וובינר Molex ו-Mouser לארכיטקטורת רכב חשמלי 48 וולט יתקיים ב-20 ביוני 2024

ביום ה', ה-20 ביוני 2024 יקיימו חברת Mouser וחברת Molex וובינר על הארכיטקטורה החשמלית של כלי רכב הפועלים במתח של 48 וולט. הוובינר Vehicle Electrification Trends Beyond Electric Cars, יתקיים בשעה 21:00 לפי שעון ישראל ויימשך 60 דקות. ההשתתפות אינה כרוכה בתשלום. הוובינר יתמקד במגמת המעבר לארכיטקטורות רכב חשמלי המבוססות על מתח של 48 וולט, בזכות היתרונות של המתח הגבוה בהפצה יעילה יותר של האנרגיה, ובאופטימיזציה טובה יותר של מערכות הטעינה והרכיבים החשמליים והאלקטרוניים ברכב.

Kirk Ulery, distribution business development manager for Molex, will highlight the benefits of the 48-volt architecture in electric cars and its transformative impact across the transportation industry. The webinar will also provide updates on the Molex rugged and reliable miniaturised connector portfolio. By registering for the webinar, participants will also receive the latest Molex product news from Mouser.

Mouser stocks a wide array of more than 30,000 products from Molex, including Molex MX150 mid-voltage connectors that support the transition to 48-volt architecture. Leveraging the proven and robust form factor of these connectors, automotive manufacturers can simply and securely upgrade from 12-volt wiring architecture with minimal design engineering work. By employing smaller wires that reduce the amount of required copper, the MX150 connectors also help decrease overall vehicle weight while minimising the need for additional engineering time and costs.

למידע נוסף והרשמה: Vehicle Electrification Trends – 48 Volts

UPS ואלקטריאון יבצעו פיילוט טעינה אלחוטית

בתמונה למעלה: רכב מסחרי של פורד בכביש החשמלי שהוקם בדטרויט. ישתלב בניסוי של UPS

חברת אלקטריאון וויירלס (Electreon) מבית ינאי חתמה על הסכם לביצוע פרוייקט פיילוט משותף עם חברת השילוח UPS, לבדיקת טכנולוגיית הטעינה האלחוטית והכביש החשמלי של אלקטריאון. ניסוי הפיילוט יתבצע במרכז הלוגיסטי של UPS בדטרויט, בשיתוף עם חברת XOS Trucks, המספקת ל-UPS כלי-רכב מסחריים חשמליים. במסגרת הפרוייקט, הטכנולוגיה תיבדק בשני היישומים שלה: סטטי ודינמי.

היישום הסטטי ייבדק באמצעות התקנת עמדות טעינה במרחבי המרכז הלוגיסטי, שיאפשרו טעינה של כלי-הרכב תוך כדי פעילות שוטפת, למשל כאשר הם ממתינים ברציף ההטענה של הסחורות. היישום הדינמי ייבדק במהלך הנסיעה היומיומית, כאשר כלי הרכב יחלפו לאורך הכביש החשמלי באורך של כ-1.6 ק"מ, שאלקטריאון הקימה בדטרויט בשנת 2023 בשיתוף עם חברת פורד.

אלקטריאון מסרה שניסוי הפיילוט צפוי להתחיל ברבעון האחרון של 2024 ולהימשך כ-12 חודשים. במסגרתו יוקמו במתקן UPS עד 3 תחנות טעינה סטטיות, ויותקנו מערכות טעינה אלחוטיות בשני כלי-רכב מסחריים מתוצרת XOS. מבחינת אלקטריאון, החשיבות של הניסוי נעוצה בכך שהוא יעניק אינדיקציה להיתכנות של המודל העסקי שהיא מציעה לשוק ציי הרכב המסחריים. חברת אלקטריאון הכפילה את שווייה בשנה האחרונה במסחר בבורסה בתל אביב, וכיום היא נסחרת לפי שווי שוק של כ-2.6 מיליארד שקל.

סולאראדג' רוכשת את Wevo הישראלית

חברת סולאראדג' (SolarEdge) הכריזה היום (ה') על רכישת חברת הסטארט-אפ הישראלית Wevo Energy, המפתחת תוכנה לאופטימיזציה של טעינה של רכבים חשמליים וניהול של אתרים שבהם מותקנים עמדות טעינה רבות, כמו חניונים, בנייני משרדים ובנייני מגורים. הפלטפורמה של Wevo כבר מוטמעת במטענים, הממירים והמונים של סולאראדג'. סולאראדג' גם השקיעה ב-Wevo באחד מסבבי הגיוס של החברה.

Wevo נוסדה ב-2021 על ידי המנכ"ל טדי פלטאו והטכנולוגית הראשית עדי בראון. התוכנה של Wevo אינה תלויה ביצרן עמדת הטעינה (אגנוסטית) ופועלת על בסיס הפרוטוקולים הפתוחים המקובלים בתעשיית הרכב החשמלי. המערכת מאפשרת לתעדף באופן חכם תוכניות טעינה, לחזות עומסים, ולתמחר ולחייב משתמשים רבים, ושירותים נוספים. לדברי סולאראדג', Wevo מותקנת באלפי מתחמי חנייה באירופה, ארצות הברית וישראל.

בכוונת סולאראדג' להטמיע את הפתרון של Wevo במערכת SolarEdge ONE, מערכת ניהול אנרגיה שמספקת החברה למגזר המסחרי ולמגזר התשתיות. סכום הרכישה לא נחשף. הרכישה משתלבת עם מהלך נוסף שביצעה סולאראדג' בחארונה, כאשר בחודש שעבר דיווחה כי ביצעה השקעה וחתמה על שיתוף פעולה עם חברת סטארט-אפ גרמנית, Ampeers Energy, אשר פיתחה פלטפורמת ענן (SaaS) המנטרת את צריכת האנרגיה ופליטת הפחמן של מערכות החימום והקירור של בנייני מגורים מרובי-דירות, ומציעה דרכים לצמצם את הפליטות ולחסוך בעלויות.

אלקטריאון תכפיל המכירות ב-2024 פי ארבעה

בתמונה למלעה: אוטובוסים חשמליים של חברת אלקטרה אפיקים בחניון הטעינה האלחוטית בראש העין

חברת דנסו (Denso) היפנית תשקיע 10 מיליון דולר בחברת אלקטריאון וויירלס (Electreon) מבית ינאי תמורת כ-1.96% מהמניות. בסוף השבוע נחתם בין שתי החברות הסכם ההשקעה, אשר מבטא את כוונת שתי החברות להעמיק את שיתוף הפעולה ביניהן. דנסו נמצאת בבעלות טויוטה, ונחשבת לאחת מחברות הטיר-1 החשובות בתעשיית הרכב.

הסכם ההשקעה הוא המשך להסכם פיתוח טכנולוגי משותף שנחתם בין אלקטריאון, דנסו וטויוטה לפני כחודשיים. במסגרת שיתוף הפעולה הזה, שלושת החברות יפתחו ביחד מערכת טעינה אלחוטית להתקנה פשוטה על כלי-רכב קיימים (After Market), וכן מערכת טעינה אלחוטית שתשולב באופן אינטגרלי (Built-in) בכלי-רכב פרטיים חדשים של טויוטה. הקניין הרוחני של המערכת החדשה יהיה בבבעלות כל השותפות, והן יתחלקו ביניהן בתמלוגים הנובעים משימוש בקניין הרוחני.

אלקטריאון מצאה את הדרך אל השוק

במכתב לבעלי המניות מיום ה' האחרון עם פרסום הדו"חות הכספיים לשנת 2023, מסר היו"ר ומנכ"ל החברה, אורן עזר, ששיתוף הפעולה עם דנסו וטויוטה הוא חלק מאסטרטגיית שיתופי פעולה עם חברות רכב מובילות. כיום החברה משתפת פעולה עם 15 יצרניות רכב, בהן: פורד, פולקסווגן, IVECO, סטלנטיס ועוד. בתחום הטעינה האלחוטית לאוטובוסים היא השיגה השנה שתי אבני דרך מרכזיות: הפרוייקט המסחרי עם חברת האוטובוסים אפיקים מתחיל להביא נתונים ומהם עולה שהלקוח מרוצה והמערכת עונה לציפיות, במקביל, מערכת הטעינה המורכבת על אוטובוסים השלימה את תהליך התקינה האירופי.

בשנת 2023 הסתכמו הכנסות החברה בהיקף של כ-23 מיליון שקל, בהשוואה לכ-8.65 מיליון שקל ב-2022. החברה דיווחה על רווח גולמי של כ-3.5 מיליון שקל. החברה צופה שמכירותיה בשנת 2024 יוכפלו פי ארבעה, ויסתכמו בכ-102 מיליון שקל. בין השאר, היא כבר חתמה על הזמנות עבור 2024 בהיקף של כ-89 מיליון שקל. "הטכנולוגיה האלחוטית מוכחת ועובדת, הלקוחות מרוצים. אני מאמין שבעתיד הלא רחוק תהפוך הטעינה האלחוטית של כלי-רכב חשמליים למוצר בסיסי בכל בית ובכל צי, בתהליך דומה לזה שהתרחש במעבר לשימוש בטלפונים אלחוטיים".

בשנה האחרונה עידכנה החברה את אסטרטגיית הפעילות שלה, וכיום היא מתמקדת בשני שווקים מרכזיים: שוק הציים המסחריים הכולל חברות תחבורה ציבורית עירונית, ציי משלוחים ותותלה מנקודה לנקודה ומוניות עירוניות; ושוק המכוניות הפרטיות, שבו היא מתמקדת בפיתוח רכיב טעינה שיוטמע בכלי-רכב פרטיים כחלק בלתי נפרד מתהליך הייצור, וכן במערכות After Market שיאפשרו לשלב את הטכנולוגיה שלה בכלי רכב קיימים. בתגובה להשקעה ולדו"ח זינקה מניית אלקטריאון בבורסה בתל אביב בכ-13% וכיום היא נסחרת לפי שווי שוק של כ-1.62 מיליארד שקל.

IRP תספק למהינדרה בקרי-מנוע לרכב חשמלי

חברת IRP Systems מנס-ציונה חתמה עם Mahindra Last Mile Mobility Limited – MLMML ההודית על הסכם לאספקת בקרי מנועים חשמליים עבור כלי-רכב תלת-גלגליים חשמליים. מהינדרה נחשבת ליצרנית הגדולה ביותר בהודו בתחום הזה, וייצרה ומכרה בשנה האחרונה כ-140,000 כלי-רכב. מדובר במגזר תחבורתי החורג מקטגוריית ה"ריקשה" המסורתית, וכולל גם משאיות קטנות, כלי-רכב לשימוש טכנאים, הובלה בקירור ועוד. החברה גם מייצרת משאיות חשמליות עירוניות בעלות 4 גלגלים.

ההסכם נחתם לאחר סדרה ארוכה של בדיקות, ולאחר ש-IRP הקימה תשתית ייצור מלאה בהודו: בספטמבר 2023 היא דיווחה שחתמה על הסכמי ייצור עם קבלני משנה מקומיים, ספקי רכיבים וחומרי גלם ונותני שירות, והקימה משרד ניהול מקומי. המהלך נעשה במסגרת אסטרטגיה שהחברה מגדירה כ-hyper-local: הקמת תשתיות ייצור ותמיכה טכנית בשוקי היעד המרכזיים. החברה פיתחה את טכנולוגיית TrueDrive, שהיא מערך של מנועים ושל בקרים הכוללים אלגוריתם מוגן בפטנט, אשר משפר את היעילות של מנועים חשמליים, מקטין את מחירם ומאפשר להגדיל את טווח הנסיעה של רכב חשמלי.

בפרסומי החברה היא מסבירה שהאלגוריתם שלה יכול לשלוט גם במהירות הסיבוב של המנוע וגם במומנט הפיתול (כוח) שלו. החברה התפתחה באופן יוצא דופן: המנכ"לית מורן פרייס היא מהנדסת אלקטרוניקה שעבדה בחברת אינטל, והטכנולוג הראשי ובעלה, פול פרייס הוא בוגר יחידה טכנולוגית של צה"ל ועבד בתחום ההנעה בחברת אלביט. בשנת 2008 הם הקימו את חברת הייעוץ Nexus Systems. בשנת 2011 החברה החלה בפיתוח מערכת הנעה חשמלית חזקה ומנוהלת תוכנה ליישומים תעופתיים. בשנים האחרונות היא ביצעה שינוי אסטרטגי ועברה להתמקדות בשוק הרכב החשמלי הקטן. החברה גייסה כ-57 מיליון דולר ממשקיעים, בהם: קרן ההשקעות של צ'מפיון מוטורס, קרן Fosun RZ הסינית, סמסונג, קרסו, קבוצת שלמה ועוד.

 

זוז נערכת לעסקת ה-SPAC שתציל אותה מסגירה

בתמונה למעלה: עמדת טעינה קינטית של זוז פאואר במתחם חנויות נוחות ותידלוק בדרום קרוליינה, ארה"ב

חברת זוז (Zooz Power) מלוד הגישה לרשות ניירות הערך בארה"ב (SEC) את מסמכי הרישום הדרושים לצורך ביצוע עיסקת מיזוג עם השלד הבורסאי (SPAC), אשר תציל אותה מפני סגירה. במסגרת העיסקה, היא תבצע מיזוג משולש הופכי (מיזוג באמצעות חברה בת שהוקמה למענו) עם חברת Keyarch Global Sponsor הרשומה באיי קיימן ונסחרת בבורסת נסד"ק. העיסקה מתוכננת להזרים לפחות כ-13 מיליון דולר לקופת זוז: כ-10 מיליון דולר שהם תנאי המינימום לקיום העיסקה, וסכום נוסף שגוייס ממשקיעים במתכונת Private Investment in Public Equity – PIPE. זהו מרכיב מקובל בעסקאות SPAC אשר מספק את הבטוחות להשלמת עסקה שבה חברה בורסאית עם הון וללא נכסים, מתמזגת עם חברה עם נכסים שאינה נסחרת בבורסה.

עשר שנות פיתוח

חברת זוז נסחרת בבורסה של תל אביב לפי שווי שוק של כ-75 מיליון שקל. לאחר העיסקה היא תהיה חברה דואלית הנסחרת גם בתל אביב וגם בנסד"ק. העיסקה דורשת אישור של אסיפת בעלי המניות של זוז, אשר תתכנס ב-14 במרץ 2024. ראוי לציין שהסכום הסופי יכול להיות גבוה יותר: העיסקה מתבצע לפי שווי חברה של כ-60 מיליון דולר. כיום יש בקופת חברת ה-SPAC סכום של כ-22 מיליון דולר, אולם לבעלי המניות יש זכות למשוך את כספם לפני המיזוג. כאמור, אם ייוותרו בקופה פחות מ-10 מיליון דולר – המיזוג יבוטל. ואם ייוותרו בה יותר מ-10 מיליון דולר – זוז תקבל יותר הון מהעיסקה.

מכל מקום, בסיומה יחזיקו בעלי המניות הנוכחיים של זוז בכ–50%-40% ממניות החברה הממוזגת. עסקת הספאק תציל את חברת זוז אשר ההון שברשותה מעניק לה מירווח נשימה של מספר חודשים בלבד להמשך פעילותה. חברת זוז הוקמה בשנת 2013 על-ידי הטכנולוג הראשי אילן בן דוד, המהנדס הראשי דוד פינקו ומנהל הלקוחות ניר זוהר. החברה פיתחה מערכת יוצאת דופן לביצוע טעינה מהירה של כלי רכב חשמליים, גם באזורים מרוחקים שבהם רשת החשמל אינה יכולה לספק את העומס הפתאומי הדרוש.

השוק מתחיל לגלות עניין בפתרון הקינטי

מערכת ZOOTER-100 של החברה בנויה במתכונת של מודול הכולל גלגלי תנופה כבדים אשר מיוצבים במקומם בטכניקה דלת חיכוך, כולל שימוש במיסבים מגנטיים. המערך הזה מחובר אל רשת חשמל, גם בעלת הספק נמוך, אשר מתחילה לסובב את גלגלי התנופה עד למהירות של 17,000 סיבובים לדקה. כאשר רכיב חשמלי מתחבר אל המערכת, גלגלי התנופה המקושרים אל גנרטור, מספקים אנרגיה חשמלית רבה בזמן קצר, ומבצעים הטענה מהירה של סוללת הרכב.

בינואר 2023 היא התקינה מערכת טעינה קינטית ביחד עם אפקון תחבורה חשמלית בתחנת דלק של חברת דור אלון סמוך למתחם "מול-זכרון" בכביש 4. במאי 2023 היא חתמה על הסכם לאספקת 5 עמדות טעינה קינטית מהירה בעיר הרנברג בגרמניה. שתיים מהן החלו לפעול ושלוש עמדות נוספות נמצאות בתהליך התקנה. ביולי 2023 היא החלה בפיילוט עם חברת השכרת רכב גלובלית בנמל התעופה לה-גוורדיה בניו-יורק ובספטמבר 2023 התקינה תחנת טעינה במתחם חנויות נוחות ותדלוק בדרום קרוליינה. במקביל, היא נמצאת בתהליכים מתקדמים לביצוע פיילוט עם חברת החשמל הגדולה בארה"ב.

רגע קריטי בחיי החברה

התפתחויות אלה הופכות את עסקת הספאק לקריטית: החברה נמצאת במצב מיוחד שבו המערכות מתחילות להגיע לידיעת השוק ומתבצעים ניסויי השדה הראשונים של לקוחות פוטנציאליים. אבל זה בדיוק המועד שבו החברה עשויה להישאר ללא מזומנים שיאפשרו לה לקצור את הפירות של עשר שנות פיתוח. השוק מעריך ככל הנראה שהמיזוג ייצא אל הפועל: בשבועיים האחרונים הכפילו מניית החברה את שווייה בבורסה בתל אביב, ומחיר המנייה עלה מ-66 אגורות לכ-121 אגורות.

שימקוטק ודן תחבורה מקימות חברה לניטור טעינת רכב

בתמונה למעלה: מטענים לאוטובוסים חשמליים בחניון של דן תחבורה. צילום: רועי קסטרן

חברת דן תחבורה וחברת שימקוטק מאור יהודה (Symcotech) מקימות חברה חדשה, OPCAR-EV, אשר תספק מערכת לשליטה, בקרה וניהול אנרגיה באתרי טעינה של ציי רכב חשמלי, ציבוריים ופרטיים. החברה תתבסס על טכנולוגיה שפותחה במשותף על-ידי דן ושימקוטק במסגרת שיתוף הפעולה הממושך שיש ביניהן. שימקוטק נמצאת בבעלות קבוצת לודן (81%) ובבעלות דן תחבורה. היא מפתחת, מייצרת ומתקינה מערכות כירטוס ממוחשבות ומערכות בקרת כניסה וניהול ציי רכב למספר לקוחות בישראל מתחום התחבורה הציבורית, ובאיפיון, פיתוח וייצור מערכות בדיקה אוטומטיות (צב"ד) עבור התעשיות הביטחוניות.

המערכת של OPCAR-EV מאפשרת ניהול טעינת ציי האוטובוסים תוך ניטור מצב הסוללות ושליטה בתיעדוף הטעינה על-בסיס הצריכה, הצורך התפעולי ועלויות האנרגיה. המודל העסקי של החברה יתבסס על חיוב חודשי קבוע לפי אוטובוס. המערכת תואמת לתקנים בינלאומיים דוגמת OCPP, ותוכל להיות משווקת בחו"ל בלא חסמים רגולטוריים. מנכ"ל שימקוטק, אבי ליבר, אמר שזו המטרה העיקרית של החברה החדשה: "למנף את הידע שנצבר בישראל לטובת הרחבת הפעילות בשווקים מרכזיים בחו"ל".

דן בדרך לחישמול מלא של צי האוטובוסים

חברת דן נמצאת במהלך שנועד להעביר אותה לשימוש באוטובוסים חשמליים בלבד. כיום היא כבר מפעילה כמה מאות אוטובוסים חשמליים, ומשתפת פעולה גם עם חברת אלקטריאון בהתקנת מערכות טעינה אלחוטיות באוטובוסים שלה ובחלק מהחניונים. במסגרת המהלך הזה היא השקיעה לפני שנתיים כ-25 מיליון שקל בחברת שימקוטק, תמורת כ-19.2% ממניותיה. קבוצת לודן עוסקת בהקמת פרוייקטים הנדסיים בארץ ובחו"ל. היא מעסיקה כ-1,200 עובדים ובתשעת החודשים הראשונים של 2023 הסתכמו מכירותיה בכ-474 מיליון שקל.

שימקוטק שייכת למגזר התוכנה והבקרה של הקבוצה, הממוקד בטעינת כלי-רכב חשמליים, במכונות תשלום באתרים נייחים ובתחבורה הציבורית ובהקמת מערכי בקרת אבטחה, תיקשוב וסייבר. מכירות המגזר בשלושת הרבעונים הראשונים של 2023 הסתכמו בכ-134 מיליון שקל. הקבוצה הגדירה יעד צמיחה של מגזר התוכנה והבקרה, שיתבסס על בקרת הטעינה של עד 5,000 אוטובוסים ועד 5,000 עמדות טעינה בחניונים פרטיים בישראל, ועד כ-25,000 אוטובוסים בחו"ל. החבירה לקבוצת דן תאפשר לחברת OPCAR-EV להתמודד על מכרזים בתחום ניהול האנרגיה והטעינה החשמלית בתחבורה הציבורית במדינות יעד נבחרות.

איתן ורון יחליף את רפאל מוזינסקי בתפקיד מנכ"ל בליץ

בתמונה למעלה: רפאל מוזינסקי

מייסד ומנכ"ל חברת בליץ טכנולוגיות (Blitz) מתל אביב, רפאל מוזינסקי, יפרוש מתפקיד מנכ"ל החברה כדי להיכנס לתפקיד סמנכ"ל פיתוח עסקי ומכירות של החברה. במקומו ייכנס איתן ורון לתפקיד המנכ"ל, לאחר אישור אסיפת בעלי המניות של החברה המתוכננת להתכנס בקרוב. ורון משמש כיועץ אסטרטגי של החברה החל מנובמבר 2023. לפני-כן הוא שימש כמנהל התפעול הראשי וסמנכ"ל הכספים של חברת בי טכנולוגיות בפס רחב, ושימש כ-10 שנים כסמנכ"ל כספים ופיתוח עסקי בהייקון מערכות.

מוזינסקי מיועד להתמקד בתחום הפיתוח העסקי והמכירות והקשר עם לקוחות ושותפים עסקיים. יכול להיות שהוא גם ימלא חלק מתפקידו של סמנכ"ל המוצרים דוד מרכוס, אשר יפרוש מהתפקיד באמצע פברואר 2024. ראוי לציין שהחברה נמצאת בתהליך הפחתת הוצאות. בין השאר, רוזינסקי הסכים בתחילת אוקטובר 2023 (לפני מתקפת החמאס) להפחתה של 25% בשכרו. בתחילת נובמבר 2023 התבצע שינוי נוסף בהנהלה: סמנכ"לית הכספים סיגל בו עלי פרשה מהחברה ובמקומה התמנתה לתפקיד סיגל טלן, שהגיעה מחברת Spinframe.

אופנועים חשמליים מתוצרת חברת בליץ
אופנועים חשמליים מתוצרת חברת בליץ

חברת בליץ הוקמה בשנת 2012 על-ידי מוזינסקי אשר עלה לישראל מבלגיה וחיפש פתרון תחבורתי עירוני מנוהלת וחסכונית. החברה מתמקדת בתחום האופנועים החשמליים לציי רכב ושירות, שיש בהם את העוצמה הדרושה לנסיעה גם בכבישים ראשיים דוגמת נתיבי איילון. בליץ פיתחה מספר דגמים המגיעים עד להספק של 6000W, שהוא שווה ערך למנוע שריפה פנימית בנפח 250cc, המעניק להם טווח נסיעה של עד 100 ק"מ במהירות של עד 120 קמ"ש. הפתרון כולל סוללה קלה להחלפה וטכנולוגיית טעינה המאפשרים שימוש שוטף באופנועים שאינו מוגבל בטווח.

החברה נסחרת בבורסה בתל אביב לפי שווי שוק של 12.3 מיליון שקל. מאז הקמתה החברה מסרה ללקוחות כ-2,000 אופנועים חשמליים. במחצית הראשונה של 2023 הסתכמו מכירותיה בכ-3 מיליון שקלים בלבד, והיא דיווחה על הפסד של כ-7.8 מיליון שקלים. במחצית השנייה המכירות השתפרו והסתכמו בכ-5.7 מיליון שקל. החברה החלה לספק השנה את הדגם החדש של אופנוע חשמלי, XS3000, הכולל סוללה משופרת ובקרי רכב חדשים. היא נמצאת כיום במהלך של גיוס הון לצורך מימון המשך פעילותה. מההודעה על שינויי הגברי בהנהלה, נרמז שככל הנראה מדובר ביעד גיוס של כ-3 מיליון דולר.

אלקטריאון עונה לפוסט המקומם של דייב ג'ונס

בתמונה למעלה: דייב ג'ונס האוסטרלי משתלח באלקטריאון בשפתו העסיסית וחסרת הרחמים

אחד מהבלוגרים הפופולריים ביותר בעולם, דייב ג'ונס האוסטרלי אשר מפעיל את הבלוג ואת הפורום EEVblog, גילה את חברת אלקטריאון (electreon) הישראלית ונכנס בה בכל הכוח בסגנונו הבוטה וחסר הרחמים. דייב תאר בקצרה את רעיון הכביש החשמלי של חברת אלקטריאון, אשר מבצע טעינה אלחוטית של סוללות הרכב החשמלי, והגדיר אותו כ"רעיון חסר תועלת" במקרה הטוב או פשוט כ"הונאה המאפשרת לפוליטיקאים להצטייר כמגיני איכות הסביבה". לראייה, הוא הביא את החלטתה של עיריית דטרויט להשקיע בתשתית כבישים אלחוטיים בהיקף של 250 מיליון דולר.

דייב ג'ונס בנה לעצמו מוניטין של מבקר טכנולוגיה המשתמש בסלנג אוסטרלי צבעוני ואינו מהסס להגדיר מוצרים שהוא מבקר כ"זבל", "רמאות", או "הנה מוצר סיני זול ומיותר". אבל מכיוון שהוא אחד מהבלוגרים הפופולריים ביותר בתעשיית האלקטרוניקה, והערוץ שלו נהנה מכ-930,000 מנויים ומצפייה של כמה עשרות אלפי מנויים בכל אייטם, הפנינו את תשומת ליבה של חברת אלקטריאון אל הסרטון שעוסק בה תחת הכותרת: Wireless Freakin' EV Charging Roads! A $250M Boondoggle.

חלק מהמנויים הנאמנים חשו לא בנוח

לפני שנביא את התגובה שאלקטריאון מסרה ל-Techtime, כדאי לציין שחלק מהמנויים הקבועים של ג'ונס הביעו ביקורת על רמת האייטם. לרוב, הסרטונים שלו הם מאוד טכניים, כוללים בדיקות שהוא מבצע במעבדה, השוואת דפי נתונים ואפילו ניסויים שהוא מראה את תוצאותיהם בזמן אמת. הפעם הוא דיבר באופן כללי מאוד, וחזר מספר פעמים על הרעיון שאלקטריאון מצליחה למכור לפוליטיקאים רעיון שאין לו יתרון טכנולוגי רק משום שהוא מתאים לסוג מסויים של כלכלת בחירות. כצפוי, רוב הקוראים הצטרפו לאווירת הביקורת שהוא יצר, אולם חלק הביעו אכזבה מכך שהוא לא מספק מידע טכני ובוחר במטרה "שיווקית" ולא טכנית.

יחד עם זאת, חשוב להבין מה היו הטענות שלו, ומהי התשובה של אלקטריאון. ביחס להצעת החוק הפדרלית למימון פרוייקטים ומחקר של טעינה אלחוטית בהיקף כולל של 250 מיליון דולר, עונה אלקטריאון: "בבלוג משתמע כי אלקטריאון כבר זכתה בכסף כי הוא שולם לה עבור הפרוייקט שלה בארה"ב. הדבר אינו נכון. החוק נמצא בתהליך חקיקה, והינו חוק כללי לקידום כלל הטכנולוגיה האלחוטית, ואינו מוגבל לטכנולוגיה של אלקטריאון".

משאית מבחן על כביש חשמלי של אלקטריאון בשוודיה
משאית מבחן על כביש חשמלי של אלקטריאון בשוודיה

לגבי הטענה שאין היתכנות להתקין טעינה אלחוטית בכל מקום ובכל הכבישים: "אנחנו מסכימים עם הטענה הזאת, ואכן אין ברצוננו לבנות כבישים חשמליים בכל הכבישים בארץ או בעולם. אנחנו חוקרים את הצירים והכבישים לעומק ובוחרים בצירים אסטרטגיים כמו כבישי BRT/נתצ"ים (תחבורה ציבורית מהירה לאוטובוסים) המשמשים כנתיבים ייעודיים לתחבורה ציבורית. בתל אביב למשל, ניתן לטעון כ-1,000 אוטובוסים על-ידי פריסה של מספר ק"מ על כביש ומספר עמדות טעינה ססטית במסופי יום".

בתגובה לספק שהוא הטיל ביכולת להקטין את הסוללה: "קהל היעד של החברה הינם ציים עם נתיבי נסיעה קבועים. במידה ונחשמל כבישים אסטרטגיים בו נוסע הצי על בסיס קבוע, הוכחנו בפרויקטים קודמים כי ניתן להקטין את גודל הסוללה בעד 90%. הבלוגר גם טוען כי לצורך הקטנת גודל הסוללה באוטובוס חשמלי יש להישען על טעינה עילית באמצעות כבלים. זוהי שיטת חשמול יקרה, מסורבלת וחשופה לפגעי מזג האוויר. טעינה אלחוטית הינה זולה יותר וגמישה – כל רכב חשמלי יכול להיטען באמצעותה מבלי לסגור את הנתיבים בפני כלי-רכב אחרים.

הטכנולוגיה עומדת בכל התקנים הנדרשים

"הבלוגר מעלה טענה כי אלקטריאון פועלת כחברה פרטית ולכן יש סכנה שיושקעו כספי ציבור ללא פיקוח, תקינה או סטנדרטים בינלאומיים. ההיפך הוא הנכון, אלקטריאון לוקחת חלק פעיל ומוביל בארגוני התקינה הבינלאומיים כמו SAE, שהוא ארגון התקינה הבינלאומי העוסק בגיבוש תקנים לעולמות הרכב. אלקטריאון שותפה לצוות משימה בנושא טעינה אלחוטית, SAE J2954, אשר כולל נציגי יצרניות רכב, ספקיות מערכות (Tier-1) וספקיות של טכנולוגיות לטעינה אלחוטית. רק בחודש  האחרון הוכרה שיטת המיצוב (alighnment) של אלקטריאון בין הסליל בכביש לסליל ברכב, כחלק מתקן בינלאומי.

"להלן פירוט של תקינה נוספת בה יש לאלקטריאון נוכחות: IEC – הוועדה הבינלאומית להנדסת חשמל (IEC) היא גוף תקינה בינלאומי הפועל לקידום ההתפתחות והשימוש ההרמוני של המדע והטכנולוגיה האלקטרו-טכנולוגיות. אלקטריאון היא חלק מצוות עבודה לפיתוח ויישום תקנים בינלאומיים שיאפשרו תאימות להעברת כוח אלחוטי דינמית לטעינת רכבים חשמליים תוך כדי תנועה. אנחנו גם מרושיינים לתקני ISO 5474-4 (לכלי רכב קלים) ו-ISO 5474-6 (לכלי רכב כבדים), IEC 61980-4 (העברת כוח אלחוטית בהספק גבוה), IEC 61980-5 (העברת כוח אלחוטית דינמית; נקראה בעבר IEC 63243), IEC 61980-6 (ספציפי להעברת כוח אלחוטית דינמית בתדר MF; נקראה בעבר IEC 63381) ופעילים בקידום תקן interopapability בינלאומי.

מבט אל תשתית הטעינה האלחוטית של אלקטריאון במקטע של כביש חשמלי
מבט אל תשתית הטעינה האלחוטית של אלקטריאון במקטע של כביש חשמלי

אירופה מאמינה בכביש אלחוטי

"הבלוגר טוען שאין היתכנות לכבישים חשמליים באופן מקיף ברחבי ערים. אבל בפועל קיימות תוכניות אסטרטגיות של צרפת לחשמל 9,000 ק"מ של כביש עד 2035, של שוודיה לחשמל 2,000 ק"מ עד 2030 ושל גרמניה לחשמל 4,000 ק"מ עד 2030. התוכניות האלה הינן תוצאה של מחקר מקיף של אותן מדינות, כך למשל מחקר של ממשלת צרפת הגיע למסקנה שמערכות כביש חשמלי יכולות להפחית ב-82% את פליטת ה-CO2 הנובעת כיום מתחבורת משא כבד מבוסס דיזל. ללא כביש חשמלי, משאיות חשמליות כבדות יצטרכו להתבסס על סוללות-ענק ולהשתמש בתחנות טעינה בהספק גבוה. המחקר אף מציע תוכנית לפריסת מערכות כביש חשמלי באורך כ-5,000 ק"מ עד לשנת 2030".

ג'ונס העלה טענות נוספות, למשל שאין שום יתרון לטכנולוגיה עבור כלי-רכב פרטיים, שמדובר בטכנולוגיה בעלת יעילות אנרגטית נמוכה מאוד ושמערכות הטעינה האלחוטית לא עומדות בדרישות בטיחות בסיסיות. התשובה של אלקטריאון: "החברה פועלת בשיתוף עם טויוטה וחברת Tier 1 של דנסו על פיתוח ערכת טעינה אלחוטית למכוניות חשמליות הנמצאות בשוק (Aftermarket Kit). במסגרת השותפות אנו גם מפתחים פתרון טעינה אלחוטית אשר ישולב בתוך המכוניות החשמליות החדשות של טויוטה (Built-in) במסגרת תהליך הייצור הסדרתי שלהן.

"בנושא יעילות העברת האנרגיה, אלקטריאון מראה יעילות של 92%-93% בטעינה סטטית ו-85%-87% בטעינה דינמית בכבישים ציבוריים. בתחום בטיחות הכביש, המערכת שלנו עברה בדיקות בטיחות קפדניות ועומדת בתקנות הבטיחות והסטנדרטים הקיימים, כגון: IEC, SAE, ICNIRP, and CE. כמו כן, בדיקות עומס וסיבולת שנערכו על-ידי מכון המחקר לתחבורה וכבישים השוודי בסוף שנת 2022, אימתו שטכנולוגיית הטעינה האלחוטית של אלקטראיון אינה פוגעת בחיי הכביש או באיכותו".

אלקטריאון מסרה את מסוף האוטובוסים האלחוטי הראשון בעולם

בתמונה למעלה: מסוף האוטובוסים בראש העין הכולל גם את מערכות הטעינה האלחוטית

חברת אלקטריאון וויירלס (Electreon) מבית ינאי השלימה את פרוייקט מסוף הטעינה האלחוטית של חברת האוטובוסים אלקטרה אפיקים, ומסרה אותו לחברה. להערכתה מדובר במסוף האוטובוסים הראשון בעולם המאפשר טעינה אלחוטית של אוטובוסים לאורך כל שעות היממה, אשר יהיה בשימוש שירותי תחבורה ציבורית סדירים. ההיקף הכספי של הפרוייקט נאמד בכ-6.5 מיליון שקל, שמתוכם החברה תכיר בהכנסה של 5.8 מיליון שקל כבר בשנת 2023. השאר (700 אלף שקל) ישולמו בתשלומים תמורת שירותי תוכנה, תפעול ותחזוקה.

במקביל להתקנת תשתית הטעינה בחניון אלקטרה אפיקים, אלקטריאון גם שילבה את רכיב הטעינה האלחוטית בכ-30 אוטובוסים של אפיקים, אשר מתוכננים להשתלב בקווים הסדירים של החברה במרחב פתח-תקווה ראש העין. אלקטריאון מסרה שהתקנת המרכיב נעשה אצל יצרניות האוטובוסים (Higer , Ankai ו-Sunwin ) והם יצאו מהמפעל כשהם כוללים את רכיב הטעינה האלחוטית של החברה. "מהלך שעשוי לבסס את מעמד האוטובוס החשמלי האלחוטי כמוצר מדף אצל היצרניות האלה". ראוי לציין שהחברה מבצעת כיום פרוייקט דומה גם עם חברת האוטובוסים דן תחבורה, אשר מתכננת להפעיל בשלב הראשון 200 אוטובוסים חשמליים בעלי יכולת טעינה אלחוטית.

18 פרוייקטים בעולם

מערכות הטעינה האלחוטית של החברה מופיעות בתצורה סטטית, כמו בחניון אפיקים, ובתצורה ניידת שבה הרכב נוסע לאורך כביש שבו מוטמנים מטענים אלחוטיים, ותך כדי נסיעה הוא מטעין את הסוללות שלו. במצגת למשקיעים מחודש ספטמבר 2023, הסבירה החברה שטעינה אלחוטית, ניידת וסטטית, מתגברת על מספר בעיות המטרידות את שוק הרכב החשמלי, כמו למשל העלות הגבוהה של המטענים החשמליים, הנזקים הנגרמים לסוללות המבצעות טעינות מהירות, זמני ההמתנה הארוכים בעמדות הטענה ועוד. להערכתה, הטענת 1,000 אוטובוסים באזור תל אביב באמצעות עמדות סטטיות ומספר קילומטרים של כביש חשמלי, תעניק להם מרחק נסיעה בלתי מוגבל וחיסכון של כ-70 מיליון דולר בשנה.

הדמיית טעינת משאית במהלך ההמתנה להעמסת סחורה. הפיילוט בשבדיה יתחיל ב-2024 ויימשך 24 חודשים
הדמיית טעינת משאית במהלך ההמתנה להעמסת סחורה. הפיילוט בשבדיה יתחיל ב-2024 ויימשך 24 חודשים

כיום החברה מבצעת 18 פרוייקטים בעולם בהיקף כולל של כ-80 מיליון שקל, בהם חוזים חתומים לפריסת כביש חשמלי ב-8 מדינות בהיקף כולל של כ-48 מיליון שקל. במקביל לתחבורה הציבורית, יש לה הסכם לשיתוף פעולה עם טויוטה ודנסו לפיתוח ערכת טעינה חשמלית ניידת לכלי רכב פרטיים. במסגרת הזאת החברות מפתחות שני פתרונות במקביל: ערכה שניתן להוסיף למכוניות חשמליות קיימות, וערכה אשר תשולב במכוניות של טויוטה כבר בשלב הייצור.

השבוע (יום ג') היא דיווחה על הסכם מסחרי עם חברת הלוגיסטיקה השבדית  BDX Företagen לפיתוח עמדת טעינה אלחוטית סטטית עבור צי משאיות התובלה של החברה. החברות יתקינו מתקני טעינה תת קרקעיים באתרי ההעמסה של החברה. המטרה היא שהמשאיות יטעינו את הסוללות שלהן במהלך ההעמסה והפריקה של סחורה באתרים הלוגיסטיים של BDX.

אלקטריאון מסרה שפרוייקט הפיילוט יתחיל לפעול כבר באביב 2024 ויימשך 24 חודשים. במהלכו גם תודגם היכולת של המערכות לפעול בתנאי קור קיצוניים של מינוס 20°C. חברת אלקטריארון נסחרת בבורסה בתל אביב. בעקבות השלמת פרוייקט אלקטרה אפיקים, זינקה מנייתה ביותר מ-10% והיא נסחרת כעת לפי שווי שוק של כ-700 מיליון שקל.

Indian Oil תשקיע 10-12.5 מיליון ד' בפינרג'י

בתמונה למעלה: דגם של טאטא מוטורס, שבו משולבות הסוללות של פינרג'י

חברת Indian Oil מתכוונת לבצע השקעה שנייה בחברת פינרג'י (Phinergy), כך על פי דיווח היום (א') לבורסה בתל אביב. ההשקעה תתבצע דרך חברת-בת של Indian Oil בשבדיה, IOC Sweden AB. הדירקטוריון של פינרג'י אישר להקצות לחברה השבדית כ-28 מיליון מניות תמורת 10-12.5 מיליון דולר. Indian Oil היא שותפה אסטרטגית של פינרג'י מזה מספר שנים בשוק הרכב ההודי. בעקבות ההודעה עלתה מניית פינרג'י בבורסת תל אביב בכ-9% וכעת היא נסחרת לפי שווי של כ-197 מיליון שקל.

ההשקעה תביא את היקף אחזקותיה של Indian Oil בפינרג'י ליותר מ-25%. מאחר שאין בחברה בעלי שליטה, אחזקה משמעותית כזו תקנה לחברה ההודית כוח רב כשל בעל שליטה (מה שקרוי "דבוקת שליטה"), ועל כן מימוש ההשקעה מחייב גם את אישור אסיפת בעלי המניות. חברת פינרג'י פיתחה טכנולוגיה להפקת חשמל "נקי" מריאקציה בין אלומיניום לאוויר, אשר אינה פולטת גזי חממה. לחברה יש שתי קווי פעילות: מערכות גיבוי חשמל, בעיקר לשוק הטלקום, וסוללות לרכבים חשמליים.

הסוללות של פינרג'י מיועדות להוות אלטרנטיבה לסוללות הליתיום, כאשר האנרגיה החשמלית המניעה את המנוע היא תוצר של ריאקציה בין אלומיניום, אוויר ומים. סוללות אלה אמורות להיות קלות יותר, מזהמות פחות, נטענות תוך דקות ספורות ומקנות טווח נסיעה מורחב. Indian Oil היא חברה בבעלות ממשלת הודו, תחת הפיקוח של משרד האנרגיה. החברה ניצבה במקום ה-94 מבין 500 החברות הגדולות בעולם של מגזין פורצ'ן (Fortune 500) לשנת 2022. היא עוסקת בכל שרשרת הייצור והאספקה של נפט וגז, מזיקוק, הולכה וגילוי ועד שיווק לצרכן. בשנים האחרונות החלה להרחיב את פעילותה בתחום האנרגיות המתחדשות.

Indian Oil היא כאמור שותפה אסטרטגית של פינרג'י בשוק ההודי. כחלק מהתוכנית של שתי החברות, שירותי הטעינה המחודשת של הסוללות, כלומר החלפת האלומיניום, יסופקו ברשת תחנות הדלק הקיימות של Indian Oil, המפעילה כ-30 אלף תחנות דלק ברחבי הודו. שתי החברות גם הקימו ב-2021 חברת-בת משותפת בהודו. הצלע השלישית בשיתוף הפעולה הזה היא יצרנית הרכב ההודית טאטא מוטורס (Tata Motors), שכבר הודיעה על כוונתה לשלב את הסוללות של חברת פינרג'י בשני דגמים של כלי-רכב חשמליים.

דיווח: טסלה מתעניינת בסוללות של StoreDot

חברת סטורדוט (Storedot) מהרצליה אשר פיתחה סוללות טעינה מהירה לרכב חשמלי, נערכת להקמת תשתית ייצור עולמית לאחר שהסוללות נבדקו ב-2022 על-ידי 15 יצרניות רכב בעולם. אחת מהחברות הללו היא ככל הנראה טסלה. לפני כשלושה שבועות דיווח העיתון USA Today שטסלה בודקת את טכנולוגיית הטעינה המהירה (eXtreme Fast Charging – XFC) של סטורדוט, כדי להתגבר על בעיית חרדת הטווח (range anxiety) אשר מאיטה את קצב החדירה של רכב חשמלי לשוק.

מנכ"ל סטורדוט, ד"ר דורון מאיירסדורף, סירב להתייחס לידיעה, אולם מסר ל-Techtime שתהליך הטמעת טכנולוגיות חדשות מול חברות הרכב לקוח מספר שנים. מאיירסדורף: "ההזמנות שיש לנו מיצרניות רכב הן עבור  דוגמאות נוספות בכמות גדולה יותר. אנחנו עוברים כעת משלב A-Sample אל שלב B-Sample, אבל זה עדיין לא נחשב לייצור המוני. לפיכך לא צפויות לחברה הכנסות משמעותיות לפני 2025-2026. זהו התהליך הארוך שמוכתב לספקים בעולם הרכב. אנחנו בהחלט מתקדמים עם מספר יצרנים מובילים, ומקווים שנוכל לפרסם בקרוב מי הם השותפים שלנו".

תהליך הסמכה קשיח

בתעשיית הרכב קיימים שלבים נוקשים ומוגדרים שכל מערכת צריכה לעבור אותם לפני שהיא נכנסת אל קווי הייצור. השלב הראשון הוא A-Sample, הנחשב לשלב ההערכה הראשוני, ובו נבדקות היכולות ברמת אבטיפוס של המערכת. לאחר שהיא עוברת בהצלחה את השלב הזה, מתחיל שלב B-Sample שבו נבדקות כל תכונות המערכת כשהיא מותקנת בתוך כלי-רכב. לאחר מכן היא צריכה לעבור שני שלבים נוספים: שלב C-Sample (נבדקים יכולתה לעמוד בכל הדרישות המיוחדות של היצרן ונבדק גם ציוד הייצור של המערכת), ושלב D-Sample שזהו למעשה ניסוי הפיילוט הסופי, שיקבע את גורלה לשבט או לחסד.

פריצת הדרך העסקית הראשונה בתחום הרכב התבצעה בשנת 2022, שבה הושלמו בהצלחה הבדיקות הראשוניות שהתבצעו אצל 15 יצרני מכוניות חשמליות. החברה דיווחה שהמבחנים הוכיחו שהסוללות מגיעות לצפיפות אנרגיה של 300Wh/kg, ומאפשרות לבצע 1,000 טעינות בקצב של 4C (כלומר כמעט 10 דקות עד לקבלת טעינה מלאה), שאליו טסלה חותרת. במקביל, השקיעו בה יצרניות רכב כמו דיימלר, וולוו, Polestar (שבבעלות וולוו) ו-Ola Electric ההודית. בעקבות ההתפתחויות האלה החברה דיווחה על גיבוש אסטרטגיית ייצור המוני באמצעות קבלני משנה בארה"ב, באירופה ובאסיה. לא מן הנמנע שמדובר בייצור במפעלי הסוללות הגדולים שמקימות יצרניות רכב דוגמת וולוו ודיימלר.

מעבר לסוללות מצב-מוצק

כיום החברה ממשיכה במאמצי הפיתוח בישראל ובארה"ב, מתוך מטרה להגיע בשנת 2024 לייצור אבטיפוס של סוללת רכב המאפשרת נסיעה של 100 מייל בתוך 5 דקות טעינה (100in5). מפת הדרכים של החברה כוללת הצגת סוללת 100in3 בשנת 2028 והצגת סוללת 100in2 בשנת 2032. טכנולוגיית FlashBattery של החברה מבוססת על שימוש בגבישים חדשים בשם Nanodots בגודל של 2 ננומטר כל אחד, שיש להם תכונות מיוחדות, ובמיוחד קיבוליות אנרגיה גבוהה. בסוללות של החברה, הוחלף הנוזל האלקטרוליטי (שדרכו עוברים היונים בתהליך הטעינה והפריקה בין שתי האלקטרודות) בנוזל המכיל Nanodots.

אלא שכדי להתקדם לשלב הבא היא מתכננת לאמץ טכנולוגיה חדשה של סוללות מצב-מוצק (Solid State). בסוללות אלה עשוי האלקטרוליט מחומר מוצק ולא נוזלי. לדבר הזה יש חשיבות בטיחותית חשובה: כיום האלקטרוליט בסוללות ליתיום-יון מצוי בדרך-כלל במצב של תמיסה או ג’ל, שיש בהם סכנת התנדפות גאזים, דליפות, דליקה ואפילו פיצוץ (בטמפרטורות גבוהות). סוללות מצב-מוצק מיועדות לספק מענה לבעיות האלה, אולם פיתוחן צריך להתגבר על מספר בעיות, בהן פיתוח חומר מוצק שהוא גם יציב ובעל מוליכות גבוהה, ואינו נוטה להיסדק ולהישבר בקלות.

האזינו לשיחה עם דן קורפס, מנהל המוצר והנדסת מערכת בחברת סטורדוט, מתוך תוכנית מס' 40 בפודקאסט שלנו, שעלתה בספטמבר 2021:

 

EVR מקימה בהודו מפעל לייצור סלילים למנועים חשמליים

בתמונה למעלה: מנכ"ל EVR עופר דורון, ומנוע חשמלי של החברה

חברת EVR Motors מפתח תקווה מקימה מפעל להרכבת סלילי מנועים חשמליים שאותם היא תספק לתעשיית הרכב בהודו. המפעל הוקם בעיר גורגאון שליד ניו דלהי בהשקעה ראשונית של כמיליון דולר. בשלב הזה מדובר במפעל אשר יעסיק כ-30 עובדים וייצר סלילים ייחודיים בתצורה שפותחה בחברה. חברת EVR פיתחה טופולוגיה חדשה המאפשרת לשפר את ביצועי המנוע ולהפחית את משקלו, באמצעות שיפור שבוצע במבנה של מנועי שטף מגנטי היקפי (radial flux). במנועים מהסוג הזה בנוי החלק הנייח (Stator) ממספר אלקטרו-מגנטים המייצרים שדות מגנטיים הנעים בתנועה היקפית מסביב למנוע ומפעיל כוחות משיכה ודחייה על מגנטים קבועים המצויים בחלק המסתובב (רוטור).

החברה פיתחה סלילים אלקטרו-מגנטיים בעלי מבנה טרפזי אשר משפר את פיזור השטף המגנטי ומקטין את הפסדי האנרגיה במנוע. בנוסף, היא משתמשת במגנטים מחומרים מיוחדים (Soft Magnetic Composites), פיתחה תהליך ייצור פשוט יותר ועוד. הקמת מפעל הייצור קשורה לסדרת הסכמי אספקה שהחברה חתמה עם יצרני רכב חשמלי בהודו. לאחרונה היא חתמה על הסכם אספקה לקבלנית טיר-1 ההודית RSB Group, בהמשך להסכמים הקודמים עם Badve Group, Napino ו-EKA Mobility.

כולן נמצאות בשלבים שונים של הקמת קווי ייצור לרכב חשמלי בכל הקטגוריות, אשר יישענו על המנועים של EVR. החברה מסרה שהיא תתחיל לספק את המנועים במחצית השנייה של 2023. המפעל החדש יפעל במסגרת החברה הבת EVR India אשר מנוהלת על-ידי Sajal Kishore, אשר שימש בעבר כאסטרטג הכניסה לתחום הרכב החשמלי של חברת Napino. מנהל העסקים הראשי של RSB, נישיט בהרה, מסר שעל-פי ההסכם בין שתי החברות, המנועים עצמם ייוצרו בחברת RSB בקו ייצור שהיא תקים בסיוע EVR, כאשר הסלילים הטרפזיים יסופקו לה לאחר שהורכבו במפעל של EVR.

EVR מרחיבה את טווח היישומים

לאחר הייצור, RSB תמכור את המנועים ליצרני רכב חשמלי בהודו. מנכ"ל חברת EVR, עופר דורון, אמר ששוק הרכב ההודי "דוהר במהירות חסרת תקדים בתהליך החישמול. הקמת חברת EVR India היא אבן דרך חשובה מאוד בתולדות החברה. הסכמי שיתוף הפעולה שלנו עם השותפות בהודו יאפשרו לנו לספר מנועים ברוב הקטגוריות של רכב חשמלי". בינתיים רוב ההסכמים של החברה הם עם קבלני משנה: חברת Napino רכיבים חשמליים לתעשיית הרכב כדוגמת מיישרים, ווסתים, מצתים, יחידות בקרה אלקטרוניות ועוד, וקבוצת Badve מייצרת מכלולים מכניים עבור כלי רכב קלים.

היוצאת דופן היא חברת EKA Mobility, אשר פיתחה אוטובוס חשמלי קטן באורך של 9 מטרים, ומפתחת כעת משפחה של כלי-רכב מסחריים חשמליים. על-פי ההסכם שנחתם בנובמבר 2021, EKA תייצר את המנועים של EVR ותתקין אותם בכלי-הרכב שהיא מוכרת. ככל הנראה גם כאן הסלילים המיוחדים, שהם ליבת הטכנולוגיה של החברה, יגיעו ממפעל הייצור של EVR India. חברת EVR החלה את דרכה בתחום הרכב החשמלי הזעיר, ובנתה מנועים עבור כלי רכב בעלי שני גלגלים ושלושה גלגלים. להערכתה, המנועים שלה קלים ב-30%-50% בהשוואה למנועים מתחרים בעלי הספק זהה. כיום היא מייצרת מנועים בארבעה גדלים במגוון ההספקים 3KW-135KW, אשר בקצה גבוה שלהם מתאימים גם לשימוש במכוניות נוסעים וכלי-רכב מסחריים קלים.

מיה דיינמיקס ביצעה עיסקה ראשונה, בהיקף של כמיליון דולר

חברת מיה דיינמיקס  (MIA Dynamics) התל אביבית השלימה עיסקת מכירה ראשונה של כלי-רכב חשמליים זעירים שהיא פיתחה, בהיקף של כ-1 מיליון דולר. בשבוע שעבר היא מסרה לחברת מאיר אלקטריק יוטיליטיז (MEU) שבבעלות קבוצת מאיר, יבואנית מכוניות וולוו והונדה בישראל, את המערכות הראשונות: כלי-רכב חשמליים קטנים מסוג Mia Four. החברה מסרה שהושלם הליך התקינה וקבלת האישורים הרגולטוריים לשימוש בישראל' ומאיר אלקטריק החלה החלה למכור אותם ללקוחות קצה בארץ.

מדובר בכלי תחבורה ארבע גלגלי חשמלי המיועד לצורך התניידות של יחידים (אנשים פרטיים, לוחמים ובעלי תפקידים) במתווי שטח מורכבים. חברת מיה הוקמה על-ידי המנכ”ל יצחק קלדרון, על בסיס טכנולוגיה עצמית של מערכת מתלים גמישה המעניקה יציבות נסיעה בתנאים קשים, כולל עלייה וירידה במדרגות. באמצע 2022 היא קיבלה אישור על רישום הטכנולוגיה כפטנט.

בחודש יוני 2022 החברה נכנסה למסחר בבורסה בתל אביב בעקבות עסקת מיזוג עם השלד הבורסאי גו.די.אם, וכעת היא נסחרת לפי שווי חברה של כ-67.9 מיליון שקל. לחברה יש כיום מוצר מרכזי אחד, ומוצר נוסף הנמצא בפיתוח: הכלי האישי Mia Four (קטגוריה: מיקרו מוביליטי) כולל סוללה נשלפת אשר מעניקה טווח נסיעה של כ-45 ק”מ ומהירות נסיעה של עד 45 קמ”ש.

איור קונספט של הרכב הארבע-גלגלי החדש, EQ4
איור קונספט של הרכב הארבע-גלגלי החדש, EQ4

כעת היא מפתחת גרסה חזקה יותר של הפלטפורמה, אשר צפויה לצאת לשוק במתכונת של מעין טרקטורון חשמלי בשם MIA EQ4. זהו רכב ארבע גלגלי במשקל של 220 ק"ג אשר מגיע למהירות נסיעה של עד 160 קמ"ש ולטווח נסיעה של כ-280 ק"מ בין טעינות סוללה. לפי פרסומי החברה, זהו כלי רכב בתצורה חדשה אשר אמור לשלב בין היתרונות של אופנוע (גמישות וזריזות) עם היתרונות של רכב ארבע גלגלי (יציבות).

 

סטרטסיס ו-nFrontier פיתחו רכב עירוני מסוג חדש

חברת סטרטסיס (Stratasys) והסטודיו הגרמני לעיצוב מוצרים טכנולוגיים nFrontier, פיתחו רכב היברידי עירוני מסוג חדש בשם UILA, המשלב בין אופניים לבין רכב חשמלי קטן (EV). הדגם נחשף בתערוכת Formnext שהסתיימה בסוף השבוע בגרמניה. בשל מידותיו (230x170x90 ס"מ) וההנעה המופעלת על-ידי דוושה, מדובר מבחינה טכנית באופניים, ולכן אין צורך ברישיון נהיגה וניתן לנהוג בנתיבי אופניים. הרכב מתאים לשני מבוגרים היושבים אחד אחר השני. ניתן להמיר את המושב האחורי לשטח אחסון.

האבטיפוס משלב תכונות של אופניים חשמליים עם רכב חשמלי קטן (EV). הוא כולל מערכת מידע ובידור מודרנית, ויכולות חצי אוטונומיות: בעזרת אפליקציית UILA ניתן להתקשר לרכב החונה באמצעות אפליקציה ולהורות לו לגשת אל המשתמש באופן אוטונומי (מצב "בוא אלי"), או לעקוב ללא נהג אחר המשתמש (מצב "עקוב אחרי"). הרכב מבוסס על מסגרת אלומיניום ו-20 חלקי מעטפת, מושבים וגלגל הגה, המיוצרים במדפסות FDM מדגם F770 של סטרטסיס. מנכ״ל nFrontier, דניאל בואנינג, אמר שהטכנולוגיות של סטרטסיס היו בלב תהליך הפיתוח ויהיו חלק מתהליכי הייצור העתידיים.

ייצור המוני ב-2024

הרכב מופעל באמצעות שני מנועים בהספק של 250Watts המוטמעים בשני הגלגלים האחוריים, אשר מקבלים אנרגיה מסוללה בהספק של 1200Wh. הפדלים משמשים כגנרטור עזר המטעין את הסוללה. הרכב כולל שני בלמים הידראוליים ושוקל 70 ק"ג. הוא מספק טווח נסיעה של 60-70 ק"מ בטעינת סוללה יחידה, ומאפשר להגיע למהירות של עד 25 קמ"ש. חברת nFrontier הודיעה שהרכב עומד בכל תקנות הבטיחות והאיכות של האיחוד האירופי החלות על אופניים חשמליים, ושהיא נערכת לקבלת אישורים ותחילת ייצור המוני ב-2024. המחיר לצרכן יהיה "נמוך משמעותית מ-10,000 אירו".

VisIC ו-hofer פיתחו ממיר 800V לרכב חשמלי

חברת hofer powertrain הגרמנית הכריזה על הצלחת הפיתוח של ממירי מתח גבוה לרכב חשמלי המבוססים על מתגי גליום ניטריד (GaN) של חברת VisIC מנס ציונה. המערכת מקבלת מתח ישר מסוללות רכב חזקות (800V) ומייצרת זרם חילופין לצורך הנעת מנוע הרכב. מדובר בשלב בעל השפעה גבוהה על יעילות הרכב החשמלי, מכיוון שתהליך ההמרה כרוך בהפסדי אנרגיה רבים, וקבלת זרם חילופין איכותי משפר את ביצועי המנוע. הפיתוח בוצע בשיתוף פעולה עם חברת VisIC אשר מפתחת ומייצרת מתגי GaN ליישומים עתירי הספק.

שתי החברות פיתחו ממיר אשר מספק למנוע החשמלי זרם חילופין (sinusoidal current) בעוצמה של 100 אמפר. המהנדס הראשי של הפרוייקט בחברת הופר, לוקאס רוסלניאק, אמר שהבדיקות הראשונות של המערכת הראו ביצועים טובים יותר מאשר ממירים בטכנולוגיית המיתוג המתחרה, המבוססת על סיליקון קרביד. "כעת אנחנו נכנסים לשלב בדיקות השדה לבדיקת הטכנולוגיה בתנאי שטח". מרבית כלי-הרכב ההיברידיים והחשמליים מצוידים בסוללות של 400V. אולם לאחרונה החלו יצרניות רבות לעבור לשימוש בסוללות 800V אשר מספקות מספר יתרונות חשובים.

ארכיטקטורת מיתוג חדשה

הסוללות החזקות יותר מסוגלות לספק למנוע את ההספק הדרוש באמצעות זרם נמוך, ולכן להפחית את הפסדי האנרגיה ועל-ידי כך להגדיל את טווח הנסיעה, לקצר את זמני הטעינה ואפילו להשתמש בכבלי נחושת דקים יותר. שיתוף הפעולה בין שתי החברות החל בסוף שנת 2021, ובמסגרתו אימצה הופר את טכנולוגיית D3GaN של החברה הישראלית, המבוססת על תצורת D-Mode אשר כוללת מערך של שני מתגים משלימים ועוד מתג בקרה, ברכיב יחיד. התצורה הזאת מבטיחה מיתוג מהיר תוך כדי הקטנת ההפסדים, ואת המשך התיפקוד של המתג כולו, גם כאשר יש תקלה באחד מהמתגים הפנימיים.

להערכת החברה, הטכנולוגיה מתאימה ליישומי רכב חשמלי נוספים, מלבד ממירים, דוגמת המרת מתחים גבוהים (DC/DC) והטענת הסוללות ברכב. חברת VisIC, אשר הוקמה בשנת 2010, מפתחת ומייצרת ממירי כוח המבוססים על גליום ניטריד (Gan). זהו מוליך למחצה המורכב מגליום וחנקן והמאופיין בפס אנרגיה גבוה מאוד. לכן הוא מיועד בדרך כלל ליישומים מיוחדים רכיבים אלקטרואופטיים, רכיבי תדר גבוה ורכיבי הספק גבוה. הרכיבים של VisIC מיוצרים בחברת TSMCהטאיוואנית. אחת המשקיעות האסטרטגיות בחברה היא יצרנית השבבים הטאיוואנית מדיה-טק.

אלקטריאון: גרמניה תממן פיתוח תהליך אוטומטי לסלילת הכביש החשמלי

ממשלת גרמניה הקימה את קונסורציום E-MPower לבדיקת היתכנות השימוש בכביש החשמלי של אלקטריאון וויירלס (Electreon) מבית ינאי, גם בכבישים המהירים במדינה, ולפיתוח ציוד ייצור רובוטי לסלילת כבישים חשמליים בטכנולוגיה של אלקטריאון. בימים הקרובים צפויה לצאות הכרזה רשמית של משרד הכלכלה ושינוי האקלים בגרמניה. המשרד מממן את הפרוייקט בתקציב של 5.7 מיליון אירו, שמתוכו צפויה אלקטריאון לקבל תקציב של 2.1 מיליון אירו.

סמנכ"ל הכספים של חברת אלקטריאון, ברק דואני, סיפר ל-Techtime שהקונסורציום הוקם במסגרת מדיניות של ממשלת גרמניה להיערך לעידן של תחבורה חשמלית, ויתמקד שני נושאים מרכזיים. דואני: "נושא אחד יהיה בדיקת השימוש בכביש חשמלי בדרכים המהירות בגרמניה (אוטובאן). כעת אנחנו נמצאים בשלב בחירת מקטע הכביש (באורך קילומטר) ולוחות הזמנים".

החשיבות האסטרטגית של הרובוט

"התחום השני הוא היכולת להעביר את הטכנולוגיה לייצור המוני. במסגרת האסטרטגיה של גרמניה לשמור על הייצור, הקונסורציום יבחן גם את האמצעים לייצור ופריסה מהירה של התשתית, כאשר בשיתוף עם חברת Risomat הגרמנית נפתח ציוד לייצור אוטומטי של המערכות. למעשה, היא אמורה לייצר את המיכשור המאפשר אוטומטיזציה של ייצור חלקי המערכת, דוגמת הסלילים המוטמנים בכביש. במקביל, הקונסורציום יפתח מערכת אוטומטית להנחת הכביש, באמצעות משאית אשר תפרוס אותו תוך כדי נסיעה".

מבחינת אלקטריאון, החשיבות הגדולה של הקונסורציום נעוצה דווקא במטרה האחרונה: פיתוח תשתית ייצור ותהליכים אוטומטיים לייצור וסלילת כבישים חשמליים יאפשרו לה להציע את הטכנולוגיה לשימוש המוני רחב היקף, מעבר לניסויי הפיילוט שבהן היא מעורבת כיום. בקונסורציום משתתפות גם חברת יורביה שהיא שותפה אסטרטגית של אלקטריאון ומשתתפת איתה בשני פרוייקטי פיילוט נוספים, האוניברסיטה הטכנית של נירנברג, אוניברסיטת ארלנגן וחברת Risomat, המתמחה במערכות ייצור לציוד חשמלי.

סמנכ"ל הכספים של חברת אלקטריאון, ברק דואני
סמנכ"ל הכספים של חברת אלקטריאון, ברק דואני

חברת אלקטריאון פיתחה טכנולוגיה של כביש חשמלי אשר טוען את סוללות הרכב החשמלי במהלך נסיעתו על המקטע החשמלי. המערכת מבוססת על שימוש בסלילים מגנטיים המוטמנים מתחת לנתיבי הנסיעה וטוענים את המטענים של כלי הרכב באופן אלחוטי, באמצעות השראה מגנטית. הדבר מסייע להפחית משקל כלי הרכב החשמליים, מאחר ויש צורך בסוללה קטנה יחסית. המערכת כוללת יחידת ניהול הממוקמת בצדי נתיבי התנועה בכביש החשמלי, ויחידת מקלט בגחון כלי-הרכב.

תעשיית הרכב מחפשת פתרונות טעינה חדשים

החברה נסחרת בבורסה של תל אביב לפי שווי של כ-806 מיליון שקל. הטכנולוגיה של החברה נבדקת כיום במספר אתרים בעולם. בימים אלה היא מרחיבה את המקטע הנסיוני בשבדיה לאורך של 1.4 קילומטר, היא נערכת לבניית מקטע של 1.6 ק"מ במישיגן, ארה"ב בשיתוף עם חברת פורד, ומקטע נסיוני נוסף ביוטה, ארה"ב, בשיתוף עם יצרנית המשאיות Kenworth. לאחרונה היא השלימה בהצלחה סדרת ניסויים בברגמו איטליה, בשיתוף עם יצרנית המשאיות Iveco ותאגיד הרכב החדש Stellantis (שהוקם ב-2021 בעקבות המיזוג של פיאט-קרייזלר עם קבוצת PSA).

בחודש שעבר חתמה אלקטריאון על מזכר הבנות עם חברת CTG האמריקאית אשר מפעילה צי של כ-2,800 לימוזינות ומוניות בניו יורק ובלאס וגאס, ומתכננת להחליף את כל הצי שלה לכלי-רכב חשמליים הנעזרים בטכנולוגיות טעינה אלחוטית. מנכ"ל חברת אלקטריאון, אורן עזר, אמר שגרמניה הכריזה על אסטרטגיה לחשמול כבישים מהירים כפתרון לאתגר חישמול התחבורה הכבדה הבין עירונית. "מימון E-MPower מעיד על הכרה בפוטנציאל של הטכנולוגיה של אלקטריאון לשמש כפתרון מערכתי לאתגר הזה".

מיה דיינמיקס קיבלה הזמנה ראשונה לייצור רכב חשמלי קל

בתמונה למעלה: המרכב של מיה דיינמיקס לכל-רכב חשמליים אישיים

חברת מיה דיינמיקס (MIA Dynamics) התל אביבית קיבלה הזמנה ראשונית בהיקף של מיליון דולר לאספקת כלי רכב חשמליים קטנים מסוג Mia Four. ההזמנה התקבלה מחברת מאיר אלקטריק יוטיליטיז (MEU) שבבעלות קבוצת מאיר, יבואנית רכבי וולוו והונדה, אשר תשלם מקדמה של 100 אלף דולר לצורך הבטחת ההזמנה. הרכב Mia Four הוא כלי תחבורה ארבע גלגלי חשמלי המיועד לצורך התניידות של יחידים (אנשים פרטיים, לוחמים ובעלי תפקידים) במתווי שטח מורכבים.

הוא כולל סוללה נשלפת אשר מעניקה טווח נסיעה של כ-45 ק”מ ומהירות נסיעה של עד 45 קמ"ש (למרות שבארץ הוגבלה מהירותו ל-15 קמ"ש. קבוצת מאיר מתכננת לשווק אותו בישראל במחיר משוער של כ-22,000 שקל. חברת מיה הוקמה על-ידי המנכ"ל יצחק קלדרון, על בסיס טכנולוגיה עצמית של מערכת מתלים גמישה, המעניקה יציבות נסיעה בתנאים קשים, כולל עלייה וירידה קלים במדרגות. לפני כחודש החברה קיבלה אישור על רישום הטכנולוגיה כפטנט.

החברה מפתחת שלוש פלטפורמות מרכזיות המבוססות על מערכת המתלים שלה: הרכב האישי Mia Four, רכב חשמלי עירוני דו-מושבי בשם Mia UR המגיע למהירות של 90 קמ"ש ולטווח נסיעה של עד 200 ק"מ, והאופנוע הארבע-גלגלי Mia M, אשר מגיע לטווח נסיעה של 280 ק"מ ולמהירות של עד 160 קמ"ש. חברת מיה דיינמיקס נסחרת בבורסה של תל אביב לפי שווי חברה של כ-119 מיליון שקל, בעקבות עסקת מיזוג הם השלד הבורסאי גו.די.אם שהושלמה בחודש יוני 2022.

 

וולוו, דיימלר ופולקסווגן יפרסו 1,700 תחנות טעינה למשאיות

שלוש יצרניות המשאיות הגדולות באירופה, וולוו, דיימלר ופולקסווגן (באמצעות החברה הבת Traton), הקימו את החברה המשותפת CV Charging Europe, במטרה לפרוס 1,700 בתוך חמש שנים תחנות טעינה חשמליות עבור כלי-רכב מסחריים ומשאיות בכל הדרכים הראשיות באירופה. החברה החדשה קיבלה מהמייסדות תקציב כולל של כ-500 מיליון אירו, כדי להקים את התשתית. החברה תפעל במתכונת של חברה עצמאית שמרכזה באמסטרדם.

החברה תנוהל על-ידי אנייה ואן-נירסן, שייסדה של רשת תחנות טעינה חשמליות בהולנד. היא תפעל במתכונת של ספקית שירותי טעינה חשמלית עבור כל כלי הרכב הכבדים שיהיו בשימוש באירופה. היא תהיה בבעלות משותפת של שלושת החברות, אשר ימשיכו להתחרות אחת בשנייה בשאר בתחומים. נשיא ומנכ"ל קבוצת וולוו, הסביר שהחברה המשותפת תספק תשתית לתובלה חשמלית ארוכת טווח באירופה. "השוק חיכה זמן רב ליוזמה הזאת. אף חברה לא יכולה לבצע אותה בכוחות עצמה בלבד".

מנכ"ל יצרנית המשאיות Traton, כריסטיאן לוין, אמר שהשותפות בין שלוש המתחרות תדחוף את התעשייה להאיץ את המעבר לשימוש בתחבורה חשמלית. מדובר בהשקעה גדולה מאוד: להערכת איגוד יצרני הרכב באירופה, ACEA, כדי לבצע את המעבר לתחבורה חשמלית בעיקרה, יש צורך במערך של כ-50,000 תחנות טעינה אשר יוקמו עד לשנת 2030. החברה החדשה מתכננת להמשיך בהתקנת תחנות טעינה נוספות באירופה גם לאחר השלמת היעד הראשוני. לצורך זה היא מעוניינת בצירוף שותפים נוספים ומקווה שתקבל גם מימון ציבורי. לא ברור האם הכוונה למימון ממשלתי או להנפקה בבורסה.

EV Motors תרכוש תאי-דלק של ג'נסל ב-5 מ' ד'

בתמונה למעלה: רמי רשף מנכ"ל ג'נסל (משמאל) ואוהד זליגמן יו"ר EV Motors משיקים את תחנת הטעינה. צילום: מורג ביטן

חברת ג’נסל (GenCell Energy), המפתחת מערכות גיבוי ואספקת חשמל המבוססות על תאי דלק מימן ואמוניה נקייה, דיווחה כי השלימה בהצלחה את ניסוי הפיילוט עם עם יבואנית כלי-הרכב החשמליים EV Motors. בעקבות השלמת הניסוי, תרכוש EV Motors כמה עשרות מערכות של תאי דלק בהיקף של כ-5 מיליון דולר, אשר ישולבו בתחנות טעינה אוטונומיות היברידיות. תאי הדלק יאפשרו להפעיל תחנות הטעינה ללא התחברות לרשת החשמל, ועל-ידי כך להימנע משימוש בחשמל המופק ממחצבים. תחנות הטעינה בפרויקט יהיו מתוצרת Sun Surplus Energy הסינית, המתמחה בייצור מערכות אחסון וטעינה לכלי-רכב חשמליים.

מבחינת ג’נסל, הפרויקט מהווה הוכחת היתכנות שתאפשר לה להיכנס לשוק תחנות הטעינה, שהיקפו הצפוי נאמד בכ-207 מיליארד דולר בשנת 2030. חברת EV Motors מתמחה ביבוא של כלי-רכב חשמליים בלבד, פרטיים ומסחריים, בין היתר של היצרניות JAC, ANKAI ו-LEVC. בכוונת שתי החברות לשווק את המערכות גם בשוק הסיני. בעקבות ההודעה עלתה מניית ג'נסל בבורסת תל אביב בכ-15% והיא נסחרת כעת לפי שווי שוק של כ-500 מיליון שקל.

ג'נסל הוקמה בשנת 2011 ומנוהלת על-ידי המייסד המשותף רמי רשף ומספקת פתרונות גיבוי חשמל המיוצרים במפעל פלקס באופקים. החברה פועלת מפתח תקווה ומעסיקה כ-140 עובדים. בשנת 2021 הסתכמו מכירותיה בכ-5.5 מיליון דולר. ברבעון הראשון של 2022 הסתכמו המכירות ב-813,000 דולר. לחברה יש ארבעה מוצרים עיקריים: GenCell BOX היא מערכת גיבוי אנרגיה עבור תחנות בסיס סלולריות מרוחקות. מערכת GenCell REX מיועדת לאתרי ייצור אנרגיה חשמלית מספקת גיבוי בהספק של עד 5kW לוודא אספקת חשמל לעד 8 שעות במקרה של תקלה במערכת ייצור החשמל. מערכת GenCell FOX מספקת אנרגיה נקייה המופקת מתאי דלק ותוכנת GenCell Remote Manager משמת לניהול מרחוק אל מתקני הייצור והאגירה.

המלחמה באוקריאנה משבשת את הפיתוח

בשנת 2021 נחתם הסכם לשיתוף פעולה עם חברת דויטשה טלקום, לביצוע ניסוי שטח בישראל של מערכת FOX. כיום החברה נמצאת בשלבי הניסוי שאם יוגדר כהצלחה, תוכר GenCell כספק רשמי של דויטשה טלקום ומערכת FOX תהיה מוצר מאושר לרכישה עבור כל החברות מקבוצת דויטשה בעולם. כיום החברה מתמודדת עם אתגר שלא ניתן היה לחזות אותו מראש: היא מקבלת שירותי פיתוח עבור תת מערכת בתוך מערכת FOX מספקים ברוסיה, בביילורוסיה ובאוקראינה עצמה.

בדו"ח הרבעוני שהיא פירסמה לפני שבוע, החברה דיווחה שפרוץ המלחמה באוקראינה והעיצומים שהוטלו על רוסיה, גרמו לשיבושים בקבלת שירותי הפיתוח. בימים האחרונים חזרו שניים מהספקים לעבודה, אולם במתכונת חלקית בלבד. "המשך הלחימה עשוי להביא לעיכובים בפיתוח עליו מדובר, החברה בוחנת את האפשרות להעסיק אנשי מקצוע מתאימים בישראל לצורך המשך הפיתוח".

REE חנכה מתקן ייצור רובוטי בקובנטרי

חברת האוטו-טק REE, שפיתחה פלטפורמת מרכב שטוחה לכלי-רכב חשמליים ואוטונומיים, פתחה מרכז ייצור ראשון בעיר קובנטרי שבבריטניה. המתקן, שיהיה רובוטי לחלוטין, משתרע על פני 12 אלף מ"ר והוא הוקם בשיתוף חברות האוטומציה התעשייתית Rockwell Automation ו-Expert Technologies.

מ-REE נמסר כי המתקן יוכל לייצר 40,000 יחידות פינה (כלומר, יחידה לכל גלגל) המיועדים לכ-10,000 כלי-רכב חשמליים בסך הכול. בכוונת החברה להעתיק את את המודל של המתקן בקובנטרי למתקן שיש לחברה בעיר אוסטין שבמדינת טקסס בשנת 2023 ובכך להכפיל את כושר הייצור שלה כבר בשנה הבאה ל-20,000 כלי-רכב. לדברי החברה, המרכז בקובנטרי צפוי לשרת את דרישות יצרניות הרכב ולקוחות אחרים באירופה עם התמקדות ראשונית בפלטפורמה החשמלית P7 עבור כלי רכב מסחריים וציי משלוחים. 

נהיגה אלקטרונית מלאה

חברת REE פיתחה קונספט של רכב חשמלי שבו המתלים, המנוע, מערכת ההיגוי, הבלמים, החיישנים, מערכות בקרת הטמפרטורה וכל המערכות האלקטרוניות משולבות בארבע “פינות” הרכב, בין השאסי לגלגל ובתוך הגלגל. המרכב עצמו הוא שטוח ופנוי לעיצוב בהתאם לדרישות של כל דגם. בגישה הזאת, מרכז הכובד של הרכב נמוך מאשר בכלי-רכב חשמליים סטנדרטיים, ולכן הרכב יותר יציב. החברה מכנה את הארכיטקטורה הזו x by wire, וזאת מאחר שכל מערכות הרכב, הממוקמות בארבע הפינות, נשלטות על ידי הנהג באופן אלקטרוני לחלוטין ולא מכני.

על בסיס טכנולוגיה זו פיתחה החברה עד כה מספר פלטפורמות עבור יישומי-קצה כמו משלוחים עירוניים, רכבי היסעים, מונית אוטונומית ומשאית בינעירונית. בתחילת השנה חשפה REE פלטפורמה ייעודית עבור חברות ציי משלוחים. ה-P7 [בתמונה למעלה], שלדברי החברה נבנתה על פי הדרישות והמפרט המדויק של אחת מחברות הרכב הגדולות בעולם. הפלטפורמה השטוחה מספקת מרחב פנימי גדול ע 35% יותר בהשוואה לרכבים מסחריים דומים.

האזינו לשיחה עם אוהד שטאובר, סמנכ"ל המו"פ של REE, מתוך תוכנית מס' 47 בפודקאסט שלנו, שעלתה בחודש מרץ 2022:

הרעיון של בטר פלייס שב לתחייה – הפעם בסין

חברת בטר פלייס (Better Place) הישראלית קיבלה פרסום עולמי כאשר ניסתה להוביל לפני עשור את מהפיכת החישמול בתעשיית הרכב, באמצעות גיבוש קונספט שבו הנהגים פטורים מהצורך להטעין את הסוללה. החברה בנתה תחנות אוטומטיות שהיו אמורות להחליף את הסוללות המרוקנות בסוללות מלאות בתוך מספר דקות, ואז להטעין אותן מחדש בתוך התחנה – ולהכינה להתקנה ברכב הבא. אלא שהרעיון נכשל: בשנת 2013 החברה נסגרה לאחר שהיא שרפה יותר מ-500 מיליון דולר ומסרה ללקוחות קצת יותר מ-900 מכוניות (מתוצרת רנו) בלבד, בין השנים 2011-2013.

אלא שיש רעיונות המסרבים לגווע. אתמול (ב') הודיעה חברת האנרגיה הסינית CATL על השקת שירות חדש בשם EVOGO אשר נפתח בעיר Xiamen הנמצאת על אי בדרום מזרח סין, לא רחוק משנגז'ו. השירות מבוסס על רשת של תחנות אוטומטיות להחלפת סוללות בכלי רכב חשמליים, אשר המרחק ביניהן יהיה לא יותר מ-3 ק"מ. הוא יינתן באמצעות החברה הבת CAES, ומבוסס על סוללות מודולריות בשם Choco-SEB: סוללות הדומות לחפיסת שוקולד וניתנות להחלפה בקלות (Swapping Electric Block).

טווח של 600 ק"מ בתוך 3 דקות

על-פי הרעיון של החברה, כל מכונית תהיה מצויידת ב-1 עד 3 סוללות, בהתאם לבחירת הנהג ולאורך הנסיעה שהוא מתכנן, כאשר זמן ההחלפה של כל סוללה יהיה פחות מדקה. במקביל, ניתן גם להטעין את סוללת הרכב באמצעות מחבר סטנדרטי של רכב חשמלי, באופן שבו משתמשים בעלי גישה לנקודת טעינה בבית או במגרשי חנייה, יוכלו לבחור בביצוע החלפת סוללה רק במקרים דחופים.

החברה מסרה שסוללות Choco-SEB מגיעות לצפיפות הספק של עד 160Wh/kg המספיקות לנסיעה למרחק של עד 200 ק"מ במכונית משפחתית. מכאן שהתקנת 3 מודולים בתחנה הרובוטית אורכת כ-3 דקות ומעניקה טווח נסיעה של כ-600 ק"מ. כל תחנת החלפה רובוטית זקוקה לשטח של שלוש מקומות חנייה בלבד, וכוללת מאגר של עד 48 סוללות.

חברת CATL היא אחת מיצרניות סוללות ליתיום-יון הגדולות בסין. היא אשר מייצרת סוללות בגדלים שונים, החל מסוללות לרכב חשמלי דו-גלגלי וארבע גלגלי, וכלה בסוללות ענק לשימוש בתחנות כוח, המיועדות לאגירת אנרגיה המופקת ממקורות מתחדשים כמו השמש והרוח. בשנת 2019 היא חנכה תחנת אגירת חשמל מבוססת סוללות, אשר מגיעה להספק אגירה של יותר מ-700 מגה-ואט. בחודש אוגוסט החברה גייסה 9 מיליארד דולר בבורסה הסינית.

בניגוד לישראלית שהמודל העסקי שלה כלל שליטה מלאה בכל שרשרת הערך של הרכב, המודל של CATL פשוט: המטרה שלה היא למכור סוללות, ולכן שירות EVOGO נועד בעיקר לעודד יצרניות רכב קיימות להשתמש בסוללות מתוצרתה. היא לא עוסקת בסוגיות כמו ייצור מכוניות, מכירתן, ותשלום על שירותים היקפיים שונים, שלהערכת פרשנים רבים היו עקב אכילס של בטר פלייס.

Driivz מגיעה לתל אביב: מתכננת לגייס כ-150 עובדים

חברת דרייבז (Driivz) מהוד השרון מחפשת משרדים בתל אביב, כדי להתחיל בקמפיין גיוס עובדים רחב היקף. מייסד ומנכ"ל החברה, דורון פרנקל, סיפר ל-Techtime שמדובר בקמפיין גיוס שמטרתו להכפיל פי שלושה לפחות את מספר עובדי החברה בתוך כשנה וחצי, מכ-75 עובדים כיום לכ-230 עובדים. פרנקל (בתמונה למעלה): "אנחנו מחפשים אנשי פיתוח תוכנה, מומחי ג'אווה, מומחים בתחום ממשקי משתמש (UI) ועוד. למעשה בכל התחומים, כולל אפילו כתבים טכניים".

חברת דרייבז הוקמה בשנת 2013 על-ידי פרנקל, ועוסקת בפיתוח פלטפורמת תוכנה לניהול הטעינה של כלי-רכב חשמליים. בפברואר 2022 היא נירכשה עלי-ידי קבוצת Vontier האמריקאית, אולם ממשיכה לעבוד במתכונת של חברה בת עצמאית. פרוייקט ההתרחבות של החברה קשור ללוחות הזמנים של תעשיית הרכב העולמית, ולקצב הכניסה של הרכב החשמלי אל השוק. "בשנים הקרובות תימשך העלייה המתמשכת בקצב הכניסה של כלי-רכב החשמליים אל השוק, אולם בשנים 2025-26 המגמה תשתנה – תהיה קפיצת מדרגה בקצב החדירה לשוק – מכיוון שמחירו של הרכב החשמלי ישתווה למחירו של רכב מנוע בעירה פנימית".

80% מהטעינה מתבצעת בבית או במקום העבודה

לדבריו, ההערכה הזאת מקובלת בכל התעשייה, ומבוססת על תהליך ההוזלה של הסוללות במכונית. "אנחנו צריכים להיערך לכך באמצעות בניית יכולת מתן שירותים שתוכל לעמוד בזינוק הצפוי של 2025-6. הטכנולוגיה שלנו צריכה לספק מענה מלא לביקוש הגבוה. לכן גם השחקנים המרכזיים בתחום הזה ייקבעו במהלך השנתיים הקרובות. המטרה שלנו כיום היא לשמור על המעמד שלנו בתחום, להתרחב עם הלקוחות ולהיות המובילים ברגע שהמהפיכה תתרחש". בתור יוצא תעשיית הטלקום (אמדוקס וח.מר), פרנקל אומר שהוא כבר היה עד לתהליך הזה של מהפיכה תעשייתית בקנה מידה גדול.

עמדת טעינה מנוהלת Driivz בחברת CEZ Group הצ'כית
עמדת טעינה מנוהלת Driivz בחברת CEZ Group הצ'כית

"הפלטפורמה שלנו היא מעין מערכת הפעלה המנהלת את הרכב החשמלי: התחברות אל מטענים שונים, זיהוי המטענים, זיהוי תקלות במטענים ואפילו תיקון תקלות במטענים. במקביל, המערכת מספקת שירותי בילינג עבור מערך הטעינה ומפתחת פתרונות אגירת אנרגיה באמצעות הרכב, וניהול מסירת אנרגיה מכלי-רכב אל רשת החשמל. "בניגוד לרכב בנזין, המשתמשים ברכב חשמלי אינם נוסעים אל תחנת הטעינה. ברוב המקרים הטעינה נעשית בבית, או במקום העבודה או כאשר הנהג יוצא לבצע קניות והרכב ממתין במגרש החנייה. בסך הכל, 80% מהטעינות נעשות בבית או במקום העבודה, ורק 3% מהן מתבצעים בתחנת הדלק".

החזית הבאה: Vehicle to Grid

"משמעות הדבר שבמקום חברות הגאז והדלק המסורתיות, גורמים חדשים נכנסים אל תחום האנרגיה הממונעת. אם זה חברות נדל"ן, חברות חשמל, יצרניות הרכב עצמן ועוד. יש כאן הזדמנות עסקית חדשה להרבה מאוד גופים, וכל המערך הזה זקוק למנגנוני ניהול וחיוב שאנחנו מספקים, מרמת הנהג ועד רמת ספק התשתית".

כעת החברה נכנסת לתחום חדש – ניהול העברת אנרגיה מהרכב אל הגריד (Vehicle to Grid – V2G). חברות החשמל מייצרות חשמל בעוצמה המתאימה לשעות שיא, אולם בשעות רבות לאורך היממה יש צריכה נמוכה יותר. הפער הזה מייצר בזבוז גדול באנרגיה וזיהום אוויר רב. החזון של החברה הוא לרתום את הסוללות של הרכב החשמלי כאמצעי לאגירת חשמל, אשר מאפשר לייצר בכמויות נמוכות מצריכת השיא, ולהשתמש באנרגיה הזאת בזמני הצריכה המקסימליים – מבלי לפגוע בחוויית המשתמש ברכב.

המודל העסקי מבוסס על הצלחת הלקוחות

חברת דרייבז מספקת כיום שירות לכמיליון נהגים בעולם ולציים גדולים כמו שתי החברות הגדולות ביותר ביפן, קונסורציום Elaad ההולנדי, ממשלת נורווגיה, וולוו, סנטריקה, CEZ Group הצ'כית ועוד. בסך הכל, היא מקושרת אל יותר מ-500 סוגים שונים של תחנות טעינה. עיסקת וונטיר מספקת לה את הגיבוי הפיננסי עבור פרוייקט ההיערכות לשנת 2025-6. במידה והפרוייקט יצליח, היא עשויה ליהפך לחברת ענק, שכן מודל ההכנסות שלה מבוסס על תשלום לפי מספר חיבורים ולפי כמות החשמל שהיא מנהלת.

סטורדוט תפתח סוללת רכב הנטענת בתוך 2 דקות

חברת סטורדוט (Storedot), המפתחת סוללות לרכב חשמלי הנטענות במהירות, חשפה היום מפת דרכים להמשך תוכנית הפיתוח של החברה בעשור הקרוב. במסגרת מפת הדרכים, הצהירה סטורדוט כי בעוד 10 שנים, כלומר ב-2032, תגיע החברה ליכולות ייצור המוני של סוללות הנטענות תוך שתי דקות בלבד ומספיקות לנסיעה של כ-100 מייל (160 ק"מ). הסוללה הנוכחית של החברה, שאמורה להיות מוכנה לייצור המוני ב-2024, נטענת תוך 5 דקות ומספיקה למרחק דומה.

נקודת ציון נוספת במפת הדרכים היא סוללה הנטענת בתוך 3 דקות, גם כן למרחק של 100 מייל, שתהיה מוכנה לייצור המוני ב-2028. ההתקדמות במפת הדרכים שהציגה החברה כרוכה גם במעבר הדרגתי לסוללה במצב-מוצק (Solid-State), כלומר סוללה שבה האלקטרוליט, שדרכו עוברים היונים בתהליך הטעינה והפריקה בין שתי האלקטרודות, עשוי מחומר מוצק ולא תמיסה או ג'ל. כך שהגרסה ב-2028 תהיה במצב חצי-מוצק, והסוללה הסופית ב-2032 כבר תהיה במצב מוצק מלא.

סוללות במצב-מוצק, שהם יעד שכל התעשייה מכוונת אליו, אמורות להיות בטוחות יותר ובעלות קיבולת גדולה יותר, ועל כן לאפשר טווח נסיעה גדול יותר. האתגר הוא לפתח חומר מוצק שמצד אחד יהיה יציב ומצד שני בעל מוליכות גבוהה. אלקטרוליט מוצק הינו בעל נטייה להיסדק ולהישבר.

מנכ"ל החברה, ד"ר דורון מיירסדורף, אמר: "חשוב מאוד שנציג לתעשיית הרכב מפת דרכים ברורה וריאלית. כל שלב במפת הדרכים שלנו מהווה שיפור משמעותי של 20%, שישפיע באופן ניכר על חוויית הנהג."

סוללת רכב הנטענת בתוך 5 דקות

חברת סטור-דוט פיתחה את טכנולוגיית FlashBattery המאפשרת לצמצם את זמני הטעינה של סוללות ליתיום-יון ברכב למספר דקות. הטכנולוגיה של החברה מבוססת על תגלית מדעית של פרופ’ אהוד גזית וצוות המחקר שלו מאוניברסיטת תל-אביב. בשנת 2003 הם גילו מבנים חלבוניים זעירים הקשורים להתפתחות מחלת האלצהיימר.

בהשראת המבנים האלה, פיתח פרופ’ גיל רוזנמן (ממייסדי חברת StoreDot) גבישים חדשים בשם Nanodots בגודל של 2 ננומטר כל אחד. לגבישים האלה יש תכונות מיוחדות: קיבוליות גבוהה והפקת אור נראה בצבעים בהירים ועוד. בסוללות שהחברה פיתחה מחליפים את הנוזל האלקטרוליטי בנוזל המכיל Nanodots, ועל-ידי כך גדלה קיבולת האנרגיה של הסוללה לפחות פי עשרה. טכנולוגיה זו קיבלה את הכינוי FlashBattery.

האזינו לשיחה עם דן קורפס, מנהל המוצר וההנדסה של סטורדוט, מתוך תוכנית מס’ 40 בפודקאסט שלנו, שעלתה בספטמבר 2021:

Driivz מהוד השרון נמכרה לקבוצת Vontier

בתמונה למעלה: מייסד ומנכ"ל Driivz, דורון פרנקל. צילום: דיוויד גארב

חברת Driivz מהוד השרון, המספקת פלטפורמת תוכנה לניהול הטעינה של כלי-רכב חשמליים, נירכשה עלי-ידי קבוצת Vontier שמרכזה בארה"ב, אשר מתמקדת בפתרונות תחבורה חכמה וניידות. בעקבות העסקה דרייבז תמשיך להתנהל כחברה עצמאית הנמצאת בבעלות מלאה של Vontier ומנוהלת על-ידי המייסד והמנכ"ל דורון פרנקל. מאז הקמתה בשנת 2013 גייסה דרייבס כ-33 מיליון דולר מגופים תעשייתיים, בהם חברת האנרגיה סנטריקה וחברת וולוו. הקשר עם וונטיר החל בשנת 2020 בעקבות השקעה ראשונית שהקבוצה ביצעה בחברת דרייבז.

נשיא ומנכ"ל וונטיר, מארק מורלי, אמר שהעסקה נועדה להרחיב את פורטפוליו הפתרונות של החברה בתחום התחבורה החשמלית. "בעשר השנים הבאות התחבורה העולמית תשתנה יותר מאשר היא השתנתה בכל 100 השנים האחרונות. העסקה היא חלק מהיעד האסטרטגי שלנו להיות ספק פתרונות מלא תחום התחבורה החשמלית החכמה, ולכן אנחנו מתחייבים שבחמש השנים הבאות נבצע השקעות בהיקף של יותר מ-500 מיליון דולר לבצע השקעות בתחומים האלה".

לדבריו, דרייבז מעניקה לקבוצה טכנולוגיית תוכנה מובילה בתחום תשתיות הטעינה החשמלית (EVCI market), אשר מותאמת לעבודה על כל סוגי החומרה. הפלטפורמה של דרייבז כוללת כלים לניהול המערך התפעולי של רשתות הטעינה, בילינג, ממשקים לשימוש הנהגים, ניהול ציי רכב חשמלי וטעינה בבתים משותפים ובמתחמים מסחריים. בין לקוחות החברה: Volvo Group ,EVgo ,Centrica , Mer ו-eMobility Power. כיום הפלטפורמה שלה משרתת כ-800,000 משתמשים בכ-20 מדינות. היא מנהלת כ-100,000 נקודות טעינה המבוססות על 500 מערכות חומרה שונות. החברה מעסיקה כ-70 עובדים בישראל, אירופה וארה"ב ומתכננת לגייס עד סוף השנה כ-30 עובדים נוספים.

עמדות הטעינה החשמליות של קבוצת מר האירופית, אשר מנוהלות באמצעות פלטפורמת דרייבז
עמדות הטעינה החשמליות של קבוצת מר האירופית, אשר מנוהלות באמצעות פלטפורמת דרייבז

 

תחזית Vicor: מגמת החישמול מגיעה לשוק הצבאי

בתמונה למעלה: ממיר DC-DC צבאי של וייקור להספק של עד 1300W

חברת Vicor פירסמה תחזית טכנולוגית לשנת 2022 שממנה עולה שתהליך החישמול של תעשיית הרכב מתרחב גם לתחומים צבאיים ותעופתיים. להערכת החברה, הדרישה לחדשנות וליעילות דוחפת יצרני מערכות צבאיות לחפש דרכים להחלפת מערכות מכניות ודלקים כימיים בחשמל. לדוגמה, צוללות מתקדמות מחליפות את ההידראוליקה בכוח חשמלי, מטוסים חשמליים קובעים שיאי טווח ומהירות חדשים ובכל הצבאות גוברת ההתעניינות בכלי נשק המבוססים על אנרגיה ישירה (לייזר) על-גבי ספינות וכלי רכב.

להערכתה, מגמה זו דורשת פתרונות חדשים לניהול מקורות חשמל, כמו למשל סוללות במצב מוצק ותקנים חדשים בתחום מערכות הספק (Power Electronics), דוגמת ארכיטקטורת המערכת הפתוחה לחיישנים (SOSA). "בתעשיית החלל האירופית אנחנו צופים שימוש הולך וגובר בהנעה חשמלית חללית, המבוססת על מנוע יונים המותקן בלוויינים. הטכנולוגיה הזאת תאומץ בעיקר בתחום לווייני התקשורת רחבי הפס, ותשמש כדי לוודא שהלוויינים לא נסחפים ונשארים במיקומם המדוייק.

החברה גם מזהה שינויים במבנה של כלי-רכב חשמליים: כיום משתמשים כלי רכב חשמליים בעד שלוש סוללות נפרדות: סוללת תאוצה במתח של 400V או 800V, ושתי סוללות משניות להפצת אנרגיה עבור תת מערכות ברכב, הפועלות במתח של 12V ו-48V. היצרנים מבקשים להפחית את משקל הרכב וכעת נעשים מאמצים להפחית את משקל סוללת ההאצה בכ-12 ק"ג מה-BEVs. במקביל, הם מנסים להפחית את את המורכבות של מערכת החשמל. "אנחנו צופים שבמהלך 2022 רבים מהם ייאמצו גישה מודולרית המאפשרת לספק חשמל לתת מערכות ישירות מסוללת ההאצה ועל-ידי כך לייתר את הצורך בסוללה הקיימת של 12V".

סוללות רכב ישנות ייכנסו לבתים

יצרנים של כלי-רכב מסחריים גדולים יותר, בודקים כיום את האפשרות לעבור לשימוש בסוללות המבוססות על תאי דלק מימניים, מגמה אשר תייצר דרישה מוגברת לממירי DC-DC יעילים. החברה מאמינה שהנוחות הופכת לגורם מבדל מרכזי בשוק הרכב, ולכן היא צופה שיצרנים רבים יתחילו לייצר מכוניות בעלות בולמי זעזועים אקטיביים, המבוססים על בקרה ממוחשבת ולא על מערכות מכניות כמו קפיצים ומערכות שיכוך זעזועים הידראוליות.

"אנו צופים גידול בשימוש החוזר בסוללות הרכב החשמלי (EV) הישנות. בין השאר, ניתן לייעד אותן לשימוש במלגזות חשמליות או כסוללות חירום ביתיות". חברת Vicor האמריקאית מספקת מודולים להפצת חשמל ומתמקדת בפתרונות מודולריים לתעשיות הרכב, הציוד הצבאי, מוצרים תעשייתיים ולמרכזי נתונים ותשתיות ענן. למידע נוסף:  www.vicorpower.com

TPR היפנית מגדילה את השקעתה באקוואריוס

בתמונה למעלה: הדגמת קונספט לשימוש בגנרטור של אקווארסיוס כמאריך טווח נסיעה ברכב חשמלי

ספקית חלקי הרכב היפנית, TPR, הגדילה את השקעתה בחברת אקוואריוס מנועים מראש העין (Aquarius Engines), ומשקיעה בחברה 5 מיליון דולר נוספים תמורת כ-1.7% ממניותיה. החברה נסחרת בבורסה בתל אביב לפי שווי שוק של כ-650 מיליון שקל. חברת אקוואריוס פיתחה גנרטור יעיל וחסכוני מאוד המבוסס על מנוע שריפה פנימית מהפכני שהיא המציאה.

המנוע של אקוואריוס מאפשר שימוש בכל סוגי הגאז והדלק. הוא מבוסס על מבנה ייחודי שבו ציר יחיד נע קדימה ואחורה עם תאי הבעירה, ומיישם את כל מחזורי הפעילות של מנוע שריפה פנימית, כולל העברה ישירה של התנועה אל הגנרטור, ללא שימוש במערכת המורכבת של בוכנות, צירים וממסרים המאפיינת מנועי שריפה פנימית סטנדרטיים. היעילות הזאת מאפשרת להפעיל גנרטור בהספק של 16kW ובמשקל של 100 ק"ג בלבד (במקום יותר מחצי טון), אשר דורש תחזוקה רק בכל 1,000 שעות עבודה.

חברת אקוואריוס עובדת בשיתוף פעולה הדוק עם התעשייה האווירית ועם חברת נוקיה. בחודש נובמבר 2021 היא קיבלה את ההזמנה הראשונה לאספקת גנרטורים: חברת Tecnoelettra האיטלקית המספקת פתרונות אספקת אנרגיה לאתרים מרוחקים, כולל לחברות תקשורת, הזמינה גנרטורים של אקוואריוס המונעים על-ידי המנוע הליניארי של החברה, בהיקף כולל של כ-5 מיליון אירו. אספקת הגנרטורים תתבצע בשלבים, החל מחודש אוקטובר 2022 ועד לסוף שנת 2023.

הגנרטור של אקוואריוס (מימין) והמנוע הליניארי הנמצא בתוכו
הגנרטור של אקוואריוס (מימין) והמנוע הליניארי הנמצא בתוכו

חברת TPR היפנית מורכבת מקבוצת חברות המספקות תת מערכות לתעשיית הרכב היפנית, החל ממיסבים ורכיבי העברת כוח, וכלה במערכות תקשורת בתוך הרכב. החברה מעסיקה כ-6,900 עובדים ומכירותיה בשנה האחרונה הסתכמו בכ-1.3 מיליארד דולר. היא מאמינה שהטכנולוגיה של אקוואריוס יכולה להשתלב בתעשיית הרכב. עם פרסום ההודעה על ההשקעה פירסמו שתי החברות תמונת קונספט של רכב חשמלי (למעלה) אשר כולל מנוע במשקל 10 ק"ג של אקוואריוס המפעיל גנרטור להטענת סוללות הרכב החשמלי, כדי להגדיל את טווח הנסיעה שלו. בין השאר, הן מתכננות לייצר את המנועים ביפן עבור התעשייה היפנית.

חברת אקוואריוס הוקמה בשנת 2014 על-ידי היו"ר גל פרידמן, המנכ"ל אריאל גורפונג והטכנולוג הראשי שאול יעקובי. בסוף 2020 היא נרשמה למסחר בבורסה בתל אביב. זו לא ההשקעה הראשונה של TPR בחברה: ההשקעה הקודמת נעשתה באוקטובר 2020, גם היא בהיקף של 5 מיליון דולר. בחודש אוקטובר 2021 חתמו שתי החברות על מזכר הבנות שלפיו TPR תשקיע 20 מיליון דולר בחברה הבת אקוואריוס יפן, תמורת 20% ממניותיה. החברה אמורה להיות מרכז ייצור ופיתוח של מנועים ליניאריים.

בוש תייצר את רכיבי ההנעה של IRP מנס-ציונה עבור כלי-רכב חשמליים

בתמונה למעלה: בקרי TrueDrive של חברת IRP

חברת IRP Systems מנס-ציונה הודיעה היום (ג') כי חתמה על הסכם עם חברת בוש (Bosch) הגרמנית לייצור המוני של בקרי המנוע שפיתחה לכלי-רכב חשמליים. לצד המוצרים שהיא מפתחת ומייצרת, בוש מציעה גם שירותי ייצור עבור חברות בתעשיית האוטומוטיב. שיתוף הפעולה עם בוש יתמקד בייצור בקרים לכלי-רכב חשמליים אישיים כגון קטנועים, אופניים ומכוניות קטנות, שזהו הסגמנט שבו יש ל-IRP את דריסת הרגל הגדולה ביותר כיום. פתרונות החברה כבר מוטמעים במספר דגמים מסחריים וכדי לעמוד בעלייה בביקוש היא מרחיבה כעת את יכולות הייצור שלה באמצעות ההסכם עם בוש.

IRP פיתחה את טכנולוגיית TrueDrive, שהיא מערך של מנועים ושל בקרים הכוללים אלגוריתם מוגן בפטנט, אשר משפר את היעילות של מנועים חשמליים, מקטין את מחירם ומאפשר להגדיל את טווח הנסיעה של רכב חשמלי. דן שושני, סמנכ"ל השיווק של החברה, הסביר ל-Techtime: "האתגר בתחום הבקרים לכלי-רכב קטנים הוא לייצר בקר שיציע גם ביצועים ורמת בטיחות גבוהים וגם מחיר תחרותי. הטכנולוגיה שלנו עומדת בסטנדרטים הגבוהים של תעשיית הרכב. הדגש בפתרונות שלנו הוא על חוויית הנהג ועל שליטה מקסימלית בכלי שבו הוא נוהג, בדומה לחוויית הנהיגה ברכב בנזין.

"הדבר מושג באמצעות אלגוריתמיקה המוטמעת בתוך הבקר". חברת IRP הוקמה על-ידי המנכ”לית מורן פרייס והטכנולוג הראשי פול פרייס. הטכנולוגיה הראשונה פותחה עבור יישומים בתעשיית התעופה, אולם בשנים האחרונות החברה שינתה מיקוד והסבה את הטכנולוגיה אל תחום הרכב. היא מפתחת פתרונות הנעה לקטנועים, אופנועים וכלי-רכב קטנים (quadricycles) בעלי הספק של עד כ-150kW ולמכוניות נוסעים. הפתרון של החברה בנוי משלושה מרכיבים עיקריים: בקרים, מנועים, ומערכת לניהול הסוללה.

הצלחה בניסוי המשותף עם רנו

בשנה שעברה היא השתתפה במעבדת החדשנות של רנו-ניסאן בתל אביב. במהלך שיתוף הפעולה הזה נבדקה הטכנולוגיה שלה ברכב חשמלי קל של של רנו. במסגרת ניסוי Proof of Concepts משותף, הותקנו ארבעה מנועים חשמליים ומערך הבקרה של IRP ברכב החשמלי הקל Twizy. החברה דיווחה שגודל המנועים החדשים הוא כשליש בלבד מגודל המנועים המקוריים, ושהם השיגו הכפלה של טווח הנסיעה בין טעינות סוללה, ומהירות תאוצה גבוהה יותר הודות לעוצמה חזקה יותר (Torque) של המנועים.

חברת בוש הודיעה שהייצור ייעשה בתהליך "התכנון למצוינות" (Design For eXcellence – Dfx) הנהוג במפעליה. התהליך משלב בתכן ההנדסי גם את אילוצי הייצור, הבדיקה והאוטומציה – כבר בשלבי התכנון. הטמעת הידע תבוצע באמצעות יחידת שירותי הייצור האלקטרוניים של בוש (Bosch Electronic Manufacturing Services – EMS) הממוקמת במונדוויל, צרפת, בשיתוף פעולה עם הצוות המקומי של חברת בוש טכנולוגיות ישראל.

יצרנית הרכב הווייטנאמית VinFast תאמץ את סוללות הרכב של סטורדוט

[בתמונה דגם Lux A2.0 של VinFast]

חברת סטורדוט (Storedot) מהרצליה, שפיתחה סוללות לרכב חשמלי הנטענות תוך דקות ספורות, הודיעה היום על השלמת החלק הראשון, והעיקרי, בסבב גיוס D שבו בכוונת החברה לגייס עד 80 מיליון דולר. השותפה האסטרטגית החדשה שמצטרפת להשקעה בחברה היא יצרנית הרכב החשמלי הווייטנאמית VinFast, שהובילה את סבב הגיוס וגם מתכוונת לייצר ולשלב את הסוללות של סטורדוט בדגמים עתידיים. מסטורדוט נמסר כי ההון שגויס יאפשר לחברה להשלים את פיתוח הסוללות ולבנות את התשתית הנדרשת  לייצור המוני, שצפוי להתחיל ב-2024.

VinFast הוקמה ב-2017 על ידי VinGroup, התאגיד הווייטנאמי הגדול ביותר במדינה. לפני כחודשיים הכריזה VinFast, המתיימרת להיות יצרנית הרכב הווייטנאמית הראשונה שמייצרת באופן המוני ושמשווקת את דגמיה גם בשוק הבינלאומי, על הקמת מטה מרכזי בקליפורניה בהשקעה של כ-200 מיליון דולר. לפני כחודש הובילה VinFast השקעה בחברת הסייבר לרכב הישראלית Karamba.

חברת סטור-דוט פיתחה את טכנולוגיית FlashBattery המאפשרת לצמצם את זמני הטעינה של סוללות ליתיום-יון ברכב למספר דקות. הטכנולוגיה של החברה מבוססת על גבישים חדשים בשם Nanodots בגודל של 2 ננומטר כל אחד. לגבישים האלה יש תכונות מיוחדות: קיבוליות גבוהה והפקת אור נראה בצבעים בהירים ועוד. בסוללות שהחברה פיתחה מחליפים את הנוזל האלקטרוליטי בנוזל המכיל Nanodots, ועל-ידי כך גדלה קיבולת האנרגיה של הסוללה לפחות פי עשרה.

באוקטובר הודיעה סטורדוט על הקמת מרכז מו”פ בקליפורניה, ארצות הברית, וזאת כחלק ממאמצי הפיתוח של הדור-הבא של סוללת הרכב של החברה, שתהיה סוללה במצב-מוצק (Solid State) ובעלת צפיפות אנרגיה גבוהה יותר ותספק טווח נסיעה הגדול ב-50% מהדור הנוכחי.

סוללה במצב-מוצק, Solid State, היא סוללה שבה האלקטרוליט, שדרכו עוברים היונים בתהליך הטעינה והפריקה בין שתי האלקטרודות, עשוי מחומר מוצק. בסוללות הליתיום-יון הקיימות, האלקטרוליט הינו לרוב מצוי במצב של תמיסה או ג’ל. סוללות במצב-מוצק אמורות להיות בטוחות יותר, וזאת מאחר שהסוללות הקיימות חשופות לסכנות של דליקה או פיצוץ בטמפרטורות גבוהות וסכנות של דליפת הנוזל. כמו כן, הקיבולת של סוללות במצב-מוצק אמורה להיות גדולה יותר, ועל כן לאפשר טווח נסיעה גדול יותר. ואולם, האתגר הוא לפתח חומר מוצק שמצד אחד יהיה יציב ומצד שני בעל מוליכות גבוהה. אלקטרוליט מוצק הינו בעל נטייה להיסדק ולהישבר.

בליץ בונה תשתית לניהול ציי אופנועים חשמליים

בתמונה למעלה: אופנוע מדגם BLITZ6000 החדש, לצד המטען והסוללה הנשלפת

חברת בליץ טכנולוגיות (Blitz) מוטורס התל אביבית גייסה בשבוע האחרון 19.5 מיליון שקל באמצעות הנפקת מניות פרטית. בעקבות השלמת הגיוס האחרון מגיע הסכום שהיא גייסה מאז מאי 2021, שבו נכנסה לבורסה בתל אביב באמצעות עיסקת מיזוג, לכ-42 מיליון שקלים. בראיון ל-Techtime סיפר סמנכ"ל הכספים של החברה, יניב חבר, שגיוס ההון מיועד לממן התרחבות אל שווקים בחו"ל, בעקבות בקשות של מספר לקוחות. חבר: "ההתרחבות שלנו היא תוצאה של בקשת לקוחות שאנחנו מספקים להם שירותי ניהול המייל האחרון. אנחנו עובדים עם לקוחות אסטרטגיים המפעילים ציים של אלפי אופנועים חשמליים שאנחנו מספקים להם. הם פנו אלינו וביקשו להרחיב את השירות גם לסניפים נוספים שלהם במדינות אחרות".

חברת בליץ הוקמה בשנת 2012 על-ידי המנכ"ל רפאל מוזינסקי, אשר עלה לישראל מבלגיה וחיפש פתרון תחבורתי לגוש דן, שהתרחב והפך לחזון של תחבורה חשמלית מנוהלת וחסכונית. החברה מתמקדת בתחום האופנועים החשמליים לציי רכב ושירות, שיש בהם את העוצמה הדרושה לנסיעה גם בכבישים ראשיים דוגמת נתיבי איילון. בליץ פיתחה מספר דגמים המגיעים עד להספק של 6000W, שהוא שווה ערך למנוע שריפה פנימית בנפח 250cc, המעניק להם טווח נסיעה של עד 100 ק"מ במהירות של עד 120 קמ"ש. לאחרונה היא הכריזה על פיתוח סוללה וטכנולוגיית טעינה המאפשרים שימוש שוטף באופנועים שאינו מוגבל בטווח.

כל האופנועים מקושרים אל מוקד שירות ובקרה

המערכת מבוססת על סוללות ליתיום פאוץ' (Lithium Pouch) נשלפות וקלות משקל בהספק של 1500WH, מטען המאפשר להטעין שתי סוללות בו-זמנית, ויכולת אחסון שתי סוללות בתוך האופנוע. להערכת החברה, שימוש בשלוש סוללות בלבד מבטיח טווח נסיעה בלתי מוגבל לכל אופנוע בצי. החברה מעסיקה כיום כ-35 עובדים ופועלת במתכונת משולבת של יצור בישראל וייצור בסין. כל מערכות החישמול, הכוללות את הסוללות, המטענים, מערכת הבקרה האלקטרונית ותשתית החיישנים, איסוף המידע והעיבוד מפותחים ומיוצרים בישראל, כאשר האינטגרציה נעשית במפעל בסין המרכיב את האופנוע המלא שחלקיו המכניים נירכשים מספקים קיימים.

"לקוחות היעד שלנו הן חברות גדולות שאנחנו יכולים לצמוח איתן להיקף שימוש של אלפי אופנועים. מדובר בגופים שבהם האופנועים נוסעים בממוצע כ-4,000 ק"מ בחודש, בהשוואה לכ-400 ק"מ באופנוע הנמכר לצרכנים פרטיים. לצורך זה התאמנו את הטכנולוגיה ואת מודל השירות. אנחנו מוכרים להם חיסכון ויעילות תפעולית. האופנועים כוללים חיישנים ומערכת תקשורת המשדרת נתוני טלמטריה, המאפשרים לנו לעקוב אחר מצבם ולהגיע באופן יזום אל כל אופנוע כדי לבצע בו עבודות תחזוקה מונעת.

מייסד ומנכ”ל בליץ טכנולוגיות, רפאל מוזינסקי
מייסד ומנכ”ל בליץ טכנולוגיות, רפאל מוזינסקי

"ההון שגייסנו כאשר הפכנו לחברה ציבורית איפשר לנו לגייס הנהלה מקצועית, כמו למשל היו"ר דוד מחלב, לשעבר מנכ"ל פוינטר (שנמכרה ב-2019 לחברת ID Systems והפכה לחלק מקבוצת PowerFleet), והטכנולוג הראשי דוד מרקוס (בעבר כסמנכ"ל הטכנולוגיות של פוינטר ובהמשך מנכ"ל מיקרונט, המספקת מסופונים ממוחשבים לניהול ציי רכב). הם מסייעים לנו לבצע קפיצת דרך ולספק ללקוחות כלים חכמים לניהול הצי שלהם".

לדבריו, מעבר לחיסכון התפעולי, יש לנתונים האלה השפעה מפתיעה על שיעור התאונות. "דומינוס פיצה, שהיא הלקוח הגדול ביותר שלנו, דיווחה על ירידה של 47% במספר התאונות כאשר הם משתמשים באופנועים שלנו. הנהגים יודעים שיש מעקב אחר סגנון הנהיגה שלהם, והאופנוע יודע לדווח על התנהגות כמו נסיעה מהירה, השכבות וכדומה. לקוח שלנו בדרום אפריקה, למשל, משתמש במערכת הטלמטריה כדי לתת גמול כספי לנהגים זהירים".

החברה נמצאת עדיין בצעדיה הראשונים, ובמחצית הראשונה של 2021 הסתכמו מכירותיה בכ-4.2 מיליון שקל. כיום היא נסחרת בבורסה בתל אביב לפי שווי שוק של כ-237.6 מיליון שקל. לאחרונה היא דיווחה על עסקאות ראשונות באירופה, בבריטניה ובספרד, במסגרת התרחבות אל השוק הבינלאומי. במקביל, היא מתאימה את הטכנולוגיה שלה לכלים גדולים יותר. לאחרונה היא דיווחה על מו"מ מתקדם לייבוא אופנוע על בסיס 3 גלגלים שבו תוטמע המערכת של החברה, במטרה לשווק אותו לשימוש של עיריות, ממשלה וכוחות משטרה. "בעתיד נספק את השירות גם לכלי-רכב גדולים יותר, כמו למשל כלי רכב ארבע-גלגליים קטנים".