ASAM אימץ את שפת התרחישים של פורטליקס לרכב אוטונומי

הקונסורציום הגרמני לתקינה של מערכות אוטומציה ומדידה, ASAM, אימץ את שפת התרחישים של Foretellix התל אביבית במסגרת פרוייקט ההגדרה של תקן בינלאומי לתיאור תרחישים ברכב אוטונומי, המיועד לבדוק את עמידת מערכות הרכב בדרישות ההנדסיות והרגולטוריות. במקביל, האיגוד בחר באחד ממייסדי החברה, גיל אמיד (בתמונה למעלה), כמנהל פרוייקט הגדרת התקן.

איגוד ASAM נחשב לגוף מרכזי בתחום התקינה בתעשיית הרכב וכולל כ-300 גופים גדולים מתעשיית הרכב  העולמית: רוב יצרני הרכב הגדולים, מוסדות אקדמיים וספקי Tier-1 של התעשייה. האיגוד הקים קבוצת עבודה חדשה המפתחת את תקן OpenSCENARIO 2.0, המגדיר את האופן שבו יש לתאר תרחישים ברכב אוטונומי כדי למדוד את רמת הבטיחות של כלי-רכב אוטונומיים ושל מערכות העזר לנהג (ADAS).

לאחרונה האיגוד פרסם את מסמך הכוונות של קבוצת העבודה, שממנו עולה שהוא מסתמך על עקרונות M-SDL של פורטליקס. חברת פורטליקס הוקמה על-ידי יואב הולנדר, זיו בנימיני וגיל אמיד, אשר ייסדו בעבר את חברת אימות תכנוני השבבים וריסטי שנמכרה לקיידנס. הם פיתחו קונספט חדש בשם Coverage Driven Verification המאמץ שיטות שהובאו מתעשיית הסמיקונדקטורס לצורך תיאור ההתנהגות של רכב אוטונומי.

בעזרתו החברה פיתחה את טכנולוגיית Foretify הכוללת שפה עילית לתיאור תרחישים (M-SDL) , אוטומציה חכמה, אנליטיקה ומדדים. פורטליקס החליטה לספק את השפה הזאת במתכונת של קוד פתוח, ודיווחה שעד היום הורידו כ-500 מהנדסים מ-250 ארגונים שונים, את מסמך ההגדרה של שפת M-SDL.

פורטליקס תארח וובינר ב-30 באפריל 2020 שמתאר את שפת M-SDL ואת תרומתה ל-ASAM OpenSCENARIO 2.0.

למידע ורישום לוובינר: Open M-SDL for Scenario Descriptions

הסכם אסטרטגי ראשון ל-Adasky בתעשיית הרכב

חברת אדאסקיי (Adasky) מיקנעם דיווחה על הסכם ראשון עם יצרן של רכב חשמלי להטמעת חיישן האינפרא-אדום לטווח רחוק (FIR) שפיתחה, בדגם של מכונית אוטונומית ברמה 4 (Level 4). אדסקיי לא חשפה את זהות היצרן, אך ל-Techtime נמסר כי לא מדובר במסירת אב-טיפוס אלא בהסכם מסחרי רחב יותר (Design Win), הכולל ייצור סדרתי, שנחתם לאחר בחינת הטכנולוגיה וקשר ממושך בין שתי החברות.

אדאסקיי פיתחה חיישן מסוג חדש בשם Viper, המתבסס על מצלמה תרמית הקולטת קרינה בטווח האינפרא-אדום רחוק (20THz-300GHz) ואלגוריתמים של ראיית מכונה המאפשר לתרגם את הקרינה ולזהות את האובייקטים מחוץ לרכב.

משמאל: המידע המתקבל ממצלמת הרכב. מימין: המידע הסמוי שנחשף באמצעות החיישן של אדאסקיי

טכנולוגיה צבאית בתעשיית הרכב

מצלמת Viper מבוססת על טכנולוגיית מיקרו-בולומטר (Microbolometer) הצבאית, המשמשת למדידת הטמפרטורה של האובייקט הנבדק. היא כוללת מערך של חיישני אינפרא-אדום זעירים (מיקרו-בולומטרים) שכל אחד מהם משמש כפיקסל ברכיב החישה. כאשר קרינת אינפרא אדום (גל אלקטרומגנטי באורך של 7µm-14µm) פוגעת במיקרו-בולומטר, היא גורמת לעלייה בטמפרטורה שלו וכתוצאה מכך לשינוי בהתנגדות החשמלית של הפיקסל. השינויים בהתנגדות נמדדים (לרוב באמצעות טרנזיסטור צמוד) והעיבוד שלהם מאפשר לבנות ייצוג של התמונה התרמית.

החיישן מנטר את הסביבה באופן פסיבי באמצעות קליטת האנרגיה התרמית והחום הנפלטים מהאובייקטים שמסביבו, ולכן אינו מייצר הפרעות סביבתיות. האלגוריתם מתרגם את המידע לזיהוי אובייקטים. מאחר שהמצלמה התרמית מסוגלת לקלוט שינויים קלים בטמפרטורה (בשיעור של 50 מילי-קלווין), המערכת יודעת להבדיל בין יצורים חיים ובעלי חיים לבין מכוניות ואובייקטים מלאכותיים.

בחברה מעריכים כי יכולת הזיהוי של חיישן ה-Viper טובה משל חיישני רכב אחרים כמו LiDAR, מכ"ם ומצלמות בתנאי קצה כמו חשכה, גשם כבד, ערפל ואור שמש מסנוור. החיישן מסוגל לזהות הולכי-רגל במרחק של יותר מ-200 מטר ולזהות משתמשי-דרך פגיעים הרבה מעבר לטווח הראייה של נהג בלילה באמצעות אורות גבוהים.

לאדאסקיי יש הסכם ייצור חברת STMicroelectronics האיטלקית-צרפתית. במסגרת ההסכם, אדאסקיי תשלב בחיישנים שלה גם מעגל לוגי שפותח במשותף עם ST ומיוצר בתהליך של 28 ננומטר בטכנולוגיית FD-SOI של ST.

מובילאיי תבצע מיפוי דיגיטלי של הדרכים בסין

בתמונות למעלה ולמטה: מיפוי הדרך באמצעות טכנולוגיית REM. מקור: מובילאיי

חברת מובילאיי (Mobileye) נכנסת לפרוייקט רחב-היקף שיביא לבניית מפה דיגיטלית מדוייקת ומתעדכנת ברציפות של רוב הדרכים בסין. החברה חתמה על הסכם יצרנית הרכב הסינית SAIC, אשר תשתמש בטכנולוגיית REM mapping של מובילאיי כדי למפות את סין עבור מערכות ADAS ברמה L2+  שהיא מתכננת לספק לשוק הסיני.

רמת Level2+ בתחום הנהיגה האוטונומית היא קטגוריה שהוגדרה על-ידי מובילאיי: היא מתקדמת יותר מרמה 2 שמאפייניה הם סיוע בהיגוי, בשמירה על נתיבי נסיעה, בהאצה, בבלימת הרכב ובמהירות השיוט. רמה 2+ כוללת גם יכולות כמו הבנה מרחבית של סביבת הרכב באמצעות קישור החיישנים אל תוכנות בינה מלאכותית, שירותי תא נהג כמו ניטור מצב הנהג, יכולת זיהוי מחוות של הנהג ויכולת ניטור וזיהוי מצב הנוסעים בחלל הרכב.

אומנם רמה 2+ דורשת את נוכחותו של נהג האחראי להפעלות הרכב, אולם הפלטפורמה מאפשרת ביצוע אוטונומי של פעולות מורכבות כמו תימרונים, כניסה ויציאה לדרכים מהירות והחלפה אוטומטית של נתיבים. טכנולוגיית המיפוי REM – Road Experience Management, מאפשרת להשתמש בכלי-רכב המצויידים במצלמות כסוכנים המתעדים את הדרך עצמה.

המכוניות ייצרו מפה לצורכי עצמן…

היא כוללת תוכנה האוספת מידע ממצלמות ה-ADAS המצויות ברכב, דוחסת אותה לקובץ המותאם לתנאי התקשורת המקומיים, ומשדרת אותה אל הענן. הקבצים יכולים להיות קטנים מאוד: עד 10KB לקילומטר. התוכנה בענן אוספת את הקבצים האלה ביחד עם נתוני המיקום של הרכב, ומייצרת Roadbook המתעד את כל האובייקטים הרלוונטיים בדרך.

באופן זה מתקבלת מפה מדוייקת המתעדכנת ברציפות ומשמשת כתשתית עבור כלי-רכב אוטונומיים. על-פי ההסכם, SAIC תתקין את טכנולוגיית המיפוי בכלי הרכב שהיא מייצרת שבהם פועלת מערכת ADAS. הרווח הישיר שלה יהיה נעוץ בעובדה שהמפות שייוצרו ישפרו את ביצועי מערכות ה-ADAS בכלי-הרכב שהיא מספקת.

שוק הנסיעה לפי דרישה יגיע להיקף של 160 מיליארד דולר

במקביל, דיווחה אתמול החברה האם אינטל, שמובילאיי ועיריית Daegu בקוריאה, יפתחו במשותף פתרון תחבורה על-פי דרישה (MaaS) שיתבסס על מערכת הנהיגה האוטונומית של מובילאיי. דאיגו היא המרכז המטרופוליטני השני בגודלו בקוריאה. על-פי ההסכם, תותקן טכנולוגיית הנהיגה האוטונומית של מובילאיי בכלי-רכב אשר יספקו שירותי robotaxis, כאשר העירייה תהיה אחראית על קביעת תקנות המאפשרות לספק את השירות. שני ההסכמים החדשים מצטרפים אל שני הסכמים גדולים נוספים שנחתמו השנה.

לאחרונה חתמה מובילאיי על הסכם עם RATP הצרפתית בשיתוף פעולה עם עיריית פאריס, להבאת שירות robotaxis לפאריס, ועל הסכם עם חברת NIO הסינית לייצור המוני של כלי-רכב חשמליים המצויידים במערכות נהיגה אוטונומית של מובילאיי. להערכת אינטל, בשנת 2019 יסתכמו מכירות מובילאיי בכמעט מיליארד דולר. להערכת מובילאיי, שוק שירותי התחבורה על-פי דרישה צפוי להגיע להיקף של כ-160 מיליארד דולר עד לשנת 2030.

החברה-האם של פורסייט זכתה בתחרות הווידאו של נתיבי איילון

בתמונה למעלה: מרכז הבקרה של נתיבי איילון. צילום: נתיבי איילון

חברת מגנא (Magna BSP) ממישור רותם שליד דימונה, זכתה בתחרות של נתיבי איילון, לבצע ניתוח נתוני וידאו בזמן אמת של מאפייני התחבורה בכביש, מתוך מידע המגיע ממצלמות בקרת התנועה של נתיבי איילון. לשלב הגמר של התחרות, בשם The Video Analytics Challenge, הגיעו 10 חברות. היא נועדה לסייע לנתיבי איילון לאתר ספקיות טכנולוגיה שיידעו לנתח ולהפיק תובנות בזמן אמת על-סמך מידע המגיע ממצלמות וידאו.

התחרות התקיימה ב-25-26 בדצמבר במשרדי חברת Oracle ישראל, אשר גם סיפקה באמצעות הענן של אורקל את תשתית הענן ואת כוח המחשוב הנדרשים לעיבוד מהיר של הווידאו, כולל סרטי וידאו בנפח של כמה עשרות טרה-בייט. המתחרות ביצעו מטלות כמו סיווג וספירת כלי-רכב,  זיהוי אורך פקק (כמה מכוניות עומדות בפקק בנקודה מסויימת), זיהוי אירועים חריגים כמו הולכי רגל המבצעים חציית כביש בצורה מסוכנת, פניית פרסה במקום אסור ועוד.

אלגוריתם הליבה מוצא שווקים חדשים

עבור חברת מגנא מדובר בהרחבה נוספת של שוק היעד לאלגוריתם הליבה שלה, המשמש כיום כמנוע טכנולוגי מאחורי המוצרים של מספר חברות בנות הנמצאות בבעלות מגנא. חברת מגנא הוקמה בשנת 2001 על-ידי המנכ"ל חיים סיבוני והטכנולוג הראשי לוי צרויה, בשיתוף החממה הטכנולוגית דימונה שפעלה במסגרת לשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה.

החברה פיתחה אלגוריתם לראייה סטריאוסקופית (תלת מימדית) המבוסס על ניתוח המידע המגיע ממספר מצלמות וידאו דו-מימדיות, ומפיק מהן תובנות בדומה לאופן שבו הראייה האנושית מתבססת על ניתוח המידע המגיע משתי העיניים. בתחילה היא תכננה להיכנס לתחום אבטחת מסלולי ההמראה בשדות תעופה, בעיקר כדי להתמודד עם ציפורים. אולם אירועי 9.11 מיקדו אותה בשוק הביטחוני: הגנת גבולות, מתקנים ביטחוניים ומתחמים קריטיים. בין השאר, הטכנולוגיה שלה משמשת כיום לניטור מצבו של הכור הגרעיני הפגוע בפוקושימה, יפן.

עיניים אלקטרוניות לרכבות ולמכוניות

בהמשך היא התאימה את האלגוריתם שלה לשוקי הרכב והרכבות. היא השתתפה בהקמת חברת RailVision שבה היא מחזיקה בכ-25% מהמניות והקימה את חברת Foresight, אשר מיישמות את טכנולוגיית הראייה הסטריאוסקופית עבור שוק התחבורה. חברת RailVision מפתחת מערכות לבדיקת מצב המסילה המותקנות על-גבי הקטר.

חברת פורסייט מפתחת את מערכת QuadSight עבור כלי רכב אוטונומיים ומערכות ADAS, המנתחת את מצב הדרך באמצעות מידע המגיע מארבע מצלמות: שתי מצלמות אור נראה ושתי מצלמות IR. סיבוני וצרויה משמשים כתפקידי מנכ"ל וטכנולוג ראשי גם בחברת פורסייט, הנסחרת בנסד"ק ובתל אביב לפי שווי שוק של כ-30 מיליון דולר.

בפגישה עם Techtime שהתקיימה לפני מספר חודשים, העריך סיבוני שהפתרון של החברה הוא אחד מהיעילים ביותר הקיימים היום בשוק, מכיוון שהחברה מזהה מכשולים בדרך בלא צורך לסווג אותם, ולכן תגובת המערכת היא תמיד מהירה ואמינה יותר מאשר של המתחרים בשוק ה-ADAS והרכב האוטונומי.

סמנכ"ל שיווק ופיתוח עסקי בחברה, גדעון רוזן, סיפר שהאלגוריתם העובד בלב המערכות של פורסייט, הוא גם האלגוריתם שהשתתף באתגר של נתיבי איילון. "פורסייט מייצרת מערכת הכוללת מצלמות ותוכנה. במבחן של נתיבי איילון השתמשנו במצלמות של הלקוח שעליהן הפעלנו את האלגוריתם שלנו".

כיום מעסיקה קבוצת מגנא כ-100 עובדים, מהם 20 מהנדסים בדימונה והשאר עובדים בחברות הבנות של הקבוצה: פורסייט, וחברת Eye-Net Mobile (היושבת במשרדי פורסייט בנס ציונה), אשר פיתחה תוסף (SDK) המאפשר לחברות אינטרנט להוסיף ליישומים שלהן יכולת V2X, המקשרת ישירות בין כלי-רכב לבין כל משתמשי הסמארטפון. המערכת מספקת התראה בזמן אמת לכל נהג ולכל משתמש אחר בסמארטפון, על סכנת התנגשות ביניהם.

IEEE יגדיר תקן לקבלת ההחלטות ברכב אוטונומי

ארגון IEEE העולמי מתחיל בעבודות ההכנה של תקן חדש להגדרת תהליך קבלת ההחלטות של כלי-רכב אוטונומיים. התקן החדש ייקרא IEEE P2848. הוא יגדיר מודל מבוסס חוקים (Rules-based Modelling) סטנדרטי, אשר מתאר בצורה פורמלית את תהליך קבלת ההחלטות ברכב אוטונומי להשגת נהיגה בטוחה. התקן יפאשר ליצרנים ולרגולטורים להתבסס על הגדרה משותפת של נהיגה אוטונומית, ויאפשר בדיקה מהירה של עמידת מערכות בדרישות התקן.

המפגש הראשון של קבוצת העבודה החדשה (IEEE 2846 WG) יתקיים ב-30-31 בינואר 2020 במשרדי אינטל בסן-חוזה, קליפורניה. הקבוצה הזמינה חברות מכל העולם להצטרף לתהליך ההגדרה. התקן יגדיר מודל מתימטי מבוסס חוקים המתאר את תהליך קבלת ההחלטות ברכב אוטונומי. הרעיון של מודל מבוסס חוקים אינו חדש, אולם בשנים האחרונות הוא מקבל תאוצה ככלי לתיאור ההתנהגות של מערכות מרובות סוכנים (Multi Agents) מורכבות.

בהן למשל, מודלים של תקשורת בין תאים חיים והתנהגות של מולקולות ביולוגיות. אלה מערכות שבהן סימולציה מתימטית רגילה דורשת עבודת עיבוד גדולה מאוד וכמעט בלתי אפשרית למימוש. מנגד, מידול מבוסס חוקים (או כללים) מאפשר לייצר מערכות בעלות התנהגות מורכבת מאוד על בסיס מספר מצומצם יחסית של חוקים פשוטים. לכן אלה מערכות שנוח יותר לאפיין ולבדוק.

התקן יעניק כלים להתאמה לכל מדינה

המודל שיוגדר בתקן P2848 יתאר את פעולות תכנון הנתיב וקבלת ההחלטות בכלי רכב אוטונומיים ברמת SAE Level 3-5. המודל מאפשר אימות פורמלי, אדישות לטכנולוגיה הספציפית שכל יצרן משתמש בה, ושימוש בפרמטרים כמותיים המאפשרים להתאים אותו לדרישות משתנות של הרגולטור בכל מדינה. התקן יגדיר גם את שיטות הבדיקה ואת הכלים שבהם צריך לאמת את עמידת המערכת בדרישות. ראוי לציין שהוא אינו מתייחס למערכות ולאלגוריתמים הפנימיים של כל סוכן (כלי-רכב), כמו למשל, כיצד מערכת הניווט מיישמת לוגיקה, או כיצד פועלים חיישני ההתמצאות, אלא לאופן התנהגות הסוכן בכביש.

ההגדרה של מובילאיי ל"נהיגה זהירה"

התשתית הראשונית להגדרת התקן תתבסס על תפיסת Responsibility Sensitive Safety שפותחה על-ידי חברת מובילאיי (Mobileye). מדובר בתהליך מבוסס חוקים שבאמצעותו הרכב האוטונומי מקבל החלטות בתנאים מורכבים. במיוחד, התהליך מתמקד בתחום המעורפל שבו המחוקק דורש מהנהג האנושי "לנהוג בזהירות". מערכת RSS של מובילאיי מגדירה באמצעות סדרת כללים מתימטיים מהי "התנהגות זהירה". חברת מובילאיי תתרום לקבוצת העבודה את את אלגוריתם RSS.

יו"ר קבוצת העבודה הוא ג'ק וויסט (בתמונה למעלה), המשמש כיום כסגן נשיא מובילאיי לתחום התקינה ברכב אוטונומי. לדבריו, "התקן החדש יתקן כלי יעיל שיאפשר לענות על השאלה מהי המשמעות של זהירה זהירה בכלי רכב אוטונומי".

הקבוצה פתוחה בפני מצטרפים חדשים. למידע נוסף: IEEE 2846 WG

יצרנית שבבי המכ"ם Arbe גייסה 32 מיליון דולר

בתמונה למעלה: מייסדי ארבה (מימין לשמאל): המנכ"ל קובי מרנקו, ה-CTO ד"ר נועם ארקינד ומנהל התיפעול עוז פיקסמן

חברת Arbe התל אביבית השלימה גיוס הון בהיקף של 32 מיליון דולר. ביחד עם גיוסי ההון הקודמים, החברה גייסה מאז הקמתה כ-55 מיליון דולר. החברה פיתחה שבבי מכ"ם המפיקים תמונה רב-מימדית (4D) של סביבת הרכב: גם של האובייקטים הנייחים וגם מידע על מהירות האובייקטים הניידים. המוצר שלה מיועד להתחרות ישירות בחיישני לייזר מסוג LiDAR בשוק מערכות ה-ADAS והרכב האוטונומי. לטענת החברה, המכ"ם שלה מדוייק פי 100 מאשר מערכות מכ"ם מתחרות.

החברה הוקמה בנובמבר 2015 על-ידי המנכ"ל קובי מרנקו, הטכנולוג הראשי ד"ר נועם ארקינד, ומנהל התיפעול עוז פיקסמן. מרנקו ייסד וניהל את חברת Taptica שפיתחה רכיב DSP נייד ונמכרה ל-Marimedia. ארקינד היה אחראי על פיתוח האלגוריתם של טאפטיקה וגם על פיתוח מערכת הבקרה של חללית הירח הישראלית "בראשית". פיקסמן היה מנהל המוצר של טאפטיקה. בתחילת דרכה התמקדה ארבה בתחום הרחפנים, ופיתחה מכ"ם מבוסס שנועד למנוע התנגשות אווירית בין רחפנים. אולם ב-2017 היא החליטה לשנות כיוון והתאימה את הטכנולוגיה לתחום הרכב.

מהו החיישן המיותר ברכב אוטונומי?

משרדיה הראשיים של החברה ממוקמים בתל אביב, והיא מפעילה מרכזי פיתוח עסקי ושירות לקוחות בסין ובארצות הברית. הגיוס הנוכחי יממן את שלב המעבר לייצור המוני של שבבי המכ"ם, ואת התמיכה שהחברה תספק ללקוחות Tier 1 שייצרו מערכות מכ"ם המבוססות על השבב שלה. "באמצעות הטכנולוגיה שלנו ניתן להשיק רכב אוטונומי ברמה 3 מבלי להזדקק ל-LiDAR, וכך להוזיל את עלותו ולהתאים אותו לקהל הרחב", אמר מרנקו. יאיר שמיר, שותף מנהל בקרן Catalyst CEL אשר השתתפה בגיוס, אמר שארבה "היא החברה היחידה המסוגלת לספק לכלי-הרכב טכנולוגיית חישה ברזולוציה גבוהה בארבעה מימדים".

מערכות נהיגה אוטונומית מתבססות של שלושה סוגי חיישנים: מצלמות, LiDAR מבוסס לייזר ומכ"ם. קיימות שתי גישות עיקריות באשר לשילוב של אמצעי חישה ברכב האוטונומי. הראשונה גורסת שצריך להשתמש בכל שלושת סוגי החיישנים, והשנייה מבוססת על ההנחה שדי בשילוב של מכ"ם ומצלמות. בשתיהן המכ"ם הוא מרכיב מרכזי.

היתרון המרכזי של המכ"ם נעוץ ביכולתו לפעול בכל מזג אוויר ובתנאי תאורה ירודים, לחשב את מהירות האובייקטים המזוהים (המימד הרביעי) ועמידותו בפני סינוור. עם זאת, רוב מערכות המכ"ם סובלות מרזולוציה נמוכה ומבעיית התראות שווא. באתר האינטרנט שלה, החברה מדווחת שהיא התגברה על הבעיות האלה (בשבב המכ"ם Phonix), באמצעות שימוש במשדרים ובמקלטים המחוברים ביניהם במספר רב של ערוצים (2,000 ערוצים וירטואליים לעומת 12 ערוצים במכ"מים הקיימים), אלגוריתמים מתקדמים לעיבוד תמונה ומעבד ייעודי חזק שהיא פיתחה.

להערכת החברה, הרזולוציה של המכ"ם שלה שקולה בטיבה לרזולוציה של חיישני LiDAR, והוא מגיע לטווח של עד 300 מטר, בהשוואה לטווח של כ-100 מטר המאפיין את חיישני ה-LiDAR המובילים. הרכיב מתוכנן כמערכת על-שבב (SoC) ומיוצר כיום בתהליך RF CMOS 22 ננומטר, שנועד להפחית את העלות. בין המשקיעים בחברה: 360 Capital Partners, Canaan Partners Israel, iAngels, O.G. Tech Ventures, Catalyst, BAIC Capital, Mission Blue Capital, AI Alliance ו-OurCrowd.

המכ"ם של ארבה בניסויי שטח
המכ"ם של ארבה בניסויי שטח

קוגנטה תבדוק את חיישן ה-LiDAR של אינוויז

בתמונה למעלה: הדמיית פעילות החיישן של אינוויז בסימולטור של קוגנטה

חברת קוגנטה (Cognata) מרחובות תספק את הסביבה הווירטואלית שתשמש לבדיקת טכנולוגיית ה-LiDAR ותוכנת העיבוד של חברת אינוויז (Innoviz) מראש העין, עבור מערכות ADAS ממונעות. התוכנה של קוגנטה יכולה לייצר סימולציה המתארת כיצד אותות ה-LiDAR של אינוויז מוחזרים ממשטחים ומחומרים שונים, וכיצד החיישנים יתפקדו בתנאי דרך שונים. מדובר באחד מהחיישנים התובעניים ביותר בשוק הרכב.

החיישן של חברת אינוויז מספק תמונת התמצאות תלת מימדית לרכב, שהיא יכולת חיונית לכלי-רכב אוטונומיים. חברת קוגנטה פיתחה סימולטור המאפשר ליצרניות רכב ולחברות המפתחות מכוניות אוטונומיות לקצר באופן משמעותי את שלב נסיעות המבחן, באמצעות ביצוע של נסיעות המבחן בסביבה וירטואלית המדמה את העולם האמיתי. מנכ"ל החברה, דני עצמון, הסביר בעבר ל-Techtime שלהערכת חברת המחקר ראנד יש צורך בנסיעה של 11 מיליארד מייל כדי להביא רכב אוטונומי לרמת נהיגה אנושית, המוגדרת כ-1.9 הרוגים לכל 100 מיליון מייל.

השלב הבא: ייצור המוני

עצמון: "בשיטת לימוד רגילה באמצעות נסיעה בכבישים, נדרשות לכך כמה מאות שנים. לכן יש צורך בסימולציה הפועלת במקביל ובקנה מידה שרק הענן מספק". לדברי עומר כיילף, מייסד משותף ומנכ"ל אינוויז, החברה בחרה בפתרון הסימולציה של קוגנטה לאחר שביצעה הערכה מקיפה של פתרונות מתחרים. "היא מספקת לנו את רמת ההדמייה הגבוהה ביותר המתאימה לצרכינו". מבחני הסימולציה הם שלב מרכזי בהבאת החיישן של אינוויז לשוק. בחודש יוני 2019 השלימה אינוויז גיוס הון בהיקף של 170 מיליון דולר, שיממן את תחילת הייצור הסדרתי של חיישן הדור החדש InnovizPro, אשר צפוי להתחיל בשנת 2020.

התאריך הזה נקבע על-ידי חברת ב.מ.וו, אשר החליטה לשלב אותו בגרסה האוטונומית של ה-SUV החשמלי חדש iNEXT שהיא מתכננת להוציא לשוק ב-2021. ההחלטה של ב.מ.וו גם מציינת את זכיית התכנון הראשונה בעולם של חיישן LiDAR מסוג מצב מוצק (Solid State). בחודש אוקטובר 2018 השלימה קוגנטה (Cognata) גיוס הון בהיקף של 18.5 מיליון דולר. זהו גיוס ההון השני של החברה, לאחר שבשנת 2017 היא גייסה 5 מיליון דולר.

בחודש שעבר (נובמבר 2019), היא דיווחה על שורה של שיתופי פעולה עם חברות Tier-1 בסין, ביפן ובדרום קוריאה. בסין היא חתמה על הסכם עם HiRain Technologies, ספקית של מערכות אלקטרוניות לתעשיית הרכב, שיש לה גם משרדים במינכן ובדטרויט. ביפן היא חתמה על הסכם עם חברת Innotech, המספקת תת-מערכות ליצרניות הרכב המובילות ביפן, ובדרום קוריאה חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם חברת K-Innotech, שהיא ספקית פתרונות צעירה יחסית שנוסדה בשנת 2017.

זיילינקס מתחרה במובילאיי בתחום ה-ADAS

חברת זיילינקס  (Xilinx) ממשיכה במסע שנועד להביא אותה למעמד של ספקית פלטפורמות עיבוד הנשענות על טכנולוגיית FPGA, ולא כספקית של רכיבי FPGA. במהלך כנס המפתחים שהיא קיימה השבוע בהאג, הולנד, הציג נשיא ומנכ"ל החברה, ויקטור פנג, את השבב ואת כרטיס הפיתוח החדש עבור רכיבי Versal (בתמונה למעלה), שהם המוצר הראשון של החברה הנחשב לפלטפורמת ACAP – Adaptive Compute Acceleration Platform. זוהי קטגוריה חדשה של מיחשוב הטרוגני, אשר מתחרה בארכיטקטורות הוותיקות המבוססות על CPU, GPU ו-FPGA.

מדובר בשבב ענק הכולל חבילה של משאבי עיבוד מיתכנתים, אשר מיוצר בתהליך של 7 ננומטר, כולל יותר מ-2 מיליון תאים לוגיים מיתכנתים ומיועד להשתלב בכל השווקים החדשים, דוגמת תשתיות ענן, בינה מלאכותית ורשתות הדור החמישי. במקביל, פנג הכריז על העברת חבילת הפיתוח Vitis לשימוש חופשי ותמיכה מלאה בקהילת הקוד הפתוח, על-מנת שזו תרחיב את קהילת המשתמשים של Vitis. זוהי קהילת לקוחות חדשה, ושוק שלא היה נגיש לזיילינקס עד היום.

"בוא נראה כמה GPUs יגיעו באמת לכביש"

המהלך הזה משנה את כללי המשחק מבחינת זיילינקס: עד היום השימוש ברכיבי החברה דרש פיתוח באמצעות מהנדסי חומרה המשתמשים בתוכנת Vivado לביצוע תכנוני RTL. הפיתוח באמצעות Vitis פונה לסוג חדש של לקוחות: הקהילה העצומה של מפתחי תוכנות שאינם מכירים את חומרת ה-FPGA, ומתכננים מערכות בשפות תכנות קלאסיות כמו פייתון, C++, כלי פיתוח ייעודיים לבינה מלאכותית ועוד. על-מנת לתמוך בהם, היא גם פתחה את האתר developer.xilinx.com.

בתשובה לשאלת Techtime, הוא אמר שבאמצעות הגישה החדשה הרחיבה זיילינקס את שוק היעד שלה לפחות בסדר גודל שלם, למספר דו-ספרתי של מיליארדי דולרים, "מכיוון שאנחנו כבר לא חברת חומרה – אלא חברת פלטפורמה. לכן בשוק לא משווים אותנו כיום לאלטרה (שנירכשה על-ידי אינטל), אלא לאנבידיה. ואנחנו מתחרים בחברות כמו אינטל ומובילאיי.

"אומנם לאנבידיה יש פלטפורמה טובה, אבל היא הגיעה מהשוק הצרכני. אנחנו לעומת זאת מגיעים מהשוק של יישומים קריטיים הדורשים אמינות גבוהה מאוד. אנחנו יכולים לתת משהו שהוא רחב בהרבה מאשר GPU. צריך לזכור שכאשר יש בעיית אמינות ברכב, אנשים יכולים למות. בואו נראה כמה מערכות GPU יהיו במכוניות שבאמת ינועו בכביש".

המטרה: שוק ה-ADAS

התחרות מול מובילאיי התעצמה השבוע בעקבות ההכרזה על הסמכת שני הרכיבים החזקים ביותר במשפחת UltraScale+ לשימוש בתעשיית הרכב, לאחר שעמדו בכל מבחני תקן תעשיית הרכב AEC-Q100 (בתמונה למטה). מדובר ברכיבים המיוצרים בתהליך של 16 ננומטר: MPSoC 7EV שקיבל את הכינוי Zu7 והרכיב MPSoC 11EG, שקיבל את הכינוי Zu11. החברה מייעדת אותם בין השאר לשמש כמנועי החישוב של מערכות ADAS ומאיצים פנימיים בתוך כלי-רכב אוטונומיים. הרכיבים כוללים מעבד Cortex-A53 מרובע ליבות ומעבד Cortex-R5 בעל שתי ליבות של חברת Arm, שקיבלו הסמכת ASIL-C.

כל רכיב כולל כ-650,000 תאים לוגיים מיתכנתים וקרוב ל-3,000 יחידות DSP אלמנטריות (DSP slices) הכוללות אוגרים ומכפלים, פי 2.5 מהרכיב החזק ביותר של המשפחה. רכיב 7EV כולל מקודד וידאו h.264/h.265  ורכיב 11EG כולל 32 מקמ"שי PCIe Gen3 העובדים בקצב של עד 12.5Gb/s. התוספות האלה נועדו לסייע ליצרני מצלמות רכב, מערכות רובוטקסי וספקי מכלולים לתעשייה (Tier-1), לספק את יכולות האצת העיבוד והתשתית המיחשובית (DAPD – Data Aggregation, Pre-processing, and Distribution) הדרושים לבניית רכב אוטונומי.

במהלך מפגש עם עיתונאים ואנליסטים, הסביר מנהל תחום הרכב בחברה, ווייל ליונס, שהרכב החכם והרכב האוטונומי נחשבים למנוע צמיחה עתידי של החברה. "עד היום הותקנו רכיבי MPSoC בכ-167 מיליון כלי-רכב, מתוכם 67 מיליון רכיבים הותקנו במערכות ה-ADAS. הם מותקנים במערכות LiDAR, במצלמות רכב, במראות מבוססות מצלמה ובחיישני מכ"ם ממונעים".

וויין ליונס: "אם מישהו רוצה להתחרות במובילאיי - הוא מגיע אלינו"
וויין ליונס: "אם מישהו רוצה להתחרות במובילאיי – הוא מגיע אלינו"

בראיון בלעדי ל-Techtime, הבהיר ליונס שהתחרות מול מובילאיי איננה מתבצעת ישירות, אלא באמצעות הלקוחות. ליונס: "מובילאיי היא חברה טובה מאוד, אולם הפתרון שלהם מבוסס על שילוב של חומרה ותוכנה במערכת אחת. אנחנו מספקים טכנולוגיית ליבה לחברות המעוניינות להתחרות במובילאיי ברמת הפתרון המלא.

"כיום למשל אנחנו עובדים עם חברה בסין, אשר מפתחת מוצר בעל יכולת של השבב EyeQ5 של מובילאיי, אבל באמצעות הפלטפורמה שלנו. היישום שלהם מבוסס על מימוש של רשת נוירונית. זהו מוצר AI מלא, והם משתמשים בשבב ZynQ 7000 המיוצר בתהליך של 28 ננומטר. מאוד מסקרן לדעת מה הם יוכלו לעשות עם הרכיב החדש, המיוצר ב-16 ננומטר. בוא נאמר שאם מישהו רוצה להתחרות במובילאיי או לייצר משהו חדש בתחום שלה – אנחנו אחת מהחברות הראשונות שהוא ידבר איתן".

המוניות האוטונומיות של מובילאיי ייוצרו בסין

חברת מובילאיי (Mobileye) חשפה אתמול פרטים ראשונים על תוכניותיה בתחום הרכב האוטונומי במהלך מפגש אנליסטים שנערך במטה החברה בירושלים. החברה דיווחה על הסכם ראשון לייצור מונית אוטונומית (Robotaxi) במטרה להביא אותה אל השוק העולמי בשנת 2022, במתכונת של ניידות כשירות (Mobility-as-a-Service – MaaS). להערכת אינטל, שוק הרובוטקסי העולמי צפוי להגיע להיקף של כ-160 מיליארד דולר.

תל אביב צפויה להיות אחת מהערים הראשונות בעולם שבה יושק השירות, אולם לא באמצעות רכב סיני אלא במכוניות חשמליות של חברת פולקסווגן. אתמול דיווחה מובילאיי על ההסכם הראשון לייצור מוניות אוטונומיות בקנה מידה תעשייתי, על בסיס ערכת הנהיגה האוטונומית שלה, באמצעות פרוייקט משותף עם חברת NIO הסינית, המתמחה בייצור מכוניות חשמליות. חברת NIO תפתח ותייצר ערכת נהיגה אוטונומית המבוססת על פלטפורמת L4 AV kit של מובילאיי.

המוח ישראלי, הברזל סיני

היא תתקין את הערכה על מכוניות חשמליות שלה שישמשו כמוניות אוטונומיות עבור שירותי MaaS של מובילאיי, ותפתח גרסאות ייעודיות לשוק הפרטי בסין, ובהמשך לשווקים גלובליים נוספים. שיתוף הפעולה יתבסס על המערכות החכמות של מובילאיי והנדסת הרכב של NIO. ערכת L4 AV של מובילאיי כוללת כוללת חומרה אלקטרונית המבוססת על שבב EyeQ, תוכנת נהיגה אוטונומית (driving policy), תוכנת בטיחות (safety software), ופתרון מיפוי. המערכת מספקת יכולות ניהוג אוטונומית באמצעות שימוש במצלמות, חיישני מכ"ם, LiDAR, GPS, מודמים, כבלים ואבזרים מכניים לשליטה ברכב.

מובילאיי מדגימה נהיגה אוטונומית בירושלים:

האסטרטגיה של חברת מובילאיי מבוססת על מכירת מערכות ADAS לשוק הרכב, כדי לממן את עלויות הפיתוח והכניסה לשוק הנהיגה האוטונומית. כיום היא נחשבת לאחת מהחברות המובילות בשוק ה-ADAS, ומאז שנת 2008 היא סיפקה כ-50 מיליון שבבי EyeQ המותקנים בכ-300 דגמי רכב של 27 יצרנים. ברבעון השלישי של 2019 הסתכמו מכירותיה בכ-229 מיליון דולר.

STMicroelectronics נושמת לרווחה

שבבי EyeQ של מובילאיי מיוצרים על-ידי חברת STMicroelectronic האיטלקית צרפתית. בשנתיים האחרונות היו סימני שאלה רבים ביחס לעתיד ההסכם, לאור העובדה שמובילאיי היא כיום חברה בת של אינטל. אולם סימני השאלה הוסרו לפני מספר ימים, כאשר בארוע בכירים של ST, שלח מייסד ומנכ"ל מובילאיי, ד"ר אמנון שעשוע, ברכת וידאו לחברת ST, ובה הבטיח ששיתוף הפעולה יימשך. לדבריו, "תכננו ביחד חמישה דורות של שבבים, וכעת אנחנו מתכננים ביחד את השבב הבא, EyeQ-6, אשר ייוצר בתהליך של 7 ננומטר. בימים אלה התחלנו לדבר גם על הדור שאחרי הבא, EyeQ-7".

מכירות שיא למובילאיי: 229 מיליון דולר ברבעון

חברת מובילאיי (Mobileye) הירושלמית ממשיכה לשבור שיאי מכירות, וברבעון השלישי של 2019 היא הגיעה להיקף מכירות של כ-229 מיליון דולר – המייצג צמיחה של 20% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. כך עולה מהדו"ח הרבעוני של חברת אינטל, אשר רכשה את מובילאיי בשנת 2017 תמורת כ-15.3 מיליארד דולר. לשם השוואה, ערב עסקת אינטל, בשנת 2016 כולה, הסתכמו המכירות השנתיות של מובילאיי בכ-358 מיליון דולר.

בסך הכל, ב-12 החודשים האחרונים הסתכמו המכירות של מובילאיי בכ-822 מיליון דולר, ועד היום הותקנו מערכות ההתראה שלה בכ-34 מיליון מכוניות. אומנם מובילאיי מפתחת טכנולוגיית נהיגה אוטונומית, אולם כיום המכירות שלה ממוקדות בתחום מערכות העזר לנהג (ADAS). להערכת מייסד ומנכ"ל מובילאיי (וסגן נשיא בכיר באינטל), פרופ' אמנון שעשוע, מערכות ADAS המופעלות בכלי-רכב נהוגי אנוש כדי למנוע תאונות עקב פיזור דעת (Level 0-2), הגיעו לשיעור חדירה של כ-22% מכלל כלי-הרכב החדשים.

גם בעולם הנהיגה האוטונומית מובילאיי תמשיך להתמקד במצלמה

הוא העריך בבלוג שפירסם באתר אינטל, ששיעור החדירה יגיע לכ-75% מכלי-הרכב עד לשנת 2025 (על-בסיס מחקר של Wolfe Research 2019). פירוש הדבר, שאם מובילאיי תצליח לשמור על מעמדה הנוכחי בשוק, היא אמורה לפחות לשלש את מכירותיה בתוך חמש השנים הקרובות. אלא שהמטרה החשובה יותר היא ההיערכות לכניסת הרכב האוטונומי (SAE Levels 4-5), שלהערכת החברה תתחיל במתן שירותי מוניות אוטונומיות (Robotaxi), ורק אחר-כך תתרחב בהדרגה לשוק המכוניות הפרטיות.

הסיבות המרכזיות לכך הן מחיר, רגולציה ותשתיות מידע. העלות הנוכחית של כל מערכות החישה (מצלמות, חיישני לייזר, חיישני מכ"ם), המחשבים ומערכות התוכנה ברכב אוטונומי, היא כמה עשרות אלפי דולרים, וצריכה לרדת לכמה אלפים בודדים כדי להיות כדאית. במקביל, הרגולטורים עדיין לא סיימו את הגדרת הדרישות מהרכב האוטונומי. בתחום התשתיות, עדיין חסרות מפות מדוייקות של אזורים נרחבים, שבאמצעותן הרכב האוטונומי יכול להתמצא ולקבל החלטות.

פרופ' שעשוע הסביר שהאסטרטגיה של מובילאיי ואינטל היא לפתח מערכות נהיגה אוטונומיות (Self Driving System) סביב המצלמה ולהעניק לה יכולות מתחרות ליכולות הקיימות היום במערכות LiDAR ומערכות מכ"ם ממונעות. הדבר ימנע "עודף-יתר" של חיישנים ויאפשר לשמור על מחיר נמוך. בסוף חודש אוגוסט 2019 הניחה אינטל את אבן הפינה למרכז המחקר והפיתוח החדש של מובילאיי בירושלים. מדובר במבנה בן 8 קומות שעם השלמת בנייתו יספק שטח משרדים כולל של כ-50,000 מ"ר מעל האדמה ועוד כ-78,000 מ"ר מתחת לאדמה. המשרדים החדשים ייפתחו ב-2022 וצפויים להעסיק כ-2,700 עובדים ישראלים.

גם אינטל העולמית שוברת שיאי מכירות

המידע על מכירות מובילאיי הופיע בדו"ח הרבעוני של חברת אינטל שפורסם לקראת סוף השבוע. מהדו"ח עולה שלמרות הקשיים של אינטל לעבור לטכנולוגיות ייצור ברוחב צומת קטן מ-10 ננומטר, היא נהנית מצמיחה במכירות. המכירות ברבעון השלישי צמחו ב-6% והגיעו לשיא של 19.2 מיליארד דולר. הצמיחה הגדולה ביותר היתה במכירות מובילאיי, ולאחריה תחום הזכרונות הבלתי נדיפים (19%) ותחום ה-IoT שצמח ב-9% להיקף של כמיליארד דולר ברבעון. תחום הליבה המרכזי, של מעבדים למחשבים אישיים, ספג ירידה של 5%, והסתכם בכ-9.7 מיליארד דולר.

קונסורציום לפיתוח מחשב ARM גנרי לרכב אוטונומי

בתמונה למעלה: מכונית הקונספט LQ של טויוטה, הממחישה את היכולות של רכב עתידי ממוחשב

חברת ARM הקימה קונסורציום חדש של חברות מתוום השבבים ומתחום הרכב, כדי לפתח תשתית מיחשוב גנרית עבור כלי-רכב אוטונומיים, המבוססת על הארכיטקטורה של ARM. הקבוצה החדשה בשם Autonomous Vehicle Computing Consortium – AVCC הוקמה על-ידי כמה מיצרניות השבבים הבולטות ביותר בתחום הרכב וכמה מחברות הרכב הגדולות בעולם.

לצד ARM עצמה, כוללת קבוצת המייסדים את Bosch, Continental, DENSO, General Motors, NVIDIA, NXP Semiconductors ואת חברת טויוטה. בשלב הראשון, הקבוצה תתמקד בפיתוח ערכת המלצות עבור הארכיטקטורה ופלטפורמת המיחשוב המתאימה לעמידה בדרישות של כלי-רכב אוטונומיים. המיפרט יוגדר בהתאמה לכל קטגוריה של כלי-רכב, ויתייחס לנושאים כמו גודל המערכת, טמפרטורות עבודה, צריכת הספק, דרישות אבטחה וכדומה.

"יש צורך בשיתוף פעולה בהיקף חסר תקדים"

הקונסורציום יקים קבוצות עבודה בכל אחד מהנושאים האלה, אשר יגדירו את הדרישות וימצאו פתרונות משותפים. הקונסורציום מזמין חברות נוספות להצטרף אליו, כדי להקים מערכת גדולה ומתואמת של ספקים וצרכנים. יו"ר הקונסורציום הוא טאקויה פוקושימה, מנהל מעבדת המחקר והפיתוח של חברת ג'נרל מוטורס. מנהלת תחום הרכב ב-ARM, דיפטי ואצ'אני, אמרה שהשימוש ההמוני במערכות חכמות, החל ממערכות ADAS וכלה באוטונומיות מלאה, "דורש שיתוף פעולה תעשייתי בהיקף חסר תקדים".

מנהל ההנדסה בחברת בוש, מיכאל מאייר, אמר שהחברה תתמקד בפיתוח מירפטים לפיתוח ממשקי API לכל אחד מאבני הבניין של הרכב האוטונומי. דנסו הודיעה שמטרתה שהצטרפות לקבוצה היא "יצירת פלטפורמה שיתופית עבור הרכב העתידי", וטויטה הודיעה שמטרת AVCC תהיה לפתח קונספט של פלטפורמת מיחשוב שתענה לכל צורכי הרכב.

מענה לאתגר של אינטל

הקבוצה החדשה מהווה תשובה ליוזמה של חברת אינטל מחודש יולי 2019, שבה הכריזה כי היא הגדירה מסגרת עקרונות לתכנון ובניית רכב אוטונומי, אשר גובשה בשיתוף פעולה עם 10 יצרניות רכב גדולות, בהן: אאודי, במוו, דיימלר, קונטיננטל ופולקסווגן. בניסוח הקווים המנחים השתתפה גם יצרנית השבבים אינפיניאון.

מסמך המסגרת שאינטל ו-10 השותפות הגדירו, קיבל את הכותרת Safety First for Automated Driving. הוא נועד להגדיר את האופן שבו יש לתכנן רכב אוטונומי שמטרתו המרכזית היא להפחית את משקל הגורם האנושי בתאונות הדרכים. המסמך מבוסס על ניתוח של כל התקנות הרגולטוריות המרכזיות בשוק הנוגעות לבטיחות כלי-רכב ונהיגה אוטונומית, ומיועד לספק מענה לכל הדרישות המופיעות בתקנות האלה.

חשיבות המסמך נעוצה בכך שהוא מבטא את ההתגבשות של קבוצה משפיעה של יצרני שבבים ויצרני רכב, אשר מנסה להגדיר תקן של נהיגה אוטונומית. בטווח הרחוק, הוא מיועד למקם את אינטל בעמדה שבה היא מובילה תקן תעשייתי בתחום שיהיה תחום ליבה מרכזי שלה בשנים הבאות. וזהו היעד שגם ARM מנסה להשיג באמצעות קבוצת AVCC, אולם במטרה שהארכיטקטורה שלה תהיה ארכיטקטורה מועדפת על-ידי התעשייה.

פורטליקס פותחת את שפת התרחישים בפני קהילת הקוד הפתוח

חברת Foretellix, התל אביבית הודיעה שהיא פותחת את שפת התרחישים שפיתחה לאימות התכנון של כלי רכב אוטונומיים, בפני קהילת הקוד הפתוח בתעשיית הרכב. במקביל, היא תרמה את עקרונות השפה לוועדת התקנים של איגוד ASAM, הנחשב לאיגוד התקינה המוביל בתחום של מערכות אוטומציה ומדידה. שפת M-SDL – Measurable Scenario Description Language שהחברה פיתחה בשנתיים וחצי האחרונות מביאה לתעשיית הרכב את גישת האימות של תכנוני שבבים, Coverage Driven Verification, המבוססת על שפת Hardware Verification Language שהומצאה על-ידי אחד ממייסדי פורטליקס, יואב הולנדר, במסגרת חברת וריסיטי שנמכרה לקיידנס.

הטכנולוגיה של פורטליקס תאפשר לתעשיית הרכב לעבור מהתמקדות בכמות הקילומטרים שנסע הרכב האוטונומי הנבדק (Quantity of Miles), להתמקדות באיכות הכיסוי (Quality of Coverage), כלומר ביכולת של הרכב להתמודד עם מאות מיליוני תרחישים הנדרשים על-מנת להגיע לרמת הבטיחות הנדרשת. וחילוץ המדדים המוכיחים זאת. המטרה היא לספק מדדים כמותיים המאפשרים להוכיח בצורה ודאית את איכות התיפקוד של המערכות האוטונומיות.

להערכת החברה, שפת M-SDL היא השפה הפתוחה הראשונה שנותנת מענה לחסרונות הקיימים בפורמטים, שפות, שיטות ומדדים המשמשים כיום לאימות בבטיחות של כלי רכב אוטונומיים ומערכות בטיחות (ADAS). במקביל, היא השיקה תוכנית שיתוף פעולה עם התעשייה לקבלת משוב המיועד לשפר את השפה. בין המשתתפות בתוכנית: קבוצת וולוו, חברות הבדיקות והתקינה AVL, TÜV SÜD ו-Horiba Mira, גופי אקדמיה ועוד.

פתיחת שפת M-SDL במתכונת של קוד פתוח נועדה לקדם את השימוש בשפה עילית, משותפת וקלה להבנה, כדי להגדיר ולשתף תרחישים, לאפשר שילוב בין תרחישים ותנאי תפעול שונים כדי לזהות מקרי קיצון מסוכנים ולא מוכרים, ולמדוד באופן בלתי תלוי את התפקוד והבטיחות של כלי רכב אוטונומיים. מנכ"ל פורטליקס, זיו בנימיני, הסביר שכיום היכולת לבדוק ולמדוד את הבטיחות של כלי רכב אוטונומיים היא מוגבלת בשל מחסור בתקנים, בשיטות עבודה ובמדדים משותפים. "אנו מאמינים באקו-סיסטם פתוח ובסטנדרטים פתוחים, ותומכים באופן פעיל במאמצי איגוד ASAM לייצר תקן של שפה פתוחה".

חברת Foretellix הוקמה בפברואר 2018 על-ידי יואב הולנדר, זיו בנימיני וגיל אמיד, אשר ייסדו ומכרו את חברת Verisity ונחשבים לחלוצים בתחום הווריפיקציה של מערכות מורכבות בתעשיית השבבים. דירקטוריון החברה כולל את גיל גורן ומשה גבריאלוב, כאשר צוות ה-advisory board כולל את זוהר זיסאפל, בני שניידר, ערן סנדהאוז, ופרופ' עמירם יהודאי. עם הקמתה היא גייסה 1.5 מיליון דולר מקבוצת משקיעים, ובהם זוהר זיסאפל. בינואר 2019 היא ביצעה גיוס הון משמעותי ראשון בהיקף של 14 מליון דולר.

לשפת M-SDL והרשמה לתוכנית: foretellix.com/open-language

בלעדי: אפטיב תבסס ארכיטקטורת רכב חדשה על השבב של ואלנס

חברת ואלנס (Valens) מהוד השרון הכריזה על שבב חדש לתקשורת מהירה בין מערכות הרכב, אשר לא רק מספק מהירות גבוהה כמעט פי 3 מהדור הקודם של החברה, אלא מאפשר ליצרניות רכב וספקיות של מערכות לבנות את ארכיטקטורת התקשורת הפנימית של הרכב על-בסיס ערוץ התקשורת המהיר PCIe, המשמש כיום בין היתר במרכזי הנתונים הגדולים. ל-Techtime נודע שאחת מהספקיות החשובות בעולם של מכלולים ותת מערכות לתחום הרכב, חברת Aptiv (לשעבר דלפי), החליטה לבסס את הארכיטקטורה החדשה שלה על השבב של ואלנס.

תשתית SVA – Smart Vehicle Architecture של אפטיב, מבוססת על ההנחה שמכוניות העתיד שיהיו אוטונומיות בדרגות שונות (רמות 3-5) זקוקות לעמידות מלאה לתקלות בשלושה תחומים: משאבי המיחשוב של הרכב, תיפקוד החיישנים ורשת התקשורת המחברת בין כל משאבי הרכב, ואספקת הכוח לכל המערך הזה.

ארכיטקטורת SVA העתידית מבוססת על יתירות מלאה של מחשב הרכב, כל החיישנים, מערכת אספקת הכוח – ובניית מערך תקשורת עמיד בפני תקלות. כאן משתלב שבב התקשורת של חברת ואלנס כאחד מעמודי התווך של מערך התקשורת בארכיטקטורה הזו. פירוש הדבר, שכל יצרן שיצטייד בארכיטקטורה החדשה של אפטיב, ירכוש לפחות שני שבבים של ואלנס.

ערוץ PCIe על גלגלים

ערוץ PCIe פותח על-ידי אינטל בשנת 2003 כדי להאיץ את התקשורת בין הרכיבים על-גבי לוח-האם במחשב, דוגמת המעבד, הכונן הקשיח, הכרטיס הגרפי, המודם ועוד. הערוץ מספק תקשורת מהירה המוגדרת ברמת החומרה בלא צורך בעיבוד תוכנה מורכב של הפרוטוקולים, ועל-ידי כך הוא משיג יעילות העברה גבוהה והקטנת זמני ההשהייה המוכרים מערוצים מבוססי תוכנה, כמו איתרנט.

ערוצי PCIe משמשים כיום במגוון מערכות, החל ממרכזי מידע גדולים, ציוד תעשייתי ומערכות תקשורת. אלא שיש לו מגבלה, הוא דורש קירבה פיסית בין המודולים המקושרים, ואילו מערכות הבקרה ברכב מצויות במרחקים גדולים יחסית אחת מהשניי,הו לא לא ניתן היה ליישם אותו בתעשיית הרכב. זו המגבלה שקיבלה מענה עם הכרזת שבב VA608A החדש של חברת ואלנס.

כבל אחד – פרוטוקול אחד

חברת ואלנס פיתחה את טכנולוגיית HDBaseT Automotive, המאפשרת להעביר נתונים בקצב גבוה על-צמד חוטי נחושת (UTP) עד למרחק של 15 מטר. השבב הקודם של החברה תמך בממשקי USB ואיתרנט. השבב החדש, VA608A, תומך גם ב-PCIe ומאפשר להעביר נתונים בין מערכות הרכב במהירות של 16Gbps ו-2.5Gbps איתרנט באמצעות צמד כבלי נחושת למרחק של 15 מטרים, ועל-ידי כך פתחה את תעשיית הרכב בפני היכולות של ערוץ PCIe.

סמנכ"לית לשיווק בחברת ואלנס, דנה זליצקי, הסבירה ל-Techtime שכדי "להפוך את הרכב לדטה-סנטר על גלגלים, יש צורך בארכיטקטורת תקשורת אחידה ונטולת שיהוי. בתעשיית הרכב ניסו להתמודד עם הבעיה באמצעות הכנסת מרכיבי תוכנה שיאפשרו לאחד בין הפרוטוקולים השונים, אך הדבר הוסיף המון סיבוכיות ועלות. אנחנו פתרנו את הבעיה בכך שביצענו הרחבה של הפרוטוקול על-גבי כבל פשוט וזול".

מלבד שיתוף הפעולה הגלוי עם אפטיב, ואלנס מקווה כי השבב החדש יחזק את דריסת הרגל שלה בתעשיית הרכב העולמית. "אנחנו משתפים פעולה עם שורה של חברות Tier-1 לפיתוח עיצובים משותפים על בסיס השבב החדש, והן יציעו את הקונספט החדש ליצרניות הרכב".

S-Class של דיימלר יכלול את השבב הקודם של ואלנס

חברת ואלנס הוקמה בשנת 2006 על-ידי קבוצה של יזמים יוצאי חברת מיסטיקום, ומעסיקה כ-350 עובדים, רובם בהוד השרון והשאר בארצות הברית, גרמניה ובמזרח אסיה. הטכנולוגיה פותחה במקור לשוק הביתי, אולם בינואר 2016 החברה ביצעה תפנית עסקית והחליטה להתאים את הטכנולוגיה שלה לצורכי התקשורת בתוך הרכב. החברה גייסה עד היום כ-163 מיליון דולר, ובכלל זה מחברות בתעשיית הרכב כמו אפטיב והרמן שבבעלות סמסונג.

בסוף 2016 הכריזה ואלנס על שיתוף פעולה עם דיימלר, שבחרה בשבב הקודם שלה, VA6000, לאסקפת תשתית התקשורת של מערכות הבידור, הבטיחות (ADAS) והטלמטיקה בדגמיה. "אנחנו נמצאים בשלבים האחרונים של יישום שיתוף הפעולה עם דיימלר, וכבר בשנת 2020 יכללו דגמי ה-S-Class של דיימלר את השבבים שלנו".

רכב הניסוי של אינוויז עורר בהלה בכבישים

התמונה שהופצה ברשתות החברתיות (משמאל), והרכב שצולם על-ידי Techtime במעבדות אינוויז. מספרי הרישוי זהים

ביומיים האחרונים רוחשת הרשת שמועות על ניידת מוסווית חדשה של המשטרה המצויידת במצלמות מתוחכמות אשר יכולות לעקוב בו-זמנית אחר מכוניות הנוסעות בשלושה מסלולים שונים, לתעד את התנהגותן ולזהות אותן ממרחק של 3 קילומטרים. השמועה הופצה במספר קבוצות ווטסאפ שבהן הוזהרו הנהגים מפני הרכב הסמוי החדש. "למשטרה הגיעו רכבים חדשים מהניילון, מצויידים במצלמה דיגיטלית ובגלאי מהירות משוכלל ביותר", הוסבר באחת מהקבוצות.

מבדיקה באתר Google Trends מתברר שהידיעה הזו הביאה לשטף של חיפושים באינטרנט תחת הנושא ניידות משטרה. בהמשך, השמועה יצאה מתחום הקבוצות, נכנסה לחלק מעמודי הפייסבוק ואתמול גם הפכה לידיעה באתר החדשות הערבי Al Hamra, אשר דיווח על חשיפת ניידות חדשות של המשטרה המצויידות בשלוש מצלמות נפרדות אשר יכולות לתעד הפרעות סדר ברחובות. "המכוניות האלה הושקו רשמית היום (יום א')".

אלא שהתמונה שהופצה ברשת לא קשורה למשטרה. זוהי מכונית ניסוי של חברת אינוויז (Innoviz) מפארק אפק שבראש העין, אשר מפתחת חיישן LiDAR עבור כלי-רכב חכמים ומכוניות אוטונומיות. טכנולוגיית LiDAR מבוססת על שימוש בלייזר כדי למדוד מרחקים. המערכת משדרת אותות לייזר קצרצרים לעבר אובייקט נבחר, וקובעת את מרחקו בהתאם לזמן הדרוש לאותות לחזור אל המכשיר.

ההוכחה של Techtime

אינוויז פיתחה מערכת המבוססת על שבב High Definition Solid State LiDAR המאפשר להוזיל את עלות החיישן מתחת ל-100 דולר כדי שיוכל להיות רכיב סטנדרטי בכל סוגי הרכב. הפתרון של החברה מבוסס על שימוש ברכיב MEMS הכולל תכנון מיוחד של מראה אשר יכולה לנוע בשני צירים, ועל-ידי כך מאפשרת סריקת לייזר ללא חלקים נעים.

כיום החברה נמצאת בשלבים מתקדמים של היערכות לייצור המוני עבור מכוניות של חברת ב.מ.וו אשר ייצאו לשוק בשנת 2020. השמועה שהופצה בימים האחרונים קשורה ככל הנראה לעובדה שרכב הניסוי של אינוויז הוא דגם KIA שבו גם המשטרה משתמשת.

ההוכחה פשוטה: הרכב שתמונתו הופצה ברשתות החברתיות נושא את מספר הזיהוי של הרכב שצולם על-ידי Techtime במהלך ביקור בחברת אינוויז בחודש דצמבר 2018. מכל מקום, כעבור יומיים החלו להגיע כנראה הבהרות לקבוצות הדיון, והתוצאה היתה עלייה דרמטית בהיקף חיפושי המידע על חברת אינווויז עצמה.

בשורה התחתונה: הטכנולוגיה באמת מדהימה – אבל אין לה שום קשר למשטרת ישראל.

סייפרס תטמיע את האבטחה של Karamba ברכיבי זיכרון לרכב

חברת סייפרס (Cypress) האמריקאית תטמיע ברכיבי זיכרון הבזק את טכנולוגיית אבטחת המערכות המשובצות של חברת קרמבה (Karamba Security) מהוד השרון. הטכנולוגיה של קרמבה תשולב בתוך יחידת העיבוד שהיא חלק בלתי נפרד מארכיטקטורת הזיכרון המאובטח החדש, Cypress Semper NOR Flash.

מדובר בזיכרון בלתי נדיף מסוג NOR אשר מופיע בתוך רכיב שבו מצויים מעבד ARM ומספר מעגלי אבטחה בחומרה, אשר בודקים את המידע ברכיב ומאבטחים אותו בפני השחתה מכוונת (סכימת הבלוקים של הרכיב בתמונה למטה). חברת סייפרס מייעדת את רכיבי Semper להגנה על מערכות משובצות קריטיות, כמו מחשבי הבקרה בכלי-רכב ובמערכות ייצור תעשייתיות.

השין-גימל של המערכות המשובצות

חברת קרמבה פיתחה את תוכנת Carwall אשר מותקנת בתוך החומרה המשובצת, ומגינה עליה בפני תקיפות זדוניות. התוכנה חוסמת ניסיונות חדירה עוינים אל רכיבי מחשב בקרת המנוע (ECU) המקושרים לרשת החיצונית. המערכת מכירה את קוד המקור של היצרן הספציפי, ומבטיחה שרק קוד או פריט מידע שהם חלק מהגדרות היצרן, יוכלו להפעיל את מערכות הרכב. כאשר מערכת ההגנה מזהה קוד זר או מתקפת in-memory, היא מונעת את התקיפה בשלב ניסיון החדירה, לפני שתתפתח פגיעה במערכת.

קרמבה נוסדה ב-2015 על-ידי המנכ"ל עמי דותן, היו"ר דודי ברזילי, סגן נשיא למו"פ טל בן-דוד והטכנולוג הראשי אסף הראל. לדברי דותן, העבודה עם סייפרס מאפשרת לקרמבה להוסיף לפתרון שלה גם יכולות הצפנה חזקות, הדרושות ליישומי נהיגה אוטונומית, בקרים תעשייתיים ואבזרי קצה ארגוניים קריטיים.

כל מכונית סופגת 300 אלף תקיפות בחודש

היקף האיומים על מערכות מחשב בכלי-רכב נמצא בעלייה מתמדת. כאשר המערכת של קרמבה מזהה תקיפה, היא משדרת את המידע אל מרכז איסוף מידע של החברה, וממנו הלקוחות מקבלים עידכון. בחודשים האחרונים החברה מפעילה מערכת ניטור גלובלית העוקבת אחר האיומים: מערכת ThreatHive של החברה מתפקדת כמעין סוכנות ביון לבדיקת מצב האיומים על כלי רכב.

המערכת מבוססת על מערך של פתיונות מקוונים המתחזים למחשבי בקרת רכב, ועוקבת אחר התקיפות המתבצעות עליהן. בינואר השנה היא דיווחה שכל אחד מהמחשבים המדומים הותקף בממוצע 300,000 פעמים בחודש.

מאז הקמתה, גייסה החברה כ-27 מיליון דולר. כיום היא מעסיקה כ-40 עובדים ממשרדים בהוד השרון, בגרמניה ובארצות הברית. החברה מסרה שעד היום הוטמעה המערכת שלה ב-32 מערכות רכב של 17 חברות שונות: יצרניות רכב וספקיות של מכלולים שלמים (Tier-1) עבור תעשיית הרכב.

שיתוף פעולה אסטרטגי עם ווינד ריבר

בחודש מאי השנה החברה הודיעה על הרחבת הפעילות שלה אל תחומים חדשים מעבר לתעשיית הרכב: בקרים תעשייתיים מקושרים ואבזרי קצה קריטיים. במסגרת הזאת היא נכנסה לשיתוף פעולה אסטרטגי עם חברת Wind River, אשר מיועד לסייע בהטמעת פתרון האבטחה המשובץ של קרמבה בתחומים שבהם ווינד ריבר פעילה: רכב, תעופה, ביטחון, ציוד רפואי וציוד תקשורת.

חברת סייפרס היא אחת מחברות השבבים הגלובליות המוכרות, ונחשבת למובילה בשוק הזכרונות הבלתי נדיפים המבוססים על ארכיטקטורת NOR. מכירותיה בשנת 2018 הסתכמו בכ-2.48 מיליארד דולר. ביוני 2019 היא חתמה על הסכם מיזוג עם אינפיניאון הגרמנית, שבמסגרתו אינפיניאון תרכוש אותה בתמורה לכ-9 מיליארד אירו במזומן. העיסקה צפויה להסתיים בסוף 2019 או בתחילת 2020, לאחר אישור אסיפת בעלי המניות של סייפרס, וקבלת אישורים רגולטוריים.

בלעדי ל-Techtime: טאקטייל במו"מ עם שתי יצרניות רכב גרמניות

חברת טאקטייל מוביליטי (Tactile Mobility) מחיפה קרובה לחתימה על הסכמים אסטרטגיים עם שתי יצרניות רכב גרמניות מובילות, המעוניינות להשתמש בטכנולוגיית חישת הדרך שלה. כך נודע ל-Tectime. ההסכמים צפויים להיחתם בשבועות הקרובים, ויאפשרו ליצרניות לשלב את את התוכנה של החברה במחשב המרכזי של מכוניותיהן. במקביל, טקטייל נערכת לסבב גיוס הון גדול במטרה להכניס משקיעים אסטרטגיים לחברה. לחברה כבר יש שיתוף פעולה אסטרטגי עם חברת פורד.

חברת טאקטייל פיתחה טכנולוגיה המאפשרת לרכב לקבל מידע "תחושתי" על מצב הדרך. לדברי המייסד והטכנולוג הראשי של החברה, בועז מזרחי, מערכות הנהיגה האוטונומיות הנמצאות כיום בפיתוח מתבססות אך ורק על חיישנים ויזואליים, כמו מצלמות, מכ"ם ו-LiDAR, אשר מספקים תמונת מצב חלקית שאינה מאפשרת נהיגה אוטונומית בטוחה ויעילה. "נסה לדמיין את עצמך נוהג במכונית מרחוק באמצעות מצלמות. לא משנה כמה התמונה הוויזואלית תהיה מדויקת, לא תוכל לשלוט במכונית כמו שצריך מבלי להרגיש את הכביש. גם מחשב לא יוכל לעשות זאת ללא מידע תחושתי משלים".

שפת תיאור חדשה להגדרת התחושה

כדי לספק לרכב את החוש הנוסף שישלים את המידע הוויזואלי, פיתחה טאקטייל מוביליטי פיתחה טכנולוגיה המבוססת על איסוף מידע בזמן אמת מהחיישנים הלא-ויזואליים הקיימים כבר ברכב, דוגמת יחידות הבקרה השולטות על המערכות השונות בשלדת הרכב (chassis) ובמערכת העברת הכוח (powertrain), כמו הבלמים, הצמיגים, דוושת הגז, המנוע, הדיפרנציאל ועוד. היא מעבדת את כל האותות במערכת מידול ייחודית שפיתחה, המפיקה תובנות על מצב הכביש ומצב הרכב.

מזרחי: "אנחנו משתמשים במידע המגיע מהחיישנים כדי לפרמל (מלשון To Formalize) את 'התחושה' הזו, ומאפשרים למחשב המרכזי של הרכב להבין טוב יותר את פני השטח, מצב הכביש ואת מצב אחיזת הכביש של הרכב. בתחום עיבוד התמונה משתמשים במונחים כמו פיקסלים ופריימים המאפשרים לתרגם מידע המגיע מהחיישנים הוויזאוליים. אנחנו נאלצנו לפתח שפה חדשה שתדע להתיך את כל המידע התחושתי לכדי חוש וירטואלי".

ה-DNA של הרכב והכביש

הפלטפורמה של החברה מורכבת משני מרכיבי תוכנה: מודול Surface DNA מנטר את מצב הכביש, ומודולVehicle DNA  מנטר את מצב הרכב. לדברי בועז, האינטגרציה בין שני המימדים האלו מספקת תמונה תחושתית מדויקת. "תחושת הרכב תלויה בגורמים רבים, כמו מספר הנוסעים, מצב הצמיגים, משקל המכונית, ובמצב הכביש (מהמורות, סדקים, שכבת מים לאחר גשם, קרח ועוד). רק שקלול של שתי הרמות ביחד מאפשר להגדיר את מקדם האחיזה ומקדם החיכוך של הרכב".

לדברי בועז, הטכנולוגיה הזו חשובה לא רק למען הבטיחות אלא גם לצורך ניהול נכון של הנהיגה בתנאי כביש שונים. "כשאתה נוהג בגשם, חשוב לדעת מה מצב המשטח, גובה שכבת המים, מצב הצמיגים ואחיזתם בכביש, כדי לקבוע את מהירות הנסיעה המיטבית. ללא המימד הזה, המחשב עשוי לנהוג לאט מדי ולפגוע בחוויית הנסיעה, או מהר מדי ולסכן את הנוסעים".

בועז מזרחי
בועז מזרחי

במקביל לעיבוד המתבצע ברכב עצמו, התובנות שמייצרת התוכנה מועברות לעיבוד נוסף בענן, כדי לתמוך ביישומי דרך ובטיחות נוספים שיכולים לשמש עיריות, חברות ביטוח וציי רכב. "המידע בענן מאפשר לנו לבנות מפה עדכנית של מצב הכבישים בכל מקום שבו נוסעים כלי-רכב המצוידים במערכת, או לפתח יישומים שיספקו תמונת מצב של תנאי הדרך בקילומטר הבא, מה שקרוי Horizon Prediction, וכך לתכנן את הנסיעה טוב יותר. הרכב מתקשר כל הזמן עם השרת ומקבל מידע מעודכן".

שיתוף פעולה עם פורד ועיריית חיפה

טאקטייל מוביליטי ממתמקדת בשלושה מגזרי שוק עיקריים: יצרניות רכב, עיריות וציי רכב. החברה משתפת פעולה מספר שנים עם חברת פורד, במטרה להטמיע את טאקטייל מוביליטי במחשבי הרכב של פורד. פורד מעוניינת להשתמש במידע החדש כדי לספק שירותים לעיריות בתחום תחזוקת כבישים. טאקטייל גם פועלת כיום מול גופים מוניציפאליים בערים גדולות, בהן גם חיפה. לדברי מזרחי, החברה משתפת פעולה עם אחת מחברות השכרת הרכב הגדולות בעולם, המשתמשת במערכת התחושתית שלה כדי לאמוד בצורה מדויקת את מצב הרכב לאחר חזרתו מהלקוח.

בועז מזרחי ייסד את טקטייל מוביליטי ב-2011. הוא בעל תואר שני בהנדסת חשמל ומדעי המחשב מהטכניון. בסוף שנות התשעים הוא הקים את חברת Charlotte Web Networks, שנרכשה ב-2002 על-ידי MRV Comunications בסכום הנאמד בכ-700 מיליון דולר. לאחר מכן עבד כ-7 שנים בצורן מיקרואלקטרוניקס, שם ניהל בין היתר את חטיבת המערכות.

החיים החדשים של ה"זלדה" בתפקיד רובוט קרבי

הנגמ"ש הפופולרי ביותר בעולם, M113, שנכנס לשירות במלחמת וייטנאם בשנות ה-60 וקיבל בישראל את הכינוי "זלדה", מקבל כיום חיים חדשים באמצעות חליפת הייטק סופר-מודרנית. כך מתברר מפוסט שעלה בעמוד הפייסבוק של היחידה למערכות רובוטיות קרקעיות (Ground Vehicle Systems Center) בצבא האמריקאי.

במסגרת המפגש שנערך לפני כשבוע, הוצגו בפני התעשייה האמריקאית פרוייקטי הדגמה של כלי-רכב קרביים המצויידים במיטב הטכנולוגיות שהובאו מעולם הרכב האוטונומי, דוגמת מצלמות, ניהוג אוטונומי ומערכות תקשורת. בהם גם גרסה רובוטית של נגמ"ש M113, אשר נחשב כלא מתאים להפעלה אנושית, מכיוון שרמת המיגון שלו נמוכה מדי עבור שדה הקרב המודרני.

יחידת GVSC מאמינה שהוא מתאים לשמש כרובוט קרבי ולשאת חליפת הייטק ולא לוחמים. היחידה מתכננת לבצע פרוייקטי הדגמה בהיקף של כ-461 מיליון דולר בשנים 2019-2020 במימון משותף עם התעשייה, בהם 245 מיליון דולר ממשרד הביטחון והשאר במימון של התעשייה. המטרה היא לשלב טכנולוגיות רובוטיות בפלטפורמות קיימות כדי להבטיח עליונות בשדה הקרב.

הפרוייקט כולל יצירת מדגימים טכנולוגיים של רכב קרבי לוחם בשלוש קטגוריות שונות: רכב קל שניתן להעביר באמצעות מסוק, רכב בינוני שניתן לשנע באמצעות מטוסי הרקולס (C-130) ורכב כבד שניתן לשנע באמצעות מטוסי תובלה גדולים כמו C-17.

כולם שייכים לקטגוריה חדשה הנקראת RCV – Robotic Combat Vehicle שבמסגרתה יצויידו כלי רכב קרביים בחלחפה טכנולוגית המאפשרת להם לבצע משימות באופן עצמי, בשיתוף פעולה עם כלי רכב רובוטיים אחרים ובשיתוף פעולה עם כלי רכב מאויישים. הם יהיו מצויידים בתוכנת בינה מלאכותית שתאפשר להם לאתר ולזהות איומים מהר יותר מאשר בן אנוש.

בקרה קולית מרחוק

למעשה, גם כלי רכב קרביים מאויישים יהיו מצויידים במערכת הזאת, וישמשו לצורך מתן המלצות למפעיליהם האנושיים. מנגד, כלי הרכב הורבוטיים לא יפעלו באופן עצמוני מלא – הם ינוהלו מרחוק במידה רבה בדומה לכטב"ם: מפעיל אנושי מנקודה מרוחקת.ישלוט במספר כלי רכב בלתי מאויישים, כולל באמצעות ממשק פקודות קול. הכוונה היא שהתערבותו הישירה תתבצע בעיקר כדי לספק אישור סופי ליזום עימות חמוש, כלומר לבצע ירי.

מדובר בפרוייקט נוסף מתוך סדרה ארוכה של פרוייקטים המתבצעים כיום בצבא האמריקאי, בהם גם פרוייקט של DARPA לפיתוח טייס קרב מלאכותי שיוכל להתמודד מול טייסים אנושיים. מהמידע המצטבר מסתמת תמונת שדה קרב עתידי כפי שמשרד הביטחון האמריקאי רואה אותה: נחילים של כלי-נשק קרקעיים, ימיים ואוויריים עצמאיים במידה רבה מאוד המייצרים עוצמת אש מהממת ומתואמת באמצעות תוכנות בינה מלאכותית.

רגולוס ניטרלה טסלה-3 באמצעות הטעיית GPS

חברת רגולוס (Regulus Cyber) מחיפה הצליחה להוריד מהכביש מכונית Tesla Model 3 באמצעות זיוף אותות ניווט לווייניים (Spoofing). במסגרת ניסוי שנערך באירופה בדגם החדש של טסלה, החברה גרמה למערכת הניווט Navigate on Autopilot להאמין שהרכב הגיע לצומת למרות שהוא עדיין היה במרחק של יותר מ-150 מטר מהצומת, וכתוצאה מכך הרכב האט בפתאומיות וירד מהכביש בנסיון לבצע פנייה בנקודה שבה אין פנייה.

מכיוון שמדובר במערכת חצי-אוטומטית, הנהג יכול להשתלט עליה במקרה חירום. במקרה הזה, הנהג אכן השתלט על הרכב, אולם לא הספיק למנוע ממנו להאט בפתאומיות אמצע נסיעה בדרך ראשית ולרדת ממנו אל השוליים בנסיון לבצע את הפנייה. בתוך כך, התבררה תופעה לא צפויה: מערכת חישת הכביש האוטומטית של טסלה האמינה שהרכב נכנס לדרך משובשת, וביצעה שינוי אוטומטי בגובה המתלים כדי להימנע מפגיעת מכשולי קרקע ברכב.

שבעה יצרנים נפגעו במכה אחת…

מייסד משותף והטכנולוג הראשי של החברה, יואב זנגוויל, אמר ששיבושי GNSS מהווים איום גובר על מערכות העזר והבטיחות (ADAS) של הרכב האוטונומי. "המודעות של תעשיית הרכב לבעיות אבטחת סייבר של חיישני הניווט היא נמוכה למדי. אולם ככל שגדלה התלות של המכונית בניווט הלווייני, גובר הצורך לגשר בין היתרונות העצומים של הניווט הלווייני לבין הסיכונים הגדולים שהוא מציב. תעשיית הרכב חייבת לאמץ גישת אבטחה פעילה".

הבעיה נחשפה במלוא היקפה לפני כשלושה חודשים: ב-14 במרץ השנה דיווחה חברת BRICA – Business Risk Intelligence & Cyberthreat Awareness, שבמהלך תערוכת Geneva Motor שהתקיימה בתחילת חודש מרץ, נפגעו המכוניות של 7 יצרנית שונים על-ידי מתקפת זיוף אותות GPS. היצרנים הם: אאודי, רנו, פיג'ו, פולקסווגן, רולס-רויס, דיימלר בנץ וב.מ.וו. במהלך המתקפה, המכוניות הראו לנהגים תצוגת מפה שלפיה הם נמצאים בבקינגהאם ולא בג'נבה – ושהשנה היא 2036 ולא 2019. פירוש הדבר שמדובר בבעיה החוצה את כל תעשיית הרכב, ולא רק נושא הממוקד בחברת טסלה.

טכנולוגיה צבאית ברכב אוטונומי

חברת רגולוס מורכבת מיוצאי יחידות טכנולוגיות צבאיות ובוגרי התעשיות הביטחוניות הגדולות בישראל. היא מתמקדת במערכות להגנת חיישני הרכב בפני תקיפות המבוססות על זיוף אותות ועל חסימת ושיבוש אותות. החברה פיתחה את טכנולוגיית Pyramid Sensor Cybersecurity המשמשת בשלושה מוצרים שונים: מערכת להגנת הניווט הלווייני, מערכת להגנת המכ"ם ברכב ומערכת להגנת חיישני ה-LiDAR הנמצאים ברכב.

המערכות של החברה מזהות תקיפה על חיישני הרכב, מזהירות את החיישן ומערכת המחשב ברכב, ושומרות על קשר עם המקור האמיתי של המידע כדי למנוע פגיעה בתיפקוד הרכב. החברה הוקמה בשנת 2016 על-ידי המנכ"ל יונתן צור, לשעבר טייס בחיל האוויר, ומי שהיה מפקד יחידת המל"טים בחיל האוויר ושימש בהמשך כיועץ לאלביט ולתעשייה האווירית. המייסד השני, יואב זנגוויל, מתמחה בפיתוח ותכנון מל"טים ובמערכות בקרה זמן אמת.

טסלה אינה מודה בטעויות

במהלך התקיפה על טסלה מודל 3, אנשי החברה השתמשו בציוד זמין באתרי מכירה ברשת ובתוכנות הנמצאות באתרי קוד פתוח חופשיים כמו GitHub למשל. לאחר שהשתלטו על מערכת הניווט של טסלה, החוקרים יכלו להשפיע על אספקטים שונים של חוויית הנהיגה, דוגמת זיהוי מיקום, המפה המוצגת, חישובי ההספק של הרכב ועוד. כך למשל, המפה הציגה בפני הנהג זיהוי שגוי של מיקומו ועל-ידי כך מנעה ממנו אפשרות לנווט אל היעד.

לחברה יש נסיון מאכזב מול חברת טסלה. בעבר היא ביצעה התקפה דומה על המכונית מדגם Model S והעבירה לטסלה את המידע על ההתקפה ועל אופן הביצוע שלה. במקום תודה, היא קיבלה לדבריה תגובה לקונית שבה נאמר שכל מוצר המשתמש ברשת ה-GPS הציבורית עשוי להיות מושפע מזיופי אותות, "ולכן הדבר נחשב פשע פדרלי". בהמשך, טסלה טענה לדברי החברה, שההשפעה של התקפת זיוף אותות על טסלה היא "מינימלית, ולא מסכנת את הבטיחות".

זנגוויל אמר שזו הודעה מאכזבת מצד חברה אשר מצהירה על עצמה כעל החברה המובילה בתחום הנהיגה האוטונומית. "בתור נהגים ובתור מומחי אבטחה, אנחנו לא חשים בנוח לנוכח הצהרות המפחיתות בחשיבות של מתקפות GPS. טסלה הודיעה שבקרוב היא תוציא לשוק מכונית אוטונומית לחלוטין המשתמשת בניווט לוויייני. ופירוש הדבר, שתיאורטית התוקפים יוכלו להשתלט מרחוק על מערכת הניווט ותכנון המסלול שלה. אנחנו חייבים לשאול מה הם מתכננים לעשות כדי להתמודד עם האתגר הזה, ואיזה אמצעי אבטחה יותקנו בדור הבא של המכוניות".

פורד השיקה מרכז חדשנות לרכב הפועל מתל אביב

חברת פורד (Ford) השיקה את מרכז המחקר שלה בישראל (Ford Research Center Israel – FRCI), הפועל ממגדל אדגר 360 הצמוד לנתיבי איילון בתל אביב. המרכז החדש ישמש כחממת מחקר של פורד בתחומי הרכב והניידות, אשר תפקידה לאתר חברות סטארט-אפ וטכנולוגיות ישראליות בתחומי הקישוריות, חיישנים, ניטור פנים הרכב והגנת סייבר בכלי-רכב.

המרכז נחנך היום (ג') על-ידי יו"ר החברה, ביל פורד, שהגיע לארץ במיוחד בשביל הארוע הזה. הוא יכלול מעבדת רכב בכדי לתמוך במאמצי בדיקת הוכחות היתכנות ובעבודה בתחום הבינה המלאכותית. "אנחנו מכירים בחשיבות של הקמת מרכז מחקר באחת מקהילות החדשנות המתקדמות בעולם", אמר ביל פורד.

מרכז המחקר של Ford בישראל יעבוד בשיתוף פעולה הדוק עם חברת הבת SAIPS, שמוביל המנכ״ל והמייסד אודי דנינו, אשר מונה גם למנהל הטכני של המרכז החדש. החברה עוסקת בלמידה החישובית ופתרונות ראייה ממוחשבת המובילה בישראל, ונירכשה על-ידי פורד לפני כשלוש שנים, במסגרת מאמציה להוביל את מהפיכת הרכב האוטונומי. מרכז המחקר החדש מצטרף למרכזי המחקר הגלובליים של פורד באאכן (גרמניה), נאנג׳ינג (סין) ודירבורן (ארה"ב).

ניוסייט ו-ZKW יפתחו פנסי-רכב חכמים

חברת ניוסייט (Newsight Imaging) מנס-ציונה חתמה על הסכם לשיתוף פעולה עם ZKW Group האוסטרית, שבמסגרתו יפתחו שתי החברות טכנולוגיית תאורת-רכב חכמה העושה שימוש בחיישן התמונה של ניוסייט. חברת ניוסייט השתתפה בפרוייקט שבו בחנה חברת ZKW כמה עשרות חברות סטארט-אפ מהעולם כדי לחפש רעיונות חדשניים בתחומי התחבורה. היא קייימה ביניהן תחרות ובחרה בחברת ניוסייט כחברה הזוכה. בעקבות הזכייה קיבלה ניוסייט פרס של 10,000 אירו ופרוייקט משותף עם ZKW.

קבוצת ZKW היא ספקית פתרונות תאורה של יצרניות רכב גדולות, דוגמת פולקסווגן, אאודי, ב.מ.וו, מרצדס, אופל, רולס רויס, וולוו פורד ועוד. היא מעסיקה כ-9,700 עובדים ובשנת 2018 הסתכמו מכירותיה בכ-1.35 מיליארד אירו. מייסד משותף ומנכ"ל ניוסייט, אלי אסולין, סיפר ל-Techtime שהפרוייקט המשותף עדיין חסוי, אולם הוא קשור לנושא של תאורה חכמה ומסתגלת (Adaptive Frontline System). הרעיון הראשוני פותח על-ידי ניוסייט ומהנדסי ZKW במסגרת התחרות.

"ישבנו איתם שלושה ימים במטה החברה ופיתחנו רעיון חדש שהחברה החליטה לאמץ. למוצר המשותף הראשון נקבעו תקציב ולוחת זמנים, והאבטיפוס הראשון אמור לצאת בעוד כשנה לניסויי שטח". מבחינת החברה מדובר בתחום חדש ומפתיע, שכן הוא מעניק לה גישה אל שוק המוני, שזה דבר נדיר בתחום החיישנים המורכבים שבהם היא עוסקת.

הדבר גם מלמד על התפתחויות חדשות בתעשיית הרכב: המעבר של התעשייה לשימוש בתאורת רכב מבוססת לדים, הכניסה את עולם האקטרוניקה אל מערכת שבעבר התבססה על נורות להט או הלוגן והיתה פשוטה יחסית. תאורת לדים דורשת מערכות בקרת הספק וזרם מדוייקים מאוד ושליטה מלאה בדיודות כדי להבטיח צבע ועוצמה מתאימה של התאורה.

פנס הרכב הופך פיסת נדל"ן עתירת אלקטרוניקה

כיום, עם ההתפתחות של המכונית החכמה והמכונית האוטונומית, יש צורך בתאורה שתדע לפעול בסביבה שבה יש חיישנים רגישים, לא תסנוור אותם ותספק להם את מקורות האור הטובים ביותר בכל תנאי הדרך, האור ומזג האוויר. במסגרת הזאת, הקבוצה מתכננת להיכנס אל טכנולוגיות חדשות, דוגמת רכיבי MEMS, דיודות מסוג OLED, ומקורות לייזר מיניאטוריים.

למעשה, היא מנהלת מעין "מלחמת נדל"ן" במטרה לשכנע את התעשייה שהחיישנים במכונית העתיד יהיו חלק בלתי-נפרד ממערכת התאורה של הרכב. כיום היא מפתחת יכולות חדשות במקורות תאורה מבוססי לדים, כמו למשל יכולת שליטה בכל לד בנפרד כדי לאפשר לרכב להתאים אוטומטית את התארוה אל תנאי הדרך, למנוע סינוור של הולכי רגל או נהגים, ולצמצם את השטחים המתים. המגמות האלה מסבירות את אופי שיתוף הפעולה שלה עם חברת ניוסייט.

החיישן של ניוסייט מיוצר בישראל

חברת ניוסייט מפתחת חיישנים מיוחדים מבוססי CMOS המיוצרים בחברת טאואר-ג'אז במגדל העמק. המוצר הראשון של החברה הוא השבב NSI3000 הכולל מעגל עיבוד אנלוגי ודיגיטלי וחיישן אינפרא-אדום בשבב יחיד, המשמש בעיקר במערכות LiDAR המותקנות על-גבי רובוטים, כדי למנוע התנגשויות בינם לבין הסביבה ואפילו בני-אדם. הוא כולל החיישן כולל 2048 פיקסלים הבנויים בתצורה של פיקסלים גדולים ופיקסלים קטנים. הפיקסלים הגדולים (4µm x 8µm) מאורגנים בארבע שורות ומעניקים רגישות גבוהה. הפיקסלים הקטנים יותר (4µm x 4µm), מאורגנים גם בהם בארבע שורות ומעניקים לחיישן רזולוציה גבוהה.

לפני כחודשיים היא הוציאה לשוק את הגרסה החדשה של החיישן, NSI3100 (בתמונה למעלה), שנמסר בינתיים ללקוחות ביטא. הרכיב החדש כולל תכונות מיוחדות. הוא לוכד את המידע בקצב של 40,000 מסגרות בשנייה, ויכול לעבור למצבי מדידה שונים, כמו צילום תמונה, מדידת מרחק או מדידת עוצמת תאורה, באמצעות פקודת תוכנה בלבד.

בימים אלה החברה מפתחת טכנולוגיות חישה נוספות, בהן מצלמת עומק למכשירי סמארטפון, גרסה חדשה של החיישן הקיים, הכוללת מטריצה של 32 שורות, ואת חיישן הדור הבא שלה, NSI5000, שיאפשר ליישם מערכת LiDAR ללא חלקים נעים (Solid State LiDAR), כפי שדורשים יצרני הרכב.

החברה מנס ציונה מעסיקה כ-30 עובדים ויש לה חברה בת בסין (שנזן). למרות שהיא נמצאת בשלב המכירות ועד היום היא כבר מכרה כמה מאות אלפי שבבים, היא נמצאת כעת במהלכו של גיוס הון ראשון (A Round) שאמור להסתיים בחודשים הקרובים.

רנו וניסאן השיקו את מעבדת החדשנות בתל-אביב

בתמונה למעלה: מכונית קונספט של חברת רנו

יצרניות הרכב רנו וניסאן (הפועלות כקבוצה בשם Alliance) חנכו היום (ב') את מעבדת החדשנות של הקבוצה בפארק עתידים בתל-אביב. המעבדה החדשה הוקמה בסיוע רשות החדשנות ונועדה לסייע לחברות סטארט-אפ ישראליות לשתף פעולה עם קבוצת הרכב הבינלאומית ולהכיר את הדרישות של תעשיית הרכב. מעבדת החדשנות מתמקדת בחיישנים לרכב אוטונומי, הגנת סייבר וביג דאטה. כיום היא כוללת 6 מומחים טכניים של רנו ניסאן, כאשר המטרה היא להגדיל את מספרם לכ-30 מומחים.

כיום הם מבצעים פרויקטים ובדיקות היתכנות עבור מוצרים של עשר חברות ישראליות: Apollo Power, Autotalks, Argus, BrightWay Vision, Electreon, Enigmatos, IRP Systems, Karamba, Moodify, Saferide ו-Upstream. "פתיחת המתחם החדש היא אבן דרך עבורנו", אמר אנטואן באסוויל, מנהל המעבדה. "אנו מאמינים שהמעבדה החדשה, השותפויות של הקבוצה עם רשות החדשנות, עם העיריה ואוניברסיטת ת"א, יתרמו ליצירת אקוסיסטם כולל של תחבורה בפארק עתידים, במגוון רחב של תחומים, מעיר חכמה ועד לתחומי הפעילות הטכנולוגיים שלנו".

במפגש עם עיתונאים הסביר סגן נשיא בכיר להנדסה ב-Alliance גאספר גאסקון אבאלן (בתמונה למעלה), שפתיחת המעבדה בישראל מבטאת שינויים שתעשיית הרכב הנגרמים על-ידי הכניסה המאסיבית של אלקטרוניקה לתוך הרכב. "בעבר תעשיית הרכב עבדה רק עם ספקים מהשורה הראשונה (Tier-1), אולם כיום אנחנו מחפשים טכנולוגיות חדשות ולכן אנחנו מעוניינים להגיע לחברות סטארט-אפ ולחברות טכנולוגיות קטנות. מבחינתם זו אפשרות לקבל הדרכה בדרישות של תעשיית הרכב וסיוע בהבאת המוצרים שלהם אל שוק הרכב".

בנוסף לטכנולוגיות בתוך הרכב, הקבוצה מעוניינת כיום גם בגישה אל טכנולוגיות תשתית חדשות, כמו סייבר, כבישים חכמים ועוד. המעבדה פועלת בשיתוף עם קרן ההשקעות התאגידית של קבוצת הרכב, Alliance Ventures, אשר מתכננת להשקיע בחברות סטארט-אפ כמיליארד דולר ב-5 השנים הבאות. בין השאר, היא הצטרפה לקרן Maniv Mobility  הישראלית. המעבדה מקבלת תמיכה מחברת קרסו יבואנית רנו ניסאן ועם שדה הניסויים CityZone, הפועל בפארק עתידים.

היילו החלה באספקת מעבדי AI ללקוחות ביטא

חברת היילו התל אביבית (Hailo) השלימה את פיתוח האב-טיפוס של מעבד הלמידה עמוקה שלה, Hailo-8 המיועד למכשירי קצה, והחלה לספק דוגמאות של השבב ללקוחות פוטנציאליים, בעיקר בתחום המצלמות החכמות בסמארטפונים, מערכות אבטחה ורכב אוטונומי. מדובר בלקוחות ביטא שיבחנו את ביצועיו, ומהם ימנו הלקוחות המסחריים הראשונים. ל-Techtime נודע שהחברה נערכת כיום לייצור ההמוני שיתחיל ככל הנראה בעוד כשנה בחברת TSMC הטאיוואנית, בתהליך של 16 ננומטר.

הפחתת-עומס מהענן

רוב מטלות העיבוד ביישומי בינה מלאכותית ולימוד עומק מתבצע כיום בענן, כלומר במרכז נתונים מרוחק המצויד בעוצמת המחשוב הדרושה לעיבוד כמויות המידע הגדולות המגיעות ממכשירי הקצה. אלא שהצמיחה במספר מקורות הקצה, כמו מצלמות, בקרים ואבזרי IoT, מייצרת עומס גדול מאוד במרכזי המידע, אשר מתקשים לעמוד בדרישות המגיעות מהמכשירים הרבים.

בראיון ל-Techtime הסביר מייסד משותף והטכנולוג הראשי של החברה, אבי באום, שהצורך במעבדי AI במכשיר הקצה נועד לשחרר את צוואר הבקבוק שנוצר במרכזי הנתונים. "מכיוון שחיישני הקצה מייצרים כמות גדולה של מידע, צריך להאציל חלק מפעולת הלמידה העמוקה למכשיר הקצה. כמו-כן, המידע המגיע כיום ממכשירי הקצה אל הענן הוא ברובו גולמי ובלתי מובנה. בינה מלאכותית במכשיר הקצה מאפשרת להעביר לענן אינפורמציה איכותית יותר, מפוענחת וממויינת".

יעיל יותר מהשבב של אנבידיה

תהליך הלמידה העמוקה מתבצע בשלושה שלבים עיקריים: מידול, אימון (Training) והפעלת ההסקות (Inferencing) שנאספו בשלבי האימון. השבב של היילו ליישם את ההסקות, כלומר להפעיל את רשת הנוירונים על המידע המתקבל מהחיישנים בזמן אמת, ולהפיק החלטה במקום. באום: ""בדטה-סנטר חשובה הקיבולת (Capacity), אבל במכשיר הקצה חשובה היעילות. למשל, כמה תמונות ניתן לעבד ביחידת הספק אחת, כאשר הדגש הוא על עיבוד ביחס למחיר, לשטח הסיליקון ולהספק".

מייסד משותף וטכנולוג ראשי אבי באום: "הרכב האוטונומי הוא אבזר הקצה המאתגר ביותר"
מייסד משותף וטכנולוג ראשי אבי באום: "הרכב האוטונומי הוא אבזר הקצה המאתגר ביותר"

"בנוסף לארכיטקטורת החומרה שפיתחנו, בנינו גם ארכיטקטורת תוכנה המאפשרת להריץ את רשתות הנוירונים ביעילות מאוד גבוהה". למעשה, החברה טוענת שהיעילות שלה גבוהה מזו של אנבידיה. במבחן ResNet-50, הבודק את הביצועים של רשתות נוירוניות מסוג Residual Network בעלות 50 שכבות, השבב של היילו הגיע לעוצמת מחשוב של 26TOPS (טרה פעולות לשנייה) בהספק של 2.8TOPS לכל ואט בעיבוד תמונות. מעבד Xavier AGX של אנבידיה הציג ביצועים נמוכים יותר: 0.14TOPS בלבד לכל ואט, בעיבוד התמונות ברזולוציה זהה. כלומר, מבחינה אנרגטית היילו יעילה כמעט פי 20 יותר מאשר אנבידיה.

יש לכם אסטרטגיה בתחום הרכב האוטונומי?

באום: "הרכב האוטונומי הוא אבזר הקצה המאתגר ביותר מבחינת כמות הנתונים ומורכבות העיבוד, אשר צריך להתבצע בשיהוי (latency) נמוך מאוד וברמת בטיחות מקסימלית. במודלים הקיימים היום המידע המגיע מהחיישנים ברכב מתפענח במחשב המרכזי של המכונית (ECU). השבב שלנו יכול להשתלב בתוך ארכיטקטורת העיבוד הזו ולהפחית את העומס מהמעבד המרכזי של הרכב.

"אולם כמו בתחום הסמארטפונים, גם כאן הפיתרון שלנו יכול גם לאפשר עיבוד צמוד לחיישן של המידע הגולמי, ועל-ידי כך להפחית את העומס מהמחשב המרכזי ולהעביר אליו מידע מפוענח ואיכותי יותר, שיאפשר לו להתמקד בקבלת החלטות, שהיא יותר מבוססת חוקים (rule-based). זהו היעד שלנו בטווח הארוך. תחום החיישנים לרכב בישראל מאוד מפותח, ואנחנו נמצאים בקשר עם כל השחקנים המשמעותיים כאן".

שחקן חדש בים של כרישי Fabless

מאחר שהשבב שלה מיועד להיכנס למכשירי קצה, האתגר הנוכחי העומד בפני היילו הוא המעבר מפיתוח לייצור המוני. הדבר מחייב מודל עסקי מהודק הכולל ניהול של קווי ייצור, שרשרת אספקה ורשת הפצה. צוות הניהול של החברה מכיר את הבעיה, מכיוון הוא כולל אנשים שהגיעו בחברות סמיקונקדטור גלובליות כמו אינטל, ברודקום ומלאנוקס, שבהן הם צברו ניסיון בייצור והפצת שבבים בהיקף גדול. גם באום מגיע מתעשיית השבבים, ולפני שייסד את היילו ניהל את תחום המובייל בחברת Texas Instruments.

"לאחר שהשלמנו את פיתוח הרכיב, אנחנו עובדים כעת על גיבוש מודל הייצור וההפצה. מדובר באופרציה מורכבת, אבל רבים מאיתנו עבדו בתפקידים בכירים בחברות שבבים והיו אחראים על מערכי ייצור של עשרות מיליוני שבבים. ארכיטקטורת התוכנה שלנו תאפשר לנו לייצר את השבב גם בתהליכים פחות יקרים, ועל כן בחרנו ב-16 ננומטר".

חברת היילו פועלת מתל אביב ומעסיקה כיום כ-55 עובדים. כיום היא נמצאת בשלבי התרחבות ומחפשת בעיקר מהנדסי תוכנה ואלגוריתמאים. עד היום היא גייסה כ-24 מיליון דולר, אך מעריכה שתידרש לבצע גיוס הון נוסף כדי לממן את המעבר לייצור המוני.

הרכב האוטונומי עומד לשנות את פני הענן

בתמונה למעלה: המחשה של מובילאיי ליכולת ההתמצאות של מערכות ADAS

מאת: טל דורון, מנהל חטיבה עסקית אזורי, UDS, דל טכנולוגיות

תעשיית הרכב נכנסת לתקופה אולטרה-תחרותית, בה הביקוש לנוחות ובטיחות מאיץ את השינוי בתעשייה. הדבר איננו מוגבל רק לתעשיית הרכב, אלא נכון לכל תעשייה תומכת כמו חיישנים, מצלמות, יישומי אנליטיקה של IoT וכמובן בעולמות המחשוב והאחסון העתידיים, הן במכונית עצמה והן במרכזי הנתונים. לשם המחשה: מערכות Advanced Driver Assistance System – ADAS כוללות פונקציות כמו בלמים אוטומטיים, מיגון מפני התנגשות ותמיכה במצבי חירום. המאפיינים האלה דורשים כמויות אדירות של דאטה, וגמישות ייחודית עבור אחסון. מאחר ומערכות ADAS הנן לרוב קריטיות מבחינה בטיחותית, הדרישה לקליטת נתונים ניצבת בראש סדר העדיפויות.

טל דורון. צילום: גינדי פקר

אבל קשה להתעלם מהמגבלות של אגירת הנתונים המסורתית ושל ארכיטקטורות מרכזי המידע: רמות האוטומציה מוגדרות מרמה אפס עד חמש, כאשר רוב כלי הרכב המודרניים מוגדרים ברמה שתיים או שלוש.

יחד עם זאת, פרויקטי ADAS בעלי רמה שלוש כיום, כבר עקפו את פתרונות האחסון המסורתיים, וכאשר פרויקטים ברמות ארבע וחמש כבר ניצבים בפתח, הצורך בפתרונות אגירה הופך לקריטי. פתרונות אלה צריכים להיות בעלי ביצועים ברמה גבוהה ובנויים לעומסי עבודה המתאימים לתחרות גבוהה.

כדי לבסס את טכנולוגיית הרכב המקוון, יש צורך לפשט את מבני הנתונים באמצעות מסגרת עבודה לניהול ביג דאטה בעלת יכולות ארכיון אקטיבי. דרישות המידע הגבוהות של רכב אוטונומי להוביל להתפתחות ואימוץ טכנולוגיות רבות, דוגמת גישה מהירה מאוד לאינטרנט באמצעות 5G, בינה מלאכותית ופלטפורמות דינמיות לניתוח ביג דאטה. יחד עם זאת, כדי לאפשר תקשורת רכב לרכב (V2V) ורכב לתשתית (V2X), יהיה צורך ביותר קישוריות לעננים ולשימוש במספר עננים ציבוריים שונים, במטרה להקל על מעבר הנתונים ולהבטיח יעילות ובטיחות.

הדיגיטציה של הרכב מגדילה את החשיבות של ניהול תוכנה, שדרוגי קושחות (firmware) ואפשרות לפונקציות חדשות, כולל לתיקוני באגים און-ליין. הדבר דורש ניהול OTA – On The Air, ניטור ופלטפורמות אבטחה. בהתחשב בגודל שדרוגי התוכנה הנדרשים והמפות בעלות הרזולוציה הגבוהה אשר ינווטו את כלי הרכב, ברור כי נדרשת אסטרטגיה חדשה לניהול דאטה. צריך להיוולד דור חדש של מרכזי מידע מבוססי AI, המצויד בחומרה חדשה ובארכיטקטורות תוכנה שיאפשרו ניתוח בזמן אמת ובמנעד רחב.

הרכב האוטונומי דורש גישה חדשה לחומרה ולתוכנה

הפקה מתמשכת של דאטה, אגירה, עיבוד וניתוח נתונים, מציבים אתגר משמעותי, לצד דרישה רגולטורית לאגירת ושמירת הנתונים. המפתחים צריכים להחזיק את המידע שנאסף במשך עשורים, וחוזי שירות דורשים שיחזור נתונים לעיתים דחופות, וזמני סימולציה מחודשת הנמדדים בימים. פתרונות ארכוב מסורתיים כגון טייפ וענן, אינם חלופות מעשיות. הדרך הפרקטית היחידה היא לאמץ ארכיטקטורות עתידיות מוכחות, בהן יכולת אחסון אשר בעלת יכולת שדרוג קלה, לינארית וללא פגיעה בביצועים.

בסביבות מסוג זה, חישוב ואגירה בקצה יצטרכו לעבור אופטימיזציה על מנת לעבוד בצורה חלקה, כהרחבה למערכת IT כוללת, עם ארכיטקטורות פתוחות קריטיות. לסיכום, בעוד פיתוח הרכב האוטונומי ממשיך להתקדם, יהיה קשה יותר לחזות את הדרישות לביצועים בצורה מדויקת. לכן הכרחי – עבור תעשיית האוטומטיב במיוחד – לדאוג לכך שאחסון וביצועי חישוב יותאמו להיקף היכולת הביצועית, כדי שיוכלו לספק את מלוא היכולות לטכנולוגיות אוטומציה הנתמכות AI.

משה גבריאלוב הצטרף לדירקטוריון Foretellix

Xilinx Moshe Gavrielov

הנשיא והמנכ"ל לשעבר של חברת Xilinx, משה גבריאלוב, הצטרף לדירקטוריון של חברת Foretellix, אשר פיתחה שפת אימות חדשנית לבדיקה אוניברסאלית ואוטומטית של כלי-רכב אוטונומיים. גבריאלוב, בן 64, הגיע לזיילינקס כאשר היא היתה נתונה בקשיים והוטל עליו לרענן אותה ולהגדיר לה חזון מחודש. הוא הוביל שינוי אסטרטגי ותפעולי רחב שהביא את שווי החברה לכמעט 20 מיליארד דולר ולמעמד של ספקית הרכיבים המיתכנתים (FPGA) הגדולה בעולם.

לפני-כן שימש כנשיא ומנכ"ל חברת הסטארט-אפ הישראלית וריסיטי שפיתחה פתרון מהפכני לאימות תכנוני שבבים, ושנמכרה לחברת קיידנס ב-2005 תמורת 315 מיליון דולר. בעקבות העסקה ניהל את חטיבת וריסיטי בתוך קיידנס עד למעבר לחברת זיילינקס בשנת 2008. כיום הוא משמש כיו"ר חברת Wind River וחבר בוועדת התגמול של TMSC.

בחזרה לשורשים: אימות התכנון

בעקבות המינוי חוזר גבריאלוב לעבוד עם האנשים שאותם הכיר בווריסיטי. מייסד משותף והטכנולוג הראשי של פורטליקס, יואב הולנדר, ייסד את חברת וריסיטי, והמייסד המשותף והמנכ"ל של החברה, זיו בנימיני, שימש כסמנכ"ל הפיתוח של וריסיטי (המייסד השלישי, גיל אמיד, הגיע מחברת אינטל). פורטליקס מתל אביב פיתחה את פלטפורמת Coverage Driven Verification, המאפשרת לבדוק את ההתנהגות של רכב אוטונומי במאות מליוני תרחישי נהיגה, כדי לוודא שהוא בטוח לשימוש בלא מגבלות, ושהדגמים היוצאים לשוק עומדים בתקנים הבטיחותיים הנדרשים.

מימין לשמאל: זיו בנימיני ויואב הולנדר מחברת פורטליקס
מימין לשמאל: זיו בנימיני ויואב הולנדר מחברת פורטליקס

כדי ליישם את הרעיון, פורטליקס המציאה שפת אימות תכנון (Scenario Description Language) שתוכל לשמש כתקן לתיאור תרחישים של רכב אוטונומי ולבדיקת התפקוד של מכלולי הרכב. שפת התכנון מבוססת על הנסיון שצברו המייסדים במערכות אימות תכנוני שבבים. המערכת יודעת להתחבר לכל פלטפורמות הבדיקה הקיימות היום בשוק, כולל סימולטורים, מערכות חומרה/תוכנה היברידיות, מרחבי ניסוי סגורים ונסיעות מבחן בכבישים.

רק מערכת אוטומטית יכולה לבצע מיליארדי בדיקות

בראיון ל-Techtime הסביר הולנדר מדוע יש צורך בשפת מחשב חדשה. הולנדר: "שפת SDL מתארת את ההתנהגות של מערכות הרכב מרמת התת-מערכת הבודדת ועד רמת המכלול, באמצעות מספר פרמטרים מופשטים. לעולם לא נוכל לבדוק את כל האפשריויות, אולם עולם הרכב הוא פתוח יותר מעולם השבבים. כדי לבדוק רכב אוטונומי יש צורך לבצע מיליארדי תרחישים, ואין אפשרות לבצע אותם באמצעים ידניים. לכן יש צורך בשפה המתארת תחישים בצורה מופשטת, אשר יכולה לחולל אינסוף תרחישים".

"זוהי זכות גדולה להצטרף לדירקטוריון Foretellix ולסייע בעיצוב עתיד התחבורה החכמה", אמר גבריאלוב. "אני מאמין מאוד בצוות של Foretellix לאפשר בטיחות הניתנת למדידה בכלי-רכב אוטונומיים, ובכך להסיר את המכשול הגדול ביותר להטמעה מלאה של נהיגה אוטונומית". בפברואר 2018 ביצעה פורטליקס גיוס סיד בהיקף של 1.5 מיליון דולר מקבוצת משקיעים בהשתתפות זהר זיסאפל, בני שניידר וגיל אגמון (בעלים ומנכ"ל דלק רכב). בינואר השנה (2019) היא השלימה גיוס הון ראשון בהיקף של 14 מליון דולר, בהובלת הקרנות Jump Capital, 83North ו-Nextgear Ventures.

אינוויז תקים בסין קו ייצור המוני לחיישני לידאר

חברת אינוויז (Innoviz Technologies) עברה לפני כשלושה שבועות ממשכנה הישן בכפר סבא למבנה חדש בשטח של כ-4,000 מ"ר בפארק אפק שבראש העין, הכולל מעבדת ניסויים בכלי-רכב, חדר נקי ומשרדים המאכלסים את כל 200 עובדי החברה בישראל. המעבר למתקן החדש הנמצא עדיין בבנייה חלקית, נועד להכין את החברה לקראת הייצור ההמוני של חיישן ה-LiDAR מהדור החדש של החברה, אשר צפוי להתחיל בשנת 2020. למעשה, התאריך נקבע על-ידי חברת ב.מ.וו, אשר החליטה לשלב את החיישן של אינוויז בגרסה האוטונומית של ה-SUV החשמלי חדש iNEXT.

הרכב צפוי להגיע לשוק בשנת 2020, כאשר בשנת 2021 ב.מ.וו תוציא לשוק את הגרסה האוטונומית שלו. לצורך זה צריכה אינווויז להוכיח יכולת ייצור המוני עד אמצע 2020. בביקור של Techtime במתקן החדש, סיפר המנכ"ל עומר כילף שההיערכות לייצור המוני כוללת תוכנית להקמת קו ייצור המוני בסין כבר בסוף שנת 2019. בין השאר, כדי לעמוד ביעד, צריכה החברה להשלים את הפיתוח של חיישן הדור הבא שלה, InnovizOne, אשר יהיה קטן יותר ובעל ביצועים משופרים בהשוואה לחיישן הדור הראשון, InnovizPro.

חברת אינוויז הוקמה בתחילת 2016 על-ידי עומר כילף, אורן רוזנצווייג, אורן בוסקילה ועמית שטיינברג. כולם יוצאי יחידה טכנולוגית של חיל המודיעין, שגם מילאו תפקידי מפתח בחברות סטארט-אפ ובחברות רב-לאומיות. מייסד משותף נוסף הוא יו"ר החברה, זהר זיסאפל, שהיה גם המשקיע הראשון. עד היום היא גייסה כ-82 מיליון דולר. החברה הביאה לשוק קונספט חדש של חיישן LiDAR המבוסס על רכיב מוליך למחצה וללא שימוש בחלקים נעים, אשר יעמוד בדרישות הגודל, המחיר והביצועים של תעשיית הרכב.

בתוך מעבדת בדיקות הרכב החדשה של חברת אינוויז
בתוך מעבדת בדיקות הרכב החדשה של חברת אינוויז

טכנולוגיית LiDAR מאפשרת להשתמש במכשיר לייזר כדי למדוד מרחקים. המערכת משדרת אותות לייזר קצרצרים לעבר אובייקט נבחר, וקובעת את מרחקו בהתאם לזמן הדרוש לאותות לחזור אל המכשיר. הרעיון של אינוויז היה לפתח שבב High Definition Solid State LiDAR שיאפשר להוזיל את עלות החיישן מתחת ל-100 דולר כדי שיוכל להיות חיישן סטנדרטי בכל סוגי הרכב. הפתרון של החברה מבוסס על שימוש ברכיב MEMS הכולל תכנון מיוחד של מראה אשר יכולה לנוע בשני צירים, ועל-ידי כך מאפשרת ביצוע של סריקת לייזר ללא חלקים נעים.

בנוסף, המודול המרכזי בתוך המערכת כולל גם גלאי הקולט את קרן הלייזר ושבב ASIC המבצע את החישובים וממיר את האותות למודל של נקודות תלת-מימדיות. מאחורי זה יושב מחשב המריץ את אלגוריתם הראייה הממוחשבת וכולל גם מרכיב של בינה מלאכותית מסוג רשת נוירונים. תשתית אלגוריתמיקה ותוכנה, המאפשרת להמיר את המידע הגולמי המגיע מהחיישן ולייצר תובנות על המתחולל בדרך.

כילף: "מה שאנחנו עושים בנושא של ראיית מכונה הוא לא פחות חדשני מאשר הפיתוח שלנו בתחום החומרה. יש מעט מאוד מחקרים בעולם בתחום הראייה הממוחשבת התלת מימדית ב-LiDAR. למעשה כמעט ואין. בטח לא משהו המוכן מסחרית. אנחנו עושים כאן עבודה חלוצית מאוד, ומפתחים תשתית תוכנה חדשה המשלבת בין ראיית מכונה קלאסית לבין לימוד עומק".

בתוך המשרדים החדשים בפארק אפק. 200 עובדים, 140 אנשי פיתוח, ומתוכם 40 מתכנתים
בתוך המשרדים החדשים בפארק אפק. 200 עובדים, 140 אנשי פיתוח, ומתוכם 40 מתכנתים

כיום, מעסיקה החברה כ-40 מתכנתים מתוך צוות של כ-140 אנשי פיתוח. הם מפתחים גם את התוכנה אשר נמצאת במחשב מחוץ לחיישן. בנוסף, הם מפתחים כיום סימולטור תלת-מימדי ראשון מסוגו, אשר יאפשר לדמות סביבה סינתטית ולייצר את האותות שהיו מתקבלים מחיישן ה-LiDAR, אם הוא היה סורק את הסביבה הזאת.

מהו היתרון התחרותי שלכם בתחום החיישנים לרכב אוטונומי?

עומר כילף: "זהו שוק מטורף וענק, והרבה מאוד חברות מאוד גדולות מנסות להגיע אליו כמה שיותר מהר, אולם יש צוואר בקבוק בתחום טכנולוגיית LiDAR: המכשירים בשוק יקרים וגדולים, ורוב החברות המתחרות בנו עדיין מבוססות על חיישנים גדולים ומכניים. הן מתמקדות כרגע בשיפור הביצועים, אבל לא בהפחתת העלויות".

מדוע יש צורך בחיישן LiDAR בעולם שיש בו מערכות מצלמות ומערכות מכ"ם זולות?

"הארכיטקטורה של הרכב האוטונומי כוללת מספר חיישנים: מצלמה, LiDAR, מכ"ם וחיישני אודיו. כל אחד מהם נותן את המידע שלו והמערכת מייצרת תובנה כוללת באמצעות Sensor Fusion. כלל האצבע בתעשייה הוא שכדי שהמחשב יקבל החלטה מסויימת, הוא צריך אינדיקציה זהה המגיעה לפחות משני סנסורים שונים". בנקודה הזאת יש חשיבות לחיישן תלת-מימדי נוסף מעבר למכ"ם: למערכות מכ"ם יש רזולוציה נמוכה, והן לא מזהות אובייקטים נייחים בגלל שהן נשענות על אפקט דופלר".

אחת מהתוצאות של כלל האצבע הזה, הוא שחברת ב.מ.וו נשענת על שתי טכנולוגיות ישראליות במכונית האוטונומית שלה: טכנולוגיית ה-LiDAR של אינוויז, אשר תפעל בשילוב עם טכנולוגיית עיבוד התמונה של חברת מובילאיי.

המבנה החדש של אינוויז בפארק אפק בראש העין
המבנה החדש של אינוויז בפארק אפק בראש העין

 

אוטופיה יוצאת מהשלב החשאי עם גיוס של 3 מיליון דולר

חברת Ottopia מתל-אביב שפעלה עד כה תחת מעטה כבד של חשאיות, הכריזה על גיוס סיד של 3 מיליון דולר בהובלת קרן MizMaa Ventures ובהשתתפות NextGear, Plug and Play ו-Glory Ventures. החברה הוקמה לפני מספר חודשים על-ידי המנכ"ל עמית רוזנצוויג והטכנולוג הראשי לאון אלטרס, ופיתחה פלטפורמה לשליטה מרחוק על כלי-רכב אוטונומיים (Teleoperation).

הטכנולוגיה מאפשרת לנהג אנושי לנהל את הרכב אוטונומי במקרים המעטים שבהם הרכב לא יכול להתנהל באופן עצמוני בטכנולוגיות המשמשות כיום בכלי-רכב אוטונומיים. אומנם יש כיום פלטפורמות Teleoperation בסיסיות, המספקות תמיכה באמצעות נהג מרוחק, אולם להערכת החברה הן לא מספקות מענה לבעיית טעויות האנוש במצבים המוגדרים כמסוכנים, כגון עקיפת עבודות בכביש או נהיגה בסביבה הומה בבני-אדם.

מייסדי אוטופיה: לאון אלטרס (מימין) ועמית רוזנצוויג
מייסדי אוטופיה: לאון אלטרס (מימין) ועמית רוזנצוויג

הפלטפורמה של Ottopia מאפשרת לנהג המרוחק ליהנות מהבינה המלאכותית הקיימת ברכב באופן שבו שיתוף הפעולה ביניהם מאפשר לקבל את "הטוב שבשני העולמות". בעת ההתערבות, הנהג המרוחק עוזר לרכב האוטונומי לקבל החלטה, בעוד שהרכב האוטונומי מוציא לפועל את ההחלטה שהוגדרה, באמצעות החיישנים ומערכות הבטיחות המתקדמות של הרכב. תפישת העולם של המערכת היא שהאדם צריך לסייע לרכב לקבל החלטות, והרכב צריך לסייע לנהג האנושי לבצע אותן.

שני המייסדים מביאים לחברה ידע בטכנולוגיות צבאיות מתקדמות. לאון הקים את ענף הרובוטיקה וכלי-הרכב האוטונומיים בצה"ל, והיה אחראי קרוב ל-10 שנים על מגוון מערכות אוטונומיות ופלטפורמות Teleoperation אשר השתתפו במשימות מבצעיות. הוא יצטרף לחברה באופן רשמי בחודש פברואר 2019. עמית שימש כראש קבוצת מוצר במיקרוסופט ישראל וכן סמנכ״ל מוצרים בחברה המפתחת פתרונות שידור וידאו אלחוטי. לפני-כן הוא פיקד על מדור מחקר ופיתוח של פתרונות סייבר ביחידה 8200.

אוטופיה מתכננת להשתמש בכספי הגיוס להרחבת צוות הפיתוח בתל-אביב, ולקידום שיתופי פעולה עם חברות רכב. ״הפלטפורמה שלנו מספקת מענה לאתגרים הקשים ביותר ב-Teleoperation, כגון חיבוריות, בטיחות וחסינות מפני מתקפות סייבר״, אמר המנכ״ל עמית רוזנצוויג. ״קיבלנו תגובות מצויינות מחברות משמעותיות המאפשרות לנו לבנות את המוצר המתאים ביותר ללקוחות".

קוגנטה גייסה 18.5 מיליון דולר לקידום הסימולטור לרכב אוטונומי

Cognata CEO Danny Atsmon

חברת קוגנטה (Cognata) מרחובות השלימה גיוס הון בהיקף של 18.5 מיליון דולר, אשר ישמש למימון הרחבת כוח האדם ההנדסי ותחלת הפעילות המסחרית בארצות הברית, באירופה ובאסיה. הגיוס הובל על-ידי קרן  Scale Venture Partners, בהשתתפות המשקיעים הקיימים בחברה: Emerge, Maniv Mobility, קרן ההשקעות של חברת איירבאס והמשקיעה החדשה, קרן Global IoT Technology Ventures היפנית. זהו גיוס ההון השני של החברה, לאחר שבשנת 2017 היא גייסה 5 מיליון דולר.

חברת קוגנטה פיתחה סימולטור המתבסס על בינה מלאכותית, למידה עמוקה וראיית מכונה, המאפשר ליצרניות רכב ולחברות המפתחות מכוניות אוטונומיות לקצר באופן משמעותי את שלב נסיעות המבחן בפיתוח מכוניות אוטונומיות ולחסוך בעלויות. הסימולטור של קוגנטה מאפשר ליצרניות הרכב לערוך את נסיעות המבחן בסביבה וירטואלית שמדמה את העולם האמיתי. החברה הוקמה בשנת 2016 על-ידי המנכ"ל דני עצמון (בתמונה למעלה), שייסד בעבר את חברת iOnRoad שפיתחה אפליקציה לטלפון חכם המספקת לנהג התראה בכל פעם שהוא נקלע למצב סכנה בכביש. בשנת 2013 היא נמכרה ל-HARMAN (שנמכרה לסמסונג ב-2016 תמורת 8 מיליארד דולר), ולאחר תקופה קצרה בהרמן הוא הקים את קוגנטה.

רכב וירטואלי לומד לנהוג בדרך וירטואלית של קוגנטה
רכב וירטואלי לומד לנהוג בדרך וירטואלית של קוגנטה

בראיון ל-Techtime שהתקיים לא מזמן, הסביר עצמון שהפלטפורמה של החברה מאפשרת לאמן את מערכות הבינה המלאכותית של כלי-רכב אוטונומיים על-גבי פלטפורמה וירטואלית, לפני שהרכב יורד לכביש לבדיקות שטח. "המודל שלנו מבוסס על סביבה סטטית, סביבה דינמית, חיישנים וענן. במסגרת הסביבה הסטטית אנחנו בונים סביבה וירטואלית אמיתית בקנה מידה של ערים שלמות. יש לנו למשל את רחוב 9 בסן פרנסיסקו עם כל העצים, השברים והפגמים בכביש.

"קיימת שכבת דינמית שבה מערכת בינה מלאכותית מדמה את ההתנהגות של נהגים אחרים בדרך וגם שכבת הדמייה של החיישנים. ברכב אוטונומי יש כ-40 חיישנים שונים. שמנו לב שלעתים רבות אין התאמה מלאה בין המציאות לבין המידע המתקבל מהחיישנים. אנחנו לומדים את הטעויות של המכ"ם למשל, מהו ההבדל בין המציאות לבין המידע המתקבל ממנו, ומשלבים אותם במודל שלנו. השכבה העליונה, היא שכבת הענן, מאפשרת לבצע מיקבול כדי לקצר את זמני ההדמייה.

"ללא סימולציה, יידרשו מאות שנים לאימון מכונית אוטונומית"

"להערכת חברת המחקר ראנד יש צורך בנסיעה של 11 מיליארד מייל כדי להביא רכב אוטונומי לרמת נהיגה אנושית, המוגדרת כ-1.9 הרוגים לכל 100 מיליון מייל. בשיטת לימוד רגילה באמצעות נסיעה בכבישים, נדרשות כמה מאות שנים כדי להביא רכב אוטונומי לרמה אנושית. לכן יש צורך בסימולציה הפועלת במקביל בקנה מידה שרק הענן מספק". בחודש יוני השנה הרעיון קיבל הכרה מלאה: חברת Autonomous Intelligent Driving הנמצאת בבעלות אאודי, בחרה בקוגנטה כשותף לבניית סימולטור לאימון רכב אוטונומי. קוגנטה תספק לה יכולת סימולציה מקצה לקצה, שבאמצעותה תתמוך AID בפיתוח כלי-רכב אוטונומיים של הקבוצה.

ARM הכריזה על מעבד ייעודי לשימוש ברכב אוטונומי

חברת ARM הבריטית (הנמצאת בבעלות תאגיד סופטבנק היפני) הכריזה על מעבד חדש ממשפחת Cortex-A, המיועד להפעיל את המחשבים המרכזיים בתוך כלי-רכב אוטונומיים. המעבד החדש, מדגם Arm Cortex-A76AE, מבוסס על משפחת המעבדים החזקים Cortex-A76, אולם כולל מספר שינויים במיקרו-ארכיטקטורה הפנימית, המיועדים לאפשר לו להתמודד עם אתגר הביצועים ואתגר הבטיחות הנדרשים בכלי-רכב אוטונומיים. מכאן גם הסיומת AE של המעבד, המבטאת Automotive Enhanced.

המרכיב המרכזי בהתאמת המעבד אל דרישות הרכב האוטונומי בא לידי ביטוי בהטמעת טכנולוגיית הבקרה Split-Lock. תקן הבטיחות ISO26262 מגדיר ארבע דרגות אמינות לפעולת מערכות אלקטרוניות בכלי רכב, במסגרת דרישות ASIL, קיצור של Automotive Safety Integrity Level. הרעיון הוא שכל תת-מערכת צריכה לעמוד בדרישות בטיחות שונות, בהתאם לחומרת ההשלכות של תקלה אם מתרחשת באותה תת-מערכת.

שתי שיטות נפרדות לבקרה עצמית

כך למשל, מערכת הבקרה על הבלמים צריכה לעמוד בדרישות הבטיחות המחמירות ביותר (ASIL D), מכיוון שתקלה במערכת הזו יכולה לגרום לאסון. בהשוואה אליה, המערכת השולטת על מנועים בתוך מושב הנהג יכולה לעמוד בדרישות בטיחות נמוכות (ASIL A), מכיוון שתקלה במערכת הזאת תשפיע רק על רמת הנוחיות של הנהג, אולם לא תגרום לאסון.

כדי לעמוד בכל הרמות שמוגדרות ב-ASIL, הוסיפה ARM למעבד החדש את מערך האבטחה Split-Lock, המאפשר להתאים את ההפעלה שלו לרמת הבטיחות של כל פונקציה בנפרד. מדובר בשתי טכנולוגיות בטיחות שונות, Lock-Step ו-Redundant execution. טכניקת Lock-Step היא הדרך המסורתית להבטיח פעולה תקינה של המעבד, ושהוא לא בצע טעויות עקב שגיאות רנדומליות במעגלים החשמליים.

תיאור סכמטי של שתי שיטות האבטחה ששולבו במעבד ARM Cortex-A76AE
תיאור סכמטי של שתי שיטות האבטחה ששולבו במעבד ARM Cortex-A76AE

בקרת "התאומים הזהים"

בשיטה הזו שני מעבדים זהים המשמשים "תאומים" מבצעים את אותה פעולה על-גבי אותם נתונים. הם מחוברים אחד לשני באמצעות משווים, המוודאים שהתוצאה המתקבלת היא זהה. במידה ויש הבדלים ביניהם, המערכת מבצעת סדרת בדיקות כדי לברר היכן התקבל נתון שגוי. מדובר במערך שהוכיח את יעילותו אולם הוא נעול בחומרה ולא נותן גמישות רבה. למרות שבפועל, המערכת מפעילה שני מעבדים, אולם מקבלת ביצועים יעילים של מעבד אחד בלבד, המערכת הזאת מעניקה ביצועים גבוהים ובטיחות גבוהה, במחיר של ירידה בגמישות.

טכניקת Redundant execution נקראת גם Lock Mode ומספקת מענה מסג שונה: מעבדים בעלי ביצועים גבוהים מבצעים פעולות מורכבות יותר שקשה להגדיר אותן בוודאות מראש ולכן במקרה הזה נהוג להשתמש בטכניקת היתירות בעיבוד, הממומשת באמצעות תוכנה. במקרה הזה, מרציים את היישום על-גבי שתי ליבות CPU שונות המנותקות אחת מהשנייה.

גמישות במחיר של מורכבות

התוצאות מועברות אל ליבת עיבוד עצמאית שלישית, המוגדרת כ-Safety Island, אשר עובדת במהירות שעון אחרת ותחת מערכת אספקת כוח נפרדת. המעבד השלישי אחראי על קבלת ההחלטה הסופית, מהיא התוצאה הנכונה של העיבוד. השיטה הזו מעניקה גמישות רבה בהרבה מכיוון שהיא מבוססת תוכנה, אולם היא מגדילה בשיעור ניכר את המורכבות של המערכת.

השבב החדש של ARM משלב את שתי השיטות באמצעות טכנולוגיית Split-Lock. היא מאפשרת בחירה כיצד להפעיל את השבב: במתכונת Lock-Step הנקראת גם lock mode, או במתכונת Redundant execution הנקראת גם split mode. ניתן להרחיב את הגמישות הזאת כדי לתמוך במתאגי תגובה אחרים, למשל הורדת רמת האבטחה במקרים מסויימים, כדי להמשיך ולתפקד מבלי לכבות את המערכת. המעבד החדש מיוצר בגיאומטריה של 7 ננומטר וכולל 16 ליבות.

רשות החדשנות מקימה מאגד רכב אוטונומי

ביום שני, ה-3 בספטמבר 2018 יתקיים מפגש ההתנעה של המאגד החדש "עיבוד מידע ברכב אוטונומי" אשר מוקם על-ידי רשות החדשנות. המפגש יתקיים במשרדי רשות החדשנות, ברחוב הירדן 4 בקריית שדה התעופה. מוזמנים אליו נציגי חברות תעשייתיות, מוסדות אקדמיים ומוסדות מחקר שיש להם עניין להצטרף למאגד. מטרת המאגד היא לפתח פלטפורמה גנרית חסכונית בהספק המורכבת מחומרה ומתוכנה המאפשרת להפעיל אלגוריתמים של היתוך מידע, למידה, ניתוח מודעות מצבית והתמצאות במרחב, על מנת לאפשר יכולת נהיגה אוטונומית בסביבה אורבנית.

כעת המאגד מובל על-ידי חברת סיווה מהרצליה ועל-ידי חברת אלביט מערכות. הפעילות המרכזית של המאגד מתוכננת להתמקד במספר תחומים: פיתוח פלטפורמת חומרה/תוכנה משובצת מחשב (Embedded) להאצת ביצועים של אלגוריתמים רלוונטיים (היתוך מידע, למידת מכונה, מודעות מצבית והתמצאות במרחב). פיתוח אלגוריתמים לפיענוח תמונה בזמן אמת באמצעות הנתונים המתקבלים מחיישני הרכב, הפקת תובנות ופיתוח שיטות אימון לאלגוריתמים של לימוד מכונה ומדידת ביצועים לאלגוריתמים.

מיצרני חיישנים ועד יצרני רכיבים

השותפים הפוטנציאליים למאגד הם גופים הפיעלים כיום כמעט בכל התחומים הקשורים לרכב אוטונומי: מפתחי חיישנים לתחום הרכב בעלי יכולת עיבוד המידע המתקבל מהסביבה, יצרני רכב או ספקי שבבים לתחום הרכב האוטונומי, מפתחי תוכנה למיפוי והבנת הסביבה (כמו למשל SLAM), חברות המפתחות מעבדים או מאיצים לתחום הרכב האוטונומי ויצרני חומרה ו/או שבבים ייעודיים לעיבוד נתונים ברשתות נוירוניות. המאגד יפעל במסגרת תוכנית מגנ"ט של רשות החדשנות במתכונת של שיתוף פעולה בין תאגידים תעשייתיים ומוסדות מחקר אקדמיים, לביצוע מו"פ של טכנולוגיות גנריות טרום תחרותיות.

במקביל לתוכנית הזאת, פועלת רשות החדשנות מול משרד התחבורה במטרה לייצר רגולציה שתאפשר לבצע ניסויים ברכב אוטונומי והטמעת טכנולוגיות חדשות. יו"ר רשות החדשנות, ד"ר עמי אפלבום, אמר שכדי לעלות רכב אוטונומי על הכביש צריך את אישור הרגולטור במשרד התחבורה. "ברגע שאנחנו מייצרים רגולציה יותר מתקדמת, שתדע לעבוד עם טכנולוגיות חדשות, אנו פותחים פתח לחברות הטכנולוגיה לבצע ניסויים שלא היו אפשריים בעבר".

למידע נוסף ורישום למפגש: מאגד "עיבוד מידע ברכב אוטונומי"

אורורה לאבס מתל אביב גייסה 8.4 מיליון דולר

בתמונה למעלה: המייסדים אורי לדרמן (משמאל) וזוהר פוקס. צילום: בר סטפנסקי

חברת אורורה לאבס (Aurora Labs) מתל אביב גייסה 8.4 מיליון דולר בסיבוב גיוס ראשון בהובלת פרייזר מקומבס (Fraser McCombs Capital), ביחד עם מיזמה ונצ'רס (MizMaa Ventures), שהוא משקיע קיים בחברה. עד היום גייסה החברה 11.1 מיליון דולר, בעקבות גיוס סיד של 2.5 מיליון דולר שבוצע בדצמבר 2017. אואורה מפתחת פתרון תחזוקה מסוג Predictive Maintenance עבור תוכנות המותקנות בכלי רכב מקושרים ובמכוניות אוטונומיות. ההון שגוייס ישמש לקידום המחקר והפיתוח, מעבר למשרדים החדשים במינכן, גרמניה, וקידום פעילות גלובלית. החברה מעסיקה כ-16 עובדים ומתכננת להכפיל תא מספרם השנה הקרובה.

משרד אורורה במינכן נפתח בחודש שעבר ומנוהל על-ידי רודולף פון סטוקר, לשעבר מנהל מכירות בחברת Redbend הישראלית ובקבוצת המוצרים המקושרים של Harman. חברת אואורה לאבס הוקמה בשנת 2016 על-ידי המנכ"ל זוהר פוקס ומנהל התפעול אורי לדרמן. החברה פיתחה את טכנולוגיית Line of Code Maintenance, המשתמשת באלגוריתם של לימוד מכונה כדי לאתר תקלות בהתנהגות התוכנה ברכב, חיזוי אירועי קריסת תוכנה, ותיקון מרחוק ובזמן אמת של תקלות תוכנה ברכב.

בנוסף, החברה פיתחה טכנולוגיית עדכון תוכנה מרחוק, המאפשר לבצע את העידכון בזמן אמת, בלי להשבית את הרכב ובלא צורך להכפיל את הזיכרון. החברה מסרה שטכנלוגיית העידכון שלה נבדקה על-ידי יצרניות רכב. לדברי פוקס, בכל רכב חדש יש כיום תוכנות בגודל של כ-150 מיליון שורות קוד, ומספרן צפוי לעלות. "בממוצע, בכל 1,000 שורות קוד מופיעות 15-50 תקלות תוכנה, שכ-15% מתוכן לא יאותרו בתהליכי בקרת האיכות. הדבר מדגיש את הצורך בחיזוי תקלות לפני שהן גורמות נזק או סכנה בטיחותית.

"זו יכולת קריטית עבור תעשיית הרכב. הגיוס יאפשר לנו להביא את בשורת ה-Self Healing של תוכנות בתעשיית הרכב. עד היום ביצענו פיילוטים מוצלחים עם שלוש יצרניות רכב גלובליות, ונערכים לשלושה פיילוטים נוספים שיתקיימו בחודשים הקרובים". להערכת החברה, כבר היום הבעיה מטרידה את יצרניות הרכב, שנאלצו להחזיק 1.5 מיליארד מכוניות למוסכים בשנת 2017 בגלל בעיות בתוכנה.

ממשק המשתמש במרכז בקרה המבוסס על מערכת החיזוי של אואורה לאבס
ממשק המשתמש במרכז בקרה המבוסס על מערכת החיזוי של אואורה לאבס