מניית סיוה היכתה את המשקיעים בתדהמה

בתמונה למעלה: מניית סיוה בחודש האחרון בנסד"ק

מניית חברת סיוה (CEVA) זינקה השבוע בכמעט 20% במהלך המסחר בנסד"ק, למרות שהחברה לא דיווחה על עיסקה חדשה או התפתחות יוצאת דופן. בשוק עדיין תוהים מה עומד מאחורי התופעה שהזניקה את מחיר המנייה של סיוה מכ-54 דולר ליותר מ-63 דולרים, ולשווי שוק של כ-1.4 מיליארד דולר. זהו שיא במחיר של סיוה מאז החלה להיסחר בבורסה. חברת סיוה מספקת קניין רוחני וכלי פיתוח בטכנולוגיות DSP, בינה מלאכותית, Wi-Fi, עיבוד תמונה, הדור החמישי ו-Bloutooth, היתוך חיישנים, עיבוד קולי ועוד.

המסתורין האופף את התנהגות המניה, אפילו התגבר כאשר התברר שלפני יומיים פרסמה חברת Cowen Reaerch המלצת קנייה למניית סיוה, והגדירה מחיר יעד של 62 דולר. במקרים רבים, המלצת קנייה כזו מביאה להעוררות במניה של החברה הנסקרת, אולם במקרה הזה המחיר של המניה עבר את ההמלצה של קוון, והגיע ליותר מ-65 דולרים, שתוקנו מאוחד יותר כלפי מטה לכ-63.3 דולרים. בשנים האחרונות לא חוו המשקיעים בסיוה הרבה נחת: רוב שנויה היא נסחרה במחיר של קצת מעל 10 דולרים. בשנת 2011 היא זינקה למחיר של 34 דולרים למשך מספר שבועות ואז ירדה לתחום המוכר של 15 דולר.

בשנת 2017 היא הגיעה לשיא נוסף של כ-45 דולרים משל מספר חודשים, וירדה בתחילת 2018 למחיר של 22 דולרים. המפנה הנוכחי החל בחודש מרץ 2020, שבמהלכו התאוששו רוב מניות השבבים: מניית סיוה החלה את החודש במחיר של 25 דולרים, ומאז היא שומרת על עליה יחסית קבועה, מלבד הזינוק המפתיע של השבוע האחרון.

כניסה לתחומים חדשים והסכם רחב היקף עם DARPA

יכול להיות שהתופעה קשורה להרחבת חתימת הרגל שלה בתעשיית השבבים, בעקבות כניסה לתחומים כמו בינה מלאכותית, הדור החמישי, עיבוד קול ועיבוד תמונה. רק לפני שבוע היא הכריזה על סדרת המעבדים החדשה SensPro2, אשר מיועדת לניהול מערכות ברכב חשמלי ואוטונומי, בהן: מצלמות חכמות, חיישני מכ"ם ו-LiDAR, התנהגות רובוטית, מערכות הנעה ומערכות ניהול סוללה. מדובר בדור השני של משפחת מעבדי SensPro DSP אשר הותאמו ליישום מטלות בינה מלאכותית ומטלות עיבוד כבדות.

הסדרה החדשה כוללת שבעה מעבדי DSP שונים המותאמים לדרישות עיבוד שונות, החל ממיליון פעולות AI בשנייה ועד 3.2 פעולות עיבוד בשנייה (TOPS). במקביל לערכות הפקודות (ISA) המשותפת לכל המעבדים במשפחה, היא מאפשרת ניתן להגדיר לכל אחד מהמעבדים לעבוד באמצעות ערכת פקודות ייעודית המותאמת ליישומים שונים, דוגמת עיבוד אותות מכ"ם, עיבוד אודיו, ראיית מכונה, מיפוי והתמצאות (SLAM) או ביצוע פעולות עיבוד וקטורי מקבילי, הנדרשות ביישומים שבהם יש צורך בעיבוד מידע המגיע ממספר חיישנים בו-זמנית.

ההיקף הטכנולוגי של החברה זכה לפני שבועיים להכרה חשובה, כאשר סיוה חתמה על הסכם רישוי עם הסוכנות האמריקאית למחקרי בטחון מתקדמים (DARPA) המעניק לסוכנות גישה מלאה אל כל תיק הקניין הרוחני וכלי הפיתוח שלה: טכנולוגיות DSP, בינה מלאכותית, Wi-Fi, עיבוד תמונה, דור חמישי ו-Bloutooth, היתוך חיישנים, עיבוד קולי ועוד. סיוה היא מהחברות הראשונות בעולם החותמת על ההסכם עם דארפה. לפניה נחתם הסכם רק עם חברת Verific המספקת כלי EDA ועם חברת ARM.

מכאן שסיוה מזוהה עם שני שווקים צומחים – הדור החמישי והבינה המלאכותית – המתבטאים בעלייה במחיר המניות של החברות המזוהות עם השווקים האלה. וקיימת נקודה נוספת: יכול להיות שסיוה נהנית ממלחמת הסחר בין סין וארה"ב, אשר פוגעת קשה בוואווי הסינית הנחשבת לאחת מהחברות מובילות בעולם בתחום הדור החמישי. החרם על וואווי הופך את סיוה לאחת מהספקיות הבולטות של קניין רוחני לדור החמישי – עבור חברות מערביות וחברות המנועות מרכישת ידע או רכיבים מתוצרת וואווי.

פרלמוטר: "הכישלון הוא חלק בלתי נפרד מתהליך הפיתוח"

דדי פרלמוטר, המשמש כיום כיו"ר Teramount, Weebit Nano ו-Israel Innovation Institute, הוא אחד ממנהלי המו"פ הוותיקים והמוערכים בישראל. הוא החל את דרכו כמהנדס פיתוח שבבים בחברת אינטל ישראל והגיע למעמד של סגן נשיא בכיר בחברת אינטל העולמית. לאורך הדרך הוא התמודד עם אתגרי ניהול מו"פ מרמת היחידה המובחרת ועד לרמת הארגון העולמי. בראיון ל-Techtime ולפורום מנהלי המו"פ באגודת המהנדסים, הוא סיפר על הלקחים שהפיק לאורך הדרך הארוכה הזאת.

מהו המסלול המקצועי שלך בתחום המו"פ.

פרלמוטר: "הצטרפתי לאינטל בשנת 1980 ופרשתי ממנה ב-2014. בתפקיד האחרון שימשתי כסגן נשיא בכיר ואחראי על הפיתוח הטכנולוגי והעסקי של כל מוצרי החומרה של אינטל, ממחשבים אישיים, שרתים, ועד מחשוב נייד ותקשורת. ניהלתי צוות של כ-35,000 עובדים עם תקציב פיתוח של כ-7-8 מיליארד דולר בשנה. המכירות שייצרנו הסתכמו בכ-52 מיליארד דולר בשנה".

היכן למדת לנהל ארגון בסדר גודל כזה?

"במקצועי אני מהנדס. לא למדתי ניהול ומנהל עסקים. ההכשרה הניהולית/מנהיגותית הראשונה שלי הייתה כמפקד וקצין בצבא. בעשור הראשון שלי באינטל שימשתי כמהנדס פיתוח וכמנהל פרוייקטי פיתוח. החל מהעשור השני התחלתי לנהל קבוצות עסקיות, אבל תמיד המשכתי בפעילות המו"פ מכיוון שהאסטרטגיה העסקית ואסטרטגיית המו"פ חייבים להיות שלובים זה בזה. הייתי צריך לקבל החלטות אסטרטגיות שהן גם עסקיות וגם טכנולוגיות. זוהי דילמה שתמיד מונחת על השולחן, מפני שלהחלטות בנושאים כמו ארכיטקטורת דטה סנטר, ארכיטקטורת מחשבים או שילוב רעיונות חדשים כמו בינה מלאכותית, יש מרכיב טכנולוגי ומרכיב עסקי".

אז מהו באמת תפקידו של מנהל המו"פ?

"המודל שלי הוא לשאול שאלות יותר מאשר לספק תשובות. זה תפקיד המנהל. כשהייתי מהנדס זוטר הייתי צריך לתת תשובות. כשעליתי לרמת מנהל מו"פ של קבוצה קטנה, הייתי צריך גם לשאול שאלות וגם לספק תשובות. וכשהייתי מנהל קבוצה גדולה ירדה היכולת שלי לספק תשובות, אבל הצורך לחדד את השאלות רק התעצם. לדעתי זה התהליך הנכון. אם המנהל יודע יותר מהעובדים שלו, סימן שהוא לא בחר את העובדים הנכונים".

ההבדל בין שבבים לבין יהלומים, או ניהול באמצעות שאלות

"בקבוצה טובה המהנדס מכיר את החומר יותר טוב מהמנהל שלו. תפקיד מנהל המו"פ אינו להגיד למהנדס מה לעשות ואיך לעשות, אלא להתוות כיוונים ולדאוג שכל המרכיבים יעבדו ביחד בצורה הטובה ביותר. בשביל זה צריך לדעת לשאול שאלות קשות, וצריך גם הרבה מאוד ידע כדי לנסח את השאלות ולהעריך את התשובות שאתה מקבל. איך ניהלתי? באמצעות שאילת שאלות, כאשר הרבה פעמים התשובות יצרו שאלות חדשות".

ניהול של מפתחים שונה מהניהול של אנשים אחרים?

"כן, מאוד. בצעירותו, אבי ניהל מפעל יהלומים, והוא תמיד התפלא כשאמרתי לו שאני מצפה שהעובדים שלי יידעו יותר טוב ממני. אבא ידע בדיוק איך מלטשים יהלום, ומה העובדים שלו צריכים לעשות. אבל אני עבדתי עם אנשים שהם חכמים ויצירתיים ולא תמיד הכי ממושמעים בעולם, אשר רוצים לפרוץ קדימה. מעבד הוא לא יהלום וכשמפתחים מעבד מורכב אתה לא יודע את כל התשובות מראש, ולכן הניהול צריך להיות שונה בצורה דרמטית".

תרבות המו"פ המצליחה היא תרבות פתוחה

"המנהל צריך להגדיר כיוון בשיתוף עם האנשים החכמים שלו, והוא רוצה שהם כל הזמן יציגו בפניו בעיות חדשות ורעיונות חדשים. זאת האמנות של מנהל המו"פ: היכן אתה מקשיב, היכן את מקבל החלטת ביצוע ומתי אתה אומר לעובדים: 'אוקיי, נדבר על זה במוצר הבא'. מנהל המו"פ צריך להיות קשוב לדופק, לעודד יצירתיות – אבל גם לוודא שהעסק לא מאבד כיוון. הוא כמו מנצח בתזמורת. הוא צריך לדאוג שהתזמורת תנגן בצורה אופטימלית. ההחלטות לא קשורות אליו או לאגו שלו – אלא להצלחת המוצר".

זה נשמע פשוט, אבל כיצד מיישמים את הרעיון?

"תרבות המו"פ שראיתי בכל החברות המוצלחות בעולם היא תרבות פתוחה. גם סטיב ג'ובס הקשיב לאנשים שלו לפני שהוא קיבל החלטות, מכיוון שהבעיות הן בדרך כלל מורכבות ואתה זקוק למחשבה של כולם. אבל בסוף צריך ניהול מסודר וקבלת החלטות. זהו האיזון העדין – היכן אתה מאפשר שיח פתוח ומתי מקבל החלטה מגובשת".

"מזל שנכשלנו"

"ראיתי קבוצות שהתברברו, וראיתי קבוצות שבהן ההחלטות התקבלו מוקדם מדי. אין לי נוסחה לקבלת נקודת האופטימום הזאת. זו האמנות של המנהל ושל הקבוצה שאיתה הוא עובד. אבל יש כללים מנחים: בשלבי הפיתוח הראשוניים הפעילות היא הרבה יותר דינמית וחופשייה, ולקראת שלב סיום המוצר מכניסים את צוות הפיתוח לאופן פעולה הדומה יותר לזה של פס ייצור – כדי להביא את המוצר באיכות הטובה ביותר לקו הגמר".

יש לך המלצה, או טיפ, למנהלי מו"פ בישראל?

"ההמלצה שלי היא לא לפחד להיכשל, מכיוון שהכישלון הוא חלק בלתי נפרד מהפיתוח. לעתים רבות הכשלון מוביל אותך לכיוונים חדשים. אחד מהמוצרים המוצלחים ביותר של אינטל העולמית היה מעבד למחשבים ניידים שפותח בישראל ונולד מתוך כישלון צורב.

"היה לנו רעיון לפתח מחשב אישי זול בהרבה מהמחשבים שהיו באותה תקופה בשוק. ביצענו פיתוח מקיף להוזלת המוצר שבמסגרתו גם הצלחנו להוזיל את מחיר המעבד. אבל כל מה שהרווחנו במעבד, הפסדנו במעגלי הזכרון  שקבלנו מצד שלישי ואי-אפשר היה להוציא את המוצר לשוק. לצוות זה היה כשלון מר וצורב.

"לאחר ביטול הפרוייקט החלטנו לבצע ניתוח מקיף שלו, והתברר לנו שבמסגרתו פותחו כמה רעיונות טובים. בשלב הזה החלטנו 'לשמור על התינוק ולשפוך רק את המים המלוכלכים'. ההצלחות שהיו בתוך הפרוייקט הכושל איפשרו לפתח את המעבד למחשבים ניידים – זה המעבד שמנכ"ל אינטל אמר עליו שהוא הציל את החברה מפשיטת רגל. הלקח שלי היה שללא הטעות הראשונית לא היינו מגיעים לרעיון של המעבד החדש. אם היינו הולכים בדרך הסלולה – לא היינו מגיעים לשום מקום. מזלנו שנכשלנו".

מדוע חברות גדולות קונות חברות קטנות? חסרים להן רעיונות?

"הרעיונות צומחים בכל מקום, גם בחברות הגדולות, והרעיונות הטובים באים בדרך-כלל מלמטה – לא מלמעלה. זה לא שהחברות הגדולות לא ממציאות דברים חדשים, אולם הן יוצאות מתוך הנחה שאולי הן פיספסו רעיונות, וכשמגיע רעיון טוב מבחוץ, הן רוצות אותו. אתה אף לא יודע מהיכן תבוא החוכמה. בתחום הזה היתרון של סטארט-אפ הוא במודל העסקי שלו: חברת סטארט-אפ חושבת על רעיון חדש כי המודל שלה מבוסס על בידול המוצר שלה מהמוצרים האחרים בשוק".

פנג'יה משיקה פתרון טכנולוגי לניהול חכם של מעונות דיור מוגן

קבוצת פנג'יה (Pangea), המתמחה בטרנספורמציה דיגיטלית של שירותים ממשלתיים, ציבוריים ועסקיים, משיקה פתרון טכנולוגי מקיף המיועד להגנה על הבריאות והאבטחה הפיזית של דיירי מעונות הדיור המוגן ושל צוות העובדים וכן לשפר את השירותים שמסופקים לדיירים בעת אירועי קורונה. פתרון הדיור המוגן החכם של פנג'יה צפוי להיפרס לראשונה באחד ממוסדות הדיור המוגן הידועים בארץ ולנטר יותר מ-200 יחידות דיור. בכוונתה של פנג'יה לייצא את המערכת לצפון אמריקה ולאירופה. הפתרון כולל מגוון חיישנים המשולבים עם מערכת דימות חום, מערכת לאנליזה של ווידיאו בזמן אמת, טכנולוגיית למידת מכונה ובקרות גישה מבוססות זיהוי ביומטרי.

המערכת המשולבת מטפלת במגוון תרחישים וביניהם: חסימת הכניסה של אנשים בלתי מורשים למעון המוגן וליחידות הדיור, איתור מקרים של אי שמירה על ריחוק חברתי העלולה להביא להתפשטות קורונה, זיהוי נפילות של מבוגרים או מקרי אלימות כלפיהם, שיגור התראות ומידע בזמן אמת למשפחות הדיירים בנוגע למתן תרופות, ארוחות וכיו"ב וסיוע במתן שירותים איכותיים, מהירים ומותאמים אישית לכל דייר.

על פי מחקר של וול סטריט ג'ורנל, קרוב ל-40% ממקרי המוות מקורונה התרחשו במעונות של דיור מוגן ואילו במדינות מערביות אחרות השיעור נע מ-20% ועד 75%. מגפת הקורונה העצימה אם כן את הצורך לפתח ולפרוס מערכות חכמות שיגנו על ציבור המבוגרים במעונות המוגנים בפני סכנות הקורונה וסיכונים אחרים בכל עת.

אסף קמינר (בתמונה למעלה), סגן נשיא קבוצת פנג'יה: "מגיפת הקורונה מיקדה את תשומת הלב לצרכים הייחודיים של מוסדות הדיור המוגן בארץ ובעולם, אתרים שבהם ניטור הוא מרכיב קריטי ביכולת להגן על הדיירים ולאתר במהירות אירועים חריגים הקשורים להפצת המגיפה ולאתגרים נוספים. הניטור היה חשוב גם לפני המגפה אך הפך לקריטי במעונות המוגנים הללו שהפכו לא פעם למוקדי התפרצות קורונה בהיקף רחב מאוד. המערכת שהשקנו עונה על צורך זה באופן מקיף, יסודי ואיכותי ואני משוכנע שהיא תעורר עניין בקרב מנהלי מעונות דיור מוגן בישראל".

קבוצת פנג'יה הינה ספקית עולמית מובילה של פתרונות דיגיטליים לאומיים וביניהם זהות דיגיטלית, אבטחה ותשלום אלקטרוני המשרתת מיליוני אנשים וממשלות רבות ברחבי העולם. פנג'יה תמחה בהטמעה של טרנספורמציה דיגיטלית של שירותים ממשלתיים ופעילות עסקית ארגונית.

היילו החלה בייצור סדרתי של כרטיסי בינה מלאכותית

חברת היילו (Hailo) התל-אביבית החלה החודש (ינואר 2021) בייצור הסדרתי של כרטיסי הבינה המלאכותית הנתקעים מסוג Hailo-8 M.2, שעליהם היא הכריזה בחודש ספטמבר 2020. מייסד משותף ומנכ"ל החברה, אור דנון, סיפר ל-Techtime שבשלב הראשון החברה תשווק את הכרטיסים בעיקר בטאיוואן, ששם נמצא ריכוז גדול מאוד של יצרני כרטיסי מחשב משובצים. "כמה עשרות לקוחות כבר קיבלו את הכרטיסים החדשים והחלו לבדוק אותם".

המודולים מופיעים בפורמט Mini PCIe, שניתן לחבר אל מחשבים משובצים בתור כרטיס הרחבה סטנדרטי. הם מבוססים על מעבד הבינה המלאכותית Hailo-8 שהחברה פיתחה, ומותאמים לתשתיות התוכנה הסטנדרטיות בתחום הרשתות הנוירוניות, דוגמת TensorFlow ו-ONNX, הנתמכות על-ידי ה-Dataflow Compiler של Hailo. לדברי דנון, כרטיסי ההרחבה מאפשרים ללקוחות להיכנס לתחום הבינה המלאכותית ללא צורך בפיתוח חומרה.

דנון: "היישום מאוד קל, ועובר מייד לאנשי התוכנה אשר כותבים את האפליקציה. המטרה היא לאפשר להוסיף יכולות בינה מלאכותית (AI) במערכות הקיימות שלהם, בלא שהם ייאלצו לבצע תכנון מחדש של המחשבים המשובצים". מדובר במהלך מפתיע של החברה, אשר הכריזה בעבר שהיא נערכת לייצור סדרתי של שבב העיבוד עצמו. יכול להיות שהיא הגיעה למסקנה שקל יותר להחדיר את הטכנולוגיה לשוק באמצעות כרטיסים נתקעים, מכיוון שהם לא דורשים מחוייבות עמוקה של הלקוח אל מוצר חדש ועדיין לא מוכר.

שבב נוירוני מוגדר-תוכנה

חברת היילו הוקמה בשנת 2017 על-ידי המנכ"ל אור דנון, ה-CTO אבי באום ומנהלת הפיתוח העסקי הדר צייטלין. המשקיע הראשון בחברה היה זהר זיסאפל, המשמש כיו"ר Hailo. מאז הקמתה גייסה החברה כ-88 מיליון דולר. החברה פיתחה ארכיטקטורה חדשה של שבב ליישום רשתות נוירוניות ללימוד עומק. המעבד שלה, Hailo-8, מיועד לממש את שלב ההרצה, כלומר יישום ההסקות (Inference) באבזרי קצה. הוא מגיע לעוצמת עיבוד של 26 מיליארד פעולות בשנייה (26TOPS) וליעילות של 3TOPS לכל ואט.

השבב בנוי מארבעה מרכיבים מרכזיים: מעבד תמונה המשפר את התמונה המגיעה מהחיישן לפני העברתה לזיהוי ברשת הנוירונית, מעבד לקבצי וידאו בתקן H.264, מעבד ARM-M4 המנהל את השבב, והרשת הנוירונית עצמה, שהחברה פיתחה, אשר מורכבת ממטריצה גמישה של יחידות עיבוד ויחידות זיכרון, אשר ניתן להגדיר את התצורה שלה באמצעות תוכנה.

מחסור גובר ברכיבים אלקטרוניים; חלק מזמני האספקה – יותר משנה

חברת STMicroelectronics דיווחה ללקוחותיה שהיא העלתה מחירים והחלה לנקוט במדיניות של אלוקציות, כלומר אספקה מוגבלת של מוצרים עם עדיפות ללקוחות המרכזיים שלה. מנהל תחום שיווק, מכירות ואסטרטגיה בחברה, מרקו קסיס, שלח לפני כשבועיים מכתב אל לקוחות החברה ובו הסביר שעקב מגיפת הקורונה, חלק מהספקים של החברה מתקשים לעמוד ביעדים שלהם, והתוצאה היא צמיחה בעלויות. קסיס: "לאור המצב, החל מה-1 בינואר אנחנו מעלים מחירים בכל קווי המוצר. אנחנו חווים דרישה גוברת לכל המוצרים שלנו, ולכן אנחנו מתחילים בהקצאת משאבי ייצור בהתאם להיקף ההזמנות של הלקוחות ולתחזיות דרישה".

מדובר בתופעה יוצאת דופן שבה השוק נמצא בצמיחה, בשעה ששרשרת האספקה נמצאת במצוקה שסיבותיה אינן קשורות לעלייה בדרישה. כך למשל, ברבעון האחרון של 2020 צמחו מכירות ST בכ-21.3% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, והסתכמו בכ-3.24 מיליארד דולר. למרות הקשיים, נשיא ומנכ"ל החברה, ז'אן-מרק שרי, העריך שהמכירות ב-2020 יסתכמו בכ-10.22 מיליארד דולר – צמיחה של 6.9% בהשוואה לשנת 2019.

הסמארטפונים מרוקנים את המלאי של יצרניות השבבים

אלא שהיצרנית האירופית אינה חברת השבבים היחידה המתמודדת עם קשיי אספקה ועם הצורך לנקוט באלוקציה (הקצאות). חברת המחקר IHS דיווחה לאחרונה על מחסור במיקרו-בקרים אשר מאט את יצור המכוניות בהודו ועל צמצום בייצור מכוניות בסין, לפחות ברבעון הראשון של 2021, עקב מחסור בשבבים. להערכתה, ברבעון האחרון של 2021 חלה התאוששות במכירות הסמארטפונים ויצאו מוצרים צרכניים חדשים, כמו למשל קונסולות משחקים של מיקרוסופט וסוני, אשר תפסו חלק ניכר מכושר הייצור של תעשיית השבבים ויצרו מחסור ברכיבים בשווקים נלווים, כמו למשל שוק הרכב.

להערכת אנליסט ראשי ב-IHS Markit, פיל אמסראד, המחסור יורגש לפחות לאורך כל המחצית הראשונה של 2021, מכיוון שזמני האספקה (lead times) כיום ארוכים מ-26 שבועות. "המצב הזה יימשך עד שהתעשייה תתחיל לרדת אל מתחת ל-26 שבועות ותתייצב מסביב לזמני האספקה הרגילים של 12-16 שבועות בתחום המיקרו-בקרים ורכיבי SoC. מדובר ברכיבים רגישים במיוחד להפרעות בשרשרת האספקה, מכיוון שיש להם ארכיטקטורה ייחודית של היצרן וקשה מאוד לעבור מספק אחד לספק אחר. כאשר מדובר ברכיבי זיכרון, מעגלים לוגיים סטנדרטיים ורכיבי הספק, המצב קל בהרבה מכיוון שיש להם מספר מקורות אלטרנטיביים".

הגל השני מכה בתעשייה

בשיחת הוועידה באמצע דצמבר 2020 הודה נשיא ומנכ"ל ברודקום (Broadcon), הוק טאן, שהחברה מתמודדת כבר שישה חודשים ברציפות עם קשיים בהשגת חומרי גלם דוגמת פרוסות סיליקון, חומרי ליבה עבור הייצור, וקיבולת לא מספקת של ספקי הרכבת מארזים ובדיקות סופיות. נשיא ומנכ"ל On Semiconductor, קית ריצ'רד, אמר בשיחת הוועידה שיש קשיים בשרשרת האספקה, במיוחד בתחום החומרים לייצור רכיבי תקשורת, אולם להערכתו המצב הכללי טוב מבחינת החברה.

בסוף 2020 סיפקה קבלנית הייצור הבריטית JJS Manufcturing דו"ח מצב ללקוחותיה, ובו המליצה להיערך לקשיי אספקה מרוב יצרני השבבים, עקב ירידה בהיקף הייצור עם התגברות הגל השני של מגיפת הקורונה, ירידה בהיקף התחבורה האווירית והתרוקנות מלאים בעולם עקב הדרישה החזקה מאוד של יצרני מערכות הדור החמישי. "חברת ST Microelectronics מתמודדת עם דרישה חזקה מאוד למיקרו-בקרים ST32. זמני האספקה לממסרים של TE Connectivity התארכו ל-52 שבועות, זמני האספקה של אלטרה מתארכים בהדרגה ויש דיווחים שלא אושרו שחלק מהקבלים של וישיי מגיעים לזמני אספקה של 70 שבועות".

הדו"ח של IMI הפיליפינית חושף את מימדי המשבר

קבלנית הייצור הפיליפינית IMI המליצה לפני כשבועיים ללקוחותיה להיערך מראש לקשיים באספקת רכיבים. מנהל הפעילות העסקית גלובלית,  מייק גרינלי, שלח מכתב ללקוחות ובו הזהיר שיש מחסור בשוק והחלה אלוקציה של רכיבים רבים. "התחלנו להרגיש במגמה הזאת ברבעון האחרון של 2020 ואנחנו לא מצפים שהמצב ישתפר בקרוב. אנחנו עובדים קרוב מאוד לספקים שלנו והם מדווחים על מלאי מצומצם והתארכות זמני אספקה. אנחנו מבקשים מכם להרחיב את תחזית ההזמנות שלכם לחלון של שישה חודשים כדי שנוכל להתמודד עם המצב ביחד".

החברה צרפה למכתב דו"ח עם זמני האספקה המעודכנים שהיא קיבלה מהספקים שלה. המספרים מלמדים על קושי אמיתי: חלק ממעבדי STM32 נמצאים באלוקציה ובזמן אספקה של 30 שבועות ומעלה, זמני האספקה של כל הבקרים של NXP הם 28 שבועות והם מתארכים. חברת On Semiconductor ביקשה מכל הלקוחות לבצע הזמנות לפחות 26 שבועות מראש. אפילו TSMC, קבלנית ייצור השבבים הגדולה בעולם, מדווחת על מצוקה שתימשך לפחות עד לרבעון השלישי של 2021. המצב קשה במיוחד בתחום רכיבי התקשורת האלחוטית דוגמת Wi-Fi, Bluetooth ו-LTE, כתוצאה מדרישה חזקה מאוד של רכיבים ביישומי IoT.

משרנים הם המוצר נדיר בעולם

התחזית של IMI: זמני האספקה של כל המיקרו-בקרים 32 סיביות בשוק צפויים להיות לפחות 30 שבועות. המגמה לא פוסחת על השוק האנלוגי: חברת אנלוג דיווייסז החלה באלוקציות של רכיבים אנלוגיים מהקצה הגבוה, זמני האספקה של רכיבי ניהול הספק למכוניות עלו ל-24 שבועות, וזמני האספקה של ממירי נתונים (ADC/DAC) עלו מ-18 ל-24 שבועות. היא ממליצה ללקוחות לבצע הזמנות לפחות 26 שבועות מראש ולספק תחזית רכישות של 52 שבועות (שנה מראש).

גם בתחום הרכיבים הפאסיביים המצב דומה: חברת Avnet Abacus, שהיא זרוע הרכיבים הפאסיביים של אבנט רכיבים, עידכנה את תחזיות האספקה בשוק, ומדווחת על התארכות זמני ההמתנה לרכיבים פאסיביים: זמן האספקה של ממסרים ליישומים כלליים מגיע עד 60 שבועות, זמן האספקה של ממסרים לתעשיות הרכב והתקשורת מגיע עד 40 שבועות, זמני האספקה של חלק מהקבלים הוא יותר מ-30 שבועות, כאשר חלק מקבלי הטנטלום להרכבות SMD כל כך נדירים, שצריך לבצע את ההזמנה יותר מ-52 שבועות מראש. השיא שייך למשרנים (Inductors) בהרכבות SMD: זמני האספקה של חלק מהם מגיע כיום לכ-80 שבועות!

קריאת עזרה נואשת לממשלת טאיוואן

המחסור המתגבר ברכיבים, שאפשר אולי לכנותו בשם "מכת COVID-19 השנייה", משבש את קווי הייצור בתחומים רבים. הבעיה קשה במיוחד עבור תעשיית הרכב אשר נמצאת בתהליך מעבר מהתבססות על מערכות מכניות לייצור מכוניות חשמליות ומכוניות חצי אוטונומיות ועתירות בתכולת סיליקון. בתחילת השבוע דיווחה סוכנות בלומברג שחברת ג'נרל מוטורוס והאיחוד האירופי פנו בבקשה אל ממשלת טאיוואן, כדי שזו תסייע להם להבטיח אספקת רכיבים לתעשיית הרכב.

מהדיווח עולה שלאור המצב שוקלות יצרניות הרכב הגדולות בעולם, דוגמת פיאט-קרייזלר, פולקסווגן וטויוטה, להאט את הייצור, מכיוון שהן לא משיגות רכיבים אלקטרוניים עבור המכוניות החדשות שהן תכננו להוציא לשוק.

קואלקום תתחרה באינטל: רוכשת את NUVIA ב-1.4 מיליארד דולר

בתמונה למעלה: מייסדי חברת נוביה (מימין לשמאל): ג'רארד וויליאם השלישי, ג'ון ברונו ומנו גולאטי

חברת קואלקום (Qualcomm) חתמה על הסכם לרכישת חברת NUVIA מקליפורניה תמורת כ-1.4 מיליארד דולר. בדיווח שהיא העבירה לבורסה, מסרה קואלקום שבשלב הראשון היא תשלם 1.4 מיליארד דולר במזומן, ובהמשך ישולמו סכומים נוספים, שהיא לא ציינה את היקפם ואם יהיו במזומן או במניות. חברת נוביה מפתחת מעבד מרכזי עבור מרכזי נתונים ותשתיות ענן אשר מיועד להתחרות במעבדי Xeon של אינטל. חברת נוביה הוקמה בתחילת 2019 על-ידי ג'רארד וויליאם השלישי, ג'ון ברונו ומנו גולאטי, במטרה לפתח SoC שיתחרה באינטל בעולם השרתים. כיום היא מעסיקה כ-200 עובדים, ומאז הקמתה היא גייסה 293 מיליון דולר.

ה-CPU  של קואלקום יתבסס על ARM

קואלקום מסרה שעם השלמת העיסקה ישולבו כל עובדי נוביה ומנהליה בתוך חברת קואלקום. מאחורי החברה עומדים מהנדסים בעלי ותק ומוניטין בעולם המיחשוב, שביחד תכננו יותר מ-20 שבבים ומעבדים, ורשמו יותר מ-100 פטנטים. המנכ"ל ג'רארד וויליאם השלישי הגיע מחברת אפל שבה הוא שימש במשך 9 שנים כמנהל הארכיטקטורה של כל מעבדי ה-CPU של אפל. לפני-כן הוא עבד בחברת ARM שבה היה שותף לתכנון מעבדים רבים והיה אחראי להובלת הפיתוח והשיווק של מעבדי Cortex-A15.

סגן נשיא והמייסד המשותף מנו גולאטי, שימש כארכיטקט ה-SoC הראשי של גוגל, ולפני-כן כארכיטקט המיקרו-ארכיטקטורה של מעבדים רבים בחברת אפל, בהם: A7, A9, A11, A12 ועוד. סגן הנשיא ג'ון ברונו, ניהל צוותי פיתוח ASIC גדולים בחברות גוגל, אפל ובחברת AMD, שבה הוא היה אחראי בין השאר על ההגדרות של משפחת מעבדי APU: רכיב SoC הכולל CPU ו-GPU.

להערכת נוביה, אינטל מצליחה להחזיק בשוק בזכות שיפורים הדרגתיים, אולם הם לא עומדים בדרישות הגוברות שעימן מתמודדות תשתיות הענן, עקב עומסי העבודה הגדולים הקשורים לבינה מלאכותית ולרשתות הדור החמישי. היא מתכננת להתמודד עם האתגר באמצעות משפחת מעבדים חדשה בשם Orion, שפרטיה הטכניים עדיין שמורים מתחת למעטה כבד של סודיות. יחד עם זאת, בפוסט שהעלה בסוף נובמבר 2020 באתר החברה, הסביר ג'ון ברונו שרכיבי Orion SoC יתבססו על ליבה בשם Phoenix שהחברה מפתחת, אשר תתבסס על הארכיטקטורה של ARM.

הכיוון המסתמן: Snapdragon נגד Xeon

המעבדים החדשים מיועדים לעמוד בעומסים גדולים מאוד תוך שמירה על צריכת הספק נמוכה מאוד. החברה ביצעה מבחנים השוואתיים של כל המעבדים המובילים בשוק באמצעות מדד Geekbench 5, המעניק למעבדים ציון על הביצועים ביחס לצריכת ההספק שלהם. האסטרטגיה שלה מיועדת למקם את Phoenix בצד השמאלי העליון של המבחן, המייצג ביצועים גבוהים בהספק נמוך, כפי שנראה בגרף למעלה (נוביה בכחול).

ברונו הבטיח שבשבועות הקרובים או בחודשים הקרובים, החברה תמסור יותר פרטים טכניים על המעבדים החדשים שהיא מפתחת. "אנחנו מאמינים שגם אם המתחרים יבצעו שיפורים משמעותיים במהלך 18 החודשים הקרובים, ויציגו ארכיטקטורות עיבוד יעילות יותר בכ-20%, עדיין נספק את את הביצועים הטובים ביותר לכל וואט הספק. באמצעות קפיצת מדרגה בביצועים, נוביה תספק את היסודות הדרושים לדור הבא של תשתיות עיבוד בענן".

חברת קואלקום הודיעה ששילוב מעבד ה-CPU של נוביה בפלטפורמות Snapdragon שלה, "ימצבו את Snapdragon במעמד של פלטפורמת העיבוד המועדפת לעולם המיחשוב המקושר". קואלקום מתכננת לשלב את המעבד בכל הפלטפורמות שלה, החל מסמארטפונים, מחשבים אישיים עתידיים, מערכות מחשב לתעשיית הרכב ותשתיות תקשורת. הנשיא ןוהמנכ"ל הנבחר של קואלקום, כריסטיאן אמון, אמר שביחד עם הצוות של נוביה, "נגדיר את המיחשוב מחדש".

החברה הישראלית שרוצה להיות האנדרואיד של עולם הטלקום [פודקאסט]

מנחה: יוחאי שויגר
עורך: רוני ליפשיץ
מנגינת פתיחה: ניר שדה

האורח שלי בתוכנית הוא אילן טבת, סמנכ"ל השיווק והמוצר של חברת ראד תקשורת (RAD Comunications), המפתחת פתרונות תוכנה וחומרה לעולם הטלקום.

עולם הטלקום חווה בשנים האחרונות טרנספורמציה מואצת הן ברמה הטכנולוגית והן ברמה העסקית, תחת המעבר מדור רביעי לדור חמישי שמשנה את הארכיטקטורה של הרשת כולה.

בסביבה כה דינמית ותחרותית כמו שוק הטלקום, זהו אתגר אמיתי להישאר בחזית. ראד תחגוג ב-2021 ארבעים שנה לקיומה, והיא הצליחה להישאר מובילה עולמית כל השנים הללו. במהפכה הטכנולוגית הנוכחית, ראד רוצה להיות "האנדרואיד" של רשתות התקשורת. החברה פיתחה מערכת הפעלה שמאפשרת למפעילות תקשורת לנהל את הרשתות שלהן באופן וירטואלי, ללא קשר לחומרות השונות שמרכיבות את הרשת ולספקים השונים שעימם הן עובדות.

בשיחה, מסביר אילן על ההיבטים הטכנולוגיים והעסקיים של פעילותה של ראד, על שני המייסדים של החברה, האחים זיסאפל, וגם איך משיגים לקוחות עסקיים בעולם שבו הקורונה הפכה את הכנסים והירידים לזיכרון רחוק.

עקבו אחר כל תוכניותינו ב-Spotify

וגם ב-Apple Podcasts

קוגנטה ו-Five הבריטית מספקות פתרון משותף לבדיקת מערכות נהיגה אוטונומית

בתמונה למעלה: סימולציה של קוגנטה לנסיעה בכביש בין עירוני מהיר

חברת קוגנטה (Cognata) מרחובות וחברת Five הבריטית משיקות פתרון משותף המאפשר לצוותי פיתוח לבדוק ולאמן מערכות נהיגה אוטונומית ומערכות שמירה על נתיבים (Automated Lane Keeping Systems), הקיימות היום במערכות עזר לנהג (ADAS). חברת פייב הבריטית פיתחה מערכת תוכנה המחוללת תסריטים של מצבים בכביש, כולל כל המצבים המוגדרים בתקן OpenSCENARIO התעשייתי. קוגנטה פיתחה פלטפורמת אימון למערכות הבקרה על החיישנים בכלי-רכב חכמים.

המערכת של קוגנטה מייצרת סימולציה ויזואלית ריאליסטית של כלי הרכב, של סביבת הדרך ושל המצבים שעימם הרכב מתמודד (Digital Twin). ההדמייה הזאת משמשת כמידע הוויזואלי שבאמצעותו מאמנים את מערכות הבינה המלאכותית של יצרני ה-ADAS ומערכות הנהיגה הרובוטית. השימוש במידע המופק מהסימולטור חוסך מהיצרנים את הצורך לבצע נסיעות רבות בדרכים ממשיות, ומקצר מאוד את העלות ואת זמני האימון של מערכות התמצאות סביבתית.

מנהל פיתוח עסקי ושותפויות בקוגנטה, שי רוטמן, סיפר ל-Techtime ששתי החברות פיתחו מודול תאימות המקשר בין שתי המערכות ומאפשר להפעיל אותן ביחד. "הפתרון המשותף כולל יכולת שלנו לעיבוד מפות ה-HD של פייב וגם את שפת התסריטים שלהם, כאשר הלקוחות יכולים לעבוד על המערכת המאוחדת באמצעות הענן או בתוך המחשבים הפנימיים שלהם".

מתוכנת נהיגה למחולל מצבים

קוגנטה הוקמה בשנת 2016 על-ידי המנכ"ל דני עצמון, שייסד בעבר את חברת iOnRoad שנמכרה ל-HARMAN. כיום החברה מעסיקה כ-50 עובדים, ולדברי רוטמן, "מגייסת בטירוף עובדים נוספים". חברת Five החלה כיצרנית של מערכות נהיגה אוטונומית, ואף ביצעה סדרת מבחנים בלונדון במסגרת פרוייקט StreetWise שקיבל מימון ממשלתי.

לאחרונה החברה החליטה לשנות כיוון ולהתמקד במערכת ייצור תסריטים סינתטיים, המאפשרת ליצרניות המערכות וכלי הרכב לבחון את התנהגות המערכות שלהן במצבים שונים. פייב מנוהלת על-ידי היזם הסדרתי הבריטי סטאן בולנד: בשנות ה-90 הוא ניהל את חברת Acron Computing והיה שותף להקמת חברת ARM שיצאה ממנה, ושימש גם כדירקטור ב-ARM. בין השאר הוא היה שותף להקמת חברת Element 14, והקים חברות נוספות שנמכרו לברודקום ולאנבידיה בהיקף כולל של כמיליארד דולר.

פט גלסינגר מונה למנכ"ל אינטל

בתמונה למעלה: פט גלסינגר

חברת אינטל מחליפה מנכ"ל: בוב סוואן יפרוש מניהול החברה ב-15 לפברואר 2015, ובמקומו ייכנס לתפקיד פט גלסינגר, אשר מגיע עם ניסיון של 40 שנה בתעשייה. הוא גם יקבל מעמד של חבר בדירקטוריון. יו"ר הדירקטוריון, עומאר אישרק, אמר שלאחר בחינה מעמיקה הדירקטוריון הגיע למסקנה שזהו הזמן המתאים לבצע שינויים בהנהגת החברה. "אנחנו משוכנעים שפט גלסינגר יבטיח ביצוע יעיל של התפנית שהחברה מבצעת מחברה המספקת מעבדי CPU לחברת XPU – הממוקדת בריבוי ארכיטקטורות".

גלסינגר החל את דרכו באינטל ועבד בה 30 שנה. בתפקידו האחרון באינטל הוא שימש כמנהל הטכנולוגיות הראשי (Chief Technology Officer), ובמסגרתו תמך בפיתוח טכנולוגיות כמו USB ו-Wi-Fi. הוא היה הארכיטקט של מעבד ה-PC מדגם 80486, הוביל 14 תוכניות פיתוח מעבדים ומילא תפקידי מפתח בפיתוח משפחות המעבדים Core ו-Xeon של אינטל. בשנת 2009 הוא פרש מאינטל וקיבל את תפקיד הנשיא ומנהל התפעול של חברת EMC, שבאותה תקופה התמקדה בתחום מערכות האחסון הגדולות. בשנת 2012 הוא מונה למנכ"ל חברת התוכנה VMware, שממנה הגיע כעת לאינטל.

מניית אינטל בנסד"ק מגיבה להודעה על מינוי מנכ"ל חדש
מניית אינטל בנסד"ק מגיבה להודעה על מינוי מנכ"ל חדש (יום ד' אחה"צ)

המשקיעים הגיבו בשמחה למינוי, ועם פתיחת המסחר בנסד"ק זינקה מניית אינטל ביותר מ-9% והעניקה לה שווי שוק של כ-237 מיליארד דולר. ראוי לציין שהמנכ"ל הפורש בוב סוואן ספג לאחרונה ביקורת קשה בגלל ביצועי המנייה הירודים של אינטל בהשוואה למניות השבבים בנסד"ק. עם פרסום ההודעה על המינוי החדש, מסרה אינטל שיש התפתחויות חשובות בנושא טכנולוגיית הייצור בגיאומטריה של 7 ננומטר, ושהיא תדווח על ההתפתחויות לקראת סוף החודש, עם הפרסום של דו"חות הרבעון האחרון של 2020.

אינטל ומובילאיי מפתחות חיישן LiDAR בשבב

בתמונה למעלה: שבב ה-LiDAR הנסיוני שאינטל מייצרת עבור מובילאיי

חברת מובילאיי (Mobileye) הציגה בתערוכת CES 2021 אבטיפוס ראשון של חיישן LiDAR אשר מיוצר בטכנולוגיית סיליקון פוטוניקס של חברת אינטל, ומיועד להיכנס לכלי רכב אוטונומיים. נשיא ומנכ"ל מובילאיי, פרופ' אמנון שעשוע, הסביר שטכנולוגיית הייצור של אינטל מאפשרת לייצר מקורות לייזר וגלאים אופטיים ברמת השבב. החיישן של אינטל ומובילאיי מבוסס על טכנולוגיית FMCW – Frequency-Modulated Continuous Wave המאפשרת לייצר נקודות מרחב באמצעות מדידת מהירות יחסית (בדומה לאפקט דופלר) ולא באמצעות מדידת זמנים (Time of Flight). להערכת שעשוע, זוהי קפיצת הדרך הבאה בתחום חיישני ה-LiDAR.

שתי החברות העניקו לו את השם Visual LiDAR – ViDAR. הן צופות שמחיר החיישן החדש יהיה עשירית מהמחיר של חיישני הדור הנוכחי. הן מסרו מעט מאוד מידע טכני: הוא יבצע מדידות עד לטווח של 300 מטר, ויספק 600 נקודות מדידה לכל מעלת סריקה באמצעות קצב עבודה של כ-2 מיליון אותות לייזר בשנייה (2M PPS). התפישה של מובילאיי מבוססת על שימוש במערכת הבנת הסביבה המבוססת על מצלמות. להערכת שעשוע, מצלמות הן החיישן הזול ביותר והאמין ביותר בשוק, והאלגוריתם של החברה מאפשר להפיק מהן את כל המידע הדרוש ליישום מערכות נהיגה רובוטיות.

אולם כדי להפחית את שיעורי הטעות של המערכות האוטונומיות, מובילאיי מוסיפה מערכות גיבוי המבוססות על מכ"ם ועל חיישן סריקה אופטי (LiDAR). לפי המודל הזה, מערכת הנהיגה האוטונומית תכיל מצלמות שיתנו כיסוי של 360°, חיישני מכ"ם שיתנו כיסוי של 360° וחיישן ViDAR אשר יסתכל קדימה, ככל הנראה בסדר גודל של כ-120°. בשלב הנוכחי, מערכות הנהיגה האוטונומית של מובילאיי מיועדות לצרכים מוגבלים ופועלות על-גבי ציי מוניות נסיוניים (Roboraxi).

אמנון שעשוע מציג את שבב ה-LiDAR הנסיוני
אמנון שעשוע מציג את שבב ה-LiDAR הנסיוני

הסיבה לכך כפולה: היישום הזה פחות רגיש למחיר ולכן מובילאיי משתמשת בחיישני סריקה אופטיים ומערכות מכ"ם מהדור הנוכחי, והרגולטורים מאפשרים לבצע ניסויים בציי מוניות, אבל לא במכוניות פרטיות. להערכת מובילאיי, רק בשנת 2025 השוק יהיה מוכן למכוניות אוטונומיות ברמה 4 (המוגדרת "רמת אוטומציה גבוהה"), ולכן יהיה צורך בחיישנים זולים בהרבה, המתאימים למחיר צרכני. עבור השלב הזה מיועד השבב החדש, ועבורו היא גם מעורבת כיום בתכנון מכ"ם מוגדר תוכנה ברזולוציה גבוהה.

שעשוע: "מערכות המכ"ם כיום כוללות מערך של עד 12X16 מקמ"שים המספקים 193 ערוצים וירטואליים. המטרה שלנו היא לפתח מכ"ם בעל 2,304 ערוצים וירטואליים המבוסס על מערך של 48X48 מקמ"שים". מבחינת אינטל, המהלך משתלב באסטרטגיית XPU שמטרתה להביא את החברה אל מעבר לשוק ה-CPU ולנצל את היכולות שלה בייצור מגוון רחב של מעבדים ושל פתרונות עיבוד. בכך היא נכנסת לתחרות מול יצרניות שבבים אחרות, דוגמת טקסס אינסטרומנטס, אנלוג דיווייסז או NXP, אשר יצאו מהעולם האנלוגי והן פעילות בתחום החיישנים האופטיים ופתרונות המכ"ם בשבב.

פרוייקט המיפוי של מובילאיי יתרחב לכ-2 מיליון מכוניות

בתמונה למעלה: פרופ' אמנון שעשוע בפתיחת תערוכת CES 2021. נתן את ההרצאה מהמוסך של מובילאיי בירושלים

מפת הדרכים של חברת מובילאיי (Mobileye) כוללת הפעלת צי של יותר מ-2 מיליון מכוניות אשר יאספו מידע עבור המפה הגלובלית המדוייקת שהיא מרכיבה. במקביל, היא מרחיבה כבר השנה את ניסויי הנהיגה האוטונומית וביצוע המיפוי לערים שנחאי, טוקיו, פאריס, דטרויט, ואולי גם ניו יורק. החברה עוסקת כעת בפיתוח טכנולוגיות מכ"ם ו-LiDAR חדשות והפיכת תוכנת מדיניות הנהיגה שלה, RSS, לתקן בינלאומי בתחום הנהיגה האוטונומית. כך עולה מדבריו של נשיא ומנכ"ל מובילאיי, פרופ' אמנון שעשוע, אשר קיבל בפתיחת תערוכת CES 2021 את הבימה המוענקת בדרך כלל לחברת אינטל.

שעשוע מסר שכבר היום יש בעולם כמיליון מכוניות המצויידות במצלמות של החברה ובתוכנה המשדרת את המידע לענן, אשר מופעלות באמצעות 6 חברות המשתפות איתה פעולה."בשנה הבאה יוכפל מספרן. יהיה לנו כיסוי של כל הפלנטה". טכנולוגיית REM mapping של מובילאיי עברה השנה מבחן בגרות כאשר היא הופעלה במינכן ובתוך מספר ימים סיפקה מידע מדוייק על 20 קילומטר כבישים. "לאחר חמש שנות פיתוח, ורק לפני כחצי שנה – הגענו ליכולת איסוף מידע ובנייה אוטומטית של מפות מדוייקות בקנה מידה גדול. האתגר המרכזי היה לייצר מערכת אוטומטית אשר לא תכביד על השותפים שלנו. הגענו ליכולת איסוף מידע בקבצים קטנים מאוד של 10kB לכל קילומטר. זוהי עלות של דולר אחד בלבד לשנה עבור השותפים שלנו".

"למצלמה יש יתרונות טכנולוגיים ועסקיים"

חלק ניכר מההרצאה הוקדש לנושא שבו קמו למובילאיי מבקרים רבים: ההתמקדות במצלמה כעמוד התווך המרכזי של מערכת הנהיגה האוטונומית. ההסבר הוא טכנולוגי וגם עסקי: "שיעור התקלות במערכות מבוססות מצלמה קטן מאוד. כיום יש בארצות הברית התנגשות באשמת הנהג בכל 50,000 שעות נהיגה. מערכת רובוטית בעלת שיעור כזה של טעויות היא לא קבילה בעיני הרגולטור ובעיני הציבור. רמת האמינות של מצלמות גבוהה לפחות פי 10,000, ולכן אנחנו בוחרים בהן עבור המערכת המרכזית".

לדבריו, במידה והמצלמה מספקת יכולת ניהוג ברמת אמינות כזו, מערכות גיבוי כמו מכ"ם ו-LiDAR מקטינות בשיעור מעריכי את רמת התקלות במערכת (מכפלת ריבועית של הסיכויים). "לכן עדיף לבנות מערכת מלאה מבוססת מצלמה שבה החיישנים האחרים מספקים את הגיבוי, ולא לבצע את היתוך של כל החיישנים כבר בשלב הראשוני, שזה דבר שלא קשה לבצע. אנחנו מפתחים גם מערכות ניהוג אוטונומיות המבוססות על מכ"ם ועל LiDAR. כיום יש לנו כלי-רכב הכוללים רק מכ"ם ו-LiDAR עם ביצועים זהים לאלה של מערכות מבוססות מצלמה. רגע לפני שנשיק את מערכת הניהוג האוטונומית, נתקין במכוניות את כל המערכות".

תיעוד של מובילאיי למיפוי העיר מינכן
תיעוד של מובילאיי למיפוי העיר מינכן

מובילאיי זקוקה לדור חדש של חיישנים

להערכת מובילאיי, הדבר לא יהיה לפני שנת 2025 ולשם כך החברה מעורבת כיום בפיתוח הדורות הבאים של חיישנים. "אנחנו מחפשים את קפיצת הדרך. בתחום ה-LiDAR נתבסס על טכנולוגיית FMCW הדומה יותר למדידת אפקט דופלר מאשר למדידת זמנים (Time of Flight). בתחום הזה יש לאינטל יתרון בדמות טכנולוגיות סיליקון פוטוניקס. בצד של המכ"ם אנחנו מעוניינים בטכנולוגיית Imaging Radar מוגדר תוכנה. אנחנו מאמינים שבשנת 2025 אפשר יהיה להסתפק במערכת LiDAR אחת ובמערכת מכ"ם אחת לצד המצלמות, וזה יביא אותנו לרמת המחיר המתאימה לצרכנים עבור מכוניות רמה 4 (נהיגה אוטונומית ברמה גבוהה)".

לבחירה במצלמות יש גם מרכיב עסקי מיידי, מעבר לעתיד הלא ברור עדיין של רכב אוטונומי פרטי. "יעבור לפחות עשור עד שכ-5% מהמכוניות יהיו אוטונומיות ברמת 4. לאורך הזמן הזמן הזה התפישה של מערכת מבוססת מצלמה מאפשרת לנו להרחיב את מעטפת הביצועים מערכות ה-ADAS הקיימות היום במכוניות (נהיגה ברמה 2), מכיוון שהן מבוססות מצלמה". התחזית הזאת, אגב מתייחסת למכוניות פרטיות. ברמת ציי הרכב, מובילאיי מאמינה שהם יקדימו את הנהגים הפרטיים, ולכן היא מתמקדת כיום בהקמת ציי מוניות אוטונומיות (Robotaxi). שעשוע: "הם פחות רגישים למחיר, והרגולטור מאשר את הפעלתם בקלות רבה יותר. הם משמשים מעין גשר שיאפשר לרגולטורים בעולם להתנהל מול נהיגה אוטונומית של כלי-רכב פרטיים".

מערכת RSS תהיה פתוחה

החברה מתכוונת להקל על הרגולטורים במשימה הזאת, והחליטה שמערכת ניהולך מדיניות הנהיגה שלה (RSS) תהיה מערכת פתוחה כדי שתקבל מעמד של תקן תעשייתי שכל היצרנים יכולים להתבסס עליו. "מערכת קבלת ההחלטות הזאת היא ההישג הגדול ביותר שלנו. היהלום בכתר של מובילאיי. הצלחנו להגדיר בצורה מתימטית מהי התנהגות זהירה ולכמת פרמטרים של זהירות ושל התנהגות תלויית תרבות. המערכת הזאת צריכה להיות שקופה לחלוטין כדי שנוכל לתקשר עם הגופים הרגולטוריים ועם התעשייה. אני משוכנע שלבסוף היא תיהפך לתקן".

טלדיין רוכשת את FLIR Systems תמורת 8 מיליארד דולר

חברת טלדיין (Teledyne Technologies) מקליפורניה חתמה על הסכם לרכישת כל המניות של חברת FLIR Systems מאורגון, ארה"ב, תמורת כ-8 מיליארד דולר במזומן ובמניות. המחיר משקף פרימיום של 40% על שווי החברה בבורסת נסד"ק ערב העיסקה. כדי לממן אותה לקחה טלדיין הלוואה בהיקף של כ-4.5 מיליארד דולר. חברת FLIR מתמקדת בתחום של מערכות ראיית לילה המבוססות על חיישני צילום לקרינת אינפרה אדום (IR).

חברת טלדיין היא ענקית אלקטרוניקה המפתחת מערכות צב"ד (באמצעות המותג LeCroy), מערכות אלקטרוניקה צבאית ומערכות צילום וחיישנים לשוק הרפואי, התעשייתי, הצבאי, התעופתי והחללי. לדברי יו"ר טלדיין, רוברט מרביאן, שתי החברות פועלות בשווקים דומים, אולם הטכנולוגיות שלהן משלימות אחת את השנייה משום שהן מבוססות על חיישנים הפועלים באורכי גל שונים. העיסקה אושרה על-ידי הדירקטוריונים של שתי החברות, וצפויה להסתיים במחצית 2021, בהתאם לקבלת האישורים הרגולטוריים.

חברת טלדיין נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-13.7 מיליארד דולר. החברה מעריכה שמכירותיה ברבעון האחרון של 2020 יסתכמו בכ-800 מיליון דולר. העיסקה מייצרת ענקית בתחום ההדמאה וחיישני התמונה. חברת FLIR נחשבת לאחת מהחברות הגדולות בעולם המתמחות בתחום חיישני ה-IR, שאותם היא מייצרת ומשווקת לשוק המסחרי ולשוק הביטחוני. בעקבות ההודעה על העיסקה, זינקה מנייתה בכ-25% וכעת היא נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כמעט 7 מיליארד דולר.

NXP הכריזה על מחשב רכב בארכיטקטורת שרת-לקוח

בתמונה למעלה: מערכת BlueBox 3.0 החדשה. בנויה לעידן "הרכב-מוגדר-משתמש"

חברת NXP הכריזה השבוע על מערכת מחשב מסוג חדש, אשר מיועדת לאפשר פיתוח וייצור מכוניות לפי תפישה חדשה לגמרי, המתייחסת אל הרכב כאל רשת תקשורת הכוללת מחשב מרכזי ומעבדי תקשורת מקומיים. התפישה החדשה קיבלה את הכינוי Zonal Architecture (ארכיטקטורת מבוססת אזורים). היא מאפשרת לנהל בצורה מאוחדת גם את בקרי מערכות הרכב (בלמים, מנוע וכדומה) וגם את המערכות המורכבות של מידע ובידור ברכב ואת מערכות הנהיגה האוטונומית בכל הרמות.

המערכת החדשה מבוססת על מחשב הרכב LX2160A שנבנה מסביב ל-16 ליבות Cortex-A72, ועל מעבדי התקשורת הממונעים S32G אשר מאובטחים באמצעות מערכת הגנת הסייבר של חברת GuardKnox הישראלית. להערכת NXP, יצרניות הרכב הסיטו את המאמץ המרכזי שלהן מפיתוח מערכות נהיגה אוטונומיות מלאות, אל יעדים יותר מיידיים ומעשיים: ניצול המחשבים כדי לבדל את כלי הרכב שלהן מאלה של המתחרים, וכדי להשיג את מטרת העל שקיבלה את הכינוי "רכב מוגדר משתמש" (User-defined vehicle). הרעיון הוא שהמשתמשים עצמם יוכלו להגדיר את הפונקציונליות והתכונות של הרכב שבו הם נוסעים.

שיתוף פעולה רב-תחומי

החברה הסבירה שהיא פיתחה את BlueBox 3.0 כדי לפתח וליישם את הפונקציות השונות ולנהל את סביבת התקשורת ברכב, אשר מבוססת על רשת איתרנט וכרטיסי PCIe. "ההתפתחות של ארכיטקטורת הרכב אל עיבוד ממוקד תחום (domain), או ארכיטקטורה סביבתית (zonal architecture) נדחפת על ידי הצורך לנהל דרישות מורכבות הנובעות מתפישת הרכב מוגדר משתמש, הסביר מנהל תחום ה-eCockpit ו-ADAS בחברת NXP, ארנו ואן דן בוש. "ארכיטקטורה סביבתית מבוססת על גישה דמויית שרת-לקוח למחשב המרכזי של הרכב תספק את התשתית של כלי הרכב החדשים שיתבססו על הרעיון של רכב מוגדר משתמש".

המערכת החדשה היא תוצר של שיתוף פעולה רב תחומי. חברת NXP משתמשת במעבד האותות המקבילי המהיר של חברת Karlay הצרפתית, אשר מתחרה בפתרונות מבוססי GPU ו-FPGA. בפיתוח השתתפה חברת Green Hills המספקת מערכות הפעלה זמן אמת, ומאחורי הקלעים גם חברת גארד-נוקס מהעיר לוד, אשר מספקת את ההגנה על הרשת הפנימית ברכב. בחודש נובמבר 2020 היא הכריזה על שותפות עם NXP בפיתוח פלטפורמת רכב מאובטחת בארכיטקטורה מבוססת אזורים, "במטרה לאפשר פריסה של רכב מוגדר משתמש ורכב מוכוון יישומים".

בהכרזה על הפרוייקט המשותף העריך מייסד משותף והמדען הראשי של גארד-נוקס, עידן נדב, שיש כיום פער בשרשרת האספקה של תעשיית הרכב, שהוא רחב מדי ליכולת של יצרניות הרכב והספקיות הראשיות שלהן (חברות Tier-1). "השילוב של מעבדי NXP, כלי פיתוח התוכנה של גרין הילס והמומחיות שלנו בתחום האבטחה, תאפשר לתעשיית הרכב לגשר על הפער הזה".

פאורסיה הצרפתית השקיעה בגארד-נוקס

חברת גארד-נוקס הוקמה בשנת 2016 על-ידי המנכ"ל משה שליסל, הטכנולוג הראשי דיוניס טשלר ועידן נדב. שלושתם הביאו לחברה ניסיון ומומחיות שצברו בתחום מערכות המידע הצבאיות. במחצית 2019 החברה גייסה כ-21 מיליון דולר, בהם גם השקעה בהיקף של כ-6 מיליון דולר מספקית מכלולי הרכב הצרפתית פאורסיה (Faurecia), שביחד איתה היא מפתחת כיום חוויית נהיגה עתידית (Future Cockpit). חברת NXP היא יצרנית שבבים אירופית בעלת התמקדות חזקה בתעשיית הרכב. בשנת 2019 הסתכמו מכירותיה בכ-8.9 מיליארד דולר. היא נסחרת בבורסת נסד"ק לפי שווי של כ-49.2 מיליארד דולר.

הרמן ישראל מספקת את תשתית ה-OTA של מרצדס, רנו, פיאט-קרייזלר ופיג'ו-סיטרואן

בתמונה למעלה: הקונספט של הרמן לחלל יצירתי ברכב. בדוגמא: יצירת סרטון יוטיוב

חברת הרמן ישראל (HARMAN) אחראית על ניהול התוכנה מרחוק (OTA) בכלי-רכב, של חברת הרמן העולמית. כך סיפר ל-Techtime דירקטור שיווק מוצר, פתרונות תוכנה וענן של החברה, דביר רזניק. לדבריו, תוכנת ה-OTA שפותחה בישראל בעקבות רכישת החברות TowerSec ו-Red Bend מותקנת כיום ביותר מ-50 מיליון כלי-רכב בעולם של כ-40 מותגים שונים, בהם מרצדס, רנו, פיאט-קרייזלר, פיג'ו-סיטרואן ועוד. "אנחנו משמשים כיחידה עסקית מלאה של הרמן בתחום הזה: לא רק מפתחים את התוכנה, אלא גם משווקים אותה ומספקים תמיכה בלקוחות. המרכז הישראלי אחראי על ניהול מוצר, מו"פ, תמיכה טכנית והטמעה וגם פיתוח עסקי, והפתרון של HARMAN OTA הוא למעשה הסטנדרט היום בתעשייה לעדכוני תוכנה מרחוק".

מה הן המגמות המרכזיות בתחום?

"הלקוחות כיום פחות מתרשמים מהביצועים המכניים של הרכב, ויותר מחוויית הנסיעה והשהות ברכב. חברות רבות מתייחסות אל התוכנה כאל גורם מבדל בשוק וכאל ערוץ נוסף של הכנסות דיגיטליות. חלק גדול ממש בונה חנויות אפליקציות משל עצמו עבור המכוניות שהוא מייצר, כדי להעשיר את חוויית הנסיעה וכדי להיות הבעלים של המידע ושל החווייה. התוכנות האלה חשובות גם במגזרים שאינם גלויים לצרכן, למשל משאיות, ציוד חקלאי וטרקטורים, כלי-רכב מסחריים וכדומה. מגמה חשובה נוספת היא כניסת מערכת ההפעלה אנדרואיד לתחום הרכב. יש לכך משמעויות לא פשוטות והיצרניות נמנעו מזה עד היום".

שנת הקורונה השפיעה על הפעילות בתחום הזה?

"הקורונה האיצה תהליכים שהיו לוקחים יותר זמן. היא הקטינה את האטרקטיביות של רעיון הרכב השיתופי. בשנה שעברה נפגשנו עם הרבה יצרניות כדי להבין כיצד הקורונה משפיעה על ההתייחסות לרכב. נראה שהיא חיזקה את התפישה שהרכב הוא מעין מרכז ביתי נוסף. שהוא לא רק כלי תחבורה אלא גם מקום שבו ניתן לשהות ולהעביר את הזמן בצורה טובה. מקום שיכול להיות משרד נייד, אזור משחקים, סטודיו יצירתי וכדומה".

הרעיון הזה הוצג על-ידי החברה בשבוע שעבר, במסגרת הארוע הטכנולוגי השנתי HARMAN EXPLORE. על-פי הרמן, אנשים מוצאים עצמם לא פעם חסרי מעש במכונית, למשל בציפייה לילד שייצא מבית הספר או בהמתנה לחברים. למטרה זו פיתחה סדרת פתרונות, דוגמת Gaming Intense Max שהופך את המכונית לזירת משחק, Creator Studio המאפשר לאנשים ליצור ולשתף תכנים במכונית ומערכת Drive-Live Concert המאפשרת להעביר את התחושה מופע וירטואלי בתוך חלל המכונית. ״מכוניות נועדו לא רק לנהיגה. הן חלק אינטגרלי מהחיים שלנו ואנו מעבירים בהן  לא מעט זמן", אמרה מיכל גבע, מנכ״לית HARMAN ישראל.

האזינו לשיחה עם מנכ"לית הארמן ישראל, מיכל גבע, מתוך תוכנית מס' 26 הפודקאסט שלנו שעלתה בנובמבר 2020:

Digi-Key החלה לשמש כמפיצה רשמית של Paspberry Pi

מפיצת הרכיבים הגלובלית, חברת Digi-Key Electronics, חתמה על הסכם הפצה עם חברת Raspberry Pi והחלה לפעול כמפיצה מורשית בעולם של כל מוצריה. קו המוצרים של רספברי-פיי כולל מחשבים חזקים וזולים וכרטיסי פיתוח המסייעים למהנדסים בכל הרמות. להערכת DGK, מוצרי רספברי נמצאים בתהליך אימוץ גובר לכל רוחב התעשייה, החל מסטודנטים, מייקרים, חברות סטארט-אפ וכלה בחברות אלקטרוניקה גדולות (OEMs). "אנחנו שמחים מאוד שאנחנו יכולים לספק את כל מגוון המוצרים של רספברי-פיי לכל לקוחותינו בעולם, אמר מנהל השיווק הטכני של Digi-Key, דייוויד סאנדיס.

מנהל הפעילות המסחרית של חברת רספברי-פיי, מייק באפמן, אנחנו רואים האצה בשימוש ברספברי-פיי במגוון רחב מאוד של יישומים תעשייתיים, ולכן חשוב לנו מאוד לצרף את Digi-Key למערך ההפצה שלנו, על-מנת שהיא תספק לנו גישה גלובלית אל הלקוחות התעשייתיים. היא תבנה מלאי הכולל את כל המוצרים שלנו, כולל מוצר המחשוב החדש שלנו שהוכרז רק לאחרונה, Compute Module 4, שלהערכתנו הוא מתאים ביותר לסוג הלקוחות של Digi-Key בעולם".

המייקרים הביאו את הבשורה

כרטיסי רספברי פיי היא סדרה של מחשבי כרטיס מתוצרת קרן Raspberry Pi Foundation הבריטית, אשר פותחו במקור לצורכי חינוך אולם במהרה אומצו על-ידי מייקרים ובהמשך על-ידי התעשייה. בשנת 2013 היא מכרה 700 אלף יחידות, בשנת 2016 היא כבר הגיעה ל-10 מיליון יחידות בשנה, ובשנת 2019, על-פי ציוץ מסוף נובמבר של מייסד ומנכ"ל רספרי פיי, אבן אפטון, היא מכרה כ-30 מיליון מחשבי כרטיס ברחבי העולם.

חברת Digi-Key Electronics מהעיירה Thief River Falls במינסוטה, ארה"ב, היא מפיצה גלובלית של רכיבי אלקטרוניים המספקת כ-11 מיליון מוצרים של כ-1,300 יצרנים, שמתוכם כ-2.6 מיליון רכיבים נמצאים אצלה במלאי וזמינים למשלוח מיידי. החברה מספקת משאבים נוספים למהנדסים, בהם EDA וכלי תכנון, גיליונות נתונים, תכנוני ייחוס, תכנים להעמקת הידע ועוד.

למוצרי רספברי פיי באתר החברה: Digi-Key – Raspberry Pi

אינטל ישראל פיתחה מצלמה ייעודית לזיהוי פנים

חברת אינטל (Intel) חשפה מצלמה ייעודית לזיהוי פנים מסדרה Intel RealSense ID, אשר פותחה בקבוצת RealSense בישראל. היא כוללת חיישן עומק, מעבד, שבב רשת נוירונית ומעגל אבטחה משובץ המצפין את המידע. סגן נשיא אינטל ומנהל הפעילות בתחום, שגיא בן משה, אמר שהמצלמה "מספקת פלטפורמה מאובטחת לזיהוי פנים שמשתמשים יכולים לבטוח בה, הודות לשילוב של חומרה ותוכנה שנבנו במיוחד למטרה הזאת ושל רשת עצבית ייעודית". המוצר החדש מתאים לשימוש במנעולים חכמים, מערכות בקרת גישה, נקודות מכירה, בנקטים, קיוסקים ועוד.

מערכת Intel RealSense ID מתאימה עצמה לשינויים פיזיים לאורך זמן בתווי הפנים של המשתמש, כמו שינויים בשיער הפנים או הרכבת משקפיים. היא פועלת בתנאי תאורה שונים וכוללת מערכת הגנה בפני נסיונות זיוף זהות (anti-spoofing) אשר מונעת כניסה של מתחזים העושים שימוש בתמונות, סרטונים או מסכות. להערכת אינטל היא מספקת שיעור אישור של ניסיון הזדהות כוזב ביחס של 1 למיליון. המערכת מעבדת את כל תמונות הפנים באופן מקומי ומצפינה את כל נתוני המשתמש ברמת ההצפנה AES-256. הזיהוי יתבצע רק אם האדם נרשם קודם לכן לשירות.

בשלב הראשון היא מיועדת לעבודה במערכות ההפעלה חלונות, ובקרוב אינטל תוציא גרסאות גם ללינוקס ולאנדרואיד. המצלמה החדשה, RealSense ID F450, מופיעה במתכונת של מוצר שלם ובמתכונת של כרטיס חשוף בגודל של 50 מ"מ על 18 מ"מ ובגובה של 4.6 מ"מ, שניתן לשלב במארזים או בפלטפורמות אחרות. טווח העבודה האופטימלי 30-100 ס"מ.

מדידת העומק מתבססת על טריאנגולציה של המידע המגיע משתי מצלמות וידאו (בדומה לעין האדם) כאשר מקור קרינת IR באורך גל של 850 ננומטר מבטיח שהזיהוי יתבצע גם בתנאי חשיכה. המידע ותוכנת המודול שמורים בזיכרון פלאש בנפח של 512Mb.

המצלמה מופיעה בפורמט סגור (מימין) ובפורמט פתוח המיועד לשילוב במערכות אחרות
המצלמה מופיעה בפורמט סגור (מימין) ובפורמט של כרטיס פתוח

המצלמה מופיעה בפורמט סגור (מימין) ובפורמט פתוח המיועד לשילוב במערכות אחרות, שאליהן היא מתחברת באמצעות הקונקטור (מימין למטה בכרטיס). צוות Intel RealSense מקבוצת האינקובציה של אינטל העולמית, יושב במרכז הפיתוח של אינטל בחיפה, ומפתח מצלמות תלת ממד ליישומים שונים, כגון, רחפנים, רובוטים, סלולר ותעשיית הרכב האוטונומי.

רשות ההגבלים הבריטית החלה לחקור את עסקת ARM-אנבידיה

רשות ההגבלים הבריטית (CMA) החלה אתמול (ד') בחקירת עסקת רכישת חברת ARM הבריטית על-ידי חברת אנבידיה תמורת 40 מיליארד דולר. אתמול (ד') פירסמה הרשות הודעה מיוחדת ובה היא ביקשה לקבל הערות מכל גוף אשר סבור שהעיסקה תשפיע עליו, לפני שהיא מתחילה בביצוע החקירה מאוחר יותר השנה. "רשות ההגבלים תבדוק האם בעקבות העיסקה יהיה ל-ARM מניע למנוע או לפגוע באיכות שירותי הרישוי הטכנולוגי שהיא מעניקה למתחרות של חברת אנבידיה".

בעקבות ההודעה צנחה אתמול מניית אנבידיה בנסד"ק בכ-5.9% והיא נסחרת כיום לפי שווי שוק של כ-312 מיליארד דולר. בדיקה של רשות ההגבלים העסקיים אינה אירוע יוצא דופן בעיסקאות מסוג כזה הדורשות אישורים רגולטוריים. אולם לא לעתים קרובות הרשויות מפרסמות בקשה לקבלת עדויות מכל גורם שעשוי לחשוש שהעיסקה תפגע בו. לפי הודעת הרשות ניתן יהיה להגיש את ההערות עד ה-27 לינואר 2021. הרשות הבהירה שהחקירה תתמקד בסוגיית התחרותיות בלבד. "עניינים אחרים, כמו השפעת העיסקה על תעסוקת העובדים בבריטניה או על הביטחון הלאומי, הם עניינה של הממשלה ולא של הוועדה הזאת".

מייסדי ARM מתנגדים לעיסקה

כדי לממש את הרכישה צריכה חברת אנבידיה להתגבר על קמפיין ציבורי למניעתה, המנוהל כעת על-ידי הרמן האוזר, אחד מהמייסדים המשותפים של ARM שהוקמה בשנת 1990 בעקבות היפרדות מחברת Acorn Computers הבריטית. בחודש ספטמבר 2020 הוא שלח מכתב לראש ממשלת בריטניה, בוריס ג'ונסון, וביקש ממנו למנוע את העיסקה. מלבד הסכנה לעתידם של אלפי מקומות עבודה בבריטניה, הוא הזהיר שהעיסקה תהרוס את המודל של ARM, שהוא "להיות שווייצריה של תעשיית השבבים".

הוא גם הזהיר מפני השלכות אסטרטגיות: "חברת ARM היא החברה הטכנולוגית הבריטית היחידה שיש לה מעמד דומיננטי בשוק הסמארטפונים שבו יש לה נתח שוק של 95%. בריטניה נפגעה מהשליטה הטכנולוגית האמריקאית על-ידי חברות כמו גוגל, פייסבוק, אמזון, נטפליקס אפל ואחרות. ארה"ב משתמשת בטכנולוגיה כנשק במלחמת הסחר עם סין, שבה בריטניה תיפגע".

מדינת-וסל של ארה"ב

"מכירת ARM לאנבידיה תביא לכך שהיא תהיה כפופה לתקנות OFAC – Office of Foreign Assets Control של משרד האוצר אמריקאי (הגוף האחראי על אכיפת סנקציות כלכליות בהתאם למדיניות החוץ של ארה"ב). יש בבריטניה מאות חברות המעסיקות עשרות אלפי עובדים המשתמשות במוצרי ARM ומוכרות מוצרים לסין. גם הן ייאלצו לפעול בהתאם לתקנות OFAC. התוצאה: ההחלטות למי ARM יכולה למכור יתקבלו בבית הלבן ולא בדאונינג סטריט. העברת הנשק הטכנולוגי החזק ביותר של בריטניה לידיים אמריקאיות תהפוך את בריטניה למדינת-וסל (vassal) של ארה"ב".

האוזר הקים את אתר האינטרנט Save Arm כדי לאסוף חתימות של מתנגדי העיסקה. לטענתו הוא החתים יותר מ-2,000 תומכים בעלי משקל מתעשיית האלקטרוניקה, התעשייה הפיננסית, מייסדים משותפים נוספים של חברת ARM, חברי בית הלורדים ופרופסורים רבים מאוניברסיטת קיימברידג'. קשה לדעת האם הקמפיין יתפוס משקל בשיח הציבורי בבריטניה, אולם ברור שכבר היתה לו השפעה: בעקבותיו התחייבה אנבידיה להשאיר את ARM בבריטניה, ובעקבותיו הבהירה רשות ההגבלים שהחקירה שלה מתמקדת בתחרות בלבד, ולא "בשיקולים אסטרטגיים".

כריסטיאנו אמון מחליף את סטיב מלנקומפף כמנכ"ל קואלקום

בתמונה למעלה: כריסטיאנו אמון (מימין) וסטיב מלנקומפף

מנכ"ל חברת קואלקום (Qualcomm), סטיב מלנקומפף, פורש מניהול החברה לאחר שבע שנים בתפקיד, אולם ימשיך לשמש כיועץ אסטרטגי חיצוני. במקומו ייכנס לתפקיד כריסטיאנו אמון, המשמש היום כנשיא קואלקום. החילופים יתבצעו ב-30 ביוני 2021. מלנקומפף הצטרף לקואלקום לפני 26 שנה בתפקיד מהנדס פיתוח. לדבריו, זהו הזמן המתאים לפרוש לאחר שקואלקום ייצבה את מעמדה כמובילה בתחום הדור החמישי, "שזו ההזדמנות הגדולה והחשובה ביותר בהיסטוריה של החברה".

יו"ר החברה, מרק מקללין, אמר שהבחירה בכריסטיאנו היתה טבעית, לאור ההיכרות העמוקה שלו עם החברה, הלקוחות והביצועים הניהוליים שלו. כריסטיאנו אמון הצטרף לקואלקום בשנת 1995 בתפקיד מהנדס פיתוח. הוא נכנס לתפקיד נשיא קואלקום בינואר 2018, והיה אחראי בתקופה הזאת על תחום השבבים של החברה ועל הגדרת אסטרטגיית הדור החמישי שלה. חברת קואלקום מדורגת כספקית השבבים השביעית בגודלה בעולם וכחברת הפאבלס (יצרנית שבבים ללא מפעל ייצור) הגדולה ביותר בעולם.

בשנת הכספים 2020 (שהסתיימה בחודש ספטמבר) הסתכמו מכירותיה בכ-21.3 מיליארד דולר. קואלקום מעסיקה כ-41,000 עובדים בכל העולם, בהם כמה מאות עובדים בשני מרכזי פיתוח גדולים בישראל: בחיפה ובהוד השרון. הם מפתחים פתרונות Wi-Fi, מודמים, טכנולוגיות RF בגלים קצרים (Sub 6GHz וגלים מילימטריים), ושבבי קישוריות המתחברים אל תשתיות הדור החמישי.

נובה הקימה חדר נקי בטאיוואן

בתמונה למעלה: נשיא ומנכ"ל נובה, איתן אופנהיים, במשרדים החדשים בטאיוואן

חברת נובה (Nova) מרחובות הרחיבה את תשתית התמיכה בלקוחות בטאיוואן ובאסיה, והקימה חדר נקי חדש המדמה ייצור בתנאי אמת: הוא מכיל מכונות של החברה ומאפשר לה להריץ הדגמות ולבצע בדיקות הנדרשות על-ידי לקוחות בקווי הייצור שלהם. החדר החדש הוא חלק ממשרדים חדשים שהחברה חנכה בעיר Hsinchu בטאיוואן בשטח כולל של כ-1,800 מ"ר, שבהם מועסקים כ-100 עובדים. חברת נובה מספקת פתרונות מדידה (מטרולוגיה) לצורך בקרת תהליכי הייצור של שבבים (Semiconductors), המבוססים על טכנולוגיות מדידה מבוססות X-ray ופתרונות מדידה אופטיים. בשנה האחרונה חלה צמיחה במכירות החברה לאור המעבר של התעשייה לטכנולוגיות ייצור מתקדמות דוגמת 7 ננומטר. ברבעון השלישי הם היו אחראים לכ-70% מהמכירות.

בסוף 2019 גילה המנכ"ל איתן אופנהיים בשיחת ועידה עם משקיעים, שחברת TSMC הטאיוואנית, שהיא קבלנית ייצור השבבים הגדולה והמתקדמת בעולם, משתמשת בפתרונות המדידה של נובה בכל אחד מתהליכי הייצור המתקדמים שלה: 7 ננומטר, 5 ננומטר ו-3 ננומטר (הנמצא בשלבי פיתוח). הרחבת הפעילות בטאיוואן נעשית במקביל להרחבת יכולת הייצור של החברה בישראל. בחודש ספטמבר 2020 הניחה נובה את אבן הפינה להקמתו של חדר נקי חדש במתקן החברה ברחובות. הוא ישתרע על-פני שטח של 1,500 מ"ר ויכלול טכנולוגיות ייצור מתקדמות, מערכות אוטומציה, מיחשוב מלא של תהליך הייצור ובקרת תהליכים במתכונת Industry 4.0. הוא ישמש לייצור מערכות המטרולוגיה המתקדמות ביותר של החברה.

תהליכי הייצור החדשים דורשים טכנולוגיות מדידה חדשות

במחצית השנייה של 2020 השיקה נובה שתי מערכות מדידה חדשות: מערכת Nova ASTERA המבצעת מדידות אופטיות של רכיבים בתוך קו הייצור ובמהלך פעולתו השוטפת (In-line), ומערכת Nova i570 HP המבצעת מספר גדול של בדיקות על-גבי מדגם של פרוסות סיליקון שיצאו מקו הייצור. שתי המכונות מיוצרות בחדר הנקי הנוכחי של החברה ברחובות. בדצמבר 2020 היא הכריזה על מערכת Nova ELIPSON למדידת חומרים בתהליך ייצור השבבים, המבוססת על אפקט ראמאן (Raman). היא מאפשרת לבצע מדידה אופטית של תכונות חומרים כגון לחץ, מתח ותכונות פני השטח.

המערכת כבר נמסרה ללקוחות, וההכנסות הראשונות ממנה יוכרו ברבעון האחרון של 2020. חברת נובה נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-1.99 מיליארד דולר. ברבעון השלישי של 2020 צמחו מכירותיה בכ-32% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד והסתכמו בכ-69.5 מיליון דולר. בתשעת החודשים הראשונים של 2020 הסתכמו המכירות בכ-147.6 מיליון דולר, בהשוואה לכ-120.2 מיליון דולר אשתקד. השווקים החשובים ביותר שלה הם סין, ארה"ב וטאיוואן, שכל אחד מהם היה אחראי ליותר מ-20% מהמכירות.

סיוה תספק ל-DARPA גישה אל כל הטכנולוגיות שלה

חברת סיוה מהרצליה (CEVA) חתמה על הסכם רישוי רחב-היקף עם הסוכנות האמריקאית למחקרי בטחון מתקדמים (DARPA) המעניק לסוכנות גישה מלאה אל כל תיק הקניין הרוחני וכלי הפיתוח של החברה. מדובר בטכנולוגיות DSP, בינה מלאכותית, Wi-Fi, עיבוד תמונה, הדור החמישי ו-Bloutooth, היתוך חיישנים, עיבוד קולי ועוד. הסוכנות האמריקאית למחקרי ביטחון מתקדמים פועלת תחת משרד ההגנה של ארה"ב ועוסקת בפיתוחים טכנולוגיים המשמשים את הצבא, סוכנויות הביון ומגיעים גם לשוק האזרחי.

חברת סיוה היא מהחברות הראשונות החותמת על הסכם כזה עם דארפה. לפניה נחתמו הסכמים דומים עם חברת Verific המספקת כלי EDA ועם חברת ARM המספקת קניין רוחני של מעבדים ותשתיות תקשורת בתוך הרכיבים. ההסכם עם ARM נחתם באוגוסט 2020, ובמסגרתו היא תספק לכל התוכניות בסוכנות גישה אל כל הקניין הרוחני שלה במשך שלוש השנים הבאות. ההסכם נחתם במסגרת תוכנית DARPA Toolbox, אשר מיועדת לספק תשתיות לכל החברות המשתתפות בתוכניות הפיתוח של הסוכנות.

סיוה מקבלת גישה אל השותפות הטכנולוגיות של דארפה

תוכנית Toolbox מנוהלת באמצעות המרכז למיקרו-מערכות (Microsystems Technology Office – MTO) של הסוכנות. מנהל תוכנית MTO, סרג' ליף, אמר שההסכם מעניק לסוכנות גישה מהירה אל טכנולוגיות מתקדמות. "הטכנולוגיות והתוכנות של סיוה יסייע לחוקרים שלנו בפרויקטים רבים שבהם נדרשת תקשורת אלחוטית לצד מודעות סביבתית מרובת חיישנים".  מנכ"ל סיוה, גדעון ורטהייזר, אמר שההסכם מרחיב את נוכחותה של החברה בשוק ומספק לה גישה אל אל האקוסיסטם של DARPA, כלומר אל החברות המשתתפות בתוכניות הפיתוח שלה.

חטיבת MTO מנהלת מספר תוכניות דגל לפיתוח טכנולוגיות מיקרואלקטרוניקה מתקדמות עבור הצבא האמריקאי. כך למשל תוכנית Electronics Resurgence Initiative החלה בשנת 2017 ונמשכת עד היום. היא נועדה לפתח שיטות לשיפור ביצועי השבב תוך כדי שמירה על עלויות סבירות, והיתה מעורבת בפיתוח טרנזיסטורי FinFET. תוכנית Real Time Machine Learning עוסקת בטכנולוגיות תכנון שבבים המבוססות על שימוש במערכות בינה מלאכותית, ותוכנית AISS מתמקדת בפיתוח תהליך אוטומטי לבניית שבבים מאובטחים שלא ניתן לחדור אליהם או לזייף אותם.

בלעדי ל-Techtime: אנרקון רוכשת את טקאיה

חברת אנרקון (Enercon Technologies) מנתניה, המייצרת ספקי כוח למגזר הצבאי, השלימה את רכישת חברת טקאיה (Techaya) מאור-עקיבא, המפתחת יחידות תקשורת מוקשחות ליישומים צבאיים. טקאיה תמשיך לפעול לאחר המיזוג כחברת-בת, אך שתי החברות ישתפו פעולה ברמה העסקית וברמה הטכנולוגית כדי לספק ללקוחות פתרונות משולבים.

חברת טקאיה הוקמה בשנת 2003 ומספקת מתגי איתרנט, נתבים, ממירים אופטיים ופתרונות תקשורת המותקנים בכלי טיס בלתי מאויישים, במטוסים, במסוקים, בטילים ובמערכות ימיות. בין לקוחותיה: צה"ל וצבאות ברית נאט"ו. חברת אנרקון הוקמה בשנת 1984 ונמצאת בבעלות קרן פורטיסימו. היא מעסיקה כמה מאות עובדים ומספקת ספקי DC/DC, AC/DC, מערכות הפצת אנרגיה, פתרונות UPS מוקשחים ועוד. המערכות שלה מיועדות לשימוש אווירי, יבשתי וימי.

שלושת שוקי היעד המרכזיים של אנרקון הם ארצות הברית, הודו ושווייץ, שבהן יש לאנרקון חברות-בנות וקווי ייצור. סמנכ"ל הפיתוח העסקי של טקאיה, צחי סוחר, הסביר ל-Techtime שהעיסקה נועדה לספק לחברה מנופי שיווק מרכזיים. סוחר: "המיזוג עם אנרקון פותח בפנינו הזדמנויות רבות בשוק האמריקאי. מאחר שבחוזים ביטחוניים רבים ישנה דרישה לייצור מקומי או רכש גומלין, העובדה שיש לאנרקון חברה בת בארה"ב תאפשר לנו לגשת להרבה יותר פרויקטים ולקוחות. זה נכון גם לגבי השווקים בהודו ובשווייץ".

פתרונות הספק ותקשורת של אנרקון וטקאיה
פתרונות הספק ותקשורת של אנרקון וטקאיה

תקשורת וספק ב"קופסה אחת"

סוחר מסביר כי יש סינרגיה פוטנציאלית גדולה בין הפתרונות של החברות. יש סינרגיה בין המוצרים של שתי החברות, שהרי כמעט בכל מערכת תקשורת יש גם יחידת כוח. אנחנו נוכל כעת להציע ללקוחות פתרונות משולבים, המעניקים יתרון תחרותי לחברה הממוזגת. בסופו של דבר המטרה היא גם לבצע סינרגיה טכנולוגית, כך שנוכל להציע יחידת תקשורת וספק כוח בקופסה אחת, ולחסוך בשטח, בחיווט ובעלות". מנכ"ל אנרקון, אייל שרי, מסר ל-Techtime שפתרונות התקשורת של טקאיה משלימים למוצרי אנרקון. "בעקבות המיזוג נוכל לתת שירות מקיף יותר ללקוחות ולהציע פתרונות בתחום ההספק, ניהול ההספק והתקשורת."

אלביט תקים תשתית אימונים לחה"א היווני ב-1.68 מיליארד דולר

בתמונה למעלה: מטוסי M-436 (לביא) בבית הספר לטיסה של חה"א הישראלי

אלביט וסיבט במשרד הביטחון זכו במכרז חיל האוויר היווני לרכש ושדרוג מטוסי אימון והקמת מרכז לאימוני טיסות. הפרוייקט יבוצע במשך 20 שנה על-ידי חברת אלביט מערכות (Elbit). משרד הביטחון מסר שמדובר בעיסקה שהיקפה צפוי להגיע לכ-1.68 מיליארד דולר, ושזו העיסקה הביטחונית הגדולה ביותר שנחתמה בין שתי המדינות.

ממשלת יוון אישרה כי משרד הביטחון הישראלי זכה בתחרות בינלאומית להקמת מרכז לאימוני טיסה עבור חיל האוויר היווני, באמצעות חברת אלביט. אישור הזכייה מאפשר להתחיל במו"מ שיביא לחתימה על חוזה. מדובר בהקמת ותפעול מרכז לאימוני טיסה עבור חיל האוויר היווני, במודל בית הספר לטיסה של חיל האוויר הישראלי. בנוסף, חיל האוויר היווני יצטייד ב-10 מטוסי הדרכה מסוג M-346 של חברת לאונרדו האיטלקית. בישראל הם קיבלו את הכינוי "לביא". החל משנת 2012 הם משמשים כמטוס האימונים הסילוני של חה"א במקום מטוסי סקייהוק A-4 הישנים.

חברת אלביט גם תספק קיטים לשדרוג מערך מטוסי T-6 Texan של חיל האוויר היווני, שקיבלו בארץ את הכינוי "עפרוני". מדובר במטוס בוכנה המשמש להכשרת טייסים לפני שלב המעבר להטסת מטוסי סילון. הוא משמש כמטוס האימונים הבסיסי גם בחיל האוויר הישראלי וגם בחילות האוויר של יוון, ארה"ב, בריטניה וקנדה. אלביט תפעיל את המרכז לאימוני טיסה ותספק גם הדרכות, סימולטורים ותמיכה לוגיסטית. בהמשך ייבחנו גם שיתופי פעולה בין בתי הספר לטיסה של ישראל ושל יוון.

מטוס האימונים T-6 טקסאן
מטוס האימונים T-6 טקסאן

מדובר בעיסקה שיש לה משמעות אסטרטגית. ראש 'סיבט' במשרד הביטחון, תא"ל (במיל') יאיר קולס, אמר שהאישור של ממשלת יוון מהדק את היחסים הביטחוניים בין שתי המדינות. "זהו לא הסכם ייצוא ביטחוני, אלא שותפות ל-20 השנים הבאות לפחות". שר הביטחון, בני גנץ, אמר שההסכם מבטא שותפות ארוכת טווח שתקדם את היציבות באזור הים התיכון ותיצור מאות מקומות עבודה בשתי המדינות. נשיא אלביט, בצלאל מכליס, אמר שהבחירה הזו מעידה על המיצוב של החברה בתחום האימון.

פולקסווגן חשפה רובוט לטעינת מכוניות חשמליות

חברת פולקסווגן (Volkswagen) חשפה סרטון וידאו המציג את אחד מהאבזרים שהיא תשווק עם כניסתה אל הייצור הסדרתי של רכב חשמלי: רובוט לטעינת מכוניות במגרשי חנייה ובחניונים גדולים. הרובוט מיועד לספק מענה לבעיית ההשקעה הגדולה הכרוכה ביצירת תשתיות טעינה לרכב חשמלי. הוא מתגבר על הבעיה באמצעות ניידות. הרובוט מורכב משתי יחידות: יחידת אנרגיה ויחידת הנעה וניהול. יחידת האנרגיה היא מצבר גדול הכולל טכנולוגיה לטעינה מהירה, הנמצא בפינת החניון כשהוא מחובר אל שקע חשמלי, לצד יחידות אנרגיה זהות נוספות. יחידת הניהול והניהוג נמצאת ליד יחידות האנרגיה וגם היא מחוברת לרשת החשמל.

כאשר נהג מסויים זקוק לטעינת הרכב, הוא מפעיל אפליקציה אשר מזהה את המשתמש ואת הרכב. רובוט הניהוג רותם אליו יחידת אנרגיה ומסיע אותה אל רכב היעד. שם הוא מחבר אותה אל הרכב, וחוזר אל עמדת ההמתנה, או יוצא לסיבוב נוסף שבמהלכו הוא מביא יחידת אנרגיה אחרת אל רכב נוסף. בסיום הטעינה, או כשהנהג מעוניין לצאת מהחניון, רובוט הניהוג מגיע אל הרכב, מנתק את יחידת האנרגיה ומחזיר אותה אל עמדת ההטענה וההמתנה.

אסטרטגיית הרכב החשמלי מתחילה במטען ומסתיימת במכונית

פולקסווגן הודיעה שתהליך הטעינה מתבצע באופן אוטונומי לחלוטין וללא מעורבות אנושית. החברה מתכננת לייצר אותו בשנים הקרובות בכמויות מסחריות. הרובוט מבוסס על פלטפורמה של חברת Universal Robots הדנית וייוצר בחברת Volkswagen Group Components, שהיא חברה בת בבעלות פולקסווגן המייצרת עבורה מנועים, תיבות הילוכים, מערכות הינע חשמליות, מרכבי מכוניות ועוד. מנכ"ל VGC, תומאס שמל, אמר שבעיית הקמת תשתית טעינה חשמלית היא נושא המטריד את כל התעשייה.

"אנחנו מפתחים כיום משפחה שלמה של פתרונות טעינת DC (המטענים המהירים הם מטעני זרם ישר). יחידת הטעינה המהירה הגמישה תצא לשוק כבר בתחילת 2021. המרכיב הנייד ביצע מבחנים בשבועות האחרונים במספר אתרים של החברה בגרמניה. הוא הגיע לסטטוס של פרוטוטייפ ונמצא כעת בשלבי פיתוח מתקדמים. השימוש בו יתבסס במידה רבה על תקשורת בין כלי-רכב לבין תשתיות הכביש (Car-to-X)". תשתית הטעינה של פולקסווגן היא מרכיב בלתי נפרד מהחלטה לעבור לייצור מכוניות חשמליות.

70 דגמים חדשים עד 2030

בשנת 2020 היא הוציאה לשוק את המכונית החשמלית ID.3 וכעת נערכת להשקת ID.4. עד היום היא השקיעה 35 מיליארד אירו בטכנולוגיות חשמליות ומתכננת לייצר 70 דגמים של רכב חשמלי מלא (לא היברידי) עד לשנת 2030. מתוכם 20 דגמים כבר נכנסו לתהליכי ייצור. במקביל, היא בונה תשתיות טעינה חשמליות. עד היום היא הקימה 1,200 תחנות טעינה בגרמניה, ומתכננת להגיע ל-4,000 תחנות עד לשנת 2025, שיוצבו בכל מתקניה ואצל כל סוכני הרכב העובדים איתה. לדברי מקס סרנקוב מחברת סרווי-טק נציגת UR בישראל. ״הרובוטים של החברה מתאימים למגוון משימות. קל מאוד לתכנת אותם ולתפעל אותם. ניתן להעריך שבשנים הקרובות נראה אותם משולבים ביישומים רבים, ולא רק בקווי הייצור בתעשייה המסורתית״.

אירודרום רוכשת את CGS ואת הפעילות הצבאית של NPO

חברת אירודרום (Aerodrome) מראש העין מתחילה לממש את אסטרטגיית הצמיחה שלה, וחתמה על הסכמי רכישה של חברת SGC ושל הפעילות הצבאית של חברת NPO. חברת SGC מראש העין הוקמה בשנת 2010 ומספקת הדרכה והכשרה טכנית של מערכות צבאיות בעיקר, באמצעות שימוש בטכנולוגיות דיגיטליות מתקדמות. בשנת 2020 הסתכמו מכירותיה בכ-9.7 מיליון שקל. על-פי הסכם הרכישה, אירודרום תרכוש את מלוא האחזקות של SGC תמורת 10 מיליון שקל במזומן ו-5 מיליון שקל במניות.

בנוסף, היא תעביר סכום נוסף בהיקף של עד 10 מיליון שקל, תלוי בעמידה בתוכנית צמיחה של 14 מיליון שקל מכירות ב-2021 ו-16 מיליון שקל מכירות ב-2022. העיסקה צפויה להסתיים ברבעון הראשון של 2021. במקביל, היא רוכשת את הפעילות הצבאית של NPO. חברת NPO הוקמה במאי 2019 ופיתחה את תוכנת Next Plus המשמשת לשיפור הביצועים בייצור ואחזקת מערכות אזרחיות וצבאיות מורכבות, דוגמת כלי טיס בלתי מאויישים. בין לקוחותיה: ראדא, אירונאוטיקס, אלביט וסולאר-אדג'.

מתחילת פעילותה הסתכמו הכנסות NPO מכירת רשיונות שימוש לשוק הבטחוני בכ-3.3 מיליון שקל. כיום יש למערכת כמה אלפי משתמשים ביטחוניים. עסקת NPO תלויה בהשלמת עסקת SGC, מכיוון ש-SGC מחזיקה בכ-51% ממניות NPO, ששווייה נאמד בכ-35 מיליון שקל. אירודרום מסרה שהעיסקה הכפולה מספקת השלמה לפעילותה העיקרית, שהיא מתן שירותי תפעול, תחזוקה והדרכה של כלי טייס בלתי מאויישים. הרכישה תאפשר לה להיכנס בעתיד גם לשוק הכטב"מים האזרחי.

המכירות ב-2020 הוכפלו

אירודרום הוקמה בשנת 2014 על-ידי המנכ"ל ובעל השליטה רועי דגני, שהגיע מחברת אירונאוטיקס. לפני-כן שימש כמפעיל כטב"מים בחיל האוויר. גם סמנכ"ל התפעול צח שולמן, הגיע מחברת אירונאוטיקס, שבה הוא ניהל את מערך הכטב"מים הגדולים. החברה עוסקת בהפעל, 16 פלטפורמות כטב"ם שונות בקטגוריות של מיני כטב"ם, כטב"ם טקטי וכטב"מים אסטרטגיים. בסך הכל, היא מתמחה בהכשרה, אימון ומתן שירותי תפעול של כטב"מים ממשקל 25 ק"ג ועד למשקל של 5.5 טון.

בנוסף לתפעולם היא מספקת שירותי תחזוקה, וביצוע ותכנון ניסויי טיסה, כולל תיחקור ותיעוד. בחודש יוני 2020 היא החלה להיסחר בבורסה בתל אביב באמצעות השלד הבורסאי של חברת אפליי שנקלעה לקשיים. בעקבות הודעה על העיסקה עלתה מנייתה בכ-17% והיא נסחרת לפי שווי שוק של כ-279 מיליון שקל. בתשעת החודשים הראשונים של 2020 הסתכמו מכירותיה בכ-10.2 מיליון שקל, בהשוואה למכירות בהיקף של כ-5.4 מיליון שקל בתקופה במקבילה אשתקד.

הצוות של אנפורנה מפתח את מעבדי Graviton של אמזון

בתמונה למעלה: מעבד גרביטון-1 שנכנס לשוק בשנת 2018.

צוות המפתחים הישראלי של אמזון, לשעבר חברת אנפורנה לאבס (Annapurna Labs) שנמכרה לאמזון בשנת 2015 תמורת כ-350 מיליון דולר, אחראי על פיתוח המעבד החשוב ביותר של ספקית שירותי הענן AWS, הנמצאת בבעלות אמזון. כך התברר בכנס הווירטואלי re:invent שאמזון קיימה החודש. מדובר ביוזמה אסטרטגית שתאפשר לאמזון להישען על מעבדים ותשתיות חומרה מתוצרת עצמית, ולא על פתרונות גנריים המבוססים על מעבדים של חברות כמו AMD ואינטל.

מנכ"ל AWS, אנדי ג'סי, אמר שמדובר במהלך ארוך טווח. "העבודה שלנו על פיתוח שבבים מאפשרת לנו להיות חברה חדשנית. יש לנו קשרים מצויינים עם אינטל ו-AMD, והם יימשכו גם בעתיד. אולם לפני מספר שנים הגענו למסקנה שכדי להביא את מעטפת העלות-ביצועים אל הקצה, אנחנו צריכים לפתח בעצמנו חלק מהשבבים. לכן רכשנו ב-2015 את אנפורנה (הישראלית) שיש בה מתכנני שבבים מאוד מנוסים ומתוחכמים, ושלחנו אותם לעבוד".

אנפורנה תמשיך לפתח מעבדי גרביטון נוספים

ג'סי: "התחלנו עם שבב העיבוד הכללי Graviton המבוסס על ארכיטקטורת ARM. הלקוחות התלהבו ממנו והשתמשו בו הרבה יותר מהר מהתחזיות המוקדמות שלנו. זה עניין גדול. כעת הכרזנו על שרת מבוסס Graviton2, שיהיה המחשב שלנו ליישומים עתירי עיבוד המקושר ברשת מהירה הפועלת בקצב של 100Gbps. כיום אנחנו ממשיכים להשקיע בפיתוח גרסאות חדשות של גרביטון".

מעבד גרביטון הראשון יצא בשנת 2018 והתבסס על תהליך ייצור של 16 ננומטר. זה היה המעבד הכללי הראשון של AWS. בחודש יוני השנה הכריזה AWS על המעבד Graviton2 אשר מספק חיסכון של 40% בעלות ביחס לביצועים בהשוואה למעבדים מקבילים של חברת אינטל. בשיחת הוועידה בסוף אוקטובר 2020, דיווחה אמזון שנטפליקס משתמשת בשרתים המבוססים על מעבדי Graviton2, אשר מעניקים לה חסכון של 40% בעלות בהשוואה לשרתים מקבילים המבוססים על מעבדי אינטל.

המעבד החדש כולל 30 מיליארד טרנזיסטורים. הוא מבוסס על עד 64 ליבות Arm Neoverse בעלות 64 סיביות ומיוצר בתהליך של 7 ננומטר. המעבד החדש חזק פי 7 מהדור הקודם ובעל מהירות גישה לזיכרון גבוהה פי חמישה. ארכיטקט התשתיות של AWS, ג'יימס המילטון, מסר שאמזון בנתה שלושה שרתים ייעודיים המבוססים על מעבד גרביטון-2: שרת יישומים כללי, שרת יתר ביצועים ליישומי וידאו, הדמיות וכדומה ושרת ניהול מערכי זיכרון גדולים מאוד. להערכת המילטון, כיום זהו המעבד החזק והיעיל ביותר בעולם הפועל בסביבת שירותי הענן.

בין הלקוחות של המעבד החדש יש חברות שתעשיית השבבים היא ליבת העסקים שלהן. חברת סינופסיס (Synopsys) הודיעה לאחרונה שהיא העלתה לענן את תוכנת אימות תכנוני השבבים VCS, ושהיא תפעל על-גבי שרתים מבוססי גרביטון-2 של AWS. אפילו אמזון מתכננת להשתמש בשירות של עצמה, ודיווחה שהיא תשתמש בתוכנה המקוונת לבדיקת רכיבי SoC שהיא מפתחת.

גילת עמדה בהבטחתה: מחלקת דיבידנד בגובה 55 מיליון דולר

בתמונה למעלה: סמנכ"לית הכספים החדשה בשמת הלפרן (מימין) והמכנ"ל עדי צפדיה

חברת גילת רשתות לוויין (Gilat) קיבלה אישור מבית המשפט לחלוקת דיבידנד בגובה של 35 מיליון דולר, ובעקבות זאת הכריז הדירקטוריון שהדיבידנד ישולם לבעלי המניות המניות ב-20 בינואר 2021. ביחד עם דיבידנד בגובה של 20 מיליון דולר שהחברה חילקה בתחילת דצמבר, מסתכמים הדיבידנדים שהיא מחלקת החודש בכ-55 מיליון דולר. החלוקה החריגה הזאת היא תוצאה של ביטול עסקת המיזוג עם חברת Comtech האמריקאית, שבינואר 2020 חתמה על הסכם לרכישת גילת תמורת 577 מיליון דולר.

מיד לאחר ביטול העיסקה היא הודיעה גילת על כוונתה לשלם פיצוי בגובה של 55 מיליון דולר לבעלי המניות. בעקבות הביטול, נאלצה קומטק לשלם לגילת פיצויים בגובה של 70 מיליון דולר. הפיצויים האלה משמשים למימון חלוקת הדיבידנדים הגדולה. במקביל, החברה מינתה את סמנכ"לית הכספים הזמנית, בשמת הלפרן, לתפקיד סמנכ"לית הכספים הקבועה של החברה.

המנכ"ל עדי צפדיה אמר שהוא מרוצה מקבלת האישור של בית המשפט. "גם לאחר החלוקה הזאת יש לחברה כמות מזומנים משמעותית ונכסי נדל"ן  שיאפשרו לה לממש הזדמנויות אפשריות שאנו בוחנים". בחודש שעבר הוא גילה שלאחר תשלום הדיבידנד תסתכם קופת המזומנים של החברה בכ-85-90 מיליון דולר. בעקבות אישור בית המשפט, עלתה מניית החברה בנסד"ק ובתל אביב בכ-2.9% והיא נסחרת לפי שווי שוק של כ-355 מיליון דולר. יכול להיות שהפיאסקו של המיזוג הכושל הפך לברכה: החברה מתנהגת כאילו היא קיבלה זריקת מרץ, ודיווחה לאחרונה על שורה של התפתחויות מעניינות.

"מתחילים לראות את האור בקצה המנהרה"

בנובמבר 2020 מונה עדי צפדיה למנכ"ל הקבוע של החברה במקומו של יונה עובדיה שפרש מהתפקיד ביולי 2020. לפני-כן שימש צפדיה כסמנכ"ל הכספים של גילת ב-5 השנים האחרונות. בסוף אוקטובר 2020 היא דיווחה על חידוש חוזה לאספקת שירותי ניהול תמסורת סלולרית למפעילת תקשורת בארה"ב, בהיקף של 20 מיליון דולר לשלוש שנים. בתחילת נובמבר היא קיבלה הזמנה משמעותית מחברת SES לאספקת מודמי תקשורת עם מערך לווייני ה-MEO שלה.

בסוף נובמבר זכתה החברה הבת Wavestream בהזמנת המשך של משרד הביטחון האמריקאי לאספקת מגברי תקשורת לוויינית בהיקף של כמה מיליוני דולרים. ביחד עם ההזמנות הקודמות, היא מספקת לצבא האמריקאי 5,000 מגברי RF חזקים. בתחילת דצמבר היא זכתה בהזמנת המשך למגברים לווייניים מלקוח של משרד ההגנה האמריקאי בהיקף של כמה מיליוני דולרים ולפני כשבוע וחצי היא זכתה בהזמנה מחברת Hispasat הפרואנית לשדרוג מערך תחנות הקצה הלווייניות שהיא מספקת לרשת התקשורת הסלולרית שלה.

אולם למרות כל אלה, גילת עדין מתמודדת עם הירידה הגדולה במכירות שלהערכתה נגרמה עקב הקורונה ושגם הייתה מהגורמים שהביאו לביטול עסקת קומטק. ברבעון השלישי של 2020 הסתכמו מכירותיה בכ-37.3 מיליון דולר, בהשוואה למכירות בהיקף של 63.4 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. בתשעת החודשים הראשונים של 2020 הסתכמו מכירותיה בכ-123.3 מיליון דולר – בהשוואה למכירות בהיקף של 185.2 בתקופה המקבילה אשתקד. בשיחת הוועידה עם משקיעים אמר המנכ"ל צפדיה שהוא אופטימי. "אנחנו מתחילים לראות את האור בקצה המנהרה".

רשות החדשנות אישרה תקציב להכשרת והסבת 9,000 עובדי הייטק

רשות החדשנות אישרה השבוע חבילת מימון בהיקף של 139 מיליון שקל שתינתן בשנת 2021 ל-62 גופים שיבצעו הכשרות והשמת כ-9,000 עובדים חדשים בתעשיית ההייטק. סמנכ"לית רשות החדשנות, אניה אלדן, אמרה שבטווח הארוך התוכניות צפויות לייצר עשרות אלפי עובדים טכנולוגיים חדשים, לקדם את הטרנספורמציה הדיגיטלית של ישראל ולספק מענה מהיר למחוסרי עבודה. "עולם התעסוקה נמצא בתהליכי שינוי. הכשרות חדשניות יקדמו תעסוקה בפריון גבוה".

התקציב ימומש באמצעות "קרן ההון האנושי" ו"תוכנית הכשרות חירום". בין השאר, הם נועדו לסייע למבקשי עבודה להשתלב בתעשייה הטכנולוגית. במסלול הכשרות החירום יוכשרו כ-6,000 עובדים בתפקידי פיתוח ובתפקידים טכנולוגיים ועסקיים תומכי פיתוח. הן יבוצעו בתקציב של כ-120 מיליון שקל על-ידי 26 גופי הכשרה ו-19 מעסיקים שהתחייבו לבצע גם הכשרה וגם השמה של הבוגרים. במסלול "קרן ההון האנושי" יוכשרו כ-3,000 עובדים באמצעות 17 גופים בסכום כולל של כ-18.8 מיליון שקל.

בחודש אוקטובר היו במשק כ-732,500 מושבתים (מובטלים, חל"ת ועובדים שאיבדו את עבודתם מאז מרץ 2020). נתוני הלמ"ס ומחקר של מכון אהרון למדיניות כלכלית מדצמבר 2020, מראים שהמשבר הכלכלי שהתפתח עקב הקורונה, הביא לכ-57,000 מבקשי עבודה בעלי פוטנציאל גבוה לביצוע הכשרה והסבה שתוכל להחזיר אותם אל מעגל העבודה במקצועות טכנולוגיים.

רובם באים משלוש קבוצות מרכזיות של מחפשי עבודה: כ-11,000 מבקשי עבודה בעלי רקע בתחומי המדע, ההנדסה וטכנולוגיות המידע (ICT), קבוצה של כ-15,000 מבקשי עבודה בעלי הכשרה של הנדסאים, טכנאים, בעלי מקצוע בתחומי העסקים' המינהל ובתחום הבריאות, וקבוצה של כ-25,000 מבקשי עבודה המגיעים מתחומים כמו משפט, חברה ותרבות ואנשי מכירות.

לרשימת חברות ההכשרה ומסלולי ההכשרה וההסבה: הקליקו כאן

טאואר מייצרת שבבי סיליקון פוטוניקס עבור Alpine האמריקאית

חברת טאואר ממגדל העמק (Tower Semiconductor) דיווחה שהיא מייצרת שבבי תקשורת אופטיים בטכנולוגיית סיליקון פוטוניקס (SiPho) עבור מרכזי נתונים. השבבים מיועדים לשימוש במשדרים/מקלטים האופטיים של חברת Alpine Optoelectronics מקליפורניה. התהליך שפותח בטאואר משלים את טכנולוגיית SiGe BiCMOS האופטית שלה, ומאפשר לבצע צימוד ישיר בין הסיב האופטי לבין הסיליקון. הדבר מאפשר לייצר מגוון רחב של מוליכי גלים, גלאים ומאפננים.

טאואר מייצרת את שבב nCP4 של אלפיין אשר מיועד להעברת נתונים בקצב של עד 400Gbps. הרכיב פועל במתכונת של PAM-4: מדובר בתקשורת חצי אנלוגית שבה יש ארבע דרגות מתח ולא שתיים כמו בתקשורת דיגיטלית סטנדרטית. הדבר מייצר צורך בהתגברות על רגישות לרעשים, אולם מכפיל את רוחב הפס של ערוץ התקשורת. הרכיב מקבל ארבעה ערוצי מידע אלקטרוניים בקצב של 56Gbaud כל אחד, וממיר אותם לארבעה מוצאים אופטיים המייצרים ביחד יכולת העברת נתונים בקצב של 400Gbps במיפרט DR4 – כלומר תמיכה בכבלי תקשורת באורך של עד 500 מטר.

שיתוף הפעולה בין שתי החברות החל לפני כשנתיים, לאחר שטאואר השלימה את פיתוח טכנולוגיית PH18 לייצור רכיבי סיליקון פוטוניקס. מנכ"ל אלפיין, ד"ר טוקינג וונג, אמר שהעבודה המשותפת איפשרה לחברה לפתח שבב שניתן לבדוק אותו כבר בשלב הווייפר (פרוסת הסיליקון), ושהבחירה של טאואר בטכניקת אילוח מיוחדת, הביאה לכך שאלפיין קיבלה גמישות רבה מאוד בעיצוב נקודת הצימוד בין הסיב האופטי לבין השבב (Edge Coupler).

להערכת חברת המחקר LightSounting, שוק המשדרים/מקלטים האופטיים המבוססים על טכנולוגיית סיליקון פוטוניקס צפוי לצמוח בקצב שנתי של כ-45% ולהגיע להיקף של כ-3.9 מיליארד דולר בשנת 2025. ד"ר מרקו רקאנלי, מנהל חטיבת Analog IC בחברת טאואר סמיקונדקטור, אמר שהוא צופה צמיחה בעסקי טאואר בתחום הזה, "עם הפריסה הנרחבת של פלטפורמות תקשורת חדשות העובדות במהירויות של 400Gbps ו-800Gbps".

חברות הפאבלס עוקפות את יצרניות השבבים

בתמונה למעלה: משקלן של חברות ה-Fabless בשוק השבבים העולמי. מקור: IC Insights

קצב הצמיחה של חברות שבבים ללא מתקני ייצור (Fabless) גדול בהרבה מזה של יצרניות השבבים המסורתיות (IDM – Integrated Device Manufacturers), כך עולה ממחקר שוק חדש של חברת IC Insights. להערכת החברה, בשנת 2020 יצמחו מכירות חברות הפאבלס ב-22% ויגיעו לשיעור שיא של 32.9% מכלל מכירות השבבים בעולם, בהשוואה לצמיחה מתונה של 6% בלבד בהיקף המכירות של יצרניות השבבים (IDM). לדבר הזה תהיה השפעה על היקף המכירות של קבלניות ייצור השבבים (foundries). מדובר חברות כמו TSMC, GlobalFoundries או Tower הישראלית, אשר מייצרות שבבים עבור חברות הפאבלס.

להערכת החברה, בין השנים 2010-2020 הוכפל היקף המכירות של חברות הפאבלס מ-63.5 מיליארד דולר לכ-130 מיליארד דולר בשנה, בשעה שמכירות ה-IDM צמחו בכ-30% בלבד לאורך התקופה הזאת (להיקף של כ-266 מיליארד דולר ב-2020). בשנת 2002 תפסו חברות הפאבלס רק 13% משוק השבבים העולמי. בשנים 2017-2018 משקלן בשוק ירד במקצת בגלל הצמיחה החריגה של שוק הזכרונות, אשר נמצא בידי חברות IDM בעיקר. אולם המגמה הזאת התהפכה בבשנת 2019 בעקבות ההתמתנות בצמיחת שוק הזכרונות, ומשקלן של חברות הפאבלס עלה ל-29.7% ב-2019.

כיום, חלק מיצרניות השבבים הגדולות ביותר הן חברות פאבלס, דוגמת ברודקום, קואלקום, אנבידיה, מדיהטק ו-AMD. הצמיחה של חברות הפאבלס בשנת 2020 מושפעת עמוקות מהצמיחה הצפויה של כ-2.8 מיליארד דולר במכירות AMD. הדבר בא לידי ביטוי בתוכניות ההשקעה של קבלניות ייצור השבבים: בשנת 2018 היו הקבלניות אחראיות לכ-21% מכלל ההשקעות בציוד ייצור שבבים, בשנת 2019 עלה משקלן לכ-26% והשנה הן יהיו אחראיות לכ-34% מכלל ההשקעות בתשתיות ייצור חדשות.

התופעות האלה חשובות מאוד, במיוחד בשנת הקורונה, מכיוון שהן מלמדות שצמיחת שוק השבבים העולמי היא חלק ממהפיכה טכנולוגית אשר קשורה רק חלקית אל מצב כלכלת המאקרו הגלובלית. בשנת 2020 חלה ירידה של 4.5% בתוצר הגולמי העולמי, אולם תעשיית השבבים צמחה בכ-8%. להערכת IC Insights, התוצר העולמי צפוי להתאושש בשנת 2021 ולהציג צמיחה של 4.8% – אבל תעשיית השבבים צפויה לצמוח באותה שנה בשיעור של יותר מ-10%.

מגל תשדרג מערכת האבטחה בנמל ימי גדול באפריקה

חברת מגל (Magal) מיהוד זכתה בפרוייקט בהיקף של כ-9 מיליון דולר לשדרוג מערכת האבטחה של נמל ימי גדול באפריקה. החוזה לשלוש שנים הוא חוזה המשך של לקוח ותיק של החברה. ההזמנה כוללת חידוש תשתית התקשורת וה-IT, התקנת מערך של מצלמות אבטחה לצילום יום וצילום לילה, שערים אוטומטיים והתקנת חדר בקרה חדש. בחדר הבקרה תותקן תוכנת הבקרה החדשה של החברה, Fortis 4G, אשר מאחדת את המידע והשליטה בכל המערכות ואבזרי האבטחה בנמל.

הגרסה החדשה של תוכנת השו"ב (שליטה ובקרה) משלבת בין ניהול הווידאו, מעקב הווידאו, מתן הרשאות ומעקב אחר הרשאות, איתור נכנסים חשודים ותגובה לאירועים בזמן אמת. היא מייצרת תמונת מצב הכוללת נתונים גיאוגרפיים (GIS) המגיעים ממגוון מקורות כמו צילומי לוויין, מידע GPS, מודלים תלת-מימדיים והמידע המגיע ממצלמות האבטחה (בתמונה למעלה).

מנכ"ל החברה, דרור שרון, אמר שהעיסקה מבטאת שני יעדים אסטרטגיים של החברה: הגדלת היקף העסקאות החוזרות והגדלת ההכנסות מפרוייקטים בטריטוריות מרכזיות שבהן מגבלות הריחוק החברתי פחות משפיעות על פעילות החברה. "אפריקה הפכה לשוק מרכזי עבורנו בשנה האחרונה, ביצענו מספר פרוייקטים גדולים והעמקנו את הקשרים עם הלקוחות הקיימים".

52 מיליון דולר מכירות בתשעת החודשים הראשונים

חברת מגל פועלת באמצעות שתי חטיבות עיקריות: מוצרים ופרויקטים. בתחום המוצרים היא מפתחת חיישנים אלקטרו-אופטיים להתראה מפני חדירה, ותוכנות ניהול מערכי וידאו ואבטחה במתחמים רגישים ובמתקני תשתית קריטיים. חטיבת הפרויקטים משמשת כקבלנית לתכנון והקמת מערכי אבטחה במתכונת של Turn-Key, ומשתמשת גם בטכנולוגיות חיצוניות. בין השאר היא פרסה את אמצעי האבטחה האלקטרו-אופטיים לאורך גדר הגבול עם מצרים.

ברבעון השלישי של 2020 הסתכמו מכירותיה בכ-18.3 מיליון דולר, בהשוואה ל-22.2 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. בתשעת החודשים הראשונים של השנה הסתכמו המכירות ב-52 מיליון דולר, בהשוואה למכירות בהיקף של כ-63.1 מיליון דולר בתשעת החודשים הראשונים של 2019. החברה נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-125.3 מיליון דולר.