מחבר: Techtime

קיסייט חשפה בישראל את האוסילוסקופ החדש, Infiniium MXR

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: בראד דואר לצד מכשיר Infiniium MXR

חברת קיסייט (Keysight Technologies) הכריזה היום (ג') בישראל על סדרת האוסילוסקופים Infiniium MXR, שהיא אוסילוסקופ לטווח ביניים (Mid Range) החדש של החברה, אשר מספק יכולת בדיקה בו-זמנית של עד 8 ערוצים אנלוגיים בתדר של עד 6GHz, ועד 16 ערוצים דיגיטליים. ההכרזה נעשתה באירוע השקה וירטואלי בהשתתפות מייק הופמן, מנהל המוצר של סדרת ה-MXR החדשה בקיסייט העולמית; ובהשתתפות אסף לזר, מנהל פעילות האוסילוסקופים בקיסייט ישראל.

הסדרה מבוססת על רכיב ASIC ייעודי המבצע עיבוד מידע מבוסס-חומרה, המאפשר לספק בקופסא אחת את הפונקציונליות של 8 מכשירי צב"ד נפרדים: ספקטרום אנלייזר זמן אמת (RTSA), אוסילוסקופ, מד מתח דיגיטלי (Digital Voltmeter), מחולל אותות (Waveform Generator), נתח דיאגרמת בודה (Bode Plotter), מונה תדרים (Counter), נתח פרוטוקולים (Protocol Analyzer), ונתח לוגי (Logic Analyzer).

בדרך כלל מסווגים אוסילוסקופים לשלוש קטגוריות מרכזיות: מכשירי Low Range העובדים בטווח התדרים DC-1GHz, מכשירי Mid Range העובדים בטווח התדרים DC-8GHz ומכשירי High End העובדים מ-DC ועד התדר המקסימלי האפשרי, כיום מדובר ברוב המקרים בכ-110GHz. בראיון בלעדי ל-Techtime, סיפר מנהל המו"פ והתמיכה הטכנית של קיסייט העולמית, בראד דואר, שמדובר בהכרזה אסטרטגית עבור החברה, "לאחר שנים רבות מאוד שבהן לא הוצאנו לשוק מכשירים ייעודיים לתחום הביניים".

משפחת MXR מבוססת על רכיב ה-ASIC שהובא מאוסילוסקופ הקצה הגבוה UXR. מדוע זה נחשב להישג טכנולוגי?

דואר: "אומנם השתמשנו ברכיב ה-ASIC של משפחת UXR, אבל נאלצנו לפתח עבורו סביבה חדשה לחלוטין. מכשירי UXR כוללים 16 מעבדי ASIC, ואילו במשפחה החדשה השתמשנו במעבד ASIC אחד בלבד, כדי לבצע את כל המטלות. כל יכולות ה-RF והאנלוג מופעלות באמצעות הרכיב הזה, מלבד הערוצים הדיגיטליים, אולם הוא גם אחראי על התיזמון של הערוצים הדיגיטליים.

"בנוסף, היינו צריכים לתכנן ממשקים חדשים לגמרי עבור כל היישומים הנדרשים במשפחת MXR. היה פה הישג טכנולוגי יוצא דופן מבחינתנו – לספק את כל היכולות האלה במחיר מאוד נגיש".

אתם רואים בדור החמישי שוק יעד מרכזי?

"המכשיר הזה יעיל מאוד בביצוע בדיקות של מערכות MIMO (ריבוי אנטנות שידור וקליטה), מכיוון שכל שמונת הערוצים מצומדים אחד לשני". שוק מרכזי אחר שאליו ההכרזה מכוונת הוא שוק ה-IoT. "זוהי דוגמא מובהקת לתחום הזקוק ליכולת של ה-MXR. הבדיקות של אבזרי IoT צריכות להתבצע בכל התחומים או בצירי (Domains) הבדיקה: בדיקות בציר הזמן, בציר התדר, בציר הדיגיטלי ובדיקות של הרבה מאוד ערוצים במקביל".

מהי לדעתך המגמה החשובה ביותר כיום בשוק הצב"ד?

"הלקוחות דורשים מכשירים בעלי יכולות רבות מאוד, אשר תופסים מעט מאוד מקום. ובעיקר, הם מחפשים דרכים להגן על ההשקעה. להבטיח שההשקעה בציוד היא ארוכת טווח. לכן היכולת לשגרד את המכשיר באמצעות תוכנה היא מרכזית מאוד. היא גם משמרת את ההשקעה הראשונית בחומרה, וגם מקצרת את זמן המעבר בין פרוייקטים שונים. הלקוחות לא רוצים להוציא את המכשיר מהמשרד ולשלוח אותו אל מעבדה שתשדרג אותו ותכייל אותו. הם רוצים לקבל את השירות באופן מיידי באמצעות הרשת".

לדברי אסף לזר, משפחת Infiniium MXR מאפשרת לבצע מדידות סינכרוניות של מספר מכשירים במדדים שונים. למשל לייצר אות אקראי ולמדוד בו-זמנית מספר פרמטרים שונים הקשורים אליו. "היכולת הזאת היא אידיאלית לאיתור תקלות ובעלת חשיבות גדולה מאוד בתחום ניהול ההספק. כיום יש במעגל הרבה מאוד מתחי אספקה, שיש צורך לוודא שהם עולים בזמן ובאופן נכון, ושהם לא מייצרים רעש במערכת. שוק מדידות ההספק דורש הרבה מאוד ערוצים שיכולים לבצע את המדידות במקביל".

בעקבות פרוייקט מכונות ההנשמה, רפאל ובאיה בוחנות הרחבת השת"פ

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה (מימין לשמאל): יואב וקסלר, יורם חלילי ויואב הר-אבן בחברת באיה בפתח-תקווה

חברת רפאל וחברת באיה זיכון טכנולוגיות (Baya-zicon Technologies) בוחנות את העמקת שיתוף הפעולה ביניהן, בעקבות הנסיון שהן צברו בפרוייקט המשותף לייצור מהיר של מכונות הנשמה לחולי קורונה. בחודש מרץ 2020 החלה באיה בייצור המוני של מכונות הנשמה בהזמנת מערכת הביטחון, במפעל הייצור של החברה בפתח תקווה.

במסגרת הפרוייקט שרפאל היתה אחראית על ניהולו, גייסה באיה את כל משאבי הייצור שלה לייצור מערכות ההנשמה הניידות של חברת פלייט-מדיקל (flight medical) מקבוצת אילקס מדיקל הבורסאית, שאותן היא מייצרת בשש השנים האחרונות.

בשבועות האחרונים ייצרה באיה מאות מכונות הנשמה במסגרת הפרוייקט. בשבוע שעבר ביקרו בחברה מנכ״ל רפאל, יואב הר-אבן, וסמנכ״ל תפעול רפאל, יואב וקסלר, ובחנו את קו הייצור שנכנס לשלב האצה נוסף, מחשש לגל חדש בהתפשטות מגיפת הקורונה. בסיום הביקור סיכמו וקסלר ומנכ"ל באיה, יורם חלילי, על כניסה לתהליך בחינה כדי להעמיק את שיתוף הפעולה בין שתי החברות.

חלילי סיפר ל-Techtime שבקרוב תתקיים פגישה ברמת מנהלים על-מנת לבחון מספר דרכים להעמקת הקשר בין החברות. "סביר להניח שזה יהיה בפעילות השוטפת של רפאל ובעבודה מול בחברות בבנות שלה", אמר. חברת באיה זיכון טכנולוגיות זיכון מעסיקה כ-120 עובדים ומתמחה בייצור ציוד רפואי קריטי ומערכות צבאיות קריטיות הנמצאות בשימוש שוטף בצה"ל.

אלטייר נכנסת לתחום חדש: מנוע AI לחיישני תמונה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: רכיב IMX501 (מימין) ורכיב IMX500. כוללים חיישן תמונה של סוני ומעבד DSP של אלטייר

חברת אלטייר (Altair Semiconductor) מהוד השרון (שנירכשה על-ידי סוני לפני ארבע שנים), הרחיבה בחשאי את פעילותה אל מעבר לתחום ה-IoT ונכנסה אל שוק שבבי הבינה המלאכותית (AI). הדבר נודע לאחר שחברת סוני הכריזה בחודש שעבר על חיישן תמונה חדש עבור מערכות בקרה חכמות. הרכיב בנוי משני שבבים המשובצים במארז אחד במתכונת של מודול מרובה שבבים בתצורת מגדל (Stack): חיישן תמונה של סוני, ומעבד DSP שפותח על-ידי חברת אלטייר ואחראי על פעולת ההסקות של רשת נוירונית. מדובר במשפחה חדשה של חיישני תמונה חכמים הכוללת בינתיים שני רכיבים: IMX500 ו-IMX501.

כאשר הם מותקנים על-גבי מצלמת אבטחה, מצלמת רחוב או אבזר IoT אחר, המעגל הלוגי מבצע עיבוד ושולח למרכז הרשת רק את פעולת ההסקה. בכך הוא חוסך במשאבי עיבוד ותקשורת רבים ומאפשר לתפקד כחיישן חכם בלא לפגוע בפרטיות של האנשים המצולמים. מצלמה חכמה המצויידת בחיישן הוויזואלי-לוגי יכולה למנות את מספרם של אנשים בחנות ולשדר את המידע בלא צורך לשלוח לענן את תמונותיהם. היא יכולה לפענח את מפת הצפיפות במתחמים, ואפילו לעקוב אחר התנהגות לקוחות בחנות – רק על סמך ניתוח תנועותיהם – ובלא צורך לזהות את הלקוחות עצמם.

התמונות נשלחות לאחור במגוון תצורות (בתמונה למטה): מידע מפוענת שאין בו מרכיב ויזואלי, תמונה בפורמטים שונים או רק האזור הרלוונטי. מבחינת סוני, מדובר בכניסה אל שוק מרכזי ובעל צמיחה גדולה מאוד. מבחינת חברת אלטייר, מדובר בהתפתחות מפתיעה מאוד שכן עד היום החברה התמקדה בפתרונות תקשורת לאבזרי IoT ולא בפיתוח מעבדי DSP או מעבדי בינה מלאכותית.

פעילות הליבה של אלטייר ממוקדת בתחום שבבי הקישוריות לאבזרי IoT, כאשר מוצר הדגל שלה הוא השבב ALT1250, המספק מאפנן ומודם לשני תקני התקשורת הסלולריים התומכים ב-IoT: תקן Cat-M1 ותקן NB-IoT. הוא כולל מעגל RF front-end התומך בכל ערוצי ה-LTE הנמצאים בשימוש. מעגל RFIC, יחידת ניהול הספק (PMU), זיכרון, מעגלי הגברה, מסננים, מתגי אנטנה, מעגל קליטת אותות מיקום מבוסס לוויינים (GNSS), אבטחה מבוססת חומרה, מעגל eSIM המאפשרת ליישם את פונקציית ה-SIM בתוך השבב, ומיקרו-בקר פנימי (MCU) המאפשר ללקוחות לפתח יישומים ייחודיים.

אסטרטגיה חדשה גם לאלטייר וגם לסוני

ההכרזה של סוני מכניסה אותה לשוק ענק והופכת אותה לשחקנית IoT על-גבי חיישני התמונה. המהלך יכול להבטיח הזמנות לאלטייר בכמויות גדולות מאוד. אולם היא יכולה גם לרמז על אסטרטגיה חדשה של אלטייר שיש לה שני כיווני התפתחות מעניינים: הראשון הוא שילוב טכנולוגיות של ALT1250 בתוך חיישני התמונה העתידיים של סוני – לצד מעבד ה-AI שנחשף לאחרונה.

הכיוון השני הוא עצמאי: שילוב מעבד הבינה המלאכותית בתוך שבב קישוריות מהדור הבא – מעין ALT1250 מחוזק באמצעות בינה מלאכותית. לבינה מלאכותית בשבב קישוריות IoT יש יתרונות רבים – החל ממתן בינה מלאכותית למצלמות טיפשות – עבור יכולות ניהול תקשורת משופרות – וכלה בשיפור מערך האבטחה הפנימי של ALT1250 מהדור הנוכחי.

TSMC תייצר את שבבי ה-5 ננומטר לרכב של NXP

TSMC SEMICONDUCTORS FAB
פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת NXP תייצר את השבבים המתקדמים שלה עבור תעשיית הרכב בטכנולוגיית 5 ננומטר של חברת TSMC. החברה תאמץ את תהליך N5P, שהוא גרסה משופרת של תהליך ה-5 ננומטר המקורי של TSMC, אשר מספק חיסכון של 40% בהספק , ושיפור של 20% במהירות, בהשוואה לתהליך 7 ננומטר של TSMC. שתי החברות ישתפו פעולה בייצור רכיבי SoC בכל מגוון הפתרונות של NXP לתעשיית הרכב, כאשר בשלב הראשון הן יבצעו  המרה פלטפורמת S32 של NXP, הכוללת מעבדים ומיקרו-בקרים ממונעים, לטכנולוגיית 5 ננומטר. המטרה היא לספק את הרכיבים הראשונים ללקוחות כבר בשנת 2021.

חברת NXP תהיה אחת מהלקוחות הראשונים של טכנולוגיית N5P, המבוססת על שימוש בטרנזיסטורי FinFET ואשר תתחיל להיכנס לייצור בשבועות הקרובים. חברת TSMC הטאיוואנית נמצאת בתחרות הדוקה מול סמסונג במירוץ ה-5 ננומטר. בחודש שעבר הודיעה סמסונג על הרחבת מפעל ה-7 ננמוטר שלה בקוריאה, ותחילת הייצור כבר השנה של שבבים בטכנולוגיות קטנות מ-7 ננומטר. החברה שילשה את היקפו של מפעל הייצור V1 בקוריאה, והכינה אותו לייצור שבבי 5/6 ננמוטר שיתחיל כבר השנה. במקביל, היא מתחילה לפתח את טכנולוגיית הדור הבא: 3 ננומטר.

סמסונג מסרה שטכנולוגיית ה-5 ננומטר שלה מציעה גידול של כ-25% בצפיפות הטרנזיסטורים, חיסכון של 20% בצריכת ההספק ושיפור של 10% בביצועים בהשוואה לטכנולוגיית 7 ננומטר. מאחר והתהליך החדש מתבסס על IP דומה לתתהליך ה-7 ננומטר של החברה שהושק באוקטובר 2018, לקוחות המייצרים כעת ב-7 ננומטר יוכלו לעבור בצורה פשוטה לתהליך החדש. 

מסונג ו-TSMC הן שתי החברות היחידות שמפתחות קווי יצור ב-5 ננומטר והן צפויות לחלוש באופן בלעדי על השוק הזה. בשל משאבי העתק הדרושים כדי לפתח את התהליכים המתקדמים הללו, שאר קבלניות הייצור החליטו להתמקד בתהליכים האחרים. כך למשל, כבר באוגוסט 2018 הודיעה גלובל-פאונדריז שהיא זונחת את תוכנית הפיתוח של 7 ננומטר ומתרכזת בתהליכי 14 ו-28 ננומטר. אומנם גם אינטל הודיעה על כוונתה לפתח תהליך דומה, אך אינטל אינה מספקת שירותי ייצור לחברות שבבים חיצוניות אלא מייצרת רק את השבבים שלה עצמה.

מיטרוניקס רוכשת את המפיצה הגרמנית שלה ב-13 מיליון אירו

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: רובוט הניקוי דולפין של חברת מיטרוניקס

חברת מיטרוניקס (Maytronics) מקיבוץ יזרעאל, המפתחת ומייצרת רובוטים לניקוי בריכות, רוכשת את חברת ההפצה BF – Bunger & Frese מהעיר ברמן בגרמניה, תמורת 13 מיליון אירו. חברת BF מפיצה ציוד וחומרים לבוני בריכות בגרמניה ומשמשת כמפיצה של מיטרוניקס מאז שנת 2009. היא מעסיקה 15 עובדים, ובשנת 2019 הסתכמו מכירותיה בכ-9 מיליון אירו, שכ-45% מהן היו מכירות הרובוטים לניקוי בריכות שחייה של של מיטרוניקס. העיסקה תמומן ממקורותיה הפנויים של מיטרוניקס.

גרמניה היא אחד מהשווקים המרכזיים של מיטרוניקס. להערכת החברה יש בה כיום כ-800 אלף בריכות שחייה, אולם רק שליש מהן מנוקה באמצעות רובוטים אלקטרוניים. בנוסף, השוק הגרמני מאופיין במכירות מוצרים מהקצה הגבוה, מכיוון שרובו מנוהל באמצעות בוני בריכות וקבוצות רכישה. לצד BF, יש לחברה עוד שתי מפיצות בגרמניה, ולכן עם השלמת העיסקה היא תפעל בשוק הזה באמצעות חברה בבעלותה ובאמצעות שתי המפיצות האחרות.

אסטרטגיית התרחבות בשוק צומח

החברה מסרה שהעיסקה נועדה לקדם את "אסטרטגיית 2025" בשוק הדובר גרמנית ובצפון אירופה. האסטרטגיה מבוססת על הכנסת טכנולוגיות חכמות לבריכות המנוהלות כיום ללא אמצעים מתקדמים. הכוונה היא לספק להן מנקים רובוטיים המבוססים על חיבוריות לענן ומוצרים נוספים מעולם המים.

החברה מעריכה שבעולם יש כיום 24.8 מיליון בריכות, ורק 6.4 מיליון מהן מנוקות באמצעות רובוטים. מדובר בשוק במגמת צמיחה ארוכת טווח: רוב הבריכות אינן מטופלות באמצעות רובוטים, ומכיוון שיש להם יתרונות ברורים על-פני שיטות אחרות, החברה מעריכה שהשוק יצמח בשנים הקרובות בקצב של 8%-12% בשנה.

בנובמבר 2019 החברה החליטה להרחיב את קיבולת הייצור של המפעל באיזור התעשייה דלתון שליד קיבוץ ברעם, ולבצע בו השקעה בהיקף כולל של כ-22 מיליון שקל, כדי לתת מענה לגידול המואץ בפעילות החברה. כיום החברה מפעילה שני מפעלי ייצור, המפעל בדלתון והמפעל בקיבוץ יזרעאל, המספקים לה קיבולת ייצור של 600,000 רובוטים בשנה. עם השלמת הרחבת תשתית הייצור, שתסתיים ב-2021, החברה תוכל לייצר מיליון רובוטים בשנה.

חברת מיטרוניקס נסחרת בבורסה בתל אביב לפי שווי שוק של כארבעה מיליארד שקל. ברבעון הראשון 2020 צמחו מכירות החברה בכ-12% להיקף של כ-314 מיליון שקל. הצמיחה המרכזית היתה באמריקה (16%) ובאוקייאניה (בעיקר אוסטרליה וניו-זילנד) שבה צמחו המכירות בכ-20%. בשנת 2019 הסתכמו המכירות בכ-846 מיליון שקל, בהשוואה לכ-748 מיליון שקל ב-2018.

 

אינטל הכריזה על מעבדי CPU המופיעים במארז תלת-מימדי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אינטל (Intel) הכריזה אתמול על שבבים חדשים עבור מחשבים ניידים, אשר צורכים שטח קטן במיוחד מכיוון שהן מיוצרים בתוך מארז תלת-מימדי הכולל מספר שבבים נפרדים המסודרים בתצורת מגדל (Stack). אינטל העניקה להם את השם "מעבדים היברידיים" (Intel Hybrid). טכנולוגיית המארז נקראת Foveros. היא מאפשרת לקשר בין פיסות סיליקון המסודרות אחת על-גבי השנייה, ולצמצם ביותר מ-50% את השטח שהמעבד תופס על-גבי הלוח המודפס (PCB).

הרכיבים הראשונים בקטגוריית המעבדים ההיברידיים הם מעבדי Intel Core i5 ו-i3 המבוססים על ליבת 10nm Sunny Cove שפותחה באינטל ישראל. הם מגיעים במארז בשטח של 12 על 12 מ"מ, מריצים את מערכת ההפעלה חלונות ב-32 וב-64 סיביות (Windows 10) ומאפשרים לייצר מחשבים דקיקים וקלים מאוד. צמצום השטח התאפשר הודות להערמת שתי פיסות סיליקון (dies) לוגיות ושתי שכבות של DRAM, אחת על השנייה. הסידור הזה גם מבטל את הצורך להתקין זיכרון חיצוני לצד ה-CPU.

טכנולוגיית Foveros הוצגה לראשונה על-ידי אינטל בשנת 2019. היא מבוססת על שכבת בסיס לוגית ראשונית, שעליה ניתן להתקין שכבות לוגיות נוספות, למשל רכיבי CPU או רכיבי FPGA, ועליהן שכבות נוספות כמו מעגל אנלוגי או זכרונות. השכבות מקושרות אחת עם השניה באמצעות מגעים כדוריים זעירים המקשרים את המודולים החשמליים של פיסות הסיליקון.

הטכנולוגיה הזו נועדה לספק מענה לרכיבים מסוג חדש (Chiplets) שבהם מספר פרוסות סיליקון נפרדות מקושרות ישירות אחת אל השנייה ומספקות פונקציונליות גדולה. לגישה הזאת יש מספר יתרונות מובנים: ניתן להגיע לצפיפות מעשית גדולה מאוד גם בלא מעבר לתהליכי ייצור מתקדמים ויקרים שבהם רוחב הצומת של הטרנזיסטור קטן מ-10 ננומטר.

היא מאפשרת לייצר כל מודול בטכנולוגיית ייצור נפרדת, המותאמת אליו. כך למשל, במעגלים לוגיים יש יתרונות לשימוש בטרנזיסטורים קטנים, בעוד שבמעגלים אנלוגיים יש לעתים יתרונות דווקא לשימוש בטרנזיסטורים גדולים. כיום לא ניתן לייצר בפיסת סיליקון אחת מעגלים שיש בהם טרנזיסטורים בגדלים שונים. אינטל מקדמת את הטכנולוגיה גם בתחום הרכיבים המיתכנתים, ומציעה ללקוחות לייצר רכיבים מורכבים באמצעות שילוב ה-ASIC שלהם ביחד עם ה-FPGA של אינטל, במארז תלת-מימדי יחיד.

מארז מרובה-מודולים שאינטל מציעה ללקוחותיה בתחום הרכיבים המיתכנתים
מארז מרובה-מודולים שאינטל מציעה ללקוחותיה בתחום הרכיבים המיתכנתים

קיידנס הכריזה על תאימות לתהליכי 5/6/7 ננומטר של TSMC

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת קיידנס (Cadence) הודיעה על השלמת השינויים בחבילת כלי התכנון שלה למעגלים אנלוגיים ודיגיטליים, שנועדו להתאימם לתהליכי הייצור החדשים של חברת TSMC, בגיאומטריה של 5 ננומטר ושל 6 ננומטר (N6 ו-N5/N5P). השיוניים קיבלו הסמכהוכעת שתי החברות עובדות עם כ-25 לקוחות על תהליך N5/NP5 ועם כ-80 לקוחות על תהליכי N7/N6.

השיפורים בחבילת הכלים העדכנית כוללים תמיכה משופרת לשכבת EUV, בודק אינטגרציית שבבים חדש עבור כללי תכנון תכנית-רצפה ותוספות באמצעות via pillar, autoNDR ותמיכת SHDMIMCAP. בנוסף, בוצעו שיפורים במתודולוגיות התכנון וביכולות של פלטפורמת Virtuoso Advanced-Node, שהותאמה לתהליכים החדשים של TSMC.

ברמת ה-IP, החברה הכריזה על הזמינות של  56G long-reach SerDes IP עבור ייצור בתהליכי N7 ו-N6 של TSMC. מדובר בהרחבת חבילת פתרונות PAM4 SerDes. הערוץ החדש מיועד לשימוש במערכות 5G, מעבדי שרתים, ותכנוני SoC (מערכת על שבב) הכוללים למידת מכונה.

הוא כולל יכולת שחזור נתונים באמצעות ארכיטקטורה מבוססת DSP הניתנת לתכנות, כדי לקבל הספק מיטבי עבור מרחק נתון. להערכת החברה הוא מאפשר ללקוחות להשתמש ב-PCBs זולים יותר ולהשיג גמישות מרובה יותר בתכנון המערכת.

סינופסיס רכשה את המתחרה של אופטימל פלוס

פורסם בתאריך ע"י Techtime

שתי עסקאות רכישה נפרדות שבוצעו השבוע מייצרות תמונת תחרות חדשה בשוק ניתוח תהליכי הייצור של מפעלי שבבים. חברת סינפוסיס (Synopsys) רכשה את חברת Qualtera הצרפתית אשר פיתחה תוכנה מבוססת ביג-דטה האוספת מידע מתהליכי הייצור ושרשרת האספקה של מפעלי ייצור שבבים, מנתחת אותו ומספקת תובנות המאפשרות לשפר את תהליכי הייצור ואת התפוקה של המפעלים. קוולטרה היא מתחרה ישירה של חברת אופטימל פלוס מחולון (Optimal Plus), אשר נימכרה לפני כשבוע לחברת נשיונל אינסטרומנטס (NI) תמורת כ-365 מיליון דולר.

סינופסיס לא מסרה מה היקף העיסקה, אולם לקוחותיה של קוולטרה הן חברות ייצור שבבים, חברות פאבלס וחברות המספקות שירותי אריזת השבבים (OSAT). חברת קוולטרה הוקמה בעיר מונפלייה בשנת 2010 ומעסיקה כ-25 עובדים. עד היום היא גייסה כ-4.5 מיליון דולר מקרנות הון סיכון. המערכת שלה אוספת את המידע לאחר תהליך הייצור, ובכך משלימה את פתרון האנליטיקה של סינופסיס, הכולל כיום את החבילות Synopsys Yield Explorer ו-Synopsys TestMAX, האוספים מידע מקבצי התכנון לפני תחילת הייצור. ביחד, סינפוסיס מתכננת לספק פתרון אנליטיקה מלא לכל התהליך של ייצור שבבים.

התחרות עוברת מחברות קטנות לחברות גדולות

המתחרה הישראלית, אופטימל פלוס, היא חברה גדולה יותר. היא פיתחה תוכנה מבוססת אנליטיקס וביג דטה אשר אוספת מידע מכל מרכיבי שרשרת האספקה בתהליכי הייצור של שבבים ושל מוצרי אלקטרוניקה, כדי לנתח אותו ולהפיק ממנו תובנות שיאפשרו לשפר את איכות הייצור ולהפחית את שיעור המוצרים הפגומים.

החברה מעסיקה כ-240 עובדים ומכירותיה בשנת 2019 הסתכמו בכ-51 מיליון דולר. להערכת אופטימל פלוס, התוכנה שלה בודקת כ-100 מיליארד שבבים בשנה. בין לקוחותיה: און סמיקונדקטור, NXP, אנבידיה, מארוול, קואלקום, זיילינקס ו-AMD. בעקבות שתי העסקאות האלה, מסתמנת מפת תחרות חדשה בשוק הזה: במקום חברות סטארט-אפ קטנות או בינוניות – התחרות עובדת למאבק בין שתי חברות גדולות מאוד: חברת נשיונל אינסטרומנטס וחברת סינופסיס.

נשיונל אינסטרומנטס היא מהחברות הגדולות בעולם בתחום מערכות הבדיקה האוטומטיות, ונסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-5.2 מיליארד דולר. סינופסיס היא יצרנית מובילה של תוכנות לתכנון אלקטרוני, קניין רוחני לתעשיית השבבים ותוכנות לבדיקת איכות תוכנות. מכירותיה מסתכמות בכ-860 מיליון דולר ברבעון והיא נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-28.5 מיליארד דולר.

ראדא: הזמנות חדשות בהיקף של 25 מיליון דולר באפריל ובמאי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת ראדא מנתניה קיבלה בחודשים אפריל ומאי 2020 הזמנות חדשות עבור מערכות מכ"ם טקטי בהיקף של יותר מ-25 מיליון דולר. סך ההזמנות החדשות המצטבר מתחילת 2020 הגיע לכ- 41 מיליון דולר, יותר מכפול בהשוואה לכ-19 מיליון דולר בתקופה המקבילה בשנת 2019. מתוך ההזמנות החדשות, הרוב המכריע הן הזמנות עבור מערכות המכ"ם הטקטי מבוסס התוכנה של החברה, המשמש בעיקר לצורכי הגנה מפני כלי טיס בלתי מאוישים וכן לשימושי מערכות הגנה אווירית לטווחים קצרים (SHORAD) והתראה מפני פגזי מרגמה, טילים וארטילריה קצרת-טווח (C-RAM).

החברה מסרה שמרבית ההזמנות הן מלקוחות ביטחוניים חדשים, ושמדובר בהזמנות ראשונות משמעותיות, עם פוטנציאל רב להזמנות המשך. דב סלע, מנכ"ל ראדא, אמר שהגידול בקצב ההזמנות החדשות שהתקבלו, "מאשר את הציפיות שלנו לצמיחה חזקה בשנת 2020. בתחילת 2020 הגענו לרווחיות מוקדם מהמצופה. בהתחשב בגידול בהכנסות מרבעון לרבעון במהלך השנה, בשיעורי הרווחיות הגולמית, ובהתייצבות ההוצאות התפעוליות שלנו, אנו צופים גידול ברווח התפעולי ברבעונים הבאים".

בעקבות ההודעה זינקה היום מניית ראדא במסחר בנסד"ק, והיא נסחרת כעת לפי שווי חברה של כ-273 מיליון דולר.

מניית ראדא בנסד"ק. מקור: yahoo finance
מניית ראדא בנסד"ק. מקור: yahoo finance

טאואר רכשה רשיון שימוש בטכנולוגיות 3D של Invesas

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת טאואר סמיקונדקטור ממגדל העמק רכשה את רשיון השימוש בטכנולוגיות הייצור התלת-מימדי (3D/2.5D) של חברת Invesas הנמצאת בבעלות קבוצת אקספרי (Xperi), במטרה לייצר חיישנים מתקדמים ורכיבים אנלוגיים מורכבים. החברה דיווחה שהשילוב בין הטכנולוגיות שלה ואלה של אינבסאס, יאפשר לה לייצר חיישנים מתקדמים במארזי 3D Stacking.

מדובר ברשיון שימוש בטכנולוגיות ZiBond, DBI ומארזים צפופים, ישולבו בתהליך הייצור stacked wafer BSI של טאואר סמיקונדקטור. הדבר יאפשרו לה לייצר חיישני זיהוי פנים וחיישני תלת-מימד בטכנולוגיות Time of Flight – ToF. המטרה היא לחבר בתוך מארז יחיד שתי פרוסות סיליקון שונות, על-מנת לייצר חיישנים מורכבים מאוד ברכיב בודד.

החיישנים החדשים ייוצרו באמצעות שתי פרוסות סיליקון נפרדות: אחת כוללת את מערך החישה הספציפי, והשנייה כוללת את המעבד והמעגל האלקטרוני. בסיום תהליך הייצור, מחוברות פרוסות אלו האחת לשנייה ומתפקדות כשבב בודד. טאואר הודיעה שהיא תבחן את האפשרות לנצל את רשיונות השימוש האלה כדי לייצר רכיבי זכרון ורכיבי MEMS תלת-מימדיים.

לדברי מנהל חטיבת החיישנים בטאואר סמיקונדקטור, ד"ר אבי שטרום, "הטכנולוגיות החדשניות האלה מעניקות בסיס לצמיחה משמעותית בתחום חיישני העומק, ובמיוחד ביישומי זיהוי פנים שבהם נעשה שימוש נרחב מאוד בשווקים צומחים כמו אבזרים ניידים, רכב, ציוד תעשייתי וציוד צילום מקצועי".

טאיוואן מקווה למצוא בישראל את הפתרון למשבר הטכנולוגי שלה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

טאיוואן, אשר בשנות ה-80 וה-90 הוגדרה כאחד מ"הנמרים האסיאתיים" שפרצו אל תעשיית הטכנולוגיה העולמית, נמצאת כיום במשבר המאיים לפגוע בתעשיית הטכנולוגיה הגדולה שהקימה. ההישג של טאיוואן הוא עצום: היא הקימה ענקיות גלובליות כמו פוקסקון, TSMC, UMC, ASUS, ACER, Advantech ועוד. אולם כניסתה הדרמטית של סין אל כלכלת העולם ואל תעשיית הטכנולוגיה העמידה אותה במצב קשה מאוד: בריחת מוחות, בריחת ייצור, ומחסור בהשקעות.

הטכנולוגיה הטאיוואנית נודדת לסין

דו"ח של צוות החשיבה במכון קרנגי, ארה"ב, מינואר 2020, משרטט את קווי המתאר של המשבר הטכנולוגי בטאיוואן: מאז שנת 2017 עברו 3,000 מהנדסי שבבים מטאיוואן לסין, שזה כמעט 10% מכוח האדם המקצועי שלה בתחום הסמיקונדקטור. משרד המסחר הטאיוואני מעריך שכ-80% ממוצרי הטכנולוגיה הטאיוואנים (ICT) מיוצרים כיום בסין ולא בטאיוואן. חברות הסטארט-אפ הטאיוואניות לא מצליחות לגייס הון בחו"ל, וכ-71% מההשקעות בהן מגיעות מהשוק המקומי בלבד – שהוא אינו גדול מאוד.

המדינה החלה לחפש דרכים חדשות לאושש את תעשיית ההייטק שלה. אחת מהן היא עידוד יזמות טכנולוגית, בין השאר באמצעות פנייה אל קהילת הסטארט-אפים הישראלית, שיש לה מוניטין כאחת מהקהילות הטכנולוגיות הדינמיות בעולם. השבוע נחנכה תוכנית IP² LaunchPad, שנועדה לעודד חברות סטארט-אפ לפעול בטאיוואן. בשלב הראשון התוכנית פועלת בישראל, ומאוחר יותר גם במקומות אחרים בעולם. הפרוייקט מבוצע על-ידי חברת ניהול החממות הטאיוואנית i2i – Innovation to Industry במימון משרד הכלכלה הטאיוואני ובהשתתפות חברות טכנולוגיות מקומיות כמו אייסר, אדוונטק, סיסקום, Be Capital, Might Electronics ועוד.

חבילת הטבות לחברות סטארט-אפ ישראליות

בישראל התוכנית מנוהלת על-ידי רני שפרון, מנכ"ל חברת Healthier Globe, המלווה חברות סטארט-אפ וארגונים בפיתוח שווקים גלובליים. שפרון סיפר ל-Techtime שהמטרה הראשונית היא לעודד חברות ישראליות להביא אל טאיוואן את מרכזי העסקים שלהן באסיה, ולבצע פרוייקטי ייצור בטאיוואן. "החברות הישראליות המשתתפות בתוכנית מקבלות חבילת הטבות מיוחדת, הכוללת משרדים, פטור ממסים, חשיפה אל שרשרת האספקה בטאיוואן, כולל בתחומי הייצור והשיווק, ותקציב של כ-200 אלף דולר לביצוע פרוייקטים ראשוניים בטאיוואן. בהמשך, ועדת הניהול של i2i תבחר חברות שבהן תתבצע השקעה בהיקף של עד 3 מיליון דולר".

הפרוייקט החל פעול באופן שקט בחודש מרץ 2020: צוות משותף של  i2i ו-Healthier Globe סרק עשרות חברות ישראליות מתוכן נבחרו חברות סטארט אפ-מתחומי הרפואה הדיגיטלית, סייבר סקיוריטי ו-IoT, הנמצאות בשלבי מכירות ראשונים או לקראת יציאה לשוק. רובן לאחר סבבי גיוס ראשוניים. עם השקת התכנית השבוע, נחתמו 8 הסכמים לביצוע פיילוטים ובדיקות היתכנות. בין החברות שחתמו על הסכם: CARDIO-CORES המאפשרת לבצע בדיקת א.ק.ג באמצעות אבזר לביש ועיבוד בענן, CYBORD המפתחת טכנולוגיה לזיהוי רכיבי אלקטרוניקה מזוייפים באמצעות AI, וחברת EZMEMS המפתחת סנסורים חכמים.

מועדון עסקים בסין יקיים מפגש מקוון פתוח ב-15 ביוני

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת PTL Group המספקת שירותי ניהול ותפעול לחברות ישראליות ובינלאומיות בסין, תקיים את האירוע השנתי "מועדון עסקים בסין" ביום ב', ה-15 ביוני 2020 בשעות 11:00-13:00. הארוע מיועד לחברות ישראליות הפועלות בסין או שוקלות פתיחת פעילות בסין. הוא יתמקד בנושא: "תובנות, תמורות והזדמנויות חדשות בסין אחרי הקורונה".

בין הדוברים והמשתתפים במפגש: אבנר בן בסט, נשיא ומנכ"ל Platain אשר פיתחה פתרונות מבוססי AI לאופטימיזציה של תהליכי ייצור והמפעל החכם, יועד מקוב מנהל פעילות סין בחברת האד-טק Fyber, ערן נבון מנהל פעילות אסיה בחברת GeoEdge המספקת כלים אוטומטיים לבדיקת איכות ואבטחת פרסומות מקוונות, ויואב שדה שותף במשרד עו"ד MEITAR המפעילה סניף בסין.

"רבים מלקוחותינו המקיימים פעילות בסין חזרו לפעילות מלאה", אמר יו"ר PTL Group, צבי שלגו (בתמונה למעלה). "סין הייתה ונשארה מדינה שחשוב לעשות בה עסקים. זהו השוק הצומח והמתפתח ביותר בעולם, הכלכלה שלו יציבה ומנוהלת שנים קדימה. סין הוכיחה בשנים האחרונות שיש לה את הכלכלה הכי מסודרת, הכי מאורגנת והכי מצליחה כיום בעולם".

להרשמה לכנס הקליקו: כאן

חברת PTL Group היא חברה סינית בבעלות ישראלית המספקת תמיכה ניהולית ותפעולית לחברות ישראליות ובינלאומיות בשלבי הכניסה והצמיחה בשוק הסיני, רובן חברות טכנולוגיה. החברה פעילה בסין 20 שנה ומעסיקה כ-280 עובדים במספר אתרים בסין. בין לקוחותיה הישראלים בסין בעבר ובהווה: מובילאיי, טאואר סמיקונדקטור, רדווין, פלאטיין, אייסקיור ועוד.

DSPG רוכשת את SoundChip ב-20.5 מ' דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מעבדת הסאונד של חברת SoundChip השווייצרית

חברת  DSP Group מהרצליה רוכשת את חברת SoundChip השווייצרית בסכום כולל של כ-20.5 מיליון דולר. בשלב הראשון תשלם DSPG סכום של 14.5 מיליון דולר במזומן, עם סגירת העיסקה הצפויה ברבעון השלישי של 2020. בהמשך היא תשלם סכום נוסף של כ-6 מיליון דולר בהתאם לעמידה באבני דרך. העיסקה תמומן מקופת המזומנים של החברה. חברת SoundChip משמשת כלשכת תכנון ופיתוח של פתרונוות סאונד עבור חברות גדולות דוגמת הרמן, פנאסוניק, וואווי וחברות נוספות.

החברה מתמחה בפיתוח מוצרים המבוססים על טכנולוגיית ביטול רעשים אקטיבית (Active Noise Cancellation) וטכנולוגיית סטריאו באיכות גבוהה (True Wireless Stereo) עבור אוזניות אלחוטיות. חברת DSP פיתחה את משפחת שבבי SmartVoice לביטול אקטיבי של רעשים (ANC). הם מבצעים סינון רעשים, ביטול הד חוזר והפרדת הקול מרעשי הרקע, כדי לשפר את הביצועים של אוזניות, רמקולים חכמים וממשקים קוליים במחשבים, באבזרים ניידים  ובאבזרים לבישים.

ל-DSPG ו-SoundChip יש היסטוריה של שיתוף פעולה אחת עם השנייה

לאחרונה זכתה DSPG במספר הצלחות: פייסבוק משתמשת בשבביה באבזר שיחות הווידאו Portal TV, לנובו שילבה אותם בטאבלט החדש Yoga, גוגל שילבה אותם באוזניות האלחוטיות Pixel Buds 2 והחברות פנאסוניק ו-Technics שילבו אותם באוזניות חדשות. חברת DSPG וחברת SoundChip מכירות אחת את השנייה ועבדו בשיתוף פעולה במספר פרוייקטים של לקוחות גדולים. כך למשל, האוזניות שפנאסוניק הוציאה לשוק כדי להתחרות בסוני וזנהייזר, מבוססות על השבב של DSPG ועל טכנולוגיית קידוד הקול Soundflex של חברת SoundChip.

מנכ"ל DSPG, עופר אליקים, אמר שמגיפת הקורונה העצימה מגמות התואמות לאסטרטגיה העסקית של החברה. "מגמות כמו עבודה מהבית, תקשורת מרחוק וממשקי משתמש קוליים זקוקים לפתרונות קול ותקשורת איכותיים. העיסקה היא חלק מאסטרטגיה שנועדה להביא לאבזרי קול ותקשורת את הטכנולוגיות הטובות ביותר". להערכת חברת Strategy Analytics, שוק ה-TWS צפוי לצמוח מהיקף של 170 מיליון יחידות ב-2019 להיקף של 1.2 מיליארד יחידות ב-2024, ולייצג שוק של כ-8 מיליארד דולר.

מנוע צמיחה מבטיח

בעקבות הדיווח עלתה מניית DSPG בנסד"ק בכ-2.6% וכיום היא נסחרת לפי שווי שוק של כ-428 מיליון דולר. החברה מתייחסת אל שוק העיבוד הקולי כאל מנוע הצמיחה המבטיח ביותר שלה. מכירותיה בשנת 2019 הסתכמו בכ-117.6 מיליון דולר, כמעט כמו בשנת 2018. אולם תחום מוצרי SmartVoice הציג צמיחה מרשימה: המכירות עלו ב-78% והסתכמו בכ-19.3 מיליון דולר.

התעשייה האווירית תספק למדינה אירופית מטוס ביון במחיר של 350 מיליון דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מטוס ביון של התעשייה האווירית על-גבי פלטפורמת מטוס המנהלים גאלפסטרים שהיא מייצרת

התעשייה האווירית (IAI) זכתה בהזמנה ממדינה אירופית לספק מטוס ביון הכולל מערכות מודיעין אלקטרוני של אלתא בהיקף כולל של כ-350 מיליון דולר. מדובר במטוס האוסף מידע מודיעיני אסטרטגי. הפרוייקט יהיה באחריות אלתא, אשר תספק את מערכות המכ"ם, איסוף המידע והלוחמה האלקטרונית. החברה לא מסרה איזה מטוס היא תספק, אולם ציינה שבשנים האחרונות היא השיגה יכולת מיזוער מערכות הביון האלקטרוני המאפשרות שימוש במטוסי סילון קטנים יחסית, במקום במטוסי נוסעים רחבי גחון או במטוסי מטען שהותאמו למשימות לוחמה אלקטרונית.

מנהל חטיבת התעופה באלתא, גדעון לנדא, אמר שהשוק האירופי הוא שוק יעד אסטרטגי של אלתא. ההיצע של אלתא/תע"א בתחום מטוסי הלוחמה האלקטרונית כולל כיום ארבעה קטגוריות מרכזיות: מטוסים גדולים מסוג  AEW&C הפועלים על-גבי פלטפורמות דוגמת בואינג ומשמשים להתרעה מוקדמת ובקרה. בעבר הרחוק ניסתה ישראל למכור מטוס מהסוג הזה לסין אולם העיסקה בוטלה בלחץ ארצות הברית. כיום יש הסכם בין התעשייה האווירית לבין חברת איירבאס האירופית וחברת אמבאר הברזילאית, לפיתוח מטוסי ביון גדולים על-גבי הפלטפורמות האוויריות שלהן.

פלטפורמת AGS – Air to Ground Surveillance המותאמת למטוסי מנהלים סילוניים דוגמת גאלפסטרים, שהתע"א מפתחת ומייצרת עבור חברת Gulfstream האמריקאית. הפלטפורמה כוללת מערכות מודיעין מבוססי אותות תקשורת (SIGINT), מכ"ם לסריקת פני השטח, חיישנים אלקטרו-אופטיים המשמשים לאיסוף מידע קרקעי ומערכת מיחשוב לעיבוד וניתוח המידע. הפלטפורמה הימית MPA – Maritime Patrol Aircraft מספקת יכולת מעקב אחר מטרות ימיות, ניהול לוחמה נגד כלי שיט וצוללות, ביצוע סיורים לטוח ארוך ולנהל משימות חיפוש והצלה. החליפה האלקטרונית הזאת מותקנת במטוסי מנהלים סילוניים בגודל בינוני, דוגמת המטוס Global 5000 של חברת בומברדייה.

לוחמת הרשת הדיגיטלית נשענת על מבצרים אלקטרוניים מעופפים

הגרסה הקטנה ביותר היא של מטוסי לוחמה אלקטרונית, הסורקים את ספקטרום הקרינה האלקטרו-מגנטית ומאתרים את המיקום של הגופים הקורנים באזורים גיאוגרפיים נרחבים. התע"א מסרה שמטוסיה צברו נסיון מבצעי נרחב במהלך השימוש בהם בצה"ל.

עקב החשיבות האסטרטגית של מטוסי הביון, עסקאות מהסוג הזה אינן נפוצות מאוד. יחד עם זאת, חשיבותם במערך הכוחות נמצא בעלייה תלולה עקב מספר שינויים מהירים בשדה הקרב המודרני. הגורם הראשון הוא משקלם הגובר של טילים וטילי שיוט בשלבי הלוחמה. מנגד, המעבר של צבאות למתכונת של לחימת רשת דיגיטלית מחייבת קבלת מידע אלקטרוני מדוייק, מעובד ובזמן אמת. בקביל, המהלך הזה עצמו גם מייצר הרבה מאוד מקורות קרינה שמטוסי הביון יכולים לקלוט, לנתח ולשדר לכוחות.

בזכות הקורונה גילתה Aleader שיטת שיווק חדשה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: קובי ונטורה במרכז ההדרכות בנצר סירני

כללי הריחוק החברתי וההשבתה הכמעט מלאה של התעופה העולמית פוגעים קשה בתעשייה הטכנולוגית, אולם במקרים מסויימים יש בהם יתרונות בלתי צפויים. כך גילתה לאחרונה חברת Aleader Europe הפועלת מישראל ומנוהלת על-ידי קובי ונטורה (הבעלים של חברת הנציגויות ASI Technologies). חברת Aleader Europe נמצאת בבעלות ASI ואחראית על הגדרת הדרישות והשיווק הגלובלי של מערכות AOI מתוצרת Aleader הסינית, המספקות בדיקת איכות של כרטיסים אלקטרוניים בקצה קו הייצור.

לחברה היו ציפיות רבות לקראת שנת 2020. בחודש נובמבר 2019 היא הציגה בתערוכת פרודוקטרוניקה במינכן את מכונת הבדיקות החדשה ALD8720S, המספקת בדיקות 3D מלאות של הכרטיס. במכונה הזאת שולבו מספר תפישות חדשות שפותחו בישראל ובסין: מערכת בינה מלאכותית הלומדת את קובץ הגרבר ומקצרת את זמני ההכנה בכ-70%, מודול תיכנות עצמי המאפשר למכונה לבצע את רוב ההכנות באופן אוטומטי, יכולת בחירה של פרופילי בדיקות שונים המותאמים לתקנים תעשייתיים שונים, ותוכנת בינה מלאכותית לקריאת הכיתובים שעל-גבי הרכיבים.

אלא שאז החלה להתפשט מגיפת הקורונה בעולם, והדרך אל הלקוחות נחסמה. "בעקבות המגיפה נאלצנו למצוא דרכים חדשות להגיע אל הלקוחות", סיפר קובי ונטורה ל-Techtime. "בלית ברירה התחלנו לבצע הדגמות בזום ממרכז ההדרכות שלנו בנצר סירני, ואז גילינו עולם חדש. במקום לנסוע לחו"ל, ללון בבתי מלון ולהגיע אל הלקוח, אנחנו מבצעים הדגמה ראשונית באמצעות הציוד שיש אצלנו ועונים מיידית לכל שאלה. בשלב הבא הלקוח שולח אלינו את הכרטיס שלו, ואנחנו מבצעים בדיקת 3D AOI על-גבי המוצר שלו, מולו, בזום, בזמן אמת. בזכות השיטה הזאת כבר קיבלנו מספר הזמנות לגרמניה.

"זה עובד מצויין. גילינו שיטה מאוד אפקטיבית שנאמץ אותה גם אחרי שיסתיים המשבר. לשיווק במתכונת הזאת יש יתרונות נוספים: במקרים רבים אין למפיץ המקומי את הידע שיש לנו, ולכן אנחנו מציעים למפיצים להפנות אלינו את הלקוחות כדי לבצע הדגמות ישירות. הדבר חוסך לנו הוצאות רבות, מסייע להכשיר ולאמן את המפיצים ומגדיל בשיעור עצום את המפגשים שמסתיימים בעיסקה. כמעט כל הדגמה מביא למכירה".

מנהל המוצר של Aleader, ואדים שישוב, מציג את ממשק הניהול החדש במערכת ALD8720S, שפותח לפי הדרישות שלו
מנהל המוצר של Aleader, ואדים שישוב, מציג את ממשק הניהול החדש במערכת ALD8720S, שפותח לפי הדרישות שלו

חברת SK Telecom תפרוס 2,500 סורקי CT של חברת Nanox

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: רן פוליאקין, מנכ"ל חברת ננוקס

חברת ננוקס (Nanox) מנווה-אילן שליד ירושלים, קיבלה השקעה בהיקף של 20 מיליון דולר מחברת SK Telecom, שהיא ספקית שירותי הסלולר הגדולה במדינה ומחזיקה בכ-50% מהשוק המקומי. זוהי ההשקעה השנייה של SK בננוקס, לאחר שלפני כשנה היא השקיעה בה 5 מיליון דולר. הגיוס מביא את היקף ההשקעות בחברה לכ-75 מיליון דולר. מדובר בהשקעה אסטרטגית המתבצעת ביחד עם חתימת הסכם לשיתוף פעולה שבמסגרתו תפרוס SK בקוריאה ובווייטנאם 2,500 סורקי CT מתוצרת ננוקס, כדי לספק שירות סריקה לפי דרישה (MsaaS – Medical screening as a Service).

חברת ננוקס פיתחה ב-8 השנים האחרונות טכנולוגיית רנטגן חדשה, המאפשרת לייצר סורקי CT דיגיטליים במחיר של כ-10,000 ליחידה. כיום מיוצרת קרינת רנטגן באמצעות שפופרת קתודה המבוססת על חימום אלמנט מתכתי לטמפרטורה של 2,000°C. החימום מייצר ענן אלקטרונים, אשר בתנועתו אל הקתודה מייצר את קרינת ה-X. הטכנולוגיה של ננוקס פותחה בחשאי בשיתוף פעולה עם מדענים יפניים, ומבוססת על החלפת שפופרת הקתודה בשבב MEMS שבתוכו בנויים 100 מיליון קונוסי מוליבדניום.

הם משמשים כמעין "תותחים אלקטרוניים" זעירים המייצרים הרבה מאוד אלומות קרינת X בטמפרטורה נמוכה ובשליטה מלאה של מעגל בקרה דיגיטלי במתח נמוך. הדבר מאפשר לייצר הרבה מאוד מקורות קרינת רנטגן על-גבי טבעת המקיפה את הנבדק, ועל-ידי כך לייצר מכשיר הבונה הדמיית CT, במקום שימוש במערך הגדול והכבד של סורקי CT אשר צריכים להניע את מקור הקרינה המאסיבי המקובל היום בשוק. החברה  דיווחה שהיא מתכננת להקים חברה בת בקוריאה, שתתמקד בייצור שבבי ה-MEMS בסיוע SK. ככל הנראה הכוונה היא לייצר אותם בקוריאה.

צילום מיקרוסקופי של שבב ה-MEMS המייצר את קרינת ה-X
צילום מיקרוסקופי של שבב ה-MEMS המייצר את קרינת ה-X

בחודשים האחרונים חתמה ננוקס על מספר הסכמי הפצה גדולים מאוד, אבל פוטנציאליים, מכיוון שבכולם קיים מרכיב המתנה אותם בקבלת אישורים רגולטוריים. כך זה בהסכם הנוכחי עם SK, וכך זה גם בהסכם עם חברת Promedica האיטלקית שדווח השבוע, שלפיו שתי החברות יפרסו באיטליה 500 מערכות סריקה מסוג Nanox.ARC ואת תשתית השירות מבוסס הענן Nanox.CLOUD. באמצעות המערכת יקבלו המשתמשים שירותים דוגמת הפצת הצילומים, ניתוח ודיאגנוסטיקה. לאחרונה נשכרה חברת Qure.ai ההודית כדי לפתח את אלגוריתם הבינה המלאכותית של שירות Nanox.CLOUD.

בחודש מרץ היא חתמה על הסכם לפריסת 1,000 מכשירי סריקה באוסטרליה ובפיליפינים, ובחודש פברואר היא חתמה על הסכם לפריסת 3,000 מערכות בארצות הברית. גם ההסכמים האלה מותנים בקבלת אישורים רגולטוריים. מנגד, העובדה שהיא חתמה על הסכמי הפצה בהיקף כולל של כ-200 מיליון דולר, ושקבלנית הייצור האלקטרוני הגדולה בעולם, פוקסקון, השקיעה בחברה, עשויה לרמז שהיא קרובה מאוד לקבלת האישורים וכניסה מהירה לשוק.

מכת קורונה: צניחה של 16% בשוק שבבי ההספק לרכב

פורסם בתאריך ע"י Techtime

המכירות של רכיבי ההספק לשוק הרכב העולמי צפויות להצטמצם בשנה ב-16% ולהסתכם בכ-9.1 מיליארד דולר, בהשוואה למכירות בהיקף של 10.8 מיליארד דולר בשנת 2019. כך מעריכה חברת המחקר Omdia. החברה מסבירה את הירידה בשפל בשוק הרכב העולמי, שהוא אחת מהתוצאות של מגיפת COVID-19.

"בתעשייה העריכו ששנת 2020 תהיה שנת צמיחה בשוק רכיבי ההספק הממונעים, אולם המגיפה שנתה את המגמה", אמר מנהל תחום שבבי ההספק בחברה, קווין אנדרסון. "המגיפה הביא לסגירת רוב קווי ייצור המכוניות בעולם, לפחות למשך מספר שבועות. במקביל התמוטטה הדרישה למכוניות חדשות התכווצות המשכורות בעולם וסגירת סוכנויות רכב רבות לתקופות ממושכות".

להערכת החברה, גם מפעלים שחזרו לעבודה, עדיין לא מייצרים בקיבולת מלאה, עקב קשיים בשרשרת האספקה וצמצום מספר העובדים בקווי הייצור, במסגרת השמירה על ריחוק חברתי. "תחזיות הייצור של כלי רכב חדשים עומדות כיום על 70 מיליון מכוניות בשנה, המייצגות ירידה של יותר מ-20% בהשוואה לשנת 2019".

בשנים האחרונות חל גידול רציף במכירות של רכיבי הספק ושל ומודולי הספק עבור תעשיית הרכב, עקב עליית מרכיב השבבים ברכב מודרני. אולם שנת 2019 הפתיעה את התעשייה לרעה: מלחמת הסחר פגעה בשוק הרכב והקטינה את המכירות ב-1% בהשוואה לשנת 2018. ראוי לציין שהמכירות של מודולי הספק (Power Modules) צמחו ב-2019 בכ-17%, בעיקר הודות לייצור המוגבר של מכוניות חשמליות וכלי-רכב היברידיים.

העיניים נשואות אל 2021

התחום הזה יספוג את המכה החלשה ביותר עקב המגיפה, והמכירות ב-2020 צפויות לרדת בכ-8% בלבד. קייים תחומים ייחודיים נוספים: המכירות מודולי ההספק למערכות ADAS צמחו בשנת 2019 ב-12%, וצפויים לרדת בשנת 2020 ב-3% בלבד. המכירות של מערכות הפצת אנרגיה ברכב, יירדו השנה ב-13%, לאחר שהן צמחו ב-1% בשנת 2019.

בתחומים מסורתיים יותר, כמו רכיבי הספק למערכות הבידור ובנוחיות, הבטיחות וגוף המכונית, המכירות השנה צפויות לרדת בכ-20%. החברה מאמינה שאם לא יתפתח גל שני במגיפת הקורונה ועד סוף השנה היא תודבר, התעשייה תתחיל להתאושש כבר בשנת 2021: מכירת המכוניות תצמח בכ-20%, ותשמור על קצב צמיחה שנתי של 7% לפחות עד לשנת 2025.

אירודרום נכנסה לבורסה בתל אביב באמצעות השלד הבורסאי של חברת אפליי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אירודרום (Aerodrome) המספקת שירותי תיפעול רחפנים לכוחות בטחון וממשלות, השלימה את הכניסה לבורסה בתל אביב בעקבות השלמת עיסקת מיזוג הופכי עם חברת האפליקציות והקידום הדיגיטלי אפליי, שנקלעה לקשיים. בעקבות השלמת המהלך עלתה מניית החברה בבורסה בעשרות אחוזים וכעת היא נסחרת לפי שווי שוק של כ-83.9 מיליון שקל. לשם המחשה, ערב המיזוג בתחילת השנה הוערך השווי של של אירודרום בכ-50 מיליון שקל.

לאחר השלמת העיסקה שונה שמה של החברה לקבוצת אירודרום וכתובתה העוברה לכתובת של אירודרום בראש העין. מנכ"ל אירודרום, רועי דגני, מונה למנכ"ל החברה הממוזגת וכל הדירקטורים ובעלי התפקידים הקודמים הוחלפו בדירקטורים ובבעלי תפקידים מטעם אירודרום. בסוף מאי שונה הסיווג של החברה מחברת תוכנה ואינטרנט לחברת טכנולוגיה ביטחונית.

הפעלת 16 פלטפורמות שונות: מ-25 ק"ג ועד 5.5 טון

חברת אירודרום עוסקת במתן שירותי תפעול,תחזוקה והדרכה של כלי טייס בלתי מאויישים. החברה הוקמה בשנת 2014 על-ידי המנכ"ל ובעל השליטה רועי דגני, אשר הגיע מחברת אירונאוטיקס. לפני-כן שימש כמפעיל כטב"מים בחיל האוויר. גם סמנכ"ל התפעול צח שולמן, הגיע מחברת אירונאוטיקס, שבה הוא ניהל את מערך הכטב"מים הגדולים.

כיום החברה מעסיקה כמה עשרות עובדים ועוסקת בהפעלה של 16 פלטפורמות כטב"ם שונות בקטגוריות של מיני כטב"ם, כטב"ם טקטי וכטב"מים אסטרטגיים. בסך הכל, היא מתמחה בהכשרה, אימון ומתן שירותי תפעול של כטב"מים ממשקל 25 ק"ג ועד למשקל של 5.5 טון. בנוסף לתפעולם היא מספקת שירותי תחזוקה, וביצוע ותכנון ניסויי טיסה, כולל תיחקור ותיעוד.

מרכז תפעול באירופה עבור יצרנית כטב"מים זרה

במצגת למשקיעים שהיא פירסמה בחודש שעבר, היא דיווחה על כוונתה להקים צוות מיזוגים ורכישות לצורך איתור הזדמנויות שיסייעו לה להיות חברה מובילה בשוק העולמי. מדובר בשוק צומח, אשר להערכת מכון Technavio צומח בקצב של 15.5% בשנה וצפוי להגיע להיקף של כ-45.8 מיליארד דולר בשנת 2025.

בשנת 2019 הסתכמו מכירות אירודרום בכ-9.8 מיליון שקל, בהשוואה לכ-5.4 מיליון שקל ב-2018. כיום יש לחברה שבעה לקוחות פעילים, בעיקר גופים בטחוניים ותעשייות המייצרות כלי-טיס בלתי מאויישים, ציוד אלקטרו-אופטי וציוד תומך.

לאחרונה היא דיווחה על חתימת מזכר הבנות להקמת מרכז אימון טקטי באירופה עבור כלי טיס בלתי מאוישים של חברה זרה, העוסקת בפיתוח וייצור כלי טיס בלתי מאוישים לשוק הביטחוני וגורמי ממשל ברחבי העולם. ההסכם הסופי אמור להיחתם בתוך כחודשיים. מדובר במרכז אימונים ראשי של החברה, אשר ישרת את לקוחותיה הביטחוניים.

רשות החדשנות מקימה שלושה מאגדי מו"פ ב-150 מיליון שקל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

ועדת המחקר של חטיבת תשתית טכנולוגית ברשות החדשנות אישרה הגשת תכניות מפורטות לשלושה מאגדי אקדמיה-תעשיה חדשים בתחומי מערכות השליטה ובקרה (שו"ב) בכלי-רכב אוטונומיים במטרופולין (מאגד אנדרומדה), תקשורת קוונטית, ומאגד בתחום עיבוד חומרים בלייזר רב-עוצמה. שלושת המאגדים יזכו למימון בהיקף כולל של 150 מיליון שקל לתקופה של שלוש שנים.

מאגד אנדרומדה הוא מאגד משותף לרשות החדשנות ולמנהלת תחבורה חכמה במשרד רה"מ. המאגד יתמקד בפיתוח תשתית טכנולוגית גנרית שתאפשר לנהל ציי מכוניות אוטונומיות מגוונות מריבוי יצרנים, נותני שירותים ומפעילים בסביבה אורבנית ולא אורבנית. פיתוחי המאגד יאפשרו התערבות ושליטה מרחוק (באמצעות מערכות בינה מלאכותית ו/או מפעילים אנושיים) על כלי-רכב בציי הרכב אוטונומיים. המאגד יובל על-ידי החברות Liveu, BWE, mPrest, RGO Robotics, DriveU, Cognata, התעשייה אווירית, אלביט וקבוצות מחקר מהאקדמיה.

מאגד תקשורת קוונטית יתמקד במחקר ופיתוח טכנולוגיות תקשורת קוונטית בשלושה מתארים: מערכות תקשורת לחוות שרתים; מעבר של מידע מקישור תקשורת בודד לרשת; ומערכת תקשורת מאובטחת להעברת מפתחות הצפנה. המאגד ישולב במסגרת תכנית הקוונטים הלאומית בראשות ד"ר טל דוד, שאושרה השנה על-ידי פורום תל"ם. מימונו יהיה משותף לרשות החדשנות ולמפא"ת. במאגד התקשורת הקוונטית שותפות מלאנוקס, אלישרא,   OPSys וחברת Quantum LR ומפא"ת. מהאקדמיה ישתתפו בו קבוצות מחקר מהאוניברסיטה העברית ומהטכניון.

מאגד עיבוד חומרים מתקדמים יעסוק בפיתוח כלים לתכנון תהליכי עיבוד חומרים בלייזר הספק גבוה בעזרת סימולציה מתקדמת להגדרות של מספר רב של משתני ייצור והרכבי הסגסוגות. אלו יאפשרו לחברות תעשייתיות עבודה מדויקת וגמישה יותר. משה אברהמי, מנהל סקטור תעשייה ותכנית המאגדים ברשות החדשנות, הסביר, שתוצרי המאגד יאפשרו לתכנן רובוטים הפועלים על סמך מידול משימות מדויק לביצוע פעילויות חיתוך וריתוך שלא היו יכולות להתבצע בישראל עד כה.

במאגד שותפות חברות התעשייה פלסן, סאסא, רפאל, תעשייה אווירית, מנועי בית שמש, מספנות ישראל ולורדן, לצד חברות המו"פ ריקור, סיוון טכנולוגיות ואופיר אופטרוניקה, שיספקו את המעטפת הטכנולוגית של הלייזר ואת מערכות האוטומציה. כמו כן, שותפות במאגד קבוצות אקדמיה מהטכניון ומאוניברסיטאות מובילות נוספות.

Effective Space נמכרת לחברת Astroscale היפנית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

הדמיית מחשב של התחברות לוויין התחזוקה Space Drone אל לוויין תקשורת

חברת Effective Space Solutions מתל אביב, שהוקמה ב-2013 על-ידי המנהל לשעבר של מפעל מבת חלל בתע"א, אריה הלזבנד, נמכרת לחברת Astroscale U.S, הנמצאת בבעלות Astroscale Holdings. חברת ESS מפתחת מיקרו-לוויין בשם Space Drone, אשר מספק שירותי הארכת חיים ללווייני תקשורת, המצויים במסלול גיאו-סינכרוני בגובה של 36,000 ק"מ.

אורך החיים של לווייני תקשורת מוגבל על-ידי כמות הדלק המצוי במיכליהם. הלוויין של החברה מיועד לגשת אל לווייני תקשורת בשלהי תקופת החיים שלהם, ולבצע פעילות שתאריך את חייהם, למשל אספקת דלק. הארכת אורך חיי הלווייין מייתרת במקרים רבים את הצורך לשגר לוויין חדש, ועל-ידי כך לחסוך למפעילים עשרות מיליוני דולרים לכל משימה.

העיסקה תתבצע באמצעות מיזוג הפעילות של ESS בחברת Astroscale Israel, אשר הוקמה לביצוע צורך המיזוג. החברה החדשה תקלוט את כל עובדי ESS ותנוהל על-ידי אריה הלזבנד. מטה החברה יהיה בתל אביב. החברה הישראלית תשמש כמחלקת המחקר והפיתוח וספקית הלוויין ללקוחות אשר יזמינו אותו מהחברה האם, Astroscale U.S. לדברי הלזבנד, החברה מימשה את הגישה והניסיון הישראלים בייצור לוויינים קטנים, עתירי-ביצועים ולא יקרים.

הלזבנד: "מרכז הפיתוח ימשיך לעבוד בישראל, צוות הפיתוח ימשיך לעסוק במה שעסק קודם לכן ואף צפוי להתרחב. אנחנו חולקים עם Astroscale חזון ואסטרטגיה דומים לגבי האופן שבו הטכנולוגיה והפלטפורמה שלנו יכולים להפוך לפתרון לוגיסטי עבור לוויינים מסחריים וממשלתיים". כיום החברה ממוקדת בהשלמת הפיתוח של לוויין התידלוק החללי, בשלב הבא יוכל הלוויין לספק שירותים מיוחדים לצורך תמיכה במשימות חלל שונות גם במסלולים נמוכים ובינוניים.

אריה הלזבנד, מנכ"ל ומייסד Effective Space Solutions. צילום: עמי ארליך
אריה הלזבנד, מנכ"ל ומייסד Effective Space Solutions. צילום: עמי ארליך

הלזבנד הוא מוותיקי תעשיית החלל הישראלית. הוא הצטרף לתעשייה האווירית בשנת 1986 השתתף והוביל תוכניות פיתוח וייצור של לווייני "אופק", "עמוס" "טכסאר", ו-"ארוס". בחמש השנים שבהן ניהל את מפעל מבת חלל, הוא היה אחראי לכניסת התעשייה האאווירית אל התחום של ננו-לוויינים, הנמצא כיום בצמיחה מהירה.

חברת Astroscale היא חברת סטארט-אפ יפנית המפתחת לוויינים לפינוי אשפת חלל, כמו חלקי טילים, חלקי לוויינים והריסות ציוד שנשלח לחלל, וממשיך להקיף את כדור הארץ ומסכן תוכניות חלל עתידיות. החברה עובדת בשיתוף פעולה עם סוכנות החלל היפנית (JAXA) ומתכננת לשגר עד סוף 2020 את הלוויין ELSA-d, שיהיה לוויין סילוק האשפה הראשון בעולם. הוא יפעל באמצעות התחברות אל הפסולת באמצעים מגנטיים, והסטתה אל מסלול התרסקות.

הדמיית הלוויין המשותף של אסטרו-סקייל ו-JAXA. הלוויין (משמאל) מתקרב אל שרידי טיל בליסטי כדי להסיט אותו ממסלולו
הדמיית הלוויין המשותף של אסטרו-סקייל ו-JAXA. הלוויין (משמאל) מתקרב אל שרידי טיל בליסטי כדי להסיט אותו ממסלולו

אלטק מתכננת גיוס הון בנסד"ק למימון הרחבת הייצור

Testing-Station-in-Eltek-PCB
פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אלטק (Eltek) מפתח-תקווה מתכננת לגייס הון חדש במהלך שנת 2020 באמצעות מכירת מניות בנסד"ק, כדי לממן השקעות חדשות בתשתיות ובציוד שנועדו להגדיל את כושר הייצור של החברה. כך התברר במהלך שיחת הוועידה השבוע שהתקיימה לאחר פרסום הדו"ח הרבעוני של החברה. אלטק דיווחה על רבעון חמישי ברציפות של עלייה במכירות.

למרות מגיפת הקורונה, מכירות החברה ברבעון הראשון 2020 הסתכמו בכ-9.2 מיליון דולר בהשוואה לכ-8.7 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הגולמי של החברה צמח לכ-1.8 מיליון דולר, בהשוואה לרווח גולמי של כ-1.5 מיליון ב-2019. המנכ"ל אלי יפה אמר שבמהלך 2020, "החברה תגדיל משמעותית את היקף ההשקעות בציוד, בהרחבת המתקנים ובתשתיות הייצור".

שחרור הפקק בנסד"ק

בתשובה לשאלת Techtime, הוא הסביר שהמטרה המרכזית כיום היא הרחבת כושר הייצור של החברה. לדבריו, עד היום בוצעו ההשקעות בציוד ובטכנולוגיה באמצעות מימון פנימי, אולם המשך הצמיחה צפוי להתבצע באמצעות מימון חיצוני. החברה כבר הכינה את התשתית למהלך הזה: בחודש אוגוסט 2019 היא הגישה תשקיף מדף לרשות ניירות הערך בארה"ב (SEC) שבו היא מצהירה על כוונתה לגייס סכום כולל של עד 10 מיליון דולר באמצעות מכירת מניות.

ל-Techtime נודע שכיום החברה מוגבלת על-ידי רשות ניירות הערך לביצוע גיוס הון בהיקף של עד 3.3 מיליון דולר. אולם המטרה היא לשחרר את המגבלה הזאת בשבועות הקרובים, כדי לגייס סכום גבוה יותר, אולי אפילו 10 מיליון דולר. גיוס ההון נועד להאיץ את תהליך חידוש קו הייצור, המתבצע לאורך השנה האחרונה.

אלטק רכשה מכונת קידוח לייזר, מכונת הדמייה ישירה בלייזר (ADI), מכבש לכבישת מעגלי Fusion ועוד. בתחילת 2020 היא רכשה מכונה משולבת המאפשרת קידוח וכרסום ונעזרת במקור X-ray  לקבלת דיוק גבוה, במסגרת תוכנית-אב לביצוע השקעות בטכנולוגיות לייצור מעגלים מודפסים צפופים.

קו ייצור בחברת אלטק בפתח-תקווה. צילום: Techtime
קו ייצור בחברת אלטק בפתח-תקווה. צילום: Techtime

במסגרת התשקיף ניתן היה לקבל רמזים על תחומי ההשקעה הבאים. החברה דיווחה שהיא תלויה במספר מכונות קריטיות בקו הייצור, שהן ישנות מאוד ומתקלקלות מדי פעם, ועל פרוייקט הטמעה של מערכת ERP שהופסק באמצעו ברבעון השלישי 2017, ושהמחשבים עליהם הוא יושב הפסיקו לקבל תמיכה בסוף 2019.

מוקד עניין מרכזי: השוק הביטחוני

חברת אלטק מייצרת מעגלים מודפסים (PCB) קשיחים וגמישים-קשיחים ומעסיקה כ-400 עובדים. היא הגדירה את השוק האמריקאי כשוק מרכזי, ואת תחומי הביטחון, התעופה, והציוד הרפואי והתעשייתי כתחומי צמיחה. השוק הביטחוני הוא שוק מרכזי מאוד, ואחראי לכמחצית ממכירותיה. במהלך הרבעון הראשון צמחו המכירות בתחום הזה בכ-10% והסתכמו בכ-4.6 מיליון דולר.

לצד משבר הקורונה, החברה מתמודדת עם השפעות בלתי צפויות של המתיחות בין סין וארצות הברית. אלי יפה סיפר שמלחמת הסחר מורגשת בישראל באמצעות לחץ גובר של הממשל האמריקאי על ישראל ועל חברות ישראליות לצמצם את הרכש מסין. אומנם הוא לא פירט היכן הלחץ מורגש, אולם יכול להיות שהוא מתייחס לייצור הביטחוני שבו החברה מעורבת, שחלק גדול ממנו מתבצע כיום באמצעות תקציבי הסיוע הביטחוני האמריקאי. אלטק נסחרת בנסד"ק לפי שווי חברה של כ-17.3 מיליון דולר.

סטרטסיס מפטרת כ-10% מהעובדים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת סטרטסיס הישראלית-אמריקאית (Stratasys) מפטרת 10% מכ-2,300 עובדיה. רוב מהלך הפיטורים יתבצע במהלך החודש הנוכחי, כאשר חלק מהם ייעשה במהלך הרבעון השלישי של 2020. מדובר במהלך אסטרטגי שתוכנן מראש לאחר כניסתו לתפקיד של המנכ"ל החדש, יואב זייף (בתמונה למעלה). בחודש פברואר 2020 החליף זייף את היו"ר אלחנן יגלום בתפקיד המנכ"ל, וגיבש אסטרטגיה חדשה עבור החברה. סטרטסיס מסרה שהמהלך הוקדם עקב השפעת מגיפת הקורונה על החברה. בעקבות ההודעה זינקה מניית החברה בנסד"ק בכ-11% והיא נסחרת כעת לפי שווי שוק של כ-1.1 מיליארד דולר.

"הצמצום בכוח האדם הוא מהלך קשה, אולם הוא הכרחי כדי שנוכל לשמור על ריווחיות החברה", אמר זייף. "הדבר לא ישפיע על מפת הדרכים של הבאת מוצרים חדשים לשוק". באמצעות הפיטורים ומהלכי התייעלות נוספים, סטרטסיס מצפה לצמצם את הוצאות התפעול בכ-30 מיליון דולר בשנה. החברה מסרה שמדובר בקיצוץ רוחבי בכל רחבי העולם. סטרטסיס היא מהיצרניות הגדולות בעולם של מדפסות תלת-מימד תעשייתיות.

ההודעה על הקיצוצים הגיעה שבועיים בלבד לאחר שהחברה דיווחה על ירידה של 14.4% במכירות הרבעון הראשון, שהסתכמו בכ-132.9 מיליון דולר. החברה הפסידה 19.9 מיליון דולר ברבעון, בהשוואה להפסד של 3.3 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. היא הסבירה את הירידה במכירות בהשפעה של מגיפת הקורונה על לקוחותיה בעולם. הדבר התבטא בין השאר גם בשינוי בתמהיל המכירות, שאופיין בירידה חדה במכירות של חומרה ושל חומרים מתכלים, אשר צימצמה את הריווחיות הגולמית שלה.

לפני שבועיים אמר זייף שיש לחברה מספיק משאבים כדי להתמודד עם המשבר הנוכחי. זייף: "אנחנו מוכנים היטב לנהל את השפל, עם מאזן חזק ומיקוד בניהול ההוצאות. בקופת החברה יש יותר מ-325 מיליון דולר ואין לה חובות". לדבריו, למשבר הקורונה תהיה השפעה חיובית על החברה בטווח הארוך. "המשבר יצר מודעות בחשיבות של הדפסת תלת-מימד בשיפור הפיתוח, בהפחתת התלות בספקים וביצירת שרשת אספקה חסינה יותר".

חברת NI רוכשת את אופטימל-פלוס תמורת 365 מיליון דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה, מייסד ומנכ"ל חברת אופטימל פלוס, דן גלוטר

חברת נשיונל אינסטרומנטס (NI) רוכשת את חברת אופטימל פלוס מחולון (Optimal Plus) תמורת 365 מיליון דולר. העיסקה צפויה להסתיים ברבעון השלישי של 2020. אופטימל פלוס פיתחה תוכנה מבוססת אנליטיקס וביג דטה, אשר אוספת מידע מכל מרכיבי שרשרת האספקה בתהליכי הייצור של שבבים ושל מוצרי אלקטרוניקה, כדי לנתח אותו ולהפיק ממנו תובנות שיאפשרו לשפר את איכות הייצור ולהפחית את שיעור המוצרים הפגומים.

החברה הוקמה בשנת 2005 על-ידי המנכ"ל דן גלוטר וניר ארז. מאז הקמתה היא גייסה כ-70 מיליון דולר ממשקיעים, בהם קרן ויולה. כיום היא מעסיקה כ-240 עובדים ומכירותיה בשנת 2019 הסתכמו בכ-51 מיליון דולר. בין לקוחותיה: און סמיקונדקטור, NXP, אנבידיה, מארוול, קואלקום, זיילינקס ו-AMD. חברת NI מסרה שהתפקידים שלה ושל אופטימל פלוס משלימים זה את זה.

נשיונל אינסטרומנטס היא מהחברות הגדולות בעולם בתחום מערכות הבדיקה האוטומטיות, ונסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-5.2 מיליארד דולר. "יכולות ניתוח הנתונים של אופטימל פלוס יאפשרו לנו להאיץ את אסטרטגיית הצמיחה של NI, ולהגדיל את הערך שאנחנו מספקים ללקוחות משותפים בתחומי המוליכים-למחצה והרכב", אמר נשיא ומנכ"ל NI, אריק סטארקלוף.

אופטימל בודקת 100 מיליארד שבבים בשנה

העיסקה מסייעת לה לחזק את מעמדה בתחום בעל הצמיחה המהירה ביותר בתעשיית השבבים: רכב. בשנים האחרונות ביצעה אופטימל כניסה אל תחום ייצור השבבים והמוצרים לתעשיית הרכב. בין השאר, היא פיתחה פתרון ייעודי לבדיקת איכות הייצור של מערכות ADAS המכוניות, וחטיבת השבבים של DENSO בחרה בפתרון שלה כדי לפקח על איכות ייצור השבבים שלה, המיועדים לשימוש בתעשיית הרכב. בסוף 2018 העריך גלוטר שכ-75% מהשבבים המיוצרים עבור תעשיית הרכב עוברים דרך החברה.

"אני מקווה שבתוך מספר שנים נגיע ל-100% מהשבבים. בתעשיית השבבים אנחנו החברה הדומיננטית בקרב חברות פאבלס, ומחזיקים בכ-50% מהשוק בקרב יצרניים מקוריים (IDM)". להערכת החברה היא מנתחת כ-100 מיליארד רכיבים בשנה. התוכנה אוספת מידע ממערכות בקרת הייצור ( Manufacturing Execution System), ממערכות הבדיקה בקצה קו הייצור (Wafer Acceptance Test) וממערכות בדיקת האיכות והתיפקוד של הרכיבים המיוצרים (Final Test and System Level Test).

לאחרונה היא החלה לספק שירותי בדיקה ללקוחות באמצעות הענן של אמזון (AWS). נשיא NI ברך את כל עובדי אופטימל פלוס על הצטרפותם אל NI, ומסר שלאור האופי המשלים של שתי החברות, לא צפויים פיטורים בעקבות העיסקה.

אינטל ו-Ayar הוכיחו שמקמ"ש אופטי יכול להחליף כרטיס תקשורת

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: רכיב מרובה שבבים הכולל FPGA ומקמ"שים המחובר באמצעות סיבים אופטיים אל כרטיס ההדגמה של אינטל

חברת Ayar Labs מקליפורניה וחברת אינטל, השיגו החודש פריצת דרך טכנולוגית במימוש תקשורת אופטית ישירה אל תוך שבב לוגי, באמצעות קישוריות אופטית אל רכיב FPGA. התקשורת בין שבבים היא צוואר בקבוק המאט את הביצועים וצורך הספק גדול מאוד ממערכת המחשב. כיום התקשורת בתוך השבב מתבצעת באמצעות ערוץ SerDes, הדורש המרת תקשורת מקבילית לטורית ולאחר מכן בחזרה לתקשורת מקבילית, כדי לקשר בין שבבים או בין קבוצות שבבים (Chiplets) במעגל.

במקביל, התקשורת בתוך מרכז הנתונים נעשית באמצעות כרטיסי תקשורת. ההדגמה של אינטל ו-Ayar מציעה אלטרנטיבה אופטית לשתי הגישות האלו. במסגרת פרוייקט PIPES של DARPA, הן השתמשו בערכת השבבים TeraPHY של Ayar, שנועדה לספק תחליף אופטי לערוץ SerDes חשמלי, באמצעות הטמעת השבבים האופטיים במארזים מתקדמים של אינטל, ושילבו את ה-FPGA ואת האופטיקה ברכיב MCM – Multi Chip Module יחיד.

האותות האופטיים נכנסים ישירות אל ה-SoC

התוצאה: התחברות ישירה אל השבב באמצעות סיב אופטי המאפשרת לייצר ערוץ תקשורת הפועל במהירות של 2Tbps בשבריר מהאנרגיה הנדרשת לממש ערוץ כזה בטכנולוגיה חשמלית. סוכנות DARPA מסרה שהטכנולוגיות ששימשו בהדגמה פותחו במסגרת מספר תוכניות של הסוכנות שבהן השתתפו שתי החברות. "היעד הבא של התוכנית הוא לפתח טכנולוגיית תקשורת אופטית שתגיע למהירות של יותר מ-100Tbps".

ליבת הטכנולוגיה מבוססת על מבנה ייחודי בשם Microring המיוצר בטכנולוגיית סיליקון פוטוניקס. באמצעות אותות חשמליים הוא מאפנן קרן לייזר רציפה החולפת דרכו, ועל-ידי כך ממיר אות חשמלי לאות אופטי. בקצה השני של קו התקשורת האבזר מבצע פעילות הפוכה: גלאי ה-Microring ממיר את האות האופטי לאותות חשמליים המוזנים ישירות אל תוך השבב (בתמונה למטה).

כאשר מציבים לאורך הסיב מספר מקמ"שי Microring שכל אחד מהם פועל בצבע אור שונה (כל צבע מייצג אורך גל שונה) ניתן להכפיל את קצב התקשורת ולשדר אותות רבים במספר צבעים במקביל. בהדגמה של אינטל ושל Ayar נעשה שימוש בארבעה מקמ"שים, אולם הטכנולוגיה מאפשרת שימוש בעד 64 מקמ"שים בכל צד של קו התקשורת האופטית.

המקמ"שים האלה בנויים בתוך פיסת סיליקון (Chiplet) עצמאית, אשר מותקנת בתוך מארז ה-MCM לצד המעבד. הדבר מאפשר להזין אותות אופטיים ישירות אל ה-MCM. המקמ"ש ממיר אותם לאותות חשמליים ושולח אותם אל המעבד באמצעות ערוץ Advanced Interface Bus – AIB שפותח על-ידי אינטל, המיישם תקשורת בין פיסות סיליקון נפרדות בתוך רכיב ה-MCM.

ארכיטקטורה חדשה של מחשבים גדולים ומרכזי נתונים

החשיבות של ההדגמה נעוצה בכך שהיא הוכיחה יכולת התחברות של ממשק אופטי ישירות אל שבב עיבוד מרכזי, מסוג FPGA, CPU או GPU. במסגרת ההדגמה, שודרו אותות ממקור לייזר של Ayar באמצעות סיב אופי אל 8 מקמ"שים אופטיים הפועלים ב-8 אורכי גל שונים, אשר שידרו מידע בקצב של 512Gbps כל אחד. המערכת פעלה במשך 14 שעות ללא תקלות.

מנהל שיווק פתרונות FPGA של אינטל באירופה, קרייג דייוויס, העריך בראיון ל-Techtime שמדובר בפריצת-דרך טכנולוגית שתשנה את פני עולם המיחשוב. "יש כל-כך הרבה טכנולוגיות חדשות מאחורי ההדגמה הזאת, שקשה לי אפילו להגדיר מהי הטכנולוגיה היחידה החשובה ביותר שפיתחנו במסגרת הפרוייקט הזה. משמעות ההדגמה היא שאנחנו יכולים לבנות מחשבים גדולים מאוד, מהירים מאוד וחסכוניים מאוד. הטכנולוגיה הזאת יכולה להעביר את המידע למרחקים של עד 2 קילומטר, ולכן היא מאפשרת לבנות מרכזי עיבוד ושרתים גדולים מאוד – ללא כל המתגים הגדולים המשמשים כיום כעמוד התווך של המרכזים האלה".

קרייג דייוויס לצד דיאגרמת המלבנים של ממשק AIB
קרייג דייוויס לצד דיאגרמת המלבנים של ממשק AIB

להדגמה הזאת יש גם חשיבות מיוחדת עבור אסטרטגיית ה-FPGA של אינטל. הטכנולוגיה של ערוץ AIB כבר שולבה ברכיבי Intel Agilex FPGA החדשים, אשר מיוצרים בתהליך של 10 ננומטר. דייוויס: "בחודש ינואר השנה פתחנו את מפרטי AIB בפני התעשייה במתכונת של מפרט חופשי, כדי לסייע ללקוחות לחבר את הצ'יפלטים שלהם אל הרכיבים שלנו, או אל כל מעבד אחר. אנחנו עובדים כיום עם הרבה לקוחות המעוניינים בשילוב הזה. במקביל, אנחנו נמצאים כעת בשלבי בדיקה כדי לברר כיצד הלקוחות יכולים להשתמש גם בטכנולוגיית הקישוריות האופטית שהדגמנו".

פגיעת הקורונה: הושעו 40% מגיוסי ההון של חברות הסטארט-אפ

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מנכ"לית ונשיאת IATI, קרין מאיר רובינשטיין ומנכ"ל רשות החדשנות, אהרון אהרון

חברות הסטארט-אפ הטכנולוגיות נקלעו למצוקה פיננסית בעקבות משבר הקורונה. סקר שנערך במחצית מאי על-ידי רשות החדשנות ואיגוד IATI בקרב 414 חברות הייטק בישראל שרובן מעסיק עד 50 עובדים, מגלה שהן חוו פגיעה מהותית עקב משבר הקורונה. רוב החברות (91%) דיווחו על האטה בתהליכי גיוס הון. המשקיעים הודיעו לכ-40% מהחברות הנמצאות בתהליך גיוס הון, שהם עוצרים את תהליך גיוס הכספים. כ-51% מהחברות מסרו שתהליך הגיוס מתקדם באופן איטי, ורק 9% העידו כי שהגיוס מתקדם כמצופה.

חברות רבות (51%) פנו למשקיעים בבקשה לקבל עזרה כספית נוספת, אולם רק 19% מהפניות נענו בחיוב. 46% מהחברות דיווחו שהמשקיעים עדיין שוקלים את צעדיהם, ו-35% דיווחו כי המשקיעים הודיעו שלא יוכלו לתמוך בהן. בתוך כך, מחצית מהחברות שפנו לקבלת הלוואה מגורם פיננסי או מבנק נדחו – וחלק גדול (30%)  – טרם קיבל תשובה.

"העובדה כי 65% מחברות הזנק עם 1-10 עובדים דיווחו שלא יוכלו להמשיך להתקיים מעבר לחצי שנה, מדגישה את חשיבות התמיכה הממשלתית", אמר מנכ"ל רשות החדשנות, אהרון אהרון. מנכ"לית ונשיאת IATI, קרין מאיר רובינשטיין, הזהירה: "נתוני הסקר מראים כי חברות טכנולוגיה צעירות רבות עומדות בפני קריסה, וכי אין לתעשייה סיוע כלכלי מספק מצד ממשלת ישראל. הסיוע הנוסף שאושר לחברות ההיי-טק, בהיקף של  1.2 מיליארד שקל, אינו מספיק ואינו מובנה במענה רציני ושיטתי".

פיטורי עובדים, שכר וחל"ת

כרבע מהחברות דיווחו שהן פיטרו עובדים: כ-14% מהחברות פיטרו יותר מ-15% מהעובדים. התופעה זו ניכרת בעיקר בחברות בתחום התוכנה והתקשורת ( 19% מהחברות), ופחות בקרב חברות בתחומי הבריאות. אם המצב יימשך, 57% מהחברות צפויות לבצע פיטורים בהיקף נרחב בחצי השנה הקרובה. במקביל, 71% מהחברות הקפיאו את תהליכי הגיוס של עובדים חדשים. יותר משליש מהחברות בסקר הוציאו עובדים לחל"ת. שליש מהחברות ביצע הורדת שכר של יותר מ-15%. רוב החברות (60%) העידו שהן שוקלות לפנות לערוצי התמיכה של רשות החדשנות.

החברות שהשתתפו בסקר מייצגות את המגזרים המרכזיים בתעשיית ההייטק הישראלית: 41% מהחברות פועלות בתחום התוכנה, 41% בתחומי הבריאות ו-18% בתחומי החומרה והתקשורת. רובן חברות קונות: 65% מעסיקות 1-10 עובדים, 20% מעסיקות 11-30 עובדים, 6% מעסיקות 31-50 עובדים ו-9% מהחברות מעסיקות 50 עובדים ומעלה.

אחת מהבעיות הקשות היא התמוטטות המודל העסקי, שהגיעה לשיאה במהלך חודש אפריל. כמחצית מחברות הסטארט-אפ לא הושפעו מכך, מכיוון שעדיין אין להן מכירות. אולם בקרב החברות הנמצאות בשלבי מכירות, דיווחו 83% מהן על ירידה במכירות במהלך חודש אפריל. מתוכן 28% סבלו מירידה של 76%-100% במכירות (ראו גרף למעלה).

אומנם אפריל נחשב לחודש הקשה ביותר עד כה בהתמודדות של מדינת ישראל עם משבר הקורונה, אולם הנתונים הקשים מהווים מדובר בנורית אזהרה מהבהבת, המלמדת על סכנה ממשית לעתודות הצמיחה של התעשייה הישראלית.

רפאל פיתחה חיישן עבור המל"ט הטקטי של אירונאוטיקס

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מטעד MicroLite של רפאל מתחת לחרטום המל"ט אורביטר-4 של אירונאוטיקס

חברת רפאל הציגה בסוף השבוע את אחד מהפירות הראשונים של עסקת רכישת חברת אירונאוטיקס מיבנה, שהושלמה בחודש ספטמבר 2019. במהלך וובינר מקוון שהיא קיימה בשבוע שעבר, גילה סמנכ"ל סמנכ"ל הפיתוח העסקי בחברה, גדעון וייס, שהמטעד האלקטרו-אופטי החדש של החברה, MicroLite ISR, מותאם לשימוש במל"ט הטקטי אורביטר-4 של חברת אירונאוטיקס. "זוהי דוגמא מובהקת לסינרגיה שבין שתי החברות", אמר.

במהלך הדיון, נחשפו פרטים מרתקים על החיישן שלא נמסרו קודם לכן, כשהוכרז בפברואר השנה (2020). מדובר במערכת שלמה בגודל של כדורגל בקוטר של 25 ס"מ ובמשקל של 8 ק"ג בלבד. לב המערכת הינו מצלמה דואלית המצלמת בו-זמנית דרך אותה עדשה, שתי תמונות נפרדות של האזור הנבדק על-ידי המל"ט: צילום חום באמצעות חיישן Mid Range IR וצילום אור נראה באמצעות מצלמת וידאו ברזולוציה של מיליוני פיקסלים.

מטרת החיישן היא לספק כיסוי רציף אל אזור מטרה רחב ובמקביל לעקוב אחר מטרות יעד נפרדות בתוך אזור הכיסוי. המערכת כוללת מערך תוכנה מורכב המאפשר לספק זיהוי ברמת נקודת ציון גיאוגרפית של כל מטרה, שילוב התמונות הנפרדות, עיבוד התמונות כדי לאתר תופעות כמו גילוי תנועה, דחיסת אותות הווידאו ושידור שטף וידאו חי אל המשתמשים.

לדברי מנהל פרוייקט הפיתוח ברפאל, צבי יבין, כמות המידע כל-כך גדולה שלא ניתן לשדר אותה מהמל"ט. "כדי לבצע את כל הפעולות האלה פיתחנו יחידת אלקטרוניקה ייעודית המבצעת את כל פעולות החישוב על-גבי הפלטפורמה האווירית עצמה".

נדרשו 20 מחזורי תכנון נפרדים כדי להגיע לתוצאה

הוא סיפר שהדרישות מהתכנון היו כל-כך קיצוניות, שרפאל נאלצה לבצע 20 מחזורי תכנון שונים, עד שהצליחה להגיע לתוצאה הסופית. אחת מהתכונות הייחודיות של המערכת היא יכולת חזרה בזמן. המטעד כולל מערך גדול מאוד של זיכרון אשר זוכר את כל הארועים שנקלטו במצלמות. צבי יבין אמר שהמפעילים יכולים לתחקר השתלשלות אירועים באמצעות חזרה אחורה בזמן, וניתוח בדיעבד של מהלכים שנעשו בזירה המסוקרת (Forensic Analysis). כך למשל הם יכולים לשחזר את המסלול שעשתה מטרה מסויימת ומהיכן היא הגיעה – עוד לפני שהיא זוהתה והוגדרה כמטרה מעניינת.

לצד התקנתה במל"ט של אירונאוטיקס, רפאל מציעה את המערכת לשימוש גם בכלי טיס מאויישים ובבלוני תצפית. מטעד מיקרולייט שייך למשפחת מערכות ISR – Intelligence, Surveillance and Reconnaissance של רפאל. המוצר המוביל במשפחה הזו הוא המטעד RecceLite המיועד לשימוש ממטוסי קרב ואוסף מידע באמצעות מצלמה מולטי-ספקטרלית הפועלת בו-זמנית בתדרי: NIR, SWIR, MWIR ואור נראה (Color VIS).

זוהי מערכת גדולה בהרבה: היא מופיעה במטעד באורך של 220 ס"מ ובקוטר של 40 ס"מ ושוקלת כ-200 ק"ג. עד היום היא סופקה ל-13 חילות אוויר באירופה, באסיה ובאמריקה הדרומית, עבור מטוסי הקו הראשון דוגמת F-16, F-18, טייפון, טורנדו, גריפן ועוד.

המטעד האלקטרו-אופטי RecceLite מתחת לגחון המטוס טייפון של חיל האוויר הבריטי
המטעד האלקטרו-אופטי RecceLite מתחת לגחון המטוס טייפון של חיל האוויר הבריטי

קיסייט הכריזה על סדרת האוסילוסקופים Infiniium MXR החדשה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: ה-CTO של חברת קיסייט, ג'יי אלכסנדר, מציג את משפחת Infiniium MXR במסיבת עיתונאים וירטואלית 

חברת קיסייט (Keysight Technologies) הכריזה על סדרת האוסילוסקופים Infiniium MXR, המספקת יכולת בדיקה של עד 8 ערוצים אנלוגיים בתדר של עד 6GHz, ועד 16 ערוצים דיגיטליים – בו-זמנית. הם מיועדים לצמצם את השטח הפיסי הנדרש לצב"ד ואת מורכבות תהליכי העבודה. החברה מסרה שהיא פיתחה את המשפחה בעקבות הביקוש למכשירים דיגיטליים מהירים לבדיקת מערכות Power Integrity, Wi-Fi 6, IoT, IIoT, ומוליכים למחצה בטכנולוגיות GaN, המנצלים את התדרים 2GHz-6GHz.

יישומים אלה דורשים שימוש בצב"ד ייעודי ויקר ושימוש בציוד המשלב מדידות במימד הזמן באמצעות אוסילוסקופ ומדידות במימד התדר באמצעות ספקטרום אנלייזר, אשר יכול לנתח במקביל ערוצים אנלוגיים ודיגיטליים, בדרך-כלל בסיוע תוכנה מבוססת פרוטוקולים, תקנים ויכולות מובנות של test assistance ושיתוף ועבודה מרחוק.

8 מערכות צב"ד ביחידה אחת

סדרת Infiniium MXR Series מבוססת על רכיב ASIC ייעודי המבצע עיבוד מידע מבוסס-חומרה. הדבר מאפשר לספק בקופסא אחת את הפונקציונליות של 8 מכשירי צב"ד נפרדים: ספקטרום אנלייזר זמן אמת (RTSA), אוסילוסקופ, מד מתח דיגיטלי (Digital Voltmeter), מחולל אותות (Waveform Generator), נתח דיאגרמת בודה (Bode Plotter), מונה תדרים (Counter), נתח פרוטוקולים (Protocol Analyzer), ונתח לוגי (Logic Analyzer).

המכשירים מופיעים עם תוכנה המבצעת בדיקות Power Integrity, בדיקות דיגיטליות במהירויות גבוהות ותהליכי וריפיקציה. התוכנה גם כוללת פונקציית את Fault Hunter, המאיצה את תהליך איתור וניתוח תקלות – כולל אקראיות או נדירות. ה-CTO של חברת קיסייט, ג'יי אלכסנדר, אמר במסיבת עיתונאים וירטואלית עם השקת המוצר, שסדרת האוסילוסקופים החדשה משלבת טכנולוגיות שהובאו ממוצרי ה-High End, דוגמת ממיר ה-ADC, ניהול הזכרון וחומרת Real Time Sperctrum Analysis, ביחד עם פתרונות נוחיות שימוש שהובאו מממוצרי Entry Level.

להערכת חברת הייעוץ Frost & Sullivan, "קיסייט השלימה חוסר שהיה קיים בשוק לציוד שיאפשר למהנדסים להשתמש במכשיר אחד לבדיקות ולפיתוח מוצרים חדשים".

תכונות מיוחדות של סדרת Infiniium MXR:

  • 8 המכשירים המשולבים במכשיר החדש מאפשרים קוהרנטיות מדידה ביניהם, פותרים את בעיית ריבוי הכבילה, חוסכים מקום, מפחיתים סיבוכיות הקמת שולחן העבודה, את זמני הבדיקות ואת ההשפעות ההדדיות בין מכשירים שונים בשולחן העבודה.
  • פונקציית Fault Hunter המובנית במכשיר לומדת סיגנלים נורמליים ומשווה אותם לאורך זמן על-מנת לאתר סיגלים שאינם טבעיים, כולל לכידת אירוע המתרחש בזמן מעבר אות שמקורו בטעות. התהליך מאפשר פתרון של תקלות במהירות לסיגנלים מסוגים שונים.
  • 8 ערוצים דיגיטליים בו-זמניים ו-16 ערוצים דיגיטליים המאפשרים ניטור וניתוח של אינטראקציות סיגנלים מסובכות.
  • תוכנת PathWave Infiniium Offline Analysis מאפשרת לבצע ניתוח עומק ומניפולציות של הדטה לאחר שהבדיקות הסתיימו.

 

הסניף הישראלי של קיסייט יקיים ב-16 ביוני 2020 אירוע השקה וירטואלי לסדרת האוסילוסקופים החדשה. האירוע יתקיים בהשתתפות מייק הופמן, מנהל המוצר של סדרת ה-MXR החדשה בקיסייט העולמית; ובהשתתפות אסף לזר, מנהל פעילות האוסילוסקופים בקיסייט ישראל.

השקעה של 13.5 מ' ד' ב-D-ID, המונעת זיהוי-פנים אוטומטי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: הדמיית ההבדל בין תמונה מוגנת בפני זיהוי פנים לבין תמונה מקורית

חברת D-ID מתל אביב השלימה גיוס הון בהיקף של 13.5 מיליון דולר בהובלת AXA Venture Partners. "גיוס בסדר-גודל כזה בתקופה של חוסר ודאות כלכלית משקף את הצורך בפתרונות שלנו", אמר מייסד משותף וסמנכ"ל התפעול, סלע בלונדהיים. "השימוש הגובר בטכנולוגיות זיהוי פנים לצד תקנות פרטיות מחמירות המחייבות הגנה על מידע, מחייבים חברות רבות להפוך את המידע המאוחסן אצלן לאנונימי, או להסתכן בקנסות כבדים".

החברה פיתחה טכנולוגיית תוכנה המאפשרת למנוע זיהוי פנים אוטומטי באמצעות תוכנות רובוטיות ובינה מלאכותית, מבלי לפגוע ביכולת הזיהוי האנושית של התמונה. הטכנולוגיה מבוססת על ביצוע שינויים זעירים הנעשים בקובץ התמונה, שאינם נראים לעין האנושית, אולם מונעים את האפשרות להפעיל אלגוריתם זיהוי תמונה על-גבי הקובץ. ראוי לציין שטכניקות למניעת זיהוי תמונה אוטומטית קיימות זמן רב, אולם הן מבוססות על הכנסת עיוותים בתוך התמונה, טשטוש פרטים והוצאת אלמנטים ממנה. התוצאה היא שהטכניקות הקיימות היום פוגעות באיכות התמונה ולעתים אפילו ביכולת לבצע זיהוי פנים אנושי. הטכנולוגיה של D-ID מנצלת חולשות באלגוריתמים לזיהוי תמונות ובמערכות בינה מלאכותית, כדי למנוע מהם לבצע את המלאכה.

השם D-ID, הוא קיצור של הביטוי de-identification המתייחס לכל האמצעים המקשים על ביצוע זיהוי תמונות אוטומטי. תוכנות זיהוי הפנים האוטומטיות הפכו לא רק לנפוצות מאוד, אלא גם לסיכון אישי גדול מאוד. הורדת תמונות מאתרי אינטרנט, רשתות חברתיות, ופריצות למאגרי נתונים של גופים כמו בנקים וסוכנויות ממשלתיות, הופכות את בעיית גניבת הזהות והשימוש לרעה על-ידי עבריינים או משטרים טוטליטריים לבעייה דחופה מאוד. באמצע 2018 האיחוד האירופי הכיר בבעיה, וקבע במסגרת תקנות ההגנה על פרטיות (GDPR) שצילומי פנים הם "מידע אישי רגיש".

מייסדי D-ID (מימין לשמאל): מנהל התפעול סלע בלונדהיים, המנכ"ל גיל פרי והטכנולוג הראשי אלירן קוטה
מייסדי D-ID (מימין לשמאל): מנהל התפעול סלע בלונדהיים, המנכ"ל גיל פרי והטכנולוג הראשי אלירן קוטה

חברת D-ID נוסדה בשנת 2017 על-ידי יוצאי יחידת 8200, גיל פרי, סלע בלונדהיים ואלירן קוטה. בתחילה היא פיתחה את הטכנולוגיה עבור מוצרים צרכניים, אולם מהר מאוד התברר לה שהשוק הגדול באמת הוא השוק הארגוני, שאליו היא מכוונת כיום את הטכנולוגיה באמצעות פתרון תוכנה הנמצא במחשבי הארגון, או כפתרון במתכונת של תוכנה כשירות (SaaS). במקביל לפיתוח אלגוריתם העלמת הפרמטרים, החברה מפעילה "צוות אדום" של מומחים, שתפקידו לתקוף את הטכנולוגיה ולנסות להתגבר עליה.

אלא שבעקבות משבר הקורונה והתפתחות טכנולוגיות חדשות כמו עיר חכמה ונהיגה אוטונומית, הבעיה נעשית רחבה בהרבה: מערכות לניטור נהגים (DMS) בתעשיית הרכב מתעדות את פני הנהגים ולעתים רבות שולחות את המידע לענן, מצלמות בערים מצלמות את כל העוברים והשבים, בעקבות מגיפת הקורונה מגבירות המדדינות את המעקב אחר בני-אדם, ואפילו רובוטים לניקוי רצפות במוסדות ציבוריים מצלמים את כל האנשים המצויים בסביבתם. כל אלה הופכים את טכנולוגיות זיהוי הפנים לאיום רחב היקף, הזקוק לטכנולוגיות התגוננות כמו אלה של החברה התל אביבית.

Xilinx הכריזה על רכיב מיתכנת לתנאי חלל הכולל בינה מלאכותית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת Xilinx זינקה על-פני שלושה דורות טכנולוגיים והכריזה השבוע על הרכיב מיתכנת חדש לשימושים בחלל החיצון, המיוצר בתהליך של 20 ננומטר, בהשוואה לדור הקודם שלה, אשר התבסס על טכנולוגיית ייצור שבבים בגיאומטריה של 65 ננומטר. הרכיב החדש, מדגם Kintex UltraScale XQRKU060 FPGA, מספק עוצמת עיבוד אותות (DSP) חזקה פי 25 מרכיבי הדור הקודם.

להערכת החברה, זהו רכיב החלל הראשון הכולל יכולות לימוד מכונה הנתמכות על-ידי הפלטפורמות התעשייתיות הסטנדרטיות, כמו TensorFlow ו-PyTorch. הדבר מאפשר לבצע בחלל פעולות עיבוד מבוססות בינה מלאכותית ולימוד עומק, כמו למשל עיבוד תמונה בזמן אמת לוויין עצמו. הרכיב החדש מספק עוצמת עיבוד של 5.7 טריליון פעולות בשנייה (Tera Operations Per Second).

כדי לשפר את יעילות עיבוד האותות, זיילינקס שילבה בו 2,760 יחידות DSP slice. השימוש ברכיבי FPGA יעיל במיוחד בעיבוד אותות מכיוון שהוא מאפשר חישוב מקבילי תפור לצורכי המשימה. יחידות DSP slice כוללות מכפלים ואוגרים לביצוע חישובים ייעודיים מהירים. רכיב XQRKU060 כולל ערוצי SerDes להמרה מהירה של תקשורת טורית/מקבילית. המערך כולל 36 מקמ"שי SerDes המגיעים למהירות העברת נתונים של עד 12.5Gbps כל אחד, ומספקים רוחב פס מצרפי של עד 400Gbps.

עמידה בתנאי SEE קיצוניים

הרכיב מופיע במארז קראמי בגודל של 40 מ"מ על 40 מ"מ, המספק הגנה בפני הרעש והרעידות של השיגור, ובפני הקרינה המאפיינת את העבודה בתנאי חלל. הרכיב עמיד בהפרעות מסוג SEE – Single Event Effect הנגרמות על-ידי קרינה קוסמית חזקה ועל-ידי פגיעת פרוטונים עתירי אנרגיה. העמידהבדרישות SEE מאפשרת שימוש ברכיב בלוויינים מנמיכי מסלול (LEO), בלווייני מסלול ביניים (MEO), בלוויינים גיאוסינכרוניים בגובה של 36,000 ק"מ (GEO) ובמשימות חלל עמוק (Deep Space).

סביבת הפיתוח כוללת את חבילת Vivado ואת סביבת Vitis Unified Software Platform של זיילינקס. בעתיד תתווסף גם חבילת הפיתוח Vitis AI לפיתוח יישומי הסקות ברשתות לימוד עומק. אומנם הרכיבים יהיו זמינים בשוק רק החל מחודש ספטמבר 2020, אולם כרטיסי הפיתוח עבורם, מסוג KCU105 Evaluation Kit ומסוג Kintex UltraScale Space Development Kit, כבר זמינים בשוק ומאפשרים להתחיל מיידית בפיתוח של אבות טיפוס.

למידע נוסף:  Radiation Tolerant (RT) Kintex® UltraScale

קיידנס הכריזה על עשרה פתרונות אימות חדשים עבור מודולי IP

CADENCE TENSILICA
פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת קיידנס (Cadence) הכריזה על עשרה פתרונות אימות חדשים עבור מודולי שבבים (IP) המוטמעים בתכנוני SoC ומיקרו-בקרים לתעשיית הרכב, למרכזי נתונים גדולים (hyperscale), וליישומי מובייל. הפתרונות החדשים תומכים במספר רב של תחומים ויישומים, לרבות: CXL, HBM3, Ethernet 802.3ck המרכזי נתונים גדולים, CSI-2 3.0, MIPI I3C 1 לתעשיית הרכב ו-TileLink, eUSB2, UFS 3.1, MIPI SPMI , 0MIPI RFFE לשוק האלקטרוניקה הצרכנית והמובייל.

כל הפתרונות כוללים את טכנולוגיית Cadence TripleCheck, המספקת תוכנית אימות תואמת-מפרט וחבילת בדיקות שנועדה להבטיח תאימות של המפרט לממשק. "הדרישות לרוחב פס גבוה יותר, צריכת הספק נמוכה יותר וניהול יעיל יותר של ה-cache coherency מניעות את הצורך בסט פרוטוקולים חדש", אמר פול קנינגהם, מנהל חטיבת מערכות ואימות בחברה.