מחבר: Techtime

הושלם המיזוג של ECI בתוך Ribbon האמריקאית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בסוף השבוע פרש דאריל אדוארדס מתפקיד נשיא ומנכ"ל חברת אי.סי.איי (ECI Telecom) לאחר 8 שנים בתפקיד, ובכך הושלם המיזוג של החברה מפתח-תקווה בתוך חברת Ribbon Communications האמריקאית. בנובמבר 2019 נחתמה עיסקת המכירה: ריבון רכשה את אי.סי.איי תמורת 454 מיליון דולר, מתוכם 324 מיליון דולר במזומן ו-130 מיליון דולר במניות, המעניקות לבעלי המניות של חברת אי.סי.איי לשעבר, כ-23% ממניות החברה המאוחדת.

המיזוג הושלם ב-2 למרץ 2020, והחל מה-3 לחודש משמשת אי.סי.איי כחטיבת התמסורת והתקשורת האופטית של ריבון (Packet-optical Networking Business Unit). החטיבה השנייה (Cloud and Edge Business Unit) מבוססת על הפעילות המסורתית של ריבון: תוכנות לניהול וניטור הרשת ותוכנות לאספקת שירותי תקשורת על-פי דרישה (CPaas/UPaaS).

קשיים בשוק ההודי

השבוע הופיעה איסי.איי לראשונה בדו"ח הרבעוני של ריבון, אשר דיווחה על התוצאות שלה עבור חודש מרץ. מהדו"ח מתברר שמכירות אי.סי.איי הסתכמו בכ-30 מיליון דולר בחודש מרץ 2020: בהם 22 מיליון דולר עבור מכירת מוצרים ועוד 8 מיליון דולר עבור שירותים. המנכ"ל החדש של ריבון, ברוס מקללנד (נכנס לתפקיד ב-1 במרץ, יום אחד בלבד לפני השלמת המיזוג), גילה בשיחת הוועידה שאי.סי.איי נתקלה בבעיות אספקה ברבעון הראשון ובקשיי שינוע לשוק ההודי. "אולם רוב הקשיים האלה כבר מאחורינו".

עם אריקסון נגד נוקיה

השווקים העיקריים שלה הם הודו, רוסיה, ואירופה. לדבריו, בהודו (האחראית לכמעט שליש מהמכירות של אי.סי.איי) יש כעת האטה בהצטיידות עקב עימות בין הממשלה לבין ספקיות שירותי התקשורת, וברוסיה השוק חלש יחסית עקב ירידת מחירי הנפט. השוק באירופה, אשר אחראי ליותר משליש ממכירותיה, נשאר יציב גם בשבועות השיא של מגיפת הקורונה. מבחינת התחרות בשוק, המתחרה הגדולה ביותר היא חברת נוקיה, כאשר אי.סי.איי מתמודדת מולה באמצעות הסכם לשיתוף פעולה עם חברת אריקסון.

פתרונות תמסורת אופטית ממשפחת אפולו של אי.סי.איי
פתרונות תמסורת אופטית ממשפחת אפולו של אי.סי.איי

עדיין לא ברור כיצד ישפיע המיזוג על פעילות החברה בישראל ועל כ-1,700 עובדיה בארץ ובעולם. בחודש פברואר דיווחה חברת שלמה נדל"ן שהיא חתמה על עיסקה לרכישת השטח שבו נמצאת אי.סי.איי בפתח תקווה (26 דונם) תמורת 170 מיליון שקל. החברה מתכננת לבנות בו קמפוס משרדים ותעשייה בשטח משרדים כולל כ-85,000 מ"ר.

אולם אלה הן תוכניות לעתיד. כעת היא מחכירה את השטח והמבנה הקיים (8,000 מ"ר) לחברת אי.סי.איי/ריבון עד לחודש אוקטובר 2023 תמורת כ-4 מיליון שקל בשנה. סביר להניח שהתמונה תתבהר בימים הקרובים. בשבועות האחרונים היו סגורים משרדי אי.סי.איי בגלל הקורונה והעבודה בוצעה מהבתים. בימים הקרובים העובדים צפויים להתחיל לחזור בהדרגה לעבודה במשרדים.

אורביט תספק את מערכות-השמע למטוסי האימון של ארה"ב

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אורביט (Orbit Communication Systems) מנתניה תספק את מערכות השמע הדיגיטליות Orion AMS למטוסי האימון החדשים של צבא ארצות הברית מדגם T-7A Red Hawk. בסוף 2018 זכתה חברת בואינג במכרז של חיל האוויר האמריקאי לאספקת 351 מטוסי T-7A בהיקף של 9.8 מיליארד דולר לאספקה עד שנת 2023. עם קבלתם הם יחליפו את מטוסי T-38C המשמשים כיום להכשרת טייסי הקרב של ארצות הברית. אורביט הודיעה שבואינג בחרה במערכות השמע שלה עבור הפרוייקט.

מנכ"ל החברה, דני אשחר, אמר שהזכייה ממצבת את אורביט במעבד של ספקית מערכת ניהול התקשורת האווירית המתקדמת ביותר. מערכות אוריון הן יוצאות דופן בתעשיית התעופה: רוב מערכות השמע במטוסים הן מערכות אנלוגיות המבוססות על תצורת כוכב, ולכן יש להן נקודת כשל קריטית, כאשר הוספה של כל משתמש נוסף מצמצמת את משאבי המערכת של כל המשתמשים האחרים. מערכת אוריון מבוססת על פרוטוקול איתרנט ובנויה בתצורת טבעת כפולה (Dual IP Ring) שבה כל יחידת משתמש כוללת את כל משאבי העיבוד הדרושים שלה ומשדרת את המידע בשני כיוונים בו-זמנית. כלומר אין יחידה מרכזית המנהלת את הרשת.

מסוף משתמש במערכת האודיו התעופתית אוריון
מסוף משתמש במערכת האודיו התעופתית אוריון

בנוסף, יש למערכת יתרון ייחודי נוסף: היא מעניקה למשתמש יכולת האזנה תלת-מימדית. טייס המקשיב לאחד מאנשי הצוות, למשל, שומע את הקול כאילו הוא בא מהכיוון האמיתי שבו נמצא איש הצוות. יש לזה משמעות עצומה. לעתים רבות מגיע מידע ממספר דוברים בו-זמנית, ולכן קשה להבין את הנאמר. לאחרונה החברה הרחיבה את היכולות האלה, והתקשורת בין מטוס למטוס, בין מטוס למגדל פיקוח, ואפילו התראה קולית על נעילת מכ"ם או טיל מתקרב, נשמעות מהכיוון האמיתי של מקור הקול ביחס לטייס.

באמצע 2018 שולבו מערכות השמע התלת-מימדיות שלה בתוך מערכות תצוגת הקסדה של אלביט (Helmet Mounted Display – HMD). מטוסי האימון החדשים של ארה"ב מיוצרים על-ידי חברת בואינג בשיתוף פעולה עם חברת סאאב השוודית. הם משתייכים לדור חדש של מטוסי אימון המספקים חוויית טיסה וניהול קרב מהסוג המאפיין את מטוסי הדור הרביעי והחמישי, דוגמת F-22, F-16 ו-F-35. בישראל, חיל האוויר משתמש במטוס אימון דומה, M-346 האיטלקי, אשר קיבל את השם העברי "לביא".

דל הכריזה על פתרון אחסון חדש

פורסם בתאריך ע"י Techtime

מרכז הפיתוח בישראל של חברת דל טכנולוגיות (Dell) השתתף בפרוייקט פיתוח פלטפורמת האיחסון החדשה של החברה, PowerStore. הפלטפורמה תוכננה לספק זמינות של שש תשיעיות (99.9999%), ומאפשרת תמיכה במגוון רחב של עומסי עבודה בזכות ארכיטקטורת scale-up ו-scale-out עבור סביבות בלוק, קבצים ו-vVols של VMware. מנכ"ל ונשיא חטיבת האחסון העולמית של דל, דן ענבר, אמר שהארגונים מתמודדים כיום עם קושי בביצוע המעבר לטרנספורמציה דיגיטלית מלאה.

ענבר: "המכשול העיקרי הוא המאבק הבלתי פוסק בין הצורך לתמוך בעומסי העבודה התופחים, לבין אילוצים תקציביים ומורכבות תשתיות ה-IT. מערכת PowerStore משלבת אוטומציה עם ארכיטקטורת תוכנה חדשה, המספקת מענה לצרכים האלה". דל טכנולוגיות ישראל פרושה על פני ארבעה אתרים (באר שבע, הרצליה, גליל ים, חיפה) ועוסקת בפעילות פיתוח, מכירות ושירותים.

מרכז הפיתוח בישראל הוביל את הפרויקט, והפעיל גם צוותים מבוזרים באתרי החברה בעולם. החברה מסרה שמערך האיחסון מפעיל טכנולוגיות לימוד מכונה (Machine Learning) המאפשרות הפחתה של עד 99% מהאינטראקציות הדרושות לניהול יישומים, והאצה של פי 7 במהירות התגובה ביחס למערכות אחסון אחרות של החברה.

הפלטפורמה מבוססת על שימוש בשבבי זכרון בלתי נדיפים (NVMe) מקצה-לקצה, תמיכה באחסון Class Memory של כונני SSD Optane של אינטל וכוללת טכנולוגיות למניעת כפילויות (Dedup), דחיסה והפחתת נתונים ביחס של 1:4 ללא כל פגיעה בביצועים.

הטכניון פיתח שיטה חדשה לבדיקת שבבים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: הפעלת שדה מגנטי על מבנה ננומטרי לא אחיד. מדידת אי-האחידות במבנה בסקאלה הננומטרית מבוצעת על ידי אפקט ספין הול אופטי – מדידת פיצול הספינים של הפוטונים המפוזרים מהמבנה בעזרת "מדידה חלשה" . הסביבונים (הכחול והאדום) מייצגים את שני כיווני הספינים – דרגת הסחרור של הפוטונים המפוזרים. (קרדיט איור: Ella Maru Studio)

חוקרים מקבוצת המחקר של פרופ' ארז חסמן, ראש המעבדה לננואופטיקה בטכניון, פיתחו שיטה חדשה לבדיקת האיכות של ייצור השבבים ברמת דיוק ננומטרית, המבוססת על אינטראקציה בין אור וחומר ושדות מגנטיים. השימוש ברכיבים המיוצרים במימדים ננומטריים מחייב בקרת איכות יציור חמורה מאוד, מכיוון שאי-דיוק בקנה מידה של ננומטרים ספורים גורם לכשל בפעילות השבב. כיום נבדקת איכות השבבים בתעשיית המיקרו-ננואלקטרוניקה באמצעות מיקרוסקופ אלקטרוני, המצריך את הכנסת השבב לתא ואקום עמוק. זהו תהליך ארוך ומורכב שאינו מאפשר בקרת ייצור בקנה מידה רחב.

בקרת איכות הנעשית באמצעות אופטיקה מתגברת על הבעיה הזו – המדידה נעשית ללא ואקום והיא מהירה – אך אינה מדוייקת מספיק מכיוון שאורך גל האור גדול מהמבנים הננומטריים שהוא מודד. הפתרון שמצאה קבוצת המחקר של פרופ' חסמן מבוסס על מדידת שדות מגנטיים ותופעות פיסיקליות מתחום האינטראקציה של אור וחומר. שבב אלקטרוני מורכב מאלמנטים ננומטריים במחזוריות קטנה מאורך הגל. לכן אם נאיר על השבב, האור המוחזר ממנו או מועבר דרכו לא יאפשר למדוד את הפיזור הננומטרי, שהוא הפרמטר הקריטי לתפקוד השבב.

פריצת הדרך של החוקרים מבוססת על הפעלת שדה מגנטי במיקרוסקופ אופטי, והארה של אור מקוטב על תתי-מבנים פרו-מגנטיים לא אחידים. כך נוצר פיצול זוויתי של קרן האור, והיא מוחזרת כשתי קרניים עם קיטובים מעגליים (ספינים, או דרגת הסחרור של הפוטון). הפיצול הזוויתי קטן מאוד ולכן השתמשו החוקרים בשיטה הנקראת "מדידה חלשה", שהוצעה על-ידי פרופ' יקיר אהרונוב מאוניברסיטת תל אביב לצורך ביצוע מדידות קוונטיות.

המחקר בוצע והובל על ידי ד"ר בו וונג Dr. Bo Wang) ) בשיתוף החוקרים ד"ר קישו רונג (Dr. Kexiu Rong), ד"ר אלחנן מגיד וד"ר ולדימיר קליינר. התוצאות התפרסמו במאמר מדעי בכתב העת Nature Nanotechnology. במחקר תמכו הקרן הלאומית למדע (ISF), משרד המדע והטכנולוגיה, הקרן הדו-לאומית ארה"ב-ישראל (BSF), הטכניון ולשכת המחקר של חיל האוויר האמריקאי. הרכיבים יוצרו במרכז לננו-אלקטרוניקה ע"ש שרה ומשה זיסאפל (MNFU) בטכניון.

יישום תעשיית של הטכנולוגיה החדשה יכול ייצר סוג חדש של מערכות מטרולוגיה לבדיקת האיכות של חצאי-מוליכים, שכן הוא מאפשר שימוש במתודות אופטיות המספקות רמת דיוק של מיקרוסקופ אלקטרוני. בישראל, תעשיית המטרולוגיה היא אחד מהמגזרים החזקים ביותר של תעשיית הסמיקונדקטורס הישראלית. בארץ פועלות חברות מובילות בתחום כמו נובה, קמטק והמרכזים המקומיים של KLA ואפלייד מטיריאלס. על-פי הערכות בתעשייה, המכירות מערכות מטרולוגיה המיוצרות בישראל אחראיות לכשליש מהמכירות בשוק המטרולוגיה העולמי.

אתר המעבדה: hasman.technion.ac.il

לקריאת המאמר:

Probing nanoscale fluctuation of ferromagnetic meta-atoms with a stochastic photonic spin Hall effect

ARM תספק קניין רוחני בחינם

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת Arm הכריזה בישראל על הרחבת תוכנית Flexible Access שהוכרזה ביולי 2019, והוספת מרכיב חדש בשם Arm® Flexible Access for Startups, המעניקה לחברות סטארט-אפ גישה ללא עלות לפורטפוליו רחב מאוד של קניין הרוחני וידע של Arm, ביחד עם תמיכה טכנית וגישה לתוכניות הדרכה. מטרת התוכנית היא לאפשר לחברות סטארט-אפ הנמצאות בתחילת דרכן להגיע במהירות לבניית אבטיפוס ולייצור מסחרי של השבבים, כאשר ההכנסות של ARM יגיעו מהתמלוגים שישלמו החברות כאשר יתחילו למכור, ולא מרשיונות השימוש בקניין הרוחני.

התוכנית נחשפה בפני עיתונאים ישראלים (בשיחת זום טראנס-אטלנטית) על-ידי סגנית נשיא בכירה ומנהלת פעילות האוטומוטיב ומוצרי ה-IoT בחברה, דיפטי ואצ'אני, אשר סיפרה שהגתה את הרעיון לאחר ביקור בישראל בשנה שעברה, שבמהלכו נפגשה עם מספר חברות סטארט-אפ מקומיות. ואצ'אני: "בזירה העסקית של ימינו, חדשנות היא קריטית. חברות סטארט-אפ עם רעיונות מבריקים זקוקות לנתיב המהיר והאמין ביותר להצלחה ולצמיחה. התוכנית החדשה מספקת להם נתיב מהיר וכדאי כלכלית ליצירת אבות טיפוס, מה שמוביל לאמון רב יותר מצד משקיעים ויכול להוביל גם לגיוס הון".

הפגישות בישראל הובילו להגדרת אסטרטגיה גלובלית

התוכנית החדשה מיועדת לחברות שגייסו הון של עד 5 מיליון דולר. סטארט-אפים העומדים בקריטריון הזה יוכלו לקבל גישה לפורטפוליו רחב של מעבדים, בהם: משפחות המעבדים Cortex-A, Cortex-R ו-Cortex-M, שבבים גרפיים נבחרים ממשפחת ה-Mali, שבבי עיבוד תמונה, כלי-פיתוח, אבטחה ואבני בניין נוספות הנדרשות להבאת שבב למצב של אבטיפוס. ואצ'אני סיפרה שהרעיון עלה לאחר שנפגשה עם חברת Hailo הישראלית (המשתפת פעולה עם ARM כבר משנת 2016), ועם מספר חברות מקומיות המפתחות טכנולוגיות פורצות דרך בתחומי הרכב וה-IoT, והבינה שהעלות של רכישת רשיונות בשלבי הפיתוח הראשונים היא מחסום ממשי. "בעקבות זאת יזמנו התוכנית, המנמיכה לאפס את מחסום הכניסה שלהן לשוק".

חבילות הקניין הרוחני ש-ARM פותחת בפני חברות הסטארט-אפ
חבילות הקניין הרוחני ש-ARM פותחת בפני חברות הסטארט-אפ

במקביל, הכריזה Arm על שותפות אסטרטגית עם Silicon Catalyst, חממה הממוקדת בלעדית בתחום השבבים. חברי Silicon Catalyst יכולים כעת לגשת לקניין הרוחני של Arm, כלי EDA ואבות טיפוס של שבבים ללא עלות. התוכנית החדשה נשענת על הצלחת תוכנית Flexible Access של Arm שהושקה בשנה שעברה, ואיפשרה למשתתפים לקבל גישה מיידית לפורטפוליו טכנולוגי רחב תמורת דמי רישוי מופחית של 75,000 דולר. כיום משתתפות בתוכנית הזאת יותר מ-40 חברות בתחומי IoT, בינה מלאכותית, כלי-רכב אוטונומיים ואבזרים רפואיים לבישים.

למידע נוסף והצטרפות לתוכנית: Arm Flexible Access for Startups

סקר שוק שבוצע על-ידי חברת Semico עבור ARM, מגלה שבשנים האחרונות נוצר גל חדש של חברות סטארט-אפ בתחומים מתפתחים כמו בינה מלאכותית, כלי-רכב אוטונומיים ו-IoT. התוצאה: עלייה של פי עשרה בגיוסי ההון של חברות שבבים מתחילות בין השנים 2016 ו-2019, שהגיע להיקף של יותר מ-1.38 מיליארד דולר בחמש השנים האחרונות.

המחקר של Semico מגלה שכ-47% מחברות הסטארט-אפ בתחום השבבים פעילות בתחום המיחשוב עתיר הביצועים (High Performance Computing – HPC), כ-33% בתחום הרכב וכ-32% בתחום ה-IoT עם 32%. שוק היעד המרכזיים הם יישומים צרכניים (29%) ויישומי צבא ותעופה (21%). שוקי הקמעונאות והתקשורת מושכים פחות מ-10% מהחברות.

ישראל מדורגת שניה בעולם – וראשונה באירופה

שלא במפתיע, ארצות הברית מובילה: 55% מחברות הסטארט-אפ בתחום השבבים פועלות בארה"ב. אירופה אחראית לכ-29% מהחברות ואסיה לכ-16% מחברות הסטארט-אפ. ישראל מדורגת שנייה בעולם (אחרי ארה"ב) במספר חברות הסטארט-אפ. היא מקדימה מדינות כמו: גרמניה, צרפת, שוויץ, בריטניה והולנד המדורגות אחריה.

מבחינת ההשקעות מצבה של ישראל אפילו טוב יותר: היקף ההשקעות בחברות סטארט-אפ ישראליות גדול מהיקף ההשקעות המצטבר בחברות הפועלות בגרמניה, בבריטניה, בצרפת, בהולנד ובשוויץ – גם יחד.

לקבלת המחקר הקליקו: Semiconductor Startup Market Review

אנבידיה רוכשת את השותפה האסטרטגית של מלאנוקס

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אנבידיה ממשיכה ביישום המהלך האסטרטגי של בניית פתרון כולל למרכזי נתונים ותשתיות ענן, שהמרכיב העיקרי שלו היה רכישת חברת מלאנוקס הישראלית המספקת מתגי קישוריות למרכזי המיחשוב. היום (ג') היא הודיעה על רכישת חברת Cumulus Networks מקליפורניה, המספקת תוכנות קוד פתוח וניהול התקשורת במרכזי מיחשוב גדולים. מטרת העיסקה היא לספק פתרון משולב: המחשבים של אנבידיה, מתגי הקישורשל מלאנוקס ותוכנות הניהול של קומולוס.

ההיסטוריה של קומולוס קשורה הדוקות לזו של מלאנוקס. החברה הוקמה בשנת 2010 כדי לפתח מערכת מבוססת לינוקס לניהול התקשורת במרכזי מידע. אלא שבאותה תקופה רוב התוכנות סופקו על-ידי יצרניות ציוד התקשורת, אשר אשר יצרו קשר הדוק בין החומרה שלהן ובין התוכנות הקנייניות שלהן. השינוי המהותי בתחום התחולל בשנת 2013, כאשר מלאנוקס הכריזה על אסטרטגיית Open Ethernet, במטרה לפרוץ את תקרת הזכוכית ולהגיע אל לקוחות שכבר היו ברשותם מתגים של המתחרים.

הקוד הפתוח של מלאנוקס יצר פרדיגמה חדשה

עד אז התמקדה תנועת הקוד הפתוח (Open Source) בעיקר בתחומי המחשוב המסורתיים כמו מערכות הפעלה (לינוקס), תקנים בינלאומיים ויישומי קוד-פתוח מובהקים כמו דפדפנים, מעבדי תמלילים ועוד. המטרה של מלאנוקס היתה ליזום תנועת קוד-פתוח גם בסביבת מרכזי הנתונים. היא אפילו העניקה לה את השם Generation of Open Ethernet.

נשיא ומנכ"ל מלאנוקס, איל וולדמן, הצהיר שבזכות האיתרנט הפתוח, "המשתמשים ישיגו שליטה על הרשתות ובסיסי הנתונים שלהם, והלקוחות שלנו יוכלו לפתח יישומים ייחודיים לתשתיות שלהם". היוזמה הגיעה ברגע הנכון, מכיוון שבאותה תקופה החלה התעשייה לאמץ בהתלהבות את הרעיון של רשתות מוגדרות-תוכנה (Software Defined Networks) והתקבל התקן OpenFlow Switch, אשר מפריד בין ערוץ הנתונים לבין ערוץ הבקרה ברשת.

קומולוס נמצאת במתגים של מלאנוקס

בשנת 2016 הכריזה מלאנוקס על שיתוף פעולה עם קומולוס ומאותה השנה הן השיקו פתרונות משולבים, הכוללים את המתגים של מלאנוקס ואת התוכנות של קומולוס. מאז ממשיכה קומולוס לעדכן את התוכנות שלה ומתאימה אותן לשבבים של מלאנוקס. כך למשל, כאשר בסוף 2019 הכריזה מלאנוקס על שבב המתג החדש Spectrum-2, השיקה חברת קומולוס גרסאות חדשות של תוכנת  Cumulus Linux ושל תוכנת NetQ, שעברו אופטימיזציה לתמיכה בשבב.

כיום מותקנת תוכנת קומולוס במרכזי המיחשוב של כ-2,000 ארגונים גדולים. בהודעה על העיסקה, מסרה אנבידיה: "סביבת ONIE – Open Network Install Environment של קומולוס משמשת כיום כתשתית תוכנה מרכזית המותקנת במתגי החומרה של מלאנוקס". חברת אנבידיה לא מסרה מהו היקף העיסקה ומתי היא צפויה להסתיים.

Arbe השלימה את פיתוח שבבי המכ"ם לרכב

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: רכב ניסוי של חברת ארבה הבודק את ביצועי המכ"ם

חברת Arbe התל אביבית הכריזה על השלמת ערכת ערכת השבבים עבור מערכת המכ"ם בממונעת שהיא פיתחה לשימוש במערכות ADAS וכלי-רכב אוטונומיים. החברה פיתחה החברה פיתחה שבבי מכ"ם המפיקים תמונה רב-מימדית (4D) של סביבת הרכב: גם של האובייקטים הנייחים וגם מידע על מהירות האובייקטים הניידים. המוצר שלה מיועד להתחרות ישירות בחיישני לייזר מסוג LiDAR בשוק מערכות ה-ADAS והרכב האוטונומי. לטענת החברה, המכ"ם שלה מדוייק פי 100 מאשר מערכות מכ"ם מתחרות.

בחודש דצמבר 2019 החברה השלימה גיוס הון בהיקף של 32 מיליון דולר, שנועד לממן את השלמת הפיתוח והמעבר לייצור המוני. מאז הקמתה בשנת 2015 החברה גייסה כ-55 מיליון דולר. החברה דיווחה על השלמת הפיתוח של שבב עיבוד התמונה עבור המכ"ם (Radar Processing Unit). מכאן שביחד עם שבבי השידור (24 ערוצים בכל שבב) ועם שבבי הקליטה (12 ערוצים בכל שבב), היא מסוגלת לספק כעת מערכת מכ"ם מיניאטורי מלאה. שבב העיבוד מקבל את המידע המגיע מ-48 ערוצי שידור ו-48 ערוצי קליטה (אנטנות). הוא מבצע עיבוד מהיר מאוד המאפשר לבצע 10,000 חישובי נקודות בכל תמונה, בקצב של 30 תמונות בשנייה.

ייתכן שזה מכ"ם הרכב החזק בעולם

המערכת השלמה מאתרת 450 אובייקטים שונים בכל תמונה בטווחים של עד 300 מטר ובזווית סריקה של 100°. היא מגיעה לרזולוציית מרחק של עד 7.6 ס"מ, ולרזולוציית מהירות של האובייקטים (באמצעות אפקט דופלר) של עד 0.1 מטר לשנייה. עוצמת העיבוד של המערכת שוות-ערך ל-3Tb/sec, ולהערכת מייסד משותף ומנכ"ל ארבה, קובי מרנקו, אין כיום מכ"ם רכב בעולם המגיע ליכולות העיבוד האלה.

החברה מגדירה את הטכנולוגיה שלה כ-Enhanced FMCW. מכ"ם Frequency Modulated Continuous Wave – FMCW מבוסס על שידור אות אלקטרומגנטי רציף ולא פולסים כמו במערכות מכ"ם סטנדרטיות, כאשר הגילוי מבוסס על אפקט דופלר ולא על מדידת זמנים. לשיטה הזאת מספר יתרונות, בין השאר ניתן להתאימה בקלות רבה יותר לשינויים במרחקי הגילוי, היא חסינה בפני שיבוש המגיע מאובייקטים נייחים גדולים וקל יותר לממש מעגלי FMCW.

מערכות נהיגה אוטונומית מתבססות של שלושה סוגי חיישנים: מצלמות, LiDAR מבוסס לייזר ומכ"ם. קיימות שתי גישות עיקריות באשר לשילוב של אמצעי חישה ברכב האוטונומי. הראשונה גורסת שצריך להשתמש בכל שלושת סוגי החיישנים, והשנייה מבוססת על ההנחה שדי בשילוב של מכ"ם ומצלמות. בשתיהן המכ"ם הוא מרכיב מרכזי. להערכת החברה, הרזולוציה של המכ"ם שלה שקולה בטיבה לרזולוציה של חיישני LiDAR והוא בעל טווח גדול יותר, ולכן מייתר את הצורך בחיישני LiDAR היקרים יותר.

חישה אולטראסונית נכנסת ל"נקודה העיוורת" של חישה אופטית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: הדגמה של Texas Instruments למערכת למדידת זרימת מים בצנרת, המבוססת על שימוש בחיישן על-קולי

המאמר בחסות חברת Texas Instruments

שוק החיישניים העל-קוליים (Ultrasonic Sensors) נמצא בצמיחה מפתיעה להערכת חברת Mordor Intelligence יצמח השוק העולמי בשיעור של כ-11.3% בשנה, ויגיע להיקף של כ-6.9 מיליארד דולר בשנת 2025, בהשוואה להיקף של כ-3.6 מיליארד דולר בשנת 2019. למרות שמדובר בטכנולוגיה המוכרת שנים רבות, שוק החיישנים העל-קוליים מצוי עדיין בשלבי בנייה והפופולריות שלו גוברת בזכות היכולת להתגבר חולשות חיישנים אופטיים וחיישני אינפרא-אדום (IR), היכולת לבצע בדיקות לא הורסניות והמחיר הזול של הטכנולוגיה בהשוואה לטכנולוגיות חישה מתחרות.

מהסיבות האלה שוקי היעד המרכזיים של החיישנים האלה הם שוקי המזון, הבריאות, מוצרים תעשייתיים, רכב ובדיקות לא פולשניות בתעשיית האלקטרוניקה. באירופה, השוק הזה נדחף בעיקר על-ידי המעבר לתשתיות תעשייה חכמה (Industry 4.0) מכיוון שהחיישנים האלה מספקים יכולות בקרה זולות, יעילות ובטיחותיות לניהול ובקרת קווי ייצור אוטומטיים וקווי ייצור רובוטיים. כיצד עובדות מערכות חישה על-קוליות ומדוע הן פופולריות?

ה"עיניים" של המכונית מאזינות לצלילים

חיישנים על-קוליים מבוססים על ניתוח גלי קול בתדר גבוה מ-20kHz כדי לבצע מדידות על-גבי אובייקטים סמוכים. בתעשיית הרכב הם משולבים במערכות ADAS, כאשר מערך של 4-16 חיישנים מאתר אובייקטים וסמוכים ויעיל מאוד במערכות חנייה אוטומטיות. ביישומים תעשייתיים הם מספקים חושי קירבה ומיקום. הם יכולים למדוד מרחקים ולאתר אובייקטים באמצעות שידור גלי קול ומדידת ההד החוזר, כאשר החיישן עצמו משמש הן כמקור הקרינה והן כמקלט (מקמ"ש) לקליטת ההד החוזר.

החיישן מבוסס על שימוש בחומר פיאזו-אלקטרי אשר מייצר תנודות מכניות המייצרות גלי קול בהתאם לאות החשמלי המוזן אליו. אחת מטכניקות המדידה הנפוצות ביותר היא מדידת זמן ההחזר של ההד (Time of Flight). מכיוון שמהירות הקול באוויר היא ידועה (343 מטר לשנייה באוויר יבש בטמפ' של 20°C – שווה ערך ל-1 קילומטר ב-2.9 שניות), קל מאוד למדוד את הפרש הזמנים בין שידור האות לבין קליטת ההד החוזר, ולחשב ממנו מרחק או תנועה.

דיאגרמת מלבנים גנרית של חיישן Time of Flight
דיאגרמת מלבנים גנרית של חיישן Time of Flight

החיישנים העל-קוליים מגוונים מאוד ומגיבים אל חומרים כמו עץ, מים, מתכת, זכוכית, שמן, אדמה, סלעים ועוד. למעשה, הם מגיבים אל כל חומר מוצק או נוזלי. זוהי תכונה מרכזית. חיישני Infrared למשל, מספקים מהירות ורזולוציה טובים יותר, אולם הם זקוקים למשטח מוכר כדי להיות יעילים. יעילותם תלויה ברמת ההחזר של המשטח, וחומרים רבים, כמו זכוכית או מים, בולעים את הקרינה או מעוותים אותה. חיישנים אופטיים מבוססים על דיודה פולטת אור ומדידת זמן ההחזר של הקרינה. אולם גם הם רגישים לסוג המשטח ולא יעילים בתנאי ראות קשים, כמו אבק וערפל.

אופי המדידה מגדיר את תדר השידור

אומנם חיישני מכ"ם ו-LiDAR יכולים להתגבר על הבעיות האלה, אולם הם יקרים בהרבה ומורכבים יותר ליישום. לרוב החיישנים האולטראסוניים משמשים במדידות מרחק כמו במערכות חנייה, מדידות קירבה (יישומים רובוטיים), מדידת נוכחות במערכות אבטחה, בקרת תנועת נוזלים וגאזים וכדומה. מכיוון שהשינויים במצב האובייקט הנמדד מתבטאים בשינויים באופי ההד החוזר, למרחק אין השפעה על דיוק המדידה. באמצעות מדידת עוצמת האות החוזר, ניתן לזהות חומרים שונים, כמו מתכת, ספוג וכדומה.

מערכת טיפוסית בנויה מארבעה בלוקים מרכזיים: מקמ"ש (חיישן), מעגל אנלוגי לדחיפת השידור ועיבוד האות החוזר, ממיר ADC ויכולת עיבוד אות. בדרך-כלל המקמ"ש מופיע בשתי תצורות מרכזיות: Monostatic ו-Bistatic. חיישן Monostatic משדר אות ואז מקשיב לו. הוא זול יותר אולם רמת הרגישות שלו פחותה מכיוון שיש צורך בזמן המתנה במעבר משידור להאזנה.

התצורה המדוייקת יותר היא של צמד משדר/מקלט (Bistatic) אולם חסרונו העיקרע בכך שהוא דורש כיון, מכיוון שבמדידות זמן ההחזר יש לקחת בחשבון את זוויות השידור והקליטה של שני מרכיבי החיישן.

בדרך-כלל החיישנים עובדים בטווח התדרים 30kHz -500kHz. יש לקחת בחשבון שככל שהתדר גבוה יותר, עולה גם רמת ההנחתה של האות העובר באוויר. לכן חיישני תדר נמוך (30kHz -80kHz) יעילים יותר למדידת מרחקים גדולים. במקרים מיוחדים, עדיך להשתמש בתדרים מיוחדים. כך למשל, במדידות גובה נוזל, התדר היעיל ביותר הוא של 1MHz.

חברת Texas Instruments מספקת מגוון רחב של חיישנים על-קוליים ותכנוני ייחוס של מערכות מדידה.

למידע נוסף: Industrial Proximity Sensing With Ultrasonic

אינטל רכשה את Moovit ב-900 מיליון דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אינטל רכשה את חברת Moovit תמורת 900 מיליון דולר. החברה פיתחה טכנולוגיית תחבורה כשירות (mobility-as-a-service – MaaS ) המאפשרת למשתמשים בישראל ובעולם לתכנן את מסלול הנסיעה שלהם בהתחשב בזמינות של התחבורה הציבורית, ובפלטפורמות שימוש לפי דרישה כמו אופניים, קטנועים, מוניות ומכוניות שיתופיות. אינטל מסרה שרכישת מוביט נועדה לסייע לחברת מובילאיי להיות ספקית מלאה של שירותי ניידות, כולל הפעלת שירות המוניות האוטונומיות (robotaxi) שהיא מפתחת. להערכת אינטל שוק המוניות האוטונומיות יגיע להיקף של כ-160 מיליארד דולר עד שלנת 2030.

עם השלמת העיסקה, תמשיך מוביט לפעול כחברה עצמאית, אולם הטכנולוגיה שלה תשולב בזו של חברת מובילאיי הירושלמית הנמצאת בבעלות אינטל. גם המותג של האפליקציה הצרכנית שלה יישמר. חברת מוביט הוקמה בשנת 2012, פועלת מתל אביב ומעסיקה כיום כ-200 עובדים. הפלטפורמה שלה נמצאת כיום בשימוש על-ידי יותר מ-800 מיליון משתמשים בכ-3,100 ערים ב-102 מדינות. חברת מובילאיי הירושלמית נחשבת לאחת מהחברות המובילות בעולם בפתרונות ADAS. המערכות שלה מותקנות בכ-60 מיליון מכוניות של 25 יצרנים שונים. ברבעון הראשון של שנת 2020 הסתכמו מכירותיה בכ-254 מיליון דולר.

מהפיכת התחבורה היא בעיקרה מהפיכת מידע

"המטרה של אינטל היא לספק טכנולוגיה המשנה את העולם, והצוות של מובילאיי עומד במשימה הזאת מדי יום", אמר מנכ"ל חברת אינטל, בוב סוואן. טכנולוגיית ה-ADAS של מובילאיי משפרת כבר היום את הבטיחות של מיליוני כלי-רכב בעולם, והטכנולוגיה של מוביט תאפשר לה לייצר מהפיכה תחבורתית – להפחית את העומס בכבישים ולהציל חיים". מנכ"ל חברת מובילאיי, פרופ' אמנון שעשוע, אמר שהשילוב בין החברות, הכולל את בסיס המשתמשים והלקוחות של מוביט, ביחד טכנולוגיות המיפוי העצמי והנהיגה האוטונומית של מובילאיי, "יאפשרו לנו לשנות את פני התחבורה בעולם כבר בימי חיינו".

בשקף למטה: חלוקת התפקידים בין הטכנולוגיות של מובילאיי ושל מוביט

שעשוע פירסם פוסט באתר של אינטל ובו הציג את אסטרטגיית התחבורה לפי דרישה, המתארת את התפקידים המשלימים של הטכנולוגיות של שתי החברות (בשקף למעלה). אינטל מסרה שעם המיזוג, תוכל מובילאיי להשתמש בבבסיס הנתונים הגדול של חברת מוביט על התחבורה בעולם, כדי לשפר את טכנולוגיית חיזוי ההיצע והביקוש והזיהוי התבניות שלה בתחום שירותי התחבורה. בין השאר, היא גם מקבלת גישה אל הנתונים של יותר מ-7,500 מפעילי תחבורה בעולם. "השילוב של מוביט בחברת מובילאיי, והעבודה המשותפת עם אינטל, יאפשרו לקדם את אסטרטגיית ה-MaaS של החברה, ולסייע באימוץ גלובלי של תחבורה אוטונומית".

חברת הבאנה לאבס תיכנס למבנה בשטח 8,000 מ"ר בקיסריה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת הבאנה לאבס (Habana Labs) שנמכרה לאינטל בדצמבר 2019 תמורת כ-1.7 מיליארד דולר, שכרה משרדים בשטח של כ-8,000 מ"ר בקמפוס גרניט המוקדם היום על-ידי החברה לנכסי קיסריה אדמונד בנימין דה רוטשילד. הקמת המובנה תושלם בחודשים הקרובים. הבאנה לאבס חתמה על חוזה שכירות ל-5 שנים עם אופציה להארכה לחמש שנים נוספות, במחיר של כ-400 אלף שקל לחודש ברמת המעטפת. קומפלקס המשרדים החדש משתרע על-פני שטח של כ-40 דונם וכולל שלושה בנייני משרדים בני 3 קומות בשטח בנוי של כ-30,000 מ"ר ופארק ירוק בשטח של כ-20 דונם. הוא מרוחק כ–200 מטר מתחנת הרכבת.

הבאנה פיתחה שני מעבדי בינה מלאכותית לרשתות נוירוניות: מעבד אימון ומעבד הסקות. בסוף 2018 היא הכריזה על המעבד Goya HL-1000, המשמש כמנוע לייצור הסקות (inferencing) ברשתות לימוד עומק (deep learning). בין השאר, פייסבוק התקינה אותו במערכת הבינה המלאכותית שלה, Glow.

בחודש יוני 2019 היא הכריזה על מעבד אימון הרשתות הנוירוניות Habana Gaudi, שלהערכתה הוא מאפשר לייצר מערכות אימון בעלות תפוקה גבוהה פי ארבעה בהשוואה למערכות אימון המבוססות על מעבדים גרפיים (GPU).בעקבות הרכישה, ביצעה אינטל מהפך באסטרטגיית הבינה המלאכותית שלה: היא זנחה את טכנולוגיית הבינה המלאכותית של חברת נירוונה (Nervana) שאותה היא רכשה בשנת 2016 תמורת כ-350-400 מיליון דולר, והחליטה להתמקד בטכנולוגיה של הבאנה לאבס.

בהודעה רשמית מתחילת מרץ השנה היא אישרה את השמועות על המהפך: "החלטנו לבצע שינוי אסטרטגי במפת הדרכים שלנו בתחום מרכזי הנתונים ומאיצי הבינה המלאכותית. אנחנו מתכוונים להעצים את מעבדי גויה וגאודי של הבאנה לאבס, הנוכחיים והעתידיים, באמצעות החומרה והתוכנה של אינטל. המעבדים של הבאנה מספקים יתרון חזק ואסטרטגי בארכיטקטורה האחידה והניתנת לתכנות שלהם, ביישומי אימון וביישומי הסקות כאחד".

בדומה למובילאיי, הבאנה לאבס פועלת במתכונת של חברה עצמאית הנמצאת בבעלות אינטל.

פירות תוכנית ההבראה: אלטק עברה לריווחיות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אלטק (Eltek) הנמצאת בבעלות קבוצת ניסטק (Nistec), דיווחה על רווח נקי של 1.8 מיליון דולר בשנת 2019, בהשוואה להפסד של 2.6 מיליון דולר בשנת 2018. המעבר לריווחיות נעשה למרות שהיקף המכירות צמח בצורה מתונה: ממכירות של 33.9 מיליון דולר ב-2018 למכירות בהיקף של 34.8 מיליון דולר ב-2019. העלייה הזאת היא בעיקר תוצאה של צמיחה ברבעון האחרון של השנה, שבו הסתכמו המכירות בכ-8.6 מיליון דולר, בהשוואה לכ-7.8 מיליון דולר ברבעון האחרון של 2018.

נתון מעניין יותר הוא הרווח התפעולי: ברבעון השלישי 2019 הוא הסתכם בכ-17% מהמכירות – בהשוואה לרווח תפעולי של 7.7% בלבד ברבעון האחרון של 2018. המנכ"ל אלי יפה אמר שהתוצאות מבטאות את פירות תוכנית ההבראה שבוצעה בחברה בשנה האחרונה. במסגרת תהליך ההבראה החברה החלה בפיתוח טכנולוגיות חדשות של ייצור מעגלים מודפסים מתקדמים.

בין השאר היא פיתחה מתודולוגיה של Production Data Base המאפשרת לחקור נתוני ייצור שנאספו בחברה לאורך מספר שנים, לנתח אותם באמצעות מערכת כריית נתונים מבוססת בינה מלאכותית ולייצר תחזיות על סטיות והתנהגות השכבות בתהליך הייצור.

בתחילת 2020 היא רכשה מכונה משולבת המאפשרת קידוח וכרסום ונעזרת במקור X-ray  לקבלת דיוק גבוה בייצור מעגלים מודפסים צפופים. הדיוק מושג באמצעות מדידה של השכבות הפנימיות במעגל הרב-שכבתי (באמצעות רנטגן), חישוב סטיות הנובעות מתהליכי הכבישה של השכבות, ומתן המלצות לתיקון הסטייה, המועברות למכונות הייצור האחרות בקו. המכונה נעזרת במאגר המידע שנאסף בחברה, וממשיכה להעשיר אותו באמצעות אגירת הנתונים תוך כדי הייצור (Image registration).

טכנולוגיות ייצור חדשות

סמנכ"ל התפעול של אלטק, איציק צמח, מסר שקליטת המכונה היא חלק מתוכנית אב של אלטק לביצוע השקעות בטכנולוגיות מתקדמות לייצור מעגלים מודפסים צפופים. "אלטק ביצעה לאחרונה השקעות במכונות בדיקה חשמליות מודרניות, קווי צריבה ופיתוח חדשים, מכונת צילום בלייזר מתקדמת, מכבש לכבישה לתהליכי יצור של מעגלי Fusion (מעגלים ללא Pre-preg ) ועוד".

חברת אלטק מפתח תקווה מעסיקה כ-400 עובדים ומתמחה בייצור מעגלים גמישים קשיחים ומעגלים מודפסים מורכבים. במהלך 2019 היא נכנסה לתחום החדש של ייצור מעגלים מודפסים למערכות בתדר גבוה מאוד המבוססים על שימוש במצע עשוי טפלון טהור, במקום במצע פולימרי המשמש כיום ברוב המעגלים המודפסים (PCB). השימוש במצעי טפלון משפר את מעבר האות במוליכים החשמליים. החברה נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-16.5 מיליון דולר.

נכשל נסיון ההשתלטות של אלביט על עשות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: חלקים בטנק המרכבה המיוצרים על-ידי עשות אשקלון

נכשל הנסיון של אלביט מערכות לרכוש את כל מניות חברת עשות אשקלון ולהוציא אותה מהמסחר בבורסה. כיום מחזיקה אלביט בכ-85% ממניות עשות באמצעות החברה הבת תעש (IMI Systems) שאותה היא רכשה מהמדינה בסוף 2018. בתחילת חודש אפריל פירסמה תעש הצעת רכש לשאר מניות הציבור לפי מחיר של 7 שקל למניה, במחיר כולל של כ-24.8 מיליון שקל.

לפני שבועיים היא עידכנה את ההצעה משמעותית, והציעה לבעלי המניות 12 שקל תמורת כל למניה. פירוש הדבר שהיא נערכה לשלם 42.5 מיליון שקל תמורת השתלטות מלאה על החברה. במידה וההצעה היתה מתקבלת על-ידי משקיעים המחזיקים ב-10% לפחות מהון המניות של החברה (כלומר כ-66% מהמניות הנמצאות כיום בידי הציבור), היא היתה יכולה לבצע רכישה כפויה מהמיעוט המתנגד לעיסקה.

אלא שערב יום העצמאות התברר שהמשקיעים שהסכימו לעיסקה מייצגים רק 47% ממניות הציבור. בעקבות התוצאה, הודיעה אלביט שהיא מבטלת את הצעת הרכש. ההצעה של אלביט העניקה לחברה שווי שוק של כ-283.3 מיליון שקל. בעקבות ביטול המהלך, ירדה מניית עשות בבורסה בתל אביב והיא נסחרת כעת לפי שווי שוק של כ-278 מיליון שקל.

חברת עשות אשקלון מעסיקה כ-520 עובדים ומספקת מערכות מכניות, ממסרים מכניים ורכיבים מבוססי גלגלי שיניים בתחומי הרכב, הביטחון והחלל, המיוצרים במפעל החברה באשקלון. בין השאר היא מספקת ממסרות ראשיות, הינעים סופיים ומערכות מתלים לרכב קרבי משוריין ובהם טנק המרכבה. במידה והעיסקה היתה יוצאת לפועל, היא היתה מחזקת את חטיבת היבשה של אלביט והופכת אותה ליצרנית פרטית של ציוד צבאי כבד בקנה מידה מלא.

בקרמוס מקימה מתקן לייצור המוני של מכלולי אופטיקה ומיקרואלקטרוניקה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

קו ייצור ייעודי במתקן בקרמוס בקיסריה. צילומים: Techtime

חברת בקרמוס טכנולוגיות (Beckermus Technologies) מקיסריה מקימה תשתית לייצור המוני עבור לקוחות מרכזיים, אשר תוכל בשלב הראשון לספק מענה לחמישה קווי ייצור שונים. החברה החלה בהכשרת מבנה תעשייתי לצד המתקן הקיים באזור התעשייה הדרומי בקיסריה ובהכנת אולם גדול המתוכנן לחלוקה מודולרית ברמת חדר נקי, שבתוכו יוקמו קווי הייצור של הלקוחות.

בשלב הראשון מדובר בהשקעה של כ-2.6 מיליון שקל. מנכ"ל משותף של בקרמוס, עודד בקרמוס, סיפר ל-Techtime שהכשרת המתקן היא חלק מהרחבת המודל העסקי של החברה, וכניסה לפרוייקטי ייצור המוניים בשותפות עם הלקוחות. עם השלמת המהלך בשבועות הקרובים, יתמקד המתקן הקיים היום בחברה בפיתוח תהליכי ייצור, בהבאת מוצרים חדשים אל קו הייצור (NPI) ובייצור בסדרות של עד עשרות אלפי יחידות בחודש, כאשר הייצור ההמוני יתבצע בקווי הייצור החדשים שיוקמו בשיתוף עם הלקוחות.

במקביל, החברה מתכננת להגדיל את כוח האדם ולקלוט עובדים נוספים עבור הקווים החדשים. לדבריו, ההחלטה על המהלך החדש התקבלה בעקבות מספר התפתחויות בשוק: צורך של לקוחות בארץ ובאירופה לבניית קווי ייצור ממודרים, ודרישות איכות מחמירות שהלקוחות צריכים לעמוד בהן בתחום הפוטוניקה לשוקי הרפואה, רכב חכם, מציאות מדומה/רבודה, ותקשורת אופטית במסגרת מערכות הדור החמישי (5G).

אחת מהלקוחות האלה היא חברת מדטרוניק (Medtronic) שהחליטה לבצע אצל בקרמוס את ייצור האנדוסקופים לניתוחי מוח, אשר פותחו על-ידי ויז'ן-סנס (Visionsense) הישראלית שנקנתה על-ידה בחודש אפריל 2018 תמורת כ-65 מיליון דולר.

לקוחות באירופה מחפשים ייצור ישראלי

לאחרונה זכתה בקרמוס בלקוח גדול נוסף: חברה בינלאומית גדולה החליטה להעביר לידיה את הייצור של מכלולים אופטיים מבוססי לייזר. במסגרת הפרוייקט, הוקם בחברה קו ייצור ייעודי עבור אותה חברה (בתמונה למעלה). מנהל התפעול והפיתוח העסקי של בקרמוס, מרקי לוי, סיפר שהדרישה לפתרון החדש מגיעה לאחרונה גם מלקוחות באירופה המתעניינים בהקמת קו ייצור בארץ על-ידי קבלן ייצור מומחה בתחומי המיקרואלקטרוניקה והאופטיקה.

אולם הייצור החדש. בימים הקרובים יחלו עבודות המרתו לחדר נקי גדול מימדים
אולם הייצור החדש. בימים הקרובים יחלו עבודות המרתו לחדר נקי גדול מימדים

מנכ"ל משותף אורן בקרמוס, אמר שלמודל החדש יש יתרונות נוספים. "אנחנו מחזיקים ציוד מתקדם מאוד למו"פ ופיתוח תהליכי ייצור, אולם כשעוברים לייצור המוני יש צורך במכונות בעלות מאפיינים שונים. למשל, יש לנו מערכת Active Alignment של חברת ficonTEC הכוללת את כל המודולים והאפליקציות. אבל ברגע שאתה מגיע לקו הייצור, אתה זקוק למכונה הכוללת רק את התכונות הנדרשות למוצר. לכן בקו הייצור הייעודי פועלות מערכות ficonTEC שהותאמה לצרכים היעודיים של הפרוייקט".

הלקוחות אוהבים פרטיות

עודד בקרמוס אמר ששיטת העבודה החדשה מעניקה לחברה גמישות תפעולית ויכולת לעמוד בדרישות מיוחדות של הלקוחות. "הרבה פעמים הלקוחות דורשים קו ייצור ייעודי כדי למדר אותו משאר קווי הייצור באתר, ולנהל אותו בהתאם לדרישות מיוחדות שלהם. במתקן החדש אנחנו גם מקימים משרדים עבור הלקוחות. לכל לקוח בעל קו ייצור, יהיה גם משרד באתר שממנו הוא יוכל לפקח מקרוב על קו הייצור שלו".

בקרמוס היא חברה משפחתית המספקת שירותי ייצור להרכבות מיקרואלקטרוניקה ומיקרו-פוטוניקה, ומנוהלת על-ידי האחים אורן ועודד בקרמוס. קו הייצור הנוכחי של החברה משתרע על-פני שטח של כ-1,500 מ"ר, שאליו יתווסף המתקן הנמצא כעת בהקמה.

הקורונה הזניקה את מכירות אודיוקודס

Shabtai Adlersberg, CEO of AudioCodes
פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: נשיא ומנכ"ל אודיוקודס שבתאי אדלסברג

ברבעון הראשון של 2020 צמחו המכירות של חברת אודיוקודס (AudioCodes) מלוד ב-11.7% והסתכמו בכ-52 מיליון דולר. גם הרווח הנקי זינק: מ-3 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד ל-5.3 מיליון דולר ברבעון הראשון השנה. נשיא ומנכ"ל החברה שבתאי אדלסברג: "חווינו צמיחה בכל מגזרי השוק המרכזיים שלנו, כולל תקשורת אחודה כשירות (UCaaS), שוק מוקדי השירות וספקיות שירותי תקשורת על-גבי תשתיות IP.

"בערך במחצית הרבעון הראשון נתקלנו בקשיים של מערך הייצור בסין של מוצרי החומרה שלנו. אולם הצלחנו להתגבר על העיכובים ולספק במהלך הרבעון את כל המוצרים שהוזמנו. בהתאם לתקנות משרד הבריאות בישראל, רוב עובדי המטה עברו לעבודה מהבית, מעבר שבוצע בצורה חלקה. במהלך התקופה הזאת היתה צמיחה בשניים מהמגזרים העסקיים המובילים שלנו: היישום למערכת Microsoft Teams בפתרונות תקשורת אחודה, ובמגזר הפתרונות לעבודה מהבית".

ריחוק חברתי מבוסס על פתרונות תקשורת

"שתי הדרישות האלה הן תוצאה של תקנות הריחוק החברתי שבהן ממשלות נוקטות כדי להתמודד עם מגיפת הקורונה. המכירות של הפתרונות עבור מיקרוסופט צמחו ב-80%. במקביל, חלה התקדמות רבה במכירות מערכות Voice.ai, המשפרות את היעילות העסקית של שיחות ועידה, מוצר שיש לו דרישה רבה מאוד בעידן הקורונה". חברת אודיוקודס מפתחת ומספקת פתרונות חומרה ותוכנה עבור רשתות טלפוניה ארגוניות ושל חברות טלקום העובדות על-גבי פרוטוקול האינטרנט (VoIP). החברה עובדת בשיתוף פעולה אסטרטגי עם חברת מיקרוסופט.

בחודש אוקטובר 2019 היא נכנסה לשוק חדש בשיתוף פעולה עם חברת דולבי (Dolby). שתי החברות פיתחו פתרון לחדרי פגישות (Room Experience), המבוסס על מערכות הקול של דולבי (RX50) ועל מערכות התקשורת, התוכנה וניהול התוכן (Meeting Insights) של אודיוקודס. הפתרון מיועד לספק חדר מפגשים וירטואלי הכולל חוויית שמיעה וצפייה משופרת, ויכולות איסוף מידע, סינונו ובניית משימות כדי להשלים מפגש יעיל. נראה שזה אחד מהמוצרים שחוו עלייה חזקה במכירות בעקבות משבר הקורונה.

מלאנוקס הופכת לחטיבה של אנבידיה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה (מימין לשמאל): מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג ומנכ"ל מלאנוקס איל וולדמן

חברת אנבידיה (Nvidia) הודיעה היום (ב') על השלמת רכישת מלאנוקס טכנולוגיות תמורת כ-7 מיליארד דולר. הסכם הרכישה הוכרז בתחילת מרץ 2019, והתעכב יותר משנה לקבלת אישור של הרגולטור הסיני. שתי החברות פועלות בשוק המחשוב עתיר הביצועים (HPC) והמחשוב במרכזי הנתונים, כאשר אנבידיה מספקת פלטפורמות עיבוד חזקות ומלאנוקס מספקת פלטפורמות קישוריות.

בעקבות ההודעה עלתה מניית אנבידיה במסחר המקדים בנסד"ק בכ-2% והיא נסחרת כעת לפי שווי שוק של כ-177.2 מיליארד דולר. מניית מלאנוקס הפסיקה להיסחר בבורסה. מייסד ומנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, אמר שהשימוש הגובר במערכות בינה מלאכותית ומדעי נתונים מעצב מחדש את ארכיטקטורות המחשוב ומרכזי הנתונים.

"ביחד עם מלאנוקס, יש לאנבידיה החדשה היצע של טכנולוגיות מקצה לקצה: מחשוב לבינה מלאכותית, רשתות, וחבילות מלאות הכוללות חומרה ותוכנה. המומחיות המשולבת שלנו תעמוד באתגר הגידול בביקוש העולמי לשירותי אינטרנט, יישומי בינה מלאכותית ורובוטיקה". מייסד ומנכ"ל מלאנוקס, איל וולדמן, אמר שהעיסקה מהווה "שילוב עוצמתי של תרבויות, טכנולוגיה ושאיפות.

"האנשים שלנו נלהבים מאוד מהאפשרויות העתידיות הרבות העומדות בפנינו. אנחנו מצפים להכניס את מוצרי ופתרונות אנבידיה לשווקים שלנו, ולהביא את המוצרים והפתרונות שלנו לשווקים של אנבידיה".

מלאנוס תישאר יישות כמעט-עצמאית

כעת נותר לראות כיצד תשולב מלאנוקס בתוך חברת אנבידיה: אומנם אנבידיה הודיעה שהיא תשלב מיידית את תוצאות מלאנוקס בדו"חותיה הכספיים, אבל במפגש עם עיתונאים במרץ 2019, גילה איל וולדמן שיש סיכום שלפיו מלאנוקס תישאר בישראל כיישות עצמאית, עם המוצרים והעובדים שלה (כ-2,700 עובדים), אולם יהיו לה הרבה יותר משאבים פיננסיים וטכנולוגיים בזכות שיתוף הפעולה עם אנבידיה. "ההבנה היא שאנבידיה תשאיר את הייצור של מלאנוקס בישראל, ואנחנו ננסה להביא לארץ ייצור של חברת אנבידיה. מלאנוקס תמשיך לצמוח, אולם הפעם כחלק מחברת אנבידיה".

במסגרת הזאת לא ייסגרו מפעלי ייצור של החברה, והמעבר המתוכנן למבנה חדש יתקיים לפי התוכנית. "יימשך גם שיתוף הפעולה שלנו ברשות הפלשתינאית ובעזה. כיום יש למלאנוקס יותר מ-125 עובדים ברשות הפלשתינאית ועוד כמה עשרות עובדים בעזה. הם עובדים מצויינים והעבודה שלהם לא פסקה לרגע גם בתקופות של מבצעים צבאיים. להערכתנו יהיה להם הרבה יותר קל להמשיך לעבוד כמועסקים של חברה אמריקאית מאשר של חברה ישראלית".

פיתוח פורץ-דרך של הטכניון ומעבדת יבמ בשווייץ: שיטה להפרדת חלקיקים באמצעות שדה חשמלי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: חוקרי הטכניון החתומים על המאמר: פרופ' מורן ברקוביץ' (מימין) והדוקטורנטית ונסה בצ'בה

מחקר משותף של חוקרים מהטכניון וממעבדות IBM בציריך הוביל לפיתוח שיטה חדשה להפרדה של חלקיקים ומולקולות ביולוגיות מתוך דגימות קטנות מאוד. השיטה החדשה התפרסמה במאמר בכתב העת Angewandte Chemie והוגדרה על-ידי אחד משופטי המאמר (reviewers) כ"פריצת דרך שכמותה מתרחשות רק אחת לעשור או שניים". מדובר בהתקן המצוי בתוך שבב (סמיקונדקטור) אשר מפריד בתוך מספר דקות בין סוגים שונים של חלקיקים: החלקיקים קטנים נשארים בקרבת פתח הכניסה להתקן – והחלקיקים הגדולים מתרחקים מהפתח במהירות.

השיטה קיבלה את הכינוי BFF – Bidirectional Flow Filter (מסנן מבוסס זרימה דו-כיוונית). קבוצת המחקר בטכניון הובלה על-ידי פרופ' מורן ברקוביץ' מהפקולטות להנדסת מכונות ולהנדסה ביו-רפואית, וראש המעבדה לטכנולוגיות מיקרו-זרימה. החוקרי פיתחו שבב מיקרופלואידי (microfluidic chip) שבו מופרדת הדגימה הנוזלית למרכיביה על ידי הזרמתה בתעלות וירטואליות באמצעות שליטה בזרימת הנוזל באמצעות שדות חשמליים ומטען על-פני השטח.

החוקרים השתמשו בטכנולוגיה הזו כדי לייצר זרימה דו-כיוונית (הקליקו להדגמת וידאו): הזרמה של הנוזל לשני כיוונים מנוגדים בעת ובעונה אחת. בגישה המסורתית שולטים בזרימת הנוזל באמצעות משאבות, שסתומים ותעלות, והיא אינה מאפשרת להשיג דפוסי זרימה כאלה. בהתקן החדש, כאשר חלקיקים מוזרקים את תוך שדה הזרימה הם מתנהגים באופן מיוחד: חלקיקים קטנים נשארים במקום ואילו החלקיקים הגדולים יותר מוסעים במהירות.

צילום של ההתקן במהלך ניסוי. החלקיקים הגדולים נעים ימינה, והחלקיקים הקטנים מתרכזים בכניסה משמאל
צילום של ההתקן במהלך ניסוי. החלקיקים הגדולים נעים ימינה, והחלקיקים הקטנים מתרכזים בכניסה משמאל

לדברי הדוקטורנטית ונסה בצ'בה מהטכניון, "חלקיקים בנוזל ובגז נעים באופן אקראי (תנועה בראונית). התנועה הזאת גורמת לכך שהחלקיקים נוטים להתפזר במרחב כך שבסופו של דבר יהיו מפוזרים בו באופן אחיד". התכונה הזאת נקראת דיפוסיה. תהליכי דיפוזיה מאופיינים במיתאם בין גודל החלקיק לרמת הדִּיפוּזִיביוּת (diffusivity) שלו – חלקיקים קטנים הם דיפוזיביים יותר מחלקיקים גדולים. בהתקן שפותח מתקיימת זרימה דו-כיוונית שבמסגרתה החלקיקים הגדולים המאופיינים בדיפוזיביות נמוכה, נסחפים עם הזרם, והחלקיקים הקטנים מתרוצצים במהירות בין קווי הזרם ההפוכים ולכן מהירותם הממוצעת היא אפס.

התוצאה: החלקיקים הקטנים נשארים סמוכים לפתח הכניסה לתא הזרימה, וההתקן מבצע הפרדת חלקיקים על-פי גודלם. "העיקרון כאן די פשוט", הסביר ד"ר פדריקו פרטורה, פוסט-דוקטורנט במעבדות IBM בציריך. "למרבה ההפתעה זה דבר שלא נעשה עד כה, כנראה בשל מגבלות טכנולוגיות. פיתחנו התקן מוצק שניתן לייצר באופן מסחרי לטובת כלי דיאגנוסטיקה חדשים, וכבסיס לכלי מחקר חדשים של דגימות זעירות".

למרבה המזל, הווירוס הוא "חלקיק גדול"

מורן ברקוביץ': "רוב ההתקנים לאבחון ביולוגי מבוססים על יצירת תגובה בין מולקולות חישה (פרובים) לבין מולקולות או חלקיקי המטרה שאותם מחפשים, ואחרי זה הסרת מולקולות החישה שלא נקשרו למטרה. התהליך הזה, במיוחד בשלב האחרון, מסובך מאוד ליישום, בעיקר כשמדובר בדגימות קטנות. השיטה שלנו עושה זאת במהירות וביעילות, כל עוד מולקולות החישה והמטרה שונות מספיק זו מזו". לשיטה פוטנציאל גם בתחום גילוי הנגיפים.

ד"ר גובינד גאיקלה מ-IBM: "למרבה המזל הנגיפים גדולים יחסית ובעלי קוטר של כ-100 ננומטר, הרבה יותר גדול מנוגדנים או ממולקולות חישה אחרות המשמשות אותנו. הרעיון שלנו הוא להכניס את דגימת רוק לתא הזרימה שלנו, שם הנגיפים ייפגשו מולקולות חישה זוהרות שייצמדו אליהם, ורק הנגיפים המסומנים יזרמו החוצה בזמן שמולקולות החישה העודפות יישארו מאחור".

המחקר מומן על-ידי מענק MetamorphChip מטעם הנציבות האירופית למחקר (ERC) ותוכנית BRIDGE שמממנות רשות החדשנות השוויצרית (Innosuisse) והקרן השוויצרית למדע (SNF).

בריטניה מנעה נסיון השתלטות סיני על אימג'יניישן

פורסם בתאריך ע"י Techtime

ממשלת בריטניה מנעה בשבוע שעבר נסיון השתלטות של קרן ממשלתית סינית על חברת אימג'יניישן הבריטית (Imagination Technologies), מתוך חשש שהיא מנסה להעביר לסין את החברה ואת כל הקניין הרוחני שלה. סוכנות רויטרס דיווחה שמשרד המסחר הבריטי מנע נסיון של קרן ההשקעות הפרטית Canyon Bridge למנות ארבעה דירקטורים מטעמה בחברת אימג'יניישן, לאחר שמנהלים בחברה התריעו שמאחורי המהלך עומד נסיון להעברת החברה לסין.

במסגרת המהלך פוטר מנכ"ל החברה רון בלק, והטכנולוג הראשי ג'ון רייפילד ומנהל המוצרים סטיב אוואנס התפטרו בטענה שאינם רוצים לעבוד "בחברה הנשלטת על-ידי ממשלת סין". בראיון ל-BBC אמר מנהל הוועדה לסחר חוץ בבריטניה, תום טוגנדאט, שיש חשש ממשי שהטכנולוגיה שפותחה בבריטניה תותאם לצורך ביצוע פעולות ריגול ואיסוף מידע מתשתיות דיגיטליות קריטיות. "מה הטעם בהיפרדות מהשליטה של האיחוד האירופי – אם אנחנו מעבירים אותה לבייג'ין?", שאל בראיון לרשת החדשות הבריטית.

טראמפ יירט את עיסקת Lattice של הקרן

קרן Canyon Bridge ממומנת על-ידי הקרן הממשלתית הסינית China Reform Holdings. בחודש ספטמבר 2017 רכשה הקרן את חברת אימג'יניישן תמורת כ-675 מיליון דולר, ומאז היא נמצאת בבעלותה. הקשרים של קניון ברידג' עם הממשל הסיני מוכרים היטב בתעשייה, ומהסיבה זאת ביטל הנשיא טראמפ בצו מיוחד מחודש ספטמבר 2017, את העיסקה שבה היתה אמורה קניון ברידג' לרכוש את חברת Lattice האמריקאית תמורת 1.3 מיליארד דולר.

גם בבריטניה היו מודעים לקושי, ולכן נפרדה אימג'ניישן מהחברה הבת שלה MIPS, ובסוף 2017 היא מכרה אותה לקרן ההשקעות האמריקאית Tallwood VC מפאלו אלטו, קליפורניה, תמורת 65 מיליון דולר בלבד. המכירה נועדה למנוע עיכובים בקבלת האישור לעיסקה הגדולה יותר. אימג'יניישן היא יצרנית קניין רוחני (IP) של שבבים בתחומי המיחשוב והקישוריות.

המוצר המרכזי שלה הוא מעבד גרפי (GPU), שאת הקניין הרוחני שלו היא מספקת לחברת אפל. כיום החברה מעסיקה כ-850 עובדים בעולם, מתוכם כ-550 עובדים בבריטניה. בתגובה לסערה, פירסם מייסד משותף של קרן קניון ברידג' המשמש כעת גם כיו"ר וכמנכ"ל זמני של אימג'יניישן, ריי בניגהאם, הודעה מיוחדת באתר החברה שבה הוא אומר שהחברה מחוייבת להמשך הפעילות בבריטניה ומתכננת לבצע השקעות כספיות בחברה בבריטניה.

HP Indigo עוברת מבקרה אופטית-מכנית לשבבי בקרה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת HP Indigo המייצרת בישראל מערכות הדפסה דיגיטליות תעשייתיות, החליפה את מערך בקרת ראש הלייזר הכותב במדפסות הדיגיטליות שלה, ברכיבי אותות מעורבים (Mixed Signal) המיוצרים במפעל של טאואר סמיקונדקטור במגדל העמק בתהליך של 180 ננומטר. המהלך מאפשר להחליף את המנגנון הקיים ברכיבים מדוייקים יותר וחסכוניים במקום, ולשפר את הרזולוציה של המוצר המודפס. הרכיבים הותקנו במערכות HP Indigo V12 Digital Press, אשר מדפיסות תוויות על-גבי אריזות.

המדפסות מבוססות על שימוש בתהליך דפוס דיגיטלי ובדיו הייחודי של החברה, ElectroInk, אשר כולל פיגמנטים (צבעים שונים) בעלי מטען חשמלי. תהליך ההדפסה מתבצע באמצעות תוף מסתובב: מערכת טעינה מיצירת משטח טעון במטען חשמלי סטטי אחיד, בשלב הבא התוך מגיע אל עמדת חשיפה לדיודות לייזר אשר מסירות חלק מהמטענים הסטטיים. בשלב הבא חולף התוף מול יחידה המצמידה חלקיקי דיו אלקטרוני בגוון מסויים אל האזורים הטעונים על-גבי התוף ועל-ידי כך מיוצרת על גביו תמונה.

התוף ממשיך להסתובב אל עמדה נוספת, שבה מועברים הפיגמנטים באמצעות שדה חשמלי אל משטח מחומם אשר מעביר אותם אל משטח ההדפסה ומספיג אותם באמצעות החימום אל משטח האריזה של המוצר. החברה מאפשרת לבצע את ההדפסה בשתי שיטות שונות: הדפסת כל גוון בנפרד והשלמת התווית במספר מחזורי סיבוב, או הדפסת כל הגוונים של התמונה בסיבוב תוף יחיד.

הבקרים החדשים מיוצרים באמצעות פלטפורמת Power Management של טאואר סמיקונדקטור הכוללת יכולת לשלב רכיבים דיגיטליים ורכיבי הספק אנלוגיים הפועלים במגוון מתחים גדול מאוד: החל מ-5V ועד 700V. תהילך הייצור כולל ספריות מוכנות של רכיבי דיגיטליים וזכרונות, אשר ניתן לשלב אותם ביחד למעגל מעורב הכולל גם מעגלי בקרה וגם מעגלי הספק.

ASAM אימץ את שפת התרחישים של פורטליקס לרכב אוטונומי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

הקונסורציום הגרמני לתקינה של מערכות אוטומציה ומדידה, ASAM, אימץ את שפת התרחישים של Foretellix התל אביבית במסגרת פרוייקט ההגדרה של תקן בינלאומי לתיאור תרחישים ברכב אוטונומי, המיועד לבדוק את עמידת מערכות הרכב בדרישות ההנדסיות והרגולטוריות. במקביל, האיגוד בחר באחד ממייסדי החברה, גיל אמיד (בתמונה למעלה), כמנהל פרוייקט הגדרת התקן.

איגוד ASAM נחשב לגוף מרכזי בתחום התקינה בתעשיית הרכב וכולל כ-300 גופים גדולים מתעשיית הרכב  העולמית: רוב יצרני הרכב הגדולים, מוסדות אקדמיים וספקי Tier-1 של התעשייה. האיגוד הקים קבוצת עבודה חדשה המפתחת את תקן OpenSCENARIO 2.0, המגדיר את האופן שבו יש לתאר תרחישים ברכב אוטונומי כדי למדוד את רמת הבטיחות של כלי-רכב אוטונומיים ושל מערכות העזר לנהג (ADAS).

לאחרונה האיגוד פרסם את מסמך הכוונות של קבוצת העבודה, שממנו עולה שהוא מסתמך על עקרונות M-SDL של פורטליקס. חברת פורטליקס הוקמה על-ידי יואב הולנדר, זיו בנימיני וגיל אמיד, אשר ייסדו בעבר את חברת אימות תכנוני השבבים וריסטי שנמכרה לקיידנס. הם פיתחו קונספט חדש בשם Coverage Driven Verification המאמץ שיטות שהובאו מתעשיית הסמיקונדקטורס לצורך תיאור ההתנהגות של רכב אוטונומי.

בעזרתו החברה פיתחה את טכנולוגיית Foretify הכוללת שפה עילית לתיאור תרחישים (M-SDL) , אוטומציה חכמה, אנליטיקה ומדדים. פורטליקס החליטה לספק את השפה הזאת במתכונת של קוד פתוח, ודיווחה שעד היום הורידו כ-500 מהנדסים מ-250 ארגונים שונים, את מסמך ההגדרה של שפת M-SDL.

פורטליקס תארח וובינר ב-30 באפריל 2020 שמתאר את שפת M-SDL ואת תרומתה ל-ASAM OpenSCENARIO 2.0.

למידע ורישום לוובינר: Open M-SDL for Scenario Descriptions

מערכות ניטור הקשישים של Essence הפכו למערכות ניטור חולים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אסנס (Essence) מהרצליה פיתוח מתמודדת עם סדרה של הזמנות דחופות לאספקת ציוד ניטור ובקרה עבור חלי קורונה, אשר פותחו במקור עבור ניטור וטיפול באוכלוסייה מבוגרת. מנהל החברה הבת Essence SmartCare, ברק כץ, סיפר ל-Techtime שהחברה מתמודדת עם הזמנות דחופות מאוד למערכות ניטור המבוססות על חיישני קול ותנועה, אשר מאפשרות לצמצם את המגע בין החולים לבין הצוות הרפואי המטפל בהם. מספר פרוייקטים כאלה מתנהלים כעת בהולנד ובבלגיה.

החברה פורסת את פלטפורמת Care@Home במספר "מלונות קורונה" שהמדינות מקימות, אשר מנטרים את מצבם של החולים ומזהים הידרדרות מהירה בבריאותם כדי להזעיק צוות רפואי. מדובר במערכת שפותחה על-בסיס טכנולוגיות קיימות של החברה בתחומי האבטחה ומערכות האזעקה. היא כוללת מספר חיישנים ומערכת למידה ותקשורת, המנתחת את דפוסי ההתנהגות של האדם הבודד ומזהה חריגות, נפילות ומצבי מצוקה.

השלב הבא: חישה מרחוק של פרמטרים רפואיים

בין החיישנים במערכת: מכ"ם גלים מילימטריים המבוסס על שבב של טקסס איסטרומנטס (TI) שפותח במקור עבור תעשיית הרכב, חיישן תרמי המזהה תנועה בחלל הבית, חיישן קול המזהה אירועים במרחב ומאפשר בקשת עזרה קולית, מערכת בקרת סגירת ופתיחת דלתות ועוד. להערכת כץ, השימוש בטכנולוגיות ניטור מרחוק למאבק במגיפה, ישנה את האופן שבו יטופלו אנשים בעתיד.

"כיום אנחנו מבצעים התקנה בבית אבות באוסטרליה הכולל כ-300 יחידות דיור למבוגרים. במהלך ההתקנה, הצוות המקומי קישר את פלטפורמת Care@Home שלנו אל מצלמות תרמיות במבואות הבניין למדידת החום של מבקרים ואנשים הנכנסים למבנה. כשהן מאתרות מבקר עם חום גבוה, המערכת נועלת את כל הדלתות, מנטרת את המבקר ועוקבת אחריו, ומתריעה בפני כל הדיירים שהמבנה נכנס למתכונת של סגר זמני. זה רעיון שנולד בעקבות הקורונה ושלהערכתנו יישאר בבית האבות לתמיד".

מערכת Care Home המלאה
מערכת Care Home המלאה

הקורונה גם משפיעה על מפת הדרכים של החברה: רק בינואר 2020 היא השיקה את חיישן המיקום מבוסס מכ"ם, אשר סורק את החדר ויודע מיידית האם הנבדקים נפלו והיכן הם מצויים. כעת, כאשר גם חולים הם שוק יעד, החברה נמצאת בשלבים מתקדמים של הוספת מימד נוסף: מדידת פרמטרים רפואיים של האדם הנבדק, כמו דופק לב למשל.

ייצור באופקים של 50 מיליון מערכות בשנה

חברת אסנס היא יצרנית אלקטרוניקה גדולה המוכרת בעולם יותר מאשר בארץ. היא הוקמה בשנת 1994 על-ידי ד"ר חיים אמיר, ופועלת בתחום ה-IoT מבוסס-ענן בעיקר בשוק מערכות האבטחה והאזעקה והבית החכם. החברה מעסיקה כ-350 עובדים, מתוכם כ-300 עובדים במרכז הפיתוח והמטה בהרצליה פיתוח. בנוסף, היא מייצרת את המערכות בקו ייעודי של חברת flex אשר פועל מהמפעל של פלקס באופקים, אשר מייצר עבורה כ-50 מיליון מערכות אבטחה בשנה.

אחת מהסיבות לאלמוניותה היחסית נעוצה בעובדה שהחברה מייצרת מערכות עבור חברות המספקות שירותי שמירה ואבטחה, דוגמת Verisure האירופית ו-G4S העולמית, אשר מספקות אותן ללקוחות עם הלוגו שלהן. לפני כ-10 שנים היא זיהתה הזדמנות להתאים את הטכנולוגיות שלה לשוק חדש של ניטור קשישים, במטרה לסייע להם להמשיך בחיים עצמאיים. גם כאן היא פועלת ברוב המקרים בשיתוף פעולה עם ספקי השירותים, כמו חברות אבטחה או ספקי שירותי תקשורת וספקי שירותי בריאות. "אנחנו מאמינים בשותפויות אסטרטגיות ובעבודה במתכונת של B2B2C".

הטכנולוגיה מסייעת להיאבק בבדידות

בכל המערכות שהיא מספקת לניטור חולים או קשישים, החברה נמנעת משימוש במצלמות כדי לא לפגוע בפרטיותם. "גם העיבוד נעשה בקצה, כדי לא להעביר אל הענן מידע הפוגע בפרטיות. הרבה מאוד מהמידע מתקבל באמצעות ניתוח דפוסי התנהגות. כך למשל, אנחנו בונים תרחיש יומי (Day Story), המבטא את תבנית ההרגלים של האדם.

"כשהתבנית מתחילה להשתנות, אנחנו יכולים לקבל התראות. לדוגמא, המערכת מבצעת הצלבה בין קימה מרובה לשירותים ודילוג על ארוחות – ויודעת להפיק מזה מידע המספק למשפחה או מטפלים הרפואיים התרעה על התפתחות בעיה רפואית. זה מידע שלא מבוסס על פעולה אקטיבית של המבוגר ולא על מקרה חירום.

"פיתחנו יכולות זיהוי קולי המאפשרות לקרוא לעזרה. התברר לנו מהלקוחות, שהבדידות היא אחת מבעיות הקורונה הגדולות ביותר. יש מצבים שבהם כמעט ואין לחולים או לקשישים קשר אנושי, ולכן רבים מהם פונים אל המוקד רק כדי שיוכלו לשוחח אם מישהו. כיום יש רמקולים בקופסאות הניטור המפוזרות בכל הבית, המאפשרים לקשיש לפתוח ערוץ קולי ולדבר עם ישירות המוקדן" .

סמינר טקסס אינסטרומנטס למייצבים ומתחי ייחוס

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: הדגמה לשימוש רפואי ב-LDO מדגם TPS7A02 חסכוני בצריכת הספק 

חברת טקסס אינסטרומנטס (Texas Instruments) תקיים ביום ב', ה-27 באפריל 2020, סמינר מקוון בתחום מייצבי הזרם והמתח. הסמינר ייערך ב-16:00 לפי שעון ישראל ויימשך 60 דקות. במהלכו יוצגו פתרונות של החברה בתחום המייצבים בעלי מפל-מתח נמוך (LDO – Low-dropout regulator) ופתרונות מתחי-ייחוס מיוצבים מסוג מתח-ייחוס באמצעות הסטה (Shunt Reference) ומתח ייחוס טורי (Series Reference).

בסמינר יוצגו פתרונות החברה התפורים לצורכי תעשיות שונות: תעשייה, תעופה וביטחון, מיכשור רפואי, תשתיות חשמל ועוד, ותתקיים הדרכה בשאלה כיצד להתאים את הפתרון האופטימלי לצורכי האותות וההספק הייחודיים של כל יישום.

למידע נוסף ורישום: Texas Instruments LDOs and Supervisors

אינפיניאון השלימה את רכישת Cypress

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אינפיניאון הגרמנית (Infineon Technologies) שמרכזה במינכן, השלימה את רכישת חברת סייפרס (Cypress Semiconductor) מקליפורניה, בעיסקת מזומנים בהיקף של כ-9 מיליארד אירו. בעקבות השלמת העיסקה, נולדה ענקית שבבים חדשה הנחשבת לשמינית בגודלה בעולם, אשר מחזיקה ביחד בכ-30,000 פטנטים ומעסיקה כ-47,000 עובדים, מתוכם כ-9,200 עובדי מו"פ. המכירות המאוחדות של שתי החברות בשנת 2018 הסתכמו בכ-10 מיליארד אירו .

חברת סייפרס מתמקדת בעיקר במיקרו-בקרים, זיכרונות, רכיבי תקשורת ותוכנה למערכות משובצות. חברת אינפיניאון מתמקדת בעיקר בתחום רכיבי ההספק, מיקרו-בקרים לתעשיית הרכב, חיישנים ומערכות אבטחה. החברה הממוזגת נסחרת כעת בבורסת פרנקפורט לפי שווי שוק של כ-20.3 מיליארד אירו. אינפיניאון מעריכה שהמיזוג יפתח בפניה שוק יעד בהיקף כולל של 45 מיליארד אירו, וישפר את הריווחיות שלה בזכות כניסה לתחומים צומחים כמו ADAS, IoT ותשתיות עבור טכנולוגיות הדור החמישי (5G).

אינפיניאון מימנה את רוב עלויות העיסקה באמצעות הלוואה שניתנה על-ידי קונסורציום של 20 בנקים גרמנים ובינלאומיים שונים. החברה דיווחה שמשבר הקורונה לא השפיע על העיסקה ולא פגע בנזילות הפיננסית שלה. למעשה, היא דיווחה על הזמנת ענק של 38 מיליון רכיבי הספק שהיא קיבלה מיצרנית מכונות ההנשמה האוסטרלית-אמריקאית ResMed, אשר משמשים לבקרת המנועים במכונות ההנשמה (בתמונה למעלה).

במכתב ששלח ללקוחות החברה בשבוע שעבר, דיווח מנהל השיווק של אינפיניאון, ד"ר הלמוט גסל, שהשילוב לא ישפיע על פרטי הקשר וההתנהלות מול הלקוחות. הוא מסר שעקב הצורך להגן על העובדים בפני קורונה, תהליך המיזוג יתנהל בזהירות ובאיטיות גדולה יותר מהמתוכנן.

וודאפון בונה טלוויזיה בענן באמצעות סינמדיה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

ספקית התקשורת הבינלאומית וודאפון (Vodafone Group) מקימה תשתית של שידורי טלוויזיה בענן אשר תתבסס על טכנולוגיית הווידאו והאבטחה של חברת סינמדיה הירושלמית (Synamedia). סינמדיה דיווחה שהיא חתמה על הסכם רב-שנתי עם וודאפון, שבמסגרתו היא תספק את פלטפורמת הווידאו שלה, infinite, וכן פתרונות אבטחה ושירותי אינטגרציה שיאפשרו לוודאפון להקים פלטפורמת טלוויזיה בענן. מנהלת תחום מוצרים ושירותי לקוחות בקבוצת וודאפון, טניה ריכטר, אמרה שהטכנולוגיה של סינמדיה תסייע לוודאפון "לבצע את המעבר באופן חלק".

סמנכ"ל בכיר להנדסה בסינמדיה, ד"ר צבי גרסטל, סיפר ל-Techtime שמדובר באחד מהפרוייקטים החשובים של החברה, לאור ההיערכות של תעשיית הטלוויזיה לעידן שירותי השידור המקוונים (Streaming). "הטכנולוגיה שלנו מאפשרת לחברות לגשר בין הטכנולוגיות המסורתיות של כבלים ולוויינים לבין היכולות האינטרנטיות. לקוחות הטלקום מאוד מעוניינים בטכנולוגיה שלנו מכיוון שהיא מסייעת להיכנס אל העולם החדש הזה".

כל אדם יכול לשדר היום וידאו באינטרנט. מדוע יש צורך בטכנולוגיה מיוחדת לחברות השידור?

גרסטל: "הדרישה לבצע שידור וידאו בזמן אמת למאסות גדולות של אנשים, היא בעיה מורכבת. אפילו נטפליקס לא מבצעת שידורים חיים (Live Streaming). בשידור חי אתה צריך לספק את רוחב הפס המדוייק ובאיכות המותאמת לכל אבזר שונה, לנהל פרסומות ממוקדות בלייב עבור קהלים שונים, וכל זה בזמני השהייה מינימליים. אתה לא רוצה לראות את השער במשחק כדורגל, רק אחרי שאתה שומע את השכנים מריעים לו.

"לכן השידור המקוון זקוק לטכנולוגיה שונה מאשר טכנולוגיית VOD. אנחנו יודעים ללמוד על הרגלים של הצופים ומתוך זה לטייב את המערכת. היכן לעשות קאשינג וכדומה. המערכות שלנו עובדות ביותר מענן אחד, ובעקרון אנחנו אוניברסליים. יש גם צרכים נוספים של חברות השידור, כמו הגנה חזקה בפני התקפות פיראטיות על התוכן המשודר, וייצור חוויית צפייה אופטימלית. אנחנו גם מספקים טכנולוגיות ותכנוני ייחוס של אבזרי אבטחה, יחידות השידור וההפקה של תוכן ועוד. בשנתיים האחרונות שילבנו את כל המרכיבים האלה כדי לספק פתרון מלא המאפשר לחברות לפעול גם בעולם השידור וגם בעולם הסטרימינג".

לאן הולך עולם הטלוויזיה?

"להערכתי הוא מתפתח בשלושה כיוונים מרכזיים: היברידיות, סגמנטיציה, ופרסום ממוקד. שחקני השידור הגדולים לא יכולים לזרוק את המערכות שיש להם כיום ולהתחיל בהקמת תשתית חדשה לגמרי. לכן הם ינסו לפעול בשני העולמות: להמשיך לשדר בלוויין ובכבלים, אבל גם להיכנס לתחום השידור המקוון באינטרנט.

"כעת אנחנו רואים התפתחות בצורך בגופים חדשים, אגרגטורים, המספקים שירותי טלויזיה סטרימינג הכוללים תכנים ממספר ספקים שונים. הלקוח רוצה להגיע אל התוכן מאתר אחד ובאמצעות ממשק אחד. אני משער שהשחקנים הנוכחיים, כלומר חברות הכבלים וספקי התקשורת, יהיו האגרגטורים של שירותי הטלוויזיה. כיום אנחנו מאוד עסוקים באספקת חוויית אגרגציה.

"הפרסומת בטלוויזיה תעבור שינוי מהותי ותתחיל לספק פרסום ממוקד. אנחנו ניתן פתרונות שיביכו את עולם האיטרנט. השידור באינטרנט הוא דו-כיווני ולא רק חד-כיווני כמו בלוויין ובכבלים. אתה יודע מי הצופה, היכן הוא נמצא ובאיזה מכשיר הוא משתמש, ולכן נוכל להתאים פרסומות לכל צופה. בנוסף, יש צורך בהתמודדות עם בעיית האבטחה. הפיראטיות בסטרימינג תהיה בעיה מרכזית".

חברת סינמדיה הוקמה בנובמבר 2018 על בסיס חברת NDS הוותיקה, אשר נימכרה לסיסקו בשנת 2012 תמורת כ-5 מיליארד דולר. בסוף 2018 סיסקו מכרה את הפעילות לקבוצת ההשקעות Permira תמורת כ-1 מיליארד דולר, והחלה לפעול בשם חברת סינמדיה (Synamedia), על-שם אחד ממוצרי הדגל של NDS. מרכז הפיתוח שלה פועל בירושלים ומעסיק כ-650 עובדים.

יו"ר החברה הוא ד"ר אייב פלד, שהקים את NDS בשנת 1988 וכיום משמש גם כיועץ בכיר של פרימרה. החברה מספקת טכנולוגיה לכ-200 גופי שידור ומדיה בעולם, בהם: רשת Sky, Vodafon, AT&T, Yes ועוד.

ניוסייט ושיבא מפתחות חיישן אופטי לזיהוי וירוסים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מעבדת המחקר בשיבא מבצעת ניסויים באמצעות הספקטרומטר של ניוסייט (קופסא שחורה במרכז התמונה)

חברת ניוסייט מנס-ציונה (Newsight Imaging) נכנסה לפרוייקט מחקר ביחד עם בית החולים שיבא, במטרה לפתח טכנולוגיה שתאפשר לאתר וירוסים, כולל הקורונה, באמצעות אבזר נייד המבוסס על חיישן אופטי. החברה פיתחה מד ספקטרום אופטי לקרינת אור בטווח אורכי הגל 400-1100 ננומטר, המבוסס על חיישן הצילום (CMOS Image Sensor) של החברה. שיתוף הפעולה עם שיבא מתמקד באיתור סמנים (Markers) של וירוסים, שניתן לאתר אותם באמצעות ספקטרוגרפיה של אורכי הגל האלה.

לווירוסים אין חתימה ספקטרלית, אולם החברה איתרה מאמרים מדעיים שבהם יש דיווח על סמנים אחרים המתפתחים בגוף בעקבות חדירת וירוסים, אשר מציינים את קיומם של הווירוסים, ושחלק מהם ניתן לזיהוי באמצעות חתימה ספקטרלית. כעת מתמקד פרוייקט שיתוף הפעולה בבדיקת סמנים שונים ובאופטימיזציה של טכנולוגיית הבדיקה של ניוסייט, לאיתור הסמנים האלה.

חברת ניוסייט מתמקדת בפיתוח וייצור מודולי מצלמה עבור יישומי ראיית מכונה, הכוללים חיישן אופטי ושבב עיבוד מידע. באמצע שנת 2019 היא החלה בפרוייקט משותף עם חברת מקורות לפיתוח פתרון שיבצע בדיקה ספקטרומטרית של איכות המים, באמצעות חיישן הצילום של החברה. המערכת מבוססת על הארת דגימת מים באמצעות מקור אור באורכי גל של 400-1100 ננומטר, וניתוח ספקטרום האותות החוזרים. הפרוייקט עם שיבא, מבוסס על הרעיון העומד בבסיס הפרוייקט עם מקורות.

חיישן הספקטרומטר של ניוסייט, שעליו מבוססת המערכת
חיישן הספקטרומטר של ניוסייט, שעליו מבוססת המערכת

בשלב הראשון, בנתה ניוסייט אבטיפוס של ספקטרומטר ייעודי לבדיקת ריריות הנמצא כעת בביה"ח שיבא. הוא מבצע ניתוח של המידע ושולח את התוצאות אל תוכנת בינה מלאכותית שפותחה בניוסייט, אשר מיועדת לשפר את התוצאות המתקבלות בעקבות כל מדידה נוספת. החיישן מבצע 40-50 אלף סריקות בשנייה. תוכנת הבינה המלאכותית מטייבת את כל הסריקות של כל בדיקה כדי להגיע לתוצאה איכותית, ומשווה אותן אל דגימות נוספות בענן, כדי לטייב את תוצאת האיבחון.

מערכת ניידת בגודל של עכבר שולחני

מנהלת שיתופי פעולה אסטרטגיים בחברת ניוסייט, מיכל קופר, סיפרה ל-Techtime שרוב משאבי החברה עומדים כיום לרשות החוקרים. קופר: "מתוך 35 עובדי החברה, עשרה עובדים נמצאים בקשר ישיר עם החוקרים בשיבא ומסייעים להם בביצוע הניסויים. במקביל, כל שאר אנשי החברה מעניקים להם תמיכה שוטפת ומגוייסים מייד כדי לפתור כל בעיה שמתעוררת".

אחת ממטרות הפרוייקט היא להגיע לפיתוח מערכת ניידת בגודל של עכבר שולחני, המתחברת לענן ומאפשרת ביצוע בדיקות במרפאה, באמבולנס ואפילו בבית. בין השאר, היא בודקת כיום יצרנים פוטנציאליים של המכשיר, מתוך מטרה שהיא תספק שלהם את שבב הבדיקה ואת התוכנה. "כעת המחקר מתמקד בזיהוי ביטויים של וירוסים בדגימות שנלקחו מחולים מאומתים, כאשר השלב הבא יהיה ביצוע בדיקה של דגימות רוק באמצעות מיכלים חד-פעמיים המבטיחים שאין מגע בין המכשיר לבין הדגימה הביולוגית.

"מכשירי הדגימה עצמם יקבלו עידכון יומי מהענן באמצעות מערכת לומדת המתעדכנת כל הזמן ומאפשרת להתאים את הבדיקות לווירוסים חדשים שיופיעו בעתיד". חברת ניוסייט הוקמה בשנת 2016 ומעסיקה 35 עובדים במשרדיה בפארק המדע בנס ציונה ובמרכז פיתוח בירושלים, המעסיק מהנדסות מהמגזר החרדי. לחברה גם סניפים בסין ובטאיוואן. "הפרויקט נמצא בראש סדרי העדיפויות  שלנו, ואף הוגשה בקשת מימון לתכנית דחופה של האיחוד האירופי", אמרה מיכל קופר.

אביטפוס ראשוני של מכשיר הבדיקה, הנמצא כיום בביה"ח שיבא בתל השומר
אביטפוס ראשוני של מכשיר הבדיקה, הנמצא כיום בביה"ח שיבא בתל השומר

אינטל משיקה תוכנית להכשרת מיליון מפתחי בינה מלאכותית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אינטל העולמית הכריזה על תוכנית הכשרה של מפתחים בתחום למידה עמוקה וראיית מחשב. התוכנית מתבצעת בשיתוף פעולה עם את ההכשרה יודסיטי (Udacity) במסגרת תכניות ננו-תואר (nanodegree). היא מיועדת להכשיר כמיליון מפתחים בכל העולם, כולל בישראל. הקורס צפוי להימשך כשלושה חודשים, ובסיומו יקבלו הבוגרים שסיימו אותו בהצלחה תעודת בוגר של יודסיטי, תמורת מחיר של 200-400 דולר. ניתן לקבל את כל תכני הקורס גם בחינם, אבל האופציה הזאת אינה תמיכה של מנטור טכני, בניית תיק עבודות ותעודת בוגר.

התוכנית מיועדת לאנשים בעלי בידע בסיסי בתכנות בשפת פייתון, ניסיון באימון ובעבודה עם מודלים של למידה עמוקה, והיכרות עם סוגי ארכיטקטורות רלוונטיות. בוגריה מיועדים להשתלב בפרוייקטי IoT, בינה מלאכותית, VPU/CPU/FPGA ועוד. חברת אינטל דיווחה שהתוכנית מיועדת להתמודד עם בעיית המחסור בעובדים מיומנים בתחומי ה-AI.

השוק צומח בקצב של 27% בשנה

מנכ"ל קבוצת ה-IoT באינטל, ג'ונתן בלון, אמר שכ-70% מהנתונים נוצרים כיום בקצה (Edge) ורק כמחציתם יגיעו לענן הציבורי וכל השאר יאוחסנו ויעובדו בקצה. "לכן יש צורך במפתחים מסוג חדש. הביקוש לאנשי מקצוע המחזיקים בכישורים אלה יהיה עצום, משום ששוק התוכנה לבינה מלאכותית בקצות הרשת צפוי לגדול מהיקף של כ-355 מיליון דולר בשנת 2018 להיקף של כ-1,152 מיליארד דולר בשנת 2023. להערכת חברת MarketWatch זהו קצב צמיחה שנתי של 27%".

התלמידים ילמדו ישירות מאנשי מקצוע מנוסים ב-Edge AI והאינטרנט של הדברים, בהם סטיוארט כריסטי, שעובד באינטל כבר קרוב ל-20 שנה וכיום משמש כמנהל הקהילה של תוכנית המפתחים לאינטרנט של הדברים; ארצ'נה אייר, לשעבר מהנדסת מחקר ב-Saama; סוהאם צ'טרג'י, לשעבר חדשן תוכנה באינטל; ומישל וירגו, מנהל בכיר של תכניות לימודים ביודסיטי.

הפרויקטים בתכנית לתואר ננו הם: (People Counter) בקצה: בדיקת מודלים שאומנו מראש, לזיהוי בני אדם וזיהוי מספר האנשים בפריים ומשך הזמן שהם נמצאים בו. תכנון מערכת תורים חכמה המותאמת למגזרי הקמעונות, הייצור והתחבורה ושימוש ב-Intel DevCloud לאימות בחירת החומרה. בניית בקר למחוון של המחשב: שימוש במודלים הזמינים בערכת הכלים OpenVINO כדי לשלוט במחוון המחשב באמצעות מבט.

לקבלת מידע ורישום:Edge AI for IoT Developers

טנסיליקה הוסיפה יכולות בינה מלאכותית למיקרו-בקרים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת קיידנס (Cadence Systems) הכריזה על מודול תוכנה חדש המאפשר להפעיל את פלטפורמת הקוד הפתוח של גוגל ליישומי לימוד מכונה, TensorFlow Lite for Microcontrollers, על-גבי מעבדי DSP ממשפחת מעבדי האותות הדיגיטליים שלה Tensilica HiFi. הדבר מיועד לאפשר פיתוח של יישומי קצה המשתמשים בבינה מלאכותית (AI) ובלמידת מכונה (ML), תוך ביטול הצורך בקידוד ידני של הרשתות העצביות, ועל-ידי כך קבלת ביצועים גבוהים וקיצור זמן היציאה לשוק.

"יישומי בינה מלאכותית של קול ושמע הם צורך שכיח מאוד היום, בעידן שבו ממשקי משתמש מבוססי קול צוברים פופולריות בקרב הצרכנים", אמר מנהל המוצר בגוגל, איאן נאפייר. מנהלת חטיבת IP קול ושמע בקיידנס, ייפנג ליו, אמר שיישום למידת מכונה בקצות הרשת חוסכת בהספק, מגינה על הפרטיות ומצמצמת את זמני ההשהייה. "השימוש במעבדי Tensilica HiFi DSP נפוץ מאוד ביישומי שמע, קול ודיבור מבוססי בינה מלאכותית. התמיכה בתוכנת TensorFlow למיקרו-בקרים לשלב יישומים כמו איתור מילות מפתח, איתור סצינות שמע והפחתת רעש וזיהוי קול – בצריכת הספק נמוכה במיוחד".

סביבת TensorFlow פותחה בגוגל במטרה לייעל את תהליכי הלימוד וההסקה של רשתות נוירוניות, באמצעות יכולת הסתמכות של תבניות מוכרות והתמקדות באתרים חיוניים באובייקט הנלמד. בשנת 2015 החברה שחררה את TensorFlow לקהילת הקוד הפתוח ועשתה אותה תוכנה חופשית לשימוש. הגרסה החסכונית שלה, TensorFlow Lite, מיועדת לאבזרים ניידים ומערכות משובצות ועל-גבה פותחה הסביבה המיניאטורית TensorFlow Lite for Microcontrollers, המיועדת לשימוש במעבדים הקטנים ביותר הקיימים היום בתעשייה: מיקרו-בקרים שיש ברשותם זכרון זעיר בנפח של כמה קילו-בייט (KB).

קיידנס מעדכנת את מערכת Digital Full Flow

בתוך כך, החברה הודיעה על מספר שיפורים במערכת Cadence Digital Full Flow, המשמשת לבדיקות סופיות של התכנון לפני הוצאתו לייצור ראשוני (Tapeout), כדי להבטיח שהתכנון מותאם לדרישות הפיסיות של תהליך הייצור, כדי לקבל את השילוב הטוב ביותר של ביצועים, הספק ושטח סיליקון (PPA – Power, Performance and Area).

אחד מהחידושים בעידכון הוא שימוש בטכנולוגיית iSpaital, אשר משלבת את מנוע ההשמה GigaPlace של Innovus ואת פתרון הסינתזה של GigaOpt, ועל-ידי כך לספק טכניקות כמו הקצאת שכבות, הטיית שעון יעילה ו-via pillars. סגן נשיא בחטיבת פיתוח הפלטפורמות בסמסונג, ז'י-הונג פארק, אמר שהחברה כבר התנסתה במערכת החדשה: "מערכת Cadence Digital Full Flow עם טכנולוגיית iSpatial, חוזה באופן מדויק מיטוב השמה מלא של ההספק, הביצועים והשטח (PPA) ואיפשרה לנו להשיג זמן מחזורי תכנון מהיר פי שלושה עם איטרציות מהירות על RTL, מגבלות ורצפת תכנון, ובמקביל שיפור של 6% בהספק הכולל".

חברת STI הצטרפה לקונסורציום מכונות ההנשמה הבריטי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: סיימון בסט. צילום: Techtime

חברת STI הצטרפה אל קונסורציום VentilatorChallengeUK אשר הוקם לבקשת ממשלת בריטניה על-ידי קבוצה של חברות מתעשיות הרכב, התעופה והמיכשור הרפואי, במטרה לייצר 10,000 מכונות הנשמה. בין החברות שהצטרפו לקונסורציום: אקסנצ'ר, BAE, איירבאס, רולס רויס, סימנס, תאלס, ארו אלקטרוניקס ועוד.

חברת Surface Technology International – STI היא קבלנית ייצור בריטית הנמצאת בבעלות קבלנית הייצור הגלובלית IMI, ומתמחה בייצור מערכות אלקטרוניות עבור תעשיות התעופה, החלל, האנרגיה, האבטחה, המיכשור הרפואי והטלקום. הפעילות המרכזית שלה היא בייצור בטחוני של תת-מערכות ומערכות צבאיות כוללות: לוויינים, תת-מערכות בתוך מל"טים ומוצרים תעופתיים.

בין השאר, היא אחראית על הייצור של כ-20 תת-מערכות אלקטרוניות בתוך מטוס הקרב Eurofighter Typhoon וזכתה לאחרונה במספר מכרזים של הצי הבריטי. היא מחזיקה בשלושה מפעלי ייצור: שניים בבריטניה ואחד בפיליפינים, ומעסיקה כ-1,000 עובדים. לדברי מנכ"ל החברה, סיימון בסט, החברה תייצר מערכות הנשמה בכל כמות שתתבקש על-ידי משרד הבריאות הבריטי.

לפני כשנה ביקר בסט בישראל במהלך שהוא הגדיר בשיחה עם Techtime, כ"מסע לאיסוף עובדות". ווסט: "חברות ישראליות זוכות בהרבה פרוייקטים ביטחוניים בבריטניה, ובגלל מרכיב סחר הגומלין בהסכמים, הן צריכות לבצע חלק מהייצור בבריטניה. לכן אנחנו חושבים שיש כאן הזדמנות מצויינת עבור STI".

חברת IMI היא ענקית ייצור המתחרה בקבלניות הייצור הסיניות ונחשבת לחברת ה-EMS ה-18 בגודלה בעולם במונחי מכירות. היא נמצאת בשליטת תאגיד Ayala הפיליפיני המחזיק ביותר מ-50% ממניותיה, ומעסיקה כיום כ-15,000 עובדים ב-20 מפעלי ייצור הפועלים בסין, בפיליפינים, בארצות הברית, במקסיקו, בבולגריה, בצ'כיה, בגרמניה ובבריטניה.

מנהל משרד IMI ומשרד STI בישראל: דוד מהל, [email protected]

קומפיולאב תספק אלפי מודולי-מחשב למכונות הנשמה בבריטניה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת קומפיולאב (CompuLab) מיקנעם, קיבלה מחברת ארו (Arrow Electronics) הזמנה לייצור של 13,500 מחשבים על-גבי כרטיס (Computer on Module) בהיקף של כ-2.8 מיליון דולר. כך דיווחה קרן טכנופלס ונצ'רס, המחזיקה בכ-14.6% ממניות קומפיולב. ההזמנה נועדה עבור שימוש במכשירי הנשמה שהוזמנו על-ידי ממשלת בריטניה ומיוצרות על-ידי חברת Penlon הבריטית. קומפיולאב העריכה שייתכן והיא תקבל הזמנת המשך בהיקף דומה בשבועות הקרובים.

הפרוייקט מבוצע על-ידי קונסורציום  VentilatorChallengeUK אשר הוקם לבקשת הממשלה על-ידי קבוצה של חברות בריטיות מתעשיות הרכב, התעופה והמיכשור הרפואי, במטרה לייצר 10,000 מכונות הנשמה. בין החברות שהצטרפו לקונסורציום: אקסנצ'ר, BAE, איירבאס, רולס רויס, סימנס, תאלס, ארו אלקטרוניקס ועוד.

קומפיולאב תספק כרטיסים מסוג CM-iGLX (בתמונה למעלה) אשר יצאו לשוק בשנת 2006. הם מיישם את כל הפונקציות של מחשב PC סטנדרטי מבוסס לינוקס, אולם מופיע בתצורת כרטיס בגודל של 68 על 58 מ"מ בלבד. הכרטיסים מבוססים על מעבד Geode של חברת AMD הפועל בארכיטקטורת x86, וכוללים גישה לאבזרים היקפיים באמצעות מחברי USB, תקשורת Wi-Fi, ממשק איתרנט, כניסות וידאו, ממשק לניהול מסך מגע, מיקרופון ורמקול, ערוץ לכונן דיסקים ועוד.

צמיחה במכירות מתחילת השנה

בסך הכל, בשבוע האחרון קיבלה קומפיולאב הזמנות בהיקף של 4 מיליון דולר, ומאז תחילת השנה התקבלו הזמנות בהיקף כולל של כ-11 מיליון דולר – ב-20% יותר מאשר בתקופה המקבילה אשתקד, וב-42% יותר מאשר בתקופה המקבילה ב-2018. חברת קומפיולאב הוקמה בשנת 1992 כלשכת תכנון אשר ביצעה עשרות פרוייקטי פיתוח עד לשנת 1997, שבה החלה לפתח מוצרים עצמיים לשוק המערכות המשובצות, ולשווק אותם בעצמה באמצעות מפיצים ומשרד מכירות בפלורידה.

בשנת 2016 היא הכריז על סדרת מחשבי Airtop, שהם מחשבים חזקים נטולי מאוורר המשמשים כתחנות עבודה או שרתים. המוצר האחרון עליו היא הכריזה היה כרטיס מבוסס i.MX8X של חברת NXP, אשר יצא לשוק באוגוסט 2019 (תמונה למטה) וסיפק יכולות מלאות, כולל שני ממשקי איתרנט, PCI Express וערוצי וידאו HD בכרטיס בגודל של 38 על 68 מ"מ בלבד.

אלטייר, וודאפון ו-ARM הקימו ברית לקידום SIM-בשבב

פורסם בתאריך ע"י Techtime

ההכרזה של חברת וודאפון משבוע שעבר שלפיה היא מתחילה לספק שירותי תקשורת למדבקה המקוונת של חברת Bayer, היא אבן דרך בהתפתחות רעיון ה-SIM בתוך שבב (Integrated SIM – iSIM) שפותח בחברת אלטייר  (Altair Semiconductor) מהוד השרון (שנירכשה על-ידי סוני לפני ארבע שנים), ומקודם בשיתוף פעולה עם ARM. מדובר בחידוש טכנולוגי בעולם ה-IoT, שבימים כסדרם היה מעורר כותרות ותוכנן להיחשף במהלך תערוכת MWC, אולם ביטול התערוכה והשקיעה אל תוך המאבק בקורונה הסיטו את תשומת הלב העולמית לנושאים אחרים.

אלא שמבחינת ARM מדובר בבניית מודל עסקי חדש, ומבחינת אלטייר מדובר בהכרה עולמית בפריצת דרך טכנולוגית שעליה היא עבדה בשנים האחרונות, ושאותה הצליחה להביא לדרגה של מוצר שלם. טכנולוגיית הסים הנוכחית מהווה מגבלה הבולמת כיום את השימוש הנרחב במערכות IoT, מכיוון שמדובר בפריט חומרה גדול מאוד ויקר, אשר מסרבל את תהליך ההתחברות לרשת. התפיסה של אלטייר היא שהפחתת העלות והסיבוכיות תאפשר להגדיל את שוק ה-IoT. על הרקע הזה, אגב, פיתח ארגון GSMA את טכנולוגיית eSIM – embedded SIM, המאפשרת ליישם את פונקציית ה-SIM בתוך שבב עצמאי.

אלא שגם היא לא עונה לצורך לייצר מיליארדי מכשירי IoT זולים מאוד וחסכוניים מאוד המתחברים אוטומטית לרשת. סגן נשיא לפיתוח מוצרים בחברת אלטייר, דימה פלדמן, סיפר ל-Techtime שעל הרקע הזה נכנסה החברה לפני ארבע שנים לפרוייקט פיתוח שאפתני: "במקום להוסיף רכיב נוסף לחומרה, החלטנו לשלב את פונקציית ה-SIM בתוך שבב ה-Soc שלנו למערכות IoT, הכולל מודם, מעבד יישומים ומודולי אבטחה".

ראש תחום טכנולוגיות אבטחה בחברה, אבישי שרגא, הסביר את גודל האתגר: "כרטיסי ה-SIM המצויים בשוק נחשבים לבטוחים מאוד. קשה מאוד לשלוף מהם מידע. היינו צריכים לפתח טכנולוגיה המאפשרת שילוב כל היכולות של ה-SIM קיים, אבל בתצורה המתאימה לעולם ה-IoT, מבלי לפגוע ברמת הבטיחות שלו. הרעיון יביא לשינויים רבים שוק. יצרנים רבים, למשל, בחרו לקשר את המערכות שלהם באמצעות Wi-Fi. כעת הם צפויים לעבור לקישוריות סלולרית בזכות העלות והנוחות של תקשורת מבוססת iSIM".

העיסקה שהפכה את אלטייר לשותפה אסטרטגית של ARM

טכנולוגיית iSIM מותקנת בתוך רכיב ALT1250 של חברת אלטייר ועובדת באמצעות תוכנת Kigen SIM של ARM. שיתוף הפעולה עם ARM החל בעקבות העיסקה שבה ARM רכשה את חברת Simulity בשנת 2017 תמורת כ-15 מיליון דולר. סימוליטי פיתחה תוכנות משובצות לציוד תקשורת ורכיבי eSIM. למרות המחיר הנמוך, זו היתה עסקה אסטרטגית: ARM היתה זקוקה לתוכנת Kigen של סימוליטי כדי להשיק את פלטפורמת Pelion IoT Platform, שבאמצעותה היא מציעה שירותי ניהול לאבזרי IoT.

מבחינת ARM, אשר המודל העסקי המרכזי שלה מבוסס על מכירת רשיונות שימוש בתכנוני מעבדים ומודולי סיליקון (IP), זוהי כניסה לשוק חדש של מתן שירותים, בתחום אשר צפוי לצמוח ולהיות מרכזי בשנים הבאות. מבחינת אלטייר, זו היתה עיסקה אסטרטגית לא פחות: סימוליטי שיתפה פעולה עם אלטייר בפיתוח טכנולוגיית iSIM, ובאמצעות העיסקה הפכה אלטייר לשותפה אסטרטגית של ARM, שהטכנולוגיה שלה מסייעת ל-ARM לבנות מודל עסקי חדש.

ועדיין נשארה תעלומה מסקרנת: השבב ALT1250 הוכרז בתחילת שנת 2019, אז מדוע רק עכשיו החברה חושפת את טכנולוגיית iSIM? דימה: "מאחורי טכנולוגיות ה-SIM השונות פועל מערך תעשייתי גדול מאוד של חברות אשר צריכות לבצע את כל תהליכי הרישום, החיבור וההסמכה לרשתות סלולר כדי להבטיח התקנה מסודרת ויעילה.

"רק עכשיו השלמנו ביחד עם ARM את התקנת האקוסיסטם התומך בטכנולוגיה, והצטרפו אליו ספקיות סלולר מובילות כמו וודאפון, סופטבנק ו-AT&T, ויצרניות מודולים כמו מוראטה. כעת זהו כבר מוצר מלא. אנחנו רואים סימנים שעוד חברות מעוניינות בפתרון מהסוג הזה, ומאמינים שהתעשייה תלך בכיוון הזה".

Tyto Care גייסה 50 מ' דולר לאבזר בדיקות ביתי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת Tyto Care מנתניה, המפתחת אבזר בדיקות ביתי עבור שירותי רפואה מרחוק, גייסה 50 מיליון דולר בגיוס הון שהובל על-ידי הקרן האמריקאית Insight Partners, הקרן הישראלית Olive Tree Ventures וקרן ההשקעות של חברת קואלקום, Qualcomm Ventures LLC. והשתתפו בו גם המשקיעים הנוכחיים בחברה, בהם קרן תעוזה שדיווחה אתמול כי השקיעה כ-1.7 מיליון דולר בחברה ומחזיקה בכ-3% ממניותיה. מאז הקמתה בשנת 2012, החברה גייסה סכום כולל של כ-105 מיליון דולר.

חברת טייטו הוקמה על-ידי המנכ"ל דדי גלעד ומנהל התפעול עופר צדיק. שניהם יצאו מחברת MDG Medical, אשר פיתחה עגלת תרופות ממוחשבת לניהול ובקרה של מתן תרופות במוסדות רפואיים. החברה פיתחה את האבזר הביתי TytoHome, המאפשר לבצע בדיקות בסיסיות לילדים, ולהעבירן אל הרופא באמצעות אפליקציה לצורך קבלת טיפול רפואי בסיסי מרחוק, בלא צורך לגשת למרפאה או לחדר המיון. האבזר מופעל על-ידי אחד מההורים, ומאפשר ביצוע צילום של האוזן הפנימית, צילום גרון, מדידת חום, מדידת דופק, האזנה לנשימות ולפעילות בית החזה באמצעות סטטוסקופ וירטואלי.

הבדיקות האלה מאפשרות לזהות מחלות ילדים נפוצות כמו דלקת אוזניים, הצטננות, כאבי ראש, גירויים בעיניים, גודש בדרכי הנשימה, אלרגיות, דלקת גרון, גירויים ותפרחות בעור, וכדומה. האבזר מתחבר לרשת באמצעות תקשורת Wi-Fi ומשדר את המידע לרופא. לצד האבזר, החברה מספקת אפליקציה סלולרית המאפשרת מפגש דיגיטלי מלא בין הרופא לבין החולה כתחליף למפגש של פנים מול פנים. חברת טייקו קיבלה אישורי שיווק בארה"ב (FDA) ובאירופה (CE).

החברה דיווחה שבעקבות מגיפת הקורונה הוכפל הביקוש למוצר שלה פי שלושה, והיא מאיצה את תהליכי היציור כדי לעמוד בביקוש. והוא נרכש לאחרונה בכמויות גדולות מהרגיל על-ידי בתי חולים בישראל ובארה"ב. במהלך 2019 בוצעו באמצעות האבזר של החברה כ-200,000 מפגשים רפואיים דיגיטליים בישראל, בארה"ב ובאירופה. בתי חולים רבים משתמשים במערכת, בהם המרכז הרפואי שיבא בישראל, כאשר האבזר הביתי עצמו נמכר ברשת BestBuy במחיר של 300 דולר.