חברת מזור רובוטיקס (Mazor Robotics) מקיסריה הודיעה השבוע על השלמת תהליך מכירת החברה לענקית המכשור הרפואי הבינלאומית מדטרוניק. בחודש ספטמבר, לאחר שיתוף פעולה מסחרי מוצלח של כשנה וחצי, הגיעו שתי החברות בחודש ספטמבר להסכם למכירת מזור למדטרוניק תמורת 1.64 מיליארד דולר, באחד האקזיטים הגדולים בתעשיית המכשור הרפואי המקומית.
עם השלמת תהליך המכירה הודיע אורי הדומי, שכיהן כמנכ"ל החברה מאז 2004 והוביל את הפריצה הטכנולוגית והמסחרית של החברה, על סיום תפקידו ופרישתו מהחברה. במקומו של הדומי מונתה שרון לויטה, ששימשה עד כה כסמנכ"ל הכספים של החברה, למנהלת חטיבת מזור תחת מדטרוניק. לפני שהצטרפה למזור ב-2008, שימשה במספר תפקידים ניהוליים בחברת המכשור הרפואי לומניס (Lumenis), לרבות מנהלת הפיתוח העסקי. לפני כן עבדה בפירמת ראיית החשבון KPMG.
עם פרידתו חשף הדומי בול שהנפיק השירות הבולאי אשר מוקדש למזור ביחד עם בול נוסף שהוקדש למובילאיי. בפוסט שפרסם בדף הפייסבוק האישי שלו סיפר הדומי על ההתרגשות שעורר הבול. "בשבוע שעבר, סיפרתי לאמא שלי על הבול שהופק. בהתרגשות רבה היא סיפרה לי, שאת הדירה שבה נולדתי, לפני למעלה מ-50 שנה, רכשו הורי מכספים שהם קיבלו בתמורה למכירת אוספי הבולים ו'מעטפות יום ראשון' של אבי."
שרון לויטה
בפוסט התייחס הדומי למחליפתו בתפקיד. "היום, אני מעביר את שרביט ניהול החברה לשרון לויטה, מי שתיקח את שרביט הניהול של מזור מידי ותובילה למחוזות רחוקים עוד יותר, ובו בזמן, אני אסיים פרק משמעותי שנפרש על פני 16 שנה בחיי,"
הדומי חתם את דבריו במילות פרידה. "תודה לכל מאות העובדים, הספקים והשותפים לדרך העושים במלאכה, במסירות, מקצוענות והתמדה על פני תקופה כל כך ארוכה. היה לי לעונג ולכבוד גדול, להנהיג את מזור מתקופת היותה חברת חממה ועד עתה, עת היא יוצאת לדרך חדשה. תודה על האמון ועל הזכות ומי יתן ומזור תמשיך להתפתח ולהביא מזור לעוד מליוני חולים ברחבי העולם. יישר כוח לכל הצוות ותודה על האמון והחוויות שצברנו יחד לאורך המסלול הארוך לאורכו צעדנו יחד, ותודה מיוחדת לאישתי (אורנה פילץ) ומישפחתי המאוד יקרה, על חלקם במסע ועל שיכלו לתלאות הרבות ומשמעויותיהן במשך כל כך הרבה שנים. שלכם בהערכה ואהבה רבה, אורי."
חברת PML (Particle Measuring Laser Systems) מחיפה, שנמצאת בהליכי פירוק נכסים כמעט שנתיים לאחר שפשטה את הרגל, תימכר לחברת Particle Measuring Systems (PMS) מקולרדו – כך עולה מבקשה דחופה שהוגשה השבוע לבית המשפט המחוזי בחיפה על ידי עו"ד גיא אידו ממשרד איתן, מהולל ושדות, שמונה כמנהל מיוחד לחברה במסגרת הליך הפירוק.
על פי מסמכי הבקשה, שהגיעו לידי TechTime, המנהל המיוחד הגיע, לאחר משא ומתן ממושך, להסכם עם PMS לרכישת הקניין הרוחני, הפטנטים, הטכנולוגיה והידע של PML תמורת כ-3.3 מיליון דולר. במסמך הבקשה מציין עו"ד אידו כי סכום העסקה אמור לכסות את כל חובותיה של PML ואף להותיר יתרה לבעל המניות. מתוך הסכום הכולל של העסקה, כ-2.3 מיליון דולר יועברו מיידית לקופת מפרק הנכסים לצורך כיסוי החובות, וכמיליון דולר נוספים יופקדו בחשבון נאמנות בבית ההשקעות IBI לתקופה של שנתיים למקרה שיקומו נושים נוספים.
כל בעלי המניות של החברה (ושל חברת האם – Alberta Nano-Monitoring Systems), למעט חממת כנרות אשר בחסותה הוקמה החברה, אישרו את בקשת הרכישה. המנהל המיוחד כבר קיבל את אישור בעלי המניות והמדען הראשי של משרד הכלכלה למכירה, וכעת נותר להמתין לאישור הצפוי בית המשפט.
ניטור חלקיקים באמצעות לייזר
PML הוקמה בסוף 2003 תחת החממה הטכנולוגית כנרות שבעמק הירדן, המתמקדת בטכנולוגיות מים, על ידי שלושה חוקרים מהטכניון: פרופסור יוסף שמיר, ד"ר ניר קרסיקוב וד"ר מאיר טייכנר, שגם שימש כמנכ"ל החברה למשך תקופה מסוימת. החברה עסקה בפיתוח מערכות אלקטרו-אופטיות המשמשות לניטור ומדידה של פליטת חלקיקים וננו-חלקיקים. הטכנולוגיה של החברה יושמה בעיקר בענף בקרת וניטור איכות המים, אך יש לה יישומים אפשריים גם בתחומים כגון נפט וגז, רכב ובקרה של תהליכי ייצור בתעשיית הסמיקונדקטור.
החברה פיתחה טכנולוגיה המבוססת על "קרן לייזר אפלה" לגילוי חלקיקים בתוך חומרים. על סמך מאפייני האנטראקציה שבין החלקיקים לבין קרן הלייזר. הטכנולוגיה מאפשרת לקבל חיווי בזמן אמת, באמצעות אלגוריתמים של בינה מלאכותית, של גודל וריכוז החלקיקים בתוך מים וגזים. היא מגלה חלקיקים בגדלים ננומטריים ומסוגלת להבדיל בין סוגים שונים של חלקיקים, למשל חיידקים, אבק, וירוסים, פטריות ועוד.
כאמור, היישום המרכזי של הטכנולוגיה של PML היתה לצורך בקרה וניטור של איכות המים, כאשר יתרונה המרכזי על פני מתחרותיה הינה היכולת של המערכת לעבוד בתוך מערכת המים עצמה, ולמעשה לדגום ולנטר באופן אוטומטי ומתמשך את איכות המים ללא צורך בסביבת מעבדה.
החברה היתה מעורבת במהלך השנים במיזמי מים במדינות כמו קנדה, שוויץ וספרד. במקביל, החברה שאפה לחדור גם לתחומים נוספים כגון בקרת איכות מלט, וב-2011 ביצעה פיילוט עם יצרנית הרכב פיאט, שמומן על ידי האיחוד האירופי, ליישום הטכנולוגיה שלה לצורך ניטור פליטות החלקיקים ממנועי המכוניות.
PML נחשבה בעשור האחרון לסטראט-אפ מבטיח, בעיקר על רקע התפתחות תחום טכנולוגיות המים, ואף זכתה במספר פרסי חדשנות. עם זאת, החברה לא הצליחה להגיע לרווחיות. הכנסותיה של החברה ב-2015 עמדו על 600 אלף שקל, אך החברה צברה חובות בסך כמה מיליוני דולר, ובכלל זה חוב בגובה של 730 אלף דולר למדען הראשי. ב-2016 נזקקה החברה למימון נוסף ודירקטוריון החברה החל במשא ומתן עם בעלי המניות להזרמת הון נוסף שיאפשר את המשך קיומה של החברה. עם זאת, המשא ומתן כשל והחברה למעשה הפסיקה את פעילותה לאחר שבאוקטובר 2016 הגישו עובדי החברה, בראשות המנכ"ל דאז שלמה שלפק, בקשה לבית המשפט לפירוק החברה בעקבות אי תשלום שכרם. בחברה הושקעו מיום הקמתה כ-3.5 מיליון דולר, לא כולל המענק מהמדען הראשי.
הרוכשת, Particle Measuring Systems (PMS), היא החברה הגדולה בעולם בתחום פיתוח וייצור מערכות מבוססות לייזר לספירה וניטור של חלקיקים, מולקולות וחיידקים מיקרוביאליים בנוזל, אוויר וגז. המערכות שלה משמשות לצורך בקרת תהליכים וניטור חלקיקים ומזהמים בתעשיות המזון והתרופות, הסמיקונדוקטור והתעופה והחלל. החברה סימנה את תעשיות המים, הנפט והגז כמנועי צמיחה חדשים, והטכנולוגיה של PML עשויה לסייע לה בכך.ב-1996 נרכשה PMS על ידי Spectris הבריטית, המייצרת ציוד מדידה ומערכות בקרת תהליכים ונסחרת בבורסה של לונדון לפי שווי שוק של 2.6 מיליארד דולר.
חברת המכשור הרפואי אינסייטק (Insightec), שפיתחה מערכת בלתי פולשנית לטיפול ברעד ראשוני באמצעות קרינת אולטרה-סאונד, הודיעה היום כי קיבלה אישור ממנהל התרופות והמזון האמריקני (FDA) להרחבת ההתוויה של מערכת ה-Exablate Neuro שפיתחה, וכעת ניתן יהיה להשתמש בה גם לטיפול ברעד בחולי פרקינסון שאינם מגיבים לטיפול תרופתי.
המערכת של אינסייטק מיועדת כעת לטיפול בתופעת הרעד הראשוני (essential tremor), הפוגעת בכחמישית מאוכלוסיית המבוגרים מעל גיל 65 ומתבטאת ברעד קצבי בגפיים המתרחש תוך כדי ביצוע פעולות נגד כוח הכבידה. הטיפול של החברה מתבסס על טכנולוגיית אולטרסאונד ממוקד ומונחה MRI, אשר אינו פולט קרינה מייננת. המערכת עושה שימוש בגלי אולטרסאונד בעוצמה גבוהה כדי להשמיד את הרקמות המיועדות במוח, וכל זאת בזמן שהמטופל נמצא בהכרה מלאה ותחת מעקב MRI המספק הדמיה רציפה ושליטה בטיפול.
רעד בלתי רצוני בגפיים, או דיסקינזיה, הינו אחד התסמינים הבולטים ביותר בקרב חולי פרקינסון, והוא בדרך כלל הולך ומחמיר עם התקדמות המחלה ומגביל מאוד את תנועתו ותפקודו של החולה. המערכת של אינסייטק מיועדת להשמיד את הרקדמות במוח הגורמות להפרעת התנועה ולהפחית את מידת הרעד ולשפר את היכולת המוטורית של המטופל.
בארצות הברית סובלים כמיליון איש ממחלת הפרקינסון, וכ-60,000 חולים חדשים מאובחנים מדי שנה. בחודש מאי ערכה אינסייטק ניסוי מרכזי בקרב קבוצה של חולי פרקינסון כדי לאמוד את הבטיחות והיעילות של הטיפול.
אינסייטק, שנמצאת בשליטתה של אלביט מדיקל המחזיקה בכ-22% ממניותיה, רשמה ב-2017 צמיחה של 28% בהכנסות ל-32 מיליון דולר. בחודש פברואר השלימה החברה גיוס הון בהיקף של 150 מיליון דולר לפי שווי חברה מוערך של כמעט מיליארד דולר. הסבב, הובל תאגיד Koch Industries, אשר השקיעה כ-100 מיליון דולר בחברה.
אינסייטק מתכננת להרחיב את יכולות הטכנולוגיה שלה לטיפול בהפרעות תנועחה ומחלות מוח נוספות כמו אלצהיימר וכן בסוגים מסוימים של סרטן, כמו סרטן הערמונית, סרטן הכבד וסרטן הלבלב. בחודש ספטמבר הודיעה החברה על שיתוף פעולה עם חברת סימנס לשילוב המערכת שלה עם ה-MRI של סימנס. עד עתה היתה מחויבת אינסייטק בהסכם בלעדיות לשימוש ב-MRI של חברת GE בלבד.
אינטל העולמית הצהירה אמש בהודעה רשמית על כוונתה להגדיל את השקעותיה ולהרחיב באופן משמעותי את יכולות הייצור שלה ברחבי העולם, במטרה לתמוך בחדירה של החברה לתחומי הצמיחה החדשים של החברה ובמגמות הביקוש העתידיות. כחלק מהמהלך הודיעה אינטל כי בכוונתה להרחיב את מתקני הייצור של החברה באורגון, באירלנד ובישראל.
לאינטל יש בישראל שני מפעלי ייצור, בירושלים ובקרית גת. כבר בחודש פברואר הכריזה אינטל על כוונתה להשקיע כ-5 מיליארד דולר (18 מיליון שקל) עד 2020 בהרחבת מפעל השבבים בקריית גת (פאב 28). במסגרת ההרחבה צפויה אינטל לקלוט כ-250 עובדים נוספים למפעל בקריית גת בשנים הקרובות.
על כן, לא ברור האם הצהרתה אמש מתייחסת להרחבה נוספת של פעילות הייצור בישראל או שמא מדובר בהרחבה המתוכננת, שאמורה להתחיל לצאת לפועל כבר ב-2019. עם זאת, יש לציין כי במסגרת הסיכומים עם ענקית השבבים עם הממשלה, הודיע בחודש מאי משרד האוצר כי יקצה לאינטל מענק בגובה של 300 מיליון דולר כתמריץ במידה שתבחר לבצע בעתיד השקעה אסטרטגית נוספת לשדרוג טכנולוגי.
במסגרת שידוד מערך הייצור העולמי, ציינה אמש אינטל בהודעתה כי היא מתקדמת על פי לוח הזמנים המתוכנן בעבודות ההכשרה, שבהן משקיעה אינטל כ-7 מילארד דולר, של מפעל החברה (פאב 42) באריזונה, שמיועד לייצר שבבי 7 ננומטר בטכנולוגיית אולטרה-סגול קיצוני (EUV). כמו כו, הודיעה החברה כי בכוונתה לפתח במפעל הייצור בניו מקסיקו טכנולוגיות לייצור הדור הבא של פתרונות אחסון וזיכרונות.
אינטל הגדילה בשנתיים האחרונות באופן משמעותי את היקף השקעות ההון שלה בשדרוג קווי ייצור והרחבת תפוקת הייצור. ב-2018 צפויה אינטל, להערכת מכון המחקר IC Insights, להשקיע כ-15.5 מיליארד דולר, גידול של 32% בהשוואה ל-2017, שבה השקיעה כ-11.7 מיליארד דולר. ב-2019 צפויה אינטל להשקיע כ-13.5 מיליארד דולר.
"הרחבת שטח הייצור העומד לרשותנו יאפשר לנו להגבי מהר יותר לשינויים בשוק ולקצר את זמני האספקה שלנו ב-60% חערך," נכתב הודעתה של אינטל אמש והוסיפה כי בכוונתה להתחיל בשבועות הקרובים במגעים עם ממשלות מקומיות באשר למימוש התוכניות.
המהלך מתבצע כחלק מתהליך המעבר של אינטל "מחברה ממוקדת PC לחברה ממוקדת מידע." השינוי האסטרטגי הזה החל כבר ב-2016, תחת ניהולו של המנכ"ל הקודם בריאן קרזניץ, שהגדיר עבור החברה מנועי צמיחה חדשים כגון רכב, ענן ומרכזי נתונים, IoT, קישוריות ו-5G, וזאת כדי להפחית את תלות החברה בשוק ה-PC הדועך. להערכת החברה, התחומים החדשים פותח עבור החברה שוק בהיקף של כ-300 מיליארד דולר.
עסקת מיזוג בתעשיית הפארמה העולמית תוביל לשינוי בבעלות על חברת SCR הישראלית, המספקת פתרונות לניטור פרות וחלב במשקים. בסוף השבוע הודיעה ענקית הפארמה האמריקנית מרק (Merck) כי תרכוש את קבוצת אנטליק הצרפתית (Antelliq), חברת האם של אולפלקס (Allflex) אשר רכשה בתחילת שנת 2015 את SCR הישראלית.
על פי ההסכם, מרק תרכוש את מלוא מניותיה של אנטליק מידי קרנות הון של BC Partners תמורת 2.1 מיליארד אירו, וגם תישא בחובותיה של אנטליק, המסתכמים ב-1.1 מיליארד אירו, שאותם בכוונתה של מרק לפרוע תוך זמן קצר לאחר השלמת העסקה, אשר צפויה להסתיים ברבעון השני של 2019. אנטליק תמשיך לפעול לאחר המיזוג כחברת-בת עצמאית תחת חטיבת בריאות בעלי החיים של מרק. רכישת אנטליק תעבה את יכולות חטיבת בריאות בעלי החיים של מרק, שוק שמצוי בצמיחה גבוהה בשנים האחרונות, ותגדיל את מגוון הפתרונות ללקוחות שתי החברות.
אנטליק, הינה מובילה עולמית בפיתוח בפתרונות דיגיטליים לזיהוי, מעקב וניטור בעלי חיים, שהינו התחום הצומח ביותר בתעשיית בריאות בעלי החיים, עם היקף מכירות של 360 מיליון יורו ב-12 החודשים שהסתיימו ב-30 בספטמבר 2018. הפתרונות הללו מסייעים לחקלאים ו-וטרינרים לאסוף נתונים קריטיים לניהול היצור ולשיפור, הפוריות, הבריאות ההזנה והרווחה של חיות המשק.
SCR הפכה למרכז הפיתוח הראשי של אנטליק העולמית
בינואר 2015 רכשה אנטליק, באמצעות חברת-הבת אולפלקס, את חברת SCR מנתניה תמורת 250 מיליון דולר. בעקבות הרכישה, הפך מרכז הפיתוח של SCR למרכז הפיתוח העולמי המרכזי של אנטליק ופועל תחת השם Antelliq innovation center. המרכז, המעסיק כ-300 עובדים, מתוכם למעלה מ-100 אנשי מחקר ופיתוח, עוסק בפיתוח טכנולוגיות מתקדמות לניטור ומעקב לבעלי חיים בחקלאות ואף לחיות מחמד. המרכז מנוהל על ידי אלי קימחין, המשמש גם כמנהל הטכנולוגיות הראשי (CTO) של קבוצת אנטליק.
בעקבות הרכישה על-ידי חברת ענק כמו מרק, שבעצם העסקה מסמנת את תחום הפתרונות הדיגיטליים לניהול משקים כמנוע צמיחה, פעילותו של מרכז הפיתוח של אנטליק בישראל צפויה להתרחב. למעשה, החברה מגייסת כבר בימים אלו אנשי פיתוח נוספים למרכז הפיתוח.
במקביל, לאחר הרכישה על ידי אנטליק ב-2015 המשיכה SCR לפעול בשוק הישראלי תחת השם SCR כספק מוביל למשק החלב ומספקת מערכות חדשניות לניטור פוריות הפרה ורווחתה וכן פתרונות מתקדמים לניהול רפתות ומכוני חליבה כגון מדי חלב אלקטרוניים ותגים חכמים למעקב אחרי פוריות ובריאות הפרה. מ-SCR נמסר כי הפעילות בישראל תימשך ללא כל שינוי.
על פי ההערכה הרווחת בשוק, סמסונג צפויה לחתום את 2018 כיצרנית השבבים הגדולה ביותר בעולם, מבחינת היקף מכירות, זו השנה השנייה ברציפות, וזאת לאחר שהדיחה מהמקום הראשון את אינטל ששלטה בכיפה יותר מ-20 שנה. מתברר שגם בצד ההשקעות, סמסונג מקדימה את כל יתר יצרניות השבבים, ובפער גדול.
על פי דו"ח של IC Insights, הסוקר את היקף השקעות ההון (Capex) של יצרניות השבבים המובילות, סמסונג היקף השקעות ההון שסמסונג הוציאה בשנתיים האחרונות על הרחבת קווי הייצור והגדלת הקיבולת צפוי להסתכם ב-46.8 מיליארד דולר, שקול כמעט לסכום שהוציאו אינטל ן-TSMC ביחד באותה תקופה – כ-48.4 מיליארד דולר. חשוב לציין כי לא מדובר בכלל ההוצאות של החברה, אלא רק בהשקעות של סמסונג בהגדלת התפוקה.
לאחר שהשקיעה כ-24.2 מיליארד דולר ב-2017, סמסונג, שלא רק מייצרת את מוצריה אלא גם מספקת שירותי ייצור (Foundry) לחברות שבבים אחרות, צפויה להערכת IC Insights להוציא השנה כ-22.6 מיליארד דולר. מדובר בירידה של 7% בהשוואה ל-2017, אך עדיין הרבה יותר מארבע יצרניות השבבים המובילות ובהן אינטל, SK Hynix, TSMC ומיקרון.
הזינוק המשמעותי בהיקף ההשקעה בתחום הסמיקונדוקטור חל בשנתיים האחרונות. בין 2010 ל-2016 השקיעה סמסונג בממוצע כ-12.0 מילארד דולר בשנה. ואולם, לאחר שב-2016 עמד הסכום על 11.6, ב-2017 הכפילה סמסונג את התקציב.
מירב המשאבים של סמסונג מתמקדים בהגדלת קיבולת הייצור בתחום זיכרונות ה-NAND וה-DRAM. סמסונג היא יצרנית הזיכרונות הגדולה בעולם. לאחר מספר שנים של השקעות חסר בתחום הזיכרונות מצד יצרניות השבבים, נוצר בשוק בשלוש השנים האחרונות מצב אקוטי של עודף ביקושים, שהוביל לזינוק במחירים. כעת מנסה סמסונג, ויתר יצרניות השבבים המובילות, לסגור את הפער.
אין ספק שההגדלה הניכרת בתקציב השקעות ההון בשנתיים האחרונות מסמנת אסטרטגיה אגרסיבית יותר מצדה של סמסונג, שמעוניינת לקלוט את הביקושים העודפים בשוק, אך גם מידה מסוימת של נטילת סיכון. ב-IC Insights סבורים כי ההשקעה המסיבית בשנתיים האחרונות עשויה להיות בעלת השלכות לשנים הקרובות. התוצאה הראשונה, שכבר ניכרת לטענת מכון המחקר, היא תפוקת-יתר בשוק רכיבי זיכרונות ה-3D NAND.
כאמור לא רק סמסונג הגדילה באופן ניכר את השקעותיה בתחום, אלא גם יתר יצרניות הזיכרונות המובילות כגון SK, מיקרון, טושיבה, אינטל ועוד. על פי התחזית של IC Insights, אינטל תגדיל השנה את השקעותיה ב-32%, SK ב-58% ומיקרון ב-54%. בסך הכול, היקף השקעות ההון בתעשיית הסמיקונדוקטור צפויה לטפס השנה כ-15% לכ-107.1 מיליארד דולר, שיא של כל הזמנים.
המחזוריות בשוק הזיכרונות מתהפכת
לפני חודשים פרסמה IC Insights אנליזה שממנה עלה כי היקף ההשקעות המתוכננות בפועל מצד יצרניות הזיכרונות הגדולות בהגדלת תפוקת הייצור בתחום ה-3D NAND גבוה מן העלייה הצפויה בביקושים ובכך עשוי להוביל לירידת מחירים בשוק הזיכרונות. הנתונים הנוכחיים מלמדים כי ההערכה של IC Insights היתה מוצדקת. על פי מכון DRAMeXchange, העוקב אחר המחירים בשוק הזיכרונות, מחירי ה-3D NAND ירדו בכ-50% ב-2018 וצפויים לרדת בשיעור נוסף של 25%-30% בשנת 2019, וזאת בעוד מחירי ה-DRAM נותרו יציבים יחסית.
לאור שינוי הכיוון הזה יצרניות הזיכרונות צפויות להקטין בשנה הבאה את היקף ההשקעות. ב-IC Insights מעריכים כי ב-2019 ישקיעו שלוש יצרניות הזיכרונות המובילות – סמסונג, SK ומיקרון – כ-37.5 מיליארד דולר, ירידה של 17% בהשוואה ל-2018.
מלחמת הסחר בין ארצות הברית לסין היא מציאות קיימת המשפיעה על האופן שבו חברות טכנולוגיה בכל העולם עושות כיום עסקים. מוסכם כמעט על כולם שהמלחמה הזו אינה טובה למגזר הטכנולוגי, ולתעשיית הסמיקונדוקטור בפרט. אולם יש גם חברות שעשויות גם למצוא במתיחות הגיאו-פוליטית הזאת זדמנויות חדשות. בשיחה מיוחדת עם TechTime, סיפר סרגיי וסצ'ונוק, אנליסט בכיר באופנהיימר ישראל, על הסיכונים, ההזדמנויות והדילמות של חברות הטכנולוגיה הישראליות במציאות החדשה והנפיצה הזו.
קלף מיקוח או תחילתה של מלחמה
המתיחות בין ארצות הברית לסין לא החלה עם ממשל טראמפ. כבר ממשל אובמה ניסה לטרוק את הדלת בפני ניסיונות סינים לרכוש חברות טכנולוגיה אמריקאיות. עם זאת, הנשיא טראמפ הסלים את באופן משמעותי את המצב עם הטלת מכסי מגן על ייבוא סחורות מסין בהיקף של מאות מיליארדי דולרים. כעת מנהלי הייטק בכל העולם שואלים את עצמם עד לאן עשוי טראמפ להרחיק לכת במדיניות הנוכחית. האם מדובר בקלף מיקוח שנועד לסייע לארצות הברית לצמצם את הגירעון המסחרי שלה מול סין, או שמא זוהי אסטרטגיה התקפית שנועדה למנוע מסין ליהפך למעצמת שבבים וטכנולוגיה שתסכן את ההגמוניה האמריקנית בתחום.
סרגיי וסצ'ונוק, אנליסט בכיר באופנהיימר ישראל
וסצ'ונוק סבור כי למרות ההצהרות האמריקאיות על סיכוני אבטחה הטמונים בשימוש בטכנולוגיות סיניות, החשש מריגול אינו הסוגיה המרכזית: ליבת העניין הוא רצון אמריקאי לחסום יכולות טכנולוגיות שיאפשרו לסין לבסס תעשיית שבבים עצמאית. "האמריקאים מנסים בכל דרך למנוע העברת טכנולוגיה מתקדמת לסין והם מטילים מגבלות נוקשות יותר ויותר על שיתוף פעולה בין חברות אמריקאיות וחברות סיניות. הם גם מקשים על חברות סיניות לפעול בארצות הברית. הסינים התקדמו מאוד בהרבה תחומים טכנולוגיים, אבל אחד התחומים שהם עדיין מפגרים ותלויים במערב זה תחום השבבים, ובעיקר השבבים החכמים, וכאן מלחמת הסחר עשויה לפגוע קשות בסין".
רכישה עתידית של מלאנוקס עשויה להיתקל בקשיים
בשבוע שעבר דיווחנו כי בשוק קיים חשש שהרגולטור הסיני יטרפד את עסקת המיזוג בין אורבוטק הישראלית לבין KLA-Tenchor, על רקע כיפופי הידיים בין הרגולטורים בארצות הברית ובסין. חברה ישראלית שעשויה למצוא את עצמה במצב דומה היא מלאנוקס, שבאחרונה הוזכרה כמועמדת לרכישה על-ידי זיילינקס (Xilinx) האמריקנית. ואולם, לאור הגידול בפעילותה של מלאנוקס בסין בשנים האחרונות ובשל הרגישות של הטכנולוגיה המתקדמת שלה, גם בסין וגם בארצות הברית עשויים להערים קשיים על מיזוג כזה.
וסצ'ונוק: "מלאנוקס היא יעד אטרקטיבי לרכישה. היא זולה וצומחת ויש לה טכנולוגיה מאוד חזקה. עם זאת, אחד הסיכונים למיזוג נעוץ בפעילות של מלאנוקס בסין. בשנת 2017 המכירות שלה בסין היו יותר מ-20% מכלל המכירות, וב-2018 השיעור הזה אף עלה, בעיקר בגלל הביקושים מצד תעשיית הבינה המלאכותית הצומחת בסין. כמו במקרה אורבוטק, אם חברה אמריקנית תבקש לרכוש אותה, הפעילות בסין תעלה על הכוונת של הרגולטורים. הרגולטור בארצות הברית עשוי להביע חשש מהעברת טכנולוגיה מתקדמת לידי הסינים, והרגולטור הסיני עשוי להביע חשש שמיזוג כזה יפגע בלקוחות הסיניים של מלאנוקס".
פאב 68 של אינטל בעיר Dalian בסין. בעיני ארה"ב, תעשיית השבבים הסינית היא איום אסטרטגי
סולאר-אדג' וסרגון עשויות להרוויח מהצרות של וואווי
שתי חברות הטכנולוגיה הסיניות המרכזיות שמצאו את עצמן בקו האש הראשון הן יצרניות ציוד התקשורת וואווי ו-ZTE. חברת ZTE כמעט והגיעה לפשיטת רגל בעקבות האיסור שהטיל הממשל האמריקני באפריל על חברות אמריקניות למכור לה רכיבים, לאחר שנתגלה שהפרה את האמברגו על איראן וצפון קוריאה. כיום בעיקר וואווי נמצאת על המוקד, לאחר שמנהלת הכספים של החברה נעצרה בקנדה בחשד דומה שסייעה להפר את האמברגו על איראן.
הפרשה האחרונה סיבכה עוד יותר את המצב של וואווי בארצות הברית. כבר כעת היא מנועה מלמכור ציוד קריטי לחברות אמריקאיות על רקע החשש שהציוד שלה ישמש את הממשל הסיני לריגול. וסצ'ונוק מעריך כי בסופו של דבר ארצות הברית תאסור באופן מוחלט מכירה של מוצרי וואווי בארצות הברית, וכבר יש כמה חברות ישראליות שעשויות להיכנס לתוך החלל שייפתח.
אחת החברות האלה היא סולאר-אדג' (SolarEdge) הישראלית, המייצרת ממירי הספק לפאנלים סולאריים. וואווי נחשבת לאחת מהספקיות הגדולות בעולם של ממירים סולאריים, ובשנים האחרונות נכנסה גם לשוק האמריקני, שהוא שוק היעד המרכזי של סולאר-אדג'. "וואווי היא אחת המתחרות הגדולות ביותר של סולאר-אדג' בשנים האחרונות בארצות הברית. אם יוציאו את וואווי מארצות הברית, זה ייטיב עם סולאר-אדג' ויאפשר לה להגדיל את הנתח שלה בשוק האמריקאי".
גם סרגון (Ceragon) עשויה לזכות בהזדמנויות חדשות כתוצאה מדחיקת וואווי מהשוק. סרגון מוכרת פתרונות תמסורת אלחוטית המאפשרות להגדיל את קיבולת הרשת ללא תלות בתשתית סיבים אופטיים. באחרונה הודיעה ענקית הטלקום הבריטית BT שבכוונתה להסיר את הציוד של וואווי מתשתיות הסלולר שלה, ושהיא לא תשתף פעולה עם וואווי בהקמת תשתיות הדור החמישי. בשבוע שעבר דווח כי גם אורנג' הצרפתית ודויטשה טלקום אינן מתכוונות להשתמש בציוד של וואווי בדור החמישי.
דויטשה טלקום ככל הנראה החליטה על המהלך כדי לקדם את אישור הרגולטור האמריקני לעסקת הרכישה של Sprint על-ידי T-Mobile, הנשלטת על ידי דויטשה טלקום. "נראה שהחברות הבריטיות והאירופיות מתחילות ליישר קו עם האמריקאים ודוחקות את וואווי החוצה מהשוק. המגמה הזו תספק הזדמנות בתחום הדור החמישי לחברות אירופיות כמו נוקיה ואריקסון, וגם לחברות נישה כמו סרגון, המעוניינת להשיג דריסת רגל במהפיכת הדור החמישי".
הדילמה של טאואר-ג'אז, נובה וקמטק
יישור הקו של חברות מחוץ לארצות הברית עם המדיניות האמריקנית ממחיש את הדילמה של חברות ישראליות העושות עסקים עם סין. כיום תעשיית השבבים הסינית היא הצומחת ביותר בעולם ומציעה הזדמנויות חדשות לחברות המוכרות שבבים או ציוד לייצור שבבים. להערכת וסצ'ונוק, כמו טאואר-ג'אז, נובה וקמטק, שהגדירו את השוק הסיני כמנוע צמיחה מרכזי בשנים הקרובות, ייאלצו כעת לתמרן בין הרצון לחדור לשוק הסיני לבין הרצון שלא להרגיז את ארצות הברית.
מפעל טאואר-ג'אז במגדל העמק. הדילמה שלה רגישה במיוחד
טאואר-ג'אז נמצאת בסיטואציה רגישה במיוחד, מכיוון שהחברה הבת שלה בארה"ב היא ספקית מרכזית של טכנולוגיות חיישנים מיוחדות עבור כל זרועות הביטחון של ארצות הברית. "טאואר-ג'אז אינה חברה אמריקאית, ולכן יש לה גמישות יחסית בפעילותה בסין. מצד שני, מדובר בחברה המספקת פלטפורמות ייצור מתקדמות לתעשיית השבבים, ולאור החשש האמריקני מפני העברת טכנולוגיה רגישה לסין, הדבר יחייב אותה לנהוג במשנה זהירות.
"נובה נמצאת במצב דומה. המכירות שלה בסין מגיעות כמעט למחצית מכלל המכירות, מה שמשקף את ההתקדמות של חברות השבבים הסיניות. למעשה, הלקוחות הסינים החדשים הצליחו לפצות על הירידה במכירות ל-TSMC. גם נובה לא כפופה לרגולציה בארצות הברית, אך קשה לי להאמין שחברה ישראלית תפעל בניגוד גמור לאינטרסים של ארצות הברית".
החשיפה הישראלית לאירופה
ואולם, ייתכן כי ההשפעה הגדולה ביותר של מלחמת הסחר על ההייטק הישראלי תהיה דווקא עקיפה, וזאת מאחר שבזמן שארצות הברית וסין מתקוטטות ביניהן, מי שצפויה להיפגע במידה הגדולה מהגבלות הסחר על סין היא אירופה, שצמיחתה הכלכלית נשענת במידה רבה על ייצוא לסין. וסצ'ונוק סבור כי כאן טמון הסיכון הגדול ביותר לחברות הטכנולוגיה הישראליות.
"כמעט לכל חברה ישראלית יש דריסת רגל מסיבית באירופה, ועל כן מאוד חשוב לראות עד כמה מלחמות הסחר יפגעו באירופה. צ'ק-פוינט, למשל, מוכרת כ-40% לאירופה ומאוד חשופה למצב הכלכלי ביבשת. כבר עכשיו הצמיחה באירופה יורדת לרמה שלילית, וזה עשוי לשבור את הביטחון של העסקים. אם אירופה תיקלע למיתון בעקבות ירידה במכירות לסין, חברות ישראליות כמו צ'ק-פוינט, שמוכרות בעיקר למגזר הארגוני, עשויות להיפגע משמעותית".
חברת מיטרוניקס (Maytronics) מקיבוץ יזרעאל, המפתחת ומייצרת רובוטים לניקוי בריכות, חשפה בשבוע שעבר בפני המשקיעים אסטרטגיה חדשה שאמורה להאיץ את צמיחת החברה ולהביא את הכנסותיה להיקף של מיליארד שקל כבר בשנת 2021. כחלק ממימוש האסטרטגיה הגדילה מיטרוניקס בשנתיים האחרונות את השקעותיה במחקר ופיתוח, ומתכוונת להשיק בשנה הבאה קו חדש של רובוטים חכמים שיביא את מהפיכת ה-IoT והבינה המלאכותית גם לתחום הבריכות הפרטיות.
מיטרוניקס היא למעשה החברה הגדולה בעולם בתחום הרובוטים האוטומטיים לניקוי בריכות. להערכת החברה, היא מחזיקה כיום בנתח של כ-44% מהשוק העולמי, וזאת בהשוואה ל-37% בשנת 2016. כ-98% מהכנסותיה מגיעות ממכירות לשווקים בינלאומיים, שהעיקריים בהם הם ארצות הברית, אירופה ואוסטרליה, שבהם היא פעילה דרך חברות-בנות.
דולפין פרטי בחצר הבית
מוצר הדגל של החברה הוא קו הרובוטים Dolphin. בדומה לשוק הרובוטים הביתיים לשאיבת אבק, הרובוטים של מיטרוניקס מספקים חלופה אוטומטית ויעילה יותר לשיטות הניקוי הקיימות, המתבססות על משאבות חיצוניות. המשאבות שואבות בהדרגה את המים מן הבריכה ומעבירות אותן דרך מסננים חיצוניים. תהליך טיהור המים באמצעות משאבות נמשך שעות רבות וצורך חשמל רב. המסננים עצמם הינם גסים ולא תמיד מצליחים לסלק מהמים את חלקיקי הלכלוך הזעירים.
הרובוט דולפין כולל יכולת ניווט מונחית ג'ירוסקופ ומצפן. הוא משייט באופן עצמאי בבריכה וצולל לקרקעית כדי לספק כיסוי מלא של תכולת הבריכה. באמצעות מערכת סינון מתקדמת מסלק הרובוט מן הבריכה גם חלקיקי פסולת מילימטריים ובאמצעות מערכת מברשות מנקה את השכבה השומנית הנוצרת על קרקעית ודפנות הבריכה. התהליך עצמו נמשך כשלוש שעות לערך, ובכך מגדיל את זמן השימוש של האנשים בבריכה.
כבר כעת מיטרוניקס אינה רחוקה מהיעד שלה. בתשעת החודשים הראשונים של השנה הסתכמו הכנסותיה ב-665 מיליון שקל, עלייה של 15% בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2017. הרווח הנקי הסתכם ב-124 מיליון שקל, בהשוואה ל-98 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של 2017.
להערכת החברה, מספר הבריכות הפרטיות בשוקי המפתח עומד כיום על כ-24 מיליון בריכות, ושיעור החדירה של פתרונות הניקוי הרובוטיים עומד על כ-20% בלבד, כך שפוטנציאל הצמיחה האורגנית של השוק בשנים הקרובות הינו גדול למדי. לפי חברת Research&Markets, שוק הרובוטים לניקוי בריכות צפוי לגדול בשנים הקרובות ולהגיע להיקף של כ-3.79 מיליארד דולר ב-2023.
הבית החכם נכנס למים
אם בעבר מיטרוניקס התמקדה בעיקר בקצה הגבוה של השוק והציעה קו מוצרים יחסית יקר, בשנתיים האחרונות, כדי להגדיל את נתח השוק שלה, השיקה החברה לצד מוצרי הפרימיום גם דגמים מוזלים יותר. כעת מתכוונת החברה להביא לשוק בשורה חדשה ולהעצים את מוצריה עם טכנולוגיות חדשות כמו בינה מלאכותית ו-IoT.
בשנת 2019 היא תוציא לשוק רובוט משודרג שבאמצעות חיישן מיוחד ואלגוריתמים של בינה מלאכותית יידע למפות, עוד לפני תחילת עבודת הניקוי, את המבנה ואת צורתה של הבריכה ולתכנן מראש את תוכנית הניקוי היעילה והמהירה ביותר. הרובוט יהיה מצויד בתקשורת IoT עם חיבוריות לענן ואפליקציית משתמש. הטכנולוגיות הללו יאפשרו למיטרוניקס להתממשק אל מהפיכת הבית החכם, שצפויה לצבור תאוצה בשנים הקרובות. לאחרונה זכה הרובוט החדש בפרס החדשנות בקטגוריית הבריכה החכמה בתערוכת Piscine Global 2018 Pool Innovations, שהתקיימה בליון, צרפת.
אכזבות בנסיון לאתר נישה נוספת
בשנים האחרונות מיטרוניקס ניסתה לחדור לתחומים נוספים ולהרחיב את סל המוצרים שלה. ב-2008 היא רכשה את השליטה (כ-51% מהמניות) בחברת MGI הצרפתית מיטרוניקס תמורת כ-100 מיליון שקל. החברה משווקת אבזרי בטיחות לבריכות, כגון אזעקות המתריעות בפני טביעה, וכן כיסויים אוטומטיים לשמירה על נקיונן.
לאור ריבוי מקרי הטביעות בבריכות פרטיות, במיטרוניקס קיוו כי תחום אביזרי הבטיחות יהווה אפיק הכנסה משמעותי נוסף של החברה. ואולם, ההכנסות מתחום זה לא עלו בשנים האחרונות מעבר לכמה עשרות מיליוני שקלים בשנה, ובחברה מודים שלא הצליחו לפצח את השוק. בעקבות כך, היא החליטה לקחת צעד לאחור, ומסתפקת כעת בשיווק ומכירה בלבד של המוצרים הקיימים, מבלי להשקיע בפיתוח דורות חדשים של מוצרים.
את משאבי המחקר והפיתוח של החברה, הסיטה מיטרוניקס בשנתיים האחרונות לתחום חדש, שבחברה מכנים "טכנולוגיות מים" ומקווים שיצמח בשנים הקרובות ויהווה רגל עסקית נוספת. בחברה מעדיפים לשמור בשלב זה על עמימות מסוימת באשר למהות הטכנולוגיה, אך ל-TechTime נודע כי מדובר בפיתוח פתרון מבוסס תוכנה בתחום ניטור ובקרה של איכות מי הבריכה.
כשל-שוק בתחום איכות המים בבריכות
כיום, כדי לעקוב אחר האיזון הכימי של מי הבריכה ולמנוע התפתחות של אצות או חיידקים, נדרש בעל הבריכה להביא באופן תקופתי דוגמית ממי הבריכה למעבדת שירות. על סמך תוצאות הבדיקה ניתן להתאים את הרכב הכימיקלים הנדרש כדי לשמור על ניקיון הבריכה. ואולם, באופן שבו הן מבוצעות כיום, בדיקות אלה אינן מדויקות במיוחד ומצריכות מבעל הבריכה התעסקות רבה.
כדי לתת מענה לכשל הזה, מיטרוניקס מפתחת התקן דיגיטלי שיהיה מותקן באופן מובנה בבריכה, ינטר באופן רציף פרמטרים רבים הקשורים לאיכות המים ויעביר את הנתונים לענן. המידע יאפשר לחברות שירות להתאים באופן מדויק את התכשירים הנדרשים לניקוי הבריכה, מבלי שבעל הבריכה ייאלץ לבצע בעצמו את הבדיקה. בחברה השקיעו בסטראט-אפ הפנימי הזה כ-30 מיליון שקל מאז 2016 ומתכוונים לבצע השקה רכה של רכיב התוכנה בפיתרון כבר ב-2019.
חברת מיטרוניקס נסחרת בבורסה של תל-אביב לפי שווי שוק של 2.33 מיליארד שקל. החברה מעסיקה כ-800 עובדים ומייצרת את מוצריה בשני מפעלי ייצור, האחד בקיבוץ יזרעל והשני בדלתון.
מהפיכת הדור החמישי (5G) צפויה להעניק יתרון לטכנולוגיית ה-V2V על פני מערכות בטיחות אחרות לכלי רכב, כך מעריכים במכון המחקר Juniper Research. על פי התחזית של ג'וניפר, שוק ה-V2V צפוי לצבור תאוצה בשנים הקרובות במקביל לפרישת תשתיות הדור החמישי, כך שבשנת 2023 יהיו על הכביש כ-62 מיליון מכוניות אשר יהיו מצוידות בטכנולוגיה המאפשרת תקשורת V2V, וזאת בהשוואה ל-1.1 מיליון מכוניות עם טכנולוגיית V2V ב-2019. מדובר בקצב גידול שנתי ממוצע של כ-173% בארבע השנים הקרובות.
V2V (Vehicle-to-Vehicle) היא טכנולוגיה שצוברת תאוצה גדולה מאוד בתחום מערכות הבטיחות לכלי רכב, וגם צפויה להוות נדבך מרכזי במערכות של נהיגה אוטונומית. פלטפורמות V2V מאפשרות לשדר באופן אלחוטי בזמן אמת, תוך כדי נסיעה, מידע בין כלי רכב על הכביש כגון מיקום ומהירות, ולספק לנהגים התראות מפני סכנת התנגשות.
אחד היתרונות המרכזיים של מערכות V2V על פני מערכות ADAS המבוססות על חיישנים ויזואליים, היא היכולת לקבל אינפורמציה על כלי רכב בתנועה שאינם נמצאים ב"קו הראייה" (Line of Sight) של החיישן, כמו למשל כלי רכב הדוהר במהירות גבוהה מעבר לעיקול הכביש. כמו כן, בניגוד למערכות חישה המבוססות על מכ"ם או LiDAR פלטפורמות V2V אינן מושפעות מתנאי מזג אוויר או איכות התאורה. כיום ישנן מערכות המאפשרות לא רק תקשורת בין כלי רכב, אלא גם בין כלי רכב לבין תשתיות, אופנועים והולכי רגל, והן נקראות V2X (Vehicle-to-Everything).
על פי המחקר של ג'וניפר, המגמה המרכזית שצפויה לתת את הדחיפה הגדולה ביותר לפלטפורמות ה-V2V היא תקשורת הדור החמישי, שתאפשר העברת מידע בקצב מהיר מאי פעם, עם זמן שיהוי (Latency) אפסי ועל פני מרחקים גדולים יותר, ובכך תתמוך בתפקוד וביעילות של מערכות אלה, המתבססות על תקשורת סלולארית אלחוטית.
על פי ג'וניפר, בשנים הקרובות, ככל שמהפיכת הדור החמישי תתרחב, יותר ויותר חברות Tier-1 ו-OEM בשוק הרכב יאמצו את טכנולוגיית ה-V2V. ארצות הברית צפויה להיות השוק המוביל, כשלהערכת מכון המחקר ב-2023 כ-60% מהמכוניות החדשות שיעלו על הכביש יהיו מצוידות בטכנולוגיית V2V.
מלבד צמיחתו של השוק, בג'וניפר מציינים כי חדירת טכנולוגיית V2V תתרום במידה ניכרת לשיפור הבטיחות על הכבישים, ומעריכים כי הטכנולוגיה עשויה למנוע כ-9,300 הרוגים מתאונות דרכים בשנה בארצות הברית, כלומר 1 מכל 4 תאונות דרכים.
בג'וניפר מעריכים כי יצרניות המערכות בתחום הרכב ינצלו את מהפיכת הדור החמישי כדי לפתח אסטרטגיות ומוצרים שיגדילו את הכנסותיהן מעבר לתחום הבטיחות, כגון שירותי תוכן ובידור, וכי שוק האפליקציות לכלי רכב יגלגל ב-2023 כ-2.2 מיליארד דולר.
הנציגות הישראליות בתחום ה-V2X
אחת החברות המובילות בעולם בתחום זה היא אוטוטוקס (Autotalks) הישראלית מכפר נטר, המפתחת שבבי תקשורת לפלטפורמות V2X. בתחילת השנה הודיעה אוטוטוקס שהיא נערכת לייצור המוני של השבבים שלה בשנת 2019 בשיתוף פעולה עם יצרנית השבבים הצרפתית-איטלקית STMicroelectronics.
חברה ישראלית נוספת שנכנסה לאחרונה לתחום היא פורסייט (ForeSight). פורסייט, שפועלת דווקא בתחום מערכות הבטיחות המבוססות על מצלמות, פיתחה במקביל פיתרון V2X בשם Eye-Net המבוסס על תקשורת סלולארית. בחברה אף החליטו בחודש מרץ השנה לפצל את הפעילות בתחום ה-V2X לתוך חברה בורסאית נפרדת.
המגמה שהשפיעה אולי יותר מכול על פעילות ההשקעות השנה, וכנראה גם בשנה הבאה, היא מלחמת הסחר בין ארצות הברית לסין. בעולם הטכנולוגיה ותעשיית השבבים, המתיחות הגואה בין ארצות הברית לסין מגבירה את החששות מפני פגיעה בצמיחה של התעשייה ופגיעה בשרשרת האספקה. עם זאת, בסקירה מיוחדת על המגמות בהייטק הישראלי לשנת 2019, סבורים בבית ההשקעות קוקירמן כי ישראל דווקא עשויה לצאת נשכרת מהתגוששות הבין-מעצמתית.
לאחר שנתיים של האטה יחסית בפעילות ההשקעות הסיניות בישראל, בבית ההשקעות קוקירמן מביעים אופטימיות זהירה לגבי 2019. "דווקא על רקע מלחמת הסחר, ישראל יכולה לשמש כ'גשר השקעות' בין סין לארצות הברית ולכן נראה יותר עניין מהצד הסיני להשקיע בטכנולוגיות ישראליות. בשנתיים האחרונות השוק הסיני התבגר, והצמיח הרבה מאוד סטארטאפים מקומיים שצמחו בסין. לכן לעומת העבר נראה שהסינים כיום מעוניינים יותר בתחומי רפואה, יצור מתקדם, אוטומציה ורובוטיקה, שהסטארטאפים הישראלים נחשבים למצטיינים בהם."
גם מהעבר השני של המתרס, המגמה צפויה להיות חיובית. "היקף ההשקעות מארצות הברית בהייטק הישראלי צפוי להישאר יציב ואולי גם לצמוח, עם עדיפות לעסקאות מיזוג ורכישה. מגמת ההנפקות של חברות ישראליות בנאסד"ק תמשך, בדגש חברות בוגרות. גם בקנדה, מיצואניות הקנאביס הגדולות בעולם, יש עניין מוגבר בטכנולוגיות ישראליות בתחום."
לדבריו של מנכ"ל בית ההשקעות קוקירמן חגי רביד, התגובה המתונה יחסית של סין לצעדים של ארצות הברית מלמדת על הרצון של שני הצדדים למצוא מאחורי הקלעים פיתרונות כדי לגשר על הפערים. "למרות ההצהרות הלוחמניות ראינו שהדברים מאוד נזילים והצהרות משתנות לעיתים תכופות מלוחמנות לפיוס, לכן בסופו של דבר כוחות השוק הם שיכתיבו את הטון."
אירופה – אופטימיות לצד סיכונים
גם אירופה, שמתמודדת בעשור האחרון עם משבר כלכלי אך מגלה כעת סימני התאוששות, עשויה לתרום לתנופה מחודשת בהשקעות בהייטק הישראלי. כבר ב-2018 היינו עדים לקאמבק של אירופה, כאשר היקף בהשקעות האירופיות בתעשיית הטכנולוגיה בישראל כמעט הכפילו את עצמן לעומת 2017. "אירופה תמשיך להוות שוק מצוין עבור טכנולוגיות ישראליות. האירופים מתעניינים מאוד בתחומי המי, בעיקר מצד במדינות דרום היבשת, רכב, מדעי החיים, הגנת סייבר ועוד. למשקיעים האירופאים יש העדפה לחברות שיעברו לאירופה, כך שיוכלו לקבל הטבות מיסוי שונות.
"הערכות השווי הנמוכות של סטארט-אפים ישראליים לעומת מקביליהם בארצות הברית ובאירופה מעודדים את המשקיעים האירופים להשקיע בטכנולוגיות ישראליות במגוון תחומים". עם זאת, הוא מציין שצמצום התקצוב לישראל במסגרת תכנית 2020Horizon , הנשקל בימים אלה, עלול לפגוע בהשקעות במיזמים משותפים לישראל ואירופה בתחומי המדע והטכנולוגיה.
התחומים החמים בהשקעות טכנולוגיות
לפי הניתוח של בית ההשקעות, ההתחומים החמים בהייטק ב-2019 צפויים להיות טכנולוגיות הקשורות בגידול, פיתוח והפצה של קנאביס, רכב, פינטק וייצור מתקדם. "הצמיחה בטכנולוגיות בינה מלאכותית יעודדו סטארטאפים העוסקים בחיזוי במגוון תחומים כמו פיננסים, נדל"ן, תחבורה ועוד. למרות הירידה בערכו של הביטקוין, הדרישה לטכנולוגיות בלוקצ'יין ליישומים אחרים תמשיך את הצמיחה שלה מהשנה האחרונה."
הידידות המחודשת עם ברזיל
באמריקה הלטינית, הקשרים המתהדקים בין ישראל לברזיל לאחר חילופי השלטון במדינה צפויים לעודד השקעות בהייטק הישראלי, ויוזמות ראשונות בתחום כבר תופסות תאוצה. כך למשל נערך לאחרונה כנס ההשקעות השנתי Spin Summit בסאו פאולו, ולראשונה הציגו בו סטארטאפים ישראליים בפני קרנות מברזיל ומארצות הברית."במוקד העניין של אמריקה הלטינית בהייטק הישראלי, ובעיקר בברזיל, נמצאות טכנולוגיות בתחומי האגריטק והקלינטק לפיתוח החקלאות והמים."
הונג קונג – בירת ההנפקות החדשה של המזרח
בשנים האחרונות יותר ויותר חברות טכנולוגיה ישראליות מחפשות להיכנס לבורסות זרות ברחבי העולם כדי לבצע הנפקה ולגייס הון מהציבור. לאחר שבשנה שעברה הפכה חברת הרפואה האסטתית אלמה לייזרס (Alma Lazers) לחברת הטכנולוגיה הישראלית הראשונה שמנפיקה בבורסה של הונג-קונג, בקוקירמן סבורים כי מדובר בסנונים ראשונה וכי אנחנו צפויים לראות עוד חברות ישראליות שילכו בעקבותיה וינפיקו גם הן בבורסה בהונג קונג. "בהונג-קונג מכפילי הרווח נמוכים יחסית בהשוואה לארצות הברית ולאירופה, עם ממוצע של מכפיל 7 ל-EBITDA. עם זאת, בעתיד מתוכנן רישום כפול סין-הונג-קונג, וכתוצאה מכך המכפילים יעלו. לכן אנו צפויים לראות תור די ארוך של חברות ישראליות שירצו להנפיק בהונג-קונג".
החזית נגד חברות הטכנולוגיה הסיניות הולכת ומתרחבת. על פי דיווח בסוף השבוע בסוכנות הידיעות רויטרס, גם ממשלת יפן מתכוונת לאסור על גופים ממשלתיים לרכוש ציוד תקשורת של וואווי (Huawei) ו-ZTE הסיניות כחלק מהמעבר לרשתות דור חמישי, וזאת מתוך חשש שהציוד הסיני ישמש כ"סוס טרויאני" שיאפשר לממשל הסיני לבצע פעולות ריגול ומתקפות סייבר.
על-פי הדיווח, הממשלה היפנית צפויה כבר השבוע לעדכן את תקנות הרכש הממשלתיות באופן שימנע בפועל רכישת ציוד משתי יצרניות ציוד התקשורת הסיניות. בתדרוך לתקשורת המקומית בסין, הביע שר החוץ הסיני דאגה לנוכח הדיווח על כוונת ממשלת יפן.
בכך מצטרפת יפן לאוסטרליה ולארצות הברית, שהחלו לנקוט צעדים דומים במטרה לדחוק את החברות הסיניות ממהפכת הדור החמישי. מי שהובילה את המהלך הבינלאומי היתה ארצות הברית, שמנהלת מול סין מאבק רחב היקף על ההגמוניה הטכנולוגית, שכולל בין היתר מלחמת סחר והגבלות רגולטוריות נוקשות על רכישת חברות טכנולוגיה אמריקניות על ידי גורמים סיניים.
בחודש אוגוסט אשרר הממשל בארצות הברית הצעת חוק האוסרת על חברות ממשלתיות וקבלני משנה של הממשל להשתמש בציוד תקשורת קריטי של יצרניות סיניות. מספר ימים לאחר מכן, הוציאה ממשלת אוסטרליה הוראה שלמעשה תמנע גם כן מיצרניות ציוד התקשורת סיניות מלהשתתף בתוכנית הממשלתית לשדרוג תשתיות התקשורת במדינה לדור החמישי (5G), וזאת מטעמים של "ביטחון לאומי". גם שכנתה של אוסטרליה ניו-זילנד נקטה בצעדים דומים.
BT הבריטית מסירה ציוד של וואווי מהתשתית שלה
גם חברות טכנולוגיה פרטיות החלו להצטרף למה שהולך ומסתמן כאמברגו בלתי רשמי על החברות הסיניות. בשבוע שעבר הודיעה ענקית הטלקום הבריטית BT Group שבכוונתה להסיר ציוד תקשורת מתוצרת וואווי שמותקן בתשתית תקשורת המובייל של החברה לרשתות דור שלישי ודור רביעי. ב-BT ניסו להכחיש כי מדובר במהלך המכוון כנגד חברות סיניות וטענו כי מדובר בהתאמת הארכיטקטורה של רשתות הסלולאר של החברה, שלמעשה הוקמו על ידי מפעילת הסלולאר EE, שנרכשה ב-2016 על ידי BT.
מהפיכת הדור החמישי לא תספק רק תקשורת בקצב מהיר מאי פעם, היא תהווה תשתית תקשורת של ערים חכמות, מכוניות אוטונומיות והתקני IoT. מומחי ביטחון חוששים שציוד תקשורת רגיש מתוצרת סין שישולב ברשתות התקשורת החדשות ישמש "סוס טרויאני", שיאפשר לממשל בסין לעשות שימוש לרעה בבציוג המיוצר על-ידי חברות סיניות.
החשש של מדינות המערב נובע מהממשק הבעייתי בין חברות התקשורת בסין לבין הממשל המרכזי. על פי החוק הסיני, חברות מחויבות "לתמוך ולשתף פעולה עם פעילות המודיעין של הממשל." בוואווי טענו בתגובה כי לממשל בסין אין כל השפעה על הפעילות של החברה, אך נראה שההכחשות הללו אינן משכנעות את מדינות המערב.
סוכנות החלל האמריקנית (נאס"א) שילבה את מצלמת ScoutCam HD micro 8, שפיתחה חברת מדיגוס במיוחד עבור נאס"א ונחשבת למצלמה הקטנה ביותר בעולם, במערכת הבדיקה הרובוטית VPIR2, אשר שוגרה לחלל ב-5 בדצמבר 2018.
השיגור הנוכחי מהווה את השלב השלישי בפרויקט Robotic Refueling Mission של נאס"א, אשר נועד לבדוק את ההיתכנות הטכנולוגית של מערכת רובוטית לתיקון ליקויים ותידלוק של לוויינים הנמצאים במסלול בחלל, וזאת במטרה להאריך את תוחלת החיים שלהם. בשלב הקודם של הפרויקט, שיצא לפועל במאי 2015, נאס"א כבר שילבה מצלמה של מדיגוס מדגם ScoutCam 1.2 , שקוטרה כ-1.2 מילימטר, ברובוט הבדיקה שלה.
הרובוט, המכונה Visual Inspection Poseable Invertebrate Robot, שוגר לתחנת החלל הבינלאומית (ISS) ומיועד לשמש ככלי לבדיקת המערכות הפנימיות של לוויינים על-ידי החדרת צינור (Borescope) אשר בקצהו אמצעי תאורה ומצלמות וידאו זעירות מתכווננות מתוצרת מדיגוס. בשתי המשימות הקודמות ביצע הרובוט משימות הכנה כגון פתיחת מכסים ושסתומים, ובמשימה הנוכחית מטרתו תהיה לחדש את מלאי הדלק בתחנת החלל.
המצלמה הזעירה של חברת מדיגוס מיישמת את טכנולוגיית מארזי Through Silicon Via, שבה החיבור החשמלי מותקן באופן אנכי דרך הגלאי עצמו. השיטה מאפשרת למזער את מימדי המצלמה ולהוזיל את הייצור. למרות המיזעור, המצלמה מספקת תמונות באיכות גבוהה בזכות חיישן המכיל 45,000 פיקסלים ומשדר אותות וידאו בתקן HDMI.
רובוט ה-VPIR של נאס"א
מעניין לציין שהבחירה במדיגוס נעשתה על-סמך נסיונה בתחום מצלמות הווידיאו הזעירות וטכנולוגיית עיבוד וידאו, שאותן היא פיתחה עבור תחום האנדוסקופיה הרפואית. לפני כשבועיים הודיע דירקטוריון החברה כי בכוונת מדיגוס לפצל את תחום המצלמות הזעירות לחברת-בת נפרדת, וזאת כדי לבדל אותה מפעילותה של מדיגוס כחברת מכשור רפואי המשווקת את מערכת ה-MUSE לטיפול זעיר-פולשני בצרבת כרונית (GERD).
מנכ"ל החברה כריס רולנד אמר: "אנחנו גאים ביכולתנו להציע פתרונות אופטיקה מותאמים אישית ואינטגרציה לנאס"א, ואנו מאמינים שהטכנולוגיה החדשנית שלנו תתרום רבות לשלב הזה של המשימה".
כחודשיים לאחר ההדחה הדרמטית של הדירקטוריון על-ידי בעלי המניות לאור התוצאות העסקיות הירודות של החברה, החליטו חברי הדירקטוריון החדש של מדיגוס (Medigus) בראשות היו"ר פרופ' בנעד גולדוואסר, לארגן מחדש את המבנה העסקי והטכנולוגי של החברה: במסגרת הזאת יועברו הנכסים והקניין רוחני הקשורים למצלמות הווידאו המיניאטוריות של החברה, לחברת בת נפרדת.
חברת מדיגוס מוכרת בעיקר כחברת מכשור רפואי שמוצר הדגל שלה הוא מערכת MUSE, מערכת המשמשת לטיפול זעיר פולשני בצרבת כרונית (GERD) על-ידי הידוק השסתום המחבר בין הקיבה לוושט. ואולם, במקביל, החברה פיתחה ומשווקת סדרה של מצלמות CMOS ו-CCD מיניאטוריות בשם ScoutCam, הנחשבות למצלמות הווידאו הזעירות ביותר בעולם. גודלה של המצלמה הזעירה ביותר בסדרה הינו 1.2 מילימטר על 5 מילימטר בלבד.
הפיצול בין שתי החברות נועד לבדל את תחום מצלמות הווידאו המיניאטוריות של החברה משיווק מערכת ה-MUSE, שהינו תחום פעילות עם שוקי יעד ותוכנית עסקית שונה לחלוטין. לדברי החברה, המהלך יאפשר ליצור יחידה עסקית נפרדת עם משאבים ייעודיים המתמקדים בקידום הטכנולוגיה הזו.
בנוסף להעברת הטכנולוגיה, הדירקטוריון הינחה את החברה לבחון יישומים נוספים למצלמות הווידאו המיניאטוריות מעבר לתעשיית המכשור הרפואי. בין היתר, לתעשייה הצבאית, תעשיית התעופה ותעשיית הרכב. במקביל, החברה שוקלת הכנסת משקיעים שיבצעו השקעה ישירה בחברת הבת החדשה.
בחודש יוני האחרון הודיעה מדיגוס כי חתמה על הסכם פיתוח עם חברת A.M. Surgical האמריקנית, שבמסגרתו מדיגוס תפתח ותייצר עבור A.M. Surgical מצלמת וידיאו זעירה אשר תשולב עם מערכת Stratos של A.M. Surgical, המשמשת לטיפול בתסמונת התעלה הקרפלית בשור כף היד.
ההשתלטות של פיור קפיטל
בחודש ספטמבר עברה מדיגוס טלטלה, כאשר באסיפת בעלי המניות הצביעו בעלי המניות בעד ההצעה להדיח את כל חברי הדירקטוריון המכהנים ולהחליפם בארבעה חברי דריקטוריון חדשים. מאחורי המהלך עמדה קרן פיור קפיטל (Pure Capital), המנוהלת על ידי כפיר זילברמן, שטענה כי חברי הדירקטוריון אחראיים לכישלון העסקי של החברה ולירידה החדה בשווייה.
המתנגדים למהלך טענו שמטרתה האמיתית של פיור קפיטל היא השתלטות על החברה כדי לפרק אותה מנכסיה ולהפוך אותה לשלד בורסאי. זאת, לאור מספר מהלכים דומים בעבר שביצעה הקרן והעומד בראשה. עם זאת, בראש הדירקטוריון החדש עומד פרופסור בנעד גולדוואסר, שחתום על שורה ארוכה ומרשימה של אקזיטים והשקעות בתחום הביומד.
גולדוואסר היה שותף בהקמת חברת ריטה מדיקל שהונפקה בנסד"ק בשנת 2000, וב-1996 ייסד במשותף את חברת אופטונול, שנרכשה ב-2009 על ידי אלקון (Alcon) תמורת 180 מיליון דולר. בהמשך שימש כמנכ"ל וחבר דירקטוריון במספר חברות בתחום המכשור הרפואי.
בינה מלאכותית (AI) היא אחד התחומים הצומחים ביותר בהיי-טק הישראלי בשנים האחרונות. לפי דו"ח שפרסם מרכז המחקר IVC, מאז 2010 הוקמו בישראל יותר מ-1,200 חברות בתחום הבינה המלאכותית, כאשר מתוכן 79% מהחברות עדיין פעילות כיום, 6% מהחברות נרכשו על ידי חברות אחרות וכ-15% הפסיקו את פעילותן. עוד עולה מהדו"ח כי מאז 2013 חלה עלייה ניכרת בהיקף ההון שגייסו חברות הבינה המלאכותית, וכי במחצית הראשונה של 2018 היקף האקזיטים בתחום היה גבוה מהיקף האקזיטים בשנת 2017 כולה.
הנתונים של IVC מגלים כי עד שנת 2013 מרבית החברות הישראליות בתחום הבינה המלאכותית עסקו בפיתוח טכנולוגיות של ראייה ממוחשבת. ואולם, מאז 2012 החלו לעלות ולצבור תאוצה טכנולוגיות חדשות כמו ביג-דאטה ומדעי הנתונים (כריית מידע, הסקות סטטיסטיות ומודלים של חיזוי), אשר מהוות בשנים האחרונות נדבך מרכזי בעולם הבינה המלאכותית בישראל.
הדו"ח של IVC מצביע על המגמות השלטות בחמש השנים האחרונות. מאז 2014 נרשמת עלייה בחלקן היחסי של חברות הבינה המלאכותית העוסקות בתחומים כגון מדעי החיים, צ'אט-בוטים (Chatbots), רובוטיקה וכלי עזר, ואילו מקומן של חברות בתחום הראייה הממוחשבת, מערכות המלצה, וניתוח טקסט, נמצא בירידה.
על פי הפילוח של IVC, כ-43% מכלל חברות הבינה המלאכותית בישראל עוסקות בתחום מדעי החיים והאנליטיקה, ומדובר למעשה בקטגוריה הגדולה ביותר בתמהיל החברות. התחום השני בגודלו הינו ראייה ממוחשבת, שעיקרו פיתוח שיטות לאיסוף, עיבוד וניתוח של מידע ויזאולי דיגיטלי. אחד היישומים הבולטים של טכנולוגיות אלה הוא מערכות חישה לרכב ולנהיגה אוטונומית, והחברה הבולטת היא כמובן מובילאיי, שנמכרה בשנה שעברה לאינטל תמורת 15.4 מיליארד דולר.
הקבוצה השלישית, המהווה כ-11% מכלל החברות, עוסקת בתחומי הצ'ט-בוטים, רובוטיקה ומערכות סיוע, כלומר טכנולוגיות ממוחשבות אשר מנסות לחקות או לדמות אינטראקציה או תנועה אנושיים. החברה הגדולה ביותר בתחום זה היא למונייד (Lemonade), אשר גייסה כ-180 מיליון דולר.
יתר הקטגוריות הבולטות הינן זיהוי ואנליטיקה (10%), ניתוח טקסט והקשר (8%) ומערכות המלצה (5%).
טכנולוגיות רכב, אינטרנט של הדברים (IoT) ואינטליגנציה מלאכותית (AI) צפויים להוות חלק מהמנועים המרכזיים של תעשיית הסמיקונדקטורים ב-10 השנים הקרובות, כך סבור ד"ר צ'י-פון צ'אן (Chi-Foon Chan), מנכ"ל משותף ונשיא סינופסיס העולמית, שביקר באחרונה בישראל. לדבריו: "כל שלושת התחומים צפויים להניע את התעשייה מכיוון שסמיקונדקטורים זקוקים להרבה חישוביות, הרבה קישוריות והרבה זיכרון".
צ'י-פון התבטא בנוגע לתעשייה בעת ביקורו בישראל בחודש שעבר, שנערך בליווי אהוד לוונשטיין, מנהל המכירות האזורי של סינופסיס ישראל. כחלק מביקורו ניהל צ'י-פון פגישות עם סטארט אפים ישראליים ונפגש לארוחת ערב עם 11 מנהלים מ-9 סטארט אפים מקומיים.
חשמול הרכב מגדיל את כמות הסמיקונדוקטורים במכונית
צ'י-פון פירט בנוגע לשלושה תחומי הטכנולוגיה החיוניים לסינופסיס ולצמיחת תעשיות הסמיקונדקטורים ומערכות האלקטרוניקה, והסביר: "IoT משגשג בכל דבר שקשור למכשירי קצה ממוחשבים. אם בעבר ראינו מוצרי IoT פשוטים כמו מפתחות עם שבב, בקרוב נראה מוצרים מורכבים בהרבה. כמו כן, מגזר הרכב מניע את הביקוש למוצרי סינופסיס. לדוגמא, מכוניות אוטונומיות זקוקות לסמיקונדקטורים. מה שפחות ידוע הוא העובדה שחישמול של מכוניות דורש כמות גדולה של סמיקונדקטורים כמו מיקרו-בקרים ורכיבים אחרים שמאפשרים קישוריות חזקה יותר, וחישמול רכב דורש גם תוכנה בהיקפים משמעותיים. אנו עדים להתפתחויות בכלי רכב חשמליים של חברות כמו טסלהוחברות אחרות בסין ובאירופה. כל שרשרת הערך בתעשיית הרכב משתנה."
התרומה הישראלית לתחום אבטחת היישומים בסינופסיס
צ'י-פון ציין גם את מקומה של החדשנות הישראלית בתחום זה. "ישראל תורמת גם היא באמצעות טכנולוגיית רכב חדשנית, שמהווה הישג מדהים, מכיוון שבאופן מסורתי לישראל לא היתה נוכחות חזקה בתחום הרכב; עם זאת, ישראל והחברות הישראליות קשובות למתרחש בשוק העולמי".
בהתייחס לתעשיית אבטחת הסייבר בישראל, אמר צ'י-פון: "ישראל היא שחקנית חזקה מאוד וקבוצת ה-Software Integrity Group בסינופסיס יכולה לקדם עוד יותר את טכנולוגיות אבטחת המידע באזור". כלי ה-Seeker לבדיקות אינטראקטיביות של אבטחת יישומים היה טכנולוגיה של יזמים ישראלים שסינופסיס רכשה, והוא מאפשר ללקוחות ליצור יישומי תוכנה באיכות גבוהה בהרבה".
חישוביות, קישוריות וזיכרון
בדומה לרכב, תחום הבינה המלאכותית גם כן מזין את הצורך בשבבים עוצמתיים יותר. "בנוגע ל-AI, לא מדובר בתחום חדש, אבל ראינו לאחרונה צמיחה משמעותית בחברות שפונות לתחום זה ונכנסות אליו. ב-5-10 השנים האחרונות השגנו הבנה ומימוש טובים יותר של deep learning, וגם היינו עדים ליצירה של יישומים חדשניים ביותר בתחומים דוגמת זיהוי פנים", ציין צ'י-פון. "בלב ה-AI, אנו רואים ביקוש רב לחישוביות, קישוריות וזיכרון, וכשבוחנים פתרונות טכנולוגיים ב-AI רואים שבבסיס קיים צורך גדול בסמיקונדקטורים".
בהתייחס לשאלות ולדאגות העמוקות יותר לגבי האופן שבו ייעשה שימוש בטכנולוגיית AI, העיר צ'י-פון: "בכל טכנולוגיה יש להשתמש באופן נאות בכדי להניע קדימה את האנושות ואת הפרודוקטיביות. כשאנחנו חושבים על AI, אנו מבחינים בשני מאפיינים. האחד הוא שה-AI מניע חדשנות בכל התחומים, והשני הוא שהוא דורש את המעורבות של דיסציפלינות אקדמיות רבות – החל ממתמטיקה, כימיה ומחשוב ועד לנושאים של חוק, אתיקה ומדעי החברה. כשמדברים על שימוש נאות ב-AI, אנשים מודאגים כיצד האינטליגנציה המלאכותית תקבל החלטות ומה יהיו התוצאות של ההחלטות האלה. בכדי לתת מענה לדאגה זו, אנחנו זקוקים לדיון מקיף יותר שכולל נציגים של דיסציפלינות רבות".
הירידה החדה ב-2018 בערכם של המטבעות הדיגיטליים, ובראשם הביטקוין והאיתריום, פגעה באופן משמעותי בהכנסותיהן של חברות המוכרות מחשוב ושבבים לכריית מטבעות (Crypto-Mining). חברות כמו אנבידיה (Nvidia) ו-AMD, שמעבדיהן הגרפיים משמשים במכונות כרייה, שרק לפני כשנה, כששוק הקריפטו היה בשיאו, דיווחו על הכנסות של מאות מיליוני דולרים ממכירת ציוד לחברות כרייה, מדווחות כעת על הכנסות כמעט זניחות מתחום נישה זה.
בניגוד לעסקאות במטבעות רגילים כמו שקל או דולר, שמתבצעות באמצעות גורם מתווך כמו בנק, אשר אחראי על רישום העסקה בספרי החשבונות ועדכון המאזנים של שני הצדדים בעסקה, בעולם המטבעות הדיגיטליים אין גורם מרכזי אחד האחראי על סילוק העסקאות. למעשה, כל עסקה ועסקה עוברת תהליך של אימות ואישור וירטואליים על ידי רשת מבוזרת של משתמשים, הרותמים את מחשביהם לצורך ביצוע פעולת עיבוד הנתונים וההצפנה, הכרוכים בפיתרון משוואות מתמטיות מורכבות. לאחר אישורה על ידי הרשת, מצטרפת העסקה החדשה מצטרפת לשרשרת הבלוקצ'יין של המטבע, והמשתמש שסייע לבצע את פעולת העיבוד זוכה בתמורה לתגמול מסוים במטבע דיגיטלי. כך למעשה נוצרים מטבעות חדשים הנכנסים לתוך המחזור.
ככל שהיקף העסקאות במטבע דיגיטלי מסוים גדול יותר, כך יש צורך בעוצמת מחשוב גדולה יותר כדי לתחזק את זרם העסקאות. אם בתחילת דרכו של שוק הקריפטו, ניתן היה לבצע כריית מטבעות אפילו באמצעות מחשב אישי רגיל, כיום יש צורך בכוחות עיבוד עצומים המחייבים חומרה ותוכנה ייעודיים ויקרים והעיבוד כרוך בצריכה גבוהה מאוד של חשמל, שגם כן מהווה מרכיב משמעותי בעלויות של כריית המטבעות. על כן, כיום, כריית המטבעות מתבצעת בעיקר על ידי חברות כרייה ופחות על ידי משתמשים פרטיים.
שנת הקריסה של הביטקוין
כריית מטבעות היא בסופו של דבר פעולה הנגזרת משיקולים צרים של תשואה מול עלות. ככל שערכו של המטבע הדיגיטלי גבוה יותר, כך התמריץ להשקיע במכונות כרייה גבוה יותר. שנת 2017 היתה שנת שיא בשוק מטבעות הקריפטו, הביטקוין, שהחל את 2017 במחיר של כ-1,000 דולר למטבע, סיים את השנה עם עלייה מטאורית עד לרמה של כמעט 20,000 דולר לביטקוין בדצמבר 2017. גם יתר המטבעות הדיגיטליים המובילים, כמו האיתריום, לייטקוין ומונרו, נסקו בעשרות אחוזים.
ואולם, 2018 סימנה מפנה שלילי בשוק הקריפטו. הביטקוין איבד כמעט 80% מערכו והוא נסחר כיום במחיר של כ-4,100 דולר בלבד. למרות הירידה בערכו של המטבע, ה-Hash Rate של הביטקוין, כלומר כוח המחשוב הנדרש כדי לבצע פעולת קידוד ברשת הביטקוין, רק עלה ב-2018, משמע חברות הכרייה צריכות להשקיע יותר משאבים ומקבלות בתמורה מטבעות דיגיטליים שערכם נמוך הרבה יותר.
כריית מטבעות כבר אינה משתלמת
על פי מחקר של חברת Diar, היקף פעילות כריית מטבע הביטקוין דווקא הגיע לשיא. חברות הכרייה כרו כ-54,000 מטבעות ביטקוין חדשים בחודש. בסך הכול, הכנסותיהן של חברות הכרייה בתקופה זו הסתכמה ב-4.7 מיליארד דולר, כ-1.4 מיליארד דולר יותר מכלל ההכנסות בכל שנת 2017. עם זאת, על פי המחקר, שולי הרווח של חברות הכרייה הצטמקו ב-2018 כמעט לאפס בשל התייקרות תעריפי החשמל, העליית בכוחות העיבוד (Hash Rate) והשחיקה הדרמטית בערך הביטקוין. בחודש ספטמבר, לראשונה מאז ייסודו של המטבע, כריית ביטקוין הפכה להיות בלתי משתלמת כלכלית על פי תעריפי החשמל הקמעונאיים. במצב העניינים הנוכחי, עולם הכרייה נותר פתוח אך ורק לחברות כרייה גדולות הפועלות במדינות כמו סין, שמציעות תעריפי חשמל נמוכים ותמריצים לחברות כרייה.
מקור: Diar
AMD ואנבידיה "נתקעו" עם עודפי מלאי
התהפכות משוואת הכרייה באה לידי ביטוי כעת גם בביקוש לציוד ומחשוב עבור מכונות כרייה, בעיקר בקרב מיזמי כרייה קטנים ומשתמשים פרטיים. כבר לאחר פרסום התוצאות הכספיות לרבעון השני של 2018 התריעו באנבידיה מפני השלכות ההרעה בשוק הקריפטו. סמנכ"ל הכספים של החברה אמר למשקיעים, "צפינו אמנם בעבר כי ההכנסות מתחום כריית המטבעות יהיה משמעותיים השנה, אך כעת אנחנו צופים כי התרומה של התחום הזה מעתה ואילך תהיה זניחה."
למרות שכבר זיהו את שינוי המגמה, נראה כי באנבידיה קיוו למפנה חיובי בשוק המטבעות התנודתי ולא נערכו בהתאם. החברה הציגה הכנסות של 3.18 מיליארד דולר, מעט מתחת לתחזיות האנליסטים. אך מה שהדליק אצל המשקיעים נורה אדומה וגרם לצניחה בערך המנייה, היתה התחזית השלילית עבור הרבעון הבא. אנבידיה צופה הכנסות של 2.65-2.75 מיליארד דולר ברבעון הרביעי, וזאת בעוד תחזיות האנליסטים היו להכנסות של 3.4 מיליארד דולר.
באנבידיה ציינו כי אחת הסיבות לתחזית הנמוכה היא עודפים במלאי מעבדי פסקל (Pascal) של החברה, המשמשים בין היתר לכריית מטבעות. בשיחת הוועידה עם המשקיעים לאחר פרסום הדו"ח הודה מנכ"ל החברה ג'ן סאן-הואנג כי היקפי העודפים שנוצרו בשרשרת ההפצה, שנוצרו כתוצאה מירידה במכירת מעבדי פסקל לתחום כרייה המטבעות, הפתיעו את החברה. "הופתענו מכך כמו כולם. ה'האנג-הובר' בשוק הקריפטו נמשך יותר מכפי שציפינו." כעת, צפויה אנבידיה להוריד את מחיריהם של מעבדי פסקל במטרה לשחרר מעט את הפקק.
תוצאותיה הכספיות של AMD, מתחרתה העיקרית של אנבידיה בשוק הקריפטו, הציגו תמונה דומה. החברה דיווחה על הכנסות נמוכות מהמצופה של 1.65 מיליארד דולר, וציינו כי אחת הסיבות לכך היתה ירידה בהיקף המשלוחים וירידה במחירים של מעבדים גרפיים לתחום כריית המטבעות.
לאור התנודתיות של שוק הקריפטו וההערכות של חלק מהאנליסטים כי לא מדובר בנסיגה זמנית אלא בסממנים של התפוצצות בועת הקריפטו, קשה להעריך האם נראה שוב עלייה בביקושים לציוד למכונות כרייה. בחברת המחקר Jon Peddie Reserach טוענים כי מדובר בדעיכתו של השוק. "ההשפעה של עולם כריית המטבעות על מכירות מעבדים גרפיים שולחניים, התפוגגה, מה שהותיר את AMD ואנבידיה עם עודפי מלאי גדולים וירידה בהיקף המשלוחים."
חברת המכשור הרפואי בריינסווי (Brainsway), שפיתחה קסדה לטיפול בלתי פולשני בהפרעות מוח נפוצות, הודיעה הבוקר לבורסה בתל אביב כי היא בוחנת להנפיק את מניותיה בנסד"ק ובכך להפוך לחברה דואלית. החברה כבר הגישה טיוטת תשקיף ראשונית לרשות לניירות ערך בארצות הברית (SEC) וממתין לתשובתה.
בבריינסוויי ציינו כי בהנהלת החברה טרם החליטו על התנאים שבהם תתבצע ההנפקה, אם אכן תאושר ותצא לפועל. הנפקה בנסד"ק תאשפר לחברה לגייס משקיעים נוספים לחברה ולהגדיל את החשיפה לשוק היעד המרכזי של החברה. בריינסוויי נסחרת כיום בבורסה של תל אביב לפי שווי שוק של 394 מיליון שקל.
בריינסוויי, שעברה לפני כשנה וחצי למודל עסקי חדש המתבסס על השכרת הקסדות (ולא מכירתן), מציגה ברבעונים האחרנים עלייה עקבית בהכנסותיה. הכנסות החברה ברבעון השלישי של 2018 הסתכמו ב-4.3 מיליון דולר, עלייה של 42% בהשוואה לרבעון המקביל ב-2017, ועלייה של 15% בהשוואה לרבעון השני של 2018. הרווח הגולמי של החברה צמח ב-44% ל-3.4 מיליון דולר, וגם ההפסד התפעולי ירד ב-26% לעומת הרבעון המקביל ב-2017 ל-941 אלף דולר. ההפסד ירד ב-19% ל-1.5 מיליון דולר.
הרחבת התוויית השימוש בארצות הברית
חברת בריינסוויי מהר חוצבים בירושלים פיתחה קסדה בשם Deep TMS לגירוי חשמלי לטיפול בלתי פולשני בהפרעות נוירולוגיות ופסיכיאטריות נפוצות דוגמת דיכאון, סכיזופרניה, אפילפסיה, מאניה-דיפרסיה ועוד. בקסדה מותקנים סלילים אלקטרומגנטיים המפעילים זרמים חשמליים המשפיעים על קליפת המוח (Cortex) ומסייעים לטפל בהפרעות.
אחד המפתחות לצמיחה של החברה הוא הרחבת ההתוויות לשימוש במוצר שלה בשווקים השונים. השוק העיקרי של החברה הוא השוק האמריקני. בחודש אוגוסט השנה קיבלה החברה אישור FDA לשיווק הקסדה לטיפול גם בהפרעה טורדנית כפייתית (OCD). לפני כן היתה מאושרת הקסדה לשימוש בארצות הברית לטיפול בדיכאון בלבד, תחום שבו יש לחברה מתחרים. בחברה מקווים כי הרחבת ההתוויה תסייע להגדיל את היקף ההזמנות של החברה בארצות הברית. באירופה מאושרת הקסדה לשימוש בטיפול במגוון תסמונות כדוגמת סכיזופרניה, הפרעה פוסט טראומטית, דיכאון חמור, הפרעה דו קוטבית ועוד.
אלביט מערכות חושפת היום מערכת חדשה לכוחות מתמרנים בשם HattoriX. מערכת HattoriX היא מערכת נישאת המיועדת לכוחות מתמרנים קלים ומשמשת לרכישת מטרות (כלומר, גילוי זיהוי ואיכון) והכוונת אש. מערכת HattoriX פותחה בחברת אלסק משדרות, שבבעלותה של אלביט, וכבר מצויה בשימוש מבצעי אצל לקוח שזהותו לא נחשפה.
לדברי אלביט, מדובר במערכת ראשונה מסוגה המאפשרת לתצפיתנים קדמיים, קציני שיתוף ארטילריה, קציני סיוע אש וכוחות מיוחדים להפיק במהירות ובאופן פסיבי נקודות ציון מדויקות (נצמ"ד) בטווח של מטרים בודדים, ובכך משפרת באופן ניכר את שרידות הצוותים בשטח ומצמצמת את פוטנציאל הנזק האגבי.
מערכת פסיבית ועצמאית
פיתוח המערכת התבסס על לקחים מעימותים צבאיים אחרונים אשר חשפו שתי נקודות תורפה מבצעיות אשר שוחקות את יעילות הרכשת המטרות על ידי צוותי השטח. נקודת תורפה אחת קשורה לשימוש הגובר בקרב כוחות האויב במערכות לאיתור אמצעי גילוי אקטיביים, כגון לייזר או מכ"מ, אשר מפיצים קרינה אלקטרומגנטית כדי לזהות את מטרות האויב ובכך גם חושפים את צוותי השטח לסכנת גילוי ותקיפה על ידי הצד השני.
בנוסף, במערכות הקיימות משך תהליך הפקת נצמ"ד שוחק את רמת הדיוק ופוגע ביכולת לטפל במטרות בעלות זמן חשיפה קצר, וזאת משום שהוא כרוך בחישובים רבים בשטח ומחייב גם וידוא מצד דרג המפקדה ושילוב נתונים של מערכות השליטה והבקרה. מערכת HattoriX מספקת מענה לנקודות התורפה הללו בכך שהיא מאפשרת לצוותים בשטח להפיק נצמ"ד במהירות ובאופן עצמאי ולתרום באופן משמעותי לסגירה מהירה ומדויקת של מעגל האש, כל זאת תוך צמצום החשש מחשיפה.
באמצעות מחשב משימה שמתאים לכל סוג של סנסור תצפית, תוכנה ייחודית, אלגוריתם פוטו-גרמטרי ותצוגת מציאות רבודה (AR) של נתוני זמן אמת ממערכות השו"ב, מערכת HattoriX מבצעת היתוך אוטומטי של כל האינפורמציה הרלוונטית: נתונים ממסד המפות הגיאוגרפיות (GIS), נתוני מטרות שנטענו מראש, התמונה המתקבלת מסנסור התצפית ונתוני השו"ב, ובכך מאפשרת למשתמש בשטח להפיק נצמ"ד בלחיצה פשוטה על מסך מגע, ללא שימוש באמצעים קורנים (מד טווח לייזר וכדומה) ולהזין בפשטות לתוך מערכות ניהול הקרב הן את המטרות הנרכשות והן נתונים נוספים אודותיה (תמונה, וידאו, תיאור).
מערכת HattoriX מתממשקת לכל מטע"ד אלקטרו-אופטי ורכיביה כוללים יחידת צידוד והגבהה אלקטרונית, מחשב משימה, מסך מגע, וחצובה קלת משקל. למערכת מספר תצורות, ביניהן גם תצורה נשלטת מרחוק המקנה רמת שרידות גבוהה אף יותר לכוח התצפית. משתמשים של המערכת הם צוותי תצפית קדמיים, צוותי שיתוף ארטילריה, צוותי סיוע אש, צוותי סיוע אוויריים, צוותי סיור ומודיעין וכוחות מיוחדים.
סמסונג, שעקפה בשנה שעברה את אינטל לאחר 23 שנה והפכה ליצרנית השבבים הגדולה בעולם, צפויה לשמור על המקום הראשון גם ב-2018 ואף להרחיב את הפער מאינטל, כך על פי דו"ח של חברת המחקר IC Insights המפרט את תחזית המכירות ל-2018 של 15 יצרניות השבבים המובילות הגדולות בעולם מבחינת היקף מכירות.
על פי IC Insights, היקף מכירות השבבים של סמסונג ב-2018 צפוי לגדול ב-26% ולהסתכם ב-83.3 מיליארד דולר, כ-19% יותר מאשר אינטל, שצפויה לסיים את השנה עם היקף מכירות של 70.1 מיליארד דולר. ב-2017 עמד הפער בין סמסונג לאינטל על 7% בלבד.
סמסונג טיפסה בשנה שעברה לראש הדירוג בעיקר הודות לשגשוג האדיר בשוק הזיכרונות. גם השנה, הנתח המשמעותי של סמסונג בשוק הזיכרונות צפוי לדחוף את מכירותיה של החברה הדרום קוריאנית. על פי IC Insights, היקף מכירות שבבי הזיכרונות של סמסונג צפוי לצמוח השנה ב-31% ולהגיע להיקף של 70 מיליארד דולר. לעומת זאת, מכירות השבבים שאינן זיכרונות צפויות לגדול ב-6% בלבד ולהסתכם ב-13.3 מיליארד דולר. הנתונים הללו ממחישים את התלות המשמעותית של סמסונג בשוק הזיכרונות.
עוד עולה מהדו"ח כי היקף מכירות השבבים של כלל 15 היצרניות המובילות צפוי לצמוח ב-2018 בשיעור מרשים של 18%, כ-2% יותר משיעור הצמיחה הצפוי של שוק הסמיקונדוקטור ב-2018.
מבין 15 יצרניות השבבים המופיעות ברשימה של IC Insights, 9 צפויות לסיים את 2018 עם גידול בשיעור דו-ספרתי, ו-5 מתוכן אף יציגו צמיחה הגבוהה מ-20% – סמסונג, SK Hynix, מיקרון, אנבידיה ו-ווסטרן דיגיטל. קואלקום צפויה להיות יצרנית השבבים היחידה ברשימה שתציג ב-2018 גידול שלילי, בשיעור של 3%, במכירות.
מעיין לציין כי למרות סימני ההיחלשות הניכרים בחודשים האחרונים בשוק הזיכרונות, המתבטאים בירידת מחירים, שלוש יצרניות הזיכרונות המובילות, סמסונג, SK Hynix ומיקרון צפויות לסיים את 2018 עם צמיחה של יותר מ-25% במכירות בהשוואה ל-2017, שהיתה בפני עצמה שנה חזקה מאוד עבורן. SK הדרום קוריאנית תציג על פי תחזית מכון המחקר את הצמיחה הגבוהה ביותר השנה, כ-41%, להיקף של 37.7 מיליארד דולר.
חברת סאטקום (Satcom), המספקת שירותי קישוריות לאינטרנט בשוק התקשורת באפריקה, מדווחת הבוקר על הכנסות שיא ברבעון השלישי של 2018 בהיקף של 12.3 מיליון דולר, עלייה של 15% בהשוואה לרבעון המקביל בשנה שעברה. סאטקום, שהיתה חלק מקבוצת יורוקום, נרכשה לפני מספר חודשים על ידי אחת ממתחרותיה בשוק האפריקאי, חברת Liquid Telecom, תמורת 29 מיליון שקל, וזאת לאחר פירוק קבוצת יורוקום.
עם זאת, למרות העלייה בהכנסות ברבעון השלישי ה-EBITDA (רווח לפני ריבית, מיסים, הפחתות ופחת) ירד מ-1.4 מיליון דולר ל-1.1 מיליון דולר, והרווח הגולמי ינותר ללא שינוי ברמה של 2.4 מיליון דולר.
סאטקום פועלת באופן כמעיט בלעדי בשוק התשורת ביבשת אפריקה, שנמצא בשנים האחרונות בצמיחה אדירה, בעיקר הודות לחדירה של פתרונות המבוססים על תקשורת לוויינית אשר מאפשרים לספק חיבור לאינטרנט גם ללא צורך בתשתית קרקעית של סיבים אופטיים. סאטקום מספקת שירותי קישוריות לאינטרנט בעיקר באמצעות טכנולוגיה לוויינית, אך גם באמצעות תשתית קרקעית.
חלק מאסטרטגיית הצמיחה של החברה מתבסס על רכישה של חברות ופעילות באפריקה. בחודש יוני רכשה סאטקום את מלוא הזכויות בשותפות שלה בחברה לאספקת פתרונות תקשורת לוויינית בקונגו, שבין הלקוחותיה נמנים גם Orange ו-Vodacom. בסאטקום מעריכים כעת כי מיזם התקשורת בקונגו יניב לחברה תוספת רווח נקי של כ-2 מיליון דולר בשנה.
סאטקום פעילה באפריקה גם באמצעות מיזם O3B (ראשי תיבות של The Other 3 Billion]. מדובר למעשה בחברה המפעילה קבוצת לוויינים הנעים בגובה בינוני סביב כדור הארץ ומספקים גישה אלחוטית מהירה לאינטרנט ולתקשורת סלולרית במקומות שבהם אין תשתית פיזית. סאטקום החלה לשתף פעולה עם O3B בנובמבר 2016 וכיום היא אחת הלקוחות הגדולות ביותר של O3B באפריקה.
מנכ"ל החברה דן זיצ'ק מעריך כי ככל שטכנולוגיית התקשורת הלוויינית הופכת לחלופה משתלמת ואמינה יותר בהשוואה לסיבים קרקעיים, פוטנציאל הצמיחה של החברה ביבשת השחורה יילך ויגדל. "לדוגמה, בפעילותנו באמצעות מיזם O3B הגדלנו בהתמדה את התמורה הכוללת לחודש בגין השירותים המסופקים ללקוח וזו עשויה לגדול פי יותר מ-7 עד סוף 2019 לתמורה כוללת של קרוב למיליון דולר בחודש."
התמונה למעלה מתוך סרטון שיווקי של אביליטי, המסביר שהציטוט מתבצע באמצעות האינטרנט
חברת אביליטי (Ability) עלתה בשנה האחרונה לכותרות בעיקר על רקע המשבר הניהולי והפיננסי החמור שאליו נקלעה, שכלל בשיאו שני מקרים שבהם הודיעו חברי הדירקטוריון על התפטרות קולקטיבית במחאה על התנהלות הבעלים, לצד איומי סילוק מבורסת נסד"ק בשל אי-עמידה בתנאי סף. היום הודיעה אביליטי על עסקת רכישה מפתיעה, שבחברה מקווים כי תסייע לאושש את תזרים המזומנים ולשקם את האמון הרעוע של המשקיעים.
חברת אביליטי מספקת ציוד מודיעין אלקטרוני לסוכנויות ממשלתיות וכוחות צבא. הרכישה שווחה היום היא של חברה המפתחת טכנולוגיית ULIN – Unlimited Interception להאזנה וליירוט של תקשורת סלולרית ממרחק בלתי מוגבל. מטעמי רגישות ביטחונית, אביליטי לא חשפה את זהות החברה, אום היא מכירה אותה היטב: בשלוש השנים האחרונות שימשה אביליטי כמפיצה הבלעדית בעולם של טכנולוגיית ULIN שלה.
ל-TechTime נודע שמדובר בחברה מסינגפור וכי היקף ההכנסות של אביליטי משיווק הטכנולוגיה של החברה הסינגפורית הסתכם במספר מיליוני דולרים לאורך תקופת ההסכם. עד כה, אביליטי קיבלה כ-50% מההכנסות של מכירת הטכנולוגיה, וכעת, לאחר הרכישה, היא תזכה בכלל ההכנסות מהעסקאות העתידיות.
עסקת מניות במיליון דולר
אביליטי חתמה את שנת 2017 עם גירעונות מצטברים של כ-19.1 מיליון דולר לאחר ירידה תלולה בהכנסות, שהסתכמו בכ-1.9 מיליון דולר בלבד. בעקבות מצבה הפיננסי פרסמה החברה בדו"ח השנתי אזהרת "עסק חי". לאור קופתה המדולדלת של החברה, עסקת הרכישה תתבצע בתמורה למניות ולא במזומן. אביליטי תעניק בתמורה לרכישת החברה הסינגפורית מניות בשווי כולל של מיליון דולר ותנפיק כ-100,000 אופציות במחיר גבוה ב-35% ממחיר הסגירה אתמול בארצות הברית (2.82 דולר).
בעקבות ההודעה פתחה היום מניית אביליטי את המסחר בנסד"ק בזינוק של יותר מ-50% ושווי החברה עומד כעת על 14.2 מיליון דולר. בחודש יולי קיבלה אביליטי התראה מהנהלת נסד"ק על כך שאינה עומדת בתנאי הבורסה הנוגעים להון העצמי המינימלי שחברה נדרשת להציג (2.5 מיליון דולר), ועל כן עומדת בפני סכנת סילוק. אביליטי ביקשה ארכה של 180 יום נוספים שבמהלכם תוכל להשיג את תנאי הסף ולהימנע מסילוק מהבורסה.
להאזין לכל שיחה מכל מקום
חברת אביליטי מספקת כלים מתקדמים ליירוט, מיקום גיאוגרפי ובינת סייבר המשמשים סוכנויות הגנה ומודיעין, צבאות, רשויות אכיפת חוק וארגוני הגנת העורף ברחבי העולם. מוצרי החברה נמכרים לממשלות ולסוכנויות ממשלתיות ביותר מ-50 מדינות. להערכת החברה, טכנולוגיית ULIN מאפשרת ליירט ולצותת לכל שיחה סלולרית בכל מקום בעולם ובכל רשת תקשורת סלולרית.
בניגוד למערכות האזנה אחרות, מערכת ULIN מאפשרת להאזין לשיחה ולאתר את מיקומם של שני הצדדים בשיחה, ואף לעקוב אחר תנועתם, גם מבלי להיות בסמיכות למטרה ובלא הישענות על שיתוף פעולה עם ספק הסלולר. המצוטט מצטייד רק במספר הטלפון של המטרה, ומבצע את הפעולה באמצעות האינטרנט. הדבר מבטיח ציטוט חשאי.
חברת אורביט (Orbit), שנמצאת בשליטת קרן פימי, ממשיכה את מגמת השיפור בתוצאותיה הכספיות ברבעונים האחרונים. החברה, העוסקת בתקשורת לוויינים, מערכות עקיבה ומערכות לניהול תקשורת ושמע במטוסים, מדווחת הבוקר על הכנסות של 12.1 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2018, עלייה של 14% בהשוואה לרבעון השלישי ב-2017. בנוסף, צבר ההזמנות של החברה הגיע לשיא של כ-57.5 מיליון דולר בסוף הרבעון השלישי.
בחברה מציינים כי העלייה בהכנסות נובעת מצמיחה בכל מגזרי הפעילות של החברה, ובעיקר מגידול במכירת מערכות ניהול תקשורת ושמע במטוסים ובמכירת מערכות תקשורת לוויינים לפלטפורמות ניידות. הכנסות החברה בתשעת החודשים הראשונים של 2018 הסתכמו בכ-32.4 מיליון דולר, גידול של כ-20% בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2017.
העלייה בהכנסות החברה התבטאה גם בשיפור בשיעורי הרווחיות. הרווח הגולמי ברבעון השלישי הסתכם ב-3.9 מיליון דולר, כ-32.3% מסך ההכנסות, עלייה של כ-23% בהשוואה לרווח גולמי של כ-3.2 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. באורביט מציינים כי השיפור ברווחיות הגולמית נובע בין היתר מביצוע פרויקטים משמעותיים יותר בשווקים בהם שיעורי הרווחיות גבוהים יותר.
הרווח הנקי ברבעון השלישי של השנה הסתכם ב-579 אלף דולר, בהשוואה להפסד נקי של 1.31 מיליון דולר ברבעון השלישי אשתקד. נתון מעודד נוסף העולה מהדו"ח הוא ה
מנכ"ל אורביט בן ויינברגר, שנכנס לתפקידו ביוני השנה, אמר שהשווקים שאורביט פועלת בהם גדלים בקצב מואץ עקב גידול בביקוש ושינויים טכנולוגיים מהותיים. "לאורביט יתרונות יחסיים מובהקים ואנו פועלים לחיזוק הקשרים האסטרטגיים ומימוש הפוטנציאל כפי שמתחילים לראות בגידול בצבר ההזמנות".
הסכם אסטרטגי עם חיל האוויר האמריקני
ההסכם הבולט ביותר שעליו דיווחה החברה ברבעון האחרון היה הסכם אסטרטגי עם חיל האוויר האמריקני בהיקף של 109 מיליון שקל לשדרוג, שירות ותחזוקה עבור מערכות ניהול תקשורת מוטסות במטוסי תדלוק אווירי מתוצרת בואינג.
ביולי הודיעה אורביט על שיתוף פעולה עם אלביט שבמסגרתו תשולב מערכות השמע התלת-מימדיות שלה במערכות תצוגת הקסדה של אלביט (Helmet Mounted Display – HMD).
בנוסף, דיווחה החברה על הזמנה למערכות תקשורת לוויינית עבור פלטפורמה ימית ממפעיל מערכות לוויין גלובלי ב-12 מיליון שקל, הזמנה נוספת בשוק התעופה האמריקאי והזמנת המשך ממשרד הביטחון למערכות תקשורת מתקדמות.
חברת אורביט מספקת מערכות תקשורת למשימות חיוניות (Mission-Critical) ומסחריות עבור יישומים בים, ביבשה, באוויר ובחלל, ובכלל זה מערכות תקשורת לוויינית ניידות, פתרונות עקיבה וטלמטריה, מערכות לניהול תקשורת פנים במטוסים ומערכות לתצפיות מהחלל.
לקוחות החברה כוללים כ-20 ציים ימיים מובילים ברחבי העולם, אינטגרטורים גדולים כגון איירבאס, בואינג, לוקהיד מרטין, נורת'רופ גרומן ורוקוול קולינס, ספקי שירותי תקשורת כגון סלקס, טלספאציו, יוטלסאט, ניוסאט, גילת והאריס קאפרוק, ארגונים העוסקים בתצפית מהחלל כגון אימאג'סאט וסוכנויות חלל אירופאיות וארגונים ביטחוניים וממשלתיים. החברה אורביט נמצאת ברבעונים האחרונים במגמת צמיחה, בעיקר הודות לגידול בפעילותה ביבשת אמריקה ובישראל. לאחר שב-2015 וב-2016 רשמה החברה ירידה בהכנסות, בשנת 2017 צמחו הכנסותיה ב-30.8% והסתכמו ב-39.0 מיליון דולר.
תחום הרכב, שעד לפני שנים לא רבות לא היה בעל משקל רב במיוחד בעולם האלקטרוניקה, הפך בשנים האחרונות למנוע הצמיחה המהיר ביותר של תעשיית הסמיקונדוקטור, וזאת בעקבות הדרישה הגוברת לרכיבים אלקטרוניים למערכות מתקדמות בתחומי הרכב המקושר והרכב האוטונומי.
על פי דו"ח של IC Insights, ב-2018 היקף המכירות של מערכות אלקטרוניות לכלי רכב צפוי לגדול בשיעור של 7% וב-6.3% ב-2019, הצמיחה הגדולה ביותר הן ב-2018 והן ב-2019 מבין ששת שווקי הקצה המרכזיים של תעשיית המוליכים-למחצה. על פי הדו"ח, ב-2018 צפויות להסתכם המכירות של מערכות אלקטרונית לתחום הרכב ב-152 מיליארד דולר, וזאת בהשוואה ל-142 מיליארד דולר. ב-2019 כלל המכירות צפוי לגדול ל-162 מיליארד דולר.
מגמה זו צפויה להימשך גם בשנים הקרובות, כאשר להערכת האנליסטים של מכון המחקר קצב הגידול השנתי של תחום המערכות האלקטרוניות לרכב צפוי לעמוד על 6.4% בין 2017-2022, ובכך להוות מנוע הצמיחה הבולט ביותר של תעשיית הסמיקונדוקטור.
בסך הכול, תחום הרכב יהווה כ-9.4% מכלל המכירות העולמיות בשוק המערכות האלקטרוניות, שנאמד ב-1.62 טריליון דולר ב-2018, עלייה קלה לעומת 9.1% ב-2017. ב-2022 משקלו של תחום הרכב צפוי לטפס ל-9.9%.
תכולת הרכיבים האלקטרוניים במכונית גדל בשנים האחרונות באופן משמעותי, וזאת עם שילובן של מערכות סיוע לנהג (ADAS), מערכות תקשורת בין רכבים (V2V), ויישומי בטיחות, נוחות, בידור ותקשורת. שתי מגמות נוספות, שצוברות תאוצה, צפויות לתת דחיפה נוספת לשוק: פיתוח טכנולוגיות של נהיגה אוטונומית, המחייבות מערכות חישה מתקדמות ומחשוב עתיר ביצועים, והמעבר ממנועי בעירה פנימית המתבססים על בנזין ודיזל, למכונית חשמלית, שכוללת מטען גדול יותר של רכיבים חשמליים ואלקטרוניים, ובעיקר הסוללה הראשית.
גם Electronica 2018 עמדה בסימן מהפכת הרכב
על פי Lam Research, החלק היחסי של הרכיבים האלקטרוניים מהעלות הכוללת של מכונית עלה בעשור האחרון מ-18%-20% ל-40%-45%. עבור תעשיית הסמיקונדוקטור הדבר מתבטא בדרישה גבוהה יותר מצד יצרניות הרכב וספקיות של מערכות לרכב לשבבים אנלוגים, מיקרו-בקרים, זיכרונות וחיישנים. ב-IC Insights מציינים כי תחום השבבים הייעודיים (ASIC) הלוגים לכלי רכב צפוי לגדול השנה ב-29% ואילו שוק שבבי ה-ASIC האנלוגים צפוי לצמוח גם כן בשיעור גבוה של 14%.
מגמה זו באה לידי ביטוי בתערכות Electronica 2018, שהתקיימה בשבוע שעבר במינכן, כאשר יצרניות שבבים רבות כמו ,STMicroelectronics, On Semiconductor Infineon, רנסאס, בוש ועוד הציגו לראווה מגוון פתרונות עבור תעשיית הרכב, והדגישו שזהו שוק מרכזי עבורן בשנים הקרובות.
חברת Weebit Nano מהוד השרון הודיעה על שיתוף פעולה עם המכון הטכנולוגי של הודו (IIDT) שבמסגרתו יבחנו חוקרי המכון את השימוש בטכנולוגיית זיכרון ה-ReRam של וויביט-ננו ביישומי רשתות נוירונים בתחום הבינה מלאכותית.
פרויקט המחקר והפיתוח יתקיים במכון הזיכרון הבלתי-נדיף במוסד הטכנולוגי, אשר מתמחה בפיתוח יישומים מתקדמים של זיכרון בלתי-נדיף (Non-Volatile), ומי שעומד בראשו הוא פרופסור מאנאן סורי, הנחשב לאחד החוקרים המובילים בעולם בתחום הבינה המלאכותית ואף זכה בתואר הממציא המוביל בעולם מתחת לגיל 35 לשנת 2018 של הירחון של אוניברסיטת MIT האמריקנית.
ווביט-ננו, שהוקמה ב-2015, מפתחת זיכרון מסוג חדש, הקרוי ReRAM. ה-ReRAM משלב בין היתרונות של זיכרונות בלתי נדיפים (פלאש) ושל זיכרונות נדיפים (DRAM), כלומר, הוא בלתי נדיף (המידע נשמר גם לאחר שהיישום נכבה), מהיר, ופועל בהספק נמוך. לדברי החברה, אב-הטיפוס שלה מהיר פי 1,000 מזיכרון פלאש ופועל בהספק הנמוך פי 1,000, ומיועד לתת מענה לצרכים העתידיים של תעשיית האלקטרוניקה לזיכרונות מהירים, חסכוניים באנרגיה ובעלי קיבולת גבוהה ליישומים מתחומי ה-IoT, בינה מלאכותית, מרכזי מידע ועוד.
בחודש יולי האחרון כבר הציגה החברה אב-טיפוס של זיכרון ReRAM במערך של 1 מגה-ביט (1Mb), כלומר מיליון תאי זיכרון עובדים על גבי פרוסת סיליקון של 40 ננומטר. דגם ראשוני זה, שמיועד לצאת לשוק להערכת החברה בשנת 2020, יהיה מיועד תחילה לתחום המערכות המשובצות, וזאת מאחר שזיכרונות עבור מערכות משובצות אמורים אמנם להיות מהירים, אך אינם מצריכים שטח אחסון כה גדול ועל כן די גם בשבבי זיכרון של 1 מגה-בייט.
פיתוח שבבי ReRAM במערכים גדולים יותר
עם זאת, המטרה הגדולה של וויביט-ננו היא לפתח בסופו של דבר שבבי זיכרון במערכים גדולים של ג'יגה-בייטים וטרה-בייטים, שיוכלו לתת מענה לכל צרכי שוק ה-DRAM וה-NAND, וזאת בדיוק מטרת המחקר המשותף עם IIDT. רשתות נוירונים מלאכותית מחקות את האופן שבו המוח האנושי מעבד נתונים ומסיק מסקנות ומהוות בסיס ליישומים של בינה מלאכותית.
כדי לבצע משימות של בינה מלאכותית יש צורך בחומרה מתקדמת שתאפשר עיבוד נפח גדול של נתונים בקצב מהיר ובהספק נמוך. בנוסף למעבדים רבי-עוצמה, יישומים של בינה מלאכותית מצריכים זיכרונות גדולים ויעילים. כיום, תחום הבינה המלאכותית מחייב שימוש במרכזי נתונים ייעודיים עבור בינה מלאכותית, אך לדברי וויביט-ננו, טכנולוגיית ה-ReRam שלה יכולה לאפשר ל את ייעול של ארכיטקטורות של רשתות נוירונים ולשלבם בשבבים קטנים וחסכוניים יותר ליישומים בתחום ה-IoT, וכדי לעשות זאת ווביט-ננו תצטרך לפתח דגמי ReRAM בקיבולת גדולה הרבה יותר.
חברת האלקטרוניקה הצבאית ראדא (RADA) מדווחת הבוקר על הזמנות חדשות בהיקף של כ-12 מיליון דולר. הזמנות בהיקף של מעל 5 מיליון דולר התקבלו עבור המכ"מים מבוססי התוכנה של ראדא להגנה מפני פגזי מרגמה, טילים וארטילריה קצרת טווח (C-RAM), מערכות הגנה כנגד כלי טיס בלתי מאוישים (Counter-UAV) והגנה אווירית לטווחים קצרים (SHORAD).
בראדא מדווחים כי מרבית ההזמנות התקבלומארגוני ביטחון שהינם לקוחות חדשים ואסטרטגיים, וכי הזמנות הללו עשויות להוביל להזמנות המשך משמעותיות בעתיד. עוד מסרו בראדא כי חלק מההזמנות הינן הזמנות המשך אשר התקבלו מלקוחות שביצעו הזמנות ראשוניות מראדא מוקדם יותר השנה.
שאר ההזמנות, בהיקף של מעט פחות מ-7 מיליון דולר, הן הזמנות המשך למוצרים האוויוניים של החברה, תחום הפעילות השני של החברה לצד המכ"מים הטקטיים, ובכלל זה מערכות לכלי טיס בלתי מאויישים, מערכות למסוקים, מקליטי וידאו דיגיטאליים, ותחזוקה של מערכות אוויוניקה.
מנכ"ל ראדא דב סלע ציין כי הזמנות האחרונות מעידות כי פעילות האוויוניקה של החברה נותרה יציבה ורווחית. "ההזמנות שהתקבלו אצלנו נוטעות בנו ביטחון כי פעילות זו תמשיך לשמור על יציבות בשנים הקרובות."
עוד הוסיף סלע כי מנוע הצמיחה של החברה, מגזר המכ"מים מבוססי התוכנה, ממשיך לצבור תאוצה עם הזמנות חדשות שהתקבלו מלקוחות אסטרטגיים. "יתר על כן, אנו רואים כי לקוחות חדשים איתם התחלנו לעבוד בתחילת השנה מתחילים לבצע הזמנות המשך. אני שב ומדגיש כי שוק המכ"מים הטקטיים שלנו נמצא עדיין בשלב צמיחה ראשונית, ואנו רואים כיצד הוא צובר תאוצה. אנו מאמינים כי המובילות שלנו בשוק המכ"מים הטקטיים לכוח המתמרן תניב את פירותיה בעתיד הקרוב."
תעשיית השבבים העולמית מצויה מאז 2016 בצמיחה אדירה, וב-2017 כלל המכירות העולמית של חברות השבבים שבר לראשונה את מחסום ה-400 מיליארד דולר. המומנטום החיובי נמשך גם ב-2018, אך מבט על קצב הגידול של השוק בכל אחד מהרבעונים של 2018 מגלה כי חלה האטה עקבית בקצב הגידול.
על פי הדו"ח של IC Insights, ברבעוו הראשון וברבעון השני של 2018 עמד קצב הצמיחה על 23% ן-22% בהשוואה לרבעונים המקבילים אשתקד. עם זאת, ברבעון השלישי ירד משמעותית קצב הגידול ל-13% וברבעון הרביעי, על פי תחזית האנליסטים, הצמיחה צפויה להתמתן ביתר שאת ולעמוד על 6% בלבד.
גם בהשוואה בין הרבעונים ניתן לזהות את אותה מגמה. אם ב-2017 הגידול ברבעון השלישי ביחס לרבעון השני של השנה עמד על 11%, ב-2018 הגידול היחסי בין הרבעון השלישי לשני הסתכם ב-6% בלבד.
ב-IC Insights מייחסים את ההאטה לשוק הזיכרונות. בשנתיים האחרונות, הביקושים והמחירים הגבוהים בשוק זיכרונות ה-DRAM וה-NAND היוו מנוע הצמיחה העיקרי של תעשיית השבבים כולה. ואולם, ב-2018, בעקבות ההשקעות המסיביות של יצרניות הזיכרונות בהרחבת קווי הייצור והגדלת התפוקה, הפער בין הביקוש להיצע התאזן השנה והחלה ניכרת מגמה של ירידת מחירים. אם ב-2017, קצב הגידול בשוק הזיכרונות בין הרבעון השלישי לרבעון השני עמד על 18%, השנה הצטמצם הגידול באותה תקופה ביותר מחצי ועמד על 8%. בשל המשקל הגדול של שוק הזיכרונות בתעשיית השבבים כולה, הדבר מתבטא במגמת הצמיחה של תעשיית השבבים כולה.
פרס יוקרתי לחברת פורסייט (ForeSight) מנס ציונה. מערכת הראייה הממוחשבת שפיתחה החברה לשוק הרכב החצי-אוטונומי והאוטונומי, ה- ,QuadSightזכתה בפרס החדשנות של ועידת CES 2019 בקטגוריה בינת רכבים (Vehicle Intelligence) וטכנולוגיה לנהיגה אוטונומית. ועידת CES, המתקיים מדי שנה בלאס וגאס בתחילת חודש ינואר, היא אחת הוועידות הטכנולוגיות הגדולות והיוקרתיות בעולם והיא מרכזת עניין תקשורתי רב. הפרס שבו זכתה פורסייט יעניק לחברה חשיפה רבת ערך בתחום התחרותי של מערכות חישה לרכבים.
מערכת QuadSight היא הדור השני של פלטפורמת הראייה הממוחשבת לרכב של פורסייט. היא מבוססת על שימוש בשתי מצלמות אינפרא-אדום ובשתי מצלמות אור נראה המיועדות לספק יכולת ראייה סטריאוסקופית (תלת-מימדית), המדמות את אופן הראייה של העין האנושית. המערכת משתמשת באלגוריתמים המבצעים היתוך של המידע הנקלט באמצעות ארבע המצלמות לכדי תמונה תלת-מימדית דינמית של הסביבה החיצונית. החברה דיווחה לאחרונה שמערכת QuadSight מספקת יכולת גילוי מכשולים המתקרבת ל-100%, תוך מזעור התרעות שווא, בכל תנאי מזג אוויר או תאורה, לרבות תנאים ירודים של חשיכה מוחלטת, גשם, ערפל וסינוור.
עד כה דיווחה פורסייט על שלוש עסקאות מכירה של אבות-טיפוס למערכת QuadSight. שלושת הלקוחות היו שני יצרניות רכב אירופיות, שמתכוונות לשלב את המערכת בחטיבת המשאיות, ויצרן כלי-רכב חשמליים ואוטונומיים בסין. בשלב זה המערכות מוזמנות לצורך בדיקה והערכה ובפורסייט מקווים כי הפיילוטים הללו יובילו בסופו של דבר שיתופי פעולה בהיקף מסחרי. להערכת חברת המחקר Mordor Intelligence, שוק מערכות החישה לכלי-רכב אוטונומיים צפוי להגיע להיקף של כ-60 מיליארד דולר עד שנת 2030.
בוועידת ה-CES, שתיערך השנה בין ה-6 ל-11 בינואר, מחולקים פרסי ציון לשבח ב-28 קטגוריות שונות. פאנל שופטים הכולל מעצבים, מהנדסים ואנשי טכנולוגיה, בוחן את המוצרים המתמודדים על בסיס עיצוב, פונקציונליות, אטרקטיביות לצרכן, הנדסה, והשוואה למוצרים מתחרים. בתערוכת CES 2019 יציגו למעלה מ-4,500 חברות, לרבות יצרנים, מפתחים וספקי מערכות בתחום הרכב.
חברת RT הישראלית, המפתחת ומייצרת בלוני תצפית למטרות מודיעין, אבטחה ותקשורת, חשפה היום את בלון התצפית החדש שלה מדגם SkyStar 120. ה- SkyStar 120הינו מערכת בלון מיקרו טקטית ניידת, הנישאת על ידי רכב ייעודי המותאם לפעילות בתנאי שטח קשים. המערכת החדשה הודגמה לאחרונה בפני צה"ל, במסגרת כנס הכנה של צה"ל לתכנית הרב שנתית הבאה.
Skystar 120 היא מערכת בלון מיקרו טקטית, שפותחה על בסיס הפלטפורמה של מערכת ה-Skystar 110 של RT. המערכת מורכבת על רכב ייעודי, ומיועדת במיוחד על מנת לספק למפקדים בשטח מידע בזמן אמת, גם כאשר הכוח מתמרן בתנאי שטח קשים. מדובר במערכת קומפקטית ועמידה, שמאפשרת לכוח גמישות מלאה בעת התמרון בשטח – שכן הכוח יכול לנוע יחד עם המערכת כאשר הבלון עצמו מנופח, או אפילו בעת שהבלון באוויר – מה שמאפשר את שיפור זווית התצפית או קווי התקשורת. המערכת יכולה לפעול בתנאי מזג אויר קשים, ולשרת את הכח מגובה ריחוף של עד 500 מטר (1,500 רגל).
בלון התצפית SkyStar 120
לדברי מנכ"ל חברת RT רמי שמואלי, מערכת ה-SkyStar 120 אידיאלית עבור כוחות המתמרנים בתנאי שטח קשים. "המערכת מאפשרת לכוחות גמישות מלאה – שכן הם יכולים לתמרן כאשר הבלון עצמו כבר מנופח ומוכן לשיגור, או כשהבלון כבר מרחף באוויר."
יותר ממיליון וחצי שעות פעילות
חברת RT נמצאת בבעלות יצרנית המל"טים אירונאוטיקס (Aeronautics), ונחשבת לאחת מהחברות המתקדמות בעולם בפיתוח, תכנון וייצור מערכות בלון טקטיות למטרות מודיעין, אבטחה ותקשורת. החברה פיתחה את משפחת בלוני Skystar, המשמשים למשימות טקטיות והינם קלים מאוד לשינוע ולפריסה מהירה ומסוגלים לפעול בתנאי מזג אוויר קשים.
בלוני התצפית של חברת RT כבר צברו יותר ממיליון וחצי שעות פעולה מבצעיות, והם פעילים כיום במדינות רבות ושונות ברחבי העולם. בין היתר, שימשו הבלונים של RT לאבטחת ביקורים של האפיפיור במדינות שונות בעולם וכן למשימות תצפית בגבול עזה במבצע "צוק איתן". בשנת 2016 הוגדרה החברה כאחת מחמש החברות המשפיעות ביותר בעולם בתחום המערכות המרחפות על ידי הסקר הרשמי של חברת המחקר Markets and Markets.
ב-2016 הקימה RT את Aero-T, חברת בת המתמחה בפיתוח בלוני תצפית גדולים יותר. בלוני התצפית הקטנים יחסית של RT, פותחו למשימות טקטיות ולכן מסוגלים לשאת מטען במשקל נמוך ולשהות באוויר בגובה של כמה מאות מטרים למשך ימים ספורים בלבד. בלוני התצפית של Aero-T הינם גדולים יותר ומסוגלים לשאת מטענים כבדים. הם מיועדים למשימות מודיעין מורכבות וממושכות יותר.
חברת ננו-דיימנשן (Nano-Dimension) דיווחה על "פריצת דרך" בתחום הדפסת תלת-מימד של רכיבים אלקטרוניים: בבדיקות שנערכו על-ידי חברת Harris Corporation, שהיא אחת מלקוחותיה וספקית של מערכות אלקטרוניקה צבאיות, התברר שמגבריי RF (תדרי רדיו) שהודפסו במדפסת DragonFly 2020 של ננו-דיימנשן הציגו ביצועים זהים בהשוואה למעגלים שפותחו בשיטות ייצור מסורתיות. מגבר RF הוא רכיב חיוני במעגלי RF ומשמש במעגלי הגברה והמרת תדרים.
פער של פחות מ-1dB
במהלך הניסוי, ייצרו שתי החברות אב-טיפוס של מעגל RF מתפקד בגודל של 101 מ"מ על 38 מ"מ ובעובי של 3 מ"מ. תהליך הייצור נמשך 10 שעות בלבד, וכלל בנייה של המצע ושל המוליכים החשמליים, שיוצרו באמצעות הדיו המוליך של החברה המבוסס על חלקיקי כסף. לאחר מכן נותר למפתחים לחבר ידנית את הרכיבים האלקטרוניים למעגל מודפס.
בבדיקת הביצועים של המעגל, התברר שלא היו הבדלים בהפסדי הכניסה והיציאה בין טכנולוגיית התלת-מימד ובין שיטת הייצור הסטנדרטית בטווח התדרים 6MHz-10GHz. גם ההבדלים בהגבר היו מזעריים: פחות מ-1dB בטווח התדרים עד 4.7GHz, ופחות מ-1.3dB בכל התדרים שעד 6GHz.
"פריצת דרך" טכנולוגית וכלכלית
המחקר, שבחן את יתרונות השימוש בהדפסת תלת-מימד לפיתוח מעגלי הכוללים רכיבי RF למערכות אלחוטיות, התבצע כחלק מפרויקט משותף של רשות החדשנות הישראלית וארגון החלל של פלורידה (Space Florida Foundation), שמטרתו לקדם מחקר, פיתוח ומסחור של פרויקטים בתחום החלל והטכנולוגיה.
תהליך הפיתוח של מעגלי RF בשיטות ייצור קונבנציונליות הינו לרוב ארוך, מורכב ורב-שלבי. כדי להגיע לביצועים מיטביים של המעגל, יש צורך לתכנן את עיצוב המעגל, לייצר אב-טיפוס ולבדוק את ביצועיו, ולאחר מכן לשפר את התכנון האלקטרוני ולחזור על כל התהליך עד להשגת הביצועים האופטימליים. היכולת לייצר אב-טיפוס במעבדה (In-House) ללא צורך בקבלן חיצוני, מקצר ומוזיל משמעותית את תהליך הפיתוח.
האריס, הנסחרת בבורסה של ניו יורק בשווי של 17.7 מיליארד דולר, הינה חברת ביטחונית אמריקנית המתמחה בפיתוח מעגלי RF ללוחמה אלקטרונית ומערכות תקשורת. בשנים האחרונות התמקדה החברה בשיפור הניידות והביצועים של רכיבים אלה והוזלת עלויות הפיתוח והייצור.
מנכ"ל ננו-דיימנשן, דרור עמית, אמר שהשימוש בהדפסת תלת-מימד לייצור in-house "מהווה פריצת דרך. רכיבי אלקטרוניקה שיוצרו בטכנולוגיה הזו מאפשרים לפתח אנטנות קטנות וקלות יותר, בעלות מעטפת קשיחה ומעגלים גמישים, ללא צורך בכבלים ובמחברים".
שוק יעד אסטרטגי
חברת ננו-דיימנשן החלה לפני כשנה במסחור המדפסת שלה, וסימנה את השוק הביטחוני בארצות הברית כשוק יעד אסטרטגי. מאחר שהמדפסת מאפשרת למהנדסי אלקטרוניקה לייצר סדרות קטנות של אבות טיפוס במהירות ובתוך מחלקת הפיתוח של החברה, ללא צורך להיעזר ביצרן חיצוני, היא מתאימה מאוד לתעשיות הביטחוניות, שבהן תהליכי הפיתוח מורכבים מאוד ובעלי רגישות ביטחונית.
בחודש אוגוסט השנה דיווחה החברה על מכירת שתי מדפסות לשני חילות שונים של הצבא האמריקאי ועל מכירת מדפסת נוספת לחברה בטחונית אמריקאית, הנחשבת לאחת מ-10 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם. בחודש יולי קיבלה ננו-דיימנשן אישור ספק מורשה של ממשלת ארצות הברית (CAGE), אשר מתיר לה לעשות עסקים עם חברות ממשלתיות וביטחוניות בארצות הברית, ולמעשה פותח בפניה את השוק הבטחוני האמריקאי.
על רקע ההתפתחות של תחום מערכות עזר בטיחותיות לנהג (ADAS) והפיתוח הטכנולוגי המואץ של טכנולוגיות חישה לנהיגה אוטונומית, טאואר-ג'אז (Tower-Jazz) הישראלית סימנה בשנתיים האחרונות את תחום הרכב החכם כאחד משווקי היעד האסטרטגיים של החברה. היום הודיעה החברה על שיתוף פעולה נוסף בתחום.
קבלנית הייצור ממגדל העמק חתמה על שיתוף פעולה עם לדרטק (LeddarTech) הקנדית, המפתחת פתרונות LiDAR לשוק הרכב. לדרטק תשתמש בפלטפורמת הייצור של טאואר-ג'אז – CMOS Image Sensor (CIS) SPAD (Single-Photon Avalanche Diode) – לצורך פיתוח וייצור הדור הבא של מוצריה בתחום חיישני ה-LiDAR לשוק הרכבים האוטונומיים הצומח במהירות.
הפלטפורמה של טאואר-ג'אז מאפשרת לשלב מספר רכיבים שונים על גבי שבב בודד. זהו יתרון מהותי, בענף הרכב,, הדורש חיסכון נרחב בשטח סיליקון וזאת כדי להוזיל את העלות בשלב הייצור ההמוני. לפי החברה, הפלטפורמה מאפשרת לייצר חיישנים מבוססי SPAD לענף הרכב תוך שמירה על יעילות המרת פוטונים גבוהה, רעש נמוך גם בטמפרטורות גבוהות – גורם מהותי ביותר לענף הרכב – וערכי ריצוד נמוכים במיוחד.
לדרטק מפתחת ומייצרת פתרונות LiDAR, חיישני ראייה של קרינת לייזר (אור אינפרא-אדום קרוב), המשמשים לזיהוי עצמים ומרחק, המשולבים במערכות בטיחות ואתראה ברכבים וכן במערכות שונות ברכבים אוטונומיים. חברת IHS מעריכה ששוק זה יגיע לשווי של 1.8 מיליארד דולר עד שנת 2026 עם קצב גידול שנתי של 37%.
אנו עושים שימוש בקבצי עוגיות לצרכים שיווקיים ושיפור חוויית השימוש באתר. איסוף המידע באתר נעשה באופן אנונימי, למעט בטפסי יצירת קשר והרשמה לניוזלטר בהם אתם מתבקשים למלא פרטים אישיים. אנו עושים שימוש במגוון תוכנות לאיסוף וניתוח אנליטי של הנתונים באופן אנונימי לרבות: גוגל אנליטיקס, פייסבוק פיקסל ועוד.
What personal data we collect and why we collect it
We collect anonymous data on visitors in this website for business purposes such as enhancing user experience, digital marketing and search engine optimization.
We collect personal data such as email address and names on various forms – all forms present in this website include consent checkboxes and clear reason for collecting the data: general inquiries on our products, newsletter subscription, professional inquiries job applications. All forms are designed in accordance with GDPR requirements.
Comments
When visitors leave comments on the site we collect the data shown in the comments form, and also the visitor’s IP address and browser user agent string to help spam detection.
An anonymized string created from your email address (also called a hash) may be provided to the Gravatar service to see if you are using it. The Gravatar service privacy policy is available here: https://automattic.com/privacy/. After approval of your comment, your profile picture is visible to the public in the context of your comment.
Media
If you upload images to the website, you should avoid uploading images with embedded location data (EXIF GPS) included. Visitors to the website can download and extract any location data from images on the website.
Contact forms and newsletter
We use Gravity Forms as our platform of choice for all forms present in this website. Forms present in this website have been modified to fit GDPR requirements.
Unless specifically specified and approved by visitor, we do not use the collected data for marketing purposes.
We use Mailchimp to collect email addresses and send periodical marketing materials to our customers.
Handling and management of all email addresses and mailing operations is conducted under GDPR terms and guidelines provided by Mailchimp.
All subscribers are able to change their subscriptions preferences or unsubscribe at any given time.
Techtime has accepted the Data Processing Addendum agreement provided by Mailchimp for all its Mailchimp accounts.
All our lead collection forms have been altered in accordance with GDPR requirements and now include unchecked checkboxes in order to accept the explicit consent of the user prior to form submission.
Cookies
If you leave a comment on our site you may opt-in to saving your name, email address and website in cookies. These are for your convenience so that you do not have to fill in your details again when you leave another comment. These cookies will last for one year.
If you have an account and you log in to this site, we will set a temporary cookie to determine if your browser accepts cookies. This cookie contains no personal data and is discarded when you close your browser.
When you log in, we will also set up several cookies to save your login information and your screen display choices. Login cookies last for two days, and screen options cookies last for a year. If you select “Remember Me”, your login will persist for two weeks. If you log out of your account, the login cookies will be removed.
If you edit or publish an article, an additional cookie will be saved in your browser. This cookie includes no personal data and simply indicates the post ID of the article you just edited. It expires after 1 day.
Embedded content from other websites
Articles on this site may include embedded content (e.g. videos, images, articles, etc.). Embedded content from other websites behaves in the exact same way as if the visitor has visited the other website.
These websites may collect data about you, use cookies, embed additional third-party tracking, and monitor your interaction with that embedded content, including tracing your interaction with the embedded content if you have an account and are logged in to that website.
Analytics
We use Google Analytics regularly for monitoring user behavior and traffic sources and utilize the gathered information for enhancing user experience and for business purposes.
The use of Google Analytics in done according to GDPR terms and guidelines provided by Google.
Legal Entity: Techtime.
Primary Contact (a.k.a. “Notification Email Address”): [email protected] – this email is designated for receiving notices under the Google Ads Data Processing Terms.
Who we share your data with
We use various cloud platforms and third party providers for the purpose of operating this website.
We do not share or sell your data for any commercial purpose other than specified above.
We use the following processors for the operating this website and executing related digital marketing campaigns:
WP Engine – Hosting Provider
Cloudflare – Cloud based security and web performance processor.
Google Cloud Platform – data centers provider for WP Engine
Sucuri – Website security provider
Mailchimp – Newsletter service provider
Google Analytics, Adwords, Webmasters
Facebook – We use Facebook for advertising and place tracking code on our website for enhancing digital marketing campaigns (i.e – Facebook Pixel).
Planwize Ltd – Digital Marketing Agency.
How long we retain your data
If you leave a comment, the comment and its metadata are retained indefinitely. This is so we can recognize and approve any follow-up comments automatically instead of holding them in a moderation queue.
For users that register on our website (if any), we also store the personal information they provide in their user profile. All users can see, edit, or delete their personal information at any time (except they cannot change their username). Website administrators can also see and edit that information.
What rights you have over your data
If you have an account on this site, or have left comments, you can request to receive an exported file of the personal data we hold about you, including any data you have provided to us. You can also request that we anonymize or erase any personal data we hold about you. This does not include any data we are obliged to keep for administrative, legal, or security purposes.
Request for Receiving Data Associated with One’s Email Address
Users may request to receive access to all related information submitted to this website for their review.
In accordance with GDPR compliance, user may further request the anonymization of such data.
In order to request access for all data associated with a given email address, users may submit the request here. Users then receive an email with a link to a page with all related information.
The link is valid for 24 hours. Users may submit additional request for the same email address once in every 24 hours.
A request for anonymization should be sent separately: User may select the data he or she wishes the site owner to anonymize so it cannot be linked to his or her email address any longer. An email confirmation will be sent once linked data has been successfully anonymized.
Where we send your data
Visitor comments may be checked through an automated spam detection service. All our processors and third party providers comply with GDPR requirements and apply privacy by design and necessary measure to ensure that personal data is being processed and handled in accordance with requirements. The list of our third party service providers and processors is listed above.
Contact information
For all privacy-specific concerns inquiries, you may contact us at [email protected]
How we protect your data
We use rigorous practices in order to protect our website and data collected, as well as world class cloud and hosting providers.
Communication between visitor and the server is encrypted using SSL.
The site is protected with web application firewall and is undergoing daily security scans, regular software updates by a dedicated team in order to minimize the risk of data breach.
What data breach procedures we have in place
Once a data breach is detected, our providers execute a dedicated standard operational procedure in order to assess the scope and potential damage, provide immediate remedy, patch any potential security holes and notify users who may be affected by the breach.
We may contact affected users with one or more form of communication within 72 hours and provide the needed information as to the scope of the data breach and actions taken.
What third parties we receive data from
We do not receive data from third parties for our marketing campaigns.
What automated decision making and/or profiling we do with user data
We may apply remarketing/retargeting methods while conducting online advertising using Google Facebook and the likes.
The above is conducted by applying various tracking codes into our website in order to track and retarget users based on
By visiting and using this website you are hereby provide your consent for the use of the above means and methods.
מוצר הדגל של החברה הוא קו הרובוטים Dolphin. בדומה לשוק הרובוטים הביתיים לשאיבת אבק, הרובוטים של מיטרוניקס מספקים חלופה אוטומטית ויעילה יותר לשיטות הניקוי הקיימות, המתבססות על משאבות חיצוניות. המשאבות שואבות בהדרגה את המים מן הבריכה ומעבירות אותן דרך מסננים חיצוניים. תהליך טיהור המים באמצעות משאבות נמשך שעות רבות וצורך חשמל רב. המסננים עצמם הינם גסים ולא תמיד מצליחים לסלק מהמים את חלקיקי הלכלוך הזעירים.
