אביב בכ-15.6% והעניקה לחברה שווי שוק של כ-163 מיליון שקל. בכך היא השלימה עלייה של 150% מתחילת השנה – אם כי עדיין מדובר בשווי שוק הנמוך בכ-75% משווייה בעת הנפקתה ב-2021. התוצאות הכספיות קשורות כנראה לשינוי עסקי וטכנולוגי שהחברה ביצעה. מחברת פרוייקטים בתחום הבינה המלאכותית המפתחת פתרונות AI מותאמים לצרכים הספציפיים של כל לקוח, היא הפכה בשנתיים האחרונות לחברת מוצר בעלת שני מוצרים עיקריים: פלטפורמת Datamine AI המספקת תובנות תחזוקה חזויה (predictive maintnance) לזיהוי מקדים של תקלות במכונות תעשייתיות גדולות, ומערכת Inspection AI לזיהוי תחמושת פגומה בפסי הייצור.

חלקו הארי של צבר ההזמנות מיוחס לחוזה גדול שנחתם בנובמבר 2023, עם אחת מחברות הכרייה הגדולות בעולם, המפעילה יותר מ-80 אתרי כריייה. ערכו הכולל של ההסכם נאמד ב-31.2 מיליון דולר. במסגרתו רייזור אמורה להתקין את פלטפורמת התחזוקה החזויה שלה בכ-14 אתרי כרייה. עד כה הטמיעה רייזור את המערכת בשני אתרי כרייה וצפויה להשלים הטמעה בעוד שני אתרים עד סוף השנה. ברייזור מדווחים כי החברה מצויה במגעים עם חברת הכרייה להרחבת ההטמעה לעוד 9 אתרים.

במאי 2024 התקבלה הזמנה מאותו לקוח בהיקף של 7.4 מיליון דולר, להתאמת פלטפורמת ה-AI של החברה והתובנות שהיא מפיקה, לצורך ניהול צי של 25 משאיות כבדות שמפעילה חברת הכרייה באתריה. ענף המכרות הוא שוק היעד העיקרי של רייזור, ועבורו היא פיתחה את פלטפורמת DataMind AI. זו פלטפורמת בינה מלאכותית מבוססת-ענן המיועדת לשיפור תהליכי ייצור בתעשיית כריית המחצבים. המערכת מתממשקת עם נתוני מערכות הייצור ומסייעת לאתר תקלות ובעיות תחזוקה ולהפחית את זמן השבתת התפעול (downtime). החברה השיקה את המוצר ב-2021. במקביל, היא מתאימהאת המערכת לשווקים נוספים, כמו תשתיות, מים, נפט וגז.

וובינר העיר החכמה של Advantech יתקיים ב-4 לספטמבר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

ביום ד', ה-4 בספטמבר 2024, תקיים חברת Advantech סמינר על המגמות המרכזיות בתחום העיקר החכמה (Smart City) ותשתיות התקשורת והבינה המלאכותית אשר מעצבים את עיר העתיד. הוובינר ייפתח בשעה 22:00 לפי שעון ישראל ויימשך 60 דקות. ההשתתפות היא ללא תשלום, והרישום מתבצע בקישורית: Empowering Smart Cities. הוובינר יתמקד במספר סוגיות ליבה מרכזיות אשר התעוררו בעקבות השפעת הבינה המלאכותית ופתרונות IoT בסביבת הדור החמישי (5G) על הסביבה העירונית וכיצד לנצל את הטכנולוגיות החדשות לשיפור הבטיחות, הביטחון והשירותים העירוניים.

בין הנושאים שיוצגו בוובינר: שימוש במצלמות מועצמות AI לשיפור בטיחות הולכי הרגל באמצעות ניתוח תאונות, ושיפור יכולת ההיענות של הרשויות באמצעות פתרונותNext-Gen IoT של אדוונטק. תשתיות 5G להעברת מידע ועיבוד מידע בזמן אמת, אלגוריתמים חדשים לתחזוקה מונעת, קבלת החלטות חכמה, ניהול אופטימלי של התחבורה העירונית וחיזוק הבטיחות בעיר.

במסגרת הזאת גם יוצגו פתרונות התקשורת של אדוונטק לקישוריות בפרוטוקול LoRaWAN, המספקים קישוריות חסכונית באנרגיה למרחקים גדולים, אשר דרושה לחיבור של החיישנים ומקורות המידע המבוזרים ברחבי העיר החכמה. בוובינר ישתתפו גם מנהל המכירות של אדוונטק, הישראלי גיא אזר וד"ר ריי צ'י, המנהל את פעילות ה-AI ועיבוד וידאו בענן של אדוונטק.

למידע נוסף ורישום:

Empowering Smart Cities with Outdoor Communication Equipment

כיצד מתגברים על AI עם "דעות קדומות"?

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: עריכת פרמטרים בתוך המודל שינתה לגמרי את התמונות שהוא ייצר

חוקרים מהטכניון פיתחו שיטות חדשות המאפשרות לשנות את התוצאות המתקבלות ממודלים מחוללי תמונות, בלא צורך לאמן אותם מחדש. התהליך יכול לתקן הטיות בבסיסי הנתונים של המודלים – אולם גם לעוות תוצאות נכונות ולשנות אותן בהתאם להוראות החדשות. החוקרים חיפשו דרך להתמודד עם בעיה מוכרת בתחום הבינה המלאכותית: הטיות שנוצרו במהלך האימון של המודל אשר גורמות להם לספק תשובות לא מתאימות.

צריך לזכור שמודלים מחוללי–תמונות אשר מפיקים תמונות חדשות על סמך תיאור טקסטואלי (Text-to-Image Generative Models) מאומנים על כמויות עצומות של צמדי תמונה–כיתוב. למשל צימוד הכיתוב "תמונה של כלב" לתמונת כלב. לאחר אימון של אלפי (או מיליוני) פעמים, המודל יכול לייצר תמונות מקוריות של כלבים.

הדס אורגד וד"ר בהג'ת קעואר מהפקולטה למדעי המחשב בטכניון, הסבירו: "מאחר שהמודלים מאומנים על נתונים מהעולם האמיתי, הם רוכשים הנחות על העולם. חלק מהן שימושי מאוד, למשל ההנחה שהשמיים כחולים מאפשרת לקבל תמונות יפות גם על סמך תיאורים קצרים ופשוטים. מצד שני, המודל מקודד גם הנחות שגויות או לא רלוונטיות על העולם, והטיות חברתיות שנמצאות בבסיסי הנתונים: אם נבקש ממחולל התמונות מStable Diffusion לייצר תמונה של של CEO (מנכ"ל/ית), רק ב-4% מהמקרים הוא יספק תמונות של נשים".

התיקון הסטנדרטי ארוך, יקר וזולל אנרגיה

בעיה נוספת נעוצה בכך שהעולם ממשיך להשתנות גם לאחר השלמת תהליך האימון. הדוקטורנטית דנה ארד: "במהלך האימון המודלים מעבדים הרבה מידע עובדתי. למשל, הם לומדים את זהותם של ראשי ממשלה, נשיאים, שחקנים שגילמו דמויות פופולריות ועוד. מודלים כאלה מפסיקים להתעדכן לאחר תהליך האימון, ולכן אם נבקש ממודל כזה לייצר לנו תמונה של נשיא ארצות הברית, סביר שנקבל תמונה של דונלד טראמפ, שכמובן אינו כבר הנשיא". הפתרון הסטנדרטי לבעיות כאלה הוא תיקון מתמיד של בסיס הנתונים ואז ביצוע אימון–מחדש או כיוונון (fine-tuning). אולם התיקונים האלה יקרים, דורשים זמן רב וצורכים הרבה מאוד אנרגיה בשרתים. "וגם אז אין שליטה מלאה על הנחות סמויות או על הנחות בלתי-רצויות חדשות הנוצרות במודל".

צוות החוקרים שפיתח את טכניקות התיקון (מימין לשמאל): ד"ר יונתן בלינקוב, הדס אורגד, ד"ר בהג'ת קעואר ודנה ארד

אלגוריתם TIME ואלגוריתם ReFACT

השיטות שפיתחו הדוקטורנטים בהנחיית ד"ר יונתן בלינקוב מבוססות על שינוי ישיר של פרמטרים בתוך המודל ומייתרות את הצורך באימון מחדש. השיטה הראשונה, TIME, פותחה על-ידי אורגד וקעואר ומבוססת על עריכה–מחדש של כ-1.95% מהפרמטרים של המודל, בתהליך מהיר המתבצע בתוך פחות משנייה. ביחד עם חוקרים מאוניברסיטאות Northeastern ו-MIT פותח תהליך המשך ל-TIME, המיועד לשלוט בהתנהגויות אתיות לא רצויות של המודל, כמו למשל פגיעה בזכויות יוצרים או הטיות חברתיות – על-ידי מחיקת "אסוציאציות" לא רצויות ממנו.

השיטה השנייה, ReFACT, פותחה על-ידי ארד ואורגד ומבוססת על אלגוריתם עריכה משופר: בשיטת ReFACT עורכים מחדש רק 0.25% מהפרמטרים של המודל, בלא לפגוע באיכות התמונות ובעובדות והנחות של המודל שרוצים לשמר. שתי השיטות מבוססות על קבלת קלט בנוגע לפריט שאותו רוצים לערוך. כך למשל, במקרה של הנחות לא מפורשות המודל מקבל "מקור" שעל בסיסו הוא בנה הנחות לא מפורשות (למשל "זר שושנים", שעבורו המודל מניח שהשושנים אדומות) ו"יעד" המתאר את אותן נסיבות, אבל עם התכונות המבוקשות (למשל "זר שושנים כחולות", כדי שהמודל יניח מעתה שהשושנים הן כחולות). בדומה ניתן לשנות את הקטגוריה "נשיא ארצות הברית", כאשר המקור הוא "דונאלד טראמפ" והיעד הוא "ג'ו ביידן".

החוקרים אספו כ-200 עובדות והנחות, בחנו עליהן את שיטות העריכה והראו כי מדובר בשיטות יעילות לעדכון מידע ולתיקון הטיות. הממצאים הוצגו באוקטובר 2023 בכנס ICCV, שהוא אחד מהכנסים החשובים בעולם בתחום ראייה ממוחשבת ולמידת מכונה. טכניקת ReFACT הוצגה לאחרונה בכנס NAACL, הנחשב לאחד מהכנסים המובילים למחקר בתחום עיבוד שפה טבעית.

הערת אזהרה

חשוב מאוד לזכור שאין דבר כזה "תיקון מודל". האלגוריתמים מאפשרים לבצע שינוי במודל – שבעיני אחדים הוא תיקון – ובעיני אחרים השחתה. ואכן, החוקרים ערים לבעיה הזאת ובפיסקת הסיכום במאמר הם מזהירים: "הטכנולוגיה שהוצגה מיועדת לשפר את המפגש אדם-מכונה. אולם ניתן לעשות בה שגם שימושים אחרים, כמו למשל לשתול ביטויים פוגעניים או תפישות עולם חברתיות שליליות. לאור המחקרים שנעשו בתחום, אנחנו מאמינים שהשיתוף במידע הזה יביא יותר תועלת מנזק".

לקריאת המאמר המדעי: ReFACT: Updating Text-to-Image Models

איתות לקראת הנפקה? היילו מינתה CFO מומחה בהנפקות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: רון גרמזי. קרדיט: Micha Loubaton

חברת היילו (Hailo) מתל-אביב, המפתחת מעבדי AI למכשירי קצה, הודיעה על מינויו של ירון גרמזי לסמנכ"ל הכספים והתפעול של החברה (CFO ו-COO). גרמזי הוא ממנהלי הכספים הבולטים בהיי-טק הישראלי ובעל ניסיון של כ-30 שנים כמנהל כספים ראשי של מספר חברות. ראוי לציין כי גרמזי הוביל במהלך הקריירה שלו חמש חברות להנפקה ציבורית, ועוד חמש עסקאות מכירה של חברות ישראליות לחברות גלובליות.

בשבע השנים האחרונות שימש גרמזי כסמנכ"ל הכספים של חברת Kultura, המספקת פלטפורמה ליצירת תכני וידיאו ואשר הונפקה בנסד"ק ב-2021. גרמזי היה שותף כ-CFO גם בהנפקה של Ness ב-2004, Passave ב-2005, וגם בהנפקות של Nogatech ו-DSPC עוד בשנות התשעים.מינויו של גרמזי לתפקיד מקביל של סמנכ"ל התפעול של היילו, הוא גם-כן דפוס פעולה אופייני בקרב חברות הנערכות להנפקה.

המינוי של גרמזי מצטרף למינויה של רקפת רוסק עמינח בחודש שעבר לתפקיד יו"ר החברה. עמינח הוא פיננסיירית מובהקת ומגיעה לאחר שמילאה תפקידים בכירים בחברת ראיית החשבון KPMG סומך חייקין ובמחלקה העסקית של בנק לאומי. בין השאר היא שימשה במשך 7 שנים כמנכ"לית בנק לאומי. בנוסף כוללת מועצת המנהלים של החברה אנשי עסקים בכירים, לרבות מולי אדן שכיהן בעברו כסגן נשיא בכיר באינטל העולמית ונשיא אינטל ישראל, דב בהרב, שכיהן כמנכ"ל אמדוקס וכיו"ר התעשייה האווירית לישראל, ג'ון מדבד, מייסד ומנכ"ל פלטפורמת ההשקעות OurCrowd, וזהר כהן מקבוצת רד-בינת, נציג משפחת זיסאפל, אשר כיהן בעבר כבנקאי השקעות בכיר בבנק ההשקעות מורגן סטנלי.

חברת היילו הוקמה בפברואר 2017 על ידי בוגרי יחידה טכנולוגית של חיל המודיעין, ופיתחה משפחת מאיצי בינה מלאכותית מבוססי שבב עצמי, אשר הותקנו במוצרים של כ-300 לקוחות. מעבדי ומודולי היילו מיועדים להשתלב בסוגים רבים של מכונות חכמות ומכשירים חכמים במגוון תחומים, דוגמת רכב, אבטחה, מחשוב, תעשייה 4.0, פתרונות IoT ועוד. בתחילת החודש הזה (יוני) הכריזה Raspberry Pi שהיא בחרה בהם עבור מודול הבינה המלאכותית של מחשב Pi 5. כיום מעסיקה היילו כ-250 עובדים בארץ ובמשרדיה בחו"ל. מאז הקמתה היא גייסה כ-340 מיליון דולר, כולל גיוס של 120 מיליון דולר שהושלם באפריל 2024.

כנס הפתרונות של Arrow Israel יתקיים ב-18 ליוני 2024

פורסם בתאריך ע"י Techtime

ביום ג' ה-18 ליוני 2024 תקיים חברת Arrow Israel את כנס הפתרונות לתעשייה, Arrow Multisolution Day, באולם אבניו באירופורט סיטי. השנה הכנס יתמקד בתחום הבינה המלאכותית וכיצד לממש אותה על-גבי תשתיות חומרה כמו MPU, MCU, רכיבים מיתכנתים (FPGA) ועוד. הארוע יתחיל בשעה 08:30 בבוקר ויימשך יום שלם. במהלכו יינתנו הרצאות מטעם יצרניות השבבים המובילות בתעשייה, במקביל לתערוכת פתרונות של היצרנים ושל חברות נוספות.

סדר יום ורשימת החברות המשתתפות:

 

למידע נוסף והרשמה: Arrow Multisolution Day

אנבידיה שוברת שיא: 26 מיליארד דולר מכירות ברבעון הראשון

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מייסד ומנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג. מקור: NVIDIA

חברת אנבידיה ממשיכה לשבור שיאים כאחת מענקיות השבבים בעלות הצמיחה הגדולה ביותר בעידן הבינה המלאכותית: ברבעון הראשון של 2024 הסתכמו מכירותיה בכ-26 מיליארד דולר, עלייה של 18% בהשוואה לרבעון האחרום 2023 ו-262% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. עיקר המכירות היו לשוק מרכזי הנתונים, אשר הסתכמו בכ-22.6 מיליארד דולר – עלייה של 427% בהשוואה לרבעון הראשון 2023. בשנה האחרונה זינקה מניית אנבידיה בנסד"ק ביותר מפי שלושה, והשבוע היא עברה את מחסום ה-1,000 דולר. כדי לשמור על רמת סחירות גבוהה, אנבידיה הודיעה שב-7 ליוני 2024, היא תפצל את המניה ביחס של 1:10.

התוצאות של אנבידיה הזניקו היום את מניית החברה בכ-10% נוספים ודחפו את מדד הנסד"ק כולו בכמעט 1%. מייסד ומנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, ייחס את הצמיחה העצומה הזאת למעמדה של אנבידיה בתחום הבינה המלאכותית: "המהפיכה התעשייתית הבאה כבר החלה – והיא מתמקדת במעבר של תעשיית מרכזי הנתונים אל אתרי מחשוב מואץ – זהו סוג חדש של מרכזי נתונים שאפשר להתייחס אליו כאל מפעלי בינה מלאכותית (AI factories)".

אסטרטגיית Full Stack של אנבידיה

לדבריו, "הצמיחה שלנו במרכזי הנתונים תודלקה עם ביקושים חזקים והולכים וגוברים לפלטפורמת Hopper עבור אימון והסקה של מודלי בינה מלאכותית יוצרת. בנוסף לספקיות הענן, הבינה המלאכותית היוצרת הגיעה גם לחברות אינטרנט צרכניות (Consumer Internet Companies), לקוחות ארגוניים, לקוחות בתחומי הרכב והבריאות ואפילו לתחום המערכות הממשלתיות (Sovereign AI). היא מייצרת שווקים מרובים בשווי של מיליארדי-דולרים כל אחד". תחזית המכירות של אנבידיה לרבעון הבא היא של כ-28 מיליארד דולר, פלוס-מינוס שני אחוזים.

האסטרטגיה המרכזית של אנבידיה מבוססת על הרחבת המושג מחשוב מואץ (Accelerated Computing) אל כל מרכיבי המחשב (Full Stack). המושג נולד באקדמיה ומתמקד במקור ברמת החומרה: העברת משימות רבות מה-CPU המרכזי אל מערכות עזר ייעודיות, אשר מבצעות אותן במהירות גבוהה יותר וגם משחררות את ה-CPU מעומס עבודה כדי שיוכל להתמקד במשימות הליבה, או במשימות שבהן הארכיטקטורה שלו היא היעילה ביותר. סביב הרעיון הזה החלו להופיע כרטיסי האצה למשימות תקשורת, למשימות עיבוד תמונה, למשימות בינה מלאכותית וכדומה.

אנבידיה מיישמת את הגישה הזאת בכל מרכיבי המחשב: מפיתוח שבבי ומערכות האצת תקשורת, מעבדים ייעודיים, תוכנות ייעודיות, בניית ספריות תוכנה ובניית סביבות עיבוד שלמות מסביב למטלות מוגדרות, ברובן מסביב למטלות בינה מלאכותית. בהגדרה של החברה, "מחשוב מואץ מייצג גישה כוללת המאגדת את רמת הסיליקון, רמת המערכת ורמת התוכנה".

 

רד האט: "הקוד הפתוח ישנה את תעשיית ה-AI"

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: שון פז, מנהל צוות הארכיטקטים של החברה בישראל. צילום: יח"ץ

חברת רד האט (Red Hat) חנכה את משרדיה החדשים בפארק אינפיניטי שברעננה, אשר תוכננו באופן שיסייע לקידום חדשנות ושיתוף פעולה. חלל המשרדים כולל עמדות עבודה פתוחות לצד מגוון חללי עבודה משלימים דוגמת חדרי טלפון, אזורים שקטים, חללים פתוחים לעבודה שיתופית, קירות קהילתיים ועוד. הם אפילו כוללים חדר הנקה, חדרי משחקים ומקלחות לשימוש העובדים. לפני תחילת העבודה, נאספו הערות מהעובדים אשר שימשו לצורך פיתוח מרחב העבודה.

אחד מהנושאים החשובים שהוצגו על-ידי העובדים היה אקוסטיקה, שקיבל מענה באמצעות התקנת פאנלים אקוסטיים בחדרי הישיבות ובחללים הפתוחים. ביחד עם העובדים הוגדרו גם כללים ונורמות התנהגות במשרד. חברת רד האט הנמצאת בבעלו יבמ נחשבת לספקית הגדולה בעולם של פתרונות קוד פתוח ארגוניים. החברה מעסיקה יותר מ-20 אלף עובדים בעולם, כאשר מרכז הפיתוח הישראלי מעורב בכל הפרוטייקטים המרכזיים של החברה.

מנהל צוות הארכיטקטים של החברה בישראל, שון פז, אמר במהלך מפגש עיתונאים עם השקת המשרדים, שגישת הקוד הפתוח תשנה להערכתו את תעשיית הבינה המלאכותית, "כפי שהיא שינתה את תעשיית התוכנה. הקוד הפתוח שינה את העולם: הוא יצר מוצרים יעילים, מאובטחים וטובים יותר. קשה לכנות את מה שקורה היום בתחום ה-AI כ'קוד פתוח', מכיוון שמשמעות המושג היא שקיפות מלאה, שיתוף של קוד המקור בקהילה ואף הרשאה לשנות אותו במידת הצורך. בתחום ה-AI אכן מתקיים שיתוף וגישה חינמית למודלים מאומנים, אך אין קהילה סביבם ומערך הנתונים אינו חשוף".

עובדי רד האט בטקס השקת המשרדים ברעננה. צילום: שי שבירו

לדבריו, חברת רד האט מאמינה שגם בתחום ה-AI ניתן לשתף פעולה וליצור קהילות ייעודיות, "כמו בכל פרויקט תוכנה מבוסס קוד פתוח". הוא סיפר שבמהלך הכנס השנתי Red Hat Summit, החברה הכריזה על פתרונות חדשים להקלת הפיתוח, התפעול והפריסה של מודלי AI. בהם: תוסף RHEL AI למערכת ההפעלה Red Hat Enterprise Linux, המעניק לכל משתמש דרך פשוטה ואוטומטית לטיוב של מודלי AI. התוסף הוא חלק מפרויקט הקוד הפתוח InstructLab המתבצע בשיתוף יבמ.

נחשפו פלטפורמת Podman AI Lab המאפשרת פיתוח יישומים העובדים לצד מודלי AI, פלטפורמת Red Hat OpenShift AI לניהול מחזור החיים של יישום מבוסס AI, מערכת GenAI For Migration Toolkit להגירת תוכנות מבוססת AI ועוד. "ההכרזות ב–Red Hat Summit הן מרכיב בהעמקת שיתופי הפעולה עם האסטרטגיים עם חברות מובילות בתחום ה-AI משכבת החומרה ועד שכבת התוכנה, דוגמת NVIDIA, Intel, AMD ו–Elasticsearch. המטרה היא לספק ללקוחות חופש בחירה של הטכנולוגיות, הכלים והיכולות שבהם הם משתמשים, ללא כל תלות בתשתית התומכת".

אוניברסיטת בן גוריון הקימה מרכז לקידום AI בתעשייה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: פרופ' דניאל חיימוביץ. צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

אוניברסיטת בן גוריון בבאר-שבע השיקה את מרכז הקידום הטכנולוגי, The Institute, אשר מיועד לסייע ביצירת מובילות של התעשייה הישראלית בתחום הבינה המלאכותית. המרכז הוקם בהשתתפות יו"ר ומייסד קרן ההון-סיכון Group 11 דובי פרנסס, ומייסד ומנכ"ל חברת הסטארט-אפ Drea, שלו חוליו.

המיזם נועד לקדם הטמעה של יכולות בינה מלאכותית בארבע תעשיות עיקריות: סייבר, בריאות ורפואה, פיננסים, וחינוך. בשלב הראשון המרכז יספק תוכניות הכשרה למנהלי חברות מובילות במשק הישראלי, שיסייעו להם להבין את השפעות מהפיכת הבינה המלאכותית, היכולות הטכנולוגיות והרגולציה המתפתחת בתחום הזה בעולם.

במהלך השנה הקרובה צפוי The Institute להקים מעבדות מחקר בינה מלאכותית באוניברסיטת בן-גוריון, שבהן יותקנו תשתיות מחשוב על שיאפשרו לקיים שיתופי פעולה עם גופים בתעשיה, יזמים וחברות סטארט-אפ. בשלב הבא צפוי The Institute להעביר תוכניות לימודיות ייחודיות לבינה מלאכותית מטעם אוניברסיטת בן-גוריון, בהן ישתלבו סטודנטים מצטיינים ממקצועות STEM. המשתתפים בתכנית יקבלו כלים וידע ממרצים מובילים בתחומי הבינה המלאכותית. 

תמיכה ממנטורים בכירים

תוכניות ההכשרה בבינה מלאכותית יובלו על-ידי נבחרת מנטורים המורכבת מבכירי התעשייה והאקדמיה, בהם: פרופ' תמיר חזן, ראש המעבדה ללמידת מכונה בטכניון; ד"ר תומר סימון, המדען הראשי במרכז הפיתוח של מיקרוסופט בישראל; אופיר זמיר, דירקטור בכיר וראש קבוצת AI Solution Architecture באנבידיה ישראל; טל פיאלקוב, סגן-נשיא ל-Cyber AI ב-Dream.

מנכ״לית מיזם The Institute, סיון כהן סבן, אמרה: ״אנו משוכנעים שהחיבור בין התעשייה, לאקדמיה וגופי הבטחון יבנה תשתית איתנה שתתמודד בצורה מיטבית עם האתגרים וההזדמנויות שמביאה מהפיכת הבינה המלאכותית״. נשיא אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, פרופ' דניאל חיימוביץ, אמר שמהפיכת ה-AI משנה את העולם ומשפיעה על כל מרכיב בחיינו. "ביחד נוכל להביא שינוי אמיתי ולייצר נכס אסטרטגי שיתרום לכלכלה, לביטחון ולחברה בישראל".