איירובוטיקס מפתחת רחפן לניקוי פנלים סולאריים

חברת איירובוטיקס (Airobotics) מפתח תקווה נכנסת לתחום הצומח של ניקוי פנלים סולאריים באמצעות רחפנים. החברה החתמה על הסכם שיתוף פעולה עם סולאר דרון הישראלית לפיתוח פלטפורמה לניקוי פנלים סולאריים באתרים קשים לגישה, באמצעות הרחפן האוטונומי של איירובוטיקס, ומערכת שטיפת פנלים ייעודית שהיא מפתחת עבורו. לפי ההסכם, איירובוטיקס תספק ללקוחות שירות המבוסס על הרובוט האוטונומי ומערכת המידע שלה, ואילו סולאר דרון תשווק את הפתרון ללקוחות הקצה בתמורה לעמלה.

סמנכ"ל מוצר ושיווק באיירובוטיקס, איתן רוטברג, סיפר ל-Techtime שלהערכת החברה ההתקשרות צפויה להניב הכנסות בהיקף של כ-10 מיליון דולר בשלוש השנים הראשונות של הפעילות. הפעילות תתחיל בינואר 2022 כאשר איירובוטיקס תספק לסולאר דרון שלוש מערכות ברמת ביטא הכוללות רחפן מצוייד במיכל, מערכת שטיפה ומצלמה לניטור הפנלים הזקוקים לניקוי. סולאר דרון תבצע ניסויים במערכת ותדגים אותה במשך 6 חודשים בפני לקוחות פוטנציאליים.

לאחר מכן שתי החברות יחתמו על הסכם מחייב לייצור, אספקה, התקנה, תפעול ואחזקה של המערכת המסחרית, שהחברה תשלים את פיתוחה עד לאותו מועד. רחפני הניקוי מיועדים לטיפול בפנלים סולאריים המצויים באתרים קשים לגישה, כמו גגות בניינים גבוהים, אזורים הרריים מרוחקים, אתרים הסובלים מבעיות אבק חריפות ועוד. שוק ניקטע הנלים הסולאריים נמצא בצמיחה, במקביל להגדלת תשתית הפנלים הסולאריים בעולם.

להערכת חברת המחקר Research And Markets, השוק העולמי לפתרונות ניקוי פנלים סולאריים צומח בקצב של 19% בשנה וצפוי להגיע להיקף של כ-3.9 מיליארד דולר בשנת 2026. מדובר כמובן בהיקף שוק המתייחס לכל אמצעי הניקוי, רובוטיים ולא רובוטיים, קרקעיים ואוויריים. חברת איירובוטיקס נסחרת בבורסה בתל אביב לפי שווי חברה של כ-101 מיליון שקל.

האם אינטל מתחרטת? מתכננת להנפיק את מובילאיי

בתמונה למעלה: רכב אוטונומי נסיוני של מובילאיי ברחבת משרדי החברה בהר חוצבים, ירושלים

חברת אינטל מתכננת להנפיק את חברת מובילאיי (Mobileye) מהר חוצבים, ירושלים, באמצע 2022 באמצעות מכירת מניות לציבור (IPO). אינטל הודיעה שהיא תישאר בעלת מניות הרוב במובילאיי, ושתי החברות ימשיכו לפעול כשותפות אסטרטגיות בתחום טכנולוגיות הרכב. חברת מובילאיי הונפקה לציבור בשנת 2014 ובשנת 2017 היא נרכשה על-ידי אינטל תמורת 15.3 מיליארד דולר. "לאינטל אין כוונה לבצע ספין-אוף או למכור את בעלות הרוב שלה במובילאיי בדרך אחרת.

"החלטה סופית בדבר ההנפקה הראשונית לציבור, תנאיה והתזמון הסופי שלה – תלויים בתנאי השוק וייקבעו על פיהם". אינטל הודיעה שכיום היא מחזיקה בכ-100% ממניות מובילאיי וצפויה להישאר בעלת מניות הרוב גם לאחר השלמת ההנפקה הראשונית לציבור. "אינטל תמשיך לאחד את דו"חותיה של מובילאיי באופן מלא, ולכן לעסקה לא צפויה להיות השפעה על היעדים הפיננסיים של אינטל לשנת 2021 או לטווח ארוך יותר".

"מאז הצטרפה לאינטל, מובילאיי כמעט שילשה את היקף אספקת השבבים השנתית, את הרווח, ואת מספר העובדים", אמר פרופ' אמנון שעשוע, מייסד ומנכ"ל מובילאיי. "שיתוף הפעולה שלנו עם אינטל מספק למובילאיי משאבים טכניים ותזרים מזומנים המאפשר לממן פיתוח טכנולוגיות נהיגה אוטונומית מהכנסות שוטפות". ברבעון השלישי של 2021 צמחו מכירות מובילאיי בכ-39% והסתכמו ב-326 מיליון דולר. בסך הכל, מתחילת השנה הסתכמו מכירותיה בכ-1.03 מיליארד דולר, בהשוואה למכירות בהיקף של כ-634 מיליון דולר בתשעת החודשים הראשונים 2020.

המהלך מעורר סימני שאלה רבים

חברת מובילאיי מעסיקה כ-2,500 עובדים בישראל ומתכננת לגייס עוד כ-1,000 עובדים. היא פועלת בשוק הנמצא בתהליך צמיחה מואצת, למרות המחסור העולמי בשבבים ומשבר שרשרת האספקה בתעשיית הרכב. יחד עם זאת, מדובר בשוק שנעשה תחרותי מאוד מכיוון שכל יצרניות השבבים נכנסו אליו בשנים האחרונות. זאת בניגוד למצב שהיה בשנת 2017 שבה היא נמכרה לאינטל: אז נחשבה מובילאיי לחברה החשובה ביותר בעולם בתחום הראייה הממוחשבת לכלי-רכב.

המהלך מעורר שאלות נוספות. בחודש מרץ 2021, חודשיים לאחר שנכנס לתפקידו כמנכ”ל חברת אינטל, הציג פט גלסינגר תוכנית אסטרטגית בשם IDM 2.0, הכוללת חיזוק תשתית הייצור העצמאית של שבבי אינטל, לצד כניסה אל תחום אספקת שירותי ייצור (Foundry) עבור יצרניות שבבים ללא מפעל (Fabless). בין השאר, החברה דיווחה על כוונה להשקיע בשלב הראשון כ-20 מיליארד דולר בבניית תשתיות ייצור חדשות עבור חטיבת ה-Foundry החדשה.

חברת מובילאיי לא משתלבת בחזון הזה, מכיוון שהמודל העסקי שלה שונה מאוד מזה של אינטל, ולכן ההפרדה ביניהן עשוייה לשפר את המבנה הפיננסי של אינטל ואולי גם לעודד את המנייה המדוכאת שלה. במובן הזה, גם אם מובילאיי תצליח מאוד בשוק הרכב העולמי – עיסקת הרכישה שלה במחיר הגבוה שאותו אינטל שילמה – כנראה שלא היתה כדאית.

מובילאיי החדשה כוללת גם מכ"ם, LiDAR ואת Moovit

מובילאיי מספקת שבבים ופתרונות חומרה ותוכנה למערכות עזר מתקדמות לנהג (ADAS) ופתרונות לנהיגה אוטונומית. עד היום היא סיפקה יותר מ-100 מיליון רכיבי עיבוד לנהיגה ממשפחת המערכת-על-שבב  EyeQ. כיום היא מבצעת ניסויי רכב אוטונומי במספר ערים  בארה"ב, אירופה ואסיה (בקרוב בתל אביב), ומקדמת מערכת את המונית האוטונומית (הרובו-טקסי) שלה. לצד התוכנות ושבבי הליבה שלה, היא הקימה צוותי פיתוח של חיישני מכ"ם ו-LiDAR אשר יהיו חלק מהחברה המונפקת. בתחילת 2021 היא חשפה אבטיפוס ראשון של חיישן LiDAR בשם ViDAR, אשר מיוצר בטכנולוגיית סיליקון פוטוניקס של חברת אינטל.

שבב ה-LiDAR הנסיוני שאינטל מייצרת עבור מובילאיי
שבב ה-LiDAR הנסיוני שאינטל מייצרת עבור מובילאיי

לפי המודל של החברה, מערכת הנהיגה האוטונומית תכיל מצלמות שיתנו כיסוי של 360°, חיישני מכ”ם שיתנו כיסוי של 360° וחיישן ViDAR אשר יסתכל קדימה, ככל הנראה בסדר גודל של כ-120°. בשלב הנוכחי, מערכות הנהיגה האוטונומית של מובילאיי מיועדות לצרכים מוגבלים ופועלת בציי מוניות נסיוניים (Roboraxi). החברה המונפקת תכלול גם את חברת Moovit הישראלית שנירכשה על-ידי אינטל במאי 2020 תמורת 900 מיליון דולר. מוביט פיתחה טכנולוגיית תחבורה כשירות (MaaS) המאפשרת לתכנן את מסלול הנסיעה בהתחשב בזמינות של התחבורה הציבורית, ובפלטפורמות MaaS כמו אופניים, קטנועים, מוניות ומכוניות שיתופיות.

סיינפטיקס השלימה את רכישת DSPG הישראלית

בתמונה למעלה: נשיא מנכ"ל סיינפטיקס, מייקל הרלסטון. "שתי החברות משלימות אחת את השנייה"

חברת Synaptics מסן-חוזה, קליפורניה, השלימה את רכישת חברת DSPG מהרצליה תמורת כ-549 מיליון דולר במזומן. העיסקה נועדה למזג את טכנולוגיות העיבוד הקולי של DSPG עם הטכנולוגיות של סיינפטיקס להפעלה קולית של אבזרים. "היכולות של DSP בתחום מוצר SmartVoice ו-AI במתח נמוך, מתאימים לאסטרטגיה ארוכת הטווח שלנו לחבר מכשירים חכמים ברשתות קצה", אמר נשיא ומנכ"ל סיינפטיקס, מייקל הרלסטון. "גם התוספת של טכנולוגיית ULE אלחוטית ופתרונות עיבוד VoIP של DSP משפרות את היכולת שלנו למכירה צולבת ואספקת פתרונות לבסיס הלקוחות המשולב של החברות".

סיינפטיקס היא יצרנית שבבים המספקת רכיבים למערכות תקשורת אלחוטיות, ראייה ממוחשבת, עיבוד קול, עיבוד תמונה מבוסס בינה מלאכותית בקצות הרשת ועוד. בשנת 2020 הסתכמו מכירותיה בכ-1.34 מיליארד דולר. החברה נסחרת בנסד”ק לפי שווי שוק של כ-11 מיליארד דולר. חברת DSPG היא מיצרניות השבבים הוותיקות בישראל. היא הוקמה בשנת 1987 כחברה עצמאית שיצאה מחברת DSPC, אשר נמכרה לאינטל בשנת 1999 תמורת 1.6 מיליארד דולר במזומן.

חברת DSPG מפתחת ומספקת שבבים ליישומי תקשורת אלחוטית ועיבוד קולי. התחומים המרכזיים שלה הם קישוריות IoT ושבבים בטכנולוגיית SmartVoice האחראים לכ-69% מהמכירות, ושבבי טלפוניה אלחוטית DECT/ULE המהווים כ-31% מהמכירות ונמצאים בדעיכה מתמשכת. בשנת 2020 הסתכמו מכירותיה בכ-114.5 מיליון דולר, בהשוואה לכ-117.6 מיליון דולר בשנת 2019. כיום החברה מעסיקה כ-450 עובדים, מתוכם כ-200 במחקר ופיתוח. היא תשולב בתוך חטיבת ה-IoT של סיינפטיקס. העיסקה מעניקה לה שווי אמיתי של כ-430 מיליון דולר, מכיוון שיש בקופתה כ-130 מיליון דולר.

עם ההודעה על העיסקה בחודש אוגוסט 2021, הסבירה סיינפטיקס המיזוג צפוי להביא לחסכון של כ-30 מיליון דולר כבר בשנה הראשונה, בעקבות סינרגיה בין שתי החברות בתחומי שרשרת האספקה, עלויות המסחר בבורסה (שתי החברות נסחרות בנסד”ק) והפחתת ההשקעה בטכנולוגיות DECT/ULE. הרלסטון: “שתי החברות הן בעלות השלמה מצויינת: כמעט כל הלקוחות הגדולים ביותר שלנו בתחום ה-IoT – הם גם הלקוחות הגדולים ביותר של DSPG”.

אס.טי.ג'י רכשה את פעילות הפצת Microchip של חברת אלינה מיקרו

בתמונה למעלה מימין לשמאל: איל סימן-טוב, ציון סימן-טוב, שלמה בר, שושנה ברקוביץ', אורן כהן ואיל ווילף.

חברת אס.טי.ג'י (STG International) רכשה מחברת אלינה מיקרו (Elina Micro) שבבעלות ציון סימן-טוב, את פעילות הפצה של חברת Microchip. מתווה העסקה כולל רכישת ההזמנות הקיימות והמלאי, תמורת תשלום של אחוזים מהרווח של ההזמנות הקיימות ושל הזמנות עתידיות לתקופה של 3.5 שנים. העיסקה אושרה על-ידי חברת Microchip והסכמי העמלה שלה עם אלינה מיקרו יועברו לידי STG. היקף המכירות של הפעילות נאמד בכ-12 מיליון שקל בשנה.

אלינה ואס.טי.ג'י הסכימו על תהליך העברה מסודרת של הפעילות, כולל פעילות מול הלקוחות במטרה להבטיח העברה מסודרת של ההתקשרויות וההזמנות שלהם אל החברה. אס.טי.ג'י מסרה שהעיסקה תואמת לאסטרטגיית הצמיחה של החברה, "היות והפעילות הנרכשת הינה בתחום הליבה של החברה ומהווה הרחבה של עסקיה".

חברת אס.טי.ג'י עוסקת בהפצת רכיבים אלקטרוניים ופיתוח טכנולוגיות באמצעות החברות הבנות STG Advanced ו-Unisor Multisystems. בנוסף, היא מחזיקה בכ-25% ממניות קבלנית הייצור האלקטרוני הישראלית PM – Partner Manufacturing. היא מנוהלת על-ידי בעל השליטה והמנכ"ל שלמה בר, ומעסיקה כ-60 עובדים. בשנת 2020 הסתכמו מכירות אס.טי.ג'י בכ-113.4 מיליון שקל, מתוכן פעילות ההפצה הסתכמה בכ-104 מיליון שקל, והשאר מיוחס לפעילות הפיתוח והייצור והשותפות בחברת PM.

במחצית הראשונה של 2021 הסתכמו מכירות הקבוצה בכ-49 מיליון שקל, בהשוואה למכירות של כ-65.3 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הירידה נובעת בעיקר להפסקת פעילותה ב-2020 מול יצרן רכיבים גדול שהיה אחראי לכ-11% ממכירותיה, ולהתארכות מועדי האספקה עקב המחסור ברכיבים.

המתחרות המרכזיות שלה במגזר ההפצה הן חברות מקומיות כמו איסטרוניקס, טלסיס וניסקו פרוייקטים, חברות ההפצה הבינלאומיות Arrow ו- Future, Avnet, המפיצות המקוונות Mouser ו-DigiKey והפעילות המקוונת של יצרניות גדולות כמו Texas Instruments ו-Analog Devices. התוצאה היא שתחום ההפצה והמכירה של רכיבים הוא תחרותי מאוד. להערכת STG היקפו של השוק הישראלי לא השתנה בשנים האחרונות והוא נאמד בכ-1 מיליארד דולר בשנה.

Ophthalmic Sciences חשפה מכשיר למדידה של לחץ תוך עיני ללא מגע

חברת הסטארט-אפ אופטלמיק סאיינסס (Ophthalmic Sciences) פיתחה מכשיר למדידה מרחוק וללא מגע של הלחץ התוך עיני. המכשיר, IOPerfect, משלב פתרון לניתוח ויזואלי מבוסס בינה מלאכותית המוטמע במכשיר דמוי קסדת מציאות מדומה (VR) והוא מאפשר לאבחן מרחוק את הלחץ התוך עיני ולנטר את מחלת הגלאוקומה. לדברי החברה, זהו המכשיר הראשון מסוגו בעולם שמסוגל לבצע את המדידה מרחוק וללא מגע. הטכנולוגיה החדשה עשויה לסייע במניעת התפתחות הגלאוקומה, מחלה שממנה סובלים כ-146 מיליון איש ברחבי העולם, ונחשבת לאחד הגורמים העיקריים לעיוורון.

מטופלים יכולים לעטת בקלות את הקסדה ולמדוד בבית את הלחץ התוך עיני, ללא צורך בטיפות עיניים או בכיול המכשיר. הבדיקה מתבצעת תוך פחות משתי דקות ואינה מושפעת מעובי הקרנית. זאת באמצעות אלגוריתם הבינה המלאכותית הקנייני שמנתח את תמונת הלחץ בכלי הדם של העין.

IOPerfect מיישם לחץ אוויר מבוקר באופן חלקי בתוך התקן הראש בעוד שמצלמות וידאו זעירות לוכדות את ההבדל בתגובה בין הלחץ הפנימי לבין הלחץ החיצוני של כלי הדם בעין. הנתונים עולים לענן מאובטח לצורך אנליזה והתוצאות נגישות לרופאים המטפלים לצורך קבלת החלטות. ניתן להשתמש ב-IOPerfect בבית, במרפאות עיניים, במרפאות של רופאים מומחים, במחלקות לטיפול נמרץ, בדיור מוגן ובבתי מרקחת המספקים שירותי בריאות. הפתרון מסייע לחסוך זמן של רופאי עיניים ואופטומטריסטים, משפר את תוצאות הבדיקות ומגדיל את ההכנסות של מרפאות, בתי חולים וספקים של שירותים רפואיים מרחוק.

נועם הדס, ממציא הטכנולוגיה, מייסד שותף ו-CTO באופטלמיק סאיינסס, הסביר כי בדיקה מרחוק וללא מגע של לחץ תוך עיני הוא אתגר גדול. "לאור זאת ניהול הגלאוקומה ממשיך להתבסס על בדיקות שמתבצעות לעתים רחוקות, למרות שהלחץ התוך עיני משתנה כל העת. ניטור לא סדיר כזה אינו מקובל לחלוטין במחלות כמו סוכרת או יתר לחץ דם – וזו הסיבה שיצאתי למסע זה במטרה למצוא פתרון. פיתוח IOPerfect הוא הישג שהיה מאתגר ביותר והיה כרוך בחידושים בתחומי המכניקה ועיבוד תמונה. החידושים שולבו ביחד כדי לספק את הצורך במערכת טובה מסוגה שתספק למומחים את הנתונים הנדרשים לטיפול איכותי יותר במטופלים".

החברה כבר החלה בתהליך התקינה עבור IOPerfect, שצפוי להיות זמין למכירה בארצות הברית ובאירופה בשנת 2023.

הטכנולוגיה מהווה בסיס למוצרי העתיד של אופטלמיק סאיינסס שיכללו סל שלם של בדיקות עיניים מרחוק לזיהוי מוקדם של קטרקט, בצקת בקרנית, בלט עין וכן זיהוי מוקדם של חסימת כלי דם מרכזיים או משניים ברשתית והפרעות בתנועת העין.

המכשיר יוצע בשני דגמים עבור תרחישים שונים: IOPerfect ו-IOPerfect Plus. דגם IOPerfect Plus יכול לסייע לחברת אופטלמיק סאיינסס ליצור מקורות הכנסה חדשים כשתציע את השימוש במוצר במודל שירות ענן (SaaS). לפי נתוני החברה עשרות מטופלים כבר השתמשו במכשיר במהלך המחקר והפיתוח ובמסגרת בדיקות קליניות שתוצאותיהן יימסרו ל-FDA בשנת 2022. החברה פועלת עתה לגיוס הון ולהגדלת מספר השותפים שיביאו את המוצר לשוק, וכבר השלימה גיוס של חלק מההון החדש.

אופטלמיק סאיינסס מתל אביב נוסדה בשנת 2019 על ידי גבריאל דן ונועם הדס. עד עתה גייסה גיוס סיד של 850 אלף דולר מקרן eHealth Ventures.

משמאל לימין: המנכ"ל אריאל וויינשטיין וה-CTO נועם הדס

אריאל ווינשטיין, מנכ"ל אופטלמיק סאיינסס, ציין כי מחקרים שונים מצביעים על קשר בין חשיפה מוגברת למסכים של טלפונים ומחשבים לבין עלייה בלחץ תוך עיני וגלאוקומה. "בשל גורם זה, ועקב הזדקנות האוכלוסייה, הסיכון לגלאוקומה גובר, וגדל הצורך באבחון מוקדם של המחלה. אך חשוב מכך, השנה האחרונה המחישה את הערך של אבחונים מרחוק דרך קווי תקשורת (tele-diagnosis) והתפתחות זו הגבירה באופן משמעותי את ההתעניינות של מטפלים ומשקיעים בפתרון שלנו".

ארה"ב חוסמת את עסקת ARM-אנבידיה

בתמונה למעלה: ג'נסן הואנג, מייסד ומנכ"ל אנבידיה

עסקת הענק שבה חברת אנבידיה הציעה לרכוש מסופבנק את ARM הבריטית תמורת כ-40 מיליארד דולר, מתחילה להתקל בקשיים ממשיים אשר מרמזים שבסופו של דבר היא תבוטל. כבר בסוף חודש אוקטובר 2021 הודיעה ראש נציבות המסחר והתחרות באיחוד האירופי (European Commissioner for Competition), מרגרט וסטאגר, על תחילתה של חקירה מקיפה לאחר שממצאי הבדיקה הראשונית בבקשת המיזוג, "מעוררים דאגה שהמיזוג יביא להעלאת מחירים, פגיעה במתחרות של אנבידיה הנסמכות על מעבדי ARM, וצמצום החדשנות בתחום השבבים".

וסטאגר: "בעוד ש-ARM ואנבידיה אינן מתחרות ישירות, הקניין הרוחני של ARM הוא מרכיב חשוב במוצרים המתחרים במוצרי אנבידיה, בתחומים כמו למשל מרכזי נתונים, IoT ותעשיית הרכב. הניתוח שלנו מראה שהמיזוג יצמצם את הנגישות של הרבה מאוד חברות אל הקניין הרוחני (IP) של חברת ARM. מטרת החקירה המקיפה היא לוודא שלחברות באירופה תהיגה גישה נוחה אל הטכנולוגיה שהיא כה חיונית לפיתוח מוצרים חדשים במחירים תחרותיים".

האמריקאים נכנסים לתמונה

הנציבות מסרה שאנבידיה התחייבה לבצע מהלכים שלא יפגעו בתחרות, אולם הם לא היו מספיקים. ההחלטה הסופית אמורה להתקבל עד ה-15 במרץ 2022. אולם בארצות הברית הרשויות כבר סיימו את שלב "הבדיקה המקיפה": בסוף השבוע הודיע המשרד לתחרותיות בנציבות המסחר הפדרלית (Federal Trade Commission’s Bureau of Competition), שהיא המקבילה בתפקידה לסוכנות ההגבלים העסקיים בישראל, על הגשת תביעה נגד אנבידיה "במטרה לבלום את המיזוג בין ARM ואנבידיה".

הוועדה הסבירה שהמיזוג מעניק לאחת מיצרניות השבבים הגדולות בעולם שליטה טכנולוגיית ליבה של התחרות שלה. ראש המשרד לתחרותיות ב-FTC, הולי ודובה, אמר שהעיסקה המוצעת "תעוות את האופן שבו ARM פעילה בשוק השבבים ותאפשר לחברה המאוחדת לפגוע באופן לא הוגן בחרות של אנבידיה. "התביעה נועדה להעביר מסר חד-משמעי שאנחנו נגן באגרסיביות על התשתיות הקריטיות שלנו מפני  מיזוגים אנכיים לא חוקיים ובעלי השפעה שלילית מרחיקת-לכת על עתיד החדשנות".

התלונה היא שלב ראשון בתהליך קבלת החלטה הנקרא "משפט מנהלי" (administrative trial), שבו שופט עצמאי בוחן את העמדות והעדויות של שני הצדדים, ויש לו זכות לקבל או לדחות את טענת אחד מהצדדים. נציבות המסחר הפדרלית טוענת שהמיזוג יפגע בתחרותיות בשלושה שווקים גלובליים מרכזיים שבהם אנבידיה מתחרה באמצעות הטכנולוגיות של ARM.

"המיזוג מעניק לאנבידיה גם תמריץ וגם יכולת לפגוע במתחרים"

"משקל הטכנולוגיה של ARM הוא קריטי ביצירת תנאי תחרות בין אנבידיה לבין המתחרות שלה במספר שווקים. המיזוג מעניק לאנבידיה גם תמריץ וגם יכולת לפגוע במתחרים ובמיליוני לקוחות אמריקאים שנהנים כיום מהמוצרים האלה". הנציבות מביאה שלושה דוגמאות לשווקים מרכזיים שבהם התרחיש הזה צפוי להתקיים: מערכות עזר לנהג (ADAS), מערכות תקשורת בתוך בסיס נתונים (DPU SmartNIC), ותשתיות עיבוד בענן (Arm-Based CPUs for Cloud Computing).

בנוסף, התלונה מעלה את החשש שהמיזוג יאפשר לאניבידיה להניח את ידה על מידע מסחרי של מתחרותיה, שאמור להיות חסוי. "הלקוחות הרוכשים את הקניין הרוחני של ARM סומכים שהחברה תתמוך בהם בעתיד ותסייע להם להתגבר על אתגרי פיתוח, ולכן מספקים לה מידע רק על המוצרים ושיטות העבודה שלהן. הן עושות זאת מכיוון ש-ARM היא חברה נייטרלית שאינה מתחרה בהן. המיזוג יפגע באמון הזה ,ויצמצם את החדשנות של חברת ARM בתחומים שבהם היא עשויה להיות בניגוד לאינטרסים של אנבידיה".

מדובר בתהליך שעשוי להימשך זמן רב:  תהליך השיפוט צפוי להגיע לדיון רק באוגוסט 2022. אולם בסיום הודעתה, רומזת ה-FTC שמאחורי המהלך שלה ניצבת קואליציה רחבה מאוד של רגולטורים אשר אינם תומכים במיזוג: "במהלך החקירה, צוותי הנציבות עבדו בשיתוף פעולה הדוק גופי הבקרה המקבילים באיחוד האירופי, בבריטניה, ביפן ובדרום קוריאה". זוהי אזהרה שנועדה להגיע לאוזני אנבידיה, במטרה שהיא תבטל ביוזמתה את הצעת המיזוג, ותחסוך עבודה רבה ומיותרת לגוים הרגולטוריים שהוזכרו.

שיתוף הפעולה קיידנס, TSMC ומיקרוסופט הניב כלי פיתוח בענן

חברת קיידנס (Cadence) הודיעה שבעקבות שיתוף הפעולה עם TSMC ומיקרוסופט בניצול תשתית ענן כדי להאיץ Timing Signoff של תכנונים עם יותר מ-10 מיליארד טרנזיסטורים, ניתן כעת להאיץ את הפיתוח של שבבים חדשים באמצעות פתרון Tempus Timing Signoff של קיידנס והטכנולוגיות של TSMC, אשר זמינות בפלטפורמת הענן Cadence CloudBurst ובפלטפורמת הענן Azure של מיקרוסופט.

"שיתוף הפעולה עם קיידנס ומיקרוסופט באמצעות TSMC OIP Cloud Alliance, העניק ללקוחות המשותפים שלנו גישה לטכנולוגיות המתקדמות שלנו", אמר סוק לי, סגן נשיא חטיבת ניהול תשתיות התכנון ב-TSMC. לפרטים ומידע נוסף על שיתוף הפעולה ניתן להוריד נייר עמדה הכולל אסטרטגיות לשיפור המדרגיות בענן, וכן דוגמאות מפורטות לשימוש בפתרון Tempus Timing Signoff של קיידנס ו-best practices של Azure Cloud IT מבית מיקרוסופט.

חברת קיידנס מספקת כלים לתכנון אלקטרוני ומעסיקה כ-9,000 עובדים. בשנת 2020 הסתכמו מכירותיה בכ-2.7 מיליארד דולר. החברה נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-48.5 מיליארד דולר. קיידנס בישראל היא פועלת בשני אתרי פיתוח ומכירות, בחיפה ובפתח תקווה, המעסיקים ביחד כ-300 אנשי פיתוח ומנוהלים על-ידי פרופ' זיאד חנא.

להורדת נייר העמדה: https://online.tsmc.com/online

 

 

 

טלסאט תתקין 288 מודמים של Satixfy במערך LEO חדש

בתמונה למעלה: השבב החדש של חברת סטיקספיי (מימין) והמודם שיותקן בתחנות הקרקע של רשת Telesat Lightspeed

חברת Satixfy מרחובות קיבלה הזמנה של 288 מודמים לווייניים עבור תחנות הבסיס במערך הלוויינים החדש, Telesat Lightspeed. המודמים מבוססים על רכיב ASIC של החברה מדגם Sx3099, ומסוגלים לטפל בכמות נתונים גדולה מאוד בקצב של 1.6GHz בכל כיוון (העלאה והורדה). המודמים מבוססים על שבב הדור השני של החברה, אשר אושרו על-ידי טלסאט בחודש מרץ 2021. מדובר במודמים מהראשונים בעולם העומדים בדרישות החדשות של תקן DVB-S2X לתקשורת לוויינית דיגיטלית.

שבב ה-ASIC העצמי Sx3099 נכנס לייצור בחודש מרץ 2020. החברה מסרה שזהו השבב הראשון בעולם המספק תמיכה מלאה בתקן DVB-S2X, כולל תמיכה בתיקון האחרון של התקן המפרט דרישות דילוג אלומה (Beam Hopping) וכן תמיכה בטכנולוגיות איפנון נוספות באמצעות טכנולוגיית רדיו דיגיטלי (Software Defined Radio). השבב פותח במימון בוכנות החלל האירופית ומופיע במארז fcBGA 625 balls. הרכיב משמש כליבת מערכת Terminal on Module של סטיקספיי.

רשת Telesat Lightspeed הנמצאת בהקמה תתבסס על מערך של 298 מיקרו-לוויינים במשקל של 700 ק"ג כל אחד, אשר יקיפו את כדוא הארץ בגובה נמוך (Low Earth Orbit). חלקם יקיף את כדור הארץ בגובה של 1,000 קמ וחלקם ינוע בגובה של 1,300 ק"מ. הם יספקו כיסוי תקשורתי גלובלי, ויהיו מקשרים ביניהם בחלל באמצעות תקשורת לייזר אופטית ואל הקרקע באמצעות תקשורת אלחוטית דיגיטלית. הם יצויידו באנטנות מסוג Phased Array אשר יאפשרו לספק שירותים גמישים במתכונת Beam Hopping.

לווייני ה-LEO של טלסאט ייכנסו לשירות ב-2024

הלוויינים מיוצרים על-ידי Thales Alena. שיגור הלוויינים הראשונים החל כבר בשנת 2018, אבל החברה מעריכה שהמערך כולו יתחיל לספק שירותי תקשורת רק במהלך שנת 2024. כל אח מתחנות הקרקע שבהן יותקנו המודמים של סטיקספיי תתמוך ב-10 תדרי נושא שונים ותוכל לקלוט מידע מהלוויין בקצב של עד 12Gbps ולשדר אליו מידע בקצב של עד 6Gbps. מנהל קבוצת תחנות הקרקע בטלסאט, אניש דאלבי, אמר שהטכנולוגיה של סטיקספיי איפשרה לטלסאט לבצע אפטימיזציה של תחנות הקרקע ולספק אותן בפורמט קטן ומחיר זול יותר.

חברת סטיקספיי הוקמה בשנת 2012 על-ידי יואל גת, שבעבר הקים וניהל את חברת גילת המתמחה בפיתוח מערכות תקשורת לוויינית. מיום הקמתה גייסה החברה כ-40 מיליון דולר וקיבלה עד כה מעל 60 מיליון דולר מענקים מסוכנות החלל האירופאית. בין לקוחותיה של סטיקספיי, Airbus, OneWeb ,STE וסוכנות החלל האירופית.

ווטרפול וננולוק יגנו ביחד על תשתיות קריטיות

[תמונות אילוסטרציה: תחנת כוח, ויקיפדיה]

שיתוף פעולה ישראלי בתחום הגנת הסייבר על תשתיות קריטיות. חברת ווטרפול (Waterfall Security) וחברת ננולוק (NanoLock) הכריזו על שיתוף פעולה, שבמסגרתו יציעו לחברות מתחומי האנרגיה והתשתיות הקריטיות פתרון משולב המתבסס על הטכנולוגיה של שתי החברות. לדברי החברות, הסינרגיה בין הפתרונות יספק הגנה הדוקה והוליסטית יותר לכל השכבות השונות של מערכי התפעול והייצור מפני תרחישי הסייבר השונים.

הפתרון של ווטרפול יושב בממשק התקשורת שבין מערכות המידע (IT) לבין מערכות הייצור והתפעול (OT) ומייצר חציצה חד-כיוונית המונעת חדירת סייבר מבחוץ פנימה, ואילו הפתרון של ננולוק מותקן ברמת המכשיר ומספק הגנה על מערכות-קצה מקושרות כמו למשל בקרים תעשייתיים וחיישנים מפני ניסיונות של אנשים מבפנים או מבחוץ לערוך, בזדון או בשגגה, שינויים בלתי מורשים בקוד של המכשיר. .

יניר לובשטיין, סמנכ"ל פתרונות סייבר בננולוק, הסביר כי לשיתוף הפעולה יש היגיון טכנולוגי ועסקי כאחד. "ווטרפול מייצרת הפרדה בין תשתיות הייצור לאינטרנט, ואילו אנחנו מספקים הגנה ברמת הבקר או החיישן. מאחר שלטכנאים או ספקים עשויה לעיתים להיות גישה למכשירי-הקצה, למשל בעת פעולות תחזוקה, חשוב להגן עליהם. הפתרון שלנו מאפשר שימוש במכשירי הקצה רק לצרכי טלמטריה, ומונע ניסיונות בלתי מורשים לשנות את ההגדרות. זו לא רק הגנה מפני תקיפות זדוניות אלא גם מפני טעויות אנוש שעשויות לגרום לתקלות ולפגוע ברציפות התפעולית. מתקני תשתיות קריטיות כפופים כיום לדרישות הדוקות יותר מצד הרגולציה, וגם גל התקיפות בתקופה האחרונה הגביר את המודעות בקרב התעשייה."

שתי גישות שונות לסייבר תעשייתי

ננו-לוק, שהוקמה ב-2016, פיתחה טכנולוגיה המגינה על רכיבי קצה ממתקפות סייבר ומתקפות פנים-ארגוניות, על-ידי חסימת הכתיבה לזיכרון מכשיר הקצה ויצירת ערוץ מאובטח לעדכוני קושחה. הדבר חיוני במיוחד להתקני IoT, אשר מבוססים על פתיחת מערכות קריטיות בפני רשתות תקשורת רבות, שרמת האבטחה שלהן אינה ידועה. הפתרון של ננו-לוק הינו אגנוסטי, כלומר יכול לפעול על כל מעבד ובכל מערכת הפעלה. כמו כן, הוא אינו צורך כלל כוחות עיבוד או חיי סוללה, ועל כן מתאים במיוחד לאביזרי IoT בעלי משאבי עיבוד והספק מוגבלים כמו מדי מים וגז חכמים. ננולוק עובדת עם חברות תשתיות ותעשייה ועם ספקיות שירות ביפן, הודו, ספרד, שוויץ, סינגפור, הולנד, ארצות הברית וישראל.

ווטרפול, שהוקמה ב-2008 פיתחה פתרון הגנה המשלב חומרה ותוכנה, מספק להערכת החברה לרשתות תעשייתיות הגנה הרמטית מפני ניסיונות תקיפה מרחוק. מרכיב החומרה, המותקן בממשק שבין הרשת התפעולית (OT) לבין הרשת החיצונית (IT), כולל שני מודולים: TX, הנמצא בצד הפנימי של הרשת התעשייתית וכולל לייזר, ו-RX, הנמצא בצד החיצוני וכולל תא פוטו-אלקטרי. בין שני המודולים מחבר סיב אופטי בודד. המערך הזה מהווה מעצור פיזיקלי חד-סטרי: הלייזר מאפשר יציאה של נתונים (פוטונים) החוצה דרך הסיב האופטי, אך התא הפוטו-אלקטרי, שאינו פולט פוטונים, מונע כניסה של ביטים פנימה אל הרשת התעשייתית.

ליאור פרנקל

כדי לאפשר בכל זאת את שיתוף המידע מהרשת התעשייתית החוצה, ולאפשר את השימוש במערכות אנליטיקה, מרכיב התוכנה של ווטרפול מבצע באופן רציף שכפול של המידע שמופק ברשת התעשייתית הפנימית לתוך ענן נפרד. כך, כאשר המשתמש מתשאל את מערכות האנליטיקה ומבצע פעולות, הוא עושה זאת בענן המשוכפל, שדרכו לא ניתן להיכנס פנימה. ווטרפול מעסיקה כ-100 עובדים, מרביתם בישראל וכ-20 עובדים בסניף החברה בוושינגטון. לחברה יש אלפי לקוחות בארץ ובעולם, כשהסקטורים המרכזיים הם אנרגיה וחשמל, גז ונפט, מים וכימיקלים

StoreDot פיתחה טכנולוגיה לתיקון סוללות רכב תוך כדי נסיעה

בתמונה למעלה: תאי ליתיום-יון גלילייים מתוצרת חברת סטור-דוט

חברת StoreDot מהרצליה פיתחה טכנולוגיה המאפשרת לתקן סוללות של רכב חשמלי תוך כדי שימוש ובלא להפריע לפעילותו השוטפת של הרכב. הטכנולוגיה מבוססת על פטנט שהוגש ב-2019 ואושר לאחרונה, המאפשר לשמר את הפעילות התקינה של סוללות רכב המבוססות על טכנולוגיית eXtreme Fast Charging של החברה, וככל הנראה גם בסוללות מתוצרת חברות אחרות.

הסוללה של רכב חשמלי מורכבת ממערך גדול (Battery Pack) של אלפי של סוללות גליל קטנות (Cell) המחוברות בטור ובמקביל, אשר ביחד מספקות את כמות האנרגיה הדרושה להפעלת הרכב החשמלי. אלא שקיימת שונות רבה בין סוללות הגליל, אשר גורמת לכך שבמהלך הפעילות השוטפת חלק מהן מתחממות, מאבדות אנרגיה ורמת התיפקוד שלהן יורדת. בדרך כלל, הדבר מתבטא בירידה הדרגתית של ביצועי הסוללת הרכב וקיצור טווח הנסיעה.

מערכת התיקון העצמי (self-repairing system) כוללת מרכיבי חומרה ותוכנה, ומבוססת על מעקב רציף אחר הביצועים של כל תא אנרגיה בודד או סדרה של תאי אנרגיה. כאשר מערכת הבקרה מזהה תאים לא תקינים, היא מנתקת אותם מהמערך ומבצעת סדרה של פעולות פריקה וטעינה המחזירות אותם למצב תקין. מנכ"ל סטור-דוט, דורון מאיירסדורף, אמר שהטכנולוגיה מאריכה את חיי הסוללה, משפרת ביצועים ומפחיתה את "חרדת הטווח" המאיטה את האימוץ של הנעה חשמלית בקרב לקוחות רבים.

ממסמכי הפטנט של החברה, ניתן לראות שמערכת ניהול של הסוללה (Battery Management System) אחראית על איתור תאי האנרגיה הפגומים באמצעות חיישנים ורשת תקשורת פנימית בתוך סוללת הרכב. היא מבודדת אותם ויוזמת תהליך פריקה עמוק, ואחר כך תהליך טעינה מבוקר, אשר מביאים להתאוששות סוללות הליתיום יון. התהליך כולל סדרת פעולות הנעשות במספר צעדים בתנאי מתח קבוע, זרם קבוע ועכבה קבועה, ובהתאם למתחי הסף של כל תא אנרגיה.

בזמן פעולת התחזוקה הזאת, שולטת מערכת הבקרה (BMS) על פיזור העומסים בין שאר תאי האנרגיה בסוללה, כדי להבטיח שהרכב מקבל את כמות האנרגיה הדרושה לו וכדי להבטיח שהסוללות הנמצאות בטיפול מבודדות לחלוטין משאר המערכות. חברת StoreDot פיתחה את טכנולוגיית FlashBattery המאפשרת לשפר את היעילות ולצמצם את זמני הטעינה של סוללות ליתיום-יון ברכב למספר דקות. הטכנולוגיה של החברה מבוססת על ייצור גבישים בשם Nanodots בגודל של 2 ננומטר כל אחד, המאופיינים בקיבוליות גבוהה, שהחברה משלבת בתוך הנוזל האלקטרוליטי בסוללה.

בתחילת החודש החברה דיווחה על משלוח תאי סוללה ראשונים מתוצרתה אל יצרניות סוללות לרכב חשמלי לצורך בחינת הביצועים שלהן. הסוללות מדגם A-Series (תמונה בראש העמוד) יוצרו על-ידי חברת EVE Energy הגרמנית. להערכת הברה, היא תתחיל בייצור המוני בשנת 2024. בין החברות שהשקיעו בחברה: BP, דיימלר בנץ וסמסונג.

טקטרוניקס שילבה את קונספט המיינפריים בצב"ד אופטי מודולרי

חברת טקטרוניקס (Tektronix) הביאה את תפישת ה-Mainframe מתחום הצב"ד החשמלי אל הציוד האופטי, ומשווקת כיום את האוסילוסקופ האופטי Tektronix 8 Series במתכונת של מארז תשתית אחיד במסד 3U, שאליו ניתן לחבר מודול ייעודי ולקבל מכשיר המותאם לצורכי הלקוח. לדברי מנהל השיווק הטכני חברה, דין מיילס, משפחת האוסילוסקופים החדשה נועדה לספק מענה לדרישה הגוברת של הלקוחות לבדוק מערכות תקשורת אופטיות מהירות מאוד ופרוטוקולים ייעודים המאופננים בטכנולוגיות PAM-4.

בשיחה עם Techtime הוא הסביר שהגישה החדשה נועדה להוזיל את העלויות ולספק פתרון מותאם לכל לקוח. "בתצורה הקלאסית של אוסילוסקופים נמצאות כל המערכות במארז אחד. בתצוקת מיינפריים ניתן להחליף בקלות את המודול הייעודי ולקבל מכשיר המבצע בדיקות שונות. בנוסף, פיתחנו עבור המשפחה החדשה את תוכנת הבקרה TSOVu, אשר פועלת במחשב נפרד של הלקוח ומאפשרת לנהל את כל הבדיקות באמצעות הרשת, גם באתרים מרוחקים מאוד מנקודת המדידה עצמה".

מארז TSO820 ביחד עם המודולים TSO8C17/TSO8C18 ו-Optical Clock Recovery מדגם TCR801
מארז TSO820 ביחד עם המודולים TSO8C17/TSO8C18 ו-Optical Clock Recovery מדגם TCR801

המודולים הראשונים של המשפחה החדשה הם TSO8C17/18 מספקים יכולות בדיקה של אותות אופטיים באורכי גל של 850nm-1550nm וברוחב פס של יותר מ-30GHz. החברה מעריכה שמארז המיינפריים החדש, TSO820, יחליף בהדרגה את מכשירי DSA8300 של הדור הקודם. בין השאר בזכות יכולת ביצוע מדידות אופטיות בעומסים של עד 53GBd. המודולים במשפחת סדרה 8 מיועדים לבדיקת אותות מחזוריים, ולכן כדי שיוכלו להתמודד עם אותות מהירים מאוד המודולים מבוססים על טכנולוגיית הדגימה שקיבלה את הכינוי Tektronix Sampling Oscilloscope – TSO.

מארז TSO820 ביחד עם המודולים TSO8C17/TSO8C18 ו-Optical Clock Recovery מדגם TCR801"בניגוד לדגימה בזמן אמת שבה קצב הדגימה צריך להיות גבוה מתדר האות, בטכניקת TSO האות נדגם בכל מחזור בנקודה אחרת. הדבר מאפשר לשחזר את האות ולייצג אותו באמצעות ממירי אותות איטיים יחסית אולם בעלי רזולוציה ודיוק גבוהים מאוד. תוכנת TSOVu היא מוצר חדש שפיתחנו עבור מכשירי סדרה 8. היא מאפשרת לבצע בדיקות מורכבות מאוד באופן אוטומטי, או לנהל בדיקות מרחוק, או לשתף בדיקות בין מספר צוותים המצויים באתרים מרוחקים אחד מהשני".

אמזון חולשת על שליש משוק תשתיות הענן

מחקר חדש ממחיש עד כמה הואץ בתקופה האחרונה קצב האימוץ של שירותי ענן בקרב חברות וארגונים, בייחוד על רקע משבר הקורונה. לפי דו"ח עדכני של חברת המחקר Canalys, היקף ההוצאה בעולם על תשתיות של שירותי ענן זינק ברבעון השלישי של 2021 בשיעור שנתי של 35% ל-49.4 מיליארד דולר. ישנן בשוק שלוש ספקיות מרכזיות של תשתית ענן ציבורי: Amazon AWS, Microsoft Azure ו-Google Cloud. נתון מעניין נוסף שעולה מהדו"ח נוגע לחלוקת העוגה ביניהן. לפי המחקר, ברבעון השלישי של 2021 החזיקה Amazon AWS בנתח של 32% משוק תשתית הענן, ואילו Microsoft Azure החזיקה בנתח של 21%. במקום השלישי ניצבה Google Cloud, עם 8% בסך הכול.

אלון פליס [בתמונה] הארכיטקט הראשי של חברת CodeValue, המתמחה בפתרונות ענן ודיגיטל, סיפר כי גם בישראל ניכרת תנופה במעבר של ארגונים וחברות לענן. "ספקיות הענן הגדולות מבצעות עלייה לישראל ומקימות אתרי ענן מקומיים. הדבר מאפשר לארגונים ישראליים, לרבות הממשלה והצבא, להגביר את קצב הטרנספורמציה הדיגיטלית ולקצר תהליכים בצורה משמעותית. עבור העולם העסקי מדובר בלהיות או לחדול. היום ענן זה לא סתם שרת מרוחק לאחסון מידע, או אתר. מדובר בפלטפורמה רבת עוצמה שניתן להפיק ממנה תועלות רבות לארגון. מערכת מחשוב מודרנית כוללת עשרות ומאות שירותים הפועלים במקביל תוך ניצול שירותי אחסון, שינוע וניתוח מידע, למידת מכונה ובינה מלאכותית. הענן מספק את התשתיות הנדרשות לפיתוח, תפעול וניטור מערכות מורכבות אלה."

ענן לבתי חולים

כחלק מהתחרות ביניהן והניסיון להגדיל את חלקן בעוגה, שלוש ספקיות תשתית הענן מכריזות כל הזמן על חידושים ופתרונות ענן ייעודיים. כך למשל, אמזון השיקה לפני מספר חודשים פלטפורמת ענן ייעודית לעולם הרפואה, AWS for Health, אשר מיועדת לבתי חולים, קליניקות וגופי מחקר. הפלטפורמה מיועדת לייעל תהליכים ספציפיים בעולם הרפואי כמו ניהול רשומות רפואיות באופן אלקטרוני, ביצוע מחקרים גנומיים וגם דגש מיוחד על אבטחת מידע.

מיקרוסופט השיקה את Azure Purview, פתרון שמאפשר לארגון למפות, לארגן ולנהל את כל המידע שלו משרתיו המקומיים וממקורות ענן מרובים (Multi-Cloud). גוגל חשפה את Google Distributed Cloud, פלטפורמת ענן שנועדה לתמוך ביישומי-קצה המצריכים עיבוד מהיר ובשיהוי נמוך על-גבי שרתים הקרובים יותר ללקוח.

שי עטיה מחברת ה-IT מיטווך ובניו, המתמחה באינטגרציה של פתרונות חומרה ותוכנה בתחום הענן, הסביר: "אימוץ נכון של תשתית ענן מאיץ בארגון חדשנות, מאפשר לייעל תהליכים, לחסוך בעלויות וגם להגביר את אבטחת המידע. אם האימוץ הראשוני היה בקרב חברות ההיי טק וסטרטאפים,השלב הבא הינו בגופים פיננסיים, המגזר הציבורי בעידוד מכרז נימבוס, גופי הבריאות, חברות תעשייתיות, קמעונאות ועוד, ארגונים אלו פונים אל הענן כדי לשפר ולייעל  את הפעילות שלהן, אם במעבר מלא לענן ואם בשילוב פתרונות תשתית היברידית".

הסתיים הסכסוך בין Micron ו-UMC הטאיוואנית

סכסוך גניבת המידע בין יצרנית הזכרונות האמריקאית Micron לבין קבלנית הייצור הטאיוואנית UMC, הסתיים בפשרה שלא נחשפה לציבור. חברת מיקרון הודיעה ש-UMC תשלם לה פיצוי חד-פעמי שהיקפו לא פורסם, ובתמורה שתי החברות יבטלו את התביעות ההדדיות ביניהן. מדובר בסכסוך הנמצא בליבת תעשיית השבבים מכיוון שהוא מגלם את מערכת היחסים הסבוכה שבין חברות הטכנולוגיה לבין קבלניות הייצור שלהן, ואת המתח הגואה בין סין וארצות הברית אשר מטיל את צילו על כל התעשייה.

חברת מיקרון מאיידהו, ארה"ב, היא אחת מיצרניות רכיבי הזיכרון הגדולות בעולם ובבעלותה 47,000 פטנטים רשומים. היא מעסיקה כ-40,000 עובדים, ובשנת 2021 הסתכמו מכירותיה בכ-27.7 מיליארד דולר (שנת הכספים של מיקרון הסתיימה בספטמבר 2021). חברת UMC היא קבלנית ייצור שבבים (Foundry) טאיוואנית מהגדולות בעולם, ומפעילה 12 מפעלי ייצור שבבים בקיבולת ייצור כוללת של כ-800,000 פרוסות סיליקון בחודש. בשנת 2020 הסתכמו מכירותיה בכ-6.2 מיליארד דולר.

המידע הוסתר בתוך מחשב שנשמר מנותק מהרשת

הסכסוך בין שתי החברות פרץ בשנת 2018, לאחר שהתברר שבשנים 2015-2017 העבירה UMC מידע על טכנולוגיות ייצור של מיקרון לחברת Fujian Jinhua, הנמצאת בבעלות ממשלת סין. החקירה הפלילית של הפרשה הסתיימה בחודש אוקטובר 2020, לאחר ש-UMC הודתה באחריותה להעברת המידע ושילמה למשרד המשפטים האמריקאי קנס מנהלי בהיקף של 60 מיליון דולר. ההסכם מהחודש בין שתי החברות מסמן את סיומו של ההליך האזרחי. הפרשה נחקרה על-ידי ה-FBI והרשויות בטאיוואן.

מהמידע שפירסם משרד המשפטים בארה"ב, עולה שחברת UMC גייסה לשורותיה 3 בכירים מהמשרד של מיקרון בטאיוואן, ומינתה אותם לנהל פרוייקט פיתוח רכיבי זיכרון עבור חברת Fujian Jinhua. עד לאותו הרגע, חברת UMC עסקה בייצור רכיבים לוגיים בלבד, ולא היתה מעורבת בייצור רכיבי DRAM. מהחקירה התברר שהעובדים הביאו איתם מחשבים הכוללים מידע של מיקרון, והשתמשו בהם כשהם לא מחוברים אל הרשת, כדי שמחלקת ה-IT של UMC לא תזהה את גניבת המידע. מאוחר יותר מונה אחד משלושת העובדים (Stephen Chen) לנשיא חברת Fujian Jinhua, והיה אחראי על מפעל ייצור הזכרונות החדש שלה.

מיקרון תשקיע 150 מיליארד דולר בעשור הקרוב

שק רכיבי הזיכרון נחשב גם בסין וגם בארה"ב כשוק מפתח בתחרות ביניהן על השליטה בתעשיית השבבים. כיום הוא תופס כשליש משוק השבבים העולמי, ונמצא בצמיחה מהירה עם כניסת טכנולוגיות חדשות כמו 5G ובינה מלאכותית. לפרשה היתה גם השפעה רבה על האופן שבו הממשל האמריקאי תופס את התחרות בין שתי המדינות, ועל הנכונות להטיל עיצומים על חברות טכנולוגיה סיניות. מבחינת UMC, הפרשה היוותה פגיעה גם במעמדה בארה"ב וגם ברמת האמון שהלקוחות נותנים בה. לכן היא החליטה לשתף פעולה עם החקירה באופן מלא, וביטלה את שיתוף הפעולה של עם Fujian Jinhua הסינית.

בהודעה משותפת מסרו מיקרון ו-UMC שבעקבות הסכם הפשרה, הן ימשיכו לעבוד ביחד. ראוי לציין שמיקרון מחזיקה במפעלי ייצור, ונעזרת ב-UMC להשלמת הייצור בהתאם לדרישות המשתנות של השוק. בחודש אוקטובר 2021 הכריזה מיקרון על תוכנית השקעה בהיקף של 150 מיליארד דולר בעשור הקרוב לפיתוח טכנולוגיות ייצור NAND ו-DRAM חדשות, ולהגדלת קיבולת הייצור שלה. בין השאר היא שוקלת להקים מפעלי ייצור בארה"ב, למרות שלהערכתה עלות הייצור בארה"ב גבוהה בכ-35%-45% בהשוואה לאסיה.

השנה הריווחית ביותר של התעשייה האווירית

בתמונה למעלה: מערכת Scorpius החדשה של התעשייה האווירית, בתצורת הפעלה קרקעית

בתשעה החודשים הראשונים של שנת 2021 צמחו מכירות התעשייה האווירית (IAI) בכ-3.9% והסתכמו בכ-3.2 מיליארד דולר. זהו היקף המכירות הגבוה ביותר בתולדות החברה. העלייה במכירות נובעת בעיקרה מגידול במכירות של חטיבת מערכות טילים וחלל וחטיבת כלי טייס צבאיים,שקוזז בחלקו מירידה במכירות בחטיבת אלתא. מדובר במכירות שיא של החברה. בתקופה הזאת גם השתפרה הריווחיות של החברה ב-17% והסתכמה בכ-131 מיליון דולר.

גם הרווח התפעולי צמח ב-17% והסתכם בכ-190 מיליון דולר. החברה הגדירה זאת כ"תקופה הריווחית ביותר בתולדות החברה". מנכ"ל התעשייה האווירית, בועז לוי, אמר שהחברה השיגה את התוצאות הטובות, "למרות הייסוף בשקל המשפיע רבות על החברה שרוב מכירותיה הינן לייצוא (כ-80%). הביצועים בתשעת החודשים הראשונים הובילו להעלאת דירוג האשראי של החברה ברבעון השלישי, ותורמים בכך לחיזוק פעילותה אל מול שוק ההון ולהיערכותה להנפקה בתקופה הקרובה".

הסבת מטוסי בואינג 777 של חברת Emirates

"בין ההישגים הבולטים בתקופה ניתן לציין את הזכייה המשמעותית בפרויקט רכב "כרמל", את הזכייה במכרז לאספקת טילי תקיפה ימיים לצבא אסטוניה, החוזה לאספקת מערכות מכ"ם לצבא גרמניה וחתימה על הסכם עם SixAI לאזרוח טכנולוגיות צבאיות לממד האזרחי. הסלון האווירי בדובאי בשבוע שעבר היה אירוע היסטורי הממחיש את הפוטנציאל הטמון בשיתוף פעולה עם מדינות המפרץ. במהלך התערוכה חתמנו על שורה של עסקאות עם חברות תעופה וביטחון באזור".

אחד מההסכמים האלה הוא להסבת ארבעה מטוסי נוסעים B777-300ER של חברת Emirates לתצורת מטען. המטוסים יוסבו באתר ההסבות שיוקם בשיתוף פעולה עם חברת אתיחאד באבו-דאבי. המטוס הראשון צפוי להיכנס להסבה באפריל 2023. להערכת החברה, ההסכם פותח הזדמנות לביצוע עתידי של עשרות הסבות נוספות.

בסך הכל, צבר ההזמנות של החברה מסתכם בכ-12.1 מיליארד דולר, בהשוואה לכ-12.6 מיליארד דולר בסוף 2020. צבר ההזמנות מייצג עלייה במרכיב הייצוא של החברה, מ-73% בשנת 2021 לכ-79% בשנת 2022.

טכנולוגיית לוחמה אלקטרונית חדשה

לפני כשבועיים הכריזה התעשייה האווירית על Scorpius, שהיא משפחה חדשה של מערכות לוחמה אלקטרונית הראשונה מסוגה בעולם אשר יכולה לקלוט, לחסום ולשבש בו-זמנית מספר איומים שונים, בתדרים שונים ובכיוונים שונים. האיומים המטופלים על-ידי המערכת כוללים מטוסים, מל"טים, ספינות, טילים, אמצעי תקשורת ועוד.

החברה מסרה שפריצת הדרך הטכנולוגית היא ברגישות קליטה גבוהה מאוד המאפשרת לאתר הרבה מאוד איומים בעלי מאפיינים שונים, ולטפל בכל אחד מהם באמצעות מענה מותאם. משפחת המוצרים החדשה מגדילה את טווחי הקליטה, החסימה והשיבוש באמצעות שימוש בטכנולוגיית Active Electronically Scanned Array.

המערכת מופיעה במספר גרסאות: להפעלה בתצורה קרקעית, להפעלה מספינות ולהפעלה ממטוסים ומכלי-טיס אחרים. מנהל מפעל מודיעין בתע"א, עדי דולברג, אמר ששדה הקרב המודרני נשען על המרחב האלקטרומגנטי לחישה, תקשורת וניווט. "ההגנה על המרחב האלקטרומגנטי של כוחותינו, ושיבוש המרחב האלקטרומגנטי של האויב, הם קריטיים להצלחה בלחימה".

פוקסקון השקיעה 10 מיליון דולר בחברת אוטוטוקס

חברת פוקסקון הנחשבת לקבלנית הייצור האלקטרוני הגדולה בעולם ביצעה השקעה בהיקף של 10 מיליון דולר בחברת אוטוטוקס (Autotalks) מכפר נטר. ההשקעה בוצעה באמצעות החברה הבת Foxconn Interconnect Technology – FIT, העוסקת בייצור מחברים חשמליים ואופטיים. ההשקעה בוצעה במסגרת הסכם לשיתוף פעולה אסטרטגע שנחתם בין שתי החברות לקידום השימוש בשבבי ה-V2X של אוטוטוקס בתעשיית הרכב הממונע (מכוניות ואופנועים) ובתחום התחבורה הקלה (אופניים וקורקינטים).

הפעילות בתחום האחרון תתמקד בקידום פלטפורמת ZooZ של אוטוטוקס (תמונה למעלה), אשר פותחה במטרה לצמצם את התאונות שבהן מעורבים כלי רכב קלים. מדובר באבזר נייד אשר מתריע בפני רוכב האופניים כאשר הוא מתקב לצומת המתומרר באמצעות שילוט V2X או כאשר רכב מצוייד V2X נמצאת במצב המסכן אותו. הצורך בפתרון עולה בעקבות נתונים שלפיהם כ-75% מהתרונות בין אופניים וקרוקינטים לבין מכוניות, נובע מהעובדה שנהגי המכוניות לא הבחינו באופניים או בקורקינטים.

"אוטוטוקס היא ספקית פתרונות V2X בעלי הרמה הגבוהה ביותר של ביצועים, אבטחה ואמינות", אמר תומאס פאן, יועץ מיוחד ליו"ר FIT. חברת אוטוטוקס הוקמה בשנת 2008 ועד היום גייסה כ-130 מיליון דולר. היא נחשבת לחברה הראשונה בשוק שפיתחה שבבי V2X המקשרים בין הרכב לבין כלי-רכב אחרים ותמרורי הדרך. בשנת 2018 היא הייתה הראשונה שהציעה פתרון V2X ששילב בין טכנולוגיית התקשורת הייעודית DSRC ובין טכנולוגיית התקשורת הסלולרית C-V2X, בשבב אחד.

SCD מחדשת את קו הייצור; הכריזה על גלאי MWIR יוצא-דופן

בתמונה למעלה: גלאי IR ממשפחת Crane של SCD. פריצת דרך טכנולוגית בתחום המזעור

חברת SCD מאזור התעשייה משגב בגליל מחדשת את תשתית ייצור השבבים שלה במסגרת פרוייקט רב-שנתי בהיקף של כמה עשרות מיליוני דולרים שיסתיים בשנת 2022. סמנכ"ל פיתוח עסקי ושיווק של החברה, קובי זאושניצר, סיפר ל-Techtime שפרוייקט "פאב2020" של החברה ממוקד ברכש ציוד ייצור חדש שיאפשר לייצר חיישנים בטכנולוגיות חדשות ולהגדיל את קיבולת הייצור. "אנחנו מיישמים את התוכנית בהדרגה מכיוון שהיא כוללת החלפת המכונות הישנות במכונות חדשות, בלא לפגוע בייצור סדיר".

חברת SCD היא יצרנית סמיקונדקטורס העצמאית היחידה בישראל מלבד טאואר סמיקונדקטור. היא מפעילה חדר נקי בשטח של כ-3,200 מ"ר ונחשבת לאחד משלושת הפאבים הגדולים בעולם לייצור חיישני אינפרה אדום (IR) ליישומי צבא וביטחון. החברה מייצרת אותם בפרוסות בקוטר של 3-8 אינטש. למרות שהיא לא מוכרת לציבור הרחב, מדובר באחת מהחברות הביטחוניות הגדולות בישראל, אשר מעסיקה יותר מ-600 עובדים ובעלת מחזור מכירות של כ-200 מיליון דולר בשנה.

הסוד המקצועי של התעשייה הביטחונית הישראלית

החברה נמצאת בבעלות משותפת של אלביט (50%) ורפאל (50%), וכ-90% ממכירותיה מיועדות למערכות ביטחוניות. השאר הן מכירות ליישומים תעשייתיים, בהם במערכות זיהוי פליטות גאז באמצעות מצלמות תרמיות, ומערכות לבקרה תרמית של תהליכים, כמו למשל מערכות מטרולוגיה לתעשיית ייצור השבבים דוגמת המערכות של KLA ושל חברות נוספות.

חברת SCD פועלת במתכונת אנכית קלאסית, המבטיחה לה שליטה מלאה בכל הטכנולוגיות הקריטיות: היא מבצעת את המחקר והפיתוח, מייצרת את השבבים בפאב, ומחזיקה בקווי אריזה, בדיקות ואינטגרציה של המוצר. זאושניצר: "אנחנו אחד מהמרכזים היחידים בעולם המפתח את כל התהליך. החל מפיתוח חומרי החישה ועד לפיתוח של מארזים מיוחדים ותת מערכות שלמות שהלקוח יכול לשלב במוצר הסופי שלו".

סמנכ"ל פיתוח עסקי ושיווק, קובי זאושניצר. שליטה בכל טכנולוגיות הליבה
סמנכ"ל פיתוח עסקי ושיווק, קובי זאושניצר. שליטה בכל טכנולוגיות הליבה

היכולת הזאת עומדת בבסיס המוצר החדש ביותר של החברה, הנחשב לפריצת דרך עולמית בתחום החישה. החברה פיתחה משפחת חיישנים חדשה בשם Crane אשר הוצגה באוקטובר 2021 בפני לקוחות אסטרטגיים ראשונים. היא מבוססת על גלאי בתחום Midwave Infrared – MWIR לאורכי גל של 3-5 מיקרון, אשר מכיל 5 מיליון פיקסלים שכל אחד מהם הוא בגודל של 5 מיקרון בלבד. "מדובר בגלאי ייחודי. רוב גלאי ה-MWIR בעולם נמצאים באזור של 15 מיקרון לפיקסל. חלק מהיצרנים מתחיל לעבור ל-8-10 מיקרון. בפועל, הצלחנו להקטין למחצית את המקובל בעולם".

אחיזת שטח מרובת פיקסלים

ספקטרום MWIR מאפשר ראיית לילה פאסיבית אמיתית לטווח רחוק. גלאים מהסוג הזה משמשים במערכות ראיית לילה תעופתיות, ראשי ביות של טילים, כוונות תרמיות, מערכות התראה בפני טילים, מטעדים זעירים ועוד. החברה שילבה במערכת טכנולוגיה ייחודית המאפשרת לגלאי לעבוד בטמפרטורה גבוהה יחסית (150°K בהשוואה לטמפרטורה המקובלת של 80°K). "זוהי פריצת דרך בקנה מידה עולמי. היא מאפשרת לבנות מצלמת IR בשבב יחיד בנפח תמונה של 5 מגה-פיקסל.

"ה-Crane נותן מענה לאחת מהדרישות המרכזיות ביותר בשוק הביטחוני: אחיזת שטח מרובת פיקסלים בכל תנאי מזג האוויר. עד היום מסרנו מספר מערכות לחברות המפתחות מוצרים עתידיים, והוא נבחר לתוכנית ביטחונית מרכזית. חידוש קווי הייצור יאפשר להיכנס לייצור סדרתי של הגלאי החדש". זאושניצר משווה את מעמדה של SCD בתחום ה-IR למעמדה של אינטל בתחום המעבדים. "אנחנו משאב אסטרטגי המספק לישראל עצמאות ועליונות בתחום האלקטרואופטיקה. מהפוטון הבודד ועד המערכת המלאה".

בתוך הפאב של חברת SCD מהגליל
בתוך הפאב של חברת SCD מהגליל

סיפיה גייסה 68 מיליון שקל בהנפקה בתל אביב

חברת סיפיה (Cipia – לשעבר אייסייט), המפתחת מערכת לניטור נהג במערכות בטיחות (DMS), השלימה גיוס של 68 מיליון שקל בהנפקה ראשונית לציבור בבורסת תל אביב, לפי שווי חברה של 354 מיליון שקל. החברה מדווחת כי פתרונות הניטור שלה מוטמעים כבר ב-17 דגמים של 4 יצרניות רכב בסין וארצות הברית, וכי היקף החוזים עליהם חתומה מגלמים הכנסה כוללת של 80 מיליון דולר. הכנסות החברה במחצית הראשונה של השנה הסתכמו ב-2.6 מיליון דולר. 

סיפיה פיתחה מערכת חישה ושליטה המיועדת לפנים הרכב ומשמשת בראש ובראשונה למעקב אחר רמת העירנות של הנהג וזאת באמצעות ניתוח פרמטרים כמו הטיית הראש, היציבה הכללית ותנועות העפעפיים. המערכת מבוססת על ראיית מכונה ובינה מלאכותית, יודעת לזהות הסחת דעת של הנהג מהדרך באמצעות מעקב אחר האישונים, ומתריעה בכל פעם שרמת ערנותו יורדת. האלגוריתם גם מזהה הסחות דעת כמו שימוש בסמארטפון במהלך נהיגה, עישון, חגירת חגורת בטיחות, הסטת מבט ועוד.

לסיפיה שיתוף פעולה אסטרטגי עם חברת Mobileye במסגרתו החברה ו-Mobileye משתתפות במספר מכרזים בהם מוצר ה-Driver Sense משולב בשבב של .Mobileye השילוב בין ה-Driver Sense למוצר של Mobileye, מציע, להערכת החברה, פתרון בעלויות נמוכות יחסית למוצרים האחרים הקיימים בשוק, ועשוי לאפשר לחברה להגיע לנתחי שוק משמעותיים יותר.

הביקוש בתחום בו פועלת סיפיה נובע ממגמת חקיקה ותקינת בטיחות שהחלה באירופה, המסדירות את חובת השימוש בפתרונות DMS לשנים הקרובות. הארגון האירופי להערכת בטיחות של כלי רכב חדשים (Euro NCAP), אשר נחשב לסמן הימני בתחום הבטיחות, הוסיף לדרישותיו מערכת לניטור נהג כחלק מדירוג הבטיחות של רכבים. הדרישות המקיפות ביותר של ה-Euro NCAP  בתחום תיכנסנה לתוקף בשנת 2025. הפרלמנט של האיחוד האירופי אימץ את הדרישה לניטור נהג כתנאי הכרחי לרישוי רכב חדש, כך שתחל באופן מדורג בין השנים 2024 ל- 2026. 

המוצר השני של סיפיה, ה-Cipia-FS10, הוא מכשיר לניטור נהג המיועד לציי רכב. המכשיר מספק לנהג הרכב המסחרי התראות מצילות חיים, תוך שהוא מעניק למנהל הצי תובנות, המאפשרות לנהל את הצי באופן חכם ויעיל יותר. ה-Cipia-FS10 מוצע לספקיות של פתרונות טלמטריה וניהול ציי רכב מתחילת 2021, וכבר נמצא בבדיקה אצל עשרות לקוחות פוטנציאליים, ואף זכה להזמנות ראשונות. 

SBMED-SUBCON ISRAEL 2021 יתקיים ב-15 לדצמבר 2021

תערוכות SBMED-SUBCON ISRAEL 2021 לתעשיית ההנדסה והייצור בישראל יתקיימו השנה בתאריך 15 בדצמבר 2021 בקמפוס אקספו תל אביב. בתערוכה יציגו חברות מתעשיות הייצור, הטכנולוגיה, ההנדסה וקבלנות המשנה בישראל המספקות פתרונות לתכנון, פיתוח וייצור מוצרים בהתאם לדרישה – משלב הרעיון ועד למוצר הסופי. בארוע ישתתפו חברות מובילות בישראל בתחומי ההיי-טק, ביטחון, מכשור הרפואי, תשתיות והאנרגיה, אוטומציה ורובוטיקה וכן יצרנים וקבלני משנה.

במהלך היום יתקיימו הרצאות במסגרת ועידת 2021 – ממשבר לצמיחה: כיצד ממנפים את משבר הרכש ושרשראות האספקה כדי להשיג צמיחה. מגיפת הקורונה שינתה את העולם כולו, ובמקביל לקשיים היא מייצרת הזדמנויות חדשות עבור התעשייה הישראלית. חוסר הוודאות שינה את ההסתכלות של חברות, והסיט את המיקוד במחיר למיקוד בהמשכיות ותגובתיות. סגירת נמלי תעופה גלובליים, תיעדוף אספקות לשווקים מקומיים וסגירת מפעלים בעולם משנים את שרשרת האספקה הגלובלית.

כיצד לאתר הזדמנויות עסקיות בעידן משבר

ועידת "ממשבר לצמיחה 2021" תנסה להתמודד עם המצב החדש ולספק מענה לשאלות כמו מה גורם למשבר הסחורות ושרשרת האספקה בעולם, מהם הגישות, הכלים והשיטות החדשניות לניהול רכש בסביבה חסרת ודאות כזו,  כיצד לעבוד מול השווקים הגלובליים ובמיוחד מול המזרח, כיצד השפיעה הקורונה על הפיתוח בחברות ישראליות, כיצד הישראלית מתמודדת עם ההזדמנויות שהקורונה מייצרת, ועוד. בנוסף, רשות החדשנות תנחה פנל מקצועי בנושא אסטרטגיית מו"פ למעבר לפיתוח המוני בישראל.

מנחה הוועידה: ארז לוי, מנכ"ל המרכז הישראלי לרכש

יוזמים ומארגנים: אתי שושן תערוכות וכנסים, 03-7516773

הכניסה לתערוכה ולהרצאות הינה ללא תשלום ובהתאם להנחיות התו הירוק

ניתן לבצע רישום מוקדם באתר האירוע: www.subconisrael.co.il

פורד שוקלת להשקיע בקווי הייצור של גלובלפאונדריז

בתמונה למעלה: מפעל ייצור הסוללות שפורד תקים בקנטקי, ארה"ב. המטרה: להיות חברה יותר אנכית

עד למשבר האחרון התייחסו יצרניות הרכב את תעשיית השבבים כאל מקור בטוח של אספקת רכיבים, אלא שהפגיעה החרפיה שיצר המחסור בשבבים בתוכניות הייצור שלהן, דוחף אותן לשנות את הגישה אל התעשייה, ולנקוט בפעולות יזומות שנועדו להבטיח את אספקת השבבים. ההכרה הזאת הגיה כעת גם אל חברת פורד, אשר שוקלת לבצע השקעות גדולות בקווי ייצור שבבים אשר יבטיחו את שרשרת האספקה שלה. בסוף השבוע היא הודיעה על הסכם לשיתוף פעולה אסטרטגי עם חברת GlobalFoundries להבטחת שרשרת האספקה של שבבים לתעשיית הרכב בארה"ב, באמצעות ייצור בארה"ב.

ההסכם עדיין אינו ממפורט ומתאר יותר הצהרות כוונות מאשר מהלך ממשי, אולם הכיוון ברור מאוד: שתי החברות מתכננות להיכנס לפרוייקטי פיתוח משותפים של רכיבים לתעשיית הרכב אשר ישמשו במערכות כמו ADAS, ניהול סוללה, ורכיבי תקשורת בין מערכות הרכב. "שתי החברות יבחנו דרכים להגדלת קיבולת הייצור של שבבים לתעשיית הרכב". נשיאה ומנכ"ל פורד, ג'ים פארלי, אמר שחייבים למצוא דרכים חדשות לעבודה משותפת בין יצרני השבבים ויצרניות הרכב. פארלי: "ההסכם הזה הוא רק המהלך הראשון וממלא תפקיד מפתח בתוכנית שלנו לייצר בעצמנו רכיבים וטכנולוגיות קריטיות שיבדלו את פורד משאר התעשייה".

בתחילת החודש דיווחה חברת פורד שמכירות הרכב שלה בשוק האמריקאי ירדו ברבעון האחרון ב-ב-27% בעקבות המחזור בשבבים: היא מכרה 400 אלף כלי רכב בהשוואה לכ-550 אלף ברבעון המקביל אשתקד. מדובר במשבר החוצה את כל התעשייה: ג'ינרל מוטורס דיווחה על ירידה של 33% במכירות, הונדה על 11% וקרייזלר על 22%.

אלא שמדובר במהלך שהוא מעבר לתוצאות 2021. במובן מסויים, זהו מהלך שנועד להחזיר לפורד את השליטה על שרשרת האספקה שלה באמצעות השקעה בתשתית ייצור אנכית או בתשתית ייצרו של שותפים אסטרטגיים. המהלך הקודם באסטרטגיה הזאת בוצע בחודש ספטמבר 2021, כאשר היא הכריזה על השקעה של 5.8 מיליון דולר בהקמת מפעל ייצור הסוללות BlueOval SK Battery Park בקנטקי, בשיתוף פעולה עם SK Innovation הקוריאנית, שהיא אחת מיצרניות הסוללות הגדולות בקוריאה.

Renesas נכנסת לשוק ה-FPGA

ספקית גלובלית חדשה נכנסת לתחום הרכיבים המיתכנתים (Field-Programmable Gate Array): יצרנית השבבים היפנית רנסאס (Renesas) הכריזה בסוף השבוע שהיא נכנסת לשוק הזה באמצעות משפחת רכיבי ForgeFPGA, אשר תתחרה בפלח השוק של רכיבים דלי-ספק וזולים מאוד. למעשה, החברה הגדירה יעד מחיר של 0.5 דולר ליחידה בהזמנות המוניות, כדי להכניס אותו לשימוש ביישומים רגישים למחיר כמו אבזרי IoT, ומוצרים שעד היום לא השתמשו בטכנולוגיות מיתכנתות בגלל מחירן.

כלי הפיתוח יינתנו בחינם וללא תנאים מגבילים

מכאן שהוא צפוי להתחרות ברכיבים קיימים שאינם מבוססי FPGA. הרכיבים הראשונים שייצאו לשוק כוללים 1,00LUT-2,000LUT, ובעלי צריכת זרם המתנה (Standby) נמוך מ-20 מיקרו-אמפר. במקביל, רנסאס תספק את תוכנת הפיתוח בחינם וללא דרישות רישוי כלשהן. התוכנה מספקת שני ממשקים שונים לפיתוח: ממשק גרפי בשם macrocell mode המיועד לאנשים שרק מתחילים את דרכם בתחום הרכיבים המיתכנתים, וממשק מבוסס HDL למפתחים בעלי רקע ונסיון אשר רגילים לעבוד ב-Verilog.

למעשה, מדובר במהלך צפוי. המשפחה החדשה פותחה על-ידי הצוות שפיתח את רכיבי משפחת רכיבי האותות המעורבים המיתכנתים GreenPAK של חברת Silego מעמק הסיליקון, ותתבסס על התשתיות של GreenPAK. מדובר ברכיב קטן ופשוט, אשר יכול להכיל מספר מוגבל מאוד של פונקציות אנלוגיות ודיגיטליות, שהלקוח יכול להתאים לצרכיו. זה היה רכיב מיתכנת שקל מאוד לתכנת אותו, אולם הוא מוגבל בביצועים. בשנת 2017 נמכרה Silego ל-Dialog Semiconductor הבריטית-אמריקאית, ובחודש פברואר 2021 רכשה רנסאס את דיאלוג תמורת כ-5.9 מיליארד דולר.

מסע הרכישות של רנסאס הגיע לישראל

עיסקת דיאלוג נועדה לחזק את מעמדה של רנסאס בתחומים צומחים כמו IoT, מערכות רפואיות, מחשוב ביתי, מערכות תעשייתיות ושוק הרכב. היא הושלמה לפני חודשיים. רנסאס הודיעה שהיא תפתח סדרה של פתרונות שבהם מופיעים הרכיבים המיתכנתים החדשים ביחד עם רכיבים משלימים מתוצרתה, כמו מיקרו-בקרים, רכיבים אנלוגיים, רכיבי הספק ועוד. התוכנה והדוגמאות ההנדסיות הראשונות זמינים כבר כעת. הייצור ההמוני של הרכיבים הראשונים (1K LUT) מתוכנן לרבעון השני 2022.

חברת רנסאס היא מיצרניות השבבים הגדולות בעולם. היא הוקמה בשנת 2002 באמצעות מיזוג חטיבות השבבים של NEC, היטאצ'י, ומיצובישי, ומעסיקה כיום כ-20,000 עובדים. בשנים האחרונות היא ביצעה מספר עסקאות רכש גדולות כדי לרענן את קווי המוצר שלה. בנוסף לדיאלוג, בשנת 2019 היא רכשה את יצרנית השבבים הקליפורנית IDT, תמורת 6.7 מילארד דולר.

לפני קצת יותר מחודש (אוקטובר 2021) חתמה רנסאס על הסכם לרכישת חברת סלנו מרעננה (Celeno) תמורת 315 מיליון דולר במזומן. העיסקה מרחיבה את פורטפוליו הקישוריות של Renesas לתחום פתרונות ה-Wi-Fi. העיסקה אושרה על-ידי הדירקטוריונים של שתי החברות, וצפויה להסתיים עד סוף 2021.

פרוייקט ההתעצמות של טקסס אינסטרומנטס

בתמונה למעלה: תוכנית אתר הייצור החדש בעיר שרמן שבצפון טקסס

חברת טקסס אינסטרומנטס (Texas Instruments) נכנסה למירוץ הגדלת קיבולת הייצור בתעשיית השבבים, והכריזה על הקמת שני מפעלי ייצור חדשים בעיר שרמן שבצפון טקסס, לייצור שבבים בפרוסות סיליקון בקוטר 300 מ"מ. החברה מסרה שהאתר שהיא רכשה מתאים להקמת ארבעה מפעלי ייצור שיתמכו בצמיחה ארוכת הטווח שלה, אולם בשלב הנוכחי היא תתחיל בבניית שני מפעלים באתר. "מדובר באסטרטגיה ארוכת טווח שנועדה להגדיל את קיבולת הייצור שלנו", אמר יו"ר, נשיא ומנכ"ל החברה, ריק טמפלטון.

הייצור בשני המפעלים החדשים צפוי להתחיל בשנת 2025. להערכת החברה, עם בנית כל ארבעת המפעלים, היא תשקיע כ-30 מיליארד דולר באתר, ותייצר כ-3,000 משרות. לצד מפעל ה-300 מ"מ הקיים בדלאס, טקסס, החברה נמצאת בתהליכי הקמה והרחבה של מתקני ייצור נוספים בטכנולוגיית 300 מ"מ: מפעל RFAB1 ומפעל RFAB2 בריצ'רדסון, טקסס אשר צפויים להתחיל בייצור במחצית השנייה של 2022, ומפעל הייצור ב-Lehi, יוטה, שנרכש ביולי 2021 מחברת מיקרון תמורת כ-900 מיליון דולר.

האחרון עסק בייצור רכיבי זיכרון בפרוסות סיליקון של 300 מ"מ. חברת טקסס אינסטרומנטס מחליפה חלק גדול מהציוד ומכינה אותו לייצור רכיבים אנלוגיים. הוא צפוי להתחיל בייצור סדרתי בתחילת 2023. ראוי לציין שבשבועיים האחרונים מפיצה TI מצגת בקרב הלקוחות המרכזיים שלה, שבה היא מציגה את תוכנית ההתרחבות שלה, על-מנת להראות שהחברה נמצאת בתהליך התעצמות ובניית יכולות ייצור. במצגת שהגיעה לידי Techtime, מוצג גם מפעל האריזה והבדיקות (Assembly & Testing) בשנגז'ו, סין.

טקסס אינסטרומנטס עוברת ל-300 מ"מ

מהמצגת עולה שבאתר בסין שבו פועלים מפעל ייצור השבבים CFAB ומפעל ההרכבה והבדיקות CDAT1, מקימה TI מפעל בדיקה והרכבות נוסף (CDAT2), בשטח של כ-28,000 מ"ר, אשר יכפיל את קיבולת האריזה והבדיקות באתר. חברת טקסס אינסטרומנטס מדורגת על-ידי IC Insights כיצרנית השבבים התשיעית בגודלה בעולם ברבעון השלישי של 2021 צמחו מכירותיה ב-22% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד והסתכמו בכ-4.64 מיליארד דולר. כ-75% מהמכירות הן של רכיבים אנלוגיים, כ-18% רכיבים לוגיים, והשאר (7%) רכיבים אחרים.

בשיחת הוועידה עם אנליסטים בחודש שעבר, הסביר סמנכ"ל הכספים של TI, רפאל ליזארדי, שכיום מתבצע כ-80% מהייצור של החברה במפעלים שלה עצמה, וכ-20% אצל קבלני ייצור חיצוניים (Foundries). מטרת תוכנית ההשקעות היא לאפשר לחברה לעמוד בדרישה ב-10-15 השנים הבאות, להגדיל את משקל הייצור העצמי ולהפחית את עלות הייצור. ליזארדי: "לכן אנחנו בונים מפעלים המייצרים בפרוסות סיליקון בקוטר 300 מ"מ. התפוקה שלהם גבוהה פי 2.3 מאשר הייצור בפרוסות של 200 מ"מ".

המענה של יבמ למתקפות כופר: גיבוי סמוי וקלטות מגנטיות מנותקות מהרשת…

בתמונה למעלה: ניר קליינמן, מנהל טכנולוגיות בקבוצת מערכות, יבמ ישראל. צילום: אלעד מלכה

חברת יבמ החלה להפיץ בישראל ובעולם מערכת הגנה המיועדת לנטרל את הנזקים הנגרמים על-ידי מתקפות כופר, דוגמת המתקפה אשר השביתה לאחרונה את בית החולים הלל יפה בחדרה. הפתרון החדש מבוסס על גיבוי רציף של כל המידע הארגוני, אשר מתבצע במקביל לעבודה השוטפת. מדובר בגיבוי מאובטח שלא ניתן להגיע אליו באמצעות ממשקי הגישה הרגילים, אלא רק באמצעות גישה פיסית אל מחשב ספציפי – הנמצא באתר מוגן. מנהל הטכנולוגיות בקבוצת המערכות של יבמ ישראל, ניר קליינמן, סיפר ל-Techtime שהחברה מספקת את הפתרון במסגרת חבילת ההגנה הכוללת שלה, Zero Trust.

משתמש-העל נמחק – והגישה למידע נחסמה

קליינמן: "בדרך-כלל, כאשר האקר חודר למערכת הוא מנסה לאתר את כל הגיבויים הקיימים כדי למחוק אותם או לשנות אותם. אולם העותק הזה הוא בלתי נגיש (Safeguarded Copy), מכיוון שההגדרה שלו בוצעה באופן חד-פעמי באמצעות משתמש-על (Super User), אשר נמחק מהמערכת וכבר לא קיים בה יותר. הדרך היחידה להחיות את משתמש-העל ולקבל בחזרה את המידע המוגן, היא להגיע פיסית אל פורט טכנאים, שהאקר מקוון כמובן לא יכול להגיע אליו".

לדבריו, היכולת הזאת הוטמעה בכל מערכות האחסון ממשפחת FlashSystem של יבמ. "הרעיון הזה הגיע מעולם המיינפריים, וכעת אנחנו גם משווקים אותו  בעולם 'המערכות הפתוחות', כלומר מערכות שבהן מערך האחסון הוא מוצר בפני עצמו ולא חלק בלתי נפרד מהמחשב. הפתרון מתאים לכל מערכות ההפעלה הקיימות בשוק, ולא רק למערכת ההפעלה של המיינפריים. בעולם המיינפריים הוא כבר נמצא אצל רוב הלקוחות הגדולים. בסביבת המערכות הפתוחות אנחנו מבצעים כעת הטמעות ראשונות בארגונים בארץ".

טייפים מגנטיים עם הצפנה קוונטית

אלא שמרכיב הגיבוי הסמוי הוא רק חלק אחד בתפיסה הכוללת של חברת יבמ, אשר מאמינה שכדי להגן על המידע – חייבים לנתק אותו מהרשת. "הדרך היחידה להרחיק מידע מהרשת היא לנתק מגע פיסית ולשמור את המידע על-גבי קלטות טייפ מגנטיות שלא ניתן לגשת אליהן כחלק ממערכת הקבצים ולא ניתן לבצע בהן שינויים כמו מחיקה או עדכון. הלקוחות צריכים להחזיק אצלם ספרייה של טייפים מגנטיים. הם גדולים, חזקים ואמינים יותר מכל HDD המצוי בשוק". מדובר בטייפים מגנטיים בטכנולוגיית Linear Tape-Open שהחלה את דרכה כבר בשנות ה-90, וכיום התקנים שלה מוגדרים על-ידי הקונסורציום התעשייתי LTO Ultrium, אשר מנוהל על-ידי יבמ, HP וחברת Quantum Corporation.

בתמונה: כונן הגיבוי של יבמ הכולל קלטת טייפים לשמירת מידע בנפח של עד 45TB בכל קלטת

תקן LTO-8, למשל, מאפשר לאגור בקלטות מידע דחוס בנפח של 30TB בכל קלטת. התקן העדכני ביותר של הקבוצה, LTO-9, כולל קלטות מגנטיות במסד "19 המאפשרות לאגור מידע דחוס בנפח של עד 45TB בכל קלטת, ולאחזר אותו בקצב של עד 400MB/s. בינתיים רק יבמ, HP, סוני ופוג'יפילם קיבלו הסמכות למוצרים העומדים בתקן LTO-9. "כיום מתחילים הדיונים על תקן הדור הבא, LTO-1060, אשר יופיע ביחד עם הצפנה קוונטית. הוא יהיה אחד ממוצרי החומרה הראשונים בשוק עם הצפנת קוונטום. להערכת יבמ, הטייפים היו ויהיו הפתרון הנכון לשמור מידע בצורה נקייה ונתיקה".

מפת הדרכים של קונסוציום LTO Ultrium לביצועי קלטות הגיבוי המגנטיות
מפת הדרכים של קונסוציום LTO Ultrium לביצועי קלטות הגיבוי המגנטיות

ארז מלצר מונה למנכ"ל ננוקס; SEC פתחה בחקירת החברה

בתמונה למעלה: ארז מלצר לצד הדמיית מערכת הרנטגן של ננוקס

חברת ננוקס (Nanox) מנווה אילן הודיעה במפתיע, במהלך שיחת הוועידה (ד') לאחר פרסום הדו"ח הרבעוני, על מינויו של חבר הדירקטוריון, ארז מלצר לתפקיד מנכ"ל החברה. מלצר ייכנס לתפקיד בחודש ינואר ויחליף בתפקיד את המייסד רן פוליאקין. מלצר הינו בעל עבר ניהולי עשיר במשק הישראלי, ושימש לאורך שלושת העשורים האחרונים כמנכ"ל Creo Scitex בשנים 1996-2001, נטפים (2001-2006), אפריקה-ישראל (2006-2008), וגדות (2008-2013). מאז פרש מחברת גדות לא מילא תפקידי ניהול בכירים, אך כיהן כיו"ר מועצת המנהלים של בית חולים "הדסה" עד לסוף שנת 2020.

גל של תביעות משפטיות

ננוקס דיווחה לבורסהשהרשות לניירות ערך של ארצות הברית (SEC) פתחה בחקירה נגד החברה על רקע הריבוי בתביעות ייצוגיות שהוגשו כנגד החברה בשנה האחרונה מצד משקיעים ותובעים אחרים. בספטמבר 2020 הוגשו בבית המשפט המחוזי בניו יורק שתי תביעות ייצוגיות כנגד החברה ונושאי תפקידים. התביעות אלה עדיין נידונות בבית המשפט. באוקטובר 2021, הוגשה תביעה נוספת בבית משפט מחוזי בניו יורק בשמם של משקיעים, בתואנה שננוקס הציגה מצג שווא על פעילותה העסקית, על הטכנולוגיה שלה ועל התהליכים הרגולטוריים שבהם היא מעורבת.

התובעים מתייחסים לעובדה שבאוגוסט 2021 דחה ה-FDA את בקשת ננוקס לאישור שיווק של מערכת הרנטגן של החברה המבוססת על ריבוי מקורות רנטגן (multi-source). בעבר אישר ה-FDA את מערכת החברה העושה שימוש במקור רנטגן יחיד, אך המערכת המסחרית של החברה מתבססת על ריבוי מקורות. כלומר, לחברה עדיין אין אישור שיווק למוצר שלה. ה-FDA ביקש מננוקס מידע נוסף לפני שידון שוב בבקשה, ובננוקס הצהירו כי יגישו את המסמכים עד למועד האחרון שנקבע. דחיית הבקשה הובילה לצניחת המניה, ועל כך קובלים התובעים.

בכך לא תמו צרותיה המשפטיות של החברה. ב-28 באוקטובר הוגשה בבית משפט בקליפורניה תביעה נוספת, כנגד שתי חברות-בנות של ננוקס, בדלאוור ובגיברלטר, ונגד מייסד החברה רן פוליאקין. התובעים תובעים פיצוי בגובה של 29.5 מיליון דולר בגין הפרת חוזה לשירותי ייעוץ שנחתם ב-2014 מול חברת-הבת של ננוקס בגיברלטר.

ה-SEC נכנסת לתמונה

ב-8 בנובמבר הודיעה ה-SEC לננוקס כי היא פותחת בחקירה כנגד החברה על מנת לבדוק האם עברה על חוקי ניירות ערך. הרשות ביקשה מננוקס מסמכים שונים, ובכלל זה מסמכים ומידע הנוגעים לעלויות הפיתוח של אבות-הטיפוס של מכשיר הרנטגן של החברה ועל העלויות הכרוכות במסחור הטכנולוגיה באופן המוני. נראה שברשות מעוניינים לבדוק האם להצהרותיה בדבר טכנולוגיית רנטגן פורצת דרך יש כיסוי ממשי. בעקבות הדיווח צנחה היום מנייתה של החברה בנסד"ק ביותר מ-8%, והשלימה ירידה של 56% מאז תחילת השנה. מנייתה של ננוקס נסחרת כעת בשווי שוק של 1.02 מיליארד דולר, מתחת לשוויה של החברה בעת ההנפקה.

ננוקס פיתחה טכנולוגיית CT דיגיטלית המבוססת על ייצור קרני רנטגן באמצעות רכיב MEMS במקום באמצעות מנורת להט, שחימומה מביא לפליטה של אלקטרונים. כלומר, המערכת "הקרה" של ננוקס מהווה שינוי פרדיגמה לעומת מערכות הדימות ה"חמות". להערכת החברה, הטכנולוגיה החדשה תאפשר לייצר מערכות CT ניידות וקומפקטיות יותר במחיר של 10,000 דולר למערכת, במקום מחיר של כ-3 מיליון דולר, שזהו כיום מחירם הממוצע של סורקי CT.

15,000 מכשירים עד 2024

ההצהרה של ננוקס לחולל מהפכה בעולם הדימות התקבלה גם בלא מעט ספקות וסימני שאלה. ב-2019 אף פרסם מכון המחקר Citron דו"ח חריף שיצא תחת הכותרת "ננוקס – פארסה על חשבון השוק" והעלה שורה של טענות שנועדו להטיל ספק בהצהרות של ננוק. בחודש דצמבר 2020 ביצעה ננוקס הדגמה חיה של מכשיר הרנטגן במסגרת כנס הרדיולוגיה הנחשב RSNA במטרה להציג בפני התעשייה את אופן פעולתו של המכשיר. אישור ה-FDA מקנה לגיטימציה נוספת לטכנולוגיה של ננוקס. אם כי יש לציין כי החברה טרם ביצעה ניסוי קליני מקיף המשווה בין הטכנולוגיה שלה לבין הטכנולוגיה המקובלת.

החברה משווקת את המערכת באמצעות שיתופי פעולה עם ממשלות, בתי חולים ורשתות בריאות. החברה חתמה בשנה האחרונה על הסכמי הפצה בשורה ארוכה של מדינות. היעד של החברה הוא לפרוס כ-15,000 מכשירים עד סוף 2024. בכוונתה של החברה להציע שימוש במערכות במתכונת של שירות שהתשלום עליו נקבע לפי מספר הסריקות (Pay-per-Scan), ולהקטין בכך את עלויות  ההצטיידות בסורקים.

 

נובה רוכשת את ancosys הגרמנית תמורת כ-100 מיליון דולר במזומן

חברת נובה (Nova) מרחובות חתמה על הסכם לרכישת חברת ancosys GmbH הגרמנית תמורת כ-100 מיליון דולר במזומן. המחיר כולל תוספת של 10 מיליון דולר תמורת עמידה ביעדים. העיסקה צפויה להסתיים ברבעון הראשון של 2022. חברת אנקוסיס מספקת פתרונות ניטור וניתוח כימיקלים עבור תעשיית האלקטרוניקה. לקוחותיה כוללים יצרני שבבים, יצרני מעגלים מודפסים ויצרני מארזים מתקדמים. נשיא ומנכ"ל נובה, איתן אופנהיים (למעלה), אמר שהעיסקה מגדילה את שוק היעד של החברה.

אופנהיים: "העיסקה תומכת באסטרטגיה של נובה להרחבת הפורטפוליו שלה בתחום בקרת התהליכים בתעשיית השבבים. ביחד עם אנקוסיס אנחנו מספקים פתרונות למדידת מימדים, חומרים וכימיקלים". חברת נובה מספקת פתרונות מדידה (מטרולוגיה) המשמשים בבקרת תהליכי ייצור בתעשיית המוליכים למחצה (Semiconductors), המבוססים על טכנולוגיות X-ray ומדידה אופטית.

בחודש יולי 2021 היא הכריזה על תוכנית הצמיחה האסטרטגית "נובה 500", הכוללת גיוס עובדים, פתיחת משרדים חדשים בעולם, שדרוג תשתיות הייצור וביצוע עיסקת רכישה אסטרטגית. הסעיף הגדול ביותר בתוכנית הוא תקציב המיזוגים והרכישות בהיקף של 300-350 מיליון דולר. ככל הנראה פירוש הדבר שצפויות להיות רכישות נוספות.

נובה צומחת עם תעשיית השבבים

מערכות הבדיקה והמדידה של החברה נמצאות אצל יצרניות השבבים הגדולות בעולם. בין השאר הן משמשות לפיתוח תהליכי ייצור 3 ננומטר של חברת TSMC. מנוע צמיחה נוסף הוא המצב בשוק: עקב המחסור בשבבים, יצרניות רבות בונות כיום מפעלי ייצור רבים, וזקוקות לציוד בדיקה ומטרולוגיה של תהליכי הייצור. לצורך זה גם נובה צרכיה להגדיל את קיבולת הייצור שלה, ולפני מספר שבועות היא חנכה חדר נקי נוסף המשתרע על-פני שטח של 1,500 מ"ר, אשר יתחיל לפעול באופן שוטף במחצית 2022.

החברה מעסיקה כיום כ-800 עובדים. היא נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-3.78 מיליארד דולר. ברבעון השלישי צמחו מכירותיה בכ-62% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד והסתכמו בכ-112.7 מיליון דולר. בתשעה החודשים הראשונים של 2021 הסתכמו מכירותיה בכ-237.1 מיליון דולר, בהשוואה למכירות של 147.6 מיליון דולר בתשעה החודשים הראשונים של 2021.

ניסטק רכשה ארבע מכונות השמת רכיבים חדשות

בתמונה למעלה: מכונת ההשמה של סמסונג (מימין) ומערכת ה-Rework של Esra

קבוצת ניסטק (Nistec) רכשה מערכות ייצור חדשות עבור מפעלי הייצור האלקטרוני שלה בפתח תקווה, במעלות ובקצרין. במסגרת פרוייקט ההצטיידות בהיקף כולל של כ-6 מיליון שקל, נרכשו ארבע מכונות השמה חדשות מתוצרת סמסונג, שני תנורי הלחמה של Heller (ארה"ב) ותנור הלחמה מתוצרת TSM הקוריאנית, מערכות בדיקת מעגלים מתוצרת Aleader הסינית, מערכת השמת רכיבים לעבודות Rework מתוצרת חברת Kurtz הגרמנית ומכונת ספירת רכיבים אוטומטית תוצרת VisiConsult (גרמניה). התקנת כל המערכות במפעלי החברה תושלם עד סוף 2021.

מכונות השמת הרכיבים הותקנו במפעל ניסטק במעלות (ניסטק צפון) ובמפעל בקצרין (ניסטק גולן). המכונות הן מדגם SM482 וכוללות שישה ראשי השמה המעניקים להן קיבולת השמה של עד28,000 רכיבים בשעה. הן פועלות ביחד עם מזינים (Feeder) חכמים המאפשרים טעינה אוטומטית של הרכיבים במכונה ועם עגלות טעינה ייעודיות להכנת Setups המקצרים את זמני הכנת הקו לתחילת הייצור. שני תנורי ההלחמה (Reflow) של Heller מדגם MK5 1809 הותקנו במפעל החברה בפתח תקווה. הם מספקים שליטה מדויקת בפרופיל הטמפרטורה בזמני תגובה של פחות מ-1 שנייה אחת לשינוי של 0.1ºC מעלות. מהירות המסוע בקו הינה 80 ס"מ לדקה. תוספת חלון בתהליך ההלחמה מאפשר להלחים כרטיסים גדולים מאוד כרטיסים צפופים מאוד.

המפעל בפתח תקווה גם קיבל את מערכת ה-Rework מדגם OHR550XL של Esra הגרמנית, המתאימה להלחמת רכיבים במעגלים גדולים (530 מ"מ על 610 מ"מ) ובמגוון גדלים: מרכיבי 01005 זעירים ועד רכיבים בגודל 70X70 מ"מ. המפעל בקצרין מקבל את מכונת ספירת הרכיבים XRH של VisiConsult הגרמנית, המאפשרת ספירה אוטומטית של הרכיבים האלקטרוניים הנמצאים במארזי רכיבים באמצעות קרני רנטגן, כולל מארזים גדולים הכוללים אלפי רכיבים. מנכ"ל קבוצת ניסטק, יצחק ניסן, אמר שההשקעה נועדה לספק מענה לצורכי ייצור מתקדמים ולהגדיל את קיבולת הייצור תוך קיצור זמני האספקה.

אלביט הדגימה יכולת הפעלה של נחיל רובוטים

בתמונה למעלה: רובוט קרקעי ורחפן של אלביט במשימת נחיל המנוהלת באמצעות מערכת השליטה והבקרה Torch-X

חברת אלביט מערכות (Elbit) הדגימה בפני הצבא ההולנדי יכולת הפעלה מבצעית של מערך כלים אוטונומיים היברידיים, הכולל רובוטים קרקעיים ורחפנים אוטונומיים הפועלים בצותא במתכונת של נחיל (Swarm). ההדגמה בוצעה עבור תוכנית ההערכה של צבא הולנד להפעלת כלים רובוטיים אוטונומיים (Robotic Autonomous Systems – RAS). במסגרת ההדגמה שבוצעה השבוע בצפון הארץ, צוות הכולל רובוט קרקעי ושני סוגים שונים של רחפנים, ביצע משימות איסוף מודיעין ומעקב אחר מטרות.

המשימה נוהלה באמצעות תוכנת Torch-X RAS של אלביט, הכוללת מערכי שליטה ובקרה, התנהלות אוטונומית וכלי תכנון משימה. במסגרת ההדגמה, זוגות שונים של רובוטים עבדו בשיתוף פעולה וביצעו שלוש משימות שונות באופן אוטונומי: תכנון המשימה, ניווט לנקודות ציון שהוגדרו מראש, הקצאת משימות לכל אחד "מחברי הצוות", וביצוע המשימות המודיעיניות.

שיתוף פעולה בין רובוטים לבני אדם

פלטפורמת Torch-X היא מערכת תוכנה מבוססת בינה מלאכותית הממוקדת בתיאום הפעולות של כלים רובוטיים מול כלים רובוטיים אחרים, ומול משתמשים אנושיים. התוכנה מאפשרת למפקד המקומי להקצות משימות לכלים הרובוטיים וללוחמים האנושיים, ולקבל מהיחידות הרובוטיות מידע על איתור מטרות והמלצות כיצד לנטרל אותן.

המפקד שולט ברמת האוטונומיות כל הרובוטים השונים, ויכול להפעילם ברמות בקרה שונות: משליטה מלאה מרחוק ועד הפעלה אוטונומית מלאה. בסרטון קונספט של אלביט שעלה לרשת בשבוע שעבר, ניתן לראות רובוטים קרקעיים המובילים את הכוחות אל אתרים מסוכנים, מאתרים איומים ובמקרה הצורך משגרים רחפנים שהם נושאים בקרבם, לצורך איסוף מידע מזוויות תצפית נוספות.

הבאת ציוד אל הכוחות הלוחמים בשטח

במסגרת ההדגמה שבוצעה עבור הצבא ההולנדי, תוכנת Torch-X הפעילה שני רחפנים במשימת שליטה בגזרה נתונה, שבמהלכה הם שלחו את הרובוט הקרקעי להשלים את תמונת המודיעין. הכלים האוטונומיים שלחו אותות וידאו בזמן אמת אשר נותחו באמצעות תוכנת זיהוי מטרות (Automatic Target Recognition) מבוססת בינה מלאכותית. במשימה אחרת, נשלחו שני רחפנים כדי לספק ציוד לכוח לוחם. הם ניווטו אל האתר, נחתו בנקודה שהם בחרו ולאחר מכן המריאו עצמאית וחזרו לנקודת המוצא.

המשימה השלישית כללה רחפנים בלבד: שני רחפני Thor של אלביט נשלחו אל נקודת ציון שבה הם פרסו באופן עצמוני חיישני שטח (Unattended Ground Sensors) לצורך מעקב אחר תנועות בגזרת היעד, וחזרו אל נקודת המוצא. אלביט מסרה שאחת מהמטרות המרכזיות של ההדגמה היתה להראות את היכולת של מערכת Torch-X להפעיל מגוון גדול של כלים רובוטיים בלא תלות בסוג הכלי. "התמקדנו בהדגמת היכולת של נחיל אוטונומי להיעזר בתוכנת בינה מלאכותית בשלה ולעבוד בשיתוף פעולה עם מפעילים אנושיים ורובוטיים", אמר מנהל קבוצת המודיעין והסייבר באלביט, גיל מעוז.

סמסונג הכריזה על השלמת הפיתוח של מארז מרובה השבבים החדש H-Cube

חברת סמסונג (Samsung) הכריזה על טכנולוגיית מארזים לייצור שבבים מרובי פיסות סיליקון (2.5D) עבור מעבדים עתירי ביצועים במרכזי נתונים וענן גדולים. המארז מבוסס על טכנולוגיית המצעים הרב-מימדית H-Cube אשר פותחה בשיתוף עם חברת Amkor Technology, ומיועד לרכיבים גדולים מאוד הזקוקים לשימוש במספר רב של פיסות סיליקון. טכנולוגיית המצעים החדשה תהיה זמינה ללקוחות באמצעות שירותי הייצור (Foundry) של סמסונג.

מארז H-Cube החדש מאפשר להתקין רכיבים לוגיים ורכיבי זיכרון גדולים ברכיב יחיד, וכולל יכולת התחברות אל מגעים רבים מאוד ואל מגעים קטנים מאוד. השיטה החדשה נועדה להתגבר על הקושי בייצור מצעים הכוללים יותר מ-6 רכיבי זיכרון רחבי פס. הדבר נעשה באמצעות מבנה הדרגתי שבו מותקנים מצעי ביניים בעלי מגעים קטנים מאוד על-גבי מצעים פחות צפופים ובעלי מגעים גדולים יותר. להערכת החברה, השיטה החדשה מקטינה בכ-35% את גודל המגעים הדרושים לחיבור פיסות הזיכרון.

המארז הופך לזירת התגוששות בין ענקיות הייצור

שכבת הבסיס התחתונה ביותר של המארז מבוססת על מעגל מודפס צפוף (module PCB) המבטיח חיבוריות טובה של הרכיב אל הכרטיס של המוצר הסופי. החברה מסרה שהיא שילבה בתוך המארז טכנולוגיית ניטור וניתוח איכות האות וההספק (signal/power integrity) אשר מצמצמת את בעיית אובדן האותות כאשר מניחים רכיבים לוגיים ורכיבי זיכרון אחד על-גבי השני. הטכנולוגיה תוצג השבוע בפני לקוחות במסגרת המפגש הטכנולוגי השנתי של סמסונג שירותי ייצור.

טכנולוגיית מארזי 2.5D הפכה בשנים האחרונות לחזית מרכזית במאבק בין יצרניות שבבים וספקיות שירותי ייצור, מכיוון שהיא מאפשרת להתמודד עם ההאטה בחוק מור באמצעות יצירת רכיבים גדולים הבנויים מממספר פיסות סיליקון נפרדות. ההתפתחות של רכיבים במתכונת Chiplet מייצגת את המגמה החדשה. גורם נוסף הדוחף את התחרות בתחום הזה הוא השינוי העמוק בארכיטקטורות המחשוב וברכיבי העיבוד ההיקפיים.

בעבר היה נהוג להפריד בין רכיבים אנלוגיים, רכיבי זיכרון ורכיבים דיגיטליים, מכיוון שהם מיוצרים בתהליכים שונים. אולם התפתחות שוק המערכות על-גבי שבב (SoC) מאלץ את החברות להתקים ברכיב יחיד רכיבים שהם גם לוגיים, גם אנלוגיים וגם זכרונות, וכן רכיבים בעלי פונקציות נפרדות, כמו עיבוד, תקשורת, ניהול הספק ועוד.

א.י אלקטרוניקה מקימה חטיבת פיתוח לקיצור זמני האספקה

בתמונה למעלה: גרשון קציר, מנכ"ל א.י אלקטרוניקה. "הייצור צריך להתחיל בישראל". צילום: Techtime

קבוצת א.י אלקטרוניקה (AY Electronics) מארגנת מחדש את פעילות חטיבת הרכיבים שלה, במטרה לבנות מנועי צמיחה בתחום פרוייקטי פיתוח, הנדסה וייצור המלאים. כך סיפר ל-Techtime המנכ"ל החדש של החברה, גרשון קציר, שנכנס לפני כחודשיים לתפקיד. אחד מהמהלכים המרכזיים בתחום הזה מיועד להתמודד עם המחסור המעיק בשוק הרכיבים ועם זמני האספקה המתארכים. הקבוצה מקימה חברה בת בשם TLR שתיחשף בשבועות הקרובים, אשר תעסיק יותר מ-60 מהנדסי חומרה ותוכנה שיספקו פתרון בדיוק לבעיה הזאת. קציר: "באמצעות TLR נסייע לחברות לפתח פתרון אלטרנטיבי לרכיבים שהם מתקשים להשיג".

החלפת רכיב הוא פרוייקט פיתוח

"אם למשל יש צורך להחליף מיקרו-בקר שקשה להשיגו, מחלקת הרכש תאתר מיקרו-בקר זמין, והמהנדסים יפתחו עבורו את התוכנה הדרושה. לאחר מכן נבצע את השינויים ההנדסיים הדרושים כדי שניתן יהיה להשתמש בו במעגל של הלקוח. הפעילות הזאת כוללת מהנדסי חומרה, מהנדסי תוכנה ומומחי בינה מלאכותית שיתנו מענה לכל הצרכים. להערכתי זוהי פעילות ייחודית בתחום הזה".

חברת א.י. אלקטרוניקה נמצאת בבעלות האחים יניב ואיתי רוד, ומעסיקה כיום כ-60 עובדים. היא מוכרת כ-40 שנה בשוק הישראלי בתור מפיצה וספקית רכיבים, וכשותפה במפעל הייצור PM. אולם בשנים האחרונות החברה ביצעה שינויים במודל העסקי שלה, ובנתה פעילות תמיכה והשקעה בחברות סטארט-אפ מתחילות.

חטיבת רכיבים וחטיבת פרוייקטים

שלוש ההצלחות הגדולות ביותר שלה עד כה היו התמיכה בפיתוח, בייצור וביצוע השקעות בחברות קרדיאק-סנס (CardiacSense) ואורה אייר (Aura Air), והצמחת חברת שירהטק (Shiratech). אלא שכעת החברה מתכננת לבצע שינוי גם בפעילות הרכיבים המסורתית שלה. קציר: "אנחנו מארגנים את החברה במתכונת של שתי חטיבות, כאשר בראש חטיבת הרכיבים יעמוד איתי רוד ובראש חטיבת הפרוייקטים יעמוד המנכ"ל. זה יהיה הכיוון המרכזי של החברה: אנחנו הולכים להתמקד בפרוייקטים משולבים עם הלקוחות, שבהם נספק להם פתרון מלא להבאת המוצר לשוק: פיתוח, הנדסה, תכנון, רכש, ייצור ואבטחת איכות".

קציר הגיע לא.י לאחר שיניב רוד פנה אליו והציג בפניו את החברה, כדי לשכנע אותו לבוא אליה. "התלהבתי מהחברה ומהמוצר של חברת שירהטק שהיא הקימה, שלהערכתי מספק מענה יעיל לצורך ממשי של התעשייה הבסיסית". קציר מגיע עם נסיון ניהולי עשיר מאוד: בשנות ה-80 הוא שימש כסמנכ"ל הכספים של חברת אלסינט, ולאחר מכן עבר לתעשייה הכבדה ושימש בשנים האחרונות כסמנכ"ל הכספים וכמנכ"ל חברת חד-אסף תעשיות, המעסיקה כ-600 עובדים ובעלת מחזור מכירות של כ-1.2 מיליארד שקל בשנה.

בתמונה: איתי רוד. מרכז את פעילות הרכיבים בחברת א.י אלקטרוניקה

"המטרה היא לספק ללקוחות ערך מוסף בתחומים כמו פיתוח, הנדסה, רכש ואבטחת איכות. להערכתי, השירות הזה יביא לנו לקוחות חדשים ובמיוחד הרבה מאוד חברות סטארט-אפ. האמת היא שכבר יש לנו נסיון ביישום הגישה הזאת, בחברות מתחום המכשור הרפואי כמו קרדיאק-סנס ואורה אייר. בשתי החברות האלו גם ביצענו השקעה הונית. בסופו של התהליך, תהיה פעילות הפרוייקטים הפעילות המרכזית של החברה, ככל הנראה כשני שליש מכל הפעילות שלנו".

מה תפקיד הייצור בישראל?

"אי-אפשר להימנע מביצוע עבודות ייצור בחו"ל, אולם חברות חייבות לבצע חלק מהייצור בארץ, לפחות בסדרות הייצור הראשונות או בסדרות הייצור הקטנות. כאן יש יתרון מובהק לייצור בישראל, שבה התעשייה מתמחה בייצור מערכות מגוונות בסדרות קצרות (High-mix Low-volume). כאשר מייצרים בישראל יש קשר הדוק וחשוב בין הלקוחות לבין קבלני הייצור שלהם. אנחנו רוצים לסייע לחברות לעבור את השלב הזה: לפתח מוצר, להביא אותו לייצור ולהכין אותו עבור השוק העולמי".

קווליטאו תספק ציוד בדיקה ליצרן שבבים בכ-3.95 מיליון דולר

חברת קווליטאו (QualiTau) מפארק המדע בנס ציונה קיבלה הזמנה רב מערכתית גדולה בהיקף כספי של כ-3.95 מיליון דולר מיצרן אמריקאי גדול של מוליכים למחצה. ההזמנות יסופקו במהלך החציון הראשון של שנת 2022. קווליטאו מספקת לתעשיית המוליכים למחצה ציוד לבדיקה ולאיפיון של תופעות פיסיקליות הגורמות לירידה באמינות מעגלים משולבים, הן ברמת פרוסת הסיליקון והן ברמת בדיקת הרכיב לאחר האריזה. החברה נמצאת בתהליך התאוששות לאחר שנת 2020 שבה נפגעו מכירותיה.

בנוסף למשבר הקורונה שגרם להשבתה זמנית של מפעל החברה בארה"ב, החברה נפגעה בשנת 2020 גם עקב מלחמת הסחר בין סין וארה"ב, אשר גרמה להערכתה לדחיית הזמנות של חברות סיניות, בהן SMIC, בהיקף של כ-4 מיליון דולר. בסך הכל, בשנת 2019 הסתכמו מכירותיה בכ-26.7 מיליון דולר. בשנת בשנת 2020 הן ירדו לכ-22.5 מיליון דולר. בתשעת החודשים הראשונים של 2021 הן הסתכמו בכ-19.8 מיליון דולר בהשוואה למכירות של 13.5 מיליון דולר אשתקד.

מדובר למעשה בחברה שעיקר פעילותה בארה"ב: יש לה 2 עובדים בישראל. החברה מעסיקה כ-60 עובדים כאשר כל עבודות הפיתוח, הייצור וההרכבה נעשים במתקן החברה במאונטיין-ויו, קליפורניה (חלק קטן נעשה באמצעות קבלני משנה). בחודש שעבר מכר המנכ"ל ד"ר גדליהו קריגר את מלוא אחזקותיו בחברה וחדל להיות בעל עניין. קריגר מנהל את החברה משנת 1994, ולפני כחצי שנה הוא הודיע על התפטרותו, אשר תיכנס לתוקף בסוף ינואר 2022.

לחברה יש ארבעה מתחרים ישירים: FormFactor האמריקאית שהיא המתחרה העיקרית שלה, Chiron מסינגפור, Espec היפנית ו-Star Technologies הטאיוואנית. בנוסף, היא מתחרה באופן עריף בענקיות צב"ד כמו Keysight, Tektronix ו-National Instruments. לעליית משקלה של אסיה בתעשיית השבבים העולמית יש השפעה מעניינת על עסקי החברה, מכיוון שיש הבדלים באופן שבו חברות במערב וחברות במזרח משתמשות בציוד שלה.

בעוד שחברות מערביות נוטות לנצל במלואו את היכות של הציוד ולבצע באמצעותו בדיקות רבות, החברות באסיה מעדיפות לרכוש מערכות בדיקה רבות, ולהשתמש בכל אחת מהן לטווח יישומים מצומצם. פירוש הדבר שפוטנציאל המכירות של מערכות באסיה הוא גדול יותר, אולם מנגד היא נדרשת לספק תמיכה ושירות רחבים יותר מאשר ללקוחות מערביים.

Dynamic Infrastructure רוצה לעזור לאמריקה לשקם את גשריה הרעועים

בתמונה למעלה: דיינמיק בפעולה – זיהוי אוטומטי של שחיקה ומפגעים בתשתיות ישנות

חוק התשתיות (Infrastructure Bill), שאושר סופית בקונגרס בשבוע שעבר, מקצה כ-200 מיליארד דולר על פני 5 שנים לשיקום ובנייה של גשרים, כבישים, מסילות רכבת ושדות תעופה. מדובר בהשקעה הממשלתית הגדולה ביותר בתשתיות מזה כמאה שנה, אשר מגיעה לאחר עשרות שנים של הזנחה מצד הממשל האמריקאי, שהובילה להתדרדרות במצב התשתיות ברחבי ארצות הברית.

לפי דו"ח של איגוד בוני הדרכים האמריקאי (ARTBA), כ-36% מהגשרים בארצות הברית, כ-220 אלף במספר, נמצאים במצב תחזוקתי לקוי המחייב תיקון ושיקום. להערכת האיגוד, ההשקעה הכוללת בהבראת תשתית הגשרים במדינה נאמדת  ב-41.6 מיליארד דולר. האגודה האמריקאית להנדסה אזרחית (ASCE) מעריכה, לפי מחקר שפרסמה השנה, כי מצב התשתיות הרעוע עולה למשפחה האמריקאית הממוצעת כ-3,300 דולר בשנה, כתוצאה מפקקי תנועה, עיקופי דרך בעקבות גשרים שנסגרים, בזבוז דלק ותחבורה ציבורית לוקה בחסר.

בשנים הקרובות צפויים התקציבים מחוק התשתיות לחלחל בהדרגה אל המדינות השונות והרשויות המוניציפאליות, ומשם אל חברות הבנייה וההנדסה שיבצעו את הפרויקטים בפועל. אחת החברות הישראליות שמעוניינת להשתלב בהיבטים הטכנולוגיים של שדרוג התשתיות הארצי היא Dynamic Infrastructure, שפיתחה פלטפורמת ענן מבוססת AI שמספקת תובנות על מצב התחזוקה של גשרים ותשתיות דרך על סמך צילומים בלבד.

הפלטפורמה של החברה משתמשת בכל המידע הוויזואלי שנאסף מהביקורות התקופתיות שנערכו במקום, ובכלל זה צילומי סמרטפון, צילומי אוויר מרחפנים וסריקות לייזר, ובונה תמונה תלת-ממדית מפורטת של המבנה. המערכת משווה בין מצב המבנה בהווה לביקורות קודמות, ומאתרת סדקים, פגמים וחריגות שמצריכים תחזוקה מונעת ומתריעה אוטומטית בפני מנהל הנכס.

בשיחה עם Techtime סיפר מנכ"ל ואחד ממייסדי החברה, סער דיקמן, כי התעשייה נערכת כבר זמן מה לחוק התשתיות. "להערכתי, עוד שנה-שנתיים, אחרי שהתקציבים יעברו את צינורות הבירוקרטיה, אנחנו נתחיל לראות שטף של פרויקטים בשטח. אבל כבר עכשיו יש רוח גבית מאוד גדולה בתעשייה. חברות הבנייה וההנדסה כבר נערכות ומצטיידות בטכנולוגיות הנדרשות. יש לנו לא מעט מגעים עם עיריות, גופים הנדסיים, מחוזות וכדומה, שמגלים עניין בטכנולוגיה שלנו וכיצד היא יכולה לעזור להם להשתמש בתקציבים בצורה היעילה ביותר ולתעדף נכון את העבודות לפי המצב התחזוקתי בשטח."

גוגל-תמונות של המהנדסים

Dynamic Infrastructure פועלת כיום בארצות הברית תחת חברת-בת מקומית. מוקד הפעילות המרכזי של החברה הינו במדינת מרילנד. החברה פועלת בשיתוף מינהלת התחבורה של מדינת מרילנד (MDoT) למיפוי המצב התחזוקתי של נכסי התשתית שעליהם אמון הגוף. עד כה כבר נסרקו באמצעות המערכת של Dynamic Infrastructure מאות נכסים. החברה גם החלה לעבוד בשנה האחרונה עם גוף פדראלי נוסף במדינה, רשות התחבורה של מרילנד (MTA), שאחראי על נכסי התשתית המדינתיים שמופעלים על ידי גופים פרטיים (PPP) כדוגמת כביש אגרה.

דיקמן: "לכל מדינה יש עשרות אלפי נכסי תשתית תחת אחריותה, והם מייצרים המון דאטה שלא ניתן לנהל באופן ידני ולתעדף נכון את הקצאת המשאבים. משום כך, התחזוקה כיום היא בעיקרה תחזוקת-שבר, כשישנם ליקויים במצב מתקדם. הפלטפורמה שלנו מאפשרת לבצע תחזוקה מונעת ולאתר ליקויים עוד בשלבים ראשוניים.

"ישנן לא מעט טכנולוגיות בתחום התחזוקה המונעת, אך הן יקרות ומורכבות מאוד. הטכנולוגיה שלנו מציעה גישה אחרת לגמרי, שמזכירה במובן מסוים את 'גוגל תמונות'. כל מה שמנהל הנכס צריך לעשות זה להעלות לענן את מאגר התמונות והסריקות של הנכס, בלי למיין או לסווג, ולתת לבינה המלאכותית לעבד את המידע ולהפיק את התובנות."

Dynamic Infrastructure, שקמה ב-2017 ומנוהלת מתל אביב, ניו יורק וברלין, כבר מעורבת בפרויקטים מול חברות תשתית ממשלתיות ופרטיות בארצות הברית, אוסטרליה, גרמניה, שווייץ, יוון וישראל. להערכת החברה, השימוש בפלטפורמה שלה סייע ללקוחותיה, המנהלים עשרות אלפי מבנים רלוונטיים, לחסוך באופן משמעותי בהוצאות התפעוליות ובהשקעות ההון.