שחר בר-אור נכנס לתפקיד סמנכ"ל מוצרים עולמי ומנכ"ל מרכז הפיתוח בישראל של חברת אינפינידאט (Infinidat), המספקת פתרונות אחסון ארגוניים גדולים. בר-אור יהיה אחראי על פעילות המו"פ, בקרת איכות וחדשנות במוצרים, ועל תפעול המרכז ומערכות המידע. הוא ידווח ליו"ר החברה, בועז חלמיש.
בר-אור הגיע לאינפינידאט מחברת Western Digital, שבה הוא שימש במשך חמש שנים כסמנכ"ל הנדסת מערכות משובצות מחשב ומוביל המטה בישראל. לפני-כן עבד קרוב לתשע שנים בחברת סנדיסק. הוא אמר שהוא "מעריץ את ההתמקדות של Infinidat בנקודות הכאב של ארגונים, על-ידי פיתוח מוצרים ניתנים לגידול ואמינים, דוגמת InfiniBox. אינפינידאט מציגה חזון מהפכני בשוק".
חברת אינפינידאט הוקמה ב-2011 על-ידי חלוץ תעשיית האחסון משה ינאי, הנחשב לאחד מהאנשים בעלי ההשפעה הגדולה ביותר על טכנולוגיות האחסון בעולם. הנהלת החברה יושבת בהרצליה. היא פיתחה ארכיטקטורת אחסון מבוססת תוכנה, המאפשרת לשפר את האמינות של מערכי אחסון גדולים מאוד תוך כדי קיצור זמני הגישה אל הזיכרון.
פיתוח מוצר משובץ (Embedded) חדש הוא תהליך מורכב המחייב קבלת החלטות רבות מאוד בשלבים שונים של הפרויקט. אחת מההחלטות הראשונות והקריטיות ביותר היא בחירת פלטפורמת הפיתוח: האם להתבסס על תכנון מערך דיסקרטי של רכיבים (מעבדים, זיכרונות, ממשקי תקשורת ועוד) או לבצע את הפיתוח באמצעות כרטיס SoM – System-on-Module מוכן.
כרטיסי SoM מאפשרים למפתח להתמקד בטכנולוגיית הליבה המרכזית של הפתרון ולחסוך את הזמן והמאמץ הכרוכים בפיתוח תשתית גנרית המקיפה את הטכנולוגיה שלו: מרכיבי חומרה כגון מעבד, רכיבי זיכרון, תקשורת אלחוטית ומעגלי הספק – וגם מרכיבי תוכנה כמו דרייברים וחבילת תמיכה (BSP – Board Support Package). הדבר פוטר את המפתחים מהצורך לעסוק בפיתוח מעגל שכבר פותח פעמים רבות בעבר – ולהסתמך על מודול בדוק – שעבר הסמכה לתקנים התעשייתיים הנדרשים.
ביישומים משובצים רבים מתחבר כרטיס ה-SoM הגנרי לכרטיס נושא (carrier board) שאותו מפתחת החברה. ההחברות נעשית באמצעות הלחמה או חיבור מכני. לעיתים, כאשר המוצר מיוצר בכמויות גדולות מאוד, החברה שאימצה את ה-SoM מבצעת תהליך של Chip down design, כלומר מפתחת פתרון משלה המשלב את ה-SoM ואת ה-Carrier בכרטיס אחד משותף. בכל מקרה, במקרים רבים ה-SoM הוא פתרון אופטימלי לשלבי התחלת הפרויקט.
חברת ארו ישראל מציעה מגוון פתרונות SoM לכל מטרה. חברות שמציעות פלטפורמות SoMs משתמשות לרוב במעבדי יישומים (Application processors) מרובי ליבות של היצרנים המובילים בתחום, דוגמת Qualcomm ו-NXP. בכתבה הזו נתמקד במספר פתרונות מרכזיים המבוססים על מעבדי ARM ומותאמים ליישומי בינה מלאכותית וראיית מכונה.
פתרונות מבוססי i.MX8M
זו משפחה של מעבדי יישומים הטרוגניים (בעל ליבות המבוססות על יותר מארכיטקטורה אחת) בעלת מספר וריאציות סביב 4 ליבות ARM Cortex A-53 וליבת זמן אמת M4F הפופולרית בעולם המיקרו-בקרים. היא כוללת מספר ערוצי אודיו ותמיכה באחת או שתי מצלמות MIPI CSI, ומכוונת בעיקר לשוק המוצרים הביתיים והתעשייתיים. הכרטיסים תומכים במגוון מערכות הפעלה, דוגמת Win10IoT, Android, Linux ו-FreeRTOS עבור ליבת זמן האמת. נוכחות ממשקי PCIe, USB ו-Ethernet תלויה בדגם הספציפי.
פתרונות מבוססי i.MX8M Plus
משפחת i.MX8M Plus של חברת NXP כוללת מעבדים מרובעי ליבות ARM Cortex-A53 העובדים במהירות שעון של עד 2GHz, ליבה בודדת ARM Cortex-M7 לעיבוד בזמן אמת, מאיץ רשתות נוירוניות Vivante VIP8000, ומעבד DSP לעיבוד אודיו. גולת הכותרת היא שני מעבדים מובנים ייחודיים לעיבוד תמונה (ISP – Image signal processors) התומכים במצלמות לראיית סטריאו או מצלמה בודדת של 12 מגה פיקסל. הכרטיסים תומכים במערכות ההפעלה Android, Linux ו-FreeRTOS.
רכיבי APQ8016E של חברת קואלקום כוללים מעבד A-53 מרובי ליבות הפועל במהירות שעון של עד 1.2GHz ומאיץ גרפי מסוג Adreno 306 עבור יישומי עיבוד תמונה התומך במצלמה בודדת ברזולוציה של עד 12 מגה פיקסל. הם מגיעים עם מעבד DSP וקישוריות אלחוטית BLE/WiFi ומותאמים בעיקר למוצרי בית חכם כמו למשל רובוטי ניקוי ועזרים חכמים נוספים. הכרטיס תומך במערכות ההפעלה Android ו-Linux.
זהו הרכיב הבכיר ביותר במשפחה, ומתאים ליישומים הדורשים וידאו מתקדם, קישוריות אלחוטית ובטיחות מידע, כגון רובוטים תעשייתיים, קופות אוטומטיות, ומציאות מדומה. הוא כולל מעבד ISP כפול עבור מצלמות ברזולוציה של עד 28 מגה פיקסל, שמונה ליבות הניתנות להאצה עד למהירות שעון של 2.15GHz, תמיכה בווידאו 4K, יכולות קידוד וידאו H.265/H.264, שבעה ערוצי אודיו סראונד כולל אלגוריתמים לסינון רעשים אשר רצים על-גבי מעבד DSP מובנה. הכרטיס גם מספק אינדיקציית מיקום GPS/GNSS ומאפייני הבטחת מידע. הוא תומך במערכות ההפעלה Linux, Android וגם Win10.
* איגור גרינבלט הוא מהנדס אפליקציה בחברת ארו (Arrow Electronics) ישראל.
ההשפעות הפיננסיות של מתקפת הסייבר מספטמבר 2020 שהשביתה את מפעלי טאואר סמיקונדקטור (Tower Semiconductor) למספר ימים, יורגשו בתוצאות הרבעון האחרון של 2020. כך גילה מנכ"ל החברה, ראסל אלוונגר, בשיחת הוועידה לאחר פרסום תוצאות הרבעון השלישי. לדבריו, האירוע התרחש בסוף הרבעון והשפיע בעיקר על שלבי ההתחלה של פרוייקטי ייצור חדשים. הוא יורגש לרעה ברבעון האחרון של השנה, מכיוון שהביא לדחייה בזמני האספקה של חלק מהמוצרים לחלק מהלקוחות.
המתקפה צמצמה את היקף הייצור
אלוונגר: "זיהינו את התקיפה בתחילתה ומייד סגרנו את מערכות ה-IT בישראל ובארה"ב, והדבר גרם להשבתת המפעלים בשתי המדינות. בתוך פחות משבוע הם החלו לחזור לעבודה. השפעת האירוע על פעילותם נמשכה 8-12 ימים. כתוצאה מכך היה ירידה בשיעור הניצול של המפעלים במהלך הרבעון. פאב-1 במגדל העמק (150 מ"מ) הגיע לתפוקה של 50% ברבעון ופאב-2 במגדל העמק (200 מ"מ) הגיע לתפוקה של 60%. פאב-3 בניו-פורט ביץ', קליפורניה (200 מ"מ) השיג תפוקה של 70%, ופאב-9 בסאן אנטוניו, טקסס (200 מ"מ), הגיע לתפוקה של 60% במהלך הרבעון השלישי".
היקף הנזק עדיין לא ברור: "מוצרים בהיקף של כמה מיליוני דולרים שלא יכולנו לספק ללקוחות בגלל התקיפה, יסופקו בוודאות במהלך הרבעון האחרון. אבל ההפסד של 8-12 ימים של תחילת הייצור של מוצרים חדשים, בוודאות ישפיע לרעה על התוצאות של הרבעון הרביעי". אלא שלמרות שנת הקורונה, ולמרות התקיפה החמורה על מתקני החברה, התוצאות שלה כמעט ולא נפגעו: ברבעון השלישי של 2020 הסתכמו מכירות טאואר בכ-310 מיליון דולר, בהשוואה לכ-312 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.
צמיחה בתחום ה-RF ורכיבי ההספק
בתשעת החודשים הראשונים של 2020 הסתכמו המכירות בכ-920.5 מיליון דולר, בהשוואה למכירות של כ-928.3 מיליון דולר בתשעת החודשים הראשונים של 2019. ברבעון האחרון מצפה טאואר להגדיל את המכירות בכ-10% להיקף של כ-340 מיליון דולר, ולסגור את השנה עם כמיליארד ורבע דולר מכירות. מנועי הצמיחה העיקריים ברבעון האחרון של 2020 ולאחר מכן בשנת 2021, צפויים להיות הסכמי ייצור של רכיבי RF ורכיבי הספק עבור מרכזי נתונים.
פירוש הדבר שטאואר נהנית משתי המגמות המרכזיות היום בתעשיית הטכנולוגיה: צמיחה בתחום המערכות האלחוטיות בעקבות פריסת רשתות הדור החמישי, והגידול המהיר של תשתיות הענן, הנדחפות כיום על-ידי יישומי בינה מלאכותית. חברת טאואר סמיקונדקטור היא אחת מספקיות שירותי ייצור השבבים הצומחות בעולם.
כיום החברה מעסיקה כ-5,500 עובדים ומנהלת 7 מתקני ייצור בעולם: ארבעה מהם בבעלותה המלאה (2 בישראל ו-2 בארה"ב) ועוד שלושה מפעלים ביפן במסגרת חברת TPSCo הנמצאת בבעלות משותפת של טאואר (51%) ושל Nuvoton הטאיוואנית. בעקבות הדו"ח עלתה מניית טאואר בנסד"ק בכמעט 2% וכעת היא נסחרת לפי שווי שוק של כ-2.37 מיליארד דולר.
בתמונה למעלה: יניב רוד (משמאל) ודוד וקטור. "אנחנו שומרים על הייצור בישראל"
כאשר חברת ארו (Arrow Electronics) דיווחה על תוצאות הרבעון השלישי 2020, היא היכתה בתדהמה את העובדים בחברת שירהטק (Shiratech) ואת מנהלי החברה האם שלה, קבוצת א.י אלקטרוניקה: במצגת למשקיעים ולאנליסטים, הופיעה שירהטק כאחד ממנועי הצמיחה העתידיים של ארו. חברת ענק בהיקף מכירות של 30 מיליארד דולר בשנה, תולה תקוות ביצרנית פתרונות Idustry 4.0 מפתח תקווה שהמוצר שלה רק החל להיכנס לשוק.
שירהטק פיתחה ומייצרת את פלטפורמת iCOMOX לניטור מידע ברצפת הייצור. הפלטפורמה כוללת חמישה חיישנים שונים ומתחברת באמצעות מספר ערוצי תקשורת אל תוכנת ניהול ארגונית ואלגוריתם לזיהוי תקלות ואי-סדירות במערכות הייצור התעשייתיות. הפלטפורמה מופצת בעולם באמצעות ארו. ל-Techtime נודע שהחברה נמצאת במגעים מתקדמים עם T-Mobile, שהמוצרים נבדקים עבור ניטור מערכת הרכבות בגרמניה, ושהיא נערכת לאספקת פלטפורמת ענן המאפשרת לקבל את המידע מהחיישנים ולנתח אותו. סימנס החליטה לאמץ אותה בענן MindSphere שלה.
ההצלחה של שירהטק הפכה למודל עסקי
יניב רוד, הנשיא והבעלים המשותף של קבוצת א.י, סיפר שהעבודה מול שירהטק מבטאת את החזון החדש של הקבוצה ואת הכיוון שאליו היא הולכת. "בעבר הכירו אותנו כחברת הפצה, אבל זה כבר מזמן לא נכון. היום אנחנו בונים חברה המעניקה תמיכה לחברות טכנולוגיות גדולות ולהצמחת חברות סטארט-אפ. היא נותנת להן גיבוי מלא בשלבי הפיתוח, הייצור ועד להצלחה בשוק. לקחנו את שירהטק, השקענו בה כסף ומיקדנו אותה ב-Industry 4.0. בשלבי הפיתוח סיפקנו לה תמיכה הנדסית. בשלב הבא קבוצת א.י העניקה את התמיכה הדרושה לבצע את התכנון לייצוריות ואת המעבר לייצור, וסיפקנו לה את כל שירותי הייצור שהיא זקוקה להן".
אלה בדיוק השירותים שהקבוצה העניקה לקרדיאק-סנס (CardiacSense) ולחברת אורה אייר (Aura Air). קרדיאק-סנס פיתחה אבזר דמוי שעון לזיהוי מוקדם של דום לב ושבץ מוחי ומדידת פרמטרים נוספים. א.י ביצעה בה השקעה משמעותית לפני כ-4 שנים ומאז מובילה אותה מפיתוח לייצור. בשנת 2020 היא חתמה על הסכמי הפצה בהיקף של יותר מ-70 מיליון דולר. המייסד והמנכ"ל אלדד שמש: "א.י השקיעה בנו וגם הביאה משקיעים אחרים. הם ליוו אותנו מההתחלה, כולל ייצור בכמויות קטנות, פיתוח מכלולי הרכבה ובדיקות ובייצור עצמו. אנחנו נכנסים לייצור של 15,000 יחידות ועד סוף השנה נבצע הזמנה נוספת של 50,000 יחידות".
הדגמת פלטפורמת הניטור של שירהטק. התמקדות ב-IIoT ומיכשור רפואי
חברת אורה אייר פיתחה טכנולוגיה לזיהוי וטיהור זיהומים באוויר, לרבות נגיפי קורונה. היא גייסה כ-3 מיליון דולר ממשקיעים דוגמת מרחביה וא.י אלקטרוניקה. בחודש שעבר היא חתמה על הסכם הפצה ביפן בהיקף של כ-30 מיליון דולר לתקופה של 3 שנים. מייסד משותף ומנכ"ל החברה, אביעד שניידרמן, הגדיר את קבוצת א.י כ"משקיע אידיאלי". לדבריו, "הם לא מנדנדים ולא מבזבזים את הזמן שלנו. כשאמרנו שאנחנו זקוקים לסיוע בייצור, הם העמידו לרשותנו את כל ההנהלה שלהם. הם מסייעים לנו ברכש, באיחסון, בתכנון הייצור ובהוזלת עלויות. כיום הם גם מייצרים עבורנו במאסות גדולות מאוד".
חממה עם "רצפת ייצור קדמית" וגיוס עובדים
שיטת הפעולה החדשה התבררה כמוצלחת, וכיום נמצאת קבוצת א.י בתהליך מואץ של ארגון והגדרה מחדש של פעילות הליבה שלה: תמיכה והצמחת חברות סטארט-אפ טכנולוגיות הפעילות בתחומי המיכשור הרפואי וה-IoT התעשייתי (IIoT). בחודשים האחרונים החברה אורגנה מחדש במתכונת של מחלקות תמיכה בחברות הפורטפוליו, המספקות שירותי תכנון, ייצור, תמיכה הנדסית, סיוע בבניית מערך שיווק ומימון. בימים הקרובים היא מתכננת להקים את חברת החממה Tomorrow Land Revolution, אשר גם תגייס משקיעים ותבצע השקעות בחברות הפורטפוליו של הקבוצה.
במקביל, היא החלה בהכשרת חלל עבודה עבור החברות, במבנה הראשי שלה בפתח תקווה. באותו בניין היא גם הקימה תשתית ייצור ראשונית שקיבלה את הכינוי "רצפת ייצור קדמית". למעשה, זהו מעין Fab Lab המאפשר לחברות הפורטפוליו לבצע ייצור מיידי של אבות טיפוס לצורך בדיקות והערכה, או לבצע שינויים מהירים לפי דרישת לקוחות, או לבצע ייצור מיידי בכמות קטנה כדי לשלוח דוגמאות ללקוחות פוטנציאליים.
בניית התשתית נעשית לצד הבאת מומחים בעלי נסיון מהתעשייה: מנכ"ל שירהטק דוד וקטור הגיע מסרגון ואפלייד מטיריאלס. מנהל התפעול וחטיבת הפרוייקטים החדש הוא רז פינקו שהגיע מסולאר-אדג' וסרגון, וסמנכ"ל הפיתוח החדש הוא גיא זוהר שהגיע עם נסיון בניהול פרוייקטים גדולים בנוקיה, אוויה ובקודאק. הטכנולוג הראשי הוא הפיסיקאי ד"ר בועז אלמוג. יניב רוד: "אנחנו רוצים לשמור את הייצור בישראל ולתת לחברות שלנו ראש שקט. הן יתמקדו בטכנולוגיית הליבה שלהן ואנחנו נספק להן את כל השירותים והתמיכה הדרושים להן. יש לנו הרבה מאוד שנות ניסיון ברכש, בהנדסה, בקשרים עם ספקים ומפיצים וגישה אל קווי הייצור. כל אלה יעמדו לרשות החברות שלנו כדי להבטיח שהן יצליחו".
חברת אטלס (Atlas) מראש-העין מגייסת משקיעים לפרויקט פיתוח ספינת אוויר בלתי-מאוישת, בהנעה היברידית, שתוכל לשנע מטענים כבדים וסחורות למרחקים גדולים. החברה מתכוונת לפתח שלושה דגמים בגדלים שונים ובעלי יכולות נשיאת משקל שונות. הספינה הגדולה והכבדה ביותר, אטלנט 300 תהיה עצומת מימדים: אורכה כ-200 מטר, רוחבה כ-100 מטר וגובהה כ-50 מטר. היא תוכל להוביל מטען במשקל של 165 טון למרחק של 2,000 קילומטר במהירות של 120 קמ"ש, גם בתנאי מזג אוויר קשים ביותר.
שני הדגמים האחרים, אטלנט 30 ואטלנט 100, הן ספינות קטנות יותר המסוגלות לשאת מטענים של 18 טון ו-60 טון בהתאמה במהירות ולמרחקים דומים. החברה כבר חתמה על שני מזכרי כוונות (LOI), עם ארגון המזון הבינלאומי של האו"ם לפיתוח ספינות אוויר להובלה של מזון וסחורות לאזורים מרוחקים, ועם יצרנית גדולה של טורבינות לתחנות רוח לשינוע של להבי טורבינות. להערכת אטלס, במידה ותוכנית הפיתוח תצא לפועל, שני הלקוחות הללו יזמינו מהחברה כ-20 ספינות אוויר ממשפחת אטלנט.
אלטרנטיבה למטוסי תובלה ומשאיות
בשיחה עם Techtime הסביר ירון בול, אחד מהבעלים של אטלס והאחראי על הפיתוח העסקי, כי לספינות האוויר שמפתחת החברה יש הרבה יתרונות בהשוואה לתובלה אווירית במטוסי מטען ותובלה יבשתית במשאיות. "הכלים הללו תוכננו כדי לעמוד בתנאי מזג אוויר קשים ביותר. המעטה שלנו מאוד קשיח. זה מהווה חלופה לתובלה יבשתית, באמצעות משאיות למשל, שהיא מאוד מסוכנת בחורף במדינות כמו רוסיה או קנדה".
ספינות התובלה האווירית של אטלס מסוגלות להמריא ולנחות אנחית (VTOL), כמו מסוק או רחפן ללא צורך בתשתית קרקעית של מנחת או מסלול המראה. לכן ניתן להוביל את המטען ישירות מנקודת המוצא עד ליעד ללא תחנות ביניים. גודלה העצום של הספינה מאפשר להוביל מטענים גדולים, כמו למשל טורבינת רוח, כיחידה אחת. מאחר שהן מונעות באופן היברידי, הזיהום שהן פולטות נמוך עשרות מונים מהזיהום שמייצרים מטוסי סילון, משאיות וספינות ימיות. "הספינות שלנו מציעות עלויות תובלה זולות מאוד במונחים של טון לקילומטר, בהשוואה לאמצעי התובלה האחרים".
ספינת אוויר תיירותית בשמי טורונטו
ייצור ספינות אוויר בישראל
אטלס הוקמה ב-2016 על-ידי גנדי וורבה, יזם ומהנדס רוסי ממוצא יהודי המחלק את זמנו בין ישראל לרוסיה. וורבה עוסק בתחום בלוני התצפית וספינות האוויר כבר שלושים שנה. בסוף שנות השמונים היה שותף להקמת וניהול חברת Worldwide Aeros מקליפורניה, המייצרת ספינות אוויר לשוק המסחרי והצבאי וקיימת עד היום. בסוף שנות התשעים הוא הקים ברוסיה את חברת RosAero Systems, שעל בסיס הטכנולוגיה והקניין הרוחני שלה הוקמה חברת אטלס בישראל. כעת, הפיתוח והייצור של ספינות האוויר מתבצע בראש העין.
ספינת תיירות. מבט מבפנים
לאטלס יש למעשה שלושה קווי מוצרים. מלבד משפחת ספינות התובלה, היא גם מפתחת ומייצרת בלוני תצפית גדולים ליישומי ביטחון מולדת ותמסורת רחבת-פס, וספינות אוויר לעולם התיירות והפנאי. עבור עולם התיירות היא מפתחת משפחה של 6 דגמים, שיוכלו לשאת 8-24 נוסעים ואנשי צוות, לרחף בגובה של כמה מאות מטרים במהירות של 110 קמ"ש ולספק לנוסעים תצפית ממעוף הציפור. "מאחר שמדובר בהנעה חשמלית ומאחר שהמנוע מופרד מהגונדולה, הטיסה מאוד שקטה, בניגוד למסוק למשל. זו חוויה יוצאת דופן". החברה מקיימת מגעים לפיתוח ספינות אוויר תיירותיות עם מספר גורמים, בארץ ובעולם, ובין היתר גם באיחוד האמירויות.
ספינות אוויר הן מצורות התעופה הוותיקות ביותר. אבות הטיפוס הראשונים פותחו כבר במאה ה-19. ספינות האוויר חוו את תור הזהב שלהן בתחילת המאה ה-22, ושימשו גם לצרכי תיירות וגם לצרכים צבאיים. ואולם, התפתחות המטוס במחצית המאה ה-20 דחקה את ספינות האוויר מהשוק כמעט לחלוטין. כיום הן מעוררות עניין מחודש לאור החיפוש אחר פתרונות תעופה נקיים וזולים. מכוני המחקר מעריכים כי שוק ספינות האוויר יצמח בשנים הקרובות להיקף של כמה מאות מיליוני דולרים.
פארק יונג-הו (Park Jung-Ho), מנכ"ל SK Telecom, חברת הטלקום הגדולה בדרום-קוראיה המשתייכת לקבוצת SK, מצטרף למועצת המנהלים של חברת ננוקס (Nanox) הישראלית, כך עדכן מנהל ומנכ"ל החברה, רן פוליאקין, בסיכום הרבעון השלישי למשקיעים. ננוקס, שפיתחה טכנולוגיה לייצור מכשירי רנטגן ו-CT דיגיטליים המוזילה דרמטית את עלותם, הונפקה בנסד"ק בחודש אוגוסט האחרון, ונסחרת כבר לפי שווי שוק של 1.7 מיליארד דולר.
SK Telecom היא אחת המשקיעות המרכזיות בננוקס. בחודש יולי השנה הגדילה SK את אחזקותיה בננוקס עם השקעה נוספת של 20 מיליון דולר, שהתווספו להשקעה בגובה 5 מיליון דולר שביצעה בחברה ב-2018. שתי החברות גם הקימו חברת-בת משותפת בדרום-קוריאה וחתמו על שותפות שמטרתה לפרוס בוויאטנם ובדרום-קוריאה כ-2,500 מכשירי רנטגן מתוצרת ננוקס, לאחר קבלת כל האישורים הרגולטורים. לאחר ביצוע ההשקעה אמר יונג-הו: "ננוקס היא בעינינו אחת החברות המבטיחות ביותר שיכולות לקדם משמעותית זיהוי מוקדם של מחלות ושיפור הטיפול בבני-אדם."
בנוסף החברה מינתה בסוף חודש ספטמבר את גלעד ירון למנהל הפיתוח העסקי של החברה. בתפקידו האחרון שימש ירון כסמנכ"ל הפעילות הגלובלית של קורנית דיגיטל, ולפני כן מילא תפקידים ניהוליים בין היתר בסטרטסיס ובאפלייד מטריאלס.
15,000 מכשירי CT עד 2024
ננוקס פיתחה טכנולוגיית CT דיגיטלית המבוססת על ייצור קרני רנטגן באמצעות רכיב MEMS במקום באמצעות מנורת להט, שחימומה מביא לפליטה של אלקטרונים. כלומר, המערכת "הקרה" של ננוקס מהווה שינוי פרדיגמה לעומת מערכות הדימות ה"חמות". להערכת החברה, הטכנולוגיה החדשה תאפשר לייצר מערכות CT ניידות וקומפקטיות יותר במחיר של 10,000 דולר למערכת, במקום מחיר של כ-3 מיליון דולר, שזהו כיום מחירם הממוצע של סורקי CT. מכשירי CT – Computed Tomography, מבצעים צילומי רנטגן רבים מאוד מזוויות שונות. לאחר הצילום, המחשב מאחד את כל התמונות לקובץ תלת-מימדי המאפשר לחקור את הגוף ואת האיברים.
החברה משווקת את המערכת באמצעות שיתופי פעולה עם ממשלות, בתי חולים ורשתות בריאות. החברה חתמה בשנה האחרונה על הסכמי הפצה ב-13 מדינות לפריסת כ-5,150 מכשירי CT, בכפוף לאישורים. היעד של החברה הוא לפרוס כ-15,000 מכשירים עד סוף 2024. בכוונתה של החברה להציע שימוש במערכות במתכונת של שירות שהתשלום עליו נקבע לפי מספר הסריקות (Pay-per-Scan), ולהקטין בכך את עלויות ההצטיידות בסורקים. בסוף החודש תציג החברה את הטכנולוגיה שלה בכנס הרדיולוגים האמריקאי (RSNA) בשיקאגו.
חברת REE הכריזה היום על שיתוף פעולה נוסף בתעשיית הרכב, עם Iochpe-Maxion מברזיל, המייצרת גלגלים ומרכבי-רכב (chassis) ופעילה בכל רחבי אמריקה הלטינית. שתי החברות יפתחו וייצרו פלטפורמה למכונית חשמלית, הכוללת את המרכב והגלגלים, על בסיס פלטפורמת המרכב השטוחה של REE, שבה מכלולי הרכב משולבים בתוך הגלגלים. ההכרזה מצטרפת לשיתופי פעולה נוספים שעליהם הכריזה REE בשנה האחרונה עם חטיבת המשאיות של טויוטה, Hiro Motors, יצרנית הרכב ההודית Mahindra ויצרנית מכלולי-הרכב היפנית Musashi Seimitsu.
Iochpe-Maxion, אשר נוסדה לפני יותר ממאה שנה, מחולקת לשתי חטיבות עיקריות, האחת עוסקת בפיתוח וייצור גלגלי מתכת ואלומינים למכוניות נוסעים, כלי-רכב מסחריים ומכונות חקלאיות, ואילו החטיבה השנייה עוסקת בפיתוח וייצור של מרכבי רכב וחלקים מבניים אחרים לשלדת הרכב. מטה החברה נמצא בסאו פאולו, ברזיל, והיא מתפעלת כ-33 מתקני ייצור בכ-14 מדינות ומעסיקה כ-19 אלף עובדים. הכנסותיה השנתיות נאמדות בכמה מיליארדי דולרים.
הכול כלול – בגלגל
חברת REE פיתחה קונספט של רכב חשמלי שבו המתלים, המנוע, מערכת ההיגוי, הבלמים, החיישנים, מערכות בקרת הטמפרטורה וכל המערכות האלקטרוניות משולבות בתוך הגלגלים עצמם. המרכב עצמו הוא שטוח ופנוי לעיצוב בהתאם לדרישות של כל דגם. בגישה הזאת, מרכז הכובד של הרכב נמוך מאשר בכלי-רכב חשמליים סטנדרטיים, ולכן הרכב יותר יציב.
הטכנולוגיה שלה מאפשרת לייצר מכוניות בעלות ארבעה מנועים המאפשרים לרכב שטח סטנדרטי להשיג ביצועים של תאוצה מאפס ל-100 קמ"ש בתוך 3 שניות. הטכנולוגיה ישימה לכלי רכב פרטיים ולכלי רכב כבדים, כמו משאיות השוקלות 10 טון ומיועדות לנסיעה בדרכי עפר.
לאחרונה חשפה REE שלוש פלטפורמות מרכב חדשות עבור שלושה סוגים של כלי-רכב חשמליים: מכונית עירונית שיכולה לשמש גם כמונית אוטונומית, רכב היסעים עירוני או רכב משלוחים, ומשאית בינעירונית קלה המותאמת לשוק האמריקאי.
חברת אפל (Apple) חשפה אתמול את המעבד החדש שלה, M1, אשר מריץ את המחשבים האישיים החדשים MacBook Air, MacBook Pro ו-Mac mini. מדובר במעבד החזק ביותר שפותח עד היום בחברת אפל, אשר יוצא לשוק במסגרת תוכנית אסטרטגית להשגת עצמאות מלאה בתוך שנתיים – והפסקת השימוש במעבדי אינטל בכל המוצרים שלה. בסיום התקופה הזאת, כל המעבדים של כל מוצרי אפל יתבססו על פלטפורמת עיבוד משותפת אשר תפותח בחברת אפל עבור המוצרים של אפל, ותהיה מותאמת למערכות ההפעלה ולתוכנות של אפל.
אפל לא מסרה פרטים רבים על המעבד החדש, אולם מהמידע שפורסם מתברר שמדובר בשבב SoC ענק הכולל 16 מיליארד טרנזיסטורים ומיוצר בגיאומטריה של 5 ננומטר. למעשה, זה מעבד ה-CPU הראשון בעולם המיוצר בתהליך הזה. הוא כולל 8 ליבות CPU: ארבע ליבות מיועדות לספק ביצועים מקסימליים וארבע ליבות המיועדות לספק ביצועים אופטימליים מבחינת ההספק. ניתן להפעיל אותן בנפרד או ביחד. להערכת אפל, הוא חזק פי 3.5 ממעבד Intel Core i7 ארבע ליבות המותקן במחשב MacBook Air.
השבב החדש כולל מנוע GPU בעל 8 ליבות המסוגל לעבד 25,000 נימות בו זמנית, מעגל האצה ליישומי לימוד מכונה ומנוע רשתות עומק נוירוניות (Neural Engine) בעל 16 ליבות המסוגל לבצע 11 טריליון פעולות עיבוד בשנייה. השבב כולל מערך גישה לזיכרון מסוג Uniform Memory Access – UMA אשר הובאה מעולם המחשבים המקביליים הגדולים. זוהי ארכיטקטורה שיתופית אשר מבטיחה שזמני הגישה לזיכרון הם אחידים בלי תלות בזהות המעבד הניגש לזיכרון, או במיקום המידע בזיכרון.
השבב M1 גם ישנה את פני לוחות האם של מחשבי אפל, מכיוון שהוא כולל את ממשקי התקשורת (I/O) ומעגלי האבטחה כשהם משולבים בתוך ה-SoC, ולכן לא יהיה צורך לנהל אותם מהכרטיס האלקטרוני. סגן נשיא אפל והאיש שאחראי על פיתוח החומרה בחברה, הישראלי ג'וני סרוג'י, אמר שפיתוח השבב מתבסס על נסיון של יותר מ-10 שנים שנצבר במהלך פיתוח שבבים ל-iPhone, ל-iPad ול- Apple Watch. "כאשר מדברים על שבב הפועל בהספק נמוך, ה-M1 הוא מעבד ה-CPU המהיר בעולם. הוא יספק את הביצועים הגרפיים הטובים ביותר למחשבים אישיים. זהו השבב הטוב ביותר שאי-פעם ייצרנו".
מחברת איידיגיטל, יבואנית אפל בישראל, נמסר שלהערכתה המחשבים החדשים יגיעו לארץ בשבועות הקרובים. מנכ"ל חברת Wediggit השותפה של אפל בישראל במגזר העסקי, נתי דרוטין, אמר שהשקת מחשבי Mac המצוידים במעבדי אפל היא נקודת מפנה היסטורית, שכן לראשונה תהיה לה שליטה מלאה על כל ביצועי המחשבים. "מחשבי מק נכנסים בישראל למגזר העסקי. השנה נמכרו בארץ כ-50,000 מחשבי מק, מתוכם כ-20,000 נרכשו על-ידי חברות הייטק מקומיות וגלובליות".
למעלה: אור משכבה אטומית המפרידה בין הספינים של פוטונים הנפלטים ממוליך למחצה דו-מימדי. איור: Scholardesigner co.
חוקרים בטכניון פיתחו מקור אור חדש המבוסס על שכבה אטומית בודדת. הפיתוח התפרסם במאמר שהופיע בכתב העת המדעי Nature Nanotechnology. התגלית מבוססת על אינטראקציה של שכבה אטומית בודדת עם מערכי ננו-אנטנות על שבב סיליקון תוך יצירת פגמים בגבישים פוטוניים. היא מאפשר שליטה בספין של הפוטונים הנפלטים בחומר דו-ממדי, וסוללת דרך לפיתוח התקנים פוטוניים חדשים המבוססים על "ספינאופטיקה בסקאלה אטומית".
המחקר נערך בקבוצה של פרופ' ארז חסמן, ראש המעבדה לפוטוניקה בסקאלה אטומית, ביחד עם פרופ' אלעד קורן, ראש המעבדה לננו-חומרים אלקטרוניים וננו-רכיבים בפקולטה למדע והנדסה של חומרים. הוא בוצע והובל על ידי ד"ר קישו רונג (Dr. Kexiu Rong) וד"ר בו וונג (Dr. Bo Wang) בשיתוף ד"ר אלחנן מגיד, ד"ר ולדימיר קליינר, אבי ראובן, בר כהן ושאול כצנלסון.
מהם חומרים דו-מימדיים?
לדברי פרופ' קורן, "בשנת 2004 נבחנה לראשונה האפשרות ליצירת שכבה אטומית בודדת כשהפיזיקאים אנדרה גיים וקונסטנטין נובוסלוב, לימים חתני פרס נובל בפיזיקה (2010), פיתחו שיטה פשוטה ליצירת שכבות בודדות של אטומי פחמן. הם הצמידו נייר דבק לפיסת גרפיט וקילפו את החומר שכבה אחר שכבה עד להשגת שכבת אטומים בודדת המכונה גרפן. הם הראו ששכבת החומר האטומית שונה מאוד בתכונותיה מתכונותיו של החומר בצורתו התלת-ממדית. זהו חומר חזק פי מאה מפלדה ועם תכונות חשמליות יוצאות דופן. על-פי ההערכות הוא צפוי לחולל מהפכה במוליכים ובמוליכים-למחצה, בצגים ובמסכים, בתאים סולריים ועוד".
פרופ' חסמן הסביר: "בעקבות גילוי הגרפן התגלו ונחקרו חומרים דו-ממדיים רבים כגון מוליכים למחצה שונים שמאפשרים לקבל גם תכונות אופטיות מעניינות. שבבים אלקטרוניים סטנדרטיים מבוססים על סיליקון, המגביל מאוד את פיתוח הדור הבא של המחשבים, המחייב שילוב של אלקטרוניקה ופוטוניקה. זאת בין השאר בשל חסרונו של מצב חיוני הקרוי 'פער אנרגיה ישיר' בסיליקון. להפתעתנו, במוליכים-למחצה דו-ממדיים התגלה אותו פער אנרגיה ישיר, המאפשר לשלב פוטוניקה ואלקטרוניקה בסדרי גודל ננומטריים, לייצר בעזרתם התקנים פוטוניים אקטיביים ולסלול דרך לדור הבא של השבבים".
אלקטרוניקה מסוג חדש
כדי למזער את השבב האלקטרוני ולהגדיל באופן משמעותי את מהירות העיבוד ואת קצב העברת האינפורמציה, הגישה המקובלת כיום היא ספינטרוניקה – ביצוע פעולות על הספין, אחת מתכונותיו החשובות של האלקטרון, ולא על זרם האלקטרונים. לפני כמה שנים ייסד פרופ' ארז חסמן מהטכניון תחום חדש בשם ספינאופטיקה, המאפשר לנצל את הספין של הפוטונים באמצעות מטא-משטחים לטובת העברה ועיבוד אינפורמציה בשבבים פוטוניים. העברת האינפורמציה מבוססת על שליטה בספין הפוטוני בעזרת ננופוטוניקה – אופטיקה בסקאלת הננומטר.
מוליכים למחצה דו-ממדיים, מאופיינים ברמות אנרגיה שהפליטה מהם תלוית ספין (Spin valleys). החוקרים בטכניון החליטו לנצל את התכונה הזאת ולצמד שכבה אטומית בודדת של טאנגסטן סלנייד לננו אנטנות המאפשרות לקבל מקור אור והתקנים פוטוניים אחרים באמצעות תוך שליטה ועיבוד אינפורמציה ברמת הספין הפוטוני. הם הצליחו לייצר מקור אור משכבה אטומית בודדת המפרידה וממיינת בין הספינים של הפוטונים הנפלטים מהמוליך למחצה הדו-ממדי. תגלית מדעית זאת תאפשר לשלב בין ספינטרוניקה וספינאופטיקה ולפתח התקנים מסוג חדש בקנה מידה אטומי.
חברת קיידנס (Cadence) הודיעה שמעבדי ה-DSP שלה ממשפחת טנסיליקה אשר הותאמו ליישומי רכב, ConnX B10 ו-ConnX B20, קיבלו הסמכת Automotive Safety Integrity Level B – ASIL-B, בהתאם לתקן הבטיחות ISO 26262:2018 של תעשיית הרכב. המעבדים עברו תהליך התאמה ליישומי בטיחות ממונעים, דוגמת מערכות V2X, מערכות מכ"ם ממונע וניהול חיישני LiDAR. להערכת החברה, אלה מעבדי ה-DSP הראשונים בתעשייה שקיבלו הסמכת ASIL-B.
האישור הזה חיוני עבור הפיתוח של מערכות על-גבי שבב (SoCs) לשילוב במערכות נהיגה אוטונומית ובמערכות ADAS (מערכות סיוע לנהג). מעבדי Tensilica ConnX תומכים במגוון סוגי נתונים (8b, 16b, 32b ו-64b) ובחישובי נקודה צפה בתקן IEEE 754. הם כוללים מאיצים פנימיים ייעודיים למערכות מכ"מ, לידאר ו/או תקשורת. הם מתוכנתים בשפת Tensilica Instruction Extension ומבוססים על ארכיטקטורת מערך פקודות (ISA) משותפת.
חברת קיידנס מספקת כלים לתכנון אלקטרוני ומודולי IP עבור תכנוני שבבים. לחברה שני מרכזי פיתוח ומרכז מכירות בישראל. את הפעילות העסקית מוביל אדר סגל ואת פעילות הפיתוח מוביל פרופ' זיאד חנא.
חברת DustPhotonics ממודיעין מינתה את רונן לווינגר (בתמונה למעלה) לנשיא החברה. במסגרת התפקיד הוא יהיה אחראי על המחקר, הפיתוח והתיפעול, וידווח למייסד משותף ולמנכ"ל בן רובוביץ. לווינגר מגיע מחברת אינוויז שבה הוא היה אחראי על הקמת מערך ההנדסה ובקרת האיכות של חיישני ה-LiDAR של אינוויז, אשר צריכים לעמוד בדרישות המחמירות ביותר של תעשיית הרכב. לפני-כן הוא שימש סגן נשיא בכיר בחברת מלאנוקס, שבה ניהל קבוצה המונה כ-350 עובדים.
חברת DustPhotonics מפתחת ומייצרת פתרונות תקשורת אופטיים מהירים עבור מרכזי נתונים גדולים ועתירי עיבוד. המוצרים של החברה מבוססים על טכנולוגיית AuraDP עצמית, אשר מאפשרת לשפר את האיכות של מחברים תקשורת אופטיים באמצעות טכניקת כיוונון מדוייקת וייחודית שהחברה פיתחה, המתאימה גם לתהליכי ייצור המוני. המוצרים של החברה הם מקמ"שים נשלפים המאפשרים לספק תקשורת איתרנט במרכז הנתונים מהירויות של עד 400GB/s ובמרחקים של עד 100 מטר בין השרתים.
החברה הוקמה בשנת 2017 על-ידי קבוצה של מומחים בתחום התקשורת האופטית: המנכ"ל בן רובוביץ' שימש כמנהל קבוצת שלמות האות במלאנוקס ולאחר מכן ניהל במשך ארבע שני את קבוצת פיתוח האלקטרו-אופטיקה של Amphemol TCS. הטכנולוג הראשי ד"ר קובי השרוני, שימש כמנהל הפיתוח של תחום האלקטרו-אופטיקה בחברת Compass Networks.
המתכנן הראשי אמיר גרון, הגדיע לחברה אחרי 30 שנות נסיון בתחום האופטיקה ,שבהן שימש כמנהל צוותי פיתוח בחברות כמו קיארו, אינדיגו ו-Compass Networks. ראש תחום הסיליקון פוטוניקס, יואל שטרית, מגיע מחברת אינטל שבה עסק בפיתוח טכנולוגיות סיליקון פוטוניקס חדשניות. החברה הוקמה בהשקעה ראשונית של היו"ר אביגדור וילנץ. בשנת 2019 היא ביצעה סבב גיוס ראשון בהיקף של 25 מיליון דולר בהובלת אינטל קפיטל ובהשתתפות וולדן (WRVI Capital). בעקבות הגיוס הצטרף ליפ בו-טאן בתחילת 2020 אל דירקטוריון החברה.
חברת סלווייז (Cellwize Wireless Technologies) מקרית עתידים השלימה סבב גיוס הון שני בהיקף של 32 מיליון דולר שהובל על-ידי אינטל קפיטל (Intel Capital) וקואלקום וונצ'רס (Qualcomm Ventures), בהשתתפות Verizon Ventures, Samsung Next ובעלי מניות קיימים. הגיוס הקודם של החברה התבצע בדצמבר 2015, ובמסגרתו היא גייסה 24.5 מיליון דולר. החברה פיתחה את פלטפורמת Cellwize Chime, שהיא תוכנת בינה מלאכותית ולימוד מכונה מבוססת ענן, אשר לומדת את הרשת הסלולרית ומסייעת למפעילים לנהל את הרשת, לפרוס רשתות חדשות, ולבצע אופטימיזציה של השירותים באופן אוטומטי.
החברה שהוקמה בשנת 2012 על בסיס טכנולוגיה לאופטימיזציה של תשתית הרשת האלחוטית הסלולרית, ביצעה בשנים האחרונות תפנית בהגדרת המשימה ופיתחה את מערכת Chime שנועדה לאפשר פריסה ועדכון אוטומטי של הרשת הקיימת. הצורך בפתרון כזה נובע מהסיבוכיות של רשתות הדור החמישי, אשר כוללות כמות עצומה של תאים סלולריים ושל ציוד אלחוטי מתוצרת יצרנים שונים. משימת הפריסה, המעקב והאופטימיזציה של רשת כזאת היא כמעט בלתי אפשרית ללא אוטומציה. בעקבות זאת קיבלה החברה ציון לשבח מיוחד מחברת המחקר פרוסט אנד סאליבן.
ורייזון פורסת 5G באמצעות סלווייז
המערכת כבר נמצאת בשימוש בידי לקוחות גדולים. בחודש יולי 2020 הודיעה חברת ורייזון (Verizon) שהיא משתמשת במערכת Chime של סל-ווייז כדי להאיץ פריסת הרשת החדשה שלה, Verizon 5G. "האלגוריתמים של המערכת מבצעים אופטימיזציה אוטומטית של התאים הסלולריים ברשת הדור החמישי ומפשטים את תהליך הפיתוח והפריסה של יישומים חדשים". ההון שגוייס יממן את הרחבת הפעילות הגלובלית של החברה, את הכניסה לשוק הרשתות הסלולריות הפרטיות ולהמשיך את פיתוח הטכנולוגיה.
חברת סלווייז מנוהלת על-ידי אופיר זמר שהיה ממייסדי חברת Pontis, ולפני-כן מנהל חטיבת המסרים המיידיים של קומברס. היו"ר הוא דורון ענבר, לשעבר מנכ"ל ECI טלקום. לחברה יש כיום כ-40 לקוחות, בהם:טלפוניקה, נקסטל, סלקום, בל ומוביקום, המפעילים 3 מיליון תאים סלולריים המריצים את תוכנות החברה ומספקים שירות לכ-800 מיליון מנויים ב-16 מדינות.
המוצר של החברה שייך לקטגוריית פתרונות SON – Self-Organizing Network. להערכת חברת מרקטס אנס מרקטס, השוקר הזה נמצא בצמיחה בעקבות הפריסה של רשתות הדר החמישי וצפוי להגיע להיקף של כ-7.3 מיליארד דולר בשנת 2025. במקביל, היישום של המערכות יתרחב גם להרחבת יישומי התפעול, והספקי התקשורת ישתמשו בטכנולוגיות האלה כדי לספק שירותים מוספים כמו אנליטיקה עסקית ושירותי מיקום משלימים לרשתות המיקום הלווייניות.
חברת סיוה מהרצליה (CEVA) הצליחה לפרוץ את מחסום הכניסה אל שוק הרכב האוטונומי, באמצעות עסקה גדולה מאוד עם חברת רנסאס (Renesas) אשר תייצר ערכת שבבים למערכות ADAS של ענקית רכב יפנית. לדברי מנכ"ל החברה, גדעון ורטהייזר, "זהו הסכם מונומנטלי בתחום מערכות ה-ADAS לכלי רכב". הפרטים התבררו במהלך שיחת הוועידה שלאחר פרסום התוצאות הרבעוניות, שבהן החברה דיווחה על צמיחה של 6% במכירות בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, להיקף של כ-25 מיליון דולר.
ורטהייזר סיפר שההסכם נחתם במהלך הרבעון, ושהוא קשור לרצון של היצרניות לפתח יכולת עצמית ולא להיות תלויות בספקיות חיצוניות. ורטהייזר: "הדיגיטליזציה של הרכב נדחפת על-ידי מערכות ADAS ומביאה לעלייה דרמטית בהיקף השימוש במעבדים ותוכנות בינה מלאכותית לעיבוד מידע המגיע מהחיישנים. אבל לצד חברות המספקות פתרונות סגורים כמו אנבידיה ומובילאיי, היצרנים מחפשים טכנולוגיות פתוחות, שיאפשרו להן לפתח את המערכות שלהן מבלי להיות נעולות בפתרונות הסגורים".
12 מצלמות ו-15 מערכות מכ"ם בכל מכונית
"היכולת שלנו לספק מעבדי DSP וטכנולוגיית לימוד עומק (CDNN AI compiler) היתה מרכיב מרכזי שהוביל להסכם רחב-היקף שחתמנו עם יצרנית שבבים גדולה מאוד הפעילה בתחום הרכב. היצרנית קיבלה פרוייקט גדול מאוד מענקית רכב יפנית, לפיתוח פתרונות ADAS אשר יספקו יכולת נהיגה כמעט אוטונומית (L2+ and L3) למכוניות חדשות אשר ייכנסו לייצור בשנת 2025".
לדבריו, מדובר במערכת אשר צריכה לעבד עד 12 מצלמות רכב ועד 15 מערכות מכ"ם בו-זמנית כדי לקבל תמונת מצב מלאה של כל סביבת הרכב (360 מעלות). "לצורך הפרוייקט, הלקוח ישתמש במעבדי ה-DSP המתקדמים ביותר שלנו, ובתוכנת הבינה המלאכותית שלנו". ככל הנראה מדובר במעבדי SensPro, אשר הוכרזו באפריל 2020 ואשר יצאו אל השוק ברבעון השלישי. הם כוללים מעבדים וקטוריים ומעבדים סקלאריים המספקים עוצמת עיבוד של עד 400GFLOPS. כאשר מייצרים אותם בגיאומטריה של 7 ננומטר, הם יכולים לפעול במהירות שעון של עד 1.6GHz.
הכפלת המכירות בתחום ה-IoT
ורטהייזר גם גילה שמדובר ברכב מקטגוריית המכוניות המשפחתיות, כלומר לא רכב יוקרתי אולם לא רכב זול. פירוש הדבר שצפוי ייצור המוני של מספר גדול של מערכות, ויש לעובדה הזאת השפעה מהותית על היקף התמלוגים שסיוה צפויה לקבל. גם בתחום התקשורת האלחוטית סיוה נהנתה מהצלחה במהלך הרבעון, למרות פגיעה במכירות המעבדים למודמי סמארטפון מהדור החמישי, לאור החלטתה של אפל לצייד את מכשירי האייפון במודמים של קואלקום במקום במודמים שקיבלה בעבר מאינטל.
ורטהייזר: "התקדמותנו בשוקי תחנות הבסיס ומוצרי IoT היתה עצומה. התמלוגים בקטגוריה הזו גדלו ב-105% לעומת הרבעון המקביל, הודות לפריסה המהירה של תחנות בסיס דור 5 בסין, והשקת מוצרים חדשים המבוססים על בלוטות', Wi-Fi והיתוך החיישנים שלנו". להערכת חברת אופנהיימר העוקבת אחר סיוה, ההפסד הזה לא בא לידי ביטוי בתוצאות הרבעוניות מכיוון שהוא קוזז על-ידי עלייה של 10% בהיקף התמלוגים ממוצרים אחרים שיש בהם שבבים של החברה.
חברת דאסו סיסטמס (Dassault Systemes) השיקה את הגרסה החדשה של תוכנת התיב"ם התלת-מימדית SOLIDWORKS 2021, אשר כוללת שיפור בתהליכי העבודה וביכולות הסימולציה, ביחד עם קישוריות אל התוכנות האחרות של החברה, המופיעות בפורטפוליו 3DEXPERIENCE WORKS. במקביל, היא יצאה גם במתכונת של 3DEXPERIENCE SOLIDWORKS המאפשרת לבצע את כל תהליך התכנון באמצעות פלטפורמת הענן 3DEXPERIENCE של החברה.
בראיון מיוחד ל-Techtime הסביר מנכ"ל סולידוורקס, ז'אן פאולו באסי, שגרסת 2021 של התוכנה מספקת מענה למגמות החדשות המעצבות את עולם התכנון ההנדסי המכני והאלקטרוני. באסי: "אנחנו רואים מגמת התפתחות יציבה בשלושה צירים מרכזיים: אינטגרציה, סימולציה ואוטומציה. בתחום האינטגרציה אנחנו רואים שהתכנון נעשה רב-תחומי. הפרוייקטים כבר לא מתמקדים במכניקה, באלקטרוניקה או בחומרים, אלא בכל התחומים בו-זמנית. המגמה היא לשלב את כל התחומים בתכנון אחד".
תאומים וירטואליים של העולם הממשי
"ביחד עם המגמה הזאת, התעשייה מתחילה להכיר בחשיבות ההמשכיות הדיגיטלית. זה קשור למושג תאומים וירטואליים: הצורך בייצוג דיגיטלי של העולם הממשי. אפילו של רצפת הייצור ושל הבניין או כל נכס אחר של החברה. כאשר אתה מתכנן מכונת ייצור או מערכת מיזוג אוויר, חשוב לדעת מה הם מאפייני הסביבה שבה המערכת תפעל. והדבר דורש ייצוג דיגיטלי של כל משאבי הארגון. הדבר קשור גם לנושא ניהול חיי המוצר, PLM, וזו הסיבה שאנחנו מדברים היום על פלטפורמת תכנון ולא על תוכנת תיב"ם.
"המגמה החשובה הבאה היא אוטומציה. זוהי מגמה רחבה מאוד המתמקדת כיום בהאצת התכנון באמצעות מניעת הצורך בפעולות חוזרות. היא נמצאת בכל מקום, החל משלב התכנון וכלה באופטימיזציה של שרשרת האספקה. מערכות CAD דורשות היום הרבה עבודה אינטנסיבית הכרוכה בהרבה מאוד פעולות שצריך לחזור עליהן במהלך התכנון. לכן יש בהן הרבה מקום לאוטומציה. אבל התהליך הזה נמצא רק בתחילת דרכו. אנחנו מאמינים שבאמצעות לימוד מכונה ובינה מלאכותית ניתן יהיה לבצע אוטומציה בהיקף ובעומק של היו מוכרים בעבר".
התוכנה תדע לחזות את הצרכים של המתכנן
"כ-70% מהתכנון של מערכות חדשות מבוססים על מערכות שכבר תוכננו בעבר. לכן מערכת תוכנה שתדע לזהות את ההקשר של התכנון, תוכל לחסוך את הצורך בתכנון חוזר. בינה מלאכותית תוכל לחזות מגבלות שונות המשפיעות על התכנון, ובכך לקצר את מראש את התהליך. זהו העתיד של מערכות התכנון. הגדרנו מפת דרכים לעשר השנים הבאות וכבר התחלנו לממש אותה. למשל, באמצעות זיהוי מראש של תבניות גיאומטריות בתכנון של רכיבים וחלקים.
סימולציה תלת מימדית של מערכת בקרת הספק
"המגמה השלישית המעצבת את עולם התכנון היא סימולציה. מדובר בתהליך ההופך לחלק בלתי נפרד מהתכנון. כדי להתמודד עם המגמה הזאת יש צורך ביכולות סימולציה של כל תחומי הפיסיקה: טמפרטורות, חוזק חומרים, קרינה אלקטרומגנטית, תנועת נוזלים וגאזים, שדות מגנטיים ועוד. אנחנו מביאים לכאן את היכולות של דאסו סיסטמס".
הווירוס קידם את רעיון התאום הווירטואלי
"ניקח לדוגמה תכנון וייצור של חלק מתכתי באמצעות מדפסת תלת- מימד. ניתן לייצר את החלק באמצעות תרכובות שונות שניתן לשלוט בהרכבן, אבל לכל אחת מהן יש התנהגות אחרת והיא מייצרת לחצים ויכולות עמידה בתנאים שונים. אלה גורמים שיש לסמלץ לפני שמתחילים בייצור, מכיוון שהייצור של החלק עצמו יכול להימשך מספר ימים".
מגיפת הקורונה השפיעה על האופן שבו התעשייה מתייחסת אל נושא התכנון?
"היא האיצה תהליכים קיימים. הלקוחות מודעים יותר לצורך בהמשכיות דיגיטלית ובעבודה בענן המאפשרים להמשיך ולנהל את העסק מכל מקום ובכל זמן – למשל כשהעובדים צריכים להיות בבית. הסימולציה עזרה לחברות לשנות במהירות את הייעוד של קווי ייצור בהתאם לבקשת השלטונות. הרבה לקוחות שביקשו מאיתנו לעשות סימולציה של מערכות האיוורור שלהן כדי לשמור על בריאות העובדים ולצמצם את ההדבקה, גילו עד כמה חשוב שיש להן ייצוג דיגיטלי של המתקנים, ואפילו מידע דיגיטלי על מיקום העובדים ומספר העובדים בכל משמרת. מגיפת הקורונה הדגישה את החשיבות של המושג תאום וירטואלי (Virtual Twin)".
אלכס קורנהאוזר, ממקימי חברת אינטל ישראל ודירקטור בחברת טאואר סמינקונדקטור, נפטר ממחלה קשה והובא למנוחות ביום ו' האחרון בבית עלמין נהריה (קיבוץ כברי). בן 74 היה במותו. קורנהאוזר תרם תרומה עצומה להתפתחות תעשיית השבבים בישראל. בשנת 1977 הוא עלה לארץ מרומניה עם אשתו ושני ילדיו לאחר שסיים אל לימודי האלקטרוניקה במכון הפוליטכני של בוקרשט.
בשנת 1978 הוא התקבל לעבודה בחברת אינטל ישראל שהיתה בתחילת דרכה בארץ, ונשאר בה עד לשנת 2008. בין השנים 2000-2007 הוא גם שימש כמנכ"ל אינטל ישראל. בראיון לבלוג של אינטל שהתפרסם לפני שנתיים הוא סיפר על שנותיו הראשונות בחברה: "אינטל הייתה החברה הראשונה והיחידה שאליה ניגשתי לראיון עבודה, והתחלתי לעבוד בה בינואר 1978. באותם ימים ישבנו במחסן במת"מ (בחיפה) ומנינו כ-40 עובדים. אני חושב שאני הייתי המתכנן שבבים מספר 12 בחברה.
"מדובר ב'עידן האבן' ההרואי של תכנון השבבים. כמעט כל העבודה נעשתה באופן ידני, לרבות תכנון המעגלים הלוגיים והאימות של התכנון. הבדיקות של חוקי התכנון היו מוגבלות למדי ונעשו בטכניון, משום ששם היה מחשב IBM. הפרויקט הראשון שלי כמהנדס תכנון היה ה-8087, שהוא מעבד-העזר המתמטי של המעבד 8086. זה היה מוצר ראשון מסוגו בתעשייה, אשר הניב לאינטל הצלחה טכנית ומסחרית עצומה ושימש גם כאבן הפינה של אינטל ישראל כמרכז לחדשנות, פריצות דרך ומצוינות הנדסית".
אלכס עבר בפיתוח שבבים עד לשנת 1994, כאשר בארבע השנים האחרונות שימש גם כמנהל מרכז הפיתוח בחיפה. באותה שנה הוא עבר ממו"פ לייצור, לעבודה במפעל פאב-8 שהיה לאינטל בירושלים. בשנת 1996 אישרה ממשלת ישראל את תוכנית ההשקעות של אינטל להקמת מפעל בקריית גת. קונהאזור עבר לקרית גת כדי לנהל את הבנייה, ההקמה והתיפעול של פאב 18 החדש, אשר ייצר שבבים בפרוסות סיליקון בקוטר של 200 מ"מ. זה היה פרוייקט ענק שממנו צמחה קריית הייצור הנוכחית של חברת אינטל.
בשנת 2000 הוא מונה לתפקיד מנכ"ל אינטל ישראל, ופיקח על עבודות ההקמה של פאב 28 שהחלו בשנת 2005. זה היה אחד מהמתקנים החשובים של אינטל העולמית וייצר את המעבדים החדשים ביותר שלה בפרוסות סיליקון בקוטר של 300 מ"מ. אחרי 30 שנה באינטל, הוא המשיך לתרום לתעשיית הסמיקונדקטור הישראלית: הוא שימש במשך שנתיים וחצי כמנהל הפעילות הגלובלית של נומוניקס, יצרנית שבבי זיכרון שהוקמה על-ידי אינטל ו-ST והפעילה מתקן ייצור בקרית גת, ונמכרה ב-2020 לחברת מייקרון.
בתריסר השנים האחרונות הוא שימש כדירקטור בחברת טאואר סמיקונדקטורס ובחברת פריורטק. קורנהאוזר מוכר בתעשייה כמנהיג עסקי וטכנולוגי מעורר השראה, פטריוט ישראלי ואיש נעים הליכות. יהי זכרו ברוך.
הדו"ח הרבעוני של חברת קואלקום (Qualcomm) בתדהמה. בניגוד ליצרניות שבבים כמו NXP, און-סמי ואפילו חברת אינטל אשר הציגו ירידה מתונה במכירות, קואלקום דיווחה השבוע על צמיחה של 73% במכירות הרבעון האחרון של השנה הפיננסית 2020 (שהסתיימה בחודש ספטמבר), להיקף של כ-8.3 מיליארד דולר. ברבעון המקביל אשתקד הסתכמו המכירות בכ-6.5 מיליארד דולר. בתגובה לדו"ח המפתיע עלתה מניית קואלקום בכ-19% והיא נסחרת כעת לפי שווי שוק של 145.5 מיליארד דולר.
למרות שבחישוב שנתי המכירות ירדו ב-1% והסתכמו בכ-23.5 מיליארד דולר, המנכ"ל סטיב מלנקומפף (בתמונה למעלה) אמר שתוצאות הרבעון האחרון מחזקות את תחזית הצמיחה של החברה לשנת 2021, המבוססת על התרחבות השימוש בטכנולוגיות הדור החמישי ו"מהפיכת התקשורת האלחוטית המתחוללת כיום. ההשקעות שלנו בתחום ה-5G מתחילות להחזיר את עצמן, והשינויים בשוק התקשורת האלחוטית יחזקו אותנו בתחומי ה-RF, ה-IoT והרכב".
המאמץ המרכזי התמקד בבניית מעמד מוביל בתחום ה-5G, כמו שיש היום לקואלקום בתחום ה-4G. במהלך 2020 החברה חתמה על 110 הסכמים "הכוללים את כל יצרני הטלפונים המובילים". בשיחת הוועידה לאחר פרסום הדו"ח, הוא אמר שמהפיכת הדור החמישי היא ההזדמנות הגדולה ביותר בהיסטוריה של החברה, והיא תימשך שנים שנים רבות ותשפיע על הרבה מאוד תעשיות מעבר לתקשורת האישית הניידת.
"לפני מספר שנים הערכנו שתחום ה-RF יהיה אחד מהתחומים הצומחים עקב כניסת הדור החמישי, וביצענו השקעות גדולות מאוד בפיתוח מעגלי RF. השנה הסתכמו המכירות שלהם בכ-2.4 מיליארד דולר – צמיחה שנתית של 60%. כעת אנחנו מתאימים את כל פתרונות ה-RF שלנו לתעשיית הרכב. כל המוצרים שלנו בתחום יהיו תואמים לתקני תעשיית הרכב".
כל המגמות האלה הן תוצאה של התפתחות הדור החמישי. להערכת קואלקום, יש לטכנולוגיה הזאת סיכוי לספק מהירויות תקשורת של עד 10Gbps בזמני השהייה של פחות מ-5 מילי-שניות. התשתית הזאת תאפשר לשמור על תקשורת ניידת רציפה גם במכשירים הנעים במהירות של כ-500 קמ"ש ובדחיסות של יותר ממיליון מכשירים לכל קילומטר מרובע. לפני שבועיים היא החלה במסע לכיוון הזה, כאשר הכריזה על שיתוף פעולה עם ורייזון ואריקסון בפיתוח משותף של תשתית דור חמישי אשר תספק מהירות תקשורת של עד 5.06Gbps באמצעות תקשורת בגלים מילימטריים בתחום 24GHz-30GHz.
חברת קואלקום מפעילה שני מרכזי פיתוח גדולים בישראל, בחיפה ובהוד השרון, אשר מפתחים פתרונות Wi-Fi, מודמים, טכנולוגיות RF בגלים קצרים (Sub 6GHz וגלים מילימטריים), ושבבי קישוריות המתחברים אל תשתיות הדור החמישי.
חברת טקאיה (Techaya) מאור-עקיבא, המפתחת רכיבי תקשורת לשוק הצבאי, השיקה נתב תקשורת מוקשח אשר מסוגל להעביר וידיאו לא-דחוס בקצב של 10Gbps על-גבי כבלי נחושת. לדברי החברה, מדובר ברכיב התקשורת הראשון בשוק הצבאי המספק ביצועים כאלה בכבלי נחושת ולא בערוצים אופטיים. הדבר מוזיל עלויות, מייתר את הצורך בממירים ומפשט את ההטמעה במערכות מסתובבות בכלי-רכב צבאיים. החברה כבר קיבלה הזמנות לרכיב החדש משני לקוחות בחו"ל ומלקוח בטחוני גדול בארץ.
אודי פלגי, סמנכ"ל הפיתוח של החברה, הסביר ל-Techtime כי השוק הצבאי מסתכל כיום על השוק האזרחי ומנסה לייבא ממנו פתרונות חדשניים. "הקושי הוא להתאים את הרכיבים לתקנים הצבאיים, כדי שיוכלו לתפקד בתנאי שטח קשים של אבק, לחות, זעזועים, חסינות בפני הפרעות אלקטרו-מגנטיות, סייבר ועוד". המוצר של טקאיה מתבסס על מתגי איתרנט של חברת מארוול, ויושב בתוך מארז קשיח ועומד בתקנים צבאיים מחמירים.
יכולות ייצור בהודו
טקאיה מפתחת רכיבי תקשורת כדוגמת מתגים, נתבים וממירים אופטיים, המותאמים לשדה הקרב. החברה נוסדה ב-2003. הפרויקט הצבאי המשמעותי הראשון שבו השתלבה טקאיה היה במסגרת תוכנית ההצטיידות "צבא יבשה דיגיטלי" (צי"ד) של צה"ל, שנועדה לצייד את חילות היבשה והדרג הלוחם במערכות תקשוב מתקדמות.
חלק ממוצריה של טקאיה, בעיקר לשוק הישראלי, מפותחים על ידי החברה במיוחד בהתאם לדרישות הלקוח, ובמקביל היא מוכרת מוצרי מדף, בעיקר לשוק הבינלאומי. הכנסותיה של טקאיה נאמדות בכמה מיליוני דולרים בשנה, כאשר 65% לערך מההכנסות מגיעות מהשוק הישראלי, שבו היא מוכרת לחברות הביטחוניות המובילות.
בשנה האחרונה החלה החברה לכוון לשווקים בינלאומיים חדשים כמו הודו, יפן ודרום-קוריאה, וכן לחזק את בסיס הפעילות שלה בארצות הברית. פלגי מסביר כי כניסה לשווקים צבאיים בעולם כרוכה במקרים רבים בפיתוח יכולות ייצור בשוק המקומי. "בהרבה פרויקטים ביטחוניים גדולים, יש דרישה מצד הלקוח שהמערכות ייוצרו בשוק המקומי, כדי שהפרויקט יספק גם מקומות עבודה למשק המקומי. בשנה האחרונה ביססנו יכולות ייצור בהודו והרחבנו את יכולות הייצור בארצות הברית, וזה פותח לנו פתח לעוד פרויקטים."
חברת פורסייט (Foresight Autonomous Holdings) מנס ציונה השלימה הטמעת פלטפורמת העיבוד של חברת אנבידיה (NVIDIA) במערכת הראייה הממוחשבת שלה, QuadSight, המיועדת לשימוש בכלי רכב חכמים ובכלי רכב אוטונומיים. החברה דיווחה שהיא אימצה את פלטפורמת המיחשוב Jetson AGX Xavier של אנבידיה (בתמונה למעלה) להרצת האלגוריתם שלה, המעבד את התמונות ממערך מצלמות הרכב שהיא פיתחה.
המעבר נעשה ביחד עם כניסתה לתוכנית NVIDIA Inception המספקת לחברות שהתקבלו אליה גישה אל משאבים טכנולוגיים וייעוץ טכני בתחום הבינה המלאכותית ללא תשלום. התוכנית מיועדת לסייע להן לאמץ את פלטפורמות העיבוד הגרפי של אנבידיה עבור בניית היישומים שלהן. במסגרת הזאת, החלה פורסייט לעבוד על-גבי פלטפורמת התוכנה NVIDIA DRIVE. זוהי פלטפורמה פתוחה של יישומים מוכווני נהיגה אוטונומית אשר מיועדים להרצה על-גבי מחשבי DRIVEAGX.
המחשבים האלה מיועדים להתקנה ברכב וכוללים מעבדי CPU, GPU, מאיצי לימוד עומק (Deep Learning Accelerator), מאיצי ראיית מכונה, מעבדי אותות ועוד. הם מספקים 30 טריליון פעולות חישוב בשנייה. תפקידם הוא לעבד את המידע המגיע מהמצלמות, מהמכ"ם, מחיישני ה-LiDAR ומחיישנים המצויים בתוך הרכב, כדי לייצר תמונת מצב של הרכב ולתכנן את נתיב הנסיעה.
רכב ניסוי של פורסייט עם דגם מעבדתי של המצלמות
מערכת הראייה הממוחשבת QuadSight של פורסייט מבוססת על שימוש בשתי מצלמות אינפרה-אדום ובשתי מצלמות אור נראה. המערך הזה מיועד לספק יכולת ראייה סטריאוסקופית (תלת-מימדית), המדמה את אופן הראייה של העין האנושית. פורסייט דיווחה בעבר כי מבדקים שערכה העלו שהמערכת מספקת יכולת גילוי מכשולים המתקרבת ל-100%, בכל תנאי מזג האוויר או התאורה.
חברת פורסייט נסחרת בנסד"ק ובתל אביב לפי שווי שוק של 49.5 מיליון דולר. היא מחזיקה בבעלותה גם את חברת Rail Vision המפתחת מערכות ראייה חכמות לקטרים, וגם את חברת Eye-Net המפתחת אפליקציה המספקת התראות בטיחות בזמן-אמת למשתמשי-דרך, באמצעות טכנולוגיית V2X סלולרית.
המתקפה האסטרטגית שהחברות אנבידיה ו-AMD מבצעות בשנה האחרונה על המאחזים של אינטל בשוק השרתים ומרכזי הנתונים, מאלצת אותה להגיב באמצעות כניסה אל תחומים חדשים שהיו מזוהים עד עכשיו עם שתי המתחרות המתעצמות: מעבדים גרפיים ייעודיים (GPU). בשבוע שעבר חשפה אינטל את שבב ההאצה הייעודי Iris Xe MAX, המספק פונקציות של מעבד גרפי למחשבים ניידים ברמת הכניסה, המבוססים על מעבד מרכזי ממשפחת Tiger Lake. זהו המעבד הגרפי הראשון של אינטל לאחר 20 שנה שבהן לא היתה מעורבת בתחום הזה.
בשלב הנוכחי המעבדים החדשים לא מאיימים על מעמדן של AMD ואנבידיה בשוק מעבדי ה-GPU לגיימרים או ליישומי בינה מלאכותית, אולם הם מרמזים על התגבשותה של אסטרטגיה חדשה. מדובר בשבבים המיועדים לרמת הכניסה, אשר משחררים את ה-CPU מחלק ממטלות העיבוד הגרפי ומאיצות אותן. יותר מזה, גם הטכנולוגיה אינה חדשה לגמרי: בהכרזה על השבבים החדשים אינטל דיווחה שהם מבוססים על הארכיטקטורה של המודול הגרפי, Iris Xe, אשר קיים כבר בתוך מעבדי דור 11 של אינטל.
המחשבים הראשונים יוצאים אל השוק
למעשה, היא שלפה את התכנון (מיקרו-ארכיטקטורה) מתוך השבב והוציאה אותו לשוק במתכונת של מאיץ חיצוני המיוצרת מטרנזיסטורי SuperFin בגיאומטריה של 10 ננומטר. למרות כל אלה, המהלך אינו בלתי מהפכני. ברמה המיידית, הוא משנה את המבנה של לוח האם במחשבים ניידים ומוסיף לו מאיץ גרפי ייעודי. הדבר מאפשר להעניק למחשבים זולים ברמת הכניסה את הביצועים הגרפיים החזקים של מחשבים גדולים ויקרים. הם מופיעים ביחד עם חבילת התוכנה Deep Link, המתאמת בין פעילות המעבד הגרפי, המעבד הראשי ויישומי הבינה המלאכותית, ומאיצה פי 7 את מהירות הביצוע שלהם. השבבים החדשים יופיעו במחשבים ניידים של דל, אסוס ואייסר, אשר ייצאו לשוק כבר החודש.
מחשב Dell Inspiron 7000 הכולל את המעבד הגרפי של אינטל
במבט ראשון, זוהי כניסה מהוססת ולא מרשימה אל שוק חדש אשר צובר במהירות מעמד של שוק מרכזי בכל הרמות של תעשיית המחשבים: החל במחשבים אישיים ועד מחשבי על. אולם אינטל דאגה להבהיר שמדובר בצעד ראשון בלבד מתוך מהלך גדול יותר. בהודעה לעיתונות שהוציאה עם השקת הרכיבים החדשים היא מסרה: "זה המעבד הגרפי הבדיד הראשון של אינטל, במסגרת אסטרטגיה של החברה להיכנס אל שוק המעבדים הגרפיים".
ראג'ה קודורי חושף את האסטרטגיה
למעשה, האסטרטגיה הזו נחשפה במלואה כבר בחודש אוגוסט השנה, בפוסט של הארכיטקט הראשי של אינטל, ראג'ה קודורי, שפורסם באתר של אינטל לקראת ארועי Architecture Day 2020 של החברה. קודורי: "ארכיטקטורת Xe GPU מספקת את היסודות שיאפשרו לנו לבנות מעבדים גרפיים עד לרמה של ביצועי petaflops. בהמשך השנה נשיק גם מעבד GPU עבור שרתים. בתחום מרכזי הנתונים סיפקנו ללקוחות דוגמאות של המעבד הגרפי הראשון במשפחת Xe-HP. זהו מעבד עבור יישומי בינה מלאכותית כבדים ומערכות עתירות עיבוד, אשר מיוצר בטרנזיסטורים החדשים מסוג SuperFin".
בתמונה למעלה: רכב הלחימה סטרייקר המצוייד במערכות מכ"ם טקטי של ראדא
חברת ראדא תעשיות אלקטרוניות (RADA) דיווחה שמאז אמצע חודש ספטמבר 2020 היא קיבלה הזמנות של מערכות מכ"ם טקטי ניידות בהיקף מצטבר של כ-20 מיליון דולר. סך ההזמנות מתחילת 2020 הגיע ל-79 מיליון דולר, שהוא גידול של יותר מ-92% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד (41 מיליון דולר). כל ההזמנות החדשות מיועדות לשוק האמריקאי עבור יישומי הגנה מפני כלי טיס קטנים בלתי מאוישים (C-sUAS), הגנה אווירית לטווח קצר (SHORAD), התראה מפני פגזי מרגמה, טילים וארטילריה קצרת-טווח (C-RAM), ומערכות הגנה אקטיבית לרכב (VPS).
החברה מסרה שמרביתן הן הזמנות המשך מלקוחות קיימים, אשר ביצעו הזמנות ראשוניות מוקדם יותר השנה והחליטו להגדיל את היקף ההזמנות לאחר ניסויים שדה שביצעו. ההזמנות האחרונות יסופקו במחצית הראשונה של 2021. דב סלע, מנכ"ל ראדא, אמר: "ההזמנות מתחילות לבנות צבר משמעותי ל-2021. הן מעידות על המעבר שחל בשוק משלב ה'צורך הבהול' לשלב ה'צמיחה'.
"אנו מצפים לקבל הזמנות חדשות נוספות ביתרת 2020, בדגש על תוכנית ה-IM-SHORAD של צבא ארה"ב אשר בה זכתה לאחרונה חברת General Dynamics ושתגיע בהמשך גם לראדא". מדובר בתוכנית הצטיידות בהיקף של 1.22 מיליארד דולר, שבמסגרתה יספקו לצבא ג'נרל דיינמיקס, רייתאון וליאונרדו DRS נגמ"שי לחימה מסוג סטרייקר המצויידים במערכות הגנה אווירית.
משרד הביטחון האמריקאי ביצע בספטמבר הזמנה ראשונית בהיקף של 230 מיליון דולר עבור 28 כלי-רכב לצורך ניסויים. שאר ההזמנות בפרוייקט יגיעו בהמשך, כאשר כל ההזמנות יושלמו עד ספטמבר 2025. מערכת ההגנה האנטי-אווירית בכלי הרכב הקרביים שהוזמנו כוללת ארבע מערכות מכ"ם טקטי של חברת ראדא ומספקת הגנה בפני כלים בלתי מאויישים, מטוסים ומסוקים.
לפני כשבועיים קיבלה חברת סיליקום (Silicom) מכפר-סבא הזמנה הנחשבת לחשובה ביותר עבורה: מפעיל רשת תקשורת סלולרית ניידת ברמת Tier-1 החליט לבצע בחודשים הקרובים ניסויי שדה בפריסת רשתות 4G ו-5G המבוססת על ארכיטקטורת הרשת המודולרית שלה. ההזמנה הזאת מבטאת את שיתוף הפעולה המתהדק בין סיליקום לבין חברת אינטל: חלק ממרכיבי הארכיטקטורה פותחו בשיתוף פעולה בין שתי החברות, וההזמנה בוצעה בעקבות המלצה ספציפית של אינטל.
אינטל וסיליקום משתפות פעולה בתחומים נוספים, כמו פיתוח כרטיסי FPGA ובפיתוח כרטיסי eASIC, שהיא טכנולוגיית ביניים בין ASIC מלא לבין FPGA, המאפשרת לפתח רכיבים חדשים במהירות רבה. המרכיב של סיליקום כולל תכנון כרטיסי פיתוח לתכנון רכיבי תקשורת מבוססי eASIC. אולם שיתוף הפעולה המתהדק בתחום התקשורת הוא החשוב ביותר, מכיוון שהוא מתמקד בליבת המודל העסקי של אינטל ובשינוי הטכנולוגי שסיליקום מבצעת כיום בליבת המוצרים שלה.
רשת הטלקום "מתפרקת" למרכיבים סטנדרטיים
סיליקום מפתחת כרטיסי רשת ותקשורת בעיקר ללקוחות מתחום הטלקום, הענן ומרכזי המידע. בשנים האחרונות החברה ביצעה שינויים בתמהיל המוצרים, במטרה להתאים אותם לתפישה החדשה של רשתות הטלקום, אשר קיבלה את הכינוי Disaggregation Concept. התפישה האת מהווה הרחבה של המושג SD-WAN המבוסס על שימוש בשרתים מבוססי אינטל כדי לממש פונקציות רשת באמצעות תוכנה (NFV) ולא באמצעות קופסאות תקשורת ייעודיות.
בעקבות הצמיחה בהיקף וביכולות של הענן, התפיסה הזאת התפתחה לכדי שאיפה להשיג מודולריות של כל רשת התקשורת: הרשת "מתפרקת" (Disaggregate) ליחידות מודולריות הניתנות להתאמה בהתאם לצורך המקומי, ולתכנות באמצעות מערכות תוכנה שחלקן מבוסס קוד פתוח. סיליקום פיתחה מודולי DU – Distribution Units המאפשרים בנייה מודולרית של תשתיות תקשורת באמצעות פתרונות ה-SD-WAN וכרטיסי ההאצה שלה (Virtual Radio Access Network) שפותחו בסיוע אינטל.
מבחינת אינטל מדובר בהזדמנות להיות ספקית הפתרונות המרכזית לשוק התקשורת, ומבחינת סיליקום, זוהי כניסה לשוק חדש, אשר יגן עליה מפני הדעיכה בשוק מתאמי הרשת המסורתי שלה. הדבר כבר בא לידי ביטוי בתוצאות הכספיות: ברבעון השלישי של 2020 צמחו המכירות של סיליקום ב-18% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד והסתכמו בכ-28.4 מיליון דולר. העלייה לא מפצה על הירידה הכללית במכירות, מ-79.7 מיליון דולר בתשעת החודשים הראשונים של 2019 לכ-73.5 מיליון דולר ב-2020, אולם היא מבטאת את השינוי בתמהיל המוצרים.
בלי נוקיה ובלי אריקסון
מנכ"ל החברה, שייקה אורבך, הסביר בשיחת הוועידה לאחר פרסום הדו"ח בסוף השבוע, שהתוצאות הטובות של הרבעון הן תוצאה של התחזקות מגמת ה-Disaggregation בתעשיית הטלקום. "בשנים האחרונות התמודדנו עם ירידה בדרישה למתאמי השרתים שלנו, בעקבות המעבר של חברות התקשורת אל שירותי הענן. במקביל ראינו עלייה בדרישה למוצרי SD-WAN בעקבות מגמת הפרדה של הרשת (Disaggregation).
"מסורתית, שוק תשתיות התקשורת הניידת נשלט ברובו על-ידי נוקיה ואריקסון, אולם ספקיות התקשורת החלו לחפש פתרונות אחרים המתבססים על שרתי אינטל, דוגמת יוזמת Open Radio Access Networks (אשר תשמש בניסוי שהוזכר למעלה), כדי להפחית עלויות וכדי לא להיות תלויים בשני ספקים בלבד. התהליך הזה מעניק לנו הזדמנות עסקית וגישה אל שוק חדש. הזכייה שדיווחנו עליה היא הזכייה הראשונה של הארכיטקטורה שלנו בשוק הרשתות הסלולריות".
כבר כעת עיקר הייצור האלקטרוני העולמי מתבצע בסין. להערכת statista,בשנת 2020 יסתכם היקף הייצור העולמי של מוצרי צריכה אלקטרוניים בכ-375 מיליארד דולר, כאשר מתוכו סין אחראית לייצור בהיקף של כ-151 מיליארד דולר. אלא שמהדו"חות האחרונים של שתי מפיצות הרכיבים הגדולות בעולם, אבנט (Avnet) וארו (Arrow Electronics), עולה שאסיה מחזקת עוד יותר את מעמדה. לאור משקלה המכריע של סין בהיקף הייצור באסיה, כל התייחסות אל אזור זה היא בראש ובראשונה התייחסות אל סין.
לקראת סיום שנת הקורונה הראשונה, מתברר שתעשיית הייצור האלקטרוני בעולם מצליחה לשמור על היקף פעילות יציב מאוד, למרות סגירת מפעלים לתקופות קצובות ועבודה תחת תנאי ריחוק חברתי. כך עולה מדו"חות המכירות הרבעוניים של ארו ואבנט, אשר דיווחו על צמיחה של 2% במכירות במהלך הרבעון האחרון.
אצל אבנט, הרבעון הפיסקלי הראשון של שנת 2021 הסתיים באוקטובר 2020. מכירות החברה צמחו מ-4.6 מיליארד דולר אשתקד, לכ-4.7 מיליארד דולר השנה. מכירות מגזר הפצת הרכיבים צמחו ב-2.6%, והמכירות באמצעות ערוץ המכירות המקוון של Farnell צמחו ב-1.5% והסתכמו בכ-341 מיליון דולר ברבעון. המנכ"ל הזמני של אבנט, פיל גלאגר, הסביר שהעלייה נבעה בעיקרה מהתאוששות בשוק האסיאתי ובשוק הרכב העולמי. החלוקה הגיאוגרפית חשובה מכיוון שהיא מייצגת גם את מפת הקורונה וגם מגמות ארוכות טווח בתעשייה: המכירות באמריקה ירדו ב-0.8%, המכירות ב-EMEA עלו ב-0.7% והמכירות באסיה צמחו ב-4.8%.
הנמר האסיאתי מגרגר
המכירות של ארו ברבעון השלישי צמחו להיקף כ-7.2 מיליארד דולר (כאמור, צמיחה של 2% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד), אלא שהתמונה אינה מדוייקת לגמרי: מתוך הסכום הזה הסתכמו המכירות של חטיבת המחשוב הארגוני בכ-1.9 מיליארד דולר (ירידה של 5%), והמכירות של חטיבת הרכיבים, אשר מייצגות את הייצור האלקטרוני, צמחו ב-5% והסתכמו בכ-5.3 מיליארד דולר. גם כאן התמונה הגיאוגרפית ברורה: מכירות הרכיבים לשוק האמריקאי ירדו ב-13%, מכירות הרכיבים לאירופה ירדו ב-8%, ומכירות הרכיבים ללקוחות באסיה זינקו ב-29% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד.
מצד היישומים, החברה מדווחת על עלייה ניכרת בתחום המיקרו-בקרים 32 סיביות ורכיבים אנלוגיים לתעשיית הרכב. מנכ"ל ארו, מייק לונג, אמר ש-50% ממכירות הרכיבים היו לאסיה. אומנם, הוא הסביר, זהו בדרך-כלל הרבעון החזק ביותר בשוק האסיאתי, אולם הוא לא צופה התאוששות באירופה ובאמריקה לפני 2021. "זוהי השאלה הגדולה: מתי תהיה ההתאוששות באירופה ובארה"ב".
יצרנית המעגלים המודפסים הסינית, Bomin Electronics, החליטה להיכנס לשוק הישראלי וחתמה על הסכם נציגות בארץ עם חברת DMLRep הישראלית. החברה הסינית הוקמה בשנת 1994 ונסחרת בבורסה הסינית. היא מחזיקה בחמישה מפעלים בסין ובהונג קונג ובשנה האחרונה הסתכמו מכירותיה בכ-350 מיליון דולר.
החברה מייצרת מעגלים קשיחים, מעגלים גמישים-קשיחים, מעגלים רב-שכבתיים למערכות מיקרו-גלים, כרטיסי HDI – High Density Interconnect ועוד. המוצרים שלה משמשים במוצרי צריכה אלקטרוניים, ציוד רפואי, מערכות תעשייתיות, ציוד תקשורת, בתעשיית התעופה ובתחום התחבורה הכבדה (רכבות). בין לקוחותיה: ג'ייביל, פלקס, קיוסארה, הרמן וסמסונג.
חממת i4Valley הגלילית החלה לפעול ולבחון חברות מתחום Industry 4.0, וצפויה להיכנס החודש למתחם ההייטק החדש הנבנה על-ידי עיריית כרמיאל במרכז העיר. החממה הוקמה בחודש יולי 2020 לאחר זכייה במכרז רשות החדשנות לקידום חברות סטארט-אפ בפריפריה. בשיחה עם Techtime סיפר מנהל החממה, סיוון יחיאלי (בתמונה למעלה), שהחממה מתמקדת בסוגיות המרכזיות של פיתוח מקושרת, בהם: ניטור, הגנה והפקת תובנות מנתונים שנאספו מכל שרשרת הערך של הייצור התעשייתי.
יחיאלי: "עד עכשיו בדקנו יותר מ-50 חברות, שמתוכן עברו בינתיים ארבע חברות את שלבי המיון הראשוניים והן נמצאות בתהליכי כניסה לחממה. המטרה שלנו היא להגיע להיקף של 6-8 חברות בשנה". החברות שייקלטו בחממה יקבלו זרקת עידוד בהיקף של מיליון שקל בשנה למשך שנתיים, וגישה אל אל הקשרים העסקיים והטכנולוגיים של החממה.
"בכרמיאל התפתחה תשתית תעשייתית גדולה ומפותחת מאוד, המעניקה לחברות בחממה גישה אל מכונות, מומחים, מידע על השוק ועוד". החממה מנוהלת על-ידי צוות של שלושה בכירים בעלי נסיון רב בתעשיית ההייטק. המנכ"ל סיוון יחיאלי הגיע אל החממה לאחר 20 שנה בפיתוח תוכנה בתעשיית ההייטק שבהן מילא תפקידים כמו סמנכ"ל פיתוח ב-Toptix וסמנכ"ל התוכנה של OTI. במשך כעשור שימש גם כיו"ר פורום יישובי קו העימות בצפון וכראש המועצה של כפר ורדים.
הטכנולוג הראשי צביקה ויינשטוק שימש בעבר כסמנכ"ל שיווק בחברת ECI וסמנכ"ל חדשנות ואסטרטגיה בחברת וואווי. לפני-כן היה שותף בהקמת חברת Seabridge שנמכרה לנוקיה-סימנס. מנהל תחום הפיתוח העסקי, רמי גזית, מתמחה בתחום הפיתוח של חברות סטראט-אפ. הוא הקים וניהל את תוכנית ההאצה של הטכניון, BizTEC, וייעץ לגופים דוגמת אלביט, אמדוקס וחיל האוויר.
בתמונה למעלה: נשיא ומנכ"ל מארוול, מאט מרפי. חיזוק מארוול בתחומי הענן והדור החמישי
יצרנית שבבי התקשורת מארוול (Marvell) חתמה על הסכם לרכישת חברת אינפי (Inphi) המייצרת מעבדי תקשורת ורכיבי תקשורת אופטית לקישוריות מהירה בין מחשבים ושרתים במרכזי נתונים, תמורת כ-10 מיליארד דולר במזומן ובמניות. אינפי נסחרת בנסד"ק לפי שווי של כ-7.3 מיליארד דולר. מארוול נסחרת בנסד"ק לפי שווי של כמעל 26 מיליארד דולר. המיזוג ייצור ענקית שבבי ופתרונות תקשורת חדשה בעלת שווי שוק מצרפי של כ-40 מיליארד דולר.
חברת מארוול רשומה באיי ברמודה ואינפי רשומה בסנטה קלרה, קליפורניה. עם השלמת המיזוג ייערך בחברה ארגון מחדש והיא תירשם כחברת שבבים אמריקאית. העיסקה אושרה על-ידי הדירקטוריונים של שתי החברות. לאחר קבלת אישור אסיפת בעלי המניות של שתי החברות וכל האישורים הרגולטוריים, היא צפויה להסתיים במחצית השנייה של 2021. עם השלמתה יחזיקו בעלי המניות של מארוול בכ-83% מהחברה הממוזגת ובעלי המניות של אינפי יחזיקו בכ-17% מהמניות.
נשיא ומנכ"ל מארוול, מאט מרפי, אמר שהעיסקה תחזק את מעמדה של מארוול בתחום הענן ותרחיב פעילותה בתחום הדור החמישי. "הטכנולוגיות של אינפי נמצאות בלב רשתות הנתונים במרכזי מיחשוב הענן. היא תמשיך לפעול בתחום, לרבות מחברים אופטיים בקצב של 400Gbps, בהתבסס על טכנולוגיית הסיליקון פוטוני וה-DSP שלה. "אנחנו מאמינים שהנוכחות שלה בקרב לקוחות הענן תייצר הזדמנויות חדשות למוצרי DPU ו-ASIC של מארוול".
חברת אינפי הוקמה בשנת 2000 ומעסיקה כ-1,100 עובדים. היא מחזיקה בכ-868 פטנטים ורשומים, ונמצאת בשלבי צמיחה מהירים: בשנת 2019 הסתכמו מכירותיה בכ-366 מיליון דולר, ובשנת 2020 הן צפויות להסתכם בכ-682 מיליון דולר. מכירותיה של מארוול הסתכמו בשנת 2019 בכ-2.9 מיליארד דולר. חברת מארוול מוכרת היטב בשוק הישראלי. הסניף המקומי, מארוול ישראל, מחזיק בשני מרכזי פיתוח בפתח תקווה וביקנעם המעסיקים ביחד כ-1,000 עובדים. המרכז הישראלי מפתח את השבבים לתחום הנטוורקינג המהווה מנוע הצמיחה המרכזי של החברה, וכן מערכות מיתוג למרכזי נתונים ולחוות ענן.
חברת גילת רשתות לוויין (Gilat) "מנקה את השולחן" לאחר הפיאסקו של עסקת המיזוג עם חברת קומטק האמריקאית. היא הכריזה על מהלך לחלוקה חריגה של דיבידנדים, על כוונה לבצע השקעות חדשות ועל סדרה של הצלחות טכנולוגיות ושיווקיות. בסוף השבוע הודיעה החברה שבתחילת דצמבר היא תשלם לבעלי המניות דיבידנד בהיקף של 20 מיליון דולר. בנוסף, הדירקטוריון החליט לבקש מבית המשפט לבצע חלוקה חריגה של דיבידנד בהיקף של 35 מיליון דולר נוספים. החלטת בית המשפט צפויה להתקבל כבר החודש.
מנכ"ל החברה, עדי ספדיה, הסביר שהדיבידנד הנוסף ישולם מסכום הפיצוי ששילמה קומטק עקב ביטול המיזוג. "הנזילות הגבוהה שלנו, הכוללת 140 מיליון במזומן, ושווי הנכסים בידינו, מאפשרת לשלם את הדיבידנד הזה וגם לבחון הזדמנויות השקעה חדשות כדי להאיץ את הצמיחה". במקביל, החברה דיווחה על "ביצועים יוצאי דופן" בתעבורת 5G על גבי לוויין התקשורת IPSTAR GEO HTS של חברת Thaicom. בעקבות ההצלחה הוכרז פתרון התמסורת הסלולרית של גילת כמוכן ליישום ולהטמעה בארכיטקטורת 5G.
התוצאות הושגו במהלך הדגמות חיות עם שתי מפעילות תקשורת, שהתבצעו בחודש האחרון ועשו שימוש בתשתית התמסורת הסלולרית ובמודם Capricorn PLUS VSAT של גילת. בדיקת השימוש בטלפון נייד תומך 5G הראתה מהירות גלישה גבוהה ביישומי Youtube 4K, VoLTE, ViLTE, מציאות מדומה, מציאות רבודה ותקשורת עם מל"ט המספק שידור וידאו חי. הבדיקות התבצעו עם במספר מתארי תקשורת. המודם של החברה מבוסס על טכנולוגיית האצה המאפשרת לו להגיע למהירויות הורדה של 400Mbps ומהירויות העלאה של 100Mbps במכשיר הנייד.
מודם Capricorn PLUS (בתחתית התמונה) ומגברי מצב מוצק של ווייבסטרים
"אנו נרגשים מהתוצאות של מוצר הדגל שלנו בתחום VSAT, המודם ה-Capricorn PLUS", אמר סמנכ"ל הטכנולוגיות ומנהל המוצר בגילת, אליק שימלמיץ. "Thaicomהטמיעה את הפלטפורמה הרב שירותית של גילת בקרב מפעילות תקשורת רבות במהלך השנים", אמר ניל סוואנסירי סמנכ"ל הלקוחות ב-Thaicom. "ההדגמה של יכולות 5G בתאילנד תאפשר לנו לספק שירותים משמעותיים מאוד באמצעות הלוויין IPSTAR שלנו, כולל שירותי 5G באמצעות לוויין". חברת Thaicom מפעילה כיום ארבעה לווייני תקשורת בעלי ביצועים גבוהים (HTS) המכסים את אסיה, אוקיאניה ואפריקה.
עוד מעט תישכח סאגת המיזוג הכושל עם קומטק
ההודעה הזו היא אחרונה בסדרת הכרזות מעודדות המגיעות בזמן הנכון לאחר הסאגה המאכזבת של המיזוג הכושל עם חברת קומטק האמריקאית: היא דיווחה על הזמנה בהיקף של כמה מיליוני דולרים ממשרד הביטחון האמריקאי לאספקת מגברי מצב מוצק המבצעים גם המרה של האותות מתדרים נמוכים לתדרים גבוהים (Block Upconverter), עבור מרכיב התקשורת הלווייינית ברשת תקשורת של הצבא. מדובר במגברי 50W Ka-band צבאיים המיוצרים על-ידי החברה הבת האמריקאית Wavestream.
לפני כשבוע היא זכתה בחוזה לשלוש שנים בהיקף של כ-20 מיליון דולר לניהול תשתית התמסורת הסלולרית של מפעיל תקשורת ניידת מרכזי בארה"ב. בעקבות ההסכם היא תהיה הספקית היחידה של הלקוח לניהול מערך התמסורת של רשת ה-LTE שלו ושל מערך ההתאוששות מאסון. כמעט במקביל היא גם זכתה בהזמנה כמעט זהה של חברת Southern Linc מדרום ארצות הברית. חברת גילת נסחרת בנסד"ק ובתל אביב לפי שווי שוק של כמיליארד שקל.
בתמונה למעלה: חייל הולנדי במהלך האימונים. מקור: משרד ההגנה ההולנדי
צבא ארצות הברית וצבא הולנד ביצעו באחרונה אימונים חיים במערכת הירי החכמה Smash 2000 של חברת Smart Shooter מקיבוץ יגור. המערכת מותקנת על-גבי נשק קל, ומתבייתת באמצעות עיבוד תמונה מבוסס AI על המטרה כדי לסיית לחייל לבצע ירי מדויק. צבא ארצות הברית בחן את המערכת בירי על מטרות קרקעיות, וצבא הולנד בדק אותה במשימות יירוט רחפנים באמצעות נשק קל. שני הצבאות הכתירו את התרגילים כמוצלחים.
התרגיל ההולנדי התבצע במתקן צבאי בעיירה Harde, בהשתתפות לוחמים מחיל האוויר, חיל הים ומהכוחות המיוחדים. במסגרת התרגיל הם צוידו ברובי Colt שעליהם הותקנה מערכת בקרת האש של סמארט-שוטר במטרה לבדוק האם היא מאפשרת לחיילי חי"ר ליירט רחפנים מטווח קצר באמצעות הנשק האישי. החיילים ירו על רחפנים מסוגים ומגדלים שונים ממרחק של עד 150 מטר. מהחברה נמסר שכל המטרות יורטו.
משרד ההגנה ההולנדי גם פרסם הודעה רשמית על הניסוי, אשר מרמזת כנראה על החשיבות האסטרטגית שהוא רואה במערכת. בחברת סמארט-שוטר העריכו שהצלחת שני הניסויים היא אבן דרך משמעותית בהחדרת הפתרון לצבאות מובילים בעולם, וכי שני הצבאות צפויים להרחיב את היקף ההצטיידות במערכת.
נק"ל מפיל מזל"ט
ד"ר אברהם מזור, סמנכ"ל שיווק ופיתוח בחברה, סיפר ל-Techtime שהתרגיל הוא תולדה של ארבע שנים של עבודה משותפת מול הצבא ההולנדי. "הצבא ההולנדי בדק את תפקוד המערכת בתרחישים המבצעיים שלו ובהתאם לאיומים שמולם הוא מתמודד. התרגיל הוכתר בהצלחה לפי הקריטריונים שהם הגדירו. אני מאמין שזה יוביל להצטיידות במערכת". לדבריו, "הפשטות של המערכת בלטה לא פחות מהדיוק שלה. החיילים הגיעו בלי ניסיון מוקדם, ולאחר הכשרה קצרה של מספר דקות הצליחו ליירט רחפנים".
יירוט רחפנים באמצעות נשק קל הוא אחד מתרחישי המפתח המעניין את הצבאות הבוחנים כיום את הפתרון של סמארט-שוטר. לאחרונה גם משרד ההגנה האמריקאי (DoD) הכליל את המערכת בתוכנית ההגנה מפני רחפנים וכטב"מים קטנים (C-sUAS) שהוא מגבש. מזור: "המערכת שלנו מספקת מענה לאיום חדש. יש הרבה מערכות שיודעות להתמודד עם רחפנים. אבל אין מערכת שמאפשרת לחייל פשוט לבצע בעצמו יירוט רחפן בשדה קרב, בלי להסתמך על מערכות תומכות כמו מכ"ם מרוחק.
"אפשר לראות בכך בגדר מיגון אישי מפני רחפנים. בנוסף, המערכות הקיימות מתבססות על שיבוש רחפנים באמצעים אלקטרוניים. הרחפנים בעתיד יהיו אוטונומיים, ללא יחידת תקשורת או GPS, ובמבנה של ציי רחפנים, ועל-כן הלוחמה האלקטרונית תהיה פחות אפקטיבית. הצבאות מבינים את זה, וישנם כאלה שבוחנים את האפשרות שבכל מחלקה לוחמת יהיה חייל המסוגל ליירט רחפנים".
רחפנים שהופלו באמצעות נשק קל שהיה מצוייד במערכת בקרת האש של סמארט-שוטר
הרובה מפסיק להיות "נשק סטטיסטי"
חברת סמארט-שוטר הוקמה על-ידי שני יוצאי חטיבת הטילים של רפאל, המנכ"לית מיכל מור והטכנולוג הראשי אבשלום ארליך. היא פיתחה מערכת בקרת-אש בשם Smash המותקנת באמצעות מסילה על-גבי כל רובה סער. המערכת מתבייתת על המטרה באמצעות חיישנים אלקטרו-אופטיים ועוקבת אחריה באמצעות עיבוד תמונה מבוסס בינה-מלאכותית.
ההתבייתות האוטומטית מאפשרת לחייל לכוון ללא מאמץ, וכאשר הנשק מצוי בזווית הנכונה – ההדק משתחרר באופן אוטומטי. מזור: "מערכות בקרת-אש חכמות יהפכו למרכיב אינטגרלי בכל תפיסות הלחימה המודרנית. הרובה לא יכול להמשיך להיות נשק סטטיסטי. אנחנו מביאים את רמת חייל החי"ר את כל עולם הטילאות: ברמת הטכנולוגית, בתפיסה ובייצור ובהרכבה".
מטרות מדלגות בטווח של 400 מטר
התרגיל שביצע צבא ארצות הברית נערך בין ה-14-24 בספטמבר במתקן האימונים APG בעיר אברדין, מרילנד. במהלכו הצטיידו החיילים ברובי סער שעליהם הותקנה מערכת בקרת האש של סמארט-שוטר, וירו אלפי מחסניות כנגד מטרות נייחות, נעות ומטרות קופצות בטווחים של 25-400 מטר. בתום התרגיל הושוו אחוזי הפגיעה במטרות לאחוזי הדיוק האופייניים לשימוש בכוונת סטנדרטית.
התרגיל התנהל במימון ובפיקוח המדור לפיתוח והצטיידות חייל החי"ר, במסגרת תוכנית בדיקת השימוש בכלי-נשק מתוצרת זרה על ידי כוחות אמריקאים. סמארט-שוטר פעילה כיום בכ-15 מדינות, לרוב באמצעות חברות-בת או נציגות מקומיות (ארה"ב וגרמניה) ושיתופי פעולה עם קבלניות בטחוניות כמו Thales באוסטרליה, TBM בהולנד ו-Opto S&D מקבוצת Akaer בברזיל. "אנחנו בעיצומה של פעילות שיווק מאוד נרחבת, הכוללת הדגמות והצטיידות".
בתמונה למעלה: ערכת הפיתוח עם מודול מכ"ם רכב המבוסס על שבבי ארבה
חברת Arbe התל אביבית הכריזה על פלטפורמת פיתוח מערכות מכ"ם רגיש לתעשיית הרכב, המבוססות על ערכת השבבים שהיא פיתחה במיוחד עבור מערכות ADAS וכלי-רכב אוטונומיים. החברה מסרה שהפלטפורמה נרכשה על-ידי יותר מ-20 יצרניות רכב וחברות Tier1. העבודה המשותפת איתן תתחיל במהלך 2021: חברת Arbe הסבירה שהיא תעבוד מול הלקוחות במטרה להתאים את הטכנולוגיה לצרכים הספציפיים של כל אחד מהם.
החזון: מכ"ם במקום LiDAR
ההכרזה מגיעה חמישה חודשים אחרי השלמת פיתוח המרכיב האחרון בערכת השבבים: שבב העיבוד. המכ"ם של ארבה מבוסס על שימוש בטכנולוגיית אות רציף (FMCW) שבה משודר אות אלקטרומגנטי רציף ולא פולסים כמו במערכות מכ"ם סטנדרטיות, כאשר הגילוי מבוסס על אפקט דופלר ולא על מדידת זמנים. להערכת החברה הוא מייתר לחלוטין את הצורך ב-LiDAR. לדברי המנכ"ל קובי מרנקו, "השקת פלטפורמת הפיתוח מציבה את Arbe בחזית תעשיית המכ"ם לרכב".
ערכת הפיתוח של החברה, Phoenix Evaluation Module and Development Kit 1.1, כוללת מודול של מערכת מלאה בעלת טווח גילוי של עד 300 מטר ברמת דיוק של עד 7.5 ס"מ. היא מזהה תנועה ברזולוציה של עד 0.1m/sec וכוללת מערך של 48 אנטנות שידור ו-48 אנטנות קליטה. המכ"ם מתחבר אל הרכב באמצעות איתרנט ו/או ערוץ CAN. המערכת מזהה מאות אובייקטים בכל פריים, ומרעננת את הפריימים 30 פעמים בשנייה.
תיאור הסיטואציה (צילומים בצדדים למעלה) ותמונת המכ"ם המתקבלת (במרכז)
בכל המודלים של נהיגה אוטונומית יש למכ"ם תפקיד מרכזי
שבבי המכ"ם של ארבה מפיקים תמונה רב-מימדית (4D) של סביבת הרכב: גם של האובייקטים הנייחים וגם של האובייקטים הניידים. המוצר שלה מיועד להתחרות ישירות בחיישני לייזר מסוג LiDAR. לטענת החברה, המכ"ם שלה מדוייק פי 100 מאשר מערכות מכ"ם מתחרות, בין השאר מכיוון שהוא כולל 2,304 ערוצים, בהשוואה לכמה עשרות ערוצים במערכות הקיימות היום בשוק. הדבר מאפשר לספק תמונת מצב ברזולוציה של 2K, המבטיחה עמידה בתקני NCAP הצפויים להיכנס בשנת 2022.
בדצמבר 2019 החברה השלימה גיוס הון בהיקף של 32 מיליון דולר, שנועד לממן את השלמת הפיתוח והמעבר לייצור המוני. מאז הקמתה בשנת 2015 היא גייסה כ-55 מיליון דולר. מערכות נהיגה אוטונומית מתבססות של שלושה סוגי חיישנים: מצלמות, LiDAR מבוסס לייזר ומכ"ם. קיימות שתי גישות עיקריות באשר לשילוב של אמצעי חישה ברכב האוטונומי. הראשונה גורסת שצריך להשתמש בכל שלושת סוגי החיישנים, והשנייה מבוססת על ההנחה שדי בשילוב של מכ"ם ומצלמות. בשתיהן המכ"ם ממלא מרכיב מרכזי.
התעשייה האווירית חשפה מכ"ם פאסיבי חדש שפותח בחברת אלתא (הנמצאת בבעלות התעשייה האווירית) אשר יכול לצייר תמונת מצב של השמיים בלא לפלוט קרינה, ובלא להתגלות על-ידי גורמים עוינים. המכ"ם משתמש במקורות קרינה קיימים שאינם קשורים אליו, כמו למשל מגדלי שידור של תחנות FM או של רדיו דיגיטלי. השידורים האלה מתפזרים באטמוספירה ופוגעים בכלי טיס המצויים בסביבה. המכ"ם קולט את ההחזרים האלה ומזהה מתוכם את מיקומו וצירי התנועה של המטוס שייצר את ההחזרים.
המכ"ם מדגם ELK-7080 PCL, הוא ככל הנראה המכ"ם הפאסיבי הראשון של אלתא. מדובר במכ"ם ניייד שניתן להציב באזורים נידחים ובסביבה אורבנית. הוא פועל במתכונת של יחידה עצמונית או של מרכיב במערך גלאים המשדרים את המידע אל מרכז שליטה ובקרה אשר משלב את כל מקורות המידע ומייצר תמונת שמיים מלאה. לדברי מנהל חטיבת המודיעין, תקשורת ולוחמה אלקטרונית באלתא, עדי דולברג, "המכ"ם מגלה ומסווג איומים אוויריים מבלי להתגלות".
היתרון השקט של "שמיים רועשים"
המכ"ם שייך לקטגוריית Passive coherent location – PCL, שהיא תת-קבוצה בתוך קבוצת מערכות מכ"ם מסוג Bi-static Radar. במערכות Bi-static קיימת הפרדה בין המשדר לבין המקלט, המצויים לעתים במרחקים גדולים מאוד האחד מהשני. בתת-הקבוצה PCL מוותרים לחלוטין על המשדר – המכ"ם מסתמך על קרינת רקע קיימת ומתמקד בפיענוח האותות החוזרים ממנה. השימוש בו מבוסס על התפיסה שריבוי השידורים בגלים קצרים מתחנות תקשורת סלולריות, שידורי טלוויזיה ורדיו, רשתות מקומיות אלחוטיות ואפילו אותות ניווט לווייני, מייצרים מספיק מקורות מהדהדים שניתן לקלוט אותם ולחלץ מהם מידע על גופים הנעים באוויר.
אנטנות הקליטה של מכ"ם ELK-7080 PCL החדש
המכ"ם הפאסיבי גמיש יותר בהתקנה ושינוע, הוא יכול לעקוב אחר אובייקטים בצורה חשאית מבלי שהמטרה הנבדקת יודעת שמכ"ם בולש אחריה. הוא גם עוקף בעיה אחרת: הצפיפות הגוברת בספקטרום האלקטרומגנטי מגיעה לעתים למצב שבו קיימת חפיפה חלקית בין אותות מכ"ם לבין האותות של מערכות תקשורת אלחוטיות אחרות. להערכת חברת המחקר Visiongain מדובר בשוק הנמצא בתהליכי צמיחה: היא מעריכה את היקפו בכ-2.3 מיליארד דולר בשנת 2020, וצופה שהוא יצמח בקצב שנתי של 6.4% להיקף של כ-4.3 מיליארד דולר בשנת 2030.
מלחמת המכ"מים בין גרמניה ובריטניה
מעניין לציין שהמכ"ם המפורסם ביותר בעולם, מערכת Home Chain שהגנה על בריטניה מפני חיל האוויר הגרמני, היתה מבוססת על העקרון של מכ"ם Bi-static. תחנות שידור נייחות בחופה המזרחי של בריטניה שידרו אל השמיים קרינה אלקטרומגנטית רציפה בהספק גבוה מאוד, ועל-ידי כך הן "האירו" את השמיים. תחנות קליטה נפרדות חיפשו הדים חוזרים מהקרינה הזו, מתוך הנחה שהם מגיעים ממטוסים גרמניים המתקרבים לשטח בריטניה.
לקראת שלהי המלחמה הגרמנים ניצלו את המערכת כדי לייצר גרסה אפקטיבית של מכ"ם PCL. בסוף 1944 הם התקינו בחופי דנמרק מקלט חזק מאוד, אשר קלט את ההדים המוחזרים ממטוסים בריטיים ואמריקאים אשר נחשפו ל"הארה" של מערכת Home Chain, כאשר הם חצו את התעלה בדרך לגרמניה. למרבה המזל המכ"ם לא הביא להם הרבה תועלת: בתקופה הזו הופסקו הטיסות שחלפו מעל צפון אירופה, והן בוצעו מכיוון צרפת שהיתה כבר בידי בעלות הברית.
חברת TechSee התל אביבית פיתחה טכנולוגיית ממשק משתמש ייחודית בשם Visual Assistance, המייצרת גישה חדשה אל תהליך ההיכרות וההתקנה של ציוד אלקטרוני. הפתרון מיועד לשימוש בידי מייקרים, טכנאי שירות וחברות המטמיעות ציוד אלקטרוני חדש מכל הסוגים. השבוע החברה דיווחה על גיוס הון בהיקף של 30 מיליון דולר בהובלת OurCrowd, Salesforce Ventures ו-TELUS Ventures. מאז הקמתה בשנת 2015 החברה גייסה 54 מיליון דולר.
החברה פיתחה פתרון המשתמש במצלמה של הסמארטפון כדי להעניק סיוע בזמן אמת בכל התהליך של קבלת ציוד אלקטרוני, פיתחת האריזה, היכרות וחיבור והפעלת הציוד. הטכנולוגיה של החברה אינה דורשת הורדת אפליקציה ונעשית בצורה מקוונת. היא מבוססת על בסיס נתונים הכולל מידע ממודל של המוצר ועל תוכנת בינה מלאכותית המנתחת את המידע המגיע מהמצלמה, ועל אלגוריתם מציאות רבודה (AR – Augmented Reality) המשתיל את המידע הדיגיטלי על צג הסמארטפון, אשר מצלם את המוצר.
החזון: ביטול מדריך המשתמש
מנכ"ל TechSee, איתן כהן, אמר שבעידן מגיפת הקורונה עולה הצורך במתן שירותי תמיכה מרחוק למוצרים טכנולוגיים. "המערכת שלנו מאפשרת לגשר על הפער ולאפשר ללקוחות לקבל תמיכה טכנית מרחוק באמצעות מציאות רבודה. החזון שלנו הוא שנוכל להיפרד לחלוטין ממדריך המשתמש (user manual) ולהחליף אותו בתמיכה דינמית המבוססת על סייען AR". לחברה כבר יש שיתופי פעולה עם מספר ספקיות שירותים. לאחרונה היא הכריזה על שיתוף פעולה עם ורייזון בהבאת סייעני AR ללקוחותיה.
במקביל, היא כבר מספקת פתרונות בתשלום לענקיות תעשייה כמו וודאפון, אורנג', אקסנצ'ר, היטאצ'י ועוד. הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיה בא לידי ביטוי בנתונים של יוטיוב: היא דיווחה על צמיחה של 57% בשנה במספר הצפיות בסרטוני פתיחת והתקנת מוצרים טכנולוגיים (Unboxing), ליותר ממיליארד צפיות, ועל צמיחה של 50% במספר הסרטונים המועלים לאתר. סקר שוק שבוצע על-ידי גוגל, מגלה שכ-20% מהלקוחות שרכשו מוצר אלקטרוני – צפו לאחר מכן בסרטון Unboxing ביוטיוב.
אנו עושים שימוש בקבצי עוגיות לצרכים שיווקיים ושיפור חוויית השימוש באתר. איסוף המידע באתר נעשה באופן אנונימי, למעט בטפסי יצירת קשר והרשמה לניוזלטר בהם אתם מתבקשים למלא פרטים אישיים. אנו עושים שימוש במגוון תוכנות לאיסוף וניתוח אנליטי של הנתונים באופן אנונימי לרבות: גוגל אנליטיקס, פייסבוק פיקסל ועוד.
What personal data we collect and why we collect it
We collect anonymous data on visitors in this website for business purposes such as enhancing user experience, digital marketing and search engine optimization.
We collect personal data such as email address and names on various forms – all forms present in this website include consent checkboxes and clear reason for collecting the data: general inquiries on our products, newsletter subscription, professional inquiries job applications. All forms are designed in accordance with GDPR requirements.
Comments
When visitors leave comments on the site we collect the data shown in the comments form, and also the visitor’s IP address and browser user agent string to help spam detection.
An anonymized string created from your email address (also called a hash) may be provided to the Gravatar service to see if you are using it. The Gravatar service privacy policy is available here: https://automattic.com/privacy/. After approval of your comment, your profile picture is visible to the public in the context of your comment.
Media
If you upload images to the website, you should avoid uploading images with embedded location data (EXIF GPS) included. Visitors to the website can download and extract any location data from images on the website.
Contact forms and newsletter
We use Gravity Forms as our platform of choice for all forms present in this website. Forms present in this website have been modified to fit GDPR requirements.
Unless specifically specified and approved by visitor, we do not use the collected data for marketing purposes.
We use Mailchimp to collect email addresses and send periodical marketing materials to our customers.
Handling and management of all email addresses and mailing operations is conducted under GDPR terms and guidelines provided by Mailchimp.
All subscribers are able to change their subscriptions preferences or unsubscribe at any given time.
Techtime has accepted the Data Processing Addendum agreement provided by Mailchimp for all its Mailchimp accounts.
All our lead collection forms have been altered in accordance with GDPR requirements and now include unchecked checkboxes in order to accept the explicit consent of the user prior to form submission.
Cookies
If you leave a comment on our site you may opt-in to saving your name, email address and website in cookies. These are for your convenience so that you do not have to fill in your details again when you leave another comment. These cookies will last for one year.
If you have an account and you log in to this site, we will set a temporary cookie to determine if your browser accepts cookies. This cookie contains no personal data and is discarded when you close your browser.
When you log in, we will also set up several cookies to save your login information and your screen display choices. Login cookies last for two days, and screen options cookies last for a year. If you select “Remember Me”, your login will persist for two weeks. If you log out of your account, the login cookies will be removed.
If you edit or publish an article, an additional cookie will be saved in your browser. This cookie includes no personal data and simply indicates the post ID of the article you just edited. It expires after 1 day.
Embedded content from other websites
Articles on this site may include embedded content (e.g. videos, images, articles, etc.). Embedded content from other websites behaves in the exact same way as if the visitor has visited the other website.
These websites may collect data about you, use cookies, embed additional third-party tracking, and monitor your interaction with that embedded content, including tracing your interaction with the embedded content if you have an account and are logged in to that website.
Analytics
We use Google Analytics regularly for monitoring user behavior and traffic sources and utilize the gathered information for enhancing user experience and for business purposes.
The use of Google Analytics in done according to GDPR terms and guidelines provided by Google.
Legal Entity: Techtime.
Primary Contact (a.k.a. “Notification Email Address”): [email protected] – this email is designated for receiving notices under the Google Ads Data Processing Terms.
Who we share your data with
We use various cloud platforms and third party providers for the purpose of operating this website.
We do not share or sell your data for any commercial purpose other than specified above.
We use the following processors for the operating this website and executing related digital marketing campaigns:
WP Engine – Hosting Provider
Cloudflare – Cloud based security and web performance processor.
Google Cloud Platform – data centers provider for WP Engine
Sucuri – Website security provider
Mailchimp – Newsletter service provider
Google Analytics, Adwords, Webmasters
Facebook – We use Facebook for advertising and place tracking code on our website for enhancing digital marketing campaigns (i.e – Facebook Pixel).
Planwize Ltd – Digital Marketing Agency.
How long we retain your data
If you leave a comment, the comment and its metadata are retained indefinitely. This is so we can recognize and approve any follow-up comments automatically instead of holding them in a moderation queue.
For users that register on our website (if any), we also store the personal information they provide in their user profile. All users can see, edit, or delete their personal information at any time (except they cannot change their username). Website administrators can also see and edit that information.
What rights you have over your data
If you have an account on this site, or have left comments, you can request to receive an exported file of the personal data we hold about you, including any data you have provided to us. You can also request that we anonymize or erase any personal data we hold about you. This does not include any data we are obliged to keep for administrative, legal, or security purposes.
Request for Receiving Data Associated with One’s Email Address
Users may request to receive access to all related information submitted to this website for their review.
In accordance with GDPR compliance, user may further request the anonymization of such data.
In order to request access for all data associated with a given email address, users may submit the request here. Users then receive an email with a link to a page with all related information.
The link is valid for 24 hours. Users may submit additional request for the same email address once in every 24 hours.
A request for anonymization should be sent separately: User may select the data he or she wishes the site owner to anonymize so it cannot be linked to his or her email address any longer. An email confirmation will be sent once linked data has been successfully anonymized.
Where we send your data
Visitor comments may be checked through an automated spam detection service. All our processors and third party providers comply with GDPR requirements and apply privacy by design and necessary measure to ensure that personal data is being processed and handled in accordance with requirements. The list of our third party service providers and processors is listed above.
Contact information
For all privacy-specific concerns inquiries, you may contact us at [email protected]
How we protect your data
We use rigorous practices in order to protect our website and data collected, as well as world class cloud and hosting providers.
Communication between visitor and the server is encrypted using SSL.
The site is protected with web application firewall and is undergoing daily security scans, regular software updates by a dedicated team in order to minimize the risk of data breach.
What data breach procedures we have in place
Once a data breach is detected, our providers execute a dedicated standard operational procedure in order to assess the scope and potential damage, provide immediate remedy, patch any potential security holes and notify users who may be affected by the breach.
We may contact affected users with one or more form of communication within 72 hours and provide the needed information as to the scope of the data breach and actions taken.
What third parties we receive data from
We do not receive data from third parties for our marketing campaigns.
What automated decision making and/or profiling we do with user data
We may apply remarketing/retargeting methods while conducting online advertising using Google Facebook and the likes.
The above is conducted by applying various tracking codes into our website in order to track and retarget users based on
By visiting and using this website you are hereby provide your consent for the use of the above means and methods.
