מחבר: Techtime

השריפה בלמה את הצמיחה הרבעונית של אלטק

פורסם בתאריך ע"י Techtime

ברבעון השני של 2022 הסתכמו המכירות של חברת אלטק (Eltek) מפתח תקווה בכ-9.1 מיליון דולר, בדיוק כמו ברבעון הראשון של 2021. מדובר באכזבה גדולה מאחר שהחברה הראתה סימני צמיחה ברבעונים האחרונים והיא נמצאת בעיצומה של תוכנית השקעות בשדרוג תשתיות הייצור: בדו”ח השנתי של 2021 החברה מסרה שבשלוש השנים האחרונות היא השקיעה כ-3.5 מיליון דולר בתשתיות הייצור, ועל-פי התוכניות שלה היא ככל הנראה צפויה להשקיע סכום נוסף בהיקף של כ-2.4 מיליון דולר במהלך שנת 2022.

גם המכירות הראו סימני שיפור: מ-8 מיליון דולר ברבעון השלישי 2021, למכירות של 9.5 מיליון דולר ברבעון האחרון ומכירות של 9.8 מיליון דולר מכירות ברבעון הראשון של 2022. אלא שבאמצע חודש יוני 2022 פרצה שריפה באחד מהחדרים במפעל הייצור, אשר גרמה לנזק כבד לציוד בחדר. החברה אומנם דיווחה שחזרה בתוך כשבועיים לפעילות מלאה, אולם הנזק כבר נעשה. המנכ"ל אלי יפה מסר היום (ד') שהשריפה פגעה ביכולת של החברה לספק מוצרים מוגמרים לחלק מהלקוחות, "והדבר גרם לירידה בלתי צפויה במכירות ולהגדלת ההוצאות. כעת אנחנו נמצאים במשא ומתן מול חברת הביטוח על גובה סכום הפיצוי שנקבל בגלל הנזקים שנגרמו בשריפה".

בחודש הקודם החברה עידכנה את הצעת המדף שלה לגיוס הון בברוסת נסד"ק, באופן המאפשר לה לגייס סכום של עד 20 מיליון דולר, "ברגע שהמצב בשוק יאפשר זאת". אלטק נמצאת בשליטת קבוצת ניסטק (Nistec), ונסחרת בבורסת נסד”ק. בעקבות הדו"ח ירדה היום מניית החברה בכ-7.3% והיא נסחרת כעת לפי שווי שוק של כ-25 מיליון דולר.

 

פליופס גייסה 100 מיליון דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת פליופס (Pliops) המפתחת מעבדי אחסון עבור מרכזי נתונים מבוססי ענן, הודיעה היום על השלמת סבב גיוס רביעי בהיקף של כ-100 מיליון דולר, אשר מעלה את סך גיוסיה מאז הקמתה ב-2017 ליותר מ-200 מיליון דולר. את הסבב הנוכחי הובילה קרן ההון סיכון Koch Disruptive Technologies (KDT), והשתתפו בו גם חברת האלקטרוניקה הקוריאנית SK Hynix, מנכ"ל חברת קיידנס ליפ-בו טאן, שהשקיע כבר במספר חברות ישראליות בתחום השבבים, וקרן State of Mind Ventures Momentum, לצד חלק גדול מהמשקיעים הקיימים. בתוך כך, פליופס עדכנה כי נקטה בצעדי התייעלות מינימליים הכוללים רה-ארגון וצמצום מצבת כח האדם של סניף החברה בסן חוזה, קליפורניה.

החברה פיתחה מעבד וכרטיסי האצה המאפשרים למרכזי הנתונים הגדולים להאיץ פי 100 את מהירות הגישה לזיכרון, בלא צורך להחליף את תשתית כונני ה-SSD הקיימת. בארכיטקטורה של מרכזי נתונים, המעבד שפיתחה פליופס יושב בין המעבדים הראשיים של מרכז הנתונים, המבצעים את משימות העיבוד, לבין כונני ה-SSD המאחסנים את המידע שעובר לעיבוד.

למעשה, למעבדי ה-GPU יש כיום עוצמות עיבוד גבוהות מאוד, אך צוואר הבקבוק נמצא בחוליה המקשרת שבין כונני האחסון לבין המעבד, כלומר בשליפת המידע והעברתו לעיבוד. המעבד של פליופס, שפותח באופן ייעודי למשימה, מבטל את הצורך בשכבות תוכנה המתווכות בין הכוננים לבין בסיס הנתונים, ומאחסן את המידע בפורמט ייחודי שהחברה פיתחה. היתרון של המעבד בכך שהוא מארגן את המידע בכונני האחסון באופן יעיל יותר ובכך מגדיל את שטח האחסון האפקטיבי של הכוננים. לדברי החברה, המעבד שלה מוביל לשיפור של פי 10 ברמת הביצועים של האפליקציות, חיסכון של 80% בהוצאות וצמצום של פי 6 בשטח האחסון.

פליופס הוקמה ב-2017 על-ידי מומחי אחסון שהגיעו מ-M-Systems ,XtremIO וסמסונג. המנכ”ל אורי בייטלר ניהל את מרכז פיתוח בקרי ה-SSD של סמסונג בישראל, הטכנולוג הראשי משה טוויטו שימש כטכנולוג הראשי במרכז הפיתוח של סמסונג והיו”ר אריה מרגי היה ממייסדי M-Systems, XtremIO ו-ActivePath. בין המשקיעים בחברה נמנים Koch Disruptive Technologies, State of Mind Ventures Momentum, Intel Capital, Viola Ventures, SoftBank, Nvidia, AMD, WD, SK Hynix  ועוד. 

DustPhotonics פיתחה שבב סיליקון פוטוניקס

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת DustPhotonics ממודיעין וחברת MaxLinear האמריקאית הכריזו על מקמ"ש סיליקון פוטוניקס משותף הכולל שבב אופטי של DustPhotonics ומעבד DSP של MaxLinear, המאפשר לבצע תקשורת אופטית למרכזי נתונים בקצבי העברת מידע של 400Gb/s ו-800Gb/s, תוך כדי חסכון רב במקום, בעלות ובצריכת ההספק. ההכרזה מבטאת את השלמת התפנית העסקית שעליה הכריזה DustPhotonics באוקטובר 2021, כאשר השלימה גיוס הון שני בהיקף של 33 מיליון דולר.

החברה יצאה מתחום המקמ”שים האופטיים בין שרתים, כדי להתמקד בפיתוח שבבי סיליקון פוטוניקס. המנכ"ל רונן לווינגר, סיפר ל-Techtime שההכרזה המשותפת עם MaxLinear היא תוצאה של המהפך הזה. המקמ"ש אשר יוצג לציבור בכנס ECOC שיתקיים בספטמבר בשווייץ, מבוסס על השבב Carmel שפותח בחברה, אשר ממיר אותות חשמליים לאותות אופטיים וכולל גם משדר לייזר חסכוני המצומד אליו בטכנולוגיית Low Loss Laser Coupling – L3C של DustPhotonics.

הטכנולוגיה הזאת מאפשרת לייצר שבבי תקשורת אופטיים שמאפשרים שיפור משמעותי בצריכת ההספק של המערכת, שבהם ניתן להשתמש במקור לייזר יחיד כדי להפעיל ארבעה ערוצי תקשורת. מכיוון שרוחב הפס של כל ערוץ הוא 100Gb/s, הפתרון מספק את רוחב הפס העצום של 400Gb/s. לווינגר: "השבב כרמל מיוצר על-ידי חברת טאואר סמיקונדקטור ומופיע עם לייזר המשולב בו בצורה מאוד יעילה באמצעות טכנולוגיה ייחודית שלנו, הנמצאת גם בסיליקון וגם בתהליך ההרכבה של הרכיב. אנחנו משתמשים בלייזרים מאוד זולים ופשוטים מכיוון שהמודולציה מתבצעת על השבב עצמו".

מהו הבסיס לשיתוף הפעולה עם MaxLinear?

"לצד השבב האופטי מבוסס סיליקון פוטוניקס, המקמ"ש האופטי במרכזי הנתונים כולל גם מעבד DSP ו-Driver הדוחף את המודולטור. מקסלינאר פיתחה את מעבד Keystone אשר מופיע עם דרייבר פנימי עבור הרכיבים האופטיים, והדבר איפשר לנו לפתח פתרון בעל רמת אינגרציה גבוהה מאוד. אנחנו נמצאים כיום במגעים עם לקוחות פוטנציאליים נוספים, וביחד עם הצגת הפתרון בחודש הבא הכוונה היא גם להביא ללקוחות תכנוני ייחוס ואת כרטיסי ההערכה שלנו".

מנכ"ל DustPhotonics רונן לווינגר
מנכ"ל DustPhotonics רונן לווינגר

חברת DustPhotonics הוקמה בשנת 2017 בהשקעה ראשונית של היו”ר אביגדור וילנץ ומעסיקה כיום כ-50 עובדים במשרדיה במודיעין. מייסדיה הם קבוצת מומחים בתחום התקשורת האופטית: בן רובוביץ’ ממלאנוקס ואמפנול,  ד”ר קובי השרוני ואמיר גרון שהגיעו מחברת Compass Networks ויואל שטרית שהגיע מחברת אינטל.

גם המנכ"ל לווינגר שהצטרף לחברה בסוף 2020, מגיע עם נסיון רב בתחום: ניהול קבוצות במלאנוקס ובחברת אינוויז, שבה היה אחראי על הקמת מערך ההנדסה ובקרת האיכות של חיישני LiDAR. מאז הקמתה, החברה גייסה כ-60 מיליון דולר בהשתתפות אביגדור וילנץ וקרנות כמו וולדן, אינטל קפיטל ו-GreenField Partners. בעקבות זאת הצטרף ליפ-בו טאן מוולדן לדירקטוריון החברה. בשבוע שעבר, אגב, הוא גם מונה לחבר בדירקטוריון של חברת אינטל העולמית.

משרד הכלכלה יקצה 20 מיליון שקל נוספים למכון לייצור מתקדם

פורסם בתאריך ע"י Techtime

ועדת הכספים אישרה תקציב של 20 מיליון שקלים נוספים למכון לייצור מתקדם, המסייע למפעלי תעשייה באימוץ חדשנות. התקציב ישמש להטמעת טכנולוגיות חדשניות ושיטות ייצור מתקדמות במפעלים לצורך הגדלת הפריון. בנוסף, ישמש הכסף ליצירת תעסוקה איכותית ולחיזוק יכולת התחרות של התעשייה הישראלית בעולם. סכום זה מתווסף לעשרות מיליוני שקלים שכבר הושקעו בהקמת המכון לייצור מתקדם ובהקמת מרכז ההתנסות וההדגמה של המכון, שיושק בחודשים הקרובים. מטרת המכון היא לסייע, באמצעות התקציב המוגדל, לעוד כ-200 מפעלים בשנתיים הקרובות.

המכון לייצור מתקדם, שהוקם בינואר 2020 ופועל מאזור התעשייה תפן, מספק לחברות תעשייה ברחבי הארץ שירותי איבחון, ייעוץ והטמעה מסובסדים בתחום התעשייה החכמה (industry 4.0). נכון לחודש מרץ 2022, המכון ערך כ-250 אבחונים למפעלי תעשייה מתחומי המתכת, פלסטיקה וגומי, הרכבות אלקטרוניות, ריהוט ועוד. מתוך כלל המפעלים שסיימו את תהליך האבחון והייעוץ, כ-200 נמצאים כבר בשלבי הטמעה של טכנולוגיות. על פי הנתונים שנאספו על ידי המכון עד כה בעשרות חברות הנמצאות בשלבי הטמעה, חל שיפור של 26% במדד בשלות תעשייה 4.0 ושיפור ממוצע של כ-25% בפריון.

עוז כ"ץ. צילום: אסף רונן

ראש מנהל מינהל תעשיות במשרד הכלכלה, שיזם את הקמת המכון, עוז כץ: "התעשייה הישראלית מובילה את הכלכלה והצמיחה במשק, ומייצרת משרות איכותיות. על מנת להמשיך ולהוביל את המשק הישראלי, התחדשות והתייעלות הינן הכרחיות אל מול מגמות גלובליות של תחרותיות והתקדמות הטכנולוגיה. אנו מחוייבים לפיתוח התעשייה הישראלית, הטמעת חדשנות ויצירת משרות איכותית בכדי להכין את התעשייה לאתגרים הצפויים לה בשנים הקרובות".

מלי ביצור פרנס [בתמונה למעלה], יו"ר המכון ליצור מתקדם: "משבר הקורונה, שפרץ מיד לאחר תחילת הפעילות של המכון, הגביר באופן משמעותי את הביקוש לשירותי המכון בקרב התעשייה, שם חלחלה ההבנה שמפעל שלא יבצע את המעבר לייצור מתקדם לא יוכל לשרוד לאורך זמן."

הרכישה הישראלית של סיסקו שהכניסה אותה לעולם ה-DevOps

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת פורטשיפט (Portshift) התל-אביבית, שנרכשה בסוף 2020 על ידי סיסקו (Cisco), השיקה פלטפורמה חדשה לאבטחת תהליכי פיתוח אפליקציות בענן בסביבת קוברנטיס. הפלטפורמה, ששמה Panoptica, מסייעת לאבטח את סביבת הענן של המפתחים, ולהתריע בפניהם על כל בעיה או תקלה עוד לפני שהקוד יגיע אל סביבת היעד והאפליקציה עולה לאוויר. זו תהיה פלטפורמת הענן הראשונה של סיסקו שתאגד בתוכה את כל פתרונות אבטחת הענן עבור קונטיינרים, API ו-Serverless.

המעבר המסיבי בשנים האחרונות לאפליקציות שרצות בענן (cloud-native) שינה מהיסוד גם את תהליך פיתוח ויישום הקוד. כדי לתת מענה לצרכים החדשים של המפתחים, נולד תחום ה-DecOps, שתפקידו לספק למפתחים תשתית נוחה, יעילה וגמישה לפיתוח ופריסה של אפליקציות מבוססות ענן. כיום, בפיתוח אפליקציות מפתחים מסתמכים על כלים כמו קונטיינרים ומיקרו-שירותים, שמאפשרים להם לכתוב קוד ולבצע שינויים ועדכונים באופן ממוקד, מבלי שיהיה צורך לשנות את כל הקוד של האפליקציה.

הפתרונות של פורטשיפט מספקים מעטפת אבטחה ונראות לסביבת הפיתוח החדשה הזו, שלעיתים יכולה להכיל אינספור קונטיינרים ומיקרו-שירותים בארכיטקטורת ענן מבוזרת. הפתרונות של פורטשיפט הינם מבוססים קוברנטיס (Kubernetis), שהיא סביבת העבודה המקובלת בעולמות ה-DevOps, ועל כן הטמעת הפתרונות שלה הינה פשוטה יחסית ונטולת סוכנים (agentless).

אם בעבר המתודות הללו היו נפוצות בשוליים של האקוסיסטם הטכנולוגי, בעיקר בקרב חברות פיתוח וסטארט-אפים, כיום מדובר כמעט בסטנדרט בתעשייה כולה. למעשה, האימוץ הנרחב של עולם ה-DevOps בקרב ארגונים, שוק היעד העיקרי של סיסקו, הוא זה שהוביל אותה לשים זרקור על התחום ולחפש טכנולוגיות חדשניות שירחיבו את פורטפוליו הפתרונות שהיא יכולה לספק לארגונים בתחום.

מנכ"ל ומייסד-שותף של פורטשיפט, רן אילני, הסביר בשיחה עם Techtime: "התעשייה מתבגרת. אם בעבר DevOps היה תחום איזוטרי, היום כולם עובדים עם התשתיות הללו, ומשום כך צריך לתת מענה לכל היבטי האבטחה, ומנהלי האבטחה בארגונים רוצים את הכול תחת מטרייה אחת, ושזה יהיה ללא 'חיכוך' ולא יפריע למפתחים. לשם השוק הולך, קונסולידציה בשירותי האבטחה, ולשם גם הפלטפורמה שלנו הולכת."

בשל המגמות הללו, הרכישה של פורטשיפט היתה אסטרטגית עבור סיסקו. הרכישה של פורטשיפט התבצעה באמצעות הזרוע של סיסקו לאיתור טכנולוגיות חדשניות (Emerging Technologies and Incubation (ET&I)), שתפקידה לזהות חברות סטארט-אפ בשלבים מוקדמים המפתחות פתרונות שעשויים להיות רלוונטיים לפעילות העסקית של סיסקו. סיסקו השלימה את הרכישה של פורטשיפט באוקטובר 2020, ולפי ההערכות שילמה עבורה כ-100 מיליון דולר, סכום גבוה למדי לאור העובדה כי פורטשיפט גייסה מאז הקמתה בסך הכול 5.3 מיליון דולר, בהובלת Team8, שסיסקו היא אחת המשקיעות בה.

אילני: "סיסקו רוצה להגיע מוקדם ומהר לשווקים חדשים. בארגונים גדולים לא תמיד קל לעשות זאת דרך החטיבות האורגניות, אז היא הקימה את חטיבת ה-ET&I, כדי לייצר אסטרטגיות עסקיות באמצעות רכישות של חברות סטארט-אפ. מלבדה מוצרים שאנחנו מפתחים, אנחנו גם משמשים כעוגן שעליו מבססת סיסקו אקוסיסטם של חדשנות בישראל בעולמות אבטחת פיתוח בענן."

האקוסיסטם הישראלי של סיסקו בתחום הפיתוח בענן התרחב משמעותית באוגוסט 2021, עם הרכישה של אפסגון (Epsagon), המפתחת פתרונות לניטור תקלות באפליקציות מבוססות ענן, תמורת חצי מילארד דולר. לדברי אילני, בעתיד ייתכנו רכישות נוספות. "אנחנו רוצים להקים ולהרחיב את המרכז הישראלי שלנו פה, הן באמצעות פיתוח המוצר שלנו והן באמצעות הידוק הקשרים עם חברות ישראליות בתחום אבטחת הענן. הכוונה היא לבצע בישראל רכישות נוספות בתחום אבטחת תשתיות ענן ופיתוח."

[בתמונה: רן אילני, מייסד-שותף ומנכ"ל פורטשיפט]

טלרד נמכרה לקסווה ב-200 מיליון שקל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה, מימין לשמאל: מנכ"ל טלרד מוטי אלמליח ביחד עם סמנכ"ל קבוצת קסווה, ניק רודניק

חברת טלרד נטוורקס (Telrad) נמכרה לחברת Liquid Telecommunications, שהיא חברת האחזקות של קבוצת Cassava Technologies הפועלת ביבשת אפריקה, תמורת כ-200 מיליון שקל במזומן. העיסקה בוצעה לפי מחיר מניה של 3.78 שקל, המגלם פרמיה של כ-27% למחיר המניה במאי 2022, שבה אישר דירקטוריון טלרד את העיסקה. היום (ג') התקבלה תעודת המיזוג מרשם החברות, וטלרד הפסיקה להיסחר בבורסה בתל אביב, ומתחילה לפעול כחברה פרטית הפועלת מישראל ונמצאת בבעלות מלאה של ליקוויד.

מנכ"ל טלרד, מוטי אלמליח, אמר שהעיסקה תאפשר להרחיב את היקף הפעילות הבינלאומית של טלרד. סמנכ"ל קבוצת קסווה, ניר רודניק, אמר שחברת טלרד תמשיך לפעול תחת ניהולו של אלמליח, אשר ימונה גם לחבר בהנהלת קבוצת קסווה.

קבוצת קסווה כוללת את ספקית התקשורת Technologies Intelligent Liquid המספקת שירותי תשתיות דיגיטליות, אבטחת מידע ושירותי ענן ביבשת אפריקה, עם מיקוד באזור סאב-סהרה, וחברת Africa Data Centers המפעילה מרכזי נתונים מקושרים ביבשת אפריקה באתרים דוגמת דרום אפריקה (יוהנסבורג, פרטוריה וקייפטאון), קניה (ניירובי), ניגריה (לאגוס), טוגו (לומה). החברה נמצאת בתהליך הקמה של מתקנים נוספים ביבשת אפריקה. בנוסף, הקבוצה מחזיקה ברשת סיבים אופטיים אפריקנית באורך כולל של כ-100,000 ק”מ.

חברת טלרד פועלת בשלושה תחומים נפרדים: תשתיות תקשורת וסייבר, מוצרים ופתרונות למפעילי תקשורת סלולרית וניהול פרוייקטים עסקיים ושירותי מיפוי דיגיטלי. מרכיב מרכזי בקבוצת פתרונות התקשורת הן מערכות תקשורת אלחוטיות מקומיות, שהגיעו לטלרד בעקבות רכישץ חטיבת התדרים המורשים של אלווריון בשנת 2013 ורכישת חברת WaveIP במאי 2021 תמורת 3 מיליון דולר במזומן ועוד כ-3 מיליון דולר בהתאם לעמידה ביעדים. בין השאר, העיסקה נועדה לספק לטלרד טכנולוגיית Wi-Fi 6.0.

ברבעון הראשון של 2022 הסתכמו מכירותיה בכ-42.7 מיליון דולר, לאחר ירידה של 7.1% בתחום תשתיות התקשורת (ל-24.9 מיליון דולר), ירידה של 17.2% בתחום המוצרים (ל-10.5 מיליון דולר) וצמיחה של 17.3% בתחום התהליכים העסקיים והמיפוי (לכ-7.8 מיליון דולר). בשנת 2021 כולה הסתכמו המכירות בכ-179 מיליון דולר, כ-68% מהן בישראל וכ-17% בדרום אמריקה, בעיקר בפרו ובצ'ילה. ערב העיסקה, בעלת השליטה בטלרד היתה קרן פורטיסימו, אשר החזיקה בכ-41% ממניותיה.

ננוקס מקימה מרכז מו"פ בישראל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת ננוקס (NanoX) מנווה-אילן הודיעה היום (ג'), במהלך שיחת וועידה עם משקיעים לאחר פרסום הדו"ח הרבעוני, כי בכוונתה להקים בישראל מרכז מו"פ שיתמקד בתכנון, עיצוב ופיתוח הדורות הבאים של שבבי ה-MEMS והשפופרות, שהם המקור הדיגיטלי לקרינת ה-X במכשירי הדימות של החברה. כיום, מתבצע הפיתוח בעיקר במרכזי החברה ביפן ובדרום-קוריאה.

בחזית הרגולטורית, מנכ"ל החברה ארז מלצר עדכן כי החברה השלימה את הדיאלוג המקדים עם ה-FDA, במסגרת הליך הקרוי Q-Sub, וכי היא נערכת כעת להגיש בטווח הקרוב את בקשת אישור השיווק (טופס 510k). במידה ותאושר הבקשה, תוכל ננוקס להתחיל ולמכור מערכות בארצות הברית ובשווקים נוספים שנסמכים על ה-FDA. במקביל, החברה גם החלה בהליך בקשת אישור באירופה (סימן CE).

עוד לפני קבלת האישורים בארצות הברית ובאירופה, ננוקס נערכת לפריסת מערכות רנטגן ראשונות באפריקה, כבר בחודשים הקרובים. בחודש אפריל נשלח צוות מטעם ננוקס לניגריה, על מנת לקבל את האישורים הנחוצים ולהכשיר את הקרקע לפריסה של מערכות ראשונות במדינה. במקביל, ננוקס פועלת ביחד עם BIO Ventures, ארגון ללא מטרות רווח מסיאטל, במטרה לבנות מסלול הכשרה מקומי בניגריה שיכשיר צוותים על השימוש במכונות הרנטגן. החברה גם חתמה על הסכם הפצה בגאנה לפריסה של 350 מערכות. היוזמות בניגריה וגאנה אינן מותנות באישורי ה-FDA וה-CE. 

בסך הכול, חתמה החברה על תריסר הסכמים לפריסת כ-6,850 מערכות במודל של “תשלום-לפי-סריקה” (“Pay-per-Scan”). החברה גם דיווחה על התקדמות בתחום פתרונות הבינה המלאכותית שפיתחה בקרב בתי חולים בארצות הברית.

הכנסותיה של ננוקס ברבעון השני הסתכמו ב-2.2 מיליון דולר, בהשוואה ל-1.8 מיליון דולר ברבעון הקודם. ההפסד הנקי הסתכם ב-19.6 מיליון דולר. בשלב זה, מקורן של הכנסות החברה בפעילות של שלוש החברות שרכשה בסוף השנה שעברה: זברה מדיקל, שתחת ננוקס נקראת Nanox AI, חברת שירותי הרדיולוגיה האמריקאית USRAD ו-MDW, פלטפורמה המחברת בין מכוני דימות לרדיולוגים. כל החברות האלה אמורות להיות חלק מאקוסיסטם שלם של שירותי רדיולוגיה מתקדמים מקצה-לקצה, משלב הסריקה ועד  הפענוח והאבחון הן באמצעות בינה מלאכותית והן באמצעות רדיולוגים מומחים.

ננוקס פיתחה מכשיר דימות המבוסס על ייצור קרני רנטגן באמצעות רכיב MEMS במקום באמצעות מנורת להט, שחימומה מביא לפליטה של אלקטרונים. המערכת “הקרה” של ננוקס מהווה שינוי פרדיגמה לעומת מערכות הדימות ה”חמות”. להערכת החברה, הטכנולוגיה החדשה תאפשר לייצר מערכות דימות ניידות ונגישות יותר במחיר נמוך יותר בהשוואה למערכות אחרות בשוק ובמודל שירות (MSAAS).

רונן שטיין מונה לסמנכ"ל הכספים של סרגון

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת סרגון (Ceragon) הודיעה אתמול (ב') על מינויו של רונן שטיין לתפקיד סמנכ"ל הכספים הראשי (CFO) של החברה. שטיין ייכנס לתפקידו בחודש הבא.

בשני העשורים האחרונים שימש שטיין בתפקיד סמנכ"ל הכספים במספר חברות, חלקן פרטיות וחלקן ציבוריות. אל סרגון מגיע שטיין מחברת סיקלו (Siklu) הישראלית, המפתחת פתרונות תמסורת בגלים מילימטריים. לפני כן שימש כסמנכ"ל הכספים בתן-ביס, אנרקון, פוינטר וראדא. בסרגון בחרו להדגיש כי שטיין הינו בעל ניסיון במיזוגים ורכישות, משני צדי השולחן.

נזכיר כי סרגון מצויה בימים אלה בקרב לבלימת ניסיון השתלטות חברת Aviat האמריקאית, אחת ממתחרותיה בשוק הציוד לרשתות תקשורת. בחודש יולי חשפה אוויאט כי הגישה לסרגון הצעה לרכישת החברה לפי מחיר של 2.80 דולר למניה, אך סורבה. בעקבות כך, החלה לנקוט צעדים להשתלטות עוינת על סרגון. אוויאט רכשה נתח מניות משמעותי של סרגון בשוק החופשי, על מנת שיהיה לה את הזכות לכנס את אסיפת בעלי המניות. אוויאט ביקשה להעלות להצבעה בקרב בעלי המניות הצעה להדחת מספר דירקטורים, שלטענתה מחבלים באפשרות המיזוג, והחלפתם בדירקטורים מטעמה. אסיפת בעלי המניות, שזימנה אוויאט, תתקיים ב-23 באוגוסט. בשבועות האחרונים, לקראת האסיפה, הפכה ההתנצחות בין שתי החברות לקרב האשמות פומבי, כשכל צד מנסה לשכנע את בעלי המניות לתמוך בעמדתו.

בתחילת חודש אוגוסט הגישה אוויאט הצעה משופרת, לרכישת סרגון לפי מחיר של 3.08 דולר למניה (מחיר המניה הנוכחי עומד על 2.54 דולר), אך גם הצעה זו נדחתה פה אחד על ידי דירקטוריון סרגון. בשבוע שעבר הודיעה חברת Institutional Shareholder Services Inc, אחת המשקיעות העצמאיות הגדולות בסרגון, כי תתנגד לכל הצעה של אוויאט.

רונן שטיין. לינקדאין

אין זו הפעם הראשונה שבה עולה סוגיית מכירתה של סרגון על הפרק. בנובמבר 2019 התפטרו מספר מנהלים בכירים בחברה, לאחר כישלון של משא ומתן ממושך למכירת החברה. סרגון מספקת פלטפורמות לתמסורת אלחוטית (Backhaul) המקשרות בין אתרים מרוחקים ובין תאים סלולריים וליבת הרשת, ומאפשרות למפעילות תקשורת להרחיב את קיבולת הרשת.

הכנסות סרגון ברבעון השני של 2022 הסתכמו ב-70.7 מיליון דולר, גידול של 3.1% בהשוואה לרבעון המקביל ב-2021, עם שולי רווח של 30.3% והפסד נקי של 1.5 מיליון דולר. עם פרסום הדוח הרבעוני, הציגה החברה תחזית ארוכת-טווח להכנסות שנתיות של 500 מיליון דולר תוך חמש שנים. נראה כי גם פרסום התחזית קשור למאמצי השכנוע של החברה בקרב בעלי המניות לדחות את הצעות אוויאט.

 

אסטרה פיתחה אלגוריתם לאיתור מצבורי ליתיום באמצעות צילומי מכ"ם מהחלל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת Asterra מראש העין (לשעבר Utilis), המתמחה באיתור דליפות מתשתיות מים באמצעות ניתוח תמונות לוויין שהופקו באמצעות מכ"ם Synthetic-aperture radar – SAR, חשפה היום (ב') אלגוריתם חדש, מבוסס למידת-עומק, המאפשר לאתר מרבצי ליתיום תת-קרקעיים באמצעות ניתוח של צילומי מכ"ם מהחלל. ליתיום הוא אחד מחומרי הגלם המבוקשים ביותר כיום, בעיקר עבור סוללות לכלי-רכב חשמליים, למכשירים ניידים ולתעשיית השבבים. מחיר הליתיום האמיר בשנתיים האחרונות פי 13, ובמרץ השנה הגיע מחירו לשיא של כל הזמנים של 77 אלף דולר לטון, ובעקבות כך זכה הליתיום לכינוי "הזהב הלבן".  

החברה רשמה פטנט על האלגוריתם החדש ומגבשת בימים אלה מודל עסקי סביב הפיתרון. בחודשים האחרונים היא ביצעה הוכחת היתכנות בשיתוף שתי חברות לאיתור ליתיום הפועלות באמריקה הלטינית. במסגרת הפיילוט איתרה אסטרה, על בסיס צילומים שהגיעו מלווייני מכ"ם, שלוש נקודות ציון שבהן טמונים בסבירות גבוהה מרבצי ליתיום משמעותיים. ואומנם, בשלושת האתרים הללו נמצאו מרבצי ליתיום ברמה מסחרית. הצלחה זו ראויה לציון לאור הסטטיסטיקה בענף המכרות, שלפיה שיעור גילוי הליתיום הממוצע הוא אחד מתוך אלף ניסיונות.

למצוא מינרלים מהחלל

בשונה מלווייני-צילום אופטיים הפועלים בטווח האור הנראה ובספקטרום האינפרה-אדום, לווייני SAR נושאים מכ"ם הפועל בגלי מיקרו, אשר מסוגלים לחדור מבעד לעננים וגם אל עומק האדמה. מניתוח מאפייני האותות החוזרים מהקרקע אל המכ"ם, ניתן ללמוד על תכונות הקרקע, כמו למשל לחות והרכב חומרים. לווייני SAR חגים סביב כדור הארץ במסלול נמוך (LEO) ומשמשים ביישומים אזרחיים בעיקר למחקר גיאופיזי.

חברת אסטרה, שהוקמה ב-2015, עושה שימוש במידע הנקלט בלווייני המכ"ם כדי לאתר מינרלים בקרקע. בשל תכונות המוליכות החשמלית שלהם, המינרלים מייצרים שינויים אופייניים בתדרי האותות החוזרים, שמהם ניתן ללמוד על הרכב החומרים בקרקע וכמותם. עד היום החברה השתמשה בטכנולוגיה הזו כדי לאתר דליפות מתשתיות מים. איתור הדליפות מתבסס על ההבדל בין הרכב החומרים המצוי במי השתייה בהשוואה להרכב החומרים המצוי במי גשמים. כאשר האלגוריתם מזהה קרקע ספוגה במי שתייה – ההנחה היא שמדובר בדליפה. כיום החברה מספקת את השירות ליותר מ-400 תאגידי מים ביותר מ-70 מדינות.

להתגבר על "ענן של רעש אלקטרומגנטי"

מייסד וסמנכ"ל הטכנולוגיות של החברה, לורן גאי, סיפר ל-Techtime כי ישנו אתגר גדול בניתוח אותות SAR מעל אזורים מיושבים. "השימוש בלווייני SAR נפוץ בעיקר בשוק הביטחוני ופחות בשוק האזרחי, מאחר שאזורים עירוניים מייצרים 'ענן של רעש אלקטרומגנטי', שמאוד קשה לסנן. למעשה, זו ליבת הטכנולוגיה שלנו, היכולת לסנן רעש באמצעות אלגוריתמים".

לפני כשנה הקימה אסטרה צוות עצמאי בתוך החברה, בהובלת גאי, במטרה לבחון שימושים נוספים של הטכנולוגיה. גאי: "ההתמקדות בליתיום היתה מובנת מאליה. יש ביקוש גדול לליתיום, אך שיעור ההצלחה בגילוי הוא נמוך מאוד, והדבר מייקר את עלות הגילוי ומייצר פגיעה סביבתית. התחלנו ללמוד כיצד ליתיום 'נראה' בלווייני SAR, כאשר אנחנו מתבססים על ניתוח נתונים של חברות לגילוי ליתיום שאנחנו עובדים איתן. האלגוריתמיקה שפיתחנו מתבססת גם על שילוב של לוגיקות גיאופיזיקליות.

"המודל הוכיח עקביות ושיעור ודאות מאוד גבוה, שהפתיע אפילו אותנו. ככל שנצבור יותר מידע רמת הדיוק תשתפר. עקרונית, אנחנו מסוגלים לסרוק את כל כדור הארץ ולאתר מרבצי ליתיום". אסטרה מעסיקה כ-70 עובדים. בחודש מרץ 2021 החברה גייסה במרץ 6 מיליון דולר בהובלת קרן Beringea ויש לה גם משרדים בארצות הברית, יפן ובריטניה.

 

מרים אנגל מאינטל ישראל זכתה בפרס היוקרתי של איגוד SWE

פורסם בתאריך ע"י Techtime

איגוד המהנדסות הגדול בעולם, Society of Women Engineers – SWE, העניקה את אחד מהפרסים היוקרתיים ביותר שלה, Emerging Leader Award, למרים אנגל מחברת אינטל ישראל. איגוד המהנדסות הוקם בשנת 1950 ופועל לשילוב נשים במקצועות הטכנולוגיים. הגוף הזה מאגד כיום כ-40,000 מהנדסות מכל העולם. אנגל היא בעלת תואר שני במדעי המחשב מטעם האוניברסיטה הפתוחה ועובדת כמעט 14 שנים באינטל ישראל. כיום היא מנהלת צוות של קרוב ל-20 מהנדסים התומכים ביצרני מחשבים דוגמת דל, HP, לנובו ואחרים. הצוות אחראי על טיפול בבאגים שמגיעים מלקוחות, פתירת בעיות טכנולוגיות מורכבות, ופיתוח פתרונות חדשניים לשימוש פנימי וחיצוני.

אנגל הובילה תהליך פיתוח תוכנה שסייעה להתמודד עם תקלות במחשבים, פתרונות אבטחה חדשים ותהליך התייעלות שהביא לשיפורים פנימיים משמעותיים. בנוסף, היא חלק מקבוצה של שבעה מובילים בחטיבת המחשבים האישיים באינטל, האחראים לפיתוח פתרונות המשפרים את חוויית המשתמש במחשבים. בין הפעילויות הנוספות שלה, היא יזמה והובילה לראשונה באינטל תוכנית אימון והכשרה פנים ארגונית למובילי חדשנות בהשתתפות כ-30 בכירים מאינטל העולמית. יובל יונה, דירקטור באינטל ישראל, אמר שמרגש מאוד לראות את מרים מקבלת את הפרס היוקרתי העולמי. "כולי תקווה שנראה יותר נשים ישראליות שמקבלות את ההוקרה הראויה ושוברות תקרות זכוכית. אנחנו גאים בנשים שלנו המהוות דוגמא ומופת בכל העולם".

אימג'סאט מפתחת משפחה של לווייני צילום זעירים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: הלוויין Runner (מימין) והלוויין החזק יותר, Knight

חברת אימג’סאט (ImageSat International – ISI) מאור יהודה מפתחת משפחה של לווייני צילום זעירים עבור יישומי מודיעין צבאי וביטחוני. הלוויין Knight נחשב לאחד מהלוויינים הצבאיים הזעירים הראשונים בתעשייה. הוא שוקל 180 ק"ג בלבד ומצלם רצועות סריקה ברוחב של 4 קילומטר וברזולציה של 50 ס"מ באור יום (אורך גל 400-670 ננומטר) ובלילה בתדרי SWIR (אורך גל 900-1700 ננומטר). הלוויין Runner הקטן יותר מבוסס על תכן מקורי של החברה, אולם נבנה על-ידי חברת Tyvak האמריקאית.

הוא מספק תמונות ברזולוציה של 70 ס"מ באורכי גל של 400-670 ננומטר. רצועת הסריקה שלו היא ברוחב של 5.6 ק"מ, והוא שוקל 86 ק"ג בלבד. במקביל לפיתוח הלוויינים, החברה פיתחה את מערכת השליטה ClearSky לניהול משימה רב-לוויינית בזמן אמת. המערכת מיועדת להפעיל את הלוויין Runner לאחר שיגורו, אולם תשווק גם כמוצר עצמאי המאפשר ללקוחות לשלוט גם בלוויינים אחרים. מעניין לציין שבמסגרת הזאת אחד משוקי היעד הוא של חברות סטארט-אפ המתכננות לשגר מערכי לוויינים.

קטגוריה חדשה בתחום הלוויינות

בין השאר, אימג'סאט מתכננת לספק שירותי לוויין "רב-שכבתיים": הם משלבים שירותי לוויין ברזולוציה גבוהה מאוד (30 ס"מ) הניתנים באמצעות לווייני Eros הגדולים שהחברה מפעילה, במקביל לאספקת פתרונות משלימים באמצעות לוויינים קטנים שהלקוח רוכש בעצמו. למרות שהפיתוח מתבצע בחברה תחת הכותרת New Space, היא מגדירה למעשה קטגוריה חדשה של פתרונות הנמצאת בתווך, בין לווייני הצילום המסורתיים הגדולים והיקרים, לבין ננו-לוויינים שהם קטנים מאוד זולים מאוד – ומזוהים בדרך-כלל עם מגמת New Space – אולם הם בעלי ביצועים נחותים בהרבה.

צ'ילה ממתינה ל-Runner

הפיתוח של הלוויין Runner הושלם וכבר יש לו לקוח ראשון: הסכם בהיקף כולל של כ-110 מיליון דולר שנחתם עם צבא צ'ילה בחודש מאי 2021, כלל הקמת תשתית מודיעין חזותי לווייני עבור צ'ילה, שבמסגרתה יקבל חיל האוויר של צ'ילה גם את הלוויין Runner. אלא שבינתיים נדחה שיגורו לחלל מסוף 2022 לתחילת 2023. החברה לא מדווחת מדוע חל עיכוב בשיגור. אולם ראוי לציין שגם שיגורו של לוויין הצילום הגדול של החברה, Eros C3 המיוצר בתעשייה האווירית, נדחה מסוף 2022 אל תחילת 2023.

בשבועות האחרונות נמצאת חברת SpaceX, קבלנית השיגור המרכזית של אימג'סאט, תחת לחץ גבוה לבצע שיגורים רבים שבמקור תוכננו להתבצע מרוסיה, אולם כיום לא ניתן לבצע אותם בגלל העיצומים שהוטלו על רוסיה בעקבות פלישתה לאוקראינה. חברת אימג'סאט נמצאת בשליטת קרן פימי, ונסחרת בבורסה בתל אביב החל מפברואר 2022, בשווי של כ-1.1 מיליארד שקל. במחצית הראשונה של 2022 הסתכמו מכירותיה בכ-17.5 מיליון דולר בהשוואה לכ-15.8 מיליון דולר אשתקד. יחד עם זאת, ברבעון השני ירדו מכירותיה לכ-6.4 מיליון דולר (בהשוואה ל-9.2 מיליון דולר אשתקד).

VisIC ו-hofer פיתחו ממיר 800V לרכב חשמלי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת hofer powertrain הגרמנית הכריזה על הצלחת הפיתוח של ממירי מתח גבוה לרכב חשמלי המבוססים על מתגי גליום ניטריד (GaN) של חברת VisIC מנס ציונה. המערכת מקבלת מתח ישר מסוללות רכב חזקות (800V) ומייצרת זרם חילופין לצורך הנעת מנוע הרכב. מדובר בשלב בעל השפעה גבוהה על יעילות הרכב החשמלי, מכיוון שתהליך ההמרה כרוך בהפסדי אנרגיה רבים, וקבלת זרם חילופין איכותי משפר את ביצועי המנוע. הפיתוח בוצע בשיתוף פעולה עם חברת VisIC אשר מפתחת ומייצרת מתגי GaN ליישומים עתירי הספק.

שתי החברות פיתחו ממיר אשר מספק למנוע החשמלי זרם חילופין (sinusoidal current) בעוצמה של 100 אמפר. המהנדס הראשי של הפרוייקט בחברת הופר, לוקאס רוסלניאק, אמר שהבדיקות הראשונות של המערכת הראו ביצועים טובים יותר מאשר ממירים בטכנולוגיית המיתוג המתחרה, המבוססת על סיליקון קרביד. "כעת אנחנו נכנסים לשלב בדיקות השדה לבדיקת הטכנולוגיה בתנאי שטח". מרבית כלי-הרכב ההיברידיים והחשמליים מצוידים בסוללות של 400V. אולם לאחרונה החלו יצרניות רבות לעבור לשימוש בסוללות 800V אשר מספקות מספר יתרונות חשובים.

ארכיטקטורת מיתוג חדשה

הסוללות החזקות יותר מסוגלות לספק למנוע את ההספק הדרוש באמצעות זרם נמוך, ולכן להפחית את הפסדי האנרגיה ועל-ידי כך להגדיל את טווח הנסיעה, לקצר את זמני הטעינה ואפילו להשתמש בכבלי נחושת דקים יותר. שיתוף הפעולה בין שתי החברות החל בסוף שנת 2021, ובמסגרתו אימצה הופר את טכנולוגיית D3GaN של החברה הישראלית, המבוססת על תצורת D-Mode אשר כוללת מערך של שני מתגים משלימים ועוד מתג בקרה, ברכיב יחיד. התצורה הזאת מבטיחה מיתוג מהיר תוך כדי הקטנת ההפסדים, ואת המשך התיפקוד של המתג כולו, גם כאשר יש תקלה באחד מהמתגים הפנימיים.

להערכת החברה, הטכנולוגיה מתאימה ליישומי רכב חשמלי נוספים, מלבד ממירים, דוגמת המרת מתחים גבוהים (DC/DC) והטענת הסוללות ברכב. חברת VisIC, אשר הוקמה בשנת 2010, מפתחת ומייצרת ממירי כוח המבוססים על גליום ניטריד (Gan). זהו מוליך למחצה המורכב מגליום וחנקן והמאופיין בפס אנרגיה גבוה מאוד. לכן הוא מיועד בדרך כלל ליישומים מיוחדים רכיבים אלקטרואופטיים, רכיבי תדר גבוה ורכיבי הספק גבוה. הרכיבים של VisIC מיוצרים בחברת TSMCהטאיוואנית. אחת המשקיעות האסטרטגיות בחברה היא יצרנית השבבים הטאיוואנית מדיה-טק.

REE חשפה משאית שליחויות חשמלית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת REE חשפה היום (ה') דגם חדש, P7-B, של משאית משלוחים חשמלית אשר בנויה על פלטפורמת המרכב השטוחה של החברה. הדגם מיועד לשוק הצומח של רכבים מסחריים ומשאיות חשמליים. לפני כשבוע חשפה החברה את ה-Proxima, מסחרית חשמלית אשר פותחה בשיתוף חברות מורגן אולסון ו-EVAX. הדגם החדש ייוצר ויורכב במרכזי האינטגרציה של החברה בקובנטרי, בריטניה, ואוסטין, טקסס. 

תצורת משאית P7 זו מציעה מרווח פנימי מוגדל לנוסעים ולמטען וגובה כניסה נמוך, היא מגיעה למהירות מרבית של 120 קמ"ש, בעלת טווח מקסימלי של 241 ק"מ, יכולה לשאת עד 2,000 ק"ג של מטען, ודירוגי משקל רכב (GVWR) של עד 6,350 ק"ג. ניתן לשנות את התצורה כך שתתאים בצורה הטובה והאישית ביותר לצרכי הלקוח, כולל גדלים, צבעי לוגו ועוד. ארכיטקטורת ה-x-by-wire המלאה תומכת בהיגוי על כל הגלגלים, הנעה על כל הגלגלים, שבירה רגנרטיבית אדפטיבית, בקרת זחילה, סיוע להתנעת גבעה, וקטורי מומנט כעדכונים סטנדרטיים ועדכוני מערכות

מהחברה נמסר כי הערכות הלקוחות הפוטנציאליים, כולל חברות משלוחים, לוגיסטיקה ומסחר אלקטרוני, היו חיוביות ומעודדות. "הלקוחות ציינו לטובה את מדרגת העלייה הנמוכה שנועדה לקצר את זמן עליית הנהג למשאית ולאפשר זמני אספקה ​טובים יותר, צריכת האנרגיה המופחתת בשל אווירודינמיקה טובה יותר ויכולת התמרון של טכנולוגיית ה x-by-wire  של רי. תא הנוסעים מאפשר ארגונומיה אופטימלית ונוחות מרבית, בטיחות ופרודוקטיביות של הנהג." 

חברת REE פיתחה קונספט של רכב חשמלי שבו המתלים, המנוע, מערכת ההיגוי, הבלמים, החיישנים, מערכות בקרת הטמפרטורה וכל המערכות האלקטרוניות משולבות בארבע “פינות” הרכב, בין השאסי לגלגל ובתוך הגלגל. המרכב עצמו הוא שטוח ופנוי לעיצוב בהתאם לדרישות של כל דגם. בגישה הזאת, מרכז הכובד של הרכב נמוך מאשר בכלי-רכב חשמליים סטנדרטיים, ולכן הרכב יותר יציב. החברה מכנה את הארכיטקטורה הזו x by wire, וזאת מאחר שכל מערכות הרכב, הממוקמות בארבע הפינות, נשלטות על ידי הנהג באופן אלקטרוני לחלוטין ולא מכני.

על בסיס טכנולוגיה זו פיתחה החברה עד כה מספר פלטפורמות עבור יישומי-קצה כמו משלוחים עירוניים, רכבי היסעים, מונית אוטונומית ומשאית בינעירונית. דגם ה-P7-B מתבסס על פלטפורמת P7, שלדברי החברה נבנתה על פי הדרישות והמפרט המדויק של אחת מחברות הרכב הגדולות בעולם. הפלטפורמה השטוחה מספקת מרחב פנימי גדול עד 35% יותר בהשוואה לרכבים מסחריים דומים.

האזינו לשיחה עם אוהד שטאובר, סמנכ”ל המו”פ של REE, מתוך תוכנית מס’ 47 בפודקאסט שלנו, שעלתה בחודש מרץ 2022:

 

נקסט ויז'ן סיפקה לאלביט 1,200 מצלמות רחפנים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת נקסט ויז’ן (Next Vision), המפתחת מצלמות מיוצבות לרחפנים וכטב”מים, השלימה במהלך הרבעון האחרון את ההזמנה עבור פרוייקט הרחפנים הגדול של חברת אלביט, וסיפקה לה 1,200 מצלמות מיוצבות בהיקף כולל של 8.5 מיליון דולר. ברבעון השני של 2022 צמחו מכירות החברה ב-74% ביחס לרבעון המקביל אשתקד, והסתכמו בכ-6.5 מיליון דולר. החברה פירסמה תחזית מכירות של 25.5-30 מיליון דולר לשנת 2022 – בהשוואה למכירות בהיקף של 15 מיליון דולר בשנת 2021. נקסט ויז'ן מרעננה היא מהחברות שמוצריהן זוכים לביקושים גבוהים בעקבות לקחי המלחמה באוקראינה, שבה לרחפני צילום יש תפקיד מרכזי בשדה הקרב.

"האירועים הביטחוניים במקומות שונים בעולם מייצרים עניין גובר בפתרונות צילום על גבי רחפנים וכלי-טיס לא מאוישים", אמר יו"ר ומייסד החברה, חן גולן. "אנחנו מצפים להגדלת היקפי הרכש וההצטיידות של ממשלות וגופים ביטחוניים". החברה נסחרת בבורסה בתל אביב לפי שווי שוק של 736 מיליון שקל. החברה סיימה לאחרונה את שלבי הפיתוח וההבאה לייצור של מצלמה חדשה, אשר כוללת גלאי מקורר ושוקלת 1.8 ק"ג, שהיא תתחיל לספק ללקוחות במהלך הרבעון הנוכחי (רבעון שלישי).

חברת נקסט ויז’ן הוקמה בשנת 2009 על-ידי חן גולן, בוריס קיפניס והמנכ”ל מיכאל גרוסמן, ועוסקת בפיתוח וייצור מצלמות יום ולילה (אור נראה וצילום תרמי) מיוצבות באמצעות גימבל. המצלמות מורכבות במפעל של החברה. הן מיועדות לשימוש בכלי רכב קרקעיים ואוויריים, דוגמת מל”טים קטנים וזעירים, רחפנים וכדומה. החברה פיתחה טכנולוגיית ייצוב מוגנת בפטנט המבוססת על ייצוב מכני וייצוב אלקטרוני הפועלים בו-זמנית, המאפשרים ייצוב מצלמה בזמן אמת ותיקון עיוותים הנובעים מצילום התנועה. לחברה כ-200 לקוחותבעולם, בהן החברות הישראליות תעשייה האווירית, אלביט, אירונאוטיקס ו-UVision.

 

איך מאלפים רחפן [פודקאסט]

פורסם בתאריך ע"י Techtime

מנחה: יוחאי שויגר
עורך: רוני ליפשיץ
מנגינת פתיחה: ניר שדה

האורח בתוכנית הוא רובי ליאני, מייסד-שותף וה-CTO של יצרנית הרחפנים XTEND.

תעשיית הרחפנים מתמודדת עם בעיה: כדי להטיס רחפן ולגרום לו לבצע פעולות מורכבות, נדרשת מיומנות גבוהה שלעיתים כרוכה באימונים של חודשים ושנים. התעשייה מנסה לפתור זאת באמצעות אוטונומיות, שתאפשר לרחפן לנוע ממקום למקום ולבצע פעולות שונות ללא עזרת מפעיל אנושי. ואולם, הטכנולוגיה הזו עדיין רחוקה מאוד מבשלות ורחפנים אוטונומיים עדיין מתקשים לבצע פעולות מורכבות ולהתמצא בסביבות לא מוכרות.

על הפער הזה, בין ההפעלה האנושית לאוטונומיות רובוטית, מגשרת חברת Xtend. טכנולוגיית הליבה שלה, והייחוד שלה בעולם הרחפנים, היא מערכת ההפעלה שפיתחה, שלמעשה מאפשרת לכל אדם לפקד על רחפן באמצעות מחוות גוף פשוטות, כמו למשל להצביע על חלון כדי להורות לרחפן להיכנס לבית דרך החלון, ממש כפי שבעליו של כלב מאולף יכול לומר לו מילה אחת קצרה, fetch, והכלב יעוט להביא את הכדור.

בשיחה מספר רובי על הדרך שהובילה אותו ואת שותפיו להקים את Xtend, על שיתוף הפעולה של החברה עם צבא ארצות הברית וגם, למה לדעתו אוטונומיות היא לא הפיתרון, כרגע.

עקבו אחר כל תוכניותינו ב-Spotify וגם ב-Apple Podcasts

קו הייצור של לומניס עבר ל-rh; הקימה "מפעל בתוך מפעל"

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: המפעל החדש מוכן לתחילת הייצור עבור לומניס

חברת לומניס (Lumenis) וקבלנית הייצור שלה rh, חנכו היום (ה') מפעל חדש אשר הוקם בתוך מתחם rh בעיר נוף הגליל (לשעבר נצרת עלית). עם השלמת הקמת קו הייצור החדש בהשקעה של כ-5 מיליון שקל, תפסיק לומניס לייצר את מערכות האסתטיקה הרפואית שלה ותעביר את כל הייצור לחברת rh. מנכ"ל rh, יעקב לוי, סיפר ל-Techtime שהמתחם החדש בשטח של 2,000 מ"ר ומהווה למעשה "מפעל בתוך מפעל". לוי: "המפעל החדש תוכנן ונבנה בסטנדרט הגבוה ביותר בתעשייה, בהתאם לדרישות המחמירות ביותר ועמידה בתקני ייצור ציוד רפואי רגיש".

חברת rh היא מקבלניות הייצור העצמאיות הגדולות בישראל. החברה מעסיקה כ-1,000 עובדים בארבעה אתרים בארץ ובחו"ל (רומניה וארה"ב). מתקניה משתרעים על-פני שטח של 35,000 מ"ר. קבלת האחריות על הייצור של לומניס היא מהלך המבטא רמת אמון מלאה בין לומניס ו-rh. במפעל שולבו מערכות מיוחדות, כולל מערכות מיזוג אוויר מתקדמות העומדות בתקני התעשייה הרפואית. המתחם כולל אזור הרכבות בשטח של 250 מ"ר המוקדש אך ורק לייצור של ראשי לייזר, אשר כולל בתוכו גם חדר נקי בשטח של 150 מ"ר העומד בתקן ISO CLASS 7. ספיקת האוויר בחדר הנקי היא 5,000 מ"ק/שעה, כלומר כל האוויר בחדר מוחלף 40 פעמים בשעה. החדר הנקי מותאם לעבודה בו זמנית של 20 עמדות עבודה ובדיקה.

יעקב לוי, מנכ"ל RH. צילום: Techtime
יעקב לוי, מנכ"ל RH. צילום: Techtime

כל מכשיר עובר דרך ארבע תחנות עבודה, ומסיים את דרכו באחד מ-30 חדרי בדיקה אוטומטיים: מדובר בתאים מבודדים שבהם מתבצעות בדיקות קרינה של הציוד. הקו נעזר במערכות אוטומטיות ומסועים. אפילו המילוי של טפסי Device History Record-HR שבלעדיהם הציוד לא מקבל הסמכה, נעשה באמצעות מערכת ממוחשבת אוטומטית. באתר מועסקים 130 עובדים, בהם כל עובדי קו הייצור המקורי של חברת לומניס. המפעל יספק שירות מלא מקצה לקצה, משלב התכנון ועד השילוח ללקוח.

לוי: "הגענו לשלב הזה לאחר עבודה ממושכת שבה רמת האמון בין שתי החברות הגיעה למצב שבו אפשר היה לדבר על שותפות אסטרטגית וקבלת אחריות שלנו על כל תשתית הייצור של לומניס. הדבר מבטא אמון הנסמך על מערכת יחסים ארוכת שנים. rh היא חברה ישראלית בינלאומית ואנחנו מאוד גאים בכך. החברה נמצאת בתנופה של הזמנות ולקוחות חדשים, ובעיקר הגדלת היקף הפעילות עם לקוחות קיימים. מחלקת 'מצויינות תפעולית' (Operation Excellence) שהקמנו לאחרונה פועלת לשיפור כל אגפי החברה ולשילוב חדשנות, אוטומציה ויעילות. התוכנית שלנו כוללת הקמה של עוד שלושה מפעלים ייעודיים ללקוחות עד שנת 2025".

PTC השיקה בישראל את תוכנת התיב"ם Creo 9.0

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת PTC האמריקאית השיקה בארץ את הגרסה החדשה של תוכנת התיב”ם (CAD) שלה, Creo 9.0, שמרביתה פותחה בשני מרכזי הפיתוח של החברה בהרצליה ובחיפה. התוכנה נמצאת בשימוש חברות ייצור טכנולוגיות גדולות דוגמת פרארי, וולוו, פולקסווגן, נאס"א, אינטל, פיליפס, מיצובישי, טושיבה מוטורולה ועוד. הילה כפיר, סמנכ"לית פיתוח של Creo בחברת PTC ואחראית על חלק מצוותי הפיתוח, ועל תהליך תיאום הפיתוח של המוצר כולו, סיפרה ל-Techtime שהתוכנה נמצאת בשימוש נרחב בתעשייה הביטחונית בישראל, ושימשה בין השאר לתכנון טנק המרכבה ומערכת כיפת ברזל.

כפיר: "ביצענו שיפור בתהליכי הפיתוח שבעקבותיו הצלחנו לבצע הרבה מאוד עדכונים בכל המוצר. בין השאר, בנינו מודל דיגיטלי מדוייק של גוף האדם אשר ניתן להגדיר עבורו פרמטרים שונים המייצגים אוכלוסיות יעד שונות, ואז לדמות מהו מצבו של המודל בתוך מוצר המטרה. למשל, להציבו במושב הנהג של טרקטור הנמצא בפיתוח, כדי לבחון את נוחיות התפעול, את שדה הראייה שלו ושאלות נוספות שחשוב למתכננים לקבל עליהם תשובות. המודל לדמות יכול לדמות מה קורה לאדם בזמן תאונת דרכים, ועוד".

בתמונה: סמנכ"לית פיתוח ב-PTC, הילה כפיר. צילום: תמר מצפי

הגרסה החדש כוללת חיזוק של פונקציית Generative Design: "המתכנן מגדיר מערכת אילוצים, כמו למשל כוחות על משטחים והגדרות אחרות דוגמת משקל, סוגי חומר וכדומה, ומבקש מהמערכת להפיק מודל אופטימלי של התכנון. בגרסה הנוכחית הוספנו למערכת גם יכולת לבצע אופטימיזציה על עמידת התכנון ברעידות וזעזועים". הגרסה החדשה מאפשרת מעבר חלק של הלקוחות מגרסאות קודמות של מערכת קריאו.

חברת PTC שבסיסה בבוסטון מפתחת פתרונות לניהול מחזור חיי המוצר (PLM). לחברה כ-30,000 לקוחות בעולם וכ-70 לקוחות בישראל. בשנת 2021 הסתכמו מכירותיה בכ-1.81 מיליארד דולר. תוכנת קריאו היא המוצר המרכזי של החברה, וחלקה העיקרי מפותח בישראל, שבה מועסקים כ-300 מהנדסים. בימים אלה החברה מקימה משרד פעילות חדש בתוך מתחם הטכניון בחיפה. על-פי התוכנית, בתחילת 2023 יעברו המפתחים מאזור התעשייה מת"ם לעבודה בתוך הטכניון.

טאיוואן מנסה לבלום השקעה של פוקסקון בסין

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: חתימת הסכם שיתוף הפעולה בין פוקסקון לבין NXP

גורמים במערכת הביטחון של טאיוואן פנו לאחרונה לחברת פוקסקון ותבעו ממנה לסגת מתוכניתה לבצע השקעה של 798 מיליון דולר בתעשיית השבבים הסינית, שעליה היא הכריזה בחודש שעבר. כך דיווח אתמול העיתון פייננשל טיימס, אשר ציטט מקור המקורב לעיסקה. המקור העריך כי "מרגע שהנושא קיבל מעמד של סוגיה הקשורה לביטחון הלאומי, קטנים מאוד הסיכויים שההשקעה הזאת תתבצע". פוקסקון הטאיוואנית היא קבלנית הייצור האלקטרוני הגדולה בעולם, ומייצרת את רוב המוצרים של אפל. החברה מעסיקה קרוב למיליון עובדים בסין. בשבעת החודשים הראשונים של 2022 הסתכמו מכירותיה בכ-112 מיליארד דולר.

פוקסקון (Foxconn) תכננה להשקיע את הכסף בקבוצת השבבים הסינית Tsinghua Unigroup, אשר הוקמה על-ידי אוניברסיטת סין באמצעות קרן Tsinghua הממשלתית. הקבוצה מחזיקה בחמש יצרניות שבבים בסין. בשנת 2020 היא נקלעה למשבר פיננסי, כמעט הכריזה על פשיטת רגל וביטלה בתחילת 2022 תוכנית להקמת שני מפעלי ייצור חדשים. לפני כשנה היא יצאה מהמשבר לאחר השקעה מאסיבית של שתי קרנות ההשקעה הסיניות, Wise Road Capital ו-Beijing Jianguang Asset Management. ייתכן שכיום הן הבעלים של קבוצת צינגואה.

במידה וההשקעה תתבצע, היא תעניק לפוקסקון 10% מהבעלות על הקבוצה. ההשקעה היא מרכיב באסטרטגיית התרחבות של החברה, שבה היא מקימה פעילויות ייצור של מערכות שלמות שעבורן שרשרת האספקה של שבבים היא קריטית. כך למשל, ביולי 2022 היא חתמה על הסכם הבנות עם NXP Semiconductors לפיתוח משותף של ערכת שבבים מלאה לפלטפורמת הרכב החשמלי שפוקסקון מפתחת. שתי החברות הגדירו בשלב הראשון 10 תת-מערכות נפרדות אשר יפותחו באמצעות שבבים של NXP: החל ממערכות תקשורת וניהול חוויית הנהיגה, וכלה במערכות ADAS ויישום חיישנים.

ההסכם מיועד לתמוך באסטרטגיית הכניסה של פוקסקון אל שוק הרכב החשמלי: אתמול (ג') היא הכריזה על הסכם לייצור טרקטורים חקלאיים חשמליים מתוצרת Monarch Tractor האמריקאית, במפעל הייצור החדש שהיא מקימה באוהיו, ארה"ב. המפעל יתבסס על קו הייצור של חברת Lordstown Motors האמריקאית שנמכר לפוקסקון בנובמבר 2021 תמורת כ-230 מיליון דולר. במקביל, שתי החברות יקימו חברה משותפת אשר תייצר את הטנדרים החשמליים שלורדסטאון פיתחה.

מעבר ללחצים הבלתי רשמיים, פוקסקון צריכה להתמודד עם סדרה של יוזמות חקיקה חדשות אשר נועדו להגן על תעשיית השבבים הטאיוואנית מפני ריגול טכנולוגי סיני. בפברואר 2022 החלו הדיונים בפרלמנט בחוק חדש האוסר העברת טכנולוגיות שבבים קריטיות לידיים סיניות. העברה לא מורישת של מידע עשויה לגרור עונש מאסר של עד 12 שנים. בין השאר, עובדים מחברות טכנולוגיה טאיוואניות המקבלות סיוע ממשלתי כלשהוא, ייאלצו לקבל אישור רשמי לפני כל נסיעה לסין. במידה ולא יקבלו אישור, הם צפויים לקבל קנסות גבוהים מאוד (עד כ-360 אלף דולר).

 

ביידן חתם על חוק השבבים: מתחילה חגיגת ההשקעות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

הנשיא ביידן חתם אתמול (ג') על חוק השבבים (CHIPS Act) המעניק תמיכה ממשלתית בהיקף של כ-52.7 מיליארד דולר לבניית תשתיות ייצור שבבים בארה"ב, ועוד 24 מיליארד דולר במתכונת של תמריצי מיסוי להקמת תשתית ייצור בארה"ב בעשר השנים הבאות. במקביל, הוא חתם על חוק המדע ( Science Act,) המעניק תקציב תמיכה של 170 מיליארד דולר לפרוייקטי מחקר ופיתוח בתחום השבבים. טקס החתימה התקיים בנוכחות מנהלים בכירים מהתעשייה אשר המתינו לרגע זה יותר משנתיים בקוצר רוח.

בין הנוכחים היו המנכ"לים של אינטל, מייקרון, HP, גלובל פאונדריז, קואלקום, לוקהיד מרטין ועוד. להערכת ביידן, החוק ייצר מיליון מקומות עבודה חדשים בארצות הברית. אולם חשוב מכך, הוא נותן תנופה לתעשיית השבבים כולה ובולם את מגמת המעבר אל המזרח. היצרניות האמריקאיות המתינו לרגע הזה כדי להתניע סדרה עצומה של השקעות בתעשיית השבבים.

מנכ"ל אינטל, פט גלסינגר, אמר לאחרונה שהוא ממתין לחתימת החוק כדי להניח את אבן הפינה למפעל חדש של החברה בארה"ב. בסך הכל, אינטל מתכננת להקים מפעלים חדשים ולהרחיב מפעלים קיימים באכה"ב בהשקעה של כ-40 מיליארד דולר. בנוסף, היא הודיעה לפני מספר שבועות על תוכנית להקים מפעלים באירופה בהשקעה של כ-33 מיליארד אירו. לאחרונה התפרסמו ידיעות לפיהן היא מתכננת לבצע השקעה של כ-5 מיליארד דולר באיטליה.

מייקרון ו-TSMC יקימו מפעלים חדשים

מייד לאחר החתימה על החוק, הודיעה חברת מייקרון על תוכנית להשקעה של 40 מיליארד דולר עד סוף העשור בהקמת מפעלי ייצור בארה"ב, אשר יעסיקו כ-40,000 עובדים. מנכ"ל מייקרון, סנג'אי מרוטרה, אמר שהחקיקה החדשה תאפשר למייקרון להגדיל את חלקה בשוק הזכרונות העולמי מפחות מ-2% כיום לכ-10% מהשוק בתוך 10 שנים. חברת גלובלפאונדריז, אשר חתמה בתחילת השבוע על הסכם אספקת שבבים לקואלקום בהיקף של עשרות מיליארדי דולר, דיווחה בחודש הקודם שהיא ממתינה לחתימה על החוק כדי להתחיל בפרוייקט הקמת מפעל שבבים חדש בניו יורק. גם TSMC הטאיוואנית המתינה לרגע הזה, ואתמול אישר דירקטוריון החברה תקציב של 4 מיליארד דולר להקמת מפעל ייצור שבבים באריזונה, ארה"ב.

איגוד תעשיית השבבים האמריקאי (SIA) העריך שהחוק יביא להשקעות בהיקף של מאות מיליארדי דולרים בתעשיית השבבים האמריקאית. האיגוד הזכיר שבשנת 1990 החזיקה התעשייה האמריקאית כ-37% משוק השבבים העולמי. "משקלה ירד לכ-12% בלבד כיום, בגלל תמריצים ומענקים ממשלתיים שהמתחרות של ארה"ב קיבלו מהמדינות שלהן. בנוסף, המדינות הזרות הגדילו את משקל תקציבי המימון למחקר ופיתוח, בשעה ששיעור התמיכה בארה"ב לא השתנה ב-30 השנים האחרונות".

 

אלביט ושיבא יפתחו מערכת הדמאה תרמית רפואית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מצלמה תרמית צבאית המבוססת על ליבת EyeR Core של אופגל

המרכז הרפואי שיבא וחברת אופגל (Opgal) הנמצאת בבעלות אלביט (Elbit), יפתחו ביחד מערכת מערכת הדמאה תרמית אשר תסייע בקבלת החלטות רפואיות. שתי החברות חתמו אתמול (ב') על הסכם שיתוף פעולה שנועד להטמיע מערכות צילום תרמיות, שאותן אופגל מפתחת עבור המערכות הצבאיות של אלביט, במערכת תומכת החלטות רפואית.

ל-Techtime נודע שבחודשים הקרובים יבוצעו ניסויים קליניים במטרה לאפיין את הדרישות מהמצלמה התרמית. לאחר מכן תותאם מצלמה קיימת של אופגל לדרישות המערכת, והפתרון יועבר לניסויים בשיבא. בשלב הנוכחי זוהו ארבעה תחומים מרכזיים שבהם תיבדק היכולת של המערכת לזהות ולפתור בעיות: ניתוחי לב, רגל סוכרתית, זיהומים בחתך ניתוחי וניטור נשימתי.

מדובר ברעיון שיכול להיות גדול מאוד ולהגדיר קטגוריה חדשה בתחום ההדמאה הרפואית: צילום תרמי מאפשר לזהות תהליכים פיזיולוגיים המבוססים על שינויי אנרגיה וחום, ולהציג אותם בזמן אמת. מדובר במידע שלרוב אינו זמין כעת לרופאים. המיזם מובל על-ידי פרופ' אבירם ניסן מנהל המחלקה לכירורגיה כללית ואונקולוגית, ד"ר בוריס אורקין מנהל המעבדה לחדשנות כירורגית וחזי נחמן-פרחי, יועץ טכנולוגיות מתקדמות בזרוע החדשנות של שיבא, ARC.

מנכ"ל אופגל, צחי ישראל, אמר שהטכנולוגיה התרמית תספק לרופאים מידע חדש שכיום לא נמצא בידם. סמנכ"ל חדשנות וטרנספורמציה בשיבא, פרופ' איל צימליכמן, אמר שיש ברעיון החדש "פוטנציאל גדול לשנות את פני הרפואה". חברת אופגל מכרמיאל הוקמה בשנת 1982 ומתמקדת בפיתוח וייצור מצלמות תרמיות לצורכי צבא, ביטחון ויישומים אזרחיים, דוגמת אבטחה וגילוי דליפות גז. היא נחשבת לאחת מ-10 החברות המובילות בתחום הזה, והיתה החברה הראשונה בעולם שהמצלמה התרמית שלה קיבלה את אישור רשות התעופה האמריקאית (FAA) לשימוש בידי טייסים לצורך נחיתה בתנאי ראות קשים.

טל לאופר נכנס לתפקיד מנכ"ל איירטאצ' סולאר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

כארבעה חודשים לאחר המינוי, נכנס לאחרונה טל לאופר לתפקיד מנכ"ל חברת איירטאצ' סולאר (Airtouch Solar) מבית שמש, המפתחת פתרונות רובוטיים לשוק האנרגיה הסולארית. לאופר (בתמונה למעלה) שימש במשך שבע שנים כמנכ"ל חברת ספקטרוניקס-אמרסון המפתחת ומוכרת גלאי אש וגז אופטיים ומערכות זיהוי וכיבוי אש לתעשיות ביטחוניות. לפני כן שימש כסמנכ"ל התפעול בחברת APM Automation Solutions, שנמכרה לאמרסון אלקטריק (EMR) בשנת 2013.

חברת איירטאצ' סולאר הוקמה בשנת 2017 על-ידי היו"ר יניר אלוש, ומספקת פתרונות רובוטיים לניקוי יבש (ללא מים) של פאנלים פוטו-וולטאים, המשמשים בייצור אנרגיה סולארית. החברה מפעילה שני מרכזי ייצור, בישראל ובהודו ומוכרת את מוצריה בישראל ובהודו. בחודש מרץ 2021 היא גייסה כ-61 מיליון שקל באמצעות הנפקה ראשונית לציבור (IPO) בבורסה של תל אביב. בשנת 2021 הסתכמו מכירותיה בכ-10.5 מיליון שקל, בהשוואה למכירות של כ-2 מיליון שקל בשנת 2020. כיום היא נסחרת בבורסה לפי שווי שוק של 32.7 מיליון שקל. אחד מתפקידיו של לאופר יהיה לגבש אסטרטגיית כניסה לשווקים חדשים מעבר לישראל והודו.

מוצר הליבה של החברה הוא הרובוט האוטונומי AT 3.0, אשר מנקה שורה אחת בשדה הפוטו-וולטאי מדי יום, ונטען בעמדת עגינה הממוקמת בקצה השורה. גרסת AT 3.0 Portable מספקת  יכולת העברה ידנית משורת פאנלים אחת לשנייה, כדי לנקות מספר שורות פאנלים מדי יום. המוצר החדש ביותר של החברה הוא AT 2.0 Tracker – המבוסס על מערכת משולבת של רובוטים מסוג 0.3 AT ורכב אוטונומי המנייד את הרובוטים בין שורות פאנלים שונות. בנוסף, החברה מספקת מערכת שליטה ובקרה אלחוטית (AT IoT) על פעילות הרובוטים המבוססת על רשת בלוטות' BLE 5.0, ומקושרת גם אל מרכז בקרה בינלאומי מרכזי.

ירידה מפתיעה במכירות השבבים בחודש יוני

פורסם בתאריך ע"י Techtime

יכול להיות שתעשיית השבבים מתחילה להגיב אל תחושת המיתון בכלכלה העולמית. חברת המחקר IC Insights דיווחה שלאחר שהיא בדקה את נתוני המכירות שסופקו על-ידי WEMA ,SIA ו-WSTS, שהיא גילתה ירידה במכירות רכיבי סמיקונדקטור (כל הרכיבים מלבד מעבדי מחשבים) בחודש יוני 2022. מדובר בתוצאה יוצאת דופן: יוני הוא חודש ארוך המסיים רבעון, והדבר הזה מספיק כדי לייצר תוצאות טובות יותר מרוב החודשים האחרים בשנה. בנוסף, יוני נחשב לאחר מהחודשים החזקים עבור התעשייה, מכיוון שהיצרנים מבצעים במהלכו רכישות רכיבים גדולות עבור מוצרים שיימכרו במבצעי החזרה ללימודים לאחר חופשת הקיץ ובמבצעי המכירות של סוף השנה. אפילו בשנה ההיסטורית הקשה ביותר בתעשייה, 1985, המכירות ביוני צמחו בכ-1%.

החברה עדיין לא מסרה הערכה של היקף הירידה, אולם מנסה להסביר את התופעה שהיא זיהתה: "הסיבה המרכזית לירידה במכירות היא צניחה דרמטית בהיקף המכירות של רכיבי זיכרון. הירידה הזאת אינה בולטת בדו"חות הרבעון 2022 של סמסונג, מייקרון ו-SK Hynix מפני שהיא מוסתרת מאחורי הצמיחה במכירותיהן בחודשים אפריל ומאי 2022. אבל מייקרון כבר סיפקה תחזית לירידה של 17% במכירות לרבעון הבא. סמסונג ו-SK Hynix לא סיפקו תחזית מכירות, אבל סביר להניח שהציפיות שלהן מהרבעון השלישי לא רחוקות מהתחזית של מייקרון".

תחזית קודרת לרבעונים הבאים

עונתית, הרבעונים השני והשלישי הם הרבעונים החזקים ביותר עבור מכירות שבבים. מאז שנת 1984, המכירות ברבעון השני צמחו בכ-4.2% בממוצע והמכירות ברבעון השלישי צמחו בכ-6.1% בממוצע. אולם בשנת 2022 שוק השבבים עדיין אינו מראה צמיחה חריגה, ובהתאם לנתונים החדשים, חברת IC Insights מעריכה שגם בשני הרבעונים הבאים (השלישי והרביעי) הוא יראה חולשה.

"חלק ניכר מהתופעה נובע מחששות המלווים את עליית האינפלציה, המשך השיבושים בשרשרת האספקה והמאמץ של הלקוחות להקטין את המלאי. מספר יצרניות שבבים דיווחו במהלך שיחות הוועידה שהן קיימו לאחר פרסום דו"חות הרבעון השני, שהאינפלציה בולמת את היקף הרכישות של הצרכנים. החולשה הזאת באה לידי ביטוי מיוחד בתחומים כמו מחשבים אישיים צרכניים, סמארטפונים ברמת ביניים וברמת המחירים הנמוכה, מכשירי טלוויזיה, קונסולות משחקים ואבזרי אלקטרוניקה צרכניים".

 

סטרטסיס רוכשת את חטיבת הייצור התוספתי של Covestro הגרמנית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת סטרטסיס (Stratasys) הודיעה היום כי רכשה תמורת כ-43 מיליון אירו את פעילותה של יצרנית הפולימרים הגרמנית Covestro AG בתחום הייצור התוספתי. קובסטרו היא אחת מיצרניות הפולימרים הגדולות בעולם, וב-2021 הסתכמו הכנסותיה ב-15.9 מיליארד אירו.

קובסטרו היא אחת מספקיות החומרים של סטרטסיס. במסגרת העסקה, סטרטסיס תקבל לידה את כל פעילות המו"פ והמכירות של קובסטרו בתחום הייצור התוספתי באירופה, ארצות הברית וסין, וכן פורטפוליו של כ-60 חומרים פולימריים ומאות פטנטים ובקשות לפטנטים. סטרטסיס תשלם סכום נוסף של עד 37 מיליון אירו במידה וחטיבת הפעילות הנרכשת תעמוד בשורה של תנאים.

הרכישה היא נדבך נוסף באסטרטגיית ההתמקדות של סטרטסיס בעולמות הייצור ופתרונות ההדפסה בפולימרים. בשנתיים האחרונות השלימה סטרטסיס שלוש רכישות אסטרטגיות, של חברת Origin, חברת Xaar וחברת RPS.במקביל, בחודש מאי  סטרטסטיס נפרדה משוק המדפסות השולחניות עם מכירת של חברת MakerBot שבבעלותה, לחברה המתחרה Ultimaker.

הכנסותיה של סטרטסיס ברבעון השני של 2022 הסתכמו ב-166 מיליון דולר, צמיחה של 13.3% בהשוואה לרבעון המקביל ב-2021. ההפסד הנקי (במונחי GAAP) עמד על 24.4 מיליון דולר, בהשוואה להפסד נקי של 20.2 מיליון דולר בשנה שעברה. החברה צופה ב-2022 הכנסות של 675-685 מיליון דולר, בדומה להכנסותיה בשנה שעברה, עם הפסד GAAP של 78 מיליון דולר.

[בתמונה: מנכ"ל סטרטסיס, ד"ר יואב זייף]

 

איירובוטיקס נמכרת לאונדס האמריקאית ב-15.2 מיליון דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: הרחפן האוטונומי של איירובוטיקס יוצא מתחנת העגינה

קבוצת אונדס האמריקאית (Ondas Holdings) חתמה על הסכם סופי ומחייב לרכישת חברת איירובוטיקס (Airobotics) מפתח תקווה באמצעות עסקת החלפת מניות המעניקה לאיירובוטיקס שווי חברה של כ-15.2 מיליון דולר. עם השלמת העיסקה, תימחק איירובוטיקס מהמסחר בבורסת תל אביב (שבה היא נסחרת כעת לפי שווי שוק של כ-29.5 מיליון שקל), ותמוזג בתוך החברה הבת של אונדס, American Robotics, אשר פיתחה רחפנים אוטונומיים ממשפחת Scout אשר מופעלים באמצעות תחנות העגינה האוטומטיות ScoutBase.

השלמת העיסקה תלויה באישור בעלי המניות של איירובוטיקס. במידה והם יאשרו אותה, היא צפויה להסתיים לפני תום השנה. אלא שייתכן ויהיו להם השגות, שכן מדובר באקזיט מאכזב ביחס לחברה שמאז הקמתה גייסה כ-120 מיליון דולר, ועוד כ-21.4 מיליון שקל שגוייסו בספטמבר 2021 בהנפקה ציבורית בבורסה בתל אביב. חברת איירובוטיקס הוקמה בשנת 2016 על-ידי רן קראוס והמנכ"ל מאיר קליינר, ופיתחה רחפן בקופסא (Box A In Drone) הפועל באופן אוטונומי וכולל מערכת איסוף וניתוח מידע.

טכנולוגיית-על ומשבר מכירות

אלא שלמרות שהציגה חזון שהקדים את השוק, היא התקשתה לתרגם אותו למכירות. במחצית הראשונה של 2022 הסתכמו מכירותיה בכ-544 אלף דולר בהשוואה למכירות של כ-1.64 מיליון דולר במחצית הראשונה 2021, ולמכירות של כ-3.29 מיליון דולר בשנת 2021 כולה. בקופת החברה נותרו כ-2.8 מיליון דולר בלבד. בנוסף, יש לה חוב בהיקף של כמיליון דולר בעקבות הלוואה שקיבלה מקבוצת OurCroud בחודש מאי 2022.

פלטפורמת Optimus של איירובוטיקס, היא רחפן אוטונומי תעשייתי מוכח, שקיבל מרשות התעופה האמריקאית (FAA) אישור הטסה מעל ישובים מאוכלסים בגובה של 120 מטר ובמהירות שיוט של 50 קמ”ש. לאחרונה צירפה אותו ה-FAA לקבוצה קטנה ונבחרת של 10 רחפנים אוטונומיים הנמצאים בתהליך קבלת "אישור טיסה גלובלי", הדומה לאישור הניתן כיום למטוסים מאויישים.

יו"ר ומנכ"ל אונדס מעמק הסיליקון, אריק ברוק, הסביר שהעיסקה מספקת לחברה את פלטפורמת Optimus היעילה. ברוק: "המיזוג בין איירובוטיס ואמריקן רובוטיקס מייצר ספקית רחפנים תעשייתייים בעלת יכולת התרחבות, בדיוק בשלב שבו התעשייה נמצאת בתהליך של מעבר משלבי הפיתוח אל שלבי בניית השוק והצמיחה".

יוסי שושני מונה למנכ"ל מארוול ישראל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת מארוול (Marvell) הודיעה על מינויו של יוסי שושני למנהל פעילות החברה בישראל, במקומו של גיא אזרד שניהל את מארוול ישראל בחמש השנים האחרונות. במסגרת התפקיד, שושני יהיה אחראי על שני מרכזי הפיתוח של החברה בישראל (פתח תקווה ויוקנעם), שבהם מועסקים כ-600 עובדים. בנוסף, הוא ימשיך לכהן כסגן נשיא להנדסה במארוול ולהוביל קבוצת פיתוח מוצר בחטיבת המתגים. שושני (48), הצטרף למארוול לפני כ-5 שנים. לפני תפקידו הנוכחי כסגן נשיא להנדסה, כיהן בתפקיד דירקטור בכיר להנדסה בחטיבת המתגים במארוול, האחראית למוצרי התוכנה והחומרה של החטיבה.

לפני הצטרפותו למארוול עבד באינטל כמנהל פרויקטי הנדסה ובתפקידי פיתוח וניהול VLSI, וכן בחברת נאומג'יק בתפקיד פיתוח VLSI. שושני אמר שמרכז הפיתוח הישראלי מהווה מרכיב מרכזי בהצלחת מארוול, "בעיקר בזכות קבוצות הפיתוח שלנו שנמצאות בחזית הטכנולוגיה בתחום המתגים, מעבדי התקשורת והאחסון לשוקי Data center, Enterprise ו-Carrier". גיא אזרד אמר שלאחר 19 שנים בחברה, החליט שהגיע הזמן לצאת לדרך חדשה. יש לי ביטחון מלא בצוות המצוין של מרכז הפיתוח בישראל. בשנים האחרונות הצלחנו להצמיח את פעילותה של מארוול בצורה יוצאת מן הכלל, אשר באה לידי ביטוי גם בתוצאות העסקיות".

מארוול ישראל היא בין חברות השבבים ללא מפעל (Fabless) מהגדולות בארץ. המרכז הישראלי מוביל את פיתוח השבבים בתחומי ליבה של החברה העולמית, כמו רשתות (Networking), מיתוג (Switching) במרכזי נתונים וענן, ופיתוח מערכות מוכללות (SoC) למגוון יישומים. בסוף 2021 הכריזה מארוול ישראל על השלמת הפיתוח של מעבד ה-DPU החדש של החברה, OCTEON 10, ומתגי PRESTERA עבור תחנות בסיס של רשתות הדור החמישי (G5). הרכיבים החדשים מכניסים את מרכז הפיתוח הישראלי לעולם ה-5 ננומטר (ייצור בחברת TSMC הטאיוואנית).

היעד החדש של נובה: מיליארד דולר מכירות בשנה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת נובה (Nova) מרחובות מכינה אסטרטגיית צמיחה אשר תביא אותה להיקף מכירות של כמיליארד דולר בשנה, כך גילה בסוף השבוע מנכ"ל החברה, איתן אופנהיים, במהלך שיחת הוועידה עם אנליסטים לאחר פרסום תוצאות הרבעון השני 2022. החברה תפרסם את עיקרי התוכנית במהלך חודש ספטמבר 2022. התוכנית החדשה תצא לדרך בעקבות השלמת תוכנית הצמיחה הקודמת שלה: להגיע להיקף מכירות של 500 מיליון דולר. במחצית הראשונה של 2022 הסתכמו מכירות החברה בכ-276 מיליון דולר (צמיחה של 50% בהשוואה למחצית 2021), ובארבעת הרבעונים האחרונים הסתכמו המכירות בכ-510 מיליון דולר.

אחרי Nova 500 תגיע תוכנית Nova 1000

החברה מעריכה שמכירותיה ברבעון השלישי יסתכמו בכ-137-147 מיליון דולר. הנתונים האלה איפשרו למנכ"ל להכריז על הצלחת תוכנית הצמיחה Nova 500 ולספר שהחברה מכינה תוכנית שאפתנית יותר של מכירות בהיקף של מיליארד דולר, אשר מבוססת על צבר ההזמנות ותחזית הצמיחה לשנים הבאות. מדובר בהצלחה כפולה, מכיוון שהחברה השיגה את היעד במקביל להגדלת קופת המזומנים להיקף של כ-500 מיליון דולר, המעניק לה יכולת לבצע רכישה גדולה ולהשקיע בתוכנית Nova 1000 העתידית.

חברת נובה מעסיקה כ-1,100 עובדים ונסחרת בתל אביב ובנסד”ק לפי שווי שוק של כ-3.1 מיליארד דולר. החברה מספקת מכונות לבקרת תהליכים בתעשיית השבבים בשלושה תחומים מרכזיים: מדידת מימדים של המבנים בשבב (Critical Dimensions), בדיקת תכונות החומרים בשבב (Materials Properties) וניתוח כימי של החומרים המשמשים בייצור השבב (Chemical Analytic). בינואר 2022 היא רכשה את חברת ancosys GmbH הגרמנית תמורת כ-100 מיליון דולר, המספקת פתרונות ניטור וניתוח כימיקלים עבור תעשיית השבבים. למעשה, הרבעון האחרון הוא גם הרבעון הראשון שבו מכירותיה כלולות בדו"ח של נובה.

מדוע שוק המטרולוגיה צומח מהר יותר משוק השבבים

אופנהיים: "צבר ההזמנות שלנו נמצא בשיא ומעניק לנו יכולת חיזוי הכנסות למחצית השנייה של 2022 ולרבעון הראשון של 2023. המאמץ שלנו לגוון את הפורטפוליו בא לידי ביטוי בכך שהפעם יש לנו 10 לקוחות שונים האחראים לכ-80% מהמכירות, בהשוואה ל-5 לקוחות לפני שנה. אנחנו רואים צמיחה במשקל בקרת התהליכים במפעלי הייצור החדשים הנמצאים בהקמה, מכיוון שתהליכי הייצור מורכבים יותר. הצמיחה של תעשיית בקרת התהליכים גדולה יותר מהצמיחה של תעשיית ציוד ייצור השבבים. עם כל מעבר לתהליך ייצור מתקדם יותר, הצפיפות של ציוד מטרולוגיה בקו הייצור גדלה ב-50% בתעשיית הזכרונות וב-80%-100% בקווי ייצור של רכיבים לוגיים. במקביל, יש גם שינויים במבנה השער הלוגי, למשל מעבר משער שטוח לשער תלת מימדי, אשר דורשים לבצע יותר בדיקות במהלך הייצור".

נובה כמעט שאינה מושפעת מהעיצומים על סין

"בעקבות אישור חוק השבבים (CHIPS Act) אנחנו צופים צמיחה משמעותית בשוק האמריקאי. כבר התחלנו לראות התפתחות של השוק עבור המפעלים החדשים הנמצאים בהקמה באריזונה, בטקסס ובקרוב גם במזרח ארה"ב". לדבריו, נובה כחברה ישראלית אינה מוגבלת עקב מלחמת הסחר בין ישראל לבין ארה"ב: "אנחנו ממשיכים לבצע אספקות לסין. ההשפעה היחידה היא על מערכות הרנגטגן שלנו (XPS) אשר משולחות מארה"ב. יש לנו רשיון לספק שירותים למערכות שנמכרו, וכרגע אנחנו מנסים להשיג אישור ייצוא למוצרים חדשים, אבל בכל מקרה מדובר בכמות לא גדולה של עסקים עם חברת SMIC משנגחאי".

לחברת אלינה הנדסת אלקטרוניקה דרוש/ה מהנדס/ת מכירות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

לחברת אלינה הנדסת אלקטרוניקה בע"מ (Elina Electronic Engineering Group) – שהיא חברה ותיקה להפצת רכיבי אלקטרוניקה בישראל – דרוש/ה מהנדס/ת מכירות.

תנאים טובים למועמד/ת המתאים/ה.

מיקום המשרה: בני ברק

היקף המשרה: משרה מלאה

דרישות:

תעודה של הנדסאי/ת או מהנדס/ת אלקטרוניקה

ניסיון נוכח של מספר שנים בתחום

הכרת שוק חברות האלקטרוניקה בישראל

שליטה באנגלית ובעברית

יחסי אנוש מצויינים.

להגשת מועמדות ויצירת קשר: אריק יוסף, 054-4699366, [email protected]

אתר החברה: https://elina.co.il

אלקטריאון: גרמניה תממן פיתוח תהליך אוטומטי לסלילת הכביש החשמלי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

ממשלת גרמניה הקימה את קונסורציום E-MPower לבדיקת היתכנות השימוש בכביש החשמלי של אלקטריאון וויירלס (Electreon) מבית ינאי, גם בכבישים המהירים במדינה, ולפיתוח ציוד ייצור רובוטי לסלילת כבישים חשמליים בטכנולוגיה של אלקטריאון. בימים הקרובים צפויה לצאות הכרזה רשמית של משרד הכלכלה ושינוי האקלים בגרמניה. המשרד מממן את הפרוייקט בתקציב של 5.7 מיליון אירו, שמתוכו צפויה אלקטריאון לקבל תקציב של 2.1 מיליון אירו.

סמנכ"ל הכספים של חברת אלקטריאון, ברק דואני, סיפר ל-Techtime שהקונסורציום הוקם במסגרת מדיניות של ממשלת גרמניה להיערך לעידן של תחבורה חשמלית, ויתמקד שני נושאים מרכזיים. דואני: "נושא אחד יהיה בדיקת השימוש בכביש חשמלי בדרכים המהירות בגרמניה (אוטובאן). כעת אנחנו נמצאים בשלב בחירת מקטע הכביש (באורך קילומטר) ולוחות הזמנים".

החשיבות האסטרטגית של הרובוט

"התחום השני הוא היכולת להעביר את הטכנולוגיה לייצור המוני. במסגרת האסטרטגיה של גרמניה לשמור על הייצור, הקונסורציום יבחן גם את האמצעים לייצור ופריסה מהירה של התשתית, כאשר בשיתוף עם חברת Risomat הגרמנית נפתח ציוד לייצור אוטומטי של המערכות. למעשה, היא אמורה לייצר את המיכשור המאפשר אוטומטיזציה של ייצור חלקי המערכת, דוגמת הסלילים המוטמנים בכביש. במקביל, הקונסורציום יפתח מערכת אוטומטית להנחת הכביש, באמצעות משאית אשר תפרוס אותו תוך כדי נסיעה".

מבחינת אלקטריאון, החשיבות הגדולה של הקונסורציום נעוצה דווקא במטרה האחרונה: פיתוח תשתית ייצור ותהליכים אוטומטיים לייצור וסלילת כבישים חשמליים יאפשרו לה להציע את הטכנולוגיה לשימוש המוני רחב היקף, מעבר לניסויי הפיילוט שבהן היא מעורבת כיום. בקונסורציום משתתפות גם חברת יורביה שהיא שותפה אסטרטגית של אלקטריאון ומשתתפת איתה בשני פרוייקטי פיילוט נוספים, האוניברסיטה הטכנית של נירנברג, אוניברסיטת ארלנגן וחברת Risomat, המתמחה במערכות ייצור לציוד חשמלי.

סמנכ"ל הכספים של חברת אלקטריאון, ברק דואני
סמנכ"ל הכספים של חברת אלקטריאון, ברק דואני

חברת אלקטריאון פיתחה טכנולוגיה של כביש חשמלי אשר טוען את סוללות הרכב החשמלי במהלך נסיעתו על המקטע החשמלי. המערכת מבוססת על שימוש בסלילים מגנטיים המוטמנים מתחת לנתיבי הנסיעה וטוענים את המטענים של כלי הרכב באופן אלחוטי, באמצעות השראה מגנטית. הדבר מסייע להפחית משקל כלי הרכב החשמליים, מאחר ויש צורך בסוללה קטנה יחסית. המערכת כוללת יחידת ניהול הממוקמת בצדי נתיבי התנועה בכביש החשמלי, ויחידת מקלט בגחון כלי-הרכב.

תעשיית הרכב מחפשת פתרונות טעינה חדשים

החברה נסחרת בבורסה של תל אביב לפי שווי של כ-806 מיליון שקל. הטכנולוגיה של החברה נבדקת כיום במספר אתרים בעולם. בימים אלה היא מרחיבה את המקטע הנסיוני בשבדיה לאורך של 1.4 קילומטר, היא נערכת לבניית מקטע של 1.6 ק"מ במישיגן, ארה"ב בשיתוף עם חברת פורד, ומקטע נסיוני נוסף ביוטה, ארה"ב, בשיתוף עם יצרנית המשאיות Kenworth. לאחרונה היא השלימה בהצלחה סדרת ניסויים בברגמו איטליה, בשיתוף עם יצרנית המשאיות Iveco ותאגיד הרכב החדש Stellantis (שהוקם ב-2021 בעקבות המיזוג של פיאט-קרייזלר עם קבוצת PSA).

בחודש שעבר חתמה אלקטריאון על מזכר הבנות עם חברת CTG האמריקאית אשר מפעילה צי של כ-2,800 לימוזינות ומוניות בניו יורק ובלאס וגאס, ומתכננת להחליף את כל הצי שלה לכלי-רכב חשמליים הנעזרים בטכנולוגיות טעינה אלחוטית. מנכ"ל חברת אלקטריאון, אורן עזר, אמר שגרמניה הכריזה על אסטרטגיה לחשמול כבישים מהירים כפתרון לאתגר חישמול התחבורה הכבדה הבין עירונית. "מימון E-MPower מעיד על הכרה בפוטנציאל של הטכנולוגיה של אלקטריאון לשמש כפתרון מערכתי לאתגר הזה".

וובינר סינופסיס בתחום התכנון והסימולציה של רכיבי RFIC

פורסם בתאריך ע"י Techtime

ביום ד’, ה-17 באוגוסט 2022, תקיים חברת סינופסיס (Synopsys) וובינר בנושא התכנון, האימות ובדיקת תופעות אלקטרומגנטיות ברכיבי RFIC. ההדרכה תתמקד בחבילת הפתרונות Synopsys Custom Design, אשר מספקת כלים לביצוע סימולציה אלקטרומגנטית לצורך מידול רכיבים אקטיביים ופאסיביים ובדיקת עמידת התכנון בדרישות המערכת וברגולציה. הוובינר יתקיים בשעה 20:00 לפי שעון ישראל ויימשך 60 דקות.

למידע נוסף ורישום: Design and Verify State-of-the-Art RFICs using Synopsys / Ansys Custom Design Flow

Speakers:

Samad Parekh (left), Product Manager for Spice Simulation and Design Environment products at Synopsys. He has 10 years of experience serving as a senior member of the Synopsys Applications Engineering team supporting Analog and Custom tools. Prior to Synopsys, Samad worked as an RF designer for 6 years designing RF and microwave circuits for the cellular and aerospace markets.

Kelly Damalou (right), Product Manager for the Ansys on-chip electromagnetic simulation portfolio. For the past 20 years she has worked closely with leading semiconductor companies, helping them address their electromagnetic challenges. She joined Ansys in 2019 through the acquisition of Helic, where, since 2004 she held several positions both in Product Development and Field Operations.

More about the webinar:

The design and characterization of RF circuits is a complex process. In addition to the challenges posed by modern semiconductor processes and the growth of modern standards such as 5G, the designer must also account for electromagnetic effects that become significant at RF and mmWave frequencies. The Synopsys Custom Design Family provides a holistic way of solving the RF Designer’s challenges from seamless integration of Ansys products for passive component synthesis, and accurate, high-capacity EM modeling of critical components, simulation and post-processing of important RF measurements, to layout creation and accounting for physical effects.

למידע נוסף ורישום: Design and Verify State-of-the-Art RFICs using Synopsys / Ansys Custom Design Flow

סיליקון לאבס הכריזה על ערכת פיתוח ליישומי מיקום תעשייתיים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: ערכת הפיתוח כוללת אנטנת Phased Array כיוונית (מימין) ומודולים מבוססי BG22

חברת סיליקון לאבס (Silicon Labs) הכריזה על ערכת הפיתוח BG22 Bluetooth Dual Polarize Antenna Array Pro, המאפשרת לפתח במהירות פתרונות לאספקת שירותי מיקום מדוייקים בצריכת אנרגיה נמוכה מאוד. הערכה כוללת חומרה ותוכנה משולבים מראש, ומספקת יכולות פיתוח יישומים המבצעים מעקב ואיתור נכסים בדיוק של פחות מ-1 מטר.

הוא מתבסס על שבב BG22, אשר יכול לפעול 10 שנים ברציפות תוך שימוש בסוללת-מטבע יחידה בלא צורך להחליף אותה לאורך התקופה הזאת. הערכה גם כוללת אנטנה כיוונית 4X4, תכנוני ייחוס, תוכנה ותיעוד המאפשרים לשלב את אמצעי המעקב בתוך הרשת ותשתית המידע המפעלית. ערכת הפיתוח תומכת בדרישות Bluetooth 5.1 ומיועדת לפתח ולבדוק יישומי מיקום המבוססים על זווית ההגעה (Angle of Arrival) וזווית היציאה (Angle of Departure) של האותות.

הפתרון מתאים במיוחד ליישומים הדורשים זיהוי מיקום מדוייק וחסכוני ביותר באנרגיה. במפעלי הרכבת מכוניות, למשל, יש צורך במעקב רציף אחר כ-30,000 חלקי שונים בכל מכונית. להערכת החברה, כל טכנולוגיות המיקום המתחרות סובלות מחסרונות המקשים על שימוש בהיקף נרחב: מיקום לווייני (GPS) אינו יעיל בתוך מבנים, זיהוי מבוסס Wi-Fi אינו מדויייק מספיק וטכנולוגיית Ultra-WideBand (UWB) היא יקרה וצורכת הרבה אנרגיה.

החברה דיווחה שבעקבות פרסום תקן Bluetooth 5.1 היא ביצעה מספר שינויים בתוכנה המאפשרים לקבל ביצועים מיוחדים מהרכיבים ומודולי BG22. בהם: יכולת שידור א-סינכרונית המאפשרים לבצע את הצורך בסינכרון מתואם מראש בין הנכס לבין המאתר (locator), ושימוש בטכנולוגיית Broad spectrum להפחתת רעשים.

חברת Silicon Labs מיוצגת בישראל על-ידי אלינה הנדסה.

לפרטים נוספים: יוסי חן, מהנדס אפליקציות, 054-4902499