חברת סיליקון לאבס (Silicon Labs) תקיים בשבועות הקרובים סדרה של סדנאות Bluetooth הממוקדות בתחום היישום של פתרונות Bluetooth BLE 5.2 באמצעות רכיבי המערכת בשבב (SoC) ממשפחת EFR32BG22, אשר כוללים גם מיקרו-בקר (מבוסס Cortex-M33) וגם ואת מעגלי התקשורת האלחוטית. הסדנאות יתקיימו במתכונת מעשית: כל סדנה תיפתח בהרצאה כללית של כרבע שעה, שאחריה יתקיים תירגול שיימשך כשעה, לאחר מכן יתקיים מחזור של שאלות ותשובות שיימשך כ-45 דקות ובסיומו ייפתחו חדרי תמיכה במתכונת של 1:1 לצורך קבלת ייעוץ אישי וסיוע בהשלמת התרגילים.
החברה הודיעה שכדי לאפשר השתתפות מעשית של משתתפי הסדנאות, היא תספק לכל נירשם את ערכת הפיתוח Thunderboard EFR32BG22, אשר פותח עבור הרכיבים האלה, במטרה לתמוך בהוספת יכולות Bluetooth לאבזרי IoT חסכוניים בהספק המופעלים על-ידי סוללה. הכרטיס מופיע בפורמט קטן מאוד של 30 על 45 מ"מ, וכולל חבילה של משאבי חומרה המאפשרים לבצע פיתוח מהיר של יישומים מקושרים. לצד ערכת השבבים והאנטנה, הכרטיס כולל גם חיישני תאוצה ב-6 צירים, חיישן Hall Effect, חיישני מדידת עוצמת אור נראה ועוצמת אור אולטרה סגול וחיישני לחות וטמפרטורה.
כל כרטיס מופיע עם כל המחברים הדרושים להפעיל את הכרטיס לתכנת אותו ולדבג אותו. בכל סדנה יוצגו דרכים חדשות לשילוב קישוריות Bluetooth במוצרים הנמצאים בפיתוח.
חברת סיליקון לאבס מיוצגת בישראל על-ידי חברת אלינה הנדסה (Elina)
סטארט-אפ האגרי-טק הישראלי עידית (Edete) מבסמת טבעון, שפיתח טכנולוגית האבקה מלאכותית של גידולים מואבקי חרקים (כמו שקדים) מרחיב את שירותיו ומפתח פתרון להאבקה מלאכותית עבור גידולים מואבקי רוח. הפתרון ייושם בתחילה במטעי פיסטוקים, אחד מהגידולים בעלי קצב הצמיחה המהיר בעולם.
גודל שוק הפיסטוק העולמי כ-6-9 מיליארד דולר בשנה והמגדלות המובילות בעולם הן ארה"ב, טורקיה ואיראן, וכן מספר מדינות נוספות ובהן יוון, ספרד, איטליה, אפגניסטן, סוריה, סין ואוסטרליה.
כצעד הראשון לבדיקת הפתרון שפיתחה לגידולים מואבקי רוח, ביצעה עידית לאחרונה פיילוט ראשון של האבקה מלאכותית במטעי פיסטוק בקליפורניה. הטכנולוגיה של עידית כוללת קטיף פרחים באופן מכני, הפרדה בין אבקת הפולן לפרחים ושימור הפולן באחסון למשך למעלה משנתיים תוך הבטחת איכות הנביטה. בזמן הפריחה מוכנס הפולן המתאים ביותר מבחינה גנטית למערכת האבקה רובוטית 2Be ומבצעת פיזור יעיל על מטעים פורחים. הטכנולוגיה עושה שימוש בחיישנים שמאפשרים לפזר את האבקה בקרבה אופטימלית לצמחים. בנוסף, טעינה של האבקה במטען אלקטרוסטטי מבטיחה כי האבקה תיצמד לפרחים ותיקלט על ידם. המערכת של 'עידית' פועלת הן ביום והן בלילה (24 שעות ביממה) ובכל טמפרטורה.
שירות ההאבקה המלאכותית של עידית יושם במטעי שקדים בישראל ובפיסטוקים בארה"ב, שאחראית לכ-50%-36% מיבול הפיסטוק העולמי, על בסיס אבי-טיפוס של מאביקים מכניים, שפותחו על ידי החברה ויכולים לשמש גם להאבקה של שקדים, דובדבנים, תפוחים וגידולים נוספים.
קרן מימרן [בתמונה למעלה], סגנית נשיא לפיתוח עסקי ושיווק בחברת עידית, מסרה: "בטבע מבוצעת האבקת רוח בצמחים שונים כולל דגנים ועשבים, וכן גידולים חקלאיים נוספים כגון זיתים, תמרים, פיסטוקים, אגוזי מלך, זרעי ירקות ועוד. האפקטיביות של האבקת רוח תלויה בסינכרון הפריחה הזרה, בתנאים מטאורולוגים כגון טמפרטורה, משך שעות האור ועוצמת רוחות ובתנאי סביבה נוספים כגון מים ואיכות הקרקע". מימרן הוסיפה: "הטכנולוגיה שלנו יכולה ועתידה לאפשר למגדלים להזין את העולם בצורה הכלכלית והיעילה ביותר האפשרית".
עידית, שהוקמה ב-2016, פיתחה פתרון ייחודי להאבקה מלאכותית של גידולים חקלאיים. לחברה מרכז הפקת אבקה ניסיוני בעמק החולה. עידית גייסה עד עתה 6.2 מיליון דולר בסבבי קדם-סיד וסיד, כולל 2.2 מיליון דולר מרשות החדשנות. החברה מתכננת לגייס הון נוסף בסבב A במהלך שנת 2021 כדי לתמוך בתוכניות ההתרחבות והכניסה לשוק האמריקאי.
מנחה: יוחאי שויגר עורך: רוני ליפשיץ מנגינת פתיחה: ניר שדה
האורח בתוכנית הוא הדר לוי, מנהל הפעילות בארצות הברית של חברת בריינסוויי (Brainsway), שפיתחה מכשיר חשמלי לטיפול בלתי פולשני בהפרעות מוחיות כמו דיכאון, OCD, התמכרויות ועוד.
בארצות הברית בלבד יותר מ-17 מיליון איש סובלים מדיכאון חמור, רבים מהם לא מגיבים לתרופות. אחת החלופות לטיפול בדיכאון חמור היא באמצעות גרייה חשמלית של האזור הפגוע במוח המוביל למצב הרוח הירוד.
בריינסוויי פיתחה קסדה שבתוכה מותקנים סלילים בעלי צורה מיוחדת. הסלילים הללו מקרינים דרך הגולגולת של המטופל, אל האזורים העמוקים במוח, פולסים אלקטרומגנטיים שמעוררים מחדש את הנוירונים באזור הפגוע. מדובר בהליך מאוד ידידותי, ללא כאבים וללא הרדמה. למעשה המטופל יכול, תוך כדי טיפול, לצפות בטלוויזיה, לשחק בסמרטפון או "להתלוצץ עם רופאיו". עד היום בוצעו כבר כ-100 אלף טיפולים באמצעות הקסדה של בריינסוויי, ובהצלחה מרובה. כעת החברה קיבלה אישור מה-FDA להשתמש במכשיר גם לטיפול ב-OCD והתמכרויות לניקוטין ואופיאטים.
בשיחה, מספר הדר על אופן פעולתו של המכשיר, על התסמונות הבאות שאליהן מכוונת החברה בתחומי הנוירולוגיה והפסיכיאטריה, וגם על מגפת תחלואת הנפש שהגיעה בעקבות מגפת הקורונה.
חברת ראדא (RADA) הכריזה על שיתוף פעולה עם חברת BeyondMinds הישראלית, המספקת שירותי פיתוח פתרונות בינה מלאכותית מתקדמים. שתי החברות חתמו על מזכר הבנות להקמת צוות משותף שמטרתו תהיה להטמיע במכ"מים הטקטיים של ראדא יכולות של בינה מלאכותית ולמידת-עומק. החברות מעריכות כי הסכם סופי ייחתם עד סוף חודש יולי.
ביונד-מיינדס היא חברת סטארט-אפ מתל-אביב, שהוקמה ב-2018, ומספקת שירותי בינה מלאכותית לארגונים. החברה פיתחה פלטפורמה וארכיטקטורה ייחודית המאפשרת להתאים עבור הלקוח פתרונות AI עבור בעיות או צרכים ספציפיים. לדברי החברה, הפלטפורמה שלה מאפשרת לייצר פתרונות AI יעילים וסקאלבילים וכי היא נותנת מענה למכשולים ולבעיות שמעכבות תהליכי אימוץ AI בארגונים. באחרונה אף הכריזה ביונדמיינדס על התחייבות לספק לכל לקוח פתרון AI ייעודי מוכן לפעולה תוך 10 שבועות
לפני כשנה השלימה גיוס של כ-15 מיליון דולר בהובלת קרן ההון-סיכון Grove Ventures ואחד ממייסדי צ'ק פוינט מריוס נאכט. החברה מתמקדת במגזרי הבנקאות והפיננסיים, ייצור, ממשל וביטחון. בין לקוחות החברה נמנים מיקרוסופט, סמסונג, KPMG וחברות מהתעשייה הביטחונית והמגזר הפיננסי.
בראדא ציינו כי אימוץ יכולות AI נועד כדי לשמר את היתרון הטכנולוגי של החברה, וכי המודלים והטכנולוגיה של ביונד-מיינדס יאפשרו לשפר את הדיוק של המכ"מים, סיווג המטרות והתאמת תפקוד המכ"ם לסביבה משתנה.
ראדא פיתחה משפחה של מערכות מכ"ם טקטיות מבוססות תוכנה ליישומי הגנה בפני רחפנים, למערכות נ"מ לטווח קצר ולמערכות הגנה אקטיבית עבור כלי-רכב ממוגנים ומשוריינים (דוגמת מערכות חץ דורבן של אלביט ומעיל רוח של רפאל). פעילותה בתחום המכ"מים הטקטיים הובילה בשנים האחרונות לצמיחה משמעותית במכירותיה.
הערכת החברה, השוק הפוטנציאלי לפתרונות מכ"ם טקטי מסתכם בכ-6 מיליארד דולר. בסך הכול, הכנסותיה של ראדא ב-2020 הסתכמו ב-76.2 מיליון דולר, גידול של 72% בהשוואה ל-2019. בשנת 2021 היא צופה גידול נוסף של 60% ל-120 מיליון דולר.
התעשייה מתמודדת כיום עם הצורך בהגדלת צפיפות העיבוד, כלומר יותר ביצועי מעבד ללא הגדלת השטח ומעטפת ההספק. קיימים מספר פתרונות לבעיה הזאת, אולם לכל אחד מהם יש חסרונות משלו. ניתן לפתח רכיב ASIC ייעודי העומד בדרישות, אולם התהליך יקר מאוד וגוזל הרבה מאוד זמן. ניתן להיעזר במעבד מהיר או במעבדי DSP, אולם בשלב מסויים הם לא יעמדו בדרישות המשתנות לצפיפות העיבוד. למעשה, התעשייה זקוקה לפתרון אשר ניתן להרחיבו בהתאם לצרכים המשתנים של השוק.
פתרון אפשרי אחר לדילמה הוא לנצל את יכולות שינויי החומרה שמספקים רכיבים מיתכנתים (FPGA). כדי להתמודד עם הבעיה הזאת פיתחה חברת אבנט (Avnet) את פלטפורמת UltraZed, שהיא מערכת בכרטיס (System On Module – SOM) אשר בנויה מסביב לרכיבי עיבוד מסתגל ממשפחת Xilinx MPSoC. כרטיס הבסיס, UltraZed-EG מבוסס על Zynq ZU3EG UltraScale, והכרטיס העוצמתי יותר, UltraZed-EV, מבוסס על Zynq ZU7EV UltraScale.
מעגל לוגי מיתכנת מספק ביצועים משופרים בהשוואה לקוד תוכנה
שני הכרטיסים גם כוללים מעבד מרובע ליבות Arm-Cortex A53, מעבד כפול ליבות Arm Cortex R5, ממשקי תקשורת ומאיצי עיבוד דוגמת המאיץ הגרפי Mali GPU. התוצאה: חבילה של משאבי עיבוד המאפשרים לייצר מאיץ ספציפי הדרוש באמצעות עידכוני תוכנה של מרכיב ה-FPGA בכרטיס. כך למשל, כאשר רוצים לבצע הכפלה מהירה של מטריצת מספרים במעבד כללי, ניתן לכתוב קוד C המבצע את החישוב במתכונת של לולאה (Loop) בתוך לולאה. אולם דרך יעילה יותר היא לבצע עיבוד מקבילי של כל המכפלה באמצעות לוגיקה מיתכנתת (Programmable Logic – PL).
כלומר מימוש התהליך באמצעות חומרה המיושמת במרכיב ה-FPGA. בדרך הזאת החישוב מתבצע מיידית ומושלם בהדגמה של אבט בתוך שני מחזורי שעון בלבד – ולא מתבצע בתהליך ארוך הכולל הרבה מאוד מחזורי שעון שבכל אחד מהם נעשה חישוב רק על חלק קטן מהמידע המצוי במטריצה. לגישה הזאת יש יתרונות נוספים, כמו למשל היכולת לחזות במדוייק את זמני העיבוד של כל אחת מהמשימות, שזו יכולת חיונית ליישומי זמן אמת.
עוצמת עיבוד גדולה במערכות משובצות
מעבדים כלליים (General Purpose Processors), יכולים לעשות הרבה מאוד דברים, אולם הם לא מצטיינים באף תחום. מעבדי אותות (DSP) טובים בביצוע פעולות מתימטיות, אולם לעתים רבות נזקקים למאיצים ייעודיים והם לא גמישים כמו פתרונות PL, שניתן להתאימם לשינויים עתידיים בצורכי העיבוד (למשל AI/ML). כאן נכנסת לתמונה משפחת Xilinx MPSoC: היא כוללים תמהיל של מעבדי יישומים, מעבדי זמן אמת, מעגלים מיתכנתים ומאיצי חומרה מגוונים, אשר מספקים ביחד משאב עיבוד רב עוצמה.
מודולי UltraZed מבוססים על רכיבי Xilinx MPSoC. בהדגמה של אבנט ביצע מודול UltraZed-EG פעולות עיבוד תמונה המיושמות בכלי-רכב: הוא זיהה את הרכב, אחר כך זיהה מתוך אותה תמונה את לוחית הרישוי שלו, ואז חילץ את המידע המופיע על לוחית הרישוי – בזמן אמת. באמצעות המודול UltraZed-EV הוכפל כושר העיבוד והמודול ביצע שתי פעולות עיבוד כאלה במקביל. אבנט ביצעה כמה תכנונים שבהם המודול עיבד ארבעה זרמי וידאו 1080P בן-זמנית. ראוי לזכור שהמודול הוא מוכוון מולטימדיה, ורכיב ה-ZU7EV העומד בבסיסו כולל גם Video Codec Unit. כלומר, מדובר במערכת משובצת אשר מסוגלת לבצע פעולת 4KUHD Encode/Decode מלאה על-גבי וידאו.
חברת אלביט מערכות, חיל האוויר ומפא"ת במשרד הביטחון, השלימו בהצלחה סדרת ניסויים שבמהלכם הם יירטו כטב"מים בטווחים ובגובהי טיסה שונים, באמצעות מערכת לייזר אווירית שהותקנה על מטוס. במסגרת הניסויים הותקן במטוס מדגים של מערכת לייזר אשר הופעל במספר תרחישים שונים שבהם יורטו כטב"מים בטווחים ובגבהי טיסה שונים. ראש מו"פ במפא"ת, תא"ל יניב רותם, מסר שהמערכת הצליחה ליירט את הכטב"מים ממרחק של יותר מקילומטר.
בחודש אפריל 2021 פירסמה אלביט סרטון וידאו המציג מערכת נשק לייזר אשר הותקנה בחרטומו של המל"ט האסטרטגי Hermes 900. בסרטון ניתן לראות שנעשו שינויים בגוף המטוס והותקנו בו כנפי קאנארד אחוריות, ככל הראה כדי להתמודד עם הגודל והמשקל של מיירט הלייזר. סדרת הניסויים נערכה בשדה ניסויים במרכז הארץ בהשתתפות חיל האוויר ויחידת ניסוי הטילים של החיל. משרד הביטחון מסר היום (ב') שישראל היא בין המדינות הראשונות בעולם שהצליחו להבשיל את טכנולוגיית הלייזר לכדי מערכת מוטסת ולהדגים יירוט בתרחיש מבצעי. "סדרת הניסויים הזו היא השלב הראשון בתוכנית ניסויים רב-שנתית של מפא"ת וחברת אלביט לפיתוח מערכת לייזר מוטסת אשר תתמודד עם איומים אוויריים ואיומים של תלולי מסלול לטווחים ארוכים".
נשק לייזר בחרטומו של המל"ט האסטרטגי Hermes 900 של אלביט
פרוייקט נשק הלייזר הישראלי נמשך שנים רבות ומיועד לייצר תפישת הגנה רב-שכבתית חדשה שבה מערכות לייזר מהירות ומדוייקות מחליפות את הצורך במערכות טילים נגד טילים, שהן יקרות, מסורבלות ואיטיות מאוד בהשוואה ללייזר. מאחורי הניסויים האחרונים עומד מחקר טכנולוגי שבוצע בשנים האחרונות בשיתוף רפאל, אלביט וחוקרים מהאקדמיה בישראל, שהביא לפריצת דרך טכנולוגית בתחום הלייזר רב-העוצמה, אשר נחשפה לראשונה בחודש ינואר 2020.
פריצת הדרך הטכנולוגית: לייזר חשמלי
הלייזר פועל באמצעות מיקוד קרן אנרגיה על הנשק התוקף, וחימומו לטפרטורות גבוהות הגורמות לו להתפוצץ או להתפרק באוויר. מפא"ת: "פיתוחים רבים מהארץ ומחו"ל נבחנו והוכחו כלא יעילים. לאחרונה הושגו הישגים משמעותיים שהתאפשרו בעקבות פיתוח לייזר חשמלי, בניגוד ללייזר כימי שבו השתמשו עד כה". היתרון המרכזי של פריצת הדרך הטכנולוגית מבוססת הוא ביעילות ובדיוק של קרן הלייזר. "באמצעות הטכנולוגיה החדשה הצליחה מערכת הביטחון למקד ולייצב את האלומה על מטרה בטווחים ארוכים, כולל התגברות על הפרעות באטמוספירה".
לאחרונה דיווח Techtime שחברת אלביט נמצאת בשלבים מתקדמים של הכנת מערכת מבוססת לייזר ליירוט טילים ורקטות, אשר תהיה יעילה וזולה בהרבה ממערכות הגנה קינטיות דוגמת כיפת ברזל. בשיחת הוועידה שהחברה קיימה לפני כחודש לאחר פרסום תוצאות הרבעון הראשון 2021, החברה מסרה שהמערכת צפויה להיכנס לשימוש מבצעי בתוך שנתיים-שלוש. להערכת אלביט, כאשר יאושר התקציב היא תוכל להשלים את הפיתוח ולהתחיל בייצור של פתרון מבצעי.
חברת פינרג'י (Phinergy), המפתחת מערכות גיבוי, אגירה וסוללות המתבססות על ריאקציה בין אלומיניום ואוויר, חתמה על הסכם להקמת מפעל בכפר סבא בעל יכולת ייצור שנתית של 20 מגה-וואט, או כ-5,000 מערכות גיבוי של 4 קילו-וואט. להערכת החברה, הקמת המפעל תושלם במהלך הרבעון השלישי של שנת 2022. בפינרג'י הסבירו כי הקמת המפעל תאפשר להגדיל את היקף המכירות של מערכות הגיבוי לאתרי טלקום בישראל ובעולם ולהרחיב את שיתופי פעולה עם יצרניות רכב.
בשבוע שעבר דיווחה פינרג'י על ביצוע פיילוט בשיתוף פעולה עם חברת הטלקום אריקסון. במסגרת הפיילוט, תטמיע פינרג'י מערכות גיבוי באתרי טלקום שמקימה אריקסון עבור מפעילת תקשורת באיטליה. בחודש אפריל דיווחה פינרג'י על פיילוט דומה עם חברת הודית המקימה מגדלי תקשורת. חברת פינרג'י הוקמה ב-2009 על ידי האחים אביב ודקל צידון, שרכש פטנט על טכנולוגיה שפותחה במחלקה לננו-טכנולוגיה וחומרים מתקדמים באוניברסיטת בר-אילן, בראשות אריה צבן.
חמצון מתכת באמצעות אוויר מן הסביבה
הפקת החשמל במערכות של פינרג'י מתבססת למעשה על היפוך התהליך שבו מיוצר אלומיניום. אלומיניום מופק מהמינרל בוקסיט, בתהליך אלקטרוליזה שבו מופרד החמצן מהאלומיניום בעזרת אנרגיה חשמלית. למעשה, בעת ייצור האלומיניום מבוצע תהליך "טעינה" של אנרגיה חשמלית שבסופו אגורה אנרגיה זו במתכת. הטכנולוגיה של פינרג'י מבצעת תהליך הפוך, שבו מתרחשת תגובה כימית בין אלומיניום, חמצן מן האוויר ומים, ובמהלכו משתחררת האנרגיה ששימשה לייצור האלומיניום. היתרונות באלומיניום הם במשקלו הנמוך ובקיבולת האנרגטית הגבוהה שלו, ובכך שבתהליך הפקת החשמל לא נפלטים חומרים מזהמים.
הבדל מהותי בין הסוללות של פינרג'י לסוללות רגילות הוא מקור החמצן: בסוללות רגילות החמצן אגור בתוך הקתודה באמצעות חומר הקושר את החמצן כדוגמת פחמן או מנגן. המבנה הזה הופך את הסוללות לכבדות, יקרות ומזהמות. בסוללה של פינרג'י הקתודה היא ממברנה הסופחת חמצן מהאוויר שבסביבה. על בסיס הטכנולוגיה הזו מפתחת פינרג'י שלושה קווי מוצר לשלושה שוקי יעד שונים: מערכות גיבוי למקרה של הפסקות חשמל ולאספקת חשמל באזורים מנותקי-רשת, מערכות אגירת אנרגיה, וסוללות לרכב חשמלי. מנכ"ל החברה הוא דויד מאייר. החברה נסחרת בבורסת בתל אביב בשווי שוק של כ-190 מיליון שקל.
בתמונה למעלה: שחר בר-אור. "האלגוריתם שלנו יודע לחזות את רוב דרישות המידע הצפויות"
חברת אינפינידאט (Infinidat) מהרצליה, חשפה פתרון חדש להאצת מהירות התגובה של התקני איחסון גדולים, באמצעות שינוי התמהיל בין סוגי הזיכרון הבונים את מערך האיחסון. החברה הכריזה על הזמינות של פתרון חדש בשם InfiniBox SSA, שהוא קיצור של Solid-State Array, אשר מספק ביצועי איחזור מהירים מאוד ממערכי הזיכרון הארגוניים הגדולים. מנכ"ל אינפינידט ישראל ומנהל מוצר ראשי, שחר בר-אור, סיפר ל-Techtime, שהפתרון החדש מיועד ללקוחות מהקצה הגבוה, אשר זקוקים לביצוע מהיר מאוד של טראנסאקציות.
פלטפורמת InfiniBox של החברה מספקת מערכי אחסון גדולים מאוד ומתבססת על תוכנה קניינית ועל רכיבים סטנדרטיים דוגמת כוננים קשיחים (HDD), כוננים המבוססים על רכיבי זיכרון (SSD) וזיכרונות מטמון המבוססים על רכיבי DRAM. אחת מהטכנולוגיות הייחודיות של החברה היא אלגוריתם בינה מלאכותית אשר פועל על רשת נוירונים שהחברה שילבה כבר לפני כ-10 שנים בזיכרון המטמון של מערכי הזיכרון שלה (Neural Cache). האלגוריתם הזה מבוסס על לימוד מכונה, אשר עוקב אחר פעילות מערך הזיכרון הספציפי כדי לחזות את מודל הפעילות שלו ולהבטיח שהנתונים שהוא צפוי להשתמש בהם כבר ימתינו למעבד בזיכרון המטמון המהיר, ועל-ידי כך יתקצרו זמני האיחזור של המידע.
אינפינידאט הפכה את פירמידת הרכיבים
בר-אור סיפר שבמוצר החדש החברה ביצעה שינוי דרמטי בתמהיל הזיכרונות, והגדילה את המרכיב של זיכרון המטמון להיקף גדול מאוד. בר-אור: "רכיבי DRAM הם נדיפים ויקרים, אבל מהירים מאוד. רכיבי פלאש או כוננים קשיחים הם בלתי נדיפים וזולים, אבל איטיים מאוד. כיום ברוב מערכות האיחסון אין שימוש ב-DRAM, או שיש רק שכבה דקה מאוד של זיכרון DRAM. במוצר החדש שלנו המצב הפוך: אנחנו משתמשים בהרבה מאוד DRAM, בנפח זיכרון של הרבה מאוד טרה-בייט. ומכיוון שהאלגוריתם יודע לחזות את רוב דרישות המידע הצפויות, הוא דואג מראש להביא את המידע אל זיכרון המטמון, ולהשיג זמני תגובה קצרים מאוד".
מי הם לקוחות היעד של המוצר החדש?
בר-אור: "הפתרון הזה מתאים ליישומים הדורשים זמני השהייה קצרים מאוד, כמו למשל בתחום הרכב האוטונומי, רשתות הדור החמישי, יישומים מסויימים בעננים גדולים מאוד, ועוד. אחת מהחברות שכבר רכשו את הפתרון היא Tyler Technologies האמריקאית. היא מספקת שירותי תוכנה לממשל האמריקאי. יש לה מיליוני משתמשים הנכנסים אל המערכת בו-זמנית. מנהל הטכנולוגיות שלהם סיפר לנו שבכ-5% מכל הטראנסאקציות שלהם, הם זקוקים לזמני איחזור של פחות מ-1ms. המערכת שלנו מספקת את הצורך הזה. המערכת הזאת יצאה לשוק באופן שקט לפני כחצי שנה, ועד היום היא נרכשה על-ידי לקוחות כמו חברת טלקום גלובלית, ספקית תשלומים מהגדולות בעולם, חברת ביטוח מהגדולות בארה"ב ועוד. מערכת SSA לא תחליף את המוצר אינפיניבוקס, אבל היא תספק מענה לצורך של 5%-10% מהיישומים בקצה הגבוה ביותר של השוק".
חברת אינפינידאט הוקמה ב-2011 על-ידי חלוץ תעשיית האחסון משה ינאי, הנחשב לאחד מהאנשים בעלי ההשפעה הגדולה ביותר על טכנולוגיות האחסון בעולם. הנהלת החברה, המטה והפיתוח פועלים מהרצליה, ומפעל הרכבת מערכי הזיכרון פועל מכפר-סבא. כיום החברה מעסיקה כ-400 עובדים, מתוכם 280 עובדים בישראל. לדברי בר-אור, החברה נמצאת כיום בתהליך גיוס עובדים. "יש לנו כמה עשרות משרות פתוחות".
בתמונה למעלה: אוטובוס חשמלי עם מערכת הטעינה האלחוטית של אלקטריאון המיועד לנוע על-גבי מקטעים של הכביש החשמלי
חברת אלקטריאון וויירלס (Electreon) שוקלת לנקוט בהליכים משפטיים כנגד גופים שפירסמו מידע מטעה שממנו עולה שחברת מכרה אלטשולר שחם קופות גמל ופנסיה מכרה את כל, או את את רוב אחזקותיה בחברה. הידיעות האלה שפורסמו בסוף השבוע, גרמו לירידה של יותר מ-10% במחיר המניה ולהפסדים גדולים של חלק מבעלי המניות. אלקטריאון: "בשים לב לנזק החמור אשר נגרם לחברה ובעלי מניותיה בעקבות הפרסומים הכוזבים והשקריים כאמור, בוחנת החברה את צעדיה המשפטיים ואת הפעולות האפשריות ממנה בהקשר זה, לרבות פנייה לרשויות האכיפה הרלוונטיות על מנת שייבחנו את הפרסומים הכוזבים והמטעים".
הכביש החשמלי מגיע לאירופה
חברת אלקטריאון מבית ינאי פיתחה טכנולוגיה של כביש חשמלי אשר טוען את סוללות הרכב החשמלי במהלך נסיעתו על המקטע החשמלי. היא מבוססת על שימוש בסלילים מגנטיים המוטמנים מתחת לנתיבי הנסיעה וטוענים את המטענים של כלי הרכב באופן אלחוטי, באמצעות השראה מגנטית. הדבר מאפשר להפחית את המשקל הרכב החשמלי, מאחר ויש צורך בסוללה קטנה יחסית. המערכת כוללת יחידת ניהול הממוקמת בצדי נתיבי התנועה בכביש החשמלי, ויחידת מקלט בגחון כלי-הרכב.
החברה נכנסה לבורסה בתל אביב במרץ 2018 בעקבות רכישת השלד הבורסאי ביומדיקס. כיום היא מעורבת בפרוייקטי פיילוט בשבדיה, גרמניה, איטליה וישראל ומשתפת פעולה עם גופים גדולים דוגמת פולקסווגן, ברמבי האיטלקית, תאגיד VINCI, חברת החשמל הגרמנית, עיריית תל אביב ועוד. לחברה עדיין אין מכירות, והוצאות המו"פ שלה ברבעון הראשון של 2021 הסתכמו בכ-9 מיליון שקל. בסוף השבוע החברה הודיעה שבדקה את הידיעות עם אלטשולר והתברר שלה שהיא לא מכרה את מניותיה.
השמועה יצרה בהלה בשוק
למעשה, הרקע לידיעות קשור להשלמת עסקת ענק בשוק ההון בישראלי שהסתיימה במחצית מאי 2021: בית ההשקעות פסגות נמכר לאלטשולר שחם. כתוצאה מהעיסקה, הפסיקה פסגות להיות בעלת עניין באלקטריאון, מכיוון שהמניות עברו לידי אלטשולר. וכאן מגיע הבלבול: מישהו דיווח שאלטשולר נפטרת ממניות הסטארט-אפ של פסגות, והדבר גרר גל של מכירת מניות אלקטריאון וטלפונים מבוהלים של משקיעים שניסו לקבל מהחברה תשובה מדוע בית ההשקעות נפטר ממניותיה.
אלקטריאון: "הודעה שפסגות חדלה להיות בעלת עניין בחברה נובעת אך ורק מרכישת פסגות על-ידי אלטשולר. למיטב ידיעת החברה, לא חל כל שינוי בהחזקות הגופים המנוהלים על-ידי פסגות במניות החברה, ולא נמסרה לה כל הודעה על-ידי פסגות או אלטשולר ביחס לשינוי בהחזקותיהם בחברה". בעקבות ההבהרה חלה התאוששות מסויימת במנית החברה בתל אביב, והיא עלתה היום (א') בכ-3.2%. כעת אלקטריאון נסחרת בבורסה לפי שווי שוק של כ-2.2 מיליארד שקל.
בתמונה למעלה: כרטיס פיתוח HiFive למערכות מבוססות RISC-V של SiFive
חברת אינטל (Intel) הגישה הצעה לרכוש את חברת SiFive האמריקאית תמורת כ-2 מיליארד דולר, כך דיווחה בשבוע שעבר סוכנות בלומברג. חברת SiFive הוקמה לפני כ-10 שנים על-ידי צוות החוקרים מאוניברסיטת ברקלי קליפורניה, אשר פיתחו את ארכיטקטורת הקוד הפתוח RISC-V, ונחשבת לאחת מהחברות המובילות כיום באספקת IP ובייצור מעבדים מבוססי RISC-V. לפי הידיעה בבלומברג, סייפייב לא השיבה להצעה, ופנתה למספר יועצים חיצוניים כדי שייסיעו לה לגבש את עמדתה. בידיעה גם נמסר שהחברה קיבלה הצעות מרוכשים פוטנציאליים נוספים.
ארכיטקטורת RISC-V פותחה לפני כ-11 שנים באוניברסיטת ברקלי במתכונת של ממשק ISA פתוח שיכול להריץ מחשבים חזקים בעלי אורך מילה של עד 128 סיביות. בשנת 2016 התעשייה החלה לאמץ את הרעיון והוקם ארגון התמיכה התעשייתי RISC-V Foundation, שנועד לקדם את השימוש בארכיטקטורת המחשוב החופשית. מאחורי הפיתוח עומדות שתי מטרות מרכזיות. הראשונה: לספק אלטרנטיבה לארכיטקטורות ARM ו-MIPS הסגורות, אשר נשלטות כל אחת על-ידי ספקית יחידה, והשנייה: לבנות קהילה גדולה של ספקים ושל קוד פתוח, המעניקים גמישות גדולה יותר לחברות המשתמשות בליבת העיבוד הפתוחה.
התעשייה אוהבת את RISC-V
המחיר שאינטל כנראה הציעה מלמד על זינוק עצום בשווי השוק של החברה. בחודש אוגוסט 2020 היא גייסה 61 מיליון דולר ממשקיעים אסטרטגיים, בהם אינטל, קואלקום, ווסטרן דיג'יטל ו-SK Hynix, לפי שווי חברה של כ-200 מיליון דולר. בחודש ספטמבר 2020 היא גייסה לשורותיה את סגן נשיא ומנהל תחום הרכב בחברת קואלקום, פטריק ליטל, ומינתה אותו ליו"ר ומנכ"ל, במטרה שיוביל אותה במאבק מול חברת ARM, המספקת קניין רוחני למעבדים המבוסס על ארכיטקטורה קניינית סגורה.
בשנים האחרונות זכתה הארכיטקטורה החדשה להצלחות רבות כאלטרנטיבה ל-ARM. באפריל 2021 היא הכריזה על שיתוף פעולה אסטרטגי עם Renesas בפיתוח סדרה של שבבים מבוססי RISC-V עבור תעשיית הרכב. בספטמבר 2020 היא הכריזה על רכיב ה-SoC מדגם U740, אשר יכול לשמש כמעבד הליבה של מחשבי PC מבוססי לינוקס ולפני חודש היא חשפה לוח-אם מלא מבוסס RISC-V שיכול להחליף לוחות אם למחשבים המבוססים על ארכיטקטורת X86 של אינטל. בתחילת 2020 הודיעו גם קואלקום וגם סמסונג שהן מאמצעות את הארכיטקטורה בחלק מהמוצרים שלהן.
מנכ"ל אינטל, פט גלסינגר, אסטרטגיית IDM 2.0 מבוססת על ייצור בשלושה מודלים עסקיים שונים
בחודש אפריל 2021 הודיעו SiFive וחברת שירותי הייצור של סמסונג, Samsung Foundry, על הרחבת שיתוף הפעולה ביניהן בהבאה לשוק של מעבדי הבינה המלאכותית SiFive RISC-V AI SoC. ההסכם הזה שופך אור על צומת האינטרסים שבגללם מעוניינת אינטל בחברת SiFive, במיוחד לאור העובדה שחברת אנבידיה נמצאת בתהליך מיזוג עם חברת ARM בעיסקת ענק בהיקף של כ-40 מיליארד דולר. אינטל זקוקה לארכיטקטורת RISC-V משתי סיבות עיקריות: שמירה על מעמדה בתחום המחשבים החזקים ותשתיות מרכזי הנתונים שאנבידיה מעוניינת להיכנס אליהם בעזרת חברת ARM, ובניית פורטפוליו של לקוחות עבור שירותי הייצור החדשים שהיא מקימה כעת (Intel Foundry).
הספקטרום של RISC-V: ממחשבים חזקים ועד מיקרו-בקרים
במאבק מול ARM-אנבידיה, הארכיטקטורה החדשה מספקת תשתית עיבוד חסכונית באנרגיה המתאימה לכל רמות העיבוד: החל במיקרו-בקרים חסכוניים בהספק ובמשאבים, וכלה במערכות עתירות עיבוד (HPC). הדבר יסייע לאינטל לספק מענה לשילוב המאיים של מעבדי RISC מבוססי ARM המגיעים ביחד עם מעבדי GPU של אנבידיה, אשר מתחיל להיכנס למרכזי העיבוד הגדולים. מנגד, הטכנולוגיה מכניסה את אינטל לתחום המיקרו-בקרים שבו היא לא נוכחת כיום. חשיבותו נמצאת כיום בעלייה תלולה, לאור הצמיחה בשוק ה-IoT, אשר מבוסס על ליבות עיבוד חסכוניות מאוד באנרגיה.
מנגד, אינטל מקימה זרוע עסקית חדשה לחלוטין אשר מבוססת על אספקת שירותי ייצור ללקוחות. אסטרטגיית IDM 2.0 שעליה הכריז המנכ"ל פט גלסינגר מבוססת על שלוש רגליים: ייצור שבבי הליבה של אינטל במפעלים של אינטל, שימוש בקבלני ייצור חיצוניים להשלמת קיבולת הייצור הדרושה, ומתן שירותי ייצור לחברות פאבלס. הוספת RISC-V לפורטפוליו הטכנולוגיות הייחודיות של Intel Foundry, לצד מארזים מיוחדים ורכיבים מיתכנתים, הופכים את שירות הייצור החדש לאטרקטיבי מאוד, במיוחד בעידן הנוכחי שבו החברות נוטות להסתמך על רכיבי ASIC עצמיים וייעודיים, ופחות על רכיבים גנריים מוכנים מהמדף.
שתי החברות כבר החלו בשיתוף פעולה בכיוון הזה: במרץ 2021 הודיעה SiFive על הסכם המאפשר לאינטל לספק שירותי ייצור הכוללים את הקניין הרוחני שלה ואת ומעבדי RISC-V. אלא שעדיין קיימים סימני שאלה רבים מאחורי הידיעה על הגישוש של אינטל. העיקרי שבהם הוא שיש מתעניינים נוספים ברכישת SiFive. השאלה הראשונה היא מי הם המתחרים של אינטל בניסיון ההשתלטות על החברה. השאלה השנייה היא האם SiFive תסכים להימכר, והשלישית – האם אנחנו עומדים בפיתחה של תחרות מחירים – כמו זו שהתנהלה בין אינטל ואנבידיה כאשר שתיהן התחרו על רכישת מלאנוקס הישראלית.
סיוה הישראלית מספקת בינה מלאכותית ל-SiFive
חברת SiFive מכירה את השוק הישראלי, מעבר לעניין של התעשייה והאקדמיה בארץ בארכיטקטורת המיחשוב הפתוחה. בינואר 2020 היא חתמה על הסכם עם חברת סיוה מהרצליה (CEVA) שנועד להרחיב את פעילותה בתחום התכנון ואספקת שבבי בינה מלאכותית. במסגרת ההסכם, שתי החברות מבצעות פיתוח משותף של טכנולוגיות בינה מלאכותית עבור עיבוד תמונה, ראייה ממוחשבת, זיהוי דיבור והיתוך חיישנים. סיוה תספק את הקניין הרוחני של המעבדים הקוליים CEVA-BX, מעבדי התמונה CEVA-XM, ומאיצי הבינה המלאכותית שלה. המוצרים האלה גם ישולבו בחבילת Edge AI SoC DesignShare, שנועדה לסייע ללקוחות לפתח רכיבים לאבזרי קצה המבוססים על ארכיטקטורת RISC-V.
חברת נקסט ויז'ן מרעננה (NextVision), אשר החלה להיסחר השבוע בבורסה של תל אביב, דיווחה על קבלת הזמנה גדולה מאוד למצלמות מיוצבות בהיקף של כ-6.5 מיליון דולר. מדובר בהזמנה מלקוח מהותי של החברה אשר תתפרס על-פני שנתיים, ותבוצע בשלוש מנות שיש ביניהן פער של מספר חודשים. חברת נקסט ויז'ן היא שחקנית חדשה בשוק המניות הישראלי. היא החלה להיסחר רק השבוע ביום ב' (14 ביוני 2021). כיום מחיר המניה שלה הוא כ-1.1 שקל, המעניק לה שווי שוק של כ-460 מיליון שקל.
חברת נקסט ויז'ן מערכות מיוצבות הוקמה בשנת 2009 על-ידי חן גולן, בוריס קיפניס והמנכ"ל מיכאל גרוסמן ומעסיקה כיום 27 עובדים. היא מפתחת ומייצרת מצלמות יום ולילה (אור נראה וצילום תרמי) מיוצבות באמצעות גימבל, במשקל כולל של 90-500 גרם. המצלמות מיועדות לשימוש בכלי רכב קרקעיים ואוויריים, דוגמת מל"טים קטנים וזעירים, רחפנים וכדומה. רוב לקוחותיה הם יצרני מערכות המוכרים את המוצרים שלהם ללקוחות סופיים.
החברה פיתחה טכנולוגיית ייצוב מוגנת בפטנט המבוססת על ייצוב מכני וייצוב אלקטרוני הפועלים בו-זמנית, המאפשרים ייצוב מצלמה בזמן אמת ותיקון עיוותים הנובעים מצילום התנועה. בשנת 2020 הסתכמו מכירותיה בכ-7.86 מיליון דולר, בהשוואה למכירות של כ-4.94 מיליון דולר בשנת 2019. ישראל היא בינתיים השוק הגדול ביותר של החברה. בשנת 2020 תפסו המכירות בישראל שיעור של 58% מהמכירות (ל-30 לקוחות מקומיים), בהשוואה לכ-20% בארה"ב, כ-15% באירופה והיתר בשאר העולם.
מצלמה של נקסט ויז'ן בחרטום חימוש משוטט של UVision הישראלית
הלקוחה הגדולה ביותר של החברה היא אלביט, אשר הייתה אחראית לכ-23% מההכנסות בשנת 2020. אלביט היא לקוח אסטרטגי. בינואר נחתם הסכם לאספקת מצלמות עבור פרוייקט רחפנים של אלביט, שבמסגרתו היא רוכשת מצלמות של נקסט ויז'ן בהיקף של 8.5 מיליון דולר. הלקוחה השנייה בגודלה היא חברת UVsion מכוכב יאיר, המייצרת מערכות חימוש משוטט באוויר לשימושים צבאיים (מודיעין, מעקב אחר מטרות ותקיפה), אשר היתה אחראית לכ-18% מהמכירות ב-2020.
היעד: 100 מיליון דולר מכירות ב-2024
כיום כולל קו המוצרים של נקסט ויז'ן שמונה דגמי מצלמות בגדלים וביכולות שונים, אשר מורכבים במפעל החברה בישראל. המתחרות המרכזיות שלה הן חברת קונטרופ הישראלית, חברת Trillium האמריקאית וחברת Workswell הצ'כית. נקסט וז'ן גיבשה תוכנית התרחבות אגרסיבית: בארבעת החודשים הראשונים של 2021 הסתכמו מכירותיה בכ-5 מיליון דולר, ולהערכתה היא צפויה להגיע להיקף מכירות של כ-15 מיליון דולר ב-2021. היעד העסקי של החברה הוא צמיחה שנתית בשיעור של יותר מ-70% אשר צפוי להביא אותה לרמת מכירות של 73-120 מיליון דולר בשנת 2024.
העמידה ביעד תלויה במידה רבה ביכולת הכניסה לשוק האמריקאי, ולכן החברה מתכננת בשנה הקרובה להקים קו ייצור של מצלמות גם בארצות הברית. מפת הדרכים האסטרטגית היא גם טכנולוגית. כיום החברה מפתחת טכנולוגיית זום לכל המצלמות שלה, בכל המשקלים, ובונה יכולת של רובוטיקה אוטומטית הכוללת שילוב בינה מלאכותית בתוך המצלמות. במקביל היא מגבירה את המאמץ במימוש אסטרטגיית הפתרון המלא: פיתוח ואספקת אבזרים ומוצרים משלימים שנועדו להקל על שילוב המצלמה במערכת היעד.
חברת טליט (Telit) מספקת את מודול קישוריות הדור החמישי, Telit FN98x, למשפחת מחשבי Z החדשה של חברת VAIO. מדובר במחשבי הפרימיום של החברה, אשר מופיעים במארז סיבי פחמן (carbon fiber) קל וקשיח, המשמש גם לייצור מרכבים קלים וחזקים של מכוניות מירוץ. שיתוף הפעולה האסטרטגי בין שתי החברות החל בשנת 2017 כאשר טליט סיפקה ל-VAIO את מודולי התקשורת למחשבים מסדרה S. מחשב Z החדש מוגדר כמחשב הדגל של החברה.
מודול התקשורת של טליט מספק לו תקשורת מלאה בכל פסי Sub-6 GHz. כאשר משתמשים במחשב באזור שאין בו כיסוי 5G, המודול מספק תקשורת חלקה לרשתות LTE בקצבים של 2Gbps להורדה ו-211Mbps להעלאה. משפחת מודולי FN980 של טליט עונים לכל תרחישי העבודה לדור החמישי המוגדרים על-ידי קבוצת 3GPP, ומספקים תמיכה גם ב-LTE, WCDMA ו-GNSS.
הקורונה פגעה במגזר ה-IoT
המודולים מבוססים על המודם Snapdragon X55 5G של חברת קואלקום ויכולים לפעול במתכונת 5G, במתכונת LTE ובמתכונת משולבת הכוללת את שתי הטכנולוגיות (LTE-5G NR). המודול FN980m מספק תמיכה גם בתקשורת מיקרוגל (mmWave) בתדרי Sub-6 GHz. החברה הישראלית בריטית מעסיקה כ-820 עובדים, מתוכם כ-430 בארבעה מרכזי מחקר ופיתוח שאחד מהם פועל בתל אביב. גם מחלקת הנהלת החשבונות של החברה הגלובלית פועלת מתל אביב.
חברת טליט נסחרת בבורסה של לונדון לפי שווי שוק של כ-302 מיליון ליש"ט. בשנת 2020 הסתכמו מכירותיה בכ-343 מיליון דולר, בהשוואה למכירות של כ-392 מיליון דולר בשנת 2019. הירידה במכירות נובעת בעיקר מהפגיעה של מגיפת הקורונה בשוק ה-IoT, במיוחד שוק ה-IoT התעשייתי. המכירות במגזר ה-IoT ירדו מכ-351 מיליון דולר בשנת 2019 לכ-299 מיליון דולר ב-2020.
חברת הסטארט-אפ ממודיעין RenewSenses פיתחה אביזר חכם בשם "טראוויס", המותקן על גבי הסמרטפון ומסייע ללקויי ראייה ועיוורים לנווט ולהתנייד במרחב באופן עצמאי ולבצע ביתר קלות פעולות יומיומיות שהם לעיתים מתקשים בהם בשל מגבלת הראייה. לצורך הפיתוח קיבלה החברה מענק ותמיכה מרשות החדשנות במסגרת מסלול "עזרטק", שנועד לקדם פיתוח טכנולוגיות מסייעות לבעלי מוגבלויות, ובימים אלה היא נערכת לגיוס הון בסבב סיד, שיאפשר לה להשלים את הפיתוח ולצאת לשוק כבר ב-2022.
ישנם בעולם לפי ההערכות כ-330 מיליון לקויי ראייה ועיוורים. מגבלת הראייה מקשה על אנשים אלה בעיקר בהתמצאות וניווט במרחב ובמטלות יומיומיות נוספות. תומר בכור, אחד ממייסדי ומנכ"ל RenewSenses, הסביר בשיחה עם Techtime כי טכנולוגיות מסייעות יכולות לחולל הבדל גדול בחייהם של בעלי מוגבלויות. "לקויי ראייה יכולים לעשות כמעט הכול, אך זה גוזל מהם זמן ואנרגיה רבים יותר, לעיתים יותר מדי, עבור משימה שעבור אנשים ללא לקות היא טריוויאלית. אנחנו רוצים לקצר את הזמן והאנרגיה הנדרשים עבור כל מיני פעולות בחיי היומיום."
ב-RenewSense מגדירים את "טראוויס" כעוזר הניווט החכם הראשון בעולם ללקויי ראייה ועיוורים. הוא מורכב מהתקן המולבש על גבי הסמרטפון וכולל חיישן עומק, ואפליקציה ייעודית. האביזר משמש כמעין תוסף חכם ליכולותיו של מקל נחייה . בעל לקות הראייה מחזיק בידו את הסמארטפון תוך כדי הליכה, החיישן סורק את סביבתו, והאפליקציה מתריעה בפניו על מכשולים וחפצים בדרכו. ההיבט המחוכם בהתקן הוא צורת החיווי, המשלבת בין רטט המלמד על קרבת המכשול וצליל המלמד על גובה המכשול. בכך, מספק החיווי התראה דינמית ותלת-מימדית על המרחב מסביב.
בכור: "היה חשוב לנו לפתח משהו דיסקרטי, בנראות ובשימוש. למעשה, המכשיר שלנו, שעדיין לא נחשף ובקרוב יצא לפיילוטים, נראה כמו כיסוי רגיל לסמרטפון. המשתמש צריך בסך הכול לאחוז בו בידו תוך כדי הליכה כפי שאנשים נוהגים לעשות בלאו הכי. הוא לא צריך להרים או לכוון את המכשיר באופן מיוחד."
תחליף לאדם מלווה
ואולם, המוצר מיועד להיות הרבה מעבר לתוסף טכנולוגי למקל הנחייה, אלא לסייע למשתמש בפעולות יומיומיות נוספות. האפליקציה של RenewSenses משלבת יכולות של ראיית מכונה ובינה מלאכותית, המסייעות להבין את ההקשר של הסיטואציה ולספק ללקוי הראייה בדיוק את האינפורמציה שהוא זקוק לה. כך למשל, אם המשתמש ממתין לאוטובוס האפליקציה תדע להתריע בפניו רק כאשר הקו הרלוונטי מגיע לתחנה, ואם הוא נכנס לשירותים במקום זר האפליקציה תדריך אותו היכן נמצאים האסלה והכיור.
בכור: "'הטכנולוגיה' הכי טובה שבה אנשים בעלי מגבלת ראייה משתמשים כיום היא אנשים אחרים, שילוו אותם למקום כלשהו או שיסבירו להם מה קורה סביבם. אנחנו מנסים בפיתוח שלנו לחקות את האופן והדרכים בהן מלווים עוזרים לבעלי לקויות ראייה."
הקהילה היתה מעורבת בפיתוח
שוק הטכנולוגיות המסייעות נמצא בצמיחה גדולה והוא צפוי לגלגל יותר מ-8 מיליארד דולר ב-2027. ואולם, בכור מצביע על כשל יסודי שמאפיין לא מעט מהפיתוחים בתחום: היעדר השיתוף של קהילת היעד בתהליך הפיתוח. "עולם הטכנולוגיות המסייעות, עבור עיוורים בפרט ובעלי מוגבלויות אחרות בכלל, מלא בפיתוחים ואבות-טיפוס שבסוף לא משרתים את מטרתם. אם אתה לא מבין לעומק את הצרכים הפיזיים והפסיכולוגיים, המוצר נידון לכישלון. בגלל זה חשוב לערב את הקהילה מהרגע הראשון של אפיון ופיתוח המוצר. בצוות שלנו יש אנשים בעלי לקות ראייה ואנחנו גם משתפים פעולה עם בית חינוך עיוורים בירושלים."
בשלב ראשון, RenewSenses מתכוונת להשיק את המוצר בשנה הבאה באירופה, ובפרט במדינות שבהן המדינה מסייעת בסבסוד מכשירי עזר לבעלי לקויות ראייה. לפי ההערכות, יש באירופה כ-33 מיליון לקויי ראייה ועיוורים.
שאבי דוייטש, מנכ"ל בית חינוך עיוורים, אמר כי זוהי בשורה גדולה שעיוורים ולקויי ראייה נוטלים חלק פעיל בפיתוח של מוצר שהוא חלק ממיזם עסקי. "אנו מברכים על שיתוף הפעולה הזה ומצפים שהדבר יוביל להעסקה ישירה בעתיד ויהווה מודל של שילוב של אנשים עם מוגבלות בחברה."
ביום ד', ה-7 ביולי 2021 יקיימו חברת Keysight Technologies ואתר האלקטרוניקה הישראלי Techtime, סמינר מיוחד בנושא מהפיכת רשתות התקשורת הפתוחות (Open Radio Access Network), תחת הכותרת: O-RAN – Enabling the 4th Industry Revolution. הארוע ייערך במתכונת של מפגש בין-אישי במלון הרודס בתל אביב – וגם במתכונת של שידור ישיר באינטרנט.
מהפיכת הרשתות הפתוחות (O-RAN) צוברת תאוצה גוברת ומשנה את פני תעשיית הטלקום. היא מאפשרת לספק רשתות חכמות, יעילות ודרך למימוש תעשייה חכמה (Industry 4.0). במהלך הסמינר יוצגו עיקרי מהפיכת ה-O-RAN, מפרטי הבדיקה של פרוטוקולי O-RAN, רשות פתוחות ויישום 5G ו-Industry 4.0, בדיקות בליבת רשתות הדור החמישי פתרונות ניתוח אלחוטיים ועוד.
הסמינר מיועד לחוקרים באקדמיה, מפתחי ויצרני שבבים, מתפתח תוכנה, יצרני ציוד תקשורת, ספקי שירותי ענן, מפעיל תקשורת סלולרית ומשלבי ציוד בדיקה ומדידה (Open Test and Integration Centers).
ההשתתפות היא חינם אולם כרוכה ברישום מראש וקבלת אישור.
בתמונה למעלה: המחשב הקוונטי שנחנך במעבדות פראונהופר בגרמניה. השוק צומח בשיעור של כ-30% בשנה. צילום: IBM Research
חברת יבמ (IBM) מקימה רשת של מחשבים קוונטיים מסחריים, שהגישה אליהם תתבצע באמצעות שירות הענן של החברה. אתמול (ג') נחשף המחשב הראשון ברשת החדשה, אשר פועל במכון המחקר הגרמני פראונהופר (Fraunhofer-Gesellschaft) ונחשב למחשב הקוונטי החזק ביותר באירופה. מדובר במחשב הראשון מסוג IBM System One אשר פועל מחוץ למעבדות יבמ בניו יורק. הוא מבוסס על השבב הקוונטי פאלקון (Falcon) המספק עוצמת מחשוב קוונטית בגודל של 27 קיוביט.
השלב הבא בפריסת הרשת המסחרית של יבמ כולל התקנת מחשב דומה בחודש הבא ביפן, ובשנה הבאה צפויה התקנת מחשב נוסף במרכז המחקר הרפואי Cleveland Clinic באוהיו, ארה"ב. ליבמ ולמרכז המחקר יש הסכם שיתוף פעולה בן 10 שנים לפיתוח תרופות, שבמסגרתו התחייב המרכז לרכוש את מחשב הדור הבא של יבמ, שיהיו בו יותר מ-1,000 קיוביט. להערכת יבמ יש בשוק דרישה גבוהה לביצוע עיבוד באמצעות מחשבים קוונטיים.
הדור הבא: מחשב קוונטי בעוצמה של 1,000 קיוביט
הגישה אל המחשבים מתבצעת באמצעות הענן ההיברידי של יבמ, אשר מספק גישה גם אל כלי בינה מלאכותית שהחברה מספקת. כדי לסייע לחוקרים לבצע עיבודים במחשב קוונטי בלא צורך לרכוש אותו, החברה הקימה את רשת IBM Q Network המספקת גישה למחשוב קוונטי לקהילה של יותר מ-150 ארגונים מובילים – מוסדות מחקר ואקדמיה, חברות תעשיה ומחשוב גדולות, גופים פיננסיים, ארגונים ציבוריים ועוד. הרשת הוקמה על-סמך הנסיון שניצבר בפלטפורמת IBM Quantum Experience שהוקמה ב-2016. להערכת יבמ הפלטפורמה הציבורית משרתת קהילה של כ-325 אלף משתמשים.
הניסויים והיישומים הקוונטיים שבוצעו ברשת הציבורית הביאו לפרסום של כ-400 מאמרים מקצועיים. בשנת 2019 הציגה יבמ מפת דרכים שבמסגרתה היא תפתח מחשב קוונטי בעוצמה של יותר מ-1,000 קיוביט עד לשנת 2023. החודש היא חתמה על הסכם חמש שנתי עם ממשלת בריטניה בהיקף של 210 מיליון ליש"ט להקמת מכון מחקר בתחומי הבינה המלאכותית והמחשוב הקוונטי.
להערכת חברת המחקר והייעוץ Mind Commerce, שוק הטכנולוגיות הקוונטיות יצמח בשיעור שנתי של כ-30% ויגיע להיקף של כ-31.6 מיליארד דולר בשנת 2026. בתוכו החלק המרכזי יהיה שוק המחשוב הקוונטי שיצמח בקצב של 38.4% בשנה ויגיע להיקף של כ-14.2 מיליארד דולר בשנת 2026. סין תהיה המובילה באסיה (4.44 מיליארד דולר ב-2026), גרמניה המובילה באירופה (2.45 מיליארד דולר) וארה"ב תהיה המובילה העולמית. ראוי לציין שהמושג טכנולוגיות קוונטיות מתייחס לתחומים רבים ולא רק למחשוב: חומרים חדשים (quantum dots), חיישנים מסוגים חדשים, מוליכי-על וכדומה.
בתמונה למעלה: עובדים צעירים בחברת היילו בתל אביב. צילום: Techtime
תעשיית ההייטק הישראלית ממשיכה להיות הקטר הכלכלי של המשק, למרות משבר הקורונה, ולספק את התמורה הטובה ביותר שהמדינה מבצעת בחינוך. דו"ח חדש של הרשות לחדשנות מגלה שתעשיית ההייטק מעסיקה כ-10% מכלל העובדים במשק, אשר אחראים לכ-43% מהייצוא של ישראל ולכ-25% מהכנסות המדינה ממסים. גם ההשקעות בהייטק נמצאות בצמיחה: היקף ההון שגוייס על-ידי חברות סטארט-אפ ישראליות הוכפל פי ארבעה תוך עשור, והסתכם בכ-11.5 מיליארד דולר בשנת 2020 – כ-20% יותר מאשר בשנת 2019.
אלא שההצלחה הנוכחית מסתירה בחובה כמה קשיים הנמצאים בינתיים מתחת לפני השטח, והעיקרי שבהם הוא בעיית כוח האדם. הבעיה הראשונה היא שבניגוד לתדמית הצעירה של הענף, המועסקים בו הם מבוגרים: בשנים האחרונות חלה עלייה בגיל הממוצע של העובדים וכעת הוא גבוה במעט מהגיל הממוצע של עובדים בכלל המשק: בשנת 2019 היה הגיל הממוצע של עובדי ההייטק 40.1 שנים, בהשוואה לגיל העבודה הממוצע במשק שהיה 39.6 שנים.
הדימוי הצעיר נוצר לפני 20 שנה: בתחילת המילניום נראתה ירידה חדה בגיל הממוצע בהייטק, מ-37.5 ב-1999 ל-36 ב-2000, לאור כניסת צעירים רבים לתחום. אך בשני העשורים האחרונים נראתה עלייה מתמדת בגיל העובדים. גיל הכניסה הממוצע המוערך של עובדים חדשים בהיי-טק נע בין 27 ל-31
על הרקע הזה, התעשייה צריכה ללמוד כיצד לקלוט צעירים, והם אוטוטו עומדים בפתח: מסלול הלימודים הנלמד ביותר בישראל בשנת 2021 הוא תואר ראשון בהנדסה (כ-18% מהסטודנטים בישראל), כאשר אחד מכל שלושה סטודנטים בישראל לומד לתואר ראשון במקצועות STEM (מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתימטיקה). בסך הכל בכ-55 אלף סטודנטים, שכ-64% מהם לומדים באוניברסיטאות. בסך הכל, אחד מכל ארבעה סטודנטים בישראל לומד לתואר ראשון מקצוע טכנולוגי כמו הנדסה או מדעי המחשב.
להערכת רשות החדשנות, למרות שזו בשורה מצוינת עבור הענף הסובל ממחסור בעובדים, יש בה קושי: "זרם הבוגרים הטריים עלול להחריף את בעיית הג'וניורים, שקיימת כבר היום וגורמת לכך שהם מתקשים למצוא עבודה ללא ניסיון בתחום. בשנים הקרובות יצטרפו לכוח העבודה בהייטק עשרות אלפי עובדים חדשים בעלי הכשרה אקדמית טכנולוגית, אך ללא ניסיון. אם שליש מהסטודנטים בישראל ימשיכו לפנות למקצועות מדעיים, בשנת 2030 יצטרפו לתעשיית ההייטק כ-20 אלף עובדים חסרי-ניסיון בשנה".
כדי לקלוט אותם צריכים המעסיקים לייצר תרבות ארגונית חדשה: כיום רוב החברות מחפשות עובדים מנוסים ולא ערוכות לבצע הכשרה של עובדים צעירים. אם הן לא יחליפו את התרבות הארגונית ולא יתחילו להשקיע בהכשרת העובדים החדשים – הן ייקלעו למחסור בעובדים – והמשק הישראלי ייאלץ להתמודד עם זרם של בוגרים טריים – אבל חסרי עבודה.
המכון לייצור מתקדם שהוקם ביוזמת מינהל התעשיות במשרד הכלכלה במטרה לקדם חדשנות במפעלי תעשייה, צפוי לחנוך לקראת סוף השנה מרכז הדגמה הגדול בארץ, שיציג את הטכנולוגיות החדשניות ביותר בעולם התעשייה החכמה. הקומפלקס, שהוקם באזור התעשייה תפן בעלות השקעה ראשונית של כ-5 מיליון שקל, ישתרע על פני מאות מ"ר ויאפשר למנהלים, אנשי תעשייה וגם לציבור הרחב להתרשם ממגוון פתרונות בתחומים כגון אוטומציה, רובוטיקה, בקרה וניהול רצפת ייצור, IoT, הדפסה בתלת-מימד, אנליטיקה תפעולית, בינה מלאכותית ועוד. במקום יוקם גם קו הרכבה אוטומטי ומתקדם.
במהלך חודש יולי צפוי המכון לייצור מתקדם לפרסם "קול קורא" לחברות טכנולוגיות ישראליות המפתחות פתרונות לעולם התעשייה להציע טכנולוגיות להצגה במרכז. היעד של המכון הוא שמכלול הטכנולוגיות שיוצגו במרכז יהיו תוצרת כחול-לבן או של חברות בינלאומיות עם מרכז פעילות בישראל. הטכנולוגיות שיוצגו במרכז יתחלפו מעת לעת.
מלי ביצור-פרנס, מנכ"לית קבוצת הייעוץ תפן, המשמשת גם כיו"ר המכון, הסבירה ל-Techtime כי מרכז ההדגמה הוא נדבך חשוב במימוש החזון של המכון לייצור מתקדם. "המרכז יאפשר למנהלים להתרשם ולראות במו עיניהם מערכות חכמות בפעולה ולהבין כיצד הן יכולות לתרום לשיפור התפעול והפריון." בתוך כך, במכון לייצור מתקדם מקימים בימים אלה גם קהילת ידע שיתופית, שבראשה צפוי לעמוד תעשיין בכיר.
להגדיל את הפריון עם טכנולוגיות חכמות
המכון לייצור מתקדם, שהוקם בינואר 2020 ופועל מאזור התעשייה תפן, מספק לחברות תעשייה ברחבי הארץ שירותי איבחון, ייעוץ והטמעה מסובסדים בתחום התעשייה החכמה (industry 4.0). עד כה השלים המרכז כ-110 תהליכי אבחון מול מפעלי תעשייה בארץ, וצפוי להשלים עוד כ-50 אבחונים עד סוף השנה. מתוכם, כמה עשרות מפעלים מצויים כבר בתהליכי רכישת ציוד והטמעה של טכנולוגיות בסבסוד רשות החדשנות.
ביצור-פרנס: "אנחנו רואים כמה התעשייה צמאה לטרנספורמציה הזו. גילינו תעשייה מתוחכמת עם ציוד מיושן. ישנו מחסור גדול במערכות לניהול רצפת ייצור, רובוטים וקובוטים, מדפסות תלת-מימד, פתרונות אנליטיים, כלי ניהול ועוד. הדבר בולט במיוחד במפעלים קטנים ובינוניים, שלחלקם אין את המשאבים לרכוש ולתפעל מערכות כאלה. המסלול של המכון מאפשר להם לבצע את קפיצת המדרגה. המטרה בסופו של דבר היא להגדיל את הפריון של התעשייה הישראלית."
מלי ביצור-פרנס
מכון מנוהל על ידי קבוצת הייעוץ תפן (Tefen), בשיתוף חברת ESI ומכללת אורט-בראודה, שזכו במכרז לניהול המכון. מרבית המפעלים שעברו אבחון עד כה היו מפעלים מסורתיים בסדר גודל בינוני (50-200 עובדים) מתחומים כמו פלסטיק, מתכת וכימיקלים. מפעלים מסוג זה הם קהל היעד המרכזי של המכון, מאחר שבהם הצורך בהטמעת טכנולוגיות לשיפור הפריון והבטחת הרציפות העסקית הוא הדחוף ביותר.
לאחר תהליך האבחון המסובסד כמעט במלואו על-ידי משרד הכלכלה, המפעל יכול להמשיך לשלב הייעוץ וההטמעה: בליווי המכון הוא מגבש תוכנית הצטיידות בטכנולוגיות הרלוונטיות, הכוללת גם בחירה בספקים המתאימים ביותר. גם בשלב הזה המפעל נהנה מסבסוד של כ-50%-70% על-ידי משרד הכלכלה. מימון הטכנולוגיות עצמן גם כן עשוי לזכות לסיוע מטעם רשות החדשנות.
חברת איסטרוניקס (Eastronics) קיבלה את הנציגות בישראל של חברת BrainChipמקליפורניה, ארה"ב, אשר פיתחה מעבד נוירונים מבוסס עיבוד אירועים (Event Based Processing) וסביבת פיתוח מקיפה. מוצרי החומרה והתוכנה של החברה, בשם הקוד Akida, יצאו לשוק לאחר יותר מ-10 שנות מחקר ופיתוח. לפתרונות AI מהדור הקודם יש חיסרון משמעותי: לאחר תהליך ההכשרה, קשה ללמד את המערכת דברים חדשים מבלי לחזור שנית על תהליך האימון. בריינצ'יפ פיתחה אלגוריתם ושבב המבטלים את הצורך בהעברת נתונים הלוך ושוב כדי לבצע הכשרה מחודשת, ועל-ידי כך הם מאפשרים התאמה אישית של מכשירי Edge AI.
החברה נוסדה בשנת 2013, ונחשבת לחלוצה במימוש רשת עצבית מבוססת אירועים. היא מספקת את הטכנולוגיה באמצעות שני מודלים עסקיים אפשריים: Akida Neural Processor IP – נכס רוחני לשילוב בתכנון SoC AI, או במתכונת Akida Neural Processor SoC – מעבד נוירונים אינטגרטיבי הכולל 1.2 מיליון נוירונים ומוכן לשילוב במערכות משובצות ליישומי קצה. לחברה מספר מרכזי פיתוח בעולם (ארה"ב, אוסטרליה וצרפת). היא מעסיקה כיום כ-50 עובדים ונסחרת בבורסה של אוסטרליה (ASX).
בתמונה למעלה: איליה סטולוב, מנהל מרכז הפיתוח הישראלי להגנת חומרה על רכיבי זיכרון
מרכז הפיתוח הישראלי של חברת ווינבונד (Winbond Electronics) הטאיוואנית מתחיל בפרוייקט פיתוח של מערך אבטחת חומרה לזכרונות DRAM וזיכרונות flash אשר יותקנו בכלי רכב אוטונומיים ובאבזרים מקושרים שיעבדו מול רשתות הדור החמישי (5G). מנהל מרכז מרכז הפיתוח, איליה סטולוב, סיפר ל-Techtime שמדובר בשני אתגרים מרכזיים אשר העמידה בהם היא חיונית להצלחת הרכב האוטונומי והשימוש הנרחב בטכנולוגיות IoT.
סטולוב: "המכונית האוטונומית היא רכב מקושר, אשר יכול להיות כלי נשק מסוכן בידיהם של האקרים. ההגנה עליהם מציבה אתגרים מיוחדים בפני יצרני השבבים. הם צריכים לעבוד בתנאי סביבה מאוד קיצוניים, אשר יכולים לפגוע באיכות האות. בנוסף, הם מציבים דרישות סותרות בפני מערכת ההגנה. כאשר מערכת ההגנה מזהה התקפה על השבב, היא חייבת להסתיר את העובדה הזאת מפני התוקף, כדי שהוא לא יידע מה הן הטעויות שהוא מבצע. אולם המערכת הממונעת היא מערכת קריטית, אשר חייבת לדווח על כל שגיאה או סכנת שגיאה במידע. האתגר שלנו במקרה הזה הוא כיצד לייצר מערכת הגנה שהיא גם שקטה וגם אמינה.
אפילו הזיכרון בשואב האבק הוא איום אבטחתי
"האתגר בתחום הדור החמישי הוא שונה, אך לא פחות קשה: טכנולוגיית התקשורת החדשה תביא את האינטרנט אל מיליארדי אבזרים, מהמקרר ועד שואב האבק. האבזרים האלה הם שער שדרכו הפורצים יכולים להיכנס של משאבים אחרים. בשואבי אבק רבים, למשל, יש מצלמה, והאקר שחודר אליהם יכול לדעת מתי הבית ריק וניתן לפרוץ אליו. הבעיה המרכזית בתחום הזה היא לייצר שבבים מאובטחים, אבל זולים מאוד. רמת המחיר שלהם צריכה להתאים לרמת התמחור של אבזרי IoT". בעקבות המשימה שקיבלה, מתחיל מרכז הפיתוח המעסיק כיום כ-40 עובדים, בתהליך גיוס עובדים נוספים.
פעילות האבטחה של ווינבונד בישראל מתקיימת מאז שנת 2013 והתנהלה עד היום בחשאיות רבה. "אנחנו לא אוהבים להיות בכותרות ושאנשים יידעו במה אנחנו עוסקים". חברת ווינבונד היא מיצרניות רכיבי הזיכרון הגדולות בעולם. בשנת 2020 הסתכמו מכירותיה בכ-2.2 מיליארד דולר והיא נחשבת לשלישית בגודלה בעולם בייצור זיכרונות DRAM ו-flash. החברה מחזיקה בבעלותה את חברת Nuvoton אשר רכשה ב-2019 את חברת Panasonic Semiconductor Solutions, והפכה לשותפה של טאואר סמיקונדקטור הישראלית בחברת TPSCo. "בכל מוצר אלקטרוני שלישי בעולם יש רכיב זיכרון של ווינבונד".
ה-AirTag של אפל נפרץ בגלל זיכרון לא-מאובטח
הטכנולוגיה המפותחת בישראל מיועדת להתמודד עם התקפות דוגמת אלה הפריצה לפני שבוע לתג האלחוטי החדש של אפל, Apple AirTag. מפרסומים ברשת עולה שככל הנראה ההתקפה בוצעה על הזיכרון של התג. הפורצים שלפו את הזיכרון הפיזי וניתחו את התוכן שלו. הם זיהו את התוכנה ואת החולשות שלה – ופיתחו את תוכנת ההתקפה. מערכת ההגנה שפותחה בישראל מתבצעת כולה ברמת החומרה, ללא שימוש במעבד וללא מרכיבי תוכנה, מתוך הנחה שאין תוכנה שאי-אפשר לפרוץ.
מה ההבדל בין הגנה על DRAM להגנה על זיכרון flash?
סטולוב: "ההגנה על זכרונות DRAM היא קלה יותר יחסית, מכיוון שכאשר המכשיר מנותק מהחשמל נמחק כל המידע המצוי ברכיב. ההגנה על זיכרונות flash היא מורכבת יותר, מכיוון שאלה זיכרונות בלתי נדיפים וכל המידע נשאר ברכיב גם כאשר הוא מנותק ממקור חשמלי. למשל כאשר שולפים אותו מהמוצר ובודקים אותו בנפרד. בשני המקרים אנחנו מספקים הגנת חומרה.
"חשוב לציין שהרכיבים המאובטחים גם מגינים על המערכת מפני הנדסה הפוכה (Reverse Engineering). מבחינת התפקוד הם תואמים לחלוטין לזיכרונות לא מוגנים, ולכן אנחנו מספקים אותם גם כרכיבים אלטרנטיביים, המאפשרים ללקוחות להחליף באופן חלק רכיבי זיכרון לא מוגנים ברכיבים מאובטחים".
בתמונה למעלה: מנהל הפרוייקט אילן אביטל, לצד סכימת קונספט של מעבד IPU
חברת אינטל הגדירה קטגוריה חדשה של עיבוד בשם Infrastructure Processing Unit – IPU אשר מיועדת לטפל בכל המשימות שאחראיות לניהול תשתית מרכז הנתונים כמו התקשורת בין השרתים, גישה אל מערכי הזיכרון, ניהול ואבטחת התקשורת, הקצאת משאבים בין המשימות במרכז הנתונים, ניהול רשתות וזיכרונות וירטואליים, ניהול הקצאת המשימות בין המעבדים הייעודיים השונים (עיבוד מקבילי, מעבדי בינה מלאכותית, מעבדי CPU ועוד.
סגן נשיא קבוצת הפלטפורמות למרכזי נתונים והאחראי על חטיבת ההנדסה אשר מובילה את הפיתוח, אילן אביטל, סיפר בראיון ל-Techtime, שהצורך בגישה החדשה בא לידי ביטוי במחקרים של גוגל ושל פייסבוק, שהראו כי 22%-80% ממחזורי העיבוד של מעבד ה-CPU במרכזי הענן עוסקים בטיפול בניהול המערכת והמשאבים, במקום בעיבוד נתונים וביצוע משימות עבור הצרכן הסופי.
אילן אביטל: "זהו גם חזון וגם פורטפוליו"
אביטל: "אנחנו נמצאים בקשר הדוק עם השחקנים הגדולים ביותר בשוק שירותי הענן ולמדנו מהם שהגיוון העצום בטכנולוגיות ובשירותים מייצר מצב שבו אין מנוס מהגדרת קטגוריות חדשות של מעבדים, מכיוון שהגיוון הזה מגדיל מאוד את המרכיב של משקל ניהול תשתיות כדי להבטיח את התפקוד התקין של מרכז הנתונים. כיום השוק מתחלק בין שתי קטגוריות מרכזיות: מעבדי CPU ומעבדי XPU, שזו קבוצה של מעבדי האצה למשימות ייעודיות. מעבדי ה-IPU יטפלו בניהול כל התשתיות, וישאירו את מעבדי ה-CPU וה-XPU לביצוע פעולות העיבוד שהצרכן מבקש.
מה הם המרכיבים של ה-IPU?
אביטל: "למעשה, IPU זו הגדרת חזון וגם הגדרת הפורטפוליו של פתרונות שאינטל תספק למרכזי הנתונים העתידיים, אשר ייבנו מסביב לפתרונות חומרה ופתרונות תוכנה שינהלו את תשתיות מרכז הנתונים. מוצרי החומרה יופיעו במספר צורות, כמו מעבד ASIC ייעודי, מעבד ASIC המשלב גם מעגל FPG, פתרון המבוסס אך ורק על FPGA, וכדומה. בהתאם לצרכים של הלקוח. אבל הבסיס הוא ש-IPU היא ארכיטקטורה המשלבת חומרה ותוכנה".
מה אתה יכול לספר על הרכיב הייעודי?
"כרגע יש לנו רכיב ASIC הנמצא בשלבי בדיקות אימות מתקדמות במעבדות התקשורת בחיפה ובארצות הברית. עדיין אי-אפשר למסור עליו פרטים נוספים, אבל בחודשים הקרובים אינטל תבצע הכרזה משמעותית בקשר אליו".
הרעיון בעצם מבטל את הצורך בכרטיסי רשת חכמים. הוא גם מכניס אתכם לשוק הטלקום?
"ה-IPU מכניס את ה-SmartNIC (כרטיסי האצה חכמים) לגומחת שוק קטנה, מפני שהם לא מטפלים בבעיה האמתית של מרכזי הנתונים. המטרה העיקרית של SmartNIC היא האצה מאובטחת של תשתיות רשת ואחסון, בניגוד ל-IPU שיהיה נקודת שליטה בכל משאבי המערכת. ה-IPU כולל שורה של מאיצי חומרה ותוכנה המטפלים בכל העומסים של הדטה סנטר. כל בקשה שתגיע אליו תנוהל באמצעות ה-IPU. להערכתנו הטכנולוגיה הזו תשפיע על האקוסיסטם – מהענן ועד אבזרי הקצה (Edge). קרוב לוודאי שהוא ייכנס גם לתשתיות של חברות הטלקום. יש לטכנולוגיה הזאת הרבה תכונות שמפעילות התקשורת יכולת ליהנות מהן".
מהו המשקל של ישראל בפרוייקט הזה?
"כל החומרה של חטיבת התקשורת של אינטל צמחה מישראל וליבת החטיבה עדיין פועלת מישראל. לכן היה לצוות בישראל חלק מאוד מרכזי בפיתוח ובמימוש הטכנולוגיה. כיום אנחנו מעסיקים כ-450 עובדים במרכזי הפיתוח בחיפה, בפתח תקווה ובירושלים ואנחנו נכנסים לתוכנית גיוס שאפתנית של מהנדסים נוספים בישראל. אנחנו מחפשים מהנדסים עם הבנה בתקשורת, אבל בעיקר אנשים יצירתיים שאוהבים אתגרים ולעבוד בצוות".
חברת שירהטק (Shiratech) מפתח תקווה דוחה במספר חודשים את ההנפקה הציבורית המתוכננת בבורסה של תל אביב. חברת ההשקעות יוניקורן טכנולוגיות דיווחה הבוקר (ב') שבמקום הנפקה היא תבצע עסקה פרטית לגיוס של 20 מיליון שקל לפי שווי חברה של כ-100 מיליון שקל לפני הכסף. כלומר החברה השיגה שווי שוק של 120 מיליון שקל אחרי הכסף. מדובר בזינוק גדול בשווי החברה: בשלושת החודשים האחרונים היא גייסה כ-12 מיליון שקל ממשקיעים לפי שווי שוק של כ-58 מיליון שקל שבוצעו על-ידי יוניקורן טכנולוגיות, קרן הגישור SIBF2 וקבוצה של משקיעים פרטיים.
בין המשקיעים בגיוס ההון, קיים ״משקיע אסטרטגי משמעותי״ שהוא לקוח בינלאומי של החברה, וכן קרן ההשקעות הישראלית SIBF שכבר מושקעת בחברה. החברה מתכננת להשלים בשנה הקרובה תוכנית התרחבות אסטרטגית אשר תמצב אותה כספקית חשובה של פתרונות Industrial IoT 4.0. מנכ"ל שירהטק, דוד וקטור (בתמונה למעלה), אמר שהחברה נמצאת במקום הנכון: "בחודשיים האחרונים קיבלנו הזמנות לביצוע פיילוטים המתוכננים להתחיל החודש מלקוחות חדשים כמו Bayer ו-T- System באירופה.
"הטכנולוגיה שלנו מבוססת על חיישנים חכמים ויכולות AI ללימוד תהליכים ברצפת הייצור, ומעניקה לחברות יצרניות תובנות עסקיות חשובות. הגיוס הפרטי הגדול מאפשר לנו להתמקד בחיזוק יכולות הפיתוח והמכירה. לעת עתה נדחה את ההנפקה הציבורית שתוכננה, במטרה להגיע לשוק הציבורי כחברה חזקה וגדולה יותר – ובשווי שוק גבוה יותר".
מעקב אחר הייצור מרמת החיישן ועד רמת הענן
חיישני iCOMOX מאפשרים לשאוב מידע ישירות מהמכונות בקו הייצור
בטיוטת התשקיף שהיא פירסמה בסוף חודש מאי 2021, לקראת ההנפקה אפשרית בבורסה בתל אביב (שכאמור בינתיים נדחתה), היא תארה את מפת הדרכים המרכזית שלה, שעבורה היא מבקשת לגייס את ההון. התוכנית כוללת גיוס עובדים, הרחבת פעילות הפיתוח, פתיחת משרדים בעולם ואפילו רכישה אפשרית של חברה אחרת.
חברת שירהטק פיתחה את פלטפורמת iCOMOX הכוללת 5 חיישנים שונים ויכולת ביצוע אנליזות מורכבות. חיישני iCOMOX מאפשרים לשאוב מידע ישירות מהמכונות בקו הייצור מכל מקור מידע אחר. קופסאות הבקרה בפלטפורמת iCOMOX מצויידות בשלוש דרכי התחברות אל הרשת: תקשורת איתרנט קווית על-גבי קווי אספקת החשמל במפעל (PoE), תקשורת באמצעות הרשת הסלולרית (NB-IoT) ותקשורת אלחוטית מקומית (SmartMesh IP).
בכך היא מכסה כל התרחישים האפשריים באתרי ייצור תעשייתיים. ניתוח המידע מבוצע בשלוש שכבות AI מרמת אבזר הקצה ועד הענן, ומאפשר מתן תובנות בזמן אמת ובניית יכולות לחיזוי תקלות. הפתרון אינו פולשני ואינו מצריך עצירה של קווי הייצור. עד לסוף 2020 החברה שיווקה ומכרה את מוצריה בעיקר באמצעות חברת Arrow.
השלב הבא: משרדים ופיתוח בחו"ל
בתשקיף היא מסרה שהתמורה מההנפקה הצפויה, תסייע להחזיר הלוואת בעלים בהיקף של 1.2 מיליון שקל ולהתחיל ביישום תוכנית ההתרחבות האסטרטגית. התוכנית הזאת כוללת פתיחת משרדים ונציגויות בארצות הברית ובאירופה, שבחלקם יועסקו גם אנשי פיתוח ובינה מלאכותית, בהשקעה של כ-3.5 מיליון שקל בשנה הראשונה. בנוסף היא תממן את הרחבת פעילות המחקר והפיתוח וגיוס מתכנתים המתמחים בפיתוח בסביבת הענן, מומחי בינה מלאכותית, ומהנדסי שירות, באמצעות צמיחה אורגנית וגיוס עובדים, או גם באמצעות רכישות. להערכת החברה, עלות גיוס כוח האדם תהיה 2-2.5 מיליון שקל לשנה הראשונה, ועלות הרכישה האפשרית תהיה בסדר גודל של מיליוני שקלים בודדים.
ממשק המשתמש של מערכת iCOMOX. מידע מפורט, גם באמצעות הענן, על כל מכשיר בקו הייצור
במקביל, היא תשקיע כ-1-1.5 מיליון שקל נוספים בהרחבת מערך השיווק והמכירות ובהעמקת הקשר עם מפיצים. תוכנית נוספת היא לפתח פלטפורמת שימוש במוצרים שלה, בעיקר לאנשי תחזוקה, המבוססת על מציאות מדומה ומציאות רבודה. המהלך הזה ידרוש השקעה נוספת של 1-1.5 מיליון שקל. בסך הכל מדובר בסדר גודל של כ-10 מיליון שקל לשנה הראשונה בלבד. משמעות הדבר היא שאם הגיוס ייצא לפועל, ההשקעות בהתרחבות במהלך השנים הבאות צפויות להיות גדולות בהרבה.
חברת שירהטק נמצאת בשליטת קבוצת א.י אלקטרוניקה (כ-82% מהמניות) הנמצאת בבעלות שווה של האחים יניב רוד ואיתי רוד. במתכונתה הנוכחית היא פועלת החל משנת 2018. בשנת 2020 הסתכמו מכירותיה בכ-8.33 מיליון שקל. בסוף 2020 היא החלה גם במכירה ישירה ללקוחות וחתמה על הסכמי הפצה עם A1 Entel ועם T-Systems. כיום רוב הלקוחות הם באירופה, אסיה, דרום אמריקה וארה"ב. בנוסף למודל מכירת מוצרי חומרה בלבד – בשנת 2021 החברה נכנסה למודל עסקי נוסף – של מכירת חומרה ואספקת התוכנה במתכונת של שירות (SaaS).
חברת אלינה הנדסה (Elina) מזמינה מהנדסי פיתוח ישראלים להשתתף בסדנאות Bluetooth של חברת סיליקון לאבס (Silicon Labs) שיתקיימו בחודשים הקרובים בימי ג'. בסדנאות האלה תינתן הדרכה צמודה מטעם מומחי חברת סיליקון לאבס כיצד להתמודד עם בעיות שבהם נתקלים מפתחי פתרונות הכוללים קישוריות Bluetooth.
בכל סדנה יוצגו דרכים חדשות לשילוב קישוריות Bluetooth במוצרים הנמצאים בפיתוח. הפתרונות יודגמו באמצעות הרצאות ותרגול מעשי המבוסס על שימוש בערכת השבבים EFR32BG22 Bluetooth 5.2 SoC של סיליקון לאבס, אשר תואמת לתקן המעודכן ביותר, Bluetooth 5.2, שפורסם על-ידי קבוצת Bluetooth SIG. לנרשמים לסדנה תישלח ערכת BG22 Thunder-board של Silicon Labs לצורך עבודה מעשית במהלך הסדנה.
הפתרון של סיליקון לאבס תומך ברשתות תקשורת אלחוטיות במתכונת Mesh, Star ו-PtP ומופיע בשתי תצורות: הראשון הוא רכיב SoC – System on chip הכולל את המעבד (MCU) ואת מרכיב התקשורת האלחוטית (Radio), והשני הוא במתכונת של מודול הכולל את רכיב ה-SoC ואת האנטנה עם הגביש, לאחר שעברו את ההסמכות הדרושות לתקינת רדיו.
הסדנאות יתקיימו במתכונת משולבת: כל סדנה תיפתח בהרצאה כללית של כרבע שעה, שאחריה יתקיים תירגול שיימשך כשעה באמצעות כלים שיימסרו למשתתפים על-ידי סיליקון לאבס. לאחר מכן יתקיים מחזור של שאלות ותשובות שיימשך כ-45 דקות ובסיומו ייפתחו חדרי תמיכה במתכונת של 1:1 לצורך קבלת ייעוץ אישי מעמיק וסיוע בהשלמת התרגילים המתועדים.
חברת נובטו (Noveto Systems) מפתח תקווה קיבלה השקעה בהיקף של 10 מיליון דולר מחברת ההשקעות Adit Ventures, אשר תוביל את הגיוס הראשון (A) של החברה בהיקף של 20 מיליון דולר נוספים, אשר צפוי להסתיים עד סוף 2021. אדיט השקיעה בחברות הייטק בעלות פרופיל גבוה, כמו GoPro ו-Spotify. במהלך הגיוס הקודם של החברה היא גייסה 25 מיליון דולר. גיוס ההון הנוכחי מיועד לממן את התרחבות החברה: גיוס כוח אדם, פתיחת משרד בארה"ב והבאת המוצר אל השוק.
חברת נובטו הוקמה בשנת 2011 על-ידי תומר שני נועם בבאיוף, אשר פיתחו טכנולוגיה ייחודית להעברת קול (Sound) ישירות אל אזני הנמענים בלא צורך בשימוש באוזניות, כאשר כל אחד מהנמענים מקשיב לערוץ קול שונה. הטכנולוגיה מבוססת על תופעה שהתגלתה לפני כ-60 שנה כאשר פותחו מערכות סונאר צבאיות. ההבדלים בין מאפייני הולכת גלי אולטרה סאונד באוויר ובמים, מייצרים תגובה לא ליניארית כאשר הגלים עובדים מתווך אווירי לתווך מימי.
התגובה הזאת דומה להתנהגות של דיודה בתהליך גילוי (Demodulation) האות המאופנן במערכות תקשורת אלחוטית. ואכן, הטכנולוגיה שלה (SoundBeaming Audio Technology) מזכירה במובנים רבים מערכות תקשורת אלחוטיות. היא מבוססת על עיצוב אלומות של מספר גלי אולטרה סאונד הנושאים מידע קולי מאופנן וממוקדים באזור האוזן של הנמען. מיקוד הגלים בנקודה במרחב מייצר מעין "בועה" של קרינת אולטרה סאונד בקוטר של 40 ס"מ, כאשר המפגש בינן לבין האוזן (התווך המימי), משמש כמנגנון לחילוץ המידע הקולי מהגלים הנושאים (Carriers).
בפיתוח הטכנולוגיה החברה רשמה 46 פטנטים שונים. המוצר של החברה, SoundBeamer, מבוסס על רכיב ASIC עצמי (Noveto D1) שבתוכו מתבצע העיבוד של האיפנון ועיצוב האלומה, מערך משדרי אולטרה סאונד, מצלמה ומערכת בינה מלאכותית המזהה כל אחד מהנמענים ומאתרת את המיקום המדוייק במרחב של אוזניהם. המידע הזה משמש לייצור מספר מקורות קרינה במתכונת של עיצוב אלומה (Beamforming) המשודרים אל אוזני הנמען ביחד עם המידע הקולי הייעודי. המצלמה ותוכנת הבינה המלאכותית עוקבים אחרי הנמען גם כשהוא בתנועה, ומתאימים בזמן אמת את עיצוב האלומות אל מיקומן המדוייק של האוזניים.
מנכ"ל החברה הוא ד"ר כריסטוף רמשטיין, לשעבר מנהל תחום ההנדסה הגלובלי בחברת Logitech. החברה בדקה לאחרונה את תגובת השוק למוצר באמצעות קמפיין Kickstarter שהתקיים בחודש פברואר 2021, ובתוך שבועיים היא קיבלה הזמנות בהיקף של 225 אלף שקל. אחת מהמשקיעות האסטרטגיות בחברה היא פוקסקון הטאיוואנית, קבלנית הייצור האלקטרוני הגדולה בעולם.
עוזיה גליל, מראשי ההייטק הישראלי ומייסד חברות כמו אלרון, אלביט וצורן, הלך אתמול לעולמו בגיל 96. גליל עמד מאחורי יוזמות רבות שעיצבו את פני תעשיית ההייטק הישראלית והביאו אותה להצלחה הנוכחית. עוזיה גליל נולד בבוקרשט, רומניה בשנת 1925, והספיק לעלות לישראל ערב השואה ברומניה, בשנת 1941. לאחר שלמד בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון, גוייס עם הקמת המדינה לחיל הים, ומאוחר יותר נשלח מטעמו ללמוד הנדסת אלקטרוניקה בארצות הברית. לאחר שובו שימש כמנהל מחקר ופיתוח מערכות אלקטרוניות בחיל הים, ולאחר מכן לראש המחלקה לאלקטרוניקה בטכניון.
בשנת 1962 הקים את חברת אלרון כחברה פרטית לפיתוח מוצרי אלקטרוניקה אשר פעלה בתחילה מתוך דירתו. המהלך הגדול הראשון שלו היה הקמת אלביט. המהלך החל בעקבות המיתון של שנות ה-60 שהביא לקיצוץ חד בתקציבי הביטחון, בהם התקציבים של חברת רפאל. עוזיה גליל העיד בסרטון שהופק על-ידי אלביט, שבעקבות ההחלטה הוא פנה למשרד הביטחון והזהיר אותו שיש ברפאל יידע עצום בתחום המחשבים, אשר עשוי ללכת לאיבוד.
הוא קיבל אישור לגייס את אנשי רפאל והקים בשנת 1967, ביחד עם דן טולקובסקי ובתמיכת שמעון פרס, את חברת אלביט מחשבים כשותפות של אלרון ושל משרד הביטחון. בשנת 1970 היא עשתה היסטוריה כאשר פיתחה את המיני-מחשב הראשון בעולם הבנוי כולו מרכיבים משולבים. מהחברה הזאת צמחה חברת אלביט, מערכות שמכירותיה כיום מסתכמות ביותר ממיליארד דולר לרבעון. בין השאר, טכנולוגיית המחשבים של אלביט הזניקה את חברת EMC והפכה אותה לענקית איחסון גלובלית.
"היסטוריה לא כותבים, אלא עושים"
עוזיה גליל עמד גם מאחורי הקמת חברת אלסינט, שהוקמה כחברה בת של אלרון על-ידי ד"ר אברהם סוחמי. אלסינט הוקמה ב-1969 והייתה המובילה העולמית בפיתוח וייצור מערכות הדמאה רפואית מסוג CT ו-MRI. היא גם היתה החברה הישראלית הראשונה שהונפקה בנסד"ק. בסוף שנות ה-90 פוצלה החברה ונמכרה למספר חברות זרות, אולם חלק מהחטיבות עדיין פועלות בישראל במסגרת מרכז מו"פ של פיליפס וחטיבת הייצור הישראלית של חברת סנמינה, הפועלת כיום במעלות תרשיחא.
באמצעות אלרון כחברת השקעות, גליל עומד גם מאחורי הקמת חברת צורן בשנת 1981 ביחד עם ד"ר לוי גרצברג. החברה פעלה בחיפה והייתה אחת מהחברות המובילות בתחום השבבים למוצרי אלקטרוניקה בידורית כמו מכשירי DVD, מצלמות דיגיטליות ומדפסות. גליל שימש כיו"ר החברה עד למכירתה לחברת CSR הבריטית בשנת 2011, בעקבות התערבות של קרן הון גידור בעסקי החברה. בשנת 1981 הקימה אלרון את חברת אפוטרוטק שהיתה חלוצה עולמית בתחום הבדיקה האופטית האוטומטית של מעגלים מודפסים. מאוחר יותר היא התאחדה עם אורבוט והוקמה חברת אורבוטק (פועלת בישראל ונמצאת כיום בבעלות KLA).
גליל שימש כיו"ר אלרון ואלביט עד לשנת 1999. בעשרות שנות פעילותה השקיעה אלרון במאות חברות סטאר-אפ ישראליות. חברות רבות, דוגמת גיוון אימג'ינג, צמחו בעקבות היחסים הקרובים שבין אלרון ורפאל, כאשר שתי החברות ביצעו עשרות השקעות משותפות בטכנולוגיות שיצאו מרפאל לצורך פיתוח יישומים אזרחיים. ראש עיריית חיפה, עינת קליש, הספידה את עוזיה גליל ואמרה: "דוד בן-גוריון אמר פעם כי היסטוריה לא כותבים, אלא עושים. עוזיה גליל היה דוגמה מופתית לאמירה הזו".
אלרון מספידה את האב המייסד
מטעם אלרון נמסר: "עוזיה גליל הוא האב המייסד של תעשיית ההייטק הישראלית. בתחילת שנות השישים כשהמותג של ישראל היה תפוזים ופרדסים, הוא הקים את אלרון תחת החזון של בניית תעשיה "מבוססת ידע". אלביט, אלסינט, אורבוטק, צורן, נטוויז'ן וגיוון אימג'ינג הן רק חלק מעשרות רבות של חברות שניבנו וצמחו באלרון. תמיד הוא הקדים זמנו: בתחילה תעשיית אלקטרוניקה ולאחר מכן תעשיית המידע ורפואה מבוססת מידע. עד יומו האחרון הוא היה מעורב עם יזמים צעירים וחברות חדשות – והכל בצניעות ובאיכות אנושית נדירים. זהו יום עצוב למדינת ישראל בכלל ולחברת אלרון בפרט. יהי זכרו ברוך".
מנכ"ל אלרון, ירון אלעד: "אני זוכר את המפגש הראשון שלי עם עוזיה לפני 13 שנים בימי הראשונים באלרון. הוא נכנס לחדרי להכיר אותי ולהציג בפני את חזונו. השיחות בינינו המשיכו לאורך השנים. המפגשים עם עוזיה היו תמיד מלאי השראה. התיאורים שלו על החזון שבהקמת אלביט, אלסינט וחברות נוספות, החשיבה החזונית שלו על הדרכים והאמצעים למנף את הידע האקדמי הישראלי, היו פשוט השראה בהתגלמותה. אחת מהתובנות החשובות שלו היו לגבי יזמים. אומנם המנגנון שהוא הקים חולל חברות מתוך אלרון, אך במרוצת השנים הוא הטיף להקים חברות בדרך אחרת. הוא תמיד אמר שהיזם נמצא במרכז ואלרון צריכה לספק לו את התמיכה העסקית והפיננסית, ולהעמיד לרשותו את מלוא הכלים להצלחה. את קו החשיבה הזה אנו מיישמים באלרון גם היום".
בעקבות הודעת משרד הבריאות על הסרת הגבלות הקורונה, יתקיים כנס ChipEx2021 ב-21-22 ביוני 2021 בגני התערוכה בתל אביב. אולם לאור מגבלות התנועה בין מדינות, הכנס יתקיים במתכונת היברידית: ביום הראשון יתקיים כנס פיזי בגני התערוכה בתל אביב ואילו היום השני יוקדש לכנס וירטואלי שבו יציגו חברות רב לאומיות שנבצר מהן להגיע לישראל. ביום הזה יוכלו המשתתפים לצפות בהרצאות הכנס ובביתני התצוגה דרך מסך המחשב במשרד או בבית.
בכנס ישתתפו בכירים מהתעשייה העולמית, בהם: פרופ' אנימה אננדקומר מאנבידיה, ד"ר סקוט קראודר סגן נשיא יבמ למחשוב קוונטי, אורי פרנק המנכ"ל הנכנס של מרכז פיתוח השבבים החדש של גוגל בישראל, ד"ר יבגני גוסב מקואלקום המשמש כיו"ר העמותה הבינלאומית ל-TinyML , ד"ר מריה מרסד נשיאת EMEA בחברת TSMC, אקסל פישר סגן נשיא סמסונג אירופה ועוד.
כנס ChipEx2021 ייפתח במושב מליאת בוקר, ולאחריו יתפצל הכנס הטכני לארבעה מסלולים מקבילים בשני סבבי הרצאות. בסה"כ יכלול הכנס 10 מושבים מקצועיים וישתתפו בו כ-50 מרצים ומנחים. לצידו תתקיים תערוכה מסחרית הכוללת כמה עשרות ספקיות רכיבים, כלים ושירותים, מארה"ב, גרמניה, איטליה, צרפת, בריטניה, רוסיה, הולנד, בלגיה, הודו, יפן, סין וטאיוואן. הכנס מיועד למהנדסים, מנהלי פיתוח, סמנכ"לים, מנכ"לי חברות בתחום המיקרואלקטרוניקה, משקיעי הון סיכון ומומחים מקצועיים לתעשייה.
הכנס מאורגן על-ידי חברת איי אס ג'י בע"מ בשיתוף עם SIA (איגוד תעשיות השבבים בארה"ב) ועם SEMI (האיגוד הבינלאומי של תעשיית השבבים). ההרצאות המקצועיות נבחרו על-ידי ועדת היגוי מקצועית בראשות פרופ' רן גינוסר, ראש מרכז מחקר למערכות VLSI בטכניון. יו"ר כללי של הכנס, שלמה גרדמן, אמר: "השנה שמנו דגש על תחומים חמים כמו מחשוב קוונטי, בינה מלאכותית, אבטחת נתונים בחומרה, EDGE Computing ,TinyML ושיטות מתקדמות לתכנון וייצור שבבים".
בכל מוצר אלקטרוני קיימת רשת אספקת חשמל (Power Delivery Network – PDN) המורכבת מכבלים, פסי צבירה, מחברים, וסתים וממירי AC-DC ו-DC-DC. השליטה בביצועי ה-PDN תלויה בארכיטקטורה הכוללת שלה ובמדדים דוגמת אופן הפצת מתחי ה-AC וה-DC, רמות המתח והזרם וכמה פעמים הרשת זקוקה להמרת מתחים ולוויסות מתחים.
לאורך השנים התקבלו מספר תקנים בתעשיות שונות, כמו השימוש ב-270V ו-28V בתעשיות התעופה והביטחון, מתח שלילי של 48V בתשתיות תקשורת או מתח של PDN שאומץ על-ידי תעשיית הרכב לאחר-מכן התקבל כתקן בשרתי מחשבים ויישומים תעשייתיים. תעשיות ענק מתבססות על רשתות PDN סטנדרטיות.
אולם כאשר תעשיות שלמות עוברות לרשתות PDN חדשות, כמו 48V, 400V ו-800V, יש צורך בטכנולוגיות אספקת חשמל חדשות. בתחומים כמו מחשוב ארגוני, מערכות עתירי עיבוד (HPC), תשתיות תקשורת ורשת, וכלי-רכב חכמים יש צורך משווע ליותר חשמל. הניהול של מערכות כאלה נעשה קשה מאוד כאשר ה-PDN מבוסס על 12V.
הופעת רשתות ה-48V
תעשיית הטלקום עושה שימוש נרחב ב-PDN מבוסס 48V. זוהי אופציה מצויינת מכיוון שזהו מתח נמוך המצמצם מאוד את הסיכון של הלם חשמלי, כבל מדיד קטן יכול לשאת את הזרם שנאלץ לעבור מרחקים ארוכים עם הפסדי מתח קטנים ודרישת ה"תמיד פועל" גרמה לתעשייה להשתמש בסוללות נטענות 12V המחוברות בטור כדי לספק 48V.
אולם כיום נאלצת תשתית ה-PDN 48V לתמוך בעומסים חדשים הכוללים מערכי מעבדי רשת, זיכרון ועומסי בקרה. הדבר היווה אתגר מכיוון שרוב הטכנולוגיות הקיימות התמקדו ביכולות של 12V עם ממירים מוליכים למחצה ורכיבי ויסות שמותאמים למתח הפעלה זה. כדי לפתור את הבעיה, פותחה ארכיטקטורת Intermediate Bus Architecture – IBA שהפכה לתקן דה-פקטו ביישומי תקשורת ותשתיות רשת. פותחו ממירי פס ביניים (IBC) שהם ממירים מבודדים בעלי יחס המרה של 1:4 והותקנו במארזים העומדים בתקני DOSA ו-POLA כדי לאפשר ריבוי מקורות.
ממירי DC-DC של Vicor בעלי יחס המרה קבוע
בידוד לא היווה דרישת בטיחות עבור ה-SELV IBA מכיוון שמסופי סוללה חיוביים נקשרו להארקה כדי לעצור את הקורוזיה הגלוונית, וכתוצאה מכך נוצר מתח 48V שלילי. באמצעות שימוש בממיר מבודד בעל יחס קבוע בתפקיד שנאי DC-DC, ניתן להשתמש בכניסת 48V שלילת כדי לספק מתח חיובי של כ-12V לווסתי נקודת העומס (PoL) ברשת ה-PDN.
יישומים מתקדמים כגון בינה מלאכותית (AI) במרכזי נתונים מובילים את המעבר מ 12V ל-48V PDNs ואת נטישת ה-IBA בארכיטקטורות חדשות. העלייה המשמעותית ברמות הספק של המעבדים ומסדי השרתים שקשורים אליהם פשוט חרגה מעבר לכמות ש-12V ו-IBA יכולים לספק. במקביל, בשוק הרכב מתחילות להופיע סוללות 48V כדי לתמוך בפיתוח מערכות הנעה היברידית ומערכות בטיחות ובידור.
רשתות PDN במתח גבוה
כניסתן של דרישות צריכת חשמל גבוהות יותר מביאות לשימוש ב-PDNs מבוססי 380V ו-48V אולם היישום מורכב יותר מכיוון שתעשיות רבות עדיין מנסות לשמור על תשתית הדור הקודם של 12V בנקודת העומס. אתגרים נוספים מגיעים בצורת מקורות חשמל חדשים כגון סוללות 800V ברכב חשמלי (EV). ביישומים החדשים באלה ניתן לחלק אספקת חשמל לשלושה חלקים בסיסיים: המרת כוח בתפזורת ל-48V, המרה ולעתים ויסות מ-48V ל-12V, ואספקת חשמל לנקודת עומס (PoL) עם המרה ועם ויסות מ-12V ו-48V אל המתח הדרוש.
אספקת חשמל בתפזורת
ההזדמנויות לחדשנות בהמרת מקור המתח לרמת הביניים של 48V מצויות בהשגת צפיפות הספק גבוהה יותר, מודולריות, שימוש בטכניקות קירור מתקדמות, דוגמת אריזות שטוחות בעלות יכולת פיזור חום, ושימוש בממירים לא מיוצבים ויעילים בעלי יחס המרה קבוע, כאשר הוויסות מתבצע ברכיבי הקצה.
ככל שרמות ההספק ממשיכות לעלות, האתגרים בתכנון מערכות חשמל בתפזורת נעשים מורכבים יותר. ניהול הגודל והמשקל של ממיר חשמל בתפזורת וקירורו בשל הפסדי הספק גבוהים יותר הם תחומי המיקוד העיקריים ברוב היישומים. אם גודל ומשקל אינם מהווים בעיה, ניתן להשיג יעילות גבוהה מאוד וניהול תרמי באמצעות קירור עם מאוורר. עם זאת, רוב היישומים דורשים צפיפות הספק גבוהה יותר. המפתחים צריכים לשקול את היתרונות של השימוש במודולי הספק לתכנון ובניית ממירים גדולים אלה.
כאשר מקור החשמל הוא AC או DC במתח גבוה, נדרש בידוד. דרגת הבידוד מגדילה את הפסדי ההספק בכל ממיר, אך ייתכן שלא יהיה צורך בוויסות אם ה-PDN של פס הביניים מכיל ויסות של רמת ה-PoL (48V-012V). כאן השיקולים המרכזיים הם טווח המתחים של הממירים ושל הווסתים, והאם המערכת זקוקה לתיקון מקדם ההספק במקרה של מקור מתח תלת-פאזי.
מרכזי נתונים ומחשוב גדולים (exascale) דורשים בדרך-כלל הספק עיבוד מרבי בחלל סגור, ולכן הם נהנים מאוד מרכיבים בצפיפות גבוהה ומטכניקות קירור מתקדמות. במקרים מסוימים מוטמע קירור בטבילה מלאה כאשר השרת כולו ממוקם בתוך אמבט של נוזל קירור (fluorinert). במקרים אחרים משתמשים בטכניקות קירור כמו טכנולוגיות צינור חום ופלטת קור. ביישומים כאלה נדרש מארז שטוח בפרופיל נמוך לצורך שלבי ההמרה והוויסות.
חדשנות בפסי ביניים (Intermediate Bus) ואספקת חשמל בנקודת העומס
ההזדמנויות לחדשנות ברמת פס ביניים של 48V מצויות בשימוש בממירים ולא מבודדים בעלי יחס המרה קבוע, פריסת מודולי המרה בעלי צפיפות הספק גבוהה ושימוש בארכיטקטורה בעלת ביצועים טובים מאשר IBA, דוגמת Factorized Power Architecture – FPA. מקסום אספקת החשמל ב-48V קרוב ככל האפשר לווסתי ה-PoL יצמצם את גודל, משקל ועלות הכבל והמחברים.
אילוצי התפוסה של PoL הם לרוב בעייתיים, כך שהממיר צריך להיות בעל צפיפות הספק ויעילות גבוהה. ממיר פס לא מבודד בעל יחס קבוע הוא האפשרות הטובה ביותר כל עוד וסתי ה-PoL יכולים להתמודד עם שינויי המתח. בתכנונים שבהם יש למקור (למשל סוללת 48 וולט) טווח מתחים פלט רחב, ייתכן שיהיה צורך בממירי DC-DC מווסתים, בהתאם למיפרט של וסת ה-PoL. הוספת ויסות לשלב ה-48V-12V מפחיתה את יעילות הממיר ב-2%-4%, בהתאם לטופולוגיה שלו.
ארכיטקטורת ההספק המבוזר (FPA) של Vicor או FPA כוללת ממיר מסוג חדש המכונה מכפיל זרם, אשר מסוגל להמיר מתח 48V לטעינה ישירה ביעילות ובצפיפות גבוהה, וממוקם קרוב מאוד לעומס. ביישומים בעלי זרם גבוה הדבר מהווה יתרון גדול מכיוון שהוא מקטין את עכבת ה-PDN בין הממיר לעומס, ועל-ידי כך מצמצם את ההפסדים. לסיכום: ככל שרמות ההספק עולות בענפים רבים, מעבר של ה-PDN למתח גבוה יותר עשוי להקל על האתגרים, אך גם להוסיף מורכבות. מהנדסי מערכות חשמל צריכים להעריך טופולוגיות וארכיטקטורות חדשות.
אודות: חברת Vicor הינה חברת טכנולוגיה עולמית מובילה למודולים חשמליים, שמתמקדת באספקת פתרונות מודולריים מתקדמים בעלי ביצועים גבוהים עבור מעצבי מערכות חשמל כדי לסייע להם באתגרי תכנון החשמל הקשים ביותר שלהם. אנו מקדמים באופן רציף את יכולות הצפיפות, היעילות ואספקת החשמל של המודולים החשמליים שלנו. אתר החברה: www.vicorpower.com
בתמונה למעלה: בניית מפעל הייצור של סמסונג בעיר פיונגטיק. מקור: סמסונג
חברת סמסונג (Samsung Electronics) יוזמת מהלך רחב היקף שנועד לסייע לה במאבק מול חברת TSMC הטאיוואנית. לפני שבועיים היא הודיעה שתגדיל את היקף ההשקעות שלה בפיתוח טכנולוגיות ייצור שבבים חדשות בסכום כולל של כ-150 מיליארד דולר עד לשנת 2030. בכך היא הכפילה ביותר מפי ארבעה את היקף ההתחייבות להשקעה שעליה הכריזה בחודש אפריל 2019. ההשקעה העיקרית תתבצע בתחום שירותי הייצור שסמסונג מספקת לחברות אחרות (Foundry Business), ושבו חברת TSMC הטאיוואנית היא המתחרה המרכזית שלה.
בימים אלה היא נמצאת בתהליכי הקמה של מפעל לייצור שבבים בעיר פיונגטיק בקוריאה, אשר ייצר זיכרונות DRAM בתהליך ייצור של 14 ננומטר, עבור המוצרים של סמסונג, ורכיבים לוגיים בתהליך ייצור של 5 ננומטר עבור סמסונג ועבור לקוחות של קבוצת ה-Foundry. עבודות ההקמה מתוכננות להסתיים במחצית השנייה של 2022. במקביל, היא הודיעה על פריצת דרך בתחום המיזעור של רכיבי תקשורת. החברה פיתחה טכנולוגיה לייצור רכיבי RF בתהליך של 8 ננומטר עבור מערכות תקשורת מהדור החמישי (5G).
עדיין לא ברור מה כוללת ארכיטקטורת RFextremeFET
התהליך החדש יאפשר לייצר פתרונות תקשורת מלאים בשבב יחיד, הכוללים גם מעגלי תקשורת מרובי ערוצים וגם ריבוי אנטנות. הטכנולוגיה מיועדת לשימוש במערכות תקשורת בטווח רחב של תדרים, החל מתדרי sub-6GHz וכלה בתדרי מיקרוגל (mmWave). סמסונג הגדירה את שוק התקשורת האלחוטית כשוק יעד מרכזי ובעבר פיתחה עבורו תהליכי ייצור ייעודיים ב-28 ננומטר וב-14 ננומטר. החברה מסרה שמאז שנת 2017 היא סיפקה יותר מ-500 מיליון רכיבי תקשורת אלחוטיים.
בניגוד למעגלים לוגיים וזיכרונות אשר מובילים את תהליך המיזעור בייצור שבבים, בתחום המעגלים האנלוגיים ומעגלי ה-RF היצרנים מתקשים למזער את תהליכי הייצור, עקב הופעת תופעות פרזיטיות כמו למשל עלייה בהתנגדות החשמלית של מוליכים דקים מאוד. כתוצאה מכך, רכיבי תקשורת רבים מתמודדים עם ביצועי RF נמוכים מהנדרש. כדי להתמודד עם הבעיה הזאת פיתחה סמסונג את ארכיטקטורת RFextremeFET, שהסימן המסחרי שלה הוא RFeFET.
החברה לא מסרה מידע על הטכנולוגיה, אולם מתוך השם שלה ניתן להניח שהיא מבוססת על שימוש בחומר פרואלקטרי (Ferroelectric) אשר ממוקם בתוך הצומת של טרנזיסטור FET. להערכת סמסונג, התהליך החדש משפר את צריכת ההספק של הרכיבים ב-35% ומקטין את שטח הסיליקון של המעגל בכ-35%.
למרות שמשקלו היחסי של הלוויין עמוס 17 במכירות חברת חלל תקשורת (Spacecom) הוא עדיין קטן, מנכ"ל החברה דן זיצ'ק (בתמונה למעלה), העריך בראיון ל-Techtime שהלוויין הוא מנוע צמיחה מרכזי. הלוויין שנבנה על-ידי חברת בואינג שייך למשפחת לווייני 702MT החדשה של החברה, ושוגר לחלל באוגוסט 2019 על-גבי משגר Falcon של חברת SpaceX. בשלב זה התרומה שלו להכנסות החברה עדיין קטנה יחסית: ברבעון הראשון הן הסתמכו המכירות ממנו ב-3.3 מיליון דולר, שהן כ-14% ממכירות החברה. אולם בחברה מאמינים שיכולותיו הדיגיטליות פותחו בפני החברה טריטוריות חדשות, ושירותי תקשורת ומודלים עסקיים חדשים.
זיצ'ק: "כרגע עמוס 17 מנצל רק 20% מהקיבולת שלו. המטרה שלנו היא להביא אותו בשנים הקרובות לתפוסה מלאה. הוא מאפשר לנו להתקדם בשרשרת הערך ולהתפתח מחברה שמוכרת תדרים וקיבולת, לחברה המוכרת שירותים מנוהלים. לכן בשנים הבאות צפוי עמוס 17 להיות מנוע הצמיחה העיקרי של החברה, כאשר אני מעריך שמירב הביקושים שלו יגיעו מאפריקה". לווייני 702MT הם לווייני תקשורת מוגדרי תוכנה ומרובי-אלומות. במקור הם פותחו עבור פרויקט O3b של תאגיד SES, במטרה לספק מרכיב משלים לרשתות האינטרנט והסלולר, כדי להרחיב את הנגישות באפריקה לשירותי תקשורת.
אלומה פרטית לכל מדינה
הלוויין עמוס 17 מוצב בנקודת החלל 17E שבאמצעותה הוא מעניק כיסוי תקשורתי לאפריקה, המזרח התיכון ואירופה. לכיסוי הזה יש חשיבות אסטרטגית מכיוון שלאור המחסור בתשתית קרקעית של סיבים אופטיים ולאור המרחקים הגדולים, ליבשת אפריקה יש תלות חזקה מאוד בתקשורת לוויינית. לטכנולוגיה של לוויין דיגיטלי מוגדר תוכנה יש יתרונות מיוחדים, במיוחד בניתוב, פריסה וניהול יעיל וגמיש של אלומות התקשורת. "לכל אלומה יש רוחב פס של עד 500 מגה-הרץ, ומאחר שיש מרחק פיזי בין האלומות, לנצל את התדרים הקיימים באזורים שונים במקביל, ובכך לספק רוחב פס יעיל גדול מאוד ולהוזיל את העלות לכל מגה-ביט".
אתה יכול להדגים כיצד מנצלים את היכולת הזאת?
"ניתן למשל להקצות אלומה נפרדת לכל מדינה באפריקה. אנחנו קוראים לזה 'אלומה מדינתית' (NationSat), אשר חוסכת למדינה את הצורך לרכוש לוויין פרטי משל עצמה. המדינה וגופי המסחר שבה יכולים להשתמש באלומה הייעודית באותו אופן שבו היו משתמשים בלוויין פרטי, עבור שירותים כמו שידורי טלוויזיה, שירותי סלולר, בנקאות וכדומה". במרץ 2021 דיווחה חלל תקשורת על חוזה עם מפעיל סלולר באפריקה על בסיס מודל אלומה-למדינה. "שוק התקשורת באפריקה נמצא בצמיחה אדירה. הקורונה הדגישה את חשיבות התקשורת, וכעת מסתמנת התאוששות ממכת הקורונה".
לוויין תקשורת דיגיטלי ממשפחת לווייני 720X של בואינג, שאליה משתייך הלוויין עמוס 17
שיתוף פעולה עם החברה הקודמת של המנכ"ל
דן זיצ'ק נכנס לתפקיד מנכ"ל "חלל תקשורת" בחודש מרץ 2020, לאחר שניהל במשך 8 שנים את חברת גילת-סאטקום, שגם היא מספקת שירותי תקשורת לוויינית ומתמקדת בעיקר באפריקה. מאז כניסתו לתפקיד, כבר נרקם שיתוף פעולה בין חלל תקשורת לגילת-סאטקום, בישראל ובאפריקה. לאחרונה הודיעו שתי החברות על השקת שירותי גיבוי בישראל המבוססים על אחת מהאלומות ה-Ka של עמוס 17 ועל שימוש בתחנת הממסר הקרקעית של גילת-סאטקום הנמצאת בישראל. המערך יאפשר לספק שירותי גיבוי של תקשורת אינטרנט וסלולר ועל-ידי כך להתגבר על תקלות או עומס-יתר בתשתיות הקרקעיות.
גם באפריקה שתי החברות משתפות פעולה. "אנחנו פועלים ביחד בתחום השירותים המנוהלים, שזו ההתמחות של גילת-סאטקום. הקמנו באפריקה פלטפורמה של שידורי טלוויזיה במתכונת free-to-air (בדומה ל"עידן פלוס"). בתחום תקשורת הנתונים אנחנו עובדים ביחד במכירת מגה-ביטים במקום מגה-הרצים. בעקבות הנסיון בגילת-סאטקום אני מביא לחלל תקשורת את תפישת העולם של ספק שירותי תקשורת".
לקראת עידן ה-New Space
ארבעת הלוויינים של "חלל תקשורת" הם לוויינים גיאו-סטציונריים (GEO) החגים בגובה של 36,000 קילומטר ולכן שומרים על נקודה קבועה יחסית לפני כדור הארץ. אלא שבשנים האחרונות מתחוללת מהפיכה תפישתית בתחום לווייני התקשורת, וחברות רבות מקימות מערכים של לווייני תקשורת המקיפים את כדור הארץ במסלולים נמוכים מאוד (לווייני MEO ו-LEO), המאפשרים להן לספק שירותי תקשורת רחבי פס בזמני השהייה קצרים בהרבה.
המודל שלכם צפוי לצאת לגמלאות?
זיצ'ק: "גם בעידן החדש יהיה צורך בלווייני תקשורת מסורתיים. אומנם לווייני LEO ישנו את השוק, אך זה ייקח זמן, לפחות עשור. וגם אז יהיה צורך בלווייני GEO: חלק מהתקשורת תעלה ללוויינים הגבוהים וחלק תועבר ללוויינים הנמוכים. לווייני LEO לא יוכלו לספק לבדם את כל צורכי התקשורת של העולם. עם זאת, אנחנו בוחנים את האפשרות לעולם ה-New Space. אנחנו פועלים להיות גוף דומיננטי יותר בתעשיית הלוויינות בישראל. אנחנו מפעיל הלוויין היחיד בארץ, וצריכים להיות שחקן משמעותי בניו-ספייס, בין אם באמצעות השקעה בחברות סטארט-אפ או מתן אפשרויות להשתמש בלוויינים שלנו לצורך ניסויים".
חברת זיילינקס (Xilinx) הכריזה על משפחת רכיבי Versal AI Edge, שהיא התוספת האחרונה למשפחת Versal ACAP, השייכים לקטגוריה שזיילינקס מכנה בשם מיחשוב מסתגל (Adaptive SoC). הרכיבים החדשים מיועדים להתמודד עם הצורך ליישם פונקציות מורכבות של בינה מלאכותית ולימוד מכונה באבזרי הקצה ובלא תלות במשאבי הענן. מנהל קו מוצרי Versal AI Edge בחברת זיילינקס, ריהאן טאהיר, אמר שהשוק חווה צמיחה גדולה מאוד בדרישה לאבזרי הקצה אשר יכולים לקבל החלטות באופן עצמאי. "עיבוד באבזרי הקצה נותן מענה לחולשות של הענן, ובמיוחד לבעיית זמני ההשהייה הארוכים (Latency)".
הרכיבים מיוצרים בטכנולוגיה של 7 ננומטר ומיועדים בעיקר לשוקי הרכב, מכשור רפואי, רובוטיקה, מצלמות מעקב, רחפנים וכדומה. הם ייצאו לשוק בשנה הבא עם הסמכת תעשיית הרכב, ISO26262, הסמכת IEC 61508 תעשייתית והסמכת DO-254/178 תעופתית. להערכת זיילינקס הביצועים של הרכיב טובים פי ארבעה בהשוואה לביצועי ה-GPU של חברת אנבידיה (Jetson Xavier). הדבר מושג באמצעות שימוש במערך של 16-32 מנועי בינה מלאכותית שלכל אחד מהם מוצמד זיכרון RAM מקומי בנפח של 32MB המאפשר שמירת מידע בזיכרון שלא צורך בהעברות אל ה-DDR או בקריאתו מהם.
רכיב Versal AI Edge בתצורת ניהול כלי-טיס בלתי מאויישים
טאהיר אמר שהרכיב מאפשר לממש פונקציות של נהיגה אוטונומית במחצית משטח הסיליקון הדרוש כיום. בין השאר הוא מאפשר לבצע שינויים מהירים בחומרה (מספר מילי-שניות), כולל שינויים במתכונת של עדכון מרחוק (OTA), באמצעות מודול ה-FPGA שאחראי על יישום פונקציות Domain Specific Architecture, המאפשרות להתאים את הפלטפורמה ליישומים ספציפיים. חברת זיילינקס הכריזה על זמינות מלאה של התיעוד. היא תספק כלי פיתוח ראשונים במחצית השנייה של 2021. הייצור של דוגמאות סיליקון צפוי להתחיל במחצית הראשונה של 2022, כאשר ערכות הפיתוח וההערכה המלאות ייצאו לשוק במחצית השנייה של 2022.
במהלך שנועד להכין אותה אל עידן חדש של כלי-רכב חשמליים ועתירי אלקטרוניקה, מינתה יצרנית הרכב האיטלקית פרארי (Ferrari) את בנדטו וינייה למנכ"ל החברה. בנדטו מגיע מחברת STMicroelectronics שבה הוא משמש כמנהל החטיבה העסקית והטכנולוגית של רכיבים אנלוגיים, MEMS וחיישנים, שהיא החטיבה הגדולה ביותר של יצרנית השבבים האירופית. וינייה ייכנס לתפקיד ב-1 בספטמבר 2021. יו"ר פרארי, ג'ון אלקן, אמר שהידע הטכנולוגי והעסקי של וינייה בטכנולוגיות אשר דוחפות את רוב השינויים בתעשיית הרכב, "יחזקו את פרארי בתקופת השינויים הקרובה".
בתור מנכ"ל פרארי, התפקיד העיקרי שלו יהיה להבטיח שפרארי תמשיך להיות מובילה טכנולוגית. בהודעתה הרשמית מסרה פרארי שתעשיית השבבים משנה את פני תעשיית הרכב. "היידע הייחודי שלו בתחום השבבים יסייע לפרארי להיות חלוצה גם בדור הבא של טכנולוגיות הרכב". בנדטו וינייה, 52, הצטרף לחברת STMicroelectronics בשנת 1995 והקים בה את חטיבת ה-MEMS.
יצרנית האנלוג השלישית בגודלה בעולם
נשיא ומנכ"ל STMicroelectronics, ז'אן-מרק שרי, אמר שווינייה "ביסס את מעמדה של החברה כמובילה עולמית בתחום חיישני ה-MEMS, הוביל את פעילותה בתחום האנלוג ולאחרונה בתחום פתרונות החישה האופטיים". חברת STMicroelectronics נחשבת ליצרנית השבבים ה-14 בגודלה בעולם במונחי מכירות. ברבעון הראשון של שנת 2021 צמחו מכירותיה בכ-35% בהשוואה לרבעון הראשון 2020, והסתכמו בכ-3 מיליארד דולר. בתחום הרכיבים האנלוגיים שהובל על-ידי וינייה, היא מדורגת שלישית בגודלה בעולם עם מכירות בהיקף של כ-3.25 מיליארד דולר בשנת 2020.
גם חברת STMicroelectronics נערכת לעידן של שינויים בתעשייה, ודיווחה בחודש שעבר על רכישת חברת Cartesiam הצרפתית, אשר מספקת כלי פיתוח לשילוב יישומי בינה מלאכותית בתוך מיקרו-בקרים מבוססי ARM. בכך היא מצטרפת למגמת ה-TinyML, שנועדה לאפשר את ההטמעה של אלגוריתמים תובעניים גם באבזרי קצה חסכוניים מאוד בהספק, ודלים מאוד במשאבי עיבוד ובנפח זיכרון. ז'אן-מרק שרי: "נעבוד ביחד בשבועות הקרובים כדי להבטיח העברת סמכויות חלקה".
אנו עושים שימוש בקבצי עוגיות לצרכים שיווקיים ושיפור חוויית השימוש באתר. איסוף המידע באתר נעשה באופן אנונימי, למעט בטפסי יצירת קשר והרשמה לניוזלטר בהם אתם מתבקשים למלא פרטים אישיים. אנו עושים שימוש במגוון תוכנות לאיסוף וניתוח אנליטי של הנתונים באופן אנונימי לרבות: גוגל אנליטיקס, פייסבוק פיקסל ועוד.
What personal data we collect and why we collect it
We collect anonymous data on visitors in this website for business purposes such as enhancing user experience, digital marketing and search engine optimization.
We collect personal data such as email address and names on various forms – all forms present in this website include consent checkboxes and clear reason for collecting the data: general inquiries on our products, newsletter subscription, professional inquiries job applications. All forms are designed in accordance with GDPR requirements.
Comments
When visitors leave comments on the site we collect the data shown in the comments form, and also the visitor’s IP address and browser user agent string to help spam detection.
An anonymized string created from your email address (also called a hash) may be provided to the Gravatar service to see if you are using it. The Gravatar service privacy policy is available here: https://automattic.com/privacy/. After approval of your comment, your profile picture is visible to the public in the context of your comment.
Media
If you upload images to the website, you should avoid uploading images with embedded location data (EXIF GPS) included. Visitors to the website can download and extract any location data from images on the website.
Contact forms and newsletter
We use Gravity Forms as our platform of choice for all forms present in this website. Forms present in this website have been modified to fit GDPR requirements.
Unless specifically specified and approved by visitor, we do not use the collected data for marketing purposes.
We use Mailchimp to collect email addresses and send periodical marketing materials to our customers.
Handling and management of all email addresses and mailing operations is conducted under GDPR terms and guidelines provided by Mailchimp.
All subscribers are able to change their subscriptions preferences or unsubscribe at any given time.
Techtime has accepted the Data Processing Addendum agreement provided by Mailchimp for all its Mailchimp accounts.
All our lead collection forms have been altered in accordance with GDPR requirements and now include unchecked checkboxes in order to accept the explicit consent of the user prior to form submission.
Cookies
If you leave a comment on our site you may opt-in to saving your name, email address and website in cookies. These are for your convenience so that you do not have to fill in your details again when you leave another comment. These cookies will last for one year.
If you have an account and you log in to this site, we will set a temporary cookie to determine if your browser accepts cookies. This cookie contains no personal data and is discarded when you close your browser.
When you log in, we will also set up several cookies to save your login information and your screen display choices. Login cookies last for two days, and screen options cookies last for a year. If you select “Remember Me”, your login will persist for two weeks. If you log out of your account, the login cookies will be removed.
If you edit or publish an article, an additional cookie will be saved in your browser. This cookie includes no personal data and simply indicates the post ID of the article you just edited. It expires after 1 day.
Embedded content from other websites
Articles on this site may include embedded content (e.g. videos, images, articles, etc.). Embedded content from other websites behaves in the exact same way as if the visitor has visited the other website.
These websites may collect data about you, use cookies, embed additional third-party tracking, and monitor your interaction with that embedded content, including tracing your interaction with the embedded content if you have an account and are logged in to that website.
Analytics
We use Google Analytics regularly for monitoring user behavior and traffic sources and utilize the gathered information for enhancing user experience and for business purposes.
The use of Google Analytics in done according to GDPR terms and guidelines provided by Google.
Legal Entity: Techtime.
Primary Contact (a.k.a. “Notification Email Address”): [email protected] – this email is designated for receiving notices under the Google Ads Data Processing Terms.
Who we share your data with
We use various cloud platforms and third party providers for the purpose of operating this website.
We do not share or sell your data for any commercial purpose other than specified above.
We use the following processors for the operating this website and executing related digital marketing campaigns:
WP Engine – Hosting Provider
Cloudflare – Cloud based security and web performance processor.
Google Cloud Platform – data centers provider for WP Engine
Sucuri – Website security provider
Mailchimp – Newsletter service provider
Google Analytics, Adwords, Webmasters
Facebook – We use Facebook for advertising and place tracking code on our website for enhancing digital marketing campaigns (i.e – Facebook Pixel).
Planwize Ltd – Digital Marketing Agency.
How long we retain your data
If you leave a comment, the comment and its metadata are retained indefinitely. This is so we can recognize and approve any follow-up comments automatically instead of holding them in a moderation queue.
For users that register on our website (if any), we also store the personal information they provide in their user profile. All users can see, edit, or delete their personal information at any time (except they cannot change their username). Website administrators can also see and edit that information.
What rights you have over your data
If you have an account on this site, or have left comments, you can request to receive an exported file of the personal data we hold about you, including any data you have provided to us. You can also request that we anonymize or erase any personal data we hold about you. This does not include any data we are obliged to keep for administrative, legal, or security purposes.
Request for Receiving Data Associated with One’s Email Address
Users may request to receive access to all related information submitted to this website for their review.
In accordance with GDPR compliance, user may further request the anonymization of such data.
In order to request access for all data associated with a given email address, users may submit the request here. Users then receive an email with a link to a page with all related information.
The link is valid for 24 hours. Users may submit additional request for the same email address once in every 24 hours.
A request for anonymization should be sent separately: User may select the data he or she wishes the site owner to anonymize so it cannot be linked to his or her email address any longer. An email confirmation will be sent once linked data has been successfully anonymized.
Where we send your data
Visitor comments may be checked through an automated spam detection service. All our processors and third party providers comply with GDPR requirements and apply privacy by design and necessary measure to ensure that personal data is being processed and handled in accordance with requirements. The list of our third party service providers and processors is listed above.
Contact information
For all privacy-specific concerns inquiries, you may contact us at [email protected]
How we protect your data
We use rigorous practices in order to protect our website and data collected, as well as world class cloud and hosting providers.
Communication between visitor and the server is encrypted using SSL.
The site is protected with web application firewall and is undergoing daily security scans, regular software updates by a dedicated team in order to minimize the risk of data breach.
What data breach procedures we have in place
Once a data breach is detected, our providers execute a dedicated standard operational procedure in order to assess the scope and potential damage, provide immediate remedy, patch any potential security holes and notify users who may be affected by the breach.
We may contact affected users with one or more form of communication within 72 hours and provide the needed information as to the scope of the data breach and actions taken.
What third parties we receive data from
We do not receive data from third parties for our marketing campaigns.
What automated decision making and/or profiling we do with user data
We may apply remarketing/retargeting methods while conducting online advertising using Google Facebook and the likes.
The above is conducted by applying various tracking codes into our website in order to track and retarget users based on
By visiting and using this website you are hereby provide your consent for the use of the above means and methods.
חברת Silicon Labs מיוצגת בישראל על-ידי אלינה הנדסה.
