היילו השלימה גיוס הון בהיקף של 136 מיליון דולר

חברת היילו התל אביבית (Hailo) השלימה גיוס הון בהיקף של 136 מיליון דולר, אשר מביא אותה להיקף גיוסים כולל של 224 מיליון דולר. מקורות בתעשייה העריכו שהגיוס בוצע לפי שווי חברה של כמיליארד דולר לפני הכסף. פירוש הדבר שהחברה השיגה שווי של כ-1.13 מיליארד דולר. מדובר בזינוק עצום: בחודש מרץ 2020 היא גייסה 60 מיליון דולר לפי שווי חברה של כ-130 מיליון דולר.

הגיוס הובל על-ידי פועלים השקעות הון וגיל אגמון, בעל השליטה בחברת דלק רכב. הצטרפו אליו המשקיעים הקיימים, ובהם היו"ר זוהר זיסאפל ו-OurCrowd, ומשיקעים חדשים דוגמת חברת מכשירי תנועה, קרסו, טלקר ועוד. ביחד עם הגיוס הצטרפו אל החברה מולי אדן ואיל וולדמן. אדן היה אחד מהמנהלים הבולטים של אינטל העולמית. הוא ניהל את הפיתוח של מעבדים מרכזיים ושימש גם כמנהל כל קבוצת ה-PC של אינטל. היילו הודיעה שאדן התמנה לדירקטור בחברה. איל וולדמן, מייסד ומנכ"ל מלאנוקס שלעבר (שנמכרה לאנבידיה תמורת 5.6 מיליארד דולר), הצטרף לוועדת הייעוץ של החברה.

חברת היילו הוקמה בפברואר 2017 ופיתחה את שבב Hailo-8 שהוא מעבד ייעודי להרצת רשתות נוירונים ללימוד עומק (Deep Learning Neural Networks) אשר מיועד לספק ביצועים של מערכות גדולות גם באבזרי קצה חסכוניים בהספק. המעבד של החברה מספק ביצועים בעוצמה של 28TOPS, כלומר 28 Tera Operations Per Second, אולם בצריכת הספק של 2.5W בלבד. בחודש אוקטובר 2020 החברה הכריזה על מודולי העיבוד באבזרי קצה המופיעים בפורמט M.2 ו-Mini PCIe, המיועדים להאיץ את יישום פעולת הבינה המלאכותית באבזרי קצה.

מימין לשמאל: מולי אדן ואיל וולדמן
מימין לשמאל: מולי אדן ואיל וולדמן

שוק הבינה המלאכותית הוא בעל צמיחה בשיעורים חסרי תקדים: להערכת ReportLinker, שוק הבינה המלאכותית העולמי צומח בקצב שנתי של כ-42%, ויגיע בשנת 2027 להיקף של כ-734 מיליארד דולר. אומנם כמחצית מהשוק הוא בתחום התוכנה, אולם היישומים החדשים מייצרים צורך בארכיטקטורות ופתרונות חומרה מהירים ויעילים מאוד. לדברי מולי אדן, הבינה המלאכותית הופכת לגורם החשוב ביותר בבניית ערך עסקי. "היכולת להביא תכונות מבוססות בינה מלאכותית אל השוק תהיה הגורם המבדיל המרכזי שיקבע האם חברות ייכשלו או יצליחו. המעבד האולטרא-מהיר של היילו עונה בדיוק לצורך בשבב המסוגל להתמודד עם סוג כזה של עומסים, המאתגרים היום את פתרונות העיבוד המסורתיים".

דאסו סיסטמס הכריזה על SOLIDWORKS 2022

חברת דאסו סיסטמס (Dassault Systemes) הצרפתית השיקה את SOLIDWORKS 2022, שהיא המהדורה האחרונה של מערך היישומים לתכנון הנדסי בתלת מימד, הנחשבת לאחת מתוכנות התכנון ההנדסי (CAD) הנפוצות בעולם. גרסת 2022 של התוכנה כוללת תהליכי עבודה חדשים ושיפורים בתכנון, שרטוטים, בסימולציה ובניהול נתוני המוצר. דאסו מסרה ששופרו ביצועי המערכת בעבודה עם מכלולים גדולים וייבוא קבצי STEP, IFC ו-DXF/DWG.

הדבר מאפשר לעבוד בקלות רבה יותר גם עם כלי תכנון והדמייה אחרים. החברה גם שיפרה את הניראות של המוצר המוגמר: היא הוסיפה למערכת יכולת ויזואליזציה אשר מאפשרת לצפות במערכת המתוכננת כמו שהיא תיראה בסביבות שונות, בצבעים שונים, בתנאי תאורה שונים ומכיוונים שונים (כפי שהדבר מומחש בתמונה למעלה). שולבה במערכת יכולת אופטימיזציה של ביצועי הרכבה אוטומטית, שאינה דורשת עוד שימת לב יתרה למצבים והגדרות.

בגרסה החדשה גם שופרו מהירות התגובה ואיכות התצוגה. כך למשל, המערכת כוללת פונקציית Detailing Mode, המאפשרת מעבר מיידי מתצוגה תלת מימדית דינמית של המוצר השלם, אל השרטוטים הטכניים של כל תת-המערכות והמכלולים, עד הפרט האחרון. בנוסף, כיום יש למשתמשי המערכת גישה למערך 3DEXPERIENCE Works מבוסס הענן, המספק יישומים מורחבים לעיצוב, הנדסה, סימולציה, ייצור ועמידה ברגולציה.

למידע נוסף, הקליקו: SOLIDWORKS 2022

סלברייט רוכשת את Digital Clues הישראלית

בתמונה למעלה: יו"ר ומנכ"ל דיגיטל קלוז יוסי אופק (מימין) ומנכ"ל סלברייט יוסי כרמיל

חברת סלברייט (Cellebrite) הודיעה היום על חתימת הסכם סופי לרכישת נכסיה של חברת דיגיטל קלוז (Digital Clues) הישראלית, המפתחת פתרונות מודיעין ממקורות גלויים (Open Source Intelligence). החברה מסרה שהעיסקה תסייע לה להרחיב את נתח השוק שלה בתחום המודיעין וחקירות של רשויות אכיפת חוק ולספק פיתרון מקצה-לקצה עבור חקירות דיגיטליות.

חברת Digital Clues מעסיקה כ-20 עובדים ופיתחה כלים לאיסוף מידע ממקורות גלויים. הטכנולוגיה שלה זמינה הן כבמתכונת של שירות בענן (SaaS) והן במתכונת של תוכנה המותקנת באתר הלקוח. היא מאפשרת לאסוף כמויות נתונים גדולות ממגוון מקורות, תוך שימוש בכלי בינה מלאכותית, כדי למצות תובנות רבות ערך לגבי חשודים והעשרת ראיות דיגיטליות באמצעות מידע המגיע ממקורות פתוחים, דוגמת הרשת הגלויה (surface web), הרשת העמוקה (deep web) והרשת האפלה (dark web).

היקף המידע ברשת דורש שימוש בכלי אוטומציה

זמן הוא מרכיב קריטי בתחילתה של כל חקירה, בשל הצורך לאסוף המידע במהירות. פתרונות המודיעין ממקורות פתוחים של דיגיטל קלוז מאיצים את החקירה ואיסוף המידע במצבים שבהם המטרות טרם הוגדרו לגמרי והמידע עליהן הוא מועט. מנכ"ל סלברייט, יוסי כרמיל, אמר, שהרכישה היא צעד חשוב במימוש החזון של סלברייט לבנות פלטפורמת Digital Intelligence חקירתית מקיפה. "מודיעין ממקורות גלויים מספק לגופי אכיפת החוק כלים חיוניים לניצול מיטבי של שעות החקירה הראשונות".

העיסקה צפויה להיסגר ברבעון האחרון של 2021. עם השלמתה ינהל יו"ר ומנכ"ל Digital Clues, יוסי אופק, את כל תחום המודיעין ממקורות פתוחים בחברת סלברייט. לדבריו, הצורך באיסוף מידע ממקורות פתוחים מסייע לגופי האכיפה לבצע אוטומטיזציה של של המערכות, הדרושה כדי להתגבר על ההיקף העצום של מידע המצוי ברשת אינטרנט.

סלברייט התגברה על ההצפנות של אפל

הפתרונות של סלברייט משמשים אלפי סוכנויות אכיפת חוק מובילות ביותר מ-150 מדינות ברחבי העולם, ממשלות, תאגידים וארגונים. בינואר 2020 רכשה סלברייט את חברת BlackBag Technologies מסן חוזה קליפורניה, המתמחה בפתרונות חילוץ, פיענוח וניתוח מידע דיגיטלי ממערכות מחשוב. בתחילת השנה הכריזה החברה על גרסה חדשה של מערכת איסוף המידע MacQuisition אשר יודעת לאסוף מידע דיגיטלי המוכמן בכל המחשבים של אפל.

המערכת החדשה כוללת גם יכולת איסוף וריכוז מידע המוסתר גם במחשבים המבוססים על מערכת ההפעלה חלונות. סלברייט החלה להיסחר באחרונה בנסד"ק לאחר מיזוג עם חברת ספאק, והיא נסחרת כעת לפי שווי שוק של 1.8 מיליארד דולר. מנכ"ל החברה הוא יוסי כרמל. לפי התשקיף שהגישה לרשות לניירות ערך בארצות הברית (SEC), הכנסותיה של סלברייט ב-2020 הסתכמו ב-195 מיליון דולר (שולי הרווח עמדו על 80%), והיא צופה הכנסות של 283 מיליון דולר ב-2022.

סמסונג מפתחת תהליכי ייצור של 2 ו-3 ננומטר

חברת סמסונג (Samsung Electronics) מתכננת להשתמש בטכנולוגיית הייצור של טרנזיסטורי Gate-All-Around – GAA כדי להמשיך בתהליך המיזעור ולפתח טכנולוגיות ייצור בגודל צומר של 3 ננומטר ו-2 ננומטר. כך גילה בשבוע שעבר נשיא קבוצת שירותי הייצור (Foundry Business) בסמסונג, ד"ר סיונג צ'ואי (בתמונה למעלה). ביסודה, טכנולוגיית GAA מבוססת על הרעיון של "צומת צפה" שבה השער המבקר את פעולת הטרנזיסטור של הטרנזיסטור מקיף את הצומת מכל הכיוונים.

באמצעות המבנה הזה ניתן להעביר גם מטענים קטנים מאוד במהירות גדולה בהרבה. ביסודו הרעיון אינו חדש, וכבר בסוף שנות ה-80 הדגימה טושיבה יכולת ייצור של טרנזיסטור בעל צומת צפה והעניקה לו את השם Gate-All-Around. גם אינטל מפתחת כיום תהליך GAA, ובחודש יולי 2021 היא הכריזה על הטרנזיסטור החדש RibbonFET אשר צפוי להיכנס לייצור סדרתי בשנת 2024. מדובר בגרסה שלה לטרנזיסטורי GAA, אשר תחליף בהדרגה את ה-FinFET המשמש כיום כסוס העבודה המרכזי של התעשייה.

תהליך 3 ננומטר יגיע לשוק ב-2022

סמסונג העניקה לטרנזיסטורי ה-GAA שלה את הכינוי Multi-Bridge Channel FET – MBCFET, וכבר ב-2020 הודיעה שתהליך ה-3 ננומטר העתידי יתבסס עליהם. בכנס הלקוחות שסמסונג קיימה ב-7 באוקטובר גילה צ'ואי, שהייצור של שבבי לקוחות בדור הראשון של טכנולוגיית 3 ננומטר יתחיל במחצית השנייה של 2022, והדור השני של הטכנולוגיה יגיע לייצור בשנת 2023. "טכנולוגיית ה-3 ננומטר תקטין את שטח השבב ב-35%, תשפר את הביצועים ב-30% ותפחית את צריכת ההספק בכ-50%".

17 ננומטר במקום 28 ננומטר

החברה מתכננת להמשיך בפיתוח, ולהביא את טכנולוגיית MBCFET בגודל צומת של 2 נומטר אל השוק במהלך שנת 2025. במקביל, היא הכריזה על פיתוח תהליך שנועד להחליף את הייצור של טרנזיסטורי FinFET בגיאומטריה של 28 ננומטר, שהיא אחת מטכנולוגיות הייצור היעילות והפופולריות ביותר בשוק. התהליך החדש הוא FinFET בגודל של 17 ננומטר, אשר בהשוואה לתהליך ה-28 ננומטר הוא יספק חיסכון של 43% בשטח, חיסכון של 49% בצריכת ההספק ושיפור של 39% ביצועים.

אינפיניטי פרסמה קול קורא לרעיונות בתחום הרפואה הדיגיטלית

קרן אינפיניטי מדיקל (Infinity Medical) מרמת החייל, תל אביב, השיקה תוכנית חדשה לאיתור חברות סטארט-אפ בתחומי הרפואה הדיגיטלית, בשם "אפרוח". במסגרת התוכנית, החברה פירסמה קול קורא ליזמים ישראלים בעלי רעיון חדשני עבור מיזם רפואי, להציע את הרעיון בפני הקרן. במודל תכנית אפרוח, ייבחר בכל פעם רעיון אחד בלבד אשר יובא להגשמה כחברת סטארט-אפ לכל דבר ועניין. יו״ר ועדת השקעות באינפיניטי מדיקל, אמיר גל אור (בתמונה למעלה), אמר שמדובר במודל השקעה חדש.

גל אור: "לא מדובר בהשקעה במודל הרגיל, כי אם בהקמה של חברה משותפת – אינפיניטי מדיקל בשותפות עם היזם. אינפיניטי תשקיע בחברה את הכספים הראשונים, תספק לה תשתית פיזית (משרדים), ייעוץ מקצועי וליווי צמוד". קרן אינפיניטי מדיקל נסחרת בבורסה בת אביב לפי שווי שוק של כ-15 מיליון שקל. היא משקיעה בחברות Digital Health ומתמקדת בחברות העושות שימוש בטכנולוגיות ניטור מתקדמות, איסוף וניתוח מידע, פיתוח טיפולים חדשניים, ותרופות חדשות על בסיס ניתוחי המידע.

הבאת טכנולוגיות ישראליות לשוק הסיני

אינפיניטי מדיקל הוקמה בשנת 2020 כאחת מהזרועות של קרן Infinity Capital Management, אשר הוקמה לפני 20 שנה על-ידי אמיר גל אור בשיתוף עם Huafa Group הסינית. אינפיניטי קפיטל משקיעה בחברות ישראליות וסיניות ומציעה ליזמים קשרים עם השוק הסיני. גם הפעילות של אינפיניטי מדיקל מבוססת על קשרים בשוק הסיני. מאז הנפקתה בבורסה של תל אביב בדצמבר 2020, חתמה אינפיניטי מדיקל על הסכמי השקעה עם חמש חברות סטארט-אפ ישראליות מתחום הרפואה הדיגיטלית והרפואה מרחוק: Polaris Quantum Biotech, Biobeat , Genoox, Cynerio ו-Theranica.

במקביל, היא חתמה על הסכמים עם חברות הפצה ושיווק גדולות בסין: סינופארם, Strait Innovation וחברות נוספות. המטרה היא לספק תשתית הפצה בסין למוצרים של חברות הפורטוליו הישראליות שבהן אינפיניטי מדיקל משקיעה.

יזמים בשלב הרעיון מוזמנים להגיש מועמדות באימייל: [email protected]

קיידנס הכריזה על פלטפורמת התכנון Integrity 3D-IC

חברת קיידנס דיזיין סיסטמס (Cadence) השיקה את פלטפורמת תכנון השבבין התלת מימדיים Integrity 3D-IC. הפלטפורמה משלבת תכנון, יישום וניתוח מערכות תלת-מימד (3D) מלאות מנקודה אחת. היא עומדת בבסיס פתרון הדור השלישי 3D-IC של קיידנס. הפלטפורמה ייחודית בכך שהיא מספקת תכנון מערכות ומשלבת יכולת אלקטרו-טרמית, ניתוח תזמון סטטי (STA) והזרמת אימות פיזי, המאפשרים השלמת תכנוני תלת-ממד באופן מהיר ואיכותי.

החברה מסרה שפתרון 3D-IC מהדור השלישי של קיידנס תומך במגוון רחב של תחומי יישומים כולל hyperscale computing, תקשורת 5G, מוצרי צריכה, מובייל ואוטומוטיב. מנהל קבוצת Digital & Signoff בקיידנס, ד"ר צ'ין-צ'י טנג, אמר שלאור ההתפתחות בטכנולוגיות אריזה מתקדמות, נוצר צורך לרענן את בסיס ה-3D-IC הקיים ולספק פלטפורמה אינטגרטיבית ומהודקת יותר הכוללת גם תכנון וניתוח ברמת המערכת.

אחד מהלקוחות הראשונים של המערכת הוא מכון המחקר והפיתוח האירופי imec. מנהל תוכנית שילוב ה-3D במכון, אריק ביין, אמר שבאמצעות שיתוף הפעולה עם קיידנס פותחו דרכים אוטומטיות לחלוקת תכנונים, עבור בנייה אופטימלית של 3D stack עם רוחב-פס מוגדל של זיכרון נגיש, המשפר את הביצועים ומפחית את צריכת ההספק".

למידע נוסף על 3D-IC, הקליקו: www.cadence.com/go/integrity

מאקסים ביטלה את הסכם ההפצה עם אבנט

אחת מהנפגעות של מיזוג הענקים (21 מיליארד דולר) בין חברת אנלוג דיווייסז (ADI – Analog Devices) לבין חברת מאקסים (Maxim) היא מפיצת הרכיבים הגלובלית אבנט (Avnet). בשבוע שעבר מסר בהודעה לבורסה סמנכ"ל הכספים של אבנט, תומאס ליגורי, שחברת מאקסים הודיעה לאבנט שבעקבות המיזוג היא מתכננת לסיים את הסכם הפצת הרכיבים שיש לה עם אבנט. בהודעה הוא גם מסר שמוצרי מאקסים היו אחרים לכ-3% ממכירות אבנט בשנת הכספים 2021.

"אבנט תמשיך לחפש הזדמנויות לתמוך בלקוחותיה ולהרחיב את השותפויות עם יצרני רכיבים". בשנת הכספים 2021 (שהסתיימה ביוני 2021) הסתכמו המכירות של אבנט בכ-19.5 מיליארד דולר, בהשוואה למכירות של 17.6 מיליארד דולר בשנת 2020. כלומר, מכירות המוצרים של מאקסים תרמו קצת יותר מ-580 מיליון דולר למכירות אבנט. הסכם ההפצה של מאקסים עם חברת ההפצה המקוונת Premier Farnell הנמצאת בבעלות אבנט, יישאר בתוקף. מכירות פארנל ב-2021 הסתכמו בכ-1.5 מיליארד דולר.

ההודעה האחרונה אינה מפתיעה מכיוון שהיא עולה בקנה אחד עם המדיניות של ADI בשנים האחרונות. בשנת 2017 היא החליטה לארגן מחדש את מערך ההפצה שלה ועברה בהדרגה למתכונת של מכירות באמצעות האתר העצמי שלה ובאמצעות חברת Arrow. במסגרת המהלך היא ביטלה את הסכם ההפצה שהיה לה עד אז עם חברת אבנט. באותה שנה היא השלימה את רכישת חברת Linear ובמאי 2017 הועברו גם כל המוצרים של לינאר להפצה באמצעות ADI ו-Arrow, תוך כדי הפסקת הסכם ההפצה עם אבנט.

התע"א זכתה בפרוייקט פיתוח טכנולוגיות "כרמל"

בתמונה למעלה: תא הלחימה הדיגיטלי במדגים הטכנולוגי של התע"א

המנהל לפיתוח אמצעי לחימה ותשתיות במשרד הביטחון (מפא"ת) בחר בתעשייה האווירית (IAI) להוביל את הפיתוח של רכב הלחימה העתידי "כרמל". מטרת הפרויקט היא להפוך תא הלחימה בכלי הרק"ם הקיימים והעתידיים של צה"ל לתא לחימה דיגיטלי המבוסס על יכולות תפעול ותמרון אוטונומיות ואוטומטיות, בינה מלאכותית, יכולות חישה ועוד. מרבית הפעילות ברק"ם מבוסס טכנולוגיות כרמל תתבצע באופן אוטונומי: נסיעה, איתור איומים, הרכשת מטרות, הגנה וירי.

הלוחמים ברכב יראו את כל תמונת הקרב, המודיעין, האיומים והמטרות, ויידרשו רק לקבל החלטות שאותן המערכת לא יודעת לקבל בעצמה. אנשי הצוות יוכלו לצפות בשדה הקרב בכמה ממדים וכך להבין טוב יותר את תמונת המצב. הרק"ם שנבחר לשמש כפיילוט לבחינת הטכנולוגיות החדשות הוא הנגמ"ש הגלגלי "איתן". תוכנית כרמל יצאה לדרך לפני כחמש שנים ונועדה לפתח קונספט לחימה חדש לחלוטין, המבוסס על יכולות תפעול ותמרון אוטונומיות ואוטומטיות. בסוף 2019 הגיעו רפאל, אלביט והתעשייה האווירית לשלב הגמר של התחרות על פיתוח, והציגו כל אחת את טכנולוגיית התפעול שלה עבור רכב קרב עתידי.

ההצעה של התעשייה האווירית לחבילת טכנולוגיות "כרמל" על-גבי הנגמ"ש איתן
ההצעה של התעשייה האווירית לחבילת טכנולוגיות "כרמל" על-גבי הנגמ"ש איתן

התעשייה האווירית פיתחה מדגים טכנולוגי המבוסס על משפחת הכלים הרובוטיים והבלתי מאוישים של החברה, הנמצאים כיום בשימוש צבאי בארץ ובעולם. מערכת הכרמל של תע"א משלבת בין תצוגה פנורמית לתפעול באמצעות מסכים אישיים ובקר (ג'ויסטיק) בדומה למשחקי מחשב. המערכות האוטונומיות ברק"מ נשלטות על-ידי מערכת לחימה מרכזית ואוטונומית, המסנכרנת את תתי המערכות ועוזרת למפעיל האנושי לסנן את המידע כדי להתמקד באיומים הקריטיים ובקבלת החלטות בזמן אמת. הפיתוח מבוסס על בינה מלאכותית, ניהול מערך תחמושת יעיל, ניהוג עצמי בשטחים מורכבים ויכולות תקיפה וירי מדויק.

עם ההכרזה על מקצה הגמר של החתחרות, אמר ראש מו"פ במפא"ת שהניסויים הוכיחו שניתן לתפעל רק"מ עתידי מתוך תא סגור על-ידי שני חיילים בלבד. "אנחנו נמצאים לקראת שינוי תפיסה מהפכני בתמרון היבשתי". ​קצין שריון ראשי העריך שתהליך הפיתוח והבחינה יביא לשילוב חלק מהטכנולוגיות בטנק החדש מרכבה סימן 4 ("ברק").

Arbe Robotics נכנסת לבורסת נסד"ק

חברת Arbe Robotics התל אביבית השלימה את עסקת המיזוג הפיננסית עם חברת Industrial Tech Acquisitions הנסחרת בנסד"ק, ותתחיל להיסחר בבורסה החל תחת הסימול ARBE ו-ARBEW החל מה-8 באוקטובר 2021. ככל הנראה ארבה היא חברת המכ"ם לרכב הראשונה הנכנסת למסחר בנסד"ק. מנכ"ל ארבה, קובי מרנקו: המיזוג מחזק את המבנה הפיננסי שלנו ומסייע לנו להאיץ את אסטרטגיית החדירה אל השוק".

חברת ITAC היא מעין חברת מדף, שיש לה הון המחפש השקעה (Special Purpose Acquisition company). בעקבות עסקת המיזוג שאושרה השבוע על-ידי בעלי המניות של ITAC, תקבל ארבה רובוטיקס השקעה בהיקף של כ-118 מיליון דולר, הכוללת 18 מיליון דולר מ-ITAC ועוד 100 מיליון דולר שגוייסו בהקצאת מניות פרטית שבה השתתפו איל וולדמן, קרנות הון סיכון וגופים מוסדיים. לפני עיסקת הספאק, החברה גייסה כ-70 מיליון דולר.

חברת ארבה נמצאת עדיין בשלב המו"פ ורק בשנת 2020 היא החלה במכירות בהיקף קטן, אשר הסתכמו בכ-332,000 דולר. באוגוסט 2021 היא קיבלה קו אשראי בהיקף של עד 10 מיליון דולר מחברת Scintilla Fund. ממסמכי הסכם המיזוג, עולה ש-20 חברות שרכשו את הדוגמאות של שבבי המכ"ם של ארבה, מהן 14 חברות נכנסו לשלבי הערכה מתקדמים. בהן: חמישה יצרני רכב גדולים, ושתי חברות המפתחות כלי-רכב אוטונומיים. אחת מהן היא חברת AutoX הסינית, אשר מפתחת מוניות רובוטיות (RoboTaxi) ברמת Level-4 ומתכננת לשלב בהן 400,000 מערכות מכ"ם מבוססות ארבה ב-5 השנים הבאות.

מכ"ם במקום LiDAR

החברה פיתחה שבבי מכ"ם לרכב המבוססים על טכנולוגיית Frequency Modulated Continuous Wave – FMCW, שבה מתבצע שידור רציף של אותות בעלי תדר משתנה (Chirp signal), והמרחק של האובייקטים מחושב בהתאם להפרשי התדר והמופע (פאזה) בין האותות המשודרים והאותות הנקלטים במערכת המכ"ם. להערכת החברה, המכ"ם שלה מייתר לחלוטין את הצורך בחיישני LiDAR ברכב.

שבבי המכ"ם של ארבה מפיקים תמונה רב-מימדית (4D) של סביבת הרכב: גם של האובייקטים הנייחים וגם של האובייקטים הניידים. ערכת הפיתוח של החברה כוללת מודול של מערכת מכ"ם מלאה בעלת טווח גילוי של עד 300 מטר ברמת דיוק של עד 7.5 ס"מ. היא מזהה תנועה ברזולוציה של עד 0.1m/sec וכוללת מערך של 48 אנטנות שידור ו-48 אנטנות קליטה.

מיקרוסופט פותחת 5 מרכזי מו"פ בישראל ומגייסת 2,500 עובדים

בתמונה למעלה: הקמפוס של מיקרוסופט ישראל בהרצליה פיתוח שהושק לפני כשנה. צילום: עמית גרון

חברת מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח, הודיעה על כוונתה להכפיל את מספר העובדים בארבע השנים הקרובות, מכ-2,000 עובדים כיום לכ-4,500 עובדים. בששת החודשים האחרונים גדל ב-30% מספר עובדי החברה, המועסקים בהרצליה, חיפה, תל אביב ונצרת. כדי לעמוד ביעד החברה החליטה לפתוח בשנים הקרובות חמישה מרכזי פיתוח חדשים בישראל.

בהם: קמפוס חדש בתל אביב בשטח של 25,000 מ"ר שיאכלס כ-1,000 עובדים, ומרכז חדש בהרצליה בשטח של 17,000 מ"ר עבור 1,000 עובדים, אשר צפוי להיבנות בסמוך לקמפוס הנוכחי בעיר, שנפתח לפני כשנה. בנוסף, ב-2022 ייפתחו שני מרכזי פיתוח חדשים בירושלים ובבאר שבע, במטרה לגייס עובדים מהפריפריה, ועובדים חרדים וערבים. מיקומו של האתר החמישי טרם נקבע.

מנכ"לית מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח, מיכל ברוורמן-בלומנשטיק, אמרה שבמיקרוסופט ישראל קיימות כ-30 קבוצות מוצר שונות המובילות חלק ניכר ממוצרי הליבה של מיקרוסופט העולמית. "הן שותפות בפיתוח וייצור טכנולוגיות מתקדמות במגוון תחומים כגון אבטחת מידע, ענן, Big Data, בריאות דיגיטלית, נהיגה אוטונומית, בינה עסקית ומכשירי Surface".

חברת מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח הוקמה בשנת 1991, והייתה למרכז הפיתוח הראשון של החברה מחוץ לארה"ב. המרכז מתמקד בתחומי אבטחת מידע, בינה מלאכותית, סטארט-אפים, הגראז' (מעבדת החדשנות) ועוד.

וובינר סינופסיס להגנת הענן יתקיים ב-19 באוקטובר

ביום ג', ה-19 באוקטובר 2021, תקיים חברת סינופסיס (Synopsys) וובינר בתחום הגנת הענן אשר יתמקד בחידושים בתחומי התקשורת המאובטחת באמצעות PCIe ו-CXL, ומתן פתרונות אבטחה בסיוע מערכת DesignWare® Security IP של החברה. הארוע, Defending the Cloud: PCIe and CXL Data Security for High-Performance Computing יתקיים במתכונת מקוונת בשעה 19:00 לפי שעון ישראל. ההדרכה תועבר על-ידי מנהלת שיווק פתרונות Security IP בחברת סינופסיס.

Cloud computing is going through a significant overhaul and continues to grow globally with increasing presence of hyperscale cloud providers for big data, high-performance computing (HPC), and analytics. In-house data centers are increasingly going off-premise, resulting in the co-location of data centers that manage and store data for companies and application developers to improve scalability and reduce IT costs.

This huge, and growing, amount of data with confidential and critical information must be protected. In addition, new laws and regulations to comply with data privacy rules, along with standards updates for PCI Express (PCIe) and CXL for Integrity and Data Encryption (IDE), put more pressure on solution providers to secure their systems and data starting with the SoC.

In this presentation, attendees will:

    • Learn about today’s known threats for cloud and edge computing systems
    • Understand new developments in PCIe and CXL security solutions, including IDEs
    • Walk through a cloud computing use case that addresses the applications’ security, performance, and latency requirements with DesignWare® Security IP

למידע נוסף ורישום: Defending the Cloud: PCIe and CXL Data Security for High-Performance Computing

אודות המרצה: Dana Neustadter

Dana is a Senior Manager of Product Marketing for Synopsys’ Security IP solutions. Dana has over 20 years of diversified experience in the security, IP, semiconductor and EDA industries. Prior to joining Synopsys, Dana held multiple senior leadership roles, including Director of Product Management and Board Director at Elliptic Technologies where she was responsible for the strategic vision and marketing of security IP. In addition, Dana held various leadership and engineering roles at Mitel Semiconductor, Chrysalis-ITS and Silicon Access Networks. Dana holds a Master’s and Bachelor’s degree in Electrical Engineering.

NeuroBlade גייסה 83 מיליון דולר

חברת NeuroBlade מהוד השרון השלימה גיוס הון בהיקף של 83 מיליון דולר, שהובל על-ידי Corner Ventures האמריקאית ובהשתתפות המשקיעים הקיימים בחברה: Intel Capital, Grove Ventures, StageOne Ventures ומריוס נכט. בגיוס השתתפו גם החברות הטכנולוגיות MediaTek, Pegatron, PSMC, UMC ו-Marubeni. בסך הכל, מאז הקמתה בשנת 2018, החברה גייסה כ-110 מיליון דולר. חברת נוירובלייד מפתחת את משפחת שבבי XRAM, אשר מיועדים לספק מענה מפתיע לבעיית צוואר הבקבוק הבולמת את הנסיון להאיץ את מהירות בחוות שרתים ומערכות מחשב גדולות.

הבעיה המרכזית אינה ביצועי המעבדים או הזיכרון, אלא בצורך להעביר כמויות גדולות מאוד של מידע בין הזיכרון לבין המעבדים. התופעה קיבלה את הכינוי Compute-to-Memory Gap, ומורגשת כיום במיוחד ביישומי בינה מלאכותית, שבהן מועברות כמויות עצומות של מידע, אפילו במטלות פשוטות יחסית. כדי להתמודד עם הבעיה, החברה פיתחה אבזר להאצת חישובים המבוסס על שבבי עיבוד בשם NeuroBlade XRAM שתוכננו בארכיטקטורה עיבוד מסוג חדש: מדובר בזיכרון מסוג DRAM הכולל אלפי יחידות עיבוד לוגיות המצויות בסמיכות פיסית לנתונים המאוחסנים – בשבב יחיד.

האצה של פי 100 בביצועים

הדבר מאפשר לבצע פעולות עיבוד בסיסיות בלא צורך להעביר נתונים אל המעבד. התוצאה: רק מידע רלוונטי או כזה הדורש עיבוד מיוחד, מגיע אל המעבד. השבבים נמצאים בתוך מערכת NeuroBlade Xiphos (תמונה למעלה), הכוללת מספר שבבי זיכרון חישובי מסוג XRAM, מעבדי האצה מסוג IMPU – Memory Processing Unit של החברה, וערוץ תקשורת ייחודי שהיא פיתחה. האבזר מופיע עם תוכנה המנהלת את עיבוד המידע ומאפשרת לקשר אותו באופן חלק אל בסיסי נתונים סטנדרטיים המצויים בשוק.

חברת NeuroBlade הוקמה על-ידי המנכ"ל אלעד סיטי והטכנולוג הראשי וסמנכ"ל אסטרטגיית מוצר, אליעד הלל. שניהם בוגרי היחידה הטכנולוגית 81 של חיל המודיעין ושימשו כעובדי מפתח בסולאר-אדג'. סיטי הצטרף לסולאר-אדג' זמן קצר לאחר הקמתה, ובתפקידו האחרון שימש כסמנכ"ל תוכנה ומערכת בחברה. הלל הוביל את אחד מצוותי התוכנה והאלגוריתמים המרכזיים במחלקה של אלעד בסולאר-אדג'. כיום מעסיקה NeuroBlade כ-100 עובדים, ומגייסת בימים אלו עשרות עובדים נוספים בארץ ובעולם. הצוות המוביל של החברה כולל עובדים לשעבר מאינטל, מארוול וטקסס איסנטרומנטס.

החברה דיווחה שהיא החלה באספקה ראשונית מאיץ עיבוד הנתונים ללקוחות גדולים בעולם. להערכת המנכ"ל אלעד סיטי, הפתרון של החברה מזרז את תהליך העיבוד והניתוח בסדר גודל של פי 100 בהשוואה למערכות קיימות. "אנחנו רק בתחילת הדרך למימוש הפוטנציאל של הטכנולוגיה. ההון שגויס יסייע לנו להפוך עוד רעיונות מהפכניים למוצרים שיעזרו ללקוחות לממש את היעדים שלהם". המנהל הראשי של קבוצת הדטה סנטר ואסטרטגיית הענן באינטל, לאנס וויבר, אמר שאינטל גאה לתמוך בפלטפורמה של נוירובלייד. "אנחנו מצפים להמשך העבודה עם נוירובלייד כדי למקסם את מהירות החישוב מקצה לקצה".

צוות העובדים בחברת נוירובלייד
צוות העובדים בחברת נוירובלייד

וויביט ננו הדגימה ReRAM ב-28 ננומטר

חברת וויביט ננו (Weebit Nano) דיווחה על התקדמות משמעותית נוספת במסחור זיכרון ה-ReRAM שהיא מפתחת. החברה הציגה לראשונה יכולת ייצור בגיאומטריית 28 ננומטר. אבות-הטיפוס הקודמים של החברה היו בגיאומטריות של 40 ו-130 ננומטר. כמו כן, החברה החלה לייצר את השבב שלה בפרוסות סיליקון של 300 ננומטר, המגדילים את פוטנציאל הרווחיות של הרכיבים.

מנכ"ל החברה, קובי חנוך, הסביר ל-Techtime שהמעבר לגיאומטריה של 28 ננומטר הינו משמעותי הן ברמה הטכנולוגית והן ברמה המסחרית ומעניק יתרון לרכיבי ReRAM כאלטרנטיבה לשימוש בזיכרון פלאש. חנוך: "לא ניתן לייצר זכרונות פלאש בגיאומטריה קטנה מ-40 ננומטר, ולכן במערכות-על-שבב בגיאומטריות קטנות יותר צריך לחבר את הפלאש כרכיב נפרד, ולהתגבר על בעיות הנדסיות הפוגעות בביצועים".

פרוסות הסיליקון שהודגמו, המפותחות בשיתוף מכון המחקר הצרפתי CEA-Leti, מיועדות למוצרי IoT ויישומי בינה מלאכותית, נהיגה אוטונומית ומערכות הדור החמישי. החברה הצליחה להדגים ביצועים התואמים לדרישות ייצור המוני בגאומטריית 28 ננומטר, המיועדות בעיקר למכשירים קטנים הדורשים צריכת הספק נמוכה ומאפשרים דחיסת תאי זיכרון ביחס של פי ארבעה בהשוואה לדורות הקודמים של החברה. "28 ננומטר הפכה לאחת הגיאומטריות הפופולאריות בשוק עבור יישומים משובצים מתקדמים".

בחודש שעבר הכריזה החברה על הסכם רישוי ראשון לאספקת טכנולוגיית ה-ReRAM שפיתחה ליצרנית השבבים האמריקאית SkyWater Technology. טכנולוגיית הזיכרון של וויביט תשולב בשבבים שמייצרת SkyWater ללקוחותיה המיועדים למוצרי IoT, מכוניות ויישומי בינה מלאכותית.

מהיר פי 1,000 מפלאש

חברת וויביט ננו פיתחה זיכרון מסוג חדש בשם ReRAM – Resistive Random Access Memoryהמתבסס על שימוש בחומרים המשנים את התנגדותם החשמלית בתגובה למתח חשמלי, ועל-ידי כך "זוכרים" את רמת המתח גם לאחר ניתוקם ממקור הכוח. מדובר בזיכרון בלתי-נדיף דוגמת זיכרון פלאש, אשר פועל בהספק נמוך ובעל מחזור חיים ארוך כמו זיכרון DRAM. להערכת החברה, המוצר שלה חסכוני פי 1,000 ומהיר פי 1,000 מזיכרון פלאש, ומיועד בעיקר ליישומי IoT, בינה מלאכותית, מרכזי מידע ועוד.

פיתוח הטכנולוגיה מתבצע בשיתוף מכון המחקר הצרפתי Leti. בחודש יולי השנה הכריזה החברה על השלמת פיתוח שבב זיכרון ReRAM למערכות משובצות, המוטמע בתוך מודול המקשר בין תאי הזיכרון למערכת שבתוכה הוא משובץ.

למרות היותה חברת סטארט-אפ קטנה, הדירקטוריון של וויביט ננו מונה גלריה של דמויות בכירות מתעשיית השבבים המקומית והעולמית. בין היתר מכהנים בו אטיק ראזה, שכיהן בשנים 1996-1999 כנשיא ומנהל התפעול (COO) של AMDדדי פרלמוטר לשעבר סגן נשיא באינטל העולמית, וד"ר יואב ניסן-כהן, ממייסדי טאואר סמיקונדקטור. 

האזינו לשיחה עם מנכ"ל וויביט ננו, קובי חנוך, בתוכנית הפודקאסט שלנו שעלתה באוקטובר 2019

סטרטסיס משתלטת על Xaar 3D הבריטית

בתמונה למעלה: המדפסת התעשייתית החדשה H350 של חברת סטרטסיס

חברת סטרטסיס (Stratasys) חתמה על הסכם לרכישת כל המניות של חטיבת Xaar 3D בחברת Xaar PLC הבריטית. החברה מפתחת ראשי הזרקת דיו וחומרים אחרים, הנשלטים באמצעות טכנולוגיה פיאזו-אלקטרית המבוססים על 280 פטנטים רשומים או בתהליכי רישום. חברת Xaar PLC נסחרת בבורסה של לונדון לפי שווי שוק של כ-123.4 מיליון ליש"ט (168 מיליון דולר). במחצית הראשונה של 2021 הסתכמו מכירותיה בכ-26.3 מיליון ליש"ט (32 מיליון דולר).

בין שתי החברות קיים כבר שיתוף פעולה טכנולוגי עמוק. בחודש יולי 2018 הן הקימו ביחד את החברה הבת Xaar 3D במטרה לפתח טכנולוגיות הדפסה תלת מימדית עבור השוק התעשייתי, על בסיס טכנולוגיית הראשים הפיאזו-אלקטריים ש-Xaar PLC פיתחה ב-10 השנים האחרונות. עם הקמת החברה הבת, סטרטסיס החזיקה ב-15% ממניותיה. בספטמבר 2019 הגדילה סטרטסיס את חלקה בחברה ל-45%, וקיבלה אופציה לשלוש שנים לרכוש את כל מניותיה. כעת היא משלימה את המהלך ורוכשת שאר המניות (55%) תמורת סכום כולל של כ-33.8 מיליון דולר (הודעת Xaar PLC).

מנכ"ל סטרטסיס, ד"ר יואב זייף. "הצוות של Xaar 3D ייקלט בתוך חברת סטרטסיס"
מנכ"ל סטרטסיס, ד"ר יואב זייף. "הצוות של Xaar 3D ייקלט בתוך חברת סטרטסיס"

העיסקה תתבצע באמצעות תשלום במזומן של כ-12.8 מיליון דולר, והשאר בהתאם לעמידה באבני דרך ובתמלוגים במשך 15 שנים. חברת Xaar 3D נפגעה קשה עקב משבר הקורונה, ולא עמדה בלוחות הזמנים להוצאת מוצר לשוק והפיכתה לחברה ריווחית. בעקבות זאת היא דיווחה על הפסד של 6.4 מיליון ליש"ט ב-2020 והפסד של 2.9 מיליון ליש"ט במחצית הראשונה של 2021.

אלא שבתחילת השנה החליטה Xaar PLC לשפר את ריווחיותה ולהתמקד בשוק היעד המסורתי שלה, ראשי הדפסה מדוייקים לתעשיית הדפוס והמדפסות. במקביל התברר שהעיכובים בפיתוח המוצר דרשו מהחברה האם לבצע השקעה נוספת ב-Xaar 3D בהיקף של 10 מיליון דולר בשנתיים הבאות – מהלך הסותר את החלטתה ללהתמקד בשיפור הריווחיות – ולכן היא החליטה להפסיק את פעילותה של Xaar 3D.

הטכנולוגיה שתכניס את סטרטסיס אל שוק הייצור המוני

מבחינת סטרטסיס זוהי הזדמנות, מכיוון ש-Xaar 3D פיתחה טכנולוגיה המסייעת לממש את אסטרגיית הכניסה שלה אל השוק התעשייתי של מוצרים מוגמרים, ולא להתמקד בשוק הישן של ייצור אבות טיפוס. המערכת הראשונה של סטרטסיס המבוססת על הטכנולוגיה של Xaar 3D היא מדפסת H350 שהושקה בחודש אפריל 2021. המדפסת הזאת מאפשרת לייצר חלקי ניילון קשיח ברמת דיוק גבוהה באמצעות שימוש בטכנולוגיית SAF – Selective Absorption Fusion.

בשיטה הזאת מייצרים שכבות חומר חדשות באמצעות פיזור אבקה בעלת גרגרים זעירים, ועליהם מזליפים, באמצעות הראשים של Xaar 3D, טיפות מיקרוסקופיות של חומר נוזלי המאופיין בכושר ספיגת אנרגיית חום גבוה מאוד. כאשר מקרינים את השכבה באור אינפרה-אדום, הנוזל מתחמם ומתיך את גרגרי האבקה שבהם הוא נוגע.

מנכ"ל סטרטסיס, ד"ר יואב זייף, אמר שהצוות של Xaar 3D ייקלט בתוך חברת סטרטסיס. "אנו מחויבים להיות הספק המוביל של פתרונות להדפסה תלת מימדית פולימרית בקנה מידה תעשייתי. מדפסת H350 וטכנולוגיית SAF מספקות לנו פלטפורמה עוצמתית המסוגלת לענות על צורכי הלקוחות בתעשיות הרכב, האלקטרוניקה ומוצרי קצה מסחריים".

חלקים שיוצרו באמצעות מדפסת H350 של סטרטסיס
חלקים שיוצרו באמצעות מדפסת H350 של סטרטסיס

 

צ'כיה רוכשת סוללות נ"מ של רפאל ב-620 מיליון דולר

מנכ"ל משרד הביטחון אמיר אשל, ושר ההגנה הצ'כי לובור קודלקה, חתמו היום (ג') על עסקת ענק שבמסגרתה חברת רפאל תספק לצ'כיה ארבע מערכות הגנה אווירית מסוג Spyder תמורת סכום כולל של כ-620 מיליון דולר. זוהי העסקה הביטחונית הגדולה ביותר שנחתמה בין שתי המדינות. העיסקה כוללת הסכם תחזוקה לכ-20 שנה וייצור מקומי בצ'כיה.

המערכות מבוססות על טילי אוויר-אוויר של רפאל מסוג PYTHON-5 ומסוג DERBY. הן מיועדות לספק הגנה מפני מטוסים, מסוקים ומל"טים וישולבו במערכת ההגנה של ברית נאט"ו. אשל אמר שזו הפעם הראשונה שבה מדינה מברית נאט"ו רוכשת מישראל מערכת הגנה אווירית מלאה. שר ההגנה הצ'כי אמר שזהו צעד חשוב בבניית שותפות אסטרטגית בין שתי המדינות, שככל הנראה תורחב בעתיד. מערכת ספיידר הינה סוללה של טילי אוויר-אוויר המותקנת על-גבי משאיות. ניתן להעבירן גם במטוס תובלה (C-130).

כל סוללה כוללת יחידת ניהול ובקרה, מכ"ם אווירי מסוג NMR של חברת אלתא (בבעלות התעשייה האווירית) אשר משמש גם במערכת כיפת ברזל, וכן 3-6 יחידות שיגור הכוללות 4-12 טילים בכל יחידה. המערכת מסוגלת לשגר טילים שונים מתוצרת רפאל כדי לספק הגנה אווירית במגוון טווחים של 20-80 ק"מ. הטילים שרפאל מספקת כוללים מספר טכנולוגיות איתור וגילוי: חישת אינפרה-אדום, איתור מטרות באמצעות מצלמת וידאו וביות בסיוע מכ"ם. המערכת בנויה במתכונת ארכיטקטורת רשת פתוחה המאפשרת שילוב מודולים נוספים, כמו למשל מערכת מכ"ם נוספת.

 

טעינה אלחוטית ל-200 אוטובוסים חשמליים בגוש דן

חברת אלקטריאון וויירלס (Electreon Wireless) וחברת דן תחבורה ציבורית חתמו על הסכם עקרונות לשיתוף פעולה, שבמסגרתו תתקין אלקטריאון את מערכת ההטענה האלחוטית שלה במסיפי תחבורה ציבורית וב-200 אוטובוסים בגוש דן. הפרוייקט יתבצע במתכונת של טעינה כשירות (CaaS – Charging as a Service), שבו דן תשלם סכום כולל של עד 6 מיליון שקל בשנה עבור השימוש באוטובוסים החשמליים הכוללים את מערכת ההטענה של אלקטריאון. המערכת תאפשר להטעין את האוטובוסים של דן בזמן שהייתם במסופים תפעוליים.

חברת אלקטריאון מבית ינאי פיתחה טכנולוגיה של כביש חשמלי אשר טוען את סוללות הרכב החשמלי במהלך נסיעתו על המקטע החשמלי. היא מבוססת על שימוש בסלילים מגנטיים המוטמנים מתחת לנתיבי הנסיעה וטוענים את המטענים של כלי הרכב באופן אלחוטי, באמצעות השראה מגנטית. הדבר מאפשר להפחית את המשקל הרכב החשמלי, מאחר ויש צורך בסוללה קטנה יחסית. המערכת כוללת יחידת ניהול הממוקמת בצדי נתיבי התנועה בכביש החשמלי, ויחידת מקלט בגחון כלי-הרכב.

כיום מתבצע שיתוף פעולה מוגבל בין שתי החברות: פיילוט בתהליכי הקמה להפעלת קו אוטובוס אשר יסיע סטודנטים מתחנת הרכבת אל אוניברסיטת תל אביב. הוא נוסע בנתיב באורך 2 קילומטרים ונטען במהלך הנסיעה מתשתית טעינה אלחוטית נייחת באורך של 700 מטר הקבורה מתחת לכביש, ומתקשרת אל תשתית טעינה ניידת באוטובוס אשר מקבלת אנרגיה באמצעות קרינה אלקטרומגנטית ומעבירה אותה אל הסוללות שבתוך האוטובוס.

השלב הראשון: 14 אוטובוסים במסוף רידינג

לפי ההסכם עם חברת דן, אלקטריאון תתקין על חשבונה את מערכת הטעינה במסופים התפעוליים, כשהיא כוללת מערכת זיהוי משתמש לצורך חיוב בתשלום. במקביל, חברת דן תרכוש 200 אוטובוסים חדשים, שבהן תתקין אלקטריאון את מרכיב הטעינה האלחוטית הנייד. בשלב הראשון, אלקטריאון תתקין במסוךף רידינג בתל אביב תשתית הטענה המאפשרת טעינה של 14 אוטובוסים בו-זמנית. לאחר הצלחת השלב הראשוני, תתבצע ההתקנה במסופים תפעוליים נוספים ובשאר 186 האוטובוסים החשמליים.

דן תשלם סכום של 2,500 שקל בחודש עבור כל אוטובוס במשך 60 חודשים. הסכום הזה לא כולל את עלויות החשמל שישולמו לחברת החשמל. חברת דן מחזיקה כיום בכ-5.4% ממניות אלקטריאון, והתחייבה לסייע בקידום הרעיון בקרב לקוחות החברה בעולם, במידה והפרוייקט יוגדר כהצלחה. במסגרת ההסכם היא קיבלה אופציה למניות של אלקטריאון במחיר של 155.9 שקל למניה, אשר במידה וימומשו יגדילו את חלקה בחברה בכ-2.4% נוספים. החברה נסחרת בבורסה בתל אביב בשווי של כ-1.68 מיליארד שקל.

התקנת סלילי ההטענה בכביש, במסגרת הניסוי המתבצע בשבדיה
התקנת סלילי ההטענה בכביש, במסגרת הניסוי המתבצע בשבדיה

השלב הבא: אירופה

שיתןף הפעולה הזה חשוב עבור החברה, מכיוון שהאסטרטגיה העסקית שלה ממוקדת בביצוע התקנות רחבות היקף בעולם. בחודש שעבר קיבלה האסטרטגיה הזאת חיזוק ניכר, בעקבות קבלת אישור רשמי מהרשויות המוסמכות בהולנד, שלפיו מקלט הרכב ויחידת הניהול שהם מרכיבים משמעותיים במערכת הכביש החשמלי האלחוטי של החברה, עומדים בדרישות התקן האירופי לתאימות אלקטרומגנטית  Regulation-10. התקן התקבל לאחר בדיקות של  המקלט ויחידת הניהול לעמידה בדרישות קרינה אלקטרומגנטית, חסינות מפליטה אלקטרומגנטית ממקורות חיצוניים ועמידות בפני תנאי סביבה ורעידות, שנעשו במעבדה מובילה באירופה.

קבלת התקן תאפשר ליצרני רכב לשלב בכלי-רכב קיימים ועתידיים את רכיבי הטעינה האלחוטית שפיתחה החברה. היא מהווה אסמכתא לכך שרכיבי מערכת הטעינה האלחוטית של החברה בטוחים לשימוש בפרויקטים מסחריים הכוללים טעינת אלחוטית, להסעת נוסעים וליתר משתמשי הדרך וכן מאפשרת קידום פרויקטים שהחברה מבצעת כיום בעולם. בהם: הסעת סטודנטים מתחנת הרכבת לאוניברסיטת תל אביב, הסעת נוסעים משדה התעופה של גוטלנד בשבדיה לעיר וויזבי, ובפיילוט המתבצע כעת בגרמניה שיוכל להתחיל בהסעת עובדים מהקמפוס של חברת ENBW אל תחנת הרכבת הסמוכה.

למידע נוסף על החברה: Electreon Wireless

אורה אייר חנכה מפעל ייצור בפלורידה

חברת אורה אייר (Aura Air), שפיתחה טכנולוגיה לזיהוי וטיהור זיהומים באוויר, לרבות נגיפי קורונה, השלימה בתחילת החודש את הקמת מפעל הייצור שלה בארצות הברית. המפעל נמצא בעיר סאנרייז שבפלורידה והוא מיועד לייצר את מוצרי החברה לשוק האמריקאי. אורה אייר, שהונפקה לפני מספר חודשים בבורסת תל אביב, החלה לשווק את מוצריה ברבעון הרביעי של 2020. במחצית הראשונה של 2021 הסתכמו מכירותיה ב-6.3 מיליון דולר.

המפעל, אשר הוקם בשיתוף עם חברת-בת אמריקאית של קבוצת "תעשיות בית אל", יוכל לייצר כ-180 אלף יחידות בשנה. באורה אייר מציינים כי מדובר במהלך אסטרטגי שמטרתו להגדיל את היקף פעילותה בשוק האמריקאי, ומסבירים שייצור על אדמת ארצות הברית יאפשר לחברה להתמודד במכרזים ממשלתיים ופדרליים, אשר דורשים זמני אספקה קצרים. כמו כן, הדבר יאפשר להגדיר את מוצריה ככאלה שהורכבו בארצות הברית, מה שיעניק לה יתרון שיווקי ותחרותי בשוק האמריקאי.

אורה אייר פיתחה אביזר ביתי בגודל של 38 ס"מ על 38 ס"מ אשר מבוסס על חיישנים, מעגל אלקטרוני ומערכת טיהור האוויר, המסוגלת לטהר את האוויר בחדר ממוצע בקצב של 2.5 פעמים בשעה. החיישנים בודקים את כל החלקיקים המצויים באוויר, מזהים תופעות יוצאות דופן או עלייה מסוכנת בזיהום, מטהרים את האוויר ומחזירים אותו אל החדר.  לדברי החברה, המכשיר מאפשר לאנשים לשהות ללא חשש בחללים סגורים. בניסוי משותף שערכה החברה עם בית החולים שיבא התקבלו תוצאות לפיהן הפתרון של אורה אייר הצליח להשמיד 99.9% מהווירוסים.

פילטרם מיוחדים לחולי אסתמה

המערכת מבצעת מדידה בזמן אמת של פרמטרים גנריים כמו טמפרטורה, לחות, כמות הפחמן הדו-חמצני, גאזים אורגניים ועוד, וגם משווה בין האוויר בתוך החדר ומחוץ לחדר. לטכנולוגיה ישנם יישומים נוספים מלבד ניטור נגיפי קורונה. מערכת הבקרה האלקטרונית יודעת לנתח את הממצאים ולהשוות אותם לתרחישים שונים המאפשרים לייצר תמונת מצב מורכבת. כך למשל, היא מזהה שריפה בחדר עוד לפני שיש עשן, באמצעות זיהוי רמה גבוהה של מולקולות פלסטיק שרוף ופחמן דו-חמצני המאפיינים את התופעה. המכשיר כולל מערכת שאיבה ושאיפה המאפשרת לסרוק את כל האוויר המצוי בחדר.

היא מפעילה מערך טיהור המבוסס על מספר שלבים: סינון של גופים גדולים באמצעות מסנן פיסי, חשיפת האוויר העובר דרכו לקרינה בתדר UV-C, שהיא קרינה אולטרה-סגולה המשמשת לפירוק גאזים ולהשמדת חומרים ביולוגיים באמצעות הרס החומר הגנטי (DNA ו-RNA), העברת האוויר דרך מסנן נוסף הסופח חלקיקים מאוד קטנים הכולל טכנולוגיה מבוססת נחושת אשר מונעת גידול חיידקים באבזר הטיהור עצמו. בשלב הסופי היחידה מייצרת יונים חיוביים ושליליים באוויר המוחזר לחדר. הם משפרים את איכות האוויר ופוגעים במזהמים ביולוגיים.

KLA ישראל הגדילה את שטח החדרים הנקיים ב-2,500 מ"ר

בתמונה למעלה: קו הייצור של KLA במגדל העמק. צילום: Techtime

על רקע ביקושי השיא לשבבים, יצרניות השבבים מגדילות משמעותית את השקעותיהן בהקמת קווי ייצור חדשים, והדבר מתבטא גם בעלייה משמעותית בהיקף הרכש של מכונות וציוד המשמשים בקווי ייצור, ובכלל זה מערכות בדיקה ובקרת תהליכים. כדי לעמוד בעלייה בנפח ההזמנות, הרחיבה חברת KLA, אחת מהיצרניות הגדולות בעולם מערכות ייצור ובקת ייצור שבבים, את יכולות הייצור שלה בישראל ומאיצה גם את היקף גיוס העובדים. חברת KLA ישראל הפועלת ממגדל העמק ויבנה, הרחיבה את שטח משרדיה ב-1,500 מ"ר ואת שטח החדרים הנקיים ב-2,500 מ"ר.

הכפלת היקף הייצור בישראל

ל-Techtime נודע שגם חברת אורבוטק (Orbotech) מיבנה, אשר נרכשה על-ידי KLA בשנת 2019, הרחיבה שטח החדרים הנקיים שלה במטרה להגדיל את התפוקה. לפי ההערכה, KLA השקיעה בהתרחבות יותר מ-10 מיליון דולר. במקביל, KLA ישראל קלטה השנה כ-300 עובדים חדשים ומגייסת כעת עוד 300 עובדים נוספים. ל-Techtime נודע שבמסגרת ההיערכות לצמיחה העתידית, מתכננת KLA ישראל להקים ב-2024 קמפוס מרכזי נוסף במגדל העמק, שיאפשר להכפיל את היקף פעילותה בישראל. 

אורי תדמור, נשיא KLA ישראל, אמר בשיחה עם Techtime: "אנחנו חווים בתעשייה קצב גידול חסר תקדים. אין היום יצרן שבבים שלא מנסה להגדיל את התפוקה – ומהר. הדבר מייצר ביקוש חזק מאוד למוצרים שלנו". אולם לאור הזמן הרב הדרוש כדי להקים קווי ייצור חדשים, תדמור מעריך שצוואר הבקבוק לא בתעשייה לא ישתחרר מהר. "אני צופה שב-2022 וב-2023 התעשייה עדיין תתקשה להדביק את הפער בין הביקוש לבין כושר הייצור. לאור ריבוי התחומים החדשים שמייצרים ביקושים לשבבים, כמו תעשיית הרכב, IoT, תעשייה חכמה, הדור החמישי ועוד.

יצוא בהיקף של מיליארד דולר בשנה

"ייתכן כי הזינוק הנוכחי בביקוש אינו מצב חולף, אלא תופעה שתאפיין את התעשייה בשנים הקרובות". בשנת הכספים 2021 הסתכמו מכירות חברת KLA העולמית בכ-6.9 מיליארד דולר, עם רווח נקי של 2.08 מיליארד דולר. היקף הייצוא של מכונות בדיקה ובקרת ייצור שבבים אשר פותחו ויוצרו בישראל עבר את מחסום ה-1 מיליארד דולר בשנה.

האזינו לשיחה עם נשיא KLA ישראל, אורי תדמור, מתוך תוכנית מס' 36 בפודקאסט שלנו:

אס.טי.ג'י במו"מ לרכישת מפיצת רכיבים אלקטרוניים

חברת אס.טי.ג'י (STG International) נמצאת במשא ומתן לרכישת חברה ישראלית המייצגת יצרן רכיבים זר של רכיבים אלקטרוניים. החברה דיווחה שמכירות המפיץ מסתכמות בכ-8 מיליון שקל בשנה. השלמת העיסקה תלויה בין השאר בקבלת אישור מהיצרן שאס.טי.ג'י מעוניינת לשווק את רכיביו. מורת העיסקה היא להרחיב את היקף פעילות ההפצה של STG, במיוחד לאחר שהיא איבדה בחודש מרץ 2020 את הסכם ההפצה עם יצרן רכיבים גדול שהיא עבדה איתו שנים רבות, ושהמוצרים שלו היו אחראים לכ-11% ממכירותיה בשנת 2019.

חברת אס.טי.ג'י עוסקת בהפצת רכיבים אלקטרוניים ופיתוח טכנולוגיות באמצעות החברות הבנות STG Advanced ו-Unisor Multisystems. בנוסף, היא מחזיקה בכ-25% ממניות קבלנית הייצור האלקטרוני הישראלית PM – Partner Manufacturing. במחצית הראשונה של 2021 הסתכמו מכירותיה בכ-49 מיליון שקל – ירידה של 25% בהשוואה למכירות בהיקף של 65.3 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2020.

עיקר המכירות של החברה הן בתחום מגזר ההפצה, שהיה אחראי למכירות בהיקף של 44.4 מיליון שקל. החברה מייחסת את הירידה הגדולה במכירות השנה, להפסקת פעילותה מול יצרן הרכיבים הגדול שהוזכרל מעלה, וכן בהתארכות מועדי האספקה עקב המחסור ברכיבים. חברת STG מנוהלת על-ידי בעל השליטה והמנכ"ל שלמה בר, ומעסיקה כ-60 עובדים. המתחרות המרכזיות שלה במגזר ההפצה הן חברות מקומיות כמו איסטרוניקס, טלסיס וניסקו פרוייקטים, וחברות הפצה בינלאומיות דוגמת  Arrow, Future, Avnet והמפיצות המקוונות Mouser ו-DigiKey.

הטכנולוגיות שמאחורי ניתוח הפרדת התאומות

לפני כחודש בוצע במרכז הרפואי "סורוקה" בבאר-שבע ניתוח ראשון מסוגו בארץ להפרדת שתי תאומות שהיו מחוברות בראשן. התאומות נולדו באוגוסט 2020 כשהן מחוברות זו לזו בחלק העורפי של גולגולתן ולכן היו כמעט משותקות ובלא יכולת להניע את גופן בחופשיות, לזחול ולהתפתח בצורה תקינה. ניתוח להפרדת תאומים המחוברים בראשם (Craniopagus Twins) נחשב לניתוח מורכב ונדיר מאוד, ובוצע עד היום ב-20 מקרים בלבד. הקושי נעוץ בכך שחלק מכלי הדם במעטפת המוח של התאומות היו מלופפים זה בזה, וחלקם אף היו משותפים לשתיהן. לכן הצוות הרפואי נדרש לבצע מיפוי מפורט ומדויק של הממשק בין שתי התאומות.

תהליך ההכנה לניתוח כלל בדיקות רבות, אימונים וסימולציות, ונמשך חודשים רבים. בתהליך הזה השתתפו מנתחי מוח, רדיולוגים, מרדימים, מנתחים קוסמטיים ועוד. ד"ר מיקי גידון, מנהל המחלקה לנוירוכירורגיה של ילדים בביה"ח סורוקה, ניהל את הניתוח ובנה את "פקודת המבצע" של הניתוח. בשיחה עם Techtime הוא תאר את מורכבות הניתוח ואת השימוש שנעשה בטכנולוגיות של החברות הישראליות 3D4op, Surgical Theator וסטרטסיס (Stratasys).

קובץ CAD של המוח

מיקי גידון: "במקרה הזה היה מדובר בשתי תאומות המחוברות בראשן, וגם בחלל התוך-גולגולתי ובקרומי המוח ובכלי דם מוחיים. האתגר המרכזי היה להבין אילו כלי דם חשובים לכל תאומה – ולשמר אותם". המיפוי והלימוד התבססו על שני סוגים של מודלים תלת-מימדיים: מודל פיזי שהודפס במדפסת תלת-מימד ומודל וירטואלי שנוצר באמצעות מציאות רבודה, אשר התבססו על סדרה גדולה של סריקות CT ו-MRI של המוח והחלל התוך-גולגולתי ועל צנתור מוחי למיפוי כלי הדם. "לטכנולוגיה היה תפקיד מרכזי בניתוח, מפני שהיא איפשרה לנו למזג את הנתונים ולבנות מודלים תלת-מימדיים שיאפשרו לנו להבין את הממשק בין התאומות".

המודל הפיזי של אזור הניתוח נבנה באמצעות הטכנולוגיות של 3D4op ושל יצרנית מדפסות התלת-מימד סטרטסיס. חברת 3D4op הוקמה ומנוהלת על-ידי לימור חביב. היא פיתחה טכנולוגיה לתכנון ניתוחים הנעזרת בסריקות CT ו-MRI לבניית מודל CAD מפורט של אזור היעד, ותכנון הניתוח, כולל ייצוא קבצים להדפסה מחומרים פולימריים. הדבר כולל תכנון והדפסת שתלים אורתופדיים ואף כלים ייעודיים המותאמים למנותח. המודלים הממוחשבים של 3D4op הועברו למדפסת רפואית ייעודית שפיתחה סטרטסיס, אשר עושה שימוש בחומרים פולימריים המדמים את התכונות הפיזיות של הרקמות, דוגמת עור, עצמות, שרירים, כלי דם ועוד.

בסרטון למטה: תיאור הניתוח באמצעות המודלים התלת מימדיים שנוצרו עבורו:

הרופאים השתמשו במודלים הפיזיים כדי לתכנן את תהליך הניתוח ואפילו להתאמן עליהם בביצוע פעולות כמו חיתוך, קידוח וקיבוע. במקביל, הרופאים נעזרו במודל וירטואלי שנוצר באמצעות הטכנולוגיה של חברת Surgical Theator, אשר פיתחה סימולטור מבוסס מציאות רבודה הבונה מודל תלת מימדי של המוח על-סמך צילומי ה-CT וה-MRI. המודל הווירטואלי מאפשר לתכנן את הניתוח בסביבה של מציאות רבודה, שבה ניתן להגדיל אתרים מוגדרים, לשנות זוויות צפייה ולהבין טוב יותר היבטים חשובים בניתוח כמו למשל התנוחה המיטבית וסדר הפעולות.

הטכנולוגיה והרפואה צריכות לשתף פעולה

המודל שנוצר בפלטפורמת Surgical Theator איפשר למנתחים למפות במדויק את התוואי של כלי הדם המשניים שהיו מלופפים באזור הממשק בין התאומות, דבר שלא ניתן היה לעשות על סמך טכנולוגיות דימות סטנדרטיות. המודל הווירטואלי אף שימש את המנתחים במהלך הניתוח וסייע להם בניווט העדין בנבכי האזור המשותף.

"באמצעות המודל הווירטואלי יכולנו לראות את כלי הדם מכל מיני זוויות, לתכנן מראש את מהלך הניתוח ולהתאמן בסביבה של מציאות מדומה. כך למשל, הטכנולוגיה אפשרה לנו להגיע למסקנה שצריך להתחיל את הניתוח כששתי התאומות שכובות על גבן.

"החברות הישראליות הן פורצות דרך, וצריך להדק את שיתוף הפעולה בינן לבין הרופאים. כיום יש נתק מסוים בין שני העולמות האלו. חשוב שהחברות יסתייעו ברופאים כבר בשלבי אפיון הצרכים, הפיתוח והוכחת ההיתכנות. כמי שבסופו של דבר ישתמשו בכלים הללו, שיתוף הרופאים יסייע בהחדרת הטכנולוגיות החדשות אל חדרי הניתוח".

סימני התאוששות בשוק מוצרי האלקטרוניקה

חברת CEVA הישראלית דיווחה לאחרונה על שורה של מוצרים חדשים המבוססים על הקניין הרוחני שלה אשר צפויים לצאת לשוק בשבועות הקרובים, לאחר עיכובים רבים, שבחלק מהמקרים נמשכו כמעט שנתיים – מאז פרוץ מגיפת הקורונה בעולם. בין המוצרים החדשים: מצלמת GoPro Hero 10, המבוססת על מעבד התמונה של סיוה, שואב האבק הרובוטי +Roomba j7 של iRobotֿ הכולל טכנולוגיית היתוך חיישנים של סיוה, אוזניות Pixel Buds A-Series של גוגל ומכשיר השמיעה SoundControl Hearing Aids של Bose הכוללים שניהם את טכנולוגיית Bluetooth של סיוה, ומוצרים נוספים.

האם ההכרזות האחרונות של החברה הישראלית הן חלק ממגמה עולמית או מקרה פרטי? משבר הקורונה והריחוק החברתי יצרו דרישה עצומה בתעשיית האלקטרוניקה עבור כל המוצרים המספקים תשתיות לעבודה ובילוי מהבית, ממחשבים ועד שרתים ומרכזי ענן, אולם הוא פגע קשה בשוק מוצרי הצריכה האחרים. נתונים חדשים שפורסמו לאחרונה מראים שככל הנראה התעשייה העולמית למדה להתמודד עם המשבר, ולמרות המחסור החמור ברכיבים אלקטרוניים, מתחילה להראות סימני צמיחה ראשוניים.

מחקר חדש של חברת The Business Research Company הבריטית מעריך שבשנת 2021 תהיה צמיחה של כ-11.2% בשוק מוצרי הצריכה האלקטרוניים, אשר יצמח להיקף של כ-1,055 מיליארד דולר, בהשוואה ל-949 מיליארד דולר ב-2020. כך למשל, שוק שואבי האבק הרובוטיים צפוי לצמוח השנה בשיעור של 13.9% ולהגיע להיקף של כ-4.84 מיליארד דולר. מדובר בגומחה אחת בתוך כלל שוק אבזרי האלקטרוניקה הביתיים, אשר הסתכם בשנת 2020 בהיקף של כ-60.8 מיליארד דולר, וצפוי לצמוח השנה בכ-10.9% ולהגיע להיקף של כ-67.5 מיליארד דולר.

צמיחה של 18% במכירות אלקטרוניקה בידורית

המגמה הזאת מורגשת בשווקים רבים: שוק הסמארטפונים יצמח השנה בשיעור של 11.9% ויגיע להיקף מכירות של כ-15 מיליארד דולר. המכירות של סוללות גיבוי (Power Bank) יגיעו ב-2021 להיקף של 12.9 מיליארד דולר בהשוואה ל-11.5 מיליארד דולר ב-2020. להערכת חברת המחקר GfK, שוק מוצרי הבידור האלקטרוניים יצמח השנה בכ-18%, בעקבות הירידה בהיקף היציאה לבילויים מחוץ לבית. המגמות האלה באות לידי ביטוי גם בדו"חות של חלק מקבלניות הייצור הגדולות. חברת Jabil דיווחה על מכירות בהיקף של 7.4 מיליארד דולר ברבעון האחרון, בהשוואה ל-6.8 מיליארד דולר ברבעון הקודם.

מנהל הכספים של החברה, פול לנדסטרום, אמר בשיחת הוועידה לפני חודשיים, ששוק מוצרי הצריכה האלקטרוניים מתאושש: "הדבר בולט במיוחד בשווקים המתפתחים, שבהם יש צמיחה של 50% בהיקף הרכישות של מוצרי צריכה אלקטרוניים". חשוב לזכור: הצמיחה במכירות לא תמיד מבטאת גידול בשוק במונחי מספר יחידות, שכן המחסור ברכיבים ועלויות הלוגיסטיקה הצומחות דוחפות עלייה במחירים. אולם בשורה התחתונה, הקורונה ממשיכה להיות אחד מכוחות השוק החזקים ביותר.

להערכת Consumer Technology Association (הגוף העומד מאחורי תערוכת CES), שוק מוצרי הצריכה האלקטרוניים בארה"ב יצמח השנה ב-7.5% ויגיע לשיא מכירות של כ-487 מיליארד דולר, בגלל הדרישה הגוברת למוצרים טכנולוגיים המקילים על החיים בתנאי ריחוק חברתי: פתרונות לעבודה מהבית, לימוד מהבית, בילוי בבית והשקעה גוברת במוצרי טכנולוגיה רפואיים. נשיא ומנכ"ל CTA גרי שפירו, סיכם את התופעה: "המגיפה הידקה לתמיד את הקשר בין הלקוחות לבין הטכנולוגיה".

קבוצת ביוניקס של אלביט גייסה 36 מיליון דולר

קבוצת ביוניקס שהוקמה על-ידי אלביט מערכות (Elbit) וכוללת שתי חברות אחיות, השלימה גיוס הון בהיקף כולל של 36 מיליון דולר. כך דיווחה אלביט לבורסה. חברת Beyeonics Surgical וחברת Beyeonics Vision קיבלו השקעה בהיקף כולל של 26 מיליון דולר בהובלת הקרן האיטלקית TechWald Holding והקרן הישראלית Alive Israel HealthTech. בגיוס השתתפו גם בעלי המניות הקיימים: LR Group, XT Hi-Tech, Aurum Ventures ומבטח שמיר. בנוסף, Beyeonics Vision קיבלה הלוואה המירה למניות בהיקף של 10 מיליון מחברת BVI Medical האמריקאית, העוסקת בייצור והפצת ציוד לביצוע ניתוחי עיניים.

בעקבות ההשקעה הפכה אלביט לבעלת מניות מיעוט בשתי החברות. הפעילות של ביוניקס התחילה בתוך אלביט בשנת 2012, אולם רק בשנת 2016 הבשילה הטכנולוגיה. חברת Beyeonics Surgical הוקמה על-ידי אלביט לפני כשלוש שנים ופיתחה מערכת ראש הכוללת מצלמות 3D ותוכנת מציאות מדומה, מציאות רבודה והדמאה המיועדות לשימוש על-ידי מנתחי עיניים. הטכנולוגיה מבוססת על מערכת הראייה של הקסדה החכמה של אלביט, אשר משולבת במטוס F-35.

היא מאפשרת למנתח קבלת כל הנתונים מול עיניו ממש כפי שהיא מתקיימת בתא הטייס. למעשה מדובר במעין מיקרוסקופ רפואי לחדר הניתוח, אשר כולל מספר ערכות ראש (תמונה למעלה) המעניקות לכל הרופאים המעורבים בתהליך גישה אל המידע ואל התוצרים של המיקרוסקופ. לאחרונה החליטה ביוניקס להרחיב את פעילותה לתחומי הניתוחים אורתופדיים וניתוחי המוח.

לצורך זה פוצלה החברה: הוקמה חברת Beyeonics Vision אשר מתמקדת בתחום ניתוחי העיניים, כאשר Beyeonics Surgical תיכנס לתחומים החדשים, הכוללים גם עם יישומים עתידיים דוגמת ניתוחים זעיר-פולשניים וניתוחים רובוטיים. בעקבות ההסכם עם BVI, מתכננת Beyeonics Vision להתחיל בשיווק המערכת Beyeonics one בארצות הברית כבר בשנת 2021. המערכת קיבלה אישור שיווק מה-FDA לאחר שסייעה בביצוע כ-300 ניתוחי קטרקט ורשתית מוצלחים שבוצעו בישראל ובארה"ב.

סינופסיס סיפקה את PrimeSim Reliability Analysis למספר יצרניות שבבים

חברת סינופסיס (Synopsys) דיווחה על מספר חברות שבבים אשר אימצו את הפתרון החדש שלה לסימולציה וניתוח אמינות השבבים המתוכננים, PrimeSim Reliability Analysis. בין החברות שהצטיידו במערכת: Dialog Semiconductor שנרכשה לאחרונה על-ידי רנסאס, TDK-Micronas, STMicroelectronics ו-AMD.

הפתרון מאחד מספר טכנולוגיות של החברה לבדיקת אותות אנלוגיים, אותות מעורבים ותכנונים מלאים, דוגמת PrimeSim Continuum, PrimeWave וטכנולוגיות של החברה שעברו הסמכה אצל יצרני שבבים גדולים. בין השאר הואר מאפשר לבדוק מרכיבים רבים בשבב, דוגמת איפיון תאים, בדיקות  סטטיות, שלמות אות ורעשים, ניתוח signoff של electromigration ומתח, התיישנות טרנזיסטורים מסוג MOS, סימולציה של כשלים אנלוגיים ועוד. הטכנולוגיות ששולבו ב-PrimeSim Reliability Analysis קיבלו הסמכה מ-TSMC וממפעלי הייצור של סמסונג, אינטל ו-GlobalFoundries.

טכנולוגיות PrimeSim Reliability Analysis הן חלק מפלטפורמת Synopsys Custom Design שקיבלה הסמכה לתקן ISO 26262 TCL1 וניתן להשתמש בהן באופן אמין בכדי לאמת בטיחות פונקציונלית עבור יישומי ASIL D. שילוב עם סביבת התכנון PrimeWave, שמהווה גם היא חלק מפתרון ה-PrimeSim Continuum, מספק חוויה רציפה של אימות אמינות ומאפשר ניהול סימולציה מאוחד, ניתוח חולשות, ויזואליזציה של תוצאות ובדיקות של תסריטי what-if.

כל הטכנולוגיות האלה מוכנות למימוש בענן. החברה מעריכה שהפתרון החדש מספק מענה לצורך בתכנון יעיל ואמין של הרכיבים המורכבים הנדרשים כיום בתעשיות הרכב, התעופה והחלל, הביטחון, הרפואה והתקשורת האלחוטית בעידן הדור החמישי.

למידע נוסף: PrimeSim Reliability Analysis

MicroSys הכריזה על כרטיס משובץ מבוסס היילו

בתמונה למעלה: כרטיס miriac® AIP-LX2160A הכולל חמישה מעבדים של היילו

חברת MicroSys Electronics ממינכן, גרמניה, הכריזה על מעבד משובץ ברמת שרתים המיועד לפיתוח יישומי בינה מלאכותית ומבוסס על מעבדי הבינה המלאכותית Hailo-8 של חברת Hailo התל אביבית. "שיתוף הפעולה האסטרטגי שלנו עם היילו הוא אבן דרך חשובה עבורנו", אמרה  מנהלת מיקרוסיס, סופיה שינדלר.

"מעבדי הבינה המלאכותית של היילו מאפשרים לאבזרי קצה להריץ יישומי רשתות עומק מלאים, בצורה יעילה וחסכונית". מייסד משותף ומנכ"ל היילו, אור דנון, אמר ששיתוף הפעולה עם מיקרוסיס מחזק את מעמדה של החברה בתחום הבינה במלאכותית באבזרי קצה. "אנחנו מצפים להמשיך בעבודה עם מיקרוסיס כדי להביא את היכולת הזאת לשוק התעשייתי ולתעשיית הרכב".

חברת מיקרוסיס מפתחת כרטיסי עיבוד ממוחשבים בדומה לחברת ואריסייט הישראלית, המבוססים על מעבדי NXP. המוצר הראשון שפותח בשיתוף עם היילו הוא ערכת miriac® AIP-LX2160A המבוססת על מעבד  QorIQ של NXP וכוללת 5 מעבדי היילו המספקים עוצמת עיבוד כוללת של 130TOPS המאפשרת להריץ רשתות נוירוניות גדולות ברמת Resnet-50, Mobilenet-V1 או YOLOv5m. הכרטיס מופיע בתצורת שרת SoM מוקשח עבור יישומי תקשורת תובעניים, ובתצורה של מחשב מלא בכרטיס יחיד.

חברת Hailo הוקמה בפברואר 2017 על-ידי אור דנון, אבי באום, הדר צייטלין ורמי פייג ז"ל, שהם בוגרי יחידת עילית טכנולוגית של חיל המודיעין. החברה מעסיקה כיום כ-150 עובדים בתל-אביב ובחו"ל. לאחרונה היא הכריזה על הסכם הפצה ושיתוף פעולה עם מקניקה מיפן, עם לאנר ו-VeCow מטייוואן, ועל הסכם עם פיתוח משותף עם Imaging Leopard, Socionext ו-AWS לפיתוח מצלמה חכמה המבצעת עיבוד תמונה מיידי באמצעות בינה מלאכותית

ואריסייט ו-Sequitur Labs מפתחות SoMs מאובטחים

בתמונה למעלה: כרטיס DART-MX8M-PLUS של ואריסייט המוגן באמצעות חבילת EmSPARK

חברת ואריסייט (Variscite) מלוד הנמצאת בבעלות טלסיס (70.6%), מרחיבה את הסכם שיתוף הפעולה עם Sequitur Labs מסיאטל, ארה"ב, לצורך הוספת מרכיב אבטחה למודולי העיבוד (System on Module) שהיא מפתחת ומייצרת. פתרון האבטחה של Sequitur מבוסס על שני מרכיבים: חבילת EmSPARK שהיא ערכת תוכנה וקושחה המותקנת בכרטיס ומיועדת לספק אבטחה מרמת אבזר הקצה ועד הענן, וחבילת EmPOWER שהיא שירות מבוסס ענן (SaaS) המאפשר לנהל, לאבטח ולספק שירותי עידכון תוכנה לאבזרי הקצה המאובטחים.

חברת Sequitur דורגה לאחרונה על-ידי ABI Research כאחת מ-10 החברות המובילות בעולם באבטחת אבזרי IoT. מערכת EmSPARK הותאמה לשימוש במעבדים של NXP, ST, Microchip, Nvidia ועוד. שיתוף הפעולה בינה לבין ואריסייט ממוקד במודולים המבוססים על מעבדי i.MX8 של NXP, שעימה יש לוואריסייט שיתוף פעולה אסטרטגי.

הפלטפורמה המאובטחת הראשונה כבר יצאה לשוק: שני כרטיסים מבוססי i.MX 8M Plus, הכוללים מעבדי Cortex-A53 מרובי ליבות של ARM הפועלים במהירות שעון של 1.8GHz ומעבדי-עזר ליישומי זמן אמת Cortex-M7 העובדים במהירות שעון של 800MHz. החברה מסרה שהיא משלבת את התמיכה של Sequitur בכרטיסים נוספים המבוססים על מעבדי i.MX 8 ו-i.MX 6.

חברת ואריסייט מעסיקה כ-90 עובדים ועוסקת בפיתוח וייצור מודולי מחשוב (SoM) מבוססי ARM העומדים בתקנים צבאיים, תעשייתיים ורפואיים. הכרטיסים של החברה מיוצרים במפעל ההרכבות שלה הפועל בקרית גת. במחצית הראשונה של 2021 הסתכמו מכירותיה בכ-92 מיליון שקל וברווח נקי של 21.9 מיליון שקל. לאחרונה החברה דיווחה שבמסגרת ההיערכות שלה להתמודדות עם המחסור ברכיבים, היא הצליחה לאגור מלאי רכיבים בשווי כולל של כ-20.8 מיליון שקל, אשר מבטיחים את הייצור והאספקה שלה במהלך השנה הנוכחית.

קיידנס הכריזה על פלטפורמת Helium לאימות תוכנה וחומרה בשלבים המוקדמים של פיתוח השבב

חברת קיידנס דיזיין סיסטמס (Cadence) הכריזה על פלטפורמת Helium Virtual and Hybrid Studio ליצירה מהירה של אבות טיפוס וירטואליים והיברידיים של מערכות מורכבות. הפלטפורמה החדשה מאפשרת פיתוח תוכנה בשלבים המוקדמים של תהליך פיתוח שבבים חדשים לצורך אימות ואיתור באגים משותפים לחומרה ותוכנה. להערכת החברה, באמצעות מודל וירטואלי או היברידי של מערכות על גבי שבב (SoC) ניתן לאמת תכנונים עוד לפני שמודל ה-RTL זמין במלואו, ולהאיץ בכמה סדרי גודל את פיתוח התוכנה של השבב בהשוואה למודל RTL טהור.

פלטפורמת Helium Studio מותאמת למנועי האימות הקיימים של קיידנס, דוגמת Palladium Z2 Enterprise Emulation, Protium X2 Enterprise Prototyping ו-Xcelium Logic Simulator. היא עונה לצורך של המפתחים לאמת תוכנה על פלטפורמת טרום סיליקון כדי להבטיח תכנון מוצלח ועמידה בזמני היציאה לשוק. פלטפורמת Helium Studio מאפשרת לבנות דגמי SoC וירטואליים והיברידיים באיכות גבוהה. אינטגרציה של מנוע תוכנת ההרצה עם Helium Studio ועם Palladium Z2 ו-Protium X2, מספקת Helium Studio למפתחי תוכנה חוויית איתור באגים אחידה, מהמודל הווירטואלי ועד ל-RTL.

"אימות תוכנה משובצת במקביל ל-RTL ומוקדם יותר בתהליך הפיתוח, הוא קריטי להצלחת הדור הבא של עיצובי SoC בתחומי המובייל, האוטומוטיב וה- hyperscale computing", אמר פול קנינגהאם, סגן נשיא בכיר ומנהל קבוצת אימות ומערכות בקיידנס. "פלטפורמת Helium Studio החדשה מנצלת את היכולות יוצאות הדופן של מנועי האימות שלנו, הכוללים את Palladium ו-Protium, כדי לאפשר פיתוח תוכנה מהיר ולהוות אמת-מידה לאימות הספק וביצועים. המערכת החדשה מספקת למתכנני מערכות פלטפורמה אחודה המאיצה את תפוקת האימות הכוללת".

ואלנס מתחילה להיסחר בבורסת ניו יורק

חברת ואלנס מהוד השרון (Valens Semiconductor) השלימה את עיסקת המיזוג עם חברת הספאק האמריקאית PTK Acquisition Corp, לאחר שהעיסקה אושרה ביום ב' השבוע על-ידי בעלי המניות של PTK. בעקבות המהלך, היא מתחילה להיסחר ביום ה' (30 ספטמבר 2021) בבורסה של ניו יורק תחת הסימולים VLN ו-VLNW. במסגרת עיסקת המיזוג שנחתמה בחודש מאי 2021, בוצעה השקעה של כ-240 מיליון דולר בחברה, לפי שווי חברה של כ-1.1 מיליארד דולר.

הסכום הזה כולל השקעה של PTK בהיקף של 115 מיליון דולר וכניסת משקיעים אסטרטגיים בהיקף כולל של 125 מיליון דולר, בהם גם יצרנית השבבים הטאיוואנית מדיהטק (MediaTek). לאחר העיסקה לא חלו שינויים בהנהלת ואלנס. היא מנוהלת על-ידי כל צוות ההנהלה הנוכחי, כולל המנכ"ל גדעון בן-צבי. חברת ואלנס הוקמה בשנת 2006 על-ידי קבוצה של יזמים יוצאי חברת מיסטיקום, ומעסיקה כ-350 עובדים, רובם בהוד השרון והשאר בארצות הברית, גרמניה ובמזרח אסיה.

החברה פיתחה את טכנולוגיית HDBaseT המאפשרת חיבוריות קלה בין מקורות וידאו ברזולוציה גבוהה מאוד לבין מסכי התצוגה, באמצעות כבל סטנדרטי יחיד וללא צורך בדחיסת אותות. השבבים של החברה מעבירים על-גבי הכבל הזה אותות אודיו, וידאו, איתרנט, אותות בקרה, אספקת חשמל עד להספק של 100W ותמיכה ב-USB.

הטכנולוגיה פותחה במקור לשוק הביתי, אולם בינואר 2016 החברה ביצעה תפנית עסקית והחליטה להתאים את הטכנולוגיה שלה לצורכי התקשורת בתוך הרכב. שבבי התקשורת של ואלנס מאפשרים להעביר נתונים בין מערכות הרכב במהירות של עד 16 ג'יגה-ביט לשנייה על-גבי כבל יחיד. הטכנולוגיה הזאת קיבלה הכרה תעשייתיית נרחבת בעקבות החלטת ארגון התקינה התעשייתי MIPI לבסס את התקן הראשון שלו לעולם הרכב (MIPI A-PHY) על הטכנולוגיה של ואלנס.

ברבעון השני של 2021 הסתכמו מכירות ואלנס ב-17.5 מיליון דולר, עלייה של 9.5% בהשוואה לרבעון המקביל 2020. הרווח הגולמי של החברה הגיע לשיעור של 71.2% מהמכירות. להערכת החברה, בשנת 2021 כולה יסתכמו מכירותיה בכ-69 מיליון דולר. החברה מסרה שערכת השבבםי שלה לתעשיית הרכב, VA6000, נכנסה לייצור המוני וכבר מותקנת במספר כלי-רכב. לאחרונה החברה הכריזה על ערכת השבבים החדשה Valens Stello למוצרים צרכניים, אשר נמצאת כעת בתהליכי שילוטב במערכות חדשות של 30 יצרנים שונים.

משבר הרכיבים יחתוך מיליארד דולר ממכירות מיקרון

Micron Taiwan Fab 2

למרות שדיווחה על המשך הצמיחה והכנסות גבוהות, הדו"ח הרבעוני של יצרנית הזיכרונות האמריקאית מיקרון (Micron), שפורסם אתמול, המחיש פעם נוספת את המלכוד הנוכחי שבו מצויה תעשיית השבבים. מיקרון חווה בשנה האחרונה עלייה מתמדת בביקוש, אשר מתבטא בצמיחה בהכנסות. ואולם, הבעיות בשרשרת האספקה, שמהן סובלות גם מיקרון וגם לקוחותיה, פוגעות ביכולת של יצרניות השבבים לקצור את מלוא הפירות מהביקוש בשוקי הקצה.

הכנסותיה של מיקרון, אחת מיצרניות הזיכרונות הגדולות בעולם והיחידה המייצרת בארצות הברית, הסתכמו ב-8.27 מיליארד דולר ברבעון השלישי, בהשוואה ל-7.4 מיליארד דולר ברבעון השני ו-6 מיליארד דולר ברבעון המקביל ב-2020. זהו הרבעון השני בטיבו מבחינת רמת הכנסות בהיסטוריה של החברה, עם מכירות שיא של זיכרונות NAND וזיכרונות למערכות משובצות ומומנטום חזק בשוקי המובייל, האוטומוטיב והתעשייה. בסך הכול, בשנת 2021 הפיסקאלית רשמה מיקרון הכנסות של 27.7 מיליארד דולר, בהשוואה ל-24.1 מיליארד דולר בשנת 2020 הפיסקאלית.

ואולם, האנטי-קליימקס של הדו"ח הגיע בחלק של התחזית לרבעון הבא, שבו החברה צופה ירידה חדה בהכנסות, להיקף של 7.45-7.85 מיליארד דולר, נמוך משמעותית מתחזיות האנליסטים להמשך הצמיחה ל-8.5 מיליארד דולר. במיקרון מייחסים את הירידה הצפויה למשבר הרכיבים, אך מנכ"ל החברה סנג'יי מרוטרה הסביר בשיחת הוועידה לאחר פרסום הדו"ח כי עיקר הבעיה אינו בכושר הייצור של החברה אלא במחסור שאיתו מתמודדים חלק מלקוחות החברה, בעיקר בשוק ה-PC. "ישנו מחסור ברכיבים אצל לקוחות בחלק משוקי הקצה. חלק מיצרניות המחשבים הנייחים מגבילות את הזמנות הזיכרונות וכונני האחסון בשל מחסור ברכיבים שאינם זיכרונות, שבלעדיהם הם אינם יכולים לשווק את המוצר המוגמר. אנחנו גם חווים בעצמו צווארי בקבוק עבור חלק מרכיבי המעגלים המשולבים, מה שיגביל במידת מה את המשלוחים הגדולים שלנו בטווח הקרוב."

עם זאת, כמו רבים בתעשייה, מורטרה מעריך שצוואר הבקבוק ישתחרר במהלך 2022.  "המצב ישתפר לאורך 2022, והדבר יתניע שוב את הצמיחה. הצמיחה הגדולה תחזור במחצית השנייה של שנת 2022 הפיסקאלית ואנו צופים להציג במהלך השנה הכנסות שיא עם רווחיות חזקה."

NI ופורטליקס יספקו פתרון משולב לאימות ADAS

פורטליקס (Foretellix), שפיתחה פלטפורמה לבדיקה ואימות של מערכות נהיגה אוטונומיות ומערכות סיוע לנהג (ADAS), הכריזה היום על שיתוף פעולה אסטרטגי נוסף, עם חברת National Instruments האמריקאית, המפתחת פתרונות בדיקה ואימות ליישומים שונים. NI, שפיתחה גם קו ייעודי של פתרונות חומרה ותוכנה לאימות מערכות ADAS וניהול תהליך האימות, תשלב את הפלטפורמה של פורטליקס עם מערכות ההקלטה של החברה למערכות ADAS, המתעדות את הדאטה מן המערכות הללו בזמן נסיעות מבחן ומאפשרות לעבד את המידע בסביבה וירטואלית, לרבות שימוש בתאומים דיגיטליים.

משתי החברות נמסר כי הסינרגיה בין הטכנולוגיות הללו תאיץ את שלבי האימות והוולידציה של תהליך פיתוח המוצר ותאפשר לתמוך בצורה יעילה בכמות הגדולה של תרחישי הבדיקה הנדרשים כדי להביא לפריסה בטוחה ואמינה של רכבים אוטונומיים על הכבישים. מכירותיה של NI ב-2019 הסתכמו ב-1.3 מיליארד דולר והיא נסחרת בנסד"ק בשווי של 5.3 מיליארד דולר. NI השתתפה לפני מספר חודשים בסבב גיוס הון של פורטליקס, בהיקף של 32 מיליון דולר. באותו סבב השתתפו גם וולוו וחברת הביטוח Nationwide.

חברת פורטליקס פיתחה את טכנולוגיית Foretify, המשמשת לאימות התכנון של כלי-רכב אוטונומיים ומערכות ADAS, ומבוססת על שפת תרחישים ייעודית לרכב אוטונומי המיועדת לבדוק את עמידת מערכות הרכב בדרישות ההנדסיות והרגולטוריות. הדבר מאפשר לבצע בדיקה מקיפה במחשב של מיליארדי תרחישים, ועל-ידי כך לקצר דרמטית את היקף בדיקות הכביש שהרכב צריך לעבור כדי לקבל הסמכה.

פורטליקס מדווחת על זינוק בביקוש לפלטפורמה שלה מצד יצרני הרכב המובילים וספקי Tier1 המפתחים פרויקטים של מערכות סיוע לנהג ורכבים אוטונומיים, ליישומים בכבישים פתוחים (On-road) ובשטח  (Off-road). פורטליקס עובדת כיום עם עשרות מהמותגים המובילים בתעשיית הרכב, בהם וולוו ודנסו.

האזינו לשיחה עם גיל אמיד, סמנכ"ל תפעול ורגולציה של פורטליקס, מתוך תוכנית מס' 32 בפודקאסט שלנו, שעלתה בפברואר 2021:

רובוט חקלאי: BWR גייסה 37 מיליון דולר

חברת Blue White Robotics התל אביבית גייסה 37 מיליון דולר בהובלת קרן ההון סיכון Insight Partners וקרן Entrée Capital. בעקבות הגיוס האחרון מסתכם ההון שהחברה גייסה מאז הקמתה בשנת 2017 בכ-50 מיליון דולר. חברת BWR מספקת פתרונות רובוטיקה כשירות (Robot as a Service), המבוססים על ערכת חיישנים וניהוג טרקטורים ועל מערכת איסוף ועיבוד מידע מהגידולים החקלאיים. המערכת מעניקה יכולות עבודה אוטונומיות לפלטפורמות חקלאיות הנמצאות כיום בשימוש, ומותאמת לכל עבודות העיבוד החקלאי הממוכן.

ההון שגוייס ישמש לגיוס עובדים ולשיווק הטכנולוגיה בארצות הברית. סגן נשיא Insight Partners, דניאל ארונוביץ', אמר שתעשיית החקלאות התקדמה מעט מאוד מאז הופעת הטרקטור. "הגיע שהזמן שגם החקלאים ייהנו מיתרונות הטכנולוגיות החדשות אשר נכנסות כיום לכל שאר התעשיות. קלות האימוץ של פתרונות BWR מאפשרת אימוץ מהיר ובהיקף גדול של רובוטים חקלאיים".

בחודש פברואר 2021 חשפה החברה את ערכת האוטומציה שלה עבור טרקטורים (תמונה למעלה). הערכה כוללת חבילת חיישני LiDAR, מצלמות אופטיות, תוכנת ניהול והימנעות ממכשולים, חיישני לחץ למניעת פגיעה בצמחייה, לחצני חירום מסביב לרכב המאפשרים לעצור אותו מיידית בכל מצב ומערכת שיטה בתנועת הטרקטור. הערכה מאפשרת ניהוג אנושי וניהוג אוטונומי.

כאשר הטרקטור נע באזור הגידולים, מערכת בינה מלאכותית לומדת את נתיב התנועה שלו, מזהה את נתיבי התנועה בשטח ולומדת לנווט אותו בהתאם לתנאי האתר הרלוונטי. החברה מסרה שהמערכת נבחנה בתנאי שדה על-ידי חברות גדולות המגדלות מטעי פרי וכרמים בחוף המערבי של ארצות הברית. במהלך הניסויים היא ביצעה פעולות שונות דוגמת ריסוס, גיזום, כיסוח וטיפול בקרקעות.

תחום הרובוטיקה כשירות נמצא בתהליכי הצמיחה הראשונים שלו. להערכת חברת המחקר Coherent Market Insights, שוק מערכת ה-RaaS יגדל מ-4,440 ייחדות בשנת 2016 לכ-1.2 מיליון יחידות בשנת 2026. השוק הזה צפוי לצמוח בשנים הקרובות בשיעור שנתי של כ-16% ולהגיע להיקף של כ-41.3 מיליארד דולר בשנת 2028.