מחבר: Techtime

אפל מתכננת פרוייקט סודי "שיעצב את עתידה"

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אפל (Apple) ידועה במאמציה הגדולים לשמור על הסודיות של הפרוייקטים שלה עד רגע ההשקה, אולם השבוע היא הגיעה לשיאים חדשים של יצירת ציפיות מהבלתי נודע: תחת הכותרת "דן ריקיו מתחיל פרק חדש באפל", היא דיווחה שדן ריקיו (בתמונה למעלה), אשר שימש כסגן נשיא להנדסת חומרה מאז שנת 2012 והיה אחראי על פיתוח כל המוצרים של אפל, פורש מהתפקיד.

אולם הוא לא עוזב את החברה: הוא יתעסק בפרוייקט חדש וידווח ישירות למנכ"ל טים קוק. "אחרי 23 שנים שבהן הובלתי צוותי פיתוח מוצר וצוותי פיתוח חומרה, הגיע הזמן לבצע שינוי: אני מצפה בקוצר רוח לבצע את מה שאני אוהב לעשות – להתמקד ביצירת דבר מלהיב וחדש לחלוטין". אפל מסרה שבמסגרת הפרוייקט המסתורי, "ריקיו ימלא תפקיד מרכזי בעיצוב עתידה של החברה".

לנעליו של דן ריקיו נכנס ג'ון טרנוס, אשר במהלך 20 שנותיו בחברה הוא פיקח על פיתוח החומרה של פרוייקטים מרכזיים כמו iPad, iPhone 12 ומילא תפקיד מרכזי בהעברת מחשבי Mac מהישענות על מעבדי אינטל להתבססו על מעבד עצמי של חברת אפל.

הפרוייקט המסתורי מעורר שאלות וניחושים רבים בתעשייה. לאחרונה התפרסמו ידיעות רבות על כוונתה של אפל להיכנס אל שוק הרכב החשמלי והאוטונומי באמצעות מערכת נהיגה מתוצרתה. היו גם שמועות שהיא מפתחת מערכת מציאות רבודה מסוג חדש לחלוטין. מכל מקום, לאור הפקידים שהוא מילא בשנים האחרונות, ניתן להעריך שמדובר במערכת שלמה ולא בפריט טכנולוגי כמו מעבד או אבזר יוצא דופן. מאז נכנס לתפקיד לפני שמונה שנים, ריקיו ריכז את הפיתוח של רוב מוצרי אפל, החל ממחשבי iMac והדור החדש של מחשבי iMac  המבוסס על המעבד M1 של אפל, וקווי המוצר של 5G iPhone ו-AirPods Max.

מכאן, שיותר סביר להנחי שריקיו יתעסק בפיתוח המכונית החשמלית של אפל – או בפרוייקט אחר בעל סדר גודל דומה – אולי כניסה של אפל אל שוק השרתים, מרכזי הנתונים והענן. מכל מקום, בינתיים מדובר בניחושים בלבד. הפריט היחיד שידוע בוודאות היא שריקיו מתחיל פרוייקט, ומקבל במסגרתו סמכויות רחבות מאוד – מכיוון שהוא ידווח רק למנכ"ל החברה.

 

פי.סי.בי טכנולוגיות פיתחה יכולת ייצור של מעגלי 1 מיל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת פי.סי.בי טכנולוגיות (PCB Technologies) ממגדל העמק מתכננת לשווק בישראל ובאירופה יכולת ייצור של מעגלים מודפסים ממוזערים מאוד, ברוחב מוליך ובמירווח בין מוליכים של 25 מיקרון בלבד (1 מיל). כך נודע ל-Techtime. הפרוייקט החל לפני פחות משנתיים וכלל בניית פיתוח טכנולוגי עצמי ורכש ציוד שעבר התאמה לפי מיפרטים של החברה, בהשקעה של כמעט 20 מיליון שקל.

המהלך יאפשר לה לספק שירותי ייצור בטכנולוגיה הקיימת אצל שני יצרנים בלבד באירופה, ועדיין אינה בישראל ובארה"ב. הוא מאפשר לה להיערך לקראת השלב הבא בפרוייקט פיתוח טכנולוגיות חדשניות: השמת שבבים ישירות על-גבי המעגל המודפס (Chip on Board). פי.סי.בי טכנולוגיות מספקת שירותי ייצור מעגלים מודפסים (PCB) מורכבים בסדרות קצרות ובינוניות, ושירותי הרכבת כרטיסים אלקטרוניים ומערכות. כיום היא מעסיקה כ-750 עובדים. רוב לקוחותיה מגיעים מתעשיות האלקטרוניקה הצבאית והרפואית בישראל. החברה נמצאת בשליטת קרן פימי (48%) ונסחרת בבורסה בתל אביב לפי שווי שוק של כ-360 מיליון שקל.

לקוחות נבחרים מתחילים לפתח מוצרים עתידיים ב-1 מיל

לדברי סמנכ"ל השיווק בחברה, אריק אינהורן, "בהגדרה שלנו אנחנו לא רק חברת High Mix Low Volume – אלא גם High Performance. ראינו שיש לנו טכנולוגיות מתקדמות מאוד ביחס לאירופה, ולכן החלטנו לחזק אותן ולהעמיק את דריסת הרגל שלנו בשוק האירופי ובארה"ב. אחד מהמרכיבים של המהלך הוא יצירת יכולת מיזעור מעגלים מודפסים ברמה של 1 מיל, שלא קיימת בארה"ב וכמעט של קיימת קיימת באירופה. למעשה, מצאנו שהיא קיימת היום בעיקר בסין בטאיוואן בגלל הייצור של טלפונים סלולריים, ורק עכשיו ממשלת ארה"ב החליטה שהיא צריכה לבצע השקעות כדי לייצר את היכולת הזאת גם בארה"ב.

"מהבחינה הזאת, פי.סי.בי תהיה מהראשונות במערב שיש לה טכנולוגיית 1 מיל". הוא סיפר שההחלטה התקבלה בעקבות תהליך מעמיק של חקר והתייעצות עם הלקוחות. "מפת הדרכים הטכנולוגית שלנו, שאחד ממוקדיה הוא טכנולוגיית 1 מיל, הוגדרה במסגרת סדרת מפגשים ממוקדים שעשינו עם לקוחות נבחרים כדי להבין את הצרכים והציפיות שלהם.

"מדובר בחברות בעלות טכנולוגיות עיליות, כמו למשל יצרנית מערכות מכ"ם מתקדמות, יצרנית מל"ט, יצרנית ציוד רפואי זעיר-פולשני ועוד. הצגנו בפניהן אופציות שונות להתקדמות ביכולות הטכנולוגיות שלנו, והן העניקו לנו משוב על הצרכים שלהן. מתוך המפגשים האלה הגדרנו את מטרות-העל שלנו. חלק מהם כבר מתחיל לתכנן מוצרים עתידיים המבוססים על היכולת שלנו לייצר מעגלי 1 מיל".

חתך רוחב של מעגל מבחן בצפיפות של 1 מיל, אשר יוצר בחברת פי.סי.בי טכנולוגיות
חתך רוחב של מעגל מבחן בצפיפות של 1 מיל, אשר יוצר בחברת פי.סי.בי טכנולוגיות

הטכנולוגיה מצמצמת את הפער בין ה-PCB לבין השבב

הטכנולוג הראשי של פי.סי.בי, יעד אליה, סיפר ל-Techtime שהחברה נמצאת בשלבים האחרונים של תהליך רכישת הטכנולוגיה. "כבר התחלנו בפתיחת חלון תהליך, שזהו מדד ליציבות שלו, קיבלנו הזמנות ראשוניות משני לקוחות נבחרים שאחד מהם מייצר חיישן רפואי פורץ דרך, ובחודשים הקרובים נבצע השקה של הטכנולוגיה ונכריז על יכולת מלאה של ייצור מעגלי 1 מיל". לדבריו, הפער בין הצפיפות של מעגלים מודפסים לבין הצפיפות של השבבים (סמיקונדוקטור) יצר את הצורך במארזים מתקדמים.

"המעבר ל-1 מיל מצמצם מאוד את הפער הזה ומקטין מספר המקרים שבהם יש צורך במארזים מתקדמים. כדי לייצר ב-1 מיל יש צורך להתגבר על אתגרים טכנולוגיים רבים. כך למשל, יש צורך לבצע רגיסטרציה של המעגל, קידוח וציפויי נחושת מאוד מדוייקים, מכיוון שכאשר מייצרים מעגלים מרובי שכבות, כל סטייה זעירה פוסלת את כל המעגל. במסגרת התהליך הקמנו לפני כשנתיים מחלקת פיתוח PCB מסוג שלא היה קודם בחברה, גייסנו אנשים, ביצענו איפיון של התהליכים וצורכי הציוד המיוחדים עבור התהליך, ובשנה האחרונה גם רכשנו ציוד שהותאם עבורנו וביצענו את כל הבדיקות".

"חשוב לציין שיכולת הייצור של  מירווח 1מיל מגיעה עם סט יכולות משלימות, כגון קוטר קדח של 30-40 מיקרון, יישום שכבות דיאלקטריות בעובי של 30 מיקרון, יכולת מילוי MICRO VIAS מדויקת מאוד, ציפויי EPAG – Electroless Pd Autocatalytic Gold, ציפויי Ni Pd Au ועוד. במקביל, שיפרנו ושדרגנו את מערך האוטומציה ברצפת הייצור כך שברגע שנשיק רשמית את יכולות המזעור שלנו, לקוחותינו ייהנו מזמנים קצרים יותר, איכות מצוינת ועלות אטרקטיבית".

רכיבים קבורים בתוך המעגל

להערכתו, בקרוב תיפגש טכנולוגיית ה-1 מיל עם יכולת נוספת שהחברה בנתה בשנתיים האחרונות: "נכנסנו לטכנולוגיות חדשות המאפשרות לנו לקבור רכיבים פאסיביים בתוך מעגלים מודפסים מרובי שכבות וצפופים מאוד. אנחנו משתמשים בטכנולוגיות מעגלים מודפסים כדי לייצר נגדים קבורים, קבלים קבורים, צמדים תרמיים קבורים ועוד. כיום למשל, אנחנו מייצרים קווי חימום עבור לקוח בתחום האופטיקה, המאפשרים לו לתקן עיוותים אופטיים בעדשה שלו. בשלב הבא נייבא את היכולת הזאת גם אל המעגלים הצפופים, ונייצר רכיבים קבורים ברמת צפיפות של 1 מיל".

DSPG הוסיפה רשת נוירונית לשבב עיבוד קולי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת DSPG מהרצליה הכריזה על שבב העיבוד הקולי החדש DBM10, המבוסס על מעבד DSP לעיבוד קולי ממשפחת מעבדי SmartVoice של החברה, שאליו היא צרפה מעבד המיישם רשת נוירונית המיועדת ליישם את ההסקות על האותות הקוליים. טכנולוגיית SmartVoice של DSPG מבוססת על מעבדי ה-DSP של חברת CEVA מהרצליה. הם מבצעים ביטול אקטיבי של קולות רקע והפרעות (ANC) באמצעות סינון רעשים, ביטול הד חוזר והפרדת הקול היעיל מרעשי הרקע.

מטלות הבינה המלאכותית מבוצעות באמצעות מעבד-העזר nNet Lite של DSPG שהוא מעגל ייעודי ליישום הרשת הנוירונית והאצת פעולות העיבוד במטלות לימוד מכונה (ML). לצד שני המעבדים, השבב מצוייד בזכרון פנימי וממשק תקשורת טורי המבצע את ההתקשרות עם מעבד היישומים באבזר, המיקרופונים, החיישנים ועוד. השבב מיוצר על-גבי פרוסת סיליקון בשטח של 4 ממ"ר בלבד, כאשר הרשת הנוירונית צורכת הספק נמוך מאוד של 500µW לפעולות זיהוי תבניות קוליות.

שבבי DBM10 מיועדים לעבודה בסביבת מערכות ההפעלה לינוקס ואנדרואיד. החברה מסרה שהם כוללים מערכת חיזוי פקודות קוליות, ומערכת היסקים פנימית לצורך הבנת המשתמש וביצוע הפקודה. מנכ"ל החברה, עופר אליקים, אמר: "בשלושת החודשים האחרונים ראינו עלייה מאסיבית בביקוש למוצרים המכילים שבבי הפעלה קולית שלנו". חברת DSPG נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-403 מיליון דולר. ברבעון השלישי הסתכמו מכירותיה בכ-26 מיליון דולר – ב-16% פחות מאשר ברבעון המקביל אשתקד.

 

גרמניה מבקשת סיוע באספקת רכיבים אלקטרוניים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

צילום: באדיבות תוכנית הצמיחה לתעשיית השבבים של האיחוד האירופי

שר המסחר בממשלת גרמניה, פטר אלטמאייר, שלח מכתב אל ממשלת טאיוואן ובו ביקש סיוע בהבטחת הזמינות של רכיבים אלקטרוניים עבור תעשיית הרכב הגרמנית. כך דיווחה סוכנות בלומברג. המכתב נישלח אל שר הכלכלה וסגן ראש ממשלת טאיוואן. מוסברת בו החשיבות של הרכיבים במיוצרים ב-TSMC עבור תעשיית הרכב הגרמנית. היצרנים הגרמניים מתמודדים עם מחסור במעבדים, במוליכים למחצה ובחיישנים, הגורמים להאטה בתוכניות הייצור של יצרני הרכב בגרמניה.

"המחסור הנוכחי ברכיבים אלקטרוניים מסכן את ההתאוששות של תעשיית הרכב הגרמנית", הוא כתב. השר ביקש מעמיתיו להבהיר את חומרת המצב לחברת TSMC הטאיוואנית, שהיא כיום יצרנית השבבים הגדולה בעולם ויצרנית השבבים המרכזית של תעשיית הרכב הגרמנית. ראוי לציין שיחסית למשקלה התעשייתי הכולל, תעשיית השבבים בגרמנית היא מצומצמת מאוד.

החברה הגדולה ביותר היא אינפיניאון (Infineon) שהוקמה ב-1999 בעקבות הפיכת חטיבת השבבים של סימנס לחברה עצמאית. חברת אינפיניאון מתמקדת בעיקר בתחום רכיבי ההספק, חיישנים ומערכות אבטחה. היא מפתחת את הרכיבים ומייצרת אותם בפאבים הנמצאים בבעלותה. באפריל 2020 היא רכשה את Cypress Semiconductor מקליפורניה תמורת כ-9 מיליארד אירו.

חברת סייפרס מתמקדת בעיקר במיקרו-בקרים, זיכרונות, רכיבי תקשורת ותוכנה למערכות משובצות. בעקבות המיזוג הוקמה חברה גלובלית המעסיקה כ-46,700 עובדים, אשר מכירותיה בשנת הכספים 2020 (שהסתיימה בספטמבר 2020) הסתכמו בכ-8.5 מיליארד אירו. להערכת חברת המחקר Research Germany שתי החברות הבאות בדירוג, עוסקות בייצור מערכות עזר לתעשייה: חברת Carl Zeiss SMT מספקת טכנולוגיות אופטיות לייצור שבבים וחברת Siltronic מייצרת פרוסות סיליקון לייצור שבבים.

נורות האזהרה נדלקו בכל רחבי אירופה

מדובר בחברות קטנות מאוד בקנה המידה של תעשיית השבבים. קארל צייס SMT מעסיקה כ-4,000 עובדים ומכירותיה ב-2019 הסתכמו בכ-1.6 מיליארד אירו. חברת סילטרוניק ממינכן מעסיקה כ-3,600 עובדים ומכירותיה ב-12 החודשים האחרונים הסתכמו בכ-1.4 מיליארד אירו. בימים אלה היא נמצאת במשא ומתן מתקדם לקראת מכירתה לחברת GlobalWafers הטאיוואנית, המספקת פרוסות סיליקון לתעשיית השבבים, תמורת סכום שככל הנראה יהיה גבוה מ-4.5 מיליארד אירו.

המצב הזה מדליק נורות אזהרה רבות באירופה, מכיוון שהוא ממחיש עד כמה תעשיית השבבים היא תעשיית ליבה שהכלכלה נשענת עליה, ולכן אירופה חייבת להיות בעלת יכולות ייצור ואספקה עצמית. נראה שאירופה ניצבת על סף קבלת החלטה בסגנון סיני: ביצוע השקעה ממשלתית גדולה כדי לבנות תעשיית שבבים עצמאית. יכול להיות שאירופה כבר החלה לנוע בכיוון הזה: בתחילת דצמבר 2020 התכנסו (בזום) כל 19 שרי התעשייה, המסחר והתקשורת של כל המדינות החברות באיחוד האירופי, כדי לדון בבעיה.

בסיום המפגש הם פירסמו הצהרה משותפת שבה הם מתחייבים לשתף פעולה בבניית תעשיית שבבים אירופית גדולה וחזקה. "בשנת 2020 הסתכם שוק השבבים העולמי בכ-440 מיליארד אירו, אבל חלקה של אירופה בשוק הסתכם בכ-10% בלבד. אנחנו חייבים לחזק את תעשיית הסמיקונדקטורס האירופית, להגדיל את כושר הייצור שלה ולפתח רכיבים חדשים ויכולת ייצור בגיאומטריה של 2 ננומטר". כעת נותר לראות מהי רמת המחוייבות שלהם למשימה, והדבר יימדד בכמות הכסף שהאיחוד יזרים לפרוייקט.

קיידנס רוכשת את NUMECA הבלגית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: הדמייה של NUMECA לזרימת האוויר מסביב לספינה בלב ים

חברת קיידנס (Cadence) חתמה על הסכם לרכישת חברת NUMECA מבריסל, בלגיה, המספקת תוכנת סימולציה של התנהגות מערכות מכניות המבוססות על הפיסיקה של התנהגות נוזלים וגאזים (Computational Fluid Dynamics – CFD). העיסקה נועדה לחזק את אסטרטגיית Intelligent System Design – ISD של קיידנס, המרחיבה את המיקוד המסורתי של קיידנס בתוכנות לתכנון שבבים, אל רמת התכנון המערכתי של מערכות אלקטרוניות שלמות.

חבילת תוכנות הסימולציה של NUMRCA תצורף אל חבילות התכנון הקיימות ששולבו בחבילת ISD, בהן: חבילת Clarity 3D Solver לסימולציה של קרינה אלקטרומגנטית ושל התנהגות אנטנות וחבילת Celsius Thermal Solver המספקת הדמייה של ההתנהגות התרמית של מערכות חשמליות, החל מרמת השבב, רמת המארז המתקדם וכלה ברמת המערכת האלקטרונית המלאה.

"מערכות הדור דורשות פתרונות הנדסיים המשלבים תחומים פיסיקליים רבים", אמר מנהל קבוצת Custom IC & PCB בקיידנס, טום בקלי. "הטכנולוגיה של NUMECA תסייע לתת מענה לצרכים קריטיים של הלקוחות בתחומים כמו זרימה פנימית וחיצונית, אקוסטיקה, העברת חום, אינטראקציה של מבנה ונוזלים ועוד". העיסקה צפויה להיסגר ברבעון הראשון של 2021.

חברת קיידנס מספקת כלים לתכנון אלקטרוני. מכירותיה בשנת 2020 צפויות להסתכם בכ-2.6 מיליארד דולר. החברה נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-38 מיליארד דולר. קיידנס בישראל היא פועלת בשני אתרי פיתוח ומכירות, בחיפה ובפתח תקווה, המעסיקים ביחד כ-300 אנשי פיתוח. את הפעילות העסקית מוביל אדר סגל ואת פעילות הפיתוח מוביל פרופ' זיאד חנא.

Raspberry Pi פולשת לטריטוריה של ארדואינו

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת Raspberry Pi Foundation מבריטניה, המייצרת את מחשב הכרטיס הפופולרי Raspberry Pi, הפתיעה בסוף השבוע את השוק העולמי כאשר היא חשפה מיקרו-בקר בכרטיס בשם Raspberry Pi Pico. הכרטיס החדש נמכר במחיר של 4 דולר בלבד ליחידה, ומבוסס על שבב מיקרו-בקר מתוצרת עצמית (RP2040), שחברת רספברי פיתחה ומייצרת בעצמה (באמצעות קבלן משנה). עד להכרזה האחרונה היא התמקדה במחשבים שלמים בכרטיס המבוססים על CPU מתוצרת ברודקום.

מחשבי הכרטיסי של רספברי פותחו במקור לצורכי חינוך אולם במהרה אומצו על-ידי מייקרים ומעבדות. בשנת 2013 היא מכרה 700 אלף יחידות, ב-2016 היא הגיעה ל-10 מיליון יחידות ובשנת 2019 היא מכרה כ-30 מיליון מחשבי כרטיס ברחבי העולם. אולם המחשבים הזעירים והזולים האלה היו זקוקים למערכת הפעלה והתחברו אל צגים ומקלדות. כאשר מייקרים רוצים לבנות מוצרים כמו רובוטים, מערכות בקרה או כל מוצר אחר המתחבר אל העולם – הם זקוקים למיקרו-בקר ולא ל-PC – ורובם משתמשים ב-Arduino.

ערכת ארדואינו היא כרטיס פיתוח מתוצרת חברת Arduino האיטלקית המבוסס על מיקרו-בקר מתוצרת Microchip (במקור Atmel) וכרטיס המספק למשתמשים כניסות ויציאות מסוגים שונים, סביבת פיתוח קלה ללימוד, וספריית ענק הכוללת אלפי יישומים וחבילות תוכנה. החברה פירסמה את התכנון כקוד פתוח, וכיום יש עשרות יצרנים המייצרים כרטיסים תואמי ארדואינו, ואקו-סיסטם ענק של יצרנים המספקים מודולים, חיישנים ותוספים המתחברים אל ארדואינו.

רספברי נשענת על הפופולריות העצומה של שפת התכנות פייתון

ההכרזה על כרטיס פיקו ממקמת את רספברי בלב המערכת של ארדואינו, עם חבילת ביצועים שקשה להתחרות בה. המיקרו-בקר מבוסס על שתי ליבות ARM-M0 ועובד במהירות שעון של 133MHz, בהשוואה למהירות שעון של 16MHz בכרטיסי ארדואינו. הוא כולל זיכרון בלתי נדיף פלאש בנפח של 2MByte לאיחסון תוכנה ונתונים, בהשוואה ל-32KByte בארדואינו Uno, זיכרון נדיף מסוג SRAM, לאיחסון זמני של נתונים, בנפח של 264Kb – בהשוואה ל-2Kb בלבד בארדואינו. קיימים הבדלים נוספים (ראו טבלה בתחתית הכתבה) המבטאים את העובדה שיש פער טכנולוגי של עשור בין שני המיקרו-בקרים.

התחרות בין שתי הפלטפורמות אינה קלה. אומנם רספברי מגיעה עם ביצועים גבוהים ומחיר נמוך, אולם ארדואינו ניצבת על רגליים איתנות של קהילה עצומה של ספקים, מודולים תואמים, משתמשים וספריית ענק של יישומים שפותחה על-ידה ועל ידי השותפים והלקוחות. בחזית הזאת רספברי שלפה קלף מפתיע: הפיתוח בוצע בשיתוף פעולה עם קהיליית פייתון, והכרטיסים תואמים לחלוטין ל- MicroPython, שהיא גרסה מקוצרת של Python, שהיא אחת משפות התכנות הנפוצות ביותר בעולם.

ארדואינו מפתחת כרטיס חדש המבוסס על RP2040

כרטיס ארדואינו מבוסס שבב RP2040 של רספברי הנמצא כעת בפיתוח
כרטיס ארדואינו מבוסס שבב RP2040 של רספברי הנמצא כעת בפיתוח

"ההתפתחות הזאת גם מטרידה וגם מלהיבה", כתבו בסוף השבוע מייסד משותף ויו"ר ארדואינו, מאסימו באנזי, והמנכ"ל פאביו ויולנטה, בפוסט שהם העלו בבלוג של החברה. "מייסד ומנכ"ל רספברי, אבן אפטון, עידכן אותנו לאחרונה על הרעיון לפתח מוצר מהפכני שיתבסס על שבב מיקרו-בקר חדש, פרי פיתוח של רספברי. הסקרנות שלנו גאתה ובתוך מספר שבועות התחלנו להשתעשע עם הטכנולוגיה והחלטנו לפתח כרטיס ארדואינו המבוסס על השבב החדש.

"יצאנו מתוך הפורמט של Arduino Nano שגם הוא מופיע בפורמט קטן מאוד. המטרה שלנו היא לספק כרטיס המאפשר יישומי תקשורת אלחוטית כמו Wi-Fi ו-Bluetooth ומתאים ליישומי IoT. הכרטיס החדש יהיה מצוייד ביכולות נוספות, כמו למשל חיישני MEMS מתוצרת STM המספקים מיקרופון ומדידות תאוצה ב-9 צירים, מערך ניהול הספק יעיל וחידושים נוספים. מעבד RP2040 משתמש בזיכרון פלאש חיצוני, ובכרטיס שלנו נוסיף לו זכרון חיצוני בנפח של 16MB".

במקביל, ארדואינו תייבא את כל סביבת הפיתוח שלה אל הכרטיס החדש, ותאפשר לאקו-סיסטמס שלה להתנהל באמצעותו כאילו היא עדיין נמצאת בסביבת ארדואינו – כלומר כל הספריות, שפת הפיתוח והמודולים הנמכרים היום בשוק – יהיו תואמים למעבד החדש. מתוך הדמיית הכרטיס החדש שהיא פירסמה (למעלה) ניתן לראות שיהיה בו ככל הנראה מודול אלחוטי או כונן לכרטיסי SD. השניים מסרו שהמוצר החדש ייקרא Arduino Nano RP2040 Connect. "הוא יהיה זמין בשוק בתוך מספר שבועות".

אינטל נכנסת אל השוק האנלוגי עם ממירי ADC/DAC מסוג חדש

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אינטל (Intel) חשפה טכנולוגיית המרת אותות חדשה מאנלוג לדיגיטל (ADC) ומדיגיטל לאנלוג (DAC), שלהערכתה מפחיתה את הגודל והעלות של מערכות אנלוגיות-דיגיטליות דוגמת מערכות מכ"ם, מערכות אלקטרוניקה צבאית, צב"ד מהקצה הגבוה וציוד תקשורת 5G/6G. הטכנולוגיה החדשה מבוססת על שילוב של רכיב FPGA עם ממירי ADC/DAC מהירים. "באמצעות ההכרזה הזאת אינטל מרחיבה את מרחב הפעילות הטכנולוגי שלה משבבים דיגיטליים לתחום של יישומים אנלוגיים-דיגיטליים", מסרה.

הטכנולוגיה החדשה קיבלה את הכינוי Direct RF FPGA וצפויה לצאת לשוק במסגרת רכיב בשם Eagle Summit. היא פותחה בחלקה במסגרת תוכנית DARPA CHIPS של משרד הביטחון האמריקאי. "הטכנולוגיה הזו מהירה לפחות פי חמישה מכל טכנולוגיית המרה אחרת", אמר מנהל תחום תעופה וביטחון בחברת אינטל, פרנק פרנטא. "היא תאפשר לפתח מערכות מכ"ם מסוג חדש לגמרי". הפרוייקט התמקד בפיתוח מארז מרובה שבבים (Chiplet) המבוסס על טכנולוגיית המארזים Embedded Multi-Die Bridge – EMIB של אינטל ופרוטוקול התקשורת הישירה Advanced Interface Bus – AIB, המאפשרים לרכיבים שבתוך המארז להתקשר ישירות אחד עם השני במהירות של 1Tbps.

בשלב הראשון מכ"ם צבאי – אחריו יבוא שוק התקשורת

היישום המרכזי של הטכנולוגיה החדשה הוא בתחום המכ"ם, אשר מבוסס כיום על שידור וקליטת מידע באמצעות עיצוב אלומה (Beam Forming). כדי לעצב אלומה, כלומר למקד את השידור והקליטה ולקבוע את כיוונם, יש צורך במערך של אנטנות שהבדלי המופע (פאזה) ביניהם מייצרים קרן כיוונית בזכות תופעת ההתאבכות. כיום התעשייה נמצאת בשלב ביניים במעבר בין מערכות עיצוב אלומה אנלוגיות לבין מערכות עיצוב אלומה דיגיטליות מלאות. השלב הזה מאופיין בכך שבכל האנטנות קיים מעגל ייעודי להתמרת אותות ה-RF לאותות בתדר ביניים (IF), כאשר כל כמה עשרות אנטנות (ברוב המקרים 32), מחוברות אל ממיר משותף (ADC/DAC) שממנו מועבר האות לעיבוד בתוך מארג FPGA באמצעות פרוטוקול JESD204, שהוא בזבזני מאוד באנרגיה.

הטכנולוגיה החדשה מאפשרת לבצע את כל התהליך ברכיב אחד ובצורה דיגיטלית מלאה: השבב שנבנה מאפשר לחבר כל אנטנה ישירות אל השבב, כאשר כל אנטנה מקושרת אל ממיר ADC/DAC ייעודי משלה אשר דוגם את האותות בקצב של עד 64 מיליארד דגימות בשנייה (64GSPS). לאחר מכן האות עובר המרת תדר דיגיטלית בתוך השבב ונשלח ישירות אל מארג ה-FPGA. בכך הואץ תהליך העיבוד, בוטל הצורך במעגלים חיצוניים ובממשקי תקשורת מסורבלים והושג רוחב פס מיידי של 25GHz.

בתמונה למעלה: שרשרת עיצוב אלומה מהדור הנוכחי. למטה מימין: סכימת השבב החדש. למטה משמאל: סכימת הממיר הדיגיטלי בתוך השבב
למעלה: עיצוב אלומה מהדור הנוכחי. למטה מימין: סכימת השבב החדש. למטה משמאל: הממיר הדיגיטלי שבתוך השבב

הפיתוח בוצע בשיתוף עם חברת חברת לוקהיד מרטין אשר סייעה בהגדרת הדרישות. לוקהיד מרטין פיתחה מכ"ם מוטס חדש המבוסס על השבב, שלהערכתה הוא מספק ביצועים טובים יותר, בהספק ובממדים קטנים יותר מאשר מערכות מכ"ם אחרות שלה. גם חברת BAE Systems כבר הודיעה שהיא מפתחת מערכות אלקטרוניקה צבאיות חדשות המבוססות של שבבי Eagle Summit החדשים. אינטל מתנסה בטכנולוגיה הזאת זמן רב, ומשווקת את הרכיב Intel Max FPGA הכולל ממיר ADC מובנה.

אולם מקס הוא רכיב ברמת כניסה הכולל עד שני ממירי ADC ואינו מיועד לתדרי RF. תפקידו להגדיל את מכירות ה-FPGA של אינטל ולא להכניס אותה לשוק חדש. שבבי Eagle, לעומת זאת, יכולים להכיל מאות ממירים, לעבוד בתדרים גבוהים מאוד, לבצע פעולות חישוב מורכבות מאוד בזמן אמת – ולהכניס את אינטל לקטגוריית שוק חדשה, שהיא מכנה בשם "רכיבים אנלוגיים-דיגיטליים". לטכנולוגיה הזאת יש לה ביקוש גדול מאוד גם מחוץ לשוק בצבאי – במיוחד בתחום תשתיות התקשורת האלחוטית בדור החמישי ובדור השישי – אשר מבוססות כולן על טכנולוגיות עיצוב אלומה.

חיישן RF זעיר של לוקהיד מרטין המבוסס על רכיב Eagle Summit
חיישן RF זעיר של לוקהיד מרטין המבוסס על רכיב Eagle Summit

למידע נוסף: Intel Direct RF FPGA

 

שורת מינויים בננוקס לקראת תחילת המסחור ב-2021

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה (מימין לשמאל): ג'יימס דארה ואופיר קורן

חברת ננוקס (Nano-x) מנווה אילן הודיעה היום על שלושה מינויים לתפקידי מפתח בהנהלת החברה, וזאת כחלק מההיערכות לתחילת הייצור המסחרי השנה ואספקה ללקוחות של מערכות הרנטגן הדיגיטליות שפיתחה. בתחילת חודש דצמבר הציגה ננוקס לראשונה את מכשיר הרנטגן בפעולה בכנס איגוד הרדיולוגים RSNA, וביצעה סריקות בזמן אמת. ננוקס, שהונפקה בנסד"ק בחודש אוגוסט, נסחרת כבר לפי שווי של 2.5 מיליארד דולר.

במסגרת שורת המינויים, ג'יימס דארה (James Dara) לסמנכ"ל התפעול של החברה. בננוקס ציינו כי לג'יימס יש רזומה עשיר בהצמחת חברות טכנולוגיה משלב הפיתוח לחברות פורצ'ן 500. בתפקידו האחרון היה נשיא חברת MyCharge, המפתחת מטענים לסמרטפונים, ולפני כן היה סמנכ"ל פיתוח עסקי ב-PowerMat (שאותה הקים מייסד ננוקס רן פוליאקין), ומנכ"ל זמני של חברת WellSense. יש לו תואר ראשון בהנדסת מכונות ותואר מאסטר בפיננסים.

אופיר קורן מונה לתפקיד הטכנולוג הראשי (CTO). בין 2013-2021 עבד בחברת ReWalk מיקנעם, שמפתחת שלד חיצוני למשותקים, ובתפקידו האחרון בחברה היה סמנכ"ל מו"פ ורגולציה ומנהל האתר בישראל. בנוסף, תמר אהרון כהן, שהיתה מנהלת שיווק בלוריאל ובטמפו, מונתה לתפקיד מנהלת השיווק של ננוקס.

ננוקס פיתחה טכנולוגיית CT דיגיטלית המבוססת על ייצור קרני רנטגן באמצעות רכיב MEMS במקום באמצעות מנורת להט, שחימומה מביא לפליטה של אלקטרונים. כלומר, המערכת "הקרה" של ננוקס מהווה שינוי פרדיגמה לעומת מערכות הדימות ה"חמות". להערכת החברה, הטכנולוגיה החדשה תאפשר לייצר מערכות CT ניידות וקומפקטיות יותר במחיר של 10,000 דולר למערכת, במקום מחיר של כ-3 מיליון דולר, שזהו כיום מחירם הממוצע של סורקי CT.

החברה משווקת את המערכת באמצעות שיתופי פעולה עם ממשלות, בתי חולים ורשתות בריאות. החברה חתמה בשנה האחרונה על הסכמי הפצה ב-13 מדינות לפריסת כ-5,150 מכשירי CT, בכפוף לאישורים. היעד של החברה הוא לפרוס כ-15,000 מכשירים עד סוף 2024. בכוונתה של החברה להציע שימוש במערכות במתכונת של שירות שהתשלום עליו נקבע לפי מספר הסריקות (Pay-per-Scan), ולהקטין בכך את עלויות  ההצטיידות בסורקים.

מניית סיוה היכתה את המשקיעים בתדהמה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מניית סיוה בחודש האחרון בנסד"ק

מניית חברת סיוה (CEVA) זינקה השבוע בכמעט 20% במהלך המסחר בנסד"ק, למרות שהחברה לא דיווחה על עיסקה חדשה או התפתחות יוצאת דופן. בשוק עדיין תוהים מה עומד מאחורי התופעה שהזניקה את מחיר המנייה של סיוה מכ-54 דולר ליותר מ-63 דולרים, ולשווי שוק של כ-1.4 מיליארד דולר. זהו שיא במחיר של סיוה מאז החלה להיסחר בבורסה. חברת סיוה מספקת קניין רוחני וכלי פיתוח בטכנולוגיות DSP, בינה מלאכותית, Wi-Fi, עיבוד תמונה, הדור החמישי ו-Bloutooth, היתוך חיישנים, עיבוד קולי ועוד.

המסתורין האופף את התנהגות המניה, אפילו התגבר כאשר התברר שלפני יומיים פרסמה חברת Cowen Reaerch המלצת קנייה למניית סיוה, והגדירה מחיר יעד של 62 דולר. במקרים רבים, המלצת קנייה כזו מביאה להעוררות במניה של החברה הנסקרת, אולם במקרה הזה המחיר של המניה עבר את ההמלצה של קוון, והגיע ליותר מ-65 דולרים, שתוקנו מאוחד יותר כלפי מטה לכ-63.3 דולרים. בשנים האחרונות לא חוו המשקיעים בסיוה הרבה נחת: רוב שנויה היא נסחרה במחיר של קצת מעל 10 דולרים. בשנת 2011 היא זינקה למחיר של 34 דולרים למשך מספר שבועות ואז ירדה לתחום המוכר של 15 דולר.

בשנת 2017 היא הגיעה לשיא נוסף של כ-45 דולרים משל מספר חודשים, וירדה בתחילת 2018 למחיר של 22 דולרים. המפנה הנוכחי החל בחודש מרץ 2020, שבמהלכו התאוששו רוב מניות השבבים: מניית סיוה החלה את החודש במחיר של 25 דולרים, ומאז היא שומרת על עליה יחסית קבועה, מלבד הזינוק המפתיע של השבוע האחרון.

כניסה לתחומים חדשים והסכם רחב היקף עם DARPA

יכול להיות שהתופעה קשורה להרחבת חתימת הרגל שלה בתעשיית השבבים, בעקבות כניסה לתחומים כמו בינה מלאכותית, הדור החמישי, עיבוד קול ועיבוד תמונה. רק לפני שבוע היא הכריזה על סדרת המעבדים החדשה SensPro2, אשר מיועדת לניהול מערכות ברכב חשמלי ואוטונומי, בהן: מצלמות חכמות, חיישני מכ"ם ו-LiDAR, התנהגות רובוטית, מערכות הנעה ומערכות ניהול סוללה. מדובר בדור השני של משפחת מעבדי SensPro DSP אשר הותאמו ליישום מטלות בינה מלאכותית ומטלות עיבוד כבדות.

הסדרה החדשה כוללת שבעה מעבדי DSP שונים המותאמים לדרישות עיבוד שונות, החל ממיליון פעולות AI בשנייה ועד 3.2 פעולות עיבוד בשנייה (TOPS). במקביל לערכות הפקודות (ISA) המשותפת לכל המעבדים במשפחה, היא מאפשרת ניתן להגדיר לכל אחד מהמעבדים לעבוד באמצעות ערכת פקודות ייעודית המותאמת ליישומים שונים, דוגמת עיבוד אותות מכ"ם, עיבוד אודיו, ראיית מכונה, מיפוי והתמצאות (SLAM) או ביצוע פעולות עיבוד וקטורי מקבילי, הנדרשות ביישומים שבהם יש צורך בעיבוד מידע המגיע ממספר חיישנים בו-זמנית.

ההיקף הטכנולוגי של החברה זכה לפני שבועיים להכרה חשובה, כאשר סיוה חתמה על הסכם רישוי עם הסוכנות האמריקאית למחקרי בטחון מתקדמים (DARPA) המעניק לסוכנות גישה מלאה אל כל תיק הקניין הרוחני וכלי הפיתוח שלה: טכנולוגיות DSP, בינה מלאכותית, Wi-Fi, עיבוד תמונה, דור חמישי ו-Bloutooth, היתוך חיישנים, עיבוד קולי ועוד. סיוה היא מהחברות הראשונות בעולם החותמת על ההסכם עם דארפה. לפניה נחתם הסכם רק עם חברת Verific המספקת כלי EDA ועם חברת ARM.

מכאן שסיוה מזוהה עם שני שווקים צומחים – הדור החמישי והבינה המלאכותית – המתבטאים בעלייה במחיר המניות של החברות המזוהות עם השווקים האלה. וקיימת נקודה נוספת: יכול להיות שסיוה נהנית ממלחמת הסחר בין סין וארה"ב, אשר פוגעת קשה בוואווי הסינית הנחשבת לאחת מהחברות מובילות בעולם בתחום הדור החמישי. החרם על וואווי הופך את סיוה לאחת מהספקיות הבולטות של קניין רוחני לדור החמישי – עבור חברות מערביות וחברות המנועות מרכישת ידע או רכיבים מתוצרת וואווי.

פרלמוטר: "הכישלון הוא חלק בלתי נפרד מתהליך הפיתוח"

פורסם בתאריך ע"י Techtime

דדי פרלמוטר, המשמש כיום כיו"ר Teramount, Weebit Nano ו-Israel Innovation Institute, הוא אחד ממנהלי המו"פ הוותיקים והמוערכים בישראל. הוא החל את דרכו כמהנדס פיתוח שבבים בחברת אינטל ישראל והגיע למעמד של סגן נשיא בכיר בחברת אינטל העולמית. לאורך הדרך הוא התמודד עם אתגרי ניהול מו"פ מרמת היחידה המובחרת ועד לרמת הארגון העולמי. בראיון ל-Techtime ולפורום מנהלי המו"פ באגודת המהנדסים, הוא סיפר על הלקחים שהפיק לאורך הדרך הארוכה הזאת.

מהו המסלול המקצועי שלך בתחום המו"פ.

פרלמוטר: "הצטרפתי לאינטל בשנת 1980 ופרשתי ממנה ב-2014. בתפקיד האחרון שימשתי כסגן נשיא בכיר ואחראי על הפיתוח הטכנולוגי והעסקי של כל מוצרי החומרה של אינטל, ממחשבים אישיים, שרתים, ועד מחשוב נייד ותקשורת. ניהלתי צוות של כ-35,000 עובדים עם תקציב פיתוח של כ-7-8 מיליארד דולר בשנה. המכירות שייצרנו הסתכמו בכ-52 מיליארד דולר בשנה".

היכן למדת לנהל ארגון בסדר גודל כזה?

"במקצועי אני מהנדס. לא למדתי ניהול ומנהל עסקים. ההכשרה הניהולית/מנהיגותית הראשונה שלי הייתה כמפקד וקצין בצבא. בעשור הראשון שלי באינטל שימשתי כמהנדס פיתוח וכמנהל פרוייקטי פיתוח. החל מהעשור השני התחלתי לנהל קבוצות עסקיות, אבל תמיד המשכתי בפעילות המו"פ מכיוון שהאסטרטגיה העסקית ואסטרטגיית המו"פ חייבים להיות שלובים זה בזה. הייתי צריך לקבל החלטות אסטרטגיות שהן גם עסקיות וגם טכנולוגיות. זוהי דילמה שתמיד מונחת על השולחן, מפני שלהחלטות בנושאים כמו ארכיטקטורת דטה סנטר, ארכיטקטורת מחשבים או שילוב רעיונות חדשים כמו בינה מלאכותית, יש מרכיב טכנולוגי ומרכיב עסקי".

אז מהו באמת תפקידו של מנהל המו"פ?

"המודל שלי הוא לשאול שאלות יותר מאשר לספק תשובות. זה תפקיד המנהל. כשהייתי מהנדס זוטר הייתי צריך לתת תשובות. כשעליתי לרמת מנהל מו"פ של קבוצה קטנה, הייתי צריך גם לשאול שאלות וגם לספק תשובות. וכשהייתי מנהל קבוצה גדולה ירדה היכולת שלי לספק תשובות, אבל הצורך לחדד את השאלות רק התעצם. לדעתי זה התהליך הנכון. אם המנהל יודע יותר מהעובדים שלו, סימן שהוא לא בחר את העובדים הנכונים".

ההבדל בין שבבים לבין יהלומים, או ניהול באמצעות שאלות

"בקבוצה טובה המהנדס מכיר את החומר יותר טוב מהמנהל שלו. תפקיד מנהל המו"פ אינו להגיד למהנדס מה לעשות ואיך לעשות, אלא להתוות כיוונים ולדאוג שכל המרכיבים יעבדו ביחד בצורה הטובה ביותר. בשביל זה צריך לדעת לשאול שאלות קשות, וצריך גם הרבה מאוד ידע כדי לנסח את השאלות ולהעריך את התשובות שאתה מקבל. איך ניהלתי? באמצעות שאילת שאלות, כאשר הרבה פעמים התשובות יצרו שאלות חדשות".

ניהול של מפתחים שונה מהניהול של אנשים אחרים?

"כן, מאוד. בצעירותו, אבי ניהל מפעל יהלומים, והוא תמיד התפלא כשאמרתי לו שאני מצפה שהעובדים שלי יידעו יותר טוב ממני. אבא ידע בדיוק איך מלטשים יהלום, ומה העובדים שלו צריכים לעשות. אבל אני עבדתי עם אנשים שהם חכמים ויצירתיים ולא תמיד הכי ממושמעים בעולם, אשר רוצים לפרוץ קדימה. מעבד הוא לא יהלום וכשמפתחים מעבד מורכב אתה לא יודע את כל התשובות מראש, ולכן הניהול צריך להיות שונה בצורה דרמטית".

תרבות המו"פ המצליחה היא תרבות פתוחה

"המנהל צריך להגדיר כיוון בשיתוף עם האנשים החכמים שלו, והוא רוצה שהם כל הזמן יציגו בפניו בעיות חדשות ורעיונות חדשים. זאת האמנות של מנהל המו"פ: היכן אתה מקשיב, היכן את מקבל החלטת ביצוע ומתי אתה אומר לעובדים: 'אוקיי, נדבר על זה במוצר הבא'. מנהל המו"פ צריך להיות קשוב לדופק, לעודד יצירתיות – אבל גם לוודא שהעסק לא מאבד כיוון. הוא כמו מנצח בתזמורת. הוא צריך לדאוג שהתזמורת תנגן בצורה אופטימלית. ההחלטות לא קשורות אליו או לאגו שלו – אלא להצלחת המוצר".

זה נשמע פשוט, אבל כיצד מיישמים את הרעיון?

"תרבות המו"פ שראיתי בכל החברות המוצלחות בעולם היא תרבות פתוחה. גם סטיב ג'ובס הקשיב לאנשים שלו לפני שהוא קיבל החלטות, מכיוון שהבעיות הן בדרך כלל מורכבות ואתה זקוק למחשבה של כולם. אבל בסוף צריך ניהול מסודר וקבלת החלטות. זהו האיזון העדין – היכן אתה מאפשר שיח פתוח ומתי מקבל החלטה מגובשת".

"מזל שנכשלנו"

"ראיתי קבוצות שהתברברו, וראיתי קבוצות שבהן ההחלטות התקבלו מוקדם מדי. אין לי נוסחה לקבלת נקודת האופטימום הזאת. זו האמנות של המנהל ושל הקבוצה שאיתה הוא עובד. אבל יש כללים מנחים: בשלבי הפיתוח הראשוניים הפעילות היא הרבה יותר דינמית וחופשייה, ולקראת שלב סיום המוצר מכניסים את צוות הפיתוח לאופן פעולה הדומה יותר לזה של פס ייצור – כדי להביא את המוצר באיכות הטובה ביותר לקו הגמר".

יש לך המלצה, או טיפ, למנהלי מו"פ בישראל?

"ההמלצה שלי היא לא לפחד להיכשל, מכיוון שהכישלון הוא חלק בלתי נפרד מהפיתוח. לעתים רבות הכשלון מוביל אותך לכיוונים חדשים. אחד מהמוצרים המוצלחים ביותר של אינטל העולמית היה מעבד למחשבים ניידים שפותח בישראל ונולד מתוך כישלון צורב.

"היה לנו רעיון לפתח מחשב אישי זול בהרבה מהמחשבים שהיו באותה תקופה בשוק. ביצענו פיתוח מקיף להוזלת המוצר שבמסגרתו גם הצלחנו להוזיל את מחיר המעבד. אבל כל מה שהרווחנו במעבד, הפסדנו במעגלי הזכרון  שקבלנו מצד שלישי ואי-אפשר היה להוציא את המוצר לשוק. לצוות זה היה כשלון מר וצורב.

"לאחר ביטול הפרוייקט החלטנו לבצע ניתוח מקיף שלו, והתברר לנו שבמסגרתו פותחו כמה רעיונות טובים. בשלב הזה החלטנו 'לשמור על התינוק ולשפוך רק את המים המלוכלכים'. ההצלחות שהיו בתוך הפרוייקט הכושל איפשרו לפתח את המעבד למחשבים ניידים – זה המעבד שמנכ"ל אינטל אמר עליו שהוא הציל את החברה מפשיטת רגל. הלקח שלי היה שללא הטעות הראשונית לא היינו מגיעים לרעיון של המעבד החדש. אם היינו הולכים בדרך הסלולה – לא היינו מגיעים לשום מקום. מזלנו שנכשלנו".

מדוע חברות גדולות קונות חברות קטנות? חסרים להן רעיונות?

"הרעיונות צומחים בכל מקום, גם בחברות הגדולות, והרעיונות הטובים באים בדרך-כלל מלמטה – לא מלמעלה. זה לא שהחברות הגדולות לא ממציאות דברים חדשים, אולם הן יוצאות מתוך הנחה שאולי הן פיספסו רעיונות, וכשמגיע רעיון טוב מבחוץ, הן רוצות אותו. אתה אף לא יודע מהיכן תבוא החוכמה. בתחום הזה היתרון של סטארט-אפ הוא במודל העסקי שלו: חברת סטארט-אפ חושבת על רעיון חדש כי המודל שלה מבוסס על בידול המוצר שלה מהמוצרים האחרים בשוק".

פנג'יה משיקה פתרון טכנולוגי לניהול חכם של מעונות דיור מוגן

פורסם בתאריך ע"י Techtime

קבוצת פנג'יה (Pangea), המתמחה בטרנספורמציה דיגיטלית של שירותים ממשלתיים, ציבוריים ועסקיים, משיקה פתרון טכנולוגי מקיף המיועד להגנה על הבריאות והאבטחה הפיזית של דיירי מעונות הדיור המוגן ושל צוות העובדים וכן לשפר את השירותים שמסופקים לדיירים בעת אירועי קורונה. פתרון הדיור המוגן החכם של פנג'יה צפוי להיפרס לראשונה באחד ממוסדות הדיור המוגן הידועים בארץ ולנטר יותר מ-200 יחידות דיור. בכוונתה של פנג'יה לייצא את המערכת לצפון אמריקה ולאירופה. הפתרון כולל מגוון חיישנים המשולבים עם מערכת דימות חום, מערכת לאנליזה של ווידיאו בזמן אמת, טכנולוגיית למידת מכונה ובקרות גישה מבוססות זיהוי ביומטרי.

המערכת המשולבת מטפלת במגוון תרחישים וביניהם: חסימת הכניסה של אנשים בלתי מורשים למעון המוגן וליחידות הדיור, איתור מקרים של אי שמירה על ריחוק חברתי העלולה להביא להתפשטות קורונה, זיהוי נפילות של מבוגרים או מקרי אלימות כלפיהם, שיגור התראות ומידע בזמן אמת למשפחות הדיירים בנוגע למתן תרופות, ארוחות וכיו"ב וסיוע במתן שירותים איכותיים, מהירים ומותאמים אישית לכל דייר.

על פי מחקר של וול סטריט ג'ורנל, קרוב ל-40% ממקרי המוות מקורונה התרחשו במעונות של דיור מוגן ואילו במדינות מערביות אחרות השיעור נע מ-20% ועד 75%. מגפת הקורונה העצימה אם כן את הצורך לפתח ולפרוס מערכות חכמות שיגנו על ציבור המבוגרים במעונות המוגנים בפני סכנות הקורונה וסיכונים אחרים בכל עת.

אסף קמינר (בתמונה למעלה), סגן נשיא קבוצת פנג'יה: "מגיפת הקורונה מיקדה את תשומת הלב לצרכים הייחודיים של מוסדות הדיור המוגן בארץ ובעולם, אתרים שבהם ניטור הוא מרכיב קריטי ביכולת להגן על הדיירים ולאתר במהירות אירועים חריגים הקשורים להפצת המגיפה ולאתגרים נוספים. הניטור היה חשוב גם לפני המגפה אך הפך לקריטי במעונות המוגנים הללו שהפכו לא פעם למוקדי התפרצות קורונה בהיקף רחב מאוד. המערכת שהשקנו עונה על צורך זה באופן מקיף, יסודי ואיכותי ואני משוכנע שהיא תעורר עניין בקרב מנהלי מעונות דיור מוגן בישראל".

קבוצת פנג'יה הינה ספקית עולמית מובילה של פתרונות דיגיטליים לאומיים וביניהם זהות דיגיטלית, אבטחה ותשלום אלקטרוני המשרתת מיליוני אנשים וממשלות רבות ברחבי העולם. פנג'יה תמחה בהטמעה של טרנספורמציה דיגיטלית של שירותים ממשלתיים ופעילות עסקית ארגונית.

היילו החלה בייצור סדרתי של כרטיסי בינה מלאכותית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת היילו (Hailo) התל-אביבית החלה החודש (ינואר 2021) בייצור הסדרתי של כרטיסי הבינה המלאכותית הנתקעים מסוג Hailo-8 M.2, שעליהם היא הכריזה בחודש ספטמבר 2020. מייסד משותף ומנכ"ל החברה, אור דנון, סיפר ל-Techtime שבשלב הראשון החברה תשווק את הכרטיסים בעיקר בטאיוואן, ששם נמצא ריכוז גדול מאוד של יצרני כרטיסי מחשב משובצים. "כמה עשרות לקוחות כבר קיבלו את הכרטיסים החדשים והחלו לבדוק אותם".

המודולים מופיעים בפורמט Mini PCIe, שניתן לחבר אל מחשבים משובצים בתור כרטיס הרחבה סטנדרטי. הם מבוססים על מעבד הבינה המלאכותית Hailo-8 שהחברה פיתחה, ומותאמים לתשתיות התוכנה הסטנדרטיות בתחום הרשתות הנוירוניות, דוגמת TensorFlow ו-ONNX, הנתמכות על-ידי ה-Dataflow Compiler של Hailo. לדברי דנון, כרטיסי ההרחבה מאפשרים ללקוחות להיכנס לתחום הבינה המלאכותית ללא צורך בפיתוח חומרה.

דנון: "היישום מאוד קל, ועובר מייד לאנשי התוכנה אשר כותבים את האפליקציה. המטרה היא לאפשר להוסיף יכולות בינה מלאכותית (AI) במערכות הקיימות שלהם, בלא שהם ייאלצו לבצע תכנון מחדש של המחשבים המשובצים". מדובר במהלך מפתיע של החברה, אשר הכריזה בעבר שהיא נערכת לייצור סדרתי של שבב העיבוד עצמו. יכול להיות שהיא הגיעה למסקנה שקל יותר להחדיר את הטכנולוגיה לשוק באמצעות כרטיסים נתקעים, מכיוון שהם לא דורשים מחוייבות עמוקה של הלקוח אל מוצר חדש ועדיין לא מוכר.

שבב נוירוני מוגדר-תוכנה

חברת היילו הוקמה בשנת 2017 על-ידי המנכ"ל אור דנון, ה-CTO אבי באום ומנהלת הפיתוח העסקי הדר צייטלין. המשקיע הראשון בחברה היה זהר זיסאפל, המשמש כיו"ר Hailo. מאז הקמתה גייסה החברה כ-88 מיליון דולר. החברה פיתחה ארכיטקטורה חדשה של שבב ליישום רשתות נוירוניות ללימוד עומק. המעבד שלה, Hailo-8, מיועד לממש את שלב ההרצה, כלומר יישום ההסקות (Inference) באבזרי קצה. הוא מגיע לעוצמת עיבוד של 26 מיליארד פעולות בשנייה (26TOPS) וליעילות של 3TOPS לכל ואט.

השבב בנוי מארבעה מרכיבים מרכזיים: מעבד תמונה המשפר את התמונה המגיעה מהחיישן לפני העברתה לזיהוי ברשת הנוירונית, מעבד לקבצי וידאו בתקן H.264, מעבד ARM-M4 המנהל את השבב, והרשת הנוירונית עצמה, שהחברה פיתחה, אשר מורכבת ממטריצה גמישה של יחידות עיבוד ויחידות זיכרון, אשר ניתן להגדיר את התצורה שלה באמצעות תוכנה.

מחסור גובר ברכיבים אלקטרוניים; חלק מזמני האספקה – יותר משנה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת STMicroelectronics דיווחה ללקוחותיה שהיא העלתה מחירים והחלה לנקוט במדיניות של אלוקציות, כלומר אספקה מוגבלת של מוצרים עם עדיפות ללקוחות המרכזיים שלה. מנהל תחום שיווק, מכירות ואסטרטגיה בחברה, מרקו קסיס, שלח לפני כשבועיים מכתב אל לקוחות החברה ובו הסביר שעקב מגיפת הקורונה, חלק מהספקים של החברה מתקשים לעמוד ביעדים שלהם, והתוצאה היא צמיחה בעלויות. קסיס: "לאור המצב, החל מה-1 בינואר אנחנו מעלים מחירים בכל קווי המוצר. אנחנו חווים דרישה גוברת לכל המוצרים שלנו, ולכן אנחנו מתחילים בהקצאת משאבי ייצור בהתאם להיקף ההזמנות של הלקוחות ולתחזיות דרישה".

מדובר בתופעה יוצאת דופן שבה השוק נמצא בצמיחה, בשעה ששרשרת האספקה נמצאת במצוקה שסיבותיה אינן קשורות לעלייה בדרישה. כך למשל, ברבעון האחרון של 2020 צמחו מכירות ST בכ-21.3% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, והסתכמו בכ-3.24 מיליארד דולר. למרות הקשיים, נשיא ומנכ"ל החברה, ז'אן-מרק שרי, העריך שהמכירות ב-2020 יסתכמו בכ-10.22 מיליארד דולר – צמיחה של 6.9% בהשוואה לשנת 2019.

הסמארטפונים מרוקנים את המלאי של יצרניות השבבים

אלא שהיצרנית האירופית אינה חברת השבבים היחידה המתמודדת עם קשיי אספקה ועם הצורך לנקוט באלוקציה (הקצאות). חברת המחקר IHS דיווחה לאחרונה על מחסור במיקרו-בקרים אשר מאט את יצור המכוניות בהודו ועל צמצום בייצור מכוניות בסין, לפחות ברבעון הראשון של 2021, עקב מחסור בשבבים. להערכתה, ברבעון האחרון של 2021 חלה התאוששות במכירות הסמארטפונים ויצאו מוצרים צרכניים חדשים, כמו למשל קונסולות משחקים של מיקרוסופט וסוני, אשר תפסו חלק ניכר מכושר הייצור של תעשיית השבבים ויצרו מחסור ברכיבים בשווקים נלווים, כמו למשל שוק הרכב.

להערכת אנליסט ראשי ב-IHS Markit, פיל אמסראד, המחסור יורגש לפחות לאורך כל המחצית הראשונה של 2021, מכיוון שזמני האספקה (lead times) כיום ארוכים מ-26 שבועות. "המצב הזה יימשך עד שהתעשייה תתחיל לרדת אל מתחת ל-26 שבועות ותתייצב מסביב לזמני האספקה הרגילים של 12-16 שבועות בתחום המיקרו-בקרים ורכיבי SoC. מדובר ברכיבים רגישים במיוחד להפרעות בשרשרת האספקה, מכיוון שיש להם ארכיטקטורה ייחודית של היצרן וקשה מאוד לעבור מספק אחד לספק אחר. כאשר מדובר ברכיבי זיכרון, מעגלים לוגיים סטנדרטיים ורכיבי הספק, המצב קל בהרבה מכיוון שיש להם מספר מקורות אלטרנטיביים".

הגל השני מכה בתעשייה

בשיחת הוועידה באמצע דצמבר 2020 הודה נשיא ומנכ"ל ברודקום (Broadcon), הוק טאן, שהחברה מתמודדת כבר שישה חודשים ברציפות עם קשיים בהשגת חומרי גלם דוגמת פרוסות סיליקון, חומרי ליבה עבור הייצור, וקיבולת לא מספקת של ספקי הרכבת מארזים ובדיקות סופיות. נשיא ומנכ"ל On Semiconductor, קית ריצ'רד, אמר בשיחת הוועידה שיש קשיים בשרשרת האספקה, במיוחד בתחום החומרים לייצור רכיבי תקשורת, אולם להערכתו המצב הכללי טוב מבחינת החברה.

בסוף 2020 סיפקה קבלנית הייצור הבריטית JJS Manufcturing דו"ח מצב ללקוחותיה, ובו המליצה להיערך לקשיי אספקה מרוב יצרני השבבים, עקב ירידה בהיקף הייצור עם התגברות הגל השני של מגיפת הקורונה, ירידה בהיקף התחבורה האווירית והתרוקנות מלאים בעולם עקב הדרישה החזקה מאוד של יצרני מערכות הדור החמישי. "חברת ST Microelectronics מתמודדת עם דרישה חזקה מאוד למיקרו-בקרים ST32. זמני האספקה לממסרים של TE Connectivity התארכו ל-52 שבועות, זמני האספקה של אלטרה מתארכים בהדרגה ויש דיווחים שלא אושרו שחלק מהקבלים של וישיי מגיעים לזמני אספקה של 70 שבועות".

הדו"ח של IMI הפיליפינית חושף את מימדי המשבר

קבלנית הייצור הפיליפינית IMI המליצה לפני כשבועיים ללקוחותיה להיערך מראש לקשיים באספקת רכיבים. מנהל הפעילות העסקית גלובלית,  מייק גרינלי, שלח מכתב ללקוחות ובו הזהיר שיש מחסור בשוק והחלה אלוקציה של רכיבים רבים. "התחלנו להרגיש במגמה הזאת ברבעון האחרון של 2020 ואנחנו לא מצפים שהמצב ישתפר בקרוב. אנחנו עובדים קרוב מאוד לספקים שלנו והם מדווחים על מלאי מצומצם והתארכות זמני אספקה. אנחנו מבקשים מכם להרחיב את תחזית ההזמנות שלכם לחלון של שישה חודשים כדי שנוכל להתמודד עם המצב ביחד".

החברה צרפה למכתב דו"ח עם זמני האספקה המעודכנים שהיא קיבלה מהספקים שלה. המספרים מלמדים על קושי אמיתי: חלק ממעבדי STM32 נמצאים באלוקציה ובזמן אספקה של 30 שבועות ומעלה, זמני האספקה של כל הבקרים של NXP הם 28 שבועות והם מתארכים. חברת On Semiconductor ביקשה מכל הלקוחות לבצע הזמנות לפחות 26 שבועות מראש. אפילו TSMC, קבלנית ייצור השבבים הגדולה בעולם, מדווחת על מצוקה שתימשך לפחות עד לרבעון השלישי של 2021. המצב קשה במיוחד בתחום רכיבי התקשורת האלחוטית דוגמת Wi-Fi, Bluetooth ו-LTE, כתוצאה מדרישה חזקה מאוד של רכיבים ביישומי IoT.

משרנים הם המוצר נדיר בעולם

התחזית של IMI: זמני האספקה של כל המיקרו-בקרים 32 סיביות בשוק צפויים להיות לפחות 30 שבועות. המגמה לא פוסחת על השוק האנלוגי: חברת אנלוג דיווייסז החלה באלוקציות של רכיבים אנלוגיים מהקצה הגבוה, זמני האספקה של רכיבי ניהול הספק למכוניות עלו ל-24 שבועות, וזמני האספקה של ממירי נתונים (ADC/DAC) עלו מ-18 ל-24 שבועות. היא ממליצה ללקוחות לבצע הזמנות לפחות 26 שבועות מראש ולספק תחזית רכישות של 52 שבועות (שנה מראש).

גם בתחום הרכיבים הפאסיביים המצב דומה: חברת Avnet Abacus, שהיא זרוע הרכיבים הפאסיביים של אבנט רכיבים, עידכנה את תחזיות האספקה בשוק, ומדווחת על התארכות זמני ההמתנה לרכיבים פאסיביים: זמן האספקה של ממסרים ליישומים כלליים מגיע עד 60 שבועות, זמן האספקה של ממסרים לתעשיות הרכב והתקשורת מגיע עד 40 שבועות, זמני האספקה של חלק מהקבלים הוא יותר מ-30 שבועות, כאשר חלק מקבלי הטנטלום להרכבות SMD כל כך נדירים, שצריך לבצע את ההזמנה יותר מ-52 שבועות מראש. השיא שייך למשרנים (Inductors) בהרכבות SMD: זמני האספקה של חלק מהם מגיע כיום לכ-80 שבועות!

קריאת עזרה נואשת לממשלת טאיוואן

המחסור המתגבר ברכיבים, שאפשר אולי לכנותו בשם "מכת COVID-19 השנייה", משבש את קווי הייצור בתחומים רבים. הבעיה קשה במיוחד עבור תעשיית הרכב אשר נמצאת בתהליך מעבר מהתבססות על מערכות מכניות לייצור מכוניות חשמליות ומכוניות חצי אוטונומיות ועתירות בתכולת סיליקון. בתחילת השבוע דיווחה סוכנות בלומברג שחברת ג'נרל מוטורוס והאיחוד האירופי פנו בבקשה אל ממשלת טאיוואן, כדי שזו תסייע להם להבטיח אספקת רכיבים לתעשיית הרכב.

מהדיווח עולה שלאור המצב שוקלות יצרניות הרכב הגדולות בעולם, דוגמת פיאט-קרייזלר, פולקסווגן וטויוטה, להאט את הייצור, מכיוון שהן לא משיגות רכיבים אלקטרוניים עבור המכוניות החדשות שהן תכננו להוציא לשוק.

קואלקום תתחרה באינטל: רוכשת את NUVIA ב-1.4 מיליארד דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מייסדי חברת נוביה (מימין לשמאל): ג'רארד וויליאם השלישי, ג'ון ברונו ומנו גולאטי

חברת קואלקום (Qualcomm) חתמה על הסכם לרכישת חברת NUVIA מקליפורניה תמורת כ-1.4 מיליארד דולר. בדיווח שהיא העבירה לבורסה, מסרה קואלקום שבשלב הראשון היא תשלם 1.4 מיליארד דולר במזומן, ובהמשך ישולמו סכומים נוספים, שהיא לא ציינה את היקפם ואם יהיו במזומן או במניות. חברת נוביה מפתחת מעבד מרכזי עבור מרכזי נתונים ותשתיות ענן אשר מיועד להתחרות במעבדי Xeon של אינטל. חברת נוביה הוקמה בתחילת 2019 על-ידי ג'רארד וויליאם השלישי, ג'ון ברונו ומנו גולאטי, במטרה לפתח SoC שיתחרה באינטל בעולם השרתים. כיום היא מעסיקה כ-200 עובדים, ומאז הקמתה היא גייסה 293 מיליון דולר.

ה-CPU  של קואלקום יתבסס על ARM

קואלקום מסרה שעם השלמת העיסקה ישולבו כל עובדי נוביה ומנהליה בתוך חברת קואלקום. מאחורי החברה עומדים מהנדסים בעלי ותק ומוניטין בעולם המיחשוב, שביחד תכננו יותר מ-20 שבבים ומעבדים, ורשמו יותר מ-100 פטנטים. המנכ"ל ג'רארד וויליאם השלישי הגיע מחברת אפל שבה הוא שימש במשך 9 שנים כמנהל הארכיטקטורה של כל מעבדי ה-CPU של אפל. לפני-כן הוא עבד בחברת ARM שבה היה שותף לתכנון מעבדים רבים והיה אחראי להובלת הפיתוח והשיווק של מעבדי Cortex-A15.

סגן נשיא והמייסד המשותף מנו גולאטי, שימש כארכיטקט ה-SoC הראשי של גוגל, ולפני-כן כארכיטקט המיקרו-ארכיטקטורה של מעבדים רבים בחברת אפל, בהם: A7, A9, A11, A12 ועוד. סגן הנשיא ג'ון ברונו, ניהל צוותי פיתוח ASIC גדולים בחברות גוגל, אפל ובחברת AMD, שבה הוא היה אחראי בין השאר על ההגדרות של משפחת מעבדי APU: רכיב SoC הכולל CPU ו-GPU.

להערכת נוביה, אינטל מצליחה להחזיק בשוק בזכות שיפורים הדרגתיים, אולם הם לא עומדים בדרישות הגוברות שעימן מתמודדות תשתיות הענן, עקב עומסי העבודה הגדולים הקשורים לבינה מלאכותית ולרשתות הדור החמישי. היא מתכננת להתמודד עם האתגר באמצעות משפחת מעבדים חדשה בשם Orion, שפרטיה הטכניים עדיין שמורים מתחת למעטה כבד של סודיות. יחד עם זאת, בפוסט שהעלה בסוף נובמבר 2020 באתר החברה, הסביר ג'ון ברונו שרכיבי Orion SoC יתבססו על ליבה בשם Phoenix שהחברה מפתחת, אשר תתבסס על הארכיטקטורה של ARM.

הכיוון המסתמן: Snapdragon נגד Xeon

המעבדים החדשים מיועדים לעמוד בעומסים גדולים מאוד תוך שמירה על צריכת הספק נמוכה מאוד. החברה ביצעה מבחנים השוואתיים של כל המעבדים המובילים בשוק באמצעות מדד Geekbench 5, המעניק למעבדים ציון על הביצועים ביחס לצריכת ההספק שלהם. האסטרטגיה שלה מיועדת למקם את Phoenix בצד השמאלי העליון של המבחן, המייצג ביצועים גבוהים בהספק נמוך, כפי שנראה בגרף למעלה (נוביה בכחול).

ברונו הבטיח שבשבועות הקרובים או בחודשים הקרובים, החברה תמסור יותר פרטים טכניים על המעבדים החדשים שהיא מפתחת. "אנחנו מאמינים שגם אם המתחרים יבצעו שיפורים משמעותיים במהלך 18 החודשים הקרובים, ויציגו ארכיטקטורות עיבוד יעילות יותר בכ-20%, עדיין נספק את את הביצועים הטובים ביותר לכל וואט הספק. באמצעות קפיצת מדרגה בביצועים, נוביה תספק את היסודות הדרושים לדור הבא של תשתיות עיבוד בענן".

חברת קואלקום הודיעה ששילוב מעבד ה-CPU של נוביה בפלטפורמות Snapdragon שלה, "ימצבו את Snapdragon במעמד של פלטפורמת העיבוד המועדפת לעולם המיחשוב המקושר". קואלקום מתכננת לשלב את המעבד בכל הפלטפורמות שלה, החל מסמארטפונים, מחשבים אישיים עתידיים, מערכות מחשב לתעשיית הרכב ותשתיות תקשורת. הנשיא ןוהמנכ"ל הנבחר של קואלקום, כריסטיאן אמון, אמר שביחד עם הצוות של נוביה, "נגדיר את המיחשוב מחדש".

החברה הישראלית שרוצה להיות האנדרואיד של עולם הטלקום [פודקאסט]

פורסם בתאריך ע"י Techtime

מנחה: יוחאי שויגר
עורך: רוני ליפשיץ
מנגינת פתיחה: ניר שדה

האורח שלי בתוכנית הוא אילן טבת, סמנכ"ל השיווק והמוצר של חברת ראד תקשורת (RAD Comunications), המפתחת פתרונות תוכנה וחומרה לעולם הטלקום.

עולם הטלקום חווה בשנים האחרונות טרנספורמציה מואצת הן ברמה הטכנולוגית והן ברמה העסקית, תחת המעבר מדור רביעי לדור חמישי שמשנה את הארכיטקטורה של הרשת כולה.

בסביבה כה דינמית ותחרותית כמו שוק הטלקום, זהו אתגר אמיתי להישאר בחזית. ראד תחגוג ב-2021 ארבעים שנה לקיומה, והיא הצליחה להישאר מובילה עולמית כל השנים הללו. במהפכה הטכנולוגית הנוכחית, ראד רוצה להיות "האנדרואיד" של רשתות התקשורת. החברה פיתחה מערכת הפעלה שמאפשרת למפעילות תקשורת לנהל את הרשתות שלהן באופן וירטואלי, ללא קשר לחומרות השונות שמרכיבות את הרשת ולספקים השונים שעימם הן עובדות.

בשיחה, מסביר אילן על ההיבטים הטכנולוגיים והעסקיים של פעילותה של ראד, על שני המייסדים של החברה, האחים זיסאפל, וגם איך משיגים לקוחות עסקיים בעולם שבו הקורונה הפכה את הכנסים והירידים לזיכרון רחוק.

עקבו אחר כל תוכניותינו ב-Spotify

וגם ב-Apple Podcasts

קוגנטה ו-Five הבריטית מספקות פתרון משותף לבדיקת מערכות נהיגה אוטונומית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: סימולציה של קוגנטה לנסיעה בכביש בין עירוני מהיר

חברת קוגנטה (Cognata) מרחובות וחברת Five הבריטית משיקות פתרון משותף המאפשר לצוותי פיתוח לבדוק ולאמן מערכות נהיגה אוטונומית ומערכות שמירה על נתיבים (Automated Lane Keeping Systems), הקיימות היום במערכות עזר לנהג (ADAS). חברת פייב הבריטית פיתחה מערכת תוכנה המחוללת תסריטים של מצבים בכביש, כולל כל המצבים המוגדרים בתקן OpenSCENARIO התעשייתי. קוגנטה פיתחה פלטפורמת אימון למערכות הבקרה על החיישנים בכלי-רכב חכמים.

המערכת של קוגנטה מייצרת סימולציה ויזואלית ריאליסטית של כלי הרכב, של סביבת הדרך ושל המצבים שעימם הרכב מתמודד (Digital Twin). ההדמייה הזאת משמשת כמידע הוויזואלי שבאמצעותו מאמנים את מערכות הבינה המלאכותית של יצרני ה-ADAS ומערכות הנהיגה הרובוטית. השימוש במידע המופק מהסימולטור חוסך מהיצרנים את הצורך לבצע נסיעות רבות בדרכים ממשיות, ומקצר מאוד את העלות ואת זמני האימון של מערכות התמצאות סביבתית.

מנהל פיתוח עסקי ושותפויות בקוגנטה, שי רוטמן, סיפר ל-Techtime ששתי החברות פיתחו מודול תאימות המקשר בין שתי המערכות ומאפשר להפעיל אותן ביחד. "הפתרון המשותף כולל יכולת שלנו לעיבוד מפות ה-HD של פייב וגם את שפת התסריטים שלהם, כאשר הלקוחות יכולים לעבוד על המערכת המאוחדת באמצעות הענן או בתוך המחשבים הפנימיים שלהם".

מתוכנת נהיגה למחולל מצבים

קוגנטה הוקמה בשנת 2016 על-ידי המנכ"ל דני עצמון, שייסד בעבר את חברת iOnRoad שנמכרה ל-HARMAN. כיום החברה מעסיקה כ-50 עובדים, ולדברי רוטמן, "מגייסת בטירוף עובדים נוספים". חברת Five החלה כיצרנית של מערכות נהיגה אוטונומית, ואף ביצעה סדרת מבחנים בלונדון במסגרת פרוייקט StreetWise שקיבל מימון ממשלתי.

לאחרונה החברה החליטה לשנות כיוון ולהתמקד במערכת ייצור תסריטים סינתטיים, המאפשרת ליצרניות המערכות וכלי הרכב לבחון את התנהגות המערכות שלהן במצבים שונים. פייב מנוהלת על-ידי היזם הסדרתי הבריטי סטאן בולנד: בשנות ה-90 הוא ניהל את חברת Acron Computing והיה שותף להקמת חברת ARM שיצאה ממנה, ושימש גם כדירקטור ב-ARM. בין השאר הוא היה שותף להקמת חברת Element 14, והקים חברות נוספות שנמכרו לברודקום ולאנבידיה בהיקף כולל של כמיליארד דולר.

פט גלסינגר מונה למנכ"ל אינטל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: פט גלסינגר

חברת אינטל מחליפה מנכ"ל: בוב סוואן יפרוש מניהול החברה ב-15 לפברואר 2015, ובמקומו ייכנס לתפקיד פט גלסינגר, אשר מגיע עם ניסיון של 40 שנה בתעשייה. הוא גם יקבל מעמד של חבר בדירקטוריון. יו"ר הדירקטוריון, עומאר אישרק, אמר שלאחר בחינה מעמיקה הדירקטוריון הגיע למסקנה שזהו הזמן המתאים לבצע שינויים בהנהגת החברה. "אנחנו משוכנעים שפט גלסינגר יבטיח ביצוע יעיל של התפנית שהחברה מבצעת מחברה המספקת מעבדי CPU לחברת XPU – הממוקדת בריבוי ארכיטקטורות".

גלסינגר החל את דרכו באינטל ועבד בה 30 שנה. בתפקידו האחרון באינטל הוא שימש כמנהל הטכנולוגיות הראשי (Chief Technology Officer), ובמסגרתו תמך בפיתוח טכנולוגיות כמו USB ו-Wi-Fi. הוא היה הארכיטקט של מעבד ה-PC מדגם 80486, הוביל 14 תוכניות פיתוח מעבדים ומילא תפקידי מפתח בפיתוח משפחות המעבדים Core ו-Xeon של אינטל. בשנת 2009 הוא פרש מאינטל וקיבל את תפקיד הנשיא ומנהל התפעול של חברת EMC, שבאותה תקופה התמקדה בתחום מערכות האחסון הגדולות. בשנת 2012 הוא מונה למנכ"ל חברת התוכנה VMware, שממנה הגיע כעת לאינטל.

מניית אינטל בנסד"ק מגיבה להודעה על מינוי מנכ"ל חדש
מניית אינטל בנסד"ק מגיבה להודעה על מינוי מנכ"ל חדש (יום ד' אחה"צ)

המשקיעים הגיבו בשמחה למינוי, ועם פתיחת המסחר בנסד"ק זינקה מניית אינטל ביותר מ-9% והעניקה לה שווי שוק של כ-237 מיליארד דולר. ראוי לציין שהמנכ"ל הפורש בוב סוואן ספג לאחרונה ביקורת קשה בגלל ביצועי המנייה הירודים של אינטל בהשוואה למניות השבבים בנסד"ק. עם פרסום ההודעה על המינוי החדש, מסרה אינטל שיש התפתחויות חשובות בנושא טכנולוגיית הייצור בגיאומטריה של 7 ננומטר, ושהיא תדווח על ההתפתחויות לקראת סוף החודש, עם הפרסום של דו"חות הרבעון האחרון של 2020.

אינטל ומובילאיי מפתחות חיישן LiDAR בשבב

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: שבב ה-LiDAR הנסיוני שאינטל מייצרת עבור מובילאיי

חברת מובילאיי (Mobileye) הציגה בתערוכת CES 2021 אבטיפוס ראשון של חיישן LiDAR אשר מיוצר בטכנולוגיית סיליקון פוטוניקס של חברת אינטל, ומיועד להיכנס לכלי רכב אוטונומיים. נשיא ומנכ"ל מובילאיי, פרופ' אמנון שעשוע, הסביר שטכנולוגיית הייצור של אינטל מאפשרת לייצר מקורות לייזר וגלאים אופטיים ברמת השבב. החיישן של אינטל ומובילאיי מבוסס על טכנולוגיית FMCW – Frequency-Modulated Continuous Wave המאפשרת לייצר נקודות מרחב באמצעות מדידת מהירות יחסית (בדומה לאפקט דופלר) ולא באמצעות מדידת זמנים (Time of Flight). להערכת שעשוע, זוהי קפיצת הדרך הבאה בתחום חיישני ה-LiDAR.

שתי החברות העניקו לו את השם Visual LiDAR – ViDAR. הן צופות שמחיר החיישן החדש יהיה עשירית מהמחיר של חיישני הדור הנוכחי. הן מסרו מעט מאוד מידע טכני: הוא יבצע מדידות עד לטווח של 300 מטר, ויספק 600 נקודות מדידה לכל מעלת סריקה באמצעות קצב עבודה של כ-2 מיליון אותות לייזר בשנייה (2M PPS). התפישה של מובילאיי מבוססת על שימוש במערכת הבנת הסביבה המבוססת על מצלמות. להערכת שעשוע, מצלמות הן החיישן הזול ביותר והאמין ביותר בשוק, והאלגוריתם של החברה מאפשר להפיק מהן את כל המידע הדרוש ליישום מערכות נהיגה רובוטיות.

אולם כדי להפחית את שיעורי הטעות של המערכות האוטונומיות, מובילאיי מוסיפה מערכות גיבוי המבוססות על מכ"ם ועל חיישן סריקה אופטי (LiDAR). לפי המודל הזה, מערכת הנהיגה האוטונומית תכיל מצלמות שיתנו כיסוי של 360°, חיישני מכ"ם שיתנו כיסוי של 360° וחיישן ViDAR אשר יסתכל קדימה, ככל הנראה בסדר גודל של כ-120°. בשלב הנוכחי, מערכות הנהיגה האוטונומית של מובילאיי מיועדות לצרכים מוגבלים ופועלות על-גבי ציי מוניות נסיוניים (Roboraxi).

אמנון שעשוע מציג את שבב ה-LiDAR הנסיוני
אמנון שעשוע מציג את שבב ה-LiDAR הנסיוני

הסיבה לכך כפולה: היישום הזה פחות רגיש למחיר ולכן מובילאיי משתמשת בחיישני סריקה אופטיים ומערכות מכ"ם מהדור הנוכחי, והרגולטורים מאפשרים לבצע ניסויים בציי מוניות, אבל לא במכוניות פרטיות. להערכת מובילאיי, רק בשנת 2025 השוק יהיה מוכן למכוניות אוטונומיות ברמה 4 (המוגדרת "רמת אוטומציה גבוהה"), ולכן יהיה צורך בחיישנים זולים בהרבה, המתאימים למחיר צרכני. עבור השלב הזה מיועד השבב החדש, ועבורו היא גם מעורבת כיום בתכנון מכ"ם מוגדר תוכנה ברזולוציה גבוהה.

שעשוע: "מערכות המכ"ם כיום כוללות מערך של עד 12X16 מקמ"שים המספקים 193 ערוצים וירטואליים. המטרה שלנו היא לפתח מכ"ם בעל 2,304 ערוצים וירטואליים המבוסס על מערך של 48X48 מקמ"שים". מבחינת אינטל, המהלך משתלב באסטרטגיית XPU שמטרתה להביא את החברה אל מעבר לשוק ה-CPU ולנצל את היכולות שלה בייצור מגוון רחב של מעבדים ושל פתרונות עיבוד. בכך היא נכנסת לתחרות מול יצרניות שבבים אחרות, דוגמת טקסס אינסטרומנטס, אנלוג דיווייסז או NXP, אשר יצאו מהעולם האנלוגי והן פעילות בתחום החיישנים האופטיים ופתרונות המכ"ם בשבב.

פרוייקט המיפוי של מובילאיי יתרחב לכ-2 מיליון מכוניות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: פרופ' אמנון שעשוע בפתיחת תערוכת CES 2021. נתן את ההרצאה מהמוסך של מובילאיי בירושלים

מפת הדרכים של חברת מובילאיי (Mobileye) כוללת הפעלת צי של יותר מ-2 מיליון מכוניות אשר יאספו מידע עבור המפה הגלובלית המדוייקת שהיא מרכיבה. במקביל, היא מרחיבה כבר השנה את ניסויי הנהיגה האוטונומית וביצוע המיפוי לערים שנחאי, טוקיו, פאריס, דטרויט, ואולי גם ניו יורק. החברה עוסקת כעת בפיתוח טכנולוגיות מכ"ם ו-LiDAR חדשות והפיכת תוכנת מדיניות הנהיגה שלה, RSS, לתקן בינלאומי בתחום הנהיגה האוטונומית. כך עולה מדבריו של נשיא ומנכ"ל מובילאיי, פרופ' אמנון שעשוע, אשר קיבל בפתיחת תערוכת CES 2021 את הבימה המוענקת בדרך כלל לחברת אינטל.

שעשוע מסר שכבר היום יש בעולם כמיליון מכוניות המצויידות במצלמות של החברה ובתוכנה המשדרת את המידע לענן, אשר מופעלות באמצעות 6 חברות המשתפות איתה פעולה."בשנה הבאה יוכפל מספרן. יהיה לנו כיסוי של כל הפלנטה". טכנולוגיית REM mapping של מובילאיי עברה השנה מבחן בגרות כאשר היא הופעלה במינכן ובתוך מספר ימים סיפקה מידע מדוייק על 20 קילומטר כבישים. "לאחר חמש שנות פיתוח, ורק לפני כחצי שנה – הגענו ליכולת איסוף מידע ובנייה אוטומטית של מפות מדוייקות בקנה מידה גדול. האתגר המרכזי היה לייצר מערכת אוטומטית אשר לא תכביד על השותפים שלנו. הגענו ליכולת איסוף מידע בקבצים קטנים מאוד של 10kB לכל קילומטר. זוהי עלות של דולר אחד בלבד לשנה עבור השותפים שלנו".

"למצלמה יש יתרונות טכנולוגיים ועסקיים"

חלק ניכר מההרצאה הוקדש לנושא שבו קמו למובילאיי מבקרים רבים: ההתמקדות במצלמה כעמוד התווך המרכזי של מערכת הנהיגה האוטונומית. ההסבר הוא טכנולוגי וגם עסקי: "שיעור התקלות במערכות מבוססות מצלמה קטן מאוד. כיום יש בארצות הברית התנגשות באשמת הנהג בכל 50,000 שעות נהיגה. מערכת רובוטית בעלת שיעור כזה של טעויות היא לא קבילה בעיני הרגולטור ובעיני הציבור. רמת האמינות של מצלמות גבוהה לפחות פי 10,000, ולכן אנחנו בוחרים בהן עבור המערכת המרכזית".

לדבריו, במידה והמצלמה מספקת יכולת ניהוג ברמת אמינות כזו, מערכות גיבוי כמו מכ"ם ו-LiDAR מקטינות בשיעור מעריכי את רמת התקלות במערכת (מכפלת ריבועית של הסיכויים). "לכן עדיף לבנות מערכת מלאה מבוססת מצלמה שבה החיישנים האחרים מספקים את הגיבוי, ולא לבצע את היתוך של כל החיישנים כבר בשלב הראשוני, שזה דבר שלא קשה לבצע. אנחנו מפתחים גם מערכות ניהוג אוטונומיות המבוססות על מכ"ם ועל LiDAR. כיום יש לנו כלי-רכב הכוללים רק מכ"ם ו-LiDAR עם ביצועים זהים לאלה של מערכות מבוססות מצלמה. רגע לפני שנשיק את מערכת הניהוג האוטונומית, נתקין במכוניות את כל המערכות".

תיעוד של מובילאיי למיפוי העיר מינכן
תיעוד של מובילאיי למיפוי העיר מינכן

מובילאיי זקוקה לדור חדש של חיישנים

להערכת מובילאיי, הדבר לא יהיה לפני שנת 2025 ולשם כך החברה מעורבת כיום בפיתוח הדורות הבאים של חיישנים. "אנחנו מחפשים את קפיצת הדרך. בתחום ה-LiDAR נתבסס על טכנולוגיית FMCW הדומה יותר למדידת אפקט דופלר מאשר למדידת זמנים (Time of Flight). בתחום הזה יש לאינטל יתרון בדמות טכנולוגיות סיליקון פוטוניקס. בצד של המכ"ם אנחנו מעוניינים בטכנולוגיית Imaging Radar מוגדר תוכנה. אנחנו מאמינים שבשנת 2025 אפשר יהיה להסתפק במערכת LiDAR אחת ובמערכת מכ"ם אחת לצד המצלמות, וזה יביא אותנו לרמת המחיר המתאימה לצרכנים עבור מכוניות רמה 4 (נהיגה אוטונומית ברמה גבוהה)".

לבחירה במצלמות יש גם מרכיב עסקי מיידי, מעבר לעתיד הלא ברור עדיין של רכב אוטונומי פרטי. "יעבור לפחות עשור עד שכ-5% מהמכוניות יהיו אוטונומיות ברמת 4. לאורך הזמן הזמן הזה התפישה של מערכת מבוססת מצלמה מאפשרת לנו להרחיב את מעטפת הביצועים מערכות ה-ADAS הקיימות היום במכוניות (נהיגה ברמה 2), מכיוון שהן מבוססות מצלמה". התחזית הזאת, אגב מתייחסת למכוניות פרטיות. ברמת ציי הרכב, מובילאיי מאמינה שהם יקדימו את הנהגים הפרטיים, ולכן היא מתמקדת כיום בהקמת ציי מוניות אוטונומיות (Robotaxi). שעשוע: "הם פחות רגישים למחיר, והרגולטור מאשר את הפעלתם בקלות רבה יותר. הם משמשים מעין גשר שיאפשר לרגולטורים בעולם להתנהל מול נהיגה אוטונומית של כלי-רכב פרטיים".

מערכת RSS תהיה פתוחה

החברה מתכוונת להקל על הרגולטורים במשימה הזאת, והחליטה שמערכת ניהולך מדיניות הנהיגה שלה (RSS) תהיה מערכת פתוחה כדי שתקבל מעמד של תקן תעשייתי שכל היצרנים יכולים להתבסס עליו. "מערכת קבלת ההחלטות הזאת היא ההישג הגדול ביותר שלנו. היהלום בכתר של מובילאיי. הצלחנו להגדיר בצורה מתימטית מהי התנהגות זהירה ולכמת פרמטרים של זהירות ושל התנהגות תלויית תרבות. המערכת הזאת צריכה להיות שקופה לחלוטין כדי שנוכל לתקשר עם הגופים הרגולטוריים ועם התעשייה. אני משוכנע שלבסוף היא תיהפך לתקן".

טלדיין רוכשת את FLIR Systems תמורת 8 מיליארד דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת טלדיין (Teledyne Technologies) מקליפורניה חתמה על הסכם לרכישת כל המניות של חברת FLIR Systems מאורגון, ארה"ב, תמורת כ-8 מיליארד דולר במזומן ובמניות. המחיר משקף פרימיום של 40% על שווי החברה בבורסת נסד"ק ערב העיסקה. כדי לממן אותה לקחה טלדיין הלוואה בהיקף של כ-4.5 מיליארד דולר. חברת FLIR מתמקדת בתחום של מערכות ראיית לילה המבוססות על חיישני צילום לקרינת אינפרה אדום (IR).

חברת טלדיין היא ענקית אלקטרוניקה המפתחת מערכות צב"ד (באמצעות המותג LeCroy), מערכות אלקטרוניקה צבאית ומערכות צילום וחיישנים לשוק הרפואי, התעשייתי, הצבאי, התעופתי והחללי. לדברי יו"ר טלדיין, רוברט מרביאן, שתי החברות פועלות בשווקים דומים, אולם הטכנולוגיות שלהן משלימות אחת את השנייה משום שהן מבוססות על חיישנים הפועלים באורכי גל שונים. העיסקה אושרה על-ידי הדירקטוריונים של שתי החברות, וצפויה להסתיים במחצית 2021, בהתאם לקבלת האישורים הרגולטוריים.

חברת טלדיין נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-13.7 מיליארד דולר. החברה מעריכה שמכירותיה ברבעון האחרון של 2020 יסתכמו בכ-800 מיליון דולר. העיסקה מייצרת ענקית בתחום ההדמאה וחיישני התמונה. חברת FLIR נחשבת לאחת מהחברות הגדולות בעולם המתמחות בתחום חיישני ה-IR, שאותם היא מייצרת ומשווקת לשוק המסחרי ולשוק הביטחוני. בעקבות ההודעה על העיסקה, זינקה מנייתה בכ-25% וכעת היא נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כמעט 7 מיליארד דולר.

NXP הכריזה על מחשב רכב בארכיטקטורת שרת-לקוח

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מערכת BlueBox 3.0 החדשה. בנויה לעידן "הרכב-מוגדר-משתמש"

חברת NXP הכריזה השבוע על מערכת מחשב מסוג חדש, אשר מיועדת לאפשר פיתוח וייצור מכוניות לפי תפישה חדשה לגמרי, המתייחסת אל הרכב כאל רשת תקשורת הכוללת מחשב מרכזי ומעבדי תקשורת מקומיים. התפישה החדשה קיבלה את הכינוי Zonal Architecture (ארכיטקטורת מבוססת אזורים). היא מאפשרת לנהל בצורה מאוחדת גם את בקרי מערכות הרכב (בלמים, מנוע וכדומה) וגם את המערכות המורכבות של מידע ובידור ברכב ואת מערכות הנהיגה האוטונומית בכל הרמות.

המערכת החדשה מבוססת על מחשב הרכב LX2160A שנבנה מסביב ל-16 ליבות Cortex-A72, ועל מעבדי התקשורת הממונעים S32G אשר מאובטחים באמצעות מערכת הגנת הסייבר של חברת GuardKnox הישראלית. להערכת NXP, יצרניות הרכב הסיטו את המאמץ המרכזי שלהן מפיתוח מערכות נהיגה אוטונומיות מלאות, אל יעדים יותר מיידיים ומעשיים: ניצול המחשבים כדי לבדל את כלי הרכב שלהן מאלה של המתחרים, וכדי להשיג את מטרת העל שקיבלה את הכינוי "רכב מוגדר משתמש" (User-defined vehicle). הרעיון הוא שהמשתמשים עצמם יוכלו להגדיר את הפונקציונליות והתכונות של הרכב שבו הם נוסעים.

שיתוף פעולה רב-תחומי

החברה הסבירה שהיא פיתחה את BlueBox 3.0 כדי לפתח וליישם את הפונקציות השונות ולנהל את סביבת התקשורת ברכב, אשר מבוססת על רשת איתרנט וכרטיסי PCIe. "ההתפתחות של ארכיטקטורת הרכב אל עיבוד ממוקד תחום (domain), או ארכיטקטורה סביבתית (zonal architecture) נדחפת על ידי הצורך לנהל דרישות מורכבות הנובעות מתפישת הרכב מוגדר משתמש, הסביר מנהל תחום ה-eCockpit ו-ADAS בחברת NXP, ארנו ואן דן בוש. "ארכיטקטורה סביבתית מבוססת על גישה דמויית שרת-לקוח למחשב המרכזי של הרכב תספק את התשתית של כלי הרכב החדשים שיתבססו על הרעיון של רכב מוגדר משתמש".

המערכת החדשה היא תוצר של שיתוף פעולה רב תחומי. חברת NXP משתמשת במעבד האותות המקבילי המהיר של חברת Karlay הצרפתית, אשר מתחרה בפתרונות מבוססי GPU ו-FPGA. בפיתוח השתתפה חברת Green Hills המספקת מערכות הפעלה זמן אמת, ומאחורי הקלעים גם חברת גארד-נוקס מהעיר לוד, אשר מספקת את ההגנה על הרשת הפנימית ברכב. בחודש נובמבר 2020 היא הכריזה על שותפות עם NXP בפיתוח פלטפורמת רכב מאובטחת בארכיטקטורה מבוססת אזורים, "במטרה לאפשר פריסה של רכב מוגדר משתמש ורכב מוכוון יישומים".

בהכרזה על הפרוייקט המשותף העריך מייסד משותף והמדען הראשי של גארד-נוקס, עידן נדב, שיש כיום פער בשרשרת האספקה של תעשיית הרכב, שהוא רחב מדי ליכולת של יצרניות הרכב והספקיות הראשיות שלהן (חברות Tier-1). "השילוב של מעבדי NXP, כלי פיתוח התוכנה של גרין הילס והמומחיות שלנו בתחום האבטחה, תאפשר לתעשיית הרכב לגשר על הפער הזה".

פאורסיה הצרפתית השקיעה בגארד-נוקס

חברת גארד-נוקס הוקמה בשנת 2016 על-ידי המנכ"ל משה שליסל, הטכנולוג הראשי דיוניס טשלר ועידן נדב. שלושתם הביאו לחברה ניסיון ומומחיות שצברו בתחום מערכות המידע הצבאיות. במחצית 2019 החברה גייסה כ-21 מיליון דולר, בהם גם השקעה בהיקף של כ-6 מיליון דולר מספקית מכלולי הרכב הצרפתית פאורסיה (Faurecia), שביחד איתה היא מפתחת כיום חוויית נהיגה עתידית (Future Cockpit). חברת NXP היא יצרנית שבבים אירופית בעלת התמקדות חזקה בתעשיית הרכב. בשנת 2019 הסתכמו מכירותיה בכ-8.9 מיליארד דולר. היא נסחרת בבורסת נסד"ק לפי שווי של כ-49.2 מיליארד דולר.

הרמן ישראל מספקת את תשתית ה-OTA של מרצדס, רנו, פיאט-קרייזלר ופיג'ו-סיטרואן

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: הקונספט של הרמן לחלל יצירתי ברכב. בדוגמא: יצירת סרטון יוטיוב

חברת הרמן ישראל (HARMAN) אחראית על ניהול התוכנה מרחוק (OTA) בכלי-רכב, של חברת הרמן העולמית. כך סיפר ל-Techtime דירקטור שיווק מוצר, פתרונות תוכנה וענן של החברה, דביר רזניק. לדבריו, תוכנת ה-OTA שפותחה בישראל בעקבות רכישת החברות TowerSec ו-Red Bend מותקנת כיום ביותר מ-50 מיליון כלי-רכב בעולם של כ-40 מותגים שונים, בהם מרצדס, רנו, פיאט-קרייזלר, פיג'ו-סיטרואן ועוד. "אנחנו משמשים כיחידה עסקית מלאה של הרמן בתחום הזה: לא רק מפתחים את התוכנה, אלא גם משווקים אותה ומספקים תמיכה בלקוחות. המרכז הישראלי אחראי על ניהול מוצר, מו"פ, תמיכה טכנית והטמעה וגם פיתוח עסקי, והפתרון של HARMAN OTA הוא למעשה הסטנדרט היום בתעשייה לעדכוני תוכנה מרחוק".

מה הן המגמות המרכזיות בתחום?

"הלקוחות כיום פחות מתרשמים מהביצועים המכניים של הרכב, ויותר מחוויית הנסיעה והשהות ברכב. חברות רבות מתייחסות אל התוכנה כאל גורם מבדל בשוק וכאל ערוץ נוסף של הכנסות דיגיטליות. חלק גדול ממש בונה חנויות אפליקציות משל עצמו עבור המכוניות שהוא מייצר, כדי להעשיר את חוויית הנסיעה וכדי להיות הבעלים של המידע ושל החווייה. התוכנות האלה חשובות גם במגזרים שאינם גלויים לצרכן, למשל משאיות, ציוד חקלאי וטרקטורים, כלי-רכב מסחריים וכדומה. מגמה חשובה נוספת היא כניסת מערכת ההפעלה אנדרואיד לתחום הרכב. יש לכך משמעויות לא פשוטות והיצרניות נמנעו מזה עד היום".

שנת הקורונה השפיעה על הפעילות בתחום הזה?

"הקורונה האיצה תהליכים שהיו לוקחים יותר זמן. היא הקטינה את האטרקטיביות של רעיון הרכב השיתופי. בשנה שעברה נפגשנו עם הרבה יצרניות כדי להבין כיצד הקורונה משפיעה על ההתייחסות לרכב. נראה שהיא חיזקה את התפישה שהרכב הוא מעין מרכז ביתי נוסף. שהוא לא רק כלי תחבורה אלא גם מקום שבו ניתן לשהות ולהעביר את הזמן בצורה טובה. מקום שיכול להיות משרד נייד, אזור משחקים, סטודיו יצירתי וכדומה".

הרעיון הזה הוצג על-ידי החברה בשבוע שעבר, במסגרת הארוע הטכנולוגי השנתי HARMAN EXPLORE. על-פי הרמן, אנשים מוצאים עצמם לא פעם חסרי מעש במכונית, למשל בציפייה לילד שייצא מבית הספר או בהמתנה לחברים. למטרה זו פיתחה סדרת פתרונות, דוגמת Gaming Intense Max שהופך את המכונית לזירת משחק, Creator Studio המאפשר לאנשים ליצור ולשתף תכנים במכונית ומערכת Drive-Live Concert המאפשרת להעביר את התחושה מופע וירטואלי בתוך חלל המכונית. ״מכוניות נועדו לא רק לנהיגה. הן חלק אינטגרלי מהחיים שלנו ואנו מעבירים בהן  לא מעט זמן", אמרה מיכל גבע, מנכ״לית HARMAN ישראל.

האזינו לשיחה עם מנכ"לית הארמן ישראל, מיכל גבע, מתוך תוכנית מס' 26 הפודקאסט שלנו שעלתה בנובמבר 2020:

Digi-Key החלה לשמש כמפיצה רשמית של Paspberry Pi

פורסם בתאריך ע"י Techtime

מפיצת הרכיבים הגלובלית, חברת Digi-Key Electronics, חתמה על הסכם הפצה עם חברת Raspberry Pi והחלה לפעול כמפיצה מורשית בעולם של כל מוצריה. קו המוצרים של רספברי-פיי כולל מחשבים חזקים וזולים וכרטיסי פיתוח המסייעים למהנדסים בכל הרמות. להערכת DGK, מוצרי רספברי נמצאים בתהליך אימוץ גובר לכל רוחב התעשייה, החל מסטודנטים, מייקרים, חברות סטארט-אפ וכלה בחברות אלקטרוניקה גדולות (OEMs). "אנחנו שמחים מאוד שאנחנו יכולים לספק את כל מגוון המוצרים של רספברי-פיי לכל לקוחותינו בעולם, אמר מנהל השיווק הטכני של Digi-Key, דייוויד סאנדיס.

מנהל הפעילות המסחרית של חברת רספברי-פיי, מייק באפמן, אנחנו רואים האצה בשימוש ברספברי-פיי במגוון רחב מאוד של יישומים תעשייתיים, ולכן חשוב לנו מאוד לצרף את Digi-Key למערך ההפצה שלנו, על-מנת שהיא תספק לנו גישה גלובלית אל הלקוחות התעשייתיים. היא תבנה מלאי הכולל את כל המוצרים שלנו, כולל מוצר המחשוב החדש שלנו שהוכרז רק לאחרונה, Compute Module 4, שלהערכתנו הוא מתאים ביותר לסוג הלקוחות של Digi-Key בעולם".

המייקרים הביאו את הבשורה

כרטיסי רספברי פיי היא סדרה של מחשבי כרטיס מתוצרת קרן Raspberry Pi Foundation הבריטית, אשר פותחו במקור לצורכי חינוך אולם במהרה אומצו על-ידי מייקרים ובהמשך על-ידי התעשייה. בשנת 2013 היא מכרה 700 אלף יחידות, בשנת 2016 היא כבר הגיעה ל-10 מיליון יחידות בשנה, ובשנת 2019, על-פי ציוץ מסוף נובמבר של מייסד ומנכ"ל רספרי פיי, אבן אפטון, היא מכרה כ-30 מיליון מחשבי כרטיס ברחבי העולם.

חברת Digi-Key Electronics מהעיירה Thief River Falls במינסוטה, ארה"ב, היא מפיצה גלובלית של רכיבי אלקטרוניים המספקת כ-11 מיליון מוצרים של כ-1,300 יצרנים, שמתוכם כ-2.6 מיליון רכיבים נמצאים אצלה במלאי וזמינים למשלוח מיידי. החברה מספקת משאבים נוספים למהנדסים, בהם EDA וכלי תכנון, גיליונות נתונים, תכנוני ייחוס, תכנים להעמקת הידע ועוד.

למוצרי רספברי פיי באתר החברה: Digi-Key – Raspberry Pi

אינטל ישראל פיתחה מצלמה ייעודית לזיהוי פנים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אינטל (Intel) חשפה מצלמה ייעודית לזיהוי פנים מסדרה Intel RealSense ID, אשר פותחה בקבוצת RealSense בישראל. היא כוללת חיישן עומק, מעבד, שבב רשת נוירונית ומעגל אבטחה משובץ המצפין את המידע. סגן נשיא אינטל ומנהל הפעילות בתחום, שגיא בן משה, אמר שהמצלמה "מספקת פלטפורמה מאובטחת לזיהוי פנים שמשתמשים יכולים לבטוח בה, הודות לשילוב של חומרה ותוכנה שנבנו במיוחד למטרה הזאת ושל רשת עצבית ייעודית". המוצר החדש מתאים לשימוש במנעולים חכמים, מערכות בקרת גישה, נקודות מכירה, בנקטים, קיוסקים ועוד.

מערכת Intel RealSense ID מתאימה עצמה לשינויים פיזיים לאורך זמן בתווי הפנים של המשתמש, כמו שינויים בשיער הפנים או הרכבת משקפיים. היא פועלת בתנאי תאורה שונים וכוללת מערכת הגנה בפני נסיונות זיוף זהות (anti-spoofing) אשר מונעת כניסה של מתחזים העושים שימוש בתמונות, סרטונים או מסכות. להערכת אינטל היא מספקת שיעור אישור של ניסיון הזדהות כוזב ביחס של 1 למיליון. המערכת מעבדת את כל תמונות הפנים באופן מקומי ומצפינה את כל נתוני המשתמש ברמת ההצפנה AES-256. הזיהוי יתבצע רק אם האדם נרשם קודם לכן לשירות.

בשלב הראשון היא מיועדת לעבודה במערכות ההפעלה חלונות, ובקרוב אינטל תוציא גרסאות גם ללינוקס ולאנדרואיד. המצלמה החדשה, RealSense ID F450, מופיעה במתכונת של מוצר שלם ובמתכונת של כרטיס חשוף בגודל של 50 מ"מ על 18 מ"מ ובגובה של 4.6 מ"מ, שניתן לשלב במארזים או בפלטפורמות אחרות. טווח העבודה האופטימלי 30-100 ס"מ.

מדידת העומק מתבססת על טריאנגולציה של המידע המגיע משתי מצלמות וידאו (בדומה לעין האדם) כאשר מקור קרינת IR באורך גל של 850 ננומטר מבטיח שהזיהוי יתבצע גם בתנאי חשיכה. המידע ותוכנת המודול שמורים בזיכרון פלאש בנפח של 512Mb.

המצלמה מופיעה בפורמט סגור (מימין) ובפורמט פתוח המיועד לשילוב במערכות אחרות
המצלמה מופיעה בפורמט סגור (מימין) ובפורמט של כרטיס פתוח

המצלמה מופיעה בפורמט סגור (מימין) ובפורמט פתוח המיועד לשילוב במערכות אחרות, שאליהן היא מתחברת באמצעות הקונקטור (מימין למטה בכרטיס). צוות Intel RealSense מקבוצת האינקובציה של אינטל העולמית, יושב במרכז הפיתוח של אינטל בחיפה, ומפתח מצלמות תלת ממד ליישומים שונים, כגון, רחפנים, רובוטים, סלולר ותעשיית הרכב האוטונומי.

רשות ההגבלים הבריטית החלה לחקור את עסקת ARM-אנבידיה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

רשות ההגבלים הבריטית (CMA) החלה אתמול (ד') בחקירת עסקת רכישת חברת ARM הבריטית על-ידי חברת אנבידיה תמורת 40 מיליארד דולר. אתמול (ד') פירסמה הרשות הודעה מיוחדת ובה היא ביקשה לקבל הערות מכל גוף אשר סבור שהעיסקה תשפיע עליו, לפני שהיא מתחילה בביצוע החקירה מאוחר יותר השנה. "רשות ההגבלים תבדוק האם בעקבות העיסקה יהיה ל-ARM מניע למנוע או לפגוע באיכות שירותי הרישוי הטכנולוגי שהיא מעניקה למתחרות של חברת אנבידיה".

בעקבות ההודעה צנחה אתמול מניית אנבידיה בנסד"ק בכ-5.9% והיא נסחרת כיום לפי שווי שוק של כ-312 מיליארד דולר. בדיקה של רשות ההגבלים העסקיים אינה אירוע יוצא דופן בעיסקאות מסוג כזה הדורשות אישורים רגולטוריים. אולם לא לעתים קרובות הרשויות מפרסמות בקשה לקבלת עדויות מכל גורם שעשוי לחשוש שהעיסקה תפגע בו. לפי הודעת הרשות ניתן יהיה להגיש את ההערות עד ה-27 לינואר 2021. הרשות הבהירה שהחקירה תתמקד בסוגיית התחרותיות בלבד. "עניינים אחרים, כמו השפעת העיסקה על תעסוקת העובדים בבריטניה או על הביטחון הלאומי, הם עניינה של הממשלה ולא של הוועדה הזאת".

מייסדי ARM מתנגדים לעיסקה

כדי לממש את הרכישה צריכה חברת אנבידיה להתגבר על קמפיין ציבורי למניעתה, המנוהל כעת על-ידי הרמן האוזר, אחד מהמייסדים המשותפים של ARM שהוקמה בשנת 1990 בעקבות היפרדות מחברת Acorn Computers הבריטית. בחודש ספטמבר 2020 הוא שלח מכתב לראש ממשלת בריטניה, בוריס ג'ונסון, וביקש ממנו למנוע את העיסקה. מלבד הסכנה לעתידם של אלפי מקומות עבודה בבריטניה, הוא הזהיר שהעיסקה תהרוס את המודל של ARM, שהוא "להיות שווייצריה של תעשיית השבבים".

הוא גם הזהיר מפני השלכות אסטרטגיות: "חברת ARM היא החברה הטכנולוגית הבריטית היחידה שיש לה מעמד דומיננטי בשוק הסמארטפונים שבו יש לה נתח שוק של 95%. בריטניה נפגעה מהשליטה הטכנולוגית האמריקאית על-ידי חברות כמו גוגל, פייסבוק, אמזון, נטפליקס אפל ואחרות. ארה"ב משתמשת בטכנולוגיה כנשק במלחמת הסחר עם סין, שבה בריטניה תיפגע".

מדינת-וסל של ארה"ב

"מכירת ARM לאנבידיה תביא לכך שהיא תהיה כפופה לתקנות OFAC – Office of Foreign Assets Control של משרד האוצר אמריקאי (הגוף האחראי על אכיפת סנקציות כלכליות בהתאם למדיניות החוץ של ארה"ב). יש בבריטניה מאות חברות המעסיקות עשרות אלפי עובדים המשתמשות במוצרי ARM ומוכרות מוצרים לסין. גם הן ייאלצו לפעול בהתאם לתקנות OFAC. התוצאה: ההחלטות למי ARM יכולה למכור יתקבלו בבית הלבן ולא בדאונינג סטריט. העברת הנשק הטכנולוגי החזק ביותר של בריטניה לידיים אמריקאיות תהפוך את בריטניה למדינת-וסל (vassal) של ארה"ב".

האוזר הקים את אתר האינטרנט Save Arm כדי לאסוף חתימות של מתנגדי העיסקה. לטענתו הוא החתים יותר מ-2,000 תומכים בעלי משקל מתעשיית האלקטרוניקה, התעשייה הפיננסית, מייסדים משותפים נוספים של חברת ARM, חברי בית הלורדים ופרופסורים רבים מאוניברסיטת קיימברידג'. קשה לדעת האם הקמפיין יתפוס משקל בשיח הציבורי בבריטניה, אולם ברור שכבר היתה לו השפעה: בעקבותיו התחייבה אנבידיה להשאיר את ARM בבריטניה, ובעקבותיו הבהירה רשות ההגבלים שהחקירה שלה מתמקדת בתחרות בלבד, ולא "בשיקולים אסטרטגיים".

כריסטיאנו אמון מחליף את סטיב מלנקומפף כמנכ"ל קואלקום

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: כריסטיאנו אמון (מימין) וסטיב מלנקומפף

מנכ"ל חברת קואלקום (Qualcomm), סטיב מלנקומפף, פורש מניהול החברה לאחר שבע שנים בתפקיד, אולם ימשיך לשמש כיועץ אסטרטגי חיצוני. במקומו ייכנס לתפקיד כריסטיאנו אמון, המשמש היום כנשיא קואלקום. החילופים יתבצעו ב-30 ביוני 2021. מלנקומפף הצטרף לקואלקום לפני 26 שנה בתפקיד מהנדס פיתוח. לדבריו, זהו הזמן המתאים לפרוש לאחר שקואלקום ייצבה את מעמדה כמובילה בתחום הדור החמישי, "שזו ההזדמנות הגדולה והחשובה ביותר בהיסטוריה של החברה".

יו"ר החברה, מרק מקללין, אמר שהבחירה בכריסטיאנו היתה טבעית, לאור ההיכרות העמוקה שלו עם החברה, הלקוחות והביצועים הניהוליים שלו. כריסטיאנו אמון הצטרף לקואלקום בשנת 1995 בתפקיד מהנדס פיתוח. הוא נכנס לתפקיד נשיא קואלקום בינואר 2018, והיה אחראי בתקופה הזאת על תחום השבבים של החברה ועל הגדרת אסטרטגיית הדור החמישי שלה. חברת קואלקום מדורגת כספקית השבבים השביעית בגודלה בעולם וכחברת הפאבלס (יצרנית שבבים ללא מפעל ייצור) הגדולה ביותר בעולם.

בשנת הכספים 2020 (שהסתיימה בחודש ספטמבר) הסתכמו מכירותיה בכ-21.3 מיליארד דולר. קואלקום מעסיקה כ-41,000 עובדים בכל העולם, בהם כמה מאות עובדים בשני מרכזי פיתוח גדולים בישראל: בחיפה ובהוד השרון. הם מפתחים פתרונות Wi-Fi, מודמים, טכנולוגיות RF בגלים קצרים (Sub 6GHz וגלים מילימטריים), ושבבי קישוריות המתחברים אל תשתיות הדור החמישי.

נובה הקימה חדר נקי בטאיוואן

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: נשיא ומנכ"ל נובה, איתן אופנהיים, במשרדים החדשים בטאיוואן

חברת נובה (Nova) מרחובות הרחיבה את תשתית התמיכה בלקוחות בטאיוואן ובאסיה, והקימה חדר נקי חדש המדמה ייצור בתנאי אמת: הוא מכיל מכונות של החברה ומאפשר לה להריץ הדגמות ולבצע בדיקות הנדרשות על-ידי לקוחות בקווי הייצור שלהם. החדר החדש הוא חלק ממשרדים חדשים שהחברה חנכה בעיר Hsinchu בטאיוואן בשטח כולל של כ-1,800 מ"ר, שבהם מועסקים כ-100 עובדים. חברת נובה מספקת פתרונות מדידה (מטרולוגיה) לצורך בקרת תהליכי הייצור של שבבים (Semiconductors), המבוססים על טכנולוגיות מדידה מבוססות X-ray ופתרונות מדידה אופטיים. בשנה האחרונה חלה צמיחה במכירות החברה לאור המעבר של התעשייה לטכנולוגיות ייצור מתקדמות דוגמת 7 ננומטר. ברבעון השלישי הם היו אחראים לכ-70% מהמכירות.

בסוף 2019 גילה המנכ"ל איתן אופנהיים בשיחת ועידה עם משקיעים, שחברת TSMC הטאיוואנית, שהיא קבלנית ייצור השבבים הגדולה והמתקדמת בעולם, משתמשת בפתרונות המדידה של נובה בכל אחד מתהליכי הייצור המתקדמים שלה: 7 ננומטר, 5 ננומטר ו-3 ננומטר (הנמצא בשלבי פיתוח). הרחבת הפעילות בטאיוואן נעשית במקביל להרחבת יכולת הייצור של החברה בישראל. בחודש ספטמבר 2020 הניחה נובה את אבן הפינה להקמתו של חדר נקי חדש במתקן החברה ברחובות. הוא ישתרע על-פני שטח של 1,500 מ"ר ויכלול טכנולוגיות ייצור מתקדמות, מערכות אוטומציה, מיחשוב מלא של תהליך הייצור ובקרת תהליכים במתכונת Industry 4.0. הוא ישמש לייצור מערכות המטרולוגיה המתקדמות ביותר של החברה.

תהליכי הייצור החדשים דורשים טכנולוגיות מדידה חדשות

במחצית השנייה של 2020 השיקה נובה שתי מערכות מדידה חדשות: מערכת Nova ASTERA המבצעת מדידות אופטיות של רכיבים בתוך קו הייצור ובמהלך פעולתו השוטפת (In-line), ומערכת Nova i570 HP המבצעת מספר גדול של בדיקות על-גבי מדגם של פרוסות סיליקון שיצאו מקו הייצור. שתי המכונות מיוצרות בחדר הנקי הנוכחי של החברה ברחובות. בדצמבר 2020 היא הכריזה על מערכת Nova ELIPSON למדידת חומרים בתהליך ייצור השבבים, המבוססת על אפקט ראמאן (Raman). היא מאפשרת לבצע מדידה אופטית של תכונות חומרים כגון לחץ, מתח ותכונות פני השטח.

המערכת כבר נמסרה ללקוחות, וההכנסות הראשונות ממנה יוכרו ברבעון האחרון של 2020. חברת נובה נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-1.99 מיליארד דולר. ברבעון השלישי של 2020 צמחו מכירותיה בכ-32% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד והסתכמו בכ-69.5 מיליון דולר. בתשעת החודשים הראשונים של 2020 הסתכמו המכירות בכ-147.6 מיליון דולר, בהשוואה לכ-120.2 מיליון דולר אשתקד. השווקים החשובים ביותר שלה הם סין, ארה"ב וטאיוואן, שכל אחד מהם היה אחראי ליותר מ-20% מהמכירות.

סיוה תספק ל-DARPA גישה אל כל הטכנולוגיות שלה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת סיוה מהרצליה (CEVA) חתמה על הסכם רישוי רחב-היקף עם הסוכנות האמריקאית למחקרי בטחון מתקדמים (DARPA) המעניק לסוכנות גישה מלאה אל כל תיק הקניין הרוחני וכלי הפיתוח של החברה. מדובר בטכנולוגיות DSP, בינה מלאכותית, Wi-Fi, עיבוד תמונה, הדור החמישי ו-Bloutooth, היתוך חיישנים, עיבוד קולי ועוד. הסוכנות האמריקאית למחקרי ביטחון מתקדמים פועלת תחת משרד ההגנה של ארה"ב ועוסקת בפיתוחים טכנולוגיים המשמשים את הצבא, סוכנויות הביון ומגיעים גם לשוק האזרחי.

חברת סיוה היא מהחברות הראשונות החותמת על הסכם כזה עם דארפה. לפניה נחתמו הסכמים דומים עם חברת Verific המספקת כלי EDA ועם חברת ARM המספקת קניין רוחני של מעבדים ותשתיות תקשורת בתוך הרכיבים. ההסכם עם ARM נחתם באוגוסט 2020, ובמסגרתו היא תספק לכל התוכניות בסוכנות גישה אל כל הקניין הרוחני שלה במשך שלוש השנים הבאות. ההסכם נחתם במסגרת תוכנית DARPA Toolbox, אשר מיועדת לספק תשתיות לכל החברות המשתתפות בתוכניות הפיתוח של הסוכנות.

סיוה מקבלת גישה אל השותפות הטכנולוגיות של דארפה

תוכנית Toolbox מנוהלת באמצעות המרכז למיקרו-מערכות (Microsystems Technology Office – MTO) של הסוכנות. מנהל תוכנית MTO, סרג' ליף, אמר שההסכם מעניק לסוכנות גישה מהירה אל טכנולוגיות מתקדמות. "הטכנולוגיות והתוכנות של סיוה יסייע לחוקרים שלנו בפרויקטים רבים שבהם נדרשת תקשורת אלחוטית לצד מודעות סביבתית מרובת חיישנים".  מנכ"ל סיוה, גדעון ורטהייזר, אמר שההסכם מרחיב את נוכחותה של החברה בשוק ומספק לה גישה אל אל האקוסיסטם של DARPA, כלומר אל החברות המשתתפות בתוכניות הפיתוח שלה.

חטיבת MTO מנהלת מספר תוכניות דגל לפיתוח טכנולוגיות מיקרואלקטרוניקה מתקדמות עבור הצבא האמריקאי. כך למשל תוכנית Electronics Resurgence Initiative החלה בשנת 2017 ונמשכת עד היום. היא נועדה לפתח שיטות לשיפור ביצועי השבב תוך כדי שמירה על עלויות סבירות, והיתה מעורבת בפיתוח טרנזיסטורי FinFET. תוכנית Real Time Machine Learning עוסקת בטכנולוגיות תכנון שבבים המבוססות על שימוש במערכות בינה מלאכותית, ותוכנית AISS מתמקדת בפיתוח תהליך אוטומטי לבניית שבבים מאובטחים שלא ניתן לחדור אליהם או לזייף אותם.

בלעדי ל-Techtime: אנרקון רוכשת את טקאיה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אנרקון (Enercon Technologies) מנתניה, המייצרת ספקי כוח למגזר הצבאי, השלימה את רכישת חברת טקאיה (Techaya) מאור-עקיבא, המפתחת יחידות תקשורת מוקשחות ליישומים צבאיים. טקאיה תמשיך לפעול לאחר המיזוג כחברת-בת, אך שתי החברות ישתפו פעולה ברמה העסקית וברמה הטכנולוגית כדי לספק ללקוחות פתרונות משולבים.

חברת טקאיה הוקמה בשנת 2003 ומספקת מתגי איתרנט, נתבים, ממירים אופטיים ופתרונות תקשורת המותקנים בכלי טיס בלתי מאויישים, במטוסים, במסוקים, בטילים ובמערכות ימיות. בין לקוחותיה: צה"ל וצבאות ברית נאט"ו. חברת אנרקון הוקמה בשנת 1984 ונמצאת בבעלות קרן פורטיסימו. היא מעסיקה כמה מאות עובדים ומספקת ספקי DC/DC, AC/DC, מערכות הפצת אנרגיה, פתרונות UPS מוקשחים ועוד. המערכות שלה מיועדות לשימוש אווירי, יבשתי וימי.

שלושת שוקי היעד המרכזיים של אנרקון הם ארצות הברית, הודו ושווייץ, שבהן יש לאנרקון חברות-בנות וקווי ייצור. סמנכ"ל הפיתוח העסקי של טקאיה, צחי סוחר, הסביר ל-Techtime שהעיסקה נועדה לספק לחברה מנופי שיווק מרכזיים. סוחר: "המיזוג עם אנרקון פותח בפנינו הזדמנויות רבות בשוק האמריקאי. מאחר שבחוזים ביטחוניים רבים ישנה דרישה לייצור מקומי או רכש גומלין, העובדה שיש לאנרקון חברה בת בארה"ב תאפשר לנו לגשת להרבה יותר פרויקטים ולקוחות. זה נכון גם לגבי השווקים בהודו ובשווייץ".

פתרונות הספק ותקשורת של אנרקון וטקאיה
פתרונות הספק ותקשורת של אנרקון וטקאיה

תקשורת וספק ב"קופסה אחת"

סוחר מסביר כי יש סינרגיה פוטנציאלית גדולה בין הפתרונות של החברות. יש סינרגיה בין המוצרים של שתי החברות, שהרי כמעט בכל מערכת תקשורת יש גם יחידת כוח. אנחנו נוכל כעת להציע ללקוחות פתרונות משולבים, המעניקים יתרון תחרותי לחברה הממוזגת. בסופו של דבר המטרה היא גם לבצע סינרגיה טכנולוגית, כך שנוכל להציע יחידת תקשורת וספק כוח בקופסה אחת, ולחסוך בשטח, בחיווט ובעלות". מנכ"ל אנרקון, אייל שרי, מסר ל-Techtime שפתרונות התקשורת של טקאיה משלימים למוצרי אנרקון. "בעקבות המיזוג נוכל לתת שירות מקיף יותר ללקוחות ולהציע פתרונות בתחום ההספק, ניהול ההספק והתקשורת."

אלביט תקים תשתית אימונים לחה"א היווני ב-1.68 מיליארד דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מטוסי M-436 (לביא) בבית הספר לטיסה של חה"א הישראלי

אלביט וסיבט במשרד הביטחון זכו במכרז חיל האוויר היווני לרכש ושדרוג מטוסי אימון והקמת מרכז לאימוני טיסות. הפרוייקט יבוצע במשך 20 שנה על-ידי חברת אלביט מערכות (Elbit). משרד הביטחון מסר שמדובר בעיסקה שהיקפה צפוי להגיע לכ-1.68 מיליארד דולר, ושזו העיסקה הביטחונית הגדולה ביותר שנחתמה בין שתי המדינות.

ממשלת יוון אישרה כי משרד הביטחון הישראלי זכה בתחרות בינלאומית להקמת מרכז לאימוני טיסה עבור חיל האוויר היווני, באמצעות חברת אלביט. אישור הזכייה מאפשר להתחיל במו"מ שיביא לחתימה על חוזה. מדובר בהקמת ותפעול מרכז לאימוני טיסה עבור חיל האוויר היווני, במודל בית הספר לטיסה של חיל האוויר הישראלי. בנוסף, חיל האוויר היווני יצטייד ב-10 מטוסי הדרכה מסוג M-346 של חברת לאונרדו האיטלקית. בישראל הם קיבלו את הכינוי "לביא". החל משנת 2012 הם משמשים כמטוס האימונים הסילוני של חה"א במקום מטוסי סקייהוק A-4 הישנים.

חברת אלביט גם תספק קיטים לשדרוג מערך מטוסי T-6 Texan של חיל האוויר היווני, שקיבלו בארץ את הכינוי "עפרוני". מדובר במטוס בוכנה המשמש להכשרת טייסים לפני שלב המעבר להטסת מטוסי סילון. הוא משמש כמטוס האימונים הבסיסי גם בחיל האוויר הישראלי וגם בחילות האוויר של יוון, ארה"ב, בריטניה וקנדה. אלביט תפעיל את המרכז לאימוני טיסה ותספק גם הדרכות, סימולטורים ותמיכה לוגיסטית. בהמשך ייבחנו גם שיתופי פעולה בין בתי הספר לטיסה של ישראל ושל יוון.

מטוס האימונים T-6 טקסאן
מטוס האימונים T-6 טקסאן

מדובר בעיסקה שיש לה משמעות אסטרטגית. ראש 'סיבט' במשרד הביטחון, תא"ל (במיל') יאיר קולס, אמר שהאישור של ממשלת יוון מהדק את היחסים הביטחוניים בין שתי המדינות. "זהו לא הסכם ייצוא ביטחוני, אלא שותפות ל-20 השנים הבאות לפחות". שר הביטחון, בני גנץ, אמר שההסכם מבטא שותפות ארוכת טווח שתקדם את היציבות באזור הים התיכון ותיצור מאות מקומות עבודה בשתי המדינות. נשיא אלביט, בצלאל מכליס, אמר שהבחירה הזו מעידה על המיצוב של החברה בתחום האימון.