אלקטריאון תכפיל המכירות ב-2024 פי ארבעה

בתמונה למלעה: אוטובוסים חשמליים של חברת אלקטרה אפיקים בחניון הטעינה האלחוטית בראש העין

חברת דנסו (Denso) היפנית תשקיע 10 מיליון דולר בחברת אלקטריאון וויירלס (Electreon) מבית ינאי תמורת כ-1.96% מהמניות. בסוף השבוע נחתם בין שתי החברות הסכם ההשקעה, אשר מבטא את כוונת שתי החברות להעמיק את שיתוף הפעולה ביניהן. דנסו נמצאת בבעלות טויוטה, ונחשבת לאחת מחברות הטיר-1 החשובות בתעשיית הרכב.

הסכם ההשקעה הוא המשך להסכם פיתוח טכנולוגי משותף שנחתם בין אלקטריאון, דנסו וטויוטה לפני כחודשיים. במסגרת שיתוף הפעולה הזה, שלושת החברות יפתחו ביחד מערכת טעינה אלחוטית להתקנה פשוטה על כלי-רכב קיימים (After Market), וכן מערכת טעינה אלחוטית שתשולב באופן אינטגרלי (Built-in) בכלי-רכב פרטיים חדשים של טויוטה. הקניין הרוחני של המערכת החדשה יהיה בבבעלות כל השותפות, והן יתחלקו ביניהן בתמלוגים הנובעים משימוש בקניין הרוחני.

אלקטריאון מצאה את הדרך אל השוק

במכתב לבעלי המניות מיום ה' האחרון עם פרסום הדו"חות הכספיים לשנת 2023, מסר היו"ר ומנכ"ל החברה, אורן עזר, ששיתוף הפעולה עם דנסו וטויוטה הוא חלק מאסטרטגיית שיתופי פעולה עם חברות רכב מובילות. כיום החברה משתפת פעולה עם 15 יצרניות רכב, בהן: פורד, פולקסווגן, IVECO, סטלנטיס ועוד. בתחום הטעינה האלחוטית לאוטובוסים היא השיגה השנה שתי אבני דרך מרכזיות: הפרוייקט המסחרי עם חברת האוטובוסים אפיקים מתחיל להביא נתונים ומהם עולה שהלקוח מרוצה והמערכת עונה לציפיות, במקביל, מערכת הטעינה המורכבת על אוטובוסים השלימה את תהליך התקינה האירופי.

בשנת 2023 הסתכמו הכנסות החברה בהיקף של כ-23 מיליון שקל, בהשוואה לכ-8.65 מיליון שקל ב-2022. החברה דיווחה על רווח גולמי של כ-3.5 מיליון שקל. החברה צופה שמכירותיה בשנת 2024 יוכפלו פי ארבעה, ויסתכמו בכ-102 מיליון שקל. בין השאר, היא כבר חתמה על הזמנות עבור 2024 בהיקף של כ-89 מיליון שקל. "הטכנולוגיה האלחוטית מוכחת ועובדת, הלקוחות מרוצים. אני מאמין שבעתיד הלא רחוק תהפוך הטעינה האלחוטית של כלי-רכב חשמליים למוצר בסיסי בכל בית ובכל צי, בתהליך דומה לזה שהתרחש במעבר לשימוש בטלפונים אלחוטיים".

בשנה האחרונה עידכנה החברה את אסטרטגיית הפעילות שלה, וכיום היא מתמקדת בשני שווקים מרכזיים: שוק הציים המסחריים הכולל חברות תחבורה ציבורית עירונית, ציי משלוחים ותותלה מנקודה לנקודה ומוניות עירוניות; ושוק המכוניות הפרטיות, שבו היא מתמקדת בפיתוח רכיב טעינה שיוטמע בכלי-רכב פרטיים כחלק בלתי נפרד מתהליך הייצור, וכן במערכות After Market שיאפשרו לשלב את הטכנולוגיה שלה בכלי רכב קיימים. בתגובה להשקעה ולדו"ח זינקה מניית אלקטריאון בבורסה בתל אביב בכ-13% וכיום היא נסחרת לפי שווי שוק של כ-1.62 מיליארד שקל.

הלקוח הגדול של סיפיה נחשף

בתמונה: רכב ה-SUV של Rivian. מקור: אתר Rivian

הדו"ח השנתי שפרסמה היום (א') חברת סיפיה ויז'ן (Cipia Vision) חושף את זהותו של לקוח אסטרטגי של החברה: יצרנית הרכבים החשמליים האמריקאית Rivian, אחת השחקניות המסקרנות והמבטיחות בעולם ה-EV. בעבר דיווחה סיפיה על זכיית תכנון עם יצרנית אמריקאית של רכב SUV חשמלי, אך לא חשפה עד היום כי מדובר בריוויאן. אזכור שמה של ריוויאן הופיע בסעיף הגילוי של לקוחות מהותיים. מהדו"ח עולה כי ב-2023 היתה אחראית ריוויאן לכ-44% מהכנסות החברה. יתרה מכך, מתוך כלל ההכנסות החזויות מכלל ההסכמים הנוכחיים של סיפיה ל-5 השנים הקרובות, המוערכות ב-39 מיליון דולר – כ-56% מכלל סכום זה מיוחס לריוויאן.

ריוויאן, שנוסדה ב-2011, השיקה בסוף 2021 את הרכב הראשון שלה, R1T, טנדר (pickup truck) חשמלי, בעל טווח נסיעה של 450-550 ק"מ. ב-2022 השיקה את ה-R1S, רכב SUV חשמלי ל-7 נוסעים. הרכב, שחולק כ-91% מהרכיבים עם ה-R1T, מצויד בטכנולוגיה לנהיגה אוטונומית רמה 3. החברה ייצרה עד כה 85 אלף רכבים והכנסותיה ב-2023 עמדו על 4.4 מיליארד דולר.

זכיות תכנון ל-61 דגמים

סיפיה פיתחה מערכת חישת פנים-הרכב המאפשרת לבצע מעקב אחר רמת העירנות של הנהג באמצעות ניתוח פרמטרים כמו הטיית הראש, היציבה הכללית ותנועות העפעפיים. המערכת מבוססת על עיבוד תמונה (ראיית מכונה) ובינה מלאכותית, יודעת לזהות הסחת דעת של הנהג מהדרך באמצעות מעקב אחר האישונים, ומתריעה בכל פעם שרמת עירנותו יורדת. האלגוריתם גם מזהה הסחות דעת כמו שימוש בסמארטפון במהלך נהיגה, עישון, חגירת חגורת בטיחות, הסטת מבט ועוד.

הכנסותיה של סיפיה בשנת 2023 הסתכמו ב-5.35 מיליון דולר, כמעט ללא שינוי בהשוואה ל-2022. עם זאת, הרווח הגולמי השנתי עלה ב-130% ל-2.7 מיליון דולר. שיעור הרווחיות עלה מ-22% ל-50%, ובחברה מסבירים זאת בנעבר למודל עסקי של מכירת רישיונות תוכנה, ללא אספקת ציוד נלווה כגון מצלמות. ההפסד הנקי ב-2023 עמד על 9.1 מיליון דולר, לעומת הפסד נקי של 13 מיליון דולר ב-2022. בקופת המזומנים של החברה נותרו כ-5.8 מיליון דולר. החברה השיגה עד כה זכיות תכנון עבור 61 דגמים של 9 יצרניות רכב, ועוד שתי זכיות תכנון בקרב יצרניות של מערכות טלמטריה וציי רכב עבור מערכת ה-aftermarket שלה. 9 דגמים כבר נמצאים בייצור סדרתי, והיתר צפויים להגיע לשלב הייצור ב-2024-2026.

 

Silicon Labs הכריזה על שבב Wi-Fi 6 ו-Bluetooth LE 5.4

חברת סיליקון לאבס (Silicon Labs) הכריזה על רכיב SoC חדש מדגם SiWx915, אשר משלב תקשורת Wi-Fi 6 plus ביחד עם Bluetooth LE 5.4, Matter וקישוריות IP לרשתות תקשורת. הרכיב כולל מעבד CPU למודול התקשורת ומיקרו-מעבד (MCU) לניהול היישומים, מודולי אבטחה, זיכרון, ואבזרים היקפיים. הוא מופיע במארז QFN בגודל של 6×6 מ"מ. המודול האלחוטי כולל מעבד ThreadArch העובד במהירות של עד 160MHz, מעבד DSP עבור המודם, מעגל כניסה אנלוגי, מקמ"ש RF בתדר 2.4GHz ומעבד ARM® Cortex-M4F המטפל ביישומים ובממשקי התקשורת ההיקפיים.

הרכיב כולל זכרון SRAM וזכרון FLASH בנפח של עד 8MB. הפתרון מספק מענה ליישומי IoT  עתירי ביצועים כאשר מעבד ה-ARM אחראי לניהול היישומים ומעבד ה-ThreadArch מטפל במשימות התקשורת האלחוטית והקישוריות. הפתרון מיועד ליישומי בית חכם, מוצרי בריאות ומכשור רפואי, אבזרים לבישים, יישומים תעשייתייים, מעקב אחר נכסים ערים חכמות ועוד. הוא מופיע ביחד עם כרטיסי פיתוח, חבלית תוכנות לפיתוח יישומים וכרטיסי הרחבה.

 

 

חברת Silicon Labs מיוצגת בישראל על-ידי אלינה הנדסה.

לפרטים נוספים: יוסי חן, מהנדס אפליקציות, 054-4902499

דיימלר משאיות אימצה את פלטפורמת ניהול הסייבר של C2A Security

חברת C2A Security חשפה היום כי דיימלר משאיות (Daimler Truck AG), יצרנית המשאיות והרכבים המסחריים הגדולה בעולם, אימצה את פלטפורמת EVSec של החברה לצורך ניהול תהליכי אבטחת הסייבר בדגמיה. 

דיימלר משאיות, המשתייכת לקבוצת מרצדס-בנץ, מעסיקה כ-100 אלף עובדים ברחבי העולם והכנסותיה ב-2023 הסתכמו ב-55.9 מיליארד אירו. בין המותגים המשתייכים לחברה: מרצדס-בנץ, ווסטרן סטאר, דטרויט דיזל ועוד. ב-2023 מכרה החברה 526 אלף משאיות ואוטובוסים ועוד כ-3,500 מכוניות חשמליות.

פלטפורמת EVSEC של C2A Security מאפשרת ליצרניות רכב וספקיות מערכות לנהל את כל היבטי הסייבר משלב הפיתוח ולכל אורך מחזור החיים של הרכיבים והמערכות גם לאחר יציאת הדגם לכביש. הפלטפורמה כוללת כלים אוטומטיים שמוודאים כי רכיבי התוכנה ביחידות הבקרה האלקטרוניות (ECUs) ברכב עומדים ברגולציות ובתקנים השונים המקובלים כיום בתעשיית הרכב כמו WP.29 ו-ISO 21434. הפתרון גם מספק הגנת "חומת אש" על התקשורת בערוץ CAN, ותוכנה המזהה חדירות לרשת ובולמת אותן באמצעות שילוב של בדיקת פרמטרים שונים ביחד עם הפעלת תוכנת לימוד מכונה המאתרת חריגות בלתי מוסברות בהתנהגות הרשת.

לצד ההכרזה על שיתוף הפעולה עם דיימלר משאיות, ב-C2A Security מדווחים על ביקוש גבוה לפלטפורמה שלה, וזאת לאור דרישות הרגולציה החדשות בתחום הסייבר בתעשיית הרכב, ובפרט הכניסה לתוקף השנה של תקן UN R155, המחייב הטמעה של מערכת ניהול סייבר (CSMS) לאורך כל חיי הרכב, משלב הפיתוח ועד עלייתו לכביש.

בחודש דצמבר הודיעה יצרנית הרכב פורשה כי תפסיק לשווק בחודשים הקרובים את הדגם Macan SUV באיחוד האירופי, וזאת מאחר שהדגם אינו עומד בתקנה 155 של האו"ם. מדובר באחד הדגמים הפופולריים ביותר של פורשה, שמכרה במחצית הראשונה של 2023 כ-47,500 מכוניות מהדגם זה. פורשה מסרה כי תיקון הליקוי לאחר יציאת הדגם לכביש הינו יקר מדי – ולכן החליטה לחדול משיווק הדגם.

גלובלפאונדריז מאמצת המחבר של טרמאונט

חברת גלובלפאונזריז (GlobalFoundries – GF) תשלב את טכנולוגיית המחברים האופטית של חברת טרמאונט (Teramount) מירושלים בחבילת פתרונות הסיליקון פוטוניקס שלה. שתי החברות הכריזו על שיתוף פעולה בתחום החיבור של סיבים אופטיים אל רכיבי סיליקון פוטוניקס (Silicon Photonics – SiPh) עבור הלקוחות של GF. במסגרת שיתוף הפעולה הזה, גלובלפאונדריז תשלב את מחבר הסיבים האופטיים (Universal Photonic Coupler) של טרמאונט בתהליך GF Fotonix 45CLO, לייצור רכיבים הכוללים סיליקון פוטוניקס על-גבי פלטפורמת SOI בתהליך של 45 ננומטר, הכוללת אופטיקה, RF ואנלוג.

טכנולוגיית PhotonicPlug של טרמאונט מאפשרת לכל קבלן ייצור מארזים (OSAT) לחבר את הסיבים האופטיים אל שבב הסילקון פוטוניקס בלא בשימוש בציוד ייעודי (Active Alignment) יקר ומורכב. הדבר מתבצע באמצעות מבנה המקשר בין מוליכי האור אל נקודות התחברות (photonic-bumps) אופטיות שממדיהן דומים לנקודות ההתחברות הסטנדרטיות של שבבי CMOS.

בשיטה הזאת ניתן לבצע את החיבור באמיצעות מכונות ייצור אוטומטיות ובלא צורך בכיוונון Active Alignment שהוא איטי וכרוך בהרבה עבודה ידנית. היתרון הזה נעשה משמעותי משום שברכיבים החדשים הנכנסים למרכזי הנתוניםף לתשתיות תקשורת ולמחשבים עתירי עיבוד, יש מאות חיבורים מהסוג הזה, ולכן בלא אוטומציה ואמינות גבוהים לא ניתן לייצר אותם. מייסד משותף ומנכ"ל פטרמאונט, הישאם טהא, אמר שהלקוחות מאוד התרשמו מביצועי המחברים המיוחדים.

טהא: "הם מעוניינים שקבלני הייצור הגדולים יתמכו בה. פלטפורמת 45CLO Fotonix של GF ומעמדה בשוק הסיליקון פוטוניקס, הופכים אותה לשותף אידיאלי במעבר לייצור המוני של פתרונות מחשוב מתקדמים". בחודש מרץ 2023 הושלם שיתוף פעולה דומה בין טרמאונט לבין חברת טאואר סמיקונדקטור הישראלית, שבמסגרתו שולבה טכנולוגיית המחברים האופטיים בתהליך PH18 של טאואר, לייצור המוני של רכיבי סיליקון פוטוניקס.

בחודש דצמבר 2023 החברה השיקה דור חדש של מחברים אופטיים, TeraVERSE, המאפשרים לחבר אל השבב 32 סיבים במחבר יחיד (תמונה למעלה) בעל מירווחים של 127µm. החברה מסרה שהטכנולוגיות הקיימות היום בתעשייה מאפשרות חיבור של עד 16 סיבים לרכיבי סיליקון פוטוניקס במירווחים של 250µm. החשיבות של הטכנולוגיה בתשתיות העיבוד נעוצה בעובדה שהיא מביאה במהירות כמויות מידע גדולות אל המעבד. מהפיכת הבינה המלאכותית דורשת גידול מהיר בקצב ובכמות המידע המגיע למעבד, ולכן השאיפה היא לייצר רכיבים המתחברים אל הכ-2,000 סיבים אופטיים.

קבוצת אימקו: גידול של 18% בהכנסות ב-2023

קבוצת אימקו (IMCO) דיווחה היום (ה') כי הכנסותיה ב-2023 הסתכמו ב-266.3 מיליון שקל, גידול של כ-18% לעומת 226.4 מיליון שקל ב-2022. בשורה התחתונה, החברה עברה מהפסד נקי של 1.4 מיליון שקל ב-2022 לרווח נקי של 6.2 מיליון שקל ב-2023. בחודשים האחרונים, מאז פרוץ המלחמה בעזה, דיווחה החברה על שורה של הזמנות משמעותיות ממשרד הביטחון, על מנת לתת מענה לצרכי המלחמה, ואימקו אף הגבירה את תפוקת הייצור כדי לעמוד בביקוש.

קבוצת אימקו מאגדת תחתיה מספר חברות-בנות, העוסקות בתחומי התעשייה הביטחונית והאזרחית, בישראל ובארצות הברית. אימקו פרויקטים, המספקת מערכות חשמל, אלקטרו-מכאניקה ובקרה לרכב קרבי משוריין ועובדת בעיקר מול משרד הביטחון, רשמה ב-2023 הכנסות של 111.8 מיליון שקל. ככלל, משרד הביטחון היה אחראי לכ-42% מהכנסות הקבוצה כולה.

חברת ניר-אור, המספקת מוצרי אלקטרוניקה ליישומים צבאיים כמו מחשבים מוקשחים, צגים ויחידות בקרה וניהול כוח, תרמה ב-2023 35.4 מיליון דולר לכלל ההכנסות. ההכנסות מהשוק הבטחוני בארצות הברית הסתכמו ב-44.8 מיליון שקל. בתחום האזרחי, חברת אתנה, שהיא קבלנית ייצור בתחום המכשור הרפואי ומכשור אלקטרוני, רשמה הכנסות של 64.3 מיליון שקל.

צבר ההזמנות של הקבוצה כולה בסמוך למועד פרסום הדו"ח עומד על כ-350 מיליון שקל, זאת לעומת 311 מיליון שקל נכון לסוך 2022. אריאל קנדל, שנכנס לתפקידו כמנכ"ל קבוצת אימקו בנובמבר 2022 לאחר שניהל קודם לכן את חברת קומטקט, אמר: "התוצאות של שנת 2023 הן תוצאה ישירה של פעילות אסטרטגית הנותנת דגש למיקסום הסינרגיה התפעולית והעסקית בין חברות הקבוצה וכן לבניית קשרים עסקיים ארוכי טווח עם לקוחות הליבה של החברות ובהתפתחות לשווקים חדשים". ב-12 החודשים האחרונים עלתה מניית החברה, הנסחרת בתל אביב, ב-178% והיא נסחרת בשווי שוק של כ-137 מיליון שקל.

וובינר סינופסיס ל-SoC Security יתקיים ב-16 באפריל

ביום ג', ה-16 באפריל 2024, תקיים חברת סינופסיס (Synopsys) וובינר בנושא תכנון רכיבי SoC אמינים ומאובטחים עבור מחשבים עתירי עיבוד (HPC), ויישומי AI ו-IoT. ההדרכה המקוונת בשם Enabling SoC Security and Reliability,  תתמקד בשבבים המיוצרים בתהליך TSMC N5. היא תתקיים בשעה בשעה 18:00 לפי שעון ישראל, ותימשך 60 דקות.

Hardware security is essential for high-performance computing (HPC), AI, and Edge IoT applications when designing SoCs in advanced process nodes. These designs include Gigabits of SRAM and require storing >16Kb of repair information to meet yield requirements. Designers are facing the challenges of creating secure, reliable, and cost-effective SoC designs in a timely manner. If you are considering integrating non-volatile memory (NVM) in your next advanced node SoC design, attend this webinar to learn:

  • How inherent design needs for security, reliability, configurability, and SRAM repair are best addressed by one-time programmable (OTP) NVM
  • The options for OTP in the market and the design considerations when selecting OTP
  • How to achieve your product goals with silicon-proven OTP IP in TSMC N5, designed for security, reliability, and easy integration

למידע נוסף ורישום: Enabling SoC Security and Reliability for HPC, AI & IoT with NVM OTP IP in TSMC N5

סולאראדג': "גובר הלחץ על הלקוחות להחרים אותנו"

בדו"ח השנתי שאותו פירסמה ב-4 במרץ 2023, עידכנה חברת סולאראדג' (SolarEdge) את פרק "גורמי הסיכון": אל האמירות הכלליות על פעילות באזור גיאופוליטי לא יציב והשלכות אפשריות של ההפיכה המשטרית בישראל, היא הוסיפה סיכון חדש ומפחיד במיוחד: "מאז תחילת המלחמה עם החמאס, אנחנו נתקלים בלחצים גוברים המופעלים על לקוחותינו שלא לעשות איתנו עסקים בגלל הקשר שלנו לישראל. אם המאמצים האלו יימשכו או יתגברו, הם עשויים לפגוע בעסקינו עם לקוחות ובקשרינו עם ספקים".

ראוי לציין שסולאראדג' רגישה במיוחד להשפעות חרם אפשרי, מכיוון שהיא מוכרת מוצרים גם ישירות לצרכנים סופיים וגם לעסקים קטנים. בשנת 2023 כולה הסתכמו מכירותיה בכ-3 מיליארד דולר, ירידה של כ-4% בהשוואה לשנת 2022. שוק היעד העיקרי של החברה הוא אירופה, שחלקה בתמהיל המכירות גדל בשנים האחרונות והיה אחראי בשלב מסוים ליותר ממחצית מההכנסות. החברה הסבירה את הירידה בהצטברות מלאי עודף בערוצי ההפצה, ריבית גבוהה ואי-ודאות באשר למדיניות תמרוץ השוק הסולארי במדינות כמו אוסטריה והולנד. אולם באירופה יש גם את הריכוז הגדול ביותר של ביקורת כלפי ישראל.

החלטת מועצת הביטחון על הפסקת אש מיידית בעזה והסירוב של ארה"ב להטיל עליה וטו, המחישו את הבידוד הבינלאומי הגובר של ישראל. בתעשייה מביטים בתהליך הזה בחשש הולך וגובר, ומתחילים לחוש בסימנים הראשונים של חרם על מוצרים ישראלים. מדובר בתהליך שמסרבים עדיין לדבר עליו. מפיץ רכיבים סיפר ל-Techtime שחברות רבות מתחילות לדבר על החרם, אולם טוענות הן עצמן לא נפגעות ממנו. לאחרונה סיפרה יצרנית גדולה של ציוד דפוס דיגיטלי על לקוח שהזמין ממנה מכונת דפוס לאחר שביצע את כל הבדיקות והמבחנים – ובאופן פתאומי ולא מובן ביטל את ההזמנה – בלא לספק שום נימוק.

פרק "גורמי הסיכון" חושף אווירה

גם החברות הנסחרות בבורסה שומרות בינתיים על שתיקה ולא מדווחות על פגיעתו של חרם בהכנסותיהן, מלבד בפסקאות חדשות הנכנסות אל פרק גורמי הסיכון בדו"חות לבורסה: הן מזהירות את המשקיעים שמתחולל משהו גדול שצריך לעקוב אחריו. אחת מהחברות הראשונות שעשו את זה הייתה חברת סקודיקס מראש העין, המייצרת מערכות להשבחת תוצרי דפוס. בדו"ח השנתי של 2023 היא מנתחת את השפעת המלחמה על פעילותה ומסבירה שבינתיים היא לא הופרעה. יחד עם זאת, היא הוסיפה משפט קצר ותמוה: "למלחמה יש השפעה על דעת הקהל העולמית ביחס לישראל".

חברת נובה מרחובות, המספקת מערכות בדיקה ומדידה לתעשיית ייצור השבבים, היא אחת מהחברות הישראליות הצומחות (גם בשנה האחרונה). בדו"ח השנתי שלה היא מספקת סעיף מורחב של גורמי הסיכון בעקבות המלחמה, כולל חששות מחרם. החברה כותבת: "חלק מהמדינות בעולם אוסרות או מטילות איסור על עשיית עסקים עם ישראל. במידה והלחימה וחוסר הביטחון האזורי יימשכו, מדינות נוספות עשויות להטיל הגבלות על מסחר עם ישראל. במקביל, גוברים המאמצים לקדם חרם על תוצרת ישראלית. קיים חשש שבעקבות החלטת בית הדין בהאג, יבוטלו, או שכבר בוטלו, עסקאות עם ישראל".

הפיגוע הכלכלי של החמאס

חברת ננו דיימנשן, המאגדת מספר חברות המספקות ציוד לתעשיית הייצור האלקטרוני, הזהירה בדו"ח השנתי שפורסם בשבוע שעבר, שהחל קמפיין להחרמת מוצרים ישראלים, "אשר עשוי להשפיע על עסקיה". חברת סרגון (Ceragon) מראש העין, המפתחת פתרונות תמסורת אלחוטית לרשתות תקשורת, מפרטת את החשש המתגבר: "לחרם, להגבלות, או למדיניות כלפי ישראל, צפויה להיות השפעה ממשית על עסקינו. במידה והשפעת ה-BDS תגבר בארצות הברית ובאירופה, הדבר ישפיע לרעה על מצבנו העסקי והפיננסי. המשך ההידרדרות ביחסים בין ישראל והפלשתינאים תגביר את ההפרעה למסחר הבינלאומי של ישראל ועשויה להשפיע לרעה על עסקינו ולפגוע במחיר המניה של החברה".

גם חברת גילת רשתות לוויין מזהירה את המשקיעים: "מאמצים גוברים של אקטיביסטים לגרום לחברות ולצרכנים להחרים את ישראל, עשויים להשפיע לרעה על יכולתנו למכור מוצרים. בנוסף, חוסר היציבות החברתית והפוליטית שהחל לפני אוקטובר 2023, עם הנסיון לשנות את מערכת המשפט, עשוי להשפיע עלינו לרעה". אודיוקודס מדווחת בניסוח דומה: "גוברים המאמצים של אקטיביסטים לגרום לחברות ולקוחות להחרים תוצרת ישראלית. אם הפעולות האלה יתרחבו, הם עשויים להשפיע עלינו לרעה".

NEXTY Electronics תפיץ את מוצרי היילו בשוק הרכב היפני

חברת שבבי ה-AI היילו (Hailo) מתל-אביב מעמיקה את חדירתה לשוק הרכב ביפן עם מינויה של NEXTY Electronics מקבוצת Toyota Tsusho למפיצה שלה בשוק הרכב היפני. ההודעה החדשה מגיעה שבועות אחדים לאחר הכרזת היילו על שיתוף פעולה עם ספקית פתרונות הנהיגה האוטונומית הסינית iMotion, שבעקבותיו ישולב מאיץ הבינה המלאכותית Hailo-8 אותו פיתחה ברכבים של יצרנית מכוניות סינית, שייצורם ההמוני יתחיל במחצית השנייה של 2024.

NEXTY Electronics היא אחת החברות המרכזיות במגזר עסקי האלקטרוניקה של קבוצת Toyota Tsusho והיא מתמחה באלקטרוניקה לרכב, IT, תקשורת, פתרונות לתעשייה דוגמת מפעלים חכמים ורובוטיקה ותוכנה. החברה אף ביצעה התאמות לטכנולוגיות שלה בתחומי הנהיגה האוטונומית, הרכב המקושר ותחומים אחרים כך שיוכלו לשרת גם תעשיות שמעבר לענף הרכב.

הסכם ההפצה עם NEXTY Electronics מצטרף להסכם ההפצה הראשון עליו הודיעה היילו ביפן בספטמבר 2021, שנחתם עם מפיצת הסמיקונדקטורים המובילה מאקניקה (Macnica). ההסכם הקיים עם מאקניקה מאפשר להיילו לשרת לקוחות בתחומים דוגמת קמעונאות חכמה, ערים חכמות, בתים חכמים, תעשייה 4.0 ותחומים נוספים.

בשבוע שעבר הכריזה היילו על חתימה על הסכמים עם שני מפיצים חדשים בצפון ובדרום אמריקה. חברת Mancina DHW תפיץ את מוצרי היילו בדרום אמריקה, בדגש על השוק הברזילאי, וחברת J-Squared Technologies תפיץ את מוצרי החברה בצפון אמריקה.

היילו הוקמה בפברואר 2017 על ידי בוגרי יחידת עילית טכנולוגית של חיל המודיעין. החברה הפכה ב-2022 ליוניקורן לאחר השלמת סבב גיוס C בהיקף 136 מיליון דולר. היילו מעסיקה כיום מעל 250 עובדים בתל-אביב ובחו"ל, ומגייסת עובדים נוספים כדי לתמוך בצמיחה המואצת. המעבדים של היילו הם תוצר של חשיבה מחדשה על ארכיטקטורת המחשוב הרגילה והם מאפשרים למכשירים חכמים לבצע משימות למידה עמוקה מתוחכמות דוגמת זיהוי ופילוח של עצמים בזמן אמת, תוך מזעור של צריכת ההספק, גודל ועלות השבב. המעבדים מיועדים להשתלב בסוגים רבים של מכונות חכמות ומכשירים חכמים במגוון מגזרים ובכללם רכב, אבטחה, תעשייה 4.0 וקמעונאות.

אלביט: צמיחה של 30% במכירות חימוש

למלחמה יש השפעה עמוקה על הפעילות של חברת אלביט: במהלך הרבעון האחרון של 2023 צמחו המכירות של חימוש ארטילרי בכ-30% והמכירות של מערכות לוחמה אלקטרונית וציוד אלקטרו-אופטי בכ-15% – בשעה שכלל המכירות עלו בכ-6% בלבד. ראוי לציין שהמכירות האלה כוללות גם מכירות לאירופה אשר מגדילה את תקציבי הרכש שלה בעקבות המלחמה באוקריאנה. בסך הכל, המכירות ברבעון האחרון הסתכמו בכ-1.62 מיליארד דולר, בהשוואה לכ-1.5 מיליארד דולר ברבעון האחרון 2022.

המלחמה דרשה מאלביט לא רק להגביר את קצב הייצור עבור צורכי המלחמה של ישראל, אלא גם להתמודד עם העברת קווי ייצור מאזורי עימות, בעיקר בצפון, ולמצוא פתרון לבעיית המילואים. עד דצמבר 2023 היו 15% מעובדי החברה מגוייסים לשירות מילואים. החברה מסרה שכיום 7% מהעובדים מגוייסים לצבא. במהלך שיחת הוועידה שלאחר פרסום הדו"חות, גילה סמנכ"ל הכספים של החברה, יוסף גספר, שבעקבות פרוץ המלחמה החברה נאלצה לבצע שינוי בסדרי העדיפות שלה: היא העניקה עדיפות לאספקות לצה"ל וביקשה מהלקוחות הבינלאומיים להגמיש את זמני האספקה.

5 מיליארד דולר להגדלת הרכש של צה"ל

המכירות בשנת 2023 כולה צמחו בכ-8% והסתכמו בכ-5.97 מיליארד דולר. צבר ההזמנות של החברה בסוף מרץ 2024 מסתכם בכ-17.8 מיליארד דולר, בהשוואה לכ-15.1 מיליארד דולר לפני שנה. המנכ"ל בצלאל מכליס אמר לסוכנות רויטרס שהיקף המכירות לצורכי צה"ל הסתכמו בכ-1.2 מיליארד דולר בשנת 2023, אולם הן צפויות לגדול משמעותית בעקבות אישור תקציב רכש חדש, אשר מגדיל את הרכש הצבאי של ישראל בכ-5 מיליארד דולר. חלקה של אלביט בחבילה החדשה צפוי להסתכם בכ-500 מיליון דולר – כלומר המכירות לישראל יצמחו להיקף של כ-1.7 מיליארד דולר ב-2024.

בסך הכל, אלביט צופה שמכירותיה השנה יסתכמו בכ-6.5-7 מיליארד דולר. היציבות היחסית של מכירות אלביט נעוצה בעובדה שהיא מגדילה בהדרגה את היקף עסקאות הענק הרב-שנתיות. כך למשל, בנובמבר 2023 היא קיבלה הזמנת מסגרת בהיקף של 500 מיליון דולר לאספקת מערכות ראיית לילה לצבא ארה"ב למשך מספר שנים. בחודש פברואר 2024 היא זכתה בהזמנה לחמש שנים בהיקף של 600 מיליון דולר לאספקת מערכות אלקטרוניקה ושליטה ובקרה לנגמ"ש הלחימה האוסטרלי החדש, והשבוע היא זכתה בהזמנה בהיקף של 300 מיליון דולר ל-10 שנים, לאספקת פתרונות הגנה ללקוח בינלאומי.

הרווח של אקסס נחתך על רקע המשבר בסין

חברת אקסס (ACCESS) הישראלית-סינית רשמה בשנת 2023 הכנסות של כ-241.8 מיליון דולר, קיטון של כ-2.8% ביחס להכנסות של כ-248.8 מיליון דולר בשנת 2022 – כך עולה מהדו"ח השנתי שהגישה היום (ג') לבורסה בתל אביב קבוצת האחזקות פריורטק, המחזיקה בבעלות בחברה. בשורה התחתונה, הרווח הנקי של אקסס בשנת 2023 נחתך יותר מפי 2 והסתכם בכ-10.4 מיליון דולר, לעומת רווח נקי של כ-26.1 מיליון דולר בשנת 2022.

אקסס עוסקת בפיתוח וייצור מצעים עבור שבבים (Semiconductors), על בסיס טכנולוגיית מצעים שפותחה בישראל על ידי חברת אמיטק שהוקמה בשנת 2000 על ידי פריורטק ונמצאת בבעלותה. בשנת 2008 הקימה פריורטק, באמצעות אמיטק ובשותפות קרנות השקעה מסין ומדרום קוריאה, את חברת אקסס בסין וזאת במטרה לספק ללקוחות בשוק הסיני את שירותי הייצור המבוססים על הטכנולוגיה של אמיטק.

באקסס תולים את הירידה ברווחיות בשנת 2023 בניצולת נמוכה של פאב B, פאב B הוקם בעיקר על מנת לייצר מצעים מסוג Flip Chip BGA מתקדמים. הטכנולוגיה הנדרשת לייצור מצעי FCBGA מתקדמים היא מאוד מאתגרת ונדרשו השקעות גדולות בתשתיות ייצור כמו חדרים נקיים וציוד ברמת אוטומציה גבוהה.

לדברי אקסס, בגלל המצב הכלכלי בסין תהליך ה qualification הוא איטי, הלקוחות לא ממהרים לתת הסמכות ולכן אין אפשרות לייצר סדרות ייצור בהיקף שיעלה משמעותית את הניצולת של קווי הייצור. עם זאת, באקסס מזהים כי קיימת מגמה של הגדלת הרכישה של רכיבים המיוצרים בסין על חשבון ייבוא רכיבים מחו"ל, דבר שיאפשר גידול במכירות של מצעי FCBGA – ועל כן מעריכים כי ב-2024 תחול עלייה בניצול של FAB B. שוק ה-FCBGA בסין מוערך ב-1.5 מיליארד דולר.

לצד זאת, אקסס מעריכה כי תמשיך בצמיחה יציבה בשנת 2024 לאור העובדה כי חלק מהותי ממכירותיה מופנה לתחום ה-RF (הנתמך בביקושים יציבים עקב הגדלת הביקושים בסין לטלפונים סלולריים) ביחד עם ביקושים יציבים למוצרים הצורכים רכיבי PM (Power management) ומצעים לתחום הביטקוין.

StoreDot הקימה מרכז מחקר ופיתוח בארה"ב

בתמונה למעלה: מנהל מרכז הפיתוח של סטורדוט בארה"ב, ד"ר דייוויד לי

חברת סטורדוט (Storedot) מהרצליה הקימה מרכז מחקר ופיתוח באירווינג קליפורניה, אשר יעסוק בפיתוח חומרים חדשים עבור סוללות לטעינה מהירה, ויתמוך במאמצי השיווק של החברה בשוק האמריקאי. חברת סטורדוט פיתחה טכנולוגיה של סוללות טעינה מהירה (eXtreme Fast Charging – XFC) עבור כלי רכב חשמליים. בשבוע שעבר היא חתמה על הסכם ייצור עם חברת EVE Energy, המעניק לה תשתיות ייצור לאספקה מסחרית של סוללות בעלות יכולת טעינה מהירה. הסכם הייצור כולל גם רישוי טכנולוגי המאפשר ל-EVE Energy לייצר ולמכור בעצמה את הסוללות. במקביל, סטורדוט הודיעה שהיא מתכננת לחתום על הסכמי רישוי דומים עם יצרני סוללות נוספים.

טכנולוגיית FlashBattery של החברה מאפשרת לייצר סוללות הטוענות בתוך 5 דקות אנרגיה המספיקה לנסיעה של כ-100 מייל. היא מבוססת על שימוש בגבישים חדשים בגודל של 2 ננומטר בשם Nanodots, שיש להם קיבוליות אנרגיה גבוהה. בסוללות של החברה, הוחלף הנוזל האלקטרוליטי (שדרכו עוברים היונים בתהליך הטעינה והפריקה בין שתי האלקטרודות) בנוזל המכיל Nanodots. כיום החברה נמצאת במאמץ לבצע שינוי טכנולוגי בסוללות שלה: לפתח סוללות מצב-מוצק (Solid State) שבהן האלקטרוליט עשוי מחומר מוצק ולא נוזלי, המעניק יתרון בטיחותי גדול לסוללות ולכן מקל על כניסתן לשוק הרכב. מדובר באתגר טכנולוגי, שכן יש צורך לפתח חומר מוצק שהוא גם יציב ובעל מוליכות גבוהה – אבל אינו נוטה להיסדק ולהישבר בקלות.

חברת סטורדוט פועלת מהרצליה, שבה היא מעסיקה כ-130 עובדים. מאז הקמתה השקיעו בה חברות רכב וחברות גדולות, בהן: דיימלר, וולוו, Polestar (שבבעלות וולוו), Ola Electric ההודית, TDK, סמסונג וגם שותפת הייצור שלה, EVE Energy. מנהל מרכז הפיתוח ד"ר דייוויד לי, אמר שהמרכז החדש יעסוק בפיתוח החומרים חדשים לסוללות המצב מוצק של החברה, ויסייע לחזק את הקשרים עם יצרניות רכב אמריקאיות.

עסקת ענק לקמטק מיצרנית זכרונות ליישומי AI

חברת קמטק (Camtek) דיווחה היום (ב') על קבלת הזמנת ענק בהיקף של כ-25 מיליון דולר למערכות בדיקה ומדידה עבור יצרנית של זכרונות בפס רחב (HBM). קמטק צפויה לספק את מרבית המערכות במהלך המחצית השנייה של 2024. מניית החברה, שכבר השלימה ב-12 החודשים האחרונים עלייה של 225%, מטפסת היום בשיעור של 5% לשווי שוק של 3.91 מיליארד דולר.

רכיבי HBM הם מארז תלת-מימדי המקבץ מספר זכרונות אחד על גבי השני. זכרונות אלה מציעים קיבולת גבוהה בשטח סיליקון מצומצם יחסית והם גם נחשבים לחסכוניים בצריכת הספק. רכיבים אלה, שנכנסו לשוק בעשור האחרון, משמשים כמרכיב עזר במעבדים גרפים עוצמתיים בשרתי נתונים ומחשבי-על, והם מאפשרים לווסת את צווארי הבקבוק הנוצרים במעבר הנתונים בין יחידות העיבוד השונות.

בחודש שעבר הכריזה יצרנית הזכרונות מיקרון (Micron) כי רכיב ה-HBM שלה ישולב כחלק אינטגרלי ב-H200 Tensor Core, המעבד הגרפי העוצמתי החדש של אנבידיה (Nvidia) לחוות שרתים ומשימות AI, שצפוי לצאת לשוק במחצית השנייה של השנה.

לפני כחודש פרסמה קמטק את דו"חותיה הכספיים ל-2023, ובהם דיווחה על ההכנסות של כ-315.4 מיליון דולר; קיטון של 1.7% ביחס ל-2022. ברבעון הראשון ל-2024 צופה החברה הכנסות של 93-95 מיליון דולר, גידול של כ-30% בהשוואה לרבעון הראשון של 2023. על רקע הביקוש הגובר בשוק השבבים, קמטק צופה כי היא תרשום ב-2024 הכנסות שיא.

רפי עמית, מנכ"ל קמטק מסר: "המערכות של קמטק ממשיכות להיות ברירת המחדל בקרב היצרניות הגדולות ותומכות בביקוש הגובר ל-HBM. הזמנה זו משפרת את הנראות שלנו למחצית השנייה של 2024. אנו מצפים להזמנות HBM נוספות בהמשך השנה, אשר צפויה להיות שנת שיא עבור קמטק".

שיתוף פעולה בין ARM וקיידנס בתחום השבבים לרכב

בתמונה למעלה: מנהלת חטיבת הרכב ב-Arm, ואשאני דיפטי

חברת קיידנס (Cadence Design Systems) הכריזה על שיתוף פעולה עם Arm לאספקת פלטפורמת תכנון ופיתוח תוכנה מבוססת צ'יפלט עבור מערכות עזר לנהג (ADAS) ויישומי שליטה מבוססת תוכנה ברכב (SDV). בנוסף לכלי פיתוח, שתי החברות יספקו גם תכנוני ייחוס. הפתרון יתבסס על הטכנולוגיות של Arm לעולם הרכב ועל התוכנות והקניין הרוחני של קיידנס. הפלטפורמה המשלימה לפיתוח Stack של תוכנה מסופקת בתצורה דיגיטלית תואמת באופן מלא לחומרה, באופן העומד בדרישות תקן SOAFEE – Scalable Open Architecture for Embedded Edge. שיתוף הפעולה מיועד להתגבר על בעיה מעיקה בתחום: הצורך לוודא שצ'יפלטים מספקי IP שונים יתפקדו ביחד באופן חלק ביחד.

בנוסף, הפלטפורמה מיועדת לאפשר פיתוח תוכנה כבר בשלבים המוקדמים של התהליך, כאשר ה-IP והצי'פלטים עדיין נמצאים בתהליך תכנון. המודולים של קיידנס בפתרון המשותף כוללים: Helium Virtual and Hybrid Studio, פתרונות I/O IP, בהם: Universal Chiplet Interconnect Express – UCIe לתקשורת במהירות גבוהה בין צ'יפלט לצ'יפלט, פתרון ה-AI מסוג NEO לרשתות נוירוניות, ערכת פיתוח התוכנה NeuroWeave לפתרונות למידת מכונה (ML), פתרונות חישוב DSP ועוד.

"תעשיית הרכב מתפתחת באופן מואץ וההתקדמות בתחומי הבינה המלאכותית והתוכנה מדגישות את הצורך הגובר בהאצת מחזורי הפיתוח", אמרה מנהלת חטיבת הרכב ב-Arm, ואשאני דיפטי. "פלטפורמות וירטואליות וצ'יפלטים כאחד מהווים גורמי מפתח, התומכים בדרישות של מפתחי 3D-IC SoC לעולם הרכב" אמר פול קנינגהאם, מנהל קבוצת ה-System Verification ב-Cadence. "באמצעות העבודה עם Arm, אנו נותנים מענה לתחומי אי-יעילות מרכזיים בפיתוח חומרה ותוכנה, ובתהליכי האימות, ומעניקים תמיכה באקוסיסטם של multi-die chiplet עבור שבבים לתעשיית הרכב".

הפלטפורמה הווירטואלית ורכיב ה IP עבור reference platform זמינים כעת עבור משתמשים מוקדמים.

למידע נוסף: הבלוג ואתר רכב מוגדרתוכנה.

קרן החירום של OurCrowd מגדילה את היקף התמיכה

]בתמונה: מייסד OurCrowd ג'ון מדבד]

פלטפורמת ההשקעות OurCrowd, המשקיעה הפעילה ביותר בהון סיכון בישראל, הגדילה את מספר התחייבויות ההשקעה שלה בקרן Israel Resilience Fund שבבעלותה מ-8 ל-34 סטארט אפים, מתוכם מחצית אינם נמנים על הפורטפוליו הנוכחי שלה. הקרן מיועדת לתמוך בחברות סטארט אפ המושפעות מהמלחמה. כמו כן, OurCrowd ו-PwC Israel הכריזו היום על שיתוף פעולה במסגרתו PwC Israel תספק תמיכה עסקית לחברות פורטפוליו בקרן Israel Resilience Fund.

"לקרן Israel Resilience Fund יש עכשיו 17 מיליון דולר בהתחייבויות ו-34 סטארט אפים ישראלים שיש בהם יותר מ-1,000 משרות בישראל בסך הכל קיבלו אישור להשקעה", אמר ג'ון מדבד, מייסד ומנכ"ל OurCrowd. "הקרן, שהושקה בפברואר 2023, היא יוזמה חלוצית בהשקעה בסטארט אפים ישראלים שהושפעו מהמלחמה. OurCrowd מוותרת על כל דמי הניהול ודמי ההצלחה, במהלך שיחזק עוד יותר את ההחזר הפיננסי של המשקיעים".

"בלב המצב הנוכחי בסביבה העסקית בישראל, אנחנו גאים לשלב כוחות עם OurCrowd בקרן ההשקעות Israel Reslience Fund, המיועדת לחברות טכנולוגיה נבחרות שהושפעו במיוחד מהמלחמה ", אמר גיא פרמינגר, ראש תחום היי טק ב-PwC ישראל. "המעורבות שלנו בתוכנית ממוקדת בעזרה לחברות הפורטפוליו בתחומי הפיתוח העסקי ומאמצי גיוס ההון בישראל ובחו"ל; קשרים למאגר גדול של מנהלים פיננסיים, שמחויבים לתמוך בחברות; שירותי מנטורינג ייעודיים מהמומחים שלנו, ועוד".

ג'ף קופיצקי, שותף ב-Israel Resilience Fund, אמר: "שותפות זו עם PwC Israel תגביר עוד יותר את התמיכה שלנו בחברות הפורטפוליו של קרן החוסן, שמנסות להשיג פריצות דרך בפעילות העסקית שלהן למרות לחץ אינטנסיבי שהן נתונות בו. העצות של מומחים ושירותי המנטורינג של PwC Israel ושותפותיה יעזרו לסטארט אפים אלה להמשיך לצמוח באופן שיביא תועלת ישירה למאות עובדים ויפשיע לחיוב על הכלכלה הישראלית בתקופה קריטית זו".

ננו-דיימנשן פיתחה מודל AI שממשיך ללמוד בנקודת הקצה אצל הלקוח

חברת ננו-דיימנשן (Nano-Dimension) דיווחה בשבוע שעבר כי קיבלה ממשרד הפטנטים האמריקאי (USPTO) אישור לבקשת פטנט נוספת בתחום ה-AI. כותרתו של הפטנט היא "מערכת ושיטות לחקות רשת נוירונים ללא גישה לצבר הנתונים ששימש לאימון המודל וללא גישה למודל המטרה", והוא פותח על ידי צוות חברת הבינה המלאכותית DeepCube, שנרכשה על ידי ננו דיימנשן באפריל 2021 ב-70 מיליון דולר

דיפקיוב רשמה עד כה 27 פטנטים ב-8 תחומי שיפוט שונים, ויש עוד 23 בקשות שממתינות לאישור. לדברי החברה, הפטנט החדש נוגע לאתגר הכרוך בפריסת מודלי AI בעולם האמיתי, ובפרט, כיצד ניתן להמשיך ולאמן את מודל ה-AI על דאטה חדש, כאשר הדאטה הזה שייך ללקוח. "בעולם התעשייתי ככלל ישנה מגבלה באשר לשימוש בדאטה מלקוח חדש, וזאת מטעמי רגישות וחיסיון. הפטנט החדש נותן מענה לאתגר זה בכך שהוא מאפשר לאמן ולשפר מודלי AI במתחם הלקוח [on-premises], מבלי שלננו-דיימנשן תהיה גישה לדטה או למודל", נכתב בהודעה.

בננו-דיימנשן מציינים כי קבלת הפטנט היא נדבך נוסף במאמצי החברה להפוך את האלגוריתמים של דיפקיוב, שכרגע משמשים את החברה באופן פנימי, למוצר מסחרי שניתן לשווק ללקוחות תעשייתיים. דיפקיוב מפתחת פתרון AI שלם ליישומים תעשייתיים שאינם מוגבלים רק לייצור תוספתי. מודל ה-AI שהחברה מפתחת אמור לרוץ באופן אוטונומי אצל הלקוח ולהשתפר עם הזמן. תהליך האימון של המודל מושתת ברמת החומרה על מעבדים גרפיים של אנבידיה, ואילו ההספקות (inference) מושתתות על המעבדים הגרפיים של אנבידיה ומעבדים מרכזיים של אינטל ו-AMD.

בחודש ספטמבר 2023 דיווחה ננו-דיימנשן כי הגישה בקשת פטנט עבור מודל שפה גדול (LLM) שפיתחה לניתוח בזמן אמת של קבצי יומן (log) של מכונות תעשייתיות.

מפעל דיגיטלי מבוזר שיפתור את בעיות שרשרת האספקה

דיפקיוב, שהיא כיום חלק מננו דיימנשן, נוסדה ב-2017 על ידי ד"ר אלי דויד וירון איתן. החברה פיתחה אלגוריתמים פטנטיים לניתוח מידע, המאיצים את תהליכי האימון של רשתות נוירונים ואת יישומן בקצה (inference. לדברי החברה, האלגוריתמים שלה מביאים להאצה של פי 10 במהירות העיבוד וחיסכון של פי 10 במשאבי הזיכרון הנדרשים, מה שמאפשר ליישם מודלים של למידת-מכונה באביזרי-קצה על גבי חומרה פשוטה וזולה יותר.

כאשר רכשה ננוש-דיימנשן את דיפקיוב ב-2021
הציגה החברה חזון לפיו טכנולוגיית הבינה המלאכותית של דיפקיוב תשמש כדי להציע לתעשיית ייצור המעגלים המודפסים מודל חדש של "מפעל ייצור דיגיטלי מבוזר", מעין פלטפורמה וירטואלית, שבה כל מדפסת תלת-מימד היא למעשה אביזר-קצה בתוך רשת של אביזרי-קצה שמתקשרים ביניהם. במסגרת הקונספט הזה, הטכנולוגיה של דיפקיוב תהווה המוח המנהל את רשת הנוירונים הזו, תוך שימוש בלמידת-עומק כדי לייעל את כל חלקי השרשרת ולהגדיל את התשואה של התעשייה, ואילו המדפסות של ננ-דיימנשן יהוו אביזרי-קצה של הרשת אשר יבצעו את הייצור בפועל.

בשבוע שעבר פרסמה ננו-דיימנשן את דו"חותיה השנתיים, ולפיהם הכנסותיה ב-2023 עמדו על 56.3 מיליון דולר, לעומת 43.6 מיליון דולר ב-2022. ההפסד הנקי ב-2023 הסתכם ב-54.5 מיליון דולר. בקופת המזומנים של החברה יש כ-851 מיליון דולר. החברה עשויה להוציא לפועל תוכנית לרכישת מניות (buyback) בהיקף של 200 מיליון דולר, וזאת לאחר שב-2023 ביצעה רכישה עצמית של מניות בהיקף של יותר מ-90 מיליון דולר.

בוטלה עסקת קואלקום-אוטוטוקס

בעקבות התנגדות גוברת באירופה, חברת קואלקום (Qualcomm) הודיעה בסוף השבוע שהיא מבטלת את הצעת הרכישה של חברת אוטוטוקס (Autotalks) מכפר נטר. בהודעה שנמסרה לסוכנות רויטרס היא הודיעה: "קואלקום ביטלה את עיסקת הרכישה של אוטוטוקס בגלל עיכוב במתן אישורים רגולטוריים. תעשיית הרכב היא שוק חשוב עבור קואלקום, והיא ממשיכה לתמוך בה". אוטוטוקס נחשבת לחלוצה ולאחת מהחברות המובילות בתחום שבבי ה-V2X (תקשורת בין כלי רכב ובין תשתיות הדרך). המתחרה המרכזית שלה היא קואלקום (Qualcomm), אשר הגדירה את הרכב כתחום אסטרטגי.

החברה החדשנית ביותר בתחום ה-V2X

במאי 2023 הכריזה קואלקום על חתימת הסכם לרכישת אוטוטוקס (ככל הנראה תמורת 350-400 מיליון דולר), אולם הרעיון נתקל בהתנגדות רבה באירופה. באוגוסט 2023 הודיעה הנציבות האירופית שהיא תחקור את העיסקה, לאחר שקיבלה תלונות מ-15 מדינות אשר טענו כי מדובר בשתי הספקיות המרכזיות של שבבי V2X לתעשיית הרכב האירופית, ולכן העיסקה תייצר מונופול ותפגע בכושר התחרות של אירופה. לתמונה נכנסה גם רשות התחרות בבריטניה (Competition and Markets Authority), שהחלה לבדוק את העיסקה בסוף 2023, ובפברואר 2024 החליטה לחקור את המיזוג מתוך חשש שהוא מייצר מונופול.

ראוי לציין שאוטוטוקס היא מהחברות היחידות בעולם שהצליחו לשלב בשבב V2X יחיד גם את טכנולוגיית התקשורת הייעודית DSRC המקודמת בעיקר באירופה, וגם את טכנולוגיית C-V2X אשר גובשה ביוזמת קואלקום וכוללת מרכיבים שהובאו מתחום התקשורת הסלולרית, ומועדפת במקומות אחרים בעולם. מאוטוטוקס נמסר: "אנו מודים לקואלקום על כוונתה לרכוש את אוטוטוקס. מצאנו שותפים לחזון שלנו להציל אלפי חיים של אנשים בכל שנה באמצעות V2X. אנחנו מאוכזבים שהעסקה לא הצליחה לקבל את האישורים הרגולטוריים הנדרשים וכתוצאה מכך לא תגיע לידי השלמה. בעקבות המצב החדש שנוצר, אנחנו בוחנים דרכים חלופיות להמשך הצלחתה של החברה".

V2X מסתמנת כאסטרטגיה אירופית מרכזית

חברת Research and Markets פירסמה בשבוע שעבר מחקר שוק המאיר את הגורמים להתנגדות העזה של האירופים למיזוג בין קואלקום ואוטוטוקס. החברה מעריכה ששוק ה-V2X יהיה מגזר השוק בעל הצמיחה המהירה ביותר בתעשיית הרכב, ויצמח מהיקף של כ-42 מיליון דולר בשנת 2023 להיקף של כ-778 מיליון דולר בשנת 2030 – צמיחה של 51% בשנה. אירופה מסתמנת כשוק היעד המרכזי בתחום הזה, עקב תקנות רגולטוריות מחמירות, דרישה לרכב מקושר ושליטה בשוק מכוניות היוקרה (גרמניה אחראית לכ-70% מהמכירות העולמיות של מכוניות יוקרה). יצרניות הרכב הגרמניות החלו לשלב את המערכות בדגמים המובילים, והאיחוד האירופי יזם תוכניות מחקר ופיתוח משותפות בתחום ה-V2X, כדי למצות את היתרונות של הטכנולוגיה לתעשייה המקומית.

שבבי הדור השלישי

אוטוטוקס: "במהלך 15 השנים האחרונות אוטוטוקס הינה החברה החדשנית בתחום ה-V2X. לאחרונה, השקנו את מערך שבבי הדור השלישי שלנו, שהוא היחיד התומך בתקשורת 5G-V2X, במקביל לתקשורת DSRC מסורתית. המערך החדש סולל את הדרך ליכולות V2X עתידניות בזכות העובדה שהוא מאפשר בלימה אוטומטית על בסיס V2X ויישומי Day-2 מתקדמים. כתוצאה מהיכולות האלה, אוטוטוקס נבחרה כספקית לפלטפורמות לייצור המוני של 10 יצרני רכב (OEM) וחברת אופניים חשמליים, וחתמה על עסקאות שייצרו צבר הזמנות של מאות מיליוני דולרים. כל זה לא היה קורה ללא החיבור הנפלא בין טכנולוגיה פורצת דרך, וצוות עובדים נפלא ששותף למימוש החזון. כל הצוות ממשיך לפתח את המוצרים ולתמוך בלקוחות שלנו".

סולרום תיכנס לבורסה באמצעות מיזוג עם 3DM

בתמונה למעלה: מערכות בקרת ואספקת חשמל מתוצרת סולרום אלקטרוניקה

חברת סולרום אלקטרוניקה (Solrom Electronics) מכפר מסריק צפויה להיכנס בקרוב למסחר בבורסה בתל אביב, בעקבות עיסקת מיזוג הופכית עם חברת 3DM מראש העין. שתי החברות חתמו על מזכר הבנות לא מחייב לפיו רוכשת 3DM את חברת סולרום, אלא שבפועל המהלך הוא הפוך: 3DM מתמזגת לתוך סולרום. על-פי ההסכם, עם השלמת המיזוג, יקבלו בעלי המניות של סולרום 74% ממניות החברה הממוזגת, וימנו דירקטוריון מטעמם. בעקבות ההודעה לפני כשבוע וחצי זינקה מניית 3DM בבורסה בתל אביב בכ-6.5% והיא נסחרת כעת לפי שווי שוק של כ-10 מיליון שקל.

סולרום עוסקת בפיתוח, ייצור ומכירת מערכות אלקטרוניקה וחשמל המיועדות בעיקר לשימוש צבאי. היא עוסקת בתכנון וייצור כבלים ומערכות אלקטרו-מכניות לתעשיות התעופה, החלל והביטחון, ומבצעת פרוייקטי Turnkey, הנדסה ו-Built to Spec – BTS. בין לקוחותיה: רפאל, אלביט והתעשייה האווירית. השלמת העיסקה תלויה בהשלמת בדיקת הנאותות ובכך שמתוצאות הבדיקה יעלה ששווייה של סולרום הוא יותר מ-60 מיליון שקל, ושבידי חברת 3DM יהיו במועד העיסקה מזומנים ונכסים זמינים חמכירה בשווי של 6.65 מיליון שקל לפחות. העיסקה צפויה להסתיים בתוך כ-50 יום, אם יתקבלו כל האישורים הרגולטוריים.

צמיחה באמצעות רכישת מפעלים

חברת סולרום הוקמה בשנת 1976 מעסיקה כיום כ-140 עובדים. בשנים האחרונות היא צומחת באמצעות רכישות: ב-2017 היא רכשה את חברת אביב תעופה וחלל וקיבלה לידיה מפעל מארזים ופתרונות כבילה צבאיים בכפר מסריק. בשנת 2019 היא רכשה את מנרה מערכות, וקיבלה לידיה מפעל פיתוח וייצור מערכות חשמל צבאיות בראש פינה. בשנת 2020 היא רכשה את חברת ישראטק, בעלת מפעל ביבנה המתמחה בתכנון וייצור ציוד אלקטרוניקה ופתרונות כבילה צבאיים. בנוסף, היא מחזיקה בבעלותה נכס מקרקעין באזור התעשיה של ראש פינה בשטח של כ-14, שעליו נבנה כיום פרויקט בשטח בנוי תעשייתי של כ-6,800 מ"ר.

ראש האלומה של 3DM. מאפשר להפעיל 6 מקורות לייזר במדפסות SLS
ראש האלומה של 3DM. מאפשר להפעיל 6 מקורות לייזר במדפסות SLS

חברת 3DM מראש העין הוקמה בשנת 2016 פיתחה ראש הדפסה עבור מדפסות תלת מימד, המבוסס על לייזר מצב מוצק פרי פיתוח עצמי. הטכנולוגיה של החברה מאפשרת לשלוט בפליטת אורכי גל בטווח Mid IR (4-15 מיקרון) ועל-ידי כך להשיג ייצור מוזל של חלקים בטכנולוגיית “המסת לייזר סלקטיבית” (Selective Laser Sintering – SLS), שבה מתיכים באופן מבוקר שכבות של אבקת פלסטיק. בינואר 2023 החברה דיווחה על תוכנית התייעלות להפחתת את קצב שריפת המזומנים של החברה. להערכתה, קצב שריפת המזומנים של החברה לאחר יישום תוכנית ההתייעלות יעניק לה 24 חודשי עבודה.

בשבוע שעבר החברה דיווחה על צמצום נוסף בהיקף פעילותה, שנועד לעמוד ביעדי תוכנית המיזוג עם סולרום (6.65 מיליון שקל בקופתה): צמצום מקיף בכוח האדם בחברה וביטול כל הפעילויות הקשורות לפיתוח וייצור ראשי הדפסה עבור מדפסות תעשייתיות. החברה החליטה להתמקד במחקר ופיתוח של לייזרים מסוג Quantum Cascade Lasers – QCL, אשר יש להם שימוטש רבים בתעשייה הביטחונית, בנוסף ליישומים בתחום מדפסות התלת-מימד.

מובילאיי ואינוויז בזכיית תכנון מול פולקסווגן

בתמונה למעלה: המסחרית האוטונומית הראשונה בעולם, ID Buzz. צילום: פולקסווגן

חברת מובילאיי (Mobileye) הכריזה על זכיית התכנון הראשונה שלה בתחום נהיגה אוטונומית רמה 4. החברה חתמה על הסכם עם פולקסוואגן, שבמסגרתו היא תתאים את מערכת הנהיגה האוטונומית המתקדמת ביותר שלה, Chauffeur, עבור הדגם האוטונומי של המיני-בוס החשמלי של פולקסואגן ID Buzz, שמיועד לשמש כרכב היסעים ציבורי וכרכב תובלה. ההסכם נחתם לאחר ביצוע פיילוט בשנה האחרונה במינכן ובטקסס.

זוהי בשורה גם עבור אינוויז הישראלית, שחשפה לא מכבר כי חיישן ה-LiDAR שלה מוטמע כחלק ממערך החיישנים בפלטפורמת Chauffeur. ואמנם, מניותיהן של מובילאיי ואינוויז חתמו את יום המסחר אתמול בנסד"ק בעליות של 7.5% ו-4.5% בהתאמה.

פולקסוואגן החלה לפתח את הדגם ב-2021 וצפויה להתחיל השנה בנסיעות מבחן בכבישים ציבוריים בטקסס ובמינכן, כאשר ההשקה המסחרית מתוכננת ל-2026. מערכת Chauffeur של מובילאיי כוללת מערך היקפי של 13 מצלמות, 7 מכ"מים, 7 חיישני LiDAR ושני מחשבים, והיא אינה מחייבת את הנהג לאחוז בהגה ולהביט אל הכביש (eyes-off hands-off).

כריסטיאן זנגר, דירקטור בחטיבת המכוניות המסחריות של פולקסוואגן, אמר: "אנחנו מפתחים את הרכב האוטונומי הראשון שייוצר באופן המוני – ומובילאיי מביאה את הנהג הדיגיטלי שלה".

סמינר איסטרוניקס: בינה מלאכותית במערכות משובצות

ביום ה', ה-28 במרץ 2024 תקיים חברת איסטרוניקס את כנס Eastonics Embedded Technologies Multi Track Conference 2024. הכנס ייערך במלון דניאל בהרצליה ויימשך יום שלם: 09:00-15:00. אחד מהנושאים המרכזיים בכנס ובהרצאות הההדרכה המקצועיות יהיה כיצד לשלב יישומי בינה מלאכותית במערכות משובצות. במסגרת ההרצאות יוצגו פתרונות החומרה של Intel וחברות צד שלישי ליישומי אימון (Inference), הסקה (Training) ו-Generative AI.

יוצגו הפתרונות של Advantech ליישומי בינה מלאכותית ביחידות קצה המבוססות על מעבד NVIDIA Jetson AGX Orin לביצועי הסקה, בינה מלאכותית בסביבת העבודה של אלטרה: הוספת יכולות AI לרכיבי FPGA, יכולות AI של מערכות משובצות, שילוב תיכון רכיבי FPGA בסביבת פיתוח של אלטרה, מאיצי AI מבוססי FPGA של חברת BittWare ועוד.

בנוסף, יוצגו מודולים של Kontron Embedded במגוון Form Factors ייעודיים ליישומים משובצים: COMe ,SMARC ,Qseven ,OSM מבוססי מעבדי Intel Architecture וארכיטקטורות נוספות. פתרונות של DRAM ואחסון ב- Form Factors ייעודיים ליישומים משובצים המיוצרים על-ידי החברות Micron ו-Kingston, פתרונות מוקשחים בתנאי סביבה מאתגרים המבוססים על מעבדי x86 ו-ARM ויוצגו המגמות החדשות בתחום ה-IoT, בהן:  שילוב רשתות סלולריות דור 5 ביישומי IoT בעלויות נמוכות בהשוואה ל-5G המסורתי, באמצעות מודמים המיוצרים, אבטחת והגנת יישומי IoT משובצים, ועוד.

במהלך הארוע יוצגו פתרונות של אינטל, אלטרה, Check Point ,Telit Cinterion, מיקרוסופט, Micron ,Solidigm ,Advantech ,Kontron ,BittWare ,HPE ,ASUS ,ארדואינו ,Kingston, נורדיק סמיקונדקטור, Taoglas ,MaxLinear, ועוד. הארוע מיועד לסמנכ"לי פיתוח, CTOs, מנהלי פיתוח, מנהלי פרויקטים, מהנדסי מערכת, מהנדסי רכיבים, מהנדסי חומרה ותוכנת Embedded.

למידע נוסף ורישום:

Embedded Technologies Multi Track Conference 2024

 

מכירות יוניטרוניקס צמחו בכ-36% לכ-212 מיליון שקל

בשנת 2023 צמחו המכירות של חברת יוניטרוניקס (Unitronics) מקרית שדה התעופה בלוד והסתכמו בכ0211.7 מיליון שקל, בהשוואהל מכירות של כ-155.5 מיליון שקל בשנת 2022. החברה הסבירה את הצמיחה בעלייה בביקושים למוצריה ובהתחזקות הדולר והאירו ביחס לשקל. יוניטרוניקס נמצאת בשליטת קרן פימי (31.5%) והיו"ר חיים שני (13.8%). היא עוסקת בפיתוח וייצור בקרים מיתכנתים המשלבים פנל הפעלה (לוח מקשים ותצוגה) וקישוריות לאינטרנט, אינטרה-נט ולטלפונים סלולריים; יחידות הרחבה חיצוניות ותוכנות לבקרים, בקרי סרוו ולאחרונה היא גם החלה לספק פלטפורמת שירותי ענן (SaaS) לשימוש בבקרים.

בשור הבקרים היא פועלת בשלושה מגזרים עיקריים: ננו-בקרים (Nano PLC), מיקרו-בקרים (Micro PLC או Compact PLC), ובקרים בינוניים המכונים גם בקרים מודולריים (Modular PLC). השוק שלה הוא בעל צמיחה יציבה, למעט בשנת 2020 שבה הוא נפגע עקב משבר הקורונה. להערכת חברת Mordor Intelligence, השוק העולמי של בקרים מיתכנתים לוגיים צומח בקצב יציב של כ-4.2% בשנה, וצפוי לצמוח מהיקף של כ-12.8 מיליארד דולר ב-2024 להיקף של כ-15.1 מיליארד דולר ב-2029.

הוצאות המו"פ של החברה נמצאות בצמיחה עקבית, והסתכמו בשנת 2023 בכ-13.2 מיליון שקל. בדו"ח השנתי החברה הסבירה שהיא חייבת להתבסס על חדשנות טכנולוגית, מכיוון שהמתחרות העיקריות שלה הן חברות גלובליות גדולות ובעלות משאבים רבים, דוגמת ABB, סימנס, מיצובישי, שניידר אלקטריק ורוקוול קולינס. הייצור של הכרטיסים והמארזים מבצע אצל קבלני משנה, בעיקר חברת פי.סי.בי טכנולוגיות המבצעת את רוב עבודות ההשמה עבורה, כאשר ההרכבה הסופית והבדיקות מתבצעים במתקני החברה באירפורט סיטי. החברה מעסיקה כ-160 עובדים ונסחרת בבורסה בתל אביב לפי שווי שוק של כ-447.6 מיליון שקל.

ירידה של 74% בהשקעות קרנות ההון-סיכון

בתמונה למעלה: מנכ"ל רשות החדשנות דרור בין

דו"ח המשקיעים של IVC, גורניצקי, KPMG ישראל ורשות החדשנות שפורסם היום (ד'), מספק המחשה למשבר שאליו נקלע ההייטק הישראלי בשנת 2023. הדו"ח בחן את פעילות המשקיעים בחברות הייטק ישראליות, ואיתר צניחה חדה בכל המדדים שנבדקו, מהיקף ההון שגייסו קרנות הון-סיכון ממשקיעים – ועד להיקף ההשקעות שאותן קרנות ביצעו בפועל בחברות הישראליות.

לפי הדו"ח, במהלך שנת 2023 הצליחו קרנות הון-סיכון ישראליות לגייס 1.52 מיליארד דולר, ירידה של 74% בהיקפי ההון בהשוואה ל-2022 – והסכום הנמוך ביותר מאז 2015. כמו-כן, את הסכום הכולל גייסו רק כ-21 קרנות הון-סיכון ישראליות, וזוהי ירידה של 66% בהשוואה ל-2022. כ-51% מההון ב-2023 גוייס על-ידי שלוש קרנות בלבד: Qumra Capital IV, TLV Partners V ו-Viola Growth IV. מבחינת זמינות ההון לחברות עצמן, בשנת 2023 היקצו קרנות הון סיכון ישראליות כ-1.14 מיליארד דולר להשקעות בחברות טכנולוגיה ישראליות. זהו הסכום הנמוך ביותר מאז שנת 2015.

הקורבנות המייידיים: חברות חדשות

מהדו"ח עולה כי לקרנות ההון-סיכון הישראליות נותרו כ-10.08 מיליארד דולר להשקעות בחברות טכנולוגיה מקומיות. כ-2.38 מיליארד דולר (24%) זמינים להשקעות בחברות חדשות, בעוד ש-7.7 מיליארד דולר (76%) מוקצים להשקעות המשך בחברות פורטפוליו. קרנות ההון סיכון הישראליות הפעילות ביותר בשנת 2023 היו המיקרו-קרן Fusion VC שביצעה 23 השקעות, פלטפורמת ההשקעות OurCrowd שביצעה 16 השקעות, והמיקרו-קרן Fresh Fund שביצעה כ-9 השקעות.

הבדיקה חשפה ירידה בולטת בנכונות הקרנות לבצע השקעות ראשונות בחברות חדשות, שטרם השקיעו בהן. אם בשנת 2022 היו ארבע קרנות זרות שביצעו כל אחת יותר מ-12 השקעות ראשונות בחברות, הרי שב-2023 רק סמסונג נקסט ביצעה כ-13 השקעות ראשונות. הבאות בתור היו Longevity Venture Partners שביצעה כ-7 השקעות ראשונות, ו-NFX שביצעה כ-6 השקעות ראשונות. גם פעילותן של קרנות הון-סיכון תאגידיות (CVC) בהייטק הישראלי צנחה ב-2023, כאשר Intel Capital ו-PayPal Ventures הובילו את רשימת ההשקעות הראשונות לשנת 2023 עם ארבע השקעות חדשות כל אחת בלבד.

מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין, אמר שבתגובה למגמות השליליות ב-2023, רשות החדשנות השיקה יוזמות חדשות שנועדו להגדיל את ההון הזמין. "תוכנית המסלול המהיר הזרימה 400 מיליון שקל לחברות בעלות נכסים טכנולוגיים ועסקיים עם אופק שרידות קצר. בנוסף, השקנו לאחרונה את קרן ההזנק שתשקיע בקרוב 500 מיליון שקל ב-100 סבבי השקעה בחברות הנמצאות בשלבי גיוס מוקדמים (Pre-Seed, Seed, Round A). בעתיד הקרוב נשיק את קרן יוזמה 2.0, שתתמרץ משקיעים מוסדיים ישראלים להגדיל את השקעותיהם בקרנות הון סיכון ישראליות, עד להשקעה כוללת של כ-4 מיליארד שקל בשנים 2024-2025".

אופטימיות מאוד זהירה…

עו"ד שלמה לנדרס, שותף וראש תחום טכנולוגיה בגורניצקי, הביע אופטימיות: "יש ירידות בשווי חברות סטארט-אפ ישראליות ההופכות אותן אטרקטיביות למשקיעים. המגמה הזו, ופעילות קרן ההזנק של רשות החדשנות שתשקיע בחברות בשלב ה-Seed, מובילים לציפייה שחלק משמעותי מ-10.08 מיליארד דולר הזמינים להשקעה בקרנות ההון סיכון, יושקע בזמן הקרוב". לדבריו, "השיפור המסתמן במגזר הטכנולוגיה בארה"ב צפוי אף הוא להשפיע לטובה על היקף ההשקעות בחברות הטכנולוגיה בישראל".

אייסקיור: אפקטיביות של 96.4% בטיפול בסרטן שד

חברת אייסקיור (IceCure) הכריזה על סיומו של מחקר קליני בן חמש שנים, שבחן את מידת האפקטיביות של השימוש במערכת החברה לטיפול בסרטן שד בשלבים מוקדמים. המערכת של אייסקיור, ProSense, מזרימה באופן ממוקד, דרך מחטים זעירות, חנקן נוזלי לתוך הגידול הסרטני וכך מקפיאה ומשמידה אותו.

בניסוי, שהחל ב-2014 ונערך ב-19 אתרים בארצות הברית, השתתפו 194 נשים שאובחנו בסרטן שד בשלב מוקדם ובסיכון נמוך וטופלו באמצעות המערכת של אייסקיור. כעת, 5 שנים לאחר שבוצעה בהן הפרוצדורה, רק בקרב 7 נשים אובחנה הישנות של המחלה. מדובר בשיעורי הצלחה של 96.39%. במאי 2021, כאשר פורסמו נתוני הביניים לאחר תקופת מעקב של 3 שנים, 4 נשים חוו הישנות של המחלה. 

לדברי החברה, מדובר במחקר הקליני הנרחב ביותר שנעשה בתחום הקפאת גידולים (קריואבלציה) בחנקן נוזלי. בחברה מתכוונים להגיש את תוצאות המחקר ל-FDA, כחלק מהליך אישור המערכת לשימוש בטיפול בסרטן שד. כיום, המערכת מאושרת על ידי ה-FDA לשימוש בסוגים אחרים של סרטן. עם  זאת, היתרון הגדול בשימוש במערכת לטיפול בסרטן שד בשלב מוקדם, מלבד האפקטיביות הטיפולית, הוא בכך שמדובר בהליך זעיר-פולשני שאינו מצריך כריתה כלשהי של השד או פגיעה אסתטית.

לפני כחודש, פורסמו תוצאות ביניים ממחקר נוסף, עצמאי, שנערך בבית החולים האוניברסיטאי Azienda Ospedaliero-Universitaria Careggi בפירנצה, איטליה, ובו השתתפו כ-39 נשים בגילאי 60-92 שלקו בסרטן שד. עבור חלקן ניתוח קונבנציונאלי לא היה מן האפשר בשל רמת סיכון גבוהה, וחלקן סירבו לניתוח זה, ועל כן טופלו במערכת של אייסקיור. לפי תוצאות המחקר, בקרב כלל הנשים, הגידול נעלם במלואו (100%) לאחר תקופה של 6 חודשים. גם לאחר 12 חודשים ממועד הפרוצדורה, לא ניכר באף אחת מהנשים סממן סרטני. באיטליה המערכת מאושרת לשימוש בסרטן שד.

ויקטור דמבובסקי מונה ל-General Manager של Newxel בישראל

חברת שירותי ה-IT הבינלאומית Newxel מודיעה על העמקת פעילותה בישראל, וממנה את ויקטור דמבובסקי (Victor Dembovsky) ל-GM של החברה בישראל.

דמבובסקי כיהן בעברו בשורת תפקידים בכירים בחברות מובילות. הוא שימש Senior VP Sales לאיזור EMEA בחברת Tacton Systems משוודיה, שימש כ-VP Sales לאיזור EMEA ב-The Qt Company הפינית, והיה Vice President Sales בחברת RDT Equipment & Systems בתל אביב.

בתפקיד ה-GM של Newxel בישראל, דמבובסקי יהיה אמון על הגדלת צוותי ה-IT עבור הלקוחות הבינלאומיים בכלל וישראל בפרט. לדברי Newxel, החזון האסטרטגי של מטה החברה בישראל כולל פיתוח שווקים חדשים, יצירת קשרים אסטרטגיים, וטיוב תהליכי המכירות.

בנוסף, דמבובסקי יוביל את פיתוח שירותי החברה במטה בישראל, ובהם התאמת צוותי טאלנטים מהשורה הראשונה, לצרכי המחקר והפיתוח של חברות תוכנה גדולות. 

Newxel היא חברה המספקת שירותי IT ומתמחה בחיבור אנשי IT מהמעלה הראשונה לארגונים ברחבי העולם. Newxel מתמקדת בגמישות, יעילות ואיכות – ובכך מאפשרת לחברות להגדיל את צוותי ה-IT שלהן במהירות וביעילות, להגיע ליעדי הפיתוח שלהן ולהישאר בחזית ענף הטק התחרותי.

מועצת החדשנות האירופית השקיעה בניוריאליטי

בתמונה למעלה מימין לשמאל: צביקה שמואלי, משה תנך ויוסי קיסוס. צילום: אביב קורט

חברת ניוריאליטי (NeuReality) מקיסריה השלימה גיוס הון בהיקף של 20 מיליון דולר שהתבצע בהשתתפות קרן מועצת החדשנות האירופית European Innovation Council)) וקרנות ההון סיכון Varana Capital, Cleveland Avenue, OurCrowd ו-XT Hi-Tech. גיוס ההון מיועד לממן את המכירות והשיווק, בעקבות השלמת הפיתוח ואבטחת הייצור בסוף שנת 2023, ומעבר למכירות מסחריות. גיוס ההון הקודם של החברה הושלם בנובמבר 2023 ובמהלכו היא גייסה 35 מיליון דולר. מאז הקמתה החברה גייסה כ-70 מיליון דולר.

חברת ניוריאליטי פיתחה טכנולוגיה ייעודית מבוססת חומרה ותוכנה אשר נועדה להאיץ פי 10 את מהירות העיבוד של משימות הסקה (Inference) במרכזי נתונים. הפתרון של החברה מבוסס על שבב חומרה ייעודי שהיא פיתחה (NeuReality NR1), אשר מיוצר בחברת TSMC בתהליך של 7 ננומטר ופועל ביחד עם חבילת תוכנות להפעלת השבב ולניהול מטלות ההסקה. מעבד הליבה מבוסס על ארכיטקטורת NAPU – Network Addressable Processing Units, שלהערכת החברה היא יעילה יותר עבור הסקות AI מהגישה הקלאסית של שרתים מבוססי CPU.

הארכיטקטורה הזו מאפשרת לבצע מטלות העברת נתונים (data-path functions) רבות בחומרה עצמה ולא בתוכנה, כפי שמקובל היום, ועל-ידי כך להאיץ את העיבוד (DLA – Deep Learning Acceleration). מייסד משותף ומנכ"ל החברה, משה תנך, אמר שמאיצי ה-AI הקיימים היום בשוק מאופיינים בנצילות נמוכה של כ-30%-40% בלבד. "השקעות נרחבות במאיצי למידה עמוקה (DLAs) לא פותרת את בעיית יעילות המערכת. הדבר דומה להתקנת מנוע חזק במכונית – כדי להתגבר על פקקי תנועה. אנחנו מספקים 'נתיב תחבורה מהיר ורחב' אשר מנתב משימות למאיצי AI ייעודיים, ועל-ידי כך מגיע לזמני תגובה מהירים".

שרת ההסקות NR1-S של חברת ניוריאליטי
שרת ההסקות NR1-S של חברת ניוריאליטי

כיום החברה מספקת שני פתרונות מרכזיים: שרת בינה מלאכותית מלא מדגם NR1-S, המכיל 10 רכיבי NeuReality NR1 ו-10 מאיצי דיפ לרנינג (Deep Learning Accelerator) ומעבדי GPU, ומודול NR1-M המופיע בכרטיס PCIe, אשר מכיל רכיב אחד של ניוריאליטי ויכול להתחבר אל מאיצים ושרתים קיימים סטנדרטיים. כיום היא מבצעת התקנות ראשונות בקרב ספקים נבחרים של שירותי ענן ולקוחות ארגוניים במגזרי השירותים הפיננסיים, שירותים עסקיים וממשלה.

חברת ניוריאליטי נוסדה בשנת 2019 על-ידי משה תנך, סגן נשיא לתפעול צביקה שמואלי, וסגן נשיא לפיתוח שבבים יוסי קסוס. לפני הקמת ניוריאליטי, מילא משה תנך תפקידים הנדסיים בכירים במארוול ובאינטל ישראל ושימש כסגן נשיא למו"פ בדיזיין-ארט נטוורקס (שנמכרה לקואלקום). צביקה שמואלי כיהן כסגן נשיא Backend במלאנוקס וכסגן נשיא להנדסה בהבאנה לאבס. יוסי קסוס שימש כדירקטור בכיר להנדסה במלאנוקס וכראש תחום פיתוח השבבים באיזיצ'יפ. הצוות המוביל של החברה כולל את ה-CTO ליאור חרמוש, לשעבר מייסד משותף ומדען ראשי של ParallelM ו-fellow בחברת PMC Sierra, ומנהל המו"פ אילן אביטל, לשעבר סגן נשיא הנדסה של חטיבת התקשורת למרכזי נתונים בחברת אינטל.

אנבידיה הכריזה על ארכיטקטורת Blackwell למחשבי AI

חברת אנבידיה (NVIDIA) חשפה את ארכיטקטורת NVIDIA Blackwell המיועדת להאיץ את הביצועים של מחשבים או יישומי בינה מלאכותית המתמודדים עם מטלות אימון (Training) והסקה (Inference) למודלי שפה גדולים (LLMs). להערכת החברה, הארכיטקטוורה מאפשרת לעבד מודלים הכוללים עד 10 טריליון פרמטרים. היא מסרה שבין החברות שהחליטו לאמץ את הארכיטקטורה נמנות גם מיקרוסופט, אמזון, גוגל, Meta, ו-OpenAI. מנכ"ל NVIDIA, ג'נסן הואנג, אמר במהלך ההכרזה: "בינה מלאכותית יוצרת היא הטכנולוגיה המגדירה את זמננו".

ארכיטקטורת Blackwell היא דור המשך לארכיטקטורת NVIDIA Hopper שהושקה לפני שנתיים ומבוססת על האצת הביצועים של מעבדי ה-GPU ואימוץ טכנולוגיית תקשורת פנים חדשה. מעבדי ה-GPU החדשים מיוצרים בתהליך 4 ננומטר של TSMC ומורכבים בטכנולוגיית חיבור ישירה שבה כל שני מעבדים (GPU Dies) מחוברים ישירות אחד אל השני במארג תקשורת העובד במהירות של 10 טרה-בייט לשנייה, ומתפקדים כ-GPU אחד בעל 208 מיליארד טרנזיסטורים.

הארכיטקטורה מונעת על-ידי טכנולוגיית קישוריות הפנים NVLink מהדור החמישי, שפותחה בחלקה בישראל. היא מספקת תקשורת דו-כיוונית בין המעבדים בקצב של עד 1.8 טרה-בייט לשנייה, ומאפשרת לחקר עד 576 מעבדי GPU לצורך יצירת מערך עיבוד שלם, המאפשר להתמודד עם מודלי שפה מורכבים. ביחד עם חשיפת הארכיטקטורה, החברה הכריזה על מחשב על חדש, DGX SuperPOD, אשר מבוסס על ארכיטקטורת Blackwell.

במהלך 2024 ייצאו מחשבים מבוססי Blackwell

אבני הבניין המרכזיות של המחשב הם מעבדי Grace Blackwell החדשים. אחד מהם הוא השבב NVIDIA GB200, אשר מבוסס על חיבור שבב-אל-שבב של GPU מדגם B200 Tensor Core ומעבד CPU מדגם NVIDIA Grace. החיבור הישיר הוא בעל מהירות העברת נתונים של 900 ג'יגהבייט לשנייה, ומספק שיפור של עד פי 30 בביצועים בהשוואה ל-NVIDIA H100 עבור הסקה במודלי שפה גדולים, והפחתה של עד פי 25 בצריכת האנרגיה.

השבבים האלה מותקנים במסד GB200 NVL72, המשמש כאחד מאבני הבניין של מחשב DGX SuperPOD. המסד כולל 72 שבבי Blackwell GPUs ו-36 שבבי Grace CPU, המחוברים האחד לשני באמצעות טכנולוגיית NVLink. הוא מצוייד במערכת קירור נוזלי ובשבבי DPU מדגם NVIDIA BlueField-3 המספקים האצה של רשת התקשורת. המערכת כולה פועלת במתכונת של GPU מאוחד עם זכרון של עד ל-30 טרהבייט, ועוצמת עיבוד של עד 1.4 אקסהפלופס.

כל מחשב DGX SuperPOD מכיל 8 או יותר מערכות DGX GB200 המסוגלות להגיע עד לאלפי שבבי GB200 המחוברים עם NVIDIA Quantum InfiniBand. לטובת יצירת זיכרון משותף עצום שיניע את מודלי הבינה המלאכותית מהדור הבא, לקוחות יכולים לחבר עד 576 יחידות של Blackwell GPus ב-8 מערכותDGX GB200 המחוברות עם NVLink. כמו כן, הדור הרביעי לפרוטוקול SHARP המפותח בישראל, מספק עד ל-14.4 טרהפלופס של יכולות עיבוד ברשת (In-Network Compute), עוצמה גדולה פי 4 בהשוואה לדור הקודם.

חברות הענן יצטיידו ב-Blackwell

החברה מסרה שבמהלך 2024 יהיו זמינים מחשבים ושירותים מבוססי Blackwell על-ידי חברות רבות, בהן חברות הענן AWS, Google Cloud, Microsoft Azure ו-Oracle, שותפות הענן של אנבידיה Applied Digital, CoreWeave, Crusoe, IBM Cloud ו-Lambada. במקביל, ייצאו לשוק שרתים מבוססי Balckwell על-ידי סיסקו, דל טכנולוגיות, HPE, לנובו ו-Supermicro.

סגןנשיא בכיר ל-Networking ב-NVIDIA, גלעד שיינר, אמר שלישראל יש תרומה חשובה לפיתוח הטכנולוגיות החדשות הן משום שטכנולוגיות הנטוורקינג מפותחות בישראל והן משום שמרכזי הפיתוח הישראלים של אנבידיה אחראים על פיתוח מעבדי ה-DPU של החברה ומעבדי ה-CPU שלה – החל מרמת תכנון השבב וכלה ברמת החומרה והתוכנה. כיום אנבידיה מעסיקה כ-3,500 עובדים בישראל, המהווים כ-13% מעובדי החברה העולמית.

מודולי ההספק הממוזערים של Renesas ל-12V, 30A

חברת רנסאס (Renesas) פיתחה מודולי הספק מלאים במארז יחיד וממוזער מאוד, המתפקדים כספקי כח במארז קטן ואינטגרציה גבוהה, המפשטת את השילוב שלהם בכרטיסי תמיכה במעבדים, שרתים, מערכות תקשורת, רכיבים מיתכנתים (FPGA) ועוד. המודולים מהסדרות מבוססים על טכנולוגיית Step-Down DC/DC וכוללים את הסליל הממותג כשהוא כבר משולב בתוך הרכיב.

משפחת ממירי RAA210040 מספקת אנרגיה של 5V, 4A ומתאימה במיוחד ליישומי מערכות תעשייתיות, מוצרים רפואיים ומערכות תקשורת (טלקום). משפחת ממירי RAA210130 מספקת אנרגיה של 12V, 30A ומופיעה בגורם תצורה קטן במיוחד המתאים לשימושים דוגמת FPGA, DSP, ASIC וזכרונות.

דיאגרמת המלבנים הפונקציונלית של Power Module מדגם RAA210130
דיאגרמת המלבנים הפונקציונלית של Power Module מדגם RAA210130

מודולי ההספק הם בעלי נצילות של 96% ומבוקרים באמצעות ערוץ תקשורת דיגיטלי (PMBUS). הרכיב RAA210130 מיוצר בטכנולוגיית BGA-POP, שבה כל האלמנטים של ספק הכוח משובלים בתוך מארז BGA, כאשר הסליל מוצמד אליו מלמעלה בשיטת Package-On-Package. הדבר מעניק גמישות בתכנון ובשימוש בספק, ומאפשר לקבל מודולי הספק שלהערכת החברה הם הקטנים ביותר בתעשייה. מודולי ההספק מדגם RAA210040 מיוצרים בטכנולוגיית Mini Module ייחודית של רנסאס, המאפשרת לשלב מודול הספק מלא במארז  3×3 DFN. המודולים כוללים גם מעגלי הגנה מלאים, דוגמת OTP, OCP, OVP וכדומה. נתמכים באמצעות כרטיסי פיתוח המסייעים בתכנון מהיר.

המוצרים מיוצגים בישראל על-ידי חברת Telsys.

למידע נוסף ובירורים: יובל גרמה, [email protected]

מובילאיי סוגרת את חטיבת ה-Aftermarket

חברת מובילאיי (Mobileye) הודיעה היום (ב') כי החליטה לסגור את חטיבת ה-Aftermarket, שעסקה באספקת מערכות בטיחות (ADAS) לכלי-רכב לאחר יציאתם לשוק. המהלך יוביל לפיטוריהם של כ-130 עובדים ברחבי העולם ולא צפוי להשפיע על התוצאות הכספיות של החברה ל-2024.

בחברה הסבירו כי כיום יותר ויותר יצרניות רכב מטמיעות את המערכות האלה במהלך ייצור הרכבים במפעל, וכי מגמה זו תקטין ביתר שאת את הביקוש למערכות המותאמות לכלי-רכב קיימים.

לדברי מובילאיי, ההכנסות השנתיות של החטיבה ירדו לכ-40 מיליון דולר, והיא הפכה לבלתי רווחית ובלתי כדאית מבחינה עסקית. ברמה ההיסטורית, מדובר באחת החטיבות החשובות בתחילת דרכה של מובילאיי, מאחר שהיא איפשרה לחברה להטמיע מערכות בטיחות בכלי רכב שכבר נמצאים על הכביש, עוד לפני שהיא זכתה בזכיות תכנון משמעותיות מול יצרניות רכב.

מנכ"ל החברה, פרופ' אמנון שעשוע [בתמונה], הסביר: "זו היתה החלטה קשה, אבל ההצלחה של מערכות ה-ADAS המובנות צמצמה את הצורך במערכות מותאמות, עד כי פעילות זו כבר אינה ברת קיימא מבחינה עסקית".

 

ASML מאיימת לעזוב את הולנד בשל מדיניות הימין נגד מהגרים

בתמונה למעלה: כיוונון מערכת ליתוגרפיה במפעל ההרכבות של ASML. צילום: ASML

חברת ASML ההולנדית שוקלת להוציא חלק מפעילותה מהולנד, וזאת על רקע יוזמות שמקדמת מפלגות הימין במדינה נגד מהגרים. לפי הדיווחים, בין היוזמות החקיקתיות שמטרידות ביותר את ASML הן ביטול הקלות מס למהגרים מיומנים והגבלת מספר הסטודנטים הזרים המורשים ללמוד במדינה. חוקים מעין אלה עשויים להקשות על ASML להרחיב את כוח העבודה שלה, מאחר שהיא נסמכת במידה רבה על הון אנושי זר.

ASML היא החברה הגדולה ביותר בהולנד. היא מייצרת מכונות ליתוגרפיה לייצור שבבים, ונחשבת לאחת מעמודי התווך של תעשיית השבבים העולמית. החברה מעסיקה כ-23 אלף עובדים בהולנד, מתוכם כ-40% הם מלאומים זרים. ASML מצויה בתנופה עסקית מואצת, וזאת על רקע הביקוש הגובר לשבבים מתקדמים לתחומי ה-AI, מחשוב ענן, מובייל ועוד. הלכה למעשה, ASML היא מונופול טכנולוגי בתחום מכונות הליתוגרפיה באור אולטרה-סגול קיצוני (EUV), שהן מרכיב הכרחי בייצור שבבים בגיאומטריות הזעירות. הכנסותיה ב-2023 הסתכמו ב-27.5 מיליארד אירו, לעומת 21.1 מיליארד אירו ב-2022. היא נסחרת בנסד"ק בשווי שוק של 377 מיליארד דולר, לאחר עלייה של 400% בערך המניה בחמש השנים האחרונות. 

בחודש נובמבר 2023 התקיימו בחירות בהולנד, כאשר הנושא הראשי על סדר היום היה המדיניות כלפי מהגרים. בבחירות זכתה "מפלגת החירות" (PVV) בראשות חרט וילדרס בניצחון סוחף, כאשר גרפה 23.3% מהקולות ו-37 מושבים בפרלמנט. המפלגה דוגלת בהקשחת המדיניות כלפי מהגרים ואף מובילה קו אנטי-מוסלמי. עם זאת, טרם הוקמה ממשלה חדשה בשל התנגדות מפלגות הימין-מרכז לשבת בממשלה תחת וילדרס. בעקבות כך, הודיע וילדרס בשבוע שעבר שהוא מוותר על תפקיד ראש הממשלה, על-מנת לאפשר הקמת קואליציית ימין שתקדם את האג'נדה כנגד הגירה.

בחודש ינואר 2024, בריאיון לרשת RTL המקומית, אמר מנכ"ל ASML פיטר ווניק: "בסופו של דבר, נוכל לצמוח רק אם נמצא מספיק עובדים מיומנים. אנחנו מעדיפים לעשות זאת כאן בהולנד, אך אם לא נצליח לגייס מספיק עובדים מיומנים, נעשה זאת במזרח אירופה, באסיה או בארצות הברית". בשיחת הוועידה עם משקיעים לאחר פרסום הדו"ח לרבעון הרביעי, התייחס ווניק ליוזמות המוצעות להגבלת הגירה ואמר: "היזהרו, כי תקבלו בדיוק את מה שרציתם. ההשלכות על הגבלת הגירה הן רחבות. אנחנו צריכים את האנשים האלה למען החדשנות. אם לא נשיג את האנשים האלה כאן, נלך למקום אחר שבו נוכל לצמוח".

חברת ASML בונה את המערכות המורכבות שלה בעיר וולדהובן (Veldhoven) שבדרום הולנד. לפי דיווחים בתקשורת המקומית, היא שוקלת להעביר את הפעילות הזו לצרפת. בממשל ההולנדי לא נותרים אדישים לאיומי ASML, והקימו כוח משימה בין-משרדי תחת שם הקוד "מבצע בטהובן", שנועד לגבש דרכים שימנעו מ-ASML להתרחב מחוץ להולנד. ראוי לציין שהחשש ממדיניות הגבלת ההגירה אינו נחלתה של ASML בלבד. בשבוע שעבר דיווחה סוכנות רויטרס שחברות נוספות שוקלות כעת את צעדיהן לאור אי-הוודאות באשר למדיניות הממשלתית בנוגע לחוקי ההגירה וגם להכבדת נטל המס על חברות. בשיחה עם סוכנות הידיעות אמר ג'ין שרויירס, מנהל הפעילות בהולנד של יצרנית השבבים ההולנדית NXP: "אם אנשים ירגישו לא רצויים, הולנד לא תהווה עבורם יעד. אנחנו צריכים להיזהר שלא להוריד לטימיון את כל מה שבנינו כאן לאורך השנים".

מעבד AI בגודל של פרוסת סיליקון

חברת Cerebras Systems מסן פרנסיסקו הכריזה על השבב הגדול ביותר בעולם – מעבד הבינה המלאכותית (AI) מדגם CS-3, אשר מיוצר בתהליך 5 ננומטר של TSMC ומיוצר על-גבי פרוסת סיליקון שלמה (Wafer). הרכיב הבלתי-שגרתי הזה מיועד לאימון בינה מלאכותית גדולים מאוד. שטח הסיליקון שלו הוא 46,225 ממ"ר (פי 57 ממעבד H100 של אנבידיהׂ). הוא כולל 4 טריליון טרנזיסטורים, 900,000 ליבות עיבוד, זיכרון על השבב בנפח 44 ג'יגה-בייט וגישה לזיכרון בקצב של 21 פטה-בייט לשנייה.

המגה-שבב מיועד להתמודד לאמן רשתות נוירוניות גדולות, הכוללות עד 4 טריליון פרמטרים. הארכיטקטורה של המערכת מאפשרת לקשר מספר רב של רכבים ליצירת מחשב גדול יותר. כך למשל, שימוש במארג התקשורת SwarmX interconnect, לקשר עד2048 רכיבי CS-3 כדי לייצר מחשב-על בעוצמת עיבוד של רבע zettaflops (כלומר, 10 בחזקת 21). כל רכיב יכול להתחבר אל זכרון חיצוני בנפח של 1,200 טרה-בייט המאפשרים למערכת יחידה לאמן מודלים הכוללים 24 טריליון פרמטרים – יכולת המאפשרת לבנות מודלי עיבוד שפה (LLM) גדולים פי 10 ממודל GPT-4 הנוכחי.

החברה מסרה שכיום היא בונה מחשב על מבוסס CS-3 בשיתוף עם חברת G42 מאבו-דאבי, אשר יתחיל לפעול ברבעון השני 2024. המחשב החדש, Condor Galaxy 3, יתבסס על 64 מערכות (או שבבים – קשה להחליט איך לקרוא להם) מסוג CS-3 וגיע לעוצמת עיבוד של 8exaFLOPs. עד היום בנתה G42 שני מחשבי על המבוססים על הדורות הקודמים של Cerebras, שכל אחד מהם הוא בעוצמת עיבוד של 4exaFLOPs. המחשב החדש יקושר למחשבים הקודמים ויכפיל את עוצמת האימון שלו, ל-16exaFLOPs. חברת G42 היא אחת מהמשקיעות ובעלת מניות ב-Cerebras.

בחודש שעבר הכריזה החברה על שיתוף פעולה עם חברת קואלקום, בבניית מחשב בניה מלאכותית לאימון רשתות נוירונמיות אשר יופעל באמצעות Qualcomm Cloud AI 100. הוא יתבסס על מערכת הדור השני, Cerebras CS-2 וישמש לעיבוד מודלי שפה גם בפורמט Mx החדש, אשר פותח בשנת 2023 באמצעות פרוייקט משותף של אינטל, AMD, קואלקום, אנבידיה, Arm ו-Meta. חברת Cerebras הוקמה בשנת 2015 על-ידי חמישה מייסדים אשר מכרו ל-AMD יצרנית שרתים תמורת כ-334 מיליון דולר. החברה לקחה על עצמה את המשימה לייצר שבבי ענק עבור תשתיות ענן ובינה מלאכותית. מאז הקמתה היא גייבה כ-720 מיליון דולר, כאשר בגיוס הון האחרון, בנובמבר 2021, היא גייסה 250 מיליון דולר לפי שווי חברה של כ-4 מיליארד דולר.