וובינר TI למעבדי Sitara עבור מפתחים בישראל

Sitara Processor

ביום רביעי, ה-4 בנובמבר 2020, תקיים חברת טקסס אינסטרומנטס (Texas Instruments) וובינר עבור מפתחים בתעשייה הישראלית אשר יוקדש ליישום של משפחת מעבדי Sitara במערכות אלקטרוניקה מודרניות תובעניות. הסמינר יתקיים בין השעות 16:30-17:30 לפי שעון ישראל ויכלול הדרכה ב-LIVE ולאחריה דיון הכולל שאלות של המשתתפים ותשובות של הדוברים. ההשתתפות בסמינר היא בחינם אולם דורשת הרשמה מראש.

משפחת מעבדי Sitara כוללת רכיבי מערכת על-גבי שבב (SoC) המבוססים על מעבדי ARM בעוצמות שונות בהתאם לצורך, וכוללים את כל המרכיבים הדרושים לבניית פתרון מלא דוגמת זיכרון, ממשקי תקשורת, פעולה באמצעות תוכנות זמן אמת או לינוקס, וכדומה. ניתן להשיג אותם במחירים תחרותיים מאוד. הרכיבים מיועדים להתמודד עם שלוש המגמות המרכזיות בפיתוח מערכות רפואיות, תעשייתיות, ממונעות וצרכניות: קישוריות, לימוד מכונה ואבטחה.

הסמינר יוקדש לתיאור היכולות של מפחת מעבדי Sitara להתמודד עם הדרישות האלה. ההדרכה תכלול נושאים כמו בניית ממשקי אדם מכונה (HMI), לימוד מכונה, אבטחת קישוריות ואימות זהות, קיצור זמן היציאה לשוק באמצעות הרצת מערכת ההפעלה לינוקס במעבדי Sitara, יישום פתרונות קישוריות דוגמת Wi-Fi ו-Zigbee במערכות אוטומציה ביתית ופתרונות חומרה ותוכנה התומכים בפיתוח מבוסס מעבדי Sitara.

למידע נוסף ורישום: Affordable Linux Enabled Processors

סופית: AMD רוכשת את Xilinx תמורת 35 מיליארד דולר במניות

בתמונה למעלה: ד"ר ליזה סו, מנכ"לית AMD. העיסקה היא מהלך בתוכנית אסטרטגית רחבת היקף

חברת AMD חתמה על ההסכם לרכישת חברת Xilinx תמורת 35 מיליארד דולר במניות – בחמישה מיליארד דולר יותר מאשר בהערכות המוקדמות שפורסמו בתחילת החודש. העיסקה תייצר ענקית שבבים חדשה המעסיקה 13,000 מהנדסים ובעלת תקציב מחקר ופיתוח שנתי בהיקף של כ-2.7 מיליארד דולר. החברה המאוחדת תחזיק גם בטכנולוגיית CPU, גם בטכנולוגיית GPU, וכעת גם בטכנולוגיות FPGA וקישוריות מהירה בין המעבדים (SmartNIC).

ארבעת הטכנולוגיות האלה מהוות את אבני הבניין המרכזיות של עולם תשתיות העיבוד המאסיבי. הן מקבילות רק ליכולות של אינטל ושל אנבידיה (שחתמה על הסכם לרכישת חברת ARM תמורת 40 מיליארד דולר). "רכישת זיילינקס היא מהלך נוסף באסטרטגיה שנועדה להביא את AMD למעמד של החברה המובילה בעולם בתחום המחשוב עתיר הביצועים", אמרה נשיאת ומנכ"לית AMD, ד"ר ליזה סו. "הצוות של זיילינקס הוא אחד מהטובים בתעשייה ואנחנו נרגשים לצרף אותו אלינו".

ד"ר ליזה סו תוביל את החברה הממוזגת, כאשר נשיא ומנכ"ל זיילינקס, ויקטור פנג, יהיה אחראי על עסקי קבוצת זיילינקס ועל יוזמות צמיחה ארגוניות. בנוסף, שני דירקטורים של זיילינקס יצטרפו אל דירקטוריון החברה הממוזגת.  בסיום העיסקה, יחזיקו בעלי המניות של Xilinx ב-26% ממניות החברה המאוחדת, והשאר יהיו בידי בעלי המניות של AMD. זיילינקס צפויה לחסוך 300 מיליון דולר בהוצאות ב-18 החודשים הראשונים, בעקבות סינרגיה עם חלק ממחלקות הארגון של AMD.

שוק יעד של 110 מיליארד דולר

העיסקה אושרה על-ידי הדירקטוריונים של שתי החברות, אולם זקוקה לאישור אסיפת בעלי המניות של שתי החברות ולקבלת אישורים רגולטוריים. שתי החברות העריכו שהיא צפויה להסתיים בסוף 2021. עד אז ימשיכו שתי החברות לעבוד בנפרד. בעקבות ההודעה ירדה מניית AMD בנסד"ק בכ-4.4% והיא נסחרת לפי שווי שוק של כ-92.5 מיליארד דולר. מניית זיילינקס עלתה בכ-10% והיא נסחרת לפי שווי של כ-30.5 מיליארד דולר.

חברת זיילינקס נחשבת לחברה הגדולה ביותר בשוק הרכיבים המיתכנתים ולהערכת MAD  מחזיקה בכ-54% מהשוק העולמי. ב-12 החודשים האחרונים הסתכמו מכירותיה בכ-3 מיליארד דולר. מכירות AMD בתקופה הזאת הסתכמו בכ-8.6 מיליארד דולר. היקף המכירות המשותף שלהן הוא 11.6 מיליארד דולר. החברה הממוזגת תפעל בשווקים רבים: מחשבים אישיים, גיימינג, מרכזי נתונים וציוד תעשייתי, תעופתי ובטחוני. היקפם המשותף נאמד בכ-110 מיליארד דולר.

חברת USR החלה בתהליך התחדשות רוחבי

בתמונה למעלה: עובדים בקו הייצור של USR בכרמיאל

קבלנית שירותי הייצור USR שמרכזה בכרמיאל, החלה בפרוייקט ארוך טווח לחידוש רוחבי של יכולות הייצור והניהול. סמנכלי"ת מכירות וקשרי לקוחות ב-USR, רונית שלו, סיפרה ל-Techtime שהחברה משקיעה מיליוני שקלים בשנה בפרוייקט, שיימשך גם בשנה הבאה. שלו: "יצאנו לתהליך של התחדשות וצמיחה המקיף את תשתיות המידע של החברה וחלק ממתקני הייצור. התהליך מתבצע במקביל להגדלת כוח האדם בחברה: בשנה האחרונה גייסנו 50 עובדים חדשים ואנחנו ממשיכים לקלוט עובדים חדשים". כעת USR מעסיקה כ-550 עובדים בשלושת אתריה: כרמיאל, ירושלים ונתניה.

אחד מהמרכיבים המסובכים ביותר בתהליך הזה הוא חידוש תשתיות המידע בחברה. במסגרת הזאת החברה החליפה את תוכנת חשבות השכר הוותיקה. הותקנה תוכנת בינה עסקית (BI) המרכזת מידע מכל מחלקות הארגון כדי לקבל החלטות על סמך נתונים מעודכנים. תוכנת ה-BI (בתמונה למטה) מאגדת את כל המידע המגיע מכל מחלקות החברה ומציגה אותו בפני המנהלים במתכונת של לוח מחוונים. שלו: "בלחיצת כפתור המנהל הרלוונטי יודע אם תהליך ייצור מסוים מתעכב, ומהי הסיבה. למשל האם יש בעיה ברכיב מסויים או בחומר גלם. ניתן לעקוב אחר התקדמות הייצור של כל כרטיס, תפקוד כלל המערכת בחברה, ומצבה של כל הזמנה".

לדבריה, מערכת הבינה העסקית משפרת את היעילות של הארגון ואת והתיאום בין המחלקות השונות ובין החברה ללקוחותיה. במקביל, הותקנה בחברה תוכנת Help Desk העוקבת אחר ניהול המשימות ומספקת כלים לבקרת הביצוע. פרוייקט ריענון מחלקת ה-IT כלל החלפה של כל השרתים בחברה ובניית מערך התאוששות מאסון (Disaster Recovery Plan) הכולל גם שידרוג תוכנת הגיבוי והאיחזור של המידע. בשלב הבא, USR מתכננת לחדש מערכות מידע ותוכנות תמך מרכזיות וצידיות.

ציוד חדש בקו הייצור

תהליך התחדשות דומה מתבצע גם בקו הייצור. בחודשים האחרונים נרכשו מספר מערכות ייצור חדשות. בהן: מערכת ספירת רכיבים מבוססת X-ray מדגם HAWKEYE1000. היא סופרת את מספר הרכיבים המצויים בכל גליל בקצב של כ-10 שניות לכל ארבעה גלילים (עבודה במקביל), המערכת הזו תקושר לתוכנת ה-ERP ותאפשר מעקב בזמן אמת של מלאי הרכיבים בחברה.

מימין לשמאל: מערכת ספירת הרכיבים, מערכת שטיפת כרטיסים ומערכת הלחמה בעיבוי
מימין לשמאל: מערכת ספירת הרכיבים, מערכת שטיפת כרטיסים ומערכת הלחמה בעיבוי
סמנכלי"ת מכירות וקשרי לקוחות רונית שלו
סמנכלי"ת מכירות וקשרי לקוחות רונית שלו

הותקנה מערכת חדשה לשטיפת כרטיסים (ASI2060-500) המבצעת ניקוי משקעים וסולבנטים לפני שלב הציפוי הקונפורמי. הותקנה גם מערכת הלחמה בעיבוי (Condensation Reflow Soldering) מדגם CondensoXC של חברת Rehm הגרמנית. בתהליך ההלחמה בעיבוי מוזרקים על הכרטיס אדים של נוזל ייעודי (Galden) המתעבים על-גביו ומעבירים אליו את האנרגיה הדרושה לחימום משחת ההלחמה וליצירת הלחמה איכותית. בזכות תהליך העיבוי, הטמפרטורה נשארת קבועה וניתן להגן על הכרטיס מפני התחממות-יתר.

הקורונה פגעה בשוק התעופה האזרחית של אלביט

בתמונה למעלה: מטוס אל על המצוייד במערכת DIRCM של אלביט להגנת מטוסים אזרחיים בפני טילי כתף

חברת אלביט מערכות (Elbit) פירסמה היום (ב') אזהרת רווח יוצאת דופן שלפיה מגיפת הקורונה צפויה להשפיע לרעה על תוצאות הרבעון השלישי שלה, אשר יתפרסמו בחודש נובמבר 2020. החברה דיווחה שהמגיפה הביאה לירידה בביקוש למוצריה בשוק התעופה האזרחית. "הירידה הגדולה בהיקף התנועה האווירית המסחרית, וההערכה שכדי לחזור להיקפי הפעילות של שנת 2019 יידרשו מספר שנים, פגעו בדרישה למוצרים ולשירותים בשוק התעופה המסחרית".

בעקבות האזהרה ירדה מניית אלביט בנסד"ק בקרוב ל-6% וכעת היא נסחרת לפי שווי שוק של כ-5.1 מיליארד דולר. אלביט מסרה שכתוצאה מכך הכריזו מספר יצרני מטוסים על צמצום היקף הפעילות שלהם. בעקבות זה היא תבצע מחיקה של 60 מיליון דולר בהיקף הנכסים שלה, אשר תירשם במאזן בתוך הסעיף "עלות המכר". פעילות אלביט בתחום התעופה האזרחית כוללת אספקת מערכות אוויוניקה, תקשורת וניהול טיסה למסוקים ולמטוסים בעלי כנף קבועה, וייצור חלקים תעופתיים דוגמת דלתות לחץ, כנפיים וחלקים נוספים מחומרים מרוכבים.

במסגרת הזאת היא משווקת לשוק האזרחי פתרונות כמו מערכת להנחתת מטוסים אזרחיים בתנאי ערפל, המבוססת על מצלמת IR מתוצרת חברת אופגל הנמצאת בבעלות אלביט ומערכת מחשב המשלבת את התמונה המתקבלת ביחד עם תמונה סינתטית של מסלול הנחיתה. היא משווקת ללקוחות אזרחיים את מערכת DIRCM המספקת הגנה למטוסים רחבי מטען ומסוקים בפני מתקפת טילי כתף בשלבי ההמראה והנחיתה. היא מפעילה בגיאורגיה מתקן לייצור חלקי מטוסים רחבי גוף. היא גם משתתפת בפרוייקט ANGI-HUD האירופי לפיתוח מערכת תצוגה עלית עבור התעופה האזרחית.

מניית אלביט השבוע בנסד"ק. מקור: yahoo!
מניית אלביט השבוע בנסד"ק. מקור: yahoo!

אסטרטגיית הפתרונות החופפים

החברה אינה מדווחת על היקף הפעילות במגזרים השונים, אולם בשנים האחרונות היא ביצעה מספר פעולות שנועדו לחזק את פעילותה בתחום התעופה האזרחית, במסגרת אסטרטגיה של כניסה לתחומים אזרחיים המשיקים לפעילות הצבאית של החברה. באפריל 2018 היא רכשה את Universal Avionics Systems מטוסון, אריזונה, תמורת כ-120 מיליון דולר. יוניברסל אוויוניקס המציאה מערכת ניווט מוטסת שבעקבותיה התפתח השוק של מערכות ניהול טיסה בתעופה האזרחית.

בשנת 2010 היא רכשה את חברת LP M7 Aerospace מסן אנטוניו, טקסס, תמורת 85 מיליון דולר, ומפעילה אותה כיום כזרוע הרכבת מטוסים אזרחיים ואספקת מערכות אוויוניקה לתעשייה האזרחית. היא מוזגה בתוך החברה הבת Elbit Systems of America, ומספקת גם שירותי תחזוקת מטוסים עבור השוק האזרחי.

כנס IMVC יתקיים ב-29 באוקטובר 2020

לאחר 11 שנים שבהן צבר מוניטין כאחד מהאירועים החשובים בישראל בתחום הראייה הממוחשבת והבינה המלאכותית, כנס 2020 IMVC יתקיים השנה במתכונת מקוונת, ביום ה', ה-29 באוקטובר 2020. הכנס יכלול פאנלים מקצועיים שישודרו LIVE מהאולפן של IMVC בתל אביב, בהשתתפות חוקרים מהאקדמיה ומהתעשייה. יתקיימו עשרות הרצאות טכנולוגיות אשר יוגשו לנרשמי הכנס במתכונת של ספריית VOD אשר תהיה פתוחה לצפייה החל ממספר ימים לפני הכנס ועד מספר חודשים לאחר סיומו.

בין המומחים הבינלאומיים אשר ינהלו דיונים במספר תחומים מרכזיים:

  • פרופ' מיכל אירני ממכון ויצמן: Deep Learning with Zero Examples
  • פרופ' שי שלו שוורץ מהאוניברסיטה העברית בירושלים ומובילאיי: Camera only Self Driving Systems
  • פרופ אמיר גלוברסון מאוניברסיטת תל אביב:  Image and Scene Graphs
  • פרופ' נדב כהן מאוניברסיטת תל-אביב: Practical Implications of Theoretical Deep Learning
  • פרופ' מיכאל ברונשטיין: Geometric Deep Learning

עוד יתארחו אנשי מקצוע מרתקים מהתעשייה: ד"ר טלי דקל מגוגל, ד"ר מתן פרוטר מעליבאבא, פרופ' טל הסנר מפייסבוק ונתנאל בוביס מ- Healthy.io, ופרופ' טל ארבל מאוניברסיטת מקגיל שתדבר על עבודתה בנושא למידת מכונה להדמיה רפואית.

למידע נוסף ורישום: www.imvc.co.il

אינטל רחוקה מסגירת הפיגור ב-7 ננומטר

בתמונה למעלה: מנכ"ל אינטל, בוב סוואן. "2020 מאתגרת את רעיון הגלובליזציה"

מניית חברת אינטל (Intel)  צנחה בסוף השבוע ביותר מ-10% לאחר שהחברה דיווחה על תוצאות רבעוניות מאכזבות. המכירות ברבעון השלישי הסתכמו בכ-18.3 מיליארד דולר בהשוואה ל-19.2 מיליארד דולר ברבעון המקביל אשתקד. במקביל, החברה דיווחה על ירידה של 22% ברווח התפעולי, מ-6.4 מיליארד דולר אשתקד ל-5.1 מיליארד דולר השנה ועל ירידה של 29% ברווח הנקי, מ-6 מיליארד דולר לכ-4.3 מיליארד דולר.

יימשך הפיגור בתחום ה-7 ננומטר

במהלך שיחת הוועידה לאחר פרסום הדוחות הכספיים, אמר מנכ"ל אינטל בוב סוואן, שבשנת 2020 הגדילה אינטל את כושר הייצור שלה ב-25%, וכעת היא מפעילה שלושה מתקני ייצור המבצעים ייצור המוני של רכיבים בטכנולוגיה של 10 ננומטר. אולם הוא לא פיזר את החשש ביחס למובילות של אינטל בתחום הייצור: "עד לשנת 2023 נספק רכיבים בטכנולוגיית 7 ננומטר, אשר ייוצרו באינטל, או על-ידי קבלני ייצור, או בשני האופנים ביחד".

לדבריו, השנה הנוכחית היא קשה במיוחד מהרבה מאוד בחינות: "2020 היא השנה המאתגרת ביותר בקריירה שלי, בעקבות התפרצות מגיפה עולמית, מתיחות עולמית הפוגעת בעקרון של עסקים גלובליים ובחוסר-שקט חברתי. למרות כל אלה, אנחנו נספק את השנה הטובה ביותר מכל 52 שנות קיומה של אינטל".

מובילאיי סיפקה נקודת אור

הירידה במכירות איפיינה את רוב מגזרי הפעילות של אינטל. הבשורות הטובות מגיעות מחטיבת מעבדי המחשבים הביתיים (CCG), שהיא החטיבה הגדולה ביותר של אינטל: מכירותיה צמחו ב-1% והסתכמו בכ-9.8 מיליארד דולר. גם חברת מובילאיי סיפקה תוצאות חיוביות: מכירותיה צמחו ב-2% והסתכמו ב-234 מיליון דולר. בשני המקרים אינטל ייחסה את המגמה לשינויים בהתפתחות מגיפת הקורונה: העבודה מרחוק הביאה לגידול במכירות מחשבים אישיים אשר תרמו לצמיחה במכירות חטיבת CCG, וההתאוששות המסויימת בשוק הרכב לאחר המכה הראשונית של משבר הקורונה, הביאה לעלייה במכירות מובילאיי.

הפגיעה הקשה ביותר היתה בקבוצת פתרונות המחשוב הארגוני ומרכזי נתונים (Data Center Group) אשר היתה אחראית ב-2019 לכ-33% ממכירות אינטל. מכירותיה ירדו ב-7% והסתכמו בכ-5.9 מיליארד דולר. למרות אכזבת המשקיעים, כדאי לשים את התוצאות בפרופורציה: בתשעת החודשים הראשונים של השנה הסתכמו מכירות קבוצת DCG בכ-20 מיליארד דולר, בהשוואה למכירות בהיקף של 16.3 מיליארד דולר בתקופה המקבילה 2019. מדובר בעלייה שנתית של כמעט 23% במכירות.

קבוצת ה-IoT ספגה מהלומה

עבור הקבוצות הקטנות באינטל, הרבעון האחרון היה קשה במיוחד: חטיבת פתרונות ה-IoT ירדה ב-33% ומכירותיה הסתכמו בכ-677 מיליון דולר. מכירות קבוצת הזכרונות הצטמצמו בכ-11% להיקף של 1.2 מיליארד דולר. הדבר אולי מסביר מדוע אינטל חתמה לפני שבוע על הסכם למכירתה לחברת SK hynix הקוריאנית תמורת כ-9 מיליארד דולר. העיסקה צפויה להסתיים עד 2025.

מכירות חטיבת הפתרונות המיתכנתים (PSG) שהוקמה בעקבות רכישת חברת אלטרה בשנת 2015, ירדו במהלך הרבעון ב-19% והסתכמו ב-411 מיליון דולר. גם כאן, תמונת המצב התלת-רבעונית היא טובה יותר: מכירות קבוצת ה-PSG בתשעת החודשים הראשונים של 2020 הסתכמו בכ-1,431 מיליון דולר, בהשוואה ל-1,482 מיליון דולר ב-2019. ירידה קלה של 51 מיליון דולר שאפשר לשייך בקלות להשפעות מגיפת הקורונה.

מהו הכיוון הכללי?

אלא שמה שמדאיג את המשקיעים זו המגמה, לא המספרים המוחלטים: מהטבלה למעלה ניתן לראות שחוץ מהירידה הגדולה של מכירות קבוצת ה-DCG ברבעון האחרון, התמונה הכוללת היא של עלייה במכירות. ואכן, אינטל פרסמה תחזית מכירות שנתית של 75.3 מיליארד דולר – עלייה של 5% בהשוואה ל-2019. אולם מגמת העלייה נמצאת בהיחלשות.

הדבר נמצא בניגוד בולט לתוצאות של חברת AMD, אשר מתחרה ישירות באינטל בשתי פעילויות הליבה שלה: מעבדים למחשבים אישיים ופתרונות לארגונים ומרכזי נתונים. אומנם היא תפרסם את התוצאות הרבעוניות שלה רק בעוד יומיים, אולם ברבעון השני היא דיווחה על עלייה של 26% במכירות, להיקף של 1.93 מיליארד דולר. תשיעית מהיקף המכירות של אינטל – אבל המגמה היא צמיחה.

משמר החופים האירופי בחר במל"ט של התע"א

הסוכנות להגנה על חופי האיחוד האירופי המוכרת בכינוי Frontex, בחרה בפתרון המשותף של איירבאס (Airbus) והתעשייה האווירית (IAI) להפעלת שירותי מעקב אוויריים אחר תנועת כלי-שיט באזור הים התיכון. בשלב הראשון הפרוייקט יופעל ביוון, ובהמשך הוא עשוי להתרחב גם לאיטליה ולמלטה. הזכייה היא במתכונת של אספקת שירותי תפעול.

ההזמנה נמסרה לחברת Airbus DS Airborne Solutions – ADAS הנמצאת בבעלות מלאה של איירבאס ומספקת את הפתרון ביחד עם התעשייה האווירית. השירות יתבסס על שימוש במל"ט הרון (Heron) של התעשייה האווירית, אשר מסוגל לשהות באוויר 24 שעות ברציפות ולנטר את כל התנועה הימית באזור הכיסוי שלו. שתי החברות יספקו לאיחוד האירופי את הפלטפורמה, המטעדים ואת התפעול של המערכות. הן יבצעו משימות בהתאם לתוכנית שהוגדרה מראש, ובהתאם לדרישות בלתי צפויות.

התע"א ו-ADAS יבצעו התאמות לפלטפורמה ויציידו אותו במטעד אלקטרו-אופטי למשימות יום, מטעד אינפרה אדום למשימות לילה, מכ"ם ימי מתוצרת אלתא ומערכת זיהוי מטרות אוטומטית. בנוסף, הן יספקו לאיחוד האירופי את ציוד התקשורת ואת שירותי בקרת הקרקע וניהול המשימה. מערכת התקשורת של המל"ט פועלת בשני אופנים: שידור ישיר אל תחנת הבקרה הקרקעית כאשר יש קו ראייה בינה לבין המל"ט, ומעבר חלק אל תקשורת באמצעות לוויין, כאשר התחנה הקרקעית נמצאת מעבר לקו הראייה או כאשר יש צורך בביצוע טיסה בגובה נמוך מאוד

עיסקה אזרחית ראשונה

השידורים מועברים מיידית אל מערך הבקרה והשליטה המרכזי של Frontex ואל מרכזי הפיקוד והבקרה של חילות הים הרלוונטיים לכל משימה. המל"ט הימי הרון נמצא כבר מספר שנים בשימוש חיל הים הישראלי. התעשייה האווירית מסרה שהזכייה הנוכחית התקבלה לאחר סדרת ניסויים שנערכו בשנים האחרונות באירופה, אשר הדגימו את היעילות של סיור חופים אווירי לא מאוייש.

מנכ"ל ADAS, מייק הופדמן, אמר שעבור החברה מדובר בזכייה יוצאת דופן, מכיוון שזו העיסקה הראשונה שלה שבה היא מספקת את שירותי התפעול לגוף אזרחי ולא לגוף צבאי. מנהל קבוצת התעופה בתעשייה האווירית, משה לוי, אמר שיש לזכייה הזו היבט מיוחד נוסף מבחינת התעשייה האווירית: "האישור לפעול במרחב האווירי האזרחי של אירופה הוא מהלך חשוב עבורנו מכיוון שהוא פותח בפני התע"א שווקים אזרחיים חדשים".

פולקסווגן בחרה בפלטפורמת בקרת ההספק של NXP

פולקסווגן אימצה את פלטפורמת ניהול הסוללה (BMS – Battery Management System) של NXP עבור פלטפורמת הרכב החשמלי המודולרית שלה, MEB – Modular Electric-drive Matrix. כך הודיעו שתי החברות במהלך כנס המפתחים המקוון NXP Connects שהתקיים השבוע. הפלטפורמה תשמש בסיס למערך גדול של מכוניות. מנהל הפיתוח של מערכות ההספק הגבוה בתחום הרכב החשמלי בפולקסווגן, ד"ר הולגר מנץ, אמר שעד לשנת 2029 יושקו 75 דגמים של מכוניות חשמליות במסגרת סדרה ID.

מדובר בפרוייקט ענק שבו פולקסווגן משקיעה כ-30 מיליארד דולר ומתכננת לייצר כ-22 מיליון מכוניות אשר ישווקו בעיקר בארה"ב, באירופה ובסין. מנכ"ל NXP, קורט סיברס, אמר שמדובר בזכיית תכנון גדולה בהרבה: "מעבר לסדרת ID, מערכת הניהול שלנו תותקן בכל המכוניות החדשות של כל החברות מקבוצת פולקסווגן, אשר ייצרו מכוניות המבוססות על פלטפורמת MEB".

כמה קילומטרים שווה mV בודד?

מנץ: "היכולת לשלב את הביצועים והבטיחות של מערכת BMS אחת בכל הדגמים, מקילה על ייצור רכב חשמלי בעל ביצועים אופטימליים וחיי סוללה ארוכים". לדבריו, מערכת הניהול של NXP אחראית לכך שכל מאות הסוללות המרכיבות את מערך האנרגיה של המכונית, ייטענו וייפרקו ביחד ובתיאום מלא, ועל-ידי כך יתקבלו ביצועים אופטימליים ממאגר האנרגיה של הרכב. לדבריו, "ירידה של 1mV בלבד בדיוק הבקרה, מקטינה את טווח הנסיעה בכמה עשרות קילומטרים".

במהלך הארוע הוא הסביר שמערכת הבקרה כוללת רכיבי בקרת הספק, רשת תקשורת פנימית, מעבד ובקרי סוללה לכל אחד מתאי האנרגיה הפנימיים. "כל המרכיבים האלה הם מתוצרת NXP". סדרה ID החדשה כוללת מכוניות בעלות הספק של 58kWh, 45kWh ו-77kWh. הסוללה הבינונית מעניקה לרכב טווח נסיעה של 260 מייל בטעינה יחידה (הנמשכת 30 דקות במתכונת של טעינה מהירה בזרם ישר) והסוללה הגדולה מעניקה טווח נסיעה של 340 מייל בטעינה יחידה.

המרכב של מכונית מיני חשמלית המבוסס על פלטפורמת MEB
המרכב של מכונית מיני חשמלית המבוסס על פלטפורמת MEB

עד היום הוציאה פולקסווגן לשוק רק את הדגם MEB.3, וכעת היא נערכת להוצאת הדגם השני, ID.4. חברת NXP מסרה שלהערכתה 16 מתוך 20 יצרני הרכב הגדולים בעולם מתכננים כלי-רכב חשמליים באמצעות מערכת ניהול ההספק שלה.

חברת NXP מיוצגת בישראל על-ידי חברת טלסיס.

לקוח ראשון למערכת HomeSecure של אלוט

Allot CEO Erez Antebi

[בתמונה: מנכ"ל החברה ארז ענתבי]

חברת אלוט (Allot) דיווחה אתמול (ד') על לקוח ראשון למערכת הגנת הסייבר HomeSecure, שהחברה השיקה באחרונה המיועדת להשגחה הורית ולניהול התקשורת בעסקים קטנים ובינוניים. מפעילת תקשורת
מובילה במזרח-אסיה, עם מיליוני משתמשים, רכשה מאלוט רישיון קבוע עבור השירות ותטמיע את הפלטפורמה ברכיבי תקשורת שהמפעילה תספק לצרכנים ובסביבת הענן שלה.

המערכת מבוססת על טכנולוגיה שפותחה בחברת בנטונומי (Netonomy), שנרכשה על ידי אלוט ב-2018,  ומשתמשת בנתב התקשורת כנקודת הגנת הסייבר על תשתית התקשורת של העסק ועל ניהול המכשירים המקושרים והמשתמשים השונים בבית על ידי הורה משגיח. המערכת פועלת באמצעות קוד חסכוני ביותר הכתוב בשפת C, אשר מנתח את תעבורת התקשורת העוברת דרך הנתב. התוכנה כוללת בסיס נתונים של כתובות אינטרנט שהוגדרו כמסוכנות.

ברגע שאחד מהמכשירים מנסה להגיע אל כתובת כזאת, הנתב עוצר את התנועה. מאחורי הנתב נמצאת מערכת אחורית הפועלת בשרתי הענן של ספק התקשורת. היא מתעדכנת ברציפות על מפת האיומים, ומייצרת פרופיל שימוש בנתבים. המפעיל משתמש במערכת כדי לעדכן את בסיסי הנתונים בנתבים השונים, כדי להבין את התנועה ברשת שלו וכדי להפעיל תוכנת בינה מלאכותית העוקבת אחר הפרופילים ומזהה מצבים שבהם יש להתריע בפני הלקוחות על פעילות חשודה ברשת הפנימית שלהם. באותו אופן, היישום העסקי מאפשר לאכוף מדיניות אבטחה על כל המשאבים בעסק, ולקבל מהמפעיל שירותי אבטחה בתשלום.

חברת אלוט פועלת מול חברות התקשורת המספקות שירות ללקוחות הקצה. החברה מהוד השרון מעסיקה כיום כ-700 עובדים, מהם כ-40 בתל אביב, ומתמקדת במתן פתרונות אבטחה לספקיות תקשורת, אשר חלק גדול מהם מבוסס על טכנולוגיית הליבה המקורית של החברה לניתוח עומק של חבילות תקשורת (Deep Packet Inspection). הלקוחות שלה משתמשים בטכנולוגיה הזאת כדי לספק שירותי אבטחה ללקוחות הקצה שלהן.

סולידוורקס מחזקת את אסטרטגיית הפיתוח בענן

דאסו סיסמטס (Dassault Systemes) השיקה את הגרסה החדשה של תוכנת התיב"ם SOLIDWORKS 2021 הכוללת שיפורים רבים ברוב המודולים, כולל גם הטמעת 10 הבקשות הנפוצות ביותר שהגיעו מהמשתמשים במהלך כנס הלקוחות הענק של החברה שהתקיים בנאשוויל, ארה"ב, בחודש פברואר 2020. סולידוורקס היא אחת מתוכנות התכנון הנפוצות בעולם, ויש לה כיום כ-5.1 מיליון משתמשים. אלא שמעבר לעידכונים בתוכנה, החברה הכריזה על תחילת העבודה במודל פעילות חדש לגמרי, המבוסס על הענן.

לדברי מנכ"ל קו מוצרי SOLIDWORKS, ז'אן פאולו באסי, המגמה הבולטת ביותר בתחום התכנון ההנדסי היא הישענות גדלה והולכת על משאבי עיבוד גדולים מאוד. באסי: "ומשאבי העיבוד הגדולים ביותר נמצאים בענן. למעשה אפשר לומר שחוק מור עבר מרמת המעבד והמעגל האלקטרוני אל רמת מרכזי הנתונים. לכן העתיד של הפרוייקטים ההנדסיים הוא בענן". המענה של החברה לצורך הזה הוא במיזוג של התוכנה בתוך תשתית שירותי הענן של דאסו, 3DEXPERIENCE.

תימשך התמיכה בפיתוח במתקני הלקוח

בכנס הלקוחות המקוון שהחברה קיימה השבוע, הסביר באסי שהעבודה במתכונת הענן מהווה מהפיכה ביכולות של סולידוורקס. "הענן מאפשר לקבוצות גדולות של מפתחים לעבוד תמיד על אותה גרסת תוכנה ולהגיע אל כל המידע הרלוונטי על המוצר. מעבר לעוצמת העיבוד של הענן, פלטפורמת 3DEXPERIENCE מקשרת את סולידוורקס עם התוכנות האחרות שלנו, המאפשרות לבצע סימולציות שונות כמו סימולציות פיסיקליות, חשמליות, ניהול הפרויייקט, ניהול שרשרת אספקה ועוד.

"אפשר לבצע את כל הפעולות האלה באמצעות הדפדפן בלבד. רק לאחרונה הדגמנו פרוייקט פיתוח של תחנת חלל שהוצע על-ידי כמה מאות מפתחים בו-זמנית ובזמן קצר מאוד". לדבריו, המודל העסקי החדש לא יפגע בחברות אשר רכשו בעבר תוכנות של החברה או שהן מעדיפות להמשיך ולעבוד על-גבי תשתיות מיחשוב עצמיות. "אנחנו ממשיכים לתמוך בלקוחות הקיימים שלנו, וממשיכים לעדכן את התוכנות הנמצאות בבית הלקוח. המודל החדש לא מחליף בכל מקרה את המודל הישן – הוא מרחיב אותו".

צבא ארה"ב יזמין מאלביט מערכות ראיית לילה ב-442 מיליון דולר

חברת אלביט מערכות (Elbit) קיבלה ממשרד הביטחון האמריקאי הזמנת מסגרת לאספקת מערכות ראיית לילה (Enhanced Night Vision Goggle – Binocular) בהיקף של עד 442 מיליון דולר. במסגרת הזכייה, אלביט כבר קיבלה הזמנה ראשונה בהיקף של 22.5 מיליון דולר עבור מערכות שייוצרו בארה"ב לצבא האמריקאי עד לסוף 2021. מדובר במערכות שפותחו בחטיבת מערכות ראיית הלילה של חברת האריס (Harris) האמריקאית, שנירכשה על-ידי אלביט בספטמבר 2019 תמורת כ-350 מיליון דולר.

בהתאם לכך, המערכות שהוזמנו ייוצרו במפעל של החברה ברואנוק, וירג'יניה. זוהי הזמנת הענק השנייה שאלביט מקבלת בזכות עסקת האריס: כשבועיים לאחר העסקה היא קיבלה הזמנה לאספקת מערכות ראיית לילה לחיל הים האמריקאי בהיקף של 23 מיליון דולר, במסגרת חוזה לחמש שנים בהיקף של כ-240 מיליון דולר. ההסכם נחתם ימים ספורים לפני העברת הפעילות לאלביט.

הזמנת המסגרת החדשה נעשתה במתכונת מיוחדת הנקראת OTA – Other Transaction Authority. בדרך כלל זוהי מתכונת המאפשרת לבצע הזמנות גמישות שאינן כפופות לתקנות המכרזים הרגילות של הממשל, מכיוון שיש בהן מרכיבים של פיתוח, ניסוי והתאמה לצרכים, שאינם מאפשרים תחזית מדוייקת והשוואת מחירים מול מתחרים. בהתאם, אלביט דיווחה שהמערכות החדשות יעברו סדרה של מבחני ביצועים וניסויי שדה.

מערכות ENVG-B הינן משקפי ראיית לילה מקושרות הכוללות תקשורת אלחוטית עם הכוונת התרמית הנמצאת על רובה הלוחם, ועם חבילת האבזרים המשלימה שאלביט מגדירה בשם משפחת Nett Warrior. מדובר באבזרים לבישים דוגמת מערכת SmartEye המספקת מידע דיגיטלי ללוחם המגיע ממקורות שונים (אפילו מרחפן) באמצעות משקפי מציאות מדומה, צג פרק כף היד המקושר Smart WristView, והכוונת החכמה SmartSight. כל המערכות כוללות נתוני GPS ומידע דיגיטלי המגיע ממקורות רבים.

עתיד זיכרונות DDR5 תלוי כעת ב-AMD ובאינטל

בתמונה למעלה: כרטיס DIMM של SK hynix העומד בתקן DDR5

לאחר יותר מחמש שנות עבודה הכריז לפני חודשיים ארגון JEDEC התעשייתי על השלמת הניסוח ופרסום תקן הזכרונות RAM המהירים מסוג DDR5. זה היה מאמץ אדיר שהשתתפו בו 150 חברות. אולם למרות שבתעשייה המתינו בקוצר רוח לפרסום התקן המיועד לפתור את אחד מצווארי הבקבוק המעיקים ביותר במרכזי הנתונים, כניסתו אל השוק צפויה להיות הדרגתית מאוד. ככל הנראה הטכנולוגיה תתחיל להיכנב אל השוק באיטיות רבה ובצעדים מדודים מתישהו במהלך 2021.

תקן JESD79-5 DDR5 מכפיל בשלב הראשון את מהירות הגישה של המעבד אל הזכרון האקראי (RAM) ומפת הדרכים שלו כוללת הגברה הדרגתית של המהירות בשנים הקרובות. הדבר נועד להתמודד עם מחנק הזכרון שאליו נקלעו המעבדים מרובי הליבות. המענה של התעשייה לקושי בהקטנת רוחב הצומת של הטרנזיסטור כדי להשיג ביצועים משופרים היה באמצעות מעבר למעבדים מרובי ליבות. אולם הפתרון מתחיל לאבד מיעילותו, מכיוון שהדבר גורם להקטנת זמינות הזיכרון העומדת לרשות כל אחת מהליבות.

מפת הדרכים כוללת מהירויות רבות

הבעיה הזאת באה לידי ביטוי בגרף למטה שממנו ניתן לראות כיצד ריבוי הליבות דורש הגדלת קצב הגישה לזיכרון, אבל שבפועל קצב הגישה הממוצע של כל ליבה בנפרד (קו כחול כהה) נמצא בשנים האחרונות בירידה. זיכרונות DDR5 אמורים לפתור את הבעיה באמצעות ערוץ תקשורת מהיר מאוד. רמת הכניסה צפויה לספק קצב תקשורת של 4.8Gbps שהיא מהירה בכ-50% בהשוואה לזיכרונות DDR4. התקן כולל מפת דרכים עתידית לשיפור הדרגתי במהירות הגישה אל הזיכרון, עד לקצב של עתידי של 35Gbps.

הקשר בין ריבוי הליבות במעבדים לבין רוחב הפס של ערוץ הגישה לזיכרון. מקור: Micron
הקשר בין ריבוי הליבות במעבדים לבין רוחב הפס של ערוץ הגישה לזיכרון. מקור: Micron

התקן החדש כולל מנגנוני הסתגלות מסוג Decision Feedback Equalization שיאפשרו לעבור לקצבי עבודה מהירים יותר בעתיד, הפחתת מתח העבודה של הרכיבים ל-1.1V כדי לחסוך באנרגיה והגדרת מייצב מתח ברמת כרטיסי הזכרון (DIMM) להבטחת מתח העבודה. הוא מגדיר תצורה חדשה של כרטיסי זיכרון, הכוללת שני מחברי 40 תקעים וכולל מנגנון תיקון שגיאות (Error Correction Code – ECC) כדי לצמצם את הטעויות בשלבי הכתיבה והקריאה. הדבר נעשה קריטי בעידן ה-DDR5, מכיוון שמדידת המטענים החשמליים בתאי זיכרון קטנים ובקצב גבוה מאוד, היא קשה יותר בהשוואה ל-DDR4 מהדור הנוכחי.

אימוץ הדרגתי של הטכנולוגיה

חברות רבות בתעשייה מתחילות להיערך לקראת העידן החדש. חברת סינופסיס הכריזה על ערכת Verification IP לאימות התכנון של כרטיסי DDR5 ועל שיתוף פעולה עם גלובלפאונדריז בהתאמת החבילה לבדיקת הזיכרונות בתהליכי הייצור של גלובלפאונדריז. קיידנס הכריזה החודש על חבילות תכנון ואימות (Design IP ו-Verification IP) המותאמות ל-DDR5 ולגרסה החסכונית בהספק שלו, LPDDR5, עבור תהליך הייצור של TSMC בגאומטריה של 5 ננומטר.

חברת Keysight הכריזה על ערכת בדיקות וסימולציה מלאה ל-DDR5. חברת Tektronix הוציאה ערכת בדיקות ודיבוג ל-DDR5 ו-Renesas Electronics הכריזה על שבבים חדשים לדחיפת הנתונים בכרטיסי DDR5. אפילו חברת ואלנס הישראלית (Valens) נקלעה בעקיפין למהפיכה הזאת: JEDEC וארגון התקינה MIPI הגדירו תת-תקן ייעודי של DDR5 עבור ממשק התקשורת שבין החיישנים והצגים ברכב לבין יחידות המחשוב. תקן MIPI I3C מתבסס במלואו על טכנולוגיית התקשורת של ואלנס, שהיתה גם שותפה בקבוצת העבודה המצומצמת שגיבשה את התקן.

למרות שגם סמסונג וגם Kioxia הכריזו על מחוייבות לתקן החדש, מהצד של יצרניות הזיכרונות בינתיים רק SK hynix ו-Micron נמצאות בתמונה. מייקרון הכריזה השבוע על רכיבי הזכרון החדשים ממשפחת uMCP5. הם תומים לגרסת התקן החסכונית (LPDDR5) ומיועדים לשימוש בעיקר באבזרים ניידים. כבר בהכרזה הראשונה היא עברה את מפרטי התקן והכריזה על קצב גישה לזיכרון של 6.4Gbps. בתחילת החודש (אוקטובר 2020) הכריזה SK על כרטיסי זיכרון בנפח של 64Gbit. אלא שמדובר בינתיים במהלכים טקטיים שיווקיים שאין להם משמעות טכנולוגית מיידית, שכן מעבדי המחשבים עדיין לא מספקים תמיכה בתקן החדש.

תעלומת אינטל ו-AMD

כדי לנצל את התקן החדש יש לבצע שינויים במעבדים המאפשרים להם לגשת אל זיכרונות DDR5 החדשים. אומנם אינטל הכריזה שהיא עבדה בשיתוף פעולה צמוד עם SK בפיתוח הזיכרונות שלה וטכנולוגיית היציור שלהן, אולם היא עדיין לא סיפקה תחזית מדוייקת להטמעת הטכנולוגיה במעבדים שלה עצמה. היא דיווחה בעבר שהרכיב המיתכנת Agilex FPGA תומך ב-DDR5 לא פירסמה מפת דרכים של המעבדים העתידיים הכוללת תמיכה ב-DDR5. גם חברת AMD משאירה את התעשייה בערפל: בינתיים קיימות ידיעות לא מאושרות שלפיהן שבב הדור הבא שלה, Zen 4, יתמוך ככל הנראה ב-DDR5.

בלי שתי החברות האלו, המחזיקות את עיקר שוק מרכזי הנתונים בעולם, התקן החדש לא ייכנס אל השוק. אולם לאור הצורך בפתרון בעיית ריבוי הליבות ולאור המעורבות של אינטל בפרוייקט הפיתוח של SK, ברור לגמרי שהן יספקו תמיכה בזיכרונות המהירים. שאלה הגדולה היא מתי זה יקרה: בסוף 2021, במהלך 2022 או מספר שנים אחר כך?

רני נחמיאס מונה למנכ"ל אינטל איגנייט תל-אביב

בתמונה למעלה: רני נחמיאס.

חברת אינטל מינתה את רני נחמיאס למנכ"ל הפעילות הישראלית של תוכנית הצמחת חברות הסטראט-אפ Intel Ignite. נחמיאס מחליף בתפקיד את צחי וייספלד, אשר ינהל את תוכנית איגנייט העולמית, כולל הפעילויות החדשות במינכן, גרמניה ובאוסטין, טקסס. נחמיאס שימש כמנטור שסייע לחברות איגנייט בשני הסבבים הראשונים של התוכנית. הוא מביא עמו 20 שנות ניסיון ביזמות טכנולוגית. הוא ייסד וניהל את חברת אבטחת המידע Alcide והיה חבר בצוותי ההנהלה של LivePerson ושל Amdocs.

תוכנית איגנייט החלה כניסוי בישראל שבמסגרתו צוותים מאינטל ומקרנות הון סיכון בוחרים במספר חברות סטארט-אפ ומעניקים להן תמיכה מקצועית וסיוע טכנולוגי לאורך מספר שבועות. בעקבות הצלחת שני המחזורים הראשונים, החליטה אינטל להרחיב את הפעילות ולקדם אותה כתוכנית גלובלית. במקביל לכניסתו של נחמיאס לתפקיד, הודיעה אינטל שהיא סיימה את תהליך הבחירה של 10 חברות שיצטרפו לסבב השלישי של התוכנית שיתחיל ב-2 בנובמבר.

החברות נבחרו מתוך קבוצה של 230 מועמדות. החברות בסבב השלישי (גייסו כל אחת יותר מ-5 מיליון דולר) הן: Armo שפיתחה פלטפורמה מבוססת DevOps להטמעה אוטומטית של סביבות מאובטחות; Bria המייצרת את המידע החזותי הסינתטי של העולם; Komodor שפיתחה פלטפורמת פתרון בעיות עבור DevOps; חברת Konnecto שפיתחה אלגוריתם לאיתור טביעת כף הרגל הדיגיטלית של צרכנים, וחברת Lightsolver המפתחת פותר בעיות אופטי בהשראת מחשוב קוונטי.

חברות נוספות במחזור השלישי: חברת Lynx שפיתחה פלטפורמת שיתוף מידע לארגוני בריאות;  Oolo המפתחת פתרון מבוסס AI לזיהוי בעיות עבור חברות מדיה דיגיטלית; Orca AI המפתחת כלי ניווט חכמים לתעשיית הספנות; חברת Solvo שמפתחת מערכת לאבחטת יישומי ענן מבוססי DevOps ו-DevSecOps וחברת Valerann המפתחת פתרון להפקת מידע מתשתיות IT קיימות.

האזינו לשיחה עם צחי וייספלד, מנהל אינטל איגנייט העולמית, מתוך תוכנית הפודקאסט שלנו שעלתה באוגוסט 2020:

SK רוכשת את חטיבת ה-NAND של אינטל ב-9 מיליארד דולר

בתמונה למעלה: פאב 68 של אינטל בעיר דאליאן בסין. נפתח בחודש יולי 2016. צילום: אינטל

חברת SK hynix הקוריאנית רוכשת את חטיבת האיחסון וזכרונות ה-NAND של אינטל תמורת כ-9 מיליארד דולר. העיסקה כוללת את הפעילויות של אינטל בתחום כונני NAND SSD, שבבי זכרון NAND ומפעל ייצור זכרונות ה-NAND בסין. אינטל תשאיר בידיה את פעילות Intel Optane. העיסקה גם כוללת את הקניין הרוחני של אינטל בתחום ה-NAND ואת העובדים וצוותי המחקר והפיתוח. לאחר ההסכם שנחתם אתמול (ב'), העריכו שתי החברות שהן יקבלו את האישורים הרגולטוריים לעיסקה עד סוף 2021.

בשלב הראשון תרכוש SK את מפעל הייצור הסיני (פאב 68 הצמוד לעיר דאליאן סמוך לצפון קוריאה), המתמחה בייצור רכיבי זיכרון תלת-מימדיים, תמורת 7 מיליארד דולר במזומן. מדובר במפעל חדש מאוד שנחנך רק בחודש יולי 2016. בשלב השני, אשר צפוי להסתיים במרץ 2025, היא תרכוש את שאר הנכסים של החטיבה, כולל הקניין הרוחני הקשור בתכנון וייצור הרכיבים, תמורת 2 מיליארד דולר. עד להשלמת הפעימה השנייה, אינטל תמשיך לייצר במפעל רכיבי NAND מתוצרתה.

SK דוחקת את Kioxia היפנית למקום השלישי

לשתי החברות יש מסורת של שיתוף פעולה. בין השאר הן פיתחו במשותף טכנולוגיות עבור זיכרונות מסוג DDR5. מנכ"ל אינטל, בוב סוואן, אמר שהעיסקה תאפשר לאינטל להתמקד בפיתוח טכנולוגיות לעסקי הליבה שלה. במחצית הראשונה של 2020 הסתכמו מכירות כל מוצרי הזיכרון של אינטל בכ-2.8 מיליארד דולר. חברת SK hynix היא מיצרניות רכיבי הזיכרון הגדולות בעולם. במחצית הראשונה של 2020 הסתכמו מכירותיה בכ-1.4 מיליארד דולר.

זכרונות DDR5 של SK hynix שיצאו אל השוק בתחילת החודש (אוקטובר 2020)
זכרונות DDR5 של SK hynix שיצאו אל השוק בתחילת החודש (אוקטובר 2020)

חברת הייניקס היא גם אחת מחלוצות הייצור של רכיבי זיכרון תלת-מימדיים ומייצרת כיום רכיבים בתהליך הכולל 128 שכבות. להערכת חברת המחקר TrendForce, ברבעון השני של 2020 החזיקה אינטל בכ-11.7% משוק ה-NAND העולמי, ואילו SK החזיקה בכ-11.5% מהשוק. פירוש הדבר שעם השלמת העיסקה, תחזיק SK ביותר מ-20% מהשוק העולמי. היא תעפיל למקום השני בעולם אחרי סמסונג, ותעקוף את היצרנית השנייה בגודלה כיום, Kioxia היפנית (לשעבר חטיבת הזיכרונות של טושיבה).

בהשוואה לאינטל, יש ל-SK יתרון בולט בשוק האבזרים הניידים, ואילו לאינטל יש מעמד חזק במיוחד בתחום המחשוב הארגוני, הנחשב לשוק הזיכרונות הריווחי ביותר. אינטל מתמקדת ביום בייצור זיכרונות בארכיטקטורת QLC SSD. ארכיטקטורה זו מאפשרת לשמור ארבעה ביטים של מידע בכל תא זיכרון ועל-ידי כך להגדיל את הנפח היעיל שלו. העיסקה מספקת ל-SK טכנולוגיות ייצור ייחודיות ומכניסה אותה לתהליך ייצור חדש: אינטל מייצרת זיכרונות בטכנולוגיית Floating Gate ואילו SK הייחודית, כאשר כל היצרניות האחרות מתבססות על ייצור בטכנולוגיית שבבים מסוג Charge Trap.

מדיהטק ביצעה השקעה אסטרטגית ב-VisIC

חברת השבבים הטאיוואנית MediaTek ביצעה השקעה אסטרטגית ביצרנית רכיבי ההספק מנס-ציונה, VisIC, במסגרת סבב גיוס E שביצעה החברה הישראלית. VisIC לא חשפה את סכום ההשקעה, אך מסרה כי ההון שגויס ישמש את החברה כדי להרחיב את סל מוצריה עבור כלי-רכב חשמליים ולבסס את יכולות הייצור שלה. ד"ר לורנס לו, סגן נשיא בכיר במדיה-טק, אמר כי ל-VisIC יש חדשנות מרשימה בתחום ממירי כוח מבוססי GaN. "הרכיבים הללו יכולים לשפר את היעילות של כלי-רכב היברדיים וחשמליים. אנחנו מאמינים כי הטכנולוגיה הזו היא המפתח לשיפור הביצועים ולהפחתת העלויות של כלי-רכב חשמליים".

VisIC פיתחה ממירי כוח מבוססי GaN, המיועדים לשימוש במערכות הספק גבוה העובדות במתחים של מאות וולטים, ובייחוד בכלי-רכב חשמליים. בכלי-רכב חשמלי, תפקידו של מתג ההספק (Power Switch) הוא להמיר את המתח מהסוללה למנוע בזמן הנסיעה, ומשקע החשמל לסוללה בזמן הטעינה. תהליך ההמרה מוביל לאובדן של אנרגיה. כיום, מתגי ההספק מבוססים על סיליקון. VisIC פיתחה מתגים המתבססים על גליום ניטריד (GaN), מוליך-למחצה בעל מאפיינים פיזיקליים שונים.

בשיחה עם Techtime, הסביר מנהל השיווק והפיתוח העסקי של החברה, רן סופר, כי לטכנולוגיה של החברה יש יתרון חשוב בשוק הרכב החשמלי. "הטכנולוגיה שלנו מפחיתה בכמחצית את אובדן האנרגיה בהשוואה לטכנולוגיות מבוססות סיליקון. זה יתרון משמעותי המביא לקיצור זמן טעינת הסוללה בכלי-רכב חשמליים ולהארכת טווח הנסיעה".

שיתוף פעולה עם ZF הגרמנית

מדיה-טק אינה החברה הגדולה היחידה שזיהתה את הפוטנציאל הגלום בטכנולוגיה של היצרנית מנס-ציונה. בחודש מאי 2020 דיווחה VisIC על שותפות עם חברת הענק הגרמנית ZF, המייצרת חלקים לכלי-רכב והכנסותיה ב-2019 הסתכמו בכ-36 מיליארד אירו. שתי החברות יפתחו ביחד ממירי הספק לרכב חשמלי המבוססים על טכנולוגיית D3GaN של VisIC, ויעבדו במתחים של עד 400 וולט. הטרנזיסטורים של VisIC מיוצרים בחברת TSMCהטאיוואנית.

תכנון ייחוס של VisIC לממיר הספק העובד במתח של 800V-900V ובהספק של עד 100kW
תכנון ייחוס של VisIC לממיר הספק העובד במתח של 800V-900V ובהספק של עד 100kW

חברת VisIC הוקמה בשנת 2010 על-ידי המנכ"לית ד"ר תמרה בקשט ועל-ידי הטכנולוג הראשי גרגורי באנין. בקשט הגיעה מחברת Gal El וצברה ניסיון רב בפיתוח רכיבי גאליום ניטריד. באנין ניהל את מרכזי הסמיקונדוקטור MIET ו-PULSAR במוסקבה, ובישראל עבד במכון ויצמן, באלתא ובחברת אולטרם טכנולוגיות. סופר: "לפני כשנתיים החברה השלימה את הפיתוח והחלה בשלב המסחרי, תוך מיקוד בשוק הרכב שבו יש לטכנולוגיה שלנו את היתרון המובהק ביותר. המוצרים שלנו עומדים בדרישות הגבוהות של השוק הזה וכבר יש לנו מספר שיתופי פעולה עם חברות Tier-1".

הרכב החשמלי מזניק את שוק ה-GaN

שוק רכיבי ה-GaN החל כשוק נישה בתחום הרכיבים האלקטרו-אופטיים, אולם בשנים האחרונות הוא מתפתח במהירות כאלטרנטיבה אטרקטיבית לטרנזיסטורי הספק גבוה במערכות בקרת אנרגיה, רכב, בקרת מנועים ועוד. להערכת חברת המחקר Allied Market Research, היקף השוק של רכיבי הספק מבוססי GaN הסתכם בשנת 2019 בכ-110 מיליון דולר בלבד. אלא שהשוק נמצא בנקודת תפנית: עקב ההתפתחות המהירה של שוק הרכב החשמלי ומערכות הפקת אנרגיה סולארית, הוא צפוי לצמוח בשנים הקרובות בקצב של יותר מ-35% בשנה ולהגיע להיקף של כ-1.25 מיליארד דולר בשנת 2027.

גורם נוסף המשפיע על הדרישה הגוברת לרכיבי GaN הוא תחום הטעינה האלחוטית. זהו תחום צומח גם ברמת המערכות הביתיות, בתעשיית הרכב וגם בתחום המערכות התעשייתיות. טרנזיסטורי GaN מספקים מהירות מיתוג גבוהה יותר מטרנזיסטורי MOSFET, ולכן משפרים את היעילות האנרגטית וטווח הפעולה היעיל של מערכות טעינה אלחוטיות. אולם ככל הנראה השוק המבטיח ביותר הוא שוק הרכב החשמלי: להערכת עורכי הסקר, בשנת 2040 יגיע היקף שוק הרכב החשמלי לכ-41 מיליון כלי-רכב בשנה.

שוק זה צפוי להיות צרכן מרכזי של רכיבי GaN מכיוון שהם מיועדים לעבוד במתחים גבוהים. יצרניות הרכב מעוניינות להעלות את מתחי העבודה ברכב החשמלי, כדי להקטין את זרמי הזליגה ולשפר את יעילות הבקרה על הסוללה ועל המערכות המכניות. במקביל, שוק הרכב גם נמצא בשלבי מעבר מניהול הסוללה והמערכות באמצעות כבלים אל ניהול באמצעות תקשורת אלחוטית, מגמה שעשויה להרחיב את הצריכה של רכיבי GaN ברכב החשמלי העתידי.

פורטליקס ומובילאיי הוכיחו עמידה בתקן הנהיגה החדש של האו"ם

חברת Forelellix הכריזה על פתרון חדש לבדיקת בטיחות והיעילות עבור מערכות אוטומטיות לשמירה על נתיב (ALKS), שהוא הפתרון הראשון בעולם העונה על תקן האו"ם UNECE Regulation 157 המייצג את הדרישה הרגולטורית הראשונה בעולם עבור שמירת נתיב נסיעה ברכב אוטונומי ברמה 3. נהיגה אוטונומית ברמה 3 מייצגת יכולת של הרכב לבצע בעצמו את כל פונקציות הנהיגה, אולם נדרשת הנוכחות של נהג אנושי אשר יכול להשתלט על הרכב בכל רגע נתון.

החבילה החדשה בפלטפורמת Foretify של פורטליקס כוללת תמיכה בטכנולוגיית RSS, שהיא מודל הבטיחות לרכב אוטונומי של חברת מובילאיי. ערב ההכרזה, ביצעו שתי החברות הדגמה מוצלחת של הפתרון בבדיקת איכות הפתרון של מובילאיי. בהדגמה המשותפת, ייצרה חבילת הבדיקה ALKS של פורטליקס את התרחישים והפרמטרים הנדרשים לפי התקינה, ועקבה אחרי התנהגות מערכות הנהיגה האוטונומיות שנשלטו על ידי טכנולוגיית RSS של חברת מובילאיי.

החבילה השתמשה במודל RSS של מובילאיי כדי להבטיח שהרכב הנבדק לא יוצר מצבים מסוכנים, ושהוא מגיב כראוי למצבים מסוכנים שיוצרים כלי-רכב אחרים. התרחישים השתנו לפי מגוון של פרמטרים וערכים, והראו ששתי המערכות עומדות בדרישות הבטיחות של האו"ם, שאליהן התחייבו 60 מדינות. "פלטפורמת Foretify של פורטליקס מאפשרת ליצרני הרכב להדגים עמידה בתקנות הרגולציה המחמירות ביותר בתחום הנהיגה האוטומטית", אמר סגן נשיא לתחום התקנים בחברת מובילאיי, ג'ק וויסט.

הרכב האוטונומי מגיע לענן

חברת פורטליקס התל אביבית נוסדה על ידי יואב הולנדר, זיו בנימיני וגיל אמיד, המוכרים כחלוצים בתחום האימות של תכנוני שבבים. הם המציאו את גישת Coverage Driven Verification אשר נמצאת כיום בשימוש נרחב בתעשיית השבבים, ושימשה כמסגרת הרעיונית לאימות התכנון של מערכות עזר מתקדמות לנהג (ADAS) ומערכות נהיגה אוטונומית.

בתחילת החודש הזה רכשה פורטליקס את חברת Metamoto מקליפורניה, אשר פיתחה תוכנה מבוססת ענן לביצוע סימולציה של תוכנות המפעילות מערכות אוטונומיות. העיסקה תאפשר לבצע את הבדיקות בענן תוך שימוש במשאבי העיבוד הכמעט בלתי מוגבלים בענן, ועל-ידי כך לבדוק מיליארדי תרחישים ולקצר דרמטית את היקף בדיקות הכביש שהרכב צריך לעבור כדי לקבל הסמכה. העיסקה גם מאפשרת לפורטליקס לפתח מודל עסקי חדש המבוסס על מתן שירותי בדיקות בענן.

קיידנס חשפה פתרון בדיקות SoC שפותח בישראל

בתמונה למעלה: פרופ' זיאד חנא. "שיפור של פי עשרה בביצועים". צילום: MSCOMM

חברת קיידנס (Cadence) הכריזה חבילת הבדיקות החדשה System-Level Verification IP, אשר מייצרת באופן אוטומטי מערך של בדיקות ומבחנים לאימות התכנון של מערכות על גבי שבב (SoC). סגן נשיא בכיר בחברה העולמית ומנהל מרכזי הפיתוח של קיידנס בישראל, פרופ' זיאד חנא, אמר שהפתרון פותח במשך מספר שנים במרכז המו"פ של החברה בישראל.

להערכת חנא, תהליך אימות התכנון אחראי לכ-80% מעלויות הפיתוח של שבבים חדשים. "מדובר בקפיצת מדרגה בבדיקת מערכות SoC. המערכת החדשה מאפשרת אינטגרציה אוטומטית בין הבדיקות השונות ומסייעת לשפר את התכנון בעזרת משוב מהיר ומדויק. פתרון System VIP מאפשר ליצרני שבבים מורכבים לשפר את יעילות האימות ברמת השבב בשיעור של עד פי עשרה".

חברת קיידנס מפעילה שני מרכזי פיתוח בישראל, בפתח-תקווה ובחיפה, המעסיקים ביחד כ-300 אנשי פיתוח. בין השאר, הצוות הישראלי היה מילא תפקיד מרכזי בפיתוח הסימולטור החדש לאימות תכנוני שבבים, Xcelium ML, אשר מבצע את תהליך האימות במהירות גבוהה פי חמישה בהשוואה לסימולטור מהדור הקודם, ומבוסס על טכנולוגיית בינה מלאכותית שפותחה בישראל.

ספריית בדיקות אוטומטיות ברמת המערכת על-גבי שבב

המערכת החדשה כוללת ספריות ומודולי קניין רוחני בתחום הבדיקות, המאפשרים לייצר באופן אוטומטי מערכי בדיקה למערכות על-גבי שבב (SoC) עם תצורות מורכבות של זיכרונות, מטמון, ממשקים וערוצי קונפיגורציה (Testbench Generator). היא כוללת ספריות של בדיקות מוגדרות מראש, דוגמת מדידות לכידות, ביצועים, ותתי-מערכות כמו מהירות הגישה אל זכרונות NVMe ויעילות התקשורת בתוך השבב בממשקי PCI Express וכדומה (System Traffic Libraries).

המערכת גם מספקת כלי Performance Analyzer המייצר ניתוח ודיווח ויזואלייים של ביצועים מקיף עבור תת-מערכות זיכרון, חיבורים פנימיים והתקנים היקפיים, ומערכת System Verification Scoreboard בדיקות מקיפות של לכידות זכרון מטמון (cache-coherency) ונתונים המתחברים אל התקנים היקפיים, זיכרונות וחיבורים פנימיים במערכת על-גבי שבב.

חבילת Cadence System VIP מהווה חלק מהחבילה הרחבה Cadence Verification Suite, אשר פותחה במסגרת אסטרטגיית Intelligent System Design של החברה.

רשות החדשנות פירסמה מכרז לתפקיד המנכ"ל

Innovation Authority Chairman

בתמונה למעלה: ד"ר עמי אפלבום. "ההייטק אחראי כיום לכ-43% מהייצוא התעשייתי של ישראל"

רשות החדשנות החלה היום בתהליך איתור מנכ"ל חדש אשר יחליף את אהרון אהרון, אשר הודיע בסוף אוגוסט 2020 על החלטתו לפרוש מהרשות לאחר שלוש שנים בתפקיד. אהרון הודיע שהוא יישאר בתפקיד עד סוף נובמבר, או עד שיימצא לו מחליף על-ידי ועדת האיתור. לדבריו, "רשות החדשנות גוף מקצועי, חיוני והכרחי לשמירה על יתרונה היחסי של מדינת ישראל בתעשיית ההייטק".

המועמד לתפקיד צריך להיות תושב ישראל, בעל תואר אקדמי ובעל ניסיון מצטבר של 8 שנים לפחות כמנהל חברה תעשייתית בהיקף של 80 מיליון שקל בשנה, או מנהל חטיבה עסקית של תאגיד תעשייתי בהיקף דומה, או שותף בקרן הון סיכון שהוביל השקעות בהיקף של יותר מ-200 מיליון שקל, או שמילא תפקיד מנכ"ל במשרד ממשלתי או שהיה קצין בדרגת אלוף ומעלה ביחידה טכנולוגית. ניתן להגיש את מועמדות לתפקיד עד לתאריך ה-10 בחודש נובמבר, 2020 בשעה 11:00.

המועמדים הרלוונטיים ייבחנו  על-ידי ועדת איתור שחבריה נבחרו מקרב חברי מועצת רשות החדשנות ושבראשה יעמוד ד"ר עמי אפלבום, ראש הרשות והמדען הראשי במשרד הכלכלה והתעשייה. לדברי אפלבום, ההייטק אחראי כיום לכ-43% מהייצוא התעשייתי של ישראל ולכ-15% מהתל"ג. "הרשות לחדשנות הפכה לגורם משמעותי וחשוב בכלכלה הישראלית. מועצת הרשות שמה לעצמה כמטרה לאתר מנכ"ל שיוביל את פעילותה של הרשות בקידום המחקר והפיתוח של החדשנות הטכנולוגית בתעשייה הישראלית".

למידע נוסף על פרטי המכרז: דרוש מנכ"ל

קיידנס הכריזה על סימולטור EMI המתאים לבדיקת מערכות שלמות

חברת קיידנס (Cadence) הכריזה על הסימולטור Clarity 3D Transient Solver לבדיקת הפרעות אלקטרומגנטיות (EMI) בתוך מוצרים הנמצאים בפיתוח. הפתרון החדש מבוסס על טכנולוגיית המטריצה המקבילית של קיידנס, והוא מתאים לשימוש גם ברמות עומסים גבוהות שבעבר הצריכו תאי בדיקה מבודדים אקוסטית (מונעי הד אלקטרומגנטי) יקרים וגוזלי זמן. מטרת ה-solver החדש היא לבצע סימולציה של תכנונים גדולים שעד היום היה קשה או אפילו בלתי אפשרי לבצע.

החבר מסרה שהוא יכול לבצע סימולציה רחבת-היקף במהלך תכנון של חיבורים פנימיים קריטיים בלוחות מודפסים, מארזי מעגלים משולבים ומערכות על-גבי שבב (SoC) בתוך מארז מכני. הפתרון מסתמך על טכנולוגיית ריבוי מעבדים מבוזרת קניינית של קיידנס, המבזרת משאבי מחשוב על פני מאות או אפילו אלפי ליבות בסביבות מחשוב מבוססות ענן.

היכולת הזאת להשתמש במשאבי עיבוד כמעט אינסופיים מבחינת המשתמש, מאפשרת להרחיב את הסימולציה אל מעבר לרמת המודול, ולבצע סימולציה של מערכות שלמות במהירות גבוהה פי עשרה בהשוואה לטכנולוגיה הקודמת של החברה. סימולטור Clarity 3D Transient Solver מותאם לעבודה משטולבת עם כלי התכנון האחרים של קיידנס: Cadence Virtuoso Layout, Allegro PCB Designer ו-SiP Layout.

למידע נוסף: Clarity 3D Transient Solver

אינוויז חשפה את חיישן ה-LiDAR מהדור השני

בתמונה למעלה: חיישן InnovizTwo החדש

חברת אינוויז (Innoviz Technologies) מראש העין הכריזה על חיישן ה-LiDAR החדש InnovizTwo, אשר מפחית ב-70% את עלות החיישנים במערכות ADAS ובכלי רכב אוטונומיים ואוטונומיים למחצה, בהשוואה לחיישן הדור הראשון InnovizOne. דוגמאות ראשונות של החיישן יהיו זמינות ברבעון השלישי של 2021. מייסד משותף ומנכ"ל החברה, עומר כילף, אמר בראיון ל-Techtime שהמוצר החדש מיועד לפתור צוואר בקבוק המעיק על התעשייה ומונע ממנה להתקדם בתחום הרכב האוטונומי.

כילף: "כיום רוב המכוניות שיש בהן יכולות אוטונומיות חלקיות פועלות במתכונת של רמה שנייה (L2) שבה הרכב יכול לשלוט בהיגוי ובתאוצה אולם היא מחייבת פיקוח של נהג אנושי. ברמה השלישית (L3) הרכב כבר מורשה לבצע חלק מהפעולות ללא פיקוח אנושי. אבל המעבר מרמה 2 לרמה 3 מתעכב בגלל שני גורמים עיקריים: יצרניות הרכב צריכות לשלב חיישנים מורכבים דוגמת LiDAR ולא מצלמות בלבד, ולבצע הרבה מאוד ניסויי שטח ובדיקות הדורשות מאמץ והשקעה גדולים.

"חיישן הדור השני שלנו מאפשר להן להתגבר על שני הקשיים באמצעות קבלת חיישן LiDAR במחיר שווה לכל נפש שניתן להתקינו בכל המכוניות לא רק ברכב יוקרתי (כיום לא מותקנים חיישני LiDAR במכוניות רמה 2). פירוש הדבר שהן יכולות להתקין אותו בהרבה מאוד מכוניות L2, ולהשתמש באותו מוצר גם בעתיד כשהן יעברו לרמת L3. בכך הן מתגברות על הרבה מאוד מבעיית הבדיקות, מכיוון שהשימוש בו במכוניות L2 יאפשר להן לבצע את כל הבדיקות הנדרשות עבור רמת L3.

עומר כילף, מנכ"ל אינוויז. שיפורים טכנולוגיים בשלושת שבבי הליבה של החיישן
עומר כילף, מנכ"ל אינוויז. שיפורים טכנולוגיים בשלושת שבבי הליבה של החיישן

"צריך לזכור שכלי הרכב ברמה 2 במילא כבר נמצאים על הכביש. באמצעות InnovizTwo הן מקבלות כמעט בחינם את התוצאות של ניסויי הדרך. בתהליך הזה יחסכו היצרניות מאות מיליוני דולרים". לדבריו, פיתוח הדור השני התאפשר באמצעות הכנסת שיפורים טכנולוגיים וביצוע אפטימיזציה בשלושת שבבי הליבה של החיישן: שבב ה-ASIC לעיבוד האותות, מערך ה-MEMS אשר מנהל את הסריקה של קרן הלייזר, ושבב הגלאי אשר מאתר את האותות החוזרים.

חברת אינוויז היא מיצרניות חיישני ה-LiDAR מצב מוצק הבודדות שהגיעו לרמת ייצור בתעשיית הרכב. חברת ב.מ.וו כבר החליטה לשלב את חיישן InnovizOne בגרסה האוטונומית של ה-SUV החשמלי חדש iNEXT, שהיא מתכננת להוציא לשוק לקראת סוף שנת 2021. עומר כילף מעריך שב.מ.וו תתחיל בהתקנת חיישני הדור הראשון, ותעבור בהמשך להתקנת חיישני הדור השני.

למידע נוסף: Innoviz

איתי יוגב ינהל את קבוצת הבינה המלאכותית בחטיבת ה-IT של אינטל

הבלוג של חברת אינטל ישראל דיווח היום על ישראלי נוסף המקבל תפקיד בכיר באינטל העולמית. איתי יוגב, דירקטור קבוצת הבינה המלאכותית באינטל ישראל, יתמנה בקרוב למנהל קבוצת הבינה המלאכותית (Artificial Intelligence Group) בחטיבת ה-IT של אינטל. איתי עובד באינטל עוד מימיו כסטודנט להנדסה, תעשייה וניהול באוניברסיטת בן גוריון. הוא היה ממייסדי המחלקה המחלקה שהיום הוא עומד בראשה. בין תפקידי הקבוצה: שיפור מוצרי אינטל באמצעות הטמעת בינה מלאכותית בתוך המעבדים עצמם, קיצור משך הבדיקות והעלאת איכות המוצרים בעזרת אלגוריתמים מבוססי למידת מכונה.

בנוסף, הקבוצה מסייעת בהגדלה של מספר היחידות התקינות במפעלים של אינטל ומבצעת עבודה משותפת עם חברת מובילאיי בתחום של איסוף מידע מכלי-רכב והסקת מסקנות בזמן אמת. לאחרונה פיתחה הקבוצה הישראלית מודל לחיזוי ההתדרדרות במצבם של חולי קורונה, או משך האשפוז שלהם, בשיתוף פעולה עם שניים מבתי החולים הגדולים בארץ. בתפקיד הגלובלי החדש, התפקיד של יוגב יהיה להטמיע את תחום הבינה המלאכותית בכל הפעילות השוטפת של אינטל העולמית, כדי לשפר את תפקודה.

רפאל מתכננת הקמת מפעל ייצור בשלומי

בתמונה למעלה: קונספט "שדה הקרב השקוף" המבוסס על מערכות של רפאל. מקור: רפאל

חברת רפאל (Rafael) מתכננת לפתוח בשבועות הקרובים מפעל ייצור אלקטרוניקה בעיירה שלומי שבגליל. ל-Techtime נודע שרפאל נמצאת במשא ומתן עם מספר מפעלים באזור התעשייה שלומי שהפסיקו לפעול, במטרה לרכוש מהם מבנים ולהקים את המפעל החדש. ככל הנראה המהלכים יושלמו בקרוב, כאשר ברפאל מצפים לפתוח את המפעל בתוך מספר שבועות.

בשלב הראשון יתבסס המפעל החדש על כמה עשרות מעובדי רפאל המתגוררים באזור שלומי, אשר יתחילו לעבוד בו במקום באתר המרכזי של רפאל במפרץ. בהמשך, החברה מתכננת להגדיל את הפעילות ולגייס אליו עובדים נוספים מהאזור. המפעל החדש יתמקד בייצור מערכות אלקטרוניות, מערכות מכניות ובמתן תמיכה בלקוחות הקיימים של רפאל.

השלוחה החדשה בשלומי תתווסף לשלוחות נוספות של רפאל בארץ, הכוללות את מכון דוד בקריות, מכון לשם בגוש משגב, מרכז החדשנות בפארק התעשיות תרדיון, שלוחות הפיתוח בתל-אביב, ירושלים ובאר שבע, ושדות הניסויים של רפאל במרכז הארץ ובדרום. חברת רפאל היא ככל הנראה המעסיק התעשייתי הגדול ביותר באזור הצפון. כיום היא מעסיקה כ-8,000 עובדים באופן ישיר ועוד כ-30 אלף באופן עקיף, באמצעות קבלנים וספקי משנה.

רפאל היא חברה פרטית הנמצאת בבעלות המדינה. בשנת 2019 צמחו מכירותיה בכ-3.9% והסתכמו בכ-9.7 מיליארד שקל. צבר ההזמנות של החברה הסתכם בתחילת 2020 בכ-24.8 מיליארד שקל, המהווה 2.5 שנות מכירה. ראוי לציין שב-2019 נכנסה רפאל לתחום חדש של כלי טיס בלתי מאויישים, בעקבות רכישת חברת אירונאוטיקס מיבנה.

רייל ויז'ן מגייסת 10 מיליון דולר מ-Knorr

חברת רייל ויז'ן (Rail Vision) מנס ציונה חתמה על הסכם השקעה כספית בהיקף של 10 מיליון דולר עם חברת Knorr-Bremse הגרמנית. ההשקעה תבוצע לפי שווי חברה של כ-50 מיליון דולר לאחר הכסף. מדובר בהשקעת המשך, לאחר השקעה בהיקף של 10 מיליון דולר שביצעה החברה הגרמנית במרץ 2019. בעקבות שתי ההשקעות היא תחזיק ב-36.79% ממניות רייל ויז'ן, אחזקותה של פורסייט, אשר הקימה את רייל ויז'ן, תסתכם ב-19.34%.

בנוסף, ההסכם מעניק לרייל ויז'ן אופציה לקרוא לתוספת של 5 מיליון דולר. לרכבות קשה להתמודד עם מכשולים בלתי צפויים מכיוון מרחק הבלימה של רכבת הנעה במהירות גבוהה יכול להגיע עד 800 מטר בממוצע, וכן נדרשת מערכת המזהה מכשולים ממרחק רב מאוד. חברת רייל-ויז'ן פיתחה מערכת התרעה מוקדמת המזהירה את נהג הקטר מפני התנגשות במכשולים בכל תנאי מזג אוויר ובכל תנאי התאורה. הדבר מתבצע באמצעות שימוש במצלמות ייעודיות המזהות עצמים ממרחק של שני קילומטר (2,000 מטר).

מערך המצלמות (בתמונה למעלה) כולל מצלמת אור נראה ושתי מצלמות תרמיות באורכי גל משלימים. הן מזינות את המידע לאלגוריתם עיבוד תמונה ולימוד מכונה, המתיך את כל המידע לתמונה מאוחדת ומזהה את האובייקטים הנמצאים על מסלול הרכבת. האלגוריתם מתוכנן לזהות אובייקטים רלוונטיים לתרחישי הרכבת, דוגמת בני-אדם, בעלי חיים, מכוניות, גשרים, מחלפי מסילה, שלטים וסימני איתות לאורך המסילה המיועדים לנהג הקטר, ועוד.

ההשקעה של Knorr היא השקעה אסטרטגית הקשורה לאחד מתחומי הפעילות המרכזיים שלה. חטיבת המערכות שלה מייצרת מערכות בלימה, היגוי ובקרה לרכבות ולכלי רכב מסחריים. החברה האם מספקת ב-100 השנים האחרונות מערכות הינע ובלימה לכלי רכב ולרכבות. בשנת 2019 הסתכמו מכירותיה בכ-6.6 מיליארד אירו.

 

מהו המחיר האמיתי של בעיות במערך הצב"ד?

מחקר חדש שבוצע על-ידי חברת Dimensional Research עבור קיסייט טכנולוגיות (Keysight Technologies), ניסה להעריך את המחיר שמשלמות חברות העוסקות בפיתוח מוצרים אלקטרוניים עקב קשיים בהתקנת צב"ד ותחזוקה לקויה שלו. המחקר התבצע באמצעות סקר שהתקיים בקרב 305 מהנדסי מו"פ מארגוני פיתוח בינלאומיים. הממצאים היו מפתיעים: 98% מהמשתתפים דיווחו על עיכובים בכיול, הכנת הצב"ד לעבודה, שימוש לא נכון בציוד או תקלות בציוד.

כ-97% מהמשתתפים דיווחו שהעיכובים פגעו ישירות בהכנסות לארגונים, כאשר 53% דיווחו על נזקים בהיקף של 100 אלף דולר לכול יום עבודה שהתבזבז. יותר ממחצית המהנדסים (59%) דיווחו על 6 או יותר תקלות בחודש שדרשו פנייה לתמיכה טכנית של מומחים חיצוניים. "חברות אלקטרוניקה נמצאות תחת לחץ מתמיד לקצר את זמני הפיתוח של מוצרים חדשים", אמר נשיא Keysight Global Services, ג'ון פייג'. "הן לא יכולות להרשות לעצמן להמתין ימים ולעתים שבועות כדי לפתור סוגיות הנוגעות לצב"ד שלהן".

עוד עולה מהמחקר כי בעיות הנוגעות לציוד הבדיקה גרמו לעיכובים בפרוייקט הפיתוח (97% מהנשאלים): בכ-63% מהתקלות היה צורך לבצע תיקון של הציוד, 56% מהתקלות היו קשורות לקונפיגורציה לא נכונה של הצב"ד וכ-50% היו תוצאה של בעיות כיול. התוצאה היתה נזקים כלכליים: 53% מהמשתתפים בסקר העריכו שהתקלות גרמו  לנזקים של יותר מ-100 אלף דולר ליום. ב-12% מהמקרים הנזקים הגיעו לעלות כוללת של יותר מחצי מיליון דולר ביום.

מהסקר מסתמן שמדובר בבעייה כרונית: כ-95% מהמשתתפים בסקר פותחים לפחות קריאת שירות אחת בחודש אצל ספקיות הצב"ד שלהם. כ-59% התמודדו עם 6 בחודש שהצריכו תמיכה טכנית ו-13% התמודדו עם כ-20 תקלות מהסוג הזה, מדי חודש. קיסייט דיווחה שממצאי הסקר תואמים להערכה המוקדמת שלה, שבעקבותיה היא פתחה את שירות התמיכה KeysightCare.

לקריאת המחקר: Keysight Test Equipment Report

הפסולת האלקטרונית בישראל מייצרת 70% מהרעלים המסוכנים

בתמונה למעלה: פסולת אלקטרונית – לוחות אם של מחשבים. צילום: המשרד להגנת הסביבה 

הפסולת האלקטרונית מהווה כ-2% מכל כמות הפסולת המוצקה בישראל, אבל מייצרת כ-70% מסך הרעלים המסוכנים. כך העריך יו"ר תאגיד אקומיוניטי תאגיד חברתי למחזור פסולת אלקטרונית, יוסי חזאי. להערכתו חלה בשנה האחרונה צמיחה של 30% בהיקף איסוף הפסולת האלקטרונית בישראל, להיקף של כ-60 אלף טון. הפסולת האלקטרונית מהווה רק כ-3% מסך הפסולת העירונית מסחרית, אך מכילה חומרים מסוכנים וגורמת נזק רב כשאינה מטופלת באופן סביבתי.

לדבריו, במהלך 2019 התאגיד אסף ומחזר סוללות ומצברים במשקל של 404 טון, 30,000 מקררים, כ-120,000 מכשירי חשמל לבנים (מכונות כביסה, מדיחים, תנורים ומייבשים),  100,000 מחשבים וכ-480,000 מכשירי אלקטרוניקה קטנים. התאגיד נמצא בבעלות שווה של חברת "אקולוגיה לקהילה מוגנת" ותאגיד המחזור האירופי, ERP, שמרכזו באיטליה.

התאגיד פועל באמצעות רישיון מהמשרד להגנת הסביבה, אשר ניתן גם לחברת מ.א.י. תאגיד מיחזור אלקטרוניקה לישראל. הרשיונות ניתנו לראשונה ב-2014, ובתחילת 2019 חודשו לחמש שנים. היעד של המשרד הוא להגיע לשיעור מחשור של 45% בשנת 2020 ו-50% בשנת 2021. מכאן שהיקף המחזור בישראל מפגר אחרי החוק, שכן לפי הערכת המשרד להגנת הסביבה, כמות פסולת ציוד אלקטרוני וסוללות בישראל נאמדת בכ-165 אלף טונות בשנה.

מנתוני המשרד עולה שכמות הפסולת האלקטרונית נמצאת בצמיחה מהירה, בשנת 2010, למשל, העריך שמשקל הפסולת האלקטרונית בישראל הוא כ-85,000 טון בשנה – כמעט מחצית ממשקלה ב-2019. המשרד קבע יעד שלפיו בתוך 4 שנים, כלל תושבי ישראל יקבלו שירות מתאגידי המחזור עבור פסולת האלקטרונית שברשותם. הוא הורה לאקומיוניטי ומ.א.י להגיע לפריסת תשתית בכל הארץ בתוך 4 שנים, כך שיהיה מוקד איסוף אחד לכל 5,000 איש ומרכז איסוף אחד לפחות לכל 50 אלף איש או ישוב.

DSPG מכרה 100 מיליון שבבי עיבוד קולי

חברת DSPG מהרצליה דיווחה שהיא סיפקה 100 מיליון שבבי עיבוד קולי ממשפחת SmartVoice מאז שהחלה לספק את הרכיבים לפני חמש שנים. בין הלקוחות שרכשו את השבבים: גוגל, אמזון, פייסבוק, GoPro, סמסונג, וחברת לנובו. טכנולוגיית SmartVoice הפכה פלטפורמה מרכזית במכשירים מבוססי ממשק קולי בתחומים כמו טכנולוגיה לבישה, ביטחון, תעשייה והשוק הפרטי", אמר מנכ"ל החברה, עופר אליקים. שוק ממשקי הניהול הקולי נמצא בצמיחה. להערכת חברת המחקר VynZ, הוא צומח בקצב של 30.5% בשנה וצפוי להגיע להיקף של 5.9 מיליארד דולר בשנת 2026.

החברה תולה תקוות רבות בתחום שבבי העיבוד הקולי: למרות שמכירותיה בשנת 2019 לא צמחו והסתכמו בכ-117.6 מיליון דולר (כמעט כמו ב-2018) – תחום מוצרי SmartVoice הציג צמיחה מרשימה של 78% והמכירות הסתכמו בכ-19.3 מיליון דולר. אלא שב-2020 התחום סובל מקיפאון, ככל הנראה עקב הפגיעה בשוק הצרכני שגרמה מגיפת הקורונה. במחצית הראשונה של 2020 הסתכמו המכירות של שבבי עיבוד קולי בכ-7.9 מיליון דולר, בהשוואה למכירות של 9.4 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.

טכנולוגיית SmartVoice של DSPG מבוססת על מעבדי ה-DSP של חברת CEVA מהרצליה. הם מבצעים ביטול אקטיבי של קולות רקע והפרעות (ANC) באמצעות סינון רעשים, ביטול הד חוזר והפרדת הקול היעיל מרעשי הרקע. השבבים מאפשרים לשפר את הביצועים של אוזניות, רמקולים חכמים וממשקים קוליים במחשבים, באבזרים ניידים ובאבזרים לבישים. בחודש יוני השנה (2020) היא רכשה את חברת SoundChip השווייצרית אשר פיתחה תוכנה לביטול רעשים אקטיבית וטכנולוגיית סטריאו באיכות גבוהה (True Wireless Stereo) עבור אוזניות אלחוטיות.

עסקת אנלוג-מאקסים עברה את משוכת בעלי המניות

עיסקת המיזוג בין חברת אנלוג דיוייסז (Analog Devices – ADI) וחברת מאקסים (Maxim Integrated Products) אושרה על-ידי בעלי המניות, במסגרת שתי הצבעות של אסיפת בעלי המניות ששתי החברות קיימו בסוף השבוע במקביל. האישורים התקבלו כמעט ברגע האחרון לפני פקיעת פרק הזמן שהוגדר בהסכם המיזוג הראשוני. בעקבות האישור של בעלי המניות, נותר רק שלב קבלת האישורים הרגולטוריים לביצוע המיזוג. שתי החברות פירסמו הודעה משותפת שבה הן העריכו שהמיזוג יושלם בקיץ 2021.

חברת אנלוג דיוייסז הציעה לרכוש את מאקסים תמורת 21 מיליארד דולר במניות, בעיסקה שבה יקבלו בעלי המניות של מאקסים 0.63 מניות של ADI תמורת כל מניה של מאקסים. בסיום העיסקה הם יחזיקו בכ-31% ממניות החברה המאוחדת. בעלי המניות של ADI יחזיקו בכ-69% ממניות החברה המאוחדת. מדובר במיזוג בין שתי ענקיות שבבים אנלוגיים, אשר עשוי להביא את אנלוג למעמד יצרנית השבבים האנלוגיים הגדולה בעולם.

אנלוג דיוייסז היא אחת מהחברות הגדולות בעולם בתחום השבבים האנלוגיים, רכיבים לאותות מעורבים ורכיבי המרת אותות, מגברים ופתרונות RF. בנוסף, היא מייצרת רכיבי MEMS, חיישנים ומעבדי DSP. חברת מאקסים היא אחת מהמתחרות של אנלוג, ומתמקדת בעיקר ברכיבים אנלוגיים, מעבדי אותות ורכיבים לאותות מעורבים ולניהול הספק.

למרות הדמיון בחלק מהמוצרים, אין חפיפה מלאה בין השתיים ושוקי היעד המרכזיים של שתי החברות אינם זהים: מאקסים חזקה בתחומי הרכב ומרכזי הנתונים, וחברת ADI חזקה במיוחד בתחום המוצרים התעשייתיים, התקשורת והבריאות הדיגיטלית. בתחום רכיבי ההספק יש חפיפה חלקית בין החברות, אולם בהודעה על המיזוג טענה ADI שגם בתחום הזה אין ממש תחרות משום שרכיבי ההספק של שתי החברות מיועדים אל שווקים אנכיים משלימים.

עיסקת אנלוג-מאקסים היא אחת מסדרת עסקאות מיזוג בתעשיית השבבים, אשר הופכת את שנת 2020 לאחת מהשנים הבולטות בתחום תהליכי המיזוג בתעשייה, ומדרגת אותה במקום השני לאחר שנת השיא 2015, שבה הסתכמו המיזוגים ביותר מ-107 מיליארד דולר. שתי עסקאות הענק האחרות שהוכרזו השנה (ושעדיין לא יצאו אל הפועל), הן רכישת ARM על-ידי אנבידיה תמורת 40 מיליארד דולר, ורכישת Xilinx על-ידי AMD תמורת כ-30 מיליארד דולר.

 

ואריסייט הוסיפה קו ייצור רביעי למפעל בקרית גת

חברת ואריסייט (Variscite) מלוד השלימה את הקמתו של קו ייצור חדש במפעל הייצור שלה בקרית גת, וכעת היא מפעילה ארבעה קווי ייצור המייצרים מאות אלפי כרטיסי SoM בשנה. כך גילה לאחרונה מנכ"ל ואריסייט, אוהד יניב (בתמונה למעלה), בשיחת ועידה עם משקיעים לאחר פרסום הדו"ח התקופתי של חברת טלסיס, המחזיקה בכ-68% ממניות ואריסייט.

ואריסייט מפתחת ומייצרת מודולי מחשוב (SoM) הנמצאים בליבת מוצרים אחרים, דוגמת מערכות רובוטיקה, מיכשור רפואי, מערכות תעשייתיות ועוד. בשנים האחרונות החברה נמצאת בצמיחה: במחצית הראשונה של 2020 הסתכמו מכירותיה בכ-98.7 מיליון שקל, בהשוואה לכ-87.7 מיליון שקל אשתקד. ב-2019 הסתכמו המכירות בכ-172.8 מיליון שקל, בהשוואה לכ-131.9 מיליון ב-2018 ולכ-104.4 מיליון ב-2017. טלסיס דיווחה שב-2017 היא צמחה בכ-34%, כלומר המכירות ב-2016 הסתכמו בכ-77.9 מיליון שקל.

יניב סיפר שקו הייצור הוזמן לפני משבר הקורונה, לאור הצמיחה של החברה בשנים האחרונות והתחזית שהיא תצמח גם ב-2020. אולם הוא הגיע לאחר פרוץ המשבר והותקן רק לאחרונה. בעקבות ההתקנה, התרחב מרווח הייצור של החברה לכ-50% מכושר הייצור המקסימלי בהשוואה לכ-70% לפני שנה. יניב: "הקורונה הביאה לגידול בהזמנות במיוחד בעקבות הזמנה גדולה מאוד של לקוח רפואי שלנו. קו הייצור החדש מעניק לנו את היכולת לעבוד במתכונת של ריחוק חברתי, הכוללת עבודה בקפסולות ובמשמרות".

שוק צומח, ומבוזר

חברת ואריסייט מעסיקה כ-90 עובדים ומתמקדת במודולים מבוססי ARM העומדים בתקנים צבאיים, תעשייתיים ורפואיים. היא שותפה אסטרטגית של חברת NXP אשר העניקה לה גישה ראשונית אל מעבדי i.MX עוד לפני שהם יוצאים לשוק. "בזכות שיתוף הפעולה הזה, אנחנו היום יצרן ה-SoM היחיד בעולם אשר משיק מוצרים חדשים ביחד עם השקת המעבדים החדשים על-ידי NXP".

החברה פועלת בשוק צומח. יניב מסר שההערכה בתעשייה היא ששוק ה-SoM העולמי מסתכם כיום בכ-2 מיליארד דולר, וצומח בקצב של כ-15% בשנה. מחצית מהמכירות הן של כרטיסים מבוססי מעבדי אינטל, ומחצית מהשוק הן של כרטיסים המבוססים על מעבדי ARM. כלומר, היא מתחרה בשוק בהיקף של כ-1 מיליארד דולר, שאין בו חברה דומיננטית גדולה והוא מפוזר בין ספקיות קטנות ובינוניות רבות. שוקי היעד המרכזיים שלה הם יצרני ציוד בצפון אמריקה (כ-43% מהמכירות) ובאירופה (כ-40% מהמכירות).

יניב: "יצרני הציוד מגדילים את ההסתמכות על מודולי מיחשוב, מכיוון שהם מאפשרים להם להתמקד בקניין הרוחני שלהם ולא בפיתוח, הפעלת ותמיכה במחשב המערכת. הלקוח חוסך עלויות פיתוח של 2-3 שנות אדם, ואת עלויות התמיכה במחשב לאורך חייו. הוא גם מקבל חבילת תוכנה שעברה את כל הבדיקות שלנו וליווי של הצוות הטכני שלנו. מכיוון שאנחנו מספקים את המחשב שמניע את המערכת של הלקוחות שלנו, אנחנו מתחייבים לייצר אותו לתקופה של 10-15 שנים".

מה הן המגמות המרכזיות בשוק כרטיסי ה-SoM?

"אנחנו רואים דרישה למגוון רחב של תכונות: ממשקי משתמש מתקדמים, צגים גרפיים, יכולת התחברות לרשת ולחיישנים. כבר אין מוצרים טיפשים בשוק. אפילו למכונות קפה יש מסך 7 אינטש שיכול להציג מידע גרפי ומספק תקשורת אלחוטית".

קיימת תחרות מצד יצרניות השבבים עצמם?

"אנחנו לא רואים יצרני מעבדים המנסים להוציא לשוק כרטיסי SoM. המגמה שאנחנו רואים היא דווקא הפוכה. מפתחי כרטיסים כמונו חוסכים ליצרן המעבדים את הצורך בהרבה מאוד עיסוק לוגיסטי ותמיכה בלקוח. יש לנו 5,000 לקוחות שחלקם מזמינים בכמויות של עשרות אלפי יחידות. חברות כמו NXP, לדוגמה, מעוניינות שאנחנו נספק את הלוגיסטיקה והתמיכה הטכנית הכרוכה בטיפול בהם".

כיצד אתם מרגישים את התפתחות הבינה המלאכותית?

"לאחרונה השקנו כרטיס SoM המבוסס על מעבד חדש של NXP הכולל יכולות לימוד מכונה, אבל בינתיים אנחנו לא חווים דרישה גבוהה לניצול היכולות האלה. רוב הלקוחות במגזרי השוק שלנו הם שמרניים. צריך לזכור שנדרשו לתעשייה שנים רבות להאמין בתקשורת אלחוטית ביישומים תעשייתיים, ואנחנו חושבים שגם האימוץ של בינה מלאכותית ייקח זמן. אבל כבר התחלנו בתהליך של צבירת ידע כדי לתמוך בלקוחות שרוצים לנצל את התחום הזה".

חברת AMD במו"מ לרכישת Xilinx ב-30 מיליארד דולר

חברת AMD נמצאת במשא ומתן מתקדם לרכישת חברת זיילינקס (Xilinx), ככל הנראה תמורת כ-30 מיליארד דולר. כך דיווחה סוכנות בלומברג אשר ייחסה את הידיעה למקורות המקורבים לעיסקה שביקשו להישאר בעילום שם עד לסיומה. הם מסרו שהעיסקה צפויה להיסגר ככל הנראה במהלך השבוע הקרוב, אולם עדיין לא ברורים התנאים הנוספים של העיסקה.

חברת זיילינקס היא החברה הגדולה בעולם בתחום הרכיבים המיתכנתים (FPGA). בשנה האחרונה הסתכמו מכירותיה בכ-3.16 מיליארד דולר. בעקבות הידיעה עלתה מנייתה בנסד"ק בכ-17% והיא נסחרת לפי שווי שוק של כ-26 מיליארד דולר. חברת AMD היא המתחרה היחידה של חברת אינטל בתחום ייצור מעבדי CPU המבוססים על ארכיטקטורת x86. היא גם מייצרת גם מעבדים וכרטיסים גרפיים. בשנת 2019 הסתכמו מכירותיה בכ-6.73 מיליארד דולר. היא נסחרת בנסד"ק לפי שווי של 101.6 מיליארד דולר.

חברת זיילינקס היא הממציאה של טכנולוגיית הרכיבים המיתכנתים (FPGA). הם פותחו כדי לספק למהנדסים יכולת לבדוק אבות טיפוס של שבבים לפני העברתם לייצור המוני, אולם בשנים האחרונות הם נכנסים לשווקים חדשים: המבנה המקבילי שלהם מאפשר להשתמש בהם כמעבדי-עזר חזקים מאוד המייעלים את פעילות מרכזי הנתונים והשרתים, ביצוע פעולות חישוביות חזקות והפעלת יישומי בינה מלאכותית. אפילו עיבוד מידע מהחיישנים ברכב אוטונומי. המגמה הזו עמדה מאחורי העיסקה הגדולה ביותר בתולדותיה של אינטל: בשנת 2015 היא רכשה את חברת אלטרה, המתחרה המרכזית של זיילינקס, תמורת 16.7 מיליארד דולר. אלטרה מהווה כיום את ליבת קבוצת המערכות המיתכנתות (Programmable Solutions Group) של חברת אינטל.

ברקע מהדהדת עסקת ה-40 מיליארד דולר של אנבידיה-ARM

בשנים האחרונות הצליחה AMD לחזק את מעמדה בשוקי המחשבים האישיים והשרתים, והרחיבה את נתח השוק שלה על חשבון נתח השוק של אינטל. בתגובה, אינטל חיזקה את מעמדה בתחום מרכזי הנתונים, תשתיות הענן החזקות ותשתיות המיחשוב עתיר הביצועים. המהלך של AMD, במידה וייצא אל הפועל, יחזק אותה גם בתחומים האלה.

ברקע לתחרות בין השתיים עומדת העלייה במעמדה של חברת אנבידיה, המשתמשת בטכנולוגיות בינה מלאכותית (AI) כמנוף לבניית מעמדה בשוק מרכזי הנתונים ותשתיות העיבוד החזקות. אנבידיה מבססת את האסטרטגיה שלה על מעבדים גרפיים (GPU) המבצעים את עיקר מטלות ה-AI במרכזי הנתונים והענן, ועל הקישוריות המהירה של מלאנוקס המבטיחה לה יכולת בניית מרכזי נתונים, מחשבים גדולים וגם תשתיות בקצה הרשת הזקוקות לבינה מלאכותית ולתקשורת.

כעת היא מעוניינת לצרף גם את טכנולוגיית ה-CPU של חברת ARM, שאותה היא מתכננת לרכוש תמורת כ-40 מיליארד דולר (במידה ויתקבלו האישורים הרגולטוריים). משובר בשני מהלכים גדולים מאוד: אם תושלם בהצלחה עיסקת אנבידיה-ARM, ואם תתבצע גם עסקת AMD-זיליינקס – שוק תשתיות המיחשוב צפוי להתארגן מסביב לשלושת מוקדי הכוח הגדולים האלה.

פורטליקס רוכשת את Metamoto האמריקאית

בתמונה למעלה: הדמיית הפעילות של חיישן LiDAR בתוכנת הסימולציה בענן של חברת מטא-מוטו

חברת Foretellix, התל-אביבית הודיעה על רכישת חברת Metamoto מקליפורניה, אשר פיתחה תוכנה מבוססת ענן לביצוע סימולציה של תוכנות המפעילות מערכות אוטונומיות. בעקבות העיסקה הודיעה מטאמוטו ללקוחותיה שהיא מפסיקה לספק את שירות Simulation as a Service, אולם תמשיך לתמוך בלקוחות הקיימים. המפתחת פתרון מבוסס ענן לבדיקה של תוכנה לרכב. חברת פורטליקס פיתחה את טכנולוגיית Foretify, המשמשת לאימות התכנון של כלי-רכב אוטונומיים ומבוססת על שפת תרחישים ייעודית לרכב אוטונומי המיועדת לבדוק את עמידת מערכות הרכב בדרישות ההנדסיות והרגולטוריות.

הדבר מאפשר לבצע בדיקה מקיפה במחשב של מיליארדי תרחישים, ועל-ידי כך לקצר דרמטית את היקף בדיקות הכביש שהרכב צריך לעבור כדי לקבל הסמכה. מייסד משותף ומנכ"ל פורטליקס, זיו בנימיני, אמר שיצרניות הרכב מדווחות שבעקבות מגיפת הקורונה ובעקבות הגידול בהטמעת מערכות ADAS בכלי-רכב, מתרחב הצורך שלהן בפתרונות סימולציה ובדיקה וירטואליות. "מצאנו בחברת מטא-מוטו צוות של מקצוענים עם חזון דומה מאוד לזה שלנו ומחויבות עמוקה לבטיחות. הידע שלהם יסייע לנו להתממשק טוב יותר עם שותפינו, חברות הסימולטורים, ולזרז את פיתוח הפתרון שלנו על-גבי תשתית ענן".

העיסקה מרמזת על מודל עסקי חדש

בעקבות הרכישה, פורטליקס מקימה מרכז מחקר ופיתוח בארצות הברית. החברה המאוחדת מעסיקה כיום כ-60 עובדים בישראל, באירופה ובארה"ב. העיסקה מייצרת מודל עסקי חדש, שבו חברת פורטליקס הופכת מיצרנית וספקית תוכנה לספקית של שירותי בדיקה עבור יצרניות הרכב והספקיות המרכזיות של תעשיית הרכב. לפעילות מבוססת ענן קיימים יתרונות טכנולוגיים נוספים: היא מאפשרת לאסוף תובנות מהמבדקים של הלקוחות השונים, במטרה לייעל ולשפר את הפתרון של פורטליקס.

חברת Foretellix הוקמה בשנת 2018 על-ידי יואב הולנדר, זיו בנימיני וגיל אמיד, שייסדו בעבר את חברת Verisity שנמכרה לחברת קיידנס. הולנדר ובנימיני נחשבים לחלוצים בתחום הווריפיקציה של תכנוני שבבים. דירקטוריון החברה כולל את גיל גורן ומשה גבריאלוב, כאשר צוות ה-advisory board כולל את זוהר זיסאפל, בני שניידר, ערן סנדהאוז, ופרופ' עמירם יהודאי.