סקאוטקאם מקימה תשתית ייצור של עשרות-אלפי מצלמות וידאו מיניאטוריות

פורסם בתאריך מאי 26, 2020מאי 28, 2020 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: המנכ"ל ירון זילברמן, ומצלמת וידאו של החברה, בקוטר של 1.2 מ"מ

חברת סקאוטקאם (ScoutCam) מעומר שליד באר-שבע, השלימה את הגדרת האסטרטגיה הרב-שנתית שלה, ומתחילה בהקמת תשתית ייצור שתאפשר לה לייצר עשרות אלפי מצלמות מיניאטוריות בשנה. כך סיפר מנכ"ל החברה, ד"ר ירון זילברמן, בראיון ל-Techtime. זילברמן: "נכנסנו לתוכנית רב שנתית של הגדלת הייצור, במטרה להגיע בשלב הראשון לכושר ייצור של יותר מ-80 אלף מצלמות בשנה במתקן הנוכחי, ואז להיערך לייצור בכמויות גדולות יותר במתקן ייעודי.

"אנחנו מקבלים תמיכה חזקה מבעל המניות המרכזי, קבוצת מדיגוס, ומהדירקטוריון החדש שלנו (שמונה בסוף 2019) אשר כולל אנשים עם אוריינטציה חזקה מאוד לייצור, כמו למשל שמואל דונרשטיין, הבעלים של קבוצת רב-בריח". סקאוטקאם יצאה מתוך חברת המיכשור הרפואי לשעבר מדיגוס, אשר הפכה לחברת אחזקות, והקימה חברה עצמאית סביב פעילות המצלמות המיניאטוריות. במהלך השינוי, עברו אליה רוב עובדי מדיגוס לשעבר, וכיום היא מעסיקה כ-30 עובדים.

בעקבות עיסקת מיזוג עם חברת מדף אמריקאית בחודש ינואר 2020, החברה נסחרת כיום במתכונת של "מעבר לדלפק" (Over-the-counter) בסימול: SCTC לפי שווי שוק של 65.9 מיליון דולר. בשבועות האחרונים היא ביצעה שני מהלכים פיננסיים נוספים אשר מכינים אותה ליישום התוכנית האסטרטגית: בתחילת מרץ היא גייסה 948,000 דולר לפי שווי שוק של 14.5 מיליון דולר, ולפני שבוע היא גייסה 2 מיליון דולר מחברת Arkin Holdings שבבעלות משה ארקין. בסך הכל, מדצמבר 2019 ועד היום החברה גייסה, 6.25 מיליון דולר. מדיגוס נשארה בעלת השליטה, עם כ-50% מהמניות.

האנדוסקופ הטראומטי שהדביק את החולים בחיידק טורף

השבוע היא הכריזה על השלמתו של פרוייקט פיתוח, אשר מייצג את האסטרטגיה החדשה של החברה: היא פיתחה מצלמה אלחוטית לשימוש חד-פעמי בקוטר של 1.1 מ"מ, אשר משולבת בתוך אנדוסקופ המיוצר על-ידי יצרנית ציוד אורטופדי בינלאומית. לדברי זילברמן, הלקוח ביקש מצלמה שתשתלב בתוך מכשיר לביצוע ניתוחים אורטופדיים בקוטר של 4 מ"מ. "פיתחנו את המצלמה, התאורה והתקשורת האלחוטית".

אתם עובדים רק מול יצרני מערכות או מייצרים מותג עצמאי?

זילברמן: "אנחנו עובדים במתכונת של B2B. אנחנו לא מפתחים מוצר, אלא רכיב. יש לנו טכנולוגיה שאותה אנחנו מתאימים למוצרים של יצרני המערכות. במקרה הקלאסי, מגיע אלינו לקוח ומבקש פתרון של תאורה וצילום בפינה מסויימת במערכת שלו, ואנחנו מספקים את הפתרון שיכול להשתלב בפינת הנדל"ן הקטנטנה שקיבלנו".

זו לא הגדרה מצמצמת מאוד לחברה בורסאית?

"להיפך, מדובר בשוק ענק הנמצא בצמיחה. בשנים האחרונות יש מהפיכה בעולם האנדוסקופיה ומערכות הבריאות שואפות לעבור לשימוש באנדוסקופים חד-פעמיים. כיום האנקוסקופ הוא גדול ויקר ומיועד לשימוש רב-פעמי. באמצע העשור הקודם התחולל ארוע מרכזי בקליניקה בארה"ב: מספר חולים מתו מחיידק טורף שהועבר אליהם מאנדוסקופ רב-פעמי. הבעיה היא שהמצלמות במכשירי האנדוסקופ הקיימים לא שורדות את תהליך הסטריליזיצה, ולכן האנדוסקופ עצמו הפך מקור לסיכון".

מערכת רובוטית של נאס"א לתידלוק לוויינים בחלל. מבוקרת על-ידי המצלמות של סקאוטקאם

"בעקבות הארוע המליץ ה-FDA לפתח אנדוסקופים חד-פעמיים. אבל החברות המסורתיות מתקשות לייצר מצלמות מספיק קטנות וזולות כדי שיהיו חד-פעמיות, ולכן הן לא מצליחות לאמץ את המודל החדש ולעמוד בהמלצה. אנחנו יודעים לייצר מצלמות קטנות וזולות, אשר יכולות להגיע למקומות שלא היו בהם אנדוסקופים. למשל, יש לנו מצלמה בקוטר של 1 מ"מ אשר יכולה להיכנס אל תוך כלי-דם ולשדר מהם תמונות".

יש לכם שווקים נוספים מעבר לשוק הרפואי?

"אנחנו כבר לא חברת מיכשור רפואי. הצורך במצלמות קלות וקטנות נמצא בצמיחה בתחומים רבים. דוגמה אחת היא רחפנים: כאשר מדברים על רחפני שירות אוטונומיים המבצעים שליחויות, יש צורך ביכולות להסתכל על הרחפן מבחוץ כדי לדעת האם הוא תקין, למשל בדיקה של המדחפים, בדיקה של המטען, ראייה היקפית למניעת התנגשות עם בניין או עמוד בלתי צפוי ועוד. רחפן אוטונומי זקוק להרבה מאוד עיניים, ולנו יש יכולת לספק אותן בזול ובמשקל נמוך מאוד".

בלעדי: ג'ייביל סגרה את קו הייצור האופטי בחיפה

פורסם בתאריך מאי 26, 2020מאי 26, 2020 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מרכז הפיתוח והייצור האופטי של ג'יייביל באזור התעשייה מת"ם בחיפה

קבלנית הייצור הגלובלית, חברת Jabil Circuit, סגרה את מרכז הפיתוח והייצור של מכלולים אופטיים שהיא הפעילה באזור מת"ם בחיפה. כך נודע ל-Techtime. המרכז הזה הוקם כמעט בחשאי בשנת 2017, במטרה לספק חבילה מלאה של טכנולוגיות החל משלבי פיתוח וגיבוש הרעיון של מוצר חדש, יכולות ייצור מיידי של אבות טיפוס ומעבר לייצור המוני במתקני הייצור של ג'ייביל. בין השאר, המרכז ייצר את חיישן פנים הרכב של חברת איי-סייט הישראלית (eyeSight Technologies), מוצרים עבור חברות AR/VR בינלאומיות, והיה שותף בפיתוח וייצור חיישני ה-LiDAR לכלי-רכב של חברת אינוויז (Innoviz).

בעקבות סגירת מתקן הייצור בחיפה, העבירה אינוויז את כל הייצור שלה אל המפעל של ג'ייביל בעיר ינה (Jena) בגרמניה, שם פועל מתקן הייצור האופטי המרכזי של החברה, שאותו היא רכשה בשנת 2006 מחברת קארל צייס. מנכ"ל אינוויז, עומר כילף, סיפר שעד לסגירת המרכז בחיפה, הפעילה החברה שני קווי ייצור מקבילים, אחד בארץ ואחד בגרמניה. "כעת אנחנו נמצאים בשלבי השלמת המעבר ואיחוד קווי הייצור, במטרה להביא את המוצר שלנו אל השוק במהלך הרבעון השלישי של 2020".

שלושה מפעלים בישראל

חברת Jabil מפלורידה, ארה"ב, נחשבת לאחת מספקיות שירותי הייצור האלקטרוני הגדולות בעולם. החברה מעסיקה כ-200,000 עובדים בכ-100 אתרי ייצור בעולם. בשנת 2019 הסתכמו מכירותיה בכ-25.3 מיליארד דולר. ברבעון האחרון של שנת הכספים שלה (שהסתיים בפברואר 2020), הסתכמו מכירותיה בכ-6.1 מיליארד דולר. לחברה יש פעילות עניפה בישראל, שהחלה בשנת 2012 עם הקמת משרד ברמת החיל-תל אביב, שהתמקד בשיתוף פעולה עם חברות צומחות.

בשנת 2015 היא רכשה את קבוצת שמר ממשגב, ביוזמת מנהלת הפיתוח העסקי של החברה בישראל, צפי לנדסמן. העיסקה כללה את שני המפעלים של שמר: מפעל מערכות ההינע הרובוטיות מיקנעם ומפעל המתכת וההרכבות באזור התעשייה בר לב במשגב. המפעלים שנרכשו מקבוצת שמר משתרעים על שטח של 12 אלף מ"ר ומעסיקים כ-350 עובדים. בשנת 2017 היא הקימה מפעל ייצור נוסף בקרית גת, וכיום היא מעסיקה כ-600 עובדים בישראל.

לא התקבלה תגובת ג'ייביל לידיעה. לחברה היו ציפיות להרחבת הפעילות האופטית בישראל. עם פתיחתו, המרכז העסיק 16 עובדים שהפעילו מערכות ייצור אופטיות המאפשרות לבצע כיוון פאסיבי של רכיבים אופטיים ברמת דיוק של 10 מיקרון, וכיוון אקטיבי (Active Alignment) ברמת דיוק של 3 מיקרון. ל-Techtime נודע שההחלטה התקבלה בעקבות שינויים ארגוניים בתוך ג'ייביל, ולא בעקבות הפתעה בשוק הישראלי.

התוכנית המקורית של החברה היתה להגדיל את רצפת הייצור בחדרים הנקיים מ-140 מ"ר לשטח של 400-500 מ"ר, ולגייס עוד כ-15 עובדים נוספים. הציפיייה הזאת באה לידי ביטוי בכך שחוזה ההשכרה של המבנה היה לשנים רבות. עדיין לא ברור האם החברה מתכננת להשתמש במתקן לצורך פעילות אחרת, או להפסיק את החוזה.

חברת ג'ייביל הושפעה עמוקות מנגיף הקורונה, ובחודש פברואר השנה הושבת כמחצית מהייצור שלה בסין. לאחרונה היא דיווחה שקווי הייצור בסין חזרו לפעילות כמעט מלאה. למרות זאת, בתחילת החודש (מאי 2020) היא הודיעה על הפחתה של 25% במשכורות המנהלים הבכירים בחברה, בעקבות ההשפעות של הנגיף על פעילותה. הדבר השפיע גם על מניית החברה בבורסה של ניו יורק, אשר ירדה ממחיר של 43.2 דולר בינואר 2020, למחיר של 29.1 דולר כיום, המעניק לה שווי שוק של כ-4.4 מיליארד דולר.

סינופסיס הכריזה על מעבדי ARC חדשים בעלי 64/32 סיביות

פורסם בתאריך מאי 25, 2020מאי 25, 2020 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: ערכת פיתוח למעבדי ARC HS

חברת סינופסיס הכריזה על משפחה חדשה של מעבדים ממשפחת ARC מרובי ליבות. המעבדים החדשים מופיעים במתכונת של קניין רוחני (IP) במסגרת ספריית הקניין הרוחני DesignWare של החברה. ההכרזה כוללת את מעבדי ARC HS5x בעלי 32 סיביות ומעבדי ARC HS6x בעלי 64 ביט. הם מבוססים על ארכיטקטורת ISA החדשה, ARCv3. כאשר מייצרים אותם בתהליך של 16 ננומטר הם מספקים עוצמת עיבוד של עד 8,750DMIPS לליבה.

בגרסא מרובת הליבות, מעבדי ARC HS החדשים כוללים מארג קישוריות פנימי (interconnect) המקשר עד 12 ליבות ותומך בממשקים המתחברים אל עד 16 מאיצי חומרה. הם נתמכים בידי ערכת הפיתוח ARC MetaWare, המחוללת קוד יעיל. הם מיועדים לשימוש בכונני SSD, מערכות בקרה, מערכות מידע ובידור בכלי רכב, תחנות בסיס אלחוטיות, מערכות בקרה אלחוטית ונתבי רישות ביתיים. המעבדים תומכים בפעולות וקטוריות של F16, F32 ו-F64 עם שיהוי צבירה של עד שני מחזורי שעון.

כמו כל מעבדי ARC, גם הם ניתנים להגדרת תצורה ומממשים טכנולוגיית ARC Processor Extension, המספקת תמיכה בהוראות תפורות וייעודיות עבור הצרכים הייחודיים של כל יישום. "יישומים משובצים כמו SSDs, בקרה אלחוטית ורשתות ביתיות הופכים ליותר ויותר מורכבים ודורשים שיפורים ניכרים בביצועים במסגרת תקציבי צריכת הספק ושטח מוגבלים", אמר ג'ון קוטר, סגן נשיא בכיר לשיווק ואסטרטגיית IP בסינופסיס.

"היציאה לשוק של ה-ARCv3 ISA החדש וההשקה של מעבדי ARC HS5x ו-HS6x, מאפשרים למתכננים להתמודד עם דרישות הביצועים הגוברות עבור התכנונים המשובצים שלהם היום ובעתיד". מעבדי ה-DesignWare ARC HS5x ו-HS6x מתוכננים להיות זמינים ברבעון השלישי של 2020. המעבדים החדשים יכללו את ה-ARC HS56, HS57D, HS58, HS66, HS68 וגרסאות מרובות ליבות (HS56MP, HS57DMP, HS58MP, HS66MP, HS68MP) של כל אחד מהמעבדים.

צמיחה בהזמנות מפי.סי.בי: "הקורונה מחזירה את הייצור לארץ"

פורסם בתאריך מאי 25, 2020מאי 25, 2020 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: קו ייצור בחברת פי.סי.בי טכנולוגיות במגדל העמקץ צילום: רועי מזרחי

צבר ההזמנות של חברת פי.סי.בי טכנולוגיות ממגדל העמק (PCB Technologies) הגיע ברבעון הראשון של 2020 לשיא של 64 מיליון דולר – בהשוואה לצבר הזמנות של כ-46.5 מיליון דולר בסוף 2019. להערכת המנכ"ל עובד שפירא, הדבר הוא תוצאה של משבר הקורונה. שפירא: "המשבר חיזק מאד את ההבנה של לקוחותינו, אשר רובם מתעשיות האלקטרוניקה הצבאית והרפואית אשר הינן תעשיות יציבות, שיש יתרון גדול בעבודה אל מול יצרן מקומי. אנחנו מאמינים כי המגמה זו תלך ותגבר".

אלא שלמרות העלייה בצבר ההזמנות, משבר הקורונה פגע במכירות עצמן. המכירות ברבעון ירדו בכ-9% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, והסתכמו בכ-26.1 מיליון דולר. הקיטון בהכנסות נובע מירידה בהכנסות מהרכבת כרטיסים אלקטרוניים אשר קוזזה עם עלייה בהכנסות ממוצרי מעגלים מודפסים. לשינוי הזה היתה השפעה חיובית על השורה התחתונה, מכיוון שהרווח הגולמי גדל ב-8.1% והסתכם בכ-3.2 מיליון דולר (.12.3% מההכנסות) לעומת כ-3 מיליון דולר (10% מההכנסות) ברבעון הראשון של 2019.

חברת פי.סי.בי טכנולוגיות נמצאת בשליטת קרן פימי (כ-48%) ונסחרת בבורסה בתל אביב לפי שווי חברה של כ-335.8 מיליון שקל. החברה מעסיקה כ-750 עובדים ומספקת שירותי ייצור מעגלים מודפסים (PCB) מורכבים בסדרות קצרות ובינוניות ובהרכבת כרטיסים אלקטרוניים ומערכות (EMS). בחודש האחרון החברה גם רכשה ציוד חדש, הכולל שתי מכונות בדיקת משחת הלחמה (SPI) ומכונה לבדיקה אופטית אוטומטית (AOI) של ההרכבות.

מניית פי.סי.בי בבורסה בתל אביב בשלושת החודשים האחרונים

במהלך הרבעון הראשון, החלה החברה בתהליך הפרדה של מחלקת הפיתוח משאר המחלקות ההנדסיות והטכנולוגיות בחברה, במטרה לפתח מוצרים ותהליכי ייצור חדשניים. כיום המאמצים מתמקדים בפיתוח יכולות נוספות למעגל המודפס ושילוב הטכנולוגיה החדשה בתהליכי הייצור, וכן באיפיון ופיתוח ציוד וחומרים שיאפשרו לחברה לספק פתרונות טכנולוגיים ייחודיים. לצורך זה כולל צוות הפיתוח עובדים המתמחים בתחומי הכימיה, חומרים ומכניקה. החברה עדיין לא דיווחה כיצד מתקדם תהליך הפיתוח של תחום עסקי חדש לתכנון, ייצור והרכבת מכלולים של מארזים מתקדמים, שעליו היא מסרה בדו"ח השנתי.

עבור תעשיית השבבים הסינית, מלחמת הסחר פרצה מוקדם מדי

פורסם בתאריך מאי 24, 2020מאי 23, 2020 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: עובדים בקו הייצור החדש של יצרנית זכרונות ה-DRAM הסינית CXMT

אומנם השוק הסיני נחשב לאחד מהשווקים הגדולים בעולם בצריכת שבבים, אולם סין לא הצליחה לעמוד ביעדי תוכנית החומש שנועדה להביא את תעשיית הסמיקונדקטורס שלה לעצמאות כלכלית וטכנולוגית מלאה. כך עולה מנתונים חדשים שאספה חברת המחקר IC Insights. בשנת 2019 הסתכם שוק השבבים הסיני בכ-125 מיליארד דולר, אולם היא ייצרה בעצמה רק 15.7% מהצריכה הזאת. מדובר בשיפור קטן מאוד בהשוואה לשנת 2014, שבה היא הכריזה על תוכנית חומש לאומית להגיע לייצור עצמי מלא, ושבמהלכה היא ייצרה 15.1% מהשבבים שצרכה.

להערכת IC Insights, סין תשפר את מצבה בקצב של 1% בשנה, וצפויה להגיע בשנת 2024 לרמת ייצור עצמי של כ-20.7% מכלל השבבים שהיא צורכת. חשוב להבהיר את ההבדל בין שוק השבבים הסיני (China’s IC market) לבין שוק הייצור המקומי. מאז שנת 2005 מהווה סין את שוק השבבים הגדול ביותר בעולם. אולם לרוב מדובר בשבבים הנדרשים עבור מערכות המיוצרות בסין, חלקן על-ידי חברות סיניות וחלקן על-ידי חברות זרות, הנמכרות בסין ובכל העולם.

הייצור המקומי הוא ייצור זר

בנוסף, לא כל השבבים המיוצרים בסין הם שבבים סינים. כך למשל, מתוך צריכת שבבים כוללת של כ-125 מיליארד דולר בשנת 2019, יוצרו בסין שבבים בהיקף של כ-19.5 מיליארד דולר. אולם מתוכם רק 38.7% מהשבבים (7.6 מיליארד דולר) יוצרו על-ידי חברות הנמצאות בבעלות סינית. כלומר, 6.1% מכלל הצריכה הלאומית. שאר ה-61.3% מהשבבים שיוצרו בסין, יוצרו במפעלים סיניים של חברות זרות דוגמת אינטל, סמסונג, TSMC ו-SK Hynix.

במידה והיקף הייצור העצמי של סין יעמוד בתחזית ויצמח להיקף של כ-43 מיליארד דולר בשנת 2024, יגיע חלקה של סין לכ-8.5% מהייצור העולמי, אשר צפוי להערכת החברה להגיע להיקף של כ-507.5 מיליארד דולר. החוקרים סבורים שגם אם יוקמו מפעלים נוספים בסין בשנים הקרובות, היא לא צפויה לייצר יותר מ-10% מכלל הייצור העולמי.

גם אם לוקחים בחשבון את מפעלי הייצור החדשים המוקמים כיום על-ידי חברות סיניות כמו YMTC ו-CXMT, חברת IC Insights מאמינה שרוב הייצור בסין יישאר בידיים זרות גם בשנים הבאות, וצופה שלפחות 50% מייצור השבבים בסין בשנת 2024 ייעשה במפעלים הנמצאים בבעלות אינטל, סמסונג, TSMC, UMC, SK Hynix ו-Powerchip. "מלחמת הסחר שפרצה בין סין וארצות הברית הגבירה את הנחישות של הממשל בסין להגדיל את הייצור בסין כדי לצמצם את התלות בספקיות אמריקאיות וזרות".

אלא שסין רחוקה מהיעד הזה, למרות שהיו לה הצלחות מרשימות מאוד: השנה נכנסה לראשונה חברת שבבים סינית אל רשימת 10 הגדולות בהיקף מכירות: חברת הפאבלס HiSilicon צמחה ב-54% ומכירותיה ברבעון הראשון 2020 הסתכמו בכ-2.67 מיליארד דולר. הייסיליקון היא חטיבת תכנון השבבים של וואווי ויותר מ-90% מהכנסותיה מגיעות מוואווי. אלא שזוהי תופעה יוצאת דופן.

ההבטחות לא עומדות במבחן המציאות

החוקרים מציינים שבשנה האחרונה פורסמו טענות שלפיהן תעשיית ייצור הזכרונות בסין נמצאת בצמיחה גדולה מאוד ובקרוב היא תשתווה בהיקף הייצור וברמה הטכנולוגית לסמסונג, מיקרון ו-SK Hynix. אולם בדיקה מספרית מגלה שהתמונה שונה: החברה הראשונה בסין המייצרת זכרונות DRAM היא Changxin Memory Technologies – CXMT, שהחלה בייצור מוגבל רק ברבעון האחרון של 2019. היא מעסיקה כמה אלפי עובדים ומשקיעה כ-1.5 מיליארד דולר בשנה בהקמת ותחזוק קווי הייצור.

מודם 5G שחברת HiSilicon פיתחה עבור וואווי

מנגד, כל אחת מהמתחרות הזרות שלה מעסיקה יותר מ-30,000 עובדים, כאשר ההשקעות בציוד של סמסונג, מיקרון ו-SK Hynix הסתכמו בכ-39.7 מיליארד דולר ב-2019. "המספרים מציגים את המציאות כמו שהיא. אומנם תעשיית הזיכרון הסינית מתפתחת יפה, ומפתחת פתרונות מחוכמים כדי להימנע מתביעות קניין רוחני, אבל קשה להאמין שהיא תהיה תחרותית בעשור הקרוב".

הבעיה אף קשה יותר בתחומים האחרים של השוק: "עדיין אין בסין אף יצרן מקומי גדול של רכיבים לוגיים בתחומי האנלוג, אותות מעורבים, מעבדי שרתים (Server MPU), מיקרו-בקרים (MCU) או רכיבים לוגיים מיוחדים. לכן אנחנו מעריכים יידרשו עשרות שנים לפני שחברות סיניות מקומיות יוכלו להשתוות למתחרות הזרות בתחום הרכיבים שאינם רכיבי זכרונות".

טקסס איטנסטרומנטס תקיים וובינר בנושא רצף ההגברה

פורסם בתאריך מאי 21, 2020 ע"י Techtime

חברת טקסס אינסטרומנטס (Texas Instruments) תקיים וובינר מקצועי בתחום פתרונות והמלצות על השיטות הטובות ביותר בתכנון רצף ההגברה במערכות אלקטרוניות (Amplifier Signal Chain Solutions and Best Practices). הייבינר יתקיים ביום ג', ה-26 במאי 2020 בשעה 16:00 לפי שעון ישראל.

במהלך הסמינר ייבחנו דוגמאות נפוצות כמו תהליך עיבוד האותות במעגלים הכוללים חיישנים (sensor signal conditioning), סינון וגילוי, דחיפת ממירי ADC ומתחי ייחוס ברצף ההגבר (reference buffer). בוובינר ייבחנו מעגלים לדוגמא המיישמים את הפונקציות האלה, ויוצגו מגברים חדשים שפותחו עבור הצרכים הלאה. הוובינר רלוונטי למתכנני יישומים כמו בקרת מנועים, מערכות אוטומציה, פתרונות אלקטרוניים לתשתיות חשמל ועוד.

הוובינר ייפתח בהצגת פתרונות Amplifier Signal Chain עבור Shunt Resistor, Thermistor, Photodiode ו-Low-cost signal conditioning. בחלק השני יוצגו פתרונות מסננים אקטיביים וזיהוי אות שיא (Peak detection) והחלק האחרון יוקד לתחום ה-ADC Driver and Reference Buffer.

למידע נוסף ורישום: Amplifier Signal Chain Solutions

ניוסייט גייסה 7 מ' דולר; המשקיע הקים חברה עבור הטכנולוגיה שלה

פורסם בתאריך מאי 20, 2020מאי 20, 2020 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: החיישן של ניוסייט שעליו מבוססות מערכות המדידה הספקטרליות

חברת ניוסייט מנס-ציונה (Newsight Imaging) השלימה גיוס הון בהיקף של 7 מיליון דולר שהובל על-ידי קרן Infinity Capital שהשקיעה 5 מיליון דולר בחברה. לגיוס הצטרף משקיע העל הסיני ד"ר ג'ורג' סו (George So) אשר השקיע 2 מיליון דולר בחברה. בסך הכל, מאז הקמתה גייסה החברה 15 מיליון דולר, וכעת היא נערכת לסבב גיוס הון נוסף, אשר יאפשר לה להרחיב את הנוכחות בשוק העולמי. ההשקעה של ג'ורג' סו היא יוצא דופן: שכן מדובר במשקיע אסטרטגי, אשר הקים חברה חדשה אשר תייצר ציוד רפואי המבוסס על החיישנים ועל האלגוריתמים של ניוסייט.

חברת ניוסייט מתמקדת בפיתוח וייצור מודולי מצלמה עבור יישומי ראיית מכונה, הכוללים חיישן אופטי ושבב עיבוד מידע. המוצר הראשון של החברה היה השבב NSI3000 הכולל מעגל עיבוד אנלוגי ודיגיטלי וחיישן אינפרא-אדום בשבב יחיד, המשמש בין השאר במערכות LiDAR המותקנות על-גבי רובוטים.

לפני כחצי שנה היא הכריזה על החיישן המרחבי (Area Sensor Chip) מדגם NSI1000 ליישומים בתעשיית הרכב וראיית מכונה. הוא כולל את טכנולוגיית eTOF המבצעת מדידות מרחק באמצעות חישוב פרק הזמן בין שידור פולס לייזר בתדר אינפרא-אדום רחוק לבין קליטתו על-ידי החיישן.

הקורונה יצרה הזדמנות עסקית

במקביל היא פיתחה אלגוריתמים המאפשרים להשתמש בחיישנים שלה בתור מד ספקטרום אופטי לאור באורכי הגל 400-1100 ננומטר. הטכנולוגיה נוסתה בשיתוף פעולה עם מקורות כדי לספק יכולת ניטור של איכות מי השתייה, ובשבועות האחרונים היא מבצעת פרוייקט משותף עם שיבא המתמקד באיתור סמנים (Markers) של וירוסים, שניתן לאתר אותם באמצעות ספקטרוגרפיה.

מצגת החברה החדשה בהונג קונג, החושפת את הטכנולוגיה בפני לקוחות ומשקיעים פוטנציאליים בסין

עד היום היא הכריזה על תכנון הייחוס SpectraLIT לייצור מד ספקטרום המזהה חלקיקים בנוזל בגודל של 400-700 ננומטר, וצפויה להוציא בקרוב תכנון ייחוס של מערכת לבדיקת חלקיקים בטווח של 400-1100 ננומטר. ערכות הפיתוח האלה קשורות קשר הדוק אל גיוס ההון האחרון: "היכולת לגלות את החתימה הספקטרלית של וירוסים ושל חיידקים, ביחד עם קלות הכנת הדגימות והניידות של מכשיר הבדיקה, ישפיעו באופן עמוק על היכולת שלנו למנוע מגיפות", הסביר סו את התלהבותו.

בתחילת חודש אפריל 2020 הוא ייסד בהונג קונג את חברת AIinnoBio HK, אשר תתמקד בפיתוח ציוד רפואי המבוסס על הטכנולוגיה של ניוסייט. לצד השתתפותו בסבב הגיוס, נחתם הסכם לשיתוף פעולה בין החברה החדשה לבין ניוסייט, שלפיו היא תרכוש מניוסייט את החיישנים שלה, ותרכוש את זכויות השימוש באלגוריתמים ובתכנוני הייחוס עבור המוצרים שהיא תייצר. בשבוע שעבר היא כבר העלתה סרטון ראשון ביוטיוב המציג בפני הקהילה הדוברת סינית את המוצר החדש שהיא מתכננת לספק, שהוא למעשה תכנון הייחוס של חברת ניוסייט.

הגנה בפני שיבושי GPS: רגולוס גייסה 4 מ' דולר

פורסם בתאריך מאי 19, 2020מאי 19, 2020 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: ניר ששון. לפני הקמת אוטוטוקס עסק בפיתוח שבבי תקשורת בחברת טקסס אינסטרומנטס

חברת רגולוס (Regulus Cyber) מחיפה גייסה 4 מיליון דולר בהובלת חברת SPDG Ventures הבלגית, הממוקדת בהשקעות בתחומי התחבורה, ובהשתתפות btov Partners והמשקיעים הקיימים בחברה. חברת רגולוס פיתחה תוכנה המספקת הגנה לכלי-רכב ולציי רכב בפני מתקפות שיבוש המיועדות לנטרל ולהטעות את מקלטי/משדרי הניווט הלווייניים (GNSS) בכלי-רכב.

מערכת Pyramid של החברה מבוססת על אלגוריתמים מוגנים בפטנט של למידת-עומק, שפותחו באמצעות ניסויי מתקפות שיבוש שבוצעו לאורך מספר שנים. האלגוריתם מזהה את ניסיון השיבוש, חוסם אותו ושולח התראה למנהל הצי ולרשויות האכיפה על ניסיון החדירה. להערכת החברה, הפתרון שלה מספק הגנה מפני כל סוגי מתקפות השיבוש ובכל התדרים. התוכנה מונעת מאותות כוזבים לשבש את פעולת מערכת הניווט ומאפשרת לה להמשיך ולשדר את אותות המיקום הנכונים.

ניר ששון עוזב את אוטוטוקס לטובת רגולוס

במקביל להשלמת גיוס ההון, לאחרונה מינתה רגולוס את ניר ששון כמנהל העסקים הראשי של החברה (Chief Business Officer). ששון הגיע מחברת Autotalks הנחשבת לאחת מהחברות המתקדמות בעולם בתחום שבבי התקשורת בין הרכב לבין שאר תשתיות הכביש (V2X). הוא היה בין מייסדי החברה בשנת 2008 ושימש כמנכ"לה במשך שלוש שנים. ששון החל את דרכו ביחידה טכנולוגית של צה"ל, והיה בין עובדי ליבית שהצטרפו לטקסס אינסטרומנטס, אשר רכשה את ליבית ב-1999. עד להקמת אוטוטוקס, הוא מילא תפקידי מו"פ וניהול ב-TI בתחומי מודמי הכבלים ושבבי תקשורת לרשתות איתרנט ו-Wi-Fi.

להערכת European GNSS Agency, תחום התחבורה, הכולל כלי רכב ותשתיות כביש, תופס כ-50% מכל שוק הניווט הלווייני בעולם. "כיום יש בעולם 8 מיליארד מקמ"שי GNSS האחראים לניהול 7% מהכלכלה העולמית", אמר מנהל התיפעול לשעבר של תאגיד דיימלר מרצדס ואחד מהמשקיעים בחברה, ריינר שמוקלה. "רגולוס יכולה להגן על תעשיית הענק הזאת". בחודש אפריל השנה הודיעה חברת Harman הגרמנית (הנמצאת בבעלות סמסונג ונחשבת לספקית מובילה של מערכות לרכב), שהיא תטמיע את תוכנת רגולוס בפלטפורמת הגנת הסייבר לרכב Harman Shield, שהיא מציעה ליצרניות רכב ולמנהלי ציי רכב.

רכב ניסוי של רגולוס לבדיקת מתקפות שיבוש של מערכות הניווט הלווייניות

חברת רגולוס מעסיקה יוצאי יחידות טכנולוגיות צבאיות ובוגרי התעשיות הביטחוניות הגדולות בישראל. היא מתמקדת במערכות להגנת חיישני הרכב בפני תקיפות המבוססות על זיוף אותות ועל חסימת ושיבוש אותות. טכנולוגיית Pyramid Sensor Cybersecurity המשמשת בשלושה מוצרים שונים: מערכת להגנת הניווט הלווייני, מערכת להגנת המכ"ם ברכב ומערכת להגנת חיישני ה-LiDAR הנמצאים ברכב.

בחודש יוני 2019 היא ביצעה הדגמה מעוררת עניין: היא הצליחה להוריד מהכביש מכונית Tesla Model 3 באמצעות זיוף אותות ניווט לווייניים (Spoofing). במסגרת ניסוי שנערך באירופה בדגם החדש של טסלה, החברה גרמה למערכת הניווט Navigate on Autopilot להאמין שהרכב הגיע לצומת למרות שהוא עדיין היה במרחק של יותר מ-150 מטר מהצומת, וכתוצאה מכך הרכב האט בפתאומיות וירד מהכביש בנסיון לבצע פנייה בנקודה שבה אין פנייה.

יורוצ'יפ טכנולוגיות הקימה אתר למסחר אלקטרוני ברכיבים

פורסם בתאריך מאי 19, 2020יוני 18, 2020 ע"י Techtime

חברת יורוצ'יפ (Eurochip Technologies) מפולג שבנתניה הנמצאת בבעלות אייל פז, הקימה אתר לביצוע הזמנות מקוונות של רכיבים אלקטרוניים. חברת יורוצ'יפ הוקמה על-ידי אייל פז בשנת 2004, לאחר עשר שנות עבודה בחברות הפצה גלובליות. החברה מתמחה בהפצת רכיבים אקטיביים, פסיביים ורכיבים אלקטרומכניים, תצוגות מיוחדות וטאבלטים. האתר החדש הוקם לאחר תהליך פיתוח שנמשך כשבעה חודשים ופועל בשלוש שפות: עברית, אנגלית וגרמנית.

בשיחה עם Techtime סיפר פז שהאתר החדש החל לפעול לפני כחודש בכתובת eurochip-tech.com, ושכבר בוצעו באמצעותו הזמנות מלקוחות באירופה ומסין. פז: "אנחנו עובדים עם שני מרכזי מלאי בארה"ב ובאירופה, המבצעים רכישות ישירות מהיצרנים בכמויות גדולות, ולכן אנחנו יכולים להציע מחירים תחרותיים בזמן אספקה קצר. עד היום עבדנו בעיקר מול לקוחות בישראל, האתר מיועד לאפשר לנו לעבוד מול לקוחות וקבלני משנה מכל העולם".

בגרסה הראשונה, האתר מאפשר ללקוחות להזין את המק"טים הנדרשים להם, להתעדכן על זמינות הרכיבים ולקבל במייל את הצעת המחיר. הם יכולים לבצע את הפעולה באמצעות המחשב או באמצעות אפליקציה ניידת הנתנת להורדה מ-Google Play. כיום החברה מפתחת גרסה מתקדמת יותר של האתר, שתאפשר לבצע ישירות ובצורה מקוונת גם את התשלום. לדבריו, החברה הרחיבה את כוח האדם ואת התמיכה הטכנית בלקוחות.

כתובת האתר: www.eurochip-tech.com

רנסאס סוגרת את פעילות הדיודות-לייזר ודיודות אופטיות

פורסם בתאריך מאי 18, 2020מאי 18, 2020 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: שבב בקרה ודרייבר של רנסאס עבור דיודות לייזר

חברת רנסאס היפנית (Renesas Electronics) מפסיקה את כל פעילויות הפיתוח והייצור של דיודות לייזר (LD) ושל דיודות חישת אור (photo diode/detector). בעקבות ההחלטה היא סוגרת את מפעל הייצור בעיר שיגה ביפן, הנמצא בבעלות החברה הבת שלה, Renesas Semiconductor Manufacturing Co. באמצע 2018 החברה הודיעה שהיא שוקלת את סגירת הפעילות, אולם רק כעת התקבלה ההחלטה, והחברה החלה בתהליך סגירת הפעילות.

החברה הסבירה שבתחילה היתה סבורה כי תוכל להצמיח את עסקיה בתחום ה-LD/PD באמצעות ייעול תהליכי הייצור במפעל בעיר שיגה. "אולם ההתעצמות של התחרות הן בטכנולוגיה והן במחיר גרמה לירידה בנתח השוק של המוצרים הקיימים ולעיכוב בפיתוח רכיבים חדשים עבור מערכות תקשורת נתונים של הדור הבא. לכן רנסאס הגיעה למסקנה שיהיה מאוד קשה לשמור על ריווחיות הפעילות, גם אם תתבצע התייעלות במפעל הייצור".

החדברה דיווחה שהיא בחנה את האפשרות להעביר את הייצור של מפעלים אחרים של הקבוצה או של שותפיה העסקיים ביפן או מחוצה לה, אולם לאור "האופי של תעשיית השבבים והקושי בביצוע המעבר בזמן סביר, הוחלט לבטל כליל את הפעילות העסקית הזאת". החברה ביקשה מהלקוחות המשתמשים ברכיבי ה-LD/PD שלה, לפנות אל נציגי המכירות כדי לקבל עידכון מדוייק על תאריכי הסגירה והפסקת הפעילות.

ברבעון הראשון של שנת 2020 הסתכמו מכירותיה בכ-1.67 מיליארד דולר. בשנת 2019 הסתכמו המכירות בכ-6.69 מיליארד דולר.

TI הכריזה על מיקרו-בקר חדש ממשפחת C2000

פורסם בתאריך מאי 18, 2020מאי 26, 2020 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: דיאגרמת מלבנים עקרונית של מיקרו-בקרים ממשפחת C2000

חברת טקסס אינסטרומנטס (Texas Instruments) הכריזה על רכיב חדש במשפחת המיקרו-בקרים לזמן אמת C2000 מהדור השלישי. הרכיב מדגם F28002x מיועד בעיקר ליישומי ניהול אנרגיה בשרתים, מנועי סרוו, בקרי מנוע המבוססים על בקרה באמצעות תדר (variable frequency AC drives), מערכות טעינה בשוק הרכב, יישומי DC/DC וכדומה. הרכיב שומר על תאימות פינים לכל הרכיבים במשפחת C2000.

הרכיב החדש כולל ליבת 100MHz DSP המבצעת פעולות חישוב בנקודה צפה (Floating-Point Unit), מעגל האצה לביצוע פעולות חישוב טריגונומטריות, ויחידת תקשורת טורית המגיעה למהירות של עד כ-200Mbps. בנוסף הוא כולל ממיר ADC ברזולוציה של 12 סיביות, בקר לניהול תקשורת מקבילית ויחידה לוגית מיתכנתת (Configurable Logic Block), המספקת יכולות ניהול באמצעות תוכנה, הדומות לאלה של רכיבים מיתכנתים מסוג FPGA.

אפלייד מטיריאלס: תוצאות שיא לחטיבה הישראלית

פורסם בתאריך מאי 17, 2020מאי 17, 2020 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: גארי דיקרסון על-רקע מפעל אפלייד מטיריאלס ברחובות

ברבעון השני של השנה הפיננסית שלה, אשר הסתיים באפריל 2020, הסתכמו המכירות של חברת אפלייד מטיריאלס (Applied Materials) בהיקף שיא של כ-3.96 מיליארד דולר, המהוות גידול של 12% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. "למרות שהמצב עדיין נזיל", אמר נשיא ומנכ"ל אפלייד מטיריאלס, גארי דיקרסון, ביחס למשבר הקורונה, "שרשרת האספקה שלנו מתאוששות והביקוש היסודי לציוד ולשירותים שלנו לתעשיית המוליכים למחצה נותר איתן".

גם בישראל הגיעה אפלייד לשיא של כל הזמנים. החברה מפעילה בארץ את חטיבת PDC, המפתחת ומייצרת מערכות בדיקה ובקרה לתעשיית השבבים (Process Diagnostics and Control). החברה מעריכה שכמעט כל השבבים בעולם עברו בתהליך הייצור דרך המכונות של אפלייד מטיריאלס המיוצרות בישראל. לדברי דיקרסון, "פעילות PDC הניבה הכנסות שיא במחצית הראשונה של השנה. אחד התורמים המרכזיים לשיא הזה היא מערכת הבדיקה האופטית החדשה שלנו, שתושק רשמית בהמשך השנה".

מוצר מהפכני שפותח בישראל

לדבריו, "תחום הבדיקות והמדידה הוא אחד מהתחומים שבהם יש לנו את התנופה החזקה ביותר. זהו אחד מתחומי הצמיחה החזקים ביותר עבורנו השנה. מרכיב חיובי נוסף בעסקי ה-PDC שלנו נמצא במערכות מבוססות קרן אלקטרונים (e-beam). שם יש לנו עמדת מובילות חזקה וגם כמה יכולות חדשות, עם טכנולוגיית ההדמיה ברזולוציה הגבוהה ביותר בתעשייה לצד אימוץ ראשוני חזק מאוד אצל לקוחות מובילים. חטיבת PDC מתחילה נהדר את שנת 2020. הייתי אומר שאנו בעמדה הטובה ביותר שהייתה לנו אי-פעם בתחום הזה".

אפלייד ישראל מגייסת עובדים

מרכז הפיתוח והייצור של החברה, המעסיקה בישראל כ-1600 עובדים, נמצא בפארק המדע ברחובות. בשנה האחרונה גייסה החברה 250 עובדים וגם בימים אלה היא ממשיכה גם הימים אלו בגיוס עובדים ועובדות חדשים בעיקר בתחומי התוכנה, אלגוריתמים, הנדסה, אינטגרציית מוצר ועוד. במסגרת התהמודדות של החברה עם מגיפת הקורונה, אף עובד לא הוצא לחל"ת ולא פוטר, החברה ממשיכה לשלם לכל העובדים שכר מלא.

עובדים שנאלצו להיכנס לבידוד לא היו צריכים לנצל ימי מחלה וקיבלו שכר מלא בתקופת הבידוד. החברה הודיעה שהיא ממשיכה לשלם באופן מלא לספקי השירותים בארץ, על-מנת שגם כ-800 העובדים שאינם מועסקים באופן ישיר על ידה, ימשיכו לקבל שכר מלא. זאת, על אף שחלק גדול מהם אינו נדרש להגיע לעבודה בקמפוס החברה ומרבית עובדי אפלייד עובדים מהבית.

ארו ישראל מכריזה על תחרות פיתוח מבוססת FPGAs של אינטל

פורסם בתאריך מאי 17, 2020מאי 21, 2020 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: כרטיסי AnalogMAX-01 ו-AnalogMAX-DAQ1 של חברת Trenz

חברת ארו ישראל תתחיל בשיווק כרטיסים מבוססי FPGA של חברות דוגמת Trenz הגרמנית ו-Exor Embedded האיטלקית. בשנים האחרונות הגבירה ארו את פעילותה בתחום ה-SoM. בתחילה היא סייעה בקידום יצרניות ישראליות כמו SolidRun ו-Shiratech ובעקבות הנסיון הזה החלה לתמוך בקידום כרטיסי SoM מבוססי FPGA של חברות כמו Trenz ,Exor וחברות נוספות.

תחרות הפיתוח הישראלית

במסגרת החדירה לשוק הישראלי, ארו משיקה קמפיין שנוסה בהצלחה באירופה: היא מכריזה על תחרות פיתוח שבמסגרתה היא תספק למפתחים ללא עלות, אחד מכרטיסי סדרת Analog MAX של Trenz שפותחו בשיתוף עם ארו העולמית ועם Analog Devices. כרטיסי Analog Max נועדו לפיתוח מהיר של יישומים והם תומכים בפלטפורמת Arduino הפופולרית.

בנוסף, אחד הפרוייקטים שייבחר על-ידי ארו יזכה בחבילת ליווי, פיתוח ותמיכה טכנית בשווי של 20,000 שקל. הכרטיסים המוצעים כוללים רכיב מיתכנת Intel MAX10/Cyclone10 FPGA, ומערכי חיישנים ורכיבים אנלוגיים התואמים לדרישות השוק הרפואי והשוק התעשייתי. כדי להקל על הפיתוח, החברה תעמיד לרשות המהנדסים גם דוגמאות של קטעי קוד, מסמכים נלווים וכלים גרפיים.

לבחירת המפתחים יועמדו הכרטיסים הבאים:

כרטיס AnalogMAX-01 הכולל חיישני תאוצה, טמפרטורה וגם חיישן לגילוי ריכוז מולקולות עשן באוויר
כרטיס AnalogMAX-DAQ1 הכולל ממיר אנלוגי-דיגיטלי מהיר ומדויק מדגם AD4003
כרטיס מדגם AnalogMAX-DAQ2 הכולל מודול המבוסס על הממיר האנלוגי-דיגיטלי ADAQ7988. המודול כולל את כל שרשרת הדגימה ומפשט את הפיתוח בהשוואה לשימוש ברכיב דיסקרטי. הוא חוסך עלויות ומקום על הכרטיס.
כרטיס CYC1000 המכיל רכיב מיתכנת Cyclone10 וחיישן תאוצה
כרטיס MAX1000 המכיל רכיב מיתכנת MAX10 וחיישן תאוצה

תחום ה-FPGA הופך למגזר מרכזי בתעשיית השבבים

להערכת החברה מדובר במיגזר צומח בשוק השבבים (כ-12% בשנה) אשר צפוי להגיע להיקף של כ-15 מיליארד דולר ב-2027, בהשוואה לכ-6.3 מיליארד דולר ב-2015. המנוע לצמיחת השוק נעוץ בעלייה במורכבות הפרוייקטים ויעילותם של הרכיבים המתוכנתים בתחומים רבים, ובייחוד ביישומים הצבאיים, הרפואיים ובתחום תעשיות הטלקום, הרכב והחלל.

חטיבת Intel PSG הוקמה על-בסיס חברת אלטרה שנירכשה על-ידי אינטל בשנת 2015. כיום החטיבה חולקת עם Xilinx בכ-90% משוק הרכיבים המיתכנתים העולמי.

לבחירת כרטיס פיתוח ללא עלות ורישום לתחרות: Arrow Electronics FPGA Solutions

שיקולים בבניית מותג מקוון ברשתות החברתיות

פורסם בתאריך מאי 17, 2020מאי 14, 2020 ע"י Techtime

מאת: אביבית משמרי

בעולם שבו לקוחות, ספקים, עובדים פוטנציאליים ושותפים עסקיים מתחילים כל מגע עם הארגון באמצעות מנוע חיפוש באינטרנט, אסור להעלם מהעוצמה של הרשתות החברתיות. פעילות שוטפת ברשתות החברתיות היא כלי חיוני שכל חברה טכנולוגית צריכה להשתמש בו כדי לשמר ולבנות את הגרסה שלה על הארגון, הטכנולוגיה והייחוד שלה.

היא לא סותרת – אלא תומכת בחוזקה – בדרכי התקשורת האחרות של הארגון: הודעות לעיתונות, ניוזלטרים, בלוגים, פודקאסטים וכולי. בכל מקרה, לא מומלץ שמי שמחפש אתכם ברשתות ייתקל בדף שלא עודכן שלוש שנים, או בתיוג שהזכיר אתכם בהקשר שלילי – ונשאר ללא תגובה.

בניגוד לרשתות שיווק המוכרות מוצרי צריכה, הנוכחות המתמשכת של ארגון B2B ברשתות היא קריטית. שוקולד, למשל, יכול "לדברר" את עצמו בקלות, אבל ערכי הארגון ההנדסי והטכנולוגי – פחות. ללא יכולת לנסח את הערכים, לקבוע את הדגשים שלהם, ולשדר אותם הלאה באופן עקבי, הדימוי המשודר יהיה מפוזר, אקראי, תלוי באינטראקציות מפה לאוזן ובקיצור, ייצא משליטת הארגון.

אולם לפני שמתחילים להעלות מידע לרשתות, יש להגדיר כמה פרמטרים:

קהל היעד: הוא יכול להיות העובדים, הלקוחות, השותפים האסטרטגיים או הציבור הרחב. התוכן כמובן ישתנה בהתאם לקהל היעד.

סגנון ארגוני: לא קל לאתר את ה"קול" המדויק של הארגון או החברה, אך ברגע שתמצאו אותו, הכל יזרום בקלות. הוא יכול להיות ענייני או לבבי, משוחרר או מעונב, אבל הוא חייב להתאים לערכי הארגון. התלוצצויות במינון גבוה מדי, אמירות פרובוקטיביות, התעלמות גורפת מקבוצות אוכלוסייה פוטנציאליות, יגרמו לתחושה לא נוחה אצל המבקרים בעמוד.

תכנים: האתגר הוא להמחיש את מה שקורה בחברה או במפעל באופן שידבר אל גורמים חיצוניים, ותוך כדי כך גם לשווק. צילומי הווי מפינת הקפה או איחולי חג שמח סתמיים, ישאירו את הדף שלכם משמים וחסר עניין. אבל גם פוסטים שיווקיים מדי עלולים להתפרש בעיני הגולשים כזולים או אגרסיביים, ולכן לא מעניינים.

מכאן שהשילוב הטוב ביותר הוא של פוסטים שיש בהם סיפור קטן, למשל על תערוכה מעניינת שהצגתם בה או שיתוף פעולה חדש, יחד עם אלמנט אינפורמטיבי, למשל על הייחוד שבמוצר או במתחם שבו אתם שוכנים. אנשים ישמחו לקרוא גם תוכן מספקטרום רחב יותר, למשל ידיעה עיתונאית או דו"ח על תחום הפעילות של החברה, תובנה של מומחי החברה בנושא מקצועי וכדומה.

מהו ההבדל בין הרשתות השונות?

כדאי לעשות אלימינציה ומתוך הרשתות השונות לבחור לפחות שתיים שאתם מסתדרים אתן, ולדבוק בהן. אין טעם לפתוח עמוד בכל רשת ולהשאיר אותו שם דומם ולא פעיל, הרושם המתקבל לא חיובי.

פייסבוק: רשת המשלבת את המקצועי והאישי. מרכזת קהל מבוגר ובשל יחסית, ומקבלת בברכה גם תכנים ויזואליים וגם טקסטים ארוכים. הקידום בתשלום בפייסבוק נראה מפתה ולא יקר, אך שכרו יוצא בהפסדו ברוב המקרים בגלל נקודות עיוורות במערכת הקידום, אשר גורמות לריבוי לייקים מפרופילים פיקטיביים.

לינקדאין: מקום משובח לעסקים ולתקשורת בין מנהלים ואנשי מקצוע, לגיוס עובדים ולנטוורקינג גלובלי. מומלץ להשקיע רבות בפרק ה"אודות" של הארגון, ולהקפיד בבחירת אנשי הקשר שאתם מאשרים.

טוויטר: מקום מצוין להתעדכן במתרחש בתעשייה, ולקדם קישורים לתכנים חיצוניים. מושלם לעדכונים בזמן אמת מכנסים ומאירועים.

יוטיוב: אם החברה מקיימת וובינרים וכנסים בתדירות גבוהה, זוהי פלטפורמה נהדרת להעלות אליה את ההקלטות (כמובן ערוכות ו"נקיות", עם כותרות פתיחה וסיום שנוסחו בקפידה). התוכן השמור הזה יעלה בקלות בחיפושי גוגל וימתג את החברה כמומחית בתחום. חשוב לזכור שאין טעם להחזיק ערוץ יוטיוב עם שני סרטונים בלבד, גם כאן דרושה דרושה תחזוקה.

אינסטגרם: רשת נוצצת ופופולרית אך אין בה הרבה ערך-מוסף לחברה המתרכזת בתקשורת בין ארגונים. המסרים הוויזואליים החזקים לא בהכרח מתאימים לפעילות עסקית ללא צרכני קצה פרטיים.

פרופיל גבוה ברשתות החברתיות הוא דרך מצוינת לשלוט בסיפור של הארגון, במסרים שלו, ובאופן שבו מוצגים המוצרים שלו והטכנולוגיה שלו. לכן חברה הפעילה ברמת ה-B2B חייבת להשקיע מחשבה ומאמצים בבניית ושימור נוכחות ברשתות החברתיות.

אודות הכותבת:

אביבית משמרי היא מנהלת תוכן מקצועי ושיווקי לארגוני טכנולוגיה ופיננסים.

מייל: [email protected], פרופיל לינקדאין: www.linkedin.com/in/avivitmishmari

טאואר הצליחה לדלג מעל משוכת הקורונה

פורסם בתאריך מאי 13, 2020מאי 13, 2020 ע"י Techtime

חברת טאואר (Tower Semiconductor) ממגדל העמק הציגה מחזה מפליא עם פרסום הדו"ח הראשון של שנת 2020. לא רק שהחברה לא נפגעה ממשבר הקורונה, היא אפילו עקפה את תחזית המכירות שפורסמה לפני התפרצות המגיפה, וגם סיפקה תחזית צמיחה גם לרבעונים הבאים של השנה. ברבעון הראשון של שנת 2020 הסתכמו המכירות בכ-300 מיליון דולר. אומנם המכירות נמוכות במקצת מהמכירות ברבעון הראשון 2019 שהסתכמו בכ-310 מיליון דולר, אולם הירידה קשורה להסכמי הייצור עבור פנאסוניק ומאקסים המתנהלים במתווה מוסכם מראש של ירידה, ולא במכירות ללקוחות החברה עצמה.

טאואר דיווחה שבמהלך הרבעון היא נהנתה מצמיחה אורגנית של 10% בהשוואה לראשון של 2019. הכוונה למכירות ללקוחות של החברה ולא ללקוחות של פנאסוניק ומאקסים, שטאואר רכשה מהן את המפעלים ביפן ובסן-אנטוניו, ארה"ב, ושאיתם יש לה הסכמי ייצור מובטח ארוכי טווח, כחלק מעיסקאות הרכישה. בשנה האחרונה היא נקטה בצעדי התייעלות שלהערכתה הצליחו לפצות אותה על כ-55% מהשפעת הירידה במכירות לפנאסוניק.

האם הלקוחות אוגרים מלאים?

מנכ"ל טאואר סמיקונדקטור, ראסל אלוונגר, אמר שלמרות שהחברה התחילה את שנת 2020 עם מגיפה עולמית שהשפיעה על הסביבה הכלכלית והעסקית בכל העולם, "התחזיות המעודכנות מלקוחותינו מראות צמיחה בכל אחד מהרבעונים הבאים בהמשך השנה". למרות זאת, מדובר בשינוי בתמהיל המכירות: "התחזית של הלקוחות שלנו מראה על ירידה במכירות לתחום המובייל, אבל עלייה בהיקף ההזמנות לרכיבים בתחום התשתיות, ועלייה חזקה מאוד בתחום רכיבי ההספק".

אלוונגר הודה שלא ברור עדיין האם התחזית הזאת של הלקוחות מייצגת ציפייה לגידול במכירות שלהם, או שהם אוגרים מלאים. מכל מקום, החברה כבר סיפקה תחזית מכירות לרבעון השני של 2020, של 310 מיליון דולר בטווח אי-ודאות של 5% כלפי מעלה או כלפי מטה. מנהל התיפעול, רפי מור, סיפר שלמרות המגיפה, החברה לא נתקלה בקשיי אספקה של חומרי גלם, אולם ליתר ביטחון היא מגדילה את מלאי החומרים שלה, במיוחד סיליקון. "נקטנו בכל אמצעי הריחוק החברתי, כמו דילול מספר העובדים בכל משמרת, מעבר לפגישות וירטואליות, מדידות חום של העובדים וניקוי תכוף".

הביזור מגן על טאואר מפני מלחמת הסחר

בוטלו גם הפגישות האישיות עם לקוחות והעברו למתכונת של מפגשי וידאו. "התברר לנו שזהו כלי עבודה מאוד יעיל שלא פגע במכירות, ואנחנו מקבלים הזמנות רבות גם אחרי פגישות אונליין". תשתית הייצור של טאואר מבוססת על שבעה מפעלים בשלוש יבשות: שני מפעלים במגדל העמק בישראל המייצרים רכיבי הספק, רכיבי RF וחיישנים בפרוסות סיליקון של 200 מ"מ ושל 300 מ"מ. שני מפעלים בארצות הברית המייצרים רכיבי הספק, RF, MEMS ו-SiGe בפרוסות סיליקון של 200 מ"מ, ושלושה מפעלים ביפן, שניים של 200 מ"מ ואחד של 300 מ"מ, המייצרים ביחד את כל המוצרים של החברה.

הביזור הזה היה ככל הנראה אחד מסודות ההצלחה של מאבק החברה בהשפעות הקורונה. מור: "הצלחנו ליצור תהליך שבו אנחנו יכולים לנייד עבודות במהירות ממתקן למתקן ובכך הבטחנו את הייצור השוטף". זהו גם הנשק שבעזרתו היא מתמודדת עם מלחמת הסחר שבין סין וארצות הברית. אלוונגר: יש לנו מפעלים מחוץ לארה"ב ומפעלים בתוך ארצות הברית. לכן אנחנו יכולים לבצע הזמנות של לקוחות שחשוב להם לא לייצר בארה"ב, ולספק הזמנות ללקוחות המעוניינים שהייצור ייעשה רק בארצות הברית".

מחשב עיבוד התמונה של פוקסקון יתבסס על היילו

פורסם בתאריך מאי 13, 2020מאי 13, 2020 ע"י Techtime

חברת פוקסקון (Foxconn) מטמיעה את מעבד הבינה המלאכותית של חברת Hailo התל-אביבית בדגמים החדשים של מחשבי עיבוד התמונה ממשפחת BOXIedge שהיא מייצרת. המוצר החדש פותח בשיתוף פעולה בין פוקסקון הטאיוואנית, היילו הישראלית וחברת Socionext היפנית, אשר תורמת למוצר את שבב העיבוד המקבילי SynQuacer, הכולל 24 ליבות Cortex-A53. המחשב החדש מיועד לבצע פעולות עיבוד תמונה מורכבות בקצות הרשת (Edge), כדי לקבל תגובות מהירות ולשחרר עומס במרכזי הנתונים.

המחשב מיועד לבצע פעולות עיבוד תמונה בזמן אמת של הרבה מאוד מקורות וידאו (מצלמות) ביישומים כמו מערכות אבטחה וניהול העיר החכמה, ניטור תנועה, אוטומציה תעשייתית ורובוטיקה, מערכות רפואיות חכמות, ניהול חכם של מרכזים לוגיסטיים ועוד. פוקסקון שילבה במחשב את מעבד הלמידה העמוקה Hailo-8, אשר מגיע לעוצמת עיבוד של 26 מיליארד פעולות בשנייה (26TOPS – Tera Operations Per Second) וליעילות של 3TOPS לכל ואט.

השבב של היילו יודע מה הבעיה…

הוא מתוכנן לעמידה בתקן המחמיר ISO 26262 ASIL-B ובתקן AEC Q 100 Grade 2. השבב בנוי מארבעה מרכיבים מרכזיים: מעבד תמונה המשפר את התמונה המגיעה מהחיישן לפני העברתה לזיהוי ברשת הנוירונית, מעבד לקבצי וידאו בתקן H.264, מעבד ARM-M4 המנהל את השבב, ומודול הרשת הנוירונית עצמה, שהחברה פיתחה על-פי רעיון ייחודי. היילו זיהתה תופעה מעניינת: בתהליך עיבוד ההסקות ברשת נוירונית (Deep Learning), יש הבדלים בין ההתנהגות של השכבות השונות ברשת הנוירונית, ולכן הן זקוקות למשאבים שונים. השבב של החברה יודע לנתח את הבעיה, להגדיר מה הן המשאבים הדרושים לכל שכבת עיבוד ולספק לה את המשאבים. באופן זה הוא מאיץ את תהליך העיבוד ומפחית את צריכת ההספק.

עוצמת המחשב החדש באה לידי ביטוי ביכולת לבצע עיבוד תמונה מבוסס בינה מלאכותית של אותו וידאו המגיעים הו-זמנית מ-20 מצלמות שונות. "מדובר בשיתוף פעולה עם שתי מובילות עולמית בתחום פתרונות ה-AI", אמר אור דנון, מנכ"ל ומייסד משותף של Hailo. "מעבד ה-Deep Learning שלנו משדרג באופן משמעותי את היכולות של מכשירים חכמים הפועלים בקצה הרשת". חברת Hailo הוקמה בחודש פברואר 2017 על-ידי אור דנון, אבי באום, הדר צייטלין ורמי פייג ז"ל, בוגרי יחידת עילית טכנולוגית של חיל המודיעין. החברה מעסיקה כיום כ-90 עובדים בתל-אביב וממשיכה לגייס עובדים נוספים. לפני כחודשיים היא השלימה גיוס הון בהיקף של 60 מיליון דולר.מאז הקמתה החברה גייסה כ-88 מיליון דולר.

אינטל השקיעה בחברת Xsight Labs החשאית

פורסם בתאריך מאי 13, 2020מאי 13, 2020 ע"י Techtime

קרן ההשקעות של חברת אינטל, אינטל קפיטל, ביצעה השקעה בחברת השבבים הישראלית Xsight Labs הפועלת מקרית גת תחת מעטה כבד של חשאיות. החברה מפתחת ערכת שבבים להאצת ביצועי התקשורת בתוך מרכזי נתונים ומערכי איחסון גדולים מאוד. השבבים שלה מיועדים לייעל את הפעילות של בסיסי נתונים העובדים תחת עומס גדול מאוד, כמו לימוד מכונה, בינה מלאכותית וניתוח מידע ותמיכה ביישומי הדור החמישי (5G) וברכב אוטונומי.

החברה נתמכת על-ידי אביגדור וילנץ (בתמונה למעלה), אשר זיהה והוביל הצלחות ישראליות גדולות מאוד בתחום השבבים, דוגמת גלילאו שנמכרה למארוול, אנפורנה לאבס שנמכרה לאמזון והבאנה לאבס שנמכרה לאינטל. על-פי ההערכות, החברה גייסה עד היום כ-25 מיליון דולר. בין המשקיעים הנוספים בחברה: קרן M12 הנמצאת בבעלות מיקרוסופט וקרן Valor Equity Partners אשר ביצעה את ההשקעה במסגרת ההשקעות בחברות צמיחה. פירוש הדבר שכבר יש לחברה שבבים ואולי אפילו לקוחות ראשונים.

מקבץ של מומחים למעבדי תקשורת

חברת Xsight Labs הוקמה בשנת 2017 על-ידי יוצאי חברת איזיצ'יפ (EZchip) שעברו לאחר מכן לחברת מלאנוקס לאחר שהיא רכשה את איזיצ'יפ. המייסדים הם הטכנולוג הראשי גל מלאך, סמנכ"ל הפיתוח ארז שיזף והמנכ"ל גיא קורן. ארז שיזף היה מנהל פרוייקט הפיתוח של משפחת מעבדי התקשורת NPS-400 בחברת איזיצ'יפ, ולאחר מכן סמנכ"ל פיתוח שבבים בחברת מלאנוקס.

גל מלאך שימש לפני הקמת החברה כראש צוות פיתוח ה-ASIC בחברת איזיצ'יפ, ולאחר מכן דירקטור לתכנון שבבים בחברת מלאנוקס. גיא קורן היה טכנולוג ראשי לארכיטקטורה של מעבדי רשת (NPU) בחברת איזיצ'יפ ולאחר מכן סגן נשיא לארכיטקטורה בחברת מלאנוקס, עד להקמת חברת אקס-סייט לאבס.

בתמונה למעלה מימין לשמאל: הטכנולוג הראשי גל מלאך והמנכ"ל גיא קורן

אינטל קפיטל ביצעה את ההשקעה במסגרת סדרת השקעות בהיקף כולל של 132 מיליון דולר שהיא ביצעה בשבועות האחרונים ב-11 חברות שבבים ותוכנה. מתוכן 7 חברות אמריקאיות, שלוש חברות סיניות וחברת אקס-סייט לאבס הישראלית.

IRP גייסה 17 מיליון דולר עבור טכנולוגיית הנעה לרכב חשמלי

פורסם בתאריך מאי 12, 2020מאי 12, 2020 ע"י Techtime

חברת IRP Systems מנס ציונה השלימה גיוס הון בהיקף של 17 מיליון דולר בוצע בהובלת קרן Fosun RZ הסינית ובהשתתפות JAL ventures והמשקיעים הקודמים בחברה, בהם קרן ההשקעות של צ'מפיון מוטורס. החברה פיתחה את טכנולוגיית TrueDrive, שהיא מערך של מנועים ושל בקרים הכוללים אלגוריתם מוגן בפטנט, אשר משפר את היעילות של מנועים חשמליים, מקטין את מחירם ומאפשר להגדיל את טווח הנסיעה של רכב חשמלי.

החברה הוקמה על-ידי המנכ"לית מורן פרייס והטכנולוג הראשי פול פרייס. הטכנולוגיה הראשונה פותחה עבור יישומים בתעשיית התעופה, אולם בשנים האחרונות החברה שינתה מיקוד והסבה את הטכנולוגיה אל תחום הרכב. כיום היא מעסיקה 30 עובדים ונמצאת בשלבי גיוס עובדים חדשים. רפאל סעדון מנהל השיווק של החברה, מסר ל-Techtime שהחברה מפתחת בעצמה את כל מרכיבי החומרה והתוכנה.

ההשקעה של קרן פוסום נחשבת בחברה להשקעה אסטרטגית משום שהיא יכולה לפתוח בפני את השוק האסיאתי, ובמיוחד את השוק הסיני, הנחשב כיום לשוק המוביל בעולם בייצור כלי-רכב חשמליים. כיום יש לחברה לקוחות באסיה, באירופה ובישראל. החברה משתתפת במעבדת החדשנות של רנו-ניסאן בתל אביב שנפתחה ביוני 2019.

רנו בודקת את הטכנולוגיה החשמלית של IRP

במהלך שיתוף הפעולה הזה נבדקת הטכנולוגיה שלה ברכב החשמלי הקל של של רנו, Twizy. במסגרת ניסוי Proof of Concepts משותף, הותקנו ארבעה מנועים חשמליים ומערך הבקרה של IRP ברכב החשמלי הקל של של רנו, Twizy. החברה דיווחה שגודל המנועים החדשים הוא כשליש בלבד מגודל המנועים המקוריים, ושהם השיגו הכפלה של טווח הנסיעה בין טעינות סוללה, ומהירות תאוצה גבוהה יותר הודות לעוצמה חזקה יותר (Torque) של המנועים.

החברה התפתחה באופן יוצא דופן: מורן פרייס היא מהנדסת אלקטרוניקה שעבדה בחברת אינטל. בעלה פול פרייס הוא בוגר יחידה טכנולוגית של צה"ל ועבד בתחום ההנעה בחברת אלביט. בשנת 2008 הם הקימו את חברת הייעוץ Nexus Systems. בשנת 2011 החברה שינתה את ייעודה והחלה בפיתוח מערכת הנעה חשמלית וחזקה ומנוהלת תוכנה שקיבלה את הכינוי Software Defined Electric Motor ומיועדת ליישומים תעופתיים.

בשנים האחרונות, עם התעוררות שוק הרכב החשמלי, החברה שינתה שוב את ייעודה, ומתמקדת כיום בפתרונות הנעה לקטנועים, אופנועים וכלי-רכב קטנים (quadricycles) בעלי הספק של כ-15kW ומכוניות נוסעים. הפתרון של החברה בנוי משלושה מרכיבים עיקריים: בקרים, מנועים, ומערכת לניהול הסוללה. החברה מדווחת באתר שלה שיש לה לקוחות שהיא מפתחת עבורם פתרונות תפורים לצרכים מיוחדים.

משה ינאי פורש מניהול חברת אינפינידאט

פורסם בתאריך מאי 12, 2020ספטמבר 5, 2020 ע"י Techtime

משה ינאי, מייסד ומנכ"ל חברת פתרונות האיחסון INFINIDAT, פורש מניהול החברה לאחר עשר שנים בתפקיד. את מקומו ימלאו במשותף סמנכ"ל התפעול העולמי קריאל סנדלר, וסמנכ"ל הכספים ניר סימון. במכתב שהוא שלח לעובדים וללקוחות החברה בסוף השבוע, דיווח ינאי כי במלאת לו 70, הוא החליט לעסוק בפיתוח פתרונות הדור הבא של מערכות האחסון בחברה. "המעבר לתפקיד של מפתח טכנולוגיה עתידית יאפשר לי לעסוק ב-100% מזמני בדבר שבו אני הכי טוב, ואותו אני הכי אוהב לעשות", כתב.

חברת אינפינידאט מהרצליה נוסדה על-ידי משה ינאי בשנת 2011, במטרה לפתח מערכות אחסון מסוג חדש, המאפשרות טיפול אמין ולא יקר יחסית בכמויות מידע גדולות מאוד. מוצר הדגל של החברה, InfiniBox, הוא מערך איחסון המגיע עד לנפח של 4.0PB (פטה-בייט) ומספק מהירות גישה לזיכרון של עד 25GB/s. לפי דפי הנתונים של החברה, אין מגבלה על מספר מערכי ה-InfiniBox שניתן לצרף כאשר בונים מרכז איחסון גדול.

מאלביט ל-EMC, ליבמ ובחזרה לישראל

משה ינאי נחשב לאחד מהמהנדסים שהשפיעו עמוקות על תחום איחסון הנתונים בעולם. לאחר לימודיו בטכניון ב-1975, הוא הצטרף לחברת אלביט ופיתח עבורה פתרונות איחסון. לאחר מכירת חטיבת האיחסון של אלביט לחברת EMC, שימש ינאי שנים רבות כמנהיג הטכנולוגי שלה. בסוף שנות ה-80 הוא פיתח ב-EMC את ארכיטקטורת Symmetrix Storage Array: במקום השימוש בכוננים גדולים, סימטריקס מאפשרת לשרתים רבים להתחבר לאמצעי איחסון משותף באמצעות ממשק מערכת קטן.

סימטריקס היתה למוצר הדגל של EMC והפכה אותה לאחת מהמובילות בתחום איחסון המידע. בשנת 2003 הוא פרש מ-EMC והקים את חברת XIV הישראלית, אשר פיתחה את ארכיטקטורת Truly Scalable Grid Storage System, במטרה לפשט את המורכבות הגוברת של איחסון מידע תאגידי. בדצמבר 2007 נמכרה XIV לחברת יבמ. חלק ממורשת XIV נמצא גם בחברת Infinidat, המעסיקה היום הרבה מהאנשים שעבדו בעבר ב-XIV.

למרות הקורונה, מכירות סיוה צמחו ב-39%

פורסם בתאריך מאי 11, 2020מאי 11, 2020 ע"י Techtime

ברבעון הראשון של 2020 צמחו המכירות של חברת סיוה (CEVA) מהרצליה ב-39% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, והסתכמו בכ-23.6 מיליון דולר. בכך עקפה סיוה את התחזיות המוקדמות למכירות בהיקף של כ-21.5 מיליון דולר. סיוה מספקת ליצרני שבבים קניין רוחני (IP) של מעבדי DSP, טכנולוגיות קישוריות אלחוטית, מעבדי ראייה ממוחשבת ומעבדי בינה מלאכותית, תוכנות להיתוך חיישנים ועיבוד תמונה וטכנולוגיות לקישוריות Wi-Fi ו-Bluetooth.

מנכ"ל סיוה, גדעון ורטהייזר, הסביר שאחת מהסיבות לרבעון המוצלח נעוצה בתיזמון יוצא דופן: לפני כשנתיים החברה חתמה על מספר הסכמי רישוי טכנולוגיים ליצרנים של אבזרי IoT. בדרך-כלל ההסכמים האלה נחתמים בשלבים הראשונים של הפיתוח, וההכנסות העיקריות מגיעות רק כאשר המוצרים יוצאים לשוק והחברה מקבלת תמלוגים בהתאם להיקף המכירות. השנה החלו המוצרים האלה לצאת לשוק, וסיוה קיבלה תמלוגים עבור ההסכמים הוותיקים.

הסמארטפון החדש הגיע בדיוק בזמן

ורטהייזר: "הגידול במוצרי IoT מבוססי סיוה, והשקת סמארטפון מוזל של יצרן דגל, ניטרלו את השלכות השיבושים בשרשרת האספקה בסין במהלך הרבעון הראשון". להערכת Techtime מדובר בחברת אפל אשר החליטה להוציא לשוק את הטלפון המוזל ממשפחת SE, אשר מתחיל להסתמן כאחת מההצלחות השיווקיות הגדולות ביותר שלה בשנים האחרונות.

במהלך שיחת הוועידה שהתקיימה לאחר פרסום הדו"חות הכספיים, אמר ורטהייזר שבעידן הפוסט-קורונה צפויה סיוה ליהנות משתי מגמות מרכזיות: המעבר אל הדור ה-5 וקישוריות Wi-Fi 6, "אשר משרתות את המגמה המתרחבת של עבודה מהבית, הרחבת השימוש ברובוטיקה, וביצוע מרחוק של אבחנות רפואיות וטיפול בחולים".

במהלך הרבעון הראשון חתמה סיוה על 13 הסכמים חדשים לרישוי טכנולוגיות לתכנון שבבים: 3 הסכמים בתחום החישה החכמה, ו-10 הסכמים עבור טכנולוגיות קישוריות. ההסכמים נחתמו עם יצרנים בשווקים של תחנות בסיס סלולריות ונתבים סלולריים לדור ה-5, קישוריות Wi-Fi 6 עבור מוצרי IoT בתחומים כמו אוזניות סטריאו אלחוטיות, עיבוד תמונה ובינה מלאכותית לרחפנים, וסיוע קולי למוצרי הבית החכם.

אחת מהלקוחות הגדולות ביותר של סיוה בתחום תחנות הבסיס הסלולריות היא חברת ZTE הסינית. לדברי ורטהייזר, עד עתה היא השיגה 45 חוזים לאספקת שבבים עבור תחנות הבסיס, ולאחרונה הגדילה את חלקה בפרוייקט הצטיידות של חברת צ'יינה מובייל: היא תזכה ל-29% מתוך הזמנה כוללת של כ-5.2 מיליארד דולר. גם תחום ה-Wi-Fi 6 נמצא בצמיחה מהירה: להערכת סיסקו, כ-60% מתעבורת הנתונים בעולם בשנת 2022, תתבצע באמצעות קישוריות Wi-Fi. חברת המחקר ABI מעריכה שהשוק הזה יגיע להיקף של כ-2.2 מיליארד יחידות ב-2024, בהשוואה לכ-300 מיליון יחידות ב-2019.

פתרון בעיית שרשרת האספקה לרכיבים אלקטרוניים לאחר המגיפה

פורסם בתאריך מאי 11, 2020יוני 3, 2020 ע"י Techtime

מגיפת וירוס הקורונה שיבשה בצורה חסרת-תקדים את שרשרת האספקה של רכיבים אלקטרוניים בכל העולם. יצרני שבבים האטו את הייצור בחודשים האחרונים, והמצוד אחר רכיבים וחומרי גלם הופך להיות קשה יותר ויותר. היצרנים הישראלים מתמקדים בייצור במקום ברכש, שהוא המרכיב האחראי על הסיכון, הריווחיות, והתחרותיות. בשיחה עם Techtime הזהיר מנכ"ל חברת Shin Group שמצב הדברים עשוי לאיים על הריווחיות של קבלני הייצור, המפיצים ובסוף גם על הריווחיות של חברות ה-OEM.

התמודדות עם כשל-שוק בתעשיית האלקטרוניקה הישראלית

מוטי בורין: "בעוד שהיכולת לייצר נמצאת בראש סדר העדיפויות, העלות היא עדיין הבעיה המרכזית. מחסור ברכיבים, חוסר חומרי גלם, שינויי לוגיסטיקה בעולם, ביטולי הזמנות, יעלה בהכרח את מחירם של הרכיבים הזמינים וימשיך לצמצמם את רווחיות קבלני המשנה, מפיצים ו- OEM בסיום שרשרת האספקה, כל אלו עומדים בפני סיכון משמעותי לריווחיותם ממספר זוויות".

השיחה עם בורין נעשתה על רקע החלטתה של החברה להתמקד בארץ במתן שירותי רכש ומימון לחברות אלקטרוניקה בעלות היקף מכירות של 10-100 מיליון דולר בשנה, כהמשך ישיר לאספקה לקבלני משנה רבים בעולם שחלקם מייצר לשוק המקומי. "למפיצים וקבלני משנה רבים בארץ אין משאבים פיננסיים המבטיחים שהם יקבלו רכיבים בתנאים של השוק הנוכחי והצפוי ב-2020.

"אני יכול לספר שלאחרונה קיבלנו כמה קריאות מצוקה מיצרניות (OEM) ומקבלניות ייצור (EMS) ישראליות שלא הצליחו לקבל רכיבים או שקיבלו אותם ממפיצים רשמיים עם תאריכי ייצור ישנים. בשבועות האחרונים נתקלנו בתופעה חדשה, שלפיה הלקוחות בישראל חוששים יותר מעצם היכולת לקבל את החומרים ופחות מהמחיר שלהם. המגמה הזו תואמת את מה שאנחנו רואים בעולם".

מי ייפגע הכי קשה?

"יצרנים ישראלים רבים הפועלים עם מחלקות רכש קטנות יחסית של עד כ-20 איש. אין להם את היכולת, הניסיון, המידע, הרכש הגלובלי, המימון והכמויות הדרושים בכדי לייעל את הרכש. כל קבלן של פחות ממיליארד דולר עשוי להתקשות להשיג מחירים תחרותיים ולהתמודד עם אלוקציות בשוק הזה".

רכש הוא מרכיב ההוצאה היחיד הגדול ביותר

"על-מנת להבטיח אספקת רכש ורכיבים באופן יעיל וכלכלי, היצרנים זקוקים לראייה מדויקת יותר של השוק הגלובלי. הם יצטרכו לזהות ספקים חדשים, למנף כמויות הזמנה גדולות יותר ונתוני תמחור גלובליים בכדי לשאת ולתת על הכמויות הדרושות להם במחירים שהם צריכים כדי להיות תחרותיים. רבים מה-OEMs העבירו את פעולות הרכש שלהם לקבלני ייצור ולכן איבדו לחלוטין את השליטה על העלויות האלה.

"הרעיון שרכש אופטימלי יכול לשפר את הריווחיות הכוללת אינו נפוץ בקרב חברות ישראליות. כאשר מגיע הזמן להפחית עלויות ולשפר את הריווחיות, רוב החברות מסתכלות על עלויות הייצור, ההרכבה והשיווק – אולם העלויות האלה הן שוליות בהשוואה לעלויות הרכש. עלויות הרכש בתעשיית האלקטרוניקה מהוות כ-50-70% מעלות המכר כולה! זוהי הזדמנות גדולה".

במה אתם שונים מהמפיצים האחרים?

"חברת Shin Group מביאה לחסכון משמעותי בעלויות. בזכות מערכות יחסים גלובליות ויכולות רכש, אנו מצליחים להפחית את העלויות עבור לקוחותינו ב-4-6% מה-BOM ומתחייבים להפחתת עלויות של לפחות 12% עבור כל מיליון דולר שלקוח מפנה אלינו. עבור חברות ללא ראייה גלובלית, שותף רכש כמו Shin Group מציע אלטרנטיבה יעילה. באמצעות מערכות היחסים עם ספקים ב-24 מדינות ועם יותר מ-1,000 יצרנים, הצוות שלנו מסוגל לאסוף מידע רחב על השוק וליצור רמה חדשה של זמינות רכיבים ותמחור, גם כאשר הרכש הפנימי של הלקוחות אינו מסוגל לכך".

איזה שירותים פיננסיים מיוחדים אתם מספקים?

"בנוסף להפחתת עלויות הרכש, שותף רכש טוב יכול גם למנף את מערכות היחסים הגלובליות ואת ידע השוק כדי לשפר את הריווחיות בתחומים אחרים בארגון. Shin Group משפרת את עמדתם של לקוחותיה באמצעות תנאים לוגיסטיים וכלכליים טובים יותר ומגינה עליהם מפני כשל-אספקה באמצעות ביטוח על-שם הלקוח. אנו מציעים קווי אשראי גדולים של עד 180 יום ותוכנית ביטוח המגינה על לקוחותינו מפני תביעות הנובעות מכשל אספקה. זהו שירות שרוב החברות אינן יכולות להבטיח לעצמן".

אודות Shin Group

חברת Shin Group הוקמה על-ידי מוטי בורין לפני יותר מ-20 שנה. החברה ממוקמת בפלורידה, ארה"ב, עם פעילות ברחבי העולם. החברה מספקת שירותי רכש לחברות גדולות ומעסיקה יותר מ-100 עובדים בארה"ב, סין, סינגפור, הונג קונג ואירופה. רובם אנשי רכש בהכשרתם ובניסיונם המקצועי. ל-Shin Group מחסנים בארה"ב ובהונג קונג והיא מנהלת מחסנים ומשלוחים נוספים באמצעות חברת XPO Logistics האמריקאית. בין לקוחותיה: ABB, EATON, Keysight, GE, IMI, Ionics, ועוד.

מנהל הפעילות בישראל: אלון שורק, [email protected], 052-3233583

ננופבריקה גייסה 4 מיליון דולר למדפסת 3D סופר-מדוייקת

פורסם בתאריך מאי 10, 2020מאי 10, 2020 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: חלק זעיר (משמאל) שנבנה במדפסת של החברה (מימין)

חברת ננופבריקה התל אביבית (Nanofabrica) גייסה 4 מיליון דולר בגיוס שהובל על-ידי קרן M12 של מיקרוסופט וקרן NextLeap Ventures שהוקמה על-ידי יוצאי אינטל. החברה פיתחה מדפסת תלת-מימד המיועדת לייצר חלקים קטנים ועדינים מאוד ברמת דיוק של מיקרונים בודדים, עבור מערכות מיוחדות בתחום המכשור הרפואי, מוליכים למחצה, אלקטרוניקה וכדומה. בין השאר, הטכנולוגיה מאפשרת לייצר מסננים מורכבים, שבבי מיקרו-פלואידיקה או תבניות להזרקה.

מאז הקמתה בשנת 2016 החברה גייסה 7 מיליון דולר (כולל הגיוס הנוכחי). ננופבריקה הוקמה על-ידי המנכ"ל וד"ר לפיסיקה ג'ון דונר והטכנולוג הראשי אייל שלף. היא מעסיקה 8 עובדים ומשרדיה שוכנים בשכונת מונטיפיורי בתל אביב. היא דיווחה שיש לה כבר יותר מ-10 לקוחות שהיא סיפקה להם חלקים זעירים, ושלאחרונה היא חתמה על חוזה בהיקף של מיליון דולר.

המערכת של החברה היא מדפסת Tera 250, אשר מייצרת חלקים עד לגודל של 50 על 50 על 100 מ"מ. בריצה כזאת ניתן לייצר הרבה מאוד חלקים זעירים בשכבות חומר בעובי של 2 מיקרון כל אחת וברזולוציה אופקית של 1.9 מיקרון. המדפסת מבוססת על טכנולוגיית Digital Light Processing Micro 3D Printing. בטכנולוגיית DLP מקרינים אור על שכבת פולימר מתמצק. בכל נקודה שנחשפה לאור החומר מתמצק, ולאחר מכן נבנית באופן דומה השכבה הבאה, עד לקבלת החלק השלם.

צוות העובדים בחברת ננופבריקה. צילום: עידן גיל

בניגוד למדפסות תלת-מימד של חלקים גדולים, כאן דיוק הייצור לא תלוי בדיוק התנועה של ראש ההדפסה על גבי המשטח שבו נבנית כל שכבה, אלא באמצעות הדיוק של האלומה האופטית המאירה את המשטח. זהו המפתח לדיוק הייצור הגבוה, שכן המערכת האופטית מדוייקת בהרבה ולא מייצרת זעזועים מכניים. המערכת כוללת אופטיקה מיוחדת וטכניקות ליתוגרפיה שהובאו מתעשיית המוליכים למחצה. היא מאפשרת לייצר חלקים זעירים מפלסטיק (ABS), פוליפרופילן ותרכובות קראמיות.

כיום החברה מפתחת תהליך לייצור חלקים מחומר קראמי טהור (100%) ברזולוציה של 1 מיקרון. לקרן M12 היתה היכרות מוקדמת עם ננופבריקה בזכות שותפותה בקרן i3 Equity Partners, שביצעה בה השקעה ראשונית בשנת 2018, ביחד עם משה נור וד"ר רפי גדרון, ממייסדי כרומטיס שנמכרה לפני 20 שנה ללוסנט (כיום אלקטל-לוסנט).

הושלם המיזוג של ECI בתוך Ribbon האמריקאית

פורסם בתאריך מאי 10, 2020מאי 10, 2020 ע"י Techtime

בסוף השבוע פרש דאריל אדוארדס מתפקיד נשיא ומנכ"ל חברת אי.סי.איי (ECI Telecom) לאחר 8 שנים בתפקיד, ובכך הושלם המיזוג של החברה מפתח-תקווה בתוך חברת Ribbon Communications האמריקאית. בנובמבר 2019 נחתמה עיסקת המכירה: ריבון רכשה את אי.סי.איי תמורת 454 מיליון דולר, מתוכם 324 מיליון דולר במזומן ו-130 מיליון דולר במניות, המעניקות לבעלי המניות של חברת אי.סי.איי לשעבר, כ-23% ממניות החברה המאוחדת.

המיזוג הושלם ב-2 למרץ 2020, והחל מה-3 לחודש משמשת אי.סי.איי כחטיבת התמסורת והתקשורת האופטית של ריבון (Packet-optical Networking Business Unit). החטיבה השנייה (Cloud and Edge Business Unit) מבוססת על הפעילות המסורתית של ריבון: תוכנות לניהול וניטור הרשת ותוכנות לאספקת שירותי תקשורת על-פי דרישה (CPaas/UPaaS).

קשיים בשוק ההודי

השבוע הופיעה איסי.איי לראשונה בדו"ח הרבעוני של ריבון, אשר דיווחה על התוצאות שלה עבור חודש מרץ. מהדו"ח מתברר שמכירות אי.סי.איי הסתכמו בכ-30 מיליון דולר בחודש מרץ 2020: בהם 22 מיליון דולר עבור מכירת מוצרים ועוד 8 מיליון דולר עבור שירותים. המנכ"ל החדש של ריבון, ברוס מקללנד (נכנס לתפקיד ב-1 במרץ, יום אחד בלבד לפני השלמת המיזוג), גילה בשיחת הוועידה שאי.סי.איי נתקלה בבעיות אספקה ברבעון הראשון ובקשיי שינוע לשוק ההודי. "אולם רוב הקשיים האלה כבר מאחורינו".

עם אריקסון נגד נוקיה

השווקים העיקריים שלה הם הודו, רוסיה, ואירופה. לדבריו, בהודו (האחראית לכמעט שליש מהמכירות של אי.סי.איי) יש כעת האטה בהצטיידות עקב עימות בין הממשלה לבין ספקיות שירותי התקשורת, וברוסיה השוק חלש יחסית עקב ירידת מחירי הנפט. השוק באירופה, אשר אחראי ליותר משליש ממכירותיה, נשאר יציב גם בשבועות השיא של מגיפת הקורונה. מבחינת התחרות בשוק, המתחרה הגדולה ביותר היא חברת נוקיה, כאשר אי.סי.איי מתמודדת מולה באמצעות הסכם לשיתוף פעולה עם חברת אריקסון.

פתרונות תמסורת אופטית ממשפחת אפולו של אי.סי.איי

עדיין לא ברור כיצד ישפיע המיזוג על פעילות החברה בישראל ועל כ-1,700 עובדיה בארץ ובעולם. בחודש פברואר דיווחה חברת שלמה נדל"ן שהיא חתמה על עיסקה לרכישת השטח שבו נמצאת אי.סי.איי בפתח תקווה (26 דונם) תמורת 170 מיליון שקל. החברה מתכננת לבנות בו קמפוס משרדים ותעשייה בשטח משרדים כולל כ-85,000 מ"ר.

אולם אלה הן תוכניות לעתיד. כעת היא מחכירה את השטח והמבנה הקיים (8,000 מ"ר) לחברת אי.סי.איי/ריבון עד לחודש אוקטובר 2023 תמורת כ-4 מיליון שקל בשנה. סביר להניח שהתמונה תתבהר בימים הקרובים. בשבועות האחרונים היו סגורים משרדי אי.סי.איי בגלל הקורונה והעבודה בוצעה מהבתים. בימים הקרובים העובדים צפויים להתחיל לחזור בהדרגה לעבודה במשרדים.

אורביט תספק את מערכות-השמע למטוסי האימון של ארה"ב

פורסם בתאריך מאי 6, 2020מאי 6, 2020 ע"י Techtime

חברת אורביט (Orbit Communication Systems) מנתניה תספק את מערכות השמע הדיגיטליות Orion AMS למטוסי האימון החדשים של צבא ארצות הברית מדגם T-7A Red Hawk. בסוף 2018 זכתה חברת בואינג במכרז של חיל האוויר האמריקאי לאספקת 351 מטוסי T-7A בהיקף של 9.8 מיליארד דולר לאספקה עד שנת 2023. עם קבלתם הם יחליפו את מטוסי T-38C המשמשים כיום להכשרת טייסי הקרב של ארצות הברית. אורביט הודיעה שבואינג בחרה במערכות השמע שלה עבור הפרוייקט.

מנכ"ל החברה, דני אשחר, אמר שהזכייה ממצבת את אורביט במעבד של ספקית מערכת ניהול התקשורת האווירית המתקדמת ביותר. מערכות אוריון הן יוצאות דופן בתעשיית התעופה: רוב מערכות השמע במטוסים הן מערכות אנלוגיות המבוססות על תצורת כוכב, ולכן יש להן נקודת כשל קריטית, כאשר הוספה של כל משתמש נוסף מצמצמת את משאבי המערכת של כל המשתמשים האחרים. מערכת אוריון מבוססת על פרוטוקול איתרנט ובנויה בתצורת טבעת כפולה (Dual IP Ring) שבה כל יחידת משתמש כוללת את כל משאבי העיבוד הדרושים שלה ומשדרת את המידע בשני כיוונים בו-זמנית. כלומר אין יחידה מרכזית המנהלת את הרשת.

מסוף משתמש במערכת האודיו התעופתית אוריון

בנוסף, יש למערכת יתרון ייחודי נוסף: היא מעניקה למשתמש יכולת האזנה תלת-מימדית. טייס המקשיב לאחד מאנשי הצוות, למשל, שומע את הקול כאילו הוא בא מהכיוון האמיתי שבו נמצא איש הצוות. יש לזה משמעות עצומה. לעתים רבות מגיע מידע ממספר דוברים בו-זמנית, ולכן קשה להבין את הנאמר. לאחרונה החברה הרחיבה את היכולות האלה, והתקשורת בין מטוס למטוס, בין מטוס למגדל פיקוח, ואפילו התראה קולית על נעילת מכ"ם או טיל מתקרב, נשמעות מהכיוון האמיתי של מקור הקול ביחס לטייס.

באמצע 2018 שולבו מערכות השמע התלת-מימדיות שלה בתוך מערכות תצוגת הקסדה של אלביט (Helmet Mounted Display – HMD). מטוסי האימון החדשים של ארה"ב מיוצרים על-ידי חברת בואינג בשיתוף פעולה עם חברת סאאב השוודית. הם משתייכים לדור חדש של מטוסי אימון המספקים חוויית טיסה וניהול קרב מהסוג המאפיין את מטוסי הדור הרביעי והחמישי, דוגמת F-22, F-16 ו-F-35. בישראל, חיל האוויר משתמש במטוס אימון דומה, M-346 האיטלקי, אשר קיבל את השם העברי "לביא".

דל הכריזה על פתרון אחסון חדש

פורסם בתאריך מאי 6, 2020מאי 7, 2020 ע"י Techtime

מרכז הפיתוח בישראל של חברת דל טכנולוגיות (Dell) השתתף בפרוייקט פיתוח פלטפורמת האיחסון החדשה של החברה, PowerStore. הפלטפורמה תוכננה לספק זמינות של שש תשיעיות (99.9999%), ומאפשרת תמיכה במגוון רחב של עומסי עבודה בזכות ארכיטקטורת scale-up ו-scale-out עבור סביבות בלוק, קבצים ו-vVols של VMware. מנכ"ל ונשיא חטיבת האחסון העולמית של דל, דן ענבר, אמר שהארגונים מתמודדים כיום עם קושי בביצוע המעבר לטרנספורמציה דיגיטלית מלאה.

ענבר: "המכשול העיקרי הוא המאבק הבלתי פוסק בין הצורך לתמוך בעומסי העבודה התופחים, לבין אילוצים תקציביים ומורכבות תשתיות ה-IT. מערכת PowerStore משלבת אוטומציה עם ארכיטקטורת תוכנה חדשה, המספקת מענה לצרכים האלה". דל טכנולוגיות ישראל פרושה על פני ארבעה אתרים (באר שבע, הרצליה, גליל ים, חיפה) ועוסקת בפעילות פיתוח, מכירות ושירותים.

מרכז הפיתוח בישראל הוביל את הפרויקט, והפעיל גם צוותים מבוזרים באתרי החברה בעולם. החברה מסרה שמערך האיחסון מפעיל טכנולוגיות לימוד מכונה (Machine Learning) המאפשרות הפחתה של עד 99% מהאינטראקציות הדרושות לניהול יישומים, והאצה של פי 7 במהירות התגובה ביחס למערכות אחסון אחרות של החברה.

הפלטפורמה מבוססת על שימוש בשבבי זכרון בלתי נדיפים (NVMe) מקצה-לקצה, תמיכה באחסון Class Memory של כונני SSD Optane של אינטל וכוללת טכנולוגיות למניעת כפילויות (Dedup), דחיסה והפחתת נתונים ביחס של 1:4 ללא כל פגיעה בביצועים.

הטכניון פיתח שיטה חדשה לבדיקת שבבים

פורסם בתאריך מאי 6, 2020מאי 6, 2020 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: הפעלת שדה מגנטי על מבנה ננומטרי לא אחיד. מדידת אי-האחידות במבנה בסקאלה הננומטרית מבוצעת על ידי אפקט ספין הול אופטי – מדידת פיצול הספינים של הפוטונים המפוזרים מהמבנה בעזרת "מדידה חלשה" . הסביבונים (הכחול והאדום) מייצגים את שני כיווני הספינים – דרגת הסחרור של הפוטונים המפוזרים. (קרדיט איור: Ella Maru Studio)

חוקרים מקבוצת המחקר של פרופ' ארז חסמן, ראש המעבדה לננואופטיקה בטכניון, פיתחו שיטה חדשה לבדיקת האיכות של ייצור השבבים ברמת דיוק ננומטרית, המבוססת על אינטראקציה בין אור וחומר ושדות מגנטיים. השימוש ברכיבים המיוצרים במימדים ננומטריים מחייב בקרת איכות יציור חמורה מאוד, מכיוון שאי-דיוק בקנה מידה של ננומטרים ספורים גורם לכשל בפעילות השבב. כיום נבדקת איכות השבבים בתעשיית המיקרו-ננואלקטרוניקה באמצעות מיקרוסקופ אלקטרוני, המצריך את הכנסת השבב לתא ואקום עמוק. זהו תהליך ארוך ומורכב שאינו מאפשר בקרת ייצור בקנה מידה רחב.

בקרת איכות הנעשית באמצעות אופטיקה מתגברת על הבעיה הזו – המדידה נעשית ללא ואקום והיא מהירה – אך אינה מדוייקת מספיק מכיוון שאורך גל האור גדול מהמבנים הננומטריים שהוא מודד. הפתרון שמצאה קבוצת המחקר של פרופ' חסמן מבוסס על מדידת שדות מגנטיים ותופעות פיסיקליות מתחום האינטראקציה של אור וחומר. שבב אלקטרוני מורכב מאלמנטים ננומטריים במחזוריות קטנה מאורך הגל. לכן אם נאיר על השבב, האור המוחזר ממנו או מועבר דרכו לא יאפשר למדוד את הפיזור הננומטרי, שהוא הפרמטר הקריטי לתפקוד השבב.

פריצת הדרך של החוקרים מבוססת על הפעלת שדה מגנטי במיקרוסקופ אופטי, והארה של אור מקוטב על תתי-מבנים פרו-מגנטיים לא אחידים. כך נוצר פיצול זוויתי של קרן האור, והיא מוחזרת כשתי קרניים עם קיטובים מעגליים (ספינים, או דרגת הסחרור של הפוטון). הפיצול הזוויתי קטן מאוד ולכן השתמשו החוקרים בשיטה הנקראת "מדידה חלשה", שהוצעה על-ידי פרופ' יקיר אהרונוב מאוניברסיטת תל אביב לצורך ביצוע מדידות קוונטיות.

המחקר בוצע והובל על ידי ד"ר בו וונג Dr. Bo Wang) ) בשיתוף החוקרים ד"ר קישו רונג (Dr. Kexiu Rong), ד"ר אלחנן מגיד וד"ר ולדימיר קליינר. התוצאות התפרסמו במאמר מדעי בכתב העת Nature Nanotechnology. במחקר תמכו הקרן הלאומית למדע (ISF), משרד המדע והטכנולוגיה, הקרן הדו-לאומית ארה"ב-ישראל (BSF), הטכניון ולשכת המחקר של חיל האוויר האמריקאי. הרכיבים יוצרו במרכז לננו-אלקטרוניקה ע"ש שרה ומשה זיסאפל (MNFU) בטכניון.

יישום תעשיית של הטכנולוגיה החדשה יכול ייצר סוג חדש של מערכות מטרולוגיה לבדיקת האיכות של חצאי-מוליכים, שכן הוא מאפשר שימוש במתודות אופטיות המספקות רמת דיוק של מיקרוסקופ אלקטרוני. בישראל, תעשיית המטרולוגיה היא אחד מהמגזרים החזקים ביותר של תעשיית הסמיקונדקטורס הישראלית. בארץ פועלות חברות מובילות בתחום כמו נובה, קמטק והמרכזים המקומיים של KLA ואפלייד מטיריאלס. על-פי הערכות בתעשייה, המכירות מערכות מטרולוגיה המיוצרות בישראל אחראיות לכשליש מהמכירות בשוק המטרולוגיה העולמי.

אתר המעבדה: hasman.technion.ac.il

לקריאת המאמר:

Probing nanoscale fluctuation of ferromagnetic meta-atoms with a stochastic photonic spin Hall effect

ARM תספק קניין רוחני בחינם

פורסם בתאריך מאי 5, 2020מאי 24, 2020 ע"י Techtime

חברת Arm הכריזה בישראל על הרחבת תוכנית Flexible Access שהוכרזה ביולי 2019, והוספת מרכיב חדש בשם Arm® Flexible Access for Startups, המעניקה לחברות סטארט-אפ גישה ללא עלות לפורטפוליו רחב מאוד של קניין הרוחני וידע של Arm, ביחד עם תמיכה טכנית וגישה לתוכניות הדרכה. מטרת התוכנית היא לאפשר לחברות סטארט-אפ הנמצאות בתחילת דרכן להגיע במהירות לבניית אבטיפוס ולייצור מסחרי של השבבים, כאשר ההכנסות של ARM יגיעו מהתמלוגים שישלמו החברות כאשר יתחילו למכור, ולא מרשיונות השימוש בקניין הרוחני.

התוכנית נחשפה בפני עיתונאים ישראלים (בשיחת זום טראנס-אטלנטית) על-ידי סגנית נשיא בכירה ומנהלת פעילות האוטומוטיב ומוצרי ה-IoT בחברה, דיפטי ואצ'אני, אשר סיפרה שהגתה את הרעיון לאחר ביקור בישראל בשנה שעברה, שבמהלכו נפגשה עם מספר חברות סטארט-אפ מקומיות. ואצ'אני: "בזירה העסקית של ימינו, חדשנות היא קריטית. חברות סטארט-אפ עם רעיונות מבריקים זקוקות לנתיב המהיר והאמין ביותר להצלחה ולצמיחה. התוכנית החדשה מספקת להם נתיב מהיר וכדאי כלכלית ליצירת אבות טיפוס, מה שמוביל לאמון רב יותר מצד משקיעים ויכול להוביל גם לגיוס הון".

הפגישות בישראל הובילו להגדרת אסטרטגיה גלובלית

התוכנית החדשה מיועדת לחברות שגייסו הון של עד 5 מיליון דולר. סטארט-אפים העומדים בקריטריון הזה יוכלו לקבל גישה לפורטפוליו רחב של מעבדים, בהם: משפחות המעבדים Cortex-A, Cortex-R ו-Cortex-M, שבבים גרפיים נבחרים ממשפחת ה-Mali, שבבי עיבוד תמונה, כלי-פיתוח, אבטחה ואבני בניין נוספות הנדרשות להבאת שבב למצב של אבטיפוס. ואצ'אני סיפרה שהרעיון עלה לאחר שנפגשה עם חברת Hailo הישראלית (המשתפת פעולה עם ARM כבר משנת 2016), ועם מספר חברות מקומיות המפתחות טכנולוגיות פורצות דרך בתחומי הרכב וה-IoT, והבינה שהעלות של רכישת רשיונות בשלבי הפיתוח הראשונים היא מחסום ממשי. "בעקבות זאת יזמנו התוכנית, המנמיכה לאפס את מחסום הכניסה שלהן לשוק".

חבילות הקניין הרוחני ש-ARM פותחת בפני חברות הסטארט-אפ

במקביל, הכריזה Arm על שותפות אסטרטגית עם Silicon Catalyst, חממה הממוקדת בלעדית בתחום השבבים. חברי Silicon Catalyst יכולים כעת לגשת לקניין הרוחני של Arm, כלי EDA ואבות טיפוס של שבבים ללא עלות. התוכנית החדשה נשענת על הצלחת תוכנית Flexible Access של Arm שהושקה בשנה שעברה, ואיפשרה למשתתפים לקבל גישה מיידית לפורטפוליו טכנולוגי רחב תמורת דמי רישוי מופחית של 75,000 דולר. כיום משתתפות בתוכנית הזאת יותר מ-40 חברות בתחומי IoT, בינה מלאכותית, כלי-רכב אוטונומיים ואבזרים רפואיים לבישים.

למידע נוסף והצטרפות לתוכנית: Arm Flexible Access for Startups

סקר שוק שבוצע על-ידי חברת Semico עבור ARM, מגלה שבשנים האחרונות נוצר גל חדש של חברות סטארט-אפ בתחומים מתפתחים כמו בינה מלאכותית, כלי-רכב אוטונומיים ו-IoT. התוצאה: עלייה של פי עשרה בגיוסי ההון של חברות שבבים מתחילות בין השנים 2016 ו-2019, שהגיע להיקף של יותר מ-1.38 מיליארד דולר בחמש השנים האחרונות.

המחקר של Semico מגלה שכ-47% מחברות הסטארט-אפ בתחום השבבים פעילות בתחום המיחשוב עתיר הביצועים (High Performance Computing – HPC), כ-33% בתחום הרכב וכ-32% בתחום ה-IoT עם 32%. שוק היעד המרכזיים הם יישומים צרכניים (29%) ויישומי צבא ותעופה (21%). שוקי הקמעונאות והתקשורת מושכים פחות מ-10% מהחברות.

ישראל מדורגת שניה בעולם – וראשונה באירופה

שלא במפתיע, ארצות הברית מובילה: 55% מחברות הסטארט-אפ בתחום השבבים פועלות בארה"ב. אירופה אחראית לכ-29% מהחברות ואסיה לכ-16% מחברות הסטארט-אפ. ישראל מדורגת שנייה בעולם (אחרי ארה"ב) במספר חברות הסטארט-אפ. היא מקדימה מדינות כמו: גרמניה, צרפת, שוויץ, בריטניה והולנד המדורגות אחריה.

מבחינת ההשקעות מצבה של ישראל אפילו טוב יותר: היקף ההשקעות בחברות סטארט-אפ ישראליות גדול מהיקף ההשקעות המצטבר בחברות הפועלות בגרמניה, בבריטניה, בצרפת, בהולנד ובשוויץ – גם יחד.

לקבלת המחקר הקליקו: Semiconductor Startup Market Review

אנבידיה רוכשת את השותפה האסטרטגית של מלאנוקס

פורסם בתאריך מאי 5, 2020מאי 5, 2020 ע"י Techtime

חברת אנבידיה ממשיכה ביישום המהלך האסטרטגי של בניית פתרון כולל למרכזי נתונים ותשתיות ענן, שהמרכיב העיקרי שלו היה רכישת חברת מלאנוקס הישראלית המספקת מתגי קישוריות למרכזי המיחשוב. היום (ג') היא הודיעה על רכישת חברת Cumulus Networks מקליפורניה, המספקת תוכנות קוד פתוח וניהול התקשורת במרכזי מיחשוב גדולים. מטרת העיסקה היא לספק פתרון משולב: המחשבים של אנבידיה, מתגי הקישורשל מלאנוקס ותוכנות הניהול של קומולוס.

ההיסטוריה של קומולוס קשורה הדוקות לזו של מלאנוקס. החברה הוקמה בשנת 2010 כדי לפתח מערכת מבוססת לינוקס לניהול התקשורת במרכזי מידע. אלא שבאותה תקופה רוב התוכנות סופקו על-ידי יצרניות ציוד התקשורת, אשר אשר יצרו קשר הדוק בין החומרה שלהן ובין התוכנות הקנייניות שלהן. השינוי המהותי בתחום התחולל בשנת 2013, כאשר מלאנוקס הכריזה על אסטרטגיית Open Ethernet, במטרה לפרוץ את תקרת הזכוכית ולהגיע אל לקוחות שכבר היו ברשותם מתגים של המתחרים.

הקוד הפתוח של מלאנוקס יצר פרדיגמה חדשה

עד אז התמקדה תנועת הקוד הפתוח (Open Source) בעיקר בתחומי המחשוב המסורתיים כמו מערכות הפעלה (לינוקס), תקנים בינלאומיים ויישומי קוד-פתוח מובהקים כמו דפדפנים, מעבדי תמלילים ועוד. המטרה של מלאנוקס היתה ליזום תנועת קוד-פתוח גם בסביבת מרכזי הנתונים. היא אפילו העניקה לה את השם Generation of Open Ethernet.

נשיא ומנכ"ל מלאנוקס, איל וולדמן, הצהיר שבזכות האיתרנט הפתוח, "המשתמשים ישיגו שליטה על הרשתות ובסיסי הנתונים שלהם, והלקוחות שלנו יוכלו לפתח יישומים ייחודיים לתשתיות שלהם". היוזמה הגיעה ברגע הנכון, מכיוון שבאותה תקופה החלה התעשייה לאמץ בהתלהבות את הרעיון של רשתות מוגדרות-תוכנה (Software Defined Networks) והתקבל התקן OpenFlow Switch, אשר מפריד בין ערוץ הנתונים לבין ערוץ הבקרה ברשת.

קומולוס נמצאת במתגים של מלאנוקס

בשנת 2016 הכריזה מלאנוקס על שיתוף פעולה עם קומולוס ומאותה השנה הן השיקו פתרונות משולבים, הכוללים את המתגים של מלאנוקס ואת התוכנות של קומולוס. מאז ממשיכה קומולוס לעדכן את התוכנות שלה ומתאימה אותן לשבבים של מלאנוקס. כך למשל, כאשר בסוף 2019 הכריזה מלאנוקס על שבב המתג החדש Spectrum-2, השיקה חברת קומולוס גרסאות חדשות של תוכנת Cumulus Linux ושל תוכנת NetQ, שעברו אופטימיזציה לתמיכה בשבב.

כיום מותקנת תוכנת קומולוס במרכזי המיחשוב של כ-2,000 ארגונים גדולים. בהודעה על העיסקה, מסרה אנבידיה: "סביבת ONIE – Open Network Install Environment של קומולוס משמשת כיום כתשתית תוכנה מרכזית המותקנת במתגי החומרה של מלאנוקס". חברת אנבידיה לא מסרה מהו היקף העיסקה ומתי היא צפויה להסתיים.

Arbe השלימה את פיתוח שבבי המכ"ם לרכב

פורסם בתאריך מאי 5, 2020מאי 5, 2020 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: רכב ניסוי של חברת ארבה הבודק את ביצועי המכ"ם

חברת Arbe התל אביבית הכריזה על השלמת ערכת ערכת השבבים עבור מערכת המכ"ם בממונעת שהיא פיתחה לשימוש במערכות ADAS וכלי-רכב אוטונומיים. החברה פיתחה החברה פיתחה שבבי מכ"ם המפיקים תמונה רב-מימדית (4D) של סביבת הרכב: גם של האובייקטים הנייחים וגם מידע על מהירות האובייקטים הניידים. המוצר שלה מיועד להתחרות ישירות בחיישני לייזר מסוג LiDAR בשוק מערכות ה-ADAS והרכב האוטונומי. לטענת החברה, המכ"ם שלה מדוייק פי 100 מאשר מערכות מכ"ם מתחרות.

בחודש דצמבר 2019 החברה השלימה גיוס הון בהיקף של 32 מיליון דולר, שנועד לממן את השלמת הפיתוח והמעבר לייצור המוני. מאז הקמתה בשנת 2015 החברה גייסה כ-55 מיליון דולר. החברה דיווחה על השלמת הפיתוח של שבב עיבוד התמונה עבור המכ"ם (Radar Processing Unit). מכאן שביחד עם שבבי השידור (24 ערוצים בכל שבב) ועם שבבי הקליטה (12 ערוצים בכל שבב), היא מסוגלת לספק כעת מערכת מכ"ם מיניאטורי מלאה. שבב העיבוד מקבל את המידע המגיע מ-48 ערוצי שידור ו-48 ערוצי קליטה (אנטנות). הוא מבצע עיבוד מהיר מאוד המאפשר לבצע 10,000 חישובי נקודות בכל תמונה, בקצב של 30 תמונות בשנייה.

ייתכן שזה מכ"ם הרכב החזק בעולם

המערכת השלמה מאתרת 450 אובייקטים שונים בכל תמונה בטווחים של עד 300 מטר ובזווית סריקה של 100°. היא מגיעה לרזולוציית מרחק של עד 7.6 ס"מ, ולרזולוציית מהירות של האובייקטים (באמצעות אפקט דופלר) של עד 0.1 מטר לשנייה. עוצמת העיבוד של המערכת שוות-ערך ל-3Tb/sec, ולהערכת מייסד משותף ומנכ"ל ארבה, קובי מרנקו, אין כיום מכ"ם רכב בעולם המגיע ליכולות העיבוד האלה.

החברה מגדירה את הטכנולוגיה שלה כ-Enhanced FMCW. מכ"ם Frequency Modulated Continuous Wave – FMCW מבוסס על שידור אות אלקטרומגנטי רציף ולא פולסים כמו במערכות מכ"ם סטנדרטיות, כאשר הגילוי מבוסס על אפקט דופלר ולא על מדידת זמנים. לשיטה הזאת מספר יתרונות, בין השאר ניתן להתאימה בקלות רבה יותר לשינויים במרחקי הגילוי, היא חסינה בפני שיבוש המגיע מאובייקטים נייחים גדולים וקל יותר לממש מעגלי FMCW.

מערכות נהיגה אוטונומית מתבססות של שלושה סוגי חיישנים: מצלמות, LiDAR מבוסס לייזר ומכ"ם. קיימות שתי גישות עיקריות באשר לשילוב של אמצעי חישה ברכב האוטונומי. הראשונה גורסת שצריך להשתמש בכל שלושת סוגי החיישנים, והשנייה מבוססת על ההנחה שדי בשילוב של מכ"ם ומצלמות. בשתיהן המכ"ם הוא מרכיב מרכזי. להערכת החברה, הרזולוציה של המכ"ם שלה שקולה בטיבה לרזולוציה של חיישני LiDAR והוא בעל טווח גדול יותר, ולכן מייתר את הצורך בחיישני LiDAR היקרים יותר.

חישה אולטראסונית נכנסת ל"נקודה העיוורת" של חישה אופטית

פורסם בתאריך מאי 5, 2020מאי 14, 2020 ע"י Techtime

בתמונה למעלה: הדגמה של Texas Instruments למערכת למדידת זרימת מים בצנרת, המבוססת על שימוש בחיישן על-קולי

המאמר בחסות חברת Texas Instruments

שוק החיישניים העל-קוליים (Ultrasonic Sensors) נמצא בצמיחה מפתיעה להערכת חברת Mordor Intelligence יצמח השוק העולמי בשיעור של כ-11.3% בשנה, ויגיע להיקף של כ-6.9 מיליארד דולר בשנת 2025, בהשוואה להיקף של כ-3.6 מיליארד דולר בשנת 2019. למרות שמדובר בטכנולוגיה המוכרת שנים רבות, שוק החיישנים העל-קוליים מצוי עדיין בשלבי בנייה והפופולריות שלו גוברת בזכות היכולת להתגבר חולשות חיישנים אופטיים וחיישני אינפרא-אדום (IR), היכולת לבצע בדיקות לא הורסניות והמחיר הזול של הטכנולוגיה בהשוואה לטכנולוגיות חישה מתחרות.

מהסיבות האלה שוקי היעד המרכזיים של החיישנים האלה הם שוקי המזון, הבריאות, מוצרים תעשייתיים, רכב ובדיקות לא פולשניות בתעשיית האלקטרוניקה. באירופה, השוק הזה נדחף בעיקר על-ידי המעבר לתשתיות תעשייה חכמה (Industry 4.0) מכיוון שהחיישנים האלה מספקים יכולות בקרה זולות, יעילות ובטיחותיות לניהול ובקרת קווי ייצור אוטומטיים וקווי ייצור רובוטיים. כיצד עובדות מערכות חישה על-קוליות ומדוע הן פופולריות?

ה"עיניים" של המכונית מאזינות לצלילים

חיישנים על-קוליים מבוססים על ניתוח גלי קול בתדר גבוה מ-20kHz כדי לבצע מדידות על-גבי אובייקטים סמוכים. בתעשיית הרכב הם משולבים במערכות ADAS, כאשר מערך של 4-16 חיישנים מאתר אובייקטים וסמוכים ויעיל מאוד במערכות חנייה אוטומטיות. ביישומים תעשייתיים הם מספקים חושי קירבה ומיקום. הם יכולים למדוד מרחקים ולאתר אובייקטים באמצעות שידור גלי קול ומדידת ההד החוזר, כאשר החיישן עצמו משמש הן כמקור הקרינה והן כמקלט (מקמ"ש) לקליטת ההד החוזר.

החיישן מבוסס על שימוש בחומר פיאזו-אלקטרי אשר מייצר תנודות מכניות המייצרות גלי קול בהתאם לאות החשמלי המוזן אליו. אחת מטכניקות המדידה הנפוצות ביותר היא מדידת זמן ההחזר של ההד (Time of Flight). מכיוון שמהירות הקול באוויר היא ידועה (343 מטר לשנייה באוויר יבש בטמפ' של 20°C – שווה ערך ל-1 קילומטר ב-2.9 שניות), קל מאוד למדוד את הפרש הזמנים בין שידור האות לבין קליטת ההד החוזר, ולחשב ממנו מרחק או תנועה.

דיאגרמת מלבנים גנרית של חיישן Time of Flight

החיישנים העל-קוליים מגוונים מאוד ומגיבים אל חומרים כמו עץ, מים, מתכת, זכוכית, שמן, אדמה, סלעים ועוד. למעשה, הם מגיבים אל כל חומר מוצק או נוזלי. זוהי תכונה מרכזית. חיישני Infrared למשל, מספקים מהירות ורזולוציה טובים יותר, אולם הם זקוקים למשטח מוכר כדי להיות יעילים. יעילותם תלויה ברמת ההחזר של המשטח, וחומרים רבים, כמו זכוכית או מים, בולעים את הקרינה או מעוותים אותה. חיישנים אופטיים מבוססים על דיודה פולטת אור ומדידת זמן ההחזר של הקרינה. אולם גם הם רגישים לסוג המשטח ולא יעילים בתנאי ראות קשים, כמו אבק וערפל.

אופי המדידה מגדיר את תדר השידור

אומנם חיישני מכ"ם ו-LiDAR יכולים להתגבר על הבעיות האלה, אולם הם יקרים בהרבה ומורכבים יותר ליישום. לרוב החיישנים האולטראסוניים משמשים במדידות מרחק כמו במערכות חנייה, מדידות קירבה (יישומים רובוטיים), מדידת נוכחות במערכות אבטחה, בקרת תנועת נוזלים וגאזים וכדומה. מכיוון שהשינויים במצב האובייקט הנמדד מתבטאים בשינויים באופי ההד החוזר, למרחק אין השפעה על דיוק המדידה. באמצעות מדידת עוצמת האות החוזר, ניתן לזהות חומרים שונים, כמו מתכת, ספוג וכדומה.

מערכת טיפוסית בנויה מארבעה בלוקים מרכזיים: מקמ"ש (חיישן), מעגל אנלוגי לדחיפת השידור ועיבוד האות החוזר, ממיר ADC ויכולת עיבוד אות. בדרך-כלל המקמ"ש מופיע בשתי תצורות מרכזיות: Monostatic ו-Bistatic. חיישן Monostatic משדר אות ואז מקשיב לו. הוא זול יותר אולם רמת הרגישות שלו פחותה מכיוון שיש צורך בזמן המתנה במעבר משידור להאזנה.

התצורה המדוייקת יותר היא של צמד משדר/מקלט (Bistatic) אולם חסרונו העיקרע בכך שהוא דורש כיון, מכיוון שבמדידות זמן ההחזר יש לקחת בחשבון את זוויות השידור והקליטה של שני מרכיבי החיישן.

בדרך-כלל החיישנים עובדים בטווח התדרים 30kHz -500kHz. יש לקחת בחשבון שככל שהתדר גבוה יותר, עולה גם רמת ההנחתה של האות העובר באוויר. לכן חיישני תדר נמוך (30kHz -80kHz) יעילים יותר למדידת מרחקים גדולים. במקרים מיוחדים, עדיך להשתמש בתדרים מיוחדים. כך למשל, במדידות גובה נוזל, התדר היעיל ביותר הוא של 1MHz.

חברת Texas Instruments מספקת מגוון רחב של חיישנים על-קוליים ותכנוני ייחוס של מערכות מדידה.

למידע נוסף: Industrial Proximity Sensing With Ultrasonic