קרן החירום של OurCrowd מגדילה את היקף התמיכה

]בתמונה: מייסד OurCrowd ג'ון מדבד]

פלטפורמת ההשקעות OurCrowd, המשקיעה הפעילה ביותר בהון סיכון בישראל, הגדילה את מספר התחייבויות ההשקעה שלה בקרן Israel Resilience Fund שבבעלותה מ-8 ל-34 סטארט אפים, מתוכם מחצית אינם נמנים על הפורטפוליו הנוכחי שלה. הקרן מיועדת לתמוך בחברות סטארט אפ המושפעות מהמלחמה. כמו כן, OurCrowd ו-PwC Israel הכריזו היום על שיתוף פעולה במסגרתו PwC Israel תספק תמיכה עסקית לחברות פורטפוליו בקרן Israel Resilience Fund.

"לקרן Israel Resilience Fund יש עכשיו 17 מיליון דולר בהתחייבויות ו-34 סטארט אפים ישראלים שיש בהם יותר מ-1,000 משרות בישראל בסך הכל קיבלו אישור להשקעה", אמר ג'ון מדבד, מייסד ומנכ"ל OurCrowd. "הקרן, שהושקה בפברואר 2023, היא יוזמה חלוצית בהשקעה בסטארט אפים ישראלים שהושפעו מהמלחמה. OurCrowd מוותרת על כל דמי הניהול ודמי ההצלחה, במהלך שיחזק עוד יותר את ההחזר הפיננסי של המשקיעים".

"בלב המצב הנוכחי בסביבה העסקית בישראל, אנחנו גאים לשלב כוחות עם OurCrowd בקרן ההשקעות Israel Reslience Fund, המיועדת לחברות טכנולוגיה נבחרות שהושפעו במיוחד מהמלחמה ", אמר גיא פרמינגר, ראש תחום היי טק ב-PwC ישראל. "המעורבות שלנו בתוכנית ממוקדת בעזרה לחברות הפורטפוליו בתחומי הפיתוח העסקי ומאמצי גיוס ההון בישראל ובחו"ל; קשרים למאגר גדול של מנהלים פיננסיים, שמחויבים לתמוך בחברות; שירותי מנטורינג ייעודיים מהמומחים שלנו, ועוד".

ג'ף קופיצקי, שותף ב-Israel Resilience Fund, אמר: "שותפות זו עם PwC Israel תגביר עוד יותר את התמיכה שלנו בחברות הפורטפוליו של קרן החוסן, שמנסות להשיג פריצות דרך בפעילות העסקית שלהן למרות לחץ אינטנסיבי שהן נתונות בו. העצות של מומחים ושירותי המנטורינג של PwC Israel ושותפותיה יעזרו לסטארט אפים אלה להמשיך לצמוח באופן שיביא תועלת ישירה למאות עובדים ויפשיע לחיוב על הכלכלה הישראלית בתקופה קריטית זו".

ננו-דיימנשן פיתחה מודל AI שממשיך ללמוד בנקודת הקצה אצל הלקוח

חברת ננו-דיימנשן (Nano-Dimension) דיווחה בשבוע שעבר כי קיבלה ממשרד הפטנטים האמריקאי (USPTO) אישור לבקשת פטנט נוספת בתחום ה-AI. כותרתו של הפטנט היא "מערכת ושיטות לחקות רשת נוירונים ללא גישה לצבר הנתונים ששימש לאימון המודל וללא גישה למודל המטרה", והוא פותח על ידי צוות חברת הבינה המלאכותית DeepCube, שנרכשה על ידי ננו דיימנשן באפריל 2021 ב-70 מיליון דולר

דיפקיוב רשמה עד כה 27 פטנטים ב-8 תחומי שיפוט שונים, ויש עוד 23 בקשות שממתינות לאישור. לדברי החברה, הפטנט החדש נוגע לאתגר הכרוך בפריסת מודלי AI בעולם האמיתי, ובפרט, כיצד ניתן להמשיך ולאמן את מודל ה-AI על דאטה חדש, כאשר הדאטה הזה שייך ללקוח. "בעולם התעשייתי ככלל ישנה מגבלה באשר לשימוש בדאטה מלקוח חדש, וזאת מטעמי רגישות וחיסיון. הפטנט החדש נותן מענה לאתגר זה בכך שהוא מאפשר לאמן ולשפר מודלי AI במתחם הלקוח [on-premises], מבלי שלננו-דיימנשן תהיה גישה לדטה או למודל", נכתב בהודעה.

בננו-דיימנשן מציינים כי קבלת הפטנט היא נדבך נוסף במאמצי החברה להפוך את האלגוריתמים של דיפקיוב, שכרגע משמשים את החברה באופן פנימי, למוצר מסחרי שניתן לשווק ללקוחות תעשייתיים. דיפקיוב מפתחת פתרון AI שלם ליישומים תעשייתיים שאינם מוגבלים רק לייצור תוספתי. מודל ה-AI שהחברה מפתחת אמור לרוץ באופן אוטונומי אצל הלקוח ולהשתפר עם הזמן. תהליך האימון של המודל מושתת ברמת החומרה על מעבדים גרפיים של אנבידיה, ואילו ההספקות (inference) מושתתות על המעבדים הגרפיים של אנבידיה ומעבדים מרכזיים של אינטל ו-AMD.

בחודש ספטמבר 2023 דיווחה ננו-דיימנשן כי הגישה בקשת פטנט עבור מודל שפה גדול (LLM) שפיתחה לניתוח בזמן אמת של קבצי יומן (log) של מכונות תעשייתיות.

מפעל דיגיטלי מבוזר שיפתור את בעיות שרשרת האספקה

דיפקיוב, שהיא כיום חלק מננו דיימנשן, נוסדה ב-2017 על ידי ד"ר אלי דויד וירון איתן. החברה פיתחה אלגוריתמים פטנטיים לניתוח מידע, המאיצים את תהליכי האימון של רשתות נוירונים ואת יישומן בקצה (inference. לדברי החברה, האלגוריתמים שלה מביאים להאצה של פי 10 במהירות העיבוד וחיסכון של פי 10 במשאבי הזיכרון הנדרשים, מה שמאפשר ליישם מודלים של למידת-מכונה באביזרי-קצה על גבי חומרה פשוטה וזולה יותר.

כאשר רכשה ננוש-דיימנשן את דיפקיוב ב-2021
הציגה החברה חזון לפיו טכנולוגיית הבינה המלאכותית של דיפקיוב תשמש כדי להציע לתעשיית ייצור המעגלים המודפסים מודל חדש של "מפעל ייצור דיגיטלי מבוזר", מעין פלטפורמה וירטואלית, שבה כל מדפסת תלת-מימד היא למעשה אביזר-קצה בתוך רשת של אביזרי-קצה שמתקשרים ביניהם. במסגרת הקונספט הזה, הטכנולוגיה של דיפקיוב תהווה המוח המנהל את רשת הנוירונים הזו, תוך שימוש בלמידת-עומק כדי לייעל את כל חלקי השרשרת ולהגדיל את התשואה של התעשייה, ואילו המדפסות של ננ-דיימנשן יהוו אביזרי-קצה של הרשת אשר יבצעו את הייצור בפועל.

בשבוע שעבר פרסמה ננו-דיימנשן את דו"חותיה השנתיים, ולפיהם הכנסותיה ב-2023 עמדו על 56.3 מיליון דולר, לעומת 43.6 מיליון דולר ב-2022. ההפסד הנקי ב-2023 הסתכם ב-54.5 מיליון דולר. בקופת המזומנים של החברה יש כ-851 מיליון דולר. החברה עשויה להוציא לפועל תוכנית לרכישת מניות (buyback) בהיקף של 200 מיליון דולר, וזאת לאחר שב-2023 ביצעה רכישה עצמית של מניות בהיקף של יותר מ-90 מיליון דולר.

בוטלה עסקת קואלקום-אוטוטוקס

בעקבות התנגדות גוברת באירופה, חברת קואלקום (Qualcomm) הודיעה בסוף השבוע שהיא מבטלת את הצעת הרכישה של חברת אוטוטוקס (Autotalks) מכפר נטר. בהודעה שנמסרה לסוכנות רויטרס היא הודיעה: "קואלקום ביטלה את עיסקת הרכישה של אוטוטוקס בגלל עיכוב במתן אישורים רגולטוריים. תעשיית הרכב היא שוק חשוב עבור קואלקום, והיא ממשיכה לתמוך בה". אוטוטוקס נחשבת לחלוצה ולאחת מהחברות המובילות בתחום שבבי ה-V2X (תקשורת בין כלי רכב ובין תשתיות הדרך). המתחרה המרכזית שלה היא קואלקום (Qualcomm), אשר הגדירה את הרכב כתחום אסטרטגי.

החברה החדשנית ביותר בתחום ה-V2X

במאי 2023 הכריזה קואלקום על חתימת הסכם לרכישת אוטוטוקס (ככל הנראה תמורת 350-400 מיליון דולר), אולם הרעיון נתקל בהתנגדות רבה באירופה. באוגוסט 2023 הודיעה הנציבות האירופית שהיא תחקור את העיסקה, לאחר שקיבלה תלונות מ-15 מדינות אשר טענו כי מדובר בשתי הספקיות המרכזיות של שבבי V2X לתעשיית הרכב האירופית, ולכן העיסקה תייצר מונופול ותפגע בכושר התחרות של אירופה. לתמונה נכנסה גם רשות התחרות בבריטניה (Competition and Markets Authority), שהחלה לבדוק את העיסקה בסוף 2023, ובפברואר 2024 החליטה לחקור את המיזוג מתוך חשש שהוא מייצר מונופול.

ראוי לציין שאוטוטוקס היא מהחברות היחידות בעולם שהצליחו לשלב בשבב V2X יחיד גם את טכנולוגיית התקשורת הייעודית DSRC המקודמת בעיקר באירופה, וגם את טכנולוגיית C-V2X אשר גובשה ביוזמת קואלקום וכוללת מרכיבים שהובאו מתחום התקשורת הסלולרית, ומועדפת במקומות אחרים בעולם. מאוטוטוקס נמסר: "אנו מודים לקואלקום על כוונתה לרכוש את אוטוטוקס. מצאנו שותפים לחזון שלנו להציל אלפי חיים של אנשים בכל שנה באמצעות V2X. אנחנו מאוכזבים שהעסקה לא הצליחה לקבל את האישורים הרגולטוריים הנדרשים וכתוצאה מכך לא תגיע לידי השלמה. בעקבות המצב החדש שנוצר, אנחנו בוחנים דרכים חלופיות להמשך הצלחתה של החברה".

V2X מסתמנת כאסטרטגיה אירופית מרכזית

חברת Research and Markets פירסמה בשבוע שעבר מחקר שוק המאיר את הגורמים להתנגדות העזה של האירופים למיזוג בין קואלקום ואוטוטוקס. החברה מעריכה ששוק ה-V2X יהיה מגזר השוק בעל הצמיחה המהירה ביותר בתעשיית הרכב, ויצמח מהיקף של כ-42 מיליון דולר בשנת 2023 להיקף של כ-778 מיליון דולר בשנת 2030 – צמיחה של 51% בשנה. אירופה מסתמנת כשוק היעד המרכזי בתחום הזה, עקב תקנות רגולטוריות מחמירות, דרישה לרכב מקושר ושליטה בשוק מכוניות היוקרה (גרמניה אחראית לכ-70% מהמכירות העולמיות של מכוניות יוקרה). יצרניות הרכב הגרמניות החלו לשלב את המערכות בדגמים המובילים, והאיחוד האירופי יזם תוכניות מחקר ופיתוח משותפות בתחום ה-V2X, כדי למצות את היתרונות של הטכנולוגיה לתעשייה המקומית.

שבבי הדור השלישי

אוטוטוקס: "במהלך 15 השנים האחרונות אוטוטוקס הינה החברה החדשנית בתחום ה-V2X. לאחרונה, השקנו את מערך שבבי הדור השלישי שלנו, שהוא היחיד התומך בתקשורת 5G-V2X, במקביל לתקשורת DSRC מסורתית. המערך החדש סולל את הדרך ליכולות V2X עתידניות בזכות העובדה שהוא מאפשר בלימה אוטומטית על בסיס V2X ויישומי Day-2 מתקדמים. כתוצאה מהיכולות האלה, אוטוטוקס נבחרה כספקית לפלטפורמות לייצור המוני של 10 יצרני רכב (OEM) וחברת אופניים חשמליים, וחתמה על עסקאות שייצרו צבר הזמנות של מאות מיליוני דולרים. כל זה לא היה קורה ללא החיבור הנפלא בין טכנולוגיה פורצת דרך, וצוות עובדים נפלא ששותף למימוש החזון. כל הצוות ממשיך לפתח את המוצרים ולתמוך בלקוחות שלנו".

סולרום תיכנס לבורסה באמצעות מיזוג עם 3DM

בתמונה למעלה: מערכות בקרת ואספקת חשמל מתוצרת סולרום אלקטרוניקה

חברת סולרום אלקטרוניקה (Solrom Electronics) מכפר מסריק צפויה להיכנס בקרוב למסחר בבורסה בתל אביב, בעקבות עיסקת מיזוג הופכית עם חברת 3DM מראש העין. שתי החברות חתמו על מזכר הבנות לא מחייב לפיו רוכשת 3DM את חברת סולרום, אלא שבפועל המהלך הוא הפוך: 3DM מתמזגת לתוך סולרום. על-פי ההסכם, עם השלמת המיזוג, יקבלו בעלי המניות של סולרום 74% ממניות החברה הממוזגת, וימנו דירקטוריון מטעמם. בעקבות ההודעה לפני כשבוע וחצי זינקה מניית 3DM בבורסה בתל אביב בכ-6.5% והיא נסחרת כעת לפי שווי שוק של כ-10 מיליון שקל.

סולרום עוסקת בפיתוח, ייצור ומכירת מערכות אלקטרוניקה וחשמל המיועדות בעיקר לשימוש צבאי. היא עוסקת בתכנון וייצור כבלים ומערכות אלקטרו-מכניות לתעשיות התעופה, החלל והביטחון, ומבצעת פרוייקטי Turnkey, הנדסה ו-Built to Spec – BTS. בין לקוחותיה: רפאל, אלביט והתעשייה האווירית. השלמת העיסקה תלויה בהשלמת בדיקת הנאותות ובכך שמתוצאות הבדיקה יעלה ששווייה של סולרום הוא יותר מ-60 מיליון שקל, ושבידי חברת 3DM יהיו במועד העיסקה מזומנים ונכסים זמינים חמכירה בשווי של 6.65 מיליון שקל לפחות. העיסקה צפויה להסתיים בתוך כ-50 יום, אם יתקבלו כל האישורים הרגולטוריים.

צמיחה באמצעות רכישת מפעלים

חברת סולרום הוקמה בשנת 1976 מעסיקה כיום כ-140 עובדים. בשנים האחרונות היא צומחת באמצעות רכישות: ב-2017 היא רכשה את חברת אביב תעופה וחלל וקיבלה לידיה מפעל מארזים ופתרונות כבילה צבאיים בכפר מסריק. בשנת 2019 היא רכשה את מנרה מערכות, וקיבלה לידיה מפעל פיתוח וייצור מערכות חשמל צבאיות בראש פינה. בשנת 2020 היא רכשה את חברת ישראטק, בעלת מפעל ביבנה המתמחה בתכנון וייצור ציוד אלקטרוניקה ופתרונות כבילה צבאיים. בנוסף, היא מחזיקה בבעלותה נכס מקרקעין באזור התעשיה של ראש פינה בשטח של כ-14, שעליו נבנה כיום פרויקט בשטח בנוי תעשייתי של כ-6,800 מ"ר.

ראש האלומה של 3DM. מאפשר להפעיל 6 מקורות לייזר במדפסות SLS
ראש האלומה של 3DM. מאפשר להפעיל 6 מקורות לייזר במדפסות SLS

חברת 3DM מראש העין הוקמה בשנת 2016 פיתחה ראש הדפסה עבור מדפסות תלת מימד, המבוסס על לייזר מצב מוצק פרי פיתוח עצמי. הטכנולוגיה של החברה מאפשרת לשלוט בפליטת אורכי גל בטווח Mid IR (4-15 מיקרון) ועל-ידי כך להשיג ייצור מוזל של חלקים בטכנולוגיית “המסת לייזר סלקטיבית” (Selective Laser Sintering – SLS), שבה מתיכים באופן מבוקר שכבות של אבקת פלסטיק. בינואר 2023 החברה דיווחה על תוכנית התייעלות להפחתת את קצב שריפת המזומנים של החברה. להערכתה, קצב שריפת המזומנים של החברה לאחר יישום תוכנית ההתייעלות יעניק לה 24 חודשי עבודה.

בשבוע שעבר החברה דיווחה על צמצום נוסף בהיקף פעילותה, שנועד לעמוד ביעדי תוכנית המיזוג עם סולרום (6.65 מיליון שקל בקופתה): צמצום מקיף בכוח האדם בחברה וביטול כל הפעילויות הקשורות לפיתוח וייצור ראשי הדפסה עבור מדפסות תעשייתיות. החברה החליטה להתמקד במחקר ופיתוח של לייזרים מסוג Quantum Cascade Lasers – QCL, אשר יש להם שימוטש רבים בתעשייה הביטחונית, בנוסף ליישומים בתחום מדפסות התלת-מימד.

מובילאיי ואינוויז בזכיית תכנון מול פולקסווגן

בתמונה למעלה: המסחרית האוטונומית הראשונה בעולם, ID Buzz. צילום: פולקסווגן

חברת מובילאיי (Mobileye) הכריזה על זכיית התכנון הראשונה שלה בתחום נהיגה אוטונומית רמה 4. החברה חתמה על הסכם עם פולקסוואגן, שבמסגרתו היא תתאים את מערכת הנהיגה האוטונומית המתקדמת ביותר שלה, Chauffeur, עבור הדגם האוטונומי של המיני-בוס החשמלי של פולקסואגן ID Buzz, שמיועד לשמש כרכב היסעים ציבורי וכרכב תובלה. ההסכם נחתם לאחר ביצוע פיילוט בשנה האחרונה במינכן ובטקסס.

זוהי בשורה גם עבור אינוויז הישראלית, שחשפה לא מכבר כי חיישן ה-LiDAR שלה מוטמע כחלק ממערך החיישנים בפלטפורמת Chauffeur. ואמנם, מניותיהן של מובילאיי ואינוויז חתמו את יום המסחר אתמול בנסד"ק בעליות של 7.5% ו-4.5% בהתאמה.

פולקסוואגן החלה לפתח את הדגם ב-2021 וצפויה להתחיל השנה בנסיעות מבחן בכבישים ציבוריים בטקסס ובמינכן, כאשר ההשקה המסחרית מתוכננת ל-2026. מערכת Chauffeur של מובילאיי כוללת מערך היקפי של 13 מצלמות, 7 מכ"מים, 7 חיישני LiDAR ושני מחשבים, והיא אינה מחייבת את הנהג לאחוז בהגה ולהביט אל הכביש (eyes-off hands-off).

כריסטיאן זנגר, דירקטור בחטיבת המכוניות המסחריות של פולקסוואגן, אמר: "אנחנו מפתחים את הרכב האוטונומי הראשון שייוצר באופן המוני – ומובילאיי מביאה את הנהג הדיגיטלי שלה".

סמינר איסטרוניקס: בינה מלאכותית במערכות משובצות

ביום ה', ה-28 במרץ 2024 תקיים חברת איסטרוניקס את כנס Eastonics Embedded Technologies Multi Track Conference 2024. הכנס ייערך במלון דניאל בהרצליה ויימשך יום שלם: 09:00-15:00. אחד מהנושאים המרכזיים בכנס ובהרצאות הההדרכה המקצועיות יהיה כיצד לשלב יישומי בינה מלאכותית במערכות משובצות. במסגרת ההרצאות יוצגו פתרונות החומרה של Intel וחברות צד שלישי ליישומי אימון (Inference), הסקה (Training) ו-Generative AI.

יוצגו הפתרונות של Advantech ליישומי בינה מלאכותית ביחידות קצה המבוססות על מעבד NVIDIA Jetson AGX Orin לביצועי הסקה, בינה מלאכותית בסביבת העבודה של אלטרה: הוספת יכולות AI לרכיבי FPGA, יכולות AI של מערכות משובצות, שילוב תיכון רכיבי FPGA בסביבת פיתוח של אלטרה, מאיצי AI מבוססי FPGA של חברת BittWare ועוד.

בנוסף, יוצגו מודולים של Kontron Embedded במגוון Form Factors ייעודיים ליישומים משובצים: COMe ,SMARC ,Qseven ,OSM מבוססי מעבדי Intel Architecture וארכיטקטורות נוספות. פתרונות של DRAM ואחסון ב- Form Factors ייעודיים ליישומים משובצים המיוצרים על-ידי החברות Micron ו-Kingston, פתרונות מוקשחים בתנאי סביבה מאתגרים המבוססים על מעבדי x86 ו-ARM ויוצגו המגמות החדשות בתחום ה-IoT, בהן:  שילוב רשתות סלולריות דור 5 ביישומי IoT בעלויות נמוכות בהשוואה ל-5G המסורתי, באמצעות מודמים המיוצרים, אבטחת והגנת יישומי IoT משובצים, ועוד.

במהלך הארוע יוצגו פתרונות של אינטל, אלטרה, Check Point ,Telit Cinterion, מיקרוסופט, Micron ,Solidigm ,Advantech ,Kontron ,BittWare ,HPE ,ASUS ,ארדואינו ,Kingston, נורדיק סמיקונדקטור, Taoglas ,MaxLinear, ועוד. הארוע מיועד לסמנכ"לי פיתוח, CTOs, מנהלי פיתוח, מנהלי פרויקטים, מהנדסי מערכת, מהנדסי רכיבים, מהנדסי חומרה ותוכנת Embedded.

למידע נוסף ורישום:

Embedded Technologies Multi Track Conference 2024

 

מכירות יוניטרוניקס צמחו בכ-36% לכ-212 מיליון שקל

בשנת 2023 צמחו המכירות של חברת יוניטרוניקס (Unitronics) מקרית שדה התעופה בלוד והסתכמו בכ0211.7 מיליון שקל, בהשוואהל מכירות של כ-155.5 מיליון שקל בשנת 2022. החברה הסבירה את הצמיחה בעלייה בביקושים למוצריה ובהתחזקות הדולר והאירו ביחס לשקל. יוניטרוניקס נמצאת בשליטת קרן פימי (31.5%) והיו"ר חיים שני (13.8%). היא עוסקת בפיתוח וייצור בקרים מיתכנתים המשלבים פנל הפעלה (לוח מקשים ותצוגה) וקישוריות לאינטרנט, אינטרה-נט ולטלפונים סלולריים; יחידות הרחבה חיצוניות ותוכנות לבקרים, בקרי סרוו ולאחרונה היא גם החלה לספק פלטפורמת שירותי ענן (SaaS) לשימוש בבקרים.

בשור הבקרים היא פועלת בשלושה מגזרים עיקריים: ננו-בקרים (Nano PLC), מיקרו-בקרים (Micro PLC או Compact PLC), ובקרים בינוניים המכונים גם בקרים מודולריים (Modular PLC). השוק שלה הוא בעל צמיחה יציבה, למעט בשנת 2020 שבה הוא נפגע עקב משבר הקורונה. להערכת חברת Mordor Intelligence, השוק העולמי של בקרים מיתכנתים לוגיים צומח בקצב יציב של כ-4.2% בשנה, וצפוי לצמוח מהיקף של כ-12.8 מיליארד דולר ב-2024 להיקף של כ-15.1 מיליארד דולר ב-2029.

הוצאות המו"פ של החברה נמצאות בצמיחה עקבית, והסתכמו בשנת 2023 בכ-13.2 מיליון שקל. בדו"ח השנתי החברה הסבירה שהיא חייבת להתבסס על חדשנות טכנולוגית, מכיוון שהמתחרות העיקריות שלה הן חברות גלובליות גדולות ובעלות משאבים רבים, דוגמת ABB, סימנס, מיצובישי, שניידר אלקטריק ורוקוול קולינס. הייצור של הכרטיסים והמארזים מבצע אצל קבלני משנה, בעיקר חברת פי.סי.בי טכנולוגיות המבצעת את רוב עבודות ההשמה עבורה, כאשר ההרכבה הסופית והבדיקות מתבצעים במתקני החברה באירפורט סיטי. החברה מעסיקה כ-160 עובדים ונסחרת בבורסה בתל אביב לפי שווי שוק של כ-447.6 מיליון שקל.

ירידה של 74% בהשקעות קרנות ההון-סיכון

בתמונה למעלה: מנכ"ל רשות החדשנות דרור בין

דו"ח המשקיעים של IVC, גורניצקי, KPMG ישראל ורשות החדשנות שפורסם היום (ד'), מספק המחשה למשבר שאליו נקלע ההייטק הישראלי בשנת 2023. הדו"ח בחן את פעילות המשקיעים בחברות הייטק ישראליות, ואיתר צניחה חדה בכל המדדים שנבדקו, מהיקף ההון שגייסו קרנות הון-סיכון ממשקיעים – ועד להיקף ההשקעות שאותן קרנות ביצעו בפועל בחברות הישראליות.

לפי הדו"ח, במהלך שנת 2023 הצליחו קרנות הון-סיכון ישראליות לגייס 1.52 מיליארד דולר, ירידה של 74% בהיקפי ההון בהשוואה ל-2022 – והסכום הנמוך ביותר מאז 2015. כמו-כן, את הסכום הכולל גייסו רק כ-21 קרנות הון-סיכון ישראליות, וזוהי ירידה של 66% בהשוואה ל-2022. כ-51% מההון ב-2023 גוייס על-ידי שלוש קרנות בלבד: Qumra Capital IV, TLV Partners V ו-Viola Growth IV. מבחינת זמינות ההון לחברות עצמן, בשנת 2023 היקצו קרנות הון סיכון ישראליות כ-1.14 מיליארד דולר להשקעות בחברות טכנולוגיה ישראליות. זהו הסכום הנמוך ביותר מאז שנת 2015.

הקורבנות המייידיים: חברות חדשות

מהדו"ח עולה כי לקרנות ההון-סיכון הישראליות נותרו כ-10.08 מיליארד דולר להשקעות בחברות טכנולוגיה מקומיות. כ-2.38 מיליארד דולר (24%) זמינים להשקעות בחברות חדשות, בעוד ש-7.7 מיליארד דולר (76%) מוקצים להשקעות המשך בחברות פורטפוליו. קרנות ההון סיכון הישראליות הפעילות ביותר בשנת 2023 היו המיקרו-קרן Fusion VC שביצעה 23 השקעות, פלטפורמת ההשקעות OurCrowd שביצעה 16 השקעות, והמיקרו-קרן Fresh Fund שביצעה כ-9 השקעות.

הבדיקה חשפה ירידה בולטת בנכונות הקרנות לבצע השקעות ראשונות בחברות חדשות, שטרם השקיעו בהן. אם בשנת 2022 היו ארבע קרנות זרות שביצעו כל אחת יותר מ-12 השקעות ראשונות בחברות, הרי שב-2023 רק סמסונג נקסט ביצעה כ-13 השקעות ראשונות. הבאות בתור היו Longevity Venture Partners שביצעה כ-7 השקעות ראשונות, ו-NFX שביצעה כ-6 השקעות ראשונות. גם פעילותן של קרנות הון-סיכון תאגידיות (CVC) בהייטק הישראלי צנחה ב-2023, כאשר Intel Capital ו-PayPal Ventures הובילו את רשימת ההשקעות הראשונות לשנת 2023 עם ארבע השקעות חדשות כל אחת בלבד.

מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין, אמר שבתגובה למגמות השליליות ב-2023, רשות החדשנות השיקה יוזמות חדשות שנועדו להגדיל את ההון הזמין. "תוכנית המסלול המהיר הזרימה 400 מיליון שקל לחברות בעלות נכסים טכנולוגיים ועסקיים עם אופק שרידות קצר. בנוסף, השקנו לאחרונה את קרן ההזנק שתשקיע בקרוב 500 מיליון שקל ב-100 סבבי השקעה בחברות הנמצאות בשלבי גיוס מוקדמים (Pre-Seed, Seed, Round A). בעתיד הקרוב נשיק את קרן יוזמה 2.0, שתתמרץ משקיעים מוסדיים ישראלים להגדיל את השקעותיהם בקרנות הון סיכון ישראליות, עד להשקעה כוללת של כ-4 מיליארד שקל בשנים 2024-2025".

אופטימיות מאוד זהירה…

עו"ד שלמה לנדרס, שותף וראש תחום טכנולוגיה בגורניצקי, הביע אופטימיות: "יש ירידות בשווי חברות סטארט-אפ ישראליות ההופכות אותן אטרקטיביות למשקיעים. המגמה הזו, ופעילות קרן ההזנק של רשות החדשנות שתשקיע בחברות בשלב ה-Seed, מובילים לציפייה שחלק משמעותי מ-10.08 מיליארד דולר הזמינים להשקעה בקרנות ההון סיכון, יושקע בזמן הקרוב". לדבריו, "השיפור המסתמן במגזר הטכנולוגיה בארה"ב צפוי אף הוא להשפיע לטובה על היקף ההשקעות בחברות הטכנולוגיה בישראל".

אייסקיור: אפקטיביות של 96.4% בטיפול בסרטן שד

חברת אייסקיור (IceCure) הכריזה על סיומו של מחקר קליני בן חמש שנים, שבחן את מידת האפקטיביות של השימוש במערכת החברה לטיפול בסרטן שד בשלבים מוקדמים. המערכת של אייסקיור, ProSense, מזרימה באופן ממוקד, דרך מחטים זעירות, חנקן נוזלי לתוך הגידול הסרטני וכך מקפיאה ומשמידה אותו.

בניסוי, שהחל ב-2014 ונערך ב-19 אתרים בארצות הברית, השתתפו 194 נשים שאובחנו בסרטן שד בשלב מוקדם ובסיכון נמוך וטופלו באמצעות המערכת של אייסקיור. כעת, 5 שנים לאחר שבוצעה בהן הפרוצדורה, רק בקרב 7 נשים אובחנה הישנות של המחלה. מדובר בשיעורי הצלחה של 96.39%. במאי 2021, כאשר פורסמו נתוני הביניים לאחר תקופת מעקב של 3 שנים, 4 נשים חוו הישנות של המחלה. 

לדברי החברה, מדובר במחקר הקליני הנרחב ביותר שנעשה בתחום הקפאת גידולים (קריואבלציה) בחנקן נוזלי. בחברה מתכוונים להגיש את תוצאות המחקר ל-FDA, כחלק מהליך אישור המערכת לשימוש בטיפול בסרטן שד. כיום, המערכת מאושרת על ידי ה-FDA לשימוש בסוגים אחרים של סרטן. עם  זאת, היתרון הגדול בשימוש במערכת לטיפול בסרטן שד בשלב מוקדם, מלבד האפקטיביות הטיפולית, הוא בכך שמדובר בהליך זעיר-פולשני שאינו מצריך כריתה כלשהי של השד או פגיעה אסתטית.

לפני כחודש, פורסמו תוצאות ביניים ממחקר נוסף, עצמאי, שנערך בבית החולים האוניברסיטאי Azienda Ospedaliero-Universitaria Careggi בפירנצה, איטליה, ובו השתתפו כ-39 נשים בגילאי 60-92 שלקו בסרטן שד. עבור חלקן ניתוח קונבנציונאלי לא היה מן האפשר בשל רמת סיכון גבוהה, וחלקן סירבו לניתוח זה, ועל כן טופלו במערכת של אייסקיור. לפי תוצאות המחקר, בקרב כלל הנשים, הגידול נעלם במלואו (100%) לאחר תקופה של 6 חודשים. גם לאחר 12 חודשים ממועד הפרוצדורה, לא ניכר באף אחת מהנשים סממן סרטני. באיטליה המערכת מאושרת לשימוש בסרטן שד.

ויקטור דמבובסקי מונה ל-General Manager של Newxel בישראל

חברת שירותי ה-IT הבינלאומית Newxel מודיעה על העמקת פעילותה בישראל, וממנה את ויקטור דמבובסקי (Victor Dembovsky) ל-GM של החברה בישראל.

דמבובסקי כיהן בעברו בשורת תפקידים בכירים בחברות מובילות. הוא שימש Senior VP Sales לאיזור EMEA בחברת Tacton Systems משוודיה, שימש כ-VP Sales לאיזור EMEA ב-The Qt Company הפינית, והיה Vice President Sales בחברת RDT Equipment & Systems בתל אביב.

בתפקיד ה-GM של Newxel בישראל, דמבובסקי יהיה אמון על הגדלת צוותי ה-IT עבור הלקוחות הבינלאומיים בכלל וישראל בפרט. לדברי Newxel, החזון האסטרטגי של מטה החברה בישראל כולל פיתוח שווקים חדשים, יצירת קשרים אסטרטגיים, וטיוב תהליכי המכירות.

בנוסף, דמבובסקי יוביל את פיתוח שירותי החברה במטה בישראל, ובהם התאמת צוותי טאלנטים מהשורה הראשונה, לצרכי המחקר והפיתוח של חברות תוכנה גדולות. 

Newxel היא חברה המספקת שירותי IT ומתמחה בחיבור אנשי IT מהמעלה הראשונה לארגונים ברחבי העולם. Newxel מתמקדת בגמישות, יעילות ואיכות – ובכך מאפשרת לחברות להגדיל את צוותי ה-IT שלהן במהירות וביעילות, להגיע ליעדי הפיתוח שלהן ולהישאר בחזית ענף הטק התחרותי.

מועצת החדשנות האירופית השקיעה בניוריאליטי

בתמונה למעלה מימין לשמאל: צביקה שמואלי, משה תנך ויוסי קיסוס. צילום: אביב קורט

חברת ניוריאליטי (NeuReality) מקיסריה השלימה גיוס הון בהיקף של 20 מיליון דולר שהתבצע בהשתתפות קרן מועצת החדשנות האירופית European Innovation Council)) וקרנות ההון סיכון Varana Capital, Cleveland Avenue, OurCrowd ו-XT Hi-Tech. גיוס ההון מיועד לממן את המכירות והשיווק, בעקבות השלמת הפיתוח ואבטחת הייצור בסוף שנת 2023, ומעבר למכירות מסחריות. גיוס ההון הקודם של החברה הושלם בנובמבר 2023 ובמהלכו היא גייסה 35 מיליון דולר. מאז הקמתה החברה גייסה כ-70 מיליון דולר.

חברת ניוריאליטי פיתחה טכנולוגיה ייעודית מבוססת חומרה ותוכנה אשר נועדה להאיץ פי 10 את מהירות העיבוד של משימות הסקה (Inference) במרכזי נתונים. הפתרון של החברה מבוסס על שבב חומרה ייעודי שהיא פיתחה (NeuReality NR1), אשר מיוצר בחברת TSMC בתהליך של 7 ננומטר ופועל ביחד עם חבילת תוכנות להפעלת השבב ולניהול מטלות ההסקה. מעבד הליבה מבוסס על ארכיטקטורת NAPU – Network Addressable Processing Units, שלהערכת החברה היא יעילה יותר עבור הסקות AI מהגישה הקלאסית של שרתים מבוססי CPU.

הארכיטקטורה הזו מאפשרת לבצע מטלות העברת נתונים (data-path functions) רבות בחומרה עצמה ולא בתוכנה, כפי שמקובל היום, ועל-ידי כך להאיץ את העיבוד (DLA – Deep Learning Acceleration). מייסד משותף ומנכ"ל החברה, משה תנך, אמר שמאיצי ה-AI הקיימים היום בשוק מאופיינים בנצילות נמוכה של כ-30%-40% בלבד. "השקעות נרחבות במאיצי למידה עמוקה (DLAs) לא פותרת את בעיית יעילות המערכת. הדבר דומה להתקנת מנוע חזק במכונית – כדי להתגבר על פקקי תנועה. אנחנו מספקים 'נתיב תחבורה מהיר ורחב' אשר מנתב משימות למאיצי AI ייעודיים, ועל-ידי כך מגיע לזמני תגובה מהירים".

שרת ההסקות NR1-S של חברת ניוריאליטי
שרת ההסקות NR1-S של חברת ניוריאליטי

כיום החברה מספקת שני פתרונות מרכזיים: שרת בינה מלאכותית מלא מדגם NR1-S, המכיל 10 רכיבי NeuReality NR1 ו-10 מאיצי דיפ לרנינג (Deep Learning Accelerator) ומעבדי GPU, ומודול NR1-M המופיע בכרטיס PCIe, אשר מכיל רכיב אחד של ניוריאליטי ויכול להתחבר אל מאיצים ושרתים קיימים סטנדרטיים. כיום היא מבצעת התקנות ראשונות בקרב ספקים נבחרים של שירותי ענן ולקוחות ארגוניים במגזרי השירותים הפיננסיים, שירותים עסקיים וממשלה.

חברת ניוריאליטי נוסדה בשנת 2019 על-ידי משה תנך, סגן נשיא לתפעול צביקה שמואלי, וסגן נשיא לפיתוח שבבים יוסי קסוס. לפני הקמת ניוריאליטי, מילא משה תנך תפקידים הנדסיים בכירים במארוול ובאינטל ישראל ושימש כסגן נשיא למו"פ בדיזיין-ארט נטוורקס (שנמכרה לקואלקום). צביקה שמואלי כיהן כסגן נשיא Backend במלאנוקס וכסגן נשיא להנדסה בהבאנה לאבס. יוסי קסוס שימש כדירקטור בכיר להנדסה במלאנוקס וכראש תחום פיתוח השבבים באיזיצ'יפ. הצוות המוביל של החברה כולל את ה-CTO ליאור חרמוש, לשעבר מייסד משותף ומדען ראשי של ParallelM ו-fellow בחברת PMC Sierra, ומנהל המו"פ אילן אביטל, לשעבר סגן נשיא הנדסה של חטיבת התקשורת למרכזי נתונים בחברת אינטל.

אנבידיה הכריזה על ארכיטקטורת Blackwell למחשבי AI

חברת אנבידיה (NVIDIA) חשפה את ארכיטקטורת NVIDIA Blackwell המיועדת להאיץ את הביצועים של מחשבים או יישומי בינה מלאכותית המתמודדים עם מטלות אימון (Training) והסקה (Inference) למודלי שפה גדולים (LLMs). להערכת החברה, הארכיטקטוורה מאפשרת לעבד מודלים הכוללים עד 10 טריליון פרמטרים. היא מסרה שבין החברות שהחליטו לאמץ את הארכיטקטורה נמנות גם מיקרוסופט, אמזון, גוגל, Meta, ו-OpenAI. מנכ"ל NVIDIA, ג'נסן הואנג, אמר במהלך ההכרזה: "בינה מלאכותית יוצרת היא הטכנולוגיה המגדירה את זמננו".

ארכיטקטורת Blackwell היא דור המשך לארכיטקטורת NVIDIA Hopper שהושקה לפני שנתיים ומבוססת על האצת הביצועים של מעבדי ה-GPU ואימוץ טכנולוגיית תקשורת פנים חדשה. מעבדי ה-GPU החדשים מיוצרים בתהליך 4 ננומטר של TSMC ומורכבים בטכנולוגיית חיבור ישירה שבה כל שני מעבדים (GPU Dies) מחוברים ישירות אחד אל השני במארג תקשורת העובד במהירות של 10 טרה-בייט לשנייה, ומתפקדים כ-GPU אחד בעל 208 מיליארד טרנזיסטורים.

הארכיטקטורה מונעת על-ידי טכנולוגיית קישוריות הפנים NVLink מהדור החמישי, שפותחה בחלקה בישראל. היא מספקת תקשורת דו-כיוונית בין המעבדים בקצב של עד 1.8 טרה-בייט לשנייה, ומאפשרת לחקר עד 576 מעבדי GPU לצורך יצירת מערך עיבוד שלם, המאפשר להתמודד עם מודלי שפה מורכבים. ביחד עם חשיפת הארכיטקטורה, החברה הכריזה על מחשב על חדש, DGX SuperPOD, אשר מבוסס על ארכיטקטורת Blackwell.

במהלך 2024 ייצאו מחשבים מבוססי Blackwell

אבני הבניין המרכזיות של המחשב הם מעבדי Grace Blackwell החדשים. אחד מהם הוא השבב NVIDIA GB200, אשר מבוסס על חיבור שבב-אל-שבב של GPU מדגם B200 Tensor Core ומעבד CPU מדגם NVIDIA Grace. החיבור הישיר הוא בעל מהירות העברת נתונים של 900 ג'יגהבייט לשנייה, ומספק שיפור של עד פי 30 בביצועים בהשוואה ל-NVIDIA H100 עבור הסקה במודלי שפה גדולים, והפחתה של עד פי 25 בצריכת האנרגיה.

השבבים האלה מותקנים במסד GB200 NVL72, המשמש כאחד מאבני הבניין של מחשב DGX SuperPOD. המסד כולל 72 שבבי Blackwell GPUs ו-36 שבבי Grace CPU, המחוברים האחד לשני באמצעות טכנולוגיית NVLink. הוא מצוייד במערכת קירור נוזלי ובשבבי DPU מדגם NVIDIA BlueField-3 המספקים האצה של רשת התקשורת. המערכת כולה פועלת במתכונת של GPU מאוחד עם זכרון של עד ל-30 טרהבייט, ועוצמת עיבוד של עד 1.4 אקסהפלופס.

כל מחשב DGX SuperPOD מכיל 8 או יותר מערכות DGX GB200 המסוגלות להגיע עד לאלפי שבבי GB200 המחוברים עם NVIDIA Quantum InfiniBand. לטובת יצירת זיכרון משותף עצום שיניע את מודלי הבינה המלאכותית מהדור הבא, לקוחות יכולים לחבר עד 576 יחידות של Blackwell GPus ב-8 מערכותDGX GB200 המחוברות עם NVLink. כמו כן, הדור הרביעי לפרוטוקול SHARP המפותח בישראל, מספק עד ל-14.4 טרהפלופס של יכולות עיבוד ברשת (In-Network Compute), עוצמה גדולה פי 4 בהשוואה לדור הקודם.

חברות הענן יצטיידו ב-Blackwell

החברה מסרה שבמהלך 2024 יהיו זמינים מחשבים ושירותים מבוססי Blackwell על-ידי חברות רבות, בהן חברות הענן AWS, Google Cloud, Microsoft Azure ו-Oracle, שותפות הענן של אנבידיה Applied Digital, CoreWeave, Crusoe, IBM Cloud ו-Lambada. במקביל, ייצאו לשוק שרתים מבוססי Balckwell על-ידי סיסקו, דל טכנולוגיות, HPE, לנובו ו-Supermicro.

סגןנשיא בכיר ל-Networking ב-NVIDIA, גלעד שיינר, אמר שלישראל יש תרומה חשובה לפיתוח הטכנולוגיות החדשות הן משום שטכנולוגיות הנטוורקינג מפותחות בישראל והן משום שמרכזי הפיתוח הישראלים של אנבידיה אחראים על פיתוח מעבדי ה-DPU של החברה ומעבדי ה-CPU שלה – החל מרמת תכנון השבב וכלה ברמת החומרה והתוכנה. כיום אנבידיה מעסיקה כ-3,500 עובדים בישראל, המהווים כ-13% מעובדי החברה העולמית.

מודולי ההספק הממוזערים של Renesas ל-12V, 30A

חברת רנסאס (Renesas) פיתחה מודולי הספק מלאים במארז יחיד וממוזער מאוד, המתפקדים כספקי כח במארז קטן ואינטגרציה גבוהה, המפשטת את השילוב שלהם בכרטיסי תמיכה במעבדים, שרתים, מערכות תקשורת, רכיבים מיתכנתים (FPGA) ועוד. המודולים מהסדרות מבוססים על טכנולוגיית Step-Down DC/DC וכוללים את הסליל הממותג כשהוא כבר משולב בתוך הרכיב.

משפחת ממירי RAA210040 מספקת אנרגיה של 5V, 4A ומתאימה במיוחד ליישומי מערכות תעשייתיות, מוצרים רפואיים ומערכות תקשורת (טלקום). משפחת ממירי RAA210130 מספקת אנרגיה של 12V, 30A ומופיעה בגורם תצורה קטן במיוחד המתאים לשימושים דוגמת FPGA, DSP, ASIC וזכרונות.

דיאגרמת המלבנים הפונקציונלית של Power Module מדגם RAA210130
דיאגרמת המלבנים הפונקציונלית של Power Module מדגם RAA210130

מודולי ההספק הם בעלי נצילות של 96% ומבוקרים באמצעות ערוץ תקשורת דיגיטלי (PMBUS). הרכיב RAA210130 מיוצר בטכנולוגיית BGA-POP, שבה כל האלמנטים של ספק הכוח משובלים בתוך מארז BGA, כאשר הסליל מוצמד אליו מלמעלה בשיטת Package-On-Package. הדבר מעניק גמישות בתכנון ובשימוש בספק, ומאפשר לקבל מודולי הספק שלהערכת החברה הם הקטנים ביותר בתעשייה. מודולי ההספק מדגם RAA210040 מיוצרים בטכנולוגיית Mini Module ייחודית של רנסאס, המאפשרת לשלב מודול הספק מלא במארז  3×3 DFN. המודולים כוללים גם מעגלי הגנה מלאים, דוגמת OTP, OCP, OVP וכדומה. נתמכים באמצעות כרטיסי פיתוח המסייעים בתכנון מהיר.

המוצרים מיוצגים בישראל על-ידי חברת Telsys.

למידע נוסף ובירורים: יובל גרמה, [email protected]

מובילאיי סוגרת את חטיבת ה-Aftermarket

חברת מובילאיי (Mobileye) הודיעה היום (ב') כי החליטה לסגור את חטיבת ה-Aftermarket, שעסקה באספקת מערכות בטיחות (ADAS) לכלי-רכב לאחר יציאתם לשוק. המהלך יוביל לפיטוריהם של כ-130 עובדים ברחבי העולם ולא צפוי להשפיע על התוצאות הכספיות של החברה ל-2024.

בחברה הסבירו כי כיום יותר ויותר יצרניות רכב מטמיעות את המערכות האלה במהלך ייצור הרכבים במפעל, וכי מגמה זו תקטין ביתר שאת את הביקוש למערכות המותאמות לכלי-רכב קיימים.

לדברי מובילאיי, ההכנסות השנתיות של החטיבה ירדו לכ-40 מיליון דולר, והיא הפכה לבלתי רווחית ובלתי כדאית מבחינה עסקית. ברמה ההיסטורית, מדובר באחת החטיבות החשובות בתחילת דרכה של מובילאיי, מאחר שהיא איפשרה לחברה להטמיע מערכות בטיחות בכלי רכב שכבר נמצאים על הכביש, עוד לפני שהיא זכתה בזכיות תכנון משמעותיות מול יצרניות רכב.

מנכ"ל החברה, פרופ' אמנון שעשוע [בתמונה], הסביר: "זו היתה החלטה קשה, אבל ההצלחה של מערכות ה-ADAS המובנות צמצמה את הצורך במערכות מותאמות, עד כי פעילות זו כבר אינה ברת קיימא מבחינה עסקית".

 

ASML מאיימת לעזוב את הולנד בשל מדיניות הימין נגד מהגרים

בתמונה למעלה: כיוונון מערכת ליתוגרפיה במפעל ההרכבות של ASML. צילום: ASML

חברת ASML ההולנדית שוקלת להוציא חלק מפעילותה מהולנד, וזאת על רקע יוזמות שמקדמת מפלגות הימין במדינה נגד מהגרים. לפי הדיווחים, בין היוזמות החקיקתיות שמטרידות ביותר את ASML הן ביטול הקלות מס למהגרים מיומנים והגבלת מספר הסטודנטים הזרים המורשים ללמוד במדינה. חוקים מעין אלה עשויים להקשות על ASML להרחיב את כוח העבודה שלה, מאחר שהיא נסמכת במידה רבה על הון אנושי זר.

ASML היא החברה הגדולה ביותר בהולנד. היא מייצרת מכונות ליתוגרפיה לייצור שבבים, ונחשבת לאחת מעמודי התווך של תעשיית השבבים העולמית. החברה מעסיקה כ-23 אלף עובדים בהולנד, מתוכם כ-40% הם מלאומים זרים. ASML מצויה בתנופה עסקית מואצת, וזאת על רקע הביקוש הגובר לשבבים מתקדמים לתחומי ה-AI, מחשוב ענן, מובייל ועוד. הלכה למעשה, ASML היא מונופול טכנולוגי בתחום מכונות הליתוגרפיה באור אולטרה-סגול קיצוני (EUV), שהן מרכיב הכרחי בייצור שבבים בגיאומטריות הזעירות. הכנסותיה ב-2023 הסתכמו ב-27.5 מיליארד אירו, לעומת 21.1 מיליארד אירו ב-2022. היא נסחרת בנסד"ק בשווי שוק של 377 מיליארד דולר, לאחר עלייה של 400% בערך המניה בחמש השנים האחרונות. 

בחודש נובמבר 2023 התקיימו בחירות בהולנד, כאשר הנושא הראשי על סדר היום היה המדיניות כלפי מהגרים. בבחירות זכתה "מפלגת החירות" (PVV) בראשות חרט וילדרס בניצחון סוחף, כאשר גרפה 23.3% מהקולות ו-37 מושבים בפרלמנט. המפלגה דוגלת בהקשחת המדיניות כלפי מהגרים ואף מובילה קו אנטי-מוסלמי. עם זאת, טרם הוקמה ממשלה חדשה בשל התנגדות מפלגות הימין-מרכז לשבת בממשלה תחת וילדרס. בעקבות כך, הודיע וילדרס בשבוע שעבר שהוא מוותר על תפקיד ראש הממשלה, על-מנת לאפשר הקמת קואליציית ימין שתקדם את האג'נדה כנגד הגירה.

בחודש ינואר 2024, בריאיון לרשת RTL המקומית, אמר מנכ"ל ASML פיטר ווניק: "בסופו של דבר, נוכל לצמוח רק אם נמצא מספיק עובדים מיומנים. אנחנו מעדיפים לעשות זאת כאן בהולנד, אך אם לא נצליח לגייס מספיק עובדים מיומנים, נעשה זאת במזרח אירופה, באסיה או בארצות הברית". בשיחת הוועידה עם משקיעים לאחר פרסום הדו"ח לרבעון הרביעי, התייחס ווניק ליוזמות המוצעות להגבלת הגירה ואמר: "היזהרו, כי תקבלו בדיוק את מה שרציתם. ההשלכות על הגבלת הגירה הן רחבות. אנחנו צריכים את האנשים האלה למען החדשנות. אם לא נשיג את האנשים האלה כאן, נלך למקום אחר שבו נוכל לצמוח".

חברת ASML בונה את המערכות המורכבות שלה בעיר וולדהובן (Veldhoven) שבדרום הולנד. לפי דיווחים בתקשורת המקומית, היא שוקלת להעביר את הפעילות הזו לצרפת. בממשל ההולנדי לא נותרים אדישים לאיומי ASML, והקימו כוח משימה בין-משרדי תחת שם הקוד "מבצע בטהובן", שנועד לגבש דרכים שימנעו מ-ASML להתרחב מחוץ להולנד. ראוי לציין שהחשש ממדיניות הגבלת ההגירה אינו נחלתה של ASML בלבד. בשבוע שעבר דיווחה סוכנות רויטרס שחברות נוספות שוקלות כעת את צעדיהן לאור אי-הוודאות באשר למדיניות הממשלתית בנוגע לחוקי ההגירה וגם להכבדת נטל המס על חברות. בשיחה עם סוכנות הידיעות אמר ג'ין שרויירס, מנהל הפעילות בהולנד של יצרנית השבבים ההולנדית NXP: "אם אנשים ירגישו לא רצויים, הולנד לא תהווה עבורם יעד. אנחנו צריכים להיזהר שלא להוריד לטימיון את כל מה שבנינו כאן לאורך השנים".

מעבד AI בגודל של פרוסת סיליקון

חברת Cerebras Systems מסן פרנסיסקו הכריזה על השבב הגדול ביותר בעולם – מעבד הבינה המלאכותית (AI) מדגם CS-3, אשר מיוצר בתהליך 5 ננומטר של TSMC ומיוצר על-גבי פרוסת סיליקון שלמה (Wafer). הרכיב הבלתי-שגרתי הזה מיועד לאימון בינה מלאכותית גדולים מאוד. שטח הסיליקון שלו הוא 46,225 ממ"ר (פי 57 ממעבד H100 של אנבידיהׂ). הוא כולל 4 טריליון טרנזיסטורים, 900,000 ליבות עיבוד, זיכרון על השבב בנפח 44 ג'יגה-בייט וגישה לזיכרון בקצב של 21 פטה-בייט לשנייה.

המגה-שבב מיועד להתמודד לאמן רשתות נוירוניות גדולות, הכוללות עד 4 טריליון פרמטרים. הארכיטקטורה של המערכת מאפשרת לקשר מספר רב של רכבים ליצירת מחשב גדול יותר. כך למשל, שימוש במארג התקשורת SwarmX interconnect, לקשר עד2048 רכיבי CS-3 כדי לייצר מחשב-על בעוצמת עיבוד של רבע zettaflops (כלומר, 10 בחזקת 21). כל רכיב יכול להתחבר אל זכרון חיצוני בנפח של 1,200 טרה-בייט המאפשרים למערכת יחידה לאמן מודלים הכוללים 24 טריליון פרמטרים – יכולת המאפשרת לבנות מודלי עיבוד שפה (LLM) גדולים פי 10 ממודל GPT-4 הנוכחי.

החברה מסרה שכיום היא בונה מחשב על מבוסס CS-3 בשיתוף עם חברת G42 מאבו-דאבי, אשר יתחיל לפעול ברבעון השני 2024. המחשב החדש, Condor Galaxy 3, יתבסס על 64 מערכות (או שבבים – קשה להחליט איך לקרוא להם) מסוג CS-3 וגיע לעוצמת עיבוד של 8exaFLOPs. עד היום בנתה G42 שני מחשבי על המבוססים על הדורות הקודמים של Cerebras, שכל אחד מהם הוא בעוצמת עיבוד של 4exaFLOPs. המחשב החדש יקושר למחשבים הקודמים ויכפיל את עוצמת האימון שלו, ל-16exaFLOPs. חברת G42 היא אחת מהמשקיעות ובעלת מניות ב-Cerebras.

בחודש שעבר הכריזה החברה על שיתוף פעולה עם חברת קואלקום, בבניית מחשב בניה מלאכותית לאימון רשתות נוירונמיות אשר יופעל באמצעות Qualcomm Cloud AI 100. הוא יתבסס על מערכת הדור השני, Cerebras CS-2 וישמש לעיבוד מודלי שפה גם בפורמט Mx החדש, אשר פותח בשנת 2023 באמצעות פרוייקט משותף של אינטל, AMD, קואלקום, אנבידיה, Arm ו-Meta. חברת Cerebras הוקמה בשנת 2015 על-ידי חמישה מייסדים אשר מכרו ל-AMD יצרנית שרתים תמורת כ-334 מיליון דולר. החברה לקחה על עצמה את המשימה לייצר שבבי ענק עבור תשתיות ענן ובינה מלאכותית. מאז הקמתה היא גייבה כ-720 מיליון דולר, כאשר בגיוס הון האחרון, בנובמבר 2021, היא גייסה 250 מיליון דולר לפי שווי חברה של כ-4 מיליארד דולר.

הפרלמנט האירופי אישר את חוק הבינה המלאכותית

ביום רביעי השבוע אישר הפרלמנט האירופי את הצעת חוק הבינה המלאכותית (Artificial Intelligence Act) ברוב מוחץ של 523 תומכים, 46 מתנגדים ו-49 נמנעים. זהו החוק הראשון בעולם המנסה להסדיר את השימוש באלוגריתמי בינה מלאכותית ולהגן על הציבור מפני שימוש רשלני או שימוש לרעה בתוכנות בינה מלאכותית.

הכללים החדשים שאירופה מאמצת אוסרים על השימוש ביישומי AI המאיימים על זכויות האזרח, דוגמת שימוש במערכות ביומטריות לסיווג בני אדם, איסוף תוכן ממצלמות CCTV ציבוריות לצורך בניית בסיסי נתונים של זיהוי פנים, איסור על שימוש בתוכנות לזיהוי רגשות במקומות ציבוריים כמו בתי ספר ומקומות עבודה, איסור על שימוש בבינה מלאכותית לחיזוי פשעים בהתבסס על סיווג והערכת תכונות אישיות, וכדומה.

הגנה על הדמוקטיה בפני תקיפות AI

החוק גם מטיל הגבלות על השימוש של מערכות בינה מלאכותית על-ידי מנגנוני אכיפת החוק. כך למשל, זיהוי ביומטרי (קטגוריה הכוללת זיהוי פנים) אסור לשימוש מלבד במקרים מיוחדים ומוגדרים. כאשר יש צורך לבצע פעולות מיוחדות בזמן אמת, הן צריכות להיות מוגבלות בזמן או במקום, או לקבל אישור מיוחד מבית המשפט (בדומה לחוק האזנות הסתר כיום).

מלבד היותו מהלך שידחוף מדינות אחרות לחוקק חוקים דומים, אחת מהתרומות החשובות של החוק לעתיד טכנולוגיות הבינה המלאכותית (AI) היא בהגדרת קטגוריית יישומים בשם High-risk Systems. ההשתייכות לקטגוריה מבוססת על הפוטנציאל של המערכות לפגוע בבריאות, בביטחון האישי, בזכויות אדם בסיסיות, בסביבה, בדמוקרטיה ובשמירת החוק.

דוגמאות לתחומי סיכון גבוה: מתקני תשתית, בנקאות, חינוך, תעסוקה, שירותים ציבוריים וכדומה. מערכות High-risk דורשות הפעלת מערך של אמצעים להערכת הסיכונים והפחתתם, הן צריכות להיות שקופות ואמינות ובנויות באופן המאפשר לבני אדם לבחון אותן. במקביל, לאזרחים יש זכות להטיל ספק במערכות אלה, להתנגד לתוצריהן ולדרוש הסברים על אופן פעילותן.

החוק ייכנס לתוקף בהדרגה

עו"ד ליאור אתגר
עו"ד ליאור אתגר

ראש תחום הגנת הפרטיות והמידע במשרד עורכי הדין EBN (ארדינסט בן נתן טולדנו), ליאור אתגר, אמר שההישג של אירופה מרשים מאוד, מכיוון שהם הצליחו בזמן קצר יחסית להגיב להתפתחות טכנולוגית מרכזית. "זהו חוק מקיף ומשמעותי ראשון המתייחס ל-AI. החוק מחלק את העולם לפי סיכונים ומטיל דרישות משמעותיות על ספקים של כלי בינה מלאכותית". לדבריו, כניסת החוק לתוקף תהיה הדרגתית ותימשך לפחות תשעה חודשים, שכן בחלק ממרכיביו יש צורך בתקנות של המדינות ובהיערכות של מנגנוני הפיקוח. יחד עם זאת, כבר עכשיו ברור שיש בו חידושים ודרישות שישפיעו על התנהלות חברות הטכנולוגיה.

אתגר: "אם אתה בקטגוריית המערכות המסוכנות, יש בחוק דרישות מאוד מחמירות: כיצד לנהל את תהליך הפיתוח, כיצד לוודא את אמינות הנתונים ובטיחות המערכות, כיצד לבצע בקרת איכות וכדומה. הם גם דורשים בדיקות במעגל השני – אם אתה משתמש במודל בינה מלאכותית מסויים – אתה צריך להוכיח מהי רמת האמינות שלו ומהן הבדיקות שיש לבצע כדי להוכיח שאין בו טעויות ותקלות. החקיקה דורשת תיעוד מלא של תהליך הפיתוח ותיעוד מלא של רמת העמידה בדרישות החקיקה".

החלטות ה-AI יתקבלו תחת פיקוח אנושי

"מעניין מאוד לציין שהחוק דורש ביקורת ופיקוח אנושי על יישום הבינה המלאכותית. למעשה, החלטות המערכת הן תקפות רק לאחר שבן אנוש בדק ואישר אותן. הם הגדירו רשימה של יישומים אסורים, דוגמת מניפולציה ורמאות. מניפולציה קוגניבית הפוגעת ביכולת לקבל החלטות, סיווג בני אדם לפי אמונות, מגזדר וגזע, ואיסור על ביצוע Social Scoring כמו שנעשה כיום בסין. החקיקה כוללת מרכיבים רבים שנועדו למנוע ממערכות AI לתפקד ברמה של 'קופסא שחורה', באמצעות תיעוד טכני מדוייק של אופן שילוב הנתונים למודל, סוגי בסיסי הנתונים, התהליכים שבאמצעותם שומרים על רמת הדיוק והאמינות של המידע, ועוד.

"לדעתי זהו חוק מצויין. הפרט זקוק להגנת המחוקק, ואני סבור שכבר בשנה הקרובה נתחיל לראות את החברות הישראליות מאמצות את החוק. כעת הרגולטור האירופי עומד בפני אתגר גדול: כיצד ליישם את החוק, כיצד להיות שומר הסף של הציבור, וכיצד להבין את המידע המתקבל מהספקים כדי לבצע בקרה יעילה. יכול להיות שהחקיקה הזאת תייצר תעשיית תיווך של חברות שיידעו לספק שירותי בדיקה והסמכה, גם ללקוחות וגם לרגולטור עצמו".

IRP תספק למהינדרה בקרי-מנוע לרכב חשמלי

חברת IRP Systems מנס-ציונה חתמה עם Mahindra Last Mile Mobility Limited – MLMML ההודית על הסכם לאספקת בקרי מנועים חשמליים עבור כלי-רכב תלת-גלגליים חשמליים. מהינדרה נחשבת ליצרנית הגדולה ביותר בהודו בתחום הזה, וייצרה ומכרה בשנה האחרונה כ-140,000 כלי-רכב. מדובר במגזר תחבורתי החורג מקטגוריית ה"ריקשה" המסורתית, וכולל גם משאיות קטנות, כלי-רכב לשימוש טכנאים, הובלה בקירור ועוד. החברה גם מייצרת משאיות חשמליות עירוניות בעלות 4 גלגלים.

ההסכם נחתם לאחר סדרה ארוכה של בדיקות, ולאחר ש-IRP הקימה תשתית ייצור מלאה בהודו: בספטמבר 2023 היא דיווחה שחתמה על הסכמי ייצור עם קבלני משנה מקומיים, ספקי רכיבים וחומרי גלם ונותני שירות, והקימה משרד ניהול מקומי. המהלך נעשה במסגרת אסטרטגיה שהחברה מגדירה כ-hyper-local: הקמת תשתיות ייצור ותמיכה טכנית בשוקי היעד המרכזיים. החברה פיתחה את טכנולוגיית TrueDrive, שהיא מערך של מנועים ושל בקרים הכוללים אלגוריתם מוגן בפטנט, אשר משפר את היעילות של מנועים חשמליים, מקטין את מחירם ומאפשר להגדיל את טווח הנסיעה של רכב חשמלי.

בפרסומי החברה היא מסבירה שהאלגוריתם שלה יכול לשלוט גם במהירות הסיבוב של המנוע וגם במומנט הפיתול (כוח) שלו. החברה התפתחה באופן יוצא דופן: המנכ"לית מורן פרייס היא מהנדסת אלקטרוניקה שעבדה בחברת אינטל, והטכנולוג הראשי ובעלה, פול פרייס הוא בוגר יחידה טכנולוגית של צה"ל ועבד בתחום ההנעה בחברת אלביט. בשנת 2008 הם הקימו את חברת הייעוץ Nexus Systems. בשנת 2011 החברה החלה בפיתוח מערכת הנעה חשמלית חזקה ומנוהלת תוכנה ליישומים תעופתיים. בשנים האחרונות היא ביצעה שינוי אסטרטגי ועברה להתמקדות בשוק הרכב החשמלי הקטן. החברה גייסה כ-57 מיליון דולר ממשקיעים, בהם: קרן ההשקעות של צ'מפיון מוטורס, קרן Fosun RZ הסינית, סמסונג, קרסו, קבוצת שלמה ועוד.

 

דוח מדאיג: שני שליש מחולשות האבטחה הידועות – במכשור רפואי

[בתמונה: אמיר פרמינגר, סמנכ"ל המו"פ של קלארוטי. קרדיט: קרן מזור]

דו"ח של צוות המחקר Team82 של חברת הסייבר קלארוטי (Claroty חושף נתון מדאיג מאוד על עולם המכשור הרפואי. לפי הדוח השנתי, שבחן את מצב האבטחה של מערכות בשירותי הבריאות, כ-63% מחולשות האבטחה המוכרות (KEV – Known Exploited Vulnerabilities) נמצאות ברשתות תקשורת של מערכות רפואיות.כמו כן, ב-23% מהמכשור הרפואי, כדוגמת מכשירי הדמיה, מכשירי IoT קליניים וציוד רפואי לחדרי ניתוח, קיימת לפחות חולשת אבטחה אחת ידועה שנוצלה על ידי גורמי איום.

לדברי סמנכ"ל המו"פ של קלארוטי, אמיר פרמינגר, הדו מדגים כיצד הקישוריות הגוברת של מכשירים רפואיים קריטיים עלולה, בהיעדר מענה אבטחתי, להיות בעלת השלכות שליליות פוטנציאליות על מטופלים. 

"הקישוריות יצרה שיפורים דרמטיים בטיפול בחולים. עם זאת, הגידול בקישוריות דורש הבנה של החשיפה לתוקפים הכרוכה בה ובהתאם את את הצורך בבניית ארכיטקטורת רשת נכונה." 

הדוח מצביע על הממשק המסוכן בין הרשתות האלחוטיות הציבוריות לבין המערכות הרפואיות הקריטיות. לפי הדו"ח, ל-22% מבתי החולים יש מכשירים מחוברים המגשרים בין רשתות אורחים המספקות למטופלים ולמבקרים גישה לאינטרנט אלחוטי, לבין רשתות פנימיות.

"מצב זה יוצר וקטור תקיפה מסוכן, מכיוון שתוקף יכול למצוא במהירות נכסים רפואיים ברשת האלחוט הציבורית ולמנף גישה זו כגשר כניסה לרשתות פנימיות שבהן שוכן ציוד הטיפול בחולים," נכתב בדוח, שמציג בהיבט זה נתון מדהים נוסף: 4% מהמכשור הכירורגי – ציוד קריטי שאם יותקף וייפגע עלול לסכן חולים – מתקשר על גבי רשתות אורחים.

עוד עולה מהדוח, כי 14% מהמכשירים הרפואיים המחוברים פועלים במערכות הפעלה שאינן נתמכות או נמצאות בסוף חייהן. מתוך המכשירים שאינם נתמכים, 32% הם מכשירי הדמיה, כולל מערכות רנטגן ו-MRI, החיוניים לאבחון ולטיפול רפואי מונע, ו-7% הם מכשירים כירורגיים.

הדוח בחן מכשירים בעלי ציוני EPSS (Exploit Prediction Scoring System) גבוהים, המייצגים את ההסתברות שחולשת תוכנה תנוצל במרחב הסייבר, בסולם של אפס עד מאה. מניתוח הנתונים עולה כי 11% מהמכשור הרפואי המיועד למטופלים, כגון משאבות עירוי, ו-10% מהמכשור הכירורגי בחדרי ניתוח, כוללים חולשות אבטחה עם ציוני EPSS גבוהים. כאשר בוחנים מכשור רפואי עם מערכות הפעלה שאינן נתמכות, 85% מהמכשירים הכירורגיים בקטגוריה זו הם בעלי ציוני EPSS גבוהים. 

צוות המחקר בדק אלו מכשירים רפואיים נגישים מרחוק ומצא כאלה עם סיכוי גבוה לכשל, כולל דפיברילטורים, שערי דפיברילטורים ומערכות ניתוח רובוטיות. המחקר הראה גם כי 66% ממכשירי ההדמיה, 54% מהמכשירים הכירורגיים ו-40% ממכשור המיועד למטופלים, הנם נגישים מרחוק.

פרמינגר: "ארגוני בריאות וגופי האבטחה שלהם חייבים לפתח מדיניות ואסטרטגיות שיבטיחו כי מכשירים ומערכות ניהול רפואיים יהיו עמידים בפני חדירות של איומי סייבר. זה כולל גישה מאובטחת מרחוק, תעדוף ניהול סיכונים והטמעת סגמנטציה". 

בשבוע שעבר השלימה קלארוטי סבב גיוס נוסף, בהיקף של 100 מיליון דולר, אשר העלה את סך גיוסיה מאז הקמתה ל-635 מיליון דולר. ב-2021 רכשה קלארוטי את חברת מדיגייט (Medigate) מתל אביב, המספקת פתרונות לאבטחת תשתיות קריטיות עבור בתי חולים וציוד רפואי.

שוק ייצור השבבים מתחיל לצאת ממשבר 2023

נתוני הרבעון האחרון של שנת 2023 מגלים שתעשיית שירותי ייצור השבבים (Foundry) מתחילה לצאת מהמשבר שאיפיין את השנה הקשה שעברה עליה. כך עולה מסקר שוק חדש של חברת TrendForce, אשר זיהה עלייה של 7.9% במכירות הרבעון אצל 10 קבלניות הייצור הגדולות ביותר, להיקף של כ-30.5 מיליארד דולר. הסקר מגלה שחברת TSMC הטאיוואנית ממשיכה להתחזק, ובמהלך הרבעון היא החזיקה בכ-61% משוק שירותי הייצור העולמי.

שנת 2023 היתה שנה קשה לתעשיית שירותי הייצור, אשר התמודדה עם עודף מלאים של רכיבים אצל הלקוחות (שנוצר עקב משבר הקורונה), מיתון בכלכלה הגלובלית והתאוששות איטית מאוד של הכלכלה הסינית. המגמות האלה יצרו מגמת ירידה שהתבטאה בירידה שנתית של 13.6% במכירות, להיקף של כ-11.5 מיליארד דולר בלבד (אצל 10 הקבלניות המובילות).

הסוד של TSMC: עדיפות טכנולוגית

להערכת החברה, המגמה ב-2024 מתהפכת, כאשר התאוששות בשוק הסמארטפונים ודרישה החזקה לפתרונות מבוססי בינה מלאכותית (AI) תייצר עלייה של 12% במכירות השנתיות, להיקף של כ-125.2 מיליארד דולר. חברת TSMC מובילה את המגמה וצפויה לחזק את מעמדה בשוק. ברבעון האחרון של 2023 צמחו מכירותיה בכ-14% להיקף של כ-19.66 מיליארד דולר, כאשר חלקם של התהליכים המתקדמים (7 ננומטר ומטה) זינק לכ-67% מהמכירות ברבעון. החברה מצפה שבעקבות התהליך ההדרגתי של כניסה לייצור ב-3 ננומטר, משקלם של התהליכים המתקדמים יהיה יותר מ-70% מהמכירות.

חברת סמסונג דיווחה על עלייה בהזמנות רכיבים למכשירי סמארטפון, בעיקר בתהליך 28 ננומטר, אולם בביקוש לרכיבים מרכזיים ומודמים המבוססים על תהליכים מתקדמים לא חל שינוי. התוצאה: ירידה של 1.9% במכירות בהשוואה לרבעון המקביל 2022, להיקף של כ-3.6 מיליארד דולר. חברת GlobalFoundries נהנתה מעלייה של כ-5% במכירות, בעיקר בעקבות הזמנות עבור תעשיית הרכב, אול בתחומים מרכזיים אחרים, כמו IoT, מוצרים תעשייתיים ורכיבי תקשורת היא חוותה ירידה.

חברת UMC דיווחה על ירידה של 4.1% במכירות להיקף של כ-1.7 מיליארד דולר, וחברת SMIC חוותה עלייה של 3.6% ברבעון והגיעה להיקף מכירות של כ-1.7 מיליארד דולר. חברת טאואר סמיקונדקטור הישראלית מדורגת במקום ה-7 בעולם. מכירותיה ברבעון האחרון של 2023 ירדו בכ-1.7% בהשוואה לרבעון השלישי והסתכמו בכ-352 מיליון דולר, המהווים כ-1.1% מכלל שוק קבלנות ייצור השבבים העולמי.

נאס"א תבדוק על הירח חלקי 3D של סטרטסיס

בתמונה למעלה: מארז הניסויים, שיוצר גם הוא במדפסת סטרטסיס

חברת סטרטסיס (Stratasys) תספק לנאס"א חלקים עשויים מפולימרים אשר יוצרו במדפסות התלת מימד שלה, כדי לבדוק את ביצועיהם ואת השימוש בהם על הירח. הניסויים ייערכו במסגרת משימת החלל הראשונה של חברת Aegis Aerospace מיוסטון, טקסס, אשר משתתפת בתוכנית Tipping Point של נאס"א, המיועדת לספק שירותי מחקר ופיתוח על אדמת הירח. החלקים של סטרטסיס הם חלק מפרוייקט המחקר SSTEF-1, כאשר הניסויים של סטרטסיס יבוצעו בהובלת Northrop Grumman.

במסגרת המשימה הזו, סטרטסיס תספק דוגמאות חומר שהודפסו בתלתממד שיגיעו אל אדמת הירח באמצעות נחתת בלתי מאוישת בתוך מבנה שיודפס על-ידי סטרטסיס. שלושה חומרים יעמדו במוקד שני ניסויים שונים: הניסוי הראשון יעריך את רמת הביצועים של סיב עשוי מהחומר Antero 800NA FDM ממולא בטוגנסטן. מדובר בחומר תרמופלסטי בעל תכונות חוזק מכני והנדסי רב, עמידות כימית גבוהה ורמת שחרור גזים נמוכה. הוספת הטוגנסטן מיועדת לבחון את השימוש בחומר בתור מגן בפני קרינה דוגמת X-Rays וקרני גמא. 

הניסוי הפסיבי השני מיועד לבדוק כיצד חומרים שהודפסו במדפסת תלתממד מתנהגים בשהייה בחלל. במסגרתו תיבדק ההתנהגות של סיב מהחומר Antero 840CN03 המותאם למערכות אלקטרוניות ומאופיין בעמידות למטענים אלקטרוסטטיים (ESD). בין השאר נעשה בו שימוש בחללית אוריון. במסגרת הניסוי, ייחשף הסיב לאבק ירחי לתנאי לחץ נמוכים הגורמים בדרך-כל לשחרור גז, ולשינויים חדים בטמפרטורה הנובעות מהיעדר כמעט מוחלט של אטמוספירה על הירח.

ביחד איתו ייבדק גם חומר חדש המיועד לייצור במדפסות Origin One של סטרטסיס, אשר  פותח ומיוצר על-ידי השותפה של סטרטסיס, Henkel, במטרה לייצר מבנים הנדרשים לעמוד בתנאי חום גבוההדוגמיות יובאו אל אדמת הירח באמצעות נחתת בלתי מאוישת כשהן מוצבות בתוך מתקן מיוחד אשר הודפס על-ידי סטרטסיס, ומיוצר מהחומר ULTEM 9085, אשר נמצא בשימוש נרחב בחללי פנים של מטוסים מסחריים וכטב"מים. מנהל החטיבה התעשייתית של סטרטסיס, ריץ' גאריטי, אמר שהדפסת תלת מימד חשובה ליישומי חלל, מכיוון שיש בהם חשיבות רבה למשקל, ורמת ביצועים גבוהה היא הכרחית לחלוטין".

ארתור טאן פורש מניהול קבלנית הייצור IMI

בתמונה למעלה: ארתור טאן. צילום: IMI

קבלנית הייצור הפיליפינית IMI מבצעת שינויי גברי בהנהלה: מנה"ל החברה ב-22 השנים האחרונות, ארתור טאן, יפרוש מהתפקיד ב-25 באפריל 2024. הדירקטוריון אישר את המלצתו לממנכ"ל הבא אשר יחליף אותו בתפקיד החל מה-1 במאי: לו יוז, אשר מביא 25 שנות נסיון בתעשיית הייצור האלקטרוני וה-EMS. לפני-כן הוא ניהל במשך ארבע שנים את קבלנית הייצור הסינגפורית Beyonics המעסיקה כ-7,000 עובדים ונחשבת לאחת מ-50 קבלניות שירותי הייצור הגדולות בעולם. לפניה מילא מספר תפקידי ניהול בחברת ה-EMS האמריקאית Universal Electronics המעסיקה כ-4,600 עובדים, וניהל את תהליך הוצאת הייצור של החברה מסין אל מקסיקו ואל הפיליפינים.

חברת IMI נמצאת בבעלות תאגיד Ayala Corporation הפיליפיני ודורגה בשנת 2022 ברשימת 25 ספקיות שירותי הייצור האלקטרוניים הגדולות בעולם. תשתית הייצור של החברה מתבססת על 20 מפעלי ייצור המעסיקים כ-14,000 עובדים בארה”ב ,בריטניה, גרמניה, יפן, מקסיקו, סין, סרביה, בולגריה, צ’כיה ובפיליפינים. היא מחזיקה בבעלותה שתי חברות שהיא רכשה באירופה: חברת STI Limited הבריטית המייצרת פתרונות RF, וחברת VIA optronics הגרמנית המייצרת פתרונות תצוגה. בתשעת החודשים הראשונים של 2023 הסתכמו מכירותיה בכמיליארד דולר, מתוכם שוק הרכב היה אחראי לכ-59% מהמכירות, ומערכות תעשייתיות אחרות היו אחראיות לכ-30% מהמכירות.

לאתר החברה: www.global-imi.com

רייזור לאבס בהסכם פיילוט עם אחת מיצרניות הרכב הגדולות בעולם

[בתמונה למעלה: סמנכ"ל הטכנולוגיות של רייזור לאבס, מיכאל זולוטוב]

חברת רייזור לאבס (Razor Labs), המפתחת פתרונות מבוססי AI לחיזוי תקלות במכונות תעשייתיות, דיווחה היום (ג') על הסכם ראשון בתעשיית הרכב העולמית, להטמעת פתרון החברה במפעל מתכת של יצרנית רכב גרמנית. לפי רייזור, מדובר בקבוצת רכב גרמנית הנמנית עם אחת מחמש קבוצות הרכב הגדולות בעולם – כלומר, פולקסוואגן או מרצדס-בנץ.

במסגרת ההסכם, תספק רייזור רישיון לתקופת פיילוט, תמורת כ-50 אלף דולר, למוצר ה-DataMind AI של החברה. ההתקנה תתבצע במפעל עיבוד ויציקה של מתכות, בעיקר אלומיניום ממוחזר. מרייזור נמסר כי הצלחת הפיילוט עשויה להוביל להטמעת המוצר באופן קבוע בקווי הייצור והמכונות במפעל ובמפעלים נוספים של יצרנית הרכב. "קבלת ההזמנה מתאגיד מוביל בתחום פותחת עבור החברה את האפשרויות להתרחב למפעלי עיבוד מתכות נוספים בתעשיית הרכב", נמסר בהודעת החברה.

ההסכם מצטרף להסכמים משמעותיים שעליהם דיווחה החברה בחודשים האחרונים בענף המכרות ובמגזר האנרגיה. בחודש נובמבר חתמה רייזור עם חברת כרייה בינלאומית גדולה על חוזה לשימוש בפלטפורמה בכ-14 אתרי כרייה תמורת 31.2 מיליון דולר, ובחודש ינואר דיווחה על הסכם, בהיקף של 650 אלף דולר, עם אחת מחברות האנרגיה הגדולות בעולם, להטמעת הפתרון בכ-7 תחנות כוח לייצור חשמל.

DataMind AI היא פלטפורמת בינה מלאכותית מבוססת-ענן המיועדת לשיפור תהליכי ייצור בתעשיית כריית המחצבים. המערכת מתממשקת עם נתוני מערכות הייצור, ובאמצעות מודלים של בינה מלאכותית מסייעת לאתר תקלות ובעיות תחזוקה ולהפחית את זמן השבתת התפעול (downtime).

מוצר נוסף של החברה הוא Inspection AI, המשמש לזיהוי, על גבי פס הייצור, של תחמושת פגומה. החברה סיפקה 4 מערכות כאלה לחברה ביטחונית, תמורת כמעט 2 מיליון דולר. הכנסותיה של רייזור ב-2023 הסתכמו ב-5.2 מיליון דולר, בדומה להכנסות ב-2022. ההפסד התפעלי השנתי הסתכם ב-17.8 מיליון דולר.

 

אורביט נכנסת לתחום היבשתי: חשפה מסופים לווייניים לרק"ם

חברת אורביט מנתניה (Orbit) חשפה מסופי תקשורת לוויינית המיועדים לשימוש בכלי רכב משוריינים יבשתיים הנמצאים בתנועה. מסופי MPT-30/46 החדשים מיועדים לשימוש בכלי-רכב קרביים מסוגים שונים, החל מטנקים ונגמ"שים וכלה בכלי-רכב קטנים יותר, כמו טרקטורונים. הם מספקים יכולת הורדת מידע בקצב של עד 126Mbps והעלאת מידע בקצב של עד 29Mbps, המבטיחים יכולת שידור וקליטת וידאו באופן חלק, הנחשבת ליכולת קריטית בשדה הקרב המודרני.

המסופים החדשים מיועדים לעמוד גם בדרישות תקשורת עתידיות, ולכן הם  תומכים במערכי לוויינים שונים: בגובה נמוך (LEO), בגובה בינוני (MEO), בלוויינים גאוסטציונריים גבוהים מאוד (GEO) ובלוויינים הנעים במסלול אליפטי חזק (HEO), ויכולים לפעול גם בתדרי Ku וגם בתדרי Ka. החברה מסרה שהמסופים תואמים לרשתות לווייניות צבאיות ואזרחיות ועומדים בתקנים צבאיים ואזרחיים. מנכ"ל אורביט, דני אשחר, אמר שהמסופים כבר הותקנו במספר פלטפורמות ניידות בעולם, "ויכולה לספק לכוחות הקרקע תקשורת בכל זמן ובכל מקום".

אומנם מדובר בטכנולוגיה קיימת של אורביט, אולם זו הפעם הראשונה שהיא נכנסת באופן מהותי לשוק התקשורת הצבאית היבשתית הניידת, שכן עד היום היא התמקדה באספקת מסופי תקשורת ועקיבה לווייניים בעיקר לשוק הימי ולפלטפורמות מוטסות. מסופי Multi-Purpose Terminal – MPT פותחו במקור כמסופים זעירים לשימוש בספינות קטנות ובמל"טים. הן מחצויידות באנטנות עקיבה קטנות מאוד בקטרים שונים של 60 ס"מ עד 87 ס"מ, ומהברושור של המוצר ניתן להבין שהן הותקנו בספינת משמר החופים הרובוטית של אלביט.

המנייה של חברת אורביט נמצאת בעלייה בשנתיים האחרונות בעקבות המתיחות הביטחונית בעולם. מאז מתקפת החמאס ב-7 באוקטובר היא עלתה בכ-50% וכיום החברה נסחרת בבורסת תל אביב לפי שווי שוק של כ-634 מיליון שקל. בתחילת ינואר החברה דיווחה על מספר הזמנות חדשות בהיקף כולל של כ-36.7 מיליון דולר. בהן אספקת מערכות תקשורת לצה"ל בהיקף של כ-16.6 מיליון דולר, אספקת מערכת תקשורת לוויינים ימית ללקוח באירופה בהיקף של כ-3.6 מיליון דולר והסכם מסגרת בהיקף של כ-16.5 מיליון דולר לאספקת ותחזוקת מערכות שמע בתוך מטוסים של חיל האוויר האמריקאי.

גידול של 18% בהכנסות אלטק ב-2023

מכירותיה של יצרנית ה-PCB אלטק (Eltek) צמחו ב-2023 ב-18% ל-46.7 מיליון דולר. הרווח הנקי השנתי זינק כמעט פי 2 ל-6.7 מיליון דולר. ההכנסות ברבעון הרביעי עמדו על 12.3 מיליון דולר. מנייתה של אלטק, הנסחרת בנסד"ק, עלתה ב-12 החודשים האחרונים ב-150% לשווי שוק של 71 מיליון דולר. אלטק נמצאת בבעלות קבוצת ניסטק (Nistec). באלטק מייחסים את התנופה העסקית להשקעה הרבה של החברה בציוד חדיש לייצור ובקרת איכות, דבר שסייע לה לעמוד בסטנדרטים של תעשיות תובעניות כמו ביטחון, תעופה ומכשור רפואי, שווקי היעד העיקריים שבהם פועלת החברה.

אלי יפה, מנכ"ל אלטק, אמר: שוקי הביטחון, התעופה והמכשור הרפואי טומנים הזדמנות גדולה – ואנחנו בעמדה טובה למנף זאת". בתחילת 2022 החליטה אלטק להקצות 15 מיליון דולר לשדרוג תשתיות הייצור של החברה. לדברי יפה, "ההשקעה עמדה בקנה אחד עם הביקוש הגובר למוצרים שלנו. מירב ההשקעה כבר יושם, או בשלבי יישום. ההשקעות הללו יגדילו את כושר הייצור שלנו, ישפרו את היעילות התפעולית ואת היכולות הטכניות שלנו".

מכירות פי.סי.בי טכנולוגיות ב-2023: כ-136.1 מיליון דולר

בשנת 2023 צמחו המכירות של חברת חברת פי.סי.בי טכנולוגיות (PCB Technologies) ממגדל העמק בכ-5.9%, והסתכמו בכ-136.1 מיליון דולר. התחום בעל הצמיחה הגדולה ביותר היה זיווד אלקטרוניקה, שהכנסותיו צמחו בכ-9.1% והסתכמו בכ-75.2 מיליון דולר. ההכנסות מתחום המעגלים המודפסים והמצעים לשנת ירדו בכ-3.1% והסתכמו בכ-63.8 מיליון דולר. בשנת 2023 החברה רשמה לראשונה הכנסות בתחום החדש של מיזעור מערכות אלקטרוניקה (באמצעות החברה הבת iNPACK), והן הסתכמו בכ-2.2 מיליון דולר.

בשורה התחתונה, החברה דיווחה על רווח גולמי של כ-15.8 מיליון דולר (11.6% מההכנסות) – גידול של כ-8.3% בהשוואה לשנת 2022. מנכ"ל החברה, עובד שפירא, העריך שהשיפור בתוצאות יימשך גם בשנת 2024: "ביצענו תהליכי התייעלות ופיתוח עסקי. אנו עומדים על צבר הזמנות גבוה של כ-101 מיליון דולר וממשיכים לפעול לניצול הזדמנויות בשוק הצבאי והתעופתי בארץ ובחו"ל".

החברה מסרה שבעקבות שינוי בתמהיל הלקוחות והמוצרים שנמכרו, הרווח הגולמי בתחום המעגלים המודפסים גדל ב-14.7% והסתכם בכ-12.7 מיליון דולר. בתחום הזיחווד האלקטרוני, שהיה כאמור תחום הצמיחה המרכזי, הרווח הגולמי ירד בכ-כ-24.9% והסתכם בכ-2.6 מיליון דולר. הוצאות המחקר והפיתוח הוכפלו כמעט פי שלושה להיקף של כ-1.5 מיליון דולר, כתוצאה מהקמת תחום המיזעור, שאותו מרכזת חברת iNPACK. 

תחומי הפעילות המרכזיים של החברה ב-2023 הם מעגלים מודפסים ומצעים (מכירות של כ-63.7 מיליון דולר), וזיווד אלקטרוניקה עם מכירות של כ-75.2 מיליון דולר. להערכתה, היא מחזיקה בכ-11% משוק המעגלים המודפסים הישראלי. בדו"ח השנתי היא מציינת שמתחזקת המגמה התעשייתית של הימנעות מאחזקת מלאים: "המגמה היא לרכוש רכיבים ומעגלים מודפסים שניתן להכניסם ישירות לקו הייצור מבלי להחזיק במלאים. הדבר מחייב אספקת מעגלים באיכות גבוהה ובהתאם ללוחות הזמנים של הלקוח". פי.סי.בי נמצאת בשליטת פימי (כ-48%). בעקבות פרסום הדו"ח, ירדה מניית החברה בבורסת תל אביב בכ-7.2% והיא נסחרת לפי שווי שוק של כ-299 מיליון שקל.

נקסט ויז'ן ב-2023: פי 2 הכנסות, פי 2.5 רווח

לאחר שנה של תנופה עסקית מרשימה, חברת נקסט ויז'ן (Next Vision), המפתחת מצלמות מיוצבות לרחפנים וכלים בלתי מאוישים, פרסמה הבוקר (ב') את דו"חותיה השנתיים. החברה רשמה ב-2023 הכנסות של 52 מיליון דולר, פי שתיים לעומת 26 מיליון דולר ב-2022. מאז הנפקתה ב-2021 בבורסת תל אביב, נסקה מניית החברה ב-670% ל-3.7 מיליארד שקל.

בשונה משנים קודמות, שבהן מרבית ההכנסות של החברה הגיעו מלקוחות בישראל, כיום התמהיל הגיאוגרפי של נקסט ויז'ן מאוד מגוון. ב-2023 28.4% מהמכירות הגיעו מישראל, 19% מארצות הברית ו-37.3% מאירופה.

הרווח הנקי צמח ב-2023 פי 2.5 ל-27.5 מיליון דולר – ובעקבות כך הודיעה נקסט ויז'ן גם על חלוקת דיבידנד של 13.7 מיליון דולר. צבר ההזמנות נכון לסוף 2023 עומד על 71.3 מיליון דולר.

חן גולן, מייסד ויו"ר החברה, אמר כי נקסט ויז'ן תמשיך להשקיע בהגדלת כושר הייצור וביעילות התפעולית. "נקסט ויז'ן הינה חברת פיתוח, וככזאת תמשיך להגדיל את ההשקעה במו"פ ולגייס כח אדם איכותי, במטרה לייצר פתרונות חדשים משני מציאות ולבסס את יתרונה אל מול מתחריה בשוק. אנו צופים כי לאור המצב הגיאו-פוליטי, באזורים שונים בעולם, נמשיך לראות גידול בביקושים למוצרי החברה. במקביל, החברה פועלת כל העת בבחינת רכישות פוטנציאליות שיחזקו את הובלתה בשוק והמשך צמיחתה בקצב גבוה לאורך שנים".

נקסט ויז'ן פיתחה טכנולוגיית ייצוב מוגנת בפטנט המבוססת על ייצוב מכני וייצוב אלקטרוני הפועלים בו-זמנית, המאפשרים ייצוב מצלמה בזמן אמת ותיקון עיוותים הנובעים מצילום התנועה. המצלמות מורכבות במפעל של החברה, ומיועדות לשימוש בכלי-רכב קרקעיים ואוויריים, דוגמת מל”טים קטנים וזעירים, רחפנים וכדומה.

כנס IMVC 2024 יתקיים ב-8 באפריל 2024 באקספו תל אביב

כנס ‏Israel Machine Vision Conference (IMVC) 2024‎‏ יתקיים ביום ב', ה-8 באפריל ‏‏2024 בביתן 10 באקספו תל אביב.‏ כנס IMVC‏ הוא כנס חלוצי בתחום הבינה המלאכותית וראיית המכונה. הוא נוסד בשנת 2009 על-ידי ד"ר חן ‏שגיב וד"ר יעקב כהן, והפך במהירה למפגש שנתי חשוב בחזית התעשייה. מדי שנה הכנס מארח יותר מ-1,500 אנשי מקצוע מתחומים שונים, כולל מפתחים, יזמים, מהנדסים, משקיעים ועוד.‏ הכנס טיפח קהילה משגשגת הנפגשת מדי שנה כדי לחקור את הפיתוחים והחידושים העדכניים ביותר ‏בראיית מכונה ו-‏AI‏.‏

כנס‎ IMVC ‎נוגע הן באקדמיה והן בתעשייה ושם לו למטרה לתת במה לקהילת החוקרים והמהנדסים ‏אשר יציגו לצד מחקרים חדשניים, יישומים ופתוחים של החברות המובילות בשוק. משתתפי הכנס נהנים ‏מהזדמנות להיחשף לטכנולוגיות החדשניות והרלוונטיות ביותר החל משלב המחקר ועד לשלב היישום.‏ כנס IMVC‏ יארח מרצים מובילים. בין הנושאים שבהם הם ידונו: ‏Generative AI, AI in the REAL world, HealthCare, Autonomous Systems & ‎Robotic Vision, ‎Annotations & Optimizations, NLP & Vision‏ ועוד.‏

לצד הכנס תתקיים תערוכה מקצועית של חברות טכנולוגיה וחברות סטארט-אפ מובילות בתחום. התערוכה ‏מהווה הזדמנות להכיר מקרוב את האנשים שמאחורי הטכנולוגיות המתקדמות ביותר, לפגוש את ‏מפתחי הטכנולוגיות וחברות פורצות הדרך וכמובן הזדמנות גיוס וחיפוש עבודה עבור מהנדסים ‏ומפתחים.‏

למידע נוסף ורישום: www.imvc.co.il

אקופיה נמכרה למנכ"ל ערן דגני

חברת אקופיה (Ecoppia) המייצרת רובוטים לניקוי פאנלים סולאריים, הפכה לשלד בורסאי שיש בידיו הון בהיקף של כ-50.5 מיליון דולר, לאחר שכל פעילויות החברה, בכללן הקניין הרוחני, הציוד והפעילות העסקית, נמכרו למנכ"ל החברה ערן דגני תמורת כחמישה מיליון דולר. דגני שימש כסמנכ"ל התפעול של החברה במשך 7 שנים, ונכנס לתפקיד המנכ"ל בחודש מאי 2023, לאחר שהמנכ"ל הקודם ז'אן סממה, התפטר מניהול החברה לאחר שלוש וחצי שנים בתפקיד, בעקבות מחלוקת עם הדירקטוריון בנוגע ליישום התוכנית העסקית. מניות החברה נכנסו לרשימת שימור.

אקופיה הוקמה בינואר 2023 ועסקה בפיתוח וייצור מערכות רובוטיות לניקוי פנלים סולאריים במתקני הפקת חשמל גדולים. ניקוי הפאנלים חשוב לקבלת תפוקה גבוהה, מכיוון שאבק והצטברות לכלוך עשויים להפחית את תפוקת החשמל שלהם בעשרות אחוזים. הרובוטים של החברה מנקים את הפאנלים באופן אוטומטי באמצעות מיקרופייבר (microfiber) וללא שימוש במים. הם פועלים באופן אוטונומי ומנקים את הפנלים מדי לילה כשהם מסירים כ-99% מהאבק שהצטבר לאורך היום.

בנובמבר 2020 החברה ביצעה הנפקת מניות בהיקף של כ-281 מיליון שקל והחלה להיסחר בורסה של תל אביב. בשיאה היא הגיעה לשווי שוק של יותר ממיליארד שקל. אלא שלאחרונה היא נתקלת בתחרות עזה בשוק ומכירותיה נמצאות בירידה. בין השאר, היא הסביר בד"וח החצי שנתי של 2023, שספקי פנלים רבים מציעים ללקוחות גם רובוטים לניקוי הפנלים שהם מוכרים. בשנת 2021 הסתכמו מכירותי בכ-19.1 מיליון שקל, ב-2022 המכירות ירדו לכ-14.1 מיליון שקל וב-2023 לכ-11.2 מיליון שקל. ראוי לציין שבסוף 2022 החברה הגדירה תוכנית התייעלות, שבעקבותיה פוטרו לפחות מחצית מהעובדים במהלך 2023.

הרוכשת היא חברת אקו-אופס הנמצאת בבעלות פרטית של ערן דגני. מההסכם עולה שחלק מהעובדים יתקבלו לעבודה באקו-פוקס, אולם לא דווח מהו מספרם ומתפקידיהם. הסכם המכירה מעניק לחברת אקופיה (המוגדרת כיום כחברת מעטפת בורסאית) מספר אפשרויות הכנסה מהפעילות שנמכרה: אם אקו-אופס תימכר בתוך חמש שנים, אקופיה תקבל סכום של 10%-15% מסכום המכירה בהתאם למחיר שייקבע. בנוסף, במידה ואקו-אופס תבצע הנפקת הון בבורסה, אקופיה קיבלה אופציה לרכישת עד 15% מהון המניות שיונפק.

בעקבות ההודעה על העיסקה, ירדה מניית אקופיה בבורסת תל אביב בכ-25% וכעת החברה נסחרת לפי שווי שוק של כ-130 מיליון שקל, שהם קצת פחות מהון המזומנים המצויים בקופתה.

 

סולאראדג' השקיעה בסטארט-אפ גרמני בתחום ניהול אנרגיה לבניינים

חברת סולאראדג' (SolarEdge) הודיעה כי ביצעה השקעה וחתמה על שיתוף פעולה עם חברת סטארט-אפ גרמנית, Ampeers Energy. סולאראדג' לא חשפה את גובה ההשקעה. Ampeers נוסדה ב-2019 כספין-אוף מגוף המחקר הגרמני המדעי Fraunhofer. החברה פיתחה פלטפורמת ענן (SaaS) המנטרת את צריכת האנרגיה ופליטת הפחמן של מערכות החימום והקירור של בנייני מגורים מרובי-דירות, ומציעה דרכים לצמצם את הפליטות ולחסוך בעלויות.

מטרת הפלטפורמה היא לאפשר לחברות נדל"ן וחברות נכסים לנהל בצורה יעילה יותר את תצרוכת האנרגיה של הנכס ולהגיע למצב של "ניטרליות פחמן" באמצעות אימוץ של מערכות להפקת אנרגיה ומערכות חימום וקירור נקיות יותר. להערכת Ampeers, השימוש בפלטפורמה שלה עשוי להוביל להפחתה של עד 90% בפליטות של הנכס.

החברה מעסיקה כ-80 עובדים ויש לה כ-120 לקוחות, בהם חברות נדל"ן מגרמניה ואוסטריה. שוק הנדל"ן למגורים הוא אחד הסגמנטים העיקריים של סולאראדג'. מטרת שיתוף הפעולה היא לממשק את פלטפורמת Ampeers עם מערכות ניהול האנרגיה והאחסון של סולאראדג', וכך להציע לבניינים פתרון כולל המשלב את תוכנת הניהול עם מערכות האנרגיה הסולארית.

לפי מחקר של האו"ם, מגזר הנדל"ן אחראי לכ-30% מכלל פליטת גזי החממה בעולם, והוא גם צורך כ-40% מכלל תצרוכת האנרגיה העולמית.  לדברי מנכ"ל סולאראדג', צבי לנדא, שיתוף הפעולה גם יסייע להרחיב את דריסת הרגל של החברה בשוק המגורים האירופי. "מחצית מתושבי גרמניה גרים בבנייני דירות, מרביתם תחת חוזה שכירות. פירוש הדבר שהיתה להם נגישות מועטה יותר לאנרגיה נקייה בהשוואה לבעלי בתים פרטיים. הפתרון ההוליסטי לניהול חכם של אנרגיה, באמצעות שיתוף הפעולה עם Ampeers, יאפשר להנגיש את היתרונות של אנרגיה סולארית והפחתת פליטות הפחמן ליותר תושבים במדינה."