אינוויז בונה מודל עסקי של טיר-1

פורסם בתאריך נובמבר 11, 2021נובמבר 11, 2021 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנכ"ל אינוויז, עומר כילף. פתרונות במקום טכנולוגיה

חברת אינוויז מראש העין (Innoviz) מארגנת את פעילותה במתכונת של חברת טיר-1 (Tier-1) כדי שתוכל לעבוד ישירות מול יצרניות מכוניות. כך גילה אתמול (ד') המנכ"ל עומר כילף בשיחת ועידה עם אנליסטים לאחר פרסום תוצאות הרבעון השלישי של החברה. "המטרה שלנו היא להיכנס אל השוק הזה בתור יצרן טיר-1 המספק פתרון שלם לחברות ה-OEM (יצרניות הרכב עצמן). חברות טיר-2 מוכרות טכנולוגיה לחברות טיר-1, אשר עובדות ישירות מול היצרנים ומספקות להם את המערכת המלאה.

"עדיין יש פער בינינו לבין טיר-1 קלאסי, אבל בניסיון שצברנו מול חברות טיר-2 ראינו שאנחנו מאוד קרובים ליעד הזה. השלמנו לאחרונה תהליך הסמכה של ספק במעמד טיר-1 אצל אחת מיצרניות הרכב הגדולות בעולם שנמשך 12 חודשים. יכול להיות שכבר בקרוב נוכל להודיע על זהות היצרן". חברת אינוויז פיתחה LiDAR מצב מוצק (Solid State) עבור תעשיית הרכב. הפתרון של החברה מבוסס על שימוש ברכיב MEMS הכולל מראה אשר יכולה לנוע בשני צירים, ועל-ידי כך לבצע סריקת לייזר ללא חלקים נעים.

להערכת כילף, המעבר למודל של טיר-1 יגדיל את היקף המכירות של החברה: "מכירת פתרון מלא מעניקה מחירים גבוהים יותר, שליטה גדולה יותר בתהליך והבנה עמוקה של צורכי הלקוח. זהו גם אינטרס של יצרניות הרכב. העבודה מול טיר-1 היא מורכבת ולעתים רבות יקרה מאוד. היצרנים מבינים שעבודה ישירה מולנו תוזיל את המחיר". כילף הבהיר שאינוויז תהיה גמישה מהבחינה הזאת. "נתאים את עצמנו לדרישות היצרנים ונעבוד מולם כחברת טיר-1 או כחברת טיר-2, לפי בחירתם".

משא ומתן עם 56 לקוחות פוטנציאליים

ברבעון השלישי של 2021 הסתכמו מכירותיה בכ-2.1 מיליון דולר, רובן ממכירת חיישן הדור הראשון, InnovizOne. הוצאות החברה הוכפלו בהשוואה לרבעון המקביל לכ-30 מיליון דולר, בעיקר עקב הגדלת תקציב הפיתוח לקראת הוצאת חיישן הדור השני, InnovizTwo, והגדלת כוח האדם: במהלך הרבעון היא גייסה 32 עובדים וכיום החברה מעסיקה 369 עובדים.

בעקבות הגיוסי ההון האחרונים וכניסת החברה לבורסת נסד"ק באפריל 2021 באמצעות מיזוג עם חברת SPAC אמריקאית, כוללת קופת החברה 139.6 מיליון דולר במזומן ועוד 185 מיליון דולר בניירות ערך קצרות טווח. אינוויז אישררה את התחזית שלה למכירות בהיקף של 2.4 מיליארד דולר עד 2030, ודיווחה ש-56 לקוחות פוטנציאליים נמצאים כעת בשלבי בדיקה מתקדמים של החיישן שלה, מתוכם תשע חברות נמצאות בשלבי משא ומתן מסחריים סופיים. "הפוטנציאל המצרפי שלהן הוא מכירות בהיקף של 3.4 מיליארד דולר לאורך השנים, כאשר החברה צופה שחלק מהפרוייקטים יבשילו כבר במחצית 2022".

InnovizTwo בדרך אל השוק

ממש בימים האחרונים סיימה אינוויז את ייצור אבות הטיפוס הראשונים של מערכת הדור השני, InnovizTwo, אשר בעקבות שינויים פנימיים תהיה זולה ב-70% ותספק יותר ביצועים: רזולוציה של 0.05° בזווית הסריקה, כיסוי בזווית ראייה רחבה יותר (125°x40°) וטווח גילוי של עד 300 מטר. "יש לנו חדר נקי עם ציוד אופטי המאפשר לנו לבנות בעצמנו את InnovizTwo ולהראות אותה ללקוחות כבר בשבועות הקרובים". בעקבות הדו"ח ירדה מניית אינוויז בנסד"ק בכ-2.8% והיא נסחרת לפי שווי שוק של כ-672 מיליון דולר.

יצרנית החיישנים TriEye גייסה 74 מיליון דולר

פורסם בתאריך נובמבר 10, 2021נובמבר 10, 2021 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מייסדי TriEye (מימין לשמאל): עומר קאפח, אבי באקאל ופרופ' אוריאל לוי. צילום: מקסים דינשטיין

חברת TriEye מתל-אביב השלימה גיוס הון שהיקף של 74 מיליון דולר בהובלת הקרנות M&G Investments ו-Varana Capital. החברה הוקמה בשנת 2017 על-ידי המנכ"ל אבי בקל, סמנכ"ל המו"פ עומר קאפח ופרופ' אוריאל לוי, ופיתחה פיתחה חיישני SWIR (אינפרא-אדום באורך גל קצר), המבוססים על טכנולוגיית CMOS. הייצור בטכנולוגיית CMOS מאפשר להוזיל את עלות ייצור החיישן בסדר גודל משמעותי בהשוואה לתהליך המקובל התעשייה המבוסס על טכנולוגיית InGaAs מורכבת ויקרה. הדבר מאפשר להטמיע את החיישן במערכות קצה רבות ומגוונות, דוגמת כלי-רכב בייצור המוני.

החברה כבר התאימה את הטכנולוגיה שלה לשני יישומים מרכזיים בעולם הרכב: מערכות ניטור נהג (DMS) ומערכות עזר בטיחותיות (ADAS) ונהיגה אוטונומית. להערכת החברה, החיישן שלה מספק למערכות ADAS תמונה ברזולוציה גבוהה תוך התגברות על תנאי תאורה מאתגרים, דוגמת חושך, סינוור בעת זריחה ושקיעה, ותנאי מזג אוויר קשים כמו גשם, ערפל ואבק. אלה התנאים שבהם מצלמות הרכב הקיימות מתקשות לתפקד ביעילות. בנוסף, החיישן מאפשר להפיק מפת עומק של הסביבה ברזולוציה גבוהה, בדומה למפות העומק של חיישני LiDAR, אולם במחיר נמוך משמעותית.

בגיוס ההון השתתפו גם בגיוס השתתפו גם קרן Tawazun SDF מאיחוד האמירויות שזו השקעתה ראשונה בחברה ישראלית, סמסונג ונצ׳רס, Deep Insight, קבוצת Allied ודיסקונט קפיטל, והמשקיעים הקיימים בחברה: אינטל קפיטל, פורשה, Grove Ventures ומריוס נכט (ממייסדי צ'ק פוינט). מאז הקמתה החברה גייסה כ-96 מיליון דולר (כולל הגיוס הנוכחי). כיום החברה מעסיקה כ-80 עובדים ומתכננת לגייס כמה עשרות עובדים נוספים כדי לתמוך בהרחבת הפעילות.

ההון שגוייס ישמש בין השאר לקידום את הטכנולוגיה של החברה בתחומים נוספים, בהם: זיהוי ביומטרי, אוטומציה של מפעלים וקווי ייצור, חקלאות ויישומי אבטחה אזרחיים. בין לקוחות החברה נמצאות יצרנית המכוניות Porsche, ספקיות טיר-1 לתעשיית הרכב דוגמת Continental הגרמנית ו-DENSO היפנית, וחברת Trimble האמריקאית המספקת טכנולוגיות לתעשיית הציוד הכבד.

השבב הישראלי של אנבידיה בנוי מ-57 מיליארד טרנזיסטורים

פורסם בתאריך נובמבר 10, 2021דצמבר 7, 2021 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: רשת האינפיניבנד החדשה היא הפיגום שעליו יעמדו מחשבי על בענן

חברת אנבידיה (Nvidia) חשפה אתמול (ג') במהלך ארוע GTC השנתי, את ארכיטקטורת התקשורת החדשה עבור שירותי מחשוב-על בענן, Infiniband Quantum-2, אשר פותחה בישראל על בסיס הטכנולוגיות של חברת מלאנוקס לשעבר. בבסיסה עומדים שלושה שבבים שפותחו בארץ: מתג Quantum-2, מעבד העזר BlueField DPU ומתאם הרשת ConnectX-7. קווונטום הוא אחד מהשבבים הגדולים ביותר שפותחו בישראל: הוא כולל 57 מיליארד טרנזיסטורים אשר מיוצרים בתהליך 7 ננומטר של חברת TSMC, ומספק למערכי מיחשוב-על מהירות תקשורת פנימית של עד 400Gbps.

הפיתוח התבצע על-ידי המפתחים של חברת מלאנוקס לשעבר (2,800 עובדים בישראל) שנירכשה על-ידי אנבידיה, ונמצא בליבת אסטרטגיית המיחשוב עתיר הביצועים של החברה. סגו נשיא בכיר לקישוריות (נטוורקינג) בחברת אנבידיה, גלעד שיינר, הסביר בתדרוך עיתונאים שפתרון התקשורת החדש מיועד לתמוך בארכיטקטורת Cloud-native Supercomputing של אנבידיה אשר מיועדת לספק בענן שירותים ברמת מחשב על עבור הרבה מאוד משתמשים בו-זמנית.

האבטחה יוצא מהמעבד ועוברת לרשת

"בדרך-כלל מחשב על מותאם אפליקציה ספציפית ולא מתאים להרבה משתמשים הפועלים במקביל. לעומתו פלטפורמות ענן מתאימות להרבה מאוד משתמשים, אבל הן לא מספקות ביצועים של מחשב על. ארכיטקטורת Cloud-native Supercomputing, נועדה לספק יכולות של מחשב על בענן". כדי לעמוד במשימה, היה צורך לפתח מנגנון תקשורתי מהיר מאוד, תפישת אבטחה חדשה המבודדת את יישומי המשתמשים אחד מהשני, והעברה אל הרשת של כל פעולות העיבוד שאינן קשורות ישירות אל היישום של המשתמשים, כדי לא לאבד ביצועים.

כאן נכנס תמונה מרכז הפיתוח הישראלי, אשר מספק את הפיגומים של המערך: המתג קוונטום המבטיח פעולה חלקה של כל המחשבים במערך, מעבד BlueField DPU המבצע ברשת את פעולות האבטחה, ההצפנה והגישה אל מאגרי האיחסון במחשב, ומתאם האיתרנט ConnectX-7 אשר מבטיח מהירות תקשורת גבוהה אל המחשב. "הארכיטקטורה החדשה מבוססת על התפישה שכל פעולות האבטחה צריכות להתבצע ברמת הרשת ולא ברמת המעבד שבו נמצא היישום של המשתמש. היא גם מבטיחה בידוד מלא של היישומים השונים, שהיא חיונית להבטחת ביצועים גבוהים למספר משתמשים בו-זמנית".

התוצאה: עולמות דיגיטליים ב-Omniverse

הדמיית ההתפשטות של שריפת יעד בפרוייקט "תאומים דיגיטליים" של אנבידיה ולוקהיד מרטין

ביחד עם החומרה, ההכרזה כוללת גם את השקת מערכת האבטחה הישראלית מורפיאוס (Morpheus) המבוססת על תפישת Zero-trust, ואשר רצה על-גבי תשתית קווונטום החדשה. במקביל להכרזה החדשה, הכריזה אנבידיה על חבילה גדולה מאוד של תוכנות ועידכונים, אשר צפויים לרוץ על תשתיות Cloud-native Supercomputing. בהם יישומי בינה מלאכותית לתחומים כמו רכב אוטונומי, ומערכת התאומים הדיגיטליים השאפתנית Omniverse, אשר מאפשרת לייצר עולמות דיגיטליים שלמים.

אומני-ורס מאפשרת לבצע פעולות בתוך העולמות הדיגיטליים, כולל לייצר עולמות סינתטיים המאפשרים לדמות מידע אמיתי במקרים שקשה להשיג אותו. יישום טיפוסי הוא למשל ייצור סיטואציות עבור כלי-רכב אוטונומיים, כדי לבדוק את התוכנות שלהם ללא צורך בביצוע נסיעות פיסיות, אימון רובוטים באמצעות סיטואציות מורכבות ועוד.

במסגרת הזאת, אנבידיה חשפה שיתוף פעולה עם לוקהיד מרטין בהקמת מערכת העוקבת אחר שריפות אמיתיות, ומייצרת תאום דיגיטלי שלהן אשר מדמה את אופן התפשטות האש בהתחשב בנתוני אמת, כדי לקבל המלצות על הדרכים שבהן עדיף להיאבק בהן. שיתוף הפעולה עם חברת אריקסון מתמקד בתחום התקשורת, במטרה לייצר תאום דיגיטלי של עיר שלמה כדי לדמות את פריסת הרשת האלחוטית בעיר ולתכנן אותה במלואה לפני הקמת האנטנות.

עיסקת אינטרינסיקס משנה את אופייה של סיוה

פורסם בתאריך נובמבר 9, 2021נובמבר 9, 2021 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנכ"ל סיוה, גדעון ורטהייזר

ברבעון השלישי של 2021 צמחו המכירות של חברת סיוה (CEVA) מהרצליה ב-31% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, והסתכמו בשיא של 32.8 מיליון דולר. בסך הכל, בתשעת החודשים הראשונים של השנה הסתכמו מכירות החברה בכ-87.7 מיליון דולר. החברה העלתה את תחזית המכירות השנתית שלה ל-122 מיליון דולר, ופירוש הדבר שהיא צופה מכירות של 34.3 מיליון דולר ברעון האחרון. קופת המזומנים וההון שבידי החברה הסתכמו בסוף הרבעון בכ-145 מיליון דולר.

"וויי-פיי הוא מנוע צמיחה משמעותי"

במהלך שיחת הוועדיה עם אנליסטים, אמר המנכ"ל גדעון ורטהייזר שהחברה נמצאת בנקודת תפנית לקראת צמיחה גדולה במהלך הרבעונים הבאים, הודות למוצרים של החברה הנמצאים בליבת מגמת הצמיחה בתעשייה, דוגמת קישוריות Wi-Fi 6, בלוטות, הדור החמישי, בינה מילאכותית ועוד. במהלך הרבעון סיוה החלה למכור רשיונות לטכנולוגיית Bluebud שהוכרזה בפברואר 2021. מדובר בחבילת קניין רוחני לחומרה ובתוכנה לפיתוח אוזניות אלחוטיות מקושרות באמצעות Bluetooth ובאמצעות Wi-Fi 6, אשר מספקות איכות שמע ברמת True Wireless Stereo – TWS.

"הוויי-פיי הפך למנוע צמיחה משמעותי במהלך הרבעון. הטכנולוגיות החדשות מרתיעות חברות רבות מכניסה אל התחום המורכב הזה. להערכתנו אנחנו מורכבות של התחומים האלה מרתיעה חברות רבות מכניסה אליו. אנחנו אחת מהחברות הבודדות המסוגלות לספק טכנולוגיית Wi-Fi 6 מוכחת ובעתיד גם טכנולוגיית Wi-Fi 7. לוויי-פיי יהיה תפקיד מרכזי בתחומי הרכב האוטונומי והרכב המקושר, בדור החמישי (5G), בבית החכם ובמפעל החכם. כיום יש לנו יותר מ-20 לקוחות בתחום ה-Wi-Fi 6".

האסטרטגיה הביטחונית מתחילה להביא תוצאות

אחת מההתפתחויות המעניינות ברבעון האחרון היא הכניסה של סיוה אל שוק חדש ואל מודל עסקי חדש בעקבות עסקת ה-33 מיליון דולר במזומן, שבה היא רכשה ביוני 2021 את חברת Intrinsix Corp ממסצ'וסטס, ארה"ב. סיוה היא חברת קניין רוחני המוכרת רשיונות שימוש בטכנולוגיה שלה, ואילו אינטרינסיקס מתמחה במתן שירותי תכנון שבבים לשוקי החלל, התעופה והביטחון. עד היום היא תכננה יותר מ-1,500 שבבים עבור לקוחות כמו אינטל, IBM, Leidos, ולוקהיד מרטין. במהלך הרבעון היא קיבלה הזמנת פיתוח מחברת לוקהיד מרטין שיש לה חשיבות אסטרטגית.

בתמונה: סכימת הנושאים שבהם עוסק פרוייקט CHIPS של DARPA שבו שותפה אינטרינסיקס. מקור: CEVA

מדובר בפיתוח טכנולוגיית שבבים חדשה במסגרת פרוייקט של הסוכנות האמריקאית למחקרי ביטחון מתקדמים (DARP). גדעון ורטהייזר: "קיבלנו הזמנה גדולה וחשובה עבור תוכנית SSITH של DARPA. פירוש ראשי התיבות של הפרוייקט: System Security Interface Through Hardware and Firmware. במסגרת הפרוייקט אנחנו מעורבים בפיתוח ארכיטקטורות אבטחה חדשות ברמת החומרה ובכלי פיתוח הקשורים לפרוייקט, אשר אשר מספקים הגנה בפני מגוון רחב של חולשות אבטחה. היכולות שפותחו במסגרת הפרוייקט הזה יעשירו את פתרונות Security and Assurance IP שלנו.

מ-DARPA אל השוק האזרחי

"בנוסף, אינטרינסיקס השלימה פיתוח ערכת שבבים בטכנולוגיית Chiplet בתהליך מתקדם (בדרך-כלל הכוונה לתהליך קטן מ-10 ננומטר) עבור חברת ביטחון אמריקאית גדולה מאוד. גם הפרוייקט הזה התבצע בגיבוי פיננסי של DARPA. בטכנולוגיית Chiplet משלבים מספר פיסות סיליקון שונות בתוך מארז יחיד. הטכנולוגיה הזאת כבר נכנסה לענן בשבבים של אינטל, ברודקום, AMD ומארוול. הצוות של אינטרינסיקס פיתח את השבבים עבור השוק הצבאי מתוך כוונה שבהמשך נביא אותה גם ליישומים מסחריים.

"אסטרטגיית הצמיחה בתחום מבוססת על גישה אל הלקוחות הביטחוניים של אינטרינסיקס, והיכולת לשלב קניין רוחני של סיוה עם יכולות תכנון השבבים של אינטרינסיקס – כדי להשיג הסכמים אסטרטגיים. הדבר גם יאפשר להביא רמה חדשה של אבטחה ויכולות לשווקים כמו הרכב והתעשייה. אנחנו נמצאים בתהליך שינוי מחברה הממוקדת בטכנולוגיות DSP לחברה המספקת פתרונות קישוריות לתעשיות רבות, ומאמינים שאנחנו נמצאים בנקודת תפנית לקראת צמיחה גדולה".

LG Innotek תטמיע את הטכנולוגיה של ואלנס במודולי הרכב שלה

פורסם בתאריך נובמבר 9, 2021נובמבר 9, 2021 ע"י Techtime

חברת ואלנס (Valens) וחברת LG Innotek, מקבוצת LG, הכריזו היום על שיתוף פעולה במטרה להוציא לשוק מודולים לרכב התואמים את תקן PHY-A של ארגון התקינה MIPI. תקן PHY-A של MIPI מתבסס במלואו על הטכנולוגיה של ואלנס, ועל כן המשמעות בפועל של שיתוף הפעולה הוא כי LG Innotek תטמיע במודולים שהיא מפתחת ומייצרת לעולם הרכב את שבבי התקשורת של ואלנס וכך תתאים אותם לתקן.

LG Intek מספקת מודולים למערכות רכב כדוגמת מצלמות, מכ"מים, רכיבי תקשורת ועוד. הטמעת שבבי התקשורת של ואלנס יאפשרו למודולים הללו להתממשק עם יחידות המחשוב של הרכב בקצבים ובאיכות האות שמחייב התקן של MIPI. שתי החברות חתמו על מזכר הבנות בשנה שעברה וכבר החלו לבדוק אבות-טיפוס של הפיתוח המשותף במעבדה.

ההכרזה היום מצטרפת לשיתופי פעולה דומים שעליהם הכריזה ואלנס בחודשים האחרונים, עם יצרנית העדשות הסינית Sunny Optical ועם סוני, והם משקפים יתרון תחרותי של ואלנס בשוק הרכב, הנובע מהחלטת ארגון התקינה המוביל MIPI לבסס את התקן הראשון שלו לעולם הרכב על הטכנולוגיה של ואלנס. התקן, A-PHY, מסדיר את ממשק התקשורת שבין החיישנים והצגים ברכב לבין יחידות המחשוב. יצרניות של מצלמות שמעוניינות לעמוד בתקן החדש של MIPI משתפות פעולה עם ואלנס, שמציעה לפי שעה את הפתרון המתקדם ביותר שתואם את התקן.

S-Class של דיימלר כוללים את השבב של ואלנס

חברת ואלנס הוקמה בשנת 2006 על-ידי קבוצה של יזמים יוצאי חברת מיסטיקום, ומעסיקה כ-350 עובדים, רובם בהוד השרון והשאר בארצות הברית, גרמניה ובמזרח אסיה. הטכנולוגיה פותחה במקור לשוק הביתי, אולם בינואר 2016 החברה ביצעה תפנית עסקית והחליטה להתאים את הטכנולוגיה שלה לצורכי התקשורת בתוך הרכב.

בסוף 2016 הכריזה ואלנס על שיתוף פעולה משמעותי ראשון בתעשיית האוטומוטיב, עם דיימלר, שבחרה בשבב הקודם שלה, VA6000, לאספקת תשתית התקשורת של מערכות הבידור והטלמטיקה במכוניות שלה. דגמי 2021 S-Class כבר כוללים את השבבים של ואלנס. מנייתה של ואלנס, שהחלה להיסחר בבורסת ניו יורק לא מכבר, נסחרת בשווי שוק של 1.1 מיליארד דולר.

האזינו לשיחה עם סמנכ"לית השיווק של ואלנס, דנה זליצקי, מתוך תוכנית מס' 6 בפודקאסט שלנו:

תוכנת החישה של אינוויז נכנסה למחשב הרכב של אנבידיה

פורסם בתאריך נובמבר 9, 2021נובמבר 9, 2021 ע"י Techtime

חברת אינוויז (Innoviz) הודיעה היום כי פלטפורמת המחשוב של אנבידיה לעולם הרכב, Nvidia Drive, תומכת כעת בתוכנת החישה שפיתחה אינוויז. תוכנת החישה של אינוויז מפענחת את המידע הגולמי המגיע מחיישן ה-LiDAR של החברה, מה שקרוי "ענן הנקודות", ומתרגמת אותו לתמונת עולם תלת-מימדית, לרבות סיווג האובייקטים על הכביש וזיהוי סכנות התנגשות. התאימות הזו עם הפלטפורמה של אנבידיה, תאפשר לחברות רכב המשתמשות ב-Nvidia Drive לבסס יישומי בטיחות ומערכת נהיגה אוטונומית על התוכנה של אינוויז.

אינוויז משקיעה רבות בפיתוח תוכנת החישה, והיא אחת מיצרניות ה-LiDAR היחידות שפיתחו, לצד החיישן עצמו, את האלגוריתמים אשר בונים תמונה תלת-מימדית מאותות החיישן. עוד הודיעה אינוויז כי אנבידיה הטמיעה את חיישן ה-LiDAR בסימולטור הרכב שלה, Nvidia SIM, שמשמש לתהליכי פיתוח, אימון ובדיקה של מערכות בטיחות ונהיגה אוטונומית בסביבה וירטואלית. כעת, הסימולטור של אנבידיה ידמה באופן וירטואלי, באמצעות API, את האותות שמייצר ה-LiDAR של אינוויז ויאפשר לחברות לבדוק את התוכנות שלהן תוך שימוש בדאטה של החיישן. אנבידיה היא אחת השחקניות הבולטות בתחום המחשוב לרכב, ובעקבות ההודעה מזנקת מנייתה של אינוויז במסחר המקדים בנסד"ק בשיעור דו-ספרתי.

חברת אינוויז פיתחה LiDAR מצב מוצק (Solid State) עבור תעשיית הרכב. הפתרון של החברה מבוסס על שימוש ברכיב MEMS הכולל מראה אשר יכולה לנוע בשני צירים, ועל-ידי כך לבצע סריקת לייזר ללא חלקים נעים. שיתוף הפעולה המסחרי המשמעותי ביותר של אינוויז הוא עם חברת ב.מ.וו, אשר החליטה לשלב את החיישן ברכב ה-SUV החשמלי החדש שלה, iNEXT, שאמור לעלות על הכביש בתחילת 2022. המערכת תסופק לב.מ.וו באמצעות קבלנית הייצור Magna.

אינוויז השלימה באחרונה את פיתוח הדור החדש של חיישן ה-LiDAR שלה, InnovizTwo, אשר עושה שימוש במקור לייזר אחד וגלאי אחד ומספק פי 30 יותר ביצועים ויהיה זול ב-70% בהשוואה לחיישן הדור הראשון.

האזינו לשיחה עם אורן רוזנצווייג, אחד ממייסדי אינוויז, מתוך תוכנית מס' 3 בפודקאסט שלנו, שעלתה בספטמבר 2019:

טאואר תתקין במפעל האיטלקי ציוד ייצור ב-400 מיליון דולר

פורסם בתאריך נובמבר 9, 2021נובמבר 9, 2021 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: הדמיית מפעל R3 עם סיום עבודות ההקמה. מקור: IAA-NGO

חברת טאואר ממגדל העמק (Tower Semiconductor) צפויה לעמוד בתחזית המכירות שלה לשנת 2021, ולהגיע לנקודת שיא של כ-1.5 מיליארד דולר מכירות בשנה. כך עולה מדו"ח הרבעון השלישי של החברה, שבו הסתכמו המכירות בכ-387 מיליון דולר. החברה סיפקה תחזית מכירות של 410 מיליון דולר לרבעון האחרון של השנה, ובמידה והיא תעמוד בו יסתכמו מכירותיה ב-2021 בהיקף של 1506 מיליון דולר. בעקבות הדו"ח עלתה מניית החברה בנסד"ק בכ-5%, והיא נסחרת בשווי של כ-3.82 מיליארד דולר.

במהלך שיחת הוועידה לאחר פרסום הדו"ח, גילה המנכ"ל ראסל אלוונגר, שאחד ממנועי הצמיחה העתידיים המשמעותיים של החברה, ייצור רכיבי סיליקון פוטוניקס, הגיע לראשונה ברבעון האחרון להיקף מכירות משמעותי. החברה צופה המשך הצמיחה בתחום, במיוחד בשנים הבאות, בעקבות המעבר של מרכזי נתונים למערכי קישוריות פנימיים העובדים במהירות של 400 גיגה-ביט לשנייה, אשר מבוססים על תקשורת אופטית בין השרתים.

כמו כל יצרני השבבים, גם טאואר נהנית מעלייה במחירים ומהסכמים ארוכי טווח שהלקוחות חותמים כיום כדי להבטיח ייצור עתידי. כדי לעמוד בהסכמים האלה, החברה מרחיבה את כושר הייצור שלה ומבצעת השקעה גדולה במפעל משותף עם צרנית השבבים הצרפתית-איטלית STMicroelectronics בעיירה אגראטה שבצפון איטליה (למרגלות האלפים). ביוני 2021 הצטרפה טאואר לפרויקט הקמת מפעל R3 לייצור שבבים בפרוסות סיליקון בקוטר של 300 מ"מ (12 אינץ'). טאואר תקבל שליש משטח החדר הנקי.

הצגים קטנים, אבל השוק גדול

בשיחה אתמול, אמר סמנכ"ל הכספים אורן שיראזי, שטאואר תרכוש ציוד בהיקף של 400 מיליון דולר עבור המפעל האיטלקי. בשלב הראשון יוזמן בשנת 2022 ציוד ייצור בהיקף של 160 מיליון דולר, ובשנת 2023 יוזמן ציוד ייצור נוסף בהיקף של 240 מיליון דולר. זאת בנוסף להזמנות בהיקף של 250 מיליון דולר שבוצעו ב-2021 להגברת כושר הייצור בישראל ובארה"ב. להערכת אלוונגר, אחד משוקי היעד המרכזיים של המפעל באיטליה יהיה ייצור צגים קטנים עבור מכשירי VR, אשר צפוי לצמוח החל משנת 2023.

טאואר מספקת שירותי ייצור שבבים בטכנולוגיות שהיא פיתחה בתחומים כמו חיישני תמונה (CMOS Image Sensor), מעגלי אותות מעורבים, MEMS, רכיבי RF, רכיבי הספק, טכנולוגיות SiGe BiCMOS לרכיבי תקשורת מהירים ועוד. החברה מעסיקה כ-5,500 עובדים ומפעילה שני מתקני ייצור בישראל (150 מ"מ ו-200 מ"מ) ושני מתקני ייצור בארה"ב (200 מ"מ). בנוסף היא מנהלת שלושה מתקני ייצור ביפן (שניים ב-200 מ"מ ואחד ב-300 מ"מ) במסגרת חברה משותפת עם Nuvoton הטאיוואנית.

עסקת Knowtion מכניסה את שירהטק ללב התעשייה האירופית

פורסם בתאריך נובמבר 8, 2021נובמבר 8, 2021 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: אוהד רוג (משמאל) וחומרת החיישנים iCOMOX

העיסקה שבה רכשה חברת שירהטק (Shiratech) מפתח תקווה את חברת Knowtion הגרמנית בסוף אוקטובר 2021, מהווה שלב ראשון באסטרטגיה של בניית חברה גלובלית המתכננת לבצע עסקאות רכש נוספות. כך גילה ל-Techtime סמנכ"ל הכספים של החברה, אוהד רוג. לדבריו, חברת Knowtion גם תהיה מרכז הפעילות האירופית של שירהטק, וגם תפתח את הדור הבא של מערכות הבינה המלאכותית של החברה. "נשנה את שם החברה ל-Shiratech Global ונמשיך בצמיחה אורגנית ובאמצעות רכישות".

שירהטק נמצאת בבעלות א.י אלקטרוניקה, SIBF, יוניקורן ומשקיעים נוספים, ומעסיקה כיום כ-40 עובדים. היא פיתחה את פלטפורמת הניטור iCOMOX, המבוססת על קופסת חומרה הכוללת 5 חיישנים שונים אשר שואבים מידע ישירות מהמכונות בקו הייצור או מכל מקור מידע אחר, ואלגוריתמיקה המנתחת את המידע ומאפשרת לקבל יכולות של ציוד חכם גם ממכונות "טיפשות".

מדוע החלטתם לרכוש חברת בינה מלאכותית באירופה?

אוהד רוג: "הגענו למסקנה שייקח לנו 3 שנים והשקעה של כ-5 מיליון דולר לפתח את יכולות הבינה המלאכותית שאנחנו רוצים לספק לפלטפורמה שלנו, ביחד איתם אנחנו יכולים לעשות זאת בתוך שנה ובמחיר נמוך יותר. המטרה היא לפתח את יכולת הבינה המלאכותית שלנו באופן משמעותי, מהר ונכון. היתה לנו היכרות מוקדמת עם נואושן, מכיוון שהיא פיתחה חלק מהטכנולוגיות הנמצאות היום ב-iCOMOX ויכולת העבודה המשותפת שלנו היתה מאוד טובה.

"לנואושן יש פרוייקטים מאוד משמעותיים בגרמניה. שלושת בעלי המניות המרכזיים בחברה יושבים בהנהלת המכון הטכנולוגי של קרלסרוה (IEE), והחברה עובדת עם הממשלה הפדרלית ועם חברות ענק כמו ב.מ.וו. החברה קשורה לתחומים שמעניינים אותנו, כמו רכב, תעשייה וביטחון ומתמחה בעולמות שיש בהם עיבוד מורכב כמו בתעשיות הרכב והתעופה. החיבור ביניו היה מאוד טבעי".

כיצד יתנהל המיזוג?

"חברת נואושן מעסיקה היום 13 עובדים. בעקבות השלמת העיסקה, היא הופכת להיות המרכז האירופי שלנו. כיום יש לה יותר מ-300 לקוחות, היא פותחת לנו גישה אליהם ואל הממשל הגרמני. היא תשמש כמרכז שיווקי וכמרכז טכנולוגיות הבינה המלאכותית וארכיטקטורת התוכנה שלנו. יש להם נסיון רב בתחום הזה, מכיוון שכבר משנת 2010 הם מפתחים אלגוריתמים של בינה מלאכותית לעולם התעשייתי והעיבוד התהליכי בגרמניה".

מהי משמעות המהלך מבחינתכם?

"הוא תומך במעבר של שירהטק ממכירת חיישנים לאספקת שירותים על-גבי פלטפורמה מלאה. המטרה היא למכור שירותים ארוכי טווח. אנחנו גם מתכננים להשתמש בפתרונות שנואושן פיתחה עבור חברות ענק, ולשווק אותם ללקוחות שלנו על-גבי הפלטפורמה שלנו, אשר כוללת חומרה, תוכנה, ושירותי עיבוד בענן במתכונת של SaaS".

רוג לא מסר פרטים פיננסיים על העיסקה, אולם גילה שהיקפה מסתכם בכמה מיליוני שקלים אשר ישולמו בתשלומים לאורך 18 חודשים, וכוללים מרכיב של תמורה מותנית בתוצאות. ככל הנראה העיסקה מומנה בתמורה מגיוס ההון הפרטי שהחברה ביצעה ביוני 2021, שבמהלכו היא גייסה כ-10 מיליון דולר לפי שווי חברה של כ-120 מיליון שקל.

במקביל לצוות המקצועי הגרמני, החברה צירפה לאחרונה אל שורותיה את פרופ' אריק שמיר, לשעבר דיקן ביה"ס למדעי המחשב במרכז הבינתחומי, אשר ישמש בתור יועץ פעיל בתחום הבינה המלאכותית.

אמיר עילם מונה למנכ"ל OTI במקומו של יהודה הולצמן

פורסם בתאריך נובמבר 8, 2021 ע"י Techtime

בתמונה למעלה מימין לשמאל: יהודה הולצמן ואמיר עילם

חברת On Track Innovations מראש פינה מינתה את אמיר עלים כמנכ"ל החברה במקומו של יהודה הולצמן אשר הודיע על רצונו לפרוש מסיבות אישיות, לאחר שנתיים בתפקיד המנכ"ל. במקביל לתפקיד המנכ"ל ימשיך עילם לשמש כסמנכ"ל מחקר ופיתוח של החברה, עד לאיתור סמנכ"ל מו"פ אחר שיחליף אותו. עילם הצטרף לחברה בשנת 2005 ומילא בה תפקידים רבים. בשנת 2012 הוא מונה לסמנכ"ל המו"פ ומילא תפקיד מרכזי בתפנית האסטרטגית של החברה לכיוון אספקת פתרונות שלמים במקום מוצרים.

הולצמן הובא לחברה בנובמבר 2019 לאחר משבר שנגרם בין השאר על-ידי מלחמת הסחר בין ארצות הברית לסין. OTI מייצרת את המערכות שלה בסין, והמכסים הגבוהים שהטיל נשיא ארצות הברית דונאלד טראמפ על ייבוא מוצרים מסין לארצות הברית פגעו משמעותית בשולי הרווח של החברה. בעקבות כך, OTI החליטה להעביר באופן בהול את קו הייצור שלה מסין לפיליפינים.

חברת OTI מעסיקה כ-130 עובדים ומספקת מערכות אוטומטיות לתשלום לא מזומן, המיושמות בעיקר בתחנות דלק, רשתות מזון, קיוסקים, מכונות ממכר אוטומטיות וכן ובעמדות כירטוס של מערכות הסעת המונים. המערכות מבוססות על פרוטוקול תקשורת בטווח אפס (NFC), המאפשר לזהות באופן אלקטרוני את כרטיס התשלום ולבצע מיידית את העסקה. התגובה שלה למשבר היה ביצוע שינוי אסטרטגי ובניית פתרונות תשלום מלאים, כולל מתן שירותים במתכונת של Software as a Service.

במתכונת הזאת, הלקוח משלם תמורת רישוי ותמלוגים לפי מספר העסקאות שהוא מבצע במערכות. בשנת 2020 הסתכמו מכירותיה בכ-12.7 מיליון דולר בהשוואה ל-10.6 מיליון דולר ב-2019. במחצית הראשונה של 2021 הסתכמו מכירותיה בכ-5.9 מיליון דולר, בהשוואה למכירות בהיקף של כ-1.8 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2020.

טאואר מתכננת להיות קבלנית סיליקון פוטוניקס הראשונה בעולם

פורסם בתאריך נובמבר 4, 2021נובמבר 4, 2021 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: אבי שטרום, מנכ"ל חטיבת החיישנים בחברת טאואר סמיקונדקטור

השבוע דיווחה חברת טאואר סמיקונדקטור (Tower) על פיתוח תהליך ייצור נוסף בתחום הסיליקון פוטוניקס, שנעשה בשיתוף עם חברת Anello Photonics הקליפורנית. הפעם מדובר ביכולת לייצר מוליכי גלים באמצעות תהליך Silicon Nitride, אשר מעבירים אור באורך גל של 1550nm (המשמש ברוב מערכות התקשורת האופטית) בנתיבים מפותלים מאוד בתוך השבב (רדיוס כיפוף של פחות מ-1 מ"מ) ובהפסדים נמוכים מאוד (0.005dB/cm). למרות שלא מדובר בתהליך ייצור סיליקון פוטוניקס הראשון המפותח בטאואר, ההכרזה מבטאת התקדמות של החברה במימוש אסטרטגיית ייצור שאפתנית מאוד.

סיליקון פוטוניקס הוא אחד מהתחומים בעלי הצמיחה המהירה ביותר בתחום השבבים. להערכת חברת Emergen Research, הוא יצמח בשנים הקרובות בשיעור של כ-22.7% בשנה, ויגיע בשנת 2027 להיקף מכירות של כ-4.6 מיליארד דולר, בהשוואה למכירות של 980 מיליון דולר בשנת 2019. אלא שכדי שהתחום הזה יעמוד בתחזיות, יש צורך בשני תנאים מוקדמים: אבני בניין טכנולוגיות המאפשרות ליישם פתרונות מורכבים, ותשתית של שירותי ייצור המעניקה גישה לטכנולוגיה גם לחברות קטנות ובינוניות.

"התחום הזה גדל בקצב מטורף"

בשיחה עם Techtime, סיפר מנכ"ל חטיבת החיישנים בחברת טאואר, אבי שטרום, שאלה הנושאים שבהם מתמקדת כיום החברה: "האסטרטגיה ארוכת הטווח שלנו היא לבנות את טאואר כקבלנית הייצור (Foundry) הראשונה בתעשייה אשר מספקת שירותי ייצור מלאים בתחום הסיליקון פוטוניקס, באמצעות המפעל שלנו בניופורט ביץ', קליפורניה. במסגרת האסטרטגיה הזאת אנחנו מוסיפים כל הזמן אבני בניין נוספות כדי להגיע למצב שבו יש לנו את כל היכולת הנדרשות לממש את היעד של התעשייה: שבב אופטי מלא המאפשר לקשר בין המרכיב החשמלי והמרכיב האופטי באמצעות שני רכיבים בלבד – אופטי וחשמלי".

כיום התעשייה מתמודדת עם הקושי לייצר את הפתרונות הדרושים. התקשורת האופטית במרכזי נתונים ותשתיות טלקום מבוססת על שימוש במחברים יקרים מאוד ועדינים, אשר כוללים רכיבים דיסקרטיים נפרדים לאיפנון, לגילוי (פוטו דיודות), ליצירת אותות אופטיים (לייזרים) ועוד. "יש צורך ב-10 רכיבים שונים שהיום מיוצרים כרכיבים דיסקרטיים. המטרה היא להגיע למערכת-על-שבב, הכוללת את כל הרכיבים האלה. אנחנו מאמינים שהתחום הזה גדל בקצב מטורף ושולי הרווח בו גבוהים מאוד, מכיוון שהחסכון בעלויות הוא עצום. השוק מצפה לזה: ככל שיש יותר תקשורת אופטית במרכזי הנתונים, צריך רכיבים קטנים וצפופים יותר".

המטרה של כל התעשייה: SoC אופטי

עד היום הכריזה טאואר על הרבה אבני בניין בדרך להגשמת היעד: דיודת לייזר מבוססת סיליקון גרמניום העובדת באורך הגל של התקשורת האופטית, פוטו דיודות המשמשות לגילוי האותות והמרתן לאות חשמלי, מודולטורים, מוליכי גלים אופטיים מסוגים שונים, ועוד. שיתוף הפעולה עם Anello Photonics ממחיש את שיטת העבודה שלה. החברה האמריקאית פיתחה טכנולוגיה המאפשרת לייצר חיישני ג'ירוסקופ בתוך שבב (Silicon Photonic Optical Gyroscope) ולא באמצעות סיבים אופטיים.

אלא שלא היה תהליך שיכול היה לייצר אותם. חברת טאואר הבינה שהיא זקוקה לתהליך כזה כדי להמשיך במימוש אסטרטגיית הייצור שלה. לפני כשנה וחצי החלו שתי החברות בפיתוח משותף של תהליך הייצור, אשר הושלם כעת, ויהיה זמין ללקוחות החל מהרבעון הראשון 2022. "הקניין הרוחני שייך להם אולם יש לנו הסכם המאפשר לנו להשתמש בו גם לצרכים של לקוחות אחרים. פיתחנו עבורם את התהליך, והדבר העניק לנו אבן בניין גנרית נוספת".

הכנס הווירטואלי PCB DESIGN יתקיים ביום ג', 16 בנובמבר 2021

פורסם בתאריך נובמבר 4, 2021נובמבר 9, 2021 ע"י Techtime

הכנס השנתי למתכנני חומרה ואלקטרוניקה, PCB DESIGN Online Event, יתקיים השנה ביום ג', ה-16 בנובמבר 2021, במתכונת וירטואלית. הכנס מאורגן על-ידי חברת סיסטמטיקס. בכנס ייחשפו טכנולוגיות ופתרונות חדשניים לתכנון מעגלים אלקטרוניים מודפסים, טיפים ושיטות עבודה יעילות בתחום, וסיפורי לקוח מהארץ ומהעולם. תתקיים תחרות נושאת פרסים בין המשתתפים. הארוע נחשב לאחד מהמפגשים השנתיים הגדולים של מתכננים ועורכי מעגלים בישראל.

בין המרצים בכנס: שלומי זיגדון, מנהל מכללת טכנולוגיות – הייטק, אשר יעביר הרצאה בנושא המעבר מהסכימה לעריכה ויתן דגשים חשובים וצ'קליסטים לתהליך. בהם: אסטרטגיות למיקומים של מעגל אנלוגי, מעגל דיגיטלי ומעגל אותות מעורבים, תכנון סדר השכבות, מיקום טרמינציות וקבלים. הטכנולוג הראשי של קבוצת ניסטק, יבגני מכלין, יתן הרצאה בנושא PCB Stack-Up ויראה כיצד ראוי לבנות את סדר השכבות במעגל האלקטרוני: כמה שכבות לתכנן, באילו חומרי גלם להשתמש, כיצד בוחרים את העובי כל שכבה ומה הם השיקולים המשפיעים על הגדרות אלו.

רועי זיו, המשמש כמהנדס High-speed & RF בכיר בחברת Corning ומרצה בבית ספר Logtel. זיו יעביר הרצאה בנושא High-Speed Links ויציג שיטות מתקדמות ל-"פתיחת עיניים" באמצעות SerDes TX/RX Equalizers בקצבים גבוהים, ותכנון High-speed במישור התדר לעומת מישור הזמן. מנהל מוצר Altium Designer בחברת סיטמטיקס, בן מימון, ידגים את סביבת התכנון האחודה של תוכנת Altium Designer, המכילה את כל הכלים הנדרשים לתכנון ועריכת כרטיס מודפס, החל משלב הרעיון ועד לייצור, באמצעות מקור מידע אחד המתעדכן בזמן אמת ומקצר תהליכי עבודה.

להערכת המארגנים, בכנס צפויים להשתתף כמה מאות מתכנני ועורכי PCB מהחברות המובילות בשוק הישראלי. הכנס ייפתח בשעה 10:00 שעון ישראל. ההשתתפות בארוע אינה כרוכה בתשלום, אך מחייבת הרשמה מראש.

למידע נוסף והרשמה: PCB DESIGN Online Event

מהנדסות רפאל ממליצות לנשים להצטרף לתעשייה

פורסם בתאריך נובמבר 4, 2021פברואר 24, 2026 ע"י Techtime

בתמונה מלעלה: מהנדסות רפאל בכנס COMCAS

במסגרת ההשתתפות של חברת רפאל בכנס IEEE COMCAS 2021 שהתקיים השבוע, היא גם לקחה חלק במושב "נשים בהנדסה, מדע וטכנולוגיה" (Women in Engineering Session). סמנכ”לית המו”פ של רפאל, ד”ר אירית אידן, פתחה את המושב בהרצאת אורח שבה סיפרה על דרכה המקצועית ברפאל. לאחר מכן התקיים פאנל נשים העומדות בצמתים מרכזיים באקדמיה ובתעשייה, בהשתתפות שלוש מהנדסות מחברת רפאל, העוסקות בפיתוח אלגוריתמים ומערכות ביטחוניות מרכזיות של מדינת ישראל.

מעיין בת ה-23 מחיפה עובדת כמהנדסת אלגוריתמים בתחום התקשורת ברפאל :"אני רואה קוראת לכל אישה המתלבטת באילו לימודים לבחור – לא להסס וללכת ללימודי הנדסה. זה אפשרי". לאחרונה התראיינה ד"ר אירית אידן ל-Techtime וסיפרה על תפקידה כמנהלת המו"פ ברפאל:" התפקיד החשוב ביותר שלי הוא להתוות את הדרך, במטרה שגם בעוד 10-15 שנים רפאל תהיה חזקה טכנולוגית כמו שהיא כיום. מפת הדרכים שלנו כוללת טכנולוגיות מתקדמות כמו מחשוב, תקשורת מחשוב והצפנה קוונטיים, מערכות אוטונומיות, בינה מלאכותית, ייצור מיידי (Rapid Manufacturing) ועוד. אין הרבה ארגונים החושבים כל-כך רחוק".

הקריירה המקצועית שלה יוצאת דופן. אירית אידן למדה אלקטרוניקה בבי"ס אורט מוצקין, ובמהלך השירות הצבאי הייתה טכנאית הטילים הראשונה של חיל הים. לאחר מכן השירות היא למדה פיסיקה בטכניון, כולל לימודי תואר שני ושלישי באסטרופיסיקה, שבהם חקרה את מבנה הכוכבים עם התמקדות בשאלה מדוע כוכבים מתפוצצים. בשנת 2016 היא מונתה לתפקיד סמנכ"לית בכירה למו"פ שבמסגרתו היא אחראית על תוכניות המחקר והפיתוח של החברה ועל הקשר עם האקדמיה ועם גופי מחקר במשרד הביטחון.

חברת רפאל הינה מחברות ההייטק הגדולות והמתקדמות בישראל. בשנת 2020 הסתכמו מכירותיה בכ-2.75 מיליארד דולר, וכיום היא מעסיקה כ-8,000 עובדים, מאות סטודנטים ואלפי קבלני משנה מקומיים.

Intel Ignite הכריזה על 10 הסטארט-אפים שנבחרו למחזור החמישי

פורסם בתאריך נובמבר 4, 2021נובמבר 4, 2021 ע"י Techtime

[בתמונה: רני נחמיאס, מנכ"ל אינטל איגנייט בישראל]

Intel Ignite, תוכנית הצמיחה לחברות סטרט-אפ של אינטל, הכריזה על 10 הסטרטאפים שנבחרו עבור המחזור ה-5 של המרכז בתל אביב, שנמשך כ-12 שבועות. החברות מקבלות בתוכנית סיוע ממהנדסים של אינטל וגישה אל טכנולוגיה, מידע ולקשרים העסקיים של אינטל. 10 החברות נבחרו מתוך כ-220 חברות הגישו מועמדות למחזור הנוכחי.

הסטרטאפים הנבחרים מגיעים ממגוון תעשיות טכנולוגיות, כולל FinOps, DevOps, Edge AI, רפואה ואבטחה דיגיטלית, ונכון להיום כל אחת מהן גייסה בממוצע 5 מיליון דולר ויותר. CADY Solutions מפתחת טכנולוגי מבוססת בינה מלאכותית כד לבצע בדיקה ואימות אוטומטיים של סכמות חשמליות. ClairLabs פיתחה טכנולוגיית אוקסימטר חדשנית לניטור חולים מרחוק ללא מגע חדשנית. DeepAI מציעה טכנולוגיה פורצת דרך המאפשרת לימוד מעמיק במזעור העלות והכוח של מערכות נוכחיות מבוססות שבבים גרפיים, לטובת בינה מלאכותית בקצה שהינה מהירה, מאובטחת וברת התאמה לגודל. Echo 3D פיתחה פלטפורמת ענן עבור יישומי, משחקי ותכני תלת ממד/מציאות רבודה/מציאות וירטואלית. Exodigo מבצעת מיפוי תת קרקעי לא פולשני.

Finout פיתחה פלטפורמה לצפייה בעלויות הענן בשירות עצמי, והיא משלבת מדדים עסקיים עם עלות, ומחלקת אותה לפי לקוחות, תכונות ומדדי יחידה לקבלת החלטות עסקיות באופן בריא יותר. Heliosphere היא פלטפורמת מוכנות לייצור עבור אפליקציות ענן טבעיות ואפליקציות מבוזרות. HyperSpace מציעה אלגוריתמי לימוד מכונה עתירי ביצועים המעצימים תחזיות בזמן אמת. Illumex מציעה קטלוג נתונים פעיל שעוזר לחברות להשתמש בנכסי הדאטה שלהן באופן חכם ומהיר יותר. Oxeye מבצעת בדיקות אבטחה עבור אפליקציות ענן טבעיות.

האזינו לשיחה עם מנהל Intel Ignite צחי וייספלד, מתוך תוכנית הפודקאסט שלנו שעלתה במאי 2020:

ננו דיימנשן רוכשת את Essemtec תמורת 24.8 מיליון דולר

פורסם בתאריך נובמבר 4, 2021נובמבר 4, 2021 ע"י Techtime

חברת ננו דיימנשן (Nano Dimension) מנס ציונה חתמה על הסכם לרכישת חברת Essemtec AG השוויצרית, אשר מייצרת מכונות השמת SMT לתעשיית הייצור האלקטרוני (בתמונה למעלה), תמורת כ-24.8 מיליון דולר. העיסקה מורכבת ממרכיב מזומן ומרכיב תשלומים: עם סגירת העיסקה ננו דיימנשן תשלם 15.1 מיליון דולר במזומן, ולאחר מכן תוסיף סכום של עד 9.7 מיליון דולר לאורך 14 חודשים, בהתאם לעמידה באבני דרך. במהלך שנת 2020 הסתכמו מכירות אסמטק בכ-17.2 מיליון דולר. בשמונת החודשים הראשונים של 2021 הן הסתכמו בכ-15.4 מיליון דולר.

מנכ"ל אסמטק, פרנץ-קסאוור שטרובי, אמר שלאחר הרכישה ימוזגו הצוותים של שתי החברות. "לשילוב בין הטכנולוגיות של אסמטק ושל ננו דיימנשן צפויה להיות השפעה עצומה על עולם הייצור האלקטרוני". יו"ר ומנכ"ל ננו דיימנשן, יואב שטרן, אמר שהעובדים של אסמטק ימשיכו לפעול תחת ההנהלה הנוכחית. שטרן: "המוצרים של אסמטק תואמים לפרופיל הלקוחות שאנחנו משרתים". בשלב הראשון, המיזוג מתבטא בהרחבת שוקי היעד: אסמטק חזקה מאוד באירופה, וננו דיימנשן חזקה בשוק האמריקאי.

לאחר המיזוג, כל קווי המוצר ישווקו גם בארה"ב וגם באירופה, אלא שיש לעיסקה הזאת יעד אסטרטגי ארוך טווח: בניית רשת הייצור המבוזר שננו דיימנשן מתכננת. "היעד של העיסקה הוא למזג את טכנולוגיות הייצור האלקטרוני של אסמטק, עם טכנולוגיות הדפסת המעגלים האלקטרוניים של ננו דיימשן. במקביל, נשלב במערכות של אסמטק את יכולות הבינה המלאכותית שקיבלנו בעקבות רכישת חברת DeepCube הישראלית (אפריל 2021). הדבר גם ישפר את הביצועים של מערכות אסמטק וגם יסייע בשילוב שלהן עם מערכות הדפסת המעגלים האלקטרוניים שלנו".

750 מיליון דולר פנויים לצורך בניית הרשת המבוזרת

לאחר עסקת דיפקיוב, הסביר שטרן שהמטרה היא להשתמש בטכנולוגיית הבינה המלאכותית שנרכשה כדי להציע לתעשיית ייצור המעגלים המודפסים מודל חדש של "מפעל ייצור דיגיטלי מבוזר". מדובר בפלטפורמה וירטואלית, שבה כל מדפסת תלת-מימד (או מכונת Pick and Place), היא אבזר-קצה של הרשת. במודל הזה, הטכנולוגיה של דיפקיוב תשמש כמוח המנהל את הרשת ומפעיל את אבזרי הקצה אשר יבצעו את הייצור בפועל. "חזון התעשייה החכמה של ננו-דיימנשן הוא שניתן יהיה לנהל במתכונת דיגיטלית את מלאי הרכיבים האלקטרוניים, ולהדפיס אותם מתי שצריך, היכן שצריך ובכמות שצריך".

עסקת אסמטק מאפשרת לננו דיינשן להוסיף לרשת הזאת גם את מרכיב השמת הרכיבים במעגל. בשנה האחרונה גייסה ננו דיימנשן כ-1.5 מיליארד דולר בשוק ההון, והיא מתכננת להקדיש כ-750 מיליון דולר מתוכם כדי לבצע סדרה של רכישות ולהקים את רשת הייצור המבוזר העתידית. היא כבר החלה בצעדים הראשונים של מימוש הרעיון: בחודש יולי 2021 היא הקימה חברה משותפת עם הנסלוט (Hensoldt) הגרמנית, אשר מתמחה בייצור רכיבים אלקטרוניים ליישומים צבאיים. החברה החדשה, J.A.M.E.S, פועלת מהעיר טאופקירכן (Taufkirchen), מקום מושבו של מטה הנסולט. היא תשמש כלשכת שירות מקוונת להדפסת אבות-טיפוס של רכיבים אלקטרוניים על-בסיס מדפסות DragonFly של ננו דיימנשן, המבצעות ייצור מיידי של מעגלים מודפסים בטכנולוגיית 3D.

התעשייה האווירית פיתחה תחנת בקרת לוויינים מבוססת-ענן

פורסם בתאריך נובמבר 3, 2021נובמבר 3, 2021 ע"י Techtime

התעשייה האווירית (IAI) הכריזה על השלמת הפיתוח של תחנת שליטה ובקרה לוויינית Blue Sphere, המבוססת על תפישה חדשה של תחנת בקרה וירטואלית מבוססת-ענן. הפעלת התחנה באמצעות הענן מגדילה את הזמינות של הלוויין ומשחררת את המפעילים מהתלות ב"זמני החליפה" של הלוויין מעל אנטנת תחנת הבקרה (satellite passing time). הלוויין יכול לשדר את המידע אל כל תחנת קרקע לוויינית זמינה שמעליה הוא חולף, בכל מקום בעולם, וממנה המידע מגיע ישירות אל הענן.

הלוויין יכול לשדר את המידע הנאסף באמצעותו אל ענן ובכך לאפשר לתחנת הקרקע "להעביר" או "למשוך" את המידע מיידית וללא תלות בתחנות קליטה הממוקמות באזורים שונים על גבי כדור הארץ. מדובר בקונספט ייחודי שגובש בחברה, אשר פותח בהליך מהיר במרכז החדשנות של התעשייה האווירית (IAI Innovation Center), בשיתוף עם מאיץ התעופה והחלל הבינלאומי Starburst.

מנהל מפעל חלל בתע"א, שלומי סודרי, אמר שמערכת Blue Sphere הופכת את הלוויינים לזמינים 24/7. "הקונספט הוכח ובימים אלו אנו מפתחים גרסה מתקדמת של תחנת הקרקע עבור לקוחותינו בעולם".

מיני-לוויין תקשורת מסוג חדש

תחנת הבקרה הווירטואלית תוצג בהמשך החודש בסלון האווירי הערבי שיתקיים בדובאי ב-14-18 בנובמבר 2021. בשבוע שעבר חשפה התעשייה האווירית בקונגרס החלל בדובאי את המיני-לוויין תקשורת החדש, Mini Communication-Satellite – MCS. לוויין MCS כולל מטעד תקשורת דיגיטלי וארכיטקטורת תוכנה המאפשרים טעינת אפליקציות מהקרקע לחלל, במהלך שהותו בחלל, כדי לשנות את המשימה בהתאם לצורכי התקשורת המשתנים.

הלוויין מתוכנן לפעול במשך 14 שנים. הוא שוקל 650 ק"ג בעת השיגור וכולל מטעד תקשורת במשקל של כ-200 ק"ג. בשל משקלו הנמוך יחסית, הלוויין מותאם לשיגור בשילוב לוויינים אחרים ובכך מוזלת משמעותית עלות השיגור. לדברי סודרי, הלוויין מספק "טכנולוגיית חלל עילית למדינות ולמפעילי תקשורת שלא זקוקים ללוויין תקשורת גדול. המיני-לוויין MCS מהווה נישה חדשה בעולם לווייני התקשורת".

הלוויין מתבסס על יכולות שפותחו עבור פרוייקט "דרור 1". בתחילת 2020 ביקשה ממשלת ישראל מהתעשייה האווירית לפתח ולבנות את הלוויין דרור 1 כדי שיהיה לוויין התקשורת הבא של מדינת ישראל. חטיבת מערכות טילים וחלל של התעשייה האווירית אחראית על פיתוח מערכות הגנה אווירית, בהן: חץ 2, חץ 3, ברק 8, לווייני תצפית, לווייני תקשורת, ננו-לוויינים ומשגרי לוויינים.

סיליקום זכתה בנצחון תכנון בהיקף 30 מיליון דולר

פורסם בתאריך נובמבר 2, 2021 ע"י Techtime

חברת סיליקום (Silicom) מכפר-סבא קיבלה מלקוח בצפון אמריקה הזמנה בהיקף של 30 מיליון דולר לאספקת מערכת Edge Smart Platform שהותאמה לצורכי הלקוח. המוצרים יימסרו ללקוח במהלך 2022. החברה דיווחה שמדובר במוצר אשר עשוי להביא להזמנות שנתיות בהיקף של כ-50 מיליון דולר, מרגע שהייצור והפריסה של המערכות החדשות יגיעו לשלב יציב. בעקבות ההודעה זינקה מניית סיליקום בנסד"ק בכ-10% והיא נסחרת כעת לפי שווי שוק של כ-320 מיליון דולר.

מנכ"ל סיליקום, שייקה אורבך, גילה שבהזמנה המקורית של הלקוח לפני כשנה הוא ביקש פלטפורמה סטנדרטית, אולם במסגרת עבודת ההתאמה המשותפת התבררו צרכים נוספים, והיקף ההזמנה צמח עשרה. לדבריו, אחד מהשיקולים של הלקוח היה זמני האספקה. "לאור האופי הבלתי צפוי של משבר הרכיבים והצורך של הלקוח לבצע פריסה מהירה של המערכות, אנחנו מאמינים שהיכולת שלנו לעמוד בלוחות הזמנים מילאה תפקיד חשוב בזכייה בפרוייקט הזה".

נצחון התכנון קשור ככל הנראה לקשרים האסטרטגיים של סיליקום עם חברת אינטל, אשר מסייעת לסילקום להתמודד עם המחסור ברכיבים המקשה כיום על כל מגזרי התעשייה. פלטפורמת Edge Smart הושקה במאי 2019 כשהיא מבוססת על רכיבי FPGA של אינטל ועל מעבדי Xeon של אינטל. בשיחת הוועידה עם משקיעים בחודש אוגוסט 2021, סיפר אורבך שהעיכובים בשרשרת האספקה מאיטים את צמיחת החברה. יחד עם זאת הוא אמר ששיתוף הפעולה עם אינטל מצמצם את השפעת המחסור. "הקשרים ההדוקים עם אינטל מסייעים לנו להבטיח אספקה של רכיבים מרכזיים. בנוסף, הרבה פרוייקטים מגיעים אלינו דרך אינטל".

אסטרטגיית הייצור של רד עמדה במבחן המחסור ברכיבים

פורסם בתאריך נובמבר 2, 2021נובמבר 2, 2021 ע"י Techtime

אסטרטגיית הייצור הייחודית של חברת רד (Rad) לא רק שהעניקה לה מטריית הגנה בעידן הקורונה והמחסור ברכיבים – אלא שהצליחה אפילו להגדיל את מכירות החברה על חשבון המתחרים. כך גילה סמנכ"ל השיווק של החברה, אילן טבת, בראיון ל-Techtime. במהלך 40 שנותיה (רד נוסדה על-ידי האחים יהודה וזהר זיסאפל ב-1981) גיבשה רד אסטרטגיית ייצור ייחודית שלפיה היא מייצרת בעצמה את כל המוצרים בקו הייצור הפועל מהר חוצבים בירושלים, אשר פועל תמיד בתפוקה מלאה. שאר הייצור מועבר לקבלני משנה באתרים שונים בארץ ובעולם.

לרוב, תמהיל הייצור הוא כ-40% ייצור עצמי בישראל וכ-60% ייצור אצל קבלני משנה. טבת: "גם הייצור בחוץ מסתיים בסוף אצלנו: הקבלן שולח אלינו את המוצר ואנחנו מבצעים עליו הרכבות נוספות ושולחים אותו ללקוח. המודל הזה מעניק לנו גמישות תפעולית רבה מאוד מכיוון שלמוצרים שלנו יש הרבה מאוד גרסאות, והייצור בחוץ הוא כדאי בעיקר כאשר יש לך מוצר אחיד המיוצר בכמויות גדולות, אבל אנחנו חברת High Mix Low Volume".

כיצד המודל מתפקד בעידן המחסור ברכיבים?

"בזכות הייצור העצמי אנחנו שומרים על קשרים קרובים מאוד עם ספקי הרכיבים. לכן כשהגיע עידן הקורונה יכולנו לזהות בשלב מוקדם מאוד את המשבר המתפתח בשוק הרכיבים, עוד לפני שהוא הגיע למימדים גדולים, ולהצטייד בכמות מלאי גדולה מאוד שתספיק לנו למספר שנים קדימה. בזכות המלאי הזה אנחנו מצליחים לעמוד בזמני אספקה. כעת אנחנו מתחרים על מכרז גדול באירופה שבו המתחרים מתחייבים לזמני אספקה של 20 שבועות, כאשר אנחנו מתחייבים על זמני אספקה של 4-8 שבועות".

תשתית הייצור היא גדולה במונחים ישראלים וכוללת 200 עובדי ייצור ותפעול מתוך 600 העובדים בחברה. בעבר היא אפילו שקלה לספק שירותי ייצור. "רוב המתחרים שלנו עובדים עם קבלני ייצור המצטיידים ברכיבים לפי תחזיות של הלקוחות. התוצאה היא שקיבלנו יתרון תחרותי משמעותי בשנה וחצי האחרונות, שבזכותו צמחו המכירות שלנו בכ-10%, לצד גידול של כ-20% בהזמנות".

הפעילות העיקרית של חברת רד היא ייצור ואספקת פתרונות גישה לרשתות טלקום המבוססים ברובם על מתגי איתרנט ברמת הטלקום, אשר אחראים לכ60% מהמכירות. הלקוחות של המוצרים האלה הן בעיקר ספקיות תקשורת אשר מתקינות אותם בבית הלקוח (עסקים ומתקני תשתית) כדי לספק שירותי תקשורת ברמת שירות (SLA) גבוהה. כ-30% מהלקוחות בשוק הזה הם לקוחות עסקיים וחברות תשתית (תחבורה, מים, ממשלה) אשר מעדיפים לבנות בעצמם את רשתות הגישה הארגוניות. לרוב באמצעות קבלני אינטגרציה (כמו בינת בישראל).

"לפני כחודשיים ביצענו סקר בקרב 100 ספקי תקשורת וגילינו שרובם מדווחים שתהליך החיבור של אתר עסקי או תעשייתי אל הרשת של הלקוח נמשך לפחות חודשיים, מכיוון שיש צורך בהתקנת תשתיות, חיבור סיבים אופטיים, קבלת אישורים וכדומה. לדעתנו זהו סיכון עצום. ספקית התקשורת מפסידה חודשיים של הכנסות, וקיימת האפשרות שהלקוח לא יסכים להמתין ויחליט לעבור לספק אחר. המוצרים שלנו מאפשרים מתן פתרון תקשורת מיידי. הם כוללים מודם סלולרי המאפשר לחבר מייד את הסניף אל הרשת ולהתחיל לספק שירות, אפילו מוגבל, עד להשלמת הקמת הקו האופטי".

רד נכנסת לעולם ה-IoT במגזרי התשתיות

לאחרונה החברה החלה לפעול בתחום ה-IoT, אשר צפוי להערכתה לצמוח ולהיות אחד ממנועי הצמיחה הגדולים שלה. "פיתחנו את משפחת רכזות Secflow אשר יודעות לאסוף נתונים מהרבה אבזרים שונים במפעל או בתחנת הכוח, אשר זקוקים לניטור במרכז השליטה והבקרה, ולהעביר אותם אל היישום הארגוני בענן. זהו מוצר מוקשח ומאובטח המותאם לעבודה בסביבות תובעניות קשות. הוא כולל יכולות עיבוד בקצה הרשת, וניתן לשלב בו קונטיינרים של אחרים. יש לנו למשל קונטיינר שהוא PLC מלא, ממיר פרוטוקולים, קונטיינר LORA ועוד.

"השוק הזה שונה מאוד משוק הטלקום: יש בו הרבה מאוד לקוחות והרבה מגזרים אנכיים. אנחנו נכנסים אליו בהדרגה. בתחילה בתשתיות כמו חשמל, מים, נפט וגאז, ובהמשך נתרחב לתחומים נוספים. אנחנו עובדים במודל עסקי של שותפים: חברות אינטגרציה כמו בינת הן הזרוע הארוכה שלנו שפותחת לנו דלתות ומביאה פתרונות אל הוורטיקלים. כרגע ההאתגר השיווקי המרכזי שלנו הוא למתג את רד כחברה מובילה בתחום".

האזינו לשיחה עם אילן טבת מרד, מתוך תוכנית הפודקאסט שלנו שעלתה בינואר 2021:

רפאל והתע"א ישתתפו בסלון האווירי הערבי

פורסם בתאריך נובמבר 2, 2021נובמבר 3, 2021 ע"י Techtime

לראשונה בתולדות התעשייה הביטחונית בארץ, חברות ישראליות ישתתפו בסלון האווירי בדובאי אשר קיבל את הכינוי "הסלון האווירי הערבי". התעשייה האווירית וחברת רפאל (Rafael) הודיעו שהן ישתתפו בארוע שיתקיים בדובאי ב-14-18 נובמבר 2021. למעשה הן היו אמורות להשתתף בסלון בשנת 2020, אולם הוא בוטל עקב הקורונה. רפאל תקי ביתן גדול (בתמונה למעלה) שבו היא תציג את מערכות הדגל שלה, בהן מערכות חדשות מאוד המשלבות יכולות בינה מלאכותית. התעשייה האווירית תציג מערכות תעופה אזרחית, חלל, מטוסי משימה ומודיעין ועוד.

מנכ"ל התעשייה האווירית, בועז לוי, אמר שהתעשייה האווירית רואה במדינות המפרץ שותפות מלאות לתחומי העשייה של החברה, "ולפיתוח טכנולוגיות חדשניות ומתקדמות שיסייעו בשמירה על הביטחון והכלכלה במזרח התיכון כולו. בשנה האחרונה נחתמו שיתופי פעולה בתחומי העשייה של החברה, ובהם הקמת מרכז הסבות למטוסים עם איתיחאד, הסכם תחזוקה עם גאלף אייר ועוד.

מנכ"ל רפאל, אלוף (מיל.) יואב הר-אבן, אמר שרפאל שמחה לבחון הזדמנויות למהלכים עסקיים עם העולם הערבי. "פתיחת צירים עסקיים עם העולם הערבי תביא לפריחה וצמיחה משני הצדדים״. התערוכה מתקיימת אחת לשנתיים מאז שנת 1986. בשנים האחרונות היא הרחיבה את תחומי הכיסוי שלה ונחשבת כיום לתערוכה הביטחונית הגדולה ביותר במזרח התיכון. כיום היא כבר נחשבת לארוע בינלאומי אשר משתתפות בו כ-1,200 חברות תעופה וביטחון מכל העולם.

תרומה לקופת המדינה

רפאל תציג בביתן שלה את מערכות הדגל המוכרות של החברה: מערכות הגנה אווירית, פצצות אוויר-קרקע מדויקות ממשפחת SPICE, טילי קרקע-אוויר ממשפחת SPYDER, מערכת ההגנה בפני רחפנים Drone Dome. היא גם תביא לתערוכה את מערכת השליטה והבקרה Imilite לאיסוף, עיבוד והפצת מודיעין חזותי, מערכת התקשורת הקרבית BNET, המטעדים האלקטרו-אופטיים המוטסים Litening, המטעדים המוטסים הכוללים גם מכ"ם מדגם Reccelite.

בתחום החלל תוצג מערכת LITESAT, המורכבת ממיקרו-לוויינים אשר פועלים יחדיו בשילוב עם מערכת בקרה קרקעית. רפאל היא מהחברות הביטחוניות הגדולות בארץ. בשנת 2020 הסתכמו מכירותיה בכ-2.75 מיליארד דולר, עם רווח נקי של 94 מיליון דולר וצבר הזמנות של 2.29 מיליארד דולר. היא נחשבת למעסיק התעשייתי הגדול ביותר בצפון הארץ, עם כ-8,000 עובדים באופן ישיר ועוד כ-20 אלף בתי-אב באופן עקיף. רפאל נמצאת בבעלות המדינה ומעבירה בכל שנה 50% מרווחיה לקופת האוצר.

IMI מדווחת על צמיחה במכירות למרות קשיים בשרשרת האספקה

פורסם בתאריך נובמבר 1, 2021נובמבר 1, 2021 ע"י Techtime

קבלנית הייצור הפיליפינית Integrated Micro-Electronics – IMI דיווחה על צמיחה של 4% במכירות ברבעון השלישי 2021, להיקף של 326 מיליון דולר. בסך הכל, מכירות החברה בתשעת החודשים הראשונים של 2021 הסתכמו בכ-973 מיליון דולר. "אנחנו רואים דרישה חזקה מהלקוחות וממשיכים לזכות בפרוייקטי ייצור, אולם המחסור המתמשך ברכיבים וההגבלות הממשלתיות מעכבות את ההתאוששות של ספקים מרכזיים בתעשייה", הסביר נשיא IMI, ג'רום טאן. "בדיוק כשהתחלנו לראות סימנים ראשונים להתייצבות שרשרת האספקה, הופיעה גרסת דלתא של הקורונה במרכזים הגדולים לייצור שבבים, ובלמה את ההתאוששות".

להערכת החברה, הצפיפות בנמלים והמחסור במכולות גרמו עלייה במחירי התובלה, אשר פגעו בריווחיות החברה ולכן היא דיווחה על הפסד נטו של 5.3 מיליון דולר בשלושת הרבעונים האחרונים. "אנחנו עובדים בשיתוף פעולה הדוק עם הלקוחות כדי להתמודד ביחד עם התנאים המאתגרים האלה. להערכתנו התעשייה תחווה התאוששות איטית במהלך 2022".

לאחרונה החברה דיווחה שהמחסור ברכיבים, בעיקר שבבים, גרם לעיכוב באספקת הרכיבים לקו הייצור, אשר מתבטא בין השאר בהגדלת צבר ההזמנות של החברה. כעת טאן מעריך, שהחברה תעמוד בכל התחייבויותיה עד לשנת 2022. חברת IMI מעסיקה קרוב ל-16,000 עובדים בארה"ב ,בריטניה, גרמניה, יפן, מקסיקו, סין, סרביה, בולגריה, צ'כיה ובפיליפינים.

חברת IMI מחזיקה בבעלותה המלאה שתי חברות בנות שהיא רכשה באירופה: חברת STI Limited הבריטית המייצרת פתרונות RF, וחברת VIA optronics הגרמנית המייצרת פתרונות תצוגה. לאחרונה דיווחה VIA על הקמת קו ייצור ללוחות מחוונים של מכונית אמריקאית, אשר פועל בקמפוס החברה בנירנברג ומייצר 10,000 יחידות בחודש.

לאתר החברה: www.global-imi.com

מנהל משרד IMI בישראל: דוד מהל, [email protected]

המנוע החשמלי של EVR נכנס לבדיקות ב-15 חברות רכב

פורסם בתאריך נובמבר 1, 2021נובמבר 4, 2021 ע"י Techtime

חברת EVR Motors מפתח תקווה דיווחה היום (ב') ש-15 יצרני רכב וספקיות מובילות בתחום הרכב (Tier 1) מתשע מדינות באסיה ובאירופה יתחילו בקרוב בסדרת ניסויים של המנוע החשמלי שהיא פיתחה. החברה תבצע התאמות במנועים בהתאם לדרישת כל לקוח, ותאפשר להם לקבל מנועים בייצור עצמי או לרכוש את המנועים ממנה, לאחר שהם יורכבו בקו הייצור שהיא מקימה כעת בארץ, אשר מתוכנן להתחיל לפעול במחצית השנייה של 2022.

לפני כארבעה חודשים החברה חשפה מנוע חשמלי מסוג חדש (TSRF), המאפשר לשפר את הביצועים ולהפחית את המשקל בהשוואה למנועים חשמליים סטנדרטיים. המנוע מבוסס על שיפור במבנה של מנועי שטף מגנטי רדיאלי (Radial Flux Permanent Magnet) המוכרים לתעשייה. במנועים האלה המרכיב הנייח (Stator) מורכב מסדרת אלקטרו-מגנטים המייצרים שדות מגנטיים הנעים בתנועה היקפית מסביב למנוע. השטף המגנטי שלהם ניצב לציר המסתובב (Rotor) ומפעיל כוחות משיכה ודחייה על מגנטים קבועים המצויים ברוטור, אשר גורמים למנוע להסתובב.

התעשייה זקוקה לסוג חדש של מנועים

במבנה החדש שהחברה פיתחה (מוגן בפטנטים רשומים בארה"ב, באירופה, בסין ובישראל), נעשה שימוש בסלילים אלקטרו-מגנטיים במבנה המשפר את פיזור השטף המגנטי ומקטין את הפסדי האנרגיה במנוע. החברה ביצעה שיפורים נוספים: שימוש במגנטים מחומרים מיוחדים (Soft Magnetic Composites), שיפורים מבניים המפשטים את תהליך הייצור, דוגמת שימוש בסלילים מוכנים מראש המותקנים רק בשלבי ההרכבה הסופיים, ועוד.

טכנולוגיית TSRF של החברה מתאימה למגוון רחב של הספקים ומומנטים בטווח מתחים בין 48 וולט ל-800 וולט, ומאפשרת להתאים מנוע קטן, קל וחזק למרבית אמצעי התחבורה. מנכ"ל EVR Motors, עפר דורון, אמר שיצרני המכוניות מעוניינים במנועים חשמליים קטנים, קלים, זולים ובעלי הספק, נצילות וגמישות גבוהים. "וזה בדיוק מה שאנחנו מספקים". המנועים הראשונים של EVR הם מנועי 48/96 וולט מקוררי-אוויר ומוגנים נגד מים. הם מיועדים לכלי-רכב חשמליים דו-גלגליים או תלת-גלגליים. המנועים האלה בעלי הספק של 17kW, מומנט של 40Nm, משקל של 9 ק"ג ונפח של 2.7 ליטרים בלבד.

היערכות לגיוס הון

כיום החברה מפתחת גרסה מקוררת מים של מנוע חשמלי בהספק של 35kW, מנוע 7kW-9kW במשקל 6.5 ק"ג לרכב דו-גלגלי, ומנוע 400 וולט מקורר-מים למכוניות ולמשאיות קלות. חברת EVR Motors הוקמה על-ידי הנשיא ומנהל התפעול אלי רוזינסקי, הטכנולוג הראשי ויקטור כסלו וסמנכ"ל המו"פ רוסלאן שבינסקי. יו"ר החברה הוא אופיר שוהם, לשעבר ראש מפא"ת במשרד הביטחון וכיום מנהל את השקעות ההייטק של מריוס נכט (אשר השקיע בחברה).

המנכ"ל עופר דורון הגיע לחברה מהתעשייה האווירית, שבה שימש כמנהל מפעל חלל והוביל את צוות התעשיה האווירית שתכנן ובנה את החללית "בראשית". עד היום החברה גייסה הון בהיקף של 8 מיליון דולר בהובלת מריוס נכט ובהשתתפות Teramips Technologies וקרן SIBF. כיום החברה מעסיקה כ-40 עובדים ונערכת לגיוס הון נוסף המיועד לממן את הרחבת הייצור והבאת המנועים שלה למגזרי שוק נוספים.

סבב מינויים במארוול ישראל

פורסם בתאריך נובמבר 1, 2021 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: יוסי שושני (מימין) וערן חרותי

חברת מארוול (Marvell) הודיעה על סבב מינויים במרכז הפיתוח הישראלי של החברה: ערן חרותי קודם לתפקיד סגן נשיא VLSI R&D, ויוסי שושני קודם לתפקיד סגן נשיא Product R&D בחטיבת המתגים במארוול. חרותי, 45, החל לעבוד במארוול לפני כ-21 שנה בהיותו סטודנט בשנה הרביעית ללימודיו. בתפקידו האחרון שימש כ-Corporate PMO, במטה החברה בארה"ב. תפקיד הכולל השפעה על תהליכי הפיתוח של הפרויקטים בכל מארוול, שילוב של החברות הנרכשות בתוך החברה ועוד. ערן בעל תואר ראשון בהנדסת חשמל ומדעי המחשב ותואר שני במנהל עסקים, שניהם מאוניברסיטת תל-אביב.

יוסי שושני, 48, החל לעבוד במארוול לפני כ-4 שנים. בתפקידו האחרון שימש דירקטור בכיר להנדסה (Product R&D) בחטיבת המתגים במארוול, האחראית למוצרי התוכנה והחומרה של החטיבה. בעבר, עבד באינטל כמנהל תוכניות הנדסה ותפקידי פיתוח וניהול VLSI. שושני הוא בעל תואר ראשון בהנדסת אלקטרוניקה ותואר שני במנהל עסקים, שניהם מאוניברסיטת תל-אביב.

מנכ"ל מארוול ישראל, גיא אזרד, אמר שמרכז הפיתוח הישראלי הוא אחד מהעוגנים החשובים של החברה העולמית. "מנהלים בכירים מישראל ממלאים תפקידי ניהול גלובליים מובילים, בהם נועם מזרחי כ-CTO של מארוול העולמית, יניב קופלמן כ-CTO של חטיבת המתגים ועוד". חברת מארוול נחשבת לאחת מהחברות המובילות בתחום שבבי תקשורת, אחסון ומחשוב, ומפעילה שני מרכזי פיתוח מרכזיים בישראל, בפתח תקווה וביוקנעם.

מארוול ישראל היא בין חברות השבבים ללא מפעל (Fabless) מהגדולות בארץ ומעסיקה כ-1,000 עובדים. המרכז הישראלי מוביל את פיתוח השבבים בתחומי ליבה של החברה העולמית, כמו רשתות (Networking), מיתוג (Switching) במרכזי נתונים וענן, ופיתוח מערכות מוכללות (SoC) למגוון יישומים.

לאחרונה הכריזה מארוול ישראל על השלמת הפיתוח של מעבד ה-DPU החדש של החברה, OCTEON 10, ומתגי PRESTERA עבור תחנות בסיס של רשתות הדור החמישי (G5). החברה כבר החלה לספק רכיבים ראשונים ללקוחות. הרכיבים החדשים מכניסים את מרכז הפיתוח הישראלי לעולם ה-5 ננומטר. הם ייוצרו ייוצרו בתהליך 5 ננומטר של חברת TSMC הטאיוואנית.

מרכז נתונים אוטומטי: ג'וניפר השיקה את Apstra 4.0

פורסם בתאריך נובמבר 1, 2021נובמבר 3, 2021 ע"י Techtime

חברת ג'וניפר נטוורקס (Juniper Networks) השיקה בישראל את מערכת הניהול האוטומטית של מרכזי נתונים, Apstra 4.0, במסגרת אסטרטגיית הבינה המלאכותית של החברה. בחודש ינואר 2021 היא רכשה את חברת Apstra, אשר פיתחה טכנולוגיה לניהול רשת אוטונומי מוכוון מטרה (intent-based networking). העיסקה בוצעה במסגרת אסטרטגיית רשת התקשורת האוטונומית שעליה הכריזה ג'וניפר בסוף 2019, בעקבות רכישת חברת Mist באמצע 2019.

מנכ"ל ג'וניפר ישראל, איציק מלכה (בתמונה למעלה), הסביר שניהול מוכוון מטרה הוא מושג חדש בתחום מרכזי הנתונים ומאפשר לגשר בין הארכיטקט לבין המתפעלים של מרכז הנתונים. "הרבה מאוד מרכזי נתונים עדיין מתנהלים בצורה ידנית. מערכות מוכוונות מטרה מאפשרות להגדיר את היעדים של הרשת, כולל יעדים עסקיים, וכל השאר מתבצע אוטומטית. החלק המרכזי בפתרון טמון ביכולת להבין מה מתחולל ברשת התקשורת. מערכת Apstra מקבלת את הפרמטרים של הרשת, שהוגדרו על-ידי המשתמש, ומתרגמת אותם למערך של קישורים בין המתגים לבין השרתים במרכז התקשורת".

בעקבות העסקאות האחרונות שינתה ג'וניפר את הגדרת המשימה שלה וכיום היא מגדירה את עצמה כספקית פתרונות רשת מוכווני בינה מלאכותית (AI-driven networks). ברבעון השלישי של 2021 הסתכמו מכירותיה בכ-1.19 מיליארד דולר. תחזית המכירות לרבעון האחרון של 2021 היא 1.26 מיליארד דולר. בשיחת הוועידה עם משקיעים בשבוע שעבר, אמר המנכ"ל רמי רחים שהמכירות של מוצרי ה-AI של החברה צמחו בשיעור שנתי של 35% ולהערכתו הם יתרמו לצמיחה שנתית כוללת בשיעור של 5%-9%.

בחודש האחרון חשפה ג'וניפר את סדרת המתגים החדשה QFX5700 המיועדים להתמודד עם עומסים כבדים בענן. המתגים החדשים בעלי יכולות מדרג לפי צמיחה (scale-as-you-grow), משלבים מארג IP ומופיעים בפלטפורמה מודולרית.

וובינר סינופסיס לתכנון שיתופי של שבבים יתקיים ב-10 לנובמבר

פורסם בתאריך אוקטובר 31, 2021 ע"י Techtime

ביום ד', ה-10 בנובמבר 2021, תקיים חברת סינופסיס (Synopsys) וובינר בתחום התכנון השיתופי של שבבים חדשים שבו משתתפים גם צוותי הפיתוח של המעגלים וגם צוותי הפיתוח של פריסת השבב המלא (Layout). שיתוף הפעולה בין הצוותים חיוני כדי להבטיח עמידה ביעדים החשמליים של המרכיבים האנלוגיים בשבב. הארוע, Enabling Effective Design & Layout Collaboration for Next Generation Analog and Mixed-Signal Designs, יתקיים במתכונת מקוונת בשעה 17:00 לפי שעון ישראל. ההדרכה תועבר על-ידי חברת סינופסיס ועל-ידי חברת Cliosoft.

Cliosoft and Synopsys will present the best practices that leading design teams are deploying to keep the communication flowing – especially in this time of remote work. Attendees will gain insights on:

How to achieve effective design/layout collaboration to reduce the number of iterations, and shorten time to analog design closure, and Cliosoft SOS and Synopsys Custom Design Platform as a unified solution for full flow analog and mixed-signal design.

למידע נוסף ורישום: Effective Design & Layout Collaboration

Speakers:

Karim Khalfan, Vice President of Applications Engineering, Cliosoft.

Karim Khalfan is responsible for managing the Application Engineering group and the office of customer advocacy for the past 18 years. He has led various efforts to ensure the broad deployment of Cliosoft SOS design data and IP management across the semiconductor industry. Karim has received his Bachelor of Science degree in Computer Science from the University of Texas.

Soni Kapoor, Technical Marketing Manager, Synopsys

Soni Kapoor is a Technical Marketing Manager for Custom Design Solutions at Synopsys. He has 10 years of experience in the semiconductor and EDA industry with roles spanning from analog design and applications engineer to product management and marketing. He has published a variety of video white papers, and blogs on Analog/Custom Design and Layout methodologies.

שוק היעד החדש של DustPhotonics: סיליקון פוטוניקס

פורסם בתאריך אוקטובר 31, 2021אוגוסט 17, 2022 ע"י Techtime

חברת DustPhotonics ממודיעין מבצעת תפנית עסקית וטכנולוגית ונוטשת את תחום פתרונות התקשורת האופטיים המהירים למרכזי נתונים גדולים, שבו התבססה מאז הקמתה בשנת 2017, ונכנסת לתחום הסיליקון פוטוניקס. כדי לממן את המהלך החדש, החברה השלימה בשבוע שעבר גיוס הון בהיקף של כ-33 מיליון דולר בהובלת Greenfield Partners ובהשתתפות אינטל קפיטל, אביגדור וילנץ ומשקיעים נוספים. גיוס ההון הקודם של החברה בוצע ב-2019, ובמהלכו היא גייסה 25 מיליון דולר בהובלת אינטל קפיטל ובהשתתפות וולדן (WRVI Capital). בעקבות הגיוס הצטרף ליפ בו-טאן אל דירקטוריון החברה.

הגיוס האחרון הוא מהלך מרכזי בתפנית עסקית שהחברה מבצעת: יציאה מתחום המקמ"שים לתקשורת אופטית בין השרתים במרכז הנתונים, שהתבססה על טכנולוגיית ההרכבה AuraDP שהיא פיתחה המאפשרת לשפר את האיכות של מחברי תקשורת אופטיים באמצעות טכניקת כיוונון מדוייקת המתאימה גם לייצור המוני. המוצרים של החברה הם מקמ"שים נשלפים המאפשרים לספק תקשורת איתרנט במהירויות של עד 400GB/s ובמרחקים של עד 100 מטר בין השרתים.

יותר מדי מתחרים גדולים

הבעיה בפעילות הזו היא שזהו תחום שיש בו הרבה מאוד מתחרים גדולים. במקום מקמ"שי תקשורת, החברה תתמקד מעתה בפיתוח טכנולוגיה המאפשרת לשלב ביעילות לייזרים מסוג אינדיום פוספיד (InP Laser) בתוך מעגלי סיליקון פוטוניקס, המיוצרים לרוב בטכנולוגיות סיליקון סטנדרטיות (CMOS). מעגלים אלה כוללים כיום בעיקר רכיבים פאסיבייים ומוליכי גלים, אולם כדי לייצר רכיבים יעילים יש צורך בתהליך ייצור קל ואמין המאפשר לשלב בהם גם דיודות לייזר.

מקמ"שים אופטיים מתוצרת DustPhotonics. נכנסת להרפתקה חדשה

מדובר בתחום הנמצא בצמיחה, וחברות ענק כמו מכון המחקר imec מחפשות פתרונות חדשים לשילוב דיודות אינדיום פוספיד בתוך רכיבי סיליקון פוטוניקס. החברה עדיין לא מספקת פרטים על תוכניותיה המדוייקות, אולם היא כבר ביצעה שינוי ארגוני, הכולל החלפת הנהלה: הנשיא רונן לווינגר (בתמונה למעלה) שהגיע לחברה לפני שנה כדי לנהל את המחקר, הפיתוח והתיפעול, מונה למנכ"ל במקומו של בן רובוביץ', שהיה מהמייסדים ועבר לתפקיד מנהל העסקים של החברה.

לווינגר אמר שגיוס ההון האחרון הוא הבעת אמון בתפנית האסטרטגית ש-DustPhotonics מבצעת. "הטכנולוגיה שלנו תכניס את הסיליקון פוטוניקס לשימוש נרחב במרכזי נתונים". להערכת החברה, הטכנולוגיה שהיא מפתחת תאפשר לספק קצבי העברת נתונים של עד 1.6Tbps. ראוי לציין שכיום נדחף שוק הרכיבים האופטיים בעיקר על-ידי השימוש הגובר בחיישנים בכל מגזרי התעשייה, ועל פי ההערכות בתעשייה הוא יצמח בשיעור של כ-5% להיקף של כ-52.7 מיליארד דולר בשנת 2025.

אלא שהתחזיות האלה אינן כוללות את הפוטנציאל הכרוך בסיליקון פוטוניקס, אשר יתממש רק בשעה שניתן יהיה לייצר ביעילות גבוהה מעגלים שלמים בעלי רכיבים אקטיביים ופסיביים. כאן הפוטנציאל העיקרי טמון בקושי הגובר של תעשיית השבבים לעמוד בתחזיות של חוק מור, ולכן קיימת ציפייה דרוכה לפיתוח פתרונות עיבוד שהם גם מהירים וגם חסכוניים בהספק – ברמות שרק האופטיקה מסוגלת לספק.

ג'וגאנו תפרוס תשתית עיר חכמה עבור 40 אלף בתי אב בדאלאס

פורסם בתאריך אוקטובר 31, 2021אוקטובר 31, 2021 ע"י Techtime

חברת ג'וגאנו (Juganu) משתתפת בימים אלה בפרויקט לפריסת תשתית עיר חכמה בשכונות מוחלשות ברחבי העיר דאלאס, שבהן שיעור הנגישות לרשת האינטרנט בקרב האוכלוסייה היא נמוכה. תשתית התקשורת, שתתבסס על פלטפורמת Digital World שפיתחה ג'וגאנו בשיתוף קואלקום, מיועדת גם לספק שירותי תקשורת בפס-רחב למוסדות חינוך, שירותי בריאות ובתי עסק וכן לכ-40 אלף בתי אב ברחבי העיר, שכיום אינם זוכים לשירותי תקשורת ממפעילות האינטרנט. לצד ג'וגאנו וקואלקום, בפרויקט משתפות פעולה גם חברת CircleGx, שגם תספק את המימון לפרויקט, ו-Zyter, שפיתחה פלטפורמה לניהול רשתות IoT ולא מכבר הכריזה על שיתוף פעולה אסטרטגי עם ג'וגאנו.

חברת ג'וגאנו פיתחה טכנולוגיה של תאורת LED דיגיטלית, המתאימה באופן דינמי את רמת וצבע התאורה לתנאים המשתנים של הסביבה. על בסיס הטכנולוגיה הזו פיתחה ג'וגאנו את פלטפורמת Digital World, אשר מציעה קונספט ייחודי שבו נעשה שימוש בעמודי התאורה הציבוריים כנקודות גישה (hot spot) ליצירת רשת תקשורת אלחוטית, אשר מהווה תשתית ליישומים חכמים ללא צורך בכבילה או בפריסת סיבים אופטיים.

במסגרת פלטפורמת Digital World, על גבי כל גוף תאורה מותקנת גם יחידת קצה הכוללת שתי מצלמות HD, מנוע עיבוד ונקודת תקשורת המאפשרים לספק תשתית לשירותי עיר חכמה דוגמת התחברות לרשת העירונית ואספקת תמיכה אורבנית במכוניות חכמות ובקרת תנועה, ביישומי ביטחון והצלה, שירותים מוניציפליים מתקדמים, ניטור תשתיות והתחברות לחיישני IoT בהתאם לצורכי הרשות המקומית.

לכרבע מבתי האב בארצות הברית אין חיבור אינטרנט ביתי

בפרויקט בדאלאס, שבשלב ראשון יכלול כ-20 תחנות בסיס, גופי התאורה החכמים של ג'וגאנו ישמשו גם עבור יישומי עיר בטוחה. כך למשל, במקרה של אירוע חירום, כמו תאונת דרכים, גופי התאורה הסמוכים ישנו את צבעם ויכוונו את גופי ההצלה אל המקום. מנכ"ל ג'וגאנו, ערן בן שמואל, סיפר בשיחה עם Techtime: "אנחנו מביאים כאן פתרון מהפכני. אנחנו בונים רשת LTE ולוקחים אזור חדש ומשדרגים אותו מבחינה דיגיטלית ברמה הכי גבוהה. התשתית הזו מספקת לאזרח המון כלים דיגיטליים ובסיס ליישומי אבטחה, תחבורה וכדומה."

"הפער הדיגיטלי" אינו בא לידי ביטוי רק בין העולם המפותח למדינות המתפתחות, אלא קיים ונוכח גם בתוך ארצות הברית עצמה. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של ארצות הברית, לכ-22.5% מבתי האב במדינה (27.5 מיליון) אין חיבור ביתי לאינטרנט. ההשלכות של המחסור הזה רק החריפו בתקופת הקורונה, שהחידדה עוד יותר את חשיבות הקישוריות בכל היבטי החיים האזרחיים.

בן שמואל: "הפרויקט הזה הוא חלק מהמאמץ בארצות הברית להרחיב את הנגישות לאינטרנט באמצעות רשתות פרטיות באזורים שבהם ספקיות התקשורת אינן מספקות כיסוי לתושבים. סגירת הפער הדיגיטלי הפכה ליעד לאומי על רקע חוק התשתיות של ממשל ביידן, ואנחנו מאמינים כי נשתלב בפרויקטים נוספים מסוג זה כחלק משיתוף הפעולה שלנו עם חברות כמו קואלקום, Zytre, קומקאסט ועוד."

בשנה שעברה פרסה קואלקום את התשתית של ג'וגאנו ברחבי הקמפוס הראשי של החברה בסן דייגו. הקמפוס, שבו עובדים כ-25 אלף אנשים, משתרע על פני שטח של מאות דונמים וכולל כ-36 בניינים, וככזה הוא מהווה מעין מודל של עיר קטנה.

האזינו לשיחה עם מנכ"ל ג'וגאנו ערן בן שמואל מתוך תוכנית מס' 1 בפודקאסט שלנו, שעלתה באוגוסט 2019:

קרן 2 Softbank Vision Fund משקיעה ב-OurCrowd

פורסם בתאריך אוקטובר 30, 2021אוקטובר 30, 2021 ע"י Techtime

פלטפורמת ההשקעות OurCrowd הודיעה היום ש SoftBank Vision Fund 2 תבצע השקעה של 25 מיליון דולר ב-OurCrowd בהלוואה המירה ((convertible equity investment. ההון שגויס ישמש לפיתוח פלטפורמת OurCrowd, להרחבת קהילת המשקיעים ולהאצת תהליך הזיהוי של חברות טכנולוגיה פרטיות בעלות פוטנציאל גבוה.

במסגרת ההסכם OurCrowd תיכנס לשותפות אסטרטגית גם עם SBIA, קבוצת יועצי המשנה של SoftBank Vision Fund 2 שיבדקו הזדמנויות השקעה בפלטפורמת השקעות ההון סיכון של OurCrowd. הצדדים ישתפו פעולה כדי לבצע הערכות אודות מגמות במגוון רחב של תחומים ובהם בינה מלאכותית מחשוב קוונטי, ניידות, אג-טק, אבטחת סייבר, בריאות ועוד. כן תפעלנה שתי החברות להרחבת אזורי הפעילות של כל אחת מהן בשוק של השנייה.

לדברי OurCrowd, הפלטפורמה רשמה צמיחת שיא במהלך השנה האחרונה. מספר המשקיעים הכשירים החדשים שהגיע ל-25,000 בשנת 2020 צמח ל-75,000 בתשעת החודשים הראשונים של 2021, נתונים המשקפים גידול של 300% במספר המשקיעים הכשירים החדשים כשנותרו מספר חודשים עד סוף שנת 2021. היקף ההשקעות החדשות שבוצעו השנה בפלטפורמה הגיע ליותר מ-500 מיליון דולר, המשקפים גידול של 100% בהיקף ההון השנתי המנוהל. 50 חברות פורטפוליו של OurCrowd ביצעו אקזיטים וביניהן חברות מובילות כמו: Lemonade, Beyond Meat, Uber (Jump) Kenna, Argus, Wave ורבות נוספות. OurCrowd, שדורגה על ידי Pitchbook כמשקיעה הפעילה ביותר בישראל בהון סיכון, השקיעה ביותר מ-280 חברות ו-30 קרנות.

ג'ון מדבד [בתמונה למעלה], מייסד ומנכ"ל OurCrowd: "אנו נרגשים לעבוד עם SBIA אחת מקבוצות ההשקעה הגדולות בעולם בתחומי הטכנולוגיה. כמשקיע אסטרטגי הפעיל ברחבי העולם ופורטפוליו של חברות טכנולוגיה מובילות שוק, הם יהיו שותף מרכזי שיסייע לנו לממש את החזון שלנו החותר להרחיב את הדמוקרטיזציה של ההון סיכון והגישה אליו".

יוסי כהן, מנהל פעילות SBIA בישראל: "במשך למעלה מ-40 שנה Softbank ביצעה השקעות שהקדימו מגמות טכנולוגיות חדשות ואנו מאמינים כי בשווקים הפרטיים טמון פוטנציאל ענק. אנו רואים ב-OurCrowd שותף להשקעות בעל מוניטין וקשרים שיסייע לסטארט-אפים ישראלים מבטיחים להפוך לחברות טכנולוגיה גלובליות".

מאז הקמתה בשנת 2013 גייסה פלטפורמת ההשקעות OurCrowd התחייבויות להשקעה של 1.8 מיליארד דולר במעל 280 חברות פורטפוליו ו-30 קרנות, ורשמה 50 אקזיטים, וביניהם: ההנפקות בנאסד"ק של Beyond Meat ו-Lemonade, הרכישה של Jump Bike על ידי Uber, הרכישה של Briefcam על ידי Canon, הרכישה של Argus על ידי Continental, הרכישה של Crosswise על ידי אורקל, הרכישה של Corephotonics על ידי סמסונג, והרכישה של CyberX על ידי מיקרוסופט.

תערוכת Productronica 2021 תיפתח ב-16 בנובמבר

פורסם בתאריך אוקטובר 28, 2021אוקטובר 28, 2021 ע"י Techtime

בעוד כשבועיים, ביום ג' ה-16 בנובמבר 29021 תיפתח את תערוכת Productronica 2021 במרכז הירידים בעיר מינכן בגרמניה. התערוכה תימשך עד ליום ו' ה-19 בנובמבר 2021. תערוכת פרודקטרוניקה נחשבת לאירוע הבינלאומי הגדול והחשוב בעולם עבור תעשיית הייצור האלקטרוני. בתערוכה תוצג כל שרשרת הייצור האלקטרוני מהרכיב הקטן ביותר ועד למערכות גדולות ומורכבות.

ביתני התערוכה מאורגנים לפי תחומים תעשייתיים מרכזיים: SMT, PCB, שירותי EMS, כבלים ורכיבים היברידיים, ייצור עתידני והמפעל האלקטרוני החכם. בכל תערוכה נקבע נושא ראשי והשנה התערוכה תתמקד ב-Smart Maintenance & Smart Factory. התערוכה השנה תעניק דגשים מיוחדים לתחומים המובילים את התעשייה בשנה האחרונה, ובהם: תעשיית הרכב ונהיגה אוטונומית, Industry 4.0 והשפעת מגמות התקשורת החדשות: IoT ו-5G.

תערוכת Productronica תארח את תערוכת EUROPE SEMICON והמבקרים יוכלו לקבל תמונה רחבה ותצוגה של כל החידושים והפיתוחים בתחום הייצור של מוליכים למחצה. במסגרת תערוכת Productronica מוצעת למבקרים תכנית מקיפה של הדגמות, פורומים והרצאות מפי מומחים בינלאומיים.

פילוח המבקרים בתערוכה קודמת מעיד על התעניינות רבה מהסקטורים הבאים: תעשיית הרכב, הנדסת אלקטרוניקה, ייצור מעגלים מודפסים, אלקטרוניקה לענף הרפואה, תקשורת, צרכנות, הנדסת מכונות, תעשייה אווירית וצבאית, טכנולוגיות מדידה ובקרה, אוטומציה, מכניקה, אופטיקה ועוד.

נציגות התערוכה בישראל: יוני הפקות פרסומיות בע"מ, טלפון: 03-6492050

למידע נוסף והרשמה: Productronica 2021

רנסאס רוכשת את סלנו תמורת 315 מיליון דולר

פורסם בתאריך אוקטובר 28, 2021אוקטובר 28, 2021 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: גלעד רוזן. "סלנו מתחרה בהצלחה בקואלקום, ברודקום ומדיהטק". צילום: Techtime

יצרנית השבבים היפנית רנסאס (Renesas) חתמה על הסכם לרכישת חברת סלנו מרעננה (Celeno) תמורת 315 מיליון דולר במזומן. חלק מהסכום ישולם בהתאם לעמידה באבני דרך. העיסקה מרחיבה את פורטפוליו פתרונות הקישוריות של Renesas באמצעות פתרונות ה-Wi-Fi של Celeno. העיסקה אושרה על-ידי הדירקטוריונים של שתי החברות, וצפויה להסתיים עד סוף 2021. לאחר העיסקה תמשיך סלנו לפעול במתכונת חצי עצמאית כמרכז רווח של רנסאס בתחום הקישוריות. במקביל, היא תשמש כמרכז פיתוח של רנסאס בישראל אשר יפתח פתרונות קישוריות לתעשיית הרכב ויתחיל בקרוב בגיוס 50-100 עובדים חדשים.

15 מיליון שבבים בשנה

חברת סלנו הוקמה על-ידי המנכ"ל גלעד רוזן בשנת 2005 וכיום היא מעסיקה כ-170 עובדים, מתוכם 110 בישראל והשאר במשרדיה בהודו, סין, טאיוואן, אירופה וארה"ב. מאז הקמתה היא גייסה כ-140 מיליון דולר, וכיום היא נחשבת לחברת שבבים מבוססת, המספקת ללקוחות כ-15 מיליון שבבים בשנה. רוזן גילה בשיחה עם עיתונאים היום (ה') שבשנת 2020 הסתכמו מכירות החברה בכ-37 מיליון דולר, ובשנת 2021 היא צפויה להציג תוצאות טובות יותר "בצורה משמעותית".

חברת רנסאס היא מיצרניות השבבים הגדולות בעולם. היא הוקמה בשנת 2002 באמצעות מיזוג חטיבות השבבים של NEC, היטאצ'י, ומיצובישי, ומעסיקה כיום כ-20,000 עובדים. החברה נחשבת לאחת מיצרניות השבבים הגדולות בעולם של מיקרו-בקרים ורכיבים אנלוגיים ודיגיטליים לתעשיית הרכב, ונסחרת בבורסה של טוקיו לפי שווי שוק של כ-23.8 מיליארד דולר.

עיסקת סלנו היא מרכיב במהלך כפול שהחברה מבצעת. המהלך הגדול הוא הגדרת תחום הקישוריות האלחוטית וה-IoT כתחום אסטרטגי, שבעקבותיה היא רכשה בפברואר 2021 את חברת Dialog הבריטית תמורת 5.9 מיליארד דולר. נשיא ומנכ"ל Renesas, היידטושי היבאטה, אמר שבעקבות עיסקת דיאלוג ועיסקת סלנו, "Renesas נמצאת בעמדה חזקה לניצול ההזדמנויות הנובעות מהצמיחה המהירה של תחום הקישוריות בעולם".

מרכז פיתוח חדש בישראל

המהלך השני, הוא הרצון להקים מרכז מחקר ופיתוח בישראל בתחומי הקישוריות האלחוטית עבור תעשיית הרכב, כולל פיתוח פתרון V2X. רוזן סיפר שבשנה וחצי האחרונות שתי החברות למדו להכיר מקרוב אחת את השנייה באמצעות פרוייקט פיתוח משותף. "היה הליך תחרותי וקיבלנו מספר הצעות לרכישת החברה, אולם החלטנו שהחבירה לרנסאס היא מהלך הנכון ביותר".

חברת סלנו פועלת במתכונת של חברה ללא מפעל ייצור (Fabless) ושבביה מיוצרים במפעלים של TSMC, סמסונג וגלובל פאונדריז. רוזן העריך שבעידן מחסור בקיבולת ייצור שבבים, העיסקה תשפר את מצבה בתחום. "חווינו את המחסור בצורה משמעותית והקשיים שהתמודדנו איתם היו יותר גדולים מאשר החברות הגדולות שאנחנו מתחרים בהן. אני מניח שבזכות כושר המיקוח שלהם כחברה גדולה, נקבל כעת קדימות אצל קבלני הייצור, כמו חברת TSMC והפאבים האחרים".

מה הם הנכסים של סלנו שעניינו את רנסאס?

"אנחנו חברת דיפ-טק בעלת טכנולוגיה מתקדמת, המאפשרת לנו להתחרות בהצלחה עם חברות כמו קואלקום, ברודקום ומדיהטק. הקישוריות האלחוטית הפכה לתחום מאוד מרכזי כאשר שיטת הקישוריות המובילה היא וויי-פיי. לסלנו יש את הפתרון הקומפקטי ביותר בשוק לרשתות הדור החדש, Wi-Fi 6 ו-Wi-Fi 6E. יש לנו גם את טכנולוגיית Wi-Fi Doppler Imaging המנצלת את טכנולוגיית ה-Wi-Fi הקיימת לקבלת ביצועי מכ"ם בבית ובתעשייה. פיתוח Wi-Fi 6 הוא מאוד מורכב ומעט מאוד חברות מצליחות לעשות זאת. לכן הם החליטו ללכת על המהלך. הטכנולוגיה שלנו מתאימה לאסטרטגיית הווי-פיי והקישוריות שהם גיבשו".

למידע נוסף: סיפורה המופלא של סלנו

רכיבי הספק לכלי-רכב חשמליים דוחפים את הצמיחה של קמטק

פורסם בתאריך אוקטובר 27, 2021אוקטובר 28, 2021 ע"י Techtime

על רקע ביקושי השיא בתעשיית השבבים והמאמצים של היצרניות להרחיב את קווי הייצור, חברת קמטק (Camtek), המפתחת מערכות בדיקה לייצור שבבים, דיווחה היום על הכנסות של כ-70.7 מיליון דולר ברבעון השלישי של השנה, גידול של 76% ביחס לאשתקד. שיעור הרווחיות הגולמית עמד על מעט יותר מ-50% והרווח הנקי (Non-GAAP) הסתכם ב-20 מיליון דולר.

מבחינת תמהיל ההכנסות לפי סוג מערכות, כ-15% מהכנסות החברה הגיעו ממכירת ציוד בדיקה למארזים מתקדמים, בעיקר של שבבים לסמרטפונים, וכ-15% ממכירת מערכות front-end. ואולם, פלח שוק נוסף שהופך להיות מנוע צמיחה משמעותי עבור החברה הוא שבבי סיליקון קרביד (תרכובת של סיליקון ופחמן). סוג זה של שבבים הולך וצובר תאוצה בעולם רכיבי ההספק בתעשיית הרכב, ובעיקר הרכב החשמלי, כאשר לאחרונה כמה מהיצרניות המובילות הכריזו על אימוץ הטכנולוגיה, ובכלל זה טסלה, GM, טויוטה, XPENG ועוד. רכיבים מסוג זה מצריכים
מערכות בדיקה ייחודיות, ולקמטק יש קו מוצרים ייעודי עבורם. ברבעון האחרון פלח זה היווה כבר חמישית מהכנסות החברה.

מנכ"ל החברה, רפי עמית, התייחס בשיחת הוועידה לאחר פרסום הדוח למשקל של הביקושים מתעשיית הרכב במומנטום של החברה. "יותר ויותר יצרניות וספקיות מערכות מאמצות את הסיליקון קרביד בחלק מהמוצרים שלהן. שוק הסיליקון קרביד משגשג, ועולם הרכב הוא המנוע המרכזי שלו ואחראי כבר ל-15% מהביקושים. עוד ייושמים מרכזיים עבור סיליקון קרביד הם לידאר וזיהוי פנים."

מבחינת חלוקה גיאוגרפית, סין היא שוק היעד הגדול ביותר עבור קמטק. עמית: "אנחנו מודעים לבעיות האנרגיה שעשויות להשפיע על לקוחותינו, אך יש לזכור את החשיבות האסטרטגית של תעשיית הסמיקונדקטור עבור סין ואנחנו מאמינים שהתעשייה תקבל עדיפויות בהקצאת האנרגיה."

החברה צופה לסיים את שנת 2021 עם גידול שנתי של 70% בהכנסות. "מתחילת חודש אוקטובר קיבלנו הזמנות בהיקף של מעל ל-26 מיליון דולר, עובדה שמחזקת את הביטחון במומנטום העסקי שלנו. קמטק תמשיך להינות בשנים הקרובות מהמגמות בשוק השבבים."

חברת קמטק מספקת ציוד בדיקה ומדידה לקווי ייצור של תעשיית השבבים, עם התמחות בשוק המארזים המתקדמים, זיכרונות, רכיבי CMOS Image Sensors, MEMS ורכיבי RF. הצמיחה שלה בשנה האחרונה באה לידי ביטוי גם בבורסה: מחיר המנייה שלה בנסד"ק צמח מתחילת השנה ב-81% והיא נסחרת בשווי שוק של 1.73 מיליארד דולר.

אינטל הכריזה על ארכיטקטורת Alder Lake שפותחה בישראל

פורסם בתאריך אוקטובר 27, 2021אוקטובר 27, 2021 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: הדמיית אמן של מעבד Alder Lake בגרסת הגיימינג

לאחר שלוש שנים וחצי של מאמצי פיתוח שנעשו על-ידי 1,000 מפתחים בישראל, הכריזה חברת אינטל (Intel) על ארכיטקטורת המעבדים החדשה Alder Lake אשר מביאה איתה חידושים בתחום המבנה של מעבדים למחשבים אישיים. המעבדים גם מיוצרים בישראל, במפעל אינטל בקרית גת. ארכיטקט SoC של Alder Lake באינטל ישראל, אריק גיחון, הסביר היום בפגש עיתונאים בזום, שמשפחת המעבדים החדשה מיועדת להפעיל את כל סוגי המחשבים האישיים – ממחשבי גיימרים ועד מחשבים ניידים.

היא מבוססת על תפישה היברידית שלפיה השבב המרכזי כולל ליבות ייעודיות ליישומים עתירי עיבוד וליבות "רזות" עבור משימות הדורשות עיבוד מהיר וחסכוני. "המעבד ההיברידי הוא העתיד של אינטל", אמר גיחון. סדרת המעבדים הושקה הלילה בכנס המפתחים Intel Innovation. החברה מסרה שמדובר בשינוי המהותי ביותר שהיא ביצעה במבנה המעבדים שלה בעשור האחרון.

גרסה חדשה של ריבוי-ליבות

המפתחים שינו את ארכיטקטורת המעבד באמצעות הגדרת שני סוגים שונים של ליבות: ליבות ביצועים גדולות (Performance Core) וליבות יעילות (Efficient Core) מהירות וחסכוניות בהספק – הפועלות במקביל. ליבת הביצועים מספקת את ביצועי ה-CPU הגבוהים ביותר שאינטל פיתחה ונועדה לשמש כבסיס למעבדי העשור הבא של החברה. ליבת הביצועים תוכננה על-ידי עדי יועז, הארכיטקט הראשי של אינטל למעבדי Core, ועל-ידי הצוות שלו בישראל.

יועז: "הליבות הקטנות 'יתפסו פיקוד' על מטלות הרקע במחשב כמו למשל סריקת וירוסים, בזמן שליבות הביצועים מתמקדות בעומסי עבודה הנובעים מיישומים כבדים כמו למשל משחקים עשירים בגרפיקה". המעבדים כוללים מערך בינה מלאכותית ולימוד מכונה, בשם Intel Thread Director, אשר אוסף מידע על היישומים השונים במחשב וממליץ למערכת ההפעלה היכן להפעיל כל יישום בתוך המעבד, למשל באיזה ליבה לבחור לביצוע איזו מטלה. החברה עבדה בשיתוף פעולה הדוק עם מיקרוסופט, אשר שילבה את המערך הזה במערכת ההפעלה החדשה Windows 11.

מהנדסי אינטל חוגגים את השקת מעבדי Alder Lake. צילום: אוהד פאליק

גיחון: "מערכת ההפעלה מתקשרת ישירות עם המעבד, ויודעת להריץ את האפליקציות על הליבות הנכונות – בהתאם להמלצות שהיא מקבלת מהמעבד תוך כדי הריצה". המוצר הראשון שבאמצעותו אינטל מדגימה את ביצועי Alder Lake הוא המעבד הייעודי לגיימרים, Alder Lake. אינטל מעריכה שהוא "מעבד המשחקים הטוב ביותר בעולם". בסך הכל, הארכיטקטורה החדשה מאפשרת לייצר מעבדים בעלי עד 18 ליבות (8 חזקות ו-8 רזות) העובדים בהספק של עד 241Watts, אשר מספקים תמיכה ב-Wi-Fi 6E, בהאצת זכרונות DDR5, בממשקים מהירים דוגמת PCIe5 ויכוללים כולת הגברת מהירות השעון (Over Clocking).

גם הבאנה לאבס וה-IPU הישראלי מגיעים אל השוק

ככל הנראה זהו השבוע המוצלח ביותר של של אינטל ישראלבתוך חברת אינטל. במהלך כנס המפתחים גם נחשף שיתוף פעולה עם גוגל, שבמסגרתו ישולב רכיב IPU – Infrastructure Processing Unit שפותח בקבוצת התקשורת שרובה בישראל, בשרתים של Google Cloud. ה-IPU המותאם ינהל את כל פעילות תשתיות התקשורת והענן, וישחרר מהן את ה-CPU. ה-IPU הוא רכיב תקשורת המאפשר להוריד עומסי עבודה מהמעבד המרכזי (להרחבה ראו: ה-IPU הראשון בעולם).

במקביל, חברת AWS הודיעה שהיא מתחילה לספק לארגונים את שירות Amazon Elastic Compute Cloud אשר מבוסס על שימוש במאיצי הבינה המלאכותית Gaudi של חברת הבאנה לאבס הישראלית, אשר נרכשה על-ידי אינטל בדצמבר 2019 תמורת כ-2 מיליארד דולר. להערכת AWS, הרכיבים מספקים לשירות שלה ביצועים גבוהים ב-40% בהשוואה לשימוש במעבדי GPU ביישומי AI דוגמת עיבוד שפה טבעית, ניתוח ראייה על ידי מחשוב ועוד.