אורה אייר קיבלה פטנט בארה"ב על כל מרכיבי הטכנולוגיה שלה

חברת אורה אייר (Aura Smart Air) דיווחה היום (ב') לבורסה בתל אביב כי משרד הפטנטים האמריקאי (USPTO) אישר את בקשת הפטנט של החברה על טכנולוגיית טיהור האוויר שלה. בעקבות ההודעה, מניית החברה עולה בכ-4.75% (נכון לשעות הצהריים). הפטנט מכסה את כל ההיבטים המהותיים של טכנולוגיית החברה, ובכלל זה המכשיר לניהול איכות האוויר, המערכת לשליטה באיכות האוויר והשיטה לשליטה באיכות האוויר. תוקף הפטנט הוא עד ינואר 2039. מהחברה נמסר כי קבלת אישור רישום הפטנט היא בעלת חשיבות גבוהה, שכן הפטנט מחזק את ההגנה על הפלטפורמה הטכנולוגית שבבסיס פיתוח מוצרי החברה.

מנכ"ל ומייסד אורה אייר, אביעד שניידרמן, מסר ל-Techtime ש"רישום הפטנט היום, לצד ניסוי מוצלח להשמדת נגיף ה-RSV עליו דיווחנו לפני מספר שבועות, מעניקים יתרון משמעותי לאורה אייר בשוק הגלובלי ומהווים רוח גבית אדירה לפעילותנו בכ-87 מדינות. אורה אייר תמשיך להוביל את הידע והטכנולוגיה בתחום איכות האוויר בחללים סגורים, במטרה לספק אוויר נקי יותר".

אורה אייר פיתחה אביזר ביתי בגודל של 38 ס”מ על 38 ס”מ אשר מבוסס על חיישנים, מעגל אלקטרוני ומערכת טיהור האוויר, המסוגלת לטהר את האוויר בחדר ממוצע בקצב של 2.5 פעמים בשעה. החיישנים בודקים את כל החלקיקים המצויים באוויר, מזהים תופעות יוצאות דופן או עלייה מסוכנת בזיהום, מטהרים את האוויר ומחזירים אותו אל החדר.  לדברי החברה, המכשיר מאפשר לאנשים לשהות ללא חשש בחללים סגורים. בניסוי משותף שערכה החברה עם בית החולים שיבא התקבלו תוצאות לפיהן הפתרון של אורה אייר הצליח להשמיד 99.9% מהווירוסים.

פילטרם מיוחדים לחולי אסתמה

המערכת מבצעת מדידה בזמן אמת של פרמטרים גנריים כמו טמפרטורה, לחות, כמות הפחמן הדו-חמצני, גאזים אורגניים ועוד, וגם משווה בין האוויר בתוך החדר ומחוץ לחדר. לטכנולוגיה ישנם יישומים נוספים מלבד ניטור נגיפי קורונה. מערכת הבקרה האלקטרונית יודעת לנתח את הממצאים ולהשוות אותם לתרחישים שונים המאפשרים לייצר תמונת מצב מורכבת. כך למשל, היא מזהה שריפה בחדר עוד לפני שיש עשן, באמצעות זיהוי רמה גבוהה של מולקולות פלסטיק שרוף ופחמן דו-חמצני המאפיינים את התופעה. המכשיר כולל מערכת שאיבה ושאיפה המאפשרת לסרוק את כל האוויר המצוי בחדר.

היא מפעילה מערך טיהור המבוסס על מספר שלבים: סינון של גופים גדולים באמצעות מסנן פיסי, חשיפת האוויר העובר דרכו לקרינה בתדר UV-C, שהיא קרינה אולטרה-סגולה המשמשת לפירוק גאזים ולהשמדת חומרים ביולוגיים באמצעות הרס החומר הגנטי (DNA ו-RNA), העברת האוויר דרך מסנן נוסף הסופח חלקיקים מאוד קטנים הכולל טכנולוגיה מבוססת נחושת אשר מונעת גידול חיידקים באבזר הטיהור עצמו. בשלב הסופי היחידה מייצרת יונים חיוביים ושליליים באוויר המוחזר לחדר. הם משפרים את איכות האוויר ופוגעים במזהמים ביולוגיים.

ציון דרך רגולטורי נוסף לפרספטו מול ה-FAA

יצרנית הרחפנים האוטונומיים פרספטו (Percepto) הצליחה להתגבר על משוכה רגולטורית משמעותית נוספת מול רשות התעופה הפדראלית (FAA). החברה הכריזה כי ה-FAA התיר לה להפעיל את רחפניה באתרי לקוחותיה על סמך בדיקה בטיחותית מרחוק טרום הטיסה, ללא צורך בנוכחות של מפעיל מוסמך שיבצע את הבדיקה במקום. בחברה הגדירו את הפטור "יום חג לתעשייה כולה", אשר יאפשר להוציא לפועל בצורה מהירה יותר יישומים של רחפנים אוטונומיים.

כיום, לפי סעיפים 107.49 ו-107.15 בתקנות הרגולטוריות 14 CFR של ה-FAA, יש לבצע לפני כל הטסת רחפן בדיקה בטיחותית של הכלי ושל האתר, וזאת על ידי מפעיל מוסמך שנמצא במקום. דרישה זו, מטבע הדברים, מגבילה את היכולת להפעיל רחפנים אוטונומיים, ועל כן חברות כמו פרספטו נוהגות לבקש מה-FAA פטור מביצוע הבדיקה על ידי מפעיל באתר ולהסתפק בבדיקה מרחוק. תהליך קבלת הפטור, הנדרש עבור כל אתר ואתר, עשוי להיארך חודשים רבים.

כעת, במסגרת הפטור הגורף, פרספטו לא תצטרך להגיש עוד בקשות פטור עבור כל אתר ואתר, מה שיאיץ את הפריסה וההפעלה של הרחפנים שלה באתרי הלקוחות. רחפניה של  פרספטו משמשים לביצוע משימות בדיקה ובקרה של תשתיות ומתקנים.

להפעיל רחפנים מעבר לקו הראייה

הפטור הנוכחי מצטרף לפטור משמעותי נוסף שקיבלה החברה מה-FAA בחודש נובמבר. מדובר בפטור גורף בכל רחבי ארצות הברית, המתיר להפעיל את רחפניה האוטונומיים גם ללא קשר עין עם המפעיל (Beyond Line of Sight). עד כה, נדרשה החברה, בדומה לחברות רחפנים אחרות, לקבל פטור פרטני להטסת רחפנים מעבר לקו הראייה עבור כל אתר וכל לקוח. מעתה יכולים לקוחותיה להשתמש ברחפני פרספטו ללא צורך בקבלת פטור. לדברי פרספטו, היא יצרנית הרחפנים הראשונה שזוכה מה-FAA לפטור כלל-ארצי מסוג זה.

פרספטו נחשבת לאחת החברות המובילות שמקדמות את אסדרת תחום הרחפנים מול ה-FAA. היעדר רגולציה מוסדרת, שתגדיר את הכללים והנהלים הנוגעים להטסת רחפנים ואת הקריטריונים לקבלת רישיונות, הינו אחד החסמים המשמעותיים ביותר שמגבילים את השימוש כיום ברחפנים לצרכים מסחריים. ואולם, בשנים האחרונות נעשתה כברת דרך משמעותית שמקרבת את השוק לאסדרה – ומי שמובילה את התהליך היא פרספטו הישראלית.

Xtend מביאה את מערכת הפעלת הרחפנים הצבאית לשוק האזרחי

חברת אקסטנד (Xtend) הכריזה כי מערכת ההפעלה שפיתחה לעולם הרחפנים, Xtend Operating System – XOS, שעד כה סופקה ללקוחות ביטחוניים בלבד, זמינה כעת להטמעה גם ברחפנים אזרחיים. למעשה מדובר בהתרחבות של החברה, שעד כה התמקדה בשוק הצבאי ועובדת רבות מול צה"ל וצבא ארה"ב, אל עולמות אזרחיים כגון משימות בדיקה ובקרה, ביטחון מולדת, חילוץ והצלה, כיבוי וכדומה. ל-Techtime נודע כי מערכת ההפעלה כבר הוטמעה ברחפנים של חברה אמריקאית מתחום החקלאות, חברת רחפנים ישראלית – וגם ברובוטים קרקעיים של חברת הגנה אמריקאית.

הייחוד של מערכת ההפעלה של Xtend, הוא בכך שהיא מאפשרת לכל אדם להפעיל בקלות את הרחפן, גם במשימות תמרון מורכבות, לאחר אימון של שעות או ימים ספורים בלבד. הממשק מתבסס על טכנולוגיות מעולם הגיימינג ו-VR, והוא מעניק למפעיל תחושה שהוא צופה במתרחש דרך “עיני הרחפן”. כך למשל, בתרחיש צבאי, כדי לפקוד על הרחפן להיכנס למבנה דרך חלון מסוים או לפנות מהדרך מטען חבלה, המפעיל צריך רק להצביע על חלון במבנה או לסמן לעבר המטען ולהורות על הפעולה. המערכת הזאת כבר נמצאת בשימוש צה”ל והיתה אחראית ליירוט אלפי בלוני ועפיפוני תבערה בעוטף עזה. החברה חתמה בשנה שעברה על חוזה לאספקת יותר מ-100 רחפנים לצבא ארצות הברית, והיא מפתחת פתרונות חדשים הן לצה"ל והן למשרד ההגנה האמריקאי.

חנות אפליקציות לרחפנים

אחד התחומים האזרחיים המרכזיים שבו מתמקדת כעת Xtend הוא תחום הבדיקה והבקרה (inspection), כדוגמת סקירה מלמעלה של תשתיות ומבנים. בשיחה עם Techtime הסביר מנכ"ל ומייסד-שותף של החברה, אביב שפירא, כי הרוב המוחלט של משימות רחפנים מבוצעות כיום בעזרת מפעיל אנושי, וכי האוטונומיות המלאה עדיין רחוקה. "רק עשירית ממשימות הבדיקה מתבצעות על ידי רחפנים אוטונומיים. הפתרון שלנו מיועד לכל משימה שבה יש אדם בקצה שצריך לקבל החלטות בזמן אמת, כמו למשל בדיקה הנדסית של גשרים לאיתור סדקים וקורוזיה. במשימה מהסוג הזה, הרחפן צריך לתמרן בחללים מאוד צפופים.

"כיום אין רחפנים אוטונומיים שמסוגלים לבצע משימות כאלה. ככלל, בסביבות בלתי ידועות, כשצריך לקבל החלטות בזמן אמת, המערכת שלנו מאפשרת למפעיל אנושי להפעיל בפשטות, בשטח עצמו או מכל מקום בעולם, גם חמישה רחפנים ורובוטים במקביל. היא מפחיתה את העומס הקוגנטיבי שבתפעול משימות מורכבות ומאפשרת לבצע משימות שלא נייתן לבצע באמצעות הממשקים הנוכחיים. יצרניות רחפנים גם יכולות לפתח אפליקציות ייעודיות, למשל זיהוי קורוזיה במבנים. זה מאפשר להן להיכנס לתחומים חדשים ולהציע ללקוחותיהן יישומים מגוונים יותר. זה מספק להן יתרון תחרותי".

קו רחפנים עצמי

ל-Xtend יש גם קו רחפנים מתוצרתה, הנקראים Wolverine, והן מיועדים בעיקר למשימות בשדה הקרב כמו פינוי מטענים, חדירה לתוך מבנים וליווי כוחות. ואולם, Xtend היא בעיקרה חברת תוכנה, ומוצר הדגל שלה הוא כאמור מערכת ההפעלה. לפי התפיסה של החברה, רחפן אמור להיות מעין ‘אולר שווייצרי’, המסוגל לבצע מגוון משתנה של פעולות באמצעות החלפת המטע”ד (חיישן, זרוע רובוטית וכדומה) או התקנת אפליקציה חדשה. גישה זו מאפשרת להרחיב את היכולות הבסיסיות של הרחפן, מעבר למה שתוכנן במקור על ידי היצרן.

מערכת ההפעלה של החברה מאפשרת ליצרניות רחפנים ומפתחים לפתח אפליקציות תוכנה ייעודיות, שאותן ניתן יהיה להתקין ברחפנים קיימים באמצעות מערכת ההפעלה, בדומה לאפליקציות בסמרטפון. לשם כך, החברה מציעה ערכת פיתוח (SDK) למפתחים. חברת Xtend מרמת החייל, הוקמה בשנת 2018 על-ידי האחים אביב ומתיאו שפירא, ממייסדי חברת Replay Technologies, שפיתחה את מערכת FreeD לצילום אירועי ספורט הלוכדת את האירוע ממספר רב של מצלמות, ומפיקה סצינה תלת-מימדית דיגיטלית. בשנת 2016 היא נמכרה לחברת אינטל והפכה לבסיס שעליו הוקמה קבוצת Intel Sports Group.

מהיכן תיפתח הרעה: מפת איומי הסייבר של 2023 [פודקאסט]

מנחה: יוחאי שויגר
עורך: רוני ליפשיץ
מנגינת פתיחה: ניר שדה

האורח בתוכנית הוא גבי ריש, סמנכ"ל המוצרים והפיתוח העסקי של חברת מודיעין הסייבר Cybersixgill.

שנת 2022 היתה סוערת במיוחד בזירת הסייבר. בזירה הבין מדינתית ובין מעצמתית, ראינו איך הסייבר הופך להיות כלי מלחמתי משמעותי במלחמה באוקראינה ובמערכה המתמשכת בין ישראל ואיראן, ובזירה האזרחית ראינו פעילות מאוד נרחבת של תקיפות סייבר כנגד בתי חולים, מפעלי ייצור, גופים פיננסיים וחברות עסקיות כמעט מכל תחום ובכל גודל.

חברת סייברסיקסגיל היא אחת המובילות בעולם בתחום מודיעין הסייבר. החברה עושה שימוש בכלים מבוססי AI ולמידת-מכונה כדי לאסוף ולנתח כמויות עצומות של מידעים על תוקפי סייבר, שיטות הפעולה שלהם ואף על מתקפות מתוכננות.

אחת לשנה מפרסמת החברה דו"ח על מפת איומי הסייבר לשנה הקרובה. הדו"ח ל-2023, שפורסם לא מכבר, מבליט את ההשפעה של המצב הגיאופוליטי והכלכלי על זירת הסייבר.

בשיחה מספר גבי על האיומים המרכזיים ל-2023, כיצד מודיעין עוזר לנו לגבש אסטרטגיות הגנה ממוקדות ויעילות יותר, וכן איזה שימוש עושים תוקפי סייבר כיום בבינה מלאכותית.

עקבו אחר כל תוכניותינו ב-Spotify

וגם ב-Apple Podcasts

 

הדר הימלמן מונה לסמנכ"ל המכירות של חברת ג'נסל

חברת ג'נסל (GenCell), המפתחת מערכות גיבוי ואספקת חשמל המבוססות על שימוש בתאי דלק אלקליים, הודיעה על מינויו של הדר הימלמן לתפקיד סמנכ"ל המכירות של החברה וינהל את מערך המכירות בארץ ובעולם. המינוי הוא חלק ממאמצי ההתרחבות הגלובלית של החברה.

הדר הימלמן

בתשע השנים האחרונות מילא שורה של תפקידי מפתח בחברת KLA ולפני כן באורבוטק: בתפקידו האחרון שימש סגן נשיא גלובלי בתאגיד KLA, במסגרתו היה אמון על החטיבה האחראית על כל ההכנסות, המכירות והשירות, של מחלקת ה-PCB. לפני כן, שימש כנשיא אורבוטק פסיפיק, סין והונג קונג, נשיא אורבוטק בוסטון שם ניהל את היחידה העסקית של אמריקה ו-EMEA.

ג'נסל, שהוקמה ב-2011, פיתחה טכנולוגיה להפקת חשמל מתאי דלק של מימן ואמוניה נקייה. ג’נסל הצליחה להוזיל באופן משמעותי את עלויות ייצור החשמל באמצעות פיתוח טכנולוגיית תאי דלק המאפשרת לעשות שימוש במימן ברמה תעשייתית, שהינו זול יותר, וללא שימוש במתכות יקרות כמו פלטיניום כקטליזאטור.

דו"ח הגיוון השנתי: שני שליש מעובדי הסטארט-אפים בישראל הם גברים

[בתמונה: החברות הפרטיות המובילות בגיוון 2023]

בשנה האחרונה נרשם גידול מזערי של 0.4% בשיעור הנשים המועסקות בחברות סטארט-אפ – והוא מגיע כיום ל-34%, כך עולה מדו"ח הגיוון השנתי של חברות הסטארט-אפים בישראל שהוציאה יוזמת Power in Diversity. הדו"ח, שיוצא בפעם השניה, בחן את הרכב העובדים ב-650 חברות ישראליות שכל אחת מהן מעסיקה לפחות 50 עובדים. כמו כן, לראשונה בנוסף לתעסוקת נשים, בחנו ביוזמה את שיעור המועסקים מקרב אוכלוסיות נוספות בתת ייצוג: ערבים וחרדים.

יוזמת Power in Diversity הוקמה ע“י אלן פלד, שותף ומייסד בויטנג‘ פרטנרס יחד עם קרנות מובילות בתעשייה ששותפות לפעילותה, ביניהן, Qumra, Glilot Capital, Pitango, Viola, Vintage, Grove, NFX, BRM, 10D, F2, Elah fund, SVB, Red Dot, Hetz, Maor investments, DTCP, New Era, Hearst Ventures. היוזמה פועלת כדי לקדם גיוון והכללה בסטארטאפים ישראלים ולהעלאת המודעות לשילוב אוכלוסיות גיוון באקוסיסטם הטכנולוגי בישראל.

מהדו"ח של PID עולה שככל שעולים בסולם התפקידים כך פוחת מספר הנשים. אחוז הנשים המאיישות תפקידים ניהוליים עומד על 24%, עליה של 0.6% בהשוואה לנתונים אשתקד. בגזרת תפקידי הפיתוח, נשים מאיישות 27.8% מהתפקידים הטכנולוגיים בסטארט-אפים. המשמעות היא שהגיוסים הנרחבים במחצית הראשונה של 2022 לא הביאו לשינוי גדול בתמונת המצב. יתכן גם שגלי הפיטורים פגעו במאמץ להשגת שוויון מגדרי בהייטק.

ערבים ישראלים מהווים 0.2% בלבד מכוח האדם בחברות הסטארט-אפ. בהייטק המסורתי המספר גבוה במעט ועומד על 2%, אך בהתחשב בכך שמספר הערבים הישראלים באוכלוסייה עומד על 21.1%, ניכר שישנה עבודה שצריכה להיעשות גם בצד הביקוש וגם בצד ההיצע כדי לשלב יותר עובדים ערבים בסטארט-אפים בפרט ובהייטק בכלל. חברות הסטארט-אפ המובילות בשיעור העובדים הערבים הן אוגורי ואיטורו.

רק 0.4% מהעובדים בסטארט-אפים שנבדקו הם חרדים, מרביתן נשים. בהייטק מסורתי המספר עומד על 3% וזאת לעומת שיעור החרדים באוכלוסיה הכללית שעומד על 13.5%. המובילה בקטגורית העסקת חרדים היא חברת הסטארט-אפ Phone.do.

החברה הציבורית המובילה בהעסקת נשים – ריסקיפייד

יוזמת Power In Diversity פועלת לאורך השנה לקידום אוכלוסיות גיוון נוספות כמו אתיופים, בעלי מוגבלויות וכל אוכלוסיית גיוון שאינה מיוצגת באקוסיסטם הטכנולוגי. עם זאת, הנתונים שפורסמו במסגרת היוזמה השנה, לא כללו התייחסות לבני העדה האתיופית וזאת בשל העובדה שהמספרים נמוכים עד כדי אפסיים, כך שלא מאפשרים סטטיסטיקה. על אף שבני העדה האתיופית מהווים אחוז נמוך משמעותית באוכלוסיה ביחס לשאר אוכלוסיות הגיוון (1.7%), מספרם הנמוך בהייטק הוא קריאת השכמה לכל הגופים הרלוונטיים הן מצד המעסיקים והן מצד ההכשרה והחינוך, להירתם למאמץ ולשים למטרה את קידום הנושא בחברה והעלאת המספרים.

נושא בעלי מוגבלויות הוא נושא מורכב אף הוא וזאת בשל בעיית המדידה והטווח הרחב תחת הכותרת הגדולה של מוגבלות (מוגבלות פיזית, אנשים הנמצאים על הרצף האוטיסטי, מתמודדי נפש, פוסט טראומטיים ועוד). על אף הדרישה החוקית ממעסיקים לשלב בעלי מוגבלויות בחברה, למרבית החברות אין את הכלים או המודעות למדידת אוכלוסיות אלו, מה שמשפיע באופן ישיר על האפשרות למתן מענה מכיל, מדויק ויעיל לעובדים השונים.

הדו"ח מחלק את הסטארטאפים הישראלים המובילים בתעסוקת נשים לשלוש קטגוריות בהתאם לגודלן. את רשימת חברות הענק שמעסיקות מעל 500 עובדים מובילה מיניט מדיה ואחריה יוטפו, בוב, ורביט, אפספלייר, מליו, פאפיה גלובל ו- ויה. בחברות הבינוניות המעסיקות 100-500 עובדים מובילה טיילור ברנדס ואחריה Syte, זנסיטי, האניבוק, בוקאווי, Growthespace, דודא ו- אופטימוב. את קטגוריית החברות הקטנות שמעסיקות 50-100 עובדים מובילה Phone.do ואחריה Darrow, רייזאפ, venn, Cymbio, Cloudshare, Dataloop ו- Frontegg.

השנה, פרסמו במסגרת הדו“ח גם את חמשת החברות המובילות בקרב החברות לפי הדו"ח, החברה הציבורית המובילה בתעסוקת נשים היא ריסקיפייד ואחריה פיוניר, אאוטבריין, פייבר ומאנדיי.

שחר סיליס, מנכ“לית יוזמת PID: ”במיוחד בימים אלו, השיח על הכללה, שיוויון וקבלה צריך לשמש אבן דרך בהתנהלות של כולנו, בין היתר, בחברות המובילות בתעשיית ההייטק המהוות מקור לחדשנות וקידמה. לאורך כל הפעילות המשותפת ביוזמה עם החברות, הוכחנו פעם אחר פעם בתהליכים המשותפים, שהרווח בחברה מגוונת משפיע באופן ישיר על הצלחת החברה, על הרווחים ועל הצמיחה. חברות השמות דגש על תרבות ארגונית בריאה, הן חברות יציבות יותר שמצליחות להתמודד עם חוסר ודאות בצורה איתנה יותר ובמיוחד בתקופה בה אנו נמצאים, מדובר ביתרון משמעותי. אלו שישכילו לנצל את התקופה הנוכחית לגיבוש אסטרטגיית צמיחה המושתתת על כלים מעולמות ה-DEI וחשיפה לאוכלוסיות שונות, יקצרו את הפירות כשהשוק יתאושש ויגיעו לפיק הבא חזקים יותר.“

CarMax האמריקאית תרכוש עשרות מערכות סריקה של UVEye

חברת CarMax, אחת הסוכניות הגדולות בארצות הברית למכירת מכוניות יד-שנייה, תרכוש מחברת UVeye הישראלית עשרות מערכות לסריקה אוטומטית של כלי-רכב. המערכות, אשר יייפרסו באתרים שונים של CarMax, ישמשו לצורך אבחון אוטומטי של מצבן המכאני של מכוניות משומשות וייצור תמונות באיכות גבוהה של הרכב מכל הזוויות. CarMax היא אחת המשקיעות האסטרטגיות ב-UVEye וכבר רכשה ממנה מערכות בעבר. במהלך השנה הפיסקלית האחרונה, היא מכרה מעל 920,000 כלי רכב משומשים ומעל ל-700,000 כלי רכב במסגרת פעילותה הסיטונאית, ושוויה הנוכחי בוול סטריט עומד על מעל 10.5 מיליארד דולר. 

בשנת 2020 עברה CarMax למודל של מכירות פומביות מקוונות. במכירה מקוונת של מכוניות, לתמונות באיכות גבוהה ולהערכה מהימנה של מצב הרכב יש חשיבות רבה בתהליך התמחור, השיווק והמכירה של המכונית. ברמה המכנית, מערכות הסריקה ישמשו כדי לבדוק את חלקי הרכב החיצוניים, רכיבי החלק התחתון של הרכב והצמיגים, וכן כדי לזהות בעיות כמו נזק לשלדה, חלקים חסרים ודליפות של נוזלים, ובעיות במערכות הבלמים והפליטה.

שיתופי פעולה מסחריים עם יצרניות רכב מובילות

חברת UVEye מפתחת מערכות סריקה מבוססות ראייה ממוחשבת ובינה מלאכותית לזיהוי אוטומטי של כשלים מכניים, תקלות ומטענים חשודים בכלי-רכב. החברה מציעה שלוש מערכות שונות המבצעות סריקות מסוגים שונים ומבצעות איבחון אוטומטי תוך כדי נסיעה. מערכת ארטמיס סורקת מהצד את צמיגי הרכב ומזהה שחיקה, מחסור באוויר, קרעים וטעויות בהתקנת הצמיג.

מערכת אטלס מבצעת סריקה מכל הכיוונים (360 מעלות) של הרכב ומאתרת פגמים במצב הפח ותקלות מכניות כמו דליפות שמן ובעיות בבלמים. מערכת הליוס, שהיתה המוצר הראשון של החברה, סורקת את תחתית הרכב ומאתרת חפצים מוכמנים ומטענים חשודים. חברת UVEye מתמקדת בשוק שירותי ה-After Market בתעשיית הרכב, דוגמת סוכנויות רכב, מוסכים מורשים, מכוני רישוי ומגרשי יד-שנייה. בין המשקיעות ב-UVEye נמנות יצרניות הרכב ג'נרל מוטורס, וולוו, טויוטה ויונדאי, עימן יש לה גם שיתופי פעולה מסחריים. לחברה יש כיום מתקנים בצפון אמריקה, באירופה ובאזור אסיה והפסיפיק, עם משרדים בישראל, ביפן, בגרמניה ובארצות הברית.

מובילאיי: צבר ההזמנות הגיע ל-17 מיליארד דולר

בשעה שחברות שבבים ואלקטרוניקה רבות חוות האטה במכירות, ממשיכה מובילאיי (Mobileye), להציג תנופת צמיחה הנראית כמעט בלתי ניתנת לעצירה. ביום ה' האחרון היא דיווחה שמכירותיה ברבעון האחרון של 2022 צמחו ב-59% להיקף של כ-565 מיליון דולר. ההכנסות בשנת 2022 הסתכמו בכשני מיליארד דולר – 35% יותר מאשר בשנת 2021. החברה צופה שב-2023 יגיעו ההכנסות להיקף של 2.19-2.28 מיליארד דולר. גם העתיד הרחוק יותר נראה ורוד: במהלך 2022 הגדילה החברה את צבר ההזמנות שלה ב-6.7 מיליארד דולר, פי 3.5 מההכנסות בפועל של מובילאיי ב-2022 – סממן שמאפיין חברות צמיחה.

כעת, צבר ההזמנות הכולל של מובילאיי משקף הכנסות צפויות בהיקף של כ-17 מיליארד דולר עד לשנת 2030. נתון מעודד נוסף שהדגיש מנכ"ל החברה, אמנון שעשוע, בשיחת הוועידה עם המשקיעים, הוא העלייה בהכנסות מכל רכב. "מעבר לנתונים הראשיים, הדבר החשוב הוא שמקור הצמיחה מתחיל לעבור מגידול בנפח בלבד לשילוב של גידול בנפח ושל גידול בתוכן לכל רכב. המוצרים המתקדמים שלנו מגלמים מחיר גבוה יותר לכל רכב מאשר המוצרים המסורתיים שלנו", אמר. למעשה, שליש מהצמיחה ב-2022 מיוחס לעלייה במחיר המכירה הממוצע (ASP) של החברה.

לקוח ראשון לנהיגה אוטונומית מלאה

מההיבט של תמהיל המוצרים, המכירות של מערכות ADAS המתבססות על מצלמות קדמיות ושבב EyeQ, צמחו בקרב 10 לקוחותיה המרכזיים, וזאת לצד שימוש גובר בשירות המיפוי REM, דבר המגדיל את ההכנסות החוזרות מכל רכב. במקביל, החברה מגדילה את דריסת הרגל שלה בתחום הנהיגה האוטונומית: בשנת 2022 היא סיפקה כ-90 אלף ערכות של מערכת הנהיגה האוטונומית SuperVision ליצרנית הרכב הסינית Zeekr.

מערכת SuperVision מתבססת על מערך מצלמות היקפי ומאפשרת נהיגה אוטונומית ללא ידיים על ההגה (Hand Free) בכבישים בין עירוניים, לרבות ביצוע פעולות כמו מעבר בין נתיבים וחנייה אוטונומית. בשנת 2023 צפוי מספר ההזמנות לצמוח ביותר מפי שניים, בזכות השקת דגמי רכב נוספים של Zeekr שיהיו מצויידים במערכת. גם חברת-האם Geely מתכוונת לשלב את המערכת במותגים נוספים של הקבוצה.

היצרניות נכנסות ללחץ

מובילאיי מרחיבה את השיווק של SuperVision גם לאירופה ולארה"ב, עם השלמת מיפוי הדרכים שם. היא דיווחה שהשלמת המיפוי מאפשרת להדגים את המערכת בנסיעה לאורך אלפי קילומטרים כמעט ללא צורך בהתערבות נהג. מובילאיי מסרה שיצרן אירופי של רכבי פרימיום צפוי להשיק דגמים עם SuperVision בשנת 2025. אותו יצרן גם מתכוון לאמץ בשנת 2026 את מערכת הנהיגה האוטונומית המלאה, Chauffeur, שאינה מחייבת את הנהג לאחוז בהגה ולהביט אל הכביש (eyes-off hands-off). 

לדברי שעשוע, מערכות הנהיגה האוטונומית שהושקו לאחרונה על-ידי טסלה ויצרניות רכב סיניות, המריצו את תעשיית הרכב כולה. "התחרות בין יצרניות הרכב התחממה על רקע השילוב של מערך מצלמות היקפי מצד טסלה ויצרניות סיניות והאופן שבו הדבר תרם לרווחיות וליוקרה הטכנולוגית שלהן. הדבר מייצר תחושת דחיפות בקרב היצרניות האחרות. אנחנו צופים כי מערכת SuperVision שלנו תהיה מנוע צמיחה מרכזי עבורנו החל משנת 2023 ואילך".

הממירים של סולאר-אדג' הם הראשונים בשוק התואמים לרפורמת החשמל באוסטרליה

חברת סולאר-אדג' (SolarEdge) דיווחה השבוע כי הממירים שלה, המותקנים במערכות סולאריות, הם הראשונים בשוק שעומדים בדרישות של רפורמה חדשה שמתוכננת להיכנס לתוקף בחודשים הקרובים ברשת החשמל המבוזרת של דרום אוסטרליה. לפי התקנות החדשות, מערכות סולאריות פרטיות קטנות, בין אם על גגות בתים או על גגות של עסקים קטנים, יהיו חייבות לאפשר, ברמה הטכנית, למפעילת רשת החשמל לעדכן מרחוק בזמן אמת, באופן וירטואלי דרך הענן, את מכסות החשמל המיוצאות מהמערכת הסולארית לרשת החשמל האזורית.

הרפורמה ("Smarter Home Program") נועדה לאפשר לנהל את משק החשמל המבוזר, שניזון בעיקר מפאנלים סולאריים, באופן חכם ודינמי בהתאם לרמות הביקוש ולמנוע מצבים של עודף היצע, שעשוי להזיק לרשת, או היצע נמוך מדי הנובע ממגבלות קשיחות על כמות החשמל שניתן לייצא מכל מערכת. להערכת סולאר-אדג', שימוש בממיר שלה, העומד בתקן החדש, יאפשר ליצרן החשמל לייצא לרשת החשמל כמות חשמל הגדולה פי 6, ובכך להגדיל את התגמול וה-ROI של המערכת הסולארית. מערכות שאינן עומדות בדרישות יוגבלו למכסה של 1.5 קילו-וואט בלבד.

משק החשמל הסולארי בדרום אוסטרליה מפותח מאוד. לפי נתונים מסוף 2020, כפי שהובאו בדו"ח שהכינה לבקשת הממשל המקומי מפעילת רשת החשמל האזורית, AEMO, באזור היו, נכון לאותה עת, כ-270 אלף בתים שהתקינו על גגותיהם פאנלים סולאריים, וכן מספר הולך וגדל של עסקים קטנים. בסך הכול, משק החשמל הסולארי האזורי הפיק כ-200 מגה-וואט בשנה, ולפי הערכת AEMO תוך מספר שנים ייצור החשמל הסולארי יוכל לספק באופן מלא את תצרוכת החשמל האזורית.

ואולם, באותו דו"ח ציינה AEMO כי ההסתמכות הגוברת על חשמל המיוצר באופן מבוזר תחייב שינויים טכנולוגיים באופן שבו רשת החשמל שולטת ומנהלת את מכסות החשמל שהיא מייצאת מהמערכות הסולאריות הביתיות. לשם כך , גובשה התוכנית החדשה, שנועדה לאפשר ניהול דינמי של מכסות הייצוא. לדברי סולאר-אדג', הממירים שלה הם הראשונים בשוק שקיבלו הסמכה וכי הם מאפשרים עדכון דינמי מרחוק ללא צורך בהתקנת בקר חיצוני.

אפולו פאוור חשפה את הלקוח הענק: קבוצת פולקסווגן

מנכ"ל אפולו פאוור, עודד רוזנברג, במפעל החדש במבוא כרמל. צילום: אילן ספרא

חברת אפולו פאוור (Apollo Power) חנכה היום (ד') באופן רשמי את המפעל החדש לייצור יריעות סולאריות גמישות, הממוקם בפארק המדע והתעשייה מבוא כרמל שביקנעם וצפוי להעסיק כ-100 עובדים. המפעל מסוגל לייצר יריעות בתפוקה של כ-190 מגה-וואט בשנה (1.5 מיליון מ"ר של יריעות). להערכת החברה זהו המפעל הגדול בעולם לייצור יריעות סולאריות, והמפעל הראשון מסוגו בישראל. הוא מורכב שני מבנים בשטח כולל של כ-10,000 מ"ר. הקמתו ארכה כשנה וחצי והושקעו בו יותר מ-100 מיליון שקל.

מתקן הייצור הנוכחי של החברה מייצר ידיעות בהספק כולל של עד 10 מגה-וואט, ומשמש בעיקר לפרוייקטי פיילוט וסדרות קצרות. המפעל החדש מגדיל את כושר הייצור של אפולו פי 20, ומסמן האצה משמעותית בתהליך המסחור. הגדלת כושר הייצור נועדה בין השאר לממש את ההסכם של אפולו עם "תדיראן סולאר", שבמסגרתו היא אמורה לספק יריעות סולאריות בהספק מינימלי של 26 מגה-וואט. "תדיראן סולאר" תשמש כמפיצה הבלעדית של אפולו בישראל בשוק הגגות הקלים.

כל משטח פנוי יכול להיות תחנת כוח

תוצרי המפעל החדש גם יסופקו לאחד מהלקוחות היוקרתיים ביותר בעולם הרכב: בחודש מאי 2022 דיווחה אפולו על הסכם מסחרי ראשון בתעשיית הרכב, והיום היא חשפה את זהות היצרן: ענקית הרכב הגרמנית פולקסווגן, אשר הזמינה עשרות אלפי יריעות סולאריות בשווי כולל של כ-33 מיליון אירו. היריעות האלה ישולבו בדגמי רכב של פולקסווגן לאחר גמר הייצור (After Market), ואספקתן תחל באמצע 2024.

מנכ"ל אפולו, עודד רוזנברג, אמר ל-Techtime שמטרת החברה היא "להפוך כל משטח תחת השמש ליצרן של חשמל. הפאנלים הקשיחים הינם גדולים, כבדים ושבירים, ולא ניתן להתקין אותם בכל מקום. שוקי היעד העיקריים שלנו הם של יריעות סולאריות עבור גגות, מאגרי מים  ('סולאר צף') ותעשיית הרכב – שבה היתרון שלנו הוא המובהק ביותר". החברה הוקמה בשנת 2014 על-בסיס טכנולוגיית יריעות סולאריות גמישות ונכנסה לבורסה בתל אביב בשנת 2017. הודות לאלסטיות ולמשקלן הנמוך של היריעות, ניתן לפרוס אותן בקלות גם על-גבי משטחים בלתי שטוחים, ולנצל מבנים ושטחים שלא ניתן להתקין בהם פאנלים קשיחים וכבדים.

שוק הרכב צמא לאנרגיה זולה ושקטה

השימוש ביריעות גמישות מתאים במיוחד לתעשיית הרכב החשמלי וההיברידי, מאחר שמשקלן נמוך וניתן לפרוס אותן על כל פני השטח של הרכב, כמו הגג ומכסה המנוע, ולקבל מקור אנרגיה נוסף לרכב המאפשר להגדיל את טווח הנסיעה שלהן, או לחילופין לצמצם את נפח הסוללות. כמו-כן, בזכות האלסטיות הן עמידות בפני רעידות הנסיעה.

מכונית יונדאי שבה הוטמעו היריעות הסולאריות של אפולו פאוור בגג הרכב ובמכסה המנוע
מכונית יונדאי שבה הוטמעו היריעות הסולאריות של אפולו פאוור בגג הרכב ובמכסה המנוע

בשוק ציי הרכב, אפולו מייעדת את היריעות לגגות של משאיות ואוטובוסים. חברת "אסם", למשל, התקינה את היריעות בכ-90 משאיות תובלה. הן מתאימות גם לאוטובוסים ומשאיות המונעים בדלק, שבהם הן משמשות להזנת מערכות חשמליות כמו מעלית הפריקה והטעינה. רוזנברג: "כרגע שוק האוטובוסים והמשאיות הוא הגדול ביותר. מאות אוטובוסים בעולם צוידו ביריעות שלנו, אשר חוסכות למפעילים כ-5% מצריכת הדלק. הדבר גם מסייע להפחית את הרעש בסביבה עירונית, מאחר שניתן לכבות את המנוע בעת פריקת הסחורה. ההחזר על ההשקעה (RoI) בתחום הזה הוא מאוד מהיר, כשנה לערך".

היריעה הופכת לחלק בלתי-נפרד מהשילדה

בשוק המכוניות הפרטיות יש לחברה את הזמנת הענק של פולקסווגן, ושיתופי פעולה עם אאודי ויונדאי שעדיין לא הבשילו לשלב המסחרי. בפיילוט עם אאודי, הטמעת היריעה הסולארית בגג הרכב ובמכסה המנוע מתבצעת בשלב ייצור הרכב. למעשה, הן מוצמדות אל השלד באמצעות כבישה, והופכות למרכיב אסתטי ובלתי נפרד ממשטח הרכב. "אאודי ניסו במשך שנים להפוך את הגג ליצרן חשמל, ואיתנו הם הצליחו. מכיוון שהתאים הסולאריים שלנו גמישים, הם לא קורסים בתהליך הייצור והביצועים שלהם לא נשחקים כתוצאה מהרעידות של הרכב". לדבריו, הפרוייקט עם אאודי נמצא בשלבי פיתוח מתקדמים.

החברה דיווחה שנצילות היריעות שלה הגיעה בשלב זה לשיעור של 16.75%, הנחשב לגבוה יחסית בהשוואה לפתרונות מתחרים. משקל היריעה הוא 0.5-2 ק”ג למ”ר. "בתחום הסולאר הגמיש, היריעות שלנו הן היעילות, הגמישות והזולות ביותר, הודות לחומרי ציפוי מיוחדים, שיטות ייצור מתקדמות ואופטיקה מורכבת. אנו משקיעים מאמץ רב כדי להדביק את הפער מול הפאנלים הקשיחים הרגילים, המספקים כיום שיעור נצילות של כ-21%".

אורורה לאבס ו-NTT Data משיקות עדכוני תוכנה לכלי-רכב על גבי רשתות 5G

חברת ה-IT היפנית NTT DATA , שבבעלות ענקית הטלקום NTT, וחברת אורורה לאבס (Aurora Labs) הכריזו על שיתוף פעולה גלובלי אסטרטגי בתחום עדכוני תוכנה מרחוק (OTA) לכלי-רכב מקושרים על גבי רשתות דור-חמישי. הפתרון המשותף יתבסס על טכנולוגיית עדכוני התוכנה של אורורה לאבס, העושה שימוש בבינה מלאכותית, ופעילותה של NTT Data בתחום רשתות הדור החמישי.

לדברי החברות, השירות יסייע בהפחתת הזמן והעלות במקביל להפחתה משמעותית בצריכת החשמל ויחס הקילוואט לביט (kW/Bit). בשתי החברות הסבירו כי השילוב בין טכנולוגיית ה-AI של אורורה לאבס, המבצעת אופטימיזציה-עצמית של הרשת הסלולרית, ובכך מקטינה באופן דרמטי את כמות הנתונים המשודרים במהלך עדכון התוכנה, ביחד עם קישוריות דור 5G, יאפשרו להגדיל משמעותית את היעילות. כלומר, עדכון של עד 5,000 רכבים לכל תא סלולרי, לעומת היכולת לעדכן עד 1,000 רכבים בלבד ברשתות מדור רביעי (LTE).

אחד השירותים שמספקת NTT Data הוא הקמת רשתות דור-חמישי פרטיות ללקוחות מתחומי הבריאות, הרכב והייצור. רשתות 5G עצמאיות אלה, הנבדלות מהרשתות הציבוריות, יכולות להיות מוגבלות לשטח מצומצם כדוגמת בניין, מגרש או מפעל, באופן שייספק רשת 5G עצמאית אליה יהיו מורשים להתחבר רק מנויים בעלי הרשאה מתאימה.

התוכנה הופכת להיות לב הרכב המודרני

אורורה לאבס הוקמה בשנת 2016 על-ידי המנכ”ל זוהר פוקס ומנהל התפעול אורי לדרמן. החברה פיתחה פלטפורמה לניהול הכתיבה, הפיתוח והעידכון של תוכנות קריטיות בכלי-רכב, אשר כוללת יכולות תיקון עצמי של טעויות (Self-Healing Software). היא מבוססת על טכנולוגיית Line-Of-Code Behavior שפותחה בחברה, המוגנת על-ידי יותר מ-90 פטנטים רשומים. המשימה נעשית קשה מיום ליום מכיוון שהתוכנות הופכות מרכיב מרכזי בתוך רכב מודרני, אשר כולל היום תוכנות בגודל ממוצע של כ-100 מיליון שורות קוד.

הפתרון של החברה מאפשר ליצרניות רכב לעמוד בדרישות המחמירות של תקני ISO 26262 ו-UNECE WP.29, הדורשים יכולת עידכון בטוחה, ניהול תקלות תוכנה ומעקב אחר כל שורת קוד בתוכנות.

להערכת אורורה לאבס, הפתרון שלה מעניק יתרונות כלכליים משמעותיים לתעשיית הרכב. הפתרון מאפשר חסכון של עד 98% מעלויות החומרה ותקשורת הנתונים הנדרשות לצורך ביצוע עדכוני תוכנה, ועד 30% חסכון בשעות העבודה של מהנדסי התוכנה, המסתכמים בחסכון של מיליארדי דולרים בשנה בתעשיית הרכב ומאפשרים שימוש במודלים עסקיים חדשים.

[בתמונה, מימין לשמאל: מייסדי החברה המנכ”ל זוהר פוקס וסמנכ”ל התפעול אורי לדרמן. צלם: זאב ארזי]

אינספירה קיבלה פטנט בארצות הברית

חברת אינספירה (Inspira) הודיעה אתמול (ב'), כי משרד הפטנטים האמריקאי (USPTO) אישר את בקשת הפטנט שהגישה עבור אחד המרכיבים המהותיים במערכת שפיתחה החברה, אשר מאפשרת לחמצן את דמו של מטופל הסובל מכשל נשימתי בעודו בהכרה ובכך למנוע במקרים רבים את הצורך בהרדמתו וחיבורו למכונת הנשמה מכאנית, שהשימוש בה כרוך בסיכונים רבים. בעקבות ההכרזה (סימול: IINN), זינקה אתמול מניית החברה בנסד"ק בכ-50% והיא נסחרת כעת לפי שווי של 18.9 מיליון דולר. 

המכשיר של אינספירה, ששמו INSPIRA ART, מתוכנן לשאוב את דם ה מטופל באמצעות קנולה דו-צינורית מהווריד הצווארי, לבצע חמצון ופינוי של פחמן דו-חמצני ולהשיב את הדם המחומצן אל גוף המטופל, עד להעלאת רמת הסטורציה בדם אל הרמה התקינה. התהליך עתיד להיארך מספר שעות, וכאמור יעשה בעוד המטופל בהכרה מלאה. המערכת מתוכננת לשאוב נפחי דם נמוכים ובכך להפחית את הסיכונים לקרישת דם, המוליזה, דימומים  וזיהומים.

משרד הפטנטים האמריקאי אישר 20 דרישות הקשורות לצינורית הכפולה (dual lumen cannula), שדרכה נשאב הדם הבלתי מחומצן מגופו של המטופל -ודרכה חוזר חזרה אל הגוף דם לאחר שעבר חמצון במערכת. צינורית מסוג זה קיימת, למשל, במכשיר ה-ECMO, שתפקידו גם כן לחמצן דם של מטופלים בכשל נשימתי חמור.

באינפירה מסבירים כי הקנולה שפיתחה החברה עבור מכשיר ה-ART ניתנת להמרה מצינורית יחידה לצינורית כפולה לאחר חיבורה לעורק הצווארי של המטופל, ללא צורך בחתכים נוספים. הפיתוח מאפשר החדרה מהירה יותר של הקנולה אל העורק והפחתת הסיכון לסיבוכים וזיהומים. עוד מוסיפים בחברה, כי ייצור הקנולות שקיימות כעת בשוק הוא מאוד יקר, והקנולה החדשנית של החברה זולה הרבה יותר. על כן, בחברה גם שוקלים לשווק את הקנולה המוגנת בפטנט גם כמוצר נפרד.

לפני מספר שבועות חתמה אינספירה על הסכם ייצור עם חטיבת הלב של ענקית המכשור הרפואי היפנית Terumo, הפעילה בכ-160 מדינות. במסגרת ההסכם, טרומו תייצר עבור אינספירה את מנגנון הזרמת הדם, שמשולב במכשיר ה-ART.

Verobotics חשפה רובוט אוטונומי לניקוי חיצוני של גורדי שחקים

חברת הסטארט-אפ הישראלית Verobotics, שפיתחה פלטפורמה רובוטית לניקוי ותחזוקה של המעטפת החיצונית של בניינים רבי-קומות, ופעלה עד כה "מתחת לרדאר", יוצאת כעת לאור ומדווחת כי חתמה הסכם הפצה אסטרטגי בהונג קונג עם חברת הרובוטיקה Robocore, אשר נחשבת למפיצה הגדולה ביותר של מערכות רובוטיקה בהונג קונג.

ההיקף הכספי של ההסכם עומד על 5.4 מיליון דולר לתקופה של שלוש שנים, ובמסגרתו תספק רובוקור עשרות מערכות רובוטיות לחברות נדל"ן בהונג קונג. הונג קונג היא שוק אסטרטגי עבור הפיתרון של וורובוטיקס, בהיותה עיר משופעת בגורדי שוחקים, כאשר בשטחה מצויים למעלה מ-9,000 בניינים רבי קומות. פריסת הרובוטים אצל לקוחותיה של רובוקור תחל ברבעון השלישי של השנה. רובוקור היא אחת המשקיעות בחברת הרובוטיקה הישראלית Temi.

הרובוט מתאים לכל בניין

הפיתרון של וורובוטיקס מורכב מרובוט אוטונומי קל-משקל (10 ק"ג) בעל שתי זרועות, המתנייד על פני מעטפת הבניין באופן המזכיר אדם הצועד אנכית. ההתמצאות של הרובוט על פני שטח הבניין מתבססת על מערך מצלמות, וכן ניתן למפות את השטח באמצעות התוכנית ההנדסית של הבניין. אל הרובוט מתממשקת יחידת ניקוי, מעין רחפן אנכי זעיר, המצויד בשתי מברשות ויחידת דחף המצמידה אותן אל מעטפת הבניין.

היבט חשוב בפיתרון הוא האינטגרציה הפשוטה לבניין. כיום, המעלית שעליה ניצבים האנשים שמנקים את הבניין מתחברת לגג הבניין באמצעות מנוף כבד ויקר. וורובוטיקס פיתחה קננת חכמה שמאפשרת להתקין את הרובוט ללא צורך בתשתית מיוחדת. בשיחה עם Techtime, הסביר מנכ"ל ומייסד-שותף של ורובוטיקס, עידו גנוסר: "כל הגגות שונים זה מזה, וגם לרוב שטח הגג מבולגן, מוזנח ועם בעיות גישה. המטרה שלנו היתה לחולל מהפכה באופן האינטגרציה לבניין, ולייצר מערכת שתהיה אגנוסטית, כך שלא משנה מה קורה על הגג אנחנו יכולים בקלות להתקין אותה. הפתרונות החלופיים מנסים להחליף את העובד האנושי הניצב במעלית – אנחנו מחליפים את כל המנוף, שהפך למעין 'פיל לבן' בתעשייה".

ההספק של המערכת גבוה לאין שיעור מהספק של עובד אנושי. לפי ההערכה, עובד אנושי מספיק לנקות כ-50 מ"ר בשעה, ומתוך משמרת של 9 שעות הוא מנקה נטו כ-4 שעות. המערכת של וורובוטיקס, שיכולה לעבודה ברצף וגם בתנאי גשם ורוח, מסוגלת לנקות כ-120 מ"ר בשעה, ובמידה ומחברים מערכת בכל אחת מארבע הפאות של הבניין ניתן להשיג כיסוי אופטימלי.

פרויקטים בישראל, ארה"ב ואוסטרליה

למעשה, הרובוט של וורובוטיקס משמש כפלטפורמה בסיסית שאליה ניתן לחבר מטע"דים מסוגים שונים. מערך המצלמות המותקן על הרובוט משמש גם לאיסוף מידע ויזואלי על מעטפת הבניין שמאפשר לזהות סדקים, הצטברות חומרים ודליפות חום. לדברי החברה, המידע התחזוקתי שאוספת ומנתחת המערכת יכול לאתר ליקויים מוקדם ולחסוך הון רב בעלויות התחזוקה השוטפות של הבניין.

המערכת של החברה מותקנת כיום במספר בניינים בישראל, ובמהלך השנה צפויים לצאת לדרך מספר פרויקטים בארצות הברית. לחברה גם שיתוף פעולה אסטרטגי עם חברת הנדל"ן האוסטרלית Mirvak. "כשאנחנו מציגים בפני אנשים מעולם הנדל"ן את הגישה שלנו לבעיה ואת הפיתרון, המוצר כמעט 'מוכר את עצמו'. ה-ROI [החזר על השקעה] הוא כמעט מיידי."

וורובוטיקס הוקמה בשנת 2020 על ידי עידו גנוסר ואיתי לויתן. המשקיעה העיקרית בחברה הינה TAU Ventures, קרן ההון סיכון של אוניברסיטת תל אביב, לצד אנג'לים בכירים בתעשייה. החברה היא בוגרת המחזור השישי בתוכנית ההאצה של אינטל Intel Ignite. 

280 מחשבים קוונטיים בעולם מתבססים על קוונטום מאשינס

חברת קוונטום מאשינס (Quantum Machines) התל אביבית, המפתחת פתרונות בקרה למחשבים קוונטיים, חשפה כי הטכנולוגיה שלה מצויה כיום בכ-280 מתקני מיחשוב קוונטי ברחבי העולם, וזאת לאחר שחוותה גידול חד במספר הלקוחות בשנה החולפת. בין לקוחות החברה, המתפרסים על פני כ-23 מדינות, נמנים ספקיות ענן, מעבדות אקדמיות, מרכזים לאומיים ומחשבי-על.

כמו כן, החברה מדווחת כי השלימה באחרונה סבב גיוס הון בהיקף של 20 מיליון דולר, וכעת סך גיוסיה של החברה מאז הקמתה מגיע ל-100 מיליון דולר. החברה מעסיקה כ-140 עובדים בישראל ובעולם.

לתווך בין הקלאסי לקוונטי

כאשר מדענים בונים היום מחשב קוונטי, הם צריכים לפתח ולבנות גם את המערכות האלקטרוניות התומכות בו, דוגמת שרתים, מערכות קירור, סינון רעשי רקע, תוכנות התומכות במידע המגיע מיחידות הליבה (קיוביט) וכדומה. המטרה של קוונטום מאשינס היא לספק את מערכות העזר התומכות במחשוב הקוונטי. החברה  פיתחה מערכת בקרה בשם Quantum Orchestration Platform – QOP הכוללת חומרה ותוכנה, ואחראית לקבל אלגוריתם קוונטי בשפת תכנות חדשה שהחברה פיתחה (QUA) – ולתרגם אותו לאותות הנשלחים למעבד הקוונטי. אותם אותות הם אלה המריצים את האלגוריתם בפועל על המעבד. למעשה, החברה מספקת את שכבת התיווך שבין המעבד הקוונטי לבין תשתית המחשוב הסטנדרטית. 

שותפה במיזם הקוונטום הלאומי

מנכ"ל ומייסד-שותף של קוונטום מאשינס, איתמר סיוון, אמר: "ממשלות ועסקים מזהים את הפוטנציאל המהפכני של מחשוב קוונטי, והם משקיעים כבר כיום כדי למצב את הארגונים שלהם בחזית המהפכה הקוונטית. הטכנולוגיה שלנו מאפשרת להם להפיק את המיטב מההשקעה שלהם במיחשוב קוונטי, כבר כיום. הארכיטקטורה הסקאלאבילית והגמישה שלנו מבטיחה שהתשתית הקוונטית שלהם תהיה תואמת לטכנולוגיות העתידיות."

בחודש יולי, 2022, נבחרה קוונטום מאשינס על ידי רשות החדשנות להוביל את הקמת מרכז המחשוב הקוונטי הישראלי, בתקציב כולל של 100 מיליון שקל לשלוש שנים. מרכז המחשוב הקוונטי, המהווה חלק ממיזם הקוונטום הלאומי, יאפשר גישה לביצוע מחקר ופיתוח בכל שכבות החומרה והתוכנה בשלוש טכנולוגיות עיבוד קוונטי שונות.

עוד ב-2022, רכשה החברה את חברת QDevil מקופנהגן, דנמרק, אשר מפתחת מערכות בקרה המסייעות לייצר ולבצע ניסויים במערכות מיחשוב קוונטי. החברה גם הכריזה על שיתוף פעולה עם Toyota Tsusho, מקבוצת טויוטה, במטרה להנגיש את הטכנולוגיה של החברה ביפן, וכן נבחרה להשתתף בפרויקט האירופי EuRyQa, תחת תוכנית Horizon, לפיתוח טכנולוגיית מיחשוב קוונטי המתבססת על אטומים כלואים.

קרן בירד תשקיע 8.4 מיליון דולר ב-9 פרויקטים משותפים לחברות ישראליות ואמריקאיות

[בתמונה: מנכ"ל הקרן ד"ר איתן יודלביץ', שצפוי לפרוש בקרוב מתפקידו לאחר 17 שנה]

קרן BIRD, הקרן הדו-לאומית למחקר ולפיתוח תעשייתיים ישראל-ארה"ב, אישרה השקעות בסך של 8.4 מיליון דולר בתשעה פרויקטים משותפים לחברות ישראליות וחברות אמריקאיות. בנוסף למענקים, יזכו הפרויקטים החדשים גם למימון מהמגזר הפרטי, כך שסך ההשקעה בפרויקטים יגיע ל-20 מיליון דולר.

קרן BIRD פועלת לעידוד שיתופי פעולה בין חברות ישראליות ואמריקאיות מתחומי הטכנולוגיה השונים לצורך פיתוח מוצר משותף. נוסף על הענקת מענקים מותנים של עד מיליון  וחצי דולר לפרויקט, הקרן מסייעת לחברות באיתור וחיבור לשותפים אסטרטגיים פוטנציאליים. הפרויקטים המוגשים לקרן עוברים בדיקה קפדנית על ידי בוחנים ישראלים מטעם רשות החדשנות ובוחנים אמריקאים מטעם המכון הלאומי לטכנולוגיה ותקנים של ארצות הברית (NIST).

תשעת הפרויקטים שאושרו לאחרונה בישיבת הדירקטוריון מתווספים ליותר מ-1,000 פרויקטים בהם השקיעה הקרן במהלך 45 שנות פעילותה. הפרויקטים, שהיקף ההשקעה הכולל בהם מגיע ליותר מ-370 מיליון דולר, הניבו עד כה מכירות ישירות ועקיפות של למעלה מ-10 מיליארד דולר.

אלה הם הפרויקטים שאושרו:

  • חברת Amarel Embedded Solutions (AES) הישראלית וחברת Setco Sales Company יפתחו פלטפורמת ציר חכמה לביצוע אופטימיזציה של מערכות עיבוד שבבי.
  • חברת Apeiro Motion הישראלית וחברת Hellbender האמריקאית יפתחו מערכת ניווט פנים וחוץ לרובוטים.
  • חברת CASTOR הישראלית וחברת Siemens Corporation Technology האמריקאית יפתחו תהליך חישוב אוטומטי של פליטות CO2 בהדפסה תלת מימדית לעומת ייצור תעשייתי מסורתי, התומך במציאת הזדמנויות להפחתת פליטות גזי חממה. 
  • חברת Cielo inertial Solutions הישראלית וחברת Guinn Partners האמריקאית ישתפו פעולה בפיתוח ומסחור פתרון חיישני אינרציה שנועדו לעמוד בדרישות החלל החדש.
  • חברת EyeFree Assisting Communication הישראלית ובית החוליםBeth Israel Deaconess Medical Center  יבצעו ניסוי קליני ויחקרו את יעילותה של מערכת EyeControl-Pro בהפחתת דליריום בסביבת טיפול נמרץ, על ידי מתן אפשרות לתקשורת דו-כיוונית בין המטופל, הצוותים רפואיים ומשפחות המטופלים.
    החברה 
    Kadimastem הישראלית ו-iTolerance האמריקאית ישלבו את הטכנולוגיה הרגנרטיבית של קדימהסטם עם חלבון שפותח על ידי החברה האמריקנית כפתרון לריפוי סוכרת ללא צורך בדיכוי חיסוני כרוני.
  • חברת ניו פייז וחברת Ultraflex Power Technologies האמריקאית יפתחו את הדור הבא של מכונות הקרנה של שדה אלקטרו מגנטי לא מיינן. שדה אלקטרו מגנטי זה גורם לחימום ננו חלקיקים אשר משמשים להרס של גרורות וגידולים בחולי סרטן שלב 4 בשיטה של היפרתרמיה אלקטרו מגנטית.
  • חברת תבל הישראלית וחברתVinergy  האמריקאית ישתפו פעולה בפיתוח מערכת קטיף אוטונומית המבוססת על אנרגיה ירוקה.
  • חברת  זריאנט פארמה הישראלית ו-Accuray האמריקאית יתפחו טיפול חדשני המשלב תרופה המגינה על מערכת העיכול מנזקי קרינה וטכנולוגיית הקרנה ממוקדת, שתגביר באופן דרמטי את יעילות הטיפול בסרטן הלבלב.

בחודש שעבר הודיעה הקרן כי מנכ"ל הקרן, ד״ר איתן יודלביץ, צפוי לפרוש לאחר 17 שנה בתפקיד. מי שנבחר על ידי דירקטוריון הקרן לרשת את יודלביץ’ בתפקיד הוא ירון לוטן, המכהן כיום כסגן יו״ר מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן. לוטן ייכנס לתפקידו בתחילת חודש מרץ.

אוויאיישן תספק 30 מטוסים חשמליים לחברת תעופה מקסיקנית

חברת אוויאיישן (Eviation) ממשיכה להגדיל את צבר ההזמנות שלה. היום (ד') הודיעה החברה כי חתמה על מזכר כוונות (LoI) למכירת 30 מטוסי נוסעים חשמליים מדגם Alice לחברת התעופה האזורית המקסיקנית Aerus.

Aerus היא חברת תעופה חדשה במקסיקו, שצפויה להתחיל להפעיל השנה קווי תעופה לטווחים בינוניים בחלקה הצפוני של המדינה, אזור שבו התעבורה האווירית פחות מפותחת, ולחבר בין ערים כדוגמת נובו ליאון, טמאוליפאז, וורה-קרוז ועוד. בדומה לחברות תעופה אזוריות אחרות, גם Aerus נושאת את דגל הסביבתיות וטכנולוגיות הנעה ללא פליטות.

הזמנות ביותר מ-2 מיליארד דולר

עג כה קיבלה אוויאיישן הזמנות, במתכונת של מכתבי כוונות, ליותר מ-350 מטוסי נוסעים ומטען בשווי כולל של 2-2.5 מיליארד דולר, מחברות תעופה אזוריות כדוגמת Cape Air ו-GlobalX, וחברות תובלה כמו DHL Express. באחרונה דיווחה על הזמנות חדשות מחברת התעופה הגרמנית Evia Aero וחברת התעופה האוסטרלית NTAS. בחודש דצמבר דיווחה אוויאיישן על החוזה הראשון עם חברת תעופה לאומית, שבו היא תספק לחברת Air New Zealand צי של עד 23 מטוסי נוסעים.

 

המטוס “אליס” מונע באמצעות שני מנועים חשמליים ואינו פולט פחמן. הוא יכול לשאת עד 9 נוסעים למרחק של עד 1,000 ק”מ במהירות של כ-450 קמ”ש, ומיועד לשרת את שוק הטיסות האזוריות והקצרות. מדובר בקווי תעופה למרחקים של כמה מאות קילומטרים, שבדרך כלל מחברים בין ערים בתוך אותה מדינה.

ב-28 בספטמבר השיגה אוויאיישן ציון דרך משמעותי, כאשר ביצעה את טיסת המבחן הראשונה של המטוס אשר המריאה מנמל התעופה הבינלאומי של מחוז גרנט (MWH) בוושינגטון, ונמשכה כ-8 דקות. כעת מתכוונת אוויאיישן לייצר עוד 3 מטוסי מבחן, לצורך ביצוע טיסות המבחן הנדרשות בדרך לקבל רישיון מה-FAA. החברה מעריכה כי מטוסיה יוכלו להתחיל בטיסות מסחריות ב-2027.

צה"ל יצטייד במערכת Xtend להפעלת ציי רחפנים

חברת Xtend זכתה בחוזה בלעדי של משרד הבטחון, בהיקף של 20 מיליון דולר, לפיתוח ואספקת מערכת הפעלה ראשונה מסוגה לתפעול ​קבוצת רחפנים. מטרת הפרויקט, vמתבצע בשיתוף מפא"ת, היא לאפשר למל"טים לשמש לא רק ככלי תצפית, אלא גם לבצע משימות מורכבות בדיוק רב ותוך כדי שמירה על הכוחות מחוץ לטווח הסכנה. במסגרת הפרויקט, תפתח Xtend ממשק לתפעול בטוח ואינטואיטיבי מרחוק של עשרות רחפנים jmי-אוטונומיים, הכולל יכולות מציאות מדומה, עיבוד קצה ובינה מלאכותית. 

הפיתוח יתבסס על מערכת ההפעלה שך Xtend לרחפנים בודדים, המאפשרת לכל לוחם להפעיל בקלות את הרחפן, לאחר אימון של שעות או ימים ספורים בלבד. הממשק מתבסס על טכנולוגיות מעולם הגיימינג, ומעניק למפעיל תחושה שהוא צופה במתרחש דרך “עיני הרחפן”. כך למשל, כדי לפקוד על הרחפן להיכנס למבנה דרך חלון מסוים או לפנות מהדרך מטען חבלה, המפעיל צריך רק להצביע על חלון במבנה או לסמן לעבר המטען ולהורות על הפעולה. המערכת הזאת כבר נמצאת בשימוש צה”ל והיתה אחראית ליירוט אלפי בלוני ועפיפוני תבערה בעוטף עזה.

חוזה ענק לאספקת רחפנים לצבא ארה"ב

גורם בכיר במשהב"ט אמר ששיתוף הפעולה עם Xtend בשלוש השנים האחרונות, כבר הניב מספר הצלחות. "מערכות פרי הפיתוח המשותף נמצאות בשימוש יומיומי בשטח. אנו בטוחים שתוכנית חדשה זו תספק קפיצת מדרגה אדירה ביכולות המבצעיות. אחד האתגרים הגדולים ביותר עבור רשות ממשלתית כמו מפא"ת, העובדת עם הטכנולוגיות המתקדמות ביותר, הוא למצוא את השותפים המתאימים בתעשייה. אנחנו רואים ב-Xtend שותף כזה".

החוזה הזה עם משרד הבטחון מתווסף לכ-20 חוזים נוספים שהבטיחה החברה בשלוש השנים האחרונות. בחודש יולי 2022 דיווחה Xtend כי זכתה בחוזה לאספקת יותר מ-100 רחפנים טקטיים מדגם Wolverine מתוצרתה למשרד ההגנה האמריקאי (DoD). הרחפנים מיועדים להתלוות ליחידות קומנדו בצבא ארה”ב ולבצע משימות כדוגמת פינוי מטענים, אבטחת שיירות, תצפיות בשטח, ואפילו פשיטה אל תוך מבנים.

האזינו לשיחה עם רובי ליאני, מייסד-שותף וה-CTO של Xtend, מתוך תוכנית מספר 50 בפודקאסט שלנו מחודש אוגוסט 2022:

 

[תמונה באדיבות Xtend]

 

מדוע תפקיד סמנכ"ל הכספים בחברות טכנולוגיה הוא כל-כך בלתי יציב?

בתמונה למעלה: דידי גורפינקל, מייסד משותף ומנכ"ל חברת Datarails

מחקר שערכה פלטפורמת התכנון והניתוח הפיננסי Datarails, מגלה שסמנכ"לי כספים מתחלפים בתדירות הגבוהה ביותר בקרב ההנהלה הבכירה בחברות. המחקר בחן את משך הזמן שבכירים החזיקו בתפקידיהם ב-2,056 חברות מובילות לאורך חמש השנים האחרונות. המחקר הראה שסמנכ"לי כספים מחזיקים בתפקידם 3.5 שנים בממוצע, אחריהם המנכ"לים שמתחלפים בממוצע אחת ל-3.89 שנים. בעלי התפקידים שנשארים את פרק הזמן הארוך ביותר הם סמנכ"לי הטכנולוגיה (4.64 שנים), אחריהם סמנכ"לי השיווק (4.63 שנים), ובשיא מחזיקים היועצים המשפטיים (4.50 שנים בתפקיד).

המחקר מגלה ששיא העזיבות של סמנכ"לי הכספים היה בשנת 2021. שלוש חברות מאלו שנבדקו החליפו חמישה סמנכ"לי כספים בחמש שנים, כלומר בממוצע של אחת לשנה. 52 חברות החליפו ארבעה סמנכ"לי כספים, כולל אויס ובאדג'ט ו-269 חברות החליפו שלושה סמנכ"לי כספים, בהם מותגים בינלאומיים רבים כולל טסלה, יונייטד איירליינס, סטארבקס, פרוקטר אנד גמבל, פורד מוטור ופיליפ מוריס. דידי גורפינקל, מייסד משותף ומנכ"ל דאטהריילס, הסביר כי סמנכ"לי הכספים הם הראשונים לשלם את מחיר חוסר היציבות הכלכלתי בשלוש השנים האחרונות, מאז פרוץ הקורונה.

גורפינקל: "האתגרים של התמודדות עם המגיפה והשלכותיה התחלפו במהירות בפחדים ממיתון, אינפלציה ואיומים על השלום העולמי. ביצענו את המחקר כדי להגביר את המודעות לביטחון התעסוקתי הנמוך של בעלי התפקידים בתחום הזה". עוד גילה המחקר שבחמש השנים האחרונות עלה התגמול הממוצע של סמנכ"ל הכספים, הכולל שכר, בונוסים, הקצאת מניות ואופציות, מ-2.4 מיליון דולר בשנת 2016 לכ-3.5 מיליון דולר בשנת 2021 – עלייה של כ-40% בממוצע – בעיקר הודות לגידול במרכיב המניות. חברות הכבלים והלוויין מובילות עם חבילת שכר ממוצעת של 8.1 מיליון דולר למנהל הכספים בשנת 2021. המגזר עם השכר הנמוך ביותר היה חינוך: 1.1 מיליון דולר בממוצע לסמנכ"ל הכספים.

להחליף את האקסל

חברת Datarails מפתחת פלטפורמה לניתוח ותכנון פיננסי המאפשרת אוטומציה של איחוד נתונים ויצירת דו"חות פיננסים. בכך היא מעניקה את היכולת למחלקות כספים להמשיך להשתמש באותם גיליונות ומודלים פיננסים אליהם הם רגילים באקסל, וזאת בשילוב עם היתרון של מסד נתונים מרכזי מבוסס ענן המאפשר לאחד בזמן אמת בין נתונים פיננסים ותפעוליים מכל מחלקות החברה. האוטומציה מאפשרת למחלקות הכספים להשקיע יותר זמן בניתוח הנתונים, ופחות באיסופם הקדחתני.

השוק בו פועלת החברה נאמד בארה"ב בלבד בכ- 8 מיליארד דולר. בשנה האחרונה הגדילה דאטהריילס את מכירותיה פי חמש על רקע הביקוש הרב למוצר בצפון אמריקה. על פי הערכות הביקוש לאוטומציה צפוי לעלות עם האתגרים שיוצרים האינפלציה והסביבה הכלכלית המשתנה. דאטהריילס הוקמה בשנת 2015 על ידי דידי גורפינקל (מנכ"ל), אייל כהן (סמנכ"ל תפעול) ועודד הר־טל (סמנכ"ל טכנולוגיות) ובעלת משרדים בתל אביב ובניו יורק עם 150 עובדים. החברה גייסה מאז הקמתה 105 מיליון דולר ממשקיעים בהם קרן קומורה, קרן ורטקס, קרן וינטג' ואורן זאב.

המשרד לאיכות הסביבה קנס את אלטק

יצרנית המעגלים המודפסים אלטק (Eltek) עדכנה היום (ג') כי המשרד לאיכות הסביבה דיווח לה שבכוונתו להטיל עליה קנס בסכום של כ-600 אלף דולר, בגין חריגות מתקנות חוק אוויר נקי שבוצעו לכאורה בשנים 2019-2020. מאלטק נמסר כי החברה תבקש להקטין את גובה הקנס. חברת אלטק נמצאת בבעלות קבוצת ניסטק (Nistec), ומפעל הייצור שלה נמצא בפתח תקווה. באמצע חודש מאי 2022, פרצה אש באחד מהחדרים במפעל הייצור, אשר גרמה לנזק בציוד ולהשבתת הייצור למספר ימים.

החברה אומנם דיווחה שחזרה בתוך כשבועיים לפעילות מלאה, אולם המנכ”ל אלי יפה הודה שהשריפה פגעה ביכולת של החברה לספק מוצרים מוגמרים לחלק מהלקוחות, “והדבר גרם לירידה בלתי צפויה במכירות ולהגדלת ההוצאות”. אלא שלמרות נזקי השריפה, החברה דיווחה לפני כחודשיים על שיפור בתוצאות: בתשעת החודשים הראשונים של 2022 הסתכמו המכירות בכ-29.2 מיליון דולר, בהשוואה למכירות בהיקף של 24.3 מיליון דולר בתקופה המקבילה 2021.

במקביל, הוא מסר על המשך יישום אסטרטגיית הרחבת ושיפור תשתיות הייצור של החברה. יפה: "במהלך השנה האחרונה הגדלנו את מצבת העובדים של החברה בכ-18% (ככל הנראה מדובר בגיוס כ-60-70 עובדים חדשים). במהלך הרבעון השלישי התקנו והפעלנו שלוש מכונות ייצור חדשות, ואנחנו מתכננים להתקין שתי מכונות נוספות. כעת אנחנו נכנסים לשלב חדש בתוכנית ההשקעות בתשתיות ייצור, אשר יתבצע בשנים 2023-2024". חברת אלטק נסחרת בנסד"ק לפי שווי שוק של כ-25.5 מיליון דולר.

נמל אשדוד בקול קורא לסטרטאפים ישראליים להשתתף בתוכנית אקסלרטור

[בתמונה: נמל אשדוד. באדיבות נמל אשדוד]

חברת נמל אשדוד פרסמה היום (ב') "קול קורא" לסטארטפים ישראליים, להשתתפות בתוכנית אקסלרטור, בשיתוף פעולה עם קרן ההון-סיכון הבינלאומית 500 Global, אחת מקרנות הון הסיכון הגדולות בעולם אשר מפעילה תוכניות אקסלרציה ברחבי העולם. הקרן תעניק לסטרטאפים ליווי ומנטורינג מקצועי. 

ההרשמה פתוחה החל מה-16.1 ועד ה-23.2 לסטארטאפים מכלל תחומים אשר רלוונטיים לעולם הספנות והתעבורה הימית, החל מלוגיסטיקה, דרך סייבר, ועד איכות הסביבה. מעבר לליווי העסקי והטכנולוגי, כחלק מהשתתפותם האקסלרטור, הסטארטפים יבצעו הוכחת היתכנות בשטח הנמל, שלב שבו היזמים ממשים את הרעיון או השיטה על מנת להדגים שימושיות הטכנולוגיה של החברה. 

לפי ההודעה, נמל אשדוד יציע לסטארטאפים המשתתפים באקסלרטור אפשרות להציג את הטכנולוגיה שלהם לרוכשים ומשקיעים פוטנציאליים בנמלים וארגונים גדולים מרחבי העולם, כמו נמל ברצלונה, רשות הנמלים של ניו יורק וניו ג'רזי, איתם נמל אשדוד חתום על שיתוף פעולה בתחום החדשנות. 

במחזור הראשון של האקסלרטור, אשר פועל משנת 2020, חברת נמל אשדוד השקיעה כ-10 מיליון שקל ב-9 סטארטאפים: בסבב הראשון הנמל השקיע בארבעת החברות: SPINFRAME, המפתחת טכנולוגיה ייחודית של מערכות צילום אוטומטיות, חברת ENWIZE, המפתחת טכנולוגיה של מציאות רבודה ומדומה לאימון צוותי התפעול המסייעת למניעת טעויות וליצירת סביבת עבודה בטוחה, חברת 2.0 CYBER, המפתחת טכנולוגיה למניעת התפשטות התקפות סייבר בתוך הרשת הארגונית, וחברת CYBERVIEW, אשר פיתחה פלטפורמת ניהול אבטחת מידע.

הסבב שני כלל את חמש החברות חברת Greazly, בעלת מערכת ייחודית לניטור נקודות גירוז שונות אשר ימנעו בזמן אמת תקלות והשבתה של מנופים, חברת Captain's Eye, אשר משתמשת במצלמות הנמל לצורך זיהוי והרתעה בזמן אמת על אירועי בטיחות, ביניהם אירועי זיהום, ACiiST, המספקת רשת תקשורת יעילה ובעלת יכולת שרידות בעת פגיעות פיזיות או מתקפות סייבר, וחברות הסייבר Salvador , המאפשרת יכולת התאוששות מהירה מהתקפות סייבר ותקלות, ו-Enigmatos, המספקת הגנה מפני התקפות סייבר על ציי רכב. 

לדברי יו"ר דירקטוריון נמל אשדוד, אורנה הוזמן-בכור: "חברת נמל אשדוד רואה בחדשנות ובטכנולוגיה מהלך אסטרטגי ומנוע צמיחה, אשר יניב תוצאות מיטביות עבור הנמל, המשק הישראלי וגם עבור מערכת הנמלים הבינלאומית. בתור הנמל הלאומי של ישראל, אנו מפתחים כל העת את הפצת החדשנות והטכנולוגיה הישראלית גם אל מעבר לים, במסגרת שיתופי פעולה עסקיים עם נמלים ברחבי העולם. זוהי אבן דרך חשובה להעמקת הקשרים הבינלאומיים, הטכנולוגיים ואנו מזמינים סטארטאפים נוספים להצטרף לאתגר שהצבנו בפנינו לקידום הטכנולוגיות בתחום הימי, בישראל ובעולם.

עידו גור מונה למנכ"ל סטיקספיי

חברת סטיקספיי (Satixfy), המפתחת שבבים לתקשורת לוויינית, הודיעה על מינויו של עידו גור למנכ"ל החדש של החברה. גור יחליף את דיוויד ריפשטיין, שכיהן בתפקיד חודשים ספורים בלבד. סטיקספיי לא ציינה את סיבת עזיבתו של ריפשטיין את התפקיד לאחר זמן כה קצר, אך ריפשטיין עצמו, שניהל לפני כן את חברת GreenRoad, מסר כי הוא "שמח להעביר את המושכות להנהגה חדשה, שתוביל את החברה לשלב הבא"

בתפקידו האחרון, בין אפריל 2020 עד יוני 2022, ניהל גור [בתמונה למעלה] את חברת סגונה (Saguna Networks) מיקנעם, המפתחת פלטפורמה לניהול ענני קצה ונמכרה באוגוסט 2021 לחברת האחזקות האמריקאית COMSovereign. לפי תיאורו בלינקדאין, גור הוא יזם סדרתי, משקיע אנג’ל ואיש עסקים. בין 2011-2015 ניהל את חברת GASNGO. לפני-כן, בשנים 2008-2011, ניהל את חברת VocalTech שסיפקה פתרונות VoIP. בשנים 2005-2008 הוא שימש כסמנכ”ל המכירות של חברת ECI.

חברת סטיקספיי הוקמה בשנת 2012 על-ידי יוצאי החברות גילת רשתות לוויין ו-RaySat. החברה מפתחת שבבי ASIC ומסופי תקשורת לווייניים עבור יישומי דטה, בעיקר במערכי לוויינים מנמיכי רום (LEO). סטיקספיי השלימה פיתוח של אנטנה שטוחה מרובת-אלומות המבצעת סריקה אלקטרונית ללא חלקים נעים, ותומכת בשידור וקליטה של מספר אלומות בו-זמנית. סטיקספיי החלה להיסחר בבורסה של ניו יורק בסוף חודש אוקטובר ולפי שעה היא נסחרת לפי שווי שוק של 550 מיליון דולר לערך. בחודש אפריל 2022 נפטר מייסד ומנכ"ל החברה יואל גת.

ניצחון תכנון נוסף לסיפיה בשוק הרכב הסיני

חברת סיפיה (Cipia) הודיעה היום (א') בדיווח לבורסה, כי זכתה במכרז של יצרן רכב נוסף בסין (OEM) לאספקת תוכנת ניטור הנהג שלה, Driver Sense, עבור דגם רכב מסוג טנדר Pickup, שייצורו יחל במהלך השנה. הדגם החדש מיועד לשיווק בדרום אמריקה, אוסטרליה וניו זילנד.

סיפיה ניגשה וזכתה במכרז ביחד עם חברת HiRain, אחת מספקיות המערכות לרכב הגדולות בסין, שמשתפת פעולה עם חברות ישראליות נוספות ובהן ארבה רובוטיקס ואינוויז. בדגם המיועד של יצרן הרכב הסיני, התוכנה של סיפיה תרוץ על גבי מערכת-על-שבב (SoC) של חברת OmniVision

עם הזכייה במכרז זה, לסיפיה זכיות במכרזים להטמעת מערכת ה-Driver Sense ב-29 דגמי רכב (Design Wins) עם 6 יצרניות רכב שונות ((OEMs. היצרניות כוללות יצרן רכב חשמלי בארצות הברית, יצרניות הרכב SAIC Motors ו-CHERY, מותג רכב אמריקאי בסין ויצרניות רכב נוספות.

האלגוריתם שמגן על הנהג

סיפיה פיתחה מערכת חישת ושליטת פנים-הרכב המאפשרת בין השאר לבצע מעקב אחר רמת העירנות של הנהג באמצעות ניתוח פרמטרים כמו הטיית הראש, היציבה הכללית ותנועות העפעפיים. המערכת מבוססת על ראיית מכונה ובינה מלאכותית, יודעת לזהות הסחת דעת של הנהג מהדרך באמצעות מעקב אחר האישונים, ומתריעה בכל פעם שרמת עירנותו יורדת.

האלגוריתם גם מזהה הסחות דעת כמו שימוש בסמארטפון במהלך נהיגה, עישון, חגירת חגורת בטיחות, הסטת מבט ועוד. פיתרון Cipia-FS10 הוא גרסה המותאמת לעולם ציי הרכב, וכולל לצד התראות הבטיחות לנהג, גם יישומים כמו דירוג ואימון נהגים על-סמך ניתוח דפוסי ההתנהגות שלהם, וניתוח תאונות.

חברת החשמל מרחיבה את פריסת הפתרון של פריזמה פוטוניקס

חברת החשמל מרחיבה את פריסת השימוש בפתרון הניטור של פריזמה פוטוניקס ברשת החשמל הארצית. חברת פריזמה פוטוניקס (Prisma Photonics) התל אביבית פיתחה פתרון ניטור, מבוסס סיבים אופטיים, עבור תשתיות המתפרסות על פני מרחקים גדולים כדוגמת, צינורות נפט וגז, מסילות רכבת, גבולות – וקווי חשמל, וזאת באמצעות ניתוח שינויים זעירים במאפייני האות האופטי, הנובעים מהסביבה החיצונית, מסיקה על אירועים חיצוניים המתרחשים בקרבת הסיב.

בספטמבר 2021 הכריזו חברת החשמל ופריזמה על פיילוט משותף, שבמסגרתו נפרס פתרון הניטור של פריזמה על פני 100 קילומטר של קווי מתח גבוה. כעת, הכריזו החברות על הרחבה משמעותית של פריסת הפתרון לכ-1,000 קילומטרים, המהווים כחמישית מכלל רשת החשמל.

הפתרון הייעודי של פריזמה עבור רשתות חשמל, PrismaPower, מסוגל לזהות אירועים בטיחותיים ותחזוקתיים לאורך קווי החשמל כדוגמת ניסיונות חבלה בציוד, אנשים שמטפסים על עמודי חשמל, שיבושים נקודתיים באספקת החשמל, מעגלים מקצרים ואפילו תנאי מזג אוויר המסכנים את קווי המתח כמו רוח חזקה או פגיעות ברק בקרבת מקום. מאחר שקווי המתח משולבים בסיבים אופטיים, חברת החשמל לא נדרשה לבצע התקנה פיזית כלשהי לצורך יישום הפתרון.

מקור לייזר אחד במקום הרבה חיישנים נפרדים

פריזמה פוטוניקס, שהוקמה ב-2017, פיתחה את טכנולוגיית Hyper-Scan Fiber Sensing, אשר מבוססת על מקור לייזר המשגר פולסים קצרים ומהירים אל תוך הסיב האופטי, מודולטורים וגלאים. הם מנצלים את אפקט Raman אשר מייצר אותות חוזרים בתדר שונה מתדרי המקור, בהתאם לזעזועים מכניים המתחוללים לאורך הסיב. במקום להתקין אלפי חיישנים לאורך הקו המוגן, החברה משתמשת בסיב תקשורת אופטית סטנדרטי שברוב המקרים כבר קיים לאורך הקו או במתקן, לצורכי תקשורת.

הטכנולוגיה של פריזמה פוטוניקס מתבססת על תופעה פיזיקלית, שבה, כתוצאה מזיהומים זעירים בסיב, חלק קטן מהפוטונים המרכיבים את קרן האור העוברת בתוך הסיב מתפזרים, וחלק זעיר מהם חוזר לאחור. הודות לכך, ניתן להשתמש בסיב כמעין חיישן אקטיבי וגלאי. מניתוח החזר האור ניתן ללמוד, ברמה התיאורטית, על מה שקורה מחוץ לסיב, במובן מסוים בדומה לאופן שבו פועל מכ”ם. הבעיה היא שעוצמת ההחזר הינה קלושה, לא יותר ממאית המיליארדית מעוצמת אות המקור, ועל כן מאוד קשה להבדיל בין רעש לאות ולבנות על סמך המידע הזה תמונה ברורה של הנעשה בחוץ.

הסיב מנטר את סביבתו

כאשר החברה מנטרת קו גז או נפט, בכל 100 ק”מ של סיב אופטי, היא מתקינה מערכת שידור וגילוי (Optical Interrogator Unit), המקושרת אל מחשב המצוי בחדר התקשורת הקיים של הלקוח, שם המידע מנותח באמצעות תוכנת עיבוד המבוססת על אלגוריתמים מתימטיים ועל בינה מלאכותית. ההתראות מועברות משם אל ממשק ניהול הנמצא בדרך-כלל בחדר הבקרה המרכזי של הלקוח. המערכת מזהה ארוע (למשל דליפת נפט) ואת מיקומו לאורך צינור הנפט ברזולוציה של מטרים. המערכת גם מזהה פעילויות הנמצאות בסביבת הסיב, כמו תנועת כלי-רכב, חפירה ועוד.

סמארט-שוטר עברה את מבחני משרד ההגנה האמריקאי, ומתחילה בייצור

בתמונה למעלה: הגרסה של כוונת Smash לאחר שהותאמה לדרישות הצבא האמריקאי

חברת סמארט-שוטר (Smart Shooter) מקיבוץ יגור עברה בהצלחה באבן הדרך האחרונה של תוכנית משותפת עם משרד ההגנה האמריקאי לפיתוח מערכת בקרת-ירי לנשק-קל עבור צבא ארצות הברית, על בסיס הטכנולוגיה של החברה. 

פרויקט הפיתוח החל לפני כשלוש שנים והתבצע במסגרת התוכנית של משרד ההגנה לפיתוח יכולת אופטית שוברת שוויון לנשק אישי (Individual Weapon Overmatch Optic – IWOO). התוכנית מובלת על-ידי מחלקת IWTSD (Irregular Warfare Technical Support Directorate – לשעבר CTTSO) של משרד ההגנה, והיא ממוקדת בעיקר במתן מענה לאיום הרחפנים.

כעת מדווחת סמארט-שוטר כי עמדה בהצלחה ב"מבחן המוכנות הטכנולוגית" שערכה מחלקת IWTSD. במסגרת התהליך, נערכו סדרה של מבדקים וניסויי שדה בחימוש חי, לרבות בשעות הלילה. הניסויים בוצעו בשני אבות-טיפוס של המערכת ובדקו את עמידתם בדרישות המבצעיות שהוגדרו עבורה. במסגרת הפיתוח מול משרד ההגנה, סמארט-שוטר הוסיפה למערכת מסך גם תצוגה ויכולות הגדלת התמונה (זום), במטרה להגביר את המודעות המצבית של החייל. 

גם ההדק מקבל חוכמה

כעת, לאחר קבלת אישור על תכנון המערכת, סמארט-שוטר נערכת לתחילת הייצור הסדרתי של הכוונות שפותחו עבור צבא ארה"ב. בתחילה מדובר בייצור בהיקף קטן שהיקפו לא נמסר. יחד עם זאת, החברה מסרה שבמקביל לייצור הנוכחי, משרד ההגנה בחר לממש את האופציה לאספקת מערכות נוספות. במהלך השנה יימשכו המבדקים המבצעיים כדי להגדיר את יכולת המערכת לטווח מטרות על הקרקע ורחפנים ממרחקים שונים, ולפתח תורת לחימה.

חברת סמארט-שוטר הוקמה על-ידי שני יוצאי חטיבת הטילים של רפאל, המנכ”לית מיכל מור והטכנולוג הראשי אבשלום ארליך. החברה פיתחה את מערכת הבקרת-אש Smash, אשר מיועדת להתקנהבאמצעות מסילה על-גבי כל רובה סער הנמצא כיום בשימוש מבצעי. המערכת  מתבייתת על המטרה באמצעות חיישנים אלקטרו-אופטיים ועוקבת אחריה באמצעות עיבוד תמונה מבוסס בינה-מלאכותית. ההתבייתות הייחודית מאפשרת לחייל לכוון ללא מאמץ – מכיוון שברגע המתאים ההדק משתחרר באופן אוטומטי.

סרטון הווידאו למטה מתעד את מבחני האש ליירוט רחפנים שבוצעו במחלקת IWTSD של משרד ההגנה:

ההתקן האופטי שהופך את האסלה שלנו למעבדה רפואית [פודקאסט]

מנחה: יוחאי שויגר
עורך: רוני ליפשיץ
מנגינת פתיחה: ניר שדה

האורח בתוכנית הוא גיא גולדמן, מייסד ומנכ"ל חברת הסטארט-אפ אוליב דיאגנוסטיקס (Olive Diagnostics), שפיתחה התקן אופטי המנטר פרמטרים רפואיים בשתן באסלה הביתית.

השתן שלנו מכיל מידע רב על מה שקורה בגוף שלנו, אם יש לנו דלקת, אם שתינו מספיק ועל תפקוד הכליות. בדרך כלל, אנחנו לומדים על כך באמצעות בדיקות שתן שרושם לנו הרופא בקופת החולים. עלינו להשתין לתוך כוסית, ולאחר מכן עוברת הדגימה לבדיקה במעבדה.

חברת אוליב דיאגנוסטיקס פיתחה התקן אופטי, שניתן להתקינו בכל אסלה. המכשיר מבצע ניטור של פרמטרים חשובים בשתן בכל השתנה, באופן פאסיבי וללא צורך בשום עזרים. באמצעות ניתוח מבוסס AI של ספקטרום האור המכשיר מסוגל לזהות ולמדוד מולקולות ספציפיות המצויות בשתן, כמו כדוריות דם אדומות, חלבונים, קטונים, קריאטינין, ניטריט, חומציות, וכן מאפיינים של השתן כמו כמות, לחץ, צבע ותכיפות השתן.

החברה מייעדת בשלב ראשון את המוצר לאוכלוסיית הגיל השלישי, והוא כבר מותקן במספר בתי אבות באירופה. אוכלוסיה זו סובלת משכיחות גבוהה יותר של מחלות כרוניות ותחלואה, וניטור רציף של דגימות שתן, באופן בלתי פולשני וללא טרחה מיוחדת, יכול לתרום רבות לאבחון מוקדם של מצבים רפואיים ורפואה מניעתית.

בשיחה, מדבר גיא על המהפכה שעשוי לחולל ההתקן, כיצד נולד הרעיון לפיתוח בעקבות מחלתה של אימו, ועל כל הדברים שאנחנו יכולים ללמוד מכל ביקור ביתי בשירותים.

עקבו אחר כל תוכניותינו ב-Spotify

וגם ב-Apple Podcasts

אוטופיה גייסה 14.5 מיליון דולר

חברת אוטופיה (Ottopia), שפיתחה פלטפורמה לניהוג-מרחוק של כלים אוטונומיים, השלימה גיוס של 14.5 מיליון דולר בסבב A. המשקיעה הבולטת שהשתתפה בסבב היא ענקית התחבורה מסינגפור ComfortDelGro, שמפעילה בסינגפור ובמדינות נוספות שירותי תחבורה ציבורית באוטובוסים, רכבות ומוניות.

אוטופיה הוקמה ב-2018 על-ידי המנכ”ל עמית רוזנצוויג והטכנולוג הראשי לאון אלטר, ופיתחה פלטפורמה לשליטה מרחוק על כלי-רכב אוטונומיים (Teleoperation). הטכנולוגיה שלה מאפשרת לנהג אנושי לנהל את הרכב האוטונומי במקרים המעטים שבהם הרכב לא יכול להתנהל באופן עצמוני בטכנולוגיות המשמשות כיום בכלי-רכב אוטונומיים. אומנם יש כיום פלטפורמות Teleoperation בסיסיות, המספקות תמיכה באמצעות נהג מרוחק, אולם להערכת החברה הן לא מספקות מענה לבעיית טעויות האנוש במצבים המוגדרים כמסוכנים, כגון עקיפת עבודות בכביש או נהיגה בסביבה הומה בני-אדם.

הפלטפורמה של אוטופיה מבוססת על שיתוף פעולה בין המפעיל האנושי לבין תוכנת הניהוג האוטונומי ברכב. בעת ההתערבות, הנהג המרוחק עוזר לרכב האוטונומי לקבל החלטה, בעוד שהרכב האוטונומי מוציא לפועל את ההחלטה שהוגדרה, באמצעות החיישנים ומערכות הבטיחות המתקדמות של הרכב. תפישת העולם של המערכת היא שהאדם צריך לסייע לרכב לקבל החלטות, והרכב צריך לסייע לנהג האנושי לבצע אותן.

שני המייסדים מביאים לחברה ידע בטכנולוגיות צבאיות מתקדמות. לאון הקים את ענף הרובוטיקה וכלי-הרכב האוטונומיים בצה”ל, והיה אחראי קרוב ל-10 שנים על מגוון מערכות אוטונומיות ופלטפורמות Teleoperation אשר השתתפו במשימות מבצעיות. הוא הצטרף לחברה באופן רשמי בחודש פברואר 2019. עמית שימש כראש קבוצת מוצר במיקרוסופט ישראל וכן סמנכ״ל מוצרים בחברה המפתחת פתרונות שידור וידאו אלחוטי. לפני-כן הוא פיקד על מדור מחקר ופיתוח פתרונות סייבר ביחידה 8200.

ביולי 2021 דיווחה אוטופיה כי יצרנית המוניות האוטונומיות הבריטית Motional אימצה את הפלטפורמה של החברה כחלק מתוכניתה להשיק שירות מוניות אוטונומיות במהלך 2023 בערים נבחרות בארצות הברית.

גיא אשל מונה למנכ"ל קומטקט

חברת קומטקט (Commtact) מיבנה הודיעה היום (ב') על מינויו של גיא אשל למנכ"ל החברה. אשל נכנס לתפקיד במקומו של אריאל קנדל, שניהל את החברה במשך חמש שנים, עד חודש דצמבר 2022, ובימים אלה נכנס לתפקיד מנכ"ל קבוצת אימקו. אשל, לשעבר איש קבע בחיל האוויר, עבד בשבע השנים האחרונות באלביט ומילא מספר תפקידי ניהול. בשלוש וחצי השנים האחרונות עמד אשל בראש תחום החלל בחטיבת פתרונות המודיעין, תצפית ואחיזת שטח (ISTAR) של חברת אלביט.

חברת קומטקט, מקבוצת אירונאוטיקס, מפתחת ומייצרת מערכות תקשורת RF דיגיטליות במגוון תדרים, מערכות ניידות בפס רחב ופתרונות הצפנת והגנת סייבר לתקשורת. המערכות מיועדות לשימוש בכלי-טיס, טילים, כלי-שיט ויישומים נוספים, ותומכות גם בשידור וקליטה של ערוצי וידאו. כיום מתרחבת החברה גם לשווקים אזרחיים, בעיקר לשוק התעשייתי.

צ'ק-קאפ הקימה קו ייצור סדרתי של גלולות רנטגן

חברת צ’ק-קאפ (Check-Cap) השלימה בשנה האחרונה הקמה של קו לייצור והרכבה סדרתיים של קפסולת הרנטגן שלה, לאיתור פוליפים טרום-סרטניים במעי הגס. קו הייצור ממוקם במטה החברה בעוספיה ומתפרס על פני שטח של כ-550 מ"ר. הוא מיועד לייצר את כמות הערכות הדרושות לניסוי הפיבוטלי שמבצעת החברה בימים אלה בארצות הברית, שבו אמורים להשתתף בסך הכול כ- 1,000 נסיינים. החברה מסרה שהיקפו צפוי להתרחב בהמשך, על-מנת לאפשר לחברה להיכנס מיידית לשלב המסחור, לאחר סיום הניסוי הקליני הגדול וקבלת אישור FDA.

בשיחה עם Techtime סיפר מנכ”ל החברה, אלכס עובדיה שהרכבת המערכת הכוללת מתבצעת בישראל. "בנינו את התשתית שמכשירה עבורנו את הקרקע לשלב המסחור, עם סממנים של חברה גדולה. החשיבה שלנו היא לטווח ארוך של שנים קדימה". ראוי לציין שגם מקור הרנטגן של הקפסולה, האיזוטופ המוכנס לקפסולה כדי לשחרר מנו את קרינת ה-X בעת שהקפסולה נעה בתוך המעי הגס, מיוצר בקו ייעודי שהחברה הקימה בפתח תקווה.

הניסוי הקליני המכריע יצא לדרך

בחודש מאי 2022 הודיעה צ’ק-קאפ על התחלת הניסוי הקליני הפיבוטלי (pivotal), הנערך בישראל ובארצות הברית. הניסוי מתבצע בעיכוב של יותר משנה בהשוואה לתכנון המקורי, עקב בעיות לוגיסטיות וקשיים שנגרמו בגלל משבר הקורונה. הניסוי כולל כ-1,000 נבדקים בגילאי 50-75 ובנוי משני חלקים: חלקו הראשון כולל כ-200 נבדקים. השלב הזה כבר החל וצפוי להסתיים באמצע השנה, ומיועד לכייל את המערכת עבור האוכלוסייה בסיכון ממוצע בארצות הברית. חלקו השני יכלול כ-800 נסיינים, מחציתם בישראל, ויימשך כשנה. במהלכו תיבחן המערכת בהשוואה לקולונוסקופיה, שהיא בדיקת הסקר המקובלת כיום במערכת הבריאות בעולם.

שילוב מיטבי בין רגישות, שכיחות ונכונות להיבדק

בתחום בדיקות סקר לסרטן המעי הגס ישנן כיום מספר בדיקות. חלקן מיועדות לגילוי פוליפים, כמו בדיקת הקולונוסקופיה הסטנדרטית או שימוש בקפסולת המצלמה PillCam של חברת Given Imaging הישראלית (בבעלות מדטרוניק). שתיהן דורשות הכנה וניקוי מוקדמים של המעי טרם הבדיקה. בנוסף, יש בדיקות המיועדות לאבחן ממצאים שעשויים ללמד על מצב סרטני, כמו דם סמוי בצואה (FIT), בדיקת Cologuard של Exact Sciences, המתבססת בין השאר על זיהוי DNA סרטני בצואה, ובדיקות דם (Liquid Biopsy) המיועדות לאיתור סמנים ביולוגיים (ביו-מרקרים) לסרטן במעי הגס. הקפסולה של צ’ק-קאפ מיועדת לאיתור פוליפים טרום-סרטניים ללא צורך בניקוי המעי טרם הבדיקה.

גלולת הרנטגן של צ'ק-קאפ יוצאת מקו הייצור
גלולת הרנטגן של צ'ק-קאפ יוצאת מקו הייצור

האפקטיביות של בדיקה נגזרת משילוב של מספר היבטים: רגישות (Sensitivity), כלומר רמת הדיוק של הבדיקה באיתור או שלילת ממצאים מחשידים, ושכיחות (Prevalence), כלומר מהי שכיחות הממצא שאותו יש לאתר. לשם המחשה: בדיקת ביופסיה נוזלית מיועדת לאתר סמנים ביולוגיים המעלים חשד לסרטן המעי הגס, ממצא ששכיחותו באוכלוסייה נמוך יחסית (בממוצע כ-0.5% מהאוכלוסייה בסיכון). לעומתה, קולונוסקופיה והבדיקה של צ’ק-קאפ מיועדות לאתר פוליפים טרום סרטניים, ממצא ששכיחותו באוכלוסייה עומד על כ-25%.

אחד מההיבטים המכריעים באבחון מוקדם של סרטן המעי הגס, הוא נכונות הנבדקים לבצע את הבדיקה (Adherence). זו למעשה הבעיה שצ’ק-קאפ חותרת לתת לה מענה: כיום קיימת נכונות נמוכה מאוד בקרב אוכלוסיית הסיכון לבצע את בדיקת הקולונסקופיה, בעיקר משום שזוהי בדיקה פולשנית ובלתי נעימה, אשר גם מחייבת ריקון מקדים של המעי לפני ביצועה.

האלטרנטיבה הידידותית לקולונוסקופיה

למרות העיכובים בניסוי הקליני, המנכ”ל עובדיה סבור כי היתרון התחרותי של החברה מול פתרונות חלופיים נשמר. “היתרון שלנו בא לידי ביטוי בשילוב המיטבי שבין רגישות, שכיחות ונכונות להיבדק. השילוב בין שלושת ההיבטים האלה הוא זה שקובע את ‘התשואה’ של הבדיקה – וזה גם המפתח להורדת התמותה מסרטן המעי הגס. במובן זה היתרון של בדיקה באמצעות הקפסולה שלנו, גם ביחס לקולונוסקופיה, הוא בעצם הנכונות הגבוהה לבצע אותה".

המערכת של צ’ק-קאפ מורכבת מגלולה נבלעת שבתוכה מקור קרינת רנטגן (X-ray), מערכת בקרה ושליטה המולבשת על גבו של הנבדק ומאכנת את מסלול הגלולה ומנהלת את ביצוע הסריקות. בנוסף, תוכנה ייעודית מעבדת את המידע ומבצעת מיפוי דו-מימדי ותלת-מימדי של הדופן הפנימי של המעי הגס. זוהי בדיקה בלתי פולשנית ואינה דורשת ניקוי המעי או הכנה מוקדמת כמו בקולונסקופיה. למעשה, הנבדק פשוט בולע את הגלולה ויכול להמשיך בשגרת היומיום ללא הפרעה. בסיום התהליך הגלולה נפלטת מהגוף באופן טבעי.

מנכ"ל אינטל ישראל פורש. מונו שני מנכ"לים משותפים

בתמונה למעלה: קרין אייבשיץ סגל ודניאל בן עטר

מנכ"ל אינטל ישראל וסגן נשיא באינטל העולמית, יניב גרטי, הודיע היום (ב') כי החליט לסיים את תפקידו לאחר שש שנים בתפקיד. במקומו ימונו שני מנכ"לים משותפים: קרין אייבשיץ סגל המשמשת כמנכ"לית מרכזי הפיתוח של אינטל ישראל ומנהלת ארגון הוולידציה בקבוצת פיתוח ותכנון השבבים העולמית, ודניאל בן עטר המשמש כמנכ"ל משותף של מפעלי הייצור של אינטל בעולם.

אינטל מסרה שמטרת המינוי הכפול היא להגביר את התאום בין הפיתוח ובין הייצור, בהתאם לאסטרטגיית IDM 2.0 של החברה העולמית. קרין ודניאל ייכנסו רשמית לתפקידם כמנכ"לים משותפים של אינטל ישראל ב-31 לינואר 2023. יניב גרטי ילווה אותם בחודשים הקרובים כדי לוודא מעבר חלק של התפקיד. יניב גרטי אמר שבתקופתו כמנכ"ל אינטל ישראל, החברה הרחיבה את פעילותה בארץ, "ועמדה בחזית העשייה האסטרטגית של אינטל העולמית". 

קרין ודניאל הודו לגרטי על תרומתו. קרין אמרה שהיא שמחה ונרגשת להוביל את אינטל ישראל יחד עם דניאל, "שתחת ניהולו הגיעו מפעלי הייצור לחזית הטכנולוגיה העולמית. ביחד נמשיך לתרום למימוש החזון של אינטל העולמית, לפיתוח וייצור מוצרי מחשוב, תקשורת, בינה מלאכותית וסייבר, ולחיזוק התרומה של אינטל לחברה בישראל". דניאל בן עטר אמר שקרין חתומה על מגוון של הצלחות ופעילות טכנולוגית חדשנית. "אינטל ישראל מהווה מקום חם לכל גווני האוכלוסיה במדינת ישראל. קרין ואני נמשיך להוביל את המצויינות של אינטל בישראל ואת הגיוון התעסוקתי של עובדינו, למען הצלחת החברה בישראל בשנים הבאות".

דרכם של המנכ"לים החדשים

קרין אייבשיץ הצטרפה לאינטל סגל לפני 21 שנים כסטודנטית למדעי המחשב בטכניון, והתמקדה בפיתוח מוצרים וטכנולוגיות לבדיקת איכות וביצועים. כיום קרין מובילה את ארגון הוולידציה הגלובלי של אינטלף אשר אחראי על בדיקות כל מוצרי המחשוב האישי והשרתים. במקביל היא משמשת כמנכ"לית מרכזי הפיתוח של אינטל בישראל בשלושה קמפוסים המעסיקים אלפי עובדים. היא פעילה בקידום שיתופי פעולה בין האקדמיה והתעשייה וחברה בוועדה הלאומית להגדלת ההון האנושי בהייטק. במסגרת זו הובילה את הצוות להגדלת שיעור הנשים במקצועות הטכנולוגיים.

דניאל בן עטר הצטרף לאינטל לפני כ-30 שנה כסטודנט ולאחר מכן כמהנדס במפעל הראשון של אינל בישראל, שהוקם בירושלים. הוא בעל תואר מוסמך בפיסיקה ותואר ראשון במתמטיקה ופיסיקה, שניהם מהאוניברסיטה העברית בירושלים. הוא מילא תפקידים מרכזיים בפיתוח טכנולוגיות תהליך מתקדמות, הקמת ושדרוג מפעלי ייצור גדולים ופרויקטים פורצי דרך גדולים. דניאל כיהן כמנכ"ל מפעלי הייצור בישראל ולפני שנתיים קודם לתפקיד מנכ"ל משותף של כל מפעלי הייצור של אינטל בעולם, בהם המפעלים בישראל, אירלנד, גרמניה, אריזונה, אורגון ואוהיו (ארה"ב).

חברת אינטל ישראל מעסיקה כ-12 אלף עובדים, מהם כ-7,000 עובדים במרכזי פיתוח, ועוד כ-5,000 עובדי ייצור. בשנת 2021 הסתכם הייצוא שלה בכ-8.1 מיליארד דולר, המהווים כ-11% מכלל ייצוא ההייטק הישראלי. בחלוקה למגזרים: 70% ייצוא שבבים ממפעל הייצור של החברה בקרית גת וכ-30% ממרכזי הפיתוח.

השעון הרפואי של קרדיאקסנס קיבל אישור FDA

חברת קארדיאקסנס (Cardiacsense) מקיסריה קיבלה את אישור ה־FDA האמריקאי לשלוש מיכולות השעון הרפואי שפיתחה לניטור פעילות הלב – כך דיווחה הבוקר (א') לבורסה חברת האחזקות מרחביה, המחזיקה בכ-5.12% מהחברה. במסגרת האישור שניתן על ידי ה-FDA, השעון הרפואי של קרדיאקסנס אושר לשימוש לצורך ניטור הן ECG, קצב לב ורמת חמצן בדם. בחברה מעריכים כי למוצר יש פוטנציאל שוק של מיליארדי דולרים בשנה.

אישור ה-FDA למעשה נותן את האות לתחילת שלב המסחור של השעון הרפואי. החברה תוכל לשווקו בארצות הברית וכן להתחיל במימוש הסכמי הפצה עליהם חתמה במדינות שונות בעולם, הנאמדים בכ-100 מיליון דולר על פני תקופה של ארבע שנים. מקרדיאקסנס נמסר כי החברה נמצאת בשיחות מתקדמות עם שותפים אסטרטגיים בארצות הברית אשר יסייעו לה בחדירה לשוק האמריקאי. 

קארדיאקסנס תתחיל בקרוב למכור את השעון שלה ברחבי אירופה, דרום אמריקה, אפריקה ואסיה, לאחר שקיבלה 4 אישורי CE והיא צפויה לקבל 2 אישורים נוספים במהלך רבעון ראשון 2023. בסוף 2021 כבר החלה החברה לבצע משלוחים של השעון לכ-20 מדינות. החברה דיווחה בעבר על הסכמי הפצה בספרד, טורקיה, אורוגוואי, אוסטרליה, דרום אפריקה, צ’ילה, הודו, שווייץ ואיחוד האמירויות.

עוד הודיעה החברה, כי לאחרונה חתמה על מזכר הבנות לפיתוח שבב המבוסס על הטכנולוגיה שלה, אשר עתיד להוות בסיס למוצרים רפואיים של יצרניות מכשור רפואי. החברה לא מסרה פרטים נוספים על מהות ההסכם ומול מי נחתם.

לקוחות יעד מרכזיים: חולים כרוניים ובתי חולים

קרדיאק-סנס פיתחה אבזר ניטור רפואי אישי המאפשר לנטר הפרעות בקצב הלב ולזהות מראש התפתחות של תופעת פרפור עליות, שהיא הפרעת הלב הנפוצה ביותר אשר מביאה למותם של כ-130 אלף בני אדם בשנה בארצות הברית בלבד. האבזר מתבסס על חיישן אופטי ייחודי ואלגוריתם המאפשר לעקוב אחר פעילות הלב וכלי-הדם באמצעות ניטור שינויים בנפח כלי-הדם (PPG).

הוא יכול לשמש כחלופה לבדיקת א.ק.ג, המבוצעת בבית חולים או במרפאה, וכך לנטר את פעילות הלב של חולים בסיכון מרחוק ובאופן רציף, 24 שעות ביממה, ולאורך שגרת חייו של המטופל. בחברה מייעדים אותו לשני צרכים עיקריים: ניטור חולים כרוניים מרחוק וניטור מאושפזים בבית חולים, למדידה במכשיר אחד של מספר פרמטרים רפואיים הנמדדים היום על-ידי מספר מכשירים.

חברת א.י. אלקטרוניקה (AY Electronics) היא משקיע אסטרטגי בחברה, דבר המעניק לה גם את התמיכה והסיוע בפיתוח המוצר, בהנדסה, בניהול שרשרת האספקה ובייצור.

האזינו לשיחה עם מנכ"ל קרדיאק-סנס, אלדד שמש, מתוך תוכנית הפודקאסט שלנו שעלתה במאי 2020: