מחבר: Techtime

קסדת המסוקים של אלביט מתעלמת מתנאי מזג האוויר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אלביט (Elbit) חשפה קסדת טיס חדשה עבור טייסי מסוקים, אשר מאפשרת להם לשמור על מראה צלול של הסביבה גם בתנאי מזג אוויר גרועים מאוד ואפילו בתנאי אובך ואבק, הנחשבים לאתגר מיוחד במינו בתחום הטסת המסוקים, מכיוון שהם פועלים בגובה נמוך מאוד. הקסדה מספקת את היכולת הזאת באמצעות מערך של חיישנים, תוכנת היתוך הממזגת גם בין מידע מהשטח לבין מדיע דיגיטלי (מציאות רבודה) ותוכנת בינה מלאכותית, אשר מצליחה לנטרל את הפרעות הראייה שעימן הטייסים מתמודדים.

הקסדה כוללת תצוגה עלית מהדור החדש של אלביט, X-Sight HMD, אשר מייצרת שדה ראייה רחב על גבי משפי צפייה המותקנים בקסדה. המידע כולל שילוב של מידע המגיע ממצלמות המותקניות במסוק, ביחד עם מידע סינתטי המופק ממקורות מידע דיגיטליים. חבילת החיישנים כוללת מטעד אלקטרו אופטי יום ולילה BrightNite, חיישן לייזר, ואת המכ"ם המוטס Xplore, אשר משלב בתצוגה נתונים דוגמת קווי כוח חשמלי, אנטנות, מגדלים וכדומה, כדי לבצע טיסה בגובה נמוך גם בתנאי ראות קשים.

מחשב המשימה משלב את המידע המגיע מהחיישנים ביחד עם מידע המגיע ממפה דיגיטלית, נתוני משימה, נתיב טיסה וכל המידע הקשור במשימה, ומציג את כל המידע במתכונת של מציאות רבודה. חבילת הטכנולוגיה החדשה בנויה בארכיטקטורה פתוחה התואמת לתקני החומרה והתוכנה של הצבא האמריקאי. הדבר מאפשר לשלב במערכת חיישנים מתוצרת יצרנים שונים, להגדיר תצורות שונות ולהוסיף את היישומים הספציפיים של המשתמש. מכיוון שהחיישנים מצויים מחוץ לגוף המסוק והמידע משולב באמצעים דיגיטליים, המערכת מעניקה לטייסים את היכולת שאלביט מספקת לטייסי F-35 – ראייה מבעד לגוף המטוס עצמו.

וולוו, דיימלר ופולקסווגן יפרסו 1,700 תחנות טעינה למשאיות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

שלוש יצרניות המשאיות הגדולות באירופה, וולוו, דיימלר ופולקסווגן (באמצעות החברה הבת Traton), הקימו את החברה המשותפת CV Charging Europe, במטרה לפרוס 1,700 בתוך חמש שנים תחנות טעינה חשמליות עבור כלי-רכב מסחריים ומשאיות בכל הדרכים הראשיות באירופה. החברה החדשה קיבלה מהמייסדות תקציב כולל של כ-500 מיליון אירו, כדי להקים את התשתית. החברה תפעל במתכונת של חברה עצמאית שמרכזה באמסטרדם.

החברה תנוהל על-ידי אנייה ואן-נירסן, שייסדה של רשת תחנות טעינה חשמליות בהולנד. היא תפעל במתכונת של ספקית שירותי טעינה חשמלית עבור כל כלי הרכב הכבדים שיהיו בשימוש באירופה. היא תהיה בבעלות משותפת של שלושת החברות, אשר ימשיכו להתחרות אחת בשנייה בשאר בתחומים. נשיא ומנכ"ל קבוצת וולוו, הסביר שהחברה המשותפת תספק תשתית לתובלה חשמלית ארוכת טווח באירופה. "השוק חיכה זמן רב ליוזמה הזאת. אף חברה לא יכולה לבצע אותה בכוחות עצמה בלבד".

מנכ"ל יצרנית המשאיות Traton, כריסטיאן לוין, אמר שהשותפות בין שלוש המתחרות תדחוף את התעשייה להאיץ את המעבר לשימוש בתחבורה חשמלית. מדובר בהשקעה גדולה מאוד: להערכת איגוד יצרני הרכב באירופה, ACEA, כדי לבצע את המעבר לתחבורה חשמלית בעיקרה, יש צורך במערך של כ-50,000 תחנות טעינה אשר יוקמו עד לשנת 2030. החברה החדשה מתכננת להמשיך בהתקנת תחנות טעינה נוספות באירופה גם לאחר השלמת היעד הראשוני. לצורך זה היא מעוניינת בצירוף שותפים נוספים ומקווה שתקבל גם מימון ציבורי. לא ברור האם הכוונה למימון ממשלתי או להנפקה בבורסה.

מיטרוניקס רוכשת מפיצת רובוטים אמריקאית ב-16 מיליון דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת מיטרוניקס (Maytronics) הנמצאת בבעלות קיבוץ יזרעאל, רוכשת את קבוצת Backyard האמריקאית במסגרת אסטרטגיית ההמתקדות בשוק האמריקאי והמעבר לשימוש בערוצי שיווק ומכירות דיגיטליים. העיסקה מתוכננת להסתיים בסוף יולי 2022. החברה מפתחת ומייצרת במפעל בעמק יזרעאל רובוטים לניקוי בריכות שחייה, בעקבות ההודעה על העיסקה עלתה מניית החברה בבורסה בתל אביב בכ-5% והיא נסחרת לפי שווי חברה של כ-5.1 מיליארד שקל.

קבוצת Backyard מתמקדת במכירת מוצרים לבריכה באמצעות זירות מסחר אלקטרוניות כמו eBay ,Shopping Google ,Amazon ,Target ועוד. החברה פועלת מטקסס ומעסיקה כ-25 עובדים. בשנת 2021 הסתכמו מכירותיה בכ-102 מיליון דולר, אשר כ-58% מהמכירות הן מכירות של רובוטים לניקוי בריכות שחייה מתוצרת מיטרוניקס. במסגרת ההסכם, מיטרוניקס תבצע שני תשלומים של 8 מיליון דולר כל אחד, ותקבל לידיה כ-70% ממניות החברה וזכות סירוב ראשונים תמורת רכישת שאר המניות.

מיטרוניקס הסבירה שBackyard- תרמה רבות לביסוס מוצר הדגל של החברה, הרובוט ,Dolphin כמותג מוביל בארה"ב בתחום הרובוטים לניקוי בריכות. העיסקה נובעת מאסטרטגיה של החברה הממוקדת בהרחבת היקף הפעילות הדיגיטלית, בחיזוק הקשר עם הלקוח הסופי (B2C) ובהגדלת הפעילות בשוק היעד המרכזי: ארה"ב. להערכת החברה, יש כיום בארה"ב כ-12.3 מיליון בריכות שחייה, כאשר רק 1.8 מיליון בריכות מנוקות על-ידי רובוטים, "ובכך גלום בשוק זה פוטנציאל גידול משמעותי בשנים הקרובות".

מכירות החברה נמצאות בצמיחה: בשנת 2020 הן הסתכמו בכ-1.1 מיליארד שקל, ובשנת 2021 הן הסתכמו בכ-1.41 מיליארד שקל. החבר צופה גידול של 18%-22% במכירות בשנת 2022. במצגת של החברה לשוק ההון מיוני 2022, היא העריכה שיש כיום בעולם כ-28.5 מיליון בריכות שחייה, אשר ברובן (81%) מתבצעות פעולת הניקוי שלא באמצעות רובוטים.

החברה מגדירה את הפוטנציאל הזה בשם "האוקיאנוס הכחול" ומעריכה את היקפו בכ-15 מיליארד דולר. מדובר בשוק יציב מאוד מכיוון שרובוטי הניקוי מוחלפים בממוצע בכל 5 שנים ולכן הלקוחות הם לטווח ארוך. כדי למצות את הפוטנציאל הזה, החברה הגדירה את "אסטרטגיית הטרנספורמציה הדיגיטלית": במקום למכור למפיצים אשר מוכרים את המערכות לחנויות אשר מוכרות אותם ללקוח הסופי, החברה החליטה לאמץ מודל מכירות ישיר שבו היא מגיעה מיידית אל הלקוח הסופי באמצעות מכירות באינטרנט.

"חברות טכנולוגיה ישראליות הן כעת יעד לרכישה"

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה (מימין לשמאל): סרגיי וסצ'ונוק, אנליסט בכיר באופנהיימר ישראל, וליאור שחר, ראש תחום הייטק בפירמת BDO ישראל

חברת אוויאט (Aviat) האמריקאית מעלה הילוך בניסיון השתלטותה על חברת סרגון (Ceragon) הישראלית. בסוף השבוע פרסמה החברה מכתב פומבי לבעלי המניות של סרגון, ובו היא קוראת לכינוס דחוף של אסיפת בעלי המניות. לאחר שסרגון דחתה בחודשים האחרונים את הצעות הרכש שלה, אוויאט מנסה להוציא כעת לפועל מהלך של "השתלטות עוינת" על-ידי שינוי הרכב הדירקטוריון של סרגון שכרגע בולם את העסקה. היא מעוניינת למנות דירקטורים מטעמה כדי שההרכב החדש יעניק אור ירוק לעסקה.

סרגון היא דוגמה, לא מקרה פרטי

ניסיון ההשתלטות על סרגון משקף דילמה שרובצת כעת לפתחן של חברות טכנולוגיה רבות, שחוו בשנה האחרונה ירידת ערך משמעותית: האם לנסות ולצלוח את המשבר הכלכלי המתהווה כחברה עצמאית או לאחד כוחות עם חברה רוכשת? סרגיי וסצ'ונוק, אנליסט בכיר באופנהיימר ישראל, אמר ל-Techtime כי הוא סבור שהצעת הרכש מהווה גלגל הצלה עבור סרגון. “שוק התמסורת הוא שוק מאוד תחרותי, עם שולי רווח מאוד נמוכים. על רקע המשבר הכלכלי אנחנו צפויים לראות מגמה של קונסולידציה וצמצום ספקים.

"הכלכלה העולמית נכנסת למיתון וזה יכניס גם את שוק התמסורת למשבר. חברות חומרה כמו סרגון הן פגיעות במיוחד. יהיה להם מאוד קשה לשרוד לבד". וסצ'ונוק מעריך כי מקרה סרגון הינו רק הסנונית הראשונה במגמה מתפתחת, וכי לא מעט חברות ישראליות נמצאות כעת על כוונת ה-M&A. "היסטורית, כאשר השוק יקר יש הרבה הנפקות, וכאשר השוק זול יש הרבה מיזוגים ורכישות. להערכתי, זו רק ההתחלה. יש עוד מספר חברות ישראליות שמועמדות לרכישה, כמו קוגנייט, גילת, קלטורה, אלוט ועוד".

ההון הפרטי נכנס לפעולה

על פי דוח עדכני של PwC, המחצית הראשונה של 2022 דווקא התאפיינה בירידה של כ-50% בהיקף המיזוגים והרכישות בהשוואה למחצית הראשונה של 2021, שהיתה שנת שיא מבחינת M&A. בסך הכול, נרשמו במחצית הראשונה של 2022 כ-20 אלף עסקאות בשווי כולל של כ-1.6 טריליון דולר, בהשוואה ל-32 אלף עסקאות בשווי כולל של 2.4 טריליון דולר במחצית הראשונה של 2021. שליש מהעסקאות השנה היו בתחומי הטכנולוגיה, מדיה וטלקום.

ואולם, ב-PwC מעריכים כי פעילות ה-M&A תעלה מדרגה במחצית השנייה של השנה. "השוויים הנמוכים יותר מספקים הזדמנויות לחברות ולקרנות לייצר באמצעות רכישות, תשואות בריאות בשוק התנודתי הנוכחי". נתון מעניין מהדו"ח נוגע לעליית כוחו של ההון הפרטי: כמחצית מפעילות ה-M&A השנה עד כה התבצעה על-ידי קרנות או חברות פרטיות, שרכשו חברות ציבוריות. הדבר מלמד על כך שההון הזמין והזול יותר נמצא כעת דווקא בידיים פרטיות ולא בידיים של החברות הציבוריות.

סוף חגיגת הספאק?

בשנים האחרונות, על רקע הבאזז האדיר סביב מניות הצמיחה, הטרנד החם של שוק המניות היה חברות ה-SPAC, שהן מעין חברות "צ'ק פתוח" ללא כל פעילות עסקית משל עצמן, שהוקמו במתכונת של חברה ציבורית כדי לרכוש חברה אחרת. חברות הספאק הציעו לחברות צמיחה טכנולוגיות עסקה חלומית: נתיב מהיר לבורסה, ובתוך כך גם גיוס של מאות מיליוני דולרים מהמשקיעים המוסדיים שהשקיעו בחברות הספאק. כאשר שוק המניות גאה, זו נראתה גם כעסקה משתלמת למשקיעי הספאק שיכלו כך להשקיע בחברות צמיחה בשלבים מוקדמים אשר ללא מנגנון הספאק היו מתקשות להיכנס לבורסה דרך הנפקה רגילה (IPO).

חברות ישראליות רבות קפצו על העגלה הזו, התמזגו עם חברות ספאק ומצאו את עצמן בנסד"ק עם קופת מזומנים של מאות מיליוני דולרים שהגיעו ממשקיעי הספאק. חברות כמו ננוקס, REE, אינוויז, ארבה רובוטיקס ועוד, שעדיין נמצאות בשלבי פיתוח או מסחור ראשוניים, חתמו על הסכמי ספאק והונפקו בבורסה בשווי של מיליארדי דולרים. אולם, בהיותן גם נכס מסוכן יותר, הן ספגו את המכה הגדולה ביותר מהשינוי לרעה בשוק ההון: לפי מדד CNBC SPAC Post Deal העוקב אחר מניות של חברות ספאק לאחר השלמת המיזוג עם חברת היעד, מניות הספאק איבדו ב-2022 כ-50% מערכן, פי שניים מהירידה של S&P500 באותה תקופה.

הכוח חוזר אל קרנות ההון סיכון

ראש תחום הייטק בפירמת הייעוץ וראיית החשבון BDO, ליאור שחר, העריך בשיחה עם Techtime כי הנסיבות החדשות יחייבו את חברות הטכנולוגיה הישראליות לחזור ולגייס הון בדרכים קונבנציונאליות. "המפנה השלילי בשוק המניות חוסם כעת את דרכן של חברות צמיחה לגייס הון משמעותי דרך הנפקה. ומכיוון שכך, הכוח שוב חוזר אל קרנות ההון-סיכון. בשנים האחרונות החברות העדיפו ללכת לבורסה, אך כעת חוקי המשחק השתנו".

להערכת PwC, ההון הזמין בידי הקרנות הפרטיות נאמד בכ-2.3 טריליון דולר, בהשוואה ל-1.6 טריליון דולר בשנת 2019. באחרונה גם דווח בתקשורת הכלכלית כי בנק ההשקעות האמריקאי Jefferies פותח משרד בישראל, מתוך מטרה לייצג עשרות קרנות הון-סיכון המחפשות הזדמנויות להשקעה בישראל. שחר: "קרנות ההון גייסו בשנים האחרונות כסף בזול, עוד לפני תחילת סבב העלאות הריבית, והן מחפשות כעת מה לעשות איתו. אנחנו רואים מגמה ברורה של חזרת הקרנות. כעת, גם כוח המיקוח שלהן מול חברות הסטארט-אפ שמחפשות הון הינו גדול יותר, והן ישאפו לבצע השקעות לפי הערכות שווי סבירות יותר".

אורורה לאבס גייסה 63 מיליון דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אורורה לאבס (Aurora Labs)  הודיעה היום (ה') על השלמת סבב C בהיקף של 63 מיליון דולר בהובלת Moore Strategic Ventures (MSV). בסבב השתתפה גם Porsche Automobil Holding SE ("Porsche SE"), המחזיקה העיקרית בקבוצת פולקסווגן העולמית, שהשקיעה בחברה גם בסבב הקודם.

כמו כן השתתפה בסבב הנוכחי יבואנית הרכב כלמוביל, בבעלות משפחת חרל"פ, אשר היתה מהמשקיעים הראשונים ב Mobileye, Via וחברות נוספות. סך הגיוסים של אורורה לאבס עומד על כ-100 מיליון דולר, כולל הסבב הנוכחי. אורורה לאבס מסרה כי היא מעורבת כיום ב-15 פרויקטים עם לקוחות גלובליים מעולם הרכב והמכשירים החכמים.

אורורה לאבס הוקמה בשנת 2016 על-ידי המנכ”ל זוהר פוקס ומנהל התפעול אורי לדרמן. החברה פיתחה פלטפורמה לניהול הכתיבה, הפיתוח והעידכון של תוכנות קריטיות בכלי-רכב, אשר כוללת יכולות תיקון עצמי של טעויות (Self-Healing Software). היא מבוססת על טכנולוגיית Line-Of-Code Behavior שפותחה בחברה, המוגנת על-ידי יותר מ-90 פטנטים רשומים. המשימה נעשית קשה מיום ליום מכיוון שהתוכנות הופכות מרכיב מרכזי בתוך רכב מודרני, אשר כולל היום תוכנות בגודל ממוצע של כ-100 מיליון שורות קוד.

הפתרון של החברה מאפשר ליצרניות רכב לעמוד בדרישות המחמירות של תקני ISO 26262 ו-UNECE WP.29, הדורשים יכולת עידכון בטוחה, ניהול תקלות תוכנה ומעקב אחר כל שורת קוד בתוכנות.

להערכת אורורה לאבס, הפתרון שלה מעניק יתרונות כלכליים משמעותיים לתעשיית הרכב. הפתרון מאפשר חסכון של עד 98% מעלויות החומרה ותקשורת הנתונים הנדרשות לצורך ביצוע עדכוני תוכנה, ועד 30% חסכון בשעות העבודה של מהנדסי התוכנה, המסתכמים בחסכון של מיליארדי דולרים בשנה בתעשיית הרכב ומאפשרים שימוש במודלים עסקיים חדשים.

[בתמונה, מימין לשמאל: מייסדי החברה המנכ"ל זוהר פוקס וסמנכ"ל התפעול אורי לדרמן. צלם: זאב ארזי]

סטיקספיי הדגימה קישוריות 5G עם לוויינים מנמיכי רום

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: המסוף הלווייני של סטיקספיי על גג רכב הניסוי לפני שבוע בבריטניה

חברת סטיקספיי (SatixFy Communications) מרחובות הדגימה לפני שבוע יכולת קישוריות בין לוויינים מנמיכי רום (LEO) לבין תחנת קליטה קרקעית ניידת בטכנולוגיית הדור החמישי (5G). הטכנולוגיה פותחה במסגרת תוכנית Sunrise של סוכנות החלל האירופית (ESA) ובסיוע סוכנות החלל הבריטית. ההדגמה בוצעה ב-28 ביוני 2022 במתקני סוכנות החלל הבריטית בהארוול, בריטניה, בשיתוף עם מפעילת הלוויינים OneWeb.

במסגרת ההדגמה הותקן מסוף משתמש DVB-S2X המבוסס על רכיב ASIC של סטיקספיי על-גבי מכונית הנמצאת בתנועה. המסוף השתמש בערוץ הדור החמישי (5G Radio Access Network) כדי ליצור קשר עם לווייני LEO של OneWeb אשר נעים בגובה של 1,200 ק"מ. הוא ביצע בהצלחה תהליכי דילוג תדרים והעברת משימת התקשורת מלוויין ללוויין (handover), תוך כדי שמירה על קשר רציף עם לוויין GEO בגובה של 36,000 ק"מ, אשר ממנו הגיעו שידורי וידאו ואודיו חיים ברמת 4K UHDTV. חברת OneWeb מסרה שזו היתה הפעם הראשונה בעולם שבה אבזר 5G התחבר ללוויין.

תשתית תקשורת עבור 648 לוויינים

חברת OneWeb נמצאת בבעלות משותפת של ממשלת בריטניה ושל המיליארדר ההודי בהרטי מיטל (Bharti Mittal) ונמצאת כעת בתהליכי הקמת רשת תקשורת לוויינית המבוססת על 648 לוויינים אשר יקיפו את כדור הארץ במסלול נמוך (LEO). מנכ״לית סטיקספיי בריטניה, סימונה גת, אמרה שתוצאות הניסוי מחזקות את מעמדה של סטיקספיי בשוק המתפתח של תקשורת 5G בלוויין. להערכת חברת המחקר Northern Sky, השוק הזה צפוי להגיע להיקף של כ-35 מיליארד דולר בשנת 2030.

מנהלת חטיבת התקשורת בסוכנות החלל האירופית, אלודי וייאו, אמרה שלווייני OneWeb והאנטנות השטוחות והמתקדמות של סטיקספיי, "יאפשרו לנו להבטיח קישוריות במהירות גבוהה בכל מקום״. חברת סטיקספיי הוקמה בשנת 2012 על-ידי יואל גת זכרונו לברכה, אשר ייסד בעבר את גילת תקשורת לוויינית. כיום היא מעסיקה כ-210 עובדים בעיקר בישראל ובבריטניה. בחודש מרץ 2022 היא חתמה על עיסקת מיזוג עם חברת המדף הבורסאית (SPAC) האמריקאית Endurance Acquisition Corp הנסחרת בנסד”ק. המיזוג בוצע לפי שווי חברה של 632 מיליון דולר. עם סגירת העסקה, מניות סטיקספיי צפויות להיסחר בנסד״ק תחת הסימול SATX.

פתרון מלא מרמת השבב ועד לרמת המערכת

הניסוי המחיש יכולת העברת אודיו ונתונים, ומעבר חלק בין אלומות לוויין ובין תדרים שונים. חברת סטיקספיי מפתחת ומייצרת שבבים המשולבים במודמים עבור תקשורת לוויינים, ואנטנות Phased Array המאפשרות כיוון אלקטרוני ותקשורת עם מספר אלומות שידור במקביל. בתחילת 2021 הפרוייקט נכנס לשלבים המעשיים בעקבות בקבלת מענק של 32 מיליון פאונד מסוכנות החלל הבריטית. במסגרתו פיתחה סטיקספיי גם את המטעד עבור הלוויין, המבוסס על טכנולוגיית דילוג-אלומה (Beam Hopping).

המטעד מספק פתרון שלם ללוויינים ומבוסס על שבבים של סטיקספיי. הוא כולל מערך עיצוב אלומה (Digital Beam-Former), שבבים לניהול ערוץ ה-RF והמודמים ואנטנות עיצוב אלומה מסוג Phased Array. סטיקספיי היתה אחראית גם על פיתוח תחנת הקליטה הקרקעית. הפרוייקט מובל על-ידי חברת OneWeb וקונסורציום של תעשיות חלל בריטיות.

רשף דיווחה על ביטול הזמנה של 19 מיליון שקל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת רשף טכנולוגיות (Reshef Technologies) מאור יהודה ושדרות קיבלה הודעה מחברה ביטחונית שהיא לקוחה שלה, על ביטול הזמנה לפיתוח ואספקת מרעומים בהיקף של 19 מיליון שקל. כך דיווחה ארית תעשיות, המחזיקה את רשף בבעלותה. בעקבות ביטול ההזמנה, החברה הביטחונית תשלם לרשף את ההוצאות שהיו לה עד היום, בהיקף של כ-4 מיליון שקל. מדובר בפרוייקט של משרד הביטחון הישראלי, שעבורו התבקשה רשף לפתח מרעומים חכמים ולשלב אותם במוצרי החברה הביטחונית. על פי התחזיות הראשונות של הפרוייקט, האספקה היתה אמורה להתבצע במחצית השנייה של 2022.

להערכת החברה, ביטול ההזמנה לא ישפיע על פעילותה השוטפת של רשף. ארית תעשיות הינה חברת החזקות הפועלת באמצעות החברות הבנות רשף טכנולוגיות הממוקדת בשוק המרעומים וחברת פי.די. מערכות אלקטרו אופטיות, אשר עוסקת בשנים האחרונות במתן שירותי קבלנות משנה. בדו"ח השנתי של 2021 החברה דיווחה על ירידה חדה מאוד במכירות: 7.7 מיליון שקל בלבד, בהשוואה למכירות של 51.6 מיליון שקל ב-2020. הירידה הוסברה בקיטון בתקציבי הביטחון בעולם ובהשפעות מגיפת הקורונה.

רשף עוסקת בפיתוח וייצור מרעומים אלקטרוניים עבור ארטילריה, מרגמות, טנקים, רקטות ארטילריות וחימוש משוטט מדויק (חמ"מ). בחודש מאי 2022 היא קיבלה הזמנת המשך בהיקף של 9.7 מיליון דולר לאספקת מרעומים לחברת Baharat Electronics ההודית. בדצמבר 2015 נחתם בין שתי החברות הסכם שיתוף פעולה ארוך טווח שבמסגרתו סייעה רשף לבהראט להקים מפעל לייצור מרעומים אלקטרוניים עבור תחמושת קרקעית, כאשר התמורה המרכזית של רשף היא אספקת מרכיב קריטי במרעומים ואופציה לקבלת בלעדיות על אספקת מרכיבים נוספים. ההסכם הוא ל-15 שנה והיה חלק מההיערכות של בהראט להתמודדות מול מכרז גדול של הצבא ההודי שבו היא זכתה בסוף 2017: אספקת כ-390 אלף מרעומים עבור פגזים בקוטר 155 מ”מ.

תנאי הסביבה הקשים ביותר

הנהלת החברה ומרכז הפיתוח שלה פועלים מאור יהודה. המרעומים מיוצרים במפעל של החברה בשדרות הפועל משני מבנים בשטח כולל של כ-2,000 מ"ר. במפעל מיוצרות תתי-מערכות בטכנולוגיות ייצור מיוחדות ומורכבים בו המוצרים הסופיים. מדובר בייצור מיוחד במינו בתעשיית האלקטרוניקה, מכיוון שהוא משלב מעגלים אלקטרוניים עם רכיבים נפיצים בעלי ממשק חשמלי, נפצים חשמליים, בוכנות פירוטכניות ומחוללי זרם ומתח מיוחדים.

בנוסף, היא צריכה לזווד את המעגלים והרכיבים האלקטרוניים והאלקטרומכניים באופן המעניק להם עמידות בתנאים תאוצה וטמפרטורה המאפיינים את הסביבה של ירי מקנה תותח או מרגמה. להערכת החברה שוק המרעומים האלקטרוניים הוא קשה ביותר, מכיוון שרוב הממשלות בעולם מעדיפות לרכוש מרעומים מחברות מקומיות. ארה"ב ומדינות אירופה אחראיות לכ-50% מרכש המרעומים האלקטרוניים בעולם, ויצרניות מרעומים מאירופה וארה"ב מחזיקות בכ-75% משוק המרעומים האלקטרוניים העולמי.

הרכש של אינטל בישראל צמח ל-2.2 מיליארד דולר ב-2021

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: חמודי וסמי נג'מי מחברת סמי נג'מי הנדסה ופרויקטים, באתר הקמת מפעל אינטל בקרית גת. צילום: אינטל

בשנת 2021 צמח היקף הרכש של אינטל מספקים ישראלים בכ-25% והסתכם בכ- 2.2 מיליארד דולר. חלק גדול מהעלייה מיוחס לעבודות הבנייה של מפעל השבבים החדש של החברה בקרית גת. כך עולה מדו"ח האחריות התאגידית השנתי של החברה, שפורסם היום (ד'). היקף הייצוא של אינטל מישראל הסתכם בכ-8.1 מיליארד דולר, המהווים להערכתה כ-11% מהייצוא של ההייטק הישראלי. כ-70% מייצוא שהוא של שבבים ממפעל הייצור של החברה, וכ-30% ממרכזי הפיתוח הפועלים בישראל.

לצד השקעותיה במפעל ובמרכזי הפיתוח בארץ, רכשה אינטל חברות ישראליות בהיקף כולל של כ-22 מיליארד דולר. כיום החברה מעסיקה ישירות כ-12 אלף עובדים, ועוד כ-2,000 בחברה הבת מובילאיי, וכמה מאות עובדים נוספים בהבאנה לאבס, סקרינובייט, קונברג' ומוביט. בשנה האחרונה אינטל הודיעה על כוונתה לרכוש את טאואר סמיקונדקטור ממגדל העמק, המעסיקה כ-1,500 עובדים בארץ ובעולם. בפועל, אינטל היא כיום חברת ההייטק הגדולה בישראל.

 

אזעקה ביתית מבוססת בינה מלאכותית

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אינפיניאון (Infineon) הכריזה על מערכת האזעקה מבוססת סוללה הראשונה בתעשייה הפועלת באמצעות אלגוריתם בינה מלאכותית קומפקטי במתכונת של תוכנת Tiny AI. החברה פיתחה תכנון ייחוס המתבסס על חיישני MEMS ממשפחת XENSIV: מיקרופון וחיישן לחץ אוויר ברומטרי. המידע משני החיישנים מגיע אל מיקרו-בקר מדגם PSoC6 ואל שבב בינה מלאכותית, אשר מריצים את התוכנה המשלבת את המידע המגיע מהחיישנים, מנתחת אותו ומפיקה התראות.

ההתראות מגיעות לאחר שהמערכת מזהה ארועים הקשורים ללחץ אוויר, למידע אקוסטי, או לשניהם ביחד. החברה מסרה שהמערכת מספקת ביצועים אמינים יותר ממערכות שאינן מבוססות בינה מלאכותית, מכיוון שהיא מסוגלת להתעלם מרעשי רקע שונים, דוגמת רעשים המגיעים ממקלט הטלוויזיה, רעשי רקע מהרחוב וכדומה. השבב הכולל את מערכת היתוך החיישנים (AED), מאפשר למשל להפעיל את האזעקה רק כאשר מגיעה התראה משני החיישנים במקביל. לשם המחשה: כאשר זגוגית החלון את הדלת מתנפצים, האלגוריתם מנתח את עוצמת ופתאומיות הרעש של פס תדרים מוגדר, במקביל לאיתור תבנית שינוי בלחץ האוויר בתוך החדר. כאשר האלגוריתם מזהה שמדובר בשני ארועים הקשורים אחד לשני – הוא מפעיל את האזעקה.

כך גם במקרה של פריצה לדירה או לבית: כאשר כל החלונות והדלתות סגורים, קיים לחץ אוויר קבוע בתוך החדר. פתיחת החלון או הדלת גורמים לשינוי פתאומי בלחץ האוויר. לכל אחד מהארועים האלה יש תבנית ספציפית (Pattern) המזוהה על-ידי האלגוריתם, ומאפשר למערכת להפיק התראת פריצה. תכנון הייחוס כולל אפשרות התחברות לחיישנים נוספים, דוגמת גלאי עשן או גלאי CO2. המערכת פועלת גם במתכונת חסכונית באנרגיה: המערכת מצויה במצב דל-אנרגיה, ונכנסת לפעילות מלאה רק כאשר מזוהה אות החשוד כאות הדורש תגובה. כרטיס תכנון הייחוס יהיה זמין ברבעון השלישי 2022.

לראשונה, מובילאיי משחררת ערכת פיתוח

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: חבילת החומרה שבתוך ערכת הפיתוח EyeQ Kit

לראשונה בתולדותיה מוציאה חברת מובילאיי (Mobileye) את התוכנה משליטתה המלאה, ומכריזה על ערכת הפיתוח EyeQ Kit, אשר מאפשרת ללקוחות לפתח את היישומים ואת ממשקי המשתמש שלהם על-גבי פלטפורמת החומרה וליבת התוכנה של מובילאיי. ערכת הפיתוח מבוססת על מערכת החומרה החדשה של מובילאיי: המערכת על שבב EyeQ6 ושבב הנהיגה האוטונומית הייעודי EyeQ Ultra, אשר הוכרזו בינואר 2022. ערכת הפיתוח מבוססת על ממשקי פיתוח (API) סטנדרטיים, כמו OpenCL ,TensorFlow ופלטפורמות הפיתוח המוכרות של ארכיטקטורת X86.

הערכה כוללת את כל הטכנולוגיות של החברה, לרבות יכולות עיבוד התמונה של מובילאיי, נגישות אל המפות וטכנולוגיית המיפוי REM אשר מתבצעת באמצעות מכוניות מקושרות ומתודולגיית מדיניות הניהוג של מובילאיי. בערכה יש יכולות נוספות המיושמות כיום במערכות עצמאיות נפרדות, כמו למשל יכולת חנייה אוטונומית של הרכב, בניית תצוגת מציאות מרובדת (הכוללת מידע מהמצלמות משולב עם מידע דיגיטלי) ואפשרות בניית ממשקי אדם מכונה חדשים.

סופר-מחשב בשבב

השבב EyeQ Ultra מיועד ספציפית לניהול כלי-רכב אוטונומיים. מדובר ברכיב גדול מאוד הכולל מעבדי CPU, מעבדי GPU, רשת נוירונית ייעודית ומאיצים ייעודיים. הוא יידע לעבד ולמזג מידע המגיע ממצלמות, מכ"ם וחיישן LiDAR. הוא תוכנן על-בסיס הנסיון של מובילאיי בהפעלה נסיונית של כלי-רכב אוטונומיים שבהם כל חבילת הניהוג, כולל החיישנים השונים, היתה מתוצרת מובילאיי.

המערכת על-שבב EyeQ Ultra תיוצר בתהליך של 5 ננומטר, ותספק עוצמת עיבוד שוות-ערך לזו של חמישה מעבדי EyeQ5. להערכת מובילאיי הוא יספק את כל היכולות הנדרשות ברמת נהיגה אוטונומית מלאה (L4). הרכיבים הראשונים צפויים להגיע אל השוק לקראת סוף 2023, ולהיכנס לייצור המוני במהלך 2025.

שבב הליבה השני בערכת הפיתוח הוא EyeQ6, אשר אחראי לניהול מערכות העזר לנהג (ADAS) ומופיע בגרסת EyeQ6L ובגרסת EyeQ6H. הרכיב הזה שייך למשפחת EyeQ המסורתית של מובילאיי, המספקת התראות על סמך עיבוד תמונת מצלמה (רמת L2). הרכיבים הראשונים יצאו לשוק בשנת 2004, ומאז הותקנו בכ-100 מיליון כלי-רכב. שני הרכיבים החדשים במשפחה ייוצרו בתהליך של 7 ננומטר. דוגמאות ראשונות של EyeQ6L נמסרו ללקוחות בסוף 2021, והוא ייכנס לייצור המוני באמצע 2023.

הרכיב החזק יותר, EyeQ6H, ינהל מערכת ADAS מוגברת באמצעות ראייה היקפית (L2+), או יספק תמיכה ביכולות נהיגה אוטונומית חלקית. הוא יעספק עוצמת עיבוד שוות ערך לחמישה מעבדי EyeQ4. חברת מובילאיי צפויה לספק דוגמאות ראשונות כבר ב-2022, ולהתחיל בייצור המוני ב-2023. חברת מובילאיי פועלת כחברה עצמאית הנמצאת בבעלות מלאה של אינטל. בשנת 2021 הסתכמו מכירותיה בכ-1.39 מיליארד דולר. ברבעון הראשון של 2022 הסתכמו מכירותיה בכ-394 מיליון דולר.

קוונטום סורס יצאה מהשלב החשאי: גייסה 15 מיליון דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה (מימין לשמאל): עודד מלמד, ברק דיין, שלומית סמל, גיל סמו ודן חרש

חברת קוונטום סורס (Quantum Source) מפארק המדע ברחובות, יצאה משלב הפיתוח החשאי באמצעות גיוס הון בהיקף של 15 מיליון דולר בהובלה משותפת של הקרנות פיטנגו, גרוס ונצ'רס ואקליפס ונצ'רס. החברה הוקמה בשנת 2019 על-בסיס מחקר מדעי שבוצע בקבוצה לאופטיקה קוונטית במכון וייצמן למדע. החברה נמצאת כיום בשלבים הראשונים של פיתוח מעבד עבור מחשבים קוונטיים, שבו יחידות החישוב הבסיסיות, קיוביט (Qubit), מבוססות על בניית תופעת שזירה (Entanglement) בין פוטונים, ולא בין יונים או אלקטרונים, כפי שנעשה עד היום בתחום המחשוב הקוונטי.

המטרה של החברה היא ליישם ליישם את הטכנולוגיה בתהליכי ייצור המבוססים על תהליכי ייצור שבבים המקובלים היום בתעשייה. במידה והיא תצליח לעשות זאת, היא תוכל לייצר מעבד הכולל מיליוני קיוביט ומיושם בשבב אשר פועל בטמפרטורת החדר ונמצא במארז בתנאי ואקום. החברה הוקמה ומנוהלת על-ידי קבוצה של יזמים ואנשי טכנולוגיה בעלי נסיון רב מאוד בתעשיית השבבים. המנכ"ל עודד מלמד היה מייסד משותף ומנכ"ל חברת אלטייר שנמכרה לסוני בשנת 2016 תמורת 212 מיליון דולר. סמנכ"ל המו"פ גיל סמו היה ממייסדי וראש צוות ה-VLSI של אנוביט שנמכרה לאפל ב-2012. היו"ר דן חרש היה ממייסדי ומנכ"ל פרוביג'נט שנמכרה ב-2011 לברודקום תמורת כ-360 מיליון דולר.

המעבדה לאופטיקה קוונטית במכון וייצמן ברחובות. צילום: מכון וייצמן למדע
המעבדה לאופטיקה קוונטית במכון וייצמן ברחובות. צילום: מכון וייצמן למדע

הוגה הרעיון והמדען הראשי של החברה הוא פרופ' ברק דיין, ראש קבוצת האופטיקה הקוונטית ומנהל המעבדה לאופטיקה קוונטית במכון וייצמן למדע. דיין עוסק בשנים האחרונות בחקר היישום של מערכות אופטיות ומצא בשיתוף עם ד"ר עופר פירסטנברג דרכים לאלץ את הפוטונים להיכנס לאינטראקציה לפי דרישה. הם גילו טרנזיסטור של אור שבו אטומים מתווכים באינטראקציות שבין הפוטונים. לטכניקות מסוג זה יש פוטנציאל לאפשר ביצוע של אלגוריתמים קוונטיים באמצעות אור, והן יכולות לעזור לשלב בין מחשבים קוונטיים ואינטרנט קוונטי. בין השאר, דיין פירסם מאמר שבו תיאר איך הצליח ליצור "שער לוגי" שבו פוטון ואטום מחליפים ביניהם באופן אוטומטי את המידע שהם נושאים. תהליך שיכולות להיות לו השלכות חשובות על יצירת מחשבים קוונטיים.

קיידנס הכריזה על חבילת יישומי אימות-לוגי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: זיאד חנא. "העיבוד המקבילי והבינה המלאכותית פותחו בישראל"

חברת קיידנס (Cadence) הכריזה על חבילת יישומים חדשים, Xcelium Apps, עבור הסימולטור הלוגי Xcelium Logic, שנועדו לסייע באימות תכנוני שבבים עבור מוצרים תובעניים הנדרשים בשווקים דוגמת תעשיית הרכב, אבזרים ניידים ומערכות עיבוד גדולות (Hyperscale). סגן נשיא עולמי בחברת קיידנס ומנהל כל מרכזי הפיתוח של קיידנס בישראל, זיאד חנא, סיפר ל-Techtime שליבת הטכנולוגיה שמאחורי ההכרזה החדשה פותחה בישראל. חנא: "תוכנת אקסליום בודקת את התיפקוד הלוגי של התכנון שנכתב בשפות Verilog או VHDL, וניתנת להרצה מהענן או ממחשב מקומי.

"על-גבי הסימולטור הזה בנינו אוסף של פתרונות ייעודיים, כדי לפתור בעיות נפוצות בתחום האימות הלוגי. פתרון אחד מאפשר לשפר את התפוקה של הסימולטור באמצעות שימוש בבינה מלאכותית ולימוד מכונה. בנינו גם פתרון הממוקד בשיפור צריכת ההספק של השבב, פתרון המשפר את יכול האימות של שבבי אותות מעורבים (אנלוג ודיגיטל), יישום המאמת את העמידה של התכנון בתקן תעשיית הרכב ISO 26262, איתור מהיר של באגים ועוד. יישום מעניין במיוחד מבחינת ישראל, בשם Multi Core, מבצע סימולציה של מערכות כבדות מאוד באמצעות עיבוד מקבילי".

יריית הפתיחה: רכישת רוקטיק ב-2016

חברת קיידנס השיקה בשנת 2017 את סימולטור Xcelium, שנועד להחליף את פלטפורמת Incisive מהדור הקודם. כבר עם השקתו שולבו בו יכולות עיבוד מקבילי מסויימות שהובאו מחברת Rocketick מרמת-גן, שקיידנס רכשה בחודש אפריל 2016. לדברי חנא, בארבע השנים האחרונות בוצע תהליך פיתוח מקיף שנועד לשפר את הטכנולוגיה ולהשלים את ההתאמה וההטמעה המלאה שלה בליבת הסימולטור. אחת מהתוצאות של התהליך היא אפליקציית Multi Core אשר מפחיתה משמעותית את זמן ההרצה בבדיקות ממושכות בעצימות גבוהה.

במסגרת ההכרזה החדשה, צוותי הפיתוח בישראל היו גם אחראים על פיתוח ליבת העיבוד המקבילי של הסימולטור ועל אפליקציית העיבוד המקבילי, הם סיפקו את טכנולוגיית הבינה המלאכותית ולימוד מכונה ואת המנוע הפנימי אשר מעמיד לרשות האפליקציות את משאבי העיבוד של הסימולטור. מנהל קבוצת מערכות ואימות בחברת קיידנס העולמית, פול קנינגהאם, אמר שאפליקציות Xcelium, "הן השלב הבא באבולוציה של ביצועי סימולציה לוגית".

למידע נוסף: Cadence Xcelium Logic Simulator

Functional Safety: השגת בטיחות מירבית במוצרים מסכני חיים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

מאת אורית גבע, קואלקום *

האם קיימת שיטה מסודרת למזער תאונות בין כלי-רכב אוטונומיים, לצמצם אי-דיוקים במסלול של טילים מונחים ולוודא מינימום נזקים במכשור רפואי? התשובה לשאלה היא כן. הדרך להבטיח מינימום פגיעה היא שיטה הנדסית בשם "בטיחות פונקציונלית" (Functional Safety) או בקיצור FuSa, אשר צריך ליישם בכל מוצר שהשימוש בו כולל סיכוי לסכנת חיים, כמו כלי-רכב אוטונומיים למשל. המאמר מתאר את הטכניקה, הסטנדרטים ותהליך היישום של השיטה הזאת.

ההבדל בין Safety ל-Functional Safety

המונח Safety מוגדר כ-"חופש מסיכון בלי צפוי של פגיעה פיזית". אם נחשוב על מוצרים יומיומיים שכולנו מכירים, נוכל בקלות לזהות את מנגננוני ה-Safety שלהם. למשל, גלאי עשן השולח פקודת התזת מים כאשר הוא מזהה עשן בקרבתו, דלתות רכבת הנשמרות סגורות כל זמן שהרכבת בתנועה ונפתחות רק בעת עצירה מוחלטת ועוד. המושג בטיחות פונקציונלית מתאר את הדרך שבאמצעותה מפחיתים את סיכויי הסיכון בעת שימוש במכשיר או במערכת מסוימת.

שיטה הנדסית זו מאתרת תנאים שיש בהם פוטנציאל להתפתח למצב מסוכן ולפגיעה באדם, מוכנים בצורה פוטנציאלית שיכולים לגרום לפגיעה מסוימת באדם, ובהתאם מגדירה תגובה אוטומטית אשר תמנע או תפחית משמעותית את סיכויי הפגיעה. מערכות אלו מחויבות להיות דינמיות ובעלות יכולת להגיב בזמן אמת, כאשר ההנחה היא שסיכון ברמה אפסית הינה שאיפה בלתי מציאותית.

דרישות רגולטוריות

האם כל המוצרים והמערכות נדרשים לממש FuSa? כמובן שלא, אולם קיימת הגדרה עבור תחומי תעשייה מסוימיים אשר נדרשים לעמוד בדרישות הרגולציה בחלוקה לפי תקנים:

  • IEC 61508 התקן הכללי אשר מגדיר תקנות עבור מוצרים אלקטרוניים.
  • ISO 26262 מוצרי אוטומוטיב.
  • EN 50128 מוצרי רכבת.
  • IEC 62304 מוצרים רפואיים.
  • IEC 62061 תקנות ייצור.
  • IEC 60880 מוצרים גרעיניים.

אלא שהעניין לא מסתיים בזאת. כל תקן מגדיר את תהליכי הפיתוח שהמוצר נדרש לעמוד בהם, אשר נקבעים על-יד פרמטרים אשר נקבעים בהתאם למערכת הספציפית ולתכונותיה. לצורך המחשה נתייחס לתקן ISO 2626 עבור רכיבים בתעשיית הרכב. כל מוצר בקבוצה הזאת מסווג לפי רמת הבטיחות (Safety) אשר נקראת Automotive Safety Integrity Level – ASIL. קיימות ארבע רמות ASIL בסימון A, B,C, D כאשר ASIL A  היא הרמה המקילה ביותר ו-ASIL D היא הרמה המחמירה ביותר.

רמת ה-ASIL נקבעת באמצעות שלושה פרמטרים: Exposure (E) – שיעור ההסתברות למפגע או לתקלה במערכת; Controllability (C) – היכולת של הנהג או המפעיל לשלוט במערכת במידה ומופיע כשל; Severity (S) – רמת החומרה של התוצאה אשר תיגרם אם יופיע כשל במערכת. מכאן ברור מדוע רכיבי רכב בעלי רגישות בטיחותית גבוהה כמו בלמים וכריות אוויר מוגדרים ברמת ASIL-D, בשעה שרכיבים בעלי רגישות בטיחותית נמוכה, כמו מערכות הבידור, והתאורה יוגדרו ASIL-A.

יישום Functional Safety כחלק מתהליך פיתוח המוצר

לאחר שהגדרנו את רמת ה-ASIL שהמוצר צריך לעמוד בו, יש להבין ולהגדיר את הדרישות שהדבר מעמיד בפני צוותי הפיתוח מכיוון שרמת ה-ASIL קובעת את קצב התקלות המותר. הקצב זה נקבע לפי שלושה פרמטרים: Single-point fault metric (SPFM); Latent fault metric (LFM) ו-Probabilistic metrics for hardware failures (PMHF) המופיע בטבלה למטה בתור Failure Rate. זאת כאשר יחידת Failure in Time – FIT מוגדרת כקצב התקלות של מוצר במהלך מיליארד שעות שימוש.

התקן מגדיר תהליך פיתוח לפי מודל W אשר מורכב משני מודלים של V במוצרים משולבים תוכנה וחומרה (ראו איור למטה). המודל מגדיר תהליך פיתוח Top-to-Bottom אשר מתחיל מהגדרות מפרט המוצר ועד המימוש (צד שמאלי של ה-V). בשלב השני של הפיתוח (הצד הימני של ה-V) מתבצע אימות של כל שלבי הפיתוח, מהאלמנט הקטן ביותר ועד לאימות המערכת השלמה, במקביל לווידוא עמידה במטרות ASIL המקוריות של המוצר.

Functional Safety Development Process

עבור תהליך פיתוח מסוג זה נוצרו כלי ניתוח, תיעוד ומעקב אחר הנעשה במוצר, במטרה לעזור לצוותי הפיתוח ומנהלי הפרוייקטים לוודא את רמות הבטיחות שהם התחייבו אליהן. מצ"ב שלוש דוגמאות לכלים אשר נועדו לוודא את רמת הבטיחות של המוצר:

  1. Failure mode effect and diagnostic analysis (FMEDA) – גישה להגדרת סוגי כשלים, קצב כשלים וניתוח יכולות של רכיבי חומרה במוצר.
  2. Timing analysis – הגדרת כשלים במרחב הזמן. תחת הגדרות אלו מצויינים מושגים כמו Diagnostic Test Interval-DTI), וכמו Fault Tolerant Time Interval-FTTI.
  3. Dependent failure analysis (DFA) – כלי אשר נועד לקחת בחשבון את הגורמים לכשלון שאינם ברכיב-מערכת כזה או אחר, או מקשר בין שני רכיבים בלי תלויים. דוגמאות לגורמים לכשלים כאלו הם קצרים במערכת, Latch up ו- Crosstalk.

השימוש בכלים האלו ובכלים אחרים נעשה לרוב על-ידי יועצים וחברות חיצוניות אשר מתמחים בנושאי FuSa.

תהליכי Functional Safety במבט לעתיד

תהליכי הפיתוח לטובת וידוא רמת FuSa מספקת אשר צוינו במאמר הזה הינם חלקיים בלבד. דרישות נוספות כוללת יכולות תיעוד תהליכים, יכולות בדיקתיות ושחזור ועד רמת תקן שבה המעבדה בה מפותחים המוצרים צריכה לעמוד בה. אין ספק שתחום ה-FuSa הוא כאן כדי להישאר. יצרניות מערכות רכב, מכשור רפואי, תעופה ועוד משכללות את מנגנוני ההגנה והבטיחות שלהן. מנגנונים אלו דורשים מאמצים, זמן, כוח אדם, עולים כסף, ומשפיעים גם על גורם הצורה של המוצר (במידה ומוסיפים מנגנונים לבדיקתיות ושיפור הבטיחות). עם זאת, נראה שעדיין יש מקום לשיפור. לאחרונה אנחנו שומעים על תאונות שבהן מעורבים כלי-רכב אוטונומיים. תאונות אשר סיבותיהן לא נחשפות במלואן ואשר סיכוי גדול שנגרמו על-ידי גירויים חיצוניים למערכת כמו למשל סינוור של החיישנים האופטיים על-ידי השמש, הפרעות אלקטרומגנטיות חיצוניות וכדומה.

כל זאת, עוד לפני שעסקנו בהגנת סייבר ובהתמודדות עם מנגנוני הפריצה ושליטה מבחוץ המופעלים על-ידי האקרים. לאור זאת, יצרני הרכיבים והמערכות אשר נדרשים לעמוד בתקני בטיחות צריכים לוודא עמידה בתקנים אלו גם כאשר המערכות נחשפות אל גורמיים חיצוניים אקראיים, אשר לא מאפיינים את תפעול המערכת במסגרת מעבדה סטרילית. במידה והמערכות יאותגרו על-ידי הפרעות ותהליכים חיצוניים אקראיים מסוגים שונים, רמת הבטיחות שלהן תשתפר משמעותית.

* אורית גבע היא בוגרת תואר שני בהנדסת חשמל, מומחית מערכות תקשורת, Technical Leader בחברת קואלקום ומנהלת קהילות Hardware Engineering Israel ו-Women in Hardware Israel.

מקורות לקריאה נוספת:

Understanding How ISO 26262 ASIL is Determined for Automotive Applications

Holistic FMEDA-Driven Safety Design and Verification for Analog, Digital, and Mixed-Signal Design

ISO 26262 IEC 61508 Functional Safety Processes Development Consulting

אס.טי.ג'י אדוונסד זכתה בהזמנה צבאית בהיקף 18.1 מיליון דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מערכות RF מתוצרת אס.טי.ג'י אדוונסד

חברת אס.טי.ג'י (STG International) מגבעתיים קיבלה הזמנה בהיקף של 18.1 מיליון דולר מלקוח צבאי אשר הזמין ממנה מערכות צבאיות הפועלות בטווח תדרים רחב, כולל תדרי מיקרוגל. מדובר בלקוח שביצע הזמנה ראשונית בהיקף של מיליון דולר עבור מערכת שהוא מפתח ומייצר עבור לקוח שלו. בסוף השבוע נחתם הסכם הזמנה עבור המערכת, ובעקבותיו הוגדלה ההזמנה עבור תת-המערכות של STG ב-17.1 מיליון דולר נוספים.

מדובר במערכות RF שפותחו על-ידי חברה בת של אס.טי.ג'י, אשר יימסרו ללקוח במשך תקופה של כ-3 שנים, עד לסוף 2025. הן פועלות פועלת בטווח רחב של תדרים עד לתדר של 40GHz, ומבוססות על טכנולוגיית מודולים משולבים (Integrated Microwave Assemblies) בה מצויים מרכיבי המיקרוגל והמעגלים האלקטרוניים ביחד בתוך מכלול משותף. החברה אינה מספקת מידע על זהות החברה הבת שזכתה בהזמנה, אולם מהדו"ח השנתי שלה לשנת 2021, ניתן להבין שמדובר בחברת STG Advanced.

מענק רשות החדשנות

חברת אס.טי.ג'י נמצאת בשליטת שלמה בר (72%) ונסחרת בבורסה בתל אביב. בעקבות הדיווח זינקה מנייתה בבורסה בכ-10% וכעת היא נסחרת לפי לפי שווי שוק של כ-119.3 מיליון שקל. החברה עוסקת בעיקר בהפצת רכיבים אלקטרוניים וכן בפיתוח טכנולוגיות באמצעות החברות הבנות STG Advanced ו-Unisor Multisystems. בנוסף, היא מחזיקה בכ-25% ממניות קבלנית הייצור האלקטרוני הישראלית PM – Partner Manufacturing. בשנת 2021 הסתכמו מכירותיה בכ-98.5 מיליון שקל, מתוכם כ-85.8 מיליון שקל בתחום ההפצה וכ-12.7 מיליון שקל לכל הפעילויות בתחומי הפיתוח והייצור. מדובר אם כן בהזמנה הגדולה ביותר שהתקבלה בחברת אס.טי.ג'י אדוונסד.

חברת אס.טי.ג'י אדוונסד הוקמה בשנת 2017 ועוסקת בפיתוח מערכות, תת-מערכות ומודולים בתחום RF ומיקרוגל. בחודש דצמבר 2021 היא זכתה במענק של רשות החדשנות בהיקף של 649 אלף דולר לסיום הפיתוח ולייצור מגברי רדיו, ממירי תדר ומקלטים המיועדים לסייע לכוחות צבאיים בשדה הקרב. חברת יוניסור החלה בסוף 2019 בפיתוח וייצור מודולים דיגיטליים מוקשחים. הפתרונות של שתי החברות הבנות משולבים בתוך מערכות של הלקוחות אשר נמכרים על-ידם ללקוח הסופי.

אלטק חזרה לספק מעגלים מודפסים ללקוחות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: קו ייצור מעגלים מודפסים בחברת אלטק בפתח תקווה. צילום: Techtime

יצרנית המעגלים המודפסים אלטק (Eltek) דיווחה בסוף השבוע שהיא חידשה את משלוחי המעגלים המודפסים ללקוחות. הייצור של החברה סבל מעיכובים רבים, בעקבות שריפה שפרצה לפני שבועיים באחד מהחדרים במפעל הייצור של החברה בפתח תקווה. האש כובתה ללא נפגעים, אך נגרם נזק לציוד בחדר. לאחר השריפה החברה דיווחה שהתהליכים המבוצעים בחדר שנפגע הכרחיים להשלמת תהליך הייצור של המעגלים המודפסים. בסוף השבוע החברה הוציאה הודיעה שלפיה היא החלה להשתמש בקו ייצור אלטרנטיבי כדי להשלים את השלב שנפגע, ובמקביל היא עסוקה כעת בתיקון קו הייצור שנפגע.

החברה נמצאת כעת במגעים שוטפים עם הלקוחות כדי לתאם עדיפויות באספקת המעגלים. במקביל, היא החלה במשא ומתן עם חברת הביטוח בנוגע לפיצויים שמגיעים לה בעקבות השריפה. לאחר ההודעה על חידוש האספקות עלתה מניית החברה בנסד"ק בכ-2.4% והיא נסחרת כעת לפי שווי שוק של כ-22.8 מיליון דולר. אלטק נמצאת בשליטת קבוצת ניסטק (Nistec). ברבעון הראשון של 2022 צמחו מכירות החברה בכ-36% והסתכמו בכ-9.8 מיליון דולר, בהשוואה ל-7.2 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.

סמסונג החלה לייצר שבבי 3 ננומטר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת סמסונג (Samsung Electronics) הכריזה על תחילת הייצור של טרנסיסטורים בגאומטריה של 3 ננומטר. התהליך הראשון הוא של טרנזיסטורים מסוג Multi-Bridge-Channel FET – MBCFET, שהם הגרסה של סמסונג לטרנזיסטורים הבנויים בארכיטקטורת "צומת צפה" (Gate-All-Around – GAA), שבה השער המבקר את פעולת הטרנזיסטור מקיף את הצומת מכל הכיוונים. להערכת סמסונג, סטנזיסטורי MBCFET מספקים ביצועים טובים יותר מאשר טרנזיסטורי FinFET, המשמשים כיום לייצור רוב הרכיבים הגדולים בתהליכים המתקדמים.

בשלב הראשון החברה מייעדת את התהליך לייצור מעבדים ליישומים נייחים, ובהמשך ליישומים ניידים וסמארטפונים. טכנולוגיית MBCFET של סמסונג כוללת שימוש בלוחות זעירים (nanosheets) שבהם המוליכים החשמליים רחבים יותר מאשר ב-nanowires המקובלים ברוב טכנולוגיות ה-GAA הקיימות בשוק. לדברי החברה, הטכנולוגיה מאפשרת להתאים את רוחב המוליכים לצרכים של היישום הספציפי. החברה הסבירה שרכיבי 3 ננומטר מהדור הראשון מספקים חסכון של 45% בצריכת ההספק, הפחתה של 16% בשטח הסיליקון ושיפור כולל של ב-23% בביצועים, בהשוואה לשבבים שיוצרו בגאומטריה של 5 ננומטר. שבבי הדור השני יספקו חסכון של יותר מ50% בהספק, שיפור של 30% בביצועים וחסכון של 35$ בשטח הסיליקון – בהשוואה לרכיבי 5 ננומטר.

במקביל להכרזה, הודיעה סמסונג שברבעון השליש של 2021 היא ייסדה קבוצת תמיכה בלקוחות בשם Samsung Advanced Foundry Ecosystem – SAFE, אשר מסייעת לה לספק כלי תכנון ובדיקה המותאמים לתהליך החדש, במטרה לסייע ללקוחות שירותי הייצור (foundry) לתכנן שבבים לייצור בתהליך. הקבוצה הזאת כוללת את קיידנס, סינופסיס, Ansys וסימנס.

רוקוול אוטומיישן השיקה בישראל מרכז אבטחת סייבר תעשייתי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: מרכז הסייבר העולמי של רוקוול אוטומיישן הפועל מחולון. צילום: ניב קנטור

חברת רוקוול אוטומיישן (Rockwell Automation) האמריקאית השיקה מרכז סייבר עולמי לאבטחת תשתיות תעשייתיות (Cybersecurity Operation Center – SOC), אשר פועל מחולון. המרכז החל את פעילותו במתכונת שקטה בתחילת חודש נובמבר 2021. כעת החברה החלה בקמפיין גיוס כמה עשרות עובדים עבור מרכז ה-SOC התעשייתי, בהם ארכיטקט סייבר תעשייתי, מנהל צוות SOC, מהנדסי תוכנה, בודקי חדירות, אנשי מכירות, מנהלי תיקי לקוחות ועוד.

פעילות המרכז מבוססת על התשתית של חברת אבנט אבטחת נתונים (Avnet Data Security) הישראלית שנירכשה על-ידי רוקוול אוטומיישן בחודש ינואר 2020, ועל התשתית של חברת Oylo מברצלונה, ספרד, שאותה רוקוול רכשה בחודש אוקטובר 2020. המרכז פועל בשיתוף פעולה עם חברות אבטחת המערכות התעשייתיות קלארוטי, CrowdStrike, Dragos וחברת סיסקו. מנהל פעילות הסייבר הגלובלית של רוקוול הוא יגאל כהן, לשעבר מנכ"ל אבנט אבטחת נתונים.

לדבריו, פעילות החברה בתחום אבטחת הסייבר התעשייתי מנוהלת מישראל, ומהווה מנוע צמיחה משמעותי עבור החברה. "ההשקעה בתחום נועדה לשפר את פתרונות הבקרה של רוקוול אוטומיישן עצמה, ולבנות מרכז מומחיות לאבטחת מערכות תעשייתיות. אסטרטגיות אבטחה מסורתיות מתחום ה-IT, אינן מספיקות כדי להגן על מערכות תפעוליות (Operational Technology). נסייע ללקוחות לאמץ גישה המכסה את כל רצף התקיפה: לפני הארוע, במהלכו ולאחריו".

חברת רוקוול אוטומיישן היא מהחברות הוותיקות בארה"ב: היא הוקמה בשנת 1903 על-בסיס המצאה של נגד משתנה לשליטה במנועים חשמליים. בשנת 1909 שונה שמה של החברה ל-Allen-Bradley ועד היום היא שומרת על קווי מוצר תחת המותג הזה. בשנת 2001 יצאה ממנה חברת האוויוניקה התעופתית Rockwell Collins. כיום החברה נחשבת לאחת מספקיות מערכות הבקרה התעשייתיות הגדולות בעולם. היא מעסיקה כ-24,500 עובדים ונסחרת בבורסה של ניו יורק לפי שווי שוק של כ-22.9 מיליארד דולר.

השבוע החם של אלביט: עסקאות ב-822 מיליון דולר

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: ערכת הנחיית הלייזר Lizard של חברת אלביט

חברת אלביט (Elbit) חשפה השבוע (ה') סדרת עסקאות ענק בהיקף של כ-822 מיליון דולר, אשר מבטאות את התסיסה הגוברת בשוק הביטחוני בעקבות המלחמה באוקראינה והמתיחות בים סין. אלביט קיבלה הזמנה בהיקף של 220 מיליון דולר לאספקת ערכת הנחיית לייזר ממשפחת Lizard עבור חיל אוויר של מדינה בדרום מזרח אסיה. הערכה מאפשרת להתקין מנגנון הנחייה של כל סוגי החימוש האווירי, מתוצרת מערבית ומתוצרת מזרחית, ולכוון אותה אל המטרה באמצעות מציין לייזר. מועד האספקה: עד 15 חודשים.

בתחילת השבוע חשפה אלביט דור חדש של ערכות הנחייה מדוייקות מסוג Range Extension & Smart Tail – REST. המערכת כוללת מודול זנב ומודול ניווט וכנפיים נפרשות. ניתן לחבר אותן אל פצצות אוויר-קרקע ועל-ידי כך להפוך אותן לחימוש אווירי משוטט חכם. המרכיב הקדומני כולל מחשב ניווט לווייני מבוסס INS/GPS, וזוג כנפיים נפרשות המעניקות לחימוש יכולת תעופה עצמונית עד למרחק של 120 ק"מ. הוא מיועד לשימוש במתכונת של "שגר ושכח" ומבצע צלילה אל המטרה בזווית חדה מאוד כדי להגביר את יכולת החדירה. ערכת REST מותאמת לשימוש במטוסים מתוצרת מערבית ובמטוסים מתוצרת מזרחית.

פרוייקט דיגיטליזציה של צבא אסיאתי שלם

במקביל, אלביט דיווחה על הזמנה בהיקף של כ-548 מיליון דולר לספק פתרון מלא לקישוריות דיגיטלית של צבא בדרום מזרח אסיה, על-מנת לספק לו יכולת לחימה מקושרת (Networked Warfare). מדובר למעשה בתוכנית מלאה לדיגיטליזיצה ושדרוג של כל זרועות הצבא, כדי לשפר את התיאום מבצעי בין כל הזרועות, לספק יכולת קבלת החלטות מהירה ולייעל את הפעלת פלטפורמות הלחימה השונות. במסגרת הפרוייקט, אלביט תספק מערכות רדיו מבוסס תוכנה (SDR) ממשפחת פתרונות E-LynX בכל התצורות: החל ממכשירים נישאים על-ידי החייל הבודד, וכלה בתשתיות תקשורת ממונעות, מוטסות וימיות.

חדר-פיקוד דיגיטלי מבוסס מערכת Torch-X של אלביט
חדר-פיקוד דיגיטלי מבוסס מערכת Torch-X של אלביט

ההזמנה כוללת גם התקנה של מערכות אינטראנט טקטיות ממשפחת Tiger-X ותשתיות פיקוד ובקרה מסוג Torch-X בכל זרועות הצבא. פלטפורמת Torch-X היא חבילה של יישומי תוכנה המאפשרים לנהל את פעילות זרועות הצבא מחדרי פיקוד קדמיים ואחוריים. היא כוללת פתרונות קישוריות המבטיחים העברה מהירה של נתונים בכל הפורמטים, מערכות ניתוח מידע ותצוגה, מערכות שילוב של כל החיישנים ומערכות שליטה ובקרה, כולל שליטה מרחוק בכלים שונים, ובכלל זה במערכים של כלים בלתי-מאויישים.

בתחילת השבוע, החברה זכתה בחוזה לאספקת מערכת לחימה אלקטרונית לצבא זר בהיקף של כ-70 מיליון דולר, אשר כוללת מערכת יירוט וניתוח שידורים אלקטרוניים (SIGINT), מערכות הגנה בפני שיבושים אלקטרוניים וחדרי פיקוד ובקרה, המיועדים לשרת את זרועות היבשה והאוויר של הלקוח.

ערכת REST של אלביט. הופכת פצצה פאסיבית לחימוש משוטט חכם
ערכת REST של אלביט. הופכת פצצה פאסיבית לחימוש משוטט חכם

עשות עוברת לידי קרן פימי

בישראל, הסתיימה עסקת המכירה של חברת עשות אשקלון לקבוצת פיבי תמורת 84 מיליון דולר. עשות הגיעה לידי אלביט בעקבות רכישת תעש מערכות (IMI Systems) בחודש נובמבר 2018, תמורת 495 מיליון דולר. התעשייה הצבאית החזיקה בכ-85% ממניות עשות. מדובר בחברת תעשייה כבדה מובהקת שאינה תואמת למיקוד המרכזי של אלביט, המבוסס על מערכות חכמות לתעשייה הביטחונית. לאחר העסקה מחזיקה פימי בכ-85% ממניות עשות, והשאר נמצאים בידי הציבור. החברה נסחרת בבורסה בתל אביב. בעקבות השלמת העיסקה עלתה מנייתה בבורסה בכ-7% והיא נסחרת לפי שווי חברה של כ-361 מיליון שקל. מניית אלביט בנסד"ק עלתה בכמעט 4% והיא נסחרת לפי שווי חברה של כ-9.68 מיליארד דולר.

סימנס ואנבידיה יפתחו מטאברס תעשייתי

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: ייצוג דיגיטלי (משמאל) שהופק על-ידי Xcelerator המתאר קו הרכבות רובוטי ממשי (מימין)

חברת סימנס (Siemens) וחברת אנבידיה (NVIDIA) הכריזו על שיתוף פעולה שנועד להביא את רעיון המטאברס (Metaverse) אל העולם התעשייתי, ולייצר תאומים דיגיטליים מבוססי בינה מלאכותית של מתקני ייצור מלאים. במסגרת שיתוף הפעולה, החברות יחברו את פלטפורמת Siemens Xcelerator אל פלטפורמת NVIDIA Omniverse. מערכת Xcelerator שסימנס חשפה היום (ג') מקשרת בין מערכת התיפעול (Operational Technologies) של המפעל אל תשתיות המידע שלו. מערכת Omniverse של אנבידיה משמשת כמנוע ליצירת עולמות וירטואליים מבוססי בינה מלאכותית, ונמצאת בשימוש אצל כ-25,000 משתמשים.

המערכת מדמה את חוקי הפיזיקה ומאפשרת לבנות מודלים תלת ממדיים דיגיטליים של המציאות הממשית. החיבור בין שתי המערכות מספק תשתית לבניית תאום דיגיטלי מלא של מפעלים תעשייתיים. היא מקבלת נתוני ביצועים בזמן אמת, מאפשרת לייצר פתרונות IoT תעשייתיים חדשים, ליישם תובנות מניתוח נתונים הקיימים בענן, בניית מודלים עשירים ועוד. רולנד בוש, נשיא ומנכ"ל Siemens AG, אמר שהחיבור בין Xcelerator לבין Omniverse, מחבר בין חומרה ותוכנה מרמת אבזרי הקצה ועד הענן. מנכ"ל ומייסד אנבידיה, ג'נסן הואנג, אמר שמדובר בצעד הראשון בשיתוף פעולה ארוך טווח בין שתי החברות, המחבר את האקוסיסטם של סימנס עם האקוסיסטם של אנבידיה. "הוא ייצר עולם חדש לגמרי של אוטומציה תעשייתית".

היילו ורנסאס מפתחות ערכת שבבי ADAS

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת היילו (Hailo) וחברת רנסאס היפנית (Renesas) הכריזו על שיווק משותף של פתרון עבור מערכות עזר בטיחותיות לנהג (ADAS) ומערכות נהיגה אוטונומית (AD), אשר יתבסס על מעבד הרשתות הנוירוניות של היילו, Hailo-8 ועל שבבי ה-SoC של רנסאס, R-Car V3H ו-R-Car V4H. הפתרונות המשולבים מיועדים למגוון של יישומים, החל ממערכות ADAS ברמת L2+ וכלה במערכות נהיגה אוטונומית ברמה רביעית (L4).

"יכולות ADAS ונהיגה אוטונומית הוכחו כחיוניות בכדי לצמצם תאונות ולהציל חיים. יחד עם זאת, יצרניות הרכב מתקשות לייבא פונקציות מתקדמות אלה למכוניות שאינן רכבי יוקרה", אמר מנכ"ל ומייסד משותף של היילו, אור דנון. "הפתרון שאנחנו מציעים ביחד עם רנסאס שעוזר ליצור דמוקרטיזציה בתחום ה-ADAS". הפתרון המשותף של היילו ורנסאס יספק עוצמת עיבוד של 60-170 טריליון פעולות בשנייה (TOPS) ויגיע ביחד עם סביבת תוכנה פתוחה המאפשרת ליצרניות הרכב או הספקיות של המערכות (Tier 1) לעצב את המוצר הייחודי שלהן בהתאם להעדפתן.

חברת היילו הוקמה בפברואר 2017 על ידי אור דנון, אבי באום, הדר צייטלין ורמי פייג ז"ל, בוגרי יחידה טכנולוגית של חיל המודיעין. באוקטובר 2021 החברה השלימה גיוס הון שלישי בהיקף של 136 מיליון דולר. כיום היא מעסיקה כ-190 עובדים בתל-אביב ובחו"ל, ומתכננת לתגייס כמה עשרות עובדים נוספים עד סוף 2022. מעבד Hailo-8 של החברה הוא מעבד ייעודי להרצת רשתות נוירונים. כל רכיב מספק עוצמת עיבוד של עד 26 טריליון פעולות בשנייה ברמת צריכת הספק טיפוסית של כ-2.5 וואט. בחודש דצמבר 2021 הכריזה היילו על שיתוף פעולה דומה עם חברת NXP Semiconductors, שבמסגרתו הן ישיקו ביחד פתרונות בינה מלאכותית עבור יחידות הבקרה האלקטרוניות של כלי רכב.

וויביט השלימה טייפאאוט ראשון של ReRAM

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: סכימת שבב ההדגמה החדש על רקע קו הייצור של סקייווטר בארה"ב

חברת וויביט ננו (Weebit Nano) מהוד השרון השלימה ייצור ראשוני (Tapeout) של מערכת מלאה להדגמת שימוש מעשי בזכרון ההתנגדותי בלתי נדיף מסוג ReRAM, שהיא פיתחה בשיתוף פעולה עם מכון המחקר הצרפתי  CEA-Leti. שבבי ההדגמה יוצרו בחברת SkyWater האמריקאית בתהליך ייצור CMOS כמעט-סטנדרטי. חברת סקייווטר מוכרת כיצרנית שבבים קטנה המייצרת רכיבים בעיקר עבור מערכת הביטחון האמריקאית ועבור יישומים תובעניים בתחומי התעופה, התעשייה והמכשור הרפואי.

שבב ההדגמה שפותח במכון הצרפתי הוא למעשה רכיב SoC מלא המיוצר בגאומטריה של 130 ננומטר וכולל זכרון ReRAM בנפח של 256Kb , מיקרו-בקר מבוסס RISC-V וממשקי תקשורת. ניתן לתכנת את רכיב ההדגמה ולהריץ עליו יישומים המנצלים את יכולות העיבוד ושמירת הזכרון. החברה מסרה שהוא יכול לשמש כפתרון מלא ליישומים משובצים העומדים בתנאי סביבה קשים כמו טמפרטורות גבוהות, קרינה, יכולת לתפקד במשך 10 שנים בטמפרטורות גבוהות ורמת צריכת הספק קטנה מאוד במצב המתנה. למעשה, אלה תכונות מבוקשות מאוד בתחום המערכות הצבאיות והתעשייתיות.

שוק היעד הראשוני: מערכות משובצות

טכנולוגיית הזכרון של וויביט מתאפיינת בצריכת הספק נמוכה במיוחד לצד עמידה בטמפרטורות גבוהות ובתנאי סביבה קשים. כך למשל, ניסויים שבוצעו ברכיב זיכרון 28 ננומטר, הראו שהוא ממשיך לתפקד ביעילות גם לאחר שנחשף במשך 15 שעות ברציפות לטמפרטורה של 210°C. נשיא ומנכ״ל SkyWater, תומס סונדרמן, אמר שהחברה מתכננת להציע את הטכנולוגיה ללקוחותיה. "הטכנולוגיה הזאת מעוררת עניין רב והתלהבות בקרב לקוחותינו", סיפר.

בחודש אפריל 2022 החברה דיווחה על התקדמות בתהליך הפיתוח של הרכיב, ובהזדמנות הזאת גם מסרה שלאחר שהמודול יוסמך לייצור בחברת סקייווטר, "ניתן יהיה להתחיל בייצור המוני". האם הדבר מלמד שהחברה מתכננת לפתח ולספק מודול מלא במתכונת של חברת פאבלס? סמנכ"ל השיווק והפיתוח העסקי של החברה, ערן ברימן, אמר ל-Techtime שיש אומנם מחשבות כאלה לגבי העתיד הרחוק, אולם הדבר לא קשור למבנה של שבב ההדגמה עצמו.

ברימן: "בטווח המיידי אנחנו מתמקדים בשוק המערכות המשובצות ורוצים להראות ללקוחות שהם יכולים להטמיע את הזיכרון בתוך התכנונים שלהם. מבחינתנו זוהי אבן דרך מרכזית משום שמדובר בטייפאאוט ברמת ייצור ולא ברמת פיתוח. ברגע שנסיים את כל תהליכי הבדיקות והסמכת הווייפרים שאנחנו מקבלים מסקייווטר, פירוש הדבר שאנחנו מוכנים לייצור המוני ולשיווק".

שוק ה-ReRAM על סף פריצה

חברה נוספת המעורבת בייצור הזכרון ההתנגדותי היא ככל הנראה גלובלפאונדריז. בעבר וויביט דיווחה שהיא מביאה את הטכנולוגיה ליכולת ייצור בטכנולוגיית FD-SOI בגאומטריה של 22 ננומטר (הנמצאת בידי גלובלפאונדריז). השלמת המעבר ל-22 תהיה אבן דרך חשובה, מכיוון שכיום זוהי טכנולוגיית הייצור הנפוצה ביותר בתעשייה מאחר שהיא מעניקה את נקודת האיזון הטובה ביותר בין ביצועים, הספק ועלות. "התהליך יעניק לנו יתרון חשוב, מכיוון שלא ניתן לייצר זכרונות flash RAM ב-22 ננומטר".

וויביט ננו נסחרת בבורסה האוסטרלית לפי שווי של כ-268 מיליון דולר. כיום היא מעסיקה כ-50 עובדים, מהם כ-30 בישראל והשאר בצוות פיתוח השבבים בצרפת. קופת החברה כוללת יותר מ-50 מיליון דולר. זאת לאחר שבשנת 2021 בוצעה סדרה של גיוסי הון, ובתחילת 2022 נרכשו מניות רבות על-ידי משקיעים שקיבלו אופציה לרכוש מניות במחירים נמוכים ממחיר השוק.

אחת מהסיבות למהלך של המשקיעים נעוץ בעובדה שבניגוד לרוב מניות השבבים בשוק, מניית וויביט ננו שמרה יחסית על ערכה בחודשים האחרונים. ייתכן שהדבר גם קשור לציפייה משוק הזכרונות ההתנגדותיים. להערכת חברת המחקר Data Bridge, שוק זכרונות ה-ReRAM צפוי לצמוח בקצב של כמעט 17% בשנה עד לשנת 2028, ולהגיע להיקף של יותר מ-1.5 מיליארד דולר. פירוש הדבר שמדובר בשוק חדש מאוד שרק כעת מתחיל לצבור תנופה.

הסכם סייבר לחברה ישראלית בטורקיה

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת הסייבר לרכב הישראלית Cynmotive חתמה על הסכם לשיתוף פעולה נרחב עם יצרנית הרכב הטורקית Ford Otosan, שהיא חברה בת טורקית של פורד העולמית, המתמקדת בייצור ושיווק משאיות לשוק המקומי והאירופי. פורד אוטוסאן תעשה שימוש בפתרונות של Cymotive כדי להכשיר כלי-רכב שהיא מייצרת לתקנות החדשות של האיחוד האירופי בתחום אבטחת הסייבר וכדי לאתר חולשות פוטנציאליות במערכות המקושרות.

שיתוף הפעולה יתמקד בשלב ראשון בהסמכת דגמי משאית הדיזל F-Max שפותחה על ידי פורד אוטוסאן. שיתוף הפעולה בין Cymotive ופורד אוטוסאן נרקם דרך מרכז החדשנות של פורד בישראל, שחיפשה בארץ שותף בתחום הסייבר שיסייע ליצרנית הרכב הטורקית.

פורד אוטוסאן נמצאת בבעלות משותפת של פורד מוטורס וענקית התעשייה הטורקית Koç Holding, ומייצרת משאיות וכלים מכניים כבדים. היא מפעילה חמישה אתרי ייצור ופיתוח ברחבי טורקיה, ובעלת כושר ייצור של כ-450 אלף כלי-רכב בשנה. החברה משווקת כיום משאיות לשוק הטורקי, למדינות המזרח התיכון כולל ישראל, ולמדינות מזרח אירופה. בחודש מרץ רכשה פורד אוטוסאן מפורד העולמית את המפעל שלה בעיר קריובה ברומניה, במסגרת התוכנית האסטרטגית שלה להתרחב לשוק הרכב במערב אירופה. 

אלא שאחד החסמים לכניסה לשוק במערב אירופה הוא עמידה בתקנות מחמירות בתחום אבטחת הסייבר. על-מנת לקבל רישיון סוג (type certification) באיחוד האירופי, יצרניות הרכב צריכות לעמוד בתקנות UNR 155 ו-UNR 156, שגובשו על-ידי הוועדה הכלכלית של האו"ם לאירופה (UNECE). הן מגדירות את הדרישות המחייבות בכל הנוגע לרמת אבטחת הסייבר של המערכות המקושרות ויחידות הבקרה (ECU) ברכב, ושל ערוץ התקשורת המשמש לעדכוני תוכנה מרחוק (OTA). תקנות אלה כבר בתוקף באיחוד האירופי ולא ניתן לשווק כלי-רכב שאינם עומדים בהן.

חברת הסייבר הישראלית של פולקסוואגן

מנהל תחום ניהול סיכונים וארכיטקטורה ב-Cymotive, רן בורגברג, הסביר בשיחה עם Techtime: "אנחנו מביאים לשותפות הזו את הידע והמומחיות שצברנו בתחום הסייבר לרכב, ובפרט בכל הנוגע להתאמה לרגולציות והתקנים. הפתרונות שלנו מנחים את היצרן בכל התהליכים שעליו לבצע כדי לעמוד ברגולציות, וכיצד לעשות זאת באופן החכם ביותר מבחינת ניהול סיכונים ופרופיל האיומים הרלוונטי, וגם מבצעים הערכת חולשות. למשאיות יש תכונות ומאפיינים שמבדילים אותם מרכבי נוסעים, וזה משליך על כל ההכשרה של הדגם לרגולציה. בנינו עבור פורד אוטוסאן שירות הוליסטי מיוחד, במתכונת של 'רישוי-כשירות' (certification as a service)".

חברת Cymotive הוקמה בשנת 2016 כמיזם משותף של קונצרן הרכב הגרמני פולקסווגן ושלושת המייסדים הישראלים, בכירים לשעבר במערכת הביטחון: ראש השב”כ לשעבר יובל דיסקין, ראש אגף טכנולוגיה לשעבר בשב”כ צפריר כץ, המשמש כמנכ"ל החברה, וראש אגף מחשוב ומידע לשעבר בשב”כ ד"ר תמיר בכור. השותפים הישראלים מחזיקים במשותף ב-60% ממניות החברה, בעוד הקונצרן הגרמני מחזיק ב-40% הנותרים.

הפתרונות של Cymotive ממפים באופן אוטומטי את כל מרכיבי התוכנה והחומרה ביחידות הבקרה האלקטרוניות (ECUs) ברכב, מאתרים חולשות פוטנציאליות ומספקים המלצה לגבי הדרך הטובה ביותר למענה לאיום. הפלטפורמה גם יודעת לאמת האם הדגם עומד בדרישות הרגולטור. החברה דיווחה שהפתרונות שלה מנטרים כיום יותר מ-2 מיליון כלי-רכב של תאגיד פולקסווגן, בהם גם את מותגי סיאט, סקודה, פורשה, למבורגיני, דוקאטי, אאודי ועוד. החברה מעסיקה כ-200 עובדים, מרביתם בשני אתרי החברה בתל אביב ובפארק בר לב שליד כרמיאל. לחברה גם משרדים בוולסבורג שבגרמניה, סמוך למטה פולקסואגן, ומשרד בשבדיה.

אינטל פיתחה לייזר תקשורת מרובה-צבעים המיוצר בתהליך CMOS

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת אינטל (Intel) הכריזה על פריצת דרך בפיתוח לייזר תקשורת עבור מרכזי נתונים. הטכנולוגיה החדשה, בשם Distributed Feedback Laser Array, מאפשרת לייצר אלמנט שידור אופטי המשדר אותות במקביל בשמונה אורכי גל שונים (צבעים). האבזר מייצר גלים בעלי מרחק שווה בין התדרים הנפרדים שלהם וכולם בעוצמה זהה (יציבות תדר של ±0.25dB ויציבות עוצמה של ±6.5dB). הדבר מאפשר לשדר מידע בקצב מצטבר של יותר מטריליון אותות בשנייה.

מרכז תחום שיתופי הפעולה באינטל בנושא סיליקון פוטוניקס, איתמר לוין, סיפר ל-Techtime, שאחד מהמרכיבים החשובים בטכנולוגיה החדשה נעוץ ביכולת לייצר את המשדרים האופטיים החדשים בתהליך ייצור כמעט סטנדרטי המאפיין את רוב תהליכי הייצור של אינטל. הדבר הזה מאפשר להוזיל את הייצור ולקרב את תחום הסיליקון פוטוניקס אל השוק. לוין: "הטכנולוגיה פותחה במעבדות Intel Labs בארצות הברית. השתמשנו בטכניקות ליתוגרפיה חדשות שבעזרתן אנחנו מעצבים את מוליכי הגלים האופטיים על הסיליקון בצורה מיוחדת, ולאחר מכן מטמיעים את חומרי הלזירה". במהלך הייצור אינטל שומרת על צימוד פיסי בין הלייזרים השונים, על-מנת לקבל תאימות מלאה בתגובותיהם לשינויים בטמפרטורה.

הגבול המעשי של תקשורת חשמלית: 224Gbps

פיתוח הלייזרים החדשים נעשה במסגרת מאמץ רב-שנים של אינטל בפיתוח טכנולוגיות סיליקון פוטוניקס שיאפשרו לנהל את התקשורת במרכזי הנתונים באמצעות מערכות אופטיות ולא באמצעות מערכות חשמליות. "המטרה שלנו היא להביא את האופטיקה אל הרמות הנמוכות יותר של מרכז הנתונים. כיום מרכזי הנתונים בנויים ממסדי 19 אינטש שבהם יושבים שרתים, אשר מצויים בתוך ארונות עם עד 10 מסדים בכל ארון. בראשו של כל ארון כזה יש מתג אופטי המקשר את השרתים אל השרתים האחרים באתר. הבעיה היא שרוב התקשורת בין המתג הזה ובין השרתים היא תקשורת חשמלית, אשר מתקשה להעביר מידע בקצב של יותר מ-224Gbps. זהו גבול טכנולוגי-מעשי שמעבר לו הפתרונות נעשים מאוד מורכבים ויקרים".

איתמר לוין. "תקשורת אופטית בתוך המחשב"
איתמר לוין. "תקשורת אופטית בתוך המחשב"

אלא שהמשימות החדשות של מרכזי הנתונים, כמו למשל יישומי בינה מלאכותית, כוללות טיפול בכמויות גדולות מאוד של מידע וזקוקות להעברה של כמויות גדולות מאוד של נתונים בין השרתים ובינם לבין מערכי האיחסון השונים. "התוצאה היא שכ-30% מזמן העיבוד מתבזבז על המתנה לנתונים שיועתקו בין המעבדים או בין הזכרונות. הטכנולוגיה שאנחנו מפתחים מיועדת להתגבר על צוואר הבקבוק הזה". הרעיון עצמו של לייזר מרובה צבעים אינו חדש, אולם אינטל מתגאה בכך שהיא מצליחה לייצר אותו בתהליך תעשייתי – לא תהליך מעבדתי – וברמת אחידות העומדת בדרישות תעשייתיות.

בשלב הראשון, הטכנולוגיה הזו תאיץ את מרכזי הנתונים ותוזיל את עלותם. בשלב הבא, לדעתו, היא תגיע לפינות נוספות במערכי המחשוב והתקשורת. "הלייזר הוא רק מרכיב אחד בתוך מארג התקשורת האופטית. אנחנו מאמינים שהמארג ישולב בעתיד בתוך רכיבים הכוללים מספר פרוסות סיליקון, למשל רכיב הכולל בפרוסה אחת מעבד CPU ובפרוסה סמוכה את מודול התקשורת האופטית. הדבר הזה יאפשר לבצע חיבור אופטי ישיר בין המעבדים לבין עצמם, ובין המעבדים לבין הזכרונות במחשב. נוצרה לנו דרגת חופש חדשה". למעשה, הוא מדבר על עתיד שבו התקשורת האופטית תהיה בתוך המחשב – ולא רק בינו לבין העולם החיצוני.

יניב רוד קיבל את "אות הרוח הישראלית" על שם אהוד מנור ז"ל

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה (משמאל לימין): משה אטיאס יו"ר הרוח הישראלית, יניב רוד, טל ברודי ומנכ"לית הרוח הישראלית, מיקי דהב

עמותת הרוח הישראלית של הסוכנות היהודית העניקה אתמול (א') את אות הרוח הישראלית ע"ש אהוד מנור ז"ל ליניב רוד, העומד בראש קבוצת א.י. אלקטרוניקה, על העשייה והתרומה הרבה למען תכניות של הרוח הישראלית. הטקס התקיים במסגרת הארוע השנתי של העמותה שהתקיים במוזיאון תל אביב. בנימוקי חבר השופטים נכתב: "קבוצת א.י. אלקטרוניקה ויניב רוד העומד בראשה רואים במעורבות החברתית חלק בלתי נפרד מה-DNA של החברה ומערכי היסוד המנחים אותה.

"קבוצת א.י. אלקטרוניקה תומכת בתוכניות רבות, החל מתוכניות לצמצום פערים דיגיטליים לנוער בפריפריה, חיילים עולים בודדים, כפרי הנוער, פליטי אוקראינה ועוד. בחרנו ביניב רוד לקבלת אות הרוח הישראלית ע"ש אהוד מנור ז"ל בשל התגייסותו המרשימה לאורך שנים לצרכים מגוונים ומתן חיבוק חם וסיוע למי שנזקק לכך, בימי שגרה ובימי חירום. הערב אנחנו מתרגשים להוקיר תודה ליניב רוד על עשייה משמעותית, מכל הלב, למען חיזוק החברה הישראלית ואף תמיכה בקהילה היהודית מעבר לים כשנזקקה לכך".

תעשייה עם מחוייבות

קבוצת א.י. אלקטרוניקה (AY Electronics) פועלת יותר מ-40 שנה בתעשיית האלקטרוניקה הישראלית. היא הוקמה בשנת 1980 על-ידי אריק רוד ז”ל וכיום נמצאת בבעלות האחים יניב רוד (יו”ר) ואיתי רוד (מנהל תפעול). הרוח הישראלית הוקמה בשנת 1998 על-ידי הסוכנות היהודית וקרן היסוד, במטרה לגייס את הציבור הישראלי והמגזר העסקי למעורבות ולאחריות חברתית, לצד הקהילות היהודיות מהעולם. שמה של הרוח הישראלית, ניתן לה על-ידי אהוד מנור ז”ל, שהיה פעיל בה מימיה הראשונים. אהוד תרם רבות לבניית הארגון, והשתתף בהתנדבות בכנסים ובאירועי התרמה בארץ ובחו”ל.

מתחיל הייצור ההמוני של מכ"ם-רכב מבוסס Arbe

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת HiRain Technologies הסינית הכריזה על מעבר לייצור המוני של מערכות ADAS המבוססות על המכ"ם של חברת ארבה (Arbe) התל אביבית. היצרנית הסינית קיבלה הזמנות ממספק יצרניות רכב לאספקת מערכות הבטיחות במתכונת של ספק מערכת ראשי ( ADAS Tier 1 supplier), ומעריכה שהיא תגיע להיקף ייצור מלא במהלך שנת 2023. המכ"ם הוא מרכיב מרכזי במערכות עזר בטיחותיות לנהג (ADAS) בזכות יכולתו לפעול בכל תנאי מזג האוויר. הייריין הסינית משתמשת בערכת השבבים של ארבה הכוללת מערך של 48 ערוצי שידור ו-48 ערוצי קליטה, ושבב עיבוד ייעודי.

מנכ"ל ארבה, קובי מרנקו, אמר שסין היא שוק הרכב הגדול בעולם ומובילה את המעבר לנהיגה אוטונומית. "חברת ריינהייר היא אחת מספקיות Tier 1 המובילות בתעשיית הרכב הסינית. המכ"ם שהיצרנית הסינית תתקין במערכות ה-ADAS מגיע לטווח של עד 350 מטר ולרזולוציה של 1°. להערכת ריינהייר הוא מספק "ענן נקודות" ברמת פירוט של חיישני LiDAR, אשר ניתן לנתח ביתר פירוט באמצעות אלגוריתם בינה מלאכותית במסתגרת שלה היתוך החיישנים (sensor fusion).

הוגדרה תצורת הייצור הסופית

ארב פיתחה ערכת שבבי מכ”ם לרכב המבוססים על טכנולוגיית Frequency Modulated Continuous Wave, שבה מתבצע שידור רציף של אותות בעלי תדר משתנה (Chirp signal), והמרחק של האובייקטים מחושב בהתאם להפרשי התדר והמופע (פאזה) בין האותות המשודרים והאותות הנקלטים. המכ”ם של ארבה מפיק תמונה רב-מימדית (4D) של סביבת הרכב: גם של האובייקטים הנייחים וגם של האובייקטים הניידים. התמונה מתעדכנת 30 פעמים בשנייה. במאי 2022 החברה הכריזה על תצורת הייצור הסופית של המכ"ם, אשר עומדת בתקן ASIL-B, AEC-Q100 ומגדילה את טווח הגילוי של רוכבי אופניים מ-350 מטר לכ-800 מטר.

חברת ארבה נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-360 מיליון דולר. ההכרזה של הייריין הזניקה את מניית החברה בכ-35%. החברה עדיין נמצאת בשלבי הפיתוח וטרום הייצור התעשייתי, ולאור זה מכירותיה ברבעון הראשון של 2022 הסתכמו בכ-900 אלף דולר. החברה דיווחה על הפסד של 7.9 מיליון דולר, בהשוואה להפסד של 18.4 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2021. יחד עם זאת, היא דיווחה לפני חודש שיונדאי מבצעת פרוייקט פיילוט המבוסס על המכ"ם שלה, ושחמישה יצרני מערכות ראשיים מתמודדים עם המכ"ם שלה על הזמנות של יצרניות רכב (OEM) בהיקף פוטנציאלי מצטבר שיכול להגיע לכמיליון מערכות.

ניסטק תייצר 30,000 שעונים חכמים של קארדיאקסנס

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת קארדיאקסנס (CardiacSense) ביצעה הזמנת ייצור של 30,000 שעוני בריאות חכמים, ממפעל ניסטק צפון שבמעלות, הנמצא בבעלות קבוצת ניסטק (Nistec). השעונים יסופקו במהלך החודשים הקרובים. כך נודע ל-Techtime. "אנחנו גאים להתבסס על פיתוח וייצור בישראל", מסר אלדד שמש, מנכ"ל ומייסד משותף חברת קארדיאקסנס. מדובר במוצר הנחשב מציל חיים ולכן פיתוחו וייצורו צריכים לעמוד בדרישות רגולטוריות מחמירות. מנהל מפעל ניסטק צפון, ווספי ארמז, אמר שהחברה הקימה קו ייצור ייעודי גמיש עבור המוצר, "אשר מאפשר הגדלה מהירה של קיבולת הייצור, במטרה להיענות לתחזית של ביקוש גובר וגידול בהזמנות".

חברת קארדיאקסנס מקיסריה פיתחה שעון רפואי המבוסס על טכנולוגיית קריאת אותות אופטיים בשילוב עם סנסורי תנועה, לחץ, טמפרטורה ועוד. השעון מאפשר מעקב רציף של הפרעות בקצב הלב וגילוי פרפור פרוזדורים ודום לב. הוא כולל טכנולוגיית ניטור דופק ברמת דיוק של מכשירי א.ק.ג (ECG). החברה ביצעה מספר גיוסי הון ואף שקלה לבצע הנפקה ציבורית בבורסה, אולם בנובמבר 2021 היא החליטה להשאר במודל של גיוסי הון וגייסה 3.8 מיליון דולר לפי שווי חברה של כ-125 מיליון דולר.

תחרות מול אפל וסמסונג

לחברה יש אישור שיווק בישראל. בפברואר 2021 קיבלה קארדיאקסנס אישור CE להתוויה של מדידת דופק ופרפור עליות עבור אבזר CardiacSense3 במדינות האיחוד האירופי. כיום החברה פועלת לקבלת אישור FDA עבור CardiacSense3 לזיהוי קליני של דופק בטכנולוגיית ECG ומדידה של ריווי חמצן בדם. עד סוף 2021 היא חתמה על הסכמי הפצה ב-15 מדינות בהיקף של כ-100 מיליון דולר. החברה פועלת בשוק תחרותי מאוד ומתחרה בתאגידי טכנולוגיה גדולים כמו Apple ,Samsung ,Fitbit ו-Garmin.

מפעל הייצור ניסטק צפון שבמעלות
מפעל הייצור ניסטק צפון שבמעלות

להערכתה יש לה יתרון ייחודי בזכות היכולת לנטר הפרעות בקצב הלב ברמת דיוק של 99.5%. היתרון הזה עשוי להתרחב בעתיד הקרוב, לאור העובדה שהחברה נמצאת בתהליכי פיתוח שבב במתכונת של System on Module אשר ינהל את כל תהליכי לכידת המידע והעיבוד. מדובר בשוק שהיקפו הפוטנציאלי נאמד בכ-3 מיליארד דולר בשנה בארה”ב, ובכ-10 מיליארד דולר בשנה בעולם כולו. חברת א.י אלקטרוניקה ביצעה בה השקעה משמעותית לפני כ-5 שנים ומאז היא מובילה אותה מפיתוח לייצור.

האזינו לשיחה עם מייסד ומנכ"ל קרדיאק-סנס, אלדד שמש, מתוך תוכנית מס' 15 בפודקאסט שלנו, שעלתה במאי 2020:

טכנולוגיית UWB של סיוה נכנסת למפתחות דיגיטליים ברכב

פורסם בתאריך ע"י Techtime

חברת סיוה מהרצליה (CEVA) תספק ליצרנית שבבים גדולה מודולי קניין רוחני (IP) של תקשורת קצרת טווח ורחבת פס מסוג UWB, עבור פיתוח שבבים ליישום מפתחות דיגיטליים בכלי-רכב. הטכנולוגיה של סיוה עומדת בתקן תעשיית הרכב CCC 3.0. המודולים של החברה מספקים יכולת זיהוי מרחק (Time of Flight) באמצעות פולסים באורך של 2 ננו-שניות, וזיהוי כיוון (Angle-of-Arrival), הדרושים להפעלה בטוחה של מפתחות רכב דיגיטליים.

רוב הפתרונות היום בשוק מבוססים על טכנולוגיית בלוטות', אולם היא פחות בטוחה ויכולה להיפרץ על-ידי מכשיר האזנה המצוי בסביבת הרכב. מערכות UWB פועלות בדרך כלל בהספק נמוך מאוד הנמצא מתחת לרצפת הקליטה של מערכות בלוטות' ו-Wi-Fi, ולכן גם אינן דורשות רשיון שימוש בפסקטרום. ראוי לציין שטכנולוגיית UWB מדוייקת יותר מ-Bluetooth Low Energy, אולם היא צורכת יותר הספק מהסוללה. לכן נהוג להשתמש בשתיהן במפתחות רכב דיגיטליים (digital-key).

במתכונת המשולבת, מרכיב ה-Bluetooth Low Energy משמש להפעלה מרחוק וברמת דיוק נמוכה, וכאשר המשתמש מתקרב אל הרכב, השליטה עוברת אל מערכת ה-UWB קצרת הטווח. החל מהשקת האייפון 11, חברת אפל מובילה מהלך שנועד לקדם את השימוש בטכנולוגיית UWB במכשירי טלפון. כיום הדבר מאפשר שימוש מורכב יותר במפתחות הדיגיטליים, למשל להעניק אישור גישה לרכב למשתמשים שונים באמצעות אפליקציה בטלפון, במקום למסור להם מפתח פיסי.

התקשורת מתבצעת ברוחב פס של 500MHz ומעבירה מידע בקצב של עד 31.2Mbps. להערכת סיוה, שילוב UWB ובלוטות׳ מאפשר פתיחה מאובטחת של מכוניות באמצעות מכשירי סלולר מכל מקום. "הטכנולוגיה הזו צפויה להשתלב במרבית המפתחות הדיגיטליים למכוניות. להערכת חברת המחקר ABI, כ-25% מכלי-הרכב שיסופקו ללקוחות בשנת 2025 יצוידו במפתחות דיגיטליים".

מאמר אורח: המעבר הבלתי-נמנע למארזי שבבים תלת-מימדיים

פורסם בתאריך ע"י Techtime

מאת: ד"ר עידו דולב (מימין) ומני גנץ, KLA ישראל

מארזים מתקדמים (Advanced Packaging) של שבבים הופכים בזמן האחרון לשלב חיוני בתהליכי הייצור והתכנון של מכשירים אלקטרוניים מורכבים. יש להם אפילו השפעה קריטית על הביצועים והיכולות של המכונית האוטונומית. מחקר שוק של חברת Mordor Intelligence מגלה שהיקף שוק המארזים המתקדמים מוערך בכ-24 מיליארד דולר בקירוב, וצפוי לרשום גידול שנתי של כ-8% בקירוב ולהגיע להיקף של כ-38 מיליארד דולר בשנת 2026. 

מהו תפקידם של המארזים המתקדמים? הם מאפשרים לאגד מספר רב של רכיבי חומרה זעירים בתוך מארז יחיד, ולהפוך אותם למערכת אלקטרונית אחת. זהו השלב הסופי בתהליך הייצור. אלא שיש להם השפעות עמוקות מאוד על המוצר המוגמר: לשיטת האריזה של השבבים ופרוסות הסיליקון יש השפעה על עוצמתם, רמת הביצועים והעלות של המערכת. היא גם משפיעה על הפונקציונליות של כל פרוסת סיליקון, ובהמשך גם על העלות והביצועים של המכשיר אלקטרוני כולו.

בזמן שטכנולוגיות חדשניות בתחומי מחשוב ענן, ביג דטה, בינה מלאכותית, מובייל וכלי רכב חשמליים ואוטונומיים, דורשות עוצמת עיבוד גוברת, יצרני השבבים הגיעו לקצה גבול יכולת המזעור של השבבים – כ-1.5 ננומטר – ומתקשים לעמוד בדרישות הלקוחות. אחד הפתרונות לבעיה נמצא באמצעות הנחת הרכיבים (טרנזיסטורים) על-גבי פרוסות הסיליקון בצורה צפופה יותר מן המקובל,  אלא  שמזעור במישור הדו-מימדי מחייב ממערכות הייצור לספק רמת דיוק גבוהה יותר במדידה, ומהירות גבוהה יותר ברמת ניתוח האות ומעבר המידע. הדבר מסבך מאד את פעולת הייצור. 

המענה לדילמת חוק מור: שינוי במבנה המארז

לכן הפתרון היעיל ביותר לדילמה הזאת הוא באמצעות שינוי מבנה המארז ומעבר למארזים מתקדמים תלת מימדיים (מעבר מארכיטקטורת דו-מימד לתלת-מימד). טכניקת המארזים המתקדמים מבוססת על הדבקה של מספר פרוסות סיליקון (שתיים-שלוש) זו לצד זו, ואף הדבקה לגובה עד לסדר גודל של כמה מאות שכבות. המבנה הרב–קומתי מאפשר ליצור פתרונות שמתבססים על אופטימיזציה של מספר טכנולוגיות יחד. כך ניתן לשלב במארז אחד רכיבים שונים, כמו זכרונות, מעבדים, מעגלים אנלוגיים ועוד –  גם אם פותחו ויוצרו על-ידי יצרנים שונים. 

גבול המזעור  משפיע גם על ענף המעגלים המודפסים, ובמיוחד על היחידה המחברת בין השבבים ללוח המעגל המודפס. אם בעבר כל יחידה כזאת חיברה שבב אחד ללוח, הרי שהיום באמצעות טכנולוגית המארזים המתקדמים כל יחידה יכולה להכיל מספר שבבים, מסוגים שונים (זיכרון, לוג'יק, אנטנה וכו') וכך מתקבלת יחידה אחת עם פונקציונליות מאד גבוהה. לוחות המעגלים המודפסים הללו משמשים היום מרכזי נתונים ושרתי G5 ומשפרים עד מאד את הביצועים בתחומים המצריכים העברת כמויות גדולות של דאטה במהירות גבוהה. בעתיד, אנו צופים כי יחידות מתקדמות יותר ישולבו גם במחשבים שולחניים, מחשבים ניידים, ברכב האוטונומי ועוד.

הכותבים הם מנהל חטיבת מדידות אופטיות וסמנכ"ל השיווק בחטיבת המעגלים המודפסים של KLA   

לאונרדו האמריקאית רוכשת את ראדא

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה: דב סלע, מנכ"ל ראדא. צילום: Techtime

ענקית האלקטרוניקה הצבאית האמריקאית Leonardo DRS חתמה על הסכם סופי לרכישת חברת ראדא (Rada) מנתניה בעיסקת מניות שבסיומה יחזיקו בעלי המניות של ראדא ב-19.5% ממניות החברה המאוחדת. חברת Leonardo SpA האיטלקית שבבעלותה נמצאת Leonardo DRS, תחזיק ב-80.5% מהמניות. חברת ראדא נסחרת כיום בבורסות נסד"ק ותל אביב לפי שווי שוק של 579 מיליון דולר. החברה המאוחדת תשמור על השם Leonardo DRS וצפויה להיסחר בבורסות תל אביב ונסד"ק תחת הסימול DRS.

העסקה משקפת פרמיה של כ-34% למחזיקי המניות של ראדא (בהשוואה למחיר המניה ביום המסחר האחרון). העיסקה אושרה על-ידי הדירקטוריונים של שתי החברות, וצריכה לקבל את אישור בעלי המניות של ראדא ושל הרגולטור. על-פי ההערכה, היא צפויה להיסגר ברבעון האחרון של 2022. עם השלמתה, ראדא תהיה חברה בת בבעלות מלאה של Leonardo DRS ותפעל כיחידה עסקית עצמאית במסגרת חטיבת החישה והמחשוב (Advanced Sensing and Computing) של Leonardo DRS.

העיסקה מעניקה הערכה גבוהה מאוד לראדא, מכיוון שמשקלה במניות אינו פרופורציונלי למשקלה במכירות. בשנת 2021 הסתכמו המכירות של ראדא בכ-117 מיליון דולר, בשעה שהמכירות של לאונרדו הסתכמו בכ-2.6 מיליארד דולר. היקף המכירות המשותף היה קצת יותר מ-2.7 מיליארד דולר בשנת 2021. מנכ"ל ראדא, דב סלע, אמר שהעיסקה משלבת בין שתי חברות טכנולוגיה צבאית מובילות. "איחוד כוחות עם Leonardo DRS יעצים את היתרון התחרותי שלנו בשווקים הצומחים והתובעניים שבהם אנחנו פועלים, ואשר נשלטים כיום על-ידי שחקנים חזקים ומוכרים".

סדר-יום חדש בצרכים של צבאות מודרניים

נגמ”ש הלחימה האמריקאי סטרייקר מצוייד במערכות מכ”ם טקטי של ראדא
נגמ”ש הלחימה האמריקאי סטרייקר מצוייד במערכות מכ”ם טקטי של ראדא

חברת ראדא מפתחת מכ”מים טקטיים מבוססי-תוכנה המשמשים עבור שני יישומים עיקריים: מערכות הגנה אוויריות לגילוי ויירוט איומים קצרי-טווח, כדוגמת רחפנים, מל”טים, פגזי מרגמה וארטילריה קצרת-טווח, וכן מערכות הגנה אקטיביות (APS) המשמשות מעטפת הגנה לרכב משוריין מפני פגזי מרגמה וטילי כתף. בהם מערכת “חץ דורבן” של אלביט שבה מוטמע המכ”ם של ראדא. מדובר בשווקים הנמצאים בצמיחה, קיבלו משנה דחיפות בעקבות המלחמה באוקראינה אשר חשפה את החשיבות של מערכות נ"מ קצרות טווח להגנה בפני רחפנים, ושל מערכות הגנה אקטיבית בפני טילי נ"ט.

הדבר בא לידי ביטוי בדבריו של מנכ"ל לאונרדו, ביל לין: "השילוב בין יכולות המכ"ם הטקטי של ראדא יחד לבין החוזקה של Leonardo DRS בתעשיה הביטחונית, הופך את החברה המאוחדת למובילה בתחום הצומח במהירות של הגנת הכוחות". לאחרונה הכריזה Leonardo DRS שהיא נכנסה לתהליך הערכה מחדש של האסטרטגיה שלה, "במטרה להתאים את פעילות החברה לצרכים הדחופים ביותר של משרד הביטחון האמריקאי". במסגרת התהליך הזה, היא נפרדה מחטיבת התקשורת הלוויינית האזרחית שלה, ומכרה אותה במרץ 2022 לחברת SES תמורת כ-450 מיליון דולר.

ראדא יוצגה בעסקה על-ידי משרד עוה"ד DLA Piper בשיתוף ש.פרידמן, לאונרדו על-ידי הרצוג פוקס נאמן בשיתוף סאליבן קרומוול.

מכ"ם-ימי טקטי של חברת ראדא
מכ"ם-ימי טקטי של חברת ראדא

מטריקס רכשה את רדט ציוד ומערכות

פורסם בתאריך ע"י Techtime

בתמונה למעלה (מימין לשמאל): אמיר קוזלובסקי וטלי אדיר מחברת רדט, ביחד עם ליאת טננהולץ מחברת מטריקס

ענקית שירותי התוכנה וה-IT, חברת מטריקס (Matrix), רכשה את חברת רדט ציוד ומערכות (RDT). העיסקה כוללת גם את החברה הבת ASIO Vision. רדט מעסיקה כ-100 עובדים במשרדים בפתח תקווה ובקרית אתא. בשנת 2021 הסתכמו מכירותיה בכ-100 מיליון שקל. רדט היא נציגה ומשווקת בלעדית של יצרנים בולטים בתחום האלקטרוניקה, בהם: FLUKE, Unitronics, TDK Lamda ועוד. חברת אסיו מספקת פתרונות וידאו תעשייתי ועיבוד תמונה ומייצגת בישראל יצרנים דוגמת סוני, FLIR, Teledyne ועוד.

ענקית התוכנה נכנסת לתחום האלקטרוניקה

בעקבות העיסקה תצורף רדט לחטיבת התשתיות של מטריקס. מטריקס מסרה שהכניסה לשווקים הטכנולוגיים של רדט צפויה להרחיב את היקף השירותים שהיא מספקת לקוחותיה. בין השאר היא מתכננת להרחיב את היקף הסכמי הייצוג של החברה הנרכשת ולהביא אליה מוצרים טכנולוגיים משלימים. "פלטפורמה חדשה זו אף צפויה להוביל לסדרת רכישות חדשות". חברת רדט הוקמה בשנת 1963 על-ידי ישראל אדיר ז"ל. בתו, טלי אדיר, משמשת כנשיאה ויו"ר החברה. המנכ"ל אמיר קוזלובסקי מסר שהעיסקה מהווה הזדמנות מיוחדת להמשך צמיחת החברה. נודע שהוא ימשיך לנהל אותה.

טלי אדיר אמרה: "לאחר קרוב ל-60 שנות פעילות אני מוסרת את מפתחות הניווט לחברת מטריקס. רדט היא מפעל חיים של משפחת אדיר, אבל ללא הצוות הניהולי והעובדים המסורים שלנו לא הייתי יכולה להגיע לנקודה הזו". סמנכ"לית מיזוגים ורכישות במטריקס, ליאת טננהולץ, אמרה שרדט היא חברה עם מוניטין מצויין ובעלת פלטפורמה איתנה ובריאה, "המהווה פוטנציאל להמשך התרחבות משמעותית של מטריקס. העובדים והמנהלים בחברה מתאימים מאוד ל-DNA המטריקסי ומהווים תוספת איכותית לתשתית הניהולית במטריקס. הרכישה מחזקת את מעמדה של מטריקס כספקית של כל שירותי ומוצרי הטכנולוגיה הנדרשים לכל ארגון".

שתי חברות מתחומים נפרדים

רדט מורכבת מחמש חטיבות: חטיבת בקרה ואוטומציה, המספקת פתרונות ופרויקטים בתחום של מערכות בקרה למכונות, לתהליכים בתעשייה ולמבנים מתקדמים; חטיבת צב"ד המספקת פתרונות בדיקה ומדידה של פרמטרים פיסיקליים, חטיבת תקשורת המספקת פתרונות לבדיקת תקשורת נתונים, חטיבת EMC & RF שאחראית על תכנון וביצוע פרויקטים מתקדמים בתחומים של תדרי רדיו, אנטנות, ותאימות אלקטרומגנטית (EMC), וחטיבת שירות המספקת שירותי כיול ותיקונים הן במעבדה והן במתקני הלקוח.

חברת מטריקס מוכרת בעיקר בזכות שירותי התוכנה וה-IT שהיא מספקת. היא מעורבת בפרויקטים גדולים דוגמת פרויקט הרקולס להתמודדות עם איומי הסייבר בענף התעופה, הקמת מערך נתוני האשראי של ישראל, הקמת חמ"ל ה-CERT הלאומי, פרוייקט הרחפנים של נתיבי איילון וכדומה. החברה נסחרת בבורסה של תל אביב לפי שווי שוק של כ-5 מיליארד שקל ובשנת 2021 הסתכמו מכירותיה בכ-4.36 מיליארד שקל. החברה מעסיקה כ-10,000 עובדים, רובם בישראל והשאר במשרדיה באירופה, אפריקה, אסיה, אוסטרליה ויבשת אמריקה. מאז הקמתה לפני 20 שנה היא ביצעה יותר מ-100 רכישות.