חברת IC-SHINE GLOBAL מהרצליה המייצגת בישראל את חברת Enclustra השווייצרית, תקיים וובינר ללקוחות בישראל שיתמקד בפתרונות System on Module מבוססי FPGA שאותן מספקת חברת Enclustra.
הוובינר יתקיים ביום ד', ה-9 ליוני 2021 בשעה 10:00 לפי שעון ישראל, ויימשך שעה אחת בלבד. הוא ייערך בשיתוף חברת Mulberry1 הישראלית, שהיא בית תכנון ותיק בתחומי החומרה, הקושחה והתוכנה. פתרונות SoM מבוססי FPGA מאפשרים כניסה מהירה לשוק והתאמה של המערכת לדרישות הלקוח.
המגוון הגדול של פתרונות SoM מעניק ללקוחות יכולת לאתר להתאים את הפתרון המתאים ביותר לצרכים המיוחדים שלהם. במהלך הוובינר תציג חברת מלברי1 מוצרים חדשים של חברת Enclustra, לצד פרוייקטים מעשיים שבהם נעשה שימוש בפתרונות SoM עבור יישומים שונים בתחומים תעשיתייים מגוונים, כמו התעשייה הצבאית, התעשייה הרפואית ועוד.
הוובינר מיועד למהנדסים, מנהלי צוותים ואנשי פיתוח. השתתפות בוובינר היא בחינם, וכרוכה ברישום מראש.
חברת סיוה מהרצליה (CEVA) תספק טכנולוגיות תקשורת עבור יישומי IoT על-גבי רשתות הדור החמישי (5G) לחברת השבבים הצרפתית Sequans Communications. במסגרת ההסכם, סיוה תספק לסיקוונס את פלטפורמת PentaG, אשר כוללת פתרון קניין רוחני (IP) מלא לתכנון אבזרי IoT בעלי יכולת תקשורת נתונים רחבת פס (enhanced Mobile Broadband – eMBB).
הפלטפורמה מבוססת על מעבדי ה-DSP של סיוה, על טכנולוגיית המודמים שלה. סיוה שיבצה בפלטפורמה מעבד בינה מלאכותית (5G AI Processor), המבוסס על שימוש במתודות של לימוד מכונה כדי לממש פונקציות של עיצוב אלומת שידור וקליטה (beamforming) והתאמת המודם לשינויים במאפייני השידור והקליטה. להערכתה שימוש ברשתות נוירוניות במקום בגישה המסורתית של חיפוש בתוך מסד הנתונים, מגדילה את קיבול השידור והקליטה של המודם.
הפלטפורמה גם כוללת מאיצי חומרה ומודולי תוכנה התומכים ברוחב פס סלולרי משופר ובכל תדרי 5G. היא מופיעה ביחד עם סביבת חומרה ותוכנה מלאה, כולל כרטיס פיתוח מבוסס FPGA. ככל הנראה היא תספק את התשתית לפיתוח הדור הבא של שבבי 5G IoT של סיקוונס ליישומים קריטיים רחבי פס. חלק גדול מפרויקט הפיתוח הזה ממומן על-ידי ממשלת צרפת באמצעות קונסורציום חברות ייעודי בהשתתפות סיקוונס וחברת הרכבות הצרפתית SNCF.
חברת סיקוונס היא חברת פאבלס המפתחת רכיבי תקשורת ליישומי IoT הפועלים על-גבי תשתיות סלולר בטכנולוגיות LTE/4G ו-5G. לחברה יש מרכז פיתוח קטן בישראל אשר נפתח ברמת גן בתחילת 2020 ומתמקד בפיתוח טכנולוגיות הדור החמישי (5G) עבור יישומי IoT. בין לקוחותיה: אסוס, סיסקו, ורייזון, ו-D-link. מכירות החברה ב-2020 הסתכמו בכ-50.9 מיליון דולר, צמיחה של 65% בהשוואה למכירות בהיקף של 30.9 מיליון דולר ב-2019. בחודש אפריל 2021 היא גייסה 50 מיליון דולר מחברת ההשקעות Lynrock Lake אשר ישמשו להחזרת חובות בהיקף של כ-20 מיליון דולר ולמימון הפיתוח של שבב הדור הבא.
חברת רפאל מערכות לחימה מתקדמות (RAFAEL) מובילה את המאגד הישראלי החדש להגנת תשתיות קריטיות בפני תקיפות סייבר. המאגד החדש, IOTCC – Israeli Operational Technologies Cyber Consortium, מוקם בליווי מערך הסייבר הלאומי האחראי על הנחיית הגנת הסייבר בתשתיות קריטיות, ובהשתתפות 11 חברות ישראליות: חברת חשמל לישראל, Waterfall, Trapx, MobileGroup, Radiflow, CyberPro, XMCyber, Cervello, Cynerio וחברת תש"ן (תשתיות נפט ואנרגיה בע"מ).
סמנכ"ל פיתוח עסקי בחטיבת אוויר ומודיעין ברפאל, גידי וייס, אמר שהמאגד יציב את מדינת ישראל כמובילה בתחום הבקרה התעשייתית (Operational Technologies -OT) בעולם. "המאגד ישלב את כל טכנולוגיות אבטחת הסייבר שפותחו על-ידי החברות השותפות בומאגד. הוא יעניק לנו גמישות מסחרית וישפר את היכולת של רפאל לשתף פעולה עם תעשיות ועם ארגוני הגנת סייבר בשווקים שלנו". כיום רפאל מספקת הגנת סייבר לגופי תשתית קריטיים כמו רכבת ישראל ומאגר נתוני האשראי הלאומי. מטרת המאגד היא לפתח פתרונות מקיפים להגנת שירותים ותשתיות קריטיות ברמה הלאומית, כמו תשתיות תחבורה, נפט וגז, ייצור, מים וביוב ותשתיות אנרגיה.
הנושאים האלה קיבלו עדיפות גבוהה בתוכנית העבודה של מערך הסייבר הלאומי. מדו"ח הפעילות השנתית שלו שפורסם באפריל 2021, עולה שבחודש אפריל 2020 זוהה ניסיון למתקפת סייבר על מערכות שליטה ובקרה במגזר המים בישראל, בניסיון .לפגוע במערכות השליטה והבקרה של מכוני טיהור שפכים ותחנות שאיבה וביוב השייכים לספקי מים מקומיים במרחב הכפרי. במקביל, מוקמת בימים אלה מעבדת ICS לאומית שתתמחה בתחום ההגנה על בקרי SCADA בתחום התשתיות הקריטיות. המעבדה תספק סביבה המדמה תשתיות OT תעשייתיות, על-מנת לאפשר לגופים שונים לבחון כלים ומתודולוגיות להגנת הסייבר.
למאבק הזה יש היבטים מפתיעים: כיום בוחן מערך הסייבר הלאומי את הקמתה של רשת סנכרון זמן מדינתית, במטרה לספק לארגונים בישראל שעון זמן מדוייק ומוגן. זאת מכיוון שהשיבוש של מנגנוני סנכרון זמן (באמצעות תקיפת סייבר) עשוי לייצר פגיעה נרחבת בתיפקוד של גופי תשתית, פיננסים ותקשורת. חברת רפאל מעסיקה כ-8,000 עובדים באופן ישיר ועוד כ-20 אלף בתי-אב באופן עקיף. בשנת 2020 הסתכמו מכירותיה בכ-9.45 מיליארד שקל. צבר ההזמנות שלה מסתכם בכ-9.9 מיליארד שקל.
חברת הסייבר התעשייתי התל אביבית קלארוטי (Claroty) חשפה חולשת אבטחה חמורה בסדרת הבקרים העדכנית של סימנס SIMATIC S7 1200/1500, הנמצאים בשימוש נרחב בתעשייה. החולשה הזו מאפשרת לתוקפים להחדיר קוד בצורה סמויה, שאיננה ניתנת לזיהוי, לתוך מערכת ההפעלה של הבקר. מדובר ביכולת הנחשבת ל"גביע הקדוש" של האקרים, ואשר הושגה עד עתה רק במקרים בודדים, שאחד מהם הוא Stuxnet שהיה אחראי להשחתת חלק גדול מהסרקזות של תוכנית הגרעין האיראנית.
החברה מעריכה שהחולשה שהתגלתה עשויה להעניק לתוקפים יכולות מתקדמות יותר מאלה של Stuxnet, כמו למשל השתלת וירוס/תולעת בבקר אשר ישבש את פעולת הברים אולם יפיק דיווחי סרק המציגים חיווי של "סטטוס תקין" כביכול בכל המערכות. צוות המחקר של קלארוטי שאיתר את החולשה לא מצא אף מקרה של ניצול החולשה הזו. בתגובה לזיהוי החולשה, עידכנה סימנס את הקושחה של בקרי ה-PLC החשופים והוציאה קריאה לכל המשתמשים לעדכן בהקדם את בקרי ה-PLC שלהם לגרסאות המעודכנות. היא מדווחת על הפרטים החיוניים בקישור הבא: SSA-434534.
טכנולוגיה של יוצאי 8200
חשיפת החולשה התאפשרה הודות לקשר הקרוב בין סימנס וקלארוטי. התיאום בין שתי החברות כולל החלפת פרטים טכניים, מידע על טכניקות התקפה וסיוע שקלארוטי העניקה לסימנס בבניית עדכון האבטחה. במסמך המתאר את העידכון, היא הוסיפה תודה מיוחדת לצוות החוקרים של בראשות קרן טל. חברת קלארוטי מתמקדת בתחום הסייבר התעשייתי. חברת קלארוטי הוקמה בשנת 2015 באמצעות קבוצת Team8 שהוקמה על-ידי יוצאי 8200. עד היום היא גייסה כ-100 מיליון דולר ומעסיקה כיום כ-200 עובדים בעולם, יותר ממחציתם במרכז הפיתוח בתל אביב. בין המשקיעים האסטרטגיים בחברה, יצרני מכונות ומערכות בקרה תעשייתיות דוגמת סימנס, שניידר אלקטריק ורוקוול.
בחודש ספטמבר 2020 היא חשפה חולשות אבטחה קריטיות בתוכנת CodeMeter של חברת Wibu-Systems AG, שהיא אחת מהתוכנות הנפוצות בעולם המותקנת במערכות בקרה תעשייתיות (ICS). התוכנה מגינה על יצרני תוכנה מפני הונאה, הפצה פיראטית וביצוע מניפולציה בקוד קנייני. בין השאר, היא מבצעת הצפנה של התוכנות בבקר התעשייתי, כדי להגן עליהן מפני התעסקות לא מורשית, הנדסה לאחור, פיראטיות ועוד. החולשות שהחברהע גילתה מאפשרות לעקוף את החתימות הדיגיטליות המגינות על המוצר, לשנות רישיונות קיימים ואפילו לזייף רישיונות תקפים.
למרות המחסור החמור אשר משבש את שרשרת האספקה של תעשיית השבבים, ודוחף את רוב יצרניות השבבים לבצע הזמנות במתכונת של אלוקציות, המכירות של תעשיית השבבים העולמית נמצאות בעלייה חזקה מאוד. מסקר חדש של חברת המחקר IC Insights אשר בדקה את תוצאות הרבעון הראשון 2021 של יצרניות השבבים הגדולות בעולם, עולה שהיקף המכירות המצרפי שלהן שלהן צמח בכ-21% בהשוואה לרבעון הראשון של שנת 2021.
רשימת ה-15 כוללת חברות משלושה מגזרים שונים: יצרניות שבבים מקוריות (IDM) כמו אינטל, מייקרון, STMicroelectronix, טקסס אינסטרומנטס ועוד. חברות ללא מפעל ייצור (Fabless) כמו קואלקום, ברודקום, אפל ו-AMD, וחברת TSMC הטאיוואנית, שהיא קבלנית שירותי ייצור שבבים (Foundry) הגדולה בעולם.
ראוי לציין שללא אינטל, שמכירותיה ברבעון הראשון ירדו בכ-4%, הצמיחה המצרפית של החברות הגדולות הייתה מגיעה לשיעור דרמטי של כ-29%. הסיכום הזה גם מגלה שסין עדיין רחוקה מהיעד שלה בתחום ייצור השבבים ושעדיין מוקדם מדי להספיד את תעשיית השבבים האמריקאית: מתוך 15 היצרניות הגדולות בעולם – שמונה הן חברות שהנהלתן יושבת בארה"ב, שתיים בקוריאה, שתיים באירופה, שתיים בטאיוואן ואחת ביפן (Kioxia).
יחד עם זאת, מלחמת השבבים המסחרית בין סין וארה"ב כבר השפיעה על טבלת 15 המובילות. לפני שנה כללה הרשימה הזו גם את חברת HiSilicon הסינית, שהיא חברת תכנון שבבים הנמצאת בבעלות Huawei הסינית ושכ-90% ממכירותיה הן רכישות עבור ציוד התקשורת של וואווי עצמה. אלא שהסנקציות שהטילה ארה"ב על וואווי בסוף 2020 מנעו מ-HiSilicon את היכולת לרכוש רכיבים מקבלנית הייצור המרכזית שלה, TSMC, וכתוצאה מכך היא נדחקה החוצה מרשימת 15 הגדולות ופינתה את מקומה לחברת Kioxia היפנית (לשעבר חטיבת ייצור הזיכרונות של טושיבה).
הרבעון הראשון סימן לבאות
האם מדובר ברבעון חד-פעמי? לא בטוח. חברת AMD הציגה צמיחה רבעונית של 93% ופירסמה תחזית צמיחה של 50% לשנת 2021 כולה. גם חברת מדיהטק הציגה צמיחה מטאורית של כ-90% ברבעון, וקשה לראות כיצד היא תסיים את השנה ללא צמיחה. המגמות המרכזיות בתעשייה, כמו הדור החמישי, מכוניות מקושרות וחכמות ואבזרי IoT בבתים ובמפעלי תעשייה, מלמדות על דרישה גוברת ועקבית למוליכים למחצה. אפילו שוק רכיבי הזיכרון ששימש כמנוע צמיחה של התעשייה עד לשנת 2018, חוזר אל מגמת הצמיחה וצפוי לצמוח השנה בכ-23% (להיקף מכירות של כ-155 מיליארד דולר).
למרות זאת, התעשייה משנה את פניה, והירידה של אינטל בהשוואה לנסיקה של AMD ממחישה את המגמה: בשנת 2020 הגיעו מכירות חברות הפאבלס לכ-33% מכלל מכירות תעשיית השבבים העולמית לאחר צמיחה שנתית של 24%. גם ב-2021 הן ממשיכות לצמוח. מנתוני הרבעון הראשון של 2021 מתברר ששיעורי הצמיחה הגבוהים ביותר במכירות ברבעון הראשון, היו של חברות הפאבלס AMD, מדיהטק, קואלקום ואנבידיה.
בתמונה למעלה: קו ייצור המעגלים המודפסים של פי.סי.בי טכנולוגיות במגדל העמק
ברבעון הראשון של שנת 2021 הסתכמו המכירות של חברת פי.סי.בי טכנולוגיות (PCB Technologies) בכ-29.3 מיליון דולר, בהשוואה למכירות בהיקף של כ-26.1 מיליון דולר ברבעון המקביל 2020. אלא שלמרות העלייה במכירות – החברה דיווחה על ירידה ברווח הגולמי מכ-3.2 מיליון דולר אשתקד לכ-2.8 מיליון דולר השנה. החברה הסבירה את הירידה בשער הדולר ובמחסור ברכיבים. "הירידה ברווח הגולמי נובעת בעיקרה מהירידה בשער החליפין של הדולר ביחס לתקופה המקבילה אשתקד (כ-5% בממוצע). מאחר וכ-40% מהוצאות הקבוצה הינן בשקלים, הייתה לירידה הזאת השפעה שלילית על תוצאות הקבוצה".
בנוסף, "העלייה בביקושים מצד הלקוחות לצד התאוששות חלקית מצד יצרני הרכיבים והחומרים, גורמים לאלוקציות בשוק הרכיבים אשר גורמות לעיכוב בשרשרת האספקה ואי-קבלת רכיבים, שהביא לחוסר איזון בקווי-הייצור". החברה הסבירה שהחל מהמחצית השנייה של שנת 2020 , ספקי הרכיבים האלקטרוניים אינם עומדים ביעדי האספקה של הרכיבים. התופעה הזאת החריפה ברבעון הראשון של 2021, שבו זמני האספקה (Lead time), התארכו אל יותר מ-30 שבועות.
מהחברה נמסר ל-Techtime שאם מנתחים את התופעה ניתן להבין את ההגיון העומד מאחוריה: "ככל שהביקושים עולים וההיצע לא עומד בקצב הנדרש, הלקוחות חוששים מחוסר יכולת לייצר ומגדילים את ההזמנות. זהו תהליך המזין את עצמו. ניתן לראות את הביטוי לעלייה בביקושים גם בצבר ההזמנות של החברה: בסוף הרבעון הראשון 2021 הוא הסתכם בכ-70.5 מיליון דולר, כאשר בתקופה המקבילה אשתקד הסתכם צבר ההזמנות בכ-59.6 מיליון דולר".
כניסה לטכנולוגיות חדשות
לקראת הרחבת פעילותה בפלח השוק הצבאי ומול משרד הביטחון האמריקאי, החברה הודיעה שהיא נמצאת בתהליך ההסמכה לתקן MIL של צבא ארה"ב. פי.סי.בי החזיקה בהסמכה לתקן הזה עד שנת 2015 והחליטה שלא לחדשה, מכיוון ההשפעת החוסר בהסכמה על המכירות הייתה זניחה( ההסמכה לתקן IPC Class III הייתה מספקת. אולם במסגרת תוכנית אסטרטגית להרחיב את הפעילות מול גופי הביטחון בארה"ב, היא החליטה לחדש את ההסמכה לתקן MIL מתוך כוונה לסיים את התהליך עד סוף 2021.
מעגל מבחן של טכנולוגיות PCB מתקדמות המפותחות כיום בחברת פי.סי.בי
כפי שפורסם לאחרונה ב-Techtime, פי.סי.בי טכנולוגיות רכשה ופיתחה טכנולוגיות חדשות בתחומים כמו ייצור מעגלים מודפסים ממוזערים מאוד, ברוחב מוליך ובמירווח בין מוליכים של 25 מיקרון בלבד (1 מיל). ההשקעה בפיתוח טכנולוגיות חדשות באה לידי ביטוי בעלייה חדה בתקציבי המו"פ של החברה. אם בשנת 2019 היא לא דיווחה כלל על תקציבי מו"פ, בשנת 2020 היא דיווחה על תקציב מו"פ של כ-363 אלף דולר, כאשר ברבעון הראשון של 2021 הסתכמו תקציבי המו"פ בכ-217 אלף דולר ברבעון. זאת על בסיס תוכנית השקעה בפיתוח שאמורה להסתכם ביותר ממיליון דולר ב-2021 לבדה.
החברה פועלת בשני אתרים: מגדל העמק וראש העין, שבה נמצאת החברה הבת AMS (100% בבעלות פי.סי.בי טכנולוגיות). היא מתמחה במתן פתרונות מלאים בעולם האלקטרוניקה בשירותי תכנון וייצור מעגלים מודפסים (PCB) בסדרות קצרות ובינוניות, ושירותי הרכבת כרטיסים אלקטרוניים ומערכות שלמות.
לחברה יש שותפים טכנולוגיים במזרח המבצעים עבורה ייצור בכמויות גדולות תחת פיקוחה כמו גם שותפים באירופה וארה"ב אשר מייצרים בעבורה במקרים של דרישות מיוחדות לייצור מקומי מצד הלקוחות. כיום היא מעסיקה כ-750 עובדים. רוב לקוחותיה מגיעים מתעשיות האלקטרוניקה הצבאית והרפואית בישראל. החברה נמצאת בשליטת קרן פימי (48%) ונסחרת בבורסה של תל אביב לפי שווי שוק של כ-331.7 מיליון שקל.
תמונה למעלה: פנס רכב חכם הכולל מצלמה (עיגול אדום) המבוססת על חיישן ניוסייט במכונית Audi A1
שיתוף הפעולה הטכנולוגי בין חברת ניוסייט (Newsight Imaging) מנס-ציונה לבין עם ZKW Group האוסטרית, השלים את שלב ההיתכנות הטכנולוגית ועובד לשלב בדיקות האבטיפוס של תאורת-רכב חכמה העושה שימוש בחיישן התמונה של ניוסייט. בשלב הבא מתכננות שתי החברות להוציא לשוק פנסי רכב מסוג חדש, אשר כוללים יכולת התאמה חכמה לתנאי הדרך ועל-ידי כך לספק תאורה מותאמת לכל מצב, בלא לסנוור נהגים אחרים.
הרעיון של תאורת רכב מסתגלת אינו חדש. מספר חברות מבצעות ניסויים של תאורת לדים אשר מקבלת מידע ממצלמת הרכב, ומשנה את פרופיל התאורה. כך למשל, ניתן לכוון את הפנסים באופן שהתאורה חזקה תאיר רק חלק מזווית התאורה הכללית, ועל-ידי כך להמשיך להשתמש בתאורה לטווח רחוק בלא לסנוור את המשתמשים האחרים בכביש (התופסים זווית הארה מוגבלת). אלא שהפתרונות הקיימים דורשים שימוש במצלמה המותקנת ברכב, ובערוצי תקשורת ועיבוד המקשרים בין הרכב לבין הפנסים.
בשנת 2019 פנתה חברת ZKW לכמה עשרות חברות סטארט-אפ מהעולם, וביקשה מהן להשתתף בתחרות Drive Light Sight שהיא קיימה, שנועדה לחפש רעיונות חדשניים בתחומי התחבורה. צוות של ניוסייט הצטרף לתחרות, ולאחר עבודה משותפת שנמשכה שלושה ימים, הגדיר רעיון שקיבל את הפרס הראשון בתחרות (10,000 אירו) ושתורגם מיידית לפרוייקט פיתוח משותף בשם senseZ. הרעיון מבוסס על שילוב חיישן אופטי מבוסס CMOS מתוצרת ניוסייט והבקר שלו, בתוך פנסי הכביש של הרכב. החיישן מזהה את הסיטואציה ומתאים מיידית את את פרופיל התאורה של הפנס.
בקרוב הפרוייקט ייכנס לשלב הייצור ההמוני
מנכ"ל ZKW Group, אוליבר שוברט, הסביר בהודעה מיוחדת של החברה שפורסמה אתמול (ד') שהפרוייקט יגיע בקרוב לשלב ההבשלה וישמש לייצור המוני של פנסים מתוצרת ZKW. "הרעיון פותר את הצורך בהתקנת מצלמה ייעודית במכונית, ולכן ניתן להתקין פנסים חכמים גם במכוניות שאין בהן מצלמות או במכוניות שאין בהן מערכות ניהוג חכמות. הטכנולוגיה הזאת גם תשפר את הביצועים הקיימים של פנסים מסתגלים ותספק להן רזולוציה גבוהה יותר".
קבוצת ZKW היא ספקית פתרונות תאורה של יצרניות רכב גדולות, דוגמת פולקסווגן, אאודי, ב.מ.וו, מרצדס, אופל, רולס רויס, וולוו פורד ועוד. היא מעסיקה כ-9,100 עובדים ובשנת 2020 הסתכמו מכירותיה בכ-1.25 מיליארד אירו. החברה מסרה שהפתרון החדש מאפשר הטמעה קלה של הטכנולוגיה ברכב, מכיוון שאין צורך להתחבר אל מערכות הרכב (אלקטרוניקה, מחשבים ומצלמות) כדי לקבל מידע והפעיל את הפנסים החדשים.
לאחרונה החלו שתי החברות בניסויי שטח של הפנסים החדשים כשהם מותקנים על מכונית Audi A1. ראש תחום החדשנות בחברה, האנס שיר: "מכיוון שהמערכת פועלת באופן עצמאי, היא מספקת יכולת התקנה קלה של טכנולוגיית תאורה מתקדמת. כעת התחלנו בשלב הבא של הפרוייקט: ניוסייט ו-ZKW משלימות את הפיתוח לקראת ייצור שיווק משותף של הפנסים החכמים".
חברת ג'נגו (Jungo) מנתניה הטמיעה את תוכנת ניטור הנהג והנוסעים שלה, Co-Driver, על-גבי מערכת-על-שבב (SoC) של יצרנית השבבים זיילינקס (Xilinx). מדובר בשבב מיתכנת (FPGA) מדגם Zynq-7000 בגיאומטריה של 28 ננומטר. האינטגרציה הזו, שהתבצעה בשיתוף עם זיילינקס, תאפשר ליצרניות רכב לצייד את דגמיהן ביישומי ניטור נהג ונוסעים על-גבי חומרה זולה יחסית.
שיתוף הפעולה עם זיילינקס הוא חלק מהאסטרטגיה של גנ'גו לאפשר ליצרניות רכב וחברות Tier-1 להשתמש בתוכנה שלה על-גבי סוגים שונים של פלטפורמות עיבוד, בין אם כפתרון עצמאי ונפרד (stand-alone) ובין אם כחלק מפלטפורמה המריצה עוד יישומים ברכב, כדוגמת בידור ומידע.
מנכ"ל החברה אופיר הרבסט הסביר בשיחה עם Techtime כי עולם ניטור הנהג נכנס להילוך גבוה בעקבות דרישת הרגולציה באירופה, ארצות הברית וסין. "יצרניות הרכב נערכות לכך ומחפשות או פתרונות עצמאיים וזולים או פתרונות משולבים. שיתוף הפעולה שלנו עם זיילינקס יאפשר להם להטמיע פתרון מוכן, עצמאי ובעלות נגישה."
מהצד השני של הספקטרום, בשנה שעברה נחשף כי תוכנת ה-DMS של ג'נגו מוטמעת גם בפלטפורמת הנהיגה האוטונומית Snapdragon Ride, שמיועדת לספק את כל יכולות המחשוב והעיבוד עבור מערכות ADAS, מערכות בידור-מידע ובעתיד גם נהיגה אוטונומית.
ניטור נהג: מהפכת הבטיחות הבאה
תוכנת Co-Driver של ג'נגו מאפשרת, תוך שימוש במצלמות HD פשוטות, לזהות את זווית הראש והגוף, כיוון המבט וקצב מצמוץ העיניים של הנהג. ניתוח הפרמטרים האלה מאפשר לדעת האם הנהג נרדם או מגלה סימני עייפות, האם הוא מרוכז בדרך שלפניו או משתמש בטלפון הנייד ואפילו אם הוא חגור כהלכה. בנוסף, האלגוריתמים של החברה גם מספקים פתרונות ניטור נוספים, כמו מספר הנוסעים ברכב והאם נשכחו בו ילדים.
ג'נגו הצליחה לבסס בשנתיים האחרונות שורה של שיתופי פעולה עם חברות Tier-1 בשוק הרכב וחברות סמיקונדקטור שפועלות בשוק האוטומוטיב. התוכנה של ג'נגו הוטמעה בפלטפורמת הנהיגה האוטונומית Snapdragon Ride של קואלקום, וגם בפלטפורמת המחשוב R-Car של ספקית המערכות היפנית רנסאס. לג'נגו שיתוף פעולה גם עם חברת השבבים אנלוג (Analog Device), שבמסגרתו הן מפתחות שתי החברות מערכת מרובת-חיישנים לפנים-הרכב.
החל מ-2022 כל כלי-הרכב החדשים באיחוד האירופי יהיו מחויבים לכלול מערכות ניטור נהג, מה שצפוי להאיץ משמעותית את אימוץ המערכות הללו בתעשיית הרכב.להערכת Strategy Analytics, שוק ה-DMS צפוי לצמוח עד 2024 ל-17.9 מיליארד דולר ועד 2027 ל-47.4 מיליארד דולר.
Forecast for Driver Monitoring Systems with Internal Cameras, Strategy Analytics (2021). Credit: Strategy Analytics
חברת סלנו מרעננה (Celeno) המתמקדת בפיתוח ואספקת שבבי תקשורת Wi-Fi עתירי ביצועים, הכריזה על שבב התקשורת מרובה-פרוטוקולים הראשון בתעשייה אשר מספק פתרון כולל ברכיב יחיד גם לתקשורת Wi-Fi 6, גם ל-Bluetooth וגם ליישומי מכ"ם דופלר ייחודי שפותח בחברה ופועל על-גבי תדרי ה-Wi-Fi. משפחת הרכיבים החדשה, CL6000 Denali, מיועדת לספק פתרון קישוריות לאבזרי קצה דוגמת טלוויזיות ורמקולים חכמים, חיישני IoT, מערכות אוטומציה ביתיות ותעשייתיות, מכשור רפואי ועוד.
טכנולוגיית מכ"ם דופלר של החברה (Wi-Fi Doppler Imaging) מבוססת על שימוש בקרינת ה-Wi-Fi הקיימת בתדרי 5GHz ו-6GHz, כדי לחלץ ממנה מידע על אובייקטים ובני אדם המצויים במרחב של הדירה או הסביבה הנבדקת. אפקט דופלר הוא שינוי בתדר או באורך הגל של קרינה המוחזרת מגוף הנמצא בתנועה, ביחס למתבונן נייח. לבני אדם ובעלי חיים קיימת חתימת דופלר מורכבת, הכוללת גם את התנועה הכללית של הגוף וגם את התנועות הנפרדות של איברים שונים (כגון ידיים ורגליים).
השבבים יימסרו ללקוחות בתחילת 2022
הטכנולוגיה של החברה מבוססת קליטת ההחזרים של קרינת ה-Wi-Fi בסביבה הנבדקת, ובניית "חתימת הדופלר" של הגופים המצויים בתנועה (בתמונה למעלה). החתימה הזאת נבדקת באמצעות אלגוריתם בינה מלאכותית באבזר הקצה, אשר מחלץ ממנה מידע המאפשר לענות לשאלות כמו להיכן ובאיזה כיוון הגוף נע ומה הם מאפייני התנועה שלו. כך למשל, המכ"ם יכול לזהות נפילות גם בלא הפעלת מצלמה הפוגעת בפרטיות של המצולם. הוא יכול לזהות את מספר האנשים בחדר, ואפילו לדעת האם הם נושמים.
שבבי Denali החדשים תומכים בתקני Wi-Fi 6/6E המספקים זמני תגובה מהירים מאוד ומספקים רוחב פס של עד 160MHz בתחום התדרים החדש 6GHz-7GHz. החברה מתכננת לספק את רכיבי ההדגמה ללקוחות במהלך הרבעון הראשון של 2022. חברת סלנו הוקמה על-ידי המנכ"ל גלעד רוזן בשנת 2005 וכיום היא מעסיקה כ-150 עובדים, כ-100 מתוכם במטה ובמרכז המו"פ ברעננה, והשאר במשרדיה בעולם. מאז הקמתה היא גייסה כ-130 מיליון דולר. כיום היא נמצאת בתהליך גיוס עובדים נוספים למרכז הפיתוח ברעננה לצורך פרוייקטי פיתוח חדשים.
ביום ג' ה-15 ביוני 2021, תקיים חברת אינטליקס (Intelics), יום עיון בתחום הסריקות של קרינת EMC מהמוצר, ככלי לאיתור טעויות תכנון וקיצור זמני הפיתוח. הוובינר יתקיים בשעה 15:00 לפי שעון ישראל ויימשך שעה. הוא יועבר על-ידי יאן אריקסון, מייסד חברת Detectus השוודית, אשר נרכשה על-ידי Pendulum Instruments בחודש יוני 2020. החברה פיתחה את מערכת SCN-500 EMC-Scanner, אשר מאפשרת לצוותי הפיתוח לבצע בעצמם בדיקות קרינת EMC של המוצר, במקום לשלוח מוצרים לא בשלים אל מעבדות ההסמכה, ולבצע תיקונים וסבבי בדיקות חוזרים, עד לקבלת אישורי תקינה.
סורק הקרינה SCN-500 EMC ממפה את מקורות הקרינה האלקטרומגנטית והפרעות ה-EMC כבר בשלבים הראשונים של פיתוח המוצר. הוא סורק את המעגל או הרכיב (האבטיפוס הנמצא בפיתוח) באמצעות בחון (Probe) הבודק אותו בארבעה מימדים: אורך רוחב, גובה, ותמונת מצב דינמית המתקבלת באמצעות יכולת סיבוב של הבחון. לאחר המדידה, המערכת מספקת מודל תלת-ממדי של הקרינה הנפלטת מהמכשיר הנבדק (DUT) ברזולוציה של 0.1 מ"מ, בכל התדרים עד לתדר של 10GHz.
המכשיר כולל אופציה להוספת לייזר המבצע מדידה מדויקת של מרחקים לייצור אוטומטי של מודלים תלת-ממדיים, וכן מאפשר אחזור (Repeatability) של המדידה באופן מושלם. החברה מספקת תוכנת משתמש המאפשרת לכל מהנדס לבצע בדיקות ולהבין אותן, ולא רק למומחי EMC. אינטליקס היא חברה אחות של Interlligent התל אביבית. היא מייצגת את פנדולום בישראל ומאפשרת לקבל את סורק 500-SCN גם במתכונת של שכרה או החכרה.
מנחה: יוחאי שויגר עורך: רוני ליפשיץ מנגינת פתיחה: ניר שדה
האורח בתוכנית הוא עמית כינור, ארכיטקט תוכנה בחברת קוד-ואליו (CodeValue), המספקת שירותי תכנות וארכיטקטורה לחברות מובילות במשק.
לפודקאסט שלנו קוראים "האנשים שמאחורי הטכנולוגיה", והפעם באמת מי שעומד במוקד התוכנית הוא עמית, האיש שמאחורי הטכנולוגיה.
עמית עבר מסלול מעט יוצא דופן בהייטק הישראלי. הוא היה שותף בתחילת הדרך להקמת שתי חברות סטארט-אפ, אך בשלב מסוים החליט לעזוב את החברות שהיה שותף בהקמתן וחישב מסלול מחדש. לבסוף הצטרף לקוד-ואליו, שוב כהייטקיסט שכיר. אבל נראה שבקוד-ואליו הוא מצא את הבית שאותו חיפש, מקום שבו הוא שוב יכול לחיות ביומיום את עולם התכנות
בשיחה מספר עמית על הסיפור מאחורי החברות שהקים, על הפרויקטים שבהם הוא מעורב בקוד-ואליו וגם על התשוקה שבלעדיה אי אפשר להיות מתכנת טוב.
חברת אלביט (Elbit) נמצאת בשלבים מתקדמים של הכנת מערכת מבוססת לייזר ליירוט טילים ורקטות, אשר תהיה יעילה וזולה בהרבה ממערכות הגנה קינטיות דוגמת כיפת ברזל. בשיחת הוועידה שהתקיימה היום (ג') לאחר פרסום תוצאות הרבעון הראשון 2021, החברה מסרה שהמערכת צפויה להיכנס לשימוש מבצעי בתוך שנתיים-שלוש. בין השאר הדבר תלוי באישור תקציב הביטחון של מדינת ישראל. להערכת אלביט, כאשר יאושר התקציב היא תוכל להשלים את הפיתוח ולהתחיל בייצור של פתרון מבצעי.
בסרטון וידאו שהחברה פירסמה בחודש שעבר, היא הציגה את התפישה של המערכת: התקנת לייזר רב-עוצמה בחרטום כטב"ם המשייט בשמים, ומיירט טילים ורקטות המשוגרים מתא השטח שאותו הוא מכסה. להערכת אלביט, המערכת יעילה יותר מהפתרון הקיים היום בשוק, בחלקיק מהמחיר של מערכות הגנה קינטיות. "משרד הביטחון בחר בנו כדי לספק פתרון מבוסס לייזר שיגן על ישראל בפני טילים ורקטות". אלביט העריכה שהטכנולוגיה הזאת צפויה להיות אחד ממנועי הצמיחה שלה בשנים הקרובות.
הטכנולוגיה נחשפה לראשונה בחודש ינואר 2020, כאשר מפא"ת הודיעה שמחקר טכנולוגי שבוצע בשנים האחרונות בשיתוף רפאל, אלביט וחוקרים מהאקדמיה בישראל, הביא לפריצת דרך טכנולוגית בתחום הלייזר הרב-עוצמה. ראש מו"פ מפא"ת במשרד הביטחון, תא"ל יניב רותם, אמר: "באמצעות הטכנולוגיה החדשה הצליחה מערכת הביטחון למקד ולייצב את האלומה על מטרה בטווחים ארוכים, כולל התגברות על הפרעות באטמוספירה".
בעקבות ההישג הזה התניעה מפא"ת שלוש תוכניות לפיתוח מדגימי לייזר רב-עוצמה, בשיתוף עם רפאל ואלביט מערכות: פיתוח מדגים למערכת לייזר קרקעית שתשלים את מערכת כיפת ברזל; פיתוח לייזר מתמרן שיותקן על כלי-רכב ויספק הגנה לכוחות מתמרנים, ופיתוח מדגים לייזר המבצע יירוט מפלטפורמה אווירית, כדי להגן על שטחים נרחבים. ככל הנראה זאת המערכת אשר תיוצר על-ידי אלביט ותיכנס ראשונה לשימוש מבצעי.
לייזר ליירוט טילים בליסטיים
הלייזר פועל באמצעות מיקוד קרן אנרגיה על הנשק התוקף, אשר מחממת אותו לטפרטורות גבוהות מאוד הגורמות לו להתפוצץ או להתפרק באוויר. בסרטון וידאו של מפא"ת שהופץ לפני שנה ניטען שיש לטכנולוגיה הזאת גם יכולת ליירט טילים בליסטיים, דוגמת טילי סקאד או טילים ארוכי טווח המצויים בידי איראן. כאשר היא מותקנת במטוס או על-גבי כטב"ם, היא מסוגלת ליירט טיל בליסטי באוויר, או להשמיד אותו בעמדת השיגור על הקרקע.
ברבעון הראשון של 2021 הסתכמו המכירות של אלביט בכ-1.1 מיליארד דולר, בכ-4.4% יותר מאשר ברבעון המקביל 2020. יחד עם זאת, צבר ההזמנות צמח ב-9% להיקף של כ-11.8 מיליארד דולר. החברה שומרת על תקציב מחקר ופיתוח בשיעור של 7.5% מהמכירות. ברבעון האחרון הוא הסתכם בכ-84.3 מיליון דולר. החברה נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-5.8 מיליארד דולר.
ממשל ביידן מתכנן להשקיע עשרות מיליארדי דולרים כדי לעודד יצרניות שבבים אמריקאיות להקים מפעלי ייצור בארה"ב. בביקור של שרת המסחר, ג'ינה ריימונדו, במפעל של חברת Micron בווירג'יניה, היא אמרה שבשלב הזה מדובר במענקים בהיקף של כ-52 מיליארד דולר שיינתנו למחקר ולייצור שבבים, "אשר צפויים להביא להקמת 10 מפעלי ייצור חדשים בארה"ב". היא העריכה שההשקעה הזאת תייצר השקעות בהיקף של יותר מ-150 מיליארד דולר, חלקן מהמגזר הפרטי וחלקן באמצעות הגדלת ההזמנות הממשלתיות מיצרניות אמריקאיות. הדברים נאמרו אתמול (ב') במהלך סיור של שרת המסחר במפעל של חברת מייקרון, שהיא יצרנית הזיכרונות היחידה הפועלת בארה"ב.
הממשל החדש מרכז מאמץ מיוחד בתחום תעשיית השבבים, מכיוון שהוא הגדיר אותה כתשתית חיונית לכלכלה ולביטחון הלאומי של ארה"ב. שרת המסחר מקיימת סדרת פגישות עם מנהלים בכירים בתעשייה. בשבוע שעבר היא השלימה דיון בהשתתפות מנהלי יצרניות השבבים הגדולות בארה"ב, במסגרת סבב שיחות שהחל באמצע חודש אפריל, לאחר מפגש בין הנשיא ביידן לבין מנהלי יצרניות השבבים הגדולות בארה"ב. המפגשים האלה החלו בעקבות הצו הנשיאותי מסוף חודש פברואר 2021, שהעניק 100 ימים לביצוע הערכה כוללת של מצב תעשיות ליבה אמריקאיות, בהן תעשיית השבבים.
להערכת איגוד יצרניות השבבים בארה"ב (Semiconductor Industry Association), בשנת 2020 הסתכמו מכירות יצרניות השבבים האמריקאיות בכ-208 מיליארד דולר, אולם משקלה של ארה"ב בייצור השבבים העולמי ירד מכ-37% בשנת 1990 לכ-12% כיום, "בעיקר משום שהממשלות במדינות אחרות ביצעו השקעות גדולות בתעשיות השבבים שלהן, בשעה שארה"ב לא ביצעה השקעות דומות. גם תקציבי המו"פ בארה"ב לא צמחו, בזמן שמדינות אחרות הגדילו מאוד את מענקי המו"פ בתעשיית השבבים".
מחקר משותף שבוצע על-ידי SIA וחברת Oxford Economics, אשר פורסם בתחילת השבוע, מגלה שתעשיית השבבים האמריקאית מעסיקה כיום כ-277,000 עובדים באופן ישיר ועוד כ-1.6 מיליון עובדים באופן עקיף. להערכת החוקרים, מענקים ממשלתיים בהיקף של כ-50 מיליארד דולר ייצרו כ-185,000 משרות זמניות עבור הקמת מפעלים חדשים, יגדילו את מצבת המועסקים הישירים בתעשייה בכ-42,000 משרות ואת מספר המועסקים באופן עקיף בכ-280,000 עובדים. בסך הכל, הן יגדילו את התוצר הלאומי של ארה"ב בכ-24.6 מיליארד דולר בשנה, במהלך השנים 2021-2026.
בתמונה למעלה: הדמיית אמן של וויין נמוך מסלול דיגיטלי עתידי עבור מערך הלוויינים של חברת OneWeb
חברת סטיקספיי מרחובות (SatixFy) תפתח את המטעד עבור לוויין תקשורת מהפכני המבוסס על טכנולוגיית דילוג-אלומה (Beam Hopping), אשר מפותח בבריטניה. הפרוייקט מובל על-ידי חברת OneWeb וקונסורציום של תעשיות חלל בריטיות. החודש הוא נכנס לשלבים המעשיים בעקבות בקבלת מענק בהיקף של 32 מיליון פאונד מסוכנות החלל הבריטית. חברת OneWeb נמצאת בבעלות משותפת של ממשלת בריטניה ושל המיליארדר ההודי בהרטי מיטל (Bharti Mittal) ונמצאת כעת בתהליכי הקמת רשת תקשורת לוויינית המבוססת על 648 לוויינים אשר מקיפים את כדור הארץ במסלול נמוך (LEO).
החברה מובילה קונסורציום של חברות הכולל את Satixfy הישראלית ואת החברות הבריטיות Celestia UK ו-Astroscale UK. הקבוצה הזאת בונות לוויין הדגמה טכנולוגי שקיבל את הכינוי Joey-Sat, ששיגורו מתוכנן לשנת 2022. הוא ידגים את השימוש בטכנולוגיה החדשה, אשר מיועדת לשמש כתשתית לווייני הדור הבא, שבה בריטניה מעוניינת להוביל.
אלומת תקשורת גמישה בכל תא-שטח
טכנולוגיית דילוג-אלומה נועדה לשפר את קיבולת התעבורה של לווייני תקשורת ולהוריד את עלותם באמצעות אספקת רוחב פס לפי דרישה בתאי שטח קטנים מאוד. ב-10 השנים האחרונות מתחוללת מהפיכה בתחום תקשורת הלוויינים באמצעות לווייני הספק גבוה (High Throughput Satellites) אשר פועלים בתדרים גבוהים מאוד ומסוגלים לספק רוחב פס לתאי שטח מוגדרים באמצעות חלוקת הספקטרום ל"צבעים" (שידורים השונים זה מזה בתדר ובפזה). באופן זה מקבל כל תא שטח "אלומת שידור" נפרדת.
אומנם לווייני HTS הגדילו פי כמה עשרות את קיבולת השידור של לווייני תקשורת, אולם הדבר לא מספיק כדי לעמוד בדרישות השוק בשנים הבאות, במיוחד לאור ההתפתחות של תקשתיות הדור החמישי אשר צפויות להגדיל מאוד את היקף התקשורת הלוויינית. טכנולוגיית דילוג-אלומה מיועדת להתמודד עם הבעיה הזאת. באמצעות חלוקה נוספת של התדר על בסיס זמן ולא רק על בסיס צבע, היא מאפשרת לקבל תאי שטח קטנים בהרבה, ולהעביר במהירות את רוחב הפס הנדרש מתא לתא, ועל-ידי כך להבטיח יכולת מענה לצרכים המשתנים של צריכת התקשורת, גם באמצעות לוויינים שיש להם רוחב פס גלובלי מצומצם יחסית.
סטיקספיי תספק תשתית טכנולוגית
המנהל הטכנולוגי של OneWeb, מסימיליאנו לדובאס, אמר שחברת SatixFy, הפועלת גם מפארנבורו, בריטניה, תהיה אחראית על פיתוח המטעד המבצע דילוג-אלומה, ועל המסוף הקרקעי שיידע לקבל מידע באמצעות הטכנולוגיה. המטעד מספק פתרון כולל ללוויינים ומבוסס על שבבים של סטיקספיי. הוא כולל מערך עיצוב אלומה (Digital Beam-Former), שבבים לניהול ערוץ ה-RF והמודמים ואנטנות עיצוב אלומה מסוג Phased Array.
לפרוייקט בהובלת OneWeb יש פוטנציאל מסחרי גדול מאוד, שכן אם הוא יצליח הוא עשוי להביא להזמנה עתידית של מאות מטעדים לווייניים ואלפי ערכות שבבים ואנטנות עבור המסופים הקרקעיים שיידעו לקבל שירות בטכנולוגיה החדשה. להערכת OneWeb, הניסויים הראשונים של מערך הלוויינים הנמצא בהקמה יתבצעו לקראת סוף 2021, והשירות המסחרי יתחיל להינתן בשנת 2022. ראוי לציין שהאימוץ של טכנולוגיות דילוג-אלומה צפוי להיות בעתיד הרחוק יותר.
הטכנולוגיה החדשה מיועדת ליישום בלווייני הדור השני (Gen2) שבשלב הזה מתוכננים להתחיל בשיגורים בשנת 2025. מכל מקום, סטיקספיי הודיעה שהשבבים שלה כבר תומכים בדילוג-אלומה. לאחרונה היא גם הכריזה על סימולטור המוודא את התיפקוד היעיל של מערכת דילוג אלומה. חברת סטיקספיי הוקמה על-ידי יואל גת, שייסד בעבר את גילת תקשורת לוויינית. בסוף חודש פברואר 2021 היא פירסמה תשקיף לקראת הנפקה צפויה בבורסה של תל-אביב, שבה היא מתכננת לגייס כ-325 מיליון שקל לפי שווי חברה צפוי של כ-1.4 מיליארד שקל.
מהתשקיף גם עולה שהכנסותיה בשנת ב-2019 צמחו ב-50% להיקף של כ-30 מיליון דולר. סטקיספיי צופה המשך בצמיחה על רקע השימוש הגובר בלוויינים נמוכי-מסלול (LEO) והתפתחות תחומים כמו IoT, קישוריות במטוסים אזרחיים (IFC), תקשורת לוויינית תוך כדי תנועה, תקשורת בין מכונות ועוד. שיתוף הפעולה שלה עם OneWeb כולל גם את הדור הנוכחי של לוויינים. בחודש מרץ השנה (2021) הן חתמו על הסכם שלפיו סטיקספיי תפתח את מסופי התקשורת המוטסים (In-Flight Connectivity) לרשת התקשורת של OneWeb.
חברת קיידנס דיזיין סיסטמס (Cadence) הכריזה על הסימולטור החדש Spectre FX, המבצע הדמיית פעילות של תכנוני שבבים גדולים בטכנולוגיית FastSPICE שפותחה לצורך אימות יעיל של זיכרון ושל תכנוני מערכת על-גבי שבב (SoC). בחסרה מסרה שהסימולטור החדש מספק שיפור של עד פי שלושה בביצועים בהשוואה לדורות הקודמים של FastSPACE. התכנונים הקיימים היום בשוק דורשים יכולת התמודדות עם מעגלים גדולים ומורכבים ולדעת להתמודד עם תופעות פרזיטיות הנובעות מטכנולוגיות צומת חדשות וממוזערות.
סימולטור Spectre FX החדש מספק יכולת הרחבה של עד 32 ליבות עיבוד ויכולת לבצע הקבלה של סימולציות. הוא כולל שילוב של חבילת Virtuoso ADE, בדיקת מעגלים סטטיים ודינמיים, שינויי פרמטרים בתחום (sweeps) וניתוחי מונטה קרלו. סגן נשיא מדיהטק, צ'ינג סאן-וו, אמר שבעזרת השימוש ב-Spectre FX, "הצלחנו להאיץ פי 3 את אימות ה-FastSPICE. הודות לסימולטור Spectre FX אנו יכולים להשתמש בפלטפורמת Spectre המלאה של קיידנס, אשר מהווה עבורנו פתרון one-stop-shop לכל צורכי הדמיית המערכות על גבי שבב".
חברת טקסס אינסטרומנטס ישראל (Texas Instruments) ממשיכה את אירועי Tuesday Tech Talk, שהיא סדרה של הרצאות וסדנאות קצרות ומקצועיות במגוון נושאים המצויים כיום בליבת העניין של התעשייה. בהם: רפואה, תעשיית הרכב, מכשור ביתי, מכשור תעשייתי ועוד. המפגשים הם בני 45 דקות בלבד כל אחד.
הם מיועדים לאנשי התעשייה בישראל, וייערכו בהנחיית מהנדסים מומחים בתחומם מחברת טקסס אינסטרומטס העולמית. המפגש השלישי בסדרת ההרצאות הראשונה המוקדשת לתחום המכשור הרפואי, יתקיים ביום ג', ה-1 ביוני 2021 בשעה 16:00 לפי שעון ישראל ויוקדש לנושא Ultrasound Scanners & Smart Probes. המפגשים מציגים את האפליקציות, עקרונות התכן הרפואי ומה ניתן ליישם בעזרת הכלים הטכנולוגיים שיש לחברת TI להציע.
ההרשמה להרצאות היא ללא עלות, ומיועדת לכל המהנדסים המעוניינים להרחיב ולחדד את הידע שלהם בתחומים אלה.
חברת פרספטו (Percepto) ממודיעין פיתחה עמדת עגינה אוטונומית עבור רובוט השמירה Spot מתוצרת חברת בוסטון דיינמיקס (Boston Dynamics), המאפשרת לסגור את מעגל ההפעלה שלו בלא מעורבות ישירה של בני אדם. עמדת העגינה מאפשרת לרובוט להגיע אליה כאשר המצברים שלו מתחילים להיחלש, ולבצע טעינה או להמתין למשימת הסיור הבאה שלו, כשהוא נמצא במתקן מוגן מפגעי מזג אוויר ובני אדם. פרספטו מתמקדת במערכות רובוטיות לניטור ושמירת מתקנים.
המוצר הראשון שפיתחה היה רחפן אוטונומי בשם Sparrow (דרור), אשר מותקן בתוך מארז סגור באתרי היעד (drone-in-a-box), ויוצא ממנו באופן עצמאי למשימות סיור ואיסוף מידע בהתאם לתוכנית שהוגדרה מראש. לצידו היא פיתחה את פלטפורמת Autonomous Inspection & Monitoring – AIM, המאפשרת להפעיל צי של רובוטים, כולל רובוטים המיוצרים על-ידי חברות אחרות, להקצות להם משימות לפי הצור ולבחור ברובוט המתאים ביותר לכל משימה נפרדת.
החברה מסרה שחברת האנרגיה Florida Power & Light היא הלקוחה הראשונה של פתרון ניטור אתרים הכולל את הרובוט Spot, את מערכת הניהול AIM, ואת המטעד של פרספטו, הכולל מצלמות 4K, מצלמות תרמיות ומודול תקשורת המאפשרת תקשורת ישירה עם הרובוט והזרמת וידאו בזמן אמת באמצעות רשת LTE סלולרית. החברה צברה נסיון בשימוש ברחפן האוטונומי Sparrow, וזקוקה לעמדת העגינה הממוגנת משום שהיא נדרשת להתקין מערכת ניטור עמידה בהוריקנים.
מייסד משותף ומנכ"ל פרספטו, דור אבוחצירא, אמר שעמדת העגינה מאפשרת להציב "צוות של רובוטי ניטור" אשר יאבטחו את האתר ללא התערבות אנושית. חברת בוסטון דיינמיקס הנחשבת ליצרנית הרובוטים הקרקעיים המתקדמים בעולם. בחודש נובמבר 2020 גייסה החברה 45 מיליון דולר בגיוס הון שהובל על-ידי תאגיד התעשייה האמריקאי Koch Industries. מאז הקמתה בשנת 2014 היא גייסה 72.5. בימים אלה החברה מקימה מרכז פעילות בארצות הברית שיפעל מטקסס, ויבצע פרוייקטים טכנולוגיים ויספק תמיכה ללקוחות בארה"ב, דוגמת חברת האנרגיה של פלורידה, ורייזון, דלק ארה"ב ועוד.
בתמונה למעלה: קמפוס אפלייד מטיריאלס ישראל בקרית המדע ברחובות
חברת אפלייד מטיריאלס ישראל (Applied Materials) החלה בקמפיין גיוס של 200 עובדים ועובדות חדשים במסגרת תהליך הצמיחה שלה בארץ. אפלייד מטיריאלס ישראל מפתחת ומייצרת מערכות בקרת ייצור (Process Diagnostics and Control) עבור תעשיית השבבים. כמעט כל השבבים בעולם עברו בתהליך ייצורם דרך המכונות שלה. החברה מנוהלת על-ידי עופר גרינברגר וכיום היא מעסיקה כ-1,750 עובדים, לאחר שבשנה האחרונה היא גייסה יותר מ-100 עובדים חדשים.
הגיוס הנוכחי ממוקד במפתחי תוכנה ואלגוריתמים, פיזיקאים, מהנדסי חומרה בתחומי המכניקה, בקרה, FPGA, מהנדסי מערכת, מהנדסי יישומים, GPS ואינטגרציה, אנשי שיווק, רכש, תכנון ועוד. המנכ"ל גרינברג אמר שהגיוס המאסיבי משקף את הביקוש הגובר לפתרונות הייחודיים של החברה. נשיא ומנכ"ל החברה העולמית, גארי דיקרסון, אמר לאחרונה שהחברה מצפה להגדיל את היקף המכירות בישראל בכ-50% בשנת 2021, ולהגיע להיקף מכירות של יותר מ-900 מיליון דולר רק ממערכות ה-eBeam, שהן מערכות בדיקת שבבים המבוססות על טכנולוגיית קרן אלקטרונים סורקת (מיקרוסקופ אלקטרוני) שפותחה בישראל.
ברבעון השני של שנת הכספים (שהסתיים ב-2 במאי 2021) הסתכמו מכירות אפלייד העולמית בכ-5.58 מיליארד דולר. תחזית המכירות לרבעון השלישי היא של 5.92 מיליארד דולר. דיקרסון העריך שהמכירות ימשיכו לעלות, "הודות למגמות ביקוש ארוכות טווח של מוליכים למחצה, ומשום שהמומחיות של החברה היא בהנדסת חומרים שהם קריטיים לטכנולוגיות שבבים חדשות".
חברת לידר טק מהרצליה (LEADER Tech) קיבלה את הנציגות בישראל של חברת Gigatronix הבריטית, המספקת פתרונות כבילה בתחום ה-RF, החל ממחברים פשוטים וכבלים סטנדרטיים וכלה בכבלים מסוככים העומדים בתקנים מחמירים. ג'יגאטרוניקס פועלת בעיקר בשוק האירופי ומעוניינת להיכנס לשוק בישראל. המנכ"ל והבעלים של לידר-טק, גיא ינון (בתמונה למעלה), מסר שהחברה מציעה ללקוחות בארץ זמני אספקה של 2-4 שבועות, גם בתקופת המחסור בחומרי גלם המורגש כיום בשוק.
חברת לידר-טק הוקמה על-ידי גיא ינון בשנת 2019 כדי לסייע לחברות סטארט-אפ להביא מוצרים חדשים אל השוק באמצעות קישורם אל שותפים עסקיים המספקים שירותי תכנון ופיתוח מערכות, ביצוע הרכבות אלקטרוניות ומכניות ואספקת רכיבים וכבלים. ינון: "המטרה המרכזית שלנו היא לסייע לחברות סטארט-אפ לקבל את רמת השירות שמקבלות חברות גדולות. יש בישראל הרבה מאוד חברות סטארט-אפ ברמה טכנולוגית גבוהה מאוד, אולם מבחינת רוב הספקים הם מצויים בעדיפות האחרונה.
"היקף ההזמנות שלהן אינו גדול, ולכן הן מקבלות שירות סטנדרטי בזמני אספקה ארוכים ובמחירים גבוהים. אנחנו מאפשרים להן לקבל את רמת השירות שהלקוחות הגדולים מקבלים, ומעניקים להן שירות אישי ומהיר כדי לעזור להן להגיע אל השוק במהירות". כיום רוב הלקוחות של לידר-טק מגיעים מתחומי התעשייה הביטחונית והתעשייה הרפואית, ורוב המוצרים מיועדים לשוק האמריקאי.
מהסיבות האלה החברה משתדלת להביא יצרנים מאירופה או ארצות הברית ולאו דווקא מסין, מכיוון שיש להם קושי בקבלת אישורים מלקוחות אמריקאים.כך למשל, היא עובדת עם שני קבלני ייצור ישראלים, בעלי הסמכה ממשרד הביטחון, המספקים את שירותי ההרכבה והייצור האלקטרוני עבור לקוחותיה.
ביום ה', ה-3 ביוני 2021, תקיים חברת סינופסיס (Synopsys) וובינר בתחום המדידות והאיפיון של זכרונות באבזרי קצה מתקדמים, תוך שימוש בפתרון Synopsys Star Memory System של החברה. הארוע, Embedded Memories Diagnosis Flow for Advanced Technology Nodes, ייערך בשיתוף עם חברת STMicroelectronics ויתקיים בשעה 20:00 לפי שעון ישראל.
STMicroelectronics is designing complex SoCs in advanced technology nodes, containing tens of thousands of embedded memories. Many divisions at STMicroelectronics chose to use the Synopsys Star Memory System (SMS) IP for test, repair and bitmap of their most advanced products. This presentation describes the flow setup by STMicroelectronics R&D and Networking divisions to test and bitmap embedded memories using Synopsys tools SMS Yield Accelerator and Yield Explorer. A comprehensive demo will also be shown.
Dr. Yervant Zorian is a Chief Technologist and Fellow at Synopsys. Formerly, he was Vice President and Chief Scientist of Virage Logic, Chief Technologist at LogicVision, and a Distinguished Member of Technical Staff AT&T Bell Laboratories. He is currently the President of IEEE Test Technology Technical Council (TTTC), the founding chair of the IEEE 1500 Standardization Working Group and an Adjunct Professor at University of British Columbia. He served as the General Chair of the 50th Design Automation Conference (DAC), 50th IEEE International Test Conference (ITC) and several other symposia and workshops.
Dr. Zorian holds over 40 US patents, has authored five books, published over 350 refereed papers and received numerous best paper awards. A Fellow of the IEEE since 1999, Dr. Zorian was the 2005 recipient of the prestigious Industrial Pioneer Award for his contribution to BIST, and the 2006 recipient of the IEEE Hans Karlsson Award for diplomacy.
He received an MS degree in Computer Engineering from University of Southern California, a PhD in Electrical Engineering from McGill University, and an MBA from Wharton School of Business, University of Pennsylvania.
Nelly Feldman is a technical expert in Design-For-Test, Volume Diagnosis and Statistical analysis at STMicroelectronics. She has worked for 15 years in the Microcontroller Division as Design-For-Test leader. She is currently part of the R&D organization in STMicroelectronics to develop and support Volume Diagnosis and Statistical Analysis flows. She is deeply involved in the yield improvement programs of advanced CMOS/FinFet technologies. In her free time, she enjoys sports and travels. Nelly received her Master's degree in Engineering in 1999 from Marseille South of France.
Christophe Suzor is currently the application solutions manager in the Silicon Lifecyle Management (SLM) Analytics group, Chris is a chemical engineer (1992) from Australia, worked for TEL in Japan on semiconductor manufacturing equipment, then Philips semiconductors fab in Holland, before joining Electroglas in France on test equipment and yield software, and finally with Synopsys since 2005 where he helped develop the design-centric yield and diagnostics software Yield Explorer, and now works with customers globally to provide solutions for their yield and production ramp requirements.
Karen Darbinyan is a Senior Manager at Synopsys Inc based in Mountain View, CA. He specializes in embedded memory testing and embedded measurements issues. At Advanced Technology Group department, he leads STAR memory System (SMS) and STAR Hierarchical System (SHS) R&D architecture team.
Born in Yerevan, Armenia he went to school and graduated from Yerevan State Engineering University receiving his master’s degree in Computer Science.
Before joining to Synopsys at 2010, Karen also held technical leading positions at Virage Logic, Credence and Heuristic Physics Laboratories US based companies.
בתמונה למעלה: מודול Bluetooth של Nordic Semiconductor הכולל רשת נוירונית מבוססת TinyML
בינה מלאכותית באבזרי הקצה הולכת ומסתמנת כאחד ממנועי הצמיחה המעניינים של תעשיית ההייטק בשנים הקרובות. להערכת חברת המחקר ABI Research, השימוש בבינה מלאכותית הוא אחד מהגורמים החשובים הדוחפים את השימוש בפתרונות IoT, אשר התפוצה שלהם צפויה לצמוח להיקף של כ-23.6 מיליארד אבזרים מקושרים עד לשנת 2026. אלא שעד להופעת הרעיון של TinyML היה קשה מאוד להטמיע אלגוריתמים תובעניים באבזרי קצה חסכוניים מאוד באנרגיה ודלים במשאבי עיבוד ובנפח זיכרון.
טכנולוגיית TinyML מספקת את התשתית עבור Artificial Intelligence of Things – AIoT, ונחשבת לאחת מההתפתחויות הטכנולוגיות המעניינות ביותר של השנה האחרונה: ניתן לבצע את ההטמעה הזאת באמצעות תוכנות ושבבי בינה מלאכותית קלי המשקל המיושמים באמצעות TinyML. חברת ABI מעריכה שמדובר באחד מתחומי ה-IoT הצומחים במהירות הגדולה ביותר: אם בשנת 2020 נמסרו ללקוחות כ-15.2 מיליון אבזרים מקושרים שהוטמעו בהם תוכנות TinyML – בשנת 2030 צפוי מספרם להגיע לכ-2.5 מיליארד אבזרים.
בנייר עמדה שפורסם תחת השם TinyML: The Next Big Opportunity, מעריך אנליסט הבינה מלאכותית הראשי בחברת ABI, ליאן ג'יי סו, שהשימוש ב-TinyML ירחיב את השימוש בבינה מלאכותית באבזרי הקצה אל מעבר לשוקי המפתח הנוכחיים. "כניסת הבינה המלאכותית לתחומים החורגים מראיית מחשב, תרחיב את השימוש בחיישנים מקושרים ואבזרי IoT לתחומים חדשים כמו ניטור קולי, ניטור טמפרטורות, זעזועים ומקורות מידע נוספים".
תעשיית השבבים מתלהבת מהרעיון
הרעיון הזה מעורר התלהבות רבה. קואלקום, ARM, מיקרוסופט וגוגל ייסדו את ועידת TinyML Summit, וחברת Lattice הודיעה שהמגמה החדשה מייצרת שוק יעד מושלם לרכיבי FPGA הזעירים שלה ממשפחת iCE40 UltraPlus. גם CEVA הישראלית זיהתה את המגמה, והכריזה לפני שנה שפלטפורמת העיבוד שלה CEVA-BX DSP, ותוכנת זיהוי הקול WhisPro, תומכות בסביבת TensorFlow Lite for Microcontrollers, המאפשרת להפעיל יישומי בינה מלאכותית במעבדים קטנים וחסכוניים מאוד בהספק.
גם חברת Infineon נכנסה לתחום והכריזה השבוע על חבילת ModusToolbox ML המאפשרת ליישם בינה מלאכותית והפעלת רשתות נוירוניות דוגמת TensorFlow במיקרו-בקרים שלה ממשפחת PSoC. "טכנולוגיית AIoT המבוססת על TinyML היא התפתחות טבעית מכיוון שהיא מאפשרת לנהל באופן מקומי מידע קריטי", הסביר מנהל תחום ה-IoT באינפיניאון, סטיב טטוסיאן. ערכת ModusToolbox ML מגשרת על הפער שבין לימוד מכונה ומערכות משובצות".
מרכיב מרכזי באסטרטגיית ה-IoT של סיליקון לאבס
על הרקע הזה ניתן להבין את החלטתה של סיליקון לאבס (Silicon Laboratories) מקליפורניה, למכור לסקייוורקס (Skyworks) את חטיבת התשתיות והרכב שלה תמורת 2.75 מיליארד דולר במזומן. העיסקה נעשתה במסגרת מהלך התמקדות בתחום ה-IoT, אשר גם כלל את רכישת Redpine Signals המייצרת טכנולוגיות Wi-Fi ו-Bluetooth. בינואר 2021 היא הכריזה על שיתוף פעולה עם חברת Edge Impulse בהטמעת תוכנת ה-TinyML של אדג'-אימפולס במיקרו-בקרים ממשפחת EFM32, ברכיבי ה-SoC ליישומי IoT ממשפחת EFR32 ובסביבת הפיתוח שלה, Simplicity Studio.
להערכת סיליקון לאבס, השימוש בתוכנת TinyML (המתאימה גם למעבדי CPU וגם למיקרו-בקרים) בתוך המעבדים שלה, יאפשר ליישם פתרונות לימוד מכונה מורכבים כמו זיהוי קול, עיבוד תמונה וזיהוי מורכב של תנועות, באמצעות רכיבי קצה חסכוניים מאוד באנרגיה ובעלי מגבלות זיכרון משמעותיות. המערכת מאפשרת הפעלת רשתות נוירוניות (Deep Neural Network), סיווג וזיהוי תבניות המוטמעות בתוך נתונים, אימון רשתות נוירוניות ואיסוף ושמירה בזמן אמת של מידע חיוני.
STMicroelectronics נכנסת לעולם ה-TinyML
השבוע רכשה חברת STMicroelectronics את חברת Cartesiam הצרפתית, אשר מפתחת כלי פיתוח לשילוב יישומי בינה מלאכותית בתוך מיקרו-בקרים מבוססי ARM. העיסקה נחתמה כמעט במקביל לגיוס הון בהיקף של 15 מיליון דולר שביצעה אדג' אימפולס. להערכתה, התוכנה נמצאת כיום בשימוש אצל כ-1,000 ארגונים בעולם, ועד לסוף 2021 היא תאומץ על-ידי 20,000 מפתחים של אבזרים חכמים. בחודש שעבר היא הכריזה על תמיכה בכל מערכות מחשוב הקצה של אנבידיה, ממעבדים מבוססי Cortex-M0+ ועד מחשבי NVIDIA Jetson.
זו הפעם הראשונה שבה גרסת ה-Linux של החברה מותקנת במחשבים מבוססי GPU, כמו קו מוצרי Jetson. להערכתה הדבר יאפשר לנצל 99% מהמידע שעד כה התעלמו ממנו מערכות הקצה ביישומים קריטיים. במקביל, היא הכריזה על תמיכה במחשב Raspberry Pi 4y ובכרטיסי ארדואינו. חברת Nordic Semiconductor חתמה על הסכם שיתוף פעולה דומה, והכריזה לאחרונה על שילוב הקומפיילר לרשתות נוירוניות של אדג' אימפולס בכל רכיבי הבלוטות' שלה ממשפחת nRF52840 SoC.
אפשר גם ללא ענן
התוכנה של אדג' אימפולס ניתנת למפתחים בחינם, כאשר המודל העסקי מבוסס על מתן שירותים לארגונים במתכונת של SaaS: הפלטפורמה, הקומפיילר והאופטימיזציה נעשים בענן של החברה, כאשר התשלום הוא עבור זמן עיבוד מיוחד, תמיכה טכנית והתאמה אישית לדרישות הלקוח.
לדברי מנהל הפעילות בישראל של Edge Impulse, אמיר שרמן, הגישה הזאת מהווה שינוי פרדיגמה בעולם ה-IoT, מכיוון שהיא מאפשרת לבצע את העיבוד באבזר הקצה עצמו ולא בענן. שרמן: "הלקוחות נמצאים בצומת דרכים. מציאת השילוב הנכון בין אבזר הקצה לבין הענן נעשה מורכב מאוד. המפתחים צריכים להבין איזה תהליכים ניתן לבצע בענן ואיזה תהליכים עדיף לבצע באבזר עצמו, ומתי ניתן וכדאי לבצע פעולות כל-כך מורכבות באמצעות מיקרו-בקרים זעירים בקצה הרשת".
בתמונה למעלה: מיניוואן פולקסווגן לפני שיפוץ. צילום: מוזיאון פולקסווגן
בסיומה של שנת 2020 התברר שהירידה בהיקף ההזמנות של כלי רכב חדשים ירדה ב-15% בלבד. אלא שעבור תעשיית הרכב התנודה הזאת יצרה גל הלם שהביא למחסור חמור ברכיבים המותקנים בכלי-רכב, שהוא עמוק יותר מאשר המחסור הכללי בשבבים, אשר על פי הערכות שונות צפוי להפיל את מכירות היצרניות בכ-60 מיליארד דולר לפחות במהלך שנת 2021. שנת 2020 החלה בעצירה כמעט מלאה של הייצור ולירידה של יותר מ-30% במכירות במחצית הראשונה של 2020, במחצית השנייה התחוללה תפנית דרמטית, וחלה עלייה מפתיעה גדולה מאוד במכירות שתפסה את היצרניות בלתי מוכנות.
להערכת האנליסטית מייטה בזארה מחברת המחקר ABI Research, ההתאוששות המהירה מהצפוי הייתה אחראית לעיקר המחסור בשבבים בתעשיית הרכב. "בעקבות סגירת מפעלי ייצור המכוניות לפני שנה, יצרניות השבבים הסיטו את הייצור לטובת שווקים אחרים כדי לפצות על האובדן הפתאומי של מכירות. כאשר השוק ביצע תפנית חדה והביקושים למכוניות עלו בשיעור בלתי צפוי, יצרני השבבים לא הצליחו לחזור ולייצר רכיבים העומדים בתקנים המחמירים של תעשיית הרכב מכיוון שהם עסקו בהשלמת הביקושים בשווקים אחרים – והדבר אילץ את יצרני הרכב לסגור שנית חלק מקווי הייצור – הפעם עקב המחסור ברכיבים".
טויוטה הבינה את מגבלות ה-Just in Time
חברת המחקר AlixPartners מעריכה שהדבר יצמצם את הייצור העולמי בשנת 2021 בקרוב ל-4 מיליון מכוניות, ויביא לירידה של כ-110 מיליארד דולר במכירות של יצרניות הרכב. אם נתעלם מסוגיות טכנולוגיות, כמו הגידול בהיקף התוכן הסיליקוני בכלי-רכב הנובע משימוש גובר במיקרו-בקרים לניהול המנוע ותת המערכות המכניות, מערכות הבידור והמידע והחיישנים הרבים שנכנסו בשנים האחרונות לרכב, מדובר בבעיית שרשרת אספקה קלאסית.
תעשיית הרכב אימצה בשנים האחרונות את מודל "בדיוק בזמן" (Just in Time), המאפשר לה להעביר את הסיכון אל ספקי המשנה (Tier-1), ולשפר את המאזן הפיננסי באמצעות עבודה ללא מלאים. אלא שדווקא טויוטה, החברה שהמציאה את קונספט "בדיוק בזמן" ושכללה אותו בשנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20, הבינה את מגבלותיו: בחודש פברואר 2021 היא הודיעה שהמחסור ברכיבים לא צפוי להאט את קצב הייצור שלה מכיוון שהיא אספה מלאי רכיבים שיספיק לה לפחות לארבעה חודשי ייצור מלא.
תכנון רכב בחברת פורד באמצעות מערכת המציאות הרבודה Gravity Sketch
אלא שהבעיה רחבה בהרבה: יצרניות הרכב (OEM) עובדות במחזורים ארוכים מאוד. הן מבצעות תחזיות ייצור ארוכות טווח, וחותמות על הסכמי ייצור עם ספקיות הדרג הראשון מספר שנים קדימה, ואלה חותמות על הסכמים עם הספקים שלהן (Tier-2/3) בהתאם לתחזיות הייצור של חברות ה-OEM. האסטרטגיה הזאת יעילה מאוד כאשר אין זעזועים בשוק ואין מהפיכות טכנולוגיות מרחיקות לכת. אלא שבשנה האחרונה נאלצה תעשיית הרכב להתמודד עם שתי התופעות האלה בו-זמנית: מגיפת הקורונה לצד מהפיכה טכנולוגית רב-מימדית הכוללת רכב מקושר, רכב חכם, נהיגה אוטונומית וכמובן השינוי הגדול והחשוב ביותר ב-100 השנים האחרונות: מעבר ממנועי שריפה פנימית למנועים חשמליים.
שוק הרכב נעשה דומה לשוק האלקטרוניקה
אומנם היצרניות מנסות להגמיש את פעילותן, וחברות כמו פולקסווגן, דיימלר או פורד מבצעות השקעות הקווי ייצור גמישים, אבל הן נמצאות במירוץ שבו הן מפגרות אחר שאר מגזרי התעשייה. שכן, ככל שגדל מרכיב המחשוב והאלקטרוניקה בתוך הרכב, השוק הזה נעשה דומה יותר לשוק האלקטרוניקה התעשייתית והצרכנית: תחרות עזה על ביצועים, הצורך לשפר את הביצועים בכל דגם חדש וקיצור חיי המדף של המכונית מ-15-20 שנה לכ-10 שנים בממוצע.
המהפיכה הטכנולוגית הזאת הכניסה אל שוק הרכב שחקנים מסוג חדש, שעד לאחרונה אי-אפשר היה בכלל לתאר שהם יוכלו להיכנס אליה: חברות סטארט-אפ וחברות המגיעות מתחומי המחשוב, אשר מורגלות להתמודד עם שינויים מהירים בביקוש ובמאפייני המוצר. הדבר מכניס אל השוק גם קבלני ייצור מסוג חדש, אשר מביאים אליו את המודל היעיל והמורכב של ייצור אלקטרוני. הדוגמא המובהקת להופעתו של המודל החדש היא כניסתה של חברת פוקסקון אל שוק שירותי הייצור של כלי רכב חשמליים.
פוקסקון היא קבלנית הייצור האלקטרוני הגדולה בעולם. היא היצרנית העיקרית של מוצרי אפל ומעסיקה כיום כ-1.3 מיליון עובדים בכל מפעליה בעולם. בפברואר 2020 היא הכריזה על הקמת החברה הבת החדשה Foxtron, אשר תייצר חלקי חילוף ומרכבים עבור כלי רכב חשמליים, בשיתוף עם Yulon הטאיוואנית (51% בבעלות פוקסקון). לא רק שפוקסקון מביאה אל תעשיית הרכב את מתודולוגיית הייצור האלקטרוני – היא מביאה אליו את הרעיון המהפכני ביותר שלה – חומרה בקוד פתוח (Open Source).
המודל של תעשיית האלקטרוניקה מתחרה במודל של תעשיית הרכב
פוקסקון הקימה את ארגון MIH Open Platform Alliance, אשר יהיה אחראי על יצירת שיתוף פעולה תעשייתי רחב היקף אשר יגדיר תכנים, יספק כלי פיתוח ויפתח תכנונים של תת מערכות ופלטפורמות רכב שלמות – שהתכנונים שלהן יהיו זמינים עבור יצרניות רכב. בתוך זמן קצר הצטרפו אליו כ-400 חברות מכל תחומי התעשייה, בהן ענקיות כמו ARM, AWS, Green Hills, EATON, סמסונג, שרפ, Rohm Semicondutor ועוד. רובן מתעשיית ההייטק ולא מתעשיית הרכב.
המחשת קונספט של פלטפורמת MIH Open Platform Alliance
לחברות האלה יש מענה לצורך המרכזי ביותר של תעשיית הרכב, שבמידה רבה שימר את הקפאון שלה: תאימות לדרישות רגולטוריות מחמירות של אמינות, בטיחות ואבטחת שרשרת האספקה לשנים רבות. לצורך זה הן מביאות את הידע שנצבר בייצור מערכות קריטיות כמו מתקנים תעשייתיים, ציוד צבאי ומערכות רפואיות. אלה מערכות אשר צריכות לעמוד בדרישות מחמירות לא פחות מאשר תעשיית הרכב – אולם כיום הייצור שלהן מתבצע במתכונת מבוזרת, מתבסס על שרשרת אספקה גמישה ומסוגל לעבור במהירות מייצור בכמויות גדולות לייצור במתכונת של High Mix Low Volume, ולהיפך.
אלה התכונות החסרות כיום לתעשיית הרכב העולמית, ובגללן היא נקלעה למחסור כל כך חמור בשבבים. הבשורה החיובית היא שכיום מנסות יצרניות הרכב להדביק את הפער באמצעות יוזמות כמו ייצור גמיש, ייצור בתאים, פלטפורמות גנריות ועוד. אולם אם הן לא יצליחו לרענן במהירות את מודל הפעילות המיושן שלהן, בקרוב הן יתמודדו עם משברים דומים נוספים – אם בגלל מחסור בסוללות, מחסור במנועים, מחסור בקבלים בעלי הספק גבוה – או כל הפרעה אחרת בשרשרת האספקה האיטית שלהן.
המחשב האישי מהדור הבא יהיה מקושר תמיד אל רשת הדור החמישי. כך עולה מהיוזמה החדשה של אינטל, HP, MediaTek וחברת China Mobile, לפיתוח מחשבים אישיים חדשים אשר יחוברו אל רשת הדור החמישי של צ'יינה מובייל. להערכת משרד התקשורת הסיני, כיום יש 280 מיליון מנויים סלולריים בסין המחוברים אל רשתות 5G. מדובר בכ-80% מכל מנויי ה-5G בעולם. מההודעה של חברת מדיהטק עולה שמדובר ביוזמה של צ'יינה מובייל, אשר החליטה להרחיב את בסיס המשתמשים שלה באמצעות מחשבים אישיים המחוברים תמידית אל רשת ה-5G שלה, כמו שהטלפונים הניידים מחוברים אליה.
פרטי התוכנית עדיין לא פורסמו, אולם מדיהטק חשפה מספר פרטים: חברת HP תפתח מחשב אישי המצוייד במודם החדש, ותספק אותו ביחד עם יישומים ושירותים עבור מטלות לימוד מקוון, עבודה מרחוק, וידאו זורם, משחקים באמצעות הענן וכדומה. חברת אינטל תפתח טכנולוגיות עיבוד ייעודיות עבור המחשב החדש, וחברת מדיהטק תפתח את ערכת השבבים של מודם 5G שיהיה בו.
לפני פחות משבוע חשפה מדיהטק את ערכת השבבים החדשה לסמארטפונים דור חמישי מהקצה הגבוה, Dimensity 900, אשר מיוצרת בגיאומטריה של 6 ננומטר ותומכת בתקשורת הדור החמישי ובתקשורת אלחוטית מקומית Wi-Fi 6. המערכת על שבב החדשה כוללת מודם לתדרי sub-6GHz המספק רוחב פס של 120MHz.
מדיהטק שילבה בתוכה מאיץ בינה מילאכותית מהדור השלישי שלה, יחידת עיבוד גרפית Arm Mali-G68 MC4 ויחידת עיבוד מרכזית הכוללת שמונה ליבות עיבוד: שני מעבדי Arm Cortex-A78 העובדים במהירות שעון של 2.4GHz ושישה מעבדי Arm Cortex-A55 העובדים במהירות שעון של עד 2GHz, אשר מספקים חוויית צפייה בווידאו ברמה של 4K.
בתמונה למעלה: כיפת ברזל בפעולה. צילום: נחמיה גרשוני-איילהו CC-BY-SA 3.0
בסבב הלחימה הנוכחי בין ישראל והחמאס ממלאות מערכות ההגנה נגד טילים של רפאל, כיפת ברזל (Iron Dome) וקלע דוד (David's Sling), תפקיד מרכזי במערך ההגנה ובתהליך קבלת ההחלטות של מדינת ישראל. אלא שראוי לזכור שכיפת ברזל נכנסה לראשונה לשימוש מבצעי לפני 10 שנים, אחרי שלוש שנות פיתוח אינטנסיבי שהתבסס על ידע וטכנולוגיות שנרכשו לאורך עשרות שנים – הרבה לפני שמישהו התחיל לחשוב על פיתוח מערכת ליירוט טילים ורקטות.
מה צריכות להיות הטכנולוגיות של רפאל אשר יגנו על מדינת ישראל בעוד 10 או 20 שנה? חברת רפאל הינה מחברות ההייטק הגדולות והמתקדמות בישראל. בשנת 2020 הסתכמו מכירותיה בכ-2.75 מיליארד דולר, וכיום היא מעסיקה כ-8,000 עובדים, מאות סטודנטים ואלפי קבלני משנה מקומיים ופעילותה משתרעת על-פני תחומים טכנולוגיים רבים מאוד.
איזה טכנולוגיות יש לרפאל? איזה טכנולוגיות חסרות לה ואיזה טכנולוגיות היא צריכה לרכוש או לפתח? עם מי לשתף פעולה? אלה השאלות שעליהן צריכה ד"ר אירית אידן (בתמונה למטה) – סמנכ"לית בכירה למחקר ולפיתוח בחברת רפאל – לספק תשובות. אידן הצטרפה לרפאל לפני כמעט 25 שנה ומילאה שורה של תפקידים בכירים בתחומי הפרויקטים, המחקר והפיתוח, בהם כמנהלת המחקר והפיתוח של חטיבת מערכות חימוש ברפאל.
הקשר בין אסטרו-פיסיקה ומו"פ בטחוני
הקריירה המקצועית שלה היא יוצאת דופן. אירית אידן למדה אלקטרוניקה בבי"ס אורט מוצקין, ובמהלך השירות הצבאי הייתה טכנאית הטילים הראשונה של חיל הים. לאחר מכן השירות היא למדה פיסיקה בטכניון, והשלימה לימודי תואר שני ושלישי באסטרו-פיסיקה, שבמהלכם היא חקרה את מבנה הכוכבים בניסיון להבין מדוע כוכבים מתפוצצים.
בשנת 2016 היא מונתה לתפקיד סמנכ"לית בכירה למו"פ שבמסגרתו היא אחראית על תוכניות המחקר והפיתוח של רפאל ועל הקשר עם האקדמיה ועם משרד הביטחון. בראיון ל-Techtime ולפורום מנהלי המו"פ בלשכת המהנדסים, היא סיפרה על הדילמות הכרוכות בניהול מו"פ ועל אסטרטגיית המו"פ של רפאל.
כיצד עוברים ממדע להנדסה?
"חברת רפאל אינה רק ארגון הנדסי, אלא גם גוף מחקרי המעסיק מדענים בתחומים כמו פיסיקה וכימיה. באסטרו-פיסיקה צריך להבין בו-זמנית גם תהליכים גרעיניים הנמשכים חלקיקי שניות, וגם את מחזור החיים של כוכב הנמשכים מיליארדי שנים. זהו הסוג של ראייה רחבה הנדרשת כדי לגבש את אסטרטגיית המו"פ של ארגון טכנולוגי כמו רפאל".
במה שונה ניהול מו"פ אזרחי מניהול מו"פ בטחוני?
"במו"פ הביטחוני ישנם פרוייקטים בעלי אורך נשימה ארוך מאוד המגיעים לבגרות מבצעית לאט מאוד. לאחרונה השלמתי את תהליך הגדרת אסטרטגיית המו"פ של רפאל ל-20 השנים הבאות. אנחנו רואים ששיעור ההצלחה של תחזיות טכנולוגיות בשוק הביטחוני גבוה בהרבה מאשר תחזיות בשוק האזרחי. ככל הנראה הסיבה לכך נעוצה בעובדה שפרוייקטים ביטחוניים הם ארוכי טווח ונדרש יותר זמן רב כדי לבסס את הטכנולוגיה ולהשתמש בה".
"השוק האזרחי מוביל את המהפיכה הטכנולוגית"
"עד מלחמת העולם השנייה המו"פ האזרחי שלט בהתפתחות הטכנולוגית. הסקיצות הראשונות של הטנק המודרני בוצעו לפני המלחמה עבור משלחת אל הקוטב. אחרי מלחמת העולם השנייה הוקמו ארגונים ממשלתיים גדולים מאוד, כמו DARPA בארה"ב, לביצוע מחקר ופיתוח בטחוני. אחרי שנת 2000 התחולל שינוי נוסף וכיום השוק האזרחי מוביל את המהפיכה הטכנולוגית הרביעית: דיגיטציה,שבבים, בינה מלאכותית, מערכות אוטונומיות ועוד. בין 20 החברות המשקיעות כיום את תקציבי המו"פ הגדולים בעולם – אין אף חברה ביטחונית".
מהי המשמעות של זה מבחינתך?
"האתגר שלי הוא להסתכל החוצה ולראות מה מתפתח בחוץ, ומה אני יכולה להכניס פנימה ולקדם אותו בתוך רפאל. צריך גם להבין כיצד לשתף פעולה עם האקדמיה ועם חברות סטרט-אפ. מה מביאים לארגון ומה מוציאים ממנו. למשל הדוגמה של קוד פתוח: אתה צריך לדעת להשתמש בקוד הפתוח, אבל אתה צריך גם לשתף ידע בחזרה. רפאל מעורבת עמוקות בקוד פתוח. פיתחנו סביבות עבודה ייחודיות המאפשרות לנו להשתמש במערכות קוד פתוח ולהחזיר קוד לקהילה. בעולם העיבוד הנוירוני והבינה המלאכותית יש הרבה מאוד פעילות בסביבת קוד פתוח והמהנדסים של רפאל הם חלק מאותו עולם".
מהו תפקידו של מנהל המו"פ בארגון הנדסי גדול כמו רפאל?
"התפקיד המרכזי הוא להתוות את הדרך. המטרה שלי היא שבעוד 10-15 שנים רפאל תהיה חזקה טכנולוגית כמו שהיא כיום. מפת הדרכים שלנו כוללת טכנולוגיות מתקדמות כמו מחשוב, תקשורת, מחשוב והצפנה קוונטיים, מערכות אוטונומיות, בינה מלאכותית, ייצור מיידי (Rapid Manufacturing) ועוד. אין הרבה ארגונים החושבים כל-כך רחוק".
חברת טאואר סמיקונדקטור (Tower) ממגדל העמק דיווחה היום שמכירותיה ברבעון הראשון של 2021 צמחו ב-16% בהשוואה לרבעון הראשון 2020 והסתכמו בכ-347 מיליון דולר. מתוך זה החברה מסרה שהייתה צמיחה של 21% במכירות האורגניות, שהן המכירות לכל לקוחות החברה ללא המכירות לחברת נובוטון יפן (לשעבר פנסוניק סמיקונדקטור) ולחברת מקסים במפעל החברה שבסן אנטוניו. בשני המקרים יש לטאואר הסכמי ייצור ארוכי טווח בעקבות רכישת חלק מקווי הייצור שלהן.
תחזית המכירות של טאואר לרבעון השני 2021, היא של 360 מיליון דולר – היקף המכירות הגבוה ביותר אי-פעם בתולדות החברה. הדבר מייצר עומס בקווי הייצור של החברה. בחודש פברואר 2021 היא הודיעה על תוכנית להרחבת כושר הייצור בקווים האלה, וכעת היא מדווחת שהיא השלימה את ההזמנה של מכונות וציוד בהיקף של 150 מיליון דולר עבור מימוש תוכנית ההתרחבות. הגידול בהיקף הייצור יתחיל להיות מורגש החל מהמחצית השנייה של 2021, והמהלך כולו יסתיים עד הרבעון הראשון של שנת 2022.
מנועי הצמיחה המרכזיים של החברה הם המעבר לדור החמישי, שבו מרכיב הסיליקון גדול יותר בכל האבזרים וציוד התקשורת בהשוואה לדור הרביעי. הדור החמישי מורגש במיוחד בטכנולוגיות ייצור שבבי סיליקון גרמניום, המאפשרים מהירות העברת נתונים גדולה מאוד. המנוע הגדול השני הוא תהליך החישמול של כלי-רכב בכל העולם, אשר מייצר דרישה מוגברת לרכיבי ניהול ובקרת הספק ורכיבים המיועדים לעבוד בהספקים גבוהים. בנוסף, אלוונגר סיפר על התאוששות חזקה בתחום חיישני התמונה מבוססי CMOS, בעיקר מהשוק התעשייתי ומהשוק הרפואי.
קודם מקבלים הזמנות – ואז רוכשים ציוד ייצור
לדבריו, החברה מאמינה שכל המכונות שהיא רכשה ייכנסו לעבודה שוטפת, מכיוון שמתודולוגיית העבודה של טאואר היא להשקיע בציוד ייצור חדש רק לאחר שמתקבלות התחייבויות של לקוחות לרכוש שירותי ייצור עבור הציוד החדש. למרות כל אלה, לאחר פרסום הדו"ח הרבעוני ירדה מניית החברה בנסד"ק ירדה בכמעט 8.5% והיא נסחרת כעת לפי שווי שוק של כ-2.7 מיליארד דולר.
חברת טאואר מספקת שירותי ייצור שבבים בטכנולוגיות עצמיות. כיום החברה מעסיקה כ-5,500 עובדים ומנהלת 7 מתקני ייצור בעולם: ארבעה מהם בבעלותה המלאה (2 בישראל ו-2 בארה"ב) ועוד שלושה מפעלים ביפן במסגרת חברת TPSCo הנמצאת בבעלות משותפת של טאואר (51%) ושל Nuvoton הטאיוואנית. בשנת 2020 הסתכמו מכירותיה בכ-1.27 מיליארד דולר.
מנכ"ל ונשיא תאגיד התקשורת היפני NTT, הודיע היום על הקמת מעבדת חדשנות בישראל בשם NTT Innovation Laboratory Israel. היא תשמשמוקד עסקי בישראל לכל חברות הבת של NTT. תאגיד NTT מספק פתרונות IT לעסקים ומונה 982 חברות בת. הוא מעסיק יותר מ-300 אלף עובדים בעולם ומכירותיו גבוהות מ-100 מיליארד דולר בשנה. מעבדת החדשנות תיפתח בחודשים הקרובים. היא תשתף פעולה עם חברות ישראליות בפיתוח טכנולוגיות התומכים ב-NTT ובלקוחותיה, ותפעל לשילוב טכנולוגיות ישראליות בשירותים ובמוצרים של NTT.
עד היום התמקדה פעילות NTT בהשקעה בחברות ישראליות, בהן: כמו Riskified ,SundaySky ,Otonomo ,Vdoo Connected Trust, WSC Sports, Wiliot. בעקבות ביקור המנכ"ל ג'ון סוואדה בישראל בפברואר 2020, הוחלט על הרחבת הפעילות ובמרץ הודיעה NTT Finance על הקמת קרן NTT Finance Israel L.P בהיקף של של 15 מיליון דולר (בשיתוף עם OurCrowd). מעבדת החדשנות הישראלית תנוהל על-ידי נועה אשר. היא תתמקד בהגנת סייבר, בריאות דיגיטלית ורובוטיקה.
סוואדה: "אני מאמין שטכנולוגיות ישראליות יתמכו בנו ובלקוחותינו ויסייעו לנו להתמודד עם אתגרי השעה". נועה אשר: "חברות ישראליות שיצרו שתופי פעולה עם היחידות העסקיות השונות ב-NTT ועם חברות הבת יוכלו לפעול דרכן לא רק ביפן אלא גם ב-88 השווקים האחרים בהם אנחנו פועלים. ההכרזה על הקמת הפעילות בישראל מאותתת ליתר החברות היפניות על החשיבות בהידוק היחסים עם החדשנות הישראלית".
רוב העומסים האלקטרו-מכניים או מוליכים למחצה דורשים המרת מתח DC-DC אמינה וייצוב הדוק כדי לפעול כהלכה. ממירי DC-DC המבצעים את הפעולה הזו נקראים מייצבי נקודת עומס (point-of-load regulators – PoL) ומספקים טווח פעולה יציב מוגדר מראש. רשת אספקת המתח לממירים האלה (power delivery network -PDN) היא בעלת מורכבות מגוונת התלויה במספר ובסוג העומסים, בארכיטקטורת המערכת הכוללת, בהספק העומסים, וברמות המתח ודרישות הוויסות והבידוד.
מעצבי מערכות חשמל רבים מחשיבים ממירי DC-DC מווסתים כחיוניים לתכנון המערכות הכללי שלהם. יחד עם זאת, ויסות ברמת ה-PDN אינו הכרחי תמיד כדי לספק את המתח המתאים למייצבי נקודת העומס. במקרים רבים כדאי לשקול שימוש בממירי DC-DC בעלי יחס קבוע, המעניקים יתרונות משמעותיים לביצועי ה-PDN.
כיצד לייעל את רשת אספקת החשמל
ביצועי PDN נמדדים בדרך-כלל במונחים של הפסדי הספק, תופעות מעבר, גודל פיזי, משקל ועלות. במידה והעומסים במערכת הם בטווח של קילוואטים, רשת PDN בעלת מתח גבוה מפחיתה את הזרם במערכת (P= V•I), ומאפשרת להקטין את הגודל, המשקל והעלות (כבלים, פסי צבירה, מקצועות חשמליות מנחושת בלוח האם), לפי המשוואה: PLOSS = I2R). מכאן שלהבאת המתח הגבוה ככל האפשר אל נקודת העומס שבה הוא מומר למתח נמוך יותר יש יתרון גדול.
עם זאת, הדבר דורש ממיר DC-DC יעיל ובעל צפיפות הספק גבוהה. אם דרושה המרה במדרגת מתח גבוהה מאוד, כמו למשל המרת מתח של 800V-400V למתח של 48V, הממירים היעילים ביותר יהיו ממירים בעלי יחס קבוע שאינם מוגבלים על-ידי דרישות ויסות מחמירות. הם מציעים צפיפות הספק טובה יותר וניהול תרמי קל בזכות פיזור הספק נמוך יותר.
ממיר בעל יחס המרה קבוע
ממיר בעל יחס המרה קבוע פועל כמו שנאי, אך במקום לבצע המרת AC-AC, הוא מבצע המרת DC-DC, כאשר היחס בין מתח הכניסה ומתח המוצא הוא קבוע. היחס הזה נקרא גורם K, ובדרך-כלל הוא נע בין K = 1 ועד ל-K = 1/72, בהתאם לארכיטקטורת ה-PDN ודרישות מייצב ה-PoL.
מתח PDN אופייני נע בין מתח נמוך (LV) למתח גבוה (HV) למתח גבוה במיוחד (UHV), כאשר ממירים ביחס קבוע יכולים להיות מבודדים או לא מבודדים, ולספק זרימת חשמל דו-כיוונית עם המרת מתח הפוכה. לדוגמא, ניתן להפעיל ממיר K = 1/16 בעל יחס קבוע ויכולת דו-כיוונית גם כממיר מאיץ עם K בגובה 16/1.
רשתות PDN עוברות שינויים רבים עקב דרישה גואה להספק בקצות הרשת וביישומים רבים. ככל שמתווספות תכונות חדשות ורמות הביצועים מתקדמות, נעשה שימוש במתח גבוה יותר ב-PDN, למשל 48V בכלי-רכב חשמליים והיברידיים. מתח של 48V עומד בתקן הבטיחות SELV (משוואות ההספק הפשוטות P = V•I ו-PLOSS = I2R, מסבירות מדוע PDN במתח גבוה יעילה יותר).
כלומר, עבור רמת הספק נתונה, הזרם נמוך פי ארבעה ב-48V מאשר במערכת 12V ויש לו הפסדים נמוכים פי 16. במצב כזה הכבלים והמחברים יכולים להיות קטנים יותר, קלי משקל וזולים יותר. סוללת 48V בכלי-רכב היברידי היא בעלת הספק גדול פי ארבעה מסוללת 12V.
כניסת הבינה המלאכותית אל מרכזי הנתונים הגדילה את צריכת ההספק של מסדי המחשבים ליותר מ-20kW, דבר שהפך את השימוש ב-PDN 12V למגושם ולא יעיל. השימוש ב-PDN 48V מאפשר להשיג את אותם היתרונות שיש בכלי הרכב ההיברידיים. בשני המקרים האלו, ההעדפה היא לשמור על עומסי 12V מהדור הקודם ולהשתמש בווסתים מוכנים מהמדף כדי לצמצם את מספר השינויים שיש לבצע.
מימין: פתרון Vicor NBM2317 מאפשר המרה דו-כיוונית יעילה 48V-12V במסדי שרתים. משמאל: ארכיטקטורת 48V מבוזרת ברכב חשמלי. ממירים קטנים וחסכוניים ממוקמים בסמוך לעומסי ה-12V.
פתרון בעיות באמצעות ממירי יחס קבוע לא-מבודדים
מכיוון ש-48V הוא תואם SELV, בחירה ממיר יחס קבוע לא-מבודד היא בחירה מושלמת עבור דרגת ההמרה שבין 48V ל-12V. ממיר יחס קבוע שאינו מבודד ואינו מווסת הוא ממיר בעל הספק גבוה יותר בכל ערוץ, דורש פחות פיזור הספק נמוך יותר ובעל צפיפות הספק גבוהה יותר בעלות נמוכה. צפיפות ההספק הגבוהה מאפשרת ליישם ארכיטקטורות מבוזרות חדשות בכלי-רכב היברידיים שבהם ניתן למקם ממירים בעלי יחס קבוע שאינם מבודדים ליד העומסים, המספקים פיזור הרבה נקודות עומס PDN 48V קטנות ויעילות. בשרתים ניתן למקם לוח האם ממיר קטן ולא-מבודד בעוצמה של 48V-12V.
כרטיסי האצת AI חדשים, כגון SXM של NVidia וכרטיסי ה-OAM של חברי ה-Open Compute Project – OCP, מתוכננים עם קלט של 48V בשל רמת הספק 500W-750W במעבדי AI. כדי שהכרטיסים האלה ישמשו חברות מחשוב בענן ושרתים שעדיין עושים שימוש בלוח אחורי PDN 12V במסדי השרתים, נדרשת המרה של 12V ל-48V. הוספת ממיר דו-כיווני K = 1/4 בעל יחס קבוע שאינו מבודד כממיר מאיץ של 12V ל-V48 ביחס של K = 4/1, מאפשרת להתקין מאיצי AI חדשים במסדים ישנים.
כיצד לטפל ביישומי מתח גבוה תובעניים הדורשים בידוד
רכב חשמלי: ביישומי רכב חשמלי, מתח הסוללה חייב להיות גבוה בהרבה מ-48V המשמש כיום במכוניות היברידיות, כאשר סוללת 400V היא בחירה נפוצה. לאחר מכן ה-400V מומר ל-48V עבור הפצה לעומסים השונים ברכב. כדי לתמוך בטעינה מהירה, סוללת 400V נטענת מתחנת טעינה עם יציאת 800V DC מווסתת באמצעות ממיר של 800V ל-400V.
בשני המקרים (המרות 400V/48V ו-800V/400V) ובשל דרישות ההספק הגבוהות, מערך מקביל של ממירי יחס קבוע בעלי גורם K של 1/8 (400/48) ו-1/2 (800/400) נותנים פתרון ביעילות גבוהה מ-98%. הייצוב מתבצע לפני או אחרי דרגת ההמרה. התוצאה: פתרון בעל הספק גבוה מאוד המפשט את הניהול התרמי.
מערכות עתירות עיבוד (HPC): מערכות מחשוב בעלות ביצועים גבוהים של Exascale (HPC) משתמשות ב-380VDC כ-PDN הראשי מכיוון שרמות הספק של המסד בדרך-כלל גבוהות מ-100kW. ביישומים אלה ממירים מבודדים בעלי יחסים קבועים של 1/8 ו-1/16 משולבים בשרתים או בכרטיסי הביניים כדי לספק מתח של 48V או 12V ללוחות האם. לאחר מכן הוויסות מסופק על ידי מערך מסגרת ממיר רב-שלבי או ארכיטקטורות מתקדמות בעלות יעילות גבוהה יותר של 48V ל-PoL. הצפיפות והיעילות של ממיר ביחס קבוע ממלאות שוב תפקיד קריטי המאפשר לסוג זה של ארכיטקטורת PDN לספק ביצועים גבוהים.
רחפנים קשורים (Tethered Drones): יישום נוסף במתח גבוה הדורש בידוד הוא רחפן קשור. כבלים חשמליים עבור רחפנים קשורים יכולים להיות להגיע לאורך של יותר מ-400 מטר. השימוש במתח גבוה כגון 800V מפחית דרמטית את הגודל, המשקל והעלות של כבלי החשמל האלה. ממיר מובנה בעל יחס קבוע, בדרך כלל K = 1/16, להמרה ל-48V, מספק פתרון יעיל ביותר עבור המטעדים הייעודיים שבתוך הרחפן.
תקשורת הדור החמישי (5G): העולם מצויד כעת במגדלי רדיו ואנטנות ברשת 4G שיש לשדרג למערכות 5G חדשות הצורכות הספק בשיעור של פי חמישה יותר מאשר ציוד 4G. ה-PDN של 4G עובדת ב-48V ומסופקת באמצעות כבל ממערכת חשמל קרקעית. מעבר לרמת ההספק של 5G דורשת שימוש בכבלי חשמל בעלי קוטר גדול מאוד ומשקל כבד, לכן חברות התקשורת בוחנות כעת את השימוש ב-PDN 380VDC. עם ממיר בעל יחס K 1/8 במצב דחיפה, מערכת חשמלית מבוססת הארקה בעוצמה של 48V מסוגלת לספק 380V (K: 8/1) לראש המגדל. באמצעות ממיר מווסת 380V-48V בראש המגדל, הן מערכות 5G והן 4G מקבלות אספקת מוסדרת בעוצמה של 48V ומשיגות אספקת חשמל בעלות נמוכה יותר באמצעות כבל חשמל קטן המעביר 380V.
ממירים ביחס קבוע מספקים גמישות בתכנון PDN
דרישות להספק בעל ביצועים גבוהים עולות מדי יום. מערכות מתקדמות בתחום המחשוב הארגוני ומחשוב בעל ביצועים גבוהים, תשתיות תקשורת ורשת, רכבים אוטונומיים ויישומי תחבורה רבים הם רק חלק מהענפים שנמצאים בצמיחה גבוהה ומשוועים לעוד חשמל. לשווקים אלו יש מכנה משותף: לכל אחד מהם יש דרישות הספק אדירות והם ירוויחו מהפיתרון של ממיר DC-DC קטן וצפוף, שיכול לחסוך להם מקום ומשקל. מהנדסי מערכות חשמל חייבים להתייחס לממירים בעלי יחס קבוע כפתרון חשוב וגמיש שמאפשר ל-PDN בעלות ביצועים גבוהים להשיג יתרון תחרותי בעזרת ביצועי המערכת הכוללים.
אודות: חברת Vicor הינה חברת טכנולוגיה עולמית מובילה למודולים חשמליים, שמתמקדת באספקת פתרונות מודולריים מתקדמים בעלי ביצועים גבוהים עבור מעצבי מערכות חשמל כדי לסייע להם באתגרי תכנון החשמל הקשים ביותר שלהם. אנו מקדמים באופן רציף את יכולות הצפיפות, היעילות ואספקת החשמל של המודולים החשמליים שלנו על ידי הישארות בחזית אדריכלות ההפצה, טופולוגיות ההמרה וטכנולוגיות האריזה. אנו מאפשרים יתרון תחרותי ללקוחותינו ביישומי תשתיות, תעשייה ורכב על מנת לקדם במהירות את עיצובי מערכות החשמל הייחודיות שלהם. אתר החברה: www.vicorpower.com
חברת סיוה (CEVA) מהרצליה רוכשת את חברת Intrinsix Corp ממסצ'וסטס, ארה"ב, תמורת 33 מיליון דולר במזומן. אינטרינסיקס מתמחה בתכנון שבבים לשוק החלל והתעופה ולשוק הביטחוני. העסקה צפויה להיסגר כבר בשבועות הקרובים. חברת Intrinsix הוקמה לפני 35 שנה, ומספקת שירותי תכנון רכיבי ASIC מורכבים בטכנולוגיות RF, mixed signal, דיגיטל, מעבדי אבטחת מידע ומעבדים המבוססים על ארכיטקטורת המחשוב הפתוחה RISC-V. היא מספקת תכנונים של מערכי שבבים עבור שווקים קריטיים כמו תעופה וחלל, השוק הביטחוני, השוק הרפואי ותעשיית הרכב.
העיסקה מבטאת שינוי מעניין במודל העסקי של סיוה – מחברת קניין רוחני טהורה המספקת מודולים (IP) למתכנני שבבים וליצרני שבבים – היא הופכת בעקבות העיסקה גם לחברה המספקת שירותי תכנון מלאים – עם קשרים עמוקים בתעשיית הביטחון האמריקאית. עד היום תכננה Intrinsix יותר מ-1,500 שבבים. בין לקוחותיה: אינטל, IBM, Leidos, ולוקהיד מרטין. החברה גם מעורבת בפיתוח מערכי שבבים ומעבדים מאובטחים לפרויקטים של הסוכנות האמריקאית למחקרי ביטחון מתקדמים (DARPA). בין השאר היא משתתפת בפרוייקט DARPA CHIPS המתמקד בפיתוח מתודולוגיות תכנון שבבים יעילות ומאובטחות. היא תספק לפרוייקט ערכת שבבים מבוססת ארכיטקטורת המחשוב הפתוחה RISC-V, עבור שבבים ביטחוניים ויישומי IoT ותקשורת.
קירבה מבטיחה אל DARPA ואל אינטל
מנכ"ל סיוה, גדעון ורטהייזר, אמר: שרכישת Intrinsix תספק לסיוה מקורות צמיחה חדשים ותגדיל את שוקי היעד שלה. "נוכל להציע ללקוחותינו סל מוצרים רחב ומלא שיכלול יכולות RF, mixed signal, אבטחת מידע ועוד. ניסיונה של Intrinsix בפיתוח מעבדי אבטחת מידע ומערכי שבבים ללקוחותיה ולפרויקטים של DARPA צפוי להרחיב את נוכחותנו בשוק זה ולהגדיל את הכנסותינו". ורטהייזר הסביר בשיחת הוועידה עם אנליסטים, שהרכישה מוסיפה נדבכים נוספים לקניין הרוחני של סיוה, בעיקר מעבדים מאובטחים ליישומי IoT וממשקים המקילים על שילוב מודולי קניין רוחני בתוך תכנוני שבבים.
ורטהייזר: "שוק התעופה והביטחון הוא עתיר במעבדי DSP הדרושים לביצוע עיבוד ביישומים כמו מכ"ם ו-GPS, ואנחנו מחפשים זמן רב דרכים להיכנס אליו. המטרה היא לשלב את ה-DSP שלנו בתכנונים שאינטרינסיקס מבצעת עבור לקוחותיה בשוק הזה". לדבריו, העיסקה גם מביאה לסיוה טכנולוגיות Hybrid SoC, כלומר המתודולוגיה והממשקים המאפשרים לייצר רכיב הכולל מספר שבבים ייעודיים נפרדים (chiplets) בתוך מארז יחיד. "לאינטרינסיקס יש שיתוף פעולה אסטרטגי עם אינטל בתחום הזה, שהוא אחד מהמרכיבים הבסיסיים באסטרטגיית שירותי הייצור (Foundry Strategy) של אינטל".
מנכ"ל Intrinsix, ג'ים גובס, אמר שיצרניות רבות עוברות לפיתוח עצמי של שבבים באמצעות טכנולוגיות קניין רוחני. "אנחנו שמחים לאחד את פתרונות הפיתוח שלנו עם טכנולוגיות הקישוריות האלחוטית והחישה החכמה של סיוה". מכירות Intrinsix בשנה האחרונה הסתכמו בכ-20 מיליון דולר. מכירות סיוה ברבעון הראשון של 2021 צמחו בכ-8% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד והסתכמו בכ-25.4 מיליון דולר. העיסקה מחזקת את סיוה בשלושה תחומים צומחים: שוק השבבים לתעשיות החלל והביטחון המוערך בכ-6 מיליארד דולר בשנה, שילוב טכנולוגיות הקישוריות והחישה של סיוה עם יכולות התכנון של Intrinsix ליצירת פתרון כולל, והוספת טכנולוגיות עיבוד מאובטחות לסל המוצרים הקיים של סיוה.
תחזית צמיחה של 16% בשנת 2021
רכישת Intrinsix תמומן מקופת המזומנים של סיוה, הכוללת היום כ-174 מיליון דולר. היא צפויה לתרום 10-11 מיליון דולר להכנסות סיוה במחצית השנייה של 2021. בעקבות העיסקה, סיוה צופה לסיים את שנת 2021 עם מכירות בהיקף של 116-117 מיליון דולר (בכפוף למועד סגירת העסקה) בהשוואה לתחזית הקודמת של כ-106 מיליון דולר. התחזית החדשה משקפת צמיחה של כ-16% בהשוואה לשנת 2020. למרות זאת בשוק לא התרשמו מהעיסקה ומניית סיוה בנסד"ק ירדה בכ-18.7%. כעת החברה נסחרת לפי שווי שוק של 967.2 מיליון דולר.
חברת יבמ (IBM) הכריזה על פיתוח השבב הראשון בעולם המבוסס על טכנולוגיית Nanosheets בגודל 2 ננומטר. להערכת החברה, שבבים אשר ייוצרו בטכנולוגיה החדשה יוכלו לספק ביצועים גבוהים ב-45% או להפחית את צריכת האנרגיה ב-75% בהשוואה לשבבים המיוצרים בגיאומטריה של 7 ננומטר, הנחשבים כיום למתקדמים בתעשייה. "הטכנולוגיה החדשה חיונית לכל תעשיית המידע", אמר מנהל מעבדות המחקר של יבמ (IBM Research) דריו גיל.
הטכנולוגיה פותחה במעבדת המחקר של יבמ באולבני, ניו יורק, שם ממוקמת מחלקת הננו-טק של החברה. טכנולוגיית Nanosheets שאיפשרה את ייצור השבב החדש, פותחה במסגרת שיתוף פעולה בין יבמ, גלובלפאונדריז וחברת סמסונג, ושימשה כבסיס לפיתוח טכנולוגיית ייצור בגיאומטריה של 5 ננומטר שהשותפות הכריזו עליה בחודש יוני 2017. בארבע השנים שחלפו מאז ההכרזה הזאת, שיפרה יבמ את הטכנולוגיה והביאה אותה לרמה של 2 ננומטר.
חברת יבמ דיווחה שטרנזיסטורי Nanosheets (בתמונה למטה) הם להערכתה בעלי ביצועים טובים יותר מאשר טרנזיסטורי FinFET, המשמשים כיום כטכנולוגיה המרכזית לייצור שבבים בתהליכים מתקדמים כמו 14,10 ו-7 ננומטר. השבב החדש מאפשר לייצר פיסות סיליקון "בגודל ציפורן", הכוללות עד 50 מיליארד טרנזיסטורים. בהנחה שהשטח של ציפורן האצבע נחשב לכ-150 מילימטר מרובע, פירוש הדבר שהטכנולוגיה מאפשרת להגיע לרמת צפיפות של עד 333 מיליון טרנזיסטורים במילימטר מרובע.
ההכרזה דוחה במספר שנים את ההכרזה על "מותו של חוק מור", אשר העריך שמספר הטרנזיסטורים בשבב יוכפל בכל 18 חודשים. הדבר מאפשר להוסיף פונקציות חדשות לשבבים, דוגמת יכולות בינה מלאכותית, דרכים חדשות להצפנת ואבטחת חומרה ועוד. יחד עם זאת, ראוי לציין שככל שקטן גודל הצומת בטרנזיסטורים, עולה המחיר של הקמת מתקן ייצור וקטן מספר החברות המסוגלות לאמץ את הטכנולוגיה. כך למשל, כיום רק סמסונג ו-TSMC מצליחות לייצר שבבים בטכנולוגיות של 7 ננומטר או מתחתיה.
חברת EVR Motors מפתח תקווה חשפה מנוע חשמלי בעל טופולוגיה חדשה המאפשרת לשפר את הביצועים ולהפחית את המשקל בהשוואה למנועים החשמליים המקובלים היום בתעשייה. המנוע מבוסס על שיפור שבוצע במבנה של מנועי שטף מגנטי היקפי (radial flux) המוכרים לתעשייה עשרות שנים. במנועים האלה המרכיב הנייח (Stator) מורכב מסדרה של אלקטרו-מגנטים המייצרים שדות מגנטיים הנעים בתנועה היקפית מסביב למנוע. השטף המגנטי שלהם ניצב לציר המסתובב (Rotor) ומפעיל כוחות משיכה ודחייה על מגנטים קבועים המצויים על-גבי הרוטור, ועל-ידי כך גורם למנוע להסתובב.
החברה פיתחה מבנה חדש של המנועים הוותיקים האלה, המבוסס על שימוש בסלילים אלקטרו-מגנטיים הבנויים במבנה טרפזי אשר משפר את פיזור השטף המגנטי ומקטין את הפסדי האנרגיה במנוע. החברה ביצעה שיפורים נוספים, דוגמת שימוש במגנטים מחומרים מיוחדים (Soft Magnetic Composites), שיפורים מבניים המפשטים את תהליך הייצור, דוגמת שימוש בסלילים מוכנים מראש המותקנים רק בשלבי ההרכבה הסופיים, ועוד.
מגוון דגמים בהתאם לצורכי שוק הרכב
החידושים האלה מוגנים באמצעות פטנטים הרשומים בארה"ב, באירופה, בסין בוישראל. היום (ה') החברה הכריזה על השלמת הפיתוח והבדיקות של אבטיפוס של המנוע החדש, ועל היערכות למכירות מסחריות מאוחר יותר השנה (2021). המנוע שנבדק שוקל 9 ק"ג בלבד, מגיע להספק מירבי של עד 17kW ומספק מומנט פיתול (Torque) של עד 40Nm (ניוטון למטר).
החברה הודיעה שהטכנולוגיה שפיתחה מאפשרת לה להתאים את גודל וביצועי המנוע בהתאם לדרישות הלקוח, ולייצר מבחר דגמים העובדים בטווח המתחים 48V-800V. שוקי היעד המרכזיים של המנוע החדש הם בעיקר כלי-רכב חשמליים והיברידיים, דוגמת קטנועים וכלי-רכב תלת גלגליים (48V-96V), מנועים חשמליים למכוניות היברידיות (48V) ומנועים חשמליים למכוניות משפחתיות וכלי-רכב מסחריים הפועלים בטווח המתחים 400V-800V.
מעבדת הבדיקות של EVR Motors בפתח תקווה
חברת EVR Motors הוקמה על-ידי הנשיא ומנהל התפעול אלי רוזינסקי, הטכנולוג הראשי ויקטור כסלו וסמנכ"ל המו"פ רוסלאן שבינסקי. יו"ר החברה הוא אופיר שוהם, לשעבר ראש מפא"ת במשרד הביטחון וכיום מנהל את השקעות ההייטק של מריוס נכט (אשר השקיע בחברה), והמנכ"ל הוא עופר דורון, לשעבר מנהל חטיבת מערכות חלל בתעשייה האווירית. עד היום החברה גייסה 5.5 מיליון דולר וכיום היא מעסיקה כ-20 עובדים בפיתוח, בדיקות וייצור מנועים.
לדברי המנכ"ל עפר דורון, הטרנספורמציה של תעשיית הרכב יצרה לחץ חזק על היצרנים להביא את המנועים החשמליים לביצועים ולעלויות של מנועי בעירה פנימית. "כדי להתמודד עם האתגר, שינינו מהיסוד את המבנה הבסיסי של המנוע שבמשך עשרות השנים האחרונות לא חל בו שינוי משמעותי, תוך-כדי שימור היתרונות המסורתיים של מנועישטף רדיאלי (radial flux)".
אנו עושים שימוש בקבצי עוגיות לצרכים שיווקיים ושיפור חוויית השימוש באתר. איסוף המידע באתר נעשה באופן אנונימי, למעט בטפסי יצירת קשר והרשמה לניוזלטר בהם אתם מתבקשים למלא פרטים אישיים. אנו עושים שימוש במגוון תוכנות לאיסוף וניתוח אנליטי של הנתונים באופן אנונימי לרבות: גוגל אנליטיקס, פייסבוק פיקסל ועוד.
What personal data we collect and why we collect it
We collect anonymous data on visitors in this website for business purposes such as enhancing user experience, digital marketing and search engine optimization.
We collect personal data such as email address and names on various forms – all forms present in this website include consent checkboxes and clear reason for collecting the data: general inquiries on our products, newsletter subscription, professional inquiries job applications. All forms are designed in accordance with GDPR requirements.
Comments
When visitors leave comments on the site we collect the data shown in the comments form, and also the visitor’s IP address and browser user agent string to help spam detection.
An anonymized string created from your email address (also called a hash) may be provided to the Gravatar service to see if you are using it. The Gravatar service privacy policy is available here: https://automattic.com/privacy/. After approval of your comment, your profile picture is visible to the public in the context of your comment.
Media
If you upload images to the website, you should avoid uploading images with embedded location data (EXIF GPS) included. Visitors to the website can download and extract any location data from images on the website.
Contact forms and newsletter
We use Gravity Forms as our platform of choice for all forms present in this website. Forms present in this website have been modified to fit GDPR requirements.
Unless specifically specified and approved by visitor, we do not use the collected data for marketing purposes.
We use Mailchimp to collect email addresses and send periodical marketing materials to our customers.
Handling and management of all email addresses and mailing operations is conducted under GDPR terms and guidelines provided by Mailchimp.
All subscribers are able to change their subscriptions preferences or unsubscribe at any given time.
Techtime has accepted the Data Processing Addendum agreement provided by Mailchimp for all its Mailchimp accounts.
All our lead collection forms have been altered in accordance with GDPR requirements and now include unchecked checkboxes in order to accept the explicit consent of the user prior to form submission.
Cookies
If you leave a comment on our site you may opt-in to saving your name, email address and website in cookies. These are for your convenience so that you do not have to fill in your details again when you leave another comment. These cookies will last for one year.
If you have an account and you log in to this site, we will set a temporary cookie to determine if your browser accepts cookies. This cookie contains no personal data and is discarded when you close your browser.
When you log in, we will also set up several cookies to save your login information and your screen display choices. Login cookies last for two days, and screen options cookies last for a year. If you select “Remember Me”, your login will persist for two weeks. If you log out of your account, the login cookies will be removed.
If you edit or publish an article, an additional cookie will be saved in your browser. This cookie includes no personal data and simply indicates the post ID of the article you just edited. It expires after 1 day.
Embedded content from other websites
Articles on this site may include embedded content (e.g. videos, images, articles, etc.). Embedded content from other websites behaves in the exact same way as if the visitor has visited the other website.
These websites may collect data about you, use cookies, embed additional third-party tracking, and monitor your interaction with that embedded content, including tracing your interaction with the embedded content if you have an account and are logged in to that website.
Analytics
We use Google Analytics regularly for monitoring user behavior and traffic sources and utilize the gathered information for enhancing user experience and for business purposes.
The use of Google Analytics in done according to GDPR terms and guidelines provided by Google.
Legal Entity: Techtime.
Primary Contact (a.k.a. “Notification Email Address”): [email protected] – this email is designated for receiving notices under the Google Ads Data Processing Terms.
Who we share your data with
We use various cloud platforms and third party providers for the purpose of operating this website.
We do not share or sell your data for any commercial purpose other than specified above.
We use the following processors for the operating this website and executing related digital marketing campaigns:
WP Engine – Hosting Provider
Cloudflare – Cloud based security and web performance processor.
Google Cloud Platform – data centers provider for WP Engine
Sucuri – Website security provider
Mailchimp – Newsletter service provider
Google Analytics, Adwords, Webmasters
Facebook – We use Facebook for advertising and place tracking code on our website for enhancing digital marketing campaigns (i.e – Facebook Pixel).
Planwize Ltd – Digital Marketing Agency.
How long we retain your data
If you leave a comment, the comment and its metadata are retained indefinitely. This is so we can recognize and approve any follow-up comments automatically instead of holding them in a moderation queue.
For users that register on our website (if any), we also store the personal information they provide in their user profile. All users can see, edit, or delete their personal information at any time (except they cannot change their username). Website administrators can also see and edit that information.
What rights you have over your data
If you have an account on this site, or have left comments, you can request to receive an exported file of the personal data we hold about you, including any data you have provided to us. You can also request that we anonymize or erase any personal data we hold about you. This does not include any data we are obliged to keep for administrative, legal, or security purposes.
Request for Receiving Data Associated with One’s Email Address
Users may request to receive access to all related information submitted to this website for their review.
In accordance with GDPR compliance, user may further request the anonymization of such data.
In order to request access for all data associated with a given email address, users may submit the request here. Users then receive an email with a link to a page with all related information.
The link is valid for 24 hours. Users may submit additional request for the same email address once in every 24 hours.
A request for anonymization should be sent separately: User may select the data he or she wishes the site owner to anonymize so it cannot be linked to his or her email address any longer. An email confirmation will be sent once linked data has been successfully anonymized.
Where we send your data
Visitor comments may be checked through an automated spam detection service. All our processors and third party providers comply with GDPR requirements and apply privacy by design and necessary measure to ensure that personal data is being processed and handled in accordance with requirements. The list of our third party service providers and processors is listed above.
Contact information
For all privacy-specific concerns inquiries, you may contact us at [email protected]
How we protect your data
We use rigorous practices in order to protect our website and data collected, as well as world class cloud and hosting providers.
Communication between visitor and the server is encrypted using SSL.
The site is protected with web application firewall and is undergoing daily security scans, regular software updates by a dedicated team in order to minimize the risk of data breach.
What data breach procedures we have in place
Once a data breach is detected, our providers execute a dedicated standard operational procedure in order to assess the scope and potential damage, provide immediate remedy, patch any potential security holes and notify users who may be affected by the breach.
We may contact affected users with one or more form of communication within 72 hours and provide the needed information as to the scope of the data breach and actions taken.
What third parties we receive data from
We do not receive data from third parties for our marketing campaigns.
What automated decision making and/or profiling we do with user data
We may apply remarketing/retargeting methods while conducting online advertising using Google Facebook and the likes.
The above is conducted by applying various tracking codes into our website in order to track and retarget users based on
By visiting and using this website you are hereby provide your consent for the use of the above means and methods.
הקריירה המקצועית שלה היא יוצאת דופן. אירית אידן למדה אלקטרוניקה בבי"ס אורט מוצקין, ובמהלך השירות הצבאי הייתה טכנאית הטילים הראשונה של חיל הים. לאחר מכן השירות היא למדה פיסיקה בטכניון, והשלימה לימודי תואר שני ושלישי באסטרו-פיסיקה, שבמהלכם היא חקרה את מבנה הכוכבים בניסיון להבין מדוע כוכבים מתפוצצים.
