פיילוטים ראשונים בישראל לאוטובוס אוטונומי

בתמונה: אוטובוס של Otokar הטורקית. מקור: Otokar

בחודש הקרוב יחל בבית חולים "שיבא", הגדול בישראל, פיילוט ראשון מסוגו בהפעלה של רכב היסעים (שאטל) אוטונומי שיתנייד ברחבי המתחם הענק. בחודשים הקרובים יחל פיילוט נוסף, בעיר נהריה, שבו ישרת באחד מקווי התחבורה הציבורית בעיר אוטובוס אוטונומי. הפיילוטים הללו מתבצעים במסגרת "המיזם הלאומי לתחבורה ציבורית אוטונומית" של משרד התחבורה, הרשות הארצית לתחבורה ציבורית, רשות החדשנות וחברת נתיבי איילון.

במסגרת המיזם נבחרו ארבע קבוצות שיבצעו ניסויים בהפעלת אוטובוסים אוטונומיים בישראל. הפיילוטים ב"שיבא" ובנהריה מובלים על ידי קבוצה הכוללת את את חברת "נתיב אקספרס" ואת חברת Imagry הישראלית, אשר פיתחה תוכנת נהיגה אוטונומית ברמות 3 ו-4, אשר מתבססת על רשתות נוירונים ואינה מצריכה מיפוי מראש. במסגרת הפיילוט תותקן מערכת נהיגה אוטונומית באוטובוסים חשמליים מדגם e-Centro מתוצרת Otokar הטורקית.

מערכת הנהיגה האוטונומית תושתת על התוכנה של Imagry, המפענחת את הסביבה החיצונית ומקבלת החלטות נהיגה, מצלמות מתקדמות ופלטפורמת העיבוד של אנבידיה לעולם האוטומוטיב NVIDIA DRIVE. הפיילוטים יימשכו כשנתיים והמטרה היא שבסיום הניסויים יתחילו מפעילי התחבורה הציבורית להפעיל את קווי השירות האוטונומיים באופן מסחרי.

סולאראדג' רוכשת את HARK הבריטית

חברת סולאראדג' (SolarEdge) הודיעה אתמול (ג') כי חתמה על הסכם מחייב לרכישת מלוא מניותיה של חברת HARK Systems מבריטניה, המפתחת פלטפורמות אנליטיות לעולמות התעשייה והאנרגיה. סולאראדג' מעריכה כי העסקה תושלם במהלך הרבעון השני של השנה. סכום העסקה לא נמסר. זוהי הרכישה הראשונה של סולאראדג' מזה כשלוש שנים.

הארק נוסדה ב-2016 ומושבה בלידס, בריטניה. היא פיתחה פלטפורמת IoT מבוססת-ענן (SaaS) המאפשרת לחברות תעשייתיות לנטר ולנהל באופן דיגיטלי, דרך הענן, את ההיבטים התפעוליים של האתרים והמתקנים שלהן. הפלטפורמה מספקת דאטה בזמן אמת על ביצועים של חיישנים ואביזרי-קצה, לרבות צריכת האנרגיה, ציות לרגולציה, ותחזוקה מונעת.

לדברי סולאראדג', הרכישה תאפשר לחברה להציע ללקוחותיה התעשייתיים והמסחריים פלטפורמה אנליטית שתשדרג את יכולת ניהול האנרגיה  באתרים שלהם, לזהות חריגות, דרכים לחיסכון ואופטימיזציה של צריכת האנרגיה ופליטת פחמן באמצעות ניהול יעיל של עומסים ואחסון האנרגיה.

מנכ"ל סולאראדג', צבי לנדו, הסביר כי הרכישה תרחיב את סל פתרונות הניהול שהחברה מספקת ללקוחותיה התעשייתיים והמסחריים. "ביחד עם פתרונות ניהול האנרגיה החכמים שלנו, היכולות הטכנולוגיות המתקדמות של HARK יספקו לארגונים שקיפות ובקרה גדולות יותר של צריכת האנרגיה ופליטות הפחמן."

דיימלר תכשיר משאיות אוטונומיות עם הפלטפורמה של פורטליקס

חברת Torc Robotics, חברה-בת עצמאית של יצרנית המשאיות Daimler (מקבוצת מרסדס-בנץ), הכריזה על שיתוף פעולה ארוך טווח עם פורטליקס (Fortellix) הישראלית. במסגרת שיתוף הפעולה, טורק תעשה שימוש בפלטפורמת האימות והבדיקות הווירטואלית של פורטליקס לצורך השמשה בטוחה של משאיות אוטונומיות ברמה 4. 

Torc Roboticsמתמקדת בפיתוח מערכות נהיגה אוטונומיות עבור המשאיות של דיימלר. מערכות הנהיגה מתבססות על חבילת חיישנים הכוללת מצלמות, לידאר ומכ"ם, ותוכנה המפענחת את המציאות ומקבלת החלטות נהיגה. 

הפלטפורמה של פורטליקס תאפשר לצוותי הפיתוח, האימות והבדיקות והבטיחות של טורק לתאר את תרחישים הרלוונטיים לניהוג משאיות, לייצר מערך בדיקות בהיקף נרחב ולנתח את התוצאות. דיימלר הצהירה שבכוונתה להשיק משאיות אוטונומיות עוד בעשור הנוכחי. המשאיות מיועדות לנסוע באופן אוטונומי בכבישים בינעירוניים ולחבר בין מרכזיים לוגיסטיים. דיימלר ממקדת את מאמציה בתחום זה ראשית כול בארצות הברית.

כחלק ממאמצי הפיתוח, גיבשה דיימלר לפני מספר חודשים שותפות שמאגדת מספר חברות, ובהן שניידר אלקטריק, קובננט לוג'יסטיק (Covenant Logistics), ריידר סיסטמס, Penske Truck Leasing, באטון (Baton) ו-C.H. Robinson.

תקן OpenSCENARIO 2.0 מתבסס על פורטליקס

פלטפורמת Foretify של פורטליקס משמשת לאימות התכנון של כלי-רכב אוטונומיים ומערכות ADAS. היא מבוססת על שפת תרחישים שהחברה פיתחה, הבודקת את עמידת מערכות הרכב בדרישות ההנדסיות והרגולטוריות. הדבר מאפשר לבצע בדיקה מקיפה במחשב של מיליארדי תרחישים, ועל-ידי כך לקצר דרמטית את היקף בדיקות הכביש שהרכב צריך לעבור כדי לקבל הסמכה.

ביולי 2022 אישר האיגוד לתקינה של מערכות אוטומציה ומדידה (ASAM) את תקן OpenSCENARIO 2.0, המתבסס על שפת התרחישים של פורטליקס. התקן מגדיר את הבדיקות וסוגי התרחישים שבהם צריכים לעמוד כלי-רכב אוטונומיים הנמצאים בפיתוח. רשימת הבדיקות כוללת את כל המצבים שעימם הרכב יתמודד וכל סוגי הבדיקות: החל מסימולציות תוכנה, דרך מודלים היברידיים המשלבים סימולציות ופעולות בעולם האמיתי, וכלה במבחנים במסלולי בדיקות ובמהלך נהיגה בכבישים.

רשות החדשנות הכריזה על החברות במאגד המחשב הקוונטי

כחלק מהתוכנית הלאומית לבניית תשתית של מחשוב קוונטי, הכריזה היום (א') רשות החדשנות על הקמת מאגד (קונסורציום) ייעודי שמטרתו תהיה לפתח את תשתית החומרה והתוכנה של המחשב הקוונטי הישראלי. המאגד יתוקצב ב-115 מיליון שקל, התקציב הגבוה ביותר שהקצתה רשות החדשנות אי-פעם לתמיכה במאגד.

במאגד משתתפות חמש חברות ישראליות: חטיבת אלתא של התעשייה האווירית, קוונטום ארט, קלאסיק, קדמה ורפאל. במקביל, הפיתוח הטכנולוגי ייתמך על ידי קבוצות אקדמיות מהאוניברסיטה העברית, בר-אילן, הטכניון ומכון וייצמן, כמו גם קבוצת מחקר מבית החולים "סורוקה". 

המאגד ייפתח מערכות מחשוב קוונטי ברמה של עשרות קיוביטים, אשר יכללו את כל מרכיבי תהליך החישוב הקוונטי, מהמעבד הקוונטי, כלי בקרה ושליטה, ועד סביבת תוכנה אוטומטית מלאה מרמת האפליקציה ועד המימוש הפיזיקלי, כמו גם כלי תוכנה לאפיון והפחתת רעשים. המעבד הקוונטי עצמו יתבסס על שתי טכנולוגיות – יונים לכודים ומוליכי על – שלהערכת רשות החדשנות הן מהמתקדמות והבשלות יותר כיום בעולם.

ד״ר עמי אפלבום, יו״ר רשות החדשנות, מעריך כי המחשב הקוונטי ישנה מהיסוד את העולם שבו אנו חיים. "למחשבים הקוונטיים חשיבות עליונה לחוסן הלאומי של מדינת ישראל, וליכולת כלכלת ישראל להמשיך ולצמוח. עם התפתחות המיחשוב הקוונטי הוא יחדור לתחומים רבים בחיי היום יום כגון רפואה מותאמת אישית ועוד. שיתוף הפעולה הציבורי, הפרטי והאקדמי הבא לידי ביטוי במאגד זה יעמיד את ישראל בחזית המדעית והטכנולוגית העולמית בתחום המיחשוב הקוונטי".

מחשב קוונטי מבוסס על תכונות של חלקיקים המופיעות בסדרי גודל שבהם מכניקת הקוונטים קובעת את תכונות החומר. בפיזיקה של חלקיקים זעירים, אלקטרון  יכול להיות במספר מצבים שונים בו-זמנית (בהתאם להסתברויות שונות). מכאן שמחשב קוונטי המבוסס על יחידת בסיס הנקראת קיוביט (Quantum Bit) יכול להיות בו-זמנית ב-2 בחזקת n (המספר n מייצג את מספר הקיוביטים במחשב) מצבים בו-זמנית – ולספק בבת אחת מספר עצום של תוצאות לבעיה חישובית נתונה.

הדבר מאפשר לבצע במהירות עצומה חישובים רבים. מחשב קוונטי אינו מיועד להחליף את המחשב הקלאסי, אלא לתת מענה לסוגי בעיות חישוביות שמחשבים קלאסיים מתקשים לפתור, בתחומים כמו פיתוח תרופות, אופטימיזציה מרובת-משתנים והצפנה.

מאבק בין מעצמתי במרחב הקוונטי

בשנים האחרונות חלה פריצת דרך בתחום המחשוב הקוונטי, ורבות מענקיות הטכנולוגיה בונות מחשבים קוונטיים המסוגלים לבצע משימות משמעותיות. המירוץ לעליונות קוונטית עלה מדרגה גם בזירה הבין-מעצמתית, בעקבות תוכניות חומש חדשות של סין וארצות הברית. במסגרת תוכנית החומש ה-14 במספר מאז כינון המשטר הקומוניסטי בסין, הגדיר הממשל 7 תחומים טכנולוגיים שבהם ירוכז מאמץ לאומי מיוחד: בינה מלאכותית, שבבים, חלל ומחשוב קוונטי.

במסגרת התוכנית, יגדיל הממשל את תקציב המו”פ בתחומים האלה ב-7% בכל שנה לפחות עד לשנת 2025. הבית הלבן, מנגד, אישר לפני כשנה תקציב של כמיליארד דולר (שליש ממנו מהמגזר הפרטי) שיוזרם לכ-14 גופי מחקר ברחבי המדינה, וזאת במטרה להשיג יתרון בתחום הקוונטי “על פני היריבות”.

82 אחוזי הצלחה למערכת HearO בזיהוי מוקדם של אי ספיקת לב באמצעות דגימות קול

[בתמונה: צוות ההנהלה של קורדיו. קרדיט: אייל טאוג]

חברת Cordio Medical מאור יהודה, שפיתחה ומספקת פלטפורמה לעיבוד דיבור בתחום הרפואי, השלימה ניסוי ב-10 מרכזים רפואיים בישראל של מערכת HearO שפיתחה, המנתחת דגימת קול מהסמארטפון של המטופל ומאפשרת לאיש צוות רפואי לשלוח התראה למטופל במידה ומתגלה החמרה באי ספיקת הלב.

הניסוי התבצע בשיתוף עם בתי החולים בילינסון, ברזילי, גליל, ומרפאות אי ספיקת לב של קופ"ח כללית בקהילה, והשתתפו בו 180 מטופלים שהשתמשו באפליקציה בביתם ושלחו אחת ליום דגימת קול שלהם באמצעות שיגור משפטים בעברית, או ערבית או רוסית. בסך הכל נאספו בניסוי 460,000 דגימות קול.

במהלך הניסוי המערכת הצליחה לנבא בהצלחה 82% ממקרי אי ספיקת לב ראשונה בקרב המטופלים –  18 יום בממוצע לפני שהתרחשו. שיעור זה גבוה בסדרי גודל לעומת ניבויים המבוססים על שינויים במשקל המטופל שמצליחים לנבא רק 10% עד 20% מהמקרים. שיעור האבחנות השגויות של הניסוי הוא 18%, דהיינו 2.5 התראות שגויות בשנה, אך שליש מהן קשורות לאי ספיקת לב לרבות מחלות נשימתיות אחרות כמו דלקת ריאות, שפעת, שינויים במשתנים ועוד.

Cordio פיתחה ומספקת פתרון ייחודי שהופך כל סמארטפון למכשיר בתקן רפואי. אפליקציית הסמארטפון מריצה אלגוריתמים קנייניים מתוחכמים המאפשרים זיהוי מוקדם של הצטברות נוזלים כתוצאה מאי ספיקת לב. המערכת קולטת דגימת קול של המטופל מהסמארטפון שלו ומערכת HearO, המבוססת על שרת בענן, מנתחת את התוצאות. אם היא מגלה החמרה באי ספיקת הלב, איש צוות רפואי שולח התראה למטופל עם הנחיות לנטילת משתנים במינון המתאים למצבם.

במהלך פיתוח HearO רשמה Cordio פטנטים רבים. הפתרון קיבל אישור של משרד הבריאות בישראל ואישור CE של האיחוד האירופי שבעקבותיו תבצע החברה פיילוטים במדינות שונות באירופה. כן קיבלה החברה אישור FDA כמוצר פורץ דרך והיא צפויה לקבל אישור FDA בסוף 2023.

לדברי ד"ר רונית חביב, סמנכ"לית קליניקה ורגולציה Cordio Medical: "תוצאות הניסוי מעידות על הפוטנציאל שלנו להפוך לסטנדרט בתחום הגילוי המוקדם של אי ספיקת לב. הפתרון הוא קל ונוח לשימוש על ידי כל מטופל, גם המבוגר ביותר, ורמת הדיוק שלה הוכחה הופכת אותו לפתרון בתקן רפואי. היכולות הללו מאפשרות ניטור מרחוק, ומתן מרשמים בזמן אמת לנטילת משתנים שייצבו את מצב הנוזלים בגוף המטופל".

תמיר טל, מנכ"ל Cordio Medical: "אי ספיקת היא מגיפה עולמית שממנה סובלים בין 2-4% מהאוכלוסייה, כולל בישראל. בארה"ב לבדה יש מיליון אשפוזים בשנה מבין 6 מיליון חולי אי ספיקת לב המאובחנים מידי שנה והעלות השנתית הכוללת של האשפוזים מגיעה ל-40 מיליארד דולר, יותר מעלויות האשפוזים של כלל חולי הסרטן. למרבית חולי אי ספיקת לב אין פתרון שעוזר להם לנטר את מאזן הנוזלים בגוף. מערכת HearO שפיתחנו תאפשר טיפול מרחוק בחולים הללו ותצמצם דרמטית את מספר האשפוזים והעלויות. המערכת, שהיא זולה וקלה להפצה, תשפר את איכות החיים של המטופלים, תאריך את תוחלת החיים שלהם ותצמצם תמותה ישירה מהמחלה הכרונית".

"מערכת HearO של קורדיו מסתמנת כפתרון שיסייע באופן משמעותי הן לחולי האי ספיקת לב עצמם והן למערכות הבריאות הנדרשות לנהל את הטיפולים בהם", אמר ד"ר טוביה בן גל, מנהל היחידה לאי ספיקת לב במערך הקרדיולוגי בבית החולים בילינסון. "הטמעה של המערכת תאפשר לצמצם את העומסים הניכרים במרפאות ולאפשר לרופאים להתמקד באותם חולים הזקוקים לטיפול. כמות החולים הגדולה שהצלחנו לגייס עבור הניסוי שערכנו עם קורדיו אפשרה לנו להיווכח בפוטנציאל הרב שמגלמת מערכת HearO".

Cordio השלימה לאחרונה סבב גיוס בהיקף של 18 מיליון דולר. החברה, שהחלה את דרכה בחממת אינסנטיב באריאל, מעסיקה כיום 26 עובדים באור יהודה ובארה"ב. החברה הוקמה על ידי פרופ' חיים לוטן ביחד עם קרן הון הסיכון פרגרין בעקבות דרישה שאותרה על ידי פרגרין, לפתרון קל לשימוש שיאפשר מעקב אחרי חולי אי ספיקת לב – המחלה הכרונית הנפוצה בעולם. פרגרין תומכת בחברה מהקמתה ברמה האסטרטגית, הפיננסית והתפעולית.

אורבוגראף, הספין-אוף של אורבוטק, נמכרת ל-RMS ב-100 מיליון דולר

חברת אורבוגראף (Orbograph) מרחובות נרכשת על ידי חברת RMS (Revenue Management Solutions), ספקית שירותי אוטומציה לתשלומי בריאות מאוקלהומה, תמורת כ-100 מיליון דולר. אורבוגראף, אשר הוקמה ב-1995 כספין-אוף של חברת אורבוטק (Prbotech) מפתחת מערכות עיבוד תמונה לקריאה וזיהוי של כתב מודפס וכתב יד, למשל על-גבי צ'קים, עבור המגזר הבנקאי ומגזר הבריאות.

המערכות שפיתחה קוראות מסמכים במגוון שפות, כולל אנגלית, עברית ועוד. מיום היווסדה עיבדה החברה למעלה מ-100 מיליארד צ'קים. להערכתה, הפתרונות שלה חוסכים ללקוחותיה כ-200 מיליון דולר הפסדים בשנה על ידי זיהוי הונאות בצ'קים מזויפים.

החברה

החברה הוקמה ב-1995 על ידי אביקם בלצן [בתמונה למעלה], עתודאי יוצא ענף חקר ביצועים בחיל האויר ומוסמך הטכניון ואונ. ת"א, כספין-אוף של חברת אורבוטק הוותיקה, שביקשה להרחיב פעילותה לשווקים נוספים. אורבוטק תמכה באורבוגראף בשנותיה הראשונות, באספקת תשתיות שונות ובידע שצברה בתחום עיבוד תמונה. בשנת 2007 הצטרף לחברה בארי כהן, ששימש אז כנשיא אורבוטק ארה"ב, ויחד עם בלצן הובילו את החברה לצמיחה מהירה ולהפיכתה לספק טכנולוגיה מוביל בבנקאות ובשוק התשלומים האמריקאי. ב- 2019 נמכרה אורבוטק לחברת KLA האמריקאית ובשלה השעה למכירתה של אורבוגראף. 

במסגרת הרכישה תעבור פעילות החברה בתחום הבריאות לחברת RMS הרוכשת, ואילו הפעילות הבנקאית תישאר תחת סמכותה של אורבוגראף לרבות שם המותג. לאורבוגראף למעלה מ-4,000 לקוחות, בעיקרם מוסדות פיננסים מוכרים בארה"ב, לשכות שירותים ומסלקות, כמו גם, מרבית הבנקים הגדולים בישראל.

ג'וניפר: אלה שש המגמות שיעצבו את שוק הטלקום ב-2023

[בתמונה: רמי רחים, מנכ”ל ג’וניפר נטוורקס]

ג'וניפר נטוורקס (Juniper Networks), אחת מספקיות המובילות בעולם של פתרונות חומרה ותוכנה לרשתות תקשורת, מפרסמת את התחזית שלה לתחום ספקיות השירותים וה-TELCO (Service Providers) לשנת 2023. 

התחזית נוגעת בשישה נושאים, אותם רואה ג'וניפר כנקודות מפתח בהתפתחות שוק ה-Service Providers בשנים הקרובות.

רשתות המטרו יאיצו את תהליכי הטרנספורמציה

הרשת הופכת להיות מבוזרת יותר, ואם בעבר הן הרשתות נסמכו על מספר צמתים מרכזיים, הרי שהיום, מתוך הצורך לתמוך ביישומים קריטיים כדוגמת בטיחות בדרכים, כובד המשקל עובר לקצה, לרשתות המקומיות יותר, הנקראות “רשתות מטרו” (MAN – Metri Area Network). במבנה החדש של הרשת, רשתות המטרו בתצורתן החדשה כוללות רוחב-פס גבוה ויכולות עיבוד ואחסון גבוהות בקצה, והן פועלות בתלות נמוכה יותר בעננים מרוחקים.

בג'וניפר מסבירים כי בשל היכולת שלהן לתמוך ביישומים חדשניים, רשתות המטרו הן העתיד של השירותים הרווחיים עבור ספקיות התקשורת. לצורך כך, הן עוברות בימים אלה מהפך בתצורה שלהן. "רשתות המטרו המתחדשות – הנקראות "מטרו ענן" (Cloud Metros) – מורכבות מתכונות תפעול, מערכות וארכיטקטורה השונות באופן מהותי מהמטרו המסורתי. עם התפתחות רשתות ה-5G והעלייה בביקוש לשירותי קצה, הולך ועולה הצורך בארכיטקטורות המטרו המתחדשות."

להערכת ג'וניפר, קיימת כעת הזדמנות עבור ספקיות התקשורת להפוך לחלק אינטגרלי במהפך של רשתות המטרו, ומתוך כך להינות מצמיחה עסקית ומחיזוק מעמדן של ספקיות התקשורת כשחקני מפתח באקוסיסטם הדיגיטלי המתפתח.

אוטומציה וה-AI מגיעים לניהול הרשת

המורכבות ההולכת וגדלה של רשתות התקשורת כיום הופכת את מלאכת התפעול השוטף שלהן למורכבת יותר. משום כך, עולה צורך בוער יותר לאוטומציה בכל הנוגע לניהול הרשת. גם המחסור בכוח אדם מיומן ומבנה העלויות של ספקיות התקשורת, מחדדים את הצורך במעבר לאוטומציה. לדברי ג'וניפר, האוטומציה הזו מושגת באמצעות שימוש בבינה מלאכותית, המאפשרת לעבד ולהבין באופן אוטומטי את המידע התפעולי שמייצרות הרשתות ואת איכות השירות למשתמשים.

לדברי ג'וניפר, "בשנה הקרובה יעלה הצורך להמציא מחדש, באופן יסודי, את אופן הפריסה והצריכה של אוטומציית הרשתות. צורך זה ילווה במעבר לאוטומציה של רשתות כמודל המסופק בענן ותומך בינה מלאכותית (AI). שינוי זה יגרום כך שיותר ויותר ספקי שירות יחלו לעשות שימוש באוטומציה בתהליכי השירות, על מנת להשיג תוצאות יעילות ומהירות יותר, ללא מורכבות תפעולית ובעלויות מופחתות."

אסטרטגיות O-RAN ימשיכו להתפתח

מגמה נוספת שצוברת תאוצה בשנים האחרונות היא מה שקרוי “פיצול והפרדה” של רשתות התקשורת (Decoupling and Disaggregation). מדובר בהפרדה גוברת בין מרכיבי החומרה ומרכיבי התוכנה בתשתיות התקשורת, החל מרמת הרשתות המקומיות והאזוריות, עבור לתקשורת בין שרתים במרכזי נתונים וכלה בתשתיות טלקום קוויות ואלחוטיות (סלולריות).

בתחום התקשורת הניידת המגמה הזו מתבטאת בעיקר בתחום רשתות הגישה הפתוחות (Open RAN). רשת הגישה (RAN) היא מערך השידור והקליטה של התאים הסלולריים, והיא המרכיב היקר ביותר ברשת. תקן הרשתות הפתוחות Open RAN מגדיר את פעולת ה-RAN באמצעות סדרה של ממשקים סטנדרטיים המאפשרים להפריד בין החומרה והתוכנה, ופותחים את הדלת בפני ספקים אשר מייצרים מרכיבים שונים עבור הרשת, ועל-ידי כך לבטל את התלות בספקים המרכזיים.

לדברי ג'וניפר, ספקיות התקשורת עוקבות בסקרנות אחרי התפתחותה של טכנולוגיית O-RAN, שתשפיע רבות על אסטרטגיית היציאה לשוק בשנת 2023. "השחקנים המרכזיים בשוק יאמצו גישה בררנית יותר, עם ה-RAN Intelligent Controller  כמרכיב עיקרי של טכנולוגיית O-RAN. כתוצאה מכך, נראה כמות עולה וגדלה של ספקים שמקבלים החלטות לשיתופי פעולה או להתחרות אלו באלו בפיתוח אסטרטגיית ה-RIC שלהם, כאשר לרוב המפעילים ברמה 1 תתפתח אסטרטגיית O-RAN ברורה יותר לאורך השנה הקרובה."

עוד מוסיפים בג'וניפר: "התעשייה תתחיל לחקור ולהכיר לעומק את השימוש בטכנולוגיית ORAN, החל מפעולות חיתוך ועד לניהול שירותים וביצועים. יתרה מכך, ייוולדו מודלים עסקיים חדשים המבוססים על שיטות עבודה שנמצאו מומלצות כאשר חברות השתמשו בטכנולוגיית O-RAN. מודלים אלו יאפשרו לספקים להתמקד יותר בפיתוח יישומים בעלי ערך גבוה – xApps ו-rApps – עבור ה-RIC (RAN Intelligent Controller)."

ספקי ענן ציבורי (Hyperscalers) וספקי שירותי תקשורת (CSPs) מגדירים גבולות

להערכת ג'וניפר, שיתוף הפעולה בין ספקי ענן ציבורי (Hyperscalers) וספקי שירותי תקשורת (CSPs) יתרחב. למגפת הקורונה קיים אפטר אפקט שמשפיע על שרשראות האספקה עד היום, ולצד האינפלציה העולמית שנמצאת בשיאה ועלויות תשתית מוגברות, חלק מספקיות התקשורת חוו את ההשפעה העמוקה על שולי הרווח שלהן. "בכדי להימנע מכך ולמקסם רווחים, נראה את ספקיות התקשורת משקיעות בתחימה מוגדרת בין ספקי הענן הציבורי (Hyperscalers) לרשת שלהן, על-מנת לייצר רווח משירותי רשת מובחנים [למשל, חיתוך רשת, איכות השירות (QoS), חביון, קיבולת, אבטחת שירות וכן הלאה], ובכך להגדיל את הערך שהן נותנות לצרכנים ולמפתחי אפליקציות כאחד."

הדרישה לרשת 400G תרקיע שחקים, ותכין את השטח לרשת 800G

כדי לתמוך בגידול במספר המשתמשים והיישומים, את רשתות ה-100G מתחילות להחליף רשתות ה-400G, המציעות רוחב-פס מהיר פי ארבעה. לרשתות ה-400G יש גם יותר "מסלולים", מה שמגדיל את היקף תעבורת המידע בכל רגע נתון.

להערכת ג'וניפר, הדרישה בשוק לרשת מסוג 400G הולכת וגדלה ככל שהעולם שלנו הופך לדיגיטלי יותר. "ככל שרמות השימוש ימשיכו לגדול, יהיה ניתן לראות גם ספקי ענן וגם ספקי שירות מאיצים את הטמעת ה-400G בשירותם שהן מספקות, על-ידי חיפוש סיליקון ייחודי שייתן מענה לתפקודים ספציפיים ברשת."

"מעגלים משולבים תלויי יישום (ASICs) ופלטפורמות חדשות נוספות יציעו את הגמישות בהטמעתם בצורה אופטימלית, עבור הביקוש ההולך וגדל. במבט לעתיד, מפעילי רשתות יוכלו להתכונן לעלייה הגדולה הצפויה בביקוש, על-ידי בחירה בפלטפורמות התומכות במעבר חלק ל-800G בעת הצורך."

השימוש ברשתות 5G פרטיות יתפוס תאוצה

התחזית האחרונה של ג'וניפר נוגעת לתחום רשתות הדור-החמישי הפרטיות. שוק רשתות ה-5G הפרטיות עתיד, לפי הערכות, להפוך לתעשייה ששוויה 5.7 מיליארד דולר עד סוף שנת 2024. להערכת ג'וניפר, מרבית הרשתות הסלולריות יציעו רשת 5G פרטית כבר בשנה הקרובה. בנוסף לספקי השירותים, נראה יותר ספקי ענן שנכנסים לשוק ה-5G הפרטי, מצוידים באספקה מהירה ומתוקנת של רשתות פרטיות. 

"אבטחת הרשת, כמו גם בינה מלאכותית (AI) ו-Machine Learning (ML), עדיין יישארו בראש סדר היום של ארגונים שיתחילו לספק רשתות 5G פרטיות. יחד עם ההתמקדות באוטומציה ושירותי ענן, טכנולוגיות חדשות כמו ORAN יהיו גם הן חלק מהדיון על רשתות ה-5G בין מפעילים, ארגונים וספקים. אנו נראה ניסויים רבים יותר ברשת ה-5G הפרטית, כחלק מהגישה לכיסוי אלחוטי (wireless) בשטחים חיצוניים וכיסוי WIFI בשטחי פנים. ארגונים ישאפו לנהל את הרשת שלהם מקצה לקצה בעזרת לוח מחוונים אחד, ונראה מערכות אקולוגיות חדשות שיעבדו יחד להשגת המטרה."

דני סלסקי מונה למנכ"ל אירונאוטיקס

חברת אירונאוטיקס (Aeronautics) הודיעה היום (ד') כי דירקטוריון החברה החליט למנות את דני סלסקי לתפקיד מנכ"ל הקבוצה, וזאת כמספר שבועות לאחר שהמנכ"ל הקודם, משה אלעזר, הודיע על סיום תפקידו לאחר כהונה בת שלוש שנים. אלעזר מונה בינתיים לתפקיד מנכ"ל של חברה בטחונית אחרת, חברת פלסאן.

סלסקי שימש בחמש השנים האחרונות כמנכ"ל קבוצת SCD המפתחת ומייצרת חיישני אינפרה אדום לשווקים ביטחוניים ואזרחיים, ונמצאת בבעלות משותפת של רפאל ואלביט. תחת ניהולו של סלסקי הגיעה SCD למחזור מכירות שנתי של כ-200 מיליון דולר. קודם לכן שימש סלסקי בתפקידי ניהול בכירים באלביט כסמנכ"ל בכיר ומנהל חטיבת המערכות האלקטרואופטיות המוטסות של החברה.

אירונאוטיקס, שהיתה בעבר חברה ציבורית עד לריכשתה ב-2019 על ידי רפאל ואביחי סטולרו, חשפה היום כי במהלך שלוש השנים האחרונות, תחת ניהולו של אלעזר, הכפילה החברה את מכירותיה ושילשה את צבר ההזמנות.

הפעילות העיקרית של אירונאוטיקס, שנוסדה ב-1997, היא בתחום המל”טים הטקטיים, שבו היא פיתחה מספר קטגוריות שונות של פלטפורמות. כקבוצה, אירונאוטיקס מחזיקה בבעלות מלאה או חלקית במספר חברות קטנות יותר, ובהן Commtact המפתחת מערכות תקשורת ליישומים צבאיים, חברת זנזוטרה (Zanzottera) המפתחת מנועים למל”טים, וחברת CP Technologies. לפני מספר חודשים מכרה את חלקה ביצרנית בלוני התצפית RT LTA.

אינספירה מפתחת חלופה למכונות ההנשמה

ימיה הראשונים של מגפת הקורונה, בתחילת 2020, עמדו בסימן נחיצותן של מכונות ההנשמה לצורך תמיכה בחולים הקשים, שמצבם התדרדר במהירות והם איבדו את היכולת לנשום באופן עצמוני. ואולם ברטרוספקטיבה, מגפת הקורונה גם המחישה את הסיכונים והסיבוכים הלא-מעטים הכרוכים בשימוש נרחב במכונות הנשמה. שיעורי התמותה הגבוהים בקרב מונשמים, והסיבוכים הרפואיים שמהם סבלו חלק מהמונשמים, חידדו את הצורך  הרפואי בחלופה שתאפשר לספק לחולה תמיכה נשימתית באופן פחות פולשני ובעודו בהכרה

אחד האינדיקטורים הראשיים המובילים לחיבור מאושפז למכונת הנשמה הוא ירידה מסוכנת ברמת החמצן בדם (סטורציה), והסיבות השכיחות לכך הן תסמונות כמו דלקת ריאות, אלח דם, מחלת קורונה או תסמונת מצוקה נשימתית חריפה (ARDS). חברת אינספירה טכנולוגיות (Technologies Inspira) הישראלית מפתחת מכשיר על מנת לאפשר לבצע תהליך חמצון דמו של מאושפז, בצורה בטוחה ויעילה ובעודו בהכרה מלאה – ובכך למנוע את  הצורך להרדימו ולחברו למכונת הנשמה

בשיחה עם Techtime, הסביר מנכ“ל אנספירה טכנולוגיות ומייסד-שותף דגי בן-נון על הצורך במערכת. ”הרופאים יודעים בשלב מסוים, לפי רמת הסטורציה וכמות החמצן שמזרימים לו דרך מסכת החמצן, שהמטופל בדרך למכונת הנשמה. כשהמאושפז מורדם ומונשם, הרופאים מאבדים את יכולת התקשורת איתו וניזונים רק  מפרמטרים מדידים . כמו כן, מכונת הנשמה מכאנית עשויה לגרום לנזקים לריאות והשיקום ממנה הוא ארוך מאוד. יש ’פער‘ גדול מדי בין מסיכות חמצן למכונות הנשמה – והמכשיר שלנו עוזר לגשר על הפער הזה“. 

המכשיר של אינספירה, ששמו INSPIRA ART, מתוכנן לשאוב את דם ה מטופל באמצעות קנולה דו-צינורית מהווריד הצווארי, לבצע חמצון ופינוי של פחמן דו-חמצני ולהשיב את הדם המחומצן אל גוף המטופל, עד להעלאת רמת הסטורציה בדם אל הרמה התקינה. התהליך עתיד להיארך מספר שעות, וכאמור יעשה בעוד המטופל בהכרה מלאה. המערכת מתוכננת לשאוב נפחי דם נמוכים ובכך להפחית את הסיכונים לקרישת דם, המוליזה, דימומים  וזיהומים.  

על מנת למצב עצמה כשחקנית בתחום טכנולוגיות חימצון חוץ גופי, החברה בחרה להתחיל בפיתוח מערכת חמצון דם בפורמט הבסיסי ביותר שלה, המוכרת בארץ כמכונת ECMO, המיועדת לטיפול במחלקות טיפול נמרץ. מערכת זו תוגש לרגולציה במחצית השניה של 2023. 

החיישן שהפך למוצר בפני עצמו  

”יש לנו כבר הזמנות במאות מיליוני דולרים דרך מפיצים. זה ממחיש את הציפייה של השוק לפתרון מסוג זה. אנחנו גם בקשר עם ענקיות המכשור הרפואי והן מגלות גם כן עניין רב. המכשיר שלנו רלוונטי עבור קבוצה גדולה של חולים המגיעים עם כשל נשימתי לבית החולים.“ בחודש יולי 2021 הונפקה אינספירה בנסד“ק. היא גייסה מאז הקמתה כ-37 מיליון דולר. החברה מעסיקה כ-40 עובדים ונמצאת בתהליכי גיוס כוח אדם נוסף.

אחד המרכיבים החשובים במערכת INSPIRA ART הוא חיישן אופטי לא פולשני שמפתחת החברה, אשר יאפשר למדוד, ללא מגע, את רמות הגזים בדם בזמן אמת, וכך לאמוד פגיעה אפשרית בכדוריות הדם במהלך השאיבה. כיום, הרופאים יכולים לנטר את הפרמטר הזה רק באמצעות בדיקת דם שנלקחת מהמטופל כל כמה שעות. החיישן של אינספירה יאפשר לבצע את המדידה באופן רציף ובלתי פולשני. באמצעות אלגוריתמים של למידת-  מכונה, החיישן מתוכנן לנתח את החזרי האור מהדם – ויל מד מכך על פרמטרים כמו לחצים חלקיים של חמצן ופחמן דו-חמצני, סטורציה ורמות המוגלובין והמטוקריט

החיישן, שמיועד להיות מרכיב בתוך המערכת השלמה, התגלה כמוצר בפני עצמו שיש לו שימושים אפשריים שונים בפרוצדורות רפואיות שבהן מבצעים חמצון של דם, כמו למשל במהלך ניתוח לב פתוח. בעקבות כך, החברה מפתחת את החיישן כמוצר בפני עצמו, והעניקה לו את השם HYLA. 

בתחילת החודש הכריזה אינספירה כי חתמה על הסכם עם בית חולים ”שיבא“ לביצוע ניסויים קליניים בחיישן ה-HYLA. הניסויים, שצפויים להתבצע במהלך הרבעון הראשון של 2023, יבחנו את השימוש בחיישן במהלך ניתוחי לב פתוח שבהם נעשה שימוש במכונות לב-ריאה.  

”פיתחנו את חיישן ה-HYLA במקור עבור מערכת ה-INSPIRA  ART, במטרה לשפר את בטיחות השימוש, אך בהמשך הבנו שיש כאן פתרון ייחודי בשוק, ושהוא יכול לשמש עבור מערכות רפואיות אחרות. זהו גם כן שוק ענק, וכבר יש לנו הסכמים עם מפיצים. הפיתוח צפוי להסתיים בסוף 2023 ,ולאחר מכן נקדם את האישור הרגולטורי.“ 

אייסקיור הציגה תוצאות חיוביות בטיפול בסרטן כליות

חברת המכשור הרפאוי אייסקיור (IceCure) מקיסריה הציגה תוצאות ביניים של מחקר שבדק את היעילות של שימוש מכשיר ה-ProSense שפיתחה לטיפול בחולים שנתגלה אצלם גידול סרטני קטן בכליות ושהחלופה הכירורגית היחידה עבורם היא הסרת כליה בניתוח. מכשיר ה-ProSense הוא מכשיר זעיר-פולשני שמזרים, דרך צינוריות דקיקות, חנקן נוזלי, אשר יוצר כדור קרח באופן ממוקד בלב הגידול ומשמיד אותו.

לפי תוצאות המחקר, שהוצג בכנס איגוד האורולוגים באילת בשבוע שעבר על ידי ד"ר נזיר זאיד מהמרכז הרפואי בית ציון, 89.5% מקבוצת החולים שהתפתח על גבי כלייתם גידול בגודל של 3 ס"מ ומטה – ואשר הוסר באמצעות ה-ProSense) – לא חוו הישנות של הגידול בביקורת שנערכה לאחר 22.2 חודשים לאחר ההסרה. הטיפול הממוצע בחולים ארך כ-25 דקות, בהרדמה חלקית, ומשך ההאשפוז כיומיים בלבד. לפי האגודה למלמחמה בסרטן בארצות הברית, חל גידול בעשור האחרון במספר המאובחנים בסרטן כליות. ב-2022 אובחנו כ-79 אלף חולים, ולפי הסטטיסטיקה כ-14 אלף מהם ימותו. הממצאים שהציגה אייסקיור במחקר טובים יותר משיעור ההצלחה של ניתוח כירורגי, מה גם שהליך בלתי פולשני, זול יותר ואינו כרוך בכריתה.

אייסקיור מתמקדת בשנים האחרונות, ברמה העסקית והקלינית, בייעוד המכשיר לטיפול בסרטן השד בשלבים מוקדמים, שמאחר שלהערכתה למכשיר שלה יש את היתרונות היחסיים הגדולים ביותר בסוג זה של סרטן. ואולם למעשה ה-ProSense משמש לטיפול בסוגים נוספים של סרטן, לרבות עצמות, כבד וכליות. ה-ProSense מאושר על ידי ה-FDA לשימוש בסרטן כליות, ולפי ההערכה בקרוב תורחב ההתווייה גם לסרטן השד בקריטריונים מסוימים, וזאת לאחר שהחברה הציגה לאחרונה ממצאי ביניים ממחקר מקיף שערכה בארצות הברית. בתחום סרטן הכליות, ישנן טיפולים זעיר פולשניים חלופיים, בין אם על ידי השמדת הגידול באמצעות אנרגיית חום או הקפאה באמצעות גז ארגון, אך הדאטה הקליני עליהם מועט. בעקבות הפרסום זינקה אתמול מניית החברה במאות חוזים. החברה ניצלה זאת ובמהלך בזק, גייסה היום (ד') כ-14.5 מיליון דולר באמצעות הקצאת מניות במחיר של 1.65 דולר למניה.

ספידווליו מאיצה את אסטרטגיית ה-M&A

חברת ספידווליו (SpeedValue), חברת-האם הציבורית של בית התוכנה קודווליו (CodeValue), דיווחה באחרונה לבורסה בתל-אביב כי חתמה על מזכר הבנות לא מחייב לרכישת השליטה בחברת תוכנה ישראלית העוסקת בתחום מערכות משובצות תוכנה, אפליקציות ו-IoT. אם תושלם העסקה, בחודש מרץ לפי ההערכה, ספידווליו תשלם כ-3 מיליון שקל תמורת 51% ממניות החברה ועוד תגמול על בסיס רווחי החברה הנרכשת ב-2024. על פי הצהרותיה של החברה המיועדת לרכישה, רווחיה לפני מס ב-2022 יסתכמו ב-3 מיליון שקל.

הרכישה המיועדת היא נדבך נוסף באסטרטגיית ה-M&A של קודווליו שמטרתה לבסס את מעמדה כספקית מקצה-לקצה של שירותי פיתוח בענן ומיגרציה לענן, וכן להרחיב את כוח האדם שלה כך שתוכל לתת מענה, כספקית שירות פיתוח, למיזמי פיתוח של חברות ישראליות. בשיחה עם Techtime גילתה מנכ"לית קודווליו כי החברה מצויה בימים אלה במספר תהליכי M&A בשלבים שונים. בחודש ספטמבר חתמה ספידווליו על מזכר הבנות לא מחייב לרכישת השליטה בחברת סייבר ישראלית המספקת פתרונות בתחומי התגובה לארועי סייבר ובדיקות חדירה.

"המטרה שלנו היא לספק ללקוח את היריעה הרחבה ביותר בעולמות הפיתוח המודרניים. המיקוד שלנו הוא בענן ובמיגרציה לענן, אבל התהליכים האלה כוללים לפעמים גם עיסוק בתוכנות משובצות ו-IoT, ואנחנו רוצים לתת את הערך המוסף הזה. מערכות משובצות תוכנה הן חלק מכל מחזור החיים, וחשוב להכיר אותן. זה מאפשר להבין את כל המערכות של הלקוחות."

זרוע החוץ מתרחבת למדינות נוספות

אחד היעדים המרכזיים של פעילות ה-M&A היא חיזוק זרוע ה-offshore של החברה, המרוכזת במדינות הבלקן כמו רומניה, בולגריה והונגריה. ספידווליו רכשה בשנתיים האחרונות מספר בתי תוכנה באזור, חלק מהרכישות הושלמו וחלקן עוד בתהליכים. המטרה של הרכישות הללו היא בעיקר לבסס כוח עבודה חזק ומיומן, שיוכל לספק, מרחוק, תחת ניהול ישראלי, שירותי פיתוח ללקוחות קודוואליו.

לדברי שם טוב, המודל הזה דווקא מחזק את האקוסיסטם בישראל. "מזרח אירופה היא אידיאלית מבחינת אזור זמן, מנטליות ורמות שכר. יש לנו פעילות בשנה וחצי האחרונות ברומניה ואנחנו מתרחבים לבולגריה והונגריה. יש לנו אג'נדה מאוד ברורה: אנחנו צריכים לשמור על העבודה בישראל, על הניסיון המהותי. אבל יש בעיה של סקייל ותקציבים. המודל שלנו מתבסס על Global Delivery. כלומר, אנחנו מייצרים צוותים משולבים אבל ההובלה של הפרויקטים נשארת פה, מבחינת החדשנות, המקצועיות ודרכי העבודה. זה עוזר לפתח את המיומנות של האנשים שלנו בהסתכלות גלובלית."

ספידווליו פועלת בתחומי הדיגיטל והענן, שהינם התחומים הצומחים והחמים ביותר של עולם ה-IT. לקבוצה כ-200 אנשי פיתוח תכנה וארכיטקטורה, UX/UI ומפתחי DEVOPS המספקים שירותי טכנולוגיות מידע נרחבים למאות לקוחות בישראל, הפועלים בתחומים שונים, כגון היי-טק, בנקאות ופיננסיים, ביטחון ועוד.

שם טוב: "הקורונה האיצה את מגמת המעבר לענן, גם בענפים שפחות אימצו את התשתית הזו כמו בנקאות ומגזרי הצבא והממשלה. יש דגש כיום על ארכיטקטורה של מולטי-קלאוד ואופטימיזציה בענן. התשתית הזו יכולה לעזור בהתייעלות של ארגונים שנותנים שירות ללקוחות דרך הענן או העננים. אבל זו מיומנות מורכבת. כשמתכננים את נכון את הארכיטקטורה ומרכיבי התוכנה – יש לזה תועלת כלכלית עצומה, וזה חשוב בימינו."

חברת תעופה לאומית ראשונה רוכשת את המטוס של אוויאיישן

חברת אוויאיישן (Eviation Aircraft) הישראלית חתמה עם חברת התעופה הלאומית של ניו זילנד, Air New Zealand, על מכתב כוונות (LoI) לרכישת צי של עד 23 מטוסי נוסעים חשמליים "אליס". זוהי חברת התעופה הלאומית הראשונה שמזמינה מטוסי "אליס" מאוויאיישן, ולדברי החברה מדובר בציון דרך שממחיש את הקבלה החיובית של מטוס החברה בעולם התעופה.

איר ניו זילנד מפעילה טיסות בינלאומיות, טיסות לאוסטרליה והאיים באוקיאנוס השקט וכן טיסות בין יעדים בתוך המדינה. המטוסים של אוויאיישן ישמשו את איר ניו זילנד בקווי התעופה הפנימיים שלה. טיסות הפנים של איר ניו זילנד מתבססות כיום על צי של מטוסי בוכנה Q300 של חברת Bombardier. בתחילת חודש נובמבר הכריזה החברה על תוכנית שאפתנית למזעור חתימת הפחמן של מערך טיסות הפנים. לצורך כך, איר ניו זילנד מתכוונת להחליף החל מ-2030 את מטוסי ה-Q300 במטוסים חשמליים, בין אם מבוססי מנוע מימן או סוללות ליתיום כמו מטוסי "אליס" – ולהגיע למצב של "אפס פחמן" עד 2050.

חברת התעופה מתכננת להקדיש את שלוש השנים הקרובות לבניית התשתית הנדרשת, ולהתחיל בטיסות מסחריות של מטוסים "נקיים" החל מ-2026. עם הכרזת התוכנית, הסביר מנכ"ל איר ניו זילנד: "אנחנו מפעילים בעיקר טיסות קצרות לאורכה ולרוחבה של המדינה, ומשק החשמל של ניו זילנד מתבסס בעיקר על מקורות מתחדשים. זוהי הסביבה המושלמת לאמץ מטוסים ללא פליטות". איר ניו זילנד ציינה כי קיבלה עד כה הצעות מ-30 חברות לשיתוף פעולה, וכי תכריז עד סוף השנה מי יהיו שותפותיה בטרנספורמציה הירוקה. עד כה, הכריזה חברת התעופה על שיתופי פעולה עם 4 חברות, ובהן אוויאיישן הישראלית.

הזמנות ב-2 מיליארד דולר

עג כה קיבלה אוויאיישן הזמנות, במתכונת של מכתבי כוונות, ליותר מ-300 מטוסי נוסעים ומטען בשווי כולל של יותר מ-2 מיליארד דולר, מחברות תעופה אוזריות כדוגמת Cape Air ו-GlobalX, וחברות תובלה כמו DHL Express. באחרונה דיווחה על הזמנות חדשות מחברת התעופה הגרמנית Evia Aero וחברת התעופה האוסטרלית NTAS.

המטוס “אליס” מונע באמצעות שני מנועים חשמליים ואינו פולט פחמן. הוא יכול לשאת עד 9 נוסעים למרחק של עד 1,000 ק”מ במהירות של כ-450 קמ”ש, ומיועד לשרת את שוק הטיסות האזוריות והקצרות. מדובר בקווי תעופה למרחקים של כמה מאות קילומטרים, שבדרך כלל מחברים בין ערים בתוך אותה מדינה.

ב-28 בספטמבר השיגה אוויאיישן ציון דרך משמעותי, כאשר ביצעה את טיסת המבחן הראשונה של המטוס אשר המריאה מנמל התעופה הבינלאומי של מחוז גרנט (MWH) בוושינגטון, ונמשכה כ-8 דקות. כעת מתכוונת אוויאיישן לייצר עוד 3 מטוסי מבחן, לצורך ביצוע טיסות המבחן הנדרשות בדרך לקבל רישיון מה-FAA. החברה מעריכה כי מטוסיה יוכלו להתחיל בטיסות מסחריות ב-2027.

סרטון מטיסת הבכורה:

ננו-דיימנשן מכרה מדפסת לצבא אירופי

חברת ננו-דיימנשן (Nano-Dimension) דיווחה אתמול (ב') על קבלת הזמנת רכש למדפסת החברה מצבא אירופי שזהותו נותרה חסויה. לדברי החברה, זהו הלקוח הצבאי העשירי שעושה שימוש במדפסת שלה.

השוק הבטחוני הוא אחד משוקי היעד המרכזיים של ננו-דיימנשן, וזאת מאחר שהמדפסת שלה מאפשרת לחברות בטחוניות לייצר אבות טיפוס של מעגלים מודפסים בתוך מחלקת הפיתוח, ללא צורך להיעזר ביצרן חיצוני, ובכך להגן בצורה טובה יותר על הקניין הרוחני הרגיש.

סערת האופציות של המנכ"ל עולה היום להצבעה

בתוך כך, היום אמורה להתקיים אסיפת בעלי המניות של החברה, שבה יעלו להצבעה בקשה לאשר תמחור מחדש של האופציות של היו"ר והמנכ"ל יואב שטרן, וכן עדכון לשיפוי שניתן לדירקטורים. המנכ"ל שטרן מחזיק בכתבי אופציות לכ-10% ממניות החברה, אך מחיר המימוש המקורי שנקבע עבורן הוא 6.16 דולר, כמעט פי 3 ממחיר השוק. כלומר, מחיר המימוש הנוכחי אינו ריאלי בעתיד הנראה לעין.

אם תאושר היום הבקשה, מחיר המימוש יירד ל-2.46 דולר. בעת שהועלתה הבקשה מדובר היה במחיר "בתוך הכסף", כלומר נמוך ממחיר השוק, מה שהיה מאפשר לשטרן לממש את האופציות מיידית. ואולם, למרבה האירוניה, מאז כבר הספיקה המניה לרדת אל מתחת ל-2.2 דולר, נמוך ממחיר המימוש החדש.

המהלך עורר ביקורת רבה בקרב בעלי המניות של החברה, והדבר התבטא גם בסדרת כתבות ביקורתיות שפורסמו ב"כלכליסט". אחת מבעלות המניות, קרן ההשקעות הקנדית מרצ'ינסון, אף ביקשה מבית המשפט להוציא צו מניעה נגד קיום האסיפה, אך הבקשה נדחתה.

בשבוע שעבר הודיעה החברה על הצטרפותו של ד"ר יואב ניסן-כהן, ממייסדיי יצרנית השבבים טאואר, למועצת המנהלים של החברה. ניסן-כהן מחליף את הדירקטור ירון איתן, שפרש מתפקידו. איתן הוא אחד ממייסדיי חברת הבינה המלאכותית DeepCube שנרכשה באפריל 2021 על ידי ננו-דיימנשן ב-70 מיליון דולר, במהלך שגרר ביקורת בשל ניגוד עניינים לכאורה.

ננו-דיימנשן דיווחה ברבעון השלישי על הכנסות של 10 מיליון דולר, לעומת 11 מיליון דולר ברבעון הקודם. עם זאת, בשורה התחתונה, ננו-דיימנשן ממשיכה להפסיד וסיימה את הרבעון בהפסד נקי של 67.1 מיליון דולר.

ירון לוטן יחליף את איתן יודלביץ' כמנכ"ל קרן בירד

לאחר 17 שנים, ד״ר איתן יודלביץ פורש מתפקידו כמנכ״ל קרן בירד (BIRD Foundation), המקדמת שיתופי פעולה במיזמי מו"פ טכנולוגיים בין חברות ישראליות וחברות אמריקאיות. מי שנבחר על ידי דירקטוריון הקרן לרשת את יודלביץ' בתפקיד הוא ירון לוטן, המכהן כיום כסגן יו״ר מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן. לוטן ייכנס לתפקידו בתחילת חודש מרץ.

ירון לוטן מביא עמו לקרן BIRD ניסיון רב בתפקידי מפתח בכירים במגוון חברות טכנולוגיה. הוא שימש כמנכ״ל חברת AVT, שנמכרה לחברת Danaher, ולפני כן שימש כסמנכ”ל בכיר לעסקים ותפעול בגילת (Gilat Satellite Networks), וכמנכ”ל חברת טכנומטיקס. בעבר שימש כסמנכ”ל בכיר לעסקים ואסטרטגיה בחברת אורבוטק והיה מייסד-שותף של חברת התוכנה "ראש מערכות חושבות". ירון הוא בעל תואר ראשון בכלכלה ומתמטיקה ותואר שני בכלכלה מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

מוג'דה בהר, מנהלת חדשנות ותעשייה במכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה בארה"ב (NIST), ויו"ר משותפת של מועצת המנהלים של קרן BIRD, מסרה: "אנו מודים לד״ר איתן יודילביץ על הובלת הקרן והרחבת פעילותה והשפעתה, באמצעות פיתוח תוכניות BIRD אנרגיה ו-BIRD HLS (ביטחון לאומי). תחת מנהיגותו הורחבו מענקי הקרן להשקעות בתחומים מגוונים כגון: טכנולוגיות רפואיות, פארמה וטכנולוגיות סביבתיות. כמו כן, הוא תרם לצמיחה במספר שיתופי הפעולה בין חברות קטנות ובשלבים מוקדמים. אנחנו מצפים לעבוד עם מר ירון לוטן בעוד אנו מתאקלמים לשינויים הרבים בתעשיית החדשנות בארה"ב ובישראל".

דר' עמי אפלבום, מדען ראשי, יו"ר רשות החדשנות הישראלית, ויו"ר משותף של מועצת המנהלים של קרן BIRD, הוסיף: "בנוסף להוצאה לפועל של שיתופי פעולה הדדיים רבים בסקטור הפרטי, הרחיב איתן את החזון של הקרן לתחומי פעילות חדשים, בשיתוף המחלקה לביטחון המולדת של ארה"ב והמשרד לביטחון פנים בישראל, כמו גם המחלקה לאנרגיה של ארה"ב ומשרד האנרגיה הישראלי. פעולות אלו ואחרות העצימו את המוניטין של הקרן כגוף משמעותי בתחום הטכנולוגיה והחדשנות של שתי המדינות"

ירון לוטן

מכירות של 10 מיליארד דולר

קרן בירד פועלת לעידוד שיתופי פעולה בין חברות ישראליות ואמריקאיות מתחומי הטכנולוגיה השונים, ומסייעת ללא תמורה באיתור שותפים אסטרטגיים משתי המדינות, לצורך פיתוח של טכנולוגיה משותפת או מוצר משותף. הקרן תומכת בפרויקטים אשר אושרו על ידי מועצת המנהלים של הקרן באמצעות מתן מענקים מותנים של עד מיליון דולר לצורך מימוש הפרויקט.

מאז הקמתה ב-1978, תמכה בירד ביותר מ-1,000 פרויקטים בהשקעה כוללת של יותר מ-360 מיליון דולר, מתוכם כ-110 מיליון דולר הוחזרו לקרן כתמלוגים. להערכת הקרן, כלל הפרויקטים שהבשילו למוצר מסחרי הניבו עד כה מכירות ישירות ועקיפות של למעלה מ-10 מיליארד דולר.

שיתופי הפעולה שנרקמו תחת הקרן הצמיחו לאורך השנים שורה ארוכה של הצלחות טכנולוגיות ומסחריות. בירד אמנם אינה קרן הון-סיכון אלא יותר קרן עידוד, אך היא כן בוחרת את הפרויקטים שלה בקפידה ובהליך תחרותי על פי סטנדרטים טכנולוגיים ופוטנציאל מסחרי. גם לאחר הענקת המענק, בירד ממשיכה לעקוב אחר התקדמות הפרויקטים, וזאת מאחר שבמקרה שהפיתוח מבשיל למוצר מסחרי בירד זכאית לקבל תמלוגים מהמכירות עד גובה של 150% מסכום המענק.

האזינו לתוכנית מיוחדת מתוך הפודקאסט שלנו שהוקדשה לפועלה של קרן בירד [22/4/2020]:

TSMC מקימה מפעל שבבים שני באריזונה

[בתמונה: אחד הפאבים של TSMC]

קבלנית הייצור הטאיוונית TSMC הודיעה השבוע כי החלה בהכנות להקמת מפעל נוסף לייצור שבבים באריזונה. המפעל, שצפוי להתחיל בפעילות הייצור ב-2026, יתמקד בייצור שבבים בגיאומטריה המתקדמת ביותר של 3 ננומטר. בימים אלה, TSMC נמצאת בשלבי הקמה של מפעל נוסף באריזונה, שיהיה הראשון של החברה בארצות הברית ויתמקד בייצור שבבי 4 ננומטר. ההשקעה הכוללת בהקמת שני המפעלים נאמדת ב-40 מיליארד דולר, והיא מהווה את אחת ההשקעות הישירות הגדולות ביותר שביצעה חברה זרה בארצות הברית.

שני המפעלים צפויים להעסיק כ-10,000 עובדים. אפל ו-AMD, מלקוחותיה הבולטים של TSMC, כבר הודיעו כי ירכשו שירותים מהמפעלים החדשים באריזונה. להערכת TSMC, תפוקת הייצור של שני המפעלים ביחד תעמוד על 600 אלף פרוסות סיליקון בשנה עבור מוצרים בשווי כולל של 40 מיליארד דולר בשנה. עוד הוסיפו ב-TSMC כי המפעלים הללו יפעלו לפי הסטנדרטים הסביבתיים הגבוהים ביותר.

הכנסותיה של TSMC ברבעון השלישי עמדו של 20.2 מיליארד דולר, צמיחה שנתית של 35.9%. מפילוח ההכנסות עולה כי 28% מכלל ההכנסות הגיעו משבבים שיוצרו ב-5 ננומטר, וכ-26% מייצור ב-7 ננומטר. ואולם, ברבעון הרביעי צופה TSMC קיפאון בפעילות העסקית, וזאת על רקע "היחלשות הביקוש בשווקי הקצה נחלש והמשך הצעדים בקרב הלקוחות להפחתת המלאים."

מנכ"ל אינטל מברך

ההשקעה המסיבית של TSMC באריזונה מצטרפת לתנופת הבנייה של יצרניות השבבים, שמשקיעות משאבי עתק בהרחבת יכולות הייצור, בעיקר בארצות הברית, מתוך ציפייה לעלייה מתמדת בביקוש לשבבים בשנים הקרובות. אינטל, שמפעילה כעת בצ'נדלר, אריזונה, 4 מפעלי ייצור, החלה בשנה שעברה בהקמת שני מפעלים נוספים, פאב-52 ופאב-62, בהשקעה כוללת של 30 מיליארד דולר (ביחד עם קרן ההשקעות Brookfield), וזאת כחלק מהאסטרטגיה שמוביל מנכ"ל החברה, פאט גלסינגר, להפוך את אינטל לקבלנית ייצור שבבים מובילה, שתתחרה בין היתר ב-TSMC. אינטל גם מתכוונת להקים מפעלי ייצור באוהיו ובגרמניה. גם מיקרון ו-TI מקימות מפעלי ייצור חדשים בארצות הברית.

בציוץ בטוויטר, התייחס מנכ"ל אינטל להקמת המפעל של TSMC באריזונה: "אנחנו מברכים את חברינו ב-TSMC לרגל השקת המפעל באריזונה. אנחנו מאמינים גדולים בתעשיית ייצור שבבים גלובלית מגוונת ובעלת חוסן." אינטל הקימה את המפעל הראשון שלה באריזונה בתחילת שנות השמונים של המאה הקודמת. "על רקע ההשקעות של אינטל, TSMC ואחרות – תושבי אריזונה יהיו חלק חשוב בעתידה של התעשייה." גלזינגר העריך באחרונה כי ההכנסות של יצרניות השבבים ב-2030 יגיעו לטריליון דולר, בהשוואה להכנסות מוערכות של כ-630 מיליארד דולר השנה.

אחד הזרזים שתורמים לכך שיצרנית השבבים משקיעות בביסוס יכולות ייצור בעיקר על אדמת ארצות הברית, הוא בין היתר חוק השבבים שאושר על ידי הממשל האמריקאי בחודש אוגוסט. החוק (CHIPS Act) מעניק תמיכה ממשלתית בהיקף של כ-52.7 מיליארד דולר לבניית תשתיות ייצור שבבים בארה”ב, ועוד 24 מיליארד דולר במתכונת של תמריצי מיסוי להקמת תשתית ייצור בארצות הברית בעשר השנים הבאות. במקביל, אושר גם חוק המדע (Science Act) המעניק תקציב תמיכה של 170 מיליארד דולר למיזמי מחקר ופיתוח בתחום השבבים. 

"התקופה תחת אינטל היתה מאוד מוצלחת"

[בתמונה למעלה: מכונית חשמלית של Zeekr הסינית, המצוידת במערכת החישה ההיקפית SuperVision של מובילאיי]

חברת מובילאיי (Mobileye) דיווחה היום (ד') על הכנסות של 450 מיליון דולר ברבעון השלישי, צמיחה של 38% בהשוואה לרבעון המקביל ב-2021. עם זאת, ההפסד הנקי תפח מ-26 מיליון דולר בשנה שעברה להפסד של 46 מיליון דולר ברבעון האחרון.  צבר ההזמנות של החברה עומד על 54 מיליון מערכות עד 2030. זהו הדו"ח הרבעוני הראשון שמפרסמת מובילאיי לאחר פיצולה מאינטל והנפקתה מחדש כחברה ציבורית בחודש אוקטובר.

החברה צופה כי הכנסותיה ברבעון הרביעי ינועו בין 527-546 מיליון דולר, וכי בסך הכול בשנת 2022 יסתכמו ההכנסות ב-1.831-1.849 מיליארד דולר. מנכ"ל ומייסד-שותף של מובילאיי, אמנון שעשוע, ציין כי הנפקתה המחודשת של מובילאיי כחברה ציבורית עצמאית היא נקודת ציון חשובה בתולדות החברה, והתייחס גם לתקופה תחת אינטל. "התקופה שבה היינו בבעלות אינטל, ובמהלכה פעלנו מתחת לרדאר, היתה מאוד מוצלחת. ביססנו את מעמדנו המוביל בתחום מערכות העזר הבטיחותיות [ADAS], ובה בעת פיתחנו את אבני הבניין הטכנולוגיים שתומכים בפורטפוליו מוצרים המכסה את כל הטווח שבין ADAS לנהיגה אוטונומית."

לפי תשקיף שהגישה לרשות לניירות ערך בארצות הברית לקראת ההנפקה, כלל הכנסות החברה עד כה התבססו על מכירת מערכות ADAS. ואולם, בדו"ח הנוכחי ציינה החברה כי המערכות החדשות שהשיקה באחרונה, וכוללות תכונות מתקדמות יותר של נהיגה אוטונומית, מתחילות לתרום תרומה גדולה יותר לתמהיל ההכנסות.

אחת ממערכות הדגל המתקדמות בפורטפוליו של מובילאיי  היא מערכת החישה ההיקפית SuperVision, המספקת יכולות ADAS, ויכולות נהיגה אוטונומית ללא ידיים על ההגה (Hand Free) בכבישים בין עירוניים, לרבות מעבר נתיבים וביצוע חנייה אוטומטית. מערכת SuperVision מבוססת על 11 מצלמות המותקנות בכלי הרכב מכל צדדיו: שבע מצלמות לצילום רחוק וארבע מצלמות לצילום אובייקטים הסמוכים למכונית.

במסגרת הדו"ח הרבעוני דיווחה מוביליאיי כי שלושה מותגי רכב נוספים, המשתייכים לקבוצת הרכב הסינית Geely, ישיקו ב-2023 דגמים הכוללים את מערכת SuperVision. המערכת כבר מותקנת כיום במותג הפרימיום החשמלי של Zeekr של Geely. במובילאיי ציינו כי מכירות SuperVision הובילו לכך שמחיר המכירה הממוצע של החברה עלה מ-45.7 דולר ל-53 דולר.

NeuReality גייסה 35 מיליון דולר

חברת ה-AI ניוריאליטי (NeuReality) מקיסריה, המפתחת פתרונות הסקה (inference) עתירי ביצועים, השלימה גיוס הון של 35 מיליון דולר בסבב A. את הסבב הובילו Samsung Ventures, Varana Capital, Cardumen Capital, OurCrowd ו-XT Hitech. השתתפו בסבב SK Hynix, Cleveland Avenue, Korean Investment Partners, Glory Ventures, ו-StoneBridge.

מהחברה נמסר כי גיוס ההון יסייע לה להתחיל לפרוס את פתרונות ההסקה שלה בשוק העולמי בשנת 2023. הפתרונות מאפשרים פריסה אופטימלית בדטה סנטרים ובאתרים מקומיים הסמוכים למכשירי קצה (near-edge) הזקוקים לביצועים גבוהים, זמן המתנה (latency) נמוך ויעילות גבוהה. החברה כבר הודיעה על שיתופי פעולה הדוקים עם חברות שותפות ולקוחות מובילים בתחום ה-AI כמו IBM, LENOVO ו-AMD, הן כשותפות והן כלקוחות.

הפתרון של ניוריאליטי כולל חומרה, תוכנה וכלי פיתוח, העובדים ביחד כדי להפוך את תהליכי הטמעת פתרונות הבינה המלאכותית לפשוטים, קלים ומהירים יותר. החברה המציאה סוג חדש של רכיבי עיבוד מוצמדי רשת (NAPU – Network Addressable Processing Units) המציעים אופטימיזציית מערכת לצורך הטמעה של Inference ברשתות נוירונים עבור שימושים כגון ראייה ממוחשבת, עיבוד שפה טבעית ומנועי המלצות.

בניוריאליטי מעריכים, כי יחידת ה-NAPU תאפשר להרחיב את שוק החברות המשתמשות ב-AI גם לחברות פחות טכניות באופיין. היא גם תאפשר לארגונים גדולים כמו חוות ענן ציבורי ענקיות הפרוסות ברחבי העולם (Hyperscalers) ולקוחות חדשים של דטה סנטרים להפוך את השימוש  בבינה מלאכותית לנרחב ולנוח יותר ולשמר את הקיימות בכדור הארץ.

גיוס ההון יאפשר לניוריאליטי להביא לשוק את NR1, פתרון ה-NAPU הראשון שלה. שבב חדיש זה, המבוסס על ארכיטקטורת AI-centric של החברה, פורץ את גבולות הביצועים והיעילות של מערכות AI ומביא אותם לרמות חדשות. הוא עושה זאת על ידי הסרה של צווארי בקבוק באופן המגביר את הניצול של מעבדי למידה עמוקה קיימים, תוך הקטנת זמן ההמתנה של עיבודי AI, לצד צמצום כולל של עלויות המערכת וצריכת ההספק. עלויות המערכת וצריכת ההספק הן מרכיבים קריטיים בשיפור עלות הבעלות הכוללת (TCO) של דטה סנטרים ומערכות מחשוב רחבות היקף באתרי הלקוחות. הן חיוניות להצלחתם של מודלים עסקיים של אפליקציות רבות וכן לדרישות הקיימות (sustainability) שמציבות ממשלות ברחבי העולם.

"ההשקעה היא הבעת אמון נוספת בכישרון ובחדשנות של ניוריאליטי ושל תעשיית הטכנולוגיה הישראלית בכלל", אמר משה תנך, מנכ"ל ומייסד משותף של NeuReality. "העובדה שבסבב בחרו להשתתף משקיעים בעלי פרופיל גבוה אינה מקרית. עובדה זו מהווה הוכחה לפוטנציאל של ארכיטקטורת ה-AI-centric ומעבד ה-NR1 אותם פיתחו לחולל תמורה בשוק. אנחנו מחויבים ליצור דמוקרטיזציה שתביא את פלאי הבינה המלאכותית לחברות רבות ולשימושים חדשים בפריסה המונית".

ניוריאליטי נוסדה בשנת 2019 ומונהגת על ידי צוות הנהלה בעל ניסיון רב בארכיטקטורת דטה סנטרים, מערכות ותוכנה. מייסדי החברה הם משה תנך, המשמש כמנכ"ל, צביקה שמואלי, סגן נשיא לתפעול, ויוסי קסוס המשמש כסגן נשיא לפיתוח שבבים. לפני הקמת ניוריאליטי, משה תנך כיהן בתפקידים בכירים כמנהל הנדסה במארוול ובאינטל וסגן נשיא למו"פ בדיזיינארט נטוורקס (שנרכשה מאוחר יותר על ידי קוואלקום). צביקה שמואלי כיהן כסגן נשיא Backend במלאנוקס וכסגן נשיא להנדסה בהבאנה לאבס. יוסי קסוס שימש כדירקטור בכיר להנדסה במלאנוקס וכראש תחום פיתוח השבבים באיזיצ'יפ. הצוות המוביל של החברה כולל את ה-CTO ליאור חרמוש, לשעבר מייסד משותף ומדען ראשי של ParallelM ו-fellow בחברת PMC Sierra.

ניוריאליטי מעסיקה כיום כ-40 עובדות ועובדים במרכזי הפיתוח של החברה בקיסריה ובתל אביב. בכוונת החברה לגייס בשנה הקרובה כ-20 עובדים נוספים על מנת לתמוך באתגרי הפיתוח.

[בתמונה למעלה: צוות החברה. קרדיט צילום: יוסי זלינגר]

שיתוף פעולה להייקון עם יצרנית אריזות אמריקאית

חברת הייקון (Highcon Systems) מיבנה דיווחה היום (ג') לבורסה בתל-אביב על הסכם שיתוף פעולה אסטרטגי עם יצרנית האריזות האמריקאית Sealed Air.  ההסכם מתמקד בפיתוח מוצרי אריזה חדשים, התרחבות לשווקים חדשים ושיפור יכולות הייצור באמצעות הטכנולוגיות של הייקון, והוא גם יכלול השקעה מצד סילד אייר בהייקון בהיקף של 8 מיליון דולר בהלוואה הניתנת להמרה למניות, וכן מרכיב של אופציות אשר יוענקו לחברה האמריקאית כנגד ביצוע רכישות עתידיות של מוצרי הייקון עד לסכום רכישה כולל של כ-20 מיליון דולר במשך 3 שנים.

הסכם שיתוף הפעולה כולל רכישת מכונת Beam 2C, המשמשת לייצור דיגיטלי של קרטון גלי לאריזות. המכונה תותקן באחד מהמפעלים של סילד אייר במהלך הרבעון הראשון של שנת 2023. סילד אייר מייצרת אריזות לענפים רבים, ובכלל זה מזון ומשקאות. הכנסותיה ב-2021 הסתכמו ב-5.5 מיליארד דולר והיא נסחרת בנסד"ק לפי שווי של 7.7 מיליארד דולר. מטה החברה ממוקם בשרלוט, שבצפון קרוליינה, והחברה מעסיקה כ-16,500 עובדים ב-114 מדינות, כאשר לחברה כ-100 אתרי ייצור ומפעלים.

הטכנולוגיה של הייקון מוגנת באמצעות 60 פטנטים ומבוססת על ייצור מיידי של תבניות באמצעות קרן לייזר ופולימר מתמצק, ויצירה מיידית של קווי קיפול וחיתוך הקרטון (גלי וקשיח) שממנו מיוצרות האריזות (באמצעות קיפול והדבקה). הייקון מעסיקה כ-100 עובדים בארץ ובעולם. היא הוקמה בשנת 2009 על-ידי אביב רצמן ומיכאל זימר, וכיום היא מנוהלת על-ידי שלמה נמרודי.

נקסט ויז'ן מדווחת על עוד הזמנה משמעותית

חברת נקסט ויז'ן (Next Vision), המפתחת מצלמות מיוצבות לרחפנים, דיווחה היום (ב') לבורסה בתל-אביב על קבלת הזמנה משמעותית לרכישת מצלמות ועזרים של החברה בהיקף של 3.6 מיליון דולר, שישולמו במהלך 2023.

ההזמנה ממשיכה את המומנטום העסקי החיובי שהשתקף בדו"ח הכספי של החברה לרבעון השלישי, שבו דיווחה על הכנסות של 6.58 מיליון דולר, עלייה של 93% בהשוואה לרבעון המקביל ב-2021.

הגידול במכירות מגיע בעיקרו מלקוחות חדשים של החברה בשוק הבינלאומי. אם ב-2021 כ-60% מהכנסות נקסט ויז’ן הגיעו מלקוחות בישראל (אלביט לבדה היתה אחראית ל-30% מהמכירות) – הרי שברבעון השלישי כשני שליש מההכנסות הגיעו מלקוחות מחוץ לישראל. הרווח הנקי עלה ב-86% ל-2.7 מיליון דולר.

בשיחה עם Techtime הסביר יו"ר החברה ומייסד-שותף, חן גולן: "ככל שאנחנו מרחיבים את הפעילות שלנו, כך המשקל של השווקים החיצוניים יילך ויגדל. למרבה ההפתעה, הסמן המוביל בתקופה הזו היא דווקא אירופה. המלחמה באוקראינה עוררה את הממשלות באירופה והובילה להגדלת תקציבי הביטחון, לשם היערכות לאיומים החדשים. גם בהודו אנחנו מזהים התעוררות וזינוק בפניות ובהתעניינות בפתרונות שלנו. עם זאת, השוק הבטחוני האמריקאי הוא הגדול ביותר, ופי כמה, מכל שוק אחר, ואני צופה שבעתיד הוא יהיה השוק הראשי שלנו. ישראל נחשבת למעצמה בתחום הרחפנים, ובעולם מסתכלים על מה שקורה פה. המערכות שלנו עברו פה את הבגרות המבצעית."

חברת נקסט ויז’ן הוקמה בשנת 2009 על-ידי חן גולן, בוריס קיפניס והמנכ”ל מיכאל גרוסמן, ועוסקת בפיתוח וייצור מצלמות יום ולילה (אור נראה וצילום תרמי) מיוצבות באמצעות גימבל. המצלמות מורכבות במפעל של החברה. הן מיועדות לשימוש בכלי רכב קרקעיים ואוויריים, דוגמת מל”טים קטנים וזעירים, רחפנים וכדומה. החברה פיתחה טכנולוגיית ייצוב מוגנת בפטנט המבוססת על ייצוב מכני וייצוב אלקטרוני הפועלים בו-זמנית, המאפשרים ייצוב מצלמה בזמן אמת ותיקון עיוותים הנובעים מצילום התנועה.

גולן: "המיקוד בעולם הכטב"מים עובר מהכלים הגדולים והבינוניים לכלים הקטנים יותר, שהם הרחפנים. רחפנים נהיו כלים מאוד אמינים וגם המצלמות נהיו טובות הרבה יותר. הרחפן הופך לכלי טקטי. חייל בשטח לא צריך עוד להזמין רחפן מהמפקדה – הוא מוציא את הרחפן מהתיק שלו, מרים אותו לאוויר ומשיג באמצעותו מודיעין ומטרות. כיום יש גם את העולם המתפתח של רחפנים 'מתאבדים'."

רפאל ולוקהיד יפתחו גרסה "אמריקאית" של מערכת הלייזר "מגן אור"

חברת רפאל חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם חברת לוקהיד מרטין (Lockheed Martin), אשר יתמקד בפיתוח וייצור גרסה עבור השוק האמריקאי, ושווקים נוספים, של מערכת ההגנה הקרקעית של "רפאל" ליירוט איומים תלולי מסלול באמצעות קרן לייזר רבת עוצמה, המכונה "מגן אור" ובאנגלית ידועה כ-Iron Beam.

בחודש אפריל השנה, דיווחו מפא”ת ורפאל כי השלימו סדרת ניסויים באב-טיפוס של המערכת, שבהם התבצע יירוט של פצמ”רים, רקטות, טילי נ”ט וכלי טיס בלתי מאוישים. לאחר השלמת הניסויים הצהיר שר הביטחון היוצא, בני גנץ, כי ישראל תבצע “הזמנת ענק לפיתוח וייצור מערכת הגנה בלייזר”. המטרה היא להציב בתוך 10 שנים סוללות של משדרי לייזר לאורך גבולות המדינה.

המערכת מתבססת על לייזר מצב מוצק בהספק של 100kW, אשר הינו זול יותר לשימוש ופחות מסוכן לסביבה מלייזר כימי. המערכת מיועדת לספק הגנה בטווחים קצרים, עד 10 ק"מ, ובכך היא מהווה נדבך הגנה משלים ל"כיפת ברזל", שמספקת מעטפת לטווחים ארוכים יותר. המערכת מתבייתת על האיום באמצעות חיישן תרמי ויורה קרן לייזר אשר משמידה אותו. מאחר שלייזר נע במהירות האור, המערכת גם תאפשר ליירט את הרקטות מעל לשטח האויב, בטרם חצייתו לישראל. יתרון נוסף של השימוש בלייזר הוא הפחתת עלויות התפעול. בעוד שעלות כל טיל יירוט במערכת "כיפת ברזל" נאמד בעשרות אלפי דולרים, במערכת "מגן אור" עלות היירוט מסתכמת בעלויות החשמל הנדרש ליצירת הקרן.

"מגן אור" מתבססת על טכנולוגיית לייזר חשמלי אשר פותחה בישראל בעשור האחרון במסגרת מחקר טכנולוגי שבוצע בשיתוף רפאל, אלביט וחוקרים מהאקדמיה בארץ. היא נחשבת לפריצת דרך טכנולוגית בתחום הלייזר הרב-עוצמה. בינואר 2020 דיווחה מפא”ת שהטכנולוגיה החדשה מאפשרת למקד ולייצב את האלומה על מטרה בטווחים ארוכים ואפילו להתגבר על הפרעות באטמוספירה. במקביל ל"מגן אור", חברת אלביט מפתחת מערכת לייזר, על בסיס אותה טכנולוגיה, המיועדת להיות מותקנת על גבי פלטפורמות אוויריות.

ניסוי במערכת לייזר, מתוצרת לוקהיד, בצבא ארה"ב. מקור: לוקהיד מרטין

לוקהיד מרטין משקיעה, בעידוד הממשל האמריקאי, משאבים גדולים בפיתוח מערכות הגנה ותקיפה מבוססות לייזר. החברה החלה לפתח טכנולוגיות יירוט מבוססות לייזר בשנת 1993, והתקדמה בהדרגה. בשנת 2013 היא ביצעה מספר ניסויי יירוט בלייזרים בהספק של 10kW שבמהלכם הצליחה ליירט טיל דמוי קסאם ממרחק של 1.5 קילומטרים. בשנת 2015 היא כיוונה קרן בהספק של 30kW אל משאית, והצליחה לנטרל את פעילותה ממרחק של 1.6 קילומטרים. בחודש אפריל 2017 היא הצליחה לייצר תותח לייזר בהספק של 58kW, שהוא קטן מספיק כדי להתקינו על-גבי משאית, ובסוף 2017 זכתה בחוזה של מעבדות חיל האוויר האמריקאי (AFRL) לפיתוח וייצור נשק לייזר שיותקן על-גבי מטוסי קרב.

בחודש מרץ 2020 היא התקינה מערכת נשק ניסיונית בשם HELIOS על משחתת של הצי האמריקאי. המערכת כוללת לייזר בעוצמה של 60kW, אשר מבוסס על טכנולוגיית Spectral Beam Combined Fiber Laser. בטכנולוגיה הזאת משתמשים במספר רב של מקורות לייזר סיב-אופטי, וממקדים אותם ביחד ליצירת קרן אחודה ובעלת הספק גבוה. החברה דיווחה שהמערכת הזאת מסוגלת ליירט מערכות תקיפה בלתי מאויישות ולנטרל סירות תקיפה זעירות. בטווח הרחוק, החברה מתכננת לפתח לייזר אווירי במתכונת של מטעד נישא מתחת לגחון של מטוסי קרב, אשר ישמש ליירוט טילי אוויר-אוויר וטילי קרקע-אוויר שיתקפו את המטוס.

בחודש ספטמבר השנה דיווחה לוקהיד כי סיפקה לפנטגון את מערכת הלייזר העוצמתית ביותר שלה, בעלת הספק של 300kW. החברה החלה לפתח את המערכת ב-2019 לבקשת משרד ההגנה האמריקאי, והשלימה את הפיתוח מוקדם מהמתוכנן.

ארנון זילברמן מונה לסמנכ"ל מערכות מידע ותפעול בסלברייט

חברת סלברייט (Cellebrite) הודיעה היום (א') על מינויו של ארנון זילברמן לסמנכ"ל בכיר למערכות מידע ותפעול (EVP IS&O) בחברה. במסגרת תפקידו, ארנון יהיה אחראי על כל פעילות הטכנולוגיות הפנימיות, התפעול והשירותים בחברה. הוא ינהל את מחלקות מערכות המידע, ה-IT, התפעול, והאבטחה.

ארנון הוא בעל ניסיור של 23 שנה בחברות טכנולוגיה גלובליות, שבהן מילא תפקידי ניהול בכירים הן כסמנכ"ל מערכות מידע (CIO) והן בתחום התפעול וה-IT. לפני שהצטרף לסלברייט, שימש ארנון כמנמ"ר (CIO) של חברת Kornit Digital. לפני כן, עבד כמנמ"ר (CIO) של "גילת רשתות לווין" הגלובלית, כמנמ"ר בחברת Retalix/NCR ובמגוון משרות ניהול ב-IT ותפעול בחברת אריקסון.

הכנסותיה של סלברייט ברבעון השלישי הסתכמו ב-71.7 מליון דולר, גידול של 9% לעומת הרבעון המקביל ב-2021. הרווח הנקי (GAAP) הסתכם ב-25.1 מיליון דולר. הפתרונות של סלברייט משמשים אלפי סוכנויות אכיפת חוק מובילות ביותר מ-150 מדינות ברחבי העולם, ממשלות, תאגידים וארגונים. ברבעון האחרון השיקה החברהאת הדור הבא של מוצר Cellebrite Guardian, המספק יכולות קריטיות לגופי אכיפת החוק בטיפול בראיות דיגיטליות באופן אתי, כולל אחסון, ניהול ושיתוף ראיות, עם יכולת בחינה של ראיות דיגיטליות המתבצעת במהירות. 

מנכ"ל קיידנס: "האתגר המרכזי בעולם תכנון השבבים: מחסור בכוח אדם"

בכירי תעשיית השבבים בישראל, מעל מאה מנהלות ומנהלים בחברות גלובליות וחברות סטארט-אפ מובילות בישראל, השתתפו באירוע הבכירים שקיימה קיידנס בשבוע שעבר בתל אביב.

אורח הכבוד באירוע היה  ד"ר אנירוד דווגאן, נשיא ומנכ"ל החברה, אשר הגיע לביקור בן מספר ימים בישראל, יחד עם יון קים משנה למנכ"ל, רבקה דובסון, סגנית נשיא קיידנס EMEA  וד"ר פול קנינגהם, סגן נשיא בכיר בקיידנס. לצידם, קיבלו את אורחי האירוע פרופ' זיאד חנא סגן נשיא בכיר בקיידנס העולמית ומנהל מרכזי הפיתוח בישראל ודני וונש מנהל מרכז המכירות בישראל.

ד"ר דווגאן פתח את האירוע ואמר כי למרות ההאטה הכלכלית הגלובלית, קיידנס צמחה יפה בשנתיים האחרונות והוא אופטימי לגבי צמיחתה העתידית. לדבריו, הפריסה הרחבה שלה על פני שווקים ורטיקלים שונים ואזורים גיאוגרפיים, כמו גם הנחיצות האסטרטגית שלה לתעשיית השבבים והאלקטרוניקה, הם שמעניקים לה חוסן כלכלי. הוא ציין כי קיידנס היא כיום חברת ה-EDA הגדולה בעולם במונחי הכנסות, מאחר והמחסור הגלובלי בכוח אדם הנדסי, מתבטא בשימוש גובר והולך בכלי האוטומציה שלה. דווגאן התייחס לתנופת החדשנות של החברה ואמר כי רק בשלוש השנים האחרונות השיקה החברה 20 מוצרים חדשים.

דווגאן: "מספר השבבים שנמצאים בשימוש במוצרים שונים ברחבי העולם נמצא במגמת עלייה וכמוהו גם מספר הטרנזיסטורים בכל שבב. האתגר המרכזי בעולמות תכנון השבבים כיום הוא כוח האדם כי אין מספיק מתכנני שבבים שיכולים להתמודד עם תכנון השבבים העתידיים – וכאן קיידנס, עם הפתרונות הטכנולוגים שלה, נכנסת לתמונה. הפתרון שלנו ייחודי ומשלב  טכניקות בינה מלאכותית (AI) ולמידת מכונה (ML). לבינה מלאכותית ולמידת מכונה תפקיד משמעותי בכל הנוגע לאוטומציה והגדלת הפריון של כל מהנדס. הן יאפשרו להכפיל משמעותית את היכולת של מפתחי השבבים כך שיוכלו להקצות משימות שגרתיות לכלים של קיידנס ולהתמקד בתחומי המומחיות שלהם".

דווגאן גם התייחס לתוכניות הפיתוח של החברה. "קיידנס מפתחת מזה יותר מחמש שנים פתרונות לעבודה בענן, מאחר ויותר פעולות הנדסיות עוברות עם הזמן לענן. חברות קטנות בתחום הסיסטם נסמכות כמעט לחלוטין על עבודה בענן. בחברות הגדולות יש יותר עבודה בענן היברידי."

"חובתנו לשלב יותר נשים בתפקידי הנדסה"

באשר לחשיבותה של ישראל עבור קיידנס, ציין דווגאן שלוש סיבות מרכזיות – היותה אקוסיסטם של חדשנות ויזמות, שוק הלקוחות החזק שכולל הרבה חברות סטארטאפ, וכוח האדם האיכותי בתחום המו"פ. בהתייחסו להון האנושי בקיידנס אמר: "יש לנו היום יותר מ-10,000 עובדים, כאשר מעל 6,000 מהם אנשי פיתוח, ואנו במקום ה-19 בדירוג פורצ'ן כמקום העבודה הטוב ביותר. לדבריו – "אנו מאמינים בלהקשיב לעובדים ולא לומר להם מה לעשות. היה לנו מערך מסודר של עבודה מהבית עוד מלפני הקורונה אשר עבד מצוין וממשיך כיום, ואנו מרגישים את העלייה בתפוקה". דווגאן עדכן את באי הכנס כי הקרן שהחברה השיקה השנה, פועלת במרץ ותורמת לקהילה בכל העולם, בשלושה תחומים – גיוון והכלה, אקלים ואיכות הסביבה, וחינוך.

את ביקורו בישראל סיים דווגאן באירוע מרכזי נוסף שקיימה החברה בישראל – כנס הנשים של קיידנס אירופה . הכנס שנמשך שלושה ימים, התקיים במלון מצודת דוד בירושלים בהשתתפות 180 עובדות קיידנס שהגיעו לישראל מרחבי אירופה. ד"ר דווגאן אשר העניק את הפרסים, אמר בין היתר: "חובתנו לשלב יותר נשים בתפקידי הנדסה בתעשייה. לא רק שיש להן יכולות מעולות, שילובן גם יסייע לצמצם את המחסור הגלובלי בכוח אדם. "

 

חוזה שירותים לתאת עם חברת Raytheon

[בתמונה: מטה תאת בגדרה]

חברת תאת טכנולוגיות (TAT Technologies) חתמה על חוזה שירות משמעותי עם חברת Raytheon האמריקאית, אחת החברות הבטחוניות הגדולות בעולם – כך דיווחה החברה עם פרסום הדו"ח הכספי לרבעון השלישי היום (ד'). ההסכם נחתם עם חברת-בת של ריית'און, Collins Aerospace, שהיא בעצמה אחת מספקיות המערכות לתעשיית התעופה הגדולות בעולם. תאת תספק לקולינס שירותי תחזוקה ותיקון (MRO) לרכיבים תרמיים במטוסי בואינג 777.

למעשה, תאת מספקת ללקוחותיה של קולינס בצפון אמריקה שירותי MRO מזה 20 שנה, וכעת שיותף הפעולה יתרחב גם ללקוחותיה של קולינס באירופה. להערכת תאת, הרחבת החוזה יניב לחברה הכנסות שנתיות של 6 מיליון דולר. השירות יסופק דרך חברת-בת של תאתא בארצות הברית, Limco, שממוקמת בטולסה, אוקלהומה.

הדו"ח של תאת לרבעון השלישי משקף את המשך מגמת ההתאוששות של החברה, שנפגעה מאוד כתוצאה מהשיתוק שבו היתה נתונה תעשיית התעופה עם פרוץ משבר הקורונה. הכנסותיה של החברה ברבעון השלישי הסתכמו ב-20.9 מיליון דולר, לעומת 17.6 מיליון דולר בשנה שעברה. ההכנסות של החברה בתשעת החודשים של השנה הסתכמו ב-61.7 מיליון דולר, לעומת 57.6 מיליון דולר. ההפסד הנקי גם כן הצטמצם משמעותית ל-350 אלף דולר, לעומת 970 אלף דולר ברבעון המקביל. החברה נסחרת בנסד"ק בשווי נוכחי של 57.6 מיליון דולר.

חברת תאת נמצאת בשליטת קרן פימי ומעסיקה כיום כ-500 עובדים. היא מייצרת ומספקת שירותי תחזוקה ושיפוץ של מערכות בקרת חום במטוסים אזרחיים וצבאיים, יחידות הנעה תעופתיות המשמשות להתנעת מנועי סילון ולאספקת כוח לצורכי מערכות המטוס הפנימיות, וייצור חלקים של מנועי סילון.

 

רנסאס הטמיעה את רכיב ההגנה של ננולוק במוני חשמל חכמים

שיתוף פעולה בין חברת הסייבר התעשייתי ננולוק (NanoLock) לבין חברת רנסאס (Renesas) היפנית בתחום מוני חשמל חכמים. רנסאס, אחת מחברות השבבים החשובות בעולם אשר פעילה מאוד גם בשוק הרכב, הטמיעה את רכיב ההגנה של ננולוק במיקרו-בקרים ממשפחת RL78, שרנסאס מספקת ליצרניות של מונים חכמים בכל העולם. האינטגרציה תאפשר ליצרניות המונים לספק ללקוחותיהן מונים חכמים המוגנים ברמת המכשיר מפני פריצת סייבר.

אחד השווקים האסטרטגיים של ננולוק הוא שוק המונים החכמים, וזאת על רקע הפריסה הגוברת של רשתות חשמל חכמות ברחבי העולם ושימוש במונים דיגיטליים מקושרים, שחשופים למניפולציות סייבר. לננולוק שיתופי פעולה משמעותיים בתחום עם Genus Power Infrastructures ההודית, חברת תשתיות החשמל הגדולה ויצרנית המונים החכמים המובילה במדינה, ועם חברת ה-IT האיטלקית אטלנטיקה (Atlantica). שיתופי הפעולה הללו צפויים להוביל להטמעת הפתרון של ננולוק בעשרות מיליוני מונים חכמים.

ננו-לוק, שהוקמה ב-2016, פיתחה טכנולוגיה המגינה על רכיבי קצה ממתקפות סייבר ומתקפות פנים-ארגוניות, על-ידי חסימת הכתיבה לזיכרון מכשיר הקצה ויצירת ערוץ מאובטח לעדכוני קושחה. הדבר חיוני במיוחד להתקני IoT, אשר מבוססים על פתיחת מערכות קריטיות בפני רשתות תקשורת רבות, שרמת האבטחה שלהן אינה ידועה. הפתרון של ננו-לוק הינו אגנוסטי, כלומר יכול לפעול על כל מעבד ובכל מערכת הפעלה. כמו כן, הוא אינו צורך כלל כוחות עיבוד או חיי סוללה, ועל כן מתאים במיוחד לאביזרי IoT בעלי משאבי עיבוד והספק מוגבלים כמו מדים חכמים. ננולוק עובדת עם חברות תשתיות ותעשייה ועם ספקיות שירות ביפן, הודו, ספרד, שוויץ, סינגפור, הולנד, ארצות הברית וישראל.

הושלם המיזוג בין ראדא לליאונרדו

[בתמונה: מערכת ההגנה MLIDS של ליאונרדו]

המיזוג בין יצרנית המכ"מים ראדא (RADA) לבין חברת Leonardo DRS אושר אתמול (ב') סופית באסיפת בעלי המניות של ראדא. בעקבות אישור המיזוג, ייגרעו היום עם תום המסחר מניותיה של ראדא מהמסחר בתל אביב – ומחר יחל בתל אביב המסחר במניות החדשות של החברה הממוזגת תחת השם "ליאונרדו די אר אס". החברה הממוזגת נסחרת במקביל גם בנסד"ק. הסכם הרכישה בין שתי החברות נחתם בחודש יוני, ובמסגרתו ליאונדרדו תעניק לבעלי המניות של ראדא נתח של כ-19.5% ממניות החברה הממוזגת.

ליאונרדו, שהופכת בעקבות המיזוג מחברה פרטית לציבורית, מפתחת מגוון רחב של מערכות הגנה, ניהול משימה, חיישנים מתקדמים ומערכות רישות לפלטפורמות ביבשה, באוויר ובים. הכנסות ליאונרדו ב-2021 הסתכמו ב-2.5 מיליארד דולר. רכישת ראדא היא חלק באסטרטגיה של ליאונרדו להפוך לאינטגרטורית של מערכות הגנה שלמות. ליאונרדו פעילה כיום בשלושת הוורטיקלים המרכזיים שבהם פעילה ראדא: מערכות הגנה אקטיביות, מערכות הגנה אוויריות לטווח קצר ומערכות הגנה מפני כטב"מים.

ראדא וליאונרדו משתפות פעולה בתוכנית רכש של צבא ארצות הברית, לאספקת מערכות הגנה אוויריות לטווח קצר (M-SHORAD). המערכות הללו, המיוצרות על ידי חברת General Dynamics, מותקנות על גבי נגמ"שי סטרייקר וכוללות את המכ"ם הטקטי של ראדא כאמצעי גילוי ואת החימוש של ליאונרדו. ליאונרדו גם השלימה לא מכבר פיתוח, עבור צבא ארצות הברית, של מערכת בשם MLIDS לגילוי ויירוט רחפנים קטנים מנמיכי-טוס, שגם כן מתבססת על מכ"ם. בנוסף, ליאונרדו משווקת בעולם את מערכת ההגנה האקטיבית "מעיל רוח" של רפאל (תחת השם Trophy), שדווקא כוללת את המכ"ם של אלתא ולא של ראדא. המכ"ם של ראדא מצוי במערכת ההגנה האקטיבית של אלביט, "חץ דורבן".

טסלה של שדה הקרב

ליאונרנדו גם רואה בטכנולוגיה של ראדא מרכיב חשוב בפעילותה בתחום החישה. ליאונרדו מפתחת מגוון של חיישנים תרמים ואלקטרו-אופטיים מתקדמים, אך אין לה בפורטפוליו מכ"מים. ליאונרדו מזהה פוטנציאל צמיחה עתידי בתחום מערכות חישה לנהיגה אוטונומית של כלים צבאיים. המכ"ם של ראדא אמור להיות נדבך מרכזי בהיתוך החיישנים של המערכות הללו.

מנכ"ל ליאונרדו, וויליאם לין, אמר בתערוכה האווירית Farnborough שנערכה בחודש יולי בבריטניה, כי ראדא תספק לליאונרדו את החיישן היחיד שחסר לה – מכ"ם. "זה מרכיב הכרחי, מאחר ששילוב חיישנים עתיד להיות בעל חשיבות גוברת בטנקים ורק"מים. כמו שבמכונית של טסלה, המידע המשולב מהחיישנים מרכיב תמונה אחת, לשם גם הולך העולם הצבאי. שילוב חיישנים מספק תמונה מקיפה של שדה הקרב, וזה מאפשר לקחת את כל המידע שנאסף על ידי החיישנים ולהפוך אותו למידע שאפשר לבסס עליו פעולות והחלטות. אנחנו רוצים להיות חלק מזה, והמכ"ם הוא מרכיב קריטי. 

מבחינת ראדא, המיזוג לתוך ליאונרדו יקנה לחברה דריסת רגל גדולה יותר בשוק ויכולות ייצור מוגברות. חברת ראדא מפתחת מכ”מים טקטיים מבוססי-תוכנה המשמשים עבור  מערכות הגנה אוויריות לגילוי ויירוט איומים קצרי-טווח, כדוגמת רחפנים, מל”טים, פגזי מרגמה וארטילריה קצרת-טווח, וכן מערכות הגנה אקטיביות (APS) המשמשות מעטפת הגנה לרכב משוריין מפני פגזי מרגמה וטילי כתף. להערכת ראדא, השוק הפוטנציאלי עבור המכ"מים שלה נאמד ב-6 מיליארד דולר בעשור הקרוב. הצורך במערכות הללו קיבל משנה דחיפות בעקבות המלחמה באוקראינה אשר חשפה את החשיבות של מערכות נ”מ קצרות טווח להגנה בפני רחפנים, ושל מערכות הגנה אקטיבית בפני טילי נ”ט.

 

מערכת למעקב אחרי תנועות עיניים שנתרמה על ידי סינופסיס מסייעת לתקשורת בין משתתפי בית הגלגלים

עבור אנשים עם מוגבלות בתנועה או בדיבור, מערכת ממוחשבת העוקבת אחרי תנועות העיניים ומתרגמת אותן לפקודות מחשב, יכולה לפתוח אפשרויות חדשות לתקשורת עם אנשים אחרים. ד"ר ארט דה ג'יאס, מייסד ומנכ"ל סינופסיס (Synopsys) העולמית, היה עד לאפשרויות אלה במהלך ביקור בבית הגלגלים בהרצליה. הארגון קיבל תמיכה מסינופסיס מאז שנת 2016, כולל תרומה של מערכת למעקב אחרי תנועות עיניים.

כחלק מתוכנית האחריות החברתית התאגידית (CSR) שלה, סינופסיס מתמקדת בתמיכה בקהילות מקומיות באזורים שבהם היא פועלת, באמצעות תוכניות ויוזמות שמשפרות את איכות החיים של האנשים בקהילות אלה. בית הגלגלים, ארגון ארצי לצעירים ובוגרים עם מוגבלות פיזית, כולל ששה בתים הפתוחים למגוון אוכלוסיות בישראל. התוכניות והפעילויות מיועדות לסייע למשתתפים לרכוש מיומנויות חברתיות ומיומנויות של תקשורת בינאישיות, ומקדמות השתתפות אזרחית במעגלי החברה.

"הביקור בבית הגלגלים היווה הזדמנות להיות עד להומניות במיטבה", הסביר ארט דה ג'יאס. "הארגון הגיע לאיזון יפהפה בין נתינה אכפתית לבין טכנולוגיה ספציפית מאוד לשיפור איכות החיים ולהרחבת האופקים של אנשים המתמודדים עם שיתוק מוחין וניוון שרירים. זה פשוט מדהים לראות טכנולוגיה המשמשת לשיפור איכות התקשורת בין משתמשים. אני גאה מאד שסינופסיס ישראל מסייעת ותורמת לעבודה הנהדרת שבית הגלגלים עושה עבור קהילה זו. כמו כן, התרשמתי עמוקות מהאכפתיות, ההתמדה והחיבה הכנה שמוענקות על ידי כל חבר בצוות הארגון".

ארט דה ג'יאס פגש את יהודה פרידמן, מנכ"ל בית הגלגלים ואת הילה ינאי, מנהלת מרכז יום "גלגל התנופה" ושמע מהם על הפעילויות שבהן משתתפים מאות ילדים ובוגרים. ארט הביע עניין מיוחד במשתתפים, שוחח איתם על תחביביהם וחלומותיהם, וגילה להם שגם הוא, כמותם, אוהב מוסיקה וטכנולוגיה.

אחד מהרגעים החשובים בביקור של ארט דה ג'יאס היה הצפייה במשתתפים שהפעילו את המערכת למעקב אחרי תנועות העיניים. השימוש במערכת מאפשר לילדים ולבוגרים עם מוגבלות מוטורית להכין שיעורי בית במחשב, להעלות פוסט לפייסבוק, לכתוב הודעות וואטסאפ, לצפות ביוטיוב או לבצע כל פעילות אחרת במחשב.

יגאל בן-זאב מסינופסיס ישראל הוביל את תרומת המערכת למעקב אחרי תנועות העיניים ואת התמיכה של סינופסיס בבית הגלגלים. עובדי סינופסיס ישראל מצטרפים לעיתים קרובות למשתתפי מרכז היום של בית הגלגלים ומשתתפים בפעילויות פנאי כמו הליכה מתגלגלת על חוף הים וסדנת מדע.

חברת סינופסיס היא מובילה עולמית בתחום האוטומציה של תכנון שבבים ומערכות אלקטרוניות (EDA – Electronic Design Automation). לסינופסיס מרכז פיתוח, מכירות ותמיכה בהרצליה פיתוח שפועל בארץ מ-1997 ומעסיק 160 עובדים.

אוטוטוקס ומוראטה היפנית חשפו פתרון V2X משותף – שישולב על ידי יצרן סיני

חברת אוטוטוקס (Autotalks) הישראלית וענקית האלקטרוניקה היפנית מוראטה Murata Manufacturing)) חשפו פיתרון V2X משותף, שפותח על ידי שתי החברות במהלך חמש השנים האחרונות – וכעת הוא מוכן לייצור סדרתי. הפיתרון מתבסס על מודול V2X של מוראטה שבליבו מערך השבבים של אוטוטוקס. ייצור היחידות הראשונות כבר החל והייצור הסדרתי יתחיל בתחילת שנת 2023.

מוראטה היפנית היא יצרנית מובילה של מודוליBluetooth  ו-Wi-Fi, ממיריDC-DC  וספקי כוח AC-DC. הכנסות מוראטה בשנת הכספים שהסתיימה במרץ 2022 הסתכמו בכ-1.81 טריליון ין יפני והיא מעסיקה למעלה מ-76,000 עובדים.

שתי החברות חשפו כי פתרון ה-V2X המשותף נבחר לאחרונה לייצור סדרתי על ידי יצרנית רכב סינית בעלת פעילות עסקית ענפה באירופה. בתחילת שנת 2024 יעלו על כבישי סין ואירופה מכוניות המצוידות במודול V2X החדש. משתי החברות נמסר כי מעבר לביצועיו הגבוהים, המודול החדש מבטיח עמידות ממושכת אפילו בתנאים הסביבתיים המאתגרים ביותר.

הפתרון המשותף יספק פונקציונאליות חדשה בעולם ה-V2X, הנקראת Day 2. כלומר, מערכת ה-V2X ברכב תהיה כשירה לא רק ליצירת התראות בטיחות – אלא גם לגרור הפעלה אוטומטית של מערכות בטיחות – כמו למשל בלימת חירום. המודול מספק גם התראות V2I (Vehicle to Infrastructure) על ידי תקשורת בין המודול להתקני תשתית בצד הדרך, המאפשרת לנהג להתאים את מהירות הנסיעה לרמזורים. פונקציה זו חוסכת שימוש בסוללה ברכב החשמלי או משפרת את צריכת הדלק ברכב בנזין. יכולות נוספות אחרות כוללות מניעת תאונות בצמתים, הגנה על כלי רכב דו-גלגליים, תגובה לתאונות, עדכונים על תנאי הדרך ועוד.

שוק ה-V2X נערך ליישום אסטרטגיית התחבורה החכמה השאפתנית של ממשלת סין: כל היצרנים המובילים מתכננים להתחיל בפריסה המונית של טכנולוגיית V2X בסין בשנים הקרובות. מדובר באימוץ רחב-היקף של הטכנולוגיה החדשה, מכיוון שרוב יצרני המערכות המקוריות (OEMs) בסין נערכים להשיק כלי-רכב הכוללים שבבי V2X לקראת שנת 2025. עד היום חתמה אוטוטוקס על הסכמי שילוב הטכנולוגיה שלה עם שמונה יצרני רכב גדולים. במסגרת ההסכמים, יצרנים בינלאומיים המייצרים עבור השוק הסיני, ישיקו מכוניות עם שבבי אוטוטוקס לקראת מבחני הבטיחות של כלי-רכב בסין שייערכו בשנת 2025 (NCAP).

OpTeamizer מרחיבה את שיתוף הפעולה עם אנבידיה בתחום פיתוח ה-AI

חברת אופטימייזר (OpTeamizer) הישראלית, העוסקת בבניית פתרונות תוכנה ובייעוץ למרכזי מו"פ בישראל בתחומי ה-AI, מונתה על ידי אנבידיה העולמית ל-NVIDIA Embedded Edge Partner. בעקבות המינוי, אופטימייזר תספק שירותי ייעוץ, פיתוח והכשרה ללקוחות אנבידיה ברחבי העולם שמפתחים מכשירי קצה העושים שימוש בפלטפורמת NVIDIA Jetson.

משפחת Jetson Orin הושקה על ידי אנבידיה וכוללת מערכת SOM (System on Module) חזקה עם GPU בארכיטקטורת Ampere, CPU מדגם ARM Cortex, זיכרון LPDDR5, ניהול יעיל ביותר של צריכת הספק, ממשקים מהירים ומרכיבים נוספים. משפחת Jetson Orin מספקת רמות שונות של ביצועים, יעילות אנרגטית ותצורות מותאמות לשווקים ולענפים שונים.

תומר גל [בתמונה], מייסד ומנכ"ל אופטימייזר: "עולם הבינה המלאכותית נע במהירות לעבר מכשירי קצה, שהופכים ליעילים וחכמים יותר ומביאים חדשנות לתעשיות רבות. הידע שלנו בתחום מעבדי ה-GPU של אנבידיה יסייע למרכזי מו"פ להוציא לשוק במהירות דור חדש של מכשירי קצה מבוססי פלטפורמתJetson Orin. הפלטפורמה תשרת שווקים דוגמת ערים חכמות, מכוניות אוטונומיות, רחפנים, עגלות חכמות, מצלמות אבטחה, מכשירים רפואיים ועוד. ההזדמנויות הן רבות ואנו נסייע לכל מרכזי המו"פ המעוניינים בכך לממש אותן".

בשנת 2018 מינתה אנבידיה את אופטימייזר לשותפה שלה בישראל ובמזרח התיכון בתחום שירותי ההדרכה. המינוי החדש משנת 2022 מרחיב את הפעילויות של אופטימייזר בתחום מערכות ה Embedded בישראל. החברה הוסמכה לבצע מחקר ופיתוח של מערכות AI, להאיץ ביצועים על ידי שימוש במעבדי GPU וספריות תוכנה (SDKs) של אנבידיה. אופטימייזר גם מספקת שירותי פיתוח turnkey לעסקים המאמצים פתרונות GPU עם כניסתם לעולם ה-AI.

תומר גל וצוותו מסייעים לחברות לבצע את המעבר מעולם ה-CPU לעולם ה-GPU, להאיץ את ביצועי מערכות ה-GPU החדשות, לפתח מודלים של AI ורשתות נוירונים, לבצע אופטימיזציה של רשתות הנוירונים, ולבחור את החומרה הרלוונטית לפריסה של פתרונות. מאז שנת 2018  סיפקה אופטימייזר מגוון של שירותים מקצועיים ופרויקטי turnkey ליותר מ-100 מרכזי מו"פ. אופטימייזר משתפת פעולה עם חברות מובילות בתחום בטחון הפנים, הבריאות, הבקרה האופטית לתעשייה ומגזרים רבים נוספים.

אופטימייזר נוסדה בשנת 2015 על ידי תומר גל, מהמומחים המובילים בישראל בתחום ה-AI, שהשתתף בפיתוחים אסטרטגיים של אינטל ו-GE בישראל. תומר גל, בעל תואר שני במדעי המחשב, נמנה על צוות הבודקים של רשות החדשנות לבקשות של סטארט-אפים למענקים בתחום ה-AI. במקביל, הוא משמש כמרצה בתחום הבינה המלאכותית בחוג להנדסת תוכנה במכללה להנדסה אורט בראודה.

אופטימייזר מציעה הכשרה מקצועית למפתחים של מרכזי המו"פ בכלי הפיתוח של אנבידיה לסביבת ה-GPU עם קורסים כמו CUDA C++, CUDA Python, CUDA למערכות מרובות GPU, למידה עמוקה עבור ראייה ממוחשבת ולמידה עמוקה עבור סוגי נתונים מרובים.

האזינו לשיחה עם מייסד אופטימייזר, תומר גל, מתוך תוכנית מס' 49 בפודקאסט שלנו, שעלתה ביולי 2022:

פנג'יה תספק לממשלת קונגו מערכת ביומטרית מאובטחת ב-70 מיליון דולר

קבוצת פנג'יה (Pangea IT), המתמחה בטרנספורמציה דיגיטלית של שירותים ממשלתיים, ציבוריים ועסקיים, זכתה בפרויקט של ממשלת קונגו (Democratic Republic of Congo) להקמה ותפעול של מערכת ביומטרית משטרתית מתקדמת שתפיק מיליוני תעודות יושר מאובטחות לתושבי המדינה. היקפו הכספי של הפרויקט מוערך בכ-70 מיליון דולר והוא יתבצע במודל PPP (Public – Private – Partnership). המערכת החדשה צפויה להנפיק תעודות יושר במהלך תקופת ההפעלה של הפרויקט.

הפרויקט מתבצע בעקבות החלטת ממשלת קונגו לקדם דיגיטציה של השירותים הממשלתיים במדינה. במסגרת הפרויקט תותקן מערכת משטרתית מרכזית (Criminal ABIS) בעלת מספר מאפיינים ביומטריים. המערכת תאפשר להקים בסיס נתונים דיגיטלי כלל ארצי שיכלול את פרטיהם הדמוגרפיים והביומטריים של העבריינים הכלולים כיום בארכיון ויהיה נגיש ב-150 תחנות משטרה ברחבי המדינה. מערכת זו תקדם את משטרת קונגו למאה ה-21 בתחום חקירת פשעים וגילוי מבצעי פשעים על בסיס טביעות אצבעות וכף יד. האפשרות להגיש בקשות לקבלת תעודות יושר במספר רב של תחנות משטרה ברחבי המדינה תייעל מאד את תהליך הבקשה וההנפקה. בו בזמן, היא תקל הן על האזרח שמבקש את התעודה והן על תחנות המשטרה המנפיקות.

תעודת היושר החדשה תכלול מאפייני זיהוי שונים ותהיה מוגנת באמצעי אבטחה מתקדמים שימנעו שכפול, זיוף או כל פעולה בלתי חוקית אחרת. בימים אלה שוקל משרד הפנים של קונגו יחד עם פנג'יה, להטמיע בתעודות היושר גם מאפיינים ביומטריים (תמונה, טביעת אצבע) מוצפנים שניתן יהיה לצפות בהם באמצעות אפליקציה ייחודית.

בשני העשורים האחרונים פנג'יה עבדה עם ממשלות רבות להן סיפקה פתרונות דיגיטליים. הקבוצה הקימה עבור ממשלות מרשמי אוכלוסין דיגיטליים שאפשרו להן לספק לראשונה תעודות זהות, תעודות לידה ופטירה, דרכונים, ויזות, רישיונות נהיגה ומסמכים נוספים. המסמכים סופקו לעשרות מיליוני תושבים לא רשומים, שלא יכלו לצרוך שירותים ממשלתיים ואף לא שילמו מיסים.

עוזי רוזנטל, סגן נשיא בכיר ומנהל חטיבת הממשל, פנג'יה: "שירותים ממשלתיים דיגיטליים הם תנאי לצמיחתן ארוכת הטווח של מדינות, ובמיוחד מדינות בעלות פוטנציאל כלכלי אדיר כמו קונגו. כיום אנו מסוגלים להניע פרויקטים אסטרטגיים מסוג זה בפרק זמן קצר במיוחד ולחולל טרנספורמציה משמעותית באמצעות פתרונות שהוכיחו את עצמם ברחבי העולם".

רפי קמינר, מנכ"ל ובעלים, פנג'יה: "אנחנו מודים לממשלת קונגו על האמון שנתנה ביכולות הטכנולוגיות והתפעוליות שמאפשרות לפנג'יה להקים פרויקט קריטי זה. פנג'יה ממשיכה לפתח יכולות וחדשנות בתחומי פעילותנו, ובכללן מוצרים חדשים בתחומי ה-eKYC (electronic Know Your Customer) ומעברי הגבול החכמים. יכולות אלה יהפכו למוצרים כבר בחודשים הקרובים וייצרו עבורנו הכנסות משמעותיות בשנים הקרובות".

קבוצת פנג'יה (Pangea IT) הינה ספקית עולמית של פתרונות דיגיטליים לאומיים וביניהם זהות דיגיטלית, אבטחה ותשלום אלקטרוני, המשרתת מיליוני אנשים וממשלות רבות ברחבי העולם. פנג'יה מתמחה בהטמעת טרנספורמציה דיגיטלית של שירותים ממשלתיים ושל פעילות עסקית ארגונית.

[בתמונה למעלה: רפי קמינר, מנכ"ל פנג'יה. צילום: דויד גארב]

חמש הטעויות הגדולות של אילון מאסק

[מאת לבנת לוי, יועצת אסטרטגית, מנכ"לית ובעלים Eden Communications, חברת PR שמתמחה בעבודה עם חברות טכנולוגיה וחברות מתחומי שוק ההון]

אילון מאסק הוא התגלמות היזם הטכנולוגי פורץ הגבולות של ימינו, ה"סטיב ג'ובס" של עולם הרכב. הוא בנה מותג לתפארת וחברת רכב שמשאירה אבק לכל המתחרים. יש המכנים אותו "איש רנסאנס". דווקא משום שכל הסופרלטיבים הללו נכונים, אי אפשר שלא להרים גבה לנוכח סדרת הטעויות הבלתי נגמרת שעושה מאסק סביב רכישת טוויטר וניהולה, טעויות שהובילו לבריחת מפרסמים, ניכור של משתמשים ונטישת עובדים בכירים, וכעת המשקיעים בעיקר חוששים שהפארסה הזו תחלל לעסקיו האחרים, ובעיקר "היהלום שבכתר", טסלה.

טעות מס' 1: רכישת טוויטר

גם כיום, לאחר רכישת טוויטר, נותרה שאלה בלתי פתורה: האם מאסק בכלל רצה לרכוש את טוויטר או שזו היתה "הטרלה" שיצאה מכלל שליטה? אם לתקצר: מאסק התחייב לרכוש את טוויטר בחודש אפריל בסכום עתק של 44 מיליארד דולר, ואולם זמן קצר לאחר מכן ניסה להתנער מהעסקה בתואנות שונות וניהל קרב ציבורי ומשפטי בניסיון להיחלץ מהעסקה. בסופו של דבר, רגע לפני שהתגלגל העניין לבית המשפט, ניאות מאסק לרכוש את טוויטר בסכום המקורי, והמנופח לכל הדעות.

לכל אורך הדרך, חסידיו של מאסק הקפידו לפרש כל צעד וצעד שלו מול הנהלת טוויטר היבשושית כשח-מט גאוני של רב אמן עסקי. ואולם, בסופו של דבר מאסק נאלץ לשלם את הסכום המקורי. זו היתה הפגיעה הראשונה בתדמיתו של מאסק: איש העסקים המהולל עשה עסקה ממש גרועה ורכש חברה מופסדת בסכום הגבוה פי כמה משוויה ההוגן.

טעות מס' 2: החזית מול העובדים

 ההחלטה הניהולית הראשונה של מאסק היתה לפטר כמחצית מעובדי החברה, כ-3,500 איש. טוויטר היא חברה לא רווחית. לדברי מאסק, היא מפסידה בכל יום 4 מיליון דולר והיא נמצאת בסכנה של פשיטת רגל (אז למה קנית אותה בסכום כזה?!). על כן, נראה שקיצוץ משמעותי בכוח האדם היה צעד נחוץ. ואולם, מה שמעניין כאן הוא האופן הדרקוני שבו מאסק בחר לבצע את הצעד והחזית שהוא פתח מול העובדים.

מאסק הודיע, וביצע, את גל הפיטורים ימים ספורים לאחר היכנסו לתפקיד. לא ברור מדוע נחפז כל כך עם המהלך. מדוע לא המתין קצת לרגיעת הרוחות ולהתייצבות הספינה. כיצד ידע מאסק אחרי זמן כה קצר בחברה כמה לפטר ואת מי לפטר? ואיזה מסר רצה להעביר לעובדים? בשבוע שעבר הציב מאסק אולטימטום ליתרת העובדים: הסכימו לתנאי עבודה חדשים, נוקשים מכפי שהתרגלתם ומכפי שנהוג בתעשייה, או שתעזבו. It's my way or the highway. לפי הדיווחים, מאות ואולי אלפי עובדים בחרו לעזוב וכרגע נותרו בחברה בערך רבע מכוח העבודה המקורי. 

מאסק דוגל בליברטיאניזם, תפיסה רדיקלית של שוק חופשי, שבין היתר רואה ביזם כשליט-על שזכותו לעשות בחברה שלו כרצונו. מאז נכנס לתפקיד, ולמעשה עוד לפני השלמת העסקה, מאסק מציג את עובדי טוויטר כ"בעיה", סרח עודף שצריך להיפטר מכמה שיותר ממנו זה עומד בניגוד למגמה שרווחת בתעשיית ההייטק של טיפוח העובד ומיתוג מעסיק, מתוך הכרה שההון האנושי הוא הנכס החשוב ביותר של החברה. מאסק מנסה לשנות את הסטנדרט הזה. ואולם, טוויטר אינה טסלה. נשאלת השאלה מי ירצה לעבוד בטוויטר, ולתת את נשמתו, לחברה שרחוקה מלהיות חזית הטכנולוגיה או סמל סטטוס ולעבוד תחת מנהל קפריזי שבז לעובדיו.

טעות מס' 3: מאיש עסקים לפוליטיקאי צייצן

אילון מאסק הוא אישיות שמעוררת רגשות קוטביים: או שאתה מעריץ אותו או שאתה מתעב אותו. זה דומה לאמוציות שמעוררות דמויות פוליטיות כמו בנימין נתניהו ודונאלד טראמפ. הפוזיציה הזו שמאסק בנה לעצמו אולי טובה כמקפצה לחיים הפוליטיים, אך לא בטוח שהיא משרתת אותו כאיש עסקים וכמנהל. מאסק תמיד היה דמות המזוהה פוליטית עם המחנה הרפובליקני, ובפרט עם דונלד טראמפ. ואולם, רכישת טוויטר הפכה את מאסק מאיש עסקים עם עמדה פוליטית לשחקן פוליטי "על מלא".

טוויטר הפכה בשנים האחרונות למעין "הייד פארק" וירטואלי שוקק, שהפולמוס הפוליטי בין ימין ושמאל הוא הלב הפועם שלה. זו הרשת החברתית הפוליטית ביותר, זה סוד כוחה, אבל זו גם נקודת התורפה של טוויטר כחברה עסקית. רכישת טוויטר נתפסת כאקט פוליטי ולא כאקט עסקי צרוף, מה שהקים על מאסק רבים ממשתמשי טוויטר (לרוב מהצד השמאלי-ליברלי), שמאז שמאסק קיבל לידיו את הבעלות מנסים מדי יום לאתגר את גבולות השיח ברשת החברתית באמצעות שלל הטרלות. התחושה הזו של חלק מהמשתמשים, שמישהו השתלט על הרשת החברתית כדי לדחוק אותם – גם אם זו תחושה שאינה מוצדקת – היא אחת הסכנות הגדולות ביותר לעתידה של טוויטר והגורם המרכזי לכאוס של השבועות האחרונים. 

טעות מס' 4: הקרב האבוד מול התקשורת

בדומה לדמויות הפוליטיות שהזכרתי, גם מאסק מוצא את עצמו בתקופה האחרונה בהתנגשות חזיתית מול תקשורת עוינת, שלעיתים גם לא בוחלת בפייק ניוז. זה החל עם שני האנשים שהתחזו לעובדי טוויטר שפוטרו והתראיינו ל-CNBC ובלומברג, דיווחים מסולפים על זינוק בשיח שנאה ברשת החברתית, ואפילו הדיווחים לפני כשבוע, שקישרו, כנראה שלא בצדק, בין ציוצים מזויפים של חברות כמו אילי לילי, לוקהיד מרטין ופפסיקו לבין הירידה במניותיהן ביום המסחר (לא היה שום דבר חריג בביצועי המניות בהשוואה לביצועי הסקטור שלהן).

נראה שמאסק לא היה מוכן לחזית התקשורתית ושאין לו תוכנית ניהול משברים סדורה. אחת הטעויות שמאסק עושה היא שהוא לא נשאר חייב ומגיב לכל טרלול ולכל דבר ביקורת, ולעיתים בהומור שאינו במקומו. זה רק מלבה את היצרים. זה הופך את מאסק מבעלים של חברה לדמות המרכזית שסביבה הרשת סובבת – וזה רע למותג ולביזנס. מאסק צריך שקט תעשייתי, להוריד פרופיל, להימנע מציוצים מיותרים. נראה שכמו דונלד טראמפ, מאסק יתקשה לעמוד בפיתוי.

טעות מס' 5: הפייק ניוז של מאסק על טוויטר

ואולם, בעיני החטא הקדמון של מאסק היתה היומרה הראשונית שעמדה מאחורי ההחלטה לרכוש את טוויטר: "כדי להציל את חופש הביטוי". רבים ניסו לצבוע את טוויטר בשנים האחרונות בצבעים "שמאלניים". גם מאסק הקפיד לטעון כך ואף הציג את רכישת טוויטר כנובעת מהרצון לתקן את חוסר האיזון של הרשת. ואולם, הטענה הזו מעולם לא הוכחה בצורה משכנעת. כל מי שמסתובב בטוויטר – גם בזירה הישראלית – נוכח בשיח הפוליטי הער, הספונטני ונטול צנזורה מהותית בין המחנות. אם היתה הטייה אמיתית כלפי אחד הצדדים, טוויטר לא היתה הופכת לרשת כה מצליחה. על כן, מאסק בא לתקן משהו שאולי אינו טעון תיקון. דווקא משום כך, רבים חוששים שדווקא אילון מאסק יוביל לפוליטיזציה חד-צדדית של הפלטפורמה.