כנס מאגד הגרפן הישראלי יתקיים ב-19 למאי 2021

ביום ד', ה-19.5.2021, בשעות 10:00–18:30 לפי שעון ישראל, יתקיים באופן מקוון הכנס בינלאומי בהובלת מאגד הגרפן של רשות החדשנות (The Israeli Graphene Consortium). הגרפן הוא מבנה של חומר שגילויו נחשב וגילוי תכונותיו נחשבים לתגליות משמעותיות מאוד. החומר הוא בעל השפעה רבה על תכונות פיזור חום במעגלים חשמליים ואלקטרוניים ועל קבלת ביצועים גבוהים במערכות תדר גבוה. בכנס ישתתפו PCB Technologies, NVIDIA, אלביט מערכות, אלישרא, סימטל, אוניברסיטת בר-אילן, הטכניון, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ואוניברסיטת תל אביב.

מאגד הגרפן הוקם בשנת 2019 במסגרת תכנית מגנ"ט בהובלתה, במטרה לקדם טכנולוגיות פורצות דרך המשלבות את החומר גרפן. הכנס מחולק ל-3 מושבים. את המושב הראשון ינחה פרופ' דורון נוה מאוניברסיטת בר-אילן וישתתפו בו המדען הראשי מטעם משרד הכלכלה ויו"ר דירקטוריון רשות החדשנות, ד"ר עמי אפלבאום; מתאם הפעילות של מאגד הגרפן הישראלי, ענר שהם, שיסקור את פעילות המאגד; פרופ' רודני רוף מהמכון הלאומי למדע וטכנולוגיה באולסן,  קוריאה הדרומית (UNIST), שהיה הראשון לגדל את החומר ב-CVD; מהנדס הפיתוח הראשי ב-NVIDIA, ד"ר אלעד מנטוביץ', ידבר על השימוש המתוכנן בגרפן בחברה; ה-CTO של חברת PCB Technologies, יעד אליה, ידבר על פתרונות הולכת חום עם גרפן ושילובו במעגלים מודפסים. פרופ' אריאל ישמח מהפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב ידבר על המעבר של עבודה עם גרפן מהמעבדה לתעשייה.

את המושב השני בכנס יוביל ד"ר אלעד מנטוביץ', מהנדס הפיתוח הראשי ב-NVIDIA, וישתתפו בו פרופ' אנדריאה פרארי ממרכז הגרפן של אוניברסיטת קיימברידג', שידבר על גרפן וחומרים שכבתיים בתחומי פוטוניקה ואופטו-אלקטרוניקה; ד"ר משה בן-שלום מביה"ס לפיזיקה באוניברסיטת תל אביב שידבר על מערכת פרו-אלקטרית המבוססת על החומר השכבתי בורון-ניטריד; ראש אגף PCB ב-NVIDIA, בועז אטיאס, ידבר על תכנון כרטיסים עם גרפן במעגל המודפס; פרופ' ארנסטו יוסלביץ' ממכון ויצמן למדע שידבר על אלקטרו-מכניקה של ננו-צינוריות פחמן ופרופ' דורון נוה מהפקולטה להנדסה באוניברסיטת בר-אילן שידבר על ייצור המוני של גרפן עבור מעגלים מודפסים.

את המושב השלישי ינחה פרופ' אריאל ישמח מהפקולטה להנדסה באוניברסיטת  תל-אביב וישתתפו בו המנהלת המדעית של חברת Graphenea הפועלת מספרד ומבוסטון, ד"ר אמאיה זורוטוזה, שתדבר על ייצור גרפן והשימוש בו בגלאים; פרופ' ארן רגב מהמחלקה להנדסה כימית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב על פתירת בעיות של נקודות חמות במעגלים באמצעות ציפויים מבוססי גרפן; פרופ' אלעד קורן מהפקולטה להנדסת חומרים בטכניון ידבר על ננו-מניפולציה של מגעי גרפן דו-שכבתיים; פרופ' עילם ילון מהפקולטה להנדסת חשמל בטכניון שידבר על היבטים תרמיים של ננו-חומרים שכבתיים; פרופ' אלכסנדר באלנדין מהפקולטה להנדסת חשמל וחומרים באוניברסיטת קליפורניה ידבר על תכונות הולכת חום ייחודיות בגרפן ופרופ' קאוסטב בנרג'י מהמחלקה להנדסה באוניברסיטת קליפורניה, ידבר על הדור הבא של אינטגרציית חומרים שכבתיים באלקטרוניקה.

למידע נוסף והרשמה: Graphene Consortium Conference

ביום ג', ה-4 למאי 2021, תתקיים השיחה הראשונה במפגשי Tuesday Tech Talk של טקסס אינסטרומנטס

חברת טקסס אינסטרומנטס (Texas Instruments) משיקה בישראל את אירועי Tuesday Tech Talk, שהיא סדרה של הרצאות וסדנאות קצרות ומקצועיות במגוון נושאים המצויים כיום בליבת העניין של התעשייה. בהם: רפואה, תעשיית הרכב, מכשור ביתי, מכשור תעשייתי ועוד. המפגשים הם בני 45 דקות בלבד כל אחד.

הם מיועדים לאנשי התעשייה בישראל, וייערכו בהנחיית מהנדסים מומחים בתחומם מחברת טקסס אינסטרומטס העולמית. סדרת ההרצאות הראשונה תתמקד בתחום המכשור הרפואי, האפליקציות והתכן הרפואי ומה ניתן ליישם בעזרת הכלים הטכנולוגיים שיש לחברת TI להציע. המפגש הראשון יתקיים ביום ג', ה-5 למאי 2021, ויוקדש לנושא Biosensing Front End Devices – ECG, EEG & SPO2.

ההרשמה להרצאות היא ללא עלות, ומיועדת לכל המהנדסים המעוניינים להרחיב ולחדד את הידע שלהם בתחומים אלה.

תוכנית המחזור הראשון של Tuesday Tech Talk:

למידע נוסף ורישום: Tuesday Tech Talks

סמנכ"ל המו"פ לשעבר באאודי מונה ליו"ר אורורה לאבס

חברת אורורה לאבס (Aurora Labs) מתל אביב מינתה את פיטר מרטנס (Peter Mertens) ליו"ר החברה. מרטנס (בתמונה למעלה) הוא בעל נסיוןן של יותר מ-35 שנה בתעשיית הרכב. הוא שימש בתפקידי ניהול בכירים בדיימלר, ניהל את קו המכוניות הקומפקטיות בג'נרל מוטורס ושימש כסמנכ"ל מחקר ופיתוח בוולוו, וכמנהל הטכנולוגיות הראשי וסמנכ"ל המו"פ באאודי, ממנה פרש ב-2018 עקב סיבות בריאותיות. בסוף 2019 חזר מרטנס לפעילות בתעשייה והצטרף למספר דירקטוריונים של חברות בתחום המוביליטי, בהן החברות הישראליות ואלנס ו-proteanTecs.

אורורה לאבס פיתחה פלטפורמה לניהול הכתיבה, הפיתוח והעידכון של תוכנות קריטיות בכלי-רכב, אשר כוללת יכולות תיקון עצמי של טעויות (Self-Healing Software). היא מבוססת על טכנולוגיית Line-Of-Code Behavior שפותחה בחברה, המוגנת על-ידי יותר מ-20 פטנטים רשומים. המשימה נעשית קשה מיום ליום מכיוון שהתוכנות הופכות מרכיב מרכזי בתוך רכב מודרני, אשר כולל היום תוכנות בגודל ממוצע של כ-100 מיליון שורות קוד.

טויוטה ופורשה השקיעו באורורה לאבס

הפתרון של החברה מאפשר ליצרניות רכב לעמוד בדרישות המחמירות של תקני ISO 26262 ו-UNECE WP.29, הדורשים יכולת עידכון בטוחה, ניהול תקלות תוכנה ומעקב אחר כל שורת קוד בתוכנות.החברה הוקמה בשנת 2016 על-ידי המנכ"ל זוהר פוקס ומנהל התפעול אורי לדרמן. עד היום היא גייסה 34 מיליון דולר, כאשר הגיוס האחרון בהיקף של 23 מיליון דולר הושלם בחודש ספטמבר 2020. בין המשקיעות בחברה: LG Group, פורשה, טויוטה ומריוס נכט.

זוהר פוקס אמר שהניסיון, הידע והמוניטין של פיטר בקרב מנהלי המו"פ בתעשיית הרכב, יקדמו את החברה בשלב הצמיחה. "פיטר מבין את החשיבות הקריטית של בטיחות ואבטחת התוכנות בכלי רכב מקושרים, אוטונומיים וחשמליים. הוא מביא עמו גם תובנות עמוקות בנוגע לתהליכי האימוץ והיישום של טכנולוגיות חדשות בתעשיית הרכב".

וובינר סינופסיס לאימות SoC באמצעות FPGA וכלי ניתוח

ביום ג', ה-18 במאי 2021, תקיים חברת סינופסיס (Synopsys) וובינר בתחום האצת הבדיקה של אבות טיפוס של רכיבי SoC באמצעות FPGA כלי ניתוח ייעודיים הבודקים את התכנון. הוובינר, Enabling Faster Time to First Prototype using FPGA Synthesis Tools, יתקיים בשעה 20:00 לפי שעון ישראל.

FPGA prototyping is one of the main verification tools used when designing an SoC. There are many requirements for developing prototypes ranging from handling DesignWare IP to automated gated clock conversion. Synopsys’ ProtoSynthesis Software provides customers with the capability to develop a single FPGA prototype quickly and efficiently, and supports DesignWare IP and Unified Power Format (UPF).

This Synopsys webinar will cover: How to complete a gated clock conversion; Enabling DesignWare IP within an FPGA prototyping project; How to include power management intent in an FPGA prototype.

Speakers: Nilesh Shilankar and Poojitha Bommu

Nilesh Shilankar is Sr. Applications Engineer at Synopsys for FPGA-based synthesis software tools. Prior to joining Synopsys, Nilesh worked with leading semiconductor and EDA companies as a Product Engineer and Applications Engineer. Nilesh holds a bachelor’s degree in Electronics Engineering and has pursued a PG Diploma in VLSI from the Center for Development of Advanced Computing.

Poojitha Bommu is an Application Engineer for FPGA-based synthesis software tools in the Verification Group at Synopsys. She has 4 years of experience on Synopsys FPGA synthesis and prototyping tools. She has worked with many FPGA implementation and prototyping based customers to achieve their design requirements. She holds a BTech degree in Electronics and Communications from Amrita University, Bengaluru, India.

למידע נוסף ורישום:

Faster Time to Prototype using FPGA Synthesis Tools

שתי משרות פנויות באזור המרכז בתחום השיווק של רכיבים אלקטרוניים

משרה מספר 1: מנהל/ת תיק לקוח

לחברה בתחום יבוא והפצת רכיבים אלקטרוניים מרמת החייל, תל אביב, המתמחה ב-Microcontrollers וב-Analog דרוש/ה מנהל/ת תיק לקוח.

התפקיד משלב עבודה משרדית וביקור אצל לקוחות החברה. במסגרת התפקיד המועמד יידרש לבצע:

ניהול קשר רציף עם לקוחות החברה, זיהוי צרכי הלקוח, מתן ייעוץ וליווי פרויקטים.
הכנת הצעות מחיר ללקוחות וניהול מו"מ.
עבודה שוטפת מול ספקי החברה
איתור וגיוס לקוחות חדשים
קביעת פגישות וביקורים אצל הלקוח.

דרישות:

השכלה הנדסאית.

הכרת שוק רכיבי האלקטרוניקה המקומי והעולמי.

הכרת תחום רכיבי הסמיקונדקטור

ניסיון של 3 שנים לפחות בתפקיד דומה

רישיון נהיגה

אנגלית ברמה גבוהה.

כושר ביטוי, ניהול מו"מ ברמה גבוהה, יכולת עבודה בצוות ויחסי אנוש מעולים!

נא לשלוח קורות חיים ל[email protected]

משרה מספר 2: מהנדס FAE

לחברה ברמת החייל, תל אביב, דרוש/ה מהנדס/ת FAE למתן תמיכה טכנית ללקוחות.

התפקיד משלב עבודת איפיון רכיבים, מתן ייעוץ טכני, ליווי פרוייקטים ועבודה מול מחלקות הנדסה, פיתוח ורכש.

התפקיד משלב עבודה משרדית וביקור אצל לקוחות החברה.

דרישות:

השכלה הנדסאית.

הכרת שוק רכיבי האלקטרוניקה המקומי והעולמי

הכרת תחום רכיבי הסמיקונדקטור

ניסיון של 3 שנים לפחות בתפקיד דומה

רישיון נהיגה

אנגלית ברמה גבוהה

כושר ביטוי, יכולת עבודה בצוות ויחסי אנוש מעולים! חוש טכני, מתן שירות,

נא לשלוח קורות חיים ל[email protected]

האנס-לייזר הסינית מקימה בכרמיאל חברה למכונות בדיקת שבבים

חברת Han's Laser הסינית מקימה בכרמיאל חברה לפיתוח מערכות בדיקת פרוסות סיליקון עבור מארזי שבבים מתקדמים. כך נודע ל-Techtime. ההחלטה על הקמת החברה התקבלה לאחרונה, לאחר השלמת פרוייקט פיתוח ראשוני שנעשה בחברת נקסטק (Nextec Technologies) הפועלת מכרמיאל. המערכת הניסיונית עמדה החודש בהצלחה במבחני ההערכה שנעשו לה במפעל ייצור שבבים בסין. בימים אלה החברה נמצאת בתהליכי הקמת החברה החדשה ובאיתור משקיעים אסטרטגיים.

מנהל הפרוייקט, מיכה גפן, אשר ככל הנראה צפוי להיות מנכ"ל החברה החדשה, סיפר שהיעד הוא להקים חברת פיתוח בישראל, ולייצר את המכונות במתקני האנס לייזר בסין. המערכת הראשונה היא מערכת בדיקה אופטית (2D/3D) של מצעי הסיליקון המתווכים בין פיסות סיליקון ייעודיות לבין המעגל המודפס ברכיבים מרובי שבבים (2.5D) ובמארזי שבבים מתקדמים. גפן: "זיהינו את התחום הזה כתחום צומח אשר עדיין אין לו פתרונות מספקים. להערכתנו מדובר כיום בשוק בהיקף של כחצי מיליארד דולר".

מצעי השבבים דורשים פתרון ייעודי

לדבריו, סדרי הגודל של הווייפרים האלה הם בקנה מידה של מיקרונים (אלפית המילימטר), בהשוואה לסדרי גודל של ננומטרים בייצור פיסות סיליקון ייעודיות, כמו למשל מעבדים. "אולם זהו תחום שיש בו צרכים מיוחדים, כמו למשל מבנים תלת מימדיים גבוהים מאוד, והתמודדות עם חוסר אחידות (process variation) מאוד גדול בין מצעי הסיליקון השונים, אפילו כשהם מגיעים מאותה אצווה (batch). במכונה שפיתחנו שילבנו הרבה מאוד מתודולוגיות של לימוד מכונה (machine learning)".

גפן הוא בעל ותק רב בתחום המדידות עבור תעשיית השבבים. הוא היה בקבוצת המהנדסים שהקימו בשנת 1986 את הפעילות הישראלית של חברת KLA. ב-1996 הוא ייסד את חברת Inspectech אשר פיתחה טכנולוגיה לבדיקת החיתוך של פרוסות סיליקון לשבבים נפרדים, אשר נמכרה לקמטק (Camtek) ב-2001 תמורת כ-4.5 מיליון דולר. בהמשך ייסד לפני כ-15 שנים את חברת Brossh Inspection Systems המפתחת ציוד בדיקה אופטי מדוייק.

תחרות מול ענקים

הפיתוח של מערכת הבדיקה החל לפני כשנתיים במסגרת פרוייקט חשאי בתוך חברת נקסטק מכרמיאל (הנמצאת בבעלות האנס-לייזר) שהחל בדצמבר 2018, לאחר שהאנס-לייזר פנתה אל גפן וביקשה ממנו סיוע בפיתוח טכנולוגיה חדשה. המערכת שפותחה מאתרת פגמים דו-מימדיים בגודל של 0.5 מיקרון ויכולה לבצע מדידת גובה של כדוריות המגע (Bumpers) עד לגובה של 300 מיקרון. היא מספקת קצב בדיקה של עד 15 פרוסות סיליקון בשעה.

עבור החברה הסינית מדובר בפרוייקט בעל חשיבות אסטרטגית. האנס-לייזר הוקמה בשנזן בשנת 1996 ומתמחה בטכנולוגיות חיתוך, סימון וריתוך לייזר עבור קווי ייצור תעשייתיים, בעיקר של מערכות אלקטרוניות. בין לקוחותיה: Jabil, Flex, Foxconn, לנובו, שיאומי ועוד. החברה הישראלית החדשה תאפשר לה להיכנס לשוק חדש בתחום המיקרואלקטרוניקה, שבו היא תתחרה בכמה ענקיות מטרולוגיה מהעולם. כיום היא נסחרת בבורסה של שנזן לפי שווי שוק של 6.7 מיליארד דולר. בשנת 2020 הסתכמו מכירותיה בכ-1.85 מיליארד דולר.

בינה מלאכותית במערכות Pro AV מקצועיות

מאת: רוב גרין, מנהל בכיר תחום Pro AV, Broadcast ו-Consumer בחברת Xilinx

הכתבה בחסות Avnet Silica Israel

למרות שהאימוץ של בינה מלאכותית (machine learning) מצוי עדיין בתחילתו, ארגונים רבים כבר משתמשים בטכנולוגיה בזכות היתרונות הרבים שלה בשיפור היעילות, חיזוי התנהגות והפקת תובנות עסקיות ואחרות. חברת McKinsey מעריכה שעד היום אימצו 39% מהארגונים טכנולוגיות לימוד מכונה בדרך כזו או אחרת. גם בשוק שידורי הרדיו והטלוויזיה והאודיו-וידאו המקצועי (Pro AV) יש לטכנולוגיות האלה תפקיד חשוב ביצירת מודלים עסקיים ומקורות רווח חדשים. להלן ארבע דוגמאות:

קידוד האזור הרלוונטי (ROI – Region-of-Interest)

טכנולוגיית קידוד האזור הרלוונטי (ROI – Region-of-Interest) מאפשרת להפחית את העומס על הרשת בלא לפגוע ברזולוציה באמצעות טיפול באזורים החשובים, והתעלמות מאזורים לא חשובים. כך למשל, כאשר מצלמת מעקב עוקבת אחר אזור בזירה מסויימת, יש פרטים בתמונה שהם חשובים מאוד, ואחרים שהם חסרי חשיבות. כך למשל, אם מדובר במצלמת זיהוי פנים, יש צורך בכל המידע שהיא מספקת על הפנים, אולם ניתן להתעלם מהרקע שאינו תורם למשימת זיהוי הפנים.

מבחינת הצופה האנושי, ההבדל כמעט ואינו מורגש. המקודד יכול לצמצם את קצב העברת הנתונים של האזורים הלא-רלוונטיים בתמונה מ-5Mbps ל-1.5Mbps ועל-ידי כך להפחית בכ-70% את עלות הזרמת הווידאו, נתון שניתן לתרגם במקרים רבים לחסכון של כ-700 דולר לשעה על הזרמת וידאו לכ-10,000 צופים. הדבר נכון גם לגבי עלויות האיחסון: כיום עלות האיחסון קבצי וידאו בענן בנפח של 2,000GB מסתכמת בכ-1,000 דולר לחודש. צמצום הנפח הזה בכ-70% מאפשר להשתמש באמצעי אחסון קטנים וזולים בהרבה, או לחלופין לאחסן כמות גדולה יותר של מידע בכוננים הקיימים.

מודול KRIA של Xilinx ליישום בינה מלאכותית בקצה הרשת (Edge)
מודול KRIA של Xilinx ליישום בינה מלאכותית בקצה הרשת (Edge)

ליכולת לבצע קידוד מסתגל במתכונת ROI יש השלכות נוספות. נניח שאנחנו מצויים בחדר בקרה וצריכים להקרין על מסך רחב קטעי וידאו שבהם יש צורך להבחין בפרטים חיוניים שונים. ניתן במקרה הזה לבצע קידוד מסתגל סטטי על פריטים הכוללים טקסטים (שעון למשל), וקידוד מסתגל דינמי מוכוון בינה מלאכותית (ML-based coordinates), כדי לקבל את כל המידע על פניהם של אנשים.

שילוט דיגיטלי חכם

פרסום ממוקד הוא "הגביע הקדוש" של אנשי השיווק. שימוש במודלים של בינה מלאכותית כדי לנתח את מאפייני האנשים הנחשפים בפני שלט דיגיטלי, מאפשר למקד את הפרסום בקהל יעד רלוונטי בהתאם למדדים כמו גיל או מין, ועל-ידי כך לגבות תשלום גבוה יותר מהמפרסמים. הדבר גם מייצר נתונים בעלי ערך למפרסמים, כמו למשל הבנת תחומי העניין של הצופים הספציפיים, והתאמת התוכן הפרסומי אל קהל היעד (personalised ads). הדבר נכון גם ביישומים אחרים: רבות דובר על רמת הסניטציה הירודה של צגי המגע בעמדות שירות דיגיטליות (כספומטים למשל). המרתם למכשירים המספקים שירות באמצעות פיקוד מבוסס מחוות – במקום פיקוד מבוסס מגע – מאפשרת לספק שירות נקי ובריא יותר.

מעקב אחר אובייקטים באמצעות "חלונות"

תתארו לכם אירוע צנוע: מתקיים דיון של פנל הכולל שלושה מומחים מבית הספר לאמנות, אשר בו מנתחים את עבודותיו של אמן מסויים. זהו פרוייקט בעל תקציב נמוך מאוד המיועד לקהל מצומצם. בדרך-כלל מציבים מצלמה יחידה מול פנל הדוברים, אשר מכסה את הארוע כולו. לחלופין, באמצעות מודל מבוסס בינה מלאכותית, אפשר להשתמש במצלמת 4K יחידה אשר מכסה את הארוע כולו, ובמקביל מייצרת "חלונות צפייה" ברזולוציה נמוכה יותר של כל אחד מהמשתתפים (Object Tracking & Windowing).

התוצאה היא ארבעה סוגים של מקורות וידאו שונים: צילום תקריב של כל אחד מהדוברים וצילום רחב של כל הפנל המלא. המפעיל פשוט בוחר את תמונה הרלוונטית בכל רגע, כאשר התוצאה שוות ערך לשימוש בארבע מצלמות שונות במקביל – אולם בעלות של מצלמה יחידה. ניתן להתאים את הגישה הזאת, באמצעות מודלים שונים של לימוד מכונה, לאירועים מסוגים שונים, כמו למשל אירועים ספורטיביים שבהם הצופה יכול לעקוב אחר כל משתתף או אובייקט המעניינים אותו.

זיהוי דיבור

היכולת לזהות דיבור (Speech Recognition) באמצעות עיבוד דיבור טבעי (Natural Language Processing – NLP) כבר נכנסה לבתים רבים בתוך מכשירים דוגמת Alexa של גוגל או סירי של אפל. הטכנולוגיה הזאת ישימה גם בציוד Pro AV מקצועי כדי לפשט ולזרז את תהליך התקנת הציוד בלא צורך בקישוריות לענן ובתמיכה מקוונת, ואפילו לבצע תמלול אוטומטי של דיונים מרובי משתתפים. התרגום מתבצע בזמן אמת ומייצר כתוביות בשפות שונות, כאשר בכל אזור שפה מופיעות כתוביות בשפה המקומית.

לסיכום, ניתן ליישם את יכולות הבינה המלאכותית האלה בקצות הרשת באמצעות שימוש בפלטפורמת Zynq UltraScale+ MPSoC של חברת Xilinx. לעיבוד ישיר בקצה הרשת בלא צורך בקישוריות אל מעבדים בענן, יש יתרונות רבים בקבלת ביצועים גבוהים, זמני השהייה קצרים (low latency), שמירה על הפרטיות והגברת היעילות העסקית והפיננסית של הארגון.

לפרטים נוספים:

איתמר קהלני, מנהל קו מוצרי Xilinx בחברת אבנט סיליקה, 054-5206287, [email protected]

קיידנס הכריזה על מעבדי DSP ליישומי ראייה ובינה מלאכותית

חברת קיידנס (Cadence) הכריזה על שתי ליבות DSP IP חדשות ממשפחת Tensilica Vision DSP, המיועדות ליישומי ראייה במערכות משובצות ויישומי בינה מלאכותית. מעבד Tensilica Vision Q8 DSP מספק עוצמת עיבוד של 3.8 טרה פעולות לשנייה (TOPS) ופי שניים ביצועים ורוחב פס עבור לזיכרון בהשוואה למעבד הקודם, Tensilica Vision Q7 DSP. הוא מותאם ליישומי דימות וראייה מתקדמים בשוק הרכב והתקשורת הניידת. מעבד Tensilica Vision P1 DSP מותאם ליישומי חישה חכמים ויישומי always-on בשוק מוצרי הצריכה.

המעבדים החדשים מבוססים על ארכיטקטורת SIMD ו-VLIW הדומה ל-Tensilica Vision DSPs הקיימים. הם מספקים מודל תכנות N-way המשמר תאימות תוכנה להקלת המעבר מהדור הקודם של המעבדים. כמו שאר משפחת מוצרי המשפחה, גם המוצרים החדשים תומכים בשפת TIE – Tensilica Instruction Extension, המאפשרת לבצע התאמה אישית של מערך הפקודות. שני המעבדים החדשים תומכים במהדר הרשת העצבית של טנסיליקה, XNNC, בממשק פיתוח היישומים העצביים של אנדרואיד (NNAPI), בכ-1,700 פקודות של ספריות ראייה מבוססות OpenCV, במהדר Halide וב-OpenCL ליישומי דימות וראיית מחשב.

החברה מסרה ששתי הליבות מוכנות ליישומי רכב ועברו הסמכת ASIL-B עבור כשלי חומרה אקראיים ו-ASIL-D עבור כשלים מערכתיים. "השימוש בסוגים שונים של חיישנים נמצא בצמיחה בשוקי המובייל, הרכב והמציאות הרבודה (AR) והמדומה (VR)", אמר אנליסט בכיר ב- Linley Group, מייק דמלר. מעצבי SoC מחפשים IP של חומרה עם טווח רחב של נקודות ביצוע".

למידע נוסף: www.cadence.com/go/VisionQ8P1

סקייוורקס רוכשת את חטיבת התשתיות והרכב של Silicon Labs ב-2.75 מיליארד דולר

חברת סקייוורקס (Skyworks Solutions) מטקסס חתמה על הסכם לרכישת חטיבת התשתיות והרכב של סיליקון לאבס (Silicon Laboratories) מקליפורניה תמורת 2.75 מיליארד דולר במזומן. העיסקה כוללת את כל הנכסים של החטיבה, כולל 350 עובדיה אשר צפויים לעבור לסקייוורקס. היא מיועדת להכניס את סקייוורקס אל שווקים צומחים דוגמת רכב חשמלי והיברידי ורכיבי תיזמון ושידור. להערכת החברה, המיזוג יגדיל את שוק היעד של מוצריה בכ-5 מיליארד דולר,  להיקף של כ-20 מיליארד דולר בשנה.

העיסקה אושרה על-ידי הדירקטוריונים של שתי החברות, וצפויה להסתיים ברבעון השלישי של 2021. חברת סקייוורקס מייצרת רכיבים אנלוגיים לתחומי בקרת ההספק והתקשורת האלחוטית, דוגמת דיודות, מגברים, מתגים, רכיבי בקרת הספק, מודולים לתקשורת אלחוטית ועוד. החברה נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-30.8 מיליארד דולר. בשנת 2020 הסתכמו מכירותיה בכ-3.35 מיליארד דולר. חברת סילקון לאבס מייצרת רכיבים אקטיביים ומודולים במספר תחומים: פתרונות תקשורת אלחוטית, מיקרו-בקרים, פתרונות תזמון, רכיבים אנלוגיים ועוד.

בשנת 2020 הסתכמו מכירותיה בכ-887 מיליון דולר, מתוכם הסתכמו מכירות חטיבת התשתיות והרכב בכ-373 מיליון דולר. העיסקה נעשתה במסגרת אסטרטגיה שמטרתה למקד את החברה בתחום ה-IoT. לצורך זה היא רכשה באפריל 2020 את Redpine Signals (תמורת 317 מיליון דולר), יצרנית טכנולוגיות Wi-Fi ו-Bluetooth. למרות הפרידה מחטיבה האחראית לכ-40% ממכירותיה, מחיר המנייה של החברה לא הושפע מההודעה, וכעת היא נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-6.5 מיליארד דולר.

וובינר קיסייט לאיפיון צריכת הספק יתקיים ב-12 במאי 2021

ביום ד', ה-12 במאי 2021, תקיים חברת קיסייט (Keysight Technologies Israel) וובינר בנושא איפיון רכיבים חסכוניים בהספק (Low Power Device Characterisation). הסמינר יועבר על-ידי ישראל עיני מחברת קיסייט ישראל ועל-ידי שמואל דה-ליאון, מייסד ומנכ"ל חברת הייעוץ לתחום הסוללות, Shmuel De-Leon Energy. הוובינר ייפתח בשעה 11:00 בבוקר לפי שעון ישראל ויימשך 90 דקות. הוובינר מיועד ללקוחות בישראל וההרצאות יינתנו בשפה העברית.

הוא מיועד למהנדסים אשר צריכים לבצע איפיון מדוייק של צריכת ההספק במערכות דלות אנרגיה, במטרה למנוע תקלות בתפקוד המערכות או להבטיח את אורך חיי הסוללה. במסגרת הוובינר תינתן הדרכה מעמיקה כיצד לנתח ולהבין את מאפייני הצריכה של המערכת וכיצד להתמודד עם סוגיות המתעוררות בעקבות תהליך האיפיון. שמואל דה-ליאון, הנחשב יועץ של חברות בינלאומיות בתחום הסוללות, יעניק הרצאה על סוללות ליתיום-יון (Li-Ion batteries) ומגמות ההתפתחות העתידיות שלהן.

למידע נוסף ורישום: Low Power Device Characterisation

Pliops מגייסת 200 עובדים חדשים

חברת פליופס (Pliops) מרמת-גן עברה למבנה חדש בשטח של 1500 מ"ר בבניין אמות אטריום ברחוב ז'בוטינסקי 2 ברמת גן (בתמונה למעלה), והכריזה על גיוס של 200 עובדים נוספים לחברה. מדובר בהתרחבות מהירה מאוד, שכן כיום החברה מעסיקה כ-80 עובדים. המבנה החדש כולל גם מעבדת חומרה ומעבדת שרתים שבה נבדק המעבד שהחברה מפתחת ואיכות התיפקוד שלו מול הציוד והתשתיות של כל חברות האחסון הגדולות בעולם.

החברה מפתחת מעבד וכרטיסי האצה המאפשרים למרכזי הנתונים הגדולים להאיץ פי 100 את מהירות הגישה לזיכרון, בלא צורך להחליף את תשתית כונני ה-SSD הקיימת, ולהמשיך לרכוש כונני SSD סטנדרטיים מהספקים הרגילים שלהם. הפתרון מבוסס על כרטיס החומרה Pliops Storage Processor המופיע במתכונת של כרטיס PCIe וממלא תפקיד של מאיץ איחסון. הוא מבטל את הצורך בשכבות תוכנה המתווכות בין הכוננים לבין בסיס הנתונים, ומאחסן את המידע בפורמט ייחודי שהחברה פיתחה.

חברת Pliops הוקמה ב-2017 על-ידי מומחי אחסון שהגיעו מ-M-Systems ,XtremIO וסמסונג. המנכ"ל אורי בייטלר ניהל את מרכז פיתוח בקרי ה-SSD של סמסנוג בישראל, הטכנולוג הראשי משה טוויטו שימש כטכנולוג הראשי במרכז הפיתוח של סמסונג והיו"ר אריה מרגי היה ממייסדי M-Systems, XtremIO ו-ActivePath. מאז הקמתה החברה גייסה כ-115 מיליון דולר מגופים דוגמת Xilinx, אינטל קפיטל, אנבידיה, ווסטרן דיגיטל וסופטבנק.

אנבידיה תשתמש בפתרונות ההאצה של פליופס

הגיוס האחרון, בהיקף של 65 מיליון דולר, הושלם בסוף פברואר 2021 בהובלת תאגיד Koch הגרמני. במסגרתו הרחיבה אנבידיה את השקעתה בחברה, והפכה למעשה למשקיעה אסטרטגית אשר מתכננת להשתמש במוצרים של החברה. עם השלמתו, דיווחה החברה שהיא נערכת לקראת השקה מסחרית של טכנולוגיית ההאצה שלה. סגן נשיא להשקעות בחברת אנבידיה, נמרוד גינדי, אמר שהשילוב של מאיצי האחסון של פליופס, "ביחד עם פתרונות מרכזי הנתונים של אנבידיה הכוללים מעבדי GPU ומעבדי DPU (שפותחו במלאנוקס לשעבר), יספקו ביצועים גבוהים במיוחד ללקוחות שלנו".

לפני מספר שבועות החברה סיפקה ללקוחות נבחרים את הדוגמאות של הכרטיסים הראשונים, וגייסה מספר מנהלים בכירים מהתעשייה: איל וולדמן מייסד ומנכ"ל מלאנוקס לשעבר הצטרף לדירקטוריון. לצידו מונה עופר באסטין למנהל התפעול. באסטין שימש בעבר כמנהל פעילות הסיליקון והאופטיקה בחברת מלאנוקס. החברה גם מינתה את ד"ר אדוארד בורטניקוב לתפקיד סגן נשיא לטכנולוגיה. בורטניקוב מגיע מ-yahoo! שבה שימש מנהל תחום המחקר. הוא בוגר הטכניון ובעל 25 פטנטים רשומים. תפקידו יהיה לגבש את ארכיטקטורת הדור הבא של החברה.

למידע נוסף על החברה: Pliops

ואריסייט בדרך לייצור מיליון כרטיסי SoM בשנה

חברת ואריסייט (Variscite) מלוד מתקרבת במהירות לרמת ייצור של כמיליון מודולי מחשוב (SoM) מבוססי ARM במפעל הייצור שלה בקרית גת. בשיחת הוועידה של חברת טלסיס (Telsys), בעלת השליטה בוואריסייט (70.5%), סיפר מנכ"ל ואריסייט, אוהד יניב, שבשנת 2020 החברה ייצרה וסיפקה ללקוחות כ-800 אלף כרטיסים. להערכתו, השוק העולמי של מודולי מחשוב צומח בקצב של כ-15% בשנה, ומשמעות הדבר שהיא צפוייה לייצר כמיליון כרטיסים במהלך שנת 2021.

המכירות של החברה נמצאות בעלייה רצופה בשני האחרונות (ראו גרף). בשנת 2019 הסתכמו מכירותיה בכ-172.8 מיליון שקל, ובשנת הקורונה 2020 הן המשיכו לצמוח להיקף של כ-198.7 מיליון שקל. חברת ואריסייט מעסיקה כ-70 עובדים ועוסקת בפיתוח וייצור מודולי מחשוב (SoM) מבוססי ARM העומדים בתקנים צבאיים, תעשייתיים ורפואיים. המודולים שלה מספקים את ליבת המחשוב למוצרים אחרים, דוגמת מערכות רובוטיקה, מיכשור רפואי, מערכות תעשייתיות ועוד.

היתרונות של כלכלת גודל

ואריסייט היא שותפה אסטרטגית של חברת NXP אשר מעניקה לה גישה ראשונית אל מעבדי i.MX עוד לפני שהם יוצאים לשוק. ברוב המקרים, הכרטיסים החדשים של החברה יוצאים לשוק ביחד עם השקת מעבדים חדשי של NXP. בנוסף, היא מייצרת גם כרטיסים המבוססים על מעבדי טקסס אינסטרומנטס (TI) וקואלקום.

במהלך 2020 החברה השלימה את קבלת והפעלת קו הרכבות SMT רביעי במפעלה שבקריית גת, אשר איפשר לה לעבוד במתכונת של קפסולות וריחוק חברתי מבלי לפגוע בהיקף הייצור. יניב: "כיום כ-98% מעובדי החברה מחוסנים, והדבר מאפשר לנו לעבוד במתכונת רגילה ולא במתכונת של קפסולות. בזכות הייצור ההמוני שלנו, אנחנו מצליחים להבטיח אספקת רכיבים לכרטיסים שלנו גם בתקופת המחסור הנוכחית. אין הרבה לקוחות המבצעים הזמנות של מעבדים בהיקפים כאלה. הדבר מעודד את הלקוחות להרחיב את ההישענות על מוצרי ואריסייט בפורטפוליו שלהם. יש בזה יתרון שיווקי".

בדרך-כלל החברה מחזיקה מלאי רכיבים המספיק לכארבעה חודשי ייצור, כאשר הרכבת המודולים עצמם נעשית לאחר קבלת הזמנה מהלקוח. לחברה יש כיום כ-5,000 לקוחות בעולם, אשר רובם מבצעים הזמנות לתקופות ממושכות. יניב: "הכרטיסים של ואריסייט לא מיועדים לציוד צרכני ומותקנים במערכות בעלות אורך חיים ארוך, דוגמת מערכות בקרה תעשייתיות, ציוד רפואי וכדומה. להערכתי, רוב הכרטיסים שיצאו בעשר השנים האחרונות עדיין פעילים, אבל אין לנו מידע מדוייק המגיע מהלקוחות. לקוחות שלנו שהגיעו לפרודקשן נשארים איתנו בדרך-כלל לפחות שלוש שנים".

רנסאס: במאי יושלם שיפוץ החדר הנקי שנשרף

בתמונה למעלה: החדר הנקי לפני השריפה. צילום: Renesas

חברת רנסאס (Renesas) היפנית דיווחה שהיא הצליחה להחזיר את תפוקת הייצור במפעל N3 של חברת Renesas Semiconductor Manufacturing הנמצאת בבעלות מלאה של רנסאס. המפעל נמצא בעיר היטאצ'ינאקה, יפן, ומייצר שבבים לתעשיית הרכב בפרוסות סיליקון בקוטר של 300 מ"מ, שאותם הוא מספק לחברות כמו פורד, טויוטה וניסאן. המפעל הושבת מפעילות לאחר שריפה שפרצה בחדר הנקי בליל ה-19 במרץ 2021, ואשר כובתה כעבור שש שעות. שני המפעלים הסמוכים בקמפוס, מפעל N2 לייצור בפרוסות של 200 מ"מ, ומפעל בדיקות פרוסות הסיליקון, לא נפגעו והעבודה בהם לא הופסקה.

עדיין לא התגלה הגורם לדליקה

השריפה כילתה שטח של כ-600 מ"ר (5% משטח החדר הנקי של המפעל). היא פרצה בעקבות זרם-יתר במערכת ציפויי הנחושת, אשר גם להתחממות מיכל הנחושת וכתוצאה מכך להתפרצות הדליקה. החברה מסרה שעדיין לא התבררה הסיבה לפרץ הזרם החשמלי שגרם לשריפה. מיד לאחר האירוע העריכה רנסאס שהנזק שנגרם לה צפוי להסתכם בכ-160 מיליון דולר בחודש. כלומר הוא עשוי להגיע להיקף של קרוב לחצי מיליארד דולר.

בעידכון האחרון שלה השבוע, רנסאס העריכה שקיימת אפשרות שהמפעל יחזור לייצור מלא עד סוף מאי 2021. מכל מקום, היא צופה שביוני השנה הוא יחזור לייצור סדרתי מלא. השריפה השמידה 23 מערכות ייצור. "הצלחנו להבטיח אספקת 17 מערכות ייצור חדשות עד תחילת אפריל. יחידה נוספת תגיע בחודש מאי וכעת אנחנו מנהלים מגעים לרכישת יחידת ייצור נוספת. לא יהיה צורך ברכישת 4 יחידות הייצור החסרות, מכיוון שליחידות החדשות יש תפוקה גבוה מהיחידות הישנות שאבדו בשריפה".

מכה נוספת לתעשיית הרכב

כעת החברה נמצאת בתהליך התקנת מערכת אוטומטית לכיבוי שריפות. היא תתבסס על חיישני עשן וחום אשר יפעילו באופן אוטומטי מתקנים לפיזור פחמן דו-חמצני באזורים החשודים, כדי לחנוק את האש בעודה באיבה. המפעל הושבת במועד אומלל במיוחד: תקופה שבה תעשיית הרכב מתמודדם עם מחסור חמור בשבבים שכבר פוגע בתוכניות הייצור של כלי רכב חדשים.

לאירוע לא הייתה השפעה על המסחר במניית החברה, אשר נסחרת בבורסה של טוקיו לפי שווי שוק של כ-20.2 מיליארד דולר. בתוך כך, לפני כשבוע אישרה אסיפת בעלי המניות של חברת דיאלוג הבריטית-אמריקאית (Dialog Semiconductor) תמורת 4.9 מיליארד אירו במזומן (5.9 מיליארד דולר). במידה ויתקבלו האישורים הרגולטוריים, העיסקה צפויה להסתיים לפני סוף 2021.

IMI צופה שההתאוששות של סוף 2020 תימשך גם ב-2021

בתמונה למעלה: נשיא ומנכ"ל IMI, ארתור טאן. צילום: Techtime

קבלנית שירותי הייצור הפיליפינית, Integrated Micro-Electronics – IMI, דיווחה שהיא סיימה את שנת 2020 במצב פיננסי טוב יותר מאשר בשנת 2019, ושמרה על מעמדה כאחת מ-20 ספקיות שירותי הייצור המובילים. נשיא ומנכ"ל החברה, ארתור טאן, אמר שהמחצית הראשונה של השנה הייתה קשה מאוד בעקבות התפרצות מגיפת הקורונה, אולם במחצית השנייה חלה התאוששות גדולה במכירות, שהביאה את החברה להיקף מכירות שנתי של כ-1.14 מיליארד דולר – בכ-8.8% בלבד פחות מאשר בשנת 2019.

חברת IMI מתחרה בקבלניות הייצור הסיניות ונחשבת לחברת ה-EMS ה-18 בגודלה בעולם במונחי מכירות. היא נמצאת בשליטת תאגיד Ayala הפיליפיני המחזיק ביותר מ-50% ממניותיה. החברה מחזיקה ב-22 מפעלי ייצור הפועלים בעשר מדינות, בהן: סין, הפיליפינים, ארצות הברית, מקסיקו, בולגריה, צ'כיה, גרמניה ובריטניה. כיום היא פעילה לאורך כל שרשרת הערך האלקטרונית, מפיתוח טכנולוגי, מתן שירותי הנדסה, ואספקת שירותי ייצור ותמיכה בלקוחות.

החברה פעילה בשישה מגזרי שוק מרכזיים: רכב, ציוד תעשייתי, תעופה ובטחון, מוצרי צריכה אלקטרוניים, וציוד תקשורת וציוד רפואי. ההתאוששות ברבעון האחרון של השנה, עשוייה ללמד על המגמות בכל תעשיית האלקטרוניקה בעולם. ברבעון הזה צמח המגזר הרפואי בכ-153%, המכירות של ציוד תעשייתי צמחו ב-23%, המכירות לשוק הביטחוני והתעופתי צמחו ב-18% והמכירות עבור תעשיית הרכב צמחו ב-15%. בסיכום שנתי, החברה מדווחת על ירידה בכל המגזרים מלבד במגזר הציוד הרפואי – שבו מכירותיה צמחו ב-116% – להיקף של כ-38 מיליון דולר.

ארתור טאן: "בסיום 2020 הבאנו עצמנו אל חזית המגמות הטכנולוגיות המרכזיות: אנחנו מרחיבים את הפעילות בתחומי המוביליטי, קישוריות ואנרגיות חכמות הדרושות לצורך ביצוע המעבר לתחבורה חשמלית ואוטונומית. אנחנו מאמינים שחידוש התנופה בסוף 2020 הוא תהליך בר קיימא ולכן צופים שהצמיחה תימשך גם במהלך 2021".

לאתר החברה: www.global-imi.com

מנהל משרד IMI בישראל: דוד מהל, [email protected]

AutoX תטמיע 400 אלף מכ"מים של Arbe בכלי-רכב אוטונומיים מדרגה 4

חברת ארבה (Arbe), המפתחת מכ"ם ברזולוציה גבוהה למערכות נהיגה אוטונומית ורובוטיקה, חתמה על שיתוף פעולה מסחרי רחב-היקף עם חברת AutoX הסינית, הנחשבת לאחת מחברות הסטארט-אפ המובילות בעולם בפיתוח חומרה ותוכנה לנהיגה אוטונומית. AutoX בחרה בפתרון של Arbe עבור כלי הרכב האוטונומיים בדרגה 4 שהיא מפתחת, בהם מוניות אוטונומיות, ופרויקטים נוספים בתחום הנהיגה האוטונומית. דרגה 4 היא דרגה מתקדמת של נהיגה אוטונומית, שבה הנהג לא נדרש להניח את ידיו על ההגה בכל מהלך הנסיעה אלא רק להיות מוכן להשתלט על הנהיגה במקרה חירום.

במסגרת ההסכם, במהלך חמש השנים הקרובות AutoX עתידה להטמיע כ-400,000 יחידות מכ"ם מתוצרת ארבה בצי כלי הרכב האוטונומיים בדרגה 4 שלה. יתרה מזאת, על פי AutoX,  המכ"מים של ארבה ייכללו כמרכיב אינטגרלי בכל חבילת חיישנים בכלי-הרכב של AutoX. בחודש ינואר החלה AutoX להפעיל בעיר שנז'ן שבסין שירותי רובו-טקסי ניסיוניים, שבהם משתמשים יכולים לנסוע במונית אוטונומית ללא נהג מפקח. זו הפעם הראשונה שמופעל שירות ציבורי של מונית אוטונומית בדרגה 4 ללא נהג מלווה. לפני ימים אחדים דיווחו הונדה ו-AutoX כי הונדה תחל בנסיעות מבחן בסין במכוניות מתוצרתה המצוידות במערכות הנהיגה האוטונומית של AutoX.

בחודש שעבר חתמה ארבה על מיזוג עם חברת הספאק Industrial Tech Acquisitions, שיסלול את דרכה של ארבה לוול-סטריט. ITAC מביאה עימה התחייבויות ממשקיעים מוסדיים להשקעה (PIPE) בארבה בהיקף של 100 מיליון דולר. עם השלמת העסקה, יוחלף הסימול ITAC ב-ARBE ושווי השוק של החברה הציבורית יעמוד על 772 מיליון דולר. ארבה צפויה להרוויח מעסקת המיזוג סכום של כ-177 מיליון דולר. ארבה צופה הכנסות של 300 מיליון דולר ב-2025.

מכ"ם ברזולוציית 2k ובמחיר של 100 דולר

המכ"ם של ארבה מורכב משלושה שבבים: משדר, מקלט ומעבד שבו מוטמעת האלגוריתמיקה שפיתחה החברה. המכ"ם מתבסס על שימוש בטכנולוגיית אות רציף (FMCW) שבה משודר אות אלקטרומגנטי רציף, ולא פולסים כמו במערכות מכ"ם סטנדרטיות. הגילוי מבוסס על אפקט דופלר ולא על מדידת זמנים.

למכ"ם של ארבה יש טווח גילוי של עד 300 מטר ברמת דיוק של עד 7.5 ס"מ. הוא מזהה תנועה ברזולוציה של עד 0.1m/sec וכולל מערך של 48 אנטנות שידור ו-48 אנטנות קליטה. המכ"ם מתחבר אל הרכב באמצעות איתרנט ו/או ערוץ CAN. המערכת מזהה מאות אובייקטים בכל פריים, ומרעננת את הפריימים 30 פעמים בשנייה.

שבבי המכ"ם של ארבה מפיקים תמונה רב-מימדית (4D) של סביבת הרכב: גם של האובייקטים הנייחים וגם של האובייקטים הניידים. המוצר שלה מיועד להתחרות ישירות בחיישני לייזר מסוג LiDAR. לטענת החברה, המכ"ם שלה מדוייק פי 100 מאשר מערכות מכ"ם מתחרות, בין השאר מכיוון שהוא כולל 2,304 ערוצים, בהשוואה לכמה עשרות ערוצים במערכות הקיימות היום בשוק. הדבר מאפשר לספק תמונת מצב ברזולוציה של 2K, המבטיחה עמידה בתקני NCAP הצפויים להיכנס בשנת 2022. החברה מעריכה כי עלות המכ"ם תעמוד על 100-150 דולר.

 

אודי קשקש מונה לנשיא ומנכ״ל RAD

אודי קשקש מונה לתפקיד נשיא ומנכ"ל חברת רד (Rad) מקבוצת רד-בינת, במקומו של דרור בין אשר מונה לאחרונה לתפקיד מנכ"ל רשות החדשנות במקומו של אהרון אהרון, שפרש לאחר ארבע שנים בתפקיד. קשקש מגיע עם נסיון של 25 שנה בתעשיית הטלקום. הוא הצטרף לחברת RAD בשנת 2016 כמנהל פעילות החברה בצפון אמריקה, ובתפקידו האחרון שימש כסגן נשיא חטיבת הלקוחות. לפני שהצטרף ל-RAD מילא תפקידים בכירים במספר חברות תקשורת, בהם כסגן נשיא למכירות של חברת Ceragon Networks בצפון אמריקה וכמנהל מכירות ופיתוח עסקי בצפון אמריקה בחברת Nokia Siemens Networks.

קשקש גם שימש בתפקידי מו"פ בכירים בחברת Nokia Siemens ובחברת Seabridge. ״אודי עשה עבודה יוצאת מן הכלל בהובלת פעילות המכירות והשירותים של RAD בעולם, ואני בטוח שבתפקידו החדש הוא ישמור על המומנטום החזק של החברה״, אמר יו"ר רד ונשיא קבוצת רד-בינת, יהודה זיסאפל. חברת רד היא אחת מחברות הטלקום הוותיקות בתעשייה הישראלית (הוקמה בשנת 1981). כיום החברה מתמקדת באספקת פתרונות SDN/NFV, פתרונות 5G xHaul, פתרונות וירטואליזציה של קצות הרשת ושל ציוד תקשורת (vCPE) ופתרונות IoT תעשייתיים מאובטחים למתקני תשתית קריטיים. היא הייתה החברה הראשונה בקבוצת רד-בינת, אשר מכירותיה השנתיות מסתכמות בכ-1.5 מיליארד דולר.

רפאל ו-G42 מאיחוד האמירויות מקימות חברה משותפת לטכנולוגיות בינה מלאכותית לשוק האזרחי

בתמונה למעלה: ארוע חתימת ההסכם. מימין לשמאל: שגריר איחוד האמירויות הערביות בישראל מוחמד מחמוד אל-חאג'ה, מנכ"ל G42 פנג שיאו, ומנכ"ל רפאל יואב הר-אבן

חברת רפאל חתמה אתמול (א') על הסכם להקמת חברה משותפת עם חברת G42 מאיחוד האמירויות. החברה האזרחית המשותפת תיקרא Presight.AI, ותעסוק בפיתוח וניהול פרויקטים אזוריים ובינלאומיים בתחומי הבינה המלאכותית וביג דאטה. חברת Presight.AI תקים גם מרכז מו"פ בישראל שיעסוק בפיתוח וקידום יכולות בינה מלאכותית וביג דאטה ליישומים אזרחיים בתחומים דוגמת בנקאות, פיננסים, בריאות ועוד. אירוע החתימה נערך בהשתתפות שגריר איחוד האמירויות הערביות בישראל מוחמד מחמוד אל-חאג'ה, מנכ"ל G42 פנג שיאו, מנכ"ל רפאל יואב הר-אבן, מנכ"ל G42 ישראל מעוז בן-ארי ועוד.

חברת רפאל מתמחה בטכנולוגיות בינה מלאכותית וביג-דאטה, ומובילה פרויקטים רבים בתחום הזה ובתחומים משיקים כמו הגנת סייבר, מערכות איסוף ועיבוד מודיעין, טכנולוגיות עיבוד תמונה ועוד. רפאל הקימה את חמ"ל הסייבר הלאומי בבאר-שבע, ואת מערך הגנת הסייבר של בנק ישראל ושל רכבת ישראל. חברת G42 מפעילה תשתית מחשוב ענן עצמאית מהגדולות והחזקות במזרח התיכון. היא פעילה בתחום הדיגיטציה של ארגונים גדולים ומדינות. בשבוע שעבר היא קיבלה השקעה של כ-800 מיליון דולר מקרן ההשקעות האמריקאית Silver Lake.

שגריר איחוד האמירויות בישראל, מחמוד אל-חאג'ה, אמר שההסכם בין שתי החברות יסייע לקדם פעילות כלכלית שתביא לצמיחה בשתי המדינות. "אנחנו עדיין בתחילתו של מסלול מרגש של שיתוף פעולה". מנכ"ל רפאל, יואב הר-אבן, אמר שהקמת החברה המשותפת עם G42 היא אבן-דרך חשובה. "במשך שנים משקיעה רפאל משאבי מחקר ופיתוח בתחום הבינה המלאכותית וביג דאטה, ליישומים צבאיים וליישומים אזרחיים גם יחד. נרחיב את שיתופי הפעולה שלנו עם תעשיות נוספות ועוד שותפים בעולם".

בעבר נחשה השוק הבטחוני לשוק הטכנולוגי המתקדם ביותר. לאחרונה נודע ל-Techtime שבחברת רפאל מעריכים שכיום השוק האזרחי מתקדם יותר, ומוביל את המהפיכה הדיגיטלית, מהפיכת הבינה המלאכותית, תחום המערכות האוטונומיות ועוד. לכן יש לה עניין להרחיב את שיתופי הפעולה עם חברות מסחריות ואת היקף הפעילות האזרחית הקשורה לתחומים אלה.

"המחסור בשבבים יימשך לפחות עד 2022"

בתמונה למעלה: דיוויד שטיין, סגן נשיא חברת Digi-Key

תעשיית השבבים העולמית ניצבת היום באחת מנקודות הצומת החשובות בתולדותיה: בסוף 2020 הגיעו לשיאם ונפגשו מספר תהליכים שונים, אשר הפכו אותה מתעשייה המעניינת בעיקר חברות טכנולוגיה ומשקיעים מתמחים, לתעשיית ליבה הניצבת במרכזה של דרמה כלכלית, טכנולוגית וגיאו-פוליטית. השינוי התודעתי הואץ על-ידי מגיפת הקורונה אשר יצרה מחסור בלתי צפוי ברכיבים, אשר פוגע קשות בתעשיות מרכזיות כמו תעשיית הרכב ותעשיית התקשורת, אשר מחזיקות כלכלות לאומיות שלמות.

להערכת סגן נשיא מפיצת הרכיבים הגלובלית Digi-Key, דייוויד שטיין, המחסור הנוכחי צפוי להימשך לפחות עד שנת 2022. שטיין: "המחסור הגיע לממדי השיא הנוכחיים שלו בארבעת החודשים האחרונים, אולם הוא החל להתפתח כבר לפני 18-24 חודשים, בעקבות השלמת תהליכי פיתוח של מוצרים רבים ותחילת כניסתם אל קווי הייצור. בעיקר מדובר במוצרים המבוססים על טכנולוגיות חדשות שנכנסו לתעשיית הרכב, מוצרי הצריכה האלקטרוניים, הבשלת טכנולוגיות 5G ו-IoT, ואוטומציה תעשייתית (Industry 4.0).

"לרוע המזל, התהליך הזה נבלם בעקבות הופעת מגיפת הקורונה, שפגעה בתשתיות הייצור, וגם הביאה להסטת קיבולת ייצור לצרכים רפואיים. חברות רבות לרוחב התעשייה דחו את המשך תוכניות הפיתוח והייצור שלהן לתחילת 2021, והדבר יצר ביקוש לשבבים בקנה מידה עצום. הדרישה החזקה הזאת מגיעה בשלב שבו רוב המלאים בתעשייה התרוקנו ולכן אנחנו רואים עכשיו את זמני האספקה הארוכים ביותר שהיו אי-פעם בתעשייה".

סיוט לוגיסטי

בהערכה שהוא מסר ל-Techtime, דיווח שטיין שהמציאות הזאת הוחמרה בגלל מגבלות לוגיסטיות שנוצרו עם התפשטות המגיפה בעולם. "מחסור במכולות באסיה ותקנות ריחוק חברתי פגעו בשרשרת האספקה של חומרי גלם כמו מנגן, טונגסטן ומתכות חיוניות נוספות, ויצרו החל מנובמבר 2020 עליות מחירים בתחום התובלה הימית והאווירית. בנוסף, נמלי הים והאוויר באירופה ובארה"ב עובדים עדיין במתכונת מצומצמת ולא מצליחים לעמוד בקצב הפריקה הדרוש של המטענים".

"הלחץ על שרשרת האספקה צפוי להימשך עד לתחילת שנת 2022, לאור העובדה שיצרני רכיבים רבים כבר הודיעו שהם קיבלו הזמנות עבור כל קיבולת הייצור שלהם. גם היצרנים אשר החלו לבצע השקעות בהגדלת כושר הייצור שלהם, זקוקים לזמן כדי להתאים את קווי הייצור שלהם אל מאפייני הדרישה החדשים".

כיצד להתמודד עם בעיית המחסור ברכיבים

שטיין מספק מספר המלצות שיאפשרו להתמודד עם המחסור הנוכחי ברכיבים. הראשונה היא לעבוד מול חברות הפצה שיש להן מלאי במחסנים (שטיין: "חברת Digi-Key צפתה את המחסור והכינה מלאי של רכיבים"). ההמלצה השנייה היא לספק תחזית רכש ארוכת טווח ככל האפשר, כדי שחברות ההפצה יוכלו לעדכן את היצרנים ולהבטיח ללקוחות אספקה עתידית של רכיבים.

"בנוסף, הצוותים ההנדסיים צריכים לאשר כמה שיותר ספקים אלטרנטיביים עבור הרכיבים הנדרשים. באירועי המחסור הקודמים שתעשיית האלקטרוניקה חוותה, המכה הקשה ביותר הייתה בדרך-כלל באספקת רכיבים סטנדרטיים מהמדף (commodity type). כאשר יש הרבה מאוד מקורות אלטרנטיביים בתוך רשימת החומרים (BOM), הדבר עוזר להשיג רכיבים בזמן גם בתקופת מחסור".

אלביט תספק לחה"א היווני בי"ס לטיסה ב-1.65 מיליארד דולר

שר הביטחון היווני ניקולאוס פנאגיוטפולוס (משמאל) עם יורם שמואלי, מנכ״ל חטיבת כלי טיס באלביט, מיד לאחר חתימת החוזה

האגף לסיוע בטחוני במשרד הביטחון (סיב"ט) חתם בסוף השבוע באתונה על הסכם הרכש הביטחוני הגדול ביותר שנחתם בין ישראל ויוון: משרד הבטחון יקים באמצעות חברת אלביט מערכות; מרכז בינלאומי לאימוני טיסה עבור חיל האוויר היווני, על-פי המודל של בית הספר לטיסה של חיל האוויר. במסגרת ההסכם, אלביט תספק מטוסי אימון מסוג M-346 ותתחזק את כלל מערך טייסת האימונים, המורכבת מעשרות מטוסי אימון מסוג M-346 ו-T-6 לתקופה של כ-20 שנה.

בנוסף, אלביט תספק אוויוניקה ייעודית לצורכי אימון שתתוקן על מטוסי האימון ותהיה מקושרת אל סימולטורים לטיסה, תחנות אימון קרקעיות ומערכות שליטה ובקרה המאפשרות ניהול אפקטיבי האימונים. היקף העסקה נאמד בכ-1.65 מיליארד דולר. לצורך הפרוייקט, חיל האוויר היווני יצטייד ב-10 מטוסי M-346 של חברת לאונרדו האיטלקית, שבארץ קיבלו את הכינוי "לביא", כאשר החליפו ב-2012 את מטוסי סקייהוק A-4 כמטוס האימונים הסילוני של חה"א.

אלביט גם תספק קיטים לשדרוג מטוסי T-6 Texan של חיל האוויר היווני (שקיבלו בארץ את הכינוי "עפרוני"). מדובר במטוס בוכנה המשמש להכשרת טייסים לפני שלב המעבר למטוסי סילון. הוא משמש כמטוס האימונים הבסיסי גם בחיל האוויר הישראלי וגם בחילות האוויר של יוון, ארה"ב, בריטניה וקנדה. אלביט תפעיל את המרכז לאימוני טיסה במשך 20 שנה ותספק גם הדרכות, סימולטורים ותמיכה לוגיסטית.

מטוסי M-436 (לביא) בבית הספר לטיסה של חה"א הישראלי
מטוסי M-436 (לביא) בבית הספר לטיסה של חה"א הישראלי

מדובר בעיסקה מהותית מאוד, לא רק מבחינת שיתוף הפעולה הבטחוני בין ישראל ויוון, אלא גם בפורטפוליו של אלביט עצמה, שכן היקף העסקה זהה בגודלו להיקף כל המכירות של חטיבת התעופה של אלביט בשנת 2020, האחראית לכ-35% מהמכירות השנתיות של אלביט. העיסקה גם מבטאת צמיחה במגזר השירותים של החברה, שאספקת שירותי ותשתיות אימון הוא חלק מרכזי בהם.

בינואר השנה אלביט זכתה בפרוייקט בהיקף של 166 מיליון דולר ל-12 שנה לאימון חיל הים הבריטי, במסגרת פרוייקט המובל על-ידי קונסורציום  Fisher Training, המספק לצי הבריטי שירותי אימון בהיקף של כ-2.7 מיליארד דולר. בחודש נובמבר 2020 היא זכתה בפרוייקט בהיקף של 96 מיליון דולר לספק שירותי אימון למספר חילות אוויר באירופה בתחום הפעלת מסוקים.

א.י אלקטרוניקה מתחילה להפיץ מודולים אלחוטיים וזיכרונות

חטיבת ההפצה של קבוצת א.י אלקטרוניקה (AY Electronics) הודיעה על זכייה בהסכמי נציגות חדשים של יצרניות רכיבים אקטיביים ופתרונות בתחום ה-IoT. ההסכמים החדשים מרחיבים את היקף פעילות החטיבה, אשר ייצגה עד היום בעיקר יצרני מחברים ורכיבים פסיביים. החטיבה מונתה לנציגה בישראל של חברת MXHIP הסינית, אשר מספקת מודולים אלחוטיים שונים, בעיקר עבור Wi-Fi ו-BLE הכוללים מעבדים מתוצרת עצמית מבוססי ARM Cortex.

המודול EMC3080 מבוסס על Cortex M33 ותומך ב-Wi-Fi בתקן IEEE 802.11 b/g/n 1T1R 2.4GHz Single Frequency עם קצב העברת נתונים של עד 65Mbps. המודול גם תומך ב-HT20, ב-802.11e QoS ,WMM WPA/WPA2 PSK ,Open/WEP/ TKIP/CCMP ,WPA/WPA2 Enterprise ,WPS  ,Wi-Fi Direct וב-IEEE Power Save mode ובתקשורת BLE. חברת STMicroelectronics שילבה אותו בערכת הפיתוח של משפחת המיקרו-בקרים החדשה STM32U5.

א.י הפצה גם חתמה הסכם על הפצה עם חברת BDE Technology המייצרת מודולים אלחוטיים מבוססי רכיבים של Texas Instruments ו-Dialog (הנמצאת בתהליך מכירה ל-Renesas היפנית תמורת 4.9 מיליארד אירו). חברת BDE נוסדה בשנת 2008 ופיתחה סדרת מודולי בלוטות', בעיקר מודולי BLE – BlueTooth Low Energy מבוססי מיקרו בקרים CC2540/1 של TI, ופתרונות תקשורת על-גבי תשתיות סלולר (NB-IoT). לאחרונה היא החלה לספק מודולי Wi-Fi התומכים בריבוי פרוטוקולים, דוגמת 802.11a/b/g/n, 2.4GHz and 5GHz Dual-Band, IPv4 & IPv6. מודול BDE-BLEM205 שלה מבוסס על מעבד CC2642R SimpleLink של TI לתקשורת BLE 5.1. לחברה יש גם פתרונות GPS מבוססי UBLOX ו-RTK8771B.

יצרניות רכיבי זיכרון מסין ומקוריאה

ספקי הרכיבים החדשים של החברה כוללים גם את יצרנית הזיכרונות הסינית XTXT Technology ואת יצרנית הזיכרונות הקוריאנית JSC – Jeju Semiconductor. חברת XTXT מתמקדת בזיכרונות מסוג SPI NOR , NOR MCP , PPI NAND , SPI NANAD , NAND MCP ו-SD NAND בנפח של 1Mbit עד 4GByte במגוון מארזים. חברת JSC מתמקדת בזיכרונות דלי הספק מסוג SRAM , pSRAM , CRAM , DRAM , MCP  ו-OctaRAM. א.י הפצה הודיעה שהיא מספקת זיכרונות Second Source מסוג LPDDR1 , LPDDR2 , LPDDR4 וזכרונות DRAM מסוג DDR3 ו-DDR4.

החברה מתכננת להציג את המוצרים החדשים בפני התעשייה בסדרת סמינרים מקוונים המתוכננים למאי יוני השנה.

למידע נוסף: אסף מירויס, מנהל חברת ההפצה של קבוצת א.י אלקטרוניקה. 054-2375575, [email protected]

אמיר שרמן עזב את ארו לאחר 20 שנה בחברה

אמיר שרמן, ששמו הוא כמעט שם נרדף לפעילות שיווק הרכיבים של חברת ארו בישראל (Arrow Electronics) ובאירופה, החליט לפרוש מהחברה לאחר 20 שנה ולהתמקד בפיתוח עסקי ובקידום התחום החדש של בינה מלאכותית במערכות משובצות. שרמן החל את דרכו בחברת ארו ישראל בשנת 2001, בתפקיד מהנדס אחראי על תחום המיקרו-בקרים ומיקרו-מעבדים, עוד כשהיא פעלה תחת השם ארו\רפק (עד 2006). לאחר מכן מונה למנהל מוצר ומנהל צוות המהנדסים, הפיתוח העיסקי והשיווק בישראל.

בשנת 2013 מונה לתפקיד מנהל הפיתוח העיסקי של STMicroelectronics באירופה ולצורך זה עבר לגרמניה. לפני 6 שנים הקים את מחלקת הכרטיסים משובצי מחשב (SoM) של ארו באירופה ואת תחום Arrow Platforms: כרטיסי מעבדים ופתרונות. הוא גם הקים את מחלקת התוכנה של ארו בגדסנק, פולין, האחראית על תחום ה-AI וה-IoT באירופה ושימש בתפקיד דירקטור Embedded אירופה של ארו. לפני כשנה הוא חזר לארץ כדי לנהל את ארו ישראל, אולם לדבריו הוא חש שהגשים את כל מטרותיו בחברה.

"החזרה לישראל אחרי יותר מ-6 שנים בגרמניה ותקופת הקורונה גרמו לי להרהר על המשך דרכי, ולהבין שהגשמתי את כל משאלותי בחברה", הוא סיפר ל-Techtime. "הגיע הזמן לנצל את הידע והנסיון שצברתי כדי לספק שירותי פיתוח עסקי לחברות ישראליות, ולקדם בארץ את התחום המתפתח של TinyML/EmbeddedML".

מה הן הפעילויות החדשות שלך?

שרמן: "כמו שבחברת ארו ניהלתי את פרויקטי 96Boards המבוססים על מעבדים של חברות כמו STMicroelectronics, NXP וקואלקום, אני עובד כעת עם מספר יצרנים על כרטיסי פיתוח מסוג Community Board ומסייע לחברות ישראליות לשלב בפתרונות שלהן ספקים חדשים. קיבלתי לאחרונה תפקיד של Country Manager בישראל אצל חברת Edge Impulse, הנחשבת לחברה מובילה בתחום הבינה המלאכותית במערכות משובצות (TinyML)".

מה זה TinyML? מדוע הוא חשוב?

"זהו תחום מרתק, המתמקד באספקת יכולות בינה מלאכותית באבזר הקצה עצמו ולא בענן. המטרה העיקרית של TinyML היא ליישם למידת מכונה על מיקרו-בקרים זעירים ביותר הצורכים מעט מאוד אנרגיה, תוך כדי קבלת תוצאות מקסימליות. הדבר מאפשר לפתח טכניקות חדשות לניתוח והבנת הנתונים הרבים המגיעים מאבזרי IoT, ולהשתמש בשיטות למידת מכונה (ML) לעיבוד מידע ולהבנת הנתונים מחיישנים, כמו למשל גילוי צלילים, צילום תמונות ומעקב אחרי תנועה.

"להערכת חברת המחקר ABI Research, בשנת 2030 יותקנו פלטפורמות TinyML ביותר מ-2.5 מיליארד רכיבים, מכיוון שהן עונות לצורך ליישם יכולות בינה מלאכותית בתוך מוצר עצמו, במקום בענן, או בנוסף לענן. הלקוחות היום נמצאים בצומת דרכים בכל הקשור לחיבור בין IoT ובין למידת מכונה, מכיוון שמציאת השילוב הנכון בין אבזר הקצה לבין הענן נעשה מורכב מאוד.

"המפתחים צריכים להבין איזה תהליכים ניתן לבצע בענן ואיזה תהליכים עדיף לבצע באבזר הקצה, ומתי ניתן לבצע פעולות כל-כך מורכבות באמצעות מיקרו-בקרים זעירים אשר צריכים להיות חסכוניים מאוד בצריכת ההספק שלהם. חברת Edge Impulse ממלאת את הפער הזה באמצעות כלים המאפשרים למהנדסים לפתח את הדור הבא של מכשירים חכמים".

תוכנות קוד-פתוח יתומות מייצרות סיכונים חמורים

השילוב של תוכנות קוד פתוח בתוך יישומי תוכנה מסחריים מקל מאוד על תהליך פיתוח התוכנות ומקצר אותו משמעותית. אולם מחקר חדש שבוצע על-ידי צוות Black Duck של חברת סינופסיס (Synopsys) מגלה שליתרונות האלה יש מחיר כבד מאוד, שרוב המשתמשים אינם מודעים לו. הצוות בדק 1,500 יישומי תוכנה מכל התעשיות, וגילה שבכולם יש מודולים שפותחו מחוץ לחברה על-ידי קבוצות מתכנתים שעבדו במתכונת של קוד פתוח. הבעיה נעוצה בכך שרבים מהם לא עומדים בתקני הבטיחות הנדרשים.

חמור מכך, במקרים רבים מדובר במודולים שפותחו בעבר והמפתחים המתנדבים הפסיקו לתמוך בהם – אלה מודולים שלא מקבלים עדכונים ולכן הופכים לבעיית אבטחה ראשונה במעלה. תוצאות המחקר פורסמו על ידי סינופסיס במסגרת הדו"ח 2021 Open Source Security and Risk Analysis, הניתן להורדה בחינם. הצוות גילה סיכוני אבטחה הנובעים מקוד פתוח בכ-95% מכל תוכנות השיווק (CRM). בתחום הבריאות, נמצאו מודולי קוד פתוח ב-98% מהתוכנות, כאשר ב-67% מהם התגלו חולשות אבטחה.

התופעה חוזרת על עצמה בתעשיות רבות. כך למשל, מודולי קוד פתוח נמצאו ב-97% מהתוכנות המספקות שירותים פיננסיים, כאשר ב-60% מהמודולים אותרו חולשות אבטחה. בתחום המסחר האלקטרוני, 92% מהיישומים משתמשים במודולי קוד פתוח שכ-71% מהם מהווים סיכון אבטחתי. אנליסט האבטחה של חברת סינופסיס, טים מייקי, אמר שיותר מ-90% ממודולי הקוד הפתוח, הם מודולים שהתמיכה בהם הופסקה לפני יותר משנתיים.

 

החברות צריכות להשקיע בפרוייקטי קוד פתוח

זהו נתון מדהים. מייקי: "בניגוד לתוכנה מסחרית שבה היצרנים יכולים לדחוף עדכונים למשתמשים, תוכנות הקוד הפתוח תלויות במעורבות אקטיבית של המשתמשים. וכאשר הם לא מעורבים בשימור הקוד הפתוח, התרומה שלו דועכת עם הזמן. התופעה של פרוייקטי קוד פתוח 'יתומים' אינה הבעיה היחידה, אולם כאשר היא מופיעה, ההתמודדות עם בעיות אבטחה נעשית קשה יותר.

"הפתרון לבעיה הוא פשוט מאוד: החברות צריכות להשקיע בפרוייקטי הקוד הפתוח שהתוכנות שלהן נשענות עליהם, כדי להבטיח שהם נשארים פעילים". להערכת עורכי הסקר, הבעיה מחמירה: בשנת 2020 אותרו בעיות אבטחה ב-84% מכל מודולי הקוד הפתוח ששולבו בתוכנות מסחריות. מדובר בעלייה של 9% בהשוואה לשנת 2019. במקביל, שיעור המודולים שבהם מדובר בבעיית אבטחה מסוכנת מאוד צמח מ-49% בשנת 2019 לכ-60% בשנת 2020.

חברת סינופסיס תקיים בשבוע הבא סמינר המציג את ממצאי המחקר והדרכים להתמודד עם התופעה.

למידע נוסף: Open Source Trends, Risks & Management

אינוויז הכריזה על חיישן הדור החדש, InnovizTwo

חברת אינוויז מראש העין (Innoviz Technologies) הכריזה על חיישן ה-LiDAR מהדור החדש, InnovizTwo, שלהערכתה מספק ביצועים טובים פי 30 מחיישן הדור הראשון, InnovizPro, וניתן לייצר אותו במחיר נמוך בכ-70% בהשוואה למחיר של InnovizPro. החיישן פועל באורך גל של 905nm ומיועד לשימוש בכלי-רכב רגילים ואוטונומיים.

החברה מסרה שהיא ביצעה תכנון מחדש של חיישן ה-LiDAR שלה וכעת הוא מספק סריקה בזוויות של 125×40 מעלות, המייצרת 8,000 שורות בשנייה ברזולוציה של 0.07×0.05 מעלות לטווחים של עד 300 מטר. החיישן עומד בתקן הבטיחות ASIL-B ומופיע ביחד עם ערכת התוכנה InnovizAPP, המקבלת את נתוני החיישן ומנתחת אותם לצורך זיהוי וסיווג אובייקטים בסביבת הרכב.

מייסד משותף ומנכ"ל אינוויז, עומר כילף, אמר שלדעתו InnovizTwo הוא חיישן ה-LiDAR הממונע החזק ביותר בשוק. "המיפרט שלו חורג הרבה מעבר לדרישות של הלקוחות". החיישן החדש נכנס כעת לתהליכי בדיקות, ולהערכת החברה הוא ייכנס לייצור סדרתי בשנת 2022, וככל הנראה ישולב בכלי-רכב כבר בשנת 2023. במקביל, החברה החלה בייצור ציוד ייצור ייעודי עבור החיישן, במטרה להגיע לכושר ייצור של יותר מחצי מיליון יחידות בשנה.

חברת אינוויז פיתחה LiDAR מצב מוצק (Solid State), המאפשר לשפר את ביצועי החיישן ולהוזיל את עלותו לרמת מחיר המתאימה לייצור המוני בתעשיית הרכב. הפתרון של החברה מבוסס על שימוש ברכיב MEMS הכולל מראה אשר יכולה לנוע בשני צירים, ועל-ידי כך לבצע סריקת לייזר ללא חלקים נעים. שיתוף הפעולה המסחרי המשמעותי ביותר של אינוויז הוא עם חברת ב.מ.וו, אשר החליטה לשלב את החיישן ברכב ה-SUV החשמלי החדש שלה, iNEXT, שאמור לעלות על הכביש כבר השנה.

בתחילת חודש אפריל 2021 החלה אינוויז להיסחר בבורסת נסד"ק בעקבות מיזוג עם חברת ה-SPAC האמריקאית Collective Growth Corporation. כעת היא נסחרת במחיר מניה של כ-11 דולרים, המעניק לה שווי שוק של כ-209 מיליון דולר.

Memic גייסה 96 מיליון דולר עבור רובוט לביצוע ניתוחים בחלל הבטן דרך הנרתיק

סטארט-אפ המכשור הרפואי ממיק כירורגיה חדשנית (Memic) מאור יהודה, המתמחה בפיתוח רובוטים עבור ניתוחים זעיר פולשניים, השלימה סבב גיוס שלישי בהיקף של 96 מיליון דולר, וזאת לאחר קבלת אישור FDA לשימוש ברובוט שפיתחה החברה, ושלדבריה הוא הראשון בעולם המאושר לניתוחים בחלל הבטן בגישה נרתיקית. את הגיוס הובילו הקרנות Peregrine Ventures, ו-Ceros. משקיעים נוספים שנטלו חלק בגיוס הנוכחי הם: OurCrowd, Accelmed, ודני הדר.

ביצוע ניתוחים בגישה נרתיקית היה אפשרי עד עתה בקרב 10% מהנשים בלבד. באמצעות הרובוט של ממיק תונגש עתה יכולת זו למרבית מאוכלוסיית הנשים עבור ניתוחים כמו כריתת רחם. בארה"ב מתבצעים מדי שנה קרוב ל-1,000,000 ניתוחים גניקולוגיים והתהליך שיתבצע בשילוב עם Hominis יאפשר למטופלות להנות מהיתרונות של הגישה הנרתיקית, אשר הוכחה מדעית כגישה הבטוחה יותר והיעילה לטיפול בניתוחים מסוג זה. במסגרת ניסוי קליני שהתבצע בשיתוף עם ביה"ח רמב"ם בהובלת פרופ' ליאור לווינשטיין ביצע הרובוט של ממיק 30 ניתוחים של כריתת רחם בגישה נרתיקית עם הצלחה של 100%.

ממיק פיתחה רובוט ניתוחי דמוי זרוע אנושית בשם Hominis (צורת אדם בלטינית) בעל יכולת תמרון פורצת דרך המאפשרת לבצע ניתוחים הנחשבים כיום לבלתי אפשריים לביצוע על ידי מנתחים ורובוטים. בניגוד לרובוטים הקיימים כיום (בעלי מפרק כף יד בלבד) הרובוט של ממיק כולל מפרקי כתף-מרפק-כף יד, שמאפשרים לרופאים המנתחים להיכנס לתוך חלל הניתוח ולבצע את הניתוח באופן פשוט יותר ואינטואיטיבי. הודות ליכולת התמרון המתקדמת המנתחים יכולים לבצע ניתוחים דרך נקבים טבעיים ללא צלקות (בניגוד למספר חתכים בבטן כמקובל כיום). המודל העסקי של ממיק כולל מכירת הרובוט למוסד הרפואי, ערכת מתכלים ניתוחיים וחוזה שירות ותמיכה שנתי.

תחילת מכירות במחצית השנייה של 2021

ממיק נוסדה בשנת 2012 על ידי דביר כהן וקרן הון סיכון פרגרין ופעלה בראשית דרכה בחממת אינסנטיב שבבעלות קרן פרגרין. כהן הוא בוגר היחידה הטכנולוגית 81 ותוכנית ברקים מהטכניון. ממיק גייסה עד היום 20 מיליון דולר בשני סבבי גיוס, כולל 2 מיליון דולר מענק של רשות החדשנות. החברה מעסיקה 80 עובדים, 60 מהם בישראל. לממיק מרכז פיתוח הממוקם באור יהודה וכן מרכז הנדסה בעכו שעוסק בייצור הרובוטים. ממיק הקימה בפורט לאודרדייל ארה"ב חברת בת בבעלות מלאה, Memic Innovative Surgery Inc. הסניף בפלורידה עבד בצורה אינטנסיבית בשנה האחרונה בכדי לפתח יכולות מסחריות בשוק האמריקאי והעולמי, לבנות את תשתית התמיכה בלקוחות ולספק הדרכה מקצועית למנתחים, לצוותים תומכים ולעובדי החברה.

ההון שגויס ישמש להרחבה משמעותית של צוות הפיתוח וההנדסה בישראל וצוות המכירות והתמיכה בארה"ב, ויאפשר גיוס של כ-40 עובדים נוספים במהלך 2021. הגיוס יאפשר המשך הפיתוח של פורטפוליו המוצרים של החברה והתאמתם למגוון רחב של סוגי ניתוחים. כן מתכננת החברה להרחיב את מאמצי השיווק והמכירות בארה"ב ובהמשך גם במדינות נוספות ברחבי העולם.

דביר כהן, מייסד משותף ומנכ"ל ממיק: "שוק הרובוטים הכירורגיים הוא אחד השווקים הצומחים בקצב מסחרר ומוביל את תחום החדשנות בעולם המכשור הרפואי. היכולות הייחודיות של ממיק יציבו אותנו כשחקן מרכזי בשוק צומח זה. בעקבות גיוס ההון וקבלת אישור ה-FDA התחלנו למכור את המערכת בארה"ב ולשלב אותה בבתי חולים. במחצית השנייה של 2021 אנו מצפים לקבל את אישור ה-CE ובעקבותיו נכניס את המערכת לשוק האירופי. בתחום הטכנולוגי נקדם את המערכות לפרוצדורות כירורגיות נוספות ונשלב בהן יכולות של בינה מלאכותית". דביר הוסיף כי, "יכולת התמרון של Hominis וגודלו המזערי פורצים גבולות חדשים בעולם הרובוטיקה הרפואית ומאפשרים לבצע ניתוחים שעד עתה ניתן היה לבצעם רק על אחוז קטן מאוד מהמטופלות. הטכנולוגיה פורצת הדרך אפשרה למזער את גודלו הפיזי של הרובוט, ובכך להנגיש אותו למגוון רחב של בתי חולים הן מבחינת הגודל והן מבחינת המחיר".

אנבידיה חשפה מעבד CPU למרכזי נתונים ושבב DPU שפותח בישראל

בתמונה למעלה: שבב BlueField 3 DPU שפותח בישראל. 22 מיליארד טרנזיסטורים

באירוע הפתיחה של כנס הבינה המלאכותית GTC21 של החברה, חשף היום מנכ"ל ומייסד אנבידיה (NVIDIA), ג'נסן וואנג, את המעבד NVIDIA Grace, שהוא מעבד ה-CPU הראשון של החברה למרכזי נתונים גדולים. במקביל, הוא הכריז על שבב הענק שפותח בישראל, BlueField 3 DPU, שנועד להאיץ את התקשורת בתוך מרכזי הנתונים ובין המעבדים במרכז המחשוב. המעבד NVIDIA Grace הוא מעבד ה-CPU הראשון שאנבידיה פיתחה עבור מרכזי נתונים. הוא מיועד לשימוש במחשבים המבצעים חישובי בינה מלאכותית מורכבים ולמחשבי על (High Performance Computing).

המעבד מבוסס על מערך ליבות של ARM ומיועד לתפעל מעבדי GPU, כדי להריץ מודלים גדולים מאוד הכוללים עד טריליון פרמטרים. הוא נקרא על שמה של חלוצת המחשוב האמריקאית, גרייס הופר (Hopper), אשר הייתה חברה בצוות שפיתח את המחשב המסחרי הראשון UNIVAC. התרומה החשובה ביותר שלה לעולם התוכנה הייתה פיתוח המהדר הראשון בעולם, לאחר שהגיעה למסקנה שצריך לכתוב תוכנות בשפה טקסטואלית ולא בקוד מכונה. המהלך הביא לפיתוח שפת התכנות COBOL.

אנבידיה דיווחה שהמעבד כבר נבחר על-ידי מעבדת מחשוב העל השווייצרית CSCS, אשר הזמינה את המחשב Alps אשר ייבנה עבורה על-ידי HP ואנבידיה. גם מעבדת האנרגיה הלאומית בלוס אלאמוס החליטה לבנות מחשב המבוסס על מעבדי Grace. מדובר במחוייבות אסטרטגית של אנבידיה לתמיכה בארכיטקטורת ARM, אשר צפויה להתעצם במידה ותאושר הצעתה של אנבידיה לרכוש את חברת ARM הבריטית תמורת כ-40 מיליארד דולר.

מעבד Grace של אנבידיה. מחוייבות עמוקה לארכיטקטורה של חברת ARM
מעבד Grace של אנבידיה. מחוייבות עמוקה לארכיטקטורה של חברת ARM

אנבידיה גם הכריזה על הדור הבא של יחידת העיבוד למרכזי נתונים (DPU) ממשפחת BlueField של מלאנוקס לשעבר. הרכיב החדש, BlueField 3 DPU, הוא שבב ענק המכיל 22 מיליארד טרנזיסטורים ומשחרר את המעבדים העיקריים במרכז הנתונים מטיפול במטלות כגון אבטחה, קריפטוגרפיה, אחסון, ניהול ותקשורת. השבב מבוסס על 16 ליבות  ARM Cortex-A78, הוא תומך ב-PCIe מהדור החמישי ומספק קצב העברת נתונים של 400Gbp/s – פי 10 מהדור הקודם שלו.

לדברי סגן נשיא בכיר למחשוב על וקישוריות באנבידיה העולמית, גלעד שיינר, כיום מעסיקה אנבידיה כ-2,400 עובדים בישראל. שיינר: "רוב עובדי מלאנוקס נשארו באנבידיה ולוקחים חלק בפעילויות המרכזיות של החברה. ה-DPU שלנו מאפשר להוסיף יכולות אבטחה ומהירות ונכנס להרבה מערכות של אנבידיה. אנחנו ממשיכים לגדול ולחפש עובדים טובים".

ניואנס נמכרת למיקרוסופט ב-19.7 מיליארד דולר

חברת מיקרוסופט (Microsoft) דיווחה היום על חתימת הסכם לרכישת חברת  Nuance Communications ממסצ'וסטס, ארה"ב, תמורת 19.7 מיליארד דולר במזומן. חברת ניואנס נחשבת למובילה בתחום תוכנות זיהוי דיבור והמרת דיבור לטקסט. בין השאר היא סייעה לחברת אפל להטמיע את היכולות הקוליות של אפליקציית הדיבור סירי. מיקרוסופט תשלם 56 דולר לכל מניה של ניואנס, מחיר המעניק פרימיום של 23% מעל מחיר המניה בבורסה.  מנכ"ל ניואנס, מרק בנג'מין, ימשיך לנהל את החברה תחת מיקרוסופט וידווח לסקוט גאטרי, מנהל תחום הענן והבינה המלאכותית במיקרוסופט.

חברת ניואנס נחשבת למובילה בתחום שירותי זיהוי דיבור. היא חזקה מאוד בענף השירותים הרפואיים, ולהערכת מיקרוסופט הפתרונות שלה נמצאים בשימוש של 55% מהרופאים ו-75% מהרדיולוגים, ומותקנים בכ-77% מבתי החולים בארה"ב. המכירות בתחום שירותי הענן הרפואיים שלה צומחות בקצב של כ-37% בשנה. חברת מיקרוסופט הודיעה שהעיסקה תאפשר לה לספק בענן שירותים חדשים המבוססים על זיהוי דיבור, אשר יותאמו לענפי תעשייה שונים.

הכפלת שוק היעד של מיקרוסופט

שיתוף הפעולה בין שתי החברות החל בשנת 2019 כאשר הן חתמו להסכם פיתוח של פתרון חדש, המבוסס על הענן של מיקרוסופט ותוכנת זיהוי הדיבור של ניואנס, שנועד לצמצם את הזמן שהרופאים מקדישים למטלות אדמיניסטרטיביות. מיקרוסופט מסרה שהעיסקה תאפשר לשלב את פתרונות ניואנס בשירות הענן של החברה למגזר הבריאות (Microsoft Cloud for Healthcare). "העיסקה תכפיל את שוק היעד של החברה (total addressable market) בתחום הזה, להיקף של כמעט 500 מיליארד דולר בשנה.

מנכ"ל מיקרוסופט, סטיה נדלה, אמר שניואנס היא חלוצה בתחום יישומי ה-AI הארגוניים. נדלה: "הבינה המלאכותית היא הטכנולוגיה בעלת העדיפות הגדולה ביותר כיום, ופתרונות בריאות הם היישום הדחוף ביותר. ביחד נספק בינה מלאכותית לכל אנשי המקצוע, כדי לשפר את יכולת קבלת ההחלטות שלהם". מעבר לשוק הבריאות, ניואנס מספקת פתרונות לקיום שיחה וירטואלית המבוססים על זיהוי דיבור (Interactive Voice Response), עזרים אישיים ופתרונות ביומטריים.

בכוונת מיקרוסופט לשלב את הטכנולוגיות האלה במוצרי הליבה שלה: הענן Azure, אפליקציית המפגשים הווירטואליים Teams וחבילת ה-CRM (ניהול קשרי לקוחות) Dynamics 365. העיסקה אושרה על-ידי הדירקטוריונים של שתי החברות. היא תלויה בקבלת אישורים רגולטוריים, אולם המטרה היא לסיים אותה עד סוף 2021. ההודעה על העיסקה כמעט ולא השפיעה על מניית מיקרוסופט בנסד"ק. מניית החברה נסחרת במחיר של 257 דולר, המעניק לה שווי שוק של כ-1.94 טריליון דולר.

לאחר 16 שנה: עירא פלטי מסיים את תפקידו כמנכ"ל חברת סרגון

בתמונה למעלה: עירא פלטי. צילום: Techtime

הדירקטוריון של חברת סרגון (Ceragon Networks) מתל אביב החליט למנות את דורון ארזי לתפקיד מנכ"ל החברה במקומו של עירא פלטי, המשמש כמנכ"ל ונשיא החברה ב-16 השנים האחרונות. פלטי הוביל את החברה בתקופות המפתח של המעבר של עולם הסלולר מהדור השלישי לדור הרביעי ומהדור הרביעי לדור החמישי. ארזי ייכנס לתפקיד המנכ"ל בתחילת חודש יוני. פלטי יישאר בחברה בתפקיד משנה ליו"ר הדירקטוריון, זוהר זיסאפל.

ארזי חוזר למעשה לקדנציה שנייה בחברה. בשנים 2016-2020 הוא שימש כמשנה למנכ"ל וכסמנכ"ל הכספים של החברה. במסגרת תפקידו כמשנה למנכ"ל היה אחראי על פעילות החברה באזור אסיה-פסיפיק, אזור האחראי לכמחצית מהכנסות החברה. מעניין לציין שארזי פרש מהחברה בסוף 2019, ביחד עם עוד מספר בכירים, לאחר שמגעים שקטים שניהלה סרגון לאורך 2019 למכירת החברה, לא הבשילו לכדי עסקה. כעת עולה השאלה מחדש – האם חזרתו לתפקיד מסמנת את רצון הדירקטוריון לחדש את מאמצי המכירה?

המנכ"ל הנכנס דורון ארזי
המנכ"ל הנכנס דורון ארזי

חברת סרגון מספקת פלטפורמות לתמסורת אלחוטית (Backhaul) המקשרות בין תאים סלולריים וליבת הרשת, ומאפשרות למפעילות תקשורת להרחיב את הקיבולת של הרשת הסלולרית שלהן. הכנסותיה של החברה ב-2020 הסתכמו ב-262.9 מיליון דולר, ירידה של 6.9% בהשוואה להכנסותיה ב-2019. סרגון סיימה את 2020 עם הפסד נקי של 16.1 מיליון דולר. בחברה מעריכים כי הכנסותיה ב-2021 יצמחו ל-275-295 מיליון דולר, על רקע ההאצה בשדרוג התשתיות של ספקיות התקשורת לדור החמישי.

האצת בדיקות סופיות באמצעות פלטפורמת RTL Static Signoff

Many SoC designers continue to look for ways to shorten the overall design cycle, address shrinking schedules, and spend engineering resources on differentiating their products. To address the challenges faced by SoC designers, they typically use a single point tool within a traditional SoC design cycle.

This tends to cause spending a substantial amount of time ensuring alignment amongst different tools, leaving less time for important design analysis tasks and meeting signoff targets. By utilizing a unified platform for static signoff, the verification of SoCs can be accelerated. This webinar delves into challenges of a typical static solution as a point tool and how VC SpyGlass RTL signoff solution can help address these challenges.

Rimpy Chugh is a Senior Product Marketing Manager in the Verification Group at Synopsys, with 10 years of experience in EDA and functional verification. Prior to joining Synopsys, Rimpy held field applications and verification engineering positions at Mentor Graphics, Cadence and HCL Technologies. She holds an MBA from Indian Institute of Management, and a Bachelor of Technology from YMCA Institute of Technology, India.

For more information and registration: Faster Closure using Advanced RTL Static Signoff Platform

אלטק ניצלה את מגיפת הקורונה כדי לרכוש ציוד ייצור חדש

בתמונה למעלה: מכונת ה-DES החדשה שנרכשה על-ידי אלטק בסוף 2020. מנוהלת במתכונת Industry 4.0

בשנת 2020 צמחו המכירות של חברת אלטק (Eltek) מפתח תקווה בכ-5.5% והסתכמו בכ-36.7 מיליון דולר בהשוואה למכירות של כ-34.8 מיליון דולר בשנת 2019. החברה דיווחה על רווח נקי של 2.2 מיליון דולר, בהשוואה ל-1.8 מיליון דולר ב-2019. המנכ"ל אלי יפה מסר שהחברה התמודדה עם משבר הקורונה באמצעות הגדלת המכירות לשוק הצבאי והרפואי, שפיצו על הירידה במכירות בתחומי התעופה המסחרית, תוצר של המגיפה העולמית. בנוסף, החברה השיגה הלוואה בריבית מופחתת בזכות ערבות המדינה וגייסה 5.7 מיליון דולר באמצעות הנפקת מניות לבעלת השליטה, קבוצת ניסטק.

ההון הזה שימש בין השאר להחזרת חלק מהחובות של החברה ולשיפור המאזן הפיננסי שלה. לדבריו, החברה ניצלה את ירידת המחירים בשוק מכונות הייצור של מעגלים מודפסים כתוצאה ממשבר הקורונה – וביצעה רכישה גדולה של ציוד חדש לקווי הייצור. יפה: "המגיפה גרמה למחסור בחלק מחומרי הגלם הדרושים לנו, שאנחנו עדיין מתמודדים איתו. היא אילצה את אלטק לבצע בסוף 2020 תוכנית להפחתת העלויות, אשר הורידה את נקודת האיזון של החברה".

השקעה של 1.5 מיליון דולר בתשתיות Industry 4.0

בחודש שעבר החברה קיבלה אישור לקבלת מענק ממשלתי אשר יכסה 15% מהשקעה בהיקף של 1.5 מיליון דולר בציוד ייצור מתקדם שנועד להתאים את החברה לעבודה במתכונת Industry 4.0. ההשקעה מתמקדת בקישוריות, אוטומציה והתקנת מערכות מידע המנתחות נתונים בזמן אמת בסיוע תוכנות בינה מלאכותית. במידה ואלטק תציג שיפור משמעותי בפרוייקט Industry 4.0, היא עשויה לקבל מענק ממשלתי נוסף בגובה של 5% מהיקף ההשקעה. החברה מעריכה שתוכנית ההשקעות החדשה תושלם ברובה בחודשים הקרובים, ומערכות התקשורת המתקדמות יהיו תפעוליות כבר במחצית 2021.

בתמונה למעלה: מניית אלטק בנסד"ק בשנה האחרונה

יפה: "ההשקעה תשפר את כושר הייצור ואת התחרותיות שלנו". בנוסף, החברה קיבלה אישור מרשות החדשנות לקבלת מענק בגובה של 250,000 דולר לפרוייקט מחקר ופיתוח שיימשך שנה ומיועד לשפר את התפקוד של קווי הייצור שלה, ולהביא את החדר הנקי שלה לדרגת ISO-14644-1 Standard class ISO 5. "אם התוכנית תושלם בהצלחה, היא תביא לעלייה משמעותית בכושר הייצור שלנו. שתי התוכניות האלה יביאו את אלטק למעמד של מובילה בתחום הייצור של מעגלים מודפסים איכותיים בכמויות קטנות".

חברת אלטק מפתח תקווה מעסיקה כ-400 עובדים ומתמחה בייצור מעגלים גמישים קשיחים ומעגלים מודפסים מורכבים. החברה נמצאת בשליטת קבוצת ניסטק (Nistec), ונסחרת בנסד"ק לפי שווי חברה של כ-35.9 מיליון דולר.

וובינר סינופסיס ל"מיתוג שעונים" יתקיים ב-28 באפריל 2021

ביום ד', ה-28 באפריל 2021, תקיים חברת סינופסיס (Synopsys) את חלקו הראשון של הוובינר לאסטרטגיות מיתוג שעונים (Successful Strategies to Verify Clock Gating using VC Formal). מיתוג שעונים היא טכניקה נפוצה להפחתת צריכת ההספק של הרכיב באמצעות השבתת אותות השעון במודולים שאינם פעילים ברגע נתון. הוובינר יציג דוגמאות אמיתיות הממחישות כיצד לבצע ולאמת את המיתוג של אותות השעון באמצעות אפליקציית VC Formal Sequential Equivalence Checking של חברת סינופסיס.

הוובניר יתקיים בשני חלקים, כאשר החלק הראשון מיועד למהנדסים שרק מתוודעים אל הנושא, ויציג תפיסות בסיסיות ונושאים מתקדמים. החלק השני מיועד למהנדסי RTL ואימות מנוסים, אשר רוצים לשפר את יכולת התכנון שלהם. הסמינר יועבר על-ידי סודיפטה קונדו (Sudipta Kundu), המשמש כמהנדס בכיר בקבוצת האימות של סינופסיס. קונדו מוביל קבוצות מחקר רבות בסינופסיס, והיה הארכיטקט הראשי של אפליקציית VC Formal Sequential Equivalence Checking.

בארוע יתארח גם מנהל קבוצת האימות במרכז הפיתוח של סמסונג בטקסס ובמעבדת המחשוב המתקדם של החברה קליפורניה, שואן פנג (Xiushan Feng). הוא יציג פרקטיקות מומלצות שנרכשו במהלך 10 שנות נסיון בפיתוח שבבים, אשר מבטיחות כיצד לבצע אימות פורמלי אמין של תכנוני מיתוג שעונים. ההשתתפות בסמינר היא חינם, אולם כרוכה ברישום מראש.

למידע נוסף ורישום: Successful Strategies to Verify Clock Gating