האם בינה מלאכותית יכולה להוזיל את המחיר של טסלה? [פודקאסט]

מנחה: יוחאי שויגר
עורך: רוני ליפשיץ
מנגינת פתיחה: ניר שדה

האורח בתוכנית הוא מיכאל זולוטוב, סמנכ”ל הטכנולוגיות של חברת רייזור לאבס (Razor Labs), המפתחת פתרונות בינה מלאכותית לשיפור תהליכים תעשייתיים.

לפי מחקר של חברת Senseye, אשר נערך בקרב 72 תאגידים תעשייתיים בינלאומיים, כל מפעל מאבד בממוצע 323 שעות של ייצור בשל השבתה של מכונות, מה שקרוי downtime. הנזק הכספי המצטבר של השעות הרבות שבהן המכונה אינה פעילה מגיע בבמוצע ל-172 מיליון דולר בשנה.

רייזור לאבס פיתחה פלטפורמת AI ייעודית לתעשיית הייצור, בדגש על ענף המחצבים, שמטרתה לחזות מבעוד מועד תקלות, חוסרים ובעיות תחזוקה, ובכך להפחית את זמני ההשבתה ולהגביר את התפוקה. הפלטפורמה שואבת את הנתונים שמפיקים החיישנים השונים שנמצאים במכונה, ובאמצעות מודלים של רשתות נוירונים מזהה דפוסים שמתריעים מבעוד מועד על תקלות שעשויות להתפתח, ממש כמו שרופא יכול להתריע על בעיה רפואית שמתפתחת על סמך בדיקת דם או פרמטר אחר.

בשיחה מספר מיכאל מדוע בחרה החברה להתמקד דווקא בעולם התעשייתי, איך מנטרים מכונה עצומת מימדים שיכולה להתנשא לגובה של עשרות מטרים, ותוך כמה זמן מחזיר המפעל את ההשקעה על שימוש בבינה מלאכותית.

עקבו אחר כל תוכניותינו ב-Spotify וגם ב-Apple Podcasts

 

 

המרכב הישראלי השטוח, שאיפשר להמציא מחדש את הרכב [פודקאסט]

מנחה: יוחאי שויגר
עורך: רוני ליפשיץ
מנגינת פתיחה: ניר שדה

האורח בתוכנית הוא אוהד שטאובר, מנהל המו”פ של חברת REE Automotive, המפתחת פלטפורמות מרכב שטוחות לכלי-רכב חשמליים ואוטונומיים. עולם הרכב עובר כעת שתי מהפיכות המשנות מהיסוד את המכונית המוכרת: המנוע החשמלי מחליף בהדרגה את מנוע הבעירה הפנימית, והמחשב משתלט בהדרגה על רבים מתפקידי הנהג – וייתכן שבקרוב מאוד נראה מכוניות שהן אוטונומיות לחלוטין.

אולם כדי להמציא את הרכב מחדש צריך ארכיטקטורה חדשה ונקייה שתעניק אפשרויות עיצוב חדשות. זו בדיוק מהות הגישה של REE, אשר פיתחה קונספט של רכב חשמלי שבו המנועים, מערכות ההיגוי, הבלמים וכל המערכות האלקטרוניות משולבות בארבע “פינות” הרכב, בין המרכב לגלגל ובתוך הגלגל (ראו תמונה למטה). הארכיטקטורה הזו יוצרת מרכב שטוח לגמרי, אשר פנוי לאינספור עיצובים בהתאם לדרישות של כל יצרן, כמו בד ציור חלק.

החברה מכנה את הארכיטקטורה הזו בשם x by wire, מכיוון שכל מערכות הרכב בארבע הפינות, נשלטות על-ידי הנהג באופן אלקטרוני לחלוטין ולא מכני, ומותאם ליישומי רכב אוטונומי עתידי. בשיחה, מספר אוהד על היתרונות של הקונספט הייחודי, על הדגמים הראשונים שהשיקה החברה, וגם, איך מגייסים בישראל – שאינה ידועה בתעשיית הרכב שלה – אנשים בעלי הבנה במכניקה ובדינמיקה של רכב.

עקבו אחר כל תוכניותינו ב-Spotify וגם ב-Apple Podcasts

המעצבת התעשייתית שעוזרת למנתחים להתכונן טוב יותר לניתוח [פודקאסט]

מנחה: יוחאי שויגר
עורך: רוני ליפשיץ
מנגינת פתיחה: ניר שדה

האורחת בתוכנית היום היא לימור חביב, מייסדת חברת 3D4OP המתמחה בתכנון קדם-ניתוחי באמצעות טכנולוגיות של הדפסה בתלת-מימד.

מה יודע המנתח, לפני הניתוח, על מה שצפוי לו בתוך גופו של המנותח. המידע המודיעיני של המנתח מתבסס בעיקר על סריקות הדמאה כמו CT ו-MRI. ואולם, אף שסריקות אלה מספקות מבט מזוויות רבות, אחת הבעיות היא שההסתכלות בהן היא דו-מימדית, מה שלעיתים מותיר לא מעט נעלמים לפני תחילת הניתוח, בעיקר כאשר מדובר בניתוחים מורכבים, כמו ניתוחים להסרת גידולים או לתיקון מומים, שבהם תהליך ההכנה לניתוח ודיוק הביצוע הם קריטיים.

על הפער הזה שבין הדו-מימד לתלת-מימד מסייעת לימור לגשר. בעבודתה מול המנתח בהכנה לניתוח, לוקחת לימור את סריקות ההדמאה וממירה אותם למודלים ממוחשבים תלת-מימדיים, שניתן להדפיסם במדפסות תלת-מימד. המודלים הפיזיים הריאליסטיים הללו מספקים למנתח פרספקטיבה שלמה יותר על אזור הניתוח, שמסייעת לו לתכנן טוב יותר את מהלך הניתוח. תוצר נוסף שמפיקה לימור באמצעות המדפסות הוא כלי-עזר כירורגיים, שנקראים ג’יגים, שמותאמים אישית למנותח ומאפשרים למנתח לבצע פעולות כמו קידוח או כריתה בצורה מדויקת יותר.

בשיחה, מספרת לימור כיצד התגלגלה מסיום לימודיה בעיצוב תעשייתי לעולם הרפואי, על תפקידה בניתוח הפרדת התאומות שנערך בסורוקה לפני מספר חודשים, ועל השימוש במדפסות הייעודיות של סטרטסיס (Stratasys) הישראלית, שמאפשרות להדפיס מודלים ריאליסטיים של איברי גוף שונים.

עקבו אחר כל תוכניותינו ב-Spotify וגם ב-Apple Podcasts

הפלטפורמה שבה עובדי הייטק יכולים למכור מניות לפני ההנפקה [פודקאסט]

מנחה: יוחאי שויגר
עורך: רוני ליפשיץ
מנגינת פתיחה: ניר שדה

האורח בתוכנית היום הוא חיים שיף, מייסד-שותף ומנכ”ל של פלטפורמת Elephant, המאפשרת לעובדי הייטק ולמשקיעים למכור ולקנות מניות של חברות פרטיות לפני הנפקה.

אופציות ומניות הפכו להיות חלק משמעותי מאוד בתגמול שמקבלים עובדים מבוקשים בהייטק. עבור עובד ההייטק המחזיק בנתח משמעותי של אופציות, האקזיט האולטימטיבי הינו הנפקה בבורסה, מאחר שההנפקה מאפשרת לו למכור את מניותיו בקלות בשוק החופשי. ואולם, מה יכול לעשות עובד בחברה פרטית, שאופק ההנפקה עדיין אינו ברור ומעוניין לממש את מניותיו?

פלטפורמת אלפנט היא מעין שוק שמאפשר לעובדי הייטק להציע למכירה את המניות שברשותם, גם אם מדובר בחברות פרטיות. הפלטפורמה מתווכת בין אותם עובדי הייטק לבין משקיעים פוטנציאליים שמעוניינים להשקיע בחברה כזו או אחרת גם מחוץ לסבבי גיוס ההון המוסדרים שמבצעות החברות. בדרך זו עובד ההייטק יכול להנזיל את הון המניות שברשותו עוד לפני ההנפקה.

בשיחה, מסביר חיים איך מתבצעות העסקאות בפלטפורמה, מי הם המוכרים והקונים, ומה הם הסימנים המקדימים שמרמזים שחברה בדרך להנפקה.

עקבו אחר כל תוכניותינו ב-Spotify וגם ב-Apple Podcasts

איך ישנו השידורים דרך האינטרנט את תעשיית הטלוויזיה והפרסום [פודקאסט]

מנחה: יוחאי שויגר
עורך: רוני ליפשיץ
מנגינת פתיחה: ניר שדה

האורח בתוכנית הוא צבי גרסטל, סמנכ”ל הנדסה בחברת סינמדיה (Synamedia), המפתחת תשתית לשידורי טלוויזיה דרך האינטרנט. מאחורי מסך הטלוויזיה שלנו מתחללת מהפכה שקטה, שנובעת משינוי בתשתית שעל גביה מגיעים השידורים מהגוף המשדר אל מסך הטלוויזיה. בשנים האחרונות התחילו לצבור תאוצה, גם בארץ, שירותי טלוויזיה שבהם השידורים מגיעים אלינו לא דרך לוויין או על גבי כבלים, אלא דרך האינטרנט.

בכך הופכת הטלוויזיה לאט לאט לדומה יותר למה שקורה באינטרנט. כאשר הטלוויזיה מחוברת לאינטרנט נפתחת לנו גישה לשירותי סטרימינג מבוססי ענן, כמו למשל נטפליקס או אפל טי-וי. כמו כן, מאחר שחיבור אינטרנט, בניגוד ללוויין או כבלים, הוא דו-כיווני אנחנו יכולים לבצע פעולות דרך הטלוויזיה, כמו למשל להזמין פיצה או לרכוש מוצר. ושלישית, כמו באינטרנט, לספק הטלוויזיה יש הרבה יותר מידע עלינו ועל דפוסי הצפייה שלנו.

המידע הזה עשוי לשנות את כל עולם הפרסום בטלוויזיה ולפתוח פתח לפרסומות מותאמות אישית. בשיחה, מסביר צבי כיצד אפשר לפתור את בעיית השיהוי של טלוויזיה דרך האינטרנט, כיצד ישנו שידורי האינטרנט את המודל העסקי של התעשייה כולה, ועל תופעת השידורים הפיראטיים.

עקבו אחר כל תוכניותינו ב-Spotify וגם ב-Apple Podcasts

תפקיד ה-CFO בחברות טכנולוגיה ציבוריות [פודקאסט]

מנחה: יוחאי שויגר
עורך: רוני ליפשיץ
מנגינת פתיחה: ניר שדה

האורח בתוכנית הוא רונן פייר, סמנכ”ל הכספים של חברת סולאר-אדג’ (SolarEdge).

סמנכ”ל הכספים הוא (או היא) הוא אחד מאנשי המפתח בכוורת הניהולית של חברה ציבורית, ותחומי אחריותו נוגעים כמעט בכל היבט והיבט בפעילותה של החברה, מקביעת התקציב, ניהול משאים ומתנים, הכנת דו”חות תקופתיים וניהול היחסים עם קהילת המשקיעים.

בשנים האחרונות, וביתר שאת מאז פרוץ משבר הקורונה, אנחנו עדים למבול של הנפקות של חברות טכנולוגיה, בין אם דרך הנפקות ראשוניות לציבור (IPO) או דרך מיזוג עם חברות SOAC.

הפיכה של חברה מפרטית לציבורית משנה באופן מהותי את אופן ההתנהלות שלה, בעיקר בכל הנוגע לאספקטים של ניהול כספים ושקיפות.

רונן פייר הצטרף לסולאר-אדג’ בסוף 2010, ואחת ממשימותיו הראשונות היתה להכין את החברה להנפקה בנסד”ק. כיום סולאר-אדג’ פעילה בעשרות מדינות ונחשבת לאחת החברות המובילות בעולם בתחום פתרונות ההספק לפאנלים סולאריים. הכנסותיה ברבעון האחרון היו יותר מחצי מיליארד דולר ושווי השוק שלה נושק ל-15 מיליארד דולר. לא מכבר נכנסה סולאר-אדג’ ל-S&P500, הכולל את 500 המניות המובילות בשוקי ההון בארצות הברית.

בשיחה, מספר פייר על המסלול המקצועי שהוביל אותו לעמדה הבכירה בסולאר-אדג’, על מערכת היחסים העדינה עם המשקיעים, וגם על האומץ לקבל החלטות שלעיתים אינן לרוחו קצרת הטווח של שוק ההון.

עקבו אחר כל תוכניותינו ב-Spotify

וגם ב-Apple Podcasts

ראיית מכונה בקווי ייצור תעשייתיים [פודקאסט]

מנחה: יוחאי שויגר
עורך: רוני ליפשיץ
מנגינת פתיחה: ניר שדה

 

האורח בתוכנית היום הוא ג’קי קובו, סמנכ”ל השיווק והמכירות של חברת ASIO VISION, שמתמחה בפתרונות מבוססי ראיית מכונה לשיפור תהליכים בעולם התעשייתי.

אנחנו עדים בשנים האחרונות לאימוץ הולך וגובר של מערכות ראיית מכונה, Machine Vision, בתוך קווי ייצור תעשייתיים, לצורך שיפור תהליכים של בקרת איכות, אוטומציה, מיון וסיווג ובקרת תהליכים.

ASIO VISION החלה את דרכה כספקית של רכיבים עבור מערכות ראיית מכונה, כדוגמת עדשות, מצלמות, גופי תאורה, אלגוריתמים וכדומה. בשנים האחרונות, החליטה החברה לנצל את הידע והניסיון שצברה בתחום כדי להציע פתרונות שלמים המתבססים על ראיית מכונה עבור מגזרים שונים בתעשייה, מפלסטיקה, מזון וחקלאות ועד עיבוד שבבי.

בשיחה מספר ג’קי על התפתחות החברה בשנים האחרונות, על היכולות המגוונות של טכנולוגיות ראיית מכונה, וגם איך סייעה מערכת שהטמיעה בחברת מזון למנוע השלכה מיותרת של גביעי מעדן לפח.

עקבו אחר כל תוכניותינו ב-Spotify

וגם ב-Apple Podcasts

קובוט, העובד המצטיין החדש במשרד [פודקאסט]

מנחה: יוחאי שויגר
עורך: רוני ליפשיץ
מנגינת פתיחה: ניר שדה

האורח בתוכנית הוא אמיר מיטווך, מנהל הפיתוח העסקי של חברת מיטווך ובניו ומי שעומד בראש פעילות הרובוטים החדשה של החברה, רובוטייז (Robotize).

הסוג החדש של רובוטים שמתחילים להופיע יותר ויותר בסביבתנו הם הקובוטים (Cobots), הרובוטים השיתופיים. מה שמאפיין את הקובוטים היא יכולתם לעבוד בהרמוניה ובבטחה בסביבה משותפת עם בני אדם, כמו למשל קובוט המשנע סחורות מנקודה א’ ל-ב’ במחסן לוגיסטי, לצד יתר העובדים, או קובוט ניקיון שמבריק את רצפת הלובי של בניין משרדים בזמן שאנשים חולפים על פניו.

חברת מיטווך ובניו, שקמה בארץ ישראל בשנת 1933 ונחשבת לחברת טכנולוגיות המידע הוותיקה בישראל, השיקה בשנה שעברה קו פעילות חדש, לשיווק פתרונות אוטומציה וקובוטים למגזר הארגוני והמשרדי בישראל,  ובכלל זה קובוטים לניקוי וחיטוי, קובוטים לשינוע בתוך מתחמים מוגדרים כמו בית חולים או סופרמרקט, וקובוטים של נוכחות-מרחוק (Tele-presence).

בשיחה מספר אמיר, דור רביעי למשפחת מיטווך, כיצד עלה הרעיון להקמת פעילות הרובוטיקה באחד מערבי הקורונה הראשונים, על התועלת הגדולה שבשימוש בקובוטים, ועל התורם מחו”ל, שעלה לבמה בטקס באוניברסיטת תל אביב וחילק פרס מבלי שגופו בשר ודם נכח במקום.

עקבו אחר כל תוכניותינו ב-Spotify

 

וגם ב-Apple Podcasts

הסוללה הישראלית שתניע את מהפכת הרכב החשמלי [פודקאסט]

מנחה: יוחאי שויגר
עורך: רוני ליפשיץ
מנגינת פתיחה: ניר שדה

האורח שלי היום הוא דן קורפס, מנהל המוצר והנדסת מערכת בחברת סטורדוט (Stordot), שפיתחה סוללת רכב שנטענת במלואה תוך 5 דקות בלבד.

בשנים האחרונות תחום הטעינה המהירה של סוללות רכב התקדם משמעותית. ואולם, זמני הטעינה הממושכים של סוללות רכב הם עדיין מעצור שמעכב את האימוץ המסיבי של מכוניות חשמליות.

המפתח להאצת תהליך הטעינה הוא בכימיה הפנימית של הסוללה. באמצעות שינויים בתמהיל הכימי שמרכיב את הסוללה ומכתיב את תהליך הטעינה והפריקה, הצליחה חברת סטורדוט לייצר סוללה שנטענת תוך חמש דקות בלבד. טעינה אולטרה-מהירה תהפוך את המכוניות החשמליות לנגישות יותר, תפחית את הצורך בטעינה ממושכת לאורך הלילה, ותאפשר לנו להטעין את הרכב באותה קלות שבה אנחנו ממלאים דלק כיום.

דן קורפס, סטורדוט

בשיחה, מספר דן על החרדות הפסיכולוגיות שמונעות כיום מנהגים לרכוש מכוניות חשמליות, על פריצת הדרך הכימית שעומדת מאחורי האצת הטעינה, ועל החברה המיוחדת שמחלקת המחקר והפיתוח שלה נראית כמו הפקולטה לכימיה באוניברסיטה.

עקבו אחר כל תוכניותינו ב-Spotify

וגם ב-Apple Podcasts

הקסדה הישראלית שמטפלת בדיכאון [פודקאסט]

מנחה: יוחאי שויגר
עורך: רוני ליפשיץ
מנגינת פתיחה: ניר שדה

האורח בתוכנית הוא הדר לוי, מנהל הפעילות בארצות הברית של חברת בריינסוויי (Brainsway), שפיתחה מכשיר חשמלי לטיפול בלתי פולשני בהפרעות מוחיות כמו דיכאון, OCD, התמכרויות ועוד.

בארצות הברית בלבד יותר מ-17 מיליון איש סובלים מדיכאון חמור, רבים מהם לא מגיבים לתרופות. אחת החלופות לטיפול בדיכאון חמור היא באמצעות גרייה חשמלית של האזור הפגוע במוח המוביל למצב הרוח הירוד.

בריינסוויי פיתחה קסדה שבתוכה מותקנים סלילים בעלי צורה מיוחדת. הסלילים הללו מקרינים דרך הגולגולת של המטופל, אל האזורים העמוקים במוח, פולסים אלקטרומגנטיים שמעוררים מחדש את הנוירונים באזור הפגוע. מדובר בהליך מאוד ידידותי, ללא כאבים וללא הרדמה. למעשה המטופל יכול, תוך כדי טיפול, לצפות בטלוויזיה, לשחק בסמרטפון או “להתלוצץ עם רופאיו”. עד היום בוצעו כבר כ-100 אלף טיפולים באמצעות הקסדה של בריינסוויי, ובהצלחה מרובה. כעת החברה קיבלה אישור מה-FDA להשתמש במכשיר גם לטיפול ב-OCD והתמכרויות לניקוטין ואופיאטים.

בשיחה, מספר הדר על אופן פעולתו של המכשיר, על התסמונות הבאות שאליהן מכוונת החברה בתחומי הנוירולוגיה והפסיכיאטריה, וגם על מגפת תחלואת הנפש שהגיעה בעקבות מגפת הקורונה.

עקבו אחר כל תוכניותינו ב-Spotify

וגם ב-Apple Podcasts

על תשוקת המתכנת ואמנות התכנות [פודקאסט]

מנחה: יוחאי שויגר
עורך: רוני ליפשיץ
מנגינת פתיחה: ניר שדה

האורח בתוכנית הוא עמית כינור, ארכיטקט תוכנה בחברת קוד-ואליו (CodeValue), המספקת שירותי תכנות וארכיטקטורה לחברות מובילות במשק.

לפודקאסט שלנו קוראים “האנשים שמאחורי הטכנולוגיה”, והפעם באמת מי שעומד במוקד התוכנית הוא עמית, האיש שמאחורי הטכנולוגיה.

עמית עבר מסלול מעט יוצא דופן בהייטק הישראלי. הוא היה שותף בתחילת הדרך להקמת שתי חברות סטארט-אפ, אך בשלב מסוים החליט לעזוב את החברות שהיה שותף בהקמתן וחישב מסלול מחדש. לבסוף הצטרף לקוד-ואליו, שוב כהייטקיסט שכיר. אבל נראה שבקוד-ואליו הוא מצא את הבית שאותו חיפש, מקום שבו הוא שוב יכול לחיות ביומיום את עולם התכנות

בשיחה מספר עמית על הסיפור מאחורי החברות שהקים, על הפרויקטים שבהם הוא מעורב בקוד-ואליו וגם על התשוקה שבלעדיה אי אפשר להיות מתכנת טוב.

עקבו אחר כל תוכניותינו ב-Spotify

וגם ב-Apple Podcasts

הסימולטור הישראלי שמאמן את הרובו-טקסי בעולם וירטואלי [פודקאסט]

מנחה: יוחאי שויגר
עורך: רוני ליפשיץ
מנגינת פתיחה: ניר שדה

האורח בתוכנית הוא סרג’יו נאכט, סמנכ”ל המו”פ של חברת קוגנטה (Cognata) מרחובות, המפתחת סימולטורים לאימון ובדיקה של מערכות בטיחות לרכב ונהיגה אוטונומית.

בתעשיית הרכב הבינו כי האפקטיביות של נסיעות מבחן על הכביש הינה מוגבלת, וזאת מאחר שכדי להיתקל בנסיעות אמת בכל התרחישים שהיינו רוצים לבדוק, יהיה עלינו לגמוע מספר אסטרונומי של קילומטרים. על כן, בתעשיית הרכב, המשקל בתהליך הפיתוח והבדיקה עובר כיום מנסיעות מבחן לשימוש בסימולטורים.

הסימולטור של קוגנטה מייצר סביבה וירטואלית המדמה לפרטי פרטים את המציאות על הכביש, ממפת הרחובות המדויקת והתנהגות כלי הרכב והנהגים, ועד לפרטים קטנים ובלתי צפויים כמו פגמים בכביש, פחי זבל, שלטים, עצים וכן – גם חתול מסכן שנבהל מהצל של עצמו ומתפרץ אל הכביש שלא בטובתו. הסימולטור של קוגנטה מאפשר לייצר באופן שיטתי מקבצים של תרחישי נהיגה שיבדקו כיצד מתפקדים חיישני הרכב ויחידות המחשוב בכל הסיטואציות שהם עשויים לפגוש בג’ונגל שנקרא “הכביש”.

בשיחה, מסביר סרג’יו על השכבות השונות שמהן מורכב הסימולטור של קוגנטה, על תפקידם של אלגוריתמאים ואנימטורים בבריאת המציאות הווירטואלית, וגם – אילו ערים בעולם הכי מאתגר לדמות.

עקבו אחר כל תוכניותינו ב-Spotify

וגם ב-Apple Podcasts

איך הפכה ישראל למעצמת מטרולוגיה עולמית [פודקאסט]

מנחה: יוחאי שויגר
עורך: רוני ליפשיץ
מנגינת פתיחה: ניר שדה

האורח בתוכנית הוא אורי תדמור, נשיא KLA ישראל. KLA היא אחת החברות הגדולות והמובילות בעולם בתחום ציוד מדידה ובדיקה לייצור שבבים.

תהליך ייצור שבבים הוא תהליך מורכב שכולל מאות ואלפי שלבים. בתהליך ייצור של רכיבים כה מורכבים וכה קטנים, כל פגם קטן עשוי לפגוע בתפקוד של המוצר הסופי. על כן, כדי לייצר שבבים חייבים לכל אורך תהליך הייצור לבדוק שהכול בסדר, וזאת עושים באמצעות סוגים שונים של ציודי בדיקה ובקרה. ככל שהטרנזיסטורים והרכיבים נהיים זעירים יותר ויותר, כך גם הציוד הזה צריך להיות מדויק, מהיר וחכם יותר.

בשיחה, מדבר אורי על המורכבות העצומה של מערכות המטרולוגיה שצריכות למדוד מימדים כה קטנים, על הרכישה האסטרטגית של חברת אורבוטק הישראלית, וגם כיצד הפכה ישראל הקטנה למעצמת מטרולוגיה עולמית.

עקבו אחר כל תוכניותינו ב-Spotify

וגם ב-Apple Podcasts

לימודים מרחוק – כך עושים זאת נכון [פודקאסט]

מנחה: יוחאי שויגר
עורך: רוני ליפשיץ
מנגינת פתיחה: ניר שדה

האורח בתוכנית הוא יריב בן נון, מיסד-שותף ומנכ”ל חברת eTeacher המפעילה בתי ספר מקוונים ברחבי העולם.

משבר הקורונה המחיש את הקשיים והאתגרים העצומים שבקיום לימודים-מרחוק ואת הצורך בבניית תשתית מתאימה שתאפשר לשלב לימודים-מרחוק עם לימודים רגילים בכיתות.

חברת eTeacher, שהקימה פלטפורמה בינלאומית מצליחה ללימודים מקוונים, עושה זאת כבר שנים. החברה קמה בשנת 2000, כשאינטרנט עוד קצת קרטע והרבה לפני שזום הפך להיות חלק בלתי נפרד מחיינו. עם השנים התרחבה פעילות החברה בהתמדה וכיום היא מפעילה חמישה בתי ספר וירטואליים ברחבי העולם שמציעים לילדים, בני נוער ומבוגרים קורסים במגוון נושאים, מלימודי עברית, עיצוב, תכנות ומדע.
.
בשיחה, מספר יריב כיצד מיזם הלימודים המקוון של eTeacher החל במכרז של משרד החוץ ללימוד ילדי משפחות עובדי משרד החוץ בעולם, מהם היתרונות והאתגרים של לימודים מקוונים,ואיך דווקא לימוד שפות מקראיות הפך לשלאגר בינלאומי.

לזהות את היוניקורן כשהוא עדיין “גור” [פודקאסט]

מנחה: יוחאי שויגר
עורך: רוני ליפשיץ
מנגינת פתיחה: ניר שדה

 

האורח בתוכנית הוא ערן וגנר, מנהל שותף ואחד ממייסדי קרן ההון-סיכון i3 Ventures.

מאחורי כל טכנולוגיה עומדים לא רק יזמים, מנהלים ומפתחים, אלא גם משקיעים. תפקידה של קרן הון-סיכון הוא לנסות ולזהות מתוך שלל הרעיונות, היזמים והמצגות את חברת הסטארט-אפ המנצחת שתהפוך בעתיד לחברה מסחרית גדולה. קרן ההון-סיכון מספקת לחברת הסטארט-אפ לא רק כסף, אלא גם אמון, ובמקרים רבים קרן ההון-סיכון הופכת לשותף אסטרטגי, ומלוות את הסטארט-אפ בתהליך הגדילה.

קרן ההון סיכון i3 הוקמה על ידי ערן וגנר ונגה קאפ, והיא מתמקדת בנישה מאוד הרפתקנית בעולם הסטארט-אפים: חברות בשלבים מאוד מוקדמים, ultra early stage. עבור i3 הבחירה הזו היא גם תפיסת עולם וגם מודל עסקי.

בשיחה, מספר ערן איך עומדים על טיבה של חברה בשלב כה מוקדם, על פורטפוליו החברות שהקרן כבר השקיעה בהן, וגם על המהפכות הטכנולוגיות שמעניינות אותו במיוחד.

עקבו אחר כל תוכניותינו ב-Spotify

וגם ב-Apple Podcasts

איך עושים “טסט” לנהג אוטונומי [פודקאסט]

מנחה: יוחאי שויגר
עורך: רוני ליפשיץ
מנגינת פתיחה: ניר שדה

האורח בתוכנית היום הוא גיל אמיד, סמנכ”ל התפעול והרגולציה בחברת פורטליקס (Fortellix).

עם התפתחות תחום הנהיגה האוטונומית, נשאלת השאלה איך אנחנו יכולים לבדוק ולוודא כי המחשב שנוהג אכן כשיר לנהיגה בטוחה. זו שאלה שהמהנדסים והרגולטורים מנסים לתת לה מענה.

חברת פורטליקס פיתחה שפה פורמלית לאימות התכנון של מערכות עזר מתקדמות לנהג (ADAS) ומערכות נהיגה אוטונומית. השפה של פורטליקס מאפשרת לייצר תרחישי נסיעה באופן שיטתי ולקבוע אמות מידה אובייקטיביות שיעזרו ליצרניות ולרגולציה לקבוע האם המערכת בטוחה מספיק לעלות על הכביש. 

בשיחה מסביר גיל על המגבלות של נסיעות מבחן באריזונה, על הרעיון לקחת מתודה מעולם השבבים לעולם הרכב, וגם על המקום החשוב של הרגולציה באבולוציה לקראת התחבורה אוטונומית.

עקבו אחר כל תוכניותינו ב-Spotify

וגם ב-Apple Podcasts

הנמר האסיאתי שמחזר אחר הסטארט-אפים הישראליים [פודקאסט]

מנחה: יוחאי שויגר
עורך: רוני ליפשיץ
מנגינת פתיחה: ניר שדה

האורח בתוכנית הוא רני שיפרון, מנהל תוכנית החדשנות IP² LaunchPad, המעודדת שיתופי פעולה בין חברות סטארט-אפ וטכנולוגיה ישראליות לבין האקוסיסטם הטייוואני.

טייוואן הקימה לאורך העשורים האחרונים ענקיות גלובליות כמו פוקסקון, TSMC, UMC, ASUS, ACER, Advantech ועוד. גם כיום, הודות ליכולות הייצור המתקדמות של חברות הטכנולוגיה שלה, בעיקר בתחום הסמיקונדקטור, טאיוואן היא אחת מעומדי התווך החשובים ביותר של המהפכות הטכנולוגיות של ימינו.

ואולם, לצד עוצמתה הטכנולוגית, טאיוואן מתמודדת בעשור האחרון עם לא מעט אתגרים שמאיימים לפגוע במעמדה, והיא מחפשת דרכים חדשות לאושש את תעשיית ההייטק שלה. אחת מהן היא עידוד יזמות טכנולוגית, בין השאר באמצעות פנייה אל קהילת הסטארט-אפים הישראלית, שיש לה מוניטין כאחת מהקהילות הטכנולוגיות הדינמיות בעולם.

אחת היוזמות המעניינות בתחום זה היא תוכנית IP² LaunchPad, שנועדה לעודד שיתופי פעולה בין חברות סטארט-אפ ישראליות לבין חברות מובילות מתעשיית הייצור הטייוואנית, מערכת הבריאות המקומית, ארגוני מחקר ופיתוח וכן עם משקיעים.

בשיחה מספר רני על סוד קסמה של טייוואן, על יכולתה להפוך לקרש קפיצה לחברות ישראליות לשוק האסייאתי כולו, וגם על ההצלחות  של המחזור הראשון של התוכנית.

[בתמונה: מתוך אירוע גאלה של התכנית שהתקיים בחודש נובמבר בטייוואן]

עקבו אחר כל תוכניותינו ב-Spotify

וגם ב-Apple Podcasts

החברה הישראלית שרוצה להיות האנדרואיד של עולם הטלקום [פודקאסט]

מנחה: יוחאי שויגר
עורך: רוני ליפשיץ
מנגינת פתיחה: ניר שדה

האורח שלי בתוכנית הוא אילן טבת, סמנכ”ל השיווק והמוצר של חברת ראד תקשורת (RAD Comunications), המפתחת פתרונות תוכנה וחומרה לעולם הטלקום.

עולם הטלקום חווה בשנים האחרונות טרנספורמציה מואצת הן ברמה הטכנולוגית והן ברמה העסקית, תחת המעבר מדור רביעי לדור חמישי שמשנה את הארכיטקטורה של הרשת כולה.

בסביבה כה דינמית ותחרותית כמו שוק הטלקום, זהו אתגר אמיתי להישאר בחזית. ראד תחגוג ב-2021 ארבעים שנה לקיומה, והיא הצליחה להישאר מובילה עולמית כל השנים הללו. במהפכה הטכנולוגית הנוכחית, ראד רוצה להיות “האנדרואיד” של רשתות התקשורת. החברה פיתחה מערכת הפעלה שמאפשרת למפעילות תקשורת לנהל את הרשתות שלהן באופן וירטואלי, ללא קשר לחומרות השונות שמרכיבות את הרשת ולספקים השונים שעימם הן עובדות.

בשיחה, מסביר אילן על ההיבטים הטכנולוגיים והעסקיים של פעילותה של ראד, על שני המייסדים של החברה, האחים זיסאפל, וגם איך משיגים לקוחות עסקיים בעולם שבו הקורונה הפכה את הכנסים והירידים לזיכרון רחוק.

עקבו אחר כל תוכניותינו ב-Spotify

וגם ב-Apple Podcasts

הישראלי שעוזר לרנו-ניסאן-מיצובישי למצוא טכנולוגיות ישראליות [פודקאסט]

מנחה: יוחאי שויגר
עורך: רוני ליפשיץ
מנגינת פתיחה: ניר שדה

האורח בתוכנית הוא עמוס שצ’ופק, סמנכ”ל תפעול ופיתוח עסקי במעבדת החדשנות של קבוצת רנו-ניסאן-מיצובישי בתל-אביב. ישנן בארץ אינספור חברות סטארט-אפ שמפתחות טכנולוגיות לתעשיית הרכב. היעד הנכסף של כל אחת מהחברות הללו הוא הסכם מסחרי עם יצרנית רכב עולמית.

מהו התהליך שמוביל להסכם עם יצרנית רכב? איך יצרנית הרכב בוחנת טכנולוגיות של חברות סטארט-אפ ומהם הדברים החשובים?

בשיחה, מדבר עמוס על מודל הפעילות הייחודי של מעבדת החדשנות, איך מתבצעות בדיקות ההיתכנות בתחומים השונים, ומהם הטיפים שלו ליזם הישראלי שנכנס לתהליך עם יצרנית רכב עולמית.

עקבו אחר כל תוכניותינו ב-Spotify

וגם ב-Apple Podcasts

 

 

 

מסע אל לב הדאטה סנטר [פודקאסט]

מנחה: יוחאי שויגר
עורך: רוני ליפשיץ
מנגינת פתיחה: ניר שדה

האורח בתוכנית הוא משה לסמן, מייסד ומנכ”ל חברת גלובל דאטה סנטר (Global Data Center), שמפעילה בלב הארץ מרכז נתונים תת-קרקעי מתקדם שהוקם בהשקעה של יותר מ-100 מיליון ש”ח ומשתרע על פני 4,500 מ”ר.

מרכזי נתונים הללו הם כיום עמודי התווך של האינטרנט. ככל שתהליכי הדיגיטציה וההסתמכות על הענן ילכו ויתרחבו כך גם יגדל מספרם ושטחם של מרכזי הנתונים.

בשיחה, מדבר משה על החשיבות הגוברת של מרכזי נתונים חיצוניים, על האתגרי הקירור והאבטחה של מתקן כזה, ולמה הוא מעריך שבעתיד יהיה מיני דאטה סנטר בכל צומת ובכל בניין.

עקבו אחר כל תוכניותינו ב-Spotify

וגם ב-Apple Podcasts

 

 

 

 

החיישן שימנע תאונות דרכים בלילה [פודקאסט]

מנחה: יוחאי שויגר
עורך: רוני ליפשיץ
מנגינת פתיחה: ניר שדה

האורח בתוכנית הוא יעקב שהרבני, מנכ”ל חברת אדסקיי (Adasky) מיקנעם, שפיתחה חיישן תרמי אולטרה-רגיש לעולם הרכב.

חלק ניכר מתאונות הדרכים שבהן מעורבים הולכי רגל מתרחשות בלילה, וזאת מעצם העובדה שבלילה איכות הראייה שלנו יורדת משמעותית. האם חיישני הבטיחות, כמו מצלמות, מכ”ם ו-LiDAR, נותנים מענה לנקודת התורפה הזו של הנהג?

מחקר של מכון הבטיחות AAA בדק את התפקוד של מערכות בטיחות לזיהוי הולכי רגל בתנאי ראות ירודה, בעיקר בלילה. הממצאים היו מטרידים: ב-75% מהמקרים שנבדקו המערכות הללו לא הצליחו לבצע בלימה מבעוד מועד שתמנע פגיעה או תפחית את עוצמתה באופן משמעותי.

אדאסקיי פיתחה חיישן אינפרא-אדום בשם Viper שמסוגל לבנות תמונות מפורטות להפליא של הסביבה מחוץ לרכב גם בתנאי חשכה, ובחברה מאמינים ששילובו במערכות עזר לנהג עשוי להציל את חייהם של רבים.

בשיחה מסביר יעקב כיצד לקחה החברה טכנולוגיה צבאית והתאימה אותה לעולם הרכב, על המפעל שהיא מקימה ביקנעם כחלק מההיערכות למסחור החיישן, וגם על המערכת שפיתחה החברה עם פרוץ משבר הקורונה לזיהוי אנשים עם חום גבוה בסביבות הומות-אדם.

עקבו אחר כל תוכניותינו ב-Spotify

וגם ב-Apple Podcasts

[פודקאסט] הרכישה הישראלית שבזכותה כבשה Harman את שוק ה-OTA

[בתמונה: מיכל גבע. קרדיט: Gil & Ron]

מנחה: יוחאי שויגר
עורך: רוני ליפשיץ
מנגינת פתיחה: ניר שדה

האורחת בתוכנית היא מיכל גבע, מנכ”לית הרמן (Harman) ישראל.

אקזיט הוא רגע השיא עבור היזם, אבל עבור חברת הסטארט-אפ שנרכשה זו רק תחילת הדרך. בשנים האחרונות ביצעה ענקית האלקטרוניקה לרכב Harman שלוש רכישות של חברות סטארט-אפ ישראליות: Red Bend, שפיתחה טכנולוגיה לביצוע עדכוני תוכנה מרחוק בכלי-רכב (OTA), חברת הסייבר לרכב TowerSec וחברת המציאות הרבודה iOnRoad. כיום, שלוש החברות הללו פועלות תחת קורת גג אחת ברעננה ומהוות את הארמן ישראל.

כמי שליוותה את תהליך הרכישה של רד בנד ואת הפיכת שלוש החברות לגוף אחד תחת הארמן ישראל, מיכל גבע מספקת הצצה מרתקת על סיפור ההצלחה של שלוש הרכישות של הארמן ישראל. בשיחה מספרת מיכל כיצד רכישת רד בנד הפכה את הארמן למובילה העולמית בתחום ה-OTA, על האתגר שבניהול שלוש חברות נפרדות שהפכו לחברה אחת, ומהם המפתחות בעיניה לרכישה מוצלחת, מהצד של הנרכשת ומהצד של הרוכשת.

עקבו אחר כל תוכניותינו ב-Spotify

וגם ב-Apple Podcasts

המהנדס הישראלי שלימד את יצרניות הרכב הגרמניות איך “להרגיש” את הכביש [פודקאסט]

מנחה: יוחאי שויגר
עורך: רוני ליפשיץ
מנגינת פתיחה: ניר שדה

האורח בתוכנית הוא בועז מזרחי, אחד ממייסדיי והטכנולוג הראשי (CTO) של חברת טקטייל מוביליטי (Tactile Mobility) מחיפה.

מערכות נהיגה אוטונומית מסתמכות בעיקרן על חיישנים ויזואליים: מצלמות, LiDAR, מכ”ם, אינפרה-אדום. ואולם, האם די בראייה ממוחשבת כדי לנהוג ברכב בצורה חלקה ובבטחה? מייסד טקטייל מוביליטי טוען שלא. כשאנחנו מאיצים, בולמים, מסיטים את ההגה, אנחנו לא מתחשבים רק במידע הוויזואלי שמול עינינו, אלא גם במאפייני הרכב ותנאי הכביש, מה שקרוי “אחיזת הכביש”. יש הבדל משמעותי אם בין נסיעה במשאית עמוסת מטען לג’יפ 4X4 ובין נסיעה על כביש חדש שנסלל לאחרונה לבין כביש סדוק ביום גשום.

אבל איך ניתן ללמד מחשב לפרמל (formulate) את תחושת הרכב והכביש. טקטייל פיתחה טכנולוגיה המאפשרת לרכב להסיק את “התחושה” הזו על-בסיס איסוף וניתוח של מידע בזמן-אמת מהחיישנים הלא-ויזואליים שכבר קיימים כיום בכלי-רכב, דוגמת יחידות הבקרה השולטות על הבלמים, הצמיגים, דוושת הגז, המנוע, הדיפרנציאל ועוד.  האלגוריתמים של החברה מעבדים את כל האותות מהמערכות הללו ומתרגמים אותם לתובנות על מצב הכביש ומצב הרכב ומסייעים למחשב לקבל החלטות מדויקות יותר.  

לא מכבר הכריזה טקטייל כי יצרנית הרכב הגרמנית BMW בחרה להטמיע את התוכנה שלה במחשבי הרכב שלה החל מהשנה הבאה.בשיחה מספר בועז איך יוצרים שפה חדשה שתאפשר למחשב להבין מה זו בור בכביש, כיצד נרקם שיתוף הפעולה עם BMW, וגם על חוצפה ישראלית ונסיעות מבחן באגמים קפואים בלפלאנד.

עקבו אחר כל תוכניותינו ב-Spotify

וגם ב-Apple Podcasts

“האנשים שמאחורי הטכנולוגיה”: הסיב האופטי והאלגוריתם שיאפשרו את מהפיכת הדור החמישי

מנחה: יוחאי שויגר
עורך: רוני ליפשיץ
מנגינת פתיחה: ניר שדה

[בתמונה מימין לשמאל: מיכאל שפירא, עמית כהן וניסים אטיאס]

שתי השיחות בתוכנית נוגעות בחלק מאתגרי התוכנה והחומרה של המעבר לדור החמישי, וגם כיצד הקורונה שהגיחה לחיינו גרמה לכולם להבין שהדור החמישי אינו מותרות אלא הכרח המציאות החדשה.

בשיחה הראשונה מתארחים מיכאל שפירא (המדען הראשי) ועמית כהן (מנכ”ל) מחברת קומפירה-לאבס (Compira-Labs), שפיתחה אלגוריתם מתוחכם שמסייע לווסת בצורה חכמה יותר את תעבורת הווידיאו ברשת ולפתור שיבושי סטרימינג כמו שיהוי, טעינה-מחדש (buffering) ועיכובים בהורדה.

מיכאל ועמית מסבירים מדוע שיפורי תשתית והגדלת רוחב-הפס לא בהכרח יפתרו את בעיות הצפיפות ברשת, ומספרים כיצד האלגוריתם שלהם הצליח לשפר ביצועי סטרימינג בתקופה המאתגרת של פרוץ הקורונה.

השיחה השנייה (מתחילה בדקה 37:07) היא עם ניסים אטיאס, מנכ”ל קורנינג (Corning) ישראל, המרכז הישראלי של התאגיד האמריקאי שהמציא את הסיב האופטי.

ניסים מספר על האסטרטגיה של קורנינג בתחום הדור החמישי, כיצד האיצה הקורונה את המעבר לדור החמישי, וגם איפה נמצאת ישראל במרוץ לדור הבא.

עקבו אחר כל תוכניותינו ב-Spotify

וגם ב-Apple Podcasts

“האנשים שמאחורי הטכנולוגיה”: תעודות הסל שעוקבות אחר המהפכות הטכנולוגיות

מנחה: יוחאי שויגר
עורך: רוני ליפשיץ
מנגינת פתיחה: ניר שדה

בתוכנית מתארח אנדרו ליטל, אנליסט בכיר בחברת GlobalX מניו-יורק, המתמחה בפיתוח והנפקה של תעודות סל תמטיות (Thematic ETF).

תעודות סל תמטיות עוקבות לא אחר מדד מרכזי או סקטור, אלא אחר תחום, נושא או מגמת עומק.

גלובל-אקס מתמחה בתעודות סל תמטיות שמתמקדות במגמות טכנולוגיות מתפתחות, כמו ענן, רובוטיקה, גיימינג, סייבר, פינטק, סחר-אלקטרוני ועוד.

בשיחה מספר אנדרו איך מזהים מהפכה טכנולוגית שכדאי להשקיע בה, איך מסווגים חברות לפי נושאים וגם איך השתנתה שגרת עבודתו של אנליסט בעידן הביג-דאטה והענן.

עקבו אחר כל תוכניותינו ב-Spotify

וגם ב-Apple Podcasts

“האנשים מאחורי הטכנולוגיה”: איך כותבים תוכנה למחשב קוונטי

מנחה: יוחאי שויגר
עורך: רוני ליפשיץ
מנגינת פתיחה: ניר שדה

[בתמונה למעלה מימין לשמאל: שלושת המייסדים, אמיר נווה סמנכ”ל המו”פ, ניר מינרבי המנככ”ל ויהודה נווה הטכנולוג הראשי] 

האורח בתוכנית הוא ניר מינרבי, מנכ”ל ואחד ממייסדי חברת הסטארט-אפ קלאסיק (Classiq), המפתחת את תשתית התוכנה למהפכת המחשוב הקוונטי.

בשנים האחרונות חלה פריצת דרך בתחום המחשוב הקוונטי, ורבות מענקיות הטכנולוגיה בונות מחשבים קוונטיים חזקים יותר ויותר שמסוגלים לבצע משימות משמעותיות. ואולם, כדי להוציא לפועל את המהפכה צריך כלי תוכנה שיאפשרו לכתוב יישומים למחשוב קוונטי, וזה מה שעושה קלאסיק.

בשיחה, מסביר ניר כיצד עובד מחשב קוונטי ולמה צריך להחזיק אותו בטמפרטורה הקרובה לאפס המוחלט, על עולמם המוזר של הקיו-ביטים, איך מפתחים שפה שתאפשר לבנקים, חברות תרופות, יצרניות רכב וחברות מתעשיות אחרות לכתוב יישומים מחוללי-שינוי למחשב קוונטי, וגם על הכלים שקיבלה החברה בתוכנית הצמיחה Intel Ignite.

עקבו אחר כל תוכניותינו ב-Spotify

וגם ב-Apple Podcasts

“האנשים שמאחורי הטכנולוגיה”: על רשתות IP לאיסוף מידע

מנחה: יוחאי שויגר
עורך: רוני ליפשיץ
מנגינת פתיחה: ניר שדה

האורח בתוכנית הוא אור לנצ’נר, מנכ”ל חברת Luminati Networks.

דאטה מהווה כיום משאב קריטי עבור חברות וארגונים. באמצעות דאטה מדויק ועדכני ניתן ללמוד על המתחרים, על הסנטימנט בקרב צרכנים ולהפיק תובנות עסקיות חשובות שיסייעו בתהליך קבלת ההחלטות.

ואולם, בשל נפחי הדאטה האדירים, איסוף מידע רלוונטי ומדויק ברשת הינו משימה מורכבת ומאתגרת. חברת לומינטי פיתחה טכנולוגיה לאיסוף אוטומטי ומהיר של מידע גלוי ברשת באמצעות קהילה של עשרות
מיליוני כתובות IP של אנשים מרחבי העולם.

באמצעות הטכנולוגיה הזו לומינטי יכולה לספק ללקוחותיה במגזרי הקמעונאות, הפיננסיים, הסחר האלקטרוני, ועוד מידע מהימן ומדויק.

בשיחה, מספר אור כיצד מתגברת החברה על אתגרי איסוף המידע ברשת, על השימוש שעושים גופים פיננסיים בדאטה אלטרנטיבי, וגם על התובנות המעניינות שהטכנולוגיה שלהם גילתה בעת התפרצות מגפת הקורונה.

עקבו אחר כל תוכניותינו ב-Spotify

וגם ב-Apple Podcasts

“האנשים שמאחורי הטכנולוגיה”: להמציא מחדש את האקסלרטור

מנחה: יוחאי שויגר
עורך: רוני ליפשיץ
מנגינת פתיחה: ניר שדה

האורח בתוכנית הוא צחי וייספלד, מנהל האקסלרטור, או תוכנית הצמיחה לסטארט-אפים, של אינטל בישראל, Intel Ignite.

אקסלרטור היא תוכנית מרוכזת של מספר חודשים שבה חברות סטארא-אפ מקבלות הכוונה וייעוץ טכנולוגיים ועסקיים משורה של מנטורים מנוסים.

בשנים האחרונות אנו עדים לאינפלציה בעולם האקסלרטורים, ולסטאר-אפים שמחפשים את המקפצה הנכונה לא תמיד קל להבחין בין אקסלרטור שיתרום תרומה ממשית להתפתחות
החברה לבין אקסלרטור שיתברר כבזבוז זמן.

לצחי וייספלד ניסיון של יותר מ-25 שנה כיזם סדרתי ומנהל בתעשייה. בשנים האחרונות הוא מקדיש את מאמציו להקמת אקסלרטורים בישראל וברחבי העולם, וניהל במשך מספר שנים את רשת האקסלרטורים העולמית של מיקרוסופט.

בשיחה, מסביר צחי מדוע סטארט-אפים נרתעים כיום מלהשתתף באקסלרטורים ואיך ממציאים את הקונספט מחדש, על החברות המעניינות שסיימו את המחזור האחרון
באינטל איגנייט, וגם על האתגרים שמולם מתמודדים סטארא-אפים בתקופת הקורונה.

עקבו אחר כל תוכניותינו ב-Spotify

וגם ב-Apple Podcasts

“האנשים שמאחורי הטכנולוגיה”: למתוח את גבולות הייצור עם הדפסה בתלת-מימד

מנחה: יוחאי שויגר
עורך: רוני ליפשיץ
מנגינת פתיחה: ניר שדה

האורח שלי היום הוא אוהד מיוחס, ראש מעבדות החדשנות והאחריות התאגידית של יצרנית מדפסות התלת-מימד סטרטסיס (Stratasys) מרחובות.

סטרטסיס נחשבת לאחת החלוצות בעולם ההדפסה בתלת-מימד, ופיתחה שתיים מהטכניקות הנפוצות בשוק: FDM ופוליג’ט.

סטרטסיס נוגעת במגוון רחב של תחומים, מתעשיית הרכב והתעופה, מדיקל, תעשייה, מוצרי צריכה וגם אמנות וקולנוע.
במובן זה, היא חברה רב-תחומית, שלא רק מספקת פלטפורמה טכנולוגית, אלא מתמקצעת בתחומי העניין של לקוחותיה.

בשיחה, מסביר אוהד כיצד עובדת הדפסת תלת-מימד ומה יתרונותיה לעומת שיטות הייצור המסורתיות, על התחומים הרבים שבהם
פעילה החברה, וגם איך עוזרת המדפסת של סטרטסיס למעצבי אופנה להגיע מוכנים לתצוגת האופנה.

עקבו אחר כל תוכניותינו ב-Spotify

וגם ב-Apple Podcasts

“האנשים שמאחורי הטכנולוגיה”: מניות הטכנולוגיה הישראליות בנסד”ק

מנחה: יוחאי שויגר
עורך: רוני ליפשיץ
עריכת סאונד ומנגינת פתיחה: ניר שדה

האורח בתוכנית הוא סרגיי וסצ’ונוק, אנליסט בכיר בבית ההשקעות אופנהיימר ישראל, המתמחה במניות טכנולוגיה ישראליות הנסחרות בנסד”ק.

כמה עשרות חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בנסד”ק, וסרגיי נובר בדו”חות ובמספרים של החברות, נפגש עם ההנהלה ועוקב אחר המגמות בשוק. בשיחה איתו, דיברנו על השוק גם מהצד של החברות וגם מהצד של המשקיעים: מדוע כדאי לחברות להפוך לציבוריות, ומדוע המקום המתאים ביותר לחברה טכנולוגית בינלאומית לעשות זאת הוא הנסד”ק. מדוע יש ירידה במספר ההנפקות במגזר הטכנולוגיה, איך מזהים חברת טכנולוגיה שהיא יעד טוב להשקעה לטווח ארוך, וכיצד שינתה הקורונה את מסלול הצמיחה של החברות הטכנולוגיות.

עקבו אחר כל תוכניותינו ב-Spotify

וגם ב-Apple Podcasts

 

f