המודם של סיוה נכנס לטלפון ה-5G של הייסנס

פורסם בתאריך דצמבר 23, 2020דצמבר 23, 2020 ע"י Techtime

חברת הייסנס (Hisense) הסינית הכריזה על סמארטפון הדור החמישי המצוייד בתצוגה יוצאת דופן: במקום צג צבעוני המבוסס על פיקסלים מבוססי לדים, היא הוציאה אותו לשוק עם צג שחור לבן המיוצר בטכנולוגיית E-ink החסכונית מאוד באנרגיה. אבזרי הקריאה קינדל של אמזון מבוססים על הצג הזה, אשר מאפשר להם להחזיק מעמד שבועות רבים ללא טעינת סוללה. הסיבה לכך היא שהצג צורך אנרגיה רק כאשר התצוגה מתחלפת, ולא במהלך הצגתה.

הצג המפתיע שהומצא בשנות ה-70 ועדיין מחפש שוק

הטכנולוגיה פותחה בסוף שנות ה-90 בחברת E-ink שהוקמה על-ידי חוקרים מ-MIT, על בסיס רעיון שגובש לראשונה בזירוקס באמצע שנות השבעים. מסכי E-ink בנויים ממערך של קפסולות שקופות שבתוכן יש שמן שקוף שצפים בו גרגרים לבנים ושחורים. הגרגרים השחורים הם בעלי מטען סטטי שלילי ולכן נמשכים אל מטען חיובי. הגרגרים הלבנים הם בעלי מטען חיובי, ולכן נמשכים אל מטען שלילי. מתחת לקפסולות קיימות אלקטרודות זעירות הנטענות במטען חיובי או שלילי, בהתאם למידע המוצג.

כאשר המטען החשמלי בכל אלקטרודה מהסוג הזה הוא חיובי – היא מושכת אליה את הגרגרים הכהים ודוחה אל פני השטח (הצג) את הגרגרים הבהירים. התוצאה היא הופעת נקודה לבנה על המסך. כאשר המטען מתחלף, הגרגרים הטעונים שבתוך הקפסולה משנים את מיקומם – והנקודה על המסך הופכת לנקודה כהה. יש גם מסכים צבעוניים מהסוג הזה, אולם מסכי שחור-לבן עדיין בשימוש בזכות היעילות האנרגטית ונוחיות הקריאה שלהם: בניגוד לצגים אלקטרוניים, מסכי E-ink אינם פולטים קרינת אור ולכן לא מעייפים את העין – ונשארים ברורים מאוד גם בתאורה סביבתית חזקה – ממש כפי שאור השמש אינו מפריע לקרוא ספר מודפס.

ממשלת סין מתחרה בקואלקום

הטלפון החדש, Hisense A7 5G, הוא טלפון הדור החמישי הראשון בעולם המצוייד בצג מהסוג הזה. הוא מבוסס על מעבד Tiger T7510 של חברת UNISOC הסינית (השם החדש של חברת Spreadtrum Communications). ספרדטרום היא חברת פאבלס שהוקמה כחברה פרטית ונרכשה על-ידי ממשלת סין. השנה היא הצליחה לסיים את פיתוח מעבד הדור החמישי שלה וממצבת את עצמה כמתחרה מרכזית של קואלקום. המעבד החדש יצא בתחילת 2020 וכולל מעבד יישומים המבוסס על ארבעה מעבדי ARM, ומודם המבוסס על ארכיטקטורת CEVA-XC של חברת סיוה (CEVA) מהרצליה, אשר מיוצר בתהליך של 12 ננומטר.

ספרדטרום היא לקוחה ותיקה של סיוה, עוד מהעידן שבו היתה חברת סטארט-אפ קטנה. הייסנס הסינית מתמחה בציוד צרכני ומתמחרת את המכשיר במטרה להשיג מכירות בכמות גדולה. המכשיר החדש כולל מסך רחב מאוד (6.7 אינטש) ויימכר במחיר של כ-305 דולר בלבד. ככל הנראה הוא מיועד בעיקר לשווקים בסין ובאסיה. לאחרונה נכנסה סיוה לשוק המוני חדש נוסף: חברת SODAQ ההולנדית פיתחה אבזר IoT סלולרי למעקב אחר נכסים אשר מתקשר אל הרשת באמצעות ווי-פיי או תקשורת סלולרית ומבוסס על שבב ניהול של Nordic Semiconductor הנורווגית, המצוייד במודם סלולרי (NB-IoT) של סיוה.

"כללי הזהב" של ה-IoT"

מדובר באבזר קטן מאוד וזול מאוד. הוא אפילו כולל משטח סולארי זעיר על המארז אשר מספק את כל צורכי האנרגיה שלו. לכן הוא לא זקוק לסוללה. הפריסה הצפויה של מאות מיליארדי אבזרי IoT הופכת את סוגיית הסוללה למרכזית. לדברי מנכ"ל החברה, יאן וילם סמינק, המכשיר SODAQ TRACK SOLAR יכול לפעול בלא סוללה מכיוון זקוק להספק הפעלה נמוך מאוד ובזכות העובדה שהוא עונה לשלושת כללי הזהב של עולם ה-IoT החסכוני בהספק: "תיכנס בכל הזדמנות למצב שינה, תקצר למינימום את זמני הפעולה האקטיבית, ותבצע את תהליך התקשורת בפרק הזמן הקצר ביותר האפשרי".

טלי רוזמן תנהל את פיתוח מדפסות המתכת של זירוקס

פורסם בתאריך דצמבר 22, 2020דצמבר 22, 2020 ע"י Techtime

טלי רוזמן מונתה לסגנית נשיאו מנהלת מחלקת המדפסות התלת מימדיות של חברת זירוקס (Xerox). במסגרת התפקיד היא קיבלה אחריות על הפיתוח של טכנולוגיית הדפת התלת-מימד באמצעות מתכת נוזלית (liquid metal), פיתוח פתרונות התוכנה מבוססי AI ומכירות וקשרי הלקוחות של קבוצת התלת-מימד. היא מדווחת ישירות למנהל הטכנולוגיה הראשי של Xerox, נארש שאנקר. לפני שהגיעה לזירוקס היא שימשה סגנית נשיא לתפעול של אזור אמריקה בחברת נייס. לפני-כן שימשה כמנהלת אסטרטגיית המוצר של חברת סטרטסיס הישראלית, שהיא אחת מחברות הדפסת התלת-מימד המובילות בעולם.

המשימה העיקרית של רוזמן היא פיתוח קו מוצרי מדפסות המתכת של זירוקס. החברה נכנסה לתחום הזה בפברואר 2019 כאשר רכשה את חברת Vader Systems האמריקאית. החברה פיתחה טכנולוגיית הזרקת טיפות מתכת חשמלית בשם Magnet-o-Jet, המאפשרת לייצר חלקי אלומיניום במתכונת הדומה להזרקת דיו. הטכנולוגיה מבוססת על הזנת חוט מתכת אל ראש ההדפסה.

בתוך ראש ההדפסה החוט מחומם עד להפיכתו לנוזל מתכתי מוצק, אשר שדות אלקטרומגנטיים פולטים ממנו טיפות מתכת זעירות בקצב של עד 1,000 טיפות בשנייה. להערכת חברת זירוקס, הטכנולוגיה הזאת מתאימה לשימוש בשוק שהיקפו נאמד בכ-8 מיליארד דולר. לאחר רכישת חברת ויידר היא הודיעה שהמדפסות הראשונות ייצאו לניסויים אצל לקוחות במהלך 2020.

מסע אל לב הדאטה סנטר [פודקאסט]

פורסם בתאריך דצמבר 22, 2020דצמבר 22, 2020 ע"י Techtime

מנחה: יוחאי שויגר
עורך: רוני ליפשיץ
מנגינת פתיחה: ניר שדה

האורח בתוכנית הוא משה לסמן, מייסד ומנכ"ל חברת גלובל דאטה סנטר (Global Data Center), שמפעילה בלב הארץ מרכז נתונים תת-קרקעי מתקדם שהוקם בהשקעה של יותר מ-100 מיליון ש"ח ומשתרע על פני 4,500 מ"ר.

מרכזי נתונים הללו הם כיום עמודי התווך של האינטרנט. ככל שתהליכי הדיגיטציה וההסתמכות על הענן ילכו ויתרחבו כך גם יגדל מספרם ושטחם של מרכזי הנתונים.

בשיחה, מדבר משה על החשיבות הגוברת של מרכזי נתונים חיצוניים, על האתגרי הקירור והאבטחה של מתקן כזה, ולמה הוא מעריך שבעתיד יהיה מיני דאטה סנטר בכל צומת ובכל בניין.

עקבו אחר כל תוכניותינו ב-Spotify

וגם ב-Apple Podcasts

אפל מתכננת לייצר מכונית חשמלית

פורסם בתאריך דצמבר 22, 2020דצמבר 22, 2020 ע"י Techtime

הידיעה של סוכנות רויטרס שלפיה חברת אפל מפתחת מכונית חשמלית אשר תצא לשוק בשנת 2024, הקפיצה אתמול את מניית אפל בבורסה וגרמה לירידה של 6.5% בשער המניה של חברת טסלה. רויטרס דיווחה שאפל מפתחת מכונית חשמלית אוטונומית אשר תתבסס על טכנולוגיית סוללה עצמית. הנסיונות של אפל להיכנס לתחום הרכב מתבצעים במסגרת Project Titan הסודי, המתבצע באופן לא סדיר מאז שנת 2014. בתחילה אפל חשבה לפתח מכונית משל עצמה, ואז שינתה את דעתה והחליטה להתמקד בתוכנה. בשנת 2019 היא חזרה לרעיון לייצר מכונית משלה עצמה ומינתה כמנהל הפרוייקט את דאג פילד שהגיע מחברת טסלה.

רויטרס מסרה שבניגוד לפרוייקט וויימו של אלפאבית (בבעלות גוגל), אפל מתמקדת ברכב צרכני ולא במונית אוטונומית (רובוטקסי). ליבת הפרוייקט היא טכנולוגיה חדשה לייצור סוללות, שלהערכת אפל תפחית בצורה דרמטית את עלות הסוללות ברכב חשמלי ותאריך את טווח הנסיעה. טכנולוגיית הסוללה של אפל מבוססת על הרעיון של תא חשמלי יחיד (monocell), המנוגד לגישה המקובלת היום בתעשיית הרכב החשמלי, המבוססת על בניית סוללה המורכבת מאלפי יחידות סטנדרטיות.

היתרון של התא היחיד הוא בכך שניתן להגדיל את מרכיב החומר האקטיבי בסוללה מכיוון שאין צורך במארזים הפנימיים של המודולים ובמרכיבי המבנה המחזיקים אותם ומקשרים אותם פיסית וחשמלית. המקור של רויטרס דיווח שאפל שוקלת את השימוש בסוללות ליתיום-ברזל זרחתי (LFP – Lithium Ferrophosphate). הסוללות האלה נחשבות פחות יעילות מסוללות ליתיום-יון סטנדרטיות, אולם הן זולות יותר ובטוחות יותר מכיוון שאינן נוטות להתחמם. יכול להיות שמאחורי ההחלטה עומדת המצאה טכנולוגית, שכן אפל עוסקת כיום בחקירת הכימיה של סוללות LFP.

שיחות גישוש עם במוו

האתר AppleInsider דיווח שלאורך השנים האחרונות היו מספר שינויים בפרוייקט הרכב החשמלי של אפל, אשר קיבל מדי פעם את הכינוי Apple Car. לפי שמועות בתעשייה התקיימו מגעים בין אפל ובין BMW לייצור משותף של מכונית חשמלית על בסיס פלטפורמת i3 של במוו, אולם השיחות בין שתי החברות הופסקו לאחר שהתעוררו חילוקי דעות בשאלה מי מוביל את הפרוייקט ובבעלות מי יהיה המידע. עדיין לא ברור מי ייצר את המכונית של אפל. המקורות של רויטרס מסרו שככל הנראה אפל תתמקד בתכנון בלבד, כאשר הייצור יתבצע על-ידי קבלן משנה.

בעבר פורסמו שמועות שאפל מפעילה מעבדה סודית בברלין המעסיקה כמה מיוצאי תעשיית הרכב הגרמנית. לפי הידיעות האלה, אנשי המעבדה היו בקשר עם חברת Magna האוסטרית בנוגע לאפשרות לייצר מכונית של אפל. קיימות גם ידיעות סותרות על תוכניותיה של אפל ביחס לחבילת החיישנים במכונית שהיא תפתח. אומנם יש לאפל קבוצה המפתחת חיישני LiDAR שהותקנו ב-iPhone 12 Pro וב-iPad Pro, אולם במקביל היא גם קיימה דיונים עם גופים חיצוניים המייצרים את חיישני ההתמצאות האלה.

צי מכוניות אוטונומיות בכבישי קליפורניה

ראוי לציין שאפל פעילה בפיתוח חליפת נהיגה אוטונומית שניתן להרכיב על-גבי מכוניות של יצרנים שונים. בשנת 2017 היא קיבלה אישור לבצע נסיעות מבחן של רכב אוטונומי במדינת קליפורניה. בשנת 2019 היא ביצעה נסיעות מבחן של רכב אוטונומי המבוסס על מכונית לקסוס באמצעות 69 מכוניות שהורכבו עליהן חליפות ניהוג עצמי ו-149 נהגים שקיבלו אישור להשתתף בניסויים של אפל.

השנה היא גם קיבלה אישור לבקשת פטנט שהוגשה ב-2018, הנוגעת לשיטה להטמעת חיישנים בתוך שמשת הרכב הקדמית, הדומה מאוד לאופן שבו הטמיעה את חיישן Face ID בטלפונים החדשים שהיא מייצרת. מספר אנליסטים תהו מה היא התוכנית האמיתית של אפל, מכיוון ששולי הרווח בתעשיית הרכב נמוכים בהרבה משולי הרווח שמהם אפל נהנית כיום.

חברת אפל סירבה להגיב לידיעה של סוכנות רויטרס.

שינדלר ישראל זכתה במכרז המעליות לקמפוס מובילאיי בירושלים

פורסם בתאריך דצמבר 21, 2020דצמבר 21, 2020 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: הדמיית הקמפוס החדש של חברת מובילאיי. קרדיט: משה צור אדריכלים

חברת שינדלר ישראל תתקין 21 מעליות בקמפוס החדש של חברת מובילאיי, המוקם בימים אלה בפארק הטכנולוגי הר חוצבים בירושלים. מבחינת שינדלר, מדובר בהמשך שיתוף הפעולה עם חברת האם, אינטל, לאחר שהתקינה את המעליות בבניין החכם של אינטל בפתח תקווה. הקמפוס החדש של מובילאיי מוקם בהשקעה כוללת של כ-950 מיליון שקל. הוא משתרע על שטח של כ-12 דונם וכולל בניין בגובה של תשע קומות ועוד 7 קומות תת-קרקעיות אשר ישמשו כחניון.

מדובר במשרדים ובמעבדות פיתוח בשטח כולל של כ-70,000 מ"ר. מובילאיי דרשה עמידה בתנאי שירות ותחזוקה לטווח ארוך, כולל זמני תגובה מהירים מסביב לשעון. מנכ"לית שינדלר ישראל, ענת כהן, אמרה שהחברה רואה את מובילאיי ואינטל כלקוח אסטרטגי ממדרגה ראשונה. כהן: "נתקין בבניין את המעליות המתקדמות בעולם". העבודות באתר נמצאות בעיצומן, ועל-פי התוכנית הוא צפוי להיפתח בסוף 2022. מייסד ומנכ"ל מובילאיי, פרופ' אמנון שעשוע, אמר בעבר שבקמפוס החדש יועסקו אלפי עובדים, ושהמבנה החדש יאפשר לחברה לתת לעובדיה תנאים העומדים בקנה אחד עם החברות המובילות בשוק.

מהומות במפעל הרכבת הטלפונים של אפל בהודו

פורסם בתאריך דצמבר 21, 2020דצמבר 21, 2020 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מפעל וויסטרון בבנגלור. מתוך הדיווח של India Today על המהומות שפרצו במפעל

מהומות אלימות פרצו בשבת במפעל של חברת Wistron Corp בהודו, העוסק בעיקר בהרכבת מוצרים של חברת אפל (Apple). בשעות האחרונות פורסמו ברשת סרטוני וידאו של עובדים המתעדים הריסת ציוד משרדי, מכונות ייצור ואפילו נסיונות להצתת מכוניות בחניון המפעל, הממוקם בפרבר של העיר בנגלור. סוכנות הידיעות ההודית NDTV מסרה שהעובדים בזזו אלפי טלפונים וטאבלטים. חברת וויסטרון הטאיוואנית היא קבלנית ייצור אלקטרוניקה ומתחרה בחברת פגטרון (Pegatron) שגם היא קבלנית ייצור של אפל. קבלנית הייצור הגדולה ביותר של אפל היא חברת פוקסקון הטאיוואנית, המעסיקה כמיליון עובדים בסין.

להערכת וויסטרון, נגרמו למפעל נזקים בהיקף של כ-7 מיליון דולר. אפל הודיעה בסוף השבוע שהיא הפסיקה לבצע הזמנות מוויסטרון עד שהיא תבצע תיקונים בתיפקוד המפעל בהודו. וויסטרון הודיעה שהיא תחליף את מנהל המפעל. העיתון טיימס אוף אינדיה מסר שהמהומות החלו בסוף השבוע, כאשר 2,000 עובדים שסיימו את משמרת הלילה, החלו להרוס את משרדי המפעל במחאה על סידורי בטיחות לקויים ועל כך שלא קיבלו את משכורותיהם בחודשים אוקטובר ונובמבר. לפי העיתון, המשכורות שניתנו לעובדים קוצצו ב-25%. משטרת הודו דיווחה שהיא עצרה 128 עובדים, ועוד 300 עובדים עוכבו לצורך תשאול.

וויסטרון בעקבות פוקסקון

וויסטרון החלה את דרכה כמחלקת ייצור המחשבים של חברת אייסר, ובשנת 2001 היא הופרדה ממנה והפכה לקבלנית ייצור עצמאית. כיום החברה מעסיקה כ-80,000 עובדים, המועסקים ב-10 מפעלים בעולם, שמונה מהם באסיה, אחד בצ'כיה ואחד במקסיקו. בשנת 2019 הסתכמו מכירותיה בכ-29.2 מיליארד דולר. ראוי לציין שבשמונת החודשים האחרונים המפעל בהודו הכפיל את פעילותו פי ארבעה, במסגרת מהלך של אפל לצמצם את היקף הייצור בסין בגלל מלחמת הסחר בין סין וארה"ב.

זו אינה הפעם הראשונה שבה קבלניות ייצור של אפל מואשמות בניצול עובדים שהביא למהומות. בשנת 2012 פרצו מהומות במפעל הייצור של פוקסקון בעיר ווהאן בסין, שהגיעו לשיאם כאשר קבוצה של 300 פועלים התבצרו על גג המפעל ואיימו לבצע התאבדות המונית אם לא ייעשו תיקונים בתנאי התעסוקה שלהם. המפעל ייצר טלפונים וטאבלטים של אפל, וקונסולות משחקים של מיקרוסופט.

קבוצת הפעילים מהונג קונג, SACOM, דיווחה שהמהומות פרצו מכיוון שהעובדים נדרשו לעבוד יותר מ-60 שעות בשבוע. במקרים רבים, כאשר הם לא עומדים ביעדי הייצור, מבטלים להם הפסקות אוכל והם נשארים לעבוד בקו הייצור. הארגון הביא עדויות של עובדים שלפיהם הם חשופים לחומרים רעילים, במיוחד בסדנאות הליטוש שבהן מעניקים למוצרי אפל את הברק המיוחד שלהם.

נ.ב. לפי אתר האינטרנט של SACOM, ככל הנראה הקבוצה הפסיקה לפעול.

בלומברג: "מיקרוסופט מפתחת מעבד עצמי"

פורסם בתאריך דצמבר 20, 2020דצמבר 20, 2020 ע"י Techtime

מניית חברת אינטל בנסד"ק ירדה היום בכ-6.3% בבורסה של ניו יורק, בעקבות הידיעה של סוכנות בלומברג, שלפיה מיקרוסופט מתכננת לפתח מעבד חדש עבור שרתים, אשר יתבסס על הארכיטקטורה של ARM ועל-ידי כך יפחית את תלותה במעבדים של אינטל. המעבד החדש מיועד לשימוש בשירות הענן Azure של מיקרוסופט. מעבדי שרתים בענן הוא אחד מהשווקים החשובים ביותר של אינטל, ומיקרוסופט היא אחת מספקיות שירותי הענן הגדולות בעולם.

בשנים האחרונות גייסה מיקרוסופט מהנדסי שבבים רבים, יוצאי החברות הגדולות בעולם. מהידיעה עולה שצוות פיתוח השבבים של מיקרוסופט מדווח לג'ייסון זנדר, המנהל את פעילות הענן אז'ור של מיקרוסופט. בשנים האחרונות היא צברה נסיון בפיתוח שבבים, במסגרת שיתוף פעולה עם חברת קואלקום לפיתוח מעבד מבוסס ARM עבור מחשבי Surface מתוצרתה. מבדיקה של Techtime עולה שמיקרוסופט נמצאת במהלכו של קמפיין גיוס מהנדסי חומרה לפיתוח שבבים חדשים. בין השאר, היא מזמינה אותם להצטרף לצוות הפועל במסגרת קבוצת Design for Excellence שאחד מתפקידיה הוא פיתוח חומרה חדשה עבור מערכות הענן שלה.

במידה ומיקרוסופט מתכננת מעבד ייעודי משלה עבור הענן, היא מצטרפת בכך אל מגמה גוברת של חברות ענן, המפתחות חומרה משל עצמן. חברות רבות מתלוננות שהארכיטקטורה הקיימת היום אינה מתאימה לתפקידים החדשים של הענן. הצורך להגדיל את תשתיות הענן ולספק ביצועים גבוהים בניתוב תקשורת ובינה מלאכותית, מאלצים אותן לעבור למתכונת של חומרה היברידית הכוללת מעבדי CPU, GPU ומעבדים מבוססי FPGA. גם חברות כמו אמזון החליטו לקחת את הנושא לידיים ולפתח בעצמן את שבבי הליבה שלהן.

לוקהיד מרטין תרכוש מ-RSL בקרים למטוס אף-16 ב-5.7 מיליון דולר

פורסם בתאריך דצמבר 20, 2020דצמבר 20, 2020 ע"י Techtime

חברת לוקהיד מרטין חתמה עם חברת אר.אס.אל אלקטרוניקה (RSL Electronics) ממגדל העמק על הסכם מסגרת לפיתוח, אספקה ומתן שירותי תחזוקה לבקרי הבלימה של מטוסי F-16, בהיקף של עד 5.7 מיליון דולר. עם החתימה על ההסכם, ביצעה לוקהיד הזמנה ראשונית בהיקף של כ-450 אלף דולר. מדובר בהסכם לתקופה של 11 שנים, שכמחציתו צפוי להיות מושלם עד 2026.

חברת RSL מפתחת ומייצרת מערכות דיאגנוסטיקה לחיזוי התפתחות תקלות בפלטפורמות רבות (מטוסים, מסוקים, כלי טיס בלתי מאויישים, ספינות ורק"ם), מערכות בקרת בלימה ובקרת התנעה של מטוסי F-16, ומדי מהירות לוע של תותחים המאפשרים חסכון בכמות התחמושת ובבלאי של קני התותחים.

במצגת למשקיעים שהיא פרסמה השבוע, החברה דיווחה שיש לה שיתוף פעולה אסטרטגי עם חברת לוקהיד מרטין, אשר בחרה בה כספקית בקרי הבלימה עבור 400 מטוסי F-16 חדשים שהיא מתכננת לייצר. להערכת החברה מדובר בשוק פוטנציאלי גדול, מכיוון שחיל האוויר האמריקאי החליט להמשיך את הפעלת המטוסים לפחות עד לשנת 2048. במסגרת הזאת קיים פוטנציאל לשדרוג הבקרים בכ-1,750 מטוסים של החיל. המערכת נמצאת בשימוש בחה"א הישראלי ובחילות האוויר האירופים המפעילים מטוסי F-16.

המכירות יורדות אבל המניה בבורסה עולה

בשנה האחרונה חתמה RSL על מספר הסכמים עם מערכת הבטחון האמריקאית, בהן אספקת ציוד תמיכה קרקעי ומערכות בקרה למטוסי F-16 בהיקף של 1.35 מיליון דולר, והזמנת מסגרת למערכות בקרה עבור מנועי הסילון במטוס האימון של חה"א האמריקאי, בהיקף של כ-3 מיליון דולר. החברה מתמודדת עם שנה קשה במיוחד: במחצית 2020 הסתכמו מכירותיה בכ-5.3 מיליון שקל, בהשוואה למכירות בהיקף של 22 מיליון שקל לאורך כל 2019. למרות זאת מניית החברה נמצאת בעלייה והיא נסחרת בבורסה בתל אביב לפי שווי שוק של כ-58.2 מיליון שקל.

שיתוף פעולה בין פיליפס ואינסייטק בטיפול כירורגי ללא חתכים

פורסם בתאריך דצמבר 20, 2020דצמבר 20, 2020 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: קסדת הטיפולים של אינסייטק. ממקדת קרינת אולטרא-סאונד באתר המטרה בתוך הגולגולת

חברת איסייטק (Insightec) מחיפה וחברת פיליפס ההולנדית חתמו על הסכם להרחבת הגישה לאולטרסאונד ממוקד מונחה MRI לצורך ביצוע טיפולים כירורגיים ללא חתכים. שתי החברות יפתחו תאימות בין מערכות ה-MRI של חברת פיליפס לבין פלטפורמת Neuro Exablate של אינסייטק. במסגרת שיתוף הפעולה, אינסייטק ופיליפס גם יתמכו בגישה מורחבת לאולטרסאונד ממוקד מונחה Magnetic Resonance Imaging – MRI לטיפול ברעד ראשוני (Essential tremor) ובהפרעות נוירולוגיות אחרות.

המערכות התואמות צפויות לצאת לשוק בשנת 2023. חברת אינסייטק פיתחה טכנולוגיה המאפשרת למקד גלי קול באתרי יעד במוח כדי להקל על החולים הסובלים מתופעת רעד ראשוני ומחלת פרקינסון דומיננטית. הטיפול של החברה מתבסס על טכנולוגיית אולטרסאונד ממוקד ומונחה MRI, אשר אינו פולט קרינה מייננת. המערכת עושה שימוש בגלי אולטרסאונד בעוצמה גבוהה כדי להשמיד את הרקמות המיועדות במוח, בזמן שהמטופל נמצא בהכרה ותחת מעקב MRI המספק הדמיה רציפה ושליטה בטיפול.

הרעיון מבוסס על העובדה שקרינת אולטרא-סאונד בריכוז נמוך יכולה לעבור דרך רקמות הגוף בלא להשפיע עליהן. אולם כאשר היא ממוקדת בנקודה מסויימת, באותה נקודה קיימת רמת אנרגיה גבוהה הגורמת לחימום התאים ולהריסתם, בדומה למיקוד קרני השמש באמצעות עדשה. בחודש יולי 2020 קיבל הטיפול של אינסייטק בתופעת הרעד הראשוני אישור לשיפוי ביטוחי בכל המדינות בארה"ב.

בחודש מרץ 2020 החברה חתמה על הסכם השקעה עם קרן ההשקעות Koch Disruptive Technologies שבבעלות תאגיד Koch Industries. הקרן התחייבה להשקיע 100 מיליון דולר במסגרת גיוס הון בהיקף של עד 150 מיליון דולר לפי שווי חברה של כ-1.3 מיליארד דולר אחרי הכסף. מדובר בהשקעה השנייה של קוך בחברה: בחודש פברואר 2018 היא ביצעה השקעה בהיקף של 100 מיליון דולר במסגרת גיוס הון בהיקף של 150 מיליון דולר.

המטוס U-2 קיבל תוכנת AI בתפקיד טייס משנה

פורסם בתאריך דצמבר 20, 2020דצמבר 21, 2020 ע"י Techtime

חיל האוויר האמריקאי התקין מערכת בינה מלאכותית בתוך מטוס הריגול הוותיק U-2 (המכונה גם בשם Dragon Lady), אשר ממלאת תפקידי טייס משנה ולוקחת על עצמה חלק מהמטלות של הטייס. הפרויקט מתבצע במסגרת פרוייקט רחב-היקף למודרניזציה של חיל האוויר, ומעבר לשימוש בפלטפורמות רובוטיות וחצי-רובוטיות. מערכת הבינה המלאכותית קיבלה את הכינוי ARTUµ, על-שם הרובוט R2-D2 (המכונה גם Artoo), אשר שימש כטייס משנה במטוסו של לוק סקייווקר בסדרת סרטי "מלחמת הכוכבים".

סגן מפקד מערך הרכש של חיל האוויר האמריקי, ד"ר ויליאם רופר, מסר בהודעה של חה"א, שפיתוח המערכת בוצע בשלוש השנים האחרונות ושזו הפעם הראשונה שבה מערכת בינה מלאכותית מקבלת פיקוד על מערכת צבאית. במהלך הטיסה הראשונה שבוצעה בשבוע שעבר, טיפלה מערכת הבינה המלאכותית בחיישני המטוס ותכננה את מסלול הגישה הטקטי. הטייס עצמו עסק בהטסת המטוס. טיסת הניסוי תירגלה משימת איסוף מידע במהלך מתקפת טילים. הרובוט ARTUµ היה אחראי על איתור משגרים עוייינים, כאשר הטייס עסק באיתור מטוסי יירוט עוינים. שניהם השתמשו באותן מערכות מכ"ם של המטוס.

התוכנה עודכנה במהלך המשימה

חה"א מסר שמערכת הבינה המלאכותית ניהלה את החיישנים על בסיס תהליך אימון שכלל הרצת חצי מיליארד הדמיות של תרחישים שונים. הפרוייקט מנוהל על-ידי U-2 Federal Laboratory, שהיא גף הכולל 15 ארגוני מו"פ צבאיים שמטרתו לפתח פתרונות טכנולוגיים חדשים המאפשרים לשלב את טכנולוגיות התוכנה המתקדמות ביותר בפלטפורמות צבאיות מבצעיות. לפני כחודשיים המעבדה השיגה שיא נוסף – כאשר ביצעה עידכון תוכנה במהלך טיסת אימון של המטוס U-2.

המטוס U-2 מתוצרת חברת לוקהיד הוא אחד ממטוסי הסילון הוותיקים והנערצים בתעשיית התעופה. למרות שהטיסה הראשונה שלו התבצעה לפני 65 שנים, בשנת 1955, הוא עדיין נמצא בשירות מבצעי. הוא פותח לצורך ביצוע טיסות ריגול מעל שמי ברה"מ במהלך המלחמה הקרה. המטוס מגיע לרום טיסה של 21.3 ק"מ והרוסים לא יכלו ליירט אותו. רק ב-1960 הם פיתחו יכולת להגיע אל הגובה שלו באמצעות טילי SA-2, והפילו את הטייס גארי פאוורס במהלך טיסת צילום מעל ברה"מ. למרות זאת המטוס נשאר בשימוש מבצעי. כיום מפעילה ארה"ב 33 מטוסי יו-2, בהם שני מטוסים המבצעים ממחקרים ומדידות אטמוספריות בשירות נאס"א.

גרמלינים: להק מטוסי התקיפה הרובוטיים

הפרוייקט מבוצע במקביל למהלך רחב היקף המנוהל כיום על-ידי הסוכנות למחקרי בטחון מתקדמים (DARPA) שמטרתו לפתח פלטפורמות לחימה רובוטיות אוויריות. הפלטפורמה המרכזית היא בניית צי של מל"טים משימתיים בשם Gramlins המבוססים על המדגים הטכנולוגי X-61A מתוצרת חברת דיינטיקס (Dynetics). מדובר במל"טים תוקפים אשר ישוחררו לאוויר ממטוסים המצויים מחוץ לטווח הפגיעה של האוייב, ויבצעו את המשימה באופן עצמאי – אם זו תקיפה ואם זו משימת איסוף מידע. לאחר השלמת המשימה, הם ייאספו מהאוויר על-ידי מטוסי מטען כמו C-130, ויוחזרו לבסיס האם לצורך הכנתם למשימה הבאה.

בסוף אוקטובר 2020 הושלמה סדרת טיסות ניסוי שבמסגרתם בוצעו טיסות ניסוי עם ארבע פלטפורמות אשר הראו יכולת טיסה במבנה ויכולת ניהול משימה עצמאי ויכולת טיסה במבנה. לעומת זאת, הנסיון לאסוף אותן מהאוויר באמצעות מטוס C-130 (בתמונה למטה) לא הוכתר בהצלחה. דארפה דיווחה שבוצעו 9 נסיונות, אשר נכשלו בגלל תנועות יחסיות בלתי צפויות בין הפלטפורמה הרובוטית לבין מטוס האיסוף. מנהל הפרוייקט בדארפה, סקוט וווירבנקובסקי, מסר שהמידע שנאסף נמצא כעת בתהליך ניתוח, כדי לעדכן את מודל ההתחברות. "להערכתי כבר באביב הקרוב נוכל לבצע טיסות ניסוי נוספות ולהדגים יכולת איסוף מהאוויר".

אלביט תספק לצבא שווייץ מערכות קשר ב-338 מיליון דולר

פורסם בתאריך דצמבר 17, 2020דצמבר 17, 2020 ע"י Techtime

חברת אלביט מערכות (Elbit) הודיעה שהיא זכתה בחוזה בהיקף של כ-338 מיליון דולר לאספקת רשת רדיו טקטית ניידת מבוססת תוכנה מסוג E-LynX, עבור צבא היבשה השווייצרי. החוזה יבוצע במשך שש שנים ובוצע במסגרת תוכנית הדיגיטציה של צבא שווייץ. הזכייה בהזמנה הגיעה לאחר מבחני שטח וההשוואות תחרותיות אשר בוצעו על-ידי מנהל הרכש במשרד ההגנה השוויצרי ועל ידי צבא שוויץ. נשיא ומנכ"ל אלביט, בצלאל מכליס, אמר שהזכייה מבטאת הכרה גוברת בטכנולוגיה הזאת בקרב הצבאות באירופה.

מדובר במכרז קשוח במיוחד שהתנהל לאורך מספר שנים והתמודדו בו 15 חברות מכל העולם. לצב מבחני השדה הוא כלל גם מבדקים טכנולוגיים בתנאי מעבדה. טכנולוגיית אי-לינקס (E-LynX) לתקשורת צבאית דיגיטלית מאפשרת קיום תקשורת רחבת פס להעברת תשדורות וידאו, טקסט וקול בצורה מאובטחת ואמינה באמצעות מכשירי קצה קלים וממשק משתמש אינטואיטיבי.

כל מכשיר הוא גם ממסר

משפחת E-LynX כוללת מכשירים המותקנים בכלי-רכב קרביים ומכשירים ניידים המיועדים לשימוש חיילי החי"ר. היא כוללת יכולות הקמת רשת ניידת אד-הוק (Mobile Ad- Hoc Networking) בשדה הקרב. השימוש ברדיו מבוסס תוכנה (Software Defined Radio) מספק יכולות הקמת קשר אמין ומאובטח בשדה הקרב, מכיוון שהוא כולל אמצעים דיגיטליים להתמודדות עם הפרעות. למשל, אלגוריתמים לתיקון שגיאות מקטינים את הסיכוי לאבד חבילות תקשורת.

המערכות מאפשרות לעקוב אחר מיקום הכוחות בשטח באמצעות גלי רדיו. המשפחה כוללת יכולות ניתוב ותמסורת, המאפשרים לנצל כל יחידה כאבן בנייה של מערך תקשורת מאוחד ובעל טווח גדול בהרבה מהיכולות של כל מכשיר בנפרד. לאחרונה אלביט השיקה את התוסף E-LynX-Sat שהוא מכשיר נייד במשקל של 1 ק"ג אשר מאפשר לקשר את יחידות השדה אל הלוויין גם ברמת חייל החי"ר. המכשיר הזה נוסה במסגרת תמרונים של הצבא הבריטי שהתקיימו השנה.

אלביט מספקת מכשירי קשר ממשפחת E-LynX לצה"ל ולצבאות שוודיה, הולנד וגרמניה. בחודש נובמבר 2020 היא זכתה במכרז לאספקת מכשירי קשר מהמשפחה הזו עבור רמת הגדוד בצבא ספרד. ההודעה האחרונה מביאה אלביט למצב שבו בתוך פחות מחודש היא דיווחה על חוזים באירופה בהיקף של יותר מחצי מיליארד דולר.

בהם: חוזה בהיקף של 50 מיליון דולר לאספקת ציוד לחייל הדיגיטלי בהולנד (כולל מכשירי E-LynX), חוזה בהיקף של 27 מיליון דולר עבור מערכות אוויוניקה למטוס האימונים של צבא רומניה, ובחוזה בהיקף של כ-96 מיליון דולר עבור סימולטורים לאימון טייסי מסוקים של של חיל האוויר, היבשה והים של מדינה באירופה.

GlobalWafers רוכשת את Siltronic ב-4.5 מיליארד דולר

פורסם בתאריך דצמבר 17, 2020דצמבר 17, 2020 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: ייצור מטיל סילקון מזכוכית מותכת טהורה במפעל חברת סילטרוניק

חברת GlobalWafers הטאיוואנית רוכשת את חברת Siltronic AG הפועלת ממינכן, גרמניה, ונחשבת לאחת מיצרניות הגדולות בעולם של פרוסות הסיליקון (Wafers) המשמשות כמצע המרכזי שעליו נבנים שבבים. סילטרוניק נסחרת בבורסה של פרנקפורט ונמצאת בשליטת תאגיד Wacker Chemie AG המחזיק ב-30.8% מהמניות. שאר המניות נמצאות בידי הציבור.

על-פי ההסכם, גלובלווייפרס תפרסם הצעת רכש למניות סילטרוניק במחיר של 125 אירו למניה, המעניק פרימיום של כ-48% מעל למחיר הממוצע בבורסה בשלושת החודשים האחרונים. תאגיד Wacker התחייב לקבל את ההצעה ולהמליץ לשאר בעלי המניות לקבל אותה. מדובר בעיסקה בהיקף של כ-4.54 מיליארד דולר. בעקבות ההסכם עלתה מניית סילטרוניק למחיר של כ-126.6 אירו.

המהלך יתחיל בימים הקרובים ויימשך חמישה שבועות. אם 65% מבעלי המניות יקבלו את ההצעה (כלומר 34.2% מהציבור), העיסקה תתקבל. במידה ויתקבלו כל האישורים הרגולטוריים היא צפויה להסתיים במחצית השנייה של 2021. חברת סילטרוניק מייצרת פרוסות סיליקון בקוטר של 200 מ"מ ו-300 מ"מ. ברבעון השלישי של 2020 הסתכמו מכירותיה בכ-299 מיליון אירו.

חברת גלובלווייפרס פועלת במתכונת של גלובלית ומחזיקה במרכזי ייצור ופיתוח בארה"ב, באירופה ובאסיה. בשנת 2019 הסתכמו מכירותיה בכ-2 מיליארד דולר. היא נמצאת בשליטת חברת Sino-American Silicon Products מטאיפה, טאיוואן, אשר היתה יצרנית פרוסות הסיליקון הראשונה שהוקמה בטאיוואן. ביחד שתי החברות מפעילות 20 מתקני ייצור ב-10 מדינות. מנכ"לית גלובלווייפרס, דוריס הו, העריכה שהחברה הממוזגת תחזיק בכ-32%-35% משוק פרוסות הסיליקון העולמי.

התמזגו חברות פיתוח התוכנה Infini-T, Mixin ו-Testomate

פורסם בתאריך דצמבר 16, 2020דצמבר 16, 2020 ע"י Techtime

שלושת חברות פיתוח התוכנה הישראליות, Infini-T, Mixin ו-Testomate, התמזגו והקימו את קבוצת GoTech. הקבוצה החדשה מספקת שירותי פיתוח תוכנה בתחומי האוטומציה של בקרת איכות (QA automation), פיתוח במתכונת DevOps והנדסת מסדי נתונים. החברות שהתמזגו הוקמו על-ידי יוצאי ממר"ם ויחידה 8200. לדברי מנכ"ל הקבוצה החדשה, יניב פלג (בתמונה למעלה), הקבוצה מספקת לחברות אלקטרוניקה רבות את מרכיב התוכנה במוצרים שלהן.

פלג: "פיתחנו את התוכנה להרבה חברות אלקטרוניקה עבור מרכיבי החומרה שלהן בתחומים כמו IoT למשל". כל אחת מהחברות שתמזגו התמחתה בתחום שונה: חברת Infini-T התמחתה בתחום ה-DevOps ובסיס נתונים, חברת Mixin התמחתה בתחומי Mobile & Web וחברת Testomate בתחום של פרוייקטי בדיקות ואוטומציה. לדבריו, המבנה החדש יאפשר לספק פתרונות הוליסטיים הכוללים את תחומי המומחיות של כל אחת מהחברות המתמזגות.

הוא מעריך שהיקף הפעילות של הקבוצה יגיע להיקף מכירות של כ-30 מיליון שקל בשנת 2021. כיום הקבוצה כולה מעסיקה כ-40 אנשי פיתוח. בין לקוחותיה: אפלייד מטיריאלס, מלאנוקס, משטרת ישראל, אמדוקס, פלאפון, סיילספורס, CA, סלטיק, EarlySense, סיסקו, HP, חיל הים, UVEYE, ריסקיפייד ועוד.

טאואר הצליחה לייצר חיישן תמונה תלת-מימדית

פורסם בתאריך דצמבר 16, 2020דצמבר 16, 2020 ע"י Techtime

חברת טאואר ממגדל העמק (Tower Semiconductor) הצליחה לייצר חיישן למצלמה תלת מימדית המיועדת לשימוש במכשירי סמארטפון עבור יישומים כמו זיהוי פנים, ויישומים נוספים הנשענים על מדידות מרחק וקבלת תמונה תלת מימדית של הסביבה או של אובייקטים מצולמים. החיישן מאפשר לייצר תמונה תלת מימדית של הפנים ברזולוציה של 640 על 480 פיקסלים. הפרוייקט נערך בשיתוף פעולה עם חברת הפאבלס הסינית Opix ועם יצרן סמארטפונים גדול, אשר ישלב אותו בטלפונים שהוא מייצר.

שתי השיטות המרכזיות לביצוע מדידות תלת מימד הן השיטה הסטריאוסקופית ושיטת החיישן היחיד. השיטה הסטריאוסקופית דומה לעיני האדם: שני חיישנים המצויים אחד לצד השני מצלמים אובייקט מסויים, ולאחר מכן מחשבים את מרחקי הנקודות השונות במרחב ההבדלים בין הפיקסלים התואמים בחיישנים השונים (טריאנגולציה).

הדרך השנייה היא באמצעות חיישן יחיד אקטיבי. מקור אנרגיה שולח פולס אור אשר מוחזר אל החיישן ופער הזמנים משמש לחישוב מרחקה של כל נקודה בתמונה. זוהי שיטת Time of Flight. גם שיטת ToF מתחלקת לשתי גישות מקבילות: מדידה ישירה ומדידה עקיפה (Indirect Time of Flight), או בקיצור iTOF. בשיטה הישירה נמדד הפרש הזמן בין הפולס המשודר והפולס החוזר, ובשיטה העקיפה נמדד הפרש המופע (פאזה) ביניהם. בשני המקרים מקור האור הוא דיודה הפולטת אור אינפרה אדום (IR).

חיישן ה-3D בפעולה: משמאל הדמות המצולמת, במרכז תמונת ה-IR המתקבלת, ומימין נקודות העומק שהופקו מתמונת ה-IR

טאואר ואופיקס מסרו שמדובר בחיישן מסוג iTOF העובד באמצעות מקור קרינה בתדר אינפרה אדום קרוב (NIR). היתרון של השימוש בתדר הזה נעוץ בכך שהוא גם בלתי נראה וגם בטוח לשימוש ואין בו סכנה לפגיעה בחוש הראייה. החיישן יוצר בתהליך stacked BSI CIS של טאואר המשמש לייצור חיישני תמונה מבוססי CMOS בגיאומטריה של 65 ננומטר.

החיישנים מיוצרים במפעל טאואר בעיר אוזו, יפן. האבטיפוס הראשון כולל פיקסלים בגודל של 5 מיקרון במערך של 640 על 480 פיקסלים וממשק תקשורת מסוג MIPI CSI-2, שהוא ממשק המצלמות הנפוץ ביותר בתחום האבזרים הניידים. טאואר מסרה שתהליך הייצור שלה מאפשר לבצע אפנון מהיר של האותות בתדר של עד 165MHz, המאפשר לספק עד 30 תמונות עומק בשנייה.

מנכ"ל חברת אופיקס, שיניאנג וונג, גילה שהעבודה המשותפת נעשתה לאורך 18 החודשים האחרונים. חברת אופיקס משנזן מתמקדת בפיתוח חיישני CMOS למצלמות תלת מימד. הטכנולוגיה שלה מבוססת רכיבים במתכונת ערימה (Stack) שבמסגרתה מיוצרות בנפרד שלוש שכבות פונקציונליות: פיקסלים, תאורה אחורית ולוגיקה, ומחוברות לאחר מכן אחת על-גבי השנייה (ראו תמונה למטה). השיטה הזאת מאפשרת ביצוע קל של שינויים ועידכונים בכל אחת משכבות החיישן.

סקאוטקאם וחה"א מפתחים פתרון ניטור המבוסס על מצלמות זעירות שיותקנו במל"טים ובמסוקים

פורסם בתאריך דצמבר 15, 2020דצמבר 15, 2020 ע"י Techtime

חברת סקאוטקאם (ScoutCam) מעומר שליד באר-שבע מפתחת פתרונות תחזוקה עבור חיל האוויר הישראלי המבוססים על מצלמת הווידאו הזעירה שהיא פיתחה. החברה מבצעת שלושה פרוייקטי פיתוח בשיתוף חה"א לשיפור התחזוקה הקרקעית של מסוקים ומל"טים (UAV) ולניטור של המערכות הפנימיות שלהם באוויר. סקאוטקאם פיתחה מצלמת וידאו ברזולוציה גבוהה ובקוטר של עד 1.1 מ"מ. המצלמה כוללת מעבד תמונה פנימי ויכולת שידור המידע לאחור באמצעות תקשורת קווית או אלחוטית.

עבור הפרוייקט של חיל האוויר, היא תוסיף למצלמות המוטסות גם יכולות בינה מלאכותית המאפשרות לזהות התפתחות של תקלות בשלבים המוקדמים. מטרת הניטור המוטס היא להגביר את בטיחות הטיסה ולהפחית עלויות באמצעות מניעת תקלות חמורות. בין השאר הן יאפשרו לוודא שבוצעו פעולות תחזוקה תקופתיות. החברה דיווחה שלאחר שיסתיים הפיתוח והמערכות ייבדקו ויאושרו על-ידי חיל האוויר, הדבר עשוי להוביל לפיתוח מוצרים שיימכרו לחילות אוויר זרים וליצרני מסוקים ומל"טים בעולם.

שוק חדש הנמצא בצמיחה

מנכ"ל החברה, ירון זילברמן, העריך שפוטנציאל השוק של מערכות מהסוג הזה בשוק המסוקים העולמי בלבד מגיע להיקף של כ-250 מיליון דולר בשנה. "שוק המל"טים נמצא בצמיחה ויש בו הזדמנויות מרתקות עבורנו". המצלמה של החברה מבוססת על חיישן CMOS. היא בעלת קוטר של 1.2 מ"מ ואורך של 5 מ"מ בלבד. במקור, הטכנולוגיה הזו פותחה עבור מערכת MUSE המשמשת לטיפול זעיר פולשני בצרבת כרונית על-ידי הידוק השסתום המחבר בין הקיבה לוושט, אולם כיום היא נכנסת לתחומים חדשים.

באוקטובר 2020 השתמשה נאס"א במצלמה של סקאוטקאם במשימת רובוט התחזוקה החללי RRM3, שנועד לחדש את מלאי הדלק של לוויינים. הרובוט מצוייד במצלמת micro ScoutCam 8.0 HD, אשר משמשת לבדיקת מערכות הלוויין לפני התדלוק. לאחר שהרובוט מתחבר אל הלוויין, המצלמה מנווטת את דרכה לאורך צינורות התידלוק (בתמונה למטה) כדי לוודא שהם תקינים. לאחר מכן היא נכנסת למיכל הדלק של הלוויין ורק לאחר שהיא מאשרת שהוא תקין, מתחיל תהליך התדלוק שנועד להאריך את חיי הלוויין.

שיתוף הפעולה עם נאס"א הוכיח שהמצלמה קשוחה מאוד ועומדת בתנאי הטמפרטורה והזעזועים הקציוניים המאפיינים מערכות חלל. הדבר פתח בפני החברה שווקים תובעניים מיוחדים: בחודש יולי 2019 היא זכתה בחוזה להזמנת מערכות ניטור המבוססות על המצלמה שלה לחברה גלובלית המפעילה כורים גרעינים. המצלמה תשמש לניטור ליבת הכור ותאפשר למפעילים לשפר את ניהול הליבה בלא צורך להפסיק את פעולתה. החברה דיווחה שהיא נמצאת במשא ומתן עם מפעילי כורים נוספים בעולם.

נודע שהחברה מבצעת פרוייקט בתחום התחזוקה של צוללות גרעיניות, ושהיא משתתפת בפרוייקט של חברת רולס רויס לפיתוח רובוט נישלט מרחוק לבדיקת מנועי סילון של מטוסים. חברת סקאוטקאם נמצאת בבעלות מדיגוס, ונסחרת מעבר לדלפק בבורסת נסד"ק. בעקבות ההודעה על פרוייקט חיל האוויר, עלתה המנייה בכ-14% וכעת החברה נסחרת לפי שווי שוק של כ-27.8 מיליון דולר.

אקו ווייב פאואר מיישמת בפורטוגל מודל חדש של חברת אנרגיה

פורסם בתאריך דצמבר 15, 2020דצמבר 15, 2020 ע"י Techtime

חברת אקו ווייב פאואר (Eco Wave Power), שפיתחה טכנולוגיה להפקת חשמל מגלי הים המגיעים לחוף (on-shore), מקדמת בימים אלה פרויקט חדש בפורטוגל, שמסמן מודל עסקי חדש עבור החברה, הדומה למתכונת שבו פועלות חברות אנרגיה המפיקות בעצמן את החשמל ומוכרות אותו ישירות לחברת החשמל.

בחודש אפריל חתמה EWP על הסכמי חכירה (Land Concession) עם רשות הנמלים בפורטוגל בארבעה אתרים השייכים לרשות בצפון המדינה, במטרה להקים שם תחנות-כוח להפקת חשמל מגלי הים. התפוקה הכוללת של ארבע התחנות צפויה להיות כ-20 מגה-וואט. במסגרת ההסכם, EWP תוכל להשתמש בשוברי-הגלים בנמלים הללו לצורך הקמת תחנות הכוח לתקופה של 25-30 שנה. בחודש ספטמבר הקימה EWP בפורטוגל חברת-בת, EW Power, שתפקידה יהיה להשיג את הרישיונות הנחוצים, לנהל את התחנות ולהתקשר ישירות עם חברת החשמל המקומית. התחנות צפויות לקום תוך חצי שנה, בשלב ראשון בקיבולת של 1 מגה-וואט.

מייסדת ומנכ"לית החברה, אינה ברוורמן, הסבירה ל-Techtime את האסטרטגיה מאחורי המהלך. "בפרויקט הזה, אנחנו הבעלים של הקרקע ומממנים את בניית התחנות. כשהן יתחילו לפעול, אנחנו נמכור ישירות את החשמל לחברת החשמל המקומית. זה מודל עסקי של חברות אנרגיה, שאנחנו מעוניינים ליישם גם כן. אנחנו לא רוצים להרוויח ממכירת הציוד, אלא לחתום על הסכמי קרקע עם ערי חוף, איים ונמלים ולנהל בעצמנו את הנכסים".

כוח הטבע החדש בעולם האנרגיה המתחדשת

אקו ווייב, שהוקמה ב-2011, פיתחה מודל טכנולוגי של תחנות זולות ופשוטות לאורך החוף (On-Shore) המשתמשות בתנועת הגלים לצורך הפקת חשמל. המערכות של אקו ווייב מבוססות על מצופים המוצבים בצמוד למזח או אל קו החוף. הגלים מייצרים תנועת עלייה וירידה של המצופים המומרת לתנועה של נוזל הידראולי בבוכנה, המפעילה גנרטור הנמצא על החוף מחוץ למים. המערכת כוללת גם מנגנון להגנה מפני סופות, אשר נועל את המצופים ומצמידם למזח כשהגלים חזקים מדי ועלולים לפגוע בציוד.

למעשה, EWP פועלת בשנה האחרונה במספר אסטרטגיות חדירה אל השוק. מאחר שהחשמל הימי הינו מגזר חדש מאוד בעולם האנרגיות המתחדשות, ועדיין זניח בגודלו בהשוואה לחשמל המופק מהשמש ומהרוח, אחד מדרכי הכניסה למשק החשמל היא באמצעות שיתופי פעולה עם חברות אנרגיה מבוססות שכבר מקיימות קשרים עם חברות החשמל והממשלות המקומיות.

בשבוע שעבר הכריזה EWP על חתימת הסכם שיתוף פעולה עם חברת האנרגיה המתחדשת Meridian Energy הפועלת בניו-זילנד ובאוסטרליה, ונחשבת לאחת הגדולות באזור. מרידיאן, הנסחרת בבורסה של ניו זילנד לפי שווי שוק של 12.3 מיליארד דולר, אחראית להפקה של יותר מ-30% מתצרוכת החשמל בניו-זילנד. במסגרת ההסכם, שתי החברות יבחנו הקמה של תחנות-כוח מסחריות באוסטרליה על בסיס הטכנולוגיה של EWP. מרידיאן מפעילה כיום כ-7 תחנות מימן ותחנת רוח אחת. ברוורמן מסבירה כי חברות האנרגיה המתחדשת מחפשות לגוון את תמהיל מקורות החשמל שלהן. "שוק האנרגיה המתחדשת מתבסס ברובו על אנרגיה סולארית ורוח. חברות האנרגיה, וגם הממשלות, החלו לגלות עניין במקורות נוספים, כמו הפקת חשמל מגלי הים, וזה מתבטא בהסכמים שהצלחנו לחתום עם חברות חשמל ברחבי העולם."

תחנת הכוח ביפו תיחנך באפריל

אחד הפרויקטים החשובים ביותר של החברה שאמורים להבשיל השנה הוא הקמת תחנת גלי-הים הראשונה בישראל שתחובר לרשת החשמל. תחנת הכוח, המוקמת בנמל יפו, תספק קיבולת של 100 קילו-וואט, והיא צפויה להתחיל לפעול בחודש אפריל 2021 ולהתחבר לרשת החשמל של העיר תל אביב-יפו. באקו ווייב מתכננים להרחיב בסופו של דבר את התחנה לכל אורך שוברי-הגלים של עיריית תל-אביב-יפו ולהגיע לקיבולת של 20 מגה-וואט. קיבולת כזו יכולה לספק כמחצית מתצרוכת החשמל של העירייה. תהיה זו תחנת הכוח המסחרית השנייה של החברה, בנוסף לתחנת הכוח שהקימה ב-2017 בגיברלטר ומחוברת לרשת החשמל המקומית.

גם הפרויקט ביפו הוא תוצר של שיתוף פעולה עם חברת אנרגיה גדולה. לאקו ווייב יש שותפות אסטרטגית עם חברת האנרגיה המתחדשת הצרפתית EDF Renewables, הפעילה בכ-22 מדינות ומייצרת חשמל מאנרגיות מתחדשות בקיבולת כוללת של 12,500 מגה-וואט. שתי החברות הקימו בישראל בחודש אוגוסט 2019 חברה משותפת, במטרה לקדם את הקמת התחנה ביפו ולנהל אותה ולבחון פרויקטים דומים באזורי הפעילות של EDF בעולם.

האזינו לשיחה עם אינה ברוורמן מתוך תוכנית הפודקאסט שלנו ששודרה בספטמבר 2019:

Xsight Labs החשאית חשפה מתג מהפכני

פורסם בתאריך דצמבר 14, 2020דצמבר 22, 2020 ע"י Techtime

חברת השבבים הישראלית Xsight Labs אשר פעלה עד עתה מקרית גת תחת מעטה כבד של חשאיות, חשפה את מעבד X1 המהפכני שהיא פיתחה והודיעה שמטרתה לספק ארכיטקטורה חדשה של הענן, באמצעות משפחה של מעבדי מיתוג מסוג חדש. הם מיועדים לייעל את הפעילות של בסיסי נתונים העובדים תחת עומס גדול מאוד, כמו לימוד מכונה, בינה מלאכותית וניתוח מידע ותמיכה ביישומי הדור החמישי ורכב אוטונומי. המתג של החברה מאפשר לטפל בתקשורת נתונים דו-כיוונית (full-duplex) בקצב של 12.8Tbps ו-25.6Tbps. הוא מיוצר בתהליך של 7 ננומטר ופועל בהספק נמוך מאוד יחסית של 200W ו-300W, בהתאמה.

החברה חשפה את המוצר בעקבות מסירת דוגמאות ראשונות נמסרו למספר מצומצם של לקוחות. חברת Xsight Labs הוקמה בשנת 2017 על-ידי יוצאי חברת מלאנוקס שהגיעו אליה לאחר עסקת איזיצ'יפ (EZchip): הטכנולוג הראשי גל מלאך שימש דירקטור לתכנון שבבים במלאנוקס ולפני-כן כראש צוות פיתוח ה-ASIC של איזיצ'יפ מיקנעם. סמנכ"ל הפיתוח ארז שיזף היה סמנכ"ל פיתוח שבבים בחברת מלאנוקס ולפני-כן ניהל את פרוייקט הפיתוח של משפחת מעבדי התקשורת NPS-400 של איזיצ'יפ. המנכ"ל גיא קורן שימש כסגן נשיא לארכיטקטורה במלאנוקס ולפני-כן כטכנולוג ראשי לארכיטקטורת מעבדי רשת (NPU) בחברת איזיצ'יפ.

"קבוצת הנדסה מהטובות בעולם"

החברה נתמכת על-ידי אביגדור וילנץ שהיה המשקיע הראשון בה. עד היום היא גייסה 116 מיליון דולר מגופים כמו אינטל קפיטל, Xilinx, קרן M12 הנמצאת בבעלות מיקרוסופט וקרן Valor Equity Partners אשר ביצעה את ההשקעה במסגרת ההשקעות בחברות צמיחה. לדברי אביגדור וילנץ, "חברת Xsight Labs כוללת קבוצת הנדסה מהטובות מסוגה בעולם. אספקת הדוגמאות הראשונות של X1 היא המהלך הראשון במימוש חזון המיועד להביא פרדיגמה חדשה לעולם מרכזי הנתונים".

מימין לשמאל: גל מלאך, ארז שיזף וגיא קורן

מאחורי הפיתוח עומדת תפיסה של החברה שלפיה תשתיות הענן צריכות להיערך לשימוש בפרוטוקולי האיתרנט המהירים 800GbE בלא שיהיה צורך לשדרג את תשתיות התקשורת במרכזי הנתונים הגדולים (Hyperscale). לשם כך הם זקוקים לארכיטקטורת מיתוג חדשה, אשר מסוגלת לטפל בכמויות מידע בקצב של 51.2Tbps (הדור הבא). בנוסף, כדי להבטיח יעילות ופעולה אמינה (Lossless switching), יש צורך בארכיטקטורה גמישה המותאמת למצבים משתנים, כלומר מתגים מיתכנתים.

לוגיקת PAM-4 וחיישנים בתוך הרכיב

המתג של החברה מיועד לעבודה בעומסים האלה: הוא כולל 256 ממירי תקשורת מקבילית לטורית ולהיפך (SerDes) הפועלים במתכונת של PAM-4, כלומר תקשורת חצי אנלוגית שבה יש ארבע דרגות מתח ולא שתיים כמו בתקשורת סטנדרטית. הדבר מייצר צורך בהתגברות על רגישות לרעשים, אולם מכפיל את רוחב הפס של ערוץ התקשורת. מערכת פסיקות (X-IQ) המקצרת את הזמן הכולל של תעבורת חבילת התקשורת, מערכת הקצאת משאבים אלסטית (X-PND) המאפשרת התמודדות עם פרצי נתונים ועבודה במתכונת של עומסים משתנים כדי לחסוך בהספק, מעקב אחר האנליטיקה של השבב (X-VIEW) ועוד.

אחד מההיבטים המעניינים בשבב החדש הוא השימוש בטכנולוגיית הניטור של חברת proteanTecs החיפאית שהוקמה לפני כשלוש שנים בחשאי על-ידי חלק ממייסדי מלאנוקס וגם היא נתמכת על-ידי אביגדור וילנץ. הטכנולוגיה של החברה מבוססת על השתלת סנסורים ייעודיים בתוך הרכיב, אשר אוספים מידע המאפשר לקבל תובנות על התנהגות הרכיב האלקטרוני, לאתר תקלות בלתי מורגשות ואילו לגלות תקלות לפני שהן מתרחשות. אקסייט פיתחה את מערכת X-MON המנתחת את המידע הזה, מתריעה על התפתחות בעיות ומאפשרת תחזוקה מונעת של השבב. מעבר להארכת חיי הרכיב, היא מאפשרת להתגבר על תקלות ייצור שונות.

משפחת רכיבי XI כוללת שלושה רכיבים: הראשון כולל 256 ממשקי תקשורת בקצב של 50G, השני כולל 128 ממשקי תקשורת בקצב של 100G והשלישי כולל 256 ממשקי תקשורת בקצב של 100G. בהודעה על השקת המעבד, אמר המנכ"ל, גיא קורן: "הפיתוח שלנו נשען על צוות שפיתח והוציא לשוק מוצרי תשתית רבים לענן. המוצר הנוכחי הוא מתג מסוג חדש למרכזי נתונים המספק ביצועים חסרי תחרות בהספק נמוך מאוד, וזהו רק קצה הקרחון".

אינוויז נכנסת לנסד"ק לפי שווי שוק של 1.4 מיליארד דולר

פורסם בתאריך דצמבר 12, 2020דצמבר 14, 2020 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מייסדי אינוויז (מימין לשמאל): אורן בוסקילה מנהל המו"פ, עומר כילף המנכ"ל והמנהל העסקי אורן רוזנצווייג

חברת אינוויז מראש העין (Innoviz Technologies) נכנסת למסחר בבורסת נסד"ק באמצעות מיזוג עם חברת Collective Growth Corporation. עם השלמת העסקה החברה הממוזגת תאמץ מחדש את השם Innoviz Technologies ותיסחר בנסד"ק תחת הסימול. במסגרת העיסקה, משקיעים אסטרטגיים של אינוויז, כמו Magna International, Antara Capital, ביטוח הפניקס ומשקיעים מוסדיים נוספים ישיקע בחברה 200 מיליון דולר לפי מחיר מניה של 10 דולר. ביחד עם המזומנים בהיקף של 150 מיליון דולר, מדובר בעיסקת מיזוג בהיקף של 350 מיליון דולר. החברה הממוזגת צפויה להיסחר בנסד"ק לפי שווי של 1.4 מיליארד דולר.

מדובר במעין גרסה אמריקאית של רכישת שלד בורסאי שיש לו הון זמין. חברת Collective Growth מאוסטין, טקסס, הוקמה בשנת 2019 במתכונת של חברת "צ'ק פתוח" (blank check company) במטרה להיכנס לעסקי הקנאביס. חברות המדף הללו הפכו בתקופה האחרונה לפלטפורמה אטרקטיבית עבור חברות מתחום הרכב כדי לגייס כסף ממשקיעים מוסדיים ולהצטרף לבורסה בתקופה שבה מניות הרכב החשמלי זוכות לביקושים גבוהים. חברות מתחום הרכב החשמלי כמו ניקולה, פיסקר ולורדסטאון, שהתקשו לגייס הון בשוק הפרטי על רקע משבר הקורונה, גייסו הון ונכנסו לנסד"ק באמצעות עסקאות עם חברות צ'ק פתוח.

בראיון ל-CNBC סיפר מנכ"ל אינוויז עומר כילף כי המהלך החל לפני ארבעה חודשים. "זה היתרון במיזוג במתכונת כזו. מדובר בתהליך מהיר שמספק לך גישה למשקיעים מעולים, וזה מאוד מתאים לחברות מעולם הרכב". כילף גם התייחס לסיבות מאחורי המהלך: "ההון יספיק לנו כדי להיות במאזן חיובי. יצרניות הרכב רוצות שהספקיות שלהן יהיו בעלות איתנות פיננסית לטווח ארוך. גייסנו לא כי היינו צריכים, אלא בעיקר כדי להפגן חוסן פיננסי פני הלקוחות שלנו".

ייצוג תלת מימדי של סביבת הרכב כפי שהוא מתקבל בחיישן ה-LiDAR של אינוויז

חיישני אינוויז בדגמי BMW כבר השנה

אינוויז פיתחה חיישן לייזר (LiDAR) הסורק את המרחב שבו נע הרכב ומייצר מפה תלת-מימדית של סביבת הרכב בדיוק גבוה, בכל תנאי התאורה ובכל תנאי מזג האוויר. חיישני LiDAR צפויים להוות מרכיב אינטגרלי בכל מערכת חישה לרכב אוטונומי, לצד מצלמות ומכ"ם. אינוויז הצליחה לפתח LiDAR במצב מוצק (Solid State) על גבי שבב סיליקון, מה שאיפשר גם לשפר את ביצועי החיישן, ובעיקר להוזיל את עלויותיו כך שיהיה מתאים לייצור המוני בתעשיית הרכב. הפתרון של החברה מבוסס על שימוש ברכיב MEMS הכולל תכנון מיוחד של מראה אשר יכולה לנוע בשני צירים, ועל-ידי כך מאפשרת ביצוע של סריקת לייזר ללא חלקים נעים.

לצד החיישן, אינוויז משקיעה רבות גם בפיתוח מרכיב התוכנה בטכנולוגיית הראייה הממוחשבת, שלדבריה מהווה את אחד היתרונות הבולטים שלה בשוק ה-LiDAR. באינוויז יש חטיבה שלמה אשר פיתחה אלגוריתמיקה, הכוללת גם בינה מלאכותית מסוג רשת נוירונים, אשר מאפשרת להמיר את המידע הגולמי המגיע מהחיישן לתמונה תלת-מימדית ולייצר תובנות על המתחולל בדרך.

שיתוף הפעולה המסחרי המשמעותי ביותר של אינוויז הוא עם חברת ב.מ.וו, אשר החליטה לשלב את החיישן שלה ברכב ה-SUV החשמלי החדש שלה, iNEXT, שאמור לעלות על הכביש כבר השנה. בעבר דיווחה החברה על תוכנית להקמת קו ייצור המוני בסין על מנת להיערך לייצור החיישן עבור BMW. בנוסף היא נמצאת בקשרים הדוקים מאוד עם מאגנה, שהיא אחת מספקיות הרכיבים לרכב הגדולות בעולם, אשר מעסיקה כ-157,000 עובדים ומספקת תת מערכות לרוב יצרניות הרכב הגדולות בעולם.

האזינו לשיחה עם סמנכ"ל הפיתוח העסקי ואחד ממייסדי החברה, אורן רוזנצווייג, מתוך תוכנית הפודקאסט שלנו ששודרה בספטמבר 2019:

מריאן כהן מחליף את צבי מרום כיו"ר איגוד ההיי-טק

פורסם בתאריך דצמבר 10, 2020דצמבר 10, 2020 ע"י Techtime

מריאן כהן, נשיא קבוצת מר, נבחר אתמול לתפקיד יו"ר איגוד ההיי-טק הישראלי הפועל במסגרת התאחדות התעשיינים (לשעבר איגוד תעשיות האלקטרוניקה). כהן יחליף בתפקיד את היו"ר הפורש ד"ר צבי מרום, מייסד ומנכ"ל באטמ. עם בחירתו אמר כהן: "השנה האחרונה לימדה אותנו עד כמה חשוב שנדע לפעול ביחד כקבוצה ולא רק כפרטים. את הפעולה המשותפת הזו אדאג להעצים ולחזק".

בבחירות המקוונות שנערכו אתמול בערב, כהן זכה ב-77% מהקולות בהתמודדות מול גלעד רבינוביץ', מנכ"ל קבוצת SQlink. שיעור ההשתתפות בהצבעה היה 93.7%. מריאן כהן (64) הוא מהנדס בהכשרתו שהחל את דרכו ביחידה 8200 ולאחר מכן מילא תפקידים רבים בתעשייה. בין השאר שימש כמנכ"ל חברות שונות בקבוצת מר, בארץ ובחו"ל, ניהל פרויקטים גדולים והוביל את הפעילות הבינלאומית של הקבוצה בכ-25 מדינות. לפני 6 שנים מונה לנשיא הקבוצה.

לצד הבחירות לתפקיד היו"ר, נבחרו גם 12 חברי הנהלה חדשים לאיגוד: איילת אברמוביץ' מנכ"לית רובוטק טכנולוגיות, טל קאופמן יו"ר ונשיאת סימטל ננו-ציפויים, גבי ג'ופי מנכ"לית אולסקריפטס ישראל, אבירם סושרד מנכ"ל פיליפס אלקטרוניקס, טל לאופר מנכ"ל ספקטרוניקס אמרסון, גיל ויסלר מנכ"ל ווישי ישראל, יניב הדר מנכ"ל ובעלים אי.אם.טי בע"מ, אריק טל מנכ"ל נוקיה ישראל, אופיר זיסמן מנכ"ל מיקרוקים, רון (רני) גלזר מנכ"ל תבור אלקטרוניקס, רפי חדד סמנכ"ל הפיתוח העסקי של פלקס ישראל ושרי גור מנכ"לית פורומטק.

הדור החמישי דוחף את יוזמת הרשת הפתוחה

פורסם בתאריך דצמבר 10, 2020דצמבר 29, 2020 ע"י Techtime

אחד מהנושאים החמים ביותר בעולם התקשורת האלחוטית בשנת 2020 הוא המהלך רחב ההיקף שספקיות התקשורת מנהלות כדי להעביר את תשתיות התקשורת האלחוטית שלהן אל פלטפורמות פתוחות. המהלך מנוהל ומקודם באמצעות קונסורציום O-RAN ALLIANCE הענק, אשר הוקם לפני שנתיים בלבד וכבר היום חברות בו 26 ספקיות תקשורת, אשר ביחד מספקות שירותים ליותר מ-2.4 מיליארד מנויים. להערכת חברת ABI Research, למרות שהתחום מצוי עדיין בחיתוליו, הוא יצמח בקצב שנתי של 75%, כאשר בשנת 2030 לבדה יותקנו בתחנות הבסיס הסלולריות בעולם יותר מ-200 מיליון משדרים מהסוג החדש .

הרעיון של רשתות אלחוטיות פתוחות (Open RAN, או O-RAN) נועד להקטין את התלות של ספקיות שירותי התקשורת ביצרניות הציוד ולאפשר להן לרכוש מרכיבים שונים של הרשת מיצרנים שונים, כדי להוזיל עלויות ולבצע בקלות רבה יותר שינויים ברשת ובשירותים שהן מספקות. הרשת הסלולרית המסורתית מבוססת על שלושה מרכיבים: הציוד של משתמש הקצה, תחנת הבסיס וליבת הרשת. תחנת הבסיס כוללת אנטנות וציוד שידור וקליטה (Radio Units) המאפשרים תקשורת אלחוטית (Radio Access Network) עם האבזרים הניידים המצויים בסביבת התחנה (התא הסלולרי) וקישורם אל ליבת הרשת (Core).

השתחררות מכבלי הספקים

בנוסף, תחנת הבסיס כוללת גם מרכיבים חישוביים של ה-RAN: יחידת Distributed Unit ויחידת Centralised Unit אשר מנתחות את המידע ומעבירות אותו אל ליבת הרשת כדי לטפל בניתוב השיחה, בקבלת הרשאות, בחישוב עלויות שירותים ועוד. היסטורית, כל מרכיבי ה-RAN סופקו על-ידי יצרניות ציוד שסיפקו את כל התשתית – תקשורת אלחוטית, חומרה ותוכנה. הצרכים המגוונים של הדור החמישי וה-IoT לצד התפתחות הענן והעוצמה הגוברת של המחשבים, מסייעים כעת לספקיות התקשורת להשתחרר מהלפיתה העסקית והטכנולוגית של ספקיות הציוד.

מהסיבה הזאת הן הקימו את קונסורציום O-RAN ALLIANCE אשר מקדם את את התקנים המאפשרים לבנות רשתות סלולריות פתוחות. הרעיון מבוסס על הדרישה שהיצרניות יפתחו את הפרוטוקולים הפנימיים שלהן ויאמצו פרוטוקולים משותפים. אל הקבוצה הזאת הצטרפו רוב יצרני השבבים הגדולים, בהם: אינטל, קואלקום, מארוול, ברודקום, אנלוג דיווייסז ועוד. בהם אפילו סיליקום הישראלית. בסך הכל, 190 יצרניות שבבים ומערכות תקשורת הצטרפו אל היוזמה. הקבוצה הגדירה 11 פרוטוקולים שונים המאפשרים לממש רשתות פתוחות, וכעת היא עוסקת בשלב הבא: העברת מרכיבי העיבוד של יחידות ה-DU וה-CU למימוש באמצעות מחשבים סטנדרטיים ולא בציוד עיבוד ייעודי (vRAN) ואפילו ניהול תחנות הבסיס באמצעות הענן (Cloud RAN).

יחידות תקשורת נסיוניות שפותחו על-ידי MTI עבור רשת ה-5G הפתוחה של DISH Network האמריקאית

הזדמנות חדשה ליצרניות השבבים

ההצטרפות של יצרניות השבבים אל המהלך נועדה לפתוח בפניהן שוק הנמצא בתהליכי שינוי. חברת אנלוג דיווייסז וחברת מארוול הכריזו השבוע על פתרון תקשורת 5G מרובה אנטנות המבוסס על רכיבי RF של אנלוג ועל המעבדים ורכיבי הרדיו של מארוול. "המטרה שלנו בשיתוף הפעולה עם אנלוג היא לספק פלטפורמת רדיו המבוססת על תקנים פתוחים", הסביר מנהל קבוצת המעבדים במארוול, ראג' סניג. כעת שתי החברות מתחילות בפרוייקט פיתוח משותף עם Benetel האירית, במטרה לספק מערכת תקשורת רדיו מלאה במחצית השנייה של 2021.

לפני כחודש הכריזה קואלקום על מחוייבות לרשתות פתוחות, במסגרת ההודעה שלה שבמחצית הראשונה של 2022 היא תוציא לשוק פלטפורמת 5G RAN מלאה. הפלטפורמה כוללת את כל המרכיבים של תחנת הבסיס (ללא המשדרים/מקלטים והאנטנות) ותספק תמיכה מלאה ב-Open RAN וב-vRAN. להודעה נילוו ברכות נלהבות של ספקיות תקשורת מרכזיות שהביעו תמיכה בקואלקום בזכות התמיכה ברשתות פתוחות. בהן: AT&T, דויטשה טלקום, NTT DOCOMO, טלפוניקה, וודאפון, רקוטן ועוד. הפלטפורמה הזאת תשמש בסיס לניסוי רחב היקף שהיא תבצע ביחד עם חברת DISH Network, המפעילה רשת סלולרית ארצית בארה"ב, שבמסגרתו תוקם רשת 5G פתוחה ומבוססת ענן.

על רקע המתיחות עם סין, הצי ההודי רוכש את הכוונות החכמות של Smart Shooter

פורסם בתאריך דצמבר 9, 2020דצמבר 9, 2020 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: ספינות משמר החופים של הודו. צילום: הצי ההודי

על רקע המתיחות המחודשת בחודשים האחרונים בין סין והודו במזרח חבל לאדאק, חתם משרד ההגנה ההודי על חוזה רכש עם חברת Smart Shooter מקיבוץ יגור, לרכישת מערכת הירי החכמה שלה עבור הצי ההודי. המערכת מותקנת על-גבי נשק קל ומתבייתת באמצעות עיבוד תמונה מבוסס AI על המטרה כדי לסייע לחייל לבצע ירי מדויק. משרד ההגנה ההודי החליט לרכוש את המערכת המשודרגת, Smash 2000 Plus, המיועדת גם ליירוט רחפנים. לא נמסר מהו היקף ההזמנה ומהם מועדי האספקה.

במסיבת עיתונאים שנערכה ביום חמישי האחרון לרגל יום השנה של חיל הים ההודי, אמר מפקד הצי, אדמירל קאראמביר סינג, שרכישת הכוונות הישראליות נועדה להתמודד מול שימוש אפשרי ברחפני תקיפה מצד סין. במסגרת ההיערכות הצבאית באזור, חיל הים ההודי גם פרס כטב"מים מסוג Heron של התעשייה האווירית, מטוס סיור ימי מדגם P-i8 של בואינג ובמל"טים מדגם MQ-9B Sea Guardian של חברת ג'נרל אטומיקס האמריקאית.

האדמירל הודיע שבכוונת הצי להצטייד בצוללות נוספות ואפילו בנושאת מטוסים. "הצי ההודי נחוש להגן על האינטרסים הלאומיים שלנו". בין סין והודו ישנו סכסוך גבולות ארוך-שנים בנקודות שונות לאורך אזור לאדאק (Ladakh) שבחבל קשמיר. בחודש מאי, על רקע עבודות תשתית שמבצעת הודו בעמק נהר גאלוואן (Galwan), הסלים הסכסוך וגלש לעימות מזויין שבמהלכו נהרגו 20 חיילים הודים ו-43 חיילים סינים. מאז התרחשו עוד מספר תקריות באזור וצבא הודו הזרים אליו כוחות רבים. אומנם לאדאק מרוחק מאוד מהים, אולם המתיחות בין סין והודו עשויה לגלוש גם לזירה הימית.

כוונת חכמה מבוססת בינה מלאכותית

חברת סמארט-שוטר הוקמה על-ידי שני יוצאי חטיבת הטילים של רפאל, המנכ"לית מיכל מור והטכנולוג הראשי אבשלום ארליך. היא פיתחה מערכת בקרת-אש בשם Smash המותקנת באמצעות מסילה על-גבי כל רובה סער. המערכת מתבייתת על המטרה באמצעות חיישנים אלקטרו-אופטיים ועוקבת אחריה באמצעות עיבוד תמונה מבוסס בינה-מלאכותית. ההתבייתות האוטומטית מאפשרת לחייל לכוון ללא מאמץ, וכאשר הנשק מצוי בזווית הנכונה – ההדק משתחרר באופן אוטומטי.

יירוט רחפנים באמצעות נשק קל הוא אחד מתרחישי המפתח המעניינים את הצבאות הבוחנים כיום את הפתרון של סמארט-שוטר. בחודש יולי 2020 הודיע משרד ההגנה האמריקאי (DoD) כי הכליל את המערכת בתוכנית ההגנה מפני רחפנים וכטב"מים קטנים (C-sUAS) שהוא מגבש. גם צבא הולנד בדק לאחרונה את ביצועי הכוונת ביירוט רחפנים באמצעות נשק קל. השליטה על הירי נשארת בידי החייל: המערכת מתבייתת על המטרה ורק לאחר שהחייל לוחץ על ההדק היא משחררת את הכדור ברגע שבו מובטחת פגיעה.

סטרטסיס רוכשת את Origin תמורת 100 מיליון דולר

פורסם בתאריך דצמבר 9, 2020דצמבר 9, 2020 ע"י Techtime

חברת סטרטסיס מרחובות (Stratasys) חתמה על הסכם לרכישת חברת Origin מסן פרנסיסקו תמורת כ-100 מיליון דולר במזומן (45%) ובמניות (55%). העיסקה נועדה להרחיב את פעילותה של סטרטסיס בתחום המתפתח של ייצור מיידי (3D Printing) בכמויות תעשייתיות גדולות. להערכת שתי החברות העיסקה צפויה להסתיים בינואר 2021. בשלב הראשון סטרטסיס תשלם 60 מיליון דולר ולאחר מכן תשלים עוד 40 מיליון דולר לאורך שלוש שנים בהתאם לעמידה באבני דרך.

חברת אוריג'ין פיתחה את טכנולוגיית ייצור בשם פולימריזציה מיתכנתת (Programmable PhotoPolymerization – P³) של חומרים מבוססי שרף (resin), המבוססת על תהליך שבו ממצקים את החומר באמצעות קירנת אור, ועל-ידי כך ניתן לייצר מבנים מורכבים במתכונת של שכבה על-גבי שכבה. המערכת שולטת על פרמטרים רבים, כמו התאורה והחום, ומקבלת משוב רציף באמצעות תוכנה המאפשרים לייצר חלקים ברמת גימור ודיוק גבוהים. חומרי הייצור של החברה מיוצרים במיוחד עבורה על-ידי מספר ספקים בגרמניה. בין לקוחותיה: יצרנית נעלי הנוחות ECCO.

אוריג'ין תשולב בתוך סטרטסיס

להערכת סטרטסיס, הטכנולוגיה הזו צפויה להגדיל את מכירותיה בכ-200 מיליון דולר בשנה בתוך חמש שנים, בעיקר בשווקים דוגמת ייצור שיניים, מכשור רפואי, כלי-עבודה ובתעשייה הבטחונית. הצוות של אוריג'ין יצטרף לסטרטסיס, וישלים את עבודות הפיתוח של המדפסת אשר השקתה מתוכננת לאמצע 2021. מנכ"ל סטרטסיס, יואב זייף, אמר שהלקוחות מחפשים כיום פתרונות לייצור מיידי בכמויות גדולות ובאיכות של ייצור המוני. "אנחנו מאמינים שמערכת Origin One היא הטובה מסוגה בשוק".

השילוב של החומרים המיוחדים של אוריג'ין ושל הנגישות שלנו אל השוק, יאפשרו לנו לתפוס נתח גדול מהשוק". להערכת חברת סטרטסיס, הייצור התעשייתי הוא המגזר בעל הפוטנציאל הגדול ביותר בשוק הדפסות התלת מימד, וצפוי להגיע להיקף שוק של כ-25 מיליארד דולר בשנת 2025. בתוך זה, שוק הייצור באמצעות פולימרים מבוססי שרף צפוי לצמוח בקצב של 20% בשנה.

סטרטסיס משנה את המיקוד העיסקי: יותר תעשייה פחות אבות טיפוס

העיסקה היא תוצאה של אסטרטגיה חדשה שהחברה הגדירה באוגוסט 2020 להעביר את הדגש מטכנולוגיות מוכוונות אבות טיפוס (Prototyping), לטכנולוגיות מוכוונות ייצור (Production). בשיחת הוועידה שלאחר פרסום הדו"חות הכספיים שבהם היא דיווחה על ירידה של 27.9% בהכנסות ברבעון השני לכ-117.6 מיליון דולר בלבד, הוא הסביר את הכיוון החדש של החברה: "ההזדמנות הגדולה ביותר עבורנו בשוק מדפסות התלת-מימד מצויה בפולימרים, כאשר התחום הצומח ביותר הוא תחום הייצור".

לפני חודש האסטרטגיה הזאת קיבלה חיזוק, כאשר חברת פולקסווגן רכשה שתי מדפסות חדשות של סטרטסיס עבור סדנת Volkswagen Pre-Series-Center הפועלת בעיר צוויקאו, גרמניה. הסדנה אחראית על ייצור כל הדגמים של החברה לצורך בדיקה והערכה לפני העברתם לייצור המוני. היא רכשה את מדפסות J850 3D Printer, הנחשבות למדפסות התלת-מימד התעשייתיות היחידות המסוגלות להדפיס חלק מכני בכמה חומרים שונים ובכמה צבעים שונים, במהלך הרצת הדפסה אחת.

רמז על העיסקה המתגבשת

זייף המשיך: "נשקיע בפיתוח טכנולוגיות חדשות לייצור באמצעות פולימרים". הכוונה היא לשתי טכנולוגיות מרכזיות: טכנולוגיית Powder Bed Fusion שבה ממצקים פולימר בצורת אבקה באמצעות מקור חום כמו לייזר או ראש תרמי, וטכנולוגיית VAT Photo Polymer שבה ממצקים תמיסה של חומר פולימרי רגיש לאור באמצעות חשיפתו לקרינה אולטרה-סגולה. זייף גילה שכדי לממש את האסטרטגיה הזו, החברה שוקלת רכישה של חברות מהתחומים האלה. יכול להיות שבכך הוא רמז על העיסקה שנסגרה השבוע.

סטרטסיס נסחרת בבורסת נסד"ק לפי שווי שוק של 970.5 מיליון דולר, וגם ברבעון השלישי היא דיווחה על ירידה של 18.8% במכירות בהשוואה ל-2019, כתוצאה ממשבר הקורונה. ראוי לציין שהחולשה הזאת מאפיינת את כל שוק מדפסות התלת-מימד: גם המתחרה העיקרית שלה, 3D Systems, דיווחה על ירידה דו-ספרתית בהכנסות ועל הפסדים בשלושת הרבעונים האחרונים.

אלטק גייסה 5.7 מיליון דולר בהנפקת מניות

פורסם בתאריך דצמבר 8, 2020דצמבר 9, 2020 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: קו ה-DES החדש בחברת אלטק בפתח תקווה

חברת אלטק (Eltek) מפתח תקווה גייסה 5.7 מיליון דולר בהנפקת זכויות פרטית למשקיעים, לפי מחיר של 3.9 דולר למניה. החברה מסרה שהיה רישום-יתר של 128% להצעת המכר שלה, שהגיע להיקף של 7.3 מיליון דולר. המשקיעה העיקרית בגיוס היתה בעלת השליטה, קבוצת ניסטק, אשר רכשה מניות בהיקף של 4.69 מיליון דולר ועל-ידי כך הגדילה את חלקה באלטק מ-65.4% ל-69.6%.

מנכ"ל החברה, אלי יפה, אמר שהגיוס ישפר את המאזן הפיננסי של החברה ויפחית את החוב שלה לקבוצת ניסטק, הנובע מהלוואה בהיקף של כ-2.9 מיליון דולר שהיא קבלה ממנה בעבר. "ההון ישמש למימון התפעול השוטף ואולי גם להשקעות עתידיות במפעל ובציוד חדש שנועדו להאיץ את הצמיחה ארוכת הטווח שלנו". אלטק נסחרת בנסד"ק לפי שווי של 21.5 מיליון דולר.

בתשעת החודשים הראשונים של 2020 הסתכמו מכירות החברה בכ-27.2 מיליון דולר בהשוואה לכ-26.2 מיליון דולר אשתקד. אולם השינוי המרכזי הוא בריווחיות: אלטק סיימה את תשעת החודשים הראשונים עם ריווחיות תפעולית של 2.1 מיליון דולר – בהשוואה לריווחיות של כ-1 מיליון דולר בלבד לפני שנה. החברה דיווחה השבוע על השלמת ההקמה של מערכת צילום, צריבה וניקוי של המעגל המודפס (DES – Developing Etching Stripping) אשר הותאמה במיוחד לצרכים שלה.

הקו הותאם לייצור מוליכים דקים עבור מעגלים צפופים מאוד (High-density PCB), ומעגלים מיוחדים הדורשים מרווחים של עד 2mil בין המוליכים, ונעשו בו שינויים המאפשרים לייצר מעגלים מודפסים גמישים דקים מאוד. "הקו החדש פועל במקביל לקו הישן שלנו. כל המודולים בקו ניתנים לשליטה עצמאית באמצעות אבזר נייד כמו טאבלט או באמצעות הדפדפן, באופן המאפשר לשפר את בקרת התהליך ואת יציבותו. הקו החדש החל לפעול לצד קו הייצור הוותיק".

מנכ"ל חדש ל-On Semi: חסאן אל-חורי

פורסם בתאריך דצמבר 8, 2020דצמבר 8, 2020 ע"י Techtime

חברת און סמיקונדקטור (ON Semiconductor) האמריקאית מינתה את חסאן אל-חורי לתפקיד נשיא ומנכ"ל החברה, במקומו של קיית' ג'קסון, שהודיע בתחילת ספטמבר 2020 על החלטנו לפרוש מהחברה לאחר 18 שנים. אל-חורי מגיע מחברת סייפרס (Cypress Semiconductor) שאותה הוא ניהל עד למכירתה לחברת אינפיניאון (Infineon) בחודש אפריל 2020.

אל-חורי הוא יליד לבנון שהיגר לארה"ב בגיל 17. הוא למד אלקטרוניקה באוניברסיטה הטכנולוגית של לורנס ובאוניברסיטת אוקלנד, ושימש במשך 8 שנים כמתכנן ראשי של מערכות רכב בחברת קונטיננטל. בשנת 2007 הוא הצטרף לחברת סייפרס ומילא בה תפקידים טכנולוגיים וניהוליים. בשנת 2016 הוא מונה לנשיא ומנכ"ל החברה. בין השאר הוא משמש כיום כדירקטור בחברת KeraCel, אשר מפתחת טכנולוגיה להדפסת תלת מימד של סוללות ליתיום.

אל-חורי אמר שמטרתו המרכזית בתפקיד בחדש תהיה להביא את החברה למעמד של ספקית מובילה בתחומי הרכב, הציוד התעשייתי, ה-IoT והענן. חברת On Semiconductor הוקמה בשנת 1999 בעקבות הפרדת תשתית ייצור השבבים מחברת מוטורולה. בתשעת החודשים הראשונים של 2020 הסתכמו מכירות החברה בכ-3.8 מיליארד דולר, בהשוואה למכירות בהיקף של כ-4.1 מיליארד דולר בתקופה המקבילה אשתקד. החברה צופה שהמכירות ברבעון האחרון יסתכמו בכ-1.3-1.4 מיליארד דולר.

פירוש הדבר שהמכירות בשנת 2020 צפויות להסתכם בכ-5.2 מיליארד דולר – בהשוואה למכירות בהיקף של 5.5 מיליארד דולר ב-2019 – ירידה קטנה בהרבה מציפיות השוק. החברה נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-12.6 מיליארד דולר, ונמצאת בימים אלה בתהליך של הפחתת הוצאות וייעול תשתית הייצור. היא מתכננת להעביר את כל קווי הייצור הפעילים שלה לעבודה בפרוסות סיליקון בקוטר של 300 מ"מ. במקביל, היא מחפשת כעת קונה למפעל ייצור השבבים שלה בעיר אודנאארד שבבלגיה.

יצרן רכב סיני החל לייצר מכוניות עם מערכת ניטור הנהג של אייסייט

פורסם בתאריך דצמבר 7, 2020דצמבר 7, 2020 ע"י Techtime

חברת אייסייט (Eyesight) דיווחה היום כי כבר החודש יעלה על הכבישים בסין דגם ראשון של מכונית שיכלול את מערכת ניטור הנהג שפיתחה. החברה משתפת פעולה עם יצרן מכוניות סיני, שבחר להטמיע את הפתרון של אייסייט באחד מדגמיו החדשים, שייצורו החל כבר בחודש שעבר. באייסייט מקווים כי האימוץ הראשוני יוביל להטמעת המערכת בדגמים נוספים של אותו יצרן.

אייסייט פיתחה מערכת חישה ושליטה המיועדת לפנים הרכב ומשמשת בראש ובראשונה למעקב אחר רמת העירנות של הנהג וזאת באמצעות ניתוח פרמטרים כמו הטיית הראש, היציבה הכללית ותנועות העפעפיים. המערכת מבוססת על ראיית מכונה ובינה מלאכותית, יודעת לזהות הסחת דעת של הנהג מהדרך באמצעות מעקב אחר האישונים, ומתריעה בכל פעם שרמת ערנותו יורדת. האלגוריתם גם מזהה הסחות דעת כמו שימוש בסמארטפון במהלך נהיגה, עישון, חגירת חגורת בטיחות, הסטת מבט ועוד.

בשבוע שעבר הודיעה אייסייט כי יצרן רכב אמריקאי מוביל הכפיל את היקף הזמנת המערכות מאייסייט ל-30 מיליון דולר, במסגרת שילובן בדגם חדש שיצא לשוק ב-2021. עד כה השיגה אייסייט 10 זכיות תכנון.

שוק הרכב הסיני הוא שוק הרכב הגדול והצומח בעולם, וגם הראשון שחזר לצמוח לאחר הפגיעה הקשה של משבר הקורונה בתעשיית הרכב העולם. השוק הסיני גם נחשב למתקדם מבחינת אימוץ טכנולוגיות חדשות וקידום רגולציות בתחום הבטיחות. נושא הרגולציה הוא בעל חשיבות מפתח עבור שוק מערכות ניטור הנהג. כבר בשנה שעברה החלו מדינות מסוימות בסין לחייב התקנת מערכות ניטור נהג בכלי-רכב חדשים. ואמנם על פי Research&Markets, ב-2019 נמכרו בסין מעל 10,000 מערכות DMS, זינוק של 174% בהשוואה לשנה קודם לכן, וברבעון הראשון של 2020 הותקנו כ-5,000 מערכות, קצב המשקף גידול שנתי של יותר מ-300%.

ננו דיימשן גייסה מתחילת החודש כ-240 מיליון דולר

פורסם בתאריך דצמבר 7, 2020דצמבר 7, 2020 ע"י Techtime

חברת ננו דיימנשן מנס ציונה (Nano Dimension) חתמה על הסכם למכירה ישירה 30 מיליון מניות למשקיעים במחיר של 6 דולר למניה, וצפויה לקבל עד סוף השבוע סכום כולל של כ-180 מיליון דולר. מדובר בגיוס ההון השני של החברה המתקיים החודש: לפני פחות משבוע היא מכרה קצת יותר מ-11 מיליון מניות לקבוצה של משקיעים, בתמורה לסכום כולל של כ-60 מיליון דולר. בסך הכל, משמעות הדבר שהחברה גייסה מתחילת החודש כמעט 240 מיליון דולר.

הסכום הזה מתווסף אל השקעה נוספת, בהיקף של 50 מיליון דולר, שהחברה קיבלה באמצע אוקטובר 2020 תמורת מכירת כ-17 מיליון מניות במחיר של 3 דולר למניה. בתחילת החודש היא גייסה 16.9 מיליון דולר תמורת מכירת מניות במחיר של 2.3 דולרים למניה. בסך הכל החברה גייסה השנה כ-307 מיליון דולר. החברה דיווחה שההון שגוייס ישמש למימון פעילות שוטפת, ולאיתור הזדמנויות עסקיות – בכלל זה אפשרות לביצוע עיסקת מיזוג או רכישה.

חברת ננו דיימנשן פיתחה מדפסת תלת מימדית לייצור מעגלים מודפסים ורכיבים פאסיביים כמו נגדים, קבלים וסלילים. ביולי 2019 החברה הכריזה על דור מדפסות חדש, DragonFly LDM, אשר מהווה שדרוג של מדפסת DragonFly Pro. המוצר החדש מאפשר ייצור מהיר של אבות טיפוס של מעגלים מודפסים הכוללים מספר שכבות ורכיבים מודפסים כמו נגדים, קבלים, סלילים ואנטנות. מדובר במערכת חצי-תעשייתית המאפשרת לבצע ייצור של סדרות קצרות ולעבוד ברציפות 24 שעות ביממה 7 ימים בשבוע.

תחזית צמיחה לטווח ארוך

בסוף השבוע דיווחה ננו דיימנשן שכ-66% מלקוחותיה שידרגו את המדפסות שברשותם ועברו לשימוש במדפסת DragonFly LDM החדשה. בכללם ארגונים ממשלתיים בארצות הברית ומוסדות מחקר מובילים באירופה. בתשעת החודשים הראשונים של 2020 הסתכמו מכירות החברה בכ-1.4 מיליון דולר, בהשוואה לכ-6.2 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. מנכ"ל החברה, יואב שטרן, הסביר את הירידה בהשפעות מגיפת הקורונה, אולם אמר שהחברה לא משנה את תחזיתה ארוכת הטווח לגידול צפוי בשוק.

מניית החברה כמעט הכפילה את שווייה בשבוע האחרון. חברת ננו דיימנשן נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-807 מיליון דולר. להערכת חברת המחקר DTechEX שוק מדפסות התלת מימד לייצור אלקטרוני צפוי להגיע להיקף של 2.3 מיליארד דולר בשנת 2029. המגזר הדומיננטי יהיה בתחום יצירת אבות טיפוס של מעגלי PCB.

ענת פרן מונתה לסמנכ"לית תפעול ו-IT בסלברייט

פורסם בתאריך דצמבר 7, 2020דצמבר 7, 2020 ע"י Techtime

חברת סלברייט (Cellebrite) מפתח תקווה הודיעה על מינויה של ענת פרן לתפקיד סמנכ"לית למערכות מידע ותפעול (SVP Information Systems and Operations). פרן תנהל את כלל התשתיות התומכות של החברה ובהן מחלקת ה-IT, מחלקת מערכות המידע ומחלקות התפעול והרכש. פרן היא בעלת ניסיון של יותר מ-20 שנה בתחום תשתיות המחשוב בתעשיית ההייטק. בשלוש השנים האחרונות שימשה בתפקיד סמנכ"לית גלובלית לתחום ה-IT בסלברייט, והתמקדה בבניית תשתיות המחשוב, ממשקי העבודה ותשתיות האבטחה של החברה.

לפני-כן שימשה במשך 5 שנים כדירקטור תשתיות IT וענן בחברת צ'ק פויינט שם ניהלה קבוצה אשר התמקדה במתן פתרונות תשתיתיים לסביבות מורכבות של פיתוח תוכנה ובהסבת חלק ממוצרי החברה לשירות מבוסס תשתית ענן. פרן היא בעלת תואר ראשון בהנדסת מערכות מידע ותואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת בן גוריון. חברת סלברייט נמצאת בבעלות Sun היפנית ונחשבת לאחת מהחברות המובילות בעולם בתחום המודיעין הדיגיטלי.

החברה מספקת פתרונות איסוף וניתוח מידע דיגיטלי מהרשת ומציוד דיגיטלי כגון טלפונים ומחשבים. המוצרים נמכרים בעיקר לסוכנויות אכיפת חוק בעולם, לממשלות, ולתאגידים וארגונים. ברבעון הראשון של שנת 2021 החברה צפויה להכריז על גרסה חדשה של מערכת איסוף המידע MacQuisition אשר יודעת לאסוף מידע דיגיטלי המוכמן בכל המחשבים של אפל. המערכת החדשה תיקרא Digital Collector ותכלול גם יכולת איסוף וריכוז מידע המוסתר גם במחשבים המבוססים על מערכת ההפעלה חלונות.

מאוזר הפיקה ספר אלקטרוני על בינה מלאכותית

פורסם בתאריך דצמבר 7, 2020דצמבר 7, 2020 ע"י Techtime

חברת מאוזר (Mouser Electronics) הוציאה לאור את הספר האלקטרוני השני בסדרת הספרים האלקטרוניים המוקדשת למהפיכת הבינה המלאכותית. הספר החדש, Artificial Intelligence: A Multi-Faceted Approach to Safety, מביא את סיפוריהם של מפתחים אשר בוחנים יישומים מבוססי בינה מלאכותית בתחומי הבטיחות, החל מבריאות ותרופות וכלה בשימוש ברובוטים. לדברי סגן נשיא לשיווק במאוזר, קווין הס, משבר הקורונה יצר צורך גובר בפתרונות בטיחות ושמירה על הבריאות הציבורית, והמחיש את העוצמה של הבינה המלאכותית באספקה מהירה של פתרונות חדשים.

דוגמא לכך המובאת בספר, היא פיתוחו של הרובוט Rey (בתמונה למעלה) אשר הושלם בתוך פחות מחודשיים על-ידי צוות חוקרים מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT). הצוות התבקש למצוא מענה לצור דחוף של אתר חלוקת המזון לנזקקים המרכזי של בוסטון. האתר מופעל על-ידי מתנדבים ומספק כמות עצומה של חבילות מזון מדי יום, אולם כדי להעביר אותן לנצרכים בעידן הקורונה, יש צורך לוודא שכל החבילות עברו טיהור והן לא מפיצות מחלות.

החוקרים מ-MIT הסתמכו על מעבדות חובבים ביתיות ובנו פלטפורמה עצמאית הכוללת מתקן הנושא ארבע מקורות קרינה אולטרה-סגולה (UV-C) המשמידה וירוסים וחיידקים, מערכת הנעה על גלגלים, מצלמה, חיישן מיקום ועמדת טעינת סוללה. בשעות הערב, כאשר העובדים עוזבים את מרכז החלוקה, הרובוט נכנס לפעולה: הוא סורק את כל המחסן, עובר בין כל המדפים ומטהר את כל החבילות. בבוקר הרובוט חוזר עצמאית לעמדת הטעינה כדי למלא את הסוללה ולהיות מוכן למשמרת הלילה הבאה.

ניווט עצמוני בסביבה דינמית

האתגר הגדול ביותר היה אימון מערכת הבינה המלאכותית. התוכנה שפותחה ב-MIT מאפשרת לו לזהות מעברים ולתכנן מסלול בסביבה הנמצאת כל הזמן בתהליכי שינוי. כדי לוודא שהוא מספיק לטהר את כל החבילות במחסן, המצלמה יודעת לזהות מדפים ריקים, ולעבור מולם במהירות גבוהה יותר מהמהירות המומלצת לקבלת טיהור מיטבי, ועל-ידי כך לחסוך גם בזמן וגם באנרגיה.

סדרת Intelligent Revolution כוללת מספר מקורות לתיאור יישומים חדשים של בינה מלאכותית, בהם ספרים אלקטרוניים, בלוג, אינפוגרפיקה ומשאלים הנערכים בין הקוראים. חברת מאוזר הינה מפיצת רכיבים גלובלית הפועלת באמצעות האינטרנט ונמצאת בבעלות Berkshire Hathaway. מחסן המלאי המרכזי שלה נמצא בדלאס, טקסס, וממנו היא מספקת 5 מיליון רכיבים של 1,100 יצרנים לכ-630,000 לקוחות ברחבי העולם.

למידע נוסף: Mouser.com

בריינסגייט גייסה 14 מיליון דולר בהובלת משקיע חדש

פורסם בתאריך דצמבר 6, 2020 ע"י Techtime

חברת בריינסגייט (BrainsGate) מקיסריה השלימה סבב השקעה של 14 מיליון דולר לפי שווי של 147 מיליון דולר לפני הכסף. את הסבב הוביל משקיע חדש, קרן ההון המשותפת BNP וחברת ההשקעות והייעוץ SPERO ,לצד המשקיעים הקיימים, אלרון, מדטרוניק, אגת, פיטנגו ו-Cipio. סבב הגיוס צפוי לממן את פעילותה של בריינסגייט עד קבלת אישור בקשת ה-PMA שהוגשה ל FDA, בניית נפח ייצור, והגשת בקשה לכיסוי ביטוחי מממשלת ארה"ב.

החברה פיתחה טיפול חדשני לשבץ מוחי חסימתי (Ischemic Stroke System) המתבצע באמצעות תהליך קצר של פחות מ-5 דקות שבו מוזרק שתל לתעלה קיימת נאחורי האף. השתל יוצר גירוי עצבי שמגביר את זרימת הדם למוח כדי לשפר את מצבם של נפגעי שבץ חסימתי בחלון של 24 שעות מפרוץ השבץ. הטכנולוגיה מבוססת על תגלית מדעית, לפיה עירור חשמלי של גנגליון Spheno-Palatine הנמצא מאחורי האף, יכול להשפיע על זרימת הדם למוח.

המרכז העצבי הזה (SPG) ממוקם סמוך למערות הסינוסים בגולגולת. התברר שבאמצעות גרוי חשמלי ניתן לגרום להרחיב את כלי הדם בעוצמה ולמשך זמן הנשלטים על-ידי האותות החשמליים. החברה פיתחה מערכת אלחוטית שבה מועברת אנרגיה חשמלית ממתן המוצב ליד הלחי אל האלקטרודה המושתלת, ועל-ידי להזרים דם למוח לרפא או להפחית את נזקי השבץ. במאי 2020 החברה קיבלה אישור שיווק באירופה (CE). בפברואר 2020 היא ביקשה אישור מה-FDA וממתינה לקבלתו.

אינטל תשלב אופטיקה בתוך המעבד

פורסם בתאריך דצמבר 6, 2020דצמבר 16, 2020 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: כרטיס Nahuku של אינטל הכולל 16 מעבדי Loihi אשר מחובר אל ערכת פיתוח מבוססת Arria 10 FPGA

חברת אינטל חשפה סדרה של התפתחויות טכנולוגיות המעידות על כיוונים חדשים בתעשיית המחשבים והטכנולוגיה. במסגרת הכנס השנתי של מעבדות אינטל (Intel Labs) שהתקיים בסוף השבוע, היא הציגה רכיבים אופטיים הממומשים בטכנולוגיית CMOS, הרחבת הפעילות בתחום המחשוב הנוירומורפי, שבב חדש לניהול מחשב קוונטי העובד בטמפרטורה של 4°C, ואת תוכנת ControlFlag לאיתור באגים, המאפשרת לגלות תקלות תוכנה כבר בשלבי הכתיבה הראשוניים שלהן.

אינטל חשפה טכנולוגיה המאפשרת לשלב מודולים אופטיים בתוך רכיבי סיליקון סטנדרטיים, במסגרת פרוייקט המיועד לפתח תקשורת אופטית זולה וזמינה בין השרתים במרכזי הנתונים. להערכת החברה, התעשייה מגיעה למה שהיא מכנה בשם "מחסום הקלט/פלט" (I/O power wall), אשר מונע להגדיל בצורה משמעותית את קצב התקשורת באמצעים חשמליים, במחיר ובהספק סבירים. כדי להתגבר על החומה, יש צורך בפיתוח טכנולוגיה אופטית זולה, הניתנת ליישום בטכנולוגיות ייצור סיליקוניות קיימות.

שיתוף פעולה בין פוטונים ואלקטרונים

היא הציגה מסנן/מאפנן תדרים אופטי (Micro-ring modulators) שמוזער לאלפית (1/1000) מגודלו הקודם, כדי שניתן יהיה לשלב אותו בתוך רכיבי מחשב. היא הציגה מחקר המראה שניתן לייצר גלאי אופטי (Photodiode) מסיליקון הפועל באורכי הגל 1.3-1.6um, והציגה יכולת לייצר קרינת אור בתדרים שונים באמצעות מקור אות לייזר יחיד. מטרת המחקרים שהוצגו היא לשלב מעגלים לוגיים ומעגלים אופטיים במארז שבבים יחיד כדי לייצר רכיבים מבוססי סיליקון במתכונת של Integrated photonics, אשר ישמשו כבסיס הטכנולוגי של הדור הבא של מחשבים.

אינטל הכריזה על התפתחות בתחום המחשוב הקוונטי, עם חשיפת מערכת הבקרה החדשה Horse Ridge II. מדובר בשבב המיוצר מטרנזיסטורי FinFET בתהליך ייצור של 22 ננומטר אשר מסוגל לעבוד בטמפרטורה של 4°K. מחשבים קוונטיים עובדים בטמפרטורות נמוכות מאוד (בסביבות 1°K) , אולם מערכות הבקרה שלהם הן מערכות אלקטרוניות הפועלות בטמפרטורת החדר. הדבר מקשה מאוד של השליטה במחשבים קוונטיים. המאמץ של אינטל הוא לפשט ולייעל את השליטה במחשבים קוונטיים באמצעות שבבי בקרה העובדים בטמפרטורות שבהן פועלים המחשבים עצמם. בפברואר 2021 אינטל תחשוף פרטים נוספים על השבב.

צעד הראשון בדרך אל תיכנות אוטונומי

אחת מההפתעות של הכנס היתה העובדה שאינטל מנהלת תוכנית מחקר בתחום של כתיבת תוכנות באמצעות מכונה (machine programming). אחת מהתוצאות הראשונות של המחקר היתה פיתוח תוכנת ControlFlag אשר בודקת כל קוד ומגלה באגים וטעויות בכתיבת הקוד. להערכת אינטל, 50% מהזמן של המתכנתים כיום מוקדש לאיתור תקלות תוכנה. למעשה, מדובר במרכיב העלות הגדול ביותר בתהליך הפיתוח של תוכנות חדשות.

מערכת ControlFlag מבוססת על קיבוץ של מידע על שפות תכנות, מהדרים ומערכות מחשב, ועל מודל בינה מלאכותית הלומד תבניות תכנות נכונות ויודע לזהות חריגות מהתבניות הרצויות, הופעת תבניות "לא סבירות" ושגיאות. המערכת יכולה ללמוד את סגנון הכתיבה של כל מתכנת, להגדיר אותה ולהתאים את זיהוי התקלות לסגנון האישי של הכותב. מעניין לראות האם המערכת יכולה לשמש גם ככלי לאיתור פיסות תוכנה גנובות או מועתקות, לצורך הגנה על קניין רוחני. חברת אינטל הודיעה שהיא החלה להשתמש בתוכנת ControlFlag כדי לאתר באגים בתוכנות שהיא עצמה מפתחת.

בשנים הקרובות צפויה עלייה נוספת בשיעור הזמן המוקדש לגילוי תקלות תוכנה, בעקבות הכניסה לשוק של ארכיטקטורות מחשוב היברידיות, הכוללות מספר ארכיטקטורות עיבוד שונות הפועלות במקביל (CPU, GPU, FPGA ועוד). אחת מהן תהיה ככל הנראה ארכיטקטורה של מעבדים נוירומופריים. עיבוד נוירומופרי הוא יישום ברמת החומרה של המבנה של רשתות עצביות נוירוניות, אשר בתחום הבינה המלאכותית מיושמות כיום בעיקר ברמת התוכנה. עד היום אינטל פיתחה את ארכיטקטורת Loihi. החברה דיווחה שלנובו, לוג'יטק ומרצדס הצרטרפו אל פרוייקט הפיתוח הנוירומופי שלה, הכולל כיום כ-100 חברות טכנולוגיות.