כבר אי-אפשר לעצור את הרכב החשמלי

בתמונה למעלה: מכונית סדאן ספורטיבית של חברת Xpeng הסינית. טווח 706 קילומטר בטעינת סוללה אחת

עדיין לא חשים זאת בכבישים, אולם מהפיכת הרכב החשמלי נכנסה לשלב התאוצה התעשייתית, וצפויה בתוך עשור אחד בלבד לשנות את פני התחבורה העולמית. המכונית החשמלית לא אמורה לשנות את התפישה המסורתית אודות המכונית, הדבר הזה ייעשה על-ידי הרכב האוטונומי. הרכב החדש של Xpeng Motors הסינית ממחיש כיצד תיראה המכונית החשמלית בעשור הקרוב.

השבוע היא הכריזה על תחילת הייצור של מכונית סדאן ספורטיבית משפחתית מדגם P7, בעלת טווח נסיעה של עד 706 קילומטר לכל טעינה. היא כוללת 3 מנועים חשמליים המבוקרים על-ידי מודולי Infineon 950 IGBT. הסוללות פותחו בשיתוף עם CATL הסינית (ספקית של טסלה) ומגיעות לצפיפות אנרגיה של 170Wh/kg המעניקות לרכב עוצמה של 81kWh. המכונית כוללת ממשק משתמש וניהול דיגיטליים מלאים של כל המערכות, המבוססים על מחשב DRIVE Xavier של אנבידיה, ומעבד הרכב Snapdragon 820A של קואלקום, שיהיה אחראי גם על עידכון שוטף (OTA) של כל התוכנות והיישומים ברכב.

הקורונה לא בלמה את הרעב לרכב חשמלי

היצרנית הסינית איננה יחידה במערכה, כיום השוק נישלט על-ידי כמה שחקניות גלובליות דוגמת טסלה האמריקאית, BYD הסינית, BMW ופולקסווגן הגרמניות וקבוצת רנו-ניסאן היפנית-צרפתית. להערכת חברת Markets & Markets, היקף הייצור של כלי-רכב חשמליים יצמח מאומדן של כ-3.27 מיליון יחידות בשנת 2019, להיקף של כ-26.95 מיליון יחידות בשנת 2030. כלומר השוק יכפיל את עצמו ביותר מפי שמונה, ויצמח בעשור הקרוב בקצב של 21.1% בשנה.

אפילו מגיפת הקורונה לא מצליחה לבלום את המגמה: מחקר שוק חדש של החברה שפורסם היום (ב') העריך שהמגיפה תבלום את הצמיחה בשנת 2020 בכ-3.3% להיקף של כ-515 מיליארד דולר, בעיקר עקב השפל הכלכלי שהיא גורמת. אולם השוק צפוי להתאושש במהירות ולצמוח בקצב של 30.6% בשנתיים הבאות, להיקף כולל של כ-1.15 טריליון דולר בשנת 2023.

לוח המחוונים הדיגיטלי של P7. מבוסס על אנבידיה וקואלקום
לוח המחוונים הדיגיטלי של P7. מבוסס על אנבידיה וקואלקום

אסיה מתחשמלת בקצב המהיר ביותר

אסיה תוביל את המהפיכה החשמלית, וצפויה לתפוס כשלושה-רבעים מהשוק העולמי. המנוע המרכזי בשלבים הראשוניים של חדירת הרכב החשמלי לשוק הוא ציבורי: רוב המדינות התעשייתיות מגדירות מדיניות המעודדת תחבורה לא מזהמת, במיוחד במרכזים האורבניים שלהן. בנוסף, הן לוחצות על הרשויות המקומיות וספקיות שירותי התחבורה הציבורית לאמץ טכנולוגיות חשמליות. לכן להערכת עורכי הסקר, המגזר בעל הצמיחה המהירה ביותר הוא של תחבורה מסחרית – במיוחד אוטובוסים – ובמיוחד בסין ובהודו.

הממשלות דוחפות התקנת תחנות טעינה כדי לעודד כניסה חלקה של רכב חשמלי. בסין פועלות כבר היום יותר מ-200,000 תחנות טעינה, וממשלת הודו אימצה ב-2019 תוכנית להקמת 2,700 תחנות טעינה בערים הגדולות. היא גם מתכננת לאלץ את חברות המוניות השיתופיות הגדולות, Ola ו-Uber, להפעיל מוניות חשמליות בשיעור של 40% לפחות מכל צי הרכב שלהן.

יפן נחשבת למדינה שבה שיעור תחנות הטעינה הוא מהגדולים בעולם, עם יותר מ-15,000 תחנות טעינה ברחבי המדינה. התשתית הזאת איפשרה לטויוטה להכריז על השקת 20 דגמים חדשים של מכוניות חשמליות שייצאו השנה לשוק. אלא שמעבר לתשתיות טעינה נרחבות, הגורם היחיד החשוב ביותר בהצלחת החישמול הוא סוללה טובה וזולה יחסית, אשר מסוגלת לספק טווח נסיעה גדול וזמני טעינה קצרים. כאן התחרות היא בעיצומה. כל היצרניות הגדולות, מסימנס ועד וולוו או פולקסווגן, משקיעות בפיתוח טכנולוגיות סוללה וטעינה. השוק עדיין ממתין לפריצה טכנולוגית, וכאן קיימת אולי הזדמנות לרעיון ישראלי מעניין.

אלקטריאון גייסה 123 מיליון שקל לפי שווי של 1.7 מיליארד שקל

בתמונה למעלה: הטמנת סלילי טעינה של אלקטריאון באתר הניסויים בישראל

חברת אלקטריאון וויירלס (Electreon) גייסה בימים האחרונים 123 מיליון שקל באמצעות הנפקה פרטית של 12.4% מהמניות. לאחר שמניית החברה הכפילה את שוויה פי 30 בשלוש השנים האחרונות, הגיוס הנוכחי בוצע לפי שווי חברה של כ-1.7 מיליארד שקל. סכום שהופך את יצרנית הכביש החשמלי מבית ינאי למעין "ברבור שחור" טכנולוגי. בגיוס ההון השתתפה גם חברת אפקון אחזקות, אשר השקיעה 3 מיליון שקל באלקטריאון וויירלס. במקביל, נחתם הסכם לשיתוף פעולה בין אפקון לבין אלקטריאון, שלפיו תקבל אפקון זכות סירוב ראשונה לביצוע עבודות תכנון, הקמה ותחזוקה בפרוייקטים של אלקטריאון.

הכביש מטעין רכב נוסע

החברה פיתחה טכנולוגיה של כביש חשמלי אשר טוען את סוללות הרכב החשמלי במהלך נסיעתו על המקטע החשמלי. היא מבוססת על שימוש בסלילים מגנטיים המוטמנים מתחת לנתיבי הנסיעה וטוענים את המטענים של כלי הרכב באופן אלחוטי, באמצעות השראה מגנטית. הדבר מסייע להפחית משקל כלי הרכב החשמליים, מאחר ויש צורך בסוללה קטנה יחסית. המערכת כוללת יחידת ניהול הממוקמת בצדי נתיבי התנועה בכביש החשמלי, ויחידת מקלט בגחון כלי-הרכב.

יחידת הניהול מתקשרת באופן אלחוטי רציף עם כלי הרכב הנעים על הכביש, והמקלט ברכב קולט את האנרגיה מהכביש ומעביר אותה אל הסוללה המצויה ברכב. המטרה היא לצייד את כלי-הרכב החשמליים בסוללה קטנה שתאפשר נסיעה של מספר קילומטרים בקטעי כביש שאינם כוללים את תשתית ההטענה, ולהטעין אותה מחדש כאשר הרכב חולף על-גבי כביש הכולל את סלילי הטעינה.

פרוייקטים מבטיחים בצפון אירופה

אלקטריאון הוקמה בשנת 2013 על-ידי היו"ר והמנכ"ל אורן עזר ועל-ידי הטכנולוג הראשי חנן רומבק. היא נכנסה לבורסה בתל אביב בחודש מרץ 2018 בעקבות רכישת השלד הבורסאי ביומדיקס. לאחר גיוס ההון הנוכחי, מחזיקים שני המייסדים בכ-18.3% מהמניות כל אחד. בימים אלה החברה נמצאת בצומת דרכים משמעותית: להערכת פרוסט אנד סאליבן, שנת 2020 תהיה השנה שבה היא תסיים את כל תהליכי הוכחת ההיתכנות של הטכנולוגיה – ותיכנס לשלב הפעילות המסחרית.

משאית חשמלית כבדה נטענת בנסיעה על-גבי מקטע הניסוי של אלקטריאון בתנאים הקיצוניים של החורף השבדי
משאית חשמלית כבדה נטענת בנסיעה על-גבי מקטע הניסוי של אלקטריאון בתנאים הקיצוניים של החורף השבדי

מאחורי ההערכה ניצבות כמה אבני דרך: בחודש מרץ 2020 היא סיימה שלב מכריע בניסוי טעינה אלחוטית של משאית חשמלית המחוברת לטריילר במשקל של 40 טון, ונמצאת בנסיעה על-גבי הכביש שהחברה פיתחה. הניסוי הוזמן על-ידי ממשלת שבדיה ונערך על מקטע כביש בין העיר ויזבי שבגוטלנד, לבין שדה התעפה המקומי. הוא התקיים בתנאי חורף קיצוניים של שלג וגשם שהצטברו גם על הכביש, ובטמפרטורה שנעה סביב אפס מעלות צלזיוס.

תוכנית המיליארדים של ממשלת שבדיה

להערכת החברה, זו הפעם הראשונה שמשאית חשמלית כבדה נטענת בצורה אלחוטית על-ידי כביש חשמלי במהלך הנסיעה. חברת פרוסט אנד סאליבן מאמינה שממשלת שוודיה מעוניינת לסלול בעתיד כ-2,000 ק"מ של כביש חשמלי בדרכים מהירות, עבור טעינה דינמית של משאיות חשמליות. מדובר בפרויקט בהיקף משוער של כ-3 מיליארד דולר. כיום החברה מנהלת פרוייקט הדגמה גם בישראל בשיתוף עירית תל אביב ורשות החדשנות, שיתחיל לפעול בסוף 2020: מקטע חשמלי באורך של קילומטר שיחבר את אוניברסיטת תל אביב עם תחנת הרכבת.

בחודש דצמבר 2019 היא חתמה על מזכר הבנות עם חברת החשמל הגרמנית EnBW, עבור שלוש הדגמות של טעינה חשמלית דינמית באמצעות תשתית הכביש החשמלי. מטרת ההסכם היא להדגים את טכנולוגיית הטעינה החשמלית בפני מקבלי ההחלטות בגרמניה בתחילת 2021. במסגרת ההדגמה, יותקן מקטע כביש חשמלי במתחם של EnBW לצורך טעינת מסועית (shuttle) להסעת עובדים, וייבנה מקטע נוסף באורך של יותר מקילומטר בכביש ציבורי מהיר.

IRP גייסה 17 מיליון דולר עבור טכנולוגיית הנעה לרכב חשמלי

חברת IRP Systems מנס ציונה השלימה גיוס הון בהיקף של 17 מיליון דולר בוצע בהובלת קרן Fosun RZ הסינית ובהשתתפות JAL ventures והמשקיעים הקודמים בחברה, בהם קרן ההשקעות של צ'מפיון מוטורס. החברה פיתחה את טכנולוגיית TrueDrive, שהיא מערך של מנועים ושל בקרים הכוללים אלגוריתם מוגן בפטנט, אשר משפר את היעילות של מנועים חשמליים, מקטין את מחירם ומאפשר להגדיל את טווח הנסיעה של רכב חשמלי.

החברה הוקמה על-ידי המנכ"לית מורן פרייס והטכנולוג הראשי פול פרייס. הטכנולוגיה הראשונה פותחה עבור יישומים בתעשיית התעופה, אולם בשנים האחרונות החברה שינתה מיקוד והסבה את הטכנולוגיה אל תחום הרכב. כיום היא מעסיקה 30 עובדים ונמצאת בשלבי גיוס עובדים חדשים. רפאל סעדון מנהל השיווק של החברה, מסר ל-Techtime שהחברה מפתחת בעצמה את כל מרכיבי החומרה והתוכנה.

ההשקעה של קרן פוסום נחשבת בחברה להשקעה אסטרטגית משום שהיא יכולה לפתוח בפני את השוק האסיאתי, ובמיוחד את השוק הסיני, הנחשב כיום לשוק המוביל בעולם בייצור כלי-רכב חשמליים. כיום יש לחברה לקוחות באסיה, באירופה ובישראל. החברה משתתפת במעבדת החדשנות של רנו-ניסאן בתל אביב שנפתחה ביוני 2019.

רנו בודקת את הטכנולוגיה החשמלית של IRP

במהלך שיתוף הפעולה הזה נבדקת הטכנולוגיה שלה ברכב החשמלי הקל של של רנו, Twizy. במסגרת ניסוי Proof of Concepts משותף, הותקנו ארבעה מנועים חשמליים ומערך הבקרה של IRP ברכב החשמלי הקל של של רנו, Twizy. החברה דיווחה שגודל המנועים החדשים הוא כשליש בלבד מגודל המנועים המקוריים, ושהם השיגו הכפלה של טווח הנסיעה בין טעינות סוללה, ומהירות תאוצה גבוהה יותר הודות לעוצמה חזקה יותר (Torque) של המנועים.

החברה התפתחה באופן יוצא דופן: מורן פרייס היא מהנדסת אלקטרוניקה שעבדה בחברת אינטל. בעלה פול פרייס הוא בוגר יחידה טכנולוגית של צה"ל ועבד בתחום ההנעה בחברת אלביט. בשנת 2008 הם הקימו את חברת הייעוץ Nexus Systems. בשנת 2011 החברה שינתה את ייעודה והחלה בפיתוח מערכת הנעה חשמלית וחזקה ומנוהלת תוכנה שקיבלה את הכינוי Software Defined Electric Motor ומיועדת ליישומים תעופתיים.

בשנים האחרונות, עם התעוררות שוק הרכב החשמלי, החברה שינתה שוב את ייעודה, ומתמקדת כיום בפתרונות הנעה לקטנועים, אופנועים וכלי-רכב קטנים (quadricycles) בעלי הספק של כ-15kW ומכוניות נוסעים. הפתרון של החברה בנוי משלושה מרכיבים עיקריים: בקרים, מנועים, ומערכת לניהול הסוללה. החברה מדווחת באתר שלה שיש לה לקוחות שהיא מפתחת עבורם פתרונות תפורים לצרכים מיוחדים.

המשבר בשוק הרכב פוגע ביצרניות השבבים

התכולה הגדלה של רכיבים אלקטרוניים במכוניות הפכה את שוק הרכב למנוע צמיחה מרכזי עבור תעשיית הסמיקונדקטור. להערכת IC Insights, בשנת 2018 צמחו מכירות השבבים לתעשיית הרכב ב-6.3%, והיא הפכה לשוק השבבים בעל שיעור הצמיחה גבוה ביותר בתעשייה. אלא המשבר המסתמן בתעשיית הרכב עקב מגיפת הקורונה, מאיים כעת גם על יצרניות השבבים.

הפסקת הייצור במפעלי הרכב, סגירת אולמות התצוגה והסוכנויות והמכירות המועטות באירופה, אסיה וארצות הברית בחודש האחרון, אילצו את מכוני המחקר לחתוך משמעותית את תחזיותיהם לשוק הרכב. בתחזית מעודכנת שפרסם לפני מספר ימים, צופה מכון המחקר IHS Markit כי מכירות כלי-הרכב הפרטיים יצנחו ב-2020 בכ-22% להיקף של כ-70.3 מיליון מכוניות.

"האופי הפתאומי והבלתי-צפוי של המגיפה פגע קשות בתעשיית הרכב, כאשר יש אי-ודאות חסרת תקדים בשאלת אופי ומשך ההתאוששות". תפוקת הייצור צפויה, להערכת IHS, לרדת השנה ב-21.2%, כאשר שיאו של המשבר צפוי להתרחש ברבעון השני של 2020, שבו תירשם ירידה של 44% במספר כלי-הרכב המיוצרים בעולם.

פורד צופה הפסד של 5 מיליארד דולר

כפי שהמגפה עצמה התפרצה במידה שונה בכל מדינה, כך גם הפגיעה בשוק הרכב וקצב ההתאוששות משתנים ממדינה למדינה. בעוד שבסין מפעלי המכוניות חזרו לעבוד וסוכנויות הרכב מדווחות על תנועה ערה באולמות התצוגה, השוק שצפוי להיפגע בצורה המשמעותי ביותר הוא השוק האמריקאי. לפי IHS, המכירות בארצות הברית יירדו השנה ב-26%, כאשר אפריל ומאי מסתמנים כחודשים הגרועים ביותר ועשויים לרשום את היקף המכירות הנמוך ביותר מאז 1981.

עדות ראשונה לכך התקבלה בדו"ח של פורד, אשר דיווחה על ירידה של 15% בהכנסות וסיימה את הרבעון עם הפסד נקי של 2 מיליארד דולר. ברבעון השני היא צופה הפסד של כ-5 מיליארד דולר. גם במיתון של 2008, נפגעה תעשיית הרכב האמריקאית בצורה הקשה ביותר: שלוש יצרניות הרכב הגדולות (The Big 3) היו על סף פשיטת רגל, כאשר פורד ו-GM נזקקו לחילוץ ממשלתי.

NXP: ניהול מלאי בתנאי אי-ודאות

המציאות הזו כבר מתבטאת בדו"חות של יצרניות שבבים דוגמת NXP האירופית, ששוק הרכב מהווה כמעט כמחצית מהכנסותיה. NXP מייצרת מגוון רחב של רכיבים לרכב ובכלל זה מכ"מים ל-ADAS, מעגלי הספק, שבבי תקשורת, מעבדים ובקרים אלקטרוניים. בדו"ח לרבעון הראשון דיווחה NXP על ירידה של 4% במכירות וירידה של 9% במכירות לשוק הרכב, בהשוואה לרבעון הקודם.

אולם המכה הקשה צפויה להגיע ברבעון השני: החברה צופה ירידה של 30% בהיקף המכירות לשוק הרכב, בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. הדבר בולט לאור העובדה שבשאר שוקי היעד של החברה, כמו IoT ותעשייה, מובייל וטלקום, היא דווקא צופה גידול במכירות ברבעון הבא, או לפחות ירידה מתונה בהרבה מאשר הירידה בשוק הרכב.

בשיחת הוועידה לאחר פרסום הדו"ח, אמר המנכ"ל הנכנס קורט סיוורס, שאחד מהקשיים הגדולים הוא ניהול המלאי בתנאי אי-ודאות, מכיוון שיצרניות הרכב רק מתחילות להתניע את קווי הייצור. "זהו משבר שלא חווינו כמותו. המצב משתנה כל הזמן וקשה להעריך את רמות הביקוש. אנחנו מנסים להיות גמישים, כדי שנוכל גם לתת מענה לביקושים אמיתיים, וגם להימנע ממצב של עודפי מלאי".

STMicroelectronics: המיכשור הרפואי פיצה על הפגיעה בשוק הרכב

גם חברת STMicroelectronics הרגישה היטב את המשבר בשוק הרכב: ברבעון הראשון של 2020 ירדו מכירות שבבי ההספק והשבבים לתעשיית הרכב בכ-16.6% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, והסתכמו בכ-753 מיליון דולר. בשורה התחתונה, המכירות ברבעון צמחו בכ-7.5% להיקף של 2.23 מיליארד דולר, בעיקר הודות לצמיחה בביקוש למוצרי הדמאה, מיקרו-בקרים ורכיבים אנלוגיים, הקשורים ככל הנראה לתנופת הייצור של ציוד רפואי עבור התמודדות עם המגיפה. החברה מעריכה שברבעון השני יירדו מכירותיה בכ-10% להיקף של כ-2 מלייארד דולר.

התגובה המעורבת המאפיינת את התצואות של ST, מאפיינת גם את ההשפעה המעורבת של משבר הרכב על תעשיית השבבים. להערכת חברת המחקר הבריטית Omdia, הירידה בהיקף המכירות של רכיבי ומודולי הספק לתעשיית הרכב תהיה 6% בלבד. החברה הסבירה שהמשבר בשוק הרכב היה צפוי לגרום לפגיעה קשה יותר ביצרני השבבים, "אולם הגידול במשקל הסיליקון ברכב, בעקבות הכנסת טכנולוגיות חדשות כמו מערכות עזר לנהג (ADAS), פיצה על הירידה הכוללת".

בלימה בתנופת חישמול הרכב

אחד מהגורמים התורמים לעליית מרכיב הסיליקון בתכולת הרכב הוא תהליך החישמול. אם ברכב בעל מנוע שריפה פנימית נאמדת תכולת הסיליקון ב-330 דולר, ברכב חשמלי היא עשויה להגיע ל-1,000-3,500 דולר. להערכת חברת המחקר Wood Mackenzie, בעקבות משבר הקורונה יצנח היקף המכירות של מכוניות חשמליות ב-2020 בכ-43% בהשוואה לשנת 2019.

מבחינת יצרניות השבבים, זו עצירה של שוק מבטיח וחשוב. החברה מזהירה: "עבור רוב הקונים של מכוניות חשמליות זו ההתנסות הראשונה עם הטכנולוגיה. אי-הוודאות שגורמת המגיפה עשויה להרתיע אותם מאימוץ טכנולוגיות חדשות". בעיה נוספת היא גם הצניחה במחירי הנפט, אשר פוגעת בשלב זה בכדאיות הכלכלית של הנעה חשמלית.

גם כאן סין צפויה להוביל את מגמת ההתאוששות: להערכת Wood Mackenzie, רמות הביקוש בסין לדגמים חשמליים ישתוו כבר בנובמבר 2020 לאלה של נובמבר 2019. בארצות הברית ההתאוששות תהיה איטית בהרבה, וגם בסוף 2020 רמות הביקוש יהיו נמוכות ב-30% בהשוואה לסוף 2019. "התנופה בשוק הרכב החשמלי תתחדש רק ב-2021".

עם זאת, בטווח הארוך צופה מכון המחקר כי אימוץ הטכנולוגיה החשמלית הוא בלתי נמנע, הן על רקע היעדים של חלק מהמדינות להפחתת פליטות הפחמן הדו-חמצני והן בשל המחויבות של יצרניות הרכב לחשמול. "השאיפה להפחתת הזיהום היא זו שמניעה את מגמת החשמול בתעשיית הרכב. מלחמות הנפט והקטסטרופות העולמיות רק יחזקו את הדבקות במטרה הזו".

אלקטריאון הצליחה לבצע טעינה אלחוטית במשאית נוסעת

חברת אלקטריאון וויירלס (Electreon) מבית ינאי סיימה אתמול (א') את השלב הראשון בניסוי טעינה אלחוטית של משאית חשמלית המחוברת לטריילר במשקל של 40 טון, ונמצאת בנסיעה על-גבי הכביש החשמלי שהחברה פיתחה. הניסוי נערך על מקטע כביש בין העיר ויזבי שבגוטלנד, שוודיה, לבין שדה התעפה המקומי. המקטע כולל תשתית טעינה אלחוטית שהוטמנה בחודש נובמבר 2019. הניסוי נערך בתנאי חורף קיצוניים של שלג וגשם, שהצטברו גם על הכביש, ובטמפרטורה שנעה סביב אפס מעלות צלזיוס, לאחר שהסלילים שהו בחוץ לאורך כל החורף השוודי.

החברה דיווחה שהניסוי נמשך שבוע וחצי, שבמהלכו המערכת פעלה לסירוגין במשך שישה ימים. בתחילה נבדקה תקינות כל הסלילים מבחינת תקשורת, ולאחר מכן התבצעה העברת הספק של 45 קילו-וואט אל משאית נייחת. בהמשך בוצע הניסוי כאשר המשאית נוסעת על מקטע כביש באורך של 50 מטרים ובמהירות של עד 30 קמ"ש. המערכת פעלה באופן עצמאי ונוטרה מרחוק על-ידי יחידת שליטה המחוברת לרשת הסלולר, והמערכת הצליחה להעביר למצברי המשאית הספק של 45 קילו-וואט.

בחודשים הקרובים מתוכננים ניסויים נוספים, הכוללים גם העלאת ההספק ומהירות הנסיעה אל היעד שהחברה הציבה: 100 קילו-וואט במהירות נסיעה של 65 קמ"ש. להערכת החברה, זו הפעם הראשונה שמשאית חשמלית כבדה נטענת בצורה אלחוטית על-ידי כביש חשמלי במהלך הנסיעה. אלקטריאון פיתחה טכנולוגיית טעינה אלחוטית של כלי-רכב חשמליים תוך כדי נסיעה. להערכת חברת פרוסט אנד סאליבן, ממשלת שוודיה מעוניינת לסלול בעתיד, כ-2,000 ק"מ של כביש חשמלי בדרכים מהירות, עבור טעינה דינמית של משאיות חשמליות. מדובר בפרויקט בהיקף משוער של כ-3 מיליארד דולר.

הטמנת סלילי טעינה של אלקטריאון באתר הניסויים בישראל
הטמנת סלילי טעינה של אלקטריאון באתר הניסויים בישראל

הטכנולוגיה מבוססת על שימוש בסלילים מגנטיים המוטמנים מתחת לנתיבי הנסיעה וטוענים את המטענים של כלי רכב באופן אלחוטי באמצעות השראה מגנטית תוך כדי נסיעה. הטכנולוגיה הזו מסייעת להפחית בצורה משמעותית את המשקל של כלי רכב חשמליים, וזאת מאחר שנדרשת סוללה קטנה יחסית ואף אין צורך במצבר. המערכת כוללת יחידת ניהול הממוקמת בצדי נתיבי התנועה בכביש החשמלי, ויחידת מקלט בגחון כלי-הרכב.

יחידת הניהול מתקשרת באופן אלחוטי רציף עם כלי הרכב הנעים על הכביש, והמקלט ברכב קולט את האנרגיה מהכביש ומעביר אותה אל הסוללה המצויה ברכב. המטרה היא לצייד את כלי-הרכב החשמליים בסוללה קטנה שתאפשר נסיעה של מספר קילומטרים בקטעי כביש שאינם כוללים את תשתית ההטענה, ולהטעין אותה מחדש כאשר הרכב חולף על תשתית הסלילים בכביש חשמלי.

חברת אלקטריאון נסחרת בבורסה בתל אביב לפי שווי שוק של כ-917 מיליון שקל. בחודש שעבר היא קיבלה ממשלת שוודיה תשלום של 6 מיליון שקל על עמידה ביעדי פרוייקט הניסוי. בסך הכל, עד היום היא קיבלה 18.5 מיליון שקל ממשלת שוודיה, אשר הקציבה לחברה כ-41 מיליון שקל תמורת ביצוע פרוייקט ההדגמה.

אפולו פאוור מקימה ביקנעם קו ייצור ראשון ליריעות סולאריות

חברת אפולו פאוור (Apollo Power) החלה בהקמת קו ייצור מסחרי ראשון ליריעות הסולאריות הגמישות של החברה בעלות של כמעט מיליון דולר. הקו, אשר יוקם בשטח של כ-500 מ"ר במטה החברה ביקנעם, נבנה ויורכב על ידי יצרן אירופי המתמחה בקווי ייצור ומכונות לתעשייה הסולארית, והוא צפוי להתחיל לפעול במתכונת חלקית עוד כ-4 חודשים ובמתכונת מלאה עוד כ-9 חודשים. הקמת הקו מסמנת את תחילת השלב המסחרי של אפולו פאוור, שהוקמה לפני כחמש שנים, והיא מכוונת את המוצר שלה לשווקי הרכב החשמלי, הסולר הצף ויישומים מנותקי-רשת.

בסך הכול, הקו יספק כושר ייצור מקסימלי של כ-6 מגה-וואט בשנה. מדובר בקו קטן יחסית, שמטרתו העיקרית היא להציג כושר ייצור מסחרי ללקוחות פוטנציאליים ולייצר את היחידות הדרושות לפיילוטים שהחברה מעורבת בהם. לאחר השלמת הקו, באפולו פאוור יפעלו להרחבת כושר הייצור בהתאם לפעילות המסחרית.

קלות-משקל וגמישות

פאנלים סולאריים גמישים מיוצרים במגוון טכנולוגיות. הודות לאלסטיות שלהן והמשקל הנמוך, ניתן לפרוס אותן ביתר קלות גם על גבי משטחים בלתי שטוחים, וכך לנצל מבנים ושטחים שלא ניתן להציב בהם פאנלים קשיחים וכבדים. החיסרון המשמעותי של יריעות סולאריות הוא שהנצילות שלהן, נכון להיום, נמוכה בהשוואה לפאנלים קשיחים.

שוק היריעות הסולאריות עדיין קטן למדי יחסית לשוק הפאנלים הקשיחים, אך הוא גדל בהתמדה. על פי חברת המחקר Market Study Report, שוק הפאנלים הגמישים יצמח ב-5 השנים הקרובות בקצב שנתי של 8.7% עד להיקף של 610 מיליון דולר ב-2024.

מצבע סולארי ליריעות גמישות

אפולו פאוור הוקמה ב-2014 ובתחילת דרכה נקראה סולאר פיינט וניסתה לפתח צבע סולארי שיאפשר להפוך כל משטח לתא סולארי להפקת חשמל מאור השמש. ואולם, הטכנולוגיה לא השיגה תפוקה גבוהה מספיק ולפני שנתיים שינתה החברה כיוון ועברה להתמקד בפיתוח יריעות סולאריות גמישות. החברה שינתה את שמה המסחרי לאפולו פאוור וגם נכנסה לבורסה בתל-אביב באמצעות מיזוג הופכי לתוך השלד בורסאי.

ישנם בשוק סוגים שונים של יריעות סולאריות מחומרים שונים. אפולו פאוור רשמה כבר מספר פטנטים על הטכנולוגיה שלה, אך טרם חשפה אותה במלואה ואת הרכב החומרים שממנו מורכבות היריעות. עם זאת, לדברי החברה הנצילות של היריעות שלה עומדת בשלב זה על 13.6%, גבוה יחסית בהשוואה לפתרונות מתחרים, ומשקלה של היריעה עומד על 1 ק"ג למ"ר. החברה תייצר בשלב ראשון את היריעות בגודל של 1 מטר על 2 מטר, אך בעתיד מתכוונת לייצר אותן בגלילים ארוכים  מודולאריים. "המוצר שלנו מספק שילוב אופטימאלי של נצילות, רמת גמישות, עמידות ומחיר," אמר סמנכ"ל השיווק של החברה, אסף כץ, בשיחה עם Techtime.

שיתוף פעולה עם ענקית סולאר צף

החוזה המסחרי המשמעותי הראשון של אפולו פאוור נחתם בחודש יוני האחרון עם חברת הסולאר הצף הצרפתית Ciel & Terre, המתמחה בהקמת חוות סולאריות על פני המים ונחשבת למובילה עולמית בתחום. במסגרת שיתוף הפעולה ביניהן הקימו שתי החברות מערכת סולארית צפה המתבססת על היריעות של אפולו פאוור לצורך ביצוע מספר פיילוטים בישראל ובצרפת לבחינת התפוקה של היריעות בהשוואה לפתרונות אחרים בשוק.

לשיתוף הפעולה הזה עשוי להיות פוטנציאל מסחרי גדול עבור אפולו פאוור: אם הפיילוטים יסתיימו בהצלחה CTI תקבל זכויות  בלעדיות לשיווק המערכת הסולארית הצפה בעולם למשך 5 שנים, עם התחייבות לרכישה מינימאלית של יריעות סולאריות בהספק כולל של 2 ג'יגה-וואט.

אחת החוות הצפות של Ciel & Terre

ניסוי במכונית חשמלית

שוק יעד אסטרטגי נוסף של החברה הוא שוק הרכב החשמלי. השימוש ביריעות גמישות מתאים במיוחד לתעשיית הרכב, מאחר שמשקלן של היריעות נמוך וניתן לפרוס אותן על כל פני השטח של הרכב (גג ומכסה מנוע), וכך להשיג נצילות גבוהה יותר. כמו כן, בשל האלסטיות שלהן הן עמידות בפני רעידות הנסיעה. כץ: "יריעות סולאריות מסוגלות לספק רק כ-5% לערך מהתצרוכת  של מכונית חשמלית, אך עדיין מדובר בחיסכון משמעותי לטווח  ארוך וזה גם מאריך את חיי המצבר."

במחצית השנייה של 2019 ביצעה אפולו פאוור סדרת ניסויים בשיתוף חברת BWR, שבמסגרתה הותקנה יריעה סולארית בגודל של 1.2 מ"ר על גג מכונית משפחית מדגם קיה נירו. מטרת הניסויים היתה לבחון את תפוקת החשמל של היריעה בתרחישי נסיעה שונים בכבישים עירוניים ובין-עירוניים.

בתחילת השבוע פרסמה החברה בהודעה לבורסה את תוצאות הניסוי, שהעלו כי בתקופת הניסוי, שבמהלכה בוצעה נסיעה של 15 אלף ק"מ, הפיקה היריעה כ-50.9 קילו-וואט שעה, כאשר תפוקת השיא היומית עמדה על 906 וואט שעה.  "ישנן יצרניות רכב שמנסות לייצר דגמים שבהן התאים הסולאריים מובנים בתוך גג זכוכית. היתרון שלנו הוא שהיריעות שלנו מספיק גמישות כך שניתן באמצעותן להפוך רכבים קיימים לסולאריים. אנחנו גם יודעים להשתלב בתוך קו הייצור של הרכב ולהטמיע את המרכיב הסולארי במהלך ייצור חלפי הרכב."

REE ו-Hino פיתחו מרכב חדש לרכב מסחרי

חברת Hino Motors היפנית פיתחה מרכב מסוג חדש לרכב מסחרי חשמלי, המבוסס על הטכנולוגיה של חברת REE התל אביבית. הפלטפורמה מבוססת על רעיון חדש: שילוב רוב המכלולים של הרכב בתוך הגלגלים, כולל המנועים ומערכות השליטה הבקרה, באופן המאפשר ייצור פלטפורמת רכב מודולרית ושטוחה, המוזילה עלויות ומעניקה חופש רב בתכנון הרכב הסופי.

המרכב החדש, בשם FlatFormer, מיועד למשאיות בינוניות ולאוטובוסים עירוניים, ומאפשר הנעה באמצעות שני גלגלים, ארבעה גלגלים או שישה גלגלים. המרכב מוצג היום (ה') בתערוכת הרכב של טוקיו (Tokyo Motor Show). "זה היה עונג מיוחד במינו לעבוד ביחד עם REE על פיתוח המרכב החדש", אמר מנהל חטיבת התכנון ב-Hino Motors, אקירה יאמאגוצ'י.

חברת הינו מוטורס הינה חטיבת המשאיות של טויוטה. היא מייצרת כלי-רכב מסחריים ומנועי דיזל, ונחשבת ליצרנית המובילה באסיה של משאיות דיזל. החברה נסחרת בבורסת הניקיי בטוקיו לפי שווי שוק של כ-5.3 מיליארד דולר, ומעסיקה יותר מ-25,000 עובדים. חברת REE פיתחה קונספט של רכב חשמלי שבו המתלים, המנוע, מערכת ההיגוי, הבלמים, החיישנים, מערכות בקרת הטמפרטורה וכל המערכות האלקטרוניות, משולבים בתוך הגלגלים. המרכב עצמו שטוח ופנוי לעיצוב בהתאם לדרישות של כל דגם. בגישה הזאת, מרכז הכובד של הרכב נמוך מאוד ולכן הרכב יותר יציב.

גישה אל השותפות הגדולה בעולם של רכב חשמלי

לפני כחצי שנה הצטרפה הינו כשותפה (10%) בחברת Monet Technologies שהוקמה על-ידי טויוטה וסופטבנק כדי לפתח פתרונות תחבורה חדשניים, ובהם ניידות כשירות (MaaS). ביוני השנה הצטרפו אל החברה חמש יצרניות יפניות מרכזיות נוספות: הונדה, איסוזו, סובארו, דהייטסו ומאזדה, והפכו אותה לשותפות הגדולה בעולם בפיתוח תחבורה חדשה. החברה פועלת במתכונת של קונסורציום בתקציב של כ-2.5 מיליארד דולר, שמטרתו לשתף מידע וטכנולוגיות בין השותפות, כדי לסייע להן לפתח פלטפורמת רכב חשמלי גנרית. בפירסומים של החברה, הרכב העתידי דומה מאוד לפלטפורמה של REE.

ההסכם עם הינו מהווה הצלחה שנייה של REE בשוק היפני. בחודש שעבר חשפה יצרנית מכלולי הרכב היפנית, חברת מוסאשי סיימיטסו (Musashi Seimitsu), פלטפורמה חדשה לרכב חשמלי אשר פותחה בשיתוף פעולה ועל בסיס הטכנולוגיה של חברת REE. מוסאשי, הנמצאת בבעלות חלקית של הונדה, הודיעה על כוונתה לפתח ביחד עם REE את היסודות של הרכב החשמלי העתידי. מוסאשי הינה יצרנית של מכלולים ותת מערכות לתעשיית הרכב בעלת 34 מפעלים בעולם. החברה פירסמה תחזית מכירות של כ-2.3 מיליארד דולר לשנת הכספים שתסתיים במרץ 2020.

סרטון וידאו המציג את פלטפורמת FlatFormar:

 

מוסאשי תייצר את פלטפורמת הרכב החשמלי של REE התל אביבית

יצרנית מכלולי הרכב היפנית, חברת מוסאשי סיימיטסו (Musashi Seimitsu), חשפה פלטפורמה חדשה לרכב חשמלי אשר פותחה בשיתוף פעולה ועל בסיס הטכנולוגיה של חברת REE התל אביבית. הפלטפורמה מבוססת על רעיון מפתיע: שילוב רוב המכלולים של הרכב בתוך הגלגלים, באופן המאפשר ייצור פלטפורמת רכב מודולרית ושטוחה, המוזילה עלויות ומעניקה חופש רב בתכנון הרכב.

במהלך תערוכת הרכב של פרנקפורט בשבוע שעבר, הודיעה מוסאשי (הנמצאת בבעלות חלקית של הונדה) על כוונתה לפתח ביחד עם REE את היסודות של הרכב החשמלי העתידי. מוסאשי הינה יצרנית של מכלולים ותת מערכות לתעשיית הרכב בעלת 34 מפעלים בעולם. הלקוחות שלה הן יצרניות הרכב. ברבעון האחרון הסתכמו מכירותיה בכ-577 מיליון דולר. החברה פירסמה תחזית מכירות של כ-2.3 מיליארד דולר לשנת הכספים שתסתיים במרץ 2020.

שיתוף הפעולה עם REE  מהווה תפנית אסטרטגית עבור החברה. עד היום היא המתקדה בעיקר מייצור מכלולי תמסורת מכניים (גלגלי שיניים ומערכות העברת כוח) למכוניות, רכבי שטח ואופנועים. שיתוף הפעולה עם REE מהווה כניסה אל תחום הפלטפורמה המלאה ואל הטכנולוגיות החשמליות. חברת REE פיתחה קונספט של רכב חשמלי שבו המתלים, המנוע, מערכת ההיגוי, הבלמים, החיישנים, מערכות בקרת הטמפרטורה וכל המערכות האלקטרוניות משובות בתוך הגלגלים עצמם.

קפיצת מדרגה באמצעות המצאת הגלגל

המרכב עצמו הוא שטוח ופנוי לעיצוב בהתאם לדרישות של כל דגם. בגישה הזאת, מרכז הכובד של הרכב נמוך מאשר בכלי-רכב חשמליים סטנדרטיים, ולכן הרכב יותר יציב. "התפיסה הסטנדרטית של המרכב מגבילה את היכולת של יצרניות רכב לשלב בו חוכמה ואוטונומיות", אמר מנכ"ל ומייסד משותף של החברה, דניאל בראל.

"עד היום התעשיה התקדמה בצעדים קטנים. ביחד עם מוסאשי, אנחנו מאיצים את התהליך על-ידי המצאת הגלגל מחדש". החברה מסרה שהפלטפורמה האוניברסלית שפיתחה מתאימה לייצור מכוניות בקטגוריות שונות: החל ממכוניות עוצמתיות המאיצות למהירות של 100 קמ"ש בתוך 3 שניות, רכבי שטח, בסיס למוניות אוטונומיות (robotaxi) ואפילו כמרכב למשאיות עד משקל של 10 טון.

חברת REE הוקמה על-ידי מייסדי חברת סופטוויל (SofWheel), דניאל בראל ואבישי סרדס. סופטוויל החלה לפעול בשנת 2011 ופיתחה גלגל חכם עבור כיסאות גלגלים ואופניים, הכולל 3 זרועות של בולמי זעזועים במקום החישורים המסורתיים. אלא שהיעד האמיתי של החברה היה לתכנן גלגל חדש עבור תעשיית הרכב. היא החלה בפיתוח פיתחה גלגל חכם להמשלב בתוך נפח הגלגל עצמו את כל מערכות ההנעה, הבלמים ושיכוך הזעזועים, כדי להפחית באופן משמעותי את משקל הרכב ולצמצם את צריכת האנרגיה.

שיתוף פעולה עם מיצובישי

הטמעת המערכות הללו בתוך הגלגלים מפנה שטח בגוף הרכב לטובת מטען, נוסעים וסוללות. בחודש ספטמבר 2018 גייסה סופטוויל 25 מיליון דולר לפי שווי חברה של כ-140 מיליון דולר. בגיוס השתתפו גם מוסאשי וגם חברת מיצובישי. ביוני 2019 הופרדה פעילות הגלגל מפעילות סופטוויל עם הקמת חברת REE. לצד מוסאשי, חברת REE משתפת פעולה עם יצרניות נוספות.

החברה דיווחה על שיתוף פעולה עם חברת מיצובישי ועם יצרנית מכלולי הרכב האמריקאית Tenneco, המספקת חלקים ליצרניות הגדולות בעולם, דוגמת פורד, טויוטה, במוו, רנו, פולקסווגן ועוד. בחודש שעבר הצטרף לדירקטוריון REE הארי נאיר, ששימש במשך חמש שנים כמנכ"ל Tenneco.

REE המציאה גלגל מהפכני לרכב חשמלי

חברת REE התל אביבית יצאה בשובע שעבר מהשלב החשאי עם חשיפה של טכנולוגיית גלגל רכב חדשה, המשנה לחלוטין את המבנה של מכונית העתיד, ומאפשרת ייצור מכוניות חשמליות בפלטפורמות מודולריות שטוחות, המעניקות חופש רב בתכנון הרכב. הרעיון של החברה מבוסס על ייצור גלגל מסוג חדש, הכולל בתוכו את מרבית מערכות הרכב שעד כה היו מתחת למכסה המנוע.

בתפישה החדשה, הגלגל כולל את המנוע, מערכת ההיגוי, מערכת התמסורת, בולמי הזעזועים, הבלמים ומערכות האלקטרוניקה של הרכב. להערכת החברה, הטכנולוגיה שלה מאפשרת לייצר מכוניות בעלות ארבעה מנועים המאפשרים לרכב שטח סטנדרטי להשיג ביצועים של תאוצה מאפס ל-100 קמ"ש בתוך 3 שניות. הטכנולוגיה ישימה לכלי רכב פרטיים ולכלי רכב כבדים, כמו משאיות השוקלות 10 טון ומיועדות לנסיעה בדרכי עפר.

חברת REE הוקמה על-ידי מייסדי חברת סופטוויל (SofWheel) התל-אביבית, דניאל בראל ואבישי סרדס. החברה הוקמה בשנת 2011 ופיתחה גלגל חכם עבור כיסאות גלגלים ואופניים, הכולל 3 זרועות של בולמי זעזועים במקום החישורים המסורתיים בגלגל ומנגנון נעילה שננעל ונפתח בהתאם לתנאי הדרך.

אלא שהיעד האמיתי של החברה היה לתכנן גלגל חדש עבור תעשיית הרכב. היא החלה בפיתוח פיתחה גלגל חכם לכלי-רכב המשלב בתוך נפח הגלגל עצמו את כל מערכות ההנעה, הבלמים ושיכוך הזעזועים, כדי להפחית באופן משמעותי את משקל הרכב ולצמצם את צריכת האנרגיה. הטמעת המערכות הללו בתוך הגלגלים מפנה שטח בגוף הרכב לטובת מטען, נוסעים וסוללות.

תמיכה של חברת מיצובישי

בחודש ספטמבר 2018 ביצעה סופטוויל גיוס הון בהיקף של 25 מיליון דולר לפי שווי חברה של כ-140 מיליון דולר. בסבב הגיוס השתתפו גם חברת מיצובישי וחברת  סשומי, השייכת בחלקה לחברת הונדה. במקביל, נחתם הסכם שיתוף פעולה בין סופטיוויל לבין סשומי ומיצובישי לתמיכה בהמשך פיתוח המוצר, החדרתו לשוק הרכב והיערכות לייצור המוני בעתיד. בעקבות ההסכמים הוקמה הוקמה חברת REE בחודש יוני 2019, כדי להתמקד בפיתוח וייצור הגלגל החדש.

עם חשיפת החברה בשבוע שעבר פירסמה מיצובישי הודעה מיוחדת: "לטכנולוגיה של REE יש פוטנציאל עצום בעולם הנהיגה האוטונומית מכיוון שהיא הופכת את תהליך החישמול של הרכב ליעיל מאוד ומספקת יכולת לייצר פלטפורמות מודולריות". בנוסף לשיתופי פעולה האלה, החברה פועלת בשיתוף פעולה עם ספקי תת-מערכות גדולים לתעשיית הרכב, בהם: חברת Musashi היפנית המייצרת מכלולי גלגלים, JCR, חברת FCA האמריקאית, סיימיטסו ו-Tenneco.

טאואר-ג'אז ו-Vishay ישתפו פעולה בתחום הרכב החשמלי

טאואר-ג'אז (TTowerJazz) ויצרנית הסמיקונדקטור האמריקאית וישיי (Vishay Siliconix) הודיעו היום על הרחבת שיתוף הפעולה ביניהן, שהחל ב-2012. במסגרת הרחבת ההסכם, טאואר-ג'אז תייצר עבור וישיי את הדור הבא של רכיבי הספק לרכב החשמלי שהיא מפתחת. הייצור יתבצע בשני מתקני הייצור של טאואר ביפן, העומדים בתקן האיכות העדכני ביותר של איגוד יצרניות הרכב העולמי (ATF16949).

שוק הרכב צפוי להוות בשנים הקרובות מנוע הצמיחה המשמעותי ביותר עבור תעשיית הסמיקונדקטור. על פי חברת המחקר IC Insights, שוק השבבים לרכב, שנאמד ב-32.5 מיליארד דולר, צפוי להמשיך ולגדול בקצב מהיר בשנים הקרובות ולהגיע ב-2021 להיקף של 43 מיליארד דולר. עיקר הצמיחה בשוק זה נובעת מההפתחות בתחום החיישנים, כגון מצלמות ו-LiDAR, למערכות ADAS ונהיגה אוטונומית, וכן רכיבי ניהול הספק לתעשיית הרכב החשמלי. טאואר, הנחשבת לקבלנית הייצור השישית בגודלה בעולם, פיתחה פלטפורמות ייצור ייעודיות לתחום הרכב, המתמקדות בעיקר בחיישני CMOS, רכיבי ניהול הספק ורכיבי RF.

חברת וישיי, אשר הוקמה ב-1962 על ידי ניצול השואה פליקס זנדמן, היא אחת מיצרניות הרכיבים הפסיביים ורכיבי סמיקודקטור דיסקרטיים המובילות בעולם. ב-2018 הסתכמו הכנסותיה ב-3 מיליארד דולר. גם עבור וישי שוק הרכב מהווה שוק יעד אסטרטגי והיא מרחיבה כעת את משפחת מוצרי ההספק שלה לשוק הרכב, המבוססים על טרנזיסטורים מסוג MOSFET.

וישי אינה חברת Fabless, אלא יש לה מפעלי ייצור ברחבי העולם, אחד מהם נמצא במגדל העמק בישראל. עם זאת, חלק מהייצור שלה מתבצע באמצעות קבלניות ייצור חיצוניות (Foundry), שטאואר-ג'אז היא העיקרית מביניהן. במסגרת הסכם הייצור החדש, וישי תעשה שימוש בפלטפורמות הייצור המתקדמות של טאואר במטרה לשפר את ביצועיהם של רכיבי ה-MOSFET שלה למערכות הספק לרכב חשמלי, ולאפשר הקטנה של מערכות הקצה.

 

 

טויוטה משחררת 24,000 פטנטים בתחום הרכב החשמלי

חברת טויוטה מוותרת בפועל על חלק עצום מהקניין הרוחני שלה, כדי להאיץ את מהפיכת הרכב החשמלי. החברה הודיעה שהיא תעניק רישיונות שימוש חופשיים מתשלום לכ-24,000 פטנטים רשומים שלה ופטנטים הנמצאים בהליכי אישור, הנוגעים לטכנולוגיות בנושא חשמול כלי-רכב. בנוסף, היא החליטה לספק תמיכה טכנית בתשלום ליצרנים אחרים המפתחים ומוכרים כלי-רכב חשמליים אשר משתמשים במנועים, בסוללות, ביחידות בקרת הספק וביחידות בקרה אלקטרונית של טויוטה, או בטכנולוגיות חשמול אחרות במערכות ההנעה שלהם.

"לנוכח הפניות הרבות שאנחנו מקבלים, הגענו למסקנה שהגיע הזמן לשיתוף פעולה", אמר סמנכ"ל Toyota Motor Corporation, שיג'קי טראשי. "אנחנו מקווים למצלא תפקיד משמעותי בהפיכת הרכב החשמלי לסטנדרד בעשר השנים הבאות". בסך הכל, טויוטה מספקת גישה ל-23,740 פטנטים שנוצרו במשך כ-20 שנה. תקופת הענקת הגישה מתחילה מיידית ותימשך עד סוף 2030. מדובר בפטנטים ששולבו במכוניות ההיברידיות (HEV) של טויוטה. בהם: פטנטים למנועים חשמליים, יחידות בקרת הספק (PCU) ובקרי מערכת. מדובר בטכנוולגיות רלוונטיות למכוניות חשמליות, למכוניות חשמליות היברידיות (HEV), מכוניות בעלות טעינה חשמלית (PHEV) ומכוניות חשמליות המבוססות על תאי דלק (FCEV).

זו הפעם השנייה שבה טויוטה משחררת פטנטים: בינואר 2015 היא שחררה 5,680 פטנטים הקשורים ללמכוניות חשמליות המבוססות על תאי דלק. כעת היא מוסיפה עוד כ-18,000 אלף פטנטים: 2,590 פטנטים הנוגעים למנועים חשמליים, 2,020 פטנטים הנוגעים ליחידות בקרת הספק, 7,550 פטנטים הנוגעים לבקרי מערכת, 1,320 פטנטים על תמסורת ומנוע, 2,200 פטנטים על מטענים וכ-2,380 פטנטים על תאי דלק. כדי לקבל חוזים לשימוש בפטנטים יש ליצור קשר עם טויוטה.

למידע נוסף: Toyota Patents

ST החליטה להשתלט על שוק רכיבי ה-SiC

לאורך השנה האחרונה חזר והצהיר נשיא ומנכ"ל STMicroelectronics, ז'אן-מרק הנרי, כי אחת מהמטרות האסטרטגיות של החברה בשנים הקרובות היא לכבוש נתח של כ-30% משוק ייצור הרכיבים בטכנולוגיית סיליקון קרביד (SiC – Silicon Carbide), שהיא תרכובת של חומר מוליך למחצה הבנוי מצורן (סילקון) ומפחמן (קרבון). להערכת החברה, השוק הזה צפוי להיגע להיקף של כ-3.7 מיליארד דולר בשנת 2025.

מוכרת התרכובת הזאת בעיקר בייצור רכיבים הדורשים עמידה במתח גבוה ובטמפרטורות גבוהות. זו אחת מהסיבות שכיום נחשבת תעשיית הרכב לאחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של שוק ייצור רכיבי SiC. חברת ST הצרפתית-איטלקית מנהלת כיום אסטרטגיית מיצוב שנועדה לחזק את מעמדה בתעשיית הרכב החשמלי הנמצאת בתנופה גדולה מאוד. מספר מהלכים שהיא ביצעה בחודשים האחרונים שופכים אור על האופן שבו היא פועלת בתחום.

הדור הבא של המוליכים-למחצה

סיליקון קרביד משתייך לקבוצת חומרים בעלי פס אנרגיה רחב (Wide Band Gap), שזהו תחום האנרגיה שבו לא משתחררים אלקטרונים חופשיים מן האטומים. ככל שפס האנרגיה רחב יותר, כך החומר מסוגל לקבל אנרגיה גבוהה יותר מבלי להיהפך למוליך. הדבר מקנה לרכיבי סיליקון קרביד מספר יתרונות חשובים בהשוואה סיליקון דיאוקסיד או גאליום ארסנייד.

פס האנרגיה הרחב מאפשר לרכיבי SiC לעמוד בטמפרטורות, זרמים חשמליים ותדרים גבוהים מאוד מבלי לשנות את תכונותיו, ולכן הם יכולים להפגין יעילות גבוהה ואובדן אנרגיה נמוך. כיום היישומים המרכזיים לטכנולוגיית SiC הם ייצור רכיבים עבור מקורות לייזר, מערכות מכ"ם צבאיות, כל-רכב חשמליים, פאנלים סולאריים, רכיבי הספק ברשתות חשמל ויישומים תעשייתיים אחרים.

השימוש בפרוסות SiC בתעשיית האלקטרוניקה עדיין מצומצם מאוד מאחר שהייצור מורכב ויקר, אולם למרות זאת רבים מעריכים שהוא צפוי להיות אחד מהחומרים המרכזיים בתעשיית המוליכים-למחצה. כיום למשל, הקוטר הסטנדרטי של פרוסת SiC הוא 150 מילימטר, בהשוואה ל-300 מילימיטר של פרוסת סיליקון. זאת מאחר שטרם פותחה שיטה המאפשרת לייצר פרוסות גדולות יותר מבלי לפגוע באחידות שכבת הגביש. מכאן שהתשואה על פרוסות SiC היא עדיין נמוכה בהשוואה לפרוסות סיליקון.

דיודות SiC של ST למתח של 1200V
דיודות SiC של ST למתח של 1200V

להשתלט על שרשרת האספקה

מאחר שתפוקת הייצור העולמית של פרוסות SiC הינה נמוכה יחסית, המפתח של ST להשגת דומיננטיות בשוק הוא להשתלט על חלק נכבד משרשרת האספקה, ולשם כך היא ביצעה מאז תחילת השנה שתי עסקאות חשובות. בחודש ינואר חתמה ST על הסכם רב-שנתי עם חברת השבבים האמריקאית CREE, המייצרת גם פרוסות SiC, לאספקת שוטפת של פרוסות SiC בהיקף כולל של 250 מיליון דולר לאורך תקופת ההסכם.

חודש לאחר מכן היא שמה את ידה על ספקית SiC נוספת, כאשר רכשה את השליטה (55%) בחברת Norstel AB השבדית תמורת 75 מיליון דולר, עם אופציה לרכוש את שאר המניות. ההסכם מקנה ל-ST שליטה בלעדית על ייצור ה-SiC של החברה השבדית. לאחר שתי העסקאות הכריז ז'אן-מרק הנרי: "אנחנו רוצים לחזק את המומנטום בשוק ה-SiC, הן ברמת הנפח והן מבחינת מגוון היישומים עבור שוק הרכב והמגזר התעשייתי. היעד שלנו הוא להיות החברה המובילה בעולם תחום הזה".

תוכנית אסטרטגית 30 שנה קדימה

שתי העסקאות האחרונות יאפשרו ל-ST לשלוט טוב יותר בשרשרת האספקה של SiC וכך להוזיל את עלות החומר. ואולם, כדי להפוך את רכיבי ה-SiC לכלכליים יותר, האתגר של ST יהיה לפתח טכנולוגיה שתאפשר לייצר פרוסות SiC בגודל של 200 מילימטר, מה שיגדיל את רווחיותן. בחברה מתכוונים להגדיל את השקעותיה בפיתוח הטכנולוגיה עד 2025.

חברת ST נחשבת לאחת מהחלוצות בתחום ייצור סדרתי של רכיבים על גבי פרוסות SiC. בשנת 2004 היא הצליחה לייצר דיודות על-גבי SiC, ובשנת 2009 היא ייצרה טרנזיסטור MOFSET. בשנת 2017 החלה ST לייצר רכיבי SiC באופן סדרתי על-גבי פרוסות בקוטר של 150 מילימטר: רכיבים לממירים סולאריים, לכלי-רכב חשמליים, למנועים תעשייתיים, למתאמי הספק ועוד.

הכנסות החברה בתחום הזה עדיין מצוצמות יחסית, והסתכמו ב-200 מיליון דולר בלבד ב-2018, מתוך כלל הכנסות של 9.7 מיליארד דולר. עם זאת, בעיני ST מדובר במהלך לטווח הארוך. בדברים שנשא במפעל שבו היא מייצרת את רכיבי ה-SiC שלה (בקטניה, איטליה), בתחילת השנה, העריך מנכ"ל ST שבעוד כ-30 שנה כמחצית משוק רכיבי ההספק יתבסס על מצעי SiC.

אלקטריאון ועיריית תל-אביב יבצעו ניסוי רכב חשמלי בכביש חכם

עיריית תל אביב החליטה להיכנס לתחום התחבורה החשמלית מכיוון חדש: בהסכם לשיתוף פעולה עם חברת אלקטריאון (Electreon) וחברת דן תחבורה ציבורית שהיא בעלת מניות בחברה, הוסכם ששלושת הגורים יבצעו פיילוט ראשון מסוגו להפעלת קו תחבורה ציבורית באמצעות אוטובוס חשמלי של חברת דן, הנוסע על תשתית של כביש חשמלי שאותה מפתחת אלקטריאון.

הפיילוט כולל בניית כביש חשמלי באורך של 1 ק"מ לפחות שעליו ינוע אוטובוס חשמלי. עיריית תל אביב מקימה צוות עבודה משותף ותסייע בביצוע הפרוייקט. במידה והוא יוגדר כמוצלח, היא תבדוק את יישום הרעיון ברחב העיר ותסייע להציגו בפני בעלי עניין נוספים בארץ ובעולם. מנכ"ל אלקטריאון, אורן עזר, אמר שהטכנולוגיה של החברה תאפשר מעבר מלא לתחבורה חשמלית, כולל של תחבורה ציבורית, משאיות חלוקה, כלי-רכב פרטיים ואוטונומיים. "לתשתית כמעט ואין השפעה ויזואלית על העיר ובכך יוסר חסם מרכזי למעבר לתחבורה חשמלית".

החברה פיתחה "כביש חכם" המבצע העברה אלחוטית של אנרגיה לכלי-רכב במהלך הנסיעה. הטכנולוגיה מבוססת על תשתית סלילים המוטמנת מתחת לפני השטח של נתיב הנסיעה. בנוסף, הרכב מצוייד בסוללה קטנה המאפשרת נסיעה גם בקטעי כביש שאינם כוללים את תשתית הטעינה האלחוטית. המערכת כוללת גם יחידת ניהול הממוקמת בצדי נתיב התנועה או מתחתיו (בהתאם לדרישת הרשות המקומית) שתהיה בקשר רציף עם הרכב הנע מעל הכביש, וכן מערכת מקלט הקולטת את האנרגיה האלחוטית המגיעה מהכביש החכם.

לאחרונה החברה דיווחה על השלמה מוצלחת של ניסוי פיילוט שבמהלכו היא הציגה לראשונה רכב הנוסע ‏באופן רציף לאורך מקטע של 25 מטר בתוך מתחם הניסויים של החברה בבית ינאי. חברת אלקטריאון נסחרת בבורסה של תל אביב לפי שווי שוק של כמעט 468 מיליון שקל.

VisIC גייסה 10 מיליון דולר לפיתוח שבבי הספק

חברת VisIC מנס ציונה, המפתחת מודולים מבוססי GaN (גליום ניטריד) למערכות הספק, השלימה גיוס הון בהיקף של 10 מיליון דולר שבוצע על-ידי משקיע פרטי יחיד. זהות המשקיע לא נחשפה, אך בחברה מסרו כי המשקיע ביצע את ההשקעה הגדולה לאחר שזיהה פוטנציאל שוק גדול במוצרים החדשים של החברה. VisIC, שהוקמה ב-2010 והקדישה עד כה את משאביה למחקר ולפיתוח, השיקה באחרונה סדרה ראשונה של מודולים מבוססי GaN המספקים יכולת מיתוג של הספקים גדולים מאוד, בזמים של כמה עשרות אמפר ובמתחים של עד 1200V.

בחודש פברואר האחרון היא חתמה בפברואר על הסכם ייצור עם TSMC הטאיוואנית אשר תייצר את המודולים שלה, וכבר סיפקה ללקוחות דוגמיות ראשונות של המוצר. באמצעות כספי הגיוס האחרון מיועדים לממן את השיווק. המודולים החדשים של VisIC מיועדים לממירי כוח למנועי רכב חשמליים והיברידיים, ורכיבי כוח למרכזי מידע ומערכות תקשורת, וליישומים אחרים המחייבים למתג זרמים של עד כ-50 אמפר. החברה הודיעה שכעת היא מתמקדת בעיקר בתעשיית הרכב החשמלי הצומחת.

מספר המכוניות החשמליות בעולם נמצא בגידול מתמיד ומגמה זו צפויה לצבור תאוצה ביתר בשנים הקרובות. כל יצרניות הרכב המובילות החלו להשקיע משאבים גדולים בפיתוח דגמים חשמליים, וחברת המחקר UBS מעריכה שבשנת 2025 יתפסו המכוניות החשמליות כ-16% מכלל מכירות כלי-הרכב. אחד מהאתגרים החשובים בתחום הרכב החשמלי הוא פיתוח טכנולוגיות יעילות לטעינה מהירה של סוללת הרכב שתאפשר נסיעה ממושכת. להערכת VisIC, רכיבי הספק מבוססי GaN מאפשרים למקסם את הביצועים של ממירי כוח בעלי הספק ומתח גבוהים, מהסוג המשמש בכלי-רכב היברידיים וחשמליים.

ל-TechTime נמסחר כי החברה כבר מקיימת מספר שיתופי פעולה עם ספקיות בתחום הרכב (Tier-1), בעיקר בסין ובמזרח אסיה, לשילוב הטכנולוגיה של החברה, ועל פי התכנון המוצרים שלה צפויים להיכנס לייצור המוני החל מ-2020.

רכיבי GaN מחליפים את רכיבי הסיליקון

GaN (גליום ניטריד) הוא חומר מוליך למחצה בינארי המורכב מהיסודות גליום וחנקן. בשל פער האנרגיה הגבוה שלו, GaN משמש בתעשיית הסמיקונדקטור בעיקר ביישומים אלקטרו-אופטיים כגון דיודות פולטות אור (LED). ואולם, בשנים האחרונות הולך ומתרחב השימוש בחומר הזה גם בתחום הרכיבים להספק גבוה, שזה תחום ההתמחות של VisIC: מודולים מבוססי GaN למערכות הספק גבוה. רבים בתעשייה מעריכים שבשנים הבאות יחליף ה-GaN את הסיליקון במערכות הספק רבות. להערכת חברת המחקר Yole Développement, שוק רכיבי ההספק מבוססי GaN צפוי לגדול בעקביות בשנים הקרובות ולהגיע להיקף של 332 מיליון דולר בשנת 2022.

חברת VisIC הוקמה בשנת 2010 על-ידי המנכ"לית ד"ר תמרה בקשט ועל-ידי הטכנולוג הראשי גרגורי באנין. בקשט הגיעה מחברת Gal El וצברהע נסיון רב בפיתוח רכיבי גליום ניטריד. באנין ניהל את מרכזי הסמיקונדוקטור MIET ו-PULSAR במוסקבה. בישראל, באנין עבד במכון ויצמן, באלתא מערכות (ELTA) ובאולטרם טכנולוגיות (MMIC). לגרגורי יש ניסיון של למעלה מ-30 שנה בפיתוח טכנולוגיות מרוכבות לתעשיית הסמיקונדוקטור. ההישג הטכנולוגי האחרון שלו לפני הקמת VisIC היה פיתוח מגבר RF מבוסס GaN בעל הספק גבוה.