יונדאי מצטרפת להשקעה ב- allegro.ai הישראלית

פורסם בתאריך נובמבר 6, 2018נובמבר 6, 2018 ע"י yochais

יצרנית הרכב הקוריאנית יונדאי (Hyundai) הודיעה על הסכם השקעה אסטרטגי ב- allegro.AI הישראלית, שפיתחה פלטפורמה לפיתוח יישומי ראייה ממומחשבת באמצעות למידה עמוקה. ההשקעה תתבצע באמצעות יונדאי CRADLE, קרן ההון סיכון התאגידית ויחידת ההשקעות בחדשנות של החברה.

יונדאי היא אחת מיצרניות הרכב המובילות שהמפתחות מכונית אוטונומית. על פי התכנון של החברה, היא צפויה להוציא לשוק כבר ב-2021 דגמים ראשונים של מכונית אוטונומית מלאה. בין היתר, יונדאי משתפת פעולה בפיתוח הטכנולוגיה עם חברת Aurora, המפתחת חומרה ותוכנה לנהיגה אוטונומית. ביונדאי ציינו כי השותפות עם allegro.ai תאפשר ליצרנית הרכב להאיץ את הפריסה של טכנולוגיית בינה מלאכותית ובניית סביבות נהיגה בטוחות יותר.

יונדאי העולמית מצטרפת לסמסונג, בוש, מיזמה ונצ'רס וקרן ההשקעות הפרטית של סיר רונאלד כהן שהובילו גיוס של 11 מיליון דולר בחודש אפריל האחרון. לדברי רובי חן, מנהל ההשקעות ביונדאי CRADLE תל אביב, ראייה ממוחשבת מבוססת למידה עמוקה היא אחת מטכנולוגיות הליבה שניתן ליישמן בכלי רכב אוטונומיים לצורך ניווט במהלך נסיעה וקבלה מהירה של החלטות בזמן אמת. "ההשקעה שלנו ב- allegro.aiהיא צעד נוסף בהרחבת הנוכחות שלנו בישראל, שהיא מובילה עולמית בחדשנות טכנולוגית בתחומי האוטומציה, הבינה המלאכותית והלמידה העמוקה. זו היא השקעתנו החמישית בחברה ישראלית ופעילותנו תמשיך לצמוח בשנים הקרובות".

להמשיך ללמוד גם לאחר שהמוצר יוצא לשוק

תחום הלמידה העמוקה (Deep Learning) מאפשר לפתח יישומים חדשים ומורכבים שלא היו אפשריים בכלי התכנות הקלאסיים. עם זאת, תהליך פיתוח של מוצר מבוסס למידה עמוקה עדיין כרוך בעבודה ידנית רבה שהופכת את התהליך לממושך ויקר.

הפלטפרומה של Allegro.AI מספקת לחברות פתרון ניהולי מקצה לקצה לכל מחזור החיים של פיתוח מבוסס למידה עמוקה ליישומי ראייה ממוחשבת בתחומים כמו נהיגה אוטונומית, רחפנים, אבטחה, לוגיסטיקה ועוד. הפלטפורמה מאפשרת לארגונים לנהל באופן אוטומטי את כל תהליך הפיתוח, החל מתיוג אוטומטי של תמונות וסרטי וידאו, למידה רציפה ומתמשכת של מודלים ועד למעבר לייצור בהיקפים גדולים של מוצר בינה מלאכותית. האוטומציה של התהליך מאפשרת להאיץ ולהוזיל את כל תהליך הפיתוח.

הפלטפורמה של Allegro.AI מתמודדת עם אתגר נוסף: כיום מגמת השוק היא ליישם פתרונות בינה מלאכותית באבזרי הקצה (Edge Devices), דוגמת סמארטפונים ומצלמות, ולא בתשתיות הענן. הבעיה הנעוצה כאן היא שמרגע שהסתיים תהליך האימון של הרשת הנוירונית, הוא מפסיק ללמוד. יישומי ראייה ממוחשבת, כמו מצלמות בעיר חכמה, יכולים לעשות שימוש במידע שהם אוספים כדי להמשיך ולאמן ולשכלל את מערכת הלמידה העמוקה, גם לאחר שהמוצר יצא לשוק. הפלטפורמה של Allegro.AI מאפשרת להמשיך את לימוד המכונה גם אחרי שהמוצר יצא לשטח.

allegro.ai, שנחשפה לראשונה לפני חצי שנה, הוקמה בשנת 2016 על ידי ניר בר-לב, משה גוטמן וגיל וסטרייך. צוות החברה, הכולל כיום כ-25 עובדים, מורכב מחוקרי אקדמיה בתחום הלמידה העמוקה, יוצאי גוגל והיחידה הטכנולוגית של חיל המודיעין. לדברי החברה, הפלטפורמה שלה כבר נמצאת בשימוש בקרב מספר לקוחות בתחומי הרכב, מצלמות אבטחה, תעשיית הבנייה, מכשור רפואי ובקרת איכות.

"רובוטיקה ורחפנים הם מהפיכה דומה למהפיכת המובייל"

פורסם בתאריך נובמבר 5, 2018ספטמבר 5, 2020 ע"י yochais

אחת מהמהפיכות הטכנולוגיות הקורמות כיום עור וגידים היא מהפיכת הרחפנים והכלים הבלתי-מאוישים. אומנם השימוש ברחפנים עדיין מצומצם ומוגבל למשימות צילום, תצפית ופנאי, והשוק עצמו מגלגל מיליארדים ספורים של דולרים. אולם רבים מעריכים שבתוך כעשור ימלאו הרחפנים מגוון רחב של משימות בתחומי ביטחון הפנים, התעשייה, התחזוקה, החקלאות והקמעונאות, והשוק יתפח להיקף של יותר מ-100 מיליארד דולר.

חברת מוביליקום (Mobilicom) הישראלית, המפתחת פתרונות תקשורת אלחוטית לפלטפורמות ניידות, סימנה את שוק הרחפנים והרובוטיקה המסחריים כאחד ממנועי הצמיחה האסטרטגיים בשנים הבאות, ובשנה שעברה אף הקימה בתוך החברה חטיבה ייעודית לשוק הרחפנים והרובוטיקה, בשם SkyHopper. היא מפתחת סל פתרונות שכולל מערכות תקשורת לשליטה, בקרה והעברת וידיאו, עיבוד וידיאו ואנליטיקה, יחידות צריכת מידע בזמן אמת ומערכות ניהול ושליטה המתבססים על ארכיטקטורות הייחודיות של החברה.

בריאיון עם TechTime הסביר מנכ"ל מוביליקום אורן אלקיים את הרציונל מאחורי הקמת סקייהופר. "שוק הרחפנים הוא שוק שצפוי לעשות קפיצת מדרגה אדירה תוך שנים ספורות, בעיקר בתחום המסחרי-תעשייתי. למעשה, זו כבר מציאות קיימת, זה כבר ביזנס. השוק נמצא על סף מהפיכה הדומה למהפיכת המובייל, ואנחנו רוצים להיות שם."

שיתוף פעולה אסטרטגי עם איירבאס

כפי שבתחום הרכב האוטונומי, חברות המפתחות מערכות חישה, תקשורת ועיבוד נתונים למכונית האוטונומית העתידית מנסות כיום בכל הכוח לקשור כמה שיותר שיתופי פעולה עם יצרניות הרכב וחברות Tier-1 ולהפוך לסטנדרט עתידי בתעשייה, כך גם בשוק הרחפנים. וזה בדיוק מה שמנסה מוביליקום לעשות דרך סקייהופר.

עד כה, ההספק של מוביליקום בתחום הרחפנים מעודד לגבי הבאות. החברה כבר הצליחה לשלב את מוצריה בפלטפורמות של כ-50 יצרניות רחפנים ורובוטיקה ברחבי העולם, ולפני מספר שבועות דיווחה על עסקה אסטרטגית עם איירבאס, שתשלב את הפיתרון שלה בפלטפורמת רחפני Innovation שלה.

אלקיים מעריך שככל שהשוק יצבור תאוצה מסחרית, הכנסות סקייהופר יעלו באופן משמעותי. "מידת החדירה שלנו לשוק עד כה מאוד משמעותית. ברגע שכל אחת מהיצרניות שעימן הגענו להסכמים תתחיל לייצר באופן מסחרי, ההכנסות של סקייהופר יגדלו בהתאם. התמקדנו ברכיבים שהם המוח של הרחפן, וחמשת המוצרים שהוצאנו מהווים מעל 50% מערך חומרת מערכת הרחפן".

עננת תקשורת עצמאית לגורמים ניידים

עולם הרחפנים והרובוטיקה המסחרי-תעשייתי הינו שוק חדש עבור מוביליקום. תחום הפעילות העיקרי של החברה הוא פיתוח וייצור פלטפורמות המספקות רשתות תקשורת Mobile Mesh אלחוטיות ניידות ליישומי הגנת המולדת, חילוץ והצלה, תשתיות ימיות, כלים בלתי מאוישים ועוד. החברה נוסדה בשנת 2009 על-ידי אורן אלקיים ויוסי סגל. הרעיון מאחורי הקמת מוביליקום נולד למעשה בחברה הקודמת שבה היו שותפים, ראנקום (Runcom).

אלקיים: "הלקוחות של ראנקום היו ספקיות של תשתית תקשורת אלחוטית, ורבות מהן העלו בפנינו את אותה בעיה: כיצד ניתן לספק שירותי תקשורת אמינים עבור גורמים ניידים הפועלים במקומות שבהם אין בהכרח תשתית תקשורת קיימת, כמו למשל גופי חירום והצלה הנמצאים בתנועה, או חברות גז ונפט הפועלות בים במיקום שבו לא ניתן להקים תשתית תקשורת קבועה. הבנו שקיים בשוק צורך ללא מענה". כדי לתת מענה לבעיה זו, מוביליקום פיתחה ארכיטקטורה ייחודית שמאפשרת לייצר "עננת תקשורת" עצמאית אד-הוק , המחברת בין הגורמים הניידים הפועלים בסביבה ללא תשתית.

רשתות תקשורת רגילות מתבססות בדרך כלל על יחידת תקשורת מרכזית קבועה – כמו למשל תחנת בסיס, ממסר או אנטנת סלולר – המהווה צומת שדרכו יחידות הקצה חייבות לעבור כדי לתקשר ביניהן. לעומת זאת, ברשתות האלחוטיות של מוביליקום אין יחידה מרכזית אחת המנתבת את התמסורת. הרשתות של מוביליקום מתבססות על ארכיטקטורה מבוזרת של "רשת אריג" (Mobile MESH Network), שבה כל אחת מנקודות הקצה מהווה בעצמה יחידת שידור וקליטה, וממסר המחובר במקביל לכל שאר הנקודות ברשת (Multi-Point to Multi Point).

ביחד, הן יוצרות רשת תקשורת ניידת עצמאית מבוזרת, עם IP Network משלה, שאינה תלויה בשום גורם מרכזי. אם אחת מיחידות התקשורת נופלת, יתר היחידות ממלאות את מקומה מבלי לפגוע בשלמות הרשת. "הרשתות שלנו פועלות במידה מסוימת כמו רשת נוירונים במוח. כל נקודה מחוברת לכל יתר הנקודות באופן שווה". צורת הרישות הזו מאפשרת לרשת לשמור על יציבותה גם בתנועה, ובכך לספק תקשורת לגורמים ניידים.

לפי מוביליקום, הודות לסינכרון המתמיד בין יחידות הרשת המתבצע באמצעות אלגוריתמיקה מורכבת, רשתות התקשורת יכולות להתפרש על-פני רדיוס שבין 5 קילומטרים ועד עשרות קילומטרים ולתפקד גם כאשר הגורמים הניידים מצויים ביניהם בתנועת דופלר יחסית של עד 800 קילומטר בשעה. המערכות של מוביליקום מאפשרות העברת נתונים ומידע כמו מפות דינמיות המשלבות מציאות רבודה, וידאו HD בזמן אמת ונתוני טלמטריה.

מפתח לעולם הרחפנים והרובוטיקה

מרבית הלקוחות של מוביליקום מגיעים מהמגזרים הממשלתיים והתעשייתיים, כמו אקסון מובייל, המשתמשת בפלטפורמות של החברה לפריסת רשתות תקשורת באסדות גז ונפט בים, או חברת NTT היפנית, שמספקת יחידות תקשורת לממשלת יפן. בסך הכול משרתת מוביליקום יותר מ-50 לקוחות בכ-15 מדינות.

לדברי אלקיים, מגזרים אלה מתאפיינים בתהליכים איטיים ובשמרנות, ובחברה חיפשו מנוע צמיחה נוסף ומהיר בשוק אזרחי עם פוטנציאל גדול. לאחר בחינה של מספר שווקים פוטנציאליים, היא המתקדה בתחום הרחפנים והרובוטיקה המסחרי-תעשייתי. חטיבת סקייהופר מתנהלת בתוך מוביליקום כיחידה עסקית עצמאית. הבידול בין מוביליקום לסקייהופר אינו רק מיתוגי אלא גם טכנולוגי. מרבית יישומי הרחפנים אינם זקוקים לרשת תקשורת עצמאית ויכולים להתבסס על תשתית התקשורת האלחוטית הקיימת.

אלקיים: "בסקייהופר אנחנו ממלאים תפקיד רחב יותר – אנחנו ספק מקצה לקצה של סל מוצרים כולל ליצרני רובטוקיה ורחפנים, לא רק תקשורת, אלא גם מערכות בקרה ושליטה המאפשרות ניהול של ציי רחפנים, העברת תכני וידיאו ברוחב פס רחב, טלמטריה, עיבוד וידיאו וכלי אנליטיקה. בתוך שנה הוצאנו לשוק כבר 5 פתרונות שונים לתחום הרחפנים והרובוטיקה".

לדבריו, קיימים מספר מפתחות טכנולוגיים להבשלה של שוק הרחפנים, וסביבם מתמקדים הפיתרונות של סקייהופר. "האלמנט הראשון הוא אוטונומיות. המטרה היא להוציא את המפעיל האנושי מהמשוואה. זה מפתח קריטי שיאפשר את הסקלביליות של השוק. הנדבך השני הוא אבטחה, סייבר והצפנה. חשוב להגן על ציי הרחפנים מפני גניבה, השתלטות ושיבוש מערכות. אנחנו משקיעים רבות בשכבות ההצפנה, ואף זכינו להסמכה של המלמ"ב, שזו גושפנקא משמעותית".

מפתח השלישי הינו להק: היכולת לנהל ולתפעל להקות של רובטים ורחפנים, המסוגלים לדבר ביניהם ישירות. מפתח נוסף שמציין אלקיים הוא תפעול מבוסס ענן, שיאפשר ניהול ציי רחפנים ממרכז בקרה מרוחק. הגורם האחרון הוא רגולציה, שאמורה להסדיר בשנים הקרובות את נהלי הטיסה והבטיחות של יישומים שונים של רחפנים. "הרגולציה היא המשתנה היחיד במשוואה שאין לנו שליטה עליו".

רייל-ויז'ן פיתחה מודול לניטור תשתיות רכבת

פורסם בתאריך נובמבר 5, 2018נובמבר 5, 2018 ע"י yochais

חברת רייל-ויז'ן (Rail Vision) הציגה אב-טיפוס של הדור הבא של מערכת הבטיחות שלה לקטרי רכבת. החברה הציגה בתערוכת הסחר הבינלאומית ,InnoTrans שהתקיימה באחרונה בברלין, מודול חדש אשר מנטר באופן רציף את תשתיות הרכבת ומתריע על תקלות אפשריות שעשויות לפגוע בתנועת הרכבות. בכך, מוסיפה רייל-ויז'ן למערכת הבטיחות שלה מימד נוסף המסייע לחברות הרכבת בניהול תחזוקת התשתיות.

בתוך כך, חברת פורסייט (ForeSight), המחזיקה בשליטה ברייל-ויז'ן, דיווחה היום לבורסה כי החליטה לממש את האופציה שהיתה לה ורכשה כ-2,704 מניות נוספות ברייל-ויז'ן תמורת כ-600 אלף דולר. כעת, לאחר העסקה, מחזיקה פורסייט בב-36.33% ממניות רייל-ויז'ן. בפורסייט מסבירים כי המהלך התבצע לאור "ההתקדמות הטכנולוגית והמסחרית המשמעותית שהציגה רייל-ויז'ן."

רייל-ויז'ן פיתחה מערכת המבוססת על טכנולוגיית עיבוד תמונה המספקת התרעה מוקדמת לנהג הקטר מפני התנגשות במכשולים על גבי מסילת הרכבת, בכל תנאי מזג אוויר ובכל תנאי תאורה אפשריים. הדבר מתבצע באמצעות שימוש במצלמות ייעודיות, לזיהוי עצמים ברזולוציה גבוהה ולמרחק של למעלה מ-1,500 מטר, ואלגוריתמים של למידת מכונה המנתחים את התמונה ומזהים את האובייקטים שנמצאים על מסלול הרכבת. מרחק הבלימה של רכבת הנעה במהירות גבוהה יכול להגיע עד 800 מטר בממוצע, ועל כן נדרשת מערכת שתוכל לזהות מכשולים למרחק רב, כך שיאפשר לרכבת לבלום מבעוד מועד.

המודול החדש למעשה רותם את החיישנים הסביבתיים של המערכת הבטיחותית כדי לאסוף מידע רחב יותר על התשתית ותנועת הרכבת, לא רק לצרכים בטיחותיים אלא גם לצרכים של תחזוקה מונעת וייעול תנועת הרכבות. התוספת הזו הופכת את המערכת של רייל-ויז'ן לרב-שימושית ויכולה להגדיל את הפונציאל המסחרי שלה בתעשיית הרכבות.

המודול, המבוסס על ניתוח ביג-דאטה, מבצע מיפוי דיגיטלי של המסילות וסביבת הרכבת, וזאת במטרה להבטיח את תקינות התשתית, ומתריעה בפני נזקים אפשריים שעשויים לשבש את תנועת הרכבת. המודול מייצר דו"חות מקיפים על מגמות התנהגותיות וסביבתיות ועל תנאי השירות, אשר יכולים לסייע לחברות רכבת להפחית את זמן השבתת הרכבות בשל בעיות תשתית וכן לייעל את סנכרון תנועת הרכבות.

הבסיס הטכנולוגי לרכבות אוטונומיות

החברה ביצעה בשנה האחרונה מספר ניסויים ברחבי העולם עם חברות רכבות מובילות. בין היתר, דיווחה החברה על ניסויים מוצלחים שבוצעו בשיתוף עם חברות הרכבות הלאומיות של איטליה ושל גרמניה. כפי שבתעשיית הרכב, מערכות ה-ADAS מהוות למעשה את הבסיס לפיתוח טכנולוגיות של נהיגה אוטונומית, כך גם ברייל-ויז'ן מכוונים שהטכנולוגיה שלה תהווה פלטפורמה לפיתוח נהיגה אוטונומית של רכבות.

בעקבות הניסויים המוצלחים, רייל ויז'ן מתכוונת להשיק את המוצר ברמה המסחרית כבר במהלך 2018, ונראה כי המטרה היא גם לבצע במקביל הנפקה של החברה בנאסד"ק שתאפשר להשיג את ההון הנדרש כדי לעבור למסלול המסחרי.

התמונה למעלה: רייל ויז'ן

אירונאוטיקס מוכרת מל"טים לשתי מדינות באירופה ב-18 מ' דולר

פורסם בתאריך אוקטובר 31, 2018אוקטובר 31, 2018 ע"י yochais

יצרנית המל"טים מיבנה, אירונאוטיקס (Aeronautics) מדווחת היום על שתי עסקאות למכירות כלי טיס בלתי מאוישים לשתי מדינות באיחוד האירופי. ההיקף הכולל של שתי העסקאות הוא כ-18 מיליון דולר. בעקבות הדיווח עלתה מניית החברה בבורסה בתל-אביב ב-3.5%. העסקה המרכזית היא של מכירת כלי טיס בלתי מאוישים מסוג Aerostar (בתמונה למעלה) למדינה מהאיחוד האירופי, תמורת כ-14 מיליון דולר.

מערכת Aerostar של אירונאוטיקס כוללת מל"ט טקטי עם מגוון אמצעי איסוף מידע, ערוצי תקשורת דיגיטלית, תחנות שליטה קרקעיות ואפשרות להתחבר אל מערך השליטה והבקרה של הלקוח. בשנים האחרונות שימשה מערכת Aerostar את בנות הברית במערכה באפגניסטן ובטריטוריות אחרות.

אירונאוטיקס מסרה שההסכם כולל אופציה לרכישת מערכות בתי מאויישות נוסםות בהיקף של עד 6 מיליון דולר בתוך 24 חודשים. העסקה השנייה נחתמה עם גוף ממשלתי של מדינה אירופית חברה בנאט"ו למכירת כלי טיס בלתי מאוישים מסוג Orbiter 3 בסכום של כ-4 מיליון דולר. ה-Orbiter 3 הינו כלי-טיס בלתי מאוייש קטן למשימות טקטיות דוגמת איסוף מודיעין, תצפית, זיהוי מטרות וסיור, ומסוגל לשאת מטען ייעודי במשקל של עד 5 קילוגרם.

כזכור, בחודש אוגוסט קיבלה אירונאוטיקס הצעה מחברת רפאל ואיש העסקים אביחי סטולרו לרכישת החברה תמורת 430 מיליון שקל. הנהלת אירונאוטיקס דחתה את ההצעה מאחר שלא שיקפה לטענתה את השווי והפוטנציאל של החברה, ומאז לא דווח על מגעים נוספים לקידום העסקה.

הכנסותיה של אירונאוטיקס ברבעון השני הסתכמו ב-30 מיליון דולר, ירידה של 18% בהשוואה לרבעון המקביל. במחצית הראשונה של 2018 הסתכמו מכירותיה ב-60.9 מיליון דולר, המשקפות ירידה של 12% בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2017. כיום החברה נסחרת לפי שווי שוק של 420 מיליון שקל.

הדלק הנוזלי של אלקטריק-גלובל מציע אלטרנטיבה למימן דחוס

פורסם בתאריך אוקטובר 31, 2018ספטמבר 5, 2020 ע"י yochais

אנרגיה המיוצרת באמצעות תא דלק מימני נחשבת לאחת הטכנולוגיות היעילות ביותר ליצירת אנרגיה חשמלית נקייה, ורבים מעריכים שבעתיד תהיה זו החלופה העיקרית להנעת כלי-רכב חשמליים. עם זאת, הטכנולוגיה הקיימת עדיין לוקה בחסרונות משמעותיים המעכבים את חדירתה לשוק: היא מתבססת על שימוש במימן דחוס, יקרה, מורכבת ואף מסוכנת. לכן השימוש במנועי מימן מצומצם מאוד, וכמעט שולי בהשוואה לשימוש בסוללות ליתיום בכלי-רכב חשמליים.

חברת הסטארט-אפ הישראלית-אוסטרלית אלקטריק-גלובל (Electriq-Global) מקווה לשנות את המצב: היא פיתחה דלק מבוסס מים המאפשר לייצר הנעה מימנית באופן בטוח, זול ואף ניתן למיחזור. לפי החברה, צפיפות האנרגיה של תאי הדלק שפיתחה גבוהה פי 15 בהשוואה לסוללות הליתיום ברכבים החשמליים והם מאפשרים טווחי נסיעה גדולים פי שניים בחצי מהעלות בהשוואה לשימוש במימן דחוס.

פירוק מימן בטמפרטורה רגילה

מכונית תא-דלק היא למעשה מכונית חשמלית שבה החשמל להנעת המנוע מופק באמצעות תהליך אלקטרו-כימי של פירוק מימן. היתרונות הגדולים של שיטה זו הם היכולת להפיק כמות גדולה של אנרגיה חשמלית ללא זיהום אוויר, וזאת מאחר שתוצר הפליטה היחיד בתהליך הינו אדי מים.

עם זאת, אחת הבעיות העיקריות בטכנולוגיה הקיימת היא השימוש במימן דחוס, שאגור בתוך מיכלים בלחץ גבוה של 700 אטמוספירות. בשל נפיצותו של המימן הדחוס והסיכונים הבטיחותיים, אמצעי ההפקה, האגירה והשינוע הינם יקרים מאוד והופכים את השימוש במימן דחוס לבלתי כלכלית בהשוואה לדלקי הבנזין והדיזל.

הדלק הנוזלי של אלקטריק-גלובל מורכב משילוב של מים ותרכובת מימן בירוהידריד (BH4), שיכולה לאגור כמות גבוהה של מימן. הקטליזאטור, שלמעשה גורם לשחרור המימן מהתרכובת, בנוי משכבה מאוד צפופה של תאי דלק שגורמת לריאקציה מאוד חזקה שמייצרת בזמן אמת את האנרגיה החשמלית להנעת הרכב.

המימן בדלק של אלקטריק-גלובל מומס במים, ועל כן ניתן להפיקו ולהובילו באופן בטוח בלחץ ובטמפרטורה רגילים. בשיחה עם TechTime מסביר מנכ"ל אלקטריק-גלובל גיא נבו מיכרובסקי (בתמונה למעלה) כי התכונות הללו מוזילות באופן משמעותי את כל שרשרת ההפקה, האגירה והשינוע. "הדלק הנוזלי שלנו מכיל בתוכו כמות גדולה של מימן, אך מצד שני הוא בטוח לחלוטין. מכיוון שהדלק יציב ולא דליק, ניתן להובילו כמו מים. כל תשתית ההפצה, מערכות האחסון ותהליכי הייצור מאוד פשוטים וזולים. פתרנו את הבעיות הכרוכות באספקת מימן דחוס, וזאת מאחר שכמות המימן בדלק שלנו מאוד גבוה ותהליך הפירוק נוצר בלחץ ובטמפרטורה סביבתיים."

שעון החול של הדלקים המזהמים

יתרון משמעותי נוסף שהופך את הדלק של החברה לזול וסביבתי יותר הוא היכולת למחזר אותו על ידי הוספת מים ומימן לנוזל המשומש שנותר לאחר הפקת האנרגיה החשמלית. "כשאתה חוזר לתחנת הדלק – הדלק הישן נכנס פנימה למתקן התדלוק והדלק החדש נכנס לרכב. לאחר מכן, משאיות לוקחות את הדלק המשומש למרכז המחזור ושם מזינים את הדלק המשומש במימן ומים," מסביר מיכרובסקי.

אלקטריק-גלובל מביאה את הפיתרון החדשני שלה לשוק בעיתוי אסטרטגי. במדינות רבות, הרגולציה על השימוש בדלקים פוסיליים מזהמים הולכת ומתהדקת. בהולנד, למשל, כבר בשנת 2025 ייאסר השימוש במנועי בעירה פנימית, ובגרמניה הדבר יקרה ב-2030. מיכרובסקי: "מה שעובד לטובתנו זה שיש דד-ליין לתעשייה. ההזדמנות הגדולה שלנו נובעת מהצורך הבוער בעולם לפתור את בעיית התחבורה הנקייה. ברכבים האישיים סוללות הליתיום נותנות מענה מסוים לבעיה, אבל ברכבים הגדולים, כמו משאיות ואוטובוסים, החלופה הקיימת כרגע היא רק מימן דחוס, אך מדובר בפיתרון יקר ולא יעיל.

"לכן שוק היעד הראשוני שלנו הוא הרכבים הגדולים, כמו אוטובוסים, מוניות, משאיות, רכבות, שבדרך כלל מאורגנים בציים ונוסעים במסלולים קבועים. המטרה שלנו היא לבנות במדינות היעד תחנות תדלוק ומרכז מיחזור, ובהדרגה לבנות אקוסיסטם שיילך ויתרחב וייצר דרישה לפתרונות שלנו". אלקטריק-גלובל הוקמה ב-2014 על ידי דוקטור אלכס זילברמן, אלקטרו-כימאי שפיתח את הדלק הנוזלי. מרכז הפיתוח של החברה נמצא בטירת-כרמל, ומרכז המחזור שהקימה נמצא בנאות חובב.

הממשל האמריקני מטיל סנקציות על FJIC הסינית

פורסם בתאריך אוקטובר 30, 2018אוקטובר 30, 2018 ע"י yochais

הממשל האמריקני הוציא אתמול (שני) צו האוסר על חברות אמריקניות למכור רכיבים ליצרנית השבבים הסינית Fujian Jinhua IC, וזאת בעקבות החשדות כי החברה, אשר נתמכת על ידי הממשל הסיני, גנבה קניין רוחני מיצרנית הזיכרונות האמריקנית מיקרון (Micron). הצעד הנוכחי צפוי רק להחריף את המתיחות הגואה בין ארצות הברית וסין, וזאת לאחר שלפני כחצי שנה הטיל הממשל האמריקני אמברגו דומה על יצרנית ציוד התקשורת הסינית ZTE.

הפרשה הנוכחית החלה בדצמבר 2017, לאחר שיצרנית הזיכרונות מיקרון הגישה בבית משפט בצפון קרולינה תביעה כנגד FJIC וקבלנית הייצור הטייוונית UMC בהאשמה כי שתי החברות שיתפו פעולה במה שמיקרון כינתה "אחת מהמזימות הנועזות ביותר לגניבת קניין רוחני מסחרי בשנים האחרונות".

המרגלים הסתננו לארוע סגור

על-פי כתב התביעה, שתי החברות הצליחו להסתנן לאירוע סגור של עובדי מיקרון ופיתו שני עובדים של מיקרון להעביר להן סודות מסחריים. שני העובדים העתיקו לכונן USB מידע מפורט על שבבי DRAM חדשים שפיתחה מיקרון בתהליך של 32 ננומטר, והעבירו את המידע הסודי ל-UMC. לאחר מכן השניים עזבו את מיקרון והועסקו על ידי UMC.

שתי החברות דחו בתוקף את ההאשמות של מיקרון ואף הגישו תביעה נגדית כנגד מיקרון בבית משפט בסין, אשר בעקבות כך אסר על מיקרון למכור בסין שבבי זיכרונות מסוימים. כעת, החליט הממשל האמריקני להתערב בפרשה ולנקוט סנקציות נגד יצרנית הזיכרונות הסינית. העיתוי קשור ככל הנראה לעובדה כי UMC החלה בחודשים האחרונים בייצור שבבי DRAM במפעל בעיר ג'ינג'יאנג בסין, המתבססים על התהליך שנגנב לכאורה ממיקרון.

הממשל האמריקאי חושש שהשבבים הסיניים הזולים יציפו את השוק העולמי ויפגעו בחברות אמריקאיות. החשש הוא כפול: החברות הללו מספקות רכיבי זיכרונות לצבא ארצות הברית, אשר מחויב לרכוש אותם מחברות מקומיות. במידה והן ייקלעו לקשיים או יפשטו הרגל – הצבא ייוותר ללא ספקיות מאושרות.

כל האמצעים כשרים בדרך להקמת תעשיית שבבים

בעקבות כך, משרד הסחר של ארצות הברית הודיע אתמול כי הכניס את FJIC לרשימת החברות שנאסר עליהן לרכוש רכיבים, תוכנה וטכנולוגיה מחברות אמריקניות. הממשל האמריקני מנסה לתפוס באמצעות המהלך שתי ציפורים במכה אחת. על פניו, מדובר בצעד שננקט כחלק מהמאבק העיקש של הממשל האמריקני כנגד גניבת טכנולוגיות של חברות אמריקניות על ידי חברות סיניות.

אולם אפשר לראות בסנקציה כנגד FJIC ביטוי למדיניות המגן האגרסיבית שנוקט הממשל האמריקני כדי להגן על התעשייה המקומית. במסגרתה הטיל הממשל האמריקני מכסי מגן בהיקף של מאות מיליארדי דולרים על ייבוא מוצרים מסין, ובהם שורה ארוכה של רכיבים אלקטרוניים ומוצרים הקשורים לתעשיית הסמיקונדוקטור.

סין הציבה לעצמה למטרה בשנים האחרונות להפוך למעצמת שבבים עולמית ומשקיעה בכך משאבי עתק במסגרת התוכנית הלאומית "Made in China 2025", שמטרתה להפחית את התלות של המדינה בטכנולוגיות זרות. אחד מהנדבכים המרכזיים בתוכנית היא פיתוח תעשיית זיכרונות מקומית. עם זאת, כיום יצרניות הזיכרונות הסיניות משתרכות מאחורי יצרניות הזיכרונות המובילות בעולם, הן מבחינה טכנולוגית והן מבחינת יכולות הייצור. בארצות הברית מאשימים את סין כי היא אינה בוחלת באמצעים וכחלק מניסיונותיה לקדם את התעשייה המקומית החברות הסיניות נוקטות בצעדים בלתי חוקיים ומעתיקות קניין רוחני של חברות אמריקניות.

WingTech הסינית מנסה לרכוש את יצרנית השבבים ההולנדית Nexperia

פורסם בתאריך אוקטובר 28, 2018אוקטובר 28, 2018 ע"י yochais

הסינים ממשיכים בניסיותיהם לרכוש חברות טכנולוגיה זרות במטרה לחזק את תעשיית השבבים המקומית. בסוף השבוע דיווחה סוכנות הידיעות רויטרס, שחברת Wingtech Technology הסינית, הנחשבת לקבלנית ייצור הסמארטפונים הגדולה בסין, מתכוונת לרכוש את השליטה ביצרנית הרכיבים ההולנדית Nexperia, שהתפצלה מחברת NXP בשנת 2016. מדיווח לבורסה של ווינגטק משבוע שעבר, עולה שהיא מעוניינת כ-75% ממניות נקספריה תמורת כ-3.6 מיליארד דולר, ובכך למעשה להשתלט עליה.

חברת נקספריה היא יצרנית שבבים בעלת מפעל ייצור משלה, המספקת רכיבים דיסקרטיים, לוגיים, דיודות וטרנזיסטורים MOSFET לשלושה שווקים עיקריים: רכב, מובייל ואביזרים לבישים, ולמגזר התעשייתי. נקספריה היתה בעבר חטיבת המוצרים הסטנדרטיים (Standard Products) של ענקית השבבים ההולנדית NXP. ביוני 2016 מכרה אותה NXP לקבוצה של משקיעים פיננסיים בראשות קרן ההשקעות הסינית JAC וקרן ההשקעות Wise Road.

כיום החברה מעסיקה כ-11,000 עובדים באירופה, ארה"ב ובאסיה, ומספקת כ-85 מיליארד רכיבים בשנה. לחברה שני מפעלי ייצור: בהמבורג, גרמניה ובסטוקפורט, בריטניה. הרכיבים שלה נמכרים בישראל באמצעות המפיצים הגלובליים ארו/רפק, אבנט/EBV, פיוטצ'ר אלקטרוניקס, מאוזר, Digi-Key ופארנל. באמצעות עיסקת הרכישה, מעוניינת ווינגטק להרחיב את סל המוצרים שלה בשווקים הללו ולהרחיב את מעגל הלקוחות הגלובלי.

האם הסינים יתגברו על משוכת ה-CFIUS?

עם זאת, העסקה עדיין טעונה את אישור הרשויות הרגולטוריות, וכפי שהתברר לא אחת בשנים האחרונות, הסכם מיזוג בין שתי חברות אינו מבטיח כי העסקה תושלם בסופו של דבר, בייחוד כאשר מדובר בעסקת רכש שבה מעורב גורם סיני. מנקודת המבט של הסינים, המכשול העיקרי בדרך למימוש העסקה הנוכחית נובע מכך שהיא תידרש להיות מאושרת על-ידי הוועדה הפדרלית להשקעות זרות (CFIUS), וזאת מאחר שלנקספריה יש פעילות בארצות הברית.

בשנתיים האחרונות, על רקע המתיחות הגוברת בין ארצות הברית לסין, ועדה זו, שתפקידה לבחון את הסיכונים הביטחוניים בעסקאות עם גורמים זרים, היוותה כלי לסיכול של ניסיונות של חברות או קרנות סיניות לרכוש חברות טכנולוגיה אמריקניות ואירופיות, מתוך חשש לזליגה של טכנולוגיה רגישה לידיים סיניות.

בשנה שעברה הצליחה הוועדה לבלום את עסקת הרכישה של חברת השבבים Lattice על-ידי קרן ההשקעות Canyon Bridge, וזאת לאחר שנחשף בתקשורת כי מרבית המימון של הקרן, שבסיסה בארצות הברית, מגיע למעשה מהממשל הסיני. השנה הצילחו הסינים לגמול לאמריקאים, והכשילו את עיסקת המיזוג בין NXP וקואלקום. אם גם הפעם תכשיל הוועדה את העסקה, הדבר צפוי להגביר את המתיחות בין ארצות הברית לסין.

Imec ו-ASML מנסות לשבור את מחסום ה-3 ננומטר

פורסם בתאריך אוקטובר 25, 2018אוקטובר 25, 2018 ע"י yochais

בתמונה למעלה: המחשה של ASML למכונת ליתוגרפיה עתידית

מכון המחקר הבלגי Imec, המתמחה בטכנולוגיות ייצור שבבים וחברת ASML ההולנדית, המפתחת מערכות ליתוגרפיות מתקדמות לתעשיית הסמיקונדוקטור, הודיעו על פרוייקט משותף לפיתוח טכנולוגיות ייצור שבבים בעלי רוחב צומת שיהיה קטן -3 ננומטר. הפרוייקט יימשך 5 שנים וייעשה בשני שלבים: בשלב הראשון Imec ו-ASML יתמקדו בטכניקות לייצור המוני של שבבים המבוססות על ליתוגרפיה באור אולטרה-סגול קיצוני (EUV). בשלב השני, הן יבחנו את היכולת להשתמש בליתוגרפיית EUV באופטיקה חסרת מימדים (numerical aperture) כדי לייצר שבבים בקנה מידה קטן מ-3 ננומטר, יעד הנחשב כיום נחשב לכמעט בלתי אפשרי.

חוק מור מקצר את אורך הגל

אור אולטרה-סגול קיצוני הינו אור באורך גל קצר של עד 10 ננומטר. בשל אורך הגל הקצר, ליתוגרפיית EUV מאפשרת לחרוט על פרוסת הסיליקון את הקווים המוליכים של המעגל המודפס ברזולוציה דקה יותר לעומת שימוש באור אולטרה-סגול רגיל (אורך גל של 220-190 ננומטר), ובכך להקטין את ממדי הטרנזיסטורים, המוליכים, המבודדים ושאר חלקי השבב. בתחילת העשור החלו בתעשיית השבבים לעשות שימוש ניסיוני בטכנולוגיה של אור סגול קיצוני, שאיפשרה למעשה להמשיך בקצב מזעור השבבים על פי חוק מור ולייצר טרנזיסטורים בתהליכים של 9 ננומטר ו-7 ננומטר. עם זאת, ייצור המוני בטכנולוגיה הזו עדיין קשה מאוד ורק קבלניות ייצור ספורות, כמו TSMC וסמסונג, מתחילות להציע שירותי ייצור המוני במימדים הללו.

כדי להמשיך את תהליך המזעור יש צורך לעשות שימוש באורכי גל קצרים יותר ויותר בספקטרום ה-EUV. עם זאת, שימוש באורכי גל כה קצרים מציב אתגרים פיסיקליים קשים הקשורים לבקרת התהליך, מאחר שקרינה כה חזקה גורמת לפליטת אלקטרונים חופשיים בתהליך הליתוגרפי, המשפיעים על ההתנהגות החשמלית של הטרנזסיסטורים. כמו כן, במימדים ננומטריים כה קיצוניים מתרחשות תופעות קוונטיות בלתי יציבות המקשות על הטיפול בחומרים.

המעבדה של Imec והציוד של ASML

בשלב הראשון של הפרויקט יתקינו שתי החברות בחדר הסטרילי במכון Imec את מערכת הליתוגרפיה מדגם NXE:3400B של ASML, העושה שימוש באור EUV באורך גל של 13.5 ננומטר ומאפשרת לייצר טרנזיסטורים בגודל צומת של 7 ו-5 ננומטר. המהנדסים ינסו לפתור במעבדה את הבעיות הטכניות הנוגעות להיווצרותם של פגמים, אמינות ותשואה בייצור סדרתי במימדים כאלה.

המכונה של ASML משתמשת במקור אור של 250 וואט ומאפשרת תפוקת ייצור של יותר מ-125 פרוסות בשעה, ועל כן עומדת בדרישות של ייצור בהיקפים גבוהים. המערכת תצויד גם בחיישנים מתקדמים שפותחו ב-Imec ומאפשרים בקרה ושליטה בתהליכי הייצור. בנוסף, בתהליכי הניסוי ייעשה שימוש במערכות המטרולוגיות YieldStar ו-HM של ASML, שמאפשרות למדוד בצורה מדויקת יותר מבנים ננומטריים.

בשלב השני של הפרויקט, Imec ו-ASML יקימו מעבדה לפיתוח הדור הבא של ליתוגרפיית EUV המתבססת על אופטיקה חסרת מימדים, אשר תאפשר הדפסה ברזולוציה גבוהה אף יותר ולייצר טרנזיסטורים בצמתים הקטנים מ-3 ננומטר. בשלב זה ייעשה שימוש במערכת הליתוגרפיה מדגם EXE:5000 של ASMI, שצפויה להיות מוכנה ב-2021.

אם יצליחו Imec ו-ASML להתגבר על המכשולים ולהשיג את היעד השאפתני, יהיו לכך השלכות דרמטיות על תעשיית השבבים, שכיום מתקשה לעמוד בקצב ההתקדמות של חוק מור. ייצור המוני של שבבים בקנה מידה כה מזערי יאפשר לדחוס יותר ויותר טרנזיסטורים לפרוסת סיליקון וליצור שבבים בעלי הספק ויכולות עיבוד גבוהים מאי פעם.

התעשייה האווירית תספק להודו מערכות ברק 8 בהיקף של 777 מיליון דולר

פורסם בתאריך אוקטובר 24, 2018אוקטובר 24, 2018 ע"י yochais

התעשייה האווירית (IAI) הודיעה הבוקר על הסכם רחב היקף עם ממשלת הודו לייצור משותף ואספקה של מערכת ההגנה האווירית "ברק 8". על-פי הדיווח לבורסה, שווי העסקה העיסקה מסתכם בכ-777 מיליון דולר, אשר ישולמו לאורך 9 שנים. ברק 8 היא מערכת הגנה אקטיבית אווירית של טילי ים-אוויר וקרקע-אוויר המספקת הגנה בפני איומים כמו מטוסים, מסוקים, כטב"ם, טילים נגד ספינות, טילי שיוט ועוד. המערכת מבוססת על הטיל ברק, הנחשב לטיל הנ"מ הראשון בעולם המשוגר אנכית ואז מתכוונן לעבר האיום.

המערכת פותחה במקור במסגרת מיזם משותף של ישראל והודו שהוסכם עליו בשנת 2007. המערכת הראשונה פותחה על-מנת להגן על כלי שיט ומתקנים אסטרטגיים ימיים, ופיתוחה הואץ לאחר הפגיעה בספינת חיל הים אח"י חנית במלחמת לבנון השנייה. בהמשך פותחה גם גרסה יבשתית של מערכת ברק 8, בשיתוף פעולה עם חיל הים, מפא"ת, התעשייה האווירית וחברת רפאל. המערכת מספקת הגנה מפני איומים בטווחים של 70/150 ק"מ. ההזנקה האנכית מאפשרת לו להתמודד עם איומים המגיעים מכל הכיוונים, בלא צורך לסובב את מתקן השיגור.

המערכת מנהלת מספר משימות בו-זמנית

ערוץ תקשורת ייעודי (Datalink) בין הטיל ובין המכ"ם ועמדת הבקרה, מעניקים לטיל יכולת התמודדות עם שינויים בלתי צפויים במתאר המטרה ולהיות מתואם עם גורמים אחרים בזירה. ליכולת הזו תפקיד מרכזי בניהול המערכת, מכיוון שמערך השליטה והבקרה (שו"ב) שלה, מאפשר לנהל מספר משגרים ומספר שיגורים בו-זמנית (תמונה למטה). הטיל מצוייד במנוע רקטי מבוסס פעימות (Dual-pulse Motor) המאפשר להצית בנפרד מטעני דלק מוצק שונים, ועל-ידי כך לרדוף אחר מטרות אוויריות בעלות כושר תמרון גבוה.

הודו חתמה בשנים האחרונות על מספר עסקאות לרכישת המערכת מהתעשייה האווירית. באפריל 2017 נחתמה עיסקה בהיקף של 1.6 מיליארד דולר לאספקת מערכות ברק 8 להודו בגרסה היבשתית. במאי 2017 הודיעה הודו כי תרכוש גם מערכות ברק 8 ימיות, בהיקף של 630 מיליון דולר. שר הביטחון אביגדור ליברמן בירך על העסקה ואמר שזו הוכחה שביטחון הוא השקעה ולא הוצאה. "התעשייה האווירית היא נכס לאומי. יש לשמור עליה ולחזקה".

פרויקט פיתוח ברק 8 מסמן את ההתקרבות המשמעותית שחלה בין הודו וישראל החל משנות התשעים ואת התעוררות היחסים הצבאיים והמסחריים ביניהן. בשנים האחרונות גדל באופן משמעותי היקף הסחר האזרחי והצבאי בין שתי המדינות. עם זאת, יש להזכיר כי בינואר השנה ביטלה במפתיע ממשלת הודו עסקה לרכישת טילי נ"ט מחברת רפאל, ימים ספורים לפני ביקורו בהודו של ראש הממשלה בנימין נתניהו.

דויטשה טלקום תבסס את מערכת הבית החכם על שבב של DSPG

פורסם בתאריך אוקטובר 23, 2018אוקטובר 23, 2018 ע"י yochais

חברת DSP Group מהרצליה, המפתחת שבבי תקשורת קולית, הודיעה היום על שיתוף פעולה אסטרטגי ורחב היקף עם דויטשה טלקום (Deutsche Telekom), שבמסגרתו תטמיע ענקית הטלקום הגרמנית את שבב התקשורת הקולי של DSPG ברמקולים החכמים שלה, המשמשים להפעלה קולית של התקנים בבית חכם. על-פי ההערכות בתעשייה, מדובר בעסקה גדולה מאוד עבור DSPG, שעשויה להגיע להיקף של כ-50 מיליון דולר. במסגרת שיתוף הפעולה, יוכל שבב תקשורת ה- DECT/ULE של DSPG לשרת עשרות מיליוני מכשירים ביתיים המבוססים על טכנולוגיית ההפעלה הקולית של דויטשה טלקום.

שבב DECT/ULE של DSPG הינו מערכת-על-שבב (SoC) חסכונית בהספק אשר פותחה במיוחד לשוק ה-IoT, שבו נעשה שימוש הולך וגובר בממשקי הפעלה קולית. דויטשה טלקום, שהינה חברת התקשורת הגדולה באירופה מבחינת היקף הכנסות, סימנה את תחום הבית החכם כאחד משוקי היעד המרכזיים של החברה בשנים הקרובות. הרמקולים החכמים של החברה הינם מערכת אינטראקציה קולית דו-כיוונית המשמשת לצורך שליטה קולית במכשירי הבית החכם, דוגמת טלוויזיה, מזגן, מערכות בידור ועוד.

DT מתחרה באמזון, אפל וגוגל

השבב של DSPG יספק למערכת איכות קול HD ללא הפרעות וללא שיהוי, אמינות גבוהה, רוחב פס ייעודי, וטווח רחוק. עבור דויטשה טלקום, העסקה מהווה חלק מכניסתה לתחרות מול מערכות הבית החכם של אמזון, אפל וגוגל. מנהל מוצר הרמקול החכם בדויטשה טלקום, ברנד מולר, אמר: "חוויית הלקוח היא החשובה ביותר עבור מוצר מוצלח, ולכן שיהוי (Latency) נמוך ואיכות צליל תקין הם מרכיבי מפתח עבור המוצר שלנו".

מטלפונים אלחוטיים לבית חכם

חברת DSPG נמצאת כבר מספר שנים בתהליך מעבר טכנולוגי ועסקי. לאורך השנים תחום הפעילות המרכזי של החברה היה שוק שבבי התקשורת לטלפונים אלחוטיים בתקן DECT. תחום זה עדיין אחראי לכמחצית מהכנסות החברה, אך מדובר בשוק דועך ובטכנולוגיה מיושנת, ובחברה מפתחים מוצרים חדשים על מנת לפתוח שווקים חדשים וצומחים כמו VoIP, סלולר, ו-IoT.

ברבעון השני של 2018 ירדו מכירות DSPG בתחום הבית החכם בכ-27%, להיקף של כ-3.8 מיליון דולר בלבד. העסקה הגדולה עם דויטשה טלקום צפויה להעניק לחברה דחיפה משמעותית בתחום שלרגע היה נראה שהוא גווע. מנכ"ל DSPG, עופר אליקים, אמר שטכנולוגיות DECT ו-ULE שהחברה פיתחה, "הן היחידות בשוק הבנויות במיוחד עבור יישומים קוליים.

"חברת DSPG פיתחה ושיכללה במשך 20 השנים האחרונות את פתרונות ה-SoC שלה, כדי להציע חוויית לקוח מעולה ומאפשרת ללקוחות OEM ולספקי שירות להציע מוצרים ביתיים חכמים מבלי לדאוג לאיכות הקול, Latency, אמינות, טווח או הפרעות". בעקבות ההודעה על העיסקה, עלתה מניית DSPG בנסד"ק בכ-2%, והעניקה לחברה שווי של כ-259 מיליון דולר.

ראש ה-NSA לשעבר מצטרף ל-Team8, חממת יוצאי 8200

פורסם בתאריך אוקטובר 22, 2018ספטמבר 5, 2020 ע"י yochais

חממת הסייבר Team8 של מפקדת יחידת 8200 לשעבר נדב צפריר מצרפת לשורותיה את מייק רוג'רס, לשעבר ראש הסוכנות לביטחון לאומי (NSA) ופיקוד הסייבר של ארצות הברית. רוג'רס, שגם שירת בצי האמריקני והגיע לדרגת אדמירל, ישמש כיועץ בכיר במועצת היועצים החיצונית של החברה.

ב-Team8 מציינים כי רוג'רס יביא עימו הבנה ייחודית במגמות הטכנולוגיות ובמפת איומי הסייבר ובשיטות ההגנה מולם, שתעזור לקדם את החברות שכבר הוקמו בחממה ואלה שנמצאות בשלבי הקמה ופיתוח. בספטמבר 2017 פתחה Team8 משרדים בניו יורק, ורוג'רס יסייע בהרחבת פעילות החברה בארצות הברית.

במהלך הקריירה העשירה שלו בצבא ארצות הברית ובממשל האמריקני, עסק רוג'רס רבות בתחומי לוחמת הסייבר. במהלך הפלישה האמריקנית לעיראק ב-2003, רוג'רס צורף למטה הכללי והיה אחראי על פעילות הסייבר ההתקפית. ב-2009 מונה לראש המודיעין במטה הכללי, ולאחר מכן שימש כמפקד פיקוד הסייבר של הצי. בינואר 2014 מונה על ידי נשיא ארצות הברית הקודם ברק אובמה לשמש במקביל כראש הסוכנות לביטחון לאומי וכמפקד פיקוד חטיבת הסייבר במשרד ההגנה האמריקני. בינואר 2018 הודיע על פרישתו מהסוכנות.

רוג'רס ציין כי התרשם מאוד מהידע, החזון והיכולת של Team8 לשתף פעולה עם ארגונים גדולים. מהאופן שבו המודל של Team8. "עבדתי בעבר בשיתוף פעולה עם אנשים מוכשרים מאוד מ-8200, ועל כן כאשר פנו אלי מ-Team8 ידעתי שמדובר בהזדמנות פז. המודל של Team8 מצליח לפתור בעיות מהותיות ולחולל שינוי באופן שבו ארגונים מתמודדים מול איומי סייבר," אמר רוג'רס.

חממה לחדשנות בתחום הסייבר

קבוצת Team8 היא חממת מחקר וייזום של חברות סטראט-טפ בתחום אבטחת סייבר. החברה נוסדה ב-2014 על ידי שלושה יוצאי יחידת 8200: נדב צפריר, לשעבר מפקד יחידת 8200, ישראל גרימברג, לשעבר מפקד מרכז הסייבר ב-8200, ולירן גרינברג, גם כן בוגר מרכז הסייבר של 8200.

עד כה הקימה Team8 באופן רשמי שתי חברות: Illusive Networks, שמפתחת טכנולוגיות הטעייה במטרה לחשוף מתקפות סייבר, ו-Claroty, שפיתחה פלטפורמה לאבטחת רשתות תעשייתיות ואתרי תשתית. ואולם, תחת החממה שלה פועלות חברות נוספות שפעילותן טרם נחשפה.

עד כה גייסה Team8 למעלה מ-350 מיליון שקל. בין המשקיעים ב-Team8 נמנים יו"ר גוגל אריק שמידט וחברות שונות כמו נוקיה, סיסקו, קואלקום, מיקרוסופט, AT&T ו-Mitsui.

מכירות הפאונדריז לתחום התקשורת גבוהות פי שלושה מתחום המחשוב

פורסם בתאריך אוקטובר 22, 2018 ע"י yochais

על רקע הצמיחה האדירה של שוק הסמרטפונים בעשור האחרון, נתח המכירות של קבלניות ייצור השבבים (Foundry) לשוק התקשורת גדל בשיעור חד. המגמה הזו באה לידי ביטוי בדו"ח חדש של IC Insights, שמצביע על כך שב-2018 היקף המכירות של קבלניות הייצור לשוק התקשורת צפוי להיות גבוה פי שלושה מהיקף המכירות לשוק המחשבים.

על פי המחקר, לפני כעשור תחום המחשבים ומערכות המחשוב היה שוק היעד הגדול ביותר עבור קבלניות הייצור. ואולם, הדשדוש שחל בשוק המחשבים האישיים והטאבלטים מאז 2011 הביא לירידה עקבית במשקל של שוק זה בתמהיל המכירות שלהן. על פי IC Insights, שוק זה סוף סוף זוכה לזריקת מרץ מחודשת עם עלייתם של יישומים חדשים בתחום המחשוב כמו חוות שרתים, בינה מלאכותית, IoT, מחשוב ענן וכריית מטבעות.

כך למשל, המכירות של TSMC הטייוונית, קבלנית הייצור הגדולה בעולם, צפויות לגדול בין 2017 ל-2022 בקצב שנתי משמעותי של 20%. כבר ב-2017 הכנסות החברה לתחום ה-IoT חצה את רף מיליארד דור.

על פי התחזית, ב-2018 מכירות קבלניות הייצור לתחום השבבים צפויות לנסוק השנה בשיעור של 41% – בעיקר הודות למכירותיה של TSMC לתחום כריית המטבעות – ולהתסכם ב-11.1 מיליארד דולר, כ-19% מכלל המכירות. ואולם, תחום התקשורת צפוי להמשיך להיות מנוע הצמיחה המרכזי של קבלניות הייצור, והשנה המכירות לשוק זה צפויות להסתכם ב-30.4 מיליארד דולר ולהוות כ-52% מכלל מכירותיהן. עם זאת, למרות גודלו, שוק התקשורת צפוי להציג השנה גידול שנתי של 2%, בעוד שוק קבלניות הייצור צפוי לצמוח בשיעור של 8%.

דו"ח זה מצטרף למחקר נוסף שפרסמה IC Insights על המגמות בשוק קבלנות הייצור ב-2018, אשר הצביע על כך שמבחינה גיאוגרפית תעשיית השבבים המתפתחת בסין הופכת להיות מנוע הצמיחה המשמעותי ביותר של קבלניות הייצור העולמיות. על פי הדו"ח, ב-2017 צמחו המכירות של קבלניות הייצור בסין ב-26% ל-7.5 מיליארד דולר, כמעט פי שלושה מהצמיחה של מכירותיהן ביתר השוק העולמי כולו ב-2017, שעמדה על 9%. ב-2018 הפער רק יגדל במידה נוספת. בעוד המכירות בשוק העולמי צפויות לצמוח ב-8%, המכירות בשוק הסיני יזנקו להערכת חברת המחקר בשיעור מדהים של 51% ל-11.2 מיליארד דולר.

"יצרניות השבבים מתחילות לאמץ את מודל הפלטפורמה"

פורסם בתאריך אוקטובר 20, 2018ספטמבר 5, 2020 ע"י yochais

בתמונה למעלה: מנכ"ל דאסו סיסטמס ישראל אלי בויקיס (מימין) ומתייה שרנפייה, יועץ שבבים בכיר בדאסו סיסטמס העולמית

נראה שמעולם לא היה עידן כזה שבו מתהוות לנגד עינינו כל כך הרבה מהפיכות טכנולוגיות בעת ובעונה אחת. רכב אוטונומי, IoT, בינה מלאכותית וביג-דאטה, ערים חכמות, רובוטיקה ורחפנים, רפואה דיגיטלית ותקשורת הדור החמישי – כל התחומים הללו צפויים להוביל בעשור הקרוב שינויים דרמטיים באורחות חיינו.

קשה עדיין לחזות במדויק כיצד המהפיכות האלו ישפיעו על חיינו, אך דבר אחד בטוח: שבבים יהיו מרכיב יסוד בכל אחת מהן. המציאות הזו מציבה אתגרים משמעותיים בפני יצרניות השבבים, הנדרשות כיום להרחיב את יכולותיהן הטכנולוגיות ולפתח פתרונות ייעודיים למגוון תחומים, בקצב מהיר מאוד.

ענקית התוכנה הצרפתית דאסו סיסטמס (Dassault Systèmes) מספקת לחברות טכנולוגיה ושבבים פתרונות הדמיה בתלת-מימד לתהליכי פיתוח, ופלטפורמות לניהול חיי מוצר (PLM) המסייעות להן להתאים את סביבת הפיתוח והייצור למציאות המשתנה. נפגשנו עם מתייה שרנפייה, יועץ בכיר בדאסו סיסטמס בתחום השבבים, שביקר באחרונה בישראל, ועם מנכ"ל דאסו סיסטמס ישראל אלי בויקיס, כדי ללמוד על האתגרים של יצרניות השבבים בעידן של חדשנות כמעט אובססיבית.

מנהרות רוח וירטואליות

דאסו סיסטמס הוקמה ב-1981 בעקבות הוצאת צוות פיתוח קטן מהחברה האם, יצרנית המטוסים הצרפתית דאסו תעופה (Dassault Aviation). הצוות פיתח תוכנה המייצרת מודלים תלת-מימדיים של מנהרות רוח כדי לבצע בדיקות וירטואליות של התכונות האווירודינמיות של חלקים בתעשיות הרכב והתעופה. השימוש במודל תלת-מימדי ממוחשב מפחית את מספר אבות-הטיפוס הממשיים שיש לייצר ולבדוק במנהרות רוח אמיתיות, וכך מאיץ ומוזיל את הפיתוח.

בתחילה היא מכרה את התוכנה ללקוחות בתחום התעופה והרכב, באמצעות IBM. בהדרגה היא הרחיבה את הביצועים של הטכנולוגיה לשימוש במודלים תלת-מימדיים כדי לבחון פרמטרים פיסיקליים והנדסיים. החברה פיתחה מגוון פתרונות דומים לתעשיות נוספות כמו מכשור רפואי, פיתוח תרופות, שבבים ועוד. בשנת 1994 יצא לשוק מטוס הבואינג 777, שהיה המטוס המסחרי הראשון שפותח כולו באמצעות שימוש במידול התלת-מימדי של דאסו סיסטמס. כיום נסחרת דאסו סיסטמס לפי שווי שוק של 30 מיליארד אירו ומעסיקה יותר מ-16,000 עובדים ברחבי העולם.

הדמיית השדות האלקטרומגנטיים מסביב לאבזר IoT המקושר בתדר של 2.45GHz

ממודל תלת-מימדי לתפישת עולם תלת-מימדית

אלא שמעבדת הפיתוח היא רק שלב אחד בחייו של המוצר. מטרתה של דאסו סיסטמס היתה לפתח סביבה וירטואלית שלמה שתיתן מענה לכל אורך חיי המוצר. לצורך זה החברה פיתחה פלטפורמה לניהול חיי המוצר (PLM) המסייעת לחברות לנהל באופן וירטואלי את כל מחזור החיים של המוצר, משלב הפיתוח והייצור ועד שלב המסחור ועדכון הגרסאות בשוק.

ההתפתחות הטכנולוגית של הפלטפורמות דאסו סיסטמס משקפת במידה רבה את השינויים באופני הפיתוח והייצור בתעשיות הטכנולוגיות בעשורים האחרונים. ניהול מוצר מתבסס על מגוון רחב של מידע ונתונים, משרטוטים הנדסיים של אבות טיפוס קודמים, מפרטים טכניים ותוצאות ניסויים ועד דרישות של תקנים בטיחותיים ורגולטורים ואספקטים משפטיים של קניין רוחני.

התהליך מערב גורמים שונים בחברה שצריכים להיות מתואמים ולשתף פעולה: מהנדסים, מתכנתים, אנשי הכספים, יועצים משפטיים, מערך השיווק והמנהלים הראשיים. ב-2012 השיקה החברה את פלטפורמת 3DEXPERIENCE, המשלבת את המימד הטכנולוגי עם המימד העסקי ומאפשרת לנצל את המידע העצום הקשור למוצר ולנהל באופן מבוקר את שרשרת קבלת ההחלטות, החל מההחלטה לפתח מוצר חדש על-סמך הערכות עסקיות, תכנון שרשרת האספקה ועדכון המוצר בהתאם לתנאי השוק המשתנים.

תעשיית השבבים מאמצת את מודל הפלטפורמה

המאפיינים הללו נכונים גם בתעשיית השבבים ,שבה היצרניות נדרשות לפתח כל הזמן פתרונות חדשים ומתקדמים יותר, ולהתאים את מוצריהן לקצב המהיר שבו משתנה השוק. לאור זאת, דאסו סיסטמס פונה כיום עם הפלטפורמה שלה גם ליצרניות השבבים, שבעבר נטו לדבוק אולי בתהליכים מסורתיים יותר.

מעבודתו מול יצרניות השבבים הגדולות בעולם כמו אינטל, סמסונג, NXP, אינפינאון ועוד, מתייה שרפנייה מצביע על מספר אתגרים מרכזיים שמאפיינים כיום את תעשיית השבבים. "האתגר הראשון קשור לגיוון (Variability). תחומים כמו רכב ו-IoT מייצרים כיום גיוון עצום של מוצרים כמו חיישנים, מערכות-על-שבב, רכיבי MEMS ועוד.

"הדבר מחייב לנהל את המחקר והפיתוח בתוך מסגרת של קבלת החלטות עסקית, ולהביא בחשבון גורמים רבים ואינפורמציה הנמצאים מחוץ למעבדה. למשל, איזה מוצר לייצר ומהו חלון השוק המתאים, כיצד להתאים את המוצר לדרישות השוק והלקוח. כיום החברות נדרשות לחדש בקצב מהיר יותר, והן צריכות לדעת איך לקבל החלטות נכונות, היכן, כיצד ומתי להשקיע משאבים".

מעבר משבבים למערכות שלמות

שרנפייה: "יצרניות השבבים רוצות בימינו לייצר מערכות שלמות, שישלבו לוחות אלקטרוניים עם תוכנה, ולא רק שבבים. זה בולט בעיקר בשוק הרכב, שבו האסטרטגיה היא לדלג על חברות Tier-1 ולשווק כמו ADAS או LiDAR ישירות ל-OEM (יצרניות הרכב). זוהי הזדמנות עסקית גדולה, אך היא הופכת את הפיתוח למורכב יותר ומוסיפה תהליכים ודרישות נוספים. למשל, ברמת האימות (Validation), הדבר מגדיל את מספר הבדיקות והסימולציות שיש לבצע כדי לוודא שהמוצר עומד בכל תקן מחייב ובדרישות הלקוח. החברות גם צריכות לבנות שרשרת ייצור ואספקה גדולה ומסועפת יותר".

לדעתו, יצרניות השבבים מתחילות להבין שכדי לעמוד באתגר הזה הן צריכות לאמץ גישה חדשה, בשם "מודל הפלטפורמה". שרנפייה: "בשנת 2007, כשהתחלתי להציג בפני חברות שבבים את פלטפורמת ה-PLM שלנו, הפידבק שלהן היה 'זה לא מתאים עבורנו. זה לתעשיית הרכב או התעופה, לא בשבילנו'. כיום ההתייחסות של התעשייה שונה, מכיוון שהגיוון הוא עצום, מספר האימותים והבדיקות שיש לבצע האמיר, וקשה יותר לעמוד בדרישות התקנים ותנאי השוק. הן גילו שאין להן סביבת עבודה ופתרונות נכונים, ולנו היתה את התשובה הנכונה בזמן הנכון".

חברות השבבים הישראליות לא מאמצות את מודל הפלטפורמה

דאסו סיסטמס מפעילה מרכז שירות ותמיכה בישראל, המנוהל על-ידי אלי בויקיס. למעשה, פעילותה של החברה הצרפתית בישראל החלה ב-1999, לאחר שרכשה את חברת Smart Solutions שפיתחה פתרונות ניהול מידע. בהדרגה הוציאה דאסו את פעילות המו"פ של סמרט סולושנס מחוץ לישראל והותירה רק מרכז שמתמקד בפעילות שיווק ותמיכה טכנית ללקוחות בארץ, בהם חברות כמו טאואר-ג'אז, מלאנוקס, DSPG, אלטה ועוד.

לדברי בויקיס, בניגוד למגמה בעולם, חברות השבבים הישראליות שמרניות יותר. "בארץ יש דרישה פחותה יותר לפלטפורמה. היצרניות הטהורות מאמצות פתרונות נקודתיים יותר כמו סינכרוניזציה לביצוע קונפיגורציה למידע לעיצוב שבבים, סימולציה אלקטרומגנטית המודדת את מידת הקרינה שתיפלט מהרכיב או סימולציה של העברת חום בתוך המארז. דווקא חברות סטראט-אפ מראות נכונות גבוהה יותר לאמץ את פתרונות הפלטפורמה".

בישראל, דאסו סיסטמס עובדות מול חברות להדספת תלת-מימד, כדי לספק ללקוחות כלי משלים לתהליך הפיתוח. בויקיס: "עבורנו הדפסת תלת-מימד זה נושא מאוד חשוב כדי לספק פיתרון הוליסטי יותר. הדפסת תלת-מימד מהווה שינוי גדול בתהליך הייצור, היא מאפשרת לפתח גיאומטריות מורכבות יותר ולבחון חומרים באופן שלא ניתן לעשות בכלים המסורתיים".

מתי תבססו פעילות פיתוח בישראל?

בויקיס: "אני מנסה לחפש את הרכישה הבאה של דאסו בישראל, כדי שנוכל לגדול שוב. אני מנסה לעניין את דאסו בכל מיני חברות תוכנה שעשויות להתאים לחזון של החברה. מאוד הייתי רוצה לראות את זה קורה, אך זו בסופו של דבר החלטה של מקבלי ההחלטות הראשיים בחברה".

תעשיית האלקטרוניקה מתחילה לאמץ את ננו-דיימנשן

פורסם בתאריך אוקטובר 17, 2018אוקטובר 17, 2018 ע"י yochais

הפעילות המסחרית של ננו-דיימנשן (Nano-Dimension) ממשיכה לצבור תאוצה. לאחר שאתמול דיווחה החברה, שפיתחה מדפסת תלת-מימד להדפסת מעגלים מודפסים (PCB), על צפי לגידול משמעותי בהכנסות ברבעון השלישי של השנה, הבוקר מודיעה החברה כי חתמה על הסכם עם מפיץ נוסף בארצות הברית, במטרה לתת מענה לביקוש הגובר לפיתרון החברה בתעשיית האלקטרוניקה. בעקבות שתי ההודעות החיוביות ביומיים האחרונים, מזנקת מניית החברה בבורסת תל אביב ושווי החברה מטפס ל-141 מיליון שקל.

היום הודיעה ננו-דיימנשן על חתימת הסכם הפצה עם חברת Accucode, אינטגרטורית של מערכות טכנולוגיות מקולורדו המציעה בין היתר שירותי הדפסה בתלת-מימד. Accucode נכללה שמונה פעמים ברשימת 555 החברות הפרטיות הצומחות ביותר בארצות הברית, ויש לה בסיס לקוחות מתעשיות התעופה והחלל, הביומד והרכב, תעשיות המהוות שווקי יעד של ננו-דיימנשן. לדברי ננו-דיימנשן, שיתוף הפעולה עם Accucode נועד כדי להשיג כיסוי ונוכחות משמעותיים בשוק ולספק מענה לביקוש הגובר בצפון אמריקה למדפסת החברה.

ננו-דיימנשן סימנה את השוק האמריקני כשוק מפתח עבור החברה, ובייחוד הסקטור הביטחוני, שבו נעשה שימוש הולך וגובר בטכנולוגיות של הדפסת תלת-מימד בתהליכי פיתוח. ננו-דיימנשן פועלת בארצות הברית באמצעות חברת-בת שמשרדיה בקליפורניה והיא חתמה על שיתופי פעולה עם מספר מפיצים בתחום. בחודש אפריל אף פתחה ננו-דיימנשן מרכז תצוגה, הדגמה והתנסות במשרדיה בקליפורניה להדגמת המדפסת בפני לקוחות פוטנציאליים והרחיבה את מערך השיווק והמכירות.

פיתרון ראשון מסוגו בתעשיית האלקטרוניקה

אתמול דיווחה ננו-דיימנשן על תוצאות מקדמיות לקראת פרסום דו"חותיה לרבעון השלישי של 2018. על פי צפי החברה, הכנסותיה ברבעון האחרון צפויות להסתכם ב- 1.6 מיליון דולר, וזאת בהשוואה ל-1.08 מיליון דולר ברבעון השני של השנה ו-140,000 דולר ברבעון המקביל אשתקד. בסיכום תשעת החודשים הראשונים של השנה, החברה צפויה לדווח על הכנסות של כ- 3.32 מיליון דולר, וזאת בהשוואה ל-414,000 דולר בתקופה המקבילה אשתקד. בחברה מציינים כי הגידול המשמעותי במכירות ברבעון השלישי נובעת מגידול במכירות מדפסות ללקוחות קצה כתוצאה מהתרחבות מערך ההפצה העולמי.

ננו-דיימנשן החלה לפני כשנה בשיווק מסחרי של מדפסת ה-DragonFly2020 Pro, המשמשת לבנייה של אבות טיפוס מאפשרת למהנדסים לייצר במהירות אב טיפוס רב שכבתי של מעגלים אלקטרוניים מודפסים ללא צורך לייצר את דגם האב טיפוס במיקור חוץ על ידי יצרן חיצוני, וכך לקצר את משך התהליך, להפחית עלויות ולשמור על הקניין הרוחני (IP). למעשה, מדובר במדפסת הראשונה והיחידה בשוק להדפסה בתלת-מימד של PCB, והצמיחה המשמעותית במכירותיה של ננו-דיימנשן בתחילת שלב המסחור מלמדת על ביקוש וצורך אמיתיים בתעשייה לפיתרון מסוג זה, והדבר בהחלט מעודד לגבי המשך צמיחתה של החברה.

עד כה דיווחה החברה לבורסה על מכירה של מספר דו-ספרתי של מדפסות, בין היתר למכוני מחקר, חברות אלקטרוניקה, חברות תעשייתיות וחברות בתחום הביטחוני.

XJet חשפה מדפסת למתכת וקרמיקה המבוססת על ננו-חלקיקים

פורסם בתאריך אוקטובר 16, 2018אוקטובר 18, 2018 ע"י yochais

העיר רחובות מוכרת לציבור הרחב בעיקר בזכות מכון ויצמן למדע, שממנו יצאו שורה ארוכה של מדענים ידועי שם וגם פיתוחים פורצי דרך ברפואה ובמדע. ואולם, במרחק של כחמש דקות הליכה מהמכון, בגבול שבין רחובות לנס ציונה, שוכן מרכז ההיי-טק "פארק המדע", שבו נמצאות חברות טכנולוגיה מובילות כמו נובה, אפלייד מטיריאלס, HP ועוד.

בין שלל החברות ניתן למצוא נוכחות בולטת במיוחד של תחום ההדפסה בתלת מימד. לצד סטרטסיס (Stratasys) וננו-דיימנשן (Nano Dimension), שנמצאות בפארק המדע, היום השיקה את פעילותה המסחרית שחקנית רחובותית-ישראלית נוספת ששואפת לתקוע יתד בתחום הצומח והמתפתח: חברת Xjet, שפיתחה טכנולוגיה להדפסת תלת מימד במתכת ובקרמיקה המבוססת על התזת דיו המורכב מננו-חלקיקים (Nano-Particles Jetting).

חברת XJet אינה חברה חדשה. היא נוסדה ב-2008 על-ידי חנן גוטהייט, ממייסדי חברת אובג'ט (Objet), שלימים התמזגה עם סטרטסיס, אחת מהחברות הגדולות בעולם בתחום התלת-מימד. בתחילת דרכה עסקה Xjet בהדפסת מתכות עבור תחום הפאנלים הסולאריים, אך בשנים האחרונות החליטה לשנות כיוון והתמקדה בפיתוח פיתרון טכנולוגי מסוג חדש לגמרי.

להחליף את "ארגז החול" בננו-חלקיקים

הדפסת תלת-מימד במתכת קיימת עוד משנות התשעים. ואולם, בשני העשורים האחרונים הטכנולוגיה הבסיסית להדפסה במתכת כמעט ולא השתנתה. בשיטה הנהוגה כיום, הקרויה "התכה בארגז חול" (Powder bed fusion), המדפסת מפזרת על-גבי מגש שכבה דקה של אבקת מתכת, ולאחר מכן קרן לייזר או קרן אלקטרונים בעלת טמפרטורה גבוהה, מתיכה את האבקה על-פי הצורה המבוקשת ומייצרת שכבה מוצקה. על השכבה הזאת מפוזרת שכבת אבקה נוספת, המותכת שוב על-ידי הקרן, וחוזר חלילה, עד שהתבנית התלת-מימדית נוצרת מלמטה למעלה.

שיטה זו לוקה במספר בעיות. כדי להתיך את אבקת המתכת יש צורך להשתמש בטמפרטורות גבוהות מאוד של כ-1,300 מעלות צלזיוס, והדבר כרוך בהשקעת אנרגיה גדולה ופליטת חומרים מזהמים תוך כדי התהליך. בנוסף, מאחר שעד שהמודל מתמצק ומתקרר המבנה שנוצר הינו מאוד שברירי ולא יציב, יש צורך להשתמש בחומר תומך כדי שהמבנה לא יקרוס לתוך עצמו. את התומכות הללו מסירים בסוף התהליך באופן ידני באמצעות סכין חיתוך על-ידי עובד נוסף המאריך את תהליך הייצור.

המדפסת של XJet פותרת את הבעיות הללו באמצעות טכנולוגיית הזרקת דיו, המורכב מחלקיקי ננו מתכת או קרמיקה, השרויים בתוך תרחיף נוזלי. במהלך בניית הצורה, ראשי המדפסת מתיזים את הדיו על גבי מגש המדפסת ובונים את המודל התלת-מימדי שכבה אחר שכבה. בניגוד למדפסות הקיימות, הדיו הננומטרי אינו דורש לבצע פעולת התכה, אלא רק לאדות את נוזל התרחיף שבו שרויים החלקיקים. משמעות הדבר שהמדפסת משתמשת בטמפרטורות נמוכות בהרבה (טמפרטורת הרתיחה של הנוזל) ולכן התהליך בטוח וחסכוני יותר.

בשיחה עם TechTime הסביר המשנה למנכ"ל ב-XJet, דרור דנאי, כי הטכנולוגיה של החברה מאפשרת לעשות שימוש במגוון רחב של חומרים. "למעשה, ניתן להדפיס במדפסת שלנו בכל חומר שניתן לגרוס לחלקיקים זעירים, ולא רק מתכת וקרמיקה".

לדבריו, פריצת הדרך המשמעותית ביותר קשורה לחומר התומך המיוחד שפיתחה החברה. "החידוש שלנו קשור גם לשימוש בשני חומרים שונים, אחד לצורך בניית המודל ואחד לצורך יצירת התמיכה. במדפסת של XJet השכבות התומכות נוצרות באמצעות שימוש בחומר מסיס במים. למעשה, חצי מראשי הדיו בהדפסה מתיזים את חלקיקי המתכת וחצי מהם מתיזים את החומר המסיס". החומר המסיס מתקשה במהלך הייצור ומספק את התמיכה הדרושה, אך בתום התהליך ניתן להסירו בקלות באמצעות שטיפה במים בלבד.

"זוהי קפיצת דרך בהשוואה להנדסה המסורתית. באמצעות הדפסת תלת-מימד אתה יכול לעצב מבנים מורכבים יותר, וגם לייצר חלקים יעילים יותר. במקום לבנות משהו גס וכבד. בהדפסה אתה יכול לייצר כל צורה שעולה בדמיונך, לספק את אותו כוח אבל בפחות משקל. זה משמעותי עבור תעשיות רבות", אמר דנאי.

מרכז ההדפסות הגדול בעולם

אתמול חנכה החברה בפארק המדע ברחובות מרכז להדפסות תלת-מימד במתכת וקרמיקה. במרכז הושקעו מעל ל-40 מיליון שקל, ולהערכת החברה הוא הגדול מסוגו בעולם. המרכז כולל 10 מדפסות, ויסייע לחברה לפתח ולהרחיב את מגוון סוגי המתכות והחומרים הקרמיים לשימוש במערכות החברה, וכן לאפשר פיתוח אפליקציות ייעודיות בשיתוף פעולה עם חברות מאירופה, ארצות הברית ואסיה.

פתיחתה המרכז היא יריית הפתיחה של השיווק המסחרי של המדפסת. בחודשים האחרונים חתמה החברה על עסקאות בהיקף של יותר מ-10 מיליון דולר לאספקת מערכות הדפסה ללקוחות בארצות הברית, גרמניה, איטליה, שווייץ ועוד, כולל בשוק הישראלי. בין ההתקנות הראשונות של החברה נמנות חברת OERLIKON – חברה תעשייתית שוויצרית המחזיקה גם באחת מלשכות השירות הגדולות בעולם לייצור חלקים בתלת מימד, חברת Syqe Medical הישראלית שפיתחה משאף קנביס, וספקית השירות הרוסית AB Universal. החברה גם חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם אחת מהחברות הגדולות בעולם בתחום הדנטלי.

במקביל הודיעה XJet כי היא נמצאת בעיצומו של מהלך גיוס כספים בהיקף של כמה עשרות מיליוני דולרים, לפי שווי חברה של מאות מיליוני דולרים. בימים אלה היא החלה במבצע גיוס כח אדם, הקמת מערך הפצה גלובלי, השלמת מעבר לייצור סדרתי בידי ספק מוביל וכניסה למספר שווקים בינלאומיים. XJet מעסיקה כיום כ-120 עובדים.

כשגודל הטרנזיסטור קטן, ההכנסה מכל פרוסת סיליקון צומחת

פורסם בתאריך אוקטובר 14, 2018אוקטובר 14, 2018 ע"י yochais

מחקר חדש של חברת IC Insights ממחיש עד כמה התהליכים המתקדמים לייצור שבבים – הן מבחינת קוטר פרוסת הסיליקון והן מבחינת רמת מיזעור הצומת בטרנזיסטורים – מניבים לקבלניות הייצור (Foundry) המובילות הכנסות גבוהות יותר באופן משמעותי בהשוואה לתהליכי הייצור המיושנים יותר. על-פי ממצאי המחקר, ההכנסות מהייצור של שבבים בתהליך ייצור של 20 ננומטר ומטה בפרוסות סיליקון בקוטר של 300 מילימטר הסתכמו ברבעון השני של 2018 בכ-6,050 דולר, בהשוואה ל-370 דולר בלבד מייצור שבבים בתהליך ייצור של 0.5 מיקרון בפרוסות סיליקון בקוטר של 200 מילימטר. זהו יחס מפתיע של 1:16.

יש לכך שתי סיבות עיקריות. ראשית, ככל שפרוסת הסיליקון גדולה יותר (300 מילימטר לעומת 200 מילימטר) וככל שתהליך ייצור הטרנזיסטורים קטן יותר, כך ניתן להפיק יותר שבבים מכל פרוסת סיליקון. שנית, תהליכי הייצור המתקדמים יותר, בעיקר בגדלי צומת של מתחת ל-20 ננומטר, משמשים לייצור שבבים מתקדמים יותר ולמוצרים יקרים יותר בשווקים צומחים כמו סמארטפונים, רכב, מחשוב עתיר ביצועים, זיכרונות, אביזרים לבישים ועוד.

ההכנסה של TSMC לפרוסה גבוהה פי 36% משל גלובלפאונדריז

שוק הפאונדריז הוא שוק ריכוזי למדי, כאשר ארבע קבלניות הייצור המובילות – TSMC, GlobalFoundries, UMC ו-SMIC – חולשות על כ-85% מהשוק העולמי כולו. גם בין ארבע הקבלניות המובילות ישנם פערים גדולים, כאשר TSMC הטאיוואנית חולשת על כ-60% מהשוק העולמי. בשנים האחרונות השיגה TSMC פער טכנולוגי משמעותי בינה לבין שאר הקבלניות המובילות.

בעוד TSMC מציעה כבר שירותי ייצור ב-7 ננומטר וצפויה להתחיל כבר ב-2019 בייצור ראשוני בתהליך של 5 ננומטר, גלובלפאונדריז הודיעה לא מכבר כי היא זונחת את הפרויקט לפיתוח טכנולוגיית ייצור של 7 ננומטר, מאחר שהמשאבים הדרושים עבורו בכך גדולים מדי. הפער הטכנולוגי הזה מאפשר ל-TSMC להשיג דומיננטיות כמעט חסרת תחרות בשווקים הצומחים שבהם יש דרישה לייצור בתהליכים מתקדמים.

המחקר של IC Insights ממחיש כי העליונות הטכנולוגית של TSMC מאפשרת לה להפיק הכנסות גבוהות משמעותית לכל פרוסה בהשוואה למתחרותיה המרכזיות. בעוד TSMC צפויה להפיק ב-2018 כ-1,382 דולר מכל פרוסה שהיא מייצרת, גלובלפאונדריז (הנחשבת לקבלנית הייצור השנייה בגודלה), צפויה להפיק רק 1,014 דולר מכל פרוסה – פער ניכר של 36%. ההכנסה של UMC מכל פרוסה ב-2018 צפוי להיות 715 דולר בלבד, כמעט מחצית מההכנסה של TSMC.

עם זאת, יש לציין שהמחקר מתייחס רק להכנסה (Revenue) ולא לריווחיות של קווי הייצור. פיתוח הטכנולוגיות המתקדמות והקמת פאבים לייצור המוני כרוכים בהשקעות עתק של עשרות מיליארדי דולרים. הקבלניות הבינוניות והקטנות לא יכולות להרשות לעצמן השקעות בסדר גודל כזה, ועל כן מתמקדות בשווקים שבהם ייצור השבבים מתבצע בתהליכים מיושנים יותר. אולם עדיין לא ברור אם ההכנסות הגבוהות יותר של TSMC מכסות על ההוצאות שיש לה בפיתוח היכולת הטכנולוגית המתקדמת.

התחרות העיקרית היא בין TSMC לסמסונג

בחישוב משוקלל של כל ארבע קבלניות הייצור המובילות, ההכנסה הממוצעת לכל פרוסה לא צפויה לצמוח ב-2018 באופן משמעותי בהשוואה לשנת 2017. ב-2017 עמדה ההכנסה הממוצעת לפרוסה מעובדת על כ-1,136 דולר, וב-2018 היא צפויה לעלות בשיעור של 2 דולר בלבד, ל-1,138 דולר. ב-2014 הגיעה ההכנסה הממוצעת לכל רבעון לשיא של 1,149 דולר, ומאז ירדה בעקביות משנה לשנה לרמות הנוכחיות.

מאחר שנתח משמעותי מהכנסותיה של TSMC מגיע מקווי הייצור של 45 ננומטר ומטה, היא היחידה מקרב ארבע הגדולות שהצליחה להציג בין 2013 ל-2018 גידול עקבי בהכנסה הממוצעת לפרוסה בשיעור שנתי של 2%, בעוד שלוש הקבלניות האחרות הציגו באותה תקופה ירידה שנתית של 2% בהכנסה הממוצעת.

במבט קדימה, חברת IC Insights מעריכה כי בשנים הקרובות יהיו רק שלוש חברות שיהיו מסוגלות להציע את טכנולוגיות הייצור המתקדמות ביותר: חברת TSMC, חברת סמסונג המספקת גם שירותי ייצור וחשפה השנה יכולת ייצור של 7 ננומטר, וחברת אינטל המייצרת את שבביה בעצמה. בחברת המחקר סבורים שהתחרות ביניהן – ובעיקר בין TSMC לבין סמסונג – צפויה לגרום בחמש השנים לירידה במחירים. ראוי לציין שזו הערכה אופטימית מאוד.

האם תעשיית השבבים תיהפך לדואופול?

בשווקים רבים מוכרת תופעה הפוכה: כאשר יש שני מתחרים בלבד, השוק נוטה להתארגן סביב מערך של דואופול, הנוטה לשמור על מחירים גבוהים. במיוחד כאשר מדובר בשוק שרק חברות מעטות בו יכולות להתמודד עם הטכנולוגיות המתקדמות. זהו דווקא סממן של צמצום התחרותיות, שיכול רק להגביר את הריכוזיות הקיימת בשוק ממילא.

סולאר-אדג' רוכשת את יצרנית הסוללות הקוריאנית קוקאם

פורסם בתאריך אוקטובר 11, 2018אוקטובר 11, 2018 ע"י yochais

סולאר-אדג' (Solar-Edge) ממשיכה במסע הרכש שלה כחלק מאסטרטגיית ההתרחבות שלה לשווקים נוספים. החברה מהרצליה, המייצרת מערכות למיצוי הספק מפאנלים סולאריים, הודיעה היום כי הגיעה להסכם סופי לרכישת מניות השליטת בחברת Kokam מדרום קוריאה, המפתחת סוללות ליתיום-יון (Lithium-ion) ופתרונות אחסון אנרגיה. הרכישה היא צעד נוסף בכניסה של סולאר-אדג' לשני שווקי יעד חדשים של החברה: תחום הטעינה הסולארית בכלי רכב חשמליים ותעשיית האל-פסק (UPS).

במסגרת ההסכם סולאר-אדג' תרכוש תמורת סכום של 88 מיליון דולר כ-75% ממניותה של קוקאם, הנסחרת בבורסת ה-OTC ("מעבר לדלפק") בדרום קוריאה. להערכת סולאר-אדג', העסקה צפויה לצאת לפועל תוך שבועות ספורים. בסולאר-אדג' מציינים כי בכוונתה לרכוש את יתרת המניות, כ-25%, בהמשך הדרך באמצעות עסקאות לרכישת מניות בשוק החופשי, כך שבסופו של דבר קוקאם תהפוך לחברת-בת בבעלות מלאה של סולאר-אדג'.

קוקאם, אשר נוסדה ב-1981, מייצרת סוללות ליתיום-יון בעלות ביצועים גבוהים ופתרונות אחסון אנרגיה למגוון תעשיות, ובהן מערכות אחסון אנרגיה (ESS), מערכות אל-פסק, מכונית חשמליות, ולתעשיות התעופה והספנות. הכנסותיה של קוקאם ב-2017 עמדו על כ-49 מיליון דולר, אך החברה סיימה את השנה עם הפסד נקי של 12.2 מיליון דולר.

מנכ"ל החברה גיא סלע אמר כי הרכישה תסייע לסולאר-אדג' להוסיף לפורטפוליו של החברה ולהוסיף להיצע המוצרים שלה סוללות אחסון של חברה שהוכיחה את עצמה בשוק. "החדשניות הטכנולוגית שלנו משתלבת באופן מושלם עם הצוות ופתרונות האחסון של קוקאם, שהינם בעלי מוניטין עולמיב, והרכישה תקדם אותנו צעד נוסף בחזון שלנו להפיכת הפתרונות הסולאריים לחכמים ומשתלמים יותר," אמר סלע.

האופק החדש של סולאר-אדג': UPS, ניהול אנרגיה – ורכב

סולאר-אדג', שפרצה אל השוק לפני קצת יותר מעשור עם טכנולוגיה חדשנית המסייעת לייעל את הפקת החשמל מפאנלים סולאריים, כבשה בשנים האחרונות נתח נכבד מהשוק והפכה לאחת מהחברות המובילות בעולם בתחומה. בשנת 2017 עמדו הכנסותיה של החברה על 607 מיליון דולר, עלייה של 24% בהשוואה ל-2016, והיא נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של 1.76 מיליארד דולר.

לאחר שביססה את מעמדה בשוק המערכות למיצוי הספק, החברה גיבשה בשנה האחרונה אסטרטגיית התרחבות לשלושה שווקים חדשים – שוק מערכות האל-פסק, ניהול אנרגיה באמצעות תחנות כוח וירטואליות ומערכות טעינה לרכבים חשמליים. בחודש מאי רכשה סולאר-אדג' את חברת גמאטרוניק הירושלמית, המפתחת מערכות אל-פסק, תמורת 41 מיליון שקל.

במקביל, סולאר-אדג' השיקה פיתרון חדש להקמת וניהול של תחנות כוח וירטואליות, המאפשרת לחברות חשמל ואנרגיה לקבץ, לאחסן ולנהל באופן מרכזי בענן את האנרגיה המתקבלת ממקורות שונים, כגון חוות סולאריות של ספקים שונים ופאנלים סולאריים ביתיים ומסחריים, תחנות רוח, גנרטורים ועוד.

שוק נוסף שמסמנת סולאר-אדג' הוא תחום הרכב החשמלי. החברה השיקה השנה את הממיר הסולארי הראשון בשוק הכולל גם מטען לסוללה של רכב חשמלי. המוצר החדש מבוסס על שילוב של ממיר מהדור החדש של סולאר-אדג', HD-Wave, ביחד עם מטען לרכב חשמלי. הרכישה של קוקאם משתלבת היטב בתוך האסטרטגיה הזו, מאחר שהחברה הדרום קוריאנית מפתחת מוצרים בכל אחד משלושת השווקים הללו.

מוביליקום תספק ערוץ תקשורת לרחפני התחזוקה של איירבאס

פורסם בתאריך אוקטובר 11, 2018אוקטובר 18, 2018 ע"י yochais

חברת מוביליקום (Mobilicom) מאזור מדווחת על חוזה משמעותי לחטיבת הרחפנים שהקימה לפני כשנה. מוביליקום הודיעה כי ענקית התעופה איירבאס (Airbus) תשלב את פיתרון התקשורת הייעודי של החברה לרחפנים בפלטפורמת רחפני ה-Inovation של איירבאס, שתפקידם לסקור מלמעלה את החלק העליון של מטוסים על הקרקע, במהלך בדיקות תחזוקה.

חברת מוביליקום מפתחת ומייצרת פתרונות תקשורת אלחוטית ניידת ללקוחות מתחום הביטחון, צבא, הגנת המולדת (HLS), חילוץ והצלה, תשתיות ימיות ועוד. מערכות החברה מאפשרות תקשורת אלחוטית והעברת מידע, נתוני טלמטיקה ו-וידיאו ברמת HD בזמן אמת למספר רב של משתמשים במקביל. באמצע 2017 הקימה החברה חטיבה נפרדת בשם SkyHopper המתמקדת בפיתוח פתרונות תקשורת לשוק הרחפנים הצומח, בעיקר במגזרים המסחריים והתעשייתיים. הקמת החטיבה הנפרדת מסמנת את שוק הרחפנים כמנוע צמיחה משמעותי של החברה. ב-2017 דיווחה מוביליקום כי SkyHopper זכתה ב-7 חוזים עם יצרניות רחפנים בצרפת, דרום קוריאה וגם ישראל.

לצלם את המטוס מלמעלה

רחפני ה-Innovation שהשיקה איירבאס לאחרונה הינם רחפני סריקה למטוסים המיועדים לסייע לחברות תעופה וחברות תחזוקה לבדוק את תקינות כלי התעופה על הקרקע. הרחפן, המצויד במצלמת HD וחיישן לייזר לזיהוי מכשולים ומניעת התנגשויות, מרחף מעל כלי התעופה העוגן בהאנגר על פי מסלול מוגדר מראש, ומצלם את כלי התעופה מלמעלה על מנת לאתר פגמים ונזקים הטעונים תיקון. הרחפן מעביר באופן אלחוטי את המידע המצולם לטאבלט או מחשב הנמצאים בידי טכנאי המטוס. הפלטפורמה מצוידת בתוכנה המשווה את הצילומים למודל תלת-מימדי של המטוס, ובכך מסייעת לטכנאים לבצע את בדיקת התקינות בצורה מדויקת ומהירה יותר ולקצר את זמן הקרקוע של המטוס.

פלטפורמת הרחפן של איירבאס תתבסס על פיתרון התקשורת של חטיבת הרחפנים של מוביליקום לצורך שליטה ברחפן והעברת צילומי הווידיאו ונתוני הטלמטיקה מהרחפן לעמדת הבקרה על הקרקע. הפיתרון, המבוסס על ארכיטקטורת תקשורת שפיתחה מוביליקום המשלבת מודם דור רביעי ורשתות MESH, תומך בתקשורת מנקודה לנקודה (Point-to-Point) ומנקודה למספר נקודות (Point-to-Multiple-Points), מה שמאפשר תקשורת בין מספר רחפנים באוויר למספר משתמשים על הקרקע.

במוביליקום מציינים כי בשלב זה היקף הזמנת המערכות אינו גדול, אך בחברה מקווים כי שיתוף הפעולה הראשוני יוביל לשילוב הטכנולוגיה של החברה בפיתוחים העתידיים של איירבאס בשוק הרחפנים.

מנכ"ל החברה, אורן אלקיים, התייחס לזכייה ואמר: "החוזה עם מובילה עולמית כמו אירבוס יסייע להאיץ את התפתחות החברה ולייצר עבורנו הזדמנויות בעתיד הקרוב."

בתוך כך, מוביליקום פרסמה את דו"חותיה לרבעון השלישי, ובהן דיווחה על הכנסות של כ-2 מיליון דולר בתשעת החודשים שבין ינואר לספטמבר 2018, עלייה של 71% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. מוביליקום נסחרת בבורסה האוסטרלית (ASX) לפי שווי שוק של 19.7 מיליון דולר אוסטרלי.

כיטוב פיתחה פתרון אוניברסלי לבדיקת איכות הייצור

פורסם בתאריך אוקטובר 10, 2018אוקטובר 10, 2018 ע"י yochais

חברת הסטארט-אפ כיטוב מערכות (Kitov Systems) מפתח-תקווה, פיתחה מערכת מבוססת בינה מלאכותית המבצעת בקרת איכות חזותית למוצרים בקווי הייצור. המעארכת מלחיפה את העובד האנושי בתפקיד בקרת האיכות במוצרי תעשייה. החברה השלימה גיוס ראשון בהיקף של כ-10 מיליון דולר. זהו הגיוס ההון הראשון שמקורו במשקיעים חיצוניים, לאחר שהחברה גייסה בעבר כ-3.5 מיליון דולר ממקורות הפנימיים. המערכת כבר נמצאת בשימוש בג'ייביל (Jabil), פלקס (Flex), מלאנוקס ורפאל.

את הגיוס הנוכחי הובילה חברת ההשקעות והאחזקות הגרמנית RSBG, שביצעה את ההשקעה באמצעות חברת HAHN, המספקת פתרונות רובוטיקה מתקדמת ואוטומציה לתעשייה. משקיעה נוספת שהשתתפה בסבב היא קרן ההשקעות היפנית GiTV, הפועלת גם בתחום הייצור המתקדם (Industry 4.0), רובוטיקה ובינה מלאכותית.

ללמד את המכונה כמו שמלמדים עובד חדש

הייצור התעשייתי עובר בשנים האחרונות תהליכי אוטומטיזציה נרחבים והעברת משימות אנושיות למכונות, מערכות דיגיטליות ורובוטים, במסגרת מהפיכת Industry 4.0. עם זאת, עד היום לא נמצא פתרון ממוכן אשר מסוגל להחליף את האדם בשלב הבדיקה והאיתור של פגמים חזותיים בתהליך הייצור. היצרנים משקיעים עשרות מיליארדי דולרים בגילוי פגמים בייצור ובתיקונם, ואולם, רמת הביצוע של עובדים אנושיים אינה עקבית ומושפעת מגורמים שונים כמו תנאי סביבת העבודה, עייפות וירידה בתשומת הלב.

כיטוב פיתחה מערכת, המתבססת על טכנולוגיות של ראייה ממוחשבת, למידה עמוקה, רובוטיקה, בינה מלאכותית וביג-דאטה, אשר סורקת את המוצרים בקווי הייצור ומבצעת בדיקת איכות חזותית באופן אוטומטי לחלוטין, ומזהה פגמים בייצור ובאיכות המוצר.

המערכת סורקת את המוצר באמצעות מצלמה המחוברת לזרוע רובוטית דינמית. בניגוד למערכות דומות בתחום המתבססות על מצלמה קבועה הסורקת את המוצר מזווית אחת, הזרוע הרובוטית במערכת של כיטוב מאפשרת למצלמה לצלם את המוצר מכל הזוויות, בדומה לאופן שבו עובד האיכות בוחן בעיניו את המוצר מכל הכיוונים. הודות לכך, היא מסוגלת לבדוק באופן יסודי גם מוצרים בעלי מבנה תלת-מימדי מורכב.

כדי לוודא את טיב המוצר, המערכת מייצרת בשלב ראשון מודל תלת-מימדי דיגיטלי אשר מייצג את המוצר התקין, ומשווה אליו כל מוצר שהיא בודקת, לפי הפרמטרים שהוגדרו מראש. בכל פעם שהמערכת מזהה פגם בייצור היא מתריעה בפני מנהלי הייצור ומנפיקה דו"ח מפורט, הכולל אנליזה שלמה של המוצר.

הפתרון מתאים לכל סוגי המוצרים

מייסד החברה ומנהל הטכנולוגיה הראשי, ד"ר יוסי רובנר, סיפר בריאיון ל-TechTime, כי הייחוד של המערכת נעוץ באופן הפשוט שבו היצרן יכול ללמד את המכונה לבדוק מוצר חדש שנכנס לקו הייצור. "המערכת שלנו מאפשרת ליצרן ללמד בעצמו את המכונה, ממש ברמה הסמנטית, את מאפייני המוצר וכיצד לבצע את הסריקה והבדיקה, ממש כפי שהוא מלמד עובד חדש המגיע לעבוד בקו הייצור.

"היא לומדת את הפרמטרים החזותיים של המוצר באמצעות המצלמה, ובונה מודל תלת-מימדי שעל פיו היא מבצעת את הבדיקה. הלקוח יכול ללמד את המערכת כיצד לבדוק מוצר חדש בתוך שעות ספורות. זהו פתרון אוניברסלי שאינו דורש מאיתנו לבצע קוסטומיזציה עבור כל לקוח בנפרד".

כיטוב בודקת את האיכות של כיפת ברזל

חברת כיטוב הוקמה בשנת 2014 לאחר שהתפצלה (Spin-Off) מחברת RTC Vision, שגם היא הוקמה על-ידי רובנר, ועוסקת בפיתוח טכנולוגיות לראייה ממוחשבת. RTC מימנה עד כה את פעילותה של כיטוב. "בעקבות מספר פרויקטים שביצענו ב-RTC, הבנו שיש שיש לנו ידע וטכנולוגיה הנותנים מענה לבעיה שקיימת בתעשייה, והחלטנו להקים חברה נפרדת. RTC היא חברת טכנולוגיה ושירותים ולא חברת מוצר. הבנו שכדי לקדם את המוצר יש צורך במודל עסקי שונה".

קליק לסרטון וידאו המתאר את פעולת מערכת בקרת הייצור: Kitov Systems

כיטוב השיקה את המוצר שלה כבר לפני שנתיים, והמערכת נמצאת בשימוש בקרב עשרות לקוחות מתעשיות שונות. בין היתר, המערכת של כיטוב משמשת את חברת רפאל בתהליך הייצור של כיפת ברזל, ואת חברת כתר פלסטיק לצורך בדיקת איכות מוצרי הפלסטיק של החברה. אחד מהלקוחות המרכזיים של כיטוב היא ענקית שירותי הייצור האלקטרוניים הבינלאומית פלקס (Flex), אשר הטמיעה את המערכת בקווי הייצור שלה בסין, באירופה, בארצות הברית ובישראל. פלקס גם מייצרת עבור כיטוב את מערכותיה במפעל שלה ביבנה. בין הלקוחות הבינלאומיים הנוספים של החברה: קבלנית הייצור האלקטרוני ג'ייביל ויצרן רכב יפני מוביל.

החברה מתכוונת להשתמש בכספי הגיוס כדי להרחיב את מערך השיווק בשוקי היעד. "אנחנו מכוונים לכל תעשייה שבה עובדים אנושיים מבצעים את תהליך בדיקת האיכות. אנחנו מאוד חזקים בשוק הייצור האלקטרוני (EMS), ושוקי היעד האסטרטגיים שלנו כעת הם תעשיית הרכב שבה יש צורך ממשי במוצר כזה, ותעשיות המכשור הרפואי, הפלסטיקה והמתכת. מבחינה גיאוגרפית, לצד ארצות הברית ואירופה, אין ספק שהמזרח הרחוק הוא שוק יעד מרכזי, מאחר שמרבית הייצור בעולם מתבצע שם".

איסוף תובנות לשיפור האיכות

בנוסף, החברה מתכננת להמשיך בפיתוח המערכת. רובנר: "אנחנו משקיעים בתחומי הבינה מלאכותית ולמידה עמוקה. המערכות שלנו צוברות מידע רב מקווי הייצור, והמידע הזה הוא נכס אדיר שאנחנו רוצים להשתמש בו כדי לשפר את תהליך הסריקה ולהפיק כל מיני תובנות על תהליכי הייצור. אחת המטרות היא שהמערכת תהיה מסוגלת לזהות תקלות בייצור עוד לפני שהן מתרחשות, וזאת על-ידי ניטור שינויים בתהליך הייצור עצמו".

החברה נמצאת כיום בתהליך מעבר מראש העין למשרדים חדשים בפתח תקווה. היא מעסיקה כ-20 עובדים אך מגייסת כעת מהנדסים מומחים בתחומי בינה המלאכותית, הראייה ממוחשבת, ביג-דאטה, למידת מכונה ומומחי אלגוריתמיקה.

רפאל השלימה פיתוח גרסה קלה של "מעיל רוח"

פורסם בתאריך אוקטובר 9, 2018אוקטובר 9, 2018 ע"י yochais

רפאל השלימה את הפיתוח של מערכת ההגנה האקטיבית "מעיל רוח קל". מדובר בגרסה מופחתת של מערכת "מעיל רוח" לטנקים אשר מותאמת כעת גם לנגמ"שים ולרכבים קרביים משוריינים קלים. עוד דיווחה רפאל כי המערכת תותקן ותודגם, לבקשת צבא ארצות הברית, על נגמ"ש ה'סטרייקר' האמריקני כבר בתחילת 2019.

רפאל מוסרת כי בניסויים שביצעה באחרונה יירטה המערכת החדשה כ-300 טילי נ"ט ורקטות RPG מסוגים שונים ברמת דיוק של למעלה מ-95%. סדרת הניסויים התקיימה בחודשיים האחרונים בשדה ניסויים בדרום הארץ, על גבי נגמ"ש הבראדלי, הנמצא בשימוש צבא היבשה של ארצות הברית. הניסויים התקיימו בנוכחות של כ-120 מקבלי החלטות ומומחים טכניים מארצות הברית ומדינות מפתח בנאט"ו. כעת, לאור ההצלחה, מעוניין הצבא האמריקני להרחיב את התאמת המערכת לכלי נוסף – נגמ"ש ה"סטרייקר".

"מעיל רוח" לחיילי החי"ר

מדובר למעשה במערכת "מעיל רוח" המוכרת לטנקים, בתצורה מופחתת משקל ונפח. על פי רפאל, מערכת "מעיל רוח" עברה בשנים האחרונות הפחתה משמעותית של כ-40% במשקלה ונפחה, וזאת כדי להתאימה גם לרכבים קרביים משוריינים קטנים ובעלי משקל קל יותר מטנקים. מהלך זה בוצע באמצעות הפחתת משקלו של משגר אמצעי הנגד ושל תיבות האלקטרוניקה. גרסאות התוכנה של שתי המערכות זהות, כמו גם רכיבים משותפים רבים המביאים לקומונליות ולחיסכון ניכר בעלויות.

משה אלעזר, סמנכ"ל בכיר וראש חטיבת יבשה וים ברפאל, מציין כי המערכת מעצימה את יכולות השרידות והתמרון לכוחות בשדה הקרב. "כלל הלקוחות שצפו בניסוי התרשמו מאוד מבשלות המערכת, מיכולות היירוט שלה כנגד מגוון רחב של איומים, ומאחוזי ההצלחה הגבוהים שהושגו בתרחישי ניסוי מורכבים ביותר."

המערכת המבצעית היחידה בעולם

מערכת "מעיל רוח" של רפאל היא מערכת הגנה אקטיבית לרק"ם מספקת הגנה כנגד טילי נ"ט ומגוון רחב של איומים נוספים. המערכת מורכבת מחיישנים המגלים ומסווגים את האיום ואת מיקומו, ומשגרת אמצעי-נגד ליירוט האיום. נתוני מיקום היורה מועברים על ידי מערכת השו"ב של "מעיל רוח" לכוחות בשטח, לצורך נטרול יכולות הירי של האויב. מדובר במערכת ההגנה האקטיבית לרק"ם היחידה בעולם שהוכחה מבצעית בשדה הקרב, בין השאר במבצע "צוק איתן", והותאמה לסוגי רק"ם נוספים.

"מעיל –רוח" מותקנת כיום על מאות פלטפורמות לחימה קרקעיות בצה"ל, לרבות טנקי מרכבה סימן 3 ו-4, וכן גם על גבי נגמ"שי נמ"ר. ביוני השנה, הודיעו רפאל וחברת DRS LEONARDO האמריקנית על זכייה בחוזה בהיקף של 193 מיליון דולר בשלב הראשון, במסגרתו יספקו את מערכת "מעיל-רוח" לצבא ארצות הברית. המערכת תותקן על גבי מספר משמעותי של טנקי "אברמס" של צבא ארצות הברית.

לראשונה: כל הנהלת אינטל העולמית הגיעה לישראל

פורסם בתאריך אוקטובר 8, 2018ספטמבר 5, 2020 ע"י yochais

ביקור היסטורי של הנהלת אינטל העולמית בישראל. אמש נחתה בארץ משלחת הכוללת את כל המנהלים של ענקית השבבים, בראשות המנכ"ל הזמני בוב סוואן, שמונה לתפקיד בחודש יולי לאחר שהמנכ"ל הקודם, בריאן קראזניץ', נאלץ להתפטר בעקבות מערכת יחסים שניהל בניגוד לנהלים עם עובדת החברה.

לצד המנכ"ל, המשלחת שהגיעה ארצה מונה מנהלים נוספים ובהם ונדל ברוקס, סגן נשיא בכיר ומי שעומד בראש קרן ההשקעות של אינטל, Intel Capital, גרגורי בריינט, שועמד בראש קבוצת המחשבים האישיים באינטל, לזלי קולברטסון, המנהלת את חטיבת בקרת איכות ואבטחת המוצר, ראג'ה גודורי, מהנדס בכיר העומד בראש חטיבת ארכיטקטורה ומפתחים, ג'ים ג'יימס קלר, האחראי על תחום הנדסת סיליקון ועוד.

אמש כבר הספיקה המשלחת עם עובדי חברת מובילאיי בירושלים, שנרכשה על ידי אינטל ב-15.7 מיליארד דולר בשנה שעברה וכן עם עובדי מפעל אינטל בקריית גת. במסגרת הביקור אף הוענק למפעל אות הצטיינות כמפעל המוביל של אינטל.

היום צפויה המשלחת להשתתף בטקס הכרזה על מרכז המחקר הראשון של החברה בתחום הבינה המלאכותית, שיוקם בשיתוף הטכניון ובמימון אינטל. הערב צפויה המשלחת להשתתף באירוע לעובדיה במרכז הקונגרסים בחיפה שבו גם תחשוף החברה את הדור ה-9 של מעבדיה, שפותחו במרכז הפיתוח בחיפה. את הביקור תחתום המשלחת ביום חמישי בפגישה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו.

פאורסיה שילבה את חיישני Vayyar בתא הנהג

פורסם בתאריך אוקטובר 7, 2018אוקטובר 8, 2018 ע"י yochais

חברת החיישנים Vayyar Imaging מיהוד ויצרנית המערכות לרכב הצרפתית פאורסיה (Faurecia) הודיעו על שיתוף פעולה שבמסגרתו תשלב פאורסיה את החיישנים של וואייר בתא הנהג העתידי שפיתחה החברה הצרפתית אשר מותאם לחוויית הנסיעה במכונית האוטונומית.

וואייר פיתחה חיישנים מבוססי גלי רדיו (RF) המאפשרים למפות באופן תלת מימד את הסביבה ללא שימוש במצלמה. לטכנולוגיה של החברה עשויים להיות יישומים אפשריים רבים בתחומי הבית החכם, הרכב, הקמעונאות, הביטחון, הרפואה, הצרכנות ועוד. ההסכם עם פאורסיה הוא שיתוף הפעולה הראשון של החברה בתחום הרכב.

פאורסיה הציגה את תא הנהג שלה, המכונה Cockpit (באנגלית, תא טייס), בתערוכת הרכב המתקיימת בימים אלה בפאריז. בעידן המכונית האוטונומית, הנהיגה, שתתבצע אוטומטית ללא התערבות אנושית, תפנה מקום עבור הנהג והנוסעים לטובת חוויה בידורית כוללת יותר. תא הנהג של פאורסיה מצויד בשורה של מערכות חכמות של חברות שונות שמיועדות להקנות לנוסעים ברכב חוויה בטוחה ונוחה יותר שתכלול כל מיני יישומים מותאמים אישית. כך למשל, התא של פאורסיה כולל מושבים מתקדמים של חברת ZF שיאפשרו לנוסעים להתרווח, לעבוד ולישון, מערכות חיווי קולי של חברת Parrot Automotive, ומערכות שמע של première.

בתוך המכלול הזה תפקידם של החיישנים של וואייר יהיה לנטר את הפעילות בתוך חלל המכונית במטרה לספק אינפורמציה מקיפה שתאפשר למערכות החכמות להתאים עצמן למצב והתנהגות הנוסעים. כך למשל, טכנולוגיית הזיהוי התלת-מימדית של החיישנים של וואייר יכולה לשמש כדי למנות את מספר נוסעים ברכב, לנטר פרמטרים גופניים שונים כגון נשימות ותנועות, לזהות מצבים של הירדמות או עירות, למנוע שכחת ילדים ברכב ואפילו לאבחן את מצבם של הנוסעים לאחר תאונת דרכים. שתי החברות השלימו בתחילת השנה בהצלחה הוכחת היתכנות למוצר ונערכות כעת לייצור סדרתי.

שיתוף פעולה עם סופטבנק בתחום ה-IoT

וואייר, שהוקמה ב-2011, פיתחה טכנולוגיית חיישנים, המבוססים על קרינת RF בתדר גבוה, אשר מסוגלים לספק תמונה תלת מימדית ב-360 מעלות של הסביבה וזאת ללא כל שימוש במצלמה. בניגוד לאמצעים אופטיים, בשל התדר שעליו הוא מתבסס, החיישן של Vayyar מסוגל לקלוט גם מידע המוסתר על ידי אובייקטים, וכך למשל לגלות מבנים המסתתרים מאחורי קירות ולעקוב אחר הסימנים החיוניים של בני-אדם הנמצאים מעבר לקיר. השבב של החברה פועל בתדרי 3GHz-10GHz, באמצעות מערך של עד 12 אנטנות שידור וקליטה (MIMO).

כאמור, הפוטנציאל הטכנולוגי של החיישנים של וואייר אינו מוגבל רק לתחום הרכב. בסוף 2017 הכריזה וואייר על הסכם שיתוף פעולה אסטרטגי עם ענק הטלקום היפני Softbank בתחום ה-IoT. במסגרת ההסכם, שתי החברות יפתחו יישומי IoT המתבססים על חיישן התלת-מימד של Vayyar ועל טכנולוגיית הבינה המלאכותית של סופטבנק. כמו-כן, סופטבנק תשמש כמפיצה הראשית של מוצרי Vayyar ביפן, שהיא נחשבת אחד משוקי ה-IoT המתפתחים בעולם.

ד"ר יובל דן-גור מונה למשנה למנכ"ל בחברת מוביליקום

פורסם בתאריך אוקטובר 4, 2018ספטמבר 5, 2020 ע"י yochais

ד"ר יובל דן-גור מונה למשנה למנכ"ל בחברת מוביליקום (Mobilicom), המפתחת מערכות תקשורת אלחוטית ניידות לגורמי ביטחון וצבא וגם למגזר האזרחי והמסחרי. לפני כניסתו לתפקיד במוביליקום, שימש דן-גור כסמנכ"ל מחקר ופיתוח במספר חברות ביטחוניות ואזרחיות. בתפקידו האחרון, בין 2014-2018, שימש כסמנכ"ל פיתוח מערכות בחברת Bird Aerosystems הישראלית, המפתחת מערכות הגנה מפני טילים לכלי טיס.

חברת מוביליקום מאזור הוקמה ב-2007 והיא מפתחת ומייצרת פתרונות תקשורת אלחוטית ניידת ללקוחות מתחום הביטחון, צבא, הגנת המולדת (HLS), חילוץ והצלה, תשתיות ימיות ועוד. מערכות החברה משמשות לניהול משימות קריטיות המשלבות כוחות רבים באזורים שבהם אין תשתית התקשורת הקיימת אינה מספקת. המערכות מאפשרות תקשורת אלחוטית והעברת נתונים ומידע כמו מפות דינמיות המשלבות מציאות רבודה, וידיאו בזמן אמת ברמת HD ונתוני טלמטיקה, וזאת על מנת לשפר את ההתמצאות בשטח של כוחות הצלה, ביטחון ועזרה ראשונה, באוויר וביבשה, ולהגביר את התיאום בין הכוחות.

החברה מייצרת בעצמה את המרכיבים הטכנולוגיים של מערכותיה, ובכלל זה מודמים דור רביעי, רשתות MESH ויישומי חומרה ותוכנה שונים. באמצע 2017 הקימה החברה חטיבה נפרדת בשם SkyHopper המתמקדת בפיתוח פתרונות תקשורת לשוק הרחפנים הצומח, בעיקר במגזרים המסחריים והתעשייתיים. ב-2017 דיווחה מוביליקום כי SkyHopper זכתה ב-7 חוזים עם יצרניות רחפנים בצרפת, דרום קוריאה וגם ישראל.

מוביליקום מדווחת על גידול עקבי בהכנסות, אך שורת הרווח שלה עדיין שלילית. במחצית הראשונה של 2018 הסתכמו הכנוסתיה של החברה ב-1.2 מיליון דולר, עלייה של 75% בהשוואה לתקופה המקבילה בשנה שעברה. ההפסד הנקי באותה תקופה הצטמצם ב-69% ל-920 אלף דולר.

במאי 2017, כמו חברות טכנולוגיה ישראליות נוספות, ביצעה מוביליקום הנפקה בבורסה של אוסטרליה (ASX). בהנפקה גייסה החברה כ-7.5 מיליון דולר אוסטרלי, וכיום היא נסחרת לפי שווי שוק של 20.6 מיליון דולר אוסטרלי.

מנכ"ל SpaceIL לשעבר מונה למנכ"ל NewRocket

פורסם בתאריך אוקטובר 3, 2018ספטמבר 5, 2020 ע"י yochais

ד"ר ערן פריבמן, ששימש עד לאחרונה כמנכ"ל SpaceIL, מונה למנכ"ל החדש של חברת NewRocket, המפתחת מנוע רקטי חדש, המבוסס על שימוש בג'ל במקום בדלק נוזלי או בדלק מוצק. ד"ר פריבמן מצטרף ל-NewRocket כדי להשלים את פיתוח המנוע הרקטי שלה ולהוביל אותה לחדירה לשוק הלוויינות העולמי.

ניו-רוקט הוקמה ב-2014 במסגרת חממת Incubit של אלביט בבאר שבע על ידי זוהר שלגמן ומוטי אלישיב. הפיתוח של NewRocket מבוסס על טכנולוגיה חדשנית שפותחה על ידי פרופ' בני נתן מהפקולטה לאווירונאוטיקה בטכניון. מדובר בדלק המשלב את היתרונות של דלק מוצק ושל דלק נוזלי: הוא ניתן לאיחסון כמו דלק מוצק, אך מספק אנרגיה בעוצמה של דלק נוזלי בזמן פעולת המנוע. בנוסף, מנועי ג'ל מאפשרים שימוש בדלקים פחות רעילים מדלקים רקטיים נוזליים, והם בעלי יכולת אנרגטית משופרת.

צירוף התכונות הייחודיות של טכנולוגיית הפטנט החדשנית של ניו-רוקט מוריד באופן ניכר את עלויות ההנעה הרקטית ומאפשר פריצת דרך בתחום הלוויינים הקטנים שמפותחים כיום בשוק ה-New Space, המתאפיין בהתגברות הדרישה ללוויינים קטנים וזולים בכמויות גדולות והולכות, כניסה מואצת של חברות פרטיות לשוק ולחץ גובר להורדת עלויות הייצור והשיגור.

ד"ר ערן פריבמן ניהל בחמש השנים האחרונות את SpaceIL, המפתחת את החללית הישראלית הראשונה שמיועדת לנחות על הירח בתחילת השנה הבאה. בעברו כיהן פריבמן כמנכ"ל אמדוקס אוסטרליה, וניהל את חטיבת הפיתוח הטכנולוגי של פרטנר. פריבמן הנו בעל תואר דוקטור במדעי המחשב עם התמחות בחקר המוח.

ד"ר ערן פריבמן ציין ציין בתגובתו כי צבר הפרויקטים והתשתית המסחרית של החברה מעידים על הפוטנציאל המשמעותי של הטכנולוגיה ועל ההזדמנות להביא לפריצת דרך בתחום ההנעה של לוויינים קטנים. "על בסיס היכולות והנכסים של החברה נוביל בקרוב סבב גיוס הון על מנת להאיץ את תהליכי הייצור והשילוב של טכנולוגיית NewRocket בלוויינים".

החיישן של טאואר-ג'אז יחקור את השמש

פורסם בתאריך אוקטובר 3, 2018 ע"י yochais

יצרנית השבבים טאואר-ג’אז (Tower-Jazz) חשפה אתמול שיתוף פעולה בתחום חקר מערכת השמש. במסגרת שיתוף פעולה עם מרכז המחקר המדעי מקליפורניה SRI, סיפקו שתי החברות חיישני תמונה מתקדמים עבור מעבדות המחקר של צי ארצות הברית (NRL) לשימוש בטלסקופ המחקר במסגרת תכנית חקר מערכת השמש.

באוגוסט 2018, המריאה החללית Parker Solar Probe מבסיס חיל האוויר בקייפ קנברל, פלורידה, אל עבר השמש במטרה להבין את השפעתה על המערכת הסולארית שלנו. החללית של נאס"א נושאת עליה ארבע מערכות כלים שונות במטרה לאפיין את האזורים הדינאמיים הקרובים לשמש (קורונה). החללית תגיע עד למרחק של 6.2 מיליון קילומטר מהשמש, המרחק הקרוב ביותר אל השמש שאליו תגיע עד היום כלי מעשה ידי אדם. אחד הכלים הללו הוא ה-Wide-Field Imager for Solar Probe, מכשיר הדמיה אשר כולל שני טלסקופים המשלבים גלאי תמונה פעילים המבוססים על טכנולוגיית חיישני התמונה מבוסס CMOS המתקדמת של טאואר-ג’אז ומיוצרים במתקן הייצור של החברה בניופורט ביץ’, קליפורניה.

חיישני תמונה אלו מסוגלים ללכוד תמונות ברזולוציה גבוה של אטמוספרת השמש. התמונות עשויות לספק נקודת תצפית ייחודית על מנת לעזור ולחזות אירועי מזג אוויר בחלל העלולים להיות בעלי השפעות דרמטיות על תקשורת ותפקודן של טכנולוגיות חיוניות אחרות בכדור הארץ.

טכנולוגיית ה-CIS פורצת הדרך של טאואר-ג’אז מציעה פתרונות מהפכניים עבור שווקי חיישני התמונה וההדמיה הייחודיים ויחד עם מתן סביבת פיתוח מהימנה ומתקדמת היא מספקת סביבת ייצור אידיאלית לשוק החלל והביטחון. טאואר-ג'אז ו-SRI משתפות פעולה כבר מספר שנים בפיתוח יישומים עבור ממשלת ארצות הברית.

אלקטרואד תקים מאגד כביש חשמלי בשבדיה

פורסם בתאריך אוקטובר 2, 2018אוקטובר 3, 2018 ע"י yochais

חברת אלקטרואד (Electreon) מקיסריה, שבבעלות חברת אלקטרון וויירלס הנסחרת בתל אביב, תעמוד בראש קונסורציום (מאגד) בינלאומי, אשר יגבש הצעה עבור משרד התחבורה השבדי להקמת כביש חשמלי במדינה. הקונסורציום יכלול חברות מתחומי התשתיות והאנרגיה וכן ומוסדות אקדמיים מובילים בתחום הכביש החשמלי. אלקטרואד כבר החלה במגעים עם מספר חברות אירופאיות מובילות לצורך צירופן לקונסורציום.

אלקטרואד פיתחה תשתית טכנולוגית להטענה אלחוטית של כלי רכב חשמליים. הטכנולוגיה פועלת באמצעות סלילים מגנטיים המוטמנים מתחת לנתיבי הנסיעה וטוענים את המטענים של כלי רכב באופן אלחוטי באמצעות השראה מגנטית תוך כדי הנסיעה. הטכנולוגיה של אלקטרואד מסייעת להפחית בצורה משמעותית את המשקל של רכבים חשמליים, וזאת מאחר שנדרשת סוללה קטנה יחסית ואף אין צורך במצבר. פריסה נרחבת של התשתית של אלקטרואד תגדיל באופן משמעותי את טווח הנסיעה של הרכב החשמלי ותחסוך את הצורך להטעין את הרכב לאחר הנסיעה.

עם זאת, הצלחת הטכנולוגיה של אלקטרואד תלויה באימוץ נרחב של התשתית שלה. על כן, ברמה העסקית אלקטרואד מתקדמת בשלב ראשון בתחום התחבורה הציבורית. התקנת התשתית של החברה הינה פשוטה יותר בתחום התחבורה הציבורית, וזאת מאחר שאוטובוסים וכלי רכב ציבוריים נוסעים בנתיבים ייעודיים ומוגדרים מראש. חברת דן היא החברה הציבורית הראשונה בישראל שהחלה להשתמש באוטובוסים חשמליים.

היום הודיעה החברה כי עלתה לשלב הסופי במכרז לבחינת טכנולוגיות כביש חשמלי בשבדיה. אלקטרואד צפויה לקבל ממנהל התחבורה השבדי מיליון קורונות (כ-0.4 מיליון שקל) שנועדו לממן את הקמת הקונסורציום והשלמת תוכניות העבודה. אם תזכה לבסוף במכרז, הפרויקט צפוי להערכת החברה להימשך כ-2-3 שנים ובמסגרתו צפוי להיסלל כביש לאורך של מספר ק"מ באזור האי גוטלנד בשבדיה.

המטרה: צמצום משמעותי של פליטות כלי הרכב

הכביש יהיה מיועד בעיקר לנסיעה של אוטובוסים חשמליים, אך ייבחן גם שילוב של רכב חשמלי פרטי. היוזמה לבחינת טכנולוגיית הכביש החשמלי התקבלה כחלק מהיעד של ממשלת שבדיה, שעוגן בחוק האקלים, להפחית את פליטות פחמן דו חמצני שמקורן בתחבורה ב-70% עד שנת 2030 וב-100% עד שנת 2045. כדי להשיג את היעד, הרשויות בשבדיה בוחנות שורה של טכנולוגיות לתחבורה ירוקה, ובכלל זה סלילת כבישים חשמליים.

אלקטרואד עלתה לשלב הסופי במכרז עם עוד שתי חברות, שיעמדו בראש מאגדים מתחרים: חברת Alstrom הצרפתית, הפועלת בתחומי תחבורה מסילתית וציוד לייצור אנרגיה, וחברת Innovation Skan. באלקטרואד מציינים כי למיטב ידיעתם מבין שלושת המאגדים שעלו לשלב הסופי, אלקטרואד הינה היחידה המציעה פתרון כביש חשמלי המבוסס על העברת אנרגיה באופן אלחוטי ללא צורך בחיבור פיזי בין כלי הרכב לתשתית הדרך. ההחלטה הסופית על הזוכה במכרז תתקבל ברבעון השני של 2019.

מצנח לכל רחפן

פורסם בתאריך ספטמבר 30, 2018ספטמבר 30, 2018 ע"י yochais

כיום, רחפן החולף מעלינו בשמיים הינו עדיין מראה חריג יחסית המעורר את תשומת ליבנו וגורם לנו להרים את מבטנו. ואולם, על פי ההערכות, בעתיד הלא רחוק מאות רחפנים של חברות שילוח, גורמי אבטחה, חברות מסחריות ואנשים פרטיים ימלאו תדיר את השמיים. העלייה הצפויה בתעבורת הרחפנים בשמיים מציבה לא מעט סכנות עבור האוכלוסייה על הקרקע. במקרה של תקלה או התנגשות, הרחפן עשוי לאבד שליטה, להתרסק מטה ולפגוע בעוברים ושבים או לגרום נזק למבנים. חברת ParaZero מקריית אונו פיתחה מערכת בטיחות לרחפנים הכוללת מצנח ומערכת בקרה שנועדה למנוע מקרים כאלה ולהבטיח את נחיתתו הבטוחה של הרחפן על הקרקע.

אתמול הודיעה החברה כי מפעילת הרחפנים האמריקנית Botlink, העושה שימוש ברחפניה במערכות הבטיחות של פארא-זירו, קיבלה אישור מרשות התעופה הפדרלית (FAA) להטיס רחפנים מעל ריכוזי אוכלוסין בצפון דקוטה. מדובר למעשה בפטור מתקנה קיימת האוסרת מטעמי בטיחות על הטסת רחפנים מעל קהל גדול של אנשים, כמו למשל בתחרויות ספורט או פסטיבלים.

במסגרת האישור, Botlink מתכוונת להתחיל ולהטיס בשמי צפון דקוטה רחפנים לצורך ביצוע משימות עבור רשויות החוק וגופי תקשורת, וזאת כחלק מתוכנית פיילוט של מחלקת התחבורה במדינת דקוטה שנועדה לבחון שילוב בטוח של גופים מסחריים בהפעלת רחפנים לצרכים שונים מעל ערים וישובים. למעשה, החברה כבר ערכה טיסה ראשונה, כאשר הפעילה רחפן מעל משחק פוטבול שנערך בליגת האוניברסיטאות בצפון דקוטה. הרחפן טס מעל הקהל וביצע צילומים עבור רשויות החוק ורשתות התקשורת. טיסה כזו היתה אסורה במסגרת התקנות הקיימות, אך Botlink קיבלה אישור בין היתר בשל מערכת הבטיחות של פארא-זירו.

לפתוח את השמיים עבור מפעילים מסחריים

המערכת של פארא-זירו כוללת שני מרכיבים עיקריים: מערכת בקרה אוטונומית היודעת לזהות מקרי חירום שבהם הרחפן מאבד שליטה, אם בשלב תקלה, התנגשות או תנאי מזג אוויר, או חורג מהאזור המותר לטיסה. במקרה כזה, המערכת לוקחת פיקוד על הרחפן ומשביתה את מנוע הרוטור המסובב את להבי הרחפן, וזאת כדי למנוע פגיעה מסוכנת בכבלי חשמל או באנשים על הקרקע. לאחר מכן, המערכת מפעילה את המצנח, אשר מאפשר נחיתה איטית ומבוקרת על הקרקע, שגם עשויה למנוע נזק הרסני לרחפן עצמו.

אין זו מערכת הבטיחות היחידה בשוק לרחפנים הכוללת מצנח. עם זאת, בפארא-זירו מדגישים כי בניגוד למערכות אחרות, המערכת שלהם מסוגלת להבטיח את נחיתתו בשלום גם של רחפן המרחף בגבהים נמוכים מעל 2 מטר, וגם לתת מענה לכלים כבדים יותר, במשקל של עד 330 קילוגרם, שמרחפים בגובה של מעל 10 מטר. החברה פונה בשלב זה לשוק הרחפנים המקצועיים והמסחריים, אבל במקביל גם משתפת פעולה עם DJI הסינית, הנחשבת לאחת מיצרניות הרחפנים הגדולות בעולם, כדי להתאים ערכו בטיחות גם לרחפנים אזרחיים

בחברה מאמינים גם כי המערכת שלהם תעמוד בתקנות הבטיחות והרגולציות שיחייבו בעתיד כל הטסת רחפנים מעל אזורים מיושבים. זהו מימד קריטי בחדירה לשוק הרחפנים המסחרי, שצפוי לצמוח בקצב מואץ בשנים הקרובות.

"המטרה שלנו היא לפתוח את השמיים עבור מפעילי רחפנים מסחריים. עד היום ניתנו פטורים ספורים בלבד לטיסה מעל קהל, וגם הם ניתנו למשימות מוגבלות בלבד או עבור רחפנים קלי משקל. הפטור הנוכחי פותח את השער לטיסה מעל קהל גדול יותר ועבור רחפנים מתקדמים יותר," אמר מנכ"ל החברה עדן אטיאס.

פארא-זירו הוקמה ב-2012 על ידי המנכ"ל תא”ל (במיל.) עדן אטיאס, לשעבר טייס ומפקד טייסת בחיל האוויר, אמיר צליח, שמשמש כמדען הראשי של החברה ואורן אבירם שמשמש כסמנכ”ל השיווק של החברה. בדומה ללא מעט חברות סטראט-אפ ישראליות, גם פארא-זירו בחרה להנפיק את החברה בבורסה האוסטרלית (ASX), והיא נסחרת כיום לפי שווי שוק צנוע למדי של 12.3 מיליון דולר אוסטרלי.

מחירי ה-DRAM צפויים לרדת ברבעון הרביעי

פורסם בתאריך ספטמבר 29, 2018 ע"י yochais

האם המחירים בשוק הזיכרונות, שנסקו בשנתיים האחרונות לרמות שיא, מתחילים במגמת ירידה? על פי חברת המחקר TrendForce מחירי זיכרונות ה-DRAM עשויים לרדת ברבעון הרביעי של השנה בשיעור גבוה מהמצופה של 5%, בעוד התחזית המוקדמת היתה לירידה של 1%-3% בלבד. הערכה זו מתבססת על טווחי המחירים שסביבם נעים החוזים הנחתמים כעת בין הלקוחות לספקיות הזיכרונות על רכישת זיכרונות לרבעון הרביעי.

האמרת מחירי זיכרונות ה-NAND וה-DRAM בשנתיים האחרונות נבעה מפער גדול בין הביקוש להיצע. מצד אחד, הצמיחה של שוק השבבים כולו ייצרה ביקושים אדירים לשבבי זיכרונות, ומצד שני, התפוקה של יצרניות הזיכרונות היתה נמוכה יחסית, וזאת לאור שיעורי הצמיחה נמוכים שנרשמו בשוק השבבים ב-2015-2016. כעת, ייתכן שאנחנו עדים להתאזנות בין שני צדי המשוואה. ואמנם, ב-TrendForce מציינים כי הירידה במחירים נובעת הן בעלייה בהיצע הכמותי של ספקיות הזיכרונות והן מירידה מסוימת בביקושים בחודשים האחרונים וזאת למרות עונת הקניות הצפויה בחג המולד ובראש השנה האזרחית.

ירידת המחירים הצפויה ברבעון הרביעי ממשיכה מגמה שהחלה כבר ברבעון הקודם. "סימני ההיחלשות בשוק ה-DRAM מגיעה לאחר 9 רבעונים ברצף," כך אומרת אווריל וו, מנהלת מחקר בכירה ב- ,DRAMeXchangeחטיבת המחקר ב-TrendForce העוקבת אחר מגמות המחירים בשוק הזיכרונות. "ירידת המחירים באה לידי ביטוי בעיקר בזיכרונות DRAM עבור מחשבים נייחים, שרתים, מובייל ומעבדים גרפיים, וזאת למרות העונה העמוסה."

וו מבססת את הערכתה על השינויים בקורלציה בין שוק הספוט (Spot), המשקף את המחירים העכשוויים לביצוע עסקאות מיידיות, לבין עסקאות רכישה שמתבצעות בחוזים עתידיים לטווח ארוך יותר, שנועדו מבחינת הלקוח להבטיח אספקה ומחיר. "המחירים בשוק הספוט (Spot) נמצאים במגמת צניחה מאז תחילת השנה, ובסוף חודש יוני אף ירדו מתחת למחירי החוזים. כרגע מחירי הספוט נמוכים ב-10% ממחירי החוזים, מה שמהווה סימן מקדים לתחילתה של מגמת ירידה כללית בשוק ה-DRAM," מסבירה וו.

הזמנות כפולות, מחסור במעבדי אינטל והמחיר היקר של האייפון החדש

ב-TrendForce ממחישים כיצד הדינמיקה הזו באה לידי ביטוי בשנה האחרונה בשוק השרתים. "בשוק זיכרונות ה-DRAM לשרתים, ההזמנות מלקוחות בצפון אמריקה והמעבר לשרתים חדשים דחף המחירים מעלה. בשל ההיצע הנמוך במחצית הראשונה של השנה, הלקוחות העדיפו להבטיח את האספקה וזאת באמצעות הזמנות כפולות. ברבעון השלישי של השנה, המחסור בהיצע התמתן ושיעורי האספקה השתפרו כתוצאה מהגברת הייצור של שבבי DRAM לשרתים מצד היצרניות. במבט קדימה לרבעון הרביעי."

לאור זאת, ב-TrendForce צופים ירידה של כ-5% במחירי ה-DRAM ברבעון הרביעי. "ישנה אי ודאות לגבי רמות הביקוש לזיכרונות DRAM לשרתים ומחירי הספוט ממשיכים לרדת. כך למשל, היצרניות הדרום קוריאניות כבר הורידו את מחירי המטרה שלהן עבור הרבעון הרביעי."

בשוק ה-PC המגמה דומה. "גם בשוק ה-PC אנו עדים לעודפי היצע וירידה במחירים, ואנחנו צופים ירידה של 5% ברבעון הרביעי. הירידה גדולה מכפי שחזינו בתחילה בין היתר בשל המחסור במעבדי אינטל [כפי שדיווחנו באחרונה ב-TechTime], מה שעשוי להוביל לירידה במחירים עבור זיכרונות DRAM למחשבים נייחים ומכשירי נוטבוק. גם מלחמת הסחר בין ארצות הברית לסין מגבירה את אי הוודאות בשוק."

בשוק זיכרונות ה-DRAM לסמרטפונים הגורם להיחלשות המחירים עשויה להיות המחיר הגבוה של דגמי האייפון החדשים, שהושקו לא מכבר. "ההערכה בשוק לגבי מכירות הסמרטפונים זהירה כעת בשל תג המחיר הגבוה של דגמי האייפון החדשים. בשל כך, ישנה להערכתנו אפשרות לעודפי היצע בשוק זיכרונות ה-DRAM למובייל."

היעד של Weebit Nano: תחילת מסחור ב-2020

פורסם בתאריך ספטמבר 28, 2018 ע"י yochais

Weebit-Nano השלימה מספר צעדים פיננסיים לצורך השלמת פיתוח שבב הזיכרון החדשני שלה והיערכות לקראת תחילת ייצור המוני. חברת הסטארט-אפ מהוד השרון, שמפתחת זיכרון ReRam שמיועד להחליף את זיכרון הפלאש הנפוץ, הודיעה היום כי גייסה כ-3 מיליון דולר באמצעות הקצאת מניות פרטית למשקיעים נבחרים.

בחברה הכתירו את הגיוס בהצלחה וציינו כי השתתפו בו משקיעים מוסדיים חדשים "ברמה גבוהה ומתוחכמים", וזאת כדי ללמד על העניין הגובר שמגלים בתעשייה במוצר שמפתחת החברה. ב-Weebit מציינים כי הגיוס הנוכחי מקנה לה את המשאבים הפיננסיים הדרושים לה להמשיך בתוכנית הפיתוח שלה, שאמורה להוביל לתחילת מסחור בסןף שנת 2020.

המניות של Weebit, הנסחרת בבורסה האוסטרלית (ASX), נמכרו בהקצאה במחיר של 0.035 דולר, המשקף דיסקאונקט של 22% בהשוואה למחיר המנייה הממוצע בחמשת ימי המסחר האחרונים. כמו כן, בגיוס השתתפו גם חלק מחברי הדירקטוריון של החברה, אשר רכשו מניות בהיקף כולל של כ-150 אלף דולר. במקביל, הודיעה החברה על תוכנית לרכישת מניות בהיקף של מיליון דולר, שתאפשר לבעלי המניות להגדיל את היקף אחזקותיהם בחברה.

Weebit מפתחת זיכרון מסוג חדש הקרוי ReRAM (Resistive Random Access Memory), אשר משלב בין היתרונות של זיכרונות בלתי נדיפים (פלאש) ושל זיכרונות נדיפים (DRAM): בלתי נדיף, מהיר, פועל בהספק נמוך ובעל מחזור חיים ארוך. לדברי החברה, אב-הטיפוס שלה מהיר פי 1,000 מזיכרון פלאש ופועל בהספק נמוך פי 1,000, ומיועד לתת מענה לצרכים העתידיים של תעשיית האלקטרוניקה לזיכרונות מהירים, חסכוניים באנרגיה ובעלי קיבולת גבוהה ליישומים מתחומי ה-IoT, בינה מלאכותית, מרכזי מידע ועוד.

שוק היעד הראשון – מערכות משובצות

Weebit Nano אינה היחידה במירוץ לפיתוח הדור הבא של הזיכרונות, ועל כן קצב פיתוח המוצר הינו בעל משמעות קריטית. "אנחנו מתקדמים בתהליך פיתוח המוצר בקצב מהיר יותר ובעלויות נמוכות יותר בהשוואה לחברות האחרות," אמר מנכ"ל Weebit בעקבות הגיוס.

לפני כחודשיים השלימה החברה פיתוח של אב-טיפוס של זיכרון ReRam במערך של 1 מגה-ביט (1Mb), כלומר מיליון תאי זיכרון עובדים על גבי פרוסת סיליקון של 40 ננומטר. אב-טיפוס זה כבר תואם את הפורמט של הזיכרונות הקיימים בשוק המשמשים בסמרפונים, מחשבים נייחים והתקני אחסון. השלב הבא בפיתוח, המתבצע בשיתוף פעולה עם חברת Letti הצרפתית, הוא למזער את השבב ל-28 ננומטר, כדי שיהיה מותאם לתחום המערכות המשובצות, שוק היעד הראשון של החברה. ב-Weebit מעריכים כי החברה תציג עוד השנה אב-טיפוס של 28 ננומטר.

בחברה כבר נערכים לשלב מסחור המוצר וחותרים כעת לחתום על שיתוף פעולה מסחרי ראשון עם שחקנית מרכזית בתעשיית הזיכרונות. במקביל, בחברה כבר החלו לחפש מפעל ייצור (Fab) שישמש לייצור ההמוני העתידי של המוצר.

"אנחנו צופים שנעבור לשלב המסחור עד סוף 2020. אנחנו כעת שוקדים על שיפור הפרמטרים הבסיסיים במטרה להביא את המוצר לרמה הדרושה לייצור. שנת 2020 תוקדש לצורך העברת הטכנולוגיה שלנו למפעל ייצור. במקביל, החברה פועלת כדי לחתום על הסכם שיתוף פעולה ראשון," הוסיף חנוך.

לכתבות נוספות ב-TechTime על החברה: https://techtime.co.il/?s=weebit

מיצובישי וסושמי היפניות משקיעות בגלגל של סופטוויל

פורסם בתאריך ספטמבר 27, 2018 ע"י yochais

הגלגל החכם שפיתחה חברת סופטוויל (SofWheel), הכולל בתוכו בולם זעזועים מובנה, מתחיל למשוך תשומת לב משמעותית מצד תעשיית הרכב. החברה, שעיקר פעילותה המסחרית מתמקד כעת בשוק כיסאות הגלגלים ובשוק האופניים, הודיעה היום על שיתוף פעולה אסטרטגי, שכולל גם השקעה כספית, עם שתי שחקניות מובילות בתעשיית הרכב העולמית – תאגיד מיצובישי, שכולל גם את יצרנית הרכב המוכרת, וחברת מוסשי ((Musashi היפנית, המייצרת בין היתר מכלולים לגלגלים ליצרניות הרכב.

שתי החברות הצטרפו להשקעה בחברת במסגרת סבב גיוס ההון השלישי שהשלימה החברה בהיקף של 25 מיליון דולר. הסבב התבצע לפי שווי חברה של כ-140 מיליון דולר (כחצי מליארד שקל), מה שמלמד על הפוטנציאל העסקי שתולים המשקיעים בחברה. במסגרת הסבב השקיעה סשומי, השייכת בחלקה לחברת הונדה, כ-6 מיליון דולר בסופטוויל. מיצובישי לא מסרה את סכום ההשקעה.

לצד ההשקעה הכספית, סופטוויל גם הודיעה על שיתופי פעולה עם שתי החברות, שיכללו תמיכה בהמשך פיתוח המוצר, החדרתו לשוק הרכב והיערכות לייצור המוני עתידי.

סופטוויל פיתחה גלגל חכם לכלי רכב שלמעשה כולל באופן מובנה בתוך נפח הגלגל עצמו את כל מערכות ההנעה, הבלמים ושיכוך הזעזועים, מה שמסייע להפחית באופן משמעותי את משקל הרכב ולצמצם את צריכת האנרגיה. כמו כן, הטמעת המערכות הללו בתוך הגלגלים מפנה שטח בגוף הרכב לטובת מטען, נוסעים וסוללות.

בשלב זה, הפיתוח של החברה מותאם לגלגלים סטנדרטיים בשוק, ובעתיד תפתח החברה מתכוונת לפתח גלגלים ייעודיים לרכבים חשמליים, היברידיים ואוטונומיים. מאחר שהחברה טרם קיבלה אישורי פטנט עבור הפיתוח שלה, היא עדיין לא חשפה באופן פומבי אב-טיפוס או שרטוטים הנדסיים שמלמדים על האופן שבו החברה ביצעה את פריצת הדרך הטכנולוגית.

בחודש יולי הודיעה החברה כי נבחרה להשתתף בפרויקט של האיחוד האירופי, במסגרת תוכנית "HORIZON 2020", לפיתוח רכב עתידי שישלב טכנולוגיות חדשניות. סופטוויל תקבל כ-7 מיליון דולר, ותהיה אחראית על פיתוח מערכות מתקדמות, כמו מתלים ומנועים קומפקטיים, שיוטמעו בתוך חלל הגלגל.

היעד המרכזי של החברה הוא להשתלב בתעשיית הרכב, אך כיום מתמקדת פעילותה המסחרית בעיקר בשוק כיסאות הגלגלים ושוק האופניים. עבור שווקים אלה סופטוויל פיתחה גלגל חכם הכולל 3 זרועות של בולמי זעזועים במקום החישורים המסורתיים בגלגל ומנגנון נעילה שננעל ונפתח בהתאם לתנאי הדרך.

סופטוויל הוקמה ב-2011 על ידי בראל ואחישי סרדס, שמכהן כעת כסמנכ"ל פיתוח. החברה מעסיקה כ-70 עובדים במרכז פיתוח בתל אביב ובשני קווי ייצור בישראל ובקנדה. בין בעלי המניות בחברה הם ענקית הרכב היפנית NSK, בית ההשקעות אקסלנס, קבוצת רד בינת, גיל אגמון וארי ראב”ד.