EV Motors תרכוש תאי-דלק של ג’נסל ב-5 מ’ ד’

בתמונה למעלה: רמי רשף מנכ”ל ג’נסל (משמאל) ואוהד זליגמן יו”ר EV Motors משיקים את תחנת הטעינה. צילום: מורג ביטן

חברת ג’נסל (GenCell Energy), המפתחת מערכות גיבוי ואספקת חשמל המבוססות על תאי דלק מימן ואמוניה נקייה, דיווחה כי השלימה בהצלחה את ניסוי הפיילוט עם עם יבואנית כלי-הרכב החשמליים EV Motors. בעקבות השלמת הניסוי, תרכוש EV Motors כמה עשרות מערכות של תאי דלק בהיקף של כ-5 מיליון דולר, אשר ישולבו בתחנות טעינה אוטונומיות היברידיות. תאי הדלק יאפשרו להפעיל תחנות הטעינה ללא התחברות לרשת החשמל, ועל-ידי כך להימנע משימוש בחשמל המופק ממחצבים. תחנות הטעינה בפרויקט יהיו מתוצרת Sun Surplus Energy הסינית, המתמחה בייצור מערכות אחסון וטעינה לכלי-רכב חשמליים.

מבחינת ג’נסל, הפרויקט מהווה הוכחת היתכנות שתאפשר לה להיכנס לשוק תחנות הטעינה, שהיקפו הצפוי נאמד בכ-207 מיליארד דולר בשנת 2030. חברת EV Motors מתמחה ביבוא של כלי-רכב חשמליים בלבד, פרטיים ומסחריים, בין היתר של היצרניות JAC, ANKAI ו-LEVC. בכוונת שתי החברות לשווק את המערכות גם בשוק הסיני. בעקבות ההודעה עלתה מניית ג’נסל בבורסת תל אביב בכ-15% והיא נסחרת כעת לפי שווי שוק של כ-500 מיליון שקל.

ג’נסל הוקמה בשנת 2011 ומנוהלת על-ידי המייסד המשותף רמי רשף ומספקת פתרונות גיבוי חשמל המיוצרים במפעל פלקס באופקים. החברה פועלת מפתח תקווה ומעסיקה כ-140 עובדים. בשנת 2021 הסתכמו מכירותיה בכ-5.5 מיליון דולר. ברבעון הראשון של 2022 הסתכמו המכירות ב-813,000 דולר. לחברה יש ארבעה מוצרים עיקריים: GenCell BOX היא מערכת גיבוי אנרגיה עבור תחנות בסיס סלולריות מרוחקות. מערכת GenCell REX מיועדת לאתרי ייצור אנרגיה חשמלית מספקת גיבוי בהספק של עד 5kW לוודא אספקת חשמל לעד 8 שעות במקרה של תקלה במערכת ייצור החשמל. מערכת GenCell FOX מספקת אנרגיה נקייה המופקת מתאי דלק ותוכנת GenCell Remote Manager משמת לניהול מרחוק אל מתקני הייצור והאגירה.

המלחמה באוקריאנה משבשת את הפיתוח

בשנת 2021 נחתם הסכם לשיתוף פעולה עם חברת דויטשה טלקום, לביצוע ניסוי שטח בישראל של מערכת FOX. כיום החברה נמצאת בשלבי הניסוי שאם יוגדר כהצלחה, תוכר GenCell כספק רשמי של דויטשה טלקום ומערכת FOX תהיה מוצר מאושר לרכישה עבור כל החברות מקבוצת דויטשה בעולם. כיום החברה מתמודדת עם אתגר שלא ניתן היה לחזות אותו מראש: היא מקבלת שירותי פיתוח עבור תת מערכת בתוך מערכת FOX מספקים ברוסיה, בביילורוסיה ובאוקראינה עצמה.

בדו”ח הרבעוני שהיא פירסמה לפני שבוע, החברה דיווחה שפרוץ המלחמה באוקראינה והעיצומים שהוטלו על רוסיה, גרמו לשיבושים בקבלת שירותי הפיתוח. בימים האחרונים חזרו שניים מהספקים לעבודה, אולם במתכונת חלקית בלבד. “המשך הלחימה עשוי להביא לעיכובים בפיתוח עליו מדובר, החברה בוחנת את האפשרות להעסיק אנשי מקצוע מתאימים בישראל לצורך המשך הפיתוח”.

REE חנכה מתקן ייצור רובוטי בקובנטרי

חברת האוטו-טק REE, שפיתחה פלטפורמת מרכב שטוחה לכלי-רכב חשמליים ואוטונומיים, פתחה מרכז ייצור ראשון בעיר קובנטרי שבבריטניה. המתקן, שיהיה רובוטי לחלוטין, משתרע על פני 12 אלף מ”ר והוא הוקם בשיתוף חברות האוטומציה התעשייתית Rockwell Automation ו-Expert Technologies.

מ-REE נמסר כי המתקן יוכל לייצר 40,000 יחידות פינה (כלומר, יחידה לכל גלגל) המיועדים לכ-10,000 כלי-רכב חשמליים בסך הכול. בכוונת החברה להעתיק את את המודל של המתקן בקובנטרי למתקן שיש לחברה בעיר אוסטין שבמדינת טקסס בשנת 2023 ובכך להכפיל את כושר הייצור שלה כבר בשנה הבאה ל-20,000 כלי-רכב. לדברי החברה, המרכז בקובנטרי צפוי לשרת את דרישות יצרניות הרכב ולקוחות אחרים באירופה עם התמקדות ראשונית בפלטפורמה החשמלית P7 עבור כלי רכב מסחריים וציי משלוחים. 

נהיגה אלקטרונית מלאה

חברת REE פיתחה קונספט של רכב חשמלי שבו המתלים, המנוע, מערכת ההיגוי, הבלמים, החיישנים, מערכות בקרת הטמפרטורה וכל המערכות האלקטרוניות משולבות בארבע “פינות” הרכב, בין השאסי לגלגל ובתוך הגלגל. המרכב עצמו הוא שטוח ופנוי לעיצוב בהתאם לדרישות של כל דגם. בגישה הזאת, מרכז הכובד של הרכב נמוך מאשר בכלי-רכב חשמליים סטנדרטיים, ולכן הרכב יותר יציב. החברה מכנה את הארכיטקטורה הזו x by wire, וזאת מאחר שכל מערכות הרכב, הממוקמות בארבע הפינות, נשלטות על ידי הנהג באופן אלקטרוני לחלוטין ולא מכני.

על בסיס טכנולוגיה זו פיתחה החברה עד כה מספר פלטפורמות עבור יישומי-קצה כמו משלוחים עירוניים, רכבי היסעים, מונית אוטונומית ומשאית בינעירונית. בתחילת השנה חשפה REE פלטפורמה ייעודית עבור חברות ציי משלוחים. ה-P7 [בתמונה למעלה], שלדברי החברה נבנתה על פי הדרישות והמפרט המדויק של אחת מחברות הרכב הגדולות בעולם. הפלטפורמה השטוחה מספקת מרחב פנימי גדול ע 35% יותר בהשוואה לרכבים מסחריים דומים.

האזינו לשיחה עם אוהד שטאובר, סמנכ”ל המו”פ של REE, מתוך תוכנית מס’ 47 בפודקאסט שלנו, שעלתה בחודש מרץ 2022:

הרעיון של בטר פלייס שב לתחייה – הפעם בסין

חברת בטר פלייס (Better Place) הישראלית קיבלה פרסום עולמי כאשר ניסתה להוביל לפני עשור את מהפיכת החישמול בתעשיית הרכב, באמצעות גיבוש קונספט שבו הנהגים פטורים מהצורך להטעין את הסוללה. החברה בנתה תחנות אוטומטיות שהיו אמורות להחליף את הסוללות המרוקנות בסוללות מלאות בתוך מספר דקות, ואז להטעין אותן מחדש בתוך התחנה – ולהכינה להתקנה ברכב הבא. אלא שהרעיון נכשל: בשנת 2013 החברה נסגרה לאחר שהיא שרפה יותר מ-500 מיליון דולר ומסרה ללקוחות קצת יותר מ-900 מכוניות (מתוצרת רנו) בלבד, בין השנים 2011-2013.

אלא שיש רעיונות המסרבים לגווע. אתמול (ב’) הודיעה חברת האנרגיה הסינית CATL על השקת שירות חדש בשם EVOGO אשר נפתח בעיר Xiamen הנמצאת על אי בדרום מזרח סין, לא רחוק משנגז’ו. השירות מבוסס על רשת של תחנות אוטומטיות להחלפת סוללות בכלי רכב חשמליים, אשר המרחק ביניהן יהיה לא יותר מ-3 ק”מ. הוא יינתן באמצעות החברה הבת CAES, ומבוסס על סוללות מודולריות בשם Choco-SEB: סוללות הדומות לחפיסת שוקולד וניתנות להחלפה בקלות (Swapping Electric Block).

טווח של 600 ק”מ בתוך 3 דקות

על-פי הרעיון של החברה, כל מכונית תהיה מצויידת ב-1 עד 3 סוללות, בהתאם לבחירת הנהג ולאורך הנסיעה שהוא מתכנן, כאשר זמן ההחלפה של כל סוללה יהיה פחות מדקה. במקביל, ניתן גם להטעין את סוללת הרכב באמצעות מחבר סטנדרטי של רכב חשמלי, באופן שבו משתמשים בעלי גישה לנקודת טעינה בבית או במגרשי חנייה, יוכלו לבחור בביצוע החלפת סוללה רק במקרים דחופים.

החברה מסרה שסוללות Choco-SEB מגיעות לצפיפות הספק של עד 160Wh/kg המספיקות לנסיעה למרחק של עד 200 ק”מ במכונית משפחתית. מכאן שהתקנת 3 מודולים בתחנה הרובוטית אורכת כ-3 דקות ומעניקה טווח נסיעה של כ-600 ק”מ. כל תחנת החלפה רובוטית זקוקה לשטח של שלוש מקומות חנייה בלבד, וכוללת מאגר של עד 48 סוללות.

חברת CATL היא אחת מיצרניות סוללות ליתיום-יון הגדולות בסין. היא אשר מייצרת סוללות בגדלים שונים, החל מסוללות לרכב חשמלי דו-גלגלי וארבע גלגלי, וכלה בסוללות ענק לשימוש בתחנות כוח, המיועדות לאגירת אנרגיה המופקת ממקורות מתחדשים כמו השמש והרוח. בשנת 2019 היא חנכה תחנת אגירת חשמל מבוססת סוללות, אשר מגיעה להספק אגירה של יותר מ-700 מגה-ואט. בחודש אוגוסט החברה גייסה 9 מיליארד דולר בבורסה הסינית.

בניגוד לישראלית שהמודל העסקי שלה כלל שליטה מלאה בכל שרשרת הערך של הרכב, המודל של CATL פשוט: המטרה שלה היא למכור סוללות, ולכן שירות EVOGO נועד בעיקר לעודד יצרניות רכב קיימות להשתמש בסוללות מתוצרתה. היא לא עוסקת בסוגיות כמו ייצור מכוניות, מכירתן, ותשלום על שירותים היקפיים שונים, שלהערכת פרשנים רבים היו עקב אכילס של בטר פלייס.

Driivz מגיעה לתל אביב: מתכננת לגייס כ-150 עובדים

חברת דרייבז (Driivz) מהוד השרון מחפשת משרדים בתל אביב, כדי להתחיל בקמפיין גיוס עובדים רחב היקף. מייסד ומנכ”ל החברה, דורון פרנקל, סיפר ל-Techtime שמדובר בקמפיין גיוס שמטרתו להכפיל פי שלושה לפחות את מספר עובדי החברה בתוך כשנה וחצי, מכ-75 עובדים כיום לכ-230 עובדים. פרנקל (בתמונה למעלה): “אנחנו מחפשים אנשי פיתוח תוכנה, מומחי ג’אווה, מומחים בתחום ממשקי משתמש (UI) ועוד. למעשה בכל התחומים, כולל אפילו כתבים טכניים”.

חברת דרייבז הוקמה בשנת 2013 על-ידי פרנקל, ועוסקת בפיתוח פלטפורמת תוכנה לניהול הטעינה של כלי-רכב חשמליים. בפברואר 2022 היא נירכשה עלי-ידי קבוצת Vontier האמריקאית, אולם ממשיכה לעבוד במתכונת של חברה בת עצמאית. פרוייקט ההתרחבות של החברה קשור ללוחות הזמנים של תעשיית הרכב העולמית, ולקצב הכניסה של הרכב החשמלי אל השוק. “בשנים הקרובות תימשך העלייה המתמשכת בקצב הכניסה של כלי-רכב החשמליים אל השוק, אולם בשנים 2025-26 המגמה תשתנה – תהיה קפיצת מדרגה בקצב החדירה לשוק – מכיוון שמחירו של הרכב החשמלי ישתווה למחירו של רכב מנוע בעירה פנימית”.

80% מהטעינה מתבצעת בבית או במקום העבודה

לדבריו, ההערכה הזאת מקובלת בכל התעשייה, ומבוססת על תהליך ההוזלה של הסוללות במכונית. “אנחנו צריכים להיערך לכך באמצעות בניית יכולת מתן שירותים שתוכל לעמוד בזינוק הצפוי של 2025-6. הטכנולוגיה שלנו צריכה לספק מענה מלא לביקוש הגבוה. לכן גם השחקנים המרכזיים בתחום הזה ייקבעו במהלך השנתיים הקרובות. המטרה שלנו כיום היא לשמור על המעמד שלנו בתחום, להתרחב עם הלקוחות ולהיות המובילים ברגע שהמהפיכה תתרחש”. בתור יוצא תעשיית הטלקום (אמדוקס וח.מר), פרנקל אומר שהוא כבר היה עד לתהליך הזה של מהפיכה תעשייתית בקנה מידה גדול.

עמדת טעינה מנוהלת Driivz בחברת CEZ Group הצ'כית
עמדת טעינה מנוהלת Driivz בחברת CEZ Group הצ’כית

“הפלטפורמה שלנו היא מעין מערכת הפעלה המנהלת את הרכב החשמלי: התחברות אל מטענים שונים, זיהוי המטענים, זיהוי תקלות במטענים ואפילו תיקון תקלות במטענים. במקביל, המערכת מספקת שירותי בילינג עבור מערך הטעינה ומפתחת פתרונות אגירת אנרגיה באמצעות הרכב, וניהול מסירת אנרגיה מכלי-רכב אל רשת החשמל. “בניגוד לרכב בנזין, המשתמשים ברכב חשמלי אינם נוסעים אל תחנת הטעינה. ברוב המקרים הטעינה נעשית בבית, או במקום העבודה או כאשר הנהג יוצא לבצע קניות והרכב ממתין במגרש החנייה. בסך הכל, 80% מהטעינות נעשות בבית או במקום העבודה, ורק 3% מהן מתבצעים בתחנת הדלק”.

החזית הבאה: Vehicle to Grid

“משמעות הדבר שבמקום חברות הגאז והדלק המסורתיות, גורמים חדשים נכנסים אל תחום האנרגיה הממונעת. אם זה חברות נדל”ן, חברות חשמל, יצרניות הרכב עצמן ועוד. יש כאן הזדמנות עסקית חדשה להרבה מאוד גופים, וכל המערך הזה זקוק למנגנוני ניהול וחיוב שאנחנו מספקים, מרמת הנהג ועד רמת ספק התשתית”.

כעת החברה נכנסת לתחום חדש – ניהול העברת אנרגיה מהרכב אל הגריד (Vehicle to Grid – V2G). חברות החשמל מייצרות חשמל בעוצמה המתאימה לשעות שיא, אולם בשעות רבות לאורך היממה יש צריכה נמוכה יותר. הפער הזה מייצר בזבוז גדול באנרגיה וזיהום אוויר רב. החזון של החברה הוא לרתום את הסוללות של הרכב החשמלי כאמצעי לאגירת חשמל, אשר מאפשר לייצר בכמויות נמוכות מצריכת השיא, ולהשתמש באנרגיה הזאת בזמני הצריכה המקסימליים – מבלי לפגוע בחוויית המשתמש ברכב.

המודל העסקי מבוסס על הצלחת הלקוחות

חברת דרייבז מספקת כיום שירות לכמיליון נהגים בעולם ולציים גדולים כמו שתי החברות הגדולות ביותר ביפן, קונסורציום Elaad ההולנדי, ממשלת נורווגיה, וולוו, סנטריקה, CEZ Group הצ’כית ועוד. בסך הכל, היא מקושרת אל יותר מ-500 סוגים שונים של תחנות טעינה. עיסקת וונטיר מספקת לה את הגיבוי הפיננסי עבור פרוייקט ההיערכות לשנת 2025-6. במידה והפרוייקט יצליח, היא עשויה ליהפך לחברת ענק, שכן מודל ההכנסות שלה מבוסס על תשלום לפי מספר חיבורים ולפי כמות החשמל שהיא מנהלת.

סטורדוט תפתח סוללת רכב הנטענת בתוך 2 דקות

חברת סטורדוט (Storedot), המפתחת סוללות לרכב חשמלי הנטענות במהירות, חשפה היום מפת דרכים להמשך תוכנית הפיתוח של החברה בעשור הקרוב. במסגרת מפת הדרכים, הצהירה סטורדוט כי בעוד 10 שנים, כלומר ב-2032, תגיע החברה ליכולות ייצור המוני של סוללות הנטענות תוך שתי דקות בלבד ומספיקות לנסיעה של כ-100 מייל (160 ק”מ). הסוללה הנוכחית של החברה, שאמורה להיות מוכנה לייצור המוני ב-2024, נטענת תוך 5 דקות ומספיקה למרחק דומה.

נקודת ציון נוספת במפת הדרכים היא סוללה הנטענת בתוך 3 דקות, גם כן למרחק של 100 מייל, שתהיה מוכנה לייצור המוני ב-2028. ההתקדמות במפת הדרכים שהציגה החברה כרוכה גם במעבר הדרגתי לסוללה במצב-מוצק (Solid-State), כלומר סוללה שבה האלקטרוליט, שדרכו עוברים היונים בתהליך הטעינה והפריקה בין שתי האלקטרודות, עשוי מחומר מוצק ולא תמיסה או ג’ל. כך שהגרסה ב-2028 תהיה במצב חצי-מוצק, והסוללה הסופית ב-2032 כבר תהיה במצב מוצק מלא.

סוללות במצב-מוצק, שהם יעד שכל התעשייה מכוונת אליו, אמורות להיות בטוחות יותר ובעלות קיבולת גדולה יותר, ועל כן לאפשר טווח נסיעה גדול יותר. האתגר הוא לפתח חומר מוצק שמצד אחד יהיה יציב ומצד שני בעל מוליכות גבוהה. אלקטרוליט מוצק הינו בעל נטייה להיסדק ולהישבר.

מנכ”ל החברה, ד”ר דורון מיירסדורף, אמר: “חשוב מאוד שנציג לתעשיית הרכב מפת דרכים ברורה וריאלית. כל שלב במפת הדרכים שלנו מהווה שיפור משמעותי של 20%, שישפיע באופן ניכר על חוויית הנהג.”

סוללת רכב הנטענת בתוך 5 דקות

חברת סטור-דוט פיתחה את טכנולוגיית FlashBattery המאפשרת לצמצם את זמני הטעינה של סוללות ליתיום-יון ברכב למספר דקות. הטכנולוגיה של החברה מבוססת על תגלית מדעית של פרופ’ אהוד גזית וצוות המחקר שלו מאוניברסיטת תל-אביב. בשנת 2003 הם גילו מבנים חלבוניים זעירים הקשורים להתפתחות מחלת האלצהיימר.

בהשראת המבנים האלה, פיתח פרופ’ גיל רוזנמן (ממייסדי חברת StoreDot) גבישים חדשים בשם Nanodots בגודל של 2 ננומטר כל אחד. לגבישים האלה יש תכונות מיוחדות: קיבוליות גבוהה והפקת אור נראה בצבעים בהירים ועוד. בסוללות שהחברה פיתחה מחליפים את הנוזל האלקטרוליטי בנוזל המכיל Nanodots, ועל-ידי כך גדלה קיבולת האנרגיה של הסוללה לפחות פי עשרה. טכנולוגיה זו קיבלה את הכינוי FlashBattery.

האזינו לשיחה עם דן קורפס, מנהל המוצר וההנדסה של סטורדוט, מתוך תוכנית מס’ 40 בפודקאסט שלנו, שעלתה בספטמבר 2021:

Driivz מהוד השרון נמכרה לקבוצת Vontier

בתמונה למעלה: מייסד ומנכ”ל Driivz, דורון פרנקל. צילום: דיוויד גארב

חברת Driivz מהוד השרון, המספקת פלטפורמת תוכנה לניהול הטעינה של כלי-רכב חשמליים, נירכשה עלי-ידי קבוצת Vontier שמרכזה בארה”ב, אשר מתמקדת בפתרונות תחבורה חכמה וניידות. בעקבות העסקה דרייבז תמשיך להתנהל כחברה עצמאית הנמצאת בבעלות מלאה של Vontier ומנוהלת על-ידי המייסד והמנכ”ל דורון פרנקל. מאז הקמתה בשנת 2013 גייסה דרייבס כ-33 מיליון דולר מגופים תעשייתיים, בהם חברת האנרגיה סנטריקה וחברת וולוו. הקשר עם וונטיר החל בשנת 2020 בעקבות השקעה ראשונית שהקבוצה ביצעה בחברת דרייבז.

נשיא ומנכ”ל וונטיר, מארק מורלי, אמר שהעסקה נועדה להרחיב את פורטפוליו הפתרונות של החברה בתחום התחבורה החשמלית. “בעשר השנים הבאות התחבורה העולמית תשתנה יותר מאשר היא השתנתה בכל 100 השנים האחרונות. העסקה היא חלק מהיעד האסטרטגי שלנו להיות ספק פתרונות מלא תחום התחבורה החשמלית החכמה, ולכן אנחנו מתחייבים שבחמש השנים הבאות נבצע השקעות בהיקף של יותר מ-500 מיליון דולר לבצע השקעות בתחומים האלה”.

לדבריו, דרייבז מעניקה לקבוצה טכנולוגיית תוכנה מובילה בתחום תשתיות הטעינה החשמלית (EVCI market), אשר מותאמת לעבודה על כל סוגי החומרה. הפלטפורמה של דרייבז כוללת כלים לניהול המערך התפעולי של רשתות הטעינה, בילינג, ממשקים לשימוש הנהגים, ניהול ציי רכב חשמלי וטעינה בבתים משותפים ובמתחמים מסחריים. בין לקוחות החברה: Volvo Group ,EVgo ,Centrica , Mer ו-eMobility Power. כיום הפלטפורמה שלה משרתת כ-800,000 משתמשים בכ-20 מדינות. היא מנהלת כ-100,000 נקודות טעינה המבוססות על 500 מערכות חומרה שונות. החברה מעסיקה כ-70 עובדים בישראל, אירופה וארה”ב ומתכננת לגייס עד סוף השנה כ-30 עובדים נוספים.

עמדות הטעינה החשמליות של קבוצת מר האירופית, אשר מנוהלות באמצעות פלטפורמת דרייבז
עמדות הטעינה החשמליות של קבוצת מר האירופית, אשר מנוהלות באמצעות פלטפורמת דרייבז

 

תחזית Vicor: מגמת החישמול מגיעה לשוק הצבאי

בתמונה למעלה: ממיר DC-DC צבאי של וייקור להספק של עד 1300W

חברת Vicor פירסמה תחזית טכנולוגית לשנת 2022 שממנה עולה שתהליך החישמול של תעשיית הרכב מתרחב גם לתחומים צבאיים ותעופתיים. להערכת החברה, הדרישה לחדשנות וליעילות דוחפת יצרני מערכות צבאיות לחפש דרכים להחלפת מערכות מכניות ודלקים כימיים בחשמל. לדוגמה, צוללות מתקדמות מחליפות את ההידראוליקה בכוח חשמלי, מטוסים חשמליים קובעים שיאי טווח ומהירות חדשים ובכל הצבאות גוברת ההתעניינות בכלי נשק המבוססים על אנרגיה ישירה (לייזר) על-גבי ספינות וכלי רכב.

להערכתה, מגמה זו דורשת פתרונות חדשים לניהול מקורות חשמל, כמו למשל סוללות במצב מוצק ותקנים חדשים בתחום מערכות הספק (Power Electronics), דוגמת ארכיטקטורת המערכת הפתוחה לחיישנים (SOSA). “בתעשיית החלל האירופית אנחנו צופים שימוש הולך וגובר בהנעה חשמלית חללית, המבוססת על מנוע יונים המותקן בלוויינים. הטכנולוגיה הזאת תאומץ בעיקר בתחום לווייני התקשורת רחבי הפס, ותשמש כדי לוודא שהלוויינים לא נסחפים ונשארים במיקומם המדוייק.

החברה גם מזהה שינויים במבנה של כלי-רכב חשמליים: כיום משתמשים כלי רכב חשמליים בעד שלוש סוללות נפרדות: סוללת תאוצה במתח של 400V או 800V, ושתי סוללות משניות להפצת אנרגיה עבור תת מערכות ברכב, הפועלות במתח של 12V ו-48V. היצרנים מבקשים להפחית את משקל הרכב וכעת נעשים מאמצים להפחית את משקל סוללת ההאצה בכ-12 ק”ג מה-BEVs. במקביל, הם מנסים להפחית את את המורכבות של מערכת החשמל. “אנחנו צופים שבמהלך 2022 רבים מהם ייאמצו גישה מודולרית המאפשרת לספק חשמל לתת מערכות ישירות מסוללת ההאצה ועל-ידי כך לייתר את הצורך בסוללה הקיימת של 12V”.

סוללות רכב ישנות ייכנסו לבתים

יצרנים של כלי-רכב מסחריים גדולים יותר, בודקים כיום את האפשרות לעבור לשימוש בסוללות המבוססות על תאי דלק מימניים, מגמה אשר תייצר דרישה מוגברת לממירי DC-DC יעילים. החברה מאמינה שהנוחות הופכת לגורם מבדל מרכזי בשוק הרכב, ולכן היא צופה שיצרנים רבים יתחילו לייצר מכוניות בעלות בולמי זעזועים אקטיביים, המבוססים על בקרה ממוחשבת ולא על מערכות מכניות כמו קפיצים ומערכות שיכוך זעזועים הידראוליות.

“אנו צופים גידול בשימוש החוזר בסוללות הרכב החשמלי (EV) הישנות. בין השאר, ניתן לייעד אותן לשימוש במלגזות חשמליות או כסוללות חירום ביתיות”. חברת Vicor האמריקאית מספקת מודולים להפצת חשמל ומתמקדת בפתרונות מודולריים לתעשיות הרכב, הציוד הצבאי, מוצרים תעשייתיים ולמרכזי נתונים ותשתיות ענן. למידע נוסף:  www.vicorpower.com

TPR היפנית מגדילה את השקעתה באקוואריוס

בתמונה למעלה: הדגמת קונספט לשימוש בגנרטור של אקווארסיוס כמאריך טווח נסיעה ברכב חשמלי

ספקית חלקי הרכב היפנית, TPR, הגדילה את השקעתה בחברת אקוואריוס מנועים מראש העין (Aquarius Engines), ומשקיעה בחברה 5 מיליון דולר נוספים תמורת כ-1.7% ממניותיה. החברה נסחרת בבורסה בתל אביב לפי שווי שוק של כ-650 מיליון שקל. חברת אקוואריוס פיתחה גנרטור יעיל וחסכוני מאוד המבוסס על מנוע שריפה פנימית מהפכני שהיא המציאה.

המנוע של אקוואריוס מאפשר שימוש בכל סוגי הגאז והדלק. הוא מבוסס על מבנה ייחודי שבו ציר יחיד נע קדימה ואחורה עם תאי הבעירה, ומיישם את כל מחזורי הפעילות של מנוע שריפה פנימית, כולל העברה ישירה של התנועה אל הגנרטור, ללא שימוש במערכת המורכבת של בוכנות, צירים וממסרים המאפיינת מנועי שריפה פנימית סטנדרטיים. היעילות הזאת מאפשרת להפעיל גנרטור בהספק של 16kW ובמשקל של 100 ק”ג בלבד (במקום יותר מחצי טון), אשר דורש תחזוקה רק בכל 1,000 שעות עבודה.

חברת אקוואריוס עובדת בשיתוף פעולה הדוק עם התעשייה האווירית ועם חברת נוקיה. בחודש נובמבר 2021 היא קיבלה את ההזמנה הראשונה לאספקת גנרטורים: חברת Tecnoelettra האיטלקית המספקת פתרונות אספקת אנרגיה לאתרים מרוחקים, כולל לחברות תקשורת, הזמינה גנרטורים של אקוואריוס המונעים על-ידי המנוע הליניארי של החברה, בהיקף כולל של כ-5 מיליון אירו. אספקת הגנרטורים תתבצע בשלבים, החל מחודש אוקטובר 2022 ועד לסוף שנת 2023.

הגנרטור של אקוואריוס (מימין) והמנוע הליניארי הנמצא בתוכו
הגנרטור של אקוואריוס (מימין) והמנוע הליניארי הנמצא בתוכו

חברת TPR היפנית מורכבת מקבוצת חברות המספקות תת מערכות לתעשיית הרכב היפנית, החל ממיסבים ורכיבי העברת כוח, וכלה במערכות תקשורת בתוך הרכב. החברה מעסיקה כ-6,900 עובדים ומכירותיה בשנה האחרונה הסתכמו בכ-1.3 מיליארד דולר. היא מאמינה שהטכנולוגיה של אקוואריוס יכולה להשתלב בתעשיית הרכב. עם פרסום ההודעה על ההשקעה פירסמו שתי החברות תמונת קונספט של רכב חשמלי (למעלה) אשר כולל מנוע במשקל 10 ק”ג של אקוואריוס המפעיל גנרטור להטענת סוללות הרכב החשמלי, כדי להגדיל את טווח הנסיעה שלו. בין השאר, הן מתכננות לייצר את המנועים ביפן עבור התעשייה היפנית.

חברת אקוואריוס הוקמה בשנת 2014 על-ידי היו”ר גל פרידמן, המנכ”ל אריאל גורפונג והטכנולוג הראשי שאול יעקובי. בסוף 2020 היא נרשמה למסחר בבורסה בתל אביב. זו לא ההשקעה הראשונה של TPR בחברה: ההשקעה הקודמת נעשתה באוקטובר 2020, גם היא בהיקף של 5 מיליון דולר. בחודש אוקטובר 2021 חתמו שתי החברות על מזכר הבנות שלפיו TPR תשקיע 20 מיליון דולר בחברה הבת אקוואריוס יפן, תמורת 20% ממניותיה. החברה אמורה להיות מרכז ייצור ופיתוח של מנועים ליניאריים.

בוש תייצר את רכיבי ההנעה של IRP מנס-ציונה עבור כלי-רכב חשמליים

בתמונה למעלה: בקרי TrueDrive של חברת IRP

חברת IRP Systems מנס-ציונה הודיעה היום (ג’) כי חתמה על הסכם עם חברת בוש (Bosch) הגרמנית לייצור המוני של בקרי המנוע שפיתחה לכלי-רכב חשמליים. לצד המוצרים שהיא מפתחת ומייצרת, בוש מציעה גם שירותי ייצור עבור חברות בתעשיית האוטומוטיב. שיתוף הפעולה עם בוש יתמקד בייצור בקרים לכלי-רכב חשמליים אישיים כגון קטנועים, אופניים ומכוניות קטנות, שזהו הסגמנט שבו יש ל-IRP את דריסת הרגל הגדולה ביותר כיום. פתרונות החברה כבר מוטמעים במספר דגמים מסחריים וכדי לעמוד בעלייה בביקוש היא מרחיבה כעת את יכולות הייצור שלה באמצעות ההסכם עם בוש.

IRP פיתחה את טכנולוגיית TrueDrive, שהיא מערך של מנועים ושל בקרים הכוללים אלגוריתם מוגן בפטנט, אשר משפר את היעילות של מנועים חשמליים, מקטין את מחירם ומאפשר להגדיל את טווח הנסיעה של רכב חשמלי. דן שושני, סמנכ”ל השיווק של החברה, הסביר ל-Techtime: “האתגר בתחום הבקרים לכלי-רכב קטנים הוא לייצר בקר שיציע גם ביצועים ורמת בטיחות גבוהים וגם מחיר תחרותי. הטכנולוגיה שלנו עומדת בסטנדרטים הגבוהים של תעשיית הרכב. הדגש בפתרונות שלנו הוא על חוויית הנהג ועל שליטה מקסימלית בכלי שבו הוא נוהג, בדומה לחוויית הנהיגה ברכב בנזין.

“הדבר מושג באמצעות אלגוריתמיקה המוטמעת בתוך הבקר”. חברת IRP הוקמה על-ידי המנכ”לית מורן פרייס והטכנולוג הראשי פול פרייס. הטכנולוגיה הראשונה פותחה עבור יישומים בתעשיית התעופה, אולם בשנים האחרונות החברה שינתה מיקוד והסבה את הטכנולוגיה אל תחום הרכב. היא מפתחת פתרונות הנעה לקטנועים, אופנועים וכלי-רכב קטנים (quadricycles) בעלי הספק של עד כ-150kW ולמכוניות נוסעים. הפתרון של החברה בנוי משלושה מרכיבים עיקריים: בקרים, מנועים, ומערכת לניהול הסוללה.

הצלחה בניסוי המשותף עם רנו

בשנה שעברה היא השתתפה במעבדת החדשנות של רנו-ניסאן בתל אביב. במהלך שיתוף הפעולה הזה נבדקה הטכנולוגיה שלה ברכב חשמלי קל של של רנו. במסגרת ניסוי Proof of Concepts משותף, הותקנו ארבעה מנועים חשמליים ומערך הבקרה של IRP ברכב החשמלי הקל Twizy. החברה דיווחה שגודל המנועים החדשים הוא כשליש בלבד מגודל המנועים המקוריים, ושהם השיגו הכפלה של טווח הנסיעה בין טעינות סוללה, ומהירות תאוצה גבוהה יותר הודות לעוצמה חזקה יותר (Torque) של המנועים.

חברת בוש הודיעה שהייצור ייעשה בתהליך “התכנון למצוינות” (Design For eXcellence – Dfx) הנהוג במפעליה. התהליך משלב בתכן ההנדסי גם את אילוצי הייצור, הבדיקה והאוטומציה – כבר בשלבי התכנון. הטמעת הידע תבוצע באמצעות יחידת שירותי הייצור האלקטרוניים של בוש (Bosch Electronic Manufacturing Services – EMS) הממוקמת במונדוויל, צרפת, בשיתוף פעולה עם הצוות המקומי של חברת בוש טכנולוגיות ישראל.

יצרנית הרכב הווייטנאמית VinFast תאמץ את סוללות הרכב של סטורדוט

[בתמונה דגם Lux A2.0 של VinFast]

חברת סטורדוט (Storedot) מהרצליה, שפיתחה סוללות לרכב חשמלי הנטענות תוך דקות ספורות, הודיעה היום על השלמת החלק הראשון, והעיקרי, בסבב גיוס D שבו בכוונת החברה לגייס עד 80 מיליון דולר. השותפה האסטרטגית החדשה שמצטרפת להשקעה בחברה היא יצרנית הרכב החשמלי הווייטנאמית VinFast, שהובילה את סבב הגיוס וגם מתכוונת לייצר ולשלב את הסוללות של סטורדוט בדגמים עתידיים. מסטורדוט נמסר כי ההון שגויס יאפשר לחברה להשלים את פיתוח הסוללות ולבנות את התשתית הנדרשת  לייצור המוני, שצפוי להתחיל ב-2024.

VinFast הוקמה ב-2017 על ידי VinGroup, התאגיד הווייטנאמי הגדול ביותר במדינה. לפני כחודשיים הכריזה VinFast, המתיימרת להיות יצרנית הרכב הווייטנאמית הראשונה שמייצרת באופן המוני ושמשווקת את דגמיה גם בשוק הבינלאומי, על הקמת מטה מרכזי בקליפורניה בהשקעה של כ-200 מיליון דולר. לפני כחודש הובילה VinFast השקעה בחברת הסייבר לרכב הישראלית Karamba.

חברת סטור-דוט פיתחה את טכנולוגיית FlashBattery המאפשרת לצמצם את זמני הטעינה של סוללות ליתיום-יון ברכב למספר דקות. הטכנולוגיה של החברה מבוססת על גבישים חדשים בשם Nanodots בגודל של 2 ננומטר כל אחד. לגבישים האלה יש תכונות מיוחדות: קיבוליות גבוהה והפקת אור נראה בצבעים בהירים ועוד. בסוללות שהחברה פיתחה מחליפים את הנוזל האלקטרוליטי בנוזל המכיל Nanodots, ועל-ידי כך גדלה קיבולת האנרגיה של הסוללה לפחות פי עשרה.

באוקטובר הודיעה סטורדוט על הקמת מרכז מו”פ בקליפורניה, ארצות הברית, וזאת כחלק ממאמצי הפיתוח של הדור-הבא של סוללת הרכב של החברה, שתהיה סוללה במצב-מוצק (Solid State) ובעלת צפיפות אנרגיה גבוהה יותר ותספק טווח נסיעה הגדול ב-50% מהדור הנוכחי.

סוללה במצב-מוצק, Solid State, היא סוללה שבה האלקטרוליט, שדרכו עוברים היונים בתהליך הטעינה והפריקה בין שתי האלקטרודות, עשוי מחומר מוצק. בסוללות הליתיום-יון הקיימות, האלקטרוליט הינו לרוב מצוי במצב של תמיסה או ג’ל. סוללות במצב-מוצק אמורות להיות בטוחות יותר, וזאת מאחר שהסוללות הקיימות חשופות לסכנות של דליקה או פיצוץ בטמפרטורות גבוהות וסכנות של דליפת הנוזל. כמו כן, הקיבולת של סוללות במצב-מוצק אמורה להיות גדולה יותר, ועל כן לאפשר טווח נסיעה גדול יותר. ואולם, האתגר הוא לפתח חומר מוצק שמצד אחד יהיה יציב ומצד שני בעל מוליכות גבוהה. אלקטרוליט מוצק הינו בעל נטייה להיסדק ולהישבר.

בליץ בונה תשתית לניהול ציי אופנועים חשמליים

בתמונה למעלה: אופנוע מדגם BLITZ6000 החדש, לצד המטען והסוללה הנשלפת

חברת בליץ טכנולוגיות (Blitz) מוטורס התל אביבית גייסה בשבוע האחרון 19.5 מיליון שקל באמצעות הנפקת מניות פרטית. בעקבות השלמת הגיוס האחרון מגיע הסכום שהיא גייסה מאז מאי 2021, שבו נכנסה לבורסה בתל אביב באמצעות עיסקת מיזוג, לכ-42 מיליון שקלים. בראיון ל-Techtime סיפר סמנכ”ל הכספים של החברה, יניב חבר, שגיוס ההון מיועד לממן התרחבות אל שווקים בחו”ל, בעקבות בקשות של מספר לקוחות. חבר: “ההתרחבות שלנו היא תוצאה של בקשת לקוחות שאנחנו מספקים להם שירותי ניהול המייל האחרון. אנחנו עובדים עם לקוחות אסטרטגיים המפעילים ציים של אלפי אופנועים חשמליים שאנחנו מספקים להם. הם פנו אלינו וביקשו להרחיב את השירות גם לסניפים נוספים שלהם במדינות אחרות”.

חברת בליץ הוקמה בשנת 2012 על-ידי המנכ”ל רפאל מוזינסקי, אשר עלה לישראל מבלגיה וחיפש פתרון תחבורתי לגוש דן, שהתרחב והפך לחזון של תחבורה חשמלית מנוהלת וחסכונית. החברה מתמקדת בתחום האופנועים החשמליים לציי רכב ושירות, שיש בהם את העוצמה הדרושה לנסיעה גם בכבישים ראשיים דוגמת נתיבי איילון. בליץ פיתחה מספר דגמים המגיעים עד להספק של 6000W, שהוא שווה ערך למנוע שריפה פנימית בנפח 250cc, המעניק להם טווח נסיעה של עד 100 ק”מ במהירות של עד 120 קמ”ש. לאחרונה היא הכריזה על פיתוח סוללה וטכנולוגיית טעינה המאפשרים שימוש שוטף באופנועים שאינו מוגבל בטווח.

כל האופנועים מקושרים אל מוקד שירות ובקרה

המערכת מבוססת על סוללות ליתיום פאוץ’ (Lithium Pouch) נשלפות וקלות משקל בהספק של 1500WH, מטען המאפשר להטעין שתי סוללות בו-זמנית, ויכולת אחסון שתי סוללות בתוך האופנוע. להערכת החברה, שימוש בשלוש סוללות בלבד מבטיח טווח נסיעה בלתי מוגבל לכל אופנוע בצי. החברה מעסיקה כיום כ-35 עובדים ופועלת במתכונת משולבת של יצור בישראל וייצור בסין. כל מערכות החישמול, הכוללות את הסוללות, המטענים, מערכת הבקרה האלקטרונית ותשתית החיישנים, איסוף המידע והעיבוד מפותחים ומיוצרים בישראל, כאשר האינטגרציה נעשית במפעל בסין המרכיב את האופנוע המלא שחלקיו המכניים נירכשים מספקים קיימים.

“לקוחות היעד שלנו הן חברות גדולות שאנחנו יכולים לצמוח איתן להיקף שימוש של אלפי אופנועים. מדובר בגופים שבהם האופנועים נוסעים בממוצע כ-4,000 ק”מ בחודש, בהשוואה לכ-400 ק”מ באופנוע הנמכר לצרכנים פרטיים. לצורך זה התאמנו את הטכנולוגיה ואת מודל השירות. אנחנו מוכרים להם חיסכון ויעילות תפעולית. האופנועים כוללים חיישנים ומערכת תקשורת המשדרת נתוני טלמטריה, המאפשרים לנו לעקוב אחר מצבם ולהגיע באופן יזום אל כל אופנוע כדי לבצע בו עבודות תחזוקה מונעת.

מייסד ומנכ”ל בליץ טכנולוגיות, רפאל מוזינסקי
מייסד ומנכ”ל בליץ טכנולוגיות, רפאל מוזינסקי

“ההון שגייסנו כאשר הפכנו לחברה ציבורית איפשר לנו לגייס הנהלה מקצועית, כמו למשל היו”ר דוד מחלב, לשעבר מנכ”ל פוינטר (שנמכרה ב-2019 לחברת ID Systems והפכה לחלק מקבוצת PowerFleet), והטכנולוג הראשי דוד מרקוס (בעבר כסמנכ”ל הטכנולוגיות של פוינטר ובהמשך מנכ”ל מיקרונט, המספקת מסופונים ממוחשבים לניהול ציי רכב). הם מסייעים לנו לבצע קפיצת דרך ולספק ללקוחות כלים חכמים לניהול הצי שלהם”.

לדבריו, מעבר לחיסכון התפעולי, יש לנתונים האלה השפעה מפתיעה על שיעור התאונות. “דומינוס פיצה, שהיא הלקוח הגדול ביותר שלנו, דיווחה על ירידה של 47% במספר התאונות כאשר הם משתמשים באופנועים שלנו. הנהגים יודעים שיש מעקב אחר סגנון הנהיגה שלהם, והאופנוע יודע לדווח על התנהגות כמו נסיעה מהירה, השכבות וכדומה. לקוח שלנו בדרום אפריקה, למשל, משתמש במערכת הטלמטריה כדי לתת גמול כספי לנהגים זהירים”.

החברה נמצאת עדיין בצעדיה הראשונים, ובמחצית הראשונה של 2021 הסתכמו מכירותיה בכ-4.2 מיליון שקל. כיום היא נסחרת בבורסה בתל אביב לפי שווי שוק של כ-237.6 מיליון שקל. לאחרונה היא דיווחה על עסקאות ראשונות באירופה, בבריטניה ובספרד, במסגרת התרחבות אל השוק הבינלאומי. במקביל, היא מתאימה את הטכנולוגיה שלה לכלים גדולים יותר. לאחרונה היא דיווחה על מו”מ מתקדם לייבוא אופנוע על בסיס 3 גלגלים שבו תוטמע המערכת של החברה, במטרה לשווק אותו לשימוש של עיריות, ממשלה וכוחות משטרה. “בעתיד נספק את השירות גם לכלי-רכב גדולים יותר, כמו למשל כלי רכב ארבע-גלגליים קטנים”.

IMI מקימה בפיליפינים תשתית טעינה לתחבורה חשמלית

בתמונה למעלה: מנכ”ל IMI, ארתור טאן, חונך את תחנת הטעינה הראשונה שיוצרה עבור GET

קבלנית הייצור הפיליפינית Integrated Micro-Electronics – IMI מקימה תשתית טעינה חשמלית בפיליפינים עבור כלי רכב חשמליים. הפרויייקט החל במסגרת הפעילות של תאגיד המסחר והתעשייה Ayala Group הנחשב לתאגיד הכלכלי הוותיק והגדול ביותר בפיליפינים, אשר החליט להגיע לרמה של אפס פליטת זיהום אוויר עד לשנת 2050. קבוצת איילה היא גם הבעלים של IMI, המספקת שירותי ייצור אלקטרוניים ללקוחות בכל העולם.

היום (ג’) הודיעה IMI על תחילת יישום הפרוייקט והתקנת התקנת תחנת הטעינה הראשונה בחברת Global Electric Transportation הפיליפינית, אשר מפעילה ציים של מיניבוסים חשמליים בערים מנילה (פיליפינים), סן-דיאגו (ארה”ב) וברצלונה (ספרד). מדובר במערכת שלמה הכוללת מטען AC, מטען DC, ויחידת הטענה בכלי הרכב עצמו, אשר פותחה על-ידי חברת LinkCharging הסינית. החברה הקימה בסין את תשתית הטעינה הגדולה בעולם, הכוללת כיום יותר מ-360 אלף תחנות טעינה, פרטיות וציבוריות, עבור כלי רכב חשמליים.

חברת IMI מייצרת עבור LinkCharging את תחנות הטעינה במפעל הייצור הסיני שלה. התחנה שנחנכה השבוע, היא הראשונה ברשת של תחנות טעינה שקבוצת איילה מקימה בפיליפינים. מנכ”ל החברה, ארתור טאן, אמר שהמהלך יביא לשינוי עמוק בתשתית התחבורתית של המדינה. לאחרונה דיווחה IMI על צמיחה של 4% במכירות ברבעון השלישי 2021, להיקף של 326 מיליון דולר. מכירות החברה בתשעת החודשים הראשונים של 2021 הסתכמו בכ-973 מיליון דולר.

חברת IMI מעסיקה קרוב ל-16,000 עובדים בארה”ב ,בריטניה, גרמניה, יפן, מקסיקו, סין, סרביה, בולגריה, צ’כיה ובפיליפינים. היא מחזיקה בבעלותה המלאה שתי חברות בנות שהיא רכשה באירופה: חברת STI Limited הבריטית המייצרת פתרונות RF, וחברת VIA optronics הגרמנית המייצרת פתרונות תצוגה, כולל לתעשיית הרכב.

לאתר החברה: www.global-imi.com

מנהל משרד IMI בישראל: דוד מהל, [email protected]

 

StoreDot פיתחה טכנולוגיה לתיקון סוללות רכב תוך כדי נסיעה

בתמונה למעלה: תאי ליתיום-יון גלילייים מתוצרת חברת סטור-דוט

חברת StoreDot מהרצליה פיתחה טכנולוגיה המאפשרת לתקן סוללות של רכב חשמלי תוך כדי שימוש ובלא להפריע לפעילותו השוטפת של הרכב. הטכנולוגיה מבוססת על פטנט שהוגש ב-2019 ואושר לאחרונה, המאפשר לשמר את הפעילות התקינה של סוללות רכב המבוססות על טכנולוגיית eXtreme Fast Charging של החברה, וככל הנראה גם בסוללות מתוצרת חברות אחרות.

הסוללה של רכב חשמלי מורכבת ממערך גדול (Battery Pack) של אלפי של סוללות גליל קטנות (Cell) המחוברות בטור ובמקביל, אשר ביחד מספקות את כמות האנרגיה הדרושה להפעלת הרכב החשמלי. אלא שקיימת שונות רבה בין סוללות הגליל, אשר גורמת לכך שבמהלך הפעילות השוטפת חלק מהן מתחממות, מאבדות אנרגיה ורמת התיפקוד שלהן יורדת. בדרך כלל, הדבר מתבטא בירידה הדרגתית של ביצועי הסוללת הרכב וקיצור טווח הנסיעה.

מערכת התיקון העצמי (self-repairing system) כוללת מרכיבי חומרה ותוכנה, ומבוססת על מעקב רציף אחר הביצועים של כל תא אנרגיה בודד או סדרה של תאי אנרגיה. כאשר מערכת הבקרה מזהה תאים לא תקינים, היא מנתקת אותם מהמערך ומבצעת סדרה של פעולות פריקה וטעינה המחזירות אותם למצב תקין. מנכ”ל סטור-דוט, דורון מאיירסדורף, אמר שהטכנולוגיה מאריכה את חיי הסוללה, משפרת ביצועים ומפחיתה את “חרדת הטווח” המאיטה את האימוץ של הנעה חשמלית בקרב לקוחות רבים.

ממסמכי הפטנט של החברה, ניתן לראות שמערכת ניהול של הסוללה (Battery Management System) אחראית על איתור תאי האנרגיה הפגומים באמצעות חיישנים ורשת תקשורת פנימית בתוך סוללת הרכב. היא מבודדת אותם ויוזמת תהליך פריקה עמוק, ואחר כך תהליך טעינה מבוקר, אשר מביאים להתאוששות סוללות הליתיום יון. התהליך כולל סדרת פעולות הנעשות במספר צעדים בתנאי מתח קבוע, זרם קבוע ועכבה קבועה, ובהתאם למתחי הסף של כל תא אנרגיה.

בזמן פעולת התחזוקה הזאת, שולטת מערכת הבקרה (BMS) על פיזור העומסים בין שאר תאי האנרגיה בסוללה, כדי להבטיח שהרכב מקבל את כמות האנרגיה הדרושה לו וכדי להבטיח שהסוללות הנמצאות בטיפול מבודדות לחלוטין משאר המערכות. חברת StoreDot פיתחה את טכנולוגיית FlashBattery המאפשרת לשפר את היעילות ולצמצם את זמני הטעינה של סוללות ליתיום-יון ברכב למספר דקות. הטכנולוגיה של החברה מבוססת על ייצור גבישים בשם Nanodots בגודל של 2 ננומטר כל אחד, המאופיינים בקיבוליות גבוהה, שהחברה משלבת בתוך הנוזל האלקטרוליטי בסוללה.

בתחילת החודש החברה דיווחה על משלוח תאי סוללה ראשונים מתוצרתה אל יצרניות סוללות לרכב חשמלי לצורך בחינת הביצועים שלהן. הסוללות מדגם A-Series (תמונה בראש העמוד) יוצרו על-ידי חברת EVE Energy הגרמנית. להערכת הברה, היא תתחיל בייצור המוני בשנת 2024. בין החברות שהשקיעו בחברה: BP, דיימלר בנץ וסמסונג.

טעינה אלחוטית ל-200 אוטובוסים חשמליים בגוש דן

חברת אלקטריאון וויירלס (Electreon Wireless) וחברת דן תחבורה ציבורית חתמו על הסכם עקרונות לשיתוף פעולה, שבמסגרתו תתקין אלקטריאון את מערכת ההטענה האלחוטית שלה במסיפי תחבורה ציבורית וב-200 אוטובוסים בגוש דן. הפרוייקט יתבצע במתכונת של טעינה כשירות (CaaS – Charging as a Service), שבו דן תשלם סכום כולל של עד 6 מיליון שקל בשנה עבור השימוש באוטובוסים החשמליים הכוללים את מערכת ההטענה של אלקטריאון. המערכת תאפשר להטעין את האוטובוסים של דן בזמן שהייתם במסופים תפעוליים.

חברת אלקטריאון מבית ינאי פיתחה טכנולוגיה של כביש חשמלי אשר טוען את סוללות הרכב החשמלי במהלך נסיעתו על המקטע החשמלי. היא מבוססת על שימוש בסלילים מגנטיים המוטמנים מתחת לנתיבי הנסיעה וטוענים את המטענים של כלי הרכב באופן אלחוטי, באמצעות השראה מגנטית. הדבר מאפשר להפחית את המשקל הרכב החשמלי, מאחר ויש צורך בסוללה קטנה יחסית. המערכת כוללת יחידת ניהול הממוקמת בצדי נתיבי התנועה בכביש החשמלי, ויחידת מקלט בגחון כלי-הרכב.

כיום מתבצע שיתוף פעולה מוגבל בין שתי החברות: פיילוט בתהליכי הקמה להפעלת קו אוטובוס אשר יסיע סטודנטים מתחנת הרכבת אל אוניברסיטת תל אביב. הוא נוסע בנתיב באורך 2 קילומטרים ונטען במהלך הנסיעה מתשתית טעינה אלחוטית נייחת באורך של 700 מטר הקבורה מתחת לכביש, ומתקשרת אל תשתית טעינה ניידת באוטובוס אשר מקבלת אנרגיה באמצעות קרינה אלקטרומגנטית ומעבירה אותה אל הסוללות שבתוך האוטובוס.

השלב הראשון: 14 אוטובוסים במסוף רידינג

לפי ההסכם עם חברת דן, אלקטריאון תתקין על חשבונה את מערכת הטעינה במסופים התפעוליים, כשהיא כוללת מערכת זיהוי משתמש לצורך חיוב בתשלום. במקביל, חברת דן תרכוש 200 אוטובוסים חדשים, שבהן תתקין אלקטריאון את מרכיב הטעינה האלחוטית הנייד. בשלב הראשון, אלקטריאון תתקין במסוךף רידינג בתל אביב תשתית הטענה המאפשרת טעינה של 14 אוטובוסים בו-זמנית. לאחר הצלחת השלב הראשוני, תתבצע ההתקנה במסופים תפעוליים נוספים ובשאר 186 האוטובוסים החשמליים.

דן תשלם סכום של 2,500 שקל בחודש עבור כל אוטובוס במשך 60 חודשים. הסכום הזה לא כולל את עלויות החשמל שישולמו לחברת החשמל. חברת דן מחזיקה כיום בכ-5.4% ממניות אלקטריאון, והתחייבה לסייע בקידום הרעיון בקרב לקוחות החברה בעולם, במידה והפרוייקט יוגדר כהצלחה. במסגרת ההסכם היא קיבלה אופציה למניות של אלקטריאון במחיר של 155.9 שקל למניה, אשר במידה וימומשו יגדילו את חלקה בחברה בכ-2.4% נוספים. החברה נסחרת בבורסה בתל אביב בשווי של כ-1.68 מיליארד שקל.

התקנת סלילי ההטענה בכביש, במסגרת הניסוי המתבצע בשבדיה
התקנת סלילי ההטענה בכביש, במסגרת הניסוי המתבצע בשבדיה

השלב הבא: אירופה

שיתןף הפעולה הזה חשוב עבור החברה, מכיוון שהאסטרטגיה העסקית שלה ממוקדת בביצוע התקנות רחבות היקף בעולם. בחודש שעבר קיבלה האסטרטגיה הזאת חיזוק ניכר, בעקבות קבלת אישור רשמי מהרשויות המוסמכות בהולנד, שלפיו מקלט הרכב ויחידת הניהול שהם מרכיבים משמעותיים במערכת הכביש החשמלי האלחוטי של החברה, עומדים בדרישות התקן האירופי לתאימות אלקטרומגנטית  Regulation-10. התקן התקבל לאחר בדיקות של  המקלט ויחידת הניהול לעמידה בדרישות קרינה אלקטרומגנטית, חסינות מפליטה אלקטרומגנטית ממקורות חיצוניים ועמידות בפני תנאי סביבה ורעידות, שנעשו במעבדה מובילה באירופה.

קבלת התקן תאפשר ליצרני רכב לשלב בכלי-רכב קיימים ועתידיים את רכיבי הטעינה האלחוטית שפיתחה החברה. היא מהווה אסמכתא לכך שרכיבי מערכת הטעינה האלחוטית של החברה בטוחים לשימוש בפרויקטים מסחריים הכוללים טעינת אלחוטית, להסעת נוסעים וליתר משתמשי הדרך וכן מאפשרת קידום פרויקטים שהחברה מבצעת כיום בעולם. בהם: הסעת סטודנטים מתחנת הרכבת לאוניברסיטת תל אביב, הסעת נוסעים משדה התעופה של גוטלנד בשבדיה לעיר וויזבי, ובפיילוט המתבצע כעת בגרמניה שיוכל להתחיל בהסעת עובדים מהקמפוס של חברת ENBW אל תחנת הרכבת הסמוכה.

למידע נוסף על החברה: Electreon Wireless

REE קיבלה מענק של 17 מיליון דולר מממשלת בבריטניה

חברת REE, שפיתחה פלטפורמת מרכב שטוחה לכלי-רכב חשמליים, קיבלה ממשלת בריטניה מעניק בגובה של 17 מיליון דולר לביצוע פרוייקט בבריטניה בהיקף כולל של כ-56.3 מיליון דולר, הכולל הקמת מרכז ייצור ש-REE מקימה בימים אלה בעיר נוניטון (Nuneaton) שבמחוז וורוויקשיר. REE נבחרה לקבל את המענק על-ידי מרכז ההנעה המתקדמת (Advanced Propulsion Centre), גוף הממומן בחלקו על-ידי ממשלת בריטניה ובחלקו על-ידי המגזר הפרטי. המרכז הוקם כדי לתמוך בתחרותיות של תעשיית הרכב הבריטית, ולקדם תחבורה נקייה בבריטניה. ממשלת בריטניה הציבה יעדים שאפתניים להפחית ב-78% את כמות פליטות גזי החממה עד 2035 ולהגיע עד 2050 לאיזון פליטות (net zero).

במסגרת תוכנית המענקים של APC אושרו עוד שלושה פרויקטים: פרויקט משותף של BMW ואוניברסיטת אוקספורד לפיתוח סוללה שתספיק לטווח נסיעה השקול למיכל דלק, פרויקט בהובלת חברת Cummins לפיתוח מנוע מימן לכלי-רכב כבדים, ופרויקט של חברת Sprint Power לפיתוח סוללה הנטענת במהירות. המענק שקיבלה REE היה הגבוה ביותר. ב-APC מעריכים שארבעת הפרויקטים יסייעו לחסוך פליטה של כ-32 טון פחמן דו-חמצני לאטמוספירה ולייצר כ-2,700 מקומות עבודה חדשים.

בחודש פברואר הכריזה REE על תוכניתה להקים מרכז הנדסת רכב בבריטניה בהשקעה כוללת של כ-92 מיליון דולר במתחם ההייטק MIRA Technology Park. המתחם מאכלס מרכזי פיתוח ובדיקה של כ-35 חברות מתעשיית הרכב כדוגמת בוש, יגואר, Goodyear, טויוטה, ZF ועוד, והוא כולל עשרות מעבדות בדיקה מתקדמות ושטחי ניסוי. המרכז של REE, שיעסיק כ-200 מהנדסים, ישמש לתהליכי בדיקה, וולידציה ואימות של פלטפורמות המרכב של החברה, כמו גם השגת האישורים הנדרשים לכל עיצוב שיוצא לשוק. בחודש יולי הודיעה REE על הקמת מרכז הרכבות גם בטקסט שבארצות הברית.

הכול כלול – בגלגל

חברת REE פיתחה קונספט של רכב חשמלי שבו המתלים, המנוע, מערכת ההיגוי, הבלמים, החיישנים, מערכות בקרת הטמפרטורה וכל המערכות האלקטרוניות משולבות בתוך הגלגלים עצמם. המרכב עצמו הוא שטוח ופנוי לעיצוב בהתאם לדרישות של כל דגם. בגישה הזאת, מרכז הכובד של הרכב נמוך מאשר בכלי-רכב חשמליים סטנדרטיים, ולכן הרכב יותר יציב.

הטכנולוגיה שלה מאפשרת לייצר מכוניות בעלות ארבעה מנועים המאפשרים לרכב שטח סטנדרטי להשיג ביצועים של תאוצה מאפס ל-100 קמ”ש בתוך 3 שניות. הטכנולוגיה ישימה לכלי רכב פרטיים ולכלי רכב כבדים, כמו משאיות השוקלות 10 טון ומיועדות לנסיעה בדרכי עפר. לאחרונה חשפה REE שלוש פלטפורמות מרכב חדשות עבור שלושה סוגים של כלי-רכב חשמליים: מכונית עירונית שיכולה לשמש גם כמונית אוטונומית, רכב היסעים עירוני או רכב משלוחים, ומשאית בינעירונית קלה המותאמת לשוק האמריקאי

טאטא בוחנת שימוש בסוללות אלומיניום אוויר של פינרג’י

חברת פינרג’י (Phinergy) הכריזה הבוקר על שיתוף פעולה אסטרטגי עם ענקית הרכב ההודית Tata Motors, שב-2021 ייצרה כמעט מיליון מכוניות והכנסותיה הסתכמו ב-45 מיליארד דולר. במסגרת שיתוף הפעולה, יתאימו שתי החברות את סוללות האלומיניום-אוויר של פינרג’י לרכבים החשמליים של טאטה מוטורס. בעקבות ההודעה מזנקת מנייתה של פינרג’י בשיעור דו-ספרתי במסחר בתל אביב.

בשלב הראשון של שיתוף הפעולה, תוטמע המערכת המותאמת של פינרג’י בתוך מכונית נוסעים חשמלית של טאטא מוטורס ויבוצעו ניסויי שטח בהודו. במידה ותוכנית הפיתוח תצליח, יבחנו שתי החברות הסכם מסחרי. להערכת פינרג’י, סוללות האלומיניום-אוויר של החברה יקנו לרכבים החשמליים משך נסיעה ארוך יותר ביחס לסוללות ליתיום בגודל ומשקל דומים. עוד יתרון משמעותי הוא זמן טעינת הסוללות, שאורך מספר דקות בלבד. טאטא מוטורס היא חברת בת של קבוצת טאטא, מהתאגידים הגדולים ביותר בהודו. MOTORS TATA מייצרת מגוון רחב של מכוניות כולל רכבים פרטיים, משאיות, ואנים, אוטובוסים, ציוד בניין מכני ורכבים צבאיים.

המטרה הסופית שאליה מכוונות שתי החברות, לאחר השלמת הפיילוט, היא להשיק בשוק ההודי רכבי נוסעים חשמליים שבהן יותקנו סוללות אלומיניום-אוויר של פינרג’י. אם התוכנית אכן תבשיל, יהיו אלה הרכבים הראשונים בעולם שמונעים על ידי טכנולוגיה כזו. כאן נכנסת לתמונה הצלע השלישית בשיתוף הפעולה. לפי התכנית, טעינת הסוללה והחלפת האלומיניום יתבצע ברשת תחנות של ענקית האנרגיה ההודית Oil Indian, שמפעילה כ-30,000 תחנות דלק בכל רחבי הודו. לצורך כך פינרג’י ואינדיאן אויל הקימו בהודו חברה בבעלות משותפת.

חמצון מתכת באמצעות אוויר מן הסביבה

הפקת החשמל במערכות של פינרג’י מתבססת למעשה על היפוך התהליך שבו מיוצר אלומיניום. אלומיניום מופק מהמינרל בוקסיט, בתהליך אלקטרוליזה שבו מופרד החמצן מהאלומיניום בעזרת אנרגיה חשמלית. למעשה, בעת ייצור האלומיניום מבוצע תהליך “טעינה” של אנרגיה חשמלית שבסופו אגורה אנרגיה זו במתכת. הטכנולוגיה של פינרג’י מבצעת תהליך הפוך, שבו מתרחשת תגובה כימית בין אלומיניום, חמצן מן האוויר ומים, ובמהלכו משתחררת האנרגיה ששימשה לייצור האלומיניום. היתרונות באלומיניום הם במשקלו הנמוך ובקיבולת האנרגטית הגבוהה שלו, ובכך שבתהליך הפקת החשמל לא נפלטים חומרים מזהמים.

הבדל מהותי בין הסוללות של פינרג’י לסוללות רגילות הוא מקור החמצן: בסוללות רגילות החמצן אגור בתוך הקתודה באמצעות חומר הקושר את החמצן כדוגמת פחמן או מנגן. המבנה הזה הופך את הסוללות לכבדות, יקרות ומזהמות. בסוללה של פינרג’י הקתודה היא ממברנה הסופחת חמצן מהאוויר שבסביבה. על בסיס הטכנולוגיה הזו מפתחת פינרג’י שלושה קווי מוצר לשלושה שוקי יעד שונים: מערכות גיבוי למקרה של הפסקות חשמל ולאספקת חשמל באזורים מנותקי-רשת, מערכות אגירת אנרגיה, וסוללות לרכב חשמלי.

StoreDot מאיצה את הטעינה באמצעות תקשורת

חברת StoreDot מהרצליה פיתחה מתודולוגיית תקשורת בין המטען והסוללה, המאפשרת להאיץ את מהירות הטעינה של סוללות לרכב חשמלי. הטכנולוגיה מיועדת לשימוש בסוללות שהחברה פיתחה, מסוג eXtreme Fast Charging – XFC ובסוללות מתוצרת חברות אחרות. היא תשולב בפתרונות הטעינה של החברה ותימכר לחברות אחרוץ המפתחות סוללות לרכב חשמלי.

החברה מסרה פרטים כלליים בלבד על הטכנולוגיה ודיווחה שהיא נמצאת בשלבי בקשת פטנט. היא מבוססת על שילוב של מודולי חומרה ותוכנה המצויים גם במטען וגם בסוללת הרכב. מאיץ הטעינה (Booster) עוקב אחר הסוללה ואחר המטען. הוא מנתח את הביצועים של יחידת ההטענה בזמן אמת, מווסת את יכולת הסוללה לקבל זרמים גבוהים ומגדיר את פרופיל הטעינה המהיר ביותר האפשרי בלי לגרום להתחממות הסוללה.

החברה מסרה שניתן להתקין את המערכות ביחידות טעינה הנמצאות כבר בשימוש, ועל-ידי כך לספק להן יכולת טעינה מהירה יותר בלא צורך להחליפן. מנכ”ל חברת סטור-דוט, ד”ר דורון מאיירסדורף (בתמונה למעלה), אמר שמטרת החברה היא לסייע גם ליצרניות המכוניות וגם ליצרניות התשתיות.

חברת StoreDot פיתחה את טכנולוגיית FlashBattery המאפשרת לשפר את היעילות ולצמצם את זמני הטעינה של סוללות ליתיום-יון ברכב למספר דקות. הטכנולוגיה של החברה מבוססת על ייצור גבישים בשם Nanodots בגודל של 2 ננומטר כל אחד, המאופיינים בקיבוליות גבוהה, שהחברה משלבת בתוך הנוזל האלקטרוליטי בסוללה.

בתחילת 2021 היא ייצרה את סדרת הייצור הניסיונית הראשונה של סוללות לרכב חשמלי, במפעל של יצרנית סוללות הליתיום הסינית Eve Energy. הסוללות האלה שימשו להדגמת הטענה מלאה של סוללת קטנוע בתוך 5 דקות. בחודש מאי 2021 היא חתמה על הסכם מסגרת עם Eve שלפיו היא תייצר דוגמאות ראשונות ללקוחות עד סוף השנה, והחל משנת 2024 תייצר את הסוללות באופן מסחרי לצורך שילובן במכוניות חשמליות.

סטורדוט חתמה על הסכם ייצור המוני עם EVE הסינית

חברת סטורדוט (Storedot) מהרצליה הודיעה היום כי חתמה על הסכם עם יצרנית סוללות הליתיום הסינית Eve Energy לייצור המוני של הסוללות שפיתחה לכלי-רכב חשמליים, הנטענות תוך 5 דקות. EVE כבר ייצרה עבור סטורדוט מקבץ ראשון של דוגמאות, שיישלחו ללקוחות פוטנציאליים. סטורדוט מתכננת להתחיל בשיווק ההמוני ב-2024.

EVE, הנסחרת בבורסה של שנזן, היא יצרנית הסוללות של חברת הרכב החשמלי הסינית Xpeng ובמרץ דיווחה על הסכמי ייצור גם עם BMW ודיימלר. לפני כשבוע דיווחה סוכנות הידיעות רויטרס כי EVE מצויה במגעים מתקדמים לחתימת הסכם ייצור עם טסלה, אך החברה הכחישה את הדיווח. ייצור הסוללות של סטורדוט מתבצע בקווי ייצור קיימים של סוללות ליתיום, בניגוד לפתרונות מתחרים בשוק המחייבים הקמה של קווי ייצור ייעודיים בהשקעות הון גדולות.

חברת סטור-דוט פיתחה את טכנולוגיית FlashBattery המאפשרת לצמצם את זמני הטעינה של סוללות ליתיום-יון ברכב למספר דקות. הטכנולוגיה של החברה מבוססת על תגלית מדעית של פרופ’ אהוד גזית וצוות המחקר שלו מאוניברסיטת תל-אביב. בשנת 2003 הם גילו מבנים חלבוניים זעירים הקשורים להתפתחות מחלת האלצהיימר.

בהשראת המבנים האלה, פיתח פרופ’ גיל רוזנמן (ממייסדי חברת StoreDot) גבישים חדשים בשם Nanodots בגודל של 2 ננומטר כל אחד. לגבישים האלה יש תכונות מיוחדות: קיבוליות גבוהה והפקת אור נראה בצבעים בהירים ועוד. בסוללות שהחברה פיתחה מחליפים את הנוזל האלקטרוליטי בנוזל המכיל Nanodots, ועל-ידי כך גדלה קיבולת האנרגיה של הסוללה לפחות פי עשרה. טכנולוגיה זו קיבלה את הכינוי FlashBattery.

 

REE תשלב את המנועים של AAM בפלטפורמת הרכב השטוחה

חברת REE Automotive התל אביבית הכריזה על הסכם לשיתוף פעולה עם אמריקן אקסל (AAM – American Axel & Manufacturing) מדטרויט, לפיתוח משותף של מערכת הנעה עבור כלי-רכב חשמליים ואוטונומיים. החברות ישלבו את יחידות ההנעה החשמליות של אמריקן אקסל הכוללות מנועים וממירי הספק, בפלטפורמה המודולרית השטוחה של REE, שבה המנועים, הבלמים, המתלים ויחידות הבקרה מותקנים בחלל שבין השלדה לגלגלים.

מערכות ההנעה יפותחו וייבדקו במרכז הפיתוח של אמריקן אקסל בדטרויט, עד הרבעון השלישי 2021 במטרה להיכנס לפלטפורמות REE עד שנת 2022. אמריקן אקסל מתמחה במערכות הנעה ופתרונות הספק לכלי-רכב חשמליים. מכירותיה ב-2020 הסתכמו בכ-4.7 מיליארד דולר. אחד מלקוחותיה המרכזיים היא יצרנית הרכב פורד (Ford), המשלבת פתרונות הנעה של אמריקן אקסל בכמה מדגמיה החשמליים. בתחילת החודש הודיעה אמריקן אקסל שקיבלה מענק של 5 מיליון דולר ממשרד האנרגיה האמריקאי כדי לפתח מערכת הנעה הכוללת ביחידה אחת את המנוע, רכיבי האלקטרוניקה ומערכת ההילוכים (Gear).

בחודשים האחרונים דיווחה REE על סדרה של שותפויות אסטרטגיות, בהן עם ספקית המערכות הקנדית מגנה, נאביה (Navia) הצרפתית המפתחת פתרונות הסעה אוטונומיים בקווים קצרים (Shuttle) ועם חברות היינו (Hino) שהיא חטיבת המשאיות של טויוטה. בפברואר 2021 הודיעה REE שהיא נכנסת למסחר בנסד”ק באמצעות מיזוג עם 10X Capital Venture Acquisition Corp (סימול: VCVC). הכנסות REE מהעסקה יסתכמו בכ-500 מיליון דולר, מתוכם 300 מיליון דולר יגיעו ממשקיעים אסטרטגיים דוגמת תאגיד Koch, Mahindra ו-Magna. החברה תונפק במחיר של 10 דולר למניה, המשקף לה שווי שוק של כ-3.1 מיליארד דולר.

הכול כלול – בגלגל

חברת REE פיתחה קונספט של רכב חשמלי שבו המתלים, המנוע, מערכת ההיגוי, הבלמים, החיישנים, מערכות בקרת הטמפרטורה וכל המערכות האלקטרוניות משולבות בתוך הגלגלים עצמם. המרכב עצמו הוא שטוח ופנוי לעיצוב בהתאם לדרישות של כל דגם. בגישה הזאת, מרכז הכובד של הרכב נמוך מאשר בכלי-רכב חשמליים סטנדרטיים, ולכן הרכב יותר יציב. הדבר מאפשר לייצר מכוניות בעלות ארבעה מנועים המעניקים לרכב שטח תאוצה מאפס ל-100 קמ”ש בתוך 3 שניות. הטכנולוגיה ישימה לכלי רכב פרטיים ולכלי רכב כבדים, כמו משאיות השוקלות 10 טון ומיועדות לנסיעה בדרכי עפר.

פוקסקון מקדמת מכונית חשמלית בקוד פתוח

בתמונה למעלה: דגם קונספט של ארגון MIH Alliance

בחודש פברואר 2020 דיווחה פוקסקון על הקמת חברה בת חדשה לייצור חלקי חילוף ומרכבים עבור כלי רכב חשמליים בהשקעה של כחצי מיליארד דולר בשיתוף פעולה עם קבוצת הרכב הטאיוואנית Yulon (51% בבעלות פוקסקון). החברה החדשה, Foxtron, נועדה להכניס את ענקית הייצור המעסיקה כ-1.3 מיליון עובדים בעולם, אל תעשיית הרכב החשמלי. אלא שלאחרונה מתברר שהמהלך הזה היה רק צעד ראשון ביצירת מהפיכה בתחום הייצור של מכוניות חשמליות.

כעת פוקסקון מנסה לייצר מתכונת תעשייתית חדשה אשר הועתקה מתחום השבבים: חברות רכב אשר יפעלו במתכונת של Fabless (חברות ללא מפעל ייצור). הן יפתחו את המכוניות ופוקסקון תייצר אותן. וכדי לזרז את המהלך היא מקדמת היום רעיון נועז יותר: שיתוף פעולה תעשייתי לפיתוח משותף של רכב חשמלי – אשר יהיה זמין ללקוחות במתכונת של קוד פתוח (Open Source). לצורך זה היא הקימה את ארגון MIH Open Platform Alliance, אשר יהיה אחראי על יצירת שיתוף פעולה תעשייתי רחב היקף אשר יגדיר תכנים, יספק כלי פיתוח ויפתח תכנונים של תת מערכות ופלטפורמות רכב שלמות – שהתכנונים שלהן יהיו זמינים עבור יצרניות רכב.

כמו REE – אבל בקנה מידה ענק

בתוך זמן קצר הצטרפו ל-MIH כ-400 חברות מכל תחומי התעשייה, בהן ענקיות כמו ARM, AWS, Green Hills, EATON, סמסונג, שרפ, Rohm Semicondutor ועוד. שלא במפתיע, ענקיות מותגי הרכב הגדולות ויצרניות המעבדים הגדולות, דוגמת אינטל, AMD ואנבידיה נשארו בינתיים מחוץ ליוזמה הזאת. לפני כחודש היא חתמה על הסכם הבנות עם חברת Nidec היפנית, המייצרת מנועים חשמליים לכלי רכב בהספק של 50kW-200kW. לפני סוף 2021 הן מתכננות לחשוף תכנון לפלטפורמת רכב משפחתי ורכב מסחרי.

המטרה של MIH היא לפתח ארכיטקטורה שלמה של פלטפורמה מודולרית המאפשרת ליצרנים להשתמש במרכיביה כדי לתכנן, למתג ולייצר מגוון גדול של כלי רכב. במובנים רבים הרעיון דומה מאוד לרעיון של חברת REE הישראלית, אולם בקנה מידה גדול יותר, מכיוון שהפלטפורמה של MIH לא תתמקד במרכב ובמערכות התמסורת והמנוע – אלא בכל מכלולי הרכב – עד לרמת מערכות המחשב, תשתיות המידע, הנהיגה האוטונומית ומערכות התקשורת והקישוריות של הרכב.

המחשת קונספט של פלטפורמת MIH Open Platform Alliance
המחשת קונספט של פלטפורמת MIH Open Platform Alliance

הארגון מובל על-ידי המנכ”ל ג’ק צ’נג, שהוא מייסד משותף של ענקית הרכב החשמלי הסינית NIO, ועד לאחרונה מנכ”ל Fiat China. הטכנולוג הראשי של הארגון הוא ויליאם וויי, המשמש כיום בתפקיד הטכנולוג הראשי של כל קבוצת פוקסקון. לפני-כן הוא היה חבר בצוות ההקמה של חברת המחשבים NeXT שהוקמה על-ידי סטיב ג’ובס, ולאחר מכן הצטרף לחברת אפל ומילא תפקידים בכירים בפיתוח מערכות ההפעלה iOS ו-Mac OS X של חברת אפל.

התקפה חזיתית על חברות ה-Tier-1

פלטפורמת MIH תתבסס על ארבעה עקרונות: מודולריות מלאה הניתנת להתאמה לצרכים שונים, המרכב בנוי מיחידה אחת המבוססת על מתכות קלות, הארכיטקטורה החשמלית מותאמת לכל הצרכים של הדגמים השונים, הפלטפורמה תהיה מותאמת לרכב מקושר ולנהיגה אוטונומית. עדיין לא ברור כיצד יופץ תכנון המקור של המכוניות העתידיות, אולם מדובר רק באחד מהמהלכים שבאמצעותם נכנסת פוקסקון אל תעשיית הרכב החשמלי. במקביל ליוזמת הקוד הפתוח, היא מקימה תשתית ייצור מלאה, שנועדה להתחרות ביצרניות המותגים ובספקיות הדרג הראשון שלהן (Tier-1).

לפני כחודשיים היא חתמה על הסכם פיתוח וייצור עם חברת Fisker האמריקאית, אשר פיתחה את ה-SUV החשמלי Ocean, אשר צפוי לצאת לשוק ברבעון האחרון של 2022. שתי החברות יפתחו ביחד רכב חשמלי חדש בשם Project PEAR – Personal Electric Automotive Revolution, אשר ישווק בכל העולם, בעיקר בצפון אמריקה אירופה, הודו וסין. להערכת פוקסקון הייצור של המכונית יתחיל ברבעון האחרון של 2023, כאשר היא נערכת לייצור בקנה מידה של רבע מיליון מכוניות בשנה, בשלב הראשוני.

REE נכנסת לנסד”ק בהערכת שווי של 3.1 מיליארד דולר

בתמונה למעלה: מייסדי REE, המנכ”ל דניאל בראל (משמאל) והטכנולוגי הראשי אבישי סרדס

חברת REE, המפתחת פלטפורמות מרכב שטוחות לכלי-רכב חשמליים, הודיעה היום שהיא נכנסת למסחר בבורסת נסד”ק באמצעות מיזוג עם חברת 10X Capital Venture Acquisition Corp (סימול בנסד”ק: VCVC). עם השלמת העסקה החברה הממוזגת תאמץ מחדש את השם והסימול REE. ההכנסות של REE מהעסקה יסתכמו ב-500 מיליון דולר, מתוכם 300 מיליון דולר יגיעו מהמשקיעים האסטרטגיים של החברה ובהם תאגיד Koch, יצרנית הרכב ההודית Mahindra ויצרנית המערכות לרכב Magna. החברה הממוזגת תונפק לפי מחיר של 10 דולר למניה, המשקף שווי שוק כולל של 3.1 מיליארד דולר.

חברת 10X Capital Venture Acquisition Corp היא למעשה “חברה ייעודית לביצוע רכישה”, מה שקרוי SPAC, שהקימה קרן ההשקעות 10X Capital Venture שהוקמה ב-2004 על ידי היזם הסדרתי האנס תומס. בין יתר פעילותיה, החברה מקימה חברות SPAC כדי לאפשר למשקיעים מוסדיים להשקיע בחברות צמיחה, ועד היום גייסה מעל 12 מיליארד דולר בשוק ההון בשיטה זו.

חברות ה-SPAC הללו הפכו בתקופה האחרונה לפלטפורמה אטרקטיבית עבור חברות מתחום הרכב כדי לגייס כסף ממשקיעים מוסדיים ולהצטרף לבורסה בתקופה שבה מניות הרכב החשמלי זוכות לביקושים גבוהים. חברות מתחום הרכב החשמלי כמו ניקולה, פיסקר ולורדסטאון, שהתקשו לגייס הון בשוק הפרטי על רקע משבר הקורונה, גייסו הון ונכנסו לנסד”ק באמצעות עסקאות עם חברות SPAC. בחודש דצמבר הודיעה אינוויז (Innoviz) הישראלית שבכוונתה להיכנס גם כן לנסד”ק באמצעות מיזוג לתוך חברת SPAC. 

הירשמו לניוזלטר השבועי של Techtime וקבלו מדי יום חמישי עדכונים על כל מה שקרה השבוע בהייטק>>>

הכול כלול – בגלגל

חברת REE פיתחה קונספט של רכב חשמלי שבו המתלים, המנוע, מערכת ההיגוי, הבלמים, החיישנים, מערכות בקרת הטמפרטורה וכל המערכות האלקטרוניות משולבות בתוך הגלגלים עצמם. המרכב עצמו הוא שטוח ופנוי לעיצוב בהתאם לדרישות של כל דגם. בגישה הזאת, מרכז הכובד של הרכב נמוך מאשר בכלי-רכב חשמליים סטנדרטיים, ולכן הרכב יותר יציב.

פלטפורמת הרכב החשמלי של חברת REE
פלטפורמת הרכב החשמלי של חברת REE

הטכנולוגיה שלה מאפשרת לייצר מכוניות בעלות ארבעה מנועים המאפשרים לרכב שטח סטנדרטי להשיג ביצועים של תאוצה מאפס ל-100 קמ”ש בתוך 3 שניות. הטכנולוגיה ישימה לכלי רכב פרטיים ולכלי רכב כבדים, כמו משאיות השוקלות 10 טון ומיועדות לנסיעה בדרכי עפר. לאחרונה חשפה REE שלוש פלטפורמות מרכב חדשות עבור שלושה סוגים של כלי-רכב חשמליים: מכונית עירונית שיכולה לשמש גם כמונית אוטונומית, רכב היסעים עירוני או רכב משלוחים, ומשאית בינעירונית קלה המותאמת לשוק האמריקאי.

בהודעתה היום ציינה REE כי היא מוציאה לפועל מודל ייצור רזה המבוסס על שיתוף פעולה עם שותפי ייצור ברמת טיר-1, אשר ייצרו את הפלטפורמה שלה בכ-30 מדינות בעולם. המדול הזה יאפשר לה להגיע לריווחיות כבר ב-2024. מדובר בשוק חדש המעורר התלהבות רבה מאוד. להערכת החברה, הוא צפוי להגיע להיקף מכירות של כ-19.1 מיליארד דולר בשנת 2026.

פולקסווגן חשפה רובוט לטעינת מכוניות חשמליות

חברת פולקסווגן (Volkswagen) חשפה סרטון וידאו המציג את אחד מהאבזרים שהיא תשווק עם כניסתה אל הייצור הסדרתי של רכב חשמלי: רובוט לטעינת מכוניות במגרשי חנייה ובחניונים גדולים. הרובוט מיועד לספק מענה לבעיית ההשקעה הגדולה הכרוכה ביצירת תשתיות טעינה לרכב חשמלי. הוא מתגבר על הבעיה באמצעות ניידות. הרובוט מורכב משתי יחידות: יחידת אנרגיה ויחידת הנעה וניהול. יחידת האנרגיה היא מצבר גדול הכולל טכנולוגיה לטעינה מהירה, הנמצא בפינת החניון כשהוא מחובר אל שקע חשמלי, לצד יחידות אנרגיה זהות נוספות. יחידת הניהול והניהוג נמצאת ליד יחידות האנרגיה וגם היא מחוברת לרשת החשמל.

כאשר נהג מסויים זקוק לטעינת הרכב, הוא מפעיל אפליקציה אשר מזהה את המשתמש ואת הרכב. רובוט הניהוג רותם אליו יחידת אנרגיה ומסיע אותה אל רכב היעד. שם הוא מחבר אותה אל הרכב, וחוזר אל עמדת ההמתנה, או יוצא לסיבוב נוסף שבמהלכו הוא מביא יחידת אנרגיה אחרת אל רכב נוסף. בסיום הטעינה, או כשהנהג מעוניין לצאת מהחניון, רובוט הניהוג מגיע אל הרכב, מנתק את יחידת האנרגיה ומחזיר אותה אל עמדת ההטענה וההמתנה.

אסטרטגיית הרכב החשמלי מתחילה במטען ומסתיימת במכונית

פולקסווגן הודיעה שתהליך הטעינה מתבצע באופן אוטונומי לחלוטין וללא מעורבות אנושית. החברה מתכננת לייצר אותו בשנים הקרובות בכמויות מסחריות. הרובוט מבוסס על פלטפורמה של חברת Universal Robots הדנית וייוצר בחברת Volkswagen Group Components, שהיא חברה בת בבעלות פולקסווגן המייצרת עבורה מנועים, תיבות הילוכים, מערכות הינע חשמליות, מרכבי מכוניות ועוד. מנכ”ל VGC, תומאס שמל, אמר שבעיית הקמת תשתית טעינה חשמלית היא נושא המטריד את כל התעשייה.

“אנחנו מפתחים כיום משפחה שלמה של פתרונות טעינת DC (המטענים המהירים הם מטעני זרם ישר). יחידת הטעינה המהירה הגמישה תצא לשוק כבר בתחילת 2021. המרכיב הנייד ביצע מבחנים בשבועות האחרונים במספר אתרים של החברה בגרמניה. הוא הגיע לסטטוס של פרוטוטייפ ונמצא כעת בשלבי פיתוח מתקדמים. השימוש בו יתבסס במידה רבה על תקשורת בין כלי-רכב לבין תשתיות הכביש (Car-to-X)”. תשתית הטעינה של פולקסווגן היא מרכיב בלתי נפרד מהחלטה לעבור לייצור מכוניות חשמליות.

70 דגמים חדשים עד 2030

בשנת 2020 היא הוציאה לשוק את המכונית החשמלית ID.3 וכעת נערכת להשקת ID.4. עד היום היא השקיעה 35 מיליארד אירו בטכנולוגיות חשמליות ומתכננת לייצר 70 דגמים של רכב חשמלי מלא (לא היברידי) עד לשנת 2030. מתוכם 20 דגמים כבר נכנסו לתהליכי ייצור. במקביל, היא בונה תשתיות טעינה חשמליות. עד היום היא הקימה 1,200 תחנות טעינה בגרמניה, ומתכננת להגיע ל-4,000 תחנות עד לשנת 2025, שיוצבו בכל מתקניה ואצל כל סוכני הרכב העובדים איתה. לדברי מקס סרנקוב מחברת סרווי-טק נציגת UR בישראל. ״הרובוטים של החברה מתאימים למגוון משימות. קל מאוד לתכנת אותם ולתפעל אותם. ניתן להעריך שבשנים הקרובות נראה אותם משולבים ביישומים רבים, ולא רק בקווי הייצור בתעשייה המסורתית״.

אפל מתכננת לייצר מכונית חשמלית

הידיעה של סוכנות רויטרס שלפיה חברת אפל מפתחת מכונית חשמלית אשר תצא לשוק בשנת 2024, הקפיצה אתמול את מניית אפל בבורסה וגרמה לירידה של 6.5% בשער המניה של חברת טסלה. רויטרס דיווחה שאפל מפתחת מכונית חשמלית אוטונומית אשר תתבסס על טכנולוגיית סוללה עצמית. הנסיונות של אפל להיכנס לתחום הרכב מתבצעים במסגרת Project Titan הסודי, המתבצע באופן לא סדיר מאז שנת 2014. בתחילה אפל חשבה לפתח מכונית משל עצמה, ואז שינתה את דעתה והחליטה להתמקד בתוכנה. בשנת 2019 היא חזרה לרעיון לייצר מכונית משלה עצמה ומינתה כמנהל הפרוייקט את דאג פילד שהגיע מחברת טסלה.

רויטרס מסרה שבניגוד לפרוייקט וויימו של אלפאבית (בבעלות גוגל), אפל מתמקדת ברכב צרכני ולא במונית אוטונומית (רובוטקסי). ליבת הפרוייקט היא טכנולוגיה חדשה לייצור סוללות, שלהערכת אפל תפחית בצורה דרמטית את עלות הסוללות ברכב חשמלי ותאריך את טווח הנסיעה. טכנולוגיית הסוללה של אפל מבוססת על הרעיון של תא חשמלי יחיד (monocell), המנוגד לגישה המקובלת היום בתעשיית הרכב החשמלי, המבוססת על בניית סוללה המורכבת מאלפי יחידות סטנדרטיות.

היתרון של התא היחיד הוא בכך שניתן להגדיל את מרכיב החומר האקטיבי בסוללה מכיוון שאין צורך במארזים הפנימיים של המודולים ובמרכיבי המבנה המחזיקים אותם ומקשרים אותם פיסית וחשמלית. המקור של רויטרס דיווח שאפל שוקלת את השימוש בסוללות ליתיום-ברזל זרחתי (LFP – Lithium Ferrophosphate). הסוללות האלה נחשבות פחות יעילות מסוללות ליתיום-יון סטנדרטיות, אולם הן זולות יותר ובטוחות יותר מכיוון שאינן נוטות להתחמם. יכול להיות שמאחורי ההחלטה עומדת המצאה טכנולוגית, שכן אפל עוסקת כיום בחקירת הכימיה של סוללות LFP.

שיחות גישוש עם במוו

האתר AppleInsider דיווח שלאורך השנים האחרונות היו מספר שינויים בפרוייקט הרכב החשמלי של אפל, אשר קיבל מדי פעם את הכינוי Apple Car. לפי שמועות בתעשייה התקיימו מגעים בין אפל ובין BMW לייצור משותף של מכונית חשמלית על בסיס פלטפורמת i3 של במוו, אולם השיחות בין שתי החברות הופסקו לאחר שהתעוררו חילוקי דעות בשאלה מי מוביל את הפרוייקט ובבעלות מי יהיה המידע. עדיין לא ברור מי ייצר את המכונית של אפל. המקורות של רויטרס מסרו שככל הנראה אפל תתמקד בתכנון בלבד, כאשר הייצור יתבצע על-ידי קבלן משנה.

בעבר פורסמו שמועות שאפל מפעילה מעבדה סודית בברלין המעסיקה כמה מיוצאי תעשיית הרכב הגרמנית. לפי הידיעות האלה, אנשי המעבדה היו בקשר עם חברת Magna האוסטרית בנוגע לאפשרות לייצר מכונית של אפל. קיימות גם ידיעות סותרות על תוכניותיה של אפל ביחס לחבילת החיישנים במכונית שהיא תפתח. אומנם יש לאפל קבוצה המפתחת חיישני LiDAR שהותקנו ב-iPhone 12 Pro וב-iPad Pro, אולם במקביל היא גם קיימה דיונים עם גופים חיצוניים המייצרים את חיישני ההתמצאות האלה.

צי מכוניות אוטונומיות בכבישי קליפורניה

ראוי לציין שאפל פעילה בפיתוח חליפת נהיגה אוטונומית שניתן להרכיב על-גבי מכוניות של יצרנים שונים. בשנת 2017 היא קיבלה אישור לבצע נסיעות מבחן של רכב אוטונומי במדינת קליפורניה. בשנת 2019 היא ביצעה נסיעות מבחן של רכב אוטונומי המבוסס על מכונית לקסוס באמצעות 69 מכוניות שהורכבו עליהן חליפות ניהוג עצמי ו-149 נהגים שקיבלו אישור להשתתף בניסויים של אפל.

השנה היא גם קיבלה אישור לבקשת פטנט שהוגשה ב-2018, הנוגעת לשיטה להטמעת חיישנים בתוך שמשת הרכב הקדמית, הדומה מאוד לאופן שבו הטמיעה את חיישן Face ID בטלפונים החדשים שהיא מייצרת. מספר אנליסטים תהו מה היא התוכנית האמיתית של אפל, מכיוון ששולי הרווח בתעשיית הרכב נמוכים בהרבה משולי הרווח שמהם אפל נהנית כיום.

חברת אפל סירבה להגיב לידיעה של סוכנות רויטרס.

פיילוט נוסף לאלקטריאון בכביש אגרה באיטליה

חברת אלקטריאון וויירלס (Electreon) תחל בפרויקט פיילוט ראשון באיטליה, בשיתוף חברת ברבמי (A.p.S Brebemi) המפעילה כבישי אגרה באיטליה. שתי החברות חתמו על מזכר הבנות ביניהן בתחילת השנה ובסוף חודש אוקטובר הוא נכנס לתוקף, כך הודיעה הבוקר אלקטריאון לבורסה. זהו שיתוף הפעולה הראשון של החברה עם מפעילת כבישי אגרה. ומאלקטריאון נמסר כי ההתקשרות עם ברבמי הינה בעלת פוטנציאל אסטרטגי. “שיתוף הפעולה עשוי לקדם את המשך החדירה של מערכת הכביש החשמלי האלחוטי לשוק האירופאי והבינלאומי.”

ברבמי מפעילה את כביש האגרה A35 באיטליה, המחבר בין הערים ברשיה ומילאנו בחבל לומברדי. שתי החברות יבצעו פיילוט משותף שבו יסללו את הכביש החשמלי האלחוטי של אלקטריאון על-גבי מקטע כביש באורך של קילומטר הצמוד לכביש האגרה A35. הפיילוט צפוי להימשך כשלוש שנים ומטרתו תהיה לבחון את יישום הטכנולוגיה בהקשר של כבישי אגרה. באלקטריאון מקווים כי הצלחת הפיילוט תוביל לבחירת כביש האגרה A35 ככביש האגרה הראשון באיטליה להתקנת מערכת הכביש החשמלי האלחוטי.

לאחרונה נרכשה השליטה בברבמי על-ידי חברת התשתיות SAU Aleatica, שבסיסה בספרד ומירב פעילותה בדרום-אמריקה. החברה מנהלת כ-20 זיכיונות ברחבי העולם, הכוללים חמישה עשר כבישי אגרה, שלושה נמלים, רכבת קלה אחת ושדה תעופה אחד. SAU Aleatica נמצאת בבעלות הקרן האוסטרלית IFM, אחת המשקיעות הגדולות בעולם בתחום התשתיות.

פיילוטים ראשונים בתל-אביב ובשבדיה

אלקטריאון פיתחה טכנולוגיה של כביש חשמלי אשר טוען את סוללות הרכב החשמלי במהלך נסיעתו על המקטע החשמלי. היא מבוססת על שימוש בסלילים מגנטיים המוטמנים מתחת לנתיבי הנסיעה וטוענים את המטענים של כלי הרכב באופן אלחוטי, באמצעות השראה מגנטית. הדבר מסייע להפחית משקל כלי הרכב החשמליים, מאחר ויש צורך בסוללה קטנה יחסית. המערכת כוללת יחידת ניהול הממוקמת בצדי נתיבי התנועה בכביש החשמלי, ויחידת מקלט בגחון כלי-הרכב. החברה מבצעת בימים אלה פיילוטים בתל-אביב ובשבדיה.

סולאר-אדג’: ירידה דרמטית בהיקף המכירות בארה”ב

בעקבות ירידה חדה במכירות בארצות הברית, דיווחה סולאר-אדג’ (SolarEdge) על מכירות נמוכות מהתחזית ברבעון השלישי של 2020: ההכנסות הסתכמו ב-338.1 מיליון דולר, שהן עלייה של כ-2% בהשוואה לרבעון השני אבל ירידה של 18% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי צמח ב-19% בהשוואה לרבעון הקודם והסתכם ב-43.8 מיליון דולר. בתגובה לתוצאות צנחה מניית החברה במסחר המקדים בנסד”ק בכ-15%.

בארצות הברית נמשכת מגמת ההאטה, כאשר המכירות במדינה ירדו מ-124 מיליון דולר ברבעון הקודם ל-105.9 מיליון דולר ברבעון האחרון. בעבר היתה ארה”ב שוק היעד המרכזי של החברה, אולם כעת היא אחראית לכ-35% בלבד מההכנסות. מנגד, משקלה של אירופה ממשיך לעלות, והמכירות ברבעון הגיעו להיקף שיא של 165.6 מיליון דולר, בהשוואה ל-144.3 מיליון דולר ברבעון הקודם. כיום אירופה אחראית לכ-53% מכלל ההכנסות.

החברה דיווחה על ביקושים גבוהים בהולנד ובגרמניה ומכירות שיא בצרפת, בשווייץ ובפולין. בסך הכול, ההכנסות מאירופה היוו 53% מכלל ההכנסות. בשיחה הוועידה לאחר פרסום הדו”ח, הסביר המנכ”ל צבי לנדו שהירידה במכירות בארצות הברית נובעת בעיקר מהאטה בשוק המסחרי. “בתחילה היתה ציפייה שהמגזר המסחרי יתאושש מהמגיפה בקצב מהיר יותר, אבל בפועל ההתאוששות איטית בהשוואה למגזר המגורים, ולכן המלאים גבוהים”. ברבעון הבא צופה החברה הכנסות של 345-365 מיליון דולר.

אב-טיפוס ראשון מהמפעל בציפורית

ברבעון האחרון החלה העבודה במפעל הייצור החדש “סלע 1” שהחברה הקימה באזור התעשייה ציפורית. הוא נקרא על שמו של מנכ”ל ואחד ממייסדיי החברה גיא סלע, שהלך לעולמו בשנה שעברה. המתקן משמש גם לייצור וגם לפיתוח תהליכי ייצור, עבור מוצרים המיוצרים באתרים אחרים. לנדו גילה בשיחה שברבעון האחרון יצא לארצות הברית המשלוח הראשון של ממירים שיוצרו במפעל בציפורית.

ברבעון האחרון גם יוצרו במפעל אבות-הטיפוס הראשונים של מוצר חדש: ממיר בהספק של 330 קילו-וואט המיועד למגזר התשתיות וצפוי לצאת לשוק בסוף 2021. לנדו: “המפעל מרוחק רק כשעת נסיעה אחת ממרכז המו”פ שלנו, ומסייע לנו לקצר את תהליכי הפיתוח, בייחוד בתקופה של הגבלות תעופה”.

לקראת ייצור סדרתי עם יצרן רכב

בתחומים החדשים שאליהם נכנסה החברה בשנתיים האחרונות – מערכות אל-פסק, רכב חשמלי וסוללות ליתיום – הכנסות החברה עדיין שוליות, אך עלו מ-22 מיליון דולר ל-26 מיליון דולר, בעיקר ממכירת סוללות ליתיום מתוצרת חברת קוקאם (Kokam) הדרום-קוריאנית שסולאר-אדג’ רכשה בשנה שעברה.

בתחום הרכב החשמלי, שלתוכו נכנסה סולאר-אדג’ עם רכישת חברת SMRE האיטלקית, עדכן לנדו כי שיתוף הפעולה של החברה עם יצרן רכב מוביל נכנס לשלב הייצור הסדרתי. חטיבת הרכב החשמלי של סולאר-אדג’ מייצרת מערכות הנעת-כוח (powertrain) לרכב חשמלי, הכוללת סוללות, ממירים, מנוע ויחידות בקרה אלקטרוניות.

“בששת החודשים האחרונים, עשרות כלי-רכב חשמליים, המונעים על ידי מערכת הנעת הכוח שלנו, צברו קילומטרים של נסיעות ותהליכי בדיקה. ברבעון הרביעי אנחנו צפויים לשלוח 100-200 ערכות הנעת כוח עם התחלת הייצור הסדרתי. ההכנסות ושולי הרווח עדיין שוליים, אך זהו צעד ראשון בכניסה של סולאר-אדג’ לתחום הרכב החשמלי. היעד הוא להגדיל את המכירות לאלפי יחידות ב-6-12 חודשים הקרובים. מבחינת סדר-גודל, פוטנציאל השוק הזה גדול אפילו יותר מהשוק הסולארי, אך זה ייקח עוד כמה שנים.”

פולקסווגן בחרה בפלטפורמת בקרת ההספק של NXP

פולקסווגן אימצה את פלטפורמת ניהול הסוללה (BMS – Battery Management System) של NXP עבור פלטפורמת הרכב החשמלי המודולרית שלה, MEB – Modular Electric-drive Matrix. כך הודיעו שתי החברות במהלך כנס המפתחים המקוון NXP Connects שהתקיים השבוע. הפלטפורמה תשמש בסיס למערך גדול של מכוניות. מנהל הפיתוח של מערכות ההספק הגבוה בתחום הרכב החשמלי בפולקסווגן, ד”ר הולגר מנץ, אמר שעד לשנת 2029 יושקו 75 דגמים של מכוניות חשמליות במסגרת סדרה ID.

מדובר בפרוייקט ענק שבו פולקסווגן משקיעה כ-30 מיליארד דולר ומתכננת לייצר כ-22 מיליון מכוניות אשר ישווקו בעיקר בארה”ב, באירופה ובסין. מנכ”ל NXP, קורט סיברס, אמר שמדובר בזכיית תכנון גדולה בהרבה: “מעבר לסדרת ID, מערכת הניהול שלנו תותקן בכל המכוניות החדשות של כל החברות מקבוצת פולקסווגן, אשר ייצרו מכוניות המבוססות על פלטפורמת MEB”.

כמה קילומטרים שווה mV בודד?

מנץ: “היכולת לשלב את הביצועים והבטיחות של מערכת BMS אחת בכל הדגמים, מקילה על ייצור רכב חשמלי בעל ביצועים אופטימליים וחיי סוללה ארוכים”. לדבריו, מערכת הניהול של NXP אחראית לכך שכל מאות הסוללות המרכיבות את מערך האנרגיה של המכונית, ייטענו וייפרקו ביחד ובתיאום מלא, ועל-ידי כך יתקבלו ביצועים אופטימליים ממאגר האנרגיה של הרכב. לדבריו, “ירידה של 1mV בלבד בדיוק הבקרה, מקטינה את טווח הנסיעה בכמה עשרות קילומטרים”.

במהלך הארוע הוא הסביר שמערכת הבקרה כוללת רכיבי בקרת הספק, רשת תקשורת פנימית, מעבד ובקרי סוללה לכל אחד מתאי האנרגיה הפנימיים. “כל המרכיבים האלה הם מתוצרת NXP”. סדרה ID החדשה כוללת מכוניות בעלות הספק של 58kWh, 45kWh ו-77kWh. הסוללה הבינונית מעניקה לרכב טווח נסיעה של 260 מייל בטעינה יחידה (הנמשכת 30 דקות במתכונת של טעינה מהירה בזרם ישר) והסוללה הגדולה מעניקה טווח נסיעה של 340 מייל בטעינה יחידה.

המרכב של מכונית מיני חשמלית המבוסס על פלטפורמת MEB
המרכב של מכונית מיני חשמלית המבוסס על פלטפורמת MEB

עד היום הוציאה פולקסווגן לשוק רק את הדגם MEB.3, וכעת היא נערכת להוצאת הדגם השני, ID.4. חברת NXP מסרה שלהערכתה 16 מתוך 20 יצרני הרכב הגדולים בעולם מתכננים כלי-רכב חשמליים באמצעות מערכת ניהול ההספק שלה.

חברת NXP מיוצגת בישראל על-ידי חברת טלסיס.

מדיהטק ביצעה השקעה אסטרטגית ב-VisIC

חברת השבבים הטאיוואנית MediaTek ביצעה השקעה אסטרטגית ביצרנית רכיבי ההספק מנס-ציונה, VisIC, במסגרת סבב גיוס E שביצעה החברה הישראלית. VisIC לא חשפה את סכום ההשקעה, אך מסרה כי ההון שגויס ישמש את החברה כדי להרחיב את סל מוצריה עבור כלי-רכב חשמליים ולבסס את יכולות הייצור שלה. ד”ר לורנס לו, סגן נשיא בכיר במדיה-טק, אמר כי ל-VisIC יש חדשנות מרשימה בתחום ממירי כוח מבוססי GaN. “הרכיבים הללו יכולים לשפר את היעילות של כלי-רכב היברדיים וחשמליים. אנחנו מאמינים כי הטכנולוגיה הזו היא המפתח לשיפור הביצועים ולהפחתת העלויות של כלי-רכב חשמליים”.

VisIC פיתחה ממירי כוח מבוססי GaN, המיועדים לשימוש במערכות הספק גבוה העובדות במתחים של מאות וולטים, ובייחוד בכלי-רכב חשמליים. בכלי-רכב חשמלי, תפקידו של מתג ההספק (Power Switch) הוא להמיר את המתח מהסוללה למנוע בזמן הנסיעה, ומשקע החשמל לסוללה בזמן הטעינה. תהליך ההמרה מוביל לאובדן של אנרגיה. כיום, מתגי ההספק מבוססים על סיליקון. VisIC פיתחה מתגים המתבססים על גליום ניטריד (GaN), מוליך-למחצה בעל מאפיינים פיזיקליים שונים.

בשיחה עם Techtime, הסביר מנהל השיווק והפיתוח העסקי של החברה, רן סופר, כי לטכנולוגיה של החברה יש יתרון חשוב בשוק הרכב החשמלי. “הטכנולוגיה שלנו מפחיתה בכמחצית את אובדן האנרגיה בהשוואה לטכנולוגיות מבוססות סיליקון. זה יתרון משמעותי המביא לקיצור זמן טעינת הסוללה בכלי-רכב חשמליים ולהארכת טווח הנסיעה”.

שיתוף פעולה עם ZF הגרמנית

מדיה-טק אינה החברה הגדולה היחידה שזיהתה את הפוטנציאל הגלום בטכנולוגיה של היצרנית מנס-ציונה. בחודש מאי 2020 דיווחה VisIC על שותפות עם חברת הענק הגרמנית ZF, המייצרת חלקים לכלי-רכב והכנסותיה ב-2019 הסתכמו בכ-36 מיליארד אירו. שתי החברות יפתחו ביחד ממירי הספק לרכב חשמלי המבוססים על טכנולוגיית D3GaN של VisIC, ויעבדו במתחים של עד 400 וולט. הטרנזיסטורים של VisIC מיוצרים בחברת TSMCהטאיוואנית.

תכנון ייחוס של VisIC לממיר הספק העובד במתח של 800V-900V ובהספק של עד 100kW
תכנון ייחוס של VisIC לממיר הספק העובד במתח של 800V-900V ובהספק של עד 100kW

חברת VisIC הוקמה בשנת 2010 על-ידי המנכ”לית ד”ר תמרה בקשט ועל-ידי הטכנולוג הראשי גרגורי באנין. בקשט הגיעה מחברת Gal El וצברה ניסיון רב בפיתוח רכיבי גאליום ניטריד. באנין ניהל את מרכזי הסמיקונדוקטור MIET ו-PULSAR במוסקבה, ובישראל עבד במכון ויצמן, באלתא ובחברת אולטרם טכנולוגיות. סופר: “לפני כשנתיים החברה השלימה את הפיתוח והחלה בשלב המסחרי, תוך מיקוד בשוק הרכב שבו יש לטכנולוגיה שלנו את היתרון המובהק ביותר. המוצרים שלנו עומדים בדרישות הגבוהות של השוק הזה וכבר יש לנו מספר שיתופי פעולה עם חברות Tier-1”.

הרכב החשמלי מזניק את שוק ה-GaN

שוק רכיבי ה-GaN החל כשוק נישה בתחום הרכיבים האלקטרו-אופטיים, אולם בשנים האחרונות הוא מתפתח במהירות כאלטרנטיבה אטרקטיבית לטרנזיסטורי הספק גבוה במערכות בקרת אנרגיה, רכב, בקרת מנועים ועוד. להערכת חברת המחקר Allied Market Research, היקף השוק של רכיבי הספק מבוססי GaN הסתכם בשנת 2019 בכ-110 מיליון דולר בלבד. אלא שהשוק נמצא בנקודת תפנית: עקב ההתפתחות המהירה של שוק הרכב החשמלי ומערכות הפקת אנרגיה סולארית, הוא צפוי לצמוח בשנים הקרובות בקצב של יותר מ-35% בשנה ולהגיע להיקף של כ-1.25 מיליארד דולר בשנת 2027.

גורם נוסף המשפיע על הדרישה הגוברת לרכיבי GaN הוא תחום הטעינה האלחוטית. זהו תחום צומח גם ברמת המערכות הביתיות, בתעשיית הרכב וגם בתחום המערכות התעשייתיות. טרנזיסטורי GaN מספקים מהירות מיתוג גבוהה יותר מטרנזיסטורי MOSFET, ולכן משפרים את היעילות האנרגטית וטווח הפעולה היעיל של מערכות טעינה אלחוטיות. אולם ככל הנראה השוק המבטיח ביותר הוא שוק הרכב החשמלי: להערכת עורכי הסקר, בשנת 2040 יגיע היקף שוק הרכב החשמלי לכ-41 מיליון כלי-רכב בשנה.

שוק זה צפוי להיות צרכן מרכזי של רכיבי GaN מכיוון שהם מיועדים לעבוד במתחים גבוהים. יצרניות הרכב מעוניינות להעלות את מתחי העבודה ברכב החשמלי, כדי להקטין את זרמי הזליגה ולשפר את יעילות הבקרה על הסוללה ועל המערכות המכניות. במקביל, שוק הרכב גם נמצא בשלבי מעבר מניהול הסוללה והמערכות באמצעות כבלים אל ניהול באמצעות תקשורת אלחוטית, מגמה שעשויה להרחיב את הצריכה של רכיבי GaN ברכב החשמלי העתידי.

REE חשפה שלוש פלטפורמות חדשות לכלי-רכב חשמליים

חברת REE חשפה שלוש פלטפורמות מרכב (chassis) חדשות עבור שלושה סוגים של כלי-רכב חשמליים: מכונית עירונית שיכולה לשמש גם כמונית אוטונומית, רכב היסעים עירוני או רכב משלוחים, ומשאית בינעירונית קלה המותאמת לשוק האמריקאי. למעשה, שלוש הפלטפורמות החדשות מכוונות למגמות המתפתחות בעולם התחבורה החכמה: מוניות אוטונומיות, תחבורה-כשירות (MaaS), וריבוי רכבי משלוחים עירוניים על רקע הגידול ברכישות מקוונות. שלושת הפלטפורמות מאפשרות ליצרניות רכב לתכנן דגמים בעיצובים שונים ולצרכים שונים תוך חיסכון במקום ובצריכת כוח.

REE פיתחה קונספט של מרכב שבו תת-המערכות – מתלים, מנוע, מערכת ההיגוי, הבלמים, החיישנים, מערכות הבקרה וכל המערכות האלקטרוניות – משולבים בתוך הגלגלים עצמם. הסוללה תופסת את מרכז הרכב לכל ארכו ורחבו. הדבר איפשר לפתח פלטפורמה שטוחה ומודולרית המוזילה עלויות ומעניקה חופש רב בתכנון הרכב. ניתן להתאים אותה לכלי-רכב מסוגים שונים, שכולם מאופיינים במרכז כובד נמוך המעניק לרכב יציבות מוגברת.

הפלטפורמה הראשונה, P1, מיועדת להוות בסיס לרכב משלוחים עירוני במשקל כולל של 1.3 טון. לפי החברה, הפלטפורמה השטוחה שלה חוסכת כ-67% מנפח המרכב, מה שמפנה יותר מקום למטען עצמו. הרכב מסוגל לשאת מטען של 350 ק”ג, ולנוע במהירות מקסימלית של עד 120 קמ”ש למרחק של 220 ק”מ בהטענה אחת של הסוללה. פלטפורמת P2, מיועדת לשמש כמכונית נוסעים עירונית ל-4 נוסעים, במשקל כולל של עד 2.5 טון. יש בה חיסכון של פי 3 במקום עבור הנוסעים, וניתן גם להסב אותה לרכב שליחויות. היא מגיעה למהירות של עד 120 קמ”ש ולמרחק של עד 420 ק”מ בטעינה יחידה.

דף ציור חלק ליצרניות רכב

הפלטפורמה השלישית, P4, מיועדת לכלי-רכב במשקל כולל של עד 4.5 טון ויכולה לשמש כרכב תובלה בינוני, רכב היסעים או מכונית נוחות (ECV). החיסכון במקום מאפשר להתקין סוללה גדולה שתספיק ליום שלם של נסיעות. הרכב מסוגל לנסוע במהירות של עד 140 קמ”ש ולמרחק של 350 ק”מ לסוללה. היא תוכננה עבור עולם הנהיגה האוטונומית ומאפשרת שילוב קל של מערכות ADAS. היא גם כוללת יתירות (redundancy) במערכות לצורך קבלת רמת אמינות ובטיחות גבוהה.

מנכ”ל החברה ואחד ממייסדיה, דניאל בראל, אמר כי ישנו ביקוש גדל למכוניות חשמליות על רקע הגידול בצורך בשליחויות, תקנות הרגולטוריות להפחתת פליטת פחמן דו-חמצני, והתפתחות עולם התחבורה-כשירות. “הפלטפורמה המודולרית שלנו יכולה לחולל מהפיכה בעולם התחבורה החשמלית. היא דומה לדף ציור חלק שעליו הלקוחות יכולים לבנות מכוניות לפי הצרכים שלהם”.

אלקטריאון חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם Eurovia

בתמונה למעלה: התקנת הכביש החשמלי של אלקטריאון בגוטלנד, שבדיה

חברת אלקטריאון הישראלית חתמה על הסכם לשיתוף פעולה אסטרטגי עם חברת יורוביה (Eurovia) הנמצאת בבעלות תאגיד VINCI, שבמסגרתו הן יקדמו פרוייקטים לבניית כבישים חשמליים בגרמניה, בצרפת ובבלגיה. שתי חברות בנות של VINCI, יורוביה ואומקסום, מספקות שירותים לאלקטריאון במסגרת פרויקט הדגמה בגרמניה המתבצע עם חברת EnBW, שהיא אחת מחברות האנרגיה הגדולות באירופה. יורוביה נחשבת לאחת מקבלניות בניית הכבישים הגדולות בעולם. היא פעילה ב-15 מדינות בעולם ומעסיקה 44,000 עובדים. בשנת 2019 הסתכמו הכנסותיה בכ-10 מיליארד אירו.

ההסכם יסייע לאלקטריאון לבסס פעילות גם בצרפת ובבלגיה, יחזק את יכולות הביצוע שלה ומקדם את שלב המסחור המלא של הטכנולוגיה. במסגרת ההסכם יורוביה תשלב את הטכנולוגיה של אלקטריאון כחלק ממגוון מוצריה ותתמוך בבנייה, תכנון ותחזוקת הכבישים החשמליים החכמים. אלקטריאון תספק את הטכנולוגיה הכוללת התקנה, הפעלה ותחזוקה ובניתוח וזיהוי הזדמנויות עסקיות. מנכ”ל אלקטריאון, אורן עזר, אמר שהעבודה עם חברה בסדר גודל של יורוביה, “תספק לממשלות ולשותפים אפשריים אחרים, את הביטחון הדרוש  לקידום פתרון הכביש החשמלי החכם”.

חברת אלקטריאון וויירלס (Electreon) מבית ינאי פיתחה טכנולוגיה של כביש חשמלי אשר טוען את סוללות הרכב החשמלי במהלך נסיעתו על המקטע החשמלי. היא מבוססת על שימוש בסלילים מגנטיים המוטמנים מתחת לנתיבי הנסיעה וטוענים את המטענים של כלי הרכב באופן אלחוטי, באמצעות השראה מגנטית. הדבר מסייע להפחית משקל כלי הרכב החשמליים, מאחר ויש צורך בסוללה קטנה יחסית. המערכת כוללת יחידת ניהול הממוקמת בצדי נתיבי התנועה בכביש החשמלי, ויחידת מקלט בגחון כלי-הרכב.

החברה דיווחה במרץ האחרון על  השלמת אינטגרציה מלאה של המערכת בכביש ציבורי באי גוטלנד בשבדיה וביצעה בהצלחה ניסוי טעינה אלחוטית דינמית וסטטית של משאית חשמלית כבדה המצוידת במקלטים פרי פיתוחה. לאחרונה היא דיווחה על תחילת פיילוט ישראלי בשיתוף עם חברת דן ועיריית תל אביב-יפו: סלילת כביש חכם עם תשתית להטענת אוטובוסים חשמליים על מקטע באורך של 2 ק”מ שמתוכו קטע הכביש החשמלי יהיה כ-600 מטר ויקשר בין תחנת הרכבת לבין אוניברסיטת תל אביב. אלקטריאון נסחרת בבורסה בתל אביב לפי שווי שוק של כ-2.7 מיליארד שקל.

מהינדרה בודקת את פלטפורמת REE לייצור רכב חשמלי

חברת REE התל אביבית וחברת Mahindra & Mahindra ההודית, יבחנו ייצור משותף של רכב מסחרי חשמלי על-בסיס פלטפורמת הרכב הגנרית של חברת REE. שתי החברות הודיעו על חתימת הסכם הבנות לבחינת האפשרות לייצר 200-250 אלף כלי-רכב חשמליים. “שותף כמו מהינדרה מאפשר לנו להאיץ את קצב הבאת הטכנולוגיה שלנו אל השוק”, אמר מנכ”ל ומייסד משותף של REE, דניאל בראל. מהינדרה מייצרת מכוניות בעלות מנוע שריפה פנימית בהיקף של כ-40,000 מכוניות בחודש.

ההסכם הוא חלק מהחלטתה להיכנס לתחום הרכב החשמלי. חברת REE פיתחה קונספט של מרכב שבו תת-המערכות – מתלים, מנוע, מערכת ההיגוי, הבלמים, החיישנים, מערכות הבקרה וכל המערכות האלקטרוניות – משולבים בתוך הגלגלים עצמם. הסוללה תופסת את מרכז הרכב לכל ארכו ורחבו. הדבר איפשר לפתח פלטפורמה שטוחה ומודולרית המוזילה עלויות ומעניקה חופש רב בתכנון הרכב. ניתן להתאים אותה לכלי-רכב מסוגים שונים, שכולם מאופיינים במרכז כובד נמוך המעניק לרכב יציבות מוגברת.

בספטמבר 2019 חשפה יצרנית מכלולי הרכב היפנית, מוסאשי סיימיטסו (Musashi), פלטפורמה חדשה לרכב חשמלי אשר פותחה על בסיס הטכנולוגיה של REE. חברת REE הוקמה על-ידי מייסדי חברת סופטוויל (SofWheel), דניאל בראל ואבישי סרדס. סופטוויל החלה לפעול בשנת 2011 ופיתחה גלגל חכם עבור כיסאות גלגלים ואופניים, הכולל 3 זרועות של בולמי זעזועים במקום החישורים המסורתיים. אלא שהיעד האמיתי של החברה היה לתכנן גלגל חדש עבור תעשיית הרכב.

תעשיית הרכב מתחשמלת

בספטמבר 2018 גייסה סופטוויל 25 מיליון דולר לפי שווי חברה של כ-140 מיליון דולר. בגיוס השתתפו גם מוסאשי וגם חברת מיצובישי. ביוני 2019 הופרדה פעילות הגלגל מפעילות סופטוויל, עם הקמת חברת REE. לצד שיתוף פעולה אפשרי עם מהינדרה (קונצרן תעשייתי בשווי של יותר מ-20 מיליארד דולר) ושיתוף הפעולה הקיים עם מוסאשי, חברת REE דיווחה עד היום גם על הסכמי שיתוף פעולה עם חברת מיצובישי ועם יצרנית מכלולי הרכב האמריקאית Tenneco.

שוק הרכב החשמלי נמצא בצמיחה. להערכת חברת המחקר Allied Market Research, מכירות הרכב החשמלי בשנת 2019 הסתכמו בכ-162 מיליארד דולר. השוק צפוי לצמוח בקצב שנתי של 22.6% ולהגיע להיקף של כ-803 מיליארד דולר בשנת 2027.